מנהיגי ישראל הופכים את ישראל ל"גוף בינלאומי", "קורפוס ספרטום" כפי שרצה האו"ם של שנת 47 לעשות לירושלים.הפוליטיקאי הישראלי בן זמננו נכנע להחלטות "הרביעיה הבינלאומית", דרישות "מפת הדרכים", אילוצי "מתווה קלינטון", וה"תכנית הסעודית".
איפה העמדה הישראלית לאומית?
מי אמר שמדובר במשטר דמוקרטי?
הפוליטיקה הישראלית, מאז שנות ה- 90 פועלת לאבד קמעה קמעה את הדמוקרטיה ואת העצמאות של המדינה.
שני גורמים פועלים לשם כך: הגורם הפנימי, השמאל הישראלי, והגורם החיצוני - גורמים בינלאומיים המעוניינים בחיסול "הומני" של ה"שגיאה" ששמה מדינת ישראל.
המציאות הישראלית ההולכת ומחריפה עבור השמאל הישראלי מציבה לו דילמה:
הזדהות עם העמדה היהודית העצמאית והצודקת, או הזדהות עם הקליפה הליברלית-מערבית, גם במחיר חיסול העצמאות ובמחיר חיסול הדמוקרטיה.
רוב השמאל בחר באופציה השניה, ולכן הוא מטפח את "כוהני" הדמוקרטיה ( בג"צ, תקשורת ) ומבטל את מהות הדמוקרטיה ( העם ).
בדיאלקטיקה שיקרית ובתעמולה הגובלת בשטיפת מוח, הוא מגבה את נציגיו אלה, גם כשהם חורגים מכל קנה מידה חוקי כאהרון ברק, ומבזה את נציגי העם הכנסת, ומרכז הליכוד, גם כשהכרעתם טהורה, אידיאולוגית ועניינית.
לשמאל לבדו אין מספיק כוח, ולכן, בדומה לשטות שעשה אריסטובלוס בימי רומי, הוא קורא לבן ברית מבחוץ.
כך אנו רואים את חביאר סולאנה, דמות חיוורת ופאתטית, שלא מצליחה לפתור בעיה אחת מבעיותיה של ספרד, מתפרנס בהנאה מבעיות המזרח התיכון.
והקווארטט, נציגי ארבע ה"מעצמות", עד לא מזמן רק שם נאה לרביעיית מיתרים, הוא שמכתיב את סדר היום הפוליטי במדינת ישראל.
תאמרו, הרי תמיד היה כך, גם בימי בן גוריון, אז היינו מדינה קטנה וחלשה, שהיתה כבולה מאד לאילוצי פוליטיקה בינלאומית.
ובכן, זה היה מאד שונה.
גם אם נניח לעוצמת המדינה שגברה מאד מאז, הרי אז, חלשים ככל שהיינו, עמדנו על דעתנו, גם כשהיינו מוגבלים ביישומה.
בן גוריון ביכה את אובדן יהודה ושומרון, דיבר על טרנספר וחלם על "מלכות ישראל השלישית", דעות שעליהן היו מאשפזים פוליטיקאי בן זמננו.
הפוליטיקאי הישראלי בן זמננו נכנע להחלטות "הרביעיה הבינלאומית", דרישות "מפת הדרכים", אילוצי "מתווה קלינטון", וה"תכנית הסעודית".
אלה בסך הכל דרגות שונות של בינאום הסכסוך לצורך הפיכתה של ישראל ל"גוף בינלאומי" - "קורפוס ספרטום" - כפי שרצה האו"ם של שנת 47, לעשות לירושלים.
כך ימונה לו גוף עם מועצת מנהלים כמו רביעיית הקוורארטט, או האו"ם, שיאציל סמכויות להנהלה מקומית מטעמו, הנהלה שתהיה מורכבת מנציגי השמאל הישראלי.
בראש ובראשונה בג"צ אליו יצורפו העיתונים היומיים, שלי יחימוביץ', והקרן החדשה לישראל.
אלה יכתיבו את סדר היום, השערוריות, העתירות, הקידומים וכל מה שחשוב.
והעם בישראל מה איתו?
התשובה: מי זה העם בישראל, את מי הוא מעניין?
http://cafe.themarker.com/post/583480/#comments
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=153642