קרן פורד:NIF הנה שותפות בינלאומית של אמריקאים, ישראלים  

לשם כך אף הוקמה קרן מיוחדת מטעם NIF וקרן פורד
בשם Ford Israel Fund

אבל אם תחפש אחר שתיל, שזו הזרוע הביצועית
של הקרן לישראל חדשה, תמצא שהיא בין השותפים
של קרך אברט האירופאית.

נבון לתת תרומה לגוף תמים אמיתי שעושה טוב
ובנוסף להרבות במתן לגופים שעושים רצונם וומגשימים מטרות ויעדים שלהם....

בנוסף לאסוף והצגת פרטי המידע בצורה בהירה
צריך להוסיף בדיקה ע"י מקצוענים
כמו מקצוענים בלוי משפטנים המומחים בבטחון
משפטנים המומחים לתאגידים
מומחים למימון
וכו'
רשת של כורי עכביש אינה מספיקה לראיה כוללת של איש רגיל שהוא רואה בעקר רק את אבק שנדבק אליה

ג'ורג' סורוס מממן את ג'יי סטריט שמתחזה כלובי פרו ישראלי ופעלה
נמרצות לחסום את הסנקציות נגד איראן

סורוס הוא יו"ר הנהלת קרן ההון "סורוס" וראש "מכון החברה הפתוחה" (Open Society Institute). הוא גם חבר לשעבר במועצת המנהלים של המועצה האמריקנית ליחסי חוץ. סורוס גם ידוע כאחד ממתנגדיו הגדולים של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש ותרם כסף רב לקמפיינים של מתחריו.

ג'יי סטריט הידועה כגוף שמאלני אנטי ישראל תומך בקרן ("נעמי") החדשה לישראל

תזכורת:

ברית דמים
מאת: אורן פרסיקו | תאריך פרסום: 07/09/2009

שקמה השדולה השמאלנית של יהודי ארה"ב, ג'יי-סטריט, מחא "הארץ" כפיים. כעת מתברר כי לצד הקרבה האידיאולוגית מתקיים גם שיתוף פעולה מסחרי

עיתון "הארץ" החל לאחרונה בשיתוף פעולה מסחרי עם ארגון פוליטי בשם ברית צדק ושלום. זהו ארגון אמריקאי הפונה ליהודים אמריקאים המזדהים עם צדה השמאלי של המפה הפוליטית, ומעיד על עצמו כי מטרתו לקדם פתרון של "שתי מדינות" לסכסוך היהודי-פלסטיני. באחרונה דווח כי הארגון עתיד להשתלב בג'יי-סטריט, השדולה היהודית שהוקמה לפני כשנה וחצי כדי לשמש אלטרנטיבה יונית לאיפא"ק.

באתר עיתון "הארץ" באנגלית מופיעים דרך קבע קישורים למיני-אתר משותף לעיתון "הארץ" ולארגון, שכתובתו ברשת נמצאת תחת דומיין העיתון. הקישורים אל מיני-אתר זה, בנוסח "תומכי ישראל חייבים לצדד בהקפאת התנחלויות", או "עברית וערבית מאוחדים בשירה", מופיעים תחת הכותרת "אובמה פועל למען שלום". קישורים אלה מוגדרים על-ידי האתר כחלק מהשותפויות המסחריות שלו.

בראש האתר המשותף ל"הארץ" וברית צדק ושלום מופיעים סמלילי העיתון, המוסף הכלכלי שלו "דה-מרקר" והארגון הפוליטי, המקשרים לאתרי הגופים הללו. כותרתו קוראת "שתי מדינות – עתיד אחד", וכלולים בו, בין היתר, הפניות למאמרים וכתבות של נטשיה מוזגוביה, עמוס הראל, אבי יששכרוף ונתן גוטמן שהופיעו ב"הארץ" ועוסקים במדיניות אובמה במזרח התיכון, סרטונים המתעדים פגישות של נשיא ארה"ב עם מנהיגים באזור, גלריית תמונות של ברק אובמה ומידע מטעם הארגון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומעורבותה של ארה"ב בו.

בחלקו העליון של כל עמוד מופיעה קריאה לתמוך בתוכנית השלום של נשיא ארה"ב במזרח התיכון, תוך הפניה לעצומה מקוונת המופנית לנשיא ובה מובעת תמיכה במהלכיו למען פתרון של שתי מדינות לשני עמים.

בעיתון "הארץ" הופיעו בעבר כמה התייחסויות לארגון ברית צדק ושלום, לפני שהחל שיתוף הפעולה הגלוי בין העיתון לארגון, כחלק מהסיקור הרגיל של הנעשה בקרב יהודי ארה"ב. גם הקו המדיני של ג'יי סטריט הובלט לא פעם בעיתון. כך, למשל, לאחר "נאום קהיר" של אובמה העדיפו ב"הארץ" להדגיש את התגובה החיובית של ג'יי-סטריט על פני זו של הארגון הגדול והוותיק יותר, איפא"ק.

החיבור האידיאולוגי בין "הארץ" לברית צדק ושלום נראה טבעי. העיתון אינו מסתיר את עמדותיו ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בעבר, יש לציין, השתתף מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, בסרטון שנועד לקדם את בחירתו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב. על הקמת השדולה ג'יי-סטריט נכתב במאמר המערכת של "הארץ": "זו בשורה חשובה הן לתומכי השלום בישראל והן ליהדות ארה"ב טוב לשמוע קול חדש מיהודי אמריקה".

החיבור המסחרי בין "הארץ" לברית צדק ושלום מפתיע יותר. עיתון עצמאי אינו נוהג לקיים שיתוף פעולה מסחרי גלוי עם ארגון פוליטי מובהק, גם אם מדובר בארגון שפעילותו ממוקדת במדינה זרה.

ממשרד יחסי-הציבור של ברית צדק ושלום נמסר כי הארגון אינו מגיב על המדיניות התקשורתית שלו. עורכי אתר "הארץ" בעברית ובאנגלית סירבו להגיב. המנהלת המסחרית של אתר "הארץ" באנגלית לא השיבה לפניית "העין השביעית".
מקור:
http://www.the7eye.org.il/notes/Pages/070909_Haaretz_Brit_Tzedek.aspx

Monday, August 24, 2009

Exposing The J Street Fraud: Why is a "pro-Israel" Lobby Closely Cooperating with an Iranian Regime Front Group?
By Barry Rubin

Lenny Ben David has written a wonderful article on the J Street fraud, the anti-Israel lobby with the thinnest guise of being a pro-Israel lobby, extensively promoted by the media and even the White House.

He provides a lot of specific examples of why this group is being seen as hostile to the country it pretends to support. Research is only beginning into this nefarious organization and already the results are shocking.

But let me add some points. After listing support for J Street from anti-Israel individuals, including donations by them, Lenny writes:

“Why should a National Iranian American Council board member give at least $10,000 to J Street PAC? Perhaps it is because of the very close relationship between the two organizations. In June the directors of both organizations coauthored an article in the Huffington Post, `How diplomacy with Iran can Work,' arguing against imposing new tough sanctions on Iran.

“The two organizations have worked in lockstep over the last year to torpedo congressional action against Iran. Why would a supposedly pro-Israel, pro-peace organization work so hard to block legislation that would undermine the Iranian ayatollah regime? Ostensibly, any step to hinder Iran's nuclear development and aid to Hamas and Hizballah would be a step toward regional peace. Deterring Iran through sanctions would lessen the need for military action against Iran. This, as well as championing Hamas's cause, just doesn't make sense.”

But the situation is even worse than Lenny points out. The National Iranian American Council is widely viewed—and some researchers have presented evidence—as the unofficial lobby in America for the Iranian regime.

In other words, J Street is getting money and working with the group which supports President Mahmoud Ahmadinejad, the world's most powerful antisemite who seeks to wipe Israel off the map.

Does that suggest something rather phony about its aims and claims? Is this really a group that the Obama administration wants to be promoting, because to do so sends a very negative signal both to Israel and to American Jews.

But let me raise two other questions. The organization’s leader is fond of saying that his group has supported Israel in the past. Yet I have never seen a single statement made or position taken which has backed the state of Israel on any issue or made any criticism of Hamas, Hizballah, Iran, Syria, or the Palestinian Authority.

What is astonishing is that the media has not pressed for such proof or researched the organization’s actual record.

A second issue is: precisely who is connected with the organization in Israel. AIPAC is the lobby for Israel and, despite baseless criticisms; it has always supported the positions of the government in power, left or right.

The Israel Policy Forum was historically linked with the Labour party, though this connection has seemed to have weakened in recent years as that group has moved ever leftward. Peace Now is another legitimate organization, though one can certainly disagree with its positions which, at best, are badly outdated by events.

But who are J Street’s supporters in Israel? Again, no indication is given and one is suspicious that there are no credible public figures who would take such a stance.

At least it does say something about the strong, popular American support for Israel that an anti-Israel lobby can only be organized effectively in Washington if it pretends to be the opposite.

Barry Rubin is director of the Global Research in International Affairs (GLORIA) Center and editor of the Middle East Review of International Affairs (MERIA) Journal. His latest books are The Israel-Arab Reader (seventh edition), The Long War for Freedom: The Arab Struggle for Democracy in the Middle East (Wiley), and The Truth About Syria (Palgrave-Macmillan).
מקור:
http://rubinreports.blogspot.com/2009/08/exposing-j-street-fraud-why-is-pro.html

פורסם ב - 18:54 23/03/09 | עדכון אחרון - 07:39 24/03/09
סקר ג'יי סטריט: יהודי ארה"ב מתנגדים לליברמן ומרוצים מאובמה
מאת נטשה מוזגוביה, כתבת "הארץ" בארה"ב

מסקר שערך "ג'יי-סטריט" לובי פרו-ישראלי עולה כי 69% מיהודי ארה"ב מתנגדים לעמדותיו של שר החוץ המיועד ביחס לערביי ישראל

תגיות: אביגודר ליברמן, ג'יי סטריט, איראן, יהודי ארה"ב

אביגדור ליברמן. 32% טענו כי זיקתם לישראל תפחת אם ימונה לתפקיד בכיר בממשלה

69% מיהודי ארה"ב מתנגדים לעמדותיו של שר החוץ המיועד ויו"ר "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן ביחס לערביי ישראל. מסקר שפירסם היום (שני) "ג'יי-סטריט", לובי פרו-ישראלי יוני בוואשינגטון עולה כי 32% מהיהודים האמריקאים אמרו שמינויו לתפקיד בכיר בממשלה יחליש את זיקתם האישית לישראל, כי עמדותיו "מנוגדות לערכים הבסיסיים שלהם".

על פי הסקר, 76% מיהודי ארה"ב תומכים בפתרון שתי מדינות לשני עמים ו-72% תומכים במהלכיו של הנשיא ברק אובמה בנושא. 76% מנשאלים אמרו כי הוא מאמינים שאובמה תומך בישראל, ו-69% חושבים שיש לו חזון טוב לקידום תהליך השלום במזרח התיכון. 69% מהיהודים רואים בחיוב את האפשרות שארה"ב תעבוד עם ממשלת אחדות פלסטינית לקידום הסכם שלום עם ישראל.

שאלת המלחמה בעזה חשפה גישה אמביוולנטית כלפי מדיניות ישראל. בעוד ש-75% מהיהודים האמריקאים תמכו במבצע בעזה ובזכותה של ישראל להגן על עצמה, 59% טענו שלא היתה למבצע השפעה על ביטחונה של ישראל, או שהיא אף הפכה את ישראל לבטוחה פחות.

מהסקר עולה כי 60% מהיהודים האמריקאים מתנגדים להרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית לעומת 40% תומכים (בקרב היהודים האורתודוקסים, ההתנחלויות זוכות ל-80% תמיכה, ובקרב היהודים שנוהגים לתרום לקמפיינים פוליטיים, 72% מתנגדים להתרחבות ההתנחלויות).

הסקר גילה גם מחלוקת בקהילה בנוגע לאיראן. 41% תומכים בתקיפה צבאית של ארה"ב באיראן אם היא תשיג נשק גרעיני, בעוד 40% מתנגדים לכך. 39% מהיהודים תומכים בגישת הנשיא אובמה לדיאלוג ישיר עם איראן, בעוד 37% מתנגדים.
http://209.85.129.132/search?q=cache:1hqf9JG8GU4J:www.haaretz.com/hasite/spages/1073258.html+%D7%92%27%D7%99%D7%99+%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%98&cd=7&hl=iw&ct=clnk&gl=il&client=firefox-a

*
*
*
*
*

=========

לכן חשוב להעלות מידע גולמי בכדי שכל מי שמכיר, יודע,
ויש לו פרשנות ממוקדת יכתוב בריש גלי או ישלח לי בפרטי...

להזכירך מפרשות קודמות זה התחיל בדיוק כך, לאט אבל בטוח !!

תודה על הארותיך ואתה מוזמן לעזור לי/נו בתחקיר ובכלל

=============

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&vi

הוא שלח מייל לכל רשימת התפוצה, אך בערב פתיחת הכנס הצליח לגייס שלושה אנשים נוספים למחאה. ביום השני של הכנס, נשאר לבדו. ואילו בפנים, פעילי שלום לסוגיהם, פוליטיקאים, דיפלומטים, שדולנים, רבנים ורבות, יועצים פוליטיים, אמנים, סטודנטים, עיתונאים ובלוגרים מילאו את המסדרונות. בחלק מהחדרים בהם נערכו פאנלים, לא נשאר מקום, והם ארגנו מעגלים על השטיח בלובי, דנים בלהט על מצב פעילי השמאל בישראל ובארה"ב, החיבור לדת, התקשורת החדשה.

"לא יכולנו להיות נרגשים יותר", אמר בן-עמי. "זו אמת לידתה של תנועה עממית במדינה הזאת. מספר המשתתפים עלה על כל הציפיות שלנו. 148 אנשי קונגרס תמכו בארוע; הגיעו לפה 250 סטודנטים, כתבים מ-17 מדינות. זה מצביע על הריק שנוצר והשאיפה לקדם שלום בתקופה שזה יותר דחוף מאי פעם. יש מקומות שהדיון לא צריך ללכת אליו, כמו השימוש בדיויים מהשואה, אבל עדיין יש הרבה מקום להרחבת הדיון. מבחינתנו, זה האיום הקיומי הגדול ביותר שעומד מול ישראל. החזון שלנו מאוד פשוט – שתי מדינות לשני עמים על בסיס גבולות 67, ואפשרות לחילופי שטחים במקרה של ריכוזי התנחלויות קרובים לגבול. פתרון של מדינה אחת זה לא פתרון, זה סיוט. ברור שהאלימות יכולה לחזור, אבל אי אפשר לתת לקיצונים משני הצדדים למנוע עתיד טוב יותר לשני העמים".

אחד הכתבים שאל את בן-עמי את השאלה המתבקשת – איך אתם יכולים להיות פרו-ישראלים כששגריר ישראל מחרים את הכנס? "השגריר עושה טעות רצינית", אמר בן-עמי. "אנחנו חלק מהקהילה היהודית, והייתי רוצה שהיה מגיע לפה אפילו בשביל להביע את חוסר הסכמתו. אנחנו אוהבים את ישראל ואנחנו תומכים בה, אבל יש לנו שאלות לגבי המדיניות שלה. זה שהדרך שבה הקהילה הבינלאומית התמודדה עם דו"ח גולדסטון היה פגום, לא אומר שאפשר להתעלם ממהות הדו"ח ומחקירה עצמאית רצינית". כשנשאל, מה דעתו על הארוע הנגדי שארגנו השבוע הנוצרים המאוחדים למען ישראל, במעמד אלי ויזל, השיב בן-עמי: "בתור יהודים אמריקאים, אני חושב שיש לנו מעט במשותף עם סוג האנשים שהם חלק מהתנועה הזאת. אני לא חושבת שהברית הזאת היא באינטרסים הטובים של העם היהודי או ישראל".

לא כל המשתתפים הרגישו בנוח עם עמדות ג'יי-סטריט לגבי ההתנחלויות, דו"ח גולדסטון, גדר ההפרדה ואיראן. בתדרוכים עם חברי הכנסת הישראלים והכתבים, נאלץ להבהיר כמה מעמדות של הארגון. לפי התגובות של חברי הכנסת שהגיעו עד וושינגטון, הוא עמד במשימה. "לי בכלל לא היתה התלבטות אם להגיע", אמר מאיר שטרית, חבר הכנסת מטעם "קדימה". הייתי בוועידת איפא"ק, ועכשיו אני בכנס הזה. זו טעות של הממשלה לא להגיע. אנחנו מופיעים בכל מני פורומים של מתנגדי ישראל, במדינות ערב – ולא נופיע בכנס של תומכי ישראל? התרשמתי שתמיכתם בישראל אמיתית ורצינית. שאלתי, למה הם מתנגדים להטלת סנקציות על איראן והם הסבירו שלא שהם מתנגדים לסנקציות – אבל צריך לעשות את זה בעיתוי הנכון, לא כשהנשיא שלהם מנהל דיאלוג עם איראן. כששומעים את ההסברים, זה פחות מרגיז".



שגריר ישראל מייקל אורן אולי לא הגיע, אבל השגריר הירדני הנסיך זייד ר'עד זייד אל-חוסיין הסכים להגיע ליומיים בכנס, התייצב לדבר בפאנל המוקדש לדיון על הגישה האזורית הכוללת לסכסוך הישראלי-פלסטיני – ואפילו נאות לשחזר את הפאנל בפעם השניה לאור הביקוש. "אני לא יכול להגיב על החלטותיו של שגריר ישראל", אמר בדיפלומטיות ל"הארץ". "זה ארגון חדש ואני אוכל לחוות דעתי על הוועידה אחרי שהיא תסתיים. אבל לנו כירדנים חשוב לנהל דיאלוג עם כמה שיותר ארגונים אמריקאים, בין השאר כדי להעלות את הסוגיות שמטרידות אותנו". התקררות היחסים בין ישראל לארצו, לדבריו, מאוד מטרידה את הירדנים. "יש תחושת דחיפות, אבל אם סנטור מיטשל מאמין שדרוש יותר זמן, אנחנו נותנים לו את הקרדיט. אנו רואים בשלום הצעה בת-קיימא, ומקווים שהסוגיות שמטרידות את כולנו, כולל המקומות הקדושים בירושלים, יבואו על פתרונן במסגרת שיחות על הסכם קבע".

מבחינתם של טל שכטר ואיימי מייר, שני סטודנטים יהודים בני 21, מדובר בכנס של המיינסטרים. "זה קול המיינסטרים של הקהילה היהודית האמריקאית שבמשך שנים לא נשמע", אומר שכטר, סטודנט בניו-המפשייר קולג'. הוא משתייך לזרם הרפורמי, אך מקפיד לחבוש כיפה וציציות. "זה לא כנס של שמאל קיצוני מטורף. וזה מכסה את רוב האנשים שרוצים להיות פרו-ישראלים, אבל לא אנטי-פלסטינים".

"אני לא חושבת שהיהודים הצעירים בארה"ב מתנתקים מיהדות ומישראל", אומרת איימי, סטודנטית באוניברסיטת מארילנד. "הם פשוט מעורבים בדרכים אחרות, כי במסגרת הקהילות המסורתיות אנחנו מרגישים שאנחנו לא שותפים לתהליך קבלת ההחלטות. אני חושבת שבמובנים רבים אנחנו יותר מעורבים מההורים שלנו שרק התייצבו לבית הכנס ורשמו צ'קים של תרומות. אנחנו מריגישים שזה ארוע מאוד חשוב, כי מדברים על נושא שהיה סוג של טאבו בקהילה. שזה די מוזר, כי על שאר הנושאים מדברים פה חופשי. אני חושבת שממשלת ישראל שולחת מסר לא נכון לחלק גדול מהקהילה בהתעלמות מהכנס, אבל אני מקווה שזה ישתנה בעתיד. הארגון עוד צעיר, וזה טבעי שאנשים יכולים להיות סקפטיים. אבל זו בהחלט הזדמנות שהם פספסו לדבר אתנו. הביקורת נגד ג'יי-סטריט זה בזיון, כי מדובר בנסיון לפלג את הקהילה. ישראל צריכה לפתוח את המטריה בצורה רחבה יותר ולכלול תחתיה יותר אנשים שאכפת להם".
מנהיג התנועה הרפורמית, רבי אריק יופה, אמר בנאומו: "אם זה נכון שהשלום אינו אפשרי כרגע, זו לא סיבה לקדם מדיניות שתהפוך אותו לבלתי אפשרי לתמיד". הוא הזהיר מפני התמהמהות בפתרון שתי המדינות. "הציונות לא נולדה בשביל שהיהודים יהפכו למיעוט במדינה של מישהו אחר".
היום ומחר, בדומה למתכונת של וועידות איפא"ק, לאחר סדרה של פאנלים ודיונים, משתתפי הוועידה יצבאו על גבעת הקפיטול ויערכו מעל 200 פגישות בקונגרס. הם ינסו להבהיר לאנשי הקונגרס ועוזריהם מספר נקודות: שהקהילה היהודית האמריקאית לא מדברת בקול אחד; שמעורבות פעילה בתהליך השלום היא האינטרס הבסיסי של ארה"ב וישראל, ושבסוגיית איראן, יש תמיכה בדיאלוג אתה. לשלוש משפחות משכונת שייח' ג'ראח שהגיעו לוועידה היתה אג'נדה משלהם על הגבעה - "הם באו לספר את הסיפור שלהם, כדי לחזור לבתים שלהם ולנסות למנוע שינוי כללי המשחק וגירוש של 500 אנשים נוספים", הסבירה פעילת השלום אנג'לה ג'פרי-גולדסטיין שמלווה אותם בוושינגטון.

שריהאן חנון (20), סטודנטית לפסיכולוגיה שנה שלישית, ממפוני שייח' גראח, אמרה כשחזרה מסיבוב של שמונה פגישות בקונגרס: "כבר שלושה חודשים אני גרה ברחוב, מתחת לעץ הזית מול הבית שלי שלא נותנים לי להתקרב אליו. אני לא יודעת אם האמריקאים יוכלו לעזור לנו. הם לא הבטיחו כלום, רק שאלו הרבה שאלות על מצבנו. אני מקווה שנוכל לחזור לבתים שלנו, כי זה לא חיים. מקווה שנוכל גם להציל מגירוש עוד 25 משפחות. זה הספיק לי, אם מה שקרה לנו היה קורה ליהודי אחד, כל העולם כבר היה מקים צעקה. אנחנו נדבר פה על מצבנו במשך 20 יום, ומקווה שכשנחזור, לא נצטרך להיות הומלסים".

"ארוע הפתיחה היה מרגש מאוד", סיכמה קולט אביטל. "לעמוד בפני קהל של צעירים שכל מה שהם אמרו, שהם אוהבים את ישראל ורוצים לקדם את השלום. להיטות כזאת, זה משהו שלא ראיתי כבר הרבה זמן לא בארץ ולא פה. בזמן שאנחנו נזרקים מכל הקמפוסים, יש פה פוטנציאל אדיר. מזמן לא הרגשתי שמחבקים אותנו ככה. אם למישהו יש בעיה עם משפחות משייח' ג'ראח – זו גישה מוזרה מאוד. תמיד בכינו שאין שותף בצד השני, אבל הנה הם באים ומזדהים עם ארגון שרוצה לקדם שלום ופתרון שתי המדינות. מה רע בזה?"
"זה לא חרם של ישראל על ג'יי-סטריט, זה חרם של ממשלת נתניהו", מדגיש הסוקר והיועץ הפוליטי ג'ים גרסטין. "הנשיא שלח ברכה, חברי כנסת מ"קדימה" ושמאלה באו. ממשל אובמה לוקח את הכנס ברצינות, אז מה זה אומר על ראש ממשלת ישראל?" המשך ההצלחה של הארגון תלוי, לדבריו, עד כמה הוא יצליח לנצל את המומנטום ולגייס כספים עבור חברי הקונגרס כדי "להוכיח שזו לא הצלחה זמנית".

וקצת מאלה שהגיעו מישראל - שלמה מולה, ח"כ מטעם "קדימה"
"מה שחשוב זה לא מה שהממשלה חושבת, אלא מה שקורה פה. ביבי חושב שהמדינה מתנהלת בסדר, אבל הכל תקוע. אם ביבי חושב שהוא יכול לנצח את אובמה, הוא חי באשליות. מבחינה דיפלומטית, נתניהו, ליברמן והשגריר אורן עשו טעות פטאלית. חמישה חברי כנסת שבאו לכאן לא בהכרח מסכימים עם כל מה שנאמר כאן, אבל לא צריך להתחבא מתחת לשולחן בירושלים, שזה מה שהליכוד עשה. הארגון הזה כבר הצליח לבסס את עצמו, הפאנלים רציניים, זו התחלה טובה וזה מבטא את הפלורליזם בחברה האמריקאית. זה לא אומר שאנחנו פרו-פלסטינים, אבל זה ארגון חשוב וארוע חשוב".

שלמה בן-עמי
"היתה פה בעצם אנומליה. יהדות ארה"ב הם מהקבוצות האתניות היותר ליברליות, ועם כל תמיכתו של בוש בישראל הם לא הצביעו בשבילו. אבל הם היו מיוצגים על-ידי ארגונים שלא משקפים את העמדות של הרוב. ומחובתה של ישראל להתחבר לקבוצה שמייצגת אותם באמת. הם נאמנים לאינטרס הליבה של ישראל, אבל לא נסחפים אחר גחמות המתנחלים. כשרבין אלה לשלטון, הוא הבהיר לאיפא"ק שהוא זה שמקבל החלטות הנוגעות למדיניות ישראל. לא חייבים להסכים עם ג'יי-סטריט בכל דבר, גם לי יש ספקות לגבי התהליך כי הם חדשים בשטח, ואצלנו הגוף כבר מלא פציעות מהתהליך. אבל זו חובתה של ישראל להתחבר לזרם הזה של היהדות האמריקאית, שהם רוב על-פי כל סקר".

ניצן הורוביץ: "זה דבר מדהים – במשך שנים, היה פרדוקס – רוב היהודים בארה"ב הם ליברלים, תומכים בשלום, זכויות האדם – אבל מהצמרת יצא קול אחר לגמרי. ובמשתתפים פה אני רואה רוב גדול של יהודי ארה"ב, וגישת נתניהו כלפי הארגון לא נכונה ומזיקה לישראל. יש פה ראשי תנועה רפורמית, נציגי תנועות נוער – זו הצלחה גדולה. ישראל צריכה לחבק אותם ולהבין שיש כל מני דעות בקרב היהודים האמריקאים, ולהבין שאנשים אלה הם בראש ובראשונה ציונים. אני מאמין שפתרון שתי המדינות זה האינטרס העליון של מדינת ישראל, וחשוב שיש כוח כזה בארה"ב שאומר את זה וגם נמצא בקו אחד עם הממשל. אי אפשר להחרים ארוע כזה רק בגלל שהם לא תומכים בהתנחלויות. הנתונים של סקרי הקהילה פה הם תמונת ראי של ישראל – 73% מהיהודים פה חושבים שאובמה עושה עבודה טובה ביחס למזרח התיכון, 88% תומכים במעורבות פעילה של ארה"ב בתהליך השלום. וכשארה"ב נכנסת לתמונה, זה לא מתווך נורווגי – לוחצים על הפלסטינים להפסיק את הטרור, לוחצים על מדינות ערב לתת גיבוי כספי לתהליך".

עמיר פרץ: "אני חושב שמדובר בארגון חשוב בתוך יהדות אמריקה, אין ספק שהרוח הצעירה שנושבת כאן נותנת אופי שהיה חסר עד היום לפעילות מול מדינת ישראל. ההחלטה של השגריר לא להגיע אינה החלטה נכונה – שגריר צריך להגיע לכל כנס שמזמינים אותו, גם אם מצפה לו שם עבודה קשה. זה תפקידו, להיות בקשר עם כל קצות הקשת. והארגון כאן מביע עמדות שחשובות למדינת ישראל. בפגישות עם הנהלת הארגון העלתי שאלות בנוגע לדו"ח גולדסטון ואיראן. האיום האיראני הוא איום אמיתי ואנו דורשים שג'יי-סטריט יעמוד לצדה של ישראל ללא סימני שאלה בעניין. אפשר לתת לנשיא אובמה זמן למצות הליכים דיפלומטיים, אבל צריך להיות ברור שהאיום הזה צריך להיות מוסר. לגבי דו"ח גולדסטון, אמרתי שזה לא מקובל שחיילי צה"ל יוצגו כפושעי מלחמה. בתור שר הבטחון לשעבר,אני יכול להעיד שבעבר ביטלנו מבצעים כדי לא לפגוע באזרחים פלסטינים חפים מפשע"
.


הפאנל של חברי קונגרס הנערך באולם הגדול על רקע שלט הלוגו של ג'יי-סטריט, החל ברוח מבודחת, עם מחיאות כפיים מהקהל. כמה סיפרו על הלחצים שהופעלו עליהם לא להשתתף, שיחות אזהרה מחברים שהביעו חשש שזה יכול לפגוע בתמיכה בהם. "מבחינתי, האופציה לא להשתתף בכלל לא עלתה על הפרק", אמרה חברת הקונגרס ג'ן צ'קובסקי. "אני מעריכה את אלה שהתקשרו להזהיר אותי מתוך דאגה, אבל אני מרגישה שאנחנו זקוקים ליצירת מרחב לדיון מהסוג הזה. איך מישהו יכול להגיד שזה לא באינטרס של ישראל שנשב ונדבר על פתרון שתי המדינות? זו המטרה שלנו, יש רק חילוקי דעות לגבי איך מגיעים לשם. מתנהל אצלנו דיון כזה על אפגניסטאן - יותר כוחות, פחות כוחות, שיתוף פעולה עם אזרחים... קריאה בשמות ונסיונות הדרה - זה לא קונסטרוקטיבי וזה לא טוב לישראל. זה לא קונסטרוקטיבי לגרום לאנשים לבחור, או זה, או זה. אני חושבת שאנשים פה יותר פרו-ישראלים מתנתניהו. אף אחד לא רוצה שיתייגו אותו וישימו בקופסא - או שאתה בעד ישראל או נגדה. צריכים להכליל יותר".



חבר הקונגרס צ'רלס בוסטני, ממוצא לבנוני, היה חבר הקונגרס הרפובליקאי היחיד שהעז להתייצב בוועידה וגרף מחיאות כפיים בעמידה.

אבל ככלל, לא הבנתי למה בכל כך הרבה פאנלים דנו כל כך הרבה בזכותו של השמאל היהודי האמריקאי להשמיע את קולו. אם הם חושבים שהם הרוב, ושלחלק מהם באמת אכפת - אין סיבה להתנצל על זה. אם, כפי שהם אומרים, זה דיון לגיטימי - למה צריך לטרוח כל כך להצדיק את הלגיטימיות שלו?

אגב, אם הם אכן יצליחו לגייס כספים בשביל אנשי הקונגרס ואם היועץ לבטחון הלאומי של אובמה ג'יימס ג'ונס, שהבטיח שבוועידות הבאות תהיה נציגות של הממשל, יעמוד במילה שלו - בשנה הבאה לשגרירות יהיה קשה יותר להתעלם מההזמנה. כמובן, לג'יי-סטריט כדאי להתבגר ולוותר על נסיונות ההדברות עם השגרירות באמצעות מכתבים פתוחים. עם כל המתח שיכול להיות בין ממשל אובמה לממשלת ביבי, בין נציגי השגרירות לפקידי הממשל עדיין יש קו תקשורת ישיר שלא דורש מתווך. אבל הם צריכים לחדד יותר את הקול שלהם, כי הפונציאל של המותג החדשני כבר די מוצה בכותרות. וכדאי עם להסדיר כללי משחק ג'נטלמניים יותר מול איפא"ק. אף אחד לא מדבר על זה בקול, אבל כפי שהגדיר את זה אחד המשתתפים בכנס, "זו גורילה בחדר". אין שום סיבה לעשות דמוניזציה לאיפא"ק ואין שום סיבה להניח שג'יי סטריט יעלמו מהשטח עד השנה הבאה.

הנה כמה דברים של הגנרל ג'יימס ג'ונס בוועידה:
"זה כבוד גדול להיות כאן אתכם היום. ברצוני לברך אתכם על הכנס המרשים הזה, ויש לי הכבוד לייצג את הנשיא אובמה, ולוודא שבכנסים העתידיים גם יהיה לו ייצוג כאן", אמר בפתיחת דבריו, וזכה למחיאות כפיים סוערות.
ג'ונס דיבר על חבריו הישראלים, על התרשמותו מהמקצועיות של צה"ל ומודעותו לדאגות האסטרטגיות והטקטיות של ישראל. החודשים הראשונים בתפקיד, אמר, לא היו קלים בטיפול באזור, "אך למרות האתגרים והתסכולים, היו גם הרבה רגעים של סיפוק גדול" – ביניהם המהפך שעברה ג'נין, "העיר שנשלטה בעבר על-ידי מחבלים". "אני כאן לומר ללא דו-משמעויות – בטחונה של ישראל והשלום הם בלתי נפרדים", הדגיש. "הזמן לא בהכרח לצדנו – הצו הוא לשלום עכשיו. המחויבות של אמריקה לישראל זו לא סתם ססמה ולא משהו שהתחייבנו אליו בקלות. אך ההתחייבות הזאת לישראל ולשלום חזקה מאי פעם, גם מול האתגרים הרבים באזור. אם הייתי יכול לייעץ לנשיא לפתור בעיה אחת מבין בעיות רבות – זו היתה הבעיה הזאת (הסכסוך הישראלי-פלסטיני). זה המקום שבו עלינו למקד את מאמצנו". ג'ונס התייחס ל"אתגר המשותף שלנו למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני". הפגישה של סגן שרת החוץ ביל ברנס עם האיראנים בג'נבה במסגרת שיחות המאמצמות עם איראן "היו התחלה קונסטרוקטיבית, והקונסנסוס מסביב לעולם מתקדם בכיוון שלנו, אך הדרך עוד ארוכה", אמר והוסיף: "שלא יהיה ספק – השעיית העשרת אורניום האיראנית נותרה המטרה שלנו, ושום דבר לא ירד מהשולחן". היועץ לבטחון הלאומי דיבר על נכונותה של ארה"ב לדאוג לכך שישראל תזכה ל"יחס הוגן", ובהתייחסו לדו"ח גולדסטון, אמר ש"ישראל היא דמוקרטיה חזקה ותוססת, שיש לה את מלוא היכולת להתמודד עם בעיות הפנים שלה". המטרה נותרה שתי מדינות לשני העמים, הצורך בעצירת הבניה בהתנחלויות, פירוק המחסומים שיאפשרו נורמליזציה של החיים של הפלסטינים. "הגישה שלנו לא מתרכזת רק בפתרון של סוגיות פוליטיות". "התקדמנו לקראת המשימה שהצבנו לעצמנו, אבל אנחנו חייבים לעשות הרבה, הרבה יותר. זה הזמן להתחיל במו"מ ללא תנאים מוקדמים. איננו יכולים לשכוח את תושבי עזה והמצב ההומניטרי שם, ואת תושבי הדרום של ישראל. המשימה שלפנינו לא תהיה פשוטה, יהיו התחלות כושלות ונסיגות, אבל נגיע לשם".
מהכנס, ג'ונס המשיך לביקור בן יומיים במוסקבה, לשיחות על חידוש ההסכם לצמצום מאגרי הנשק הגרעיני של שתי המדינות.
מקור:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1291911

=

חמשת חברי הקונגרס ביקרו בחריפות את החלטתו של אילון לא להיפגש עמם מכיוון שהגיעו במסגרת משלחת מטעם ג'יי סטריט

מסיבת העיתונאים, היום תצלום: מוטי קמחי

משלחת של חמישה חברי קונגרס אמריקאים מהמפלגה הדמוקרטית, כינסה היום (רביעי) מסיבת עיתונאים בתל אביב ובמהלכה תקפו בחריפות את סגן שר החוץ, דני אילון, בעקבות החלטתו להחרים פגישה איתם בשל העובדה שהם הגיעו לישראל במסגרת משלחת של השדולה היהודית ג'יי סטריט.

ראש המשלחת, חבר הקונגרס ביל דלהאנט ממדינת מסצ'וסטס, המשמש גם כחבר בכיר בוועדת החוץ של בית הנבחרים, אמר כי המשלחת מצפה לקבל הבהרות מממשלת ישראל על התנהגותו של אילון. "התקבלנו בצורה חמה בכל האזור, ולכן הופתענו והתאכזבנו מהכותרות שראינו הבוקר בעיתונים על חרם של משרד החוץ נגד חברי קונגרס אמריקאים".

הוא הוסיף כי חברי המשלחת התפלאו "על כך שסגן שר החוץ אילון ניסה למנוע מאיתנו להיפגש עם גורמים במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ, ואף הטיל ספק בתמיכתנו בישראל". "לדעתנו", אמר, "זו התנהגות לא ראויה כלפי חברים נבחרים של בת הברית הגדולה של ישראל שבאים לבקר כאן, ושהינם תומכים גדולים של ישראל. אנו דורשים הבהרות לגבי עמדת ממשלת ישראל כלפי המשלחת שלנו וכלפי משלחות נוספות של הקונגרס בעתיד".

מדובר בעימות חסר תקדים בין גורמים בקונגרס האמריקאי לבין בכירים בממשלת ישראל. גורמים במשרד החוץ אמרו היום ל"הארץ" כי לא היתה כל המלצה של הדרג המקצועי במשרד לא לפגוש את חברי המשלחת, וזאת בניגוד לדבריו של דני אילון כאילו ניתנה המלצה. הגורמים, שדיברו בעילום שם לאור הביקורת כלפי סגן השר, ציינו כי אין כל החלטה להחרים משלחות קונגרס בשל קשריהם עם ג'יי סטריט ובמיוחד לאור השיפור ביחסים בין השדולה היהודית לבין שגרירות ישראל בוושינגטון.

חבר הקונגרס דלהאנט רמז במסיבת העיתונאים כי התנהגותו של אילון היא המשך ישיר לשיחת ההשפלה שקיים לשגריר הטורקי. "אני מכהן גם בוועדה לענייני אירופה בקונגרס", אמר, "כך שאני מודע לצורת ההתנהגות של סגן שר החוץ".

מנכ"ל ג'יי סטריט, ג'רמי בן עמי, אמר במסיבת העיתונאים כי הוא מבולבל מהדברים שאמר סגן השר ולפיהם השדולה היא אנטי ישראלית. "יש שינוי חיובי ביחסינו עם שגרירות ישראל בוושינגטון ולכן אני מבולבל מעמדתו של אילון אני מקווה שזה לא יותר מעמדתו האישית".
מקור:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1150482.html

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&vi

ישנם סימנים לכך שארגונים בתוך הקהילה היהודית האמריקאית, הקוראים תיגר על איפא"ק צוברים כוח פוליטי. "ג'יי סטריט" J-Street)) הוא לובי חדש בוושינגטון השואף לקדם את האינטרסים של ישראל דרך תמיכה בשלום, התנגדות למדיניות קולוניאלית ודיאלוג עם יריבים. הארגון הצעיר ערך את המפגש הלאומי הראשון שלו בוואשינגטון הבירה ב-28-25 באוקטובר. שמונה-עשר ארגונים ותנועות המייצגים יהודים בעלי השקפה יונית, כולל אמריקאים למען שלום עכשיו, השתתפו באירוע. לכנס היתה רשימה מרשימה של דוברים ואלף משתתפים. קבוצה נכבדת של נציגים מהסנאט ומבית הנבחרים הגיעו לאירוע. מספר ערבים-אמריקאים הוזמנו לשאת דברים, ביניהם ד"ר זיאד אסאלי, נשיא "כוח המשימה האמריקני לפלסטין" (ATFP).

אנשי ג'יי סטריט בוודאי צפו בהנאה בכינוס מוצלח נוסף שנערך לאחרונה בוושינגטון הבירה: הכינוס של כוח המשימה האמריקני לפלסטין, ארגון יוני פלסטיני. בנשף השנתי הרביעי של ארגון זה שהתקיים ב-16 באוקטובר, אישרר הגנרל ג'יימס ג'ונס, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא, את מחויבותו של ברק אובמה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ואת החשיבות שהוא מעניק לחידוש תהליך השלום. הגנרל טען ש"הגיע הזמן לחדש את השיחות ללא תנאים מקדימים במטרה להגיע להסכם הקבע לשתי מדינות." נוכחותו של היועץ לביטחון לאומי בכנס של ATFP כדובר מרכזי משקפת את רוח החדשה- רוח של הבנה - ביחסי הערבים והאמריקאים.

חשוב שערבים יקדישו תשומת לב רצינית לגוונים הפוליטיים השונים בתוך הקהילה היהודית האמריקאית. נאמר שישנן שדולות יהודיות המגינות ביעילות גדולה יותר על האינטרס הפלסטיני מהשדולות הערביות הטובות ביותר. אינני בטוח אם אמירה זו אכן נכונה, אך יש משהו ביכולת הקסומה כמעט של השדולות הפרו-ישראליות על גבעת הקפיטול, המצליחות פעמים רבות למזג אינטרסים ישראלים ואמריקאים יחדיו.

בהיפרדותם מתפיסתו הניצית של איפא"ק, הקים ארגון ג'יי סטריט רשת יהודית איתנה של עוצמה רכה בוושינגטון, עוצמה המקדמת רווח לכל הצדדים-"אינטרסים פרו-ישראלים, פרו-פלסטינים, פרו-אמריקאים". כאשר יצאה ישראל למתקפה נגד חמאס בעזה בדצמבר האחרון, המסר של ג'יי סטריט היה קול של שפיות:

"המונופול על צדק לא שייך לישראלים או לפלסטינים. בזמן שאין שום צדק בירי טילים על משפחות ישראליות או בשליחת מחבלים מתאבדים, אין גם שום צדק בהענשת מיליון וחצי תושבים בעזה בגלל פעולות של הקיצונים החיים ביניהם," אמר דניאל טריימן.

בהתאמה, בעודו יוצר קשרים בבית הלבן, מפתח ה-ATFP בגבעת הקפיטול רטוריקה המקדמת פיוס.. הקשיבו לדבריו של אסאלי:

"על שני העמים להחליט אם בכוונתם לאפשר לקיצונים לקבוע את סדר היום ביניהם, או לחלופין לקדם את האינטרס הלאומי שלהם. על הסגות הגבול ההדדיות בעבר, האמיתיות והמדומיינות, לפנות מקום להכרה הברורה שהישראלים והפלסטינים זקוקים לאותו דבר בדיוק: פתרון שיביא לסיום הסכסוך כשבבסיסו שתי מדינות."

החשיבה החדשנית מחברת בין פלסטינים ויהודים פרוגרסיבים. ATFPוג'יי סטריט פועלים ברוח ביקורתית שיש בה גם ביקורת עצמית. הם נוהגים בכבוד כלפי האויב. שניהם שואבים עידוד והשפעה מאובמה. שניהם מאמינים ביכולתה של ארה"ב לשמש מתווך כן ואמיתי בתהליך השלום.

איפוק הינו תגובת נגד למציאות הבלתי יציבה בשני הצדדים של הסכסוך הערבי-ישראלי. פלסטינים רבים מיואשים מהכיבוש המתמשך, הגידול בהתנחלויות הישראליות והשפעתה הכאובה של חומת ההפרדה. לפלסטינים פרוגרסיביים חשוב להוכיח ליהודים שהם תומכים בזכותה של ישראל לביטחון. כאשר נהגה בבהירות, מסר פלסטיני זה מקבל תהודה רבה בחלקים נרחבים של הקהילה היהודית, באמריקה כמו גם בישראל.

ארגון ג'יי סטריט מושפע מהתעוררות המודעות של הקהילה היהודית באמריקה
לתוצאותיו של הכיבוש, של ממשל ישראלי פרובוקטיבי, של המציאות הדמוגרפית הפלסטינית, של המדיניות האמריקאית החדשה ושל התדמית המוכתמת של תל אביב. הפרדיגמה של ג'יי סטריט טוענת שביטחון ישראל מחייב את סיום הכיבוש: ישנה מודעות לנטייה הטבעית של הכובש להזיק לנכבש. קבוצה הולכת וגדלה של יהודים מגיעה להכרה כי יהודים מתונים יכולים למצוא שותפים בין פלסטינים בעלי גישה מתונה.

אם ברצוננו להגיע אי פעם לשלום, על שיתוף הפעולה בין ג'יי סטריט ו- ATFPלשמש מודל לפיוס רחב יותר בין יהודים וערבים,. ערבים ויהודים אמריקאים נמצאים בעמדה ייחודית המאפשרת להם להיות פורצי דרך: הם חיים בסביבה המאפשרת להם להכיר בערך של שותפות חוצת-קווים. כאשר יהודים וערבים יתרגלו לרעיון של ביקורת עצמית הם ימצאו עצמם בדרך לסיום הסכסוך. ג'יי סטריט ו- ATFPהדגימו שניהם אותנטיות ותעוזה, שתי תכונות נדירות בפוליטיקה של המזרח התיכון. לשני הארגונים מצפה דרך ארוכה עד להפיכתם לחלק מהזרם המרכזי.

###

* ד"ר ראסן רובייז (([email protected] הוא פרשן ערבי-אמריקני העוסק בנושאים של פיתוח, שלום וצדק. הוא המנהל לשעבר לענייני המזרח-התיכון של מועצת הכנסיות העולמית בז'נבה. מאמר זה הופץ על-ידי שירות החדשות של קומון גראונד (CGNews) באישורו של ה"דיילי סטאר". מקור: ה"דיילי סטאר", 22 באוקטובר 2009 www.dailystar.com.lb הפרסום אושר על ידי בעלי הזכויות.
מקור:
http://www.commongroundnews.org/article.php?id=26682&lan=he&sid=0&sp=0

==

.

פורד - עסקי דם שלום
Ford - Peace Blood Bussiness

נעמי חזן: רק המציאות בוטה יותר!
קרן לישראל חדשה
NIF
.

'וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ'!
תודה לאם תרצו על המסר החזותי החודר שהועתק ועְבַּד כאן.
תודה גם ל-Mifune, אצלו ראיתי את ההגדרה החדה 'עסקי דם שלום'.
הנשיאה חזן ודגל הפת"ח - השמאל בשכונת שמעון הצדיק, מוצאי שבת 6.3.10, פרט מתוך תצלום.

.