אחד מכל חמישה צרפתים הצביע למפלגת ימין קיצוני.

הנושאים המרכזיים בבחירות היו, בין השאר, הגירה, זהות לאומית והשתלבות זרים. מתברר שהבעיות, לפחות בחלקן, הן אותן בעיות. אותו מתח שיש כאן, בין מדינה יהודית למדינת כל אזרחיה, קיים גם שם – בין מדינה צרפתית למדינת כל מהגריה.

ולא רק בצרפת. למעשה, כמעט בכל מדינה באירופה. בבריטניה המצב הרבה יותר קשה. בסקנדינביה השלווה הם עושים שמיניות באוויר, כדי לטייח את הנתונים הקשים על השתלבות הזרים. או, נכון יותר, אי השתלבות. הערים המעורבות עכו ויפו, למרות כל הבעיות שיש בהן, הן גן עדן לעומת מאלמו בשבדיה או ברדפורד באנגליה.

הבעיה איננה במהגרים, באשר הם מהגרים. הרי גם סרקוזי עצמו הוא בן למשפחת מהגרים. והוא הגיע לראש הפירמידה. גם ראש מפלגת הלייבור בבריטניה הוא בן למשפחת מהגרים יהודים. הבעיה היא עם אותן קבוצות שאינן משתלבות.

כך שכדאי להשתחרר לרגע קט מכבלי התקינות הפוליטית, ולהעמיד את הבעיה ללא כפפות משי: המוסלמים. הרי אין בעיה עם האסיאתים הלא-מוסלמים. הם משתלבים. ההינדים, שהגיעו לבריטניה באותם גלי הגירה, כבשו את הפסגה בלימודים גבוהים. המוסלמים נותרו מאחור.

אבל אל נא נאמר מוסלמים. משום שרובם אזרחים נאמנים, בכל מדינה שבה הם חיים. הבעיה היא עם המיעוט האלים, הפרוע, הרדיקלי. במקום לנקוט נגדו ביד קשה, השמאל האירופי מבין אותו, מתרץ אותו, מסביר אותו, קושר לו כתרים, עושה לו רומנטיזציה ואפילו מעודד אותו. במקום לגרש ולסתום את הפה למטיפים שמסיתים לשנאה, העלימו עין בשם הרב-תרבותיות. במקום להבין שהאחים המוסלמים הם סרטן, הזמינו אותם לאירועים חגיגיים.

יוסוף קרדאווי, פוסק ההלכה החשוב ביותר בעולם המוסלמי, היה אמור להגיע ללונדון לפני שנים אחדות. אינטלקטואלים מוסלמים מהזרם הליברלי דרשו, ביקשו, התחננו – אל תזמינו אותו. הוא יחזק את הרדיקלים. זה לא עזר להם. ראש עיריית לונדון, קן לווינגסטון, העניק לו אירוח מלכותי. הוא העדיף את קרדאווי על פני מוסלמים רפורמיסטים. התוצאה הזוחלת, שמאפיינת את כל אירופה, היא עוד ועוד זריקות עידוד לרדיקלים.

אירופה מתעוררת עכשיו. אותו קרדאווי היה אמור להופיע לפני שבועיים בכנס השנתי של המוסלמים בצרפת. צרפת החליטה שלא לאשר את כניסתו. אלא שזו התעוררות מאוחרת מדיי. אירופה משלמת את המחיר על אווילות שנמשכה שנים. גם לישראל יש מהדורה מקומית של קרדאווי, השייח' ראאד סלאח. במסגרת הדמוקרטיה הישראלית הוא מפיץ את דברי השטנה שלו נגד ישראל. אחד מחסידיו היה המתאבד הערבי-ישראלי היחיד במסגרת פיגועי הטרור, מוחמד שאכר חבשי מהכפר אבו-סנאן. אין אפשרות לגרש אותו. אבל צריך למצוא את הדרך לסתום לו את הפה, כשם שצריך למצוא את הדרך לסתום את הפה לאלה שמשתמשים בעקרונות הדמוקרטיה כדי להרוס אותה מבפנים.

ועוד משהו. הבעיות באירופה חמורות יותר מאלה שבישראל. מתברר שאין שום צורך בכיבוש וגם לא בציונות, כדי שהבעיות יהיו דומות.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=3623#resp_blog_363896