משה''ח: שנתון המסמכים הרשמיים של שנת 1995/96/97  

ההודעה נמסרה ונרשמה בשפה האנגלית @

מצ"ב נאומו בעברית של פרס כשר החוץ בכנסת ישראל, לפני
ההצבעה/אישור ההסכם הנדון...!!

היו"ר שבח וייס- "הסכם הביניים הישראלי פלשתיני אושר ברוב של:
61 קולות בעד, ו- 59 קולות נגד {ההצבעה נערכה אחרי נאומו של
שמעון פרס מיד אחרי רבין, שיובא בהמשך להודעה זו... @

@ להלן הנאום של שמעון פרס.... @

מצ"ב 15 קבצים/דפי הנאום/דברי שמעון פרס, ביום כינונה של
ממשלה חדשה שבדרך כלל זה יום חג לדמוקרטיה, אך לא בפעם
הזאת. הפעם ניצבת דמותו של ראש הממשלה ושר הבטחון יצחק
רבין זיכרונו לברכה ברקע כינונה...@

@ פתיח @

{ציטוט}
@ "חברי הכנסת, הממשלה המוצגת לפניכם היום תפעל למען שלום בית
בתוככי ישראל. לא נבנה על כפיה אידיאולוגית אך גם לא נרשה כניעה לאלימות"......@ {סוף ציטוט}

{ציטוט}
"ולכל אשר נפנה, חברי הבית, עמדו מול עינינו דמותם של הנופלים
בקרב, פצועי המלחמות, משפחות השכול וכמובן גורל השבויים והנעדרים.
@ אנו חייבים להיות ראויים לקורבנם ולסיבלם @
{סוף ציטוט}

{ציטוט}
"אנו החיים חייבים להקדיש את מרצנו למלאכה הבלתי-גמורה שהלוחמים
הטמונים כאן קדמוה ברוח אצילותם. עלינו לשאוב מן הנופלים הנערצים
את המסירות למטרה שלמענה נתנו את הכל כדי להבטיח שמותם לא היה לשווא.
כדי שאומה זו בעזרת האל תדע לידה חדשה וחירות וכדי שממשל העם בידי
העם למען העם לא יסוב מן הארץ".
{סוף ציטוט}

שמעון פרס מציג את ממשלתו החדשה, את קווי היסוד שלה ואת
כל המסמכים הקשורים בהקמתה לרבות ההסכמים הקואליציונים...:-
{ציטוט}
1. שמעון פרס- ראש הממשלה ושר הבטחון.
2. שולמית אלוני- שרת התקשורת ושרת המדע והאמנויות.
3. יוסי ביילין- שר, הוא יהיה במשרד ראש הממשלה.
4. בנימין בן-אליעזר-שר הבינוי והשיכון.
5. עוזי ברעם- שר התיירות.
6. אהוד ברק- שר החוץ.
7. מיכה חריש- שר המסחר והתעשיה.
8. דוד ליבאי- שר המשפטים.
9. אורה נמיר- שרת העבודה והרווחה.
10. אפרים סנה- שר הבריאות.
11. הרב יהודה עמיטל- שר.
12. יאיר צבן- השר לקליטה ועליה.
13. יעקב צור- שר החלאות והכפר.
14. ישראל קיסר- שר התחבורה.
15. אמנון רובינשטיין- שר החינוך, התרבות והספורט.
16. חיים רמון- שר הפנים.
17. גונן שגב- שר האנרגיה והתשתית.
18. אברהם שוחט- שר האוצר.
19. משה שחל- שר לבטחון פנים.
20. שמעון שטרית- שר לענייני דתות.
21- יוסי שריד- שר לאיכות הסביבה.

3. @ ירושלים @
3.1 ירושלים השלמה, בירת ישראל הנצחית, תשאר מאוחדת ושלמה
בריבונות ישראלית.
3.2 לבני כל הדתות תובטח תמיד, גישה חופשית למקומות הקדושים
ויובטח חופש הפולחן.

4. @ קליטה ועליה @

6. @ חברה וכלכלה @

{ציטוט}
7. @ בינוי ושיכון @
7.1
7.2
7.3
7.4 "הממשלה תפעל לשיווק קרקעות מנהל מקרקעי ישראל בסוגי מכרזים
שונים במגמה להוזיל את מחירי הקרקע לבנייה".
7.5
7.6
7.7 "הממשלה תפעל לשיפור רמת הנגישות התעבורתית במרכז הארץ ובין
המרכז לאזורי עדיפות לאומית".

8. @ חינוך תרבות וספורט @
8.1 " הממשלה רואה בחינוך את הגורם המרכזי לעיצוב דמותו של דור
העתיד של מדינת ישראל ובהשקעה בחינוך את ההשקעה הכדאית
ביותר למשק ולחברה. הקניית ידע. נורמות מוסריות ואידיאות
אנושיות ולאומיות יסייעו לבנייתה של חברה יוצרת וצודקת.

הנאום/הדברים נשאו בפתיחת החגיגות בתאריך 25 לאוקטובר 1995,
דהיינו יום אחד אחרי נאומו באו"ם ו-10 ימים לפני הירצחו...!!

הנאום בכנסת היה בתאריך 4 בספטמבר 1995, דהיינו...:-
1. 61 יום לפני הירצחו.
2. 52 יום לפני הנאום באו"ם.
3. 53 יום לפני הנאום בוושינגטון.

@ להלן: מבוא לפרוטוקול הדיון במליאה באתר הכנסת.

@ מצ"ב הקישור לפרוטוקול הדיון גופא במליאה באתר הכנסת.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0202061.html#TQL

@ כמו כן: ציטוט הפרוטוקול...:-

סוג הדיון:
ציון אירועים
נושא:
ב. ציון יום ירושלים

-----------------
הישיבה השלוש=מאות=וארבעים=ושלוש של הכנסת השלוש=עשרה
יום שני, כ"ט באייר התשנ"ה (‏29 במאי ‏1995)
ירושלים, הכנסת, שעה ‏16:03
-----------------
היו"ר ש' וייס:
-----
חברי הכנסת, אנחנו מקדישים ישיבה מיוחדת זו לירושלים בירתנו. אתמול חגגו המוני אזרחים בירושלים וברחבי הארץ כולה את יום ירושלים, ואנחנו מקיימים את הדיון המיוחד הזה היום, בישיבה הראשונה של הכנסת השבוע. לשמחתנו, הדיון הזה נערך בנוכחות נשיא מדינת ישראל, שהוא אורחנו היום.

ברשותכם, אומר מלה לגבי סדר הדיון. זו לא רק מלה לגבי הסדר, אלא יש עמה גם משאלה מסוימת: נושא ירושלים עומד דרך קבע ובמיוחד בזמן הזה, במרכזו של דיון ציבורי, פוליטי ואידיאולוגי נוקב. זהו חלק מהחיים המדיניים והציבוריים שלנו. מכיוון שהיום נקיים גם דיון נפרד בהצעות אי=אמון בהקשר זה, אני פונה לחברי הכנסת בבקשה אישית, לייחד את הקטע הראשון לשמו ולשם מה שהוא נועד לו. הוא נועד בצורה כזו או אחרת - עם כל חילוקי הדעות שבינינו - להצדעה לבירת ישראל. אני מקווה שאכן נדע להפריד, עם כל הקושי, בין השניים.

במעמד הנשיא והכנסת, אני רוצה לקדם בברכה את ציבור הלוחמים למען ירושלים, שנמצא אתנו כאן היום. אתם אורחינו. ברשותכם, חברי הכנסת, אצטט ציטוט קצר מתוך נאומו של רמטכ"ל מלחמת ששת=הימים, רב=אלוף יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל היום, דברים אשר מתייחסים באופן ישיר אל הלוחמים - אליכם: מאמץ הלחימה, החרדות שקדמו לה, תחושת הישועה והנגיעה שנגעו הלוחמים הישר בתוך לב=לבה של ההיסטוריה היהודית, הבקיעו את קליפת הבושה והנוקשות ועוררו מעיינות של רגש והתגלות רוחנית. הצנחנים
שכבשו את הכותל, עמדו נשענים עליו ובכו. וסמלית, זו תופעה נדירה שספק אם יש רבות כמותה בתולדות העמים.

אנחנו מברכים אתכם ושמחים שאתם אתנו בדיון הזה.

חברי הכנסת, ב=‏1949 החליטה הכנסת אז לעבור לירושלים. הנסיבות ההיסטוריות ידועות. דוד בן=גוריון, ראש ממשלת ישראל ההסיטורי, ראש הממשלה באותה עת, אמר בין היתר בדבריו: אנו רואים חובה להצהיר, שירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד ממדינת ישראל, כשם שהיא חלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה הישראלית, מאמונת ישראל ומנשמת עמנו. ירושלים היא לב=לבה של מדינת ישראל.

התקיים דיון חשוב, תוך כדי חילוקי דעות פוליטיים, על רקע מקומו של האו"ם באותם ההקשרים, ועל רקע ההחלטות המפורסמות של האו"ם בקשר לירושלים. על כן, אף שהתקבלו החלטות באותה ישיבה, התקיימה עוד ישיבה שבוע לאחר מכן, ושם נשא את הנאום המרכזי מנחם בגין, זיכרונו לברכה, המנהיג הבולט של סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר באותה עת - - -
משה קצב (הליכוד):
------
ושל מדינת ישראל.

היו"ר ש' וייס:
-----
ושל מדינת ישראל, וראש ממשלת ישראל לעתיד. אחרי כל הוויכוח, הוא סיים ואמר:למרות הכול, אנו נתמוך בהצעה שהכנסת והממשלה יעברו לירושלים. אומנם מאוחר מדי, ואף=על=פי=כן נתמוך בהצעה הזו, מפאת קדושתה ומרכזיותה של ירושלים.

ברשותכם, אקרא קטע משירו של יהודה עמיחי, בפתיחת הדיון הזה. שירים רבים נכתבו על ירושלים, ותפילותינו רצופות בשירה ובתפילה שבמרכזה עומדת ירושלים.

(המשך נר)
יהודה עמיחי, משורר חשוב, בולט, איש ירושלים, הוציא לאור ספר בשם "שירי ירושלים". מתוך השירים הרבים בחרתי קטע שיש בו בוודאי מידה גדושה של סיביליות.

"האוויר מעל לירושלים רווי תפילות וחלומות/ כמו האוויר מעל לערי תעשייה כבדה./ קשה לנשום./ ומזמן לזמן מגיע משלוח חדש של היסטוריה/ והבתים והמגדלים הם חומרי אריזתה,/ שאחר כך מושלכים ונערמים בערמות./ ולפעמים באים נרות במקום בני אדם,/ אז שקט./ ולפעמים באים בני אדם במקום נרות,/ אז רעש./"

אני מזמין עכשיו את ראש הממשלה לשאת את דברו בישיבה מיוחדת זו.

ראש הממשלה ושר הביטחון י' רבין:
------
כבוד נשיא המדינה, אדוני היושב=ראש, כנסת נכבדה, הלוחמים על גורל ירושלים היושבים באולם והנמצאים ביציע, בן ‏31 היה גיורא אשכנזי במותו. לא הכרתי אותו. כל שידוע לי עליו הוא מסיפורי חבריו לאחר מותו ומן הכתוב בספר "יזכור".

גיורא אשכנזי, יליד קיבוץ ניר=דוד, בעמק בית=שאן, היה אב לילדה. היו לו חלומות. גיורא נפל במרחק שלושה=ארבעה קילומטרים מכאן, בקרב על ירושלים, לפני ‏28 שנים. חייו תמו בדרך ל"אוגוסטה ויקטוריה".

‏800 חיילי צה"ל נפלו במלחמת ששת=הימים, ‏181 מהם בקרב על ירושלים וסביבתה. כל אחד מהם היה - לעצמו, להוריו, לבני משפחתו, לילדיו - עולם מלא. לכל אחד מהם היה חלום שנקטע בדרך ההולכת אל העיר העתיקה.

מלחמת ששת=הימים היתה מלחמה שפרצה רק כאשר לא יכולנו עוד, כאשר לא היתה ברירה אחרת. עשינו אז הכול - הכול - כדי למנוע מלחמה.

ואולם, כאשר לא היה מנוס מכך, ירדה הפקודה אל הכוחות: "סדין אדום", אותה פקודה שהניעה את הכוחות אל המלחמה. ידענו שתחושת ה"אין ברירה" אשר חדרה אל החיילים תביא הישגים צבאיים, אך גם ידענו שיהיו לוחמים רבים שלא יחזרו הביתה.

אין מלחמות שמחות. כמו בכל המלחמות שנכפו עלינו, תרועות הניצחון במלחמת ששת=הימים נמהלו בצער על מות הבנים. אם גברו קולות הצהלה על דמעות השכול, היה זה רק משום תחושת ההקלה שבאה אחרי הרבה ימי מועקה ולילות של חרדה.

לא יצאנו למלחמת ששת=הימים כדי לכבוש ולא כדי לספח. יצאנו למלחמה כדי לחיות ולהנחיל חיים לדורות הבאים. על=פי הוראת הממשלה, לא יזמנו אז את המלחמה נגד ירדן. רק כאשר הצטרפה ירדן למלחמה, ניתן האות. רק אז ניתנה הפקודה לאלוף הפיקוד עוזי נרקיס ולמפקדי החטיבות, מוטה גור, אורי בן=ארי, אליעזר אמיתי - והם וחייליהם שחררו ואיחדו את ירושלים.

היה רגע אחד במלחמת ששת=הימים שסימל את הניצחון הגדול: זה הרגע שבו הגיעו ראשוני הצנחנים, בפיקודו של מוטה גור, אל אבני הכותל המערבי, נרגשים מסופת המעמד - שכמותו לא היה וגם לא יחזור לעולם.

איש לא ביים את הרגע הזה. איש לא תכנן אותו מראש. איש לא הכין אותו ואיש לא התכונן לקראתו, כאילו היתה זו ההשגחה העליונה שכיוונה את המעמד כולו: הצנחנים הבוכים בקול ובכאב על חבריהם שנפלו בדרך, קולות "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" ששמעו אבני הכותל אחרי ‏19 שנות דממה, דמעות האבל וקריאות השמחה, ושירת "התקווה".

אודה, מבחינתי האישית, באותו יום, היתה זו סגירת מעגל אישי, ואילו זיכו אותי רק בכך - די היה לי.

‏19 שנים קודם לכן, במלחמת העצמאות, היתה לי הזכות הגדולה לפקד על לוחמי חטיבת הפלמ"ח, "הראל", אשר עם לוחמי צה"ל של יחידות אחרות לחמו בירושלים הנצור ושברו את המצור על ירושלים.

בירושלים ובהרים סביב לה, נפלו מאות לוחמים. גם היום אנו נושאים עמנו את זיכרון שלדי המכוניות השרופות מול בית=מחסיר, את המשאיות הבוערות בבאב אל וואד, ואת אלפי בני ירושלים, היוצאים אל הרחובות המופצצים והמופגזים לקבל את מנות המזון המעטות.

לא הצלחנו אז לשחרר את העיר העתיקה, ומשך שנים חיינו בתחושת כאב כי העיר חצויה, כי שריד המקדש נשבה בידי זרים. ‏19 שנים היו הדרכים שלנו אל הכותל שוממות; "כיכר השוק ריקה, ואין פוקד את הר=הבית, בעיר העתיקה" - כמאמר המשוררת, נעמי שמר.

אבות הניצחון בירושלים במלחמת ששת=הימים הם בראש וראשונה, ומעל כולם, ‏181 חיילי צה"ל - מחטיבת הצנחנים של מוטה גור, שריונאים מחטיבה ‏10 - "הראל", וחיילי חטיבת ירושלים, שחייהם תמו כאן, מול חומות העיר. שותפים לניצחון גם הורי הנופלים, הרעיות, הבנים והבנות, האחים והאחיות.

ברצוני להעלות זכרם של אלה שהובילו את המדינה לניצחון ואינם עמנו היום. ראש הממשלה דאז לוי אשכול ושר הביטחון דאז משה דיין, זכרם לברכה. כן נעלה היום זכרם של השרים מנחם בגין ויגאל אלון, זכרם לברכה, אשר חלקם רב בהחלטה על שחרורה של ירושלים. אנו חבים להם חוב
של כבוד גדול.

חברי הכנסת, אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל. יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אני מאמין שאין לנו ויכוח בנושא אחד - שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. אמרתי אתמול ואחזור על כך היום: אין שתי ירושלים. יש רק ירושלים אחת. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה. ירושלים היתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי=עד.

ועם זאת חובה עליונה מוטלת עלינו כיהודים וכישראלים לחלוק כבוד אמת לבני שתי הדתות שירושלים היא חלק מחייהן ואמונתן, לאפשר חופש פולחן וחופש גישה דתי לכל הבא בשעריה, בכל המקומות הקדושים, לגלות סובלנות, לממש את האמרה: "איש באמונתו יחיה".

אחרי כן מי
חברי הכנסת, ירושלים אוחדה, כיכר השוק הומה וחוצות העיר מלאים אדם.

מאז איחודה של ירושלים הוקמו בה עשר שכונות מגורים חדשות על שטח של ‏21,000 דונם שהופקעו לצורכי ציבור. בשכונות אלה נבנו כ=‏42,000 יחידות דיור ואוכלסו כ=‏150,000 נפש. בנייה זו אפשרה את גידולה של האוכלוסייה בירושלים.

לפי האומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מונה אוכלוסיית העיר כ=‏570,000 נפשות. רבבות עולים חדשים נקלטו בירושלים. בשנת ‏2000 צפויה ירושלים להגיע להיקף של ‏680,000‎-650,000 תושבים. אבל לא נכחד, יש גם צללים. בשנים האחרונות נרשם בירושלים מאזן הגירה שלילי.

ירושלים אינה רק מוקד לתפילות וגעגועים. צריך לבנות אותה. כל ממשלות ישראל השקיעו הרבה בירושלים, וכל ממשלות ישראל ראויות לשבח על כך. גם הממשלה הנוכחית השקיעה ותשקיע הרבה בתשתיות ובפיתוח ירושלים.

בבנייתה של ירושלים במשך שנות דור היה חלק נכבד לראש העיר טדי קולק שעמד בראש העיר, וברוב תבונה ידע לנווט את החיים בעיר הסוערת הזאת. אנחנו מאחלים לראש העיר הנוכחי, חבר הכנסת אהוד אולמרט, שימשיך בפיתוחה, בבניינה, בשמירת שלמותה, בקביעת אורחות החיים בתוך העיר הזאת, כדי שאכן תתפתח, תגדל ותהיה עיר שלמה.

חברי הכנסת, סיפרתי אתמול, באחד מטקסי יום ירושלים, כי כאשר הגיעו ראשוני הצנחנים אל ראש גבעת התחמושת מצאו משפחות ערביות שהתגוררו ב"בית האנטנה", מטרים ספורים מקו האש. השכנים לאותו קרב, הקרב על גבעת התחמושת, היו מאז שכנינו לחיים. זו גם מציאות חיינו היום בירושלים. אנו והתושבים הערבים בירושלים חיים וצריכים לחיות אלה לצד אלה. כולנו יחד מנסים לבנות בית, לבנות עיר, לבנות ארץ, לבנות עם.

אני פונה אל בני כל העמים החיים בירושלים שלא לחסוך כל מאמץ, לעשות הכול כדי לחיות בשלום, כי זו גזירת הגורל בירושלים, לחיות ביחד. כי אין, ולא יהיו, שתי ירושלים. וכל המנסים ליידות גורל על העיר הזאת לא יעלה הדבר בידם.

פתחתי דברי היום בסיפור חייו ונפילתו בקרב על ירושלים של הצנחן גיורא אשכנזי, זיכרונו לברכה. ביום ‏26 באוקטובר ‏1994 נחתם ברוב עם בערבה חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה ההאשמית של ירדן, אותה ממלכה, אותו מלך, אותו צבא שפעל נגדנו בירושלים. את הפרחים למלך חוסיין בטקס השלום הגישה ילדה בת עשר, לי לוטן. לי לוטן היא נכדתו של הצנחן מקרב ירושלים, גיורא אשכנזי. הסבא לא זכה. נכדתו ראתה
שלום.

הדור שראה מלחמה מעביר לנכדיו את מימושו של השלום.

היו"ר ש' וייס:
-----
אני מודה מאוד לראש הממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת בנימין נתניהו, ואחריו סגן שר הביטחון מרדכי גור.

בנימין נתניהו (הליכוד):
------
כבוד נשיא המדינה, אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, לוחמי ירושלים ומשחרריה, לפני ‏3,000 שנה הכריז דוד המלך על ירושלים כעיר המקדש וכבירת ישראל. מאז ועד היום היתה ירושלים בירתו של העם היהודי. עם חורבן הבית הראשון וגירושו של העם לבבל נשבע העם: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

והוא אכן קיים את שבועתו בצורה שאין דוגמה לה בתולדות העמים. אני איני מכיר עוד דוגמה בעולם לרציפות של קשר היסטורי ארוך, מתמשך ועמוק כל כך, בין עם לעיר בירתו, כמו הקשר בין העם היהודי לירושלים. אף אחת מבירות העולם אינה מייצגת קשר לאומי, דתי, רוחני, ערכי והיסטורי כזה. כאן מלכו מלכי ישראל, כאן ניבאו הנביאים, כאן זימרו הכוהנים. הרעיונות הנשגבים ביותר בתולדות האנושות, הקשר של האדם עם
אלוהיו, יחסי אדם עם חברו, והקשר המיוחד של העם היהודי לבירתו הנצחית, כל אלה נצרפו בירושלים לשלמות אחת ונצרבו על לוח לבו של עם ישראל ובתודעתה של האנושות כולה.

ירושלים נשארה בירתו של העם היהודי, כי העם היהודי לא ויתר עליה. היא מעולם לא הפכה בירתו של עם אחר, אף=על=פי שנכבשה פעמים רבות על=ידי זרים. להיפך, כשנכבשה היא הפכה לאיזו עיר שולית ונידחת בתוך אימפריות ענק. כליפים, מנהיגים אחרים, ישבו בדמשק, בבגדאד, בקהיר, אבל לא בירושלים. וגם בתקופת הכיבוש הערבי ישב מרכז השלטון המוסלמי הערבי לא בירושלים, אלא ברמלה. רק בלבבות היהודים בכל קצווי העולם, לאורך כל הדורות, המשיך לפעום זיכרון ירושלים והכמיהה לשוב אליה.

"יפה נוף, משוש תבל", קריה נאמנה, כתב רבי יהודה הלוי מסוף מערב. "בשנה הבאה בירושלים הבנויה", לחשו יהודים בגיטאות, בפוגרומים, ברדיפות, בערבות סיביר ובמדבריות ערב. והמרכזיות הזאת של ירושלים הפכה מטבע הדברים למוקד של התנועה לתחייה היהודית הלאומית במאה האחרונה. ולא במקרה בחר הרצל לקרוא לתנועה הזאת
"ציונות", על שם ציון, היא ירושלים, שבלבה שוכן הר=ציון.

ואכן, בסוף המאה הקודמת חזרנו לירושלים. ומה מצאנו כאן? עיר בירה תוססת של אומה פלשתינית? לב האסלאם? זה לא מה שמצאנו כאן. צריך לומר את הדברים היום, כשנעשה ניסיון לשכתב את ההיסטוריה בהבל פה ולמחוק אלף שנים של התיישבות יהודית בגולן, או בירושלים. על מה שמצאנו בירושלים כשחזרנו לכאן מעיד המשורר הצרפתי אלפונס דה=למרטין שביקר, כמו רבים אחרים, בארץ ובירושלים במאה ה=‏19. הוא כתב
ב=‏1835: "מחוץ לשערי ירושלים לא ראינו שום יצור חי, לא שמענו קול נפש חיה. נתקלנו בריק ובדממה שמצאנו לפני שעריהן הקבורים של פומפי או הרקולניום. דממה גמורה ונצחית מרחפת על העיר, על הדרכים, על הארץ כולה - - - קברו של עם שלם".

ומחרה=מחזיק אחריו הסופר האמריקני מרק טוויין שהגיע כ=‏30 לאחר מכן לארץ הקודש: "ירושלים הנודעת, פאר השמות בהיסטוריה, איבדה את כל גדולתה העתיקה והפכה לכפר חלכאים". כך אומר טוויין.

זה מה שמצאנו כאן. לא אדמה ערבית - אדמה חרוכה. לא בירת אומה פלשתינית, אלא בירת ישראל המחכה לגאולה. ושוב, כמו בשיבת ציון מבבל לפני אלפי שנים, הקמנו את העיר מחדש, גאלנו אותה מעיי החורבות. חזרנו לירושלים. הקמנו אותה מחורבנה, שחררנו אותה משלטון זרים, חידשנו בה את ריבונותנו. זה היה כרוך בשני צעדים. והצעד החשוב, השני, היה לפני ‏28 שנים, במלחמת ששת=הימים. אז חזרנו אל בורות המים ואל
הכותל המערבי, אל עיר=דוד ואל נקבת השילוח. שיקמנו את בתי=תפילותינו, ולא נגענו לרעה בבתי=התפילה של אחרים. להיפך, בפעם הראשונה בתולדותיה הארוכות של ירושלים אופשר בירושלים המאוחדת, תחת ריבונות ישראל, חופש פולחן לכל הדתות.

(אחרי כן - צס)
להיפך, בפעם הראשונה בתולדותיה הארוכים של ירושלים אופשר בירושלים המאוחדת תחת ריבונות ישראל חופש פולחן לכל הדתות.

ובכן, האירוע הגדול הזה לפני ‏28 שנים, שבו התרחשו איחוד העיר ושחרורה מחדש, נקבע בצדק כיום חג לעמנו. זו איננה הפעם הראשונה שהעם היהודי מציין כיום חג את שחרורה של ירושלים מעול זרים. מזה ‏2,200 שנה אנו מציינים את שחרור העיר על=ידי החשמונאים וטיהור בית=המקדש בחג החנוכה, שגם הוא יום שחרור ירושלים. אבל אנחנו מוכרחים גם ללמוד את הלקח ההיסטורי, כי בני החשמונאים לא השכילו לשמור על ההישג הגדול: במקום להדוף את הסכנות מן החוץ הם נגררו לריב אחים, והתוצאה היתה אובדן ירושלים ואובדן חירותנו לדורות.

גם היום אנו מצויים במאבק על שלמותה של העיר וריבונותנו בה, אנו מצויים בתוכו של מאבק רצונות: הרצון הלאומי והדתי של רבים, עדיין, בעולם הערבי והמוסלמי, לעקור אותנו מן הארץ ומן העיר הזאת, לעומת הרצון הלאומי, וכן, הרצון הדתי שלנו, להישאר בה, לבנות ולהיבנות, ובשאר חלקי ארצנו.

רבותי חברי הכנסת, לא די שנכריז על מחויבותנו לאחדותה ושלמותה של ירושלים, עלינו להוכיח זאת במעשים. פירוש הדבר, עשיית אותם צעדים שעוצרים את הכרסום הגובר במעמדנו בירושלים ומקדמים את ריבונותנו הברורה והמוחלטת בעיר. עלינו לסגור את כל משרדי הרשויות הזרות, שמנסות להקים פה ממשלה ובירה בתוך בירה. עלינו להעביר ולקרוא להעביר בצורה מפורשת את שגרירויות העולם לבירתנו, החל בשגרירות האמריקנית.
עלינו לסלק את כל אנשי המליציות והשב"כים הזרים למיניהם, שעושים בעיר כבשלהם. עלינו לעמוד על זכותנו לבנות בעיר בצורה בלתי מוגבלת, שהיא זכות ריבונית יסודית, בכל חלקי העיר, וכן עלינו להבהיר חד וחלק שבירת ישראל איננה נושא למשא=ומתן, בירת ישראל איננה נושא למיקוח.

אבל, אני מאמין, אדוני היושב=ראש, שמעל לכל המעשים ולפני כל הצעדים חייבת להיות האמונה, האמונה בצדקת דרכנו, האמונה בזכותנו הבלתי מעורערת על הארץ הזאת, על האדמה הזאת ועל העיר הזאת. האמונה הזאת היא הסלע שעליו אנחנו עומדים, בלעדיה אין לנו נקודת משען כלשהי לחיינו הלאומיים, בלעדיה ניסחף בשיטפון התביעות הבלתי פוסקות שמופנות אלינו: קטמון וטלביה, הגולן וחיפה, הנגב והגליל.

נתלכד ביום זה, ביום חג זה לציון שחרור ירושלים, נתלכד באמונה ובמעש. נסיר את דגלי הטומאה מעל חומות ערינו, ונבטיח שירושלים תהיה לנצח נצחים בירת ישראל הריבונית והמאוחדת.

היו"ר ש' וייס:
-----
אני מודה מאוד לחבר הכנסת נתניהו.

אני מזמין עכשיו את סגן שר הביטחון, חבר הכנסת מרדכי גור, ואחריו את חבר הכנסת אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים.

סגן שר הביטחון מ' גור:
-----
כבוד הנשיא, אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים בהפתעה מוחלטת. כאילו הכול מתחיל מחדש. אז מה עושים? אני מודה שאיש לא הזהיר אותי את האזהרה הנהדרת הזאת שיצא לי לדבר אליכם באופן ישר, ישיר, כמו בבית, כמובן עם האחריות הקשורה בעניין.
היינו ילדים כאשר אמרנו, הר=הבית בידינו. היינו נאיבים אולי כשאמרנו שבזכות כל מה שאתם עשיתם, כל אחד בגבורתו האישית, במסירותו האישית, שבזכות זה ירושלים היא שלנו לנצח. אולי לא ידענו בדיוק מה אנחנו אומרים. אבל ברגע זה הרשו לי היתקלות חפוזה: אני צריך לשכנע, להוכיח - הר=הבית בידינו, וירושלים היא בירת ישראל לנצח, ואתם עשיתם את זה. ואם יבוא מישהו וינסה לקחת - לא ייקח. לא ייקח, כי לא תיתנו, לא תיתנו כי אין צדק לתת. כולה, בצדק, שלנו. לא שאלתם ולא בדקתם,
והסתערתם, וזכיתם.

חברי הכנסת, אלוף הפיקוד עוזי נרקיס, כשנוכח שאין ציוד מספיק - כי היינו צריכים לצנוח נגד המצרים - רץ אחרינו להשקות אותנו, כל אותו יום אחר=הצהריים, וכל אנשי המטה שלו אתו. ואורי בן=ארי, שאתו זכיתי בסוף מלחמת העצמאות לפעול נגד המצרים, הנחה את אנשיו הנחיות איך לסייע לנו בדרך לירושלים, והסתייענו בזה לא רק
במלחמה שהם עשו.

והחבר'ה הירושלמים, מה הם לא נתנו לנו? מחלב וממים עד ל"בזוקות", לצילומים. ומה לא, הכול. אהבה, דאגה, הכול. חשבתם שהם חסו על הרהיטים ולקחו אותם הצדה? לא, הם קירבו אותם לחלונות, שיהיה נוח לחבר'ה לירות, שיוכלו לפעול כראוי.

הצדק המלא, הצדק המלא. איש מאלה לא בחר במלחמה, איש מאתנו לא יזם אותה. כפו עלינו. ואנחנו חוגגים את יום ירושלים בגאון, בזכות ובתקווה רצינית מאוד לעתיד.

אנחנו בכנסת ישראל, אנחנו חייבים גם כלפי העתיד, וצריך לדעת גם כמה דברים שהיו בעבר, ומוטב שלא היו או יש צורך לשנותם, אבל העובדה - וזה סיפר לי המלך כשהיינו אצלם בעמאן - שהוא נתן את האישור להפסיק את האש נגד כוחותנו בעיר העתיקה. כשסיפרתי לו על השיחה שלי עם המפקד המקומי, הוא אמר לי: ועכשיו אני אגיד לך שההפסקה היתה כשהוא הרים אלי טלפון לקבל ממני אישור. כמה אבדות חסכנו בזה שבאותו רגע, כשהוא אמר לי שהוא מוכן להפסיק את האש, אמרתי: הפסקת אש.

אחרי כן של
לא בכוח, ומתוך הכאב הנורא על האבדות שאיבדנו מבין חברינו. שלושה נפלו לנו בעיר העתיקה. ויעשה כל אחד חשבון מה יכול היה לקרות. החלטנו שלא לפגוע במקומות קדושים, כי ירושלים איננה יעד צבאי, ירושלים היא ייעוד ממלכתי. לא להרוג באנו. לא לפגוע באנו. לא לרעתו של אף אחד באנו. מה היה הסמל שלנו? - הרופא שלנו מיילד ילדה במקום.

כאשר שאל אותי המושל: מה לעשות עכשיו? אמרתי לו: לך הביתה. הוא אמר לי: מה פירוש לך הביתה? אמרתי לו: לך הביתה, די, נגמר העניין, זהו. היה לי דוח מכל החומות. והוא אמר לי: מה זה הביתה? מה נעשה? אמרתי: אתה אל תעשה שום דבר, עכשיו אנחנו נעשה, אתם תלכו הביתה. שעתיים הם לא האמינו, עד שהם נוכחו שצה"ל זה משהו אחר, צה"ל זה צבא אחר. הוא לא הורג, הוא לא משמיד. הילדים, החיילים, הלוחמים,
גיורא וחבריו - ואלה הסיפורים מהפלוגה של גיורא - שהיו במלון, התביישו לקחת למזכרת תמונות מהתמונות האלה שיש תמיד בארמונות. הם שאלו את המפקדים אם מותר להם לקחת למזכרת איזו תמונה, כדי שהיא תהיה להם לזיכרון מהמלחמה. אלה האנשים. האם מישהו יכול לדבר עליהם?

אני רוצה לומר לכם: לא היה בתולדות ירושלים דבר כזה שבאותו יום שבו התנהלה המלחמה, כבר באותו יום ניתן היה לממש את כל זכויות התפילה, איש איש באמונתו ובדרכו. באותו יום אחר=הצהריים הלכו אנשים למסגדים, לבתי=תפילה ולכנסיות. וסוף=סוף זכינו שהלכו לבתי=כנסת; פעם ראשונה.

אני אומר לכם, לרבות חברי האורחים מכל החטיבות, היחידות, הלוחמים ועוזרי הלוחמים, כי כולם תורמים את תרומתם: בזה עשיתם את ירושלים שלנו; בזה הכתבתם את אופיה. ירושלים היא עיר של אמת ועיר של שלום. אתם עשיתם אותה. שלכם היא לנצח.

היו"ר ש' וייס:
-----
אני מודה מאוד לסגן שר הביטחון, מוטה גור.

חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בדיון. אני מזמין עכשיו את חבר הכנסת אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים. לאחר מכן יוזמנו נציגים של הסיעות השונות, ובמסגרת של שלוש, שלוש דקות וחצי, כל אחד יצטרף לדיון.

אהוד אולמרט (הליכוד):
----
אדוני היושב=ראש, חברי כנסת נכבדים, הלוחמים משחררי ירושלים שנמצאים עמנו כאן, מלחמת ששת=הימים היתה מלחמת הצלה. אומנם ייתכן שבבוא הימים יבואו היסטוריונים, אלה הרואים את מה שלא היה ונותנים לו טעם חדש ופירוט חדש, והם יאמרו דברים אחרים כמו שהם אומרים על פרקים אחרים בהיסטוריה החשובה, המודרנית של עם ישראל בארץ=ישראל. אבל אלה שזוכרים את רגעי המצוקה, אלה שזוכרים את חוסר הוודאות ואת חוסר הביטחון שהיו אז חלק מאווירת הימים הקשים של המתנה מורטת עצבים, אלה
שהביטו אנה ואנה וראו את הצבאות מכל עבר הולכים ומתאספים, הולכים ומאיימים, אלה אינם שוכחים ולא ישכחו עד יומם האחרון שמלחמת ששת=הימים היתה בראש וראשונה מלחמת
הצלחה.

אבל צריך לומר באותה מידה של נחרצות, אדוני היושב=ראש, כי המלחמה בירושלים היתה שונה. אין זה מקרה. זו איננה פליטת פה של כל אחד מאתנו. כאשר כל אחד מהדוברים כאן היום מדבר על המלחמה בירושלים, הוא מדבר על שחרור ירושלים, על איחוד ירושלים. היה בה טעם אחר. היתה לה גם משמעות אחרת, כי ירושלים אין כמוה. יש ערים גדולות ממנה; יש אפילו ערים עתיקות ממנה. כמוה אין. מעולם, בכל ההיסטוריה של בני האדם, לא היתה עיר שהיה לה תפקיד עמוק כל=כך, חשוב כל=כך, מרכזי כל=כך בחיי עם,
כפי שלירושלים היה בחיי העם היהודי, ורק העם היהודי.

נכון, בצדק אמר ראש הממשלה כי ירושלים יקרה למאמיני האסלאם, והיא יקרה להם. אין ספק כלל כי ירושלים יקרה לנצרות, ואכן היא יקרה לה. אך מעולם, לכל אורך ההיסטוריה האנושית, מעולם לא היה לעיר כלשהי תפקיד חשוב יותר בעיצוב הווייתו, מאווייו, געגועיו, תפילותיו, חלומותיו, בכיותיו של עם, כפי שהיה לירושלים בחיי העם היהודי.

על כן, באותן שעות של דמדומים, של היסוסים, של פחדים, כאשר מוטה גור עם לוחמיו עמדו והמתינו לפקודה, נתמזגו מדעת ובבלי דעת, מכוח זרימה עמוקה מאוד של זיכרונות ושל מאוויים, זרמו בהם להט, אמונה, תודעה של שליחות והקרבה אין=קץ, שהביאו אותם עד לאבני הכותל, מושא הגעגועים והתפילות של אלפי שנות היסטוריה
יהודית.

כל אחד מאתנו יזכור עד יומו האחרון אותם רגעים. הם היו קצרים מטבע הדברים, אבל נצחיים. לא היו כמוהם ולא יהיו כמוהם.

אחרי כן ע.ה.

מדי פעם, בימים קשים של מחלוקת, של מצוקה, של אי=הסכמה, ולצערנו יש רבים מדי כאלה בקרב העם שלנו, אנחנו נזכרים באותם רגעים בגעגועים גדולים. אנחנו נזכרים באותם רגעים שבהם נוגה של שכינה נגה בכולנו, באותם רגעים שבהם נדמה היה כאילו הזמן עצר מלכת, כאילו תהיה התחלה חדשה, שונה, אחרת, שתוביל אותנו לקראת כל מה שחלמנו עליו, כל מה שציפינו לו, כל מה שרצינו בו.

לא כך נתגלגלו הדברים. אבל את טעם הרגע הזה לא יהיה אפשר למחות, לא רק מהזיכרון הפרטי של כל אחד מאתנו אלא גם מהזיכרון הקולקטיבי שלנו כמדינה, כאומה.

דובר כאן לא מעט על גבורתם של אמיצי הלב, אלה שאינם ואלה שנותרו בחיים. ומי אנחנו, במרחק של זמן ומקום, שניטול לעצמנו את הסמכות, את האחריות, את העוז לדבר בשמם או בשם גבורתם של אחרים? אין לנו סמכות לכך. אבל נדמה לי שלא תהיה זאת הגזמה להניח שבזמן כלשהו, באותן שניות ארוכות בתהליך הזה, מאותה שנייה שבה ניתנה ההוראה
ועד למפגש האכזרי והפטאלי הזה של הלוחם עם הכדור שקטל אותו, לכל אחד מהם, בהבזק של שנייה, קצרה יותר או ארוכה יותר, היתה תחושה שאנחנו הולכים למקום הזה, לירושלים הזו, כדי שלא להיפרד ממנו לעולמים. כפי שאמר אז מי שהיה שר הביטחון של מדינת ישראל משה דיין, זכרו לברכה: שבנו לקדושים שבמקומותינו כדי לא לעוזבם עוד
לעולם.
אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, אנחנו נוהגים מדי שנה במסורת נאה ומכובדת שהכנסת מקפידה עליה, לקיים ביום ירושלים או ביום הסמוך לו ישיבה חגיגית, ומטבע הדברים שבצד תחושות אישיות, זיכרונות אישיים, דברי הגות כלליים, אנחנו רוצים לומר משהו גם על עתידה של העיר הזאת.

אם נחפש בארכיון הכנסת נמצא שם הרבה מאוד דברים שנאמרו במשך השנים בלשון רמה על עתידה של ירושלים. אלא, אדוני היושב=ראש, אני יכול לומר שבשנה וחצי האחרונות למדתי יותר מאי=פעם שעתידה של ירושלים לא נקבע רק בישיבות, ואף לא בהצהרות, גם כשהן נשמעות מפי החשובים שבממלאי התפקידים שלנו.

לא כאן ולא היום נדון במה שאין עושים, כי ראוי שנאמץ את המלצתו של נשיא המדינה, וגם בלהט הוויכוח ובמצוקת הלב, ברגעים הקשים נאמץ את נקודות המפגש המשותפות לכולנו על פני נקודות הקנטור והוויכוח. אבל נרשום נא לעצמנו שאנחנו צריכים לעשות הרבה יותר כדי לתת תוכן של ממש במציאות החיים היומיומית להתחייבות שכולנו משמיעים כאן בלשון נמלצת וכנה לשלמותה ואחדותה של ירושלים. הדרך עוד ארוכה להגשמת כל התחייבויותינו. ירושלים היא אכן עיר חופשית לבני כל הדתות. היא צריכה
להיות עיר השומרת על כל תושביה, מבטיחה את קיומם, דואגת לאיכות חייהם בכבוד ובשוויון ועוסקת באופן מתמיד בהתרחבות, בפיתוח, בבנייה ללא הפסקה, ללא הפוגה, ללא התנצלות, ללא בקשת סליחה, ללא היסוס. כי ההיסוס, חס וחלילה, הוא זה שמזמין אותו מאבק שלא תמיד אנו יודעים לעמוד בו במידת הנחרצות שאנו חייבים בה, כדי להגן על עתידה, שלמותה ואחדותה של בירת הנצח שלנו. תודה אדוני היושב=ראש.

היו"ר ש' וייס:
-----
אני מאוד מודה לחבר הכנסת אהוד אולמרט.

חברי הכנסת, הישיבה המיוחדת שלנו תימשך. בדרך כלל ישיבות מיוחדות של הכנסת בנויות כך שיש דובר מרכזי של הממשלה, במקרה שלפנינו היה ראש הממשלה, דובר אחד של אחת מסיעות האופוזיציה, הערות אחדות של יושב=ראש הכנסת ובזה תמה הישיבה המיוחדת. הפעם, בגלל אופיו של הנושא, בגלל האורחים שיש לנו כאן, חרגנו, וזה לא תקדים, זו החלטה חד=פעמית, ואפשרנו גם לכל סיעה לשגר דובר אשר ידבר במשך חמש דקות.

אשר על כן אנחנו נמשיך בישיבה שלנו, ואני קורא לחברי הכנסת ולאורחים להישאר אתנו, אבל נאפשר לנשיא המדינה שלנו לצאת כעת למשימות הרבות שיש לו עוד היום ותוכננו מראש, אשר גם הן ברובן קשורות עדיין ליום ירושלים.

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון:
------
כבוד הנשיא!

(חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאתו של נשיא המדינה.)

היו"ר ש' וייס:
-----

אני מזמין עכשיו את חבר הכנסת בנימין טמקין, אחריו - חבר הכנסת חנן פורת. עד חמש דקות לכל דובר.

בנימין טמקין (מרצ):
------
אדוני היושב=ראש, כנסת נכבדה, אורחים, לוחמים יקרים היושבים אתנו. אחרי הדברים הנרגשים של חבר הכנסת מוטה גור, והדברים שנאמרו על=ידי הדוברים האחרים קשה להוסיף מלים בגדול על נושא ירושלים. אני מעדיף להוסיף פרספקטיבה אישית שלי כמי שלא היה לו המזל להיוולד במדינת ישראל, כמי שגדל בחוץ=לארץ ובשלב מסוים בחייו עלה למדינה הזאת מתוך תחושה ציונית עמוקה, מתוך רצון לחיות עם עמו במדינתו, בארצו.

אחרי=כן או
ב=‏1961 הייתי כאן בתור נער בן ‏15. ביליתי כאן שנה והייתי בירושלים ההיא, ירושלים המחולקת, ירושלים שעברה מן העולם ב=‏1967. חזרתי כעולה חדש אחרי מלחמת ששת=הימים. חייתי עם העם היהודי בגולה את החרדה של הימים, של הציפייה הנוראה הזאת לקשה מכול. חייתי עם העם היהודי בגולה את השמחה על הניצחון ואת העצב על הנופלים, וחייתי עם העם היהודי כולו את השמחה על מימוש חלומו של העם היהודי לאחדותה ולאיחודה של ירושלים כבירתה של מדינת ישראל, כמרכז ההוויה של העם היהודי
כולו.
אנחנו מצווים לשמור על אחדותה של ירושלים ועל ירושלים כבירתה של מדינת ישראל. אנחנו מאמינים שהדרך לשמור על אחדות זו עוברת קודם כול דרך כבוד לכל תושביה של ירושלים מכל הדתות, מכל האמונות, מכל הסוגים. כבוד של שוויון לתושבים הוא יסוד לאחדותה של ירושלים האמיתית והשלמה. תנאי שני הוא השלום והשלווה לתושביה של ירושלים על כל אזוריה, חלקיה ושכונותיה. תוספת חשובה שרק היא תבטיח את אחדותה, את המשכה של ירושלים כבירתה של מדינת ישראל היא ההכרה הכללית על=ידי העולם,
ובמיוחד על=ידי העולם הערבי, בהיותה של ירושלים כזו. התנאי להכרה הכללית ולזו של האומות הערביות, של מדינות ערב, הוא השגת שלום בינינו לבין שכנינו. השלום הוא חלק אינטגרלי של המאמץ הגדול לשמור על אחדותה של ירושלים ועל ירושלים כבירתה המאוחדת של מדינת ישראל.

בטקס זה אני באמת רוצה להימנע, ולא רק לומר שאני רוצה להימנע, אלא באמת להימנע מכניסה לוויכוח ולפולמוס, ולא אעשה שימוש בנושא ירושלים להצדיק עמדות בנושאים אחרים. אני מתנגד בכל תוקף להפוך את ירושלים לנשק בוויכוח האידיאולוגי במדינת ישראל בנושאים אחרים כמו הגולן, אשר משהו נאמר על זה כאן, ולא על שום נושא
אחר. מי שמתעניין באחדותה של ירושלים צריך להיות מעוניין בהשלמת תהליך השלום והכרה אוניברסלית בירושלים כבירתה של מדינת ישראל, ובהשגת השוויון והכבוד לכל תושביה של ירושלים למען השלום, למען ירושלים, למען כולנו. תודה.

רחבעם זאבי (מולדת):
------
אדוני היושב=ראש, אין פה נציג של הממשלה בדיון כל כך חשוב.

עמנואל זיסמן (העבודה):
-----
יש.
היו"ר י' עזרן:
-----

שר השיכון נמצא.

חבר הכנסת רחבעם זאבי, זה נקרא "ובונה ירושלים".

רבותי, אני מאוד מבקש לכבד את מסגרת הזמן, כדי שנוכל לשתף את כל האורחים הנכבדים בדיון הפורה, השקט והמכובד שלנו.

חבר הכנסת חנן פורת, חמש דקות. אפשר לשבח את ירושלים הרבה מאוד בחמש דקות. הרבה מאוד.

חנן פורת (מפד"ל):

----
רבותי חברי הכנסת, סגן שר הביטחון מפקדי מוטה גור, חברים, רעים לנשק, "ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו", כך אמר דוד בשירו לירושלים בעת שפתח: "שמחתי באמרים לי בית ה' נלך". הביטוי המיוחד הזה "שחוברה לה יחדיו" קיבל משמעות, קיבל ממד שכמוהו כחזון ובשורה בעת שחרורה של ירושלים.

שלוש חומות נפלו בעת שחרורה של ירושלים. חומה אחת מובנה לכול. "העיר אשר בדד יושבת ובלבה חומה", כפי שאמרה המשוררת שלנו, נעמי שמר. נפרצה החומה והעיר החדשה והעיר העתיקה חברו והיו יחדיו.

כעיר שחוברה לה יחדיו, אומרים חכמים, שעושה כל ישראל חברים. ובאמת, המשכו של המזמור: "ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם ה'". הנה עלו שבטים, שבט שמעון ושבט בנימין, שבט דן ושבט נפתלי. היכן נפגשים? בירושלים בעת עלייה לרגל.

כעיר שחוברה לה יחדיו, ברובד השלישי, אומרים חכמים, שמחברת לבם של ישראל לאביהם שבשמים. ירושלים של מטה וירושלים של מעלה.

שלוש החומות הללו שנפלו בעת איחודה של ירושלים באו לידי ביטוי מוחשי מאוד בדברים שכתב המפקד שלנו - שגם אם יש לנו היום חילוקי דעות פוליטיים קשים לא נשכח לו את הזכות הגדולה, ההיסטורית, שעומדת לו מעת שחרורה של ירושלים - מוטה גור. אני מוצא בדברים שכתב מוטה גור בסוף ספרו "הר=הבית בידינו" את הביטוי המוחשי ביותר לעיר שחוברה לה יחדיו.

כותב מוטה גור: "קרבתי אל קהל החיילים המתפללים. הבחינו בי ופינו לי מעבר. הודיתי, אולם נשארתי מאחור. בתוך הקהל הגדול רציתי לחוש חוויה פרטית. אל התפילה לא הקשבתי. הרגשתי בה ובזה הסתפקתי - - - נזכרתי בביקורים המשפחתיים שלנו ליד הכותל לפני עשרים=וחמש שנה, בהליכה בסמטאות הצרות ובשווקים. אינני זוכר פרטים, הייתי אז ילד. אולם ההתרשמות מהמתפללים ליד הכותל שמורה עמי - - - יהודים לבושי קפוטה ושטריימל, עטורי זקן לבן וארוך - הם והכותל היו כגוף אחד".

אחרי כן אא

- - - בפינה הימנית - מרוחק מעט מציבור הלוחמים עמד אדם, לא, לא עמד, הוא כאילו נדבק לאבנים, הוא כחלק מהכותל. אבן מאבניו. לבוש קפוטה חומה וארוכה, על ראשו מגבעת שחורה, מתחתיה מבצבץ שער מגודל, מאום לא זז. לא הראש ולא השיער, לא הגוף ולא הרגליים. שתי הידים כפופות וכפותיהן שטוחות לרווחה, צמודות אל האבנים כאילו רוצות לחדור לתוכן".

היה זה - אני אומר במאמר מוסגר - מורי ורבי הנזיר הרב דוד הכהן, זכר צדיק לברכה, שהוא, עם הרב צבי יהודה, הגיעו בדרך מופלאה אל הכותל בעיצומו של הקרב. יורם זמוש, מ"פ מסייעת, נטל אותם על הג'יפ=תול"ר והעביר אותם דרכנו. אני עוד רצתי בעקבותיהם, וכך נפגשנו יחדיו ליד הכותל.

מוטה מוסיף: "'ננעלתי' אליו כרדאר ולא יכולתי להמיש ממנו את עיני. 'נדבקתי' אליו מרחוק כפי שהוא נדבק אל הקיר מקרוב. דרכו חשתי את הכותל. מבעד לגופו הכמו=משותק הרגשתי את דפיקות הלב היהודי בוקעות מתוך האבן. כך עמדנו דבוקים יחדיו מספר דקות - הוא ואני והכותל. פניתי לאחור וחזרתי אל רחבת הר=הבית. ביקשתי מעמוס (קצין האג"ם) לזמן אלי את המג"דים לקבוצת=פקודות (והודעתי להם אנו
נשארים בירושלים."

משפט אחד, ברשותכם. "הוא ואני והכותל". הכותל - "הנה זה עומד אחר כתלנו" - עם כל אותה משמעות רוחנית אדירה כבירה של דורות. הנזיר כמבטא=מסמל את העם היהודי לדורותיו, את השורשים. ואני - אני המפקד, אני כל הציבור המגוון הזה שעמד באותה שעה ליד הכותל. זה לא סיפור מהאגדות, יעידו על כך החברים. אכן, עינינו זלגו דמעות. הוא ואני והכותל.

אותה מכת ברק, אותו זרם חשמלי שעבר בעם ישראל כולו בשעה שנשמע קול מבשר "הר=הבית בידינו", בשעה שדבקנו באבני הכותל, אותו אני מבקש בשעה הזאת, בשעה זאת של כל כך הרבה מבוכה, של כל כך הרבה משברים, של כל כך הרבה משגים ופצעים.

ואני אומר - אני אומר את זה קודם כול לעצמי ולחברי, לכל אלה שנכספים להגיע לירושלים, לדבוק בירושלים וגם להגיע בסופו של דבר אל הר בית=ה' אשר נכון יהיה בראש ההרים - הדרך לעיר שחוברה לה יחדיו, הדרך לשלמותה של ירושלים עוברת דרך לבו של העם, דרך שלמותו של העם. לא נוכל לכבוש אותה בלי לכבוש את הלבבות. לא נוכל
לעשות זאת - לא בכיתה, לא במחלקה, לא בחטיבה, אפילו לא באוגדה, לא בהתגנבות יחידים. עם שלם אל עיר שלמה לאחר שנכסף אליה ‏2,000 שנה. והדרך לפריצת החומות של ירושלים ולפריצת החומות שבין ישראל לאביהם שבשמים עוברת דרך פריצת החומות בין הלבבות שלנו, שלפעמים נראים כמעט אטומים זה לזה. יהיה רצון שאת הנטל הזה, את המטען הזה נישא עמנו ביום ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו. תודה.

היו"ר י' עזרן:
-----
תודה לחבר הכנסת חנן פורת.

חבר הכנסת שלמה בניזרי, בבקשה.

שלמה בניזרי (ש"ס):
-----
אדוני היושב=ראש, כנסת נכבדה, בשונה מקודמי, הרשמים שלי ממלחמת ששת=הימים הם לא רשמים של לוחם כמו אלה של חנן פורת אלא של ילד בגיל שש שחווה את המלחמה בבית, דרך הרדיו שבקושי היה קיים באותה תקופה. הרשמים הם בלתי נשכחים.

אני מתבונן בפסוקים ובדברי אבותינו, שהביעו את הכמיהה ואת השאיפה להגיע לארץ=ישראל, ובפרט לירושלים בירת הנצח: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו". ורבותינו אומרים בגמרא, שבני=ישראל, כשהיו מגיעים לארץ היו מתגנדרים בעפר האדמה, כל כך קדושה, כל כך חיבה הרגישו לארץ=ישראל ובפרט לירושלים עיר הקודש.

מי שהיטיב להגדיר את הכמיהה, את הרצון לגור כאן בירושלים, לחיות את האווירה של ירושלים, היה רבי יהודה הלוי, לפני כ‏1,000 שנים, שאמר את האמרה הידועה: לבי במזרח ואנוכי במערב. נכון, פיסית הם היו מחוץ=לארץ, אבל הנשמה שלהם, ההרגשה הפנימית, הרגישו כי מה שיכול לקשר את כל היהודים בכל רחבי תבל, מה שיכול לאחד את כולם זו נקודה אחת מרכזית, שהיא מרכזית לכולם, היא שוכנת בלבו של כל יהודי, וזו
ירושלים עיר הקודש. המרחקים ביניהם היו עצומים, אבל אותה נקודה מרכזית - ירושלים, מעולם לא השתנתה. בירתנו, בירת ארץ=ישראל לא השתנתה כמו שאנחנו רואים אצל מדינות רבות בעולם שתהפוכות ההיסטוריה מזיזות את הבירה ממדינה למדינה. ירושלים לא כך. ירושלים נשארה בירתנו לנצח.

בשבוע זה אנחנו חוגגים את יום חגה של ירושלים, יום השחרור ה=‏28. חבל רק שבשבוע שעבר אותה תקרית מצערת של הממשלה העיבה ומעיבה עדיין על השמחה, על השמחה על ירושלים השלמה, ששמחתנו לא זוכה לאותה שלמות של שמחה אמיתית כפי שהיינו רגילים כל השנים. כל השנים היתה לנו התחושה: ירושלים היא בירתנו לנצח, ירושלים היא בירתנו שלא ניתנת לחלוקה. אבל בשבוע שעבר הדליקו לנו "וינקר" ואמרו: רבותי, זה לא
בטוח, זה לא בדיוק וזה לא מדויק; דעו לכם, העולם משתנה, העולם מתקדם, העולם נסוג, היו דעות בעבר, יהיו דעות בעתיד, וגם ירושלים לא בטוחה. זה דבר שמעיב על שמחתנו. אבל את החשבון עם הממשלה ועם הקואליציה בוודאי נעשה בדיון על האי=אמון, כדי שלא להעיב על שמחתנו היום.

אבל, אני בטוח בדבר אחד, שכאשר השתמש רבי יהודה הלוי בביטויו, לבי במזרח ואנוכי במערב, כאשר כל יהודי העולם בכל התפוצות שאפו להגיע לארץ=ישראל, שאפו להגיע לעיר הקודש - גם אבי סיפר שכאשר היו במרוקו, כשרק היו שומעים שמעה של ירושלים, כשרק הגיע נציג מארץ=ישראל, נציג מירושלים עיר הקודש והיה מביא להם עפר, היו מנשקים את עפר הארץ, כי קראו לירושלים עיר=הקודש. השתמשו במושג הזה גם קודמי ואמרו: עיר הקודש. אם זו עיר הקודש, רבותי, אני חושב שמן הראוי הוא שננהג בקדושה
ובטהרה במקום שהוא קדוש. אם כבר מסכימים להגדרה שזו עיר הקודש, בואו ונוכיח שזו באמת עיר הקודש.

לא ייתכן שננהג זלזול בעיר הקודש. למה אני מתכוון? רק השבוע, רק אתמול, ביום חגה של ירושלים נתבשרנו שחברת "מקדונלדס" פתחה חנות בירושלים, לרווחת אותם אזרחי ירושלים החפצים במוצריה של "מקדונלדס", אבל כולם הדגישו: זה לא כשר.

אני חושב שמן הראוי שבירושלים עיר הקודש, לפחות לנו היא קדושה קדושה יתירה, הקדושה מתבטאת בכללים מסוימים שהם שמירת השבת היהודית, שמירת הכשרות, שמירת הצניעות. אם בכל הארץ זה לא מתקיים, לצערנו הרב, לפחות בירושלים תהיה התחשבות יתירה. לפחות בירושלים, בכבישים שלידם גרה אוכלוסייה דתית או חרדית, שדורשת לסגור את הכביש בשבת והיא מציעה אלטרנטיבה, היא אומרת, אני לא אמנע ממך לנסוע, תיסע בכיוון אחר, לפחות את רגשותינו באותו חלק של ירושלים אנחנו מבקשים לכבד.

אני נושא תפילה לבורא עולם, שבעזרת השם נזכה שירושלים תמיד תישאר מאוחדת, ועתידים להגיע שערי ירושלים עד שערי דמשק, כי ברוך השם, היא הולכת ומתפשטת בכיוון הזה, אנחנו רואים, צפונה צפונה. כן ירבה וכן יפרוץ, ונזכה באמת להתחדשותה של ירושלים, אמן ואמן.

היו"ר י' עזרן:

-----
התפשטות רוחנית.

שלמה בניזרי (ש"ס):
-----
נכון, התפשטות רוחנית.

היו"ר י' עזרן:
-----
תודה על התיקון. אכן, כך כתוב במדרש, עתידה ירושלים להתפשט עד שערי דמשק, שנאמר: "אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק". לבנון זה ירושלים, שמלבין עוונותיהם של ישראל. ובכן, ההשפעה היא רוחנית ולא התפשטות פיסית. אנחנו לא רוצים להדאיג מישהו ולא לריב עם מישהו שם למעלה. תודה לחבר הכנסת הרב שלמה בניזרי.

חבר הכנסת משה פלד, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ורדיגר.

אחרי כן טק

משה פלד (צומת):

------
כבוד היושב=ראש, חברי הכנסת, ידידי הצנחנים, אלה שנשארו אתנו,
ואחרון - ידידי ומפקדי מוטה גור, החל ממוצאי=שבת, ערב יום שחרור ירושלים הכ"ח, הייתי בירושלים כמעט בכל האירועים שהיו בעיר. לעת ערב, בטקס הממלכתי ב"גבעת התחמושת", שוב שמעתי מפיו של ראש הממשלה כפי ששמע עם ישראל כולו, כי ירושלים המאוחדת תהיה לנצח בירתו של העם היהודי. אך האמת היא ש=‏28 שנים לאחר שחרורה של ירושלים, מרחף
סימן שאלה לא קטן על ההגדרה שכולנו כל כך אוהבים להשתמש בה - ירושלים המאוחדת.

אני מציין זאת במיוחד, כי השנה, בימי הספירה שבין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים, האווירה כבדה. העצמאות שלנו לא נראית כפי שציפינו ועל ירושלים מתלקח הקרב בדיוק בימים אלה. עם כל ספירה של יום מיתוספות סיבות לדאגה, ובכל "מבט לחדשות" או מבזק יש כמה ידיעות משביתות שמחה.

קחו למשל את ה"אוריינט האוס", השוכן כמה מאות מטרים בלבד מהמקום שבו שפכו הצנחנים מגדוד ‏28 את דמם לפני ‏28 שנים בפריצת הקו העירוני, ומבסס את מעמדו ללא התנגדות ישראלית כבניין הרשמי של ממשלת פלשתין בבירתה ירושלים, ודיפלומטים ואנשי תקשורת עולים אליו לרגל ומתקבלים על=פי כל כללי הטקס.

לא הרחק ממנו שוכנים משרדי התקשורת והסעד, הבריאות והבינוי ושאר גופים גלויים וסמויים של הישות הפלשתינית הצוברת עוצמה חזקה והכרה.

קחו למשל את ניסיונם של ‏97 הסנאטורים בראשותו של בוב דול להעביר חוק על העברת שגרירות ארצות=הברית לירושלים ולהביא בכך לקץ ההתנגדות האמריקנית שנמשכה ‏47 שנים; והנה דווקא ממשלת ישראל עשתה הכול על מנת לצנן את התלהבותם של הנבחרים האמריקנים מהנימוק שהדבר עלול לפגוע בתהליך השלום.

אם כן, באיזה שלום יכולה לפגוע ההעברה? אם לאש"ף יש כבר היום יכולת וטו גם על ריבונותנו בירושלים, איזה מין תהליך שלום הוא זה? הרי מעתה יאחז השיתוק את הממשלה והיא תהיה מנועה מלפעול בתחום שאינו מקבל את הכשרו של חוסייני, שכן אחרת יאיים באינתיפאדה במזרח התיכון כולו.

כבר היום ברור כי הממשלה נכנסה למלכודת שבה היא מחויבת לוותר נתח אחר נתח מהנכסים ומהעמדות, כדי שתוכל להגשים, ולהמשיך ולהגשים את מה שנקרא תהליך השלום. גם החלטת הממשלה המתחייבת פומבית שלא יופקעו קרקעות לצורכי בנייה, מעלה דאגה בלב כל יהודי החרד למעמדנו כריבוני העיר הנצחית הזאת.

אבל יותר מכול מדאיג אותי תהליך הכרסום בהסכמה הלאומית בערך הנקרא "ירושלים המאוחדת". הנה, אתמול שמענו כולנו הודעה מבית מדרשה של מרצ הקוראת לשינוי המצע ולהוצאת המונח "ירושלים המאוחדת" ממצע המפלגה, שהרי הוא כבר לא רלוונטי.

לאורך כל ההיסטוריה שמרו היהודים על הזיקה לירושלים כעל בבת=עיניהם. כרסום הזיקה לירושלים המאוחדת בתנועה שחלק נכבד ממנה - ואני מתכוון למפ"ם ול"שומר הצעיר" - מהווה שבר יהודי וציוני מובהק. כדי להציל את ירושלים חובה להתאגד עכשיו ולצאת למערכת הגנה כוללת על הבירה. מערכה זו צריכה להתנהל ללא הפסקה ובכל
התחומים.

בראש המערכה צריכים לעמוד תושבי ירושלים וכן הציבור הגדול והנאמן שנשבע כי ירושלים לא תחולק עוד.

היישוב הערבי בירושלים הוא חלק מן הנוף הססגוני של העיר. אולם התייחסותנו אל התושבים הערבים תהיה בהתאם להתייחסותם אל החוק והשלטון הישראליים. העולם חייב להכיר כי ירושלים המאוחדת היא בירת ישראל. אי=הכרתן של מדינות העולם באקסיומה זו איננה מוסיפה ואיננה מורידה מן הוודאות הבסיסית הזאת.

אני רוצה לסיים בדברים של יהודה קרני המשורר ששיריו אקטואליים עד היום, ואינני מתכוון למחנה פוליטי זה או אחר. מלות השיר מופנות אל כולנו:

תשכח ימינכם אשר שכחתם, ירושלים./ תדבק לשונכם לחככם./ יען כי נתרוקנתם מן המעמקים עד השוליים/ ומצפונותיכם שואג ריקכם.

הרי אתמול ועוד היום בבוקר/ את שם קודשה נשאתם, ולפידה./ איני יודע מתי עבדתם לשקר/ עם השבועה, או עם הבגידה. תודה.

היו"ר י' עזרן:
-----
תודה רבה.

רחבעם זאבי (מולדת):
------
אדוני יושב הראש, אני מעיר שוב על העדר שר של הממשלה.

היו"ר י' עזרן:
-----
ישנו סגן השר.

רחבעם זאבי (מולדת):
------
בשבילי סגן השר הוא יותר מכל השרים. אבל צריך להיות שר.

היו"ר י' עזרן:

-----
חבר הכנסת אברהם ורדיגר, בבקשה.

רחבעם זאבי (מולדת):
------
אתה מוותר על נוכחות שר בממשלה?

היו"ר י' עזרן:

-----
אמרתי שאני מוותר? אמרתי שהנה משחרר ירושלים, סגן שר הביטחון,
ידידך האישי - - -
רחבעם זאבי (מולדת):
------
אתה לא צריך למכור לי את מוטה גור. בשבילי הוא יותר מכל ‏17 השרים.

היו"ר י' עזרן:

-----
אני לא מוכר לך אותו, אני פשוט מעריך אותו. אני מבקש שתבין את זה.

רחבעם זאבי (מולדת):

------
צריך להיות שר. השרים, שיהיו פחות במזנון ויותר במליאה.

היו"ר י' עזרן:

-----
אני מבקש, אם אפשר נציגות מכובדת של הממשלה. לא מכובדת, אלא כוונתי לנציגות נוספת. יש כבר נציגות מכובדת, הרי על זה סיכמנו. בבקשה, חבר הכנסת ורדיגר.

אברהם ורדיגר (יהדות התורה):

------
אדוני היושב=ראש, כנסת נכבדה, "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער".

לפני כ"ח שנים, ביום כ"ח באייר תשכ"ז, זכינו בסייעתא דשמיא לשחרורה ואיחודה של ירושלים, יפה=נוף, משוש כל הארץ. העיר העתיקה והמזרחית שוחררה מכבליו של שלטון זר, השלטון הערבי ההאשמי, אשר באכזריות החריב את העיר העתיקה בחלק היהודי שבה, על בתיה ובתי=הכנסת שבתוכה, ואת האוכלוסייה לקח בשבי, והוכיח את שנאתם העיוורת של השלטונות המוסלמיים ליישוב היהודי ולציון.

שערי ירושלים המזרחית היו סגורים בפנינו. הגישה לשריד בית=תפארתנו היתה חסומה בפני כל יהודי באשר הוא יהודי. ובאותו היום הנשגב, כ"ח באייר, נפתחו השמים וכל עם ישראל ראה את מראות אלוקים, כאשר הלוחמים האמיצים, בהקרבה ללא גבול ובחירוף נפש תקעו שוב את היתד לבניין ירושלים הגדולה והמאוחדת.

הכותל המערבי, שריד בית=תפארתנו אשר ממנו לא זזה השכינה לעולמים, התגלה בפנינו ברוב פארו והדרו.

אחרי כן מה

עם ישראל, אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, קשור בירושלים ונאמן לשבועתם של אבותינו - אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. ירושלים וקדושתה מעניקות לנו מאורן המזהיר ומהאוויר הזך והטהור אלפי שנים, גם בימינו, בתקופה כה קשה לעמנו במדינתו העצמאית המצפה לביאת המשיח ולבניין בית=הבחירה.

שחרור ירושלים לפני כ"ח שנים, חג גאולת ירושלים, אינו רק חג המסמל שחרור מעול זרים, זה יום שחרור מולדתנו והתגלות ה' יתברך לעמו, כי ירושלים היא התמצית של ההוויה היהודית ומאירה כעמוד אש את כל נדודי עמנו במשך אלפי שנים. כך, בגלויות האפלות ביותר, תמיד פני העם מופנות לירושלים בתפילותיו, געגועיו ותשוקותיו.

ירושלים טבועה בדמו של עמנו, מעוגנת בדברי ימינו ואין לשום עם זכות קניין על ירושלים אשר כולה שייכת לעם ישראל.

בכל התפילות אשר פרנסו את החזון המשיחי של היהודי בגלות, ירושלים וציון היו תשוקתם של בני=ישראל לעתיד לבוא: ולירושלים עירך ברחמים תשוב; המחזיר שכינתו לציון; רחם על ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך; והראנו בנחמת ציון עירך ובבניין ירושלים עיר קודשך; והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית=מקדשך בשמחת עולם. ועוד ועוד תפילות לאין סוף.

ועל אותה ירושלים, כליל תפארתנו ובירתנו הנצחית קמים עוררין ומנסים להתמקח ולהתווכח למי היא שייכת: האם היא קניינו של עם ישראל? כנראה שלגויים חסרות עדיין הוכחות ברורות מי הם הבעלים החוקיים של ירושלים השלמה והמאוחדת, בירת ישראל הנצחית.

לכן, רבותי חברי הכנסת, כל כניעה, כל התקפלות כלפי שונאינו אשר רוצים בחיסולנו היא חתירה תחת יסודות בעלותנו הבלתי מעורערת על ירושלים כולה, ירושלים רבתי.

חברי הכנסת, הירייה המחוצפת של פייסל חוסייני, כי אם ישראל לא תחדל להפגין בעלות על ירושלים ותפקיע מאדמותיה, תפרוץ אינתיפאדה ומרחץ דמים לא רק בירושלים כי אם במזרח התיכון כולו - ג'יהאד נגד ישראל; ובהמשך ההכרזה המחוצפת של חוסייני על בעלות פלשתינית על שכונות ירושלמיות בחלקה המערבי - קטמון, טלביה והשכונות היהודיות שהוקמו לאחר ניצחון ששת הימים ומיגור צבאות ערב - וממשלת ישראל שותקת ואינה מגיבה, אין זה סימן מבשר טובות. במדינה מתוקנת היו מטפלים במחוצף זה ממשפחת רוצחי ישראל ומעמידים אותו לדין על הסתה, לכל הפחות. אין ספק שההיפר דמוקרטיה היא בעוכרנו.

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, אסיים במדרש הנוגע למתן תורה, לכבוד יום מתן תורה שחל ביום ראשון הבא עלינו לטובה: במדבר סיני, אומר המדרש, בשלושה דברים ניתנה תורה, באש במים ובמדבר. התורה ניתנה לישראל שיוכלו לקיימה בכל המצבים, בכל התנאים ובכל הזמנים, יחיד ורבים. באש - מסירות נפש של יחיד, אברהם אבינו בכבשן האש. במים - נחשון בן=עמינדב ואחריו כל ישראל, כלומר מסירות נפש של כלל ישראל, של רבים. במדבר - מסירות נפש של ‏40 שנה, הליכה במדבר, כלומר מסירות נפש מתמדת. זו מסירות הנפש שאנו, עם ישראל מכירים אותה.

ישנן תקופות שקיים צורך במסירות נפש של ממש כדי להציל את ארץ=ישראל. הגענו למצב שיש צורך במסירות נפש למען ארץ הקודש וירושלים. ובזכות מסירות נפש וקבלת התורה וקיום מצוותיה נזכה בסיעתא דשמיא לגאולת ירושלים ולבניין בית=הבחירה במהרה בימינו. אמן.

היו"ר י' עזרן:
-----
חבר הכנסת הרב ורדיגר, תודה.

במדבר, זה מסמל גם את מדבר העמים, כפי שאמר יחזקאל: ואוציא אתכם אל מדבר עמים. זאת אומרת שעם ישראל יקיים את התורה גם
בגלות.

בבקשה, חברת הכנסת תמר גוז'נסקי.

רחבעם זאבי (מולדת):
------
אחריה?
היו"ר י' עזרן:
-----
אחריה - חברת הכנסת אסתר סלמוביץ, ואחריה אדוני.

חברת הכנסת גוז'נסקי, בבקשה.

תמר גוז'נסקי (חד"ש):

-------
אדוני היושב=ראש, כנסת נכבדה, הקשר הרגשי, הקשר ההיסטורי, הקשר המסורתי לירושלים הוא אחד הדברים המובנים מאליהם גם בקרב העם היהודי וגם בקרב השכנים הפלשתינים. זו עובדה היסטורית שכל אחד מאתנו חייב להתמודד אתה.

לכן, כאשר שמעתי חברי כנסת שדיברו לפני, דיברו על הזכויות ההיסטוריות, דיברו על הרגש, דיברו על המסורת, ודיברו על המקום של ירושלים בתפילות - הרי כולנו מכירים: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני - הם התעלמו לחלוטין מהעובדה שבארץ הזאת שבה אנחנו חיים ישנם עוד אנשים, יש עוד עם שאומר על ירושלים דברים מאוד מאוד
דומים.

ומאחר שאנחנו לא יכולים לבוא וליצור את ההיסטוריה מן ההתחלה, אנחנו לא יכולים למחוק אלפיים שנות גלות, אבל גם לא יכולים למחוק את כל מה שקרה באלפיים שנות גלות, לכן ישנה עובדה היסטורית שבירושלים חיים היום גם יהודים וגם ערבים, חיים בה ישראלים וחיים בה פלשתינים וחיים בה בני דתות שונות. לכן הפתרון של אחדות ירושלים במובן המוניציפלי הוא פתרון שמאוד קרוב ללבי.

באמת נראה מאוד אכזרי לחשוב שבירושלים, במרכזה יקימו שוב גדרות תיל ולא יהיה אפשר לעבור מצד אחד של הרחוב לצדו השני. גם קשה לחשוב על מצב שבו בן הדת היהודית או בן הדת הנוצרית או בן הדת המוסלמית לא יוכל לבוא ולהתפלל במקום המקודש על דתו. לכן ברור שמוכרחה להיות גישה חופשית למקומות הקדושים בכל הסדר.

אבל, אני שואלת את עצמי שוב ושוב, איך נהפוך את ירושלים זו לעיר שלום. כי הבעיה של ירושלים אינה שהיא עיר קדושה; זה מובן מאליו. הבעיה איננה שהיא עיר היסטורית; זה מובן מאליו. אבל במשך שנים ארוכות מדי היא לא היתה עיר שלום.

אומרים החולקים על דעתי: אבל ירושלים היום היא מאוחדת ושלווה וטוב בה והכול יפה בה. ואני תוהה ושואלת את עצמי, האומנם? האומנם המצב היום הוא המצב שנותן לה שלום? האם לא עדיף שבמקום חלוקה דה=פקטו שקיימת היום, במקום הראייה המאוד ברורה של מזרח העיר ומערב העיר כפי שזה קיים היום, במקום העימותים שהיו קשים ביותר בעבר, ואינני יודעת מה יקרה מחר, במקום האפליה החמורה ביותר שקיימת בירושלים כלפי תושביה הערבים, במקום להגיע למצבים כמו הפקעות והתנכלויות שגורמות לכך שלא רק
הפלשתינים אלא העולם הערבי והעולם המוסלמי והעולם הנוצרי כולם מתעוררים ואומרים: מה אתם עושים? האם במקום כל אלה לא יהיה קיומנו בירושלים כבירת ישראל, בחלקה המערבי, פי אלף יותר בטוח אם הצד השני יהיה מרוצה ותהיה לו הבירה בחלק המזרחי? זה לא יפריע לאחדותה של העיר, זה לא יפריע למעבר חופשי, להיפך.

במצב כזה יהיה לשני הצדדים אינטרס עליון לשמור על השלום וההסדר בירושלים שיהיו בה שתי בירות. עיר מאוחדת תהפוך את ירושלים ללב השלום הישראלי=הפלשתיני וללב השלום בינינו לבין כל העולם הערבי.

אני רק מדמיינת לעצמי ירושלים שחיה בשלום, ירושלים שמהווה את הפתרון האמיתי בין שתי המדינות, את השילוב, את המפגש בין שתי המדינות; מדינת ישראל שתחיה בשלום ובביטחון והמדינה הפלשתינית. איך ירושלים כזאת תיהפך למוקד של העולם כולו.

אחרי כן תב

ואם היום אנחנו יודעים כמה רב מספר התיירים שבאים, אז לא נוכל לספור אותם, וכמה בתי=מלון שנקים בשני חלקי העיר, הם לא יספיקו. העיר הזו תפרח ותשגשג. לכן, בהקשר זה - הדיון על יום ירושלים - אני לא שותפה לאלה שרוצים להנציח את המצב, אלא אני בעד שינוי ברוח שדיברתי עליה: שתי בירות בעיר מאוחדת, כדי להבטיח את השלום, להבטיח את הביטחון ואת העתיד של שני העמים. תודה.

היו"ר י' עזרן:
-----
תודה. חבר הכנסת זאבי, חברת הכנסת סלמוביץ' ואחריה אדוני. זה הסדר המופיע
לפני. דומני שהמעבר מהדברים ששמענו כעת לדבריך, יהיה הרבה יותר הדרגתי, מובן
וברור, בלי קולות וברקים, כאשר היא תהיה באמצע.

אסתר סלמוביץ (יעוד):
-------
אדוני היושב=ראש, כנסת נכבדה, מאז ומתמיד היתה ירושלים עטרת ראשו של העם
היהודי. העיר המקודשת הזו היוותה עבור העם היהודי את פסגת מאווייו, תמצית עולמו
הרוחני, וסימלה עבורו את מולדתו, את ארצו - ארץ ציון ירושלים. תקצר היריעה מלמנות
אותם רבבות הפתגמים וכל אותן תפילות, שבועות, שירים ואמירות שחיברו ברבות השנים
חכמי העם היהודי, מוריו ומשורריו, לכבוד ירושלים עיר הקודש. מבין כל אותן שבועות
שחייבו את עמנו במשך מאות ואלפי שנות ההיסטוריה של העם היהודי עלי אדמות, ידועה
יותר מכול השבועה שנשבע העם היהודי לירושלים: אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני.
שבועה זו מבטאת יותר מכול את כמיהתו של העם היהודי לארצו ישראל ולבירתה ירושלים,
משך כל שנות גלותו, ומבטאת את הקשר שאין חזק ממנו אל בירתו, הדומה לקשר ולתלות של
אדם לאיבר חיוני ביותר בגופו - יד ימינו שעליה לא יוכל לוותר לעולם.

במלחמת ששת=הימים, לפני ‏28 שנים, התגשמה תקוותו הגדולה ביותר של עם ישראל,
עם כיבוש העיר העתיקה על=ידי חטיבת הצנחנים, שהביא לאיחוד ירושלים ולהפיכתה לעיר
שחוברה לה יחדיו. בשחרורה של ירושלים באותם ימים ראה עם ישראל את התגשמות כל
תקוותיו ומאוויו מזה ‏2,000 שנה. זכורה לי ההתרגשות הגדולה באותם ימים, שבהם
שירתתי כחיילת צעירה בצה"ל.

בשירה "ירושלים של זהב", היטיבה המשוררת נעמי שמר לתאר את המצב באותם ימים.
מאז לא פסקה העיר מלהתפתח, והבנייה המואצת בה הפכה אותה לעיר המרכזית בישראל,
כאשר סביבה קמו והתפתחו ערי הלוויין היהודיות: בית=אל, מעלה=אדומים, גבעת=זאב,
אפרת ובית"ר, המחזקות ומבטיחות אותה סביב.

אולם, חרף פיתוחה וגידולה של ירושלים, עוד רבה הדרך, ויש לעשות עוד רבות
לחיזוק מעמדה. עלינו לדרוש בתוקף מהמדינות המקיימות עמנו יחסים דפלומטיים,
להעביר שגרירויותיהן לירושלים בירת ישראל. הגיע הזמן שנפסיק לגמגם ונדבר בקול אחד
ותקיף, ולא - אנו עלולים להעמיד בסימן שאלה את תקפות מעמדה של ירושלים כעיר
שחוברה לה יחדיו. הסכמתנו, ולו גם בשתיקה, עלולה לפתוח חלילה פתח למחשבה ולשאלה,
האם ירושלים היא אכן בירתו המאוחדת והנצחית של עם ישראל בארץ=ישראל.

על מנת לבסס ולחזק מעמדה הכלכלי של ירושלים, יש לפתח בה תעשייה ממשית,
ולצורך מימושה של מטרה זו, יש לחוקק חוק ירושלים בתעשייה, אשר יאפשר בניית אקלים
יצירתי הולם לבניית תשתית תעשייתית מאסיבית. לצורך זה, אדוני היושב=ראש, אני
קוראת לשר התעשייה והמסחר ולשר האוצר, לגבש במשותף תוכניות וליזום חיקוק חוק
לעידוד התעשייה בירושלים.

כמו כן, כדי לבסס מעמדה של ירושלים כמרכז רוחני ומדעי עולמי כיאה לה, יש
לפעול למען הפיכתה למרכז כינוסים בין=לאומי. אין ספק שכבודה ומעמדה המיוחדים של
ירושלים, מחייבים מעבר לשיקולים הצרים של כדאיות כלכלית, בניית מרכז קונגרסים
הולם ברמה הגבוהה ביותר, שסביבו יוקמו מלונות ושירותים נוספים אשר יפיחו רוח חיים
בעיר חשובה ויקרה זו.

אין ספק, אדוני היושב=ראש, כי ירושלים בירתנו הנצחית, ראויה לכל מאמץ. תודה
רבה.

היו"ר י' עזרן:
-----

תודה על ההקפדה על הזמן. חבר הכנסת רחבעם זאבי, בבקשה.

רחבעם זאבי (מולדת):
------

אדוני היושב בראש, חברי הכנסת הנוכחים, ידידי סגן שר הביטחון מוטה גור,
חברי לוחמי ירושלים, רבי אליהו הכהן, שחי בסוף המאה הי"ז, דורש על השם ירושלים
את צירוף המלים "ירושה לעולם", וכך הוא אומר: "נראה לי שנקראה ירושלים על שום
שהיא ירושה לישראל לעולם, ואף=על=פי שירושלים בגלות, מסורה בידי גויים, סוף=סוף
עתידה הירושה לחזור לבעליה, וזהו ירושלים, לשון ירושה".

ואכן, חזרה הירושה לבעליה במלחמת המגן והישע בתשכ"ז, כאשר הותקפנו על=ידי
חיילי עמון והשבנו מלחמה, עלינו בחומות, ובאנו בשערים, וירדנו בסמטאות והגענו
לכיכרות, ונכנסנו להר=הבית שריד לתפארת בית=מקדשנו, ודגל ישראל הונף בכל חלקיה של
העיר שחוברה לה יחדיו. ואחר=כך - נבנו שכונות חדשות, נסללו כבישים, נבנה מחדש
הרובע היהודי, הורחבה רחבת הכותל המערבי, כמעט כל משרדי הממשלה עלו לירושלים,
והיא שבה להיות המרכז המדיני והרוחני של העם היהודי, בירתה של המדינה היהודית.

כך היה כל עוד האמינו ממשלות ישראל בציונות ופעלו מתוך אמון, אמונה וחזון.
וכל זה חלף כאשר אלה חלפו ועלתה לשלטון ממשלה פוסט=ציונית, הנתמכת בידי מפלגות
אנטי=ציוניות, ומעתה הערבים יוצרים עובדות בירושלים ומקימים מוסדות שלטון ומדינה
ברחבי העיר, ודגל אש"ף - הדגל של האויב - מתנופף בגאווה ובתפארת מעל משרדיו של
רמטכ"ל האינתיפאדה פייצל חוסייני ב"אוריינט האוס", ובנו של ראש הכנופיה עבד
אל=קאדר חוסייני, הלוא הוא אחיינו של המופתי הירושלמי, מקבל שם נציגי מדינות.

ראש הממשלה רבין אמר כבר, כי הוא איננו רואה בספר התנ"ך את ספר המפות של
מדינת ישראל, אז מה לנו כי נלין עליו שהוא זונח את בירת הנצח שלנו. מסופקני אם
הוא יודע את מקומה ותפקידה של ירושלים בתפילותינו, וכיצד שמנו את ירושלים בראש
שמחותינו בכל שנות הגלות הארורה, וכיצד שרנו את שירי ציון והיינו לציונים בכמיהת
הדורות לשוב לעיר=דוד, וכי ב=‏150 השנים האחרונות יש רוב יהודי בעיר הזאת.

האם ראש הממשלה יודע, שפרט ליהודים ולצלבנים, אף גורם אחר לא עשה את ירושלים
לבירתו? וכי בכל שנות השלטון המוסלמי בארץ=ישראל היתה ירושלים עיר זנוחה ודחויה,
ואפילו גורלן של רמלה ועכו שפר עליהן יותר כשעשאון לבירת הארץ?

(המשך נר)
האם ראש הממשלה יודע שהמוסלמים מתפללים עם פניהם לעבר מכה, וכשהם עושים זאת
בהר=הבית הם מפנים את גבם, אם לא נמוך מזה, לעבר המקום הכי קדוש ליהודים? במקרה
או בכוונה?

סאלח סלים (חד"ש):
----

מה?

רחבעם זאבי (מולדת):
------

זיקתנו להר=הבית נדחקת ונמחקת; נאסר על היהודים לעלות להר=הבית שבו שולט
הווקף המוסלמי. והגדיל לעשות משרד התקשורת שיצא עם סדרת בולים של המקומות
הקדושים לשלוש הדתות: הכותל המערבי - ליהודים; הקבר הקדוש - לנוצרים; והר=הבית -
למוסלמים.

שם בממשלה לא יודעים שהכותל המערבי הוא רק שריד מבית=מקדשנו, שנכבש בידי
זרים ונשאר כבוש בידיהם גם תחת השלטון של ממשלת ישראל.

ממשלת ישראל משלמת מס שפתיים ביום ירושלים. בממשלה אמרו כמה משפטים חסרי
מהות וזרקו ססמאות לחללו של החדר והתקשורת על ריבונות שלנו ועל כוונות פיתוח
וכיוצא בזה. אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד. ירושלים הולכת ונשמטת מאתנו. אפילו
כאשר עולה יוזמה אמריקנית להעביר את שגרירותם לירושלים - מגמגמת הממשלה המופתעת
ומשדרת רחמנות.

הרשות הפלשתינית, שקיימת בזכותה של ממשלת ישראל, מקיימת מוסד מיוחד הנקרא
"הממונה על ענייני ירושלים", הלוא הוא ראש הפ'תח בגדה המערבית, פייצל חוסייני.
והפוחז הזה מודיע לנו אתמול כי הם יתבעו מישראל נכסים וקרקעות גם במערב ירושלים,
ולא רחוק היום שיימצאו לו סניגורים בממשלה הזאת.

ירושלים היא בירת הנצח של עמנו. ממשלה באה וממשלה הולכת, אבל העיר הזאת,
והכותל הזה, והצריחים הללו, והחומות האלה, והר=הבית הזה יישארו לנצח ויישארו שלנו
ורק שלנו. תודה.

היו"ר י' עזרן:
-----

תודה. צריכים להקים ועדה לשכר=דירה של הכנסת, כי היא עומדת באיזו גבעה
מסוימת. נראה אחר כך למי לשלם את שכר הדירה פה.

בבקשה, חבר הכנסת דראושה. עד עכשיו, חסדי שמים, עברנו את הדיון של
הויה=דולורוזה של ירושלים בשלום. אני מקווה ומשוכנע שזה ימשיך כך.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

תלוי בשומעים.

היו"ר י' עזרן:
-----

אני אעשה את כל המאמצים שלא יפריעו לך. אדוני, זכותך לומר מה שאתה רוצה.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת - - -

היו"ר י' עזרן:
-----

סליחה, לא הפריעו לך, אדוני חבר הכנסת.

רחבעם זאבי (מולדת):
------

הוא הפריע לי ואני החזרתי לו.

היו"ר י' עזרן:
-----

אבל עכשיו אתה כבר לא נואם. בבקשה, לא להפריע, חבר הכנסת סלים.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, מה שהיה אתמול בירושלים סימל בדיוק את המצב
הנתון בירושלים. כאשר בירושלים המערבית היהודים חגגו ושמחו עם מה שקרוי אחדות
ירושלים, במזרח העיר, בירושלים המזרחית, היתה שביתה כללית, אבל על כיבוש ירושלים
על=ידי ישראל.

זה בדיוק המצב הנתון בעיר הזאת. העיר הזאת מפולגת כפי שלא היתה מעולם. מי
שחושב שהעיר הזאת מאוחדת הוא טועה ומטעה. אומנם החלק הערבי=הפלשתיני נכבש על=ידי
ישראל בשנת ‏1967, אבל העולם הערבי, הפלשתיני, העולם המוסלמי, העולם הנוצרי, העולם
כולו אינו מכיר בזכות הכובש לאחדות ירושלים.

לכן, כל מי שדיברו כאן על אחדות ירושלים בעצם מטעים את העם הזה, מטעים את
עצמם וטועים. ירושלים לא מאוחדת. יש ירושלים המזרחית שהיא פלשתינית, ערבית,
מוסלמית ונוצרית; יש ירושלים המערבית שהיא יהודית=ישראלית.

אלה הן העובדות. ומי שרוצה להתכחש לעובדות זכותו לעשות זאת, אבל הוא טועה.
ומי שחושב - - -

סגן שר הביטחון מ' גור:
-----

כאזרח ישראל למה לא תאמר: יש עיר אחת ויש בה חלקים כאלה - - -

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אני אומר, יש עיר אחת, אבל היא צריכה להיות הבירה של שתי המדינות. ירושלים
המערבית - בירתו של העם הישראלי של מדינת ישראל, וירושלים המזרחית - בירתה של
המדינה הפלשתינית העצמאית שתקום בגדה המערבית וברצועת עזה.

סגן שר הביטחון מ' גור:
-----

כל מה שצריך זה לשנות את הטון של ההתקפה - - - למען דו=קיום.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אני בעד דו=קיום, אבל לא דו=קיום של כובש ונכבש, אלא דו=קיום של שכנים טובים
שחיים אלה ליד אלה בשכנות טובה. אני נגד גדרות חדשים בתוך ירושלים שיפרידו בין
השכונות הערביות והיהודיות. אבל אי=אפשר להשלים עם כך שישראל תישאר כובשת את
העיר המזרחית שצריכה להיות בירתו של העם הפלשתיני, בירתה של המדינה הפלשתינית
העצמאית.

יוסף בא=גד (מולדת):
------

אין עם פלשתיני ואין מדינה פלשתינית. יש עם יהודי בלבד, פה בארץ=ישראל.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

זה לא יעזור לך. יש שישה מיליוני פלשתינים - - -

יוסף בא=גד (מולדת):
------

- - -

סאלח סלים (חד"ש):
----

- - -

היו"ר י' עזרן:
-----

חבר הכנסת הרב בא=גד, אני מבקש ממך, תביט עלי כשאני פונה אליך. תקשיב לי,
אנא ממך. הרי כשצועקים שומעים, כשמדברים מקשיבים, לידיעתך. אנחנו מסיימים את
הדיון הזה, ובחסדי שמים עברנו ויה=דולורוזה של ירושלים כמעט בשלום. אנא לקראת
הסוף תן לנו לסיים בצורה מכובדת. האחרים אמרו מה שאמרו, לא הפריעו להם, תן לו
לומר מה שהוא אומר.

סאלח סלים (חד"ש):
----

קריאת ביניים אפשר, אבל אין עם פלשתיני? מי שאומר זאת אין לו מוח, הוא לא
רואה - - -

היו"ר י' עזרן:
-----

נגמר הסיפור.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אדוני היושב=ראש, בירושלים המזרחית חיים ‏165,000 פלשתינים. הם אינם
ישראלים, לא רוצים להיות ישראלים. הם פלשתינים, נוצרים ומוסלמים.

היו"ר י' עזרן:
-----

איך יקראו לבירה הזאת?

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

יקראו לה: אל=קודס אל=שרקייה, כפי שקוראים לה. ירושלים המזרחית או ירושלים
הערבית, אל=קודס אל=ערבייה. בירושלים יש שלוש דתות. לשלוש הדתות יש זכויות בעיר
הזאת - למוסלמים, לנוצרים וליהודים.

אני לא בא להתנכר לזכויות של היהודים. יש להם מלוא הזכויות בירושלים
המערבית, בכותל המערבי כאתר מקודש ליהודים, כפי שיש זכויות מלאות למוסלמים על
הר=הבית, אלחרם אלקודסי אלשריף; ולנוצרים בכנסיית הקבר, כנסיית אלקיאמה.

אני חושב שבעיר הזאת, מי ששואף לדו=קיום אמיתי, צריך להכיר שיש שלוש דתות
שיש להן זכויות ויש שני עמים: העם הפלשתיני והעם הישראלי, שלכל עם יש זכות בבירה
שלו ובחלק שלו כך שאפשר לחיות בשלום, רק על בסיס של הכרה הדדית. מי שחושב
שהפלשתינים, הערבים והמוסלמים והנוצרים ישלימו עם כיבוש מתמשך, הוא טועה. נישול
לא יחזיק מעמד.

יגאל ביבי (מפד"ל):
-----

הגיע הזמן: הווטיקן לנוצרים, מכה לערבים וירושלים ליהודים.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אני אומר לך שאתה טועה אם אתה חושב שאתה פותר את השאלה הזאת בקלות כזאת.
אתה עושה לעצמך עבודה קלה, אבל אני אומר לך שהעיר הזאת, ירושלים המזרחית, מקודשת
למוסלמים בדיוק כפי שהיא מקודשת ליהודים.

יגאל ביבי (מפד"ל):
-----

אז למה אתם מתפללים למכה?

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אני מתפלל למכה ואני מתפלל גם כן באלחרם אלקודסי אלשריף בהר=הבית. מסגד
אל=אקצה ומסגד אל=קובה הם אתרים מקודשים ביותר למוסלמים.

אחרי כן מי

היו"ר י' עזרן:
-----

חבר הכנסת יגאל ביבי, אתה רוצה לפתור כעת בעיה אידיאולוגית תיאולוגית? אנא
ממך, הוא סיים את זמנו.

סאלח סלים (חד"ש):
----

זו בעיה של כיבוש, לא בעיה אידיאולוגית.

היו"ר י' עזרן:
-----

אנא ממך, תכבד אותי ותאפשר לי למתן את הנושא.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אדוני היושב=ראש, הפקעות ונישול לא יסיימו את הסכסוך הישראלי=הפלשתיני.
וכאשר אנחנו מתקדמים היום בתהליך השלום, אני אומר בצורה ברורה לעם ישראל, גם
לכנסת, גם לממשלה: לא יהיה שלום אמת עם המשך כיבוש ירושלים על=ידי ישראל. ומי
שחושב שהוא יכול לעשות שלום עם הפלשתינים, עם הערבים, עם המוסלמים, בלי הכרה
בזכויות של הפלשתינים במזרח העיר, טועה.

יגאל ביבי (מפד"ל):
-----

למי אתה אומר את זה?

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אני אומר את זה לך, קודם כול לך, למי שמתנכר לזכויות של הפלשתינים.

יגאל ביבי (מפד"ל):
-----

תגיד להם.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

קודם כול אני אומר לך. כי אדם קיצוני שלא מכיר בזכויות של הפלשתינים, לא
מכיר אפילו בעם הפלשתיני. אני אומר לך, לאנשי המפד"ל, לאנשי הליכוד, לאנשי
הימין, רק עם פתרון שיבטיח שלוש דתות עם זכויות, שני עמים עם שתי בירות, ירושלים
המזרחית בירתה של המדינה הפלשתינית העצמאית, ירושלים המערבית בירתה של מדינת
ישראל - יוכל האזור הזה לחיות בשלום, בהבנה ובדו=קיום.

היו"ר י' עזרן:
-----

תודה. אחרון המשתתפים בדיון - חבר הכנסת גדליה גל. אני מתאר לעצמי שגם חבר
הכנסת דראושה לא התכוון לומר שהאו"ם ישלוט פה בשביל שלוש הדתות. ראיתם מה שעשה
האו"ם לסרייבו, אי=אפשר לסמוך עליו. נכון, אדוני חבר הכנסת דראושה? אמרתי
שאדוני, עם כל מה שהוא אמר לשלוש הדתות, לא מתכוון לבינאום. שהרי האו"ם לא שמר על
סרייבו. ראית את זה. הוא החריב אותה.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

אני לא מתכוון לבינאום.

היו"ר י' עזרן:
-----

אנחנו רוצים ירושלים בנויה ושלמה ולא חס ושלום חרבה. תודה.

חבר הכנסת גדליה גל, בבקשה.

גדליה גל (העבודה):
-----

אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת, היתה לי הזכות להימנות עם חיילי חטיבת
הצנחנים, חטיבה ‏55 בפיקודו של מוטה גור, שנטלה חלק בשחרורה ובאיחודה של ירושלים.

עלינו לירושלים בבוקר היום הראשון למלחמה. בדרך חלפנו על פני שרידי המשאיות
והמשוריינים הפזורים לאורך הדרך בשער הגיא, עדות לקרב העיקש של לוחמי תש"ח
במלחמתם לפריצת המצור על ירושלים ואבטחת הדרך בין השפלה לעיר, לוחמים שהיו
מדריכים שלנו בתנועת הנוער, וחלק מהם לא חזר. על אף הזמן הרב שעבר מאז, דמותם
עלתה לנגד עיני, והיתה לי תחושה של השלמת מעשה; שאת המעשה שהם התחילו בתש"ח ולא
סיימו, אנו באים להשלים.

יציאה למלחמה מלווה בדריכות, מתיחות וגם פחד. בעלייה לירושלים היתה גם
התרגשות מיוחדת במינה, התרגשות של שליחות היסטורית. היטיב לבטא זאת דוד עתיד,
סמל המבצעים בגדודנו, גדוד ‏28. וכך הוא כתב מייד לאחר המלחמה:

"בעבר הרחוק,/ געגועים וזמירות בנות אלפיים/ ומין אי=השלמה של ניתוק/ כמו
איבר כרות./ בעבר הקרוב,/ שיר מוזהב לירושלים/ ושבועיים קשים/ של אבק, ציפייה
ודריכות./ את קידמת את פנינו עם ערב/ קצת נפחדת וקצת מקווה,/ את קידמת את פנינו
עם ערב/ בפגזים והמון אהבה./ ונבלענו בתוך רחובותיך דומם,/ בריגוש של בנים השבים
לגבולם./"

בעומדי כאן לפניכם אני חש כדוברם של מאות חברי. כדי לספר על לוחמי הצנחנים
אני זקוק לזמן רב, אולם בגלל מגבלות הזמן בחרתי לספר על אחד מהם.

במהלך המלחמה נהרג חיים רוסק, זיכרונו לברכה, חייל בפלוגה ג' של גדוד 28.
היכרתיו, בחור צנוע, נחבא אל הכלים וחייל למופת. בעת הקרבות התמקמה פלוגתו במלון
"ריבולי" שבחלקה המזרחי של העיר. למקום הגיעו שלושה אוטובוסים ובהם חיילים שבאו
לתגבורת להמשך הלחימה. הלגיון פתח באש עזה על הרכב, וחיים זיכרונו לברכה התנדב
לחלץ את אחד הפצועים שנשאר באוטובוס. למרות האש המדויקת יצא ממחסה המלון וזינק אל
האוטובוס. צרור כדורים פגע בו והוא נהרג.

על מסירתו, פעולתו במלחמה, דבקותו במטרה, הסתכנות למען חבר תוך רצון עז לבצע
את המוטל עליו בשלמות האופיינית לו, זכה לציון לשבח מהרמטכ"ל. לאחר מותו נולדה
בתו הנקראת דבורה, על שם אמו של חיים.

בזה הסיפור לא תם. חיים רוסק, זיכרונו לברכה, נולד באוקטובר ‏1937 להוריו
דבורה ואברהם, זיכרונם לברכה, בעיר סלוצ'ק שברוסיה. אביו, טנקיסט בצבא האדום, נפל
בימים הראשונים למלחמה בשנת ‏1941. האם נדדה עם חיים בן הארבע דרך כל רוסיה, תוך
כדי חיפוש מתמיד אחר מחסה ומזון לה ולבנה. תוך כדי נדודים מתה האם מרעב, וחיים
הילד נדד בין בתי=יתומים בטשקנט ובסמרקנד עד תום המלחמה. בהמשך נדודיו הגיע
למינכן ושם מצא אותו קרוב משפחתו, אליהו קפלן, זיכרונו לברכה, חבר מושב אביחיל,
שהתנדב והיה חייל בבריגדה היהודית. קפלן הביאו לארץ, סייע בקליטתו ואף עזר לו
להקים עם אהובה משק באביחיל.

הייתי מפקדו והערכתיו מאוד כחייל. אבל את סיפור חייו שמעתי רק לאחר מותו. אז
גם התברר לי שבלילות, באוהל הסיירים, לאחר יום אימונים מפרך, היה כותב שירים
ומושך במכחול. רבותי חברי הכנסת, רק בן ‏30 היה במותו, וראו איזה מסלול חיים.
בחייו הקצרים קיפל חיים את מסכת העם היהודי בדורות האחרונים.

במעמד זה רציתי לספר לכם ולו במקצת על חבורת הצנחנים, אותה חבורה שנטלה חלק
בכל מלחמות ישראל, ועוד לפני כן באירופה הכבושה. יש חשיבות ממדרגה ראשונה לשמר
את מורשת הצנחנים.

ואכן, בשעה זו מתכנסים באודיטוריום כאן בכנסת לוחמי חטיבות הצנחנים, כדי
להכריז על הקמת בית מורשת הצנחנים ב"גבעת התחמושת". ב"גבעת התחמושת", שהיא סמל
לנחישות, אומץ הלב ודבקות במטרה, יהיה הבית שאליו יגיעו, כך אני מקווה, אלפי בני
נוער מהארץ ומהעולם, ללמוד ולשמוע על המיוחד והמאפיין את הצנחנים לדורותיהם.

רבותי חברי הכנסת, ירושלים נבנית וגדלה. מאות אלפי תיירים פוקדים את
רחובותיה ואתריה ומתהלכים חופשיים בירושלים. סערות וויכוחים לא חסרים, והכול תוך
כדי בנייה ופיתוח.

לכולנו ירושלים אחת, ולנצח תישאר מאוחדת בירת ישראל. תודה רבה.

היו"ר י' עזרן:
-----

אני מודה לך, אדוני. תם הדיון לציון יום ירושלים, ואני מודה לכל חברי הכנסת
שהשתתפו, כמובן גם לנציגי הממשלה, ואשר נענו בחיוב לבקשתו=פנייתו של יושב=ראש
הכנסת לנהל את הדיון בסימן של אחדות, כפי שיאה ונאה לעיר שחוברה לה יחדיו, שעושה
את כל ישראל חברים.

אנחנו נשמע הודעה של סגנית מזכיר הכנסת, ולאחר מכן נכריז על הפסקה של חמש
דקות, קודם כול כדי להפריד בין הדבקים ובין הנושאים, וגם כדי לתת אפשרות לחברי
הכנסת לאזור עוז וכוחות לקראת ההתכתשות הבאה בנושא האי=אמון. תודה.

עבד=אלוהב דראושה (מד"ע):
-------

האם אין הודעות סיכום?

היו"ר י עזרן:
-----
אין. הדיון היה מכובד ושקט וברור. ואין סיכומים והצבעות, כי הכול ברור
ומסוכם ונהיר. (אחרי כן - צס)

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

פעילויות ואירועי הארבעים לאיחוד ירושלים יצוינו השנה בירושלים, ברחבי המדינה, וברחבי העולם וישתלבו בתוכניות החינוך, התרבות הספורט והתיירות של אוכלוסיות וקהלים המזדהים עם ירושלים בארץ ובעולם.

כדי לשוות לכל האירועים והפעילויות אופי אחיד וממלכתי, עוצב לוגו לאירועי הארבעים שיופיע על גבי מדליה ובול ייחודיים, כמו גם על כלל הפרסומים הייחודים של אירועי הארבעים במסגרת מיתוג כולל ומקיף .

אירועים מרכזיים:
קונצרט הצדעה של התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה בכיכר ספרא- לציון יום הולדתו ה- 75 של אדמונד ספרא ז"ל, תרמה לילי ספרא קונצרט חגיגי לתושבי העיר. האירוע יתקיים ב26 ביולי 2007 בכיכר ספרא וישודר במסכי ענק בבמות מיוחדות בכיכר צה"ל, במגרש הרוסים וברחוב יפו.

פורום סבן בירושלים- יתכנס השנה באוקטובר 2007 בירושלים. פורום סבן מרכז את צמרת הכלכלה, המדינאות והאקדמיה מהארץ ומארצות הברית. בין החברים בפורום: הילרי וביל קלינטון, יו"ר הבנק האמריקאי, בן שלום ברננקי, ועוד.

ליל המעלות- מופעים של מוסיקה יהודית וישראלית במהלך כל הלילה באמפיתיאטרון של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באירוע צפויים להשתתף כ-12,000 איש והוא יסתיים במופע זריחה בלתי נשכח של הזמר אברהם פריד. האירוע מתוכנן ל 6/9/2007

"לך ירושלים"- פתיחת שבוע שיר ישראלי ב 15/5/2007 בגן סאקר. מיטב אומני ישראל מצדיעים לירושלים. צפויים להשתתף עשרות אלפי אנשים. האירועים יתקיימו בהמשך בארבעה מוקדים ברחבי הארץ בסימן ארבעים לאיחוד ירושלים: תל-אביב, חיפה, שדרות וטבריה.

חופשי בארבעים- עשרה ימים בהם יפתחו לכניסה חופשית מוסדות התרבות והאומנות בירושלים וסביבם תיערך חגיגה ענקית של מיצגים, מיצבים ואירועי שטח, האירוע בהפקת הקרן לירושלים.
24/5/07-6/6/07.

חשיפת מטוס ירושלים של אל על, תחת הכותרת - 40 לאיחוד ירושלים בנוסף יוצגו חומרי הסברה וסרטי ירושלים במטוסי ובטרקליני אל-על במהלך השנה.

חנוכת גשר המיתרים בכניסה לעיר. במהלך שנת הארבעים לאיחוד ירושלים יושק גשר המיתרים, בעיצובו של האדריכל הנודע סנטיאגו קלאטרווה. הגשר ישנה את פני הכניסה לעיר וקו הרקיע של הבירה.

סיורי מולטימדיה בירושלים- לרגל שנת הארבעים לאיחוד ירושלים הושק פרוייקט ייחודי ראשון מסוגו בעולם – הפקת הדרכות קוליות לכ- 80 אתרים שונים בעיר( בשלב הראשון), בעברית ובאנגלית, שתוטמענה באתר האינטרנט התיירותי ותאפשרנה למטיילים הרבים המגיעים לירושלים מרחבי העולם ומישראל לקבל מידע מוקדם על אתרי התרבות והתיירות בעיר שישמש אותם בעת ביקורם.

תו-פ-עה פסטיבל ירושלים ליצירתיות- 10-19/10/07
הפסטיבל יאיר את פעילותה היצירתיתו התרבותית המגוונת של ירושלים.

הפקת מטבע באמצעות החברה הממשלתית למדליות ומטבעות לציון אירועי ה-40 לאיחוד.

הפקת בול ייחודי באמצעות השירות הבולאי לציון 40 לאיחודה של ירושלים.

הפקת שיר ייחודי לאירועי ה- 40.

הפקת סרט הסברה לאירועי ה-40 בשפות השונות.

הפקת אלבום 40 שנות ירושלים.

הפקת אלבום תצלומים בהשתתפות מיטב הצלמים בישראל.

הפקת אלבום פזמונים וסיפורים ירושלמיים

חינוך
מערך סיורים מחייב בירושלים במערכת החינוך לכל תלמידי כיתות ז' ויא' ובמסגרות צה"ל (בשיתוף משרד החינוך וצה"ל).
תוכניות חינוכיות במסגרת הפסיפס הירושלמי לאירועי ה-40 במהלך שנת הלימודים. כדוגמת: חידון ירושלים ארצי, פעילות משותפת של הורים ותלמידים, סיורים באתרים בעיר, השתלמות שנתית למורים בנושא ירושלים. גננות ומנהלים במפגש תלמידים עם אנשים ממגזרים שונים, בסימן האיחוד

מערך שיעורי מחנך בנושא ירושלים במערכת החינוך בארץ ע"י משרד החינוך ובקהילות היהודיות בעולם באמצעות הסוכנות היהודית
פתיחת ביה"ס המרכזי הבינלאומי ללימודי ירושלים – יד בן צבי
חודש המורשת היהודית בירושלים וברחבי הארץ בסימן הארבעים- יוני 2007
פעילויות ביחידות צה"ל בסימן ה-40 לאיחוד ו-40 למלחמת ששת הימים: ערכת הדרכה, מאגר מידע, ימי עיון למפקדים, סיורי חיילים ומפקדים בירושלים, פעילות תרבות יום א', השתלמויות לסגלי החינוך, מופעי תרבות ירושלמיים של תיאטרון צה"ל.

תרבות
שבוע הסטודנט בירושלים- בגן העצמאות במרכז העיר ביום ירושלים 14-16/5/07
פסטיבל ג'אז בינלאומי של הצוללת הצהובה – במגדל דוד ובמרכז העיר.
פסטיבל ישראל – בסימן 40 לאיחוד העיר

אירועי שבוע ההתנדבות- במסגרתו יצדיעו עשרות אלפי המתנדבים בעיר לירושלים ביום חגה.
פסטיבל קיץ בחצרות ירושלים
פסטיבל הקולנוע הבינלאומי לציון ארבעים לאיחוד– בסינמטק, בריכת הסולטן ומתחם הרכבת
אירועי "ירושלים של מטה" שבוע עתיקות וארכיאולוגיה בירושלים
יריד "חוצות היוצר" בסימן 40 לאיחוד ירושלים
אירועי לילות לבנים בשכונות העיר – בסימן חוויה ירושלמית
פסטיבל תיאטרוני בובות הבינלאומי – גן הפעמון ותיאטרון החאן
פסטיבל האוכל – מתחם הרכבת אוגוסט 2007
פסטיבל הבירה- במתחם הרכבת- אוגוסט 2007
פסטיבל "וירטואוזיה" –אומני רחוב בגן הפעמון
פסטיבל מספרי סיפורים
פסטיבל עליה לרגל לעיר העתיקה
שבוע איכות הסביבה – בשיתוף החברה להגנת הטבע וקק"ל
שירת נשים על ירושלים (לילה) – בנייני האומה – 15/5/07

מופעים וקונצרטים
קונצרט "שירת ירושלים לדורותיה" – באולם שאגאל בכנסת
מופע "לך ירושלים" - אומנים שרים לירושלים
מופע 40 שנה לקרן ירושלים – בבריכת הסולטן
מופע "חולמים לוחמים ובונים" – חיילי צה"ל ותלמידים מצדיעים מירושלים
מופע " שירו שלום ירושלים" - מקהלות במגדל דוד
"שבחי ירושלים- קונצרט חזנות בבנייני האומה
קונצרט חזנות ייחודי במגדל דוד
מופעים של "תגלית" ו"מסע" בירושלים לציון איחוד העיר.

אינטרנט
הקמת אתר אינטרנט ייחודי לאירועי ה-40. האתר יכלול מידע שוטף ועדכני אודות האירועים ויציג בזמן אמת צילומים מאירועים שונים בעיר.

ספורט
יום ספורט בינלאומי בסימן הארבעים לאיחוד
כנס וינגייט לספורט בירושלים – בסימן חגיגות ה 40
טורניר "סטריטגול" בכדורגל- מופע ראווה עם שחקנים מהליגות הבכירות באירופה 12-14/6/07
טורניר "סטריטבול" בכדורסל – תחרויות כדורסל לצד מופעי ראווה בכיכר ספרא 10-12/7/07
מרוץ "טור דה ירושלים" – מרוץ אופניים עממי בינלאומי ברחבי העיר בסימן 40 לאיחוד-
17-18/5/07
טורניר גביע ירושלים בכדורסל – מופע סיום מרכזי בסימן ה 40
אליפות ישראל בטקוואנדו – בסימן ה 40
אליפות ישראל בטניס – בסימן 40 לירושלים
אליפות ישראל בשחיה אמנותית- בסימן הארבעים פברואר 2008
ירושלים מצדיעה לספורטאיה המצטיינים בסימן ה 40
המרתון הבינלאומי ה 16 , לציון 40 לאיחוד העיר

חידונים ופרסים
חידון התנ"ך העולמי לנוער בסימן הארבעים לאיחוד
חידון ירושלים- בני נוער מרחבי הארץ- משרד החינוך
פרס ישראל בסימן הארבעים לאיחוד בתיאטרון ירושלים- 24/4/07
פרס לשירה עברית ע"ש יהודה עמיחי 29/4/07
חידון בראשית בנושא ירושלים, בסימן 40- בבנייני האומה 16/5/2007

כלכלה
ראשי המשק והכלכלה מצדיעים לירושלים- אירוע חגיגי למרגלות החומות בעיר דוד 14/5/2007
ועידת 100 המשפיעים בכלכלה- אוקטובר 2007
ועידת דאבוס האיזורית לעסקים בירושלים – בתיכנון משרד החוץ- מאי 2008
ועידת ירושלים לעסקים
השקת פרויקט ממילא- שדרת חנויות בדרך לשער יפו – יוני 2007

אירועי הצדעה
מצעד – ההתיישבות העובדת, צנחנים ומשחררי ירושלים מרחבי העולם מצדיעים לירושלים 15/5/2007
סיור וישיבה חגיגית של פורום המטה הכללי של צה"ל בירושלים 21/5/2007.
ישיבת המטה הכללי של משטרת ישראל בסימן 40 שנה
מושב הקונגרס הציוני הישראלי – בנייני האומה
מופע הצדעה לחטיבות הצנחנים משחררי ירושלים בבריכת השולטן 16/7/2007
בית"ר ירושלים מצדיעה לירושלים- 17/5/2007
קבלת פנים במגדל דוד -ראשי העדות, מוכתרים, הסגל הדיפלומטי והעולים לרגל מצדיעים לירושלים- 16/5/07
מופעי הצדעה ברחבי הארץ בסימן הארבעים לאיחוד ירושלים בשיתוף המרכז לשלטון מקומי.

תערוכות
תערוכות "צלילים לירושלים" במוזיאון מגדל דוד
תערוכת 142 דובים מרחבי העולם בכיכר ספרא
תערוכת ISRA BURSA בבנייני האומה

בינלאומי
פסטיבל הסרטים הישראלי בניו יורק, בסימן 40 לאיחוד העיר
מופע הזדהות עם ירושלים במלבורן, אוסטרליה 6/6/07
מופע וצעדת הצדעה לירושלים ב- 6/5/2007 בניו יורק.
אירועים ומפעי הזדהות לציון ה-40 בפראג, ניו-יורק, בואנוס-איירס, פנמה, מוסקבה, ברלין ועוד
מסיבת ירושלים למשתתפי האירוויזיון בהלסינקי – 42 מדינות – 9/5/07

לציבור הרחב, ניתן יהיה לקבל פרטים באתר האינטרנט העירוני: http://jerusalem.muni.il

חגיגות אירועי ה-40 לאיחוד העיר ימשכו שנה שלמה עד ליום ירושלים ה- 41
ירושלים תיפתח את חגיגות אירועי הארבעים לאיחודה מחדש במחצית מאי/אייר. מדובר בשורה רחבה של פעילויות ואירועים שימשכו שנה שלמה עד ליום ירושלים ה- 41 .

מועד האירועים: מתוקף החלטות וועדת שרים לענייני סמלים וטקסים יצוינו אירועי ה- 40 לאיחודה של ירושלים במתכונת ממלכתית, מתוקף החלטת ממשלה תצוין שנת העצמאות ה- 59 למדינת ישראל תחת הכותרת "ארבעים שנה לאיחודה של ירושלים, בירת מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית ובירתו של העם היהודי". הארועים יפתחו בישיבות ממשלה, כנסת ומועצה מיוחדות ב- 13 וב- 14 במאי 2007, בהן יוכרז על פתיחת אירועי הארבעים לאיחוד ירושלים.

פעילויות ואירועי הארבעים לאיחוד ירושלים יצוינו השנה בירושלים, ברחבי המדינה, וברחבי העולם וישתלבו בתוכניות החינוך, התרבות הספורט והתיירות של אוכלוסיות וקהלים המזדהים עם ירושלים בארץ ובעולם.

כדי לשוות לכל האירועים והפעילויות אופי אחיד וממלכתי, עוצב לוגו לאירועי הארבעים שיופיע על גבי מדליה ובול ייחודיים, כמו גם על כלל הפרסומים הייחודים של אירועי הארבעים במסגרת מיתוג כולל ומקיף .

אירועים מרכזיים:
קונצרט הצדעה של התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה בכיכר ספרא- לציון יום הולדתו ה- 75 של אדמונד ספרא ז"ל, תרמה לילי ספרא קונצרט חגיגי לתושבי העיר. האירוע יתקיים ב26 ביולי 2007 בכיכר ספרא וישודר במסכי ענק בבמות מיוחדות בכיכר צה"ל, במגרש הרוסים וברחוב יפו.

פורום סבן בירושלים- יתכנס השנה באוקטובר 2007 בירושלים. פורום סבן מרכז את צמרת הכלכלה, המדינאות והאקדמיה מהארץ ומארצות הברית. בין החברים בפורום: הילרי וביל קלינטון, יו"ר הבנק האמריקאי, בן שלום ברננקי, ועוד.

ליל המעלות- מופעים של מוסיקה יהודית וישראלית במהלך כל הלילה באמפיתיאטרון של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באירוע צפויים להשתתף כ-12,000 איש והוא יסתיים במופע זריחה בלתי נשכח של הזמר אברהם פריד. האירוע מתוכנן ל 6/9/2007

"לך ירושלים"- פתיחת שבוע שיר ישראלי ב 15/5/2007 בגן סאקר. מיטב אומני ישראל מצדיעים לירושלים. צפויים להשתתף עשרות אלפי אנשים. האירועים יתקיימו בהמשך בארבעה מוקדים ברחבי הארץ בסימן ארבעים לאיחוד ירושלים: תל-אביב, חיפה, שדרות וטבריה.

חופשי בארבעים- עשרה ימים בהם יפתחו לכניסה חופשית מוסדות התרבות והאומנות בירושלים וסביבם תיערך חגיגה ענקית של מיצגים, מיצבים ואירועי שטח, האירוע בהפקת הקרן לירושלים.
24/5/07-6/6/07.

חשיפת מטוס ירושלים של אל על, תחת הכותרת - 40 לאיחוד ירושלים בנוסף יוצגו חומרי הסברה וסרטי ירושלים במטוסי ובטרקליני אל-על במהלך השנה.

חנוכת גשר המיתרים בכניסה לעיר. במהלך שנת הארבעים לאיחוד ירושלים יושק גשר המיתרים, בעיצובו של האדריכל הנודע סנטיאגו קלאטרווה. הגשר ישנה את פני הכניסה לעיר וקו הרקיע של הבירה.

סיורי מולטימדיה בירושלים- לרגל שנת הארבעים לאיחוד ירושלים הושק פרוייקט ייחודי ראשון מסוגו בעולם – הפקת הדרכות קוליות לכ- 80 אתרים שונים בעיר( בשלב הראשון), בעברית ובאנגלית, שתוטמענה באתר האינטרנט התיירותי ותאפשרנה למטיילים הרבים המגיעים לירושלים מרחבי העולם ומישראל לקבל מידע מוקדם על אתרי התרבות והתיירות בעיר שישמש אותם בעת ביקורם.

תו-פ-עה פסטיבל ירושלים ליצירתיות- 10-19/10/07
הפסטיבל יאיר את פעילותה היצירתיתו התרבותית המגוונת של ירושלים.

הפקת מטבע באמצעות החברה הממשלתית למדליות ומטבעות לציון אירועי ה-40 לאיחוד.

הפקת בול ייחודי באמצעות השירות הבולאי לציון 40 לאיחודה של ירושלים.

הפקת שיר ייחודי לאירועי ה- 40.

הפקת סרט הסברה לאירועי ה-40 בשפות השונות.

הפקת אלבום 40 שנות ירושלים.

הפקת אלבום תצלומים בהשתתפות מיטב הצלמים בישראל.

הפקת אלבום פזמונים וסיפורים ירושלמיים

חינוך
מערך סיורים מחייב בירושלים במערכת החינוך לכל תלמידי כיתות ז' ויא' ובמסגרות צה"ל (בשיתוף משרד החינוך וצה"ל).
תוכניות חינוכיות במסגרת הפסיפס הירושלמי לאירועי ה-40 במהלך שנת הלימודים. כדוגמת: חידון ירושלים ארצי, פעילות משותפת של הורים ותלמידים, סיורים באתרים בעיר, השתלמות שנתית למורים בנושא ירושלים. גננות ומנהלים במפגש תלמידים עם אנשים ממגזרים שונים, בסימן האיחוד

מערך שיעורי מחנך בנושא ירושלים במערכת החינוך בארץ ע"י משרד החינוך ובקהילות היהודיות בעולם באמצעות הסוכנות היהודית
פתיחת ביה"ס המרכזי הבינלאומי ללימודי ירושלים – יד בן צבי
חודש המורשת היהודית בירושלים וברחבי הארץ בסימן הארבעים- יוני 2007
פעילויות ביחידות צה"ל בסימן ה-40 לאיחוד ו-40 למלחמת ששת הימים: ערכת הדרכה, מאגר מידע, ימי עיון למפקדים, סיורי חיילים ומפקדים בירושלים, פעילות תרבות יום א', השתלמויות לסגלי החינוך, מופעי תרבות ירושלמיים של תיאטרון צה"ל.

תרבות
שבוע הסטודנט בירושלים- בגן העצמאות במרכז העיר ביום ירושלים 14-16/5/07
פסטיבל ג'אז בינלאומי של הצוללת הצהובה – במגדל דוד ובמרכז העיר.
פסטיבל ישראל – בסימן 40 לאיחוד העיר

אירועי שבוע ההתנדבות- במסגרתו יצדיעו עשרות אלפי המתנדבים בעיר לירושלים ביום חגה.
פסטיבל קיץ בחצרות ירושלים
פסטיבל הקולנוע הבינלאומי לציון ארבעים לאיחוד– בסינמטק, בריכת הסולטן ומתחם הרכבת
אירועי "ירושלים של מטה" שבוע עתיקות וארכיאולוגיה בירושלים
יריד "חוצות היוצר" בסימן 40 לאיחוד ירושלים
אירועי לילות לבנים בשכונות העיר – בסימן חוויה ירושלמית
פסטיבל תיאטרוני בובות הבינלאומי – גן הפעמון ותיאטרון החאן
פסטיבל האוכל – מתחם הרכבת אוגוסט 2007
פסטיבל הבירה- במתחם הרכבת- אוגוסט 2007
פסטיבל "וירטואוזיה" –אומני רחוב בגן הפעמון
פסטיבל מספרי סיפורים
פסטיבל עליה לרגל לעיר העתיקה
שבוע איכות הסביבה – בשיתוף החברה להגנת הטבע וקק"ל
שירת נשים על ירושלים (לילה) – בנייני האומה – 15/5/07

מופעים וקונצרטים
קונצרט "שירת ירושלים לדורותיה" – באולם שאגאל בכנסת
מופע "לך ירושלים" - אומנים שרים לירושלים
מופע 40 שנה לקרן ירושלים – בבריכת הסולטן
מופע "חולמים לוחמים ובונים" – חיילי צה"ל ותלמידים מצדיעים מירושלים
מופע " שירו שלום ירושלים" - מקהלות במגדל דוד
"שבחי ירושלים- קונצרט חזנות בבנייני האומה
קונצרט חזנות ייחודי במגדל דוד
מופעים של "תגלית" ו"מסע" בירושלים לציון איחוד העיר.

אינטרנט
הקמת אתר אינטרנט ייחודי לאירועי ה-40. האתר יכלול מידע שוטף ועדכני אודות האירועים ויציג בזמן אמת צילומים מאירועים שונים בעיר.

ספורט
יום ספורט בינלאומי בסימן הארבעים לאיחוד
כנס וינגייט לספורט בירושלים – בסימן חגיגות ה 40
טורניר "סטריטגול" בכדורגל- מופע ראווה עם שחקנים מהליגות הבכירות באירופה 12-14/6/07
טורניר "סטריטבול" בכדורסל – תחרויות כדורסל לצד מופעי ראווה בכיכר ספרא 10-12/7/07
מרוץ "טור דה ירושלים" – מרוץ אופניים עממי בינלאומי ברחבי העיר בסימן 40 לאיחוד-
17-18/5/07
טורניר גביע ירושלים בכדורסל – מופע סיום מרכזי בסימן ה 40
אליפות ישראל בטקוואנדו – בסימן ה 40
אליפות ישראל בטניס – בסימן 40 לירושלים
אליפות ישראל בשחיה אמנותית- בסימן הארבעים פברואר 2008
ירושלים מצדיעה לספורטאיה המצטיינים בסימן ה 40
המרתון הבינלאומי ה 16 , לציון 40 לאיחוד העיר

חידונים ופרסים
חידון התנ"ך העולמי לנוער בסימן הארבעים לאיחוד
חידון ירושלים- בני נוער מרחבי הארץ- משרד החינוך
פרס ישראל בסימן הארבעים לאיחוד בתיאטרון ירושלים- 24/4/07
פרס לשירה עברית ע"ש יהודה עמיחי 29/4/07
חידון בראשית בנושא ירושלים, בסימן 40- בבנייני האומה 16/5/2007

כלכלה
ראשי המשק והכלכלה מצדיעים לירושלים- אירוע חגיגי למרגלות החומות בעיר דוד 14/5/2007
ועידת 100 המשפיעים בכלכלה- אוקטובר 2007
ועידת דאבוס האיזורית לעסקים בירושלים – בתיכנון משרד החוץ- מאי 2008
ועידת ירושלים לעסקים
השקת פרויקט ממילא- שדרת חנויות בדרך לשער יפו – יוני 2007

אירועי הצדעה
מצעד – ההתיישבות העובדת, צנחנים ומשחררי ירושלים מרחבי העולם מצדיעים לירושלים 15/5/2007
סיור וישיבה חגיגית של פורום המטה הכללי של צה"ל בירושלים 21/5/2007.
ישיבת המטה הכללי של משטרת ישראל בסימן 40 שנה
מושב הקונגרס הציוני הישראלי – בנייני האומה
מופע הצדעה לחטיבות הצנחנים משחררי ירושלים בבריכת השולטן 16/7/2007
בית"ר ירושלים מצדיעה לירושלים- 17/5/2007
קבלת פנים במגדל דוד -ראשי העדות, מוכתרים, הסגל הדיפלומטי והעולים לרגל מצדיעים לירושלים- 16/5/07
מופעי הצדעה ברחבי הארץ בסימן הארבעים לאיחוד ירושלים בשיתוף המרכז לשלטון מקומי.

תערוכות
תערוכות "צלילים לירושלים" במוזיאון מגדל דוד
תערוכת 142 דובים מרחבי העולם בכיכר ספרא
תערוכת ISRA BURSA בבנייני האומה

בינלאומי
פסטיבל הסרטים הישראלי בניו יורק, בסימן 40 לאיחוד העיר
מופע הזדהות עם ירושלים במלבורן, אוסטרליה 6/6/07
מופע וצעדת הצדעה לירושלים ב- 6/5/2007 בניו יורק.
אירועים ומפעי הזדהות לציון ה-40 בפראג, ניו-יורק, בואנוס-איירס, פנמה, מוסקבה, ברלין ועוד
מסיבת ירושלים למשתתפי האירוויזיון בהלסינקי – 42 מדינות – 9/5/07

לציבור הרחב, ניתן יהיה לקבל פרטים באתר האינטרנט העירוני: http://jerusalem.muni.il

חגיגות אירועי ה-40 לאיחוד העיר ימשכו שנה שלמה עד ליום ירושלים ה- 41
ירושלים תיפתח את חגיגות אירועי הארבעים לאיחודה מחדש במחצית מאי/אייר. מדובר בשורה רחבה של פעילויות ואירועים שימשכו שנה שלמה עד ליום ירושלים ה- 41 .

מועד האירועים: מתוקף החלטות וועדת שרים לענייני סמלים וטקסים יצוינו אירועי ה- 40 לאיחודה של ירושלים במתכונת ממלכתית, מתוקף החלטת ממשלה תצוין שנת העצמאות ה- 59 למדינת ישראל תחת הכותרת "ארבעים שנה לאיחודה של ירושלים, בירת מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית ובירתו של העם היהודי". הארועים יפתחו בישיבות ממשלה, כנסת ומועצה מיוחדות ב- 13 וב- 14 במאי 2007, בהן יוכרז על פתיחת אירועי הארבעים לאיחוד ירושלים.

פעילויות ואירועי הארבעים לאיחוד ירושלים יצוינו השנה בירושלים, ברחבי המדינה, וברחבי העולם וישתלבו בתוכניות החינוך, התרבות הספורט והתיירות של אוכלוסיות וקהלים המזדהים עם ירושלים בארץ ובעולם.

כדי לשוות לכל האירועים והפעילויות אופי אחיד וממלכתי, עוצב לוגו לאירועי הארבעים שיופיע על גבי מדליה ובול ייחודיים, כמו גם על כלל הפרסומים הייחודים של אירועי הארבעים במסגרת מיתוג כולל ומקיף .

אירועים מרכזיים:
קונצרט הצדעה של התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה בכיכר ספרא- לציון יום הולדתו ה- 75 של אדמונד ספרא ז"ל, תרמה לילי ספרא קונצרט חגיגי לתושבי העיר. האירוע יתקיים ב26 ביולי 2007 בכיכר ספרא וישודר במסכי ענק בבמות מיוחדות בכיכר צה"ל, במגרש הרוסים וברחוב יפו.

פורום סבן בירושלים- יתכנס השנה באוקטובר 2007 בירושלים. פורום סבן מרכז את צמרת הכלכלה, המדינאות והאקדמיה מהארץ ומארצות הברית. בין החברים בפורום: הילרי וביל קלינטון, יו"ר הבנק האמריקאי, בן שלום ברננקי, ועוד.

ליל המעלות- מופעים של מוסיקה יהודית וישראלית במהלך כל הלילה באמפיתיאטרון של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באירוע צפויים להשתתף כ-12,000 איש והוא יסתיים במופע זריחה בלתי נשכח של הזמר אברהם פריד. האירוע מתוכנן ל 6/9/2007

"לך ירושלים"- פתיחת שבוע שיר ישראלי ב 15/5/2007 בגן סאקר. מיטב אומני ישראל מצדיעים לירושלים. צפויים להשתתף עשרות אלפי אנשים. האירועים יתקיימו בהמשך בארבעה מוקדים ברחבי הארץ בסימן ארבעים לאיחוד ירושלים: תל-אביב, חיפה, שדרות וטבריה.

חופשי בארבעים- עשרה ימים בהם יפתחו לכניסה חופשית מוסדות התרבות והאומנות בירושלים וסביבם תיערך חגיגה ענקית של מיצגים, מיצבים ואירועי שטח, האירוע בהפקת הקרן לירושלים.
24/5/07-6/6/07.

חשיפת מטוס ירושלים של אל על, תחת הכותרת - 40 לאיחוד ירושלים בנוסף יוצגו חומרי הסברה וסרטי ירושלים במטוסי ובטרקליני אל-על במהלך השנה.

חנוכת גשר המיתרים בכניסה לעיר. במהלך שנת הארבעים לאיחוד ירושלים יושק גשר המיתרים, בעיצובו של האדריכל הנודע סנטיאגו קלאטרווה. הגשר ישנה את פני הכניסה לעיר וקו הרקיע של הבירה.

סיורי מולטימדיה בירושלים- לרגל שנת הארבעים לאיחוד ירושלים הושק פרוייקט ייחודי ראשון מסוגו בעולם – הפקת הדרכות קוליות לכ- 80 אתרים שונים בעיר( בשלב הראשון), בעברית ובאנגלית, שתוטמענה באתר האינטרנט התיירותי ותאפשרנה למטיילים הרבים המגיעים לירושלים מרחבי העולם ומישראל לקבל מידע מוקדם על אתרי התרבות והתיירות בעיר שישמש אותם בעת ביקורם.

תו-פ-עה פסטיבל ירושלים ליצירתיות- 10-19/10/07
הפסטיבל יאיר את פעילותה היצירתיתו התרבותית המגוונת של ירושלים.

הפקת מטבע באמצעות החברה הממשלתית למדליות ומטבעות לציון אירועי ה-40 לאיחוד.

הפקת בול ייחודי באמצעות השירות הבולאי לציון 40 לאיחודה של ירושלים.

הפקת שיר ייחודי לאירועי ה- 40.

הפקת סרט הסברה לאירועי ה-40 בשפות השונות.

הפקת אלבום 40 שנות ירושלים.

הפקת אלבום תצלומים בהשתתפות מיטב הצלמים בישראל.

הפקת אלבום פזמונים וסיפורים ירושלמיים

חינוך
מערך סיורים מחייב בירושלים במערכת החינוך לכל תלמידי כיתות ז' ויא' ובמסגרות צה"ל (בשיתוף משרד החינוך וצה"ל).
תוכניות חינוכיות במסגרת הפסיפס הירושלמי לאירועי ה-40 במהלך שנת הלימודים. כדוגמת: חידון ירושלים ארצי, פעילות משותפת של הורים ותלמידים, סיורים באתרים בעיר, השתלמות שנתית למורים בנושא ירושלים. גננות ומנהלים במפגש תלמידים עם אנשים ממגזרים שונים, בסימן האיחוד

מערך שיעורי מחנך בנושא ירושלים במערכת החינוך בארץ ע"י משרד החינוך ובקהילות היהודיות בעולם באמצעות הסוכנות היהודית
פתיחת ביה"ס המרכזי הבינלאומי ללימודי ירושלים – יד בן צבי
חודש המורשת היהודית בירושלים וברחבי הארץ בסימן הארבעים- יוני 2007
פעילויות ביחידות צה"ל בסימן ה-40 לאיחוד ו-40 למלחמת ששת הימים: ערכת הדרכה, מאגר מידע, ימי עיון למפקדים, סיורי חיילים ומפקדים בירושלים, פעילות תרבות יום א', השתלמויות לסגלי החינוך, מופעי תרבות ירושלמיים של תיאטרון צה"ל.

תרבות
שבוע הסטודנט בירושלים- בגן העצמאות במרכז העיר ביום ירושלים 14-16/5/07
פסטיבל ג'אז בינלאומי של הצוללת הצהובה – במגדל דוד ובמרכז העיר.
פסטיבל ישראל – בסימן 40 לאיחוד העיר

אירועי שבוע ההתנדבות- במסגרתו יצדיעו עשרות אלפי המתנדבים בעיר לירושלים ביום חגה.
פסטיבל קיץ בחצרות ירושלים
פסטיבל הקולנוע הבינלאומי לציון ארבעים לאיחוד– בסינמטק, בריכת הסולטן ומתחם הרכבת
אירועי "ירושלים של מטה" שבוע עתיקות וארכיאולוגיה בירושלים
יריד "חוצות היוצר" בסימן 40 לאיחוד ירושלים
אירועי לילות לבנים בשכונות העיר – בסימן חוויה ירושלמית
פסטיבל תיאטרוני בובות הבינלאומי – גן הפעמון ותיאטרון החאן
פסטיבל האוכל – מתחם הרכבת אוגוסט 2007
פסטיבל הבירה- במתחם הרכבת- אוגוסט 2007
פסטיבל "וירטואוזיה" –אומני רחוב בגן הפעמון
פסטיבל מספרי סיפורים
פסטיבל עליה לרגל לעיר העתיקה
שבוע איכות הסביבה – בשיתוף החברה להגנת הטבע וקק"ל
שירת נשים על ירושלים (לילה) – בנייני האומה – 15/5/07

מופעים וקונצרטים
קונצרט "שירת ירושלים לדורותיה" – באולם שאגאל בכנסת
מופע "לך ירושלים" - אומנים שרים לירושלים
מופע 40 שנה לקרן ירושלים – בבריכת הסולטן
מופע "חולמים לוחמים ובונים" – חיילי צה"ל ותלמידים מצדיעים מירושלים
מופע " שירו שלום ירושלים" - מקהלות במגדל דוד
"שבחי ירושלים- קונצרט חזנות בבנייני האומה
קונצרט חזנות ייחודי במגדל דוד
מופעים של "תגלית" ו"מסע" בירושלים לציון איחוד העיר.

אינטרנט
הקמת אתר אינטרנט ייחודי לאירועי ה-40. האתר יכלול מידע שוטף ועדכני אודות האירועים ויציג בזמן אמת צילומים מאירועים שונים בעיר.

ספורט
יום ספורט בינלאומי בסימן הארבעים לאיחוד
כנס וינגייט לספורט בירושלים – בסימן חגיגות ה 40
טורניר "סטריטגול" בכדורגל- מופע ראווה עם שחקנים מהליגות הבכירות באירופה 12-14/6/07
טורניר "סטריטבול" בכדורסל – תחרויות כדורסל לצד מופעי ראווה בכיכר ספרא 10-12/7/07
מרוץ "טור דה ירושלים" – מרוץ אופניים עממי בינלאומי ברחבי העיר בסימן 40 לאיחוד-
17-18/5/07
טורניר גביע ירושלים בכדורסל – מופע סיום מרכזי בסימן ה 40
אליפות ישראל בטקוואנדו – בסימן ה 40
אליפות ישראל בטניס – בסימן 40 לירושלים
אליפות ישראל בשחיה אמנותית- בסימן הארבעים פברואר 2008
ירושלים מצדיעה לספורטאיה המצטיינים בסימן ה 40
המרתון הבינלאומי ה 16 , לציון 40 לאיחוד העיר

חידונים ופרסים
חידון התנ"ך העולמי לנוער בסימן הארבעים לאיחוד
חידון ירושלים- בני נוער מרחבי הארץ- משרד החינוך
פרס ישראל בסימן הארבעים לאיחוד בתיאטרון ירושלים- 24/4/07
פרס לשירה עברית ע"ש יהודה עמיחי 29/4/07
חידון בראשית בנושא ירושלים, בסימן 40- בבנייני האומה 16/5/2007

כלכלה
ראשי המשק והכלכלה מצדיעים לירושלים- אירוע חגיגי למרגלות החומות בעיר דוד 14/5/2007
ועידת 100 המשפיעים בכלכלה- אוקטובר 2007
ועידת דאבוס האיזורית לעסקים בירושלים – בתיכנון משרד החוץ- מאי 2008
ועידת ירושלים לעסקים
השקת פרויקט ממילא- שדרת חנויות בדרך לשער יפו – יוני 2007

אירועי הצדעה
מצעד – ההתיישבות העובדת, צנחנים ומשחררי ירושלים מרחבי העולם מצדיעים לירושלים 15/5/2007
סיור וישיבה חגיגית של פורום המטה הכללי של צה"ל בירושלים 21/5/2007.
ישיבת המטה הכללי של משטרת ישראל בסימן 40 שנה
מושב הקונגרס הציוני הישראלי – בנייני האומה
מופע הצדעה לחטיבות הצנחנים משחררי ירושלים בבריכת השולטן 16/7/2007
בית"ר ירושלים מצדיעה לירושלים- 17/5/2007
קבלת פנים במגדל דוד -ראשי העדות, מוכתרים, הסגל הדיפלומטי והעולים לרגל מצדיעים לירושלים- 16/5/07
מופעי הצדעה ברחבי הארץ בסימן הארבעים לאיחוד ירושלים בשיתוף המרכז לשלטון מקומי.

תערוכות
תערוכות "צלילים לירושלים" במוזיאון מגדל דוד
תערוכת 142 דובים מרחבי העולם בכיכר ספרא
תערוכת ISRA BURSA בבנייני האומה

בינלאומי
פסטיבל הסרטים הישראלי בניו יורק, בסימן 40 לאיחוד העיר
מופע הזדהות עם ירושלים במלבורן, אוסטרליה 6/6/07
מופע וצעדת הצדעה לירושלים ב- 6/5/2007 בניו יורק.
אירועים ומפעי הזדהות לציון ה-40 בפראג, ניו-יורק, בואנוס-איירס, פנמה, מוסקבה, ברלין ועוד
מסיבת ירושלים למשתתפי האירוויזיון בהלסינקי – 42 מדינות – 9/5/07

לציבור הרחב, ניתן יהיה לקבל פרטים באתר האינטרנט העירוני: http://jerusalem.muni.il

LOCAL :
http://www.local.co.il/jerusalem/4667/articles.htm

________

* השר "אפריים סנה" שוב משיב, אחד עשר יום מאוחר יותר הוגשה
הצעה לסדר היום, על ידי ח"כ יגאל ביבי, יורם לס ושאול
עמור בנושא...:-
"פירסום "מיין קאמפף" של היטלר בעברית."
@ מצ"ב הקישור לפרוטוקול הדיון.
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0201346.html#TQL
@ להלן: מבוא/כותרת הדיון כפי שמופיעה באתר דברי הכנסת.

@ להלן: המסמך שבוא מופיעה כותרת הדיון בשנתון המסמכים 1995,
תאריך ישיבה: 22.2.95 מס' 316.

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

שערוריההההההההההההההההההההההההההההההההההה !!!

@ לדוגמא הקישור המצ"ב נמחק והקובץ המצ"ב היה עוד הבוקר !!!
http://www.knesset.gov.il/divrey/QGenTxt.asp

Kיציק לוי
חבר מתאריך 10.2.02
2978 הודעות 21:26 26.05.03

1. שערוריה? תגיד תודה! נתנו לך מה לכתוב פה..
בתגובה להודעה מספר 0

ונתנו לך סיבה להתרגז..!

בש"ס אוהבים שלושה דברים: עם ישראל. תורת ישראל. ובנק ישראל!

radak
חבר מתאריך 22.4.02
742 הודעות 21:30 26.05.03

4. האם איציק לוי מרוצה מהמסכה ששמים על פני המחבל
בתגובה להודעה מספר 1

אבו מאזן.??
גם אתה לא מרוצה מזה, אז לא כדאי להתקיף את מי שמעורר
על ענין רע של טיהור השרץ , הרי אתה לא ממר"ץ

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
11850 הודעות 21:41 26.05.03

8. Kיציק לוי מה אתה בעצם אומר בשפה פשוטה, שאתה
בתגובה להודעה מספר 1

משלים עם זה שמוחקים פרוטוקולים מאחר
רשמי של כנסת ישראל...??

אפריים
חבר מתאריך 17.2.03
1852 הודעות 22:35 26.05.03

18. זו אכן שערוריה לא נורמאלית!
בתגובה להודעה מספר 1

ישוחרר יונתן פולארד! - www.jewsite.org/pollard

מקור_אמין
חבר מתאריך 22.2.03
752 הודעות 21:27 26.05.03

2. פילוביץ אפשר להיות חבר שלך???
בתגובה להודעה מספר 0

בטוח
חבר מתאריך 8.10.01
5548 הודעות 21:29 26.05.03

3. נראה שמזמן לא יצאנו לפגרה מהפורום נכון ?
בתגובה להודעה מספר 0

אולי הגיע הזמן , קצת להרגע , לפוש מעט ולחזור רעננים ?

מושמוש
חבר מתאריך 5.9.02
1191 הודעות 21:34 26.05.03

5. מה בדיוק הבעיה ???
בתגובה להודעה מספר 3

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
11850 הודעות 21:45 26.05.03

9. בטוח: אם זאת תגובתך למחיקת פרוטוקולים........
בתגובה להודעה מספר 3

מאתר רשמי של כנסת ישראל אזי....
תודה, הבנתי אותך
באשר לרענון, לפוש, להרגע, לידיעתך אני מאוד
רגוע, רענן יותר ממה שאתה חושב...

תודה על ההתחשבות...

radak
חבר מתאריך 22.4.02
742 הודעות 21:36 26.05.03

6. המדהים הוא שקצב הוזהר אישית לפני אחת עשרה שנה
בתגובה להודעה מספר 0

באופן אישי, פנים אל פנים, הזהיר אותו הרבי מליובאוויטש
זאת אומרת שיש למר משה קצב גם את הכוחות לזכות ולמנוע
את הצרה ואת האסונות.
ואני תפילה שהוא יתגבר, יעמוד בנסיון, ויהי'ה שליח טוב
לעמוד בפרץ ולמנוע את האסונות.
ולהביא ישועה לכל עם ישראל (אצלי המושג עם ישראל הוא רק יהודים)
ומילא גם ישועה לגויים שנמצאים בינתיים בארץ ישראל

מושמוש
חבר מתאריך 5.9.02
1191 הודעות 21:40 26.05.03

7. שחף: אתה טועה. כרגע ביצעתי את החיפוש,
בתגובה להודעה מספר 0

והתוצאות עוד שם.
הטעות שלך היא שניסית להיכנס ישירות דרך הלינק.
במקום זה, לך ל- www.knesset.gov.il, שם תבחר "מסמכים", ושם "חיפוש בדברי הכנסת". המסמכים הרלוונטיים שם.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
11850 הודעות 21:47 26.05.03

10. מעניין מאוד עשיתי זאת גם מהכיוון הזה.........
בתגובה להודעה מספר 7

וזה לא עבד, מנסה שוב...
@ זה מה שמופיע לי כרגע !!

העמוד אליו הגעת אינו קיים כעת באתר
מפת האתר
This link does not currently exist on the Knesset Web Site
To the Knesset Homepage
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0201075.html#TQL

העמוד אליו הגעת אינו קיים כעת באתר
מפת האתר
This link does not currently exist on the Knesset Web Site
To the Knesset Homepage
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0201075.html#TQL

מושמוש
חבר מתאריך 5.9.02
1191 הודעות 22:01 26.05.03

13. כנראה אתה צודק, והדפים אצלי היו ב- cache.
בתגובה להודעה מספר 10

סליחה.

אלירז
חבר מתאריך 28.6.02
1083 הודעות 21:48 26.05.03

11. פשוט לא ייאמן!!!
בתגובה להודעה מספר 0

זה נראה כמו עבודה שחורה של יוסי ביילין!!
אם המניעים נכונים - זוהי באמת שערוריה קשה!

פוליטי - כל מה שבוער!

פוליטי - http://polity.up.co.il

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
11850 הודעות 22:01 26.05.03

12. אלירז אתה מוכן לבדוק מה קורה עם זה...??
בתגובה להודעה מספר 11

ALPCA9334
חבר מתאריך 15.6.02
568 הודעות 22:11 26.05.03

14. המסמכים עוד מופיעים- אי אפשר להגיע אליהם דרך
בתגובה להודעה מספר 0

הלינק. שמרתי אותם עכשיו כמסמכי HTML:
https://rotter.net/User_files/forum/3ed2667b60de289c.html

https://rotter.net/User_files/forum/3ed266ba6555634c.html

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
11850 הודעות 22:15 26.05.03

15. אי אפשר להגיע אליהם כי הם הוסרו וזה בדוק !!
בתגובה להודעה מספר 14
תודה לך ששמרת אותם.

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1589 הודעות 22:21 26.05.03

16. אם זה נכון לא יודע מה לחשוב...
בתגובה להודעה מספר 0

מחמיא ל"רוטר"...
יש כנראה גורם או גורמים שמחוברים אוןליין 24 שעות לאתר ו"בולשים"
אחרי כל מה שנכתב כאן..זה פשוט מדהים
לפחות מבחינת מהירות התגובה
כי ברור שזה עלה כאן לראשונה
אבל הכל מצולם ומתועד ושמור בכל מיני ספריות
אז "מחקו"............ שיהיה

אלירז
חבר מתאריך 28.6.02
1083 הודעות 22:33 26.05.03

17. כשעושים חיפוש ''אבו מאזן'' - כל הקישורים
בתגובה להודעה מספר 0

לא עובדים...
http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/Form_Hist.asp

פוליטי - כל מה שבוער!
פוליטי - http://polity.up.co.il

אפריים
חבר מתאריך 17.2.03
1852 הודעות 22:39 26.05.03

19. המקרה הזה חמור בהרבה!!!
בתגובה להודעה מספר 0

כאן מדובר ב"צנזור" של דפי הכנסת!
ישוחרר יונתן פולארד! - www.jewsite.org/pollard

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

אתר האינטרנט של הכנסת: העלמות הפרוטוקולים המפלילים בעניין
אבו מאזן מהאתר יבדקו בקפדנות.
מאתר האינטרנט של הכנסת נעלמו ונמחקו אתמול פרוטוקולים המפלילים
את אבו מאזן , כך מוסרת כתבת האינטרנט של ערוץ 7 תמר לשם.

כתבתנו פנתה למנהלת אתר האינטרנט של הכנסת , נעמי קמחי, וביקשה
לדעת האם הנהלת האתר קיבלה הוראה מגבוה לעשות כן בעקבות המהלכים המדיניים האחרונים בעניין 'מפת הדרכים' ופגישתו הצפויה מחר של
רה"מ שרון עם אבו מאזן, או שמא מדובר כאן בגורם אחר.

מנהלת אתר האינטרנט של הכנסת, נעמי קמחי, נחרדה מהיעלמות המסמכים והודיעה לכתבתנו כי העלמות המסמכים תבדק בכל כובד הראש ותשומת הלב הנדרשים.
http://www.a7.org/news.php3?id=52135

"אנו תובעים לעצמנו את יהודה, שומרון וחבל עזה לא בזכות הכח אלא בכח הזכות"

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

מצ"ב הקישור לאתר...:-
חשיפה: הצנזורה הגדולה של אתר הכנסת
יום שלישי, 27.05.2003
שחף פילוביץ ומערכת "פוליטי".
http://polity.up.co.il/

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1607 הודעות 18:20 27.05.03

13. מה קורה עם מי שהביא את עולם האינטרנט
בתגובה להודעה מספר 2

לח"כינו ולכנסת ..מר מיקי איתן?
הוא מנמנם/מנומנם/...דברים מוזרים קורים בזמן האחרון

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
11893 הודעות 18:29 27.05.03

14. mozes5 ידידי: שאלת ותשובה קיבלת..............
בתגובה להודעה מספר 13

11:19) יום שלישי, כ"ה באייר תשס"ג, 27 במאי 2003
יו"ר ועדת חוק ומשפט של הכנסת בודק את העלמות המסמכים
המפלילים בענין אבו מאזן מאתר הכנסת.
מכתב נשלח היום ליו"ר ועדת האינטרנט של כנסת ישראל
ח"כ מיכאל איתן שהוא גם יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
לבדוק את העלמות הפרוטוקולים של הדיונים בעניין
אבו מאזן מכחיש השואה , אתמול מאתר הכנסת.

את הידיעה העבירה כתבתנו תמר לשם.
http://www.a7.org/news.php3?id=52136

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1607 הודעות 18:39 27.05.03

16. אני יוצא מתוך הנחה ש''פרוטוקולים'' אין למחוק
בתגובה להודעה מספר 14

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 27.05.03 בשעה 18:42

שהרי אלו הם "דברי ימי הכנסת" בלי שום קשר או תלות בנושא הנידון..
טיפש זורק אבן לבור ...וההמשך ידוע
בשורה התחתונה: כל הכבוד לך

לא משנה
חבר מתאריך 4.6.02
285 הודעות 11:51 27.05.03

3. דרך אגב אבו מאזן כתב:
בתגובה להודעה מספר 0

שהמספר 6 מיליון צריך בדיקה.
הוא לא הכחיש את השואה.

בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
1873 הודעות 11:52 27.05.03

4. בדיקה של מי???
בתגובה להודעה מספר 3

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3985 הודעות 12:58 27.05.03

8. לא משנה שאתה קשקשן. העיקר הוא שאינך מדייק.
בתגובה להודעה מספר 3

תגיד לי?!
נראה לך שאנחנו בפורום לא יודעים מה אבו-מאזן כתב?
אדון "לא משנה". לך תלמד, תעמיק, תבדוק ותחזור אלינו אם זה הכל מה שהוא אמר. לך תבדוק את המשך הפיסקה אחרי המילים "6 מיליון" ותמצא שהוא מזכיר מספר כלשהוא בסביבות ה-860 אלף.

אם אין לך מושג אל תכתוב בנושא כה רגיש!

מושמוש
חבר מתאריך 5.9.02
1197 הודעות 19:01 27.05.03

19. לא משנה, אבל אתה טועה.
בתגובה להודעה מספר 3

דרך-אגב: ידוע לך איך הגיעו למספר 6 מליון ?

שקוף
חבר מתאריך 12.12.02
2255 הודעות 11:53 27.05.03

5. מדהים.
בתגובה להודעה מספר 0

Yac
חבר מתאריך 31.3.02
10214 הודעות 11:57 27.05.03

6. ככה זה בדמוקראטיות אמיתיות
בתגובה להודעה מספר 0

מעלימים מהעם מסמכים, שעלולים להפריע לו לשנת אחה"צ.
ככה זה בדמוקראטיה היחידה במזרח התיכון.
דמוקראטיה, שזכויות אזרחיה, הם במקום ראשון בסדר העדיפויות.
ארץ, שגם הפכה לערש הנוכלים ומעשי הנוכלות, ואין פוצה פה ומצפצף.

מי אשם בהתדרדרות ? אולי אין די סמכויות לרשות השופטת ?

שקוף
חבר מתאריך 12.12.02
2255 הודעות 12:54 27.05.03

7. נדמה לי שיש נוכלים בכל מקום
בתגובה להודעה מספר 6

אפילו בדמוקרטיות. אפילו בבית המדרש יש יצר הרע, כידוע מספרי המוסר.
השאלה מה עושים עם זה. נראה איך הפרשה תתפתח.

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3985 הודעות 13:01 27.05.03

9. ראוי לציין את הצלחתו של פילוביץ' בענין!
בתגובה להודעה מספר 7

DOBBY
חבר מתאריך 31.12.02
1172 הודעות 13:24 27.05.03

10. את האמת לא ניתן להסתיר-
בתגובה להודעה מספר 0

ואם אכן ההוראה הגיע מגבוה(גבוה שמן ומגדל כבשים)אז זה חמור שבעתיים.

שקוף
חבר מתאריך 12.12.02
2255 הודעות 13:31 27.05.03

11. נדמה לי שהמאמצים נשאו פרי.
בתגובה להודעה מספר 0

המסמכים חזרו!
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0201741.html#TQL

http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0201743.html#TQL

shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
2331 הודעות 17:38 27.05.03

12. לא נראה לי. תמחק את הCACHE שלך .
בתגובה להודעה מספר 11

מושמוש
חבר מתאריך 5.9.02
1197 הודעות 18:36 27.05.03

15. ממש לא. זה כנראה אצלך ב- cache.
בתגובה להודעה מספר 11

שקוף
חבר מתאריך 12.12.02
2255 הודעות 19:41 27.05.03

27. לא, זה לא קשור לcache
בתגובה להודעה מספר 15

כי לא הייתי שם קודם.
נכון שאי אפשר לתת לינק מפה לשם.
תנסו בעצמכם: תיכנסו לדברי ימי הכנסת ותחפשו מסמכים שמאזכרים את אבו מאזן מתאריך 11.1.95. תראו בעצמכם שזה שם.

מושמוש
חבר מתאריך 5.9.02
1197 הודעות 18:43 27.05.03

17. כל הכבוד לשחף !!!
בתגובה להודעה מספר 0

שחף עלה פה על משהו רציני, ובאמת מגיע לו כל הכבוד על כך.
לא זכור לי מקרה כזה בעבר שלהודעה של כותב בפורום היתה השפעה כה גדולה עד כדי בדיקה של הנושא ע"י הכנסת, ופרסום בערוץ 7. רק חבל שערוץ 7 לא נתנו את הקרדיט לרוטר בכלל ולשחף בפרט.

מטרידה אותי במיוחד תגובה מספר 3 (של מנהל בפורום...) באשכול המקורי בו פרסם שחף את הפרשה. אתם מוזמנים להיכנס ולראות את זה בעצמיכם:
https://rotter.net/forum/scoop/6719.shtml
אני משוכנע שההודעה היתה במרחק של שניות בודדות להימחק מהפורום ע"י אותו מנהל, לולא התגובה שלי (ותגובות אחרות) לאותו מנהל...
באותה מידה, למרות שהאשכול המקורי העלה בעיה אמיתית, הרבה כותבים בחרו להתייחס בזלזול, כנארה רק בגלל המפרסם. חבל.

דרך-אגב: אם על זה לא מגיע עלה ירוק של צל"ש, אז על מה כן ???

אלירז
חבר מתאריך 28.6.02
1098 הודעות 18:57 27.05.03

18. צודק! מגיע לשחף צל''ש!!
בתגובה להודעה מספר 17

הוא הוכיח לכולם שהוא צודק והעבודה שהוא עושה באמת נכונה - עבור כל מילה!

פוליטי - כל מה שבוער!

פוליטי - http://polity.up.co.il

Born2BRed
חבר מתאריך 10.4.03
813 הודעות 19:37 27.05.03

24. ת'אמת? שחף שיחק אותה הפעם.
בתגובה להודעה מספר 17

רק מה? הוא שוב עשה זאת בדרכו הטיפשית. הכותרת "שערוריהההההה" לא דמתה לכלום, ורק במקרה היה להודעה זו קשר כלשהו למה שקורה כאן.

אלירז
חבר מתאריך 28.6.02
1098 הודעות 19:39 27.05.03

26. למה רק במקרה???
בתגובה להודעה מספר 24

פוליטי - כל מה שבוער!

פוליטי - http://polity.up.co.il

ALPCA9334
חבר מתאריך 15.6.02
571 הודעות 19:10 27.05.03

20. פ''ש-אתה המלך!!!
בתגובה להודעה מספר 0

צל"ש עכשיו!


martini
חבר מתאריך 20.3.03
71 הודעות 19:19 27.05.03

21. וואו פ.ש כל הכבוד !
בתגובה להודעה מספר 0

לדעתי לא יהיו האשמות , פשוט ינמקו כבעיה טכנית
או משהו בסגנון...

פ.ש

ALPCA9334
חבר מתאריך 15.6.02
571 הודעות 19:23 27.05.03

22. כתבה מורחבת מ''פוליטי''
בתגובה להודעה מספר 0

חשיפה: הצנזורה הגדולה של אתר הכנסת
יום שלישי, 27.05.2003
האם יד זדונית פועלת מאחורי אתר הכנסת ומוחקת מידע מפליל על אישיים פלסטיניים?
חשיפה מיוחדת של פוליטי מגלה כי לאחרונה נעלמו מאתר הכנסת מסמכי דיונים על רה"מ הפלסטיני אבו מאזן, מסמכים שלא מתאימים לכנסת שאמורה לקבלו כמנהיג הפלסטינים.

אתמול (יום שני) גילה כתבנו המיוחד שחף פילוביץ כי "נעלמו" מאתר הכנסת פרוטוקולים של דיונים על רה"מ הפלסטיני, אבו מאזן.
מדובר בדיונים מינואר 95 על פרסום ספרו של אבו מאזן, אז בכיר ברשות הפלסטינית, השולל את השואה. בין הדוברים היה הנשיא משה קצב, אז ח"כ בסיעת הליכוד.

תגובות אתר הכנסת:

ד"ר שילה הטיס רולף, עורכת אתר האינטרנט של הכנסת:
בפנייתנו לד"ר הטיס רולף שאלנו אותה גם על הקשר של פרשה זו לפרשה נוספת - העלמות מידע לקסיקוני על החמאס, הג'יהאד האיסלאמי ועל יאסר עראפת מלקסיקון הכנסת. משום מה - היא החליטה להתייחס רק לנושא זה - ולא לנושא הכתבה:

"במקום להמציא תאוריות מדוע לא טרחת לבדוק את העניין?
אני היא זו שכתבה את כל הערכים בלקסיקון באתר, שהוצאו מלקסיקון פוליטי של מדינת ישראל שפרסמתי בשנת 1998 בהוצאת "כתר".
הערכים על הגי'האד האיסלאמי והחמאס הוכנסו כשהיו חדשים ומעודכנים. בשנים האחרונות לא היה מי שיעדכן אותם, ומכיוון שהם אינם קשורים ישירות לענייני הכנסת החלטתי להוציא אותם בכדי שלא נתבזה במידע שכבר אינו רלבנטי. לא הייתה שום מוטיבציה פוליטית כזו או אחרת. פשוט החלטה אישית שלי להכניס, והחלטה אישית שלי להוציא. אך מדוע לבדוק אם אפשר להמציא כל מיני תאוריות של קונספרציה?"

אתר החדשות "ערוץ 7" פנו למנהלת אתר הכנסת, נעמי קמחי, שנחרדה מהעלמות המסמכים, והודיעה שהיא תבדוק את העניין בכובד ראש

שוב: כל הכבוד פ"ש

מושמוש
חבר מתאריך 5.9.02
1197 הודעות 19:31 27.05.03

23. ''כתבנו המיוחד שחף פילוביץ''... :-)
בתגובה להודעה מספר 22

אלירז
חבר מתאריך 28.6.02
1098 הודעות 19:37 27.05.03

25. שחף הוא באמת כתב מיוחד!!!
בתגובה להודעה מספר 23

עם מקורות מצויינים שלא ידועים לנו...
פוליטי - כל מה שבוער!

פוליטי - http://polity.up.co.il

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1607 הודעות 19:42 27.05.03

28. כמה כאבים וכמה ייסורים עברת...?
בתגובה להודעה מספר 0

עד שזכית למנת "פירגון" כזו שאתה זוכה לה ב"אשכול" הנוכחי...
.."יגעת ומצאת ..תאמין.."

בול טרייר
חבר מתאריך 25.3.03
1886 הודעות 23:52 27.05.03

30. על פניו נראה,שימיניים ''מדי'' לא מקבלים צל''ש
בתגובה להודעה מספר 28

מגיע צל"ש לפילו !!!

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
1617 הודעות 23:59 27.05.03

31. צודק !.........מגיע לו בדין ובצדק
בתגובה להודעה מספר 30

צל"ש,עלה,גבעול,פרח....משהו.......
רבונו של עולם..אבל אם יש טענות נא לפנות למנאג'ר
חוץ מזה "בולי" ...היית במשחק?

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
2810 הודעות 21:24 27.05.03

29. כל הכבוד שחף!!!!
בתגובה להודעה מספר 0

שרון העלים מידיעת הציבור לקראת ההסכם הדבילי שתיכנן.

radak
חבר מתאריך 22.4.02
744 הודעות 02:04 28.05.03

35. מה הפלא, כבר אבינו הראשון אמר אם אין יראת ה'
בתגובה להודעה מספר 0

ובמדויק יותר
אברהם אבינו, היהודי הראשון,
כל העולם הי'ה נגדו, והוא לא פחד להכריז את הידוע לו
אם אין יראת אלוקים במקום הזה, ....הרי יכולים להגיע לדבר
הגרוע ביותר גם לפי דעתם, וזה הי' אז רצח, או "הלבשת תיק" שמתסתיים
בהריגה.

מדינה ששופטי'ה מתכחשים לתורת אלוקים, אחר כך מתכחשים לכנסת
ולרצון הבוחרים, ואחר כך הכנסת מתכחשת לבוחרים, ומבטלת
את הדמוקרטי'ה, ובודאי השלטון רחוק מלהיות אמיתי............

Onln
חבר מתאריך 5.11.02
3733 הודעות 03:44 28.05.03

36. כל הכבוד לכולם, ובכל זאת
בתגובה להודעה מספר 0

לא זכורה לי חגיגה שכזאת, כשהוסרו דבריו של אבו מאזן מאתר דובר צה"ל, גם כן על ידי הוראה מגבוה.
למי ששכח, או לא ידע:
http://jewsite.gwsystems.co.il/yitshak/Mahmud-Abbas-Abu-Mazen/Mahmud-Abbas-Abu-Mazen.htm

חבר מתאריך 2.4.02
3997 הודעות 06:33 28.05.03

37. החגיגה היא על התוצאה המהירה של הדיון
תגובה עבור הודעה #36

החגיגה היא בעצם על כך שהיה כאן בפורום גילוי של נסיון להסתרת הפושע אבו-מאזן והנסיון הזה הוכשל ע"י פירסומו בפורום.
זה הכל.

ONLN, לגבי מה שהבאת על אבו-מאזן: תודה!. היה חסר לי הדף הזה.

ONLN
חבר מתאריך 5.11.02
3735 הודעות 07:05 28.05.03

38. אהה... צודק...
תגובה עבור הודעה #37

לא הייתי מעודכן (לאחרונה אני כמעט ולא נכנס לפורום). בכל אופן,
הדף נלקח מאתרו של יצחק שליסל - http://israel.destiny.co.il
ובאותו עניין, שלחתי תלונה חריפה לדו"צ ולהלן התגובה שהתקבלה:

שלום רב,

תודה על מכתבך. הוא יועבר לגורמים המטפלים.

בברכה,
ענף קשרי ציבור
דובר צה"ל

adair777
חבר מתאריך 11.3.02
1947 הודעות 08:13 28.05.03

39. בושה וחרפה!
תגובה עבור הודעה #2

זה באמת בושה וחרפה וגועל נפש,אבל איך האמירה הדבילית של כל
הפוליטיקאים? העם חכם.. ?העם מטומטם לחלוטין! והוא גם עיף ויגע
ולא ירא אלוקים... לאריק אופי מאד חזק, והוא גורר את כולם אתו
ליגון שאולה, אבל הבנאדם לא יחיה לעד! קשה לי להבין את הפחד
שכולם פוחדים ממנו. האם באמת באמת מאמינים שאחרי שיתנו לערבים
את מה שהם רוצים הם יעזבו אותנו בשקט? בקיצור כניעה מוחלטת
לטרור. ורק שלא יבוא עוד יגאל אמיר אחד ויעשה מעשה, כי
למעשה,כל הסיפור כולו הוא של בן אדם אחד, אריק שרון. הוא יילך
והכל ייפסק מיד. אבל אין סיכוי שיצליח יגאל אמיר החדש, כי
הפעם אין שום קונספירציה שב"כית בעסק....

הצייד
חבר מתאריך 20.8.02
1859 הודעות 08:47 28.05.03

41. אני מקווה שזה לא יתמסמס.....
תגובה עבור הודעה #0

אני מקיים מחקר על הסכמי אוסלו וחשבתי שזה יעניין אותך:

בישיבה ה-298 של הכנסת ה-13, הועלתה הצעה להקמתה של וועדת חקירה, בעקבות גילוייו של אבו מאזן בספר הזכרונות שלו בפרק ה', בספר הנקרא "בדרך לאוסלו", כי אש"ף קיים מגעים עם מפלגת העבודה לפני
הבחירות של שנת 1992. חבר הכנסת, לימים נשיא המדינה, משה קצב,
העלה את הנושא במליאת הכנסת. "אדוני היושב=ראש, חברי הכנסת,
השבוע היינו עדים לאחת הפרשיות החמורות ביותר בתולדות המדינה,
אם ההאשמות תתאמתנה.

אבו=מאזן, מספר שתיים באש"ף, החתום על הסכמי אוסלו, והממשלה
קיימה אתו משא=ומתן אינטנסיבי, כותב בספר הזיכרונות שלו, בפרק ה',בעמודים ‏104‎-92, בספר הנקרא "הדרך לאוסלו", שאש"ף קיים
מגעים בלתי רשמיים עם מפלגת העבודה לפני הבחירות, כדי להביא להפלת ממשלת הליכוד.

הוא מצרף ומצטט פרוטוקולים, מציין מועדים ולוח פגישות, בין
איש אש"ף בכיר לבין מה שהוא מכנה "אישיות בכירה ביותר ממפלגת
העבודה המקורבת לראש הממשלה יצחק רבין".

אינני יודע מי היא אותה אישיות בכירה ממפלגת העבודה המקורבת לראש הממשלה, אולם אם ההאשמות נכונות, אדוני היושב=ראש, הרי שזו התופעה החמורה ביותר בתולדות המדינה. זו האשמה שבמדינות דמוקרטיות, בתהליכים דמוקרטיים, היו נוקטים בגינה צעדים מיידיים לביעור הנגע.

האומנם ביקשה מפלגת העבודה מאש"ף להאט את קצב שיחות וושינגטון
בין הפלשתינים לבין ממשלת הליכוד, כדי להקל על מפלגת העבודה
לנצח בבחירות את הליכוד? האם המריצה מפלגת העבודה - כפי
שכותב אבו=מאזן - את ערביי ישראל להשתתף בבחירות ולהצביע
למפלגות מסוימות? האם תדרכה מפלגת העבודה את אנשי אש"ף
איך לדבר עם הציבור הישראלי, עם דעת הקהל בישראל, כדי
להוליך שולל את העם בישראל, כאילו אש"ף לא מתכוון לדון על
מדינה פלשתינית, על ירושלים? הייתכן שמפלגת העבודה עשתה קנוניה
כזאת עם אש"ף?

הייתכן שמפלגת העבודה התחייבה לתת תמורה לאש"ף אם אש"ף ייענה לדרישות האלה?
ואומנם, אש"ף היה פעיל מאוד, אדוני היושב=ראש, במערכת הבחירות.
הנה כותרת מעיתון "הארץ" ב=‏15 באפריל ‏1992:
"ערפאת לרבין במסר שהעביר לו: אקרא לערביי מזרח=ירושלים להצביע
למפלגת העבודה לכנסת".

בספרו, "לגעת בשלום", מתאר יוסי ביילין, את הדו-שיח בינו לבין טריה לארסן בנוגע למגעים חשאיים עם אש"ף, "...אנחנו נוכל להוות לכם אכסניה (באוסלו ) בכל עת שתרצו לפני הבחירות, אחרי הבחירות...סיפרתי לו כי אני מקיים את קשרי עם הפלסתינים באמצעות יאיר הירשפלד..."3

את קשריו עם הפלשתינאים קיים יוסי ביילין עם האיש המתון הנזכר לעיל, פייסל חוסייני. לדברי יוסי ביילין, חוסייני חש לא בנוח כי "הפלסתינאים וויתרו הרבה מעבר למה שהיו רשאים. הם ויתרו על נציגי הפזורה, על נציגים מירושלים..." לדעתו של ביילין, עליו היה להקל על הרגשתו הלא נוחה של חוסייני. זה אשר רואה בכל הסכם כמשהו זמני, עד לכינונה של מדינה ערבית, מן הים ועד הנהר.

סביר להניח כי אותה אישיות בכירה ממפלגת העבודה שנפגשה עם אבו מאזן, מספר 2 באש"ף, לא תהיה ידועה, אולם, סביר להניח באותה מידה כי אבו מאזן, לא כתב את דבריו אלו מתוך דמיונו ההוזה. העובדה היא כי אש"ף התערב בבחירות 1992, מנע מנציגים מתונים מהמגזר הערבי לרוץ בבחירות, שיחד ערבים להצביע ולהצטרף למפלגת העבודה ולהשפיע על הבחירות בישראל.

בעיתונות הופיעו הידיעות כי אש"ף מתערב בבחירות בישראל, "אש"ף שלח הודעה למיעארי – אל תרוץ בבחירות לכנסת", בעיתון "חדשות". בעיתון "מעריב" 18 ביוני 1992, הופיעה הידיעה כי "אש"ף דרש ממיעארי לפרוש מהמירוץ לכנסת". "הארץ" יוני 1992, "דראושה מציג מכתב מאש"ף הקורא למתקדמת לפרוש". "דבר": "מיעארי קיבל מאבו מאזן מכתב הקורא לו לא להתמודד".

ואכן, מפלגת העבודה דאגה להאט את קצב השיחות שנוהלו בין ישראל למדינות ערב והנציגים הפלשתיניים, במסגרת ועידת מדריד. ראשית על ידי מפגשים עם נציגי אש"ף בשומרון, יהודה ובירושלים, ושנית, על ידי שליחת מסרים ומפגשים אישיים עם אש"ף-טוניס.

אשמח לתגובה מהירה בנושא

י.ו

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

יש לנו עסק עם מכחיש שואה מנוול ורוצח ילדים מתועב

כדי להבין יש לקרוא מאמר של מר אריה סתיו , עורך נתיב.
http://www.afsi.org/OUTPOST/96JAN/jan6.htm

הוצאת הספרים הירדנית שפירסמה את הספר הנ''ל

מחקה אותו מרשימת הספרים, כניראה לא מקור לגאווה.

הוצאת איבן ראשיד מעמן.
http://www.ibn-rushd.org/forum/litprom.htm

Mifune
חבר מתאריך 16.4.02
1871 הודעות 09:10 18.07.05

16. כל הכבוד לך. בפנים - תקציר.

אבו-מאזן פיתח תיאוריה שבבסיסה היה שיתוף פעולה חשאי בין יהדות אירופה לבין הנאצים. לא נרצחו 6 מיליון. נהרגו 890,000 וגם הם כחלק מהמזימה היודו-נאצית.

לקוח מ- http://www.enterstageright.com/archive/articles/0403/0403nazipal.htm

The Nazism of Abu Mazen

By Charles A. Morse
web posted April 14, 2003

Mahmoud Abbas, aka Abu Mazen is now the Prime Minister designate of the Palestinian Authority. The so-called moderate is being touted as the future leader of a new potential Palestinian State that is scheduled to be carved out of Israel and ethnically cleansed of its Jews. Abu Mazen was one of the primary movers behind the Oslo debacle but now Israel, after the bloody frenzy against Israeli Jews over these last several years, is once again being brass knuckled by the international community to try again. This time, they say, it really will work; the "tough choices" really will bring about peace.

Who is this so-called moderate Abu Mazen? He was the author of a book which at the present time seems to have slipped through an Orwellean memory hole called The Other Side: The Secret Relationship Between Nazism and Zionism. In this book, as reported by Israeli editor Arie Stav in the 1995 issue of the Israeli journal Nativ, Abu Mazen refutes the Nazi Holocaust as "The Zionist fantasy, the fantastic lie that six million Jews were killed." Additionally, Abu Mazen writes that he believes that there were only about 890,000 Jewish victims in Nazi Germany and that these victims were actually the victims of a Zionist-Nazi plot.

How many Arab leaders today embrace these bizarre and sickening Nazi type conspiracy theories? An Arabic translation of Mein Kampf has been widely disseminated in the Arab world since shortly after World War II and Adolf Hitler's definition of Zionism is well known and often quoted. In Mein Kampf, Hitler said of Zionism "They do not have any intention to establish a Jewish state in Palestine in order to settle there. They only fight for one place in which they a central organization for carrying out their global plot, a city of refuge for criminals and a training center for the scoundrels of the future."

Haj Amin al-Husseini, the Grand Mufti of Jerusalem is often referred to as the founder of the so-called Palestinian national movement. The Mufti spent World War II in Berlin where he was the Prime Minister of a Nazi-Muslim government in exile. Hitler greeted the Mufti as a head of state and promised him that after he won the war in Europe he would conquer the Arab world and solve the Jewish problem in Palestine. Photos and testimony have the Mufti touring the death camps and letters exist of the Mufti imploring Nazi's and pro-Nazi heads of state to exterminate their Jews.

The PLO maintained long and well documented ties with Nazi and neo-Nazi organizations. Since the advent of Oslo, the PLO, now the Palestinian Authority, has downplayed its Nazi orientation so as to fool the useful idiots on the American and Israeli Jewish left. Nevertheless, in August of 1995, when the Israeli and western financed and armed Palestinian Authority police force finished its training, the graduates were sworn in with the Nazi salute. The commander of Force 17, which serves as Yasir Arafat's personal praetorian guard and which has been linked to some of the worst atrocities against Israeli Jews in the present intifada is Fawsi Salim el Mahdi but he is better known by his nome de gurre "Abu Hitler." El Mahdi acquired the nickname after naming his two sons Eichmann and Hitler.

Europe underwent de-Nazification after the war and perhaps the same will be done in Iraq. Nazism, however, still maintains a lethal grip on the minds and souls of many Arabs, particularly the ruling classes. As Israelis know all to well, Nazism was exported to and took root in the Arab world.


71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

_

מצ"ב כלי התשקורת היחידי שפירסם את דברי שר האוצר יובל שטייניץ:
"פעם מכחיש - תמיד מכחיש"
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/2204

.
.
תזכורת - תת אשכול:
.
.
שערוריההההההההההההההההההההההה !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&archive#24

The Nazism of Abu Mazen
By Charles A. Morse
web posted April 14, 2003
http://www.enterstageright.com/archive/articles/0403/0403nazipal.htm

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

69. עו''ד ניצנה דרשן לייטנר:לפתוח בחקירה כנגד מחמוד עבאס = אבו מאזן
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=69&viewmode=threaded+%3D

דו'ח באנגלית על עבודת ההכחשה של אבו מאזן
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D#41

25. מבזק בערץ 7:העלמות הפרוטוקולים בעניין........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&archive#25

40. לתשומת לב מנהיגינו: כך נראה שער עבודתו של אבו מאזן
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&archive#40

26. אתר פוליטי:הצנזורה הגדולה של אתר הכנסת.......
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&archive#26

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל

"במשך השנים ניסה יו"ר הרשות הפלסטינית להתנער מתדמית מכחיש השואה שדבקה בו מאז עבודת הדוקטורט שכתב ב-1982. אולם החוקר אדי כהן, שבחן את סיפרו של אבו-מאזן, "הפנים האחרות", המבוסס על אותו דוקטורט ויצא לאור בשנים האחרונות ברמאללה, מגלה מה בדיוק כתב המנהיג הפלסטיני. למשל, שראשי התנועה הציונית במלחמת העולם השנייה ערכו םעולות הסתה נגד יהודי אירופה ואף שיתפו פעולה עם המשטר הנאצי ועודדו את ההשמדה, כדי לגרוף רווחים מדיניים. ויהודי ארצות ערב?? הם לא באמת סבלו מאנטישמיות, קובע אבו-מאזן, והאלימות נגדם הייתה רק כי זכו לצ'ופרים מהשלטונות. | השואה על פי מחמוד עבאס".

מצ"ב הכתבה מיום שישי האחרון (24.10.2014) של רונן ברגמן בידיעות אחרונת - 7 ימים, תמונות ממוספרות 1-15
.
.

.
.
תזכורת:

מחמוד עבאס, מכחיש שואה מאת: מכון ממר''י..... https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded+%3D

תת-אשכול: 24. שערוריההההההההההההההההההההההה !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5314&omm=24&viewmode=threaded

25. מבזק בערץ 7:העלמות הפרוטוקולים בעניין........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#25

26. אתר פוליטי:הצנזורה הגדולה של אתר הכנסת.......
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil&viewmode=all&keywords=שנתון%20המסמכים#26

שאלה לנשיא שימון פרס: האם נכון להיום - 17 שנים מהיום שהצהרת....(*)
https://www.facebook.com/photo.php?v=10151008827229378¬if_t=like

הארכי טרוריסט אבו מאזן: "אני שלחתי את הטרוריסטים עם הדם על הידיים" (*)
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150759651119378&set=a.432442594377.227462.612759377&type=3&theater

@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @
71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=71

ציטוט: "הבנות ז'נבה זה רמאות" (פרופסור שלמה אבינרי / 4.12.03). תמלול: מחמוד עבאס מגלה, נפגשנו עם הסמאל בניגוד לחוק....קנוניה עם אש"ף ומפלגת האבודה (*)
https://www.facebook.com/notes/%D7%A9%D7%97%D7%A3-%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/%D7%AA%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%91%D7%90%D7%A1-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%A9%D7%A3-%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-/10151961255839378

שר הבטחון משה 'בוגי' יעלון: אין פרטנר לשתי מדינות לשני עמים, אל תשתלו את עצמכם. חרם ? הסכם במתכונת הנוכחית יהרוס את הכלכלה". (*)
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152098932524378&set=a.117697274377.97735.612759377&type=1&theater

מיין קאמפף הערבי | אדי כהן
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152298140704378&set=a.117697274377.97735.612759377&type=1&theater

Yuli Edelstein - יולי אדלשטיין- יולי אדלשטיין: "אבו מאזן מכחיש שהוא מכחיש שואה"
https://www.facebook.com/YuliEdelstein/photos/a.10151880994412457.1073741828.371855757456/10152325562022457/?type=1&theater
וכאן:
https://rotter.net/forum/scoops1/92635.shtml

69. עו''ד ניצנה דרשן לייטנר:לפתוח בחקירה כנגד מחמוד עבאס = אבו מאזן
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=69&viewmode=threaded%20=

22. מתוך ''דברי הכנסת'' על הדיונים בכנסת בנושאים...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5314&forum=gil#22

לגזור ולשמור !!

חוק- בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות מדיניים.

חוק- פגיעה בסדרי המשטר והחברה.