הקרן החדשה לישראל מפעילה סניפים בארצות הברית, ישראל, בקנדה, בבריטניה ובשווייץ. החברה רשומה כמלכ"ר בארצות הברית, בקנדה ובבריטניה. בישראל, היא רשומה כחברת חו"ל בשם "ניו ישראל פונד".

נשיאת הקרן היא נעמי חזן. מנכ"ל הקרן הוא דניאל סוקאץ' ומנכ"לית הסניף בישראל היא רחל ליאל, שהחליפה את אליעזר יערי, שמילא את התפקיד במשך שנים רבות עד לפרישתו בשנת 2009.

הקרן הוקמה בקליפורניה ב-1979 על ידי בני-הזוג ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן מגייסי-תרומות מקצועיים. לזוג היו קרובים בישראל. כהן, פעיל ציבור שנולד וגדל בדרום-אפריקה, אף התגורר בישראל בשלהי שנות השישים, ובמסגרת תפקידו כמגייס תרומות מקצועי ערך ביקורים רבים בישראל בשנות השבעים.

בריאיון לכבוד שנת העשרים ליסוד הקרן אמר כהן: "היה מספר נכבד של תורמים בגילנו שהרגישו מנוכרים מתמיכה בישראל, ולא התייחסו בחיוב למגבית היהודית המאוחדת כהוריהם וסביהם". הקמת הקרן הייתה "הרעיון שלנו לדרך לעירוב אנשים בפילנתרופיה יהודית. ... על בסיס הניסיון (הפילנתרופי) שלנו, הבנו שכמויות קטנות של כסף יכולות להביא לשינויים גדולים."

יחד עם אלווין באום, ראש ברית הלהט"ב בפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, ונעמי לאוטר, מנהלת אזורית של איפא"ק, הם יצאו לישראל במטרה לבחון את הצורך בהקמת קרן חדשה. בעקבות השתתפותם במשלחת, באום ולאוטר נעשו לחברים-מייסדים בחברה.

הסניף הישראלי נרשם ב-1980 לפי פקודת החברות כחברה מסוג "חברת חו"ל" תחת השם "ניו ישראל פונד". מטהו ממוקם בירושלים, והוא מפעיל סניפי-משנה בבאר-שבע, בחיפה, בלוד ובבאקה אל-גרביה.

בשלוש השנים הראשונות הסכומים שעמדו לרשות הקרן היו מצומצמים יחסית, והקרן מימנה בהם בין השאר את האגודה לזכויות האזרח. ב-1982 הגיעה הנהלת הקרן למסקנה שדרוש שינוי יסודי בדרכי פעולתה. לאחר קיום דו-שיח עם הארגונים הממומנים על ידיה, החליטה הנהלת הקרן שהשינוי הדרוש הוא מעבר מסיוע מימוני בלבד למודל משולב של מימון, ייעוץ והכוונה, ולשם כך הוקם האגף המבצעי של הקרן, "שתיל - שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי" על ידי שרה קרניאל, שעמדה בראשו בשנים 1983-1982.

הארגונים הראשונים שקיבלו ייעוץ מ"שתיל" היו הכפר הערבי-יהודי נווה שלום, אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש, והאגודה לזכויות האזרח.

ב-1983, לאחר עזיבת קרניאל, מונתה שרי ריבקין למנהלת "שתיל", וכיהנה בתפקיד זה עד 1998.

"שתיל" מייעץ לארגונים בפיתוח וניהול הארגון, פיתוח משאבים ומידע על מקורות מימון, שדלנות, תקשורת ומאבק ציבורי, אינטרנט וטכנולוגיה, ניהול כספים וניהול עמותות. הייעוץ ניתן ב-6 סניפים, הפרושים מבאר שבע ועד ראש פינה, ושבהם מועסקים כמאה עובדים. כמו כן מפעיל "שתיל" אתר אינטרנט בארבע שפות (ערבית, רוסית, אנגלית ועברית) המספק מידע לארגונים לשינוי חברתי, ובין היתר רשימות ארגונים, פירוט אירועים, לוח דרושים ועוד.

בשנת 1985 גדל תקציב סניף הקרן בישראל ל-25,000 דולר, וריבקין עברה למשרה מלאה. פעילות "שתיל" הייתה עוד מינורית למדי, ובין הפעילויות אפשר לציין סדנה למתנדבות במקלטים לנשים מוכות. ב-1986 גדלה מצבת העובדים לשלושה, והקרן החלה להכשיר אנשי דוברות ויחצ"נות בקרב הארגונים להם סייעה, בהם "האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדווים בישראל" של נורי עוקבי וניצניה של "אגודת הארבעים" (כפרים בלתי מוכרים) בעין חוד.

מאז אמצע שנות ה-80 מפעילה הקרן תוכנית במסגרתה מעניקה הקרן מלגת לימודים למשפטנים ישראלים היוצאים ללימודי תואר שני במשפטים בארצות הברית, תוך התמחות בזכויות האדם. עם משתתפי התוכנית נמנים עורכי הדין אביגדור פלדמן, חסן ג'בארין, דן יקיר וד"ר נטע זיו.

ב-1987 נפתח סניף הקרן בחיפה ומיד החל לייעץ לארגונים כמו "אישה לאישה" ו"שותפות" - ארגון יהודי-ערבי. באותה השנה, לראשונה השתתף ראש הממשלה, יצחק שמיר, בפעילות הקרן: כנס של התאחדות עולי אתיופיה בדרישה להעלאת בני משפחה נוספים ארצה.

הקרן מממנת את פרויקט "אוהדים למניעת אלימות בספורט", המופעל בשיתוף מינהל הספורט של משרד התרבות והספורט, אגף מצילה של המשרד לביטחון הפנים, וההתאחדות לכדורגל בישראל. הפרויקט הוא תוכנית מניעתית והסברתית כוללת בליגת-העל שמטרתה להפחית את האלימות בספורט.

הקרן שותפה עם פרויקט תגלית בארגון מסלול סיורים מיוחד במסגרת הפרויקט, בשם: "גלו את ישראל: שלום, פלורליזם וצדק חברתי".

הקרן החדשה לישראל יצרה שותפות עם קרן פורד ומנהלת עבורה את קרן פורד ישראל החל משנת 2003. במסגרת שיתוף הפעולה בין הקרנות העבירה קרן פורד מענקים בסך 40 מיליון דולר דרך הקרן החדשה לישראל.‏

על פי דוח הקרן מ-2006, מאז היווסדה ב-1979 היא העניקה יותר מ-200 מיליון דולר לכ-800 ארגונים שונים. 30% מהכספים שמחלקת הקרן בישראל מופנים לפעילות המיועדת לקדם את ערביי ישראל ולהשוואת מעמדם לזה של היהודים בישראל . בארגונים המקבלים מימון מהקרן נמצאים מרכז מוסאוא, עדאלה, אתג׳אה, אעלאם, האגודה הערבית לזכויות האדם, בצלם, האגודה לזכויות האזרח בישראל, המועצה לשלום ולביטחון, שדולת הנשים בישראל, אדם טבע ודין, יש דין, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, קו לעובד, נוער כהלכה ורבים אחרים.

פולמוס סביב פעולת הקרןבתחילת 2010 יצאה תנועת "אם תרצו" במסע פרסום, שכוון נגד הקרן החדשה לישראל ונגד נשיאתה, נעמי חזן. "אם תרצו" האשימה את הקרן בתמיכה בארגונים שסיפקו נתונים לוועדת גולדסטון, וטענה כי ללא נתוני ארגונים אלה נראה שלא היה לגולדסטון ביסוס לרוב טענותיו. בנוסף טענו שהקרן תומכת בארגונים המגישים תביעות נגד קציני צה"ל מחוץ לישראל בהאשמה של פשעי מלחמה. בקמפיין כונתה חזן בשם "נעמי גולדסטון-חזן", והוצגה כבעלת קרן, המנגחת את דגל ישראל. "מעריב" דיווח בהבלטה על טענות "אם תרצו", ואישים שונים הצטרפו לביקורת זו. חזן כינתה את מסע הפרסום: "הפצת שקרים מקארתיסטית", והקרן פרסמה מסמך תגובה לטענות "אם תרצו", ובו טענה שהמסמך של "אם תרצו" הוא מניפולציה שקרית. גם עמותת "קשב", הנתמכת על ידי הקרן, פרסמה מסמך תגובה בו אמרה כי המסמך של "אם תרצו" מגמתי ורצוף עיוותים. הפרשה נידונה גם בדיון סוער במליאת הכנסת. לדברי הקרן, הקמפיין של "אם תרצו" הביא לגידול ניכר במספר התורמים ובהיקף התרומות לקרן.

לביקורת של "אם תרצו" הצטרפו גורמים אחרים, בהם NGO Monitor ובן-דרור ימיני, שהאשימו את הקרן בתמיכה בארגונים השוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל, העוסקים בדמוניזציה שלה ורוצים להפכה למדינה דו-לאומית. ימיני ציטט במאמרו מכתב של אלמונית המספרת כי שמעה אמירות כאלה בסמינר של הקרן. הקרן הגיבה לטענות אלה בפרסום מודעות ענק בעיתונות (בפרט במעריב) ובאינטרנט, שבהן אמרה כי דברי ימיני ודברי הבחורה אותה הוא מצטט "מלאי שקרים ועיוותים".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C