שוב אנו עדים לסכין בגב ע"י רצח אופי מתוקשר,
תוך ניצול ציני של חפש הביטוי.

משל לשחקן כדורגל המבקיע שער עצמי,
כדי שהקפטיין שנוא נפשו,
לא יזכה להניף את הגביע
ומתעלם מהתוצאה שבכך
כולנו נעלם מן המפה.

לטובת מי שלא מאמין שהשמאל מסוגל לזה,
להלן עדותו של יוסי שריד משנת 1987
( 5 שנים אחרי מלחמת של"ג) בה הוא חושף
בכעסו על פרס, את העובדות על מה שהיה
באמת בשטח ואיך הקנאה בהצלחת הליכוד
שהסתמנה בתחילת המבצע, העבירה את
השמאל על דעתו
והביאה אותו לעזור לנבואתו להגשים
את עצמה.

במאמר שהופיע בהארץ, 21 באוגוסט 1987.

כותב יוסי שריד כי

*בשעה 10 בערב, במוצאי שבת, 5 ביוני 1982,
כינס שמעון פרס פגישה חפוזה של מעגל מקורביו
וביניהם יוסי שריד ובה דיווח:
"מחר בשעה 2 אחר הצהרים תיפתח המלחמה בלבנון.
הכוונה המבצעית היא להגיע עד בירות.
בשערי ביירות תהיה חבירה עם הכוחות הנוצריים."

עוד מוסיף שריד כי

*לאחר שובו מביקור בחזית ב15 ביוני 1982
אמר פרס למקורבים ממפלגתו:
"חברים צריך להודות,
הולך להם (לממשלת הליכוד)קלף משוגע.
האמריקנים תומכים ומשתפים פעולה
והרוסים פשוט נעלמו.
הרבה מהתחזיות הקודרות שלנו נתבדו.
בניגוד לחששותינו המוקדמים,
המלחמה היא הצלחה גדולה,
היא קרובה להשיג את רוב יעדיה העיקריים.
בעוד כמה ימים - אי אפשר יהיה לברוח מהעובדות-
ייחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון.
זה יהיה הסכם השלום השני (הראשון עם מצרים)
שלהם (הליכוד).
הם גם יצליחו לגרש את ערפאת עם כל
המחבלים שלו לכל הרוחות,
ולשבור את אש"פ."

ההמשך כזכור היה שבשיר ג'ומייל נררצח ע"י
הסורים, השמאל לא פירגן והתחילה תסיסה
שמאלנית מלווה בהפגנות בעיצומם של הקרבות.

השמאל המייחס לשרון את כלל הנפגעים בחזית הלבנונית מתעלם כדרכו
מהעובדה שרובם הגדול נפגעו לאחר ששרון פרש מתפקידו,
אך מה שחמור יותר- נגזר מתכנם של מסמכים סודיים של אש"ף.

*במסמכים סודיים של הדרג הבכיר הפלסטיני שהשאירו המחבלים בבונקרים
בפתח-לנד תוך מנוסת בהלה בעיצומה של מלחמת שלום הגליל ב1982
מגלה ערפאת שתסיסת השמאל בישראל היא שנותנת לאנשיו את הכוח לשרוד
מול צה"ל ששחק אותם עד דק, ובכך מתאפשרת לחימת הגרילה על אף אבדן התשתית.

*רובם הגדול של חללי צה"ל במערכה ההיא נפלו מפעולות גרילה אלו ולא
בלחימה חזיתית וזוהי "תרומתו" העצומה של השמאל שלא בחל באמצעים
למען המטרה- הפלת שלטון בגין.

*יוסי שריד הוביל את תהליך הדלגיטימציה של הימין ותקע סכין בגב צה"ל
החל מן היום הראשון למערכה. זו היתה הפעם הראשונה שממשלת ימין
הפעילה תכנית צבאית והשרץ ממר"ץ (הנחש) לימד אותנו לקח מר לאמור - לשמאל הכל מותר.

שהרי אופוזיציה ימנית לעולם לא תחבל מבית בפעולה צבאית, אפילו לא
בענבי זעם שהיתה בלתי מוסרית בעליל ונועדה למנוע מביבי את הניצחון
על פרס.

בסברה ושתילה האשמה היתה אי צפיית העתיד לאמור- היה על הדרג המדיני
לחזות מראש את הטבח שיבצעו הנוצרים במוסלמים.

אך במבצע "דין וחשבון" של רבין וגם במבצע "ענבי זעם" של פרס-
בוצעו הפצצות מרבד על כפריים שלוים בדרום לבנון מתוך מטרה
אסטרטגית- להציף את הבירה בירות בפליטים, תוך קידוש האמצעים-
לאמור מאות נפגעים חפים מפשע.

אלא שאז היה יוסי שריד שותף בממשלה ולא היה מי שיוביל
הפגנות וועדות חקירה.

מסקנה: הרצחת וגם ירשת מבית מדרשו של השמאל לאמור-
רק השמאל יכול להוות גייס חמישי ועוד לזקוף את קורבנות
הבגידה לחובת הימין.
3. יאמר במפורש – ללא כחל ושרק – בשנות החמישים,
בתגובה להודעה מספר 2

יאמר במפורש – ללא כחל ושרק – בשנות החמישים,
כאשר אנשי קיבוץ יד חנה תמכו בסטליניזם נגד הציונות
יגאל אלון-מפקד הפלמ"ח, עם בני מהרשק הפוליטרוק
האגדי תקפו אותם בפירוש על היותם גייס חמישי.
כך היום, אסור להבליג כי הגיע סכין עד צוואר-
מי שיתיר את דמם של המתנחלים במפורש או במרומז,
בשפה בוטה (מתנחלים כלשונה של שולמית ממר"צ,
היטלר יוגנד כלשונו של פרופ, צימרמן)
או בשפה משפטנית מתחכמת (ויימריזציה – יעני –
ניצני נאציזם שלא נכרתו בעודם באיבם כלשונם
משה נגבי ופרופ, זאב שטרנהל) –
אחת דינו - כמו אנשי יד חנה – אל עמוד הקלון
של ההיסטוריה היהודית בעת החדשה –
ג י י ס - ח מ י ש י ,יהא שמו לדיראון עולם.

כי זכותם של מתיישבי יש"ע שבנו את ביתם
ברשות ובסמכות של ממשלות ישראל למפלגותיהם
השונות -שמאל וימין (שמעון פרס היה מראשוני
תומכי ההתנחלות באם ההתנחלויות – סבסטיה),
אינה נופלת במאומה מזכותם של תושבי רמת אביב
על אדמת שייך מוניס (קצרה היריעה מלמנות את
כל השאר- כולל קיבוצי השמאל).

לא עולה על דעת איש לפנות בכח פיזי
או להכפיש באופן מילולי את אנשי גילה
על שבעצם המצאותם על אדמת מריבה
והמצאות ילדיהם לידם באזור מסוכן
הם מביאים על עצמם את ההתקפות הרצחניות.

כי במשטר דמוקרטי אין מפנים אדם מביתו
בלי הוראה חוקית, ואין נותנים לגיטימציה מוסרית
למרצחים גם אם בעיני איש המון או פרופסור
המצאות התושבים שם לא נראית.
מערכות החוק המשפט והביצוע נועדו לכך.

הדרך היחידה לפנות מקום ישוב היא בהחלטת רוב
כפי שנעשה בזמנו בימית בעת מסירת סיני למצרים.

זו תמצית הדמוקרטיה : שלטון הרוב- ולא אנרכיה
ורצח אופי לקבוצת אוכלוסייה שאיננה לטעמך
כאשר האויב עומד בפתח ומקבל עידוד משיתוף פעולה זה.

כאשר במלחמת התקשורת העולמית רצח האופי
של קבוצה אוכלוסייה מהוה חיזוק לאויב ודרבון להמשיך
ברצח - כך שרצח האופי הסטרילי לכאורה של בני ברית,
מביא במישרין לאבדן חיים וקטיעת גפיים ע"י אויב
תת אנושי וחסר מעצורים, שום משטר דמוקרטי שואף חיים
לא יבליג על פגיעת פיגיון מבית, שכזו.

לפיכך יאמר במפורש – מי שישחק לידי האויב
ברצח אופי של אחיו, ידון כמשתף פעולה עם האויב,
ואות קין על מיצחו לאמור - ג י י ס - ח מ י ש י .

AVNER
חבר מתאריך 15.4.02
57 הודעות 18:40 03.04.03

5. תירגע, אומר היען בעודו טומן את ראשו בשמאל
בתגובה להודעה מספר 4

השמאל הקשה שוב מתעלם מעובדות - טומן את ראשו בחול/
בתקופת סטלין השתתף השמאל הישראלי בהאשמות רוצח ההמונים/
בסברה ושתילה נוצרים הרגו מוסלמים והשמאל האשים את שרון/
עכשיו הם שוב יוצאים מהחורים, סומכים על התקשורת בסימום ההמון/
כאילו לא הוסר המסווה עת ברק הביאנו לראות את לובן עין הנחש/
כאילו לא שמענו את פייסל חוסיני בטרם הפך לפגר מתראיין לשבועון המצרי/
את אוסלו לסוס טרויאני ואת האינתיפאדה לירידה מהבטן הוא דמה/
ובגילוי לב של 'שהיד' הוא חשף את מה שרק עיור פוליטי לא ידע/

"המטרה הסופית היא שחרור כל פלשתין ההיסטורית, מן הנהר ועד הים"/
הוא חזר ואמר מתוך גילו לב של פושע שכבר אינו חושש משום אדם/
"כאשר אנו מבקשים מכל הכוחות והפלגים הפלשתיניים/
להתייחס להסכם אוסלו ולהסכמים אחרים כאל הליכים זמניים, או מטרות בשלבים/
משמעות הדבר שאנו אורבים לישראלים או מרמים אותם"/
אמר ללא כחל ושרק - כיודע שתקשורתני ישראל לא יסגירוהו לעולם/

AVNER
חבר מתאריך 15.4.02
57 הודעות 19:18 03.04.03

7. זו לא שירה, זהו בכי עצור על אחים טועים ומתעים
בתגובה להודעה מספר 6

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 03.04.03 בשעה 19:20

זו לא שירה, זהו בכי עצור על אחים טועים ומתעים.
השמאל בישראל נוטה להאמין שויתורים לדרישות הערבים יביאו
להשלמה בין הצדדים ולהכרה של הערבים בזכותנו להתקיים כאן כעם
ריבוני בארצו.
אוסלו מבחינת הפלסטינים הוא שלב א' בתוכנית השלבים מ 1947,
תוכנית פרוטה ומבריקה שנוצרה ע"י אבו איאד (צאלח חאלף), סגנו
דאז של עראפת. תוכנית זו מדברת במפורש על הכרה כביכול בישראל,
ועל הקמת "רשות לאומית פלסטינית" .
הרש"ף קיבלה שם זה כדי להדגיש את מחוייבותו של יאסר
להגשמת תוכנית השלבים. בינואר 69' התבטא בנושא נביל שעת',
שאמר שבבוא העת יגיע הקץ לויתורים של ישראל, אלא שאז יהיה אש"ף
מבוסס בארץ עם רבבות חיילים.
השימוש הבלתי-פוסק באלימות כדי להגשים מטרות מדיניות מצידו של
עראפת מלמד על אופיו של השועל הזה: הוא הצליח להגיע למצב בו
הוא הורג ישראלים, ובו בזמן משמשת ממשלת ישראל בתור מליצת יושר
שלו בפני הקונגרס האמריקני, המסרב להעביר כספים לרש"ף, כל זמן
שהיא ממשיכה בדרך הטרור.
הנסיון של אוסלו נקטע ע"י ברק בצעד החכם ביותר שעשה בכהונתו
כראש ממשלה, ויש לתת לו קרדיט על המעשה, אם כי לא על הדרך בה
עשה אותו( כשברק זינק אל הסדר הקבע, ואילץ את עראפצ לחשוף את
קלפיו, והתברר שעדיין, אחרי 7 שנות מו"מ, לא שינה האיש אף אחת
מדרישותיו!!! שבע שנות מו"מ, ועדיין הוא אומר שללא שיבה מלאה
של 5.4 מליוני פליטים פלסטינים לא ייכון שלום עם ישראל.
שבע שנות מו"מ ועדיין ברור לו שהדרך תימשך בכיוון אחד: ישראל
תיתן, הוא ייקח - ואח"כ ידרוש עוד, אחרת תהיה מלחמה. בישראל
יקומו אנשים שיגידו שיש לעצור מלחמה ולכן לוותר, במקביך יופעל
טרור שיחליש את כוח העמידה פה, והוא יקבל את הויתורים ויסכים
לחתום - אח"כ ידרוש עוד אחרת תהיה מלחמה.... וחוזר חלילה.
חובה להבין שזו לא תכונה ערבית (זו גזענות לייחסה לערבים, או
לכל עם כלשהו), אלא מדינאות ריאליסטית קיצונית שאומרת, שהסכם
יש לקיים, כל זמן שהוא מועיל לך, וברגע שאין הוא מועיל, ויש לך
אמצעים, עליך להפירו כדי להשיג הסכם טוב יותר.

זו האמת המרה, אין צ'אנס לשלום, ויש לעמוד על שלנו. זה לא אומר
שתהיה מלחמה, ולמעשה זה מקטין את סיכוייה, שכן האוייב הוא
אינטיליגנטי, ולא ייצא למלחמה כשיחשוב שלא יפיק ממנה דבר.
מדינה העומדת נחושה על שלה, לרוב תספוג פחות מכות ממדינה הקונה
את השקט שלה, ע"י פיוס התוקפן.

Abanibi
חבר חדש
5609 הודעות 14:08 04.04.03

9. ההתנחלות היא-היא הגשמת הציונות
בתגובה להודעה מספר 8

כל עצם מהותה בדיוק הציונות: התיישבות יהודית בשטחים ערביים צפופים. זה שאתם החלטתם בשלב מסויים מתוך עייפות החומר, לשנות את הגדרת הציונות, זה כבר עניין אחר.
כרגע יש בהחלט רוב בעם הרואה במתנחלים מגשימי הציונות.