1. מי בבית המשפט העליון בארץ מוכר לכם כמי שמגנה, מסתייג, מאשים, וסולד מפעילות אנשי שלום עכשיו, האנרכיסטים למיניהם, אירגוני ה"סעד" והעזרה למסתננים מאפריקה,ודומיהם ?

2. מי בתקשורת החתרנית בישראל מוכר לכם כמי שתומך במדינת ישראל, בציונותה, ביהודיותה ?

מי מוכר לכם שם כמי שנלחם על זכויותיה של מדינת ישראל להתקיים ?

מי עושה שם תחקירים על מנת לגלות לציבור את הגילוי הנאות שמגיע לציבור לגבי מי הם כל האנרכיסטים והחתרנים מכל הקבוצות והזרמים ?

שמעתם על אחד כזה. אנא אמרו לי את שמו.

האם ידוע לכם או לי מיהם כל אירגוני המפגינים למען המסתננים מאפריקה ?

האם ידוע לכם מה הם המניעים שלהם ? ומי מממן אותם ? האם זאת אירופה העויינת ומוצפת המוסלמים שם,או שמא המימון סעודי באופן ישיר.

האם אתם יכולים ללכת לישון בלילה בשקט ולהיות בטוחים שאתם יודעים משהו בנידון ?

זה הכל אינטרסים חתרניים ועויינים המנסים להחריב את מדינת היהודים מבחוץ ומבפנים.

איפה החוקרים והעיתונות והכתבים ?

אתם לא מתפלאים שאין לכם ולי שום אינפורמציה בנושא, וששוררת דממה דקה?

אין אחד בתקשורת ששמעתי אומר מילה אחת כנגד הפלישה ההמונית מאפריקה, בעד סילוקם וגירושם המיידי מהארץ ובעד אטימת הגבול.

לא שמעתי על אחד שדורש ומדבר מבוקר עד ערב (כמו שהם מומחים לעשות בלי הפסק בכל נושא שאיתו אפשר לנגח את מדינת ישראל)על כך שהנושא חייב להיות מטופל אתמול, ומביא ראיונות דחופים, ויורד לחיי השרים האחראיים על המחדל וההרס של מדינת ישראל.

כל אילת כבר הפכה לכפר אפריקאי מוסלמי ואיש לא מצפצף. אולי שמעתם מישהו ? אשמח לקבל מכם דיווח.

אילו היתה לנו תקשורת בריאה ונורמלית כל תופעות השוליים החולניות(כמו האירגונים הלא ממשלתיים הפועלים לחיסול המדינה היהודית) לא היו מקבלות הד חיובי וגיבוי,אלא להיפך, היו מקבלות ביקורת עיתונאית חריפה והיו מתכווצות בבושה ונאלמות דום ונעלמות כליל מהנוף הציוני.

אך התקשורת נותנת להם את החמצן הנדרש ואת הרוח הגבית ומעצימה אותם לממדי גידול סרטני ממאיר.

התקשורת אינה פורטת את מרכיבי הקבוצות הקיקיוניות האלה לפרוטות על ידי תחקירים אישיים על כל אחד מהאנשים הפועלים בהן.לא מגלים לנו מי הוא מה הוא עושה, מי מממן אותו, בכמה כסף, איך מועבר הכסף, מה מטרת אירגונו, מה דרכי הפעולה, מהם הקשרים בחו"ל, איך הם מתבצעים, אידיאולוגיות. הכל.

אין לכם ולי מושג ירוק מה מתרחש מתחת לאפנו.

זה תפקידה של התקשורת בישראל,אז איך לדעתכם היא ממלאת את תפקידה בדיוק ?

3.לפני שנים(לא זוכרת לצערי בדיוק את התאריכים) התנהל לפתע שיח בציבוריות הישראלית על כך שקיימת דרישה להפסיק את "השתלטות" מתיישבי יהודה ושומרון על הפיקוד בצבא.

אני זוכרת במעורפל את הדבר שבזמנו נדהמתי ממנו, ששמו רגל למתיישבים, ודחפו בכוח אנשים בעלי השקפה פשרנית לתפקידים ועמדות כוח בצבא. (אני מכנה אותם אנשים מנותקים מהמציאות,כיוון שאין לפשרנות ולריאליזם דבר משותף,ובצבא של עם הנלחם כל שנייה על הישרדות, רק מטומטמים מציבים בראש צבאם אנשים מנותקים מהריאליה. הריאליזם במקרה הזה פירושו להבין את מטרת האוייב ולפעול על מנת למנוע את הצלחתו בצורה הכי נחרצת שאפשר).

לישראל יש אוסף של אנשים מבריקים, חכמים ואורגינליים, אבל בצבא לא נותנים להם דריסת רגל. מה זה אם לא קיבוע אנשים על פי השקפות ולא על פי כישורים?

כך נראה צה"ל. חסר מעוף וטיפש ומסורבל ומרובע ומקובע.

אין לו שום מרכיב אינטליגנטי, חדשני, מפתיע. כלום. סתם כמו טנק גדול ומסורבל שעולה כל הזמן על מוקשים.

4.במדינת ישראל יש חוק. יש משטרה שאמורה להגן על החוק, על האזרח, ועל המדינה על ידי יישום החוק באופן שווה כלפי כולם. מתי שמעתם לאחרונה שמשטרת ישראל בנגב פעלה כנגד הבדואים שעושים שם מה שבא להם ואין דין ואין דיין?

הם לוקחים דמי חסות מכל העסקים בבאר שבע וביישובי הנגב בעזרת איומים, שריפת בתי עסק, ואלימות.

האם קיבלתם רושם שמישהו במשטרה חולם אפילו בלילה להפסיק את זה ?

הבדואים בונים בצורה פראית, ללא אישורים, בכל מקום שבא להם. אחרי 7 שנים הם יטענו על חזקה.

משטרת ישראל מונעת זאת?

הבדואים גונבים ושודדים מכל הבא ליד, עדרים, כוורות, ציוד חקלאי ממושבים, קיבוצים, יישובים , בלילות הם מעבירים סמים ומבריחים הכל דרך הגבול עם מצרים, וישראל פוחדת לסגור את הגבול הזה ולכן אנחנו מוצפים בפולשים מאפריקה בעשרות אלפים.

המדינה והמשטרה פוחדים מהבדואים.

האם דווח לכם על טיפול תגובתי, מניעתי כלשהו ? אשמח לשמוע על כך.

המשטרה עצמה פוחדת מהם.

האם גם המשטרה בארה"ב פוחדת מהפושעים ומהתושבים ?

בראשה ולאורך כל חוט השידרה של המשטרה הישראלית מוצבים פשרנים, ופחדנים .

בראש אירגון כזה בישראל המתמודד עם בעיות קיומיות עם אוייבים מרים צריכים לעמוד אנשים חזקים מאד וחסרי פשרות. שמעתם על כאלה ?

גם מהדרוזים מסתבר שפוחדים.

אתמול שלשום שמענו זאת. וזה נכון, אחרת זה לא היה נאמר.

במקום להתמודד עם האמת, מעדיפים ללעוס סיסמאות על האחים לנשק.

הדרוזים הם ערבים בעלי דת שונה-הלא היא הדת הדרוזית.

הדרוזים מחוייבים על פי דתם הסודית להצטרף תמיד לכוח החזק. זהו ציווי דתי שלהם. הם לא עושים זאת מאחוות אחים, והם לא אחים לנשק שלנו. חובתם על פי דתם.

על פי תפיסתם הם חלק מהעולם הערבי. הם ערבים, דוברי ערבית וחיים כערבים.

ביום שישראל תהיה חלשה מהאומה הערבית, תחול עליהם המצווה הדתית שלהם לחבור לכוח החזק- הערבים.

אם הם מרגישים שהם מפחידים את המדינה היהודית, ואת משטרתה, ברור מה תהיה התוצאה.

שיתוף פעולה עם אוייבנו. זה בדיוק מה שמתרחש.

ומה עושים במדינת ישראל המתנגדים לרעיונותיו של אהרון ברק השופט בבית המשפט העליון לשעבר להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה ?

האם הם נלחמים על מנת להפסיק את פעילות החתרנות והחתירה להשמדת מדינת היהודים ?

ליה

איך השתמש במערכת המשפט לקדם את משנתו האנטי ציונית

בנאומו בפני הקרן החדשה לישראל שנשא לאחרונה פתח אהרון ברק צוהר לראות איך השתמש במערכת המשפט לקדם את משנתו האנטי ציונית.

בנאום מטעם "הקרן החדשה לישראל" במרכז רבין בת"א ב-25.06.09, הודה אהרון שבמשך יותר מ-20 שנה, הוא התחזה לשופט העליון ברק. התחזה, כי מאחורי הגלימה המכובדת והפאסון השקול, עמד בשר ודם.

אהרון הסמולן. סמולן, שבז ליהודים ("הם רוצים לזרוק את הערבים לים"); שנעול לקעקע את המדינה היהודית ולשים את מדינת-כל- אזרחיה תחתיה ("אני מאמין גדול במדינת כל אזרחיה") ושרגיש אך ורק לזכויות של ערבים, אך לא של יהודים, יהודים בכלל ומתנחלים בפרט.

את דמם של אלו האחרונים הוא החל, שלא במפתיע, להתיר, בשלבים: "הם אולי שם בהפרת החוק", אם כי, דאג להרגיע בהמשך, 'לא כולם מפרי חוק'.

הודה אהרון שבמשך יותר מ-20 שנה, הוא התחזה לשופט העליון ברק. התחזה, כי מאחורי הגלימה המכובדת והפאסון השקול, עמד בשר ודם. אהרון הסמולן. סמולן, שבז ליהודים ... "אני מאמין גדול במדינת כל אזרחיה"

אמנם הפתעה של ממש אין כאן. הרי ברור כשמש ביום בהיר, שכבוד השופט העליון בגימלאות שכבש גם את שטחי התחיקה, החקיקה והפוליטיקה, הוא פוסט-ציוני מושבע.

אנטי-ציוני שגייס את מערכת "שלטון החוק" להיות ראש החץ בסירוס ישראל, בהצלחה מרשימה.

אבל נשאלת השאלה, מה ראה כבודו לערטל דווקא עכשיו את נטיותיו/סטיותיו אלו, ודווקא בפרהסיה?

ובכן, לכך שתי השערות, שכל אחת מהן לכשלעצמה, מחייבת פעולה, פעולת תיקון.

כי אין דומה הודאת גנב בגניבתו גם אם זה שר אוצר, להודאת שופט עליון בנטייתו ובהטייתו את מערכת המשפט.

כאן, במערכת המשפט, אנו נשארים עם ההטייה.

ובכן, ברור שלא במקרה יצא אהרון מהארון. לא לטובת פרסום בעלמא. גם לא להכאה על חטא כמו שעשה השופט בדימוס מישאל חשין, כשהודה בגיוס הפוליטי של בג"ץ לשמֵּר את האתרוג שרון, כדי שתהיה התנתקות.

מישאל התוודה ב-25.06.06 לעיתון "הארץ" כדלקמן: "אני יכול רק לומר שכשאדם בשביל לשוטט באינטרנט מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה.

פרופ' ריצ'רד פוזנר מחשובי המשפטנים בעולם אומר במאמר שפרסם בכתב העת היוקרתי האמריקאי 'ניו רפבליק' את מה שכולנו פחדנו להגיד: ''אהרן ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית'' ו''החוק בשבילו הוא רק טיוטה'' .

אילו היה גורם ישראל כלשהו המזוהה עם הצבור הדתי או הלאומי מכנה את הנשיא בדימוס של ביהמ''ש העליון, בתואר המבזה והמשפיל שודד ים משפטי, בוודאי היתה קמה עליו התקשורת ושאר יפי הנפש מהשמאל כדי להסות אותו, למחות על הפגיעה בכבודו של בית המשפט.

אולם מתברר שככל שעם ישראל מתרחק משתלטנותו ועריצותו של ברק, הולך ומתברר כי הוא פעל על פי מוסר חלול של הפיראטים, שדדו, גנבו, חמסו וגזלו ,והכל מפני שהאנושות התעצלה להלחם בהם.

ומשהחליטה לעשות זאת עלה בידיה לחסל את התופעה.

האם ברק הוא פיראט (שודד ים) ששדד, גנב, חמס וגזל מדינה שלמה?

פעם לא היינו מעזים להעלות על דל שפתנו אמירה שכזו.

אבל מסתבר שזה מה שחושבים עליו לא רק נתינים ישראלים נבערים מתבונה ודעת, בלתי נאורים בעליל, אלא בהחלט בכירי ונאורי המשפט העולמי.

קחו למשל אישיות משפטית בינלאומית בכירה כמו פרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה''ב, מחשובי המשפטנים בעולם, שפרסם בימים אלה באחד מכתבי העת היוקרתיים בארה''ב, 'ניו ריפבליק', בקורת נוקבת על ספרו של ברק שהופיע במהדורה אמריקאית: ''שופט בחברה דמוקרטית'' והזהיר את מערכת המשפט האמריקאית שלא להיגרר למודל של ברק.

פוזנר קבע במאמרו כי ''ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית'' ומי ש''החוק בשבילו הוא רק טיוטה''.

שמעתם?

האיש שהפר את החוק יום יום ויותר מכל אחד אחר, הוא, לדעת פרופ' פוזנר, לא אחר מ... אהרן ברק.

האיש שכולם רוממו וקילסו את ''חכמתו המשפטית''.

המלך, כמו בסיפור העם הידוע, הוא ערום.

אבל אף אחד בישראל הנאורה עדיין לא העז לומר זאת (פרט ל'נייטיבס', הילידים, ה"בלתי נאורים" ), עד שבא פרופ' פוזנר והסיר את המסווה מעל פרצופו של ברק.

במאמר הבקורתי החריף של פוזנר מזהיר המשפטן האמריקאי שאינו חשוד בהשתייכות לחוגים הדתיים ו/או הלאומיים בישראל: ''ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים.

כשנאמר על ברק שהוא 'שובר את השיא העולמי בהיבריס (יהירות, גאוה יצירה, בטחון עצמי מופרז) שיפוטי', זה היה קרוב מאד לאמת.

ברק יצר יש מאין, עוצמה שיפוטית שעליה לא חלמו אפילו שופטי העליון האגרסיביים ביותר שלנו''.

פוזנר, בן 68, אחד המשפטנים החשובים הפועלים בתחום המשפט והכלכלה, שמאחוריו עשרות ספרים בתחום תורת המשפט, שימש פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת שיקגו והוא עדיין משמש בה כמרצה, לצד תפקידו כשופט.

בביקורתו כותב עוד פוזנר: ''לישראל אין חוקה. רק חוקי יסוד שחוקקה הכנסת ואותם הגדיר ברק כחוקה וקבע כי הכנסת אינה יכולה לבטלם.

מדובר ברעיון מדהים: תארו לכם שהקונגרס האמריקאי יחוקק חוק המתיר לכל אזרח להחביא בכליו כלי נשק ובית המשפט העליון שלנו יחליט שלעולם אי אפשר יהיה לבטלו, כאשר החוק המדובר נחקק בתמיכת רבע בלבד מחברי הקונגרס.

שהרי בישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק בתמיכת 32 ח''כים בלבד''.

עוד כותב פוזנר: ''ברק איננו מנסה להגן על גישתו השיפוטית באמצעים משפטיים מסורתיים. הוא לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים.

גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח.

מערכת משפט הרואה עצמה חופשיה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה.

בעבור ברק, המונח 'פרשנות' מרוחק מחיפוש המשמעות, אשר לה כיוונו מחברי דבר החקיקה.

בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא, ביהמ''ש, הופך את החוקים עצמם לטיוטה ראשונה שהוא, בית המשפט, חפשי לשכתבה''.

המשפטן האמריקאי טוען כי ברק ''פשוט הגדיר מחדש את הדמוקרטיה''

ומוסיף: ''ברק גם קבע כלל שאין לו אח ורע בחוק האמריקאי, שלא המחוקק אלא רק שופטים אחרים יכולים להעביר שופט מתפקידו;

ושכל החלטת ממשלה הנחשבת 'בלתי סבירה' היא גם מטבעה בלתי חוקית; שביהמ''ש יכול לאסור על הממשלה למנות אדם לתפקיד כלשהו, אם עבר על החוק וגם אם קבל חנינה, או אם קיים חשד שעבר עבירה אתית;

והוא גם יכול להורות על פיטורי שר בממשלה אם הוגש נגדו כתב אישום;

ובשם 'כבוד האדם' יכול ביהמ''ש לפעול להפחתת העוני ולמען מחוסרי הדיור;

ושביהמ''ש יכול להחליט אם לשחרר טרוריסטים במסגרת הסדר פוליטי;

ושבכוחו לבטל פקודות צבאיות ולהורות לממשלה להזיז את גדר ההפרדה שאמורה למנוע מטרוריסטים מתאבדים לחדור לשטחי ישראל...

רק בישראל מעניקים השופטים לעצמם את הסמכות הזו, לבקורת שיפוטית מופשטת, מכוח עצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת, מפי הרשות המחוקקת.

זה מזכיר את נפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו''.

לא רק את הדמוקרטיה הגדיר ברק מחדש.

גם את המונח המשפטי פרשנות.

הוא מרשה לעצמו, אומר פוזנר, ללכת לפרשנות מרחיקת לכת, הרבה מעבר לזו שאליה התכון המחוקק, בטענה ש''תפקיד המחוקק הוא לגשר על הפער בין הדין לחברה ותפקיד השופט בפרשנותו הוא לוודא שהחוק אכן מגשר בין הדין לבין החברה''.

מוסיף פוזנר: ''זה מוזר מאד. האם הוא רק מתווך בין הדין לבין החברה? נראה שברק מתכוון לכך, שכל חוק צריך לקבל פרשנות התואמת את רוח הערכים של מערכת המשפט.

במילים אחרות: מדובר במערכת אידיאית של השופט, שהרי במערכת המשפט אין מציאות של מיקשה אחת ומערכת ערכים משותפת ורוח אחידה''.

העובדה שברק פשוט דרס את הדמוקרטיה ואת החלטות המחוקקים בישראל במרוצת שנות כהונתו באה לידי ביטוי על פי פוזנר גם בטענתו ששופט צריך לתת דעתו ל'תכלית האובייקטיבית... לממש את הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה'.

אמירה זו נותנת פתח רחב ביותר לשיקול הדעת של השופט, באופן שהוא אנטי תיזה למונח אובייקטיבי...

ביהמ''ש הוא אם כן זה שמחוקק את החוקים בישראל, כשהוא משתמש בחוקים עצמם כדפי טיוטא ראשונית שאותם הוא חופשי לשכתב כרצונו''.

בלשון פחות נקיה מהתבטאויותיו של פוזנר, נאמר במאמר שלו שברק פשוט ציפצף על החוק הכתוב ולש אותו כרצונו, באורח אנטי דמוקרטי מובהק, אולי דיקטטורי.

יכולים נבחרי העם לחוקק מה שיחוקקו, אבל ברק יהפוך את חקיקתם על פיה ויחליט על דעת עצמו, כאילו היה נפוליון מס' 2, בשביל אזרחי ישראל ומחוקקיה, מה באמת טוב להם.

פוזנר טוען גם שספרו של ברק רצוף שגיאות, כמו למשל עיוות שמו של פרופ' פוזנר, שאותו הוא מכנה בספרו פרופ' רוברט פוזנר.

http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415

רשת הקשרים - הקלק להגדלה (היכנס לקישורית).

יש ביקוש אדיר של בוגרי בתי הספר למשפטים לתפקידי התמחות בבית המשפט העליון ובפרקליטות המדינה. איך קורה שכה רבים מילדיהם וקרוביהם של שופטים ובכירים אחרים במערכת המשפט זוכים בהתמחות הנכספת?

הטיעון הרשמי הוא, שכל אחד ואחת מהם התקבל בזכות, ולא בחסד.

נניח שאותם השופטים נדרשו להכריע בתביעה נגד בכירים בחברת בנייה ממשלתית, שרבות מדירותיה נמסרו לקרוביהם. הייתכן שהיו מזכים את הנאשמים, בטיעון שכל מקבלי הדירות היו זכאים לדיור ממשלתי?

לאהרן ברק, מתברר, יש משפחה מוכשרת במיוחד.

אשתו התמחתה אצל נשיא בית המשפט העליון, יואל זוסמן, כשבעלה היה היועץ המשפטי לממשלה.

שניים מילדיהם התמחו אצל שופטים בבית המשפט העליון, בן אחד אצל פרקליטת המדינה דורית בייניש והבת הרביעית אצל השופטת המחוזית אילה פרוקצ'יה (ששתיהן קודמו מאז לבית המשפט העליון).

אגב, מועמדותה של בייניש לעליון נדחתה בשנת 93', בהתנגדות הנשיא מאיר שמגר. היא התמנתה לתפקיד רק ב-95', אחרי שברק החליף את שמגר.

על העסקת קרובים בכלל נמסר בתגובת משרד המשפטים:

"שרת המשפטים וראשי המערכות השונות (הן במשרד המשפטים והן בהנהלת בתי המשפט) מודעים מזה זמן לבעייתיות שנוצרה בנוגע להעסקת קרובי משפחה, מבחינת מראית העין, באופן שמשפיע על תדמית המערכות ואמון הציבור בהן.

בשל כך ננקטו וננקטות פעולות למנוע הישנות של ניגודי עניינים ולו למראית עין.

כך, למשל, ביוזמת מנכ"ל משרד המשפטים ובגיבוי שרת המשפטים שונה לבלי הכר תהליך קליטת המתמחים במשרד המשפטים, אותו הליך המהווה את שער הכניסה למערכות המשפטיות הממלכתיות.

בהתאם ליוזמה, איתור המתמחים למשרד מתבצע בתהליך סינון ומיון באמצעות מכרז פומבי, וכולל מבחנים מקצועיים ומרכזי הערכה. בדרך זו ניתנת כיום הזדמנות שווה לכל מועמד להציג את מועמדותו.

"בנוסף ריענן מנכ"ל משרד המשפטים הנחייה קודמת, באופן שכיום חל איסור מוחלט על קליטת עובדים מכל סוג שהוא, שהינם קרובי משפחה, בכל סוג של קירבה משפחתית, של עובדים קיימים במערכת, אלא אם ניתן לכך אישור פרטני ובנסיבות מיוחדות, מאת המשנה למנכ"ל משרד המשפטים".

האם אין למשרד כל כוונה לנקוט צעדים כלשהם ביחס לבעלי התפקידים המכהנים כיום בניגודי עניינים?

"אין לנו מה להוסיף מעבר למה שנאמר".

ומה בדבר בתי המשפט?

"ככלל, עניין קרבת המשפחה הוסדר כך שכל העסקה של קרובי משפחה טעונה אישור", מוסרת בתגובה הנהלת בתי משפט.

"אין העסקות של עוזרים משפטיים שהם קרובי משפחה של שופטים. הגדרת קירבת משפחה הורחבה אף מעבר למה שנקבע בתקשי"ר, כמו גם הגדרת יחסי כפיפות. הצעה פורמלית בעניין זה נערכת עכשיו. במובן זה, המשטר בבתי המשפט הוא עכשיו הרבה יותר נוקשה מאשר בגופי ממשל אחרים, כפי שמצפים.

"בנוגע לדיונים והופעות של עורכי דין - חלים כללי הפסלות הרגילים, ככל שהם נוגעים לעניין. זהו נושא המוסדר בחוק, ועל השופטים לפעול על פי החוק ועל פי ההלכות בעניין זה.

"בכל הנוגע לבחירת שופטים - הסמכות היא של ועדת הבחירה. הוועדה צריכה להיות מודעת למכלול הנתונים ולפעול בהתאם לכך".

האם לדעת הנהלת בתי המשפט שופטים צריכים לפסול את עצמם במקרים של ניגוד עניינים?

"פסילה היא החלטה שיפוטית של השופט וניתן לערער עליה לנשיא בית המשפט העליון".

האם הנהלת בתי המשפט מרכזת מידע על קשרים חברתיים וכלכליים בין שופטים לגופים פרטיים?

"לא".

מלישכת עורכי הדין נמסרה תגובה כללית בלבד:

"הלשכה מתנגדת כמובן לכל מצב של ניגוד עניינים, וכשלעצמו מצב כזה הוא גם עבירה על כללי האתיקה של הלשכה.

עם זאת, לא כל מצב של קירבה משפחתית משמעותו ניגוד עניינים, ואין הצדקה למנוע מקרובי משפחה לעסוק באותו מקצוע ואפילו במערכות קרובות. חזקה על קרובי משפחה המשרתים באותה מערכת, שהבכיר בהם אינו עוסק בעניינים הנוגעים לזוטר שבהם אלא מעבירם לטיפול אחרים במערכת. במקרים שהדבר אינו ניתן לביצוע מן הראוי שאחד מן המעורבים יפרוש".

הקוראים מוזמנים להסיק בעצמם אם דברים אלה חלים גם על שופטים שקרובי משפחתם מועסקים בפרקליטות.

האתר של עזריאל שבתאי

http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=311

את ההתמחות שלה עשתה בשנים 78' - 77' בפרקליטות מחוז ירושלים ואצל נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן, בעת שבעלה היה יועץ משפטי לממשלה (78-'75').

בשנים 87' - 78' היתה עוזרת משפטית של נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, כשבעלה היה שופט בבית המשפט העליון. מ-1987 מכהנת בתפקידי שיפוט בבית הדין לעבודה.

מני מזוז - היועץ המשפטי לממשלה

אחותו, ימימה מזוז, כפופה לו מקצועית בהיותה יועצת משפטית של משרד האוצר; אשתו, אלינער מזוז, כפופה לו מקצועית בהיותה המשנה ליועץ המשפטי של משטרת ישראל.

תגובת משרד המשפטים: "היועץ המשפטי לממשלה נמנע ככל האפשר מטיפול בעניינים מקצועיים שבטיפול אשתו או אחותו, אף שאין בכך משם מצב של ניגוד עניינים".

דורית בייניש - שופטת בית המשפט העליון, בעבר פרקליטת המדינה

בתה, דניאלה בייניש, התמחתה אצל נאוה בן-אור, מבכירי פרקליטות המדינה (שפרשה באחרונה). לאחר מכן היתה בן-אור ממונה על דניאלה ביניש ובאותה עת הופיעה לפני אמה, השופטת דורית בייניש. דניאלה בייניש עובדת עדיין בפרקליטות המדינה בירושלים ומופיעה לפני עמיתיה של אמה, שופטי בית המשפט העליון, בהם חברתה הטובה עדנה ארבל.

תגובת משרד המשפטים: "דניאלה בייניש לא מופיעה לפני אמה. יצוין שדניאלה התקבלה לפרקליטות שבע שנים לאחר שאמה פרשה מהפרקליטות".

משה זילברג - לשעבר שופט בית המשפט העליון

אסנת מנדל, בתו של השופט זילברג המנוח, התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון יצחק כהן. מנהלת את מחלקת הבג"צים בפרקליטות ומופיעה לפני שופטי בית המשפט העליון.

תיאודור אור - לשעבר שופט בית המשפט העליון

אשתו, מיכאלה שידלובסקי-אור, מכהנת כשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים מ-1993, ועד פרישתו של בעלה מבית המשפט העליון, במרס 2004, שמעו עמיתיו את הערעורים על פסיקותיה.

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, נשוי לבתו של השופט אור מנישואיו הראשונים. כיהן כשופט בית משפט השלום בחיפה מ- 96'. בספטמבר 2003 התמנה לרשם בית המשפט המחוזי בחיפה.

תאופיק כתילי - נשיא בית משפט השלום בנצרת

בתו, יסמין מני-כתילי, עובדת כתובעת משטרתית בנצרת, ומופיעה בבית משפט השלום בעיר לפני שופטים הכפופים לאביה.

דב מגד - סגן-נשיא בבית משפט השלום בבאר-שבע

אשתו, חנה מגד, מנהלת את המחלקה הפלילית בפרקליטות באותו מחוז.

תגובת משרד המשפטים: "מנענו את מינויו לסגן נשיא לעניינים פליליים בבאר-שבע. כיום אינו שומע תיקים פליליים המוגשים על ידי הפרקליטות; שומע תיקי משטרה ומח"ש".

דן ארבל - לשעבר שופט ומנהל בתי המשפט

בתו, עו"ד איריס ארבל, עובדת במרכז לניהול תיקים בהנהלת בתי המשפט ועבדה בכפיפות לאביה.

דבורה ברלינר - שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב

בתה דפנה עובדת במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה בירושלים ומרבה להופיע בבית המשפט העליון, הדן בערעורים על פסקי דין שניתנו בבתי משפט מחוזיים. דבורה ברלינר מועמדת לקידום לבית המשפט העליון.

תגובת משרד המשפטים: "לא נפגשות באותן ערכאות ולכן אין ביניהן כיום ניגודי עניינים".

שרה גדות - שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב

בתה, גנית גדות, עובדת בפרקליטות תל אביב, מחוז מרכז.

תגובת משרד המשפטים: "הבת מטפלת בתחום הפלילי, האם בתחום האזרחי. אין ניגוד עניינים".

שמעון אגרנט - לשעבר נשיא בית המשפט העליון

אורית סון, נכדתו של הנשיא אגרנט המנוח, התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון, חיים כהן. עובדת בפרקליטות במחלקת הבג"צים ומופיעה לפני שופטי בית המשפט העליון.

אביגדור משאלי - שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב (בדימוס)

בתו, גלית משאלי, עובדת בפרקליטות מחוז מרכז. עבדה שם גם בזמן שאביה כיהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, עד שפרש לגימלאות לפני שלוש שנים.

תגובת משרד המשפטים: "החלה לעבוד בפרקליטות לפני שאביה החל לכהן כשופט. לא הופיעה לפני אביה".

אמנון סטרשנוב - שופט לשעבר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב

בנו, אופיר סטרשנוב, עבד עד לאחרונה בפרקליטות מחוז תל אביב. עבד שם גם בתקופה שאביו כיהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

תגובת משרד המשפטים: "האב עסק בתחום האזרחי, הבן עסק בתחום הפלילי. לא היו ביניהם ניגודי עניינים".

אליקים רובינשטיין - שופט בית המשפט העליון

אשתו, מרים רובינשטיין, מכהנת כמשנה לפרקליט המדינה.

תגובת משרד המשפטים: "אינם מטפלים בתיקים משותפים. אליקים רובינשטיין התמנה לעליון לאחר החלטת ממשלה שאשתו אינה כפופה לו".

משה טלגם - לשעבר סגן-נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב

אשתו, רות טלגם, היתה שופטת וסגנית נשיא בית משפט השלום בבת-ים (99' - 96') בעת שבעלה היה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (2000 - 93'), שבו נשמעים ערעורים על פסיקות של בית המשפט בבת-ים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=634213&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0

http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=311

תגוביות:

1.העליון הוא משלחת מדעית של חוצנים שמצליחים להפעיל חוקים מהכוכב שלהם, על התנאים של כדור-הארץ. הם אולי נושמים חמצן, אבל פסקי הדין שלהם, ריקים ממנו.

2.זו אחת הכתבות החשובות והיסודיות שנכתבו.אני מסיר את הכובע בפני התחקיר המקיף, הניסוח הבהיר, והעלאת הבעיה החמורה בניסוח פשוט, ברור וחד כל כך.המתואר הוא שרשרת מבהילה של אירועים ועובדות.מי בכלל יכול לטפל בכל התופעות החמורות המתוארות כאן?הרי המטפל הוא המטופל, והתרופה היא המחלה והרופא הוא החולה.

3.כתבה נפלאה ומדויקת: אוי לנו אזרחי ישראל !שופטים מושחתים וחסרי בושה.

4.כיוון שהשופטים מרגישים נחותים מאנשי אקדמיה אחרים כגון אלו העוסקים במדעים מדויקים - הם מפצים על כך בתחושות עליונות אשר מקורן בתסביך נחיתות.

5.כתבתו של שבתאי עזריאל מצויינת בעיני. לא רק שזו כתבה ממצה, שמקיפה את העניין מכל צדדיו ופניו, אלא שהיא מאירה בזרקור את אחת הפינות האפילות במערכת המשפט: הנפוטיזם. כולם יודעים ומכירים את התופעה הזו מקדמת דנא, אבל דואגים לטאטא אותה מתחת לשטיח כמו לא היתה קיימת. ולא היא. זו השחיתות בהתגלמותה.

6.וכה כתב חבקוק :"כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל".

7.אכן הנפוטיזם מחלה,אך הכותב הלוחם במסירות נגד שחיתות הרשע המשפטי , מעדיף לחפש את המטבע מתחת לפנס. זאת כאשר ברור וגלוי שהנפוטיזם האידיאולגי ("כנופיית שלטון החוק") מסוכן וזועק לאין ערוך. אי אפשר להתחיל לבקר את בג"ץ מבלי להתייחס למעשהו בתשס"ה: אישור פשע ה"היתנתקות" ("חוק פינוי-פיצוי"). אי אפשר לבקר דילים במינוי שופטים בלי לראות את הדיל העיקרי: מינוי שופטים שיאשרו את חורבן ישובי היהודים.
אי אפשר להבין את הנעשה שם בלי להבין את ה"חזון" שמניע אותו: מדינת כל-אזרחיה, מסורסת וחפה מכל ייעוד יהודי.המחבר מציג תיזה כאילו בשחיתות קונבנציונלית עסקינן, או כאילו מדובר בכשל טכני בר-תיקון. לא צריך להיות זכיין פרס נובל לרציונליות כדי להבין שזה לא הענין העיקרי!

8.אם הדברים בכתבה זו נכונים (ואני מודה שלא ידעתי) כי אז מערכת המשפט כולה ( אין כאן תירוץ שזה רק חלק. זה הטופ והעילית שלה !!) חייבת ללכת הביתה ולתת לציבור להקים מערכת חדשה ונקיה.אם שופטים רואים מצב כזה ומסכימים לו - למה שיהיה לי בהם אמון ??

9.הקונסיליירים בפעולה.

10.עכשיו אני גם למד שבתי המשפט לא רק קיימים לאצולה, אצולת הממון או הייחוס,הם גם מופעלים ע`י אצולה, בנים ובנות של ,,הטובים שבמשפטנים".

11.לאזרח ההמום..דע לך ..זה עוד כלום....הכותב כותב בעדינות מחשש לדיבה ולשון הרע על דברים אמיתיים אך ללא הוכחות גרידא... מרוב...רוע משפטי...ושחיתות.........יש מי שעשוי להתייאש....אך לא! האמינו שהמדינה היא שלנו, ולא של כמה בני קצפת.בני הקצפת הם בדרך כלל חלשים.אין צורך לתת להם לגנוב מאיתנו את המדינה שלנו.אנו זכאים לחיות במדינתנו עליה נלחמו הורינו ...ולא כמקופחים על ידי עורכי דין ושופטים..

12.אני נכדה של ציר בקונגרס הציוני הראשון בבאזל.
וממקימי המדינה....אותי השחיתות זרקה מהארץ!

13.המערכת המשפטית גנבה לעם את המדינה!צריך להחזיר את המדינה לעם!
השחיתות הזו היא קטנה לעומת השחיתות הגדולה שחלקה עוד מתחבא - וחלקה גלוי לגמרי.מי שמכם, מושחתים וצבועים, למשול בנו? להחליט בנושאים ערכיים ומהותיים (ועוד כאשר הינכם אפופים בשחיתות)??מי בחרכם - לא העם, כי אם חבריכם המושחתים!אנחנו נשים לזה סוף!kolyehudi.org

14.האינטרנט הוא במה נהדרת לעם להתאחד ולהחזיר לעצמו אט אט את מדינתו.שכבות השחיתות רבות כל כך והיא הסרטן של המדינה שלנו,הממוקמת בסולם העולמי לאחר איטליה בסולם השחיתות.

15.אם מערכת המשפט כזאת מה קורה בשאר המערכות--החינוך המשטרה וכו'?

16.יש להפיץ את הכתבה לכמה שיותר אנשים,לממש מודעות ציבורית ואחר כך נראה איזה כוחות גייסנו.

17.הבעל של השופטת בייניש בעליון נאשם בעבירות מס חמורות (כאמור כספים הנכנסים למשק בית משותף).תחת לנקוט צעדים בנידון בחרה התנועה לאיכות השילטון לתקוף את מי שחשף את הפרשה !!!!

18.למה לא לפתוח בחקירה משטרתית ?

19.אהרון ברק משטה בכולם!!!!"את הג`וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן" אמר בזמנו ברק בכנס בבר אילן, ורק אז קלטתי עם איזה תחמן יש לנו עסק!!.
שום דבר לא קורה אצלו במקרה .הוא ממנה ומשבץ את השופטים לדיון בצורה שועלית וערמומית.ברק דאג שדעת הרוב תהיה -תמיד-כמו שהוא חושב.
מדובר באוליגרך פולני מקובנה שהשתלט -אבוי- על מדינתנו. האדמו"ר אהרון ברק הרב הראשי האמיתי של המדינה הזו.

20.גנטיקה משפ(ח)טית...
DYNASTY
or
DIE NASTY

21.אנחנו בוחרים את חברי המועדון .אנחנו קובעים את הנהלים ואת הכללים. שכחתם ? אנחנו מנהלים פה את המדינה בשבילכם .

22.ולהלן הצעת הייעול: בצרפת למשל, ישנו מסלול ללימודי משפטים שמסתעף בסופו לכמה מסלולים ובהם יעוץ משפטי, לימודי משפטים כהכנת קרקע למשרות ציבוריות, הסמכה לנוטריון וכו`... לא כל משפטן הוא מיד עורך-דין הרשאי להופיע בפני בית משפט. כדי להיות עורך-דין פלילי, למשל, יש לעבור בתום הלימודים בחינות כניסה להתמחות במשרד עורכי דין. הבחינות קשות מאוד ומספר המקומות נקבע לפי מספר המשרות הפנויות בשוק. למשל, סיימו 4,000 משפטנים וישנם בשוק רק 400 משרות של עריכת דין, יתקבלו רק 400 שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בבחינות. אותם 400 יופנו שרירותית להתמחות במשרדים שונים. אין איפה ואיפה, אין השתייכות לאליטות ואין חברים של אבא.

23.רק מרי אזרחי יביא שינוי מהותי.

24.תמיד טענתי שהמערכת המשפטית שלנו היא הגרועה והמושחתת ביותר מכל המערכות במדינה. פשוט: אין שם שום ביקורת, ואין שקיפות.

25.להחזיר את המדינה לעם. השאר מתחלק באחוזים שונים בין התקשורת, האקדמיה, מוסדות התרבות והאמנות, ועכשיו התברר שגם הצבא.
המשטר במדינה לא נתון בידי העם. הגיע הזמן שנבין את זה, ונעשה כל שביכולתנו לשנות את המצב: www.kolyehudi.org

26.הפתרון לסוגיה הזאת ולהרבה סוגיות אזרחיות כואבות,היא: יציאת הציבור מאדישותו המרגיזה לנעשה כאן בארץ בכל המישורים: המישור הכלכלי,החברתי,המשפטי והפוליטי.

27.איך מטפלים בשחיתות? קודם כל מוציאים אותה לאור השמש. אח"כ קובעים כללים - בלי יוצאים מן הכלל.ואז מפרידים בין הרשויות: תבוא רשות אחת, ותפקח על השניה.

28.מן הסתם פני הדור כפני שופטים אלה.

29.מי שעושה "עסקת טיעון" עם וייסגלס "שטחים לחמאס תמורת סגירת תיקים",מסוגל לכל פשע שבעולם.

30.מציע פיתרון. למה לא לפנות אל מבקר המדינה? אבל פתאום נזכרתי ש...אופס.מי היה בעצם זה שהתנגד למשוב השופטים?ומי זו בתו? רגע... רגע... האין זו במקרה הרשמת אילונה לינדנשטראוס-אריאלי?ועליה כתוב כך:
נולדה בשנת 1967 בישראל.בשנת 1985 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר "חוגים" בחיפה.בשנים 1985-1988 שירתה בצה"ל.בשנת 1995 סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב.בשנים 1995-1996 התמחתה אצל כבוד השופט גרוס בבית המשפט המחוזי בתל אביב,ובמשרד עו"ד.
בשנת 1996 הוסמכה כעורכת דין.בשנים 1996-1999 עבדה כעו"ד במשרד עו"ד.
בשנים 1999-2002 שימשה כיועצת משפטית במחלקה המשפטית בעירית חיפה.
ביולי 2002 מונתה לכהונת רשמת בבתי משפט השלום במחוז הצפון.כלומר, אנחנו בידיים מצויינות ומבקר המדינה שלנו שהוא אדם יעיל ועשוי ללא חת (שהבטיח לנקות את השחיתות כמו אבן משחזת), מיד הולך להתלבש על כל התופעות המתוארות בכתבה. הרי עליו אי אפשר יהיה לעבוד, כי הוא מכיר את השיטה, כמו שאומרים, מהבית.

31.הנהלת עמותת אומ"ץ. תל אביב

כתובת דוא"ל: [email protected]

תמיכה גורפת.אנו מברכים את חברנו עזריאל על מאמרו המאלף שחשף לראשונה בהיקף ובעוצמה בעיה חמורה שעד כה דיברו עליה בחדרי חדרים ומפה לאוזן.פירסום זה ישמש לנו מנוף לתכנית פעולה מיידית כדי להביא להפסקת הנפוטיזם בקרב השופטים ואנשי פרקליטות בכירים.

32.מערכות שלטוניות במדינה מסודרת, נבנות כך שאם מסתננים כמה מושחתים למערכת, יש מי שיתפוס אותם...אצלנו, המערכת המשפטית קיבלה פטור.
זו הסיבה שהמערכת מושחתת.אם ירסנו את שגעון-הגדלות של בג"ץ, יפרידו סופית בין הפרקליטות לבתי-המשפט, ידאגו לשקיפות מקסימלית - נזכה למערכת משפטית הגונה.

33.כתוב בגוגל את המלים הבאות - שבתאי עזריאל איכות השלטון.

בית המשפט העליון קורס.

ספק אם יש בית משפט גבוה, במדינה דמוקרטית כלשהי, שסובל מעומס כה אדיר. מדובר למעשה בשני בתי משפט: בית משפט לערעורים, ובית דין גבוה לצדק, כערכאה ראשונה ואחרונה.

מאז הוקמה המדינה ועד היום היה שינוי מזערי במספר השופטים. העומס, לעומת זאת, עלה באופן דרמטי.

מדוע עלה העומס?

ראשית, פתיחת זכות העמידה בבג"ץ, שגרמה לעתירות צודקות, אבל גם טרחניות. בית המשפט הפך לא רק להיכל הצדק, אלא גם ללשכת סעד.

שנית, במסגרת החלטות משפטיות דוגמת "הלכת פרופים", שבה נקבע שלא הטקסט בחוזה קובע, אלא הפרשנות של השופט, כל טקסט הפך לבסיס לפרשנויות ספקולטיביות.

העומס על בתי המשפט הלך וגדל.

שלישית, המהפכה החוקתית, שבה "הכל שפיט" ו"כל הארץ משפט".

בית המשפט העליון החליט על דעת עצמו, עוד לפני חוקי היסוד, שהוא ממשלת-על. הערכים חשובים יותר מהחוקים. מה שעשתה הלכת פרופים למשפט האזרחי, עשתה המהפכה החוקתית למשפט הציבורי. הכל הפך לפרוץ.

נכון שחוק מפורש קבע ששר יתפטר מהממשלה רק לאחר הרשעה, אבל בא בג"ץ, וקבע בעניינם של דרעי ופנחסי, שהחוק לא חשוב. דעת השופטים חשובה יותר.

החוק קובע שמפלגה או מועמד לכנסת ששוללים את אופיה של מדינת ישראל כ"יהודית ודמוקרטית" - ראויים לפסילה. אבל לעזאזל החוק הכתוב. יש חוק של הכנסת ויש נורמה של "הציבור הנאור". ומבין שניהם, בחרו השופטים בעצמם.

עכשיו מתלוננת נשיאת העליון, ביניש, על העומס. היא רוצה בית משפט לערעורים, כדי שהעליון יוכל לעסוק בעניינים עקרוניים. הצדק איתה. ככה אי אפשר להמשיך. יש צורך בערכאת ערעור, בנוסף לצעדים נוספים שיקטינו את העומס, ויש צורך בבית משפט גבוה שיעסוק בעניינים עקרוניים. לבית משפט כזה, בכל מדינה מתוקנת, קוראים בית משפט חוקתי.

הגיע הזמן שגם ישראל תהפוך למדינה מתוקנת

הוועדה למינוי שופטים בוחרת מועמדים לפי איכותם המקצועית. כך זה לפחות אמור להיות. כמשפטנים, שופטי ישראל בכלל, והעליון בפרט, הם אכן ברמה גבוהה. אלא שאין שום קשר בין מקצוענות שיפוטית ומשפטית ובין שיקול דעת בסוגיות עקרוניות. בדיוק לשם כך יש צורך בערכאה נוספת. ביניש, נחזור ונאמר, צודקת.

אלא שאת בית המשפט העליון הנוכחי, שהוא בית משפט מקצועי לעילא, צריך להפוך לבית משפט לערעורים. זו התמחותו. זה תפקידו. לכך ורק לכך הוכשרו שופטיו.

אין להם שום יתרון כאשר מדובר בסוגיה פוליטית שנויה במחלוקת.

אין בבית המשפט המקצועי לעילא, הקיים היום, קשת הדעות הנדרשת לצורך קבלת הכרעה ראויה. כאשר לבית המשפט מגיעים רק, או כמעט רק, מועמדים עם אג'נדה מסוימת - זה לא בית משפט חוקתי. זה מוסד מפלגתי.

אין שום בעיה אם מועצת הרופאים העליונה תהיה מורכבת רק מתומכי ש"ס או מרצ. המקצועיות שלהם קובעת ולא הדעות שלהם. אבל כאשר הרופאים הללו ירצו להכריע בנושאים ציבוריים רגישים ופוליטיים - המקצוענות שלהם לא תעזור, ויש צורך בפורום אחר. קוראים לזה בית משפט לחוקה, ואנשיו מתמנים בהתאם למפתח שיש בו גם ביטוי לזרמים פוליטיים בציבור.

כך שאם המחוקקים שלנו אינם אחוזי פחד מהאליטה המשפטית והשיפוטית, המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לביצוע התיקון הנדרש:

הפרדה בין שני חלקי בית המשפט העליון דהיום. ההרכב הנוכחי ראוי לכהן כבית המשפט הגבוה לערעורים. בג"ץ צריך להפוך לבית המשפט החוקתי, שיעסוק בסוגיות עקרוניות וערכיות, הקשורות להפרדת רשויות, לחוקי יסוד, לשאלות דת ומדינה, ורוב הסוגיות המעסיקות היום את בג"ץ.

לפני למעלה מעשור, כאשר הועלתה הצעה להקים בית משפט לחוקה, הפך אהרן ברק ללוביסט של עצמו, ואמר שאת הג'וק הזה צריך להרוג בעודו קטן. הוא הצליח. זה היה ניצחון פירוס. מאז, אמון הציבור רק הולך ויורד. כך שהגיע הזמן להקים לתחייה את הג'וק הזה.

זה מה שמקובל במדינות המתוקנות. הגיע הזמן שגם ישראל תהפוך למדינה מתוקנת.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/159/030.html?hp=1&loc=36&tmp=2243

תגוביות:

1.המאפיה של מר"ץ נשענת על הסניף שלה בבג"ץ ובפרקליטות.

2.לשופטים אין כל זכות לתת פסיקות בהתאם לערכיהם הפרטיים, אלא רק בהתאם לחוק הכתוב. מיותר לציין שאין להם שום זכות לבטל חוקים, כי הערכים היחידים הקובעים במדינה דמוקרטית, הם ערכי הרוב כפי שנבחר ומיוצג בפרלמנט. אגב בגלל הסיבות שמניתי כאן, אין באנגליה חוקה, וזאת הדמוקרטיה הוותיקה בעולם כיום. ולגבי בית המשפט הנוכחי- יש לפזר את בית המשפט העליון. זוהי דיקטטורה - זה לא בית משפט!

3.בגין ז''ל סלל את דרכו של אהרון ברק שזרע הרס וחורבן.

*************

אשכול בג"צ 1

...אינספור אנשי אקדמיה וחלקים רחבים מקרטל זכויות האדם, מהעולם ומישראל, הפכו את המאבק הזה לפרויקט אישי וגלובלי.

אלה כבר לא רק השוליים של נעם חומסקי ונורמן פינקלשטיין. אלה גם אנשים שהיו במרכז.

כמו תמיד, אלה יהודים שמובילים את המתקפה. אחד הבולטים שבהם הוא ההיסטוריון טוני ג'אדט (Tony Judt), שהלך לעולמו, ובשנותיו האחרונות היה דובר מרכזי לשלילת זכות קיומה של מדינת לאום יהודית. במאמר שזכה להדים רבים, הוא כינה את מדינת הלאום היהודית כאנכרוניזם שעבר זמנו. או הכוכב החדש של השמאל הישראלי, פיטר ביינרט (Peter Beinart), שאינו שולל, עדיין, את זכותה של מדינה יהודית להתקיים, אך הוא מאמץ חלקים ניכרים מהרטוריקה המאפיינת את תעשיית השקרים.

תגובית:

הדברים שלהלן מתייחסים למאמרו של בן דרור ימיני "בית המשפט העליון קורס" מיום 21.9.10.

מקומו של מאמר מן הסוג הזה הוא בבלוג, כדי שהצנזורע - דורנר, מהמועצה של הקומיסרים, לא תוכל למחוק תגובות מן הסוג כדלהלן:

ראשי תיבות לבג"ץ הוא בית משפט גבוה לצדק ולאו בית דין.

ניתוח הדברים שלך הוא נכון, אבל לוקה בעיקר ועוסק בתפל.

עיקר המהפכה של אהרון ברק היא הפיכתה של מדינת ישראל היהודית לדמוקרטית בהגדרתה, וכל עוד תתעקש לדבוק בעיקר העיקרים של אהרון ברק, קרי מדינה יהודית ודמוקרטית אמרת אך אמרת כלום.

סילוקם של שני חוקי היסוד הנוראיים:

- האדם הפאשיסט וחירותו

- חופש העיסוק בטרור

ומחיקתם מרשומות המדינה תוביל לקץ מהפיכת 1992.

מה שאתה מציע, ולא מסוגל להבין הוא שאהרון ברק לעולם לא יפקיד את סמכויות המהפיכה בידיהם של שופטים ימניים, שפירושו מתן ייצוג רחב לכל הפלגים באוכלוסיה.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1645

354

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/159/030.html

חקיקה נדרשת בנושא פעילות האירגונים הלא ממשלתיים, המזיקים לישראל בצורה הרסנית בכל הרמות והאספקטים.

חקיקה לצורך מהפיכה בנושא חטיפת בית משפטנו העליון על ידי גילדה של יוצאי פולין וליטא בלבד, שבוחרים את עצמם בשיטת חבר מביא חבר, ומייצגים רק את עצמם ואת האג'נדה הקיצונית שמאלנית של יוצרם אהרון ברק.

יוצרם במובן של משבט כבשי הדולי האחידות הפועות כולן כמקהלת שמאל קיצוני, שאינה מייצגת לא את האינטרסים הלאומיים שלנו, לא את זכותה של מדינה יהודית להתקיים, ולא את הצורך שקיומה של מדינה יהודית יגבר על כל שיקול אחר.

חבורת כבשי דולי שסלידתה מהמשפט העברי העשיר עוברת כל גבול, ולחילופין בורותה בו היא אות קלון המעיד על ריקנות מטענם היהודי. זו חבורת פולנים שאהבתה למשפט הטורקי והאנגלי מעידה על תלישות ממקורותינו, מורשתנו היהודית, ויהודיותנו בכלל.

ולכן חווה העם בציון את חטיפת בית משפטו על ידי חבורה זו, כחטיפה עויינת אנטי ציונית ואנטי יהודית של קבוצה שאין לה שום לגיטימיות בציבור היהודי הלאומי והציוני.

מי שרואה את רשת העכביש שטוו אנשים אלה על ידי הברגת קרוביהם ובני משפחתם וחבריהם לעמדות שליטה בכל תחומי החיים, עומד בפה פעור ותוהה כיצד מעיזים אנשים אלה לטעון לטוהר מידות כלשהו כאשר אלה הם מעשיהם.

יריב לוין פועל בתחום החקיקה על מנת לחסל תופעות לא חוקיות ולא מקובלות כאלה.

אין ספק שמה שנקרא "בג"צ" במדינת ישראל, הוא תופעה ייחודית כלל עולמית כפי שציין פרופ' פוזנר, שלא היתה יכולה להתהוות בשום מדינה דמוקרטית בעולם. זהו חיסול מוחלט של עקרון הפרדת הרשויות במשטר הדמוקרטי. זה גם ביטול הדמוקרטיה בפועל.

בכל המדינות הדמוקרטיות בוחר השלטון את השופטים, ולא השופטים הם הבוחרים את עצמם ואת חבריהם. מה זה? מועדון חברים פרטי של מישהו?רק יוצאי פולין וליטא נבחרים?

כך נוצרה תופעה חריגה בנוף.

מוסד מוזר ולא חוקי, כולו חד גווני, כולו חד צלילי וחד ממדי, צר אופקים ובעל תפיסת עולם שאינה מקובלת על הציבור הרחב כלל וכלל, וצריך לומר אף מקוממת את הציבור הציוני היהודי הרחב בישראל, מוסד שמייצר החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים יהודיים במדינה היחידה בעולם שהיא ביתם הלאומי של היהודים.

בית המשפט שלנו נחטף על ידי קבוצת אנשים שרוממו עצמם לדרגת קיסרים של ממש, וניכסו לעצמם את תפקיד ממשלת העל באמצעות הפעלת זרועות תמנון ארוכות, שבוחשות בכל מוסדות המדינה ובקרבי הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, שהוא בשר מבשרם של חוטפי בית המשפט, ומשתייך אף הוא לקליקה הזאת. לכן נעמדו שופטי הבג"צ על רגליהם האחוריות בהיסטריה שאין דומה לה, והתעקשו על כך שהם יקבעו מי יהיה היועץ המשפטי הבא בישראל. זו חוצפה!

יש לתקן את המצב הזה ויש לערוך שינוי יסודי.

יש לבטל מיידית את שני חוקי היסוד שאהרון ברק הפך בצורה לא לגיטימית לכביכול חוקה.

על חוקים אלה הצביעו בסך הכל 32 חברי כנסת ואי אפשר להופכם לפתע לחוקה, כי לחונטה הפולנית מתחשק.

יש לבטל את כל פעילותו ההרסנית של אהרון ברק, ולבטל את המציאות שייצר ברק לפיה בית המשפט הפך למחוקק על, כמו גם נטל לעצמו רשות שלא הוענקה לו על ידי הכנסת לבטל חוקים שמחוקק המחוקק.

תפקיד בית המשפט הוא לשפוט על פי החוקים שמחוקקת הכנסת, ולא לייצר חוקים משלו. הוא רק שופט ותו לא!

זוהי אנרכיה וכוחנות שלא תאומן, תוך ציפצוף על חובת הפרדת הרשויות הקיימת בשיטה הדמוקרטית.

בג"צ הפך עצמו לשלטון על, ואיבד לחלוטין את הקשר עם המציאות בה אנשיו אינם נבחרי הציבור, אינם מייצגי הציבור, ואינם אמונים בשום דרך על הנהגת המדינה. בג"צ הנוכחי פוסק על פי החוק הטורקי המוסלמי ועל פי החוק האנגלי הנוצרי. יש לשים לכך קץ. אנחנו לא מוסלמים ולא נוצרים. אנחנו יהודים ויש לנו מורשת משפטית יהודית עניפה משלנו.

להלן לקט מחוקים חשובים בהם עוסק יריב לוין:

1.הצעת חוק איסור הטלת חרם, התש"ע–2010
6.7.2010

חוק זה מטרתו להגן על מדינת ישראל בכלל ועל אזרחיה בפרט מפני חרמות אקדמיים, כלכליים ואחרים, המוטלים על המדינה, אזרחיה ותאגידים בה מחמת הקשר שלהם למדינת ישראל. בארה"ב קיים חוק דומה המגן על ידידותיה מפני חרם של צד שלישי, כאשר הנחת היסוד היא שאזרח או תושב המדינה לא יקרא להטלת חרם על ארצו שלו או על בעלות בריתה. הנחה זו הופרכה ככל שהדברים אמורים באזרחי ותושבי ישראל. אם ארה"ב מגינה בחוק על ידידותיה, קל וחומר שלישראל קיימת החובה והזכות להגן בחוק עליה ועל אזרחיה. למאמר המלא...(עמוד 2).

2.הצעת חוק הפסקת תשלום שכר, גמלה ותשלומים אחרים לחבר הכנסת ולחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010
5.7.2010

מטרת הצעת החוק היא להפסיק העברת שכר, גמלה ותשלומים אחרים מאוצר המדינה לחבר כנסת מכהן או לחבר הכנסת לשעבר שדרוש לחקירה או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה חמורה שבוצעה בעת כהונתו בכנסת, והוא אינו מתייצב לחקירה או למשפט או לריצוי העונש, לפי העניין. נכון להיום, חברי כנסת שנדרשים לחקירה או שהוגש נגדם כתב אישום בגין עבירות מעין אלה, אף שבוצעו במהלך כהונתם, ואינם מתייצבים לחקירה או למשפט, יכולים ברוב המקרים, להמשיך וליהנות מתשלומי שכר ותשלומים אחרים מהכנסת. למאמר המלא...(עמוד 2).

3.הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (מתן זכות תגובה), התש"ע–2010
12.5.2010

מזה שנים מתנהל במדינות רבות שיח אקדמי ופוליטי ער על היבטים שונים של התערבות חקיקתית בתחום התקשורת. ברקע כמה מהדיונים הללו עומדת שאלה מהותית: מהו, בעצם, חופש הביטוי, ויותר מכך – למי הוא שייך. האם על חירות הביטוי, וביטויה המובהק ביותר, חופש העיתונות, להיות מופקדת בהכרח רק בידיהם של מוציאים לאור ועורכים, או שגם לגורמים אחרים בציבור יש מניית יסוד בעיקרון הדמוקרטי הזה? מה קורה כאשר חופש הביטוי מתנגש בחירויות יסוד אחרות? והאם למדינה יש סמכות להתערב כאשר נדמה שהתקשורת אינה ממלאה את תפקידה החברתי כראוי? למאמר המלא... (עמוד 4).

4.הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הפצת שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית במזרח התיכון), התש"ע–2010
12.5.2010

במציאות המזרח תיכונית החדשה, משודרים עשרות ערוצי טלוויזיה שמקורם במדינות ערב, לרחבי המזרח התיכון. משידורים אלה נעדר באופן בולט כל שידור שמקורו בישראל. חלק מהדיאלוג המתחייב, הן בין מדינת ישראל לבין הציבור הערבי במזרח התיכון והן בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בתוך גבולות המדינה, הם שידורים בשפה הערבית. למאמר המלא...(עמוד 4).

5.הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – העברת כספים בתוך סעיף תקציב), התש"ע–2010
17.3.2010

תקציב המדינה מהווה את הכלי העיקרי ליישום מדיניות הממשלה הנבחרת, כאשר קביעתו של תקציב כאמור וחלוקתו בין המשרדים משקפת את סדר עדיפויותיה בחלוקת המשאבים העומדים לרשותה. על אף האמור לעיל, השימוש הנוכחי של משרדי הממשלה בתקציב אינו מבטא במידה המיטבית את סדרי העדיפויות של הממשלה הנבחרת כי אם אלה של הממשלות שקדמו לה. הסיבה המרכזית לבעייתיות בשימוש בתקציב המשרד לשם קידום מטרות ציבוריות נעוצה בעיקר בכך שכל העברת כספים מסעיף תקציב אחד למשנהו טעונה אישור בפועל של משרד האוצר, גם מקום בו אין מדובר בחריגה ממסגרת התקציב המשרדי הכולל. מצב זה יוצר סרבול ביכולת הביצוע של הממשלה, מסרבל את המדיניות ומונע גמישות ודינמיות הנדרשות פעמים רבות מממשלה כזרוע המבצעת. הדבר גם מקשה על הציבור לבחון ביעילות את מידת השגת יעדי המשרדים השונים. למאמר המלא...(עמוד 5).

6.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הליכי מינוי שופט לכהונה בפועל), התש"ע–2010
9.3.2010

מטרת חוק זה היא לבטל את האפשרות למנות שופט בית משפט מחוזי לכהונה בפועל (זמנית) בבית המשפט העליון. חוק בתי המשפט , התשמ"ד–1984 (להלן – החוק), קובע כי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים למנות שופט לכהונה בפועל (כהונה זמנית); מינוי זה, בניגוד למינוי של קבע, אינו טעון אישור הועדה לבחירת שופטים. למאמר המלא...(עמוד 5).

7. הצעת חוק חיפוש חפצים וחומרים מסוכנים אצל תלמידים במוסד חינוך, התש"ע–2010
2.3.2010

בשנים האחרונות חזינו בתופעות קשות של שימוש בנשק קר ובסמים בידי תלמידי בתי ספר, לעתים אף בשטח בית הספר עצמו. כדי להגן על שלומם וביטחונם של התלמידים, מוצע לקבוע כי מנהל מוסד חינוך יהיה רשאי למנות ממונה על שלום התלמידים. במטרה למנוע החדרת חפצים מסוכנים למוסד החינוך, כדוגמת סכין, אולר, אגרופן, או כל חפץ אחר שיש בשימוש בו כדי לפגוע בגופם של תלמידים, וכן משקה אלכוהולי, סם מסוכן או כימיקל מסוכן אחר, יהיה רשאי הממונה לערוך חיפוש בתיקו ובחפציו של תלמיד בשטח מוסד החינוך או בכניסה אליו. על הממונה יהיה להקפיד כי חיפוש כאמור ייעשה, ככל שניתן, באופן שלא יפגע בפרטיותו ובכבודו של התלמיד. למאמר המלא...(עמוד 6).

8.הצעת חוק הביטחון בדרכים, התש"ע–2010
15.2.2010

מטרת חוק זה הינה לאפשר הוצאת צווים אשר יאסרו או יגבילו את התנועה בדרכים, על מנת להבטיח שמירה נאותה על ביטחונם של העושים שימוש בדרכים אלה ושל המתגוררים או השוהים בסמוך אליהן. מאז ראשית ימי הציונות ביצעו ארגוני הטרור פעולות טרור בדרכים, אשר כוונו כנגד שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרכים. בד בבד, ניצלו פעילי ארגוני הטרור את חופש התנועה שניתן בדרכים שונות, על מנת להגיע באמצעותן ליישובים הסמוכים לאותן דרכים ולפגוע באנשים המתגוררים שם או הנמצאים בקרבת אותן דרכים. למאמר המלא...(עמוד 6).

9.הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על תוקפו של חוק)
2.2.2010

מטרתה של הצעת חוק-יסוד זו להסדיר את הביקורת השיפוטית על חוקיות חוקים, ובכך לשים קץ למצב שבו מכריז בית המשפט על בטלות חוקי הכנסת, כאשר הדבר נתפש כעימות בין הרשות השופטת לבית הרשות המחוקקת. למאמר המלא...(עמוד 7).

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - מינוי רשם), התש"ע-2010
1.2.2010

מטרת חוק זה הינה לתקן את הליכי מינויים של רשמים, באופן שמינויים יעשה, בדומה למינויים של שופטים, על ידי הוועדה לבחירת שופטים. תפקידם של הרשמים בבתי המשפט הינו תפקיד הנושא אופי שיפוטי מלא. יתרה מכך, לרשמים בבתי המשפט הוקנו סמכויות רבות ורחבות, אשר יש בהן כדי להשפיע השפעה של ממש, ולעיתים אף השפעה מכרעת, על תוצאתו של ההליך המשפטי כולו. בין תפקידים אלה ניתן למנות מתן פסק דין בהיעדר הגנה (ס' 86 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984), מתן פסק דין מוסכם וקביעת הוצאות בפסק דין כזה (ס' 87 לחוק האמור), מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש (ס' 88 לחוק האמור) ומתן צו עיקול זמני (ס' 98 לחוק האמור). למאמר המלא...(עמוד 7)

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות בית המשפט הגבוה לצדק)
26.1.2010

רשויות מדינה שונות המופקדות על ביטחון המדינה ואזרחיה אינן רק בעלות הידע הגדול ביותר בעניינים אלו אלא גם נושאות באחריות הישירה לתוצאות פעולותיהם. ההחלטות של רשויות אלו נובעות מהידע הרב שהצטבר אצלם ומושפעות מהידיעה שבעקבות החלטה לא נכונה הן יתנו את הדין. עקב כך, רשויות אלו ישאפו לבטחון המדינה ואזרחיה ולצמצום סכנות הפגיעה באזרחי המדינה. למאמר המלא...(עמוד 7).

10.הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – החלת החוק על אזור יהודה ושומרון), התש"ע–2010
12.1.2010

מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון עומד זה שנים רבות בפני ניסיונות של ממשלות ישראל למנוע את התרחבותו עד כדי חיסולו. בניגוד לכללי הבניה ברחבי הארץ, כל בניה או הרחבה ביהודה ושומרון דורשת את אישורו של שר הביטחון, שחותם על פי שיקוליו ולא על פי קריטריונים ברורים. מצב זה הביא אותנו לאחרונה לכך ששר הביטחון מונע כל סוג של בניה ביהודה ושומרון, גם אם היא לצורך הגידול הטבעי. צווי ההקפאה שהוצאו לאחרונה הביאו למצב אבסורדי בו מונעים פקחים מטעמו של שר הביטחון בניה שאושרה כחוק. למאמר המלא... (עמוד 8).

11. הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון – סמכות לשינוי התוספת לחוק), התש"ע–2010
12.1.2010

חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בנוסחו הקיים, מסמיך את שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספות לחוק ולכלול עניינים נוספים בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. מוצע כי לצורך הפעלת סמכות השר, יידרש השר להתייעצות בלבד, עם נשיא בית המשפט העליון, וכן לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; זאת, מאחר ששינוי התוספות הוא עניין של מדיניות אשר ראוי כי יהיה מסור להחלטת השר ולאישור הכנסת תוך התייעצות בלבד עם נשיא בית המשפט העליון. למאמר המלא...(עמוד 8).

12.הצעת חוק המקרקעין (תיקון – הגבלה על העברת זכויות במקרקעין לזרים), התש"ע–2010
12.1.2010

רובן המכריע של הקרקעות במדינת ישראל נוהל על ידי מנהל מקרקעי ישראל ללא קבלת זכות בעלות אלא חכירה בלבד, ואילו הבעלות על הקרקע נשארה בידי מדינת ישראל, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל. על פי תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, המכונה "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל", שהתקבל בכנסת השמונה עשרה, יופרטו קרקעות רבות ויועברו לבעלות פרטית מלאה. קיים חשש כי קרקעות המדינה יועברו לגורמים זרים ובכללם לגורמים עוינים. על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל לא יועברו זכויות במקרקעין ולא יסכים המינהל להעברת זכויות במקרקעין לזרים, אלא לאחר קבלת אישור יושב ראש המועצה שהוא שר הבינוי והשיכון, ולאחר קבלת חוות דעת של ועדת משנה. למאמר המלא... (עמוד 8).

13.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התש"ע–2009
31.12.2009

הצעת חוק זו מטרתה כפולה: האחת - הגברה משמעותית של הייצוגיות ומגוון הדעות בבית המשפט העליון. השניה - הקלה על העומס המוטל על שופטי בית המשפט תוך צמצום הפיגור בשמיעת התיקים ובקבלת ההכרעה בהם. החוק המוצע נועד לאפשר גיוון של ממש בהרכבו של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מהרכב אנושי חד גוני, ומהיעדר שיקוף הולם של מגוון הזרמים בחברה הישראלית. צורך זה מתחדד נוכח נטייתו הגוברת של בית המשפט העליון לעסוק בסוגיות שבמדיניות ובהשקפת עולם. הגדלת מספר השופטים תאפשר את מינויים של שופטים בעלי רקע ועמדות מגוונים באופן שיבטא נאמנה את השקפות העולם השונות הרווחות בציבור הישראלי. גיוון הרכב בית המשפט העליון יאפשר גם תוספת של שופטים בעלי מומחיות בתחומים שונים, ויתרום למקצועיותו של בית המשפט ולהתמקצעותו בקשת רחבה של תחומים משפטיים המובאים בפניו. למאמר המלא...(עמוד 8).

14.הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (תחולת המשפט בערים, במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות), התש"ע–2009
29.12.2009

הצעה זו מבקשת להחיל את החוק הישראלי על הישובים היהודיים ביהודה ושומרון ותושביהם ואין בה כדי לספח את כל יהודה ושומרון למדינת ישראל. הצעת חוק זו אינה פוגעת בעיקרון הטריטוריאליות המקובל בתפיסות משפטיות מודרניות, הקובע כי אנשים החיים בשטח מסוים יהיו כפופים לאותה מערכת חוקים. זאת בשל השינוי החוקי שחל באזור עם הקמת הרשות הפלשתינאית והכפפת רוב ככל הערבים הפלשתינאים למערכת חוקים אחרת. המצב החדש קיבל את ביטויו בתיקון לחוק ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום – בשנת 1995. למאמר המלא...(עמוד 8).

15.הצעת חוק-יסוד: מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי
9.12.2009

שאלת היחס בין מרכיבי המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" הביאה למחלוקות קשות בפסיקה ובספרות המשפטית, כאשר לא אחת רוקן המונח "מדינה יהודית" מתוכנו, משל היה סרח עודף למונת "מדינה דמוקרטית". לפיכך, מוצע לשנות את המונח מ"מדינה יהודית ודמוקרטית" ל"מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי" על מנת להבהיר ולהדגיש, מחד גיסא, את מרכזיותה של הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומאידך גיסא, את משטרה הדמוקרטי של המדינה. למאמר המלא...(עמוד 9).

16.הצעת חוק חופש המידע (תיקון - חובת ניהול פרוטוקול), התשס"ט - 2009
30.11.2009

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו) וח"כ רונית תירוש (קדימה) הגישו היום תיקון להצעת חוק חופש המידע, על פיו בכל ישיבה המתנהלת ברשות ציבורית יירשם פרוטוקול. הצעת החוק הינה פרי יוזמה משותפת לחברי הכנסת ולתנועה לחופש המידע. למאמר המלא...(עמוד 9).

17.הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - תקופת התמחות), התש"ע – 2009
11.10.2009

הצעת חוק זו באה להאריך את תקופת ההתמחות הדרושה לצורך קבלת רישיון עריכת דין. זאת, על מנת לשפר את הרמה המקצועית של עורכי הדין המוסמכים, ולהתאים את תנאי ההכשרה במקצוע עריכת הדין לדרישות המקצוע ולאחריות הציבורית הגלומה בעיסוק בו. למאמר המלא...(עמוד 9).

18.הצעת חוק שפות רשמיות, התשס"ט–2009
18.10.2009

הצעת חוק זו מטרתה לקבוע את השפות הרשמיות של מדינת ישראל, בהן יעשו שימוש מוסדות המדינה ונציגיה... למאמר המלא... (עמוד 10 ).

19.הצעת חוק תנאי כליאה של אסירים נדרשים
24.9.2009

מטרת החוק המוצע היא לתת בידי המדינה מנוף לחץ על ארגוני הטרור כדי לאלצם לקדם במהירות רבה יותר עסקאות לשחרור חיילים ואזרחים ישראלים חטופים... למאמר המלא...(עמוד 10).

20.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התש"ע–2009
16.11.2009

הצעת חוק זו מטרתה כפולה: האחת - הגברה משמעותית של הייצוגיות ומגוון הדעות בבית המשפט העליון. השניה - הקלה על העומס המוטל על שופטי בית המשפט תוך צמצום הפיגור בשמיעת התיקים ובקבלת ההכרעה בהם. החוק המוצע נועד לאפשר גיוון של ממש בהרכבו של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מהרכב אנושי חד גוני, ומהיעדר שיקוף הולם של מגוון הזרמים בחברה הישראלית. צורך זה מתחדד נוכח נטייתו הגוברת של בית המשפט העליון לעסוק בסוגיות שבמדיניות ובהשקפת עולם. הגדלת מספר השופטים תאפשר את מינויים של שופטים בעלי רקע ועמדות מגוונים באופן שיבטא נאמנה את השקפות העולם השונות הרווחות בציבור הישראלי. למאמר המלא...(עמוד 10).

21.הצעת חוק חופש המידע (תיקון – יישום שקיפות המידע לטובת הציבור), התשס"ט–2009
18.10.2009

חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, נחקק בשנת 1998, ונתלו בו תקוות שיביא ל"מהפכת שקיפות" במערכת היחסים שבין הרשויות הציבוריות לאזרח. קרוב לעשר שנים מאוחר יותר, תקווה זו נכזבה. מנגנונים בירוקרטים ופטורים מהותיים שהוכנסו לחוק במטרה למנוע ניצולו לרעה, מנוצלים על-ידי רשויות ציבוריות כדי לעקרו מתוכן. החוק לא הוכיח עצמו ככלי שימושי לאזרח או לארגונים לשינוי חברתי, ועל כן תדירות השימוש בו היא מן הנמוכות במערב. מבקשי מידע נתונים לחסדיהם של ממונים ברשויות ללא כל ערכאת ערעור, זולת בית המשפט המנהלי שפניה אליו כרוכה בהוצאות נכבדות. מטרת חוק זה היא ליתן מענה לפגמים שנתגלו במשך שנות הפעלתו של החוק במטרה לקדם באופן משמעותי את "מהפכת השקיפות" שהמחוקק ייחל לה עם חקיקת החוק המקורי. למאמר המלא...(עמוד 11).

22.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מינוי שופט לבית המשפט העליון), התשס"ט–2009
18.10.2009

מטרת הצעת חוק זו היא למנוע מצב של שיתוק ממושך בעבודת הועדה לבחירת שופטים, בשל חילוקי דעות בין חבריה... למאמר המלא...(עמוד 11).

23.הצעת חוק הממשלה (תיקון – שמירה על קדושת ירושלים), התשס"ט–2009
18.10.2009

בחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל ניתן מעמד מיוחד לירושלים כבירת ישראל וכעיר עם צביון מיוחד של קדושה לשלוש הדתות: יהדות, אסלאם ונצרות... למאמר המלא... (עמוד 11).

24.הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הרכב הוועדה לבחירת שופטים)
18.10.2009

מטרת הצעה זו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, להרכב אשר יאזן באופן נכון בין היקף הנציגות של הרשות השופטת, לזו של הרשות המחוקקת והמבצעת... למאמר המלא... (עמוד 11).

25.הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – חוק האזרחות והכניסה לישראל)
18.10.2009

הצעה זו מעגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 7052/03 עדאלה נגד שר הפנים (להלן – פסק הדין), שנפסק בדעת רוב... למאמר המלא...(עמוד 11).

26.הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – הגבלות על אזרחות, רישיון לישיבה בישראל והיתר לשהייה בישראל), התשס"ט–2009
18.10.2009

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 (להלן – החוק העיקרי) קובע תנאים למתן אזרחות, רישיון לישיבה בישראל ואישור לשהייה בישראל... למאמר המלא... (עמוד 11).

27.הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חופשת הקיץ), התש"ע–2009
5.11.2009

במערכת החינוך נהוג לקיים חופשת קיץ בת 60 ימים בחודשים יולי אוגוסט. למאמר המלא...(עמוד 12).

28.הצעת חוק רשות הר הזיתים, התש"ע–2009
29.12.2009

הר הזיתים הוא בית הקברות היהודי הקדום בעולם. הוא אתר לאומי של עם ישראל מימי בית ראשון ומהווה מקום קדוש לעם היהודי בנוסף על היותו אתר היסטורי ראשון במעלה בחשיבותו לעם ישראל. בנוסף, הר הזיתים הוא המאוזוליאום הלאומי של עם ישראל ויש להעניק לו מעמד מיוחד כדי לשקם אותו, ולתאם בין פעולות הגופים הרבים והשונים המעורבים או שראוי יהיה שיהיו מעורבים בשיקום ופיתוח הר הזיתים. בהעדר גוף כזה אין מי ששומר על ההר, מונע בניה בלתי חוקית בשטחו, וחילול ופגיעה במצבות ובשטחי הקבורה. רשות ציבורית משותפת תאפשר ביצוע כל הפעולות הללו. למאמר המלא... (עמוד 12).

29.הצעת חוק פיצוי נפגעי התליית הבנייה ביהודה ושומרון, התש"ע–2010
21.1.2010

מטרת הצעת החוק היא להעניק פיצויים הולמים לאזרחים, לרשויות ולמועצות המקומיות והאזוריות שנפגעו כתוצאה מהחלטת הקבינט על השעיית הבנייה ביהודה ושומרון שנתקבלה ביום 25.11.09. על פי החלטת הקבינט שיושמה בצו אלוף הפיקוד: "היתרים שניתנו ערב קבלת ההחלטה מותלים בזאת ואין לבצע כל פעילות בנייה לרבות הכשרות קרקע ותשתית". קביעה זו הביאה לפגיעה חמורה בזכויות הפרט והקניין של אזרחי המדינה שרכשו על פי חוק וכדין קרקעות ביהודה ושומרון ואף שילמו למדינה את האגרות הנדרשות והסתמכו על המצב שהיה קיים באותה עת. בנוסף, החלטת הקבינט פוגעת ברשויות ביהודה ושומרון המפסידות הון עתק לאור הפגיעה בתשתיות, פגיעה בתשלומי הארנונה וכדומה. למאמר המלא...(עמוד 12).

30.הצעת חוק להנצחת ההיסטוריה והמורשת של יהדות ארצות האסלאם, התש"ע–2010
26.1.2010

הצעת החוק באה, בהמשך להצעת החוק לפיצויים לפליטים יהודים יוצאי ארצות ערב, לתקן עוול לאומי ובינלאומי בנושא הכאוב והמכריע של הפליטים היהודים מארצות האסלאם באופן יסודי ומעשי; הקונגרס האמריקאי השכיל לתקן את העוול באפריל 2008 כאשר הטיל על נשיא ארה"ב לדרוש מודעות לנושא ולהעלות אותו כל עת שעולה נושא הפליטים הפלשתינאים במסגרת המשא ומתן לשלום באזור; עכשיו הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיטול חלק במשימה. למאמר המלא... (עמוד 13).

31.הצעת חוק אחדות הצבא, התש"ע–2009
21.1.2010

הפעלת צה"ל לפיזור הפגנות בתחומי הקו הירוק ולמשימות פינוי אזרחים ישראלים ורכושם בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון הביאה את צה"ל אל לב הסכסוך הפוליטי של המדינה. חיילים מצאו עצמם קרועים בין מצוות רבותיהם ופקודת מפקדיהם. אלפי אזרחים ראו בצה"ל – לב הקונצנזוס הישראלי – צבא גירוש. למאמר המלא...(עמוד 13).