חבר הכנסת יריב לוין (ליכוד), יו"ר ועדת הכנסת, סייר בישובי צפון השומרון כאורחו של ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה.

במהלך הסיור ביקר ח"כ יריב לוין ונפגש עם תושבי הישובים מבוא דותן, חוות עמק דותן, חרמש, עינב, אלון מורה והר ברכה.

ח"כ יריב לוין , שלווה ביועצו של גרשון מסיקה יוסי דגן, המנהל את היחידה האסטרטגית במועצה, נפגש במהלך הביקור עם ראשי מזכירויות הישובים השונים, חברי ועדים בישובים, תעשיינים וחקלאים, וכן נועד לסקירה מראש המועצה גרשון מסיקה ונפגש עם רב השומרון וראש ישיבת ההסדר באלון מורה הרב אליקים לבנון ועם רב הישוב וראש ישיבת הר ברכה הרב אליעזר מלמד.

לאורך היום נחשף ח"כ לוין, לאתגרי הישובים בצפון השומרון ולעוולות של העדר חתימה על תכניות מיתאר ע"י שר הבטחון על ישובים וישובים צעירים, והגדרתם על ידו ועל ידי הפרקליטות כ"מאחזים בלתי חוקיים" עקב היעדר אותה חתימה, כמו גם למניעת רישום רכישת קרקעות ומניעת דיון ענייני במחלוקות משפטיות על מעמד הקרקעות בחלק מן המאחזים, על מנת להגדירם כ"קרקעות פרטיות פלשתיניות".

ראש המועצה גרשון מסיקה הציג בהרחבה בפני יו"ר ועדת הכנסת את הבעיות מולן ניצבים תושבי השומרון בעקבות התנכלויות שר הבטחון להתיישבות בתקופה האחרונה והדגיש בפניו את הסכנה בהרס ישובים פורחים, המכונים "מאחזים":

"לא יעלה על הדעת שממשלה תיבחר כממשלת ימין על בסיס הבטחות לעם כי תהיה ממשלה של המחנה הלאומי, ובפועל תיתנהל כממשלת שמאל לכל דבר ועניין" – אמר מסיקה – "תושבי השומרון הינם אזרחים שווים לא רק בחובות אלא גם בזכויות.

אף אחד לא עושה לנו טובה שהוא נותן לנו לחיות ולבנות.

ממשלות ישראל לדורותיהן הקימו את הישובים, והרוב המוחלט של העם תומך בצורה ברורה ומוחלטת בהתיישבות.

אנו מצפים לא רק לביטול הכוונות המחפירות להרס ישובים המכונים 'מאחזים' בטיעונים כאילו-משפטיים, אלא גם לחידוש תנופת הבניה בכל יהודה ושומרון. זה מה שמדינת ישראל צריכה וזה דבר העם בבחירות".

בסיום הסיור לא הסתיר ח"כ לוין, לשעבר מ"מ יו"ר לשכת עורכי הדין, את כעסו בעקבות העובדות שהוצגו בפניו ושאליהן נחשף במהלך הסיור:

"אנו עדים לעיוות חמור ולנשיאת שם המשפט לשווא על מנת לנסות ולהרוס ישובים בארץ ישראל.

הכוונות להרס המאחזים הן חמורות מאוד, השימוש הציני בטיעונים כביכול חוקיים – חמור לא פחות.

לא ניתן ולא נאפשר בשום אופן ובשום דרך פינוי ישובים המכונים בידי השמאל 'מאחזים'.

מדינת ישראל שלחה את המתיישבים לשם, ואם צריך למצוא פתרונות משפטיים לכך שהישובים הללו ימשיכן במשימה הציונית של לגדול ולשגשג – הממשלה צריכה למצוא אותם".

הסיור התקיים במסגרת פרוייקט הסיורים המיוחד המאורגן ע"י היחידה האסטרטגית במועצה האזורית שומרון בשיתוף ועד מתיישבי השומרון, במהלכו התקיימו בשנתיים האחרונות בשומרון למעלה מ-300 "סיורי עומק" - לאורך יום שלם - של שרים וחברי כנסת וכן של מאות עיתונאים, מערכות תקשורת ומעצבי דעת קהל, במדינת ישראל.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=219983

לעיון:

1.והרי החדשות: חופש הביטוי על פי ח"כ יריב לוין

ח"כ יריב לוין (ליכוד) לא מרוצה מהתקשורת, מבג"ץ ומהשמאלנים בכלל.

הצעות החוק שלו אמורות לשנות לשיטתו את שליטת השמאל בתקשורת. פוקס ניוז הישראלי של שלדון אדלסון, החלשת נציגי הציבור בדירקטריונים של חברות החדשות ופוליטיזציה של בג"צ. לא מסכימים? כנראה שאתם לא ציונים מספיק.

חברי כנסת נוהגים לטעון שטוב להם היכן שהם נמצאים, שהם לא זקוקים לקידום, שהכנסת היא פסגת השאיפות. הם כמובן לא יסרבו לתפקיד של שר, אבל גם עכשיו הכול בסדר. טוב תודה.

יריב לוין עושה רושם של אדם אמביציוזי, אבל כאשר הוא טוען ש"הכנסת היא פסגה, המקום שבו היכולת שלך להשפיע ולעשות היא משמעותית מאוד", אפשר להאמין לו. לוין הוא אחד המחוקקים האפקטיביים ביותר בכנסת האחרונה.

על שמו בין היתר: חוק משאל העם על העברת שטחים, החוק לשלילת הזכויות של חברת הכנסת חנין זועבי וחוק ביטול "הלכת אפרופים", שקבע נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, פסיקה שהייתה לה השפעה עצומה על תחום דיני החוזים.

הצעת החוק האחרונה מטעמו, העוסקת בחברות החדשות של ערוץ 2 ו-10, ושבימים אלה מונחת על שולחן הממשלה, עשויה להשפיע רבות על מהלך הדברים. השינוי שלוין מציע קשור לאחד הצמתים החשובים של התקשורת הישראלית – מינוי המנכ"לים של חברות החדשות.

מנכ"ל חברת החדשות הוא העורך הראשי שלהן. הוא מחליט על העסקת כתבים, מגישים ופרשנים; הוא קובע בסופו של דבר את הקו הכללי של הסיקור, שזוכה למיליוני צופים בישראל.

המינוי של האדם המשפיע הזה נקבע כיום על ידי דירקטוריון חברת החדשות, המונה עשרה חברים. בדירקטוריון חברים שישה נציגים של בעלי המניות בערוץ ועוד ארבעה נציגי ציבור, אלה הם נציגי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

כדי לבחור מנכ"ל לחברת חדשות דרוש כיום רוב של 75 אחוז (שמונה חברים), כלומר צריך להיווצר קונצנזוס רחב בין כל הדירקטורים על זהות המנכ"ל.

הצעת החוק של לוין, אם תעבור בכנסת, משנה את המצב, כך שהמנכ"ל יוכל להיבחר ברוב רגיל. המשמעות היא שבעלי ההון יוכלו להחליט בעצמם על המינוי, על פי הסכמה בינם לבין עצמם, וחמישה דירקטורים פרטיים יוכלו לגבור על הארבעה של הציבור. לצד זאת מבקש לוין לקצר את משך זמן הכהונה של מנכ"ל החברה לשלוש שנים במקום חמש כמו היום.

ההצעה הזו (שכתבת "דה מרקר" אופיר בר זהר מסקרת אותה באופן צמוד) כבר זכתה למבקרים חריפים, ביניהם שלום קיטל, לשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, ויצחק לבני, לשעבר יו"ר הדירקטוריון של חברת החדשות של הערוץ.

גם שרים מהליכוד, כמו דן מרידור ובני בגין, הצטרפו למתנגדים. מועצת הרשות השנייה מסרה כי "כל חברי המועצה הביעו עמדה נחרצת וחד משמעית כי ההצעה אינה ראויה ונוגדת את העיקרון הבסיסי של שמירת האינטרס הציבורי על ידי נציגי הציבור".

משיחות עם גורמים המעורים בחברות החדשות עולה כי שוררת שם חוסר שביעות רצון כללית מההצעה החדשה. אבל מקרב העיתונאים של ערוץ 2 היה קשה למצוא מישהו שיתבטא נגדו. עבורם מדובר ביציאה ישירה נגד המעסיקים הנוכחים ואולי גם נגד כמה מעסיקים עתידיים.

בניגוד למתנגדיו, טוען לוין כי החוק הזה יאפשר חופש גדול יותר למנכ"ל, כי הוא יוכל להיבחר על בסיס בריתות מגוונות בין חברי הדירקטוריון: "ברגע שאתה מקטין את הרוב לרוב רגיל דווקא, המנכ"ל לא צריך את כל בעלי ההון, כי בשביל רוב לקבלת הארכת כהונה הוא צריך לפעמים רק שישה דירקטורים מתוך עשרה, כלומר הוא צריך רק בעל מניות אחד (למשל בעל מניות עם שני דירקטורים - א"א). גם בין בעלי ההון אתה יכול לראות שיש חילוקי דעות לא מעטים".

יאיר לפיד החוצה

"מה שמאפיין את שלטון הליכוד מאז שנת 1997 הוא היכולת שלנו להתאושש ממפלות קשות. אבל יש הבדל בין לחזור ולקבל את אמון הציבור לבין לשלוט", מסביר לוין את הרקע לחוק, "ושם זו כבר אופרה אחרת לגמרי.

"בעיניי המטרה היא לא לעלות לשלטון אלא לשלוט;השלטון הוא אמצעי. כשאתה בשלטון אתה צריך לקדם את הדברים שאתה מאמין בהם, אחרת אין טעם בעשייה הציבורית.

"מאז שהימין הפך לרוב ולדומיננטי בציבור וכפועל יוצא בכנסת ובממשלה יש כוחות באופוזיציה, ובשמם המפורש – השמאל, שמנסים לייצר לעצמם אלטרנטיבות השפעה, כי במגרש הציבורי הם לא מצליחים לייצר רוב. אפשר לראות את זה בעיקר במערכת המשפט ובתקשורת".

הטענה שהתקשורת שמאלנית נשמעת כבר שלושים או ארבעים שנה. בעבר בכל פעם שנכנס מנכ"ל חדש לרשות השידור הוא מצהיר מחדש שהוא הולך לעשות מהפכה נגד הטלוויזיה השמאלנית.

"אני יכול לתת כמה וכמה דוגמאות, למשל מהדורת החדשות של ערוץ 2. ליאיר לפיד יש אג'נדה פוליטית ברורה מאוד, והוא גם לא טורח להסתיר אותה, לזכותו ייאמר, והיא בעייתית מאוד על רקע האפשרות שהוא ייכנס לתוך המערכת הפוליטית. עובדה שכלום לא נעשה והוא ממשיך לשדר.

"ניקח את הרכב הפרשנים. אני חושב שאמנון אברמוביץ' הוא פרשן מצוין, עיתונאי מצוין, אבל לא יכול להיות שהוא לבד. אנשים אחרים הם לא פחות טובים, ואני לא אמרתי שרק הם יהיו, אלא שגם הם יהיו.

"אני מחכה ותוהה איך לא מזמנים אחד-אחד, את כל בכירי הממשלה הנוכחית, למשל את איווט ליברמן ושואלים אותו 'איך אתה לא בונה במעלה אדומים מאז שאתה שר בממשלה?'. כל הזמן מזמינים את אהוד ברק
ואומרים לו 'איך אתה יושב בממשלה הזו שכל הזמן מוותרת לפלסטינים'. למה לא שואלים את השרים בזעקות שבר: 'למה אתם לא בונים במעלה אדומים?'. אלה לא תחושות בטן, זו המציאות".

"בוא ניקח לדוגמה את הסיקור של מצרים. בערוץ 2 במוצאי שבת היה פאנל פרשנים: צבי מזאל, רוני דניאל, אמנון אברמוביץ, ישראל חסון, לשעבר סגן ראש השב"כ. עוזי דיין מהליכוד היה בערוץ 10. לא היה שום ערבי למשל.

"אתה נותן דוגמה נקודתית שמעידה על הכלל. הכלל הוא שיש לנו ערב-ערב את אותם אנשים. גם הדעות של מגישי החדשות הן ברורות. אם יש שינוי זה ברמה של כתבי השטח. הבעיה הגדולה נמצאת בהגשה, בעריכה ובפרשנות, בדיוק שלושת הדברים שמנהל חברת חדשות משפיע עליהם".

רישיון לשלדון

לוין רואה רחוק יותר מחברות החדשות של ערוץ 2 ו-10. בקרוב כל שיטת הערוצים בישראל תעבור מהפכה, משיטת זיכיון לשיטת רישיונות. לאחר שיושלמו תהליכי החקיקה, יוכל כל בעל הון בישראל לקבל לרשותו ערוץ טלוויזיה בתנאים נוחים הרבה יותר מאלה שקיימים היום.

שלדון אדלסון מפעיל הערוץ יהיה צריך להוכיח שיש לו מספיק הון עצמי, אבל יהיה כפוף פחות לרשות השנייה ולהגבלותיה. ברוח עקרונות השוק החופשי חסידי שיטת הרישיונות גורסים כי ככל שיותר אנשים יוכלו לקבל בעלות על יותר ערוצים כך יגדל חופש הבחירה והפלורליזם.

הגורם הרציני ביותר שכבר נטען כי הוא מעוניין להקים תחנה כזו הוא המיליארדר שלדון אדלסון. אדלסון המוציא את החינמון "ישראל היום", המזוהה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל גם חברת החדשות של אדלסון תהיה כנראה כפופה לדירקטוריון, בדומה לערוצים 2 ו-10 היום.

אמנם הצעת החוק של לוין מתייחסת לחברות החדשות הנוכחיות, אבל למעשה כבר מכינה את הקרקע לכך שהדירקטוריונים לעתיד לא יפריעו יותר מדיי לבעלי הערוצים החדשים.

"התוצאה הסופית היא שהרשות השנייה לא מפקחת; הם לא מצליחים לעשות את העבודה", טוען לוין, "החשש הוא שהחברות החדשות יקומו ויכפו את השטנץ הזה גם בחברה השלישית והרביעית, והמצב הזה יהיה חסם של כניסת כוחות נוספים. האדם שרוצה לפתוח תחנה לא ייכנס לעניין, ואני בעד שייפתחו כמה שיותר תחנות".

איך מה שאתה עושה קשור לאדלסון?

לא קשור.

ב"ישראל היום" נכתב שהצעת החוק שלך היא סלילת דרך לפוקס ניוז הישראלית.

"אני אשמח מאוד אם תקום 'פוקס ניוז' ישראלית. אני אגיד דבר פשוט: מעולם לא נפגשתי עם שלדון אדלסון. אני בעד שאנשים יבואו עם השקפת עולם קרובה יותר לשלי ויקימו ערוץ חדשות שישים את הדגשים בדברים שאני מוצא אותם חשובים".

אפשר לטעון שמה שמעניין אותך זה לא גיוון אלא להכניס את האג'נדה שלך. אם מעניין אותך גיוון, תדאג שייכנסו לדירקטוריון אתיופים, רוסים, ערבים, חרדים.

"אל תפרש אותי. אני אגיד במפורש: אני בעד פלורליזם של אלטרנטיבות. אני לא בעד שיהיו חמש תחנות אותו דבר, אלא שתהיה תחנה אחת שמקפידה על איזון מלא ותחנה אחת שנוטה למקום אחד ואחרת למקום אחר. זה הפלורליזם האמיתי.

"לכן אני חושב שהצעת החוק שלי חשובה כל כך: היא משלימה את המהלך של הרישיונות; היא לא מייצרת חמש תחנות שהן תאומות סיאמיות ובכולן יש איזון".

בשביל שיטת הרישיונות העתידית שווה לפגוע בחדשות הנוכחיות?

"אנחנו מחכים כבר עשר שנים. מי שחושב שהמצב עכשיו טוב מתנגד לכל שינוי. אני חושב שהמצב גרוע כל כך שכל שינוי יהיה שינוי לטובה".

ידיד הפרינט

לוין, כפי שאפשר לראות, אינו מסתיר את השיקולים האידיאולוגיים שלו. אבל ההשפעה המיידית של החוק קשורה קודם כול למערכת היחסים בין בעלי המניות לעיתונאים. הוויכוח האחרון היה לפני כארבע שנים, סביב מינויו של רפי גינת למנכ"ל חברת החדשות של הרשות השנייה.

גינת היה המועמד המועדף על בעלי המניות בחברה, בין היתר על מוזי ורטהיים, מבעלי "קשת" ואודי אנג'ל, מבעלי "רשת".

"נציגי הציבור בדירקטוריון התנגדו נחרצות לגינת. יו"ר דירקטוריון החדשות יצחק לבני אמר אחר כך בריאיון לארי שביט ב"הארץ", כי "חשבתי תמיד שהנושאים שגינת מצא לנכון לבדוק ולבקר לא היו קשורים לבעלי ההון הגדולים. ב'כלבוטק' הוא עוסק בעבריינים קטנים ובינוניים; לא בבנקים, לא בגופים כלכליים גדולים. ואם הוא לא עוסק בהם, הוא לא עושה את עבודתו".

אבי וויס, המנכ"ל הנוכחי, התמנה לתפקיד לאחר חודשים ארוכים של מאבק. לבני מצא את עצמו בבית לאחר שכהונתו לא הוארכה.

נציגי הציבור, לא משנה מי הם, מייצגים באופן עקרוני את הציבור. אם זה כל כך חשוב לך, תחשוב על מנגנון שיחזק את הציבור. למה לחזק את בעלי ההון?

"כי אני רוצה תחנות מגוונות. אני לא רוצה קומיסר דעת כזה או אחר שיכפה את דעתו. אני רוצה מגוון. אני רוצה תחנה אחת שתשדר בקו מסוים ותחנה שתשדר בקו אחר, בדיוק כמו שיש במערכות העיתונים.

"למה שלא נמנה נציגי ציבור במערכות העיתונים? למה שלא נמנה נציג ציבור במערכת של 'מעריב' ובמערכת 'ידיעות אחרונות'? ולמה שלא נמנה נציג של הרשות המקומית במקומונים?".

אתה מגדיר את עצמך כקפיטליסט? אתה מציג כאן תמונת עולם אידיאלית מאוד שבה שיטת הרישיונות תביא פלורליזם. אבל בשיטת הרישיונות יהיו כמה בעלי הון חזקים, כמו למשל אדלסון, שהמשאבים שלו הם בלתי נדלים. הם ישתלטו על הזירה, כמו שקורה עכשיו בפרינט.

"הליכוד שם תמיד לנגד עיניו את הנושא של משק חופשי וצדק חברתי, כמו שמשה כחלון עושה בנושא הסלולרי.

"זה דוגמא לאיזון הנכון. אתה נותן לחברות לעבוד, אתה רוצה שהן תרווחנה עד למקום שבו יש פגיעה באינטרס הציבורי, שמחייבת התערבות. זה לא סוציאליזם ולא קפיטליזם. כן אני בעד לפתוח את זה, ואחרי שזה ייפתח אפשר לעשות תיקונים כאלה ואחרים. אבל יש דבר שאני אומר במפורש: הנבואה לא ניתנה לאף אחד. מה שיש היום הוא לא טוב".

לצד הצעת החוק הזו, לוין הצליח למצוא את עצמו מעורב בעוד יוזמת חקיקה בעלת השפעה גדולה על התקשורת, הפעם מצד משרד האוצר. עד היום הממשלה משלמת מדי שנה כשבעים מיליון שקלים לעיתונות המודפסת עבור פרסום מודעות ממשלתיות. הפרסום בעיתונות הוא על פי חוק מנדטורי, ומשרד האוצר הציע השנה לצמצם את היקף הפרסום בכעשרים מיליון שקלים ובמקום זאת לפרסם באינטרנט.

מדובר בחיסכון למשלם המיסים ועם זאת מכה לעיתונות המודפסת. אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" דיווח כי המוציאים לאור לחצו על חברי כנסת ולוין, מתוקף תפקידו כיו"ר וועדת הכנסת, פיצל את הסעיף הזה מחוק ההסדרים ומעכב אותו אצלו עד להודעה חדשה.

לוין מסביר את העיכוב בכך ש"אני נאמן לשיטתי, שהתקשורת צריכה להיות פלורליסטית ורחבה. אני מאמין שצריך הרבה כלי תקשורת. יש חשד שהחוק הזה יכול להביא לסגירתם של עיתונים. זה מראה שהגישה שלי קוהרנטית".

או שאתה רוצה להיות בסדר עם העיתונים אחרי שאתה מסתכסך עם הטלוויזיה.

"לא, ממש לא. אני חושב שהנושא הזה יש לו צד כלכלי, ולכן ראוי שהוא יהיה חלק מחוק ההסדרים, אבל בגלל שההשפעה שלו גדולה כל כך הוא מחייב דיון נפרד. אני החלטתי לפצל אותו מחוק ההסדרים עד שיובאו לפניי כל הנתונים ואשתכנע שהחוק הזה לא יגרום נזק שאי אפשר לתקן. מאז שפיצלתי אותו האוצר לא נתן לי מידע חדש, ולכן הוא על השולחן".

פוסט ציונות

לוין (41), נשוי, אב לשלושה ומתגורר במודיעין, הוא בן למשפחה ליכודניקית ופעיל במפלגה מגיל צעיר. הוא יודע ערבית בעקבות שירותו במודיעין, צופה באלג'זירה ואף טוען כי "בחלק מהמקרים כבר עדיף לראות שם, וזו לא מחמאה גדולה (לחדשות הישראליות - א"א)".

החוק של לוין בתחום החדשות היא חלק ממאבק שלו בשני הממסדים: התקשורת והמשפט. לכך מוקדשת רוב העבודה הפרלמנטרית שלו.

רק לפני כמה ימים הוא הגיש הצעה נוספת, על פיה הכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון במקום הוועדה למינוי שופטים. הצעתו, אם תעבור, תשנה באופן רדיקלי את כל מערכת האיזונים הקיימת בין הרשות השופטת למחוקקת.

אתה טוען שבג"ץ פולש לתחום הרשות המחוקקת. איזה דברים בג"ץ מנע בדיוק? היו מאות חיסולים ממוקדים. תוואי הגדר זז בכמה מטרים לכאן או לכאן. זו לא קוסמטיקה למדיניות של הממשלה?

"קח לדומה את פסק דין קעדאן. זה חורבנה של הציונות, הפוסט ציונות בהתגלמותה"

איך הציונות מתנגשת עם ערבי שגר ביישוב יהודי?

"מאז ראשיתה מטרת הציונות לא הייתה זכויות האזרח האבסולוטיות, לא השוויון האולטימטיבי. מטרת הציונות הייתה להעלות יהודים לארץ ישראל, ליישב את ארץ ישראל ביהודים, לגאול אדמות. ייהוד הגליל, זו הייתה מטרת הציונות!", לוין דופק על השולחן.

"היום לפי פסק דין זו אפליה פסולה, זו גזענות. כאשר אנחנו באים ורוצים להעביר חקיקה שהמשמעות שלה תהיה עידוד של התיישבות יהודית בגליל, עידוד ליוצאי צבא, עידוד ליישובי קו עימות, כדי לחזק את האחיזה היהודית באותם אזורים, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, כי אז מתערב בג"ץ ואומר שלא נתנו מספיק ליישובים הערבים".

זה שוויון אזרחי בתוך המדינה.

"הבעיה שזה הופך לפוסט ציונות מוחלטת, וחוק השבות היא הדוגמה המובהקת לכך. חוק השבות הוא דוגמה לכך שיש מתח בין הציונות לבין השוויון האבסולוטי כביכול של מדינת כל אזרחיה. אני קודם כל ציוני ואני מאמין במדינה יהודית ודמוקרטית. המדינה היא קודם כול יהודית, ותחת המטרייה היהודית אנחנו משתדלים לתת מקסימום זכויות שאפשר לתת. לא את כל הזכויות, כי היהדות והציונות עמדו צעד אחד מעל. בפסיקה של בג"ץ היוצרות התהפכו".

מאז קום המדינה ישראל לא בנתה אף יישוב ערבי. כשלושה וחצי אחוז בלבד מקרקעות המדינה הם בידי ערבים.

"אני רוצה לייהד את המדינה, לגאול את אדמותיה, לא לבנות יישובים ערביים ולא לחלק קרקעות לערבים".

אז הציונות היא אנטי ערביות לפי שיטתך.

"לא. הציונות היא לא אנטי ערביות. אבל צריך להבין דבר פשוט: אם אנחנו צריכים להשיג רוב דמוגרפי יהודי בגליל, וזו הייתה המטרה מאז ראשית הציונות, אנחנו לא נשיג אותה אם נבנה יישובים ערביים או נחלק קרקעות לערבים".

וזה מה שבג"ץ לא נותן לך לעשות.

"בדיוק. זה וויכוח מהותי, עקרוני, שאותו צריך לנהל".

מה ז'בוטינסקי היה עושה?

כאשר נשאל לוין היכן הוא ממקם את עצמו ביחס לאגף הז'בוטינסקאי של הליכוד, אלה שמתנגדים להצעות החוק שלו, הוא מצהיר: "אני בא מאותו מקום. דוד של אמי היה על האלטלנה, בגין היה הסנדק שלי. אני יכול להגיד שגדלתי על ברכיו תרתי משמע. קודם כול אני מאוד מכבד אותם.

"אני חושב שהם טועים אולי בדבר אחד מהותי. תראה כשמנחם בגין אמר שיש שופטים בירושלים לפני 40 שנה הוא לא התכוון שכל פסיקה של אהרון ברק היא קדושה. הוא גם לא ידע לאן בית המשפט יגיע בשני העשורים האחרונים.

"כשז'בוטינסקי דיבר על סגן ראש ממשלה ערבי הוא ראה בפניו מציאות, שהלוואי ונגיע אליה ואני בעדה, אבל הוא לא דיבר על ג'מאל זחאלקה. בשבילו הוא מציב את קיר הברזל. אצלו ג'מאל זחאלקה לא היה יושב בפרלמנט".

פעם דיברת עם זחאלקה בכנסת?

"התנצחתי איתו פעם".

"אני חושב שאני מבטא את הזרם המרכזי בליכוד", חוזר לוין על ההגדרה הזו כמה פעמים, "הזרם המרכזי זה לא דן מרידור. הם מבטאים עמדה שהיא שולית לגמרי בזרם המרכזי של החברה הישראלית. אבל זה מה שיפה בליכוד: הדיון, חילוקי הדעות".

אמרת בתחילת הריאיון שהימין לא מצליח לשלוט. הפתרון של שתי המדינות הוא על הנייר בלבד והציבור ימני. באיזה עוד דרך אתה רוצה לשלוט?

"אני רוצה שתדמיין מדינה שבה ראש הממשלה מותקף כל יום שהוא לא בונה במעלה אדומים. תדמיין לך מדינה שבה אם ראש ממשלה מחליט לעשות תכנית התנתקות יקום בג"ץ ויגיד לו 'לא לקחת בחשבון את זכותנו ההיסטורית על הארץ.

"לא דאגתם למגורשים למקום עבודה, למקום לגור, ועד אז אנחנו מבטלים לך את ההחלטה'.

זה היה משנה את כל המפה, והיה משנה את הדרך שאנחנו הולכים בה ושלשמה נבחרנו".

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/209/305.html?hp=54&loc=4

http://rotter.net/forum/gil/20103.shtml

2."קבוצת מיעוט שולית השתלטה על ביהמ"ש העליון"

בראיון לביטאון "הלשכה" תוקף יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין: "השופטים מכתיבים אג'נדה קיצונית תוך טשטוש מוחלט של קו הפרדת הרשויות"

עדנה אדטו, כתבתנו לענייני משפט

"על בית המשפט העליון השתלטה קבוצת מיעוט שולית שאינה מייצגת בערכיה את הרוב ולא רק בשאלת ארץ ישראל אלא גם בנושאים שקשורים למעמד אישי ובנושאים כלכליים וביטחוניים"
דברים קשים אלה אומר יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין (ליכוד) בראיון שיופיע בגיליון הקרוב של "הלשכה" ביטאון לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים.

בראיון שערכו עימו עורכי הדין אשר אקסלרד עודד הכהן חיים שיבי אלי אביר וליאון אמיראס לא מסתיר ח"כ לוין את דעתו על שופטי בית המשפט העליון המייצגים לדעתו "חתך ערכים שהוא במקרה הטוב של קבוצת מיעוט קטנה בחברה הישראלית.

תוך שימוש בכוח שהפקדנו בידה מכתיבה קבוצת השופטים אג'נדה קיצונית ועושה זאת תוך טשטוש מוחלט של קו הפרדת הרשויות.

התהליך החל עם כבוד השופט ברק לצערנו נמשך עם כבוד הנשיאה בייניש ולצערי בא לידי ביטוי בפסיקות של שופטים דוגמת השופטת פרוקצ'יה ואחרים."

"אני יודע שאני אומר דברים קשים - אך מתוך חרדה למערכת המשפט" מדגיש ח"כ לוין. "השופט חשין אמר בעבר שהוא יגדע יד שתורם על ביתו - אך ביתו הוא ביתנו.

מערכת המשפט אינה נחלה פרטית של איש.

אינני חושב שברק ובייניש חפצים בטובת ישראל פחות משאני חפץ בה אך הם נטלו לעצמם סמכויות שאין להם."

ח"כ לוין מוסיף עוד כי "בבית המשפט העליון עלתה והתפתחה אסכולה שהיא בעיני בחלק מן המקרים על גבול הפוסט-ציונות ובחלק אחר עברה את הגבול הזה.

"הוא מדגיש בלהט כי "לאורך כל השנים הצדיקו את דרכו של בג"ץ הנותן משקל יתר לזכויות האזרח והמיעוט כביכול.

הסבירו לנו כל השנים שפסיקותיהם המלומדות שעולות בחיי אזרחינו ובזכויותינו כאן הן מגן שיעמוד לנו בפני ביקורת בעולם וכולם שם ישמעו את הנעשה ויאמרו אמן.

והנה הגיע דו"ח גולדסטון והמגן איננו מגן.

חיפשתי בדו"ח את הציטוטים של כבוד השופט ברק.

לא מצאתי.

אז הגיע הזמן שנפסיק להלקות את עצמנו ודי לתסמונת של הקורבן המאשים את עצמו."

לדבריו של ח"כ לוין "אם יש חוסר מוסריות בהתנהגות הישראלית הוא נעוץ אולי בכך שאיפשרנו לילדים בשדרות לחיות תחת מטר טילים במשך שנים.

די לנו לנסות לרצות את המוסר העולמי הצבוע."

נוסף על אלה יוצא ח"כ לוין גם נגד הליך בחירת השופטים בישראל שהוא לדעתו בעייתי ונטול שקיפות: "מדובר במערכת שמגדלת אנשים במעגל סגור - בצלמה ובדמותה.

"ח"כ לוין מציע "מודל של שימוע פומבי לא מחייב בוועדת חוקה ולאחריו תינתן המלצה לא מחייבת לוועדה הבוחרת."

דוברת הנהלת בתי המשפט עו"ד איילת פילו מסרה: "אין תגובה."

http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#8

3.יריב לוין יוזם חקיקה ופועל לחיסולו של בג''ץ במתכונתו זו

יריב לוין יוזם חקיקה עניפה בנושאים שונים ומוזנחים שאיפשרו את זחילת אירגוני הקרן לישראל החדשה לעמדות מפתח ופעילות חתרנית בכל שטח בחיי המדינה והעם על מנת לחסל את המדינה היהודית ולהופכה למדינת כל אזרחיה.
חקיקה נדרשת בנושא פעילות האירגונים הלא ממשלתיים המזיקים לישראל בצורה הרסנית בכל הרמות והאספקטים.

חקיקה לצורך מהפיכה בנושא חטיפת בית משפטנו העליון על ידי גילדה של יוצאי פולין וליטא בלבד, שבוחרים את עצמם בשיטת חבר מביא חבר,ומייצגים רק את עצמם ואת האג'נדה הקיצונית שמאלנית של יוצרם אהרון ברק.יוצרם במובן של משבט כבשי הדולי האחידות הפועות כולן כמקהלת שמאל קיצוני שאינה מייצגת לא את האינטרסים הלאומיים שלנו,לא את זכותה של מדינה יהודית להתקיים,ולא את הצורך שקיומה של מדינה יהודית יגבר על כל שיקול אחר.חבורת כבשי דולי ששינאתה למשפט העברי המפותח והמדהים עוברת כל גבול,ואהבתה למשפט הטורקי והאנגלי מעידה על תלישות ממקורותינו,מורשתנו היהודית,ויהודיותנו בכלל.כך אכן חווה העם בציון את חטיפת בית משפטו על ידי חבורה זו,כחטיפה עויינת אנטי ציונית ואנטי יהודית של קבוצה שאין לה שום לגיטימיות בציבור היהודי הלאומי והציוני.

מי שרואה את רשת העכביש שטוו אנשים אלה על ידי הברגת קרוביהם ובני משפחתם וחבריהם לעמדות שליטה בכל תחומי החיים עומד בפה פעור כיצד מעיזים אנשים אלה לטעון לטוהר מידות כלשהו כאשר אלה הם מעשיהם.

יריב לוין פועל בתחום החקיקה על מנת לחסל תופעות לא חוקיות ולא מקובלות כאלה.

אין ספק שמה שנקרא "בג"ץ" במדינת ישראל ,הוא תופעה ייחודית כלל עולמית כפי שציין פרופ' פוזנר,שלא היתה יכולה להתהוות בשום מדינה דמוקרטית באמת בעולם.זהו חיסול מוחלט של עקרון הפרדת הרשויות במשטר הדמוקרטי.זה גם ביטול הדמוקרטיה בפועל.

בכל המדינות הדמוקרטיות בוחר השלטון את השופטים,ולא השופטים הם הבוחרים את עצמם ואת חבריהם.מה זה? מועדון חברים פרטי של מישהו?רק יוצאי פולין וליטא נבחרים?

כך נוצרה תופעה חריגה בנוף ,מוסד מוזר ולא חוקי,כולו חד גוני,כולו חד צלילי וחד ממדי,צר אופקים ובעל תפיסת עולם שאינה מקובלת על הציבור הרחב כלל וכלל וצריך לומר אף מקוממת את הציבור הציוני היהודי הרחב בישראל,שמייצר החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים יהודיים במדינה היחידה בעולם שהיא ביתם הלאומי של היהודים.

בית המשפט שלנו נחטף על ידי קבוצת אנשים שרוממו עצמם לדרגת קיסרים של ממש וניכסו לעצמם את תפקיד ממשלת העל באמצעות הפעלת זרועות תמנון ארוכות שבוחשות בכל מוסדות המדינה וקרבי הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה שהוא בשר מבשרם של חוטפי בית המשפט ומשתייך אף הוא לקליקה הזאת.לכן נעמדו שופטי הבג"ץ על רגליהם האחוריות בהיסטריה שאין דומה לה,והתעקשו על כך שהם יקבעו מי יהיה היועץ המשפטי הבא בישראל.זו חוצפה!

יש לתקן את המצב הזה ויש לערוך שינוי יסודי.יש לבטל מיידית את שני חוקי היסוד שאהרון ברק הפך בצורה לא לגיטימית לכביכול חוקה.

על חוקים אלה הצביעו בסך הכל 32 חברי כנסת ואי אפשר להופכם לפתע לחוקה, כי לחונטה הפולנית מתחשק.

יש לבטל את כל פעילותו ההרסנית של אהרון ברק ולבטל את המציאות שייצר ברק לפיה בית המשפט הפך למחוקק על,כמו גם נטל לעצמו רשות שאינה מוענקת לו בדמוקרטיה לבטל חוקים שמחוקק המחוקק.תפקיד בית המשפט הוא לשפוט על פי החוקים שמחוקקת הכנסת,ולא לייצר חוקים משלו.הוא רק שופט ותו לא!

זוהי אנרכיה וכוחנות שלא תאומן,תוך ציפצוף על חובת הפרדת הרשויות הקיימת בשיטה הדמוקרטית.

בג"ץ הפך עצמו לשלטון על ,ואיבד לחלוטין את הקשר עם המציאות בה אנשיו אינם נבחרי הציבור,אינם מייצגי הציבור,ואינם אמונים בשום דרך על הנהגת המדינה.

להלן לקט מחוקים חשובים בהם עוסק לוין:

1.הצעת חוק איסור הטלת חרם, התש"ע–2010
6.7.2010

חוק זה מטרתו להגן על מדינת ישראל בכלל ועל אזרחיה בפרט מפני חרמות אקדמיים, כלכליים ואחרים, המוטלים על המדינה, אזרחיה ותאגידים בה מחמת הקשר שלהם למדינת ישראל. בארה"ב קיים חוק דומה המגן על ידידותיה מפני חרם של צד שלישי, כאשר הנחת היסוד היא שאזרח או תושב המדינה לא יקרא להטלת חרם על ארצו שלו או על בעלות בריתה. הנחה זו הופרכה ככל שהדברים אמורים באזרחי ותושבי ישראל. אם ארה"ב מגינה בחוק על ידידותיה, קל וחומר שלישראל קיימת החובה והזכות להגן בחוק עליה ועל אזרחיה. למאמר המלא...(עמוד 2).

2.הצעת חוק הפסקת תשלום שכר, גמלה ותשלומים אחרים לחבר הכנסת ולחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010
5.7.2010

מטרת הצעת החוק היא להפסיק העברת שכר, גמלה ותשלומים אחרים מאוצר המדינה לחבר כנסת מכהן או לחבר הכנסת לשעבר שדרוש לחקירה או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה חמורה שבוצעה בעת כהונתו בכנסת, והוא אינו מתייצב לחקירה או למשפט או לריצוי העונש, לפי העניין. נכון להיום, חברי כנסת שנדרשים לחקירה או שהוגש נגדם כתב אישום בגין עבירות מעין אלה, אף שבוצעו במהלך כהונתם, ואינם מתייצבים לחקירה או למשפט, יכולים ברוב המקרים, להמשיך וליהנות מתשלומי שכר ותשלומים אחרים מהכנסת. למאמר המלא...(עמוד 2).

3.הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (מתן זכות תגובה), התש"ע–2010
12.5.2010

מזה שנים מתנהל במדינות רבות שיח אקדמי ופוליטי ער על היבטים שונים של התערבות חקיקתית בתחום התקשורת. ברקע כמה מהדיונים הללו עומדת שאלה מהותית: מהו, בעצם, חופש הביטוי, ויותר מכך – למי הוא שייך. האם על חירות הביטוי, וביטויה המובהק ביותר, חופש העיתונות, להיות מופקדת בהכרח רק בידיהם של מוציאים לאור ועורכים, או שגם לגורמים אחרים בציבור יש מניית יסוד בעיקרון הדמוקרטי הזה? מה קורה כאשר חופש הביטוי מתנגש בחירויות יסוד אחרות? והאם למדינה יש סמכות להתערב כאשר נדמה שהתקשורת אינה ממלאה את תפקידה החברתי כראוי? למאמר המלא... (עמוד 4).

4.הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הפצת שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית במזרח התיכון), התש"ע–2010
12.5.2010

במציאות המזרח תיכונית החדשה, משודרים עשרות ערוצי טלוויזיה שמקורם במדינות ערב, לרחבי המזרח התיכון. משידורים אלה נעדר באופן בולט כל שידור שמקורו בישראל. חלק מהדיאלוג המתחייב, הן בין מדינת ישראל לבין הציבור הערבי במזרח התיכון והן בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בתוך גבולות המדינה, הם שידורים בשפה הערבית. למאמר המלא...(עמוד 4).

5.הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – העברת כספים בתוך סעיף תקציב), התש"ע–2010
17.3.2010

תקציב המדינה מהווה את הכלי העיקרי ליישום מדיניות הממשלה הנבחרת, כאשר קביעתו של תקציב כאמור וחלוקתו בין המשרדים משקפת את סדר עדיפויותיה בחלוקת המשאבים העומדים לרשותה. על אף האמור לעיל, השימוש הנוכחי של משרדי הממשלה בתקציב אינו מבטא במידה המיטבית את סדרי העדיפויות של הממשלה הנבחרת כי אם אלה של הממשלות שקדמו לה. הסיבה המרכזית לבעייתיות בשימוש בתקציב המשרד לשם קידום מטרות ציבוריות נעוצה בעיקר בכך שכל העברת כספים מסעיף תקציב אחד למשנהו טעונה אישור בפועל של משרד האוצר, גם מקום בו אין מדובר בחריגה ממסגרת התקציב המשרדי הכולל. מצב זה יוצר סרבול ביכולת הביצוע של הממשלה, מסרבל את המדיניות ומונע גמישות ודינמיות הנדרשות פעמים רבות מממשלה כזרוע המבצעת. הדבר גם מקשה על הציבור לבחון ביעילות את מידת השגת יעדי המשרדים השונים. למאמר המלא...(עמוד 5).

6.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הליכי מינוי שופט לכהונה בפועל), התש"ע–2010
9.3.2010

מטרת חוק זה היא לבטל את האפשרות למנות שופט בית משפט מחוזי לכהונה בפועל (זמנית) בבית המשפט העליון. חוק בתי המשפט , התשמ"ד–1984 (להלן – החוק), קובע כי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים למנות שופט לכהונה בפועל (כהונה זמנית); מינוי זה, בניגוד למינוי של קבע, אינו טעון אישור הועדה לבחירת שופטים. למאמר המלא...(עמוד 5).

7. הצעת חוק חיפוש חפצים וחומרים מסוכנים אצל תלמידים במוסד חינוך, התש"ע–2010
2.3.2010

בשנים האחרונות חזינו בתופעות קשות של שימוש בנשק קר ובסמים בידי תלמידי בתי ספר, לעתים אף בשטח בית הספר עצמו. כדי להגן על שלומם וביטחונם של התלמידים, מוצע לקבוע כי מנהל מוסד חינוך יהיה רשאי למנות ממונה על שלום התלמידים. במטרה למנוע החדרת חפצים מסוכנים למוסד החינוך, כדוגמת סכין, אולר, אגרופן, או כל חפץ אחר שיש בשימוש בו כדי לפגוע בגופם של תלמידים, וכן משקה אלכוהולי, סם מסוכן או כימיקל מסוכן אחר, יהיה רשאי הממונה לערוך חיפוש בתיקו ובחפציו של תלמיד בשטח מוסד החינוך או בכניסה אליו. על הממונה יהיה להקפיד כי חיפוש כאמור ייעשה, ככל שניתן, באופן שלא יפגע בפרטיותו ובכבודו של התלמיד. למאמר המלא...(עמוד 6).

8.הצעת חוק הביטחון בדרכים, התש"ע–2010
15.2.2010

מטרת חוק זה הינה לאפשר הוצאת צווים אשר יאסרו או יגבילו את התנועה בדרכים, על מנת להבטיח שמירה נאותה על ביטחונם של העושים שימוש בדרכים אלה ושל המתגוררים או השוהים בסמוך אליהן. מאז ראשית ימי הציונות ביצעו ארגוני הטרור פעולות טרור בדרכים, אשר כוונו כנגד שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרכים. בד בבד, ניצלו פעילי ארגוני הטרור את חופש התנועה שניתן בדרכים שונות, על מנת להגיע באמצעותן ליישובים הסמוכים לאותן דרכים ולפגוע באנשים המתגוררים שם או הנמצאים בקרבת אותן דרכים. למאמר המלא...(עמוד 6).

9.הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על תוקפו של חוק)
2.2.2010

מטרתה של הצעת חוק-יסוד זו להסדיר את הביקורת השיפוטית על חוקיות חוקים, ובכך לשים קץ למצב שבו מכריז בית המשפט על בטלות חוקי הכנסת, כאשר הדבר נתפש כעימות בין הרשות השופטת לבית הרשות המחוקקת. למאמר המלא...(עמוד 7).

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - מינוי רשם), התש"ע-2010
1.2.2010

מטרת חוק זה הינה לתקן את הליכי מינויים של רשמים, באופן שמינויים יעשה, בדומה למינויים של שופטים, על ידי הוועדה לבחירת שופטים. תפקידם של הרשמים בבתי המשפט הינו תפקיד הנושא אופי שיפוטי מלא. יתרה מכך, לרשמים בבתי המשפט הוקנו סמכויות רבות ורחבות, אשר יש בהן כדי להשפיע השפעה של ממש, ולעיתים אף השפעה מכרעת, על תוצאתו של ההליך המשפטי כולו. בין תפקידים אלה ניתן למנות מתן פסק דין בהיעדר הגנה (ס' 86 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984), מתן פסק דין מוסכם וקביעת הוצאות בפסק דין כזה (ס' 87 לחוק האמור), מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש (ס' 88 לחוק האמור) ומתן צו עיקול זמני (ס' 98 לחוק האמור). למאמר המלא...(עמוד 7)

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות בית המשפט הגבוה לצדק)
26.1.2010

רשויות מדינה שונות המופקדות על ביטחון המדינה ואזרחיה אינן רק בעלות הידע הגדול ביותר בעניינים אלו אלא גם נושאות באחריות הישירה לתוצאות פעולותיהם. ההחלטות של רשויות אלו נובעות מהידע הרב שהצטבר אצלם ומושפעות מהידיעה שבעקבות החלטה לא נכונה הן יתנו את הדין. עקב כך, רשויות אלו ישאפו לבטחון המדינה ואזרחיה ולצמצום סכנות הפגיעה באזרחי המדינה. למאמר המלא...(עמוד 7).

10.הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – החלת החוק על אזור יהודה ושומרון), התש"ע–2010
12.1.2010

מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון עומד זה שנים רבות בפני ניסיונות של ממשלות ישראל למנוע את התרחבותו עד כדי חיסולו. בניגוד לכללי הבניה ברחבי הארץ, כל בניה או הרחבה ביהודה ושומרון דורשת את אישורו של שר הביטחון, שחותם על פי שיקוליו ולא על פי קריטריונים ברורים. מצב זה הביא אותנו לאחרונה לכך ששר הביטחון מונע כל סוג של בניה ביהודה ושומרון, גם אם היא לצורך הגידול הטבעי. צווי ההקפאה שהוצאו לאחרונה הביאו למצב אבסורדי בו מונעים פקחים מטעמו של שר הביטחון בניה שאושרה כחוק. למאמר המלא... (עמוד 8).

11. הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון – סמכות לשינוי התוספת לחוק), התש"ע–2010
12.1.2010

חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בנוסחו הקיים, מסמיך את שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספות לחוק ולכלול עניינים נוספים בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. מוצע כי לצורך הפעלת סמכות השר, יידרש השר להתייעצות בלבד, עם נשיא בית המשפט העליון, וכן לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; זאת, מאחר ששינוי התוספות הוא עניין של מדיניות אשר ראוי כי יהיה מסור להחלטת השר ולאישור הכנסת תוך התייעצות בלבד עם נשיא בית המשפט העליון. למאמר המלא...(עמוד 8).

12.הצעת חוק המקרקעין (תיקון – הגבלה על העברת זכויות במקרקעין לזרים), התש"ע–2010
12.1.2010

רובן המכריע של הקרקעות במדינת ישראל נוהל על ידי מנהל מקרקעי ישראל ללא קבלת זכות בעלות אלא חכירה בלבד, ואילו הבעלות על הקרקע נשארה בידי מדינת ישראל, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל. על פי תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, המכונה "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל", שהתקבל בכנסת השמונה עשרה, יופרטו קרקעות רבות ויועברו לבעלות פרטית מלאה. קיים חשש כי קרקעות המדינה יועברו לגורמים זרים ובכללם לגורמים עוינים. על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל לא יועברו זכויות במקרקעין ולא יסכים המינהל להעברת זכויות במקרקעין לזרים, אלא לאחר קבלת אישור יושב ראש המועצה שהוא שר הבינוי והשיכון, ולאחר קבלת חוות דעת של ועדת משנה. למאמר המלא... (עמוד 8).

13.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התש"ע–2009
31.12.2009

הצעת חוק זו מטרתה כפולה: האחת - הגברה משמעותית של הייצוגיות ומגוון הדעות בבית המשפט העליון. השניה - הקלה על העומס המוטל על שופטי בית המשפט תוך צמצום הפיגור בשמיעת התיקים ובקבלת ההכרעה בהם. החוק המוצע נועד לאפשר גיוון של ממש בהרכבו של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מהרכב אנושי חד גוני, ומהיעדר שיקוף הולם של מגוון הזרמים בחברה הישראלית. צורך זה מתחדד נוכח נטייתו הגוברת של בית המשפט העליון לעסוק בסוגיות שבמדיניות ובהשקפת עולם. הגדלת מספר השופטים תאפשר את מינויים של שופטים בעלי רקע ועמדות מגוונים באופן שיבטא נאמנה את השקפות העולם השונות הרווחות בציבור הישראלי. גיוון הרכב בית המשפט העליון יאפשר גם תוספת של שופטים בעלי מומחיות בתחומים שונים, ויתרום למקצועיותו של בית המשפט ולהתמקצעותו בקשת רחבה של תחומים משפטיים המובאים בפניו. למאמר המלא...(עמוד 8).

14.הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (תחולת המשפט בערים, במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות), התש"ע–2009
29.12.2009

הצעה זו מבקשת להחיל את החוק הישראלי על הישובים היהודיים ביהודה ושומרון ותושביהם ואין בה כדי לספח את כל יהודה ושומרון למדינת ישראל. הצעת חוק זו אינה פוגעת בעיקרון הטריטוריאליות המקובל בתפיסות משפטיות מודרניות, הקובע כי אנשים החיים בשטח מסוים יהיו כפופים לאותה מערכת חוקים. זאת בשל השינוי החוקי שחל באזור עם הקמת הרשות הפלשתינאית והכפפת רוב ככל הערבים הפלשתינאים למערכת חוקים אחרת. המצב החדש קיבל את ביטויו בתיקון לחוק ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום – בשנת 1995. למאמר המלא...(עמוד 8).

15.הצעת חוק-יסוד: מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי
9.12.2009

שאלת היחס בין מרכיבי המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" הביאה למחלוקות קשות בפסיקה ובספרות המשפטית, כאשר לא אחת רוקן המונח "מדינה יהודית" מתוכנו, משל היה סרח עודף למונת "מדינה דמוקרטית". לפיכך, מוצע לשנות את המונח מ"מדינה יהודית ודמוקרטית" ל"מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי" על מנת להבהיר ולהדגיש, מחד גיסא, את מרכזיותה של הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומאידך גיסא, את משטרה הדמוקרטי של המדינה. למאמר המלא...(עמוד 9).

16.הצעת חוק חופש המידע (תיקון - חובת ניהול פרוטוקול), התשס"ט - 2009
30.11.2009

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו) וח"כ רונית תירוש (קדימה) הגישו היום תיקון להצעת חוק חופש המידע, על פיו בכל ישיבה המתנהלת ברשות ציבורית יירשם פרוטוקול. הצעת החוק הינה פרי יוזמה משותפת לחברי הכנסת ולתנועה לחופש המידע. למאמר המלא...(עמוד 9).

17.הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - תקופת התמחות), התש"ע – 2009
11.10.2009

הצעת חוק זו באה להאריך את תקופת ההתמחות הדרושה לצורך קבלת רישיון עריכת דין. זאת, על מנת לשפר את הרמה המקצועית של עורכי הדין המוסמכים, ולהתאים את תנאי ההכשרה במקצוע עריכת הדין לדרישות המקצוע ולאחריות הציבורית הגלומה בעיסוק בו. למאמר המלא...(עמוד 9).

18.הצעת חוק שפות רשמיות, התשס"ט–2009
18.10.2009

הצעת חוק זו מטרתה לקבוע את השפות הרשמיות של מדינת ישראל, בהן יעשו שימוש מוסדות המדינה ונציגיה... למאמר המלא... (עמוד 10 ).

19.הצעת חוק תנאי כליאה של אסירים נדרשים
24.9.2009

מטרת החוק המוצע היא לתת בידי המדינה מנוף לחץ על ארגוני הטרור כדי לאלצם לקדם במהירות רבה יותר עסקאות לשחרור חיילים ואזרחים ישראלים חטופים... למאמר המלא...(עמוד 10).

20.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התש"ע–2009
16.11.2009

הצעת חוק זו מטרתה כפולה: האחת - הגברה משמעותית של הייצוגיות ומגוון הדעות בבית המשפט העליון. השניה - הקלה על העומס המוטל על שופטי בית המשפט תוך צמצום הפיגור בשמיעת התיקים ובקבלת ההכרעה בהם. החוק המוצע נועד לאפשר גיוון של ממש בהרכבו של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מהרכב אנושי חד גוני, ומהיעדר שיקוף הולם של מגוון הזרמים בחברה הישראלית. צורך זה מתחדד נוכח נטייתו הגוברת של בית המשפט העליון לעסוק בסוגיות שבמדיניות ובהשקפת עולם. הגדלת מספר השופטים תאפשר את מינויים של שופטים בעלי רקע ועמדות מגוונים באופן שיבטא נאמנה את השקפות העולם השונות הרווחות בציבור הישראלי. למאמר המלא...(עמוד 10).

21.הצעת חוק חופש המידע (תיקון – יישום שקיפות המידע לטובת הציבור), התשס"ט–2009
18.10.2009

חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, נחקק בשנת 1998, ונתלו בו תקוות שיביא ל"מהפכת שקיפות" במערכת היחסים שבין הרשויות הציבוריות לאזרח. קרוב לעשר שנים מאוחר יותר, תקווה זו נכזבה. מנגנונים בירוקרטים ופטורים מהותיים שהוכנסו לחוק במטרה למנוע ניצולו לרעה, מנוצלים על-ידי רשויות ציבוריות כדי לעקרו מתוכן. החוק לא הוכיח עצמו ככלי שימושי לאזרח או לארגונים לשינוי חברתי, ועל כן תדירות השימוש בו היא מן הנמוכות במערב. מבקשי מידע נתונים לחסדיהם של ממונים ברשויות ללא כל ערכאת ערעור, זולת בית המשפט המנהלי שפניה אליו כרוכה בהוצאות נכבדות. מטרת חוק זה היא ליתן מענה לפגמים שנתגלו במשך שנות הפעלתו של החוק במטרה לקדם באופן משמעותי את "מהפכת השקיפות" שהמחוקק ייחל לה עם חקיקת החוק המקורי. למאמר המלא...(עמוד 11).

22.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מינוי שופט לבית המשפט העליון), התשס"ט–2009
18.10.2009

מטרת הצעת חוק זו היא למנוע מצב של שיתוק ממושך בעבודת הועדה לבחירת שופטים, בשל חילוקי דעות בין חבריה... למאמר המלא...(עמוד 11).

23.הצעת חוק הממשלה (תיקון – שמירה על קדושת ירושלים), התשס"ט–2009
18.10.2009

בחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל ניתן מעמד מיוחד לירושלים כבירת ישראל וכעיר עם צביון מיוחד של קדושה לשלוש הדתות: יהדות, אסלאם ונצרות... למאמר המלא... (עמוד 11).

24.הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הרכב הוועדה לבחירת שופטים)
18.10.2009

מטרת הצעה זו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, להרכב אשר יאזן באופן נכון בין היקף הנציגות של הרשות השופטת, לזו של הרשות המחוקקת והמבצעת... למאמר המלא... (עמוד 11).

25.הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – חוק האזרחות והכניסה לישראל)
18.10.2009

הצעה זו מעגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 7052/03 עדאלה נגד שר הפנים (להלן – פסק הדין), שנפסק בדעת רוב... למאמר המלא...(עמוד 11).

26.הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – הגבלות על אזרחות, רישיון לישיבה בישראל והיתר לשהייה בישראל), התשס"ט–2009
18.10.2009

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 (להלן – החוק העיקרי) קובע תנאים למתן אזרחות, רישיון לישיבה בישראל ואישור לשהייה בישראל... למאמר המלא... (עמוד 11).

27.הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חופשת הקיץ), התש"ע–2009
5.11.2009

במערכת החינוך נהוג לקיים חופשת קיץ בת 60 ימים בחודשים יולי אוגוסט. למאמר המלא...(עמוד 12).

28.הצעת חוק רשות הר הזיתים, התש"ע–2009
29.12.2009

הר הזיתים הוא בית הקברות היהודי הקדום בעולם. הוא אתר לאומי של עם ישראל מימי בית ראשון ומהווה מקום קדוש לעם היהודי בנוסף על היותו אתר היסטורי ראשון במעלה בחשיבותו לעם ישראל. בנוסף, הר הזיתים הוא המאוזוליאום הלאומי של עם ישראל ויש להעניק לו מעמד מיוחד כדי לשקם אותו, ולתאם בין פעולות הגופים הרבים והשונים המעורבים או שראוי יהיה שיהיו מעורבים בשיקום ופיתוח הר הזיתים. בהעדר גוף כזה אין מי ששומר על ההר, מונע בניה בלתי חוקית בשטחו, וחילול ופגיעה במצבות ובשטחי הקבורה. רשות ציבורית משותפת תאפשר ביצוע כל הפעולות הללו. למאמר המלא... (עמוד 12).

29.הצעת חוק פיצוי נפגעי התליית הבנייה ביהודה ושומרון, התש"ע–2010
21.1.2010

מטרת הצעת החוק היא להעניק פיצויים הולמים לאזרחים, לרשויות ולמועצות המקומיות והאזוריות שנפגעו כתוצאה מהחלטת הקבינט על השעיית הבנייה ביהודה ושומרון שנתקבלה ביום 25.11.09. על פי החלטת הקבינט שיושמה בצו אלוף הפיקוד: "היתרים שניתנו ערב קבלת ההחלטה מותלים בזאת ואין לבצע כל פעילות בנייה לרבות הכשרות קרקע ותשתית". קביעה זו הביאה לפגיעה חמורה בזכויות הפרט והקניין של אזרחי המדינה שרכשו על פי חוק וכדין קרקעות ביהודה ושומרון ואף שילמו למדינה את האגרות הנדרשות והסתמכו על המצב שהיה קיים באותה עת. בנוסף, החלטת הקבינט פוגעת ברשויות ביהודה ושומרון המפסידות הון עתק לאור הפגיעה בתשתיות, פגיעה בתשלומי הארנונה וכדומה. למאמר המלא...(עמוד 12).

30.הצעת חוק להנצחת ההיסטוריה והמורשת של יהדות ארצות האסלאם, התש"ע–2010
26.1.2010

הצעת החוק באה, בהמשך להצעת החוק לפיצויים לפליטים יהודים יוצאי ארצות ערב, לתקן עוול לאומי ובינלאומי בנושא הכאוב והמכריע של הפליטים היהודים מארצות האסלאם באופן יסודי ומעשי; הקונגרס האמריקאי השכיל לתקן את העוול באפריל 2008 כאשר הטיל על נשיא ארה"ב לדרוש מודעות לנושא ולהעלות אותו כל עת שעולה נושא הפליטים הפלשתינאים במסגרת המשא ומתן לשלום באזור; עכשיו הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיטול חלק במשימה. למאמר המלא... (עמוד 13).

31.הצעת חוק אחדות הצבא, התש"ע–2009
21.1.2010

הפעלת צה"ל לפיזור הפגנות בתחומי הקו הירוק ולמשימות פינוי אזרחים ישראלים ורכושם בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון הביאה את צה"ל אל לב הסכסוך הפוליטי של המדינה. חיילים מצאו עצמם קרועים בין מצוות רבותיהם ופקודת מפקדיהם. אלפי אזרחים ראו בצה"ל – לב הקונצנזוס הישראלי – צבא גירוש. למאמר המלא...(עמוד 13).

32. הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התש"ע–2010
9.2.2010

מטרתו של חוק זה הינה הגברת השקיפות ותיקון לקונות בחקיקה בכל הנוגע למימונה של פעילות פוליטית בישראל על ידי ישויות מדיניות זרות. כיום, חובת הדיווח על קבלת כספים מישות מדינית זרה מוטלת על עמותות בלבד, וזאת על אף שרבים מהגופים העוסקים בפעילות פוליטית אינם רשומים כעמותות; גם חובה מצומצמת זו ניתנת לעקיפה על ידי העברת הכספים דרך צד ג', או על ידי השהיית הדיווח באופן שהופך אותו ללא רלוונטי. לקונה נוספת נמצאת בהעדר חובת דיווח על התמיכה בפרסומים שמוציא הגוף הנתמך או בפעילויות בהן הוא משתתף. למאמר המלא...(עמוד 13).

33.הצעת חוק הממשלה (תיקון – פרסום פרוטוקול ועדת שרים לענייני חקיקה), התש"ע–2010
2.3.2010

כמידי שבוע מתכנסת ועדת שרים לענייני חקיקה לדון בהצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת, אשר עולות לאחר מכן לדיון בקריאה טרומית והצבעה בכנסת. החלטת ועדת השרים בנוגע לתמיכתה או אי תמיכתה בהצעות החוק, נמסרת לחברי הכנסת בצורה לאקונית בלבד, ללא כל פירוט של השיקולים שעלו בדיון וללא פירוט עמדת משרדי הממשלה ועמדת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים. למאמר המלא...(עמוד 13).

34.הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי בשל עסק של חקלאות), התש"ע–2010
17.3.2010

מטרתה של הצעת החוק המתפרסמת בזה להסדיר בעיות שהתעוררו בקרב חקלאי גוש קטיף לאחר פינוים ממשקיהם במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005, (להלן – החוק), הן בשל שינוי נסיבות שחל מיום חקיקת החוק ועד היום, והן בשל אי-הסדרת נושאים מסוימים במסגרת החוק, שבלעדיהם לא ניתן להשיב את מצבם של חקלאי גוש קטיף למצב שהיו בו עובר לפני יישום תוכנית ההתנתקות – ולאפשר בכך קיום בכבוד לחקלאים המפונים. למאמר המלא...
הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי מתוקן לעסקים ולשכירים), התש"ע–2010
16.6.2010 למאמר המלא...(עמוד 14).

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי מתוקן לעסקים ולשכירים), התש"ע–2010
24.6.2010

על פי ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (להלן – ועדת החקירה) ועל פי המצב בשטח, עד היום, כמעט חמש שנים מאז ביצוע הפינוי במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005 (להלן – החוק), ממשלות ישראל לא מימשו את מדיניותן המוצהרת והנדרשת ולא הביאו לשיקומם של מרבית המפונים ובתוכם בעלי העסקים. למאמר המלא...(עמוד 14).

http://www.yarivlevin.org.il/lawmaking.php?c=1

4.ח"כ לוין: הבג"ץ מייצג את המיעוט בעם
יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין אומר בראיון לערוץ 7 כי מה שקרה השבוע עם הבג"ץ צריך להדאיג לא רק את הציבור החרדי אלא את כולנו.

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין מהליכוד, אומר בראיון לערוץ 7 כי מה שקרה השבוע עם הבג"ץ בנושא העיר עמנואל, צריך להדאיג לא רק את הציבור החרדי אלא את כולנו.

"אנחנו צריכים לזכור שהיום זה חרדים, אתמול מתיישבים שלשום כביש 443 וגדר ההפרדה יש פה תהליך מסוכן מאוד שאני מתריע עליו כבר מזמן, אסור לנו לחכות יותר כי על מערכת המשפט השתלטה אג'נדה מסוימת, היהדות והציונות נדחקו החוצה בגלל זכויות אדם, וגם אלה לא מיושמים כשמדובר במתיישבים, כפי שהיה בנושא של גוש קטיף וכפי שהגדיר חבר הוועדה הפרופ' ידידיה שטרן שקבע שהייתה שם פגיעה בזכויות אדם ולמרות זאת הבג"ץ אישר את הגרוש, הבג"ץ מייצג אג'נדה מסוימת של מיעוט בעם וברגע שהוא נכנס לתחומים של מדיניות זה חמור".

לדבריו הכנסת חייבת לפעול כדי לעשות שינויים בהרכבו של בית המשפט העליון וסמכויותיו, "אנחנו נדרשים לשתי פעולות, קודם כל לשנות את המערכת לבחירת שופטים, צריך להחליש את הכוח של השופטים בוועדה, יש הצעת חוק שהוגשה בעניין הזה אבל לצערי הממשלה לא תומכת בזה, המהלך השני הוא תיחום קווי הפעולה של בית המשפט העליון והגדרת עקרונות קווי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית עם סדר ומשטר דמוקרטי".

ח"כ לוין קובע שלא ייתכן שקומץ של שופטים יתערב בכל נושאי המדינה, "הם מתערבים כמעט בכל נושא, כולל סוגיות מדיניות ותקציביות וזה חמור מאוד, כי מגישים להם כל מיני עתירות והם מחליטים בלי לקחת בחשבון את כלכ צרכי המדינה".

הוא סבור שבית המשפט צריך להתעסק אך ורק בענייניים של הפרט ולא בענייני הכלל, "בית המשפט צריך להתעסק בנושאים מקצועיים כמו דיונים בענייניים פרטיים של אדם שנפגע ומגיע לו פיצויים, אבל לא בנושאים ערכיים ומוסריים שבהם נכנסת גם השקפת עולם, כי במקרים אלה השופטים נדרשים לעסוק בנושאים של מדיניות שאין בהם אלמנטים משפטיים".

לוין מציין כי במדינות רבות, הרכב בית המשפט נותן ייצוג לכלל גווני הקשת, "ברחבי העולם ההפרדה ברורה, אם בית המשפט מתערב גם בנושאים של השקפת עולם, ההרכב נבחר בדרך שתשקף את כלל הציבור, בארה"ב הנשיא ממנה את השופטים והם צריכים לעבור אחר כך שימוע בסנאט על ידי נבחרי הציבור כך שבחירתם משקפת את תמיכת הרוב, אצלנו לעומת זאת זה בנוי באופן שאין דומה לו בעולם, לרשות השופטת יש משקל מכריע בבחירה של שופטיה, עד כדי שיש להם אפילו זכות וטו על כל מינוי של שופט".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/205766

5.לוין: מערכת המשפט בישראל רקובה וזקוקה לטיפול שורש

בראיון נטול כפפות אומר ח"כ יריב לוין את האמת שלו על בית המשפט העליון, על פסיקותיו התמוהות, על מהלכיו האנטי דמוקרטיים, ועל האג'נדה האנרכיסטית שהוא מוביל בייחוד מאז ימי אהרון ברק. בית המשפט העליון במתכונתו הנוכחית הוא סכנה לעצם קיומנו. השינויים החוקתיים בו הם מחוייבי המציאות.

יו"ר ועדת הכנסת במתקפה חסרת תקדים: מערכת המשפט רקובה. בית המשפט העליון הוא סכנה לעצם קיומנו.

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין, במתקפה חסרת תקדים נגד בית המשפט העליון:

"בית המשפט העליון סכנה לקיום המדינה. מערכת המשפט רקובה ויש לבצע בה טיפול שורש"

"אני יודע שאנשים בעבר "נולדו" נגדם תיקים בגלל שפתחו את הפה נגד מערכת המשפט. אני לא חושש"

בראיון חג מרכזי לעלון הימין 'ארץ ישראל שלנו' שיחולק בסוף השבוע בבתי הכנסת, מוביל יו"ר וועדת הכנסת ח"כ יריב לוין מתקפה חסרת תקדים נגד מערכת המשפט בישראל, ובפרט על בית המשפט העליון.

יריב לוין התייחס לסדרת הצעות חוק שהוא מוביל לשינוי בחירת השופטים בישראל.

יריב לוין אומר בראיון שבית המשפט העליון מונע "מאג′נדה שמאלנית, ובעיקר מהווה סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו.

זה לא סוד שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה".

כאשר לוין נשאל בראיון ל"ארץ ישראל שלנו" על דוגמא לדבריו הוא אומר "הדוגמאות רבות, אבל אתן אחת:

פסק הדין הידוע בעניין קעדאן.

בעבר בסיס הציונות היה ייהוד הארץ בנגב, בגליל, ביו"ש ובכל מקום אחר. על פי פסק הדין של בג"ץ, מהלכים לייהוד הארץ מהווים אפליה פסולה ופגיעה בשוויון, שזהו שבעצם חיסול המפעל הציוני".

על אופן בחירת השופטים בעליון הוא אומר "לאופן בחירת השופטים בישראל בשיטת ′חבר מביא חבר′ ולהתערבות בנושאים לא להם אין אח ורע באף מדינה דמוקרטית".

כאשר נשאל שהרי מי שהעצים את בית המשפט העליון היה דווקא מנהיג הליכוד מנחם בגין, שאמר "יש שופטים בירושלים", הוא מתגונן "אין לי ספק שכאשר בגין אמר ′יש שופטים בירושלים′ הוא לא התכוון למה שקורה היום בבית המשפט העליון.

כמו כן, זה לא סוד שיש מחלוקת ביני לבין חלק מחברי הליכוד בגישתי זאת.

אני מרגיש שאני מייצג ציבור ענק שמערכת המשפט אינה נותנת לו את השירות, וזאת תוך ניסיון להתערב ולכפות עליו את ערכי בכיריה.

אני מרגיש את זה בפניות הרבות מעורכי דין וממשפטנים, ואפילו משופטים בערכאות נמוכות יותר מתוך המערכת, שדורשים לבצע שינוי יסודי בשינוי בחירת השופטים".

לוין מציע בראיון ש"חייב להתקיים הליך שימוע פומבי בוועדת חוקה לפני כינוס הוועדה לבחירת שופטים, אשר תוכל לאשר או לפסול שופטים. שם הם יציגו את השקפותיהם בנושאי דת ומדינה, בין יתר הנושאים.

שיטת הבחירה בארה"ב דומה לזו שאני מציע: הנשיא ממנה, וזה מצריך את אישור הסנאט; רק בהבדל אחד – שכאן הבחירה לא נתונה בידי הנשיא. ".

את הירידה באמון הציבור בבית המשפט העליון הוא מסביר בכך ש"בית המשפט נוטה לאמץ עמדות שמאלניות. התייחסותם לנושאי דת ומדינה רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית".

לוין לא שוכח לבג"צ את אישרור תוכנית פינוי פיצוי בהתנתקות ואומר "אם אתה לוקח את החוק הזה, קורא את כל הפסיקות שלהם על זכויות הקניין וזכויות האדם, אתה רואה שזכויותינו על הארץ כעם היהודי אינן נלקחות כלל בחשבון.

על כל עץ של פלסטיני עוצרים את גדר ההפרדה וכופים להזיז את התוואי. אבל יהודים – בן לילה מגרשים אותם מבתיהם, ובג"ץ מאפשר זאת. הם לא מתערבים, הם לא דורשים שיישמרו זכויות האדם וזכויות הקניין. כל העקרונות נעלמים לפתע.

גם לנושא מגרון הוא מתייחס בהרחבה "מערכת המשפט היא רקובה, אבל מעבר לכך, זה מצב מסוכן.

אתן לך דוגמה מהסיפור האחרון במגרון: כשיהודים מגישים תוכניות בנייה, יש סיבות מדיניות לא לאשר להם אותה. כשערבים בונים באופן בלתי חוקי, זה מובן שאסור להרוס להם. למה? כי יש סדרי עדיפויות שונות.

אבל כשיש בנייה בלתי חוקית יהודית, יש החלטה אחת: להרוס להם מיד, להחריב. יש כאן שימוש ציני ונואל בכלים המשפטיים, מתוך מטרה פוליטית מובהקת.

והוא גם מסביר מה הדרך לדעתו לטפל בבית המשפט העליון " הדרך להתמודד אינה לנסות כל פעם לדחות את רוע הגזירה, אלא לטפל בהם מהשורש. המערכת הזאת חייבת טיפול שורש. אני רוצה שיישבו שופטים בבתי המשפט, לא אנשים שרואים את עצמם ראשי ממשלה וחברי כנסת למרות שמעולם לא נבחרו".

ועל השאלה המתגרה האם הוא לא חושש לפתוח חזית נגד מערכת המשפט כי הרי אנשים נפגעו מהם בעבר הוא משיב:

"מבחנו של איש ציבור הוא לבצע את המוטל עליו. אני יודע היטב שרבים חוששים לומר את הדברים בגלוי. מניסיון העבר, אנשים שפתחו את הפה – נולדו′ נגדם לפתע תיקים והאשמות, כי עמדתם לא היתה נוחה למערכת.

כשנכנסתי למערכת הפוליטית, אמרו לי שאצטרך להשתנות ולעגל פינות. אבל אני חושב שהאמת והאג′נדה לשמה נבחרנו צריכות להיות בראש מעיינינו, ועלינו מוטל להוביל יחד את השינויים הנדרשים לעתיד המדינה כולה".

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=212750