מה כתוב בחוזה השלום בין: ישראל למצרים...??  

להלן: המאמר.

v מה מסתתר מאחורי התחמשותה של מצריים?

באחרונה פנתה ישראל לארה"ב בבקשה שלא תספק מערכות נשק, ובכלל זה מטוסים מסוג F-15 למצרים, וזאת משום שבתמרונים הצבאיים האחרונים שערכה מצרים היה אויב הדמה שלה ישראל, כך מדווח כתב העת הצבאי "ג'יינס" בגליונו האחרון.

"ג'יינס" דיווח כי תחילה סירב הממשל האמריקני להיענות לבקשתה של ישראל, אולם לאחר שישראל סיפקה לאמריקנים הוכחות מודיעיניות חותכות שינה הממשל את עמדתו.

יצוין כי מערכת הביטחון בישראל חשה בשנים האחרונות אי-נחת מהתחמשות צבא מצרים, מחשש שנשק זה יופנה בסופו של דבר כלפי ישראל.

בישראל עוקבים בדאגה אחר שדרוג כלי הנשק שברשות מצרים, ואחר הצטיידותה, בין השאר, ב-22 ספינות טילים. כיום מונה צבא הסדיר של מצרים כ-500 אלף חיילים.

ב- 6 בדצמבר 2001 בשיחה ליומן הצהרים של ערוץ 7 התייחס אריה סתיו, ראש "מרכז אריאל למחקרי מדיניות", עורך הביטאון "נתיב", ומומחה לנושא התחמשותה של מצרים לצעדיה של מצרים ולניסיונותיה להתחמש באופן קדחתני. בשיחה אמר סתיו כי לדעתו מצרים מתכוננת למלחמה עם ישראל. מניע זה, הסביר סתיו, הוא העומד מאחורי הפרסום על שאיפתה של מצרים להשיג את טילי "הרפון 2", טילי ים-ים, שהובטחו לה . סתיו ציין כי התנהגותה וצעדיה של מצרים הם העומדים לבחינה, ולא הצהרות רודניה. הוא ציין כי תמוהה היא העובדה שלמרות היותה של מצרים אחת מהמדינות העניות בתבל, עם תל"ג של כ 1000 דולר לנפש, בכל זאת 20% מתל"ג זה מופנה להתחמשות. "זה מאפיין מובהק של מדינה במלחמה", אמר.

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3771 הודעות 19:33 09.05.03
10. אכן! הנה מאמר ב''מעריב'' בנושא מצרים -
האוייב המסוכן ביותר של ישראל.
בבקשה:
https://rotter.net/User_files/forum/3ebbd84631b3877e.html

כמו כן: מצ"ב קישורים רילונטים לנושא הנדון...:-
@ איך קיסינג'ר בגד בישראל וכמעט גרם להשמדתה.
https://rotter.net/forum/gil/5047.shtml
@ דו''ח ועדת אגרנט ''כתם'' על מדינת ישראל !!!
https://rotter.net/forum/gil/5368.shtml

להלן: המאמר...:-

קיסינג'ר, ישראל, וסוגיית הרכבת האווירית במלחמת יום הכיפורים.

מאת: דוד בוקעי

דפוס היחסים המאפיין את יחסי מעצמות-העל ומדינות המזרח התיכון הוא של פטרון-לקוח. יחסים אלה יכולים לנוע על רצף החל מיחסים סימביוטיים (בריתות בין כמעט-שווים) ועד לכפייה מוחלטת (מדינות לוויין או משטרי-בובות). שלושה צרכים עומדים בשאיפות ההתקשרות של לקוח עם פטרון: הגנה אסטרטגית נגד איומים אזוריים או חיצוניים; השגת יציבות ולגיטימיות המשטר; קידום היבטים כלכליים או מניעת לחצים צבאיים. גם לפטרון אינטרסים חשובים בקיום קשרים עם לקוחות: השגת יתרון אסטרטגי במערכת הבינלאומית כלפי המעצמה היריבה; קידום מטרות אידיאולוגיות; צורך מעצמתי בשליטה והשפעה.
------
ד"ר דוד בוקעי מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. בין תחומי התמחותו: טרור בינלאומי ואיסלם יסודני, סוגיות פוליטיות המתייחסות למערכות במזרח התיכון, המערכת הבין-ערבית וסוגיית פלשתין, הסכסוך הערבי-ישראלי על מאפייניו. פרסם בגיליונות קודמים של נתיב.
-------
מסגרת היחסים פטרון-לקוח מבטאת תלות א-סימטרית. אך למרות תלות הלקוח בסיוע הכלכלי והצבאי שהוא מקבל מן הפטרון, אין התלות מתורגמת בהכרח ללחצים אפקטיביים. גם איום בהפחתת הסיוע הכלכלי או הצבאי אינו מוֹנע בהכרח פעילות עצמאית של הלקוח, כמו ביציאה למלחמה וניהול הסדרים מדיניים. הלקוח יכול לזעזע את היציבות המערכתית ולהשפיע על מאזן-הכוחות האזורי, באיומים כי הפטרון עלול "להפסיד" אותו, וכך לחייב את הפטרון להעניק לו סיוע נרחב יותר. כפי שהראה הולסטי, חולשה של הלקוח יכולה אף להגביר את יכולת השפעתו, משום שהיא מחייבת את הפטרון לקבל בגינו מחויבויות גבוהות יותר (כמו למשל מדיניות החולשה שנוקטת ירדן ביחס לארה"ב וישראל).

יחסי פטרון-לקוח מתפתחים כתהליך מיקוח תקשורתי. השאיפה היא היכולת האפקטיבית להשפיע על החלטות הצדדים ומדיניותם, בעיקר בניהול משברים. הדפוס המוצלח עבור לקוח הוא כאשר קיימת תחרות בין פטרונים (כך נראה היה מצבו של נאצר בתחילת שנות השישים). מאחר שלא קיימת נאמנות טהורה בין פטרון ללקוח, מתפתחת תלות הדדית העלולה להגביר את עלויות הפטרון ולהרחיב את יכולת המיקוח של הלקוח. תופעה זו בולטת יותר בהשפעות מיקוח משברי או בפעילות מערכות מבנה שונות.
**
קיימות שלוש מסגרות אינטראקטיביות של יחסי פטרון-לקוח: יחסים זוגיים בין הפטרון ללקוח שלו; יחסים רב-צדדיים - בהיבטי אינטראקציות שונות בין פטרונים ללקוחות שלהם וללקוחות הפטרון היריב; יחסים דו-צדדיים בין הפטרונים לבין עצמם בנוגע לפעילות הלקוחות שלהם. במאמר זה נעסוק רק במסגרת ההתייחסות הראשונה בין הפטרון ללקוח, דהיינו: יחסים זוגיים.

יחסי פטרון-לקוח מאפשרים שלושה סוגי יחסים:

כפייה. אכיפה רחבת-ממדים, אשר מחייבת את הלקוח לנקוט מדיניות התואמת את מגמות הפטרון, גם כשהיא מנוגדת לאינטרסים של הלקוח. מאזן עלות-תועלת בסוג יחסים זה מתבצע על-ידי הלקוח עצמו.

אילוץ. תהליך השפעה רב-ממדי המתייחס להתנהגות הלקוח. אין באילוץ משום כפייה, אך יש בו "מקל וגזר": בתמורה לקבלת תנאי הפטרון, מובטח ללקוח סיוע צבאי, כלכלי ותמיכה מדינית רחבה.

מגבלה. בחירה עצמית של הלקוח להגביל עצמו עקב תפישתו את רצון הפטרון וחששות מתגובתו. המגמה בתהליך זה היא קבלת תגמולים חיוביים מן הפטרון על "התנהגות טובה".

מספר השערות ישמשו מסגרת התייחסות לאינטראקציות ביחסי פטרון-לקוח:

א. לפטרון השפעה אפקטיבית על התנהגות הלקוח בעת שִגרה, אך בקרה מוגבלת בעתות משבר.

ב. לפטרון יכולת מוגבלת למנוע משברים ויציאה למלחמה של הלקוח, אם נחושה החלטתו של הלקוח לעשות זאת. במובן זה, יותר מאשר הפטרון מנהל את מגמות האירועים והתנהגות הלקוחות, הוא מנוהל על-ידם.

ג. בפרוץ מלחמה בין לקוחות, תגובת הפטרונים תהיה להגביל את הסכסוך ולסיימו במהירות, בטרם יגלוש למערכת הבינלאומית.

ד. לפטרונים יש יכולת גבוהה לסיים את המלחמה בין הלקוחות ולכפות עליהם הפסקת-אש עקב אינטרסים חיוניים הקשורים במניעת קונפליקטים בין הפטרונים לבין עצמם.

ה. איומים הם כלי של הפטרון כלפי הלקוח - במניעת סיוע או אי-מניעת התערבות אפשרית של הפטרון היריב.

ו. פעילות הפטרונים לסיום מלחמה בין הלקוחות שלהם תהיה דרך ארגון האו"ם, בעיקר כדי לשכך את חילוקי הדעות והבדלי האינטרסים בין הפטרונים.

ארה"ב וישראל - האומנם יחסים מיוחדים?

פטרונות ארה"ב כלפי המזרח התיכון נעוצה בתפישת הביטחון הלאומי שלה, בשלושה ממדי התייחסות: המימד האסטרטגי-הבינלאומי, שהתבטא ביחסים ההדדיים עם בריה"מ; המימד האסטרטגי-כלכלי, שהתבטא בשאיפה להמשך זרימה חופשית של הנפט למערב ולמִחזור הפטרו-דולרים; והמימד הפוליטי של פתרון קונפליקטים, שהתבטא ברצון להמשיך להשפיע במזרח התיכון, כתופעה קריטית למאזן הגלובלי. בהקשר למימד זה בלבד, התגבשה המחויבות כלפי ישראל, מתוך ראיית הסכסוך הערבי-ישראלי כמקור לאי-יציבות מסוכנת, ולפיכך הושקעו מאמצים להביא להסדר מדיני.

מאחר שמעצם מהותם ממדים אלה סותרים הדדית, לא היתה לארה"ב מדיניות אחידה, ובפועל הופגנה אי-ודאות לגבי קדימויות האינטרסים שלה. המדיניות בפועל כלפי ישראל (אז ועתה) נגזרת מתוך המגוון הסותר של אינטרסים אלה, ואין בה כדי להראות כי קיימים "יחסים מיוחדים" בין ארה"ב לישראל. ובוודאי לא כדי לקבוע כי מדיניות ארה"ב אוהדת את ישראל ומעדיפה אותה על פני האינטרסים הערביים, בעיקר בעתות משבר. הסוגיה אשר תבהיר זאת היא המאבק על משלוח הרכבת האווירית לישראל, בימים הקריטיים של מלחמת יום הכיפורים.

ישראל: שביעות-רצון עצמית וזחיחות-דעת
מלחמת אוקטובר 1973 היתה מלחמה שיקולית-רציונלית שיזם סאדאת, נשיא מצרים דאז, בשיתוף עם סוריה. מטרתו היתה: השגת הסדר מדיני בגיבוי המערכת הבינערבית ובאמצעות מעורבות המערכת הבינלאומית. למלחמה קדמו שלוש תקופות הסלמה שהתבטאו בגיוס מוגבר והכנות מצריות למלחמה, שלא התממשו. עקב כך התגבשה בישראל הקונספציה שמצרים לא תצא למלחמה, מאחר שהיא מודעת לתוצאות הצפויות של הרפתקה צבאית. אפשר שהיו אלה תרגילי הונאה מצריים, המכוּונים להורדת המוכנות הישראלית - ייתכן שסאדאת הגביר את "הרעשים" כדי לטשטש את שלל "האותות"; וייתכן שיד המקרה או אירועים חיצוניים גרמו לדחייה. מכל מקום, ישראל סברה כי זהו נתון הקבע: מדיניות סאדאת מכוונת להליכה על הסף, אך בסופו של דבר מצרים תפעיל את "ההיגיון" ולא תצא למלחמה. באווירת שביעות-רצון עצמית וזחיחות-דעת, בפוליטיקה של חשיבת-ביחד, כחברת הערצה הדדית, עמדו מקבלי ההחלטות והממסד הצבאי בישראל על דעתם שזהו נתון הקבע: מצרים לא מסוגלת, גם אם היא מאוד רוצה, לצאת למלחמה נגד ישראל. מקבלי ההחלטות והממסד הצבאי בישראל התעלמו, כמעט ביודעין, מכל הסימנים המעידים על כוונות מצרים וסוריה.

כדברי דיקסון, הנהגה מכחישה ומדחיקה תופעות לא-רצויות, ועם בוא הכישלון, היא עוסקת ברציונליזציה של התנהגותה ומעשיה. האיוולת והעיקשות העיוורת גורמות למנהיגים לא לנקוט באמצעים המתבקשים בהתאם לנסיבות, והמלחמה הופכת בלתי-נמנעת. אטימות-המוחין משפיעה על המנהיגות לפעול בהתאם למשאלות-לב, אשר מסלפות ומעוותות את המציאות מתוך הטיות אישיות וכשָלים חשיבתיים, כפי שהוכיחה באופן כה מבריק ברברה טוכמן.

ישראל במיצר - 6.10.73-14.10.73

להלן השתלשלות המאורעות הנוגעת לסיוע של ארה"ב לישראל בימים הקריטיים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים:

6.10.1973

במצב של סבירות נמוכה למלחמה, פורצת המלחמה "בהפתעה". סוגיית הסיוע הצבאי לא עלתה מיד על סדר-היום. עם שחר ה- 6 באוקטובר, כאשר כבר היה ברור לישראל כי פני מצרים וסוריה למלחמה, מודיעה ראש הממשלה גולדה מאיר לשגריר ארה"ב בישראל, קיטינג, כי ישראל אינה מתכוונת לצאת למלחמה מקדימה וגם לא למתקפה אווירית מקדימה. כל שהיא מבקשת הוא, שארה"ב תפעל למנוע את פרוץ המלחמה באמצעות פנייה לבריה"מ ולמנהיגי מצרים וסוריה, ובמהירות האפשרית. שלֵו, ציר ישראל בוושינגטון, מודיע כי הנרי קיסינג'ר שוחח עם בריה"מ ועם מצרים והעביר להם את בקשת ישראל. בריה"מ מודיעה שתשתף פעולה, ומוקמים סידורי קשר. שר החוץ אבא אבן שוחח עם קיסינג'ר, שציין בחיוב את החלטת ישראל להימנע ממתקפה מקדימה. לאחר מכן נטען כי השדרים אשר העבירה ארה"ב לישראל להימנע מליזום מלחמה, הם שהשפיעו על מקבלי ההחלטות: ההימנעות הוסברה בפירוש מחמיר שנתנה ישראל לאזהרות ארה"ב, כפי שהועברו באמצעות השגרירים יצחק רבין ושמחה דיניץ.

בשעה 14:05 חוצה צבא מצרים את התעלה, וסוריה פותחת בהפגזות כבדות מן האוויר, תוך חיפוי על חייליה המתקדמים אל תוך רמת-הגולן.

7.10.1973

ישראל בוטחת בניצחונה, על אף נתוני הפתיחה הקשים. ההערכה היא כי סילוקם הגמור של כוחות מצרים וסוריה הוא שאלה של ימים - הערכה המתבטאת בשדר ראש הממשלה לקיסינג'ר. וכך תיאר זאת שר החוץ, אבא אבן, בספרו האוטוביוגרפי: "בשבעים ושתיים השעות הראשונות למלחמה לא היו כל בקשות שאפתניות ... . מפקדי צה"ל, שהסתמכו על זיכרונות הניצחון ב1967 - לא עיכלו את הרעיון שתהיה ארצנו נתונה בסכנה כה חריפה שתזדקק להזרקת חירום ..."

8.10.1973

מתברר כי ישראל לא יכולה "לשבור להם את העצמות", כפי שהבטיח הרמטכ"ל. מתקפת-הנגד הישראלית נכשלת; היא לא עשתה "רושם על ראש הגשר המצרי", כדברי אבן. כישלון מתקפת-הנגד גורם לתחושות יאוש קשות בישראל, כאילו הגרוע מכל עומד להתחולל. ישראל פונה לארה"ב בבקשה דחופה לסיוע בציוד צבאי. אולם במהרה מסתבר כי לארה"ב, נכון יותר לומר לקיסינג'ר, מחשבות שונות: ב8 - באוקטובר נמסר לדיניץ שהפנטגון דוחה את בקשת ישראל, המבקשת כי מטוסיה ינחתו בארה"ב על מנת להעמיס ציוד צבאי. לאחר מחאות מסכים קיסינג'ר כי מספר מטוסים מוגבל, ללא סימני זיהוי, יורשו לנחות.

ארה"ב הגדירה בשלב זה מספר מטרות משל עצמה: האחת - לסיים את המלחמה במהירות ללא ניצחון ישראלי סוחף, וכך להוות גורם מרכזי באזור, תוך תיאום היחסים עם מצרים; השנייה - למנוע בלקניזציה וגרירת מעצמות-העל לעימות. לשם כך כרך קיסינג'ר יחדיו את סוגיית אספקת הציוד הצבאי והחלפים לישראל, עם הסכמתה להפסקת-אש. הנשיא ריצ'רד ניקסון הסביר כי ארה"ב פועלת על מנת לסיים את המלחמה ולכונן שלום יציב "באזור כה מסוער של העולם". המדיניות האמריקאית נשענה על ההנחה כי המדיניות הסובייטית היא מתונה ומרסנת ואינה מתערבת במהלכים הצבאיים של לקוחותיה; כי יש לפעול למצב שבו לא יהיה לשום צד יתרון צבאי מכריע, מאחר שתיקו אסטרטגי ייצור בסיס נוח למשא ומתן ויאפשר כפיית הסדר מדיני. לפיכך עוצבה מדיניות אמריקאית שכוּונה למנוע אפשרות של ניצחון ישראלי. מתוך מגמה זו הודיע ניקסון לקיסינג'ר ב8 - באוקטובר כי ישראל אמנם תנצח וכי הוא לא ייתן לישראל ליפול, אך יש למנוע ממנה ניצחון סוחף. הודעה זו אמנם נאמרה על-ידי הנשיא, אך יש מקום להעריך כי ביטאה את תפישתו ומדיניותו של קיסינג'ר.

9.10.1973

עתה ברור ללא ספק כי ישראל היתה נגועה בביטחון-יתר באשר ליכולתה להשיג ניצחון מהיר, וביטחון זה התחלף בתחושות יאוש עמוקות. אלו הובהרו בדברי סגן הרמטכ"ל, האלוף ישראל טל:

ה-9 - בחודש היה היום השחור ביותר של המלחמה, בו התגלה לנו כישלון ה8 - בו, ולא נותרו לנו עוד עתודות ... המלחמה נתפשה ... לא רק מצב קריטי וכמעט לאחר יאוש, כי אם מלחמה על עצם הקיום הלאומי והפיסי שלנו.

בנסיבות אלו מחליטה ישראל על פעילות דחופה להשגת סיוע ואספקה צבאית מארה"ב. בערב יום שלישי, ה- 9 באוקטובר, נמסר כי הנשיא החליט ל"אשר את רוב בקשותינו, תוך מדיניות מילוי החסר בציוד ובחלפים". בשיחתו עם דיניץ הודיע קיסינג'ר כי הנשיא אישר עקרונית "את כל הרשימה" שהגישה ישראל. "כל אבדותיה במטוסים ובטנקים ימולאו", כולל מענק של 5 מטוסי פאנטום, שיועברו בדחיפות. עם זאת, מאחר והסוגיה עדינה ומורכבת, הוא, קיסינג'ר, מטפל אישית בסידורים הללו עם משרד ההגנה. קיסינג'ר חוזר ומדגיש בפני אבן ודיניץ, שהאישור לא היה מתקבל ללא התערבותו ולחציו בממשל, מאחר שהממשל הוא נגד ישראל.

מיד עם קבלת האישור הנשיאותי, משגרת ראש הממשלה מאיר איגרת לניקסון, ובה היא מביעה את הכרת תודתה, ומוסיפה כי בעזרתו, אין ספק בניצחון ישראל. המגעים בין ארה"ב וישראל הופכים אינטנסיביים, ולקיסינג'ר לא קשה להבחין ביתרונות הגלומים בעמדת החולשה של ישראל. במהרה התברר לישראל כי סוגיית הרכבת האווירית אמנם נמצאת בעדיפות עליונה בסדר היום הנשיאותי, אך בקשות ישראל אינן נענות. קיסינג'ר נוקט שוב ושוב באמצעי השהיה: תחילה הודיע כי לא העביר לביצוע את רשימת הרכש שהעביר לו הנספח הצבאי, מוטה גור; לאחר מכן נאמר לנציגי ישראל כי עומד להתקיים דיון בין-משרדי בממשל, ותיקבע המדיניות הכוללת בנושא אספקת הנשק; בהמשך הועלו תהיות כאילו לא ברור מי פתח במלחמה, ואולי ישראל תובעת ציוד ללא סיבה מוצדקת; ולבסוף הגיע התירוץ לעיכוב: עקרון ההימנעות ממעורבות ישירה ומשיגור נשק לאזורי קרבות.

נציגי ישראל נוכחו לדעת, לגודל תימהונם, כי גם על בקשות ישראל שהוגשו עוד לפני פרוץ המלחמה, לאספקת מטוסי פאנטום, טנקים, וציוד אלקטרוני - הגיבה ארה"ב בעיכוב והשהיה. קיסינג'ר הסביר ש"קשה לו עם אנשי הפנטגון", ושעל ארה"ב להימנע מלספק נשק משמעותי לישראל על מנת שלא לפגוע במעמדה בעולם הערבי, במגמה להכשיר אותה לשמש כמתווך הוגן בין הצדדים.

הצורך הדחוף והחיוני של ישראל באספקת סיוע צבאי וחלפים, הביא אותה להעלות את הנושא שוב ושוב. בכל פעם שקָבלה על הסחבת, היה קיסינג'ר חוזר ואומר שהאישור העקרוני קיים, ומשרד ההגנה הוא המעכב את הסיוע. קיסינג'ר הצליח לקַבע בתודעת ישראל, כי לולא מאמציו, ישראל לא היתה מקבלת אפילו בורג אחד. מי שכלל לא הבחין בתרגילי קיסינג'ר היה שר החוץ אבן. "לגודל הפתעתו" התברר, כי "לא די בהנחיית הנשיא כדי להזרים את הנשק". והסיבה היא, כמובן, המבוך הביורוקרטי. להערכתו של אבן עוד לא היה תקדים לפעולה מעין זו, ובנוסף, "היתה עכבה מסורתית לשיגור נשק תחת דגל אמריקאי לאזורי סכסוך", וגם "מטוסי אל-על לא יכלו להספיק". "שום דבר לא זז".

ראש הממשלה ג' מאיר הודיעה שהיא "מוכנה לטוס לוושינגטון, גם בעילום-שם". בראון מציין כי כתשובה ל"מחשבה המטורפת" שראש הממשלה תטוס לארה"ב, הועלתה החלופה שגנרל אלכסנדר הייג, ראש מטה הבית הלבן, יגיע בחשאי לישראל לעמוד על צרכיה הדחופים בציוד ובנשק. משה דיין, שר הביטחון, הסכים לשתי ההצעות. דיניץ העביר את הבקשה לקיסינג'ר ב9 - באוקטובר בבוקר, אך הלה דחה אותה על הסף מבלי להתייעץ עם הנשיא. הוא הודיע לדיניץ כי אין צורך בביקור ראש הממשלה, משום שהנשיא יעשה כל שיוכל כדי לספק את צורכי ישראל. ההצעה אכן הבהילה את קיסינג'ר. הביקור עלול היה להכשיל את תוכניתו - למנוע ניצחון צבאי מישראל כדי להופיע כמתווך הוגן, ובעיקר כדי להעביר את מצרים לתחום ההשפעה האמריקני על חשבון בריה"מ. ביקור ראש הממשלה בארה"ב עלול היה להביא לחשיפת תעלוליו ולהגברת לחצי דעת-הקהל לטובת ישראל.

הסיטואציה היתה כה קשה, שראש הממשלה, מאיר, מתארת את מצוקתה:

כל שעה של המתנה היתה בשבילי כמו מאה שנים ... הייתי משוחחת עם דיניץ בוושינגטון כל שעות היום והלילה. היכן הרכבת האווירית? מדוע היא איננה פועלת? ... אני יודעת שהנשיא ניקסון ... לא הפר אף אחת מההבטחות שנתן. מדוע העיכוב? לא איכפת לי מה השעה, התגעשתי על דיניץ. טַלפן לקיסינג'ר, כעת, באמצע הלילה. אנו זקוקים לעזרה היום, מחר יהיה אולי מאוחר מדי.

דיניץ וגור הודיעו לסקוקרופט כי עד ה9 - באוקטובר ישראל איבדה 500 טנקים ו- 50מטוסי-קרב, ונוצר מחסור חמור בתחמושת. הם הגישו רשימה שכללה אספקה דחופה של ציוד צבאי, אך במשרד ההגנה נאמר לגור כי הנפקת רשיונות ליצוא נשק היא בתחום אחריות מחלקת המדינה...

שר הביטחון משה דיין מציין באוטוביוגרפיה שלו:

לא רצינו ולא יכולנו להרפות מדרישתנו לנשק ... הברקנו וחזרנו והברקנו בקשות אישיות והסברים מפורטים ומכאיבים ... בינתיים, נציגינו בוושינגטון מצאו עצמם תועים במבוך ביורוקרטי ... דבר לא זז ... החלטת הממשל היתה נחושה - להשהות אספקת ציוד מלחמה וחלפים לישראל. מספר פעמים שלח קיסינג'ר את נציגי ישראל לשר ההגנה, במגמת עיכובים מכוּונת.

אולם בישראל עדיין לא תפשו את המדיניות שהתווה קיסינג'ר ואת השלכותיה הקשות על ישראל. כך אמר שר החוץ, אבן, כי "מעולם לא העלה בדעתו שבמשך שעות וימים רבים תישאר החלטה גורלית של הנשיא ללא ביצוע". עם זאת, הבטיח, הקשיים הם רק "טכניים", שהרי מצב זה "מעניק לבריה"מ יוקרה יתרה". בתחושת גאווה ומבלי לחוש בתחכום של קיסינג'ר, ציין אבן כי בנוכחותו טִלפן קיסינג'ר למקומות רבים, "ובכך נמצאתי למד, שהוא מתאמץ לפַנות את המכשולים שמנעו הזרימה של משלוחי נשק לישראל". לבסוף מודיע קיסינג'ר לאבן: "לפני סוף הלילה אדע, אם פרצתי את הדרך".

10.10.1973

התברר כי התחזית של קיסינג'ר, שעליה התבססה כל האסטרטגיה של ארה"ב, לא התממשה: הסיוע הסובייטי החל לפעול למן היום השלישי למלחמה, ה- 8 באוקטובר, והיה בכך יותר מרמז לקיומה של היערכות מוקדמת לשיגורו למזרח-התיכון. לדברי יובל נאמן, עוזר שר הביטחון, הפקיעה בריה"מ כבר ב -7 באוקטובר 2000 טנקים ממחסני הצבא ההונגרי, כדי להעביר אותם לסוריה. לאחר המלחמה מסר קוונדט נתונים ביחס לכמות הציוד הצבאי שבריה"מ שלחה ללקוחותיה: במהלך המלחמה הם קיבלו יותר טנקים ומטוסים משאיבדו. כלומר, בריה"מ המשיכה להיות פטרון נאמן, בוודאי במגמות הצבאיות של מדיניותה. למרות זאת המשיך קיסינג'ר במדיניותו המתעתעת. דובר משרד החוץ, מק'קלוסקי, הודיע שארה"ב אינה יכולה לאשר כי בריה"מ אמנם מפעילה רכבת אווירית אשר מחייבת תגובה מהותית.

11.10.1973

ארה"ב ובריטניה מגישות לישראל ולמצרים הצעה בת 6 סעיפים לייצוב הפסקת-האש.

12.10.1973

במסיבת עיתונאים, הראשונה מתחילת המלחמה, טוען קיסינג'ר כי פעילות בריה"מ איננה מסכנת את הדטאנט, וארה"ב פועלת למתן את המצב. בהשוואה ל- 1967, בריה"מ פחות פרובוקטיבית ולא נוטה להשתמש באיומים צבאיים.

כאשר החל להתפרסם המידע המפורט אודות הרכבת האווירית המַסיבית של בריה"מ ללקוחותיה במזרח התיכון, הזהירו פקידי ממשל בארה"ב כי הדבר מסכן את יחסי שתי המעצמות, ועלולה להתפתח סיטואציה בינלאומית לא רצויה. בתגובה, התפרסמו באמצעי התקשורת דיווחים אודות משלוחי נשק שהחלו לצאת לישראל, אך בפועל היה אמברגו כמעט מוחלט, בניהולו של קיסינג'ר. כמו-כן הודגש באמצעי התקשורת כי ארה"ב לא תמנע פעילות צבאית של ישראל בעומק סוריה - זאת כדי לבטא את התרעומת של ארה"ב על מדיניות בריה"מ.

כדי לברר את מצב העניינים הבין-מעצמתי, החליט קיסינג'ר לפתוח במשא ומתן עם דוברינין. שני נושאים עמדו על הפרק: הבהרת הפרטים הקשורים בסוגיית הפסקת-האש 'במקום', ושכנוע בריה"מ להפסיק את משלוח הרכבת האווירית למצרים ולסוריה. כאשר נוכח קיסינג'ר לדעת כי בריה"מ איננה מתכוונת להפסיק או למַתן את הרכבת האווירית שלה, וכי מצרים מקשיחה את עמדתה ומסרבת לקבל כל הצעה להפסקת-אש – רק אז החל להתחולל שינוי תפישתי במדיניותו כלפי ישראל.

בינתיים התברר, לגודל אכזבת ישראל, שהרכבת האווירית עדיין לא החלה בפעולתה גם ביום שישי ה- 12 באוקטובר, ונימת חרדה קשה עברה במברקים שהגיעו מישראל. ראש הממשלה שיגרה שדרים נואשים, ושר הביטחון הדגיש את הצורך הדחוף בקבלת אמצעי לחימה. ישראל התקרבה "למחסור בנשק חיוני, מבלי שתדע בוודאות שימולאו צרכיה במהרה ... וההנחיה של הנשיא עדיין לא הניבה תוצאות". עתה השלימה ישראל עם המציאות: לחצי ארה"ב ואילוציה הופכים אפקטיביים. ב- 12 באוקטובר מודיעה ישראל על נכונותה להפסקת-אש ללא השהיה. ההחלטה מגיעה באותו מועד שבו סאדאת דווקא מסרב לקבל את ההצעה הבריטית להפסקת-אש.

13.10.1973

סירובו של סאדאת מביא לשינוי דרמטי במדיניות ארה"ב: מעתה המגמה היא התנעת "הקיפאון" והפעלת הרכבת האווירית לישראל במלוא העוצמה. ביום שבת, ה- 13 באוקטובר, דיווח דיניץ כי המטוסים עדיין לא המריאו עקב בעיות נחיתה באיים האזוריים, ליד ספרד. אבן ציין ש"תגובת קיסינג'ר היתה חריפה: "... הכרח הוא שהנחיית הנשיא תבוצע!" אבן דיווח לראש הממשלה כי "קיסינג'ר מטיל את מלוא משקלו מאחורי הרכבת האווירית". דיניץ ושלֵו "מצאו הדים עזים ובלתי-אמצעיים להתערבותו ..." קיסינג'ר התקשר אל מזכיר ההגנה ארתור שלזינג'ר והאשים פקידים בכירים בפנטגון בחבלה מכוונת. הוא לא חסך במילים חריפות, להדגיש את חומרת הסכנה המרחפת על ישראל, מנקודת המבט של האינטרסים של ארה"ב.

כאן החלו החששות של קיסינג'ר כי מדיניות הלחצים כלפי ישראל, במגמה להביא אותה לידי הסכמה עם המדיניות האמריקנית הגלובלית, עלולה להתמוטט. לאחר שהתברר שההצעה להפסקת-אש ביוזמת בריטניה נדחתה על-ידי סאדאת, הגיע קיסינג'ר למסקנה כי משלוח הרכבת האווירית לישראל משרת את מדיניות ארה"ב. הנשיא ניקסון החליט לכנס את כל צמרת הממשל לישיבת חירום בבית הלבן. כאשר התברר כי "סילוק ידיים וריסון הדדי" לא התקבלו, ובריה"מ פועלת באמצעות רכבת אווירית אדירת ממדים ללקוחות שלה, ובכך עלולה להפוך לגורם דומיננטי במזרח התיכון, הוחלט על הצורך הדחוף להפעלה מיידית של רכבת אווירית לישראל "בהיקף גדול ביותר". הכרח היה לבצע את משלוח הרכבת האווירית "חזק, היטב, ומהר". בנסיבות אלה, החליט הנשיא, בניגוד להמלצת קיסינג'ר, להשתמש בכל העוצמה הקיימת כדי להעביר את הנשק: "לעזאזל, השתמשו בכל דבר שיכול לעוף" כדי לשַנע את האספקה הצבאית לישראל. הדבר החשוב לא היה מספר המטוסים, אלא שהרכבת האווירית "תעבוד". ברגע שניקסון העריך כי מדיניות בריה"מ מסכנת את האינטרסים של ארה"ב במזרח התיכון - הוא החליט לפעול במלוא העוצמה.

רק עתה ניתנו, לראשונה מפרוץ המלחמה, הנחיות קונקרטיות לפנטגון להפעיל רכבת אווירית. הסיבות לעיכוב היו רבות ומורכבות, טען קיסינג'ר, אך הוא עשה כל מאמץ שהיא תופעל במהירות. עם זאת הוא הודה, שההוראה הראשונה להפעלת הרכבת האווירית לישראל ניתנה רק ב- 12 באוקטובר בלילה, אף שניקסון אישר את הסיוע עוד ב- 9 באוקטובר. אכן, רק תמרוני העיכוב של קיסינג'ר מנעו את מימושה עד ה- 13 באוקטובר.

למרות הפתעת קיסינג'ר מעוצמת תגובת ניקסון, גם הוא הבין כי העניינים הגיעו לנקודה שבה מחירי המשך התמרוּן יהיו קשים, וההיסוס עלול להפוך לאסון לאינטרסים של ארה"ב. לכן, בניגוד לעמדתו עד אז, הוא החליט להרעיף על ישראל סיוע רב, שיהיה הפגנתי, ייראה היטב, ויהווה אקט מכריע. ב- 13 באוקטובר הודיע קיסינג'ר כי "נמצאים עתה באוויר כשישים מטוסי-תובלה ענקיים" בדרך לישראל. לפי הוראה נשיאותית, הוחלט לשלוח עוד 14 מטוסי פאנטום. הממשל הדגיש כי הסיוע לישראל מכוון למנוע פגיעה במאזן-הכוחות. שר ההגנה שלזינג'ר ציין כי "מטרת המשלוחים היא להשיב את המאזן לקדמותו, לאחר שהסובייטים פתחו במאמץ אספקה גדולה לערבים ואנו היינו מרוסנים". מקורות במשרד ההגנה מסרו כי "לאור עמדת בריה"מ", ארה"ב החליטה לספק את צורכי המלחמה של ישראל במלואם.

מימוש הרכבת האווירית היה תוצאה של פעילות בריה"מ והתנגדות מצרים לקבל את הפסקת-האש.

14.10.1973

הרכבת האווירית האמריקאית פועלת ומעבירה אלפי טונות של אמצעי לחימה ומטוסי קרב. לדעת מאיר, מסע הרכבת האווירית "היה חשוב עד מאוד" להבהרת עמדת ארה"ב כלפי בריה"מ, וביטוי לרצונה בניצחון ישראל. החשיבות היתה כה רבה, שלדבריה היא בכתה לראשונה מאז תחילת המלחמה, כשראתה את מטוסי הענק נוחתים בשדה התעופה בישראל. בביקור שערכה בארה"ב בנובמבר 1973, היא הביעה את תודתה העמוקה וציינה בפני ניקסון, כעדותו בספר זיכרונותיו: "אינך יודע מה היתה משמעות הרכבת האווירית". אך דיין, שסיכם את המאזן הכולל, מצא כי ישראל לא קיבלה את מלוא התחלופה. על-פי קוונדט, גם השפעת הסיוע על מהלכי המלחמה היתה מוגבלת ביותר, וערכו היה ברמה הפסיכולוגית בלבד. עד לקבלת הפסקת-האש, הסיוע האמריקאי לא שינה ולו תוצאות קרב אחד.

מדוע נהגה ארה"ב כפי שנהגה?

מדוע התארך הדיון על אספקת הנשק מארה"ב לישראל מה - 9 באוקטובר ועד ה- 13 בו? האם היה זה עיכוב מכוון? או, כפי שמציין אבן, הנסיבות והתהליכים של התגבשות רעיון הרכבת האווירית הובילו למסקנה ש"העובדות פשוטות יותר מהאגדות ... למיטב ידיעתי והכרתי לא היה עיכוב ממושך ברכבת האווירית". אלה ה"יודעים את דרכי הביורוקרטיה בוושינגטון" ראו עובדה מפליאה בכך ש"הרכבת האווירית פעלה במלוא התנופה כ- 3 ימים לאחר שחשבו עליה".

אך השאלות נוקבות: האם התקיים תהליך רציונלי בשיתוף מקבלי ההחלטות בארה"ב, כולל הנשיא, כדי ליצור תנאים מהירים לסיום המלחמה ומניעת התערבות בריה"מ? האם היה זה תהליך מכוון, במגמה לצמצם את סכנת העימות בין מעצמות-העל? האם היתה מגמה לחזק את כוונות הפעולה של מצרים כדי שתזנח את הפטרונות הסובייטית ותִפנה, כחלופה שיקולית, למערב? על פניו נראה, כי הסוגיה הבולטת ביותר היתה במישור הפנימי, כאילו התנהל בממשל מאבק ביורוקרטי בין מחלקת ההגנה בראשות שלזינג'ר, אשר שללה את הסיוע לישראל מחשש לפגיעה ביחסים עם מדינות ערב, לבין מחלקת המדינה בראשות קיסינג'ר, שפעל לכאורה בלהט לתמוך בישראל. אולם, לא היה זה יותר מאשר ביטוי לעמדתו המתעתעת של קיסינג'ר כלפי ישראל.

למנהיגי ישראל, אולי מתוך חוסר נוחות מכך שהוליכו אותם שולל, או אולי בהשפעת אבן שנִשבה בקסמי קיסינג'ר, לא היו ספקות. אבן טען כי "הכוח המניע לסילוק המכשולים היה קיסינג'ר"; מאיר ציינה שמחלקת ההגנה לא רצתה לשלוח אספקה במטוסי ארה"ב, והבעיה לא היתה באשמת מחלקת המדינה; דיין הדגיש כי "בקשתנו נתקבלה בקרירות ובהסתייגות רבה" ומחלקת המדינה "הבינה את צרכינו יותר מאחרים". לנציגי ישראל נמסר כי קיימות עדויות בממשל, לפיהן דווקא ישראל פתחה במלחמה, ומוטב שתשמור על פרופיל נמוך, כדי לא לעורר אנטגוניזם.

שטיין מצטטת את פיטר רודמן, עוזר מיוחד לקיסינג'ר, שטען כי קיסינג'ר ראה בחיוב רב את תלות ישראל באינטרסים של ארה"ב, אך לא היה לו ספק כי הסיוע עוכב במכוון על-ידי הפנטגון. גם סיסקו מצוטט כשהוא זוכר ויכוחים מתוחים עם פקידי הפנטגון, וכמי שהמליץ בפני קיסינג'ר "להתקשר לנשיא". האשמה, לדבריה, לא היתה בשלזינג'ר, אלא בפקידות הביורוקרטית בפנטגון.

אולם ניתוח הסוגיה מראה בבירור כי אחריות רבה לעיכוב הרכבת האווירית מוטלת דווקא על קיסינג'ר. שלושה ממדי התייחסות קשורים בתפישת האינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב: האילוץ שקיסינג'ר כפה על ישראל לקבלת הפסקת-אש, לה הסכימה ב- 12 באוקטובר; המשך הסיוע הצבאי של בריה"מ ברכבת אווירית רחבת היקף ללקוחותיה; והתנגדות מצרים לקבלת הפסקת-אש, שהתבררה סופית ב- 12 באוקטובר.

אכן, קיסינג'ר כרך, בתחכום רב, את אספקת הציוד והחלפים לישראל בתמורה להסכמתה להפסקת-אש, כדי להעביר את מצרים לתחום השפעתה של ארה"ב, וכדי להחליש את האינטרסים הגלובליים של בריה"מ. רק כאשר נוכח לדעת כי בריה"מ מזרימה סיוע צבאי רב למצרים וסוריה, ובפועל מסרבת לבקשתו להימנעות הדדית מהענקת סיוע צבאי; ורק כאשר מצרים התלהבה מהצלחתה בשדה-הקרב וסירבה אפילו לדון בהפסקת-האש – הבין קיסינג'ר כי האסטרטגיה שלו עלולה להתמוטט, והוא החל להפעיל את מלוא עוצמתו וסמכותו, כדי שהרכבת האווירית תצא לישראל. עד אז, היה הוא הגורם המעכב, גם בניגוד לדעת הנשיא.

בניגוד להשקפה שהובעה על-ידי ראש הממשלה מאיר ושר הביטחון דיין, לפיה הימנעות ממתקפה מקדימה תעניק לישראל סיוע צבאי ותמיכה מדינית מארה"ב - הרכבת האווירית הגיעה רק שבוע לאחר שנתבקשה, ב- 14 באוקטובר בלבד, ולחלוטין ללא קשר להימנעות ישראל. אבן עצמו הגדיר את הסיבה, אך לא הבין את מלוא משמעותה. הוא ציטט את עיתוני יום א' ב- 14 באוקטובר בארה"ב, אודות "אכזבתו של המזכיר, קיסינג'ר, נוכח חוסר הריסון של הסובייטים באספקת נשק לערבים". הלה התאכזב על כי "הסובייטים מסיתים מדינות ערביות אחרות להצטרף ... בריה"מ פועלת להגדלת היתרון שלה על-ידי משלוחי נשק". לכן, "ארה"ב חייבת לפעול ... לשמירה על מאזן-הכוחות".

לטענת שולץ, מדיניות מניעת הסיוע של קיסינג'ר לישראל היתה דווקא מסוכנת לאינטרסים הלאומיים של ארה"ב, ואילו שלזינג'ר הוא שהביא לשינוי במדיניותה ב- 12 באוקטובר. היה זה הוא שהסב את תשומת-לבו של קיסינג'ר לרכבת האווירית האדירה שהפעילה בריה"מ, ולכך שבנסיבות אלו ארה"ב אינה חייבת יותר לנהוג איפוק. כשקיסינג'ר הבין כי בריה"מ לא הגבילה את לקוחותיה ופועלת לחיזוק מעמדה במזרח התיכון, וכי מצרים מקשיחה את עמדתה ואינה מסכימה לקבל את ההצעה להפסקת-אש מיידית; וכשהאילוצים על ישראל הצליחו - הוא החל לפעול במלוא המרץ להעברת הסיוע לישראל.

אכן, זהו הרעיון המרכזי במדיניות קיסינג'ר: הגברת עוצמתה היחסית של ארה"ב במערכת הבינלאומית, על חשבון החלשת בריה"מ. האמצעי המרכזי לכך היתה העברת מצרים לתחום ההשפעה האמריקאי. זו הסיבה ששלזינג'ר בהחלט לא היה "האיש הרע", כשם שקיסינג'ר, בשום פנים, לא היה "האיש הטוב". שניהם שיחקו אותה מדיניות, בשם האינטרסים הלאומיים של ארה"ב. שלזינג'ר פעל בשיתוף-פעולה מלא עם קיסינג'ר, בשם אותה מדיניות. יחד עם זאת, קיסינג'ר אשם הרבה יותר. הוא היה אחראי לעיצובה וליישומה של מדיניות החוץ באופן מלא, שהרי ניקסון, כאשר לא הסתגר בדיכאון, היה טרוד מרבית הזמן בפרשת ווטרגייט.

שלזינג'ר הכחיש בתוקף כי התנגד למשלוח הרכבת האווירית לישראל, וטען כי האשמות אלה "מגוחכות ממש". הוא הודה כי ארה"ב עיכבה במכוון משלוח רכבת אווירית לישראל, עד שזו תסכים להפסקת-אש 'במקום'. זו היתה מדיניות לאומית. אכן, התקיימה חלוקת עבודה ברורה: קיסינג'ר יגלה מדיניות אמפתית ואוהדת, והפנטגון ינקוט מדיניות קשוחה וסרבנית. המדיניות היתה מכוונת לסַבר את אוזני נציגי ישראל, בעיקר אבן ודיניץ, ולהרגיעם. כדברי שולץ בספרו, אין כל הוכחות כי העיכוב נבע מסיבות ביורוקרטיות. וכפי שמסביר גולן, "ב- 13 באוקטובר נעלמו לפתע כל הזאבים שטיפח קיסינג'ר בשבעת הימים שחלפו..."

מפקד הצי של ארה"ב, האדמירל אלמו זומוואלט, ייחד פרק בספרו תחת הכותרת "Kissingerology" , ובו ניתח את מדיניותו ופירט את שיטות המניפולציה בהן נקט. קיסינג'ר מנע את הרכבת האווירית לישראל גם משום שניקסון היה עסוק בפרשת ווטרגייט. הוא החליט על הכל בעצמו, וקיבל את אישור הנשיא בדיעבד. אפילו הכוננות של 25 באוקטובר נתקבלה בחשד בוושינגטון, משום שנתפשה במונחי פוליטיקה פנימית (של ניקסון), ותרגיל לכיפוף ידי ישראל (של קיסינג'ר).

מדיניות קיסינג'ר היא מופת של דיפלומטיה דו-פרצופית וערמומית כלפי ישראל. בניגוד לתמונה האוהדת, הוא הגיע לשיא הציניות בסוגיית הרכבת האווירית. לכן מצאו לוטוואק ולקוויר שהמכשול העיקרי למשלוח הרכבת האווירית לישראל כלל לא הוצב על-ידי שלזינג'ר או קלמנטס, אלא דווקא על-ידי קיסינג'ר, מאחר שהוא שלט ביד רמה במדיניות החוץ של ארה"ב. אכן, יש לראות את גירסת קיסינג'ר כ"בלתי סבירה ביותר".

במשך כל התקופה הופיע קיסינג'ר בפני אבן, דיניץ, גור, ושלֵו - מלא אהדה; מעודד תגובה ישראלית צבאית תקיפה, ללא דאגה למילוי חסרים; משיא עצות לתוכניות פעולה מבריקות ורעיונות מרתקים; מתלונן על מר גורלו ביחס לממשל העוין את ישראל; משתדל, מתחנן וגם מאיים בטלפון כלפי שלזינג'ר וקלמנטס - עד שלבסוף, לאחר מאמצים, מצליח להסיר את המכשולים בדרך להצלת ישראל. כאשר נציגי ישראל תהו או מחו, מיד היה מרגיעם - ודאי שארה"ב תספק את כל מחסורה של ישראל; הוא נלחם בכל-כוחו למענה. בשיחות טלפון ובפגישות טרחניות, פיטם קיסינג'ר את דיניץ במידע רב ובהבטחות-סרק, כולל הצעות לפעולות צבאיות - והכל רק כדי להרוויח זמן. הוא טיפח עד אין-סוף את האגו של דיניץ, ובכך השיג שתי מטרות: ראשית, מנע ממנו מלהשתמש באהדת דעת-הקהל, הקונגרס, ואמצעי התקשורת; שנית, לישראל הועברו מסרים רבים, אופטימיים במהותם, אודות הסיוע העומד להגיע, ובמהירות האפשרית. היה זה שימוש מובהק במניפולציה של התלות. הוא שאף לסיים את המלחמה בין ישראל למדינות ערב, ובעת ובעונה אחת להופיע בפני הערבים כידיד אמיתי הראוי לשמש מתווך ומפשר הוגן, ולהגביר את כוח ההשפעה האמריקאי במזרח התיכון על חשבון בריה"מ.

ניתוח הסוגיה מראה שעיכוב אובייקטיבי במשלוח הרכבת האווירית, אם היה, נגע רק להיתרי נחיתת המטוסים בדרכם לישראל לאחר ה- 13 באוקטובר. במדינות אירופה לא ניתן להם אישור, תופעה שהותירה "פצע עמוק בדעת-הקהל הישראלית", לדברי אבן. אולם לפני-כן היה העיכוב מכוון, ובאחריותו של קיסינג'ר. מצב זה נמשך גם מאוחר יותר, באילוצי ארה"ב כלפי ישראל לקבל את הפסקות-האש ב- 22, ב- 24 וב- 25 באוקטובר; במאמץ שלה להציל את הארמיה השלישית הנצורה; בהכרזת הכוננות הגרעינית ב- 25 באוקטובר. בכל אלה, קיסינג'ר עשה כל שביכולתו כדי למנוע ניצחון ישראלי, כדי לא לפגוע בכבוד הערבי וכדי ליצור תיקו אסטרטגי כבסיס להסדר מדיני. ובדיוק באותה אסטרטגיה השתמש קיסינג'ר גם כדי להשיג את הסדר הביניים בין ישראל למצרים בספטמבר 1975.

דברי סיכום

מצב היחסים המאפיין את מדיניות הפטרון כלפי הלקוח מבטא התנגשות אינטרסים לצד שיתוף. הדילמה של הפטרון מתמצה בקיום מתח מתמיד בין השאיפה והצורך לסייע ללקוח שלו, להעניק לו תמיכה וגיבוי ולהפוך אותו למנצח, לבין הנחישות שלא להיגרר לעימות עם פטרון הלקוח היריב. קידום האינטרסים של הלקוח עלול בהחלט להביא לגלישת הסכסוך האזורי לעימות עם המעצמה היריבה, שלה אינטרסים זהים ודילמות דומות. האינטרסים של הפטרון נעוצים בהקשרים הגלובליים.

אינטרס חשוב של הלקוח הנו להביא למעורבות גבוהה של הפטרון בצורת סיוע צבאי וכלכלי נרחב, אך מבלי לקבל את האילוצים שמכתיבים האינטרסים שלו. האינטרס של הפטרון, לעומת זאת, הנו לשמר או להרחיב את השפעתו האזורית באמצעות סיוע ללקוח שלו, אך מבלי להיגרר להתערבות מדינית או צבאית. הדילמה של הלקוח היא כיצד לשמור על האינטרס החיוני וארוך-הטווח של זיקה לעומת שימור או מימוש העצמאות התפעולית שלו, גם בניגוד לדעת הפטרון. האינטרס של הפטרון, לעומת זאת, הוא לשלם את המחיר הנמוך ביותר האפשרי בסיוע ללקוח, בתמורה לשמירת האינטרסים הגלובליים שלו. המגמה אצל הפטרונים היא יותר למַזער הפסדים, מאשר למַקסם הישגים.

המצוקה של ישראל, שהתבטאה במהלך מלחמת 1973 בסוגיית אספקת הנשק, הכניסה מימד חדש לחלוטין ליחסיה עם ארה"ב. הסיוע שארה"ב העניקה לישראל רק לאחר שקיסינג'ר הוריד אותה על ברכיה ואילצהּ להפסקת-אש 'במקום', המחיש את "קוצר הנשימה" שלה ואת "זמן ההיענות" ללחצי ארה"ב. ישראל הניחה, כנתון של קבע, כי המעצמות תתערבנה להפסקת המלחמה, לכן שאפה להכרעה צבאית מהירה (שעון-עצר צבאי ושעון-חול פוליטי). אולם במלחמת 1973 נוספה דרישה אולטימטיבית חדשה: נקיטת עמדה מדינית-אקטיבית, במסגרת יצירת מצב של תיקו צבאי. זה היה הגורם שקיסינג'ר ייחל לו יותר מכל, מצב אשר הפתיע את ישראל והיווה שינוי מהותי באופי היחסים שלה עם ארה"ב.

אכן, קיסינג'ר לימד את ישראל פרק מבריק בדיפלומטיה כופה, ובכך סימל וסימן את אופי ודפוס יחסי התלות של יחסי פטרון-לקוח. קיסינג'ר הגדיר עצמו פעמים רבות כקאובוי בודד, מהיר שליפה, והיה מומחה עילאי בניהול משא ומתן באמצעות לחצים, הבטחות, פיתויים, תכסיסנות, מניפולציות, חנופה והשמצות. אלה הכלים אשר שימשו אותו במעורב לניהול האסטרטגיה שלו. הוא יצר אווירה של קסמים, הרגשה משַׁכרת של שותפות, אך בפועל מדיניותו היתה מבוססת על שקרים והטעיות.

השאיפה המוגזמת שלו לסודיות ולמידור, היתה חלק מהאסטרטגיה שלו לשמור בידיו את העוצמה, ולהעניק את התחושה כי אי-אפשר בלעדיו, כאילו הוא היחיד המסוגל לספק את צורכי הנושאים ונותנים. אחת השיטות היתה התחושה כי ההסכם עומד כבר בפתח, וכל שצריך לממשו הוא עוד ויתור אחד קטן בלבד. כאשר לא קיבל הסכמה לוויתורים, מיד היה מתחיל במסע לחצים אדיר, תוך ביקורת חריפה ואיומים להתנתקות.

מדיניותו של קיסינג'ר הושפעה יותר מכל מאסטרגיית הדטאנט, משאיפתו להגביר את עוצמתה והשפעתה של ארה"ב ביחס לבריה"מ. הוא טען כי הזמן פועל לטובת ארה"ב, וכי בקיפאון המדיני במזרח התיכון יש יתרונות: שבסופו של דבר, מצרים תיוואש מבריה"מ ותִפנה לתחום ההשפעה האמריקאית. סאדאת גילם את התפישה הזאת באמצעות הנוסחה הבאה: ראשית, ישראל תלויה בארה"ב מבחינה צבאית וכלכלית, ומכאן גם מדינית; שנית, ארה"ב מתנגדת לשליטת ישראל בשטחים שנכבשו במלחמת 1967; שלישית, אין לבריה"מ השפעה על המשא ומתן ואין לה מנופים ללחצים אפקטיביים על ישראל. מכאן מסקנת סאדאת, כי יש להשתמש בתלות של ישראל בארה"ב, כדי שזו תלחץ על ישראל לסגת. על כך נשענה האסטרטגיה של סאדאת, אשר תאמה את מדיניות קיסינג'ר, כי רק ארה"ב תוכל להביא להסדר מדיני שישביע את רצון מצרים. מכאן שגם הלם המלחמה והקושי של ישראל לנהלהּ ללא סיוע צבאי אמריקאי, יהוו מנוף להנעתה מחדש של הדיפלומטיה האמריקאית במזרח התיכון ולניצחונה, באמצעות צירוף מצרים לתחום השפעתה.

ביטוי מובהק לאסטרגיה זו נמצא בשיחה שניהל קיסינג'ר עם הייכל, ובה הסביר קיסינג'ר את הסוגיה בצורה קרה: לעניין משלוח הרכבת האווירית לישראל בפרט, ומדיניותו במלחמת יום הכיפורים בכלל, לא היה כל קשר לערבים או לישראל, אלא היה קשור ישירות במאזן-הכוחות בין שתי מעצמות-העל ולקביעת תחומי השפעתן. g

http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?ID=695

את הדברים אמר ח"כ יובל שטייניץ, יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראיון לרשת ב'; אמר עוד: ישראל וארה"ב מודאגות מדריסת הרגל והמעורבות של מצרים במגרש הפלשתיני להפסקת אש
21/11/2003 מאת: רנית נחום-הלוי

יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ יובל שטייניץ, אמר הערב (יום ה', 20.11.03) כי אם מדברים על הסכם הפסקת אש אשר לאחריו יהיה עתיד רע יותר - המדיניות הרווחת בממשלה היא, שעדיף לוותר על זה מראש.

את הדברים הוא אמר בראיון לרשת ב' של קול ישראל בעקבות הקולות הנשמעים על הפסקת אש מחודשת בין הרשות הפלשתינית לישראל. כמו-כן, בשל המפגשים החוזרים ונשנים של גורמי הביטחון במצרים עם ארגוני הטרור הפלשתינים, להשגת הודנא.

ח"כ שטייניץ הוסיף עוד, כי אחת ההתפתחויות המדאיגות ביותר את מערכת הביטחון בישראל והממשל האמריקני, היא דריסת הרגל של מצרים בתוך המגרש הפלשתיני. לדבריו, הדבר חמור עוד יותר משום שמצרים לא מעודדת לטפל בטרור ואף מדרבנת סחר לא חוקי של אמל"ח דרך גבול רפיח בדרום.

"... אפילו רגיעה זמנית שמהווה מצב רע יותר אני לא חושב שהיא ראויה. זו גם הדיעה של מערכת הביטחון. דריסת הרגל של המצרים זוהי טעות היסטוריות ואסטרטגית... אנחנו מאפשרים למצרים מעורבות המהווה פגיעה במפת הדרכים. מצרים עושה מאמצים להיות בעלת הבית הבוררת והמגינה על הרשות וארגוני טרור בנושא זה או אחר".

"מצרים משחקת משחק מתוחכם יותר מהחיזבאללה. מצד אחד היא בעד הפסקת אש, אבל מצד שני נגד מילוי התנאי הראשון של מפת הדרכים, פירוק תשתיות הטרור של ארגוני הטרור הפלשתינים. מצרים נותנת תמיכה לא רק פוליטית, אלא גם לוגיסטית לחמאס לג'יהאד וארגוני טרור. באופן הזה היא מתערבת לדרוס ולהתערב בענייניה הפנימיים של הרשות", אמר ח"כ שטייניץ.

"לא רק זאת", מוסיף ח"כ שטייניץ, כמדינה החתומה על השלום עם ישראל, ממשיכה מצרים להיות עוינת לישראל וסביב השעון היא מתכוננת לאפשרות של מלחמה עם ישראל. "מצרים היא בין המדינות המובילות במזרח התיכון אשר מתכוננת ברצינות לאפשרות של מלחמה מול ישראל. יותר מהלובים, הסעודים והאירנים. המצרים עורכים סימלציות של עימות צבאי עם ישראל והיא משקיעה כ-90% מהתל"ג בהתעצמות צבאית, מה שמאפיין מדינה בכוננות של מלחמה ולא במצב של שלום", אמר.

בשל כל זאת, הוסיף ח"כ שטייניץ ואמר כי לאחרונה נפגשו נציגי הממשלה עם רוב מנהיגי הקונגרס בסנאט, כאשר כולם ציינו את העובדה כי מצרים מתערבת יתר על המידה ב"הסכמי שלום" בין ישראל לרשות הפלשתינית. בתוך כך הוחלט בממשל האמריקני, כך לדבריו, להפעיל לחץ על מצריים כדי שתפעל להפסקת ההסתה לאנטישמיות ואנטי ישראליות. כן בכוונת ארה"ב ללחוץ על מצרים לנקוט באמצעים דרמטים ורצינים שיופסק העורף הלוגיסטי ממצרים לארגוני טרור פלשתינים.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34475-00.html?tag=0-54-15

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

סגן הרמטכ''ל, האלוף גבי אשכנזי.
צילום ארכיון

האלוף גבי אשכנזי הזהיר מפני התחמשותה האפשרית של איראן בנשק גרעיני. בהתייחסו לקיצוץ בתקציב הביטחון אמר: צה''ל לא יהיה מסוגל להעמיד את המענה הביטחוני הנדרש
שירות מעריב

''איום גרעיני על ישראל הוא עניין של זמן'', כך אומר היום סגן הרמטכ''ל, האלוף גבי אשכנזי. בנאום בפני המועדון המסחרי-תעשייתי אמר אשכנזי: ''הקשיים שמציבות מדינות המערב על איראן לא ימנעו ממנה להשיג יכולת גרעינית וישראל צריכה להיות ערוכה לכך''. בהתייחסו לנושא העיראקי אמר האלוף אשכנזי שעיראק לא תהווה איום צבאי על ישראל בשנים הקרובות.

סגן הרמטכ''ל התייחס גם לקיצוץ בתקציב מערכת הביטחון. לדבריו הסכום שדרוש היום לצה''ל כדי להתייעל הוא 36 מיליארד שקל. האוצר, לדברי האלוף אשכנזי, מוכן להעמיד לרשות מערכת הביטחון רק 32 מיליארד שקל.
בתקציב הזה, אמר אשכנזי, צה''ל לא יהיה מסוגל להעמיד את המענה הביטחוני הדרוש לישראל.

אשכנזי אמר שהוא מעריך שמערכת הביטחון תאלץ לפטר כ-600 עובדים. הוא גם אמר שבצה''ל שוקלים את האפשרות להפריט את הציוד של אוגדות המילואים ולשנות את תנאי הפרישה של המשרתים בקבע.

(21/11/03 , 18:45)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/592/037.html

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

בג"ץ הורה למדינה להשיב עד יום ו' על עתירה של 'איכות השלטון', להקפיא הליכי מינוי רמטכ"ל עד למסקנות ביניים של ועדת וינוגרד.
רותי אברהם

בג"ץ הורה למדינה להשיב עד יום ו' 26 בינואר, על עתירה הדורשת להקפיא הליכי מינוי רמטכ"ל. מדובר בעתירה שהגישה הבוקר התנועה לאיכות השלטון, בדרישה להקפיא את הליכי מינוי הרמטכ"ל עד לפרסום מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד.

השופטת אילה פרוקצ'ה הורתה כאמור למדינה להשיב על העתירה עד יום ו' הקרוב, וכן לקיים דיון בעתירה לא יאוחר מ 1 בפברואר.

יחד עם זאת, השופטת דחתה את הדרישה להוציא צו ביניים שימנע מראש הממשלה ושר הבטחון להגיש לאישור הממשלה את המלצותיהם בנוגע למועמד המועדף עליהם לתפקיד הרמטכ"ל.

הבוקר הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה להקפאת הליכי מינוי הרמטכ"ל עד לפרסום מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד. כמו כן דרשה התנועה להוציא צו ביניים המונע את הבאת המלצותיהם של שר הבטחון ורה"מ לממשלה, לצורך אישור רמטכ"ל.

בעתירה נטען כי יש להמתין עד שיתברר האם ועדת וינוגרד מצאה כי "המועמדים השונים העומדים על הפרק נושאים באחריות אישית לכשלים במלחמת לבנון, ולכל הפחות עד שיובהר האם ועדת וינוגרד בחרה להזהיר מי מאותם מועמדים ולמקד במי מהם אחריות במסגרת דו"ח הביניים, שעתיד להתפרסם כבר בשבועות הקרובים".

"כל המועמדים המובילים לתפקיד נמנים על הגורמים המרכזיים אשר הובילו את צה"ל במלחמה האחרונה ו/או הובילו את הכנת צה"ל למלחמה" טוענת התנועה, "אין כל היגיון או סבירות במינויו של אדם כעת, כאשר תוך שבועות מספר עשוי אותו מועמד להימצא כאחראי לכשלים אישיים הנוגעים למלחמה".

כמו כן, "יהיה זה בלתי מתקבל על הדעת, כי הגורמים הממנים מעליהם מרחפת עננת הבדיקה וחרב המסקנות האישיות, יקבלו בעיתוי זה החלטה כה גורלית ובעלת משמעות על מדינת ישראל בדמות מינוי רמטכ"ל לשנים הבאות".

עוד נטען בעתירה כי "בהנחה שהממשלה פעלה כאשר פיה וליבה שווים בעת שגוננה בפני בג"ץ על החלטתה להסתפק בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית, תחת הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אין היא רשאית לאחוז בשני קצותיו של החבל- גם לטעון כי החלטתה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית סבירה בשל הדימיון הרב בין שתי הועדות, וגם לפעול כעת באופן שיוצר עובדות בשטח, בהתעלם מתוצאותיו האפשריות של הליך הבדיקה הנמצא בעיצומו בימים אלו".

"חשיבות המינוי (במיוחד לאור מלחמת לבנון השנייה והשלכותיה); המנהל התקין; אמון הציבור והחלטתה של הממשלה עצמה - מחייבים כי ראש הממשלה ושר הביטחון ימנעו מקבלת החלטה על מינוי רמטכ"ל חדש, וזאת עד לאחר פרסום מסקנות וועדת וינוגרד", לשון העתירה של התנועה לאיכות השלטון.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/158714

מה באמת מקרינים להם היום?

א. צה"ל על סף התפרקות! סרבני פקודה הולכים חופשיים ברחובותינו כגיבורים של השמאל הקיצוני. קצינים בכירים במדים, כגנבים בלילה, מתקיפים באנונימיות החלטות ממשלה נבחרת או לאור יום מעניקים לעצמם זכות ביקורת בפומבי כשאין זכות כזאת במדינה דמוקרטית. בנוסף, מדליפים מצה"ל לצרכים פוליטיים, לכסות פשלות, כתגובה לקיצוצים...

ב. הממשלה מקרינה חולשה. במקום לנצח על הטרוריסטים (ואז מו"מ אם קיימת כתובת בדור זה), מנהלים איתם מו"מ תחת אש ומתגמלים אותם כאילו שאין לנו צבא חזק. מי מאיתנו לא מבין שזה מחזקם לרצוח, לחטוף, למחוק משפחות שלמות מהחיים?

ג. התקשורת הנתמכת שאינה פטריוטית. בשם חופש הדיבור והדמוקרטיה האנרכיסטית היא מהדהדת תעמולת הטרוריסטים, מנצלת גישת הסטריאוטיפים (המתנחלים, החרדים...) להשחיר ציבורים שלמים, נותנת לרוצחים ושולחיהם את המיקרופון ורחוקה מאד מתקשורת מאוזנת וכמובן מקצועית. בקיצור, במקום לאחד אותנו במסגרת הפלורליזם, היא מפצלת אותנו ללא רחמים.

ד. ההסתדרות מתנהגת כאילו שאין מלחמת קיום. במקום לחפש את הצדק בזמן חרום - שבו נרצחים יהודים כל שבוע - בשיטות שלא יחלישו את הכלל כגון בוררות חובה מוסכמת, ההסתדרות בוחרת בשיטה המחלישה, מפצלת את הכלל וכך מעודדת את הבאים להרגנו.

מכל זה המצרים יכולים להסיק את המסקנה שאם, למשל, יזיזו את רוב צבאם לגבולות ישראל - במקום להשאירם מערבה מתעלת סואץ - ישראל תתלונן, תתמהמה ולא תעשה דבר אלא תשלם את המחיר לגייס ולהחזיק עוד כ-75,000 חיילים להגנה נגד התקפה פתאומית.

באווירה הבינלאומית היום שבה ארה"ב תקועה בעירק (והבדלנים מתחזקים) ורוסיה והאיחוד האירופאי - שתומכים בערבים כמעט ללא סייג - מתעמתים בה על מנהיגות העולם, הדוגמה לעיל עלולה להיות ריאלית.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
10691 הודעות 10:14 10.05.03
mozes5 ידידי: חברי המשורר כתב את זה ולדעתי זה,
המשך לתוכן הודעתך הקצרה והשנונה...

שמעתי שסבא אריק..

מילמל משהו דומה...לבגין-בשעתו:

הוא טוען,שבערוב ימיו
היה רוצה לעשות שלום
ולא במרומיו, אלא כאן ועכשיו

ככה נכנס הדיבוק גם בבגין
בעיקבותיו- מכר את כל סיני
וקבע תקדים מסוכן

ועליו הסתמכו:

רבין ז"ל-בנושא הגולן
אסאד ז"ל-בנושא הגולן
עראפת בנושא השטחים
פרס בנושא השטחים והרמה

מחמוד עבאס יצא למסע מדיני בו ייפגש עם חוסני מוברק במצרים, עם המלך עבדאללה בירדן ולבסוף עם הנשיא בוש בבית הלבן.

כתבנו אריאל כהנא מציין כי חוסני מוברק, המקפיד להיות מעורב בכל המהלכים של ערביי הרש"פ, יתדרך את עבאס בדרכו לבית הלבן. מצרים פועלת ברשות באמצעות שיחות עם מנהיגים ושיגור שליחים לרשות, בין היתר כאלו המתווכים בין ערפאת לעבאס. אך לדברי כתבנו, מצרים מעורבת בזירה לא רק במישור המדיני אלא גם מסייעת להתחמשותה הצבאית של הרשות, כך אומר שר הביטחון שאול מופז בישיבת הממשלה. לדבריו, המצרים משתפים פעולה בהברחות נשק מסיביות מאזור רפיח. מופז סיפר על אחת החפירות שאורכה כ-70 מטר ושדרכה אפשר להבריח כמויות גדולות של נשק כמעט ללא הפרעה. המצרים, אמר מופז, יודעים על קיומה וגם מעורבים בעניין.

ד"ר ערן לרמן, לשעבר קצין בכיר באמ"ן, אומר לערוץ 7 כי מעורבותה של מצרים היא בעלת אופי מורכב. לדבריו, מצרים אינה מונעת הברחות באזור הגבול ודרך המנהרות גם משום שבאזור מוצבים כוחות מצריים באיכות בינונית. אולם ישראל, אומר לרמן, אינה מעוניינת כי כוחות מצריים איכותיים יתפרשו בגבולה משום שהכוחות הפרושים הם אלו שעליהם סוכם בהסכמי השלום. לישראל חשוב לשמור על העיקרון כי לא פורצים את מסגרות הסכם השלום בנוגע לנוכחות צבאית קבועה, שכן פריצה זו עלולה לגרום לנוכחות מצרית איכותית יותר. לפיכך ישראל מסכימה כי במרחב הגבול שלה עם מצרים יוצבו חיילים מצרים בעלי איכות בינונית תוך תשלום מחיר של הברחות נשים, סמים, כלי-רכב ואמל"ח וגם תשלום מחיר של הקושי לשלוט על מעברים ברשות לערבים המבקשים לעבור את הגבול.

לרמן הוסיף כי לדעתו מצרים אינה מעוניינת בהתלקחותו של הגבול. לדבריו, מצרים מתמרנת בין שני אינטרסים: מצד אחד לא לתת לישראל להשיג הישגים מתוך רצון להחזיר אותה "לגודלה הטבעי", להיותה מדינה קטנה וחסרת השפעה במזה"ת, ומצד שני להגיע לשקט וליציבות, ולשם כך היא צריכה למתן ולפעול בתוך הרשות. (ש.ח.)
http://www.a7.org/news.php?id=56085

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

מסה נוספת למאזן ההולך ומתערער במזרח התיכון .
מידל איסט ניוז

amit
חבר מתאריך 22.4.02
1748 הודעות 09:19 20.08.03

4. אל תאשים את מובארכ

תאשים את האמריקאים שנותנים לו כל שנה כשני מיליארד דולר
לרכישת ציוד צבאי.
כספי ה-FMS יכולים לשמש אך ורק לקניית נשק אמריקאי. מיליוני
מצרים חיים בעוני מחפיר, אבל אי אפשר לנצל אפילו סנט אחד
לשיפור מצבם הכלכלי.

אז מה אתה רוצה ממובארכ? כשנותנים לך, לא תיקח?

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
15199 הודעות 09:25 20.08.03

5. NZIV ידידי: להזכירך מה כבר מצרים קיבלה בעבר..
הלא רחוק...:-

2. מדאיג ! : מצרים תקבל עוד 100 טנקי אברמס
https://rotter.net/forum/gil/5047.shtml#2

14. מומחה איסטראטגי טוען שמצרים מתכוננת למלחמה...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5237&omm=14&viewmode=

NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
3663 הודעות 23:11 01.12.03

מצרים תתקין תותח חדיש לטנקי האברהמס שלה

ההצטיידות נמשכת במלוא עוזה.
http://www.menewsline.com/stories/2003/december/12_02_3.html




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

נפתח ביום רביעי וימשך שבועיים בבסיס ח"א "המלך פאיד" בטאא'יפ
שבסעודיה .

מטרת התרגיל לשפר את רמת שיתוף הפעולה בין 2 חילות האוויר .
וזה נשמע רע מאוד .

בוא נראה את הרקע: למצרים אסור להכניס מטוסי קרב לסיני , מה שמגדיל את זמן ההתרעה המוקדמת לישראל , אם המצרים יחליטו פתאום "להתפרע" .
ומה אנחנו רואים עכשיו: שהם מכניסים לנו את חיל האויר המצרי לחצר האחורית שלנו .

עכשיו אתם מבינים את המשמעות החמורה של התרגיל .
תרגיל דומה לא נערך מעולם במתכונת זו .
אז כדאי שהאחראים למעלה בישראל ישימו לב .
אילת יכולה לשמש מטרה במקרה ו.... .
http://www.menewsline.com/stories/2003/may/05_30_3.html

NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
2635 הודעות 10:46 29.08.03

@ ועוד בנושא

תרגיל משותף לחילות האויר הסעודי והמצרי

וזה צריך להתחיל להדאיג אותנו .
שימו לב, אתם שם למעלה!!
התרגיל יהיה בסעודיה.
http://www.arabicnews.com/ansub/Daily/Day/030528/2003052808.html

פורסם פה בעבר:
סעודיה מתקינה מערכות הגנ''א חדישות בסיוע ארה''ב

המערכת תכלול טילי פטריוט מהדור השני וכן מערכות אולטרא מודרניות נגד תקיפות אויריות .
עד כאן הלשון היבשה של הדיווח של העיתון "אלשרק אל-אואסט " .
ועכשיו לפרשנות:
למה לעזאזל צריכים הסעודים מערכת כל כך חדישה ומתקדמת ?
בא נראה מי האוייבים :
עירק? כבר לא .
מדינות המפרץ ? אף פעם לא היו .
ישראל ? אף פעם לא נחשבה כאוייב . להפך - הצד הזה נחשב כקיר בטחון עבורם .
מצריים ? לא ולא .
אתיופיה \תימן ? קטנים עליהם .
מה נשאר ? כוונות זדון ותכנון עתידי .
אתן לכם תסריט -שתורגל שוב ושוב בשנים האחרונות ע"י חילות האויר של מצרים וסעודיה .
במקרה , אבל רק במקרה ו..... יחליטו שם ( מצרים וסעודיה) שיש אפשרות
לדפוק את ישראל , יגיע חיל האויר המצרי לבסיסי קדומניים הקרובים לגבול ישראל ומשם , יחד עם ח"א הסעודי ינסו ל.... ( תדמיינו לבד) .
רק תסריט כזה זקוק למערכת הגנ"א כל כך משוכללת .
ותשאלו , ובצדק , אבל האמריקאים נמצאים שם ולא יתנו לזה לקרות!
אתם צודקים אבל , תזכרו מה היה במלחמת יום הכיפורים ,כשהמצרים זרקו את הרוסים ויצאו למלחמה .
בקיצור , " כל יצר האדם רע כל היום " .

הסעודים התחייבו בפני ארה"ב לא להציב את המטוסים בטבוק, אך לא עמדו בהבטחתם
03/09/2003 | עומר כרמון | [email protected]

ישראל דרשה מסעודיה באמצעות ארה"ב, לסלק עשרות מטוסי F-16, שהוצבו
בש"ת הצבאי, טבוק, הנמצא בצפון הממלכה, סמוך לגבול עם ישראל.
http://nfc.co.il/archive/001-D-29468-00.html?tag=0-14-24

ובכן , רק בשביל להפחיד אותכם קצת יותר , אז המטוסים על המסלולים
בשדה התעופה שקרוב לאילת הם לא 16-F , הם הרבה יותר מזה,
הם מדגם F 15 S , שהם החדישים ביותר מסוגם .

נפחיד אותכם עוד קצת :

לסעודים יש רק מדגם מתקדם זה כ- 312 מטוסים . ומול אילת הם החליטו
להציב כמה עשרות .

מי מפחיד אותם כל כך ? הצרפתיות המשתזפות עם הציצי בחוץ על חופי אילת ? ? או הבעל של שרי ?

למה לעזאזאל הם צריכים כל כך הרבה מטוסי תקיפה חייתים מסוג זה ? ?

אתם שם למעלה !! אנחנו מקווים שאתם לא יושנים...!!!

האמריקאים כבר לא בסעודיה על מנת להשגיח עליהם .


תהילים פרק קכז'

א שיר המעלות, לשלמה:
אם-ה', לא-יבנה בית-- שוא עמלו בוניו בו;
אם-ה' לא-ישמור-עיר, שוא שקד שומר.
ב שוא לכם משכימי קום, מאחרי-שבת--
אוכלי, לחם העצבים;
כן ייתן לידידו שינה.
ג הנה נחלת ה' בנים: שכר, פרי הבטן.
ד כחיצים ביד-גיבור-- כן, בני הנעורים.
ה אשרי הגבר-- אשר מילא את-אשפתו, מהם:
לא-יבושו-- כי-ידברו את-אויבים בשער.

בשנת 1995 מכרה ארה"ב לסעודים את המטוסים המשוכללים. ישראל טענה לאחרונה, כי אחד מתנאי המכירה היה כי המטוסים לא יוצבו בבסיס חיל האוויר בטטבוק, המרוחק רק 200 ק"מ מגבול ישראל.

עם פרוץ מלחמת המפרץ, העבירו הסעודים את המטוסים לטאבוק, בטענה כי ברצונם להרחיקם מזירת הקרבות בעירק. אך עם תום המלחמה השאירו את המטוסים באזור.

עוזר השר הסעודי הודה, כי רוב מטוסי ה-F-15 של סעודיה, נמצאים כעת בטאבוק. אך לטענתו, אין הדבר מהווה הפרה של ההבנות עם ארה"ב. לדבריו: "הממשלה הסעודית לא תסכים לשום לחץ הנוגע לעניינו הריבוניים".
http://nfc.co.il/archive/001-D-29539-00.html?tag=16-56-35

מקור סעודי אישר היום , שרב צי מטוסי ה- F15 S של סעודיה ,
המונה יותר מ-300 מטוסים מסוג זה בלבד , חונה למעשה בשדה תעופה זה .

לדברי המקור לא היתה שום פניה אמריקאית בנושא בשם ישראל .

המטוסים האלה פשוט יכולים להתניע ולהתחיל לטוס לכיוון ישראל ,
אין כח בעולם , שיעצור גל זה .

אחד ממסקנות מלחמת יום כיפור היו שאם יש תמונת מצב מאיימת על מדינת ישראל , פועלים כאילו הוכרזה מלחמה עם כל המשתמע מכך .

אבל נראה שאף אחד שם למעלה לא קרא על מסקנות אלו .

הלו ! אתם שם למעלה , לא לישון! ל צ ע ו ק !

לפחות את זה אם אתם לא מסוגלים ליותר!

http://www.menewsline.com/stories/2003/sep...er/09_05_2.html

On Monday, the International Atomic Energy Agency, which is investigating suspicions of a secret Iranian nuclear weapons program, demanded full disclosure from Tehran, including acceptance of snap inspections.

Iran insists its nuclear programs are only for generating electricity as oil supplies dwindle. It also has said its equipment was "contaminated" with enriched uranium by a previous owner.

But Israel estimates Iran is just two to three years from having nuclear weapons.

An Israeli government official said Iran does not yet have the right amount of enriched uranium, as well as some other chemicals, needed to build a nuclear bomb, but it has the "know-how" and the ability to develop the materials. The official spoke on condition of anonymity.

The delivery method the long-range Shahab-3 missile was successfully tested in July, and experts said Iran is to begin serial production within two years.

If diplomacy fails, Israel, which is about 600 miles to the west of Iran, has made clear a military operation is feasible.

Israeli security officials said Iran's nuclear program is a focus of the army's five-year strategic plan, and Prime Minister Ariel Sharon has ordered the Mossad spy service to keep a close eye on the developments in Tehran.

"Any Iranian regime knows of course that Israel has the capability, the wherewithal, to deal with a military threat," said Zalman Shoval, an aide to Sharon. "Hopefully, a military threat can be avoided, nipped in the bud ... before it begins and this is where the United States comes in."

Israel has never confirmed being a nuclear power, but it is widely believed to have nuclear weapons.

In 1981, a fleet of Israeli warplanes flew some 460 miles over Middle Eastern deserts and mountains to Baghdad sticking close to the ground throughout the flight to avoid being picked up by radars.

The warplanes let loose a string of bombs, knocking out Baghdad's nuclear reactors and halting Saddam Hussein's progress in obtaining nuclear weapons.

At the time, the operation was internationally condemned, even by Israel's staunchest ally, the United States.

However, the Sept. 11, 2001, terror attacks on the United States have changed the rules.

U.S. troops have overthrown regimes in Afghanistan and Iraq, both on Iran's borders, in less than two years. Tehran is aware that as a member of President Bush's "axis of evil" it could be next in line.

"Iran must cooperate fully. Iran has pledged not to develop nuclear weapons and the entire international community must hold that regime to its commitments," Bush recently said.

Iran apparently believes the attack could come from the United States or Israel and announced it was increasing its defense spending this year.

Iranian Foreign Ministry spokesman Hamid Reza Asefi recently warned Israel against embarking on an "adventure" similar to the 1981 strike, saying "it will pay dearly" if it does so.

The United States and Israel would most likely choose to carry out pinpoint strikes on Iranian nuclear facilities, rather than a large-scale assault if forced to take military measures, said Ephraim Kam, a researcher with Tel Aviv University's Jaffee Center for Strategic Studies. Kam released a study last week on Iran's nuclear capabilities.

"A combination of nuclear capabilities and long-range missile capabilities...combined with their position that Israel should not exist is a real threat," Kam said.

Suspicions about Iran's nuclear activities prompted IAEA chief Mohamed ElBaradei in February to tour Iran's nuclear facilities, including the incomplete plant in Natanz, about 300 miles south of Tehran. Diplomats said he was taken aback by the advanced stage of a project using hundreds of centrifuges to enrich uranium.

Another, larger uranium enrichment facility, is to be completed within the next few years, Western intelligence agencies discovered with the help of Iranian opposition groups.

ElBaradei has said that Iran's nuclear program has been going on far longer than the agency had realized and that it's possible Tehran had bought nuclear components on the "black market."

"I would urge Iran in the coming weeks to show proactive and accelerated cooperation, and to demonstrate full transparency by providing the agency with a complete and accurate declaration of all its nuclear activities," he said Monday in Vienna, Austria.

The United States is pushing the IAEA to report to the U.N. Security Council that Iran is violating nuclear safeguard regulations, opening the door to economic sanctions. Tehran recently signaled that it is open to negotiating terms for snap U.N. inspections of its nuclear sites.

אתר משרד המידע הרשמי של מצרים מפרסם ספר אנטישמי המעליל על היהודים עלילת רצח שביצעו כביכול לפני אלפיים שנה, ובו טבחו מאה ארבעים וארבעה אלף תינוקות.

בפרסום מתואר הספר כמגולל את השתלשלות חששם של היהודים באותה תקופה מפני לידתו הקרובה של תינוק בבית לחם, תינוק שיגדל להיות המשיח, וייטול מהיהודים את ההגמוניה, את השליטה ואת המלוכה, ואף יביא להמרת דתם.

הספר כתוב אנגלית, וקובע כי בעקבות חששם זה של היהודים יצאו למסע טבח מזעזע, ובו נרצחו מאה ארבעים וארבעה אלף תינוקות בני העיר. הספר פורס את התיאור הקשה של האמהות המבקשות להתגונן מפני היהודים אך ללא הצלחה.

אתר ההסברה של ממשלת מצרים מספר עוד כי בספר מרוכזות חמישים עבודות אמנות של ציירים מכל העולם, שתיארו במכחולם את הטרגדיה שבמעשה הטבח היהודי. עם זאת מוסיף האתר וקובע כי כל מעשה הטבח שנעשה אז הרי הוא כאין וכאפס לעומת מה שעושים צאצאי הטובחים, הלא הם "היהודים הנאצי-פשיסטיים בג'נין, שכם ורמאללה".

המלצת האתר הרשמי אינה מסתיימת בטרם משוגר העידוד לסופרים נוספים להמשיך ולתאר את אופיים הרצחני של היהודים. זאת תוך המלצה לתת דגש על כך שהמאבק הישראלי בפלשתינים אינו מלחמה כי אם טבח ורצח.

כמו כן יצויין כי באתר המידע הרשמי של ממשלת מצרים מקום נרחב לתיאור מעשי טבח כביכול אותם ביצעה ממשלת ישראל בפלשתינים. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=60130

טאקק
זוהי ידיעה מדאיגה ומסוכנת ביותר - תוספת שלי:
ממשלת מצרים נקטה בצעדי חירום בנושא ומקצה מיליארד ו- 200 מיליון
לטובת אספקת מצרכים בסיסיים כגון קמח, שמן וסוכר. הוחלט על ייבוא
100 אלף טון קמח מארה"ב - 2,371 מתוך 6,500 מאפיות ברחבי מצרים
יקבלו אספקת קמח ויהיו נתונות לפיקוח הדוק בנוגע לחלוקתו.

ראש ממשלת מצרים, עאטף עובייד, צריך לספק דו"ח אחת לשעתיים לחדר
המצב שהוקם בעקבות מצב החירום.

מובארק יכנס תוך 48 ש' ישיבת חירום לבחינת המצב.

עיתוני מצריים גדושים בידיעות בנושא. הכותרות הראשיות:
"משבר הלחם במצרים"



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

ארה''ב תמכור למצרים טילים נגד ספינות

ארה"ב השלימה עסקה למכירת טילים נגד ספינות למצרים ולאיחוד הנסיכויות הערביות. משרד ההגנה האמריקאי יספק את הטילים ב-18 החודשים הבאים.

WASHINGTON -- The United States has completed a deal for the delivery of Harpoon advanced anti-ship missiles to Egypt and the United Arab Emirates.

The Bush administration has approved the sale and delivery of scores of Harpoon Block 2 missiles and warheads for Egypt and the UAE. The Defense Department plans to supply the missiles over the next 18 months.

Under the contract awarded by the Pentagon, the Boeing Co. has received a $10.8 million project for the production of 86 Harpoon Missile Block 2 retrofit kits and 24 warhead section kits, for the governments of Egypt and the the UAE.

Officials said Egypt will obtain 62 retrofit kits and the UAE will receive 24 retrofit kits. The work will be performed in the United States.

מטוס נוסעים סעודי חדר לפני שעה קלה למרחב האווירי
של מדינת ישראל במהלך טיסה ממצרים לסעודיה.

המטוס זוהה מעל סיני כשהוא טס לכיוון אילת והוזנק לעברו זוג מטוסי קרב מבסיס חיל האוויר בדרום הארץ. המטוסים יצרו קשר עם המטוס הסעודי והורו לסוב על עקבותיו וליוו אותו אל מחוץ למרחב האווירי של מדינת ישראל.

המטוס אליו הוזנקו צמד מטוסי הקרב של חיל האויר התגלה כמטוס שכמעט חדר בשוגג לשמי ישראל. דובר צה"ל דווח כי מדובר במטוס סעודי שסטה ממסלולו. הוא לא חדר לתחום האווירי אך כיוון שסטה ממסלולו והתקרב לגבולנו, המטוסים שלנו הוזנקו אליו וליוו אותו בחזרה למסלול שלו.

היום בצהריים חדר מטוס שהיה בתחילה חשוד כסעודי את גבול שמיה של ישראל מכיוון גבול ישראל-מצרים. שני מטוסי קרב של חיל האויר הישראלי הוזנקו לעברו, כך מדווח כתבנו קובי פינקלר. המטוס המסתנן לווה על ידי צמד המטוסים לעבר השטח ממנו בא.

טייסי חיל האוויר יצרו עם טייס המטוס הרוסי קשר ומשהוברר כי חדר לישראל בטעות הורו לו להתלוות אליהם בדרכו חזרה למצרים. יצויין כי המטוס נקלט במכשירי המכ"ם כבר בטיסתו מעל סיני, עובדה שהקלה על ההיערכות להזנקת הטוסי הקרב הישראליים אליו.

דובר צה"ל דווח כי מדובר במטוס סעודי שסטה ממסלולו. הוא לא חדר לתחום האווירי אך כיוון שסטה ממסלולו והתקרב לגבולנו, המטוסים שלנו הוזנקו אליו וליוו אותו בחזרה למסלול שלו.

כתבנו מזכיר כי לפני כחודש התקבל מידע לפיו ארגון אל קעידה מתכוון לחטוף מטוס משטח סעודיה ולהפילו בישראל. עובדה מציבה את כוחות הנ.מ. של חיל האוויר הישראלי בכוננות על.

(פ.ק.)
http://www.a7.org/news.php?id=61283

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

ההתראה של האמריקאים אכן התממשה: מטוסי קרב מסוג F-15 השייכים לחיה"א הסעודי, נעלמו לפני כשבועיים ואיתם 9 טייסים (מפקד טייסת+8 טייסים נוספים)!!! חיה"א הסעודי אינו יודע מה עלה בגורלם של המטוסים והטייסים וגופי המודיעין השונים בעולם לחוצים מאוד בניסיון לאתרם.

מה שרוב העולם לא יודע הוא, שסעודיה העבירה את עשרות מטוסי קרב (מס' מסויימים מדברים על קרוב ל-200 מטוסי קרב), מתוך מטרה ליצור הגנה וחיץ בינה ובין ישראל. זאת במטרה למנוע התקפה על ישראל של מטוס קרב בודד או מס' מטוסים שיבואו משטחה של סעודיה (ראו הפסקה לעיל).

ישראל אומנם העבירה מחאה לסעודים ולאמריקאים, אך נרגעה וירדה מהנושא מהר מאוד, זאת לאחר שהאמריקאים יידעו את ישראל לגבי ההתראה שהועברה לסעודיה.
מקור: ארגון ביון עצמאי, לא ישראלי, שאינני יכול לחשוף.

מה המטרה של ההתחמשות המצרית הזאת?
לאחרונה דיווח NZIV על התחזקות בחיל הים המצרי.
https://rotter.net/forum/gil/5237.shtml#58

מה המטרה?

TEL AVIV -- Egypt'a air force has undergone the most significant modernization of any military in the Arab world.
A report by the Jaffee Center for Strategic Studies said the Egypt has developed a powerful offensive air capability that could challenge any country in the Middle East, including Israel. But the report said Egypt's air force has been hampered by inadequate training and systems integration.

"The Egyptian Air Force has attempted one of the most far-reaching modernization efforts of any Arab air force in the Middle East, weathering the burdensome transition from Russian systems and doctrines to Western ones," the report, authored by Col. Shmuel Gordon, said. "Moreover, the Egyptian Air Force's increasing confidence is reflected in its acquisition of aircraft for deep-penetration strikes into enemy territory. Previously, the importance of this potential mission was downplayed, but today it probably represents a more substantial role."

The report, entitled "The Egyptian Air Force: Modernization Efforts And American Assistance," is part of a new book published by the Tel Aviv University center. The book is entitled "Dimensions of Quality A New Approach to Net Assessment of Airpower" and advocates a reassessment of military strength.

"כולם היו בני"

אם מישהו יכול להביא את הדו"ח המקורי לפורום זה יועיל לתמונה המלאה .
לצערי אני נאלץ לקרוא את הדו"ח בעיתון ערבי .

יום ראשון, 2 בנובמבר 2003, 9:39 מאת: רויטרס, מערכת וואלה!

א-שארע. נופח או לא נופח? (צילום: רויטרס)שר ההסברה הסורי ריכך דברי א-שארע שאמר כי דמשק עלולה לפגוע ברמת הגולן במקרה של תקיפה ישראלית נוספת. השר ציין כי חברו רק "פטפט עם התקשורת"

סוריה מורידה בחשיבות איומים שהפנו נציגיה נגד ישראל ומגדירה אותם "מוגזמים ומוצאים מהקשרם". שר ההסברה הסורי "ריכך" בראיון המתפרסם היום את דבריו של שר החוץ, פארוק א-שארע.

פרסומתשר החוץ הסורי אמר, בראיון שהעניק לעיתון בריטי בשבוע שעבר, כי אם ישראל תתקוף את מדינתו בשנית תגיב סוריה בחריפות, בין היתר בפעולה נגד ישובים ישראליים ברמת הגולן. שר ההסברה, אחמד אל חסן, הגדיר את הערות א-שארע כ"פטפוטים עם התקשורת". לדברי אל חסן, "שר החוץ אמר כי סוריה ריסנה את עצמה כדי למנוע הסלמה באזור אך הזהיר כי העם הסורי עשוי לקחת את העניינים לידיו ולפעול נגד ההתנחלויות ברמת הגולן". שר ההסברה הסורי הדגיש כי דברי חברו לממשלה "הוצאו מהקשרם".

כזכור, בחמישי באוקטובר תקפו מטוסי חיל האוויר מחנה אימונים של ארגוני טרור פלסטינים בלב סוריה. בסוריה נשמעו שורה של התבטאויות בעקבות התקיפה שכללו איומים מפורשים יותר ופחות. ארה"ב ביקשה משתי המדינות להוריד את הטונים כדי למנוע הסלמה מיותרת באזור.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
18506 הודעות 10:58 02.11.03

2. הפוך על הפוך.........מבצע ההונאה ממשיך !!!!

flash_gordon
חבר מתאריך 13.5.02
105 הודעות 12:12 02.11.03

3. הסבר נמק וכו''

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
18506 הודעות 12:20 02.11.03

4. בגדול....1. בשלושה החודשים האחרונים מפגשים של
בתגובה להודעה מספר 3

מוברק, אסאד ג'וניר, פאהד נסיך הסעודי לפחות
פעמיים, כאשר הם אישית מבקרים אחד אצל השני,
זה לא מזכיר לך את המפגשים שלפני מלחמת יום
הכיפורים בין סאדאת, לחפאז האבא לבין הנסיך הסעודי.....??
2. התחמושותה של מצריים...!!!

3. התחמשותה של סעודיה....!!!

@ כמו כן...:-

הידיעה האחרונה מה-24 שעות האחרונות, כנס ותווכח...:-
חשיפה:כך נראה בסיס הטילים הגרעיניים של סעודיה
https://rotter.net/forum/scoop/5648.shtml

כנס בבקשה גם לתגובתי להחשיפה זו...

NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
3165 הודעות 23:36 02.11.03

6. והנה מפגש הקושרים....לא מזכיר לכם נשכחות??
בתגובה להודעה מספר 4

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2811483,00.html

מובארק ואסד ידונו ב"איומי ישראל נגד סוריה"

מובארק. אריק רוצה עוד חזיתות
צילום: רויטרס

פסגה בדמשק: נשיאי מצרים וסוריה ידונו בשורה של סוגיות, ובראשן עליית מפלס המתח בין ישראל לבין סוריה בעקבות תקיפת חיל האוויר ליד דמשק. עוד על הפרק: הנושא הפלסטיני ועיראק
עלי ואקד



אסד. חושש מהסלמה?
צילום: איי פי

פסגה מצרית-סורית בדמשק: נשיא מצרים, חוסני מובארק, יוועד מחר (יום ב') עם נשיא סוריה, בשאר אסד, לראשונה מזה 4 חודשים.

דיפלומט בכיר בקהיר אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי שני המנהיגים ידונו ב"איומי ישראל נגד סוריה, ועליית מפלס המתח בין שתי המדינות", כשהכוונה לתקיפת חיל האוויר במחנה האימונים הפלסטיני ליד דמשק לפני כחודש.

בעקבות התקיפה, האשים בשבועות האחרונים הנשיא מובארק את ממשלת שרון ב"ניסיון לפתוח בחזיתות חדשות במזרח התיכון". לטענתו, "ראש הממשלה הישראלי שרון רוצה לפתוח חזיתות נוספות - וזו טעות. מי שמשלם את המחיר הוא האזרח הקטן בישראל, שלא יוכל לחיות בשלום".

מובארק ואסד נועדו לאחרונה בקהיר, ב-7 ביולי השנה. בפגישה זו קראו לצרף את סוריה לתכנית "מפת הדרכים" ולהניע מחדש את תהליך השלום במסלול הסורי-לבנוני.

הפסגה המצרית-עיראקית בדמשק צפויה לעסוק גם במצב הפלסטינים בשטחים ובסוגייה העיראקית. בנושא זה יש לציין כי שני המנהיגים יוועדו פחות מ-24 שעות לאחר כינוס שרי החוץ של המדינות השכנות לעיראק, שהתקיים אף הוא בדמשק, ובו קראו שרי החוץ למעורבות גדולה יותר של האו"ם בעיראק.

הודעת הסיכום של הכינוס קבעה בין היתר כי שרי החוץ מתנגדים לכל פגיעה באזרחים בעיראק - רמז לכך ששרי החוץ של המדינות המשתתפות, ובהן סוריה, סעודיה, ירדן, מצרים, טורקיה, איראן וכווית, מבדילות בין פגיעה באזרחים לבין פעולות נגד כוחות הצבא האמריקנים במדינה.

(02.11.03, 22:49)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2811483,00.html

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
18509 הודעות 23:52 02.11.03

7. מובארק מקבל תידרוך מאסד מה נאמר בינו לבין....
בתגובה להודעה מספר 6

ח"כ עזמי בשארה,על תוכן פגישתם בנסיכות קטאר לפני כשבועיים...

בשארה, פגישה בקטאר

ח"כ עזמי בשארה נפגש הבוקר בקטאר עם נשיא סוריה
הפגישה ארכה כשעה; דנו בה בפעולות צה"ל נגד הפלשתינים,
במצב במזרח התיכון ובלחצים שמפעילה ארה"ב על סוריה
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32502-00.html?tag=23-53-59

@ הפגישה הסתיימה והסיכום הוא...:-

מובארק לאסד: תומכים בכם מול הפרובוקציות מישראל

נשיא מצרים נפגש עם עמיתו הסורי, בניסיון להוריד את המתיחות בין סוריה לישראל ולארה"ב. שני המנהיגים דנו גם בהתפתחויות בעיראק
עלי ואקד

"מצרים מביעה את תמיכתה המלאה בסוריה לנוכח הפרובוקציות של ישראל", כך אמר הערב (יום ב') נשיא מצרים, חוסני מובארק, לעמיתו הסורי, בשאר אסד, בפגישת פסגה בדמשק.

מובארק הגיע לביקור בזק בדמשק, במהלכו דן עם נשיא סוריה במצב בעיראק ובשטחים. שני המנהיגים דנו בתקיפת חיל האוויר הישראלי ליד דמשק ערב יום הכיפורים, ובאיומים שמשוגרים מישראל לעבר סוריה, בעקבות ההתקפות החוזרות ונשנות מצד חיזבאללה. נשיא מצרים ניסה למצוא דרך להוריד את המתיחות בין המדינות.

נשיאי מצרים וסוריה דנו גם בהידרדרות היחסים בין דמשק לוושינגטון, על רקע קבלת "חוק האחריות הסורית" בקונגרס האמריקני, המטיל על סוריה סנקציות בעקבות "תמיכתה בטרור וסירובה לסגור את הגבול עם עיראק בפני חדירת פעילי טרור", כהגדרת הקונגרס.

שני האישים דנו גם בהתפתחויות בעיראק, וזאת יממה לאחר כינוס שרי החוץ של המדינות השכנות לעיראק, שהתקיים אף הוא בדמשק, ואשר במהלכו קראו המדינות למתן הזכות לעם העיראקי להגדרה עצמית ולמעורבות יתר של האו"ם במדינה.

קהיר חוששת מהיווצרות מוקדי מתיחות נוספים באזור, לצד עיראק והשטחים הפלסטינים. על החשיבות הרבה שמייחסת מצרים לעניין תעיד הפמלייה הבכירה שליוותה את מובארק בביקורו בסוריה, וכללה בין השאר את יועצו, אוסאמה אל-באז, את שר ההסברה, ספוות א-שריף, ובעיקר - את ראש המודיעין, עומר סולימאן, שמשמש כמתווך המצרי העיקרי בין ישראל לרשות, וכמי שליווה את דיוני הפלגים הפלסטינים בנושא הפסקת-האש מוקדם יותר השנה.

(03.11.03, 23:16)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2811980,00.html

THE ASSOCIATED PRESS

DAMASCUS, Syria -- Syria does not doubt that President Bush is sincere in his urging a more stable Middle East but believes his policies are spoiling American relations with Arabs and Muslims worldwide, a Syrian Cabinet minister said Saturday.

The comment in a government newspaper was the first official Syrian reaction to Bush's speech Thursday in which he called for greater democracy in the Middle East and criticized Syria and Iran in particular, accusing them of torture and oppression.

Iran was harsher in its response, calling Bush's speech an "interference" in Iran's internal affairs and saying the American leader had no business preaching democracy after U.S. support of authoritarian leaders in the Mideast and elsewhere.

Syrian Minister of Immigrant Affairs Buthayna Shaaban addressed Bush, saying, "We do not doubt your intentions (that) you are really desirous to make the Middle East a safer and more stable place."

But "please allow us to tell you that your policy throughout the past years has raised the level of ... hatred, closed all peace horizons and caused big damage to the reputation of the United States," she wrote in the daily Al-Thawra.

Shaaban said solving the Middle East's problems requires dealing with people "on an equal footing" and abandoning "bias, violence, racism, occupation, settlement and repression." The comments were a repetition of Syrian criticism that the United States is biased toward Israel and that the Jewish state oppressed Palestinians and was occupying more Arab land.

Shaaban said persisting in current Middle East policies will cause "a bigger suffering to the region's peoples, widen the gap between the U.S. and the whole world, and also threaten international peace and security."

לקוראי אנגלית, מעט חומר למחשבה.
החומר כולל ניתוחים הקושרים את הטרור לנשק הגרעיני.

Terrorism and Nuclear Weapons

On 11 September 2001, three airplanes, commandeered by terrorists, slammed into the World Trade Center and the Pentagon ripping huge holes in the financial stability of the US and the world, and tearing apart the veneer of security from attack held by the US - the world’s pre-eminent nuclear power. Nuclear deterrence, the cornerstone of US security policy, was supposed to deter any power from attacking the USA or its allies. But it failed completely in preventing these attacks.

Using nuclear weapons against terrorists
The Pentagon, in an attempt to restore some security value to nuclear weapons, recommended that their use be an option in what appears will be a long drawn-out war against terrorism. This was supported by some members of the US Congress, but did not appear to find favour with the US administration. Indeed any such use would be extremely counter-productive. It would create unwarrantable civilian casualties and generate considerable anti-US sentiment, possibly encouraging the use of weapons of mass destruction in return against the US and its allies. In addition, it would be highly unlikely that any use of nuclear weapons could destroy or disable the infrastructure of a terrorist organisation. Such organisations do not have their personnel or military equipment concentrated in geographical locations that can be destroyed by large explosive devices. Rather they are spread out in cells interspersed in urban and rural locations around the world. Many of the terrorists in the attack against the World Trade Center and the Pentagon, for example, were living and operating in cities in the US.

In addition, the use of nuclear weapons against a terrorist organisation, or a direct threat of such use, would be unlikely to deter it from using nuclear weapons or WMD, but would rather have the opposite effect. Terrorists are often prompted by a psychology of “heroic” response to perceived aggression, including the acceptance of personal death in the battle against evil. A threat of nuclear weapons against them would likely increase their perception of the evil of the state they are fighting against, and give them justification for responding in kind. Despite all this the potential use of tactical nuclear weapons in the anti-terrorist campaign cannot be ruled out. The NWS have given assurances that they will not use nuclear weapons against a non-nuclear state but the US has qualified this to allow for a nuclear strike if a weapon of mass destruction is used against the US. It is unclear whether a terrorist attack involving massive loss of life would be considered the use of a weapon of mass destruction.

Terrorists using nuclear weapons
In putting the terrorist attacks on 11 September into perspective Jayantha Dhanapala, the United Nations Under-Secretary-General for Disarmament, has warned, "We need to be aware of the fact that this situation could have been much worse than it has been -- consider for example if weapons of mass destruction were used by these terrorists.” Gary Milhollin, head of the Washington-based Wisconsin Project on Nuclear Arms Control, foresees "a definite risk" of a nuclear attack by terrorists in the next decade--say by Sept. 11, 2011.

The acquisition and use of nuclear weapons by a terrorist organisation is indeed becoming more likely, by theft or construction of a nuclear explosive device. Terrorists may steal a nuclear bomb, as the security of such weapons is questionable. In the Russia there is particular concern over certain ambiguities regarding suitcase sized “mini-nucs”, though even larger nuclear weapons, such as those possessed by Pakistan, could be stolen with a large truck.

Acquiring the necessary fissile material and constructing a nuclear explosive device would be complicated though certainly possible for a sophisticated terrorist group. Plutonium oxide, which can be acquired from plants reprocessing spent nuclear-power fuel elements, or by separating the plutonium oxide out from MOX fuel, can be used as a fissile material for a nuclear bomb. Such a bomb would require the construction of an implosion type of nuclear explosive device, the type used on Nagasaki a more difficult design.

Though highly enriched uranium is more difficult to acquire than plutonium, the gun-type nuclear explosion device that could be used with HEU, as was used in Hiroshima is the simplest of such devices to design and construct. Even if a nuclear explosive device failed to create a significant nuclear explosion the dispersion of radioactive material would act like a radiological weapon.

Convention on Nuclear Terrorism
States are currently negotiating a Draft Convention on Nuclear Terrorism which would provide procedures for dealing with seized nuclear material and provide cooperation on criminal investigations and prosecutions, but would not address the current dangers of unsafeguarded nuclear facilities of the nuclear weapons states, stockpiles of nuclear weapons and fissile material holdings. Negotiations are also floundering on the legality of the threat or use of nuclear weapons as many non-nuclear states believe that, in light of the 1996 ruling of the International Court of Justice, any threat or use of nuclear weapons would be illegal whether that be from a non-State organisation or a NWS.

Draft Convention: www.un.org/law/terrorism/english/c653_l4e.pdf

Nuclear Disarmament
Dhanapala argues that the only way to prevent terrorists acquiring or using nuclear weapons is to eliminate nuclear arsenals and secure stocks of fissile material. “We need to eliminate weapons of mass destruction because they could fall into the hands of terrorist." Other authorities agree. IPPNW (Crude Nuclear Weapons: Proliferation and the Terrorist Threat, 1996) calls for the elimination of nuclear weapons under a negotiated Nuclear Weapons Convention which would establish stringent international controls on fissile material to prevent it getting into the hands of terrorists.

Frank Barnaby (Waiting for Terror: How Realistic is the Biological, Chemical and Nuclear Threat, 2001) notes that “The ability of the intelligence community to identify and predict threats of terrorist attacks with weapons of mass destruction is crucial if such attacks are to be prevented.” International cooperation, increased transparency of nuclear holdings and infrastructures and enhanced societal verification is necessary in order to develop such intelligence. Datan and Ware (Security and Survival: The Case for a Nuclear Weapons Convention, 1999) argue that “The verification systems established under a nuclear weapons convention would make it easier to discover a potential terrorist threat from diversion of fissile material or technical expertise in time to prevent the building of a bomb.”

בימים אלה התקימה ועידה בינלאומית בנושא
http://www.pnnd.org/vancouver_meeting.htm

WASHINGTON -- The United States has refused to address the issue of deployment of Saudi F-15S fighter-jets in a base near the Israeli border.

State Department spokesman Richard Boucher was asked about the F-15S deployment in the northwestern Saudi base of Tabuk, located more than 150 kilometers from the Israeli port city of Eilat. It was the first time Boucher fielded the Saudi F-15S question at a State Department briefing.

Congressional sources said the deployment of the F-15s at Tabuk violate U.S. export terms in 1978. They said Saudi Arabia has violated the F-15 ban in the 1980s.

Boucher did not deny that the F-15s were at Tabuk. But he would not say whether this deployment threatened Israel or violated export terms.

----------------
#1,יתגובת ארה''ב - לא הפתעה
נכתב על-ידי Hermon בתאריך 03.11.03 בשעה 23:28
בתגובה להודעה #0

אותו סיפור היה בזמנו עם תפיסת מיצרי סיני, לאף אחד לא היה אכפת.
אם ישראל לא תגיב בזמן, יחזור הסיפור של הזזת הטילים לכיוון התעלה ב 1972 בניגוד להסכם חתום.

אם ישראללא תגיב, המטוסים הללו יהוו גורם סיכון מספר אחד לכור האטומי בדימונה כאשר מצרים תפתח במלחמה נגד ישראל.

----------------
#2,יהארסנל הגרעיני של ישראל לא מסתכם בדימונה
נכתב על-ידי danv בתאריך 03.11.03 בשעה 23:32
בתגובה להודעה #1

כך לפחות אני מקווה.
חוץ מזה, היום ברגע שמטוס נכנס עם כנף אחד לשטח ישראל ישר מועלים כמה מטוסי חיל אויר לעברו.

----------------
#3,יוכשיכנסו 200 מטוסים, מה ח''א יעשה? ואם אחד
נכתב על-ידי y123 בתאריך 04.11.03 בשעה 00:24
בתגובה להודעה #2

או שניים מה-200 כן יחדרו וישנו קצת את הנוף בבאר שבע או מרכז ת"א (דקותיים טיסה) מה תאמר אז? "אבל ח"א העלה מטוסים לאוויר".

----------------
#4,ילא ברורה לי שוויון הנפש בה זה מתקבל בציבור
נכתב על-ידי Hermon בתאריך 04.11.03 בשעה 00:37
בתגובה להודעה #3

על ידיעה כזאת צריכים לנוע אמות הסיפים,
הנושאים העיקריים על סדר יומו של העם זה פסטיבל רבין או פסטיבל ההדלפות.
אם לא נתעורר מהחלם, ידאגו המצרים להעירנו בטיפול בהלם.

----------------
#5,יהציבור
נכתב על-ידי Yac בתאריך 04.11.03 בשעה 07:28
בתגובה להודעה #4

אדישות הציבור בישראל, ידועה ומוכרת.
רוב האוכלוסיה זקנה ותשושה, ועסוקה ב"איך לגמור את החודש".
המוזר כאן, היא אדישות הסטודנטים.
בעוד בארצות המערב, הסטודנטים הם אלה שיוצאים להפגין,
נגד עיוותים ועוולות, כאן האוכלוסיה הזו שקטה ועלומה.

כנראה שהסטודנט הישראלי עסוק בבעיה "איך לגייס את הכסף לתשלום שכר הלימוד".

הציבור הישראלי גם תמיד מופתע מהמתרחש.

----------------
#7,יאני מתכונן לפנות למפקד ח''א בשאלה ישירה בנושא
נכתב על-ידי NZIV בתאריך 04.11.03 בשעה 09:27
בתגובה להודעה #4

את התשובה המלאה אביא לפורום .
כדאי להמתין

----------------
#12,ימה אתה מצפה שיגיב?
נכתב על-ידי Hermon בתאריך 04.11.03 בשעה 10:47
בתגובה להודעה #7

חיל האוויר דרש שלא לוותר למצרים מיד לאחר קידום הטילים ב 72, חיל האויר הזהיר במפורט מה תהיה העלות למחדל.
חיל האויר דרש לבצע מתקפת הגנה לפני פרוץ האש ביום כיפור. אף אחד לא נענה להם.
חיל האויר דרש להשמיד את הטילים הסורים עוד ב"שלום הגליל". האם מישהו בממשלה הצטרף לדרישה?

----------------
#8,יאין כח בעולם -שיכול לעצור גל של 300 מטוסי F15
נכתב על-ידי NZIV בתאריך 04.11.03 בשעה 09:33
בתגובה להודעה #3

אפילו שימריאו רק רביעיה רביעיה ללא הפסק .
חד וחלק!!!!

----------------
#15,ימטוסי ירוט עולים לאויר הרבה לפני שנכנסים
נכתב על-ידי ברקן101 בתאריך 05.11.03 בשעה 05:00
בתגובה להודעה #2

לשטח האוירי של ישראל.

----------------
#6,ילמה אני חושב שאתם קצת נסחפים ?
נכתב על-ידי avvvi בתאריך 04.11.03 בשעה 09:17
בתגובה להודעה #0

תראו אני בטוח שישראל פותחת עין גדולה עם כל מה שקורה מסביב
שדה תעופה אחד לא יכול להזניק 200 מטוסים בשניה

ברגע שיונקו 2-3 מטוסים כהלו
ישר ח"א יזניק את כל שדות התעופה שלו לטיפול מהיר
המטוסים יופלו מהר מאוד
וכל שדה התעופה יושמד

ותאמינו לי אפילו אני לא חושש מזה
ואני תושב הדרום !!

----------------
#9,ינישמע מוכר..רגע...רגע..אה כן: מישהו אמר
נכתב על-ידי y123 בתאריך 04.11.03 בשעה 09:36
בתגובה להודעה #6

משהו דומה לגבי המצרים באזור 1973 או קצת לפני...
התגובה שלך ממש מטופשת, למה להתמודד עם איומים אם ניתן למנוע אותם ולחסוך חיי אדם.

----------------
#11,יבוודאי
נכתב על-ידי Yac בתאריך 04.11.03 בשעה 10:37
בתגובה להודעה #6

ערכתי לאחרונה בתאריך 04.11.03 בשעה 10:40 בברכה, Yac

הטייסים שלנו הרבה יותר טובים.
המטוסים שלנו מתוחזקים הרבה יותר מקצועית.
לצה"ל תקציב בטחון מתאים ואין מחסור בחלקי חילוף.
צה"ל מפיק כל הזמן לקחים, וההפקה משמשת לשיפור טעויות.
מעולם לא היתה ישראל חזקה ויציבה יותר.
מיטב המוחות בפקידות הממשלתית ובצמרת הצבא.
כמו שבנינו את מערכת המשפט הטובה בעולם, כך בנינו את מערכות הלחימה הטובות בעולם.
אין ממה לחשוש. יש מי שמקבל משכורת לבנות מודיעין טוב.
המלך במדינה השכנה, יבוא להזהיר אותנו שבוע לפני המתקפה, ויהיה לנו זמן להתארגן.
סמוך. יהיה בסדר.

----------------
#14,יאז מה אתה רוצה להגיד ?
נכתב על-ידי avvvi בתאריך 04.11.03 בשעה 12:48
בתגובה להודעה #11

שכדאי עכשיו לפתוח במלחמה כלל עולמית נגדנו ?
ואני לא מדבר רק על הערבים
גם אירופה תתקוף אותנו (כנראה לא צבאית) בכך שתקפנו מטוסים ללא כל סיבה

תאמינו לי
עדיף לשתוק ולסמוך על ח"א

אני לר מכיר הרבה מקרים שבהם אי אפשר היה לסמוך על ח"א
כל המלחמות של ישראל הוכראו על ידי ח"א

יש לנו עכשיו איומים אחרים ויותר מסוכנים מאיזה קבוצה של 100 מטוסים מסכנים שמתוכם יעלו לאוויר מקסימום 10 וגם הם ירדו מאוד מהר

----------------
#10,ימפחיד למדי !
נכתב על-ידי szt22 בתאריך 04.11.03 בשעה 09:49
בתגובה להודעה #0

לדעתי הרבה אשנים ישאלו איך לא ראינו את זה מתקרב (מלחמה כוללת)
כל שבוע או שבועיים אנו שומעים על הזזת כוחות לעבר ישראל, וכאן מזיזים כוחות

לעבר איזה אנדרטה או אנחרטה, למי שיש קצת סבלנות שילקט את הידיעות מהחודש האחרון זה מבהיל !

----------------
#13,יכל הידיעות הרלוונטיות בנושא מלוקטות..
נכתב על-ידי NZIV בתאריך 04.11.03 בשעה 11:59
בתגובה להודעה #10

ומרוכזות בפורום גילוי מסמכים ע"י שחף .
עבודה יפה .
לא שוכחים! לא עוצמים עיניים!

סעודיה רכשה מארה"ב בשנת 1995 מטוסי F-15 S חדישים. אחד מתנאי המכירה היה כי המטוסים לא יוצבו בבסיס חיל האוויר בטאבוק, המרוחק רק כ-150 ק"מ מגבול ישראל.
@ מצ"ב הקישור להמשך הכתבה...:-
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-36479-00.html?tag=10-50-25
@ מצ"ב הקישור לכתבה וורלד טרביון...:-

U.S. approves basing of Saudi jets near Israel

SPECIAL TO WORLD TRIBUNE.COM
Thursday, December 18, 200
The Bush administration has agreed to lift restrictions on the deployment of advanced U.S.-origin aircraft procured by the Saudi Royal Air Force.

U.S. officials said the changes would allow the Saudi air force to deploy its fleet of F-15 fighter-jets anywhere in the kingdom. They said this would include the deployment of the F-15 in the Saudi air force base of Tabuk, about 150 kilometers from Israel.

Congress was notified of the lifting of the U.S. restrictions in early 2003, the officials said. They said Israel was also told that Saudi F-15S aircraft could operate from Tabuk.

Persecuted For Their Faith: The Untold Story

In 2001, the General Accounting Office said in a report entitled "Defense Trade: Information on U.S. Weapons Deliveries to the Middle East," that Washington received assurances from an unspecified country, said to be Saudi Arabia, that it would not base the F-15S near the Israeli border. The GAO did not name either Israel or Saudi Arabia.
"Prior to selling fighter aircraft to one country in the Middle East, the U.S. government received assurances from the foreign government, through formal discussions, that the aircraft would not be based near one of the country's borders," the report said.

Defense Secretary Donald Rumsfeld has sent a letter to Congress regarding the lifting of the U.S. restrictions on the F-15 in Saudi Arabia, officials said. The letter cited the Saudi need to defend its air space amid the deterioration of its aging F-5 and Tornado fleets.

Rumsfeld was also said to have asserted that Riyad demonstrated its loyalty as a peaceful U.S. ally in the Middle East. The secretary dismissed the prospect that the kingdom would use the F-15S against Israel.

Pentagon officials said Israel had been informed by Defense Undersecretary Douglas Feith of the Saudi intention to deploy the F-15S several weeks before the air force transferred the fighter-jets from bases in the central part of the kingdom to Tabuk. They said Israel did not object.

Congressional sources disputed the Pentagon assertion. They said Rumsfeld had reported the changes in Saudi F-15S deployment to Congress as part of U.S. preparations for the war in Iraq. The result, the sources said, was that members of the Congress who attended the briefing understood that the F-15S deployment at Tabuk would be temporary.

"The committee understood that the Saudis would keep the F-15S in Tabuk until the United States withdrew its forces from Saudi Arabia," a congressional source said. "Then, the Saudis would return the F-15s to their original bases."

In September, the United States withdrew its aircraft fleet and virtually all American soldiers from Saudi Arabia. The exception was about 200 U.S. military trainers meant to oversee the enhancement of Saudi military and security forces.

But Pentagon officials said Rumsfeld made it clear in an appearance to the Senate Foreign Relations Committee earlier this year that the lifting of restrictions on the Saudi F-15s would be permanent. They said Rumsfeld assured Congress that Israel was not endangered by the lifting of the restrictions and that the kingdom required a U.S. military presence to maintain the Saudi F-15 fleet.
http://www.worldtribune.com/worldtribune/front_1.html

@ ''פילגש במזרח התיכון''- מאת: פרופ' עזרא זוהר !!
10. מלחמת יוה''כ: ''גזילות פירות הנצחון!!''
https://rotter.net/forum/gil/5114.shtml#10

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
6041 הודעות 09:30 20.08.04

2. הכל זה זריית חול בעיניים...מצד כל הצדדים...כולל ישראל
בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 20.08.04 בשעה 09:33 בברכה, NZIV

בטאבוק יש למעלה מ-300 מטוסי קרב מתקדמים .
אז מה מבלבלים את המח עם טייסת נוספת או אחרת .
הסיכון העצום לדרום המדינה היה ונשאר .
והכי גרוע , במקום שהאחראים ירימו קול זעקה הם מתפלספים על טייסת אחת .
"עיינים ואוזניים קרועות לרווחה".

amit
חבר מתאריך 22.4.02
2910 הודעות 13:18 20.08.04

9. לפי מקורות גלויים, בטאבוק יש ארבע טייסות ''Hawk 65''

ששייכות לכנף 7.

תצלום לווין של בח"א "המלך פייצל" בטאבוק

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
34855 הודעות 13:29 20.08.04

10. צודק , דווח כאן לא מזמן !!

37. מאות מטוסי F15S בבסיס טאבוק-על גבול ישראל
01:08 07.09.03
https://rotter.net/forum/gil/5237.shtml#37

38. הרמטכ''ל חושף:................................
14:11 10.09.03
אל-קאעידה ניסו לגייס טייסי F-15 סעודים
לפיגוע התאבדות בישראל.
מכנס דיון חירום בעקבות הקיצוצים בתקציב הביטחון;
מזהיר: התוכנית חורגת מהקווים האדומים; מתריע מפגיעה ב-6,000
קצינים בשלבי פרישה.
https://rotter.net/forum/gil/5237.shtml#38

49. מטוס סעודי חדר ממצרים לשטח ישראל.............
15:25 24.09.03
https://rotter.net/forum/gil/5237.shtml#49

59. צבא סעודיה מקיים תרגיל גדול ליד גבול ישראל
09:28 21.10.03
https://rotter.net/forum/gil/5237.shtml#59


11. שאלה...........

אם 300 מטוסים סעודיים מקבלים פקודת תקיפה בו זמנית על ישראל
כאשר לכל זוג מטוסים יש נקודת ציון לתקיפה..................
האם מערכת ההתראה של מדינת ישראל בכלל וההגנה בפרט תוכל להתריע בכלל
וליירט בפרט בו זמנית ולמנוע את התקיפה המסוכנת הזאת...??
15. חשיפה: מערכת ההגנה האוירית של ישראל נפלה...
https://rotter.net/forum/gil/5543.shtml#15

32. ישראל דורשת מסעודיה לסלק עשרות מטוסי F-16 ...
00:14 04.09.03
https://rotter.net/forum/gil/5237.shtml#32

NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
6050 הודעות 13:19 27.08.04

ישראל מחריפה את צעדיה לנוכח מאות מטוסי הקרב הסעודים ליד אילת .
כך טוען אתר המתמחה בענייני מודיעין בארה"ב .

היות והכתבה המלאה מוגבלת לקוראים בתשלום אביא אותה בקצרה.
עקב המצב הגיאו-פוליטי ההולך ומתדרדר, לדעתה של ישראל, בממלכה הסעודית , ולאור החשש הכבד מפני גורמים איסלמיים קיצונים שיתפסו את השילטון בסעודיה , ולנוכח החלשות תפקידה של ארה"ב בסעודיה , החליטה ישראל שלא ניתן להתעלם יותר מהסכנה הרצינית האורבת לדרום ישראל .
בבסיס חיל האויר הסעודי בטאבוק , הנמצא כ-150 ק"מ דרומית לאילת , חונים,זה זמן רב, למעלה מ-300 מטוסי F15 -אס , מהמתקדמים מסוגם בעולם.
כל בקשות ישראל ,באמצעות תיווך אמריקאי,מסעודיה , להרחיק מטוסים אלו מגבול ישראל , עלו בתוהו.
הסעודים ממשיכים להתעקש ולהחזיק מטוסים אלו דווקא בשדה תעופה זה .
גם תרגילים צבאיים משותפים בין צבאות מצריים וסעודיה , הכולל אימוני טיסה מתקדמים של טייסים מצרים על מטוסים סעודיים ,כולל טיסות בקרבת גבולה של ישראל , העלו את החשש הכבד בישראל שלא הכל תמים במקרה זה .
הרבה זמן "דוכאו" ראשי הצבא על ידי הפוליטיקאים שבשילטון שלא להרים קול צעקה לנוכח סכנות אלו ,אלא לתת לדיפלומטיה השקטה לעבוד .
כבר עברה למעלה משנה והמאמצים לא נושאים פרי .
הסיטואציה , של דימדומי השילטון של מובאראק , ואי יציבותו של השילטון בסעודיה , יצר בישראל את ההרגשה כי תיתכן סיטואציה מצרית-סעודית עם כמות אדירה כזאת של מטוסי קרב מתקדמים שתהווה סכנה קיומית לישראל .
כרגע,נראה,כי נפל האסימון בישראל .
גם האפשרות שבמקרה של חילופי שילטון בארה"ב , ואפשרות שמימשל קארי ירצה לעזוב את עירק , ייצור אסקלציה קשה באיזור .
והתמהיל הקטלני של כוחות ומימשלים קיצוניים בלוויית כח אווירי שאין לו אח ורע בעולם ייצור מצב של סכנה מוחשית לישראל .
ישראל החלה,באגרסיביות , להסב את תשומת ליבה של ארה"ב לבעיה זו לנוכח התמעטות השפעתה בסעודיה .
ישראל , גם החלה נוקטת צעדים עצמאיים לעמוד אל מול פני אפשרויות ,שאנו פה בפורום , מתריעים זה למעלה משנה.

סוף סוף אלו שקוראים אותנו גם עושים משהו.
"עיניים ואוזניים קרועות לרווחה" .

Q
חבר מתאריך 8.10.01
3161 הודעות 14:27 27.08.04

4. קצת רקע על מטוסי ה F-15 שבידי ערב הסעודית ...


F-15S Peace Sun IX
F-15 production has been extended into 1999 by orders for 72 F-15S aircraft for Saudi Arabia. Peace Sun IX is an F-15 Foreign Military Sales production program, with development, to deliver 72 F-15S aircraft including support equipment, spares, and training to the Royal Saudi government. Saudi Arabia has purchased a total of 62 F-15C and D aircraft and later procured the F-15S, which is a two-seater aircraft based on the F-15E airframe, with downgraded avionics, downgraded LANTIRN pods, and a simplified Hughes APG-70 radar without computerised radar mapping. Four F-15S Eagles were delivered in 1995. On 10 November 1999 the last of 72 F-15S aircraft was delivered to Saudi Arabia. In November 1995 Saudi Arabia purchased 556 GBU-15 Guided Bomb Units (including six training units), 48 data link pods, personnel training and training equipment and other related elements of logistics support. The estimated cost is $371 million. Saudi Arabia would use the GBU-15s to enhance the stand off attack capability of the F-15S aircraft

המטוס הזה משודרג כלפי מטה באוויוניקה ובמכ"ם שאינו מצויד באפשרות של הצגת מפה ממוחשבת .
דגם המטוס הזה הוא בעל שני מושבים ומיועד ליצוא בלבד .

https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין

כוחות של צבא מצרים החלו באימוני יבשה משותפים עם כוחות הקומנדו הסעודיים במסגרת תרגיל "טבוק-3" ובהשתתפות כוחות חי"ר,חת"ם,ושריון והגנה אווירית של 2 המדינות.התרגיל נערך בקביל לתרגיל צבאי אמריקאי גדול הנערך במפרץ הפרסי שהשתתפות יותר מ-40 מדינות.

بدء تدريبات عسكرية مشتركة بين مصر والسعودية
تشترك عناصر من القوات المسلحة المصرية في تدريب بري
مشترك مع القوات الخاصة السعودية تحت عنوان "تبوك 3"،
بمشاركة وحدات من المشاة والمدفعية والمدرعات ووسائل
وأسلحة الدفاع الجوي لكلا البلدين
بالتزامن مع مناورة امريكية ضخمة في الخليج باشتراك
اكثر من اربعين دولة

6. ישראל מנסה למנוע מכירת נשק חדיש למצריים וסעודיה .
סוף סוף מהלך אגרסיבי,לא עוד ישיבה שקטה ,פאסיבית וותרנית.
http://www.albawaba.com/news/index.php3?sid=261117&lang=e&dir=news

נשיא מלזיה: לא יתכן שמעל מיליארד מוסלמים יובס
נשיא מלזיה: לא יתכן שמעל מיליארד מוסלמים יובסו ע"י כמה מיליוני יהודים
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=887

לכתבה המלאה מ YNET:
"1.3 מיליארד מוסלמים חייבים להביס את היהודים"

בוועידת המדינות המוסלמיות מתח הבוקר המארח, נשיא מלזיה, ביקורת חריפה על ישראל והיהדות. "היהודים הצליחו להשיג שליטה ברוב המדינות בעלות העוצמה. הם גורמים לאחרים להילחם ולמות עבורם". הדברים זכו לתמיכה של הנציג הפלסטיני
סוכנויות הידיעות

מתקפה אנטישמית חריפה נמתחה הבוקר (יום ה') נגד ישראל והיהודים בוועידת המדינת האיסלאמיות במלזיה. הדובר היה לא אחר מראש ממשלת מלזיה, מהאטיר מוחמד - המארח, שקרא ליותר ממיליארד מוסלמים "להתאחד נגד כמה מיליוני יהודים".

מדובר, יש להסביר, בוועידה הגדולה ביותר של מדינות האיסלאם מזה כ-3 שנים. נציגים בכירים מ-57 מדינות משתתפים באירוע, הנמשך יומיים. דבריו של ראש הממשלה מוחמד, שהרבה בעבר לתקוף את ישראל, לא התקבלו כהפתעה - אולם הטון היה חריף במיוחד.

וכך אמר בין היתר היו"ר, רה"מ מלזיה מוחמד: "האירופאים הרגו 6 מיליון יהודים מתוך 12 מיליון, אבל היום היהודים שולטים בעולם באמצעות שליחיהם. הם גורמים לאחרים להילחם ולמות עבורם" (רמז עבה לאמריקנים ופעילותם בעיראק).

מוחמד הוסיף ושירטט את העימות בין העולם האיסלאמי ליהודים: "אנחנו מתמודדים נגד עם שיודע לחשוב. הם שרדו 2000 שנה של פוגרומים לא באמצעות מכות נגד אלא באמצעות המחשבה. הם המציאו את הסוציאליזם, הקומוניזם, זכויות האדם והדמוקרטיה - כך שכל פעולה נגדם תיחשב מייד לאסורה. כך הם יכולים להנות משיוויון זכויות".

ומה מטרת היהודים? "הם הצליחו להשיג שליטה ברוב המדינות בעלות העוצמה, והם - קהילה זעירה - הפכו למעצמה עולמית. אבל אסור ש-1.3 מיליארד מוסלמים יובסו בידי כמה מיליוני יהודים. חייבת להימצא דרך", לדברי מוחמד.

ראש ממשלת מלזיה הוסיף וקרא לעולם המוסלמי לתמוך באימוץ טכנולוגיות חדשות, ובין היתר "להשיג רובים, טילים, פצצות ומטוסי קרב - לצורך הגנתנו".

דברים אלה של מוחמד זכו לתמיכת הנציג הפלסטיני בוועידה, מוחמד א-פארה, שאמר כי הוא מסכים ש"אם נהיה חלשים, איש לא יתמוך בנו. הישראלים מכבדים רק את החזק, ולפיכך על כולנו להתאחד".

לא ברור מה תהיה תגובתה של ארצות הברית לדברים שהושמעו במלזיה. בפברואר זעמו בוושינגטון על דברי ראש הממשלה מוחמד, שכינה את המתקפה האמריקנית בעיראק "מלחמה גזענית". מהאטיר מוחמד אמור לסיים את תפקידו כראש ממשלה ב-31 באוקטובר, בתום 22 שנים.

אגב, מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, קרא בנאום כתוב שנשלח לוועידה, לגנות את פיגועי ההתאבדות נגד ישראל. אנאן אמר כי הפיגועים פוגעים גם ב"מטרה הצודקת ביותר" ולכן הם חייבים להיפסק.

עם זאת, אנאן אמר מנגד כי גם "הכיבוש הישראלי בשטחים הוא קשה, גורם להרס בתים ויבול. בגלל הכיבוש נבנות התנחלויות ונבנית גדר, על שטח שלא שייך למי שבונה אותה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2794100,00.html

NZIV
חבר מתאריך 18.3.03
2999 הודעות 07:37 17.10.03

17. והעובדה הכי נוראה:
הוא גם אמר:"אנחנו צריכים לקנות נשק מאלה שמעליבים
אותנו ופוגעים בנו"ובכך רמז למה הוא קונה נשק מ...ישראל
בושה !!
"כולם היו בני " ???

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

יו"ר ועדת חוץ ובטחון ד"ר שטייניץ: יש תפנית באוירה בין ישראל למצרים אך רק באוירה, ולא במהות. אסטרטגית לא חל שינוי הוא אומר "ההתעצמות המצרית מאז 96 מדאיגה אותי, והיא ממשיכה להדאיג אותי גם כיום".

התקשורת הישראלית מבשרת מזה מספר ימים כי חלה התחממות ביחסי ישראל מצרים ועל כך התווסף היום שחרורו של עזאם עזאם מהכלא המצרי, מעשה שהוגדר על ידי נשיא מצרים מוברק "מחווה" עבור שרון. יו"ר ועדת חוץ ובטחון ד"ר יובל שטייניץ אומר בראיון לערוץ 7 כי אכן יש תפנית משמעותית באוירה בין ישראל למצרים, אבל רק באוירה, וזו אינה העיקר. מבחינה אסטרטגית לא חל שינוי מהותי. העויינות והאיום המצריים ממשיכים להתפתח כולל התעצמות צבא מצרים שכל כולו מכוון כלפי מדינת ישראל.

שטייניץ אומר כי המצב לפיו מדינה עניה כמצרים שהסכם שלום כרות בינה לבין ישראל, שעל גבולותיה אין בעיות בטחוניות, אך היא משקיעה את מיטב כספה ומשאביה בהתעצמות הצבאית, וביצירת איזון אסטרטגי עם ישראל, "אומר דרשני", ודורש התייחסות כלפי מצרים ע"פ הכלל "כבדהו וחשדהו".

יחסים בעלי אופי דקלטיבי עם מחוות כמו זו של השבת עזאם עזאם , החזרת שגריר והפסקת הסתה במצרים, חשובים לדבריו לשיפור האוירה, אך אין בהם די, יותר חשוב, מה שקורה בשטח.

חשוב יותר לדאוג שהמצרים יפסיקו את הברחות הנשק מסיני לרצועת עזה דרך הנגב לשטח יו"ש אומר שטייניץ ומציין כי לשם כך אין צורך בתגבור כוחות מצרי אלא בנחישות מצרית וברצון מצרי "לקעקע לאסור ולהרתיע את רשתות המבריחים".

על המצרים להפסיק את התעצמותם הצבאית או לפחות להפסיק לבנות אותה כי כול כולה מכוונת נגד ישראל, הוא אומר, וכן להפסיק את המתקפות המצריות על ישראל בכל פורום בינלאומי. מצרים הפכה לדבריו בחוסר מעש לתומכת ולמאפשרת טרור נגד ישראל ועליה לחדול מכך. עליה להפסיק את התמיכה הלוגיסטית בטרור מסיני, על ידי מתן אפשרות לסיני להפוך לגן עדן להברחות. "מלבד המערכה מול הטרור שבה מצרים לא שיתפה פעולה עד כה, ההתעצמות המצרית מאז 96 מדאיגה אותי", אומר שטייניץ "והיא ממשיכה להדאיג אותי גם כיום".

לדבריו מצרים אחראית מתוקף חתימתה על הסכם השלום בינה לבין ישראל למנוע הברחות. יש לדעת אומר שטייניץ כי דרך סיני מגיעים אלפי כלי נשק המובלים על ידי ג'יפים, טנדרים ומשאיות. מובילים דרך נתיב זה רקטות נגד טנקים "קונטיינרים שלמים עוברים בסיני והמצרים יכולים לבלום זאת.

"הם אינם זקוקים לשם כך להיות בציר פילדלפי או להלחם במנהרות זו שטות ועלבון לאינטליגנציה" אומר שטייניץ, לדבריו ישראל נלחמת כך משום שיש לה אזור בטחון שרוחבו 100 מטר שבו ניתן לחפור מנהרות. המצרים לעומת זאת אינם צריכים לחפש את הנשק כשהוא מגיע לסוף המסע במנהרות, אלא יכולים לעצור אותו במרחבי 200 הקילומטרים שבין תעלת סואץ לרפיח.

ללא קשר לתכנית ההנתקות, אומר שטייניץ, אני מציע להטיל על המצרים את החובה המוטלת עליהם בלאו הכי למנוע הברחות ולא לנסות לתקן או לפתור בעיה טקטית של שליטה על ציר פילדלפי באמצעות מחיר אסטרטגי של פגיעה קשה בפירוז סיני על ידי הכנסת 700 חיילים עם שריוניות לקרבת הגבול הישראלי. זו התחלת הסוף של פירוז סיני ואני הייתי מציע לממשלתנו להמנע מכך.

יצויין כי גם ביממה האחרונה סוכלה הברחה של אמצעי לחימה. כתבנו משה פריאל דיווח כי במוצ"ש סמוך לשעה 18.00 זיהו לוחמי מג"ב רמון וגששי צה"ל, עקבות של 3 אנשים אשר חצו את הגבול הישראלי מצרי ליד הר חורשה. בסריקות שנערכו במשך קרוב ליממה נמצאו 3 שקים המכילים 10 כלי נשק מסוג קלצ'ניקוב ומחסניות. בסמוך לשקים נמצא גם אופנוע נטוש אשר אמור היה לשמש את המבריח הישראלי. כתבנו מציין כי באותו מקום בחודש שעבר, נתפסו על ידי לוחמינו 34 רובים מסוג קלצ'ניקוב. (ר)
http://www.a7.org/news.php?id=96301

משה שמיר: מצרים נערכת ל''יום הנקם הגדול''
https://rotter.net/forum/gil/5686.shtml
נתניהו: ''ואתה מר פרס, אתה הבאת את הטרור ואנחנו.....
https://rotter.net/forum/gil/6186.shtml

בדבריו קבע שטייניץ שמדינת ישראל נוטה לזנוח את תפישת הביטחון הכולל-הגלובלי, ושמה דגש על הטרור בלבד. בעשותה כן, היא שוכחת שעיקר האיום על ישראל כיום, מקורו באירן ובמצרים, ההולכת ומתעצמת ומכינה עצמה למלחמה, הרבה לפני סוריה.

חבר הכנסת שב והזכיר את העובדה אותה הוא מציין בהזדמנויות רבות ושונות לפיה, למעשה, "התרגילים המרכזיים של צבא מצריים מדמים מלחמה מול ישראל. גם ההסתה החמורה ביותר להשמדת ישראל באה כיום מן המצרים", אמר שטייניץ.

שטייניץ הבהיר כי לצד תמיכתו בתכנית ההתנתקות של ראש הממשלה הוא מתנגד לתכניות להכניס 750 חיילים מצריים ושריוניות למזרח סיני, בתואנה שהללו יפעלו למניעת הברחות. שטייניץ ציין כי הסכמת ישראל לפעולה זו תסמן את סופו של הפירוז בסיני, ומצרים תתחיל לבוא בדרישה לפריסת אלפי חיילים נוספים בפתח הנגב.
(ש)
http://www.a7.org/news.php?id=108941

מאת:ארז תדמור
10 בדצמבר 2004, כ"ז בכסלו תשס"ה

השבוע בישרו כותרות העיתונים ומהדורות החדשות על פריחה ביחסי ישראל מצרים. מחווה מצרית אחת וכמה מחמאות הדדיות בין מנהיגי שתי המדינות הספיקו כדי לחולל אופוריה, לדבר שוב על פיסגת שלום ולהגג על מזרח תיכון חדש. "אתמול נפתח דף חדש. מחר, מחרתיים, בשבוע הבא ובעוד חודשיים נקרא את הספר", כתב בן כספית ממעריב למחרת שחרורו של עזאם עזאם.
מלבד ההסכמה על כך שהחגיגה השבוע היתה מוגזמת, בסוגיות האחרות הקשורות ליחסי ישראל ומצרים חלוקים המומחים. לצד הסכמה על כך ששחרור עזאם הוא צעד חיובי, כמו גם הדיבורים על החזרת השגריר המצרי לישראל ועל אזורי תעשייה משותפים, מציעים כולם לבחון את היחסים עם מצרים בפרספקטיבה רחבה יותר, תוך התייחסות לסוגיות ההסתה, ההברחות וההתעצמות המצרית.

פרופ' יורם מיטל: "הדגש מבחינת המצרים הוא לדחוק את ישראל מהמשבצת של תוכנית חד-צדדית, שבה שרון מעוניין לעמוד, ובעצם להביא אותה לתוכנית שהיא מעבר להתנתקות, וזאת באמצעות חיבוק אזורי של הפלשתינים והמצרים וחיבוק בינלאומי של האמריקנים והאירופים"
מה עומד מאחורי השינויים ביחסה של מצרים כלפי ישראל - האם הם מסמלים שינוי עמוק בגישה כלפינו, או שמא רק צעד טקטי לזמן מוגבל?

לא הבטיחו שהשגריר יוחזר
צבי מזאל, שבטרם עלה לכותרות כשגריר ישראל בשוודיה שימש שגרירנו במצרים בשנים 1996-2001, סבור כי ההתפתחויות בשבוע האחרון מציינות תפנית של ממש במדיניות המצרית כלפי ישראל: "לדעתי, מובארק שינה את הראייה שלו והחליט על שינוי דרסטי בכלכלה, מפני שהבין כי אם לא יעשה זאת מצרים תתפוצץ. מצרים היא חבית אבק שריפה של 70 מיליון איש שרובם עניים, חולים ומובטלים".
כיצד יסייעו הצעדים האחרונים של מצרים לכלכלתה?
"מובארק הבין שעשה טעות ושהפסיד שנים רבות. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, היו ארה"ב, אירופה, יפן והקהילה הבינלאומית כולה מוכנות להשקיע במדינתו מעל ומעבר, ואילו פנתה לשלום אמיתי היתה משמשת עוגן של יציבות. על המצב הזה התלבשה תוכנית ההתנתקות, על רקע בחירתו מחדש של בוש והסתלקות ערפאת. בנוסף לכך, לאחר הפיגועים בסיני, הבינה מצרים כי הטרור האיסלאמי עלול לפנות גם כלפיה. כל אלה הובילו את מצרים לשינוי, ואני מניח ששרון הבהיר להם כי אם ברצונם לקחת חלק בתהליכים יש כמה דברים שעליהם לעשות. הראשון היה שחרור עזאם".
פרופ' רבקה ידלין מהאוניברסיטה העברית, מציעה שלא לראות בהתפתחויות האחרונות תחילתו של שינוי אסטרטגי: "לא הייתי מזדרזת לקרוא לזה סימנים או התחלות, כי כשאומרים 'התחלה' מניחים שיהיה גם המשך. אין שום עדות לכך שזו התחלה של תהליך. קרו כמה דברים שהיו צריכים לקרות מזמן. שמונה שנים יושב אסיר ישראלי בכלא וכשהוא משתחרר אנחנו ממש יוצאים מעורנו. כל החגיגה היתה מוגזמת ומוקדמת מדי. אף אחד עוד לא הבטיח שהשגריר יוחזר, היעדרו מכאן מהווה הפרה של ההסכם ויש לכך רק חשיבות סמלית. מי שעיניו בראשו לא יכול לקבוע על סמך התרחשויות של כמה שבועות כי מדובר במפנה".
אפרים דובק, שגריר ישראל במצרים בשנים 90'-92', סבור גם הוא כי לא מדובר בשינוי דרמטי במדיניות המצרית: "נכון שיש שינוי מדיניות עכשווי, אבל מחר שרון יגיד להם 'לא' בנושא מסוים ומיד הכל יתהפך. למצרים החיוכים לא עולים שום דבר. אם האינטרס שלהם יהיה להזעיף פנים - כך יהיה. הכל נע סביב האינטרסים שלהם ואנחנו מוכנים לשלם את המחיר פעם אחר פעם בעבור אותה סחורה. שרון נהג אחרת ולכן היום המצרים רצים אחריו. תקופת החיוכים שבה אנו נמצאים עכשיו, דומה לעשרות תקופות בעבר, וזה מפני שהמצרים רוצים משהו".
ח"כ יובל שטייניץ, יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, מצביע על אינדיקציות שונות מאלה שראינו השבוע: "מה שקורה בשבועות האחרונים זה אמנם רק מחוות אך אלה מחוות משמעותיות. עם זאת, יש לזכור שמחוות הן רק מחוות והדברים העיקריים והקשים עדיין לא השתנו. אני לא רואה שינוי אסטרטגי וצריך לדרוש שינוי כזה. צריך להבחין בין מחוות לבין שינוי כיוון אסטרטגי. המחוות חשובות אך הן לא העיקר. הדברים החשובים הם הפסקת העוינות והלאומנות, הפסקת ההסתה וההברחות, עצירת ההתעצמות הצבאית והפסקת המתקפה הדיפלומטית על ישראל בכל פורום אפשרי".

אפרים דובק: "נכון שיש שינוי מדיניות עכשווי, אבל מחר שרון יגיד להם 'לא' בנושא מסוים ומיד הכל יתהפך. תקופת החיוכים שבה אנו נמצאים עכשיו, דומה לעשרות תקופות בעבר, וזה מפני שהמצרים רוצים משהו"
הנושא שמדאיג את שטייניץ יותר מכל הוא התעצמותה הצבאית של מצרים. "והדבר החשוב מכל כדי שבאמת יהיה עידן חדש הוא, שמצרים חייבת להפסיק התעצמותה הצבאית המסיבית. הם תחת דוקטרינה שמכוונת אך ורק כלפי ישראל. אין להם שום אויבים או אתגרים צבאיים אחרים. העובדה שמדינה ענייה משקיעה כל כך הרבה בצבא ובהגדלת סדר הכוחות הימי, היבשתי והאווירי שלה, בציוד שהוא ברובו אמריקני, היא עובדה מדאיגה. כשמוסיפים לכך את העובדה שמרבית התשתית הצבאית המצרית נבנית באזור התעלה ושהתרגילים הצבאיים מדמים עימות עם צה"ל - זה מדאיג שבעתיים. מאז הסכמי השלום מצרים מקבלת בכל שנה סיוע ביטחוני של מיליארד ושלוש מאות מיליון דולר. למצרים יש כיום צבא מערבי מצויד במיטב הנשק עם מאות מטוסי 16F, מסוקי אפאצ'י וטנקים אמריקניים". ויש גם לטפל בהברחות הנשק ממצרים: "אם מצרים רוצה היא יכולה להוריד את ההברחות למינימום, כפי שעשתה ירדן". ורק אז - "אם הדברים הגדולים אכן ישתנו, יהיה מקום לשלב את המצרים בתהליך המדיני".

הסוכרייה והמקל
37 שנים עברו מאז נחת נשיא מצרים בישראל והכריז על סיום מצב המלחמה עימה. כיצד תפסה מצרים את תהליך השלום שנחתם בקמפ-דיוויד ב-1978?
צבי מזאל טוען כי "לאחר רצח סאדאת, מובארק כמנהיג שמרן שאף לשמור על השלום, אך עם זאת לקדם את מעמדה של מצרים ולהחזיר את הלגיטימיות שלה בעולם הערבי. למעשה, מובארק הקריב את הפיתוח הכלכלי של מצרים על מזבח השלום הקר והלאומנות הערבית".
לדעת אפרים דובק, המצרים משנים את טעמם מעת לעת. "מאז חתימת הסכמי השלום קיים מושג שאני מכנה 'המישור של היחסים'. במישור זה יש תקופות של חיוכים, שבהן המצרים מרשים ליחסים בין המדינות לעלות מעל למישור, ויש תקופות של רוגז שבהן היחסים יורדים אל מתחת למישור. התפתחויות השבועות האחרונים הן המשך של קו קיים. זוהי נדנדה, עכשיו כולם שמחים, יש הרבה חיוכים אבל לחיוכים האלה יש סיבות ויש להם גם מחיר".
דובק סבור כי למרות דבקותם של המצרים בהסכם השלום, אין להם כי כוונה להפוך אותו לשלום במובן המלא של המילה: "המצרים דבקים בשלום דבקות קתולית והם הוכיחו זאת במצבים הכי קשים כבר 25 שנים. מבחינתם השלום ייכון על בסיס גבולות 67'. מצרים אינה מעוניינת ביחסים רגילים בין שתי מדיניות שכנות ועל כן היא הטילה שורה של הגבלות שגרמו לכך שהנורמליזציה נמצאת בקו נמוך מאוד. זהו הקו שהם מתירים ולדעתי הם לא יחרגו ממנו גם כשיהיה שלום כולל באזור".
מזאל מסביר שהטקטיקה המצרית מכוונת לצמצם את מעמדה של ישראל באזור: "בתחום הנורמליזציה הם חושבים שיש להשאיר את ישראל בצד ולא לתת לה להתערב במערכות האזור. למעשה, מצרים מתיימרת ללמד את מדינות ערב כיצד לעשות שלום עם ישראל ומצד שני למנוע ממנה את פירות השלום. הם לא יכולים לסבול את העובדה שישראל היא מעצמה אזורית והם אומרים בפה מלא שהם שואפים להחזיר את ישראל למימדיה הטבעיים כמדינה קטנה ובלתי משפיעה".
פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון, סבור שההתפתחויות האחרונות הן מעין חיבוק דב מצרי - חלק מניסיון מצרי לדחוף את ישראל לתוך תהליך מדיני שיכפה עליה ויתורים נוספים מעבר לתוכנית ההתנתקות. "בשלב הזה יש לנו שורה של מחוות. המחוות האלה מעידות על החלטה משמעותית ביותר שהתקבלה בצמרת השלטון המצרי. משמעות ההחלטה הזו נתונה לפרשנויות שונות. אני מבין את העיתוי בהקשר של מה שקרה מאז קריסת המשא ומתן בקמפ-דיוויד ופרוץ האינתיפאדה, ובעיקר בעקבות המתרחש בשנה האחרונה. ראש ממשלת ישראל אימץ תוכנית התנתקות שבעיניים ערביות יש עימה סוכרייה במובן זה שיש הצעה לסגת מכל עזה ומצפון השומרון; אולם יחד עם זאת יש בה גם ההיפך מסוכרייה, כלומר מקל גדול מאוד. המקל הוא שהתוכנית היא חד-צדדית וההנחה היא שהתוכנית לא תתפתח ושלאחר הנסיגה הדברים ייסגרו להרבה שנים. בנוסף, ערפאת הלך לעולמו והגיע אבו-מאזן שמעוניין במפורש בפתרון של שתי מדינות, כלומר בהסדר. הנשיא בוש נבחר מחדש והודיע שהממשל עומד לקבוע את סוגיית ישראל והפלשתינים בראש סדר העדיפויות. במצרים הסתכלו על כל השינויים האלה, זיהו חלון הזדמנויות ואמרו לעצמם שאולי הם יצליחו למלא תפקיד. הדגש מבחינת המצרים הוא לדחוק את ישראל מהמשבצת של תוכנית חד-צדדית, שבה שרון מעוניין לעמוד, ובעצם להביא אותה לתוכנית שהיא מעבר להתנתקות, וזאת באמצעות חיבוק אזורי של הפלשתינים והמצרים וחיבוק בינלאומי של האמריקנים והאירופים".
מיטל מסביר כי ממשלות ישראל כולן תבעו את שחרור עזאם, את החזרת השגריר לישראל ואת שיפור היחסים בין המדינות כתנאי למילוי תפקיד כלשהו בתהליך. אולם המצרים בחרו לעשות את המהלך הנוכחי בשל הערכתם כי שרון יילך צעד קדימה אם יהיה פרטנר פלשתיני, אם תהיה תמיכה ערבית ואם העולם המערבי יתמוך. כלומר, הם עושים מהלך דיפלומטי מתוחכם ביותר שבסופו של דבר נועד להשיג את הגברת הלחץ על ישראל מבלי להצטייר כמי שלוחץ או תובע. "הכותרות על כך שהמצרים מנסים לדחוף מדינות במפרץ לקיים יחסים עם ישראל", הוא אומר, "הן חלק מהעניין, וזאת מתוך שאיפה ליצור לחץ בינלאומי לוויתורים נוספים מצד ישראל".

מה מחכה מעבר להתנתקות?
"התוכנית היחידה שהממשל מחויב לה: מפת הדרכים. לדעתי, לשם המצרים מעוניינים להגיע".

פרופ' ידלין מסבירה כי מצרים תמיד ראתה את עצמה כשחקן מרכזי, שאפה להיות שותפה לתהליכים בינינו לבין הפלשתינים וניצלה את ההתפתחויות בשטח. היא מקווה שזהו באמת מפנה, אבל לא ניתן לקבוע זאת על סמך כמה אותות קטנים. היו תקופות כאלו בעבר ופשוט צריך להמתין ולראות. המבחן האמיתי של מצרים יהיה אם נראה פיתוח קשרים והתפתחות של נורמליזציה".
גם שגריר ישראל במצרים דהיום, אלי שקד, סבור כי בחירתו מחדש של בוש ומותו של ערפאת הובילו את מצרים לנסות ולדחוף את התהליך המדיני לכיוון הרצוי לה: "מצרים מבינה את השבירות של הפלשתינים מבחינת ההליכה לבחירות, ואת התרחישים השליליים שעלולים להתפתח כתוצאה ממאבקי כוח בזירה הפלשתינית. לכן עיקר המאמץ שלהם בשנה האחרונה הוא ליצור דיאלוג פנים פלשתיני שנועד להביא את המחנה הפלשתיני לדבר בקול אחד, להביא להפסקת אש מוחלטת וליצור אווירה שתכשיר את הקרקע למשא ומתן בין ישראל לפלשתינים לא רק על בסיס יוזמת ההתנתקות, אלא על בסיס מפת הדרכים. המצרים מבינים שכדי להביא את ישראל ואת הפלשתינים לשולחן המשא ומתן צריך ליצור מצב של רגיעה ושל הפסקת הטרור וההסתה. זהו עיקר המאמץ המצרי וביחס אליו צריך לבחון את ההתפתחויות האחרונות".
האם יש להתנות מעורבות מצרית בתהליך המדיני בעצירת ההסתה בעיתונות המצרית ובעצירת ההברחות מרפיח המצרית לרפיח הפלשתינית?
"אני חושב שזה לא יהיה מועיל ליצור את הזיקה הזאת. אני מאמין שאם הערוץ הפלשתיני יישא פירות, יהיה הרבה יותר נוח לעבוד בזירה בערוץ המצרי וגם גועל הנפש וההסתה האנטישמית תפחת. לפני 25 שנים חתמנו על הסכם שלום שבמסגרתו התחייבה מצרים גם על חינוך העמים לשלום. המצרים לא מקיימים את ההסכם ואנחנו לא צריכים לוותר על כך".
http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=2828

החימוש מיועד לחיל האויר המצרי .