ערכתי לאחרונה בתאריך 25.10.18 בשעה 23:31 בברכה, AVNER
אני מתנצל...
אכן את המילים:'דפקנו אותם על האוניה ודפקנו אותם שוחים במים' רבין
לא התעקש להכניס לספר אף שאמר אותם לעיתונאי בארה"ב בעת שרותו כשגריר שם.אבל בספר, יש גם ציוט אחר:
"אני מגיע למסקנה שאין מנוס מהרחקת חוליות האצ"ל. עמוס חובב ואני עולים לגג הבנין ומשליכים רימונים לעבר החוליות הפרוסות על החוף. מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האניה בתותח. תותח מיושן ללא כוונות, עם סיכויים אפסיים לפגוע באניה שבים, ואיזה פגיעה מדוייקת. אפילו הארטלריה המודרנית של צה"ל לא היתה מתביישת היום בהישג שכזה,
זו היתה הפגזה כדי לפגוע ולא כדי להטיל פחד בלבבות אנשי האניה, כפי שניסו להסביר שנים רבות לאחר מעשה. ללא חיסול האניה, לא היתה פרשה זו מסתיימת.
האניה בוערת. קולות של פיצוצי תחמושת בוקעים ממנה. אנשים קופצים מסיפונה לים. אנשי האצ"ל שעל החוף נתקפים היסטריה, צווחים: בגין על האניה! בגין על האניה! הצילו את בגין!
אנשי הפלמ"ח האמינו. אש תופת, בעוצמה בלתי רגילה. מכל כלי הנשק, נפתחה לעבר האניה. משקעי השנאה של אנשי הפלמ"ח וההגנה כלפי הארגונים ומנהיגם מצאו ביטויים בעוצמת האש... יהודים יורים ביהודים, שעות ארוכות. יהודים נפגעים ונהרגים מכדוריהם של יהודים אחרים. אך לבי שלם עם החלטת בן גוריון".
אי אפשרר להתעלם מנימת השנאה והתיעוב שלימים יפנה אותה גם כלפי מתנחלים, במילים:
"גוש אמונים הם סרטן..." כי פרס ידידו ה"חתרן הבלתי נלאה" היה לרגע ידידם...
אפילו הדה בושס, שאיננה חשודה על ימניות יתר כתבה:
"אין מנוס מן המסקנה לפיה לא החשש ממרד ומפוטש הנחה את בן גוריון, העובדות מצביעות שלא היה כל חשש מפוטש, והרי בגין ניסה לעכב את האניה וגם יידע את הממשלה על הגעתה, מתקבל הרושם, שלא החששות והפחדים הנחו את בן גוריון ומקורביו אלא השנאה עמוקה לרביזיוניזם שעיוורה רבים, ובראש ובראשונה את בן גורין, כך לאחר שבאלטלנה הרימו דגל לבן, נמשכו היריות, וכשהאנשים קפצו מהאניה הבוערת למים, ירו בפצועים, ואם זו אינה שנאה מהי שנאה? התמונה המצטיירת היתה של מדינה העומדת על סף מלחמת אחים, שרק מנחם בגין מנע אותה. משפטה של ההיסטוריה כפי שנחשף במסמך חשוב והיסטורי זה, מהווה פרק אפל ומטיל כתם על נותני הפקודה".
בן גוריון ידע למצוא את הבן של "רוזה האדומה" שהתעמק בלימודי חקלאות ולכן
"לשונו לא הייתה כל כך ספרותית", ולזמן אותו "למפגש אקראי עם חברתו - לאה",
כי אף מפקד נורמלי לא הסכים לירות על יהודים - בינהם נצולי שואה, שלוש שנים אחרי השואה.
בן גוריון גם לא שכח לגמול לו על זה בקידום, שלימים, אפשר את מינויו לרמטכ"ל,
ובעת פקודה, בפרוץ מלחמת ששת הימים, במקרה (או בלגימת יתר) הוא היה בנבצרות זמנית....
גם בציטוטים שלך יש ההתממות: ובלא לדעת על ההתרחשויות העצובות,
הזדמנתי יחד עם חברתי לאה, במטה הפלמ"ח"
וכן בהמשך, הוא לא ידע כלום על הארוע שהסעיר את הציבור:
מסבירים לי כי האניה היא אלטלנה..." מספרים לי כי האצ"ל..."
"רחמים לא ידע" וגם רבין "לא ידע רחמים"...