אהוד ברק נלחם בעם - לא למענו  

אהוד ברק פרש לא מכבר מהפוליטיקה ובאמתחתו רזומה של רמטכ"ל, שר ביטחון, ראש ממשלה ועוד.

העיתונאי בן כספית מסכם את חייו של ברק בספר חדש בשם 'חמקן', בו פורס את התככים, המזימות והכישלונות של ברק אותו מגדיר כספית 'מסוכן'.

כספית חיבר בעבר ספר על אהוד ברק, אך הפעם, מסביר כספית בראיון לערוץ 7, מדובר במוצר שונה, "הספר שיצא בעבר, לפני 15 שנים, נכתב עם אנשים נוספים ועבר תלאות וזוייף. הוצאו ממנו דברי הביקורת שכתבתי על ברק והוא הפך למעשה למסמך של מטה בחירות".

כספית מציין בספר כי ספרו הראשון על ברק תורגם לאחר זיופו לרוסית וחולק חינם לעולים מרוסיה, "בעזרתו ניצח ברק את מערכת הבחירות ב-1999".

"חשבתי שהגיע הזמן לעשות את התיקון, ולספר לציבור את כל מה שאני יודע. הוא נכתב למדף הספרים, להסטוריה ולתיקון האישי שלי".

כספית מזכיר כי לאחר כהונתו כראש ממשלה פרש ברק מהפוליטיקה וכשעשה 'קמבק' הוא שיכנע את הציבור כי מדובר באהוד ברק החדש, "רובנו, כמו פתאים, קנינו את הלוקשים האלה והחלטתי שהגיע הזמן להעמיד את הדברים על דיוקם ולתת את הסיפור בצורה סדורה, מדוייקת ורחבת יריעה".

חלקים גדולים של הספר עוסקים בפרשת 'מסמך הרפז' אך גם בנושא האיראני, היחסים עם אשכנזי, היחסים עם אולמרט, קמפיין 99, קמפ דויד, פרשת הגז הפלסטיני ועוד, "מטרת הספר היא לשרטט את דמותו המסוכנת והמאתגרת של האיש הזה".

על היחס עם האשכנזי ופרשת הרפז, אומר כספית, כי הכל התחיל בעובדה שברק חזר להיות שר ביטחון כשהמטרה האמיתית שלו היא להיות ראש ממשלה, "הוא לא הצליח להיות מר ביטחון והתואר נותר אצל גבי אשכנזי - שלמרות שהוא לא התראיין לתקשורת במהלך הקדנציה שלו, הוא שאב את כל התהילה הביטחונית. זה הוציא את ברק מדעתו".

מחבר הספר ציין כי הספר נהיה רב מכר ויש רשימות המתנה בחנויות. ומי שקורא את הספר יוצא עם תחושת דכדוך ודיכאון, "זו המטרה - להסביר לציבור איך מתנהלים כאן הדברים ואיך מתקבלות החלטות".

"הספר הוא הרמת מסך מעל מה שקרה במסדרונות הקריה - בין לשכת שר הביטחון ללשכת הרמטכ"ל", מסביר כספית, "התמונה מדכאת והמחולל הגדול של המהומה והיצרים זה אהוד ברק, אם הוא לא היה - לא היתה פרשה".

"זה אופייני לברק", הדגיש כספית, "כל דבר שהוא קיבל לידיים במהלך הקריירה שלו עלה בלהבות - מדינת ישראל כשהוא היה ראש ממשלה, צה"ל - כשהיה רמטכ"ל, מערכת הביטחון - כשהיה שר ביטחון ועל צאלים עוד לא דיברנו".

"ברק הוא אדם המשוכנע שהמדינה זה הוא ומה שטוב לו טוב למדינה, הוא לוקה במגלומניה וזה עצוב, כי היו לו כל הכישורים להפוך למנהיג בסדר גודל בן גוריוני אבל כנראה שמשהו במערכת, הטריף אותה על דעתה".

לסיכום ציין כספית כי הספר נכתב במטרה "שאם הוא יחליט לחזור שנהיה מוכנים לקראתו".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/257138

אולמרט טוען כי הוצגו בפניו נתונים לא נכונים באשר למספר האבידות הצפוי אם אכן צה"ל ימשיך במבצע ויכנס ללב עזה.

העיתון מעריב חושף היום כי בספר חדש עליו עמל בימים אלה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הוא טוען כי שאף להמשיך במבצע "עופרת יצוקה" עד הכרעת חמאס והפלת שלטונו. להערכתו, המטרה היתה בת השגה במחיר סביר וגם במסגרת זמן הגיונית.

במהלך ימי המבצע חשף אולמרט, על פי גרסתו, מניפולציות שנעשו עליו על ידי גורמים פוליטיים, ביניהם שר הבטחון ברק. על פי גרסה זו, הוצגו בפניו נתונים לא נכונים באשר למספר האבידות הצפוי אם אכן צה"ל ימשיך במבצע ויכנס ללב עזה, או ישתלט על ציר פילדלפי. בהזדמנות אחרת הוצגו בפניו גם נתונים לא נכונים באשר לזמן בו תושג המטרה הזו.

ע"פ הדיווח בעיתון ביצע אולמרט בדיקה מטעמו בפיקוד הדרום ובדרגי הפיקוד הנמוכים יותר וגילה כי מדובר בהערכת אבידות צנועה בהרבה ובמסגרת זמן קצרה יחסית ולכן התעקש להמשיך במבצע.

ראש הממשלה סבר שצה"ל צריך לנצל את ההזדמנות החד-פעמית ולהכות בחמאס מכה מכריעה וניצחת. למרות זאת, בימים האחרונים למבצע, הבין אולמרט שלא יוכל להמשיך: הוא הפסיק להתעקש ובשלב מסויים ויתר והסכים להפסקת המבצע. אולמרט מצר על כך עד היום.

מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה: "שר הביטחון אהוד ברק ודרגי הביצוע שמתחתיו פעלו ופועלים על פי החלטות הממשלה, שיפוטם המהותי וניסיונם המקצועי. תוצאות מבצע 'עופרת יצוקה' מוכיחות זאת".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/200535

תגוביות:

1.זה מה שקורה כאשר שרים פועלים עפ"י אינטרסים אישיים.
דבר כזה במדינת חוק מסודרת היה מעורר רעש גדול וועדות חקירה.

2.אולמרט היה לא יותר מבובת מריונטה של השליטים האמיתיים
הלא הם ברק ושמעון פרס.

3.לא סתם אומרים אהוד ברח.

4.אהוד ברק מעורר אצלי בחילה.

5.אהוד ברק וההגנה על הקרן לישראל החדשה???

העובדה שברק התנפל התנפלות פראית על הדרישה לחקור ולדרוש במעשיה של נעמי חזן והקרן לישראל החדשה אותה היא מנהלת, מעוררת פליאה שלא לומר חששות מוזרים.

מה מניע את אהוד ברק להתערב בכלל בדבר כזה?

הוא הממונה על בטחון ישראל, היה אמור להיות הראשון לדרוש חקירה יסודית וגילוי הסיבות לתרומותיה הנדיבות של הקרן הזו לאירגונים ישראלים שכל תכליתם היא מלחמה נגד ישראל במישור הבינלאומי.

איך מתיישבת המחשבה הזו, עם העובדה שהוא התייצב כמו חומת ברזל והחל לזעוק מרה נגד כל דרישה לחקירה כזו? האם הוא חושש ממשהו?האם יש לו ממה לחשוש או מה להסתיר?

ומאיפה צצה טענתו ההזוייה שזו פגיעה בדמוקרטיה? על איזו דמוקרטיה הוא מדבר? ומה הקשר לדמוקרטיה במעשה האנטי דמוקרטי הזה של האירגונים הלא ממשלתיים?

האם הוא בעצם אומר לנו במעשה ההגנה המוזר הזה, שהוא בעד גולדסטון וטענותיו ושזה חלק מהדמוקרטיה? לא ? אז מה קורה?

"אל לאזרחים לטעות ולשגות באשליות", אומר הערב סא"ל מיל. מאיר אינדור מנכ"ל אלמגור, "שר הבטחון ואנשיו משחקים רולטה בחיי האזרחים לאחר שהחליטו על לקיחת סיכונים ביו"ש ולבצע מחוות לפלסטינים".

http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/300948

תגוביות:

1.ברק לא מחליש את ישראל אלא מחסל אותה באופן שיטתי. לברק אין שום זיקה ליהדות וזה ניכר בכל הפעולות שלו מאז שהוא נכנס לפוליטיקה. השיא היה כאשר הוא רצה לעשות את המהפיכה החילונית ומי שזוכר את פרשת המשכן של חברת החשמל שהוא רצה להעביר דווקא בשבת וזמן קצר לאחר מכן הממשלה שלו נפלה. הנה לכם תזכורת מאלפת בוידיאו כאן למטה.

http://www.youtube.com/watch?v=geMNmOOEV08

2.יודעים מהו הסכם מדף?

רק לישראל יש מה להפסיד מהתרמית האמריקנית - אירופית החתרנית הנקראת "הסכם מדף".

זו אחת המזימות היותר ערמומיות והתחבולה השפלה ביותר אי פעם שבה השתמש גוי ועזרו לו יהודים בביצועה כנגד ארץ ישראל וההיסטוריה של עם ישראל בארץ.

הסכם מדף הוא הסכם שחותמים גם כאשר יודעים ששני הצדדים אינם יכולים למלאו כרגע או אפילו לא יוכלו למלאו אי פעם.

לכן שמו הסכם מדף.

ומהי מטרתו?

המטרה:

ארה"ב חתומה על מסמך משנת 1922 המכיר בזכותם של היהודים להתיישב בכל שטחי ארץ ישראל כולל כמובן בשטחי יהודה ושומרון. המסמך הזה עדיין בתוקף משפטי.

אויבינו רוצים לבטלו בעורמה.

הביטול יווצר על ידי אילוץ ישראל להתחייב פומבית מול כל העולם על נכונותה הבלתי חוזרת למסור את הרי יהודה, על שמם אנו קרויים יהודים, לידי האומה הערבית.

לציבור הרחב לא ידוע שהרי יהודה ואיזור יהודה ושומרון בכלל, נהנים מאז שיחרורם במלחמת ששת הימים על ידי צה"ל, ממצב משפטי מצויין, שהוא לטובת ישראל, אילו רק היו קמים משפטנים בעלי שיעור קומה וחדורי אהבת ישראל ומנהלים את הדיון המשפטי המתאים.

המשפטנים היחידים שפועלים בשטח זה ובנושא זה הם שמאלנים המנסים בכל דרך להטעות ולקעקע את זכותנו החוקית וההיסטורית לחיים יהודיים בחבל ארץ מרכזי זה של ארץ ישראל המערבית.

המזימה היא לגנוב לנצח את יהודה ושומרון מעם ישראל ולשנות את שמם של הרים אלה מהרי יהודה להרי פלסטין.

את שמה של ירושלים ישנה מסמך טאבו זה ל"אל קודס". על הר הבית נוכל לומר רק: "הר הבית היה בידינו".

אחרי חתימה ישראלית על וויתור סופי שכזה על הרים אלה ועל שמם, לא תימצא עוד דרך להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור. זה יהיה סופי.

מסמך חתום זה יהווה העברה בטאבו של הרי יהודה ושומרון לידי העם הערבי שנקרא על שם ארץ מולדתו ערב - משם פלש והשתלט בכוח על ארצנו.

חתימה של ישראל על הסכם כזה, תעביר את הזכות החוקית הבינלאומית על השטח הזה לידי בעלים חדשים - הערבים.

שמם ישונה להרי פלסטין ואלה שגרו עליהם כדיירים בשכירות, יהפכו בעזרת חתימתנו על מסמך בינלאומי כזה, לבעלי הבית היחידים על הרינו.

ליברמן המנתח את המצב לאמיתו סיכם זאת ואמר: בשטח לא יחול שום שינוי לטובת ישראל.

האמריקנים והאירופים שואפים לבטל את התביעה היהודית לשליטה על הרי יהודה ושומרון המהווים את ערש תרבותנו ההיסטורי והדתי בו קם וחי עם ישראל, בו פעלו נביאיו, מלכיו ושרי צבאותיו במשך שנות קיומנו כעם ריבוני בארצו בעת העתיקה.

ביטול זה הוא חורבן.

עלינו לדעת מהו המצב המשפטי האמיתי תוך דילוג מעל משוכת השקרים שהפיץ השמאל הישראלי בנושא זה.

***********

להלן קטעים מהמסמך התחקיר של החוקר אלי א. הרץ:

המנדט על פלשתינה (א"י) / אלי א. הרץ

ההיבטים החוקיים של זכויות היהודים /מחקר /אלי הרץ עמודים 16 ו-17 :

"ארצות–הברית ומדיניות ה-"מנדט":

נשיא ארצות–הברית וודרו ווילסון (הנשיא ה- 28 , 1913 — 1921) יסד את חבר–הלאומים ועל כך אף זכה בפרס נובל לשלום ב- 1919.

מאמציו של ווילסון לצרף את ארה"ב לחבר–הלאומים לא נשאו פרי בשל
התנגדויות בסנאט האמריקני. למרות שלא היתה חברה בחבר–הלאומים, ממשלת ארה"ב טענה ב- 20 בנובמבר 1920 כי השתתפותה במלחה"ע הראשונה מעניקה לה את הזכות להיות שותפה בניסוח תנאי המנדט הבריטי על ארץ ישראל פלשתינה.

הממשלה הבריטית נתנה את הסכמתה וכתוצאה מכך נוסח הסכם שקרא להגן על האינטרסים האמריקנים בפלשתינה, עליו חתמו בריטניה וארה"ב ב- 3 בדצמבר 1924.

חשוב לציין כי באמנה נכלל הנוסח המלא של ה"מנדט על פלשתינה" כולל המבוא!

הנשיא ווילסון היה הראשון מבין הנשיאים האמריקנים שתמך בציונות המודרנית ובמאמציה של בריטניה להקים בית לאומי ליהודים בפלשתינה (נוסח הצהרת בלפור הוגש לנשיא ווילסון ואושר על–ידו קודם לפרסום ההצהרה).

כך ביטא הנשיא ווילסון את אמונתו העמוקה באפשרות הקמתה של מדינה יהודית:

"אני משוכנע" אמר הנשיא ווילסון ב- 3 במרץ 1919, "שבעלות הברית"
בתמימות דעים עם ממשלתנו ועם עמנו מסכימות שבפלשתינה יש
להניח את היסוד לקהילייה (Commonwealth) היהודית".

ביום ה- 30 ביוני 1922, החלטה משותפת של שני בתי הקונגרס של ארה"ב אימצה את ה"מנדט על פלשתינה" ובכך אישרה את זכותם, שאינה ניתנת להפקעה, של יהודים להתיישב בפלשתינה — בכל במקום בין נהר הירדן והים התיכון:

"בעד תמיכה בכינונו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה

הוחלט על–ידי הסנאט ובית הנבחרים של ארצות–הברית של אמריקה באסיפת הקונגרס, שארצות הברית של אמריקה תומכת בכינונו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר אשר עשוי לפגוע בזכויותיהם האזרחיות או הדתיות של הנוצרים ושל כל הקהילות הלא–יהודיות בפלשתינה ושהמקומות הקדושים והבניינים והאתרים הדתיים בפלשתינה יזכו להגנה הולמת". 32 (ההדגשות במקור).

ב- 21 בספטמבר 1922, חתם הנשיא וורן ג. הרדינג (הנשיא ה- 29 1921 — 1923) על ההחלטה המשותפת לאשר את הקמתו של בית לאומי בפלשתינה.

ה-"מנדט על פלשתינה" תקף עד היום.

המנדט שרד את פירוקו של חבר–הלאומים והוא תקף עד ימינו.

סעיף 80 בכתב ההקמה של האו"ם מכיר במפורש ב"מנדט על פלשתינה" של חבר–הלאומים.

מנדט זה העניק ליהודים את הזכות הבלתי — ניתנת — להפקעה להתיישב
בכל מקום בפלשתינה, האיזור שבין נהר הירדן והים התיכון, זכות שלא
עברה שינוי בחוק הבינלאומי והינה תקפה גם כיום.

ההתנחלויות היהודיות ביהודה, שומרון (היינו הגדה המערבית), חבל עזה וכל ירושלים הינן חוקיות.

בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) אישרר את משמעותו ותקפותו של סעיף 80 בשלושה תיקים נפרדים:

1.חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ- 11 ביולי 1950 בעניין "הסוגיה הנוגעת לסטטוס הבינלאומי של דרום–מערב אפריקה". 33

2.חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ- 21 ביוני 1971: "כאשר פורק חבר הלאומים, ה- raison d’etre (בצרפתית: "סיבת הקיום") ומטרתן המקורית של התחייבויותיו נותרו על כנן. היות שמימושן לא הותנה בקיומו של חבר–הלאומים, לא יתכן שיעצר אך מפני שהגוף המפקח פסק מלהתקיים. ...בית הדין הבינלאומי לצדק הכיר בעקביות בכך שהמנדט שרד גם לאחר קיצו של חבר–הלאומים." 34 (הדגשת המחבר).

3.חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ- 9 ביולי 2004 בעניין "ההשלכות המשפטיות של בניית החומה בשטחים הפלשתינים הכבושים." 35

במילים אחרות, אין ביכולתו של בית הדין הבינלאומי לצדק וגם לא ביכולתה של האסיפה הכללית של האו"ם לשנות באופן שרירותי את מעמדה של ההתיישבות היהודית כפי שנקבע ב-"מנדט על פלשתינה" שהוא פרי הסכמה בינלאומית שמעולם לא עברה שינוי".

http://www.mythsandfacts.com/Conflict/mandate_for_palestine/MandateN%20-%2010-29-07-Hebrew.pdf

***********

מובן מכל המוצג והנאמר שאסור להסכים לחתימת הסכם מדף כזה או אחר שמטרתו לאמיתו של דבר גניבת זהותה של יהודה. זה יהיה חיסול זהותה של ישראל.

זו פעולה משפטית שאין אפשרות לחזור ממנה.

יש מדינה יהודית קטנה מאד שבלב השטח שלה מתנשאת שרשרת הרים אחת בעלת שני שמות. השם לחלקה הצפוני הוא הרי השומרון והכרמל והשם לחלק הדרומי של השרשרת הוא הרי יהודה על שמו של שבט יהודה.

הרים אלה מתנשאים לגובה של כ- 500 מ' מעל לפני הים והם מתצפתים על כל רצועת החוף הצרה והמיושבת של המדינה וגם על הרצועה השטוחה והצרה של בקעת הירדן במזרח.

בשום תואנה לא ניתן לאפשר הקמת מדינה ערבית על הרים מתצפתים אלה.

על הערבים להמשיך ולשבת עליהם על תקן שוכרי דירה בלבד. בעלות הבית חייבת להישאר ביד העם היהודי שלו הם שייכים על פי המשפט הבינלאומי, על פי החלטת חבר הלאומים והאו"ם ועל פי הנוהל לפיו מי שתוקף ופותח במלחמה ומאבד שליטה על שטח תוך כדי כך לא מקבל לעולם את השטח הזה לידיו.

על תוקפנות משלמים!

שטחי יהודה ושומרון שייכים לעם היהודי!

היטיב לומר זאת בן גוריון: אין לשום דור ולשום מנהיג בדור כלשהו רשות או זכות לוותר על חלק כלשהו של ארץ ישראל לטובת עם זר, בשמו של העם היהודי לדורותיו.

צפו: צרכי הביטחון הבסיסיים של ישראל לקראת הסדר עתידי

http://www.youtube.com/watch?v=IUcHCoPxuOg

לעיון האשכול: תוכנית השלום שלי: נצחון ישראלי

https://rotter.net/forum/gil/20030.shtml#20

3.זכרונות מראש הממשלה יצחק שמיר: בנייה "לכבוד" האורח מוושינגטון

גם בשנות ה-90, בארצות-הברית לחצו על ישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות, אך בכל פעם שמזכיר המדינה האמריקני הגיע לארץ - ציפתה לו הפתעה. בוושינגטון זעמו ואיימו. 19 שנים אחרי, האם ההיסטוריה חוזרת?

הפתעות לאורחים בכירים מארצות-הברית, בדמות בנייה במזרח ירושלים או בהתנחלויות, אינן המצאה חדשה. בשנת 1991, בזמן שישראל ביקשה ערבויות לקליטת מאות אלפי העולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר, לחצה ארצות-הברית להקפיא את הבנייה ביהודה, שומרון ועזה.

מזכיר המדינה האמריקני דאז, ג'יימס בייקר, הגיע לישראל לא פחות משמונה פעמים בתקופה של כחצי שנה. כמעט בכל פעם חיכתה לו הפתעה - התנחלות חדשה הוקמה או קיימת הורחבה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3860797,00.html

4.למימשל האמריקני בראשות אובמה ואנשיו אין בושה

מהלך כפול / בן כספית

אובמה כתב שני מכתבים: לאבו-מאזן ולנתניהו. המכתב לפלסטינים מותנה בהמשך השיחות בתמורה להכרה בקווי 67, ולישראלים - בהקפאה בת חודשיים בתמורה לחבילת הטבות עצומה. אבל מי יסכים לקנות מכתב משומש מהממשל האמריקאי הזה?

המהלך האמריקאי הוא כפול. לא מכתב אחד יש בו, אלא שניים. אחד לנתניהו, השני לאבו-מאזן. מיד לאחר חשיפת המכתב לנתניהו כאן במעריב על ידי אלי ברדנשטיין, אישר אחד מעוזריו של דניס רוס את הפרטים. אחר כך הם התעשתו וטענו שלא מדובר במכתב אישי אלא בטיוטה בלבד. כמו כל מה שהממשל הזה יודע לעשות מתחילת כהונתו, גם כאן התברר שמדובר באסופת חובבנים עלובה למדי שלא מסוגלת לתאם אפילו תגובות לעיתונות.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/161/973.html?hp=1&loc=29&tmp=8343

5.ברק אינו מחליש...הוא אוייב מסוכן!

6.אחלה הצגה...

ביבי וברק

על הבמה

כאילו במאבק

מול העולם הענק...

ואנחנו...אבק!

שר הביטחון, אהוד ברק, דורש להעלות בישיבת הממשלה ביום ראשון הבא החלטה שתעצור את גירושם של 400 ילדי העובדים הזרים, ע"פ המתווה של הצעתו מלפני מספר שבועות.

"מבחינה מוסרית, יהודית ואנושית אסור לנו לגרש את הילדים האלה" – אמר ברק – "על מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי רובצת אחריות לגלות רגישות מיוחדת לנושאים אלה".

הבוקר פורסם כי שר החינוך, גדעון סער, פנה הבוקר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה לקיים בהקדם דיון מחודש בממשלה בסוגית הסדרת מעמד ילדי העובדים הזרים, שהינם תלמידים במערכת החינוך.

בפנייתו כתב שר החינוך, כי "התלמידים חיים בתחושה קשה של חוסר וודאות ופחדים ובצל אלה מתקיימים הלימודים. צוותי החינוך עומדים מדי יום מול תחינותיהם של הילדים ומשפחותיהם לסיוע. אני משוכנע שמדינת ישראל יכולה לגלות רוחב- לב ולקבוע כי תלמידים הלומדים במערכת החינוך לא יגורשו".

שר החינוך ציין, כי גירוש תלמידים הלומדים במערכת החינוך יהיה שגיאה קשה מבחינות רבות.

השר סער הדגיש במכתבו, כי הוא שותף מלא לצורך להתמודד עם תופעת השוהים הבלתי- חוקיים וכי גם בהקשר זה גירוש הילדים יהיה שגיאה, שתפגע ביכולת של המדינה להתמודד עם התופעה באופן אפקטיבי. "צירי ההתמודדות העיקריים עם התופעה צריכים להיות בלימת ההסתננות דרך מדבר סיני, הפסקת מדיניות "הדלת המסתובבת", כמו גם גירוש של שבחי"ם בגירים ולא המשך המיקוד בסוגיית הילדים, שמספרם זניח ובטל בשישים מול התופעה המורכבת והרחבה" אמר השר סער.

שר החינוך הציע לתקן החלטת הממשלה באופן שיקבע, כי התלמידים שלומדים היום במערכת החינוך יזכו למעמד ולא יגורשו.

"אני משוכנע שהחלטה כזאת תיזכר בתולדות ישראל כאחת ההחלטות ההומניות והנבונות שקיבלה ממשלה בישראל, כראוי למדינתו של העם היהודי", הוסיף השר סער.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/209738

תגוביות:

1.להתעמר בילדי מתנחלים, לאסור הקמת בתי-ספר וגנים עבורם, לגרור אותם ממיטותיהם באמצע הלילה ולהרוס את בתיהם - זה כן יהודי. מין יהדות משונה כזו יש לו לסר הבטחון.

2.יהודים מגרשים יהודים אבל מה פתאום לגרש גויים.

3.ולגרש ילדים מהבית שלהם בארצם - מאד מוסרי. עושה צחוק מעצמו...

4.ואיך מוביל המהפיכה החילונית פתאום נזכר שיש מוסר יהודי?

5.מדוע הכניסו אותם למערכת החינוך? ומה עם אלפי הילדים שיוולדו לזרים?

6.גירוש יהודים לעומת זאת זה יהודי מאוד. איזו צביעות!

7.הוא חושב שהזרים הם מצביעים פוטנציאלים ולכן הוא מתאר את גירוש הפולשים הבלתי חוקיים כלא יהודי. גירוש הפולשים הוא יהודי מאוד, אבל הוא לא "ברקי"...

8.גם אתה לא!!!

9.הכל כשר כדי להציף את הארץ בגויים, גם כשאלה עובדים זרים שבאו לפה זמנית ויש להם ארץ ומולדת, לא מוסרי שיחזרו לארץ שלהם, כי אחרת איך נציף את הארץ בגויים ומוסלמים וסודנים ותאילנדים שבאו זמנית לעבוד, אם זה יהיה מוסרי שיחזרו לארץ שלהם שממנה באו לפה זמנית לעבודה?

10.מי שרוצה להיזכר בקשר של ברק ליהדות מוזמן לראות את הוידיאו למטה.

http://www.youtube.com/watch?v=geMNmOOEV08

11.גם התנ"ך לא יהודי כי בתנ"ך כתובים כל מיני דברים לא יהודיים, כמו: "וגרשתמו מפניך", "לא ישבו בארצך", "לא תחוס עינך עליהם", "נקם נקמת בני ישראל", "לא תחיה כל נשמה" ועוד על זו הדרך. רק אהוד ברק ושאר חבריו השמאלנים - רק הם יודעים יהדות מהי.

12.היום דואגים לגויים שיש להם ארץ ומולדת ופוגעים בעם היהודי בכל דרך. ילדים יהודים מגורשים מביתם באמצע הלילה באכזריות בהתקפת פתע ואיפה כל הרחמנים? מרחמים על עובדים זרים שבאו לפה לעבודה זמנית ויש להם ארץ ומולדת וצריכים לחזור לארץ שלהם וסמולנים נלחמים בכל הכוח להשאיר אותם פה? למה?

13.חוק חינוך חינם לגויים -על חשבון משלם המיסים היהודי.

14.בניגוד לסער אני משוכנע שהשארת משפחות העובדים הזרים השוהים באופן בלתי חוקי בישראל תירשם לדיראון עולם, כפתיחת עוד פתח להצפת הארץ בערב רב (שהרי לא מדובר בילדים בלבד) ובאותה נשימה עלי לציין כי תופעת האפרו ישראלים הולכת ומחמירה ובקרוב יפי הנפש ידרשו לאזרח גם אותם לפי תקדים המשפחות השוהות באופן בלתי חוקי כעת.

15.לפי מספר התגובות ותוכנן אפשר לומר שאהוד ברק הינו הפוליטיקאי האהוב ביותר במדינת ישראל. חסרה רק תגובת גרושתו!!!

כעת, הם גדולי האוייבים של ההתיישבות בחלקי ארץ ישראל ההיסטורית.

זה אופייני לדור של דגנרציה עלובה שעבורו מה שהיה קדוש נהיה שנוא.

מאז סולקו מהשלטון הם התגלו כפושטי רגל ריקים בכל תחום וכדי להצדיק את קיומם הם אימצו את דגל השלום בכל תנאי ובכל ומחיר.

בדרך נכלולים ובחתרנות בלתי נלאית הפילו את ממשלת שמיר והולידו לעולם את הסכם אוסלו האסוני, שאותו רקחו יחד עם הארכי-טרוריסט ערפאת ושותפם לפרס נובל לשלום.

אחרי שהבוחר למד להכיר חבר הזויים זה על גופו שותת הדם, צומקה מפלגתם עד לגיחוך.

בכל זאת הם לא נלאים מלהציע פתרונות לשלום מבית מדרשם.

אם לא מטעם הבוחרים אז מטעם האמריקאים והאירופים שאת האינטרסים שלהם הם משרתים למעשה.

כעת, ברק וחבריו לוחצים על נתניהו לחדש את הקפאת הבנייה בהתנחלויות וללכת לקנוסה, לחלות פניו של כבוד היו''ר, אבו מאזן.

הם גם מפחידים את נתניהו בנזק המוסרי, כביכול, שיכול להיגרם למדינת ישראל מגירוש ילדי הזרים השוהים כאן באופן בלתי חוקי.

לדידם, רק פינוי מאחזים בלתי ''חוקיים' כן מוסרי לטפל בו ופינוי ביתו של גיבור ישראל רב סרן קליין.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/162/989.html

הודעה 56

מאת: קשיש תש''ח, 04/10/10 19:55

מצד אחד הם אומרים, בואו ונמסור את כמעט כל יהודה ושומרון לאויב הערבי, כדי לשמור על הצביון היהודי של ארץ ישראל, אבל עכשיו הם חושפים את פרצופם האמיתי, שבעצם הם לא רוצים צביון יהודי במדינה".

לדבריו, מפלגת העבודה רימתה את העם במשך שנים.

"הם רימו אותנו כשבמשך שנים דיברו על שלמות ירושלים, עד שבקמפ דיויד בשנת אלפיים הם רצו לתת את הכל, אלא שערפאת הפיל את ההצעה של ברק.

גם בסוגיית היהדות של המדינה, השמאל באמת לא רוצה צביון יהודי במדינה ואם במשא ומתן עם הפלשתינים אנחנו נעמוד על הסוגיה הזאת, הם יאשימו אותנו שאנחנו רוצים למנוע את השלום. מבחינתם מי שמבקש להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, מחבל בסיכויי השלום".

עו"ד שפטל מקווה כי על אפם וחמתם של אנשי העבודה, המדינה תמשיך להיות מדינה יהודית. "הם לא רוצים שום תוכן ממלכתי יהודי רשמי, כי הם לא רוצים להרגיז חלילה את הציבור הערבי, אבל אני מקווה שאחרי שהתיקון לחוק האזרחות ייושם, יגיע השלב הבא של החוק, שיקבע שכל מי שרוצה לקבל תשלום כלשהוא ממדינת ישראל ולא שירת בצבא, לרבות אזרחים בפועל, יצטרך להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ולא, הוא לא יקבל שום תשלום מהביטוח הלאומי".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/209940

תגוביות:

1.הסיבה היא: השמאל צריך את הערבים כדי להגיע לשלטון גם במחיר חורבננו.

2.מיהם מצביעיו של ברק? ערבים. העבודה זו מפלגה של בוחרים ערבים שחייבת לעבוד עבור מצביעיה.

3.כל יום חמישי ברדיו ללא הפסקה בין השעות 12-14 יש ליורם שפטל תוכנית "שפטל עצבני" והוא מצויין.

**

ברק מבקש לשנות נוסח הנאמנות

שר הביטחון, אהוד ברק, הציע היום לתקן את נוסח תיקון הצעת חוק האזרחות שיובא להחלטת הממשלה ביום ראשון הקרוב.

שר הביטחון, אהוד ברק, הציע היום במפגש במשרד הביטחון כי תיקון הצעת חוק האזרחות שיובא להחלטת הממשלה ביום ראשון הקרוב...

...כמו כן, חזרה לשכת ברק על בקשת שר הביטחון לקיים ביום ראשון הקרוב בממשלה דיון חוזר בשאלת ילדי העובדים הזרים.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/209923

תגוביות:

1.ויהי בימי מלוך הליכוד היו ברק ופרס מנהיגי המדינה. בחרת ליכוד - קיבלת שמאל קיצוני.

לא צריך להיות גאון כדי להבין את הקשר בין המצוקה הפוליטית של ברק להקפאת הבנייה. יש פה סכנה שפוליטיקת פנים מתערבבת עם פוליטיקת החוץ ואז אנחנו עלולים להגיע לקטסטרופה. ההחלטה הזאת עלולה להביא עלינו אסון ונזק רב למעמדנו", מוסיף רוזנברג.

לדבריו ההחלטה על ההקפאה היא טעות, "ההקפאה צריכה להוכיח כאילו אנחנו לא שודדי אדמה, אבל הרי הוכחנו את זה כבר בגירוש. יש כאן כמובן גם אינטרסים אחרים שנוגעים ליחסים עם ארה"ב אבל על זה אין לי מספיק נתונים ואני לא בטוח שגם השרים יודעים הרבה".

פרופ' רוזנברג אומר שקשה מאוד להסביר את השנאה העצמית שמניעה אנשים כמו אהוד ברק לפעול נגד ההתיישבות, "אחד העם כבר דיבר על תסביך הנחיתות, זו תופעה רחבה וידועה.

קיים הסיפור הידוע על הבת של איל העיתונות האמריקני, שנחטפה על ידי מחבלים ואותה בחורה הזדהתה עם החוטפים. זו בעיה פסיכולוגית. יצר הרע מאוד מוזר, שאדם רוצה להסביר את מה שקרה לו על ידי זה שהוא מאשים את עצמו".

לדעתו, "זו תופעה של מעין שוחד פסיכולוגי. אנשים ברחבי העולם שוקלים כל הזמן על מי הם מעדיפים להסתכל, מי הם רוצים שיחייך אליהם ויהנהן בראשו. זה נכון גם לגבי הרבה אנשים שנמצאים בצמתים של החלטה, הם רוצים שמישהו יחייך אליהם. אדם יכול לרצות את השכנים שלו או שאם הוא לדוגמא פרופסור או מוסיקאי הוא רוצה לרצות מוסיקאים בכל העולם והם אלה שמעניינים אותו. אז אם האירופאי מסתכל עלי כמו על שטן אז אני רוצה להיראות יפה בעיניו.

זהו שוחד פסיכולוגי וזה מה שקורה פה עם אהוד ברק.

יש גם עמותות רבות שמקבלות שוחד אמיתי והמימון שמקבלות עמותות בסקטור השמאלני הלא שפוי, זה כסף עם הרבה אינטרסים וזו כבר שאלת הסוכן הזר".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/197293

תגוביות:

1.השנאה העצמית נובעת מכך שהשנאה ליהדות חזקה ממנה עשרת מונים!
השמאל הישראלי מסוכן מהמתייונים.

2.כבר אמרנו: "המלחמה על ההגמוניה" - שכחתם?!

3.בבואי לתמצת את הדברים למשפט אחד זה מה שיצא לי: "ברק הוא קטר קיטור קטן, ישן, שירד מהפסים, מקרטע, רועש וכולו אפוף עשן".

4.השמאל הקיבוצי לא ישקוט עד שיחוסל. ברק המייצג את "דור המצביאים של ההתיישבות העובדת" (שהם אנשי מפא"י ההיסטורית) מרגיש כמו אלפים מחבריו לתנועה השמאלנית, שהימין האידיאולוגי, או יותר מדוייק - המתנחלים והציבור הדתי לאומי "גנבו" להם את הבכורה במדינה = הקצונה הזוטרה בצבא, יחידות קרביות וסיירות, דגל ההתיישבות, מערכת החינוך וכיום גם עבודה עברית.

יודע ברק כמו רבים אחרים, כי מי ששולט באידיאולוגיה, ישלוט בסופו של דבר בתרבות ומתוך כך במדינה כולה. לכן, אדון ברק וכל חבורת אוסלו כמו למשל יוסי ביילין או "שלום עכשיו" ודומיהם וגם הרבה לפני כן, עושים הכל כדי לפגוע בלב הציבור הזה - בהתנחלויות.

מי שלא יבין את זה, שלא יתפלא למה היה גירוש ולמה המדינה מתדרדרת עוד ועוד מאז הניצחון המזהיר של ששת הימים בכל התחומים. אני אומר זאת בכאב רב ובצער עמוק.

5.השינאה של ברק היא שינאת זהותו היהודית וזו אבן היסוד במהות השמאל!

יעלון גם הביע תמיכה בראש הממשלה ואמר: "במדיניות שנתניהו מוביל יש הגיון פשוט. שנה וחצי אנחנו אומרים את זה פעם אחר פעם, ברק יושב בתוך הממשלה הזו ולא היה יכול לטעון שהוא לא יודע. על סמך הנסיון המצטבר, גם שלו, אנחנו מדגישים שכל הסכם בינינו לבין הפלסטינים צריך שיהיה סוף סכסוך וסוף תביעות מצד אחד, ויוליך להכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

"אז שנה וחצי זה בסדר, ופתאום זה מפסיק להיות בסדר? מה קרה בינתיים? איפה האחריות הלאומית של אהוד ברק?

הוא פגע באחת מאבני היסוד של המדיניות הישראלית ולצערי הוא עשה את זה מסיבות לא ענייניות".

כשנשאל יעלון מהן הסיבות שגרמו לברק, לדעתו, להגיד מה שאמר, ענה המשנה לראש הממשלה שמדובר בפוליטיקה פנימית של מפלגת העבודה. מלשכת ברק נמסר בתגובה: שר הביטחון פועל על-פי מיטב הכרתו וידיעתו לגבי מה שנכון וטוב למדינה, לביטחונה, לסיכויי התהליך המדיני וליחסים עם ארה"ב. הביקורת מופרכת והשר ברק מציע לכל מי שמעוניין לבקר, לקרוא את הטקסט המלא של דבריו.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/170/103.html?hp=1&loc=4&tmp=3601

כתבה בגלובס מ- 1997 - שירה הרצוג ועו"ד יצחק הרצוג בראש פרוייקט "ישראל 2000 - לחברה ישראלית טובה יותר" .

קרן כהנוב הינה קרן פילנטרופית קנדית שפעילה רבות בישראל ובראשה עומדת, היום, לא אחרת מאשר בת דודו של יצחק הרצוג.

שירה הרצוג היא בתו של יעקב הרצוג מי שהיה שגריר ישראל בקנדה בשנות ה-60

פרטים על שושלת משפחת הרצוג כאן.

כאשר אהוד ברק ויצחק הרצוג קיבלו כסף אסור מקרן כהנוב, שירה הרצוג כיהנה כחברת הנהלה בקרן.

כיום היא הנשיאה ומנכ"לית הקרן.

שירה הרצוג חיה בקנדה והינה גם עיתונאית ובעלת טור בעיתונים שונים.
מתמחה בארגונים פילנטרופיים.

בעבר הוכתרה בפרס מטעם אגודת ידידי "שלום עכשיו" בקנדה.

בשנת 2002, שירה הרצוג היתה גם חברת מועצת מנהלים בקרן לישראל חדשה (שימו לב לחבר נוסף בשם יורם פרי). סביר להניח שקיבלה תפקיד זה עוד קודם לכן.

נכון למחצית שנת 2008, שירה הרצוג עדיין חברה במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל בראשות אברום בורג ומרטין אינדיק.

מתאמת הפעילות של קרן כהנוב בישראל, דליה מגנט, הינה חברת הנהלה ב"אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית" ,שהינו מיזם משותף של שתי"ל(הקרן לישראל חדשה) ומשרד "בן אור תקשורת" (בבעלות אשתו של ח"כ דניאל בן סימון).

משרד זה הינו יועץ התקשורת של הקרן החדשה לישראל ושל רבים מאירגוניו, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי אינטרנשיונל, רופאים לזכויות אדם ואחרים.

חברות הנהלה נוספות ב"אג'נדה" הן רחל ליאל ואוריאלה בן צבי (אשתו של).

מנכ"לית "אג'נדה" היא ענת סרגוסטי (זו שביקרה יחד עם אורי אבנרי אצל ידיד נפשו, יאסר עראפת, כשהיה נצור בביירות), וזו שחתמה יחד עם נעמי חזן על מכתב "השחיטה" שמבצעת מדינת ישראל בעזה, כבר ביומו השני של מבצע "עופרת יצוקה".

קרן כהנוב מופיעה גם ברשימת התורמים, לארגון "רופאים לזכויות אדם" - 2008.

ומי אמר שהעולם אינו קטן?

אחד היעדים העיקריים של הכסף הלא חוקי, שהגיע לעמותת "רובד" של אהוד ברק, היה לממן סקרים וניירות עמדה. מי שהכינם וקיבל את מירב הכסף, היה ד"ר אלון ליאל, שמונה לאחר מכן כמנכ"ל משרד החוץ.

אלון ליאל הינו בעלה של רחל ליאל שבאותה תקופה מונתה כמנכ"לית שתי"ל, זרוע הביצוע של הקרן לישראל חדשה.

קטע נוסף מתוך ישיבת ועדת ביקורת המדינה :

...הוכנו גם מספר ניירות עמדה פוליטיים עבור מר ברק על-ידי דוקטור אלון ליאל. דוקטור ליאל התחיל להכין ניירות עבור מר ברק כשזה התמודד על ראשות מפלגת העבודה ואחר-כך הוא המשיך בעמותת "רובד".

מיכאל איתן: "וסיים כמנכ"ל משרד החוץ".

עמירם בוגט: דוקטור ליאל העיד בפני החוקר עדות ארוכה ואני מצטט חלקים ממנה: "אנחנו פשוט המשכנו את העבודה שעשינו קודם. בתקופה הראשונה" - לפני הקמת העמותה - "זה היה בא ממנו, מברק ישירות, ואחר-כך דורון ולוני העבירו את הבקשות. לא עבדנו בשביל דורון ולוני אלא עבדנו בשביל ברק".

https://rotter.net/forum/scoops1/35184.shtml

**

ועוד באותו עניין:

עם מי מצולם השר הישראלי,שמכנה את מדינתו פאשיסטית (תמונה)
נכתב על-ידי lurker בתאריך 25.10.10 בשעה 22:31

ערכתי לאחרונה בתאריך 25.10.10 בשעה 22:43 בברכה, lurker

גם אלו שמזהים כבר את שותפו לתמונה של שר הרווחה, יצחק הרצוג, מוזמנים להמשיך לקרוא. סביר להניח שילמדו כמה דברים שלא ידעו, על השר שמכנה את מדינתו פאשיסטית וממשיך לכהן בתפקידו.

יצחק הרצוג הנו אחד מהשרים הקולניים ביותר בתמיכתו בקרן לישראל
חדשה (הקרן החדשה לישראל).

זה מה שאמר, במצוות שולחיו, מייד לאחר שנחשף הסיפור המדהים אודות
שיתוף הפעולה של 16 מארגוני הקרן החדשה לישראל, עם וועדת גולדסטון והדו"ח האנטישמי והאנטי ציוני שהכינה.

"..ההתנפלות על הקרן החדשה לישראל מזכירה מקרתיזם..

... הניסיון להשתיק קולות, למנוע מחאה, ולכפות הגדרה ללאומיות ופטריוטיות הנדרשים, הוא מדרון חלקלק שמסוכן לנו.."

יצחק הרצוג גם התנגד בתקיפות להקמת ועדת חקירה לבדיקת מעורבותם
של ארגוני הקרן בפעילות העוינת למדינה ולצה"ל.

שימו לב שהוא היה הראשון מהפוליטיקאים להשתמש בביטוי מקרתיזם,
שטבעו יחצ"ני הקרן לחיסול ישראל, כבר אז, והראשון והיחיד שהשתמש
במונח פאשיזם, לאחרונה, לפני כשבוע.

מי שעומד לצידו של יצחק הרצוג בתמונה - הנו מנכ"ל הקרן
החדשה לישראל, דניאל סוקאץ'. אותו אחד שהזדרז וחשף
לאחרונה את אחת המטרות המרכזיות של אנשי הקרן - "מדינת כל
אזרחיה", במכתב רשמי שהוציא בתפוצת ענק.

מה עוד אנו צריכים לדעת על יצחק הרצוג?

יצחק (בוז'י) הרצוג מוכר לציבור בישראל בעיקר כמר "זכות השתיקה".
בהיותו אחד מהצירים המרכזיים בפרשת עמותות אהוד ברק, בחר לשמור
על זכות השתיקה בחקירות מבקר המדינה והמשטרה.

מתוך דו"ח מבקר המדינה:

(א) בנובמבר 1998 התפרסמו שמונה מודעות בשפות העברית והרוסית שהיוו תעמולה לטובת מר אהוד ברק ובהן הסיסמאות: "עראפת סובב את ביבי על האצבע הקטנה"; "ישראל ראוייה למנהיג שיודע להלחם, אהוד ברק." המודעות היו חתומות על-ידי "פרופ' עמירם כרמון, לשעבר חבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי". הסיעה לא שיקפה בחשבונותיה את ההוצאות בגין מודעות אלה.

בתשובה לשאלת משרד מבקר המדינה, ביולי 1999, לגבי מימון מודעות אלה – שההוצאה וההכנסה בגינן לא השתקפה, כאמור, בחשבונות הסיעה, ניתן למשרדי תצהיר של מנהל מטה ארגון של הסיעה, בו נטען, בין היתר, כי לסיעה לא היתה זיקה לפרופ' כרמון, וכי המודעות מומנו על ידי אנשים פרטיים.

הבדיקה העלתה, כי פרופ' כרמון שילם מכיסו 500 ש"ח בלבד, והיתרה, בסך 69,000 ש"ח, שולמה באמצעות המחאה בנקאית שנרכשה בפקודת עו"ד יצחק הרצוג, שהיה חבר בצוותו של מר אהוד ברק, מחשבונה של קרן קמליה, שנוהלה על-ידיו בנאמנות. בכך קיבלה הסיעה תרומה בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של הסיעה לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את ההוצאה ואת המקור למימונה.

(ב) בחודשים אפריל עד יולי 1998 פירסמה העמותה "אזרחים מימין ומשמאל" מודעות בעיתונים בנוסח: "ביבי נתניהו – אסון לאומי". המודעות נשאו חתימה של עמותה בשם "אזרחים מימין ומשמאל" וצויין עליהן, כי "מודעה זו מומנה מכיסם הפרטי של אזרחים כועסים ומודאגים". יש לציין, כי גם בתקופת הבחירות לכנסת ה15- פירסמה העמותה מודעות בסגנון דומה.

הבדיקה העלתה, כי עלות המודעות, שפורסמו בשנת 1998, הסתכמה ב1,190,560- ש"ח. עוד העלתה הבדיקה, כי המודעות מומנו באמצעות שתי תרומות: האחת, בסך 180,000$, באמצעות משרד עורכי דין בלונדון והשניה, בסך 100,000$, הועברה מג'נבה.

עו"ד אהוד שגב, שהינו חבר פעיל בסיעת העבודה, והיה כהגדרתו בעדות שנתן: "הרוח החיה מאחורי הקמת העמותה" העיד, כי אינו יודע מי התורם שהעביר כסף באמצעות משרד עורכי הדין בלונדון. החקירה שערכתי העלתה, כי עו"ד יצחק הרצוג, תיווך בינו ובין תורמים לעמותה.

ומה אומר רשם העמותות?

קטע מתוך ישיבת ועדת ביקורת המדינה:

מדובר בקטע מתוך הישיבה בו עוסקים באחת העמותות של ברק בשם "רובד".

עמירם בוגט (רשם העמותות)

...מתוך דוח החוקר עולה השתלשלות העניינים כדלהלן: העמותה נרשמה כאמור ב‎1- ביולי ‎1997 כאשר מטרותיה בתחום החברתי כמפורט לעיל. חברי ועד העמותה בעת הקמתה דורון כהן ולוני רפאלי. הייתה אחר-כך השתלשלות עניינים של חברי ועד שאני לא אכנס לזה כי זה עניין משפטי. העמותה פנתה למספר גורמים בחו"ל לשם קבלת תרומות כאשר הגורם העיקרי היה מר צ'רלס ברונפמן אשר תרם סך של כ‎560- אלף דולר.

מיכאל איתן: אישית או מתאגידים שברשותו?

עמירם בוגט: אני קורא מהדוח הכספי של העמותה, שמדובר
בצ'רלס ברונפמן באופן אישי. כך לפחות דווח. בנוסף, מר יונתן קולבר אשר תרם ‎22 אלף דולר, וקרן כהנוב הישראלית - להבדיל מקרן כהנוב הקנדית - סכום של ‎373 אלף שקלים. כך לפחות אני הבנתי את הדוח הכספי.."

צ'רלס ברונפמן שתרם לעמותת ברק למעלה מחצי מיליון
דולר, הנו מגדולי התורמים של הקרן לישראל חדשה.

ומי היתה אז, מנכ"לית העמותה של ברק? - ג'נט אביעד.

ומה עושה היום אותה גברת? מנהלת את "קרן קרב" שהנה הקרן
המשפחתית של צ'רלס ואנדריאה ברונפמן.

ומי היא "קרן כהנוב"

כתבה בגלובס מ- 1997 - שירה הרצוג ועו"ד יצחק הרצוג בראש פרוייקט
"ישראל 2000 - לחברה ישראלית טובה יותר"

קרן כהנוב הנה קרן פילנטרופית קנדית שפעילה רבות בישראל ובראשה
עומדת, היום, לא אחרת מאשר בת דודו של יצחק הרצוג. שירה הרצוג
הנה בתו של יעקב הרצוג מי שהיה שגריר ישראל בקנדה בשנות ה-60.
פרטים על שושלת משפחת הרצוג – כאן.

כאשר אהוד ברק ויצחק הרצוג קבלו כסף אסור מקרן כהנוב, שירה הרצוג
כהנה כחברת הנהלה בקרן. כיום היא הנשיאה ומנכ"לית הקרן.

שירה הרצוג חיה בקנדה והנה גם עיתונאית ובעלת טור בעיתונים שונים.
מתמחה בארגונים פילנטרופיים.

בעבר הוכתרה בפרס מטעם אגודת ידידי "שלום עכשיו" בקנדה.

בשנת 2002, שירה הרצוג היתה גם חברת מועצת מנהלים בקרן
לישראל חדשה (שימו לב לחבר נוסף בשם יורם פרי).
סביר להניח שקבלה תפקיד זה עוד קודם לכן.

נכון למחצית שנת 2008, שירה הרצוג עדיין חברה במועצה
הבינלאומית של הקרן לחיסול ישראל (הקרן החדשה לישראל)
בראשות אברום בורג ומרטין אינדיק.

מתאמת הפעילות של קרן כהנוב בישראל, דליה מגנט, הנה חברת הנהלה ב"אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית"
שהנו מיזם משותף של שתי"ל(הקרן לישראל חדשה) ומשרד "בן אור תקשורת" (בבעלות אשתו של ח"כ דניאל בן סימון).
משרד זה הנו יועץ התקשורת של הקרן החדשה לישראל ורבים מארגוניו, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי
אינטרנשיונל, רופאים לזכויות אדם ואחרים.

חברות הנהלה נוספות ב"אג'נדה" הנן רחל ליאל ואוריאלה בן צבי (אשתו של).

מנכ"לית "אג'נדה" הנה ענת סרגוסטי (זו שבקרה יחד עם אורי אבנרי אצל ידיד נפשו, יאסר עראפת, כשהיה נצור בביירות) וזו שחתמה יחד עם נעמי חזן על מכתב "השחיטה" שמבצעת מדינת ישראל בעזה, כבר ביומו השני של מבצע "עופרת יצוקה".

קרן קהנוף (כהנוב) מופיעה גם ברשימת התורמים, לארגון "רופאים לזכויות אדם" - 2008.

ומי אמר שהעולם אינו קטן?

אחד היעדים העיקריים של הכסף הלא חוקי, שהגיע לעמותת
"רובד" של ברק, היה לממן סקרים וניירות עמדה. מי שהכינם
וקבל את מירב הכסף, היה ד"ר אלון ליאל, שמונה לאחר מכן
כמנכ"ל משרד החוץ.
אלון ליאל הנו בעלה של רחל ליאל שבאותה תקופה מונתה כמנכ"לית
שתי"ל, זרוע הביצוע של הקרן לישראל חדשה.

קטע נוסף מתוך ישיבת ועדת ביקורת המדינה :

...הוכנו גם מספר ניירות עמדה פוליטיים עבור מר ברק על-ידי דוקטור אלון ליאל. דוקטור ליאל התחיל להכין ניירות עבור מר ברק כשזה התמודד על ראשות מפלגת העבודה ואחר-כך הוא המשיך בעמותת "רובד".

מיכאל איתן: וסיים כמנכ"ל משרד החוץ.

עמירם בוגט: דוקטור ליאל העיד בפני החוקר עדות ארוכה ואני
מצטט חלקים ממנה: "אנחנו פשוט המשכנו את העבודה שעשינו קודם. בתקופה הראשונה" - לפני הקמת העמותה - "זה היה בא ממנו, מברק ישירות, ואחר-כך דורון ולוני העבירו את הבקשות. לא עבדנו בשביל דורון ולוני אלא עבדנו בשביל ברק".

ומי שעדיין לא התעייף, וודאי זוכר את יורם פרי

יורם פרי היה חבר הנהלת הקרן החדשה לישראל ובין השנים 1999-2001 היה גם נשיא הקרן .
באותה תקופה, גם שירה הרצוג היתה חברה במועצת המנהלים של הקרן לישראל חדשה.

בעבר היה גם עיתונאי בכיר ועורך ראשי בעיתון "דבר" ונשיא מועצת העורכים.

מכון חיים הרצוג לתקשורת ופוליטיקה, הוקם באוניברסיטת תל אביב בסיוע ובתרומת משפחת הרצוג באוקטובר 2002. בראש המכון הועמד ד"ר יורם פרי שסיים בדיוק באותה תקופה את תפקידו כנשיא הקרן החדשה לישראל.

יצחק הרצוג היה חבר בועד המנהלים של המכון (ונכון להיום עדיין
מופיע כחבר) .

הקרן החדשה לישראל תורמת לאוניברסיטת ת"א עשרות אלפי דולרים מדי שנה.

דוגמא לשיתוף פעולה בין מכון חיים הרצוג עם אחד ממשרדי היחצ"נות של הקרן לישראל חדשה – "אג'נדה". בראשות "אג'נדה" עומדת ענת סרגוסטי ואחד מחברי ההנהלה שלה היה גם ח"כ דניאל בן סימון.

ומה עם האישה שאתו

מיכל הרצוג, אשתו של יצחק הרצוג הועסקה בקרן "דורון" שהוקם ע"י המיליארדר מארק ריץ' שהיה בין גדולי התורמים לברק. (ושברק פעל אצל קלינטון להשיג לו חנינה). ניהלה במשך שמונה שנים את "קרן ריץ'".

כיום היא עוסקת בגישור ומלווה פרויקטים במגזר השלישי. היא מייצגת קרנות שמחפשות פרויקטים להשקעה בישראל, תורמים מחו"ל שמעבירים כספים למגזר השלישי, ומייעצת לגופים ישראלים בתחום.

כמו כן היא חברת הועד המנהל של מכון מרחבים - המכון לקידום
אזרחות משותפת בישראל. עמותה זו נתמכת ומודרכת ע"י אנשי
שתי"ל (הקרן החדשה לישראל). יועץ התקשורת שלה הנו משרד
"בן אור תקשורת" שהנו משרד הייעוץ האסטרטגי של הקרן לישראל
חדשה ומספר לא קטן של ארגוניה.

אחד מהתחומים בהם היא עוסקת ושבהם מתגאה, אשת השר, הנו שילוב
מורים ערבים בבתי ספר יהודים.

תם ולא נשלם

כל הנכתב לעיל, יתכן ואינו יכול לתת הסבר מלא להתנהגותו של מר
"מקרתיזם" ומר "פאשיזם", השר יצחק הרצוג, שהנו החייל המושתל
של הקרן לחיסול ישראל (הקרן החדשה לישראל) בממשלת המדינה היהודית.

כרגיל – הסיבות האמיתיות, במקרים אלה, הנן הרבה יותר חמורות
ולעיתים אף פליליות וודאי לחלוטין אינו אתיות. את מלוא האמת
כנראה נדע גם, אי פעם.

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=printer_format&om=20575&forum=gil

משה ברקוביץ'בראיון לערוץ 2 מתייחס שר הביטחון ברק לטענה של אולמרט לפיה המבצע הצבאי הופסק לפני שהושלמה המשימה לרסק את שלטון החמאס.

"הדברים שאולמרט מספר הם מופרכים ושקריים", אומר ברק לאילנה דיין. "ברור שצה"ל יכול היה לרסק את החמאס ולחזור לשלוט בעזה, אבל יש הבדל בין פרודיה על צ'רצ'יליאניות של מנהיגים לבין קבלת החלטות על חיי אדם. אין צורך לעשות מועד ב' של מלחמת לבנון השנייה. אני והרמטכ"ל דאגנו שזה לא יקרה".

ברק ציין כי לאחר שהסופר דויד גרוסמן התייחס אל התנהלותו של אולמרט כ"מנהיגות חלולה" והשופט וינוגרד התייחס אליו כאל "כישלונר סדרתי", ראוי היה שראש הממשלה לשעבר יהיה זהיר בביקורת שהוא מטיח בו. "זה אדם שראוי היום לרחמים יותר מכל דבר אחר", אומר ברק. "אני לא רוצה להפליג ולחכות למה שבתי המשפט יגידו על אמינותו".

לשכת אולמרט מסרה בתגובה כי ברק היה ראש הממשלה הכושל בתולדות ישראל, פירק את מפלגתו והפסיד את אמון אחרוני חבריה תוך שהוא מסתכסך עם כל הצמרת הצבאית הנתונה לפיקוחו. הוא דוגמא מובהקת לאדם שנכשל והאחרון שיכול להעניק ציונים.

ח"כ פרופ' אריה אלדד (האיחוד הלאומי) מסר בתגובה "זהו מקרה נדיר שבו שני שקרנים כרוניים אומרים את האמת".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213214

תגוביות:

1.אהוד ברק נבלה ואהוד אולמרט טריפה.

הצביעות של ברק בימים האחרונים הודיע שר הביטחון אהוד ברק על כוונתו להורות לצה"ל לשפוט ללא משפט אזרחים יהודים ביהודה ושומרון ולהפעיל כנגדם חוקי חירום.

הודעה זו של ברק - שהתפרסמה בשיא סערת החוק המכונה חוק החרם כאשר שותפיו למחנה של שר הביטחון אנשי שלום עכשיו ועוד אחרים בשמאל קוראים בגלוי להפר חוק ריבוני שחקקה ממשלת ישראל וברק לא חושב אפילו לגנות אותם - היא הודעה מקוממת וצבועה שאין שנית לה שהרי די בעיון קצר כדי להבין שיש כאן התנהלות לקויה. נגד מי למשל לא מפעילים חוקי חירום?

הרשימה כמובן ארוכה אך די עם נציין את הפורעים האלימים בבילעין ובנעלין ואת הפורעים הערבים במזרח ירושלים שתקפו את בית החולים הדסה 43 פעמים רק השנה עם בקתב״ים ואבנים ועדיין לא הביאו את משרד הביטחון להפעיל כנגדם חוקי חירום. בימים אלו בהם פרופסורים קוראים לשבור מפרקות ולעלות עם תותחים על מתיישבי יהודה ושומרון ואף אחד אפילו לא חושב להביא אותם לחקירה אל מול מציאות של בנייה בלתי חוקית ערבית בכל רחבי המדינה שאין כנגדה אכיפה כמעט בכלל נאלצת אוכלוסיית המתיישבים ביו״ש להתמודד עם מבצעי הריסה וחורבן בכל כמה ימים.

אחד האסונות של החברה בישראל היא שיש ציבור שלם המרגיש שנעשית אפליה ורודפים אותו על רקע פוליטי ואכן את העובדות אי אפשר להכחיש: את מתיישבי צפון השומרון וחבל עזה גירשו מהבית ( ללא כל התערבות בבג"צ שעתיד על פי כל חוות הדעת של המשפטנים להתערב בחוק החרם כי זה פוגע בחופש הביטוי...) את מחאת הכתומים השתיקו על ידי כך שבתי המשפט יישרו קו עם המדיניות שהכתיב שי ניצן ושלחו ילדות קטנות למעצרים ארוכים ( למרות שאופנוענים וסטודנטים שחסמו כביש לא רק שלא נעצרו אלא שלא הוגש נגדם כתב אישום...) ועשרות בתים של יהודים המתגוררים ביהודה ושומרון נהרסים באמתלה של אכיפת חוק כאשר אלפי בתים בנגב ובגליל נבנים בצורה בלתי חוקית אך המדינה לא מעיזה להיכנס לריכוזים הערבים ולאכוף את החוק.

לא יתכן שהטיעון החוק׳ ששר הביטחון מזכיר אותה מפעם לפעם, תהייה סלקטיבית. מדינת ישראל לא מקיימת את חוקיה שלה ביו״ש - למשל בחוק אוסלו האומלל והמקולל משנת 94 נקבע כי לקבר יוסף בשכם ולבית הכנסת שלום על ישראל בעיר יריחו תהייה גישה חופשית ליהודים כל הזמן וזה פשוט לא מעניין אותם יש לציין שבקבר יוסף מוסיפה מדינת ישראל חטא על פשע כבר שנים ארוכות, אחרי שהפקירו לפני יותר מעשור את החייל מידחת יוסף לדמם למוות בקרבות האינתיפאדה שהיו במקום אחרי שנכנעו לטרור והפקירו את קבר יוסף תוך נטישת מקום ריבוני של עם ישראל הפקירו מקום שהוא סמל לאומה ערש ההיסטוריה שלנו לחסדי הפלסטינים אחרי שכמעט עשור עמד קבר יוסף שרוף ומזוהם מפרעות הערבים וכמובן סגור ליהודים אחרי הירצחו של בן יוסף לבנת רק לפני מספר חודשים עדיין נמנעת הגישה לעשרות אלפי יהודים לקבר יוסף. אל מול כל המצב המעוות הזה רוצה ברק להפעיל חוקי חירום כנגד המתיישבים ואסור להסכים לכך לא יכול להיות שמציאות דיקטטורית שלא לגיטימית אפילו במצרים סוריה ולוב תהייה לגיטימית ביו״ש, לא נסכים לכך.

ניסיון לשפוט ללא משפט את המתיישבים ביו״ש יהווה חציית קוו אדום תוך שבירת כללי המשחק הדמוקרטים הנהוגים בישראל ולא יעבור . לא נהייה כאסקופה הנדרסת אל מול מגמות מסוכנות אלו גם במחיר מאבק נחוש, זו זכותינו ואף חובתינו.

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9698

תגוביות:

1.אסור לאפשר לאוייב לפגוע בשטחים ריקים במרכז הארץ. צריך ליישב אותם במתנחלים שפונו בכוח, להגדיל את צפיפות-האוכלוסין - כדי למנוע "פיספוסים" של קסאמים, פצמ"רים וגראדים! ביזבוז של תחמושת לאוייב לא יביא שלום...כבר נמאס לשמוע על טילים הפוגעים בשטח ריק, בלי פגיעות בנפש ובלי נזקים לרכוש...!!! "מצפה יריחו" הוא-הוא המכשול לשלום - כי "יריחו תחילה" זה קדוש ומקודש, בדרך ל"מזרח-תיכון-חדש"!!! (ומי שלא מאמין - שישאל את ברוך או את הנשיא פרס...!)...

2.ברק, כמו ילד קטן, בונה טירות של "לגו" ומחריבן...אחרי שעשה למען בטחון-ישראל (בנה קונסטרוקציה של לגו) הוא פוגע בשלימות הטריטוריה ומקטין את הטווח הדרוש לפצצות מעופפות למיניהן, כדי לפגוע בנו (הורס מה שבנה).

כמו ילד, שבתום משחקו ב"לגו" בועט בכל והורס ומחריב...גם שרון עשה כך!!! אם המשל אינו נראה לכם חישבו על פרה המניבה המון חלב - אבל כאשר הדלי כמעט-מלא, היא בועטת בו והופכת אותו...האם יזכור לה מישהו, חסד-נעורים של מילוי הדלי??? מה עוד, שברק לא הוכיח את עצמו כמצביא ואסטרטג דגול - בלשון המעטה...!!!

3.הנזקים שגרם ברק...

מינויו של ניצן אלון לאלוף פיקוד המרכז הוא החלטה אישית של שר הביטחון אהוד ברק. עמדת הרמטכ"ל לא נשמעה בנושא, והוא שימש רק כחותמת גומי – כך אומר גורם בפיקוד המרכז בשיחה עם 'ערוץ 7'.

זאת למרות שבהודעת דובר צה"ל נכתב כי "ברק אישר מינויים עליהם החליט ראש המטה הכללי, רב-אלוף בנימין (בני) גנץ". למען הדיוק, אומר גורם צבאי, היה צריך לכתוב שהרמטכ"ל קיבל בהכנעה את החלטת שר הביטחון.

גורמים צבאיים אומרים שהיה זה סוד גלוי, שניצן אלון היה בשנים האחרונות חביבו של שר הביטחון, שראה בו את מי שיבצע את מדיניות השר בנושא ההתיישבות ביו"ש מתוך הזדהות מלאה, כולל הקפאת ההתיישבות, והפעילות נגד המאחזים.

על אף שמאז סיים אלון את תפקידו הקודם כמפקד אוגדת איו"ש דובר על האפשרות שהוא ימונה לאלוף פיקוד המרכז, ההחלטה הפתיעה רבים בצה"ל. גורמים צבאיים אומרים שמינוי אלוף פיקוד מרחבי (בעיקר צפון או מרכז. בפיקוד הדרום יש לכך תקדימים) כתפקיד ראשון של אלוף הוא דבר חריג בצבא, והתקדימים לו מעטים. בדרך כלל אלופים מתחילים מקבלים תפקידי מטה – ראשי אגף או מפקדי זרוע היבשה - לפני שהם מקבלים אחריות של פיקוד.

גם מינויו של האלוף שי אביטל כראש מפקדת העומק בצה"ל, הינה החלטה אישית של שר הביטחון. אביטל אמנם לא יעסוק בתפקידו החדש בתחומים הקשורים ליו"ש, אבל דעותיו הפוליטיות המזוהות עם השמאל ידועות גם הן. ברק החזיר את אביטל מהאזרחות. לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, שובץ אביטל במקום ה-39 ברשימת מפלגת קדימה, ולא נבחר לכנסת. ב-19 ביולי 2006 מונה בידי ממשלת קדימה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ושימש בתפקיד זה עד תום כהונת הממשלה, באפריל 2009.

עם זאת, בצה"ל מזכירים שרוב זמנו של אלוף פיקוד מוקדש למלחמה בטרור ולמשימות ביטחון, ולא לטיפול בהתנחלויות. "גם כמפקד אוגדה, עיקר זמנו של אלון הוקדש לביטחון, ולא למאחזים" – אומר גורם צבאי.

כשאלון סיים את תפקידו הקודם כמפקד אוגדת איו"ש, הוא הודה שהטבח של משפחת פוגל באיתמר היה גם כישלון אישי שלו.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/230320

מאורעות הפיגוע בדרום הארץ מלפני שבועיים גרמו למתח רב ביחסיהם של ראש השב"כ יורם כהן ושר הביטחון אהוד ברק. גורם בכיר הבקי בנושא אמר אתמול (ד') ל"מעריב": "ראש השב"כ רתח מכעס על טיפולו של שר הביטחון בהתרעה הממוקדת שסיפק השירות על חוליית המחבלים".

על פי הגורם, ראש השב"כ "ממש התפוצץ" על שר הביטחון. כך ניתן גם להבין את העובדה שאהוד ברק מיהר להטיל את האחריות לפתחו של אלוף פיקוד הדרום טל רוסו.

מאיסוף נתונים הקשורים לפיגוע הקטלני מתברר כי המחדל שקדם לו גדול ונרחב מכפי שפורסם עד כה. ההתרעה של השב"כ הייתה מפורטת, מדויקת וניתנה במועד. הפרטים היו מלאים, גם לגבי פעילותם של המחבלים עצמם בסיני, לקראת חדירתם לישראל, וגם לגבי חוליית הפיקוד שלהם, שישבה בעזה.

גורם ביטחוני בכיר מציין: "שנים לא הייתה למערכת הביטחון התראה איכותית כזו". המלצת השב"כ הייתה, לפיכך, לנקוט פעולת מנע ולפגוע בחוליית הפיגוע שהייתה בעזה. שר הביטחון, על פי המידע הזה, התנגד ופסל את ההמלצה כדי "לא להבעיר את השטח".

"אפשר היה לחסוך חיים רבים של ישראלים"

במקביל , מתברר כי ההתרעה לא הגיעה במלואה לדרגי השטח, מה שגרם לצה"ל שלא להיערך בצורה הנכונה ומה שגרם לכוחות להתקפל מדי בוקר ולהסתפק בהיערכות לילית בלבד. "מדובר בקטסטרופה", אמר גורם פוליטי בכיר הנוכח בישיבות הביטחוניות. "רק בנס נמנע מאיתנו פיגוע בנוסח אוטובוס מעלה עקרבים. אם נהג האוטובוס היה במקרה נפצע ועוצר במקום לדהור קדימה, המחבלים היו מוציאים להורג ומוודאים הריגה בכל עשרות נוסעי האוטובוס. את כל זה אפשר היה למנוע".

הביקורת מתייחסת לעובדה שדרגי הפיקוד של ועדות ההתנגדות שהוציאו, הפעילו ופיקדו על הפיגוע חוסלו כמה שעות אחריו, במקום כמה שעות לפניו. "אפשר היה לחסוך כאן חיים רבים של ישראלים", אמר גורם בכיר, "אבל ההתמכרות של שר הביטחון לשקט גרמה לכך שקרה מה שקרה. במקביל, ההיערכות לקתה בחסר מאחר שלא כל הפרטים זרמו והגיעו למטה, ורק בנס נמנעה קטסטרופה".

אגב, לאחר הפיגוע ולאחר חיסולם של ראשי הזרוע שביצעה אותו, חיסל צה"ל באחד הלילות פעיל ג'יהאד נוסף שעסק בהכנת פיגוע אחר. "פתאום", אומר גורם פוליטי בכיר, "צה"ל כן מחליט לחסל מישהו שמכין פיגוע. פתאום אין אינטרס לא להדליק את השטח.

אנשים שכחו כאן שהאינטרס העליון שלהם הוא להציל חיי אזרחים ישראלים ולמנוע פיגועי תופת בשטחנו. מזל שהפעם יצאנו יחסית בזול".

מהשב"כ נמסר בתגובה: איננו מעוניינים להתייחס. מדוברות שר הביטחון נמסר: הטענות בכתבה מופרכות ומשוללות כל יסוד.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/278/405.html?hp=1&cat=404&loc=4

תגוביות:

1.אני כבר מתריע שנים שברק נכשל בכל תפקיד מאז שהיה רמטכ"ל וברח מצאלים. משום מה יש בישראל אנשים שעדיין מחזיקים ממנו. המחדל האחרון בסיני הוא אחריות ישירה של ברק, גם בגלל שלמעשה מנע את הקמת הגדר, ועכשיו יש לנו כבר ידיעות שקיבל התרעות ברורות ולא פעל לפיהן. יותר מזה הוא גם גילגל את המחדל לפיתחו של אלוף הפיקוד והופיע כל הזמן בטלויזיה כאילו שהוא בשליטה על המחדל שבעצמו יצר. האיש הוא חולה גדלות, יהיר ובטח לא חכם גדול - הגיע הזמן לחקור את פרשיות ברק ומחדלי משרד הביטחון תחתיו - אין מה לפחד בגלל שברור לכל מי שבאמת מתבונן "שהמלך הוא ערום".

2.ברק הוא קטסטרופה לאומית.

3.כן, פעם, די מזמן, וכנראה בטעות, ברק היה רמטכ"ל. העובדות מדברות בעד עצמן: אפס בציונות בריאה, אפס בעמידה לאומית חזקה. אפילו בדיבורים ובירבורים הוא כושל ועילג.

4.בר(ד)ק שוב בורח מאחריות. פחד לחשוב מה הוא יודע, ואינו עושה בכדי להגן על תושבי ישראל.

שמעון פרס ואהוד ברק היו מקבלי ההחלטות בזמן שיונתן פולארד נעצר ע"י האמריקאים. הם החליטו להעביר לארה"ב הברית מסמכים עם טביעות האצבע של יונתן פולארד. האמריקאים הנדהמים ביקשו את כל המסמכים כדי לסיים את הסכסוך.

בארה"ב עדיין ממתינים. על המשבר עם האמריקאים שנפתח שוב.

האיש שלנו בכלא האמריקאי, יונתן פולארד היה חוקר מומחה בשירות המודיעין של חיל הים של צבא ארה"ב. הוא העביר לישראל מסמכים באחת התקופות הביטחוניות הקשות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל והמידע שמסר סייע לישראל באופן שאסור עדיין לפרסם.

אלן דרשוביץ, עורך דין יהודי מבוקש ביותר בארה"ב, כעת על יונתן פולארד בראיון לאתר חדשות.

אך החדשות באמת מגיעות דווקא מבכירי משרד המשפטים של ארה"ב.

שר ההגנה האמריקאי בעת שנשפט יונתן פולארד היה קספר ויינברגר המנוח אשר דרש בשעתו רק מעט פחות מעונש מוות ליונתן פולארד.

ויינברגר ביקש שיונתן פולארד ייכלא לכל חייו. יונתן פולארד ערער על העונש לבית המשפט לערעורים בוושינגטון הבירה ושם ישבו שלושה שופטים, שניים מהם יהודים. השופט הלא יהודי קיבל את הערעור ואילו השופטים היהודים דחו את ערעורו של פולארד. דרשביץ אומר כי העובדה שהם היו יהודים הקשתה עליהם לפעול באופן הוגן במקרה זה.

יונתן פולארד העביר לידי ראש אמ"ן, שר הביטחון דהיום אהוד ברק, מסמכים מהמודיעין האמריקאי אשר יכולים היו למלא תיבה בגודל של כעשרה קוב, לא פחות. הכמות הזו של החומר שנמסר לישראל זעזעה את הביטחון האמריקאי. המסמכים הכילו מידע רב ערך כמעט מכל תחום מודיעיני שהאמריקאים עסקו בו באותה העת, גם חומר שאין לו כל קשר לישראל.

ויינברגר רתח מזעם. הוא דרש משמעון פרס, ראש הממשלה באותה העת, להשיב את כל המסמכים מיד. אהוד ברק השיב למודיעין האמריקאי כמות מסמכים רבה שדי היה בה כדי להרשיע את פולארד. פולארד בעצמו חשש לספר בחקירה אם ולמי הוא מסר מסמכים אך ישראל.

לטענת האמריקאים, ישראל לא העבירה מעולם את כל המסמכים.

ג'ון מרטין היה התובע לענייני ריגול במשרד המשפטים האמריקאי והוא אשר הגיש את כתב האישום נגד יונתן פולארד. כעת, לאחר יותר מעשרים ושבע שנים בהם יונתן פולארד מסוגר בכלא, הוא מספר לכתב ניוזמקס שאין מקרה כמו יונתן פולארד בהיסטוריה של ארה"ב. ג'ון היה מעורב בשבעים וחמישה מקרים בהם הורשעו מרגלים ואולם מעולם, הוא מספר, לא נאסר אדם שהורשע בריגול למדינה ידידותית למשך יותר מעשר שנים. "פשוט אין מקרה כזה. לא ראיתי דבר דומה. פולארד העביר חומר רב מאוד לישראל ומכאן נובעת החומרה של מעשיו" אומר ג'ון "אין בחוק האמריקאי אבחנה בין ריגול למען האוייב או ריגול למען מדינה בת ברית".

יונתן פולארד הגיע לשגרירות ישראל בוושינגטון ב 21.11.85 בשעה 10:20 בבוקר , כפי שהורו לו מפעיליו הישראלים. הוא שוחח כעשרים דקות עם אנשי השגרירות בשטח השגרירות הנחשב לשטח ישראלי וסיפר להם כי הוא נחקר בחשד לריגול. אנשי הבולשת האמריקאית המתינו מחוץ לשער השגרירות הישראלית באותה השעה. ההוראה שניתנה לאנשי השגרירות ממערכת הביטחון היתה חד משמעית: הוציאו את פולארד משטח השגירירות. פולארד שנאלץ לצאת את שער השגרירות נעצר מיד בצאתו ורעייתו שהיתה עמו נעצרה למחרת. מאז יונתן מצוי מאחורי סורג ובריח.

ג'ון מרטין התייחס גם לבקשת החנינה לפולארד שהגיש נתניהו ישירות לנשיא ארה"ב: "יש בעייה בבקשה הזו" אומר מרטין "ישראל מעולם לא השיבה את כל המסמכים שנלקחו מארה"ב" .

וכשמרטין אומר ישראל בהקשר הזה הוא מתכוון לראש אגף מודיעין בשעתו, אהוד ברק, היום, שר הביטחון בממשלת נתניהו, האיש שאליו פולארד העביר את המסמכים. שמעון פרס השיב בעניין פולארד באופן כללי לאחר כל השנים הללו: "הדבר לא בידי ישראל".

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=196395

אלוף פיקוד המרכז, אבי מזרחי, התנגד להריסת שלושת הבתים בישוב מגרון בבנימין. כך נודע לערוץ 7. ברק דחף להריסה.

אלוף פיקוד המרכז, אבי מזרחי, התנגד בחריפות להריסת שלושת הבתים בישוב מגרון בבנימין לפני כחודש. כך נודע לערוץ 7.

מזרחי סבר כי ההריסה בעת הזו, על רקע האיומים הביטחוניים באזור, אינה נכונה ואינה במקומה. שר הביטחון, אהוד ברק, דחה את דעתו של מזרחי והורה על הפינוי באישון לילה.

עוד נודע כי שר הביטחון פעל נמרצות בשעות ההריסה כדי להשלים את הפינוי ואף הופתע לשמוע על צו הבניים שהוציא שופט העליון נגד המשך הפינוי. השר ברק שלח את עוזריו המשפטיים לפעול להסרת הצו ולהשלמת הפינוי.

תושבי מגרון שבתיהם נהרסו הופתעו מהפינוי עצמו לאחר שקיבלו התחייבות מאלוף פיקוד המרכז כי לא יפונו באמצע הלילה אלא בהסכמה ובפשרה.

נציגי התושבים במגרון וראשי מועצת יש"ע נפגשו שבועות לפני ההריסה עם גורמים במשרד ראש הממשלה ועם שרים בשביעייה כדי למנוע את הריסת הבתים. הפגישות כמעט והביאו לפשרה שנקטעה כאמור עם החלטתו של שר הביטחון להרוס לאלתר את הבתים.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/226665

תגוביות:

1.ברק לא מסתיר את שינאתו למתנחלים. הוא הראשון שיועמד לדין...

2.יש להגיש תביעה אישית נגד שר הבטחון, כיוון שהפינוי בלי תיאום עם מזכיר הממשלה כנדרש - ומכאן שעליו לשאת באחריות כספית אישית כלפי המתיישבים בשל הנזקים הנפשיים מכך שהפינוי בוצע בלילה.

3.ברק עם אפס אחוזי תמיכה, עושה בית ספר לימין. אדם אחד שבכלל לא נבחר על ידי העם עושה במדינה הזאת כאילו היא רכושו הפרטי ללא שום מעצורים.

בזמנו, נתניהו העביר לברק הנחייה "לא להפתיע אותו" בנושא המאחזים, אך שלשום בערב גילה נתניהו כי ברק דווקא הכין לו פינוי בהפתעה!

עימות בצמרת הממשלה: ברק הורה על פינוי מאחורי גבם של נתניהו, בגין ויעלון

הודיה כריש חזוני ואריאל כהנא

עימות חריף בין השרים הבכירים בממשלה על רקע נסיונו של שר הביטחון אהוד ברק לפנות את המאחז רמת גלעד מאחורי גבם של ראש הממשלה, מזכיר הממשלה האוזר והשרים בגין ויעלון – אותו ניסיון פינוי שהוביל להתפרצות האלימה בבסיס חטיבת אפרים. לפני מספר שבועות נתניהו העביר לברק הנחייה "לא להפתיע אותו" בנושא המאחזים, אך שלשום בערב גילה ראש הממשלה כי ברק דווקא הכין לו פינוי בהפתעה. רק שיחה אישית בין ראש הממשלה לברק בשעות הערב של יום שני גרמה לאחרון לסגת מהנחיית הפינוי ברגע האחרון.

הרקע לעימות הוא ניסיונו של ברק לפוצץ את הסכם ההעתקה אליו הגיע השר בני בגין עם נציגי המתיישבים ברמת גלעד. שלשום אחר הצהרים הורה ברק למערכת הביטחון לפנות את הנקודה. המתיישבים הזעיקו את השרים וחברי הכנסת מהליכוד התומכים בהם, בכללם השרים יעלון ובגין. אלה פנו בדחיפות למזכיר הממשלה צבי האוזר על מנת שיגייס את ראש הממשלה לעצור את ברק. בין השרים התנהלו לתוך הלילה שיחות קשות שכללו הרמת קול, בשל מה שנתפס על ידי בגין ויעלון כניסיון הונאה מצד ברק. בסופו של דבר כאמור רק נתניהו עצר את ברק.

ההתפתחויות בפרשה החלו ביום ראשון עם ביקורו של השר בגין במאחז רמת גלעד. כנציג ועדת השרים להתיישבות, בגין מוביל כבר מספר שבועות מהלך של הידברות שקטה עם נציגי המתיישבים בנקודות המיועדות לפינוי על מנת לפתור את המחלוקות בהסכמה ולהימנע מפינוי בכוח. במסגרת זו בגין הגיע להסכמה עם בעל הקרקע משה זר כי נקודת ההתיישבות הנוכחית ברמת גלעד תוזז בכמה מאות מטרים ולזר יותר להמשיך ולעבד את הקרקע אותה רכש ב-83. כדי לאשר סופית את ההסכם הגיעו שלשום בצהרים למאחז ראש המנהל האזרחי תא"ל מוטי אלמוז, יו"ר מועצת יש"ע דני דיין ויו"ר המועצה המקומית קרני שומרון, הרצל בן ארי.

אלמוז עדכן את הנוכחים כי במסגרת ההסכם קודם האישור של תכנית בינוי הערים (תב"ע) של קרני שומרון. עוד הבטיח כי "כל עוד יש הידברות לא יהיה פינוי". הבטחה זהה לזו שנתן להם השר בגין יום קודם לכן. אלא ששעות ספורות לאחר מכן התברר כי מישהו משטה במתיישבים וגם בשר בגין. אף שמבחינת הנוגעים בדבר ההסכם היה חתום, החלו כוחות משטרה, מג"ב וצה"ל לזרום לאזור על מנת להיערך לפינוי של רמת גלעד. בד בבד, טילפן השר בגין ליו"ר מועצת יש"ע דני דיין ואמר לו כי אף שההסכם נסגר "משרד הביטחון דורש הבהרה לגבי פרט נוסף, כמה קרוונים בדיוק יזוזו ממקומם". עוד אמר לו בגין כי "מערכת הביטחון גם דורשת שהתשובה תינתן בתוך שעה". דיין שאל את בגין מה פשר הבהילות אך זה לא ידע להשיב. בד בבד, הגיעו הדיווחים על ריכוז כוחות צבא באזור רמת גלעד. לדיין 'נפל האסימון' באותו רגע. הוא הבין כי מי ששולח את השר בגין לקבל הבהרות, גם שולח ככל הנראה את הצבא לפנות "ורק מחפש תירוצים לפוצץ את ההסכם. זה היה פשר הבהילות".

מכאן עלו הטונים. דיין אמר לבגין כי "אינו מוכן לנהל משא ומתן עם אקדח צמוד לרקה" ושאל אותו בזעם "איך יכול להיות שממשלה מתנהלת בצורה כזו – מנהלת משא ומתן ומבטיחה הבטחות, אך מאחורי הגב שולחת כוחות פינוי"? בגין לא השיב תשובה ברורה אך עדכן מיד את השר יעלון ואת מזכיר הממשלה האוזר. יעלון פנה גם הוא בדחיפות לנתניהו על מנת שינחה את ברק לעצור את הפינוי. ברק ואנשיו השיבו כי ההסכם לא מקובל עליהם. למרות זאת, בסופו של דבר ורק אחרי שיחות קשות בין הצדדים ברק נסוג בו וביטל את הפינוי.

בשטח כבר התגודדו באותה שעה עשרות צעירים שהתכוונו להתנגד לפינוי. גם לאחר שאיום הפינוי כבר הוסר מעל הפרק, הצעירים המשיכו להשתולל בשני מוקדים: על כביש 55 סמוך לרמת גלעד שם יודו אבנים לעבר כלי רכב צבאיים, וכן סמוך לבסיס החטיבה המרחבית אפרים ליד קדומים.

יצוין כי על פי הנוהל שסוכם זה מכבר בוועדת השרים להתיישבות, ברק אמור לעדכן את חבריה 48 שעות בטרם ינחה את מערכת הביטחון לפנות נקודת התישבות. בפועל, ברק לא מקיים את ההנחייה וכבר פעמיים שלח כוחות להרוס נקודות, במיגרון ובבת עין, בלי ליידע את עמיתיו בוועדת השרים להתיישבות. התקדימים האלה עומדים ברקע העימות שהיה בין השרים שלשום בלילה. גורמים בהתיישבות אמרו כי המהלך של ברק יפגע קשות בערוץ ההידברות שקיים השר בגין בחודשים האחרונים שכן מתברר שברק משחק בו ולהסכמים אליהם מגיע בגין אין למעשה משמעות.

דובר שר הביטחון מסר בתגובה כי "הטענות מופרכות ומשוללות יסוד".

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=252255

תגוביות:

1.דברי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א נגד תוכנית ההתנתקות:

הדרשה התקיימה בתאריך 8 במרץ 2005. שרון עבר אירוע מוחי ראשון ב -18 בדצמבר 2005 ואירוע מוחי שני שבעקבותיו נכנס לתרדמת ב- 4 בינואר 2006.

וכך אמר הרב יוסף בדרשה: "אריק שרון שהוא אכזר ולכן "ה' יתן לו מכה אחת, ימות, יישן לעד ולא יקום, על זה שהוא מתאכזר לעם ישראל. מה עשו אלה? מה עשו? איזו אכזריות"!

http://www.youtube.com/watch?v=9piAfSBKlnI

ח"כ מיכאל בן ארי התייחס בראיון לערוץ 7 לאירועי תג מחיר ולדבריו של ח"כ בן אליעזר והבהיר: "לא נשתף פעולה עם ההתבכיינות הזו".

ח"כ מיכאל בן ארי התייחס בראיון לערוץ 7 לאירועי תג מחיר בחטמ"ר אפרים,

"לאחי הגיבורים תושבי יהודה ושומרון, התומכים בהתיישבות, אוהבי עם ישראל וארץ ישראל.

אנחנו נמצאים באחת מהמתקפות משולחות הרסן שלא היו כדוגמתה.

אנחנו לא אנשים רעים אלא הציונות במיטבה.

רק לפני שלושה שבועות התפרסמה הידיעה על 61% התנדבות מקרב תושבי יהודה ושומרון ליחידות קרביות - פי שניים מתל אביב".

יש כאלה שמפחדים מההתגברות שלנו, אך הם יצרחו וינבחו ואנחנו נמשיך עם מה שטוב לעשות.

לא ניתן שום הצדקה להרים יד על חייל צה"ל או בסיס צה"ל, אבל מאידך לא נשתף פעולה עם ההתבכיינות הזו והישיבה על ספסל הנאשמים".

בנוגע לדברי ח"כ בנימין בן אליעזר אמר בן ארי:

"אתה פואד ששמעתי אותך מדבר על שחרור רב המרצחים ברגותי, אתה מעז לדבר על ירי על יהודים? כשערבים רצו להכנס לישובים יהודיים אמרת לא לירות עליהם".

מהתפרעות של נער או שניים עשיתם כאילו זה כל יהודה ושומרון. אם אתה לא רוצה לבזות את עצמך כדאי שתחזור בך. אנחנו לא מפחדים וממשיכים בשלנו בחיוך, בנאמנות ובאמונה גדולה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/230259

יו"ר מועצת יש"ע דני דיין יצא בצהרים, בהתקפת נגד חריפה כנגד ההסתה הפרועה המתנהלת ביממה האחרונה כנגד מתיישבי יו"ש. "אנשי שמאל שונים, משתמשים בציניות ובנבזות באירועים האלימים של הימים האחרונים כדי לנהל מסע הסתה פוליטי מכוער כנגד ההתיישבות ביש"ע"

דניאלה וייס, מראשי המתנחלים בשומרון, מטילה על רה"מ נתניהו את האחריות לאירועים בליל אמש בחטיבת אפרים

דניאלה וייס, מראשי המתנחלים בשומרון, מאשימה את ראש הממשלה נתניהו בַּאירועים בחטיבת אפרים אמש ומזהירה כי אם ימשיך בתכניתו לגרש יהודים ולהרוס יישובים, כלשונה, יגרום למהומה גדולה מאוד בארץ. בריאיון לגיל ליטמן במשדר "כל היום" ברשת ב' דחתה וייס את הטענות כי יש לגנות את המתפרעים. לדבריה, האחריות מוטלת רק על נתניהו משום שהוא עושה מעשה שלא ייעשה ומקדם מהלכים הפוכים להצהרותיו לפני הבחירות. להערכתה, ההתקוממות שהחלה אמש תלך ותגבר, והציבור לא יאפשר להרוס יישובים.

נענע ציטטו את ברק: צריך לבדוק משפטית אם אפשר להתייחס לנוער הגבעות כאל ארגון טרור.
שר הביטחון, אהוד ברק, מגדיר הבוקר את המתקפה של קיצונים יהודים על בסיס חטיבת אפריים ועל קציני צה"ל שלשום בלילה כ"טרור מתוצרת יהודית שאי אפשר בשום אופן לקבל".

בראיון לגלי צה"ל אמר ברק כי יש לבחון את ההתייחסות המשפטית לעבריינות מסוג זה כאל ארגון טרור או ארגון פשיעה. "המשפטנים יצטרכו לשבת על זה במהירות" אמר והוסיף כי אם יהיה בכך צורך יש
להשתמש גם בחקיקת חירום, הרחקות ומעצרים מינהליים.

הרב רוטר

אתמול יצאתי בגינויים קשים ביותר נגד המתפרעים שפרצו וחיבלו במחנה צה"ל.

היום אני כבר שותק. היום איני מגנה, איני רוצה להמצא בחצר אחת עם כל המסיתים מהשמאל, בפוליטיקה ובתקשורת. רק לשמוע את אסתי פרז מתענגת על ההסתה נגד המתנחלים כולם, איך כל מי שהיא מעלה אותו לשידור היא מרימה לו משפטים להנחתה... נגד כולנו, נגד כל הימין, נגד כל המתנחלים ולא משנה בכלל אם המרואיין מדי פעם פולט שמדובר בקומץ ורוב הציבור שם ביו"ש הוא ציבור שומר חוק, לא יעזור, היא תמשיך ותמשיך. היה גם מגוחך לשמוע אותה ואת
כרמלה מנשה מחממות זו את זו עד שהקצף עלה להן לשפתיים. כך בכל הרשתות ברדיו ובטלוויזיה.

כמו שהמתפרעים משרתים את השמאל, כך העיתונאים השמאלניים הללו משרתים את הימין. הנה עובדה, אני...כעת אני כבר לא מגנה, לא יוצא נגד, אין לי עניין לשבת איתם באותה סירה. שיגנו הם, שיקללו הם, שיסיתו הם. אני לא!

נאמן ואהרונוביץ': למפות ארגוני הימין ולהכריז על האלימים כארגוני טרור.

שר המשפטים, יעקב נאמן, והשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', החליטו להמליץ לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להכריז על ארגוני הימין כארגוני טרור. השרים ערכו ישיבה בנושא הטיפול באלימות פעילי הימין.

ועד מתיישבי השומרון דורש מנתניהו לדאוג שהצוות החדש המיוחד שהוא מקים יטפל ראשית כל ובחומרה במפירי הסדר הסידרתיים בגדר ההפרדה בכל סוף שבוע הפוגעים בחיילי צה"ל וקציניו באבנים ובקבוקי תבערה והמשחיתים מדי שבוע את רכבי צה"ל.

לא ניתן להעלות על הדעת שרוה"מ יתנהל בצביעות וישתמש בכל הכח העומד לרשותו כראש ממשלה ויטפל אך ורק ביהודים מתוסכלים ולא בפורעי החוק המתמידים בפשעיהם והידועים היטב לכוחות הבטחון. יש להרחיקם לאלתר מכל מקום מועד לפורענות ואת שותפיהם מארצות אחרות יש להרחיק לאלתר מהארץ.

שאול גולדשטיין: להיערך נגד התופעה הזו כמו כל אירוע טרור
ראש מועצת גוש עציון, שאול גולדשטיין, תוקף בחריפות את מבצעי הפשע נגד חיילי צה"ל בחטמ"ר אפרים: "יש להיערך נגד התופעה הזו כמו נגד כל אירוע טרור. אני קורא לישיבת עבודה דחופה של כלל הגורמים: צה"ל, משטרה, שב"כ, ראשי רשויות, רבנים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. מלבד הבגידה בחיילים המוסרים את נפשם כדי לשמור עלינו, הקבוצה הזו תוקעת סכין בגב ההתיישבות ביהודה ושומרון".

שר החוץ ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מגנה בחריפות את פעילי הימין הקיצוני שתקפו את קציני צה"ל והשחיתו רכוש של הצבא בבסיס חטמ"ר אפרים שלשום בלילה ואומר כי אסור לעבור על האירועים לסדר היום. בשיחה עם פעילי מפלגתו בירושלים אמר השר: "המעשים הללו גורמים נזק עצום למפעל ההתיישבות היהודית ולחברה הישראלית. שום עניין לא מצדיק פגיעה והשתלחות בחיילי צה"ל"

בן אליעזר משקר ואומר שזרקו לבנה על הסמח"ט - ואם כבר אז הוא גם בעד לירות...על מי שלא זרק...

ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר (עבודה) התייחס הבוקר (רביעי) בועדת החוץ והביטחון של הכנסת להתפרעות פעילי הימין בבסיס צה"ל ואמר כי "חבורה של פושעים לקחו לבנה, הכניסו לסמח"ט במוח וכמעט הרגו אותו. חבל שלא עצרו אף אחד, חבל שלא ירו, חבל שלא הגיבו. הצבא הוא הגוף היחיד שיכול גם לעשות דברים על ידי הנחיות ופקודות, ובלבד שהוא ייתן גיבוי למפקד. מול ההתפתחויות הזירתיות המדינה עומדת בפני סכנת התלקחות סביבתית".

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=251871

ברק דיבר על הלקחים שאנחנו צריכים לפי דעתו להפיק מהשואה.

הרב בן פורת: אהוד ברק מתרברב מול שרידי המשרפות באושוויץ

מתוך ויקיפדיה:

למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה- 15 שלח נשיא הקרן, אליעזר יערי, מכתב לתורמים ולצוות הקרן החדשה שכותרתו "מחשבות ראשוניות בעקבות הבחירות". במכתב התייחס לתוצאות הבחירות ולחלקה של הקרן החדשה בכך. בין השאר כתב:‏

"אמש התרחש דבר גדול בישראל. החברה הישראלית, בתצוגה מדהימה של דמוקרטיה, הצליחה להשיג שתי מטרות: לסלק מהשלטון קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית וקלריקליות דתית וחברתית ולהעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה...

בעקבות הבחירות, יכול כל אחד מאתנו - חברי מועצת המנהלים, אנשי הצוות, מתנדבים ואלפי התורמים - להרגיש סיפוק עם הערכים שמומשו בתוצאות הבחירות...

אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל ארגון 'שתי"ל'...

היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי.

במשך השנים, הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל, שהתפרץ בן לילה כמו הר געש...אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה".

**********

הקרן החדשה לישראל / ויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

בשנת 1995 פנו נציגי הקרן לרשם העמותות בבקשה למחוק את שתי העמותות "ניו ישראל פונד" ושתי"ל ומאז מנוהלת הפעילות על ידי הקרן בארצות הברית שרשומה בישראל כ"חברה זרה" ומפעילה מטעמה את שתי"ל.‏

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק, התייחס היום (שני) בפתח ישיבת סיעת מפלגת העבודה לפרשת הקרן החדשה לישראל. ברק אמר כי הוא מתנגד בכל תוקף להקמת ועדת חקירה לבדיקת פעולותיה של הקרן והוסיף כי הוא "לבטח לא מתלהב ולא אוהב את חלק מהגופים שנהנים מתרומות של הקרן הזו, אך אנו אמונים כולנו על הזכות של כל אחד בדמוקרטיה וחופש הביטוי".

ברק אף תקף את מה שנראה כניסיון להשתיק את תומכי הקרן, דבר שנראה לדבריו כמו "גרסה מקומית של מקארתיזם" וציין שהקרן "עשתה גם הרבה דברים חיוניים וטובים למדינת ישראל".

בתוך כך, הנהלת סיעת קדימה בכנסת החליטה כי לא תוגש מחדש ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בעניינה של הקרן. בישיבת ההנהלה הוסכם כי הליך הבדיקה בנושא יימשך במסגרת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בשבוע שעבר פרסמה קבוצה של קצינים בכירים במילואים עצומה מיוחדת בה הם מבקשים להביע תמיכה בחיילי צה"ל ולצאת נגד 16 ארגונים ישראליים אשר ביקרו בפומבי את צה"ל ופעילותו. הקבוצה הסתמכה אף היא על מחקר לפיו ארגוני זכויות אדם ישראליים מצוטטים כמקורות לדו"ח גולדסטון. מנגד, פרסמו אנשי רוח רבים תחת הכותרת "גם אנחנו הקרן החדשה לישראל" עצומת תמיכה בארגוני השמאל. בין חותמי המכתב נמנים הסופר א.ב. יהושע, הזמר שאנן סטריט, הבמאים אורנה בן דור ואיתן פוקס, המחזאים יהושע סובול ועדנה מזי"א, וכן שחקנים, עיתונאים, חברי כנסת, משפטנים, יוצרים ואנשי אקדמיה נוספים.

http://news.walla.co.il/?w=/1/1641007

אולי אינכם יודעים, אבל רוב העם חי תחת דיקטטורה לא-מודעת, והמוני פועלים מדוכאים עומדים לחבור לאחיהם-למעמד הערבים. לא מדובר באירוע של נוסטלגיה קומוניסטית סטייל האחד במאי, אלא בכנס של הקרן החדשה לישראל להחזרת הדמוקרטיה לסדר היום הציבורי

בשנת 2000 הודה נשיא הקרן החדשה לישראל, אליעזר יערי, כי בחישתה של הקרן קידמה את בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה: "אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'... היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי".

מיום הקמתה של הקרן בשנת 1979, השתדלו ראשיה להתנהל מתחת לרדאר הציבורי בישראל ולהניע השפעה מצטברת מלמטה. אלא שהכל השתנה עם פרסומו של דו"ח גולדסטון שהתבסס על דיווחים של רבים מהארגונים נתמכי הקרן, ומיתג את הנהלת הקרן עמוק מאוד בשמאל האנטי-ציוני.

פרסום הדו"ח העלה את הקרן לכותרות ומאותו יום היא ניסתה לשוב ולפעול מאחורי הקלעים כפי שהתרגלה, ולמעט גיחה קצרה סביב המחאה החברתית של קיץ 2011 וההזדמנות להפיל שלטון פוליטי דרך "שינוי חברתי", שומרת הקרן בדרך כלל על פרופיל נמוך. עתה בשוך סערת הבחירות, פונים מנהלי הקרן לאפיקי השקעה אקטיביסטים אחרים.

לאחרונה הקימה הקרן ערוץ יו-טיוב חדש ולרגל השקתו ערכה כנס חגיגי בנושא "החזרת הדמוקרטיה וזכויות האדם לסדר היום הציבורי". ההיענות לכנס הייתה עצומה, כנהוג באירועי שמאל-מרכז שכאלה, וכמעט כל השמאל, על עשרות חבריו, הגיע לאירוע שנערך בצורה סמלית ביותר במועדון ברחוב רוטשילד בתל אביב. המעטים שהצליחו להשתחל בינות להמוני הצופים זכו לשמוע הרצאות מפי "מיטב המוחות" (כפי שנכתב בהודעה לתקשורת) ובהם הכוכבים הגדולים של הדמוקרטיה הישראלית: אסמא אגבריה זחאלקה, ד"ר איציק ספורטא, יוסי שריד, עו"ד טליה ששון ואחרים.

השתקה בפריים-טיים

פרופסור אביעד קליינברג מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב פתח בביקורת עצמית על כך שהשמאלנים "נזהרים זהירות עצומה מאוי ואבוי, להשמיע קול שלא כולם משמיעים, מה שבא לידי ביטוי אפילו במעמד המוזר שהקרן החדשה רכשה לעצמה.

המקום הזה בו אנשים באמת נפגשים ובצורה פלורליסטית מביעים את דעתם על עניינים דיומא הפך פתאום למסוכן, לדבר מפחיד. לא משום שהדעות שמציגה הקרן הן כל-כך מפחידות אלא שעצם היכולת להציע עמדות אחרות היא עניין מפחיד". הדעות שבמרחב הרעיוני המגוון של מרצ-חד"ש-בל"ד, הן כמובן לא הבעיה, אלא ההשתקה שהיא מנת חלקן מעל גבי דפי 'הארץ' וברשתות הטלוויזיה והרדיו.

גם מהאקדמיה לא חסך קליינברג את שבטו:

האינטלקטואלים נעלו את עצמם בחומות שלהם בקמפוסים... אלה השאלות העומדות בפנינו: האם אנשים מוכנים לחשוב מחוץ למקהלה? האם מוכנים לערער על הנחות היסוד שהן הנחות היסוד שתוקעים להם מאז שהם היו קטנים. האם הם מוכנים לשלם את המחיר על הדבר הזה והאם הם מוכנים לחשוב במונחים של תרגום הלכה למעשה?

אכן דברים כדורבנות. באמת הגיע הזמן שחוקרים באקדמיה יתחילו לנקוט עמדה פוליטית, יחתמו על עצומות, יקדמו אידאולוגיה בחדרי ההרצאות ויקראו להחרמת האוניברסיטאות בהן הם עובדים. אולי אז יעזו הללו להוציא סוף-סוף את המילה "כיבוש" מתוך השיח המאוד מצומצם שלהם אל הספירה הציבורית.

עו"ד טליה ששון, חברת מר"צ הזכורה לטוב מדו"ח המאחזים חסר-הפניות, ניסתה לדבר על צדק חברתי ועל אי-השיוויון לו זוכה הפריפריה הישראלית. הרחש בקהל העיד כי השומעים לא ממש מבינים מה משמעות המילה פריפריה ועל כן השתמשה ששון בדוגמא עמה יוכל הקהל להזדהות: "אני הייתי בירוחם וחיפשתי בית קפה חצי שעה ולא מצאתי, כי פשוט אין". המבטים החיוורים ולפיתות החנק של כוסות האספרסו שהתפשטו בין יושבי השולחנות במועדון הוכיחו כי המסר עבר.

דיקטטורה לא-מודעת

לדעתו של ד"ר איציק ספורטא ממכון המחקר הסוציאליסטי 'מרכז אדווה', הבעיה עמוקה הרבה יותר:

עברנו אינדוקטרינציה איומה, ונראה שבשנים האחרונות אנחנו מקבלים את הדרך בה המערכת עובדת כדרך היחידה האפשרית... בחלק גדול מחיי הערות שלנו אנחנו חיים בדיקטטורה. יותר ויותר אנשים נמצאים תחת הדיכוי הזה. קודם דיברו על כיבוש ועוד כל מיני דברים שהם ברורים, בכלל לא צריך לדבר עליהם, צריך לפעול. ולפעול זה בכל מיני רמות...

הדברים הנוקבים זכו להנהוני הסכמה ומישהו בקהל נמלא השראה שאל את שכנו לשולחן אם הוא יכול להראות לו איך מקימים אוהל בשדרה שמלאה בהמון לכלוכים של פיקוסים. כי הגיע הזמן לעשות. כנראה שהגשמים הרגישו את זה קודם. הגיע עוד קיץ.

מעל כולם זהרה אסמה זחלאקה, מנהיגת מפלגת דע"ם הערבית שלא עברה את אחוז החסימה, אשר החליטה לחשוף בעצמה את הז'רגון האקדמי בפני כלל הציבור:

אנחנו מגיעים לבחירות 2013 והכיבוש לא עולה על הפרק אלא מדברים על השיוויון בנטל. זה אבסורד אכזרי. כאומרים 'בואו נמשיך כולנו לשתף פעולה בדיכוי עם אחר'. במקום לקחת את יום רצח רבין ולעשות את חשבון הנפש ולצאת מהתהום, מה שעשה פה השמאל הוא לדחוף את החברה עוד יותר למטה... במקום לקחת את הימין ולסיים את הסכסוך הזה וללמד אותו את הלקח הזה שלא רוצחים ראש ממשלה... ולהעיף את ההתנחלויות מהשטחים. הם בחרו להאשים את הערבים...

זו טענה חשובה ביותר. הרי בכל פעם שהשמאל לימד את המתנחלים לקח והעיף התנחלויות לאתרי קראווילות, הדבר הוביל לסיומם של סכסוכים ולהנחלתו של שלום אזורי וצדק בין-גלקטי.

אבל לזחלאקה יש עוד כמה מסרים, חשובים לא פחות:

לדעתי מדינת היהודים הפכה להיות מדינת העשירים. היא מופרטת על ימין ועל שמאל. נוצר בתוך ישראל שסע מעמדי מאוד חזק... המעמד הרחב של העובדים איבד את המדינה ונהיה עני. הם מוצאים פרטנרים בערבים בעל כורחם... יש לנו את דע"ם ואנחנו פונים לשני הציבורים, כי המכנה המשותף הוא גדול. כל עוד הפוליטיקאים משתפים פעולה עם בעלי ההון, הציבור מרגיש כי הוא לא מצליח להשפיע. אם רוצים דמוקרטיה היא לא תהיה בחסות הקפיטליזם החזירי, ולא בחסות הגזענות.

מכיוון שהמוני העובדים שאיבדו את המדינה טרם מצאו פרטנרים בערבים של דע"ם, אין לנו אלא להניח כי מדובר בפועלה האכזרי של האינדוקטרינציה שעובר הציבור. בדיקטטורה כמו בדיקטטורה, הציבור פשוט לא מצליח להשפיע. לא על הרכבי רשימות המפלגות, לא על כוחן של המפלגות בכנסת לא על חלוקת התיקים והקמת הקואליציה ולא על תהליכי חקיקה. תהליכים אלו נשלטים על ידי בעלי ההון, ונעשים הרחק מעיני הציבור מאחורי מסך של אתרי אקטואליה, סטטוסים בפייסבוק ומהדורות חדשות יומיות.

אם לשפוט מהלהט של הדוברים נדמה כי בקרן אכן מזהים שעת כושר לעוד פעולה גדולה "לשינוי חברתי". הידיעות לגבי כניסתן של 'יש עתיד' ו 'הבית היהודי' לממשלה צרה בראשות נתניהו מסמנות כנראה את תחילתה של ממשלה לא יציבה במיוחד שכל זעזוע קטן יכול להפילה. בדיוק מסוג התרחישים ממנו ניזונים ארגוני הקרן החדשה. כנראה שהפסקת הגשמים המוקדמת יחד עם הטמפרטורות הגבוהות לא היו מקריות. עוד קיץ הגיע.

http://mida.org.il/?p=6960

*********

למה הקרן החדשה לישראל מימנה את ברק?

"למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה-15 שלח נשיא הקרן, אליעזר יערי, מכתב לתורמים ולצוות הקרן החדשה שכותרתו "מחשבות ראשוניות בעקבות הבחירות".

במכתב התייחס לתוצאות הבחירות ולחלקה של הקרן החדשה בכך. בין השאר כתב:‏"אמש התרחש דבר גדול בישראל. החברה הישראלית, בתצוגה מדהימה של דמוקרטיה, הצליחה להשיג שתי מטרות: לסלק מהשלטון קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית, וקלריקליות דתית וחברתית; ולהעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה... בעקבות הבחירות, יכול כל אחד מאתנו - חברי מועצת המנהלים, אנשי הצוות, מתנדבים ואלפי התורמים - להרגיש סיפוק עם הערכים שמומשו בתוצאות הבחירות... אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'... היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי. משך השנים, הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל, שהתפרץ בין לילה כמו הר געש... אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה"."

זה היה כמובן ב- 1999.

4 שנים קודם ביטלה הקרן החדשה לישראל את רישומה בארץ, כדי שמן הסתם לא יהיה אפשר לחקור את הקרן על מקורות כספה.

4 שנים אחרי זה, שליח שלה, אהוד ברק, נבחר לראשות הממשלה והקרן מברכת את עצמה.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=2273&messageid=169291305

אם יש בין היהודים כאלה, לא סתם, אלא ממש ראש ממשלה, שמוכן למסור לאוייב הערבי את ירושלים, לרבות ובמיוחד, את הר הבית, מה לנו להלין על שגויים אנטישמיים לא מרפים מאיתנו מאז ולו לרגע אחד, בניסיון לממש הלכה למעשה, את התוכנית השטנית של ברק?

עלינו לזכור ולא לשכוח את החטאים, שלא לומר הפשעים החמורים, שהשמאל הישראלי כולו, ביצע כלפי ירושלים והפשעים הללו הם ביסוד ה"עליהום" הכללי על מדינת ישראל היום - בסוגיית ירושלים.

כזכור במשך 33 שנים, משנת 1967 עד שנת 2000, העמיד השמאל הישראלי כולו פנים, באופן שיקרי, כאילו הוא תומך בירושלים המאוחדת בגבולותיה החדשים שנקבעו לאחר מלחמת ששת הימים, תחת ריבונותה של מדינת ישראל.

אפילו מר"צ, באופן רשמי, כמובן שיקרי לחלוטין, בכל הועידות שלה, בכל המוסדות שלה עד שנת 2000, העמידה פנים כאילו היא תומכת בהמשך ריבונות ישראלית לעד על ירושלים כולה.

אבל כל זה היה שקר, כזב ורמייה, כדרכו של השמאל בכל דבר ועניין ובמבחן הראשון, קרי ועידת קמפ דיויד, שם ברק, הכושל בראשי הממשלה שהיו אי פעם במדינה הזאת, שם ברק, בפעם הראשונה ששליט יהודי כלשהו, ב- 4000 שנות קיומו של העם היהודי, מרצונו הטוב והחופשי, בניגוד לרצונה של ארה"ב אפילו, הודיע לחלאת המין האנושי יאסר אדולף ערפאת, שהוא מוכן למסור לו 90% מהעיר העתיקה, בשלב ראשון בלי הר הבית ואחרי כמה חודשים גם את הר הבית, לא פחות ולא יותר.

וכאן צריך להבהיר: כשהתכנסה אותה ועידה בקמפ דיויד, כשהגיע אליה ערפאת, לקח אותו קלינטון הצידה לפני הדיונים הרשמיים ואמר לו שאם באמת הוא רוצה שתקום אי פעם מדינה פלשתינית, הוא חייב, ממש חייב, להוציא מגדר האפשרות את הנושא של ירושלים.

ירושלים אמר קלינטון, היא בירתו של העם היהודי. יש קונצנזוס במדינת ישראל מהשמאל הקיצוני עד הימין, באשר לריבונות הישראלית עליה, על כולה ולכן, בכלל שלא תעיז להעלות את עניין ירושלים, כי העסק יתפוצץ ולא תהיה מדינה פלשתינית. אתה רוצה מדינה פלשתינית, אתה חייב להכיר בכך שירושלים כולה תחת ריבונות ישראלית.

זה קלינטון אומר, קלינטון אומר לערפאת, בשיחות המקדימות במחנה דוד, לפני תחילת הועידה.

ואז וזה כבר הזרם המרכזי של השמאל, זה לא איזשהו שרץ ממר"צ. זה הזרם המרכזי של השמאל, לאחר 3 ימים, מודיע, בלי ישיבת ממשלה קודמת, בלי שום דבר, באופן מופקר, עברייני, בוגדני, מעשה ששום שליט יהודי לא עשה בכל תולדות עם ישראל, מודיע אהוד ברק, שלא זו בלבד שהוא מסכים לחלוקת ירושלים, אלא שהוא אפילו מסכים למסור 90% מהעיר העתיקה ושליטה פיזית מלאה בהר הבית, קודש הקודשים של עם ישראל.

לא הכותל הוא הקדוש באתרים לעם היהודי כי אם הר הבית.

קדושתו של הכותל נובעת מכך שהוא היה חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית, אפילו לא את בית המקדש. הקדושה שלו, משום היותו חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית. מכאן קדושתו של הכותל. היא כולה נובעת מקדושתו של הר הבית והמקום הקדוש לעם ישראל הוא איננו הכותל, הוא הר הבית.

ובפעם הראשונה מאז יש מנהיגים יהודיים בעולם, מנהיג יהודי, שליט יהודי, ויתר על ירושלים, ומסר אותה לאוייב רצחני.

ומכאן הכל היסטוריה.

אם יש בין היהודים כאלה, לא סתם, אלא ממש ראש ממשלה, שמוכן למסור לאוייב הערבי את ירושלים, לרבות ובמיוחד, את הר הבית, מה לנו להלין שגויים אנטישמיים לא מרפים מאיתנו מאז ולו לרגע אחד, בניסיון לממש הלכה למעשה את התוכנית השטנית של ברק.

זוהי האמת והיא המציאות.

מכאן הצרות שלנו לגבי ירושלים.

אף גוי לא יהיה יותר ציוני מאשר ראש ממשלה ישראלי.

אם ראש ממשלה ישראלי מוכן למסור את ירושלים לאוייב הערבי, בל נתפלא שגויים, בוודאי ובוודאי שליטים גויים, רוצים להוציא את זה אל הפועל, הלכה למעשה.

http://www.youtube.com/watch?v=hJbVHi8Q1us

תגובית:

אהוד ברק הצהיר אחרי שנבחר ב-1999 שהוא רוצה לעשות הסטוריה (מהפיכה חילונית ושלום עם הערבים).

לא כולם יודעים (כמו ששפטל הזכיר) שברק אכן עשה הסטוריה: הוא המנהיג היהודי הראשון אי פעם (מאז נוצר עם ישראל ועד תש"ס) שהסכים למסור לידי נוכרים את עיר הבירה ירושלים ואת הר הבית ,שהם המרכז הרוחני של עם ישראל.

עוד דבר שלא כולם יודעים הוא, שהשיחות בזמנו התפוצצו, משום שקלינטון וברק דרשו מעראפאת שבמסגרת ריבונות "פלסטינית" בהר הבית, יוכלו יהודים להתפלל במקום, ועראפאת יש"ו סירב (משום שהוא לא מכיר בשום זיקה יהודית למקום) ולכן לא הושג הסכם.

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=20454&omm=4&viewmode=threaded

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=162845

באחת השיחות שנערכה בין בועז הרפז לאל"מ ארז וינר בתחילת פברואר עדכן לפתע וינר את איש הצללים של אשכנזי: "בישיבת סיעת העבודה שר הביטחון הודיע שהוא מתנגד לכל החקירה של 'הקרן החדשה לישראל'.... הוא בכלל לקח את זה לפן האידיאולוגי".

"כן כן, הכל אידיאולוגיה שם", ענה הרפז בלעג.

וינר: הכל אידיאולוגיה צרופה".

וינר והרפז חושדים שיוני קורן, ראש המטה של שר הביטחון, עובד בשביל הקרן החדשה לישראל.

את המידע הזה הם מתחילים לגלגל בין עיתונאים. בשיחה אחרת הרפז מבטיח לוינר: "אנחנו נטריף את האמא שלו (של יוני), שימשיך לשחק את המשחק, אנחנו לא כמוהו".

שיחה שמתקיימת שלושה חודשים מאוחר יותר ומתפרסמת כאן עכשיו במלואה, מגלה שגם הרמטכ"ל עצמו מתעניין בסיפור:

אל"ם וינר: ...שמו לי פה היום בערב נייר, שקשור לכל הסיפור של .

הרמטכ"ל אשכנזי: נו?

וינר: החלק המטריד..., שמהחקירות שהם עשו על - , מחברות גם את אדון יוני, גם את הבוס שלו.

אשכנזי: טוב מאוד, שיתחילו לפרסם את זה.

וינר: שאלתי אותו "מה אתם עושים עם זה"? אז הוא אמר שנפגשו עם שר המשפטים.

אשכנזי: נו?

וינר: אני לא יודע מה יקרה עם זה הלאה, אבל הוא אמר שהם הציגו את כל החומר הזה לנאמן.

אשכנזי: נו?

וינר: ושהם יודעים שיש קשרים. אמנם לא הכיוון שלהם, כי הם יותר מחפשים לעצור את הקרן ואת הנספחים שלה. אבל, טוב...

אשכנזי: זה כתוב שמה? יש דברים שקושרים אותם?

וינר: לא, בדברים שהוא שם פה לא, כי הם עשו עבודה ממוקדת.

אשכנזי: נו?

וינר: חוברת מעניינת, הם עשו עבודה ממוקדת על התביעות, כאילו על כל הארגונים, ארגוני-בת ונספחים, איך הם מגישים תביעות נגד זה, הם שמים שמות כמו השם שלך, מכניסים אתכם לאינטרנט מכניסים אתכם לכול ה...

אשכנזי: איך הוא יודע שהוא קשור ועבד איתם?

וינר: אה, הם הפעילו וגם כן עשו, הוא חוקר את זה שנתיים, אני חושב שהרמ"ט שלי ב-408 יודע.

אשכנזי: כן, נו

וינר: אז הוא אמר שנעמי חזן, אה, יש להם איזה יועץ אסטרטגי שעובד איתם, מישהו בשם בוריס, הוא אומר שהוא מאוד מפורסם, אני לא...

אשכנזי: כן

וינר: הוא אומר שנעמי חזן רצה בבהילות לבוריס הזה, כדי שיעזור להם להוריד את "אם תרצו" מהזה, כי רצו להגיש הצעת חוק בכנסת וכל מיני סיפורים

אשכנזי: כן, כן.

וינר: ואז, אם אתה זוכר, מי שעצר את זה בממשלה היה ברק.

אשכנזי: כן.

וינר: הוא אמר שבוריס, זה החוקר שלו, בוריס הרים טלפון לברק ואמר לו 'שמע מה שנקרא העמותות האלה בסוף, כשאתה סוגר את המעגל, זה גם אתה. תראה, זה לא מתקדם הלאה' והחוקר ירד מסדר היום. לא רציתי, מה שנקרא, לחפור אתו ולהתחיל לפתח לתזות, אבל נראה לי שיש כאן דברים רציניים. זהו. ככה. בתור אזרח מוטרד אמרתי לו 'שמע זה מאוד מטריד, וזה ומה אתם עושים' והוא סיפר לי שהוא נפגש עם, הם העבירו את כל החומר לשב"כ והעבירו את החומר ליעקב (במקור יובל נאמן, בטעות) נאמן. יעקב נאמן אמר לו שהוא חושב שיש שם דברים שהם שווים חקירה. מה יקרה עם זה הלאה, ומתי וכמה ולמה, אני לא יודע יכול להיות... את הנייר הזה שראית...

הרמטכ"ל אשכנזי מקשה: איך, אבל יוני קשור אליה?

אל"ם וינר: יוני לפני שהוא בא לשר... החברה הזו שהייתה לו - עבדה איתם.

אשכנזי נזכר לפתע בכללי ביטחון שדה: מאיפה אתה מדבר? מהפלאפון שלך?

אל"ם וינר: לא מה פתאום, מהמשרד.

אשכנזי: כן, נו, החברה של מי, של יוני?

וינר: כן.

אשכנזי: איזה חברה?

וינר: לא יודע. הוא אמר לי אבל אני לא זוכר... הוא אמר שהוא עבד איתם, הוא נתן להם ייעוץ, נתן להם שירותים.

אשכנזי: עם מי זה איתם?

וינר: עם הקרן החדשה... הוא אמר לי שהם ממשיכים לעסוק בבירורים ובדיקות, הם התעסקו כבר שנתיים בעסק הזה... אמרתי: טוב, אם יש משהו מעניין, אם אתה שומע מנאמן, אתה שומע מזה, תספר ככה שנדע, שנהיה בתמונה, שלא נופתע.

אשכנזי: טוב.

וינר: אז הוא בטח יעדכן אותי אם יהיה משהו, אני יכול קצת לחשוב אם יש ניירות ש...

אשכנזי: או קיי.

וינר: אפשר לתרום גם כן למאמץ המלחמתי הזה.

אשכנזי: טוב.

וינר: או קיי.

אשכנזי: אתה לא עוסק בזה יותר.

וינר: אני יושב פה ועושה דואר.

אשכנזי: טוב...

http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/articles/Article-ab6af903a611c31006.htm

בתמונה - שמעון פרס שהיה אז שר החוץ בממשלתו של רבין, אהוד ברק
שסיים את כהונתו כרמטכ"ל בינואר 1995, דניאל אברהם וג'יימס
בייקר שר החוץ לשעבר של ארה"ב (שידוע בקריאתו לישראל: "לנטוש את
החלום הלא מציאותי של ישראל הגדולה").

2.בתמונה זו נראה הרמטכ"ל לשעבר של ישראל שגוייס ע"י דניאל אברהם, לחבר היועצים של המרכז לשלום, כשהוא מייעץ לבוס החדש שלו במהלך הכנס שנערך בסוף מאי 1995.

אהוד ברק היה חבר ויועץ בארגון השמאל הזה במשך 4 שנים עד שמונה כראש ממשלת ישראל.

ביולי 1995 מונה אהוד ברק לשר הפנים אצל יצחק רבין ולאחר הרצחו של רבין מונה ברק לשר החוץ בממשלתו של שמעון פרס.

ב- 1996 נבחר אהוד ברק לכנסת ונשלח ע"י עם ישראל יחד עם שמעון פרס לשרת באופוזיציה.

ב- 27 ינואר 1997 הודיעה הקרן לישראל חדשה/שתי"ל (חברה זרה שרשומה בארה"ב - NIF) על כנס שהיא עורכת במרכז ז'ראר בכר בירושלים. אורח הכבוד – ח"כ אהוד ברק.

3.תמונה זו צולמה באוגוסט 1998 באחד המפגשים של הארגון האמריקאי שהקים דניאל אברהם – המרכז לשלום במזרח התיכון.

הנואם – אהוד ברק, יועץ המרכז.

מאחוריו יוסי ביילין, אפרים סנה, שלמה בן עמי, דניאל אברהם ושרה אהרמן, עוד יועצת של המרכז, פעילת "ידידי שלום עכשיו באמריקה".

במאי 1999 ניצח אהוד ברק את הבחירות בישראל ונבחר לעמוד
בראשות הממשלה.

4.זו הכותרת שבה הודיע דניאל אברהם על המאורע המשמח:

"אהוד ברק, חבר המרכז, נבחר לראש ממשלת ישראל. ראש הממשלה החדש שירת במשך 4 שנים בחבר היועצים של המרכז".

5.בתאריך 20 במאי 1999 התקיימה מסיבת עיתונאים ביוזמת 3 גופים שככל הנראה מימנו את הצוות שמכר את אהוד ברק לישראלים:

המרכז לשלום במזה"ת, אמריקאים לשלום עכשיו והקרן לישראל חדשה.

באירוע הוצגו היועצים, ג'יימס קרוויל, בוב שרום וסטנלי גרינברג בפני העיתונאים וענו על שאלות.

6.בספטמבר 2000 חגג אהוד ברק את ראש השנה כשהוא בשנתו השניה כראש
ממשלת ישראל. לכבוד ראש שנה הוא שלח ברכות להרבה גורמים.

הוא לא שכח כמובן גם את הקרן לישראל חדשה – שתי"ל (NIF ), שטרחה
להביא לידיעת תומכיה את דברי הברכה של ראש ממשלת ישראל, לו סייעה.

7.שיחה שניהלו ארז וינר וגבי אשכנזי במהלך מה שמכונה "פרשת הרפז". בשיחה מספר ארז וינר לאשכנזי על ניסיונו של הרפז למצוא הוכחות לקשר בין אהוד ברק לקרן החדשה לישראל.

8.במהלך השיחה מוזכרת התנגדותו של אהוד ברק להצעה לחקור את עמותות השמאל של הקרן לישראל חדשה שסייעו לועדת גולדסטון.
בין השאר מדברים שם על כך שנעמי חזן שלחה
יועץ אסטרטגי בשם בוריס (בוריס קרסני?) אל ברק
וזה אמר לו שאם תפתח חקירה בעניין העמותות של NIF,
זה יכול להגיע גם אל אהוד ברק עצמו.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=499585

לפני שנים ספורות, כאשר נדמה היה שאהוד ברק יעזוב את תפקיד שר הביטחון בנסיבות פוליטיות שעמדו אז על הפרק, הוא הפתיע גורמים בכירים במערכת הביטחון כאשר נתן הנחיה להאיץ את המהלכים להפרטת תע"ש.

אהוד ברק

תחושה הכללית היתה שהנושא בוער בעצמותיו. ואולם, כאשר הוא נשאר בסופו של דבר שר ביטחון בממשלת בנימין נתניהו הקודמת, הדחיפות של ההפרטה פחתה במפתיע. בשנה האחרונה לכהונתו כשר הביטחון היו אפילו כאלה שטענו כי שר הביטחון מעכב בכוונה את ההפרטה, שעמדה כבר על הפרק.

האם יכול להיות שברק האיץ את ההפרטה כאשר חשב שהוא עומד להיות אזרח ועיכב אותה כאשר המתין עד לפרישה מן החיים הפוליטיים כדי להיות מעורב בתהליך ההפרטה ולגזור עליו קופון? יכול להיות שכן ויכול להיות שזו סתם חשדנות מוגזמת. אולם, הדיווח ב"כלכליסט" על כך שברק אכן מעורב בתהליך ההפרטה בעצם הימים האלה - הוא בכל מקרה שערוריה.

וזה הסיפור על רגל אחת: ההפרטה של תע"ש בשלה כבר יותר משנתיים, בהתאם למתווה שסוכם בין משרד הביטחון ומשרד האוצר, ובזכות הסכם עם העובדים ועם ההסתדרות. ואולם, בשנתיים האחרונות לכהונת ברק כשר ביטחון עוכבה ההפרטה, בעיקר בנימוק שצריך להבטיח סודות ביטחוניים במידה שהמפעל יעבור מידיים ממשלתיות לבעלות פרטית (בשילוב משקיעים בינלאומיים).

אלא שמיד לאחר פרישת ברק ממשרד הביטחון נפתרה הבעיה הביטחונית באורח פלא, וכעת יוכל יו"ר תע"ש הנוכחי, אלוף (מיל') אודי אדם, להציג ב-15 באוקטובר בפני ועדת שרים מיוחדת את המתווה המלא להפרטה. עלות הרכישה של החברה, לאחר שהמדינה תמחק את כל חובותיה, ולאחר שיפוטרו כ-900 עובדים לא הכרחיים, מוערכת ב-2 מיליארד שקל.

כעת, כאשר ההפרטה נראית רצינית ומוחשית, מתארגנות לא מעט קבוצות שמתכוונות להתחרות על הרכישה (מתווה ההפרטה המדויק יובא לאישור ועדת הכספים בתוך כחודש וחצי והתהליך ייקח עוד שנה, לפחות).

על פי הפרסומים השבוע, חבר ברק למיליארדר האמריקאי איירה רנרט במאמץ לקנות את תע"ש (על פי פרסום נוסף, "אויבו" גבי אשכנזי, שבעבר גם הוא היה מעורב בקביעת עתיד תע"ש כמנכ"ל משרד הביטחון, עשוי להיות חלק מקבוצה מתחרה בראשות חברו, מאיר שמיר).

על מכרז תע"ש צפויים להתחרות גם איש העסקים סמי קצב )קנה בעבר מתע"ש את מפעל הנשק IWI והפך אותו למשגשג( וגם שמואל שמלצר ממספנות ישראל, כמו גם גורמים בינלאומיים נוספים.

ועכשיו לשאלות הפתוחות: גם אם ברק מעולם לא חשב כאיש עסקים בהיותו שר ביטחון ולא הושפע בהחלטותיו משיקולים הקשורים למעורבות עתידית בהפרטת תע"ש, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש לו יתרון במכרז כמי שמכיר מבפנים את כל הפרטים ואת כל הסודות של החברה (כוללל סודות שאפילו בכירים במערכת הביטחון אינם יודעים ובטח לא שאר הרוכשים הפוטנציאליים).

שורה תחתונה: המעורבות של ברק בהפרטת תע"ש פסולה בגלל היעדר תקופת צינון מינימלית, ומסריחה בשל התנהלותו. כדרכו, ברק יתעלם לחלוטין מכל ביקורת ציבורית, וימשיך להיות מעורב בהפרטה, אם ימצא לנכון.

לא ניתן היה להשיג אתמול את תגובתו של אהוד ברק. גבי אשכנזי מסר בתגובה כי הוא "לא מכיר את הנושא".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/511/184.html?hp=1&cat=875&loc=20

איש העסקים איירה רנרט מצטרף למירוץ לרכישת תעש יחד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. ל"כלכליסט" נודע כי רנרט וברק בוחנים התמודדות משותפת במכרז לרכישת החברה הביטחונית.

תהליך הפרטת תעש אמור לצאת לדרך בשבועות הקרובים. התנאים להפרטה אמורים להיקבע במסמכי מכרז ההפרטה לאחר שוועדת השרים תחליט רשמית על הפרטת החברה. משום כך עדיין לא ברור אם גורמים זרים יוכלו להתמודד. מהבחינה הזו ייתכן שרנרט יזכה להקלה מסוימת הן בשל יהדותו ומעורבותו בעסקים בארץ, והן בשל העובדה שהוא ניגש למכרז יחד עם ברק.

מקורב לראש הממשלה נתניהו וללימור לבנת

ברק פרש מהחיים הפוליטיים לפני פחות משנה וכיום הוא איש עסקים פרטי. באחרונה פורסם כי מנכ"ל הבנק השוויצרי ג'וליוס בר שכר את שירותיו של ברק כיועץ מיוחד לעניינים גיאו־פוליטיים ורגולטוריים.

הרקע הביטחוני של ברק - שימש כמפקד סיירת מטכ"ל ובהמשך גם כרמטכ"ל וכשר הביטחון - מאפשר לו להכיר מקרוב את הפעילות של תעש ונראה כי היוזמה לחיבור עם רנרט באה מהכיוון שלו. לפי הערכות, גם אודי שני, מנכ"ל משרד הבטחון לשעבר, מעורב ביוזמה.

רנרט נחשב לאחד היהודים העשירים בעולם וכמי שמקורב לפוליטיקאים מהאגף הימני של המפה הפוליטית. הוא נחשב מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרים נוספים, כמו לימור לבנת.

את הונו צבר רנרט באמצעות חברת רנקו על ידי רכישת אג"ח זבל - השתלטות על עסקים חלשים באמצעות רכישת אג"ח בעלות תשואה גבוהה ודירוג נמוך. הוא היה אחד המשקיעים האהודים פחות בשנות השמונים בעקבות עסקאות אלו. מאוחר יותר רכש את יצרנית רכבי השטח האמר שייצרה רכבים בעיקר לצבא ארה"ב, ומימש אותה ברווח נאה. הונו של רנרט מוערך כיום ב־4 מיליארד דולר.

רנרט, יהודי אורתודוקסי, סובל גם היום מחוסר אהדה בארה"ב, לא מעט בשל אחוזה ראוותנית שבנה בלונג איילנד ובה 29 חדרי שינה בבניין המרכזי, 39 חדרי אמבטיה ושירותים, שני מגרשי טניס, אולם כדורת ומגרש כדורסל מקורה עם מקום ל־200 צופים. תושבי השכונה נאבקו בו בזמנו כשהקים את האחוזה אולם לא הצליחו למנוע את בנייתה. ב־2008 פורסם בארה"ב כי הפסיד 200 מיליון דולר בהונאת הפונזי של ברנרד מאדוף.

בארץ הקים רנרט את מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים באוניברסיטת בר־אילן הקרוי על שם אשתו. הוא תורם, בין השאר, לבית הספר לאמנות בצלאל, לתזמורת הפילהרמונית הישראלית ולארגוני צדקה. הוא מרבה לתרום ספרי תורה לבתי כנסת בישראל, הוא תרם להקמת בית הכנסת במשכן הנשיא ונחשב לתורם גדול למוסדות קהילה דתיים ולהתנחלויות. רנרט גם מחזיק בבית מפואר ליד רחוב הנביאים בירושלים. פעילותו העסקית בישראל מתמצה בשותפות בקרן הנדל"ן פייר בשליטתם של זלמן שובל ושלמה גרופמן.

בתעש 1,000 עובדים עודפים והפסדי עתק

עד היום מתעניינים בתעש בעיקר אנשי עסקים מקומיים כמו מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר, שבסיבוב הקודם שבו כמעט יצאה החברה להפרטה, התכוון להתמודד על רכישת החברה יחד עם קבוצת L3 האמריקאית. גם סמי קצב הפעיל בתעשיות הביטחוניות אמור להתמודד וכך גם יו"ר תעש לשעבר אריה מזרחי, שמנסה בימים אלה לגבש קבוצת משקיעים. גורם נוסף שעשוי להשתתף הוא חברת אלביט מערכות שזקוקה לשם כך לאישור הממונה על הגבלים עסקיים.

מחזור הפעילות של תעש עומד על 1.9 מיליארד שקל בשנה וצבר ההזמנות שלה על 5.6 מיליארד שקל אבל עודף כוח אדם והעובדה שהיא חברה ממשלתית, מקשים על החברה לעבור לרווחיות. בשנים האחרונות היא רושמת הפסד ממוצע של 250 מיליון שקל בשנה ונאלצת לקבל סיוע ממשלתי.

לתעש חטיבה שפעילותה סודית ומהווה מכשול בפני המכירה וייתכן כי תופרד מהחברה במסגרת ההליך. לפי הערכות, בחברה כוח אדם עודף של קרוב לאלף עובדים - כשליש מ־3,000 עובדיה - אולם החברה מעדיפה שלא לפטרם כדי לא להידרש לתשלומי הפיצויים והפנסיה שלהם. נכס מהותי בחברה היא החברה־הבת עשות אשקלון שרשמה בשנים האחרונות התאוששות משמעותית בעסקיה ועברה לרווחיות. עשות היא חברה ציבורית המעסיקה 500 עובדים. נכס מהותי אחר של החברה היא הקרקע שעליו יושב המפעל הגדול שלה, בין רמת השרון, תל אביב וכפר סבא.

אהוד ברק בחר שלא להגיב לידיעה.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3613295,00.html

תגוביות:

1.זה מאוד דומה לטיפול במשאבי הטבע בישראל. בדיוק כמו שנתנו את מפעלי ים המלח למשפחת עופר שמפרישים רק 5 אחוז מהרווחים שלהם לישראל. מכירת נכסים אסטרטגים משמעותה פגיעה בבטחון המדינה ואף בכלכלה שלה ואף לבסוף בהפרטת צה"ל לחלוטין.

2.ברק לא מעוניין בתע"ש או בעובדים. הוא רוצה את האדמה המזוהמת ולאחר מכן להפוך אותה לבניה ולהרויח ע"י קשריו או כספי המיליארדר, מיליארדים. באופן נורמלי אי אפשר לבנות על אדמה מזוהמת אבל אולי עם מתן בסתר אפשר להפשיר אפילו את אנטרקטיקה.

3.יקנו, יסגרו, יפטרו, יעבירו הייצור לסין ויממשו את האדמה. ידוע שתע"ש זה פגר מת שלא שווה אגורה, על מי הם עובדים?

4.מתי מסתיים הקשר בין הון לשלטון???

5.מדהים. אוליגארך נולד.

6.אהוד ברק מפעיל את הנשק האחרון שיש בידיו כדי לכבול סופית את מדינת ישראל וסודותיה הצבאיים הייחודיים בידי שלטון ארה"ב, כדי שמדינת ישראל לא תשתחרר אל חירותה מעול השלטון הזר על ארץ ישראל...

7.אין לסמוך על ברק גם בתחום הזה.

8.ברק, מאיפה הכסף? אוכלי חינם ברשות המסים, יש טיפול?

9.אתם באמת רוצים שביטחון ישראל יהיה בידיים פרטיות? כן, אפשר לשפר את יעילות תע"ש, אבל התעשייה הצבאית חייבת להישאר בידי הלאום. תעשיה ביטחונית בישראל אינה עסק למטרות רווח אלא תעשיה המספקת נשק לחיילנו והקריטריון להצלחתה אינו רווח כספי אלא איכות הנשק שבחורינו המצויינים מקבלים לידיהם כדי להכות בו את האויב.

10.ברשות השידור יש 2,000 עובדים עודפים ואף אחד לא מצייץ. תע"ש חיונית למדינה ומפריטים אותה.

11.בנושא הזה יש לנו מה ללמוד מארה"ב שם השאירו 2 חברות ביטחוניות גדולות. יש את לוקהיד-מרטין מצד אחד ובואינג-סיקורסקי מצד שני, כאשר כל אחת מהן נוצרה בעקבות תהליך ארוך של מיזוגים שלקח עשרים שנה בערך. יש עוד הרבה חברות קטנות וזה בסדר אבל תאגידי ענק יש רק שניים בכדי ליצור תחרות מצד אחד ויציבות לטווח ארוך מצד שני.

אצלנו יש כבר שתיים כאלה: אלביט ורפאל (תעשייה אווירית היא עוף בפני עצמו) ותע"ש לעניין זה היא מקל בגלגלים של החברות הנ"ל ושל מכרזים ממשלתיים. יש לתע"ש נכסים אסטרטגיים גם בידע טכנולוגי וגם באמצעי ייצור שאין בשום מקום אחר בעולם. אסטרטגית יהיה נכון להשאיר את החברה בארץ ולפצל אותה, כפי שכבר הציעו בעבר, בין אלביט, רפאל ותע"א כולל שינוי מיקום של מפעלים, אנשים וציוד.

התמונה המצרפית הכוללת את כל הפרטים הללו היא תמונה מזעזעת.

האם צה"ל נטש את אחד מטובי בניו שגויס להציל את קיומה של ישראל?

מאת עו"ד שמעון הלוי.

יונתן פולארד יליד שנת 1954, ביקר במדינת ישראל בשנת 1970 בהיותו בן שש עשרה. הוא היה אחד מהנערים שהשתתפו במחנה קיץ במכון ויצמן ברחובות. בשנת 1976 הוא סיים את לימודיו לתואר מדעי המדינה באוניברסיטה היוקרתית סטנפורד.

מיד לאחר מכן חיפש יונתן מקום עבודה ופנה רק לגופי מודיעין באמריקה. בין השאר הוא פנה לסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, הסי.איי.אי, ועבר מבחנים שכללו בדיקה במכונת אמת. במהלך מבחנים אלו כשל פולארד כאשר נשאל שאלה שגרתית. בשל כך לא הצליח פולארד להשיג מקום עבודה אך הוא המשיך לנסות זמן רב, עד אשר הגיש את מועמדותו גם לצי האמריקאי ושם התקבל. הסיווג הביטחוני שלו היה SCI שמשמעותו "מעל סודי ביותר". בהמשך עבודתו חשדה הסוכנות המרכזית כי פולארד הסתיר את העובדה ש"היה בקשר ללא אישור עם נציג של מדינה זרה" ובשל כך שונמך הסיווג הביטחוני שלו ל"סודי" והוא הועבר תפקיד. בהמשך, האמריקאים גילו שפולארד פגש את אביאם סלע, טייס בחיל האוויר ששהה בארה"ב למשימות השגת מודיעין עבור ישראל.

לאחר תפיסתו של יונתן פולארד פורסמה כתבה בחדשות מבט כיצד הופעל פולארד. יונתן פולארד נהג להגיע פעמיים לפחות כל שבוע למוסך לרחיצת מכוניות. המידע המצולם שהעתיק עבור ישראל במהלך עבודתו הוצא על ידי עובדי המוסך מתא המטען האחורי של הרכב שהגיע לניקוי שגרתי. המנקים, סוכנים ישראלים, העבירו את המידע לישראל תוך זמן קצר והמידע הזה כלל בוודאות מידע רגיש על מדינות ערב שהיה חיוני לביטחונה של ישראל באותם ימים קשים שישראל נלחמה על קיומה. אחד מבכירי מערכת הביטחון הודה בחדשות מבט שהמידע הזה הוא שהציל את ביטחונה של ישראל בתחום רגיש אחד לפחות, ממה שהוא יודע, והוא הודה שהוא ידע רק על קצה הקרחון. מידע זה שעליו דיבר היה קשור לטילי הסקאד שנחתו והתפוצצו במרכז גוש דן בישראל שנים אחדות לאחר מכן, במלחמת המפרץ. בתקופה שיונתן שירת את מדינת ישראל, בצעה ישראל את משימות המודיעין מהחשובות ביותר בהיסטוריה שלה ובין השאר היא הפציצה וחיסלה את הכור האטומי בעיראק בדיוק מודיעיני שהצית את דמיונם של מיליונים ברחבי העולם.

יונתן פולארד הבין בשלב מסוים שעוקבים אחריו. הוא חשש לחייו. בתחום הזה של ריגול, מותו של סוכן אפשר שיקרה ברגע ולא יתפרסם לעולם.

יונתן פולארד הגיב בדיוק כפי שהורה לו מראש מפקדו רפי איתן, להגיע לשגרירות ישראל. בתוך השגרירות, בריבונות ישראלית, הוא חש בבית, מוגן ובטוח, ושם אכן קיבלו אותו בסבר פנים מאירות. מחוץ לשגרירות המתינו לפולארד סוכנים פדראליים. עובדים בשגרירות ציפו לבואו וידעו מי הוא. ואז חששו של יונתן הפך למציאות.

אחד מעובדי השגרירות ניגש לאחר כשעה ארוכה ליונתן והודיע לו שעובדי השגרירות מודיעים לו בצער שהוראה מישראל ניתנה והוא חייב לצאת את מתחם השגרירות.

יונתן התחנן על חייו אך ללא הועיל. אנשי הביטחון בשגרירות הורו לו לצאת. רגע לפני שהוא יצא, ניגש אחד מעובדי השגרירות אליו ואמר שהוא מבין שבתיקו של יונתן מצוי דוח המודיעין האחרון. יונתן עמד ובהה בו. הוא לא הבין מי בוגד במי. יונתן החליט שמי שבגד בו בגד במדינת ישראל אך הוא, יונתן, יוכיח שזה לא הוא שבגד. הוא הוציא את דוח המודיעין האחרון מתיקו ומסר אותו לאיש השגרירות ויצא. הוא נלכד מיד על ידי הסוכנים הפדראליים שהמתינו לו.

לאחר תפיסתו התקשו החוקרים להבין עם איזו מדינה בדיוק עבד פולארד.

החשד היה שהוא עבד עבור הישראלים או עבור מדינה אחרת וישראל הייתה רק מקום מפלט.

ישראל התבקשה להעביר כל מסמך שהגיע אליה. המסמכים הגיעו לשולחנו של ראש אמ"ן, אהוד ברק.

הוא שלח לאמריקאים בחזרה את המסמכים עם טביעות האצבע של יונתן פולארד.

הטביעות הללו הפלילו את יונתן סופית.

אהוד ברק גם דאג שבפרסומים רשמיים של חיל האוויר בישראל, ייטען שפולארד הוא סוכן רוסי שהסכים למכור לישראל מסמכים תמורת שוחד.

שר ההגנה האמריקאי ויינברגר הדליף באמצע דצמבר 1987 לסוכנות הידיעות יו.איי.פי. פרטים מודיעיניים לפיהם מעשיו של יונתן פולארד הביאו לחיסולם של לפחות עשרה סוכנים אמריקאים בברית המועצות לשעבר. יותר מארבע מאות עיתונים ברחבי היבשת הציגו את "הבוגד" הלאומי, פולארד. עוד נאמר שם כי מידע שהעביר יונתן פולארד הגיע לרוסים על ידי שני קצינים ישראליים, בהוראתו של אריאל שרון. היה זה, כך נכתב, במסגרת עסקה – מידע מודיעיני לרוסים תמורת עליית יהודים מברית המועצות. גורמים ישראלים הגיבו וטענו כי המדובר בטענות אמריקאיות שקריות "חסרות שחר".

אחותו של יונתן פולארד, קרול, מסרה בשמו תגובה ואמרה שהטענות של גורמים אמריקאים רשמיים על פגיעתו של פולארד בביטחון ארה"ב הם דברים שלא היו מעולם והטענות רק נועדו לסכסך בין ארגוני הביון הישראלים לאלו האמריקנים. בהקשר זה חשוב להוסיף שארה"ב התחייבה כמה שנים קודם לכן להעביר מידע מודיעיני שוטף לישראל במסגרת הסכמי השלום עם מצרים. זו הייתה הצעה שמטרתה הייתה לשכנע את ישראל לסגת. הרעיון היה שארה"ב תחסוך לישראל מאמץ מודיעיני לאומי יקר בכך שתאפשר לה מידע שכבר נאסף ע"י אמריקאים. זו הייתה אחת ה"סוכריות" שהציע הממשלה האמריקאי לישראל על מנת שזו תסכים שיישובי ימית ייעקרו והגבול עם מצרים יעבור בציר פילדלפי.

ראש הק.ג.ב. לשעבר, ולדימיר קריושקוב, אמר בראיון לעיתונאי חזי כרמל, בדצמבר 2000, שפולארד מעולם לא היה מרגל רוסי ועדותו של שר ההגנה האמריקאי, קספר ויינברגר, במהלך משפטו של יונתן פולארד, הייתה עדות שאינה אמת.

בשנת 1994 הורשע איש הביון האמריקאי איימס (Aldrich Hazen Ames), יליד שנת 1941, בריגול למען רוסיה ומחקירתו עלה שהוא האיש שהביא לתפיסתם ומותם של עשרת אנשי הביון האמריקאים. הוא נידון למאסר עולם בעסקת טיעון, הוא טען שהוא פוחד שהוא יומת על ידי הביון הרוסי אם הוא ייתפס על ידם אך אינו פוחד ממשפטו בארה"ב. בכירי מערכת המשפט שהאשימו את פולארד בשעתו, כבר הודו מאז שהטענות נגד יונתן פולארד היו בטעות יסודן.

פגשתי את שמעון פרס בשנת 2008 עם תלמידיי ברמת הגולן ושאלתי אותו: "מה עם פולארד". הוא ענה לי "זה לא תלוי בנו". זו הייתה עמדתו כל השנים, עד החודשים האחרונים. עמדתו של מדינת ישראל הרשמית במשך שנים ארוכות הייתה של הכחשה. במשך כעשר שנים הכחישה מדינת ישראל שיונתן פולארד עבד עבורה והמשיכה להציגו כמרגל אמריקאי זר וטענה שגזר דינו הוא עניין אמריקני פנימי.

בעת המשפט, רפי איתן העביר באמצעות עורכי דינו של פולארד מסר ליונתן פולארד ולפיו ישראל הגיעה לעסקה עם ארה"ב לפיה, אם יודה יונתן פולארד, הוא יישפט ללא יותר מאשר עשר שנות מאסר, רפי איתן לאחרונה הודה שהאמריקאים הוליכו אותו שולל. עורכי הדין של יונתן פולארד שייצגו אותו במשפטו קיבלו את שכרם מישראל. הם לבסוף הסכימו לעסקה לפיה יישפט פולארד למאסר עולם וכך היה. יונתן פולארד טוען שהוא מעולם לא הסכים לכך. עונשו צפוי להיקצב לאחר שלושים שנה ותאריך שחרורו הצפוי של יונתן, כפי שנכתב בתיקו האישי: 21 לנובמבר, 2015. אלא אם ההתעללות ביהודי הזה תהפוך לתקדים בכל מובן.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=795203

***************

המשך ישיבתו של פולארד בכלא האמריקאי הוא כבר חרפה מדינית / בן דרור ימיני

הגיע הזמן לכללי משחק חדשים שיסיימו את הפרשה.

בעוונותיי כתבתי לפני שנים מאמרים נגד הקמפיין לשחרורו של יונתן פולארד. בעיניים אמריקאיות, טענתי, מדובר במרגל שהסב נזק איום ליהדות ארצות הברית. זו הייתה טעות אסטרטגית של ממשלת ישראל להפעיל יהודי, גם אם נדמה לנו ששום נזק לא נגרם לארצות הברית - כך ששתיקת יהדות אמריקה בנושא זה במשך שנים רבות הייתה מובנת ואולי אפילו מוצדקת.

גם ככה יש מי שמנסה להאשים אותם בנאמנות כפולה, והם אינם זקוקים לתוספת של מרגל כדי לתת עוד חומר למסיתים נגדם. הדיון על הנאמנות הכפולה לא הסתיים, וגם היום יש מי שמכנה את תומכי ישראל "Israel Firsters", כלומר הם קודם כל בעד ישראל; או במילים פחות עדינות - הם לא נאמנים.

השנים עוברות, ועוד שנים ועוד ועוד. השבוע אנחנו מציינים עשרת אלפים ימים מאז מעצרו של פולארד. רוצחים שנכנסו לכלא אחריו כבר יצאו לחופשי ופולארד עדיין בפנים. זה לא שהוא שילם את חובו - הוא שילם בריבית דריבית. היום כבר ברור, או די ברור, שהיו פגמים בהליך המשפטי. אבל מה לנו שנלין על מערכת משפט במדינה אחרת? יש להם את מנגנוני התיקון שלהם, והם לא עבדו. גם אצלנו, צריך להודות, מנגנוני התיקון נכשלים לפעמים.

כך שזו לא הנקודה; פולארד כבר נשא בעונש, ולא סתם - אלא בעונש כפול ומכופל.

הישיבה שלו בכלא היא חרפה, וזו כבר לא חרפה משפטית ולא שיפוטית - עכשיו כבר מדובר בחרפה מדינית.

משום שלו היה פולארד מרגל של מדינה עוינת הוא כבר מזמן היה בחוץ. עשרה מרגלים מרוסיה נתפסו בארצות הברית לפני כשלוש שנים, והללו שוחררו לאחר זמן קצר בעסקת חילופין תמורת אמריקאי אחד. מרגל נוסף שנתפס לאחר העסקה שוחרר כמחווה של רצון טוב.

בנוסף לכך, רבים בצמרת הביטחונית של ארצות הברית שהיו בעבר נגד השחרור, הבינו שמשהו השתבש. השנים עוברות והגיע זמן שחרור.

אז מה, לעזאזל, הסיפור של פולארד?

הרי ארצות הברית דורשת מישראל "מחוות של רצון טוב", שכוללות שחרור אסירים פלסטינים, כדי לרצות את הוד מעלתו אבו מאזן. ורק ארצות הברית עצמה מרשה לעצמה לנהוג באכזריות תמוהה? מאוד תמוה.

צריך אמירה ברורה

אין מנוס ממסקנה פשוטה: פולארד הוא קורבן של ידידות, לא של עוינות.

הרי מרגלים רוסים שוחררו בקלות מדהימה; הרי לו היה מדובר במרגל סיני גם הוא היה מוצא את דרכו החוצה ודווקא פולארד נמק ונמק. כל עוצמתו של הלובי הפרו-ישראלי משותקת לחלוטין בנסיבות הללו, וגם כאשר יהדות ארצות הברית כבר מתעוררת - משום שזה באמת מוגזם, ומעבר למוגזם-ההשפעה שלה בעניין הזה שואפת לאפס. פולארד עדיין בכלא.

נניח שכל הטענות של דורשי השחרור מופרכות מיסודן; נניח שההליך המשפטי היה תקין; נניח שמדובר במרגל מסוכן, שעשה נזק לארצות הברית; נניח שהיה צורך בהרתעה מיוחדת, דווקא משום שמדובר בריגול שהוא פועל יוצא של נאמנות כפולה; נניח שהאמריקאים רצו להרתיע את ישראל מגיוס נוסף מהסוג הזה. הכל נכון וגם אם הכל נכון, מלאה סאת הייסורים. זה לא היה משפט ראווה, אבל זו כבר ענישת ראווה - וגם זו כבר סיימה את ימיה.

ישראל שילמה מחיר אדיר, מוגזם ומופקע על שחרורו של חייל אחד.

לא ברור אם זה היה מוצדק. מה שברור הוא שיש צורך רק בעשירית - לא יותר מעשירית - מאותה התגייסות ממלכתית לצורך שחרור פולארד. זה אומר עליית מדרגה: לא עוד שיחות בחדרי חדרים, לא עוד שתדלנות. יש צורך באמירה ברורה ורשמית ובדרישה פומבית שיכללו את הנימוקים הראויים - ולישראל יש הרבה כאלה.

ארצות הברית היא הידידה החשובה ביותר של ישראל, אלא שבעניין הספציפי הזה הידידות פעלה נגד פולארד. אין שום צורך לפגוע בידידות, אבל צריך להודות שכללי המשחק הישנים הובילו אותנו לאפס הישגים. הגיע הזמן לכללי משחק אחרים.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/458/881.html

השוחד שקיבל אהוד ברק תמורת עסקאות הנשק לא הפתיע אותי. זה שנים שאני מתריע על כך. יש לבדוק מחדש את נחיצונן של כל עסקאות הנשק שנחתמו בתקופת ובהשראת אהוד ברק".

ערוץ 10: אולמרט אמר לזקן שברק לקח שוחד

ערוץ 10 פרסם קלטת ובה נשמע אהוד אולמרט אומר לשולה זקן כי אהוד ברק, ששימש שר הביטחון בממשלתו, לקח שוחד במיליוני שקלים.

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט האשים את שר הביטחון בממשלתו, אהוד ברק, בקבלת שוחד במיליוני דולרים - כך עולה מהקלטות חדשות שפורסמו בחדשות ערוץ 10.

מדובר בהקלטה של שיחה בין אולמרט לראש לשכתו אז, שולה זקן, הקלטה שאינה מבין אלה עליהן הוטל צו איסור פרסום.

כך זה נשמע בהקלטה שהובאו ושודרו בליל שבת:

אולמרט: את יודעת שברק ביקש את האאודי A8, את יודעת למה.

זקן: נו.

אולמרט: כי לי יש אאודי, 12 צילינדרים, שישה ליטרים. מכונית של חמישה טון טנק, אבל תשמעי מכונית, טלווזיה בפנים, טלוויזיה דיגיטלית מכל הכיוונים, המכונית יותר גדולה ממרצדס.

זקן: אאודי זה משהו.

אולמרט: הוא רק מתוך קנאה, רק מתוך קנאה שאני נוסע באאודי A8, אז המטורף הזה רצה. אבל הוא יגמור בבית סוהר. תזכרי מה שאני אומר לך שולה.

זקן: אני יודעת? כולם ישלמו, לא רק הוא.

אולמרט: היה אצלי ראש המוסד...כולם באים אלי... הוא לוקח שוחד במיליונים ובעשרות מיליונים. אין עסקת נשק שישראל עושה. כולם מדברים על זה.

זקן: איפה הכסף?

אולמרט: הוא מחביא אותו....בשווייץ או באיזשהו...משרד עורכי דין וכו' הוא מעביר את זה לחברה שבה שמו של ברק לא מופיע.

דברי אולמרט בהקלטה אינם מגובים בראיות ויצוין כי מערכת היחסים בינו לבין ברק היתה עכורה.

ברק מסר בתגובה לפרסום בחדשות 10: "אין לכך שום שום שחר. זוהי איוולת שאינה ראויה לתגובה ובטח בימים אלו. אין תופסים אדם בשעת צער".

צוות ההגנה של אולמרט מסר לחדשות 10: "מדובר בתוכן הנמצא בהקלטה שהיא תחת צו איסור פרסום של בית המשפט העליון, ולפיכך אנו מנועים מלהתייחס".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/286910

תגוביות:

1.הדיבורים על ברק והשוחד במיליונים כבר מסתובבים מזמן. מדובר על הוויתור התמוה שויתר ברק בסוף הקדנציה שלו כראש הממשלה על זכותה של מדינת ישראל על שדות הגז בים שמול עזה ומסירתם לידי ערבים ולקבוצה בריטית. זה היה הרבה לפני ההתנתקות מרצועת עזה. לישראל באותה התקופה היו כל הזכויות לקידוחים באזור ולניצול שדות הגז. מי שוויתר עליהם היה אהוד ברק. תמורת הוויתור ומסירת הזכויות הוא קיבל שוחד במיליונים. למעשה מדובר בבגידה באינטרסים של מדינת ישראל. מה שתמוה לא פחות זו העובדה שהתקשורת לא חקרה כלום. ואולי לא תמוה שהרי בשמאל כולם מאותרגים.

2.כל שונאי היהודים הם גנבים מושחתים.

3.לא מרשיעים אנשים מהשמאל הקיצוני.

מי מסתיר חשדות?

היום (ראשון) הוא יומה האחרון של עדות שולה זקן בבית המשפט, עדות שהניבה חקירה עליה החליט היועץ המשפטי לממשלה נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בחשד לנטילת שוחד.

החלטת היועץ המשפטי התקבלה כזכור בעקבות הפרסומים בכלי התקשורת של קלטות שולה זקן, קלטות בהן טען אהוד אולמרט על עדות שקיבל מראש המוסד ולפיה נטל ברק שוחד על עסקאות נשק שקידם.

בימים האחרונים פנתה עמותת אומ"ץ לשופטת (בדימוס) הילה גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, בדרישה לחקור את התנהלות הפרקליטות שלא פתחה בחקירת ברק בו ברגע שהקלטות הגיעו לידיה לפני מספר חודשים.

בשיחה עם יומן ערוץ 7 מספר יו"ר אומ"ץ, אריה אבנרי, על ההחלטה לפנות לנציבה ועל החשדות העולים מהפרשה ולפיה בכירים בפרקליטות המדינה דאגו לטייח את הפרשה ולמנוע חקירה שהייתה עשויה להביך גם אותם עצמם.

במכתבו של אבנרי מתבקשת הנציבה לקיים בדיקה "בכל הקשור לדרך טיפול הפרקליטות במידע הכלול בקלטת שנמסרה לה לפני חודשים רבים, בה הוקלט ראש הממשלה לשעבר מספר את הדברים הנ"ל. אף אם הדברים נאמרו על ידי עבריין מורשע, מי שלגביו כבר קבע בית המשפט כי אין לתת אמון בדבריו, אין הדבר פוטר את הפרקליטות מבדיקת הדברים. תמוה הדבר, שהיועץ המשפטי לממשלה נזדרז להורות למשטרה לבדוק את המידע, רק לאחר שהדברים פורסמו בכלי התקשורת".

אבנרי כתב כי "תנועת אומ"ץ סבורה כי דרך הטיפול של הפרקליטות במידע שהובא לידיעתה בקלטת האמורה, הינה פסולה ולוקה במחדל חמור. מן הראוי כי הנציבות המופקדת על הביקורת על מערך התביעה, תבדוק את אופן טיפול הפרקליטות בנושא זה, ותמסור לציבור את מימצאיה מסקנותיה".

בשיחה עמו מוסיף אבנרי וחושף כי "כבר לפני כמה שבועות פנינו לבדוק את ההתנהלות מול אורי מסר שהיה הקופאי של אולמרט", כהגדרת אבנרי המציין כי כבר אז נאמר לאומ"ץ כי קשה למצוא ראיות סביב מעורבותו של אורי מסר, שותפו לשעבר של אהוד אולמרט, בפרשה. בתשובה שנמסרה אז לאומ"ץ נאמר כי הקשיים האובייקטיביים אינם מאפשרים לדעת מדוע מסר לא היה לעד מדינה על עבירות שהוא עבר אותן, והנה כעת מתברר שקלטות זקן מאששות את החשדות שהעלתה אומ"ץ.

אבנרי תובע כעת לבחון מדוע נאמר לו אז שלא ניתן לבדוק את מעורבות מסר בה בשעה שהקלטות היו נתונות בידי הפרקליטות. בדבריו מחריף אבנרי את דבריו ומזכיר כי רעייתו של אורי מסר, עו"ד דידי לחמן-מסר, הייתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

כשנשאל אם באמירה זו אינו רומז להאשמה חריפה כלפי רעייתו של מסר הבהיר אבנרי כי דבר ממה שהוא אומר אינו נאמר לשווא וכאשר זהו תפקידה של רעייתו של מסר הרי שהיא לא צריכה להתערב באופן ממשי ומעשי בבלימת חקירתו של בעלה אלא די בנוכחותה בסביבות המטבח כדי שמשהו בו יתבשל באופן שכזה, כהגדרתו. "היא בישלה את העסקה הזו", משוכנע אבנרי התובע לחקור את מעורבות גיבורי הפרשה מחדש.

לדברי אבנרי המערכת נתנה להבין שמסר הוא עד מדינה בעוד כלל לא נחתם איתו הסכם שכזה ובמקביל הוא גם לא נחקר כחשוד. לדבריו לא יתכן שאדם גם יעבור את העברה, גם לא יהיה עד מדינה וגם לא ייחקר. לטעמו די בנתון זה כדי להעיד על הרקיחה שנרקחה במקום בו משמשת אשתו של מסר כעובדת בכירה ביותר.

באשר לחשדות נגד אהוד ברק הוא אומר כי בסוגיה זו "השאלה לא אם יש או אין ראיות, אלא למה כאשר התכוננה הפרקליטות לתביעה היא שמעה את דברי אולמרט ולא פנתה ליועמ"ש בדרישה לחקור ולגבות עדויות מברק".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/287447

תגוביות:

1.הסיבה לאיתרוג: יצחק הרצוג, ''קרן כהנוב'', אהוד ברק והקרן החדשה לישראל / לורקר

עוד פרטים על משפחת הרצוג ואירגוני השמאל ומי היא "קרן כהנוב".
כתבה בגלובס מ- 1997 - שירה הרצוג ועו"ד יצחק הרצוג בראש פרוייקט "ישראל 2000 - לחברה ישראלית טובה יותר" .
קרן כהנוב הינה קרן פילנטרופית קנדית שפעילה רבות בישראל ובראשה עומדת, היום, לא אחרת מאשר בת דודו של יצחק הרצוג.

שירה הרצוג היא בתו של יעקב הרצוג מי שהיה שגריר ישראל בקנדה בשנות ה-60

פרטים על שושלת משפחת הרצוג כאן.

כאשר אהוד ברק ויצחק הרצוג קיבלו כסף אסור מקרן כהנוב, שירה הרצוג כיהנה כחברת הנהלה בקרן.

כיום היא הנשיאה ומנכ"לית הקרן.

שירה הרצוג חיה בקנדה והינה גם עיתונאית ובעלת טור בעיתונים שונים.
מתמחה בארגונים פילנטרופיים.

בעבר הוכתרה בפרס מטעם אגודת ידידי "שלום עכשיו" בקנדה.

בשנת 2002, שירה הרצוג היתה גם חברת מועצת מנהלים בקרן לישראל חדשה (שימו לב לחבר נוסף בשם יורם פרי). סביר להניח שקיבלה תפקיד זה עוד קודם לכן.

נכון למחצית שנת 2008, שירה הרצוג עדיין חברה במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל בראשות אברום בורג ומרטין אינדיק.

מתאמת הפעילות של קרן כהנוב בישראל, דליה מגנט, הינה חברת הנהלה ב"אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית" ,שהינו מיזם משותף של שתי"ל(הקרן לישראל חדשה) ומשרד "בן אור תקשורת" (בבעלות אשתו של ח"כ דניאל בן סימון).

משרד זה הינו יועץ התקשורת של הקרן החדשה לישראל ושל רבים מאירגוניו, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי אינטרנשיונל, רופאים לזכויות אדם ואחרים.

חברות הנהלה נוספות ב"אג'נדה" הן רחל ליאל ואוריאלה בן צבי (אשתו של).

מנכ"לית "אג'נדה" היא ענת סרגוסטי (זו שביקרה יחד עם אורי אבנרי אצל ידיד נפשו, יאסר עראפת, כשהיה נצור בביירות), וזו שחתמה יחד עם נעמי חזן על מכתב "השחיטה" שמבצעת מדינת ישראל בעזה, כבר ביומו השני של מבצע "עופרת יצוקה".

קרן כהנוב מופיעה גם ברשימת התורמים, לארגון "רופאים לזכויות אדם" - 2008.

ומי אמר שהעולם אינו קטן?

אחד היעדים העיקריים של הכסף הלא חוקי, שהגיע לעמותת "רובד" של אהוד ברק, היה לממן סקרים וניירות עמדה. מי שהכינם וקיבל את מירב הכסף, היה ד"ר אלון ליאל, שמונה לאחר מכן כמנכ"ל משרד החוץ.

אלון ליאל הינו בעלה של רחל ליאל שבאותה תקופה מונתה כמנכ"לית שתי"ל, זרוע הביצוע של הקרן לישראל חדשה.

קטע נוסף מתוך ישיבת ועדת ביקורת המדינה :

...הוכנו גם מספר ניירות עמדה פוליטיים עבור מר ברק על-ידי דוקטור אלון ליאל. דוקטור ליאל התחיל להכין ניירות עבור מר ברק כשזה התמודד על ראשות מפלגת העבודה ואחר-כך הוא המשיך בעמותת "רובד".

מיכאל איתן: "וסיים כמנכ"ל משרד החוץ".

עמירם בוגט: דוקטור ליאל העיד בפני החוקר עדות ארוכה ואני מצטט חלקים ממנה: "אנחנו פשוט המשכנו את העבודה שעשינו קודם. בתקופה הראשונה" - לפני הקמת העמותה - "זה היה בא ממנו, מברק ישירות, ואחר-כך דורון ולוני העבירו את הבקשות. לא עבדנו בשביל דורון ולוני אלא עבדנו בשביל ברק".

https://rotter.net/forum/scoops1/35184.shtml

**

ועוד באותו עניין:

עם מי מצולם השר הישראלי,שמכנה את מדינתו פאשיסטית (תמונה)
נכתב על-ידי lurker בתאריך 25.10.10 בשעה 22:31

ערכתי לאחרונה בתאריך 25.10.10 בשעה 22:43 בברכה, lurker

גם אלו שמזהים כבר את שותפו לתמונה של שר הרווחה, יצחק הרצוג, מוזמנים להמשיך לקרוא. סביר להניח שילמדו כמה דברים שלא ידעו, על השר שמכנה את מדינתו פאשיסטית וממשיך לכהן בתפקידו.

יצחק הרצוג הנו אחד מהשרים הקולניים ביותר בתמיכתו בקרן לישראל
חדשה (הקרן החדשה לישראל).

זה מה שאמר, במצוות שולחיו, מייד לאחר שנחשף הסיפור המדהים אודות
שיתוף הפעולה של 16 מארגוני הקרן החדשה לישראל, עם וועדת גולדסטון והדו"ח האנטישמי והאנטי ציוני שהכינה.

"..ההתנפלות על הקרן החדשה לישראל מזכירה מקרתיזם..

... הניסיון להשתיק קולות, למנוע מחאה, ולכפות הגדרה ללאומיות ופטריוטיות הנדרשים, הוא מדרון חלקלק שמסוכן לנו.."

יצחק הרצוג גם התנגד בתקיפות להקמת ועדת חקירה לבדיקת מעורבותם
של ארגוני הקרן בפעילות העוינת למדינה ולצה"ל.

שימו לב שהוא היה הראשון מהפוליטיקאים להשתמש בביטוי מקרתיזם,
שטבעו יחצ"ני הקרן לחיסול ישראל, כבר אז, והראשון והיחיד שהשתמש
במונח פאשיזם, לאחרונה, לפני כשבוע.

מי שעומד לצידו של יצחק הרצוג בתמונה - הנו מנכ"ל הקרן
החדשה לישראל, דניאל סוקאץ'. אותו אחד שהזדרז וחשף
לאחרונה את אחת המטרות המרכזיות של אנשי הקרן - "מדינת כל
אזרחיה", במכתב רשמי שהוציא בתפוצת ענק.

מה עוד אנו צריכים לדעת על יצחק הרצוג?

יצחק (בוז'י) הרצוג מוכר לציבור בישראל בעיקר כמר "זכות השתיקה".
בהיותו אחד מהצירים המרכזיים בפרשת עמותות אהוד ברק, בחר לשמור
על זכות השתיקה בחקירות מבקר המדינה והמשטרה.

מתוך דו"ח מבקר המדינה:

(א) בנובמבר 1998 התפרסמו שמונה מודעות בשפות העברית והרוסית שהיוו תעמולה לטובת מר אהוד ברק ובהן הסיסמאות: "עראפת סובב את ביבי על האצבע הקטנה"; "ישראל ראוייה למנהיג שיודע להלחם, אהוד ברק." המודעות היו חתומות על-ידי "פרופ' עמירם כרמון, לשעבר חבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי". הסיעה לא שיקפה בחשבונותיה את ההוצאות בגין מודעות אלה.

בתשובה לשאלת משרד מבקר המדינה, ביולי 1999, לגבי מימון מודעות אלה – שההוצאה וההכנסה בגינן לא השתקפה, כאמור, בחשבונות הסיעה, ניתן למשרדי תצהיר של מנהל מטה ארגון של הסיעה, בו נטען, בין היתר, כי לסיעה לא היתה זיקה לפרופ' כרמון, וכי המודעות מומנו על ידי אנשים פרטיים.

הבדיקה העלתה, כי פרופ' כרמון שילם מכיסו 500 ש"ח בלבד, והיתרה, בסך 69,000 ש"ח, שולמה באמצעות המחאה בנקאית שנרכשה בפקודת עו"ד יצחק הרצוג, שהיה חבר בצוותו של מר אהוד ברק, מחשבונה של קרן קמליה, שנוהלה על-ידיו בנאמנות. בכך קיבלה הסיעה תרומה בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של הסיעה לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את ההוצאה ואת המקור למימונה.

(ב) בחודשים אפריל עד יולי 1998 פירסמה העמותה "אזרחים מימין ומשמאל" מודעות בעיתונים בנוסח: "ביבי נתניהו – אסון לאומי". המודעות נשאו חתימה של עמותה בשם "אזרחים מימין ומשמאל" וצויין עליהן, כי "מודעה זו מומנה מכיסם הפרטי של אזרחים כועסים ומודאגים". יש לציין, כי גם בתקופת הבחירות לכנסת ה15- פירסמה העמותה מודעות בסגנון דומה.

הבדיקה העלתה, כי עלות המודעות, שפורסמו בשנת 1998, הסתכמה ב1,190,560- ש"ח. עוד העלתה הבדיקה, כי המודעות מומנו באמצעות שתי תרומות: האחת, בסך 180,000$, באמצעות משרד עורכי דין בלונדון והשניה, בסך 100,000$, הועברה מג'נבה.

עו"ד אהוד שגב, שהינו חבר פעיל בסיעת העבודה, והיה כהגדרתו בעדות שנתן: "הרוח החיה מאחורי הקמת העמותה" העיד, כי אינו יודע מי התורם שהעביר כסף באמצעות משרד עורכי הדין בלונדון. החקירה שערכתי העלתה, כי עו"ד יצחק הרצוג, תיווך בינו ובין תורמים לעמותה.

ומה אומר רשם העמותות?

קטע מתוך ישיבת ועדת ביקורת המדינה:

מדובר בקטע מתוך הישיבה בו עוסקים באחת העמותות של ברק בשם "רובד".

עמירם בוגט (רשם העמותות)

...מתוך דוח החוקר עולה השתלשלות העניינים כדלהלן: העמותה נרשמה כאמור ב‎1- ביולי ‎1997 כאשר מטרותיה בתחום החברתי כמפורט לעיל. חברי ועד העמותה בעת הקמתה דורון כהן ולוני רפאלי. הייתה אחר-כך השתלשלות עניינים של חברי ועד שאני לא אכנס לזה כי זה עניין משפטי. העמותה פנתה למספר גורמים בחו"ל לשם קבלת תרומות כאשר הגורם העיקרי היה מר צ'רלס ברונפמן אשר תרם סך של כ‎560- אלף דולר.

מיכאל איתן: אישית או מתאגידים שברשותו?

עמירם בוגט: אני קורא מהדוח הכספי של העמותה, שמדובר
בצ'רלס ברונפמן באופן אישי. כך לפחות דווח. בנוסף, מר יונתן קולבר אשר תרם ‎22 אלף דולר, וקרן כהנוב הישראלית - להבדיל מקרן כהנוב הקנדית - סכום של ‎373 אלף שקלים. כך לפחות אני הבנתי את הדוח הכספי.."

צ'רלס ברונפמן שתרם לעמותת ברק למעלה מחצי מיליון
דולר, הנו מגדולי התורמים של הקרן לישראל חדשה.

ומי היתה אז, מנכ"לית העמותה של ברק? - ג'נט אביעד.

ומה עושה היום אותה גברת? מנהלת את "קרן קרב" שהנה הקרן
המשפחתית של צ'רלס ואנדריאה ברונפמן.

ומי היא "קרן כהנוב"

כתבה בגלובס מ- 1997 - שירה הרצוג ועו"ד יצחק הרצוג בראש פרוייקט
"ישראל 2000 - לחברה ישראלית טובה יותר"

קרן כהנוב הנה קרן פילנטרופית קנדית שפעילה רבות בישראל ובראשה
עומדת, היום, לא אחרת מאשר בת דודו של יצחק הרצוג. שירה הרצוג
הנה בתו של יעקב הרצוג מי שהיה שגריר ישראל בקנדה בשנות ה-60.
פרטים על שושלת משפחת הרצוג – כאן.

כאשר אהוד ברק ויצחק הרצוג קבלו כסף אסור מקרן כהנוב, שירה הרצוג
כהנה כחברת הנהלה בקרן. כיום היא הנשיאה ומנכ"לית הקרן.

שירה הרצוג חיה בקנדה והנה גם עיתונאית ובעלת טור בעיתונים שונים.
מתמחה בארגונים פילנטרופיים.

בעבר הוכתרה בפרס מטעם אגודת ידידי "שלום עכשיו" בקנדה.

בשנת 2002, שירה הרצוג היתה גם חברת מועצת מנהלים בקרן
לישראל חדשה (שימו לב לחבר נוסף בשם יורם פרי).
סביר להניח שקבלה תפקיד זה עוד קודם לכן.

נכון למחצית שנת 2008, שירה הרצוג עדיין חברה במועצה
הבינלאומית של הקרן לחיסול ישראל (הקרן החדשה לישראל)
בראשות אברום בורג ומרטין אינדיק.

מתאמת הפעילות של קרן כהנוב בישראל, דליה מגנט, הנה חברת הנהלה ב"אג'נדה - מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית"
שהנו מיזם משותף של שתי"ל(הקרן לישראל חדשה) ומשרד "בן אור תקשורת" (בבעלות אשתו של ח"כ דניאל בן סימון).
משרד זה הנו יועץ התקשורת של הקרן החדשה לישראל ורבים מארגוניו, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי
אינטרנשיונל, רופאים לזכויות אדם ואחרים.

חברות הנהלה נוספות ב"אג'נדה" הנן רחל ליאל ואוריאלה בן צבי (אשתו של).

מנכ"לית "אג'נדה" הנה ענת סרגוסטי (זו שבקרה יחד עם אורי אבנרי אצל ידיד נפשו, יאסר עראפת, כשהיה נצור בביירות) וזו שחתמה יחד עם נעמי חזן על מכתב "השחיטה" שמבצעת מדינת ישראל בעזה, כבר ביומו השני של מבצע "עופרת יצוקה".

קרן קהנוף (כהנוב) מופיעה גם ברשימת התורמים, לארגון "רופאים לזכויות אדם" - 2008.

ומי אמר שהעולם אינו קטן?

אחד היעדים העיקריים של הכסף הלא חוקי, שהגיע לעמותת
"רובד" של ברק, היה לממן סקרים וניירות עמדה. מי שהכינם
וקבל את מירב הכסף, היה ד"ר אלון ליאל, שמונה לאחר מכן
כמנכ"ל משרד החוץ.
אלון ליאל הנו בעלה של רחל ליאל שבאותה תקופה מונתה כמנכ"לית
שתי"ל, זרוע הביצוע של הקרן לישראל חדשה.

קטע נוסף מתוך ישיבת ועדת ביקורת המדינה :

...הוכנו גם מספר ניירות עמדה פוליטיים עבור מר ברק על-ידי דוקטור אלון ליאל. דוקטור ליאל התחיל להכין ניירות עבור מר ברק כשזה התמודד על ראשות מפלגת העבודה ואחר-כך הוא המשיך בעמותת "רובד".

מיכאל איתן: וסיים כמנכ"ל משרד החוץ.

עמירם בוגט: דוקטור ליאל העיד בפני החוקר עדות ארוכה ואני
מצטט חלקים ממנה: "אנחנו פשוט המשכנו את העבודה שעשינו קודם. בתקופה הראשונה" - לפני הקמת העמותה - "זה היה בא ממנו, מברק ישירות, ואחר-כך דורון ולוני העבירו את הבקשות. לא עבדנו בשביל דורון ולוני אלא עבדנו בשביל ברק".

ומי שעדיין לא התעייף, וודאי זוכר את יורם פרי

יורם פרי היה חבר הנהלת הקרן החדשה לישראל ובין השנים 1999-2001 היה גם נשיא הקרן .
באותה תקופה, גם שירה הרצוג היתה חברה במועצת המנהלים של הקרן לישראל חדשה.

בעבר היה גם עיתונאי בכיר ועורך ראשי בעיתון "דבר" ונשיא מועצת העורכים.

מכון חיים הרצוג לתקשורת ופוליטיקה, הוקם באוניברסיטת תל אביב בסיוע ובתרומת משפחת הרצוג באוקטובר 2002. בראש המכון הועמד ד"ר יורם פרי שסיים בדיוק באותה תקופה את תפקידו כנשיא הקרן החדשה לישראל.

יצחק הרצוג היה חבר בועד המנהלים של המכון (ונכון להיום עדיין
מופיע כחבר) .

הקרן החדשה לישראל תורמת לאוניברסיטת ת"א עשרות אלפי דולרים מדי שנה.

דוגמא לשיתוף פעולה בין מכון חיים הרצוג עם אחד ממשרדי היחצ"נות של הקרן לישראל חדשה – "אג'נדה". בראשות "אג'נדה" עומדת ענת סרגוסטי ואחד מחברי ההנהלה שלה היה גם ח"כ דניאל בן סימון.

ומה עם האישה שאתו

מיכל הרצוג, אשתו של יצחק הרצוג הועסקה בקרן "דורון" שהוקם ע"י המיליארדר מארק ריץ' שהיה בין גדולי התורמים לברק. (ושברק פעל אצל קלינטון להשיג לו חנינה). ניהלה במשך שמונה שנים את "קרן ריץ'".

כיום היא עוסקת בגישור ומלווה פרויקטים במגזר השלישי. היא מייצגת קרנות שמחפשות פרויקטים להשקעה בישראל, תורמים מחו"ל שמעבירים כספים למגזר השלישי, ומייעצת לגופים ישראלים בתחום.

כמו כן היא חברת הועד המנהל של מכון מרחבים - המכון לקידום
אזרחות משותפת בישראל. עמותה זו נתמכת ומודרכת ע"י אנשי
שתי"ל (הקרן החדשה לישראל). יועץ התקשורת שלה הנו משרד
"בן אור תקשורת" שהנו משרד הייעוץ האסטרטגי של הקרן לישראל
חדשה ומספר לא קטן של ארגוניה.

אחד מהתחומים בהם היא עוסקת ושבהם מתגאה, אשת השר, הנו שילוב
מורים ערבים בבתי ספר יהודים.

תם ולא נשלם

כל הנכתב לעיל, יתכן ואינו יכול לתת הסבר מלא להתנהגותו של מר
"מקרתיזם" ומר "פאשיזם", השר יצחק הרצוג, שהנו החייל המושתל
של הקרן לחיסול ישראל (הקרן החדשה לישראל) בממשלת המדינה היהודית.

כרגיל – הסיבות האמיתיות, במקרים אלה, הנן הרבה יותר חמורות
ולעיתים אף פליליות וודאי לחלוטין אינו אתיות. את מלוא האמת
כנראה נדע גם, אי פעם.

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=printer_format&om=20575&forum=gil

https://rotter.net/forum/gil/26967.shtml#10

***

הקרן הזרה האמריקנית לישראל החדשה NIF היא שהריצה את אהוד ברק בבחירות ב- 1999

מי הריץ את אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ב-1999?
מתוך ויקיפדיה:

למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה- 15 שלח נשיא הקרן, אליעזר יערי, מכתב לתורמים ולצוות הקרן החדשה שכותרתו "מחשבות ראשוניות בעקבות הבחירות". במכתב התייחס לתוצאות הבחירות ולחלקה של הקרן החדשה בכך. בין השאר כתב:‏

"אמש התרחש דבר גדול בישראל. החברה הישראלית, בתצוגה מדהימה של דמוקרטיה, הצליחה להשיג שתי מטרות: לסלק מהשלטון קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית וקלריקליות דתית וחברתית ולהעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה...

בעקבות הבחירות, יכול כל אחד מאתנו - חברי מועצת המנהלים, אנשי הצוות, מתנדבים ואלפי התורמים - להרגיש סיפוק עם הערכים שמומשו בתוצאות הבחירות...

אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל ארגון 'שתי"ל'...

היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי.

במשך השנים, הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל, שהתפרץ בן לילה כמו הר געש...אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה".

**

הקרן החדשה לישראל / ויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

בשנת 1995 פנו נציגי הקרן לרשם העמותות בבקשה למחוק את שתי העמותות "ניו ישראל פונד" ושתי"ל ומאז מנוהלת הפעילות על ידי הקרן בארצות הברית שרשומה בישראל כ"חברה זרה" ומפעילה מטעמה את שתי"ל.‏

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

****

ברק מתנגד לחקירת הקרן החדשה לישראל NIF

בישיבת סיעת העבודה התנגד שר הביטחון להקמת ועדת חקירה לבדוק את פעולותיה של הקרן החדשה לישראל. את הניסיון להשתיק את תומכי הקרן כינה כ"מקארתיזם"
שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק, התייחס היום (שני) בפתח ישיבת סיעת מפלגת העבודה לפרשת הקרן החדשה לישראל. ברק אמר כי הוא מתנגד בכל תוקף להקמת ועדת חקירה לבדיקת פעולותיה של הקרן והוסיף כי הוא "לבטח לא מתלהב ולא אוהב את חלק מהגופים שנהנים מתרומות של הקרן הזו, אך אנו אמונים כולנו על הזכות של כל אחד בדמוקרטיה וחופש הביטוי".

ברק אף תקף את מה שנראה כניסיון להשתיק את תומכי הקרן, דבר שנראה לדבריו כמו "גרסה מקומית של מקארתיזם" וציין שהקרן "עשתה גם הרבה דברים חיוניים וטובים למדינת ישראל".

בתוך כך, הנהלת סיעת קדימה בכנסת החליטה כי לא תוגש מחדש ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בעניינה של הקרן. בישיבת ההנהלה הוסכם כי הליך הבדיקה בנושא יימשך במסגרת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בשבוע שעבר פרסמה קבוצה של קצינים בכירים במילואים עצומה מיוחדת בה הם מבקשים להביע תמיכה בחיילי צה"ל ולצאת נגד 16 ארגונים ישראליים אשר ביקרו בפומבי את צה"ל ופעילותו. הקבוצה הסתמכה אף היא על מחקר לפיו ארגוני זכויות אדם ישראליים מצוטטים כמקורות לדו"ח גולדסטון. מנגד, פרסמו אנשי רוח רבים תחת הכותרת "גם אנחנו הקרן החדשה לישראל" עצומת תמיכה בארגוני השמאל. בין חותמי המכתב נמנים הסופר א.ב. יהושע, הזמר שאנן סטריט, הבמאים אורנה בן דור ואיתן פוקס, המחזאים יהושע סובול ועדנה מזי"א, וכן שחקנים, עיתונאים, חברי כנסת, משפטנים, יוצרים ואנשי אקדמיה נוספים.

http://news.walla.co.il/?w=/1/1641007

***

בחישתה של הקרן קידמה את בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה / מידה

הקרן החדשה עושה ריסטארט לדמוקרטיה
אולי אינכם יודעים, אבל רוב העם חי תחת דיקטטורה לא-מודעת, והמוני פועלים מדוכאים עומדים לחבור לאחיהם-למעמד הערבים. לא מדובר באירוע של נוסטלגיה קומוניסטית סטייל האחד במאי, אלא בכנס של הקרן החדשה לישראל להחזרת הדמוקרטיה לסדר היום הציבורי

בשנת 2000 הודה נשיא הקרן החדשה לישראל, אליעזר יערי, כי בחישתה של הקרן קידמה את בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה: "אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'... היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי".

מיום הקמתה של הקרן בשנת 1979, השתדלו ראשיה להתנהל מתחת לרדאר הציבורי בישראל ולהניע השפעה מצטברת מלמטה. אלא שהכל השתנה עם פרסומו של דו"ח גולדסטון שהתבסס על דיווחים של רבים מהארגונים נתמכי הקרן, ומיתג את הנהלת הקרן עמוק מאוד בשמאל האנטי-ציוני.

פרסום הדו"ח העלה את הקרן לכותרות ומאותו יום היא ניסתה לשוב ולפעול מאחורי הקלעים כפי שהתרגלה, ולמעט גיחה קצרה סביב המחאה החברתית של קיץ 2011 וההזדמנות להפיל שלטון פוליטי דרך "שינוי חברתי", שומרת הקרן בדרך כלל על פרופיל נמוך. עתה בשוך סערת הבחירות, פונים מנהלי הקרן לאפיקי השקעה אקטיביסטים אחרים.

לאחרונה הקימה הקרן ערוץ יו-טיוב חדש ולרגל השקתו ערכה כנס חגיגי בנושא "החזרת הדמוקרטיה וזכויות האדם לסדר היום הציבורי". ההיענות לכנס הייתה עצומה, כנהוג באירועי שמאל-מרכז שכאלה, וכמעט כל השמאל, על עשרות חבריו, הגיע לאירוע שנערך בצורה סמלית ביותר במועדון ברחוב רוטשילד בתל אביב. המעטים שהצליחו להשתחל בינות להמוני הצופים זכו לשמוע הרצאות מפי "מיטב המוחות" (כפי שנכתב בהודעה לתקשורת) ובהם הכוכבים הגדולים של הדמוקרטיה הישראלית: אסמא אגבריה זחאלקה, ד"ר איציק ספורטא, יוסי שריד, עו"ד טליה ששון ואחרים.

השתקה בפריים-טיים

פרופסור אביעד קליינברג מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב פתח בביקורת עצמית על כך שהשמאלנים "נזהרים זהירות עצומה מאוי ואבוי, להשמיע קול שלא כולם משמיעים, מה שבא לידי ביטוי אפילו במעמד המוזר שהקרן החדשה רכשה לעצמה.

המקום הזה בו אנשים באמת נפגשים ובצורה פלורליסטית מביעים את דעתם על עניינים דיומא הפך פתאום למסוכן, לדבר מפחיד. לא משום שהדעות שמציגה הקרן הן כל-כך מפחידות אלא שעצם היכולת להציע עמדות אחרות היא עניין מפחיד". הדעות שבמרחב הרעיוני המגוון של מרצ-חד"ש-בל"ד, הן כמובן לא הבעיה, אלא ההשתקה שהיא מנת חלקן מעל גבי דפי 'הארץ' וברשתות הטלוויזיה והרדיו.

גם מהאקדמיה לא חסך קליינברג את שבטו:

האינטלקטואלים נעלו את עצמם בחומות שלהם בקמפוסים... אלה השאלות העומדות בפנינו: האם אנשים מוכנים לחשוב מחוץ למקהלה? האם מוכנים לערער על הנחות היסוד שהן הנחות היסוד שתוקעים להם מאז שהם היו קטנים. האם הם מוכנים לשלם את המחיר על הדבר הזה והאם הם מוכנים לחשוב במונחים של תרגום הלכה למעשה?

אכן דברים כדורבנות. באמת הגיע הזמן שחוקרים באקדמיה יתחילו לנקוט עמדה פוליטית, יחתמו על עצומות, יקדמו אידאולוגיה בחדרי ההרצאות ויקראו להחרמת האוניברסיטאות בהן הם עובדים. אולי אז יעזו הללו להוציא סוף-סוף את המילה "כיבוש" מתוך השיח המאוד מצומצם שלהם אל הספירה הציבורית.

עו"ד טליה ששון, חברת מר"צ הזכורה לטוב מדו"ח המאחזים חסר-הפניות, ניסתה לדבר על צדק חברתי ועל אי-השיוויון לו זוכה הפריפריה הישראלית. הרחש בקהל העיד כי השומעים לא ממש מבינים מה משמעות המילה פריפריה ועל כן השתמשה ששון בדוגמא עמה יוכל הקהל להזדהות: "אני הייתי בירוחם וחיפשתי בית קפה חצי שעה ולא מצאתי, כי פשוט אין". המבטים החיוורים ולפיתות החנק של כוסות האספרסו שהתפשטו בין יושבי השולחנות במועדון הוכיחו כי המסר עבר.

דיקטטורה לא-מודעת

לדעתו של ד"ר איציק ספורטא ממכון המחקר הסוציאליסטי 'מרכז אדווה', הבעיה עמוקה הרבה יותר:

עברנו אינדוקטרינציה איומה, ונראה שבשנים האחרונות אנחנו מקבלים את הדרך בה המערכת עובדת כדרך היחידה האפשרית... בחלק גדול מחיי הערות שלנו אנחנו חיים בדיקטטורה. יותר ויותר אנשים נמצאים תחת הדיכוי הזה. קודם דיברו על כיבוש ועוד כל מיני דברים שהם ברורים, בכלל לא צריך לדבר עליהם, צריך לפעול. ולפעול זה בכל מיני רמות...

הדברים הנוקבים זכו להנהוני הסכמה ומישהו בקהל נמלא השראה שאל את שכנו לשולחן אם הוא יכול להראות לו איך מקימים אוהל בשדרה שמלאה בהמון לכלוכים של פיקוסים. כי הגיע הזמן לעשות. כנראה שהגשמים הרגישו את זה קודם. הגיע עוד קיץ.

מעל כולם זהרה אסמה זחלאקה, מנהיגת מפלגת דע"ם הערבית שלא עברה את אחוז החסימה, אשר החליטה לחשוף בעצמה את הז'רגון האקדמי בפני כלל הציבור:

אנחנו מגיעים לבחירות 2013 והכיבוש לא עולה על הפרק אלא מדברים על השיוויון בנטל. זה אבסורד אכזרי. כאומרים 'בואו נמשיך כולנו לשתף פעולה בדיכוי עם אחר'. במקום לקחת את יום רצח רבין ולעשות את חשבון הנפש ולצאת מהתהום, מה שעשה פה השמאל הוא לדחוף את החברה עוד יותר למטה... במקום לקחת את הימין ולסיים את הסכסוך הזה וללמד אותו את הלקח הזה שלא רוצחים ראש ממשלה... ולהעיף את ההתנחלויות מהשטחים. הם בחרו להאשים את הערבים...

זו טענה חשובה ביותר. הרי בכל פעם שהשמאל לימד את המתנחלים לקח והעיף התנחלויות לאתרי קראווילות, הדבר הוביל לסיומם של סכסוכים ולהנחלתו של שלום אזורי וצדק בין-גלקטי.

אבל לזחלאקה יש עוד כמה מסרים, חשובים לא פחות:

לדעתי מדינת היהודים הפכה להיות מדינת העשירים. היא מופרטת על ימין ועל שמאל. נוצר בתוך ישראל שסע מעמדי מאוד חזק... המעמד הרחב של העובדים איבד את המדינה ונהיה עני. הם מוצאים פרטנרים בערבים בעל כורחם... יש לנו את דע"ם ואנחנו פונים לשני הציבורים, כי המכנה המשותף הוא גדול. כל עוד הפוליטיקאים משתפים פעולה עם בעלי ההון, הציבור מרגיש כי הוא לא מצליח להשפיע. אם רוצים דמוקרטיה היא לא תהיה בחסות הקפיטליזם החזירי, ולא בחסות הגזענות.

מכיוון שהמוני העובדים שאיבדו את המדינה טרם מצאו פרטנרים בערבים של דע"ם, אין לנו אלא להניח כי מדובר בפועלה האכזרי של האינדוקטרינציה שעובר הציבור. בדיקטטורה כמו בדיקטטורה, הציבור פשוט לא מצליח להשפיע. לא על הרכבי רשימות המפלגות, לא על כוחן של המפלגות בכנסת לא על חלוקת התיקים והקמת הקואליציה ולא על תהליכי חקיקה. תהליכים אלו נשלטים על ידי בעלי ההון, ונעשים הרחק מעיני הציבור מאחורי מסך של אתרי אקטואליה, סטטוסים בפייסבוק ומהדורות חדשות יומיות.

אם לשפוט מהלהט של הדוברים נדמה כי בקרן אכן מזהים שעת כושר לעוד פעולה גדולה "לשינוי חברתי". הידיעות לגבי כניסתן של 'יש עתיד' ו 'הבית היהודי' לממשלה צרה בראשות נתניהו מסמנות כנראה את תחילתה של ממשלה לא יציבה במיוחד שכל זעזוע קטן יכול להפילה. בדיוק מסוג התרחישים ממנו ניזונים ארגוני הקרן החדשה. כנראה שהפסקת הגשמים המוקדמת יחד עם הטמפרטורות הגבוהות לא היו מקריות. עוד קיץ הגיע.

http://mida.org.il/?p=6960

למה הקרן החדשה לישראל מימנה את ברק?

"למחרת ניצחונו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ולכנסת ה-15 שלח נשיא הקרן, אליעזר יערי, מכתב לתורמים ולצוות הקרן החדשה שכותרתו "מחשבות ראשוניות בעקבות הבחירות".

במכתב התייחס לתוצאות הבחירות ולחלקה של הקרן החדשה בכך. בין השאר כתב:‏"אמש התרחש דבר גדול בישראל. החברה הישראלית, בתצוגה מדהימה של דמוקרטיה, הצליחה להשיג שתי מטרות: לסלק מהשלטון קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית, וקלריקליות דתית וחברתית; ולהעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה... בעקבות הבחירות, יכול כל אחד מאתנו - חברי מועצת המנהלים, אנשי הצוות, מתנדבים ואלפי התורמים - להרגיש סיפוק עם הערכים שמומשו בתוצאות הבחירות... אי אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'... היום הוא יום גדול לישראל, הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי. משך השנים, הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל, שהתפרץ בין לילה כמו הר געש... אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה"."

זה היה כמובן ב- 1999.

4 שנים קודם ביטלה הקרן החדשה לישראל את רישומה בארץ, כדי שמן הסתם לא יהיה אפשר לחקור את הקרן על מקורות כספה.

4 שנים אחרי זה, שליח שלה, אהוד ברק, נבחר לראשות הממשלה והקרן מברכת את עצמה.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=2273&messageid=169291305

**

שפטל: התוכנית השטנית של אהוד ברק למסור את הר הבית לאוייב

אם יש בין היהודים כאלה, לא סתם, אלא ממש ראש ממשלה, שמוכן למסור לאוייב הערבי את ירושלים, לרבות ובמיוחד, את הר הבית, מה לנו להלין על שגויים אנטישמיים לא מרפים מאיתנו מאז ולו לרגע אחד, בניסיון לממש הלכה למעשה, את התוכנית השטנית של ברק?

עלינו לזכור ולא לשכוח את החטאים, שלא לומר הפשעים החמורים, שהשמאל הישראלי כולו, ביצע כלפי ירושלים והפשעים הללו הם ביסוד ה"עליהום" הכללי על מדינת ישראל היום - בסוגיית ירושלים.

כזכור במשך 33 שנים, משנת 1967 עד שנת 2000, העמיד השמאל הישראלי כולו פנים, באופן שיקרי, כאילו הוא תומך בירושלים המאוחדת בגבולותיה החדשים שנקבעו לאחר מלחמת ששת הימים, תחת ריבונותה של מדינת ישראל.

אפילו מר"צ, באופן רשמי, כמובן שיקרי לחלוטין, בכל הועידות שלה, בכל המוסדות שלה עד שנת 2000, העמידה פנים כאילו היא תומכת בהמשך ריבונות ישראלית לעד על ירושלים כולה.

אבל כל זה היה שקר, כזב ורמייה, כדרכו של השמאל בכל דבר ועניין ובמבחן הראשון, קרי ועידת קמפ דיויד, שם ברק, הכושל בראשי הממשלה שהיו אי פעם במדינה הזאת, שם ברק, בפעם הראשונה ששליט יהודי כלשהו, ב- 4000 שנות קיומו של העם היהודי, מרצונו הטוב והחופשי, בניגוד לרצונה של ארה"ב אפילו, הודיע לחלאת המין האנושי יאסר אדולף ערפאת, שהוא מוכן למסור לו 90% מהעיר העתיקה, בשלב ראשון בלי הר הבית ואחרי כמה חודשים גם את הר הבית, לא פחות ולא יותר.

וכאן צריך להבהיר: כשהתכנסה אותה ועידה בקמפ דיויד, כשהגיע אליה ערפאת, לקח אותו קלינטון הצידה לפני הדיונים הרשמיים ואמר לו שאם באמת הוא רוצה שתקום אי פעם מדינה פלשתינית, הוא חייב, ממש חייב, להוציא מגדר האפשרות את הנושא של ירושלים.

ירושלים אמר קלינטון, היא בירתו של העם היהודי. יש קונצנזוס במדינת ישראל מהשמאל הקיצוני עד הימין, באשר לריבונות הישראלית עליה, על כולה ולכן, בכלל שלא תעיז להעלות את עניין ירושלים, כי העסק יתפוצץ ולא תהיה מדינה פלשתינית. אתה רוצה מדינה פלשתינית, אתה חייב להכיר בכך שירושלים כולה תחת ריבונות ישראלית.

זה קלינטון אומר, קלינטון אומר לערפאת, בשיחות המקדימות במחנה דוד, לפני תחילת הועידה.

ואז וזה כבר הזרם המרכזי של השמאל, זה לא איזשהו שרץ ממר"צ. זה הזרם המרכזי של השמאל, לאחר 3 ימים, מודיע, בלי ישיבת ממשלה קודמת, בלי שום דבר, באופן מופקר, עברייני, בוגדני, מעשה ששום שליט יהודי לא עשה בכל תולדות עם ישראל, מודיע אהוד ברק, שלא זו בלבד שהוא מסכים לחלוקת ירושלים, אלא שהוא אפילו מסכים למסור 90% מהעיר העתיקה ושליטה פיזית מלאה בהר הבית, קודש הקודשים של עם ישראל.

לא הכותל הוא הקדוש באתרים לעם היהודי כי אם הר הבית.

קדושתו של הכותל נובעת מכך שהוא היה חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית, אפילו לא את בית המקדש. הקדושה שלו, משום היותו חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית. מכאן קדושתו של הכותל. היא כולה נובעת מקדושתו של הר הבית והמקום הקדוש לעם ישראל הוא איננו הכותל, הוא הר הבית.

ובפעם הראשונה מאז יש מנהיגים יהודיים בעולם, מנהיג יהודי, שליט יהודי, ויתר על ירושלים, ומסר אותה לאוייב רצחני.

ומכאן הכל היסטוריה.

אם יש בין היהודים כאלה, לא סתם, אלא ממש ראש ממשלה, שמוכן למסור לאוייב הערבי את ירושלים, לרבות ובמיוחד, את הר הבית, מה לנו להלין שגויים אנטישמיים לא מרפים מאיתנו מאז ולו לרגע אחד, בניסיון לממש הלכה למעשה את התוכנית השטנית של ברק.

זוהי האמת והיא המציאות.

מכאן הצרות שלנו לגבי ירושלים.

אף גוי לא יהיה יותר ציוני מאשר ראש ממשלה ישראלי.

אם ראש ממשלה ישראלי מוכן למסור את ירושלים לאוייב הערבי, בל נתפלא שגויים, בוודאי ובוודאי שליטים גויים, רוצים להוציא את זה אל הפועל, הלכה למעשה.

http://www.youtube.com/watch?v=hJbVHi8Q1us

תגובית:

אהוד ברק הצהיר אחרי שנבחר ב-1999 שהוא רוצה לעשות הסטוריה (מהפיכה חילונית ושלום עם הערבים).

לא כולם יודעים (כמו ששפטל הזכיר) שברק אכן עשה הסטוריה: הוא המנהיג היהודי הראשון אי פעם (מאז נוצר עם ישראל ועד תש"ס) שהסכים למסור לידי נוכרים את עיר הבירה ירושלים ואת הר הבית ,שהם המרכז הרוחני של עם ישראל.

עוד דבר שלא כולם יודעים הוא, שהשיחות בזמנו התפוצצו, משום שקלינטון וברק דרשו מעראפאת שבמסגרת ריבונות "פלסטינית" בהר הבית, יוכלו יהודים להתפלל במקום, ועראפאת יש"ו סירב (משום שהוא לא מכיר בשום זיקה יהודית למקום) ולכן לא הושג הסכם.

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=20454&omm=4&viewmode=threaded

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=162845

***

חשיפה: עוזר הרמטכ''ל ניסה לקשור בין אהוד ברק ל''קרן החדשה לישראל''

כך זה נשמע כשבועז הרפז, עוזר הרמטכ"ל אל"מ ארז וינר - וגם הרמטכ"ל גבי אשכנזי עצמו - מנסים לבדוק האם שר הביטחון אהוד ברק קיבל כסף מ"הקרן החדשה לישראל", גוף התומך בארגוני שמאל בישראל. בסוף השיחה נזכר הרמטכ"ל להורות לעוזרו: "אתה לא עוסק בזה יותר"
באחת השיחות שנערכה בין בועז הרפז לאל"מ ארז וינר בתחילת פברואר עדכן לפתע וינר את איש הצללים של אשכנזי: "בישיבת סיעת העבודה שר הביטחון הודיע שהוא מתנגד לכל החקירה של 'הקרן החדשה לישראל'.... הוא בכלל לקח את זה לפן האידיאולוגי".

"כן כן, הכל אידיאולוגיה שם", ענה הרפז בלעג.

וינר: הכל אידיאולוגיה צרופה".

וינר והרפז חושדים שיוני קורן, ראש המטה של שר הביטחון, עובד בשביל הקרן החדשה לישראל.

את המידע הזה הם מתחילים לגלגל בין עיתונאים. בשיחה אחרת הרפז מבטיח לוינר: "אנחנו נטריף את האמא שלו (של יוני), שימשיך לשחק את המשחק, אנחנו לא כמוהו".

שיחה שמתקיימת שלושה חודשים מאוחר יותר ומתפרסמת כאן עכשיו במלואה, מגלה שגם הרמטכ"ל עצמו מתעניין בסיפור:

אל"ם וינר: ...שמו לי פה היום בערב נייר, שקשור לכל הסיפור של .

הרמטכ"ל אשכנזי: נו?

וינר: החלק המטריד..., שמהחקירות שהם עשו על - , מחברות גם את אדון יוני, גם את הבוס שלו.

אשכנזי: טוב מאוד, שיתחילו לפרסם את זה.

וינר: שאלתי אותו "מה אתם עושים עם זה"? אז הוא אמר שנפגשו עם שר המשפטים.

אשכנזי: נו?

וינר: אני לא יודע מה יקרה עם זה הלאה, אבל הוא אמר שהם הציגו את כל החומר הזה לנאמן.

אשכנזי: נו?

וינר: ושהם יודעים שיש קשרים. אמנם לא הכיוון שלהם, כי הם יותר מחפשים לעצור את הקרן ואת הנספחים שלה. אבל, טוב...

אשכנזי: זה כתוב שמה? יש דברים שקושרים אותם?

וינר: לא, בדברים שהוא שם פה לא, כי הם עשו עבודה ממוקדת.

אשכנזי: נו?

וינר: חוברת מעניינת, הם עשו עבודה ממוקדת על התביעות, כאילו על כל הארגונים, ארגוני-בת ונספחים, איך הם מגישים תביעות נגד זה, הם שמים שמות כמו השם שלך, מכניסים אתכם לאינטרנט מכניסים אתכם לכול ה...

אשכנזי: איך הוא יודע שהוא קשור ועבד איתם?

וינר: אה, הם הפעילו וגם כן עשו, הוא חוקר את זה שנתיים, אני חושב שהרמ"ט שלי ב-408 יודע.

אשכנזי: כן, נו

וינר: אז הוא אמר שנעמי חזן, אה, יש להם איזה יועץ אסטרטגי שעובד איתם, מישהו בשם בוריס, הוא אומר שהוא מאוד מפורסם, אני לא...

אשכנזי: כן

וינר: הוא אומר שנעמי חזן רצה בבהילות לבוריס הזה, כדי שיעזור להם להוריד את "אם תרצו" מהזה, כי רצו להגיש הצעת חוק בכנסת וכל מיני סיפורים

אשכנזי: כן, כן.

וינר: ואז, אם אתה זוכר, מי שעצר את זה בממשלה היה ברק.

אשכנזי: כן.

וינר: הוא אמר שבוריס, זה החוקר שלו, בוריס הרים טלפון לברק ואמר לו 'שמע מה שנקרא העמותות האלה בסוף, כשאתה סוגר את המעגל, זה גם אתה. תראה, זה לא מתקדם הלאה' והחוקר ירד מסדר היום. לא רציתי, מה שנקרא, לחפור אתו ולהתחיל לפתח לתזות, אבל נראה לי שיש כאן דברים רציניים. זהו. ככה. בתור אזרח מוטרד אמרתי לו 'שמע זה מאוד מטריד, וזה ומה אתם עושים' והוא סיפר לי שהוא נפגש עם, הם העבירו את כל החומר לשב"כ והעבירו את החומר ליעקב (במקור יובל נאמן, בטעות) נאמן. יעקב נאמן אמר לו שהוא חושב שיש שם דברים שהם שווים חקירה. מה יקרה עם זה הלאה, ומתי וכמה ולמה, אני לא יודע יכול להיות... את הנייר הזה שראית...

הרמטכ"ל אשכנזי מקשה: איך, אבל יוני קשור אליה?

אל"ם וינר: יוני לפני שהוא בא לשר... החברה הזו שהייתה לו - עבדה איתם.

אשכנזי נזכר לפתע בכללי ביטחון שדה: מאיפה אתה מדבר? מהפלאפון שלך?

אל"ם וינר: לא מה פתאום, מהמשרד.

אשכנזי: כן, נו, החברה של מי, של יוני?

וינר: כן.

אשכנזי: איזה חברה?

וינר: לא יודע. הוא אמר לי אבל אני לא זוכר... הוא אמר שהוא עבד איתם, הוא נתן להם ייעוץ, נתן להם שירותים.

אשכנזי: עם מי זה איתם?

וינר: עם הקרן החדשה... הוא אמר לי שהם ממשיכים לעסוק בבירורים ובדיקות, הם התעסקו כבר שנתיים בעסק הזה... אמרתי: טוב, אם יש משהו מעניין, אם אתה שומע מנאמן, אתה שומע מזה, תספר ככה שנדע, שנהיה בתמונה, שלא נופתע.

אשכנזי: טוב.

וינר: אז הוא בטח יעדכן אותי אם יהיה משהו, אני יכול קצת לחשוב אם יש ניירות ש...

אשכנזי: או קיי.

וינר: אפשר לתרום גם כן למאמץ המלחמתי הזה.

אשכנזי: טוב.

וינר: או קיי.

אשכנזי: אתה לא עוסק בזה יותר.

וינר: אני יושב פה ועושה דואר.

אשכנזי: טוב...

http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/articles/Article-ab6af903a611c31006.htm

***

אהוד ברק שלח לאמריקאים בחזרה את המסמכים עם טביעות האצבע של יונתן פולארד והפלילו

סיפורו זה של יונתן פולארד עשוי להפתיע כמעט כל קורא ישראלי. הכול מבוסס על עובדות שלכאורה פורסמו. חלק מהפרטים פורסמו בארה"ב על ידי הרשויות ולא קיבלו עד כה הד של ממש בשפה העברית. חלק אחר פורסם על ידי גורמים רשמיים ישראלים וחדשות מבט ואחר עשרות שנים נשכח.
התמונה המצרפית הכוללת את כל הפרטים הללו היא תמונה מזעזעת.

האם צה"ל נטש את אחד מטובי בניו שגויס להציל את קיומה של ישראל?

מאת עו"ד שמעון הלוי.

יונתן פולארד יליד שנת 1954, ביקר במדינת ישראל בשנת 1970 בהיותו בן שש עשרה. הוא היה אחד מהנערים שהשתתפו במחנה קיץ במכון ויצמן ברחובות. בשנת 1976 הוא סיים את לימודיו לתואר מדעי המדינה באוניברסיטה היוקרתית סטנפורד.

מיד לאחר מכן חיפש יונתן מקום עבודה ופנה רק לגופי מודיעין באמריקה. בין השאר הוא פנה לסוכנות הביון המרכזית של ארה"ב, הסי.איי.אי, ועבר מבחנים שכללו בדיקה במכונת אמת. במהלך מבחנים אלו כשל פולארד כאשר נשאל שאלה שגרתית. בשל כך לא הצליח פולארד להשיג מקום עבודה אך הוא המשיך לנסות זמן רב, עד אשר הגיש את מועמדותו גם לצי האמריקאי ושם התקבל. הסיווג הביטחוני שלו היה SCI שמשמעותו "מעל סודי ביותר". בהמשך עבודתו חשדה הסוכנות המרכזית כי פולארד הסתיר את העובדה ש"היה בקשר ללא אישור עם נציג של מדינה זרה" ובשל כך שונמך הסיווג הביטחוני שלו ל"סודי" והוא הועבר תפקיד. בהמשך, האמריקאים גילו שפולארד פגש את אביאם סלע, טייס בחיל האוויר ששהה בארה"ב למשימות השגת מודיעין עבור ישראל.

לאחר תפיסתו של יונתן פולארד פורסמה כתבה בחדשות מבט כיצד הופעל פולארד. יונתן פולארד נהג להגיע פעמיים לפחות כל שבוע למוסך לרחיצת מכוניות. המידע המצולם שהעתיק עבור ישראל במהלך עבודתו הוצא על ידי עובדי המוסך מתא המטען האחורי של הרכב שהגיע לניקוי שגרתי. המנקים, סוכנים ישראלים, העבירו את המידע לישראל תוך זמן קצר והמידע הזה כלל בוודאות מידע רגיש על מדינות ערב שהיה חיוני לביטחונה של ישראל באותם ימים קשים שישראל נלחמה על קיומה. אחד מבכירי מערכת הביטחון הודה בחדשות מבט שהמידע הזה הוא שהציל את ביטחונה של ישראל בתחום רגיש אחד לפחות, ממה שהוא יודע, והוא הודה שהוא ידע רק על קצה הקרחון. מידע זה שעליו דיבר היה קשור לטילי הסקאד שנחתו והתפוצצו במרכז גוש דן בישראל שנים אחדות לאחר מכן, במלחמת המפרץ. בתקופה שיונתן שירת את מדינת ישראל, בצעה ישראל את משימות המודיעין מהחשובות ביותר בהיסטוריה שלה ובין השאר היא הפציצה וחיסלה את הכור האטומי בעיראק בדיוק מודיעיני שהצית את דמיונם של מיליונים ברחבי העולם.

יונתן פולארד הבין בשלב מסוים שעוקבים אחריו. הוא חשש לחייו. בתחום הזה של ריגול, מותו של סוכן אפשר שיקרה ברגע ולא יתפרסם לעולם.

יונתן פולארד הגיב בדיוק כפי שהורה לו מראש מפקדו רפי איתן, להגיע לשגרירות ישראל. בתוך השגרירות, בריבונות ישראלית, הוא חש בבית, מוגן ובטוח, ושם אכן קיבלו אותו בסבר פנים מאירות. מחוץ לשגרירות המתינו לפולארד סוכנים פדראליים. עובדים בשגרירות ציפו לבואו וידעו מי הוא. ואז חששו של יונתן הפך למציאות.

אחד מעובדי השגרירות ניגש לאחר כשעה ארוכה ליונתן והודיע לו שעובדי השגרירות מודיעים לו בצער שהוראה מישראל ניתנה והוא חייב לצאת את מתחם השגרירות.

יונתן התחנן על חייו אך ללא הועיל. אנשי הביטחון בשגרירות הורו לו לצאת. רגע לפני שהוא יצא, ניגש אחד מעובדי השגרירות אליו ואמר שהוא מבין שבתיקו של יונתן מצוי דוח המודיעין האחרון. יונתן עמד ובהה בו. הוא לא הבין מי בוגד במי. יונתן החליט שמי שבגד בו בגד במדינת ישראל אך הוא, יונתן, יוכיח שזה לא הוא שבגד. הוא הוציא את דוח המודיעין האחרון מתיקו ומסר אותו לאיש השגרירות ויצא. הוא נלכד מיד על ידי הסוכנים הפדראליים שהמתינו לו.

לאחר תפיסתו התקשו החוקרים להבין עם איזו מדינה בדיוק עבד פולארד.

החשד היה שהוא עבד עבור הישראלים או עבור מדינה אחרת וישראל הייתה רק מקום מפלט.

ישראל התבקשה להעביר כל מסמך שהגיע אליה. המסמכים הגיעו לשולחנו של ראש אמ"ן, אהוד ברק.

הוא שלח לאמריקאים בחזרה את המסמכים עם טביעות האצבע של יונתן פולארד.

הטביעות הללו הפלילו את יונתן סופית.

אהוד ברק גם דאג שבפרסומים רשמיים של חיל האוויר בישראל, ייטען שפולארד הוא סוכן רוסי שהסכים למכור לישראל מסמכים תמורת שוחד.

שר ההגנה האמריקאי ויינברגר הדליף באמצע דצמבר 1987 לסוכנות הידיעות יו.איי.פי. פרטים מודיעיניים לפיהם מעשיו של יונתן פולארד הביאו לחיסולם של לפחות עשרה סוכנים אמריקאים בברית המועצות לשעבר. יותר מארבע מאות עיתונים ברחבי היבשת הציגו את "הבוגד" הלאומי, פולארד. עוד נאמר שם כי מידע שהעביר יונתן פולארד הגיע לרוסים על ידי שני קצינים ישראליים, בהוראתו של אריאל שרון. היה זה, כך נכתב, במסגרת עסקה – מידע מודיעיני לרוסים תמורת עליית יהודים מברית המועצות. גורמים ישראלים הגיבו וטענו כי המדובר בטענות אמריקאיות שקריות "חסרות שחר".

אחותו של יונתן פולארד, קרול, מסרה בשמו תגובה ואמרה שהטענות של גורמים אמריקאים רשמיים על פגיעתו של פולארד בביטחון ארה"ב הם דברים שלא היו מעולם והטענות רק נועדו לסכסך בין ארגוני הביון הישראלים לאלו האמריקנים. בהקשר זה חשוב להוסיף שארה"ב התחייבה כמה שנים קודם לכן להעביר מידע מודיעיני שוטף לישראל במסגרת הסכמי השלום עם מצרים. זו הייתה הצעה שמטרתה הייתה לשכנע את ישראל לסגת. הרעיון היה שארה"ב תחסוך לישראל מאמץ מודיעיני לאומי יקר בכך שתאפשר לה מידע שכבר נאסף ע"י אמריקאים. זו הייתה אחת ה"סוכריות" שהציע הממשלה האמריקאי לישראל על מנת שזו תסכים שיישובי ימית ייעקרו והגבול עם מצרים יעבור בציר פילדלפי.

ראש הק.ג.ב. לשעבר, ולדימיר קריושקוב, אמר בראיון לעיתונאי חזי כרמל, בדצמבר 2000, שפולארד מעולם לא היה מרגל רוסי ועדותו של שר ההגנה האמריקאי, קספר ויינברגר, במהלך משפטו של יונתן פולארד, הייתה עדות שאינה אמת.

בשנת 1994 הורשע איש הביון האמריקאי איימס (Aldrich Hazen Ames), יליד שנת 1941, בריגול למען רוסיה ומחקירתו עלה שהוא האיש שהביא לתפיסתם ומותם של עשרת אנשי הביון האמריקאים. הוא נידון למאסר עולם בעסקת טיעון, הוא טען שהוא פוחד שהוא יומת על ידי הביון הרוסי אם הוא ייתפס על ידם אך אינו פוחד ממשפטו בארה"ב. בכירי מערכת המשפט שהאשימו את פולארד בשעתו, כבר הודו מאז שהטענות נגד יונתן פולארד היו בטעות יסודן.

פגשתי את שמעון פרס בשנת 2008 עם תלמידיי ברמת הגולן ושאלתי אותו: "מה עם פולארד". הוא ענה לי "זה לא תלוי בנו". זו הייתה עמדתו כל השנים, עד החודשים האחרונים. עמדתו של מדינת ישראל הרשמית במשך שנים ארוכות הייתה של הכחשה. במשך כעשר שנים הכחישה מדינת ישראל שיונתן פולארד עבד עבורה והמשיכה להציגו כמרגל אמריקאי זר וטענה שגזר דינו הוא עניין אמריקני פנימי.

בעת המשפט, רפי איתן העביר באמצעות עורכי דינו של פולארד מסר ליונתן פולארד ולפיו ישראל הגיעה לעסקה עם ארה"ב לפיה, אם יודה יונתן פולארד, הוא יישפט ללא יותר מאשר עשר שנות מאסר, רפי איתן לאחרונה הודה שהאמריקאים הוליכו אותו שולל. עורכי הדין של יונתן פולארד שייצגו אותו במשפטו קיבלו את שכרם מישראל. הם לבסוף הסכימו לעסקה לפיה יישפט פולארד למאסר עולם וכך היה. יונתן פולארד טוען שהוא מעולם לא הסכים לכך. עונשו צפוי להיקצב לאחר שלושים שנה ותאריך שחרורו הצפוי של יונתן, כפי שנכתב בתיקו האישי: 21 לנובמבר, 2015. אלא אם ההתעללות ביהודי הזה תהפוך לתקדים בכל מובן.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=795203

***

המשך ישיבתו של פולארד בכלא האמריקאי הוא כבר חרפה מדינית / בן דרור ימיני

הגיע הזמן לכללי משחק חדשים שיסיימו את הפרשה.

בעוונותיי כתבתי לפני שנים מאמרים נגד הקמפיין לשחרורו של יונתן פולארד. בעיניים אמריקאיות, טענתי, מדובר במרגל שהסב נזק איום ליהדות ארצות הברית. זו הייתה טעות אסטרטגית של ממשלת ישראל להפעיל יהודי, גם אם נדמה לנו ששום נזק לא נגרם לארצות הברית - כך ששתיקת יהדות אמריקה בנושא זה במשך שנים רבות הייתה מובנת ואולי אפילו מוצדקת.

גם ככה יש מי שמנסה להאשים אותם בנאמנות כפולה, והם אינם זקוקים לתוספת של מרגל כדי לתת עוד חומר למסיתים נגדם. הדיון על הנאמנות הכפולה לא הסתיים, וגם היום יש מי שמכנה את תומכי ישראל "Israel Firsters", כלומר הם קודם כל בעד ישראל; או במילים פחות עדינות - הם לא נאמנים.

השנים עוברות, ועוד שנים ועוד ועוד. השבוע אנחנו מציינים עשרת אלפים ימים מאז מעצרו של פולארד. רוצחים שנכנסו לכלא אחריו כבר יצאו לחופשי ופולארד עדיין בפנים. זה לא שהוא שילם את חובו - הוא שילם בריבית דריבית. היום כבר ברור, או די ברור, שהיו פגמים בהליך המשפטי. אבל מה לנו שנלין על מערכת משפט במדינה אחרת? יש להם את מנגנוני התיקון שלהם, והם לא עבדו. גם אצלנו, צריך להודות, מנגנוני התיקון נכשלים לפעמים.

כך שזו לא הנקודה; פולארד כבר נשא בעונש, ולא סתם - אלא בעונש כפול ומכופל.

הישיבה שלו בכלא היא חרפה, וזו כבר לא חרפה משפטית ולא שיפוטית - עכשיו כבר מדובר בחרפה מדינית.

משום שלו היה פולארד מרגל של מדינה עוינת הוא כבר מזמן היה בחוץ. עשרה מרגלים מרוסיה נתפסו בארצות הברית לפני כשלוש שנים, והללו שוחררו לאחר זמן קצר בעסקת חילופין תמורת אמריקאי אחד. מרגל נוסף שנתפס לאחר העסקה שוחרר כמחווה של רצון טוב.

בנוסף לכך, רבים בצמרת הביטחונית של ארצות הברית שהיו בעבר נגד השחרור, הבינו שמשהו השתבש. השנים עוברות והגיע זמן שחרור.

אז מה, לעזאזל, הסיפור של פולארד?

הרי ארצות הברית דורשת מישראל "מחוות של רצון טוב", שכוללות שחרור אסירים פלסטינים, כדי לרצות את הוד מעלתו אבו מאזן. ורק ארצות הברית עצמה מרשה לעצמה לנהוג באכזריות תמוהה? מאוד תמוה.

צריך אמירה ברורה

אין מנוס ממסקנה פשוטה: פולארד הוא קורבן של ידידות, לא של עוינות.

הרי מרגלים רוסים שוחררו בקלות מדהימה; הרי לו היה מדובר במרגל סיני גם הוא היה מוצא את דרכו החוצה ודווקא פולארד נמק ונמק. כל עוצמתו של הלובי הפרו-ישראלי משותקת לחלוטין בנסיבות הללו, וגם כאשר יהדות ארצות הברית כבר מתעוררת - משום שזה באמת מוגזם, ומעבר למוגזם-ההשפעה שלה בעניין הזה שואפת לאפס. פולארד עדיין בכלא.

נניח שכל הטענות של דורשי השחרור מופרכות מיסודן; נניח שההליך המשפטי היה תקין; נניח שמדובר במרגל מסוכן, שעשה נזק לארצות הברית; נניח שהיה צורך בהרתעה מיוחדת, דווקא משום שמדובר בריגול שהוא פועל יוצא של נאמנות כפולה; נניח שהאמריקאים רצו להרתיע את ישראל מגיוס נוסף מהסוג הזה. הכל נכון וגם אם הכל נכון, מלאה סאת הייסורים. זה לא היה משפט ראווה, אבל זו כבר ענישת ראווה - וגם זו כבר סיימה את ימיה.

ישראל שילמה מחיר אדיר, מוגזם ומופקע על שחרורו של חייל אחד.

לא ברור אם זה היה מוצדק. מה שברור הוא שיש צורך רק בעשירית - לא יותר מעשירית - מאותה התגייסות ממלכתית לצורך שחרור פולארד. זה אומר עליית מדרגה: לא עוד שיחות בחדרי חדרים, לא עוד שתדלנות. יש צורך באמירה ברורה ורשמית ובדרישה פומבית שיכללו את הנימוקים הראויים - ולישראל יש הרבה כאלה.

ארצות הברית היא הידידה החשובה ביותר של ישראל, אלא שבעניין הספציפי הזה הידידות פעלה נגד פולארד. אין שום צורך לפגוע בידידות, אבל צריך להודות שכללי המשחק הישנים הובילו אותנו לאפס הישגים. הגיע הזמן לכללי משחק אחרים.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/458/881.html

**

ח''כ פייגלין: ''לבדוק את כל עסקאות הנשק מתקופת ברק''

ח"כ משה פייגלין (הליכוד) כותב הבוקר בעמוד הפייסבוק שלו:
השוחד שקיבל אהוד ברק תמורת עסקאות הנשק לא הפתיע אותי. זה שנים שאני מתריע על כך. יש לבדוק מחדש את נחיצונן של כל עסקאות הנשק שנחתמו בתקופת ובהשראת אהוד ברק".

ערוץ 10: אולמרט אמר לזקן שברק לקח שוחד

ערוץ 10 פרסם קלטת ובה נשמע אהוד אולמרט אומר לשולה זקן כי אהוד ברק, ששימש שר הביטחון בממשלתו, לקח שוחד במיליוני שקלים.

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט האשים את שר הביטחון בממשלתו, אהוד ברק, בקבלת שוחד במיליוני דולרים - כך עולה מהקלטות חדשות שפורסמו בחדשות ערוץ 10.

מדובר בהקלטה של שיחה בין אולמרט לראש לשכתו אז, שולה זקן, הקלטה שאינה מבין אלה עליהן הוטל צו איסור פרסום.

כך זה נשמע בהקלטה שהובאו ושודרו בליל שבת:

אולמרט: את יודעת שברק ביקש את האאודי A8, את יודעת למה.

זקן: נו.

אולמרט: כי לי יש אאודי, 12 צילינדרים, שישה ליטרים. מכונית של חמישה טון טנק, אבל תשמעי מכונית, טלווזיה בפנים, טלוויזיה דיגיטלית מכל הכיוונים, המכונית יותר גדולה ממרצדס.

זקן: אאודי זה משהו.

אולמרט: הוא רק מתוך קנאה, רק מתוך קנאה שאני נוסע באאודי A8, אז המטורף הזה רצה. אבל הוא יגמור בבית סוהר. תזכרי מה שאני אומר לך שולה.

זקן: אני יודעת? כולם ישלמו, לא רק הוא.

אולמרט: היה אצלי ראש המוסד...כולם באים אלי... הוא לוקח שוחד במיליונים ובעשרות מיליונים. אין עסקת נשק שישראל עושה. כולם מדברים על זה.

זקן: איפה הכסף?

אולמרט: הוא מחביא אותו....בשווייץ או באיזשהו...משרד עורכי דין וכו' הוא מעביר את זה לחברה שבה שמו של ברק לא מופיע.

דברי אולמרט בהקלטה אינם מגובים בראיות ויצוין כי מערכת היחסים בינו לבין ברק היתה עכורה.

ברק מסר בתגובה לפרסום בחדשות 10: "אין לכך שום שום שחר. זוהי איוולת שאינה ראויה לתגובה ובטח בימים אלו. אין תופסים אדם בשעת צער".

צוות ההגנה של אולמרט מסר לחדשות 10: "מדובר בתוכן הנמצא בהקלטה שהיא תחת צו איסור פרסום של בית המשפט העליון, ולפיכך אנו מנועים מלהתייחס".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/286910

תגוביות:

1.הדיבורים על ברק והשוחד במיליונים כבר מסתובבים מזמן. מדובר על הוויתור התמוה שויתר ברק בסוף הקדנציה שלו כראש הממשלה על זכותה של מדינת ישראל על שדות הגז בים שמול עזה ומסירתם לידי ערבים ולקבוצה בריטית. זה היה הרבה לפני ההתנתקות מרצועת עזה. לישראל באותה התקופה היו כל הזכויות לקידוחים באזור ולניצול שדות הגז. מי שוויתר עליהם היה אהוד ברק. תמורת הוויתור ומסירת הזכויות הוא קיבל שוחד במיליונים. למעשה מדובר בבגידה באינטרסים של מדינת ישראל. מה שתמוה לא פחות זו העובדה שהתקשורת לא חקרה כלום. ואולי לא תמוה שהרי בשמאל כולם מאותרגים.

2.כל שונאי היהודים הם גנבים מושחתים.

3.לא מרשיעים אנשים מהשמאל הקיצוני.

לעיון האשכול:

https://rotter.net/forum/gil/26967.shtml#21

*************

שולה זקן לראשונה גם נגד אורי מסר; טוענת לשחיתות חמורה בצמרת המשפטית

במסגרת החקירה החוזרת של שולה זקן במשפט טלנסקי המתחדש בביהמ"ש המחוזי בירושלים, טוענת היום הרל"שית לשעבר של אולמרט כי באורי מסר לא דבק כלום בכל הפרשיות כי "אשתו סוגרת לו את התיקים".

רעייתו של עו"ד אורי מסר שניהל את הקופה הסודית של אולמרט במשך השנים, היא לא אחרת מדידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

ככל הנראה זוהי פליטת פה של זקן, שהיום משתפת פעולה עם הפרקליטות שמטעמה היא כעת עדת מדינה נגד אולמרט.

*********

בעלה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מועסק בפלאפון כיועץ...

https://rotter.net/forum/gil/5871.shtml#34

לכל מי שבטעות חשב שאהוד ברק מחפש את דרכו בחזרה לפוליטיקה כדאי שיחשוב שוב. ההקלטות של שר הבטחון לשעבר הן הוכחה חותכת שאין לו שום כוונה כזו. להיפך. בשבוע האחרון הוא נעל את האופציה הזו לחלוטין וזרק את המפתח לים.

תחשבו על זה לרגע. אדם שהיה רוצה לגשש את דרכו בחזרה היה פותח פה כזה גדול על מי שרק לא מזמן עבד איתו בצמוד?

זה לא שברק הצטיין אי פעם ביחסי אנוש וגם לא שמישהו חיכה לו באמת בזרועות פתוחות. אבל בכל זאת. הרי המסר שהעביר ברק לכל מי שנמצא במערכת הפוליטית שלנו זה שאסור להתקרב אליו ובוודאי שלא לעבוד איתו.

היום אתה עובד איתו באינטימיות ובשיתוף פעולה ומחר הוא מבזה אותך לעיני כל.

כשברק פרש בזמנו מהחיים הציבוריים זה לא היה כי הוא רצה, אלא בגלל שהוא הבין שבציבור לא רוצים אותו. השבוע קיבלנו עוד סיבה מדוע הוא כה לא רצוי.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/720/143.html/tb

תגוביות:

1.ברק איננו מנהיג. האגו שלו חשוב מהמדינה ולכן אצלו הכל למכירה כולל פגיעה בביטחון המדינה על מנת לעשות יחסי ציבור לספר הזכרונות שהוא מוציא ויספק הרבה עניין לאויבי ישראל.

2.לבדוק האם אהוד עובר על חוקי הביטחון של המדינה.

3.נתניהו שותק ועושה. היתר רק מפטפטים.

4.אהוד ברח מכל משימה לאומית ומורשתו מתבטאת בתיקון שעונים מקולקלים.
ייזכר כשען שעשה לביתו בכפר שמריהו ובמגדלי נאמן.

5.אהוד ברק הוא תרח זקן וחסר כל תועלת.

6.שאלוהים ישמור אותו הרחק מאיתנו.

7.אהוד לא מצליח, בורח, בסוף מאשים את כל העולם ואשתו.

8.הוא גם פוצץ את המדינה במסתננים בעכבו את בניית הגדר שנים.

9.הקלטות ברק מראות כמה קטן ואימפוטנט הוא ברק. קיבוצניק לא מפותח.

אז מה כבר קרה בישראל בשנה האחרונה שיכול להצדיק את ההתפרצות ההיסטרית ששמענו אתמול בערב מאהוד ברק? מה כבר הספיקה ממשלת נתניהו לעולל שגרם לראש ממשלה, שר בטחון ורמטכ"ל לשעבר לפצוח בנאום דרמטי בכנס, בו הוא זועק שראה ושמע ניצנים ונביחות של פשיזם?

"מובילים אותנו זה יותר משנה ראש ממשלה וממשלה, שהיא חלשה, רופסת וקולנית… מתעתעת וקיצונית, שנכשלת שוב ושוב, בהבטחת הביטחון, מקעקעת את רקמת הדמוקרטיה בישראל, כושלת בניהול היחסים עם ארצות הברית ובייצוב מעמדה של ישראל בעולם, מחמיצה שוב ושוב הזדמנויות מדיניות, ומשותקת מפעולה לניהול יעיל של הסכסוך גם בהיעדר 'פרטנר'", כך נשמע התקף הטורט שלו אתמול בכנס הרצליה.

מאיפה בדיוק שואב ברק, ראש הממשלה הגרוע ביותר בתולדות מדינת ישראל, את עזות המצח להטיף מוסר לבנימין נתניהו? וכמה חוסר מודעות עצמית צריך אדם שבמשמרת של שנה וחצי הביא עלינו את גל הטרור הכי דרמטי שידענו, כדי להטיף מוסר לממשלה שהדבר הכי גרוע שאפשר לומר עליה הוא שבמשמרת שלה לא קורה שום דבר דרמטי?

התשובה לשאלה הראשונה והשנייה היא כלום. לא קרה כאן כלום. כל זעקות השבר, דברי התוכחה, הנהי, הבכי, התבהלה, ההפחדה וההיסטריה, והטון הצדקני הבלתי נסבל – הכל על שום מה ולמה? כלום. נאדה. גורנישט. וכשבוחנים את הדוגמאות שהביאו את אהוד ברק לגדף את מדינתו, כאילו נרמס על-ידי מגפי הוורמאכט, נתקלים ברשימת זוטות והבלים שאפשר למצוא בכל שכונה או פרבר אירופי או אמריקני: כמה נערים עם יותר מדי הורמונים ופחיות שמרססים גרפיטי, כנופיה של אוהדי כדורגל, פוסטרים שכמה נערים מחוצ'קנים מהשומרון העלו לפייסבוק, ראפר עם קעקועים וחייל אחד שכנראה ירה במחבל בניגוד לנהלים.

זה מה שגרם לאהוד ברק להיזכר במוסוליני? זה וכמה הצעות חוק מגוחכות ודי חסרות משמעות; הצעות שאפשר להתנגד להן או לתמוך בהן, אך מי שרואה בהן ניצני פשיזם זקוק כנראה להסתכלות פסיכיאטרית? חוק העמותות? חוק יותר פרווה מגלידת סויה שמתייחס לסוכנים הזרים של ממשלות אירופה כאל לוביסטים של מפעלי ים המלח. זה מה שהקפיץ לכם את הפיוז? או שמה שהזכיר לברק את מוסוליני היה החוק שיחייב מתקיני מזגנים להגיע גם להתנחלויות ולא לעצור במחסום, כי הם מפחדים מהרובים שביילין ופרס חילקו לפרטנרים לשלום? פתטי.

שורפים ת'מועדון

בצדק כתב ד"ר גדי טאוב לפני ימים אחדים בעיתון 'הארץ' כי כל ההשוואות האלה לפשיזם כל כך מופרכות, עד שעצם הניסיון לענות לכך ברצינות מעניק להן כבוד רב מהראוי.

אבל גדי טאוב הוא מאובן מזן נכחד. איש שמאל בעל יושר אינטלקטואלי. איש שמאל שאוחז בחוש פרופורציה היסטורית, שאינו רואה צל הרים כהרים ושמבין שגם כשאתה באופוזיציה אתה חייב לשמור על כללי המשחק. שהשאיפה של השמאל לקושש עוד כמה קולות ולפגוע במעמדו של נתניהו לא יכולה להצדיק התגייסות של מחנה פוליטי שלם למסע השנאה והדה-לגיטימציה כנגד מדינת היהודים. טאוב נעץ את הנקודה באופן המדויק ביותר: "השימוש במונחים קיצוניים כאלה אינו בדיוק ויכוח עם היריב הפוליטי, הוא דה-לגיטימציה של היריב הפוליטי, וכאשר היריב הזה נבחר בהליך דמוקרטי, זו דה-לגיטימציה של ההליך עצמו".

השמאל הישראלי מסרב לקבל את דין הבוחר, ולכן הוא שורף את המועדון. זו השיטה האופיינית והמוכרת. "אם לא תתעשת", אמר אתמול ברק, "יהיה על כולנו לקום ממקומות מושבינו, הנוחים והפחות נוחים – ולהפילה, דרך מחאה עממית ודרך פתק הבוחר – לפני שיהיה מאוחר מדי".

ישנה סיבה טובה לכך שהבוחר מגלגל את השמאל לאופוזיציה פעם אחרי פעם ב-15 השנים האחרונות. הציבור הישראלי לא שכח את איוולת אוסלו ואת מחיר הדמים ששילמנו ברחובות, באוטובוסים, במסעדות ובכבישים. 1,500 איש שילמו בחייהם בפעם האחרונה שנתנו לברק, ביילין ופרס את המפתחות. מאז, לא רק שהשמאל לא הודה בטעותו, לא חזר בו מדרכו הפסולה ולא ערך חשבון נפש, הוא עוד מעז להטיף לימין מוסר ולהתנשא על אזרחי ישראל שאינם מכירים בתבונתו האלוהית. מחנה חסר בושה, חסר מצפון וחסר כבוד.

הרי אם היה באהוד ברק, בבוז'י הרצוג וביוסי ביילין שמץ של הגינות הם היו צריכים לעבור בית-בית ולבקש סליחה מכל אחת ואחד מאלפי היתומים, האלמנות, ההורים והאחים השכולים. ואם לא בית-בית, לפחות לשאת נאום בפני האומה ולהכות על חטא ואיוולת. אם חרושצ'וב יכול היה לעשות זאת, גם לאהוד ברק מותר. אבל לאהוד ברק יש הרבה פחות אתיקה ומחויבות לבני עמו משהיה אפילו לרודן קומוניסטי. לא רק שהוא לא מסוגל לערוך חשבון נפש ולהתנצל, הוא מטיף לממשלה ולנתניהו מוסר על אומץ. זהו אותו אהוד ברק שהציע ליאסר ערפאת (אם כבר מדברים על פשיזם) נסיגה לקווי 67', חלוקת ירושלים וקינח בוויתור על הר הבית? אותו אהוד ברק שאחרי הלינץ' ברמאללה שלח את מסוקי חיל האוויר לשגר ירי אזהרה לעבר תחנת המשטרה בה בוצע הלינץ' כדי שחלילה אף אחד מהרוצחים לא יפגע? אותו אהוד ברק שמנע מכוח צה"ל לפרוץ לקבר יוסף ונתן למדחת יוסוף לדמם למוות במשך ארבע שעות? הוא מרשה לעצמו לדבר על אומץ?

מסר מז'בוטינסקי

והיה בנאום של ברק עוד תופעה מקוממת. הנוהג המתועב והבזוי שעשו לעצמם בורים ועמי ארצות לצטט את ז'בוטינסקי בכל פעם שמתחשק להם לקלל את הליכוד, את נתניהו או את מדינת ישראל. לצטט את ז'בוטינסקי ובאותה נשימה להפיץ את דיבת עמם, ממשלתם ומדינתם רעה. הרי את ז'בוטינסקי עצמו כינו בן-גוריון ו'השומר הצעיר' בכינוי ולדימיר היטלר. ולתנועתו קראתם תנועה פשיסטית במשך עשרות שנים, כולל בימי בגין שגם בשמו אתם מתיימרים כיום לדבר.

אם היה קצת פחות בור ועם הארץ יתכן וברק היה יודע שהתשובה שלימד ז'בוטינסקי את תלמידיו להשיב לעלילות בזויות נכתבה כבר לפני 105 שנים: "ובתשובה לכל ההאשמות, הגערות, החשדות וההלשנות הללו, ואלה שעתידים לבוא – כלום לא הגיעה השעה שנשלב ידינו על לבנו ונכריז בקול, בבירור בקרירות ובשלווה, כמין נימוק יחיד מובן וברור לקהל: לכו כולכם לעזאזל? מי אנו שנקום להצטדק לפניהם, ומי הם הבאים לחקור אותנו? מה הטעם יש בכל הקומדיה הזאת, בהעמדת עם שלם לדין, בעוד שפסק הדין ידוע מראש?…".

גם ביחס לנטייה להאשים את היהודים כולם, במקרה הזה את מדינתם וממשלתם, בפשעים או עוולות שביצעו יהודים בודדים, גם לכך סיפק ז'בו תשובה באותו מאמר: "אנו עצמנו הרגלנו את שכנינו למחשבה, שבגלל כל יהודי גנב אפשר להאשים עם עתיק שלם, שהיה מחוקק חוקים באותם הזמנים שהשכנים – עוד לא עלה בידם לכסות את מערומיהם".

בשנת 2000 נחטפו ללבנון שני חבריי לפלוגה, בני אברהם ועדי אביטן, יחד עם הגשש עומאר סואעד. אני עדיין מחכה שאהוד ברק יממש את הבטחתו מלפני הנסיגה להחריב את לבנון אם יירו ממנה כדור אחד אחרי נסיגת צה"ל. מה שכן, אתמול בערב הוא כבר הרשה לעצמו להטיף מוסר על אומץ, מנהיגות וקבלת החלטות. אכן מנהיגות למופת.

http://mida.org.il/2016/06/17/%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%92%D7%99%D7%93%D7%A4%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D/

תגוביות:

1.אני חושד שאת האנשים כמו ברק מפעילים כוחות זרים, האמריקאים והאירופאים. כל הטענות האלה כל כך לא מחוברות למציאות הישראלית, כך שזה נשמע כמו נסיון לרצות מפעיל אמריקאי. כנ"ל לגבי השאר שמדברים כמוהו.

ייתכן שכוחות זרים בוחשים בעיניינים הפנימיים של ישראל מעבר למה שאנו מעלים בדעתנו.

אין הרבה סיכויים שהשב"כ יבדוק את זה. אולי התארגנות אזרחית כמו "עד כאן" תבדוק זאת?

2.ברק הוא שחצן ארור, מפקד גרוע (סולטן יעקב), לא מגיע לקרסוליו של ביבי.

3.צריך להזכיר לברק את ההברקה שלו בסולטן יעקב. זה ירגיע אותו.

4.הקול קולו של אהוד ברק או ציפי או בוזי ועוד...הידיים של השמאל הקיצוני בארה״ב ואירופה, עיין ערך ברק אובמה לדוגמא, הקרן לישראל חדשה, מלשינים (שוברים שתיקה) ועוד כאלו דוגמאות. פעם בצבא לאנשים כאלה היו עושים מה שנקרא אז שמיכה פשוט שוברים להם כמה עצמות. זה לא שאני ממליץ על כך, אבל נדרשת פעולה חוקית ונמרצת נגד אלה שמנסים לקעקע את רצון הבוחר מבפנים, בעזרת מימון והכוונה של גורמים זרים. דרך אגב משום מה ברק עם הזקן מזכיר לי את עמרם מצנע עוד מנהיג ממפלגת האבודה.

אם זה לא נכון מדוע ברק אינו תובע את אולמרט ו/או את ערוץ 10?

מדוע משטרת ישראל לא מודיעה שהיא חוקרת/חקרה, בדקה? ... כלום... נותנים לעבריינים לטשטש עקבות ולחמוק.

ככה זה עם החלאות מה00מול.

בקלטת שנחשפה ב"שישי" של חדשות 10, נשמע ראש הממשלה לשעבר כשהוא אומר לראש לשכתו לשעבר זקן: "כולם באים אלי. כולם מדברים על זה". לטענתו, הכסף נשמר בשווייץ.

"הוא לוקח שוחד במיליונים ובעשרות מיליונים" – כך נשמע ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בדברים שאמר על אהוד ברק, בקלטת בחדשות 10.

בשיחה עם ראש לשכתו לשעבר שולה זקן: "אז המטורף הזה רצה אודי איי8, אבל הוא יגמור בבית סוהר".

הוא הוסיף: "תזכרי מה שאני אומר לך, שולה. היה אצלי ראש המוסד, כולם באים אלי. כולם מדברים על זה"

עוד טען אולמרט כי ברק, שכיהן כשר הביטחון באותה תקופה, גרף רווח אישי מכל עסקאות הנשק של ישראל.

"כולם ישלמו, לא רק הוא", ענתה זקן, ותהתה: "איפה הכסף"?

על כך השיב אולמרט: "הוא מחביא אותו, בשווייץ או באיזשהו משרד עורכי דין. הוא מעביר את זה לחברה שבה שמו של ברק לא מופיע.

מתי המשטרה תחקור לעומק את ברק?

*****

גם אלף נאומים לא יכבו את פרשות בני הזוג נתניהו

תגובית 63

https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.4426152

נושא הגושים עמד גם במרכז המו"מ הכושל שניהל אהוד ברק כראש ממשלה עם יאסר ערפאת בקמפ־דיוויד בקיץ 2000.

העמדה הישראלית התבססה על השארת שלושה גושי התיישבות ישראליים: גוש מערב השומרון, גוש עוטף ירושלים וגוש עציון. בקעת הירדן לא תוכננה להישאר בריבונות ישראלית, אלא כשטח בשליטה ביטחונית ישראלית לזמן מוגבל, בלי פינוי יישובים. ההצעה הזו דמתה דמיון מדהים ל'תוכנית יוסי אלפר', ששימשה בסיס להסכם ביילין אבו־מאזן משנת 1995.

רק שנה לפני כן תקף ברק את התכנית ההיא, ששימשה לבסוף בסיס להצעות שנדונו בקמפ־דיוויד תחת הנהגתו.

הנציגים הישראלים בשיחות הציגו לפלסטינים מפת הסדר קבע, שבה יקימו מיד מדינה פלסטינית על 77.2% משטחי יהודה ושומרון. זו לא תהיה מפה סופית, הבטיחו הישראלים לפלסטינים, וכעבור זמן כלשהו, שיוסכם על שני הצדדים, תקבלו עוד 8.8%, רובם בבקעת הירדן, בנסיגה שתימשך עוד עשר שנים. ישראל תשמור, על פי התכנית הרשמית, על גושי התיישבות בהיקף של 13.3% מהשטח.

הפלסטינים התנגדו, וברק הסכים באופן לא רשמי להקמת מדינה פלסטינית על 92% משטח יהודה ושומרון. 8% בלבד משטח יו"ש יישארו בשליטה ישראלית, מהם רק כ־5% שטחי ההתיישבות היהודית, ו־3% רצועת ביטחון דקה בבקעת הירדן. כבר אז ויתר ברק למעשה גם על יישובי בקעת הירדן.

הייתה רק בעיה אחת: בהיקף נסיגה כזה לא היה יכול ברק לעמוד בהתחייבותו ש"רוב המתנחלים יישארו בריבונות ישראלית". כיוון שהתחייב, בדקו במערכת הביטחון איך אוכלים את כל העוגה עד הפירור האחרון – ובכל זאת משאירים כמה פירורים. כך עלה הרעיון של גושי התיישבות בריבונות ישראלית ללא חיבור טריטוריאלי לישראל, כמו יישובים באזור מערב בנימין בעומק השטח (דולב, טלמון ועוד). לפי הרעיון הזה, אפילו אריאל, בירת השומרון, שלפי כל הגורמים הפוליטיים בישראל תישאר לנצח בריבונות ישראלית, הייתה אמורה להישאר אכן בריבונות ישראלית – אבל כביש הגישה אליה, כביש חוצה שומרון, יהיה חלק מהמדינה הפלסטינית. אריאל, על פי ההצעה, הייתה אמורה לשמש שפן ניסוי של מודל ייחודי: יישוב בריבונות ישראלית, אך כמובלעת בעומק המדינה הפלסטינית.

הסכם קמפ־דיוויד התפוצץ. מלחמת אוסלו פרצה. ברק ביצע ניסיון אחרון להגיע להסכם עם ערפאת. במו"מ שניהל ברק בטאבה שבסיני בינואר 2001, על סף ירידתו מהשלטון, הציע נשיא ארה"ב קלינטון בהצעה הרשמית שהעביר לצדדים כי 80 אחוזים מהמתנחלים ייכללו בגושי התנחלויות, שיכללו 4 עד 6 אחוזים משטחי יו"ש. הפלסטינים, כמו בכל הפעמים הקודמות, דחו גם את ההצעה הזו.

ההסכם התפוצץ; ברק וקלינטון

הסכמה פלסטינית כתנאי להסכמה אמריקנית

ברק ירד מהבמה.

http://mida.org.il/2016/12/27/%D7%92%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%90-%D7%92%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%AA/

ב-2007 מינה אותי רוה״מ אולמרט לאחראי על בנית הגדר בגבול מצרים .

זה קרה שמספרם היה אלפים ספורים .הזהרתי שאם לא נבנה גדר בדחיפות ישראל תוצף במאות אלפי מהגרי עבודה.

מי שטרפד את בניית הגדר היה שר הביטחון ברק שלא ראה בבנייתה שום דחיפות .הסוף ידוע

"@barak_ehud קיבל מקרן וקסנר עבור 'מחקר' מיליון ו-800 אלף דולר.

מה הוא אותו 'מחקר'? בעבור מה הוא קיבל את הכסף?

-@ErelSegal: "ראש ממשלה לשעבר קיבל כספים גדולים מקרן, שמממנת תארים אקדמיים גבוהים באוניברסיטאות מובילות בחו"ל, לבכירים במגזר הציבורי בישראל, כולל קצינים בכירים בצה"ל".

בוגרי תכנית וקסנר הישראלית

Class 28

מוסרי אבו דיה Mushira Aboo Dia
אלון אבנרי Alon Avneri
איל יעקובסון Eyal Jacobson
יובל לסטר Yuval Laster
יובל רן Yuval Ran
תמר רוסמן Tamar Rosman
אמיר וסרמן Amir Wasserman
רותם ידלין Rotem Yadlin

Class 27

לואי בדר Luay Bader
מריה בן אסא Maria Ben-Assa
עופר קן Ofer Chen
יואב גרדוס Yogev Gradus
מירב חורסנדי Merav Horsandi
תומר שרוני Tomer Sharoni
יונתן תדמור אליה Jonathan Tadmor-Eliya
יואב תלם Yoav Tellem

Class 26

גיל אביראל Gil Avriel
אהרון פורטוש Aaron Fortus
אנט הורביץ Einat Hurvitz
ארז פדן Erez Padan
רותי סרגוסי Ruthie Saragosti
אסתי שלי Esti Shelly
דוד שטרנברג David Shternberg

Class 25

ליאור ברוקר Lior Bruker
אלונה אשד זילברדיק Alona Eshed Zilberdik
נירה למאי רקלוסקי Nira Lamay Rachlevsky
לוי אובנט Lavi Ovnat
איתמר שחר Itamar Shahar
שחר סולר Shahar Solar
איל זנדברג Eyal Zandberg

Class 24

אודי אדירי Udi Adiri
יותם דגן Yotam Dagan
רוי פולקמן Roy Folkman
סאמר קאסם Sameer Kassem
ציונה קוני יאיר Tziona Koenig-Yair
נטלי אופיר פלינט Netaly Ophir-Flint
יפית עובדיה Yifat Ovadia
אבנר וילן Avner Vilan
יונתן יערי Jonathan Yaari

Class 23

ראובן ארבל Reuven Arbel
שרון אברהם סוויס Sharon Avraham-Weiss
דלית כספי שחחנר Dalit Caspi-Schachner
יעקב גולדברג Jacob (Kobi) Goldberg
אורי גופר Uri Gopher
ניר פלג Nir Peleg
יריב רגב Yariv Regev
תמר שור Tamar Shor
נמרוד צוקרט Nimrod Tzukert

Class 22

נועה אשר Noa Asher
מוריה צרקה Moria Charka
עמית דוד Amit David
תמר אלרם Tamar Elram
ארי גורדין Ori Gordin
ניב פרייז Niv Price
תמר רוזנר Tomer Rosner
פזית סלמון ברץ Pazit Shalmon-Baratz
ישי סורק Yishay Sorek

Class 21

יוסף אבו געאפר Yousef Abu Jaffar
נטשה אפשן Natasha Epstein
אנדרי אש Andrea Haas
איל אולטה Eyal Hulata
ברק לוזון Barak Loozon
יאציק סבטו Yitzhack (Itzik) Sabato
אליד וינשלצEliad Weinshall
יני ידוב Yanai Yedvab

Class 20

עופר בלין Ofer Ballin
מוריט בארי Maurit Beeri
אסתר בן דור Esther Ben-Dor
ארי בן פורת Orry Ben-Porath
אורי כרמל Uri Carmel
ארז כרמן Erez Carmon
שולמית נצר Shulamit Nezer
דליה פרז Dalia Perez
גיל ריץ Gil Reich
אמנון וידן Amnon Vidan

Class 19

הילה אנגלארד Hila Engelhard
נעמי גפן Naomi Gefen
אבי גולדברג Avi Goldberg
עודד גור לביא Oded Gour-Lavie
רוי קיידר Roy Keidar
מיכאל קורי Michael Khoury
דניאל לכטנשטן Daniel Lichtenstein
טל ורנר קלינג Tal Werner-Kling

Class 18

יוסף אש Joseph Asch
טובל אבישי Tuval Avishai
אפרת ברון הרלב Efrat Bron-Harlev
אורית פרקש הכהן Orit Farkash-HaCohen
יאצק קרש Yitshak Kreiss
זיו לוי Ziv Levy
אורן מגנזינOren Magnezy
רות וסרמן לנדה Ruth Wasserman Lande
אלי וובר Ela Weber
אביטל יעל Havatzelet Yahel

Class 17

דורון אבני Doron Avni
מרגלית פלנסר משה Margalit Flanzer Moshe
נעמי כץ לולו Naomi Katz-Lulav
אסף כהן Asaf Kochan
שחר לוי Shachar Levy
אלנה נטפוב Elena Natapov
יאיר שגיא Yair Sagi
דנה סבורי הדרנDana Savoray-Hadar
ניר שמעוני Nir Shimoni

Class 16

רונן ברזובסקי Ronen Berezovsky
גלעד אשן Gillad Eisin
אלדד קובלנס Eldad Koblentz
שלום ליפנר Shalom Lipner
עדי שחונמן Ady Schonmann
נמרוד שפר Nimrod Sheffer
נעמי סגל Neomi Siegal
תמרה טילמן Tamara Tilleman
יואב זוקרמן Yoav Zuckerman

Class 15

אבי בירן Avi Biran
אבי ביטרון Avi Bitron
אראל עזר Harel Ezer
אביה גפן Avie Geffen
אביחי לויט Avichai Levit
גיל פרג Gil Pereg
יעל פרסמן Yael Pressman
אורי סלמון Uri Salomon
נדב תמיר Nadav Tamir

Class 14

בארי בר ציון Bari Bar-Zion
מלכיאל בלס Malkiel Blass
יאיר גולן Yair Golan
דורית קרלין Dorit Karlin
טל כרמן Tal Korman
עפרה לוי Ofra Levy
עמנואל לינדר Immanuel Linder
איזק טסקי מושקין Isaac (Tsachi) Mushkin
עקיבא טור Akiva Tor

Class 13

גדי בלטנסקי Gadi Baltiansky
אלון בן דוד Alon Ben David
גדעון גרינשטן Gideon Grinstein
מיכל גונדי Michal Guindy
גדעון מרץ Gideon Meretz
קרן מורג Keren Morag
אילן נאור Ilan Naor
יאיר שירן Yair Shiran
נועם טיבון Noam Tibon
אייל טיסר כהן Eyal Tsir-Cohen

Class 12

אביב ארצי Hovav Artzi
איתן ציקלי Eitan Chikli
שלומית דותן גזין Shlomit Doten Gissin
דבורה אושן קוראל Deborah Housen-Couriel
ירון נדורפר Yaron Neudorfer
איתמר אופר Itamar Offer
ארי שמס Ari Shamiss
דניאל טאוב Daniel Taub
רני ינאי Roni Yannay

Class 11

רן אמיר Ran Amir
אלי באר Eli Bahar
רחל בן זימן Rachel Benziman
נורית גל Nurit Gal
אסף אורין Asaf Orion
יהודה שפר Yehuda Shaffer
עיינת שליין Eynat Shlein
רם שמואלי Ram Shmueli
יגאל צרפתי Yigal Zarfati

Class 10

אלינור אמיד סאבר Eleanor Amid-Zabar
יאיר ברינבויים Yair Birnbaum
עובד דבי Oved Debby
חיים דרור Haim Dror
סוו הרליך רוגנסקי Chava Erlich-Roginsky
מירון הכהן Meron Hacohen
רדא מנסור Reda Mansour
עדי ניר שגיא Adi Nir-Sagi
שמואל פורת Shmuel Porat
ברוש וובר Baruch Weber

Class 9

דרור אמיר Dror Amir
אסתר בן ארצי ביטון Esther Ben-Artzi Bitton
דלית דרור Dalit Dror
אנה היימן פאשה Hanna Himan-Pessah
ספי נוגידט Shafi Nujidat
יובל פלד Yuval Peled
Eli Shermeister
אריק טסקרינקויסקי Arik Tschernichovsky

Class 8

ניר אבירם Nir Aviram
אורלי גרטי סרוסי Orli Garti-Seroussi
משה קנון Moshe Keinan
אביב כוכבי Aviv Kohavi
ריבקה לוי גולדברג Rivka Levy Goldberg
גלית לוקר Galit Locker
אלזה מרגולס באר Aliza Margulies-Be'er
ניר מאריש Nir Mariash
ניסים אונה Nissim Ohana
שלום זינגר Shalom Zinger

Class 7

אבי אלקלאי Avi Alcalay
אביב אלף Avia Alef
נעמי אנטבי Naomi Antebi
רענן בורל Raanan Boral
רות אריקה Ruth From-Arica
דניאל גרוסמן Daniel Grossman
ערן לרמן Eran Lerman
אלונה ליפשיץ Alona Lifshitz
רחלי מירב Racheli Merhav
אליעזר יערי Eliezer Ya'ari

Class 6

יצחק אביגד Yitzhak Avigad
ראובן אביטל Reuven Avital
משה אלד Moshe Elad
רוחל גרשוני Rochelle Gershuni
אנה קובל Hanna Kovel
רן לובל Ron Lobel
לידיה מנוחין Linda Menuhin
משה שילו Moshe Shilo
סיגל טל לביא Sigal Tal Levy
שלמה זיסמן Shlomo Zusman

Class 5

זויה אזגד Zoya Azgad
יואל פינקל Yoel Finkel
דני ג'משי Dani Gimshi
דבורה גורן Dvora Goren
רן גרנוט Ran Granot
אלכסנדר אופנהיים Alexander Oppenheim
איילה פרג Ayala Parag
אביטל סטרנברג Avital Sternberg
Yedidia Ya'ari
עמוס ייערי Amos Yadlin

Class 4

דניאל כריזלי Daniela Cherizli
ישי קורדובה Yishai Cordova
Shmuel Erez
אביטל ארז Avital Ginton
ארנון גרוסיס Arnon Groiss
רפאל לוי Rafael Lehavi
עג'אלה מנסור Ghazaleh Mansour
ברנדה מורגנשטיין Brenda Morginstin
איתן שריבמן Ilana Shribman

Class 3

עמי איילון Ami Ayalon
אמירם אל ייסף Amiram Eliasaf
אבי גיל Avi Gil
שמואל להר Shmuel Lahar
אלכס לבנטל Alex Leventhal
אסנת מנדל Osnat Mandel
אוהד מארני Ohad Marani
דורון רחלוביץ Doron Rachlevsky
ציפורה רובין Tsipora Rubin
ניצן יוטסר Nitzan Yotzer

Class 2

אבי ברבר Avi Barber
ריבקה בין ארי Rivka Ben-Ari
אהרון ברנסון Aharon Berenson
תשבי אפרית Tzvia Efrati
נורית ישראלי Nurit Israeli
משה מלניק Moshe Melnik
Dov Nattiv
דליה פט Dalia Pat
Yekoutiel Sabah
אריה זוהר Arie Zohar

Class 1

אבינועם ארמוני - Avinoam Armoni
שי אביטל -Shay Avital
ראובן בנקלר - Reuven Benkler
משה כהן - Moshe Cohen
משה לידור - Moshe Lador
אריק רז - Arik Raz
יוסי תמיר Yossi Tamir
אדוארדו טיטלמן Eduardo Titelman
עוזי ווגלמן Uzi Vogelman

תחקיר חדש: הקרן החדשה וחדירתה למערכת המשפט (*)

https://rotter.net/forum/gil/18311.shtml

תחקיר חדש: הקרן החדשה וחדירתה למערכת המשפט גילויים חמורים הגובלים בשחיתות של ממש

לקראת הבחירות האחרונות לכנסת החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את הרשימות בל"ד ורע"מ-תע"ל, בהתאם לחוק האוסר על רשימה השוללת את אופייה היהודי של ישראל להשתתף בבחירות. מרכז עדאלה, ארגון בת של הקרן החדשה לישראל, עתר לבג"צ נגד ההחלטה באמצעות עורך הדין חסן ג'בארין, בוגר תוכנית המשפטנים של הקרן. במקביל פרסמה הקרן מודעות ענק נגד הפסילה, בחתימת מה שמכונה בקרן "ארגוני משפחת הקרן". בראש החתומים - האגודה לזכויות האזרח.

מי ייצג את המדינה בעתירה הזו? הממונה על הבג"צים בפרקליטות, עו"ד דנה בריסקמן, לשעבר עובדת האגודה לזכויות האזרח, גם היא בוגרת תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל. עוד קודם לעתירה, בדיון בוועדת הבחירות, הודיעה בריסקמן לחברי הוועדה כי החלטתם איננה מקובלת, ואין לפסול את הרשימות. בדיון בבג"צ ייצגה בריסקמן את היועץ המשפטי לממשלה, ושוב הציגה את העמדה הזו - כלומר תמכה בעותרים. לתמיכה כזו יש כמובן משקל מכריע בדיון בבג"צ: הנה, המדינה עצמה, שהעתירה מכוונת נגדה, מסכימה לאמור בה. לבג"צ לא הייתה ברירה אלא לקבל את העתירה ולהכשיר את הרשימות. גם את בל"ד, שמייסדה ומנהיגה עד לא מכבר נאשם בריגול לטובת חיזבאללה.

זו לא הייתה פגישתם הראשונה של עורכי הדין בריסקמן וג'בארין, נציגת המדינה ונציג עדאלה. שניהם בוגרי התוכנית המרופדת היטב שמפעילה הקרן החדשה לישראל להכשרת עורכי דין שיעסקו, כלשונה, ב"זכויות האזרח". התוכנית מממנת להם לימודי תואר שני בארצות הברית. לא מכבר, בחגיגת 25 שנות התוכנית, הצטלמו השניים עם המייסד, הרמן שוורץ. הגיוני; הרי הם מכרים ותיקים: במשך שש שנים, במהלך שנות התשעים, עבדה בריסקמן באגודה לזכויות האזרח, בחלק מהתקופה הזו, לצד ג'ברין. בעתירות שהגישה האגודה בשנות התשעים מתנוססות חתימותיהם, כבאי-כוח העותרים, זו לצד זו. למשל, בעתירה משנת 1994 שבה מבקשת האגודה לזכויות האזרח בישראל בשם סטודנטים מעזה לאפשר להם לסיים את לימודיהם ביו"ש.

הנה לנו המהפכה המשפטית של הקרן החדשה לישראל בקליפת אגוז: בהתחלה שניהם היו חתומים יחד. עכשיו עו"ד ג'בארין מוסיף להיות חתום על עתירות לבג"צ נגד המדינה, ואילו שמה של בריסקמן זז כמה שורות למטה לצד של המדינה. 'משפחת הקרן' מהצד של העותרים, 'משפחת הקרן' מהצד של המשיבים.

עו"ד דנה בריסקמן עבדה באגודה לזכויות האזרח והגישה בשמה עתירות נגד המדינה, ועתה היא מייצגת את מדינת ישראל בעתירות שמגישה נגדה אותה אגודה, וגם בעתירות שמגישים נגדה ארגוני בת של הקרן החדשה לישראל, מממנת המלגה שלה. במקרים רבים נוטה בריסקמן לקדם דווקא את עמדת העותרים

איזה צד את מייצגת, גברתי הפרקליטה?

בריסקמן ייצגה את המדינה בעוד עתירות רבות של ארגוני 'משפחת הקרן'. כך למשל ב-2005 ייצגה את הממונה על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ואת ראש הממשלה בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בדרישה לאפשר לגרשום גורנברג לגשת לחומר מסווג בארכיון צה"ל. נציגת הפרקליטות לא הגנה על עמדת צה"ל מול העתירה, אלא דרשה מצה"ל לאפשר את הגישה לחומרים, כבקשת העותרים.

בעתירה משנת 2007 ייצגה בריסקמן את משרד הבריאות בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח, המועצה האזורית לכפרים הבדוויים הבלתי מוכרים וארגון רופאים לזכויות אדם - כולם שייכים למשפחת הקרן החדשה לישראל - בדרישה לחבר את שירותי הבריאות בכפרים הבדוויים הלא חוקיים לרשת החשמל הארצית. הפרקליטות דרשה מ'שירותי בריאות כללית' לדאוג לאספקת תרופות הזקוקות לקירור, והעתירה נמחקה.

ב-2008, בשיאה של מתקפת הקסאמים, ייצגה בריסקמן את המדינה בעתירת משפחת הקרן נגד צמצום אספקת החשמל הישראלי לעזה. בריסקמן הייתה שותפה בגיבוש הקו של הפרקליטות, שהמדינה לא תתמודד עם העתירה אלא תקבל את התכתיב של העותרים ותצמצמם רק ב-5 אחוזים את אספקת החשמל לחמאסטן.

לכאורה עברה תקופת הצינון של עו"ד בריסקמן, ואין מניעה כי תייצג את המדינה בעתירות שמגישים ארגוני הקרן החדשה לישראל, ובייחוד האגודה לזכויות האזרח, מקום עבודתה הקודם. אלא שזיקתה של בריסקמן לקרן החדשה לישראל נמשכת עד היום. כך מעידה בריסקמן עצמה. בספר הבוגרים של תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה, שהופיע בשנה שעברה בלשון האנגלית לרגל מלאת 25 שנה לתוכנית, כותבת בריסקמן שהניסיון שרכשה במהלך השתתפותה בתוכנית המשפטנים ובעבודתה באגודה לזכויות האזרח משפיעים על חייה עד היום כאדם פרטי וכעובדת מדינה: "התוכנית הרחיבה והעמיקה את הידע והמודעות שלי לסוגיות של זכויות אדם, והשפיעה באופן מובהק על חיי המקצועיים לאחר מכן". ואף זאת: "החוויות שצברתי במהלך התוכנית משפיעות על חיי עד היום. כעובדת מדינה אני רגישה מאוד לענייני זכויות אדם, ועושה את המיטב כדי לקדם אותם בתחומי אחריותי".

מקור ראשון פנה אל משרד המשפטים בשאלה אם אין ניגוד עניינים או מחויבות כפולה, ולו למראית עין, בכך שעו"ד בריסקמן, שעבדה באגודה לזכויות האזרח ושמצהירה על מחויבותה לאג'נדה שלה, ולכאורה גם לאג'נדה של ארגוני-בת של הקרן החדשה לישראל, אמורה לייצג את המדינה בעתירות שמגישים הארגונים הללו, ואף לקבוע את מדיניות התגובה של המדינה ביחס אליהן.

בתגובה מסר משרד המשפטים כי "עו"ד דנה בריסקמן עובדת במחלקת הבג"צים קרוב ל-15 שנה, והיא אחת הפרקליטות המעולות בה. אין בעובדה שגב' בריסקמן קיבלה לפני למעלה מעשרים שנה מלגת לימודים מהקרן החדשה לישראל ועבדה לאחר מכן מספר שנים באגודה לזכויות האזרח בישראל כדי לגרום לניגוד עניינים בפעולתה כפרקליטה מול האגודה לזכויות האזרח וארגוני זכויות אדם אחרים. בעבודתה היא פועלת ליישום הדין ופסיקת בית המשפט העליון, וברור כי אין היא מחויבת לאג'נדה של ארגון כזה או אחר. ככל עובד מדינה ועובד משרד המשפטים מחויבת גב' בריסקמן לפעול לשם הגנה על זכויות אדם ולקדמן במסגרת תפקידה.

"הדברים המיוחסים לה בפנייתכם עולים בקנה אחד עם פעילותו של משרד המשפטים בכלל, ושל מחלקת הבג"צים בפרט כמי שייעודה 'לפעול בשירות הציבור למען שלטון החוק... תוך שמירה על כבוד האדם, על חירות הפרט, על השוויון בפני החוק, על הגינות המנהל ותקינות פעילותו'".

האם הדברים עולים בקנה אחד גם עם השתתפותה של בריסקמן בכנס החגיגי של תוכנית המשפטנים ביוני האחרון, עם התמונה המשותפת שלה עם ג'בארין ועם דבריה בספר הבוגרים? למשרד המשפטים פתרונים.

פנינת הכתר: עדאלה

המטרה הרשמית של תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל היא להכשיר מנהיגות משפטית לקידום זכויות האדם והאזרח והצדק החברתי בישראל. המטרות הפחות רשמיות או הנלוות הן מטרותיה הידועות של הקרן: הכרזת מלחמה על "הכיבוש", קידום החזון של מדינת כל אזרחיה, ולאחרונה, כפי שחשף הדוח המדובר של 'אם תרצו' על מערבותה של הקרן בדוח גולדסטון, גם הכפשת ישראל בעולם. את המטרה משיגה הקרן באמצעות 55 עורכי דין בוגרי התוכנית שהפכו לשגרירי הקרן החדשה לישראל ומפיצים את האג'נדה של הקרן בארגוני זכויות אדם, בפקולטות למשפטים ובשירות הציבורי.

איך התחילה המהפכה החוקתית של הקרן החדשה לישראל? בשנת 1983 הגיע פרופ' הרמן שוורץ מ'אמריקן יוניברסיטי' בוושינגטון לסיור בארץ. שוורץ, משפטן פעיל זכויות אדם בארצות הברית, חיפש את מקביליו הישראלים - והתאכזב. "לתדהמתי", סיפר בראיון לכתב העת 'משפט ותיקון חברתי' של אוניברסיטת תל אביב, "גיליתי שרק אחדים עסקו בכך: רות גביזון וקנת מן, וגם האגודה לזכויות האזרח שעורך הדין שלה עבד במשרה חלקית בלבד - וזה הכול, פחות או יותר. כך עלה בדעתי ליזום פרויקט שייצור תשתית לעריכת דין לקידום מטרות ציבוריות בנושא חירויות האזרח בישראל".

לאחר שקיבל את תמיכתם של שופטים ועורכי דין ישראלים כגון חיים כהן, יצחק זמיר וגדעון האוזנר, ולאחר שגם בית הספר למשפטים של ה'אמריקן יוניברסיטי' הביע את תמיכתו, פנה הרמן שוורץ אל הקרן החדשה לישראל כדי שזו תממן את תוכניתו, ונענה בחיוב. וכך, מזה 26 שנים הקרן שולחת מדי שנה שני עורכי דין צעירים, יהודי וערבי בדרך כלל, ללימודי תואר שני במשפטים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון.

את שכר הלימוד, בשווי 25 אלף דולר בשנה לכל סטודנט, מממנת האוניברסיטה האמריקנית עצמה. את מלגת הקיום החודשית הנדיבה, 2,200 דולר בחודש, ואת כרטיס הטיסה הדו כיווני מממנת הקרן החדשה לישראל. בשובם ארצה, אחרי שכל אחד מהם קיבל מהקרן החדשה מתנה בשווי מאות אלפי שקלים, וכשהתואר מוסמך במשפטים כבר מקשט את קורות החיים שלו, מחויבים המלגאים לעבוד לפחות במשך שנה בארגונים של הקרן החדשה לישראל. השממה שפגש פרופ' שוורץ הפכה מזמן ליער עבות של ארגוני זכויות אדם שהקימו 'בני המשפחה', בוגרי תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל.

"יש כמה ארגונים שאני גאה בהם במיוחד", אמר שוורץ בראיון הנזכר. "בראש ובראשונה 'עדאלה', הארגון המשפטי הראשון בישראל לזכויות המיעוט הערבי. רבים מהבוגרים הערביים שלנו עשו את שנתם השנייה בעדאלה, ולא מעט מהם נשארו בארגון במשך שנים אחדות ואף יותר. בין אלה ניתן למנות לא רק את חסן ג'בארין, מייסד הארגון, אלא גם את יוסף ג'בארין, מוראד א-סאנע, סאוסן זהר, ג'מיל דקואר, גדיר ניקולא ואחרים. השופט העליון אהרן ברק אמר לי בזמנו כי לדעתו עדאלה שיפר באופן משמעותי את איכות הייצוג המשפטי של המיעוט הערבי בישראל. אני חושב שלא יהיה מוגזם לומר שהתוכנית יצרה קבוצה משמעותית ומיומנת של עורכי דין ישראלים-פלשתינים לזכויות אדם. עורכי הדין של עדאלה עושים עבודה יוצאת-דופן באיכותה, ולדעתי ארגון זה הוא אחד מהישגיה הבולטים ביותר של התוכנית".

אוהד התוכנית. אהרן ברק

לצד פעילי שמאל רדיקלי, אפשר למצוא בין 55 בוגרי התוכנית גם שלושה שופטים, בכירים בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית ומרצים בכירים באוניברסיטאות. מדיניות הקרן, בבחינת שלח לחמך על פני המים, התגלתה כהצלחה מסחררת

קעדאן, דרג'את ואהרן ברק

רבים מהבוגרים ממשיכים לעבוד בארגוני הקרן הרבה מעבר לשנה אחת, ומשם מזנקים לעמדות השפעה במערכת המשפט או באקדמיה. אחד הבוגרים, ד"ר אילן סבן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, פרסם מאמר על הצורך לשנות את המנון המדינה. "המילים הללו פורטות על נימי הנפש של יהודים, אך נפקדים מהן נוכחים רבים; מיליון נוכחים, שהם אזרחי המדינה הזו. המעט שניתן לבקש הוא לא לחייב לעמוד בהמנון את מי שלא רוצה לעמוד בהישמע ההמנון. מי שרוצה לעמוד שיעמוד, אך מי שלא מוכן למחול על כבודו העצמי, למחול על הַדָּרתו, יוכל לשבת. אף אחד לא יפריע להשמעת ההמנון, אך גם אף אחד לא יכפה את העמידה לכבוד ההמנון, כל עוד סמל מרכזי זה לא עובר שינוי", כותב סבן, אחד משגרירי הקרן החדשה לישראל בפקולטות למשפטים.

באילו עוד הישגים של התוכנית מתגאה הקרן החדשה לישראל? "במהלך 25 שנותיה, הצליחה תוכנית המשפטנים ליצור אפקט מצטבר", נכתב באתר האינטרנט של הקרן החדשה לישראל. "בוגרי התוכנית ממלאים כיום תפקידי מפתח כמעט בכל ארגוני זכויות האדם בישראל. באמצעות יישום של תיאוריות ופרקטיקות שרכשו במהלך התוכנית, בוגרי התוכנית השפיעו על גיבוש חקיקה ומדיניות והיו מעורבים בהליכים משפטיים במגוון תחומי החיים בישראל. הם השפיעו גם על לימודי המשפטים בישראל, במיוחד באמצעות ייסודן ותפעולן של הקליניקות המשפטיות בחמש הפקולטות למשפטים המובילות בישראל. לבסוף, רבים מהבוגרים השפיעו על מקצוע עריכת הדין באמצעות מעורבותם בשילוב עוד עמיתים מהמקצוע בפעילות למען האינטרס הציבורי".

אכן, אינטרס ציבורי; השאלה היא איזה ציבור. רשימת התקדימים המשפטיים שהשיגו בוגרי התוכנית ארוכה. חלקם בנושאים כמו זכויות נשים, זכויות עולים וחופש דת, ואחרים הם תקדימים משפטים שנויים במחלוקת המקעקעים את מעמדה של מדינת ישראל כבית הלאומי לעם היהודי. המפורסם שבהם הוא פסק דין קעדאן. ב-2005 עתרו ד"ר נטע זיו ועו"ד דן יקיר, שניהם בוגרי מחזור 1988 של התוכנית, בדרישה לאפשר לעאדל קעדאן, ערבי אזרח ישראל, לבנות את ביתו ביישוב קציר. בעקבות העתירה הורה בג"צ למינהל מקרקעי ישראל לא להקצות קרקע לגופים כמו הסוכנות היהודית המחכירים קרקע ליהודים בלבד.

הנה עוד כמה תקדימים והישגים. באנה שגרי-בדארנה, בוגרת מחזור 2000, עומדת בחזית המאבק למען הכרה ממשלתית בכפרים הבדוויים הבלתי חוקיים בנגב. היא ייצגה את הכפר הבלתי חוקי דרג'את, שקיבל הכרה ממשלתית ב-2004, ומנעה את הריסתם של עשרות בתים של בדווים כשייצגה בעלי בתים אינדיווידואליים.

הדס תגרי, בוגרת מחזור 1994, הצליחה להשיג אזרחות לעולים לא יהודים דוברי רוסית שילדיהם גרים בישראל.

סאווסן זאהר, בוגרת 2004 השיגה, במסגרת עדאלה, פסיקה תקדימית של בית המשפט המחוזי בחיפה בשם שלוש נשים ערביות שנדחו מקבלה למעונות הסטודנטים באוניברסיטת חיפה. בית המשפט קיבל את טענת עדאלה כי העדפת מי ששירת בצה"ל היא אפליה נגד המיעוט הערבי. הפסיקה היוותה תקדים למקרים נוספים של פסילת העדפת יוצאי צבא.

מוחמד דחלה, בוגר מחזור 1991, היה מעורב בעתירה לבג"צ שהובילה לפסיקה תקדימית, והורתה לצה"ל לשנות את תוואי גדר ההפרדה. והרשימה עוד ארוכה.

לצד פעילי שמאל רדיקלי, אפשר למצוא בין 55 בוגרי התוכנית גם שלושה שופטים, בכירים בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית ומרצים בכירים באוניברסיטאות. מדיניות הקרן, בבחינת שלח לחמך על פני המים, התגלתה כהצלחה מסחררת.

לתוכנית יש גם אוהד חשוב, מבוגר מכדי להיות בוגר שלה: נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. הוא כיבד בנוכחותו את כינוס 25 השנים לתוכנית, שהתקיים במרכז רבין בתל אביב. שם, בחיקה החמים והנעים של הקרן החדשה לישראל, כשגם נשיאת הקרן נעמי חזן מכבדת את האורחים בנוכחותה, סיפר ברק על המהפך האישי שחל בו, הוא הוא המהפך שתוכנית המשפטנים שאפה אליו.

"מוניתי לבית המשפט {העליון} ב-1978, כלומר אחרי מלחמת ששת הימים. כתבתי במשך 28 שנות שיפוט פסקי דין רבים בעניינים הנוגעים לשטחים התפוסים. אני זוכר כיצד ראיתי שאלות אלה. בשנים הראשונות, תפיסתי את הדין ואת זכויות האדם הייתה מנקודת המבט של המשפט המנהלי. השאלה הייתה מהו היקף הסמכות של המפקד הצבאי שנכנס לנעליו של הריבון. זה היה הנרטיב השולט אז. אט אט - ובמקרה שלי תוך לימוד חוזר של הסוגיות הללו, ומתוך הבנה טובה יותר של תפקיד המשפט הבינלאומי בדבר זכויות האדם והמשפט הבינלאומי ההומניטרי - חל שינוי בנקודת המבט: אם בתחילה התמקד הדיבור בסמכות המפקד הצבאי, יותר ויותר עבר מוקד השיחה לשאלות של זכויות האדם באזור. שינוי זה מקביל במידת מה לשינוי שחל בישראל - המעבר משאלות של סמכות לשאלות של זכויות".

באותו נאום מעורר מחלוקת אמר ברק גם כי הוא סבור שהמדינה צריכה להיות בעלת ערכים יהודיים ודמוקרטית, אך במקביל גם מדינת כל אזרחיה, ושהוא אינו רואה סתירה בין הדברים.


חלוץ תוכנית המשפטנים. יהושע שופמן {נועם שרביט}

משירות המדינה לקרן ובחזרה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהושע שופמן, שתמונתו מתנוססת בדף הבית של תוכנית המשפטנים באתר האינטרנט של הקרן החדשה לישראל, הוא החלוץ של תוכנית המשפטנים. לוושינגטון נשלח ב-1984. לאחר שסיים את לימודיו עבד באגודה לזכויות האזרח במשך כעשר שנים, ולאחר מכן פנה אל השירות הציבורי והיה ממייסדי הסנגוריה הציבורית. משם טיפס והגיע כמעט לראש הפירמידה. "למיטב ידיעתי", אומר עו"ד שופמן למקור ראשון, "התוכנית לא פונה לעובדי מדינה ואיננה קשורה לשירות הציבורי. ייתכן שחלק מהמלגאים היו תחילה סטאז'רים בשירות המדינה אבל לא היו עובדי מדינה".

עיון בקורות החיים של שלושת השופטים בוגרי הקרן מציג תמונה אחרת. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים משה הכהן עבד במהלך השנים 1984-1987 בפרקליטות מחוז ירושלים, ומשם נשלף אל תוכנית המשפטים של הקרן החדשה לישראל. הוא סיים את התוכנית בשנת 1989, עבד כמה שנים כעורך דין פרטי, ואז התברג מחדש בשירות הציבורי: ב-1997 הצטרף לסנגוריה הציבורית, ובאוקטובר האחרון מונה לשופט מחוזי. על ההשפעה של התוכנית ועל הרגשת המחויבות של בוגרי תוכנית המשפטנים אל הקרן החדשה לישראל מעיד השופט הכהן עצמו בספר הבוגרים של התוכנית: "בלי התוכנית הזאת לא הייתי היכן שאני נמצא היום מבחינה מקצועית".

השופטת לענייני משפחה מרינה לוי סיימה את שירותה בפרקליטות הצבאית ב-1987, ונשלחה מיד בידי הקרן החדשה לתוכנית הלימודים בארצות הברית. בסיום לימודיה עבדה כמגשרת ויועצת משפטית במקלט לנשים מוכות בחיפה, וב-2002 מונתה לשופטת בחיפה. גם היא מעידה בספר הבוגרים על ההשפעה העצומה של התוכנית עליה ועל עבודתה כשופטת: "הניסיון שהעניקה לי התוכנית בתחום זכויות האזרח מלווה אותי, בלי ספק, בעבודתי כשופטת. עשרים שנה חלפו מאז, ועדיין אני זוכרת את התקופה ההיא כתקופה יוצאת דופן".

גם השופטת דנה מרשק-מרום עברה מסלול דומה. ב-1991-1992 עבדה בסנגוריה הציבורית, ומשם נשלפה ישירות אל תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל. עם שובה ארצה עבדה במרכז הסיוע המשפטי של אוניברסיטת תל אביב, אך מהר מאוד שבה אל השירות הציבורי וב-1996 כבר שימשה סגנית הסנגורית המחוזית במחוז תל אביב והמרכז. באוגוסט 2000 מונתה לשופטת בבית משפט השלום לנוער במחוז הצפון.

"התוכנית מעניקה רקע אקדמי בעריכת דין חברתית", מסביר שופמן. "מגיעים אליה עורכי דין מכל הגוונים: דתיים, חילונים וערבים. במהלך השנים כל אחד מבוגרי התוכנית פנה לדרכו, לעיסוקים מגוונים כמו זכויות אנשים עם מוגבלויות, זכויות הילד, זכויות נשים וזכויות מיעוטים".

אלא ששופמן עצמו לא עסק רק בזכויות האזרח של אנשים עם מוגבלויות, ילדים, נשים או ערבים תמימים. הוא, לצד בוגרת התוכנית עו"ד דנה בריסקמן שקורותיה פורטו לעיל, גם יצאו מגדרם כדי להגן על מחבלי חמאס. בדצמבר 1992, בעת שעבדו באגודה לזכויות האזרח, נשלחו שניהם באישון לילה גשום אל ביתו של השופט אהרן ברק, שהיה אותו לילה שופט תורן בבג"צ, כדי להגיש בקשה לצו ביניים נגד החלטתו של ראש הממשלה יצחק רבין לגרש ללבנון 415 מחבלי חמאס. בעקבות המאבק המשפטי הקשה שניהלה האגודה בגירוש מחבלי חמאס הדביק לה רבין את הכינוי "האגודה למען החמאס". כל זאת לא מנע משופמן ומבריסקמן לנהל לאחר מכן קריירה מזהירה בשירות המדינה.

במכתב ליועץ המשפטי לממשלה ביקש 'הפורום המשפטי למען ארץ ישראל' בראשות נחי אייל להורות על הפסקת השתתפותם של משפטנים משירות המדינה בתוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל. "לקרן החדשה מניעים פוליטיים החותרים תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית", נכתב בפנייה. "זאת, כפי שפורסם בדוח של תנועת 'אם תרצו'. דברים אלו, לצד העובדה כי 'הקרן החדשה' משתפת משפטנים משירות המדינה בתוכנית, נראים לנו מצב בלתי ראוי ובלתי מתקבל על הדעת כשהוא נבחן על-פי כללי תקינות המנהל הציבורי. זאת, מאחר שבאמצעות מימון הלימודים בכסות של הכשרה בעניין זכויות אדם, מצליחה 'הקרן החדשה' להשפיע השפעה פוליטית זרה על המערכת המשפטית הציבורית. באופן אומנם עקיף, אך משמעותי ובעל היקף נרחב". היועץ המשפטי לממשלה הגיב בצעד ביורוקטי שפירושו קבורת הקובלנה. הוא העביר את הדרישה לטיפול היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה.

השתלבותם של בוגרי תוכנית המשפטנים בממסד המשפטי אכן מדאיגה מאוד מזווית ראייה ציונית, אך מפעיליה יכולים לטעון שפורמלית היא לגיטימית. לעומת זאת, פעילותה של עו"ד בריסקמן במחלקת הבג"צים בפרקליטות בעייתית בכל קנה מידה, וזאת בלשון המעטה. בריסקמן, כאמור, עבדה שנים רבות באגודה לזכויות האזרח והגישה בשמה בג"צים נגד המדינה, ועתה היא מייצגת את מדינת ישראל מול עתירות שמגישה נגדה אותה אגודה, וגם מול ארגוני בת אחרים של הקרן החדשה לישראל, מממנת המלגה הנדיבה שלה - ארגונים כגון עדאלה ו'רופאים לזכויות אדם'. ואכן, כמפורט בתחילת הכתבה, בריסקמן נוטה במקרים רבים שלא להתמודד עם העותרים אלא לקדם דווקא את עמדתם.

זה לב לבה של השיטה. מצד אחד מקימה ומממנת הקרן החדשה לישראל ארגונים שמפציצים את בתי המשפט בישראל באין ספור עתירות, ומנגד היא דואגת לשתול את אנשיה בתוך הפרקליטות. וכך, גם זה שתוקף את מדיניות הממשלה וגם זה שאמור להגן עליה, שניהם היו בניה של הקרן החדשה, ושניהם חשים מחויבות אישית וערכית לאג'נדה שלה.
נוצר: 05/03/2010
מקור:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-45887-00.html?tag=05-14-37

.
.
.

תזכורת:

שערוריה: ביהמ''ש העליון בשירות ''הקרן לישראל חדשה'' !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=17965&forum=gil&omm=0

עו"ד מיכאל דבורין קרא היום (רביעי) ב-103FM לחקירת העברת הכספים בין קרן וקסנר לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק.

דבורין ואיתמר פליישמן, עורך תוכניתו של אראל סג"ל, שוחחו על הקרן האמריקאית, שבין השנים 2004-2006 שילמה לברק 1.8 מיליון דולר עבור מחקרים.

בהמשך, הוא קיבל עוד חצי מיליון דולרים מקרן נוספת השייכת לקרן וקסנר, סך הכל 2.3 מיליון דולר וכולם עבור המחקר.

"הבעיה היא שאף אחד לא יודע מהו המחקר הזה, לא שמעו עליו ושני הצדדים מסרבים לומר עבור מה ניתן הכסף", אמר פליישמן.

"ברק ממשיך להבהיר שהוא היה אדם פרטי אך כבר בשנת 2003 הוא התחיל לגשש את דרכו חזרה לפוליטיקה והיה בחזית הריצה לראשות מפלגת העבודה. חפרנו וחפרנו והגענו בעזרתו של שאול אבנרי לקטע מתוך מסיבת עיתונאים מיוני 2005".

"כמובן שהחדר בו התקיימה מסיבת העיתונאים היה מלא בשלטי קמפיין שלו עצמו בהם כתוב 'אהוד ברק - מנהיגות אמיצה לעבודה'. ברק הבהיר במסיבת העיתונאים שהוא מועמד ושהוא הולך לנצח וקרא לא להקשיב לסקרים שמנבאים את נפילתו. לא רק שהוא התמודד, הוא הבהיר שהוא זה שרצה להקדים את הבחירות כדי שיוכל להתמודד בהן.

שימו לב לדברים שאמר עמרם מצנע באותה מסיבת עיתונאים. ראש המטה של מפלגת העבודה בעצמו קרא להצביע לאהוד ברק ולא למועמדים מטעם מפלגת העבודה (שמעון פרס ועמיר פרץ)".

פליישמן אף ציין שבמוצאי השבת האחרונים ראש הממשלה לשעבר התראיין לתוכנית "פגוש את העיתונות" של חברת החדשות עם רינה מצליח, אך לא נשאל אף שאלה בנושא.

"מי שהיתה הכתבת מטעם חדשות 2 באותה מסיבת העיתונאים היתה גם כן רינה מצליח", אמר.

עו"ד דבורין התייחס לדברים: "הגשנו תלונה לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה בנושא. מדובר באדם שקיבל 2.3 מיליון דולר וסיווג באופן שקרי על מנת להסוות את הסיבה שבגללה הוא קיבל את הכסף. זה לבדו מצדיק בדיקה. גם אם לא היה מחקר, ייתכן שברק עשה עסקאות כלשהן ונשאלת השאלה למה הוא ניסה להסתיר את זה".

"גם אם ברק היה אדם פרטי באותן שנים", הוסיף דבורין, "אין זה אומר שהוא קיבל את הכסף בתקופה שהוא היה אדם פרטי וגם זה לא בסדר. מדובר באדם שקיבל מיליוני דולרים מבלי שנבין על מה ולמה.

זיכרו שיש ראש ממשלה שישב בכלא על דברים פחות חמורים מזה. לא מעניין את מערכת האכיפה מי שילם פה ועל מה? קרן וקסנר כפופה לכללים האמריקאים. אם לא נקבל את התשובות ממדינת ישראל נפנה לארצות הברית, נהפוך את כל האבנים עד שנגלה את המחקר הזה".

סג"ל סיכם: "אני מצפה מהאנשים הישרים שמאמינים בשקיפות ובמנהל תקין, אלו שיצאו כנגד איילת שקד כשביקרה את בית המשפט העליון, לשאול על מה היה המחקר".

https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-669626

תגוביות:

1.האתנן שקיבל אדון ברק בסך 10 מיליון ש"ח מקרן וקסנר עוכרת ישראל הוא כסף קטן, לעומת 120 מיליון ש"ח שקיבל ברק כ"עמלות תיווך" בעסקאות נשק מפוקפקות...קדימה נא לחקור.

2.מה שבאמת מעניין פה זה לא אהוד ברק ועשרת המיליונים שהוא הכניס לכיסו על "ביצוע מחקר" (למרות שהאיש לא עשה מחקר בימי חייו).

מה שרלוונטי הוא קרן וקסנר, שהינה קרן אמריקאית שפועלת לצד ג'יי סטריט, ולמען הסכם הגרעין של אובמה, ששימו לב מכשירה ומעניקה טובות הנאה לכל ראשי השירות הציבורי בישראל, ביניהם הפצ"ר שרון אפק והגנרלים כמו הרמטכ"ל, כוכבי, יאיר גולן ועד בכירי משרד האוצר.

מה מטרתה של קרן וקסנר? ושאלה יותר חשובה. מדוע צבא שמקבל מכיסינו 70 מיליארד ש"ח כל שנה, צריך שקרן זרה אמריקאית תכשיר אנשי ציבור?

3.ברק הנוכל והמסית הלאומי.

4.הנה פתאום אהוד עוד פעם ברח. לאן נעלם האיש הקטן, העלוב והמושחת? אהוד ברק היה ראש ממשלה הכי כושל שידעה מדינת ישראל. מושחת ורקוב. כסף זר ומימון עויין מימן את הקמפיין של אהוד ברק וזה לא הכל. ידעתם שאהוד ברק עשה את הונו ממכירת ידע צבאי של צה"ל במדינות אפריקה? ידעתם שאהוד ברק מעורב במכירת נשק שכבר לא רלוונטי לצה"ל ומכר אותו לכל המרבה במחיר? ידעתם שאהוד ברק שלח צבא שלם להילחם מול חיזבאללה במלחמת לבנון השניה ללא אוכל, ללא מים, ללא שמיכות ושלח את החיילים כצאן לטבח? ידעתם שאהוד ברח בגלל שהוא לא רצה שיידעו מאיפה יש לו את כל המיליונים? הרי ממשכורת צבאית או פנסיה של חבר כנסת, גם אם הוא יחיה עד גיל מאתיים הוא לא יגיע לסכומים שיש לו היום. אז כן נדרשת שקיפות מלאה של אהוד ברק. איפה פתאום התקשורת השמאלנית המושחתת? למה לא עושים רעש? שמאלנים מושחתים עד היסוד.

5.אהוד ברק זה האיש הכי מושחת בפוליטיקה הישראלית. פרשת העמותות, פרשת הארגזים והמפקדים במפלגת העבודה, פרשת וקסנר, ההפקרה בצאלים וההפקרה של שוטר מג"ב מדחת יוסוף. אילו ברק היה בימין הוא היה בכלא מזמן.

6.השקרן והאפס הישן עם הזקן החדש.

7.העיקר שהוא נובח ונופח על נתניהו...חה חה חה. על ראש הגנב בוער הכובע.

8.הגיע הזמן לעשות סוף לשחיתויות של אהוד ברק לא רק בעניין זה.

9.דממת אלחוט בתזמורת השחיתות. הם מאשימים שנים ראש ממשלה על דמיונות שווא עם המון עדי מדינה. אבל הקיבוצניק הטייקון לא מעניין אותם כי
הוא אחד משלהם. מותר לו הכל על פי התפיסה הבולשביקית. אחרי הכל שומרי האסף-סוף משלנו.

10.יבוא היום והעלוב הזה ישב בכלא, הוא וכל מי שטייח לו שחיתויות במהלך שנים רבות.

11.שקרן צבוע ורודף בצע. לך לחפש בית אבות כדי השחיתות שלך לא תצוף. עליך נאמר: "הגמל לא מסתכל על הדבשת שלו".

12.קדימה חקירה. תבדקו את חשבונות הבנק של בנותיו ושל גיסו.

13.ולמה אף אחד לא שואל את ברק למה בשלהי כהונתו ובניגוד גמור לדעת כל גורמי הביטחון, הוא, על דעת עצמו בלבד, נתן ליאסר ערפאת זיכיון להוצאת גז מול חופי עזה. איך זה מתקשר ליחסיו עם יוסי גנוסר, מנהל הכספים של ערפאת, ולכך שיוסי גנוסר הטיס את עזרד לב מהשותפות איתו ואיך באותה תקופה נעלמו עשרות מיליוני דולרים מהחשבון של יאסר ערפאת בשוויץ. יושב ברק באולפן ערוץ 11 ,יורק אש ואין עיתונאי אינטליגנטי שישאל שאלה בעניין זה?

רשם חברה ברשם החברות בעלות של פחות מאלף שקל ומיד קפצו לתוכה כ-6 מיליון שקלים מפדופיל ידוע.

משטרת ישראל בזבזה מעל 250 מיליון ש"ח על חקירות הבקבוקים הריקים וחמגשיות האוכל. נראה אותה חוקרת את ברק, האוליגרך המושחת, שהיה קיבוצניק ואז חייל וצבר הון של כ-120 מיליון שקל...רק אולמרט יודע איך...

ביזיון של תקשורת ישראלית, סמולנית וסהרורית. מתעסקת בשטויות במקום לעסוק באיש הארכי מושחת בישראל.

עכשיו מתבהר כיצד הגמד המושחת מלבין כספים. רושם שם של חברה ברשם החברות בהשקעה מגוחכת של 999 ש"ח ומיד מזרימים (מחברות שרשומות באיים כלשהם בשום מקום) לתוך החברה כ-6 מיליון שקל. 4 מיליון מהפדופיל ג'פרי אפשטיין ועוד כ-2 מיליון מגורם זר לא ידוע. בקיצור, השקיע כ- 1000 ש"ח קיבל 6.000.000 ש"ח. חייבים מיד לבדוק את שאר החברות שרשם. נראה כתרגיל להלבנת הון והעברת כספים חשודה ביותר. לא נותר אלא לקשר את הכספים לשוחד שאולמרט טען שברק מקבל מכל עסקאות הנשק שישראל עשתה, עשרות מיליוני דולרים.

תמוה כיצד הונו של ברק מוערך בסך של מעל 120.000.000 ₪. היכן משטרת ישראל כאשר כל כך הרבה נורות אדומות נדלקות מעל ראשו של ברק הגמד המושחת.

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.7499419

אחרי שהמהלכים שניהל יו"ר ועדת הביקורת ח"כ יואל חסון (קדימה), הולידו את החקירה שיוביל מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בעניין מימון נסיעותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחו"ל, מתרחב העימות הפוליטי בין "הליכוד" ל"קדימה" ואליו מצטרפת גם מפלגת "העצמאות".

עימות חריף מסוגו פרץ בין המפלגה הגדולה באופוזיציה למפלגת "העצמאות", בראשה עומד שר הביטחון אהוד ברק. יושב ראש מועצת מפלגת קדימה, חיים רמון, תקף הבוקר (שישי) את השר ברק ואמר בראיון לקול ישראל כי הוא "האיש הכי מושחת שדרך על במת הפוליטיקה בישראל מאז ומעולם". דבריו של רמון מגיעים כתגובה להאשמות שהשמיע אתמול ברק ולפיהן "קדימה הם כישלון מבחינה מוסרית. הם ניסו להכניס עבריין מורשע לתפקיד מספר 2 בממשלה (הכוונה ככל הנראה לרמון) ואז ראש הממשלה בעצמו הסתבך בפלילים. הם מעזים להתעלם מזה שיש להם הכי הרבה תיקים למרות שהם באופוזיציה".

רמון מצדו אמר בתגובה כי "בפרשת העמותות הגיעו חשבונות הבנק של השר ברק למאות אלפי דולרים ואיש אינו יודע מה עלה בגורלם. ברק הוא הכי מושחת והכי נהנתן שהיה בפוליטיקה הישראלית ואין רבב שלא דבק בו. לא מכבר נחשפה פרשת החברה שהקימה אשתו והוא שארגן זאת".

עוד אמר רמון כי "מבקר המדינה קבע שברק קנה שלטון בכסף. הוא בילה בפריז עם רעייתו ארבעה ימים בעלות של 20 אלף שקלים ללילה על חשבון המדינה". רמון הציע כי ברק "יילך הביתה ויסיר את נוכחותו המטרידה, הפוגעת תפקודית ומוסרית בפוליטיקה בישראל".

בתגובה לדבריו של רמון, אמרו מקורביו של שר הביטחון: "חיים רמון הוא עבריין מין מורשע, שניסה להידחף מחדש, בחסות נורמות השלטון הפסולות של קדימה, אל צמרת ממשלת ישראל. שר הביטחון ברק נאלץ לבלום את ניסיון העוועים הזה ומאז קשה לו לקבל מרמון מחיאות כפיים. רמון זקוק לרחמים, לרחמים בלבד".

כאמור, אמש החליט המבקר לינדנשטראוס כי משרדו יבדוק בשלב זה נושאים הנתונים לסמכותו לפי החוק, בהם דברים הנוגעים לתרומות למימון הפריימריז של נתניהו ומימון הנסיעות על ידי גורמים פרטיים שלא על פי הכללים למניעת ניגוד עניינים. המבקר החליט עוד כי נושאים נוספים ייבדקו בהתאם להתפתחויות.

https://news.walla.co.il/item/1811519

תגוביות:

1.כל ההרשעה של רמון קומבינה ובדיחה עצובה. הרשעה מגוחכת, מוגזמת, חורגת מכל פרופורציה. הנשיקה האומללה ההיא לחיילת שתלויה עליו באופן שאינו משתמע לשתי פנים. וגם אם החיילת היתה תמימה וחסודה ורמון טעה, נו באמת, על זה מקסימום הערה על מעשה שאינו הולם אדם במעמדו. הנשיקה הזו גם אם נשקול אותה לחומרה, זה מעשה מגונה עם קלון??? אתם נורמלים? מה אנחנו איראן? רמון הוא איש מוכשר בצורה בלתי רגילה. הוא יכול לתרום המון למדינת ישראל .הניחו לו. די! אהוד ברק - לפוליטיקה הוא לא מתאים. בכלל רמטכ"ל לא צריך לכהן כשר ביטחון. וכן, אהוד ברק נהנתן חולני, שקרן, ומושחת. אין ספק שזקנתו מביישת את נעוריו.