ידיעות אחרונות: טדי קולק היה מלשין שהסגיר לבריטים לוחמי אצ''ל ולח''י  

קולק היה אז חלק מהסוכנות היהודית ועשה את המעשים כחלק מתפקידו ותוך אמונה שלמה שבכך הוא תורם למדינה שבדרך.

אם מי מהם הנו אחד מהרוגי המלכות, חשוב לקיים משפט
פומבי ולהאשים את קולק/צאצאיו/שולחיו בסיוע לרצח.

זו פעם ראשונה שתהיה הוכחה למעשי הבגידה של הסמול.

בניגוד לבריטים שתמיד יטענו שככוח כובש ועל פי חוקיהם
זכותם היתה להוציא להורג, לסמול לא תהיה שום הצדקה.

שלומית ליר
מהנדסת מחשבים, דוקטורנטית ופעילה חברתית. http://www.notes.co.il/lir/30501.asp

התוודעתי למשל העקרב והצפרדע לראשונה בסרטו של ניל גורדון "משחק הדמעות" בו צפיתי במסגרת קורס בפוסט-קולוניאליזם באוניברסיטת תל-אביב. המשל מספר את על מר עקרב שביקש ממר צפרדע לרכב על גבו כדי שיוכל לחצות נהר. הצפרדע הופך בעניין ושואל את העקרב כיצד יוכל להיות בטוח שהעקרב לא יעקוץ אותו. העקרב משיב שהוא יכול להיות בטוח, כי אם יעקוץ אותו הרי ששניהם יטבעו. הצפרדע מסכים וחוצה את הנהר בעודו נושא את העקרב על גבו, לפני שהם מגיעים לגדה השניה, חש הצפרדע כאב ומבין שהעקרב עקץ אותו. "מר עקרב, מה עשית לי?" הוא שואל, "הרי כעת שנינו נטבע!" העקרב משיב "לא יכולתי להמנע מכך, זה בטבע שלי."

נזכרתי במשל הזה היום כשקראתי בוואלה ששם הצופן של טדי קולק כאשר סייע לבריטים להסגיר את אנשי האצ"ל והלח"י היה סקורפיון (עקרב).

על טדי קולק ומשל הצפרדע והעקרב

מתברר, שהאמונה שיהודים לא יפגעו ביהודים, (שותפיהם לכאורה לדרך), לא הוכיחה את עצמה היסטורית. אחדים מראשי התנועה הציונית ומפאי, בלעו את רעל האנטישמיות עוד בגולה ולא פחדו לעקוץ גם את מי שכלל לא ציפו לכך.

טדי קולק שהלשין לבולשת הבריטית וסיפק לבריטים מידע על "מבצעים מתוכננים, אמצעי לחימה, מחנות אימונים ומידע על פעילים מרכזיים" של אנשי האצ"ל והלח"י, הוא אותו קולק מזלזל ומתנשא כלפי הפנתרים השחורים ותושבי שכונות מצוקה שפנו אליו בבקשות נואשות לעזרה. "תרדו מהדשא, פרחחים" צעק בפטרונות לעבר הפנתרים השחורים. "מה אפשר לעשות עם הסוחרים בשוק, שהיוזמה היחידה שהם מוכנים ליטול היא לשרוף את המועדון של הקבוצה היריבה שמנצחת אותם בכדורגל?", הגיב בהתנשאות בהתייחסו לתושבים אחרים.

אבל זה עדיין כלום. הסרט "הרצל והציונות" מספר שבשלהי מלחמת העולם השניה אייכמן עצמו נפגש עם יהודי בשם יואל ברנד והציע לו לשחרר את מיליון יהודי הונגריה תמורת משאיות וציוד: "דם תמורת סחורה", כפי שקרא לזה. ברנד הנלהב יצא להפגש עם שליחי הסוכנות על מנת להוציא לפועל את מה שיכול היה להציל יהודים רבים מכליה. אלא שהוא לא שעה לאזהרות הרוויזיוניסטים מפני הפח שטמנו לו אנשי ההסתדרות. אלו הסגירו אותו לבולשת הבריטית והוא נכלא בקהיר. שחרורו של ברנד עוכב בשבועות רבים על ידי לא אחר מאשר טדי קולק, שהגיע במיוחד לקהיר ודחה את בקשתו של ברנד להגיע בדחיפות לישראל שוב ושוב. זאת בשעה שיהודי הונגריה מושמדים במחנות.

שנים אחר כך, כשברנד עומד לכתוב את ספרו "בשליחות נידונים למוות", בו הוא חושף את החלטת הסוכנות שלא לעשות דבר להצלת יהודי הונגריה, מופיע קולק שוב. הפעם הוא לוקח את ברנד לסעודה מלכותית במלון יקר ומציע לו שפע של עבודות מפתות תמורת שתיקתו. וכאשר ברנד לא נענה, הוא מאיים לכלוא אותו בבית משוגעים אם יעיז לפרסם את הדברים.

________

____________________