|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
Street
חבר מתאריך 2.1.17
4316 הודעות, 18 מדרגים, 36 נקודות. ראה משוב | יום שבת ד' בחשון תשע''ט
15:12 13.10.18 |
|
21. פופוליסט שאומר לאנשים מה שהם רוצים לשמוע
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.10.18 בשעה 15:18 בברכה, Street ולהלן הכתבה מהארץ, לסיכום, מה היה לנו כאן ? בג"צ ששופט בהתאם לחוקים המחוקקים על ידי הכנסת. חבר כנסת וחבר בממשלה שרוצה להסית את עיני הציבור מחוסר היכולת שלו ושל חבריו. חבר כנסת שמסית ביודעין נגד גוף שדווקא תפקד כראוי (במקרה הספציפי הזה), אך הוא חלק מגוף שלא תפקד כראוי ואפשר את התוצאות שהתקבלו בסוף.הכתבה : בג"ץ ביטל את החלטת שר הפנים לשלול תושבות מחברי פרלמנט פלסטינים ממזרח י-ם רוני בר-און שלל בשנת 2006 את תושבותם של הארבעה - שר בממשלה הפלסטינית וחברי פרלמנט, כולם מזוהים עם חמאס. בג"ץ השהה את ביטול ההחלטה כדי לאפשר לכנסת לחוקק חוק בנושאבג"ץ ביטל היום (רביעי) את החלטת שר הפנים ב-2006 לשלול את תושבות הקבע של ארבעה תושבי מזרח ירושלים, שאחד מהם כיהן כשר בממשלה הפלסטינית ושלושה אחרים נבחרו לפרלמנט הפלסטיני מטעם רשימה המזוהה עם חמאס. רוני בר-און, שהיה באותה עת שר הפנים, שלל את מעמדם בגין "הפרת אמונים". ברוב של שישה מול שלושה שופטים, קבע בית המשפט כי לא היתה לשר סמכות לשלול את מעמדם. עם זאת, בג"ץ השהה את ביטול ההחלטה בחצי שנה, על מנת לאפשר לכנסת לחוקק חוק שיאפשר את שלילת מעמדם של הארבעה.הארבעה הם חאלד אבו ערפה, מחמד אבו טיר, מוחמד עמראן טוטח, אחמד מוחמד עטון. בינואר 2006 נבחרו שלושת האחרונים לפרלמנט הפלסטיני מטעם רשימת "הרפורמה והשינוי" ואבו ערפה, שלא התמודד בבחירות, מונה לשר בממשלה הפלסטינית. ארבעה חודשים לאחר מכן, הודיע להם שר הפנים דאז בר און כי החליט לשלול את מעמד הקבע שלהם. הוא הציע להם לבטל את ההחלטה אם יתפטרו מהממשלה ומהפרלמנט הפלסטיני, אך הם סירבו. ביוני 2006 ביטל את תושבות הקבע שלהם בשל היותם "פעילים מרכזיים במוסדות ארגון טרור החמאס". היום יושבים שניים מהעותרים, חאלד אבו ערפה ומוחמד טוטח ברמאללה. שני העותרים האחרים, אחמד עטון ומוחמד אבו טיר, נמצאים במעצר מינהלי. זמן קצר לאחר הבחירות נעצרו הארבעה בידי ישראל. הם עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה לשלול את מעמדם ובאוגוסט 2008 הודיעו כי אינם מכהנים עוד בפרלמנט ובממשלה הפלסטינית. בעקבות זאת, פנו לשר הפנים וביקשו לחדש את תושבות הקבע שלהם, אך מאיר שטרית דחה בינואר 2009 את בקשתם. ב-2010 טענה המדינה בבית המשפט כי לאחר שחרורם של הארבעה מהכלא שבו לפעילות בחמאס, בין היתר לפעילות בעלת פוטנציאל סיכון לשלום הציבור. בהמשך סירבו גם שרי הפנים אלי ישי, גדעון סער וסילבן שלום לשנות את ההחלטה. העותרים טענו כי לשר הפנים לא היתה סמכות לשלול את תושבותם בגין הפרת אמונים. הם הוסיפו כי החלטת שר הפנים נגועה בשיקולים זרים ולוקה בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות קיצוניים, שכן שלילת תושבותם היא צעד דרסטי שאינו הולם את מעשיהם. לטענותיהם הצטרפו האגודה לזכויות האזרח וארגון עדאלה. המדינה טענה מנגד כי לא נפל פגם בהחלטה לשלול את תושבות הקבע של הארבעה ונימקה זאת בכך שתושבות הקבע אינה מתמצה רק בהימצאותו הפיזית של אדם בישראל, אלא כוללת את זיקתו למדינה, כולל דרישת "נאמנות בסיסית" כלפיה. פגיעה חמורה ביותר בזכויות יסוד
השופט עוזי פוגלמן, שכתב את חוות הדעת המרכזית, קבע כי חוק הכניסה לישראל אינו מאפשר לשר הפנים לשלול מעמד קבע של תושב מזרח ירושלים בשל "הפרת אמונים" למדינה. הוא ציין בפסק הדין כי מטרת חוק הכניסה לישראל לא היתה להחילו על מי שכבר נמצא בארץ, אלא על מי שמתדפקים על דלתותיה. לדעתו הצטרפו גם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, המשנה לנשיאה בדימוס סלים ג'ובראן, הנשיאה המיועדת אסתר חיות והשופטים יורם דנציגר,עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז. "כאשר מדובר בתושבי מזרח ירושלים, עוצמת הפגיעה הכרוכה בביטול רישיון לישיבת קבע ובהרחקתם קשה יותר מפגיעה בתושבי קבע 'רגילים', שקיבלו את רישיונם במסגרת הליכי הגירה", כתב פוגלמן בפסק הדין. "הזיקה של תושבי מזרח ירושלים אל אזור מגוריהם אינה שקולה לזיקתו של תושב קבע שקנה מעמדו בהליכי הגירה. רבים מהם נולדו, גדלו ובגרו במזרח ירושלים והם מתגוררים שם עשרות שנים, וכך גם הוריהם ולעיתים הורי הוריהם". פוגלמן הוסיף כי ביטול מעמד קבע לתושב מזרח ירושלים "הוא צעד שפגיעתו בזכויות היסוד – חמורה יותר". פוגלמן קבע כי שיקול דעת המוקנה לשר הפנים בחוק הכניסה לישראל, אינו מאפשר לו לשלול מעמד קבע בגין הפרת אמונים. "עוצמת הפגיעה בזכויות היסוד בעקבות ביטול רישיון ישיבת הקבע במקרה דנן – רבה וקשה היא. אין לך כמעט זכות שאינה נפגעת שעה שמדובר בגירושו מביתו של יליד המקום שיושב בארץ תקופה ניכרת, עקב שלילת רישיון ישיבת הקבע שבו הוא אוחז: הזכות לכבוד, הזכות לחירות והזכות לחיי משפחה", כתב. "המסקנה הפרשנית היא כי המשיב אינו מוסמך לבטל רישיון לישיבת קבע של תושבי מזרח ירושלים בגין עילת הפרת אמונים". עם זאת, הוסיף פוגלמן: "לא נעלמה מעיניי טענת המשיב כי העותרים נבחרו לכהונתם מטעמו של ארגון הטרור חמאס, השולל את קיומה של מדינת ישראל וחותר להשמידה במאבק מזוין. אין צריך לומר כי מדינת ישראל אינה צריכה לתת ידה לגורמי ארגון טרור מעין זה. הכרעתנו הפרשנית אינה מתמקדת בעניינם של העותרים דווקא, כי אם בשאלה פרשנית בעלת תחולה כללית הנוגעת לתושבי מזרח ירושלים. משכך, הכרעתנו זו הוגבלה למישור הסמכות בהקשר שעליו עמדנו, ולכך בלבד. אין היא באה לרפות את ידי העוסקים במלחמה בטרור". הוא הדגיש כי גם במלחמה בטרור על המדינה לפעול במסגרת החוק וציין כי לכנסת אפשרות לחוקק חוק חדש, העולה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עו"ד פאדי אל-קוואסמה, שייצג את שלושת חברי הפרלמנט והשר לשעבר, אמר כי החלטת בג"ץ חשובה ויהיו לה הלשכות על כל מדיניות שלילת מעמד התושבות מהפלסטינים בירושלים המזרחית. הוא בירך על כך שבג"ץ פסל את הנאמנות כעילה לפסילת מעמד תושב מתושבי מזרח ירושלים. במרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בירכו על החלטת בג"ץ, אך הוסיפו כי "מצער שפסק הדין ניתן בחלוף יותר מעשור אשר במהלכו הופרו זכויות העותרים באופן בוטה".
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|