מכתב ששלחתי ליו''ר ראשות השידור  

אני מקווה שמכרת את הבית לפצות את פנחס פישלר
על השקרים שפרסמת עליו.
אני מבין שזה היה במסגרת הקמפיין לרדוף את נתניהו
ראש ממשלה נבחר באופן דמוקרטי, ש"האליטות" לא הצליחו
לעכל.

היום לקרוא להם אליטות זה מגוחך.
אם רוצים להקים וועדת חקירה על פושעי אוסלו
באותה הזדמנות, אני מציע לבדוק כיצד חיבלו במזיד
(כמעט אותם האנשים), בנסיונו של מר נתניהו לנהל
את המדינה .

להלן: @ ההתנצלות בידיעות אחרונות @

ב-1972, לאחר שחרורו מצה"ל, החל ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב. במסגרת זו היה פעיל באגודת הסטודנטים, חבר מערכת עיתון הסטודנטים - יתוש, וכתב במוסף הסטודנטים דרבן (מקבוצת ידיעות אחרונות). בשנת הלימודים השניה באוניברסיטה, עם פרוץ מלחמת יום כיפור, לחם אברמוביץ' במסגרת חיל השריון בגזרה המרכזית בתעלה. נפצע בקרב וזכה לצל"ש על התנהגותו במהלך הקרב. ב-1977, לאחר שהחלים, השלים את לימודי המשפטים, התמחה לעריכת דין במחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) וכן אצל עורך דין אזרחי. בסוף 1977 החל את כתיבתו בעיתון על המשמר. לאחר שסיים את ההתמחות ב-1978, מונה אברמוביץ' לכתב על המשמר ולסגן עורך המוסף חותם. ב-1978 קיבל רשיון עורך דין, ובאותה שנה גם החל לכתוב טור אישי - יעלה ויבוא.

בראשית 1981 עבר אברמוביץ' לעיתון מעריב. ב-1983 נסע להשתלמות בת תשעה חודשים במכון העיתונות הבינלאומי השייך לאוניברסיטת מינסוטה, ובמסגרת זו השתלם במערכת העיתון ניוזוויק. בשנים 1988-1987 היה שליח עיתון מעריב בלונדון.

במעריב היה בעל טור בשם - דו"ח. במסגרת טור זה עסק בתחום הפוליטי, הביטחוני, הפלילי והכלכלי: היה ממובילי ההתנגדות למלחמת לבנון, וחשף ליקויים בתהליכי קבלת החלטות, שצוטטו בהרחבה בעיתונות הזרה; היה ממובילי החשיפות בפרשת 'קו 300'; חשף, בסידרה של מאמרים, גילויים חדשים בפרשת ג'ונתן פולארד, לרבות את מוסד הלק"ם; כיסה ארבע מערכות בחירות לכנסת - כשבועיים לפני בחירות 1984, פרסם ידיעה מרומזת על-כך שמתוכנן מבצע בתוניסיה לחיסולו של אבו-ג'יהאד. ביקר את עיתוי המבצע, התריע שעיתוי המבצע נקבע משיקולים זרים, ובעקבות הפרסום בוטל המבצע. בדצמבר 1994 התפטר מעיתון מעריב בעקבות פרשת האזנות הסתר.

מ-1995 מגיש אברמוביץ' פינה שבועית ביומן מבט של יום שישי בערוץ 1. ב-1995 עתרה האגודה למען זכות הציבור לדעת לבג"צ - בגין פינתו האישית של אברמוביץ', בדרישה להבהיר את מעמדו (כמגיש או כפרשן), ולהעניק ייצוג גם לעמדות אחרות. ערוץ 1 התחייב להעניק במה גם לבעלי דעות אחרות. ב-1996 הגישה האגודה עתירה נוספת, אשר נדחתה על-ידי בג"צ.

עם הגילויים שחשף אברמוביץ' בפינתו ביומן (ערוץ 1) נמנים:
:
חשיפת הדוח הסודי של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ, בנושא רצח הילד דני כץ; חשיפת השתייכותו של ראש ארגון אייל, אבישי רביב, לשב"כ, וכינויו "שמפניה" - אברמוביץ' נחקר על כך במשטרה, באזהרה, מחמת זאת שפרסם מידע סודי ללא שהגישו קודם לכאן לאישור הצנזורה, כמתחייב בחוק. המשטרה המליצה להעמידו לדין בגין עבירת צנזורה. לאחר שימוע שנערך לו, ולאחר שהתנצל על הפרסום והתחייב שלא לבצע עבירות צנזורה נוספות, הורה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין שלא להגיש נגדו כתב אישום; חשיפת פרטי חקירת יגאל עמיר (רוצח ראש הממשלה יצחק רבין), אחיו חגי עמיר, ומרגלית הר-שפי; חשיפת גילויים מוועדת מאיר שמגר, שחקרה את רצח ראש הממשלה; חשיפת החוברת שהפיקה אוניברסיטת בר-אילן ונשלחה לתורמים בחו"ל, בה הופיעו תמונותיו של הרוצח, יגאל עמיר; חשיפת העימות בין ראש השב"כ עמי איילון, לראש הממשלה בנימין נתניהו; חשיפת פרטים מעדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת בראון (באזהרה); חשיפת "משחק מלחמה" שנערך במטכ"ל, בהשתתפות בכירי צה"ל והשב"כ, על האפשרות לשוב ולכבוש את שטחי האוטונומיה; חשיפת פגישת שר התשתיות, אריאל שרון, עם סגנו של יאסר ערפאת, אבו-מאזן; חשיפת דבר עדותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחקירתו בפרשת הפרוטוקול; חשיפת פרטי החקירה של ועדת הבירור לעניין המבצע לחיסולו של חאלד משעל בירדן.

עם כשלונותיו ניתן למנות:

פרסום מופרך של הסכם, שגובש כביכול עם הסורים ועמד לפי זאת בפני חתימה ממש תוך זמן קצר; פרסומים כוזבים כנגד פנחס פישלר, בעת שכיהן בתפקיד מנהל לישכת ראש הממשלה; סיקור מגמתי של פרשת עופר נמרודי; סיקור שגוי ומטעה בפרשת הנשיא עזר ויצמן.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

מהחלטות הועדה: "אמנון אברמוביץ’, עיתונאי ופרשן, זוכה במגן השקיפות עקב שקידתו והצטיינותו במילוי שליחותו העיתונאית לחשוף בפני הציבור את המציאות ולשקפה על כל צדדיה, לרבות אלה שהממשל ובעלי עניין מנסים להסתירם ולהעלימם".

לבד מאברמוביץ’, זכו השנה בפרס השקיפות חברת מוטורולה ישראל, על פעילותה להטמעת השקיפות והאתיקה העסקית בקרב עובדיה ומנהליה, וד"ר מאיר תמרי, כלכלן בכיר בבנק ישראל.

במהלך הערב יתקיים ערב עיון בנושא ’שקיפות ככלי לשיקום אמון הציבור במערכות ממשל וכלכלה’ ובמסגרתו ירצו: פרופ’ זאב סגל על ’מהפיכת השקיפות’; פרופ’ גד ברזילי על ’שקיפות ואמון הציבור בשלטון וממשל’; פרופ’ אלי אמיר על ’תקינה חשבונאית כמעודדת אמון הציבור בשוק ההון’.

שימו לב: מדובר במשפחת בייניש השופטת בעליון, המסומנת להחליף
את אהרון ברק כנשיאת בית משפט העליון, ומי קבע את זה....:-
הרשות הרביעית = הרשות התקשורתית = הלינץ' התקשורתי...:-

@ שימו לב מה השופט שטרוזמן אמר בכלל ומה אני ואחרים כתבנו
הרבה לפניו!!
33. הרשות העיתונאית=הרשות הרביעית=הלינץ' התקשורתי
https://rotter.net/forum/gil/5175.shtml#33

@ לקרוא ולא להאמין עד כמה הפתגם...:-
"הכלבים נובחים והשיירה דורסת", זה נכון באבו אבוהההההההה !!

לעיונכם, לשיקולכם ולשיפוטכם.

מצ"ב הקישור לחומר שדווח כאן על ידי חברנו "צחצח"...
https://rotter.net/forum/scoop/5251.shtml

@ המכתב @

@ במהלך 4 שנים פרשו שבעה עורכי דין

עו"ד כוכבה שלום
עו"ד סיגל גיבור
עו"ד איריס גני
עו"ד נ. ג.
עו"ד גיא אמיתי
עו"ד יובל גנור
עו"ד רונית גרשון
האם לא ברור שמשהו לא תקין בממלכה של חנה

ב16/04/01 ישיבת פורום הנהלת רשות השידור הביעו המנהלים והסמנכ"לים
חוסר שביעות רצון מתפקודה של היועצת המשפטית.

יאיר אלוני: השורה התחתונה -ככל שהיועצת המשפטית תלך מהר יותר כך ייטב

עמרם עמר:אם הייתי צריך לעריך זאת במספרים בתקופה זאת הייתי נותן ציון 6

מוטי לוי: רמת סיוע היא בינונית יש חוזים וסכסוכים גדולים ומשמועתיים לרשות השידור וכיום אין כתובת טובה לטיפול בהם.

אמנון נדב: במעט שנזקקתי ללשכה המשפטית בתחילת הדרך ראיתי שיצאתי מוכה שוק על ירך.

יוסף ביניא:אי אפשר להמשיך לעבוד איתהוצריך להכריע ולהפסיק את עבודתה.

אדמונד סחייק:ביניא התנסח יפה. אני טוען שאם יש משבר אמון איתה צריך לסלקה. כשהייתי צריך יעוץ משפטי בענייני לא קיבלתי דברים נתקעו ואי אפשר
לעבוד.

אבי כ"ץ:מול היועצת המשפטית עצמה אנחנו לא עובדים.

מצ"ב המסמך/מכתב התשובה ככתבו וכלשונו לעיונכם,
שיקול דעתכם ולשיפוטכם @

מצ"ב מכתב ההתפטרות שסימנו ה7, ששלחה עו"ד איריס גני אל:
עו"ד חנה מצקביץ', היועצת המשפטית של רשות השידור, בתאריך
שנקבתי לעיל.
שהעתקו נישלח אל:
מר נחמן שי- יו"ר רשות השידור, מר אורי פורת- מנכ"ל רשות השידור,
מר עמרם עמר- סמנכ"ל כ"א ומינהל.

לעיונכם, לשיקול דעתכם ולשיפוטכם...@

במכתבה המצ"ב שסימנו ה10, היא מדברת על רוחות רעות, חבלות
בעבודה, OVER DOING והתארגנויות מיותרות על חשבון העבודה,
בקיצור, מכתב המראה על בוסית, שיודעת לנהל לישכה משפטית של
רשות סטטוטורית בכלל ולהחזיק צוות עבודה מיקצועי בפרט...!!

ווואווווווווווווווווווווווווווווו @

לעיונכם, לשיקול דעתכם ולשיפוטכם האחראי...!!

1. אינני מוכן לקבל ממך מכתבי "נזיפה".
2. הנני להזכיר לך, שעל פי הסידור המוכר לי, את כפופה
למנהל הכללי ולא להיפך.
3. העובדה שאין לי אמון בך ובדרך תפקודך היא כבר מזמן
לא סוד גלוי.
4. באשר לטענותיך במכתב הנ"ל, אני דוחה אותן מכל וכל, שכן
מדובר בטענות חסרות שחר.
@ וכן הלאה וכן הלאה עד סעיף 10 במכתבו...:-
10. אין לי עניין ואין לי זמן לנהל איתך חילופי מכתבים מסוג זה.

העתק המכתב הנמצ"ב בקובץ הנילוה להודעה זו, נשלח ל...:-
1. יו"ר רשות השידור נחמן שי.
2. סמנכ"ל כח-אדם, עמרם עמר.

לעיונכם, לשיקול דעתכם ולשיפוטכם האחראי...!!

מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, מאשים את היועצת המשפטית
של הרשות ואת סמנכ"ל כוח אדם בקנוניה נגדו @ גורס כי
המינויים האישיים שעשה ברשות היו על פי דין.
הכתבה מאת: בועז גריילסמר.

תוכן הכתבה כתוכן המסמכים שהבאתי לעיל...@

בג"ץ פסק הבוקר, ברוב של חמישה שופטים מול שניים שהתנגדו, כי השר לבטחון פנים יכול להמשיך בתפקידו.

על מינויו של הנגבי בידי רה"מ שרון כשר לבטחון פנים ערערה התנועה לאיכות השלטון שהגישה עתירה לבג"ץ לפני כחצי שנה. התנועה טענה כי השר הנגבי אינו יכול לשמש בתפקיד זה בגלל "רשימה ארוכה של מעשים בלתי תקינים אשר מכתימה את עברו", כטענתם, וכן בעקבות חשדות שנחקרו נגדו בפרשת "בראון-חברון" ובפרשת עמותת "דרך צלחה".

השופטים דורית בייניש ומישאל חשין נותרו בדעת מיעוט בהתנגדותם להחלטה. בנימוקיהם מסרו כי היו מעדיפים שאגף החקירות לא היה נותר בתחום אחריותו של הנגבי.

בהחלטתו זו הותיר בית המשפט על כנה את החלטת רה"מ שרון למנות את הנגבי לתפקיד.

פרופ' דוד ליבאי פרקליטו של הנגבי בירך על ההחלטה.

לדבריו "המחשבה שפתיחת חקירה משטרתית תפסול אדם לכהונה, חמורה מאוד מבחינה ציבורית".

היועץ המשפטי לממשלה מסר את חוות דעתו כי על בית המשפט לדחות את העתירה. (ר)
http://www.a7.org/news.php?id=62168

@ את התשובה תמצאו בקישור המצ"ב...:-
8. א.כ.אהרונוב = ח. מצקביץ = ד.בייניש =''פשע מאורגן !!

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=8&viewmode=

NFC
למרות החקירות שהתנהלו נגדו -
צחי הנגבי אינו פסול מלכהן כשר לביטחון פנים.
ההחלטה בעתירה של התנועה לאיכות השלטון התקבלה ברוב של
5 שופטים מול 2 (בייניש וחשין); נקבע: שרון לא חרג ממתחם
הסבירות במינוי; המחלוקת:
האם פרשת דרך צלחה יצרה 'מאסה קריטית' שהכריעה את הכף.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-31474-00.html?tag=9-59-16

ערוץ 7
השר הנגבי: עכשיו אתפנה לעבודתי
11:37, 9 אוקטבר 2003 / י"ג בתשרי תשס"ד
השר לבטחון פנים צחי הנגבי אומר בתגובה לפסיקת בג"ץ לפיה הוא יכול להמשיך בתפקידו כי "נעשה צדק". קודם לכן אמר פרקליטו, פרופ' ליבאי כי: "המחשבה שפתיחת חקירה משטרתית תפסול אדם לכהונה, חמורה מאוד מבחינה ציבורית".

השר לבטחון פנים צחי הנגבי אמר בתגובה לפסיקת בג"ץ הדוחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון לפסול את מינויו לשר לבטחון פנים כי נעשה צדק. "היום נעשה צדק ופסה"ד המנומק היטב, איזן כראוי בין סמכות הרשות השופטת, לבין רשויות הממשלה והכנסת", אמר הנגבי.

הנגבי הוסיף: "עתה יוכל להתפנות למשימות הרבות העומדות בפניו".

כאמור הבוקר פסק בג"ץ ברוב של חמישה שופטים מול שניים שהתנגדו, כי השר לבטחון פנים יכול להמשיך בתפקידו.

על מינויו של הנגבי בידי רה"מ שרון כשר לבטחון פנים ערערה התנועה לאיכות השלטון שהגישה עתירה לבג"ץ לפני כחצי שנה. התנועה טענה כי השר הנגבי אינו יכול לשמש בתפקיד זה בגלל "רשימה ארוכה של מעשים בלתי תקינים אשר מכתימה את עברו", כטענתם, וכן בעקבות חשדות שנחקרו נגדו בפרשת "בראון-חברון" ובפרשת עמותת "דרך צלחה".

השופטים דורית בייניש ומישאל חשין נותרו בדעת מיעוט בהתנגדותם להחלטה. בנימוקיהם מסרו כי היו מעדיפים שאגף החקירות לא היה נותר בתחום אחריותו של הנגבי.

בהחלטתו זו הותיר בית המשפט על כנה את החלטת רה"מ שרון למנות את הנגבי לתפקיד.

פרופ' דוד ליבאי פרקליטו של הנגבי בירך על ההחלטה. לדבריו "המחשבה שפתיחת חקירה משטרתית תפסול אדם לכהונה, חמורה מאוד מבחינה ציבורית".

תמיכה בלתי צפויה, בר-אל

עורכי הדין ברשות השידור מאשימים: היועצת מצקביץ' מונעת ממניעים זרים
4 עורכי הדין הכפופים ליועצת המשפטית טוענים: "עמדותייך המשפטיות מוכתבות פעמים רבות על-ידי שיקולים לא ענייניים", "במשך הזמן לא יכולנו להימנע מהתחושה שאת מונעת ממניעים לא ענייניים, אישיים, ויותר מכך אף משתמשת בנו במאבקייך כחיילים בלוח שחמט"
25/01/2004 נועם שרביט

בראל מבקש לפטר את היועצת המשפטית ברשות השידור - בטענה לכזבים וחתירה תחתיו
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-17355-00.html?tag=8-28-09

מי מעכב פתיחת חקירה נגד התזמורת
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-2475-00.html?tag=8-30-20

המנכ"ל אורי פורת התפטר מרשות השידור
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-2281-00.html?tag=8-30-31

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ בבקשה להדיח את מנכ"ל רשות השידור אורי פורת
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-1458-00.html?tag=8-31-12

פרסום ראשון: ארבעת עורכי הדין באגף הייעוץ המשפטי של רשות השידור, מאשימים את היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד חנה מצקביץ': "את מונעת ממניעים לא ענייניים, אישיים, ויותר מכך אף משתמשת בנו במאבקייך כחיילים בלוח שחמט".

לאחר שנים של מאבקים, תככים ואינטריגות פנימיות ברשות השידור, בעיקר בין לשכת היועצת המשפטית ובין לשכת המנכ"ל, עולים כל אלה מדרגה: נגד היועצת המשפטית יוצאים הפעם לא אחרים, מאשר ארבעת עובדיה: עורכי הדין יניר פלג, מרסיה צוגמן, ז'אנה קרני ותומר קרני.

מצבת עובדי אגף הייעוץ המשפטי של רשות השידור מונה 8 עובדים: היועצת המשפטית, 4 עורכי דין, מנהלת הלשכה ו-2 מזכירות. בעבר, מנתה הלשכה גם מתמחה במשפטים, שהועסק תחת פיקוחה של היועצת המשפטית .

"הגיעו מים עד נפש"

במכתב ששיגרו ליועצת המשפטית, להנהלת הרשות ולפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, מאשימים ארבעת עורכי הדין את מצקביץ' בהאשמות חמורות ביותר. בפתח מכתבם, מציינים הארבעה כי הדברים נכתבים "בלב כבד, ולאחר שהגיעו מים עד נפש. השתכנענו, לאחר תקופה ממושכת, שהאופן בו מתנהלים הדברים בלשכה המשפטית של הרשות, אינו יכול להימשך עוד".

הארבעה מסבירים את המניע למכתב: "בכתיבת שורות אלה, מלווה אותנו חשש כבד למקום עבודתנו ולעתיד הצפוי בו. עם זאת, גברה אצלנו, כעובדי הייעוץ המשפטי בגוף ציבורי, תחושת החובה לדווח על הנעשה כאן ולעשות לתיקון המצב".

"ככל שאנו מסורים לעבודתנו, ועושים כמיטב יכולתנו לבצעה על הצד המקצועי והטוב ביותר, אנו נתקלים מצידך בהיעדר סיוע, הכוונה ותמיכה – והדברים אמורים גם במישור של יחסי העבודה, וגם במישור המקצועי".

טענות לחוסר מקצועיות של עו"ד מצקביץ'

"במישור המקצועי", טוענים עורכי הדין, "...גם במקרים המעטים בהם מצליחים להגיע איתך לשיחה מקצועית-עניינית, ניתן לומר למצער שלא זכינו לכל הכוונה או ייעוץ המעידים על מומחיות מקצועית, בנושאים המשפטיים שבהם עוסקת הלשכה המשפטית, או על יכולת פרשנות לחומרים משפטיים, כנדרש ברמות אלה".

"גם בתחומי המשפט הציבורי ותקינות המינהל, את נוהגת לזעוק תמיד ל'חוסר תקינות', אך מבלי לטרוח להצביע על המקור המשפטי או הציבורי לחוסר התקינות לכאורה, באופן שאינו מאפשר לפעול לתיקונה".

מונעת משיקולים לא ענייניים

העובדים אף מאשימים את מצקביץ' כי היא פועלת משיקולים זרים: "לתחושתינו (ולעיתים לידיעתנו), עמדותייך המשפטיות מוכתבות פעמים רבות על-ידי שיקולים לא ענייניים, או על-ידי גורמים שונים ועלומים, אשר את עמדתם את יודעת להציג – אך לא לבסס או להסביר. אין ספק שישנן אי-תקינויות ברשות השידור, ושיש חשיבות עליונה להעיר ולהאיר על-כך, ולעשות לתיקון ולשיפור המצב. אנו מודעים לכך, ועומדים על הדברים כמתחייב מעובדי הייעוץ המשפטי בגוף ציבורי".

"לצערנו", מוסיפים העובדים, "את נוקטת בגישה של 'מוכיח בשער' בלבד, המעידה על חוסר נכונות לסייע לרשות ולפתור הבעיות בהן היא נתקלת, או, כאמור, על חוסר יכולת מקצועית לעשות כן. את מנחה אותנו שלא ללכת לישיבות אליהן מזמנים אותנו גורמים ברשות, כאשר הן נקבעות בהתראה קצרה וכאשר לא מתקבל חומר רקע לגביהן. זאת, בשעה שאת בעצמך מבקשת מאיתנו פעמים רבות, בהתראה קצרה - של דקות ספורות לפעמים, ללכת לישיבות בלא שתהיה לנו כל הכנה מוקדמת, וכאשר קיומן של ישיבות אלה היה ידוע לך זמן רב מראש".

"במישור יחסי העבודה", טוענים עורכי הדין, "אנו נתקלים מצידך ביחס שמקומו לא יכירנו לא רק בשירות הציבורי, אלא בכל מקום עבודה 'נורמלי'. החשדנות שלך, החקירות שאנו נאלצים לעבור לאחר כל מגע מקצועי שאנו מקיימים עם גורמים ברשות או מחוצה לה, המידור אותו את נוקטת כלפינו (כאשר את מתערבת בעבודתנו ללא ידיעתנו, אינך משתפת אותנו באינפורמציה רלוונטית לעבודתנו המגיעה אלייך, ומקיימת קשרים עם גורמים מחוץ לרשות ובתוכה בעניינים בעלי השלכה ישירה על עבודתנו, מבלי לעדכן אותנו ואף תוך הסתרת הדברים מאיתנו), ההאשמות החוזרות ונשנות כאילו אנו נגועים בשיקולים זרים וכאילו 'קנו' אותנו, ואולי מעל לכל – ניסיונות ההסתה שלך של כל אחד מאיתנו כלפי רעהו, בצורה כה בוטה שמותירה אותנו פשוט המומים".

ניהול מסעי צלב נגד גורמים שונים

"כך גם תלונותייך החוזרות ונשנות כאילו אנו ממדרים אותך, לא מעדכנים אותך ופועלים מאחורי גבך... בנוסף, לצערנו, אינך נוטלת כל חלק בעומס הרב המוטל עלינו בעבודת הייעוץ המשפטי. את מחלקת לטיפולנו את המטלות המגיעות ללשכה המשפטית, כאשר חוסר העניין והזלזול שלך בהן (כאשר אין מדובר בנושאים בעלי השלכה על מאבקייך הרבים) ניכר בכך שאינך טורחת להבין את מהותן, ואף אינך טורחת לחלקן באופן מושכל כלשהו".

"נוכחותך ברשות הינה לשעות מעטות בלבד מידי יום, אשר גם אותן נראה שאת מקדישה למאבקייך השונים, אותם את מציגה כאילו הם 'למען המינהל התקין' ובעצם אינם אלא חלק ממסע צלב שלך כנגד גורמים שונים. בשם מאבקים אלה את דורשת מאיתנו לא פעם להקדיש שעות ארוכות לחיפוש חומרים והכנת חוות דעת, אשר אם אינן תואמות את מטרותייך – את מטילה עלינו לתקנן".

"לכל זאת נוסיף את התופעה של עריכת חיפושים – בסתר, ובהיעדרנו כמובן – בשולחנות העבודה האישיים שלנו, ולקיחת חומרים הדרושים לך לצורך מאבקייך (לרבות תרשומות אישיות שלנו!), בלי ליידע אותנו. חומרים אלה, או שהם מועתקים על ידך ומוחזרים למקומותיהם, כביכול ללא ידיעתנו, או שאף אינם מוחזרים אלינו".

שטיפת מוח נגד גורמים ברשות

"כל אחד ואחת מאיתנו, כאשר רק התחיל לעבוד בכפיפות אלייך (בתקופות שונות ותחת מנכ"לים שונים), האמין באמת ובתמים כי כוונותייך טהורות. ערכת לנו 'שטיפת מוח' כאילו הרשות מנוהלת על-ידי מאפיות שכל מטרתן לעבור על החוק, וכאילו כל מטרתך היא לשמור על תקינות המינהל. אולם במשך הזמן לא יכולנו להימנע מהתחושה שאת מונעת ממניעים לא ענייניים, אישיים, ויותר מכך אף משתמשת בנו במאבקייך כחיילים בלוח שחמט".

כתימוכין לכך שהאשמה ביחסי העבודה העכורים אינה תלויה בהם, מציינים העובדים כי "מאז הגעתך לרשות, היתה תחלופה גבוהה ביותר של עורכי דין ומזכירות בלשכה המשפטית. מסתבר, כי אין זו יד המקרה בלבד".

"כל זאת הביא לחוסר אמון כמעט מוחלט ביחסים בינינו, ויצר בקרב עורכי הדין והמזכירות בלשכה המשפטית אווירה קשה ביותר, של חוסר מוטיבציה, דה-מורליזציה, פחד וחשדנות, והביא אותנו להכרה שהדברים אינם יכולים להימשך כך עוד, וכי הגיע הזמן שקולנו יישמע".

"העובדה שהגענו לידי כתיבת הדברים מעידה על כובד משקלם"

"אנו סבורים, ואומרים זאת בלב כבד, שהייעוץ המשפטי ברשות לוקה באופן קשה, הן ברמת הסמכות המקצועית העליונה, והן מבחינת הניהול ויחסי העבודה".

"העובדה שהגענו לידי כתיבת הדברים מעידה על כובד משקלם. שכן מדובר במטענים כבדים ביותר, שהצטברו אצלנו במשך זמן רב. לפיכך, אנו רואים לנכון ולחובה להביא את הדברים לשיקולו ולטיפולו של הגורם החיצוני בעל הסמכות המקצועית העליונה. אנו סבורים, כי היועץ המשפטי לממשלה הינו הגורם הנכון לטפל בעניין, ובכוונתנו לפנות ללשכתו (בצירוף העתק מכתב זה) בבקשה לקבוע פגישה לדון בדברים".

היסטוריה של עימותים בין מצקביץ' להנהלה.

לעו"ד חנה מצקביץ' היסטוריה ארוכה של עימותים עם הנהלת הרשות. עוד בתקופתו של אורי פורת כמנכ"ל, נרשמו מאבקי כוחות, שהגיעו עד לכך שפורת פיטר את מצקביץ', על-אף שהיה מחוסר סמכות לעשות כן. היועץ המשפטי לממשלה, שהוא המוסמך הבלעדי לסיים את תפקידה של מצקביץ', התערב והורה לוועד המנהל של הרשות לבטל את הפיטורים. כתוצאה מכך, התפטר לבסוף אורי פורת.

בתקופתו של רן גלינקא כמנכ"ל נרשם שקט יחסי, אולם כאשר מונה המנכ"ל הנוכחי, יוסף (ג'ו) בר-אל, באפריל 2002, החלו שוב העימותים הישירים בין הלשכה המשפטית ולשכת המנכ"ל, כאשר מצקביץ' נעזרת בגיבויים של מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר רובינשטיין ופרקליטת המדינה ארבל, ידידתה הטובה.

לאחרונה שוב עלו הטונים, כאשר בר-אל האשים את מצקביץ', במכתב שכותרתו "התרשלות במילוי בתפקיד והכשלת המנכ"ל ורשות השידור", ב"רשלנות פושעת ופגיעה באינטרסים חיוניים של רשות השידור ובתקציבה". בר-אל העלה במכתבו טענות, שזהות להן הוזכרו לעיל על-ידי עובדיה של מצקביץ', לפיהן היתה היעדרות מכוונת של נציגות אגף הייעוץ המשפטי של הרשות מהדיונים עם "בזק", בנוגע לתשלומי הרשות עבור השימוש בשירותי "בזק". בר-אל טען, כי מצקביץ' נתנה הוראה מפורשת לעורכי הדין במשרדה שלא להגיע לדיונים.

בתגובה, טענה מצקביץ' במכתב משלה, כי "מאז יולי 2003 אינני מוזמנת לישיבות הנהלה", וכי לשכת המנכ"ל "עומדת בעקשנות על סירובה להעביר לנו מידע", וזו התנהלות ה"מחבלת בעבודת הלשכה המשפטית וגורמת נזק לרשות". מצקביץ' ציינה עוד, כי "כאשר הייעוץ המשפטי שנתתי לא נשא חן בעיניך, גירשת אותי ממשרדך בבושת פנים והלבנת את פניי ברבים".

בדצמבר 2002, האשימה היועצת מצקביץ' את בר-אל במינוי עובדים ובהעסקת יועצים בניגוד לחוק, לנהלי הרשות ולכללי המינהל התקין. ההאשמות פורטו במכתב ששיגרה ליועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, לפרקליטת המדינה עדנה ארבל, ולמבקר המדינה אליעזר גולדברג. במכתבה צויינו שמות תשעה אנשים - ארבעה עובדים וחמישה יועצים חיצוניים - שמינויים נעשה, לטענת מצקביץ', שלא כדין. בתגובה למכתב זה, ביקש בר-אל לפטר את מצקביץ', באשר לטענתו היא פרסמה כזבים נגדו ונגד אחרים, וכי היא חותרת תחתיו ומזיקה לרשות השידור.

את תגובת ארבעת עורכי הדין והיועצת המשפטית מצקביץ' לא ניתן היה להשיג, עד למועד כתיבת שורות אלה.
_

גילוי נאות: כותב שורות אלה שימש בעבר כמתמחה תחת פיקוחה של עו"ד חנה מצקביץ' ברשות השידור. אין בנאמר על-ידו משום הבעת דעה אישית.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-38808-00.html?tag=8-22-20

פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"

http://www.nfc.co.il/uploadimages/XX-398091614247.jpg

דורש 113,000 ש"ח פיצוי בגין מכתב שכתבה עו"ד חנה פונדמינסקי-מצקביץ' לסמנכ"ל כוח אדם ברשות השידור עם העתקים לגורמים רבים, שבו לטענתו של ציטרין, השמיצה אותו והמעיטה בכישוריו וניסיונו המקצועי; השאלה האם ציטרין ימשיך בתפקידו כעורך מבט טרם הוכרעה עם זאת לפני כשבוע וחצי התקיים שימוע בנושא
מאת: מיכאל דבורין | עודכן: 19:43 03/10/2004

פורום: גילוי מסמכים
8. א.כ.אהרונוב=ח. מצקביץ=ד.בייניש=''פשע מאורגן !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=8&viewmode=threaded

העיתונאי בן-ציון ציטרין, התפרסם לאחרונה בכך שהיה האיש שחשף את פרשת יוסף פריצקי, והביא את "הקלטת הלוהטת" של פריצקי לשידור בערוץ 1, תוך שהוא מעניק לרשות השידור את אחד הסקופים הגדולים ביותר שהיו בתקשורת הישראלית בשנים האחרונות - סקופ שהוביל ישירות להתפטרותו של השר דאז פריצקי, ולפתיחת חקירה משטרתית בנושא.

עם זאת, לא כולם ברשות השידור היו מרוצים מהרכש החדש ומהסקופ הגדול שהביא עימו, והיו מי שגרסו כי ציטרין לא יכול ליהנות מחוזה בכירים ברשות, וכל שכן לא יכול להמשיך בתפקיד עורך "מבט" וזאת בשל חוסר ניסיונו, כביכול, במדיה האלקטרונית.

אחת מהמצדדות הבולטות בהשקפה זו היתה היועצת המשפטית של רשות השידור, עו"ד חנה פונדמינסקי-מצקביץ', שהביעה היטב את דעתה על כך בחוות דעת שכתבה בעניין, אשר נשלחה לסמנכ"ל כוח האדם בפועל ברשות השידור. בגין חוות דעת זו החליט ציטרין להגיש כנגד פונדמינסקי-מצקביץ' תביעת דיבה אישית באמצעות עו"ד חיים שטנגר, לא לפני שדרש ממנה התנצלות ופיצוי.

במכתבה האמור לסמנכ"ל מיום 1.8.04 ציינה היועצת, כי ככל הידוע לה, לציטרין אין כל ניסיון במדיה טלוויזיונית, וכי במשרתו הקודמת בעיתון "הארץ" ציטרין היה בסה"כ כתב כלכלי לתחום ספציפי. עוד הוסיפה היועצת המשפטית, כי לציטרין גם "אין כל ניסיון כעורך בכלל, וכעורך טלוויזיה בפרט".

בנוסף כתבה, כי "משרת עורך מבט הינה משרה מקצועית, ואיננה מצריכה העסקתו של "כוכב", אין מדובר כלל בהופעה על המסך. מר ציטרין איננו "כוכב", לא רק על-פי מהות אלא גם על-פי ניסיונו". בהתייחסה לפרשת פריצקי, גולת הכותרת של הישגיו של ציטרין, כתבה היא: "הגם שככל הידוע לי, "תרומתו" של מר ציטרין "בחשיפת ענין השר פריצקי" נמצאת במחלוקת, הרי אין לעניין זה כל נפקות לשאלת חוקיות קבלתו לעבודה ברשות השידור".

ציטרין מציין בכתב התביעה, כי היועצת המשפטית לא הסתפקה רק במשלוח המכתב לסמנכ"ל כוח האדם ברשות, אלא דאגה לשלוח לא פחות משבעה העתקים, וזאת, בין היתר, לאברהם נתן, יו"ר רשות השידור, יוסף בראל, מנכ"ל רשות השידור, עו"ד מרים רובינשטיין, המשנה לפרקליט המדינה (אזרחי) ואחרים.

לטענת ציטרין, הקטעים האמורים ממכתבה של הנתבעת מהווים הוצאת לשון הרע עליו, כמשמעותם של דברים בחוק. לטענתו, "לעובדות" שציינה היועצת המשפטית במכתבה אין כל אחיזה במציאות שכן ציטרין הוא עיתונאי בכיר בעל יותר מ-23 שנות ניסיון בכתיבה, עריכה ותחקירנות ולפיכך דבריה של היועצת השפילו וביזו אותו.

טענות אלה, כותב ציטרין בכתב התביעה, "הינם טענות מכפישות ומחוסרות כל בסיס עובדתי שהוא, אשר אילו היתה פועלת היא במסגרת מחוייבותה כעורכת-דין סבירה ונבונה, עם כל הכבוד הראוי, אשר במשלח ידה חייבת להשתמש במיומנות ובנקיטת מידת זהירות שעורת-דין סבירה ונבונה וכשירה לפעול, באותו משלח יד, היתה משתמשת או נוקטת באותן נסיבות והיתה טורחת לבדוק אותן - בדוק היטב - קודם שהעלתה היא אותם על הכתב ואישררה אותם בחתימתה, הרי לא היתה מעזה הנתבעת להעלות, עלי כתב ועלי נייר, דברים מכפישים ופוגעים אלה בתובע, דוגמת הדברים שהעזה היא לכתוב במכתבה זה ולהטיח בתובע".

את מכתבה, טוען ציטרין, סיימה היא "בבחינת מכה בפטיש" באומרה לסמנכ"ל: "טענתך, כי הדרישה להפסיק את העסקתו של מר ציטרין, "פוגעת ביכולתה של רשות השידור להתמודד עם מתחריה", מוטב שלא היתה נטענת כלל הטענה דמגוגית ומופרכת".

ציטרין ממשיך וטוען, כי דברי לשון הרע שפרסמה הנתבעת עליו "פורסמו על-ידה בכוונה לפגוע, שכן בבדיקה פשוטה יכולה היתה היא להיווכח, כי ה"עובדות" שפורסמו על-ידה, אין בהן כל ממש ובנסיבות ובדרך פרסום הדברים על-ידי הנתבעת, שהינה עורכת-דין ויועצת משפטית של רשות השידור, במקצועה ובתפקידה, יש משום פרסום לשון הרע, על התובע, בכוונה לפגוע".

לאור האמור מבקש ציטרין מביהמ"ש שיפסוק לו פיצוי בגין הוצאת דיבה כנגדו בסך 113,658 ש"ח.

ת"א 11120/04 בן ציון ציטרין נ' עו"ד חנה פונדמינסקי-מצקביץ'

עדכון אחרון - 00:01 17/02/03
יפורסם מכרז חדש למנהל ערוץ 1

מאת גואל פינטו

ועדת המכרזים התפזרה אתמול בערב לאחר שלא הצליחה לבחור מועמד
מוסכם למנהל הערוץ

ועדת המכרזים לבחירת מנהל ערוץ 1, שהתכנסה אתמול בערב )ראשון(,
התפזרה לאחר שלא הצליחה לבחור מועמד מוסכם למנהל הערוץ.
הוועדה החליטה לפרסם מכרז חדש, בתוך 48 שעות. גם לפני כחודש,
בישיבתה הקודמת, לא הצליחה ועדת המכרזים להכריע על המינוי.
חברי הוועדה נחלקו לשניים, בין התומכים במינויו של הכתב
המדיני של קול ישראל יוני בן מנחם לבין התומכים בעיתונאי,
רון בן ישי. בדיונים שהתקיימו בימים האחרונים הועלה שמו של
מוטי אמיר, איש קול ישראל ברדיו, כמועמד פשרה, אבל נראה שגם
על זה לא הצליחו חברי הועד המנהל של הרשות להסכים. נראה שאף
אחד מחמשת התומכים בבן מנחם וחמשת התומכים בן ישי לא שינה את
דעתו ומקסימום הקולות אותם הצליח עמיר לקבל היה ארבעה.

במהלך הישיבה אמר מנכ"ל הרשות, יוסף בראל, שאם יימצא קול
חמישי למינוי עמיר הוא יוסיף את הקול השישי, אבל לא נמצא כזה.
אברהם נתן, יו"ר רשות השידור ויו"ר ועדת המכרזים, אמר: "זו
תעודת עניות לוועד המנהל, שלא הצליח להתגבש מאחורי מועמד
מוסכם גם לאחר שהוצע מועמד פשרה, מוטי אמיר, על ידי אגודת
העיתונאים". מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, הביע צער על כך
שבשלוש שנים לא נבחר עדיין מנהל לטלוויזיה. "הטלוויזיה זקוקה
כמו אוויר לנשימה", כך אמר, "למערך ניהול קבוע ויציב. כל זאת
בגלל חילוקי דעות כאלה ואחרים, שאינם ממין העניין".

הוועד המנהל אישרר את המשך תפקודו של יוסי משולם, ממלא מקום

לאחר שההחלטה על המינוי נדחתה חודשים ארוכים, היום ייבחר מנהל לקול ישראל.

על פי ההערכות יבחרו חברי ועדת המכרזים לתפקיד את המנהל הנוכחי, אמנון נדב, או את הכתב המדיני של קול ישראל, יוני בן-מנחם. עם זאת, ייתכן כי הועדה לא תצליח להגיע להכרעה, כפי שקרה במכרז לתפקיד מנהל ערוץ 1.

גורמים מסוימים בוועדה אינם מעונינים במינויו של בן-מנחם, בשל הסיקורים החיוביים, לדעתם, שהוא מעניק לראש הממשלה אריאל שרון.
http://www.a7.org/news.php3?id=51564

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

יוני בן מנחם נבחר לתפקיד מנהל הרדיו של רשות השידור
יוני בן מנחם נבחר לתפקיד מנהל הרדיו של רשות השידור.
בן מנחם זכה ברוב של שבעה חברים בוועדת המכרזים מול שני מתנגדים.
בן מנחם יחליף בקרוב את אמנון נדב שכיהן בתפקיד 14 שנה

YNET

@ יוני בן מנחם נבחר לתפקיד מנהל הרדיו @

הכתב המדיני של רשת ב' זכה ברוב גדול בוועדת המכרזים ויכהן במקומו של אמנון נדב שיעזוב את התפקיד אחרי 14 שנה. בראל: "הבחירה נעשתה בתום דיון ממצה". אחד המתנגדים: "אין מקום לבחור אדם בעל רקע ניהולי מוגבל... אולי יש סיבות אחרות לבחירה, נסתרות מעיני"
נועם שגב

מהפך ברשות השידור: יוני בן מנחם נבחר לתפקיד מנהל הרדיו הבא של רשות השידור.

בן מנחם זכה בהצבעה (יום ג' בערב) של ועדת המכרזים בשבעה קולות מבין תשעת החברים. הוא יחליף בתפקידו את אמנון נדב שכיהן בתפקיד ב-14 השנה האחרונות.

בן מנחם משמש בשש השנים האחרונות ככתב המדיני של רשת ב', ונחשב לכתב המקורב מאוד ללשכת ראש הממשלה ולאריאל שרון שרון עצמו. לפני כן הוא שימש ככתב השטחים של הטלוויזיה בערבית.

"הוועדה הביעה את התרשמותה מהרמה ומהיכולות המקצועיות והאינטלקטואליות של כל המועמדים", מסר דובר הרשות, "הוועדה הביעה הערכה מיוחדת להופעתו ולרקורד האישי ויכולתו המקצועית של אמנון נדב, המנהל היוצא, ובכל-זאת התחשבה בדברים שאמר, לפיהם שנות השירות בתפקיד הביאו למיצוי מסויים ושפניו מועדות לתפקידים בכירים וחשובים אחרים ברשות השידור". נדב עשוי להתמודד כעת על תפקיד מנהל בטלוויזיה שייבחר ביוני.

"מאמין בזכות הציבור לדעת"

בן מנחם הודה לחברי הוועדה על האמון שנתנו בו: "אני מאמין בשידור הציבורי, בזכות הציבור לדעת, בערכי הדמוקרטיה ובחופש הביטוי לכל המגזרים. אפעל לקדם את הרדיו בשיתוף מלא עם העובדים ועם הנהלת הרשות ומוסדותיה".

אברהם נתן, יו"ר רשות השידור, בירך על המינוי. לדבריו "זו ההתחלה של המסע לאיוש משרות הניהול של רשות השידור. היעדר שדרת ניהול ברשות פוגעת בתפקודה ואני מקווה שנאייש את שאר המשרות בהקדם".

יוסף בראל, מנכ"ל רשות השידור, בירך גם הוא על המינוי ואיחל למנהל הנבחר הצלחה. לדבריו "זוהי שעה לא קלה לשידור הציבורי בישראל, שנמצא בסכנה. כולי תקווה ואמונה שהמנהל החדש יצליח לעמוד באתגרים הקשים שניצבים בפניו לאור הכוונה לקצץ קיצוץ מאסיבי בתקציב הרשות בכלל ובתקציב הרדיו בפרט".

"אני מאחל ליוני הצלחה מקרב לב", אמר נדב, "אני מאמין שהוא יצעיד את קול ישראל להישגים גדולים. האמנתי בו ככתב מדיני ואין לי ספר שהוא יעשה חייל גם בתפקידו החדש".

בין המועמדים הנוספים שהפסידו בהתמודדות: מנהל רשת ג' אמנון שילוני, ואיש הטלוויזיה עמנואל הלפרין, ומוטי אמיר שהוא עורך ותיק ברשות השידור.

"מקום שישי"

ד"ר אילן אסיה, חבר הוועד המנהל של הרשות וחבר ועדת המכרזים, שלא תמך במינוי, העלה ספקות ביחס לשיקולי הבחירה. "אני מעריך שמבחינת סך הפרמטרים, בן מנחם היה במקום השישי מבין שמונת המועמדים. אין לי דבר נגדו, הוא בן אדם חיובי מאוד, אבל אני חושב שהיה עליו להיכנס קודם כל לתפקיד ניהולי בדרג ביניים ובעוד שלוש שנים הייתי מצביע עבורו בשמחה. במצב משברי כמו שאני נמצאים בו, של קיצוץ של 100 מיליון שקל, אין מקום לבחור אדם בעל רקע ניהולי מוגבל... אולי יש סיבות אחרות לבחירה, נסתרות מעיני".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2627743,00.html
(20.05.03 , 19:59)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

עו"ד יחזקאל בייניש, שכיהן בשנים 2003-1989 כיו"ר הוועד המנהל של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, הגיש לבית משפט השלום בתל-אביב תביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד העיתון "מעריב", אבי זילברברג, עורך המוסף "סופשבוע" והכתב קלמן ליבסקינד.
בייניש טוען, באמצעות עו"ד מיבי מוזר, כי במוספי "סופשבוע" בחודש האחרון פורסמו כתבות הנוגעות לו, בהן נטען, כי נתגלו אי סדרים חמורים בניהולה של התזמורת.

בפרסומים אלו נטען, כי התזמורת בניהולו צברה גירעון של מאות אלפי שקלים ללא ביקורת, וכי על אף הגירעון הבלתי מבוקר, המנהלים מבלים בנסיעות לחו"ל, במלונות פאר, במסעדות נחשבות ובקוקטיילים חגיגיים.

מודעה

יתר על כן, נטען בתביעה, קובע הפרסום המשמיץ, כי ידידים ומקורבים משמשים בג'ובים תמורת עשרות אלפי דולרים, והכל על רקע גירעון של מיליוני שקלים וחובות עתק לרשויות המדינה ולספקים שונים. כתוצאה מכך אין כל פלא, לפי אותן כתבות, שנגני התזמורת לא קיבלו את שכרם והתזמורת מזייפת.

בייניש טוען, כי הפרסום המשמיץ השני ב"מעריב" מייחס לו אי סדרים חמורים בניהול התזמורת, התנהלות תמוהה, ניסיון לשחרר מהמכס פסנתר יקר ולהעבירו לתזמורת אחרת, והתעלמות מהוראות רואה החשבון של התזמורת להעביר כספים למס הכנסה. עוד נאמר בפרסום: "לאן נעלמו 850 אלף שקל שיועדו למשכורות לנגנים?"

בייניש טוען, כי הפרסומים כלפיו בעיתון היו בגדר פרסום לשון הרע, משמיצים, מכפישים, פוגעים ושמים אותו ללעג ולבוז. לדבריו, חומרתם של הפרסומים המשמיצים רבה בשל תוכנם ובשל העובדה שהובאו ככותרת לכתבות, ללא שמץ הסתייגות, ומבלי לתת לקורא להבין שבידי הנתבעים תשובות של התובע לדברי ההשמצה הללו.

התובע מציין, כי הוא ניהל את התזמורת במשך 14 שנים, וכי הפרסומים המשמיצים פגעו במוניטין ובשמו הטוב שיצאו לו בתפקידו כיו"ר הנהלת התזמורת.

שנית- האם התביעה שעו"ד בייניש הגיש נגד עיתון מעריב,
תעכב את חקירת המשטרה בכלל והחלטת היועמ"ש בפרט בהקשר
ל...:-
37. מי מעכב פתיחת חקירה נגד התזמורת =עו''ד בייניש
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=37&viewmode=

שלישית- הוא שכח לצרף לתביעה את העיתונאי יואב יצחק שגם
הוא לא חסך שיבטו מעו"ד בייניש...

http://images.maariv.co.il/images//sof/channel/med/concert_music2103031.jpg

הוועד המנהל של רשות השידור החליט להעביר לתזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור 8 מיליון ש"ח החל מחודש אפריל 2003 ועד סוף שנת 2003.

העברת הכספים היא לצורך אישור התקציב, על-מנת לאפשר את המשך הפעלת התזמורת, כדי לאפשר עונת קונצרטים מלאה עד אוגוסט 2004 וכן במטרה לאפשר ניסיון להגיע להסדר עם נושיה. זאת, לקראת הדיון שמתקיים היום בו יבקש מפעיל התזמורת מבית המשפט המחוזי בירושלים, המפקח על הליכי הפירוק, לאשר את תקציב התזמורת. רשות השידור הודיעה עוד, כי היא מתחייבת להעביר לתזמורת עוד 7.5
5 מיליון ש"ח בשנת 2004.

אברהם נתן, יו"ר רשות השידור, הביע שביעות רצון מההחלטה. לדבריו "לאורך כל הדרך הצהרנו כי התזמורת חשובה לנו וכי יש לשמור על קיומה, בייחוד בתקופה קשה זו לתרבות. אני שמח שהצלחנו לשמור על הנכס היקר והמיוחד הזה".

נתן הוסיף עוד כי "ההחלטה היא על דעתו של אהוד אולמרט, השר הממונה על רשות השידור ובתיאום עם מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, אשר מונה ע"י הממשלה לכהן כיו"ר הוועדה לבחינת מבנה ותקציב רשות השידור, לרבות הפחתות מתקציב רשות השידור".
http://images.maariv.co.il/channels/5/ART/503/111.html

בייניש, חשוד תזמורת פלילית

עמיחי
חבר מתאריך 8.10.01
8586 הודעות 08:10 03.08.05

יחזקאל בייניש משיב מלחמה לרשם העמותות ולחוקר מטעמו

יחזקאל בייניש: ההמלצה לפתוח בחקירה נגדי - מכוערת ומביישת את הממליץ
עו"ד יחזקאל בייניש משיב מלחמה נגד רשם העמותות, עו"ד ירון קידר, שאימץ את דו"ח החקירה על עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים. בדו"ח נקבע כי בייניש - בעלה של דורית בייניש, השופטת והנשיאה המיועדת של בית המשפט העליון - שכיהן כיו"ר העמותה, נחשד בהעדפת נושים ובשימוש במידע פנים. הדו"ח ממליץ לרשות ניירות ערך לפתוח נגדו בחקירה פלילית.

בתגובה לכך שיגר אתמול בייניש מכתב לרשם העמותות, שבו הוא מאשים אותו בכך שאימץ דו"ח לא אמין ומוטה. לדבריו, ההמלצה לפתוח נגדו בחקירה מכוערת ומביישת את הממליץ.

לטענת בייניש, עורך הדו"ח, רו"ח רמי אלחנתי, נסחף בכוונתו להציג ממצאים קשים נגדו. הממצא העיקרי נגד בייניש היה הקביעה כי הוא ביצע לכאורה העדפת נושים אסורה, בכך שסמוך למועד פירוק התזמורת - שבייניש היה ערב אישית לחובותיה - הופקדו בחשבונה בבנק אינווסטק 233 אלף שקל.

לדברי בייניש, לא מגיע לו - "לאדם שסייע לגוף אמנותי להמשיך ולהתקיים על ידי מתן ערבות כספית, ללא כל טובת הנאה אישית - להיות נושא לבדיקה בגין 'העדפת נושים' שלא היתה ולא נבראה".

בייניש ציין כי בדו"ח החקירה הסופי אין כמעט התייחסות לתגובה מפורטת שהעביר לטיוטת הדו"ח. עוד טען כי הדו"ח הצניע את גובה החובות של רשות השידור לתזמורת, שעמדו על 11 מיליון שקל, וכי בדו"ח רק פורסם סכום נומינלי של החוב - 7 מיליון שקל.

כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

ברור שזהו תקציר שבתקציר ואנחנו עוד נשמע על תגובתו במלואה,אנסה להשיג עותק של תגובתו.


עדכון אחרון - 03:21 03/08/05
יחזקאל בייניש: ההמלצה לפתוח בחקירה נגדי - מכוערת ומביישת את הממליץ

עו"ד יחזקאל בייניש משיב מלחמה נגד רשם העמותות, עו"ד ירון קידר, שאימץ את דו"ח החקירה על עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים. בדו"ח נקבע כי בייניש - בעלה של דורית בייניש, השופטת והנשיאה המיועדת של בית המשפט העליון - שכיהן כיו"ר העמותה, נחשד בהעדפת נושים ובשימוש במידע פנים. הדו"ח ממליץ לרשות ניירות ערך לפתוח נגדו בחקירה פלילית.

בתגובה לכך שיגר אתמול בייניש מכתב לרשם העמותות, שבו הוא מאשים אותו בכך שאימץ דו"ח לא אמין ומוטה. לדבריו, ההמלצה לפתוח נגדו בחקירה מכוערת ומביישת את הממליץ.

לטענת בייניש, עורך הדו"ח, רו"ח רמי אלחנתי, נסחף בכוונתו להציג ממצאים קשים נגדו. הממצא העיקרי נגד בייניש היה הקביעה כי הוא ביצע לכאורה העדפת נושים אסורה, בכך שסמוך למועד פירוק התזמורת - שבייניש היה ערב אישית לחובותיה - הופקדו בחשבונה בבנק אינווסטק 233 אלף שקל.

לדברי בייניש, לא מגיע לו - "לאדם שסייע לגוף אמנותי להמשיך ולהתקיים על ידי מתן ערבות כספית, ללא כל טובת הנאה אישית - להיות נושא לבדיקה בגין 'העדפת נושים' שלא היתה ולא נבראה".

בייניש ציין כי בדו"ח החקירה הסופי אין כמעט התייחסות לתגובה מפורטת שהעביר לטיוטת הדו"ח. עוד טען כי הדו"ח הצניע את גובה החובות של רשות השידור לתזמורת, שעמדו על 11 מיליון שקל, וכי בדו"ח רק פורסם סכום נומינלי של החוב - 7 מיליון שקל.

ענת רואה
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=608031&contrassID=0&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

תגובה:
המלחמה הזו תסתיים בדיוק כמו התביעה שלו..........

38. עו''ד יחזקאל בייניש תובע את ''מעריב'' ..........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=38&viewmode=threaded

________________

מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, הגיש בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל-אביב תביעת לשון הרע בסכום של 50 אלף שקל נגד עו"ד יחזקאל בייניש. עו"ד בייניש כיהן עד לאחרונה כיו"ר ההנהלה הציבורית של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור.

בכתב התביעה מסתמך פרקליטו של בראל על כתבה שפורסמה בחודש אוגוסט האחרון ועסקה בביטול שידור פסטיבל המוזיקה הקאמרית המתנהל מזה שש שנים.

בכתבה טען עו"ד בייניש כי ההחלטה של בראל להורות על ביטול שידורי הפסטיבל בתחנת הרדיו "קול המוזיקה", נובעת מרדיפה אישית המושפעת מעימותים קודמים בין השניים על רקע אופן ניהולה של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור.

@ להלן: הכתבה !!

בראל תובע לשון הרע את יו"ר התזמורת הסימפונית י-ם

מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, הגיש תביעת לשון הרע בסכום של 50 אלף שקל נגד עו"ד יחזקאל בייניש בעקבות אמירות בעלות "נימה גזענית"
מרב יודילוביץ'

מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, הגיש בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל-אביב תביעת לשון הרע בסכום של 50 אלף שקל נגד עו"ד יחזקאל בייניש, מי שכיהן עד לאחרונה כיו"ר ההנהלה הציבורית של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. בכתב התביעה מסתמך פרקליטו של בראל על כתבה שפורסמה בחודש אוגוסט האחרון ב-ynet בה צוטט עו"ד בייניש כשאמר "המצרי הזה חושב שהוא מנהל חצר ביזנטית", בהתייחסו לבראל.

הכתבה עצמה עסקה בביטול שידור פסטיבל המוזיקה הקאמרית המתנהל מזה שש שנים, ובה טען עו"ד בייניש כי ההחלטה של בראל להורות על ביטול שידורי הפסטיבל בתחנת הרדיו "קול המוזיקה", נובעת מרדיפה אישית המושפעת מעימותים קודמים בין השניים על רקע אופן ניהולה של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. עימותים אלה אגב, הולידו תביעת דיבה שהגיש בייניש לפני מספר חודשים נגד בראל והמבקרת החיצונית שמינתה רשות השידור לתזמורת הסימפונית.

בכתב התביעה כותב עו"ד רם שמגר המייצג את בראל כי אמירותיו של עו"ד בייניש כפי שפורסמו ב-ynet נושאות בתוכן "נימה גזענית, מהוות פרסום לשון הרע וגורמות עוול".

לאחר פרסום הכתבה דרש בראל, בחודש אוקטובר, מבייניש התנצלות בכתב וכן העברת פיצוי כספי בסכום של 50 אלף שקל.

מתצהיר של בראל, המצורף לכתב התביעה, עולה כי עו"ד בייניש אכן הביע את התנצלותו בכתב על הדברים שאמר והעבירם באמצעות פרקליטו, אך נמנע מהעברת הפיצוי הכספי שנדרש לשלם בגין הפרסום הפוגעני.

תגובתו של עו"ד בייניש טרם התקבלה.

(24.11.03, 01:49)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2823115,00.html

אגודת העיתונאים טוענת כי מינויו נעשה שלא כדין. היועצת המשפטית של רשות השידור תומכת בדעתם. הרשות: לא משפטן יקבע את צרכי המערכת
זוהר ישראל

ביום חמישי הקרוב תיבחן בפרקליטות המדינה סוגיית תקינות העסקתו של בן ציון ציטרין כעורך "מבט" בערוץ 1. זאת, בעקבות פניות של אגודת העיתונאים הטוענות כי ציטרין התקבל לעבודה ברשות השידור שלא כדין, משום שמינויו נעשה ללא מכרז. ציטרין מועסק ברשות השידור מאז אפריל האחרון בחוזה אישי.

חוות דעת של היועצת המשפטית של הרשות, חנה מצקביץ', מצדדת באגודת העיתונאים. במכתב ששלחה לסמנכ"ל כוח האדם ברשות צבי צימרמן היא כותבת כי לציטרין "אין כל ניסיון במדיה הטלוויזיונית ואין ניסיון כעורך בכלל. 'מבט'", מוסיפה מצקביץ', "הינה ספינת הדגל של רשות השידור, לכן מונו למשרה זו כל השנים עיתונאים מתוך הרשות ועד למינויו של ציטרין היו עורכי 'מבט' מעובדי הטלוויזיה, ותיקים, מנוסים ומוערכים".

מצקביץ' טוענת כי "קבלת עובדים מחוץ לרשות צריכה להיעשות על דרך של מכרז, ואילו קבלתו של ציטרין נעשתה בניגוד לדין ולכן בחריגה מסמכות. מן הראוי למנות למשרה עובד פנימי של הרשות, שיש לה די והותר עובדים מוכשרים וראויים". לדבריה של מצקביץ', מינויו של ציטרין הוא חלק מ"תופעה הקיימת ברשות, על-פיה מידת הנגישות למקבלי ההחלטות היא שקובעת מי יתקבל לעבודה ומי יופיע על המסך, בבחינת 'חבר מביא חבר'".

בתשובה למצקביץ' כתב סמנכ"ל כ"א צימרמן כי "לא משפטן יקבע את צרכי מערכת החדשות. ניסיונו המקצועי של ציטרין כעיתונאי בכיר אינו מוטל בספק. ציטרין מועסק ברשות כעורך-כתב, על בסיס ההסכם הקיבוצי המאפשר להעסיק 'יוצרים'".

"בהזדמנות זו", מוסיף צימרמן, "אני דוחה את הערתך בנושא העסקת מנחי תוכניות ברשות השידור. מדובר במנחים אשר מובאים לדיון בוועדות מכרזים והעסקתם מאושרת לאחר דיון לגופו של עניין".

עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.

יש תמורה למשרה

היועצת המשפטית של רשות השידור, חנה מיצקביץ', התלוננה בעבר כי מנכ"לים זמניים מקבלים החלטות פרסונליות לפני שהתמנו באופן קבוע. אך כשזה נוגע אליה – הכל עובר * חבר מועצה מקריית-מוצקין: מי שלא מוחה כשמשווים לנאצים – הוא בעצמו גרמני * והשב"ס מסרב להיות בייביסיטר

מאת:יאיר שפירא
27 במאי 2005, י"ח באייר תשס"ה

בשנת 98' מינה ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, את אורי פורת לתפקיד מנכ"ל רשות השידור. הכנסתו של איש ליכוד לעמדת מפתח באחד המעוזים המסורתיים של השמאל הישראלי לא קודמה בברכה, ופורת מצא את עצמו נזקק יותר ויותר להגנה משפטית מפני גופים שונים שניסו להדיחו. עד מהרה התברר לו כי היועצת המשפטית של רשות השידור, חנה מיצקביץ', מצדדת דווקא ביריביו, ובצר לו שכר פורת יועצים משפטיים מהשוק הפרטי, שמילאו את החלל שהותירה עוינותה של מיצקביץ' למנכ"ל. במקביל ניסה פורת להחליף את מיצקביץ' ביועץ משפטי חדש. אך מתברר שהיו מי שהתנגדו למהלכים אלו
התנועה לאיכות השלטון מיהרה להגיש עתירה לבג"ץ, שסגרה את פורת במעין תנועת מלקחיים; התנועה דרשה מהשופטים להורות לפורת להפסיק להשתמש במשפטנים שנשכרו מחוץ לרשות ולהשיב את הכספים שכבר שולמו ליועצים החיצוניים, ובמקביל דרשה התנועה לבטל את פיטוריה של מיצקביץ'. תקוותו של פורת, שפרקליטות המדינה תיחלץ להדוף את העתירה, גם היא נכזבה. היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, מיהר להתערב בפרשה וקבע כי לפורת אין סמכות לפטר את מיצקביץ'. רובינשטיין הורה לוועד המנהל של הרשות לבטל את הפיטורין ולהשיב את היועצת לתפקידה, ופורת - שנותר בלי יכולת משפטית להתגונן מול ההאשמות נגדו - נאלץ להתפטר מתפקידו.

שר התקשורת דאז, רענן כהן (עבודה), מינה את רן גלינקא כממלא מקומו הזמני של פורת. בתקופת כהונתו הקצרה של גלינקא לא נרשמו תקריות בין המנכ"ל ליועצת המשפטית, אך אז החליט ראש הממשלה אריאל שרון לסיים את כהונתו הזמנית של גלינקא, ויוסף בראל מונה תחתיו במינוי זמני. מיצקביץ' מיהרה ושלחה מכתב אל היועץ המשפטי לממשלה, ובו שאלה האם גם מינוי זמני של מנכ"ל רשות השידור מחייב את בדיקתה של ועדת רביבי, שאמורה לבחון את כשירות המועמדים לתפקיד ניהול גוף השידור הגדול.

"התשובה לשאלה הראשונה הינה בחיוב", ענה רובינשטיין. "פרק הזמן המיועד הוא משמעותי, ואינטרס הציבור מחייב להבטיח כי האדם שיופקד על ניהולה השוטף של הרשות בתקופה האמורה הוא בעל הכישורים המתאימים לכך.
"כנמסר, החל מר בראל בביצוע שינויים פרסונליים בתפקידים בכירים ברשות עם כניסתו לתפקיד המנכ"ל הזמני", המשיך רובינשטיין, "ובכל הכבוד, נדמה לנו – וכמובן יש לשמוע את דבריו – כי ככל שצעדים אלה לא היו משגרת הניהול השוטף אין הם יכולים לעמוד; על מנכ"ל זמני לנקוט זהירות רבתי בביצוע שינויים ארגוניים ומבניים, לרבות שינויים פרסונליים, כדי לא לכבול את ידי המנכ"ל הבא".

בעקבות תשובת רובינשטיין, בראל נאלץ לעבור את ועדת רביבי ולהמתין למינויו הקבוע כדי לבצע שינויים אישיים ברשות. השר האחראי, רענן כהן, תמה אז בוועדת הכספים: "כשמיניתי את רן גלינקא לא היתה שום הערה לגבי תפקודו כמנכ"ל זמני. מאותו רגע שמיניתי למנכ"ל את בראל, הסתבר שהוא יצטרך לעבור את אישור ועדת רביבי ועד אז לא יוכל לעשות דבר; מה ההבדל בין בראל לרן גלינקא?".

מבחינתה של מיצקביץ' על כל פנים יש הבדל בין בראל וגלינקא. יש הבדל גם בין בראל ליאיר אלוני, שמונה בראשית החודש למנכ"ל השמיני של רשות השידור. במכתב ששלח השבוע פרופ' אלי פולק, יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, אל היועמ"ש מני מזוז ואל השר האחראי על רשות השידור, אהוד אולמרט, מעלה פולק את השאלה מדוע לא ממהרת מיצקביץ' גם הפעם לאשר את המינוי בוועדת רביבי. נראה שאין צורך לטרוח יותר מדי כדי למצוא את התשובה, כמו גם להבין מדוע לא פועלת היועצת הפעם לסיכול מינויים פרסונליים של המנכ"ל הזמני; השבוע האריך אלוני את כהונתה של מיצקביץ' בארבע שנים נוספות.

דעתו של אלוני על מיצקביץ' השתנתה ככל הנראה בארבע השנים האחרונות. במכתבו לאולמרט ולמזוז מביא פרופ' פולק דברים שאמר אלוני בשנת 2001, במסגרת דיון שהתקיים בלשכתו של מנכ"ל רשות השידור. "השורה התחתונה", חרץ אז אלוני, "היא שככל שהיועצת המשפטית תלך מהר יותר כך ייטב. בהשוואה לשני קודמיה – את נתן כהן לא אהבתי ואת עמית שכטר הערצתי. אבל מכל מקום הסיוע שאני מקבל ממנה לעומת מה שקיבלתי מקודמיה זה שמים וארץ. בשנה האחרונה רוב הסיוע שקיבלתי היה מעוזריה שברחו, והדבר הזה כשלעצמו מעיד גם על בעיה של יחסי אנוש. אם אדרג אותה בין 1 ל- 10 אני נותן לה 5, מטעמי כבודה בלבד".

לא נתקלנו במומחיות
גם עוזריה של מיצקביץ' אינם חושכים את ביקורתם ממנה. לפני כשנה וחצי כתבו ארבעת עורכי הדין שעובדים תחתיה מכתב, ובו האשמות קשות כנגדה: "ככל שאנו מסורים לעבודתנו, ועושים כמיטב יכולתנו לבצעה על הצד המקצועי והטוב ביותר, אנו נתקלים מצידך בהיעדר סיוע, הכוונה ותמיכה – והדברים אמורים גם במישור של יחסי העבודה וגם במישור המקצועי. גם במקרים המעטים בהם מצליחים להגיע איתך לשיחה מקצועית-עניינית, ניתן לומר למצער שלא זכינו לכל הכוונה או ייעוץ המעידים על מומחיות מקצועית בנושאים המשפטיים שבהם עוסקת הלשכה המשפטית, או על יכולת פרשנות לחומרים משפטיים כנדרש ברמות אלה... נוכחותך ברשות הינה לשעות מעטות בלבד מדי יום, אשר גם אותן נראה שאת מקדישה למאבקייך השונים, אותם את מציגה כאילו הם 'למען המינהל התקין', ובעצם אינם אלא חלק ממסע צלב שלך כנגד גורמים שונים. בשם מאבקים אלה את דורשת מאיתנו לא פעם להקדיש שעות ארוכות לחיפוש חומרים והכנת חוות דעת, אשר אם אינן תואמות את מטרותייך – את מטילה עלינו לתקנן".

התנועה לאיכות השלטון נרתמה גם הפעם למניעתם של מינויים חפוזים ברשות, אך לא מינויה של מיצקביץ' הוא שהדיר שינה מעיניהם.

"נודע לנו כי אתמול, יומיים לאחר הדחת מנכ"ל רשות השידור, מונתה הגב' אילנה זנגלביץ-רבינוביץ לתפקיד תקציבאית 'קול ישראל'. גב' זנגלביץ נמנית על מקורביו של המנכ"ל המודח מר בראל, ושימשה בעבר הלא רחוק בתפקיד מנהלת לשכתו", כתבה התנועה לאחרונה במכתב שהופנה אל היועץ המשפטי לממשלה תחת הכותרת 'מחטפים הנעשים לאחר הדחת מנכ"ל רשות השידור'.

צלילים צורמים
בעבר כבר עמדתי על קשריה החמים של מיצקביץ' עם הפרקליטות, עם משפחת בייניש ועם התנועה לאיכות השלטון. ראשיתה של הפרשה, נזכיר, כאשר מבקרת רשות השידור, רומה אבישי, כתבה דו"ח חריף על ניהולו של עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של שופטת בית המשפט העליון דורית בייניש, את עמותת התזמורת הסימפונית רשות השידור. חמתו של בייניש בערה בו, והוא מיהר להגיש תביעת דיבה כנגד אבישי. מיצקביץ' סירבה להגן על אבישי, והרשות נאלצה לשכור את שירותיו של עו"ד רם שמגר ממשרד וייסגלס-אלמגור. בכתב ההגנה התקיף שהגיש שמגר לבית המשפט הוזכרה גם עו"ד מיצקביץ', ולא לטובה.
עד מהרה יצאה ממשרד המשפטים דרישה מעו"ד שמגר למשוך את כתב ההגנה, ולהגיש תחתיו כתב נוסח מתון יותר בו לא תוזכר מיצקביץ´. עו"ד שמגר ומנכ"ל הרשות יוסף בראל סירבו למשוך את כתב ההגנה.

שנה מאוחר יותר, כשהחלו להגיע ידיעות מכיוונים נוספים על התנהלות בעייתית בתזמורת הסימפונית, נשלחה מיצקביץ' על ידי הנהלת רשות השידור לבדוק את מאזני העמותה. היא שבה ובישרה ליו"ר רשות השידור כי התזמורת מצויה בעודף הכנסות של 200 אלף שקלים, בשעה שרק באותה שנה נוספו לגירעון התזמורת עוד 2 מיליון וחצי שקלים. מיצקביץ' טענה בזמנו כי הדו"ח השגוי שהגישה לרשות השידור מקורו בטעות מצערת. קורה.

תחקירן 'מעריב', קלמן ליבסקינד, פרסם בעבר כי בשנת 2000 הגיעה לכתב לענייני משטרה של הערוץ הראשון, אורי כהן-אהרונוב, ידיעה כי תושבת ירושלים התלוננה במשטרה כי בייניש תקף אותה במהלך ויכוח על מקום חניה. לאחר שהעביר את הידיעה למערכת התקשרה אליו מיצקביץ´ וביקשה הסברים. "הגברת חנה, שלדעתי פנתה אלי בעקבות פנייה שקיבלה מהמערכת המשפטית, לחצה עלי מאוד שאין מקום לשדר את הידיעה, עד שלבסוף הסברתי לה שעליה לפנות לממונים עלי", כתב כהן-אהרונוב למנהל הטלוויזיה דאז, רפיק חלבי. לדברי כהן-אהרונוב, במהלך כל השיחה רמזה מיצקביץ´ כי אם הוא לא יוותר על הידיעה ייפגע עניין משפטי חשוב שבטיפולה, בו יש לכהן-אהרונוב עניין רב.

כל הפוסל
"כל הסכם שלום בטל ומבוטל. אין שלום. לא יעזור כלום ולא תעזור שטיפת מוח" - הכריז לפני כשנתיים הרב דוד דרוקמן, רבה של קריית-מוצקין. "אין מה לדבר איתם. מבחינתי אין דבר כזה שאחד רצח. כולם רוצחים. כל מי שעשינו איתו הסכם שלום, כל אלה שעומדים בצד השני, הם רוצחים. ואני מדבר על רוצחים בפועל, לא רוצחים בפוטנציה. ערפאת הוא היטלר. אין שום הבדל. אש"ף, חמאס, כולם אותו דבר - נאצים".
חבר מועצת העיר, ארז פרידמן, סבר שהרב בדבריו "מבייש את זכרו של העם היהודי ואת זכרם של הנספים בשואה". זעמו יצא בעיקר על חברי המועצה ובראשם ראש העירייה, חיים צורי, שלא יצאו כנגד ההשוואה המקוממת של הרב. "חברי מועצת עיריית קריית-מוצקין לא חושבים שדברי הסתה פרועים ראויים לגינוי. הם מחכים להחלטת משטרה בנושא. ראש העירייה, מר צורי, הוא בכלל לא בעסק. אין לו עמדה", כתב פרידמן בהודעה אישית שמסר למועצה. "אדון צורי איבד את הלשון שלו. ראש העירייה מתנהג בדיוק כמו העם הגרמני במלחמת העולם השנייה".
ראש העירייה נפגע מהשוואה, והגיש תביעת דיבה כנגד פרידמן בבית משפט השלום בחיפה. השופט חמזי חדיד שפסק את הדין לא הבין מה רוצה צורי מפרידמן: "בסעיף 23 לתצהירו טען התובע כאילו בהודעה האישית השווה אותו הנתבע 'לרוצחים השפלים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי'. אולם, לטענות אלה אין תימוכין בגוף ההודעה. אין בו זכר למילה נאצי או רוצח או כל ביטוי פוגעני דומה".

הנחה למשפחות
לתשומת לב המתכננים בקיץ בילוי משפחתי במעשיהו: הוועדה לזכויות הילד של הכנסת דנה ביום רביעי באפשרות להקים גני ילדים בבתי הסוהר לקראת ההתנתקות. השר לביטחון הפנים, גדעון עזרא, הודיע כי גנים שכאלה לא יקומו, שכן החוק אוסר לשכן בתחומי הכלא ילדים מגיל שנתיים ועד גיל 14. לפיכך, הוסיף, אם ייעצרו שני הורים ולהם ילדים בגילאים אלו - ישוחרר אחד ההורים כדי לשמור על ילדיו.
http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=3864

האגודה הגישה עתירה לבית המשפט העליון (18.8.2005), בה היא מבקשת לכפות על הרשות לבטל את המינוי. העותרת מיוצגת בהליך זה על-ידי עורכי הדין אופיר וייסבן ואברהם מורן.

היועצת המשפטית לרשות השידור, חנה פונדמינסקי-מצקביץ', נבחרה לתפקיד בשנת 1997 במסגרת מכרז של רשות השידור. בחודש יוני 2001 הוארכה כהונתה לקדנציה נוספת. ב- 28.4.2005 פנה המנכ"ל המכהן של רשות השידור, יוסף בראל, אל מצקביץ', בהודעה כי עם תום הקדנציה השניה שלה בתפקיד, בחודש יולי 2005, עומדות בפניה אחת משלוש חלופות: הצגת מועמדות במכרז למשרת היועץ המשפטי ברשות השידור, הצגת מועמדות במכרז לכל משרה אחרת ברשות השידור, או פרישה מרשות השידור. אלא שמספר ימים לאחר מכן הודח בראל מתפקידו על-ידי הממשלה, ביוזמת השר אהוד אולמרט.

שבוע לאחר מכן מונה אלוני על-ידי שר התמ"ת, אהוד אולמרט, לתפקיד ממלא-מקום רשות השידור. זה החליט על הארכת כהונתה של מצקביץ' בארבע שנים נוספות, כך שזו תחל בכהונתה השלישית.

בעתירה טוענת האגודה, כי מדובר בהחלטה תמוהה אשר התקבלה בחיפזון רב, כבר במהלך השבוע הראשון לכהונתו של המשנה למנכ"ל, תוך יצירת "עובדות בשטח" עבור הגופים המוסמכים להכריע בסוגיה זו, שהם, על-פי האגודה - הוועד המנהל ומליאת רשות השידור.

עוד טוענים באגודה, כי אלוני ידע שאינו מוסמך לקבל את ההחלטה האמורה על דעת עצמו, זאת מכיוון שכבר בשנת 2001 ניהל אלוני מאבק משפטי בו נדונה, בין היתר, השאלה בידי מי הסמכות להאריך או לסיים את ההתקשרות עם היועץ המשפטי של רשות השידור. במסגרת העתירה התקבלה חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אשר קבעה כי הסמכות להאריך את העסקתה של היועצת המשפטית נתונה לוועד המנהל ולא למנכ"ל רשות השידור.

"חוסר סבירותה הקיצוני של החלטת אלוני להאריך באופן חריג את כהונת היועצת המשפטית לכהונה שלישית מתגלה אף על-סמך בחינת תפקודה ויחסיה של גב' פונדמינסקי-מצקביץ' לאורך שנות כהונתה בתפקיד, המגלה רצף אחד ארוך של מאבקים פנימיים בלתי פוסקים בהנהלת רשות השידור, וקיטונות של ביקורת נוקבת, גורפת, חסרת תקדים המופנית כלפיה, הן מן הכפופים לה והן מן הממונים עליה, לגבי תיפקודה הלקוי (בלשון המעטה)", טוענים באגודה.

בפניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעניין, נתקבלה התשובה לפיה "החלטה זו (להארכת כהונתה של מצקביץ', נ.י) התקבלה על-ידי מ"מ המנכ"ל מכוחו של חוזה העסקה קיים, הקובע הוראות לעניין זה, ולאחר התייעצות עם פרקליטות המדינה", וכי בנסיבות אלו אין בכוונתו להתערב בהחלטה.

בעתירתם טוענת האגודה כי מינויה של מצקביץ' נעשה בחוסר סמכות, שהרי הסמכות להאריך את כהונתה של היועץ המשפטי נתון לוועד המנהל של הרשות ולא למנכ"ל הרשות ובוודאי שלא למי שמכהן כממלא-מקום המנכ"ל.

עוד טוענים באגודה, כי המינוי לא נעשה בדרך הנהוגה ברשות השידור שהיא דרך של מכרז, זאת לפי ההסכם הנהוג עם ארגון העובדים. לא זו בלבד, אלא שלפי ההסכם בין הנהלת הרשות לארגון העובדים נקבע סטנדרט לפיו כהונתו של בכיר תוגבל לשתי קדנציות בנות 3 שנים אשר בסיומן יתקיים מכרז על התפקיד האמור.

לבסוף טוענים באגודה, כי ההחלטה האמורה התקבלה בחוסר סבירות קיצונית ותוך התעלמות מחילוקי הדעות לגבי רמתה המקצועית של מצקביץ'. כך, למשל, מתארים באגודה את תוכנו של מכתב אשר נשלח ב- 22.1.2004 לפרקליטת המדינה דאז, השופטת עדנה ארבל, בו הביעו ביקורת חריפה כלפי תיפקודה של מצקביץ'.

בין יתר הדברים טענו עורכי הדין במחלקה המשפטית, כי הם אינם זוכים לכל הכוונה או ייעוץ, עמדותיה המשפטיות של מצקביץ' מוכתבות על-ידי שיקולים לא ענייניים או על-ידי גורמים חיצוניים. עוד נטען, כי זו הנחתה את עובדי המחלקה לא להשתתף בישיבות אליהן מזמנים אותם גורמים ברשות השידור ועוד. לראייה מציינים עורכי הדין, כי מאז הגעתה של מצקביץ' אל המחלקה עזבו 6 עורכי דין את רשות השידור.

"כל אחת מהטענות שפורטו לעיל מבססת עילה מוצקה וטובה לקבלת העתירה ומתן צו ביניים", נטען בעתירת האגודה לזכות הציבור לדעת. האגודה מבקשת מבית המשפט להוציא צו ביניים, המורה על ביטול החלטתו של אלוני להארכת כהונתה של מצקביץ' בארבע שנים נוספות, והעברת ההכרעה בעניין לוועד המנהל של רשות השידור על-מנת שזה יפרסם מכרז לתפקיד היועץ המשפטי; או לחילופין - יחליט על הארכת כהונתה של מצקביץ'.

__
בג"צ 7896/05

נוצר ביום: 18/08/2005 | עודכן ביום: 18/08/2005 21:19:06
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-78530-00.html?tag=15-07-16&au=True

תזכורת למסמכים שנחשפו בחודש פברואר 2003 בפרשת השחיתות של היועמ"ש חנה מצקביץ' והמחותן = בעלה של שופטת עליון דורית בייניש:

7. עו''ד חנה מצקביץ והמחותן ברשות השידור...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=7&viewmode=threaded

8. א.כ.אהרונוב=ח. מצקביץ=ד.בייניש=''פשע מאורגן !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=8&viewmode=threaded

9. הבריחה הגדולה מהלשכה המשפטית ברשות השידור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=9&viewmode=threaded

11. תגובת דוברת רשוה''ש לשאלות שנשאלה בנושא מכתבו של אורי כהן אהרונוב אל רפיק חלבי, שנחשף לראשונה כאן בפורום...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=11&viewmode=threaded

13. מר יוסי משולם שלח מכתב אישי ל....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=13&viewmode=threaded

14. עובדת רשוה''ש בשם חנה {לא היועמ''ש} שלחה מכתב אישי אל המנכ"ל, המכתב שסימנו ה5, מצ"ב ככתבו וכלשונו: לעיונכם, לשיקול דעתכם ולשיפוטכם...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=14&viewmode=threaded

15. מדוע התפטרה עו''ד איריס גני מעבודתה בלישכה המשפטית ברשות השידור ב-22 לפברואר 2001...?? @ מהן הסיבות האמיתיות שהובילו להתפטרותה...??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=15&viewmode=threaded

17. היועצמ''ש חנה מבקשת לפנות אליה רק בכתב...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=17&viewmode=threaded

18. יועצת משפטית רשות השידור במכתבה אל ''עובדי הלישכה המשפטית, עו"ד, מזכירות ומתמחים"
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=18&viewmode=threaded

20. המנכ''ל אורי פורת לחנה מצקביץ' היועמש''ית שלו במכתבו אליה בתאריך ה-5 לפברואר 2001...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=20&viewmode=threaded

25. הכתבה במעריב: בראל דוחה על הסף האשמות רובינשטיין-היועץ המשפטי לממשלה !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=25&viewmode=threaded

85. סערה ברשות השידור:עו''ד ברשות השידור מאשימים את מצקביץ'
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=85&viewmode=threaded

88. בן-ציון ציטרין הגיש תביעת דיבה נ' היועמ''ש של ר' השידור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=88&viewmode=threaded

38. עו''ד יחזקאל בייניש תובע את ''מעריב'' ..........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=38&viewmode=threaded

87. עו''ד חנה מצקביץ' ממשיכה לבחוש ולהלך אימים ברשות השידור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=87&viewmode=threaded

90. יש תמורה למשרה - היועמ''ש של רשות השידור חנה מיצקביץ'
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=90&viewmode=threaded

________________

פנייה לבג"ץ: הארכת כהונתה של היועצת המשפטית של רשות השידור
לקדנציה שלישית

אגודה לזכות הציבור לדעת פנתה לבג"ץ
טקסט שלם של הפניה אפשר לקרוא כאן: הקישור
https://rotter.net/User_files/forum/gil1/432fb01c35e3acaa.doc

בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ 05/

בעניין:

האגודה לזכות הציבור לדעת
ע"י ב"כ אברהם מורן עורכי דין ונוטריונים
מרח' העצמאות 49, באר שבע 84200
טל': 08-6273680; פקס: 08-6278713


העותרת

- נ ג ד -

1. רשות השידור
2. יאיר אלוני – ממלא מקום המנהל הכללי של רשות השידור
3. חנה פונדמינסקי-מצקביץ' – יועצת משפטית של רשות השידור
מרחוב יפו 161, ירושלים 91280

המשיבים

עתירה למתן צו ביניים
בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לעשות שימוש בסמכותו ולהוציא מלפניו צו ביניים המורה על ביטול החלטת המשיב 2, ממלא מקום מנכ"ל רשות השידור, מר יאיר אלוני, להאריך את חוזה העסקתה של המשיבה 3, היועצת המשפטית של רשות השידור, גב' חנה פונדמינסקי-מצקביץ', ב- 4 שנים נוספות החל מחודש אוגוסט 2005, ועל העברת ההכרעה בעניין זה לידי הוועד המנהל ו/או מליאת רשות השידור על מנת שיקבע אם יפורסם מכרז לאיוש משרת היועץ המשפטי ברשות השידור או שמא יוארך החוזה האמור לתקופה נוספת.
כל ההדגשות בעתירה זו אינן במקור, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
ואלה נימוקי העתירה:
א. פתח דבר
1. עניינה של העתירה דנן, הוא החלטה תמוהה, בטלה מעיקרה, להאריך את כהונתה של היועצת המשפטית של רשות השידור לקדנציה שלישית, אשר התקבלה על ידי ממלא מקום מנכ"ל רשות השידור בחפזון רב, כבר במהלך השבוע הראשון לכהונתו, תוך יצירת "עובדות בשטח" עבור הגופים המוסמכים להכריע בסוגיה זו - הוועד המנהל ומליאת רשות השידור.
החלטה האמורה התקבלה תוך התעלמות מופגנת מהחלטה הפוכה של קודמו בתפקיד (אשר ראוי לציין שלהבדיל ממר אלוני היה במינוי של קבע), ללא כל סמכות שבדין, בניגוד למדיניות הנהוגה בשירות הציבורי בכלל ורשות השידור בפרט ובחוסר סבירות קיצוני.
2. ההחלטה האמורה מצטיירת באור עגום במיוחד לאור העובדה שגב' פונדמינסקי-מצקביץ' ומר יאיר אלוני, ידעו גם ידעו כי מר אלוני אינו מוסמך לקבל את ההחלטה האמורה על דעת עצמו. בשנת 2001 נטלו מר אלוני וגב' פונדמינסקי-מצקביץ' חלק בסכסוך המתוקשר בקשר לחלוקת הסמכויות בין הוועד המנהל לבין מנכ"ל רשות השידור, במסגרתו התבקש אף בית משפט נכבד זה להכריע בשאלה, האם מוסמך מנכ"ל רשות השידור להאריך או לסיים את ההתקשרות עם היועץ המשפטי של רשות השידור - בעתירה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון כנגד רשות השידור,בין היתר, אף בעניין זה, הוציא מלפניו בית המשפט הנכבד צו ביניים המורה למנכ"ל רשות השידור "להימנע מלנקוט צעדים או לפתוח בהליכים לבחירת יועץ משפטי" עד להכרעת בית המשפט הנכבד בעתירה.
בסופו של יום, עוד בטרם הוכרעה העתירה, התפטר מנכ"ל רשות השידור דאז מתפקידו ובהסתמך על חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אשר קבעה במפורש כי הסמכות להאריך את העסקתה של היועצת המשפטית נתונה לוועד המנהל, קיבל הוועד המנהל של רשות השידור את ההחלטה להאריך את ההתקשרות עם גב' פונדמינסקי-מצקביץ' לקדנציה נוספת.
אם לא די בכך, הרי שבשנת 2002, גב' פונדמינסקי-מצקביץ' יזמה קבלת חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה לעניין היקף סמכויותיו של ממלא מקום מנכ"ל ברשות השידור – כפי שיפורט בהמשך עתירה זו להלן, חוות הדעת מדברת בעד עצמה – החלטתו של מר אלוני אינה יכולה לעמוד.
3. חוסר סבירותה הקיצוני של החלטת אלוני להאריך באופן חריג את כהונת היועצת המשפטית לכהונה שלישית מתגלה אף על סמך בחינת תפקודה ויחסיה של גב' פונדמינסקי-מצקביץ' לאורך שנות כהונתה בתפקיד, המגלה רצף אחד ארוך של מאבקים פנימיים בלתי פוסקים בהנהלת רשות השידור, וקיטונות של ביקורת נוקבת, גורפת, חסרת תקדים המופנית כלפיה, הן מן הכפופים לה והן מן הממונים עליה, לגבי תיפקודה הלקוי (בלשון המעטה).
4. האגודה לזכות הציבור לדעת, תראה להלן כי החלטתו של ממלא מקום מנכ"ל רשות השידור, להארכת כהונת היועצת המשפטית של רשות השידור נעשתה בחוסר סמכות, הן בשל העובדה שהסמכות להכריע בעניין זה נתונה למוסדות אחרים המופקדים על ניהול רשות השידור - הוועד המנהל ומליאת רשות השידור - והן לאור העובדה כי ממלא מקום מנכ"ל רשות השידור אינו רשאי להעמיד את מוסדות רשות השידור בפני עובדה מוגמרת לעניין איוש משרה כה משמעותית.
5. כמו כן, תוסיף האגודה לזכות הציבור לדעת ותראה כי ההתנהלות האמורה מנוגדת למדיניות השרות הציבורי המחייבת פרסום מכרז לתפקיד היועץ המשפטי בסיום שתי קדנציות וכי נוהל זה מיושם באופן עקבי ברשות השידור לגבי שאר נושאי התפקידים הבכירים ברשות השידור.
6. לבסוף תראה האגודה לזכות הציבור לדעת כי עסקינן בהחלטה חסרת כל סבירות, אשר מאלצת את המוסדות המנהלים של הרשות להמשיך ולפעול עם יועצת משפטית שעל פי כל הנתונים, ספק רב עד כי אין ספק, אם יהיה ברצונם להמשיך ולהעסיקה.
7. בסופו של יום, מדובר בתפקיד בעל השפעה משמעותית ביותר על שוק התקשורת האלקטרונית, המציב אתגרים רבים ומצריך יכולות מגוונות. לאור התנהלות רשות השידור במהלך השנים האחרונות והמאבקים הפנימיים הבלתי פוסקים, אשר הביאו למצב של כמעט שיתוק מערכות. אך ראוי הוא, כי הגופים הנבחרים בימים אלה לנהל את רשות השידור, יהיו המופקדים על ההחלטה כיצד תאויש משרה רמה זאת במהלך השנים הקרובות ובית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להעביר מסר חד וברור, כי לא ניתן לבצע "מחטף" מעין זה, על ידי ממלא מקום זמני, אשר נכנס לתפקידו מספר ימים בודדים לפני קבלת החלטתו הרת הגורל.
ב. הצדדים
8. העותרת, האגודה לזכות הציבור לדעת, הינה עמותה פעילה במשך עשור שנים, אשר מטרותיה הן, בין היתר, קיום ביקורת ומעקב שיטתי אחר אמצעי התקשרות בישראל, בחינת עמידתם בכללי האתיקה, ההגינות והאובייקטיביות, וחשיפת ותקיפת פעולות של גופי התקשורת הממשלתיים המנוגדות לדין ולמנהל התקין (להלן – "העותרת" או "האגודה").
9. המשיבה 1, רשות השידור, הינה תאגיד ממשלתי, שהוקם על פי חוק רשות השידור, תשכ"ה-1965 (להלן – "חוק רשות השידור"), והיא אחראית על הפעלת הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים.
10. המשיב 2, מר יאיר אלוני, מונה ביום 8/5/05, כממלא מקום המנהל הכללי של רשות השידור, לתקופה של שלושה חודשים או עד למינוי מנהל כללי קבוע לרשות השידור, לפי המוקדם (להלן – "אלוני").
נספח 1 העתק מהחלטת הממשלה מס' 3599 מיום 8/5/05 למינוי אלוני כממלא מקום המנהל הכללי של רשות השידור, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 1.
11. המשיבה 3, גב' חנה פונדמינסקי-מצקביץ', נבחרה בשנת 1997 במסגרת מכרז של רשות השידור לשמש כיועצת משפטית של רשות השידור לתקופה קצובה של ארבע שנים (להלן – "מצקביץ'"). העסקת מצקביץ' ברשות השידור הוארכה לקדנציה נוספת, כנראה בשלהי חודש יוני 2001, עת לא היה ברשות השידור מנכ"ל. החלטת ממלא מקום מנכ"ל רשות השידור להאריך את החוזה עם מצקביץ' לקדנציה נוספת הינה עילת עתירה זאת.
ג. רקע עובדתי
12. תחילתה של פרשה זו בסיום הקדנציה הראשונה של כהונת מצקביץ' כיועצת המשפטית של רשות השידור, לפני כארבע שנים. סיום כהונתה הראשונה של מצקביץ', כמו גם הנוכחית, לוותה באקורדים צורמים ובסכסוך מתוקשר בינה לבין מנכ"ל רשות השידור דאז, מר אורי פורת (להלן – "פורת"), ובינו לבין הועד המנהל של רשות השידור, אשר בראשו עמד באותה עת יושב ראש רשות השידור, מר נחמן שי.
13. הסכסוך בשנת 2001 נבע, בעיקרו, מחילוקי דעות לגבי אופן תפקודם של פורת ומצקביץ', רצונו של פורת לסיים את ההתקשרות בין רשות השידור לבין מצקביץ' והשאלה האם פורת כלל מוסמך לעשות כן. במסגרת הסכסוך פנתה התנועה לאיכות השלטון בעתירה לבית משפט נכבד זה (בג"צ 4543/01) בבקשה כי ייתן, בין היתר, צו ביניים המורה לפורת להימנע מלקחת חלק בהליך הארכת החוזה של מצקביץ' היות ואינו מוסמך לעשות כן. על יסוד העתירה ולאחר שהובאה בפניה תגובת פרקליטות המדינה, הוציאה מלפניה כבוד השופטת (בדימוס) ד. דורנר צו ביניים המורה לפורת להימנע מלנקוט צעדים או לפתוח בהליכים לבחירת יועץ משפטי אחר לרשות השידור, עד להכרעה בית המשפט הנכבד בעתירה .
נספח 2 העתק מכתבות אתר האינטרנט של "גלובס" מיום 10/6/01 ומיום 5/8/01 וכן החלטות בית המשפט הנכבד מיום 11/6/01 ומיום 31/7/01, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 2.
כמו כן, במהלך חודש מרץ 2001 התבקש היועץ המשפטי לממשלה לחוות דעתו בעניין זה, ולמיטב ידיעתה של האגודה, קבעה חוות הדעת מטעמו, כי הגוף המוסמך לאשר או לדחות את הארכת החוזה עם מצקביץ' הינו הועד המנהל של רשות השידור.
14. על מנת לקבע את סמכותו בכל הנוגע למינויים ברשות השידור, הוסיף הוועד המנהל וקבע כי הנהלת רשות השידור חייבת לקבל אישור מוקדם של הוועד המנהל לביצוע התקשרות עם יועצים ועובדים בחוזה, כל התקשרות מעל 250 אלף ₪, כל פרסום מכרז, כל התקשרות במכרז וכל הוצאה מסעיפים שמופיעים בספר התקציב כרזרבה.
15. בסופו של יום, במהלך חודש יוני 2001 ובהסתמך על חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, האריך הועד מנהל של רשות השידור את כהונת מצקביץ' בארבע שנים נוספות עד ליום 31/7/05.
האגודה אינה אוחזת בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה, אך הועברו לידיה העתקים מפרוטוקול ישיבת הועד המנהל מס' 24 מיום 27/6/01 ועמוד מפרוטוקול ישיבה של מליאת רשות השידור מחודש יוני 2001, במהלכה הבהיר מר נחמן שי, כי על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה הסמכות אם להאריך ואם לאו את החוזה עם מצקביץ' נתונה לועד המנהל.
נספח 3 העתק מפרוטוקול הוועד המנהל מיום 27/6/01 ומעמוד פרוטוקול ישיבת מליאת רשות שידור מחודש יוני 2001, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 3.
16. כארבע שנים מאוחר יותר, עברה רשות השידור טלטלה נוספת. ביום 28/4/05, פנה המנכ"ל המכהן של רשות השידור, מר יוסף בראל (להלן – "בראל") למצקביץ' והודיעה לה במכתב ארוך ומפורט כי עם תום הקדנציה השניה שלה בתפקיד, בחודש יולי 2005, עומדות בפניה אחת משלוש חלופות – הצגת מועמדותה במכרז למשרת היועץ המשפטי ברשות השידור; הצגת מועמדות במכרז לכל משרה אחרת ברשות השידור; פרישה מרשות השידור. העתק מכתב זה נשלח אף ליועץ המשפטי לממשלה ולחברי הנהלת רשות השידור.
17. מספר ימים לאחר מכן, ביום 2/5/05, החליטה ממשלת ישראל על הדחתו של בראל מתפקידו. כמו כן, החליטה ממשלת ישראל כי מינוי ממלא מקום למנכ"ל רשות השידור יובא לאישורה, תוך 7 ימים.
18. ביום 8/5/05, הביא השר הממונה על רשות השידור, מר אהוד אולמרט, לאישור הממשלה את מינויו של אלוני, אשר התקבל פה אחד. במסגרת החלטה זאת נקבע כי אלוני ישמש בתפקידו למשך שלושה חודשים או עד למינוי מנכ"ל קבוע לרשות השידור. מועד זה חלף זה מכבר.
19. מספר ימים לאחר כניסתו לתפקיד, החליט אלוני באופן חפוז ותמוה, להאריך בארבע שנים נוספות, (קדנציה שלישית) את חוזה העסקתה של מצקביץ', כל זאת למרות שהחוזה עם מצקביץ' עמד להסתיים רק בסוף חודש יולי 2005, בשלהי תקופת כהונתו הזמנית של אלוני ולאחר שכבר היתה אמורה להתמנות מליאה חדשה לרשות השידור.
20. זאת ועוד, עת פנתה מצקביץ' לאלוני בבקשה כי יוארך חוזה העסקתה, ידעה גם ידעה מצקביץ', כי אלוני אינו מוסמך לאשר את הארכת החוזה עימה וככל שסברה כי תחום זה נמצא בגדר סמכותו של מנכ"ל רשות השידור, הרי שבודאי הכירה את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מיום 23/3/02, אשר ניתנה על פי בקשתה היא (!), עת כיהן בראל כממלא מקום מנכ"ל רשות השידור, טרם בחירתו כמינוי של קבע - חוות הדעת האמורה קובעת מפורשות, כי על ממלא מקום מנכ"ל להימנע ככל האפשר מביצוע שינויים פרסונאליים על מנת שלא לכבול את ידי המנכ"ל הקבוע. "ככל שצעדים אלה לא היו משגרת הניהול השוטף, אין הם יכולים לעמוד".
21. אם לא די באמור לעיל, הרי שחוסר סבירותה הקיצוני של ההחלטה האמורה מתגלה אף לאור חילוקי הדעות לגבי תפקודה הלקוי של מצקביץ' במהלך כהונותיה והביקורת החריפה והנוקבת שנמתחה עליה הן מן הכפופים לה והן מן הממונים עליה, אשר הייתה מוכרת היטב לאלוני ובחלקה הוא אף נטל בה חלק, הכל כפי שיפורט בהרחבה להלן בהמשך עתירה זאת.
22. ביום 23/5/05, עת התבררו לאגודה הפרטים האמורים והתעורר החשש כי אלוני יבצע מינויים נוספים בחוסר סמכות, פנתה האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, לשר הממונה על רשות השידור, מר אהוד אולמרט ולאלוני, בין השאר, בדרישה לביטול החלטותיו של אלוני הנוגעות לשינויים פרסונאליים ברשות השידור.
נספח 4 העתק ממכתב האגודה מיום 23/5/05, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 4.
23. ביום 29/5/05 ומשלא נענתה פנייתה של האגודה מיום 23/5/05, חזרה האגודה ופנתה למכותבים בשנית.
נספח 5 העתק ממכתב האגודה מיום 30/5/05, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 5.
24. ביום 30/5/05, נשלחה לאגודה תשובה מטעם לשכת היועץ המשפטי לממשלה, כדלקמן:
"הריני לאשר כי מכתבך שבנדון התקבל בלשכתנו ביום 29/05/2005.
עיינו בפנייתך והיא הועברה להתייחסות הגורמים הרלוונטיים במשרדנו.
לכשיסתיים הטיפול בפנייתך נשיבך דבר."
נספח 6 העתק ממכתב לשכת היועץ המשפטי לממשלה מיום 30/5/05, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 6.
25. ביום 3/7/05, אישרה ממשלת ישראל את הרכב מליאת רשות השידור.
26. ביום 12/7/05, פורסמו הקריטריונים לבחירת מנהל כללי קבוע לרשות השידור.
27. לאורך כל התקופה האמורה המתינה האגודה להחלטה המתבקשת של "הגופים הרלוונטיים", כי לאור קיום ההליכים לבחירת מליאת רשות השידור ומינוי מנהל כללי קבוע לרשות השידור, החלטתו של אלוני בדבר הארכת החוזה של מצקביץ' בטלה, אך התייחסות היועץ המשפטי לממשלה /או "הגורמים הרלוונטיים" לא הועברה לידיה.
28. אשר על כן, ביום 14/7/05, פנתה האגודה באמצעות באי כוחה ליועץ המשפטי לממשלה במכתב נוסף המבהיר, כי אינה מתכוונת להרפות מדרישתה לבטל את החלטותיו של אלוני, אשר התקבלו ללא כל סמכות וכן דרישה לקבלת התייחסות לטענות שעלו במכתבי האגודה.
נספח 7 העתק ממכתב האגודה מיום 14/7/05, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 7.
29. ביום 3/8/05, התקבלה אצל האגודה תשובה מעוררת השתאות של היועץ המשפטי לממשלה - עיון בהתייחסות לשכת היועץ המשפטי לממשלה מגלה, כי היא מתעלמת מחלקן הארי של טענות האגודה ולטענות שזכו להתייחסות ניתנה תשובה בלתי סבירה, מנוגדת לדין ולמנהל תקין, כמפורט כדלקמן:
"1. ככלל, שותף היועץ המשפטי לממשלה לעמדה, כי על ממלא-מקום מנכ"ל להימנע מפעולות החורגות משגרת הניהול השוטף, וכי עליו לנקוט במדיניות זהירה ומרוסנת ביחס לביצוע שינויים ארגוניים ומבניים, לרבות שינויים פרסונאליים, וזאת כדי שלא לכבול את ידיו של המנכ"ל הקבוע שימונה.
2. אשר להארכת חוזה ההעסקה של היועצת המשפטית לרשות השידור, הגב' חנה מצ'קביץ. החלטה זו התקבלה על ידי מ"מ המנכ"ל מכוחו של חוזה העסקה קיים, הקובע הוראות לעניין זה, ולאחר התייעצות עם פרקליטות המדינה.
בנסיבות אלו ולאחר שבחן את העניין, לא מצא היועץ המשפטי לממשלה מקום להתערב בסוגיה זו."
הנה כי כן, היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי הוראה חוזית טכנית (אשר כנראה מתייחסת לזהות האורגן שיפעיל את האופציה להארכת חוזה העסקתה של מצקביץ'), המנוגדת לדין החל ולמנהל תקין הינה המושלת בכיפה (?!).
נספח 8 העתק ממכתב היועץ המשפטי לממשלה מיום 29/7/05, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 8.
30. אשר על כן, הבינה האגודה שאין מנוס מהגשת עתירה זאת.
ד. המסגרת הנורמטיבית למינוי בעלי תפקידים ברשות השידור
31. סעיף 24(א) לחוק רשות השידור מסדיר את עניין מנוי עובדי רשות השידור, על דרך של הפניה להסדרים הנוהגים בשירות המדינה, כדלקמן:
"א. קבלת עובדי הרשות ומינוייהם ייעשו על ידי הרשות ויהיו כשל עובדי המדינה בתיאומים שייקבעו בתקנות על פי סעיף 52. "
32. מכח הוראה זו נקבעו תקנות רשות השידור (תיאומים בעניין קבלת עובדים ומינוייהם), תשכ"ה - 1965 (להלן – "תקנות התיאומים") במסגרתן הוחלו על רשות השידור, בתיאומים הנדרשים, הוראות מתוך חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט - 1959 (להלן – "חוק המינויים").
33. בין יתר הוראות חוק המינויים החלות על רשות השידור, הוחל אף העיקרון הכללי הגלום בסעיף 19 לחוק המינויים בדבר חובת המכרז והוראות סעיף 20, אשר לאחר התאמתן, מסמיכות את הועד המנהל של הרשות לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז (תקנה 1(1) לתקנות התיאומים). יצוין, כי לאור האמור לעיל, אף איוש משרת היועץ המשפטי ברשות השידור טעון מכרז.
34. כמו כן, באין לרשות השידור הוראות מיוחדות, חלים על עובדי רשות השידור הדינים החלים על עובדי המדינה, לרבות הוראות התקש"יר והודעות נציבות שירות המדינה, וכן מחייבת המדיניות המנהלית בעניינים אלה, הכל על פי השינויים המחויבים.
35. בהתאם לחוק רשות השידור, מופקדים על ניהול רשות השידור שלושה אורגנים, מליאת רשות השידור, הוועד מנהל ומנכ"ל רשות השידור. כפי שיפורט להלן, מינוי נושאי תפקידים קדנציאליים הינו בגדר סמכותו של הוועד המנהל.
ה. מינוי מצקביץ' לקדנציה נוספת נעשתה בחוסר סמכות
ה.1. הסמכות להאריך את כהונתה של מצקביץ' נתונה לוועד המנהל של רשות השידור
האגודה תטען כי הסמכות הבלעדית להארכת חוזה ההעסקה של מצקביץ' נתונה בידי הוועד המנהל של רשות השידור ולחלופין למליאת רשות השידור.
36. ביום 23/12/99, ולאחר שנתגלעו עימותים חריפים וחילופי האשמות בין חברים בוועד המנהל של רשות השידור ויושב ראש רשות השידור לבין מנכ"ל רשות השידור, בקשר עם חלוקת הסמכויות והתפקידים בין המוסדות המנהלים ברשות השידור, מצא מבקר המדינה לנכון להציג בדו"ח מיוחד את דאגתו לשידור הציבורי ואת הבעיה הבסיסית הנובעת מן העמימות בחוק רשות השידור (להלן – "הדו"ח המיוחד"). במסגרת דו"ח זה סקר מבקר המדינה את הניסיונות שכשלו לפתור את הבעיה ואת השפעותיה על כושר הניהול של רשות השידור.
37. עיון בדו"ח המיוחד מגלה כי עיקר המחלוקת בין הועד המנהל לבין מנכ"ל רשות השידור נובע מניסוחו העמום של סעיף 19 לחוק רשות השידור הקובע, בין השאר, כי תפקיד הועד המנהל הוא "לדון ולהחליט בענייני הרשות" ובהוראת סעיף 23ג. לחוק רשות השידור הקובע, כי המנכ"ל "יפעל לפי החלטות הועד המנהל והנחיותיו וישתתף בישיבותיו בזכות דעה מייעצת".
38. הסקירה הנרחבת של מבקר המדינה מגלה, כי במהלך השנים לא היה חולק בין הצדדים על כך שאיוש תפקידים בכירים ברשות השידור נעשה על ידי הועד המנהל, באישורו ובעצה אחת עם המנכ"ל. מקום בו נתבקש היועץ המשפטי לממשלה לחוות דעתו, אם יש ברשות השידור, מי שיכול להחליט בתחומים שהרשות מופקדת עליהם במקום הוועד המנהל (עת הסתיים תקופת מינויו), הבהיר היועץ המשפטי דאז, מר יוסף חריש, כי המנכ"ל, המופקד על הניהול השוטף, חייב לפעול לפי ההחלטות וההנחיות של הוועד המנהל, שהוא "האורגן הביצועי המרכזי של רשות השידור", והוועד המנהל כפוף להחלטות ולהנחיות של מליאת רשות השידור.
נספח 9 העתק מהדו"ח המיוחד, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 9.
39. במהלך שנת 2001 ובהמשך ישיר למערכת היחסים העכורה בין מנכ"ל רשות השידור לבין מליאת רשות השידור והועד המנהל, הובא עניין מסגרת סמכות מנכ"ל רשות השידור לבחינה מחודשת של היועץ המשפטי לממשלה. לפי מיטב ידיעתה של האגודה, חיוה היועץ המשפטי לממשלה את דעתו בעניין זה והכריע כי הסמכות לעניין מינוי וסיום ההתקשרות עם היועץ המשפטי של רשות השידור נתונה לוועד המנהל. אין בחוות דעת זו סטיה מלשון חוק רשות השידור ומן הנורמה שהיתה נהוגה עד אותה עת. במסגרת החלטתו של הועד המנהל מיום 27/6/01 להאריך את כהונתה של מצקביץ' נקבעו, בין היתר, הדברים הבאים:
"לאחר שהוועד המנהל קיבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, בה הוא קובע כי בסמכותו להחליט בדבר חידוש חוזה העסקה של היועצת המשפטית, ולאחר ששמע את עמדתו וטענותיו של מנכ"ל הרשות ואת עמדתה וטענותיה של היועצת המשפטית בעניין, ולאחר שמנכ"ל הרשות ויתר על האפשרות שניתנה לו להשלים את תגובתו בכתב על דבריה של היועצת המשפטית, ולאחר ששקל בכובד ראש בדבר, החליט להאריך את חוזה העסקתה של היועצת המשפטית לתקופה נוספת של 4 שנים, עד ליום 31/7/2005, לאחר שלא מצא עילה כדין שלא לעשות כן.
למען הסר ספק, הודעתו של מנכ"ל הרשות ליועצת המשפטית, לפיה העסקתה ברשות תסתיים ביום 31/7/2001 אינה תקפה."
לעניין זה מופנה בית המשפט הנכבד לנספח 3 לעתירה זו.
40. כאמור לעיל, במהלך אותו פרק זמן התקבלה בוועד המנהל ההחלטה לחייב את הנהלת רשות השידור בקבלת אישור מוקדם לביצוע התקשרות עם יועצים ועובדים בחוזה, כל התקשרות מעל 250 אלף ₪, כל פרסום מכרז, כל התקשרות במכרז וכל הוצאה מסעיפים שמופיעים בספר התקציב כרזרבה.
41. הנה כי כן, הסמכות להאריך את כהונתה של מצקביץ' נתונה לוועד המנהל ולחלופין למליאת רשות השידור כגוף המפקח על פעילותו. ולעניין זה ראוי להדגיש, גם אם אין וועד מנהל או מליאה מכהנים, אין מנכ"ל רשות השידור רשאי "לקחת" לעצמו סמכות אשר אינה מוקנית לו על פי דין.
ה.2. ממלא מקום מנכ"ל רשות השידור אינו מוסמך להאריך את כהונתה של מצקביץ'
לחלופין וככל שבית המשפט הנכבד יימצא כי הארכת חוזה ההעסקה של מצקביץ' נמצאת בגדר סמכותו של מנכ"ל רשות השידור, תוסיף האגודה ותטען כי סמכות זאת אינה מוקנית לממלא מקום מנכ"ל רשות השידור.
42. ביום 31/3/02, פנה היועץ המשפטי לממשלה דאז, השופט הנכבד א. רובינשטיין, בחוות דעת לשר לשעבר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, ד"ר רענן כהן, הדנה במינויו של ממלא מקום למנכ"ל רשות השידור וגדר סמכויותיו, לאמור:
"בנסיבות כנמסר, החל מר בראל בביצוע שינויים פרסונאליים בתפקידים בכירים ברשות עם כניסתו לתפקיד המנכ"ל הזמני. בכל הכבוד, נדמה לנו – וכמובן יש לשמוע את דבריו – כי ככל שצעדים אלה לא היו משגרת הניהול השוטף אין הם יכולים לעמוד...על מנכ"ל לנקוט זהירות רבתי בביצוע שינויים ארגוניים ומבניים, לרבות שינויים פרסונאליים, כדי שלא לכבול את ידי המנכ"ל הבא. על מנכ"ל זמני להימנע ככל האפשר מהחלטות אלה, אלא אם הן מתחייבות.
נספח 10 ממכתבו של היעוץ המשפטי לממשלה מיום 31/3/02, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 10.
43. כמפורט לעיל, עמדתו של היועץ המשפטי בעניין זה לא השתנתה – ראה נספח 6 לעתירה זו.
44. מודעים לחוות דעתו של היועץ המשפטי, נמנעו אלוני ומצקביץ' לפעול על פיה, והחליטו בחופזה ובטרם יוכל בעל התפקיד המוסמך להחליט החלטה כה גורלית להמשך התנהלותה של רשות השידור והנהלתה, להאריך בהיחבא את כהונתה של מצקביץ', בלא פחות מ- 4 שנים (!) וזאת למרות, שאם וככל שהיה קם צורך בכך, ניתן היה להאריך את כהונתה של מצקביץ' לפרק זמן קצר נוסף עד להכרעת הגופים המוסמכים על עתידה של מצקביץ' ברשות השידור, כפי שאכן נעשה במועד הארכת כהונתה בקדנציה נוספת בשנת 2001.
45. די באמור לעיל, על מנת לקבל את העתירה ולבטל את החלטת אלוני, אך עם זאת ומטעמי זהירות תמשיך האגודה ותטען כי גם אם מוסמך היה מנכ"ל רשות השידור לפעול כאמור, הרי שסמכות זאת אינה מוקנית לממלא מקומו.
ו. מינוי מצקביץ' לקדנציה נוספת נעשה בניגוד למדיניות הנהוגה בשירות הציבורי
46. דברי השופטת הנכבדה א. פרוקצ'ה במסגרת פרשת זריפי מבהירים מהי הנורמה הרצויה במסגרת כהונת בעלי תפקידים לתקופות קצובות, לאמור:
"ישנם בעלי תפקידים סטטוטוריים בשירות הציבורי אשר הדין גופו קובע מפורשות את משך תקופת כהונתם. בצידם, ישנן משרות ציבוריות אשר החוק אינו קובע את משך זמן הכהונה בהן, ומשאיר את הדבר בלא הסדר חקיקתי. העדר קציבה סטטוטורי של משך הכהונה באותם תפקידים, מותיר בידי הרשות המוסמכת את הסמכות לקצוב, על דרך קביעת מדיניות מינהלית, מסגרת זמן סבירה לכהונה, מקום שקביעה כזו משתלבת בתכליות ובמטרות שהכהונה באותן משרות נועדו להשיג. אכן, אחריותו של הגורם הממנה אינה מתחילה ומסתיימת באקט המינוי. היא מתפרשת גם למישור הזמן שלאחר אקט המינוי, ומחייבת בחינה והערכה באשר לאופן בו מבצע נושא התפקיד את משימתו. על רקע זה, ישנה חשיבות רבה למניעת מצב שבו הנושאים בכהונה בתפקידים מסוימים... יכהנו בתפקידם תקופת זמן ארוכה בלא הגדרת משך הכהונה מראש. קציבת זמן לכהונה, ובכללה החלת שיטה של קדנציות, המאפשרת מינוי חוזר מוגדר בזמן, מבטיחה התחדשות בהליכי המינויים והערכה מחודשת מעת לעת של הרמה התיפקודית וההתאמה של ממלאי התפקידים לכהונותיהם. היא מונעת הנצחת תקופות כהונה לשנים רבות, העלולה להביא לשחיקתו של ממלא התפקיד, ועלולה בנסיבות מסוימות גם להקשות על שמירת מידת הניתוק מגורמי לחץ והשפעה על נושא המשרה. היא מגדילה סיכוייהם של כוחות חדשים לאייש משרות שונות, ומקדמת בכך את ערך שוויון ההזדמנויות במערכת המינויים. מצד שני, ראוי להבטיח כי תקופת המינוי המוגדרת מראש תהיה ארוכה מספיק על מנת לאפשר לנושא התפקיד להשיא בו תרומה מקצועית ראויה על פני טווח סביר של זמן (השווה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בענין תקופת כהונתם של חברי ועדות העוסקות במינויים מיום 26.8.02; ראה גם בג"צ 7193/97 מוסטפא עבד נ' השר לעניני דתות, פד"י נב(5) 365).
...
אין גם להתעלם מחשיבות גורם "רענון השורות", אשר נועד לתת הזדמנות, מדי כמה שנים, לכח מקצועי חדש להשתלב בעשייה הציבורית, ולקחת חלק בהכרעות המקצועיות המתחייבות מכך."
ו.1. המדיניות הנהוגה ברשות השידור
47. ביום 1/12/82 ובעקבות חתימת רשות השידור על הסכם עם ארגון העובדים היציג, קבעה רשות השידור את נוהל הרשות מס' 101 . נוהל 101 קובע הוראות אופרטיביות לעניין אופן יישום העיקרון בדבר קבלת עובדים למשרה פנויה בדרך של מכרז. בנוסף, נמצא בו הוראות מיוחדות לעניין תפקידים מסוימים ברשות השידור שהם לתקופות קצובות.
נספח 11 העתק מנוהל 101, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 11.
48. על פי הוראות סעיף 6.3 לנוהל 101 תפקיד מנהל מדיה, מנהל חטיבה ומנהל מחלקה ברשות הינו תפקיד לתקופה קצובה. כך, בין השאר, נקבע בנוהל בנוגע לעובד בתפקיד כזה:
"6.3 ...
ב. עובד בתפקידים הנ"ל יתמנה לתקופה קצובה בזמן של 3 שנים אך לא יותר מ-6 שנים, בתנאי שעמד בתקופת נסיון כמקובל. תקופת הנסיון היא חלק ממשך השירות בקדנציה. במכרז יפורסם: "ל-3 שנים עם אופציה ל-3 שנים נוספות.
...
ה. לאחר שעובד מילא שש שנים בתפקיד שנקבעה לו קצובה בזמן (קדנציה) יפנה את התפקיד ויוצא מכרז למילוי המשרה שהתפנתה בהתאם לנהלים ולהסכם מ- 27.7.82 (המכרז פתוח לכל עובדי הרשות כולל העובד שפינה המשרה)."
הנה כי כן, רשות השידור קובעת סטנדרט קבוע וברור, כי כהונתם של בעלי התפקידים הבכירים ברשות השידור תוגבל לשתי קדנציות בלבד, בנות 3 שנים, כאשר בסיום הקדנציה השניה מפורסם מכרז לאיוש תפקיד זה.
לעניין זה מופנה בית המשפט הנכבד לסקירה הנרחבת בנוגע למינוי בעלי תפקידים ברשות השידור כהופעתה בדו"חות מבקר המדינה 53א ו- 54ב.
נספח 12 העתק מדו"חות מבקר המדינה מספר 53א ו- 54ב, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 12.
49. בניגוד למדיניות הברורה שהונהגה ברשות השידור לגבי משך תקופת כהונתם של בעלי תפקידים בכירים ברשות השידור, אשר יכולה להגיע לכל היותר לפרק זמן של 6 שנים, כיהנה מצקביץ' 8 שנים ואף פרק זמן זה מבקש אלוני להאריך ב- 4 שנים נוספות, תוך סטיה מגדר סמכותו, בניגוד למדיניות הנהוגה ובחוסר סבירות קיצוני.
ו.2. המדיניות הנהוגה ברשות החברות הממשלתיות
50. רשות השידור היא אמנם תאגיד סטטוטורי ממשלתי, אלא שחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – "חוק החברות הממשלתיות") אינו חל עליה. למרות האמור לעיל, ניתן ללמוד על המדיניות הנהוגה בשירות הציבורי בכל הנוגע למינוי יועצים משפטיים בתאגידים ממשלתיים מן הכללים שנקבעו על ידי שר המשפטים ושר האוצר בתוקף סמכותם על פי חוק החברות הממשלתיות וכן מדו"חות רשות החברות הממשלתיות.
51. כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992 קובעים, בין השאר, את ההוראות הבאות:
"3. בקשה למינוי יועץ משפטי
...
(ג) ששה חודשים לפחות לפני תום תקופת המינוי של יועץ משפטי, תגיש חברה המעוניינת במינוי חוזר לפי סעיף 6(ב) או במינוי של יועץ משפטי אחר, בקשה לרשות לאישור מינוי, זולת אם הסכימה הרשות למועד קצר יותר.
...
6. תקופת מינוי
(א) יועץ משפטי שנתמנה לתקופה, לא תעלה תקופת המינוי על שלוש שנים.
(ב) הרשות רשאית, לבקשת החברה ולאחר עיון בהמלצת הוועדה, לחזור ולאשר מינוי, ובלבד שכל אישור נוסף יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים."
52. זאת ועוד, במסגרת דו"ח על פעולות רשות החברות הממשלתיות בשנת 2000 נקבעו, בין היתר, הדברים הבאים:
"א. ועדת המינויים ליועצים משפטיים וקביעת שכרם
...
במהלך שנת 2000 התקיימו 5 ישיבות בהן, החליטה הוועדה בין השאר החלטות עקרוניות שכללו קריטריונים לאישור יועצים משפטיים והסמכת הרשות לאשרם, החלת הרוטציה לאחר 6 שנים, פיזור המשרדים בין החברות, העסקת יועץ משפטי למטלה ושכר טרחה ליועץ משפטי.
...
כמו-כן הוחלט על דעת שר האוצר ושר המשפטים שחברות שסיווגן 10 יהיו פטורות מן החובה להחליף יועץ משפטי בתום 6 שנות העסקה רצופות, ובלבד שהחלטה על הארכה כאמור נתקבלה בדירקטוריון ברוב מיוחס של 2/3 לפחות מחברי הדירקטוריון הרשאים להצביע ושתייחדנה ליועץ משפטי אחר את הטיפול באותם עניינים משפטיים שאינם נזקקים לנסיון של היועץ הוותיק ו/או שאינם מהותיים לתפקודה או עתידה של החברה, הכל באישור הוועדה.
סייג זה יכול שיחול גם על חברות אחרות שבהפרטה או בעלות פעילות ייחודית חריגה המחייבת התמחות מיוחדת מצד היועמ"ש, הכל לפי שיקול דעת הוועדה."
53. הנה כי כן, רשות החברות הממשלתיות גילתה דעתה ודעת הממשלה לגבי המדיניות המנהלית הרצויה – יועץ משפטי ישמש בתפקידו לכל היותר שתי קדנציות ובסך הכל 6 שנים. במקרים חריגים תאושר המשך כהונתו של היועץ המשפטי, אך גם אז יהא אישור זה מותנה בהסכמת רוב מיוחס של דירקטוריון החברה ואישור ועדת המינויים ליועצים משפטיים.
נספח 13 העתק מדו"ח על פעולות רשות החברות הממשלתיות בשנת 2000, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 13.
54. לאור האמור בפרק זה לעיל, נהיר כי החלטתו של אלוני חורגת באופן קיצוני מן הנוהג בשירות הציבורי ועל כן סביר היה לגלות, שהחלטה זו ניתנה ביישוב הדעת, על ידי האורגנים המוסמכים לכך ולאחר שנשקלו כל הנסיבות ובכלל זה תפקודה של מצקביץ' לאורך תקופת כהונתה; אלא שכאמור לעיל ולהלן, הדברים לא נעשו כך ולמעט התייעצות עם פרקליטות המדינה, אשר נתנה "הכשר" להחלטתו של אלוני, כלל לא ברור על מה ולמה, לא נעשה דבר.
55. האגודה סבורה כי די בנימוקים אלה על מנת להיענות לעתירה. למרות האמור לעיל ומטעמי זהירות תמשיך העמותה ותטען כי המינוי אף נעשה בחוסר סבירות קיצוני.
ז. מינוי מצקביץ' לקדנציה נוספת נעשה בחוסר סבירות קיצוני
האגודה תוסיף ותטען כי על רקע הביקורת הנוקבת והחריפה לגבי תפקודה של מצקביץ' נראית החלטתו של אלוני חסרת סבירות באופן קיצוני במיוחד. מן הדין היה להמתין למינוי מליאת רשות השידור, הוועד המנהל ומנכ"ל רשות השידור הקבוע, על מנת שיכריעו האם הם מעוניינים בהארכת כהונתה של מצקביץ' או שמא הם מעוניינים בעריכת מכרז לאיוש משרה זו.
56. ההלכה הפסוקה קובעת כי הערכת סבירות החלטת הרשות המינהלית הינה עניין נורמטיבי המתמקד בשאלה מה היתה עושה רשות סבירה בנסיבות המקרה, קרי מבחן אובייקטיבי. לעניין זה מופנה בית המשפט הנכבד לפרשת חורב , לאמור:
"הערכת הסבירות היא ענין נורמטיבי. היא מתמקדת בשאלה, האם ההחלטה או הפעולה השלטונית הן החלטה או פעולה, אשר רשות סבירה, המופקדת על הסמכות הנוגעת לענין, היתה רשאית להחליט . היא מתמקדת בשאלה, האם האיזון המשתקף בהכרעה השלטונית הוא איזון סביר של הערכים העומדים על הפרק. תוכנם של הערכים הללו ומשקלם היחסי אינו מושפע מזהותו הפרסונלית של בעל הסמכות.

עומד על כך השופט ברק בבג"צ 389/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור פ"ד לה (421 (1 (בפיסקה 7) באמרו :

" חוסר הסבירות נמדד על פי אמת המידה של האדם הסביר. זהו מבחן אוביקטיבי.
השאלה אינה מה הרשות המינהלית עשתה בפועל, אלא מה היא היתה צריכה לעשות.

האדם הסביר בהקשר זה הוא עובד הציבור הסביר העומד במקומו ובמעמדו של עובד הציבור שקיבל את ההחלטה. השאלה היא, אם כן, אם עובד ציבור סביר, הנתון במצבו של עובד הציבור שקיבל החלטה פלונית, היה עשוי לקבל, בנסיבות הענין, אותה החלטה.......

לשון אחרת: כור ההיתוך בו עומדת כל החלטה מינהלית הוא כור ההיתוך של 'הרשות המינהלית הסבירה'. רשות מינהלית זו אינה זהה, כמובן, עם הפקיד שהחלטתו נתונה לביקורת, אם כי יש מידה רבה של 'סוביקטיביזציה' של רשות 'אוביקטיבית' זו, שכן רשות זו אינה פועלת בחללו של עולם, אלא בנסיבות מסוימות וקונקרטיות". "
57. במקרה דנן, נראה כי התעלמו מכל נורות האזהרה ובחרו לנהוג בחוסר סבירות קיצוני. החיפזון בו התקבלה ההחלטה על ידי ממלא מקום חסר כל סמכות; משמעות החלטה זאת - קרי קביעת עובדות למנכ"ל הקבוע, הוועד המנהל ומליאת רשות השידור לעניין איוש עמדה כה משמעותית; ההתעלמות מן הנוהג בשרות הציבורי, וחילוקי הדעות לגבי רמתה המקצועית והבינאישית של מצקביץ', כולם מעידים על חוסר סבירות המוביל לבטלות החלטת אלוני.
58. על מנת להמחיש לבית המשפט הנכבד עד כמה יהא זה משמעותי להעביר את ההכרעה לעניין הארכת תקופת העסקתה של מצקביץ' לידי הנפשות שיפעלו לצידה ובשיתוף פעולה עימה, תסקור האגודה מספר מסמכים שהגיעו לידיה, המצביעים על כשל תיפקודי מתמשך של מצקביץ'.
59. ביום 22/1/04, פנו למצקביץ' ולפרקליטת המדינה דאז, השופטת הנכבדה עדנה ארבל , כלל עורכי הדין במחלקת הייעוץ המשפטי ברשות השידור, במכתב יוצא דופן בסגנונו ובתוכנו הביקורתי כלפי תיפקודה של מצקביץ'. מעשה חריג זה מבהיר עד כמה לקה תיפקודה של מצקביץ' בחסר. המכתב האמור מפרט, בין היתר, אמירות קשות ביותר לעניין תיפקודה של מצקביץ', אשר עיקרן הן כדלקמן:
59.1. עורכי הדין במחלקה המשפטית של רשות השידור (להלן – "המחלקה") אינם זוכים ממצקביץ' לכל הכוונה או ייעוץ המעידים על מומחיות מקצועית. הדבר נובע מחוסר נכונות לסייע וחוסר יכולת מקצועית לעשות כן.
59.2. עמדותיה המשפטיות של מצקביץ' מוכתבות על ידי שיקולים לא ענייניים או על ידי גורמים חיצוניים שטובת הרשות אינה לנגד עיניהם.
59.3. מצקביץ' הנחתה את עובדי המחלקה לא להשתתף בישיבות אליהן מזמנים אותם גורמים ברשות השידור.
59.4. עובדי המחלקה זכו ליחס אנושי מחפיר "שמקומו לא יכירנו לא רק בשירות הציבורי, אלא בכל מקום עבודה "נורמלי"".
59.5. חוסר עניין וזלזול בעבודת הייעוץ המשפטי כאשר אין מדובר בנושאים בעלי השלכה על מאבקיה הרבים.
59.6. נוכחות דלילה ביותר במחלקה, אשר אף אותה הקדישה למאבקיה הפנימיים ברשות השידור.
59.7. דורשת חוות דעת מקצועיות לתמיכת מאבקיה וכאשר אינן מתאימות למטרותיה מחייבת את עובדי המחלקה לתקנן.
59.8. מאז הגעתה של מצקביץ' אל המחלקה עזבו 6 עורכי דין את רשות השידור (נכון למועד שליחת מכתב זה).
59.9. קיים חוסר אמון כמעט מוחלט בין מצקביץ' לבין עורכי הדין ומזכירות המחלקה, אווירה קשה, חוסר מוטיבציה, דה-מורליזציה, פחד וחשדנות.
59.10. הייעוץ המשפטי ברשות השידור לוקה באופן קשה, הן ברמת הסמכות המקצועית העליונה, והן מבחינת הניהול ויחסי העבודה.
נספח 14 העתק מהמכתב מיום 22/1/01 של עורכי הדין במחלקה המשפטית של רשות השידור, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 14.
60. זאת ועוד, במהלך תקופת כהונתה של מצקביץ' נאלצו לעזוב את המחלקה המשפטית של רשות השידור מספר לא מבוטל של עורכי דין, כאשר כולם עשו זאת על רקע יחסי עבודה בלתי אפשריים עם מצקביץ' עד כדי זכאות לפיצויי פיטורין על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
נספח 15 העתק ממכתבה של עו"ד איריס גני מיום 18/1/01, מכתבו של עו"ד ניר גרסון מיום 19/1/01 ומכתבו של עו"ד יניר פלג מיום 23/6/05, מצ"ב, לעתירה ומסומנים נספח 15.
61. כאמור לעיל, ביום 28/4/05, שלח בראל למצקביץ' מכתב אשר משמעותו הינה סיום העסקתה כיועצת משפטית של רשות השידור. ההעתקים ממכתב זה נשלחו אף להנהלת רשות השידור והיועץ המשפטי לממשלה. למען הסדר, יצוין כי למיטב ידיעתה של האגודה, בראל ומצקביץ' לא שבעו נחת מעבודתם המשותפת. למרות האמור לעיל, גם אם נסייג את הטענות הרבות המפורטות במכתב זה, הרי שעסקינן במסמך המציין עובדות למכביר הנוגעות באופן ישיר לתיפקודה הכושל, כביכול, של מצקביץ' ומן הראוי היה להביא מסמך זה, כמו גם המסמכים הנוספים הנזכרים לעיל בפני האורגנים המוסמכים לאשר את המשך העסקתה של מצקביץ' ולעבוד איתה בכפיפה אחת. המכתב האמור מפרט, בין היתר, את הטענות הבאות:
61.1. מצקביץ' הדירה רגליה מכל הישיבות והדיונים שנערכו בהנהלת רשות השידור.
61.2. יחסי האנוש של מצקביץ' מתחת לכל ביקורת באופן הגורם למחלקתה להתפרק מעורכי הדין המובילים שלה.
61.3. מצקביץ' לא קידמה במאומה את רשות השידור מבחינה רגולטורית.
61.4. מבחינה מקצועית מצקביץ' אינה מסוגלת להנחות ולהתמודד עם הסוגיות המשפטיות שרשות השידור מתמודדת איתן.
61.5. בניגוד לחובה לערוך מכרזים, העסיקה מצקביץ' יועצים חיצוניים וקלטה עובדים למחלקתה.
61.6. מצקביץ' כשלה בייצוג רשות השידור בעמותת התזמורת הסימפונית – במהלך 18 החודשים טרם קריסתה של העמותה קיימה הנהלת העמותה 10 ישיבות, אשר מכולן נעדרה מצקביץ' למעט אחת.
נספח 16 העתק ממכתבו של בראל מיום 28/4/05, מצ"ב, לעתירה ומסומן נספח 16.
62. האגודה סבורה כי די באמור בפרק זה לעיל על מנת שבית המשפט הנכבד יענה לעתירה וייתן צו ביניים המורה על ביטול החלטת אלוני.
ח. סיכום
63. לפי ההלכה הפסוקה יהא על בית המשפט הנכבד לבחון את התנהלות אלוני על פי תורת "הבטלות היחסית". בפרשת נח מבהיר בית המשפט הנכבד כיצד באה תורה זו לידי ביטוי, לאמור:
"26. גישה זו באה בגדריה של תורת "הבטלות היחסית" או "התוצאה היחסית" אשר קנתה לה אחיזה זה מכבר בפסיקתו של בית משפט זה. תורה זו מהווה כלי של מדיניות משפטית אותו מפעיל בית המשפט "תוך התחשבות בנסיבותיו של המקרה הנתון ובחינת השלכותיהן האפשריות של ההכרעות החלופיות הבאות בחשבון, הכל במטרה להגיע, במידת האפשר, לתוצאה מעשית העושה צדק יחסי עם כלל הגורמים העלולים להיות מושפעים מן ההכרעה" (בג"צ 10455/02 בועז אלכסנדר אמיר נ' לשכת עורכי הדין, דינים עליון, כרך סג, 962, פסקה 9 לפסק דינו של השופט מצא). אחד מביטוייה של תורת הבטלות היחסית הוא האפשרות להשעות החלטה בדבר בטלות דבר-חקיקה לפרק זמן שבמסגרתו יפעל המחוקק לתיקון המצב הקיים, אף שאינו חוקי:

"גם כאשר הפגם שנפל בהסדר או בהוראה מחייב ביטולם של ההסדר או ההוראה, לא בהכרח יהיה הביטול מיידי, אפילו מדובר בהוראה שבתקנה או בחוק. הביטול על ידי בית המשפט, במקרה כזה, יכול להיות עתידי (פרוספקטיבי). כלומר, בית המשפט יכול להצהיר כי ההסדר או ההוראה יהיו בטלים ממועד מסוים בעתיד, כפי שבית המשפט יקבע, ועד אז ההסדר או ההוראה, אף שהם פגומים, יישארו על כנם ובתוקפם. הצהרה עתידית כזאת ניתנת, במקרים הראויים, משום שהאיזון בין השיקולים השונים הכרוכים במקרה, ובהם השיקולים של שלטון החוק, טובת הציבור והנזק הצפוי לנוגעים בדבר, מוביל למסקנה כי ראוי שהמצב הקיים, אף שאינו חוקי, יימשך עוד פרק זמן מסויים, עד שיתוקן כנדרש. זהו אחד הביטויים של תורת הבטלות היחסית" (השופט זמיר בבג"צ 551/99 שקם בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד נד(120 ,112 (1) (ההדגשה שלי - ט' ש' כ').

על פי תורת הבטלות היחסית "שאלת התחולה בזמן של הכרזת הבטלות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. הוא עשוי ליתן לבטלות אפקט רטרואקטיבי (או רטרוספקטיבי), אקטיבי או פרוספקטיבי"."

64. כל אחת מהטענות שפורטו לעיל מבססת עילה מוצקה וטובה לקבלת העתירה ומתן צו ביניים. האגודה סבורה כי בנסיבות מינויה של מצקביץ' לקדנציה נוספת נפלו פגמים רבים אשר מצריכים את ביטול החלטת אלוני. לחלופין בלבד תטען האגודה כי ניתן לקצוב מועד לקבלת החלטה על ידי הגופים המוסמכים לכך ברשות השידור, אשר לאחריו תבוטל החלטת נשוא העתירה.
65. העתירה נתמכת בתצהירו של יושב ראש האגודה, פרופסור אלי פולק.
66. האגודה שומרת לעצמה את הזכות להוסיף ולהמציא לידי בית המשפט הנכבד כתב בי דין משלים לעתירה זו, עת יומצאו לידיה מסמכים נוספים.
67. לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד כאמור ברישא של בקשה זו, ליתן צו ביניים המורה על ביטול החלטת אלוני להאריך את חוזה העסקתה של מצקביץ' ב- 4 שנים נוספות החל מחודש אוגוסט 2005, ועל העברת ההכרעה בעניין זה לידי הוועד המנהל ו/או מליאת רשות השידור על מנת שיקבע אם יפורסם מכרז לאיוש משרת היועץ המשפטי ברשות השידור או שמא יוארך החוזה האמור לתקופה נוספת.
68. כמו כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיבה 1 בהוצאות בקשה זו ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

אברהם מורן, עו"ד
אופיר וייסבן, עו"ד

ב"כ העותרת

תזכורת:

7. עו''ד חנה מצקביץ והמחותן ברשות השידור...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=7&viewmode=threaded

8. א.כ.אהרונוב=ח. מצקביץ=ד.בייניש=''פשע מאורגן !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=8&viewmode=threaded

_______________________

תזכורת:

א.כ.אהרונוב = ח. מצקביץ = ד.ו-י.בייניש = ''פשע מאורגן !!

מצ"ב מסמך/מכתב ככתבו וכלשונו, שסימנו ג2 ראה קובץ/דף 1 מתוך שני דפים @

@ המכתב נשלח והופנה בתאריך 15.6.00 אל רפיק חלבי, מנהל חטיבת
החדשות מאת אורי כהן אהרונוב-כתב לעינייני משטרה, תחת הכותרת:

@ "פניית היועמ"ש של רשות השידור אלי" @

שימו לב: מדובר במשפחת בייניש השופטת בעליון, המסומנת להחליף
את אהרון ברק כנשיאת בית משפט העליון, ומי קבע את זה....:-
הרשות הרביעית = הרשות התקשורתית = הלינץ' התקשורתי...:-

@ שימו לב מה השופט שטרוזמן אמר בכלל ומה אני ואחרים כתבנו
הרבה לפניו!!
33. הרשות העיתונאית=הרשות הרביעית=הלינץ' התקשורתי
https://rotter.net/forum/gil/5175.shtml#33

@ לקרוא ולא להאמין עד כמה הפתגם...:-
"הכלבים נובחים והשיירה דורסת", זה נכון באבו אבוהההההההה !!

לעיונכם, לשיקולכם ולשיפוטכם.

מצ"ב הקישור לחומר שדווח כאן על ידי חברנו "צחצח"...
https://rotter.net/forum/scoop/5251.shtml

@ המכתב @

תת-אשכול:
עו''ד חנה מצקביץ והמחותן (יחזקאל בייניש) ברשות השידור...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5161&forum=gil&archive=#7

אשכול ראשי:
קולע בול
גולש אורח
17:44 14.12.02

מכתב ששלחתי ליו''ר ראשות השידור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5161&forum=gil&archive=

===

* חשיפה: חנה מצקביץ' נתנה ייעוץ והשתתפה בדיון להארכת כהונתה.
25/11/2011

* השקרים של היועצת המשפטית ברשות השידור.

* מצקביץ'. שקרים ומרמה..... שקלאר. שיתף פעולה עם מצקביץ'.

* הפרוטוקול המרשיע

@ להלן הדברים שהועלו בדיון בישיבה ביום 21.07.09, מהם ניתן ללמוד כיצד התנהל הדיון השערורייתי בוועד ההמנהל:

- היו"ר, סועד אבו רוכון: אז נקשיב ויש לנו עוד כמה נושאים על הפרק.

- מוטי שקלאר: הארכתי לחנה מצקביץ' את החוזה לקדנציה נוספת. לדעתי היא עושה עבודה מצויינת, מעבר להיותה משפטנית היא גם זכרון ארגוני מצויין ודאי בתקופה הזו.

- ראובן שלום: של מי הסמכות?

- רחל קרמרמן: כדאי לחזק את זה בהחלטת ועד מנהל.

- היו"ר סועד אבו-רוכון: של מי הסמכות?

- מוטי שקלאר: הסמכות היא של המנכ"ל והחלטת היועץ המשפטי בכל מה שקשור בהארכת קדנציה של יועצים משפטיים.

- מוטי שקלאר: כל החלטה שלכם תתקבל בברכה.

- ראובן שלום: נהלי הרשות זה סמכות מנכ"ל?

- חנה מצקביץ': כן.

- ראובן שלום: לפי כל דין ונהלי הרשות.

- חנה מצקביץ': זה סמכות המנכ"ל על-פי כל דין. גם על-פי החוק וגם על-פי החוזה.

- ראובן שלום: אז אנחנו רושמים בפנינו את הודעת המנכ"ל ומברכים עליה.

- היו"ר סועד אבו-רוכון: נעבור עכשיו לדוחות הכספיים.

מקור: http://www.news1.co.il/Archive/001-D-282799-00.html
.
.
@ תזכורת:

לפני 12 שנה הגיש העיתונאי אורי כהן אהרונוב תלונה/ת נגד היועהמ"ש של רשות השידור עו"ד חנה מצקביץ' שנחשפו (ע"י) המסמכים בשנת 2003, דהיינו לפני 9 שנים...מצ"ב תמונה + לינק לתת-אשכול:

7. עו''ד חנה מצקביץ והמחותן (יחזקאל בייניש, בעלה של דורית בייניש) ברשות השידור...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5161&forum=gil&archive#7
אשכול ראשי:
מכתב ששלחתי ליו''ר ראשות השידור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5161&forum=gil&archive=

שר המשפטים יוסי ביילין !!!

"דורשים מינוי ראוי! עתרנו אתמול בדרישה לקבל לידיה את המידע הנוגע להליך מינויה של עו"ד דנה נויפלד ליועצת המשפטית של משרד התקשורת – שאלות כבדות משקל עלו בנוגע לאופן עריכת המכרז והליך מינוייה של עו"ד נויפלד לתפקיד – אנו סבורים כי משרה זו מחייבת מינוי של משפטן בעל שיעור קומה, בעל הבנה כלכלית של השוק, המהווה אוטוריטה מקצועית בתחום, כמו גם אדם בכל כישורים ניהוליים הולמים וניסיון מוכח בניהוןל לשכה משפטית בסדר גודל של הלשכה המשפטית של משרד התקשורת"

* להלן הידיעה:

עתירה: לחשוף את הליך מינוי היועמ"ש של משרד התקשורת

http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1666290.1332069840!/image/625577272.jpg_gen/derivatives/landscape_468/625577272.jpg
עו"ד דנה נויפלד' צילום: לימור אדרי

התנועה לאיכות השלטון דורשת לחשוף את הליך המינוי של דנה נויפלד: "היועץ המשפטי למשרד התקשורת חייב להיות משפטן בעל שיעור קומה, בעל הבנה כלכלית של השוק ובעל כישורים ניהוליים"
* מקור:
http://www.themarker.com/hitech/1.1692285
.
.
@ תגובתי - פ"ש:

חההההה, אם התנועה לפשע מאורגן, נגד המינוי....אני בעד !!!

אליעד שרגא, נציג ומייצג את הפשע המאורגן, היה רוצה יועצת משפטית למשרד התקשורת, בדיוק כמו עו"ד חנה מצקביץ'...חחחחהההה, אני תקווה שהפעם זה לא יצלח !!!

@ תזכורת:

מבחן התוצאה !! 12 שנה להגשת התלונה/ות ו-9 שנים לחשיפת המסמכים (ע"י) לקח לתשקורת לפתוח לעו"ד חנה מצקביץ'
את הת.....תיבת פנדורה = יחזקאל בייניש = יוקרת מערכת (*)
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150419985079378&set=a.117697274377.97735.612759377&type=3&theater

95. מבחן התוצאה !! השקרים של היועצת המשפטית ברשות השידור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5161&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F7%E5%EC%F2%20%E1%E5%EC#95
.
.
@ תזכורת לתזכורת משנת 2008:

נציג הפשע המאורגן מחתים על עצומה לשלטון נקי מעבריינים
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7887&forum=gil&archive

@ תזכורת משנת 2004:

אליעד שרגא פותח את הפה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6199&forum=gil&viewmode=all&keywords=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל

פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0

הודעתו של ארדן מתבססת על המלצותיה של ועדת לנדס, שהגיעה למסקנה שאין שום אפשרות להציל את רשות השידור ויש לפזרה ולהקימה באופן חדשני וטכנולוגי. גורמים המעורים בתכנית אמרו ל"ישראל היום" כי הוועדה תמליץ על פיטורים של יותר מ-1,000 עובדים. לצורך מימון הפיצויים, ימומשו הנכסים שבבעלות הרשות הכוללים מתחם גדול ברוממה, חלק ממתחם הקריה ובשערי צדק בירושלים - שלפי הערכות שווים כמיליארד שקלים.

יש לך חומרים לוהטים כל-כך כאן ואתה לא יודע לעבוד ומקלקל את הענין!
קראתי והזדעזעתי מהיועצת המשפטית של רשות השידור חנה מצקביץ'. חולירה אמיתית.

אבל אתה, במקום לכתוב בצורה מסודרת, במקום להביא את כל הנושא של היועצת המשפטית חנה מצקביץ' בצורה מסודרת, אתה מחטיא את כל הענין ע"י "הפצצה" של עובדות שונות (וחשובות!), בתוספת עומס מסמכים, אולי בתקוה שה"הפצצה" תרשים אולי מישהו נוסף שלא התרשם עדיין.

אין צורך להרשים. המסמכים עצמם מרשימים, כבדי משקל וזועקים לשמים!

אם היית מביא אותם בצורה מסודרת, בלי חתימה ענקית שמבלבלת (למה לא תבטל את החתימה כשאתה מביא מסמך יחד עם ההודעה?), בלי שבלולים (שטרודלים), בלי סימני קריאה מיותרים, היו הרבה יותר חברים יכולים לעקוב אחר הנושאים שאתה מביא והפורום הזה היה הופך ללהיט הלהיטים !

אם היית עושה כך, העובדות היו מדברות בעד עצמן וכל מיני זבלים קנאים כמו הליצן ושות' לא היו יכולים בכלל לכתוב משהו נגדן בלי שיסתכנו בצחוק כללי.

לא השמצות רק אמת צרופה

צחצח
חבר מתאריך 21.12.02
1788 הודעות 00:00 20.03.03
קשר השתיקה הבעל של ביניש והיועצת של הרשות
יפורסם במעריב בסוף השבוע
יחזקאל ביניש והיועצת המשפטית חנה מצקביץ קשורים לפרשה נוספת ב15 ביוני 2000 הגישה תושבת ירושלים תלונה במשטרה כנגד עו"ד ביניש הבעל של השופטת
הכתב אורי כהן אהרונוב קיבל מידע על המקרה היועצת היתקשרה ודרשה לרדת מהכתבה.

הנושא פורסם ברוטר בעברhttps://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=8&viewmode

יחזקאל בייניש. מאשים את כולם מלבד עצמו.
תחקיר.כך צברה צילום: ברק פכטר
תזמורתרשות השידור
גירעוןשל מיליונים
תחתניהולו של עו"ד
יחזקאלבייניש
קלמןליבסקינד

התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, מוסד אמנותי איכותי שצליליו מושמעיםמעלבימות העולם ומייצגים את ישראל בכבוד, גוועת מאחורי הקלעים. שני דוחותביקורת קשים במיוחד העוסקים בהתנהלותה הכספית של התזמורת הונחו לאחרונה על שולחנם של מנהלי רשות השידור, ומעלים חשש שכמה ממנהלי התזמורת ייאלצו לבלות בעתידהקרוב במתן הסברים להתנהלותם הבעייתית. בימים הקרובים צפוי להתגלגל תפוח אדמה לוהט גם לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, שיצטרך להחליט כיצד לנהוג בממצאים החמורים שיונחו על שולחנו.

הממצאים מביכים על רקע הפרסום וההערכה שהתזמורת זוכה להם בעולם, ובעיקר בשל הדמות הראשית המככבת בהם - עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של שופטת בית המשפט העליון דורית בייניש. עו"ד בייניש שימש ב-41 השנים האחרונות כיו"ר הוועד המנהל של התזמורת, ומזוהה איתה יותר מכל.

כשבייניש הודיע לפני כשבועיים על התפטרותו מהתפקיד, קשה היה למצוא מישהו
בתזמורתשהופתע מהמהלך. היחסים בין ההנהלה לבין נגנים רבים בתזמורת הם לא
משהושבייניש יכול להתגאות בו. מהדו"ח עולה כי מצבה הכלכלי של התזמורת בכי
רע.היא שקועה בגירעון שנע בין 13 ל-1 5 מיליון שקל. היא חייבת מיליונים למס הכנסה,למע"מ, לביטוח לאומי, לספקים ולבנקים.

לא ניתן לשחזר בנובמבר,2002 בעקבות דרישתו של אברהם נתן, יו"ר רשות השידור, הגוף המממן העיקרי של התזמורת )בנוסף לעיריית ירושלים, קרן ירושלים ומשרד החינוך(, נאלץ יו"ר ההנהלה, עו"ד יחזקאל בייניש, להסכים לבדיקה חיצונית של הנהלת החשבונות
שלהתזמורת. מבדיקה חיצונית של רואי החשבון עובד ענטר ושמעון אביטן, הראשונה
שנערכהבתזמורת זה שנים, עולה תמונה של תוהו ובוהו מוחלט. ארגון שהניהול
התקיןממנו והלאה, שמגלגל כספים שקשה לדעת מהיכן הגיעו ולאן הלכו.

כבר אחרי שהוגשו לו הממצאים הראשונים, החליט יו"ר רשות השידור לחסום כל
הזרמה נוספת של כסף לתזמורת. בדו"ח הסופי שהוציאו ענטר ואביטן בתחילת השבוע
הםמדווחים על "חשש לכאורה לביצוע עבירות על החוק" ועל "תנועות כספיות
מהותיותבמזומן אשר לחלקן לא נמצא הסבר, תשלומים במזומן לגורמים שונים מבלי
לרשוםאת הסכומים בספרי התזמורת, אי רישום וממילא אי דיווח לשלטונות המס
בגיןתשלומים שבוצעו במזומן והצגה בלתי נאותה של חשבונות מסוימים בספרי
התזמורתאשר הביאה בחלק מהמקרים להצגת רווח במקום הפסד".

סקירה של פרוטוקולי ישיבות הנהלת עמותת התזמורת הסימפונית בשנים האחרונ ות,
מלמדתשהכתובת היתה על הקיר. רואה חשבון ענטר, שהיה מבקר הפנים של העמותה,
התריעכבר ביולי 2001 על המצב. "הפעילות בשנת 2000 בוצעה באמצעות הגורמים
המממניםולא בפעילות השוטפת", אמר. "אני לא רואה שהתזמורת תוכל להמשיך לתפקד
בתוךמספר חודשים". ארבעה חודשים אחריו הזהיר אופיר אנג'ל, רואה החשבון של
העמותה,בנוגע לדו"חות שערכו קודמיו: "הדו"חות המבוקרים לא מוסדרים ומלאים
טעויותואי התאמות".

בדצמבר 2001 כתב עמנואל מודריק, חשב משרד התרבות, דו"ח משלו: "הגירעון
המצטבר לסוף 2001 יגיע ל-000,073,8 שקל והוא מהווה 40 אחוז מתקציב התזמורת.
מדוברבארגון שקיומו כארגון חי ופועל מוטל בספק". עוד קבע כי "אין תיעוד
המאמתאת היקף התרומות בחו"ל ואופן הפקדתן".

בחודש שעבר התקיימה פגישה בלשכתו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אהוד
אולמרט, בהשתתפות אנשי הנהלת התזמורת, יו"ר רשות השידור ואנשי קרן ירושלים.
הנוכחיםהכירו את ממצאי רואי החשבון. חודש וחצי לפני כן הפנו רואי החשבון
ענטרואביטן שורה ארוכה של שאלות בנושא להנהלת התזמורת ולא קיבלו תשובות.
"ישכאן שאלות מטרידות מאוד על מאות אלפי שקלים שנפדים במזומן בארץ ובחו"ל
ומתגלגליםללא כל רישום או דיווח", אמר אולמרט בדאגה. "אני האחרון שאכסה על
איסדרים כספיים. יש לי אמון ביו"ר התזמורת אך הדברים מתנהלים לא כמו
שצריך".

זמן מה אחרי הישיבה העבירה הנהלת התזמורת לרואי החשבון את תגובתה לממצאים.
לפיתשובות אלה ניסחו את הדו"ח, העבירו אותו לוועד המנהל של רשות השידור
והעניקולהנהלת התזמורת כמה ימים נוספים כדי למסור את גרסתה הסופית. משבוששה
התשובהלהגיע, נחתמו הממצאים סופית.

דוגמה בולטת לתנועה של כסף מזומן ללא רישום נוגעת למסע ההופעות של התזמורת
באירופהבמאי .2001 בסיורים מהסוג הזה מקבלת הנהלת התזמורת תשלום עבור
הופעותיהמאמרגן מקומי המופקד על ארגון הסיור כולו. האמרגן אמון על גביית
הכספיםעבור ההופעות ומעביר את תמורתם לתזמורת בניכוי עמלה. מבדיקת רואי
החשבוןעולה כי כ-004 אלף פרנקים שווייצריים )כמיליון שקל(, פדיון הכנסות
התזמורתממסע ההופעות שנתקבלו מהאמרגן, לא נרשמו בשום מקום, לא דווחו
לשלטונותמס הכנסה ולא נמצא להם זכר במאזן השנתי המבוקר של התזמורת בחתימתם
שלהיו"ר יחזקאל בייניש והמנכ"ל זוסיא רודן. למעשה לא ברור מה עלה בגורלו של
חלקניכר מהכסף. בתוך הסכום שלא דווח, נמצאו גם שתי תרומות שקיבלה התזמורת,
האחתבסך 10,000 פרנקים שוויצריים והשנייה בסך 18,980 דולר.

"בקשתנו לקבלת הסבר מפורט המבוסס על מסמכי הכנסה והוצאה", כתבו עורכי
הדו"ח, "נענתה בתשובה: 'כיום לא ניתן לשחזר את נתוני הסיור בפירוט הנדרש'".
עודנכתב בדו"ח כי כ-000,702 פרנקים שוויצריים במטבעות שונים הועברו אל
מנכ"להתזמורת זוסיא רודן במזומן. גם הסכום הזה לא נרשם בספרים. "לא נמצא
הסברלשאלה מדוע שולמו סכומים אלו במזומן וללא רישום בספרי העמותה", נכתב
בדו"ח.

תשובתו של רודן ל"סופשבוע": "קיים דו"ח של האמרגן שביצע את הסיור המפרט את
כלהעברות הכספים ממנו ישירות אל חברת ההובלות, המלונות, חברת הנסיעות וכו'.
לגביהסכומים שהועברו לידי במזומן, הם שימשו אך ורק לחלוקת דמי אש"ל לנגנים,
שכראמנים ונגנים נוספים, והוצאות הפקה מיוחדות כמו מוניות, כרטיס טיסה
לנגניתשהיתה זקוקה לניתוח דחוף וכו'. כל ההוצאות האלה מתועדות אם בקבלות או
בחתימותשל מקבלי הכסף".

המטוס היה פנוי
מבקרתרשות השידור, רומה אבישי, שחיברה דו"ח ביקורת משלה על הנעשה בתזמורת,
גילתההתנהלות בעייתית דומה גם בנסיעה לפסטיבל באנקרה בשנה שעברה. "ההכנסות
מההשתתפותבפסטיבל נרשמו נטו", כתבה המבקרת וציינה כי ברישומים אין פירוט
עלויותוהוצאות. "שיטת רישום הכנסות נטו נוגדת כללים חשבונאיים מקובלים
ומטשטשתאת היקף ההוצאות וההכנסות האמיתי".

עוד מצאה כי לסיור הצטרפו תשעה מלווים, מהם שישה בני זוג של נגנים וכן אשתו
שלהמנכ"ל רודן, ששילמה עבור הטיסה 137 שקל. שני מלווים נוספים, בהם עו"ד
יחזקאלבייניש, לא שילמו עבורה כלל.

עו"ד בייניש: "אני לא שילמתי מכיוון שזו היתה טיסת צ'רטר והמטוס לא היה מלא
ממילא".

לאשתו של המנכ"ל, ורדה רודן, לא היתה זו נסיעה ראשונה עם התזמורת. בשנת '98
היאליוותה את בעלה לסיור בברזיל. חברי התזמורת נדהמו אז לגלות את שמה מככב
בתוכנייההרשמית של המסע, כחלק מצוות התזמורת. למי ששאל הוסבר כי ורדה רודן
מצטרפתכאשת יחסי הציבור של התזמורת.

המנכ"ל רודן בתגובה: "שמה של אשתי שורבב לתוכנייה בטעות, ובכל מקרה התזמורת
לאשילמה עבור נסיעתה. המלון מומן על ידי הפסטיבל וי ש מסמכים המעידים על
כך.מאחר שלא התקבל ולא שולם כסף עבור המלון על ידינו, לא הופיע הדבר
בספרים.ייתכן שהיה נכון לנהוג אחרת. אולם אז היינו ניצבים בפני הקושי לבקש
מהמארחיםאת הקבלות עבור האירוח שלנו. זה חוסר נימוס ומצב בהחלט לא נעים
כלפיהמארחים האדיבים."טיסת הצ'רטר לטורקיה מומנה על ידי מנהלי הפסטיבל.
מאחרשהיו הוצאות עודפות של מסי נמל ואבטחה, הנלווים שאינם מאנשי התזמורת
ומהנהלתהשילמו את חלקם בסך 137 שקל לאיש. המטוס הכיל כ-07 מקומות פנויים
ולכןהוצע לכל נגני התזמורת שחפצו בכך לצרף בני משפחה".

גם קשרי התזמורת עם המנצח לורנס פוסטר, מלמדים משהו על התנהלות בעייתית.
פוסטר,ידיד אישי של עו"ד יחזקאל בייניש מונה לפני שנתיים בלחצו של בייניש
ליועצההמוזיקלי של התזמורת. בדצמבר 2001 הגיעה לישראל מקהלת בודפשט כאורחת
התזמורתהסימפונית. מבדיקת רואי החשבון עולה שב-42 בדצמבר ,2001 נמשכו
מחשבוןהתזמורת בבנק הפועלים בירושלים 22,620 דולר, כמאה אלף שקל במזומן.

בספרי הנהלת החשבונות נרשמה ההוצאה כתשלום אש"ל לנגנים ההונגרים. אבל
הבדיקה גילתה כי כנראה לא כל הסכום הגיע ליעדו. מאחד המסמכים שנבד קו עולה
כיהוסכם בין המנכ"ל לרואה החשבון של התזמורת, אופיר אנג'ל, כי 7,500 דולר
מתוךהסכום הזה ישולמו ללורנס פוסטר, שאיננו קשור כלל למקהלה ההונגרית.
דרישתהתשלום לפוסטר אושרה בחתימתו של המנכ"ל רודן תוך ציון כי הסכום שולם
באופן"סודי". תשלום זה, שהיה מחויב ברישום בספרים ובתשלום מס הכנסה, לא
נרשםשם מעולם, ומס במקור 25) אחוז בדרך כלל( לא שולם בגינו. תשלום האש"ל
פטורממס.

רודן: "המקהלה מבודפשט קיבלה את כל הכסף שמצוין בדו"ח. המסמך שעליו צוין
סודינכתב בהומור על שאלתה של מנהלת החשבונות, מאחר שזו ידעה היטב את המקור
הכספישמר פוסטר יקבל ממנו את המגיע לו, דהיינו מהתזמורת, ולא מכל מקום אחר.
לכןהתפלאתי ששאלתה עלתה מאחר שלא היה לה מקום. כל שכרו של מר פוסטר מדווח
עלידיו לשלטונות ארצות הברית ונעשה תיאום מס מלא על מנת למנוע כפל מס.
הסכומיםששולמו למר פוסטר מופיעים או בספרי התזמורת או בדו"ח של הסיור".

במהלך הבדיקה סיפר המנכ"ל רודן כי התזמורת התחייבה לשלם לפוסטר 10,000 דולר
לשנה,אבל טען כי שולמו מתוכם רק 3,500 "והיתרה טרם שולמה מחוסר מזומנים".
מממצאיהביקורת מתברר כי בניגוד לדי ווחי הנהלת התזמורת, פוסטר קיבל במהלך
שנת2001 לא פחות מ-04 אלף דולר במזומן, יותר מפי עשרה מהסכום המדווח. רוב
הכסףשולם במזומן בחו"ל. למעט 3,500 הדולרים המדווחים, שאר הסכום לא נרשם
בספריםולא שולם בגינו מס הכנסה.

"מדובר בהתנהלות של חנות מכולת", אומר גורם ברשות השידור. "איפה נשמע דבר
כזהשכספי ציבור יתגלגלו כך, בלי לדווח לאף אחד, בלי לרשום. רשות השידור היא
גוףציבורי שממומן מכספי ציבור, ומי שמקבל ממנה תקציב חייב לגלות שקיפות
מוחלטת".

פסנתר ישן
בסוףדצמבר האחרון שיגר עו"ד יחזקאל בייניש אי-מייל "לכל חברי השואלים מה
קורהבתזמורת הסימפונית של ירושלים". במכתב יורה בייניש לכל הכיוונים ומאשים
במצבאת כולם מלבד את ההנהלה ואת עצמו.

"אהוד אולמרט", הוא כותב, "עסוק בפוליטיקה ולא בבעיות העיר", מנכ"ל רשות
השידור יוסף בראל, "מנסה להראות כמה כוח יש לו... יש הנהלה חדשה לרשות
השידור", מסביר בייניש, "פוליטיקאים קטנים שמחפשים ג'ובים לקרוביהם
ולחבריהם. הם מנסים לשנות את הנהלת התזמורת, למנות את אנשיהם שאין להם דבר
עםתרבות או מוזיקה, מכיוון שהם חושבים שבתזמורת הם יוכלו להשיג מהשתתפות
בהנהלהכסף, כוח פוליטי, רכבים עם נהג צמוד וכל שאר הדברים האלה שפוליטיקאים
מחפשים".בצד של הטובים נמצאים אצל בייניש דן מרידור וראובן ריבלין ש"סייעו
לנוותמכו בי אישית גם במילה טובה".

יוסף בראל ל"סופשבוע": "אין תופסים אדם בצערו, בכעסו ובמעידותיו. עמותת
התזמורת כפופה לוועד המנהל ולמוסדות רשות השידור ולא למנכ"ל. כל ההחלטות,
כוללההחלטה שמבקרת הפנים של הרשות תערוך ביקורת, התקבלו בוועדת הביקורת של
הרשות.כשהמבקרת, הכפופה ליו"ר הרשות, הגישה את מ מצאיה, גם היא הואשמה על
ידיעו"ד בייניש בהאשמות חמורות. לכן החליט יו"ר הרשות, אברהם נתן, בתיאום
עםעו"ד בייניש אישית על בדיקה מחודשת שנערכה על ידי רואה חשבון ענטר".

נגני התזמורת מודעים למצבה לפרטי פרטים. בחודשים האחרונים כבר לא היה ברור
להםמאליו שיקבלו בסוף החודש את משכורתם. בקיץ האחרון למדו ממכתב שקיבלו
מקרןהפנסיה מבטחים, שהכספים שנוכו משכרם ושהתזמורת הפרישה עבורם, לא הגיעו
ליעדם.

ביולי שעבר נסעו היו"ר בייניש והמנכ"ל רודן לסיור בצרפת ובארצות הברית.
למבקרת הרשות רומה אבישי, שחשבה שהוצאות הנסיעה של השניים היו גבוהות מדי,
הםהסבירו כי נסעו לאסוף תרומות בעבור התזמורת ואפילו הצליחו לגייס כ-002
אלףדולר. המבקרת ניסתה לאתר את הכסף ולא הצליחה. "הביקורת לא מצאה סכום זה
ברישוםבהנהלת החשבונות", כתבה. לבייניש יש הסבר פשוט לעניין. "כשאני פונה
לאנשיםבבקשה לתרומות, כל מה שאני מקבל זה התחייבות לביצוע התרומה. אחר כך
חוזריםאל התורמים מקרן ירושלים בארצות הברית, שיכולה לזכות את התורם במס,
ואםהם מצליחים לגבות את התרומות הם מקבלים אותן עבורנו".

והם הצליחו לגבות את מה שגייסת?

"הם עכשיו בשלב שהם גובים את זה".

לפני שבועיים, בעקבות בחירות לוועד הנגנים, התחלף הוועד הקודם שזוהה עם
בייניש. לראש הוועד החדש נבחר ברוב גדול הוויולן ז'אן חיימזון, מגדולי
המתנגדים לבייניש.

לבייניש יש קשרים חבריים עם שורה של מוזיקאים ידועים ברחבי העולם. את שמות
החבריםהוא מזכיר לחברי התזמורת, בעיקר בזמני מתיחות פנימית. עובדה זו מעולם
לאהוסיפה לו אהדה אצלם. אישיות לא אהובה במיוחד בתזמורת היא הפסנתרן והמנצח
דניאלברנבוים, ידיד קרוב של בייניש. הידידות כה אמיצה עד שלפני כמה שנים
חשףמקומון ירושלמי שבייניש דאג להוציא לו תלוש משכורת מהתזמורת. בייניש
הסביראז שברנבוים מייעץ לתזמורת. בתזמורת לא זכרו שום ייעוץ שכזה. ברנבוים
הואגם חבר ילדות של דורית בייניש, שאיתה למד בתיכון חדש בתל-אביב. כשמונתה
לשופטתבבית המשפט העליון הזמינה אותו בייניש לטקס בבית הנשיא.

כשברנבוים רכש לפני שבע שנים בית בשכונת ימין משה בירושלים, היה זה בייניש
שארגןעבורו את ענייני הרכישה.

לפני ארבע שנים הודיע ברנבוים כי החליט לתרום את פסנתר הכנף של אביו
לתזמורת. בייניש הפך את זה לאירוע חגיגי, ובמהלך א חת ההופעות הוסר הלוט מן
הפסנתר.בתזמורת התרגשו פחות. "מדובר בפסנתר ישן ומצ'וקמק", אומר אחד
הנגנים. "המחיר שעלה לנו להביא אותו למצב של נגינה היה בזבוז לא נורמלי".
כיום משמש הפסנתר לחימום עבור נגנים לפני שהם עולים לבמה.

גם את היוזמה לפתיחת הפסטיבל למוזיקה קאמרית שמתקיים בירושלים כבר כמה שנים
בחסותהתזמורת, מייחסים בתזמורת לרצונו של בייניש לעשות מחווה לידידו
ברנבוים,או אולי לאשתו אנה בשקירובה, שמונתה לנהל את הפסטיבל. דו"חות
הביקורתמצביעים על הפסדים גדולים ועל הגדלה בגירעון התזמורת, שגורם לה
הפסטיבל.בייניש מתעקש כי חרף הנתונים שבדו"חות, הפסטיבל דווקא רווחי וכי
הנגניםמגיעים אליו בהתנדבות ומקבלים רק תשלום עבור טיסות ואירוח.

הפסטיבל האחרון נפתח בספטמבר, ימים ספורים לפני ראש השנה. עלות הטיסה של
ברנבויםורעייתו הגיעה ל-91 אלף שקל. אבל זו היתה רק ההתחלה. בדיקת המבקרת
העלתהכי חלק מהאמנים שהגיעו מחו"ל שוכנו על ידי התזמורת, העומדת כאמור לפני
קריסהכלכלית, במלון 'מצודת דוד' היוקרתי, לשעבר מלון הילטון. גם מנכ"ל
התזמורת,זוסיא רודן, העביר בחדר ב'מצודת דוד' את שלושת ימי ראש הש נה, הכל
במימוןהתזמורת.

רודן: "במשך שלושת ימי ראש השנה נערכו שני קונצרטים וכשמונה חזרות במקומות
שוניםבירושלים ובהרכבים שונים בהם נדרשה נוכחותי. כמי שהתגורר ברעננה לא
היתהלי אפשרות אחרת אלא לשהות במלון בירושלים, מה עוד שאשתי שומרת שבת
ורצינולהיות גם בבית כנסת, ומתוקף תפקידי גם קרוב לאולם החזרות בימק"א.
אמניםשהגיעו ועזבו בטיסות לילה, נוכחותי היתה דרושה לצורך טיפול בהם. למרות
היותבית המלון יוקרתי, מחיר השהות לאורחי הפסטיבל נמוך מאוד והינו בגובה של
50דולר ללילה, שלכל הדעות הוא מחיר זול. הייתי מעדיף לבלות את החג עם
ילדי".

במוצאי ראש השנה התקיים קונצרט ואחריו נערכה ארוחת ערב מרשימה למוזמנים
במסעדתמונטיפיורי במשכנות שאננים. חודש ימים לפני כן העבירו בייניש ורודן
מכתבהחתום על ידי שניהם לבעל המסעדה ובו לוח ארוחות מתוכננות לימי הפסטיבל.
לערבהזה תוכננה ארוחת ערב חלבית. ומי באוכלים? יחזקאל בייניש ורעייתו
השופטתדורית בייניש, שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר, ראש הממשלה
לשעבראהוד ברק ורעייתו נאוה, השר דן מרידור ועוד.

עו"ד בייניש טוען כי מדובר בקוקטייל ולא בארוח ה, והוא ניתן לתזמורת בחינם
על ידי משכנות שאננים. מיכאל שילה, מנכ"ל משכנות שאננים, לא זוכר דבר כזה.
"אםהיתה ארוחה חגיגית בסיום קונצרט במונטיפיורי, זאת לבטח לא היתה הזמנה
שלנו",הוא אומר. "זה לחלוטין לא סביר שמשכנות שאננים תעשה דבר כזה". כך או
כך,כעבור עשרה ימים הוגש לתזמורת החשבון ממסעדת מונטיפיורי עבור הארוחות
בכלשבוע הקונצרט, סך הכל 28,006 שקל. מדו"ח המבקרת עולה כי מדובר ב-08
ארוחותבעלות של 308 שקל לארוחה, הוצאה נוספת על כיבוד קל ושתייה, ו-088,2
שקלעל הזמנת 36 בקבוקי יין. שני ערבים קודם לכן סעדו בני הזוג בייניש עם
כמהמהאמנים, הפעם במלון 'מצודת דוד'. עו"ד בייניש טוען בתגובה כי גם כאן
שילםבית המלון את רוב הארוחה על חשבונו. המבקרת מצאה תשלום של 5,279 שקל
ששילמההתזמורת למלון עבור 22 סועדים, סך הכל 240 שקל לסועד בממוצע. לבייניש
ישגם הסבר מדוע הוא ורעייתו צריכים ליטול חלק בכל הארוחות הללו. "מה, כל
האמניםהאלה באים בשביל אדון בראל? הם באים בשבילי. הם חברים שלי כבר 30
שנה".