1099: מסע הצלב הראשון מגיע לא"י

הסיבות למסע הצלב היה רדיפה ממושכת של הנוצרים בארץ ישראל על ידי הפטימים והסלג'וקים. לרוב האשימו הנוצרים את היהודים בארצם על כל דבר שנעשה לנוצרים בארץ ישראל, והזעם שהצטבר פרץ ב-1096 והתבטא בטבח מחריד של יהודים באירופה ובארץ ישראל.

מסע הצלב התחיל בליגה נוצרית ממערב אירופה שצעדה דרך אסיה הקטנה עד לארץ.

בדרכה עודדה טבח נוראי של קהילות היהודים על נהר הריין. שם, בערים ורמס, מינץ ושפירא למשל, העדיפו היהודים מאשכנז להתאבד במקום להמיר את דתם לנצרות.

מעשה "קידוש השם", כלומר הסירוב להפר את מצוות האלוהים אפילו במחיר מוות נחשב למעשה נעלה בעיני היהודים.

סיפורים אלה עוררו ביהודים בישראל ובמזרח תנועות משיחיות אשר באופן מוזר הושפעו מהלהט המשיחי של הצלבנים האויבים. היו יהודים שראו זאת כאות לגאולה, ועלו לארץ או לפחות ניסו להגיע אליה.

לפני הגעתם של הצלבנים היו עסוקים הכובשים המוסלמים במלחמותיהם. ב- 1098 ניצחו הפטימים את הסלג'וקים וכבשו מהם את ירושלים אחרי מצור של 40 יום. אירועים אלה גרמו לדילדול הישוב היהודי ביהודה, ורבים ברחו לאיזור החוף ולגליל. דוגמא לכך היא רמלה בירת האיזור, שהצלבנים מצאוה נטושה, שכן רוב יושביה היו יהודים אך ברחו כבר בזמן המלחמה ב-1098 וכך ניצלו מטבח בטוח.

יהודים רבים שברחו מירושלים ומחברון התיישבו באשקלון או אף הרחיקו למצרים.

הגאון של א"י, אביתר, ברח עם ישיבתו לטריפולי בסוריה ומת שם ב-1112. אחרי כן עברה הישיבה לדמשק והונהגה על ידי אחיו של אביתר שלמה, שבנו מצליח המשיכו עד 1120.

עם מותו של הגאון מצליח ב-1120 בעצם תמה לגמרי תקופת הגאונים. הגאון האחרון של בבל, האי גאון, נפטר ב-1038 ובבל פסקה להיות גורם משמעותי בעולמם של היהודים. העולם האינטלקטואלי של לימוד התורה והתלמוד עבר מבבל וא"י לספרד,צרפת וגרמניה.

רק מאוחר יותר ב-1141 וב-1155 עם עלייתם של רבי יהודה הלוי והרמבם לא"י, חודשה מסגרת לימוד התורה בא"י.

הצלבנים הקימו שתי מדינות באסיה הקטנה ובסוריה, אדסה ואנטיוכיה.

כשפלשו לישראל התקדמו ישר לירושלים ולבית לחם, אחרי שכבשו את יפו והשתמשו בה כנמל, ואת רמלה הנטושה מיהודיה וממגיניה המוסלמים.

הצלבנים צרו על ירושלים אשר תושביה היהודים והמוסלמים הגנו עליה, אך לאחר מצור קשה פרצו את החומות וטבחו את כל היהודים בעיר, 2000 איש, על ידי שריפתם חיים בבית הכנסת.

העיר היהודית אונו ליד יפו נהרסה ע"י הצלבנים. חלק מהניצולים היהודים מהטבח ביהודה הוגלו לאיטליה, אחרים הוחזקו חיים כדי שהיהודים ישלמו כופר לשחררם.

הקהילה הקראית של אשקלון ידועה בתרומתה החשובה בפדיון שבויים.

טנקרד, אחד הממפקדי הצלבנים, השתלט ללא התנגדות רבה על הגליל, אשר היה מאוכלס ביהודים רבים.

יהודים רבים שנתפסו ע"י הכובשים החדשים שימשו לניקוי הערים מהגופות הרבות, והיו גם אלפי פליטים יהודים.

הקהילה היהודית במצרים התארגנה כדי לסייע ליהודי הארץ, והנגיד ברוך בן סעדיה הנהיג את המאמץ מיד עם נפילת ירושלים. שליח מיוחד הגיע לאשקלון כדי לשחרר כמה שיותר יהודים מידי הצלבנים.

אך יהודים רבים ששוחררו מידי הצלבנים הפכו לפליטים רעבים והקהילה היהודית באשקלון בהנהגת אבו אל פסל שחל בן יושע בן שעיה,פעלה רבות לסעוד מאת הפליטים ולשקמם, אך חלקם לא התאוששו ומתו ממחלות שונות.

1100:הצלבנים מגרשים וטובחים בתושבי ארסוף וקיסריה.

בהגיעם לחיפה הופתעו לגלות התנגדות עזה ביותר של יהודים בהגנה על העיר. העיר החזיקה מעמד כחודש עד שכבשו אותה הצלבנים וטבחו ביהודיה.

חלק מהשורדים נפלו בשבי ויהודי הגליל ולבנון הצליחו לגייס כסף כדי לפדותם, אך היו יהודים שבויים שהצלבנים לא הסכימו לשחרר. שבויי קיסריה למשל נפדו ב-5000 דינר שגוייסו על ידי יהודי סוריה.

1104: עכו נופלת בידי הצלבנים.האוכלוסיה, כ-4000 איש, נטבחת באכזריות.

בתחילה הסכימו מושלי העיר המוסלמים להכנע תמורת מעבר בטוח של כלל התושבים אך לאחר ההסכמה התנגדו הספנים הגנואים ומנעו מהאזרחים לברוח וטבחו בהם.

1010:יהודי ביירות נטבחים ומגורשים.

1100-1144: ממלכת הצלבנים, או ממלכת ירושלים כמו שהיא נקראה מתמודדת עם מתקפות חוזרות ונשנות של הפטימים ממצרים והסלג'וקים מצפון בהצלחה יחסית עד 1141 שבה נופלת נסיכות אדסה ומתחיל מסע הצלב השני, שנגמר ב-1149 עם כישלון הנוצרים לכבוש את דמשק.

בזמן הזה אחרי תום כיבוש הארץ, החלו היהודים לחזור למקום מושבם הקודם, פרט לירושלים שישיבת לא נוצרים שם נאסרה. יהודים התיישבו בגליל, בעכו, חיפה, צור,ובאשקלון ועזה שהיו עדיין תחת שלטון הפטימים התקבצו יהודים רבים.

שלטון המלכים הצלבנים שהיו בעיקר פרנקים, היפלה את כל מי שלא היה נוצרי פרנקי, וברור שיהודים הופלו לרעה אך גם נוצרים תושבי הארץ הופלו.

מצד שני, חוקי ההפליה המוסלמיים בוטלו כמו גזירות הבגדים והטלאי הצהוב למשל.

טבח נוסף של היהודים ע"י הצלבנים בא"י לא קרה, אך דווקא באירופה עוררו מסע הצלב מעשי טבח רבים נגד יהודים.

1118: האיסור על ישיבת יהודים בירושלים מוקל מעט, עולי רגל יהודים שהורשו להתפלל בכותל המערבי מעידים על משפחות של צבעים יהודים שגרו מול המצודה בשער יפו.

1121:המפגש בין עובדיה הנורמני שהתגייר, לבין הקראי שלמה הכהן שהכריז על עצמו כמשיח, מתרחש בצור.

עובדיה נתמך ע"י קהילת יהודי בניאס, היא דן המקראית שהיתה עיר יהודית גדולה בזמן ההוא.

1141: הפילוסןף היהודי הנודע רבי יהודה הלוי מגיע מספרד לישראל יחד עם בן אחותו. הוא הומת שנה אח"כ בידי מוסלמים, אך עודד יהודים לעלות לארץ.

1153: העיר אשקלון נופלת לידי הצלבנים. הקהילה היהודית הגדולה בעיר, שרובה מורכב מפליטים יהודים מאיזור יהודה, בורחת לאל עריש.

1165:רבי משה בן מימון עולה עם משפחתו לארץ ישראל. הוא בורח מרדיפות הדת בספרד וממרוקו, אך גם בארץ, אשר היתה תחת שלטונם של הצלבנים לא מצאה משפחתו נחת,ואחרי מספר שנים היא משתקעת במצרים. הוא מבקר בירושלים ובחברון ומתפלל באתרים הקדושים שם.

צאצאיו המשיכו לחגוג את ציון יום עלייתם לאתרי הקודש במשך מאות שנים.

צאצאיו של רבי משה מימון שכונה רמב"ם,יהפכו למנהיגי העם היהודי במזרח אחרי מותו.

בישראל הוא התקבל בכבוד ע"י הגאון של עכו, רבי יפת בן אליהו.

ייחוסו של הרמב"ם מגיע עד דוד המלך.

הוא גם היה רופא מומחה שטיפל גם במוסלמים, ואפילו במלכים האיובים כמו צלאח א-דין.

הוא כתב ספרים רבים, ובו זמנית עסק רבות בעינייני הציבור ובפרנסתו, ודאג לפתור בעיות בכל קהילות איזור א"י ומצרים, ואפילו עד תימן.

ספריו החשובים משמשים בסיס להרבה מאד הלכות חשובות.

ב-1161 הוא כתב פירוש מלא של המשנה.

ב-1171 הוא סיים את סיפרו החשוב "משנה תורה", שהוא פירוש מפורט של התלמוד, אותו כתב בעברית. הספר היווה סיבה לויכוחים בקרב היהודים, אך במאה ה-16 עם כתיבת "שולחן ערוך" בצפת התקבלה עמדה שקבעה את עליונותו של הספר.

ב-1191 הוא כתב את סיפרו המפורסם והחשוב ביותר "מורה נבוכים". זה ספר פילוסופי שמצליח להסביר באופן לוגי את האמונה היהודית וצדקתה, וגם ליישב בין הפילוסופיה היוונית ובין המונותאיזם היהודי.

הרמב"ם נחשב לרב הכי חשוב ליהודים המשתווה לחכמי התנ"ך המשנה והתלמוד בגדולתו.

הוא נפטר ב-1205 ונקבר בטבריה.

בנו אברהם ירש את מעמדו כ"נגיד".

ה"נגיד" היה נציגו של העם היהודי בכל ארץ מצרים, ישראל וסוריה. בניו של הרמב"ם המשיכו במעמד זה עד 1415.

אברהם היה הנגיד עד מותו 1237.

1171: הנוסע היהודי בנימין מטודלה מבקר בארץ. הוא מדווח בפירוט על הישוב היהודי בארץ ששרד את הכיבוש הצלבני.

הוא טייל בכל העולם עד סין והודו ופירט על הקהילות היהודיות בכל העולם מ-1161 עד 1173.

בעכו הוא מצא 200 יהודים שהונהגו על ידי רבי יפת ורבי יונה.

20 בקיסריה, 1 בלוד, 200 בירושלים שהתגוררו ליד מגדל דוד, 2 יהודים בבית לחם, 3 בבית גוברין, 300 בשונם שבגליל, 2 בנוב שביהודה, 3000 ברמלה, 1 ביפו, 200 באשקלון שהונהגו בידי רבי צמח, רבי אהרון ורבי שלמה. בטבריה 50 יהודים שהונהגו בידי רבי אברהם,רבי מובטר,ורבי יצחק. 20 בגוש חלב ו-50 במירון.

בסוריה הוא מוצא מספרים גדולים בהרבה, 3000 בדמשק, ובפלמירה 2000 שאפילו לחמו יחד עם המוסלמים נגד הצלבנים, בחלב 5000, בבגדד 40,000 ובקהיר 30,000.

1185: הנוסע היהודי פתחיה מרגנסבורג מגיע לא"י אחרי שתייר במזרח אירופה ורוסיה.

גם הוא נותן תיאור מפורט על קהילות ישראל בארץ ובעולם.

1187:קרב קרני חיטין ליד הכנרת,בו נלחמים הצלבנים נגד צבאותיו של צלח א דין שאיחד את סוריה הסלג'וקית למצרים הפטימית, ומנצחם, ומיד אחר כך משתלט על רבים ממבצרי הצלבנים בארץ כולל על ירושלים.

מיד אח"כ קורא צלח א דין ליהודים לחזור לגור בירושלים, ויהודים מאשקלון למשל מתחילים מיד לחזור לגור בירושלים.

מבין היהודים שמיהרו לחזור לגור בירושלים אפשר להזכיר את רבי אברהם בן שלמה תימן שהקים בה בית כנסת ליוצאי תימן, ורבי סעדיה שהנהיג את יהודי אשקלון.

צלח א דין יישב גם מוסלמים רבים בארץ ובירושלים, בעיקר מצפון אפריקה כהוקרה על שירותם הצבאי.

1191: בעקבות ניצחונו של צלח א דין על הצלבנים מגיע לארץ מסע הצלב השלישי בהנהגת מלך אנגליה ריצ'רד לה הארי. מסע צלב זה עורר פרעות אנטישמיות רבות מאוד באירופה, בעיקר באנגליה.

מסע צלב זה מצליח להרוס את הצבא המוסלמי, ומיד אח"כ נחתמים הסכמים בין הצדדים. הצלבנים חידשו את ממלכתם בעיקר באיזור רצועת החוף וקיבלו רשות לעלות לרגל לירושלים.

במהלך הקרבות מוטט צלאח א דין את חומותיה של אשקלון כדי שהצלבנים לא יוכלו להגן על העיר אם יכבשו אותה.

כתוצאה מכך ברחו ממנה כל יהודי העיר ועברו לירושלים ועכו.

1209:עלית 300 הרבנים.
י
300 רבנים אירופים ומשפחותיהם ותלמידיהם עולים לא"י באישורם של הצלבנים.

רובם הגיעו מאנגליה וצרפת. בגלל הרדיפות אך גם בגלל אידיאולוגיה ציונית דתית בהשראת מפעלם התורני, שהרי הם היו בעלי התוספות, מפעל תורני שמטרתו היתה לפרש פירושים של רש"י ל-30 פרקים חשובים בתלמוד הבבלי.

היה זה אירוע יוצא דופן שהרבנים החשובים ביותר באותה תקופה עלו לא"י הכבושה ע"י הצלבנים כשחלום הגאולה נראה רחוק מאד. מה גם שעד אז היו רבני הארץ ילידי המקום עם זיקה לבבל או מצרים, ולפתע מגיעים רבנים מאותם יהודים שהוגלו לרומא 1000 שנה קודם, והתפשטו על פני אירופה אך התמידו על קשר עם א"י והקפידו על תלמוד התורה.

מנהיגי העולים היו רבי שמעון משאצנז ויונתן מלוניל שבצרפת.

שניהם היו חברים של הרמב"ם, למרות שלא תמיד הסכימו איתו, בעיקר בעינייני פילוסופיה שהיתה כמעט חסרת שימוש בצרפת ובאשכנז. אך רובם של עולים אלה וצאצאיהם שהתיישבו בעיקר בעכו, התנגדו לדרכיו של הרמב"ם.

במאה ה-13 קהילת יהודי עכו היתה הקהילה החשובה היותר במזרח התיכון ואגן הים התיכון.

בירושלים מנהיג יהודיי ארצות הפרנקים שחידשו את הקהילה שם תחת חסות האיובים היה רבי יוסף בן ברוך.

1217: המשורר הספרדי, יהודה אל חריזי מגיע לישראל ומתייר בה. הוא מבקר בירושלים אך מביע צער שיש מסגד על מקום המקדש החרב.

הוא מדווח על חידוש הקהילה היהודית בירושלים, שהתחילה מיד ב-1187עם ניצחונו של צלח א דין.

היו 3 קהילות בירושלים. ראשית כל יהודי אשקלון, שרובם היו תושבי ירושלים והסביבה לפני בוא הצלבנים, יוצאי צפון אפריקה, ויוצאי צרפת.

אל חריזי בדרך כלל מלגלג על כל מי שפגש במסעותיו וגם על יהודים, אך פה הוא קורא ליהודי א"י מלאכים, צדיקים, ודבר זה מראה שחזרת היהודים לירושלים ב-1187 נחשבה לאירוע חשוב ביותר בעיני כלל יהודי העולם.

1219: מסע הצלב החמישי. האיובים הורסים את חומות ירושלים ויהודיה בורחים ממנה.

1129:מסע הצלב השישי, קיסר גרמניה פולש לארץ ודרך נישואים מקבל את מעמד מלך הארץ.

הוא מנצל את הבעיות הפנימיות בחצר האיובית כדי להפחיד את המוסלמים מפני עימות עימו ולחתום על הסכם אשר נותן לנוצרים חזקה על ירושלים ובית לחם, דבר אשר מחדש את האיסור הקודם על ישיבת יהודים בירושלים, מלבד מספר זעום של צבעים יהודים.

1235: רבי יעקב הישראלי נשלח ע"י רבו, רבי יחיאל מפריז, לאסוף תרומות למען ישיבת א"י.

הוא מתייר בא"י ומתעד קברים של רבנים וצדיקים חשובים על מנת לשכנע נדבנים יהודים לתרום לשימורם מתוך אמונה שמעשה כזה מביא ברכה לנשמתם של אותם צדיקים נדיבים.

1237: דוד, נכדו של הרמב"ם ממשיך את אביו, אברהם, בתפקיד הנגיד, מנהיגם של יהודי א"י, סוריה ומצרים. תפקיד שבו שימש כ-60 שנה.

דוד הצליח למנוע מהסולטן לאסלם את כל היהודים תחת שלטונו, תוך תשלום כופר כבד שנתרם ע"י יהודי אירופה. ידוע גם שהעביר יהודים קראים רבים ליהדות רבנית.

הוא הודח מתפקידו כנגיד ע"י אחד הסולטנים. הוא עבר לא"י הנוצרית ממצרים ובה הצליח לשכנע רבים לתמוך במשנתו של סבו הרמב"ם, בעיקר בעכו.

יותר מאוחר הוא חזר למשרת הנגיד עד למותו ב-1300. גם אחיו עובדיה היה תלמיד חכם שחי עד 1265.

1244:

ממלכת החראמיזים המוסלמית מתפרקת תחת פלישת המונגולים. חייליה הבורחים של הממלכה פולשים מערבה ואף מגיעים עד א"י.

הם כובשים את ירושלים וטובחים בנוצרים. יהודי האיזור ברחו לשכם.

באותה שנה נוחלים הצלבנים מפלה גדולה מהמוסלמים בקרב הירביה.

1254:

מסע הצלב ה-7

מסע זה נכשל באופן גמור כאשר מלך צרפת מת עוד במצרים, אך מסע זה השפיע קשות גם על השושלת האיובית עד שהתמוטטה והוחלפה בממלוכים.

1259-1284: גל גדול של עליה יהודית מאירופה לא"י מתחיל. גל זה נגרם בשל רדיפות הדת הקשות שעברו יהודי אירופה באותו זמן, אך גם ממניעים דתיים משיחים וציפיות לגאולה.

רובם מתיישבים בעכו וביפו.

סופו של גל העליה מגיע עם מעצרו של גדול הדור, הרבי מאיר מרוטנברג, והוביל לאיסור על היהודים לצאת משטחי הקיסרות הרומית הקדושה.

רק 60 שנה אח"כ אחרי רדיפות וטבח יכלו היהודים שוב לצאת מאירופה, למרות שלא כולם הלכו לא"י, אלא מזרחה, לפולין,שם קם מרכז תורה חדש אחרי חורבנם של מרכזי התורה בצרפת ואשכנז ואח"כ ספרד.

1260:

רבי יחיאל מפריז עולה לא"י עם תלמידיו הרבים, ומחזק מאד את הקהילה בעכו עד שהפכה הגדולה בארץ.

באותו זמן, המונגולים תוקפים את ירושלים ויהודיה המעטים נטבחים.
המונגולים מפסידים לממלוכים המצרים באותה שנה בקרב עין ג'לוט, ומנקודה זו והלאה הממלוכים הם שליטי הארץ בפועל, למרות שעדיין נותרו מספר מבצרים נוצרים וכמובן העיר הגדולה עכו עם קהילת היהודים המפוארת שבה.

תם הכיבוש הצלבני.

התוצאה של הכיבוש הזה היתה דילדול משמעותי באוכלסיה היהודית בארץ
שממנו לא התאושש הישוב היהודי בארץ ישראל עד לתקופה החדשה.

מקורות:

היהודים תחת שלטון הצלבנים / יהושע פריאר

ההיסטוריה של ארץ ישראל תחת שלטון הערבים והצלבנים - כתר

ההיסטוריה של הצלבנים / קנת, נורמן

ארץ ישראל - אוטוביוגרפיה / שלמה שבא

ההיסטוריה של פלשתינה ב-2000 השנים האחרונות / יעקב דה האס

הרמב"ם - הגיון מעל הכל / ישראל דרזין