תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט  

ביום 24/02/03 פורסם כי ועדת המנכ"לים לקידום פרוייקט הגז הטבעי
המליצה לממשלה למסור לחברת בת של חברת החשמל את תפעול תשתית ההולכה
של הגז הטבעי. המלצה זו מוכיחה כי העניינים במדינה מנוהלים ב"שיטת הסלמי", וכי טעויות "מתוקנות" על-ידי עשיית טעויות גדולות יותר.

כזכור, לפני כשישה חודשים קיבלה חברת החשמל את הזכות להקים את תשתית הולכת הגז הטבעי. זאת, לאחר שלא נמצאה חברה שעמדה בתנאי המכרז שפרסם משרד התשתיות. יצוין, כי מכרז זה עסק בהקמת התשתית להולכה, תוך הפרדה ברורה בין בניית התשתית הזו לבין תפעולה השוטף (וזאת, כמובן, בנוסף להפרדה בין הולכת הגז לייצורו ולשיווקו). האבחנות הנפרדות הללו נולדו
מן החשש ליצירת מונופול בענף הגז הטבעי, דבר אשר ייקר את מחירו של הגז ויפגע, בסופו של דבר, בכלל הצרכנים. גם חוק משק הגז הטבעי, שהתקבל
בכנסת לפני כשנה, מדגיש כי מטרתו היא "ליצור תנאים לפיתוח ענף הגז הטבעי בישראל באמצעות המגזר הפרטי ולקיום תחרות בענף זה...".

לכן, כשניתנה לחברת החשמל זכות הקמת התשתית, הודגש כי היא לא תהיה זו שתפעיל את פרוייקט ההולכה. והנה, לא חלפו שישה חודשים, ואותו גורם שעמד על הסכנה בריכוז כל הכוח בידי גוף אחד, בא ומציע לממשלה לעשות כן! ולא זו אף זו - ריכוז הכוח בידי חברת החשמל (להבדיל מחברה אחרת) מסוכן גם בשל העובדה שחברה זו מהווה את הצרכן המרכזי של הגז הטבעי בישראל. בנוסף, חברת החשמל הינה חברה ממשלתית, בעלת כוח רב, המהווה מונופול בתחום ייצור, הולכת והספקת החשמל בישראל. חיזוק כוחה על-ידי הפיכתה למונופול גם בתחום הגז הטבעי יהיה בבחינת "בכייה לדורות".

המצדדים במתן זכות התפעול לחברת החשמל, טוענים שלא ניתן למצוא מפעיל אחר לתשתית עד לחודש אוגוסט 2003. ברם, אסור שסיבה זו (שניתן היה לחזות אותה כבר בעת מתן זכות הקמת התשתית, כפי שעשה הממונה על ההגבלים העסקיים דרור שטרום), תוביל לקבלת החלטה, שעלולה להיות הרסנית למשק הישראלי, ואשר לאור חוק משק הגז הטבעי, קיים ספק בדבר חוקיותה.

בימים אלה, כשהמשק הישראלי מצוי במשבר, יש לפתח חשיבה לטווח ארוך ולהגדיל את ההשקעה בתשתיות. כך, יוכל המשק הישראלי לצאת מן המיתון העמוק ולעבור לצמיחה בת-קיימא. מתן זכות התפעול לחברת החשמל היא בבחינת חשיבה לטווח קצר ואינה מביאה בחשבון את ההשלכות ארוכות הטווח של צעד זה. במקום להאדיר את כוחה של חברת החשמל, יש להאיץ את הליכי הפרטתה. כך, תיאלץ חברת החשמל להתייעל, והצרכנים ייצאו נשכרים.

הממונה על ההגבלים העסקיים דרור שטרום עמד בעבר בפרץ ונאבק לקיום תחרות במשק הגז. לאחרונה סרב להגיב על היוזמה השערורייתית להרחבת המונופול של חברת החשמל. דרור שטרום - אל תתחבא, השמע קול...
http://www.miki.org.il/

חברת החשמל פתחה השבוע במו"מ עם קבוצת בריטיש גז (הכוללת את ישראמקו וגורמים פלשתינים), לאספקת גז לחברת החשמל.

המו"מ החל בימים האחרונים, וזאת כשלב נוסף לסגירת חוזים לאספקת גז. חברת החשמל כבר הודיעה על כוונתה לחתום על חוזה לרכישת גז (%53) מהקבוצה המצרית (הכוללת את קבוצת מרחב). עתה מבקשת חברת החשמל לסגור חוזים לרכישת היתרה הנדרשת (%47). מו"מ עומד להיפתח בימים הקרובים גם עם קבוצת ים תטיס.

במקביל למו"מ המתנהלת הולכת ומתגבשת יוזמה חדשה בוועדה לביקורת המדינה, לדרוש מחברת החשמל שורה של הבהרות לגבי התקשרותה עם הקבוצה המצרית.

מי שמובילים את המהלך הם יו"ר הוועדה ח"כ עוזי לנדאו וח"כ אליעזר כהן.

בין השניים התגבשה ההבנה, לפיה יש לברר היטב כבר עתה שורה של סוגיות הנוגעות להתקשרות עם הקבוצה המצרית, בהן:

- מי אחראי להטעיית הוועדה לביקורת המדינה (לוועדה לא נמסר על ההבדל הגדול בין תחנות כוח לבין מאגרים);

- מדוע לא ניתן לחברי הדירקטוריון של חברת החשמל כל המידע הרלוונטי, הנוגע למחירי החברות המתמודדות - כדי שיוכלו לבחון היטב את הצעות הקבוצות המתמודדות;

- כיצד הוטעתה הוועדה, כאשר נמסר לה שבמקרה של ניתוק קו אספקת גז מבחוץ (מהקבוצה המצרית), ניתן יהא בקלות לקלוט גז מהקבוצה הישראלית;

- מדוע לא נמסר לוועדה כל המידע, אודות ההתחיבויות המוקדמות וההעדפות שניתנו לקבוצה המצרית.

עוזי לנדאו ואליעזר כהן פועלים עתה לזימון נוסף של הוועדה לדיון בנושא זה. בכוונתם לחייב את כל הגורמים המעורבים, ובראשם חברת החשמל, לפעול ולבצע את ההמלצות שיתקבלו בקרוב על-ידי מבקר המדינה אליעזר גודלברג, שכבר הודיע על בדיקתו את הפרשה.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-383-00.html?tag=20-04-41

ההצעה שאושרה היום מתייחסת לעקרונות הבאים:

- ייחתם הסכם בין המדינה לחברת החשמל עד ליום 01.09.03, שיסדיר את המשך ביצוע עבודות בניית המערכת בידי חברת החשמל עבור המדינה, מאשדוד עד אתר תחנת הכח "חגית" בלבד (המקטע הימי).

- מתקני מערכת ההולכה הארצית יהיו בבעלות המדינה.

- תוקם חברה ממשלתית חדשה אשר תופעל במתכונת של חברת ניהול ותהיה אחראית על ביצוע תכנון המערכת, הפקעות נדרשות, היתרי בנייה, רישום על שם המדינה, פיקוח על הקמת המערכת הן בידי חברת החשמל והן בידי אחרים וקביעת הסדרי תפעול המערכת.

- לצורך ביצוע הפיקוח והבקרה על הקמת המערכת ותפעולה, תתקשר החברה הממשלתית עם חברת גז בינלאומית שתבחר מיידית ותפקידה יהיה לפקח ולבקר את הקמת המערכת.

- הקמת קטעים נוספים של המערכת (מעבר למקטע הימי) מותנת בהתקשרויות נוספות עם ספקי גז טבעי בכמויות מספיקות אשר מצדיקות מבחינה כלכלית הקמת חלקים נוספים של המערכת ובכפוף להחלטה של שרי האוצר והתשתיות.

- על-מנת להביא ליישום מהיר של ההליך יוקם צוות היגוי בינ-משרדי שיהיה מורכב מנציגי משרדי האוצר, התשתיות והמשפטים.

מאת: עמירם כהן

פורסם בתאריך: 18/07/2003 שעה: 10:15

"הממשלה תקיים בעתיד דיון ברכישת גז טבעי פלשתיני מבריטיש גז" - כך אמר ראש הממשלה אריאל שרון, לראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, בתשובה לבקשת בלייר כי ישראל תשקול מחדש את עמדתה בסוגיה. לפי מקורות בלונדון, שרון אמר לבלייר גם כי לישראל יש מחויבות לדאוג קודם כל לבעיותיהן של החברות הישראליות לחיפושי נפט וגז, לפני שהיא יכולה להיענות לבעיותיהן של חברות זרות.

בריטיש גז מבקשת למכור לחברת החשמל 1.5 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה ממאגר הגז הימי מרין שמול חופי עזה, ולהשתלב באספקת הגז הטבעי לישראל כספק גז שני - בנוסף לספק הגז הישראלי, קבוצת ים תטיס.

קבוצת ים תטיס, שבשליטת קבוצת דלק, חתמה עם חברת החשמל חוזה ל-11 שנים לאספקת 1.7 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה; לחברת החשמל יש גם הסכם עקרונות עם חברת הצינור הישראלית מצרית EMG - שחברת מרחב בבעלות יוסי מימן שותפה בה - לפיו תרכוש ממנה חברת החשמל 1.7 מיליארד מ"ק בשנה, בדומה לחוזה האספקה של ים תטיס. דירקטוריון חברת החשמל אישר אתמול לצוות ההיגוי של החברה לגז הטבעי לפתוח במו"מ עם קבוצת ים תטיס על הגדלת כמות הגז שתמכור לחברת החשמל. מדובר בכמות שתשמש, בין היתר, עד לכניסת ספק גז שני; הדירקטוריון הנחה את ועדת ההיגוי לפעול כך שההסכם הצפוי להגדלת כמות הגז לא יקשה על כניסתו של ספק גז שני.

לחברת החשמל מובטחים 1.7 מיליארד מ"ק בלבד

צריכת הגז של חברת החשמל ב-2006 אמורה להגיע ל-3.5-4 מיליארד מ"ק בשנה, בעוד שמובטח לה גז בכמות של 1.7 מיליארד מ"ק בשנה בלבד. להערכת בכיר במשק הגז בישראל, מדובר בשלב ראשון במו"מ לרכישת גז בהיקף מיליארד מ"ק בשנה - כך שכמות הגז שתרכוש חברת החשמל מים תטיס תסתכם ב-2.7 מיליארד מ"ק בשנה. אם לא יימצא ספק שני עשויה חברת החשמל לרכוש מים תטיס כמות גז נוספת.

במשרד ראש הממשלה אישרו כי שרון הבטיח לבלייר לדון ברכישת גז פלשתיני מחברת בריטיש גז.
http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml;$sessionid$RWCJMELRFVTY5LAVAESCGWVMCUASKI5G?ElementId=skira20030718_18&origin=none

ג'ון פילדס: אנחנו לא פחות ישראלים מ"מרחב"

ביום שני הקרוב אמור ראש הממשלה, אריאל שרון, להחליט אם לאפשר לחברת הגז הבריטית בריטיש גז לספק לישראל גז טבעי מקידוחי החברה שליד חופי רצועת עזה. כיום ניתן הזיכיון לאספקת הגז לחברת ים-תטיס שבשליטת האחים תשובה, השואבת את הגז מהים ליד אשקלון, ולחברת מרחב שבשליטת יוסי מימן, השואפת לייבא גז טבעי ממצרים.

גז טבעי, טוב לישראל צילום איי פי

שרון סירב עד כה לאשר את הזיכיון לבריטיש גז, בנימוק שהובלת הגז מהים של עזה מסוכנת מבחינה ביטחונית. לקראת החלטת שרון, משוחח מנכ"ל בריטיש גז ישראל, ג'ון פילדס, עם ynet על הנושא הסבוך.

אם שרון יחליט לתת לכם את הזיכיון, ייתכן שזה יקרה בגלל שטוני בלייר התערב בעניין לטובתכם. מה פתאום ראש ממשלה מתערב בויכוח עסקי?

אני לא מוסמך לענות בשמו של טוני בלייר, אבל לא ידוע לי שבלייר פנה לשרון ואמר לו: "אתם חייבים לאפשר לבריטיש גז להוביל את הגז, אחרת נעשה לכם צרות". בלייר בסך הכל אמר לשרון את מה שאנחנו אומרים כל הזמן: אל תדאג, מדובר בפרוייקט חיובי, שאין בו שום בעיה ביטחונית. מלבד זאת, כל הממשלות, כולל הממשל האמריקני וכולל הממשלה שלכם, פועלות כדי לקדם את העסקים במדינות שלהן. זה לגיטימי לגמרי וזה מקובל בכל העולם.

אבל כשממשלת ישראל החליטה לרכוש את הגז משתי חברות ישראליות, אתם כעסתם. לממשלה שלנו אסור לקדם את העסקים שלה?

מותר לה והיא צריכה, אבל היא צריכה להתחשב במציאות הריאלית. אם לא תקחו אותנו, תישאר ישראל עם ספק גז אחד בלבד, ים תטיס, כיוון שלחברת מרחב אין כרגע דרך לייבא גז ממצרים. אני גם לא יודע אם אנחנו חברה פחות ישראלית מחברת מרחב. אם מרחב תרכוש את הגז ממצרים, היא תספק עבודה בעיקר למצרים. אנחנו רוצים להוביל את הגז ישירות לישראל ולייצא אותו מישראל לרשות הפלסטינית. כדי להקים את המתקן אנחנו נעסיק כ-1,000 עובדים ישראלים, וכדי להחזיק אותו נעסיק עוד כ-50 ישראלים בתפקידים מקצועיים. אנחנו מתכוונים להקים תוכנית לימודים מיוחדת במכללת אשקלון ללימודי גז, כדי להכשיר את כוח האדם המקומי לעבוד במתקן שלנו. האם כשממשלת ישראל דוחה את כל זה היא פועלת לקידום העניין הישראלי? אני לא בטוח.

ומה יקרה אם תקבלו משרון תשובה שלילית?

אנחנו בינתיים ממוקדים בתקווה שזה לא יקרה. ההחלטה להשאיר אותנו בחוץ ולתת לים-תטיס להפוך למונופול איננה הגיונית. ראשית, לאף מדינה לא כדאי להיות תלויה בספק גז אחד. במערכות בסדר גודל כזה יכולות להתרחש תקלות. המערכת של ים תטיס היא מקצועית, אבל שום מערכת אינה חסינה מפני תקלה. בשנים הקרובות אתם שואפים לכך שעשרות אחוזים מאספקת האנרגיה של ישראל יתבססו על גז טבעי. במצב כזה, אם ייווצר מונופול, תקלה של שעות אחדות במערכת יכולה להביא לקטסטרופה. המלאי של ים תטיס הוא גם מאוד קטן. אם השוק שלכם יסתפק רק במינימום של המינימום של הגז הטבעי, המלאי שלהם לא יספיק ליותר מ-7 שנים.

אין צורך לומר מה מונופול יגרום למחירי הגז. כיום, בתנאים תחרותיים, מחיר הגז בישראל נמוך ב-10%-20% ממחירו באירופה, ובכ-70% ממחירו בארצות הברית. אם ים-תטיס יהיו מונופול, הם ישמרו על רמת מחירים כזאת? חוץ מזה, עם כל הכבוד וההערכה לים תטיס, בריטיש גז היא מספקי הגז הגדולים בעולם. אנחנו מפיקים ומובילים גז בכל רחבי העולם מזה 200 שנה. למה שישראל לא תהנה מזה? ומלבד זאת, אני באמת מאמין שהפרוייקט שלנו הוא צעד קטן לקירוב בין הפלסטינים לישראלים.

ואם שרון בכל זאת יחליט אחרת, או יחליט שלא להחליט, מה תעשו?

אני לא יודע מה נעשה אם הוא יחליט שלא להחליט. אנחנו לא מטילים עליו אולטימטום, ויום שני הקרוב הוא לא תאריך קדוש. מצד שני, ברור שלא נמשיך לחכות לעד. אם נבין שהוא לא נענה, אנחנו יכולים להעביר את הגז מחופי עזה למצרים, ולצרף אותו למאגרים הקיימים שלנו במצריים. אנחנו מובילים כיום גז ממצריים לספרד, לאיטליה ולצרפת, ומשם לארצות הברית. המערכת שם כבר עובדת מזה שנים, הביקוש הוא עצום, ואין לנו שום בעיה לצרף למערכת המצרית את הגז שנשאב בחופי עזה. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לבנות צינור שיוביל את הגז למצרים. זה ייקח לנו מקסימום שלושים חודשים, ואנחנו יכולים להתחיל בכך מחר בבוקר.

אז למה אתם לא מקימים את הצינור הזה ולוקחים את הגז העזתי למצרים?

זה לא כל-כך פשוט. אנחנו השקענו בהקמת המתקן ליד עזה 25 מיליון דולר, בנוסף ל-25 מיליון דולר שהשקענו בפעילות שלנו כאן בישראל. כל זה בנוסף לאנרגיה האנושית והרגשית העצומה שאנחנו משקיעים כאן. יש בפרוייקט שלנו כאן פוטנציאל של 3 מיליארד דולר. המחזור שלנו הוא כ-200 מיליארד דולר, אז 3 מיליארד זה לא מעט. אנחנו מאמינים בשוק הישראלי. בתוך 15 שנה יחיו בישראל 10 מיליון איש, ויחסית לגודל שלה, ישראל היא מקום שמשתלם להשקיע בו. ומעבר לשיקולים העסקיים, להנהלת בריטיש גז העולמית יש גישה חמה לישראל: יו"ר בריטיש-גז העולמית, ריצ'ארד ג'יורדנו, הוא הלא-יהודי היחיד החבר בארגון הסחר הבריטי-ישראלי.

האם אינך חושש מהידרדרות במצב הפוליטי באזור?

אני מרגיש בטוח מאותה סיבה שממשלת ישראל צריכה להרגיש בטוחה: המתקן שלנו נמצא 35 קילומטר בתוך הים, 600 מטר מתחת לפני המים. אני לא רואה שום דרך שאיזשהו משוגע יחבל או יזיק לו. אנחנו מתכננים להוביל את הגז מהים לישראל ומישראל לעזה ולא להיפך. מלבד זאת, בשיחות שלי עם הפלסטינים, אני רואה שהם מאוד מאוד זקוקים לייבוא גז ומעוניינים מאוד שהפרוייקט יצא לפועל. המשק הפלסטיני עובד כיום בעיקר על דיזל, שהוא מקור אנרגיה יקר ומזהם ביותר. אני נפגשתי עם שר האוצר הפלסטיני, סאלם פיאד, עם שר התמ"ס שלהם, מאהר אל מזרי, ועם שר האנרגיה עזאם אשאווה, והתרשמתי, שהם רואים בפיתוח העסקים שלהם עם הישראלים אינטרס חשוב ביותר.

לסיום: אם הייתם יודעים מה מחכה לכם, הייתם בכל זאת מגיעים לכאן, או שהייתם הולכים לחפש גז במקום אחר?

באופן אישי, התנסיתי בפרוייקטים מהסוג הזה פעמים רבות במקומות שונים בעולם, ובמרבית המקומות עובר המון זמן עד שהפרוייקט מאושר ויוצא לפועל. לפני שהגעתי לישראל, עבדתי באיטליה, ואני מוכרח להגיד שהעבודה שם מזכירה מאוד את ישראל: גם כאן וגם שם לאנשים יש נטייה להביא אתם את היחסים הרגשיים שלהם אל שולחן המשא ומתן. אני מודה שזה לא קל, אבל אני מקווה שביום שני אני אוכל להגיד שזה היה כדאי.

(15.08.03 , 09:49)

שר התשתיות ינסה לשכנע את ראש הממשלה להעניק את הזכות הזו לחברה הפלשתינית-בריטית "בריטיש גז". לנגד דבריו אלה של השר פריצקי תעמוד התנגדותו של ראש הממשלה למענק הזיכיון ל"בריטיש גז" ובמקומם העדפה של חברה מצרית.

יצויין כי החברה המצרית קיבלה כבר בעבר את הזיכיון למכירת הגז. למרות זאת כעת נשקלת כאמור, האפשרות להעביר את הזיכיון לחברה הבריטית-פלשתינית המקורבת מאוד כלכלית למוחמד ראשיד מקורבו של יאסר ערפאת.

במקביל מקיימות כעת חברות ישראליות קידוחי נסיון מול חופי אשקלון, זאת בעקבות מחקר סיסמי שעלה להן הון רב.

מתנגד נמרץ לדעתו של השר פריצקי הוא חבר הכנסת גלעד ארדן (ליכוד) הטוען כי איש לא יערוב לכך שהכספים אותם תקבל הרשות הפלשתינית ממדינת ישראל בעבור הגז לא יועברו ככספים אחרים לעידוד הטרור ופיתוח טילי קאסם. כמו כן טוען ארדן כי מן הראוי להמתין לעת עתה ולהשתמש במאגר הגז הקיים בישראל ובנתיים לאפשר במשך השנתיים או השלוש הקרובות לחברות ישראליות להמשיך בנסיונותיהן לאתר גז טבעי ליד אשקלון. "אם יימצא גז ישראלי הרווחנו, ואם לא, תמיד נוכל לפנות לרשות הפלשתינית שבמהלך התקופה הזו רק יורידו את מחיר הגז", טוען ארדן.

לעומת דבריו אלה של ארדן רואה השר פריצקי ערך מוסף לרכישת הגז מגורמים פלשתיניים דווקא, וזאת בחיזוק ועידוד התהליך המדיני. (ש)
http://www.goop.co.il/

ראש הממשלה, אריאל שרון, החליט בתום דיון בנושא הספקת גז
לישראל להמתין לסיכום עם חברת הגז המצרית ולא לחתום עיסקה
עם חברת "בריטיש גז", אשר קודחת בחופי עזה.

שרון אמר בדיון כי אם העיסקה עם מצרים לא תיחתם יובא הנושא
לדיון מחודש. שר התשתיות, יוסף פריצקי, תמך בדיון ברכש הגז
הפלסטיני כיוון שבעבר התמהמה חתימת העיסקה עם המצרים זמן רב.
עם זאת, אמר פריצקי כי אם העיסקה עם המצרים אכן תושלם הוא רק
יברך על כך.

YNET

בכיר המקורב לאבו מאזן מתח ביקורת על החלטתו של שרון, ש"מכשיל פעם
נוספת בהחלטותיו ובמדיניותו את יצירתו של חלון הזדמנויות חדש לשני העמים"
עלי ואקד

בכיר פלסטיני המקורב לראש הממשלה אבו מאזן, מתח הערב (ב') ביקורת קשה על החלטתו של ראש הממשלה אריאל שרון, להשאיר את הזיכיון לרכישת גז טבעי לישראל בידי חברת "מרחב", המתכננת לייבא גז טבעי ממצרים. זאת במקום להעביר את הזיכיון לחברת בריטיש גז, הקודחת גז בעזה.

ראש הממשלה דחה היום, בתום דיון עם ראשי חברת חשמל את הצעתו של שר התשתיות, יוסף פריצקי, להעביר את הזיכיון לחברת בריטיש גז הפועלת מטעם הפלסטינים. שרון דרש מאנשי חברת חשמל לסיים את המו"מ בקרוב.

הבכיר הפלסטיני הביע צער "על כך ששרון, משיקולים פוליטיים, נכנע ללחצי הימין והעדיף לוותר על מיזם משותף ישראלי-פלסטיני, שהיה עשוי לתרום ליצירתה של אווירה חדשה בין שני העמים".

לדברי הבכיר, נושא אספקת הגז נסגר בין השר פריצקי לבין השרים הפלסטינים הרלוונטיים וסוכם כי הכספים שיגיעו לרשות כתוצאה מאספקת הגז יתנהלו בשקיפות ובניהולו הישיר של שר האוצר, סאלם פאיד.

"בשעה שעל כל הצדדים לעשות מאמץ לשיפור האווירה, במיוחד בפרויקט כזה, שהיה עשוי לתרום לשיפור כלכלי ברשות ולביסוס הרגיעה, מעדיף שרון לעקוף את החלטת השר פריצקי ולקבל את הגז דרך גורם אחר", אמר הבכיר.

לדבריו, אין כל ביטחון שהמצרים ייענו לבקשה הישראלית לספק גז, משיקולים גיאו-מדיניים. "פעם נוספת מכשיל שרון בהחלטותיו ובמדיניותו את יצירתו של חלון הזדמנויות חדש לשני העמים".

(18.08.03 , 22:03)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2730537,00.html

הכישלון בקידוח הגז "חנה 1" מול חופי תל- אביב ובקידוח הנפט "מגד 4" סמוך
לכפר סבא, אינם סימן טוב למשק האנרגיה הישראלי. רק לפני שנתיים ישראל
היתה על סף יכולת לנהל מדיניות אנרגיה עצמאית, בלי להסתמך על יבוא,
אחרי שגז טבעי, בכמויות גדולות, התגלה אז מול חופי אשקלון ועזה. המצרים,
שישבו שנים על הגדר, קפצו פתאום על ההזדמנות לספק גז לישראל, וחברות
בינלאומיות עמדו בתור כדי להתמודד במכרז להולכת הגז הטבעי לחברת
החשמל ומפעלי תעשיה ברחבי הארץ.

אבל מאז פרוץ האינתיפאדה, ההתלהבות המצרית שככה, חברות בינלאומיות
ברחו מהארץ ועכשיו נראה שגם הבאר המקומית יבשה.
למעשה, מאז תגליות הגז
הגדולות "מרי" ו"נועה" (של ים תטיס) ו"ניר" ו"אור" (של ישראמקו) במהלך שנת
2000, לא היו בישראל תגליות גז נוספות.

בשבועות האחרונים מתנהל ויכוח עז לגבי צירוף ספק גז שני, ואולי שלישי
למשק הגז בישראל. במשרד התשתיות אומרים שהגז הישראלי (שבידי ים תטיס
בעיקר) אינו מספיק לצורכי המשק מעבר לכמה שנים, ושהם מעוניינים בצירוף
ספק גז נוסף. הספקים הישראלים אומרים, כי צירוף ספק גז שני, במיוחד אם זו
תהיה בריטיש גז הפועלת מול חופי עזה, יסתום את הגולל על פעילות חיפושי
הנפט והגז בתוך ישראל.

שאלת רכישת הגז מעזה היא בעיקרה פוליטית. רה"מ אריאל שרון לא מעוניין
בגז פלשתיני (בוודאי כל עוד ערפאת בתמונה), אבל אם לא תהיה ברירה,
ובהיעדר תגליות חדשות, הוא ייאלץ לבחון את הנושא ברצינות. שר התשתיות,
יוסף פריצקי, מצויד עם אג'נדה פוליטת משלו, תומך ברכישת הגז מעזה.

עד סוף השנה צפויים עוד שני קידוחים גדולים, אחד מהם ("ניר 2") מול חופי
אשקלון והשני ("גל B") מול חופי חיפה. סיום חיובי שלהם יפתח אופציות נוספות
לגז כחול- לבן. כישלון של הקידוחים, יחד עם שיפור האווירה המדינית, עשויים
להכשיר את התנאים לרכישת הגז מעזה.
http://images.maariv.co.il/channels/2/ART/509/662.html

3 באוגוסט 2003
בירושלים ייפגשו היום שר התשתיות הלאומיות, יוסף פריצקי, שר האוצר הפלשתיני, סלאם פייד, שר האנרגיה הפלשתיני, עזאם א-שוואה, ונציגי חברת "בריטיש גז". בין מטרות הפגישה - הידוק שיתוף הפעולה הכלכלי
בין ישראל לרשות הפלשתינית ודיון בנושא רכישת גז טבעי.

הודעה לעיתונות
23 ביולי 2003

וועידה לשיתוף פעולה ישראלי–פלשתיני התקיימה בבריסל היום, בהשתתפות שר התשתיות הלאומיות, יוסף פריצקי, שר האנרגיה הפלשתיני, עזאם אשאווה, ונציגי האיחוד האירופי. בוועידה סוכם כי וועדות מקצועיות משותפות יעסקו בפיתוחם של פרויקטים ושל תחומי החשמל, הגז טבעי ושימור האנרגיה.

בנובמבר 2003 יציגו הישראלים והפלשתינאים לפני האיחוד האירופאי הסכם היתכנות של פרויקטים אלו. בין הפרויקטים: תחנת כוח ישראלית-פלשתינית בגבול ישראל – רצועת עזה, וחיבור הרש"פ לצינור הגז הטבעי.

ס' נשיא האיחוד האירופי, דה-פלאסיו, הודיעה, כי האיחוד מוכן לממן ולקחת חלק בפרויקטים משותפים אלה. שר האנרגיה הפלשתיני אמר, כי פרויקטים כאלה - הם שיניעו את תהליך השלום.

השר פריצקי אמר: "אין ספק ששיתוף פעולה בתחומים כאלה עם הפלשתינאים ובחסות האיחוד - לא רק שיחזקו את תהליך השלום, אלא גם יביאו לעלייה משמעותית ברמת החיים ובאיכות החיים של כל תושבי האזור. אני מקדם בברכה את נכונותם של האירופאים לסייע בקידום פרויקטים חשובים אלה בפרט, ובתהליך השלום בכלל."

http://www.mni.gov.il/heb/whatsnew.shtm

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

החלטת רה''מ התקבלה בניגוד לעמדתו של פריצקי, שתמך ברכישת הגז
מבריטיש גז, בשיתוף הרשות הפלשתינית. ההתניה היחידה שקבע רה''מ היא,
שאם לא תחול התקדמות במו''מ תוך פרק זמן קצר הצדדים ידונו מחדש בנושא.

פריצקי אמר עוד כי ''חשוב מאוד שההחלטה התקבלה, כי למשק דרוש צירוף ספק
גז שני בדחיפות.

אם המצרים יעמדו בהבטחתם ויספקו גז - הדלת פתוחה בפניהם, אך לצערי ההיסטוריה מלמדת אחרת''.

רה''מ קיבל את ההחלטה להעדיף את יבוא הגז ממצרים, לאחר שקיבל דיווח
מראשי חברת החשמל, שחלה התקדמות במו''מ עם המצרים, וניתן להגיע עמם
לחתימה על הסכם לאספקת גז, בתוך פרק זמן קצר. בכירים במשרד התשתיות
הביעו אתמול תמיהה על הדיווח שהעבירה חברת החשמל לרה''מ ואמרו, כי כל
מטרתה היתה לאפשר לשרון להימנע מהחלטה לטובת רכישת גז מבריטיש גז:
''זה מוזר מאוד שהמצרים מתחמקים זה כשנתיים מלהיכנסלמו''מ עם חברת
חשמל ופתאום בתוך שבוע אחד הושגה פריצת דרך'', אמרו במשרד התשתיות.

הגורמים במשרד התשתיות הוסיפו עוד, כי לוח הזמנים שנקבע אינו ריאלי:
''לחברת החשמל לקח יותר מחצי שנה לחתום על החוזה הסופי לרכישת גז מים
תטיס. לא ברור לנו, כיצד אפשר להגיע לסיכום עם המצרים בתוך פרק זמן של
חודש, מה גם שהעיסקה ליבוא גז ממצרים מורכבת בהרבה מזו של ים תטיס''.

גורם מדיני הביע אתמול חשש, שהחלטת שרון תיפגע ביחסים עם בריטניה וראש
ממשלתה, טוני בלייר. לדבריו, ייתכן שהבריטים יקשו על חברות ישראליות
שמיצאות לבריטניה, בעקבות החלטת שרון שלא לקנות את הגז מבריטיש גז.

ים תטיס, שבשליטת קבוצת דלק (53%­), היא היחידה שחתמה על חוזה לאספקת
גז טבעי לחברת חשמל. לפי ההסכם שנחתם לפני כשנה, תספק ים תטיס לחברת
חשמל כ-18 מיליארד מ''ק גז טבעי, במשך 11 שנה, בשווי של כ-1.5 מיליארד
דולר.

יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ שלום שמחון (עבודה), תקף בחריפות את החלטת רה''מ:
''מדובר בהחמצת הזדמנות פז לפתוח עם הפלשתינים ערוצים כלכליים אזרחיים,
שיסייעו לתהליך השלום'', אמר שמחון, ''עובדה שהמצרים שזכו במכרז לא עשו
דבר כדי לממשו. החלטת רה''מ תגרום להיווצרות מונופול של שותפות ים תטיס,
ותביא לדלדול מאגר הגז היחיד של ישראל''.
http://images.maariv.co.il/channels/2/ART/527/306.html

זה קרה לאחר שראש הממשלה אריאל שרון הכריע השבוע בעד רכישת גז טבעי ממצרים (מקונסורציום EMG הישראלי-מצרי), ולא משדות הגז של בריטיש גז והרשות הפלשתינית, מול חופי עזה.

החוזה עם המצרים - שהיו בעדיפות ראשונה אצל חברת החשמל - אם ייחתם לבסוף, יגיע להיקף כספי של כ-150 מיליון דולר לשנה במשך 15 שנה -
2.2 2 מיליארד דולר בסך הכל.

ההחלטה של שרון, שהתקבלה בניגוד לעמדת שר התשתיות, יוסף פריצקי, היא
מכה קשה מאוד לבריטיש גז, שניהלה בחצי השנה האחרונה מאבק עיקש להפיכת
הגז מעזה למקור אנרגיה עיקרי למשק הישראלי. אם לא יהיו שינויים של הרגע
האחרון, תצטרף בחודשים הקרובים חברת הגז הישראלית-מצרית EMG (שבה
שותפה מרחב) כספקית גז שנייה לחברת החשמל, בנוסף לקבוצת ים תטיס
(שבשליטת קבוצת דלק), שהוכרזה כבר לפני שנתיים כספקית של חברת החשמל.

גילוי מאגרי גז טבעי בכמות של מיליארדי מ''ק מול חופי ישראל ועזה היה
מעורב מלכתחילה בהרבה מאוד פוליטיקהוכסף - היקף אספקת הגז הטבעי
לחברת החשמל (על-ידי שני ספקים), לתקופה של 15 שנה, נאמד בכ-4 מיליארד
דולר (ומדובר בחוזים ראשוניים בלבד), מה ששילהב את דמיונם של אנשי
העסקים. בהתאם, מרגע הגילוי בשנת 2000, התעורר מאבק בין שלושת הספקים
הפוטנציאליים - המצרים, הישראלים והפלשתינים - אשר נשא אופי ייצרי
ובלתי מתפשר.

בהתאם, החלטתו של ראש הממשלה להעדיף את הגז המצרי על הגז הפלשתיני
היתה דרמטית ומפתיעה. עוד בשבוע שעבר נראה היה שבריטיש גז מובילה
במרוץ לבחירת הספק השני, עקב ההשתהות של המצרים, שנמנעו מלהיכנס
למשא ומתן עם חברת החשמל. המצרים זכו לפני שנתיים (עם ים תטיס) במכרז
לאספקת גז טבעי לחברת החשמל, אך בעוד ים תטיס מיהרה לממש את זכייתה
ולחתום על חוזה, עיכבו המצרים את המשא ומתן מול החברה. טענתה של מרחב
(השותפה כאמור) היתה שההסכם מתעכב בשל חוסר הוודאות סביב פרויקט
הולכת הגז בארץ, אך בפועל, מאז פרוץ האינתיפאדה, הקפיאו המצרים את
המשא ומתן והתנו את חידושו בהתקדמות בהליך המדיני מול הפלשתינים.

אל תוך החלל הזה נכנסה בריטיש גז. החברה הבריטית, שהפסידה במכרז של
חברת החשמל בגלל המחיר הגבוה שדרשה, שיפרה את הצעתה, ועשתה מאמצים
גדולים לשכנע את מקבלי ההחלטות בממשלה לצרף אותה כספקית שנייה,
במקום המצרים. בריטיש גז גייסה לטובת המאבק גם את ראש ממשלת בריטניה,
טוני בלייר, שהפעיל על שרון לחץ רב לרכוש את הגז מעזה.

בריטיש גז זכתה גם לאוזן קשבת אצל שר התשתיות פריצקי, הסמן השמאלי של
הממשלה הנוכחית, שהאמין כי רכישת הגז מבריטיש גז תתרום ליחסים עם
הרשות הפלשתינית, ותמשוך חברות בינלאומיות לישראל. הוא לא היה היחיד:
לנוכח העיכוב במשא ומתן עם המצרים, גם משרד האוצר, בראשות בנימין
נתניהו, השתכנע כי רכישת הגז מעזה היא האפשרות הזמינה והעדיפה.

סאלם הגיע לביקור

לבריטיש גז עצמה היתה סיבה טובה להאמין כי הצעתה תתקבל הפעם. מינויו
של אבו-מאזן לראש הממשלה הפלשתיני, וחידוש התהליך המדיני עם הרשות,
הפחיתו את הסיכויים שהכספים שתקבל הרשות הפלשתינית (המחזיקה באופציה
ל-40%­ מהמיזם) תמורת הגז, יופנו לטרור. אבל בשבוע האחרון, ונגד כל
הסיכויים, יוסי מימן התעורר ובעקבותיו המצרים. אחרי ששרף מאות מיליוני
שקלים בערוץ 10, לא יכול היה מימן, שעשה את רוב הונו ממיזמי תשתית חובקי
עולם, להרשות לעצמו כישלון נוסף.

פריצת הדרך, שהובילה להעדפת הגז המצרי, אירעה בראשית השבוע שעבר.
לאחר נתק של כשנה, הגיע יו''ר חברת EMG, חוסיין סאלם, לארץ לפגישות עם
ראשי חברת החשמל, היו''ר אלי לנדאו והמנכ''ל יעקב רזון.

EMG מורכב משותפות בין 3 גורמים: מרחב (25%­), חברת הנפט המצרית (50%­),)
וסאלם עצמו (25%­)). הרכבו של הקונסורציום אינו מקרי, ולכל אחד משהשותפים
יש התמחות ספציפית: מימן מביא את הנסיון בייזום פרויקטים גדולים ואת
הקשרים עם ממשלת ישראל, EGPC את מאגרי הגז בחסות ממשלת מצרים,
וחוסיין סאלם, מקורבו של נשיא מצרים חוסני מובארק, מביא כסף וקשרים.

את ביקורו של סאלם בישראל ליווההקונסול הכללי של מצרים בישראל, כדי
להעניק לביקור מעמד רשמי. בפגישה עם ראשי חברת החשמל אמר סאלם, כי
המצרים מוכנים לחדש מיד את המשא ומתן עם חברת החשמל, באותם תנאים
שהציעו לפני כשנתיים. סאלם הבטיח עוד כי מצרים תעמוד בהתחייבויות לספק
גז טבעי לישראל וציין כי ההחלטה אינה הפיכה.

הביקור של סאלם נערך שבוע בלבד לפני הפגישה בין שרון לפריצקי, שבה
אמורים היו להכריע בשאלת צירוף ספק גז שני למשק, שהיתה מתוחה מאוד.
שרון קיבל דיווח (ומכתב אישי ממימן) עוד לפני הפגישה, על ההתפתחות
החיובית מול המצרים, והדבר רק חיזק את עמדתו שאין לרכוש גז מהפלשתינים
בטרם הושג הסדר מדיני. לעומת זאת, פריצקי, שעודכן אף הוא בדבר הפגישה,
חשב שמדובר בניסיון מצרי למשוך זמן, והעריך כי אין סיכוי שהמצרים יספקו גז
לישראל, אם הפלשתינים יישארו מחוץ לעסק.

שרון קיבל בפגישה דיווח מיו''ר מחברת החשמל לנדאו, כי אכן חלה התקדמות
במשא ומתן מול המצרים, וכי ניתן יהיה לחתום עימם על חוזה בתוך חודש. לפי
גורמים שנכחו בפגישה, שרון אמר כי בשלב זה אין לרכוש גז מעזה, מחשש
שהכספים שתשלם ישראל לרשות ''יזלגו'' לטרור. בכך הוא דחה הן את עמדת
פריצקי והן את זו של מנכ''ל משרד האוצר, אוהד מראני, שדיווחו כי התקבלה
התחייבות מפורשת של שר האוצר החדש ברשות, סאלם פאיד, כי הכספים יופקדו
בחשבון נפרד, שגם ישראל תפקח עליו, ולא יועברו לטרור.

הסייג היחיד שקבע ראש הממשלה הוא שאם לא תחול התקדמות במשא ומתן עם
המצרים תוך ''פרק זמן קצר'', הנושא יידון מחדש. במקרה כזה, ברור כי בריטיש
גז תשוב להיות האופציה הראשונה, אבל ראש הממשלה לא קבע מהו אותו ''פרק
זמן קצר''.

החלטת שרון להעדיף את האופציה המצרית עוררה סערה במישור הפוליטי (קודם
לפיגוע בירושלים, יש לציין). פריצקי, שלא הסתיר את אכזבתו מההחלטה, אמר
מיד לאחר הדיון כי ''חשוב שלישראל יהיה ספק גז שני, מה שיתאפשר אם
המצרים יעמדו בהחלטתם, אך לצערי ההיסטוריה מלמדת אחרת''. גם יו''ר ועדת
הכלכלה, ח''כ שלום שמחון, תקף בחריפות את החלטת שרון ואמר כי העדפת הגז
המצרי היא טעות קשה: ''ההחלטה היא החמצת הזדמנות פז לבסס ערוצים
אזרחיים-כלכליים עם הפלשתינים, שיסייעו לתהליך השלום'', אמר שמחון.

מקורבים לפריצקי רמזו בימים האחרונים כי ''אין סיכוי שהמצרים יספקו גז
לישראל, כל עוד לא הושג הסדר עם הפלשתינים''. לדבריהם,החלטת שרון
משרתת בעיקר את ים תטיס, ואת בעלת השליטה בה, קבוצת דלק.

יו''ר חברת החשמל, אלי לנדאו, דווקא אופטימי: ''להערכתי, ניתן להגיע להסכם
חתום עם המצרים בפרק זמן סביר. הם הודיעו חד-משמעית שהם מגיעים בסוף
החודש לשבת על החוזה. אם יצטרכו לשבת שבוע, שבועיים או חודשיים, זה כבר
חלק מהתהליך''.

האם לא מדובר בהחלטה פוליטית של ראש הממשלה?

לנדאו: ''אני לא מתעסק בפוליטיקה. ההחלטות נעשות משיקולים כלכליים
בלבד, ונועדו להבטיח שייצור חשמל מגז טבעי ייעשה מהר ככל האפשר. אני
מכבד את החלטות ראש הממשלה ומחויב לבצען. הוא פועל על-פי שיקול דעתו.
מצרים היא לא עוד מדינה במזרח-התיכון, אין לנו מלחמה איתה, ואם הם
מתכוונים ברצינות - צריך לקדם את ההסכם עימם''.

''העיסקה לא תיסגר כל-כך מהר''

נראה כי ים תטיס היא המרוויחה הגדולה מההחלטה להעדיף את הגז המצרי.
לדברי שמחון, ''החלטת שרון תיצור מונופול של ים תטיס, ותביא לדלדול משאב
האנרגיה היחיד של ישראל''.

בים תטיס מעריכים, ובצדק, כי העיסקה עם המצרים לא תיסגר כל כך מהר.
המשא ומתן עם המצרים עלול להיתקע, ולכל המוקדם יגיע הגז המצרי לישראל
בתוך 18 חודש מחתימת החוזה, והדבר מותיר את ים תטיס כספק היחיד למשק
בתקופת הביניים.

בקבוצה, שמצאה את תגליות הגז הגדולות מול אשקלון, יתמקדו בשנה הקרובה
בחיפושים אחר תגליות גז חדשות. לפי הערכות משרד התשתיות, הגז שבידי ים
תטיס לא יספיק לביקוש הצפוי לגז בישראל ליותר מ-10 שנים, אבל אם ים תטיס
תמצא תגליות חדשות, היא תוכל לטעון שיש להעדיף את הגז הישראלי על פני
כל האופציות האחרות - ומי יוכל אז להגיד לה לא?

לפני כמה חודשים ביקר שרון באסדת הגז הטבעי של ים תטיס מול חופי אשקלון.
לפי פרסומים שלא הוכחשו מלשכת ראש הממשלה, אמר שרון במהלך הביקור
לבעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, כי ישראל לא תרכוש גז
מהפלשתינים. נראה כי אצל שרון מילה זו מילה.

החלטת שרון להעדיף את הגז המצרי על הקידוחים בעזה עלולה ליצור משבר
ביחסים בין ישראל לבריטניה. בלייר, כאמור, הפעיל בחודשים האחרונים לחץ
כבד על שרון להעדיף את ההצעה של בריטיש גז. לפני כחודש למשל, הוזמן
שרון לביקור בדאונינג 10 בביתו של בלייר. אחרי שהדלתות נסגרו, הנושא
הראשון שבלייר טרח להעלות בפני ראש הממשלה, לא היה המלחמה בעיראק או
היחסים עם הפלשתינים, אלא דווקא המחלוקת סביב עיסקת הגז. בלייר הבהיר
לשרון בפגישה, כי ההחלטה להעדיף את הגז המצרי תחסל כלכלית את השדה
של בריטיש גז בעזה, ותגרום לחברה הפסדים של עשרות מיליוני דולרים.

כמה ימים לאחר אותה פגישה, כששרון כבר היה בארץ, שלח לו בלייר מכתב
שעסק כולו בעניין הגז. במכתב התייחס בלייר לחשש של שרון שהכסף מרכישת
הגז ישמש למימון פעולות טרור. בלייר התחייב בפני שרון, כי בטחונה של
ישראל לא ייפגע אם תרכוש את הגז מבריטיש גז - וכי לרשות הפלשתינית לא
תהיה כל שליטה על תפעול הגז והזרמתו לצרכנים בישראל.

''ממשלתי תהיה מוכנה לסייע בכל דרך שתצטרכו. אני מאוד מקווה שתתקבל
החלטה חיובית בנושא'', כתב בלייר. משבוששה תשובתו של שרון מלהגיע, הבין
בוודאי בלייר כי ההחלטה נפלה - ולטובת הגז המצרי. אם לא, הוא יכול היה
לקרוא על כך בעיתונים. גורמים מדיניים בכירים הזהירו השבוע כי ההחלטה
שלא לרכוש גז מבריטיש גז עשויה לפגוע קשות ביחסים הכלכליים של ישראל
עם בריטניה. היצוא למדינה מסתכם כיום במיליארדי דולרים בשנה, ומנגד -
40%­ מהסחר של בריטניה במזרח-התיכון הוא עם ישראל. אבל מהיום, ניתן
לצפות ליחס נוקשה יותר מצד הממשל הבריטי.

אבל השאלה העיקרית היא מה תעשה עכשיו בריטיש גז. בעבר הצהירה החברה
כי תמשיך להשקיע בישראל רק אם יימצאו קונים פוטנציאליים לגז שגילתה.
מאחר שללא חוזה עם חברת החשמל נותר רק השוק הפלשתיני - הקטן - קרוב
לוודאי שבריטיש גז תיאלץ לנטוש את ישראל. באופן רשמי מסרה בריטיש גז
השבוע כי היא ''שמחה שראש הממשלה קבע מסגרת זמן של חודש לקבלת
תשובה מהמצרים, שלאחריה תיקבע החלטתו בנושא רכישת הגז מבריטיש גז'',
אך מדובר באנדרסטייטמנט. באופן לא רשמי, בבריטיש גז שוררת אכזבה עמוקה
מהחלטת שרון, כיוון שבחברה האמינו כי הועמדו ערבויות מספקות לכך שמיזם
הגז בעזה לא יפגע בישראל.

לעומת בריטיש גז, המצרים תלויים בישראל הרבה פחות משנהוג לחשוב. בשנים
האחרונות האיצה מצרים את פיתוח פרויקט ''צינור גז עוקף ישראל'', שיאפשר לה
למכור גז לסוריה וללבנון ואפילו לטורקיה, מה שעשוי להשפיע על נכונותה
לספק גז לישראל, למרות ההבטחות שניתנו בשבוע שעבר.

סגן נשיא מרחב, נמרוד נוביק, התייחס לנושא השבוע: ''מצרים רואה בישראל
יעד אסטרטגי. הם לא נתנו התחייבות סופית לחברת החשמל, כי הם לא רצו
לשלם את המחיר הפוליטי של אספקת גז לישראל לפני רגע האמת''.

למרות זאת, במשק האנרגיה מעריכים כי החלטת ראש הממשלה עשויה להוות
פתח לגיבוש הסכם בין מרחב לבריטיש גז, לאספקת גז משותפת לחברת החמשל.
לפני כשנה התנהלו מגעים מתקדמים בנושא בין השתיים, שהתפוצצו בשל
חששותיה של מרחב מהשותפים הפלשתינים של בריטיש גז (כפי שנחשף
במעריב, יועצו של ערפאת מוחמד ראשיד היה מעורב אישית בפרויקט). השבוע
העריכו מקורבים למרחב כי אם בריטיש גז תשנה את מבנה השותפות עם
הפלשתינים, ניתן יהיה לחדש את המשא ומתן בין הצדדים.

לדעת כל הצדדים מדובר בפתרון טוב: המשק הישראלי לא זקוק כרגע ליותר
משני ספקי גז. צירוף ספק גז שלישי יחסל את תעשיית חיפושי הנפט והגז
המקומית ואת הספקים המקומיים, שטרם מצאו קונים לגז שמצאו מול אשקלון.
בעתיד, כאשר יתפתח משק הגז, יוכלו המצרים והפלשתינים לספק גז בנפרד,
והדבר ימנע תלות באחד הספקים.

[email protected]
http://images.maariv.co.il/channels/2/ART/528/619.html

בדרמטיות רבה כינס ראש המממשלה ישיבה בדרג הכי בכיר כדי להכריע ממי תקנה ישראל גז טבעי: ממצרים או מפלשתין. אחרי דין ודברים נפל הפור: הספק המשני של הגז הטבעי לישראל תהיה מצרים, החליט שרון. מדובר בהחלטה היסטורית ובכסף גדול, פירשנו המומחים.

קודם-כל הבהרה בעניין ההיקף הכספי. ישראל מעוניינת לקנות - באמצעות חברת החשמל - גז טבעי בשווי של 120 מיליון דולר עד 150 מיליון דולר לשנה. בהדרגה אמור הגז להחליף את הסולר כמקור להפקת חשמל. 150 מיליון דולר, עם כל הכבוד, הם כ-0.25% מהיקף סחר החוץ של ישראל. חוזים בסכומים כספיים גדולים לאין שיעור נחתמים בין חברות עיסקיות בלי שום רעש, צלצולים והכרעות אסטרטגיות.

גם מבחינתו של הזוכה בחוזה לאספקת הגז טבעי לישראל מדובר בכסף קטן. מפדיון חודשי של 10 מיליון דולר בשנה יישארו נטו בידי השותפים-הבעלים לשדות הגז הטבעי כ-4 מיליון דולר. אפילו בשביל הרשות הפלשתינית הענייה הסכום הזה חסר משמעות כלכלית דרמטית. בשביל מצרים, על אחת כמה וכמה.

ובשביל בריטיש-גז, שהכנסותיה עשויות להגיע השנה ל-4.4 מיליארד דולר ורווחיה נטו למיליארד דולר, מכירת הגז הטבעי לישראל משדה המצוי ב-60% בבעלותה תמורת כמה עשרות מיליוני דולרים אינה עיסקה חשובה שכדאי להרעיש עולמות ופוליטיקאים למענה. תהיה, טוב. לא תהיה, לא נורא.

ולעצם ההחלטה: האם יזרום גז מצרי לישראל? סלחו לי על הספקנות, אבל זקנתי וגם ראיתי סיפורי גז כה רבים, שקשה לי להשתכנע.

אין טובים ואין רעים במשא ומתן בין ישראל למצרים על אספקת הגז. זהו סיפור של חיזור נסוג: כשהחתן אומר כן, הכלה אומרת לא. כשהכלה אומרת כן, החתן אומר לא.

זכרונותי מוליכים אותי לוועידות הפיסגה הכלכליות המזרח-תיכוניות הגדולות. ערי ההולדת של המזרח התיכון החדש. קזבלנקה 1994, עמאן 1995, קהיר 1996, דוחה 1997. בכולן מופיעה משלחת ישראלית (כל פעם בראשות שר אנרגיה אחר) הבודקת אפשרויות לקניית גז טבעי ממדינות האזור. באחדות מהן אפילו נחתמים, בראשי תיבות, הסכמים כלשהם. דבר לא יוצא מהם. בפיסגת עמאן, למשל, נחתם

זכרון-דברים לאספקת גז נוזלי מקטאר לישראל; שמה של חברת האנרגיה המתחייבת לבצע את הפרויקט היה אנרון. אותה אנרון שכעבור 6 שנים תקרוס בפשיטת הרגל הכי גדולה בהיסטוריה הכלכלית של ארה"ב.

האמת הנזילה היא, שמשרד האוצר בירושלים לא ראה שום נחיצות ביבוא גז לישראל, עד שלא נתגלו שדות הגז מול חופיה של ישראל עצמה. סוגיית זיהום הסביבה על-ידי תחנות הכוח המופעלות על סולר ופחם לא ממש הטרידה את הפקידים, כל עוד הנפט היה זול כפי שהיה. בפנקסי המצהיבים מצאתי תרשומת של שיחות שעשיתי בקהיר ב-1996 עם בכירים בתעשיית האנרגיה המצרית, שלא הסתירו את זעמם על גרירת הרגליים הישראלית ועל הרתיעה של ישראל מלסכם את המשא והמתן המסחרי לאספקת הגז הטבעי. האם הישראלים חושבים אותנו למטומטמים, השתוממו אז באוזני הפקידים המצרים (הבכיר בהם נשאר בתפקידו עד היום), כשהם מספרים לנו שהם הולכים לייבא גז מסוף העולם - ואנחנו מוכנים למכור להם אותו בזול ומייד?

במרוצת השנים התמונה התהפכה עוד פעמים אחדות לכאן ולשם. בעיירת הסקי דאבוס, באלפים של שווייץ, ישבתי על הבר של מלון מטופח בסוף ינואר 2001 עם איש עסקים ישראלי וחברו המצרי וביררנו את סוגיית הגז. הישראלי טען בתוקף כי מבחינת מצרים שום דבר לא השתנה ויש הבטחה נשיאותית לספק גז לישראל בנפרד מכל התפתחות מדינית. המצרי שתק והתבונן כמרותק בסערת השלגים שהתחוללה בחוץ. מעטה לובן כיסה את העיירה. כשהישראלי קם לסיים את שיחת הטלפון הסלולרית, אמר לי המצרי: נשמח לחתום על הסכם לאספקת גז עם ישראל אחרי שתיגמר האינתיפאדה. וזה הרי יקרה תוך כמה שבועות, לא?

כדי לעקוף את דעת הקהל העוינת במצרים, הקימו המצרים חברה בשם הצינור הישראלי-מצרי, שהבעלות עליה היא בידי יוסי מימן שלנו, חברת הנפט הלאומית של מצרים וביזנסמנים מצריים פרטיים, בראשם חוסיין סאלם, ידידם ומכרם של ישראלים רבים. הצינור יקנה את הגז מהספקים המצרים והצינור ימכור אותו לחברת החשמל, כך שכלפי דעת הקהל המצרית אפשר יהיה להציג את כל העניין כעסקה מסחרית פרטית לגמרי.

לפני שנתיים וחצי, הצינור ניגש למכרז של ממשלת ישראל לבחירת ספקי הגז הטבעי לחברת החשמל וזכה בה, יחד עם ים-תטיס שקודחת מול חופי ישראל ובריטיש-גז שרוצה לקדוח מול חופי עזה. שלוש החברות התיישרו למחיר הגז הנמוך שסחטה מהם בהצלחה חברת החשמל: חצי מהמחיר של הגז באירופה ובארה"ב, אומר לי בגאווה יעקב רזון, מנכ"ל חברת החשמל. ים-תטיס (שבעל השליטה בה הוא יצחק תשובה) תתחיל, לפי רזון, להזרים את הגז לטורבינות בסוף השנה. באשר למצרים ולפלשתינים, עוד חזון למועד. בכל מקרה, לא לפני עוד שנה וחצי.

בכירים בשגרירות המצרית בישראל אומרים, בצטטם מכתב שהועבר מקהיר לתל-אביב (או ליתר דיוק להרצליה פיתוח, מקום מושבה היפהפה של חברת מרחב ויוסי מימן בעליה) כי ההחלטה לחתום על חוזה לאספקת גז טבעי לישראל נשארה כפי שהיתה - בלתי-הפיכה. כך גם התרשמו ראשי חברת החשמל כשפגשו באחרונה על אדמת ישראל את חוסיין סאלם בכבודו ובעצמו, יור חברת צינור הנפט. כשאני ביקשתי הבהרה לביטוי בלתי-הפיכה נאמר לי על ידי גורמים מצריים שאין פירושו בלתי-תלוי בלוח הזמנים. האם התכוונו לפוליטקה? סתמו ולא פירשו.

בשיחות פרטיות חוזרים בכירי האנרגיה ממצרים ומדגישים שהסכם מכירת הנפט המצרי לישראל, לאחר החזרת סיני, מעולם לא הופר על-ידינו. לא מדויק, אומרים בחברת החשמל, היתה תקופה של כשנתיים שבה הנפט לא זרם כמובטח. ישראל לא תרגשה מכך במיוחד משום שנפט אפשר לקנות היום בכל מקום, מכל מיכלית משייטת. לא כן גז טבעי: פה הביטחון של האספקה צריך להיות מאה ועשרים אחוז, אומר רזון.

שר התשתיות יוסף פריצקי צידד באופציה הפלשתינית, אבל הוא מוכן לתת צ'אנס למצרית. התרשמתי שקיבל את הדין, אך לא את ההיגיון של הדין. בעומק לבו פריצקי ספקן; קשה לו לראות את המצרים חותמים על הסכם כלכלי כה גדול עם ישראל בניגוד לרצון הפלשתיני ובלא שנסתיימה האינתיפדה. לאחר שייחתם החוזה, אין לו ספק שמצרים תמלא בו כל תו ותג. המצרים מהססים עד קבלת ההחלטה, אומר פריצקי, אבל כשהם חותמים על הסכם, הם עומדים בו במלואו. הם אמינים לחלוטין. פריצקי גם שואל מה עדיף לישראל: שהפלשתינים ימכרו את הגז שתפיק בעבורם בריטיש גז לחברת החשמל הישראלית, תוך פיקוח מלא על הכנסות והשימוש בהן, או למדינה ערבית אחרת - בלא שום פיקוח?

שאלה טובה. רק מה? לא נראה שיש מדינה באיזור הצריכה והרוצה בכלל לקנות גז משדות הנפט מול עזה, זולת ישראל. ירדן, למשל, כבר סגרה עם מצרים על עיסקת גז עוקפת-פלשתין. העתודות של הגז הטבעי הפלשתיני-בריטי לא ברורות. החברה תצטרך להשקיע בהנחת צינור הולכה ימי לגז שלה; פרויקט יקר למדי. ואם תחזור במלואה מלחמת הטרור, האם מישהו רואה את הממשל הפלשתיני )ערפאת, אבו מאזן, מוחמד ראשיד( עושה עסקי-גז עם ישראל?

אני לא רואה. באמת שלא.

נציגי בריטיש גז סיכמו עם ראש העירייה, שבתאי צור, על הקמת מתקן שאיבה לגז טבעי, בו יושקעו 120 מיליון דולר. עם זאת, הקמת האתר מותנית בתמיכת הממשלה
שמוליק חדד

נציגי בריטיש גז נפגשו היום (ד') עם ראש עיריית אשקלון, שבתאי צור, וסיכמו על הקמת מתקן שאיבה לגז טבעי באשקלון בהשקעה של 120 מיליון דולר. זאת, למרות התנגדותו של מרכז הקואליציה בוועדת הכספים ותושב אשקלון, ח"כ גלעד ארדן.

חברת בריטיש גז גילתה מרבצי גז טבעי מול חופי עזה והחלה בהכנות להקמת אתר שאיבה ממנו יוזרם גז למתקן באשקלון. הגז הטבעי אמור לשמש כחומר דלק נקי לתחנות כוח. המפעל צפוי לקום באזור קצא"א שבחוף אשקלון. בהקמת המפעל צפויים לעבוד אלף עובדים למשך כשנתיים, ולאחר מכן יועסקו במתקן 60 עובדים קבועים.

ח"כ ארדן, המתנגד לפרוייקט, החתים חברי כנסת כדי לטרפד את ההחלטה ופנה בנושא לשר התשתיות, יוסף פריצקי. ארדן טוען, כי אין לרכוש גז מהפלסטינים ובכך, לדבריו, להעשירם כלכלית. הוא גם העלה חששות כי הכספים שיועברו אליהם, כמיליארד דולר בעשר השנים הבאות, יועברו לתשתיות הטרור. עוד טען ארדן, כי החברה הישראלית ים תטיס פועלת מול חופי אשדוד ואשקלון למציאת גז טבעי.

ראש עיריית אשקלון ציין כי התרשם לחיוב מראשי החברה: "מדובר בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, שתביא תעסוקה רבה לאשקלון בשנים הבאות. ראשי החברה עשו עלינו רושם חיובי מאוד. עם זאת סיכמנו שהתקדמות הפרוייקט תיעשה בכפוף להחלטת הממשלה. ב-18 באוגוסט יתקיים דיון עם ראש הממשלה ושר התשתיות בנושא. אני מקווה שנקדם את הפרוייקט".

חבר הכנסת גלעד ארדן אומר כי התנגדותו להתקשרות עם חברת בריטיש גז נובעת מכך שהחברה מסרבת לחשוף את שמות בעלי המניות הפלסטינים השותפים במיזם הגז הטבעי. לדבריו החברה השתתפה במכרז של חברת החשמל ולא נבחרה כספקית בגלל המחירים הגבוהים שרכשה. "כעת היא מנסה להיכנס דרך הדלת האחורית בעזרת לחצים פוליטים אותם היא מפעילה על ממשלת ישראל".

ח"כ ארדן הוסיף כי למרות התחייבותה שהכסף שיינתן לה יוחזק בחשבון מפוקח שלא יוזרמו ממנו כספים לטרור, "בריטיש גז לא יכולה להסביר איך תפקח ישראל על הכסף מהרגע שהוא יצא מאותו חשבון בנק. "לא במקרה בריטיש גז מצאה את המאגר שלה מול עזה, מכיוון שבעליה הפלסטינים נותנים עדיפות לחיפוש גז מול חופי הרשות הפלסטינית. כל עוד לא יובהר לי כיצד ניתן לוודא שהכספים לא יוזרמו לטרור לא אסיר את התנגדותי הנחרצת בהתקשרות עם החברה הפלסטינית בריטית".

בשום מקרה, אומר ח"כ ארדן, "תחנת השאיבה באשקלון לא תעסיק יותר מ-20 עובדים, ועל פי ניסיון העבר יהיו אלה מומחים מחו"ל. החברה לא התחייבה בשום חוזה או מסמך על העסקת עובדים מאשקלון והודעתה היא שקרית ומופרכת".

לדברי בחירת חברת בריטיש גז תחסל סופית את תעשיית חיפושי גז טבעי על ידי חברות ישראליות ובכך יקטן הסיכוי למציאת גז טבעי אל מול חופי ישראל וחופי אשקלון.

(13.08.03 , 14:07)
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2725357,00.html

בכך מקשה למעשה מצרים על ראש הממשלה, אריאל שרון, שהחליט לפני חודש להעדיף את הגז המצרי על פני הגז הפלשתיני, שהוצע על-ידי חברת הענק הבריטית, בריטיש גז.

לישראל יש הסכם יחיד לאספקת גז טבעי - עם שותפות ים תטיס שמצאה גז מול חופי אשקלון. המשק זקוק בדחיפות לספק גז שני, ושרון נדרש להכריע בין האופציה המצרית לבין האופציה הפלשתינית. בסופו של דבר העדיף את המצרים, מחשש שההכנסות מהגז הפלשתיני ישמשו לטרור.

החלטת שרון נוגדת את עמדת שר התשתיות, יוסף פריצקי, הסבור, כי יש להעדיף את הגז הפלשתיני, הן עקב ההזדמנות להכניס לארץ חברת ענק כמו בריטיש גז, והן על-מנת לקרב את היחסים עם הפלשתינים.
http://nfc.co.il/archive/001-D-29720-00.html?tag=0-14-53

המצרים משחררים הצהרות סותרות בנושא אספקת הגז לישראל מזה מספר שנים. לפני שלושה שבועות הודיע שליח מיוחד של נשיא מצרים לישראל, כי מצרים מחויבת למכור גז לישראל.

בעקבות כך החליט ראש הממשלה, אריאל שרון, לנהל מו"מ עם המצרים, ולהעדיף אותם על פני ההצעה של בריטיש גז לספק גז מעזה. כאמור, לפני מספר ימים ביטל פהמי את דבריו של שרון ואמר, כי אין כוונה כזו.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-29938-00.html?tag=19-01-58

הממשלה החליטה לסלקו, הימין (ולא רק) קורא לחיסולו, לצבא כבר יש תוכניות מגירה - ורק לשר התשתיות, יוסף פריצקי, יש, איך לומר, תוכניות קצת אחרות עבור יאסר ערפאת.

"לגרש אותו?", תוהה פריצקי, "בואו נדבר איתו", הוא מציע את מה שאפילו ליוסי שריד כבר לא כל כך נעים לומר בקול רם. "אני אפילו מוכן להיפגש איתו. אני אומנם צריך לתאם את זה, משום שיש לי אחריות קולקטיבית, אבל עקרונית - אני מוכן להיפגש איתו".

בימים אלה, שבהם עם ישראל הפך את הרכבת רשימת החיסול המעודכנת לנושא החם בשיחות סלון בימי שישי, בימים שבהם ילדי כיתה ב' מבטיחים לחבריהם המרגיזים במיוחד "לסכל" אותם - הצעתו של פריצקי מציבה אותו כסמן השמאלי ("השפוי והפרגמטי", כלשונו) של ממשלת שרון ושל מפלגת שינוי כאחד.

"זו טעות מצידנו לחבר את ערפאת לקיצוניים", פורס שר התשתיות את עמדתו יוצאת הדופן. "צריך למשוך אותו חזרה אלינו, ולו רק כדי לייצר סכסוך בתוך הפלסטינים. ערפאת הוא ארכי-טרוריסט, ממש לא מחובבי ציון. אבל אם הוא המנהיג של הפלסטינים, ואני אשיג שקט בכך שאדבר איתו - אז אני מוכן לדבר אפילו עם השטן. אנחנו רוצים וצריכים שקט, לצאת מהאינתיפאדה הזאת ולהמשיך הלאה בחיינו. המצב הקיים הוא בלתי נסבל. לי יש רק אלוהים אחד: ישראל. ואם למדינה זה טוב שנדבר עם ערפאת - אז צריך לדבר עם ערפאת".

פריצקי טוען כי קריאתו להחזיר את יו"ר הרשות הפלסטינית לקדמת הבמה ולהפוך אותו שוב לרלבנטי אינה רק פרובוקציה או ניסיון להשיג כותרות. "זו לא תחושת בטן", הוא מסביר. "אני יכול להשיג כותרות בלי שום בעיה פעמיים ביום. אני מקיים שיחות עם כל מיני אנשים מכל מיני מקומות, ואני יודע שזו הדיעה גם במוסד וגם של ראש אמ"ן. הם אומרים שצריך לשוב ולדבר עם ערפאת, ואני מניח שהם יציגו את זה בפני הגורמים המקבלים החלטות בישראל".

"צריך שנהיה קצת ערסים"

שר התשתיות רחוק מלהיות אדם נאיבי. הוא מבין היטב כיצד פועלת הפוליטיקה הישראלית. הוא יודע שקריאה להידבר עם ערפאת, דווקא בימים בהם כמעט כולם רוצים לחסל את האיש, היא צעד פוליטי מובהק, כזה שיציב אותו בצד השמאלי של המפה הפוליטית. אבל זה מחיר שהוא מוכן לשלם, משום שהוא גם יודע כי בשממה הרעיונית ממנה סובלת שינוי מאז נכנסה לממשלה, דבריו יעוררו תשומת לב, ויהפכו אותו לכתובת הדעתנית ביותר במפלגה שחרטה על דיגלה, לצד שנאת החרדים, את ההליכה בין הטיפות בנושאים לא מעטים.

בניו של ראש הממשלה שותקים בחקירה? ששש, השתיקה הדביקה גם את לשכותיהם של שרי המשפטים והפנים, יוסף טומי לפיד ואברהם פורז. המדינה מקציבה מיליארדים להתנחלויות ומקצצת מהמקררים של מאות אלפים? לא נורא. נזרום עם מה שיש. ובמציאות הזו, כשפריצקי מתכנן להעביר את המתנחלים מהשטחים לגליל ולנגב, כשהוא שולח לראש הממשלה, אריאל שרון, מכתב בו הוא מכנה את שתיקת בניו במשטרה "בלתי ראויה", וכשהוא מציע להידבר עם ערפאת - הוא נכנס לתודעה. לרוב הוא מצליח להרגיז, אבל הוא שם, בונה את עצמו כאלטרנטיבה מנהיגותית בתוך מפלגתו, אלטרנטיבה שיש לה דיעות ועמדות.

"בתור חבר בממשלת ישראל, יש לי את החובה לנסות ולהניע חשיבה מקורית, של תכסיסנות ושל יוזמה", אומר פריצקי. "לפעמים זה מעצבן אנשים, אבל אין מה לעשות. אנחנו נמצאים במצב לא טוב, וצריכים להיות כל הזמן חכמים, פיקחים וממזרים. ערסים כאלה. אנחנו חיים במזרח התיכון, ערבים מכל מיני סוגים ומינים סובבים אותנו, ואנחנו צריכים להתנהג כמו ערסים כדי לשרוד. ואם ערס צריך לדבר עם ערפאת כדי לשרוד, הוא יעשה את זה".

אבל דבר אחד פריצקי לא מוכן לעשות: לצאת מהממשלה, או לדבר על יציאה מהממשלה. מבחינתו, ובזה, לפחות, הוא דומה לשאר שרי שינוי, גבולות אדומים לא קיימים. "השאלה מה הגבול שלי היא לא רלבנטית", הוא אומר. "הממשלה חזקה יחסית, ומתפקדת לא רע באופן כללי. מה זה ייתן אם אנחנו נלך או נאיים בפרישה? הרי אי אפשר לנהל מאבק ולאיים בפרישה כשלא מוכנים לקבל את דיעותיי. הדרך לפרישה היא מאוד ארוכה, ואני לא רואה אותה באופק. אם נפרוש תהיה ממשלה ימנית קיצונית וחרדית, ולא בשביל זה בחרו אותנו. אנחנו כאן, והתפקיד שלנו זה ליזום מהלכים ולשנות דברים. אנחנו לא פה כדי להחזיר את משרד הפנים לש"ס".

(12.09.03 , 11:25)
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2369-2752758,00.html

@ להזכירכם/ו...:-
תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט
הרש''פ והאיחוד האירופאי: פריצקי עבד עלינו....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5319&omm=20&viewmode=

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

פריצקי וא-שאווה עם הנציגות האירופית בזמן המו"מ בבריסל

למרות היחסים הרעועים בין ממשלת ישראל לרשות הפלשתינית, נבט בשבוע שעבר הסכם מפתיע למדי בין השתיים, הכולל שיתוף פעולה בתחומי האנרגיה. על ההסכם, שנחתם בשני בדצמבר בחסות האיחוד האירופי ברומא, חתומים שר התשתיות, יוסף פריצקי, ויו"ר רשות האנרגיה הפלשתינית, עזאם א-שאווה. המחותנים הראשיים היו סגן ראש ממשלת איטליה, ג'יאנפרנקו פיני, שייצג את נשיאות האיחוד האירופי, ולויולה דה פלסיו, סגנית נשיא הנציבות האירופית.

השר פריצקי: "ראש הממשלה בהחלט מיודע לדבר. הרי זה ראש הממשלה, שחוזר ואומר שצריך להתקדם עם הפלשתינים לשיתוף פעולה. ובכן, אני חושב שיש כאן שיתוף פעולה. ובניגוד להצהרת ז'נבה, שיש בה במקרה הטוב הפרחות שווא, כאן יש לפנינו הסדר מעשי"
וכך, בעוד השר אולמרט מדבר על נסיגה חד צדדית וראש הממשלה מזכיר ביצוע צעדים חד צדדיים, כולל הסכם האנרגיה סעיפים סופר-אופטימיים והרמוניים, כגון בניית תחנת כוח משותפת ישראלית -פלשתינית, הנחת קו מתח גבוה בין עזה לנתיבות ובניית תשתיות להזרמת גז טבעי בין עזה לאשקלון. הכל מזכיר את הימים ההם, כשעדיין דיברו כאן על מזרח תיכון חדש ובציר נצרים שתו חברי כוח השיטור הישראלי-פלשתיני קפה ביחד.
ומה חושב ראש הממשלה על ההסכם? "אני מוסר לממשלה דיווח על ההסכם בשבוע הבא", אומר השר פריצקי ל'מקור ראשון'. "וכן", הוא מוסיף, "ראש הממשלה בהחלט מיודע לדבר. הרי זה ראש הממשלה, שחוזר ואומר שצריך להתקדם עם הפלשתינים לשיתוף פעולה. ובכן, אני חושב שיש כאן שיתוף פעולה. ובניגוד להצהרת ז'נבה, שיש בה במקרה הטוב הפרחות שווא, כאן יש לפנינו הסדר מעשי, שכולם מרוויחים ממנו".

ערבויות אירופיות
כדי שהסכם לא יישאר ברובד הווירטואלי דרוש מימון בסכומי עתק, עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים, שכלל לא ברור מאין יימצא להם תקציב. כדי לקיים את חלקן בסעיפי ההסכם צריכות ממשלת ישראל וחברת החשמל הישראלית להיכנס להשקעות אדירות מימדים. "אמת", מסכים השר פריצקי, "עלות הקמת תחנת משנה בלבד להולכת חשמל לשטחי הרשות הפלשתינית מוערכת בשלושים וחמישה מיליון דולר לפחות. וזו השקעה שאנחנו עושים למען עצמנו, כדי למכור יותר חשמל לפלשתינים, לשפר את רמת חייהם , להביא לרגיעה ולהרוויח כסף. אבל", מטעים פריצקי, "חברת החשמל לא תעשה השקעות מעין אלו ללא ערבויות מתאימות. וכאן, בעצם, נכנס האיחוד האירופי לתמונה. אנחנו רוצים התחייבויות שלהם, שאם הפלשתינים לא ישלמו תמורת ההשקעות בפיתוח, האיחוד האירופי ישלם".
לא בטוח שזה מה שעבר בראש לסגנית נשיא האיחוד האירופי, לויולה דה פלסיו, כאשר כינתה את ההסכם "היסטורי". בפועל, המשא ומתן על הערבויות עדיין לא החל כלל. בחברת החשמל הישראלית לא היו השבוע מוכנים להתחייב אפילו לגבי אומדן העלויות של ההסכם. אולם גורמים במשרד התשתיות אומרים, שלמרות הכל, במה שקשור לחשמל ותשתיות יש סיכויי פיתוח לא רעים יחסית, למרות המצב הפוליטי. בשש השנים האחרונות היו תשתיות החשמל מחוץ למעגל הסכסוך. יש מערכת חשמל אחת משותפת ליישובים היהודיים והערביים בשטחי יהודה ושומרון. יש הבנה שבשתיקה שלא נוגעים בה וכך מובטח שלא יהיו חבלות ופיגועים ברשת.
יוצא הדופן היחידי בענין הוא ירי טיל הקסאם לפני כחודשיים, שנפל סמוך מאד לתחנת הכוח "זיקים" בקרבת אשקלון. אולם מקורות צבאיים מעריכים כי הירי לא כוון לתחנה, ולא היה נסיון לבצע פיגוע אסטרטגי, או להכניס את תשתיות החשמל הישראליות למעגל הפיגועים. "הנפילה ליד התחנה היתה תוצאת לוואי של אי הדיוק של הטיל, לא יותר ולא פחות".
במשרד התשתיות טוענים כי לפלשתינים יש בהסכם קצת יותר מאשר אינטרסים כלכליים: אם בהסכמי אוסלו החשמל היה הדבר היחיד שלא הועבר לסמכות פלשתינית, הרי שבהסכם הנוכחי, המצטרף להסכמים קודמים כמו "הסכם עזה ויריחו תחילה", יש סממנים של העברה חלקית של סמכויות החשמל לידיהם.

הרשות מתאוששת
חצי שנה התנהלו השיחות בין ממשלת ישראל לרשות, בחסות נציבות האיחוד האירופי. תחילתן במאי השנה באתונה והמשכן בירושלים וברומא. בין חברי המשלחת הישראלית נמנה גם יגאל בן אריה, שייצג את חברת החשמל במשא ומתן מול הפלשתינים. לדבריו, למרות המצב, חוזר כעת משק החשמל הפלשתיני לרמות הצריכה שהיו לפני כשלוש שנים, ערב פרוץ האינתיפאדה. הפלשתינים נהנו אז מקצב גידול שנתי של 13-14%, שבעקרון צפוי להמשיך ולגדול. נכון להיום הם מקבלים חשמל בצובר לערים ולאשכולות כפרים. בחלק מהאזורים רמת הצריכה כבר הגיעה לסף יכולת האספקה או עברה אותה. זהו מצב המועד לתקלות. נפילה של רשת החשמל בצד הפלשתיני עלולה להתפשט ולגרום לנפילות גם בצד הישראלי. במשרדי מתאם הפעולות בשטחים מעריכים את הנזקים מנפילות חשמל בשטחים שהתפשטו לתוך ישראל בהרבה מאוד כסף. בין הניזוקים נמנים הקיבוצים הסמוכים לרצועת עזה, "דפוס בארי", למשל, השייך לקיבוץ בארי. הפיצוי לנפגעים הגיע מחברת החשמל.

בשש השנים האחרונות היו תשתיות החשמל מחוץ למעגל הסכסוך. יש מערכת חשמל אחת משותפת ליישובים היהודיים והערביים בשטחי יהודה ושומרון. יש הבנה שבשתיקה שלא נוגעים בה וכך מובטח שלא יהיו חבלות ופיגועים ברשת
על פי ההסכם החדש יקומו ברשת הפלשתינית חמש חברות חלוקה, שיהיו הלקוחות המרכזיים של חברת החשמל הישראלית. על פי התכנון מדובר, ככל הנראה, בחמש חברות פלשתיניות פרטיות, מה שמבטיח גזירת קופון נאה במיוחד לחמשת המאושרים שיזכו בחוזה מטעם הרשות הפלשתינית. וגם אם בצד הישראלי הרשמי מסרבים להמר מי יהיו הזוכים, ההערכה היא כי מדובר במקורבים לערפאת. מקורבים שבין השאר אמורים להמשיך ולדאוג שהשקט התעשייתי בשטח יישמר.

שקט בונים
ההוכחה לכך שעסקי החשמל מתנהלים במציאות נפרדת הוא הסיפור של תחנת הכוח של עזה. מפתיע לגלות כיצד בתוך שלוש שנות אינתיפאדה, אי יציבות פוליטית ופיגועי התאבדות הושלמה דרומית לעזה בנייתה של תחנת כוח פלשתינית בהשקעה של מאה מיליון דולר. פה לא מדובר במענקים של האיחוד האירופי, אלא בהשקעה של חברת הענק האמריקאית, אנרון.
התרסקותה של אנרון אמנם זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אבל החברה לא הפסיקה את בניית תחנת הכוח של עזה, המופעלת כעת על ידי חברת "מקגינטי" וחברת "איי בי בי" השבדית. במארס הקרוב תגיע התחנה לפעילות מלאה. מה שמראה, שבמקום שבו האינטרסים ברורים דבר לא עומד בפני הביצוע. התחנה, שהספקה יגיע ל-140 מגאוואט, ממוקמת בשפך נחל עזה, ממש על החוף ושתיים מתוך ארבע הטורבינות שלה מקוררות במי הים של מפרץ עזה.
בניית התחנה החלה עוד בשלהי כהונתו של הנשיא קלינטון. חברת אנרון ראתה אז במשק הפלשתיני המתפתח הבטחה כלכלית לטווח ארוך. ביוני 1999 חתמה אנרון הסכם למשך עשרים שנה עם רשות האנרגיה הפלשתינית וחברת החשמל הפלשתינית, מעין קונסורציום של משקיעים מסחריים ומוסדיים. בין המשקיעים בקונסורציום הפלשתיני נמנה גם השייח' מוחמד אימרן באמיה, המוכר כמשקיע בולט בקבוצת חברות הבניה של משפחת בן לאדן. השם בן לאדן הרים דגל אדום בוושינגטון, אבל לאחר בדיקה נוספת ההחלטה היתה להמשיך הלאה. ההערכה המאוד אמריקאית היתה אז שהכלכלה חזקה מן הפוליטיקה, אפילו במזרח התיכון.
לדברי מקור במשרד מתאם הפעולות בשטחים, ישראל עשתה מאמצים אדירים להביא את התחנה לכלל השלמה. "בנינו מכניזם שלם, שכלל את משרדי הממשלה, מכון התקנים, המכס וחברת החשמל, דאגנו לתזכירי איכות סביבה ולקבלה מראש של כל מרכיבי התכנון. מה יגיע מארצות הברית, מה משבדיה, עם איזה ספקים יתקשרו בישראל. הבידוק כולו עבר דרכנו. בין אם מדובר בתיאום מול הצבא או בליווי שיירות . לדוגמא, ארבע פעמים העברנו ציוד בסדרי גודל של המשחן הידוע של חברת החשמל, שכמעט הפיל ממשלה בישראל. ולא סתם העברנו אותו, אלא בליווי צבאי בציר נצרים. ולא פעם אחת אלא ארבע פעמים. דאגנו לרפסודה מיוחדת, שהגיעה מקפריסין, לצורך הנחת צנרת במים. וכשהיה צורך בצוללנים, עניין לא פשוט כשמדובר במפרץ עזה, טיפלנו גם בזה מול חיל הים".
התיאור הזה, מעבר לכך שהוא פשוט מדהים, מראה עד כמה השקיעה מדינת ישראל ברווחת הפלשתינים, דבר שכלל לא בא לידי ביטוי בשבועות האחרונים - לא בהסברה הישראלית בחו"ל ולא כתגובת נגד לטענות על הרעבת והשפלת הפלשתינים. למעשה, גם הציבור הישראלי לא היה מודע לעובדה שפרויקט בסדר גודל כזה מתרחש לו מתחת לאף.
אז כעת התחנה קיימת, אולם כבר עתה ההספק שלה מכסה רק את הדרישה הקיימת בעזה. התחנה הזו, אי חשמלי בודד, עלולה ליפול הן בגלל עודף צריכה פלשתינית או להיפך, דרישה מועטה מדי. בנקודה הזו נכנס שוב ההסכם של פריצקי: בין שאר הדברים בהסכם האנרגיה הישראלי-פלשתיני מתוכנן קו, שיחבר בין עזה לנתיבות ויהווה גיבוי לתחנה. עלות הקמת הקו, המכונה "קו 161" - 20 מיליון דולר.
בינתיים, מספר מקור צבאי בכיר, תחנת הכוח של עזה מוקפת בכוחות פלשתינים מיוחדים מטעם רשות האנרגיה הפלשתינית, שכבר קיבלה דרישה למתן דמי חסות מטעם גורמים עבריינים שמאיימים לפגוע בתחנה.

[email protected]
כל הזכויות שמורותל מקור ראשון - עיתון ישראלי לאומי
BINAMICA אתר של בינמיקה - עיצוב ובניה אתרים
http://www.makorrishon.net/article.php?id=1437

בנורבגיה מאשימים: "ישראל מאזינה לשגרירות שלנו ולביתה של השגרירה"
מאת: יהודה גולן

שלט שגרירות נורבגיה , אמש
צילום : רענן כהן

בלשכת ראש הממשלה דחו אתמול את הטענה ששרון "עקב" אחרי פרס, וטענו שהוא ידע את פרטי השיחות בין בכירים בשמאל לאבו-עלא מאחד המשתתפים בפגישה. עכשיו טוען שר בממשלה כי לא רק ששרון השתמש במידע מודיעיני נגד פרס, אלא שהוא גם השתמש במידע כזה נגדו. השר X נדהם לשמוע לפני מספר חודשים כי ראש הממשלה לא אהב שיחה שהוקלטה בין כמה שרים פלשתינים, שבה נאמר כי "X חבר שלנו בממשלה".

שרון פנה לשר נוסף ממפלגתו של X, ואמר לו כי "זה לא בסדר שהשר משתף פעולה עם הפלשתינים". השר שאל מנין יש לראש הממשלה המידע הרגיש הזה, וזה ענה לו כי בידיו תמליל השיחה שהתנהלה בין השרים הפלשתינים, שבה גם הזכירו את מעורבותו של X בעניין רגיש.

השר X החזיק את הפרשה מאז בבטן, אולי משום שחשב שמדובר במקרה בודד. אלא שאתמול, כשעלו הטענות שלפיהן שרון השתמש במידע מודיעיני למטרות פוליטיות נגד שמעון פרס וחיים רמון, הוא בחר לשבור את השתיקה. "יש כאן שימוש פוליטי במידע מודיעיני רגיש מאוד, ואני מסתובב כבר זמן מה בתחושה לא טובה מכל העניין", הוא אומר.
"אני מצפה שפרשה כזאת תיחקר על ידי הגורמים המוסמכים". אגב כך נראה שישראל הסתבכה מעט בעקבות הפרשה עם נורבגיה. עיתוני נורבגיה דיווחו אתמול בהרחבה על כך ששרון חשף פגישה של פרס עם אבו-עלא בשגרירות הנורבגית בתל-אביב.

דובר משרד החוץ באוסלו קסטן קלאפסוויק אף אמר כי הוא יוצא מנקודת הנחה שישראל מאזינה לשיחות בשגרירות הנורבגית ובדירת השרד של השגרירה מונה יול. בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות, ואמרו כי ישראל אינה עוסקת בציתות לשגרירויות, וכי אינה פוגעת בחסינותם של הדיפלומטים. "אלה הן טענות מגוחכות שאין להן כל יסוד", הוסיף שר החוץ סילבן שלום.

בהכנת הידיעה השתתפו אליהו זהבי (סקנדינביה), אריק בנדר ומנחם רהט
http://www.maariv.co.il/cache/ART633458.html

ציון
חבר מתאריך 17.12.03
761 הודעות 17:32 21.01.04

18. בכיוון הנכון...

אני יותר בקטע של ערבים ומוסלמים, אין לי מודיעין פנימי...
פריצקי הוא שר התשתיות ולכן מעורב בנושאי תשתיות.
האם לחץ בעד קניית גז ממצרים או מהרש"פ זה נושא רגיש?
ומה לגבי רעידות אדמה וחיפוש נפט?
מספיק רגיש?
ואספקת חשמל לרש"פ?
http://www.mni.gov.il/heb/static/message_2003_11_17_cont.htm
ואחריות על מקורות המים - מספיק רגיש?


ג'ובאני רוסו
חבר מתאריך 12.11.03
362 הודעות 14:52 21.01.04

הפלשתינים : ''שר X הוא חבר שלנו בממשלה'' !!!

http://www.maariv.co.il/cache/ART633458.html
שימו לב רבותיי! הפלשתינים אומרים ש"שר X הוא חבר שלנו בממשלה".
מעריב לא מציין את שמו של השר.

מיהו השר, לדעתכם?

לא קשה לנחש...

פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"

בימים אלה מסיימת חברת מרחב משא ומתן עם חברת החשמל על התוכנית לייבא גז טבעי ממצרים, ביחד עם שותפים מצריים.
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2936677_184,00.html

ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר התשתיות, בנימין בן אליעזר, סיכמו בפגישה שקיימו ביום רביעי שעבר, לבחון את האפשרות לרכוש גז פלשתיני מהקידוחים הימיים שביצעה חברת "בריטיש גז" בים מול חופי עזה, בתמורה לאספקת חשמל ומים לפלשתינאים, דבר שישראל מספקת בין כה וכה.

שר התשתיות אמר בפגישה, כי ההפשרה ביחסים עם הפלשתינאים וההתפתחויות החיוביות ביחסים איתם בעקבות פסגת שארם, מאפשרים לבחון מחדש את החלטת הממשלה שלא לרכוש גז פלשתיני מעזה. ככל הידוע לא דחה שרון את ההצעה על הסף.

בריטיש גז, בעלת הזכויות במאגרי הגז הפלשתיניים בעזה, מבקשת למכור בישראל גז טבעי בשווי של כ-3.5 מיליארד דולר. אם יוסכם בין ישראל לבריטיש גז לרכוש גז פלשתיני, תניח בריטיש גז צינור גז ימי ממאגרי הגז הפלשתינאים לחוף אשקלון.

דוברת משרד התשתיות מסרה בתגובה, כי אכן הצעת שר התשתיות נידונה עם ראש הממשלה בפגישה שקיימו בשבוע שעבר. לא ניתן היה לקבל תגובה ממשרד ראש הממשלה.

הארץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/539628.html


הכל היה סגור.....תודה לך אהוד ברק = גינוסר = פרס
גדוורה"מ שרון הוא בסך הכל קבלן משנה של שמעון פרס !!!!

תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט סוךףף
https://rotter.net/forum/gil/5319.shtml

10:29 | 15.5.2005 תמרה לב

בית המשפט המחוזי בירושלים החל באחרונה בחקירות של עדי התביעה בפרשת "קרטל הגז", שנה לאחר שהרשות להגבלים עסקיים הגישה את כתב האישום נגד חברות הגז ונגד שורה של מנהלים ובכירים בהן, ושבע שנים מאז שנפתחה החקירה.

הראשון שנקרא על ידי המחלקה המשפטית של הרשות לעלות על דוכן העדים היה מנהל סניף אמישרגז באזור השרון אפי אלמוג. אלמוג, לפחות בינתיים, עמד בציפיות וסיפק את הסחורה.

אלמוג סיפר לבית המשפט בפירוט כיצד נפגשו סוכני חברות הגז בתדירות גבוהה ועל בסיס קבוע כדי לחלק ביניהם את הלקוחות ברחבי הארץ ולמנוע אפשרות של תחרות. כמו כן הוא תיאר כיצד הוסכם בין החברות "להפסיק את המלחמות", הן מול הלקוחות הקיימים, והן מול הקבלנים שייצגו את הלקוחות החדשים הפוטנציאליים של חברות.

לפני כשנה הגישה הרשות להגבלים עסקיים כתב האישום נגד חברות הגז הגדולות - פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז - ונגד שורה של מנהלים בכירים בהם שמות כמו: מודי בן ש"ך שהיה מנכ"ל פז וצבי מור שהיה באותה תקופה מנכ"ל דורגז ועימו גם שמואל דנקנר מבעלי השליטה בחברה, המוגדר בכתב האישום כמי שהיה מנהל פעיל בדורגז.

על פי כתב האישום, בין השנים 97-'94' החברות קיימו ביניהן קרטל ונמנעו מלקיים תחרות. כתב האישום מייחס לחברות הגז שלושה אישומים שונים כאשר העיקרי שבהם הוא תיאום וחלוקת שוק הגז לצרכנים הפרטיים. קרטל זה, כך נטען, התחלק לשלושה הסדרים. הסדר אחד התייחס ללקוחות הקיימים של החברות, ולפיו חברה אחת לא תפנה ללקוחות של חברה אחרת בהצעה לספק להם שירות במחיר זול יותר, ואף לא תסכים לקבל לטיפולה לקוח השייך לחברה אחרת.

הסדר השני, על פי הנטען, מתייחס ללקוחות חדשים; גם כאן נטען כי חברות הגז חילקו ביניהן את הלקוחות החדשים בתיאום מלא. הסדר שלישי מתייחס למצב שהיה בעבר, לפיו כדי לזכות בהתקשרות עם קבלן שדרכו ניתן להתקשר עם לקוחות ביחידות דיור חדשות, היו חברות הגז משלמות לקבלנים סכומי כסף לא מבוטלים. על פי האישומים, ההסדר השלישי כלל הסכמה להפסיק לשלם כסף לקבלנים ולהתחיל לגבות מהם כסף עבור כל יחידת דיור חדשה.

אלמוג מתייחס בעדותו לכל אחד מההסדרים האלו. כך, בקשר ללקוחות הקיימים של חברות הגז מעיד אלמוג:

שאלה: אמרת שקיבלת בהקשר הזה של הסיכום הנחיה שלא לקבל לקוחות קיימים ממר מוצ'ניק ומר הורוביץ. מה הם אמרו לך בהקשר הזה?

"הוא אמר לי שחברות הגז כולן סיכמו ביניהן שאין להעביר לקוחות קיימים בין חברה לחברה, אין חטיפות".

ביחס להסכמה להפסיק לשלם כסף לקבלנים כדי לזכות בלקוחותיהם, מעיד אלמוג כי "בתקופה הראשונה, המלחמות בין החברות הוותיקות היו בנושא של מתן תשורה-כסף לקבלנים כדי לקבל חוזים ולחתום על חוזים עם אותם קבלנים".

מה החלטתם כדי להפסיק את המלחמות?

"החלטנו שבעצם החברות פז גז, פטרול גז, סופר גז ואמישרגז יפסיקו לשלם לאותם קבלנים אלא להיפך, לגבות על אותן יחידות דיור תשלום במידה ואנחנו נחתום איתם".

ואולם את העדות המפורטת ביותר נתן אלמוג ביחס לחלוקת הלקוחות החדשים. אין זה מפתיע, שכן לביצוע הסדר שכזה היה צורך בפעילות משותפת ותיאום בין החברות - בחינה שוטפת של השטח, מיפוי יחידות הדיור החדשות שנבנות ותיאום של חלוקת הלקוחות בין החברות כדי לקיימו. וכך מספר אלמוג:

הזכרת שנפגשת עם סוכנים של חברות גז. מה היתה מטרת הישיבות האלה?

"מטרת הישיבה היתה לרכז את כל נושא הבנייה באזור השרון להכניס לאיזה פול ולחלק את היחידות האלה לצורך חלוקה לכל חברות הגז באופן שווה, רבע לכל חברה".

למה הכוונה פול?

"היינו בעצם מרכזים את כל כמות הבנייה שהיתה באזור השרון והיינו מחלקים רבע לכל חברה".

....

דיברת על סיורים, מי השתתף בדיוק בסיורים האלה?

"בסיורים השתתפו סוכנויות מפטרול גז, סופר גז, פז גז, דור גז ואמישרגז".

לצורך מה היו הסיורים האלה?

"הסיורים היו כדי למפות את תחילת הבנייה של קבלנים באזור השרון ולהביא אותם לפול לצורך חלוקה על פי האחוזים שנקבעו בין ההנהלות של כל החברות".

באיזה אופן הם הובאו לפול?

"אנחנו עשינו סיורים משותפים. יצאנו מכפר סבא לצורך מיפוי בשני רכבים ואספנו את כל הקבלנים שנמצאים בשטח עם כמות יחידות הדיור. התכנסנו באחד המשרדים, בעיקר בכפר סבא בפטרול גז אצל משפחת כץ. ..ותוך כך חילקנו את יחידות הדיור לפי האחוזים לכל חברה וחברה".

כל כמה זמן היו סיורים כאלה?

ת.אם זה היה בדחיפות, פעם בשבוע. בדרך כלל פעם בחודש, תלוי בצורך".

ומה קרה כשקבלנים ניסו לפרוץ את החומה ולפנות עצמאית לחברות הגז כדי לקבל מחיר יותר טוב? על כך מעיד אלמוג:

אם קבלן שאמור להיות שייך לפי החלוקה לחברה מסוימת היה פונה אליך?

"אם היה לוקח הצעות מחיר והיה פונה אליי והוא שייך אליי הייתי גובה ממנו 50 דולר"...

אם היה פונה אליך קבלן שהיה אמור להיות לא שלך?

"הייתי מעלה לתעריף לא הגיוני עד לרמה של 150 דולר ליחידת דיור ויותר כדי שלא יסכים להצעה. כלומר כדי לדחות אותו".

למה נהגתם כך?

"כי לא היתה תחרות, כי סיכמנו בין כולם, זוהי הנחיה שנפלה עלינו מלמעלה...".

חשוב לציין שחקירתו הראשית של אלמוג טרם הסתיימה וכי הוא טרם נחקר בחקירה נגדית על ידי פרקליטי הנאשמים, אשר יש לשער יפעלו לערער את מהימנותו של אלמוג ולהציג את מניעיו בעדות. המשכה של החקירה צפוי להתקיים בעוד כחודש.

את הרשות להגבלים העסקיים ייצגו בדיון עוה"ד שרון קיסר, איריס אכמון, ודוד גדעוני; את פזגז ונושאי המשרה שלה מייצגים עוה"ד נתי שמחוני ואלינור שרבני ממשרד אדרת שמחוני ושות' ועוה"ד צבי אגמון, תמר בזק-רפפורט ומיכל כהנא-לוי ממשרד צבי אגמון ושות'; את אמישראגז ונושאי המשרה בה מייצגים עוה"ד נבות תל צור ולירון בנצור ממשרד כספי ושות', ועוה"ד רובי בכר ותמר תורג'מן ממשרד פישר, בכר, חן ושות'; את סופרגז ונושאי המשרה שלה מייצגים עוה"ד ניב זקלר עפר ארגוב וערן זך ממשרד ויינשטוק, זקלר ושות'. את דורגז ונושאי המשרה מייצגים עוה"ד יוסי לוי וליויאן סגל ממשרדו; את שמואל דנקנר מייצגים עוה"ד דן שיינמן ונוית נגב.

מי ומי בכתב האישום

כתב האישום המתוקשר בפרשת קרטל הגז מופנה נגד ארבע חברות הגז הגדולות, וכן נגד 15 נושאי משרה בכירים בחברות באותה התקופה: יחד עם חברת פזגז נאשמים גם מרדכי (מודי) בן ש"ך ששימש אז כמנכ"ל החברה, פנחס בידרמן - מנהל השיווק שלה עד 97' והחל מאותה שנה מנכ"ל החברה ויואב זכאי - מי שהיה מנהל המכירות של החברה.

יחד עם חברת אמישראגז מופיעים בכתב האישום רפי פרדיס - הבעלים והמנכ"ל של החברה באותה תקופה, אייזק מרצ'ניק - ששימש מנהל התפעול של החברה, שמעון הורביץ - שהיה מנהל השיווק ואריה שטקל - שהיה מנהל האגף המסחרי שלה.

יחד עם חברת סופרגז נאשמים גם צבי תגר - ששימש כמנכ"ל החברה, משה אולדק - מנהל השיווק והתפעול, רוני רותם - ראש ענף מכירות וישראל אנגל - חשב החברה.

בדורגז - שהיתה באותה תקופה בשליטת משפחת דנקנר, נאשמים במעורבות בקרטל דוד שזר - שכיהן כיו"ר הנהלת החברה, צבי מור - אחד מבעלי השליטה בה ששימש כמנכ"ל, גדעון בנסקי - מנהל בחברה ושמואל דנקנר - שמוגדר בכתב האישום כבעל מניות ומנהל פעיל בחברה.

כתב האישום מפריד בין ארבעת המנהלים, בן ש"ך מפזגז, פרדיס מאמישראגז, תגר מסופרגז ודנקנר מדורגז, לבין יתר הנאשמים. המנהלים אינם מואשמים כמי שנטלו חלק פעיל באותן פגישות שבהן גובשו ההסדרים הכובלים וחלוקת השוק, אלא בכך שבהיותם מנהלים בחברות ידעו, או לפחות היו צריכים לדעת על הנעשה בחברות, ולא מנעו את ביצוע הקרטל.

שלושה אישומים עולים מכתב האישום. הראשון, מתייחס לפעילות הנאשמים ביצירת קרטל בתחום אספקת הגז לשוק הביתי. אישום שני מייחס לנאשמים - למעט ארבעת המנהלים ולמעט שמעון הורביץ וישראל אנגל - חלוקת לקוחות בתחום המסחרי התעשייתי ברחבי הארץ. האישום השלישי מתמקד בפעילות באזור ירושלים, ובניסיון לצרף את חברת הגז הקטנה גזגל לקרטל; ניסיון שעל פי כתב האישום נכשל.

תזכורת:

תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5319&omm=0&viewmode=threaded

53. הקשר של מוטי זיסר לפרשה פריצקי..........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5319&omm=53&viewmode=threaded

54. ניצב בדימוס גבי לסט יחקר בפרשת פריצקי !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5319&omm=54&viewmode=threaded

גבי לסט ואסף חפץ הודיעו לאריה אבנרי שהוא מועמד לחיסול
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6549&forum=gil&omm=0

לפני זמן קצר הסתיימה התכנית בערוץ 99 - כנסת ישראל בנושא:
הטרוף המתמשך במחירי הנפט- סיבות"

להלן תמצית הדברים שאמרה:
גב' דליה זליקוביץ מומחית לאנרג' ונפט באוני' תל-אביב.

מצ"ב קישור לאשכול לחומר רב בנושא:
תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5319&omm=0&viewmode=

נפט – זה לא כמו כל מניה או קומודטי- זה משאב טבע

ייתכן שהמחירים ירדו בטווח הקצר, אבל הנפט לא ישוב להיות זול כשהיה כי הוא משאב מתכלה

שינויים במחירים

המחיר הממוצע לחבית נפט גולמי "סל אופ"ק" בתחילת העשור הוא באזור של 10-15 דולר.

הגיע בסוף - 2000 ל- 27.60 דולר

ב- 2001 ל- 23.12 דולר

2002- ל- 22.57 דולר.

מחיר הנפט זינק בשנה האחרונה בקרוב ל-60%.

במונחים ריאליים – שיא- אך עדיין נמוך באופן משמעותי ממחיר השיא של משבר האנרגיה של סוף שנות ה-70, כאשר טיפס לרמות המקבילות ל-90 דולר של היום.

סיבות:

1. משאב מתכלה, ביקוש גובר מול היצע קטן – מעריכים כי בעולם ישנם עתודות נפט של טריליון חביות -1000 מיליארדים, שיספיקו בקצב הזה ל- 40 שנה בלבד.

2. הביקוש קשיח- וצריכה בזבזנית לנפט ומוצריו (לא בעיות באספקה) בעולם ובארה"ב ביקוש לחימום עלה ב- 14% יותר, קירור, כמות טיסות, הובלה ימית- צים – גם שם עליות בביקושים

3. ביחד עם צמיחה ענקית בביקושים- מוגברת בסין ובהודו - הצמיחה הזאת מוזנת מתהליכי הצמיחה הכלכלית המרשימים בסין ובמזרח הרחוק

4. שינויים במפת שואבי הנפט – אופק ירדה ב-4% ורוסיה ניצלה זאת, ונצואלה וארה"ב-העלו

5. טכנולוגיות חדשות – החיאת שדות מיובשים, עומקים חדשים- יקר יותר- אבל כדאי ברמות מחירים של

למעלה מ-30$ לחבית

6. ספקולנטים ואנשי נבואה כמו גולדמן זאקס מיום חמישי- 105 $

אנליסטים סוברים כי מחירי הנפט עשוים להגיע ל-60 דולר לחבית בשבועות הקרובים, ולהישאר ברמתם הגבוהה זמן מה, בשל הביקוש הגלובלי הגדל, היכולת המוגבלת של היצרנים להרחיב את הייצור בקלות,

וכוונתן של מדינות אופ"ק, האחראיות על כ-40% מאספקת הנפט הגלובלית, לשמור על הייצור ברמתו הנוכחית. כלומר לא להעלות בהרבה את המכסות- קרטל

שינויים באוגוסט- - פוליטיים- הסיבות קצרות הטווח מוכרות: חוסר השקט בוונצואלה, הבעיות של חברת הנפט הרוסית יוקוס והמלחמה בעיראק. – העלו אז. אחר כך זה נתפתר- והמחיר ירד

סין

ביקושים גבוהים מהצפי בסין. הביקוש לנפט בסין יהיה גבוה ב-33% מהתחזית הקודמת, מכיוון שהצניחה הצפויה בביקוש לנפט לצורך הפעלת גנרטורים לא התממשה בפועל.

במצב הזה מתפתחת תחרות על ההיצע המוגבל אותה מובילים המשקים הצומחים כאשר סין מובילה.

סין שצורכת רק 8% מהנפט הגולמי העולמי - אחראית ל-‏37% מהגידול בצריכת נפט גולמי ב-‏4 השנים האחרונות

הצמיחה הכלכלית בסין ''האשמה'' העיקרית בכך בשנה האחרונה עלו מחירי הנפט בעולם ביותר מ-‏25% (עליה של 12$ לחבית

הצמיחה של המשק הסיני היתה בשנת 2004 בשיעור של 9.5% בשנת 2003 צמח המשק ב-9.1%.

המשק הסיני יצר עודף מסחרי- יצוא גדול מיבוא- של יותר מ-32 מיליארד דולר בשנה שעברה-

היבוא צמח ב-36% ליותר מ-560 מיליארד דולר

היצוא צמח ב-35.7% ליותר מ-593 מיליארד דולר.

משמעות עצומה על סחר הימי מסין. היקף הגידול בתנועת המכולות בנמלים –הוכפל ב-3 שנים

נמלי סין ב-10 ימים הם גומרים את המכסה השנתית של שלושת נמלי ישראל

ומה בעתיד? ע"פ בנק ההשקעות סמית ברני, אומרת שבשנת 2005 יגדל ההיקף בעוד 20%

ב-2006 ב-18% וב-2007 כמו ב-2008 ב-15% בכל שנה, כלומר גידול של 90% בארבע השנים.

אחד התחומים שצומח במהירות (כ- 67% בשנה האחרונה) הוא יצור ציוד לתחנות הכוח ולכן סביר להניח שהצמיחה של יצור האנרגיה תמשך בשנים הבאות.

מה שצריך לעשות זה לחשוב קדימה. 20 שנה נראות כמו זמן ארוך, אבל הן זמן קצר.

חברות מתכננות את העסקים שלהן לפי הדו"ח הכספי הבא,

פוליטיקאים חושבים על הבחירות הבאות,

אנשים פרטיים רוצים לגמור את החודש.

צריך להגביר את המודעות. מהבחינה הזאת, משברים קצרי-טווח, כמו עליית המחירים שמתרחשת עכשיו, הם הזדמנות להגביר את המודעות לכך שצריך לפתח מקורות אנרגיה חלופיים, במקום הפחם והנפט".

בגלל שהמחירים עולים, אנשים מתחילים להשתמש יותר בגז טבעי או באנרגיה סולרית, למשל?

"בהחלט כן, בעיקר באירופה. יש הרבה אנשים באירופה שהעלייה במחירי נפט בפירוש משמחת אותם. באירופה יש תעשייה משגשגת של טחנות רוח מודרניות ומשוכללות שמייצרות ומוכרות חשמל זול ונקי. כשמחירי הנפט עולים, יצרני הטחנות חוגגים.

מכיוון שבאירופה יש אלטרנטיבה לנפט, התעשיינים, ואפילו הצרכנים הפרטיים, לוקחים את המחירים בחשבון, וכשהמחירים עולים הם משתמשים בבנזין פחות.

גם בישראל התחלנו להשתמש בגז טבעי. האם משבר הנפט יאיץ זאת?

אבל השינויים התכנוניים בארץ הם איטיים מאוד ולא קשורים למשבר כזה או אחר.

אנחנו משק מאוד קטן, וישראל לא תקבע את עתיד משק האנרגיה בעולם.

בעיה בקבלת טכנולוגיות חדשות.

חושבים שזה פחות טוב.

תהליכים ארוכי טווח- שצריך לחשוב עליהם אתמול.

עד כאן, תמצית הדברים שאמרה גב' דליה זליקוביץ מומחית לאנרג' ונפט באוני' תל-אביב.

להלן הבסיס לדברים שאמרה גב' דליה זליקוביץ

יש גורמים מאיצים להעלאת המחיר, ויש גורמים ממתנים

מתחילת השנה עלה מחיר הנפט ב-53% על רקע החשש שמפיקי הנפט והמזקקים שלו יתקשו לעמוד בביקוש למוצריו, כולל בנזין, דיזל ודלק לחימום (סולר).

ההערכה היא שבתחום הכלכלי הטרור לא יצליח למוטט מערכות, או לפגוע בצורה רצינית בצמיחה. יתכן ובחודשים הקרובים תהיה זהירות גדולה יותר מצד משקיעים, ויתכן והסנטימנט הצרכני ייפגע, אך בסך הכל, ישנו מעין תסריט על פיו הם פועלים.

במהלך שנות האינתיפאדה בישראל ראינו שווקים פיננסים אשר התרגלו לחיות בצל פיגועים. אירופה וארה"ב עוברים, אולי, תהליך דומה. אלא שבעניין זה יש שתי שאלות אשר נותרו ללא מענה היום, ויחלוף זמן עד שניתן יהיה לדעת את התשובה להן.

בכללי- הבורסות ייצבו את עצמן, והשפעת הפיגועים היתה זמנית בלבד

הסיבות להמשך העליה- לא בגלל עירק ולא בגלל הפיגועים

המאיצים

1. התבהרות נזקי "דניס" פגעה בכ-445 מתקני זיקוק והשביתה כ-96% מכוח הייצור היומי של מפרץ מקסיקו סופת ההוריקן "דניס" ששככה, ייצרה נזקים מצטברים לחברות הביטוח בהיקף מצטבר של 1-5 מיליארד דולר.

2. אחמד זאכי ימאני: "מחיר חבית של 100 דולר אינו רחוק מהמציאות"

על פי החוזים העתידיים הנסחרים בבורסת הסחורות בניו יורק, מחירי הנפט עלולים לנסוק ל-80 דולר לחבית עוד השנה. משקיעי החוזים הללו מהמרים על כך שמדינות אופ"ק לא יוכלו לשאוב די נפט כדי לקזז השפעה של הפרעה כלשהי באספקתו.

3. ארגון OECD של הכלכלות המפותחות בעולם הנמיך במאי את תחזית הצמיחה העולמית שלו לשנה זו ולשנה הבאה, בין היתר בגלל מחירי הנפט.

הממתנים-

הבריטים לימדו את העולם איך שומרים על קור רוח.

לונדון היא מרכז פיננסי גלובלי לא פחות חשוב מניו יורק. כספים רבים ובורסות שונות פועלות בה. ההחלטה לא לסגור את הבורסה למניות היתה הרת גורל ונראה שהתקבלה בתבונה. הכסף דיבר וגימד את ההשלכות ההרסניות של הכוונות הנפשעות של המרצחים שתכננו את האירועים.

1. הכלכלה העולמית- נמצאת היום בצמיחה שהולכת ונחלשת. באירופה הצמיחה ירדה ל-1.3% וצפויה להמשיך לדעוך במידה ומחירי הנפט יישארו ברמתם הגבוהה.

בסין- הממשל עושה מאמצים להחליש הצמיחה המואצת על ידי מגבלות נדל"ן ותעשיה והעלאות ריבית.

הריבית בארה"ב- עומדת כיום על 3% וביחד עם רמת מחיר גבוהה לחבית צפויה להאט את קצב הצמיחה מ-4.5% ב- 2004 ל-3.5% ב-2005. כל אלו מורידים את הביקוש לנפט.

2. תחליפים-מאז תחילת מגמת העליות בתחילת 2002 החלו מדינות רבות לנצל תחליפי נפט שעד אז לא הייתה להם כדאיות כלכלית - וברגע שמחיר הנפט חצה את רמת 30$ לחבית נוצרה כדאיות לנצלם. בנוסף לכך התחילו לשאוב נפט מבארות שעד אז לא היה כדאי כלכלית להפעיל

3. רזרבות- יצרניות הנפט שואבות במלא הקצב( למעט ערב הסעודית- ירידה מתל"ג של XXX) תהליך זה צפוי, בסופו של דבר, ליצור עודף היצע שיוריד את המחיר לחבית.

5. המלחמה בטרור- המלחמה בעירק עדין לא נסתיימה אולם היא איננה מחריפה. נראה כי הטרור העולמי נמצא בהפוגה. עלייתו לשלטון של אחמדינג'ד באיראן לא צפויה לשנות את המאזן. להערכתנו איראן לא שונה מכפי שהייתה קודם.

6. הדולר- הולך ומתחזק ומייקר את מחיר הנפט שרואים כולם מלבד האמריקאים. בזמן שמחיר הנפט עלה והדולר ירד, מול רב המטבעות, מדינות רבות לא ממש הרגישו את עלית מחיר הנפט. כיום המצב הוא שהם מרגישים עליה כפולה, גם במחיר החבית וגם בירידת ערך המטבע וזה צפוי להוריד את הביקוש. כמו כן להערכתנו הדולר לא צפוי להיחלש בקרוב.
8. קרנות גידור וספקולנטים -הנפט עולה גם בגלל רכישות של קרנות גידור-עם סיכונים גבוהים- וספקולנטים שיממשו רווחים כשיבינו כי הבסיס הכלכלי לעלית המחיר נעלם או מתמתן.

פריצקי דיבר על-

שר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, על הסכם מדיני עם מצרים לאספקת גז טבעי לישראל במסגרת העסקה שתיחתם תרכוש חברת החשמל גז טבעי ממצרים למשך 15 שנים לפחות, בסכום כולל של 2.5 מיליארד דולרים.

הפתרון נמצא באמצעות מכירת הגז לחברה פרטית (EMG) שבשליטת המיליארדר חוסיין סאלם, מקורבו של מובארק, ובהשתתפות איש העסקים יוסי מימן. ואולם ישראל לחצה לחתום על "הסכם מדיני" שיקנה מטרייה ממלכתית של מצרים וישראל להבטחת אספקה סדירה של גז לחברת החשמל. לבסוף נמצא הסדר: לא "הסכם מדיני" בין שתי ממשלות אלא "מזכר הבנות"מעורפל.

__

https://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=498399&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

עלות ייצור החשמל בתחנת הכוח הפרטית שתקים חברת האחים עופר במישור רותם תהיה גבוהה מעלות הייצור בתחנות כוח זהות של חברת החשמל - כך עולה מדברים שאמר בסוף השבוע שעבר מנכ"ל משרד התשתיות, אלי רונן. פער העלויות צפוי לייקר את תעריף החשמל לציבור שקובעת רשות החשמל.
הסיבה לפער היא, שמחיר הציוד להקמת תחנת הכוח שתרכוש חברת האחים עופר מיצרן טורבינות הגז, חברת סימנס, יהיה גבוה יותר מציוד זהה שרוכשת חברת החשמל מיצרני טורבינות הגז. חברת החשמל נהנית מיתרון לגודל ברכישת ציוד מיצרנים בהשוואה ליצרנים קטנים. עתה נמצאת חברת החשמל בשלבי הקמה של שמונה טורבינות גז זהות לזו שתקים חברת האחים עופר ברותם. סיבות נוספות לפער: עלות גיוס ההון במגזר הפרטי גבוהה יותר מזו של חברת החשמל, והתשואה שמקבל היצרן הפרטי על ההון גבוהה מזו שמקבלת חברת החשמל.

לפני שבועיים אישרה ועדת המכרזים הבין-משרדית לייצור חשמל פרטי בראשות סגן החשב הכללי במשרד אוצר, דוד גרשונוביץ, את זכייתה של חברת האחים עופר במכרז במישור רותם. הוועדה החליטה להכיר לאחרים עופר בתעריף חשמל הנגזר מהשקעה בתחנת הכוח של כ-248 מיליון דולר, הנמוך ב-50 מיליון מדרישתה המקורית. בכך נמנע הפרש מחירים גבוה עוד יותר בין עלות ייצור החשמל של האחים עופר לעלות הייצור של חברת החשמל.

תחנת הכוח בהספק 370 מגאווט - כ-3.5% מכושר הייצור הכולל של חשמל בישראל - מתוכננת להתחיל בייצור החשמל ב-2007. לדברי רונן, ספק אם ניתן יהיה לעמוד בלוח זמנים זה.

חברת האחים עופר מסרה בתגובה כי תעריף החשמל שתמכור תחנת הכוח הפרטית במישור רותם לצרכני קצה - מפעלי תעשייה, מרכזי מסחר וצרכנים פרטיים אחרים - יהיה נמוך מתעריף החשמל של חברת החשמל.

מקורות במשק החשמל אמרו בסוף השבוע שניתן להבין מתגובת האחים עופר, כי ההכנסות מהחשמל שימכרו לציבור באמצעות חברת החשמל יסבסדו את מחיר החשמל שיימכרו ישירות לצרכני הקצה הפרטיים. על פי תנאי המכרז במישור רותם, החשמל שתייצר תחנת הכוח הפרטית יימכר לחברת החשמל, אך לאחים עופר ניתנה גם אופציה לספק חשמל ישירות לצרכני קצה.

האחים עופר זכו במכרז הממשלה להקמת תחנת כח פרטית ב-1.23 מיליארד ש"ח
תהיה זו תחנת הכח הראשונה בישראל שאינה שייכת לחברת החשמל; התחנה תוקם בשיטת ה-B.O.T; משרד התשתיות: מדובר באבן דרך חשובה לפתיחת משק החשמל לתחרות במקטע הייצור

מאת: אלונה קורן | עודכן: 17:48 19/10/2004

וועדת המכרזים הבינמשרדית, המשותפת למשרדי האוצר והתשתיות הלאומיות בראשות דוד גרשונוביץ מאגף החשב הכללי באוצר, הודיעה היום (ג', 19.10.04) לקבוצת O.P.C של האחים עופר על זכייתה במכרז להקמת תחנת כח פרטית במישור רותם, בהיקף של כ-381 מגה וואט ובהשקעה כספית של כ-1.23 מיליארד שקלים.

החשב הכללי באוצר, ד"ר ירון זליכה, אמר כי בעקבות דרישת וועדת המכרזים, הופחתה הצעת המחיר שנתנה החברה בשיעור ניכר ביחס להצעה המקורית שהוגשה, וזאת כתנאי לזכייה במכרז. הפחתה זו הינה בעלת משמעות כספית של כ-220 מיליון שקלים.

הוזלת מחירי החשמל

זליכה הוסיף כי ייצור החשמל באמצעות גז טבעי צפוי להוזיל משמעותית את עלויות הייצור, להקל בכך על כניסת יצרני חשמל פרטיים למשק, להגביר את התחרותיות במשק ולהביא להוזלת מחירי החשמל.

מנכ"ל משרד התשתיות, אלי רונן, אמר כי החלטה זו הינה אבן דרך חשובה לשינוי המבני במשק החשמל המהווה שער לפתיחת משק החשמל לתחרות במקטע הייצור, אותה מקדמים משרדי האוצר והתשתיות מזה מספר שנים.

בהצעה המעודכנת צירפה קבוצת O.P.C את דירוג חברת מעלות לאג"ח החברה (AA-), וכן מכתב מחברת חיתום גדולה המעיד על נכונותם של גופים מוסדיים להשתתף במימון הפרויקט.

תחנת הכח הפרטית שתוקם תייצר חשמל בשיטת המחזור המשולב (מחז"מ) בגודל של 370-490 מגה וואט, ותיבנה במישור רותם על קרקע שתקצה לצורך כך המדינה.

התחנה תוקם בשיטת ה-B.O.T (ר"ת Build Operate Transfer). לפי מתכונת זו תחנת הכח תתוכנן, תמומן, תתופעל ותתוחזק ע"י הזכיין לתקופה של 25 שנה, שבסופה תועבר תחנת הכח למדינה.

החשמל שייוצר במתקן ימכר לחברת החשמל ויוזרם לרשת החשמל הארצית, כאשר התשלום לזכיין יבוצע ע"י חברת החשמל באופן הכולל מרכיב תשלום קבוע עבור זמינות החשמל בתחנה (Capacity), וכן מרכיב תשלום משתנה עבור כמות החשמל שתסופק בפועל (Engry).

לפי מתכונת המכרז, חברת החשמל תתקשר במישרין מול הזכיין, אשר יפעל מכח רישיון לייצור חשמל שינתן לו ע"י משרד התשתיות. כמות החשמל שתימכר למערכת תותאם לצריכה הכלל ארצית בהתחשב בביקושים.

תחנת הכח הראשונה שאינה שייכת לחברת החשמל

במשרד האוצר מציינים כי החלטת ועדת המכרזים תביא להקמתה של תחנת הכח הראשונה בישראל שאינה שייכת לחברת החשמל. "צעד זה מהווה למעשה את יריית הפתיחה של פתיחת מקטע ייצור החשמל לתחרות. כניסת יצרן חשמל נוסף למשק הינה בעלת חשיבות עליונה, בפרט לאור העובדה שמדובר במשק מונופוליסטי.

זליכה ציין, כי יוקם צוות פיקוח ובקרה בהשתתפות מנכ"ל משרד התשתיות וסגן בכיר לחשב הכללי, שיבטיח את ביצוע הפרויקט ע"פ תנאי המכרז. זאת, בנוסף לפיקוח מטעם חברת החשמל המעוגן במסגרת המכרז.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-56010-00.html?tag=18-34-56

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=0&view

היתרונות ידועים לכל: גז טבעי מזהם פחות את הסביבה, זול יותר לצרכנים ויכול לחסוך למשק הישראלי מיליארדי דולרים. אז למה הוא עוד לא כאן? בגלל התערובת הרגילה של תככים, אינטרסים וביורוקרטיה מזגזגת. כך הצליחו ממשלות ישראל לתקוע במשך שנים את פרויקט התשתית הגדול ביותר במדינה
גדעון עשת ונורית פלתר

ההתחלה היתה באמצע שנות ה-90'. הסכמי אוסלו נחתמו, שמעון פרס פינטז על מזרח תיכון חדש, ושר האנרגיה דאז, גונן שגב, חתם על הסכם כוונות (שלא מומש) לרכישת גז טבעי מקטאר שבמפרץ הפרסי.

איך אמור היה הגז להגיע מקטאר לציון? מוציאים את הגז מבאר בקטאר, דוחסים אותו עד שיהיה לנוזל, ומסיעים אותו במיכליות לאילת. שם מזרימים את הנוזל למתקן שהופך אותו לגז, ואת הגז דוחפים בצינורות לרחבי ישראל. בזמנו זה נחשב לעסק מצוין.

כלכלית העסקה של קטאר גרועה בהשוואה לגז טבעי שלא צריך לעבור תהליך של הנזלה והחזרה לגז. גז בצינור, שיגיע במישרין מהמאגר לתחנת הכוח, הוא שעומד מזה שנתיים על סדר היום, לאחר שמול חופי דרום ישראל נמצא גז טבעי במאגרים תת-קרקעיים.

גם אם יתחילו לעבוד מיד, אחרי שחוק הגז החדש יונח מחר על שולחן הכנסת, לא יגיע הגז לצרכנים - חברת חשמל, מפעלי ים המלח, נשר ומתקני התפלת מי הים - בשנתיים וחצי הקרובות. אבל אל דאגה, אין סיכוי שמחר יתחילו לעבוד.

תחילה לשאלה מה טוב בגז? גז הטבעי הוא זול. בערך ב-15% יותר זול ממזוט, וזול כמעט פי שניים מסולר. גז טבעי אטרקטיבי גם משום שהוא גורם לזיהום נמוך יחסית. הפער בחיי אדם בין המצב הקיים, לשימוש בגז טבעי, מוערך ב-1,500 חיי אדם בשנה.

איך הצליחו ממשלות ישראל להרוס את פרויקט התשתית הגדול ביותר והכדאי במדינה?

בקלות. בתככים, באינטרסים, בקרבה לצמרת השלטון, בבירוקרטיה מזגזגת ובאידאולוגיה מטורפת. אבל קודם לכל לחדשות הטובות. בימים אלה הושלמה הנחת צינור ימי משדה הגז של ים-תטיס לתחנת הכוח באשדוד. לפי התכנון הזנת התחנה בגז תחל באוקטובר. אבל באוקטובר 2003 אפשר היה להיות כבר בסוף סיפור, לא בתחילתו.

השדות: מזל שיש לנו שכנים

שדה הגז הישראלי, שחלקו נמצא בבעלות ים-תטיס וחלקו בבעלות ישראמקו, הוא שדה קטן יחסית. 40 טריליון מ"ק גז טבעי שווה ערך לצריכה ישראלית בשבע שנים, או עשר שנים בדוחק. לכולם ברור שצריך עוד גז. רק עם גז ישראלי, ההשקעה בתשתית לא תחזיר את עצמה - אלא במחירים בלתי אפשריים לצרכנים.

למזלנו, יש גז אצל השכנים: מצרים והרשות הפלשתינית. המצרים משחקים בפוליטיקה. יום אחד הם כן מוכנים למכור גז, יום אחר לא. עכשיו גם אין להם כבר גז ליצוא: כל התפוקה נצרכת במצרים. מומחים למצרים מעריכים כי יום אחרי שגז טבעי מהרשות הפלשתינית יזרום לישראל, יחתמו המצרים על חוזה דומה לאספקת גז טבעי.

נשאר הגז של יאסר ערפאת - כך רואה זאת ראש הממשלה, אריאל שרון. לרשות הפלשתינית יש 10% משדה הגז שנמצא מול חופי עזה, ואופציה להגיע לאחזקה של 40%. השדה מול חופי עזה היה, הווה ויהיה בשליטה של גמד עיסקי בשם בריטיש-גז. בריטיש רוצים למכור גז, במיוחד לישראל. הם אפילו הורידו את המחיר והשוו אותו למחיר - הזול יחסית - שנקבע במכרז עם המצרים וים-תטיס. אבל שרון מטיל וטו.

פנינו ללשכת ראש הממשלה ולא קיבלנו תשובות. בעבר טען שרון כי תמלוגים ומסים מהכסף שתשלם ישראל לבריטיש-גז יועברו לרשות, וישמשו למימון הטרור. שרון הוא היחיד שמאמין בטענה הזו. אפילו בנימין נתניהו, שאינו אוהד של הרשות, לא קונה את הטענה. שר האוצר הפלשתיני התחייב כי הכסף הזה - כמו כספי המסים שישראל גובה עבור הרשות הפלשתינית - יעבור ביקורת פומבית ואמריקנית. גם בריטיש-גז מוכנה לתת התחייבות דומה. מכתבים שווים מעט. תנועת הכסף מסבירה מדוע שרון טועה.

מי שמאמין שהרשות הפלשתינית הולכת לטרור וזקוקה לשם כך לכסף, לא יוכל לעצור את הפרויקט: אם ישראל לא תקנה, הגז יימכר למישהו אחר, ועל הכסף הזה אולי לא תהיה ביקורת.

ומה יקרה אם השלטון ברשות יורה לבריטיש-גז להפסיק לספק גז לישראל? על פי הצעת בריטיש-גז, הגז מהשדה הפלשתיני יוזרם בצינור יחיד לאשקלון, ורק משם תצא שלוחה לעזה. לכן, אם הרשות תחליט למנוע אספקת גז לישראל, מה שנראה מפוקפק לחלוטין, גז גם לא יגיע לעזה.

הישראלים: מה הובהר לבריטיש-גז

מאחר שנימוקים ענייניים לאי-רכישת הגז מהפלשתינים נמצאו מופרכים, החלו הרינונים על הצד האפל של העסק. יום אחד הובהר לבריטיש-גז כי ראוי לה לנהל משא ומתן עם איש העסקים הישראלי בני שטיינמיץ. למה? כדי שיהיה להם שותף ישראלי, הסביר מי שהסביר. משהתפוצץ המו"מ הזה, הבהירו לבריטים שראוי לדבר עם יוסי מימן, שותף לזכיון לגז מצרי ומתחרה לבריטים. הרושם הוא פשוט: צריך לשלם למישהו, כדי שראש הממשלה יסיר את הווטו. בשיחה שקיימו עם נתניהו טענו הבריטים כי כנראה שבעניין מעורבים "שיקולים זרים" - אחרת הם מתקשים להבין מדוע לא קונים מהם גז. הבריטים אינם לבד: כל מי שבעסק משתאה מהעמדה הישראלית, אותה מוביל שרון.

יש גם כאלה שחושבים שבכלל לא צריך ספק גז שני. ים-תטיס, למשל. לה נוח המצב הנוכחי, כשהיא הספק היחיד של גז לישראל. לא במקרה, בעיקר על רקע מעורבותו המיוחדת של ראש הממשלה בנושא, ים-תטיס מצאה לה תומכים:

יו"ר חברת חשמל, אלי לנדאו, חברו הקרוב של שרון. לראש הממשלה אין סמכות לעצור הסכם עיסקי בין חברת חשמל ובריטיש-גז. אבל לנדאו, אומרים מקורביו, לא יצא נגד שרון - גם אם הדבר פוגע בחברת חשמל.

שעיה סגל, המציג עצמו כחברו הקרוב של ראש הממשלה, והיה בעבר גם יועץ התקשורת של שרון, מועסק כיום על ידי ים-תטיס: "אני יודע מה חושב ראש הממשלה. לא יהיה גז טבעי פלשתיני בישראל לעולם", הוא אומר.

קובי כץ, שהיה בעבר מנכ"ל משרד התשתיות, תחת אריאל שרון. כיום הוא אחראי על הפרויקט מטעם ים-תטיס. כך ים-תטיס מוכרת את כל הגז שלה לחברת חשמל, וללא ספק גז שני - החברה תגמור את המאגרים שלה והרווח יגיע מהר יותר.

תשתית ימית: הממשלה לא מתחייבת למימון

באחרונה יצאה חברת חשמל במכרז לאספקת צינורות למערכת הובלת הגז הימית שהיא רוצה להקים, ושתספק גז לרדינג בתל-אביב ולחגית בוואדי מילק. חלק זה של מערכת ההובלה הימית יספק רק רבע מהתצרוכת של חברת חשמל, ואפס לכל צרכני הגז האחרים. מדוע לא בונים את מערכת הצינורות?

הסיבה הראשונה היא שאף אחד לא יבנה תשתית כשלא בטוח שיש גז. מכיוון שכרגע בטוח שאין מספיק גז בשדה הישראלי, ושרון מטיל וטו על הגז מעזה - אין משוגע שיסתכן בהנחת תשתית צינורות לפרויקט שיחיה שבע עד עשר שנים בלבד. כאשר אביגדור ליברמן היה שר התשתיות, הממשלה חיפשה משוגע כזה במכרז, ולא מצאה.

הקמת תשתית הובלת הגז עולה כ-400 מיליון דולר. ממשלת שרון הראשונה חשבה שאחרי שהמכרז כשל - אין ברירה, ורק חברת חשמל תוכל להרים את הפרויקט. אבל בינתיים חוקקה הכנסת חוק, שקובע שיצרן או צרכן גז לא יוכלו להקים את התשתית.

אם לחברת חשמל אסור להקים את התשתית, אבל היא היחידה שמסוגלת, הבה נעשה תרגיל, ונשכור את החברה כקבלן בלבד. אבל מי יהיה השוכר? בשביל זה הוחלט להקים עוד חברה ממשלתית, נתיבי גז שמה. כך קבעה ממשלת שרון השנייה, ביוזמת פריצקי ונתניהו. זוהי תמצית הצעת החוק שתונח מחר על שולחן הכנסת.

לחברת חשמל יותר כמעין קבלן לבנות את התשתית הימית, אבל הממשלה לא מוכנה לשאת בהוצאות - כך שבנתיים הפרויקט מוקפא. הממשלה לא מוכנה להתחייב למימון הפרויקט, גם כעקרון (ולכן בונים חברה ממשלתית), וגם כי אין כסף (יש, אבל הוא הולך למטרות אחרות). אז מי ישלם לחברת חשמל עבור בניית התשתית הימית?

מתכננים קומבינה. חברת חשמל תבנה על חשבונה. בתמורה, היא תקבל חוזה מנתיבי גז, לפיו הכסף יוחזר לה באמצעות הנחה על הוצאות השימוש בתשתית שבנתה עבור נתיבי גז. לכאורה זה תקין, אבל הנה שתי הסתייגויות: האחת, זהו תרגיל עוקף תקציב שמאפשר לנתניהו ופריצקי לבנות מתקן ממשלתי בלי לרשום אותו בתקציב. השנייה היא שמי שמשלם על הבנייה בפועל הם צרכני החשמל בהווה, בעוד שמי שייהנה מהתשתית הם צרכני החשמל בעתיד.

תשתית יבשתית: רק לא חברת חשמל

השאלה שנותרת פתוחה היא מי יבנה את התשתית היבשתית להולכת גז. כרגע ברור רק מי לא יבנה אותה: חברת חשמל. זה תמוה - ולו בגלל סיבה אחת. לחברת חשמל יש את האינטרס העיקרי בבנייה מהירה של הצינורות. אם תפעיל מנועים בגז, פסקה רשות החשמל - הגוף הממונה על מחיר החשמל - חלק מהרווח יישאר בחברה ולא יועבר לצרכנים. זו הסיבה שחברת חשמל, עסק נטול רווחים, להוטה לבנות את צנרת הגז במהירות.

את פריצקי זה לא מעניין. הוא הורה לחברה להפסיק את כל ההכנות שעשתה לצורך הקמת התשתית היבשתית. החברה ארזה את כל החומר שהכינה על הצנרת היבשתית בארגזים גדולים, והעבירה אותם למשרד התשתיות. זה טרם שילם כ-2 מיליון שקל לתה"ל וברן-הנדסה, עבור תכנון התשתית.

דחיה של שנה באספקת גז טבעי עולה כ-100 מיליון דולר. במקרה הטוב, גם אם נתיבי גז תתחיל לעבוד מייד ובמהירות, 100 מיליון הדולר הראשונים כבר נגוזו.
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2693058,00.html

חברת החשמל תחדש בימים הקרובים את המו''מ עם קונסורציום הגז
הישראלי-מצרי EMG, במטרה להגיע בתוך כחודשיים לחתימה על הסכם סופי
לאספקת גז טבעי ממצרים. בראש צוות המו''מ של חברת החשמל, יעמוד סמנכ''ל
הכספים והכלכלה, יוסי דביר, שידווח למנכ''ל, ד''ר יעקב רזון.
את קונסורציום EMG צפוי לייצג במו''מ עו''ד ג'יימס בייקר, בנו של שר החוץ לשעבר של ארה''ב.

EMG היא שותפות של קבוצת מרחב (25%­), שבבעלות איש העסקים יוסי מימן,
חברת הנפט הלאומית מצרית (50%­),) ואיש העסקים המצרי, חוסיין סאלם (25%­))
המקורב לנשיא מצרים, חוסני מובארק.
EMG זכתה לפני כשנתיים במכרז
לאספקת גז טבעי לחברת חשמל, אולם המצרים נמנעו עד כה מלהיכנס למו''מ,
ועקב כך קידם בשנה האחרונה משרד התשתיות את רכישת הגז מבריטיש גז.

במרחב מעריכים, שניתן לחתום על חוזה סופי לאספקת גז עם חברת החשמל
בתוך פרק זמן קצר של חודשיים. ככל הידוע, מרחב כבר סיכמה עם חברת
החשמל את רוב התנאים המסחריים לאספקת הגז. מרחב הודיעה בשבוע שעבר
שמצרים מחויבת לאספקת גז טבעי לישראל, והגז המצרי יגיע לחברת החשמל
בתוך כ-18 חודש מרגע החתימה על חוזה האספקה.

רה''מ, אריאל שרון, הכריע שלשום שמצרים תהיה ספקית הגז השנייה לחברת
החשמל, ולא בריטיש גז, בניגוד לעמדת שר התשתיות, יוסף פריצקי. שרון קיבל
את ההחלטה, לאחר שיו''ר חברת החשמל, אלי לנדאו, דיווח כי נרשמה התקדמות
במו''מ עם המצרים, וניתן להגיע עימם להסכם לאספקת גז בתוך פרק זמן קצר.

ספקית הגז היחידה כיום לחברת החשמל היא קבוצת ים תטיס, שבשליטת קבוצת
דלק. ע''פ הסכם שנחתם בשנה שעברה, תספק ים תטיס לחברת החשמל כ-18
מיליארד מ''ק גז טבעי, במשך 11 שנים, בשווי כולל של כ-1.5 מיליארד דולר.
ההסכם בין חברת החשמל למצרים צפוי להיות לתקופה ארוכה יותר: EMG
צפויה לספק לחברת החשמל כ-25 מיליארד מ''ק גז טבעי, לתקופה של כ-15
שנים. שווי העיסקה נאמד בכ-2 מיליארד דולר
http://images.maariv.co.il/channels/2/ART/527/315.html

בריטיש גז מסרה בתגובה רשמית להחלטה, כי ''החברה שמחה שרה''מ קבע
מסגרת של חודש לקבלת תשובה מהמצרים, שלאחריה יקבע את החלטתו בנושא
רכישת גז מבריטיש גז''.

אולם באופן לא רשמי, שוררת בחברה אכזבה עמוקה מהחלטתו של רה''מ, משום שבבריטיש גז האמינו שהם העמידו בפני הממשלה וחברת החשמל את כל הערבויות המתאימות לאספקת הגז הטבעי.

לדברי גורם המקורב לבריטיש גז, ''בריטיש גז היא חברת גז בינלאומית,
שהשקיעה כספים רבים ומאמצים למכור גז לישראל. החברה פועלת ממניעים
כלכליים נטו, ואם ממשלת ישראל לא רוצה לקנות את הגז, בריטיש גז תיאלץ
לשווק אותו למצרים או לאירופה''.

הגורם הוסיף כי ''ההחלטה של רה''מ משרתת בעקיפין את ספקית הגז ים תטיס.
המצרים עיכבו את תשובתם במשך שנתיים, והם לא יספקו גז לישראל כל כך
מהר; מי שירוויח מכך היא ים תטיס שתהפוך למונופול באספקת הגז הטבעי
לחברת חשמל''.

בריטיש גז נכנסה לפעילות בישראל ב-1999, למרות שהחברה מושקעת
במיליארדי דולרים בפרויקטים במדינות ערב. בעקבות הפסדה במכרז לאספקת
גז טבעי לחברת חשמל ב-2001, מכרה בריטיש גז חלק מאחזקותיה בקידוחי גז
בשטח ישראל, והתרכזה במכירת הגז מעזה.

לפי ההערכות, ללא חוזה מול חברת החשמל, שתצרוך כ-70%­ מהגז הטבעי במשק,
בריטיש גז לא תוכל להצדיק כלכלית את עלות פיתוח השדה בעזה, שנאמדת
בכחצי מיליארד דולר. החברה ניהלה בשנה האחרונה מו''מ למכירת גז טבעי עם
מספר גופים במשק, ביניהם קבוצת האחים עופר, אולם גורמים בענף חיפושי
הנפט והגז הביעו אתמול חשש שבריטיש גז תחליט לפרוש מקידוח הגז הגדול גל ''B'' מערבית לחופי חיפה, המתוכנן להתבצע במהלך שנת 2004. בקידוח גל ''B''
יש פוטנציאל לכמויות גז טבעי בשווי של מיליארדי דולרים. בריטיש גז היא
מפעילת הקידוח, ומחזיקה כיום בכ-25%­ מזכויות בקידוח. ההשקעה בקידוח
נאמדת בכ-30-40 מיליון דולר. לדברי הגורמים בענף חיפושי הנפט והגז, ללא
חוזה מול חברתחשמל, אין לבריטיש גז תמריץ לביצוע השקעות נוספות
בישראל.
http://images.maariv.co.il/channels/2/ART/527/294.html

השבועון, היוצא לאור בקפריסין, כתב כי במכתב ששיגר החודש לעמיתו הישראלי, התייחס יו"ר החברה המצרית, איברהים סלאח, לחידוש המשא ומתן בין חברת החשמל של ישראל לבין "חברת הגז של מזרח הים התיכון" (EMG), וציין כי החברה המצרית שבה ומדגישה את החלטתה לייצא גז טבעי דרך EMG באמצעות הצינור הימי שמקורו באל-עריש.

במכתבו ליו"ר חברת החשמל, אלי לנדאו, ציין סלאח, כי החברה המצרית תספק עד שבעה מיליארד מ"ק לשנה, למשך 20 שנה.

EMG היא חברה משותפת ש-60 אחוז מבעלותה בידי חברת הנפט המצרית, 20 אחוז בידי קבוצת
"מרחב" הישראלית, ו-20 אחוז הנותרים בבעלות איש העסקים המצרי חוסיין סאלים.

ל-ynet נודע כי החברה החלה אתמול להזרים את הגז הטבעי משדותיה שמול חופי אשקלון למתקניה באשדוד. גורם במשרד התשתיות: ייתכן שבימים הקרובים יוחל בהזרמת הגז לחברת החשמל
תני גולדשטיין

חברת ים תטיס החלה אתמול להזרים גז טבעי ליבשה. כך נודע ל-ynet.

החברה, בשליטתו של איש העסקים יצחק תשובה, השלימה לאחרונה את בניית הצינור, באורך 30 ק"מ, המוליך את הגז שהיא שואבת בים התיכון ליד אשקלון, למתקניה באשדוד.

לפי שעה, טרם החלה החברה להזרים את הגז למתקני חברת החשמל. על פי ההסכם בין ים תטיס למשרד התשתיות וחברת החשמל, אמורה החברה להתחיל להזרים את הגז לחברת החשמל עד לתחילת שנת 2004, בשבוע הבא. בחברה לא הגיבו לידיעה.

גורם במשרד התשתיות מסר, כי אם דחיסת הגז במתקני ים תטיס תפעל כשורה, תתחיל הזרמת הגז לחברת החשמל בימים הקרובים.

הזרמת הגז החלה לאחר משרד התשתיות החליט השבוע לתת אישור ראשוני לצנרת הגז, באורך 30 ק"מ, שהקימה שותפות ים תטיס משדותיה שמול חופי אשקלון אל תחנת הקבלה של חברת החשמל. צינור זה הוקם על-פי התקן האמריקני.

גזיוני ההולנדית פרשה

אתמול (ב') הודיעה במפתיע החברה ההולנדית גזיוני, המנהלת והמפקחת את הפרויקט, וכן המפעילה העתידית של הצנרת הימית של חברת החשמל, למשרד התשתיות, כי היא מבקשת לפרוש לחלוטין ממעורבותה בפרויקט, שבו יושקעו בשנים הקרובות מאות מיליוני דולרים.

על פי פרסומים בתקשורת, החלטת החברה ההולנדית לפרוש מהפרויקט באה לאחר שמשרד התשתיות החליט כי לא כל הפרויקט יהיה מבוסס על התקן ההולנדי, וחלק מהפרויקט יהיה מבוסס על התקן האמריקני.

גזיוני אמורה היתה לסכם סופית בימים הקרובים עם משרד התשתיות את הפעלת הצנרת הימית, שאמורה להקים בשנה הקרובה חברת החשמל, בהשקעה של 100 מיליון דולר. צנרת זו תמשיך גם לתחנת הכוח רדינג בת"א ולאיזור עתלית, ומשם בצינור יבשתי אל תחנת הכוח חגית שביוקנעם. גזיוני אמורה היתה להפעיל את הפרויקט במשך שנתיים לפחות תמורת 3 מיליון דולר בכל שנה. לאור פרישתה של גזיוני, יילאץ משרד התשתיות לבחור קבלן חדש לביצוע הפרוייקט.

במשרד התשתיות מעריכים, שלא יהיה עיכוב משמעותי בפרויקט הגז, למרות פרישת גזיוני. אתמול פורסם כי המשרד כבר החל לנהל מגעים עם חברות אירופיות אחרות, המתעניינות בהחלפת גזיוני הן בניהול הפרויקט והן בהפעלת הצנרת הימית.

(23.12.03, 11:11)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2847110,00.html

תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5319&forum=gil&omm=0

המכשול המרכזי של אספקת הגז הטבעי בישראל הוא ההולכה היבשתית, כך אמר היום יו"ר ועדת הכלכלה, שלום שמחון, בדיון שזימן בהתפתחויות בשוק הגז הטבעי. חברות הגז מצידן הודיעו כי הן מוכנות להשתתף בביצוע מערכת ההולכה. נמרוד נוביק מקבוצת מרחב אמר כי "החברה תהיה מוכנה לקחת על עצמה ביצוע חלקים ממערכת ההולכה". גדעון תדמור, מנכ"ל ים תטיס, אמר כי החברה "תעמיד כל סיוע כדי להקים את מערכת ההולכה". נציגת חברת בריטיש גז ציינה כי החברה הציעה ידע וכסף לביצוע ההולכה לגזר, רמת חובב וים המלח.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, אמר כי תהליך הכנסת הגז לישראל היה רצוף כישלונות ויש ללמוד ממנו לקחים עתידיים. בסקירתו אמר יצחקי כי התקבלה ההחלטה על התוואי הימי וכי חברת ההולכה תתחיל בעבודתה כדי לקלוט את ספק הגז המצרי. ביוני 2006 תתחיל אספקת הגז ממצריים. יצחקי מסר כי המשפט הראשון שאמר שר החוץ המצרי, אחמד מאהר, לראש הממשלה, היה כי עסקת הגז עם מצריים תתבצע בכל מקרה וההסכם בין המדינות הוא בלתי הפיך.

יצחקי הדגיש כי להסכם אספקת הגז הטבעי ממצריים יש גם היבט אסטרטגי, שכן קשרים כלכליים מחזקים את הקשרים המדיניים. כדוגמא ליציבות היחסים עם מצריים ציין יצחקי את התקדים של הסכם אספקת הנפט, שלדבריו מעולם לא נפגע, גם בתקופות שהיו מתוחות מבחינה מדינית.

ח"כ מלי פולישוק- בלוך דרשה לקבל לידיה את עלויות הנחת הצנרת היבשתית והימית. לדבריה "מדינת ישראל לא לומדת מהנסיון, ונכנסת להרפתקאות יקרות ומסובכות כמו הנחת צינור ימי לאורך כך חופי המדינה".

שר התשתיות יוסף פריצקי הודיע לועדה כי ב- 10/1 תחל אספקת הגז לתחנת הכוח אשכול באשדוד. פריצקי הבהיר כי למדינת ישראל אין התנגדות שיפעלו בה 3 ספקי גז טבעי, שכן ב- 15 השנים הבאות יגדל הביקוש.
נמרוד נוביק מקבוצת מרחב אמר כי "אין זה מעשי להכניס שלושה ספקים, וכי אחד מהם יאלץ להיכנס לשוק רק אחרי חמש שנים".

גדעון תדמור, מים תטיס, קרא למשרד התשתיות לשקול לבטל את התקן ההולנדי שיחול על צינור ההולכה היבשתי. לדבריו ישראל היא המקום היחיד בעולם שבו חל התקן ההולנדי באופן בלעדי, אפילו בהולנד חלים תקנים נוספים. לדבריו החלת תקן איזוטרי תביא לייקור העלויות.

לבקשת נציגת בריטיש גז כי תנתן לה אפשרות למכור גז לתעשייה הפרטית אמר יצחקי כי הממשלה תאפשר ליצרנים פרטיים לקנות ממנה גז. "גם המדינה הפלשתינית שתקום תצטרך גז ומלבדה יש די צרכנים שיצרכו כמויות של גז". גם פריצקי טען כי "כל גוף רשאי להתקשר עם כל חברת גז שירצה ללא התערבות המדינה".

(א"ב)
http://www.a7.org/news.php?id=68698

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

הנחת הצינור בחוף התבצעה בטכנולוגיה חדשנית ומיוחדת, של קידוח אופקי מוכוון, הכולל ביצוע קידוח מחוף הים, בקשת רחבה, עד למרחק של 800 מטר מהחוף, ובעומק של עד 30 מטרים מתחת לפני קרקעית הים.

בטכנולוגיה נמנעת "פציעת" קו החוף בתעלה פתוחה לצורך החיבור החופי של הצינור. הכוונת הקידוח מתבצעת בצורה מדויקת ביותר מהחוף, באמצעות מערכת ממוחשבת מתוחכמת. לקידוח האופקי שהוכן מבעוד מועד על חוף הים, ממערב לתחנת הכוח, הושחל קטע הצינור באורך של כ-800 מטרים, במשיכה, מהחוף. קטע צינור זה יתחבר בסופו של דבר לצינור הגז הטבעי שיונח מאשדוד לרדינג וישלים את הקטע הימי הדרומי של מערכת ההולכה הימית. קוטר הצינור כ- 30 אינצ'.

ב"לידה" צפו מנכ"ל המשרד לתשתיות לאומיות אלי רונן, מנכ"ל חברת החשמל, יעקב רזון ומנכ"ל חברת נתיבי גז דן ורדי.

הציוד המיוחד שבאמצעותו מבוצעים הקידוח ומשיכת הצינור לתוכו, הובא מארה"ב והקבלן המבצע הוא מייקלס, קבלן משנה של חברת הורייזן שזכתה במכרז להנחת צינור הגז הימי.
http://www.a7.org/news.php?id=87472

שוק הגז הטבעי הוא אחד השווקים הצומחים ביותר במגזר האנרגיה העולמי. הביקוש למשאב גדל במהירות, הן לצורכי תעשייה והן לייצור חשמל, ומחירו מאמיר באופן מתמיד. בישראל צפוי מחסור בגז טבעי בתוך חמש שנים, וההזדמנות העסקית גוררת שחקנים חדשים להתעניינות בכניסה למשק הגז הטבעי. אחד השחקנים האלה הוא החברה לישראל, שהיא הלקוח הפרטי הגדול ביותר במשק לגז טבעי.

חוק משק הגז הטבעי אמנם מגביל את יכולתה של החברה לישראל לשלוט במקור המספק גז טבעי למשק, מפני שהיא שולטת זיקוק (בז"ן) - ואולם גם אם יבחרו סמי ועידן עופר לבצע את הרכישה באמצעות החברה לישראל, הרי שצורכי החברות הבנות של הקבוצה, כי"ל ובז"ן, עשויים לבדם לגלם כדאיות כלכלית מספקת לעסקה (ראו מסגרת).

שדה של הזדמנויות

בסוף שנות ה-90 קיבלה BG זיכיון לחיפושי נפט וגז בחופי ישראל. ב-2000 חשפה הקבוצה שדה פוטנציאלי מול עזה. לפי הערכות, השדה - Gaza Marine - מכיל גז טבעי בהיקף של כ-30 מיליארד מ"ק.

בצעד מעורר מחלוקת ויתר ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, על הזיקה הישראלית לשדה, ואיפשר לרשות הפלשתינית להחזיק ב-10% מהזכויות בפרויקט (באמצעות קרן ההשקעות הלאומית). הרשות אף צפויה ליהנות מתמלוגים בשיעור 12.5% מההכנסות, המוערכות ב-4 מיליארד דולר.

מתוקף זיכיון שהוענק ל-BG מטעם הרשות, הקונצרן מחזיק כיום ב-90% מהזכויות בפרויקט. עם פיתוחו של השדה יופחת שיעור אחזקתו של הקונצרן ל-60%, לטובת CCC, חברת תשתיות פרטית בבעלות משפחת ח'ורי, משפחה לבנונית נוצרית. CCC מחזיקה בתחנת הכוח של עזה ותקבל 30% מהזכויות בפרויקט.

לאחר כעשור של דיונים עקרים שניהלה BG למכירת הגז שבמאגר לישראל (ראו מסגרת) הודיעה החברה בינואר האחרון על הפסקת המשא ומתן ועל סגירת משרדיה בישראל. ל-TheMarker נודע כי עם פרסום ההחלטה הביעו גורמים זרים ומקומיים עניין ברכישת חלקה של BG בשדה.

לפני כשנתיים ניהלה שותפות ים-תטיס המתחרה, שבבעלות קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י (47%), משא ומתן מתקדם לרכישת חלקה של BG בשדה - ואולם זה טרם הבשיל לכדי הסכם. השותפות ביקשה להיכנס לנעליה של BG במבנה האחזקות של המיזם העתידי תמורת תשלום פיצויים בגין השקעות BG בקידום הפרויקט.

בקבוצת BG הכחישו את הדברים. בחברה לישראל הכחישו כי מתקיימים מגעים עם BG לרכישת חלקה בשדה הגז מול עזה. בחברה הוסיפו וטענו: "אין שחר לידיעה שעל פיה פנתה הקבוצה לגורמים ממשלתיים באשר למתן ערבויות". עם זאת, ציינו בקבוצה, "החברה לישראל נזקקת ותזדקק בעתיד למקורות גז טבעי, בהיותה צרכנית אנרגיה גדולה במפעלי הקבוצה ובתחנות הכוח המתוכננות, ולפיכך היא נערכת ותיערך למציאת מקורות אנרגיה למיניהם".
http://realestate.themarker.com/ibo/misc/printFriendly.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20080511_982196.xml

תזכורת:

תת-אשכול: 1. שווי הגז שברח העניק לרוצחינו הוא 10 מיליארד!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5319&omm=1&viewmode=

קשר הגז ,פרק שני בעלילות גינוסר והחבר ערפאת
https://rotter.net/forum/gil/5319.shtml#106

צחנת אוסלו - גינוסר, ברק, רובינשטיין
https://rotter.net/forum/gil/5319.shtml#107

אשכול ראשי:

תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5319&omm=0&viewmode=

__________________

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

@ תגובת קאצ"א לכתבה: "בחברה סירבו להגיב!!"

מצ"ב הקישור לכתבה במעריב מהיום !!
http://images.maariv.co.il/cache/ART512884.html

מבחן התוצאה.
פ"ש

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

גזפרום מציעה לספק גז טבעי מרוסיה, דרך צינור גז,
תת ימי בחלקו, שיעבור מטורקיה לישראל. החברה הרוסית
הודיעה לפני מספר חודשים, כי תהיה מוכנה להקים את
תשתית הולכת הגז הטבעי בישראל, בהשקעה של כ 300-400
מיליון דולר, במקרה שתשתלב באספקת גז טבעי למשק
בישראל.

מקור: מעריב עסקים, יום ג, ידיעה מאת ליאור ברון.

הערה: שלא יספרו לכם המושחתים השונים כי אין ברירות
אחרות לספק גז טבעי נוסף (חוץ מהישראלי) חוץ ממובריקסטן
או עראפתיסטן.

חיזוק הקשר הכלכלי עם רוסיה וטורקיה נראה לי קצת יותר
מוצלח וחשוב מחיזוק דיקטטורות ערביות.