גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #5539 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 5539   
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   00:02   17.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

מאיר שמגר: עו''ד אלי זוהר פסול מלכהן כיועמ''ש..  

 

לממשלה במקומו של היועמ"ש הנוכחי אליוקים רובינשטיין !!

@ להלן: הכתבה בגלובס !!

ידיעה שיפוטית: המחלוקת העקרונית בין היועמ"ש לאלי זוהר בפרשת אוברקוביץ' הוכרעה השבוע בנוק אאוט
וגם: השופטים דליה דורנר, מרים נאור, וסלים ג'ובראן היו ההרכב היחיד שאייש השבוע את אולמות ביהמ"ש העליון.

עינת ברקוביץ' 16/10/03 13:50

ייצג את רה"מ? פסול
לפני שוועדת חוקה, חוק ומשפט בחרה בשבוע שעבר בח"כ גדעון סער כנציגה לוועדה לבדיקת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, היא ניהלה דיון עקרוני בהשתתפות נשיא העליון בדימוס, מאיר שמגר.

שמגר, כידוע, עמד בראש הוועדה הציבורית שניסחה את הכללים החדשים לבחירתו של היועץ המשפטי לממשלה והח"כים ביקשו לברר את עמדתו בשורה של עניינים. ח"כ יולי תמיר, למשל, ביקשה לדעת "האם עלה העיקרון של אי תלות של היועץ, במובן שכתנאי הוא מעולם לא היה מי שייצג את ראש הממשלה?"

שמגר: "זה מפורט בתוך הדברים".

תמיר: "עצם היותו של מועמד כזה, זה פוסל אותו מהתפקיד?"

שמגר: "ודאי".

אחר כך, שמגר ריכך קצת את הדברים והסביר שהעניין לא כתוב מפורשות
בדו"ח כי מדובר בהיבט פרטני ו"יכולות להיות הרבה סיטואציות שפוסלות אדם", כשהוועדה לא יכולה לחשוב מראש ולהתייחס לכל אחת מהן.

"אנחנו דיברנו על העקרונות הפוזיטיביים, שהוא צריך להיות עצמאי
במחשבתו וכן הלאה", סיכם.

זוהר, בנוק אאוט

המחלוקת העקרונית בין אליקים רובינשטיין לאלי זוהר בפרשת אוברקוביץ' הוכרעה השבוע בנוק אאוט.

בג"צ, מפי הנשיא אהרן ברק, דחה את בקשתו של היוע"מ להוסיף ולדון
בעתירה שדרשה את הדחתו של אוברקוביץ', חרף מותו של האחרון.

רובינשטיין חשב שבג"צ יכול וצריך לתת פסק דין עקרוני, מבלי לגעת בעובדות הספציפיות הנוגעות למת.

אלי זוהר, בשם דירקטוריון חברת החשמל, חשב שבג"צ לא יכול להמשיך את הדיון בפרשה. ראשית, כי העתירה הפכה תיאורטית; שנית, כי לא ניתן להפריד בין העניין העקרוני לספציפי; ושלישית כי אפשר לחכות להזדמנות אחרת לדיון בנושא העקרוני.

ביום שני החליט ברק לדחות את בקשת רובינשטיין, כשהוא מאמץ, אחת לאחת, את טענות זוהר. רובינשטיין, בשלהי כהונתו, מקפיד לשמור על רוח ספורטיבית: "אנו מכבדים כמובן את החלטת בית המשפט", נאמר בהודעת דובר משרד המשפטים, יעקב גלנטי.

מה נחה, מה

בימים שמערכת המשפט כולה נהנית מפגרת הסוכות, משאירה מאחוריה אולמות משפט ריקים ומסדרונות שוממים, יש מי שממשיכים כרגיל. השופטים דליה דורנר, מרים נאור, וסלים ג'ובראן היו ההרכב היחיד שאייש השבוע את אולמות בית המשפט העליון. הם ישבו בשני תיקי בג"צ, שעניינם תביעה להורות למשטרה לאפשר לעותרים לעלות להר הבית. שתי העתירות נדחו,
פסקי דין ניתנו במקום.
http://www.globes.co.il/serve/

@ להזכירכם/ן: מצ"ב כל החומר בגילוי מסמכים בפרשת מינויו
של היועמ"ש לממשלה מיום הכרזתו של אליוקים על סוף דרכו בתפקידו
הנוכחי בכלל ועו"ד אלי זוהר כמועמד מוביל בפרט...

209. שר המשפטים דאז צחי הנגבי מינה ועדה שתבחן.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=209&viewmode=
200. שופט עליון גבריאל בך לשעבר היועמ''ש לממשלה....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=200&viewmode=
108. שני דירקטורים של חב' ''אוסם'' מועמדים מובילים!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=108&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  עו''ד אלי זוהר המועמד המוביל לתפקיד מייצג את פילוביץ שחף 17.10.03 01:01 1
     halemo מפרסם את נסיבות חטיפתו של טננבאום פילוביץ שחף 18.10.03 13:43 6
         מחר תפורסם ההחלטה בעניין פרסום פרשת טננבוים פילוביץ שחף 21.10.03 19:29 9
             בית המשפט העליון הודיע היום כי ניתן לפרסם.... פילוביץ שחף 22.10.03 11:09 12
                 השופטים דחו פה אחד את עתירת משפחת טננבוים!! פילוביץ שחף 22.10.03 12:49 13
                     קייס עובייד: נכד של ח''כ ערבי בשירות החיזבלה פילוביץ שחף 22.10.03 13:18 14
                         גורם ביטחוני: אלחנן הוזהר זמן קצר לפני חטיפתו פילוביץ שחף 22.10.03 13:31 15
                         הסבא של קייס עובייד................ פילוביץ שחף 22.10.03 14:02 16
                             האיראנים חקרו את טננבאום ושלחו אותו........ פילוביץ שחף 23.10.03 02:16 18
                                 המשטרה חושדת: טננבוים נחטף במהלך עסקת סמים פילוביץ שחף 23.10.03 02:18 19
                                     ידידתו של טננבאום: ''הוא רימה את כולנו'' פילוביץ שחף 23.10.03 10:09 20
                                         ''קידום טננבאום - מחדל נורא'' פילוביץ שחף 23.10.03 10:36 21
                                             אלחנן טננבוים= אריה מזרחי= שמעון פרס= נשק !! פילוביץ שחף 23.10.03 11:14 22
                                                 החובות ההימורים והקשר האירני................. פילוביץ שחף 23.10.03 16:12 24
                                                     חשיבותו של הקשר האיראני............... פילוביץ שחף 23.10.03 16:41 25
                                                         גולשים שואלים והעיתונאי יוסי מלמן משיב....... פילוביץ שחף 23.10.03 17:04 26
                                                             האופציה הנוספת של החיזבאללה במקרה ו....... פילוביץ שחף 25.10.03 17:36 27
                                                                 טננבאום תפש טרמפ על פרשת החיילים החטופים!! פילוביץ שחף 27.10.03 17:08 54
                                                                     48 טייסים שנפלו בשבי אומרים לא לדיראני !!! פילוביץ שחף 29.10.03 20:26 67
                                                 חשיפה: קשר הנשק לשטחים של קייס עובייד !! פילוביץ שחף 20.11.03 10:51 129
                                                 אלחנן טננבוים ויו''ר תעש עשו ביחד עסקים פילוביץ שחף 04.04.04 08:21 237
                                                     ''כשמזרחי השתחרר מהצבא, הוא הקים חברה עם טננבוים'' פילוביץ שחף 12.05.08 16:24 247
                                     החיזבאללה התכוונו לחטוף גם את השר לשעבר גונן שגב ..... פילוביץ שחף 18.04.04 21:19 238
                         ח''כ ויו''ר הועדה לסמים איוב קרא:''עיסקת השבויים...... פילוביץ שחף 27.01.04 19:48 184
                         אחותו של קייס עובייד הושעתה מתפקידה כמורה פילוביץ שחף 24.05.05 15:43 243
         ''המקור'': מדוע התבצעה עסקת שחרורו של אלחנן טננבוים? (*) פילוביץ שחף 09.04.14 09:47 250
     סוכן המוסד אלחנן טננבאום, חוזר הביתה / Halemo פילוביץ שחף 29.01.04 20:19 186
         החקירה מתחילה - מה הנזקים שגרם טננבאום = בגידה במולדת!! פילוביץ שחף 01.02.04 01:11 187
             פרשת טננבאום - מהחמורות בתולדות ישראל !! פילוביץ שחף 18.02.04 15:55 199
                 ערוץ 1: מתגבר החשד שטננבאום ביים את חטיפתו בראש אחד.... פילוביץ שחף 18.02.04 22:43 200
                     גורם ביטחוני בכיר: ``חקירתו של אלחנן טננבוים תסתיים !! פילוביץ שחף 19.02.04 10:45 201
         מה סיפר טננבוים ?? פילוביץ שחף 20.02.04 10:09 202
         אלחנן טננבויום = נחום מנבר = אשר קרני הישראלי שנעצר.... פילוביץ שחף 21.02.04 14:22 204
             מי חושש מחקירת טננבאום...?? פילוביץ שחף 21.02.04 16:56 205
                 דיווח: מתגבשת עסקה בין המדינה לטננבוים פילוביץ שחף 24.02.04 20:51 210
                     יוסי מלמן מהארץ: ספק אם המדינה תסכים לעסקת הטיעון !! פילוביץ שחף 25.02.04 01:21 211
                         מו''מ לעסקה בין טננבאום לגורמי החקירה והתביעה !! פילוביץ שחף 25.02.04 05:11 212
                             השר אורלב: לבטל עיסקת הטיעון עם טננבוים פילוביץ שחף 25.02.04 19:00 213
                     היועמ''ש לממשלה: ''מזוז אישר להגיע להסדר עם טננבוים'' פילוביץ שחף 25.02.04 20:55 214
                         חשד: אלחנן טננבוים אמור היה לקבל מליון דולארים עבור.... פילוביץ שחף 27.02.04 00:46 215
                         דיווח: הושגה עיסקה בין אלחנן טננבוים והמדינה !! פילוביץ שחף 27.02.04 00:54 216
                             טננבוים הודה: יצאתי לדובאי לעסקת סמים !! פילוביץ שחף 29.02.04 13:04 225
                                 ''אלחנן טננבוים ממשיך לשקר'' ........... פילוביץ שחף 01.03.04 01:08 226
                                     המאהבת של טננבוים: הוא נטש את הילד שלנו !!! פילוביץ שחף 02.03.04 08:34 229
                 האם טננבאום הסגיר סודות פרוייקט סודי ביותר שהופקד בידו? פילוביץ שחף 27.02.04 06:44 217
                     ח''כ אילן ליבוביץ':העסקה המתגבשת עם טננבוים-''בעייתית!! פילוביץ שחף 27.02.04 13:04 218
                         דן מרגלית: ''מפלטו של הנבל'' !! פילוביץ שחף 28.02.04 03:56 221
                             רס''ן יוסף עמית/מודיעין 504 - לבנון = סמים = ריגול !! פילוביץ שחף 28.02.04 14:24 222
                     שם הקוד : הדייר הצפוני = אלחנן טננבויים הבוגד !!! פילוביץ שחף 14.10.04 17:20 240
                         כהן איש המוסד לשעבר: ''טננבוים היה צריך להתאבד בשבי'' פילוביץ שחף 15.10.04 02:56 241
                 האם נשיא המדינה שיקר לעם ישראל כשחתם על חנינת הרוצחים?? פילוביץ שחף 28.02.04 22:51 223
                     ח''כ איוב קרא קורא להקים ועדת חקירה למחיר הדמים ששולם... פילוביץ שחף 01.03.04 21:11 227
                         ''מעריב'': חותנו של טננבוים היה שותף לעסקי שרון !! פילוביץ שחף 03.03.04 09:25 230
                         ח''כ רן כהן ממ.ר.צ דורש ועדת חקירה ממלכתית........ פילוביץ שחף 03.03.04 10:52 231
             מה הקשר בין העילמותו של שי אייזנברג-לבין פרשת טננבוים?? פילוביץ שחף 27.02.04 16:40 219
  היועמ''ש לממשלה רובינשטיין, חוטא ומחטיא !! פילוביץ שחף 17.10.03 18:47 2
     פתח דבר-הקדמה לספר הנ''ל...................... פילוביץ שחף 18.10.03 07:01 3
         תוכן העניינים של הספר הנ''ל................... פילוביץ שחף 18.10.03 07:25 4
     מכל מלמדי השכלתי: ''ספר שמגר''............... פילוביץ שחף 18.10.03 10:33 5
     סקופ: הוגשה תלונה במטרה נ' היועמ''ש לממשלה!! פילוביץ שחף 26.10.03 13:05 32
         חני זיו היא לוחמת נוקשה. מידע שהעבירה בשעתה פילוביץ שחף 26.10.03 13:50 33
         מי את הסופרת חני זיו....?? פילוביץ שחף 26.10.03 14:50 34
             מבקר המדינה: ציטוט מדו''ח ה-50 למדינה=בני קשת פילוביץ שחף 26.10.03 16:18 35
                 קובץ הנחיות של היועמ''ש לממשלה................ פילוביץ שחף 26.10.03 16:22 36
                     פסק הדין שפסק בית משפט המחוזי: השופטת פלפל... פילוביץ שחף 26.10.03 16:35 37
                         היועמ''ש לממשלה בפרט ומשרד הבטחון בכלל מתעללים פילוביץ שחף 26.10.03 20:52 42
         תלונה נוספת הוגשה באותו מעמד על ידי........ פילוביץ שחף 26.10.03 19:35 41
             מי גרם להפסדים ?? פילוביץ שחף 30.10.03 12:21 73
  מי יחליף את רובינשטיין האם עו''ד גבריאלה שלו?? פילוביץ שחף 19.10.03 08:40 7
     הסקופ פורסם באתר ליכודניק:שני שמאלנים מועמדים פילוביץ שחף 19.10.03 18:19 8
         היועץ המשפטי לממשלה אלי זוהר לא יוכל להתקרב פילוביץ שחף 23.10.03 16:02 23
             שר המשפטים תומך באלי זוהר וביורם טרובוביץ' פילוביץ שחף 30.10.03 19:48 75
                 מה שדרוש זה....''יועץ משפטי חזק'' !!! פילוביץ שחף 30.10.03 19:54 76
                     יוזמה חדשה: אישה לתפקיד היועמ''ש לממשלה !! פילוביץ שחף 16.11.03 15:01 120
                         פנייה לועדת בך: עו''ד טורבוביץ/ לא מתאים !! פילוביץ שחף 18.11.03 06:26 122
                             מסכימים שיורם טורבוביץ הוא איש ברוך כישרונות, פילוביץ שחף 27.11.03 02:36 144
                                 שגרירה חדשה באו''ם: פרופ' גבריאלה שליו פילוביץ שחף 27.06.08 09:32 248
     חדש חד''ש, אירגון בצלם מגייסים בנים ובנות לשרות לאומי (*) פילוביץ שחף 16.09.13 08:48 249
  ''סחבת מכוונת מונעת השלמת החקירה'' פילוביץ שחף 21.10.03 23:24 10
     ''כך הוזנחו הפליטים''......היהודים !! פילוביץ שחף 22.10.03 05:41 11
  כתב אישום נגד טל זילברשטיין=העמותות של ברק!! פילוביץ שחף 22.10.03 15:21 17
  רובינשטיין ממליץ להעביר את ניצב מזרחי מתפקידו פילוביץ שחף 25.10.03 20:12 28
     ראש אגף החקירות, מזרחי. ''פעל בסמכות מלאה''!! פילוביץ שחף 25.10.03 21:01 29
         רובינשטיין חכם................. פילוביץ שחף 26.10.03 06:11 31
             היועץ: להדיח - המשטרה: אין ראיות....... פילוביץ שחף 27.10.03 07:37 44
     מסמך היועמ''ש להדחת ניצב מזרחי - להורדה כאן פילוביץ שחף 26.10.03 16:55 38
         סיכום והחלטה - תיק מח''ש 2403/02 ככתבו וכלשונו פילוביץ שחף 26.10.03 16:59 39
             היועמ''ש לממשלה כתב לפני שנה למזרחי מכתב...... פילוביץ שחף 31.10.03 10:39 83
     מזרחי צוטט ועדנה ארבל גיבתה אותו............. פילוביץ שחף 26.10.03 19:17 40
         מזרחי שמר על זכות השתיקה,סירב להשיב על חלק... פילוביץ שחף 27.10.03 02:22 43
             שיטות של מקרתיזים מצד אחד וק.ג.ב מצד שני..... פילוביץ שחף 27.10.03 09:50 46
                 משה מזרחי ולהקת המעודדות... מאת אמנון דנקנר פילוביץ שחף 27.10.03 10:26 47
                     ''אהרונישקי, אל תגן על מזרחי'' פילוביץ שחף 27.10.03 12:16 48
                         ועכשיו: ''ארבל נגד רובינשטיין!!'' פילוביץ שחף 27.10.03 13:45 50
                             פרשת מזרחי = קו 300 = לבון/עסק הביש !! פילוביץ שחף 27.10.03 17:55 55
                                 הנגבי: פרשת מזרחי חמורה כמו פרשת קו 300...... פילוביץ שחף 27.10.03 23:55 56
                                     ניצב מזרחי וביה''ד הארצי לעבודה כמשל רע!! פילוביץ שחף 28.10.03 18:41 58
                                         משל ונמשל = תיבת פנדורה = משה מזרחי/עדנה ארבל פילוביץ שחף 29.10.03 05:51 60
                                             ליברמן קורא להעמיד לדין את הפרקליטה ארבל!!! פילוביץ שחף 29.10.03 13:10 63
                                 תיק מזרחי = תיק אפרסק = הדחת המפכ''ל הרצל שפיר פילוביץ שחף 31.10.03 01:11 79
                                     השופטת מ.בן-פורת: ''אני מאמינה בניקוי אורוות'' פילוביץ שחף 31.10.03 01:32 80
                         למה אף אחד/ת לא מזכיר כיצד מזרחי קיבל את..... פילוביץ שחף 29.10.03 04:53 59
                             היום דיון דחוף בועדת חוקה חוק ומשפט...... פילוביץ שחף 29.10.03 06:14 61
                                 70% מהחומר לא היו רלוונטים לעניין החקירה.... פילוביץ שחף 29.10.03 13:26 64
                                     מזרחי העדיף את זכות השתיקה !!! פילוביץ שחף 29.10.03 13:41 65
                                         רובינשטיין למזרחי תפרוש...ומזרחי דחה את ההצעה פילוביץ שחף 01.11.03 00:02 88
                                 להלן: פרוטוקול הדיון מאתר כנסת ישראל..... פילוביץ שחף 29.10.03 18:54 66
                                 שר המשפטים לפיד זימן את רובינשטיין וארבל פילוביץ שחף 01.11.03 16:23 90
                                     מחר דיון דחוף נוסף בועדת חוקה בפרשת מזרחי.... פילוביץ שחף 01.11.03 16:31 91
                                         הדיון בוטל כי פרקליטת המדינה ביטלה את הופעתה פילוביץ שחף 01.11.03 20:40 93
                                             ח''כ מיכאל איתן שלח מכתב בעניין ביטול הופעת... פילוביץ שחף 03.11.03 11:57 97
                                                 ''מעדיף משטרה פחות יעילה אבל שומרת חוק'' פילוביץ שחף 03.11.03 12:46 98
                                                 ח''כ איתן מגייס חברי כנסת כדי לכפות על ארבל!! פילוביץ שחף 16.11.03 20:24 121
                                                     היום דיון בועדת הכנסת: תיקון סעיף 106א לתקנון פילוביץ שחף 19.11.03 07:08 128
                                                     פרקליטת המדינה עדנה ארבל מדברת לראשונה פילוביץ שחף 22.11.03 17:57 134
                                                         ארבל מונתה כמ''מ היועמ''ש לממשלה עד למינוי הבא פילוביץ שחף 11.12.03 22:08 163
                                             הבוקר דיון דחוף בועדת חוקה = ניצב משה מזרחי!! פילוביץ שחף 05.11.03 04:05 107
                                                 מדוע ענת סבידור תחילה...?? פילוביץ שחף 07.11.03 20:08 111
                                                 היום דיון דחוף נוסף בפרשת מזרחי בועדת חוקה !! פילוביץ שחף 12.11.03 00:54 114
                                                     להלן פרוטוקול הדיון לישיבה מה - 12.11.2003 פילוביץ שחף 24.12.03 05:26 174
         הגנתו של גילת על תמלול ציטוטים לאנשים פוליטים פילוביץ שחף 27.10.03 13:06 49
             הקרב הגדול באמת זה בין ידיעות למעריב......... פילוביץ שחף 27.10.03 15:09 51
                 המשך הכתבות במעריב:''ארבל נגד רובינשטיין..... פילוביץ שחף 27.10.03 15:45 52
                     המשך מעריב:''היועץ נ' מזרחי- מסמך !!'' פילוביץ שחף 27.10.03 16:49 53
                         שר המשפטים לפיד יגשר בין רובינשטיין לארבל!! פילוביץ שחף 29.10.03 22:00 68
                             רובינשטיין מאשים את ארבל !!! פילוביץ שחף 29.10.03 22:35 69
                                 !! ההאזנות הסתר נועדו להפלת נתניהו ב - 99 !! פילוביץ שחף 29.10.03 23:42 70
                                     נתניהו/בחירות 99 = שרון/בחירות 2003-2005 !! פילוביץ שחף 31.10.03 10:15 82
                                         ''תיק שרון ייסגר מחוסר ראיות''.............. פילוביץ שחף 31.10.03 11:55 84
                                             אמיר אורן-הארץ:כותב על עלילותיו של רובינשטיין פילוביץ שחף 01.11.03 14:05 89
                                                 הפעם רובינשטיין טעה, וארבל צודקת ............ פילוביץ שחף 02.11.03 16:12 95
     מכתב פרקליטות המדינה ליועץ המשפטי בנושא...... פילוביץ שחף 29.10.03 12:46 62
         YNET תוקפים: מניפולציה של ''הפרשה'' !! פילוביץ שחף 30.10.03 00:40 71
             ניצב משה מזרחי ''זכאי'' להליך ראוי !! פילוביץ שחף 30.10.03 19:36 74
                 מארג הפשע ............ פילוביץ שחף 30.10.03 22:44 77
                     עברת מזרחי - מהחמורות במשטר דמוקרטי !! פילוביץ שחף 30.10.03 22:49 78
                         תצהירו/Affidavit של סטינסלב יאז'מסקי..... פילוביץ שחף 31.10.03 08:16 81
                             יעקב נמרודי הגיש תלונה/קובלנה נגד משה מזרחי פילוביץ שחף 03.11.03 14:18 100
                                 עתירה: להעמיד לדין פלילי את ניצב מזרחי פילוביץ שחף 18.11.03 20:45 124
                                     ארכי- ניצב מזרחי = עדנה ארבל !! פילוביץ שחף 25.01.04 05:47 183
                                 בית משפט העליון דחה את עירעורו של נמרודי!! פילוביץ שחף 12.09.04 10:57 239
                             חשד בפרקליטות: החוקר יזמסקי הופעל .......... פילוביץ שחף 16.11.03 05:11 117
                                 סטניסלאב יזמסקי וגניבת תמלולי האזנות הסתר פילוביץ שחף 16.11.03 05:16 118
                                     עמותת אומ''ץ תובעת להשמיד התמלילים האסורים פילוביץ שחף 07.12.03 23:28 158
                             ארבל לוחצת על מזוז, תזוז יאלללה תבטל את החסינות של..... פילוביץ שחף 17.02.04 09:49 194
                             ''הרצח שלא היה'' : מיכאל צ'רנוי = עדנה ארבל = משה מזרחי פילוביץ שחף 20.02.04 22:21 203
                                 הספין של מזרחי........... פילוביץ שחף 22.02.04 17:26 206
                                     הפרקליטות בועטת כדי לטרפד מינויים = משה מזרחי !! פילוביץ שחף 23.02.04 07:17 207
     מרד הפרקליטות מאת עוד'' יחיאל גוטמן:חוק וסדר!! פילוביץ שחף 31.10.03 23:12 87
     הדיון בעתירה להעמיד את מזרחי לדין נערך אתמול בבג''ץ !! פילוביץ שחף 17.02.04 10:55 196
         השימוע של מזרחי יערך ב-19.3.2004 בפני המפכ''ל !! פילוביץ שחף 17.02.04 10:59 197
             (*) מזרחי ביצע פעילות עבריינית גם נגד הנשיא קצב (*) פילוביץ שחף 02.03.04 07:10 228
             מלוא הארץ ציתותים פילוביץ שחף 06.03.04 05:44 232
             היום השימוע של ניצב/ראש אח''ק משה מזרחי בפני המפכ''ל..... פילוביץ שחף 09.03.04 07:30 234
                 השימוע של מזרחי התחיל היום אחה''צ, נמשכת הסחבת לשימוע !! פילוביץ שחף 10.03.04 05:53 235
     השר עזרא הדיח את מזרחי מתפקיד ראש אגף החקירות פילוביץ שחף 21.11.04 20:55 242
     משה מזרחי העיד במשפטו של דוד אפל 10/03/08 פילוביץ שחף 15.03.08 19:55 245
         ניצב בדימוס משה מזרחי: עיתון שלם לא הרפה ממני כשניהלתי פילוביץ שחף 16.03.08 14:00 246
  ''כוחותינו יורים על כוחותינו'' פילוביץ שחף 26.10.03 05:53 30
     חרפת עיתון הארץ מאת אמנון דנקנר !! פילוביץ שחף 31.10.03 13:15 85
         הקול קולה של ארבל מאת עיתונאי מסויים מעריב !! פילוביץ שחף 31.10.03 13:37 86
             אמנון אברמוביץ' מנהל מלחמת מאסף נגד היועץ.... פילוביץ שחף 02.11.03 15:39 94
                 ''מערכות המשפט'' מאת: ד''ר חיים משגב !! פילוביץ שחף 03.11.03 14:42 101
                     ידיעות אחרונות = מזרחי נ' מערב = מעריב....... פילוביץ שחף 04.11.03 21:14 104
         עורך עיתון הארץ מרמרי משיב לשאלות גולשים.... פילוביץ שחף 25.11.03 14:29 142
         לפיד תקף את ''הארץ'' על טיפולו בפרשת מזרחי פילוביץ שחף 28.11.03 13:12 148
  רומניה עיר מקלט לשוטרים בכירים שסרחו......... פילוביץ שחף 27.10.03 09:21 45
  העומס במערכת המשפט..................... פילוביץ שחף 28.10.03 10:04 57
  מנהל חדש לתזמורת הסימפונית ירושלים........... פילוביץ שחף 30.10.03 02:28 72
  דברי כנסת ישראל בפרשת מזרחי.................. פילוביץ שחף 01.11.03 18:09 92
  שמעון שבס:הפרקליטות עוסקת ברדיפה אישית נגדי פילוביץ שחף 02.11.03 21:09 96
  עם עובדות וראיות אי אפשר להתווכח, אפשר להתעלם פילוביץ שחף 03.11.03 13:45 99
  עוד פרקליטה חשודה בהדלפה =עו''ד ענת סבידור פילוביץ שחף 03.11.03 19:13 102
     מדוע התנקשו בפרקליטה סבידור ?? פילוביץ שחף 05.11.03 02:21 106
         פרקליטות המדינה: ''איך הפך הפרולטריון הנשי... פילוביץ שחף 07.11.03 23:29 112
             חוג הפרופסורים: על פרקליטת המדינה להתפטר!! פילוביץ שחף 13.11.03 08:44 116
                 הנדל: ''רוח שמאל רעה מנשבת במסדרונות הפרקליטות פילוביץ שחף 18.11.03 23:20 125
             איפה הגברים כולם................. פילוביץ שחף 18.11.03 12:47 123
                 פרקליטת מחוז דרום יסכה לייבוביץ' ממשיכה לזבל פילוביץ שחף 04.01.04 09:48 177
         התלונה על הפרקליטה סבידור הועברה.......... פילוביץ שחף 01.12.03 20:14 150
             הפרקליטה ענת סבידור חזרה לעבודתה בפרקליטות פילוביץ שחף 04.12.03 03:03 155
     העיתונאי דותן הולך הביתה=עבודתו בעיתון הופסקה פילוביץ שחף 11.11.03 17:51 113
     אבל בבית שלי לא התארחו מעולם ליכודניקים!! פילוביץ שחף 16.11.03 06:29 119
  עו''ד אלי זהר הודיע ללפיד:לא אהיה היועץ המשפטי פילוביץ שחף 04.11.03 17:29 103
     להימנע ממינוי פרקליט הבית ................... פילוביץ שחף 04.11.03 22:28 105
         היום התקיים דיון שני בוועדה לבחינת מועמדים... פילוביץ שחף 07.11.03 17:11 110
             בעקבות הניצחון הבוקר על גלעד שרון בעליון..... פילוביץ שחף 11.12.03 03:05 159
                 השופט עוזי פוגלמן מונה באופן בלתי חוקי ופסול פילוביץ שחף 11.12.03 03:27 160
                     עו''ד פוגלמן: פסק הדין במשפט הדיבה של חנה סנש פילוביץ שחף 11.12.03 03:34 161
                         עו''ד משיב בשם המדינה בעתירה שהגישה עמותת יחד פילוביץ שחף 11.12.03 08:13 162
                     רובינשטיין השתמש בזכות החסינות לשחרר פרקליט.. פילוביץ שחף 10.01.04 14:16 180
     האם שר המשפטים טומי לפיד יפתיע אותנו לטובה?? פילוביץ שחף 13.12.03 13:23 165
         אהרון ברק רוצה לדחוף את נילי כהן בכל מחיר.... פילוביץ שחף 13.12.03 13:38 166
         לפיד תומך במועמדותו של מני מזוז........... פילוביץ שחף 22.12.03 21:21 173
             תעלומת לפיד: המלצת לפיד = מזוז = מלכודת דבש פילוביץ שחף 26.12.03 06:41 175
                 האקדמיה/מרצים מתנגדת/ים למינויו של עו''ד מזוז פילוביץ שחף 30.12.03 07:11 176
                 ארבל הולכת על כל הקופה = פרשת דודי אפל !! פילוביץ שחף 23.01.04 21:19 181
                     הגשת כתב תביעה נגד דוד ''דודי'' אפל פולטית !! פילוביץ שחף 23.01.04 23:04 182
                 עו''ד מני מזוז נבחר לתפקיד היועמ''ש לממשלה=דף חדש ונקי !! פילוביץ שחף 17.02.04 10:49 195
  שדה מוקשים פוליטי !! פילוביץ שחף 06.11.03 17:27 108
     דורנר: התקשורת משפיעה על החלטת שופטים בערכאות פילוביץ שחף 12.11.03 12:02 115
         שופט חוקר !! פילוביץ שחף 21.11.03 07:56 130
     רובינשטיין מאשים................ פילוביץ שחף 21.11.03 13:56 131
         עתירה: להעמיד לדין פלילי את ניצב מזרחי ...... פילוביץ שחף 21.11.03 22:03 132
             יו''ר הכנסת מאשים: הפרקליטות והמשטרה פעלו כמו פילוביץ שחף 22.11.03 00:42 133
                 תגובות: עדנה ארבל, קרמניצר, סירוטה, מזרחי.... פילוביץ שחף 23.11.03 01:39 135
                     השר בני אלון יגיש תלונה נגד השופטת סירוטה!! פילוביץ שחף 23.11.03 19:04 138
                         הנשיא אהרון ברק נזף בשופטת סירוטה....... פילוביץ שחף 02.12.03 11:57 151
                             הפרשן המשפטי משה נגבי מאשים את הנשיא ברק !! פילוביץ שחף 02.12.03 14:11 153
                     קרמניצר רובינשטיין, ומזרחי - משולש לא ....... פילוביץ שחף 24.11.03 00:06 139
                         השתלחות קרמניצר מעידה שרובינשטיין צדק פילוביץ שחף 24.11.03 08:06 140
                             ח''כ שטייניץ: כאשר ניצב מזרחי האזין שלא כדין.. פילוביץ שחף 28.11.03 18:15 149
         עידן רובינשטיין - סיכום !! פילוביץ שחף 23.11.03 03:12 136
             הכל אישי: דן מרגלית מריץ את אהרון ברק לרה''מ!! פילוביץ שחף 23.11.03 03:54 137
                 הנשיא ברק: כל עוד אני נשיא, ארבל לא בתמונה !! פילוביץ שחף 25.11.03 04:28 141
                     הנשיא קצב: ''הכנסת מפתחת תלות ברשות השופטת.... פילוביץ שחף 27.11.03 15:13 146
                     בג''צ הורה שלא להקרין את הסרט ג'נין ג'נין.... פילוביץ שחף 03.12.03 10:46 154
         רובינשטיין:אני מאשים =כתב אישום נ' שנאת חינם פילוביץ שחף 27.11.03 11:49 145
             פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה............ פילוביץ שחף 28.11.03 09:02 147
     מכתב רשמי:הסתייגות ממר מני מזוז-יועמ''ש לממשלה פילוביץ שחף 04.01.04 13:43 178
  עו''ד ריש =אירגון בצלם ''נטש'' את אולם ביהמ''ש... פילוביץ שחף 06.11.03 18:02 109
  55 ח''כים קוראים לבטל את מינויו של יצחק זמיר!! פילוביץ שחף 19.11.03 06:37 126
  ח''כ ויו''ר ועדת חוקה חוק ומשפט:ערר בתיק ע' ברק פילוביץ שחף 19.11.03 06:56 127
  הועדה הציבורית לקביעת כללי אתיקה לח''כ החלה... פילוביץ שחף 27.11.03 02:24 143
  איך גילת, שובב שכמותו, ממשיך עדיין להסתובב חופשי ולפרסם דעתו? shabor 02.12.03 12:52 152
     יחסים מסוכנים:''על פרקליטים, שוטרים ועיתונאים'' פילוביץ שחף 12.12.03 11:22 164
     מרדכי גילת הוא חיל בשילטון האוליגרכיה = הסימביוזה...... פילוביץ שחף 27.02.04 19:04 220
  כתב אישום נגד הפרקליטה המדליפה גלאט-ברקוביץ': פילוביץ שחף 04.12.03 10:22 156
     הנשיא אהרן ברק דחה את בקשת נשיאת בימ''ש השלום פילוביץ שחף 04.01.04 14:46 179
     נפתח משפטה של 'הפרקליטה המדליפה' !! פילוביץ שחף 17.02.04 17:11 198
     הצביעות של פרופ' קרמניצר=משה מזרחי=גלאט ברקוביץץץץץץץץץ פילוביץ שחף 09.03.04 00:05 233
  ברק יוצא למאבק על מספר שופטי העליון !! פילוביץ שחף 05.12.03 18:49 157
  פרקליטת המדינה ומ''מ היועמ''ש לממשלה ''מבצעת' פילוביץ שחף 13.12.03 19:38 167
     עדנל'ה מה דעתך לשאול:מאיפה הכסף יוסי ביילין?? פילוביץ שחף 14.12.03 16:23 170
     מי את עדנה ארבל ?? פילוביץ שחף 01.02.04 11:22 188
         עדנה ארבל = ''הפרקליטה מושחתת'' !! פילוביץ שחף 01.02.04 12:40 189
             ליפקין-שחק מאשר: התקבלה פנייה למינוי אורי ארבל לדירקטור פילוביץ שחף 01.02.04 12:46 190
                 מרגע זה אסור לכתוב כאן יותר על אורי ארבל אף מילה לטוב פילוביץ שחף 01.02.04 16:53 191
                     ניצב משה מזרחי: השחיתות הציבורית - כמו בארגנטינה פילוביץ שחף 01.02.04 23:49 192
     תיק אפל-שרון: 'משחק מכור'?= פסילת השופטת יהודית אמסטרדם פילוביץ שחף 02.02.04 09:11 193
     עו''ד שי ניצן ימונה למשנה לפרקליטת המדינה !! פילוביץ שחף 24.02.04 01:01 209
         מי יחליף/תחליף את עדנה ארבל כפרקליט/ת המדינה.....?? פילוביץ שחף 28.02.04 23:23 224
  במכללה למשפטים נערך משפט''דמה'' על פשעי מלחמה פילוביץ שחף 14.12.03 10:24 168
     שימו לב רבותי לתוכן הנושא הנדון ולתוכן הנושא פילוביץ שחף 14.12.03 14:44 169
     מסיתי השמאל: משפט מבויים לשרון וחלוץ....... פילוביץ שחף 15.12.03 16:08 171
  האם דן מרידור נושא עיניו לבית משפט העליון ?! פילוביץ שחף 21.12.03 15:31 172
  מע''צ נותנים שירותים מיוחדים גם על חשבון בטיחות !!! פילוביץ שחף 29.01.04 01:14 185
  ''הרשימה הסודית של מינהל מקרקעי ישראל בתקופת אריאל שרון'' פילוביץ שחף 23.02.04 16:07 208
     תחקיר: שרון הבטיח חוזה חכירה נדיב לאיש עסקים !! פילוביץ שחף 03.04.04 04:02 236
  מבחן התוצאה !! פילוביץ שחף 22.02.07 00:00 244

     
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   01:01   17.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. עו''ד אלי זוהר המועמד המוביל לתפקיד מייצג את  
בתגובה להודעה מספר 0
 

עו''ד אלי זוהר = אלחנן טננבאום = תפקיד היועמ''ש לממשלה
"ילדיו של טננבאום, קרן ואורי, ואשתו אסתר לימוני,
התנגדו לפרסום. באמצעות עורכי הדין אלי זוהר
ורועי בלכר נטען כי הדבר עשוי לפגוע בחייו של
טננבאום."
{ציטוט מהכתבה המצ"ב שפורסמה היום/אתמול במעריב}

@ כל השחקנים המעורבים/שצריכם להחליט, הם "חברים טובים" של עו"ד
אלי זוהר, שהוא לכל הדעות מועמד מוביל לתפקיד היועמ"ש
לממשלה הבא, במקומו של היועמ"ש הנוכחי עו"ד אליוקים רובינשטיין.
108. שני דירקטורים של חב' ''אוסם'' מועמדים מובילים!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=108&viewmode=

אריק שרון = אהוד אולמרט = טומי לפיד = ראשי מערכת הבטחון.
204. מעריב: המקושר-עו''ד אלי זוהר כיועמ''ש לממשלה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=204&viewmode=

@ להלן: הכתבה במעריב !!
יום שישי, 10 באוקטובר י"ד בתשרי תשס"ד

היום: דיון מכריע בגורל השבויים

שרון יכנס את המטבחון בנושא העסקה המתגבשת עם החיזבאללה*
אתמול נחשף לראשונה החשד שערבים-ישראלים סייעו לחטיפתו של טננבאום
בןכספית, דורית גבאי ואילאיל שחר

ראש הממשלה אריאל שרון יקיים היום דיון מכריע עם המטבחון בנושא העסקה המתגבשת עם החיזבאללה לחילופי השבויים. בתוך כך התיר אתמול בית המשפט המחוזי בתל-אביב לפרסם את נסיבות נפילתו בשבי של האזרח השבוי אלחנן טננבאום. עם זאת הורה השופט אורי שהם לעכב את הפרסום עד יום שני בשבוע הבא, כדי לאפשר למשפחת טננבאום לערער לבית המשפט העליון.

השופט שהם קבע בהחלטתו כי "שתיקתה הרועמת" של המדינה בעניין זה מעידה כי גם גורמ יהביטחון אינם סבורים שפרסום המידע עשוי לפגוע בחייו של טננבאום בשבי, כפ ישטענה משפחתו.

השופט אף קיבל את עמדת עורך הדין פז מוזר, המייצג את עיתון הארץ, וקבע כי הפרסום לא יטרפד את עסקת חילופי השבויים המתרקמת בימים אלה, מכיוון שנסיבות נפילתו בשבי של טננבאום היו ידועות לחוטפיו עוד בטרם נרקמה העסקה.

"לשאלתי באשר להשפעת הפרסום על עסקת חילופי השבויים המתרקמת, השיבה עורכת הדין דבורה חן, נציגת המדינה, כי לגורמים העוסקים במשא ומתן אין עמדה בסוגיה זו. ניתן להסיק אפוא כי הפרסום לא יפגע בסיכויי מימושה של העסקה", קבע השופט.

חקירה פלילית
בעודחמישה ימים בדיוק ימלאו שלוש שנים לנפילתו בשבי של אלוף-משנה )מיל'(
אלחנן טננבאום בידי החיזבאללה. טננבאום נשבה כאזרח, ואתמול פורסם לראשונה כי מיד לאחר מכן פתחה המשטרה בחקירה פלילית בנוגע לנסיבות נפילתו בשבי, ולחשד כי ערבים-ישראלים סייעו בחטיפתו. על החקירה הוטל צו איסור פרסום.

נסיבות נפילתו של טננבאום בשבי עלו שוב לכותרות באחרונה, על רקע עסקת
חילופי השבויים המתרקמת.

לפיכך פנה העיתון הארץ לבית המשפט, באמצעות עורכי הדין פז מוזר ושלומית
רויטמן, וטען כי "זכותו של הציבור לדעת מי הוא מר טננבאום, באלו נסיבות הוא הגיע ללבנון, והגיע למצב שבו העמיד את עצמו בפני סכנת חטיפה". לבקשה הצטרף ערוץ 10 המיוצג על ידי עורך הדין צבי נצר.

המדינה, המיוצגת על ידי עורכות הדין דבורה חן ואורית פודמסקי, הבהירה כי
"לגורמים הביטחוניים העוסקים בעסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה, אין עמדה בענייןזה. עמדתנו פה היא מינורית".

ילדיו של טננבאום, קרן ואורי, ואשתו אסתר לימוני, התנגדו לפרסום. באמצעות עורכי הדין אלי זוהר ורועי בלכר נטען כי הדבר עשוי לפגוע בחייו של טננבאום.

"אנו מתעסקים עם חיות אדם", אמר עורך הדין בלכר.

כאמור, המשפחה תוכל לערער על ההחלטה עד יום שני.

היום אמור ראש הממשלה אריאל שרון לכנס את "פורום החמישה, שבו משתתפים
גם ממלא מקומו אהוד אולמרט, שר הביטחון שאול מופז, שר החוץ סילבן שלום והשר יוסף לפיד, ולבקש מהם גיבוי לקראת השלמתה של עסקת השבויים עם החיזבאללה".

"יהודי שבוי צריך להשתחרר"

אלוף במיל' אילן בירן יציג בפני השרים, המשמשים כעת מעין
מטבחון, את פרטי העסקה המתגבשת.

ראש הממשלה עצמו נחוש מאי פעם בתמיכתו בעסקה, ואומר בפורומים
סגורים כי "יהודי שבוי צריך לשחרר. נקודה". לדברי שרון, "אסור לישראל להעניש את אלחנן טננבאום באמצעות החיזבאללה. אם יש האשמות או שמועות, צריךלבדוק אותן, לחקור, ואם יהיה צורך,ניתן יהיה להענישו מאוחר
יותר כאן בארץ".

שר החוץ סילבן שלום נפגש אתמול עם בני משפחת טננבאום והודיע להם על ההתפתחויות.
http://images.maariv.co.il/cache/ART554844.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:43   18.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. halemo מפרסם את נסיבות חטיפתו של טננבאום  
בתגובה להודעה מספר 1
 

אלחנן טננבאום, הסיפור הכמעט מלא של החטיפה ללבנון
16/10/2003 |
halemo
http://halemo.net/satiroom/index.html


באינטרנט מסתובב מידע רב על נסיבות תפיסתו של אלוף משנה במילואים אלחנן טננבאום. מידע זה אינו מתפרסם בעיתונות ובתקשורת הממוסדת בישראל. המידע המתפרסם כאן נמצא בקבוצות דיון של גוגל וכן ברשימות תפוצה בדואר אלקטרוני. הסיפור הכמעט מלא של השבוי הישראלי בלבנון.

ההימורים בקזינו של יריחו


אלחנן טננבאום היה בין המהמרים הכבדים בקזינו של יריחו. במהלך הימוריו בקזינו, צבר חובות כבדים המוערכים בסכומים של מעל חצי מליון דולר. את הפסדיו הכספיים מימן מהלוואות מגורמים מפוקפקים.


בשלב מסוים, לחצו עליו המלווים שיחזיר את חובותיו ואלחנן טננבאום חיפש מקורות אחרים על מנת להחזיר את ההלוואות ולכסות את החובות הכבדים.


אלחנן טננבאום לא יכול היה להיעזר במשפחתו הקרובה, לאחר שעזב אותה לטובת אישה אחרת.

הידיד הערבי והקוקאין


אלחנן טננבאום הכיר ידיד ערבי ישראלי המעורב בעסקי סמים. חבר זה, סוחר סמים, עמד גם בקשרים עם ארגון החיזבאללה שהפעיל סוחרי סמים ערבים מישראל כסוכנים. ארגון החיזבאללה השתמש כאן באותן שיטות שישראל מפעילה בלבנון: הפעלת סוחרי סמים לבנונים כסוכנים ומרגלים בקרב ארגון החיזבאללה.


החברות בין אלחנן התמים לבין הידיד הערבי התפתחה לידידות עסקית עמוקה. הידיד הערבי הציעה לאלחנן טננבאום לייבא קוקאין לישראל ולמכור אותו וכך לכסות את חובותיו הכבדים.

הטיסה לאבו דאבי


אלחנן טננבאום התפתה לעסקת הסמים המתרקמת וביחד עם הידיד הערבי הם עלו על טיסה לאחת ממדינות אירופה, ככל הנראה לשוויץ ומשם בטיסה נוספת לנסיכות אבו דאבי שבמפרץ הפרסי.


במהלך הטיסה לאירופה בחודש אוקטובר 2000, סיפר אלחנן טננבאום לידידו הערבי כי הוא קצין בדרגת אלוף משנה במילואים. בהמשך אף הוסיף כי הוא איש בכיר במוסד.


לידיד הערבי נפל האסימון והוא הרגיש שברשותו קלף רציני אותו הוא יכול להציע לארגון החיזבאללה בלבנון עימו עמד בקשרים ובאותה עת כבר החזיק בשלושת החיילים הישראלים שנחטפו מגבול ישראל לבנון.


כאשר הטיסה מאירופה נחתה בנסיכות אבו דאבי, יצר הידיד הערבי קשר עם אנשי החיזבאללה בנסיכות (איראנים או לבנוניים) שהעבירו את המידע לחסן נסראללה, מנהיג הארגון.


בינתיים, החלו קשיים מדומים בהשגת סם הקוקאין מהמקור שהבטיח לספק. הידיד הערבי ניסה לשכנע את טננבאום לנסות לקבל את הסם ממקור חילופי אחר הנמצא בלבנון. הידיד סיפר לטננבאום כי אפשר יהיה לתפוס טיסה מאבו דאבי בחזרה לאירופה (לבריסל שבבלגיה) דרך לבנון, ובעצירת הביניים לקבל את הקוקאין המובטח.


טננבאום חשש שכאשר המטוס יעשה חניית ביניים בלבנון, הוא יזוהה כישראלי וייעצר. הידיד הערבי הציע פתרון יצירתי: הוא יספק לטננבאום דרכון מזויף של אחת המדינות הידידותיות ללבנון, וכך לא ייעצר, יקבל את הסם המובטח וכך לא יחזור לישראל בידיים ריקות. טננבאום השתכנע, ועלה לטיסה חזרה לאירופה דרך לבנון עם דרכון מזויף שסופק מבעוד מועד.

קבלת פנים בלבנון


כאשר המטוס מאבו דאבי עצר לחניית ביניים בלבנון, טננבאום הורד מהמטוס ונעצר על ידי אנשי החיזבאללה. אלו העבירו אותו מבירות למקום מסתור בעמק הבקעה בדרום לבנון, שם יבלה את השבי במשך שלוש השנים הבאות.


לאחר תפיסתו של אלחנן טננבאום על ידי החיזבאללה, הופיע בתקשורת מנהיג הארגון השיח' חסן נסראללה והודיע על תפיסתו של הקצין הישראלי והחזקתו בידי הארגון.


חסן נסראללה, עד שכמה שזה נשמע מגוחך, נחשב לאמין בדיווחיו הן על ידי חלק מהתקשורת והן על ידי הממסד הביטחוני הישראלי.


בנאומו ובהופעתו בתקשורת, ידע לספר נסראללה על תפיסתו של איש מודיעין ישראלי בעל דרגות של אלוף משנה השייך לאחד מארגוני הביון הישראלים. בהמשך סיפר נסראללה כי טננבאום לא נחטף, אלא הגיע לנמל התעופה של ביירות מיוזמתו וכמתחזה ושם נעצר.

ישראל מקבלת את ההודעה


בישראל בתחילה לא הבינו כיצד הגיע אל"מ במילואים אלחנן טננבאום הגיע בכלל ללבנון. הדיווחים הראשונים היו כי טננבאום נחטף ממדינה אירופית, הוכנס לארון מתים כאשר הוא בהרדמה מלאה, ומשם הוטס ללבנון. הדיווחים דיברו על חטיפה משוויץ. בהמשך כאשר התברר מסלול טיסתו של טננבאום, עלה החשד כי טננבאום נחטף בנסיכות אבו דאבי הערבית שבמפרץ הפרסי.


כתבות ברשת האינטרנט פרסמו כי אלחנן טננבאום שהיה שקוע בחובות כבדים בישראל, והסגיר עצמו בשגרירות אירן שבשוויץ.


ראש הממשלה באותה תקופה אהוד ברק, כינה את פעולת החיזבאללה כ"פעולת מאפיה".

מה עוד ידוע על אלחנן טננבאום ממקורות זרים באינטרנט?


(1)

בשנת 1998 נתפסו בשוויץ אנשי מוסד ישראלים לאחר פעולה כושלת בהתקנת מכשירי ציטוט בדירתו של איש החיזבאללה עבדאללה זיין (Abdullah Zein), ששימש כמגייס הכספים באירופה של ארגון החיזבאללה . אנשי המוסד נלכדו על ידי המשטרה המקומית לאחר ששכנה התלוננה על רעשים בבניין.


חלק מאנשי המוסד בשוויץ נתפסו בפעולה ההיא שאושרה על ידי ראש מוסד לשעבר, כיום חבר הכנסת דני יתום. אחד מאנשי המוסד הצליח להתחמק מהמשטרה השוויצרית וברח תחת הכינוי "מתי גולדברג". המקרה המביך גרם לתקרית דיפלומטית בין ישראל ושוויץ וגרמה לדני יתום ראש המוסד לעוף מתפקידו.


השם "חנן טננבאום" פורסם על ידי גורמים בשוויץ בהקשר של איש מוסד שלא נתפס על ידי המשטרה המקומית. לשונות רעות יודעות לספר כי מישהו בשוויץ "גמל" לטננבאום על בריחתו ממעצר בשנת 1998 והסגיר אותו לידי השגרירות האיראנית בשוויץ.


(2)

אלחנן טננבאום היה בעברו הצבאי קצין ארטילריה, דבר שגם החיזבאללה יודע. הארגון מייחס לו את הפיקוד על הפגזת פאתי הבירה ביירות במלחמת שלום הגליל בשנת 1982.


(3)

אלחנן טננבאום שולט בצורה חלקה בשפות גרמנית וצרפתית.


(4)

אלחנן טננבאום כאיש עסקים, ניהל עסקאות של מכירת נשק של רפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) ושל מערכות קשר של חברת תדיראן.


(5)

אלחנן טננבאום נמכר על ידי הידיד הערבי לחיזבאללה תמורת 150,000 דולר.


(6)

לידיד הערבי קוראים קאיס עובייד (Kais Obeid) והוא מטייבה. סבא של קאיס, דיאב עובייד, היה חבר כנסת בין השנים 1961 עד 1973.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:29   21.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. מחר תפורסם ההחלטה בעניין פרסום פרשת טננבוים  
בתגובה להודעה מספר 6
 

18:37, 21 אוקטבר 2003 / כ"ה בתשרי תשס"ד

מחר ב-9:00 יפרסם בית המשפט העליון את החלטתו
בפרשת צו איסור הפרסום על פרטים הקשורים בנסיבות
חטיפתו של אלחנן טננבוים בידי החיזבאללה.
http://www.a7.org/news.php3?id=63049



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   11:09   22.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. בית המשפט העליון הודיע היום כי ניתן לפרסם....  
בתגובה להודעה מספר 9
 

טננבאום סומם והועבר לביירות
07:17, 22 אוקטבר 2003 / כ"ו בתשרי תשס"ד



בית המשפט העליון הודיע היום כי ניתן לפרסם את פרטי נסיבות חטיפתו של אלחנן טננבאום בידי החיזבאללה.

על פי פרסומים שונים עולה כי אלחנן טננבאום יצא לבריסל מתל אביב לביצוע עיסקה שאמורה הייתה להביא לו רווח של כמאה וחמישים אלף דולרים. לעיסקה פותה טננבאום על ידי קייס עובייד, ערבי אזרח ישראל שבאחרונה פורסם כי הפך ליועצו של מנהיג החיזבאללה נסראללה. העיסקה שבשלה הגיע טננבאום לבריסל הוגדרה כעיסקה מפוקפקת, אולם לא אושרה הידיעה כי מדובר בעיסקת סמים כפי שהתפרסם במקורות בלתי רישמיים.

מבריסל טס טננבאום בדרכון מזוייף לאבו-דאבי ושם סומם ונחטף בידי אנשי החיזבאללה והועבר לביירות.

פרסום זה ניתן בתום עשרת הימים שהתקבלו על ידי בית המשפט כארכה מראשית השבוע שעבר. ארכה שניתנה בראשית השבוע שעבר.

את העתירה לחשיפת הפרטים שעד כה לא נודעו בציבור באופן רישמי, הגיש העיתון הארץ ביוזמתו של העיתונאי יוסי מימן, עתירה שאליה הצטרף ערוץ 10. בעתירה נטען כי בעיסקה הנרקמת לשחרורו של טננבאום קיימים סיכויים רבים לשחרור מחבלים מסוכנים מכלאם בישראל, עובדה שיש בה סיכון לציבור בישראל, בעיקר לנוכח תקדים עיסקת ג'בריל בה שבו מחבלים לעסוק בטרור מיד לאחר ששוחררו מכלאם. מכיוון שכך, נטען בעתירה זכותו של הציבור בישראל לדעת את מכלול הפרטים הנוגעים לפרשה. הדרישה מודגשת בעיקר לנוכח קביעתם של בכירים בישראל כי נסיבות הפרשה מציבות את טננבאום במעמד של "לא צדיק", כפי שנאמר בשבועות האחרונים, או כפי שהגדיר זאת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק "נסיבות מבישות".

לעומת טענות אלו קבעו בני משפחתו של טננבאום כי פרסום הפרטים יכול להביא לסיכון חייו של אלחנן, או אף לביטול עיסקת החילופין והשארתו בידי חוטפיו.

נזכיר כאן את דבריו של ראש הממשלה, אריאל שרון, כי גם אם קיימת בעייתיות בנסיבות חטיפתו של אלחנן וגם אם עליו להיענש בעקבות אותן נסיבות הרי שעונשו ינתן לו בישראל ו"לא ניתן לחיזבאללה להיות אלו שיענישו אותו". (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=63081

NFC
TSUOOהותר לפירסום: XU;;טננבאום פותה לבצע עיסקה עם גורמים אירנים
הסתבך בחובות בשוק האפור עקב הימורים; פותה על-ידי ערבי ישראלי
להגיע לאבו דאבי לביצוע העסקה - משם נחטף ללבנון; היה ידיד משפחת עובייד מטייבה, שאחד מבניה, קייס עובייד, שוהה בלבנון ומסייע
לחיזבאללה לחטוף ישראלים לצרכי מיקוח.
בית המשפט העליון דחה הבוקר (יום ד', 22.10.03) את ערעור בני משפחתו
של אלחנן טננבאום על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהתירה את
פרסום נסיבות חטיפתו של טננבאום.
טננבאום הסתבך בחובות - והתפתה לעסקה שהובילה לחטיפה.
בשלב זה הותר לפרסום, כי טננבאום, בן 57, הפסיד מיליוני שקלים
בהימורים והסתבך בחובות כבדים בשוק האפור. הוא היה נתון לסחיטה ולאיומים.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32325-00.html?tag=11-01-32

YNET
הותר לפרסום: טננבאום הועבר מאבו דאבי ללבנון
בית המשפט העליון התיר לפרסם את פרשת החטיפה. בשב"כ חושדים
כי שותפו הערבי-ישראלי של טננבאום לעסקה המתוכננת הפיל אותו בפח,
הבטיח לו עסקה עם האיראנים - ומסר אותו כחלק מתרגיל מתוכנן לידי חיזבאללה. טננבאום הועבר ללא הכרה מאבו דאבי ללבנון. החשש: הוא
העביר מידע ביטחוני לחיזבאללה.
אפרת וייס
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2783897,00.html

מעריב
טננבאום נחטף בדובאי - וסומם
אלחנן טננבאום נסע לבריסל עם קייס עובייד, ערבי ישראלי שפעל בשירות חיזבאללה * הוא פותה להגיע לדובאי, ככל הנראה מצויד בדרכון מזויף,
ושם נחטף.
מאת: אורי גליקמן ומיתר שליידר
אלחנן טננבאום פותה להגיע לנסיעת עסקים בדובאי, ושם נחטף בידי חיזבאללה - כך עולה מפרטים המתפרסמים היום לראשונה. פרסום נסיבות החטיפה התאפשר לאחר שבית המשפט העליון דחה הבוקר ערעור שהגישה
משפחת טננבאום על החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/565/789.html

WALLA
טננבוים נקלע לחובות ופותה לצאת לעסקה רווחית.
יום רביעי, 22 באוקטובר 2003, 9:11 מאת: יוסי מלמן, הארץ
טננבוים. משפחתו מכחישה קשר לסמים (צילום: ערוץ
2)הבוקר הותרו לפירסום נסיבות חטיפתו של אלחנן טננבוים
בידי החיזבאללה.
החשד: ערבי ישראלי וסוחר סמים לבנוני סייעו לחטיפתו
http://news.walla.co.il/?w=//455710

@ מצב" בהקישור לכל החומר על הפרשה בכלל ולאימייל
המתגלגל הראשון שנחשף כאן בפרט...:-

236. טננבאום נדבק בחיידק ההימורים בקזינו ביריחו !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=236&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   12:49   22.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. השופטים דחו פה אחד את עתירת משפחת טננבוים!!  
בתגובה להודעה מספר 12
 

העליון קיבל את עתירת "הארץ" לפרסם את נסיבות הגעתו ללבנון.
החשד: טננבוים עבד עם ערבי-ישראלי ועם סוחר סמים לבנוני.
הישראלי, סוכן חיזבאללה קייס עובייד, פיתה את טננבוים לצאת
לעסקה בחו"ל.

בית המשפט העליון התיר הבוקר (רביעי) לפרסם את נסיבות הגעתו של אלוף משנה (מיל')
אלחנן טננבוים ללבנון. השופטים דחו פה אחד את עתירת משפחת טננבוים, שביקשו למנוע
את הפרסום, וקיבלו את עתירת "הארץ" וערוץ 10 לפרסם את הפרטים הידועים על החטיפה.

ערבי ישראלי וסוחר סמים לבנוני הם החשודים העיקריים בסיוע לחטיפת אלוף משנה (מיל')
אלחנן טננבוים בידי החיזבאללה. השניים הם קייס עובייד, צעיר משפחת עובייד המבוססת
מכפר טייבה וקאיד בירו, בנו הצעיר של מוחמד בירו, אחד מסוחרי הסמים הגדולים במזרח התיכון.
ואולם, גם לאחר שבית המשפט העליון התיר לפרסום את נסיבות הגעתו של טננבוים ללבנון,
פרטים רבים עדיין אינם ידועים לא לכלי התקשורת ולא למשטרה או לשב"כ. זאת, משום
שעובייד הצליח להימלט ללבנון, שבה הוא משמש "קצין חטיפות" ו"יועץ
לענייני ישראל" לארגון החיזבאללה. גם קאיד בירו שוהה בלבנון מחשש שישראל תפגע בו.




איש עסקים בקשיים

אלחנן טננבוים נולד ב-1946 בחולון, למד כלכלה בעתודה האקדמית ושירת בצה"ל בחיל התותחנים.
את שירות הקבע שלו סיים לאחר מלחמת יום הכיפורים בדרגת סרן.
הוא התנדב לתקופות שירות ארוכות במילואים וכך קודם לדרגת אלוף משנה.
כאזרח הקים חברות לציוד ספורט וייבוא וייצוא של תרופות. לאחר תקופות מצליחות ושגשוג
נקלע לקשיים עסקיים, שקע בחובות, לווה כספים והפסיד כסף רב בבתי קזינו. טננבוים נשא כרטיס
ביקור שבו צוין שהוא "קולונל" בדימוס בצה"ל.

בעבודתו הכיר טננבוים את קייס עובייד. טננבוים הכיר במשך עשרים שנה
את משפחת עובייד, שכמה מבניה נאסרו בשנות השמונים באשמת ייבוא סמים
מלבנון. בני משפחת טננבוים טוענים שטננבוים היה רק ידיד של עובייד,
אך השניים גם קיימו קשרים עסקיים. בין השאר עסקו בנכיון המחאות וגם
קשרו קשרים עם חלפני כספים מהשטחים.

הנסיעה ללבנון

על פי תחקיר "הארץ", בראשית אוקטובר שיכנע עובייד את טננבוים לצאת
לפגישה עם אנשי עסקים בבריסל. לפני נסיעתו סיפר טננבויים לידידיו
שבכוונתו לבקר גם "בארץ ערבית", ורמז כי יעדר מישראל זמן מה משום
שצפויה לו עסקה רווחית ביותר. אופי העסקה אינו ידוע. בין השאר נבדק
אם תיכנן עסקת סמים או נשק. בני משפחת טננבוים מכחישים מכל וכל את
הדיווחים על מעורבותו של טננבוים בסחר בסמים, מה גם שלא ידוע שעסק
בכך בעבר.

ב3- באוקטובר יצא טננבוים בטיסה לבריסל, משם המשיך לאבו דאבי וממנה
לביירות. מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, טען שטננבוים הגיע מרצונו
החופשי עם דרכון זר, וכי הוא סוכן מוסד. ישראל הכחישה את הטענה הזאת.
לפי אחת הגרסאות שנבדקות, טננבוים פותה להגיע ללבנון על ידי סוכנת
חיזבאללה שהתחזתה לאשת עסקים. מכל מקום, ברור שאת ההצעה העסקית מסר
לו עובייד, ושההצעה היתה כה מפתה מבחינה כספית עד שטננבוים הסכים
לנסוע לאבו דאבי ואולי גם ללבנון.

לאחר שהגיע טננבוים ללבנון עצרו המשטרה והשב"כ כמה מבני משפחת
עובייד, בחשד שהם יודעים על הגעתו של טננבוים ללבנון ושהם עומדים
בקשר טלפוני עם אחיהם קייס. בני המשפחה הודו שקייס התקשר אליהם, אך
טענו שאינם יודעים היכן הוא או מה עשה כדי לגרום לטננבוים להגיע לידי
חיזבאללה. בישראל מעריכים שקייס עובייד וקאיד בירו קיבלו מחיזבאללה
כסף רב תמורת מסירתו של טננבוים.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/352635.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:18   22.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. קייס עובייד: נכד של ח''כ ערבי בשירות החיזבלה  
בתגובה להודעה מספר 13
 

עיקר החשדות בפרשת טננבוים התמקדו בקייס עובייד , שהיה ככל
הנראה בסוד העניינים של תוכנית החטיפה. בעקבות הארוע אף הפך
עובייד רשמית ליד ימינו של מנהיג חיזבאללה נסראללה.
קייס הוא נכדו של דיאב עובייד, ששימש כחבר כנסת בשנות
ה-60 וה-70 מטעם "הרשימה הערבית".

@ לכן זה למה אמר ח"כ אהוד יתום ש...:-

אחד הח"כ הערבים עלול להיות מחבל מתאבד...

גורמי הביטחון התריעו כי אחד העובדים הערבים עלול להתבקש על ידי גורם טרור להעביר חבילה ממולכדת למשכן ללא ידיעתו. בעקבות זאת הורה יו"ר הכנסת על החמרת הבדיקות. ח"כ טיבי: "זה מסע הפחדה שנועד לפגוע בעובדי כנסת ערבים"
אילן מרסיאנו (YNET)


הותר לפרסום: גורמי ביטחון התריעו באחרונה בפני קצין הכנסת כי ממידע מודיעיני שהתקבל עולה שארגוני הטרור ינסו לבצע פיגוע במשכן, תוך שימוש באחד מעובדי הכנסת הערבים.

החשש היה כי אחד העובדים המגיעים באופן קבוע ולא עובר בדיקה ביטחונית קפדנית, יתבקש על ידי גורם טרור להעביר חבילה ממולכדת לתוך הכנסת מבלי שיידע מה תכולתה.


זו הסיבה העיקרית שבעקבותיה החליט יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, להחמיר את הבדיקות לכל עובדי הכנסת, כולל עוזרים פרלמנטריים, עוזרי שרים ועובדים קבועים. יצוין כי לכנסת נכנסים מדי יום בממוצע 4,500 איש.


ח"כ אחמד טיבי (חדש-תע"ל) אמר בתגובה כי "מדובר בידיעה כללית בלבד, במסגרת מסע הפחדה, תוך כדי ניסיון לפגיעה מכוונת בעובדי כנסת ערבים. אני דוחה את הפרסום ואת החגיגה התקשורתית מסביב לנושא".


לדבריו, "ההיסטוריה מוכיחה כי מי שפגע בכנסת או רצח ראש ממשלה, היו אלה קיצונים יהודים. להערכתי, אם יקרה משהו, קיצונים יהודים יהיו המבצעים".

ח"כ אהוד יתום (ליכוד), אמר כי יש לרענן



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:31   22.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. גורם ביטחוני: אלחנן הוזהר זמן קצר לפני חטיפתו  
בתגובה להודעה מספר 14
 

חשיפה: טננבאום הוזהר בארץ לפני שיצא לעסקה!



תחקיר ynet מעלה כי אל"מ (מיל) אלחנן טננבאום הוזהר בארץ מספר פעמים לפני שיצא לבצע את "העסקה" באבו דאבי, שחרצה את גורלו. גורמי ביטחון חששו מהקשר שהתפתח בינו לבין קייס עובייד, שהיה איש המפתח של החיזבאללה בפרשת החטיפה



פרסום ראשון: תחקיר ynet מעלה כי אלחנן טננבאום, שהפרטים על נפילתו בשבי החיזבאללה הותרו היום (ד') לפרסום - הוזהר זמן קצר לפני חטיפתו על ידי גורמי ביטחון בישראל. ולמרות זאת, בחר לצאת לעסקה המפוקפקת בבריסל ואבו דאבי - וחרץ את גורלו.



הפרטים המדויקים של האזהרות שהועברו לטננבאום שמורים במערכת, אולם מדובר במספר שיחות שקיימו עימו גורמי ביטחון בכירים בשנת 2000, לאחר שהחל לקיים את קשריו עם שותפו הערבי-ישראלי קייס עובייד - מי שפעל למעשה בשירות החיזבאללה והיה מעורב אישית בחטיפתו.



בשירותי הביטחון בארץ "סומן" טננבאום במהלך שנת 2000 כדמות בעייתית: אלוף-משנה במילואים, היודע מתוקף תפקידו מידע רב, מסווג בחלקו - שניסה לפתח קריירה עצמאית באמצעות קשרי מסחר שונים עם גורמים בעלי קשרים פליליים. בין היתר סחר עם גורמים בלבנון, אולם נסיגת צה"ל באותה שנה הביאה לחיסולם של עסקים אלו.

טננבאום נקלע לקשיים כספיים משמעותיים. הוא חיפש עסקאות מהירות שיוכלו לחלץ אותו מהמצב הקשה. החוקיות של העסקאות האלו עדיין איננה ברורה לחלוטין.

בעקבות כך, החלה להתגבש העסקה בין טננבאום לקייס עובייד, שאת משפחתו הכיר זמן רב. עובייד הבן, בעל רקע פלילי, היה מרושת בעסקי המשפחה הבלתי חוקיים - ובעיקר בקשריה עם גורמים במדינות ערב.

מה היה בעסקה הזאת? את הפרטים האמיתיים על כך יודעים רק טננבאום עצמו, קייס עובייד ואנשי החיזבאללה. גם בני משפחתו של טננבאום אינם יודעים מה נכלל בעסקה, להוציא את הבטחתו של טננבאום כי מדובר בעסקה משמעותית היכולה "לחלץ אותו מהבוץ".

בישראל ידעו היטב על הקשר שנרקם בין השניים. טננבאום זומן למספר "שיחות הבהרה". באחרונה שבהן, שהתקיימה זמן לא רב לפני שיצא לבריסל, נאמרו לו דברים חריפים ומפורשים. המסר היה: הפסק את הקשר עם עובייד, אנחנו יודעים הכל.

טננבאום בחר להתעלם, אולי כי היה משוכנע באמינותו של שותפו הערבי, ואולי כי מצבו הכספי הקשה אילץ אותו, לפי ראייתו, ללכת על העסקה הרווחית, כביכול.

הוא נפרד מבני משפחתו והצליח לעזוב את הארץ ולצאת לבריסל - מבלי שהדבר נודע. מבריסל יצאו הוא ועובייד לאבו דאבי, ושם החלה להתגלגל פרשת החטיפה כולה. בחלק ממנה, יש להדגיש, היו מעורבים גם האיראנים, "בעלי הבית" של חיזבאללה.

בארץ, היו מי שדפקו על השולחן בזעם, כשהופיע מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, וסיפר על "קצין ישראלי בכיר" הנמצא בידיו. היתה להם סיבה טובה לעשות זאת. טננבאום חמק להם בין האצבעות.

בעקבות כך נעצרו בני משפחת עובייד, אחותו ושני אחיו של קייס מטייבה, בניסיון לגלות האם ידוע להם דבר על הפרשה. הם הכחישו - ושוחררו כעבור מספר שבועות. קייס עובייד יושב היום בביירות, בחיק החיזבאללה.

עד לרגע זה לא ידוע איזה מידע הועבר על ידי טננבאום, מרצון, או בעקבות לחץ קשה של חקירות ועינויים - לידי שוביו. בישראל מעריכים כי זו השאלה העיקרית בפרשה. האם מדובר בפרטים מסווגים ומשמעותיים? סודות צבאיים שיכולים לגרום נזק? את זאת יודעים רק אלה שאולי מחזיקים בהם כעת, בלבנון - או בטהראן.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2801718,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:02   22.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. הסבא של קייס עובייד................  
בתגובה להודעה מספר 14
 

הסבא-ח"כ לשעבר דיאב עובייד
http://www.knesset.gov.il/mk/heb/exmk.asp?id=550

מקום לידה:
מוסלמי לאום:
השכלה:
למד בבית-ספר יסודי בכפר מולדתו; בית-ספר תיכון בטולכרם.
פעילות ציבורית:
- התגורר בטולכרם ועסק במסחר (עד 1936).
- בשנים 1948-1936 התגורר ביפו ועסק במסחר בתוצרת חקלאית;
- חבר מועצת הסוחרים באזור יפו והסביבה.
- בשנים 1951-1948 התגורר בכפר טייבה ועסק בחקלאות.
- חבר המועצה המקומית טייבה, 1958-1951.
- ב- 1961 נבחר לכנסת בראש רשימה ערבית הקשורה עם מפא"י "שיתוף ואחווה".
- יועץ שר החקלאות במגזר הערבי (1974).


פעילות פוליטית בכנסת
חבר בכנסות:
6,5 - שיתוף ואחווה; 6 - קידמה ופיתוח; 7 - שיתוף ואחווה;
בכנסת החמישית:
חבר בוועדת משנה לרפורמה בחינוך
חבר בוועדות: ועדת החינוך והתרבות; ועדת העבודה והרווחה;
בכנסת השישית:
חבר בוועדת משנה לרפורמה בחינוך
חבר בוועדות: ועדת החינוך והתרבות; ועדת העבודה והרווחה;
בכנסת השביעית:
חבר בוועדת משנה לרפורמה בחינוך
חבר בוועדות: ועדת החינוך והתרבות; ועדת העבודה והרווחה;



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   02:16   23.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. האיראנים חקרו את טננבאום ושלחו אותו........  
בתגובה להודעה מספר 16
 

בארגז ללבנון!!

3 שנים אחרי חטיפתו של האזרח אלחנן טננבאום, התיר ביהמ"ש לפרסם את נסיבות האירוע. תחקיר ynet מעלה כי קייס עובייד מטייבה, שפעל בשליחות חיזבאללה, פיתה את טננבאום להגיע לאבו-דאבי שבמפרץ דרך בריסל, ושם שמו עליו גורמי מודיעין איראניים את ידם. לאחר חקירה, הם העבירו את הקצין הבכיר לביירות דרך הדואר הדיפלומטי, כשהוא ללא הכרה. החשש: העביר מידע מסווג לאיראן ולחיזבאללה
אפרת וייס

אלחנן טננבאום (57), קצין בכיר בחיל התותחנים, נחטף מאבו-דאבי בפעולה משולבת של איראן וחיזבאללה. גורמי מודיעין איראניים הם שעמדו מאחורי העברתו לביירות. בישראל חוששים שמסר מידע מסווג אליו נחשף במהלך שירותו, לאחר שעונה ונחקר בשבי. (לחצו כאן לניתוח האופן בו ישפיע הפרסום על עסקת חילופי השבויים. לחצו כאן לדעות במערכת הפוליטית)

לפני קצת יותר משלוש שנים יצא טננבאום מישראל לבריסל ומשם לנסיכות אבו דאבי שבמפרץ - לצורך ביצוע עסקה מפוקפקת שרקם יחד עם שותפו מטייבה, קייס עובייד, אשר לימים יתברר כי פעל בשליחות חיזבאללה.

תחקיר ynet מעלה כי באבו דאבי הניחו גורמי מודיעין איראניים את ידם על טננבאום. לאחר שחקרו אותו, הם הרדימו אותו באמצעות סם, וכשהוא בתוך ארגז - העבירו אותו דרך הדואר הדיפלומטי של ארצם לביירות, הישר לידיו של חסן נסראללה. עוד עולה מהתחקיר, כי בטרם יצא מן הארץ, הוזהר טננבאום בידי גורמים במערכת הביטחון - ובכל זאת הצליח לצאת ולבצע את העסקה (לידיעה נפרדת בנושא לחצו כאן).

אחר הצהריים הגיבו ילדיו של טננבאום לפרסום במסיבת עיתונאים, שכינסו בחצר בית המשפחה בתל-אביב. "לא רצינו להסתיר דבר מהציבור, אלא מחיזבאללה - שעלול להחזיר את אבא לחדרי העינויים", כך אמרו. הילדים, קרן ואורי, הכחישו בתוקף שמועות שונות שנפוצו בציבור אודות עסקיו של טננבאום ונסיבות חטיפתו, ואף איימו להגיש תביעת דיבה נגד כלי-תקשורת, שציטטו מקורות במשטרה ולפיהם אביהם היה מעורב בעסקאות סמים.

נקלע לחובות

אלחנן טננבאום נחשף לא אחת לחומרים מסווגים במסגרת תפקידו: בעקבות שיחרורו משירות קבע, כאיש מילואים בכיר בחיל התותחנים. הוא שירת מספר רב של ימים בשנה (כ-100 עד 150) בתנאי קבע. במקביל, ניסה כל העת לפתוח בקריירת עסקים בחו"ל, אולם ללא הצלחה מרובה.

ערב נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, קיים טננבאום קשרי מסחר עם גורמים שונים בלבנון. לאחר נסיגת צה"ל איבד את מקור פרנסתו העיקרי, ובמקביל החל להמר בקזינו ביריחו.

ככל הנראה, נקלע טננבאום לחובות כספיים בשל ההימורים. את חובותיו ביקש להחזיר באמצעות עיסקה חדשה שרקם, שהיתה אמורה להניב לו מיליונים, כך לדברי מי שהיה "שותפו" כביכול. בעסקה המדוברת היו מעורבים, ככל הנראה, גורמים איראנים.

בשלהי 2000 יצר טננבאום קשר עם קייס עובייד, תושב טייבה שעבר להתגורר בחו"ל ועל פי החשד בשב"כ, התגייס לחיזבאללה והיה שותף במלכודת שעמדה להיטמן. עובייד היה האיש שהביא לחיזבאללה את טננבאום - על מגש של כסף.

השניים יצאו לבריסל שבבלגיה , שם עמדה להתבצע "עיסקת המיליונים" עם האיראנים. משם המשיכו לנסיכות אבו-דאבי שבמפרץ הפרסי להשלמת העסקה.

המלכודת נסגרת

באבו דאבי נסגרה המלכודת: האיראניים לכדו את טננבאום - ולא ברור כמה זמן החזיקו בו ואיזה מידע בדיוק הוציאו ממנו. בסופו של דבר הועבר טננבאום ללא הכרה לביירות, כשהוא בתוך ארגז סגור, ונמסר לידי החיזבאללה. גורמי ביטחון העריכו כי אפשר שטננבאום סומם בידי חוטפיו. זמן קצר לאחר מכן הודיע השייח חסן נסראללה בפומבי: "יש בידינו קצין ישראלי בכיר".

הפרשה התרחשה כשבוע לאחר חטיפתם של שלושת חיילי צה"ל, בני אברהם, עומר סואעד ועדי אביטן ללבנון. בידי נסראללה היו כעת ארבעה ישראלים, ששירתו בפועל או בעבר בצה"ל.

איזה מידע ביטחוני העביר טננבאום לאנשי החיזבאללה, ואולי אף לאיראנים? האם נשבר בעינויים ובשבי הממושך? השאלות האלו נותרו לוטות בערפל, בשלב זה.

המצוד אחרי השותף הערבי

עיקר החשדות בפרשה התמקדו בקייס עובייד , שהיה ככל הנראה בסוד העניינים של תוכנית החטיפה. בעקבות הארוע אף הפך עובייד רשמית ליד ימינו של מנהיג חיזבאללה נסראללה. קייס הוא נכדו של דיאב עובייד, ששימש כחבר כנסת בשנות ה-60 וה-70 מטעם "הרשימה הערבית".

מאז העיסקה לא שב עובייד לארץ והוא שוהה כיום עם אנשי חיזבאללה בביירות. בשלב מסוים אף הוחזקו כמה מבני משפחת עובייד במעצר מינהלי, בניסיון לגלות האם הם יודעים פרטים על פרשת טננבאום וכן כדי ללחוץ על עובייד לשוב ארצה. בין היתר נעצרו באוגוסט 2001 אחותו של קייס, מונה חסן עובייד, בת 30, ואחיו אכרם, בן 40. שניהם הכחישו בתוקף כי ידעו דבר על הפרשה. מונה עובייד אמרה: "אפילו היו שוחטים אותי, לא הייתי מודה, כי אין במה להודות".


האחים לא ידעו דבר - וניסיון הלחץ על האח הנעלם נכשל. בני משפחת עובייד שוחררו כעבור מספר שבועות מהכלא. הם עדיין מתקשים להאמין שבן משפחתם ביצע את הדברים המיוחסים לו. יצויין שאביו של עובייד הורשע בסחר בסמים ונושא כיום עונש מאסר בכלא בישראל.

השופטים אישרו לפרסם

ביום ד' אחר-הצהריים התיר בית המשפט העליון לפרסם את כל הידוע על חטיפתו של טננבאום. את ההכרעה קיבלו שלושת שופטי העליון - תיאודור אור, דליה דורנר ואסתר חיות - שדנו בערעור המשפחה נגד החלטת בית-המשפט המחוזי להתיר את הפרסום. נציגי המדינה בדיון טענו כי אינם מתנגדים לפרסום.

"הגענו למסקנה שאין בפנינו תשתית של ממש בדבר קיום הסיכון לו טוענים המערערים", כתבו השופטים. "על פי נסיבות המקרה, ניתן לצאת מנקודת הנחה שגורמי החיזבאללה יודעים אל-נכון את הנסיבות בהן הגיע טננבאום ללבנון. החשש שהגרסה בעניין זה, אשר תפורסם על-ידי עיתון 'הארץ' או חדשות 10 (המשיבים) עלולה לגלות עובדות חדשות לגורמים אשר טננבאום מוחזק על ידם, הוא רחוק ובלתי סביר. מה גם, שבעניין זה נעשו פרסומים רבים בכלי התקשורת הבינלאומית, לרבות באינטרנט".


עוד כתבו השופטים: "לא התעלמנו מהטענה לפיה קיים חשש שפרסום עובדות אשר אינן בידיעת החיזבאללה, עלול להביא לפגיעה בטננבאום, אלא שחשש כזה אינו יכול להיות לגבי פרסום נסיבות חטיפתו. קשה להניח שדווקא פרסום הדבר על-ידי מי מהמשיבים, יגרום למה שפרסומים קודמים, שנעשו בעבר באותו נושא, לא גרם".

פרסום ראשון: 22.10.03, 09:17
עדכון אחרון: 22.10.03, 22:10
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2783897,00.html

חשד במערכת הביטחון: אירן מעורבת בחטיפת טננבאום
גורמי ביטחון מעריכים כי המודיעין האירני הוא שסיפק לחיזבאללה את
דירת המסתור באבו-דאבי בה נכלא טננבאום.
הותר לפרסום: טננבאום נחטף באבו דאבי - והועבר לחיזבאללה
--------------
גורמי ביטחון מעריכים כי המודיעין האירני הוא שסיפק לחיזבאללה את דירת המסתור באבו-דאבי בה נכלא טננבאום ואף סייע להעברתו ללבנון. על-פי ההערכות, טננבאום שנחטף לפני כ-3 שנים, הוטס ללבנון על-ידי האירנים, כשהוא ללא הכרה, ושם נמסר לידי חיזבאללה
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32381-00.html?tag=2-15-34



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   02:18   23.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. המשטרה חושדת: טננבוים נחטף במהלך עסקת סמים  
בתגובה להודעה מספר 18
 

יום חמישי, 23 באוקטובר 2003, 0:03
מאת: ברוך קרא ויוסי מלמן, הארץ


טננבוים. הסתבך בחובות הימורים (צילום: ערוץ 2)

גורמי ביטחון: איראן היתה שותפה פעילה בחטיפה. בידי המשטרה ראיות לכאורה כי האזרח החטוף עסק בסחר בסמים וביקר פעמים רבות בלבנון.
החשד: תכנן עסקת סמים גדולה עם ערבי-ישראלי

עוד בכתבה:
השותפים: סוחר סמים וסוכן חיזבאללה »
אופי העסקה לא ידוע »
נסראללה שינה עמדה ודרש גופת סוחר הסמים »

בידי המשטרה ראיות לכאורה לכך שהאזרח הישראלי השבוי, אלחנן טננבוים, עסק בסחר בסמים, וכי זאת היתה מטרת נסיעתו האחרונה למדינות אויב. כך אמר אתמול גורם בכיר במשטרה ל"הארץ". כמו כן, בידי המשטרה ראיות לכאורה לכך שטננבוים ביקר פעמים רבות בלבנון במסגרת עסקיו. במשטרה סבורים כי בתקופה שקדמה לחטיפתו, טננבוים והאזרח הערבי-ישראלי קייס עובייד תיכננו עסקת סמים גדולה.

מיד לאחר חטיפתו של טננבוים באוקטובר 2000, הגיע למשטרה מידע מודיעיני על אודות קשריו של טננבוים עם סוחרי סמים, לכאורה. צוות מיוחד של היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (היאחב"ל) החל לחקור את הפרשה. החקירה העלתה ראיות לכאורה לכך שטננבוים התכוון לבצע עסקת סמים גדולה. במשטרה אומרים שלטננבוים היו קשרים ענפים בלבנון, ושהוא נהג להיכנס ולצאת אליה במשך שנים רבות, במסגרת עיסוקו הקודם בשיווק תרופות. "בתקופה הזאת הוא יצר לעצמו את הקשרים", אמר קצין משטרה.

גורמי ביטחון מעריכים כי המודיעין האיראני סיפק לחיזבאללה את דירת המסתור באבו דאבי, שם הוחזק טננבוים בתחילה. ההערכה היא כי ללא עזרת המודיעין האיראני היה חיזבאללה מתקשה להעביר את טננבוים מאבו דאבי ללבנון. הגורמים מעריכים שהאיראנים העמידו מטוס מיוחד להעברתו של טננבוים, וכי הוא הוטס מאבו דאבי לאיראן וכעבור זמן הוטס ללבנון, ונמסר שם לאנשי חיזבאללה.

ערוץ 2 דיווח אמש, כי המשטרה חושדת שאלחנן טננבוים ידע, אם לא היה שותף, לעסקה האחרונה של קייס עובייד - הברחת כמה עשרות ק"ג קוקאין מקולומביה לישראל, דרך ירדן והערבה. כמו כן, לטננבוים נפתחו כמה תיקים במשטרה בעבירות של זיוף והונאה.

בתגובה לפרסומים הללו אמר אמש בנו של אלחנן טננבוים: "אני המום ומזועזע, הדברים האלה מופרכים מעיקרם, מרושעים וחסרי אחריות. אנחנו לא נהסס לנקוט באמצעים משפטיים. אני מדבר על קשירת אבא שלי לעסקאות סמים. אין שום מידע ושום ראיה שקושרים אותו לעסקאות סמים".


השותפים: סוחר סמים וסוכן חיזבאללה


קייס עובייד. המשטרה טוענת שתכנן הברחת קוקאין לישראל (צילום: ערוץ 2)בית המשפט העליון התיר אתמול לפרסם את נסיבות הגעתו של אלוף משנה (מיל') אלחנן טננבוים ללבנון. השופטים דחו פה אחד את עתירת משפחת טננבוים, שביקשה למנוע את הפרסום, וקיבלו את עתירת "הארץ" וערוץ 10 לפרסם את הפרטים הידועים על החטיפה.

החשודים העיקריים בסיוע לחטיפת טננבוים בידי החיזבאללה הם הערבי-ישראלי קייס עובייד, בן משפחת עובייד המבוססת מכפר טייבה וקאיד בירו הלבנוני, בנו הצעיר של מוחמד בירו, אחד מסוחרי הסמים הגדולים במזרח התיכון. ואולם, גם לאחר שבית המשפט העליון התיר לפרסום את נסיבות הגעתו של טננבוים ללבנון, פרטים רבים עדיין אינם ידועים לא לכלי התקשורת ולא למשטרה או לשב"כ. זאת, משום שעובייד הצליח להימלט ללבנון, שבה הוא משמש "קצין חטיפות" ו"יועץ לענייני ישראל" לארגון החיזבאללה. גם קאיד בירו שוהה בלבנון מחשש שישראל תפגע בו.

אלחנן טננבוים נולד ב-1946 בחולון, למד כלכלה בעתודה האקדמית ושירת בצה"ל בחיל התותחנים. את שירות הקבע שלו סיים לאחר מלחמת יום הכיפורים בדרגת סרן. הוא התנדב לתקופות שירות ארוכות במילואים וכך קודם לדרגת אלוף משנה. כאזרח הקים חברות לציוד ספורט וייבוא וייצוא של תרופות. לאחר תקופות מצליחות ושגשוג נקלע לקשיים עסקיים, שקע בחובות, לווה כספים והפסיד כסף רב בבתי קזינו. טננבוים נשא כרטיס ביקור שבו צוין שהוא "קולונל" בדימוס בצה"ל.

בעבודתו הכיר טננבוים את קייס עובייד. טננבוים הכיר במשך עשרים שנה את משפחת עובייד, שכמה מבניה נאסרו בשנות השמונים באשמת ייבוא סמים מלבנון. בני משפחת עובייד טוענים שטננבוים היה ידידם במשך עשרים שנה, ואישרו שבשנים האחרונות עמד גם בקשרים עסקיים עם קייס. בין השאר עסקו בנכיון המחאות וגם קשרו קשרים עם חלפני כספים מהשטחים.


אופי העסקה לא ידוע

על פי תחקיר "הארץ", בראשית אוקטובר שיכנע עובייד את טננבוים לצאת לפגישה עם אנשי עסקים בבריסל. לפני נסיעתו סיפר טננבוים לידידיו שבכוונתו לבקר גם "בארץ ערבית", ורמז כי ייעדר מישראל זמן מה, משום שצפויה לו עסקה רווחית ביותר. אופי העסקה אינו ידוע, גם לא לגורמי החקירה. כאמור, בין כיווני החקירה המובילים, החשד שטננבוים היה מעורב בעסקת סמים.

ב-3 באוקטובר יצא טננבוים בטיסה לבריסל, משם המשיך לאבו דאבי וממנה לביירות. לא ברור אם נחטף מאבו דאבי או שיצא ללבנון ביוזמתו. כקצין צה"ל, נאסר על טננבוים לצאת למדינה ערבית. בשובו, יתבקש להעיד במשטרה בעניין זה.


פרסומתמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, טען שטננבוים הגיע מרצונו החופשי עם דרכון זר, וכי הוא סוכן מוסד. ישראל הכחישה את הטענה הזאת. לפי אחת הגרסאות שנבדקות, טננבוים פותה להגיע ללבנון על ידי סוכנת חיזבאללה שהתחזתה לאשת עסקים. מכל מקום, ברור שאת ההצעה העסקית מסר לו עובייד, ושההצעה היתה כה מפתה מבחינה כספית, עד שטננבוים הסכים לנסוע לאבו דאבי ואולי גם ללבנון.

לאחר שהגיע טננבוים ללבנון עצרו המשטרה והשב"כ כמה מבני משפחת עובייד, בחשד שהם יודעים על הגעתו של טננבוים ללבנון, ושהם עומדים בקשר טלפוני עם אחיהם קייס. בני המשפחה הודו שקייס התקשר אליהם, אך טענו שאינם יודעים היכן הוא או מה עשה כדי לגרום לטננבוים להגיע לידי חיזבאללה. בישראל מעריכים שקייס עובייד וקאיד בירו קיבלו מחיזבאללה כסף רב תמורת מסירתו של טננבוים.


נסראללה שינה עמדה ודרש גופת סוחר הסמים


השר שלום. דן עם שרדר בעסקת השבויים (צילום: רויטרס)שר החוץ, סילבן שלום, נפגש אתמול בברלין עם קאנצלר גרמניה, גרהארד שרדר, בעניין עסקת השבויים. שלום אמר שהפגישה תרמה לפתרון בעיית השבויים והנעדרים, וכי ביקש מגרמניה לפעול לקבלת מידע חדש על רון ארד. נשיא המדינה, משה קצב, אמר אתמול שישראל חייבת לפעול למען שחרורם של כל השבויים והנעדרים, כולל טננבוים, ללא קשר לנסיבות חטיפתם.

מערכת וואלה! חדשות מוסיפה:

אמש פורסם בערוץ 1 כי קיים חשד שמטרת חטיפתו של טננבוים היתה לגרום למזכ"ל החיזבאלה, חסן נסראללה, לדרוש את שחרורו מהכלא הישראלי של ברון הסמים הלבנוני מוחמד בירו. על פי הדיווח, סירב נסראללה בעבר לפעול לשחרורו של בירו בשל המסחר בסמים, אך לאחר חטיפת טננבוים, הוכנסה למו"מ בין חיזבאללה לישראל הדרישה להחזיר את גופתו של בירו, שמת בינתיים.
http://news.walla.co.il/?w=//455930



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:09   23.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. ידידתו של טננבאום: ''הוא רימה את כולנו''  
בתגובה להודעה מספר 19
 

שלוש שנים אחרי, ריימונדה פישר עדיין כועסת.

"מכרו אותו". טננבאום וריימונדה פישר.
צילום רפרודוקציה: צביקה טישלר

"אלחנן היה מסובך בהימורים ובחובות עד הראש. הוא חיפש את הדרך הקלה לצאת מזה, ולכן היה קל לפתות אותו". אף שסיבך אותה קשות, היא אומרת: "רק שייצא מזה בחיים"
מאת: צדוק יחזקלי וענת טל-שיר.

ריימונדה פישר מחזיקה בתיק תצלום דהוי של אלחנן טננבאום, שאותו היא שולפת מדי פעם ומחזירה מייד לארנק, שמא יתפורר וייעלם גם הוא. כמו האיש שהיה מרכז חייה בשנתיים שלפני החטיפה.

אפשר שהיא מחזיקה את המפתח להבנת פרשת טננבאום. היא יודעת שהיה שקוע בצרות וש"חיפש את הדרך המהירה והקלה לצאת מזה", ולכן "כל-כך קל היה לפתות אותו".

"בשנה האחרונה אלחנן היה מסובך מעל הראש", היא מספרת באמצעות עורך דינה, צבי פפרברג. "לחברה שלו היה סכסוך עם חברה מתחרה שהתגלגל לבתי-משפט ורושש אותו. הוא נכנס לסחרור, וזה נגמר בפשיטת רגל".

"הוא ניסה לצאת מזה במכה. לכן התעסק מדי פעם בהימורים. כמה פעמים נסענו לקזינו ביריחו. ניסיתי להרגיע אותו, אבל כמה שדאגתי לו יותר, כך הסתגר יותר. טיפוס פולני שדבק במצ'ואיזם שלו".

הפתרון צץ בדמותו של קייס עובייד מטייבה. "אלחנן הכיר את המשפחה הזו הרבה זמן. הוא אפילו עזר להם כשאבי המשפחה הסתבך עם סמים". פישר הייתה מודעת לעסקה הנרקמת בין טננבאום לעובייד. לפי העסקה, טננבאום היה אמור לטוס לאירופה, ומשם למדינה ערבית, כדי לשמש בלדר לחצי מיליון דולר ולקבל אחוז מסוים מהכסף שיבריח ארצה".

והוא האמין לזה?

"בהתחלה לא כל-כך. כל השנים הם היו מדברים על עסקאות שיעשו יחד, אבל לא יצא מזה כלום. הפעם לא הפסיקו לנדנד לו. שלוש פעמים ביום צלצלו אליו. כששלחו לו בסוף גם כסף לכיסוי הוצאות, אלחנן אמר לי: 'זהו, זה רציני'".

קשה להאמין שאיש שקול ורציני יאמין לסיפור כל-כך רעוע.

"הוא באמת פתי שהוא האמין לזה, אבל אל תשכחו באיזו מצוקה הוא היה. הם מכרו אותו. פשוט מכרו אותו".

לא ניסית להזהיר אותו, לעצור בעדו?

"הייתה לנו מריבה בערב ראש השנה, ומאז לא דיברנו. היום אני חושדת שהוא יזם את המריבה כדי להרחיק אותי מכל הפרשה".

ריימונדה מאמינה שאלחנן לא הגיע ללבנון מרצונו, וכי הובל לשם בכפייה. "הוא היה מוכן לנסוע למדינה ערבית לא מסוכנת, אבל ללבנון? בשום פנים ואופן. הם בטח סיממו אותו לפני שהעלו אותו על המטוס לביירות".

בחודשים הראשונים היא הייתה אכולת דאגה. "הכי נורא זה הספק שמלווה אותך כל הזמן, אם האיש הזה יחזור. התפללתי שהם יבינו שהם תפסו דג רקק, ואז ישחררו אותו. הוא יעדיף למות שם ולא יגיד להם משהו שקשור למדינה".

שלוש שנים היא מחוסרת עבודה, שקועה בחובות. "הייתי טיפשה. הוא סיבך לי את החיים. אף אחד לא ידע את האמת. לא הילדים, לא אשתו, לא אני. את כולנו הוא רימה".

למרות זאת היא אומרת: "אני רק רוצה שייצא משם בחיים, ואז ייתן את הדין למדינה שהעמיד על שתי הרגליים האחוריות".

(23.10.03, 08:29)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2802977,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:36   23.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. ''קידום טננבאום - מחדל נורא''  
בתגובה להודעה מספר 20
 

אומרים במערכת הביטחון על קידומו של טננבאום לדרגת אל''מ,
למרות קשריו המפוקפקים.
עמיר רפפורט

''מדובר במחדל נורא, כשל מדהים של ביטחון שדה'' - כך מגדירים גורמים ביטחוניים את קידומו של הישראלי החטוף אלחנן טננבאום מדרגת סרן במילואים לדרגת אלוף-משנה.

הגורמים הביטחוניים מצביעים על שורה של סימנים מחשידים, שהיו צריכים להדליק נורת אזהרה במערכת הביטחון: העובדה שטננבאום הוכרז כפושט רגל יותר משש שנים לפני שנחטף, מעורבותו בהימורים והקשר הממושך עם בני משפחת עובייד שאחד מבניה, קייס עובייד, חטף אותו ללבנון.

לדברי הגורמים, טננבאום זכה בקידום הודות לשירותו המסור ולעשרות ימי המילואים שתרם בכל שנה לצבא.
עם זאת, אותם גורמים אומרים: ''זה בלתי נסבל שאיש מילואים יגיע לדרגה כה בכירה, למרות רקע כל כך מפוקפק ומבלי שמחלקת ביטחון שדה תבדוק מה קורה איתו באזרחות''.

נרדמו בשמירה

לפני חטיפת טננבאו היה תחת מעקב ממושך של השב''כ. זאת, בחשד שיש לו קשרים עם גורמים עוינים בלבנון. גורמים במערכת הביטחון ידעו על קשרים שהיו לעובייד עם טננבאום.

''אף אחד לא עשה את החיבור'', אמרו הגורמים הביטחוניים, ''המידע מהמשטרה והשב''כ על הקשר המפוקפק הזה לא זרם לצה''ל, ומחלקת ביטחון שדה נרדמה בשמירה.

''כך הגיע קצין בכיר ביותר לחקירה כשבוי בלבנון, בזמן שמחלקת ביטחון שדה משקיעה את זמנה באלפי בדיקות שנערכות בכל שנה לאנשים שאין נגדם אפילו חשדות קלושים''.

הגורמים אמרו עוד שטננבאום הוזהר על ידי מערכת הביטחון לגבי יחסיו עם עובייד, אלה בגלל קשריו של עובייד בלבנון. ואולם, בשב''כ מכחישים שהיתה אזהרה כזאת.

במערכת הביטחון אומרים שבעקבות המחדל יש לבחון מחדש את כל נוהלי הפיקוח של ביטחון שדה על קצינים בכירים, המשרתים במערך המילואים ונחשפים עקב כך לחומר ביטחוני.

במערכת הביטחון מרבים להתייחס באופן רשמי למחדל וללקחיו, בטענה שבית המשפט העליון לא אישר לפרסם פרטים שקשורים לשירותו הצבאי של טננבאום.

***
בהכנת הידיעה השתתפה אילאיל שחר

(23/10/03 , 07:13)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/566/763.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   11:14   23.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. אלחנן טננבוים= אריה מזרחי= שמעון פרס= נשק !!  
בתגובה להודעה מספר 21
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 28.02.04 בשעה 04:08 בברכה, פילוביץ שחף
 
אלחנן טננבויום, קצין תותחנים צעיר-שירת בפלוגה/סוללה
עד תפקיד מ"פ או בלשון התותחנים מסו"ל-מפקד סוללה בגדוד 402 !!

@ השנים היו ראשית שנות ה-70, ושירת בתעלה בכלל
ובנברון דרומי- מזח .{קו המתלה}בפרט
השתחחר לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
איך הוא קיבל את דרגת האל"מ...??

@ מפקדיו היו...:-
1. מג"ד 402 סא"ל מאיר דורון...שסיים את שירותו
בתפקיד סגן קתמ"ר בתפקיד אל"מ, ולאחרונה גם שימש
כמכ"ל עירית תל -אביב, והיום הוא רץ לראשות...
http://www.ramat-hasharon.com/

2. סמג"ד 402 רס"ן אריה מזרחי...שסיים את תפקידו
בצבא כקתמ"ר בדרגת תת-אלוף.....מאז ועד היום סוחר
בנשק בכלל ונכון להיום הוא יו"ר התעשיה הצבאית בפרט.
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2052275,00.html
מי אתה תת-אלוף אריה מזרחי...??

תא"ל אריה מזרחי
תא"ל (מיל.) אריה מזרחי קצין תותחנים ראשי 1980 – 1983
http://www.gal-ed.co.il/totchanim/show_item.asp?levelid=12407&itemid=7241&itemtype=3

@ בול טרייר ידידי: אם תפתור את הנוסחה הזאת....
תקבל את התשובה לאי הבנתך...

טננבוים = מזרחי = פרס = נשק !!
8. שמעון פרס, סוחרי הנשק - ושוקן....@
https://rotter.net/forum/gil/5227.shtml#8



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:12   23.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. החובות ההימורים והקשר האירני.................  
בתגובה להודעה מספר 22
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 23.10.03 בשעה 16:29 בברכה, פילוביץ שחף
 

עדכון אחרון - 08:45 23/10/03
טננבוים: הימורים, חובות ועסקאות חשודות

מאת ברוך קרא

פרופיל / הבעיות החלו כשעסקיו של קצין התותחנים קרסו

אלחנן טננבוים עם בנו אורי, בצעירותו. במשטרה לא בטוחים אם טננבוים ידע מספיק על קשריו של חיזבאללה עם סוחרי סמים אך החוקרים מתקשים להאמין שהדבר נעלם ממנו לחלוטין


"ידיעות אחרונות בידיהמשטרה ראיות לכאורה לכך שאלחנן טננבוים עסק בסחר בסמים, ושזו היתה מטרת נסיעתו האחרונה למדינות ערב, בטרם נחטף. כך אמר אתמול גורם בכיר במשטרה ל"הארץ". כמו כן, במשטרה חושדים שלטננבוים היו קשרים ענפים בלבנון ושהוא אף ביקר במדינה פעמים רבות בתקופה שבה צה"ל שהה בלבנון, במסגרת עיסוקיו הקודמים.

במשטרה סבורים כי בתקופה שקדמה לחטיפתו, טננבוים וקייס עובייד תיכננו עסקת סמים גדולה, ככל הנראה להברחת קוקאין, שמאחוריה עמד קאיד בירו, אחד מבני משפחת סוחרי הסמים הבולטת במזרח התיכון. במשטרה אומרים שאם טננבוים יוחזר לישראל, הוא צפוי לחקירה פלילית בחשד לסחר בסמים, אלא אם בנסיבות מיוחדות המשטרה תקבל הוראה, לפנים משורת הדין, לפטור אותו מהחקירה. בנו של טננבוים, אורי, אמר אתמול בתגובה: "הדברים מרושעים, מופרכים מעיקרם וחסרי אחריות. למיטב ידיעתנו, אין שום ידיעה שקושרת את אבא שלי לסמים, וזאת מפי הגורמים הבכירים ביותר במדינה".

הקשר בין טננבוים לעובייד התפתח בעקבות קשיים עסקיים שאליהם נקלע
טננבוים באמצע שנות ה-08. עד אז זכה טננבוים, שנולד בפולין ב-6491,
להצלחה. טננבוים עלה עם משפחתו לישראל בגיל שלוש. לאחר שסיים את
לימודי התיכון בחולון הצטרף לעתודה האקדמית, כסטודנט לכלכלה ולמדע

המדינה באוניברסיטה העברית, ובסיום לימודיו הוענקו לו דרגות קצונה והוא שובץ בחיל התותחנים. בתקופת שירות הקבע שלו התחתן טננבוים עם אסתר, בת
למשפחה מבוססת מצהלה. ב-1791 השתחרר טננבוים מצה"ל בדרגת סרן. בשירות המילואים הוענקה לו דרגת אלוף משנה.

עם שחרורו פנה טננבוים לעסקים. תחילה עסק בעיקר ביבוא ציוד ספורט, ופתח חנות לנעלי ספורט בתל אביב. לאחר תקופה שבה ייצג בישראל חברה זרה בתחום התקשורת, הוא החליט להקים חברה ליבוא תרופות, "אלפא פארמה". למרות הצלחה ראשונית, באמצע שנות ה-08 קרסו עסקיו של טננבוים. החברה פשטה את הרגל ונרכשה בידי שני אנשי עסקים, אורי רש ורוברטו ווגמן.

טננבוים עבד במשך תקופה מסוימת אצל השניים - שלהם עבר עשיר של
הסתבכויות עסקיות. נגד רש אף מתנהל בימים אלו משפט על עבירות כלכליות
חמורות. לאחר חטיפתו של טננבוים אמר רש ל"הארץ" שכבר חמש שנים הוא לא
היה בקשר עסקי עם טננבוים. רש גם הכחיש שטננבוים יצא במסעו האחרון
לאירופה בשליחותו.

טננבוים המשיך לעסוק בשיווק תרופות - ככל הנראה תרופות שפג תוקפן. אחת
העסקות שביצע היתה מכירת תרופות, באמצעות מדינה שלישית, לעיראק.
במקביל, התקרב טננבוים לבני משפחת עובייד מטייבה. על פי אכרם עובייד,
אחיו של קייס, הקשר נוצר לפני יותר מ-02 שנה בין חסן, אבי המשפחה,
לטננבוים. בחמש השנים שקדמו לחטיפתו התהדקו הקשרים, במיוחד עם צעיר
הבנים, קייס. השניים עסקו בניכיון המחאות והיו מעורבים בכמה עסקות עם
חלפני כספים פלשתינאים מהשטחים.

מיד לאחר חטיפתו של טננבוים באוקטובר ,2000 הגיע למשטרה מידע מודיעיני
על קשריו לכאורה של טננבוים עם סוחרי סמים. צוות מיוחד של היחידה
הארצית לחקירות בינלאומיות )היאחב"ל(, בראשות סגן ניצב יאיר רגב, החל
לחקור את הפרשה. החקירה העלתה ראיות לכאורה לכך שטננבוים התכוון לבצע
עסקת סמים גדולה.

במשטרה לא בטוחים אם טננבוים ידע מספיק על קשריו של ארגון חיזבאללה עם
סוחרי סמים. עם זאת, החוקרים מתקשים להאמין שהדבר נעלם ממנו לחלוטין.
"הוא אדם חכם מאוד", אמר אתמול קצין משטרה, "מדופלם, בעל כושר שכנוע
אדיר, וקסם אישי רב. הוא בקיא בפיננסים, בעסקים, בקשרים בינלאומיים
ובצבא. הוא היה מוכרח לדעת שסמים בלבנון וחיזבאללה, זה הולך ביחד".

המשטרה ניהלה בעבר חקירות נגד טננבוים בחשד למעשי זיוף ומרמה. במשטרה
חושדים שטננבוים ניצל את מעמדו הצבאי כדי להעביר הצהרות כוזבות
לביטוח לאומי על סכומי כסף שהוא כביכול מרוויח. בהתחשב בימי המילואים
הרבים שבהם שירת בצה"ל, הוא זכה מביטוח לאומי לכסף רב. "לא ברור לנו
איך צה"ל לא הבין שעובדים עליו, ואיך קידם אדם כזה", אמר אתמול גורם
משטרתי. הן במשטרה והן חבריו של טננבוים אומרים שהוא ניצל את מדיו
כדי להרשים את בני שיחו, ושנהג לא פעם ללבוש אותם כשנפגש עם שותפים
עסקיים פוטנציאליים.

"אלחנן הוא אבא נהדר ששומר על קשר טוב עם הילדים", סיפרה לאחר שנודע
על היעלמותו של טננבוים, רעייתו אסתר )איקה(, מנהלת שיווק ב"מדיקל
סנטר" בהרצליה. "חבר נהדר" העיד עליו מאיר דורון, שהיה משנה למנכ"ל
עיריית תל אביב. אולם, משיחות עם מכרים ומקורבים אחרים מצטיירת דמות
שונה מזו שבני משפחתו מבקשים לתאר ולקבע בתודעה הציבורית. זו דמות של
אדם מורכב, שחיי המשפחה שלו היו סבוכים.

חבריו מייחסים את כשלונו הכלכלי לאורח חייו הפזרני, ובעיקר לחיבתו
להימורים. מכרה של טננבוים סיפרה שהוא הפסיד כחצי מיליון דולר במשחקי
ההימורים. טננבוים אף נחשב לאורח מיוחס בקזינו הפלשתיני ביריחו. בני
משפחתו טוענים שלא היה ידוע להם שהוא הימר, מעבר למילוי טפסי
"ספורטוטו".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=352993&objNo=54174&returnParam=Y


עדכון אחרון - 05:10 23/10/03
שותפתו: יש לו מנגנון הרס עצמי

מאת ברוך קרא

את הידיעה על חטיפתו של קצין ישראלי בכיר שמעה שותפה עסקית של
טננבוים, תושבת בת ים, במכוניתו של טננבוים, בעת שהוציאה אותה
באוקטובר 2000 מהחניון בשדה התעופה בן גוריון. טננבוים השאיר
אותה שם לפני שיצא להרפתקה העגומה שלו בארצות ערב, שבסופה מצא
את עצמו שבוי בידי ארגון חיזבאללה.

שלושה ימים לפני כן, בראש השנה, פגישתה עמו התפתחה לריב על
ענייני כספים. היא ידעה שטננבוים מנהל עסקים עם גורמים שונים
במדינות ערב, היא אפילו שותפה בחלק מהמיזמים, אך לדבריה יעד
נסיעתו הראשוני היה מדינה באירופה, ובוודאי לא היה לה מושג
שבדרך זו או אחרת הוא יגיע )שוב( אל אדמת לבנון.

כיום, יחסה לטננבוים הוא אמביוולנטי. מצד אחד, היא לא רוצה
לומר משהו שעלול לפגוע בסיכויים לשחררו משבי חיזבאללה )מתוך
חמלה, לדבריה, ולא מתוך רצון להגיש נגדו תביעה אזרחית(; מצד
שני, היא מלאת כעס, שכן לדבריה קשריה העסקיים עמו, שידעו
עליות ומורדות, הם שהביאו אותה למצב הכלכלי העגום שבו היא
נמצאת - מחוסרת עבודה ומלאת חובות, עד כדי כך שבאחרונה פנתה
לעיריית בת-ים וביקשה להמיר את חובותיה לעירייה בעבודות למען
הקהילה.

היא מספרת כי קשריו של טננבאום עם קייס עובייד, האיש שלכאורה
משך אותו ללבנון, החלו כבר לפני שנים רבות. טננבוים, לדבריה,
ניסה באמצעות עובייד למכור מוצרים שונים ברשות הפלשתינית,
בירדן, ובמקומות נוספים. בין המוצרים שניסו השניים למכור -
מחבתים, אמצעי חימום ועוד.

"הקשר ביניהם לא היה קשור לסמים ולא לשום דבר בסגנון הזה", היא
טוענת. "הם היו גם בקשרים עסקיים, אך גם בקשרי חברות. לא פעם
היה מגיע אליו לאכול שווארמה, ואז הם היו חושבים איך אפשר
לשווק מוצרים אצל הפלשתינאים, הירדנים, וכו'".

טננבוים הוא גם זה שדירבן אותה לפתוח עסק. ברבות השנים, כשל
העסק וטננבוים הלך והסתבך בהימורים מסוגים שונים. הוא מילא,
לטענת מכריו, גם טורים אינסופיים של טוטו. לדבריה, טננבוים
הוא אדם מוכשר וערכי. היא סבורה שמאחורי התקדמותו עד דרגת
אלוף משנה )השקעה של ימי מילואים רבים בשנה(, לא עמדו
אינטרסים זרים זולת אהבת המולדת.

"הוא אדם בעל כישרונות רבים שהיה יכול להשתלב גם בפוליטיקה,
וגם לעסוק בעריכת דין, הבעיה היא שיש לו מנגנון של הרס עצמי.
כשאדם נמצא בשעת מצוקה, מנגנוני החשיבה שלו נחלשים. היום אני
מבינה שפשוט לא היו לו חברים שיכלו למנוע ממנו ממנו ליפול".

בינתיים, יש לה בקשה אחת - להפריד בין נסיבות חטיפתו של
טננבוים לבין המחויבות שיש לממשלה לשחררו. "חייבים להחזיר כל
ישראלי הביתה. אסור להשאיר אותו בידיים שלהם. אני לא אומרת
שהוא היה בסדר, אבל קודם כל תביאו אותו; ואחר כך נכבס את
הכביסה המלוכלכת".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=352970&objNo=54174&returnParam=Y


עדכון אחרון - 05:29 23/10/03
ביתהמשפט העליון: הפרסום לא יפגע בטננבוים או במו"מ לשחרור החטופים
מאת יוסי מלמן

קרן טננבוים:
השאלה על הפרק היא לא האם לשחרר את אבא שלי, אלא האם להרוג אותו


קרןואורי טננבוים )במרכז התמונה( במסיבת עיתונאים שכינסו, אתמול בתל אביב. חן ארד, אחיו של רון ארד, סירב אתמול להגיב לפרסומים על נסיבות חטיפת טננבוים.
תצלום: ניר כפרי


שלושת שופטי בית המשפט העליון - המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט תיאודור אור, השופטתאסתר חיות, והשופטת דליה דורנר- החליטו אתמול פה אחד לדחות את ערעור משפחת טננבוים ולהתיר פרסום הפרטים הנוגעים לנסיבות
הגעתו של אלחנן טננבוים ללבנון והחזקתו בידי חיזבאללה. עם זאת, גם החלטת בית המשפט לא תאפשר לחשוף את מלוא הפרטים בפרשה בשל כך שהחלטת בית המשפט אוסרת פרסום עניינים הנוגעים לסוגיות של צנעת הפרט ושל עברו
הצבאי והביטחוני של טננבוים. בפסק הדין סקרו השופטים את השתלשלות הפרשה והתמקדו בהחלטת

בית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתנה לפני כשבוע כתשובה לעתירת "הארץ"
וערוץ ,10 והתירה לפרסם את פרטי הפרשה.

השופטים טענו כי הסוגיה שהונחה לפניהם נוגעת לזכויות יסוד "הראויות
לעוצמת הגנה גבוהה - הזכות לחיים והזכות לשלמות הגוף". עם זאת, לטענת
השופטים לא הוצגה "תשתית הוכחות של ממש" לסיכון חייו של טננבוים
בעקבות פרסום נסיבות חטיפתו, "הידועות היטב לחיזבאללה". השופטים
הוסיפו שגם לטענה לפיה הפרסום עלול לפגוע בעסקת השבויים, "לא הונחה
תשתית עובדתית עליה נוכל לסמוך (...) ולא קיים סיכון ממשי שהפרסום
הנדון הוא שיפגע במו"מ". לפיכך השופטים הגיעו למסקנה כי יש לדחות את
הערעור של משפחת טננבוים, שביקשה למנוע הפרסום.

השופטת דורנר טענה עוד כי "באיזון בין עקרון חופש הביטוי לבין זכותו
של אדם להגנה נוכח קיום סכנה אפשרית לחייו, גוברת הזכות לחיים. אך
מוסכם על הכל, כי הרצון למנוע דיון ציבורי פנימי העשוי להשפיע על
עמדת הממשלה בשאלת חילופי השבויים, כשלעצמו, אינו מקים עילה למניעת
פרסום נסיבות החטיפה".

קרן, בתו של אלחנן טננבוים, אמרה אתמול בתגובה להחלטת בית המשפט כי
"לא היה לנו מה להסתיר מהציבור בישראל, היחידים שרצינו להסתיר מהם
היו החיזבאללה. הפרסומים היום לאחר החלטת בית המשפט פחות גרועים ממה
שספגנו בשבועות האחרונים. שמועות זדוניות חסרות כל שחר". קרן, אחיה
אורי, אמה אסתר ואחותו של אלחנן טננבוים, אסתר לימוני, כינסו אתמול
מסיבת עיתונאים בה אמרה קרן כי המשפחה פתחה בהליכים המשפטיים בשל
החשש לסיכון את אביה שעבר כבר חקירות ועינויים. טננבוים הדגישה, כי
אביה נלקח בניגוד לרצונו ובכוח, "הוא נחטף בגלל שהוא אזרח ישראל
ואלוף משנה במילואים".

קרן התייחסה גם לוויכוח הציבורי באשר לעסקת השבויים: "השאלה על הפרק
היא לא האם לשחרר את אבא שלי, אלא האם להרוג את אבא שלי. אם העסקה לא
תצא לפועל, או שיהרגו את אבא שלי כי אין לו ערך עבורם או שיתנו לו
להירקב בשבי. זה מה שעומד על הפרק ועל שולחנם של ראש הממשלה ושרי
הממשלה, אין אלטרנטיווה אחרת אם לא ישוחרר יחרץ דינו למוות".

ים יהושע מוסיף: חיים אברהם, אביו של החייל החטוף בני אברהם, אמר
אתמול כי הוא לא חושב שפרסום נסיבות חטיפת טננבוים יפגעו בעסקת
חילופי השבויים המתגבשת, "זה היה חשוב מבחינת השיח הציבורי לפרסם את
המידע הזה על טננבוים, את המידע החשוב מערכת הבטחון לא תחשוף. אברהם
הוסיף שאסור לשכוח שמי "שמחזיק את טננבוים ואת הבנים, הם הגרועים
והרעים שבאוייבי ישראל".

חן ארד, אחיו של רון ארד, אמר כי המשפחה לא מעוניינת להגיב על פרסום
נסיבות חטיפת טננבוים או בהשלכות הפרסום.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=352969&objNo=54174&returnParam=Y


עדכון אחרון - 05:11 23/10/03
פרשנות משפטית

הזכות לדעת: רק באין חשש לנזק פיסי
מאת: זאב סגל

החלטתבית המשפט העליון מאתמול שהתירה לפרסם פרטים הנוגעים
לדרך הגעתו של אלחנן טננבוים ללבנון, מתבססת על היעדר תשתית
עובדתית לכך שהפרסום עלול להביא לפגיעה בחייו או בגופו של
טננבוים.

מבחינה עקרונית מעניק בית המשפט העליון משקל כבד לצורך במניעת
סיכון לפגיעה בחייו או בגופו של אדם, בהיות אלה זכויות
חוקתיות המוכרות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

לפי פסק הדין, עוצמתה של הזכות לחיים ולשלמות הגוף היא כה רבה,
עד שדי ב"אפשרות סבירה" לפגיעה בה, כדי שבית המשפט יהיה נכון
למנוע פרסום כדי להגן עליה.

החלטת השופטים מתבססת על היעדר "תשתית של ממש" לסיכון חייו של
טננבוים, ולא על הכרה רחבה בזכות הציבור לקבל מידע בעניינים
ציבוריים. זכות זו קיימת לפי פסק הדין רק אם ברור שהפרסום לא
יביא לפגיעה פיסית באדם.

בית המשפט העליון ייחס משקל רב לעמדת המדינה, שלא ביקשה למנוע
את הפרסום. בית המשפט הדגיש כי החזרתם של שבויים נכללת בעומקו
של המושג "ביטחון המדינה", אך הסיק מעמדת המדינה כי לא קיים
סיכון ממשי שהפרסום יפגע במו"מ. כדברי השופט תאודור אור "יהיה
זה אך סביר להניח שעל פי נתונים אשר בפני ובידיעת המדינה, לא
קיים סיכון ממשי שהפרסום הנדון הוא שיפגע במו"מ".

השופטת דליה דורנר הסיקה מהעובדה שהמדינה לא נקטה עמדה באשר
לעניין שבמחלוקת, כי המדינה אינה חוששת שהפרסום יסכן את
המגעים לחילופי השבויים.

מבחינה משפטית-חוקתית יש לפסיקת בית המשפט העליון חשיבות
מיוחדת הנובעת מהכרה בזכותו של אזרח לקבלת סעד חוקתי עצמאי
בבית המשפט, אם נפגעה זכותו המעוגנת בחוקי היסוד.

בני משפחת טננבוים ביקשו למנוע את הפרסום בהסתמכם על זכותו של
אדם לחיים ולשלמות גופו, הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.


בית המשפט אמנם העדיף שלא להכריע באופן החלטי בסוגיה זו אך
הביע תמיכה ברורה בגישה שלפיה חוקי היסוד יוצרים עילת תביעה
בבתי המשפט, גם בהיעדר דברי חקיקה ספציפיים הקובעים תרופה
בגין פגיעה הנגרמת לאדם.

הנטיה המסתמנת היא כי "יש מקום להכיר בתרופה חוקתית עצמאית
במקום בו נפגעה זכות המעוגנת בחוקי יסוד", לדברי השופט אור.

קביעה זו של בית המשפט יכולה ליצור בסיס לתביעות של אזרחים על
פגיעות שיסודם בחוקי היסוד. דבר זה חשוב במיוחד במקום שבו
יוצרים חוקי היסוד זכויות מיוחדות שאינן מוכרות בחקיקה רגילה,
שמהווה בדרך כלל בסיס להגשת תביעות.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=352973&objNo=54174&returnParam=Y



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:41   23.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. חשיבותו של הקשר האיראני...............  
בתגובה להודעה מספר 24
 

עדכון אחרון - 08:06 23/10/03
החטיפה והעסקה

חשיבותו של הקשר האיראני
מאת: זאב שיף

נסראללה. יציג העניין כהישג

הפרט המבצעי החשוב, שלדעת מומחים הינו שאלת מפתח בנסיבות נפילתו של אלחנן טננבוים בשבי חיזבאללה והעברתו ללבנון, הוא תפקידו של המודיעין האיראני בפרשה. פרטים מבצעיים אלה חשובים גם בגלל הידיעות כי האיראנים "קנו" מידי מוסטפה דיראני את הנווט רון ארד והעבירוהו לכלא באיראן.

ההערכה היא כי המודיעין האיראני סיפק לחיזבאללה את דירת המסתור באבו דאבי שבה הוחזק טננבוים לאחר שנחטף על ידי אנשי חיזבאללה. ומעל לכל, בלא עזרת המודיעין האיראני היה חיזבאללה מתקשה להעביר את טננבוים מאבו דאבי ללבנון. לפי ההערכה, האיראנים העמידו מטוס מיוחד לצורך העברתו

של אלחנן טננבוים ללבנון. לאחר שנכלא בתיבה גדולה הוא הוטס מאבו דאבי
לאיראן וכעבור זמן הוטס ללבנון ונמסר שם לאנשיו של שייח חסן נסראללה.
ייתכן שטננבוים לא ידע כלל כי התחנה שעשה בדרך היתה באיראן. אם
הערכות אלה יתבררו כנכונות, הרי שיהיה בהן כדי להוכיח על מעורבותה
העמוקה של איראן במעשי טרור וחטיפה, כפי שהיתה מעורבת בשנות ה-08
וה-09 בחטיפת בני הערובה המערביים בביירות.

נסראללה הודיע בשעתו כי אלחנן טננבוים הגיע ללבנון ושם נעצר על ידי
חיזבאללה לאחר שנחשד כי הוא סוכן המוסד. מדובר בהודעה מטעה, שנועדה,
ככל הנראה, להסתיר את החטיפה באבו דאבי ובעיקר את מעורבותה של איראן
בפרשה. טננבוים נפל בקלות בפח שטמנו לו, אך מי שטמן את הפח, מרגע
הגעתו לבלגיה, היה חיזבאללה.

אם וכאשר ישוב טננבוים לישראל יהיה עליו לספר לחוקריו בפירוט על
נסיבות נפילתו בשבי. כן עליו יהיה לספר לחוקריו על מהות העסקה
שבאמצעותה ציפה לעשות רווחים קלים באבו דאבי.

ספק רב אם פרסום נסיבות חטיפתו של טננבוים, בעקבות החלטת בית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, תשנה את עמדות חברי ועדת
השרים שצריכה להחליט אם לקבל את סיכום המשא והמתן ואת הצעות התיווך
הגרמני בין ישראל וחיזבאללה. הפרטים על נסיבות החטיפה ידועים לחברי
הוועדה זה זמן רב. הפרטים יכולים לגרום אמנם לביקורת ציבורית ולדיון
תקשורתי, אך יש לזכור כי את ההחלטה בעניין יקבלו שרי הוועדה ואולי
שרים נוספים שיצורפו אליה.

שתי שאלות מפתח עומדות על הפרק: הראשונה היא אם לשחרר בעסקת השבויים
את מוסטפה דיראני, שהיה מעורב ישירות בהחזקתו של רון ארד, ואשר
משפחתו של הנווט השבוי טוענת כי הוא משמש כקלף מיקוח חשוב. לכך קשורה
גם השאלה האתית אם חובת המדינה גדולה יותר כלפי איש צבא, שנשלח
לתפקידו מטעמה ונפל בשבי, מאשר לאזרח שהסתבך מתוך מניעים אישיים ונפל
בשבי.

שאלה אחרת היא המחיר במשא ומתן. האם להעניק לנסראללה, הקורא באופן
קבוע לאלימות נגד ישראל, עמדת

מנצח שאותה ינצל בקרב הפלשתינאים ובעולם הערבי? אם ניתן לשחרר
פלשתינאים רבים מדוע שלא לעשות זאת תוך כדי משא ומתן ישיר עם
הפלשתינאים, ולא דרך משא ומתן עם חיזבאללה.

שהרי ארגון חיזבאללה יציג את העניין כהישג וכנתינת מתנה לפלשתינאים
ותוך כדי כך יוכיח שחטיפות שהוא מבצע מבטיחות את שחרורם של אסירים
פלשתינאים.

יש שרים, וביניהם שר הביטחון מופז ושר המשפטים יוסף )טומי( לפיד,
הטוענים שבכל מקרה לא די במה שמציע נסראללה וארגונו חיזבאללה כדי
לשחרר את דיראני ואסירים אחרים.

השרים דורשים, לכל הפחות, קבלת מידע נוסף ואמין על גורל הנווט רון
ארד.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=353004&objNo=54174&returnParam=Y


עדכון אחרון - 06:20 23/10/03
תחנות בדרך לחטיפת אלחנן טננבוים

סיפור החטיפה: השותף העסקי עובייד הוביל טננבוים לחיזבאללה באמצעות סוחר הסמים בירו.

מאת: יוסי מלמן

הקשרים והמעורבים בפרשת אלחנן טננבוים

שלוש שנים לאחר הודעת מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, כי הארגון
לכד "קולונל ישראלי", ולאחר מאבק משפטי של "הארץ" וכלי תקשורת
נוספים, אישר אתמול בית המשפט העליון לפרסם פרטים על נסיבות
הגעתו של אלחנן טננבוים ללבנון ונפילתו בידי חיזבאללה.

ואולם, גם לאחר הסרת צו איסור הפרסום, עדיין לא ידועים כל
הפרטים, ובפרשה נותרו "חורים שחורים" רבים. גם לרשויות
הביטחון בישראל השוקדות על חקירת הפרשה - המשטרה, שירות
הביטחון הכללי והמוסד - לא ידועה התמונה כולה. בין השאר,
לחוקרים לא ברור כיצד בדיוק הגיע טננבוים מהמדינה הערבית
במפרץ הפרסי לביירות. לא ברור גם לשם איזו עסקה נסע לשם. בידי
המשטרה ראיות לכאורה לכך שטננבוים עסק בסחר בסמים, ושזאת היתה
מטרת נסיעתו האחרונה למדינות ערב. משפחת טננבוים מכחישה זאת
מכל וכל )עוד בעמוד א3(. חשד אחר שייחקר הוא מדוע קצין בכיר,
שאסור היה לו להגיע למדינה ערבית, עשה זאת. אפשר להניח כי אם
הדרג המדיני לא יחליט אחרת, ייחקר טננבוים בסוגיות אלו על ידי
המשטרה.

טיסת "סבנה" 3292 לבריסל

טננבוים עזב את ישראל בלילה שבין ה-3 ל-4 באוקטובר 2000 בטיסה
3292של חברת התעופה הבלגית "סבנה" לבריסל. כמה ימים לאחר
מכן, המשיך לאבו דאבי, בדרכון מזויף. לפי כתבה של העיתון
הצרפתי "לה פיגארו", שפורסמה זמן קצר לאחר היוודע דבר חטיפתו,
אחת האפשרויות היא שהוא טס מבריסל לאבו דאבי והחזיק בדרכון
שנשא בשם דומה - "טוננבום".

מאבו דאבי הגיע טננבוים לביירות. לפי הצהרות נסראללה, טננבוים
הגיע לביירות מרצונו החופשי. ואולם, לא ניתן לשלול לחלוטין את
האפשרות שהוא אולץ לטוס לביירות בניגוד לרצונו. הספקות
והעמימות בהתייחס לשלב זה נובעות גם מכך שלגופי הביטחון
בישראל אין מידע ודאי בעניין. ישנם גם חשדות לפיהם עבר דרך
איראן בדרך ללבנון )עוד במאמרו של זאב שיף בעמוד א1(.

למעשה, למעט כמה קציני מבצעים בכירים בחיזבאללה שרקחו את
החטיפה, יש רק שלושה בני אדם שייתכן ויודעים מה שאירע באמת.
כל השלושה נמצאים מחוץ לגבולות ישראל, ככל הנראה בלבנון.
הראשון שבהם הוא אלחנן טננבוים. השני הוא קייס עובייד, ערבי
ישראלי מהכפר טייבה, שהיה ידידו של טננבוים ושותפו לעסקים.
השלישי, קאיד בירו, הוא סוחר סמים לבנוני. לפי החשד, עובייד
הוא ששיכנע ופיתה את טננבוים לצאת לאירופה ומשם לאבו דאבי,
כדי לבצע עסקה - שטיבה אינו ידוע. קאיד בירו, המקורב
לחיזבאללה ונהנה מחסות הארגון לשם ביצוע עסקי הסמים של
המשפחה, חשוד בישראל כמי ששימש כאיש הקשר בין קייס עובייד
לחיזבאללה. אביו של קאיד, מוחמד בירו, מסוחרי הסמים הגדולים
בלבנון, מת בכלא הישראלי לפני 7 חודשים, בעת ריצוי עונש על
סחר בסמים.

נסראללה: חטפנו אל"מ

על הימים האחרונים לפני שנסע לנסיעה שממנה לא שב, סיפרה בזמנו
בראיון ל"ידיעות אחרונות" הבת קרן, אז סטודנטית רווקה בת ,26
כיום אם לתינוקת שזה עתה נולדה. טרם נסיעתו לחו"ל, ביום
שלישי, 3 באוקטובר ,2000 התקשר טננבוים לבתו. "זו היתה שיחת
טלפון שגרתית", היא אמרה. "הוא סיפר לי שהוא נוסע לחו"ל
לעסקים. אבל לא אמר לי לאן בדיוק הוא נוסע וגם לא מתי הוא
מתכוון לחזור". לדברי הבת ואשתו אסתר, לא היה זה דפוס התנהגות
חריג. אלחנן טננבוים לא הרבה לשתף את בני משפחתו בפרטים על
עסקיו. ואולם, כשעברו הימים ועקבותיו של האב נעלמו, החלו בני
המשפחה לדאוג. כמה מידידי המשפחה הציעו להם לפנות למשטרה אך
הם לא עשו זאת. רק ביום ראשון, 15 באוקטובר, כשחיזבאללה הודיע
כי הוא מחזיק בקצין ישראלי בדרגת אלוף משנה, אך עדיין לא נקב
בשמו, הפכה הדאגה של בני המשפחה לחרדה והם מיהרו לפנות
לרשויות. השב"כ והמשטרה פתחו מיד בחקירה. החשודים העיקריים
היו הישראלי קייס עובייד והלבנוני קאיד בירו.

קאיד הוא בנו של מוחמד בירו שנדון ב-98' ל-81 שנות מאסר בבית
כלא ישראלי בגין עבירות סמים. במארס ,2003 בגיל ,70 מת מוחמד
בכלא "שאטה" ומאז מסרבת ישראל להחזיר את גופתו, המאוחסנת
במכון לרפואה משפטית באבו כביר. מוחמד בירו נחשב לאחד מסוחרי
הסמים הגדולים ביותר במזרח התיכון. משטרת ישראל הגדירה אותו
"אסיר יעד" גם בבית הכלא - אסיר שממשיך להיות עבריין פעיל גם
בין כותלי הכלא ומשמש יעד לאיסוף מודיעין.

מוחמד בירו נעצר ב-68' בדרום לבנון בידי משטרת ישראל והובא
לישראל, שבה נידון ל-21 מאסר בגין סחר בסמים. גם התביעה וגם
פרקליטו אברהם ברדוגו, עירערו על העונש לבית המשפט העליון,
שהחמיר בעונשו ודן אותו ל-51 שנות מאסר. לטענת אגף המודיעין
במשטרה, המשיך מוחמד בירו לנהל עסקות סמים חובקות עולם מהכלא,
באמצעות מפגשים עם אנשי קשר ובשיחות טלפון לשלושת בניו -
קאיד, נסיף ועלי. בגין מעשים אלה הוא נידון למאסר נוסף שהצטבר
יחד ל-81 שנים. ב-89' הצטרף אליו בכלא הישראלי בנו עלי,
שנידון בישראל ל-71 שנות מאסר, גם על סחר בסמים. בסוף שנות
ה-08 נעצר עלי בירו במצרים בחשד להברחת מאות טונות של הירואין
ואופיום בספינה מנמל עקבה. עלי בירו נידון למוות, אך עונשו
הומתק והוא שוחרר ב-69'. מוחמד בירו הוחזק עד למותו בכלא שאטה
והבן, עלי, בשנות ה-04 לחייו, מוחזק כיום בכלא באר שבע, שם
חזר בתשובה והפך למוסלמי אדוק. בגלל קשריה של משפחת בירו עם
ישראל יצא שמה ברבים בלבנון כמשפחה של "משתפי פעולה". הבן
הצעיר, קאיד בירו, נמלט מלבנון ועבר להתגורר בארה"ב.

הביקור בכלא "שאטה"

בכלא "שאטה" הכיר מוחמד בירו את חסן עובייד, שהוחזק גם הוא
בכלא בגין עבירות סמים. חסן עובייד, אביו של קייס עובייד,
ביקש מבניו לאחר שחרורו לבקר בכלא את מוחמד ועלי בירו, מכיוון
שהם בודדים ומשפחותיהם בלבנון. כך, על רקע עבירות סמים
וביקורים בכלא נוצר הקשר בין שתי המשפחות, שבסופו של דבר
הוביל לחטיפתו של טננבוים על ידי החיזבאללה.

כחודשיים לפני שנעלם טננבוים נסע קייס עובייד לבקר את מוחמד
בירו בכלא. בסמוך לאותו מועד, אוגוסט ,2000 ביקשו קייס
עובייד, אשתו חולוד וזוגות נוספים לצאת לחופשה בירדן. קייס
עבר את ביקורות הגבולות בגשר נהר הירדן אך בהגיעו לצד הירדני
הוא לא הורשה להיכנס בטענה כי "שלטונות ישראל אינם מעוניינים
בכך". קייס, אשתו וחבריהם שבו על עקבותיהם. זהו אחד "החורים
השחורים" בפרשה. קייס סיפר על המקרה לא רק לבני משפחתו אלא גם
לסוכן הנסיעות שלו וידיד המשפחה, רפי קפאח, מכפר סבא. קפאח
התקשר לאחיו של קייס והזהיר אותם כי הוא חושש ש"קייס עלול
להסתבך". זמן מה לאחר התקרית במעבר הגבול לירדן וכחודש לפני
היעלמותו של טננבוים, יצא קייס לגרמניה. הפעם לא מנעו ממנו
שלטונות ישראל את נסיעתו. מאירופה הגיע קייס לארה"ב. בשיחת
טלפון לבני משפחה סיפר כי בנמל התעופה בן גוריון הוא נתבקש
לחתום על הצהרה כי אין לו כוונה להיפגש בחו"ל עם "סוכן זר" או
עם נציג "ארגון עוין".

זמן קצר לאחר שיחת הטלפון נעלמו עקבותיו של קייס עובייד.

בשלב מסוים, לאחר היעלמות טננבוים נסעו אשתו של קייס, חולוד,
ובנותיו התאומות לגרמניה. גורמי ביטחון הסבירו כי נסיעתה היתה
ב"תפר הזמנים" שבין יציאתו של טננבוים מישראל לבין הודעת
חיזבאללה כי הוא בידיו. משום כך, לטענתם, הם לא ידעו עדיין על
הפרשה ולכן לא ביקשו למנוע את יציאת רעייתו של קייס עובייד.
לפי דיווחים, זמן מה אחרי הגעתה לגרמניה הגיעה קבוצת אלמונים
לבית המלון שבו שהתה חולוד והעבירו אותה ואת ילדיה ליעד לא
ברור. ההערכה היא כי חולוד חיה כיום עם בעלה וזוג ילדיהם
בלבנון.

לאחר שהודיע מזכ"ל חיזבאללה על כך שהארגון מחזיק בטננבוים
מיהרו משטרת ישראל, השב"כ והמוסד לפתוח בחקירה. הם גבו עדויות
מבני משפחת טננבוים, מקפאח ומידידו של טננבוים ושותפו לשעבר
לעסקים, בני חכים. חכים סיפר כי שמע מטננבוים, ימים אחדים
לפני שיצא לנסיעה הגורלית, כי בכוונתו להגיע גם "לארץ ערבית".
במקביל לגביית העדויות מיהרו המשטרה והשב"כ לעצור ארבעה מבני
משפחת עובייד - שלושת האחים: כאמל, אכרם ומוחמד ואחיינם סמח.
מאוחר יותר נעצרה גם האחות מונה ונגבתה עדות גם מהאם, נאדה.
בני משפחת עובייד הם העצורים היחידים בפרשה זו עד כה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=352998&objNo=54174&returnParam=Y


עדכון אחרון - 05:11 23/10/03
בירו ביקש ל"מכור" את טננבוים לחיזבאללה כדי לטהר משפחתו
מאת: יוסי מילמן.

קייס עובייד וקאיד בירו הכירו במשך תקופה ארוכה ואף נפגשו לפני
כמה שנים בארה"ב, וייתכן שאף באירופה. אביו של קייס עובייד,
חסן, הוחזק בכלא הישראלי בשנות ה-08 בגין עבירות סמים, ושם
הוא הכיר את מוחמד בירו, אביו של קאיד. לאחר שחרורו של חסן
עובייד מהכלא, ביקש האב מבניו לבקר בכלא את מוחמד קאיד, ושם
שמע קייס מהאב על בנו, קאיד.

הנחת העבודה של מי שמכירים את הפרשה היא כי קאיד בירו, הכיר
לקייס עובייד את בכירי החיזבאללה והביאו בסופו של דבר ללבנון.
עובייד מצדו הביא את אלחנן טננבוים "כנדוניה" שלו. ההערכה היא
כי קייס הוא הפיתיון שבאמצעות פותה טננבוים לצאת לאירופה ומשם
להמשיך לאבו דאבי, בהבטחה לעסקה גדולה.

אפשר להעריך כי קייס עובייד שהכיר היטב את אלחנן טננבוים וידע
שהוא אלוף משנה במיל' סיפר על כך לידידו קאיד בירו. ייתכן שאף
המציא קייס לבירו "הוכחה", דוגמת כרטיס ביקור של טננבוים
ועליו שמו ודרגתו "קולונל" באנגלית. קאיד בירו כנראה פנה
לידידיו בחיזבאללה וסיפר להם על קייס והקולונל. לשם יצירת
הקשר עם החיזבאללה נעזר קאיד בירו בהמלצות של אחיו עלי החוזר
בתשובה שהפך גם לתומך בחיזבאללה, מכלאו בישראל.

אחד ממניעו של קאיד בירו "למכור" את טננבוים לחיזבאללה היה
רצונו לטהר אם שם אביו ושם המשפחה בעיני החיזבאללה מפני
דימויים כמשתפי פעולה עם ישראל. בחיזבאללה הבינו את "הנכס"
שלפניהם ואת הפוטנציאל שבלכידת אל"מ ישראלי והחלו בתכנון
המבצע.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=352995&objNo=54174&returnParam=Y

עדכון אחרון - 05:11 23/10/03
קייס עובייד - "הכבשה השחורה" של המשפחה מטייבה
מאת: יוסי מלמן

קייס עובייד, בן ,30 הוא צעיר הבנים במשפחת עובייד מטייבה.
אחיו אכרם וכאמל אומרים כי היה "בחור שקט ולא בעייתי". אבל
לדברי אחרים בטייבה הוא נחשב "לכבשה השחורה" במשפחה. לאחר
סיום לימודיו בבית הספר התיכון בכפר, פנה, בעזרת בני משפחתו
לעסקים. אחיו המבוססים כבר הקימו לו בכפר בית מסחר לזהב
ולתכשיטים. בנוסף לכך התוודע בעזרת הקשרים העסקיים של משפחתו
וקשרי קרבת משפחתו עם ותושבים בשטחים.

בשנת '96 בעקבות מעצרו של תושב שטחים שטען כי רכש כמויות
גדולות של נשק בישראל, כולל טילי לאו, נעצרו קייס עובייד, יחד
עם שני ישראלים נוספים בחשד למעורבות בפרשה. בסופו של דבר
צומצמו החשדות וקייס הורשע באחזקה בלתי חוקית של אקדח ותחמושת
ונידון לשישה חודשים של עבודות שירות, שאותם ריצה בבית אבות
בכפר סבא. בשלב מסוים הפך קייס עובייד לדתי. "הוא החל
להתפלל", סיפר אחיו אקרם, "והפך לשומר מסורת אבל לא דתי
קיצוני". ב-79' הוא התחתן עם בת דודתו חולוד ולזוג נולדו
תאומות.

לאלחנן טננבוים הוא התוודע באמצעות משפחתו, שהיתה מצויה עמו
בקשרים זה כ-02 שנה. אט-אט הפך הקשר ביניהם מחברתי גם לעסקי
והשניים עסקו בניכיון המחאות. עם הלוחות שלהם נמנו תושבי
שטחים ובהם חלפני כספים. בני משפחת עובייד אומרים כי לא ממש
ידעו במה השניים עסקו. "כמה פעמים ראיתי אותם מסתודדים בחדר",
סיפר האח כאמל, "וכשראו אותי השתתקו. הבנתי שהם אינם
מעוניינים שאשמע על מה הם מדברים ולכן לא שאלתי יותר שאלות".

בספטמבר 2002 הוא נסע לגרמניה כדי ללוות את גיסתו וילדיה ומשם
המשיך לארה"ב, שבה כבר טייל בעבר. הוא הספיק לצלצל למשפחתו
בטייבה ואמר כי הוא נמצא בארה"ב ומאז נעלמו עקבותיו.

שמו של קייס עובייד נזכר ב-3 השנים האחרונות בעוד כמה פרשיות
של תוכניות לחטוף אזרחים ישראליים או לגייס אותם לשורות
חיזבאללה. בין השאר נזכר שמו במשפט צבאי שהתנהל בשנת 2002 נגד
ניסים בן מוסה נאסר מחולון שנאשם כי החיזבאללה יצר עמו קשר
וביקשו ממנו לרגל עבורם בישראל.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=352997&objNo=54174&returnParam=Y



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:04   23.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. גולשים שואלים והעיתונאי יוסי מלמן משיב.......  
בתגובה להודעה מספר 25
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 23.10.03 בשעה 17:06 בברכה, פילוביץ שחף
 
יום חמישי כ"ז בתשרי תשס"ד, 23 באוקטובר 2003 שעון ישראל: 42 16
שאלות ותשובות עם יוסי מלמן - על פרשת אלחנן טננבוים

@ שאלות....

במקרה של טננבוים,
המשפחה היא זו שהפעילה
אמצעים משפטיים נגד
זכות הציבור לדעת,
וכשצווים אלו...

על איזו פעילות עניפה
וארוכת שנים עם בני
מיעוטים מדובר? עם אלו
מפעלים ביטחוניים היה
מעורב?

שאלה אתית: האם עבריין
)כמו טננבוים?( שנפל
בשבי אויב בנסיבות
חשודות )כמו טננבוים?(
או בכל...

האם לאור פרשת טננבוים,
לא צריך המלמ"ב, יחיאל
חורב, שמונה ביולי
כמשנה למנכ"ל משרד
הביטחון,...

האם הימנעות מלהחליף את
טננבוים עתה בדיראני
ועובייד היא בהכרח איום
על חייו? שהרי
חיסולו...

האם אתה חושב שפרסום
מקרה חטיפתו של אלחנן
טננבוים יתרום להשגת מידע
על רון ארד ויקדם את...

האם תוכל להסביר את
הקלות הבלתי-נסבלת שבה
השיגה משפחת טננבוים את
צו איסור הפרסום
הגורף,...

מבל ילעבור על חוקי
הצנזורה, האם אתה יכול
להתיחס לאופי המידע
שנותר חסוי בפרשה? כמו
כן, האם...

האם יש קשר בין חטיפת
טננבוים למקרה רון ארד?

עד כמה אמין המידע שיש
לישראל בנוגע למצבו
ומקום הימצאו של רון
ארד? ומהו המידע העדכני
ביותר?

האם ייתכן שהמדינה ידעה
על פעילותו של טננבוים
ואולי אף היה לו קשר
למוסד, וכעת היא
מתכחשת...

האם נגיע למצב דומה למה
שקורה בקולומביה,
כשחטיפת תיירים 4)
הישראלים( היא אמצעי
מיקוח לטרור?

בהנחה שטננבוים אכן
ישוחרר, האם עשויה
המשטרה לזמנו לחקירה,
לאור החשדות והראיות
לכאורה...

נדמה שעסקת השבויים
התגלגלה לכדי מחלוקת
פוליטית בין ימין
לשמאל, כשקו פרשת המים
היא שינוי....

אני, באופן מאוד לא
ציני, הייתי מציע לשייח
עובייד לקחת עוד כמה
עשרות סוחרי סמים מבתי
הכלא...

בהנחה שטננבוים אינו
נציג המדינה אצל
החיזבאללה,
מדועהמדינה אינה
מחמירה, על ידי
העמדה...

במעגל האלימות שפוקד את
המזרח התיכון, הייתכן
שהעולם עיוור לכך
שמדינות מפותחות
באירופה...

אם אתה היית נחטף - ולא
חשוב איזה קופת שרצים
עומדת על ראשך - האם
היית רוצה שבית דין
ציבורי...

מי סיפק לו את הדרכון
המזויף? מאיזו מדינה
היה הדרכון שבאמצעותו
עלה לטיסה בנמל
התעופה...

לא ברור לי מדוע עדיין
מתפרסמות המון
ספקולציות לגבי "טיב
העסקות" בהן היה מעורב
טננבוים....

לדעתך, האם בידי ישראל
מידע מבוסס אודות "הקשר
האיראני" בחטיפה? אם
כן, מדוע לא יוצאת
ממשלת...

האם לדעתך המשך החזקת
דיראני בכלא הישראלי
עשוייה בעתיד לסייע
באיזה דרך בנושא רון
ארד?

האם ידוע על מקרים בהם
העדיפה מדינה לסחור
במשאבים מוגבלים, בעבור
שחרור עבריין חטוף, על
פני...

כל היום עקבתי אחרי
הרדיו, הטלוויזיה,
ואתרי האינטרנט.
בדיעבד, נראה שמשפחת
טננבוים צדקה....

איך שכנעתם את ביהמ"ש
שפרסום עסקות הסמים של
טננבוים לא יסכן את
העסקה להשבתו?

איך נתנו לאיש הזה לשרת
במילואים? זה מפחיד.
אל"מ בוודאי פיקד על
חיילים. פשוט מזעזע.
משהו...

אני כבר מבולבל, האם הוא
נתפס באבו דאבי או
בביירות?
האמירויותאינן מדינת
אויב, לכן,...

האם אתה רואה קשר נסיבתי
לכאורה בין הקזינו
ביריחו, לבין מאמצי
השחרור הבלתי נלאים,
הנעשים...

עם הכרת העובדות ועם יד
על הלב והמצפון, האם
היית משחרר את דיראני
בתמורה לטננבוים?
האם...

שלום, עקבתי אחרי
הפרסומים הנוגעים לפרשת
טננבוים, ונראה
שה"צהוב" עלה על כל
עילה עיתונאית...

מהטיבה של ה"עסקה
המפוקפקת"? אילו עסקים
היו לטננבוים בלבנון
לפני הנסיגה?

לאור העובדה שעסקת
החילופין כבר יצאה
לדרך, ועל כן אין ברירה
אלא להמשיך בה, במה
הואילה...

למה ישראל מחויבת
לשחרורו? הרי דמו בראשו
בעסקיו האפלים ותאוות
בצע הביאה עליו את
צרתו. האם...

האם, לדעתך, יש לשלם את
המחיר של שחרור עובייד
ודיראני, מבלי שקיבלנו
שום תמורה או מידע...

מדוע "הארץ" רצה לפרסם
את נסיבות חטיפת אלחנן
טננבוים?

מדוע הבשיל המו"מ להחזרת
אלחנן טננבוים רק עתה,
הרי הוא נחטף בשנת
2000?

האם היום, ב"דור
הסייבר", יש משמעות
לאיסורי פרסום כגון
הנ"ל? מה גם שאנו חיים
בארץ קטנה, בה...

אם אכן יוחזר אלחנן
טננבוים בעסקת שבויים,
האין זה הופך כל אזרח
ישראלי ליעד לחטיפה
בחו"ל,...

.1אם, כפי שפורסם
ומשתמע, טננבוים נחטף
בנסיבות של עסקיו
הפרטיים, מה כאן העניין
של החיסיון...

.1האם מישהו מהמעורבים
באיסור/התרת הפרסום,
התייחס לעובדה שמידע רב
פורסם באינטרנט?
.2 רוב...

האם, לדעתך, יש סבירות
לכך שטננבוים שימש
כמקור/ סוכן עבור קהילת
המודיעין, לאור
קשריו...

להפסקת מחול השמועות:
האם טננבוים עסק בסחר
סמים, והיה לו קשר עם
סוחרי סמים? כן או לא?

.1מה יש לביטחון שדה
להגיד על אל"מ במיל'
טננבוים ועל קשריו עם
"העולם התחתון /
הפח"ע"...

.1בעבר היה פירסום
שחוקרים רוסים חקרו את
רון ארד בזמן שהותו
בלבנון, לפני שהועבר
לאיראנים....

בימים האחרונים מסתובבת
כתבה בדוא"ל, )שהגיעה
אלי פעמיים(, הטוענת כי
מדובר בפושט רגל
כתוצאה...

מה תוכל לספר על משה
רוטשילד והפרשות בפרו
בהן היה מעורב?

האם נכון לומר - לנוכח
תפקידו של טננבוים
בשירות מילואים )שאינני
יודע אם מותר לפרטו
ברבים...

יש כל כך הרבה שאלות,
שאני חושש שעל רובם
אסור בכלל לדבר. ברור
לכולם שקצין בדרגת אלוף
משנה,...

.1האם קיימים עקרונות
מנחים, שעל פיהם
הפוליטיקאים מקבלים את
ההחלטה לבצע חילוץ בכוח
של...

בהנחה שאיראן אכן מעורבת
בפרשת החטיפה, האם יש
לצפות לדרישה איראנית
)או אולי מצד
החיזבאללה(...

עם יוסי מלמן - על פרשת אלחנן טננביום
שאלות ותשובות.

פתיח
בעקבות החלטת ביהמ"ש העליון להתיר לבקשת "הארץ" לפרסם פרטים על
נסיבות חטיפתו של אלחנן טננבוים בלבנון - השיב יוסי מלמן, כתב "הארץ", על שאלותה גולשים. תודה לאלפי הפונים.

מי אתה מר יוסי מלמן
יוסי מלמן מסקר ב"הארץ" משנת 1980 ענייני טרור, מודיעין וחוץ. בין השנים '84'-88 שימש ככתב המדיני של עיתון "דבר".

בוגר האוניברסיטה העברית בהיסטוריה וביחסים בינלאומיים ועמית קרן נימן מאוניברסיטת הארוורד. זכה בפרסים בינלאומיים על תחקירים בנושאי טרור וריגול ופירסם 7 ספרים בתחום, בהם "מרגלים לא מושלמים" שהיה ברשימת
רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" במשך 15 שבועות וכן "המרגלים" שנכתב
עם איתן הבר.

במקרה של טננבוים, המשפחה היא זו שהפעילה אמצעים משפטיים נגד זכות הציבור לדעת, וכשצווים אלו בוטלו, פורסם רוב המידע. האם היו מקרים בהם כתבי "הארץ" בתחום הביטחוני נמנעו מפרסום כתבות על נושאים שאין עליהם צוויאיסור פרסום, עקב לחצים עקיפים או ישירים מנשואי הפרסום, בהם מערכת
הביטחון, קהילות המודיעין או המלמ"ב? כרמל ירושלים

שלב השאלות והתשובות

יוסי מלמן :
למיטבידיעתי, לא היו מקרים כאלה. כמובן שעיתונאי "הארץ" אינם פועלים
בחלל ריק והם נתונים ללחצים, ניסיונות שכנוע או השפעה, אבל עקרונותיהם
ומקצועיותם מעמידים להם כלים להתמודד עם מצבים כאלה. לדוגמה, "הארץ"
ואני היינו הראשונים לחשוף את שמו של ראש המלמ"ב ולפרסם עליו כתבות
תחקיר, שלא תמיד החמיאו לו. גם עמיתיי - אמנון ברזילי, עמוס הראל, זאב
שיף ואמיר אורן - יכולים לזקוף לזכותם אינספור פרסומים מביכים עבור
מערכת הביטחון.

על איזו פעילות עניפה וארוכת שנים עם בני מיעוטים מדובר? עם אלו מפעלים
ביטחוניים היה מעורב?
דניאל
תל אביב

יוסי מלמן :
קשריועם משפחת עובייד, כפי שנכתב היום ב"הארץ" היו בעיקר חברתיים. עם
קייס עובייד הוא קיים גם מערכת קשרים עסקית: מכירת ציוד ומוצרים בשטחים,
נכיון המחאות ועוד.

שאלה אתית: האם עבריין )כמו טננבוים?( שנפל בשבי אויב בנסיבות חשודות
)כמו טננבוים?( או בכל נסיבות שהן, מחירו או מחיר החלפתו שווה פחות משל
אדם ישר שנפל בשבי בנסיבות לא חשודות או אחרות? האם המדינה אחראית פחות
לאזרח עבריין שלה מאשר לאזרח ישר שלה?
שיבי
ירושלים

יוסי מלמן :
אתהמציג שאלות נוקבות, שעיקרן מה הם גבולות האחריות של מדינה לאזרחיה.
בוודאי שיש הבדל בין אזרח לשליח - חייל או כל שליח אחר - שהממשלה משגרת
מטעמה. את התשובה לשאלה זו צריך להשיב כל אחד לפי מצפונו והשקפת עולמו.

האם לאור פרשת טננבוים, לא צריך המלמ"ב, יחיאל חורב, שמונה ביולי כמשנה
למנכ"ל משרד הביטחון, ללכת הביתה?
צדיק
תל אביב

יוסי מלמן :
הוא לא קשור לעניין. אם כבר מי שהיה צריך להיות יותר עירני בתהליכי המיון והסינון הם אנשי מחלקת ביטחון שדה בצה"ל.

האם הימנעות מלהחליף את טננבוים עתה בדיראני ועובייד היא בהכרח איום על
חייו? שהרי חיסולו )חלילה( ימית בהכרח כל עסקת חילופין עתידית.
ולחיזבאללה הרי יש עניין בשבויים שלהם.
אלון
וינה אוסטריה

יוסי מלמן :
מסכים לכל מילה שלך. אבחון נכון של המצב.

האם אתה חושב שפרסום מקרה חטיפתו של אלחנן טננבוים
יתרום להשגת מידע על רון ארד ויקדם את עסקת השבויים?
רועי אורן
חולון

יוסי מלמן :
הוא בהחלט יכול לתרום למאמץ, משום שהחיזבאללה יבין שה"ערך" של טננבוים לא כל כך גבוה בשוק הישראלי ויש בישראל ובממשלה קולות המתנגדים לעסקה, אם לא יסופק המידע על רון ארד. הנחת העבודה במערכת הביטחון היא שארד כבר
מזמן אינו בחיים. האיראנים פשוט חוששים להודות שהוא מת בידיהם.

האם תוכל להסביר את הקלות הבלתי-נסבלת שבה השיגה משפחת טננבוים את צו
איסור הפרסום הגורף, שהוטל על הפרשה? משהתבררו הפרטים, וכשניקח בחשבון
שכל מידע פוגע באמת ממילא מצונזר, מצטיירת תמונה שבה גורמים פרטיים
יכולים לחסום את חופש המידע בעניין החשוב כל כך לאזרחי ישראל.
אלון מידן
ראשון לציון

יוסי מלמן :
גםאני התקשיתי במשך שלוש שנים, בהן ניהלתי את המאבק המשפטי, להבין את
הקלות שבה בתי משפט לוחצים על הדק צווי איסור הפרסום. אני מפנה אותך
למאמר שפרסמתי לפני שלושה שבועות בדיוק ב"מוסף הארץ", שדומני גלגל את
המהלך הנוכחי.

מבלי לעבור על חוקי הצנזורה, האם אתה יכול להתיחס לאופי המידע שנותר חסוי בפרשה? כמו כן, האם אתה יכול לאמוד את הנזק שנגרם לישראל ממסירת הסודות אליהם היה חשוף טננבוים? בנוסף, אבקש התיחסות לכך שלא קיימת "גרסה רשמית" לפרשה, והציבור נחשף להרבה מאוד גרסות שונות המופיעות כולן בכלי תקשורת מכובדים )שלא לדבר על הרכילות המשתוללת באינטרנט(.
טלק.
רעננה

יוסי מלמן :
מעטמאוד נותר חסוי. רק סוגיות של צנעת הפרט ועברו הצבאי, שגם בו אין "מי
יודע מה" מידע שיזעזע את אמות הספים. איני יכול להעריך את הנזקים, משום
שאינני יודע מה הוא סיפר לחוקריו. בכל מקרה, נזקים כאלה ניתנים לתיקון.
תמיד כשנחשפת פרשה שכזו יש מי שיסבירו כי נגרם בלתי הפיך - ראה
קלינגברג, ואנונו ועוד - אבל בסופו של דבר, מדינת ישראל חזקה ועמידה
יותר מסך כל "סודותיה". גם למשטרה ולשב"כ אין מידע מלא. יש פערי מידע,
שיתמלאו רק בשובו של טננבוים או כשיעצר קייס עובייד.

האם יש קשר בין חטיפת טננבוים למקרה רון ארד?
אמנוןשליין
קופנהאגן דנמרק

יוסי מלמן :
איןקשר. טננבוים נחטף כדי לשמש מנוף ללחוץ על ישראל לשחרר עצירים
לבנונים, פלשתינאים, מצרים, ירדנים ועוד. בכך יצבור חיזבאללה הישגים
ויציג עצמו כפודה שבויים ערבים מהכלא הישראלי וישפיל את ישראל.

עד כמה אמין המידע שיש לישראל בנוגע למצבו ומקום הימצאו של רון ארד? ומהו המידע העדכני ביותר?
חיים
תל אביב

יוסי מלמן :
לישראלאין מידע. יש כמה הנחות עבודה והשערות וקטעי מידע. ההערכה היא
שהוא הועבר מדיראני ואמל לידי משמרות המהפיכה בבקעת הלבנון. מה קרה
מאותו רגע, לא ברור. בכל מקרה, למרבה הצער, הרוב במערכת הביטחון סבור כי
ארד אינו בחיים. אין מידע "חיובי" שיכול לאשש הערכה זו.

האםייתכן שהמדינה ידעה על פעילותו של טננבוים ואולי אף היה לו קשר
למוסד, וכעת היא מתכחשת לעובדת הקשר ביניהם? המוסד ידוע בשימוש שהוא
עושה בדרכונים בלגיים וקנדיים, המאמץ הניכר שעושה הממשלה לשחרורו
והתעקשות החיזבאללה שטננבוים הוא איש מוסד - כל אלה מעלים ספק עד כמה
הגירסה שהתפרסמה באמת מציגה את כל האמת בנוגע לפרשה. מה דעתך?
דןדוקלו
תל אביב

יוסי מלמן :
הואלא היה סוכן מוסד, ולו משום שדרך הפעולה אינה מעידה על המודוס
אופרנדי של הארגון. דעתי היא ולא רק במקרה הזה, שמצבים אנושיים הם
פשוטים יותר ממה שאנו רוצים להאמין בכך. אנשים נוטים לחפש תחכום אצל
זולתם, ובמקומות שהוא אינו בנמצא.

האםנגיע למצב דומה למה שקורה בקולומביה, כשחטיפת תיירים 4) הישראלים(
היא אמצעי מיקוח לטרור?
יפתח
הרצליה

יוסי מלמן :
עלאף עמדתה הרשמית של ישראל, כי היא אינה נכנעת לטרור, היא נכנעת לו פעם
אחר פעם, מאז חטיפת מטוס אל על ב-8691 ואינספור עסקות של חילופי שבויים.
אכן, משא ומתן והידברות עדיפים תמיד על עימותים, אלימות ומלחמות. השאלה
היא אם אפשר להגיע להידברות שכזו עם החיזבאללה?

בהנחה שטננבוים אכן ישוחרר, האם עשויה המשטרה לזמנו לחקירה, לאור החשדות
והראיות לכאורה שבידיה?
האם אירעו בעבר מקרים דומים, בהם הסתבכו תושבים ישראלים בנסיבות דומות?
ערן
חולון

יוסי מלמן :
המשטרה בהחלט עלולה לזמנו לחקירה. אבל כמובן הכל תלוי במצבו
הגופני-בריאותי וכידוע בני ישראל רחמנים בני רחמנים. יגידו שסבל דיו.
ואגב זה נכון. הוא ומשפחתו עוברים יסורים קשים.

אני יכול לדלות מזכרוני את מרדכי לוק, "האיש במזוודה", שערק למצרים, אבל
אחר כך התחרט והמצרים ניסו להבריחו במזוודה דיפלומטית. הדבר התגלה הוא
הוחזר לישראל והועמד לדין.

נדמה שעסקת השבויים התגלגלה לכדי מחלוקת פוליטית בין ימין לשמאל, כשקו
פרשת המים היא שינוי. משינוי ושמאלה יש נטייה להעמיד את פרשת רון ארד
כתנאי לעסקה, בעוד הימין רואה בשחרור טננבוים פדיון שבויים שאין לותר
עליו. האם אין ללמוד מכך על הפוטנציאל לרווח פוליטי אפשרי עבור שרון? או
שמדובר במחלוקת פסיכולוגית בין שני גושים ששורר ביניהם היעדר אמון
כרוני?
שלמהענבר
ראש העין

יוסי מלמן :
גםבימין יש קולות נגד העיסקה. לשרון לא יהיה שום רווח פוליטי. להיפך, כל
מה שיעשה יביא עליו כעס. אם לא יבצע את העסקה יואשם בהפקרת הבנים. אם
יבצעה, יואשם כי הסכים לשלם מחיר גבוה ובלתי כדאי.

אני, באופן מאוד לא ציני, הייתי מציע לשייח עובייד לקחת עוד כמה עשרות
סוחרי סמים מבתי הכלא בארץ, ובתמורה להחזיר לנו בצפון הארץ את גלגל"צ
בתדר ,106.4 עליו כוחותיו השתלטו לפני מספר חודשים.
אבלברצינות, העסק הרבה יותר חמור ומסוכן, אם ניקח, למשל, אפשרות שהאיש
הזה היה מקבל באירופה מזוודת סמים או דולרים, שבה היה מוסלק קצת חומר
נפץ משובח.
מוטי קופרברג
משגב

יוסי מלמן :
מסכים.אתה מציע עסקה ראויה.

לגבי החלק השני של שאלתך, אינני סבור כי הוא היה מסכים ליטול עמו מזוודת
נפץ, גם אם היו משטים בו. ובכל מקרה היה עליו לשאת את המזוודה בטיסה
מביירות לאיזשהו יעד שאינו ישראלי. אני מאמין שעד כדי כך הוא לא היה
מרחיק לכת. אינך בוטח במערכת האבטחה של אל על וישראל שהיו מגלים מזוודת
נפץ מוסלקת?

בהנחה שטננבוים אינו נציג המדינה אצל החיזבאללה,
מדועהמדינה אינה מחמירה, על ידי העמדה לדין, עם עבריינים הנושאים איתם
סודות מדינה, מסכנים את עצמם ומסגירים סודות מדינה עליהם הם אמורים
לשמור?
עמוס
נס ציונה

יוסי מלמן :
המדינה בהחלט מחמירה, לפחות במקרי ריגול או עבירות ביטחוניות קודמות -
מנבר, קלינגברג, ואנונו - עד שיש מי שסבורים שעונשיה היו קשים מדי.

במעגל האלימות שפוקד את המזרח התיכון, הייתכן שהעולם עיוור לכך שמדינות
מפותחות באירופה עושות עסקים ומגלגלות מיליוני דולרים בעסקים הקשורים
לביטחוננו? מה צריך לקרות על מנת שהם יבינו את המסר, וכיצד ייתכן שאצלם
השולחן נקי?
רפי סעדון
קופנהאגן, דנמרק

יוסי מלמן :
זודרך העולם. הכסף והאינטרסים מדברים. למרות זאת, יש גם שיקולים אחרים.
הגרמנים לדוגמה מתווכים בעסקה שמהותה הומניטרית.

אם אתה היית נחטף - ולא חשוב איזה קופת שרצים עומדת על ראשך - האם היית
רוצה שבית דין ציבורי יחליט אם אתה ראוי לחופש או לא בעוד הדיון מתנהל
כשאתה כלוא בידי ברברים אכזריים כמו החיזבאללה?
רות


יוסי מלמן :
התשובה שלי היא כן. גם אם זה היה קורה לי או לבני משפחתי, לא הייתי מבקש
להיות חריג. אכן, יש לי פרפורי בטן, ספקות והתלבטויות, אבל למרות הכל
אני סבור שנהגתי נכון ומילאתי את חובתי ועבודתי. אגב, למרות הביקורת שלך
כלפי התקשורת, דעי לך שביום סגריר כשתיקלעי למצוקה, חס ושלום, רק
התקשורת תיחלץ לעזרתך, בלי חשבון או אינטרס. התקשורת נותרה המפלט האחרון
של הדמוקרטיה, אף שכמובן היא אינה מושלמת וליקוייה רבים.

מי סיפק לו את הדרכון המזויף? מאיזו מדינה היה הדרכון שבאמצעותו עלה
לטיסה בנמל התעופה באירופה ועמו נכנס למדינה במפרץ הפרסי? האם האיש היה
עד כדי כך עיוור לא להבין שדרכון מזויף עלול להיות תרגיל של מזימה או
מלכודת? השאלה אינה אם לשחרר ולהביא את אלחנן חזרה לארץ, אלא באיזה
מחיר, כולל ויתור על מידע לגבי רון ארד.
אברהם שביט
תל אביב

יוסי מלמן :
כל השאלות שאתה מעורר הן חשובות, אך אין עליהן תשובות בשלב זה. אין מידע
ברור. רק השערות. והניחוש שלך טוב כמו כל ניחוש אחר.

לא ברור לי מדוע עדיין מתפרסמות המון ספקולציות לגבי "טיב העסקות" בהן
היה מעורב טננבוים. הלא בית המשפט התיר את הפרסום בעניינו, אז מדוע מחול
השדים סביב העניין טרם נפסק?
איציק
חצור הגלילית

יוסי מלמן :
הסיפורים והספקולציות, להערכתי, ייפסקו תוך יום יומיים. ישראל הפכה לחברה
שבה אורך חיי המדף של שערוריות הולך ומתקצר. עד לסקנדל, או הדרמה הבאים.

לדעתך, האם בידי ישראל מידע מבוסס אודות "הקשר האיראני" בחטיפה? אם כן,
מדוע לא יוצאת ממשלת ישראל בקמפיין בינלאומי כנגד האיראנים, כדי ליצור
בכך מנוף לחץ נוסף על חיזבאללה?
איתיא.
ירושלים

יוסי מלמן :
אין מידע מוצק. זו רק אחת ההשערות, וגם אם היא סבירה, עדיין יהיה קשה
להוכיח שהמודיעין האיראני סייע בלוגיסטיקה )מטוס, תיעוד דיפלומטי וכו'(.

האם לדעתך המשך החזקת דיראני בכלא הישראלי עשוייה בעתיד לסייע באיזה דרך
בנושא רון ארד?
יעל
תל אביב

יוסי מלמן :
לא. הוא חדל להיות קלף מיקוח.

האם ידוע על מקרים בהם העדיפה מדינה לסחור במשאבים מוגבלים, בעבור שחרור
עבריין חטוף, על פני שמירת המשאבים והקצאתם למסחר, למען שחרור חייל שבוי
מצבאה, שליח פקודתה?
אבשלום
גבעתיים

יוסי מלמן :
זו העמדה לא נכונה של הדברים. הדילמה אינה בין טננבוים למידע על רון ארד. אם לא תתבצע העסקה, לא נקבל מידע רב יותר על ארד ולעומת זאת, לא יחזרו שלושת החיילים וטננבוים יומת בכלא, או יירקב בו לעוד שנים ארוכות.

כלהיום עקבתי אחרי הרדיו, הטלוויזיה, ואתרי האינטרנט. בדיעבד, נראה
שמשפחת טננבוים צדקה. אין כאן ניצחון ל"זכות הציבור לדעת", מכיוון
שאנחנו עדיין לא יודעים מספיק. מה בעצם הרווחנו מהפרסום? והאם אין לך
הרהורי חרטה על הפנייה לבית המשפט?
דני בודסקו
חיפה

יוסי מלמן :
זכית לקבל מידע שמבוסס על מה שגורמי החקירה יודעים, משערים ומעריכים. אם
אתה חותר לחיות בחברה בה נשלל ממך המידע - ולא חשוב מה הטעמים - זו
זכותך. אבל כמי שמאמין בערכים של חופש מידע ודמוקרטיה, מחובתי ומחובת
העיתונות להביא את הדברים לציבור, שרשאי לשפוט את המידע לכף זכות או
חובה.

לא. אינני מתחרט )ולא משום שאני חסיד שירתה של אדית פיאף( משום שעשינו
מהלך נכון, צודק ומושכל. הראיה לכך היא שארבעה שופטים בישראל, בהם המשנה
לנשיא בית המשפט העליון חשבו שכך ראוי להיעשות. אגב, גם המשפחה, משפחת
טננבוים, התייסרה לא מעט, אם להמשיך במאבק משפטי או להפסיקו על סף בית
המשפט העליון.


איך שכנעתם את ביהמ"ש שפרסום עסקות הסמים של טננבוים לא יסכן את העסקה
להשבתו?
אלון
תל אביב

יוסי מלמן :
אני מפנה אותך לידיעה ב"הארץ" היום המתארת את החלטות בית המשפט. בין
השאר, שוכנע בית המשפט משום שהמדינה טענה שאין לה עמדה בהתדיינות בינינו
לבין המשפחה, במה שזכה להגדרה "הליך אזרחי", להבדיל מ"ההליך
הפלילי-ביטחוני" )לא משום החשדות נגדו, אלא על שום ההגיון המשפטי שמאפשר
הוצאת צוי איסור מטעמים של שיבוש חקירה או פגיעה בביטחון המדינה(.

איך נתנו לאיש הזה לשרת במילואים? זה מפחיד. אל"מ בוודאי פיקד על חיילים. פשוט מזעזע. משהו רקוב אצלנו בממלכה?
דינה
תל אביב

יוסי מלמן :
יכול להיות שביטחון שדה )מחב"ש( היה צריך להיות קשוב. אבל מאידך, קשה היה לו לדעת על עיסוקיו האזרחיים של טננבוים, משום שכנראה התגלה חוסר תיאום בין השב"כ )שידע על קייס עובייד ואפשר להניח שגם שמע על קשריו עם
טננבוים( לביטחון שדה. זה לא המקרה היחיד המעיד על הרקב. מה דעתך על
הכבישים הרעועים, על הצנרת הנרקבת, על מחדלי הבנייה, על מערכת הבריאות
הקורסת ועל החינוך המתמוטט? ובכל זאת, כלום יש לנו מקום אחר? אני עדיין
אוהב את המקום הזה.

אני כבר מבולבל, האם הוא נתפס באבו דאבי או בביירות?
האמירויות אינן מדינת אויב, לכן, לכאורה, לא עבר על החוק כאזרח ישראלי.
האם תוכל להתייחס להבדלים בין שני המקומות האלו וגם ליחס ביניהם לבין
דובאי, שבה ביקרה משלחת ישראלית וישראל מעודדת אנשי עסקים ישראלים לנסוע
לשם?
יאיר
איחוד האירופי

יוסי מלמן :
לארק אתה מבולבל. עדיין יש פערי מידע וחורים שחורים בסיפור. יש עובדות
ידועות: הוא טס לבריסל ומשם לאבו דאבי. האם נחטף באבו דאבי? בהחלט יכול
להיות. אבל לא נשללת אפשרות שאולי, ברוב איוולת, הסכים לטוס מרצונו
החופשי לביירות. ישראלים יכולים להיכנס לאמירויות בדרכון ישראלי, אבל
כקצין בכיר בצה"ל כניסה כזו אסורה. לכן הוא עבר בכך על החוק, הוראות
הצבא וכו'. אינני בקי בהבדלים בין דובאי לאבו דאבי. בכל מקרה, דובאי לא
רלוונטית למקרה זה.

האם אתה רואה קשר נסיבתי לכאורה בין הקזינו ביריחו, לבין מאמצי השחרור
הבלתי נלאים, הנעשים דרך משרד רוה"מ לשחרר את טננבוים? להבדיל, לכאורה,
ממאמצים שנעשו עד כה ולא הצליחו, לצער כולנו, לגילוי נעדרי קרב סולטן
יעקב, רון ארד, גורל שלושת החיילים החטופים )שמשערים שנרצחו(, ונעדרים
נוספים מאזור הרמה והגליל שגורלם אינו ידוע. הייתכן שזה קשר אותו מנסים
לכאורה להסתיר?
רוניגפני
תל אביב

יוסי מלמן :
מה פתאום. איזה קשר יכול להיות? טננבוים נסע להמר בבתי הימורים בחו"ל וגם ביריחו. למיטב הבנתי וידיעתי, ממשלות ישראל עושות מעל מעבר - משקיעות מאמצים, משאבים כספיים יכולות מודעיניות - לשחרר או להשיג מידע על כל אלה שהזכרת. העובדה שלא תמיד הדבר מסתייע, ראויה אולי לביקורת, אך לא לגינוי.

עםהכרת העובדות ועם יד על הלב והמצפון, האם היית משחרר את דיראני בתמורה
לטננבוים? האם לדעתך דיראני ועובייד עדיין שווים כקלפי מיקוח או שלהיפך,
הם מהווים מטרד ושזו פשוט דרך אלגנטית לרדת מהעץ ולהפסיק להחזיק אותם
כאן?
אריאל
צורן

יוסי מלמן :
התשובההיא כן. חובה להמשיך בעסקה, שכל נזק ביטולה יעלה על התועלת
לכאורה. עובייד ודיראני חדלו כבר מזמן להיו קלפי מיקוח.

שלום, עקבתי אחרי הפרסומים הנוגעים לפרשת טננבוים, ונראה שה"צהוב" עלה על כל עילה עיתונאית לפרסם עובדות לכאורה מטעם המשטרה לתיקים שנפתחו לו
וכיו"ב. מה ההצדקה העיתונאית להרס שמו הטוב של אדם מבלי שיוכל להגיב,
ומה לציבור ולהחלטת הממשלה אם להסכים לעסקת שחרור או לא?
יעל
לונדון אנגליה

יוסי מלמן :
את בהחלט צודקת. בתי משפט התירו לפרסם פרטים הנוגעים ל"נסיבות הגעתו
ללבנון ואחזקתו בידי החיזבאללה". לעניות דעתי, המידע הרלוונטי לצורך
עניין זה הוא חובותיו וקשייו הכלכלים, שנגרמו בין השאר מהידרדרות
להימורים. כמו כן היה ראוי להזכיר את קשריו החברתיים והעסקיים עם משפחת
עובייד ואת קשריה של משפחה זו עם משפחת בירו. אלה הם בהחלט פרטים
רלוונטיים להבנת הפרשה. צריך היה להימנע מגלישה ו"אובר קיל". חלק
מהעיתונים עמדו בזאת, אחרים פחות.

מה טיבה של ה"עסקה המפוקפקת"? אילו עסקים היו לטננבוים בלבנון לפני
הנסיגה?
אפרים
ירושלים

יוסי מלמן :
אינני יודע ולכן אינני יכול להתייחס למה שאינני יודע. מה שאני יודע,
שבעברו הוא סחר בתרופות וייצא אותן גם למדינות ערביות.

לאור העובדה שעסקת החילופין כבר יצאה לדרך, ועל כן אין ברירה אלא להמשיך
בה, במה הואילה הפנייה שלך להסרת הצווים, מה הייתה מטרתה מלכתחילה והאם
בדיעבד היית חוזר על המהלך?
צפורה גרשון
רחובות

יוסי מלמן :
עמדתיועמדת "הארץ" הן עקרוניות: בעד חופש המידע באשר הוא. כן הייתי חוזר
עליה וזה לא המקרה הראשון שבו פעלתי להסרת צוי איסור. בעבר פניתי מתוך
עקרונות דומים לבג"ץ, כדי לאפשר לפרסם על פרשת מרכוס קלינגברג ולאחרונה
עשיתי זאת בקשר לניסיונות למנוע את פרסום ספרי )יחד עם איתן הבר(
"המרגלים".

למה ישראל מחויבת לשחרורו? הרי דמו בראשו בעסקיו האפלים ותאוות בצע הביאה עליו את צרתו. האם זה לא יגרום לחטיפות נוספות? האם ידוע על מעורבותם של משוחררים קודמים שהיו מעורבים בפעולות טרור, כך ששחרורו של עבריין יביא בסופו של דבר לרצח חפים מפשע - אזרחים נאמנים בעתיד?
מנחם
רמת גן

יוסי מלמן :
שים עצמך, או את משפחתך, במקומו ובמקומם. האם גם אז היית סבור שאין לפעול למען החזרתך? מדינה מחויבת לפעול לטובת אזרחיה ולעשות כל מאמץ, במיוחד אם הוא הגיע לידי מדינה או ארגון אויב. לכשיחזור בריא ושלם ואם מצבו הגופני יאפשר זאת, יש אכן לחקור אותו. אם יימצא שעבר לכאורה עבירות, יש להעמידו לדין. כך מתנהלת מדינת תרבותית, נאורה ודמוקרטית.

האם,לדעתך, יש לשלם את המחיר של שחרור עובייד ודיראני, מבלי שקיבלנו שום
תמורה או מידע אודות רון ארד? האם כתוצאה משחרור עובייד ודיראני לא נהיה
חשופים לחטיפות נוספות?
מנשה אמגר
ראשון לציון

יוסי מלמן :
תשובת יהיא כן. בשלב זה של המגעים, כשהעסקה די מגובשת, ביטולה על ידי
ישראל יגרום לנזקים העולים על התועלת. יוקרתה ואמינותה של ישראל ייפגעו
לא רק בעיני החיזבאללה אלא בעיני הגרמנים, שפעלו ביסודיות כדי לרכוש את
אמון החיזבאללה. גם יוקרתו של ראש המממשלה תיפגע מאוד. בכל מקרה הדבר לא
יביא למידע חדש על רון ארד, הוא פשוט יגרום לכך שאלחנן טטננבוים, במקרה
הטוב, יימק בכלא, ובמקרה הרע אולי יוצא להורג ושלושת החיילים שהוכרזו
חללים לא יוחזרו לישראל.

איני חושב שזה יעלה או יוריד. החיזבאללה הוא אויב, וככזה הוא לא יירתע
מלנסות לחטוף ישראלים אם יוכל לעשות זאת, בכל הזדמנות שתקרה לידו.

מדוע "הארץ" רצה לפרסם את נסיבות חטיפת אלחנן טננבוים?
אפרים
ירושלים

יוסי מלמן :
"הארץ" פועל לרוב מתוך עקרונות של חופש העיתונות, חופש הביטוי וזכות
הציבור לדעת - בכפוף למגבלות החוק. "הארץ", לא אחת, מבקש להסיר צווי
איסור פרסום בנושאים פליליים וכלכליים, לא רק ביטחוניים. סברנו שעקרונות
אלה חשובים לדמוקרטיה בישראל ולתהליך התקין של קבלת החלטות. עובדה היא,
ששופט בבית משפט מחוזי ושלושה בבית המשפט העליון קיבלו עמדה זו. אני
מפנה אותך לידיעה מהיום, המתמצתת את החלטת בית המשפט העליון.

מדוע הבשיל המו"מ להחזרת אלחנן טננבוים רק עתה, הרי הוא נחטף בשנת ?2000
גיא

יוסי מלמן :
שאלהטובה, שאינני יודע את התשובה עליה. אני רק מניח שלא בער לחיזבאללה
להיענות להצעות ישראל בנושא. הם סברו כי יוכלו לקבל מחיר יותר גבוה ממה
שאמורים היו לקבל. להזכירך, החיזבאללה דרש שישראל תיסוג מחוות שבעא,
שתשחרר את כל האסירים הפלשתינאים ועוד דרישות שנדחו על ידי ישראל. אפשר
שגם לחץ המשפחות של הלבנונים המוחזקים בישראל פעל את פעולתו והשפיע על
שיקולי החיזבאללה. מה עוד שמגעים שכאלה מתנהלים באטיות רבה.

האם היום, ב"דור הסייבר", יש משמעות לאיסורי פרסום כגון הנ"ל? מה גם שאנו חיים בארץ קטנה, בה הכל יודעים הכל, ואולי פרסום מהימן היה מזים משהו מהשמועות שרצו ברשת?
דן
תל אביב

יוסי מלמן :
אכן נגעת בנקודה חשובה. בעידן הערוצים הפתוחים והמיידיים של האינטרנט,
לצווי איסור פרסום יש תוקף וסמכות הולכת ופוחתת. אני אכן מסכים איתך,
שמוטב היה לרשויות המוסמכות למסור כבר בשלבים מוקדמים את מה שהיה ידוע
להן )והן לא ידעו ואינן יודעות כעת הכל(, ולהזים בכך את השמועות. משלא
עשו זאת, הן רק העצימו את השמועות. עם זאת, לבני אדם מסוימים יש נטייה
להאמין בתיאוריות קשר ושום הודעה מוסמכת לא תניח את דעתם. אני אישית
מאמין בפשט. מעבודתי, יותר מעשרים שנים בסיקור גורמי ביטחון ומודיעין,
למדתי לדעת שלרוב )למעט חריגים( מה שאתה רואה - הוא מה שקיים.

אםאכן יוחזר אלחנן טננבוים בעסקת שבויים, האין זה הופך כל אזרח ישראלי
ליעד לחטיפה בחו"ל, אף יותר מאשר עכשיו? האם לדעתך זה יזיק לעניין
החטופים בקולומביה?
אודי
תל אביב

יוסי מלמן :
גםלפני אלחנן טננבוים היו ניסיונות מצד ארגוני טרור, ובמיוחד החיזבאללה,
לחטוף ישראלים. אדרבא, אם ניתן, למרבה הצער, לומר כי "מעז יצא מתוק",
הרי אני מקווה שהפרשה רק מחדדת את חושי הישראלים להיזהר שבעתיים ולא
להתפתות לכל הצעה עסקית, גם אם היא מפתה מאוד. אכן, ישראלים בחו"ל,
תיאורטית, הם יעדים פוטנציאליים לחטיפה, לפחות עבור החיזבאללה. אם כי
מאידך אין לשכוח כי החיזבאללה הוא ארגון קטן, שמשאביו לא בלתי מוגבלים
ויכולתו לפעול מחוץ לגזרות מסוימות )לבנון וכמה מדינות ערביות וכו'(
מוגבלת.

אני לא חושב שאפשר לקשור בין שתי הפרשיות. לאי.אל.אן בקולומביה אין קשרים עם ארגונים פונדמנטליסטים והם אינם מכירים את המזרח התיכון ואינם פועלים בו. עד כה, לפחות, הם לא ניסו לטעון כי הישראלים נחטפו בגלל היותם ישראלים.

.1אם, כפי שפורסם ומשתמע, טננבוים נחטף בנסיבות של עסקיו הפרטיים, מה
כאן העניין של החיסיון על החלק הביטחוני של סיפור חטיפתו?
.2האם מה שמתפרסם כעת בכלי התקשורת אינו סיפור כיסוי לתסריט מעט שונה?
האם נסיבות חטיפתו אינן על רקע ביצוע משימה בשליחות ממלכתית?
כרמל
ירושלים

יוסי מלמן :
.1לגבי החיסיון על החלק הביטחוני - מדובר בצו איסור פרסום, שהוגדר
כמתייחס ל"עברו הצבאי-ביטחוני". אני מניח שהסיבה לכך היא שאיננו יודעים
בדיוק מה הוא סיפר לשוביו, ועקב אי ודאות זו, כל פרסום ולו של שביב מידע
עלול להזיק לו, אם יתברר לחיזבאללה כי הסתיר מהם מידע.

.2 לא. זה לא סיפור כיסוי. לא, הוא לא היה בשליחות ממלכתית. גופי
המודיעין שיוצאים למשימה של מגע עם נציגים של אויב או ארגונים עוינים
יודעים לאבטח את עצמם ולאמץ סיפור כיסוי אמין. בוודאי שהם לא ייצאו
למשימה בשמם האמיתי ולא בחברת אנשים מפוקפקים שמכירים אותם.

.1האם מישהו מהמעורבים באיסור/התרת הפרסום, התייחס לעובדה שמידע רב
פורסם באינטרנט?
.2רוב המידע שהופץ באינטרנט התבסס על "תאמינו לי, אני יודע". היה ברור
לכל מי שקרא את החומר שהופץ, שלמפרסמים יש אינטרסים שונים לפרסם פריטי
מידע מסוימים ועליהם לבסס את טיעוניהם. על אילו מקורות אתה מבסס את
הדיווחים שלך?
נתןכהן
בית שמש

יוסי מלמן :
סוגיית השמועות באינטרנט ואף הפרות צווי איסור הפרסום מצד גורמי תקשורת
"לגיטמיים" שיש להם מהדוורת מקוונות, הועלתה בחטף בטיעוני "הארץ" בעתירה
ובתגובה לעליון על ערעור המשפחה.

אני מסכים עם ההנחה בשאלתך השנייה. אני מבסס את המידע שלי תמיד, לא רק
במקרה שלפנינו, על מקורות שאני מחשיב אמינים ועל ראיונות. בלי להסגיר
מקורות, שזהו ערך בנשמת אפו של כל עיתונאי, אוכל לומר כי שוחחתי עם בני
משפחת טננבוים, עם ידידים וחברים שהכירו אותו, עם משפחת עובייד, עורכי
דינם, עורכי הדין של משפחת בירו, מקורות בקרב חוקרי המשטרה בפרשה זו ועל
מקורות בקהילת המודיעין וגם מקורות בגרמניה.

האם, לדעתך, יש סבירות לכך שטננבוים שימש כמקור/ סוכן עבור קהילת
המודיעין, לאור קשריו הענפים עם משפחתו של קייס עובייד מטייבה, ולאור
הידיעה שנהג בעבר להיכנס ללבנון? הנחישות של ראש הממשלה לשחררו, אפילו
ללא קבלת מידע חדש על רון ארד ו/או שחרורו, החשאיות הבלתי מובנת של
השלטונות סביב נסיבות החטיפה וצו איסור פרסום על פרטיה שחל עד לעת זו,
אכן עשוים לתמוך בהשערה מסוג זה.
יאירנווה
חיפה

יוסי מלמן :
אני מסופק אם הוא היה מקור של המודיעין הישראלי.
אכןזהו הרושם שנוצר, אבל אני חושב שנעשו שגיאות מצד מי שביקשו להוציא את
צווי האיסור - בכלל זה המשפחה ובשלבים מסוימים גם המדינה. נחישותו של
ראש הממשלה לבצע את העסקה אינה מעידה, אלא רק על כך שהוא חותר לסיים את
הפרק הזה ביחסים עם החיזבאללה, להחזיר לישראל את שלושת החיילים שהוכרזו
חללים וגם את טננבוים שהפך לחלק בלתי נפרד מהעסקה. ספק אם אלמלא
הימצאותו של טננבוים בידי החיזבאללה יכולה היתה העסקה לצאת אל הפועל.
ובכל מקרה, ההחלטה טעונה אישור מליאת הממשלה כולה.

להפסקת מחול השמועות: האם טננבוים עסק בסחר סמים, והיה לו קשר עם סוחרי
סמים? כן או לא?
גדסלעי
יקנעם

יוסי מלמן :
אין תשובה ברורה. אינני יודע, ולמיטב ידיעתי גם חוקרי השב"כ והמשטרה אינם
יודעים. יש רק השערות, ניחושים וסברות. הניחוש שלך יכול להיות טוב כמו
כל ניחוש אחר.

.1מה יש לביטחון שדה להגיד על אל"מ במיל' טננבוים ועל קשריו עם "העולם
התחתון / הפח"ע" המקומי, לאור כל התחקירים שעבר במסגרת שירות המילואים
בו התקדם עד דרגת אל"מ?
.2האם לא ייתכן הסנריו הבא: נסיעתו לביירות ישירות מבריסל, לפי גירסת
נאסראללה לגבי הנסיעה, היתה למטרות בגידה תמורת כסף. לאחר שמכר סודות,
במקום לקבל תשלום, הוא הפך "לנכס" כך שנסראללה מרויח פעמים - ואנו
חושבים כי רק "עבדו" עליו.
אריאלעשירי
בית עובד

יוסי מלמן :
אינני יודע מה ידעו בביטחון שדה ומה לא ידעו על קשריו של טננבוים, אבל
בהיותו איש מילואים הוא גם אזרח. אזרחים רשאים, מכוח חופש העיסוק, לעסוק
בכל שיחפצו, כל עוד המעשים חוקיים. למיטב ידיעתי, העובדה שהוא היה ידיד
משפחת עובייד במשך יותר מעשרים שנים אינה צריכה היתה לפסול אותו. אני
יודע בוודאות שלא השב"כ, לא המלמ"ב )משרד הביטחון( ולא ביטחון שדה של
צה"ל הזהירו אותו לגבי קשרים אלה, גם לא לפני נסיעתו הגורלית.

התסריט שהצעת לא ייתכן מסיבה פשוטה: יש מימצאים של משטרת בלגיה, שמעידים
כי הוא נסע מבריסל לאבו דאבי תחת דרכון זר )מן הסתם מזויף, שסופק לו על
ידי אנשי הקשר( בשם הדומה לשמו האמיתי, אם כי בשיבוש קל.

.1בעבר היה פירסום שחוקרים רוסים חקרו את רון ארד בזמן שהותו בלבנון,
לפני שהועבר לאיראנים. האם היה ניסיון ישראלי או בינלאומי ליצור עימם
קשר?
.2כאשר דובר בזמנו אם חיילי צה"ל החטופים מתים או חיים, יצא פואד בן
אליעזר בהצהרה שיש הוכחות לכך. האם הוא רמז בכך שיש לישראל מודיעים בקרב
החיזבאללה, ואם יש, מדוע אין ישראל חוזרת לפעילות כנגד אויבים אלו
במישורים שונים ולאו דווקא צבאיים?
אביה.
קרית גת

יוסי מלמן :
למיטב ידעתי, רון ארד לא נחקר בידי חוקרים רוסים. נביה ברי, שהחזיק בו,
טען כי מופעלים עליו לחצים של איראן להעבירו לידיהם, או לאפשר לחקור
אותו, ולכן נדמה לי שישראל לא פנתה בנושא זה לפוטין. נכון שישראל ביקשה
את עזרת רוסיה להביא לשחרורו או להשיג עליו מידע, בדיוק כמו שביקשה
מגורמים רבים בעולם.

אינני יודע למה התכוון או רמז בן אליעזר. אפשר להניח שישראל מנסה לאסוף
בכל האמצעים העומדים לרשות קהילית המודיעין מידע על חיזבאללה, גם
באמצעות סוכנים. נדמה לי שישראל פועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה
בפעולותיה נגד החיזבאללה, תוך בחינה של הסיכונים הכרוכים בפעולה כזו או
אחרת. לישראל, אין לשכוח, אין מרחב פעולה חופשי בלתי מוגבל.

בימים האחרונים מסתובבת כתבה בדוא"ל, )שהגיעה אלי פעמיים(, הטוענת כי
מדובר בפושט רגל כתוצאה מהימורים כבדים ביריחו, וכי העסקה שמשכה אותו
לבירות בדרך לאבו-דאבי היתה קניית קוקאין והבאתו ארצה. נראה לי כל כך
מופרך שזה חייב להיות נכון. האמנם?
יהודה שרון
בודפשט, הונגריה

יוסי מלמן :
ישעדיין פערי מידע וחורים שחורים, שגם גורמי הביטחון והשב"כ לא הצליחו
למלא אותם. הם לא יודעים לאיזו עסקה הוא יצא לאבו-דאבי. שמועות כאלה
ואחרות הגיעו גם אלי. אבל כאדם ועיתונאי המכבד את עצמו לא אסתמך על
רכילות ושמועות, אלא רק על עובדות, ראיות וממצאים שניתן להוכיח אותם.

מה תוכל לספר על משה רוטשילד והפרשות בפרו בהן היה מעורב?
מתעניין
ירושלים

יוסי מלמן :
התפרסמו ידיעות בפרו על קשריו של משה רוטשילד עם משטרו של הנשיא אלברטו
פוג'ימורי ועל עסקות נשק שבהן היה מעורב. בימים אלה יושבת ועדה בפרו
שדנה בכל הנושאים האלה וכן מתקיים משפטו של מי שהיה ראש הביון, וולדמרו
מונטסינוס. חלק מהפרטים על מעורבות סוחרי נשק ישראליים ואחרים הועלה
באותם דיונים.

האם נכון לומר - לנוכח תפקידו של טננבוים בשירות מילואים )שאינני יודע אם מותר לפרטו ברבים ולכן אינני מפרט( ולנוכח ההנחה המתבקשת שהוא דיבר
בתקופת שביו - כי זהו המקרה החמור ביותר של נזק מודיעיני בהיסטוריה של
צה"ל ומדינת ישראל, אחרי פרשת עמוס לוינברג במלחמת יום הכיפורים?
אייל
תל אביב

יוסי מלמן :
יש עדיין צו אסור פירסום של בית המשפט בנוגע לכל פרט הקשור לעברו הצבאי
והביטחוני. אין לשכוח כי מדובר בקצין מילואים.
אף שנתחני צבא ומודיעין תמיד פועלים על פי עיקרון ניתוח "המקרה הגרוע
ביותר", ולכן הם מניחים כי הוא סיפר לשוביו כל מה שידע, אינני חושב שהוא
גרם את הנזק החמור ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. מרכוס קלינגברג,
למשל, גרם לנזקים חמורים הרבה יותר. ובכל מקרה, חומרת נזקים היא גם
נגזרת של הזמן שחולף. נזקים הם לא בלתי הפיכים, ןמדינות, בוודאי חזקות
כמו ישראל, יודעות להתגבר ולתקן אותם.

יש כל כך הרבה שאלות, שאני חושש שעל רובם אסור בכלל לדבר. ברור לכולם
שקצין בדרגת אלוף משנה, ואפילו בתותחנים, יודע הרבה סודות צבאיים.
כשלעצמיאני חושב שיש פה הרבה לוחמה פסיכולוגית בקשר לעיסוקו של טננבאום.
הייתכן שקצין בכיר יתעסק כל כך הרבה שנים עם גורמים פליליים ועדיין ישרת
במילואים? האם הוא קשור למודיעין? תשובה אסור לך לענות לי ): בטח לא
בפורום פה...(
מיקי
תל אביב

יוסי מלמן :
חלק מההנחות שלך לא מדויקות. הוא הגיע לדרגתו בשירות מילואים לאחר
שהשתחרר בדרגת סרן. אינני יודע עד כמה הוא נחשף לסודות. בכל מקרה, יש
עדיין צו איסור פרסום לדון בעברו הצבאי-ביטחוני, אבל למיטב ידיעתי הוא
לא היה קשור למודיעין.

.1האם קיימים עקרונות מנחים, שעל פיהם הפוליטיקאים מקבלים את ההחלטה
לבצע חילוץ בכוח של אזרחים, או חיילים בשבי וגורמים עויינים?
.2האם עדיין קיימת "יריבות" בכל הקשור בחילוץ בני ערובה וחטופים בין
סיירת מטכ"ל לבין הימ"מ?
דני
תל אביב

יוסי מלמן :
.1אין עקרונות נוקשים דוגמטיים. הדברים נשקלים על פי הנסיבות. כל מקרה
תוך התחשבות בסיכונים ובסיכויים.
.2 כן יש יריבות בין היחידות.

בהנחה שאיראן אכן מעורבת בפרשת החטיפה, האם יש לצפות לדרישה איראנית )או
אולי מצד החיזבאללה( להוספת העצורים האיראנים בגרמניה לרשימת העיסקה
המתהווה? ואם כך, האם לדעתך יוכל אריק שרון עדיין להשתמש בעצורים אלה
כסיבה אותה הוא נותן כיום לשיחרור דיראני )כקלף מיקוח בעבור רון ארד(?
טלי
תל אביב

יוסי מלמן :
אין שום ודאות כי איראן מעורבת בחטיפה. בהכירי אותם הם מאוד זהירים
ופועלים לרוב בלי להשאיר עקבות. לכן, בלתי סביר שהם, מרצונם, יקשרו עצמם
לפרשה. כדי להשתמש בעצורים בגרמניה כקלפי מיקוח צריך, כמו בטנגו, שניים:
את הגרמנים שיסכימו ואת האיראנים שידרשו לשחררם. ימים יגידו אם זה יקרה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/QAHeb.jhtml?qaNo=76&d=23_10#1590



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:36   25.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. האופציה הנוספת של החיזבאללה במקרה ו.......  
בתגובה להודעה מספר 26
 

חיזבאללה: יש לנו אופציה נוספת למקרה שהמו"מ עם ישראל יכשל


יושב ראש סיעת חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני, מוחמד רעד, אמר היום כי חיזבאללה מתכונן לאפשרות שלא יושלם המשא ומתן עם ישראל בנושא חילופי השבויים, ומכין "אופציה נוספת".


לדבריו, "האופציה מוכנה אצלנו ואנו ננקוט בה בעיתוי המתאים. האסירים הלבנונים יוחזרו בדרך המשא ומתן, שאנו מקווים שתושלם, או דרך האופציה האחרת שכבר מוכנה".

(עלי ואקד)

(25.10.03, 16:41)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2805875,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:08   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. טננבאום תפש טרמפ על פרשת החיילים החטופים!!  
בתגובה להודעה מספר 27
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 27.10.03 בשעה 17:11 בברכה, פילוביץ שחף
 
מחיר ההקרבה - ומחיר החמדנות

יש הבדל עקרוני בין מי שהקריב את עצמו למען המדינה ובשליחותה
לבין מי שסוגד לעגל הזהב - ומקריב עצמו למען בצע כסף.

גילוי פרטי החטיפה, בסייגים מסוימים כפי שקבע בית המשפט העליון
עומד בכל הסטנדרטים של מדינה דמוקרטית ועיתונות חופשית.
מאת: עו"ד אברהם פכטר

למדינה ריבונית יש מחויבות כלפי אזרחיה באשר הם ובכל מקום וגם
אם עשו או הגיעו למקומות נידחים ומסוכנים על דעת עצמם ובניגוד
להנחיות והוראות של המדינה.
(ראו פרשת הישראלים החטופים בקולומביה וחילוץ המטיילים על-ידי
משרד החוץ מבוליביה - לפרו).

כלל זה, מקובל בעולם כעקרון ברזל עליו שומרות המדינות החופשיות
מאז ומעולם. אם מתברר שהאזרח סרח, מעל, נמלט - גם אז מדינת האם,
אחראית עליו ועליה לעשות כל מאמץ סביר להחזירו למולדתו ושם לטפל
בו, משפטית או ציבורית.

אם אזרח ישראלי, עבר עבירות פליליות או אזרחיות במדינה אחרת יש
לדאוג להסגרתו ולשפטו בישראל. אם אכן העבירות הן ברות שפיטה בישראל.

עיקרון זה פועל לפי "חוק ההסגרה" והאמנות הבינלאומיות שישראל,
כמו מדינות רבות אחרות, חתומות עליהן, ואזרחי המדינות, אכן
מצפים ממשלתם לפעול בנדון. י

יתירה מכך, לפי "חוק ההסגרה" - גם מי שנשפט בארץ זרה והוטל עליו
עונש מאסר בפועל משמעותי - ניתן לפי החוק לפנות לאותה מדינה,
ולבקש שהעונש ירוצה בבית סוהר בארץ או להפך, כפי שהדבר אכן קרה
בעבר בין המדינות החברות החתומות על "אמנות ההסגרה".

עיקרון זה, פועל ביתר שאת בהתחייבות ובעוצמה מוסרית וחברתית
גדולה יותר בכל מקרה שמדינת ישראל שולחת את אנשיה נציגיה
וחייליה לשליחות מטעמה מחוץ לגבולות ישראל, אם זה חיילים,
אנשי מוסד שליחים רשמיים או עלומי שם למשימות מטעם המדינה.

במקרה כזה - על המדינה לעשות את כל המאמצים, לשלם כמעט כל מחיר
סביר והגיוני כדי לחלצם ולהביאם ארצה, רצוי כמובן חיים, או למרבה
הצער לפעמים לאחר מותם.

אסור להפסיק את המאמץ, אסור להתייאש, אסור לפסול כל ערוץ או
מתווך, רשמי או מתנדב שיכול לקדם את הנושא עד השלמת המשימה.

בנושא זה, אין מחלוקת בציבור ולכן לא תשקוט הארץ, לא הציבור
ולא הממשלה, עד שרון ארד, נעדרי סולטן יעקוב, חטופי הצפון
ויהודים וישראליים שנשפטו או הוצאו להורג בארצות אויב,
יובאו לישראל.

אך למרות האמור לעיל, לעקרון המקודש שפורט לעיל - יש וריאציות
שונות שהתייחסות אליהן והיחס צריך להיות שונה.

קחו את טננבאום לדוגמא - האיש יצא מהארץ לעשיית רווח וכסף קל
שהריח בעסקים מעבר לגבול בעם מדינות שניתן להניח שאינן מאוהבות
ישראל המובהקות.

אסור גם לשכוח שטטנבאום אינו הראשון ברשימה זו וכבר קדמו לו,
קציני צה"ל רבים שמצאו עצמם לאחר שחרורם מחפשים הצלחה וכסף
בארצות חוץ במיוחד בדרום אמריקה ואפריקה, בעיקר בעסקאות נשק,
אמון יחידות מיוחדות ושמם של ישראלים אפילו נקשר, בכמה מקרים
של הפיכות צבאיות בארצות בהן פעלו.

גם במקרים אלו, למרות שמעשיהם לא תמיד תאמו את מדיניות החוץ
של ישראל ואף הביכו את המדינה לא פעם - ישראל לא התנערה
מאזרחיה והשתדלה לתת להם סיוע מורלי ומשפטי, לשחררם ולהביאם
לישראל.

לא תמיד זה הלך חלק ולא תמיד זה הצליח, ראה מקרה רון ארד,
עזאם עזאם, נעדרי סולטן יעקוב - אך המאמצים והרצון נמשכים
ללא לאות.

העסקה המתרקמת בימים אלה, להחזרת השבויים/חטופים + אלחנן
טננבאום, מתרכזת בטעות בעיקר בטננבאום, אולי בגלל שהחיזבאללה
הכריז רק לגביו שהוא חי.

בפועל, חלקו וחשיבותו בעסקה אינם עיקריים ומכריעים אלא דווקא
שלישיית החיילים החטופים ובני משפחותיהם.

החלטת בית המשפט העליון, לפרסם את נסיבות חטיפתו, במגבלות
מסוימות, סבירה הגיונית ועומדת בסטנדרטים של מדינה דמוקרטית
ועיתונות חופשית ובמיוחד לאור הוויכוח הציבורי הער והאמוציונלי
לגבי המחיר שיש לשלם עבור שחרורם - מאות מחבלים, רובם מסוכנים
שעלולים לחזור לפעילות שתפיסתם עלתה בדמים.

אם לגבי החיילים ושליחי המדינה האחרים, שהקריבו את עצמם למען
המדינה או העמידו את עצמם לרשות המדינה ומטרותיה בארץ או בחו"ל,
המאמץ צריך להיות עילאי, בלתי מתפשר ויש לעשות כל מאמץ ולשלם
כל מחיר הגיוני וסביר.

לגבי אזרחים נוסח טננבאום שהקריבו עצמם לעגל הזהב, לחמדנות
ודאגה לעצמם בלבד, יש לעשות מאמץ כמוסבר לעיל - אך לא לשלם
כל מחיר ובוודאי לא סביר ולא פרופורציונלי - שהרי עליהם לדעת,
שישלמו מחיר אישי כבד והסיכון הוא על חשבונם בלבד.

הכותב הוא עורך-דין המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה
בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן
פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.

[email protected]



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:26   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  67. 48 טייסים שנפלו בשבי אומרים לא לדיראני !!!  
בתגובה להודעה מספר 54
 

טייסים שנשבו: לא לשחרר את דיראני
יום רביעי, 29 באוקטובר 2003, 17:02 מאת: מערכת וואלה!

דיראני (מימין) ועובייד. מאבק ציבורי למניעת שחרורו
(צילום ארכיון:בוצ'צ'ו)

48 טייסים ונווטים שנפלו בשבי במהלך שירותם מגישים לראש הממשלה עצומה. דורשים משרון: אל תשחרר את דיראני ללא מידע על רון ארד

48 טייסים ונווטים במילואים, שנפלו בשבי במהלך שירותם, קראו היום לראש הממשלה, אריאל שרון, שלא לשחרר את מוסטפה דיראני במסגרת עסקת חילופי שבויים שאינה כוללת את רון ארד. בקול ישראל דווח, כי אנשי חיל האוויר מעבירים לראש הממשלה עצומה בנושא.

עצומת הטייסים והנווטים מצטרפת למסע ציבורי רחב היקף - אם כי לא נמסר אם היא חלק ממנו - שמנהלות מתחילת החודש "העמותה למען שחרור רון ארד" ומשפחת ארד. מטרת המחאה הציבורי היא לגרום להשארת דיראני בכלא, כל עוד לא נמסר מידע חדש על ארד. במסגרת זו התקיימה לפני כשבועיים - ביום השנה ה-17 לנפילת הנווט בשבי - עצרת בכיכר רבין בתל אביב.

מאבקה של משפחת ארד ותומכיה החל בתגובה לפרסומים על מו"מ בין ישראל לחיזבאללה, על שחרור אל"מ (במיל') אלחנן טננבוים, שנחטף ללבנון שלא במסגרת שירותו הצבאי, ועל החזרת גופותיהם של החיילים שנחטפו לפני שלוש שנים בהר דב - עומר סוואד, בני אברהם ועדי אביטן. על פי הדיווחים ויתרה ממשלת ישראל על מידע בנוגע לגורלו של רון ארד במסגרת העסקה, והביעה נכונות לשחרר מאות אסירים ובהם דיראני, שהחזיק בארד לאחר נפילתו בשבי.

אחיו של רון, דודו ארד, אמר בפתיחת הקמפיין נגד עסקת השבויים, כי "המשפחה אינה רוצה לצאת למסע כזה אבל אין לנו ברירה משום שאנו מבינים כי קברניטי המדינה לא עושים הכל כדי להחזיר את רון הביתה
ולמעשה מפקירים אותו".
http://news.walla.co.il/?w=//458923



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:51   20.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  129. חשיפה: קשר הנשק לשטחים של קייס עובייד !!  
בתגובה להודעה מספר 22
 

האיש שהיה אחראי לחטיפתו של אלחנן טננבאום, שהפך ל"מהנדס החטיפות" של חיזבאללה - העביר במשך שנים נשק ותחמושת לארגונים פלסטינים בשטחים. הוא נחקר מספר פעמים - אך מעולם לא נלכד. רק ב-2002, שנתיים לאחר שנמלט מהארץ, סיפרו פלסטינים שנלכדו ב"חומת מגן" על הנשק שקיבלו ממנו, ששימש אותם באינתיפאדה. כך הוחמצה ההזדמנות ללכוד את קייס עובייד
עלי ואקד


חשיפה: במשך שנים חשדו במערכת הביטחון בישראל כי קייס עובייד, תושב טייבה שהפך ל"מהנדס החטיפות" של חיזבאללה, העביר אמצעי לחימה לידי הפלסטינים, אולם דבר לא הוכח. מעדויות שהגיעו לידי ynet עולה כי עובייד סיפק נשק ותחמושת באופן סדיר לארגונים פלסטינים - שעברו באופן ישיר לטרור במהלך האינתיפאדה.

למעשה, מהעדויות עולה כי הקשר בין עובייד לבין גורמים פלסטינים חמושים היה כה הדוק - שגילויו בזמן יכול היה לסכל את חטיפתו של אל"מ (מיל') אלחנן טננבאום.

יותר מכך: ההערכה במערכת הביטחון היא כי גם כיום שומר עובייד על קשריו הטובים עם השטחים, והוא מהווה חלק ממנגנון הקשר של החיזבאללה למספר פלגים פלסטינים או למספר קבוצות ותאים הפועלים נגד ישראל.

תחילת הסיפור ב-1994, זמן לא רב לאחר חתימת הסכם "עזה ויריחו תחילה": אז מתמקדת לראשונה עינה של מערכת הביטחון בעובייד, צעיר מטייבה ובן למשפחה ותיקה (סבו אף היה חבר כנסת) אך בעייתית - וזאת בשל קשריו הענפים של אביו במסחר הסמים עם משפחת בירו. אבל החשדות כלפי עובייד הבן מתמקדים במקום אחר: בישראל חשדו כי עובייד הצליח להבריח ליריחו, אחת משתי הערים הפלסטיניות שהועברו לרשות, ארבעה מקלעי מא"ג. אולם למרות הבדיקה, דבר לא הוכח.

הקשר של עובייד לנשק ותחמושת ממשיך להסתעף: בתחילת 1995 הוא נחקר במשטרת השרון באשמת ירי של טיל לאו בטייבה. שנה מאוחר יותר הוא נחקר שוב - הפעם בחשד להברחת שני מיליון וחצי כדורים לשטחים. עובייד שוחרר בערבות - וגם חקירה נוספת לא הצליחה להביא להפללתו.

שנה מאוחר יותר נידון עובייד למספר חודשי עבודות שירות, באשמת החזקת אקדח שנתגלה בביתו. בכל הזמן הזה, מתנהל סחר רחב הרבה יותר בכלי נשק מתחת לאפם של גורמי הביטחון - ועובייד לא נתפס.

בין השנים 98'-99', בתקופת טרום האינתיפאדה, מבריח עובייד לשטחים בין עשרות למאות כלי נשק ורובים: בין היתר מדובר ברובי "גליל" ואם 16, טילי לאו וכן רימוני יד. חלק מהמשלוחים נחשף במהלך חשיפת מצבורי נשק על ידי צה"ל במבצע "חומת מגן" ב-2002, ובעקבות מעצר של פעילים פלסטינים. חקירת חלק מהם - הובילה לקייס עובייד.

אבל אז כבר היה מאוחר מדי - עובייד כבר לא היה בישראל שנתיים, מאז שהשתתף בחטיפת טננבאום בשלהי 2000 ונמלט ללבנון. ההזדמנות ללכוד את סוחר הנשק הוחמצה. אם היה מואשם, ייתכן שהיה מורשע בסחר בנשק ואולי אף בסיוע לאויב - עבירות שעליהן מבלים זמן רב בכלא.

פעילים פלסטינים שהשתתפו באינתיפאדה אישרו ל-ynet כי שמו של עובייד היה מוכר להם היטב כ"מקור ידוע" להשגת כלי נשק. הפעילים אומרים כי האיש עשה את אשר עשה כחלק מתמיכתו במאבק הפלסטיני, או כך לפחות הבהיר להם.

"הביקור המלכותי" של עובייד

עובייד יושב היום בחיק החיזבאללה בביירות. רק הוא יודע כמה אמצעי לחימה העביר לפלסטינים, והאם השתמש בפיתוי של עסקת נשק גדולה כדי למשוך את טננבאום למלכודת באבו דאבי. במגזר הערבי מסתובבים סיפורים רבים אודות עובייד, שרק מחזקים את סימני השאלה.

הסיפור הבא אושר על ידי מספר מקורות: בדצמבר 99', פחות משנה לפני חטיפתו של טננבאום, במהלך סעודה לשבירת צום הרמדאן שערך מלך ירדן לאישי ציבור מהמגזר, ח"כים וראשי מועצות, היה עובייד נוכח באירוע. לא ברור על תקן מה ומי - שכן מעולם לא החזיק בתפקיד ציבורי כלשהו.

ולא רק זאת: ראש מועצה לשעבר שהשתתף באירוע, סיפר ל-ynet כי בשעה שכל המוזמנים הגיעו למעבר הגבול לארמון המלך באוטובוס מאורגן - הגיע רכב מיוחד שאסף את עובייד והוביל אותו לארמון. ראשי המועצות לא הצליחו לגלות מדוע זכה דווקא הצעיר האלמוני מטייבה - ל"יחס מלכותי".

(20.11.03, 09:48)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2820402,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   08:21   04.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  237. אלחנן טננבוים ויו''ר תעש עשו ביחד עסקים  
בתגובה להודעה מספר 22
 

להזכירכם/ן את חשיפתי הראשונה של הקשר...:-
22. אלחנן טננבוים= אריה מזרחי= שמעון פרס= נשק !!
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#22

@ להלן הכתבה השערורייתית מהבוקר !!

אלחנן טננבוים ויו''ר תעש עשו ביחד עסקים



אריה מזרחי ואלחנן טננבוים. צילום ארכיון

טננבוים, כך מתברר, היה שותפו העסקי של קצין התותחנים הראשי במלחמת לבנון, תא''ל אריה מזרחי
קלמן ליבסקינד ובועז גאון

הקו בין הקריירה העסקית והקריירה הצבאית של אלחנן טננבוים הולך ומיטשטש: טננבוים, כך מסתבר, היה שותפו לעסקים של מי שהיה קצין תותחנים ראשי בצה''ל, תת-אלוף אריה מזרחי, מיד עם שחרורו של מזרחי מצה''ל.

אריה מזרחי זכה לשבחים רבים על כהונתו כקצין תותחנים ראשי בזמן מלחמת לבנון, בין השאר מפי שר הביטחון דאז אריאל שרון. לאחר סיום המלחמה השתחרר מזרחי מצה''ל, ופתח בקריירה עסקית. אחד משותפיו הראשונים לעסקים היה אלחנן טננבוים.

מאוחר מונה מזרחי למנכ''ל משרד השיכון ולפני כשנתיים מונה ליו''ר תעש.

מזרחי הקים את חברת ארמ''ז (ראשי התיבות של השם אריה מזרחי) ב-1983. החברה עסקה, כהגדרתה, בייעוץ לתעשיות ביטחוניות, פיתוח ושיפור אמצעי לחימה של ארטילריה וייעוץ לגבי כיווני פיתוח של ארטליריה והצטיידות בנשק. באתר האינטרנט של החברה מתואר מזרחי כמייסד, ובני משפחתו כמנהלים. עם לקוחות החברה היום נמנים משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים ורפא''ל.

ביולי 1984 הקימה ארמ''ז עם איש העסקים מארק ברנט את סי-אנד-טי ווריטינג, שהוגדרה כחברה שעוסקת, בין השאר, ב''ייצור ומכירה של טכנולוגיות מתקדמות''. חודשיים לאחר מכן הוקצו מניות החברה לשותפים הבאים: מארק ברנט, אריה מזרחי שהוגדר ''מנהל'' ואלחנן טננבוים שהוגדר ''כלכלן''.

בשל חסרונם של מסמכים בתיק סי-אנד-טי ווריטינג במשרדי רשם החברות, לא ניתן לדעת מתי עזב מזרחי את השותפות בחברה. עם זאת עולה בבירור שטננבוים עדיין מחזיק במניות החברה, עם שותפיו של מזרחי לשעבר, בני משפחת ברנט.

מארק ברנט סירב להגיב לכתבה ואף ניתק את הטלפון כשנשאל על טננבוים. גם אריה מזרחי סירב להגיב.

(04/04/04 , 07:28)
http://www.maariv.co.il/channels/0/ART/682/983.html





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
יום שני ז' באייר תשס''ח    16:24   12.05.08   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  247. ''כשמזרחי השתחרר מהצבא, הוא הקים חברה עם טננבוים''  
בתגובה להודעה מספר 237
 

_______________________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   21:19   18.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  238. החיזבאללה התכוונו לחטוף גם את השר לשעבר גונן שגב .....  
בתגובה להודעה מספר 19
 

השב"כ: חיזבאללה מנסה לחטוף אזרחים ישראלים
מהדורת יום רביעי, 3 ביולי כג' תמוז תשס"ב

לאחרונה הצטבר מידע אלחנן טננבאום, צילום ארכיון
עלה גברת המאמץ לחטיפת אזרחים ישראלים* התכוונו
לחטוף גם את השר לשעבר גונן שגב * השיטה: פיתוי
ישראלים להגיע לאירופה או לגבול לבנון
יואב לימור, איתן רבין וחנן שלאין

חיזבאללה מנסה לפתות אזרחים ישראלים לטוס לאירופה או להגיע לגבול הצפון,
על-מנת לחטוף אותם ולהחזיקם כ"קלפי מיקוח" לצורך משא-ומתן מול מדינת ישראל על שחרור אסירים.


היום נודע כי ארגון החיזבאללה תכנן לחטוף גם את שר האנרגיה לשעבר גונן שגב, כיום איש עסקים פרטי המרבה בנסיעות לרגל עיסוקיו.


אתמול התיר השב"כ לפרסם כי באחרונה נאספו מידע ועדויות, המצביעים על-כך
שחיזבאללה הגביר את מאמציו לחטוף אזרחים ישראלים, כפי שעשה לפני כשנה וחצי בעת שחטף את אלחנן טננבאום, ששוכנע לצאת לחו"ל ובהמשך הגיע ללבנון - שם הוא מוחזק בשבי חיזבאללה. מאז נחטף טננבאום הגיע לישראל מידע דל על אודותיו, על-אף שבאופן רשמי מצהיר חיזבאללה כי הוא מוכן לנהל מו"מ לשחרורו, שלא התקדם עדכה.


במסגרת העדויות החדשות שנאספו על מעורבות חיזבאללה בנסיון לחטוף אזרחים
ישראלים, נחשפה פעילותו של קייס עובייד, אזרח ישראלי מטייבה שבמשולש.
עובייד הוא פעיל חיזבאללה השוהה בלבנון, ומנסה בדרכים שונות לפתות אזרחים ישראלים לצאת לאחת ממדינות אירופה או להגיע לגבול ישראל-לבנון, על-מנת לאפשר לחיזבאללה לחטוף אותם ולהחזיק בהם כ"קלפי מיקוח" נוספים למו"מ עתידי על שחרור עצורים לבנונים המוחזקים בישראל.


מחקירת השב"כ עולה כי עובייד יצר קשר עם כמה אזרחים ישראלים, וניס ה לפתותם לצאת מהארץ באמצעות הבטחה לרווח כספי גדול ומהיר, בתמורה לפעילות פלילית שבה הם אמורים לכאורה להיות מעורבים. גורמי ביטחון בכירים הזהירו אתמול מפני "נפילה בפח" שמנסה חיזבאללה לטמון באמצעותו של עובייד, ש"עלול להוביל ישראלים להרפתקה מסוכנת ומיותרת מבחינתם האישית ומבחינתה של מדינת ישראל".
http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/03072002/ART314583.html



https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=13&v



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:48   27.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  184. ח''כ ויו''ר הועדה לסמים איוב קרא:''עיסקת השבויים......  
בתגובה להודעה מספר 14
 

מקרוה בסמים !!

ברגע זה סיים את נאמו ח"כ ויו"ר הועדה למלחמה בסמים של כנסת ישראל,
ואמר שעסקת השבויים נולדה בסניף החיזבאללה בטייבה.

אותו סוחר סמים שהפיל את טננבויים, תיכנן למעשה איך לשחרר את אחיו
הכלוא על סמים בבית הכלא הישראלי.

מקור ערוץ 33...

@ להזכירכם/ן את כל מה שנאמר ונכתב עד כה בפרשת טננבויים!!
14. קייס עובייד: נכד של ח''כ ערבי בשירות החיזבלה
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#14



פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   15:43   24.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  243. אחותו של קייס עובייד הושעתה מתפקידה כמורה  
בתגובה להודעה מספר 14
 

אחותו של קייס עובייד הושעתה מתפקידה כמורה


"בגלל אחי". מונא עובייד צילום: מאיר פרטוש

מונא עובייד, אחות המבוקש מספר 1 השוהה בלבנון, נלקחה לחקירה - והודחה. "בשימוע הסתכלו עליי כמו על מפלצת, הסבירו לי שאני מושעית כי נחקרתי בשב"כ"
מירי חסון


קמב"צ חיזבאללה. קייס עובייד צילום: צביקה טישלר
14. קייס עובייד: נכד של ח''כ ערבי בשירות החיזבלה
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#14

יש לה ותק של 12 שנים במערכת החינוך, כגננת, מורה ומנהלת. היא אוחזת בתואר שני בחינוך לגיל הרך מאוניברסיטת בר-אילן. כל זה לא הפריע למשרד החינוך לשלוח לה מכתב פיטורים, בו נכתב: "נוכח פעילותו החתרנית של אחיך, והסיוע לו הוא זוכה ממך, סבורה המנהלת הכללית כי נתגבשה עילה לפטרך מעבודתך כעובדת הוראה, בשל אי-התאמה לשמש עובדת מדינה ואשת חינוך".

מדובר במונא עובייד, תושבת טייבה בת 35 ואחותו של קצין המבצעים של חיזבאללה בשטחים - קייס עובייד. בארבע השנים האחרונות הושעתה מונא מעבודתה כמורה. השבוע היא מוזמנת לשימוע במשרד החינוך, בו יידונו פיטוריה.

האח בחיזבאללה

מפרסם מודעות מהכלא / עלי ואקד
קשה להאמין: קצין המבצעים של חיזבאללה בשטחים, הישראלי לשעבר קייס עובייד, פרסם מודעת אבל בשמו בעיתון היוצא לאור במזרח ירושלים. עובייד נחשב למפעיל מספר אחת של חוליות טרור מטעם החיזבאללה. מקורב למשפחה בטייבה: "מדובר במחווה אנושית"
לידיעה המלאה



"לפני ארבע שנים השב"כ חקר אותי על קייס", סיפרה ל-ynet. "לקחו אותי לחקירה ביטחונית, ומסתבר שבמשרד החינוך יש תקנות האומרות שמי שיש עליו חשדות ביטחוניים – אפשר להשעותו עד שיתגלו תוצאות החקירה. אבל עליי אין כלום, ומאז החקירה שארכה חודש ימים בכלא, לא התפתח דבר".

"את כל השנים שלמדתי אני לא יכולה לממש", היא אומרת. "כבר ניהלתי את החטיבה הצעירה בכפר ברא, אבל הם חושבים שאני מסוכנת. מעניין שאת בני משפחתו של מי שרצח את רבין לא לקחו לכלא כדי לשאול שאלות. שני האחים שלי היו חודשיים בכלא ואח אחר חצי שנה במעצר מנהלי. החוק קצת משתנה אם את ערביה או יהודיה. אין לנו זכויות אדם".



לטענת מונא, המניע לפיטוריה הוא רצונו של השב"כ להתנקם באחיה. למשרד החינוך, היא אומרת, אין שום אפשרות לשנות את ההחלטה: "אומרים שיש ראיות נגדי, אז אני לא מבינה, למה עדיין אין נגדי כתב אישום? מי שקובע במשרד החינוך זו אינה רונית תירוש אלא אנשי השב"כ. ארבע שנים ישבתי בבית כי אמרו שמחכים שהשב"כ יגיש נגדי כתב אישום. זו הבעיה של עובדי המדינה – כל נשימה שאת נושמת, את צריכה להסביר למה.

"בשימוע הקודם שהיה לי כולם ישבו מולי ודיברו עליי. הסתכלו עליי כמו על מפלצת, ואמרו שבגלל שנחקרתי בשב"כ הם משעים אותי. מי לא נחקר היום, שרון אפילו נחקר. אמרו שיש להם הוכחות שיהיה כתב אישום, אבל מתי? בכל מקום בעולם אדם זכאי עד שיוכח אחרת, חוץ מאצלנו".


"לא ראיתי את קייס 5 שנים, זה כואב עד העצמות"


"בשב"כ שאלו אותי אם קייס התקשר אלי. ברור שהוא התקשר אלי, הוא אח שלי ויש בינינו קשר אישי", אומרת מונא. "אבל לא דיברנו דברים נגד המדינה. כלום. הרי אם הייתי רוצה לעשות משהו, בשב"כ היו יודעים את זה ולא היו נותנים לי להסתובב חופשי ולטייל. הם פשוט רוצים לנקום בקייס דרכי".

כבר ארבע שנים, לטענתה, היא לא שוחחה עם אחיה. "מהיום שיצאתי ממעצר לא ראיתי ולא שמעתי ממנו. לא בגלל שאסור לנו, אלא בגלל גלי המעצרים של בני המשפחה. זה קשה. אנחנו בשנה החמישית שלא ראינו אותו וזה כואב עד העצמות, אבל אף אחד לא יבין את זה. אני גדולה מקייס בשנתיים, היינו בקשר כל כך טוב, היינו הקטנים בבית מתוך שמונה אחים. כואב לנו, כואב גם בגלל הבנות התאומות שלו ואשתו, שאנחנו לא יודעים איפה הן בכלל".

עורך הדין תאמר עובייד, המייצג את מונא, מחזק את דבריה, לפיהם הפיטורים הם החלטה של השב"כ. לדבריו, "הפיטורים האלה מסתמכים על זכרונות הדברים של חוקרי השב"כ כאשר חקרו את מונא. הם היו מונחים בשב"כ כבר ארבע שנים ומעולם לא הבשילו לכתב אישום. ולא רק זה, אלא שגם בפרקליטות החליטו שלא יוגש כתב אישום וגם נציב המדינה החליט לסגור את ההליך המשמעתי נגדה".



"ארבע שנים מונא יושבת בבית ומקבלת משכורת ואפילו מתנות בחגים", הסביר. "ולמה? כי השב"כ קבע שהאשה הזאת לא תעבוד. רונית תירוש היא רק חותמת גומי".


ממשרד החינוך נמסר כי "מונא עובייד הוזמנה לשימוע בפני מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, ביום רביעי ה-25 במאי 2005, נוכח ראיות ממודיעין מהימן ועדכני כי היא מסייעת לפעולתו החתרנית של קייס עובייד. עקב כך נתבקשה עובייד להשמיע טענותיה, מאחר והתגבשה עילה לפטרה מעבודתה בשל אי התאמה לשמש עובדת הוראה ואשת חינוך. טרם נתקבלה החלטה לפטרה".

משירות ביטחון כללי נמסר בתגובה: "עניינה של מונא עובייד עתיד להיות מוכרע לאור שימוע שייערך לה בימים הקרובים, ובו תוכל להשמיע את כל טענותיה. יודגש כי קייס עובייד פועל מזה תקופה ארוכה מטעם ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון נגד ביטחון המדינה ונגד ביטחון אזרחיה ותושביה". גורמי ביטחון ציינו כי מי שמסייע לטרור, אינו יכול לשמש כעובד מדינה בכלל ובתפקידים חינוכיים בפרט.

ח"כ אחמד טיבי הגיב על פרסום הפרשה ב-ynet, באומרו ש"זהו צד נקמני ומנוגד לחוק". לדבריו, "מונא הייתה מורה מוצלחת במערכת החינוך ואין להעניש אותה על דברים המיוחסים לאחרים. מתי השעו ממערכת החינוך בני משפחה של נאשמים יהודים?"

בהכנת הידיעה השתתפו עלי ואקד ואפרת וייס
(24.05.05, 12:04)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3089372,00.html


http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
יום רביעי ט' בניסן תשע''ד    09:47   09.04.14   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  250. ''המקור'': מדוע התבצעה עסקת שחרורו של אלחנן טננבוים? (*)  
בתגובה להודעה מספר 6
 

"המקור": מדוע התבצעה עסקת שחרורו של אלחנן טננבוים?
מדיני-בטחוני | עודכן 23:50 08/04/2014 | רביב דרוקר ורזי ברקאי

גורמים שהיו מעורבים בעסקת שחרורו של אלחנן טננבוים מתארים כיצד התקבלה ההחלטה לשחרר את סוחר הסמים שנפל בשבי החיזבאללה. 10 שנים לאחר מכן, עולות שאלות קשות בנוגע להתנהלות הממשלה בנושא לאחר שטננבוים לא סיפק מידע מהותי על שהותו בשבי. תחקירם של רביב דרוקר ורזי ברקאי

באוקטובר 2000 הודיע החיזבאללה כי הוא מחזיק בידיו את האלוף במילואים אלחנן טננבוים. בינואר 2004 ביצעה ממשלת ישראל עסקת חליפין שבה שוחררו יותר מ-400 מחבלים בתמורה לגופותיהם של שלושת חטופי הר דב, וגם תמורת שחרורו של טננבוים החי והנושם.

לטננבוים היה עבר פלילי הכולל רקע של הימורים ובעיות כספיות, אך בכל זאת בצה"ל קידמו אותו לדרגת סגן אלוף בחיל התותחנים, תפקיד שבמסגרתו הוא נחשף לסודות ביטחוניים רבים. כשטננבוים חזר למולדתו, הוא נחקר לגבי נסיבות החטיפה. "ידעתי שאני נוסע לארץ ערבית, הייתי אמור לייעץ בנושא ייבוא לישראל. זה היה ברור לגמרי שמדובר בסמים, כלומר ייעוץ בקשר לייבוא סמים לישראל", הוא אמר בחקירתו.

נשאלת השאלה: אם טננבוים סייע למדינה ערבית להבריח סמים למדינה - מדוע הסכימה ישראל לשלם מחיר כבד עבור שחרורו? ראש הממשלה באותה תקופה, אריאל שרון, סבר כי הוא עובר התעללות בידי החיזבאללה והיה נחוש לשחררו. באוקטובר 2003 הגיע לממשלה מידע מהמתווך הגרמני בשיחות בין הצדדים, כי שוביו של החטוף הישראלי עקרו את שיניו. בהמשך נודע כי המתווך דיווח כי ראה שלטננבוים חסרה שן, ועל פי מידע זה הסיקה הממשלה שמדובר בעקירת שיניים כחלק ממסכת עינויים.

"להערכתנו הטעות בהעברת התמסורת על מצבו הייתה מתוך התרשמות של שרשרת המתווכים שהיא תמימה, בתום לב", אמר אל"מ במילואים יעקב אור, לשעבר הממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. בעוד המידע על העינויים שהוא כביכול עבר פורסם בכלי התקשורת, על העבר הבעייתי שלו ונסיבות חטיפתו הוטל צו פרסום.

כשהוא חזר לישראל עלה החשד שסיפק מידע עבור החיזבאללה בזמן השבי. המשטרה רצתה לחקור אותו, אך חששה מתגובת הציבור למראה אדם שחזר משבי באזיקים. "ראש יאחב"ל דאז, יוחנן דנינו, נתן הוראות מפורטות כיצד יש לחקור אותו בכפפות של משי, במתקן נעורים - שזה לא מתקן כליאה אלא בית מלון עם חדרים מרווחים", אמר סגן ניצב יאיר רגב, שחקר את טננבוים.

התיאוריה בישראל הייתה שאם יהיה הסדר טיעון עם טננבויום, על פיו הוא לא יועמד על דבריו לדין הפלילי, הוא יאמר את כל האמת על הדברים שאמר לחיזבאללה. "הוא אמר שהוא שיתף פעולה באופן מלא, על כל מה ששאלו אותו הוא ענה, לאחר מכן הוא הרגיש שהגיעו חוקרים מנוסים יותר שיכול להיות שהם ממדינת אויב אחרת שצה"ל מעניין אותה", מתאר רגב.

בפועל, טננבוים לא סיפק מידע חדש ומהותי לחוקריו למרות הסדר הטיעון שנחתם עמו. כיום, 10 שנים לאחר שחרורו, ישנה תחושה קשה שמדינת ישראל שילמה מחיר לא פשוט עבור סוחר סמים שלא העביר לחוקריו מידע מהותי וניצל את המערכת לטובתו האישית.

מקור:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1049641
.
.
תת-אשכול לכל המידע בפרשה:


אלחנן טננבאום, הסיפור הכמעט מלא של החטיפה ללבנון
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#6

אלחנן טננבוים ויו''ר תע"ש לשעבר תת-אלוף במיל' אריה מזרחי עשו ביחד עסקים !!
https://rotter.net/forum/gil/5728.shtml

22. אלחנן טננבוים= אריה מזרחי= שמעון פרס= נשק !!
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#22
.
.
.


https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:19   29.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  186. סוכן המוסד אלחנן טננבאום, חוזר הביתה / Halemo  
בתגובה להודעה מספר 1
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.01.04 בשעה 20:28 בברכה, פילוביץ שחף
 
בעקבות השלמת מבצע 'תכלת לבן' בכלל והחזרתו של אלחנאן טננבויום,
האם עם ישראל יידע מהי האמת מאחורי חטיפתו של טננבוים...??




אביטן, אברהם וסוועאד, בישראל

מטוס חיל האוויר נחת בישראל - עם טננבאום וגופות החיילים
חגיגות בביירות עם נחיתת המטוס שם; חיים אברהם: אנהל מאבק משפטי
נגד החיזבאללה;
אורי טננבאום: לקח לנו זמן לזהות אותו. הוא נראה נפוח ומושפל.....

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-39174-00.html?tag=20-14-25

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10091 הודעות 17:39 29.01.04

סוכן המוסד אלחנן טננבאום, חוזר הביתה / Halemo

אלחנן טטנבאום

לפני החטיפה

ואחרי החטיפה.


עכשיו כבר מותר לא לפקפק בפרהסיה: אלחנן טננבאום, על פי פרסומים זרים, הוא סוכן מוסד שנשלח ברשות ובסמכות למשימה בשוויץ, ונחטף ממנה על ידי אנשי החיזבאללה, לאחר שקיבלו טיפ מהמשטרה המקומית. המידע הזה נחשף כבר באפריל שנת 2001, אבל דיסאינפורמציה מכוונת ומטופטפת, קבעה שהאיש הוא סוחר סמים שיצא בחוסר אחריות לעסקים מפוקפקים באירופה. אלחנן טננבאום בדרך הביתה. המידע החדש ישן בדרך לדפוס.

מקור המידע

המידע על אלחנן טננבאום שכאיל והוא איש מוסד בכיר, התפרסם כבר ביום 13 אפריל 2001. את המידע הראשוני פרסם אדם בשם גורדון תומס, מומחה בעל שם עולמי לעניינים של ארגוני ביון. תומס כתב יותר מ 50 ספרים בנושא של ארגוני ביון בינלאומיים.

האתר של גורדון תומס
http://www.gordonthomas.ie/


את ציטוט דבריו של תומס, ניתן למצוא עד עצם היום הזה, מצוטטים בקבוצות הדיון של אתר גוגל.

קישור אל מקור המידע
http://tinyurl.com/2zzm8

הסיפור נמצא גם בדף הבא
כאן
http://halemo.net/info/views/0006.html

המידע המקורי של גורדון תומס, נמצא באתר שלו תחת סקירת מודיעין של חודשים ינואר עד אוגוסט של שנת 2001.
http://www.gordonthomas.ie/old_briefs/aug2001.htm


מי אתה אלחנן טננבאום??
כתב: גורדון תומס
תרגם וערך: halemo

האזרח הישראלי אלחנן טננבאום (או טננבוים) שנחטף על ידי ארגון החיזבאללה בשוויץ, הוא סוכן מוסד. בתפקידו במוסד שימש קצין קצ"א
(קצין שטח שאחראי על אזור בעולם).

אלחנן טננבאום היה במשימה חשאית בשוויץ שאושרה באופן אישי על ידי דני יתום, ראש המוסד לשעבר, והיועץ לענייני בטחון של ראש הממשלה דאז אהוד ברק.

במשימה שנשלח אליה אלחנן טננבאום, הוא התבקש למצוא את הקשר בין סוחרי הנשק של אירן וארגון החיזבאללה לבין ההתקוממות העממית (אינתיפאדה) שהתנהלה בשטחים בניהולו של הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף. המטרה היתה להוכיח כי אותם סוחרי נשק הם למעשה הסנדקים של האינתיפאדה החמושה בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה.

טננבאום, שבעבר כבר השתמש בדרכונים מזויפים ובזהויות בדויות במשימותיו בשוויץ, הופעל מתחנה בשדה התעופה סחיפול (Schipol) שבאמסטרדם, בירת הולנד. התחנה היתה חלק ממערך אבטחה ישראלי של חברת אל על שקיים בכל שדה תעופה באירופה, ומופעל על ידי אנשי המוסד.

בשלוש שנים האחרונות לפני נפילתו בשבי החיזבאללה, פעל טננבאום במשימות שונות בערי שוויץ, כולל הפעולה הכושלת בשנת 1998 בה ניסו אנשי מוסד להתקין מכשירי ציתות לדירתו של עבדאללה זיין (Abdullah Zein), מגייס הכספים של ארגון החיזבאללה באירופה.

באותה תקופה טננבאום גר ופעל בעיירה ליבפלד (Liebefeld) ליד הבירה השוויצרית ברן. הפעולה הכושלת של המוסד באותה תקופה, גרמה להתפטרותו (או פיטוריו) של דני יתום מראשות הארגון המוסד.

אלחנן טננבאום, שפעל אז תחת הזהות הבדויה "מתי גולדברג", הצליח להתחמק משוויץ. חבריו למשימה נלכדו בידי המשטרה השוויצרית, וגרמו לתקרית דיפלומטית חמורה ומביכה בין ישראל לשוויץ.

לאחר חטיפתו של אלחנן טננבאום בידי ארגון החיזבאללה, נשלח אדם נוסף מהמוסד כדי לאתר את העקבות אחריו. ככל הנראה, פעלה חפרפרת במשטרה השוויצרית, שהדליפה לאנשי החיזבאללה בשוויץ כי סוכן המוסד שהיה מעורב בעבר (1998) בהתקנת ציתות לדירתו של מגייס הכספים של החיזבאללה עבדאללה זיין, נמצא שוב על אדמת שוויץ.

לאחר הפעולה הכושלת בשנת 1998 בה היה מעורב אלחנן טננבאום, ולאחר שהצליח להתחמק ממשטרת שוויץ, הוצב טננבאום לתפקיד אחר, כמדריך במרכז ההדרכה של המוסד בעיר הרצליה.

לאחר שדני יתום מונה ליועצו של ראש הממשלה אהוד ברק, נזכר יתום באלחנן טננבאום מתקופתו כראש המוסד, והציע לראש הממשלה להיעזר בשירותיו של האיש. טננבאום שולט בצורה חלקה בשפות צרפתית ובגרמנית. טננבאום היה גם בעברו קצין ארטילריה בצה"ל ושירת בגזרת לבנון.

לטננבאום נתפרה זהות בדויה של יועץ חיצוני לחברות בישראל כמו חברת רפא"ל המייצרת טילים וכלי נשק.

כעשרה ימים לפני חטיפתו, הוא הודיע לישראל כי יצר קשר חשוב באירופה. זו היתה הודעתו האחרונה למפעילו בישראל. המוסד איתר שהתחנה האחרונה של טננבאום בעת שמסר את ההודעה, היתה בעיר לוזאן (Lausanne).

המוסד הצליח לזהות מידע כי טננבאום נחטף משוויץ והוברח משם לבקעת הלבנון לאזור הנתון לשליטת ארגון החיזבאללה.

מידע קודם: דיס אינפורמציה מכוונת ומטופטפת מלמעלה?

המידע הקודם על אלחנן טננבאום כבר התפרסם בעיתונות הממוסדת, והתפרסם עוד קודם ברשת האינטרנט.
הנה אחד הסיפורים שפורסם ברשת לפני שפורסם בעיתונות הממוסדת
http://halemo.net/edoar/0026/0002.html




גורדון תומס מומחה ביון שקובע כי אלחנן טננבאום הוא סוכן מוסד בכיר



דני יתום ראש המוסד לשעבר, יועץ ראש הממשלה לשעבר

אהוד ברק, ראש הממשלה בזמן החטיפה


אחד מספריו רבי המכר מרגלי גדעון



פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   01:11   01.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  187. החקירה מתחילה - מה הנזקים שגרם טננבאום = בגידה במולדת!!  
בתגובה להודעה מספר 186
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 02.02.04 בשעה 09:13 בברכה, פילוביץ שחף
 


טננבאום, ערב השחרור

טננבאום הועבר ל"נעורים"; החשד העיקרי: בגידה
טננבאום יוחזק במתקן המשטרתי "נעורים" - המשמש כבית ספר לשוטרים; במשך יומיים הוחזק במתקן רפואי בצריפין; חשוד בעבירות פליליות וביטחוניות חמורות
01/02/2004 | עיתונאי מסויים
פרשת החטופים בלבנון
http://www.nfc.co.il/Home/L02-S-00101-00.html?tag=1-12-30

אלחנן טננבאום, שהוחזר ביום חמישי (29.1.04) במסגרת העסקה עם החיזבאללה, והוחזק במשך יומיים במתקן רפואי בצריפין, הועבר במוצ"ש (ב-22:00) בליווי משטרתי כבד למתקן משטרתי - "נעורים", בנתניה.

טננבאום קיבל במשך יומיים טיפול רפואי צמוד ואינטנסיבי. נמצא כי הוא מצוי בחרדה גדולה, וזה בעיקר פשר הרעד שנראה עם צילומו. בנוסף נמצא, כי הוא מוגבל בעמידה על רגליו, פגוע בגבו ובאצבעותיו.

טננבאום ייחקר במתקן בנעורים על-ידי צוות חוקרים מיוחד, הכולל: אנשי משטרה, אנשי השב"כ וגם אנשי צה"ל. החקירה תרוכז במשטרה - ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל). צו איסור פרסום שניתן בבית משפט השלום בפתח תקוה, אוסר פרסום פרטים אודות נסיבות חטיפתו והמעשים הספציפיים שביצע.

טננבאום חשוד בעבירות פליליות וביטחוניות חמורות. הקשה שבהן: בגידה במדינת ישראל, בעצם יציאתו ללבנון כדי לבצע את שביצע, וזאת תוך סיכון המידע שהחזיק מתוקף עברו ותפקידו בצה"ל.

טננבאום מוחזק עתה, בהסכמתו, בתנאים מגבילים. המשטרה מאפשרת לו לקבל ביקורים - בני משפחתו ופרקליטו, עו"ד אלי זהר. בשלב זה נמנעה המשטרה מהוצאת צו מעצר נגדו, באמצעות בית המשפט, כאמור - נוכח הסכמתו לשהות במתקן משטרתי לצורכי חקירה וטיפול.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-39242-00.html?tag=1-05-16


"לחקור מה בדיוק "עשה" טננבאום ´לביתו´"
08:33, 2 פברואר 2004 / י' בשבט תשס"ד

בראיון לערוץ 7 אמר ח"כ אהוד יתום, מבכירי השב"כ לשעבר, כי את חקירתו של טננבאום, המתנהלת במתקן משטרת ישראל "נעורים" שליד נתניה, מנהלות שלש זרועות: זרוע צבאית, משטרתית והשב"כ.

חקירה צבאית, לדבריו, היא רגילה, ואותה עובר כל מי שחוזר מהשבי. בדרך כלל השבים מהשבי משתפים פעולה בחקירותיהם, המתנהלות מתוך מודעות לכך שהשבי הוא "חוויה" מפוקפקת ביותר. רוב החיילים אינם עוברים הכשרה מיוחדת לנפילה בשבי. עם זאת גם כלפי אלו שעברו הכשרה כזאת אין ציפייה שיעמדו עמידה מוחלטת בפני העינויים שמענים אותם שוביהם במטרה לחלץ מהם מידע. את המקרה המיוחד של טננבאום, אומר יתום, חוקרת גם המשטרה, והיא מתמקדת, לדבריו, בבירור כוונותיו של טטנבאום באומרו כי "עשה לביתו". כמו כן יבקש השב"כ ללמוד על קשריו עם קייס עובייד מטייבה, המשמש כיום אחד מקציני המבצעים של החיזבאללה.

לדברי יתום, ישנם עניינים רבים הדורשים בירור, כמו נסיבות הגעתו לביירות. אם יפרוש טננבאום את התמונה מיד תתנהל החקירה מהר. אם הוא ינסה לספר סיפורי כיסוי החקירה תתמשך זמן רב עד למיצוי כל הפרטים.

אמש נמסר כי טננבאום משתף פעולה עם חוקריו ומוסר פרטים על תנאי שביו. בני משפחתו דיווחו לתקשורת כי הוא סובל ממצבי רוח ומפרצי בכי. עורכי דינו אלי זהר ורועי בלכר טענו כי יש במראהו הנוכחי כדי להטעות, וכי במרבית שהייתו בשבי הוא היה מגודל שיער וזקן ורק לפני שחרורו גולח וסופר.

לדברי גורם ביטחוני, עיתוי החקירה נקבע מצד אחד מהתחשבות בצורך להעניק לו תקופת התאוששות סבירה, ומנגד מן הצורך בתחקור מהיר לפני תהליך ההדחקה, המוכר בקרב פדויי שבי.

בימים הקרובים ייפגש טננבוים עם משפחתו לזמן מוגבל. נמסר כי מהחקירה מערכת הביטחון מעוניינת ללמוד שני עניינים: האחד הוא נסיבות נפילתו בשבי החיזבאללה, והשני הוא מה שלמד טננבוים כקצין בכיר במודיעין על אודות החיזבאללה בזמן שהותו אצלם.

מקורביו של טננבוים מדווחים כי היחס אליו הוגן, וכי החקירה מתנהלת מתוך ניסיון שלא להפעיל עליו לחץ רב מדי, מה שעשוי להאריך את משך החקירה.
(ר)
http://www.a7.org/news.php3?id=70708




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   15:55   18.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  199. פרשת טננבאום - מהחמורות בתולדות ישראל !!  
בתגובה להודעה מספר 187
 

פרשת טננבאום - מהחמורות בתולדות ישראל

"הוועדה לא תנוח עד שתגיע הפרשה לסיומה"; תובעת מרשויות הביטחון ואכיפת החוק להקנות לחוקרים את כל התנאים והאמצעים שידרשו על-מנת למצות את חקירת טננבאום
18/02/2004 | רנית נחום-הלוי

החזקתו של טננבאום בתנאים מגבילים הוארכה ב-10 ימים נוספים

-----------------
ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של הכנסת תובעת מרשויות הביטחון ואכיפת החוק להקנות לחוקרים את כל התנאים והאמצעים שיידרשו על-מנת למצות את חקירת אלחנן טננבאום ולהגיע לחקר האמת.

בהודעה שפרסמה היום הוועדה נאמר: "ועדת המשנה עקבה בשנה האחרונה בעניין ודריכות אחרי פרשת טננבאום, כולל חילופי השבויים והחקירה המתנהלת בימים אלה. הוועדה תומכת בחקירה זו ומחזקת את ידיהם של חוקרי השב"כ, הצבא והמשטרה.

פרשה זו מסתמנת כאחת הפרשיות החמורות והמדאיגות בתולדות ישראל. הוועדה לא תנוח ולא תשקוט עד שתגיע הפרשה לסיומה, כולל בירור נסיבות הגעתו של טננבאום ללבנון והנזקים לביטחון המדינה, ונקיטת הצעדים המתבקשים בהתאם".

בית משפט השלום בפתח תקוה האריך אמש (יום ג') ב-10 ימים נוספים את תקופת החזקתו של אלחנן טננבאום בתנאים מגבילים. ההחלטה נתקבלה בהסכמה, לאחר קיום דיון בדלתיים סגורות, וכאשר טננבאום עצמו נוכח, לראשונה, באולם בית המשפט.

כזכור, טננבאום הינו אזרח ישראלי ששוחרר בעסקת השבויים עם החיזבאללה, לאחר שעסק כנראה בפעילות מפוקפקת במדינות ערביות .

ח"כ אהוד יתום, לשעבר בכיר בשב"כ וחבר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת אמר בתגובה, כי "בתום מיצוי חקירה ובמידת הצורך יש למצות עימו את הדין, ללא קשר לישיבתו בשבי".

ח"כ רן כהן (מרץ) החבר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת ולשעבר חבר בוועדה לשירותים חשאיים, מצדיק את המשך החקירה נגד טננבאום. "החלטת הוועדה היא נכונה. טננבאום הגיע ללבנון בנסיבות לא כשרות. אני הייתי בעד עסקת חילופי השבויים אך יחד עם זאת החוק צריך להיעשות והוא תקף גם על טננבאום, למרות הסבל הגדול שעבר. החקירה צריכה להיות מורכבת ומעמיקה ולברר מה הוא עשה שם ומה גרם לו להגיע לשם.

ח"כ אורי אריאל (איחוד לאומי) חבר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת אומר בתגובה כי יש להמשיך את החקירה, "מדובר בנושא קשה, פרשה חמורה, עוד יתגלו פה סיפורים מעניינים".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-40565-00.html?tag=15-33-58


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:43   18.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  200. ערוץ 1: מתגבר החשד שטננבאום ביים את חטיפתו בראש אחד....  
בתגובה להודעה מספר 199
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.02.04 בשעה 09:46 בברכה, פילוביץ שחף
 
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10219 הודעות 21:33 18.02.04

מתגבר החשד שטננבאום ביים את חטיפתו בראש אחד עם החיזבאללה

צוות החקירה החל לגלות קוצר רוח ועצבנות. טננבאום נחקר בפוליגראף
ונמצא דובר שקר. גופי חקירה ואנשי פוליטיקה הקרובים מתוקף עבודתם
לנושאי החקירה, מביעים זעזוע ודורשים לאפשר לחוקרים להתחיל בהורדת
הכפפות ומעבר לחקירה צולבת. יתכן ששוחררו 400 מחבלים תמורת אדם שמראש
קָשָר קֶשֶר עם החיזבאללה כדי להביא לעיסקה זו תמורת שלמונים.
עיקר הבעיה כעת היא פתרון השאלה כיצד הגיע טננבאום ללבנון.
החוקרים טוענים שטננבאום משקר בקטע זה באופן נחרץ.
טננבאום גם לא עוּנָה בתקופת השבי וכל העדות שהגיע מהמתווכים הגרמניים
בעניין זה ("עקרו לו את כל שיניו"), היו שקרים בעליל.

**

פרשת טננבאום - מהחמורות בתולדות ישראל"

חשדות: טננבאום שיקר בנוגע לנסיבות הגעתו לביירות
חברי הכנסת אינם חוסכים שבטם מטננבאום למרות מצבו; הוועדה לשירותים חשאיים תובעת מרשויות הביטחון ואכיפת החוק להקנות לחוקרים
את כל התנאים והאמצעים שידרשו על-מנת למצות את חקירת טננבאום.

18/02/2004 | רנית נחום-הלוי

מערכת הביטחון בודקת חשדות לפיהן אלחנן טננבאום שיקר בנוגע לנסיבות הגעתו לביירות. החשדות הועלו היום (ד', 18.2.04) בוועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת.

חברי הכנסת החברים בוועדת חוץ וביטחון אינם חוסכים שבטם מאיש העסקים, אלחנן טננבאום שנפל בשבי החיזבאללה וחולץ על-ידי ישראל, בעסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה.

ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של הכנסת ניסחה (יום ד', 18.2.04) הודעה הקוראת להמשך החקירה עד תומה נגד טננבאום.

נוסח ההודעה: "הוועדה תובעת מרשויות הביטחון ואכיפת החוק להקנות לחוקרים את כל התנאים והאמצעים שיידרשו על-מנת למצות את חקירת אלחנן טננבאום ולהגיע לחקר האמת.

"ועדת המשנה עקבה בשנה האחרונה בעניין ודריכות אחרי פרשת טננבאום, כולל חילופי השבויים והחקירה המתנהלת בימים אלה. הוועדה תומכת בחקירה זו ומחזקת את ידיהם של חוקרי השב"כ, הצבא והמשטרה".

"פרשה זו מסתמנת כאחת הפרשיות החמורות והמדאיגות בתולדות ישראל. הוועדה לא תנוח ולא תשקוט עד שתגיע הפרשה לסיומה, כולל בירור נסיבות הגעתו של טננבאום ללבנון והנזקים לביטחון המדינה, ונקיטת הצעדים המתבקשים בהתאם", כך נכתב.

חברי הכנסת: "יש למצות את הדין ללא קשר לישיבתו בשבי"

- ח"כ אהוד יתום, לשעבר בכיר בשב"כ וחבר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת אמר בתגובה, כי "בתום מיצוי חקירה ובמידת הצורך יש למצות עימו את הדין, ללא קשר לישיבתו בשבי".

- ח"כ רן כהן (מרצ) החבר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת ולשעבר חבר בוועדה לשירותים חשאיים, מצדיק את המשך החקירה נגד טננבאום. "החלטת הוועדה היא נכונה. טננבאום הגיע ללבנון בנסיבות לא כשרות. אני הייתי בעד עסקת חילופי השבויים אך יחד עם זאת החוק צריך להיעשות והוא תקף גם על טננבאום, למרות הסבל הגדול שעבר. החקירה צריכה להיות מורכבת ומעמיקה ולברר מה הוא עשה שם ומה גרם לו להגיע לשם.

- יו"ר סיעת ש"ס, אלי ישי, החבר בוועדה לשירותים חשאיים אומר בתגובה להחלטת הוועדה להמשיך בחקירת אלחנן טננבאום, כי עצם העובדה שהוועדה באופן נדיר מוציאה הודעה, מצביעה על מרכזיותה של הפרשה. ח"כ ישי סבור שהשיקול העליון בהתמודדות כל הגורמים עם טננבאום, הוא שיקול הפגיעה בביטחון המדינה. "כל יחס לו זוכה טננבאום אינו גורם מעכב בחקירה. ביטחון המדינה עומד מעל לכל", כך לדבריו.

- ח"כ אילן ליבוביץ' (שינוי), תומך בכך בעיקר לאור עברו העשיר של טננבאום כאיש צבא. "הוועדה מדברת בעד עצמה. כל אזרחי ישראל ראו בתקשורת, מצד אחד ידיעות שטננבאום נכשל בפוליגרף, ומצד שני שעורך דינו אמר שלא יוגש נגדו כתב אישום. כמי שהתנגד לעסקה, אני חושב שיש למצות עימו את הדין והחקירה עד תום. יש לזכור, טננבאום היה אלוף משנה בצבא ובשל כך היה חשוף לסודות מודיעינים וצבאיים", כך לדבריו.

- ח"כ אורי אריאל (איחוד לאומי) חבר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת אומר בתגובה כי יש להמשיך את החקירה, "מדובר בנושא קשה, פרשה חמורה, עוד יתגלו פה סיפורים מעניינים".

בית משפט השלום בפתח תקוה האריך אמש (יום ג') ב-10 ימים נוספים את תקופת החזקתו של אלחנן טננבאום בתנאים מגבילים. ההחלטה נתקבלה בהסכמה, לאחר קיום דיון בדלתיים סגורות, וכאשר טננבאום עצמו נוכח, לראשונה, באולם בית המשפט. כזכור, טננבאום הינו אזרח ישראלי ששוחרר בעסקת השבויים עם החיזבאללה, לאחר שעסק כנראה בפעילות מפוקפקת במדינות ערביות .

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-40565-00.html?tag=22-41-15


19.2.2004 רשת ב' תכנית עניין אחר.
ח''כ לייבוביץ' ברשת ב' מוקיע את עו''ד אלי זוהר והתקשורת..
במסירת מידע שיקרי ולא נכון באשר להתפתחויות בחקירת טננבויום

עכשיו מתראיין העיתונאי של המשפחה = יוסי מילמן
לסיכום:
יוסי מילמן הוקיעו את הועדה בגלל שיצאה לתקשורת ומסרה את המידע
שקיבלו בתדריך של ראש השב"כ דיכטר ואף מילה על דבריו של עו"ד של טננבויים עו"ד אלי זוהר שהתגלו כשקר אחד מוחלט לאור הודעת דברי
הועדה לשירותים חשאיים....ביזיון !!

מדהים- העיתונאי איתן הבר בראיון בגלי צה"ל אצל אילנה דיין,
משמש גם כעיתונאי חצר של משפחת טננבויים וממעיט בפשעו של
אלחנן טננבויים
....מדהים
לסיכום:
איתן הבר הוקיעו את הועדה בגלל שיצאה לתקשורת ומסרה את המידע
שקיבלו בתדריך של ראש השב"כ דיכטר ואף מילה על דבריו של עו"ד של טננבויים עו"ד אלי זוהר שהתגלו כשקר אחד מוחלט לאור הודעת דברי
הועדה לשירותים חשאיים....ביזיון !!

!! יוסי מילמן = איתן הבר = ספר המרגלים !!


מה אמרה הועדה לשירותים חשאיים...??

http://www.a7.org/news.php?id=72095

ההסטוריה של אז זה האקטואליה של היום

NFC

מצ"ב קישור לתת אשכול בפרשת המרגל/בוגד נחום מנברבכלל
221. רבין = שבס = מנבר = שמעון פרס !!
וקישור לפרק בסיפרם של איתן הבר ויוסי מילמן "המרגלים בפרט
225. מבצע ''טרמיט'':ישראלי בחצר המוות האיראני.......
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#225


http://www.readme.biz




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:45   19.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  201. גורם ביטחוני בכיר: ``חקירתו של אלחנן טננבוים תסתיים !!  
בתגובה להודעה מספר 200
 

ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
27814 הודעות 09:07 19.02.04

גורם ביטחוני בכיר: ``חקירתו של אלחנן טננבוים תסתיים

גורם ביטחוני בכיר: ``חקירתו של אלחנן טננבוים תסתיים בכתב אישום`` (גלי צה"ל)
הארץ



Ring_C
חבר מתאריך 8.10.01
4907 הודעות 09:09 19.02.04

1. אהוד יתום אמר הבוקר בגל''צ

שהחקירה לא תסתיים ב-happy ending. וד"ל.


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:09   20.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  202. מה סיפר טננבוים ??  
בתגובה להודעה מספר 186
 

ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
27927 הודעות 08:45 20.02.04

מה סיפר טננבוים?
יום שישי, 20 בפברואר 2004, 8:38 מאת: יוסי מלמן, הארץ

לא הסגרתי סודות", אמר טננבוים מיד לאחר נחיתתו לנציגי השב"כ, אותם לא ראה מעולם. החוקרים חושדים כי תודרך איך להציג גרסתו על ידי מומחים מאיראן וסוריה


עוד בכתבה:
"לא נכעס עליך, רק גלה האמת" »
צו איסור הפרסום מזיק לרשויות החוקרות »

עם הנחיתה בנמל התעופה בן גוריון מיהר אלחנן טננבוים אל קציני צה"ל, נציגי השב"כ והמשטרה שהמתינו לו ליד כבש המטוס ואמר: "לא הסגרתי סודות". טננבוים ידע לזהות כמה מהאנשים שהמתינו לו בשמותיהם ובתפקידיהם, אף שלא ראה אותם מעודו.

התנהלות זו של איש, שלכאורה היה מבודד ומנותק מהעולם בשלוש שנות שביו, היא שעוררה כבר מלכתחילה את חשדם של החוקרים בפרשה. על פי החשד, ייתכן שטננבוים תודרך על ידי אנשי החיזבאללה - ואולי גם מומחים מאיראן ומסוריה - לקראת שחרורו הצפוי ושובו לישראל. מומחים אלה, על פי החשד, אמרו לו מה למסור לחוקרים מישראל וכיצד עליו להציג את גרסתו כך שתיראה אמינה ולא תפליל אותו.

אבל גם שלושה שבועות לאחר שובו לישראל, אין לחוקרים מידע ברור ומוצק. לחקירתו שותפים שלושה צוותי חוקרים: של שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל והמחלקה לאבטחת מידע (ביטחון שדה) באגף המודיעין של צה"ל. אלה יצאו מנקודת הנחה, שבשובו יעזור טננבוים להסביר את פערי המידע שהצטברו בזמן שהוחזק בידי החיזבאללה. פערים אלה קשורים לשלוש שאלות מרכזיות. הראשונה שבהן היא, כיצד הגיע לביירות.

אין מחלוקת על כך, שיצא בספטמבר 2000 בטיסה מסחרית רגילה של "סבנה" מנתב"ג לבריסל. גם לא על כך שהמשיך משם, שוב בטיסה מסחרית רגילה, לאחת ממדינות המפרץ, ככל הנראה דובאי. מה שלא ברור הוא, כיצד הגיע משם ללבנון. לחוקרים אין עדיין תשובה אמינה ומספקת. טננבוים דבק בגרסתו, כי אולץ להגיע לביירות בניגוד לרצונו. כלומר, הוא נחטף. אבל החוקרים אינם מוציאים מכלל אפשרות, שטננבוים טס לביירות מרצונו החופשי, כפי שטען בזמנו מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, כשבישר על לכידתו.

הסבריו הפתלתלים של טננבוים בעניין זה "אינם עולים בקנה אחד עם ההיגיון", אמר אחד מחברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של הכנסת. שלשום, לאחר ששמעה דברים מפי ראש השב"כ, אבי דיכטר, ומפי קצינים בצה"ל, פירסמה הוועדה הודעה חריפה וחריגה, שלפיה המקרה "עשוי להסתמן כאחת הפרשיות החמורות והמדאיגות בתולדות ישראל".


"לא נכעס עליך, רק גלה האמת"

שאלה נוספת הטורדת את מנוחת החוקרים היא, מה היתה מטרת נסיעתו של טננבוים. בחקירתו טען, כי ביקש להשיג מידע על רון ארד, מתוך ידיעה שאילו שב לישראל ובידו מידע כזה, היה מתקבל כגיבור לאומי ומתוגמל כספית. טננבוים הודה, כי "נסע לעשות לביתו", כפי שאמר גם בראיון ערב שחרורו לתחנת הטלוויזיה של החיזבאללה, "אל מנאר", אך הוא ממשיך לדבוק בגרסה, כי מטרתו המרכזית היתה להשיג מידע על הנווט הנעדר.

החוקרים משערים, כי נסע למטרות בצע כסף בלבד, לעסקה שאינם יודעים מה טיבה. במקרה הטוב זו היתה אמורה להיות עסקה חוקית, הקשורה, למשל, בתרופות שבהן סחר בעבר, במקרה הרע - עסקה מפוקפקת, לא חוקית.

הסוגיה השלישית והחשובה ביותר, שבעניינה קיוו החוקרים לקבל מטננבוים הסברים מדויקים, נוגעת לשירותו הצבאי. תשובותיו בתחום זה הן שמתסכלות אותם יותר מכל דבר אחר שכן ציפו לשמוע ממנו במפורט מה סיפר לאנשי החיזבאללה על שירותו הצבאי.

טננבויים היה אלוף משנה בחיל התותחנים, ואת קידומו הצבאי ודרגותיו השיג בשירות מילואים שנמשך כרבע מאה, לאחר שהשתחרר בתום שירות סדיר וקבע בדרגת סרן. חלק משירות המילואים שלו, במיוחד בתקופה שקדמה ללכידתו על ידי החיזבאללה, עשה במסגרת המוגדרת "מילואים בתנאי קבע", שנמשכה כשמונה חודשים. באותה תקופה הוא גם נחשף למידע של חיל התותחנים, שהתווסף לנגישותו הרגילה למידע צבאי.

הנחת העבודה של אנשי מודיעין מבוססת על ניתוח המקרה הגרוע ביותר. נקודת המוצא שלהם היא, שחייל או קצין הנופל בשבי האויב ונתון לחקירות קשות - המלוות גם בעינויים פיסיים ובלחצים פסיכולוגיים - יספר בסופו של דבר את כל מה שהוא יודע. כך גם מניחים החוקרים של טננבוים, והם הבהירו לו זאת, כפי שנהוג להבהיר לכל שבוי שחוזר משביו.

"לא נכעס עליך", אומרים חוקרים ומתשאלים לשבויים, "אם יתברר כי סיפרת לשוביך הכל. צפוי שתעשה זאת. אנו רק מעוניינים לשמוע ממך מה סיפרת, ולכן גלה לנו את כל האמת". בעגה המקצועית זה נקרא "בקרת נזקים": הרצון לדעת - גם אם באיחור של יותר משלוש שנים, במקרה של טננבויים - מה הצד השני יודע. כך אפשר לנסות לצמצם נזקים. למשל, אם השבוי גילה פרטים על תוכניות מסוימות, הן יוחלפו באחרות.

אבל טננבוים דבק בטענה, כי לא מסר סודות וכי העלים משוביו מידע שנראה בעיניו חיוני וסודי, שהיה עלול לגרום נזקים חמורים ביותר לביטחון המדינה. החוקרים אינם מאמינים לדבריו, בין היתר משום שתוצאות בדיקה בפוליגרף מעידות שאין הוא דובר אמת.


צו איסור הפרסום מזיק לרשויות החוקרות


טננבוים עם בני משפחתו. הצליחו למנוע מהציבור המידע על עברו השנוי במחלוקתתסכולם של החוקרים מהתנהלות החקירה, כפי שביטאו אותו ראש השב"כ וקציני צה"ל בפגישה עם ועדת המשנה, מובן. הם מצפים לשיתוף פעולה מלא ובלתי מסויג מכל שבוי, קל וחומר אזרח, קצין מילואים, שהמדינה הסכימה לשלם תמורתו בעסקה שנויה במחלוקת, מחיר מדיני וביטחוני כבד.

אבל לרשויות החוקרות - השב"כ, המשטרה ומחלקת אבטחת מידע - אין להלין אלא על עצמן. יותר משלוש שנים חברו אנשיהן לבני משפחתו של טננבוים ופרקליטיו בניסיון עקבי ושיטתי למנוע מהציבור, באמצעות צווי איסור פרסום גורפים, מידע על עברו השנוי במחלוקת: על חייו האישיים, על הידרדרותו להימורים, על החובות הכבדים שאליהם נקלע ועל עסקיו המפוקפקים עם קייס עובייד מטייבה, המסתתר בלבנון ואשר פיתה את שותפו להגיע לביירות.

אילו לא ניסו להסתיר את המידע הזה מהציבור בשלבים הראשונים שלאחר לכידתו של טננבוים (המידע נחשף בחלקו רק לפני כשלושה חודשים, בעקבות מאבקו המשפטי של "הארץ"), אפשר שראש הממשלה, אריאל שרון, לא היה מצליח להעביר בממשלה את העסקה כפי שיצאה אל הפועל. ייתכן גם, שמנהלי המשא ומתן מטעם ישראל, בלחץ דעת הקהל, התקשורת ופוליטיקאים, היו משיגים עסקה אחרת, מוצלחת יותר.

ובכל זאת, ועדת המשנה שגתה כשפירסמה את הודעתה, החורצת את דינו של טננבוים ומרמזת לאשמתו, בלי שהוגש עדיין כתב אישום. אין זה מתפקידה לצאת בהודעות מתלהמות, ודאי לא בעיצומה של חקירה. מה גם, שזעמם של חברי הוועדה שהתנגדו לעסקה מלכתחילה מכוון כלפי ראש הממשלה.

הרושם העולה מההתנהלות בפרשה הוא, שהחוקרים היו רוצים שטננבוים ימסור להם הודאה שבה יפליל את עצמו. אבל על פי הדינים והלכות המשפט במדינות דמוקרטיות, גם העבריינים הגרועים ביותר אינם חייבים לעשות זאת. תפקידם של החוקרים הוא להשיג ראיות שיביאו להרשעת החשוד. גם במקרה הזה יש להם כלים ואמצעים לעשות זאת.
http://news.walla.co.il/?w=//508374






http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:22   21.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  204. אלחנן טננבויום = נחום מנבר = אשר קרני הישראלי שנעצר....  
בתגובה להודעה מספר 186
 

בדנבר/ארה"ב, שכאן דווח בתאריך 13.1.04 בחשד למכירת ציוד רגיש
לפקיסטן, עכשיו הוא נחשד במגעים עם סוחר נשק הודי !!
מצ"ב הקישור לדיווח הראשוני בנושא פקיסטאן בכלל
265. ישראלי חשוד במכירת ''ציוד רגיש'' לפקיסטן !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=265&viewmode=threaded
ולכתבה מהיום של יוסי מילמן מהארץ, על מגעיו עם הסוחר נשק מהודו..


@ להלן" הכתבה מהיום...:-

עדכון אחרון - 09:10 20/02/04
ישראלי העצור בארה"ב חשוד במגעים עם סוחר נשק הודי
מאת: יוסי מלמן ושירות "הארץ"

אשר קרני המתגורר בדרום-אפריקה נעצר באחרונה בארה"ב בחשד למעורבות בהברחת רכיבים המשמשים בין השאר לנשק גרעיני עבור פקיסטאן.


איש עסקים ישראלי המתגורר בדרום-אפריקה נעצר באחרונה בארה"ב בחשד למעורבות בהברחת רכיבים המשמשים בין השאר לנשק גרעיני עבור פקיסטאן. סוכנות הביון של הפנטגון עצרה לאחרונה בעיר דנוור שבקולורדו את אשר קרני. הלילה (שישי) התברר כי במסמכים שהוגשו לבית משפט מופיעה תחלופת דואר אלקטרוני בין קרני וסוחר נשק הודי שניסה לקנות ציוד לשני מפעלי טילים הודיים. עדיין לא ידוע אם העיסקה יצאה לפועל. לקרני צפוי להיערך שימוע ביום שלישי הקרוב.

התובעים הפדראליים בארה"ב השתמשו בהודעת הדואר האלקטרוני כדי להשאיר את קרני במעצר עד המשפט. הם מצאו אותה בחיפוש שערכו במחשב הנייד של קרני. בחיפוש נמצאו גם עדויות רבות לקשריו של קרני עם פקיסטאן.

נגד קרני נפתחה חקירה בחשד למעורבות בניסיון הברחה של מתגים המשמשים, בין השאר, גם לפיתוח נשק גרעיני. הברחת המתגים נעשתה, על פי החשד, מחברה אמריקאית, באמצעות החברה של קרני בעיר קייפטאון שבדרום-אפריקה.

קרני נעצר כשהגיע לחופשת סקי בנמל התעופה הבינלאומי של דנוור. קרני, בן 50, הוא בעליה של חברה בשם "טופ קייפ טכנולוג'י", הרשומה בעיר קייפטאון שבדרום אפריקה. בין השאר הוא מייצג את החברה הישראלית "אלישרא", המתמחה בציוד ומערכות אלקטרוניות.

קרני נעצר כבר בראשית החודש, אך דבר מעצרו ופרטי הפרשה נודעו רק בימים האחרונים ופורסמו בעיקר בכלי התקשורת במדינת קולורדו. על פי החשד, הוא היה מעורב ברכישת 200 "הדקים" אלקטרוניים, מהיצרן "פרקין הלמר אופטואלקטרוניקס", ממדינת מסצ'וסטס בארה"ב. ההדקים יכולים לשמש למטרות רפואיות, אך גם למיתקני פיצוץ עבור כלי נשק גרעיניים.

הציוד הועבר לחברה בניו ג'רזי ומשם נשלח בספטמבר לחברה של קרני בדרום-אפריקה, שממנה, על פי החשד, שלח קרני את הציוד לחברה בפקיסטאן. על פי המסמכים שהוצגו לבית המשפט, התברר כי כבר ביוני הבהיר לו סוכן מכירות של חברת פרקין הלמר כי כדי להעביר את הציוד לפקיסטאן, נדרש רשיון יצוא מיוחד של משרד המסחר האמריקאי.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/396549.html



קישורים רילוונטים לכותרת שלעיל...:-

@ נחום מנבר:
225. מבצע ''טרמיט'': ישראלי בחצר המוות האיראני.......
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=225&viewmode=threaded


@ אלחנן טננבויום
6. halemo מפרסם את נסיבות חטיפתו של טננבאום
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#6


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:56   21.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  205. מי חושש מחקירת טננבאום...??  
בתגובה להודעה מספר 204
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.04 בשעה 12:25 בברכה, פילוביץ שחף
 
אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
4887 הודעות 11:19 21.02.04

מי חושש מחקירת פרשת טננבאום
21/02/2004 | עיתונאי מסויים |


דורש מיצוי הדין גם עם גורמי הביטחון שהתרשלו
----


האם הוא אחראי לבדו?


משהו מוזר אירע השבוע במערכת הפוליטית-ביטחונית, וכן במערכת התקשורת: מרבית הגורמים המשפיעים בנושא זה, התגוללו, כאיש אחד, על חברי ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של הכנסת, על כך שפרסמו (יום ד', 18.2.04) הודעה הקוראת למיצוי החקירה בפרשת טננבאום. הם טענו, כי גורמי הביטחון וגורמים מדיניים יימנעו מלבוא ולדווח לוועדה, בגלל חששם מפני דליפת המידע; הם טענו גם, למרבה הפרדוכס, כי הוועדה מתערבת בעניינים הנתונים עתה לטיפול בלעדי של גורמי החקירה והמשפט בישראל, ועל כן אסור לוועדה לתחוב את חוטמה, בשלב זה.

אלה שהשתלחו בחברי הוועדה אולי שכחו, כי החוק הוא שמחייב את אותם גורמי ביטחון להופיע בפני הוועדה; הם אולי שוכחים, כי במדינה דמוקרטית - לוועדה, שבה יושבים חברי כנסת, תפקיד ציבורי מובהק: להבטיח את פעילותם התקינה של גורמי הביטחון ויחסי חוץ של מדינת ישראל, ובמקרה הצורך, בהחלט, להתריע, גם פומבית.

צריך לקרוא פעם ועוד פעם את ההודעה הרשמית, כדי לחשוד שההתגוללות על חברי הוועדה, נובעת כנראה ממניעים אחרים . אך קודם לפרטים, נביא כאן את ההודעה בשלמותה:

"הוועדה תובעת מרשויות הביטחון ואכיפת החוק להקנות לחוקרים את כל התנאים והאמצעים שיידרשו על-מנת למצות את חקירת אלחנן טננבאום ולהגיע לחקר האמת.

"ועדת המשנה עקבה בשנה האחרונה בעניין ודריכות אחרי פרשת טננבאום, כולל חילופי השבויים והחקירה המתנהלת בימים אלה. הוועדה תומכת בחקירה זו ומחזקת את ידיהם של חוקרי השב"כ, הצבא והמשטרה".

"פרשה זו מסתמנת כאחת הפרשיות החמורות והמדאיגות בתולדות ישראל. הוועדה לא תנוח ולא תשקוט עד שתגיע הפרשה לסיומה, כולל בירור נסיבות הגעתו של טננבאום ללבנון והנזקים לביטחון המדינה, ונקיטת הצעדים המתבקשים בהתאם".

נקדים ונפריך כאן את "השקר הלבן", עליו חזרו שוב ושוב אמצעי התקשורת: הודעת הוועדה ו/או מי מאנשיה אינה בבחינת תקדים. סוד גלוי הוא, כי כמעט כל שבוע, מיד לאחר הדיון בוועדה, מקבלים העיתונאים המסקרים את הכנסת "תידרוך", שבו נמסר להם מידע אל הדיון בוועדה ועל חלק מהדברים שנשמעו בפניה. חיפוש פשוט בארכיב אתרי אינטרנט, ישלוף מאות "תוצאות" מתאימות.

הודעת הוועדה הוצאה זמן קצר אחרי ששמעה את ראש השב"כ, אבי דיכטר. חברי הוועדה, ובראשם יושב-הראש, ח"כ יובל שטייניץ, הזדעזעו. הנה הם שומעים, ממקור ראשון, כי כל שחששו - הרי זה מתאמת. הם הזהירו כי פרשת טננבאום מלמדת גם על כשל נוראי מצד גורמי הביטחון בישראל, והנה הם שומעים כי אכן כך הם פני הדברים.

צריך לקורא היטב בין השורות, ולסמוך על מידע נוסף, כדי להבין כי הוועדה דורשת למעשה למצות את הדין עם כל המעורבים והרשלנים ב"פרשת טננבאום" כולה, נוסף למיצוי הדין המובן והמתחייב עם אלחנן טננבאום האיש. הוועדה נמנעה, מטעמיה היא, מלהצביע על אותם אישים אותם צריכים גם כן לחקור. טננבאום מצוי עתה בהליכי חקירה, ודבר זה יימשך עד מיצוי הדין האישי עימו. ואולם, מי שמכיר את מהלכיה של הוועדה, ובראשה את שטייניץ, יכול להבין בקלות כי שטייניץ מכוון גבוה, הרבה יותר גבוה.

שטייניץ, וחברי ועדה נוספים, מכוונים לעבר ראשי המוסד, לראשי השב"כ, ובמיוחד לעבר גורמי המודיעין בצה"ל. אלה האחרונים הפקידו בידי טננבאום מידע רב בשנים ששירת בקבע ו/או בשנים שגוייס לשירות מילואים. המצב הזה נמשך, גם בשנים שטננבאום נקלע לצרות כלכליות והסתבך שוב ושוב בפרשות שונות. דבר זה היה ידוע בצמרת צה"ל. למרות זאת, טננבאום לא הורחק ממוקדי כוח-מידע. יותר מזה: כדי לסייע לו, כלכלית, הוא גוייס למילואים שוב ושוב, בתנאי קבע הוקפץ לדרגת אלוף-מישנה. האחראים לכך הם, בין היתר, קצינים בכירים שהיו קשורים עימו ביחסי חברות.

חברי הוועדה יצאו אל הציבור, לאחר שהתברר להם כי גורמי הביטחון מנצלים לרעה את האיפול הכבד שהוטל על הפרשה. התברר, כי תחת האיפול, גורמי הביטחון והמשטרה עלו על מסלול, שבו הם ממקדים את האש - נגד טננבאום בלבד. אומנם נכון: טננבאום הוא הפושע העיקרי. הוא שפעל לכאורה למכירת סודות מדינה; הוא שיצא לביצוע עסקה בלבנון; והוא האחראי לכך שהחמדנות העבירה אותו על דעתו, עד כדי כך שסיכן את חייו. ואולם, כל מי שמכיר מעט את המערכת - ומי כמו חברי ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של הכנסת יודעים זאת - יכול להבין בקלות, כי מיצוי הדין בפרשת טננבאום, יחייב מיצוי הדין עם שורה של קצינים בכירים ובעלי תפקידים, הן במוסד, הן בשב"כ והן בצה"ל. ומתובנה זו בדיוק מנסים להרחיק אותנו, את הציבור.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4913-00.html?tag=16-46-07

עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.


@ תגובה:
חובה על הגורמים החוקרים בכלל ועל ועדת חוץ ובטחון בפרט להתמקד
בפרוגרף שלפני האחרון בכתבה שלעיל שמתחיל בפיסקה הזאת...:-

"שטייניץ, וחברי ועדה נוספים, מכוונים לעבר ראשי המוסד,
לראשי השב"כ, ובמיוחד לעבר גורמי המודיעין בצה"ל."


@ להלן הפרוגרף...:-
"שטייניץ, וחברי ועדה נוספים, מכוונים לעבר ראשי המוסד, לראשי השב"כ, ובמיוחד לעבר גורמי המודיעין בצה"ל. אלה האחרונים הפקידו בידי טננבאום מידע רב בשנים ששירת בקבע ו/או בשנים שגוייס לשירות מילואים. המצב הזה נמשך, גם בשנים שטננבאום נקלע לצרות כלכליות והסתבך שוב ושוב בפרשות שונות. דבר זה היה ידוע בצמרת צה"ל. למרות זאת, טננבאום לא הורחק ממוקדי כוח-מידע. יותר מזה: כדי לסייע לו, כלכלית, הוא גוייס למילואים שוב ושוב, בתנאי קבע הוקפץ לדרגת אלוף-מישנה. האחראים לכך הם, בין היתר, קצינים בכירים שהיו קשורים עימו ביחסי חברות."
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4913-00.html?tag=16-46-07


להלן רשימה שמית של האחראים למחדל..:-

@ אשי המוסד:
שבתאי שביט. דני יתום. אפרים הלוי.
@ אש השב"כ:
יעקב פרי, כרמי גילון, עמי איילון, אבי דיכטר.
@ אשי אמ"ן:
אהוד ברק, ליפקין שחק, אורי שגיא,
אורן שחור, עמוס מלכא.
@ כל מפכל"י המשטרה מסוף שנות ה-80 ועד יום מעצרו בשנת 1999 = ממשלת ברק.
@ יש לחקור כיצד ומי המליץ ודחף לקבלת את דרגת האל"מ = תת-אלוף במיל' אריה מזרחי-קתמ"ר, סוחר נשק בקנה מידה בינלאומי ויו"ר התעשייה הצבאית נכון להיום.

@ לסיכום...:-
יש להקים ועדת חקירה ממלכתית ציבורית במתווה "ועדת זורע" אבל הפעם יש לדאוג שלא יכהן חבר ועדה = גייס חמישי בנוסח יוסי גינוסר, אני הייתי ממליץ על אלוף יעקב עמידרור שיעמוד בראש ועדת החקירה !!

האמת חייבת להחשף לקרני השמש, אסור לחשוף סודות מדינה אבל חובה עלינו לחשוף סודות אפלים של פוליטיקאים, נבחרי ציבור, אנשי שרות ואנשי צבא.


האמת הצרופה שבפרשת טננבויום ובאסון השייטת, יהי זיכרם ברוך הי"ד,
ממש מדהים עד כדי מפחיד.

הטרגדיה התרחשה בתאריך- 5 לספטמבר 1997 באנצריה, לבנון. ואלחנן טננבויום היה קצין מילואים בכיר בגזרת לבנון באותן שנה !!

@ פירסום ההדלפה המודיעינית לחיזבאללה, נעשה על ידי עיתונאי זר:
The battle that helped change the course of the “Israeli” occupation
ופורסמה ב...:-
http://www.moqawama.tv/mil_oper/doc2000/helped.htm

@ המאמר מנסה להסביר שפשיטה קודמת של גולני נכשלה זמן קצר (16 יום) קודם לכן, ולכן ציפה החיזבאללה לפשיטה נוספת בקרוב....
האם גם את הפשיטה הזו טננבויום הדליף...??

העובדה שכוחות חיזבאללה היו נוכחים במקום לילה-לילה מאז פשיטה קודמת של "גולני" שנתקלה בהתנגדות 16 יום קודם לכן, מתוך ציפייה שישראל תבצע פעולה נוספת במקום הקודמת שנכשלה.

לאחר האסון, היו מספר עיתונים בחו"ל, שכתבו שהאסון היה תוצאה של כשל מודיעיני של ישראל. היו שאמרו, שהוא יכל להיות תוצאה של דליפה.
אינני יודע אם אצליח למצוא את המאמרים מהתקופה ההיא, אבל ברור שאסון בקנה מידה כזה, אסור שיעברו עליו לסדר היום, ויש לבצע חקירה יסודית,
עד לחשיפה כנה ואמיתית של הסיבות לארוע הטראגי.
ראש קטן מותר ולא מזיק אצל עובדי ציבור בתחומים האזרחים. שם זוהי נורמה.
אבל, אסור שראש קטן יסתפק במסקנות לא יסודיות, בכל נושא שקשור לצבא ולבטחון.

@ לסיכום !!

איך אמר אורי שגיא ליצחק רבין ואורי שגיא נחשב כמעריך הלאומי
של רבין:

"אי אפשר לנצח את הטרור" חייבים ללכת להסכם אוסלו..!!
עכשיו נעשה חשבון כמה אדריכלי אוסלו "הקריבו" קורבנות בלבנון,
בכדי להצדיק את התאוריה הזאת:
"לתת כבוד לאויב, להיות יצירתיים ולנצח את הטרור!!!"

@ אורי שגיא = המעריך הלאומי כראש אמ"ן היה אחד מאבי אבותיו של הסכם אוסלו @

@ ימים יגידו......




http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:51   24.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  210. דיווח: מתגבשת עסקה בין המדינה לטננבוים  
בתגובה להודעה מספר 205
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 24.02.04 בשעה 21:03 בברכה, פילוביץ שחף
 
דיווח: מתגבשת עסקה בין המדינה לטננבוים
יום שלישי, 24 בפברואר 2004, 20:22 מאת: מערכת וואלה!

טננבוים. לא רוצים להענישו, בתנאי שישתף פעולה (צילום: מוטי קמחי, הארץ)יודה במגע עם סוכן זר, יציאה לארץ אויב ושימוש בדרכון זר, והעונש יחפוף את תקופת שביו. העסקה דורשת את אישור היועמ"ש, פרקליטת המדינה, ראש השב"כ והמפכ"ל

בחדשות ערוץ 2 דווח הערב כי מתגבשת הסכמה בין המדינה לבין סנגוריו של אלחנן טננבוים, בנוגע לעסקה בעבירות השונות בהן הוא מואשם.

על פי הדיווח, במסגרת ההסכם יובא טננבוים ביום חמישי הקרוב להארכת מעצר בהסכמה בתנאים הנוכחיים. במהלך תקופת המעצר הנוספת יכתוב טננבוים בראשי פרקים כיצד הגיע ללבנון, לשם מה, וחשוב מכל - מה חשף בפני שוביו.

במסגרת העסקה יודה טננבוים בעבירות הבאות: מגע עם סוכן זר, יציאה לארץ אויב ושימוש בדרכון כוזב. העונש על העבירות אמור לחפוף את שלוש שנות ישיבתו בשבי החיזבאללה, אבל חומרת העונש תיקבע על ידי מידת שיתוף הפעולה מצד טננבוים, ולא על ידי חומרת הפשעים.

מטרתה העיקרית של המדינה היא למזער את הנזק שנגרם ממעשיו של טננבוים, ולא להענישו. העסקה המתרקמת דורשת אשור סופי של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה.
http://news.walla.co.il/?w=//510157

@ ערוץ 2 : נרקמת עיסקה בין המדינה לבין סנגוריו של אלחנן טננבוים
20:44, 24 פברואר 2004 / ב' באדר תשס"ד

בחדשות ערוץ 2 דווח הערב הפרשן אמנון אברמוביץ כי נרקמת עיסקה בין המדינה לבין סנגוריו של אלחנן טננבוים, בנוגע לעסקה בעבירות השונות בהן הוא מואשם.

לפי הדיווח, במסגרת ההסכם יובא טננבוים ביום חמישי הקרוב להארכת מעצר בהסכמה בתנאים הנוכחיים. במהלך תקופת המעצר הנוספת יכתוב טננבוים בראשי פרקים כיצד הגיע ללבנון, לשם מה, ומה המידע שנתן לחיזבאללה.
http://www.a7.org/news.php3?id=72603





http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   01:21   25.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  211. יוסי מלמן מהארץ: ספק אם המדינה תסכים לעסקת הטיעון !!  
בתגובה להודעה מספר 210
 

גורמים משפטיים: ספק אם המדינה תסכים לעסקת הטיעון שהציעו פרקליטי טננבוים
מאת: יוסי מלמן

על פי העסקה המוצעת, שדווחה לראשונה בערוץ 2, טננבוים יודה בהאשמות נגדו ויספר לחוקריו כל שירצו לדעת, ובתמורה יחשב מאסרו כחופף לתקופת שביו בלבנון, והוא ישוחרר מיד

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, השב"כ ומשטרת ישראל בוחנים הצעה של פרקליטיו של אלחנן טננבוים, להגיע עימו לעיסקת טיעון. גורמים משפטיים בכירים אמרו אתמול (שלישי) כי עדיין לא התקבלה שום החלטה בעניין.

את ההצעה העבירו עורכי הדין אלי זהר ורועי בלכר, אל דבורה חן, מנהלת המחלקה לעניינים ביטחוניים בפרקליטות המדינה. חן עידכנה את פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ואת היועץ המשפטי לממשלה, וכן קיימה התייעצות ראשונה בנושא עם אנשי השב"כ, אמ"ן ומשטרת ישראל, המעורבים בחקירתו של טננבוים.

לפי ההצעה, עליה דווח לראשונה אתמול בחדשות ערוץ 2, יואשם טננבוים בשלושה סעיפי אישום: מגע עם סוכן זר, יציאה לארץ אויב ושימוש בדרכון מזויף. בתמורה, יוטל עליו עונש מאסר שיהיה חופף לתקופת שביו בלבנון, והוא ישוחרר מיד.

גורמים משפטיים הדגישו כי ספק רב אם המדינה תסכים להצעה, שבה בעצם לא ירצה טננבוים כל עונש על העבירות שביצע. פרקליטיו מציעים כי בתמורה לעסקה, יספר טננבוים לחוקריו כל שיבקשו לדעת, ובכלל זה - מה מסר לשוביו בחיזבאללה על עברו הצבאי ועל נגישותו למערכות נשק ומידע מסווג ביותר, כיצד הגיע ללבנון ולאיזו מטרה.

עד כה לא הצליחו החוקרים להוציא מטננבוים גרסה אמינה בעיניהם, ובבדיקה במכונת אמת התגלה כי הוא אינו דובר אמת בכל הקשור למידע שמסר לשוביו.

ההצעה לעסקת הטיעון צפויה להיתקל גם בביקורת קשה מצד חברים בוועדת המשנה למודיעין ולשירותים מיוחדים של הכנסת, שרק לפני שבוע הגדירו את פרשת טננבוים כאחת החמורות בתולדות המדינה. את תגובתם של עורכי הדין אלי זוהר ורועי בלכר לא ניתן היה לקבל אמש, ואילו בני משפחת טננבוים אמרו כי הם אינם יודעים דבר על העסקה, אף שאמש נפגשו איתו לפגישתם השגרתית, במקום מעצרו במתקן "נעורים" של המשטרה בשרון.



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:11   25.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  212. מו''מ לעסקה בין טננבאום לגורמי החקירה והתביעה !!  
בתגובה להודעה מספר 211
 

מו"מ לעסקה בין טננבאום לגורמי החקירה והתביעה


טננבאום, ערב שחרורו


ההבנות המתגבשות: עדות מלאה ואמיתית - ולא יועמד לדין

מגעים בנושא זה התקיימו בימים האחרונים בין פרקליטו של טננבאום לבין גורמי החקירה והתביעה; המו"מ מתקיים תחת איפול כבד; המטרה: לקבל מטננבאום את המידע כדי להקטין את הנזק הביטחוני.
24/02/2004 | עיתונאי מסויים

אלחנן טננבאום, שנחטף על-ידי החיזבאללה והוחזר לישראל במסגרת העיסקה עם החיזבאללה, לא יועמד לדין פלילי, וזאת בתנאי שימסור עדות מלאה ואמיתית באשר לכל האירועים שהתרחשו עד הגיעו ללבנון, לידי החיזבאללה, וכן באשר לכל מהלכי החקירה והמידע שמסר בחקירותיו על-ידי אנשי החיזבאללה. כך נודע ל-Nfc.

בניגוד לפרסומים הערב (יום ג') בכמה כלי תקשורת, עולה כי אין מדובר בעסקת טיעון במסגרתה יודה בעבירות ויורשע בהן; ולכן גם אין מדובר בעונש של שלוש שנות מאסר - שיהא חופף לשנים בהן היה בשבי החיזבאללה.

נודע, כי הבנות ברוח אלה מתגבשות במו"מ המתקיים בין פרקליטו של טננבאום, עו"ד אלי זהר, לבין גורמי התביעה והחקירה. המגעים נמשכים תחת איפול כבד, ותוך מאמץ למנוע דליפת מידע על פרטי חקירת טננבאום. צו איסור פרסום בנושא, מנוע אף הוא דיווח נרחב בנושא זה. פרקליטו של טננבאום סירב להתייחס לנושא.

טננבאום נחקר על-ידי צוות שבו חברים אנשי משטרה (יאחב"ל) וגורמי שב"כ. גורמי החקירה נוטים, בשלב זה, לאפשר לטננבאום לשוב למסלול החיים כמו כל שבוי אחר שחזר מן השבי, ובתנאי שימסור כאמור את כל המידע הרלוונטי, ובמיוחד: אילו סודות גילה, אם גילה, לשוביו וכיצד באמת הגיע ללבנון.

בהתייעצויות שהתקיימו הוסכם, כי יש לעשות מאמץ להביא את טננבאום לכך שישתף פעולה באופן מלא, כדי לתקן - ובדחיפות, את הטעון תיקון, ולמנוע שימוש לרעה מצד אוייבי ישראל במידע שהוצא מטננבאום.

נודע, כי טננבאום משתף פעולה עם חוקריו, אם כי באופן מוגבל: הוא אינו מוסר עדות מפורטת, אלא משיב בדרך כלל תשובות כלליות. מסיבה זו התגבשה העמדה, לפיה אין לעמוד עימו על המקח בשאלת העמדתו לדין, ומידת עונשו, אלא לפעול במהירות כדי להציל את מה שניתן להציל, וזאת בניסיון להקטין את הנזק אליו נחשפה מערכת הביטחון בעקבות פרשה זו.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-41037-00.html?tag=2-26-59


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:00   25.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  213. השר אורלב: לבטל עיסקת הטיעון עם טננבוים  
בתגובה להודעה מספר 212
 

אורלב: לבטל עיסקת הטיעון עם טננבוים
22:45, 24 פברואר 2004 / ב' באדר תשס"ד

"אני מצפה מראשויות החקירה, האכיפה והמישפט שיעשו עם טננבוים משפט צדק, בלי שום הנחות, טננבוים חייב לחברה בישראל דין וחשבון מלא על מעשיו וצריך לשלם על כך מחיר מלא", אומר השר אורלב בעקבות הידיעה על עיסקת הטיעון הנרקמת בין המדינה לסניגוריו של טננבוים.

בעקבות הפרסום בערוץ 2 בדבר האפשרות לעסקת טיעון עם אלחנן טננבוים, קורא שר הרווחה זבולון אורלב ליועץ המשפטי לממשלה שלא לאפשר את העיסקה "באשר היא מטילה קלון על שיקול הדעת המוסרי".

לדברי אורלב, הידיעות בדבר עיסקת טיעון עם אלחנן טננבוים הן פגם מוסרי חמור , שכן לדבריו מדינת ישראל שיחררה מחבלים העלולים לסכן בעתיד את חייהם של יהודים רבים. "אני מצפה מראשויות החקירה, האכיפה והמישפט שיעשו עם טננבוים משפט צדק, בלי שום הנחות, טננבוים חייב לחברה בישראל דין וחשבון מלא על מעשיו וצריך לשלם על כך מחיר מלא", אומר אורלב.

בחדשות ערוץ 2 דיווח הערב הפרשן אמנון אברמוביץ כי נרקמת עיסקה בין המדינה לבין סנגוריו של אלחנן טננבוים, בנוגע לעסקה בעבירות השונות בהן הוא מואשם.

לפי הדיווח, במסגרת ההסכם יובא טננבוים ביום חמישי הקרוב להארכת מעצר בהסכמה בתנאים הנוכחיים. במהלך תקופת המעצר הנוספת יכתוב טננבוים בראשי פרקים כיצד הגיע ללבנון, לשם מה, ומה המידע שנתן לחיזבאללה.
http://www.a7.org/news.php?id=72615


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:55   25.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  214. היועמ''ש לממשלה: ''מזוז אישר להגיע להסדר עם טננבוים''  
בתגובה להודעה מספר 210
 

מזוז אישר להגיע להסדר עם טננבוים

במסגרת ההסדר, אם לא תמצא המדינה הוכחות מספיקות להאשימו בריגול, ישוחרר טננבוים. במידה שיוכח כי פעל בתיאום עם החיזבאללה, תוכל המדינה לדרוש עונש כבד.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, נענה היום לבקשת ראשי זרועות הביטחון לנסות להגיע להסכם עם עורכי דינו של אלחנן טננבוים, כמהלך מקדים להסדר טיעון עתידי.

ההסכם העתידי יכלול שורת הגנות לעמדת המדינה, שלפיהן אם יתברר כי טננבוים פעל כמרגל לכל דבר, או שהיה מתואם עם החיזבאללה במידה רבה, תוכל הפרקליטות לדרוש עונש מאסר המתאים לעבירות מסוג אלה. אם המשטרה והשב"כ לא יעלו ראיות מעבר לאלה שבידיהם עתה, הפרקליטות לא תדרוש במשפט שיתנהל נגד טננבוים עונש מאסר בפועל, מעבר לתקופת שביו.

היום קיים מזוז דיון בעניין חקירת טננבוים, בהשתתפות פרקליטת המדינה ונציגי הפרקליטות, צה"ל, השב"כ והמשטרה. נציגי כל גופי הביטחון העוסקים בחקירה, המליצו על דעת ראשי הגופים על הניסיון להגיע להסכמות עם בא כוחו של טננבוים, עו"ד אלי זהר.

ברשויות אכיפת החוק הסבירו היום שהאינטרס הראשון בחקירת טננבוים הוא ההתחקות אחר המהלכים שהובילו להחזקתו בשבי החיזבאללה, בעוד שהמוטיבציה להביאו למאסר נמוכה יותר. לכן, אמרו במשרד המשפטים, להמלצת זרועות הביטחון - שב"כ וצה"ל - תהיה חשיבות מכרעת, אם לחתום על הסדר טיעון עם טננבוים.

עד עתה אספו המשטרה והשב"כ ראיות, שלכאורה די בהן כדי להחשיד את טננבאום במגע עם סוכן זר, אך לא בריגול. השב"כ, צה"ל והמשטרה גם לא הצליחו לדלות מטננבוים פרטים מדויקים על אופן הגעתו ללבנון. במשרד המשפטים ובמשטרה מסבירים כי חשיפת השתלשלות האירועים הרבה יותר משמעותית מעונש זה או אחר שיוטל על טננבוים, אלא אם כן החקירה תעלה שטננבוים עסק בריגול נגד ישראל, או שהיה מתואם עם החיזבאללה עד לפרטים המדויקים ביותר.

מחר תבקש המשטרה מבית משפט השלום בפתח תקוה להאריך את תקופת התנאים המגבילים שחלים על טננבוים, ובראשם החזקתו במתקן המשטרתי "נעורים". אם המדינה תגיע בהקדם להסכמות עם טננבוים, יתבקש טננבוים לתעד בכתב את כל מסכת האירועים שהובילו אותו אל שבי החיזבאללה.


פינס יעתור לבג"ץ כדי לבטל העיסקה

ח"כ אופיר פינס וח"כ חמי דורון מתכוננים לעתור לבג"ץ אם יוחלט לחתום על עיסקת טיעון עם טננבוים. פינס אמר כי יעתור לבג"ץ כדי לטרפד את העסקה אם יוברר שטננבוים הוא מרגל או אם מסר סודות לחיזבאללה. לדבריו, אם באמת הסגיר סודות לא ייתכן שהוא יחמוק ממעצר בלי שיירצה עונש כבד וחמור.


ח"כ דורון הגדיר את העסקה הנרקמת כ"שערוריה". הוא שיגר מכתב למזוז בו ציין כי "הסדר הטיעון המתגבש עם טננבוים מהווה ביזיון למערכת המשפט. אם ההסדר יועבר למבחן בג"ץ הוא ייפסל מחוסר סמכות. אני מקווה שהפרקליטות תחליט להעמיד את טננבוים לדין ותבקש למצות עמו את הדין במלוא החומרה".

גם חברי ועדת המשנה לפיקוח על השירותים החשאיים שתבעו בשבוע שעבר למצות את הדין עם טננבוים וטענו כי מדובר "באחת הפרשיות החמורות בתולדות המדינה", הסתייגו היום מהכוונה לחתום על עסקת טיעון עם טננבוים.
http://news.walla.co.il/?w=//510705


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   00:46   27.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  215. חשד: אלחנן טננבוים אמור היה לקבל מליון דולארים עבור....  
בתגובה להודעה מספר 214
 

tsvika
חבר מתאריך 14.7.03
917 הודעות 22:05 26.02.04
חשד: אלחנן טננבוים אמור היה לקבל מליון דולארים עבור העיסקה אותה
יצא לבצע

פרסום ראשון!
הכתב הצבאי של הערוץ הראשון מפרסם הערב כי על פי החשד אמור היה טננבוים לקבל מיליון דולארים בעבור העיסקה שאמור היה לבצע בלבנון.
היום הואורך מעצרו בעשרה ימים נוספים.




http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   00:54   27.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  216. דיווח: הושגה עיסקה בין אלחנן טננבוים והמדינה !!  
בתגובה להודעה מספר 214
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 27.02.04 בשעה 00:58 בברכה, פילוביץ שחף
 
26/02/2004
23:51
מבזקים

דיווח: הושגה עיסקה בין אלחנן טננבוים והמדינה

הושג הסדר בין עורכי דינו של אלחנן טננבוים לבין הפרקליטות ומערכת הביטחון.

על פי ההסכם, אם יימצא שהסיבה לנסיעתו והשימוש בדרכון מזויף היתה פלילית לא יוגש נגדו כתב אישום. אולם, אם נסיעתו והגעתו למדינה
ערבית נעשו ממניעים של מסירת מידע לאויב, שיתוף פעולה עם חיזבאללה,
שבי מרצון על סף הבגידה, הרי שההסדר יבוטל והוא יועמד לדין.

כל ההסדר שהושג עמו כפוף לבדיקת פוליגרף.
(אפרת וייס)
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2880922_184,00.html


@ תגובות

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10256 הודעות 00:29 27.02.04

1. מעניין כמה היו כעת אומרים שהם בעד עיסקת החיזבאללה
בתגובה להודעה מספר 0

אם היום 90% נגד עיסקת השבויים של החיזבאללה
העיתונות הישראלית פיספסה בגדול את עיצוב דעת
הקהל לפני העיסקה. פוליטיקאים שהיו בעד צריכים
לאבד את מעמדם כמי שיש לסמוך על שיפוט דעתם.
אני מודה שהייתי בעד העיסקה ולו רק בגלל שהאמנתי
לשרון שהאיש שווה עיסקה. האמנתי שכל דברי הדיבה
שנאמרו לפני העיסקה נועדו רק להוזיל את המחיר
וציפיתי שעם הגעתו, יוצפו כותרות העיתונים בהודעה
"האיש הוא איש שנפל בתמימות וטיפשות בידי נוכל
וכל הסיפורים הנוספים מצוצים מהאצבע".
מוציא אותי מדעתי המחשבה שאחרי שגאלנו אותו משם
הוא ממסחר איתנו את ניהול החקירה שלו ושומר על
גירסה שכולם יודעים שהיא שקרית.

כנראה שבאמת, מלבד חיילים, אין לישראל סיבה להתעסק
עם אזרחים שסיבכו את עצמם לדעת ונפלו בפח.
בטח לו לשלם עבורם במטבע שמחירו דם יהודים זול בעתיד




יוני 1
חבר מתאריך 30.1.04
1729 הודעות 00:36 27.02.04

2. העיסקה תבוטל אם יימצא אשם בבגידה
בתגובה להודעה מספר 1

התביעה מסתמכת על העובדה שטטנבאום יואשם בבגידה ואז כל העיסקה מבוטלת.
הושגה עיסקה בין אלחנן טננבוים והמדינה, לפיה אם יימצא אשם בפלילים לא יוגש נגדו כתב אישום; העיסקה תבוטל אם יימצא אשם בבגידה (ערוץ 1)


ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10256 הודעות 00:41 27.02.04

4. כל טיפש מבין שאם היה מדובר בפלילים נטו, הוא היה מזמן מדבר
בתגובה להודעה מספר 2

עו"ד שלו כבר היה מסביר לו שעל פלילים הוא לא ייענש מעבר למה שכבר
עבר עליו ושכל יום שהוא במעצר רק מזיק יותר לתדמיתו. בהתחלה רוב העם
רצה לחבק אותו ולא מעט הזילו דימעה למראה המפגש שלו עם בני משפחתו.
כל יום שעובר מקעקע יותר את ההרגשה הזו כלפיו. אם היה מדובר בפחות
מבגידה הוא היה כבר מזמן בבית.
הבעיה היא מעבר לבגידה... יש דעה שהוא תיכנן עם החיזבאללה את חטיפתו
כדי להעביר מחבלים החוצה תמורת שלמונים. זו בגידה מסוג חמור יותר
הוא סחר בדמינו, שיחרור מחבלים מסכן את כולנו. זה החשד הגרוע יותר.
על זה, הוא מצידו לעולם לא יודה. אם זה יתגלה כנכון, גם רה"מ שלחץ
כל כך על העיסקה "שווה לפח"


דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
5691 הודעות 00:44 27.02.04

6. טננבאום הוא פיון, הבעיה היא שרון, האיש פועל במידה
בתגובה להודעה מספר 4

רבה מאוד עלפי שיקולי יחצנות (ספינים)
עקב מספר סיבות, האיש מדרדר את ישראל
מדחי אל דחי.
להרוג את אלפי פעילי הטרור, ניצחון עכשיו



דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
5691 הודעות 00:38 27.02.04

3. ''האמנת לשרון'' ?על בסיס מה יש לך אמון בשרון?
בתגובה להודעה מספר 1

האיש מושחת ומוכיח זאת בעקביות בשלושת
השנים האחרונות, החל מהקומבינה המסריחה עם
ברק וש"ס למנוע בחירות כלליות.

להרוג את אלפי פעילי הטרור, ניצחון עכשיו



ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10256 הודעות 00:43 27.02.04

5. ולו רק בגלל שיש לפניו מידע שאין בפני
בתגובה להודעה מספר 3

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24728 הודעות 00:50 27.02.04

7. ממתי חותמים על עיסקת טיעון לפני שמגישים כתב אישום ??
בתגובה להודעה מספר 1



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:04   29.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  225. טננבוים הודה: יצאתי לדובאי לעסקת סמים !!  
בתגובה להודעה מספר 216
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.02.04 בשעה 13:09 בברכה, פילוביץ שחף
 
טננבוים הודה: יצאתי לדובאי לעסקת סמים
09:11, 29 פברואר 2004 / ז' באדר תשס"ד

אלחנן טננבוים הודה בסוף השבוע בחקירתו כי יצא לדובאי לעסקת סמים ומשם הוא נחטף ללבנון.

הודאתו של טננבוים התקבלה לאחר הסכם שנחתם בין פרקלטיו של טננבוים והפרקליטות.

פרקליטו של טננבאום, עו"ד אלי זוהר אמר הבוקר כי אכן טננבאום פותה לצאת לנסיעה שבסופה צריכה היתה להיות עיסקת סמים. לדבריו, "קודם היה לו מניע שיש בו מעשה גבורה ועכשיו הוא מודה בגרסה שיש בה סממן פלילי".

ההסכם יהווה בסיס להסדר טיעון עתידי. טננבוים השיב לשאלות חוקריו, והבדיקות הזמניות שערכו החוקרים העלו כי לא שיקר. עם זאת, לדברי חוקרים, טננבוים עדיין לא סיפק מידע דרמטי בדבר הפרטים המעניינים ביותר בפרשה. ההערכה בקרב גורמי החקירה היא שבתוך כמה ימים תושלם גרסתו הסופית.

כתגובה להסכם בין המדינה לטננבוים אמר יו"ר הוועדה לשירותים חשאיים חבר הכנסת יובל שטייניץ כי מדובר בעסקה חסרת תקדים שאינה קבילה מוסרית ולא משפטית.

בשב''כ מעריכים שטננבוים מסר מידע סודי הנוגע לשירותו בצה''ל, מה שיהווה מידע קריטי לגבי היערכות כוחות הביטחון בעתיד.
http://www.a7.org/news.php3?id=72866


ח''כ רמון: תוגש עתירה לבג''ץ לביטול עיס(ק)ת טננבויום:
ח"כ אופיר פינס וח"כ חמי דורון הגישו ברגעים אלה עתירה לבג"ץ !!

@ רשת ב' 13:00 עכשיו !!

ח"כ רמון ועוד ח"כ הגישו עתירה לבג"ץ לבטל את עיס(ק) טננבויום
שמחתמה עם פרקליטת המדינה, לדבריו:
"אין ספק שאלחנן טננבויום עבר על חוקי בטחון המדינה...."!!
29.2.2004


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   01:08   01.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  226. ''אלחנן טננבוים ממשיך לשקר'' ...........  
בתגובה להודעה מספר 225
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.03.04 בשעה 06:58 בברכה, פילוביץ שחף
 
''אלחנן טננבוים ממשיך לשקר''

גורמים המקורבים לחקירה מעריכים שגם אחרי שחתם על העסקה עם המדינה, טננבוים לא מגלה את האמת: ''לא נתפלא אם תיאם מראש העסקה עם חיזבאללה''.
טל ימין-וולבוביץ

אלחנן טננבוים ממשיך לשקר בחקירתו – כך העריכו אתמול בערב גורמים בכירים שמקורבים לחקירתו של השבוי ששוחרר. הגורמים סיפרו שאחרי חתימת עסקת הטיעון עם המדינה, טננבוים דבק בגרסה לפיה הגיע לדובאי למטרת ביצוע עסקת סמים ומשם נחטף בידי חיזבאללה.

לדברי הגורמים, זו גרסה מפוקפקת: ''לא ברור מדוע אלוף משנה בצבא הישראלי צריך להשתמש בזהות בדויה כדי לנסוע לדובאי'', הסבירו. ''אם אכן נסע לעשות עסקת סמים, מדוע השתמש בזהות בדויה? אף אחד לא היה חושד באלוף משנה''.

לדעת הגורמים, טננבוים נסע לדובאי מראש במטרה למכור סודות מדינה.
''לא אתפלא אם יתברר שטננבוים תיאם מראש את עסקת חילופי השבויים עם חיזבאללה'', אמר אחד הגורמים.

מנגד, גורמים בודדים שמאמינים לגרסתו של טננבוים חוששים לחייו אם ישתחרר. לדבריהם, טננבוים חייב מאות אלפי שקלים לגורמים עבריינים, שייתכן וינסו ''לסגור עימו חשבון''. אותם גורמים נערכים לשחרורו האפשרי, ומתכננים להטיל עליו מגבלות תנועה ואף להציב עליו שמירה. גם דרכונו של טננבוים יוחרם, כדי שלא יוכל לצאת מהארץ.

לראשונה מאז סיכום העסקה עם המדינה, נחקר אתמול טננבוים בידי חוקרי הצבא שבחנו את ההיבטים הביטחוניים הקשורים לחטיפתו. טננבוים עדיין לא נבדק במכונת-אמת, והוא צפוי להיבדק בה מחר או מחרתיים. גם אחרי בדיקת הפוליגרף, חקירתו אמורה להימשך ימים נוספים מה שלא יאפשר את שחרורו השבוע.



''למה אלוף משנה השתמש בזהות בדויה?''

ח''כים עתרו נגד העסקה

חברי הכנסת חמי דורון (שינוי) ואופיר פינס (עבודה) הגישו אתמול עתירה לבג''ץ נגד ביצוע העסקה עם טננבוים.

פינס ודורון טוענים שהעסקה נגועה בהיעדר סבירות קיצונית והיא מלאה סתירות פנימיות. ''יוזמי העסקה רצו לתת לטננבוים חסינות מעבירות פליליות, כדי שימסור מידע על עבירות ביטחוניות שעשה או לא עשה. אבל איזה אינטרס יש לו עכשיו לדווח על עבירות ביטחוניות'', שואלים העותרים. ''הוא בחיים לא ירצה להפליל את עצמו''.

בעתירה נכתב שטננבוים הוכיח ב''מתקן הנופש'' בנעורים כי הוא בלתי לחיץ ושהוא חסין בפני פוליגרף. ''זה אבסורד ומגוחך שכל העסקה בנויה על מכשיר הפוליגרף''.

שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, לא נענה לבקשת דורון ופינס להוציא צו ביניים שיעכב את ביצוע העסקה עד להחלטת בג''ץ בעתירה. חשין החליט להעביר את העתירה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים, וקבע שייערך עוד השבוע.

בהכנת הידיעה השתתפו אריק בנדר ושמואל מיטלמן
http://www.maariv.co.il/channels/1/ART/658/353.html



ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10276 הודעות 20:28 29.02.04

ערוץ :10 טננבאום ישוחרר ממעצר אם יעבור בשלום מחר מבחן פוליגרף

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24825 הודעות 22:37 29.02.04

2. 1.עובר.... 2 העתירה/ות לבג''צ ידחו על הסף !!

שאלה:
מה קרה עם בדיקת הפוליגרף הראשונה שנעשתה לו
עם בואו ארצה,שבה נאמר בתקשורת שהוא לא עבר והוא נמצא משקר,
האם היא לא נחשבת....??


עקרב שחור
חבר מתאריך 24.6.02
1590 הודעות 00:10 01.03.04

3. פ''ש מאין הבטחון שהעתירות ידחו?

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24825 הודעות 00:16 01.03.04

4. בטחון/ סודות מדינה = סודות פוליטיקאים, אנשי צבא ושרות!!

@ תגיד לי ידידי:
אתה מכיר עוד מקרה מקום המדינה שנעשתה עיס{ק}ת-
טיעון ללא שהוגש כתב אישום תחילה...??
@ עקרב שחור ידידי, זכור תמיד.... !!
"יש סודות מדינה ויש סודות פוליטיקאים/אנשי צבא ושרות הבטחון
1. סודות מדינה אפשר לחשוף, לגלות ולסחור בהם.....!!
2. וסודות פולטיקאים/אנשי צבא ואנשי שירות הבטחון אסור... !!

ברק בן אבינועם
חבר מתאריך 22.12.03
156 הודעות 00:16 01.03.04

5. אין לי ספק ששחף צודק. (ל''ת)

עם זאת אני חוזר על אמירתי בעבר. טננבאום הוכשר על ידי החיזבאלונים
לשקר לפוליגרפים למיניהם. אגב, גם אם יענו אותו...הוא הוכשר לשקר.
וגם זאת..שימו לב למוזרות נוספת. טננבאום אמר כי החיזבאללה לא ידע
על היידע הצבאי שלו.ולכן אפשר היה להוליך אותו שולל. הוא גם אמר
שהחוקרים של החיזבאלונים לא חכמים במיוחד. נו באמת.הרי באינטרנט
מהיום הראשון, כמו גם בעתונות דווח כי האיש היה חשוף למידע צבאי
מסווג ביותר. וידוע כי החיזבאלונים עוקבים גם אחרי התקשורת הישראלית
לרבות האינטרנטית.
אני רוצה להביע ספוקלציה...מישהו במערכת השלטונית..רצה ורוצה מלכתחילה
להוציא את אלחנן טננבאום מהכלא,,ללא חקירות ..וזה יכול להיותרק
אחד בסדר גודל של מספר אחד.



ברק בן אבינועם
חבר מתאריך 22.12.03
156 הודעות 06:24 01.03.04

8. ברור שיש כאן מחדל קולקטיבי,ולכן כולם בורחים מאחריות

א. בטחון שדה איפשר לטננבאום להגיע לסודות כמוסים, למרות ואני מדגיש
למרות שבטחון שדה ידע על כל מעלליו עם הסמים והחובות וההוללויות ועוד.
ב.גורמים בצהל..איפשרו לנוכל לקבל משכורות כאיש קבע...למרות ידיעתם
את עברו.איש קבע במילואים, או ההיפך.
ג. המשטרה שיודעת יותר מכל אחד אחר על סחר הסמים, והברחת התרופות
פשוט שתקה והחליקה.
ד.ברור לכולי עלמא,שהנוכל עבד בשביל המוסד.וידוע גם ידוע שהמוסד
מעסיק נוכלים ממינים ומסוגים שונים.ונשאלת השאלה כיצד לא היתה בקרה
על העסקתו,ועל צעדיו ועל קשריו.
ה. היתה לי הזדמנות לחקור פעם או פעמיים..ובאחריות אני אומר לכם
שכמו שאני רואה את האיש בטלביזיה..הוא פשוט משתחץ ושם גיין על כל
המערכת..ואחד כזה צריך להיות או משוגע...והוא לא..או שהוא מחזיק
יותר מדי גורמים בעגולים שמתחת לגיין.
ו. התקשורת שיודעת,ולא הכל היא יודעת, היא יודעת שיש פה לכלוך
קולסאלי..ואינה מעזה לחשוף אותו. ויש אפשרויות ללא מיגבלות צנזורה.
אפשר להשתמש בעתוני חוץ לארץ, כפי שעושה דרך קבע לשכת ראש הממשלה.
גיין.הרקב כל כך גדול..שהמערכת תיתן לנושא למות מיתת נשיקה.
ח. טננבאום, הוכשר, ואני מדגיש הוכשר על ידי שני גורמים מתחרים,
מערכת הבטחון מחד גיסא וגורמי לוחמה פסיכולוגית של החיזבאללה ואיראן
מאידך גיסא..להתמודד עם עם פוליגרפים למיניהם ועינויים.אני מבקש
שתשימו לב לאמירתי..כי שתי מערכות הכשירו את האיש לשקר.כל אחד מסיבותיו.
ואת זה מערכת הבטחון לא יכולה לאפשר ,בגלל בושה קולסלית
לפרסם. עד כאן..ועוד ארחיב בהזדמנות אחרת.


ברק בן אבינועם
חבר מתאריך 22.12.03
157 הודעות 13:20 25.02.04

22. משהו כאן דפוק טוטאלית

יותר ממוזר לי, שבמשך חודש האיש ממשיך לצחוק על חוקריו.יותר ממוזר
הייתי מציע כאן צורת טיפול כזו או אחרת..שהוא היה נשבר בתוך ארבעים
ושמונה שעות מכסימום...ואני לא מבין מדוע מטפלים בו בכפפות של משי.
אין שום בעיה לשבור אותו..אין שום בעיה להוציא ממנו את הדברים
עד האחרון שבהם. מה קורה פה לעזאזאל..מדוע ראש הממשלה אמר לטפל
בו בעדינות. מדוע ראש השבק אומר שאין דחיפות ואפשר למשוך את החקירה
עד שידבר. ומאידך גיסא כל יום שעובר..הרי ברור שהצד השני עושה שימוש
כזה ואחר ביידע שקיבל במתנה.
והשאלה שאני שואל...אם יש דחיפות ...אז מדוע לא מטפלים בו.
אם אין דחיפות..מה מבלבלים לנו את הביצים עם עיסקות טיעון. האיש
צריך לשבת לפחות אותה תקופה שישב וענונו. רוצה לומר חי שנים בכלא
מבודד.


ברק בן אבינועם
חבר מתאריך 22.12.03
145 הודעות 17:00 27.02.04

18. ואני שואל

היצור הבוגדני ישב בכלא שלוש שנים.נתון.
מהיום הראשון לחטיפה...אגב בימי נפוליון הזעיר,ברק...כל ההתנהלות
ובעיקר בתקופה האחרונה של המשא ומתן..היתה כזו..שלשני הצדדים היה
ברור שתהיה עיסקת חליפין.איך זה ששרון ידע שיקבל אל אלחנן..ואיך
זה שהחיזבאלון ידע ששרון יסכים לעיסקה בסופו של דבר.
תעלומות תעלומות.
אני זכור בודאות ששמעתי פעם את נסראללה בראיון כי יש לו שתולים
במערכות הבטחון בישראל.
האם נסראללה שיקר,,או דיבר אמת...וכשדיבר על שתולים..האם דיבר
על כמה בני מיעוטים ששירתו בצהל..או כפי שאמרת בצמרת הבטחונית.
דוקטור יובל שטייניץ כמו גם חיים רמון...שני אנשים לא טפשים לגמרי..
תוקפים ובגדול את ההחלטות ואת ההסכמים. מה קורה פה לעזאזאל.
בהיותו קצין תותחנים ברור על איזה מיזם בטחוני הוא היה ממונה..
ולכן הנזק נוטרל.
מה שאני שואל..פילוביץ תענה..האם קיימת אפשרות שהוא הוכשר על ידי
החיזבאללה איך להונות את הפוליגרף..ואת חוקריו.אתם תגידו.



פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24822 הודעות 04:07 28.02.04

3. מה היה לנו עד עכשיו..........................
בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 28.02.04 בשעה 04:48 בברכה, פילוביץ שחף

ח''כ אילן ליבוביץ':העסקה המתגבשת עם טננבוים-''בעייתית!!

ח"כ אילן ליבוביץ': העסקה המתגבשת עם אלחנן טננבוים - "בעייתית"
חבר ועדת המשנה לשירותים חשאיים, ח"כ אילן ליבוביץ' (שינוי) מגדיר
את עסקת הטיעון המתגבשת עם אלחנן טננבוים כ"בעייתית".

לדבריו,"דעתי אינה נוחה. הוועדה שאני חבר בה טרם קיבלה דיווח רשמי
ובכל פעם שיוצא סיפור עיתונאי אחר בפרשה, אך אף גורם לא מאשר ולא מכחיש".


בתגובה לסערה סביב הדלפת המידע מחקירתו של טננבאום על ידי ח"כים מהוועדה אמר ליבוביץ' כי "כל אלה שתקפו אותנו על שהוצאנו הודעה,
צריכים עכשיו לאכול את הכובע. העסקה מוכיחה כי היה מקום להודעה
שניסתה להתריע בפני הציבור על המתרחש
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2881079_184,00.html

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10261 הודעות 10:59 27.02.04

4. מני מזוז (היועה''מ) פתח ברגל שמאל !

הייתה לו כאן הזדמנות יוצאת דופן להקפיץ את מעמדו לשחקים.
אם היה מכה על השולחן וקובע "לא בקדנציה שלי. אצלי זה לא יעבור"
היה כעת נישא על כפים על ידי רוב ברור ומוחלט של כל העם, מימין ומשמאל.
התברר שמזוז קטן.
אין דבר, הוא עוד יגדל.
צפו כבר ביום ראשון להגשת בג"צ נגד ההחלטה הזו.
אילו אני הייתי עו"ד, זה דבר ראשון שהייתי עושה היום.
אם בג"צ ידחה את החלטת מזוז, זאת תהיה גם "מפלה" מבחינתו.

היועמ''ש מזוז אכן פיספס בגדול ולו רק בגלל שהוא היה צריך
להגיד, אין עיסקת טיעון ללא כתב אישום, כך אומר החוק,
כך אמר אתמול ברשת ב' השופט לשעבר סטרשנוב.....

@ שימו לב מה מטפטפים לנו בתקשורת מהבוקר....:-
"אם זה מדובר בפלילי הוא לא יועמד לדין ואם מדובר
במגעים/בשרות עם החיזבאללה, אזי יועמד לדין"

1. חוקרי השב"כ, המשטרה, אחרים לא הצליחו לשבור את טננבויום,
כמה זמן עבר מאז הגיעו "מהשבי"....??
2. למה עו"ד אלי זוהר מייצגו "בהתנדבות"...??
3. למה אלוף במיל' עמוס מלכא, ראש אמ"ן לשעבר: שמר שומר
ומגן על אלחנן טננבויום בכלל ועל העסקה בפרט....??
4. השאלה החשובה ביותר, למה שרון ידע את האמת ולא עידכן
אפילו את חברי הקבינט המצומצם, אולי רק את שר הביטחון מופז....??
5. מה היה תפקידו האמיתי של אלוף בירן שטיפל במשא ומתן מטעם מדינת ישראל בכלל ומה תפקידו הבא בפרט אם זה בשרות המדינה או במגזר הפרטי....??

אלחנן טננבויום פרק וריסק את מערכת הבטחון, השרות החשאי ואת כל מה שנשאר מהן אחרי פרשת נחום מנבר...
22. אלחנן טננבוים= אריה מזרחי= שמעון פרס= נשק !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=22&viewmode=threaded


מיום חיולו של אלחנן טננבויום לצה"ל ועד ליום "חטיפתו"

http://www.gal-ed.co.il/totchanim/show_item.asp?itemId=30&levelId=12407&itemType=0

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
4123 הודעות 11:14 27.02.04

8. על זה שבגד אין מחלוקת, השאלה מה חומרת הבגידה

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24749 הודעות 13:21 27.02.04

10. בגד/ו במדינת ישראל...................

חובה על הגורמים החוקרים בכלל ועל ועדת חוץ ובטחון בפרט להתמקד
בפרוגרף שלפני האחרון בכתבה שלעיל שמתחיל בפיסקה הזאת...:-
"שטייניץ, וחברי ועדה נוספים, מכוונים לעבר ראשי המוסד,
לראשי השב"כ, ובמיוחד לעבר גורמי המודיעין בצה"ל."

להלן הפרוגרף...:-
"שטייניץ, וחברי ועדה נוספים, מכוונים לעבר ראשי המוסד, לראשי השב"כ, ובמיוחד לעבר גורמי המודיעין בצה"ל. אלה האחרונים הפקידו בידי טננבאום מידע רב בשנים ששירת בקבע ו/או בשנים שגוייס לשירות מילואים. המצב הזה נמשך, גם בשנים שטננבאום נקלע לצרות כלכליות והסתבך שוב ושוב בפרשות שונות. דבר זה היה ידוע בצמרת צה"ל. למרות זאת, טננבאום לא הורחק ממוקדי כוח-מידע. יותר מזה: כדי לסייע לו, כלכלית, הוא גוייס למילואים שוב ושוב, בתנאי קבע הוקפץ לדרגת אלוף-מישנה. האחראים לכך הם, בין היתר, קצינים בכירים שהיו קשורים עימו ביחסי חברות."
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4913-00.html?tag=16-46-07


להלן רשימה שמית של האחראים למחדל..:-

@ ראשי המוסד:
שבתאי שביט. דני יתום. אפרים הלוי.
@ ראש השב"כ:
יעקב פרי, כרמי גילון, עמי איילון.
@ ראשי אמ"ן:
אהוד ברק, ליפקין שחק, אורי שגיא,
אורן שחור, עמוס מלכא.
@ כל מפכל"י המשטרה מסוף שנות ה-80 ועד יום מעצרו בשנת 1999 = ממשלת ברק.
@ יש לחקור כיצד ומי המליץ ודחף לקבלת את דרגת האל"מ = תת-אלוף במיל' אריה מזרחי-קתמ"ר, סוחר נשק בקנה מידה בינלאומי ויו"ר התעשייה הצבאית נכון להיום.

תא"ל אריה מזרחי
http://www.gal-ed.co.il/totchanim/show_item.asp?levelid=12407&itemid=7241&itemtype=3
21. ''קידום טננבאום - מחדל נורא''
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#21
22. אלחנן טננבוים= אריה מזרחי= שמעון פרס= נשק !!
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#22

@ לסיכום...:-
יש להקים ועדת חקירה ממלכתית ציבורית במתווה "ועדת זורע" אבל הפעם יש לדאוג שלא יכהן חבר ועדה = גייס חמישי בנוסח יוסי גינוסר, אני הייתי ממליץ על אלוף יעקב עמידרור שיעמוד בראש ועדת החקירה !!

האמת חייבת להחשף לקרני השמש, אסור לחשוף סודות מדינה אבל חובה עלינו לחשוף סודות אפלים של פוליטיקאים, נבחרי ציבור, אנשי שרות ואנשי צבא.

האמת הצרופה שבפרשת טננבויום ובאסון השייטת, יהי זיכרם ברוך הי"ד,
ממש מדהים עד כדי מפחיד.
הטרגדיה התרחשה בתאריך- 5 לספטמבר 1997 באנצריה, לבנון. ואלחנן טננבויום היה קצין מילואים בכיר בגזרת לבנון באותן שנה !!

@ פירסום ההדלפה המודיעינית לחיזבאללה, נעשה על ידי עיתונאי זר:
The battle that helped change the course of the “Israeli” occupation
ופורסמה ב...:-
http://www.moqawama.tv/mil_oper/doc2000/helped.htm

@ המאמר מנסה להסביר שפשיטה קודמת של גולני נכשלה זמן קצר (16 יום) קודם לכן, ולכן ציפה החיזבאללה לפשיטה נוספת בקרוב....
האם גם את הפשיטה הזו טננבויום הדליף...??

העובדה שכוחות חיזבאללה היו נוכחים במקום לילה-לילה מאז פשיטה קודמת של "גולני" שנתקלה בהתנגדות 16 יום קודם לכן, מתוך ציפייה שישראל תבצע פעולה נוספת במקום הקודמת שנכשלה.

לאחר האסון, היו מספר עיתונים בחו"ל, שכתבו שהאסון היה תוצאה של כשל מודיעיני של ישראל. היו שאמרו, שהוא יכל להיות תוצאה של דליפה.
אינני יודע אם אצליח למצוא את המאמרים מהתקופה ההיא, אבל ברור שאסון בקנה מידה כזה, אסור שיעברו עליו לסדר היום, ויש לבצע חקירה יסודית,
עד לחשיפה כנה ואמיתית של הסיבות לארוע הטראגי.
ראש קטן מותר ולא מזיק אצל עובדי ציבור בתחומים האזרחים. שם זוהי נורמה.
אבל, אסור שראש קטן יסתפק במסקנות לא יסודיות, בכל נושא שקשור לצבא ולבטחון.

@ לסיכום !!

איך אמר אורי שגיא ליצחק רבין ואורי שגיא נחשב כמעריך הלאומי
של רבין:
"אי אפשר לנצח את הטרור" חייבים ללכת להסכם אוסלו..!!
עכשיו נעשה חשבון כמה אדריכלי אוסלו "הקריבו" קורבנות בלבנון,
בכדי להצדיק את התאוריה הזאת:
"לתת כבוד לאויב, להיות יצירתיים ולנצח את הטרור!!!"

@ אורי שגיא = המעריך הלאומי כראש אמ"ן היה אחד מאבי אבותיו של הסכם אוסלו @

@ ימים יגידו......


macabia
חבר מתאריך 6.2.03
126 הודעות 14:04 27.02.04

12. שאלה ל''פילוביץ''

אם לחיזבאללה היה מקור מודיעין כל כך טוב שיכלו להמשיך ולהנות ממנו - מה יצא להם מזה שהם שרפו אותו תמורת כמה דגי רקק?
אינני בטוח שאתה צודק אם כי אכן הצרוף מקרים מדליק נורה אדומה אך בהחלט יכול להיות מיקרי


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24749 הודעות 14:41 27.02.04

15. שאלה רטורית גרידא שמספר תשובות לה....לדעתי !!

פתיח:
אני בתגובתי לעיל, לא אמרתי שאני צודק או לא, אני פשוטו כמשמעו
כתבתי את מחשבותי, שאלותי והשגותי, האמת הצרופה, מידע שחשוב לדעת
בכדי שהקוראים/ות, יקחו זאת בחשבון בכלל והחוקרים שחוקרים את
טננבויום בפרט.....

@ לשאלתך...:-

1. מיום "חטיפתו" ומסלול חקירתו בכלל ובאיראן בפרט עברו
כ-3 שנים, שהיינו קיבלו את מה שרצו...
25. שיבותו של הקשר האיראני...............
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#25
18. האיראנים חקרו את טננבאום ושלחו אותו........
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#18

2. מיום חשיפת "חטיפתו" בתקשורת בכלל ואישור החיזבאללה בפרט,
הופעלו לחצים של גורמים במדינת ישראל לשיחרורו ולאו דווקא
מסיבות/סודות מדינה, אלא מסיבות סודות פולטיקאים, אנשי עסקים,
פשע מאורגן ועוד....

3. לחץ בלתי פוסק על נאסראללה/חיזבאללה לשיחרור האסירים הכלואים
בישראל בכלל והלבנונים בפרט.....

4. חיזוק מעמדו של נאסראללה כמנהיג ערבי בכלל ושל הפלשתינאים בפרט בעולם הערבי, במיוחד הפיכה שילטונית וחברתית בשטחי יש"ע וחבל עזה ללבנוניזציה = תמיכה באירגון החיזבאללה.....

5. 400 מחבלים ששוחרר לא בהכרח דגי רקק, כל אחד מהם הוא רוצח בפוטנציל בעתיד, מנהיג בעתיד, ע"ע עיסקת ג'יבריל ותוצאותיה....

6. בהנחה שכן הייתה עיסקה עם טננבויום, שיחטף מרצון תמורת מיליון דולר בעבור העברת מידע, שיחרור מחבלים בכלל ואחיו של קייס עובייד בפרט, שיושב בכלא הישראל על סחר בסמים מגבול לבנון, החיזבאללה/נאסראללה היה חייב לשחררו ושוב לא לפני ש...ע"ע סעיף 1 לעיל.....

@ לסיכום שאלות לי אליך...:-

1. למה ראש אמ"ן לשעבר-אלוף במיל' עמוס מלכא, הופיע מספר פעמים בתקשורת ושמר על אלחנן טננבויום בריש גלי וכל זה במקביל להודעות לתקשורת של בא- כוחו של אלחנן טננבויום עו"ד אלי זוהר....??

2. למה עו"ד בעל משרד יוקרתי מייצג את אלחנן טננבויום בהתנדבות...??

3. האם אתה מכיר את פועלו של עו"ד אלי זוהר כעו"ד בכלל ובשרות הביטחון בפרט, את מי ובאיזה פרשות הוא ייצג ופעל....??

@ עו"ד אלי זהר ראש מערכת הבטחון האמיתי
אין אפס אלי זהר שיחק אותה שוב אחרי שמנע מעם ישראל יותר משנה לדעת
את האמת על הנסיבות המביכות שבגללם טננבאום נפל בשבי הוא מבצע עוד
קסם משיג ללקוחו הפרובלמטי עסקה מהסרטים אלי מקושר כל כך למערכת
הבטחון שאתה כבר לא יודע מי אחראי בכלל על המערכת.
203. עו''ד אלי זהר - היועץ המשפטי הבא...?? כבר לא !!!
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#203
204. מעריב: המקושר-עו''ד אלי זוהר כיועמ''ש לממשלה?!
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#204
פניתם של גורמי הביטחון לשני עו"ד אלי זהר ורועי בכר מן המובילים והיקרים לייצג בהתנדבות את טננבאום מאוררת יותר מאשר תמיהה . יש יותר מידי קומבינות בכל הפרשה , רק מינוי ועד חקירה ממלכתית תוכל להציא לאור את האמת מאחורי כל הפרשה הזו .

@ קיראו, כדאי לכם!!
אדוני, חשוב רגע ואתך יתר התוהים.
האם יתכן הסבר לכל הפרטים המוזרים בפרשה. למה ברגע מסוים דחוף לשרון, מר בטחון, להחזיר את טננבוים אחרי שלוש שנות העדרות. מדוע נפרם סיפור הכיסוי של סוחר סמים שהסתבך בהימורים, ולמרות זאת נשאר שותף סוד והיה המון במילואים, ברגע שחזר ארצה. מדוע הוא אינו במעצר כאחד האדם, וגם לא משוחרר חודש ומעלה מאז שחזר. מדוע טובי הפרקליטים עושים ימים כלילות מבלי שישלם להם, ומר זהר היה אף מועמד ליועץ המשפטי. שותף סוד, מן הסתם. מה עבר על טננבוים בשביו, לא שמענו ואפילו ברמז.רבותי, אתם עוד לא תופסים,
לא קראתם ספורי ריגול?

@ טננבאום הסכים להחזקתו במתקן נעורים?
וואלה, יופי.
טננבאום הסכים לעבור בדיקת פוליגרף?
וואלה, תודה טננבאום, תודה!
יחסית לבן אדם שחזר מן התופת ונמצא במצב נפשי קשה
(זוכרים?..התקפי בכי.. וכו') הוא מצליח לתכנן יפה מאוד את מהלכיו
על מנת לצאת בנזק הכי קטן שאפשר. תוך חודש יחזור טננבאום לאנונימיות, ימשיך בחייו ואנחנו ומשפחת רון ארד שלמנו את המחיר.
אפרופו מחיר, הנזק שגרם טננבאום כבר נגרם!! גם שינויים שיערכו בעקבות "עדותו המהימנה" (שאולי תנתן, ואולי לא),הם נזק, שינויים מערכתיים, תפיסתיים עולים כסף, ולכן נזק נוסף, שניוני, יגרם בכל מקרה.
עיתונאי מסויים, הנימה האוהדת בכתבתך היא הסיבה לכך שעד עכשיו צונזרו/לא פורסמו תגובות. ברור לך שהעם בישראל רוצה לראות את טננבאום מושלך לכלא לשנים רבות.

שמישהו יסביר לי למה שיגיד אמת עכשיו
קודם מר טננבאום יכל לשקול אם לומר את האמת וכולה ולעמוד לדין או לא ולא לעמוד לדין. עכשיו יש לו תמריץ לברור את מילותיו בקפידה והדילמה שלו פתורה. הוא יגיד רק את החלק של האמת אשר לא יזיק לו במידה רבה מדי. לצערי הרב אין מנוס מלתת לו חנינה גורפת. ככה הוא לפחות יגיד את כל האמת ולא יהיה לו אינטרס להסתיר כלום. בקרת נזקים יותר חשובה מהזמן שהוא יבלה בכלא. זה מעצבן זה מסריח אבל חיי חיילינו ובהקשר זה גם חיינו חשובים יותר.

מבחנו של עיתונאי/ת אמיתי/ת
פרשת טננבאום מאפשרת לעיתונאי אמיץ לגלות מהי באמת יכולתו. עד עכשיו כל עיתונאי/ת רק "מדווחים" על הפרשה הזאת בלי להקנות לקורא שדבריו הם תוצאת חקירה אישית. הרושם הוא כי עד לנקודה זאת הסתפק/ה
עיתונאי/ת במה שהניחו לפניו על הצלחת. זה הרגע בו עיתונאי/ת מנוסה יכול/ה לפרוץ קדימה בחקירה משלו/ה ולחשוף לכולנו את האמת על הפרשה האפלה הזאת, ועל מי באמת היא מכסה. זו הזדמנות של כל עתונאי/ת אמיתי/ת מחכה לה בכדי לבחון עד כמה כליו המקצועיים מושחזים. זו הזדמנות גם לקוראים, האנשים הקטנים, לראות אם העיתונות לא נרדמה.

מי זה ה'מיוחס!!!' הזה, ששמו טננבאום
לי נראה - שאין ולא היתה שום סיבה, שהוא - ייפגש עם חוטפיו באירופה: לישראל - לא היה ולא היה יכול: להיות - שום! אינטרס, להיפגש - עם גורמים, שאיתם נפגש טננבאום, ולכן - אין שום!הצדקה, בעיני, ל-מפגשו של טננבאום - עם אותם אנשים, ש-כפי הנראה ביימו את חטיפתו - והציגו הכל: כאילו - טננבאום נחטף על-ידם: סיפור הטיפה של טננבאום ע"י חוטפיו כביכול - אינו אלא: טיוח האמת. כמו-כן - מתברר, ש-הידיעות על מצבו של טננבאום ב-שבי וש-כביכול נעקרו ציפורניו ושיניו, אשר הגיעו מ-פי נציגי או"ם ש-ביקרו את טננבאום ב-שבי - כולם: היו מפוברקות, שקריות וש-לא תאמו את האמת - כמו-גם: הסיפור - על: חטיפה-כביכול של טננבאום - מתברר, כי: הכל - היה כבר אז: שקר - פשוטו כמשמעו. כנראה, שכעת - גם: ה-"אמת", ש-יספר טננבאום - לאחר שהגיעו עמו להסכם, שהןא לא יועמד לדין - יהיה: רק - עוד סיפור של שקרים שקופים: ו-תו-לא!. את הבוגד האמיתי הזה - היה צריך לפקוד: גורל דומה ש-דומה ל-עונש ש-קיבל בזמנו בוגד בעם ישראל אחר, ש-הוברח לכאן - מ-דרום-אמריקה, כש-על המבצע - פיקד:
מישהו ש-ראשי תיבות של שמו - הם: א.'_"_ה.' (ז"ל).

קיבוצניק
[email protected]
לא קיבוצניק ולא מרוקאי
אין לאן להוליך את הבושה. אם הוא היה קיבוצניק או מרוקאי מזמן היה מוקע כבוגד ויושב בפנים לשניםן ארוכות. אבל הוא חבר של המאפיה האשכנזית במערכת הבטחון ומשלמים לו על חשבוננו משכורת, שלא מגיעה לו ומממנים לו את עורך הדין היקר, שיוציא אותו צדיק וכל זאת כדי שלא יתברר קלונם ואשמם, של בכירי מערכת הבטחון שבאזלת ידם גרמו לפיאסקו המטמטם הזה.

חסר שיניים? עקרו ציפורניים?
מזכיר לכולם את תיאורי האימה שזרעה משפחתו של טננבאום.
מניפולציה תקשורתית. הונאה שיש ללמוד בבתי ספר למדיה בשנים שיבואו...
איפה הילדים שלו עכשיו? כנראה שמתחבאים מבושה... ובמקומם הייתי
עושה אותו דבר.
אבוי למדינה - העושה עסקאות עם בוגדים.
על אחת כמה וכמה, כאלו שלמענם שיחררה את מיטב המחבלים - וויתרה על הענשת חוטפי נווטיה.


ברק בן אבינועם
חבר מתאריך 22.12.03
155 הודעות 08:03 28.02.04

4. עבודה יפה. ואני שואל

איך זה..שהוא היה בשירות פעיל דוקא שלושה ימים לפני המחטף. איך זה
שכבר אז עורך דין אלי זוהרייצג אותו
כבר אז...והגיע להסדר שימשיך לקבל משכורת כל שלוש שנות שהייתו
בלבנון ואולי בעוד מדינה מוסלמית או שתיים.
ויותר מכך...
כבר אז ייצג אלי זוהר את טננבאום, חינם אין כסף.
או ש...אלחנן היה בכל זאת בשליחות כלשהיא, או בתפקיד כלשהו.
אחרת אני איבדתי ומאבד את הצפון.
מדוע..אלי זוהר ייצג את טננבאום מהיום הראשון לתפיסתו בידי החיזבאללה
חינם אין כסף.ומדוע צהל המשיך לשלם לטננבאום במשך שלוש שנים משכורות.
וגם זאת, מדוע נוקטים נגדו בידיים רפויות.ואני מגיע לאחת משתי מסקנות
מתבקשות. האחת שהוא יודע דברים על המערכת,,והמערכת פוחדת ממנו.
השניה..שהוא פוחד יותר מהחיזבאללה מאשר מישראל,בגלל סיבות שרק הוא
יודע עליהן.זיכרו שכבר לפני כמה וכמה ימים, עוד לפני עיסקת הטיעון,
ידע עורך דין אלי זוהר כי הענין יגמר ללא משפט.איך הוא ידע
מראש שתהיה עיסקת טיעון. אני עדיין זוכר שקראתי כי איתן הבר, היודע כל,
אמר שטננבאום עשה נזק גדול יותר לישראל מאשר וענונו.
אישית, כמו שאני מכיר את המערכת...תהיה כאן פסיקת תיקו.. רוצה לומר
תשבי יתרץ קושיות ובעיות...והתעלומה לנו,לציבור הרח,תישאר לעד תעלומה.




http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   08:34   02.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  229. המאהבת של טננבוים: הוא נטש את הילד שלנו !!!  
בתגובה להודעה מספר 226
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 02.03.04 בשעה 09:07 בברכה, פילוביץ שחף
 
דיווח קודם
20. ידידתו של טננבאום: ''הוא רימה את כולנו''
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#20

המאהבת של טננבוים: הוא נטש את הילד שלנו
יום שלישי, 2 במרץ 2004, 7:39 מאת: מערכת וואלה!

ידיעות אחרונות": לפני 11 שנה, בעודו נשוי, הכיר טננבוים את א'. כעבור שנה נולד להם ילד. א' מאשימה: הוא שיקר למדינה ולי, וזנח את הילד כאילו לא היה קיים.

אשה שהיתה המאהבת של אלחנן טננבוים לפני 11 שנה טוענת כי הזניח את הבן שילדה לו מחוץ לנישואין. בראיון ל"ידיעות אחרונות" טוענת המאהבת א', כי ערב הנסיעה הגיע טננבוים לדירתה ואמר: "אני נוסע לדובאי לעשות מכה, כשאחזור, יהיה לי מספיק כסף לך ולילד, אקיים את כל ההבטחות ואפילו אקנה לו מחשב".

לפני שבוע הובאה א', בת 43, למפגש עם טננבוים במתקן החקירה "נעורים". היא יצאה מהמפגש נסערת, ולא טרחה להסתיר את הזעם שחשה כלפי האיש שזנח אותה. "הוא משקר לכל העולם", אמרה א' והוסיפה: "איך הוא מעז לטעון שהוא נסע ללבנון כדי להציל את רון ארד? לבן שלו הוא לא דאג, זנח אותו כאילו לא היה קיים".

"יש לו לב של אבן", סיפרה למקורביה אחרי הפגישה ביניהם במתקן החקירה, "הוא חלאת המין האנושי, אפילו לא ביקש לראות תמונה של הילד שלו. הוא שיקר, הונה ורימה את המדינה וגם אותי".

עדותה של א' סייעה לשב"כ לעלות על עקבותיו

א' הכירה את טננבוים לפני 11 שנה, כשהיתה רווקה והוא נשוי ואב לשני ילדים. "הוקסמתי ממנו, הוא הצטייר בעיניי כג'נטלמן ואיש העולם הגדול. הוא חיזר אחריי והתחיל רומן. הילד שלנו נולד לפני 10 שנים", סיפרה א'. הילד אינו נושא את שמו של טננבוים, שדרש מא' לשמור את דבר קיומו בסוד. עו"ד דוד מנע, פרקליטה של א' טוען כי טננבוים איים עליה שאם תחשוף את הסוד ברבים "יהרוג אותה".

טננבוים רשם את א' ואת בנה כמוטבים שיזכו בכספי ביטוח החיים שרכש. לטענתה, שנתיים לפני הנסיעה חדל טננבוים לשלם את דמי הביטוח. "ידעתי שטננבוים הוא מהמר כבד שהסתבך עם נושים ומלווים בריבית. לפני שנסע לדובאי נתן לי כמה צ'קים שחזרו. הוא נהג להבטיח לילד הבטחות ומאכזב אותו כל פעם מחדש".

יממה לפני שיצא לבצע את העסקה, הגיע טננבוים לדירתה של א' וסיפר לה על עסקה גדולה בה הוא מעורב, וכבר קיבל מקדמה עבורה. הוא השאיר אצלה ארגזי קרטון ובהם תיקים, מסמכים וחשבונות, וביקש ממנה לשמור עליהם. חוקרי השב"כ הגיעו לדירתה של א' מספר ימים לאחר שנחטף ולקחו את ארגז המסמכים. עדותה של א' סייעה לגלות לאן היו מועדות פניו.

א' מתכוונת לתבוע את המדינה ומשרד הביטחון ולדרוש תמיכה כספית על התקופה בה היה בשבי. משפחת טננבוים קיבלה מרשויות המדינה 240 אלף שקל בתקופה זו, ועורך הדין של א' מעריך כי גובה התביעה שהיא מתכוונת להגיש עשוי להגיע ל-300 אלף שקל.

http://news.walla.co.il/?w=//512986






            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   06:44   27.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  217. האם טננבאום הסגיר סודות פרוייקט סודי ביותר שהופקד בידו?  
בתגובה להודעה מספר 205
 

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
4120 הודעות 06:04 27.02.04

האם טננבאום הסגיר סודות פרוייקט סודי ביותר שהופקד בידו?
נחום ברנע, ידיעות אחרונות
אף מילה על טננבאום

טננבאום המכונה תותח שירת במילואים במעמד ובמשכורת של צבא קבע. הוא השתחרר בדרגת סגן, אולם מפקדיו כל כך התרשמו ממנו עד שהפקידו בידיו פרוייקט סודי ביותר הבא לענות על בעיה בוערת הקשורה לביטחון המדינה, וקידמו אותו בסולם הדרגות עד לדרגת סגן אלוף שם נבלם.

ההצלחה במסלול הצבאי לא לימדה על חייו באזרחות שם נכשל בהכל.

את משפחתו עזב למען אם חד הורית, ולמעשה בילה הרבה יחד עם משפחת סוחרי הסמים שבשירותם יצא למדינה ערבית.

במקביל הוא המשיך לקבל משכורת מהצבא, שלא חדלה גם במשך כל שלושת השנים בהם היה שבוי (וגם עכשיו הוא ממשיך).

לאחר שהעו"ד היוקרתי אלי זוהר התנדב להגן עליו, עמד הצבא על כך שהוא יממן את ההגנה.

טננבאום התעקש בהתחלה כי יצא מהארץ כדי להביא לשחרורו של רון ארד אולם בהתאם להתצעת עורך דינו הבין כי הטיעון לא אמין וסיפק הסברים אחרים.
עדייןלא ברור מה המסלול המדוייק לאחר שיצא לנסיכות נפט ערבית, שם כנראה הורדם ונשלח בארגז לבירות. בכל מקרה מסתבר כי טננבאום עבר בהצלחה רק 80% מבדיקת הפוליגרף, עדיין 20% מדבריו הן לא אמת.

השאלה היא איך קורה שאדם בשירות מילואים פעיל בקבע יוצא את הארץ ועוד למדינה ערבית. ואיך התעלמו מהסתבכותו הכלכלית, הפסדי הכספים בהימורים וקשריו עם סוחרי סמים.
המחדל הזה הוא משותף של הצבא ושל שירותי הביטחון שאפשרו לאדם כזה לשרת בצבא ללא כל נורת אזאקה. מצב זה פעל דווקא בעד תמיכתם בעסקת הטיעון השערורייתית. למעשה היחידים שמתנגדים להסכם הטיעון הם אלו שהתנגדו מלכתחילה לעסקת החילופין.

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO





http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:04   27.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  218. ח''כ אילן ליבוביץ':העסקה המתגבשת עם טננבוים-''בעייתית!!  
בתגובה להודעה מספר 217
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 02.03.04 בשעה 00:39 בברכה, פילוביץ שחף
 
ח''כ אילן ליבוביץ':העסקה המתגבשת עם טננבוים-''בעייתית

ח"כ אילן ליבוביץ': העסקה המתגבשת עם אלחנן טננבוים - "בעייתית"
חבר ועדת המשנה לשירותים חשאיים, ח"כ אילן ליבוביץ' (שינוי) מגדיר
את עסקת הטיעון המתגבשת עם אלחנן טננבוים כ"בעייתית".


לדבריו,"דעתי אינה נוחה. הוועדה שאני חבר בה טרם קיבלה דיווח רשמי
ובכל פעם שיוצא סיפור עיתונאי אחר בפרשה, אך אף גורם לא מאשר ולא מכחיש".


בתגובה לסערה סביב הדלפת המידע מחקירתו של טננבאום על ידי ח"כים מהוועדה אמר ליבוביץ' כי "כל אלה שתקפו אותנו על שהוצאנו הודעה,
צריכים עכשיו לאכול את הכובע. העסקה מוכיחה כי היה מקום להודעה
שניסתה להתריע בפני הציבור על המתרחש
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2881079_184,00.html


ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10261 הודעות 10:59 27.02.04

4. מני מזוז (היועה''מ) פתח ברגל שמאל !
בתגובה להודעה מספר 0

הייתה לו כאן הזדמנות יוצאת דופן להקפיץ את מעמדו לשחקים.
אם היה מכה על השולחן וקובע "לא בקדנציה שלי. אצלי זה לא יעבור"
היה כעת נישא על כפים על ידי רוב ברור ומוחלט של כל העם, מימין ומשמאל.
התברר שמזוז קטן.
אין דבר, הוא עוד יגדל.
צפו כבר ביום ראשון להגשת בג"צ נגד ההחלטה הזו.
אילו אני הייתי עו"ד, זה דבר ראשון שהייתי עושה היום.
אם בג"צ ידחה את החלטת מזוז, זאת תהיה גם "מפלה" מבחינתו.


תגובתי

היועמ''ש מזוז אכן פיספס בגדול ולו רק בגלל שהוא היה צריך
להגיד, אין עיסקת טיעון ללא כתב אישום,
כך אומר החוק,
כך אמר אתמול ברשת ב' השופט לשעבר סטרשנוב.....

@ שימו לב מה מטפטפים לנו בתקשורת מהבוקר....:-
"אם זה מדובר בפלילי הוא לא יועמד לדין ואם מדובר
במגעים/בשרות עם החיזבאללה, אזי יועמד לדין"

1. חוקרי השב"כ, המשטרה, אחרים לא הצליחו לשבור את טננבויום,
כמה זמן עבר מאז הגיעו "מהשבי"....??
2. למה עו"ד אלי זוהר מייצגו "בהתנדבות"...??
3. למה אלוף במיל' עמוס מלכא, ראש אמ"ן לשעבר: שמר שומר
ומגן על אלחנן טננבויום בכלל ועל העסקה בפרט....??
4. השאלה החשובה ביותר, למה שרון ידע את האמת ולא עידכן
אפילו את חברי הקבינט המצומצם, אולי רק את שר הביטחון מופז....??

5. מה היה תפקידו האמיתי של אלוף בירן שטיפל במשא ומתן מטעם מדינת ישראל בכלל ומה תפקידו הבא בפרט אם זה בשרות המדינה או במגזר הפרטי....??

אלחנן טננבויום פרק וריסק את מערכת הבטחון, השרות החשאי ואת כל מה שנשאר מהן אחרי פרשת נחום מנבר...


Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
4123 הודעות 11:14 27.02.04

8. על זה שבגד אין מחלוקת, השאלה מה חומרת הבגידה

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24749 הודעות 13:21 27.02.04

10. בגד/ו במדינת ישראל...................

חובה על הגורמים החוקרים בכלל ועל ועדת חוץ ובטחון בפרט להתמקד
בפרוגרף שלפני האחרון בכתבה שלעיל שמתחיל בפיסקה הזאת...:-

"שטייניץ, וחברי ועדה נוספים, מכוונים לעבר ראשי המוסד,
לראשי השב"כ, ובמיוחד לעבר גורמי המודיעין בצה"ל."

להלן הפרוגרף...:-
"שטייניץ, וחברי ועדה נוספים, מכוונים לעבר ראשי המוסד, לראשי השב"כ, ובמיוחד לעבר גורמי המודיעין בצה"ל. אלה האחרונים הפקידו בידי טננבאום מידע רב בשנים ששירת בקבע ו/או בשנים שגוייס לשירות מילואים. המצב הזה נמשך, גם בשנים שטננבאום נקלע לצרות כלכליות והסתבך שוב ושוב בפרשות שונות. דבר זה היה ידוע בצמרת צה"ל. למרות זאת, טננבאום לא הורחק ממוקדי כוח-מידע. יותר מזה: כדי לסייע לו, כלכלית, הוא גוייס למילואים שוב ושוב, בתנאי קבע הוקפץ לדרגת אלוף-מישנה. האחראים לכך הם, בין היתר, קצינים בכירים שהיו קשורים עימו ביחסי חברות."
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4913-00.html?tag=16-46-07


להלן רשימה שמית של האחראים למחדל..:-

@ אשי המוסד:
שבתאי שביט. דני יתום. אפרים הלוי.
@ אש השב"כ:
יעקב פרי, כרמי גילון, עמי איילון.
@ אשי אמ"ן:
אהוד ברק, ליפקין שחק, אורי שגיא,
אורן שחור, עמוס מלכא.
@ כל מפכל"י המשטרה מסוף שנות ה-80 ועד יום מעצרו בשנת 1999 = ממשלת ברק.
@ יש לחקור כיצד ומי המליץ ודחף לקבלת את דרגת האל"מ = תת-אלוף במיל' אריה מזרחי-קתמ"ר, סוחר נשק בקנה מידה בינלאומי ויו"ר התעשייה הצבאית נכון להיום.
21. ''קידום טננבאום - מחדל נורא''
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#21
22. אלחנן טננבוים= אריה מזרחי= שמעון פרס= נשק !!
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#22

@ לסיכום...:-
יש להקים ועדת חקירה ממלכתית ציבורית במתווה "ועדת זורע" אבל הפעם יש לדאוג שלא יכהן חבר ועדה = גייס חמישי בנוסח יוסי גינוסר, אני הייתי ממליץ על אלוף יעקב עמידרור שיעמוד בראש ועדת החקירה !!

האמת חייבת להחשף לקרני השמש, אסור לחשוף סודות מדינה אבל חובה עלינו לחשוף סודות אפלים של פוליטיקאים, נבחרי ציבור, אנשי שרות ואנשי צבא.

האמת הצרופה שבפרשת טננבויום ובאסון השייטת, יהי זיכרם ברוך הי"ד,
ממש מדהים עד כדי מפחיד.

הטרגדיה התרחשה בתאריך- 5 לספטמבר 1997 באנצריה, לבנון. ואלחנן טננבויום היה קצין מילואים בכיר בגזרת לבנון באותן שנה !!

@ פירסום ההדלפה המודיעינית לחיזבאללה, נעשה על ידי עיתונאי זר:
The battle that helped change the course of the “Israeli” occupation
ופורסמה ב...:-
http://www.moqawama.tv/mil_oper/doc2000/helped.htm

@ המאמר מנסה להסביר שפשיטה קודמת של גולני נכשלה זמן קצר (16 יום) קודם לכן, ולכן ציפה החיזבאללה לפשיטה נוספת בקרוב....
האם גם את הפשיטה הזו טננבויום הדליף...??

העובדה שכוחות חיזבאללה היו נוכחים במקום לילה-לילה מאז פשיטה קודמת של "גולני" שנתקלה בהתנגדות 16 יום קודם לכן, מתוך ציפייה שישראל תבצע פעולה נוספת במקום הקודמת שנכשלה.

לאחר האסון, היו מספר עיתונים בחו"ל, שכתבו שהאסון היה תוצאה של כשל מודיעיני של ישראל. היו שאמרו, שהוא יכל להיות תוצאה של דליפה.
אינני יודע אם אצליח למצוא את המאמרים מהתקופה ההיא, אבל ברור שאסון בקנה מידה כזה, אסור שיעברו עליו לסדר היום, ויש לבצע חקירה יסודית,
עד לחשיפה כנה ואמיתית של הסיבות לארוע הטראגי.
ראש קטן מותר ולא מזיק אצל עובדי ציבור בתחומים האזרחים. שם זוהי נורמה.
אבל, אסור שראש קטן יסתפק במסקנות לא יסודיות, בכל נושא שקשור לצבא ולבטחון.

@ לסיכום !!

איך אמר אורי שגיא ליצחק רבין ואורי שגיא נחשב כמעריך הלאומי
של רבין:

"אי אפשר לנצח את הטרור" חייבים ללכת להסכם אוסלו..!!
עכשיו נעשה חשבון כמה אדריכלי אוסלו "הקריבו" קורבנות בלבנון,
בכדי להצדיק את התאוריה הזאת:
"לתת כבוד לאויב, להיות יצירתיים ולנצח את הטרור!!!"

@ אורי שגיא = המעריך הלאומי כראש אמ"ן היה אחד מאבי אבותיו של הסכם אוסלו @

@ ימים יגידו......


macabia
חבר מתאריך 6.2.03
126 הודעות 14:04 27.02.04

12. שאלה ל''פילוביץ''

אם לחיזבאללה היה מקור מודיעין כל כך טוב שיכלו להמשיך ולהנות ממנו - מה יצא להם מזה שהם שרפו אותו תמורת כמה דגי רקק?
אינני בטוח שאתה צודק אם כי אכן הצרוף מקרים מדליק נורה אדומה אך בהחלט יכול להיות מיקרי


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24749 הודעות 14:41 27.02.04

15. שאלה רטורית גרידא שמספר תשובות לה....לדעתי !!

פתיח:
אני בתגובתי לעיל, לא אמרתי שאני צודק או לא, אני פשוטו כמשמעו
כתבתי את מחשבותי, שאלותי והשגותי, האמת הצרופה, מידע שחשוב לדעת
בכדי שהקוראים/ות, יקחו זאת בחשבון בכלל והחוקרים שחוקרים את
טננבויום בפרט.....


@ לשאלתך...:-

1. מיום "חטיפתו" ומסלול חקירתו בכלל ובאיראן בפרט עברו
כ-3 שנים, שהיינו קיבלו את מה שרצו...
25. שיבותו של הקשר האיראני...............
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#25
18. האיראנים חקרו את טננבאום ושלחו אותו........
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#18

2. מיום חשיפת "חטיפתו" בתקשורת בכלל ואישור החיזבאללה בפרט,
הופעלו לחצים של גורמים במדינת ישראל לשיחרורו ולאו דווקא
מסיבות/סודות מדינה, אלא מסיבות סודות פולטיקאים, אנשי עסקים,
פשע מאורגן ועוד....

3. לחץ בלתי פוסק על נאסראללה/חיזבאללה לשיחרור האסירים הכלואים
בישראל בכלל והלבנונים בפרט.....

4. חיזוק מעמדו של נאסראללה כמנהיג ערבי בכלל ושל הפלשתינאים בפרט בעולם הערבי, במיוחד הפיכה שילטונית וחברתית בשטחי יש"ע וחבל עזה ללבנוניזציה = תמיכה באירגון החיזבאללה.....

5. 400 + מחבלים ששוחרר לא בהכרח דגי רקק, כל אחד מהם הוא רוצח בפוטנציל בעתיד, מנהיג בעתיד, ע"ע עיסקת ג'יבריל ותוצאותיה....

6. בהנחה שכן הייתה עיסקה עם טננבויום, שיחטף מרצון תמורת מיליון דולר בעבור העברת מידע, שיחרור מחבלים בכלל ואחיו של קייס עובייד בפרט, שיושב בכלא הישראל על סחר בסמים מגבול לבנון, החיזבאללה/נאסראללה היה חייב לשחררו ושוב לא לפני ש...ע"ע סעיף 1 לעיל.....


@ לסיכום שאלות לי אליך...:-

1. למה ראש אמ"ן לשעבר-אלוף במיל' עמוס מלכא, הופיע מספר פעמים בתקשורת ושמר על אלחנן טננבויום בריש גלי וכל זה במקביל להודעות לתקשורת של בא- כוחו של אלחנן טננבויום עו"ד אלי זוהר....??

2. למה עו"ד בעל משרד יוקרתי מייצג את אלחנן טננבויום בהתנדבות...??

3. האם אתה מכיר את פועלו של עו"ד אלי זוהר כעו"ד בכלל ובשרות הביטחון בפרט, את מי ובאיזה פרשות הוא ייצג ופעל....??


@ עו"ד אלי זהר ראש מערכת הבטחון האמיתי
אין אפס אלי זהר שיחק אותה שוב אחרי שמנע מעם ישראל יותר משנה לדעת
את האמת על הנסיבות המביכות שבגללם טננבאום נפל בשבי הוא מבצע עוד
קסם משיג ללקוחו הפרובלמטי עסקה מהסרטים אלי מקושר כל כך למערכת
הבטחון שאתה כבר לא יודע מי אחראי בכלל על המערכת.

203. עו''ד אלי זהר - היועץ המשפטי הבא...?? כבר לא !!!
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#203
204. מעריב: המקושר-עו''ד אלי זוהר כיועמ''ש לממשלה?!
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#204
פניתם של גורמי הביטחון לשני עו"ד אלי זהר ורועי בכר מן המובילים והיקרים לייצג בהתנדבות את טננבאום מאוררת יותר מאשר תמיהה . יש יותר מידי קומבינות בכל הפרשה , רק מינוי ועד חקירה ממלכתית תוכל להציא לאור את האמת מאחורי כל הפרשה הזו .


@ קיראו, כדאי לכם!!
אדוני, חשוב רגע ואתך יתר התוהים.
האם יתכן הסבר לכל הפרטים המוזרים בפרשה. למה ברגע מסוים דחוף לשרון, מר בטחון, להחזיר את טננבוים אחרי שלוש שנות העדרות. מדוע נפרם סיפור הכיסוי של סוחר סמים שהסתבך בהימורים, ולמרות זאת נשאר שותף סוד והיה המון במילואים, ברגע שחזר ארצה. מדוע הוא אינו במעצר כאחד האדם, וגם לא משוחרר חודש ומעלה מאז שחזר. מדוע טובי הפרקליטים עושים ימים כלילות מבלי שישלם להם, ומר זהר היה אף מועמד ליועץ המשפטי. שותף סוד, מן הסתם. מה עבר על טננבוים בשביו, לא שמענו ואפילו ברמז.רבותי, אתם עוד לא תופסים,
לא קראתם ספורי ריגול?


@ טננבאום הסכים להחזקתו במתקן נעורים?
וואלה, יופי.
טננבאום הסכים לעבור בדיקת פוליגרף?
וואלה, תודה טננבאום, תודה!
יחסית לבן אדם שחזר מן התופת ונמצא במצב נפשי קשה
(זוכרים?..התקפי בכי.. וכו') הוא מצליח לתכנן יפה מאוד את מהלכיו
על מנת לצאת בנזק הכי קטן שאפשר. תוך חודש יחזור טננבאום לאנונימיות, ימשיך בחייו ואנחנו ומשפחת רון ארד שלמנו את המחיר.
אפרופו מחיר, הנזק שגרם טננבאום כבר נגרם!! גם שינויים שיערכו בעקבות "עדותו המהימנה" (שאולי תנתן, ואולי לא),הם נזק, שינויים מערכתיים, תפיסתיים עולים כסף, ולכן נזק נוסף, שניוני, יגרם בכל מקרה.
עיתונאי מסויים, הנימה האוהדת בכתבתך היא הסיבה לכך שעד עכשיו צונזרו/לא פורסמו תגובות. ברור לך שהעם בישראל רוצה לראות את טננבאום מושלך לכלא לשנים רבות.


שמישהו יסביר לי למה שיגיד אמת עכשיו
קודם מר טננבאום יכל לשקול אם לומר את האמת וכולה ולעמוד לדין או לא ולא לעמוד לדין. עכשיו יש לו תמריץ לברור את מילותיו בקפידה והדילמה שלו פתורה. הוא יגיד רק את החלק של האמת אשר לא יזיק לו במידה רבה מדי. לצערי הרב אין מנוס מלתת לו חנינה גורפת. ככה הוא לפחות יגיד את כל האמת ולא יהיה לו אינטרס להסתיר כלום. בקרת נזקים יותר חשובה מהזמן שהוא יבלה בכלא. זה מעצבן זה מסריח אבל חיי חיילינו ובהקשר זה גם חיינו חשובים יותר.


מבחנו של עיתונאי אמיתי
פרשת טננבאום מאפשרת לעיתונאי אמיץ לגלות מהי באמת יכולתו. עד עכשיו עיתונאי מסויים רק "מדווח" על הפרשה הזאת בלי להקנות לקורא שדבריו הם תוצאת חקירה אישית. הרושם הוא כי עד לנקודה זאת הסתפק עיתונאי מסויים במה שהניחו לפניו על הצלחת. זה הרגע בו עיתונאי מנוסה וחריף כעיתונאי מסויים יכול לפרוץ קדימה בחקירה משלו ולחשוף לכולנו את האמת על הפרשה האפלה הזאת, ועל מי באמת היא מכסה. זו הזדמנות של כעתונאי אמיתי מחכה לה בכדי לבחון עד כמה כליו המקצועיים מושחזים. זו הזדמנות גם לקוראים, האנשים הקטנים, לראות אם העיתונות לא נרדמה.



מי זה ה'מיוחס!!!' הזה, ששמו טננבאום
לי נראה - שאין ולא היתה שום סיבה, שהוא - ייפגש עם חוטפיו באירופה: לישראל - לא היה ולא היה יכול: להיות - שום! אינטרס, להיפגש - עם גורמים, שאיתם נפגש טננבאום, ולכן - אין שום!הצדקה, בעיני, ל-מפגשו של טננבאום - עם אותם אנשים, ש-כפי הנראה ביימו את חטיפתו - והציגו הכל: כאילו - טננבאום נחטף על-ידם: סיפור הטיפה של טננבאום ע"י חוטפיו כביכול - אינו אלא: טיוח האמת. כמו-כן - מתברר, ש-הידיעות על מצבו של טננבאום ב-שבי וש-כביכול נעקרו ציפורניו ושיניו, אשר הגיעו מ-פי נציגי או"ם ש-ביקרו את טננבאום ב-שבי - כולם: היו מפוברקות, שקריות וש-לא תאמו את האמת - כמו-גם: הסיפור - על: חטיפה-כביכול של טננבאום - מתברר, כי: הכל - היה כבר אז: שקר - פשוטו כמשמעו. כנראה, שכעת - גם: ה-"אמת", ש-יספר טננבאום - לאחר שהגיעו עמו להסכם, שהןא לא יועמד לדין - יהיה: רק - עוד סיפור של שקרים שקופים: ו-תו-לא!. את הבוגד האמיתי הזה - היה צריך לפקוד: גורל דומה ש-דומה ל-עונש ש-קיבל בזמנו בוגד בעם ישראל אחר, ש-הוברח לכאן - מ-דרום-אמריקה, כש-על המבצע - פיקד:
מישהו ש-ראשי תיבות של שמו - הם: א.'_"_ה.' (ז"ל).



קיבוצניק
[email protected]
לא קיבוצניק ולא מרוקאי
אין לאן להוליך את הבושה. אם הוא היה קיבוצניק או מרוקאי מזמן היה מוקע כבוגד ויושב בפנים לשניםן ארוכות. אבל הוא חבר של המאפיה האשכנזית במערכת הבטחון ומשלמים לו על חשבוננו משכורת, שלא מגיעה לו ומממנים לו את עורך הדין היקר, שיוציא אותו צדיק וכל זאת כדי שלא יתברר קלונם ואשמם, של בכירי מערכת הבטחון שבאזלת ידם גרמו לפיאסקו המטמטם הזה.

חסר שיניים? עקרו ציפורניים?
מזכיר לכולם את תיאורי האימה שזרעה משפחתו של טננבאום.
מניפולציה תקשורתית. הונאה שיש ללמוד בבתי ספר למדיה בשנים שיבואו...
איפה הילדים שלו עכשיו? כנראה שמתחבאים מבושה... ובמקומם הייתי
עושה אותו דבר.
אבוי למדינה - העושה עסקאות עם בוגדים.
על אחת כמה וכמה, כאלו שלמענם שיחררה את מיטב המחבלים - וויתרה על הענשת חוטפי נווטיה.


מכתב מחברים - תרתי משמע








http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   03:56   28.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  221. דן מרגלית: ''מפלטו של הנבל'' !!  
בתגובה להודעה מספר 218
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.04 בשעה 05:27 בברכה, פילוביץ שחף
 
מפלטו של הנבל
27.2.2004

האם עסקת הטיעון המתגבשת עם אלחנן טננבאום היא יריקה בפני הציבור הישראלי, או אינטרס ביטחוני עליון? * שני מונולוגים מתוך הרשומון סביב התוכנית השנויה במחלוקת לסיום דןחקירתו של האיש שהוביל את עצמו לזרועות החיזבאללה.

האזנתי עד אין קץ לרשומון בפרשת עסקת הטיעון המוצעת לסיום חקירתו של אלחנן טננבוים. היא מתמצית בשני מונולוגים. איש הציבור (בית שמאי): הוא בוגד. מדוע בוגד, אתה שואל? מפני שטרם נמצא שבוי, שלא עונה במדינות ערב. הסורים עינו אפילו את החייל ממוצב החרמון ב-1973, ש "זימר" בהתנדבות את כל הידוע לו. היכו אותו קלות כדי לוודא שסיפר הכל. טננבוים נבדק כאן על ידי רופא בכיר. אין אפילו שריטה בגופו. סבלו הפיזי הסתכם בטחורים בלבד. מזה הוא יכול לסבול אפילו בקזינו. כי הוא לא הגיע ללבנון כשבוי אלא כמשתף פעולה מרצון.

שילמנו בעבורו ביוקר. מאות רוצחים שוחררו, ושני קלפי המיקוח של רון ארד חזרו ללבנון וחרפת נטישתו של הנווט מוטלת לפתחנו. (אם כי המאמצים לברר מה עלה בגורלו מתנהלים במלוא הקצב. ברצינות, לא רק כדי לצאת ידי חובה.) על רקע זה קיוו גורמי הביטחון, שתהיה לו הכרת תודה ויגלה מרצונו מה מסר לשוביו בענייני ביטחון.

אך מיד ברדתו מהמטוס הכריז באוזני מקבלי פניו, בלי שנשאל, כי בעניין מיזם ביטחוני מסוים לא פצה את פיו. על ראש הגנב בוער הכובע. הוא נסע לחפש את רון ארד? שקר, לא היה ולא נברא, באחריות. "הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל", אמר סמואל ג' ונסון. הכל היה סיפור של כסף מלוכלך.

שים לב לדבר הבא: בראיון בטלוויזיה של החיזבאללה, שהוקלט ארבע פעמים עד שמצא חן בעיני חסאן נסראללה, הוא דיבר בגנות סרבני השרות בצה"ל. נסראללה הרשה לו לגנות את הסרבנים. למה? כי החיזבאללה רצה לשקם את מעמדו של טננבוים בישראל ערב שובו הביתה. תחשוב על זה.

עכשיו באו צה"ל והשב"כ והמוסד אל היועץ המשפטי מני מזוז וביקשו רשות לדון בעסקת טיעון. למה? תירוצם הוא, שרצונם לדעת מה באמת מסר לחיזבאללה. לפני שנדבר עליו - נאמר משהו עליהם.
חייבים להרחיב את החקירה גם כלפיהם. לשאול אותם כיצד צה"ל נכשל בהפקידו סודות כה רגישים בידי מהמר סדרתי, שהיה נתון לטיפול גמילה? שהסתבך בשקרים ובחובות, ולווה בשוק האפור ובחוסר המוסר שלו היה נגיש לפעולת העוקץ של קייס עובייד?סוךך

מערכת הביטחון חייבת להיחקר על כשליה, כיצד בשלוש שנות חטיפתו אגף המודיעין בצה"ל והמוסד לא ידעו היכן הוא מוחזק, וגם שלא נפלה שערה משערת ראשו, וכמובן לא עקרו את שיניו. צריך לחקור את גורמי הביטחון וצה"ל על המחדל. עד היסוד. אזכיר לך משהו משנות החמישים. אז נערך תרגיל גיוס למילואים באמצעות הודעות ברדיו. שם הצופן היה "שידור הברווזים". פרצה בהלה, שהנה המלחמה בשער. איש בכנסת לא ידע שמדובר בתרגיל גיוס בלבד, ומנחם בגין התייצב ברוב גיחוך מול המיקרופון והכריז בדרמטיות כי מפלגתו מתייצבת מאחרי צה"ל בדרכו לשחרר את המולדת. כך נראה גם אריאל שרון, שעטה על פניו עור עצוב וסיפר על "פראי האדם", שעינו את טננבוים, והמודיעין הישראלי גישש באפלה וידע כלום. גם את המחדל הזה צריך לחקור.
לפני שתשאל אשיב לך על עניין מרכזי: אל תגיד לי שהאינטרס העליון של ישראל הוא לדעת מה סיפר טננבוים לחיזבאללה, וזה יותר חשוב מאשר להושיבו בכלא. זה פשוט לא נכון. מפני שאין סומכים על הנס, שהוא עונה ושתק. טננבוים ישב שלוש שנים בשבי החיזבאללה וצה"ל צריך היה להניח כי זימר, ולהיערך מחדש ולשנות את התוכניות הסודיות שהיו ידועות לקצין המוחזק בלבנון.


מה כל כך חשוב אם עכשיו הוא יספר גרסה, שאולי - רק אולי - תהיה אמת. אבוי לצה"ל אם חיכה לשחרורו כדי לשנות את התוכניות, ואגב, מה היה קורה לביטחוננו אילו השתחרר רק בעוד חמש שנים?

יותר מזה, תאר לך שבתום החקירה החיזבאללה היה רוצח את טננבוים. מה היינו עושים אז? ממתינים לתחיית המתים כדי לשמוע מפיו מה סיפר לנסראללה? מי בכלל יכול לסמוך עליו? הרי הדבר הראשון שאמר בארץ היה שקר. אני מכיר את בדיקתו במכונת האמת, באחד המקרים הוא הצליח לתעתע גם בה.
עכשיו תאר לך, שלשם שינוי הוא יאמר אמת, ויגלה כי בגד במדינה, אז נשחררו ולא נעמידו לדין מפני שעשינו אתו עסקת טיעון מבזה, אנטי-ערכית ואנטי-חינוכית?


אני יודע, ראשי מערכת הביטחון יאמרו לך כי אם הוא לא ירשיע את עצמו ממילא אין מספיק ראיות להעמידו לדין. שטויות במיץ עגבניות. הוא השתמש בדרכון מזויף ונפגש עם סוכן זר ונסע לארץ אויב, זה מספיק לכתב אישום. אזכיר לך עוד פרשייה משנות החמישים: אתה זוכר את "האדם השלישי" אברי אלעד? הוא לא הועמד לדין על ריגול ובגידה והסגרת רשת ישראלית אם כי הכל חשדו בו בכך, אבל לא היו מספיק ראיות. העמידו אותו לדין רק על קיום קשרים חריגים עם המצרים. אבל השופט בנימין הלוי הבין עם מי יש לו עסק, והשית עליו את מרב העונש הראוי לסעיפים בהם הוא הורשע, 12 שנים בכלא.

שופט הגון יבין כי טננבוים נידון בפניו על עניינים שהם לא עיקר עברותיו, ובהרשעות אלה יטיל עליו את העונש המרבי, המקסימלי. עסקת הטיעון הנתפרת בעבור טננבוים ושחרורו ללא עונש היא יריקה בפניו של הציבור הישראלי. היא אנטי-חינוכית. יש בה רק תועלת אחת, שהיא עדות לרקב הפושה בשלטון הישראלי. עד כאן המונולוג של איש הציבור.

מידע פרטני חיוני
אומר איש מערכת הביטחון (בית הלל): אילו הייתי עיתונאי הייתי זועם כמוך. אפילו יותר. הייתי משוכנע, שבהגיעו מלבנון ידבר אמת. הוא שיקר לכל אורך הדרך. שים לב, שראש השב"כ אבי דיכטר לא גינה את הודעת ועדת המשנה לשירותים חשאיים בכנסת. כמה ימים אחר כך הוא אמר לוועדת החוץ והביטחון כי הודעתה בגנות טננבוים דירבנה, כנראה, את החקירה. אך כשהלכנו לבקש ממזוז אישור למשא ומתן על עסקת טיעון התגברנו על הבחילה לטובת אינטרס ביטחוני עליון. אנחנו חייבים לרדת לחקר האמת מה הוא מסר או הסתיר מעיני החיזבאללה בענייני הביטחון הסודיים ביותר, שהיו ידועים לו.
תבין את ההליך. הוא ימסור לעורכי דינו את גרסתו. היא תיבדק על ידינו עד תום. המזער שנשיג הוא מידע כי בעניינים רגישים גרסתו היא שקר. גם זה יעניק לנו מידע חיוני. מכלל לאו נלמד הן. אנחנו צריכים אותו באופן פרטני.

אתה שואל, ומה אם יתברר כי בגד? שיצא בכוונה למכור את המידע הצבאי שנאגר בראשו, כפי שעלה מהחשדות של שתיים מהנשים עימן עמד בקשר קרוב? אז לא נעשה איתו עסקת טיעון אם כי לא נוכל גם להעמיד אותו לדין, מפני שמה שאמר לפרקליטיו נהנה מחיסיון ואינו קביל נגדו בבית המשפט.

אם, למשל, יתברר כי האיש היהיר הזה בדה את עניין רון ארד מראשו הקודח כדי לייפות את אופיו המכוער, רודף הבצע של נסיעתו העבריינית, וזה אכן כבר מסתמן; ואם יתגלה ששיקר עד כה באשר לסיבות האמיתיות שבעטיין יצא בדרכון זר לארץ אויב, אבל שבאמת לא מסר מידע רגיש מפני שטען באזני החיזבאללה כי כקצין מילואים מתבגר לא שותף בסודות הגדולים - ירווח לנו. הצדק לא ייעשה, אבל הביטחון הלאומי ירוויח בגדול.
שמעת מפי מישהו, ומה אם היו רוצחים אותו? גם אז היינו מגששים באפלה, באי-וודאות. נכון, אבל הוא חי, ואיננו יכולים להחמיץ את ההזדמנות לדעת בוודאות בעניין כה גורלי.

אמרו לך, דן, שצריך לחקור גם את צה"ל שהפקיד סודות בידי מהמר כפייתי בטיפול גמילה מהקזינו? ולדון עם השליחים הגרמנים מדוע שיקרו לנו כי אין שיניים בפיו וביזו את שרון, שניצל זאת כדי להשיג רוב בממשלה בעד חילופי השבויים? אפשר לעשות כן בלי לסכל את עסקת הטיעון עם טננבוים.

הדילמה אינה קלה. אך האמן לי, כמי שסולד מן האיש, הברירה היא כפי שאני מציג לך אותה: ידיעה מהימנה מה הוא מסר לחיזבאללה, או הליכה עם הראש בקיר לבית המשפט נגדו. מי שאומר לך אחרת הוא דמגוג.
* * *
אלה ואלה דברי אלוהים חיים, כלשון חכמים, ודעתי נוטה לבית שמאי

מאת: דן מרגלית


ועדת החקירה שבדרך
28/02/2004 | עיתונאי מסויים | [email protected]

מי חושש מחקירת פרשת טננבאום??


טננבויום לפני "שנחטף"על ידי החיזבאללה

חשיפה: משפחת טננבאום קיבלה סיוע כלכלי - במשך שלוש שנים


טננבויום עם שיחרורו מהכלא של החיזבאללה

בשבוע שעבר התרענו כאן (ראו קישור: "מי חושש מחקירת פרשת טננבאום", 21.2.04), כי גורמים מסויימים מנצלים לרעה את האיפול הכבד שהוטל על הפרשה, בניסיון למקד את האש נגד טננבאום בלבד, וזאת מתוך מגמה ברורה: לסכל מיצוי הדין בפרשת טננבאום עם שורה של קצינים בכירים ובעלי תפקידים, הן במוסד, הן בשב"כ והן בצה"ל, שכשלו בתפקידם.

והנה, חלפו רק כמה ימים, ונראה כי אותם גורמים הצליחו להוביל את המערכת המשפטית והביטחונית לגיבוש הבנות עם טננבאום: כבודו, שניפדה תמורת יותר מ-400 מחבלים וגופות, יסכים לדבר, ולגלות לעם ישראל אילו סודות מדינה מסר לשייח' חסן נסראללה - נזכור נא שאצל נסראללה טננבאום "זימר" - ובתמורה מתחייבת המדינה שלא להעמידו לדין בגין עבירות פליליות שביצע. טננבאום יועמד לדין באשמת בגידה, הוסכם לפי ההבנות, רק אם יימצאו ראיות, באמצעותן ניתן יהיה להוכיח כי טננבאום יצא ללבנון ו/או הסכים לעסקה כזו, שבה הוא מוסר/מוכר סודות מדינה תמורת כסף. היינו: בגידה.

לכאורה, מדובר בעסקה הגיונית. די לראות כאן את תמונותיו של טננבאום - "לפני" ו"אחרי", כדי להגיע למסקנה כי עם ישראל לא ייוושע מהעמדתו אל הקיר, במיוחד אחרי מה שעבר אצל החיזבאללה. הדעת נותנת, כי חשוב יותר למדינה המצויה בסיכונים ביטחוניים, לקבל מטננבאום עדות ו/או מידע בדבר הדברים ו/או הסודות שחשף בפני החיזבאללה - מרצונו או תחת לחץ ועינויים. כאשר גורמי הביטחון מתייצבים בפני ראש הממשלה, אריאל שרון, ואחר-כך בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וטוענים בלהט כי יש להגיע במהירות להבנות עם טננבאום - בשל צורכי הביטחון הדחופים של מדינת ישראל, וכדי לקבל את עדותו בנושא, יש כמובן לכבד זאת. ואולם, בד-בבד עם כך ברור, כי בירור הפרשה אינו יכול להתמצות רק בזאת, כפי שיובהר להלן.

הכשלים בפרשה זו - רבים הם. אבות רבים לפאשלה הנוראית, שבה הופקדו/הופקרו סודות מדינה רגישים בידי טננבאום, לרבות כאלה הנוגעים לפרויקט ביטחוני סודי ביותר הקשור לחזית הצפונית של ישראל. למחדל הגדול אחראים כמה זרועות: צה"ל (ובתוכו אמ"ן) - שגייס את טננבאום פעם-אחר פעם לשורותיו, כאיש מילואים בתנאים של קבע, ומכוח זאת אפילו המשיך לסייע כלכלית למשפחתו, בשלוש השנים שבהן היה בידי החיזבאללה ; השב"כ, שידע על קשריו של טננבאום עם גורמים העויינים את ישראל, ואף הזהירו; וגם המוסד, שלא השכיל לבלום את טננבאום.

גורמי הביטחון עושים עתה, כאמור, מאמץ מיוחד כדי לסכל חקירה נגדם. אלא שהפעם - הכוחות העומדים מנגד חזקים גם הם. בימים אלה הולכים ומתרבים הסימנים, לפיהם ועדת המישנה לשירותים החשאיים עומדת להקים ועדת חקירה לבירור נסיבות הגעתו של טננבאום ללבנון. לוועדה זו כוח רב: היא יכולה לזמן את גורמי הביטחון, למסירת עדות בפניה; היא יכולה להטיל סנקציות; והיא יכולה להוביל לחקירה פלילית, מאוחר יותר, נגד מי שיימצאו אשמים.

אין מדובר ב"עוד" ועדה, אלא בגורם רציני וכבד משקל במערכת הביטחונית. נזכיר כי ועדה זו היא שחקרה את פרשת משעל וגם את פרשת פולארד, ובעקבות זאת ננקטו צעדים נגד שורה של אישים במערכת הביטחונית בישראל.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5193-00.html?tag=14-44-41

מכולות הקוקאין
ט' באדר תשס"ד יום שלישי,2 במרץ

לאחר שהודה כי היה מעורב בעסקאות סמים, סיפר אלחנן טננבוים לחוקריו כיצד פותה להגיע לאבודאבי, משם נחטף * לטענתו, הוא הוצג בפני ברוני הסמים הלבנוניים כמומחה לייבוא וייצוא, שיוכל ללמד אותם כיצד להציף את ישראל בסמים דרך נמלי הים * תמורת שירותיו הובטח לו סכום של חצי מיליון דולר בתשלומים * היום יחקר טננבוים בפוליגרף, כדי לגלות אם הפעם הוא דובר אמת.
עמי בן דוד

ככל שמתקדמת חקירתו של אלחנן טננבוים הולכות ונחשפות נסיבות חטיפתו ללבנון, לפחות על פי גירסתו: ל"מעריב" נודע כי טננבוים סיפר לחוקריו, שאמור היה לייעץ לברוני הסמים הלבנוניים כיצד להבריח לישראל סמים קשים באמצעות מכולות המשמשות לייבוא. לדבריו, הוא פותה להגיע לאבו-דאבי באמתלה של "פגישת ייעוץ" - וכך נחטף. בחקירתו סיפר טננבוים על מגעיו עם משפחות ברוני הסמים בלבנון, שהתבצעו באמצעות חברו קייס עובייד מטייבה שהתברר מאוחר יותר כאיש הקשר מטעם חיזבאללה. טננבוים הוצג למשפחתו של סוחר הסמים מוחמד בירו על ידי עובייד כ"יועץ מומחה להחדרת מכולות מטען לישראל דרך הנמלים". עובייד שיווק את טננבוים ללבנונים כ"סוחר ממולח מומחה לייצוא ויבוא", שיוכל לסייע בהחדרת מכולות ובהן כמויות גדולות של הרואין וקוקאין. תמורת הייעוץ הובטחו לטננבוים חצי מיליון דולר, מחולקים למספר תשלומים, לפי התקדמות החדרת המשלוחים לארץ.

* "לא היו מסתדרים בלעדי"
כאשר הטיחו החוקרים בטננבוים: "למה הלבנונים צריכים אותך כיועץ? הם הרי מסתדרים יפה לבד", הוא ענה כי בכל הנוגע להברחת סמים במכולות "הם לא היו מסתדרים". כאשר נשאל כיצד אלוף-משנה במילואים הגיע למעמד של כמעט סיטונאי סמים, ענה טננבוים: "הייתי לחוץ מבחינה כספית והכסף פיתה אותי". הוא נשאל גם כיצד איש צבא בכיר, המהווה יעד מודיעיני יוקרתי של החיזבאללה ומדינות ערב, לוקח סיכון ובא במגע עם סוחרי סמים בלבנון. על כך ענה: "סמכתי על קייס עובייד בעיניים עצומות". גרסת החטיפה של טננבוים עדיין נבדקת. על פי גירסתו, הוא הגיע לאבו-דאבי מרצונו לצורך אותה "פגישת ייעוץ". מספר אנשים הגיעו לאסוף אותו משדה התעופה, ואז הרדימו אותו. לטענתו, הוא זוכר כיצד הוכנס לתוך ארגז בטרם נרדם, וכיצד התעורר מאוחר יותר בתוך תא קטן, מבלי לדעת היכן הוא נמצא. למעריב נודע כי בתקופה שבה החל טננבוים לקשור קשר להצפת מדינת ישראל בסמים (כפי שטען בחקירתו), הוא רכש טלפון נייד מסוג מנגו שאין לו בעלים רשומים.
מחר אמור טננבוים לעבור בדיקת פוליגרף שבה ייקבע האם הגירסה שמסר לחוקריו נכונה. אם הבדיקה תקבע כי אינו דובר אמת, תתבטל עסקת הטיעון שנחתמה עמו, אשר אמורה להביא לשיחרורו. פרקליטיו של טננבוים כבר הודיעו שאם יתברר כי שיקר פעם נוספת, הם יחדלו מלייצג אותו.

* "הצו הוסר חלקית"
בתוך כך, בית משפט השלום בפתחתקווה הסיר אתמול באופן חלקי את צו איסור הפרסום על פרשת אלחנן טננבוים. הוא אישר לפרסום את נסיבות יציאתו של טננבוים מהארץ ואת נסיבות הגעתו ללבנון, אך הותיר על כנו את צו איסור הפרסום בכל הנוגע לשהייתו של טננבוים בשבי החיזבאללה. בית המשפט העריך כי "חלק מתוכני החקירה קרוב לוודאי שייחשף, וחלק אחר קרוב לוודאי שלא ניתן יהיה לפרסמו עוד שנים ארוכות". סגנית נשיא בית המשפט השופטת נגה אוהד אמרה במהלך הדיון כי "בשיח הציבורי שהתעורר, רבים היו בגישה כי המחיר שאותו שילמה מדינת ישראל במסגרת עסקה זו, היה גבוה מאוד ולא משתלם". הדיון בבית המשפט נערך בעקבות פנייתם של חדשות ערוץ 10, עיתון הארץ והתוכנית משעל חם, אשר דרשו להסיר את צו איסור הפרסום סביב הפרשה.

המאהבת לשעבר: "הוא הבטיח להביא בוחטה של כסף"
רימונדה פישר עוקבת בדריכות אחרי ההתקדמות בחקירתו של אלחנן טננבוים. מי שהיתה חברתו לחיים של אלחנן טננבוים ואחת המאהבות שלו, רואה עצמה כאחד הנפגעים הראשיים ממעשיו.

"זמן קצר לפני שהוא נסע ללבנון, הוא ביקש ממני 100 אלף שקל", מספרת פישר, "הוא אמר לי:'בתוך חודש אני מחזיר לך', ואני לא דאגתי". רק אחרי שנעלם התחילו להגיע הנושים הזועמים, "ידעתי שהוא מהמר, אז הבנתי באיזה כמויות". פישר איבדה את רוב רכושה וכמעט הגיעה לפת לחם. עכשיו היא שוקלת לתבוע את טננבוים - "הוא השאיר אותי חסרת כל".

לדבריה , זמן קצר לפני נסיעתו אמר לה טננבוים, "אני הולך להביא בוחטה של כסף מאירופה בעסקה עם קייס עובייד". היא מספרת כי הוא בכלל לא חשד בעובייד, "קייס היה איש נחמד, מאוד מכובד, תמיד שילם עליו במסעדות. "אחרי שהוא נסע התקשרתי לחברה שבה הוא עבד ב' פרויקט', ושאלתי את הבוס שלו:'איפה אלחנן בחו"ל?' הוא בכלל חשב שאלחנן בפגישות בצפון, כשהוא שמע מה קרה, הוא ממש השתולל מזעם ".
http://www.maariv.co.il/cache/ART659497.html


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:24   28.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  222. רס''ן יוסף עמית/מודיעין 504 - לבנון = סמים = ריגול !!  
בתגובה להודעה מספר 221
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 28.02.04 בשעה 14:27 בברכה, פילוביץ שחף
 
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם !!

@ להלן:
פרק 15 בספר המרגלים, מאת: איתן הבר ויוסי מלמן !!



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:20   14.10.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  240. שם הקוד : הדייר הצפוני = אלחנן טננבויים הבוגד !!!  
בתגובה להודעה מספר 217
 

אין חדש תחת השמש
מצ"ב קישור לנושא הכתבה בכלל ולכל החומר בכלל בפרשה מיום חשיפת כאן בפורום בפרט, יש לגלול למעלה ולמטה באשכול מקישור זה.
217. האם טננבאום הסגיר סודות פרוייקט סודי ביותר שהופקד בידו?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=217&viewmode=threaded




''מרכז פרס לשלום ושילטון''



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   02:56   15.10.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  241. כהן איש המוסד לשעבר: ''טננבוים היה צריך להתאבד בשבי''  
בתגובה להודעה מספר 240
 

"טננבוים היה צריך להתאבד בשבי"


כהן איש המוסד לשעבר: "אני הייתי מתאבד"

בסרט אודות החטוף אלחנן טננבוים שישודר ב"רשת" בשבת, נחשפים פרטים מדהימים אודות האיש שהוחזר לארץ במחיר כבד. מספר ימים לפני חטיפתו, היה טננבוים מעורב באחד התרגילים הצבאיים הסודיים ביותר שנערכו בארץ. מי שהשתתף יחד עמו בתרגיל, משוכנע שהמידע עבר לאויב. "אני הייתי מתאבד בשבי, גם הוא היה צריך לעשות את זה". האם הסורים יודעים את תוכניות צה"ל למלחמה?
ונן ברגמן וגיל מלצר

הסיפור שלא סופר: חמישה ימים לפני חטיפתו על ידי חיזבאללה משמש אלוף משנה (מיל') אלחנן טננבוים כאחד ממפקדי התרגיל הצבאי "דייר צפוני". זהו התרגיל הגדול והחשוב ביותר שנערך בצה"ל בשנים האחרונות, משחק סימולציה של מלחמה כוללת עם סוריה. אלה הסודות הכמוסים ביותר של צה"ל - כך הוא עורך את כוחותיו למלחמה הבאה. טננבוים עוסק גם בהפעלת מערכות הלחימה החדשניות ביותר, אלו שאמורות לקחת חלק בשדה הקרב העתידי.

בתרגיל מדמה הגליל העליון את רמת הגולן, ורמת הגולן את הצד הסורי של הרמה, בואכה דמשק. כוחות ישראלים "משחקים" את הצבא הסורי, הפולש לתוך מדינת ישראל ומולו נערך צה"ל. טננבוים מבלה חלק גדול מזמנו בתוך בור הפיקוד (מצפ"פ) העליון ליד צפת ומפעיל משם, באמצעות מערכות מתקדמות, את עוצמת האש של הכוחות הנלחמים. טננבוים היה אחראי לתיכנון ויישום חלקים נרחבים של התרגיל.

קצין האג"ם של מנהלת התרגילים בצה"ל היה אל"מ (מיל') משה כהן. זו לא הייתה הפגישה הראשונה בין השניים, שהוגדרו כבולטים במיוחד



טננבוים. תרגיל סודי ביותר
צילום: טל כהן


מבין כל קציני המילואים של צה"ל, גם במקצועיות וגם בנכונות להשקיע בלי סוף מזמנם ומרצם למען הצבא. כהן מלא שבחים על תפקודו ותרומתו של אל"מ טננבוים לאורך השנים ואומר בסרט: "במסגרת התרגיל ריכז אלחנן את כל פעילות הפעלת האש. אני מתכוון לכל האש, את כל המערכות, את כל היכולות שקיימות בצה"ל בשנת 2000. לתכנן מין תרגיל כזה לוקח הרבה זמן. על התרגיל הזה עבדנו בערך שלושה חודשים ודי צמוד בהכנה של התרגיל. כשאלחנן היה שותף בכל התהליך, בכל הפרטים, ידע והכיר את המתווה, את היכולות, את הכל. אלחנן שותף בתכנון, בארגון ובניהול של התרגיל.שותף מלא, זאת אומרת, בחבורת הפיקוד הוא במרכז חבורת הפיקוד".


גם את היכולות שלנו וגם את היכולות שלהם?


"בוודאי".


זאת אומרת, הוא גם ידע מה אנחנו יודעים עליהם?


"הוא גם ידע מה אנחנו יודעים עליהם. אמת ויציב. זה מידע רגיש מאוד".


באיזה סיווג היה התרגיל?

"סודי ביותר".


אם אתה היום ראש מנהלת התרגילים אצל הסורים, ותיק התרגיל נופל לידיים שלך, מה אתה מרגיש?

"זה משמח אותי מאוד. לא בתור ראש מנהלת תרגילים, בתור הרמטכ"ל של הצבא הסורי, היא משמחת אותי מאוד מאוד מאוד. ברגע ששמעתי שזה הוא... אני אומר לך, זה היה מין תחושה של הלם כזה. מין תחושה של מכה.כאילו, מה שנקרא, אגרוף בבטן. ידיעה של האויב את האינפורמציה הזאת היא... הייתי מגדיר אותה כנזק בלתי הפיך, ברמה של יותר אפילו, אם ננסה להשוות, זה יותר מוואנונו".

כהן אומר כי אין לו ספק שטננבוים מסר לאויב מידע שגרם נזק כבד לביטחון המדינה. לדבריו, "צה"ל השקיע המון מאמצים ליצור ולפתח מערכות לחימה מודרניות בשדה הקרב - והיכולת הזאת הלכה". הוא חד מאוד בשאלה מה הוא היה עושה לו היה נופל בשבי עם המידע: "בהבנה שאני לא יכול לשמור את המידע אצלי, כנראה שהייתי מתאבד אם הייתי יכול להתאבד".


אתה חושב שאלחנן גם היה צריך לעשות את זה?

"אני חושב שכן".

אם היית פוגש אותו היום ברחוב, מה היית אומר לו?

"אני בטח לא הייתי מברך אותו".

מה הרגשת כששמעת על הסיפור של הסמים, שהוא מודה בו?


"תראה, זה כבר לא משנה. אתה מבין? זה כבר לא משנה מה הסיבה. אם הסיבה היא סמים, אם הסיבה היא חוב כלכלי כזה או אחר, אם הסתבכות כזו או אחרת... עצם היכולת שלו בתור בן אדם ליצור קשרים עם אנשים שהם אנשים מפוקפקים, לא בהיבט הפלילי אלא גם בהיבט העוין למדינת ישראל, אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. אני חושב שהוא צריך לעזוב את מדינת ישראל. פשוט להגר ממדינת ישראל. אין לטננבוים מה לחפש כאן".

הסיפור המלא: בשבת בערב ב-20:45 בערוץ 2
(14.10.04, 15:50)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2989995,00.html


''מרכז פרס לשלום ושילטון''



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:51   28.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  223. האם נשיא המדינה שיקר לעם ישראל כשחתם על חנינת הרוצחים??  
בתגובה להודעה מספר 205
 

בקשות חנינה למחבלים מועברות כעת לנשיא קצב
11:10, 27 ינואר 2004 / 'ד בשבט תשס"ד

נשיא המדינה, משה קצב, מקבל כעת רשימה על עשרות מחבלים כלואים
תוך המלצה ממשרד המשפטים לחון אותם.

מדובר במחבלים שנשפטו על ידי בית משפט אזרחי בישראל, ואשר ישראל
הסכימה לשלחם לחופשי במסגרת עיסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה.

מלבדם יתשחררו עוד מאות מחבלים שנשפטו בבתי דין צבאיים.
(רדיו ערוץ 7) (ת"ל)
http://www.a7.org/news.php?id=70319



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   21:11   01.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  227. ח''כ איוב קרא קורא להקים ועדת חקירה למחיר הדמים ששולם...  
בתגובה להודעה מספר 223
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.04 בשעה 03:31 בברכה, פילוביץ שחף
 
"להקים ועדת חקירה למחיר הדמים ששולם עבור טננבאום"

כך אמר היום ח"כ איוב קרא (ליכוד) בוועדה למלחמה בסמים של הכנסת; לדבריו, בעוד עזאם עזאם נרקב בכלא במצרים, שחררה ישראל למעלה מ-400 רוצחים תמורת סוחר סמים.
01/03/2004 | רועי כוכבי

ההתבטאויות בנוגע לפרשת טננבאום במערכת הפוליטית הולכות ומחריפות. לאחר הודעת ועדת המשנה לשירותים חשאיים בעניינו של טננבאום, דבריו החריפים של ח"כ חיים רמון (עבודה) בנושא והעתירה שהגישו אתמול (יום א', 1.3.04) לבג"צ חברי הכנסת אופיר פינס-פז (עבודה) וחמי דורון (שינוי) נגד העסקה שסוכמה בין המדינה לפרקליטיו של טננבאום, דורש היום יו"ר הוועדה למלחמה בנגע הסמים בכנסת, ח"כ איוב קרא (ליכוד) "להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בגין מחיר הדמים ששילמה מדינת ישראל עבור סוחר הסמים אלחנן טננבאום".

ח"כ קרא אמר את הדברים בישיבת הוועדה בראשה הוא עומד. לדבריו, "הסלחנות הבלתי נסבלת שמגלה מדינת ישראל כלפי סוחרי הסמים תביא אותה מהר מאוד לקריסה חברתית ומדינית.זאת בושה ופגיעה במשפחות השכול ונפגעי הטרור". קרא הוסיף, בהתייחסו לידיעות על כך שמשפחת טננבאום קיבלה כרבע מיליון שקלים מהמדינה בתקופה בה שהה אלחנן טננבאום בלבנון, כי "משפחת טננבאום צריכה להחזיר את כל הכסף שלקחה מהמדינה".

"בעוד האסיר הישראלי עזאם עזאם נרקב בכלא במצרים" אמר ח"כ קרא, "מדינת ישראל הולכת ומשחררת 400 רוצחים עם דם על הידיים תמורת סוחר הסמים אלחנן טננבאום".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-41405-00.html?tag=21-08-46

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10299 הודעות 19:13 02.03.04

הדלפה ראשונה מבדיקת הפוליגראף של טננבאום

על חלק גדול מן השאלות, האיש השיב: "איני יודע" או "איני זוכר".
לדבריו, היה נתון הרבה פעמים בשבי בטישטוש ולכן חלק מן הארועים
לא נשמרו בתודעתו.



yoske
חבר מתאריך 25.11.03
510 הודעות 21:02 02.03.04

7. החוקרים חושדים שטננבוים ממשיך להסתיר מידע
בתגובה להודעה מספר 0

החוקרים חושדים שטננבוים ממשיך להסתיר מידע
יום שלישי, 2 במרץ 2004, 20:10 מאת: מערכת וואלה!

חדשות 10: חוקרי השב"כ והמשטרה לא מרוצים מחלק מהתשובות שנתן טננבוים בחקירתו הממושכת בפוליגרף. השיב לעיתים כי אינו זוכר או יודע. טוען כי מסר לחיזבאללה רק מידע טריוויאלי

חוקרי השב"כ והמשטרה לא מרוצים מחלק מהתשובות שמסר אלחנן טננבוים בחקירתו בפוליגרף היום. חוקרי השב"כ והמשטרה חושדים כי הנחקר עדיין מסתיר דברים. בחדשות 10 דווח כי על חלק מהשאלות הוא טען כי הוא "אינו יודע" או "אינו זוכר". אם בדיקת הפוליגרף לא תסתיים בתוצאות חד משמעיות יופעלו נגדו אמצעים אחרים.

טננבוים סיפר כי הוא מסר לחיזבאללה רק מידע שהוא הגדיר כ"טריוויאלי". במערכת הביטחון חושבים כי המידע הזה כבר גרם נזק כבד.

כתבי "הארץ" יוסי מלמן, ברוך קרא וגדעון אלון, מוסיפים:

בדיקת הפוליגרף של של אלחנן טננבוים הסתיימה הערב והוא הובל בחזרה למתקן "נעורים" של המשטרה בו הוא מוחזק מאז הוחזר לארץ בעסקת השבויים עם חיזבאללה. עוד היום אמורים לנתח חוקרים מצה"ל, מהשב"כ ומהמשטרה את תוצאות הבדיקות. ההערכה היא כי טננבוים יוחזק במתקן עד אמצע שבוע הבא. טננבוים נחקר בפוליגרף מאז שעות הבוקר.

חוקרי המשטרה והשב"כ החלו לערוך סדרת בדיקות פוליגרף לטננבוים, כדי לבחון את אמינות המידע שמסר בחקירתו, מאז שחתם על ההסכם עם המדינה. הבדיקה נערכת באחד ממתקני השב"כ. במשטרה סבורים שגרסתו בדבר עסקת הסמים נכונה בדרך כלל, לבד מטענתו כי לא היתה לו כוונה להגיע לביירות, אלא רק למפרץ הפרסי. עם זאת, בשב"כ ובמשטרה לא יודעים אם טננבוים התכוון להגיע לביירות לצורך עסקי הסמים, או שהתכוון לסחור במידע ביטחוני רגיש.

במשטרה אומרים כי לבד מתחושות בטן ומעט אינדיקציות חיצוניות, אין לחוקרים הוכחות שטננבוים לא מספר את האמת במלואה. לכן, לדבריהם, קיימת חשיבות רבה לבדיקות הפוליגרף. השאלה החשובה ביותר שטננבוים יישאל - האם לבד מעסקת הסמים, היו לו מטרות נוספות בנסיעתו למפרץ הפרסי. עוד יישאל אם ידע שהתחנה הבאה לאחר המפרץ, היא ביירות. שאלה נוספת שתוצג בפניו היא האם במהלכים שקדמו לשביו, הוא עמד בקשרים ישירים או עקיפים אם אנשי חיזבאללה.

http://news.walla.co.il/?w=//513245

ארץ ישראל לעם ישראל, על-פי תורת ישראל


yoske
חבר מתאריך 25.11.03
510 הודעות 21:13 02.03.04

9. ערוץ 10: סורים ואיראנים השתתפו בחקירת טננבוים
בתגובה להודעה מספר 0

ערוץ 10: סורים ואיראנים השתתפו בחקירת טננבוים
יום שלישי, 2 במרץ 2004, 21:09 מאת: מערכת וואלה!
בחקירתו של אלחנן טננבוים בלבנון השתתפו ככל הנראה גם נציגים סורים ואיראנים. כך דווח הערב בערוץ 10.

ארץ ישראל לעם ישראל, על-פי תורת ישראל


חבר מתאריך 7.4.02
1242 הודעות 23:20 02.03.04

15. מערכת הבטחון עובדת על התקשורת
בתגובה להודעה מספר 0

והתקשורת עובדת על המדינה.
ולמה לא שומעים תגובה של אלחנן טננבאום עצמו
או של משפחתו? למה כל הפצת המידע נתונה בידיהם
של חוקרים עלומים בלבד?


.

halemo
חבר מתאריך 7.4.02
1242 הודעות 23:45 02.03.04

20. דווקא רציתי לכתוב על זה, אבל יצא לי החשק
בתגובה להודעה מספר 17

ממה שקראתי מפרסומים בחו"ל, מדובר בסחר בנשק
עם אחד מארגוני המחבלים הפלסטינים (לא חיזבאללה).
הסחר בנשק היה באישור דרגים גבוהים במדינה,
כולל אהוד ברק ראש הממשלה ועוזרו דני יתום, כיום ח"כ.


.

s_sela
חבר מתאריך 14.8.03
2311 הודעות 00:59 03.03.04

23. למה זה כ''כ חמור בעיניך?
בתגובה להודעה מספר 21

אתן לך מספר דברים הרבה יותר חמורים:
1.הפקרת חלקי מולדת ע"י הנהגת המדינה ומסירתם לזרים.
2.הסכם אוסלו 1+2+3.
3.הסכם y-plantation
4.הצורה שמתנהלים בארץ הזאת כל משרדי הממשלה ,המערכת המשפטית והכנסת.
5.הטמטום והאטימות של הדרגים החל מהמדיניים הבכירים ועד לדרגי ביצוע זוטרים.
רוצה עוד? יש בשפע.ואתה יודע מה, זה אפילו לא חדש, הנה נביא כמו מיכה המורשתי כתב על כך פרק ז' פס' א'-ח':
אללי לי כי הייתי כאספי קיץ ,כעוללות בציר אין אשכול לאכול; ביכורה איוותה נפשי.
אבד חסיד מן הארץ , וישר באדם -אין! כולם לדמים יארובו ,איש את אחיו יצודו חרם.
על הרע, כפיים להיטיב, השר שואל, והשופט בשילום ; והגדול דובר הוות נפשוהוא-ויעבתוה.
טובם כחדק ישר ממסוכה, יום מצפיך -פקודתך באה; עתה תהיה מבוכתם.
אל תאמינו ברע , אל תבטחו באלוף! משוכבת חיקך שמור פתחי פיך!!!
ואני בה' אצפה, אוחילה לאלוהי ישעי ,ישמעני אלוהי.
אל תשמחי אויבתי לי ,כי נפלתי-קמתי; כי אשב בחושך-ה' אור לי!


הרמטכ"ל: נשלול דרגות טננבאום אם ביצע עבירה שיש עימה קלון

רמון: כל יום שעובר בלי לשלול דרגותיו - ביזיון לצה"ל"; שריד: כל זב ומצורע מתוודע לסודות המדינה; פרקליטיו: נתפטר אם יגלה כי שיקר או שפגע בביטחון המדינה; ועדת החוץ והביטחון שוקלת להקים ועדת חקירה בפרשה
עודכן: 16:54 02/03/2004 | נועם שרביט, רנית נחום-הלוי | [email protected]

פרשת טננבאום

רוצה טוראי, רמון

כל זב ומצורע, שריד

המפתה, קייס עובייד

רשימות קשורות

ידיעות אחרונות חושף: האישה האחרת בחייו של אלחנן טננבאום

"להקים ועדת חקירה למחיר הדמים ששולם עבור טננבאום"

טננבאום ייבדק בפוליגרף על גרסתו; פרקליטיו מאיימים להתפטר אם יתברר שבגד

"כל יום שעובר בלי שלילת דרגותיו , זהו ביזיון לצה"ל. מספיק שעשה עיסקת סמים אחת כדי לגרום לכך שיהיה צורך לשלול את דרגותיו".

כך אמר (יום ג', 2.3.04) חבר הכנסת חיים רמון (עבודה), חבר ועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת, במסגרת סקירת הרמטכ"ל בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בדבריו אלו תמך גם ח"כ אהוד יתום (ליכוד).

בתגובה לדרישה, אמר רב-אלוף יעלון כי בהחלט עשוי להתקיים הליך לשלילת דרגותיו של טננבאום. לדבריו, "כל קצין בסדיר ובמילואים שעבר עבירה שיש עימה קלון מובא לוועדה מיוחדת הפועלת כל השנה בצה"ל בנושאים אלו".

"בכל מקרה, צריכה להיות הרשעה... אולם קיימים מקרים מסוימים בהם יש ראיות משמעותיות ויש קריטריונים גם לגבי אנשים מסוג זה . אני מציע להמתין עד שנבין הכל ועד שתגמר החקירה. אני מניח שמדובר בעוד כמה ימים ואז נוכללקבל החלטה ולהחליט".

חבר הכנסת יוסי שריד (מרצ) תבע מהרמטכ"ל חקירה צה"לית מדוקדקת בעניין טננבאום. לדברי שריד, יש לחקור "כיצד הנוכל עלה למעלה. מצד אחד, תובעים רגישות עילאית לעיתים מופרזת לביטחון שדה, ומצד שני ההפקרות חוגגת וכל זב ומצורע מתוודע לסודות הביטחון הכי כמוסים של המדינה".

"עליכם לחקור את עצמכם, להמציא לוועדה את ממצאי החקירה. הנחת העבודה של צה"ל חייבת להיות שטננבאום אכן מסר מידע רגיש לחיזבאללה. ייתכן שמעולם לא יתברר סופית מה נמסר ומה לא ולכן הזהירות מחייבת להניח שהמידע אכן נמסר", הוסיף שריד.

ח"כ בנימין בן-אליעזר קרא בנחישות לחקור ולנהוג בטננבאום על-פי חוק. "צריך לעשות חושבין ולראות היכן טעינו. בעבר הציגו לנו תמונות קשות ודוחות רפואיים כיצד הוא נראה ועל מצבו הקשה. העיקר בעיני הוא מה מידת הנזק שטננבאום גרם למדינה, האם האיש ידע ופתח את הפה. יש למצות עימו את הדין עד תום כולל מאסר בבית סוהר".

במהלך הדיון הדגיש הרמטכ"ל כי לצה"ל לא התקבל מידע לפיו טננבאום מעורב בפלילים. ליתר דברי הרמטכ"ל בנושא, ראו בהמשך.

טננבאום ייבדק היום בפוליגרף

האם הגרסה שמסר אלחנן טננבאום לחוקריו נכונה? זו שאלת מיליון הדולר בפרשת חטיפתו של איש העסקים הישראלי מדובאי ללבנון, לה מקווים (יום ג', 2.3.04) החוקרים לקבל תשובה - גם אם בערבון מוגבל - ממכונת האמת (פוליגרף), בה ייבדק היום הקצין הבכיר במיל', שהוחזר משבי החיזבאללה.

טננבאום מוחזק עדיין במתקן המעצר 'נעורים' של המשטרה סמוך לנתניה. הבדיקה תיערך במסגרת עסקת הטיעון השנויה במחלוקת שנחתמה עימו, לפיה יציאתו מהארץ נבעה ממניעים פליליים ולא ביטחוניים. בין היתר, יבדקו החוקרים אם ידע טננבאום כי הוא עומד להיפגש עם אנשי החיזבאללה. אם יימצא כי שיקר - יועמד טננבאום לדין, והעסקה תבוטל.

מוקדם יותר, הודיעו פרקליטיו של אלחנן טננבאום - עורכי הדין אלי זהר ורועי בלכר, כי יתפטרו מתפקידם, אם יתברר שטננבאום בגד במדינת ישראל. עו"ד זהר אמר עוד, כי אם טננבאום ישקר להם שוב - הוא יתפטר מתפקידו. זהר התייחס לגירסתו הקודמת של טננבאום - אותה מסר גם לפרקליטיו, לפיה יצא ללבנון כדי לחפש מידע לגבי גורלו של רון ארד.

ד"ר ניצן יניב, מרצה באוניברסיטת דרבי ומומחה-מדריך בשיטת הביופידבק, טוען כי השימוש שעושים חוקרי המשטרה בבדיקת הפוליגרף נועד ל"כיסוי עצמי". לדבריו, בחקירתו של אלחנן טננבאום, כל שלב חקירה מאומת על-ידי בדיקת פוליגרף. כלומר, הפוליגרף שודרג במקרה הזה ממעמד של בדיקה שנותנת למשטרה אימות עקיף לממצאים אחרים, למעמד של שופט.

ואולם, טוען ד"ר יניב, בדיקת פוליגרף סובלת מבעיות רבות שגורמות לכך שבמשפט הפלילי בישראל בדיקה בו אינה מקובלת כראייה. יתר על כן; אותם החיישנים שמשמשים בפוליגרף, משמשים מזה שנים למטרות הפוכות: אימון להקניית יכולת לעמוד במבחנים מלחיצים עם פחות התרגשות. הניסיון בטיפול בשיטה זו, הנקראת 'ביופידבק', מלמד שניתן להכין אדם למצבים כאלו. המוכנות הזו, היא בין הגורמים שמוערכים בהצלחת הטיפול הקליני באמצעותם. אימון כזה יכול להסביר כיצד בדרנים המופיעים לעיתים בתוכניות טלוויזיה מצליחים לרמות את מכשיר הפוליגרף.

ועדת החוץ והביטחון שוקלת להקים ועדת חקירה

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, חבר הכנסת ד"ר יובל שטייניץ, אמר בתגובה לדרישה של כמה מחברי הוועדה - המבקשים להקים במסגרת ועדת המשנה לשירותים החשאיים, ועדת חקירה לבדיקת פרשת טננבאום, כי הוא אינו פוסל את ההצעה על הסף, אולם יש להיזהר מלהסיק מסקנות בשלב מוקדם יחסית של החקירה.

חבר ועדת המשנה לשירותים החשאיים, ח"כ אהוד יתום (ליכוד), קרא להקים את ועדת החקירה כבר כעת, ואמר כי אם לא ישתכנע מהמידע שיעבירו גורמי הביטחון, הרי שוועדת המשנה תיאלץ לחקור את כל התנהלות הפרשה. גם חברי הכנסת חיים רמון (עבודה) ואילן ליבוביץ' (שינוי) מצדדים בעמדתו של יתום.

הרמטכ"ל: צה"ל משנה נהלי האבחון
הביטחוני גם לקצינים במילואים

הרמטכ"ל, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, אמר הבוקר בסקירה הבוקר במהלך תרגיל בדרום הארץ, כי כמסקנה ראשונית מהבדיקה הפנימית שערך הצבא בעקבות פרשת טננבאום, שינה צה"ל את נהלי האיבחון הביטחוני לקצינים בסדיר ובמילואים בעקבות פרשת טננבאום, וכיום כל קצין בצה"ל, הנחשף לסודות רגישים ולמערכות אמל"ח חדישות - עובר בדיקות פוליגרף. יעלון העריך, כי צה"ל מבצע כיום בדיקות פוליגרף בהיקף של פי 4 מאשר בעבר.

מאחר וקצינים בסדיר עוברים בלאו הכי תחקיר ביטחוני כל תקופה מסויימת, ההופכת תדירה יותר ויותר ככל שהם עולים בסולם הדרגות ו/או נחשפים לחומרים רגישים, הרי שעיקר השינוי נערך ביחס לקצינים במילואים, שבנוגע אליהם הפיקוח כמעט ואינו קיים, ואת הפרצה הזו ניצל טננבאום בצורה שהוגדרה על-ידי קצין בכיר במיל' כ"צינית ובוגדנית".

הקצין אמר, כי על-אף שטננבאום הסתבך במשך תקופה ארוכה בפרשות שונות, נקלע למצוקה כלכלית ולחובות בעקבות הימורים וניהל עסקים עם אנשים מפוקפקים, הוא נפל ל"חור" שנוצר בין טיפול מחלקת ביטחון שדה בצה"ל והשב"כ, וכך נוצר מצב שגורמי המודיעין והביטחון בישראל לא היו מודעים לעובדות אלה.

צו איסור הפרסום הוסר חלקית

סגנית נשיא בית משפט השלום בפתח תקוה, השופטת נוגה אוהד, הסירה אמש (ב') באופן חלקי את צו איסור הפרסום שהוטל על פרשת אלחנן טננבאום. השופטת אוהד אישרה לפרסום את נסיבות יציאתו של טננבאום מהארץ ואת נסיבות הגעתו ללבנון, אך הותירה על כנו את צו איסור הפרסום, ככל שהוא נוגע לשהייתו של טננבאום בשבי החיזבאללה.

בהחלטתה, כתבה השופטת כי "חלק מתוכני החקירה קרוב לוודאי שייחשף, וחלק אחר קרוב לוודאי שלא ניתן יהיה לפרסמו עוד שנים ארוכות". השופטת אוהד אף מתחה ביקורת נוקבת על אמצעי התקשורת, על ש"נגסו" בצו איסור הפרסום שהיה תלוי ועומד. בהחלטתה פונה השופטת לגורמי אכיפת החוק, כדי שיפעלו למיצוי הדין עם כלי התקשורת שהפרו את צו איסור הפרסום.

על-פי המידע שהותר לפרסום, טננבאום הגיע בטיסה מבריסל שבבלגיה לדובאי, לשם ביצוע עסקת סמים. בדובאי הוא נחטף, סומם, הורדם והועבר ללבנון בתוך ארון מתים. בלבנון הובל ישירות לידי אנשי החיזבאללה.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-41462-00.html?tag=2-48-09


halemo
כתבתי כבר פעמיים דברים שהגיעו אליי, לפני שזה פורסם בעיתון.
כאן כתבתי על מה שהפרסם בעיתון כמה ימים אחרי,
על כך שאלחנן כביכול סחר בסמים
http://halemo.net/edoar/0026/0002.html

וכאן כתבתי על כך שאלחנן טננבאום הוא סוכן מוסד
שנשלח ברשות ובסמכות לאירופה
http://halemo.net/info/views/0006.html




http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   09:25   03.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  230. ''מעריב'': חותנו של טננבוים היה שותף לעסקי שרון !!  
בתגובה להודעה מספר 227
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.04 בשעה 09:51 בברכה, פילוביץ שחף
 
yoske
חבר מתאריך 25.11.03
534 הודעות 04:32 03.03.04

''מעריב'' חושף: חותנו של טננבוים היה שותף לעסקי שרון

"מעריב": חותנו של טננבוים היה שותף לעסקי שרון
העיתון "מעריב" מדווח כי חותנו של טננבוים היה שותף לעסקי משפחת שרון ואף לימד את ראש הממשלה את עבודת החקלאות.

על פי הדיווח, שרון בחר לא לגלות את טיב קשרי המשפחות, ולא חשף אותם בפני הממשלה, ראשי מערכת והציבור.

מלשכת ראש הממשלה נמסר לעיתון "מעריב" כי שרון לא היה מודע לקשר בזמן הדיונים על ביצוע עסקת החילופים עם חיזבאללה
http://www.nfc.co.il/fader/showOne.asp?id=17545

מכירים מזמן

"אריק הוא שותף של החותן שלי, הדלת שלו תמיד פתוחה בפני המשפחה" * כך נהג אלחנן טננבוים להתגאות בפני מכריו *הוא ידע על מה הוא מדבר *אביה של אסתר טננבוים, אשתו של אלחנן, היה שותפה של משפחת שרון בעסקי החקלאות, האיש שלימד את אריאל שרון לגדל אבטיחים,מלונים וכותנה *אז איך זה שראש הממשלה לא טרח לספר אפילו פרט אחד מכל זה, כששיכנע מדינה שלמה לשחרר 400 מחבלים תמורת מבריח סמים? * שרון: "לא ידעתי על הקשר בעת העיסקה"קלמן

ליבסקינד, בן כספית ועמיר רפפורט


כבר שבועות ארוכים מנסים אזרחי ישראל להבין מדוע התאמץ כל כך אריאל שרון לשחרר מהשבי את אלחנן טננבוים. מדוע הסכים לשחרר מאות מחבלים תמורת סוחר סמים. מדוע עבר שר אחרי שר בניסיון להשיג רוב בממשלה לאישור העיסקה. מדוע ביקש מחוקרי השב"כ "להיות עדינים עם טננבוים". כעת מתברר שמבחינת ראש הממשלה, אלחנן טננבוים לא היה "סתם" אזרח. אביה של אשתו היה שותפם לעסקים של משפחת שרון, האיש שלימד את אריאל שרון את רזי החקלאות וניהל את שיווק התוצרת החקלאית של חוות שקמים.
האם ההיכרות האישית השפיעה על ראש הממשלה כשנדרש להחליט על המחיר הכבד כל כך של עיסקת השבויים? קשה לומר. אך דבר אחד בטוח: שרון בחר שלא לגלות את טיב קשרי משפחתו עם משפחתו של טננבוים ולא חשף אותם בפני שרי הממשלה, ראשי מערכת הביטחון והציבור כולו.
לאורך שנות פעילותו הרבות, ניסה אלחנן טננבוים לשכנע אנשי עסקים רבים להשקיע בפרויקטים שלו. כשנתקל בקשיים, נהג לספר ש"אריק שרון הוא שותף של חתני, והדלת שלו תמיד פתוחה בפני המשפחה". טננבוים ידע על מה הוא מדבר. הכל התחיל בשנת71', כשלילי שרון החליטה שכשאריק בעלה ישתחרר מהצבא, אסור שימצא את עצמו חסר מעש. היא שיכנעה את אריק לרכוש חווה רחבת היקף, ולהפוך לחקלאי. וכך היה. שרון חכר את חוות שקמים, אחת החוות הגדולות במדינה, המשתרעת על פני שטח של כ-4,000 דונם . לזוג שרון לא היה מושג בחקלאות. השניים התמצאו בגידול סוסים, אך לא הרבה מעבר לכך. לכן החליט שרון להשאיר את המנהלים הישנים של החווה, שלישיית חקלאים מוכשרת שניהלה את המקום עבור הבעלים הקודמים. השלושה היו שמעון כהן והאחים משה ויעקב פרנסיס. הם עברו לעבוד תחת שרון, ולימדו אותו איך לגדל מלונים, אבטיחים וכותנה. השותפות והחברות ביניהם נמשכו שנים ארוכות. כהן הוא לא אחר מאשר אביה של אסתר טננבוים, אשתו בנפרד של אלחנן, אמם של אורי וקרן טננבוים.

שותפים בחברה
כאשר ניצח הליכוד בבחירות77' ושרון מונה לשר החקלאות, קמה סערה ציבורית סביב ניגוד העניינים הנובע מבעלותו של שרון על החווה, במקביל לתפקידו הציבורי. בפברואר78' מצא שרון פיתרון: להסתייע בחברה אחרת, בשם "שקמים ניהול ועיבוד בע"מ", שמטרתה הוגדרה כ"ניהול חוות חקלאיות". בעלי המניות בחברה היו שמעון כהן, האחים פרנסיס, חנוך מיודבניק, ולילי שרון. בשל טעות דפוס במסמכי רשם החברות נשמטה הש' משם משפחתה של שרון, והוא נכתב כ"לילית רון" (לילית הוא שמה המקורי של לילי). לילי גם מונתה כמנהלת החברה, והיא רשומה כך עד היום במסמכי רשם החברות. החברה עצמה רשומה עד עצם היום הזה כחברה פעילה. שמעון כהן, אביה של אסתר טננבוים, הוא היום בן 89. הוא מתגורר בתל-אביב, ויחד עם שותפים נוספים הוא מחזיק בבעלות על שתי חברות בתחום החקלאות. בראיון למעריב (ראו במסגרת נפרדת) הוא מספר על קשריו עם ראש הממשלה.
בשנת89' העביר שרון את השליטה בחוות שקמים לידי ילדיו גלעד ועמרי, וכיום משמש גלעד כמנהל החווה בפועל. עם זאת, תושבי הסביבה מעידים כי ראש הממשלה עצמו התערב כמעט בכל פרט. שי חרמש, ראש מועצת שער-הנגב שבתחומה נמצאת החווה, אמר בראיון לעיתון כל העיר בשנת 2002, כי "שרון מעורב אישית בכל מה שקורה בחווה הזאת. לא מזיזים כאן עץ ולא פורשים צינור השקיה בלי להתייעץ איתו קודם".

יחס אוהד
בחודשים הראשונים שאחרי חטיפתו של אלחנן טננבוים באוקטובר 2000, היו בני משפחתו מלאי תסכול כלפי ראש הממשלה באותה תקופה, אהוד ברק. בני המשפחה סברו שברק מזניח את הטיפול בהחזרת השבויים. כמה חודשים אחר כך, כשאריאל שרון נבחר לראשות הממשלה, השתנתה התמונה מן הקצה אל הקצה. מינויו של שרון פתח בפני המשפחה את לשכת ראש הממשלה. על פי ספירה שהם עצמם עשו, הוזמנו בני משפחת טננבוים לשמונה מפגשים לפחות עם ראש הממשלה, הרבה יותר מאשר בני משפחות של חיילים נעדרים, וזאת על אף שטננבוים היה אזרח בעת שנחטף ולא יצא לחו"ל במשימה רשמית של המדינה. בני משפחתו של החייל הנעדר גיא חבר, לשם השוואה, הוזמנו ללשכת שרון פעם אחת בלבד, ופגישתם איתו היתה מבחינתם קורקטית וקרה. בני משפחת טננבוים, לעומת זאת, דיווחו תמיד על יחס חם ואוהד שהפגין כלפיהם ראש הממשלה. ליחס חם כל כך לא זכו, על פי הרגשתם, גם בני משפחותיהם של שלושת החיילים החטופים עומר סועאד, בני אברהם ועדי אביטן, שגופותיהם הוחזרו לישראל במסגרת אותה עסקה עם טננבוים (הם מספרים על 5-4 פגישות עם ראש הממשלה מאז החטיפה).

מענק לאסתר
כמה חודשים אחרי חטיפתו של אלחנן טננבוים ללבנון, פנתה אשתו אסתר למשרד הביטחון, בבקשה לתשלום תגמול שנתי של 80 אלף שקל. במשרד הביטחון לא ידעו כיצד להתייחס לתביעה, כיוון שהנחטף לא היה איש צבא, והביאו את הנושא לדיונים עם משרד החוץ ועם פרקליטות המדינה. לבסוף, בצעד שלא היה כדוגמתו, התקבלה החלטה לשלם לאסתר תשלום שנתי שהסתכם במשך שלוש השנים ב-240 אלף שקל, כאילו היא אסתר אשת נפגע פעולת טרור. אף אחד מהגורמים הביטחוניים שהיו מעורבים בהחלטה אינו יודע להסביר עד היום את ההחלטה. לדברי גורמים יודעי דבר אחרים , "לא ברור מי נתן את ההוראה לשלם את הכסף לאסתר. זו בהחלט היתה החלטה יוצאת דופן, שאף גורם ממשלתי אינו לוקח אחריות עליה ".
http://www.maariv.co.il/cache/ART660262.html

יו"ר ועדת חוץ וביטחון על הפרסום במעריב: אני סומך על רה"מ
יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכסנת אמר בתגובה על הפרסום במעריב, כי היתה לו מחלוקת על עסקת השבויים אולם, הוא סומך בעיניים עצומות על החלטת הממשלה לבצעה.

"היתה לי מחלוקת עם רה"מ כבר לפני תשעה חודשים לגבי העסקה. עשיתי חקירה וגיליתי מהן נסיבות הגעת טננבאום ללבנון... אני לא מכיר את הסיפור ומניח שהפרטים העובדתיים לפיהם הם נכונים. זה שבן אדם מכיר קרוב משפחה של מישהו לא אומר שכל השיקולים סובבים סביב זה. אין ספק ששרון פטריוט אמיתי אני משוכנע שבמחלוקת ביני לבינו הוויכוחים שהיו בינינו הם עניניים", אמר.
http://www.nfc.co.il/fader/showOne.asp?id=17554


אהוד יתום: לחקור את קשר שרון-טננבוים; לאף אחד אין מחילה

אריק בנדר
אהוד יתום, חבר הועדת המשנה לשירותים החשאיים, אמר הבוקר בעקבות חשיפת הקשר בין שרון לטננבוים: ''זה רק מחזק את דרישתי שוועדת המשנה לשירותים החשאיים תפעל כוועדת חקירה. הפרשה הזו מוזרה בעיניי ומריחה ריח לא טוב.

''אם נצטרך'', הדגיש טננבוים, ''נעביר את המידע שברשותנו לגורמים המתאימים. אין לאף אחד מחילה''.
http://www.maariv.co.il/channels/0/ART/660/373.html


יו"ר סיעת האיחוד הלאומי על פרסום מעריב: העסקה נראית היום יותר מטורפת מתמיד
http://www.nfc.co.il/fader/showOne.asp?id=17562


ח''כ פינקלשטיין יוזמת דיון בוועדה לביקורת המדינה

בעקבות פרסום מעריב: ח"כ פינקלשטיין יוזמת דיון בוועדה לביקורת המדינה בהשתתפות שרון
http://www.nfc.co.il/fader/showOne.asp?id=17565


לשכת שרון על הפרסום במעריב: רה"מ לא ידע שאביה של רעיית טננבאום הועסק בחווה

מלשכת ראש הממשלה אריאל שרון נמסר על הפרסום במעריב, כי ראש הממשלה לא ידע שלפני 29 שנה ששמעון כהן, אביה של אשתו של אלחנן טננבאום עבד בחווה.

"את העסקה להחזרת שלוש גופות חיילי צה"ל ואזרח חטוף נוסף הבאנו לישיבת הממשלה ולבסוף הממשלה אישרה את העסקה. כל הנסיונות להכפיש את העסקה לא ישנו את העובדה... היו הרבה מאד דיונים יתכן שהיה כשל מודיעיני בנושא טננבאום אך רחוקה הדרך לומר שראש הממשלה קבע על כך", נמסר.
http://www.nfc.co.il/fader/showOne.asp?id=17551

_
חזור חזרה לדף הקודם
כתובת פורום: https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi
שם פורום: סקופים, חדשות ופרשנות.
מספר נושא: 7181
#0,פילוביץ,כאן ועכשיו אני אומר'' הדהמת אותי!!!''
נכתב על-ידי tztc בתאריך 03.03.04 בשעה 06:51
קישור שמור ככקובץ
https://rotter.net/User_files/forum/gil/40458aa670d1bb4c.html

פ"ש ידידי,כידוע רומן ארוך לנו,בעיקר בהתכתבויות בת.ד האישי.
מודה,לא אחת העלת חיוך בפני,כאשר בתגובותיך הלא ממש מסודרות ולא הכי לוגיות,קשרת הכל בהכל.קראת לזה שלטון הטרור האוליגרכי.
כשכתבת לי בזמנו שמשפחת שרון קשורה במשפחת טננבאום,לא הייתי בטוח אם אתה על אסיד או קוק.
החשיפה היום במעריב,של קלמן ליבסקינד,בהקשר לקומבינה הלא מתקבלת על הדעת,לימדה אותי שצדקת,ידידי!!!!
כנראה שאני נמצא על "סמים" שהאוליגרכיה מפמפמת אותי ולא אתה!!
ביום שבו האבסורד והגועל נפש שוברים שיאים,אני מוריד את הכובע ואומר בפה מלא.
שיחקת אותה!!!!
ניצן זה אינו סקופ אך זה פירגון אמיתי לחבר בפורום שראוי ורבים כן יראו אותו.

----
#1,יכנראה ששטרית לא יהיה עוד זמן רב השר השני באוצר,
נכתב על-ידי דקטרין בתאריך 03.03.04 בשעה 07:06
בתגובה להודעה #0

הוא יהיה השר היחיד, השר הראשון צריך להתחיל לארוז,
ולחזור למשרד ששרון עומד לפנות.

----
#2,יבוקר טוב אליהו!
נכתב על-ידי adair777 בתאריך 03.03.04 בשעה 07:12
בתגובה להודעה #0

על פילוביץ צחקו ולעגו לא פעם ולא פעמיים כאן.אבל מי שקצת יודע-מבין שהוא לא סתם מקשקש...

----
#3,יגם אני בדיוק קראתי את החשיפה ומזועזעת (ל''ת)
נכתב על-ידי הדסי בתאריך 03.03.04 בשעה 07:13
בתגובה להודעה #0

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.04 בשעה 08:15 בברכה, הדסי


----
#4,יכל הכבוד פ''ש!!! חשיפה מדהימה!! זעקנו פה כל היום ששרון המושחת=טננבאום
נכתב על-ידי dovi770 בתאריך 03.03.04 בשעה 07:16
בתגובה להודעה #0


----
#5,יפ''ש תמיד ללא מורא כל הכבוד
נכתב על-ידי צחצח בתאריך 03.03.04 בשעה 07:29
בתגובה להודעה #0


----
#6,יפילוביץ מכיר את מה שרבים לא קולטים
נכתב על-ידי Yac בתאריך 03.03.04 בשעה 07:32
בתגובה להודעה #0

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.04 בשעה 07:42 בברכה, Yac

כשאחז הרקב בישראל בעבר הרחוק, רבים עלו על הגל המסריח כדי ל"עשות כסף".
והרקב, כדרכו, התפשט והשתלט על כל רשויות השלטון, וגם ברחוב הישראלי.
כיום ישראל היא מדינה אחוזת רקבון, כשרוב הציבור לא מבין את גודל האסון
ושר שירי הלל למערכת המשפט הכי טובה בעולם כולו, שכבר לא מצליחה, למרות
יושרה הרב, נקיון כפיה המוחלט ומקצועיותה כי רבה, להשתלט על המתרחש
בישראל, ועל התעללות הנוכלים בכל כך הרבה אזרחים תמימים, תחת עינם
המנמנמת של שופטים דגולים.

מדינה שהרקב אחז בה בקנה מידה כזה, תתקשה להגן על עצמה, לא רק מפני לבנון,
אלא שגם צבא לוקסנבורג, יוכל לכבוש מדינה אחוזת רקב, ששרה שירי הלל
למערכת משפט שלא רק לא עושה דבר, אלא שרבים מרגישים שהיא הצטרפה
למגמת האדישות והאי איכפתיות.

נכתב ברוח הספר, ימי פומפיי האחרונים, אלא שלא מדובר הפעם בפומפיי.

למה לא מתעניין אף אחד מאדישי בית המחוקקים הכנעני, בהמוני האזרחים
הנרדפים על ידי 120000 צווי מעצר של שופט אוטומתי אדיש, כשרובם
הם קרבנות נוכלים.

ולזה יענו קוראים "כנסת"...

מישהו מתפלא על תופעת הסרבנות ?
על הקרע בין דיירי המדינה הכנענית ?

נופתע מהאסונות הצפויים ? (כהרגלנו, נופתע).

מישהו חושב שהשייך יאסין הגזים כשקבע שישראל תתפורר עד 2007 ?

אני מקווה שגם התמימים לא מאמינים שהרקבון החל רק בעשור האחרון,
כשישראל הפכה למעצמה המשפטית הגדולה בעולם כולו.


----
#7,ירקב לא אוחז במדינה, הוא אוחז באנשים מסוימים,
נכתב על-ידי דקטרין בתאריך 03.03.04 בשעה 07:37
בתגובה להודעה #6

אסור לעשות הכללות, צריך להצביע באצבע על המושחתים,
גם אם הם מוצאים חן בעיניך.

----
#8,יאכן, נדהמתי גם אני.
נכתב על-ידי hamta בתאריך 03.03.04 בשעה 07:43
בתגובה להודעה #0

בהמשך להודעה שלך, שאלה נוספת היא, מתי יגלו עוד עובדות על רצח רבין, ואז נוכל באמת לנקות את האורוות ולזרוק קצת מהחארה לעזאזל.
"טננבוים כמשל" מאת משה פייגלין
http://www.zionet.co.il/manhigut/he/view_article_manhigut.php3?article_id=510

שמאלנות היא מצב נפשי, לא מצב של חוסר ידע. > http://www.readme.biz


----
#9,ימשהו על נקיון אורוות
נכתב על-ידי Yac בתאריך 03.03.04 בשעה 08:02
בתגובה להודעה #8

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.04 בשעה 08:14 בברכה, Yac

סופר מסויים כתב פעם, שככל שרבה הטינופת, קשה וממושכת עבודת הנקיון.
אבל יש גם BREAK EVEN POINT שמעבר אליה, אין טעם או אי אפשר לנקות.
לדעתי, אנחנו קרובים לנקודה הזו, אם לא עברנו אותה.

אם היה יותר שכל לערבים, היו מניחים לנו להרוס את ישראל בכוחות עצמנו.

חשוב להבין, שתרבויות קדומות, העלו את הצדק והמשפט לדרגת קדושה,
כי למדו שללא משפט מקצועי, הוגן ובנוי לשרת את החלש, וללא השתת
ההתנהלות על צדק והגינות, עמים ניכחדים ומדינות מתפוררות.

דווקא עם הרוח, עם הספר, החכם בעמים, לא למד את הכלל הפשוט הזה.

עם ישראל גם לא מבין, מדוע גדולי המנהיגים וגדולי אנשי הדת בימים
קדומים, נלחמו בכל כוחם בשחיתות ובאזלת היד של חלק מהשופטים, שהיו
אז בחלקם מושחתים ובחלקם מטומטמים, לפני 3000 שנה.
רק מעטים, אכן היו ראויים להקרא "שופטים".

שימְעוּ דְבַר אדוני קְצִינֵי סְדֹם
הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה:
לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם ?
שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי:
כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי ?:
לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה:
חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשׂא:
וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ:
רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ:
לִמְדוּ הֵיטֵיב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה:
----





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:52   03.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  231. ח''כ רן כהן ממ.ר.צ דורש ועדת חקירה ממלכתית........  
בתגובה להודעה מספר 227
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.04 בשעה 11:15 בברכה, פילוביץ שחף
 
לחקירת כל פרשת טננבויום על כל ספיחיה !!

מקור רשת ב' - חדשות 10:30.

@ להזכירכם את דרישתינו לראשונה כאן בפורם להקמת ועדת חקירה בכלל
ומי שיעמוד בראשה בפרט....

@ לסיכום...:-
יש להקים ועדת חקירה ממלכתית ציבורית במתווה "ועדת זורע" אבל הפעם יש לדאוג שלא יכהן חבר ועדה = גייס חמישי בנוסח יוסי גינוסר, אני הייתי ממליץ על אלוף יעקב עמידרור שיעמוד בראש ועדת החקירה !!
האמת חייבת להחשף לקרני השמש, אסור לחשוף סודות מדינה אבל חובה עלינו לחשוף סודות אפלים של פוליטיקאים, נבחרי ציבור, אנשי שרות ואנשי צבא.

מה היה לנו עד עכשיו..........................

כמו כן את קריאתו של...:-
ח''כ איוב קרא קורא להקים ועדת חקירה למחיר הדמים ששולם..





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:40   27.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  219. מה הקשר בין העילמותו של שי אייזנברג-לבין פרשת טננבוים??  
בתגובה להודעה מספר 204
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 27.02.04 בשעה 16:58 בברכה, פילוביץ שחף
 
יאניס
חבר מתאריך 15.11.02
350 הודעות 16:12 27.02.04

עוד פרשה נוסח טננבוים ???



דאגה חמורה בישראל נוכח העילמותו של קבלן שביצע פרוייקטים במתקני ביטחון סודיים ביותר, לרבות הכור האטומי בדימונה:
איש העסקים שי אייזנברג הבעלים של חברת הנדסה גדולה עזב את הארץ, כנראה על רקע חובות כספיים: בית המשפט הוציא צו הקפאת הליכים מיידי ומינה מנהל בפועל.

דאגה חמורה בקרב כוחות הביטחון הישראליים על רקע היעלמותו המסתורית של איש העסקים שי אייזנברג, בן 42, שעזב את הארץ וניתק
קשר עם משפחתו ומקורביו.


אייזנברג הוא הבעלים היחיד של חברה קבלנית גדולה בשם "אקורד-הנדסה" וחברת הבת שלה, "ירדן הנדסת חשמל". החברה מעסיקה יותר מ-150 עובדים בתחומים רגישים ביותר.

מתברר כי החברות זכו במכרזים לביצוע עבודות במתקנים סודיים ביותר , לרבות הכור האטומי בדימונה. העבודות בוצעו במשך תקופה ממושכת.

פרשת ההיעלמות נחשפת בעקבות צו הקפאת הליכים שהשיג בנק הפועלים כנגד החברות של שי אייזנברג, על רקע חובות גדולים שבהם שקעו החברות שלו. לבנק הפועלים חייב אייזנברג, שהועסק בעבר כמנהל פרוייקטים בקבוצת דנקנר, סכום של 21 מיליון שקלים.

בבית המשפט טען בנק הפועלים כי עם היעלמותו של אייזנברג נשמטו מושכות הניהול של החברות. לטענת הבנק, חובות החברות כלפיו בלבד מסתכמים בכ-21 מיליון שקל. על-פי הערכה, לחברות חובות נוספים לספקים בהיקף של מיליוני שקלים נוספים. כמו כן, חלק מעובדי החברה לא קיבלו את שכרם. השופטת אלשייך הוציאה צו הקפאת הליכים לחברות עד ה-29 במארס ומינתה את עו"ד אילן שביט כמנהל מיוחד של החברות.

בית המשפט הסכים למנות מיידית מנהל ולהוציא צו הקפאת הליכים כייוון שמדובר בחברות קבלניות העוסקות בביצוע פרויקטים בעלי סיווג ביטחוני גבוה במיוחד עבור לקוחות מוסדיים כמו משרד הביטחון, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. בין רשימת הפרויקטים שביצעו החברות - פרויקט בקריה למחקר גרעיני בדימונה. בבית המשפט נחשף כי החברות של אייזנברג החברות מעורבות כיום בפועל ביותר מ-30 פרויקטים במערכות סודיות ביותר.

התעלומה בדבר מקום הימצאו של אייזנברג גדולה, והחשש מקנן נוכח המידע הסודי ביותר המצוי בידו.

(עניין מרכזי)
http://www.news-israel.net/


@ תגובתי...:-

כמו שאמרתי המפתח לפרשה אצל ליאור חורב = המלמ''ב = פרס !!


שלום חבר....


יחיאל חורב. פירסום ראשון צילום: מתוך תכנית ה "BBC"


הכור בדימונה צילום רויטרס

176. ''השב''כ מאיים על חולי סרטן שעבדו בדימונה''
https://rotter.net/forum/gil/5315.shtml#176



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   18:47   17.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. היועמ''ש לממשלה רובינשטיין, חוטא ומחטיא !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

רובינשטיין כתב ספר, וזה הוצא לאור באמצעות ההוצאה
לאור של משרד הביטחון; רובינשטיין, הצדקן הגדול,
ניצל לרעה את משרתו כאשר השתמש במתמחה - דורית יפרח,
כדי שתסייע בהפקת הספר; הצדיק הגדול מצ'אלח א-דין לא
שילם אגורה מכיסו; שחיתות בצמרת, כרגיל.




קיבל שירותים, בלי לשלם מכיסו - שחיתות כבר אמרנו?

הספר של רובינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, התכבד באחרונה
בהוצאתו לאור של ספרו: "נתיבי ממשל ומשפט", בהוצאה לאור
של משרד הביטחון. בפברואר השנה הסתיימה מלאכת הכתיבה של
הספר, המחזיק יותר מ-500 עמודים.

@ המשך כתבת החשיפה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-3753-00.html?tag=17-14-12&au=True

להלן: הספר-נתיבי ממשל ומשפט !!



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   07:01   18.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. פתח דבר-הקדמה לספר הנ''ל......................  
בתגובה להודעה מספר 2
 



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   07:25   18.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. תוכן העניינים של הספר הנ''ל...................  
בתגובה להודעה מספר 3
 



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:33   18.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. מכל מלמדי השכלתי: ''ספר שמגר''...............  
בתגובה להודעה מספר 2
 

בתאריך 7.3.2003 נערך טקס חגיגי בבית משפט העליון
לרגל הוצאתו של "ספר שמגר" שהוקדש לנשיא
בית המשפט העליון מאיר שמגר.

הספר, חמישה כרכים עוסק בסיפור חייו של שמגר,
כתביו ומאמרים שכתבו עליו בכירי המשפטנים בישראל.
הספר הוכן על ידי בית משפט העליון,
ההוצאה לאור
של לשכת עו"ד וכתב העת "משפט" של בית הספר למשפטים
במסלול האקדמי של המכללה למינהל."

@ השאלה הנישאלת...:-
"האם נשיא בית משפט העליון ישב, עמד, שכב ובעצמו הכין
את כל הנאמר לעיל וערך את הספר-חמישה כרכים....לבדו ??



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:05   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. סקופ: הוגשה תלונה במטרה נ' היועמ''ש לממשלה!!  
בתגובה להודעה מספר 2
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 16.11.03 בשעה 09:33 בברכה, פילוביץ שחף
 
תלונה חדשה במשטרה נגד היועץ המישפטי למשטרה על ניגוד
אינטרסים קשה . בנוגע לפירסום הספר האישי של רובינשטיין
וההוצאה לאור ......פרטים והמשך עידכון בהמשך

"נתיבי ממשל ומשפט"

@ להזכירכם/ן: את החשיפה של הספר שכתב היועמ"ש לממשלה...:-
רובינשטיין כתב ספר, וזה הוצא לאור באמצעות ההוצאה
לאור של משרד הביטחון; רובינשטיין, הצדקן הגדול,
ניצל לרעה את משרתו כאשר השתמש במתמחה - דורית יפרח,
כדי שתסייע בהפקת הספר; הצדיק הגדול מצ'אלח א-דין לא
שילם אגורה מכיסו; שחיתות בצמרת, כרגיל....

המשך הפרשה בקישור המצ"ב...:-
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=2&viewmode=


עדכון אחרון - 04:28 27/10/03
היועץ והחוקר

מה ימליץ צוות המפכ"ל בעניין מזרחי
מאת: אמיר אורן



אהרונישקי. אפוד-מגן לפקודיו

קצין אגף החקירות במחוז המרכז, נצ"מ אבי מנצור, יתחיל הבוקר לעיין בתלונה שהוגשה למשטרת ישראל בשבוע שעבר, נגד היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. התלונה, שחתומה עליה המחברת חני זיו, עוסקת בקשרי רובינשטיין עם ההוצאה לאור של משרד הביטחון. זיו טוענת כי רובינשטיין,
שהתייצב לצד ההוצאה לאור בעת שזיו תבעה אותה, בלא לגלות כי הוא מצפה ממנה לטובת הנאה אישית, עבר לכאורה עבירות של הפרת אמונים וניגוד עניינים. במשטרה מתייחסים לתלונת זיו בכובד ראש. היא הועברה מתחנת
כפר סבא, שם הוגשה, למרחב השרון,
ואתמול העביר אותה מפקד המרחב, תנ"צ עמיחי שי, לקצין אגף החקירות )אח"ק( במחוז המרכז. המנחה המקצועי של מנצור הוא ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, והוא יתבקש להחליט מי יחקור את היועץ המשפטי.

זו התפנית הטרייה ביותר, אך בוודאי לא האחרונה, בהצגה המרתקת ביותר
בעיר, רובינשטיין נגד מזרחי. מעולם, ככל הזכור, לא נחקר יועץ משפטי
לממשלה כחשוד. אבל מנצור לא יהיה הקצין הבכיר היחיד במשטרה שיתחיל
היום לטפל בתיק מעניין.
המפכ"ל, שלמה אהרונישקי, הטיל את בדיקת דו"ח
רובינשטיין בעניין מזרחי על צוות של שלושה מקציני המטה הארצי - ראש
אגף משאבי אנוש, ניצב אבי טילר; היועצת המשפטית, תנ"צ ענת שפי; וראש
מחלקת המשמעת, נצ"מ רונית קמינסקי. הבדיקה עתידה להסתיים, לכל
המוקדם, במחצית השנייה של נובמבר, כי הצוות יקרא בהטעמה רבה הן את
דו"ח רובינשטיין, הן את הדו"ח הנגדי של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל,
והן את חומר הראיות שעליו ביקש היועץ אליקים רובינשטיין להשתית את קביעותיו. חומר זה מחזיק ארגזים רבים.

במשטרה מניחים כי בתום עבודתו ימליץ צוות שק"ט )שפי-קמינסקי-טילר(
לאהרונישקי על אחת משלוש חלופות מרכזיות: לטהר את מזרחי מכל רבב
ולציין את תפקודו לשבח, ברוח עמדות ארבל, סגניתה נאוה בן-אור
ופרקליטת מחוז המרכז יסכה לייבוביץ; לנזוף בו, או לצרף לתיקו האישי
הערה פיקודית, על פגמים בתחום אחריותו; להביא לסיום תפקידו כראש
אח"ק, ברוח רובינשטיין, ולהציע לו תפקיד בכיר אחר בדרגת ניצב, בניגוד
לרוח רובינשטיין, כמו נציג המשטרה בוושינגטון.

אהרונישקי יופתע מאוד אם ההמלצה שתימסר לו לא תדמה מאוד לחלופה
הראשונה. מזרחי יוכל אז לבחור היכן לנהל את המאבק על כבודו - בשימוע
אצל השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, או בבית הדין הגבוה לצדק.

מרגע שכהונתו הוארכה עד לסתיו ,2004 עשה אהרונישקי את תפקיד המפכ"ל
לאפוד המגן של השוטרים. הוא החל בכך בדיון על יישום דו"ח ועדת אור,
כאשר השתעשע ברעיון דומה לחנינת אנשי השב"כ בקו 300 )את הסוגיה בדקו
אז למענו מזרחי ושפי(. הפוליטיקאים ורובינשטיין פסלו את הרעיון, אבל
אהרונישקי קיבל את הנקודות שלו מהשוטרים.

עכשיו, בהעבירו אליו את ההחלטה על עתידו של מזרחי, העניק רובינשטיין
למפכ"ל הזדמנות נוספת להפגין נאמנות לפקודיו.

זו גם נקמתו המתוקה של אהרונישקי בשר הקודם לביטחון הפנים, עוזי
לנדאו, שהתעמת אתו. לנדאו רדף את מזרחי עוד לפני שרובינשטיין פנה
נגדו. ללנדאו היה חבר, מנהל רשות ממלכתית, שנקלע לפני שנים לחקירת
משטרה והתלונן באוזני ידידו על עינויי הנפש והלבנת הפנים בה. זה
סיפור נושן, שקדם להגעת מזרחי ליאחב"ל; הוא היה במסלול פיקודי,
במרחבים ובמכללת "נעורים", עד שאסף חפץ דחק בו להתגייס למשימה לאומית
של חקירת פשיעה מאורגנת ומתוחכמת. אבל מזרחי היה ראש אח"ק היחיד
שנמצא ללנדאו לנעוץ בו את שיניו, ולנדאו - הסבור בעקביות שהחוקרים
והפרקליטים מועלים בתפקידם בחפשם הפללה והרשעה ולא צדק ואמת - נטפל
אליו. תחילה רצה למנות שופט חוקר. אחר כך הציק לרובינשטיין בתזכורות
מדוע אינו מסיים את הבירור ושם קץ לכהונת מזרחי.

פשטני מדי לחשוב שלנדאו ורובינשטיין שואפים לרצות את ראש הממשלה אריאל
שרון, במגננה שלו נגד חקירות המשטרה. שניהם, השר והיועץ הנכסף לכס
השיפוט, קרובים יותר לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, מאשר לראש
הממשלה נוכחי. רובינשטיין לוחמני פחות מארבל במיצוי תיקי שרון, אך גם
הוא יתקשה לחמוק מההכרעות המסתמנות בתיקים.

חקירות שרון הושפעו לרעה ממלחמת רובינשטיין במזרחי, כמו גם מהחלטת
סגנו ויורשו של מזרחי ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות, תנ"צ משה
לוין, לפרוש אשתקד לגמלאות.

אף על פי כן, נרשמה בשבועות האחרונים התקדמות משמעותית בחקירת יחסי
שרון, עוד כשר התשתיות הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, עם הקבלן דוד
אפל. הממצאים שבידי המשטרה משקפים דפוס חריג של יחסי שרון-אפל, גם
לפני פרשת "האי היווני".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=354231&objNo=54253&returnParam=Y


16/11/2003

נצ"מ אבי מנצור חוקר את רובינשטיין

חקירת היועץ המשפטי לממשלה בעקבות הגשה של תלונה חני זיו נגד רובינשטיין.
כפי שפורסם בליכודניק ב30/10/03 מי גרם להפסדים ?

קצין אגף החקירות במחוז המרכז, נצ"מ אבי
מנצור, יתחיל הבוקר לעיין בתלונה שהוגשה
למשטרת ישראל בשבוע שעבר, נגד היועץ
המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין.
התלונה, שחתומה עליה המחברת חני זיו,
עוסקת בקשרי רובינשטיין עם ההוצאה לאור של
משרד הביטחון. זיו טוענת כי רובינשטיין,
שהתייצב לצד ההוצאה לאור בעת שזיו תבעה
אותה, בלא לגלות כי הוא מצפה ממנה לטובת
הנאה אישית, עבר לכאורה עבירות של הפרת
אמונים וניגוד עניינים. במשטרה מתייחסים
לתלונת זיו בכובד ראש. היא הועברה מתחנת
כפר סבא, שם הוגשה, למרחב השרון, ואתמול
העביר אותה מפקד המרחב, תנ"צ עמיחי שי,
לקצין אגף החקירות )אח"ק( במחוז המרכז.
המנחה המקצועי של מנצור הוא ראש אגף

החקירות, ניצב משה מזרחי, והוא יתבקש להחליט מי יחקור
את היועץ המשפטי.
קטע זה מובא מעיתון הארץ
ראה קישור מצורף...
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1075



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:50   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. חני זיו היא לוחמת נוקשה. מידע שהעבירה בשעתה  
בתגובה להודעה מספר 32
 

חדשות

עדכון אחרון - 06:41 26/10/03
היועץ והחוקר

המסר לחוקרים: אל תעשו גלים
מאת: אמיר אורן



אהרונישקי.שינה דעתו על מזרחי

פרקליטות המדינה, שמעליה היועץ המשפטי לממשלה, היא הזרוע הימנית של אכיפת החוק; משטרת ישראל - הזרוע השמאלית. בסוף השבוע שעבר לפתה הזרוע הימנית בידה חרב וקמה לגדוע את היד האחרת, אגף החקירות.

חוות הדעת של היועץ אליקים רובינשטיין, המסתייגת מאורחות הניהול והפיקוד של ראש אח"ק, ניצב משה מזרחי, עד כדי המלצה למפכ"ל המשטרה להפסקת כהונתו, היא המהלומה הקשה ביותר שהנחיתה המערכת החיסונית של
גופי אכיפת החוק על עצמה. חגיגה גדולה לעבריינים בכלל ולחשודי השחיתות הפוליטית בפרט. רובינשטיין הוכיח שוב שאין טעם לחפש מכנה משותף בינו לבין קודמיו הנחושים להילחם בשחיתות, ובמיוחד אהרן ברק, כיום נשיא בית המשפט העליון. אילו נאבק היועץ

ברק בקצין החקירות בנימין זיגל, במקום לטפל ללא משוא פנים בפרשיות
שנקשרו במיכאל צור, אשר ידלין, אברהם עופר ולבסוף גם לאה ויצחק רבין,
היתה הדמוקרטיה הישראלית מתפתחת בכיוון אחר, שלילי יותר.

אבל רובינשטיין, שטיפל בבכירים רבים בכפפות של משי, שמר את נוקשותו
דווקא למזרחי. הוא אמנם אינו מעז לתלות בו סרכות של טוהר מידות, או
של טובת הנאה אישית. מפריעה לו שיטת הפעולה של חוקרי המשטרה, בעיקר
בתחום האזנות הסתר. חוות הדעת המחזיקה כ-07 עמודים, שלדברי יודעי דבר
אין בהם תמיד קשר בין הכותרות לפסקאות, טרם התפרסמה במלואה, אך ניתן
לשער כי רובינשטיין סבור שהחוקרים חרגו מסמכותם, בין בציתות ובין
בתמלול. מזרחי, כממונה עליהם, אמור לשאת באחריות.

לדברי יוצאי הפרקליטות, הבסיס העובדתי לקביעתו של רובינשטיין קלוש עד
כדי גיחוך. ביחידות החקירה של המטה הארצי - היחידה לחקירות הונאה
)יאח"ה( והיחידה לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית )יאחב"ל, שמזרחי היה
מפקדה לפני תפקידו הנוכחי( - הצטברו הררי תמלילים מהאזנות סתר.
ההאזנות עצמן אושרו בצו שופט, לפי בקשות שעל מקצתן חתום רובינשטיין
עצמו, לפי בקשות של קצין בדרגת ניצב-משנה ומעלה ולעתים בהסכמת
רובינשטיין עצמו. כדי לסייע לקצינות ההערכה של המשטרה, שכרעו תחת
הנטל, התנדבו בכירי הפרקליטות, שליוו את תיקי החקירה, לבור את המוץ
מהתבן. מה שאומר רובינשטיין על מזרחי, היה ביכולתו לומר בדיוק באותה
מידה על עצמו ועל ממלאי תפקידים מרכזיים בפרקליטות המדינה. מי שהיה
סגן ראש אח"ק, תת-ניצב בדימוס עו"ד יעקב גרוסמן, ציין אמש כי
תימלול-יתר אינו עבירה, אלא לכל היותר עניין מנהלי.

לא במקרה יצאו נגד רובינשטיין שלוש הפרקליטות הבקיאות היטב בחומר -
עדנה ארבל, סגניתה נאוה בן-אור )הידועה בדרך כלל בספקנותה כלפי
המשטרה( ופרקליטת מחוז הדרום, יסכה ליבוביץ - ואיתן גם המפכ"ל שלמה
אהרונישקי, שבהיכנסו לתפקידו, ערב מינוי ראש אח"ק, חשש משיתוף הפעולה
עם מזרחי עד כדי סירוב למינויו. השר לביטחון הפנים, שלמה בן-עמי, עשה
אז שימוש נדיר בסמכותו כדי לכפות את המינוי. בשלוש השנים שחלפו, שנות
עבודתם המשותפת, השתנתה דעתו של אהרונישקי מן הקצה אל הקצה. דומה
שעתה מסכים המפכ"ל עם הדאגה שהביעו בחודשים האחרונים קצינים באח"ק,
מהשיתוק שגזר רובינשטיין על חקירות רגישות בעודו משתעשע במשחק "לחקור
את החוקר". לדברי שוטרים מזועזעים, סיכן החומר שתבע רובינשטיין לחשוף
לעיניים זרות אף את קודש-הקודשים של החקירות הפליליות - זהות מקורות
מודיעיניים ועדים נגד אישים בכירים. המסר ברור לכל, לחוקרים
ולנחקרים: שתוק ואל תעשה גלים.

ההחלטה בעניינו של מזרחי נתונה למפכ"ל ולשר לביטחון פנים - השר הוא
הרי מי שמינה )אף שמדובר בקודם-קודמו של השר הנוכחי( את ראש אח"ק.
מצבו של צחי הנגבי עדין. שניים מהשופטים בהרכב בית המשפט העליון שדחה
את העתירות נגד כהונתו, דורית בייניש ומישאל חשין, היו במיעוט
שהסתייג ממנו, מחשש לקושי אישי בטיפולו באח"ק, שבפני קציניו נחקר
בפרשת "דרך צלחה". עוד חשין ובייניש חוששים, ועניין אח"ק וראשו הוטל
על שולחנו של הנגבי; מכאן שדרך הפעולה המועדפת שלו צריכה להיות
סבילה, במחדל שכמוהו הצטרפות לדעת ארבל ואהרונישקי.

רובינשטיין שואף בכל מאודו ללבוש את גלימת השופט בעליון. תפקודו כיועץ
אינו משקף התאמה מובהקת לתנאי המכרז, גם אם לפניו התמנו לעתים
מועמדים שלא היו טובים ממנו. שניים מהמאפיינים שחסרונם מורגש אצלו הם
שיקול דעת ומזג שיפוטי. בהגיע לשולחנו עניינים שבהם היה מעורב אישית,
לא התנער מטיפול בהם. כך בתיק יוסי גינוסר, שם חש מרומה מפני שבתקופת
אהוד ברק אישר את הפעלת גינוסר לפי מצג שהתבדה, וכך בעניין מזרחי.

כך בערך הסתבך רובינשטיין בימים האחרונים בפרשה שמסקרן לראות כיצד
ייחלץ ממנה. ביום רביעי שעבר באה למשטרת כפר סבא והגישה תלונה נגדו
חני זיו, שספר שבכתיבתו השתתפה )"בני קשת"(, עמד בחמש השנים החולפות
במוקד סכסוך בינה לבין ההוצאה לאור של משרד הביטחון.

השופטת ד"ר דרורה פלפל פסקה לטובת זיו, והורתה למשרד הביטחון לשלם לה
מאות אלפי שקלים. השופטת דחתה תביעה נגדית של משרד הביטחון, לתשלום
רבבות שקלים, שכר עבודתו של עורך ההוצאה ישי קורדובה. מגעים לפשרה,
במרוצת המשפט, נדחו בהוראת רובינשטיין, ידידו של מי שהיה אחראי במשרד
הביטחון על ההוצאה, חיים ישראלי. לתדהמתה, גילתה זיו בשבוע שעבר
שבעוד רובינשטיין מנחה את הפרקליטות בתיק זה, הוא נעזר בקורדובה
לפרסום ספרו. זה ניגוד עניינים, טוענת זיו, המגיע לכאורה - גם לפי
פרשנות רובינשטיין לפסיקת ברק - לכדי עבירה של הפרת אמונים.

זיו היא לוחמת נוקשה. מידע שהעבירה בשעתה על ההטרדות המיניות של יצחק
מרדכי עיבה את התיק נגדו.
היא לא תרפה מרובינשטיין, הזקוק עתה לדימוי
צחור כדי לצלוח בשלום את הוועדה למינוי שופטים. אם רובינשטיין עקבי
בעמדתו כי ייקוב הדין את ההר, ניתן לצפות שעוד הבוקר, לפני השימוע
למזרחי, יודיע כי הוא משעה את עצמו ואת מועמדותו לעליון.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/353842.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:50   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. מי את הסופרת חני זיו....??  
בתגובה להודעה מספר 32
 

אלמנת צה"ל וגם אחות שכולה-צה"ל...


פרוטוקולים מקוונים
ההסברה הישראלית באינטרנט
12/02/2002 ח"כ מיכאל איתן 13:09
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/online/protocol.asp?tid=36

ח"כ מיכאל איתן 13:29
אני אבקש כעת מהיוזמה הפרטית קצת לדבר. אח"כ ניתן לנציגי הממשלה. אז בבקשה
חני זיו 13:32
שמי חני זיו ועיסוקי הוא כתיבת ספרים בנושא א"י כתבתי את הספר ואני מאד בתוך הסכסוך ישראלי פלסטיני. בתוך חיפוש באינטרנט של הצד הפלשיתנאי איך הוא עובר את המלחמה הגעתי לנושא האתרים הפלסטינים באינטרנט והאתרים האיסלאמים. הדו.קום. שקרס השאיר הרבה מקום ליוזמה והעולם האיסלמי פרץ פנימה ביוזמה רבה מאד. כשראינו את הבעיה התכנסנו לעמותת "על ישראל". יו"ר העמותה הוא פרופ' גלבר מאוניברסיטת חיפה, המנכ"ל שלה זה דודו צור, ת"ת אלוף מילואים, עד לא מכבר קצין מודיעין ראשי. סגן היו"ר זה תמיר, קצין מודיעין ראשי. יעל חורש, חוקרת ודוקטורנטית בטכניון. פרופ' עמי פרידמן מהמכון בירושלים, עוזי ארד מהמכון שלו, וכך אנו מוסיפים קבוצות שי כולות באמת להיות כח שיכול לתת מענה אקדמי רעיוני,מכל זרמי הציבור.
חני זיו 13:33
אני קופצת כאן. הדרך שניתן להתמודד עם הבעיה, א יש מלחמה באינטרנט ובמלחמה צריך להתמודד. יכולה להיות הידברות באינטרנט וגם את זה אנו לא עושים. אני רוצה להראות את המצב בצד השני של הרשת. המצב בצד שלנו הוא עגום למדי. לקחתי את מאות האתרים שעברתי עליהם ומיינתי אותם. מהמאות בחרתי עשרות רבות ואותם מיינתי לקטיגוריות. אני רוצה להציג את הקטגוריה הקשה ביותר, אנו חייבים להגיע למצב של תלונה בפני מי שלא יהיה. תראו את הסמננים האנטישמיים. תראו איך מציגים את יו"ר הממשלה ואת מי שחופר בתוך האתר. הדברים הם קשים. יש לנו פה אינטרנט ישיר ואני אכניס אתכם לכמה אתרים פנימה כדי שתראו מה מתרחש בפנים. אתן דוגמא נוספת איך מוצג ראש ממשלת ישראל.
חני זיו 13:35
המסר הכבד ביותר והקשה ביותר זה החיבור בין נאציזם, בין גזענות, ובין ציונות. זה המוטו שרץ באינטנט, וכמעט בכל האתרים - גם באלה שנראים מתונים. אני נותנת לכם פה דוגמא לאתר ילדים, אתר חינוכי, מי שנכנס לאתר הזה פנימה בעצם מגלה שזה אתר כמעט אתר המתנסים שלנו. לדוגמא זה אתר חינוכי, הוא אפילו מלווה במוזיקה האתר הזה. כך אנו יכולים לרוץ על דפי בית מאד מזעזעים. זו הקטיגוריה הקשה. יש פה שילוב של אתרים אנטישמיים. מי שמכיר את האתר הזה הוא אתר אנטישמי מאד.
חני זיו 13:36
הרוב זה מהשנתיים האחרונות. אלה קבוצת אתרי זכות שיבה. 17 אתרים. מאות דפים, מסמכים, תעודות. כאן יש לנו אתרים חדשות. מי שקרא אתמול עיתון ראה שיש איזושהי אמינות לאתרי חדשות באינטרנט. מה שכתוב שם הוא לא טוב לנו. הפעילות הנוספת שנעשית היא ע"י מאות ארגונים ברחבי כל העולם, ארגונים כביכול של זכויות אדם, וכל ארגון כזה בעצם מייצג ארגון פעיל של מתדבים ויש בו הרבה מאד חומר. כאן אנו יכולים לראות שיש הרבה גולשים, כולם משתמשים בכלי הזה.
חני זיו 13:37
זאת בעצם הבעיה. בעצם הנושא של הפתרונות אתן לפרופ' יואב גלבר ולמנכ"ל דודו לדבר על כך.

ההסברה הישראלית באינטרנט
4.3.2002

בעקבות הדיון בכנסת, בועדה המשותפת לחוץ ובטחון ולועדת המדע, שהתקיים בתאריך 12/02/2002 בנושא "דרכי התגובה הישראלית למתקפת התעמולה הפלסטינית-ערבית נגד ישראל המתנהלת ברשת האינטרנט", התקיימה היום (ב´) פגישה בלשכתו של חבר הכנסת מיכאל איתן בהשתתפות השרה ציפי לבני, חברת הכנסת נחמה רונן (המרכז) מר אורי נוי, מנהל מידע ואינטרנט במשרד החוץ, אופיר קריב, ראש מדור אינטרנט, חני זיו מעמותת "אל ישראל", פרופ´ זאב גלבר, אוניברסיטת חיפה ומר הראל נווה עוזר השרה לבני.

לאור הדברים שנאמרו בדיון ובפגישה סוכמה טיוטה למסקנות כדלקמן:

1. הועדה המשותפת לועדת חוץ ובטחון ולועדת המדע שמעה עדויות רבות על היקפה העצום של מתקפת התעמולה הערבית פלסטינית באינטרנט ועל תגובה ישראלית בלתי יעילה ובלתי מספקת.

2. הועדה התרשמה כי במספר אתרים ממשלתיים ציבוריים ופרטים ניתן לקבל מידע הולם על ישראל ועל עמדותיה אולם זו רק טיפה באוקינוס המידע המצוי ברשת. אתר משרד החוץ www.mfa.gov.il הותיק והעשיר מכל אתרי ההסברה נושא בעיקר הנטל והוא עומד להרחיב את פעילותו באופן משמעותי בעתיד הקרוב.

3. הועדה ויושב הראש שלה, ח"כ מיכאל איתן, קיבלו מידע על אתרים רבים נוספים של גורמים פרטיים או ציבוריים אחרים שגם בהם ניתן למצוא חומר המציג את עמדות ישראל וכן התקבלו פניות של מתנדבים מהארץ ומחו"ל המעונינים לסייע בפעילות הזו.

4.הועדה ממליצה לראש הממשלה כדלקמן: א. להטיל על אחד משרי הממשלה להקים במישרין או באמצעות גוף שלישי מוקד להפצת מידע ישראלי ברשת האינטרנט. ובמקביל להוסיף באתר משרד החוץ אתר הסברה רשמי בשפה הערבית

ב. המוקד יצור קשר עם ארגונים ובני אדם פרטיים בארץ ובעולם המוכנים לפעול להפצת המידע הישראלי ברשת האינטרנט בדרך של הקמת אתרים פרו ישראליים ועדכונם, ו/או בדרך של הפצת חומרים רלבנטיים בדאר האלקטרוני ו/או בדרך של השתתפות בפורומים או קבוצות דיון או בכל דרך אחרת.

ג. המוקד יכין רשימה וימיין את המתנדבים על פי שפתם ותחומי התמחותם.

ד. המוקד יקבץ באורח שוטף מידע בסיסי ומידע מעודכן, ויציג אותו באופן הניתן לשליפה ולהורדה בקלות ובמהירות.

ה. המוקד גם "ידחוף" מידע רלבנטי לרשימת המתנדבים של המוקד.

ו. מאגר המידע יכלול מידע ממקורות שונים, מידע שיוזמן במיוחד לטובת המוקד, קישורים לאתרים ומאגרי מידע רלבנטיים, וחומרים שיסופקו על ידי המתנדבים ושיהיו ראויים לשימוש.

ז. המוקד יפעל באמצעים טכנולוגיים ואחרים (לגיטימיים בלבד!) להגברת הנוכחות של ההסברה הישראלית ברשת .

ח. הועדה ממליצה להקצות תקציב של כשנים וחצי מיליון שקלים להתנעת התכנית.
http://www.miki.org.il/miki/article.asp?newsid=279


@ בית המשפט העליון - פסקי דין - פסקי ...
... שר ... החלטה, (1 עמ'). ע"א 8015/03,
משרד הבטחון נ. חני זיו, החלטה, (2 עמ').
לפסקי הדין הבאים חזור.

@ המאגר המשפטי... עושק או כפייה.
תא (ת''א) 1556/99 חני זיו נ' משרדהבטחון
(מחוזי; פלפל; 19.6.03). מיני-רציו ...
________________________________

7. חוזים – הפעלת לחץ בעת משא ומתן כלכלי אינה עולה כדי עושק
או כפייה תא (ת''א) 1556/99 חני זיו נ' משרד הבטחון (מחוזי;
פלפל; 19.6.03)

מיני-רציו:
התובעת והנתבעת 3 עסקו בהוצאה לאור של ספר, שנבחר לשמש כשי הרמטכ''ל. הדבר לא יצא את הפועל, עקב איחור ביציאתו לאור של הספר. המחלוקת היא בשאלת האחריות. התביעה התקבלה בחלקה. התביעה שכנגד נדחתה. בין הצדדים נחתמו שני הסכמים, האחד להוצאת המהדורה האזרחית של הספר והשני הסדיר אך ורק את היחסים לגבי השוק הצבאי – ובו הסכם תמלוגים שונה. טענת התובעת בדבר אי קיבולו של ההסכם הצבאי נדחתה. כן נדחתה טענתה, כי ההסכם בטל מחמת עושק או כפייה: לחץ כלכלי אינו בהכרח בלתי לגיטימי. משא ומתן תוך הפעלת לחצים הוא עניין מקובל. הנתבעים ידעו על הרקע האישית של התובעת ועל החשיבות שהיא רואה בהוצאת הספר עד יום העצמאות, וניצלו זאת. אך אין מדובר בעושק או כפייה אלא במשא ומתן קשה במסגרת הנורמה של עולם העסקים. גם אם התובעת לא רואה כיום את הכדאיות הכלכלית שבהסכם, היא לא הצליחה להראות כי ההסכם גרוע במידה בלתי סבירה מהמקובל.

ביהמ''ש העניק לתובעת פיצוי בגין ההפסדים שנגרמו לה עקב הוצאת המהדורה האזרחית של הספר בראש השנה ולא ביום העצמאות, על פי הנתונים שהוצגו בדבר נתחי השוק הצפויים של מכירת הספר. כן נפסקו לתובעת פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה עקב החשיבות הערכית שראתה בחלוקת הספר במועד ואי הרגישות שגילו הנתבעים לרקע האישי שלה.


ועדות מקוונות
... 13:59 אביגיל. מילובא - בכלל לא רע. : 13:59 שי. כיצד
ניתן להצטרף לעמותה חני זיו? : 13:59 גיפ. ...
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/online/reactions.asp?tid=36

@ Ynet - מחשבים
... בתביעה, שהוגשה לביהמ"ש בעפולה, טוענת הסופרת
חני זיו שאון וענוה בר ממושב אמירים הם בעלי ...

להלן הכתבה...:-
פרסומת לצימר: היטלר הוא "אבי הציונות"

המשטרה פתחה בחקירה בחשד להסתה נגד אתר האינטרנט של אופק בר, שמציג את היטלר כ"אבי הציונות", מעודד את מתאבדי האוטובוסים ובמקביל מפנה נופשים לצימרים של הוריו במושב אמירים בגליל
מאת: בוקי נאה ודודי נסים
YNET

המשטרה פתחה בחקירה בחשד להסתה נגד אתר האינטרנט של אופק בר, שמציג את היטלר כ"אבי הציונות", מעודד את מתאבדי האוטובוסים ובמקביל מפנה נופשים לצימרים של הוריו במושב אמירים בגליל. במקביל לחקירת המשטרה הוגשה לבית המשפט בעפולה תביעה בסך 100 אלף שקלים נגד הוריו, בעלי הצימרים "און בר קייט בכפר".

בתביעה, שהוגשה לביהמ"ש בעפולה, טוענת הסופרת חני זיו שאון וענוה בר ממושב אמירים הם בעלי האתר "אופק-קום", שבמסגרתו הם מציעים להתארח בצימרים שלהם, ומנגד מפרסמים שם פוסטרים מזעזעים על הציונות, כמו פוסטר של אברי מין זכריים, ומתחתיו הכיתוב: "חייל זכור, המצפון אינו נמצא בעורלה!", או פוסטר שבו נראה היטלר עונד מגן דוד על הזרוע במקום הסמל הנאצי.

ענוה בר, אמו של אופק בר, אמרה אתמול (ד') לידיעות אחרונות: "אין עילה לחקירה ואין עילה לתביעה, ואני לא יודעת מי זו החני זיו הזאת. גם האתר של הבן שלי וגם האתר שלנו פועלים משרת שנמצא בארה"ב. זכותו של הבן שלי לחשוב מה שהוא רוצה ולפרסם סאתר הפרטי שלו מה שהוא רוצה, ומי שלא רוצה להיכנס לאתר ולראות מה יש בו שלא ייכנס ושלא יבוא בטענות על מה שיש בו".
(03.04.03, 13:50)
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2541114,00.html


המלחמה נמשכת
מהדורת יום שישי, 25 ביולי כה' תמוז תשס"ג

מעקב "סופשבוע": חני זיו זכתה בתביעה נגד משרד
הביטחון בעקבות פרשת ספרה "בני קשת", ובית המשפט
קבע לה 1.3 מיליון שקל פיצוי. עכשיו משרד הביטחון
דורש לעכב את ביצוע פסק הדין....

מאת: בעז גאון
מעריב

לפני שלושה שבועות פורסם במוסף זה סיפורה של חני זיו )"איבדה את הביטחון",
.(4.7.03 זיו נבחרה ב-19' לכתוב עבור הוצאת משרד הביטחון ספר המסכם מאה
שנות ביטחון, "בני קשת" שמו. אחרי שש שנות עבודה בישרה מערכת הביטחון לזיו
- ששכלה אח ואהוב במלחמת יום כיפור - כי הספר מיועד גם לחלוקה כ"שי הרמטכ"ל"
לכבוד 50 שנות צה"ל.

ספרה של זיו )בינתיים הצטרף לכתיבה פרופ' יואב גלבר מאוניברסיטת חיפה(
התמודד מול "אלה שנות" בעריכת נסים משעל, "ישראל "50 בעריכת דני דור, אילן
כפיר ובן כספית, ו"ביטחון "50 בעריכת נחמן שי. זיו וגלבר, הרחוקים מברנז'ת
התקשורת, זכו בפרויקט. לזכייה היתה לא רק משמעות סמלית מרגשת, אלא גם השלכות
כלכליות מבטיחות.

הבעיות התחילו מיד. בראש מחנה המתנגדים נעמד שר הביטחון באותה עת, יצחק
מרדכי. הוא "לא אהב" את התיאור שנתנה זיו בטיוטת הספר לקרב הצנחנים בחווה
הסינית באוקטובר ;'73 הוא לא הבין "מאיפה יש לזיו אומץ לכתוב דברים לא
מבוססים"; ובעיקר, הוא תבע לעצור את מכונות הדפוס ולהכניס את הספר להליך שבו
ייבדקו ה"עובדות ההיסטוריות" שבו, עד שהספר יהיה - משל היה תוכנית צבאית
לכיבוש מוצב בלבנון - "בעל אפס ליקויים". דרישה אבסורדית בעיני מי שמבינים
דבר או שניים בהיסטוריה, צבאית ובכלל. עוזר השר, אבי בניהו )היום מפקד גלי
צה"ל (, שוגר להוריד הוראות לאנשי ההוצאה. יוסי פרלוביץ', מנכ"ל ההוצאה לאור
של משרד הביטחון, הורה "לשקול חלופות" לספרה של זיו.

אגב, עם שאר הספרים שהתמודדו במכרז לא היו לשר מרדכי מחלוקות היסטוריות:
בספר בעריכת משעל כתב מרדכי פרק. לכבוד הספר בעריכתו של שי פינה זמן בלו"ז
עסוק, וכתב את ההקדמה.

במרס '98 כתב עורך "במחנה", סא"ל רוני גילה, שהיה אמור להיות מעורב בהפקתו
של "בני קשת" ופרסם פרקים מתוכו בעיתון שבעריכתו, מכתב לקצין חינוך ראשי.
"ההרס של כל העבודה המקצועית והיפה בעיצומו", כתב על היחס לו זכה ספרה של
זיו. "נא לרשום בפרוטוקול: אני, מפקד 'במחנה', לא נותן את ידי וגם לא אצבע
למעשים הראויים לגנאי שמבצעת ההוצאה לאור של משרד הביטחון, ואיני שותף בשום
דרך לכיסויים למיניהם שהמערכת הצבאית נותנת להם".

ממכתבו ניתן היה להבין כי הדרישה ל"אפס ליקויים" בספרם של זיו וגלבר היתה
אולי רק תירוץ. מבין השורות בצבץ החשד כי מאחורי ההוראות ההיסטריות משהו
)מכתבו של בניהו שהורה על עצירת הספר יצא שעות אחרי "פגישת הבירור" בלשכת
מרדכי; מכתבו של פרלוביץ' שבו התייחס ל"חלופות" יצא למחרת( מסתתר משהו עמוק,
אישי, שזיו נקלעה לתוכו. עד היום לא ברור בדיוק מה. האם, למשל, העובדה שזיו
היתה האישה היחידה מבין המתמודדים שיחקה תפקיד ב"זעזוע" של מרדכי מהיומרה
שלה לתעד מאה שנות ביטחון?

התוצאה היתה עיכוב יציאת הספר וכשלונו בחנויות. הספרים האחרים התפרסמו
בזמן, ביום העצמאות. לפי הערכת הוצאת משרד הביטחון, הספר בעריכת משעל מכר
500 אלף עותקים.

זיו הגישה תביעה, משרד הביטחון הגיש תביעה נגדית. ביוני 2003 פסקה שופטת
בית המשפט המחוזי ד"ר דרורה פלפל, כי על משרד הביטחון לפצות את זיו בסכום
כולל ומצטבר של כ-3.1 מיליון שקל. את התביעה הנגדית של משרד הביטחון נגד זיו
דחתה השופטת.

על מנהל ההוצאה, פרלוביץ', כתבה השופטת פלפל כי "לא עשה כמיטב יכולתו
להוצאת הספר בזמן, ורשלנותו כראש ההוצאה לאור היא הגורם המרכזי שהספר לא
יצא זמן... הוא התרשל במילוי תפקידו ועליו לשאת באחריות". בצעד חסר תקדים
קבעה השופטת כי פרלוביץ' הרשלן צריך להשתתף, אישית, מכיסו, בפיצויה הכלכלי
של זיו .

זיו, בפעם הראשונה אחרי שש שנות מאבק שבו עמדה לבד מול המכונה המשפטית
המשומנת והדורסנית לעתים של משרד הביטחון, נשמה לרווחה. היא חשבה שהסיפור
הסתיים. אבל טעתה.

עולים לעליון
ב-31 ביולי 2003 נשלח לעורך דינה של זיו פקס, בו מפורטות טענות משרד הביטחון
ל"עיכוב ביצוע" פסק הדין. עורכי הדין הודיעו כי בכוונתם לערער על החלטת בית
המשפט המחוזי, ולגרור את זיו לבית המשפט העליון. המאבק שהחל ב-79' ונדמה
שהסתיים ב-3002 נמשך.

מדוע טוענת המדינה כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין? מכיוון שהמדינה טוענת שאם
תשלם לזיו את שמגיע לה, זיו לא תחזיר למדינה את הכסף במידה שתפסיד בערעור.
לא ייאמן, אבל אמת.

יש טיעונים רבים בבקשה לעכב את פסק הדין )רובם חוזרים על טענות שהושמעו כבר
בבית המשפט המחוזי ונדחו(. התמוה שבהם מופיע בסוף, בדמות תצהיר של מנהל
ההוצאה לאור של משרד הביטחון. "ההוצאה לאור של משרד הביטחון", כותב
פרלוביץ', "היא אגף במשרד הביטחון וככזו אין לה אישיות משפטית נפרדת מזו של
המדינה.

"ההוצאה לאור של משרד הביטחון מציגה מספר שנים הפסדים כבדים בדוחותיה
הכספיים, והיא נתונה בקשיי תזרים מזומנים. הוצאה של סך למעלה ממיליון שקל
תגרום להוצאה לאור נזק כבד ובלתי הפיך ועלולה להביא להפסקת פעולתה של ההוצאה
לאור באופן מיידי. הנני עובד מדינה זה שנים רבות, ובאופן אישי הסכום שנפסק
בפסק הדין יגרום לי נזק בלתי הפיך".

מה טוען פרלוביץ'? תשלומי הפיצויים ייצאו מחשבונות ההוצאה לאור ויגרמו
לפשיטת רגל. היות שהמצב הכלכלי של ההוצאה גרוע, טוען העורך האחראי בין השאר
למצבה הכלכלי הנוכחי של ההוצאה, צריכה זיו לוותר על הכסף שבית המשפט פסק
שמגיע לה. זאת ועוד: מכיוון שהוא עובד ההוצאה, ומשרד הביטחון פועל בשיטת
"המשק הסגור", התשלומים ייצאו בין השאר מכיסו, והוא עלול להיפגע מכך, עד כדי
נזק בלתי הפיך.

חוץ מזה, הוא מבקש מבית המשפט "לוותר לו", כי אם ישלם לזיו מכיסו, הוא
ייפגע. מיותר לציין כי בניגוד לזיו, פרלוביץ' לא צריך לממן לעצמו הגנה
משפטית. בשקילת הנזק שנגרם לזיו מול הנזק שצפוי להיגרם לו אם המדינה תבצע
את שהורה לה בית המשפט, מעדיף פרלוביץ' שהנזק ייגרם לזיו.

סיפורה של זיו, והאופן שבו בחרה לספר אותו, עורר תגובות נרגשות של קוראים.
"כחיילת ששירתה בחטיבה 188 במלחמת יום כיפור", כתבה רותי אלדר, "אני קוראת
בעניין כל מה שנכתב אודותייך. ניחנת בכוחות בלתי רגילים לצאת נגד המערכת,
ואני מצדיעה לך על כוחותייך אלו. רק בזכות אנשים כמוך אני רואה עוד אור בקצה
המנהרה".

"לא חר שקראתי על חני זיו", כתבה חלי רייפן, "התחזקה אצלי ההרגשה שמרדכי
עבר כנראה במהירות גדולה מדי משירות בצה"ל לקריירה פוליטית. במקום להפנים
את האחריות, גברו אצלו שכרון הכוח והשתלטנות. טוב שמערכת המשפט, בשני מקרים
שונים, קבעה את הגבולות להתנהגותו".

ובכן, לא בדיוק. זיו תצטרך להמשיך להילחם נגד המדינה, על חשבונה. מדינת
ישראל מפשילה שרוולים, מחמשת את עורכי הדין שלה, ומתכוננת לסיבוב הבא
במלחמתה המשפטית בזיו.
אם מדינת ישראל תנצח, יהיה לניצחון הזה טעם חמוץ.
הקישור לכתבה במעריב..:-
http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/25072003/ART515066.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:18   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. מבקר המדינה: ציטוט מדו''ח ה-50 למדינה=בני קשת  
בתגובה להודעה מספר 34
 

הוצאת הספר "בני קשת" כשי מערכת הביטחון לחיילי צה"ל.
{מצ"ב קובץ W מדו"ח מבקר המדינה..!!}

לקראת יום העצמאות החמישים של מדינת ישראל הוחלט בצה"ל להעניק כשי הרמטכ"ל לכל החיילים בשירות החובה והקבע ולגמלאי צה"ל את הספר "בני קשת" (להלן - הספר), שנכתב בידי הגב' חני זיו וההיסטוריון פרופ' יואב גלבר (להלן - המחברים). עלות השי הסתכמה בכ- 5.1 מיליון ש"ח .

בתקופה יולי עד נובמבר 1998, לסירוגין, ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על אופן ההיערכות ודרכי הטיפול של הגורמים המעורבים בהוצאתו של הספר. הביקורת נערכה בהוצאה לאור של משרד הביטחון, אשר הייתה אחראית להוצאת הספר לאור; בלשכת סגן ראש אכ"א, שריכז את הטיפול בנושא מטעם צה"ל; באגודה למען החייל (להלן - אל"ח), שהייתה הגורם המממן של הפרויקט; ובמחלקת היסטוריה בצה"ל, שבדקה חלק מפרקי הספר .

הרקע לבחירת הספר
באוגוסט 1991 חתמה ההוצאה לאור על הסכם עם הגב' חני זיו (להלן - המחברת) בדבר הוצאת ספר בשם "50 שנות מאבק". במארס 1994 חתמו הצדדים על תיקון להסכם הנ"ל, ועל פיו שולב פרופ' יואב גלבר (להלן - המחבר) בכתיבת הספר, ושמו של הספר שונה ל"מאה שנות מאבק" .בשלב מאוחר יותר הוחלף גם שם זה ל"בני קשת". ההסכמים הנ"ל נגעו רק לעצם הוצאת הספר .

לקראת סוף שנת 1996 בחן סגן מנהל ההוצאה לאור, המשמש גם כעורך הראשי של ההוצאה, את תוכנם של חלקים נרחבים של הספר. הבדיקה התייחסה לחומר בלתי ערוך, שהעבירו המחברים להוצאה לאור. בעקבות הבדיקה הגיש העורך חוות דעת למנהל, ובה קבע, בין היתר, כי הטקסט רצוף שגיאות ומנוסח באופן לקוי, ומשום כך על ההוצאה לאור להסיר ידיה מספר זה. במהלך השנה שלאחר מכן ערך המחבר, שאף שימש כמנחה המקצועי לספר, תיקונים ושיפורים .

באוגוסט 1997 הוקמה ועדה, כדי שתמליץ לרמטכ"ל על ספר שיוענק כשי הרמטכ"ל ליום העצמאות ה- 50 למדינה (להלן - הוועדה). בראש הוועדה עמד סגן ראש אכ"א, ובין חבריה היו יושב ראש אל"ח, ראש מחלקת חינוך וראש ענף תרבות במפקדת קצין החינוך והנוער הראשי, וסגן דובר צה"ל. מנהל ההוצאה לאור הציג בפני הוועדה חמישה ספרים, ביניהם הספר, מהם ייבחר אחד כשי. בסקירתו אודות הספר הוא מסר לוועדה פרטים כלליים אודות המחברים, מאפיינים חזותיים של הספר ומחירו המשוער .

ב- 16.9.97 המליצה הוועדה על חלוקת הספר, כשי הנבחר. ב- 23.9.97 אישר הרמטכ"ל את המלצת הוועדה, ומיד לאחר מכן החלה ההוצאה לאור לפעול להוצאת הספר .

משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההוצאה לאור לא עקבה אחר התיקונים והשיפורים שערכו המחברים בטקסט, ואף לא בחנה פעם נוספת את הנוסח המעודכן של הספר, טרם שהוצג בפני הוועדה כאחד הספרים שייבחרו לשי. מנהל ההוצאה לאור, בהציגו את החלופות בפני הוועדה, גם לא התייחס כלל לתוכנו של הספר, אף על פי שההוצאה לאור עסקה בכך שנה קודם לכן .
לוח הזמנים לחלוקת השי
אחת מאמות המידה שקבעה הוועדה לבחירת הספר הייתה עמידה בלוח הזמנים לחלוקתו. נקבע, כי הספר יחולק לא יאוחר מיום העצמאות התשנ"ח, שחל ב- 30.4.98. מיד לאחר בחירת הספר הודיע על כך אכ"א לכל הגורמים המעורבים, ונקבע, כי מועד גמר החלוקה של השי לחיילי החובה בצה"ל יהיה 26.4.98. בפועל החלה חלוקת הספרים לחיילי צה"ל רק בסוף ספטמבר 1998 והסתיימה בסוף אותה שנה, שמונה חודשים לאחר יום העצמאות .

משרד מבקר המדינה מעיר, כי האיחור הניכר בחלוקת השי פגע בעמידה ביעד המקורי - להעניק את השי לכל חייל לקראת יום העצמאות (אשר לסיבות שהביאו לאיחור - בהמשך) .

סיכום כספי של הפרויקט
סביר להניח, כי האיחור הניכר בחלוקת השי צמצם משמעותית את היקף המכירות של האלבום בשוק החופשי, זאת משום שהפצת הספרים לציבור הרחב החלה רק לאחר שמאות אלפי עותקים של אלבומים אחרים בעלי אופי דומה כבר יצאו למכירה סמוך ליום העצמאות .

בתנאים אלה לא עלה בידי ההוצאה לאור לשפר את התוצאות הכספיות, כעולה ממאזן ההכנסות וההוצאות של הפרויקט (בש"ח):
4,312,000 הכנסות ממכירת הספרים לאל"ח
4,710,000 הוצאות ישירות
431,000 הוצאות תקורתיות
(829,000) הפסד

ההוצאה לאור סיימה את הפרויקט בהפסד ניכר, המהווה כ- 16% מההוצאות (כולל הוצאות תקורתיות) .
בדיקת הספר לאחר אישור הוועדה
ב- 12.10.97 הוצגה בפני שר הביטחון לשעבר, יצחק מרדכי, חוברת הדגמה של הספר, שכללה את תמונת הכריכה ומספר עמודים מפרקים שונים. לאחר עיון בחוברת ההדגמה קבע השר, כי הספר לא יוכל לראות אור בלי שתוכנו ייבדק על ידי ראש מחלקת היסטוריה, יאושר בידי הרמטכ"ל ולבסוף יובא לאישורו. השר ציין, כי מאחר שהספר רואה אור בהוצאת משרד הביטחון וצה"ל, הוא עלול להיתפס כגרסה רשמית של הצבא ושל המדינה, ולעורר תהיות והתנגדות בכל הנוגע לתוכנו, ומכאן הצורך בבדיקה ובאישורים. השר קבע, כי עד לביצוע הוראותיו האמורות, הוא אינו מאשר את האלבום להפצה, ובכלל זה הפצתו בקרב חיילי צה"ל .

מיד לאחר החלטת השר, השעה מנהל ההוצאה לאור את הזמנת הנייר שיועד להפקת הספר, והציע לשקול חלופות אחרות לשי, במקביל לביצוע בדיקות התוכן שנדרשו. בנובמבר 1997 כתב מנהל ההוצאה לאור למספר גורמים במשרד הביטחון, כי החליט להקפיא את הזמנת הנייר, מאחר שסבר שיהיה זה חסר אחריות מבחינה ציבורית להזמין כמות גדולה כל כך של נייר בזמן שהוצאת הספר מוטלת בספק, והסיכוי להפיקו בזמן, תוך כדי יישום דקדקני של הנחיות השר, נמוך. בעקבות הקפאת הפרויקט, עתרה המחברת בדצמבר 1997 לבג"ץ כנגד שר הביטחון, ההוצאה לאור והרמטכ"ל .

ב- 14.12.97 אישר ראש מחלקת היסטוריה את תוכנו של הספר. בפברואר 1999, בתגובתו לממצאי הביקורת, הבהיר צה"ל למשרד מבקר המדינה, את חלקה של מחלקת היסטוריה בהוצאת הספר, וציין, כי הערות המחלקה התייחסו לכ- 70% מעמודי הספר, וכי יכולתה של המחלקה להוסיף ולשנות את הטקסט שהועבר אליה לבדיקה הייתה מוגבלת, במידה מסוימת, מאחר שהטקסט היה ערוך ומועמד כבר ביחד עם הצילומים בצורתו הסופית כספר. משום כך (לדברי צה"ל), לא ניתן היה לבדוק, בין היתר, את הכיתוב המלווה את הצילומים וכותרות המשנה .

עוד צוין בתשובת צה"ל, כי מחלקת היסטוריה ביקשה מההוצאה לאור, כי הנוסח הסופי של הספר יועבר אליה לבדיקה סופית לפני ההדפסה, אך הדבר לא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אכן, לאחר חלוקת השי לחיילי צה"ל, התגלו גם טעויות סופר, המצביעות על כך שלא בוצעו כל תיקוני ההגהה. לדברי מנהל ההוצאה לאור, נבע הדבר מדוחק הזמן .

ב- 31.12.97 כתב עוזר הרמטכ"ל לעוזר שר הביטחון, כי אין בכוונת הרמטכ"ל לבדוק את הספר מעבר לבדיקה שקיימה מחלקת היסטוריה. ב- 8.1.98 החליט בג"ץ לדחות את המשך הדיון בעתירה עד לאחר החלטתו של שר הביטחון. ב- 11.2.98, כחודשיים לפני המועד שנקבע לסיום חלוקת הספר, אישר שר הביטחון את חלוקת הספר .

לדעת משרד מבקר המדינה, על ההוצאה לאור היה לעמוד על קיומן של כל הבדיקות הדרושות להוצאת הספר, בשלב מוקדם יותר, ובצורה יסודית, ובכך למנוע את העיכוב בהוצאתו לאור .
ההתקשרות עם המחברים
על פי גרסת ההוצאה לאור, התקיימה ב- 23.9.97 פגישה עם המחברת, ובמסגרתה סוכמו, בעל פה, תנאי התקשרות חדשים, השונים מאלה שנקבעו במארס 1994 בהסכם בין משרד הביטחון לבין המחברים בכל הנוגע לתמלוגים שישולמו להם עבור כתיבת הספר. השינויים בהסכם המקורי נדרשו, לטענת ההוצאה לאור, עקב הכוונה להפיץ את הספר לכלל חיילי צה"ל. לטענת המחברת, לא היה כל סיכום כזה בינה לבין ההוצאה לאור .

ב- 18.2.98, כשבוע לאחר ששר הביטחון דאז, יצחק מרדכי, אישר את הדפסת הספר, כתב מנהל ההוצאה לאור לסגן ראש אכ"א, כי נוכח העובדה שהמחברת חזרה בה מכל הסיכומים בנוגע לתמלוגים שישולמו לה על הספר, לא תוכל ההוצאה לאור להפיק את הספר בתנאים הקיימים .עוד ציין, כי הוא מציע לבחור ספר אחר, אשר יש אפשרות לחלקו במועד .

המחלוקת בין ההוצאה לאור למחברת, בנוגע לגובה התמלוגים, גרמה לעיכוב נוסף בביצוע הפרויקט, והיא נמשכה עד תחילת מארס 1998 , כחודש לאחר ששר הביטחון אישר את הדפסת הספר. במשך זמן זה לא חודשה העבודה .

מבקר המדינה גם מעיר, כי אם אכן היה הסכם נוסף על גובה התמלוגים, כי אז היה עליו להיערך בכתב, ובכך הייתה נמנעת מחלוקת, כפי שאכן נתגלעה במקרה הנדון, בשאלה מה סוכם ואם הייתה הסכמה .
איכות ייצור הספר
הצגת חוברת ההדגמה של הספר לוועדה (על ידי מנהל ההוצאה לאור ב- 28.8.97), שכללה את תמונת הכריכה של הספר ומספר עמודים מפרקים שונים, נועדה לאפשר לחברי הוועדה להתרשם מאופי העריכה ומאיכות המוצר המוצע. מן המסמכים עולה, כי חברי הוועדה הבינו, שהחוברת מדגימה במדויק את התוצר הצפוי. ב- 24.9.97, למחרת החלטת הרמטכ"ל לחלק את הספר כשי, תמחרה ההוצאה לאור את עלות הוצאת הספר בהתבסס על סוג נייר שמשקלו קטן ממשקל הנייר שבחוברת ההדגמה שהוצגה בפני הוועדה. שבועיים לאחר מכן הזמינה ההוצאה לאור 420 טון נייר, שתכונותיו שונות מדפי חוברת ההדגמה

אל"ח הייתה הגוף שקיבל על עצמו את מימון מתנת הרמטכ"ל לחיילים ולגמלאי צה"ל. בתחילת חודש מארס 1998 הזמינה אל"ח מההוצאה לאור עשרות אלפי עותקים של הספר. בהזמנה נקבע, כי הספר יודפס כאלבום מהודר במתכונת עליה סוכם בוועדה, ועל פי חוברת ההדגמה שצורפה להזמנה כנספח. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההוצאה לאור חתמה על ההזמנה הנ"ל לאחר שכבר החלה בהדפסת הספר על הנייר שהזמינה בתחילת אוקטובר 1997, שכאמור, תכונותיו שונות מהמוצר שהוצג בפני חברי הוועדה .

זמן קצר לאחר שהחלה הדפסת הספר הגיעה לידי אל"ח דוגמת הדפסה של קובץ עמודים מהספר, והתגלו לה הבדלים מהותיים בין החוברת שהוצגה בפני חברי הוועדה לבין הספר שהדפיסה ההוצאה לאור. תכונות הספר שהודפס היו נחותות באופן ניכר מאלו שבחוברת שהוצגה בפני הוועדה. עובדה זו עולה מחוות דעת שהזמינה אל"ח אצל מומחה, שהעלתה פערים בין משקל הנייר ששימש להדפסת הספר, עוביו וקשיחותו, לבין הנייר שבחוברת ההדגמה .

עקב הטענות שהעלתה אל"ח על הטיב והאיכות של חומר הגלם וההדפסות, הודיע מנהל ההוצאה לאור ב- 22.3.98 לסגן ראש אכ"א, כי הפסיק את הדפסת הספר. בעקבות כך התכנסה הוועדה באפריל 1998, כדי לגבש את עמדתה בנושא. הוועדה קבעה, כי יש לעמוד על כך, שהספר יודפס בהתאם לחוברת שהוצגה לה בעת בחירת הספר .

במאי 1998 כתב יו"ר אל"ח לסגן ראש אכ"א, כי מנהל ההוצאה לאור יצר תמונת מצב מטעה בהציגו בפני הוועדה את חוברת ההדגמה, כדוגמה לספר שיראה אור, אף שידע שאין בכוונתו להזמין אותו סוג נייר ולהשתמש באותה שיטת הדפסה, אשר יביאו לתוצר דומה .

בנובמבר 1998 מסר מנהל ההוצאה לאור למשרד מבקר המדינה, כי בהצגת האלבומים לפני חברי הוועדה הוא ציין, כי חוברת ההדגמה נועדה רק להמחשת תוכן האלבום ועיצובו, וכי הספר יודפס בשיטה שונה ועל גבי נייר שונה. לדבריו, ייתכן שלא הדגיש דברים אלו במידה הראויה, ומכאן נבעו אי ההבנות בנוגע למיפרט הספר .

עוד מסר מנהל ההוצאה לאור, כי ההוצאה לאור התבססה על הזמנה, שקדמה להזמנה ממארס 1998, שבה לא אוזכרה כלל חוברת ההדגמה. בקשר לכך מעיר משרד מבקר המדינה, כי ההזמנה שמציין מנהל ההוצאה לאור בתשובתו הנ"ל אינה אלא טיוטת הזמנה, שלא הייתה חתומה על ידי נציגי ההוצאה לאור ואף לא על ידי יו"ר אל"ח .

המחלוקת בין אל"ח והוועדה לבין ההוצאה לאור נמשכה עד אמצע יוני 1998, כתשעה חודשים לאחר אישור הרמטכ"ל להמלצת הוועדה בדבר הפקת הספר, וארבעה חודשים לאחר אישורו של שר הביטחון. רק בתחילת חודש יולי, למעלה משלושה חודשים לאחר שהופסקו עבודות ההדפסה, חידשה ההוצאה לאור את העבודות, לאחר שאל"ח הוציאה הזמנה חדשה, ולפיה תנסה ההוצאה לאור לשפר את איכות ההדפסה מבלי לשנות את שיטת ההדפסה, וזאת על מנת לקבל את התוצאה הטובה ביותר. נמצא, כי בפועל לא עשתה ההוצאה לאור כל שינוי בתהליך ההדפסה של המהדורה שנועדה לחיילים (בתחילת 1999 הוענקו לגמלאי צה"ל ספרים שתכונותיהם משופרות) .

לדעת משרד מבקר המדינה, בהצגת חוברת ההדגמה בפני הוועדה על ידי מנהל ההוצאה לאור תוך ידיעה שאין בכוונתו להדפיס את הספר ברמה דומה לחוברת זו, בלי שהדגיש עובדה זו בפני הוועדה בצורה ברורה ומפורשת, היה כדי להטעות את חבריה ולהשפיע על החלטתם. החלטתו של מנהל ההוצאה לאור לחתום על ההזמנה

שהוציאה אל"ח, בלי לידע אותה שההוצאה לאור לא עומדת להדפיס את הספר ברמה דומה לחוברת זו, מנוגדת (בלשון המעטה) לכללי מינהל תקין .
*
הטיפול של משרד הביטחון בפרויקט הוצאת הספר היה רצוף תקלות, ובמספר מקרים אף נעשה בניגוד לכללי מינהל תקינים. כתוצאה מכך, לא רק שהפרויקט לא השיג את יעדו העיקרי, שהיה חלוקת השי לחיילי צה"ל ביום העצמאות ה- 50 של המדינה, אלא אף הסב הפסדים כספיים ניכרים להוצאה לאור של משרד הביטחון. זאת, בנוסף לכך שאיכות ייצורו של הספר נמצאה ירודה בהשוואה לדוגמה שהוצגה בפני הוועדה, בעת שזו קיבלה את החלטתה לחלק את הספר כשי .



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:22   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. קובץ הנחיות של היועמ''ש לממשלה................  
בתגובה להודעה מספר 35
 

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/80000a.pdf
בוררות והחלטות המדינה

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/90024.pdf

חופש המידע

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/51000a+new.pdf

עצמאותו של היועץ בהליכים פלילים

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/21430.pdf

הוראות היועץ המשפטי בעניין חוזים

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/60102a.pdf
קובלנות על עובדי מדינה


http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/90015.pdf
חוק הסכמי המדינה


http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/90004.pdf
חקירת אנשי ציבור

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/90000.pdf
תפקידי היועץ המשפטי לממשלה.

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/90010.pdf
חוק ההנמקות

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/60125.pdf
גישור

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/60007a.pdf
עמותות

http://www.auco.justice.gov.il/MOJHeb/resources/50059.pdf
דיווח פרקליטים על סדרי מינהל לא תקינים



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:35   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. פסק הדין שפסק בית משפט המחוזי: השופטת פלפל...  
בתגובה להודעה מספר 36
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 26.10.03 בשעה 17:32 בברכה, פילוביץ שחף
 

פסק דין – בית משפט מחוזי – ד"ר דרורה פלפל


א. מהות התביעה

לתובעת ולנתבעת מס. 3 היה מיזם משותף והוא הוצאה לאור של הספר "בני קשת".
זה ספר שכתבה התובעת, המתאר מאה שנות מאבק ישראלי-ערבי וחמישים שנות מדינה.
לקראת שנות ה- 50 למדינת ישראל, נבחר הספר לשי הרמטכ"ל, שהיה אמור להינתן ע"י הצבא לקראת יום העצמאות ה-50 למדינת ישראל.
מסיבות שונות, כפי שתובאנה בהמשך, הספר לא ראה אור במועד.
התובעת והנתבעת מס. 3 טוענים לנזקים כתוצאה מכך, כשכל אחד מטיל את האשם על זולתו; מכאן התביעה והתביעה שכנגד.
ב. עובדות רלבנטיות

ההסכם או ההסכמים שבין הצדדים:

בעקבות פניה של התובעת להוצאה לאור של משרד הבטחון נערכה פגישה ב- 7.2.91 עם מר שלום סרי, מנהל נתבעת 3 באותה תקופה.
בעקבותיה הגישה התובעת הצעה לאלבום תיעודי "50 שנות מאבק". (נספח ח' לתצהיר פרלוביץ'). בעקבות הפגישה האמורה נחתם ביום ה- 19.8.91 הסכם בין הצדדים (להלן – "ההסכם המוקדם") בו נקבע כי התובעת תכתוב ספר מקיף אודות 50 שנות מאבק של צה"ל וכי כתב היד יימסר לכל המאוחר עד ליום 1.12.92. (נספח א'1 לתצהיר פרלוביץ', נ/29). הנתבעים מכנים התקשרות זו "כהתקשרות האזרחית" להפצת המהדורה האזרחית של הספר; התובעת מכחישה, בין היתר, שהיתר התקשרות תקפה נוספת - שמכונה ע"י הנתבעים "כהתקשרות הצבאית", ועל-כך להלן.
למרות הסיכום, כתב היד לא היה מוכן במועד האמור ובעקבות מכתב ששלח שלום סרי לתובעת ב- 14.1.93, בדבר אי עמידת התובעת בלוח הזמנים, השיבה התובעת כי הספר ייכנס להפקה שוטפת בחודש יוני, לאותה שנה. (נספח ג'2 - לתצהיר פרלוביץ').
ב- 30.1.94, העמידה נתבעת 3 עורכת מטעמה – הגב' אביטל רגב שושנים.
ב- 24.3.94 נערך תיקון להסכם "המהדורה האזרחית" ובו נקבע כי פרופ' יואב גלבר יצורף כמחבר נוסף של הספר. כמו כן הוחלט שהספר יסקור 100 שנים ולא 50 שנים של מאבק. בנוסף הועלו שיעורי התמלוגים של המחברים ומועד מסירת כתב היד הוארך עד ליום ה- 30.6.95.

בחירת הספר לשי הרמטכ"ל:

לקראת יום העצמאות ה- 50 למדינת ישראל נערך דיון ב- 2.7.97 בלשכתו של סגן ראש אכ"א, תא"ל און רגוניס. הוחלט להקים ועדה בראשותו של תא"ל רגוניס, לצורך בחירת ספר אשר ישמש כשי רמטכ"ל לקראת יום העצמאות ה-50 למדינת ישראל (להלן – הועדה).
ב- 28.8.97 הופיע בפני הועדה ראש ההוצאה לאור, נתבע 4, והציג בפניה ארבעה ספרים של ההוצאה לאור וביניהם גם את הספר "בני קשת".
לטענת ההגנה, נתבע 4 הבטיח לועדה כי הספר הנבחר לא יצא לשוק לפני חלוקתו לצה"ל. קרי, לחיילי צה"ל תינתן הבכורה לקבלתו.

"מנהל ההוצאה לאור הופיע בפני הועדה הציג בפניה את ארבעת הספרים תוך שלכל אחד מהם ניתן כאמור משקל שווה. מנהל ההוצאה לאור התחייב, כי במידה ויבחר אחד הספרים, הספר לא יצא לשוק לפני חלוקתו בצה"ל ולחיילי צה"ל תנתן הבכורה" (סעיף 24 לכתב ההגנה).

ב– 16.9.97 המליצה הועדה על חלוקת הספר של התובעת "בני קשת" כשי הרמטכ"ל.
ב– 23.9.97 קיבל הרמטכ"ל את המלצת הועדה והספר "בני קשת" נבחר אכן כשי הרמטכ"ל. מועד סיום חלוקת הספרים נקבע ליום ה- 26.4.98, לקראת יום העצמאות. (סעיף 25 ל- נ/29).
לטענת הנתבעים, מדובר במועד שנקבע לצורך מטרות פנימיות ולא כהתחייבות כלפי התובעת:

"יודגש כי המועד שנקבע לחלוקת שי הרמטכ"ל כמו גם עצם חלוקת השי היוו משום קביעת מטרה פנימית בתוך משרד הביטחון ובשום אופן לא היוו התחייבות מכל מין וסוג כלפי התובעת". (סעיף 26 לכתב ההגנה וכן עמ. 6 לסיכומים).

ב- 23.9.97 התקיימה פגישה בה השתתפו התובעת, מר ישי קורדובה, העורך הראשי של נתבעת 3, ומר אריק בן-שלום, מנהל הייצור של נתבעת 3. בפגישה זו, לטענת ההגנה, נערך סיכום בעל פה בין הצדדים בו נקבע הסכם תמלוגים חדש בעבור המהדורה הצה"לית המיוחדת. לפי ההסכם הנ"ל ישולם לתובעת סכום גלובלי של 100,000 ₪ עבור חלקה בתמלוגים המגיעים מן המהדורה הצבאית; 50,000 ₪ עבור ההפקה; החזר הוצאות גרפיקה בסך 18,000 ₪. סה"כ 168,00 ₪. לגבי שאר הנושאים טוענים הנתבעים, סוכם שיחול "ההסכם האזרחי".
התובעת מכחישה תקפותו של סיכום זה בין הצדדים.
הסכם זה מכונה ע"י הנתבעים "ההסכם הצבאי", והם מציינים כי לאחריו התובעת לא הסתייגה ממנו. (עמ. 266 לפרוטוקול, עדות פרלוביץ').
בין הצדדים התעורר מספר נושאים בגינם טוענת התובעת להפרת ההסכם עמה.
בקצירת האומר נציין את עובדותיהם הרלבנטיות, ולאחר מכן ייערך דיון פרטני בכל נושא ונושא.

איכות הנייר ותוכן הספר:

ב- 24.9.97 נערך תמחור לספר על ידי נתבעת 3. התמחור התבסס על סוג נייר שמשקלו קטן ממשקל הנייר שבחוברת התדמית, אשר הוצגה בפני הועדה, עובר לבחירת הספר כשי רמטכ"ל.
כשבועיים לאחר התמחור הוזמנו 420 טון נייר שתכונותיו שונות מדפי חוברת התדמית.
ב- 7.10.97 התקיימה פגישה בין נתבע 4 לבין רמי יזראל, חוקר היסטוריה, בעקבות מכתבו מיום ה- 30.9.97 בו הועלו טענות קשות לגבי אי דיוקים ושגיאות בספר (לגבי הפרקים הדנים במלחמת העצמאות וששת הימים). למרות הטענות דלעיל, ב- 8.10.97 הוציאה האגודה למען החייל (להלן – אל"ח), הגוף המממן של "המהדורה הצבאית", הזמנה לנתבעת 3, לאחר שהגיעה לסיכום עם נתבע 4 לגבי מחיר הספר.
ביום ה- 12.10.97 התקיימה פגישה בלשכת שר הביטחון דאז - נתבע 2 - בפגישה השתתפו השר, עוזר השר לענייני תקשורת – מר אבי בניהו, התובעת, רמ"ח היסטוריה, עוזר השר – מר חיים ישראלי, עורך "במחנה", מנהל ההוצאה לאור (נתבע 3) ומר ישי קורדובה העורך הראשי. בסוף הפגישה הוחלט שהספר יעבור בדיקות קפדניות ע"י מחלקת היסטוריה לאור מהותו. ההחלטה לבדיקת מה"ד היסטוריה היתה משותפת לשר הבטחון ולרמטכ"ל דאז, מר ליפקין -שחק (עמ. 2). גם התובעת היתה מעוניינת בהגהה קפדנית, ומיוזמתה (עמ. 127) העבירה כבר קודם לכן את כתב היד לבדיקת מח' היסטוריה.
לאחר בדיקות אלה הספר אושר סופית על ידי נתבע 2. (נ/32).

הקפאת הזמנת הנייר:

ביום ה- 14.10.97 נשלח מכתב אל נתבע 4, המסביר מדוע יש להקפיא את הזמנת הנייר. הטענה היא שלא היה מנוס מלהקפיא את ההזמנה על מנת להימנע מהפסד כספי היות ובאותה עת היה קיים חשש כי נתבעת 3 לא תעמוד במועד המוסכם והמהדורה הצבאית לא תצא לפועל. לנוכח זאת, ולאור העובדה שדובר בכמות נייר חריגה בהיקפה, אשר המועד האחרון להזמנתו היה ה- 4.11.97, היה צורך בהקפאת ההזמנה. הזמנת הנייר חודשה ב- 9.12.97, לאחר הסכם עם עיתון "במחנה" מ- 29.10.97 לגבי אופן השימוש בנייר במידה ו"המהדורה הצבאית" לא תצא לפועל (ההסכם אושר ע"י תא"ל און רגוניס).

סוגיית התמלוגים:

הצדדים נחלקו גם בשאלת התמלוגים (נספח יב' לתצהיר פרלוביץ', יב' 3, 5, 6).
ביום ה- 23.11.97 נערכה פגישה בין ב"כ הצדדים בעניין זה, בה סוכם כי המחלוקת תוכרע ע"י משה קוחנובסקי, סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים במשרד הביטחון. יומיים לאחר מכן, ב- 25.11.97, נשלח מכתב על ידי עו"ד רחל סטוביצקי, המשנה ליועץ המשפטי למערכת הביטחון, לב"כ התובעת, המודיע כי עו"ד קוחנובסקי הסכים לקחת על עצמו את ההכרעה בעניין התמלוגים.
ביום ה- 7.12.97 הגישה התובעת עתירה דחופה לבג"צ למתן צו על תנאי כנגד שר הביטחון, משרד הביטחון והרמטכ"ל בגין העיכוב בהוצאה לאור של הספר "בני קשת".
ביום ה- 8.1.98 החליט בג"צ לדחות את המשך הדיון בעתירה עד לאחר החלטתו של שר הביטחון, וביום ה- 11.2.98 אישר שר הביטחון את חלוקת הספר ובג"צ החליט לדחות את העתירה. קביעתו הייתה כי המדובר בעניין אזרחי, קרי קשירת עיסקה ותנאיה בין התובעת לנתבעת 3.
לאחר הגשת העתירה לבג"צ החליט עו"ד קוחנובסקי כי לאור השתלשלות העניינים וכן, בשל העתירה לבג"צ, אינו יכול להחליט במחלוקת שבין הצדדים:

"בסעיף 9 לעתירה הועלתה המחלוקת בעניין התמלוגים, לאור הגשת העתירה לא מצא עו"ד קוחונובסקי טעם לטפל בנושא התמלוגים" (סעיף 43 לכתב ההגנה).

לאחר דחיית העתירה המשיכו הצדדים לנהל משא ומתן לעניין התמלוגים בגין מה שמכונה המהדורה הצה"לית. לאחר חליפת מכתבים בין הצדדים, לגבי ההסכם אשר יחול, שלח ב- 3.3.98 עו"ד אייל רוזובסקי, ב"כ התובעת, מכתב קיבול להצעת הנתבעים מ- 25.2.98 בדבר קבלת סכום של 300,000 ₪ תמלוגים בעבור "המהדורה הצבאית", וכן בעבור זכויות הפצת הספר באנגלית ללא תמורה. עם זאת חליפת המכתבים בין הצדדים נמשכה גם לאחר ה-3.3.98, לאור אי בהירות בהסכמת הצדדים.
אי לכך הודיע שוב ב"כ התובעת, בסעיף 6 למכתב ששלח ב-8.3.98, באמצעות פקס, כי הוא מקבל את הצעת הנתבעים:

"הרינו להודיעך, כי מרשתנו עומדת על כי ההסכם שנכרת ומבוסס על הצעתכם מיום 25.2.98 – (ביחס לתמלוגים שתקבל מרשתנו בגין חלוקת הספר כשי הרמטכ"ל לחיילי צה"ל) תמומש במלואה וכלשונה..." (נספח מ11 לתצהיר התובעת, יב' 5 לתצהיר פרלוביץ').




הדפסת הספר:

בין הצדדים התעוררה מחלוקת בדבר שיטת ההדפסה וטיב הנייר.
חוברת התדמית שהוגשה לוועדה היתה מנייר כרומו משובח של 115 גרם, ושיטת ההדפסה שלה היתה במה שמכונה הדפסה שטוחה.
הדפסה שטוחה - זו טכניקת הדפסה איטית על גליונות, שבדרך כלל מיושמת להדפסת אלבומים. הדפסה ברוטציה - זו הדפסה בקצב מהיר על נייר בגלילים מקופלים; בהדפסה כזו התחילו להדפיס את הספר.
ביום 10.3.98 כתבה התובעת לנתבע 4 ודרשה להפסיק לאלתר את ההדפסה עקב האיכות הירודה של ההדפסה. בו בזמן, מר רמי דותן, יו"ר אל"ח, שלח מכתבים דומים בנושא לנתבע 4, בהם הוא מתריע לגבי איכות הנייר (ב- 11.3.98 וב- 16.3.98).
בעקבות המחלוקת עם אל"ח לגבי איכות הנייר הורה נתבע 4 על הפסקת הדפסת הספר.
ביום ה- 16.6.98 החליטה אל”ח לחדש את ההזמנה לספר, בכפוף להדפסת ניסיון ואישור האגודה באשר לשיטת ההדפסה ועובי הנייר. ביום ה- 21.6.98 נערך דיון מסקנות, בעקבות ניסוי הדפסת הספר "בני קשת" על גבי נייר 115 גרם, בהשתתפות מר רמי דותן - יו"ר אל”ח, מר שלמה לוזון – מנכ"ל אל”ח, נתבע 4, סא"ל איטח – מטכ"ל אכ"א, עו"ד לינדה שפיר – יועצת משפטית אל"ח, מר דרייפוס אהרון – מנהל מח' כספים אל"ח, מר סיון פרדו – מנהל מח' בינוי ונכסים אל"ח, מר יגאל רוזנטל – יועץ לנתבעת 3 ומפיק הספר "בני קשת" מר פינמסר אהרון. בעקבות הדיון, הוחלט כי אין הצדקה לשנות את שיטת ההדפסה להדפסה שטוחה על גבי נייר 115 גרם, וכי יש להמשיך בהדפסת הרוטציה על גבי נייר 100 גרם.
אל"ח נתנה ביום ה- 28.6.98 אישור סופי לספר במתכונת זו.

הפצת הספר ותשלומי תמלוגים:

העותקים הראשונים של "המהדורה האזרחית" הופצו מיד לאחר ראש השנה.
ביום ה- 25.1.99 ניתן לתובעת שיק על סך 352,766.70 ₪. לטענת ההגנה מדובר בתשלום תמלוגים בגין "המהדורה האזרחית" ו"המהדורה הצבאית" לפי פירוט התמלוגים הבא:
300,000 ₪ - בגין תמלוגי המהדורה הצבאית, עפ"י "הסכם המהדורה הצה"לית"
1,510 ₪ - בגין מכירה של 1,302 עותקים מ"המהדורה האזרחית" על פי "הסכם המהדורה האזרחית".
51,256.70 ₪ - תוספת מע"מ.
בנוסף, מיום ה- 1.1.99 ועד לסוף יוני 1999 נמכרו 5,549 עותקים נוספים.


ג. הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות והראיות עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים:
- מה היו תנאי החוזה או החוזים וכיצד שוכללו?
- גובה הנזק, ומי גרם לו?
- הקיימת פגיעה בשמה הטוב של התובעת?
- היש מקום לתביעה שכנגד?


ד. מה היו תנאי החוזה או החוזים וכיצד שוכללו?

הצגת השאלה

ההסכם נחתם בין התובעת לנתבעת מס. 3.
על-פני המסמכים נחתמו בין התובעת לנתבע מס. 3 שני הסכמים; הסכם להוצאתו לאור של הספר "בני קשת" המהדורה האזרחית;
עם בחירתו של הספר כשי הרמטכ"ל נחתם בין הצדדים, הסכם נוסף המגדיר את היחסים אך ורק לגבי השוק הצבאי - הוא הסכם המהדורה הצבאית - או הצה"לית. בכתב ההגנה הדגישו הנתבעים כי:

"הסכם התמלוגים בגין המהדורה הצבאית התייחס אך ורק לגבי התמלוגים..... מעבר לנושא התמלוגים ולמועד הוצאת הספר שהשתנה למעשה, המשיכו לחול יתר תנאי ההסכם האזרחי" (סעיף 27 לכתב ההגנה).

כאמור לעיל התובעת מכחישה מכל וכל את תקפותו של הסכם המהדורה הצבאית; היא טוענת שלא נעשה קיבול להסכם, ולחילופין שהסכם נחתם בעושק ובכפייה תוך ניצול מצבה הנפשי.

ד י ו ן

לאחר בחירת הספר "בני קשת" פנו הנתבעים 3 ו- 4 לתובעת בבקשה לשנות את תנאי התמלוגים אשר יחולו על המהדורה הצבאית, וזאת לאור ההיקף יוצא הדופן של המהדורה, אשר לא נצפה בעת כריתת ההסכם האזרחי. לטענתם תשלום התמלוגים על פי ההסכם האזרחי היה גורם להוצאה לאור להפסד כספי ולמעשה היה כופה על נתבעת 3 לבטל את ההפצה של הספר כשי הרמטכ"ל; ובלשונם:

"לא יהא מנוס אלא לבטל את הכוונה להפיץ את הספר בני קשת כשי הרמטכ"ל לשנות ה-50 באשר אין זה סביר שנממש זאת בעצם בהפסד" (סעיף 5 לנספח מ2א' לתצהיר התובעת).

לאור זאת ניהלו הצדדים ביניהם משא ומתן לצורך קביעת שיעור התמלוגים של המהדורה הצה"לית. בסיומו נשלח מכתב קיבול מצד התובעת להצעת הנתבעים.
עם זאת, טוענת התובעת כי מדובר בקיבול מותנה, שהנתבעים לא עמדו בו, ולכן ההסכם בטל:

"ההסכמה הנ"ל, כעולה ממכתבו של ב"כ התובעת מיום ה-3.3.98 הייתה מותנית בכך שהספר ייצא אל השוק המקומי ובכלל ביום העצמאות ה-50 למדינת ישראל" (סעיף 85.3 לכתב התביעה, סעיף 20, שם).

ולכן, לעמדת התובעת בנסיבות, "הודעת הקיבול" איננה יכולה להיחשב "הסכמה" אמיתית ומתוך רצון, אלא הסכמה שהתקבלה באינוס ו/או כפיה ו/או אילוץ ו/או עושק והיא בטלה ומבוטלת.
ביום 25.2.98 נשלחה על ידי הנתבעים לב"כ התובעת הצעה לגבי הסכם התמלוגים בעבור המהדורה הצה"לית (סעיף 3 לנספח מ2א' לתצהיר התובעת). על הצעה זו השיב ב"כ התובעת בחיוב בתאריך 3.3.98 ובזו הלשון:

"... נאלצת מרשתנו להסכים להצעתכם כמפורט במכתבך מיום 25.2.98, והריהי מודיעה לכם על קיבולה של ההצעה בבקשתך בסעיף 5 למכתבך" (נספח מ1 לתצהיר התובעת).

לאור "התעקשותם" של הנתבעים להצהיר מה משמעות הקיבול הודיע ב"כ התובעת פעמיים נוספות על קיבול ההצעה, בתאריך 5.3.98 וכן בתאריך 8.3.98.
סעיף 11 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 (להלן – חוק החוזים) דן בסוגיה של קיבול תוך שינוי או הגבלה;

"קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי לעומת ההצעה כמוהו כהצעה חדשה".

בהודעת הקיבול, שנשלחה ע"י ב"כ התובעת, לא מופיע כל שינוי או הגבלה להצעה של הנתבעים. לא זו אף זו, מופיעה בה אף הסכמה שאינה משתמעת לשתי פנים:

"והריהי היא מודיעה לכם על קיבולה של ההצעה בבקשתך בסעיף 5 למכתבך" (נספח מ1 לתצהיר התובעת).

ניתן לראות כי במקרה דנן מדובר בקיבול החופף להצעה ולא מדובר בהצעה חדשה:

"ביסוד סעיף 11 מונחת התפיסה היסודית, כי כדי שהצעה תבשיל לכלל חוזה עליה להיתקל בקיבול שיחפוף אותה במלואה. קיבול הוא אמירת "הן" בלתי מסויג להצעה" (גבריאלה שלו, דיני חוזים, (מהדורה שניה) 149).

יתרה מזאת, הודעת הקיבול מקבלת משנה תוקף מסעיף 6(א) לחוק החוזים הדן בקיבול בדרך של התנהגות.
זאת מדוע?

בינואר 1999 קיבלה התובעת מהנתבעים סכום של 300,000 ₪, סכום החופף במלואו לסכום שהוצע לה בהסכם המהדורה הצה"לית. אמנם התובעת טוענת כיום כי מדובר במקדמה בלבד, אך לאור העובדה כי מדובר בסכום החופף לסכום שבהסכם בין הצדדים, וכשהתובעת בזמן אמת לא טענה כי המדובר במקדמה למרות שהיתה מיוצגת ע"י עו"ד, מכאן שיש בכך משום תימוכין לעמדת הנתבעים כי התשלום נעשה בהתאם להסכם. קרי, התובעת בהתנהגותה מעידה על קיבול הצעת הנתבעים:

"במקרה שלפנינו ניתן למצוא מעשה של המערערת לביצוע החוזה, בכך שהיא שילמה בגין החלפים שנתקבלו אצלה… ניתן לומר שמשתמעת דרך זו של קיבול מן ההצעה שנכללה ב"חוזר התנאים"" (פס"ד ע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה. פ"ד מד (3), 600).

לאור כל זאת, אני קובעת שלא מדובר בקיבול מותנה, אלא נכרת בין הצדדים הסכם לגבי המהדורה הצה"לית.

יתר על-כן אם הסכם זה אינו קיים-, מדוע פעלה התובעת לפיו בכך שהגישה חשבוניות בגין הוצאות (כמפורט לעיל) שלא היו חלק מההסכם האזרחי?

כפייה ו/או עושק

לחלופין טוענת התובעת כי ההסכם הצה"לי נגוע בכפיה ובעושק ולכן ההסכמה שכביכול התקבלה הנה בטלה ומבוטלת.
לטענתה, הנתבעים ניצלו את מצוקתה הנפשית, והפעילו עליה לחץ לא לגיטימי על מנת שתסכים להצעתם, ולא הייתה לה כל ברירה סבירה אחרת היות והיה מדובר בלוח זמנים לחוץ מבחינתה להספיק להוציא את הספר לקראת יום העצמאות.
סעיף העושק המאפשר ביטול חוזה מורכב משניים:
הפעלת לחץ או ניצול מצוקה, שבעקבותיהם נכרת הסכם לא סביר.
בנסיבות כאלה זכאי הצד הנפגע לבטל את ההסכם.
נציין - שהתובעת לא ביטלה את ההסכם וטענת באי-כוחה היא שהחוזה בטל.

"אכן, חופש הרצון מתפרש בצורה רחבה כאשר נבחנים פגמים ברצונו של צד לחוזה. לחצים שונים (כלכליים, חברתיים, פסיכולוגיים וכיוצא בזה), אינם פוגמים ככלל בחופש הרצון החוזי. אך ורק לחצים כבדים, אשר חותרים תחת עצם הרצון המינימאלי ייחשבו כפגמי רצון. כדי שתוכר עילת כפייה, חייבת להיווצר פגיעה חריפה בחופש הרצון החוזי של המתקשר. בלי למצות אפשר לומר כי חופש רצון חוזי הוא מצב שבו ניצבת לפני המתקשר ברירה סבירה אחרת. אם ישנה ברירה סבירה אחרת, הרי שאין לומר כי נפגם הרצון החוזי" (ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ ואח', פ"ד מח (5) 705, 740.)

האם במקרה זה הופעלו על התובעת לחצים כבדים אשר פגעו פגיעה חריפה בחופש הרצון החוזי שלה?
אינני חושבת שבמקרה דנן הופעלו על התובעת לחצים בלתי לגיטימיים. בין הצדדים התנהל מו"מ כספי כשהנתבעים 3 ו- 4 מודעים לכך שהוצאת הספר "בני-קשת" וחלוקתו כשי הרמטכ"ל היתה "משאת חייה" של התובעת. (עדותה בעמ. 75).

"לחץ כלכלי יכול שיהא לגיטימי ויכול שיהא בלתי לגיטימי" (ע"א 8/88 שאול רחמים בע"מ נ' אקספומדיה בע"מ, פ"ד מג (4), 95).

לחצים מקובלים בעת משא ומתן ואם ידעו הנתבעים על משאת נפש התובעת, וכשהמועד מתקרב ובא - יכלו עדיין לנצל זאת במסגרת מו"מ לגיטימי. התובעת גורסת כי מחליפת המכתבים עולה כפייה מצד הנתבעים, דא עקא שמקריאת המכתבים עולה שלא זו בלבד שלא נכפה עליה החוזה, אלא שהנתבעים אף הציעו לתובעת 100,000 ₪ יותר מההצעה הקודמת, והרי ברור:

"... כי בדרך כלל בכל הסכם פשרה בעקבות סכסוך מוותר צד זה, או משנהו, או שניהם יחדיו, על חלק מהותי מטענותיו ודרישותיו וזאת לפרקים בכורח הנסיבות, הרי ללא ספק אין כלל לומר שמדובר בעילת כפייה בהתאם לסעיף 17(א) לחוק החוזים המתייחסת להתקשרות בחוזה עקב כפייה בכוח, או באיום, כשאין בנמצא בראיות כל עובדות התומכות בטענה זו" (ע"א אזרחי 700/83 אברהם כהן נ' י. הרשקוביץ, חברה לבנין בע"מ, פ"ד לט (4) 471, 472).

גם אם התובעת לא רואה את הכדאיות הכלכלית שבהסכם הרי שהיא לא הצליחה להראות כי מדובר בהסכם הגרוע במידה בלתי סבירה מן המקובל, שזו הדרישה המצטברת להוכחת עושק וניצול, כדי לאפשר ביטול ההסכם.
ולענין טענת התובעת כי הנתבעים 3 ו- 4 ניצלו את מצוקתה הנפשית, עקב רצונה העז להוציא את הספר עד ליום העצמאות, כדי להפעיל עליה לחץ לקבל את ההסכם:

"המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית וחוסר הניסיון (חייבים) להיות כבדי משקל ועל בית המשפט להשתכנע שפעלו את פעולתם על העשוק והסיטו את שיקול דעתו סטייה של ממש מנתיבו הנכון" (ע"א 403/80 סאסי נ' קיקאון, פ"ד לו (1), 762, 767).

לטענתה, הנתבעים ידעו על הרקע האישי שלה כאלמנת צה"ל ובת למשפחה שכולה ועל המשמעות הסמלית בעבורה, בהוצאת הספר ביום העצמאות. ידעו וניצלו זאת.
לאורך כל הזמן עד להגשת תביעה זו נמנעה התובעת מלטעון לעושק בכלל ולעושק נפשי בפרט. כך למשל מחליפת המכתבים בין ב"כ התובעת לנתבעים לא נטען עושק כלל, ואף הוצעו מספר אלטרנטיבות, להסכם בין הצדדים.
על מנת שמצוקה תעלה לכדי עושק צריך לשלול את קיומה של אלטרנטיבה סבירה אחרת. ומהעובדות שלפני, אין זה המקרה.

"אחד המבחנים המוצעים לבחינת הקושיה האם קיימת מצוקה שעולה כדי עושק טמון בשאלה האם למתקשר היתה אלטרנטיבה ממשית, שבאמצעותה ניתן למנוע את העסקה הנוכחית" (ע"א 11/84 אשר רבינוביץ נ' שלב – הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ פ"ד מ (4), 533).

המשא ומתן בין הצדדים לא החל באותה חליפת מכתבים, שבסיומה ניתנה הודעת קיבול, כי אם לאחר בחירת הספר כשי הרמטכ"ל. קרי, כחמישה חודשים לפני כן.
לתובעת היו אפשרויות רבות לפעול לאורך תקופה זו (אף פנתה לבג"צ) ובסיומה של התקופה בחרה באפשרות אותה היא מגדירה כיום כאפשרות היחידה אשר עמדה בפניה.
מתוך העובדות שלפנינו לא כך הם פני הדברים.
המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים אכן היה קשה, בלשון המעטה, אך אין בכך כדי להצביע על עושק או כפייה. הנתבעים אכן הפעילו לחץ על התובעת אך כפי שציינתי לעיל מדובר בלחץ לגיטימי שאינו פסול מוסרית או חברתית. אך טבעי הוא כי בעולם העסקים כל צד ישתמש ביתרונותיו העסקיים על מנת להשיג עסקה טובה יותר בעבור עצמו, אך שימוש זה צריך שיהיה בגדר שימוש סביר ולא יחצה את גבולות המוסריים-חברתיים-כלכליים על פיהם עלינו לפעול. הנתבעים לא חרגו מנורמה זו. הם אף העלו את הצעתם בסכום ניכר. התובעת עצמה העלתה אלטרנטיבות אחרות להסכם; כאמור, עד להגשת התביעה לא נטען עושק (למעלה משנה) מצד התובעת. כל אלה וכן העובדה כי בסופו של דבר ההסכם קוים, מעידים על כך שהמשא ומתן בין הצדדים היה לגיטימי ולא חרג מהגבולות המותרים.

"בשוק חופשי רשאי פלוני לעשות שימוש ביתרון עסקי-כלכלי שיש לו על אחרים, וחוזה הצומח מתוך מערכת מעין-זו לא נסווג אותו כחוזה שנכרת בכפיה. לו אחרת פסקנו, כי אז היכרתנו בטחון ויציבות בחיי המסחר, וכזאת לא יעלה על הדעת. ואולם, גם בשוק חופשי יש כללי התנהגות ראויים ומקובלים – "כללי משחק" מכנים אותם במקומותינו – והפוגע באותם כללים יתן את הדין על מעשיו או על מחדליו. כללים אלה, הבריות בחיי המסחר והעסקים נוהגות על-פיהם, ובתי המשפט יקבעו את גבולותיהם מעת לעת, ברוח הזמן והמקום" (ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ ואח', פ"ד מח (5) 705, 740).

מתוך כל האמור לעיל, אני קובעת שלא נפלו פגמים בשכלול ההסכם הצבאי בין הצדדים, והפועל היוצא הוא שהיו קיימים שני סוגי הסכמים: הסכם בהקשר להוצאת המהדורה האזרחית והסכם להוצאת המהדורה הצה"לית.

המועד החוזי להוצאת הספר:

טענה חליפית של התובעת היא כי מאחר והנתבעים לא הוציאו את הספר עד ליום העצמאות ה-50 למדינת ישראל הם הפרו הפרה יסודית את ההסכם ביניהם. (סעיף 119.3 לכתב התביעה). הנתבעים מאידך טוענים כי לא מדובר בהתחייבות כלפי התובעת כי אם בקביעת מטרה פנימית בתוך משרד הביטחון להוצאת הספר עד ליום העצמאות, וכי בהסכם החדש שנכרת בין הצדדים לא נקבע יום העצמאות כמועד מחייב. יחד עם זאת, הנתבעים מודים כי המועד השתנה בעקבות ההסכם. (סעיף 27 לכתב ההגנה).
לאור העובדה כי מועד הוצאת הספר השתנה, ולא מצוין מהו המועד החדש, נשאלת השאלה מהו אם כן המועד אליו התכוונו הצדדים?

"על פי הוראות הסיפא של סעיף 25(א) נעשית הפניה אל הנסיבות רק כאשר מן החוזה לא משתמעת באורח חד משמעי דעתם של הצדדים." (גבריאלה שלו, שם עמ', 303).

וכן:

"התכלית הסובייקטיבית היא אומד דעתם של הצדדים – המטרות, האינטרסים והתכליות שהצדדים גמרו בלבם ונתנו לכך ביטוי חיצוני בהתנהגותם (בית המשפט יפנה אל נתונים אמינים שקיבלו גילוי חיוני בכתב, בעל פה או בכל התנהגות אחרת להבדיל מצפונות בטן ורחשי לב). באומד דעת זה עוסק סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973". (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט (2), 265) (להלן – הלכת אפרופים)).

ומהו אומד דעת הצדדים?
הנתבעים פעלו למען הוצאת הספר "בני קשת" עד ליום העצמאות; הועדה אשר בחרה את הספר לשי הרמטכ"ל ראתה ביום העצמאות תאריך יעד לחלוקת הספר (נספח ג4 לתצהיר התובעת);
מר רמי דותן, יו"ר אל"ח, העיד שהוצאת הספר עד ליום העצמאות היה אחד מתנאי ההסכם:

"...אחד התנאים שלנו, ואני אמרתי את זה היות ואני הייתי צריך להיות המממן, היו 3 דברים בסיסיים: אחד, שמועד הספר צריך להיות לקראת יום העצמאות, כאשר נאמר במקום שניתן יהיה לעשות את זה" (עמ' 5 לפרוטוקול ישיבת ה- 20/11/2000).

גם התובעת ראתה ביום העצמאות מועד מוסכם ואף ציינה זאת אינספור פעמים בפני הנתבעים (נספחים ב23, י1, כ2, כ3 ועוד לתצהיר התובעת).

"אומד הדעת הרלוואנטי אינו אומד הדעת הסובייקטיבי של אחד הצדדים, אלא אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף לשניהם או לפחות הכוונה (סובייקטיבית) של אחד הצדדים, אשר הצד השני מודע לה ויודע כי היא הבסיס להבנת החוזה על ידי הצד האחר" (הלכת אפרופים לעיל).

במילים אחרות: כל מי שהיה לו יד ורגל בפרוייקט הוצאת הספר, בכוונתו היתה שהספר יצא למועד יום העצמאות, כשהנתבעים ידעו על חשיבות התאריך בעיני התובעת.
על כן, על אף העובדה שהצדדים לא ציינו בהסכם האזרחי שביניהם תאריך ספציפי, עדיין אפשר להסיק מנסיבות העניין לאור סעיף 25(א) לחוק החוזים כי הוצאת הספר "בני קשת" עד ליום העצמאות מהווה התחייבות חוזית מחייבת בין הצדדים.


ה. מי הפר את ההסכם ובמה?

התובעת טוענת למספר הפרות.
נבחן אותן כסדרן.

המועד

הספר "בני קשת" לא יצא לאור עד ליום העצמאות ה-50 למדינת ישראל, ובשל כך טוענת התובעת להפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים, בניגוד לסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 (להלן – "חוק התרופות").
כדי שהפרה תיחשב כיסודית עליה להיות הפרה יסודית מסתברת או הפרה יסודית מוסכמת (ג' שלו, שם, עמ' 547). במקרה דנן לא מדובר בהפרה שהוסכם עליה מראש כי תיחשב כהפרה יסודית ועל כן נשאלת השאלה: האם מדובר בהפרה שאם היו יודעים עליה מראש לא הייתה התובעת מתקשרת בהסכם עם הנתבעים?
הבסיס להתקשרות בין הצדדים הנו חלוקת הספר כשי הרמטכ"ל, אמנם התובעת דואגת להדגיש את חשיבות החלוקה ביום העצמאות, אך האם מבחינתה מדובר בתנאי בל יעבור שבלעדיו לא ניתן לקיים את החוזה?
על מנת שנראה הפרה כהפרה יסודית עלינו להשתכנע כי התובעת לא הייתה מתקשרת בחוזה אילו ידעה כי לא יצא הספר במועד.
במקרה דנן, איני סבורה כי כך הם הדברים.
התובעת העידה:

"משאת חיי היה שהספר "בני קשת" יצא ויחולק כשי הרמטכ"ל". (עמ' 75 לפרוטוקול בישיבה מיום ה-22/11/2000).

ופעלה למען בחירתו (מכתב למתן וילנאי, נספח ו' לתצהיר נתבע 4) . אין ספק בלבי, כי התובעת לא הייתה מוותרת בנקל על פרוייקט אותו הגדירה כ"משאת חייה" גם במחיר של עיכוב בהוצאת הספר לאור. לאמור, גם במידה והתובעת הייתה יודעת כי הספר לא יצא לאור ביום העצמאות, עדיין הייתה מתקשרת בהסכם להפצת הספר כשי הרמטכ"ל. לכן ההפרה שבנידון אינה יסודית כפי הגדרתה בסעיף 6 לחוק התרופות, כי אם הפרה לא יסודית.

זכויות הספר באנגלית

בהסכם בין הצדדים נקבע כי התובעת תקבל לידיה את זכויות הספר באנגלית ללא שום תמורה. לא הובאו ראיות בפני ביהמ"ש כי המהדורה האנגלית היתה אמורה להיות תעתיק של המהדורה הישראלית, כולל התמונות.
בסיכומיה טענה התובעת כי בניגוד להסכם שבין הצדדים לא העבירו לה הנתבעים את זכויות הספר באנגלית כפי שמפורט בהסכם.
השאלה העולה לדיון הנה מהן אותן זכויות, כאשר הסוגיה במחלוקת הנה: האם הזכויות כוללות גם את סריקת התמונות הממוחשבות?
בהסכם, לא מצוין מה כוללות הזכויות ולכן אין זה ברור על סמך מה מבססת התובעת את תביעתה לקבל סריקה של התמונות הממוחשבות. התובעת לא הראתה מדוע התמונות הממוחשבות צריכות להיכלל בגדר זכויות הספר באנגלית או מדוע זה מובן מאליו שהן נכללות בגדר זכויות הספר באנגלית. כאשר מאידך, הנתבעים הראו כי מדובר בעלות של 9,000 ₪.
לאור העובדה, כי בהסכם לא מצוין כי על הנתבעים להעביר לתובעת סריקת התמונות הממוחשבות וכן לאור זאת שהתובעת לא הראתה אחרת, יהיה זה לא הוגן להטיל על הנתבעים את הוצאות הסריקה.
לכן, אני קובעת כי על הנתבעים לא חלה החובה להעביר לתובעת סריקה של התמונות הממוחשבות, ומכאן שהם לא הפרו את ההסכם בראש פרק זה.

טכניקת הדפסה ואיכות הספר

כאמור, הספר "בני קשת" לא ראה אור ביום העצמאות.
התובעת טוענת כי הספר היה מוכן כבר ב-1995, ולכן הנתבעים הם האשמים בכך שהספר לא יצא בזמן. מאידך, טוענים הנתבעים, כי האשמה מוטלת לפתח התובעת, אשר גרמה להפסקת ההדפסה של הספר בזמן קריטי, כחודש וחצי לפני יום העצמאות. לטענתם, לולא העיכוב הנ"ל, הספר היה יוצא בזמן:

"הפסקת ההדפסה באותה עת למעשה, אשר נבעה למעשה במישרין מהתערבותה של התובעת בתחום שאין לה מומחיות מקצועית ו/או מעמד על פי המוסכם, סתמה את הגולל בפני האפשרות של חלוקת הספר לחיילי צה"ל לקראת יום העצמאות" (עמ' 21 לכתב ההגנה).

גם אם נקבל את גירסת הנתבעים, שכתב היד לא היה מוכן במועד, אזי גם לדבריהם ניתן היה להוציא את הספר בזמן (ר' עמ. 12 לסיכומים) ורק הפסקת ההדפסה היא הגורם שמנע זאת. כלומר, גם לאחר כל המחלוקות, בדבר איכות כתב היד, תאריך מסירת כתב יד ואופן מסירתו לנתבעת 3, אם בחלקים או אם במלואו, עדיין ניתן היה להוציא את הספר בזמן. לאמור: עצירת המכונות על ידי התובעת, לאחר שהסתיימו כל המחלוקות והעיכובים שנבעו מהצורך לבדוק את הספר ולהכניס בו תיקונים, על-מנת שיהיו בו: "אפס ליקויים" היא הגורם לאי הוצאת הספר בזמן (סעיף 100 לסיכומי הנתבעים).
אי לכך, הסוגיה היחידה העולה לדיון, בהקשר זה, היא מי מהצדדים הוא הגורם להפסקת ההדפסה, שהרי הוא זה שיהיה אחראי לאי הוצאתו של הספר בזמן, אם אין לו סיבה מוצדקת לכך.
מהעובדות עלה כי ההדפסה הופסקה על ידי הגורם המציע, קרי אל"ח.
אף הנתבעים, מסכימים כי נתבע 4 הורה להפסיק את ההדפסה בעקבות המחלוקת עם אל"ח. ברם לטענתם התובעת הייתה הראשונה שהכניסה מקל לגלגלי מכונת הדפוס וגרמה לעצירת ההדפסה. מתוך העדויות עלה כי אכן לתובעת היה "יד ורגל" במחלוקת בין אל"ח לנתבעים. המכתבים שהוציא יו"ר אל"ח, לנתבע 4, בהם הוא מתלונן על איכות הספר, ב- 11.3.98 וב- 16.3.98, (ס' 1 ו- 2 לתצהיר פרלוביץ') נעשו בסמוך למכתבה של התובעת מ- 10.3.98, (נ/7) בו היא דורשת מנתבע 4 להפסיק לאלתר את ההדפסה עקב האיכות הירודה שלה. מעדות של מר רמי דותן, יו"ר אל"ח, משתמע, אם כי לא באופן חד משמעי, כי התובעת אכן דיברה עמו על איכות וטכניקת ההדפסה.

"ש: למיטב זכרונך, מי פנה אליך ראשון בעניין הפורמט הזה?
ת: זה התגלגל במערכת. אם זה מפקד ב"מחנה" בעקבות מכתבו או טלפון, הכוונה לגילה, או שחני דיברה איתי." (עמ' 9 לפרוטוקול בישיבה מיום ה- 20/11/2000)

לטענת הנתבעים, התובעת הגיעה לבית הדפוס, התעמתה עם יגאל רוזנטל, מפקח הדפוס לגבי איכות ההדפסה, הפרדת הנייר, וטיב הנייר. לאחר מכן, לקחה את הגיליונות הראשונים, הנחשבים בגדר פחת, הראתה אותם למר רמי דותן, יו"ר אל"ח, ובכך יצרה תמונה מעוותת באשר לאיכות ההדפסה, ולכן היא זו שהביאה לעצירת המכונות על ידי אל"ח.
בהנחה שזה אכן מה שקרה-, האם הפסקת ההדפסה היתה מוצדקת?
המחלוקת בין הצדדים נסובה על טכניקת ההדפסה ועובי הנייר.
יו"ר אל"ח, טען כי בעת חתימת ההסכם עם נתבעת 3, האגודה הבינה כי הספר יהיה בפורמט של חוברת התדמית שהוצגה בפני הועדה :

"ההחלטה שלנו זו החלטת הועדה ועל זה גם עשיתי את החוזה ועל זה צירפתי את הפורמט וזה מה שחייב את ההוצאה לאור של משרד הביטחון לעמוד, כי אני המשלם, המזמין והנותן. הוועדה החליטה פה אחד, למעט אחד שהיה ניטרלי, ללכת על "בני קשת" בפורמט שהוצג. זה היה מהרגע הראשון ועד הסוף, לאורך כל הזמן". (עמ' 11 לפרוטוקול בישיבה מיום ה-20/11/2000).

כלומר, הצגת חוברת התדמית בפני הועדה גרמה לחברי הועדה להבין כי כך יראה גם הספר. גם נתבע 4 מודה, אם כי בחצי פה, כי הצגת הספר הייתה קצת עמומה והייתה יכולה להיעשות בצורה ברורה יותר:

"כשהצענו את הספרים לאותה ועדה צה"לית או ציבורית, יכול להיות – בראיה לאחור – שכדי למנוע אחר כך ויכוחים וטענות היה צריך להציג את המפרט הטכני. לא הצגנו לא מפרט כזה ולא מפרט אחר, אלא כתבנו את הדברים בצורה כללית" (עמ' 25 לפרוטוקול מס' 265 של הועדה לענייני ביקורת המדינה).

התובעת טוענת כי הייתה חובה על נתבע 4 לציין באזני אל"ח את המפרט הטכני המדויק של הספר שהנו שונה ממה שהוצג להם. נתבעת 3, כאורגן של גוף שלטוני, הייתה מחוייבת לפעול לפי כללי מינהל תקין ועל נתבע 4, שהנו מנהל נתבעת 3, חלה חובת תום לב מוגברת מעבר לזו החלה על האזרח הרגיל.
בבג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר- אגף המכס והמע"מ, (פ"ד נב(1), 289), צוטט השופט
א' ברק, בספרו שיקול דעת שיפוטי (1987), 487) כדלקמן:

"בקביעת תכנה של חובת ההגינות המינהלית, על השופט להשוות בינה לבין חובת תום הלב החוזית. שתי אלה אינן היינו הך. חובת תום הלב החוזית קובעת רמת הגינות מינימלית, המבוססת על 'יריבות' חוזית. כל אחד מבעלי החוזה מבקש להגשים את האינטרס העצמי שלו, ודיני תום הלב באים להבטיח 'משחק הוגן', על פי תפיסתה האתית של החברה הישראלית הנאורה. לא כן חובת ההגינות המינהלית. חובה זו אינה מבוססת על יריבות בין אינטרס עצמי של הרשות הציבורית לבין האינטרס של האזרח. הרשות הציבורית דואגת לאינטרס הכללי, לרבות האינטרס של האזרח. אין לה לרשות הציבורית אינטרס 'עצמי' משלה. מכאן, שחובת ההגינות במשפט המינהלי מטילה חובה ברמה גבוהה יותר מחובת תום הלב 'החוזית'. אין זו הגינות מינימלית אלא הגינות המוטלת על מי שמופקד להגשים אינטרס של הכלל".

החובה של נתבע 4 לציין כי מדובר באיכות הדפסה שונה, מקבלת משנה תוקף לאור נסיבות העניין, כי מדובר בהדפסה יוצאת דופן עבור אלבום, הדפסת רוטציה.

"ש: כמה ספרים פיקחתם על הדפסתם?
ת: עשרות.
ש: כמה מתוכם הדפסתם ברוטציה?
ת: רק את הספר הזה מתוך העשרות. אני עובד בהוצאה לאור 8 שנים." (עדותו של מר בן שלום אריעזר מעמ' 222 לפרוטוקול בישיבה מיום ה- 24/06/2001).

לטענת התובעת, הדפסת רוטציה מתאימה להדפסת עיתון ולא להדפסת ספר במתכונת אלבום, ולכן על הנתבעים היה להדפיס את הספר בהדפסה שטוחה, שנחשבת לאיכותית יותר ומתאימה יותר להדפסת ספר כ"בני קשת", ובמיוחד כשחוברת התדמית שהוצגה בפני הועדה הודפסה בהדפסה שטוחה. הנתבעים, טוענים כי היו מספר אילוצים שנלקחו בחשבון בבחירת טכנולוגיית ההדפסה: לוח זמנים צפוף, כמות העותקים הגדולה וכושר הייצור הקיים בארץ להדפסה שטוחה וכריכה (סעיף 48 לכתב ההגנה). בעדותו, מציין נתבע 4 כי כבר בעת הצגת הספר בפני הועדה ידעו
כי הספר לא יודפס בהדפסה שטוחה:
"ידענו באותו זמן שהספר יודפס בשיטה אחרת ועל נייר אחר, הכוונה מבחינת העובי ולא מבחינת הסוג" (עמ' 258 לפרוטוקול בישיבה מיום ה- 25/06/2001).
נספח א' לתצהירו של מר בן שלום, מראה כי התחשיב, של נתבעת 3 מ-24.9.97, לצורך משא ומתן עם אל"ח היה מבוסס על הדפסת רוטציה, וזאת כשהיו עוד כ-7 חודשים עד למועד הוצאת הספר, וכשמר יגאל רוזנטל העיד כי תיאורטית ניתן היה להוציא את הספר לאור בהדפסה שטוחה גם תוך חודשיים.
במילים אחרות, בספטמבר 1997 לא היתה לנתבעת 3 שום סיבה לבחור בהדפסת רוטציה עקב לוח זמנים צפוף.
לגבי הטענה בדבר הכמות הגדולה, הרי שיו"ר אל"ח אמר בעדותו כי ניתן יהיה להפיץ את הספר בשוק המקומי רק לאחר חלוקתו הראשונית של הספר על ידי הרמטכ"ל. לאמור, שהכוונה לא היתה לחלוקה מלאה של המהדורה הצה"לית טרם ההפצה בשוק המקומי. לאור זאת, ניתן היה להדפיס את הספר בכמה מהדורות כפי שנעשה עם סיפרו של ניסים משעל, "ואלה שנות", ולהימנע ממהדורה אחת, שלטענת הנתבעים היוותה מכשול בעבורם.
לגבי אפשרות ההדפסה בארץ, העיד מר יצחק קציר, (בעמ' 23 לפרוטוקול בישיבה מיום ה- 20/11/2000), כי נייר להדפסה שטוחה מצוי בארץ כמעט ללא הגבלה ולכן בעת הצורך יש תמיד נייר זמין.
מן האמור לעיל עולה שלמרות שזכות הבחירה בנייר ובשיטת ההדפסה-, נתונה לנתבעים - אזי ניתן היה להבין מחוברת התדמית, שבצורה כזו יודפס גם הספר, וכן שלא היה זה מובן מאליו שההדפסה תהיה דווקא ברוטציה. הסיבות, אותן נתנו הנתבעים לבחירתם האחרת, אינן עומדות במבחן המציאות.
אבל זה מה שכן היה צריך להיות מובן מאליו הוא שעל הנתבעים לציין בפני הועדה את המפרט הטכני של הספר.
הנתבעים ידעו מראש כי ידפיסו ברוטציה, שהינה טכניקה זולה יותר (עדות מר יצחק קציר בעמ' 23 לפרוטוקול בישיבה מיום ה- 20/11/2000) ופחות מקובלת לגבי ספרים מסוג זה.
הנתבעים, לא מצאו לנכון לציין עובדה זו בפני המזמין, וטענתם כי מעולם לא דיווחו לגורם המזמין וגם איש לא התערב בשיקול דעתם איננה מקובלת לאור העובדה כי מדובר בטכניקת הדפסה חריגה בנסיבות, ושונה מחוברת שהוצגה לצורך בחירת הספר.
טענת הנתבעים כי לפי ההסכם, שיקול הדעת בבחירת עובי הנייר וטכניקת ההדפסה היה נתון אך ורק להם, אינו יכול לעמוד לבדו וקיימת חובה להתייחס לנסיבות המקרה. כללי מינהל תקין וחובת תום הלב היו צריכים להוות אבן יסוד בדרך קבלת ההחלטות של הנתבעים ולחייב אותם ליידע את הצד שמנגד לגבי המפרט הטכני. העובדה כי ההדפסה לא הייתה ברמת חוברת התדמית שהוצגה בפני הועדה רק מחזקת את טענה זו.
לאור זאת החלטתה של אל"ח, להביא להפסקת ההדפסה הייתה מוצדקת, ומכאן שגם פעולתה של התובעת להאיר את עיני האגודה, לעניין איכות ההדפסה, הייתה נכונה.

"ש: בהנחה שבאמת המדינה צודקת, שמי שהסב את תשומת לבך זה דווקא זיו, האם היה משהו פגום במעשה זה?
ת: אני חושב שהיא עשתה את חובתה, אולי. זה ספר שיוצא בשמה, אם היא הסבה את תשומת לבי וטוב שעשתה זאת."(עמ' 7 לפרוטוקול בישיבה מיום ה- 20/11/2000)

יש טעם לפגם בעובדה כי הנתבעים לא יידעו את אל"ח לגבי המפרט הטכני של הספר. במיוחד לאור העובדה כי הנתבעים היו מוכנים, בסופו של דבר, להפחית את המחיר שאל"ח שילמה להם למרות שטכניקת ההדפסה לא השתנתה. לאמור, הסיבה להורדת המחיר היתה השימוש בהדפסת רוטציה, עובדה שהייתה ידועה לנתבעים מתחילת הדרך ועובדה שלא הייתה ידועה לאל"ח.
לאור האמור לעיל, הניסיון לטעון כי בתובעת האשמה להפסקת ההדפסה הנו עקר. אם הנתבעים היו פועלים בתום לב ובדרך בה התחייבו לפעול, היתה נמנעת כל בעיית ההדפסה מלכתחילה. הנתבעים היו צריכים לתת מפרט טכני מדויק של הספר ולהדגיש כי חוברת התדמית שונה מהספר המיועד, משלא עשו כן, האשמה להפסקת ההדפסה נופלת עליהם.
לפיכך, הנתבעים הם האחראים לכך שהספר "בני קשת" לא יצא לאור ביום העצמאות, ובכך הפרו הנתבעים את התחייבותם החוזית כלפי התובעת.


ו. הוצאת דיבה, ופגיעה בשמה הטוב ופגיעה בספרה

טענה התובעת להוצאת דיבה. הציטוטים אותם מביאה התובעת בתצהירה, סעיפים 199-204, אין בהם כדי להוות כל עילה של לשון הרע על ידי הנתבעים כנגד התובעת. התובעת לא מפרטת באיזה פרסומים היא רואה את לשון הרע. גם בפרשת התביעה לא בא פירוט. אשר על-כן אני דוחה העתירה בראש פרק זה.
לגבי פגיעה בשמה הטוב, ופגיעה בספרה טוענת התובעת כי מעשי הנתבעים ומחדליהם הם שגרמו לכך.
הנתבעים עשו בספר כבשלהם, שינו את תוכן הספר על דעתם וללא קבלת הסכמתה:

"ת: ... ואחד הפגמים העיקריים בתהליך הזה, שלא נעשתה הגהה על ידי המחברים. בתהליך רגיל כשיש עורך ראשוני ואח"כ סדר, בשלב העימוד המחברים עובדים על הטקסט, אם טעויות עריכה או טעויות של מחברים. במקרה זה כשהספר התגלגל בכל כך הרבה ידיים ויש הערות של גרינברג, רמי ישראל, ישי קורדובה, במצב כזה לא להביא את זה להגהת מחברים, לדעתי זה שערורייה. אני לא יכול להיות אחראי לכל הידיים שהתערבו אחרי הפעם האחרונה שאני ראיתי את כתב היד, ולא נהוג לעשות דבר כזה." (עדותו של פרופ' גלבר בעמ' 140 לפרוטוקול בישיבה מיום ה- 20/03/2001)

לטענתה, הנתבעים במעשים אלו פגעו בזכות המוסרית שלה; זכות שנשמרת בידי המחבר גם אם הזכות החומרית הועברה לאחר.
דא עקא, שטענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים, ובכתב התביעה לא פורטה ואף לא נתבע בגינה כל סעד.
אשר על-כן אני דוחה הטענה בראש פרק זה.


ז. גובה הנזק

הסכם מהדורה אזרחית - ומועד ההוצאה - פתח דבר

לגבי הסכם המהדורה הצה"לית נטען, כי הנתבעים הפרו את ההסכם עם התובעת בכך שלא הוציאו את הספר עד ליום העצמאות. בהסכם המתיחס למהדורה הצה"לית, לא צוין תאריך יעד, ואת ההתחייבות לתאריך יום העצמאות יש להסיק מאומד דעת הצדדים, כפי שנקבע לעיל.
לעומת זאת, בהסכם המהדורה האזרחית כן מצוין תאריך סף להוצאת הספר. בסעיף 4, לתיקון ההסכם עם התובעת, תוקן סעיף 2 ה. להסכם הראשוני בזו הלשון:

"המחברים מתחייבים בזאת למסור את כתב היד מוכן לדפוס (לאחר האחדת הכתוב לשביעות רצון המשרד) לכל המאוחר עד יום 30.6.95" (הדגשה שלי, ד.פ).

כידוע לא ראה הספר אור עד למועד הנ"ל וההתחייבות בין הצדדים הופרה. יחד עם זאת, אף צד לא הלין על כך וההתקשרות בין הצדדים זרמה על מי מנוחות גם לאחר תאריך זה.
"לא בנקל יוסק מהתנהגות הצדדים הרצון בשינוי של החוזה שביניהם. לשם ביסוס המסקנה כי הצדדים התכוונו שלא לקיים את החוזה כפי שהוסכם מלכתחילה ביניהם, נדרש - בעיקר בחוזים ארוכי טווח - דפוס התנהגות מתמשך, לו שותפים שני הצדדים." (ג. שלו, שם בעמ. 36).

כפי שנאמר לעיל, עד לתאריך בחירת הספר כשי הרמטכ"ל ב-23.9.97, המשיכו הצדדים בהתקשרות ביניהם למרות שתאריך הסף שבהסכם, חלף בלמעלה משנתיים. נראה אם כן, שדפוס ההתנהגות המתמשך של שני הצדדים מעיד כי הצדדים הסכימו למתיחה חוזרת ונשנית של תאריך הסף.
הצדדים אף מאשרים זאת בעדויותיהם:

"ש: המועד הקבוע ששינה את דפוסי ההתנהגות שלך, זה אותו מועד ששר הביטחון התערב, אמת?
ת: עד החלטת הועדה לא היה מועד מוסכם, קשיח להוצאתו לאור של הספר ולכן גם התייחסנו בסלחנות רבה לכל איחור גדול בלוח הזמנים. אמרנו אם לא יצא השנה, יצא בשנה הבאה, בעוד שנתיים. נכנסנו פה לסד קשה מאוד של לוח זמנים, כשהספר נבחר." (נתבע 4 בעמ' 293 לפרוטוקול מישיבת יום ה- 24/12/2001).

ובמקום אחר:

"עו"ד יודקביץ: מערכת הביטחון יכולה היתה לבטל את החוזה כאשר לא הייתה עמידה בזמנים.
רוזובסקי: לא ניתן היה לבטל כי כל התנאים והאיחורים היו בהסכמה." (עמ' 4 בנספח ל5 לתצהיר התובעת).

מכל האמור, ניתן לומר כי הצדדים הסכימו בהתנהגותם, על מועד הוצאה אחר מהמוסכם בחוזה המקורי שביניהם. המבחן לקביעת המועד החדש להוצאה הספר לאור אינו שונה מהמבחן שיושם לגבי המהדורה הצבאית.
במילים אחרות: הייתה התחייבות מצד הנתבעים, לגבי המהדורה הצה"לית, להוציא את הספר לאור עד ליום העצמאות. התחייבות זו היתה טובה ונכונה גם "להסכם האזרחי".
מאותה העת, שבה התחייבו הנתבעים ליתן בכורה, לעניין החלוקה של הספר לשוק הצבאי על פני השוק האזרחי, הרי שהתאריך המחייב להסכם הצבאי הופך למחייב בעבור ההסכם האזרחי. כפי שהוברר, המטרה בבכורה נגעה אך ורק לחלוקה הראשונית של הספר, לאמור כי מייד לאחריה ניתן לחלק את הספר בשוק האזרחי. היות ואכן ניתנה בכורה לשוק הצבאי הרי שהחלוקה לשוק האזרחי צריכה להיות בסימוכין לאותה חלוקה ראשונית ולא במועד רחוק יותר. כלומר המועד המחייב את הצדדים לעניין הוצאתו לאור של הספר בהסכם האזרחי הוא המועד שמחייב בהסכם הצבאי - עד ליום העצמאות.
כפי שנקבע לעיל, הנתבעים הם האשמים בכך שהספר לא יצא לאור במועד המחייב, וזאת כתוצאה מהפסקת ההדפסה חודש וחצי לפני המועד הקובע, והם אלה שהפרו את ההסכם עם התובעת ולא להפך.
היות ועד לבחירת הספר כשי הרמטכ"ל, הצדדים לא עמדו במועד עליו סיכמו בחוזה, ובהתנהגותם למעשה הסכימו למועד חדש, אזי לא ניתן לטעון כי אי עמידה במועד החדש מהווה הפרה יסודית של החוזה: במקרה דנן מדובר בתנאי שלא סוכם עליו מראש כי ייחשב להפרה יסודית ומעובדות המקרה ניתן לראות כי התובעת המשיכה בהתקשרות גם לאחר שהתאריך המחייב בחוזה חלף לו.
לכן אין להעניק לתובעת פיצויים בראש פרק זה.

פיצויים בגין הפרת ההסכם האזרחי

לפי סעיף 10 לחוק התרופות:-

"הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".

באומדן שיעור הפיצויים המגיע לתובעת, המטרה העומדת לנגד עיני ביהמ"ש היא להציב את התובעת באותו מקום בו היא הייתה אמורה להיות לולא הופר עמה ההסכם.
בסעיף 1 לחוק התרופות כתוב "נזק – לרבות מניעת רווח", לאמור יש לקבוע מהם אותם רווחים שנמנעו מהתובעת כתוצאה מכך שההסכם לא קוים כהלכתו. במקרה דנן, טוענת התובעת להפסד השקעה ואבדן רווחים בעקבות העובדה כי הספר לא יצא לאור בזמן. לטענתה, המכירה בפועל של הספר, בראש השנה, כמה חודשים לאחר התאריך המיועד, כמוה כ"מכירה של מטריות אחר הגשם".
הנתבעים, אינם חולקים על דברים אלה והם אף מודים כי לו הספר היה יוצא לאור במועדו הרי שהיה נמכר בהיקף גדול יותר ממה שנמכר בפועל:

"..הספר היה יוצא במועדו והצפי כי היה נמכר בשוק האזרחי בהקף גדול יותר שכן לא דומה עיתוי מכירת הספר לפני יובל ה-50 למדינת ישראל או בסמוך לו, כמכירתו של הספר כ"אתרוגים לאחר סוכות"" (סעיף 57 לכתב התביעה שכנגד).

משכך, נותר לביהמ"ש לקבוע מהו אותו הנזק, אשר נגרם לתובעת מכך שהנתבעים לא עמדו בהסכם והוציאו את הספר בראש השנה ולא ביום העצמאות. במקרה דנן, היות ומדובר באבדן רווחים על ביהמ"ש לנקוט משנה זהירות בבואו להעריך את שיעור הנזק שנגרם לתובעת ולכן על התובעת הנטל להמצאת נתונים שיאפשרו לביהמ"ש לאמוד את הנזק.

"על הנפגע התובע פיצויים מכוח סעיף 10 לחוק התרופות להציג תשתית ראייתית המאפשרת קביעה של שיעור הפיצויים. עם זאת, ככלל לא ניתן להביא ראיות ודאיות בדבר שיעור נזק מסוג מניעת רווחים, שעל פי טבעו מבוסס על הערכת הצפוי. במקרים אלה, יוצא הנפגע ידי חובתו על ידי המצאת נתונים המאפשרים לבית המשפט לאמוד את שיעור הנזק" (ע"א 1229/97 איי.אמ.איי. – שיווק והשקעות בינלאומיים בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה ולהשכרה בע"מ פ"ד נג(4), 657, בעמ' 633).

לדברי התובעת, ספרה יכול היה להימכר בכמות של 250,000 עותקים במידה והיה יוצא ביום העצמאות, ועל בסיס זה מגיעים לה תמלוגים בגובה 2,700,000 ₪. חישוב זה מתבסס על הערכה כי סיפרה היה תופס נתח שוק של 25% מהמכירות בשוק המקומי, ולפי הערכות של התקשורת הכתובה בשוק המקומי נמכרו כ- 1,000,000 ספרים.
נתונים אלה מוכחשים מכל וכל על ידי הנתבעים הטוענים כי הטענה שהשוק המקומי רכש מיליון ספרים הנה אבסורדית.
מחד גיסא, מהעובדות אותן הציגה התובעת, (נספח מב לכתב התביעה), הספר "ישראל 50" יצא בכ- 350-400 אלף עותקים, הספר "ביטחון 50" יצא ב-100,000 עותקים וסיפרו של ניסים משעל "אלה שנות" יצא ב-400-600 אלף עותקים.
מאידך גיסא, העיד ע.ת. יהודה שיף כי הספר "ישראל 50" יצא ב-200 אלף עותקים ואילו "ביטחון 50" ב-50 אלף עותקים, לאמור הבדל של למעלה מ-200 אלף עותקים.
לאור זאת, על ביהמ"ש מוטל לקבוע מהי אותה כמות שנמכרה בשוק המקומי.
בהסתמך על עדות עד ההגנה בן שלום אליעזר (עמ. 229), וסעיף 172 לסיכומי התובעת, לגבי כמות המכירות של הספר "אלה שנות" - בין 500-600 אלף עותקים, ועל דבריו של יהודה שיף לגבי כמות המכירות של הספרים שהוצאו על ידו, מעריך ביהמ"ש את מספר העותקים שיכלו להימכר בשוק המקומי בכ-800 אלף.
בנוסף, טוענת התובעת שספרה היה תופס נתח שוק של 25% מהמכירות של ספרים אלה בשוק המקומי. לצורך קביעה זו, יש להתייחס למספר פרמטרים עיקריים בהערכה איזה נתח שוק יכול היה הספר "בני קשת" לתפוס.
יש להתחשב בעובדה כי הספר "בני קשת" התמודד מול ספרים בעלי נושא דומה אך עם תוכן שונה משלו. הן "ישראל 50" והן "אלה שנות" נרחבים יותר בתוכנם מ"בני קשת" ועל כן פונים לקהל רחב יותר. לעומתם, הספר "ביטחון 50" דומה יותר בתוכנו ל"בני קשת" מבחינת ההתמקדות באספקט הביטחוני.
בתחרות בין שני ספרים אלו, ידו של "בני קשת" על העליונה לאור העובדה כי מדובר בספר שחולק כשי רמטכ"ל, עובדה, שיש בה כדי להקנות יתרון לספר בתחום הביטחון, הן בשיווק והן במכירות.
פרמטר נוסף, אליו יש להתייחס הנו הגופים הפועלים, היינו ההוצאות לאור.
ספרה של התובעת התמודד מול ההוצאות לאור של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות". אלה גופים גדולים בהרבה מההוצאה לאור של משרד הביטחון. לגופים אלו יש מערכי שיווק מנוסים וגדולים יותר עם אפשרויות כלכליות גדולות יותר התורמים להגדלת המכירות של הספרים שלהם.
מתוך כל האמור לעיל, עולה כי נתח השוק הסביר עליו יכולה היתה התובעת להסתמך הנו כ-15%. לאמור, הצפי הסביר של התובעת היה צריך להיות לגבי מכירה של כ-120 אלף עותקים. יחד עם זאת, לא ניתן להתבסס על נתונים אלה מבלי להתייחס לצפי המכירה של הנתבעים שהעריכו את הנזק שנגרם מהמכירה המאוחרת בכ-10,000 עותקים בלבד (סעיף 63 ד לכתב תביעה שכנגד).
נתון זה אינו נראה סביר כלל וכלל, הכיצד ניתן לומר על ספר שנבחר לשי הרמטכ"ל כי היה נמכר בכמות כה מזערית ביחס לספרים אחרים בשוק?!
לאור כל האמור לעיל, ועל דרך האומדנא אני קובעת כי הכמות הסבירה לצורך חישוב שיעור הפיצויים של התובעת יתבסס על צפי מכירה של 100,000 עותקים. נתון זה מתבסס על הפרמטרים שצוינו לעיל, וכן על נתוני מכירות של ספרים דומים בשוק. ספר כ"בני קשת" היה נמכר בכמות קטנה יותר מספרים כגון "ישראל 50" ו"אלה שנות" אך בכמות גדולה יותר מהספר "ביטחון 50".
עדיין נותר לקבוע מהו אותו שווי ערך לספר לצורך חישוב שיעור התמלוגים המגיע לתובעת?
התובעת טוענת כי היות ומחיר המחירון של הספר בשוק הפרטי היה 138 ₪ (כולל מע"מ), 118 ₪ ללא מע"מ, הרי שלפי הערך המקובל של מכירה בשוק החופשי, התקבול לספר צריך להיות 40% * 118 ש"ח = 47.2 ₪ לספר. לכן דרישת התובעת היא לשיעור תמלוגים של 7.552 ₪ לספר, לפי חישוב של 16% * 47.2 ₪.
לטענת הנתבעים, בשוק האזרחי כל עסקה עומדת בפני עצמה ותנאיה שונים. בנוסף הם טוענים, כי הנתון של מכירות לשוק המוסדי בשיעור של 40% מערך המכירה בשוק החופשי אינו נתון קבוע כי אם נתון המשתנה מעסקה לעסקה (סעיף 62.5 לתצהירו של נתבע 4).

"ת: עיקר המכירות לגופים מוסדיים וכל עסקה עומדת בפני עצמה. דהיינו, יכולים להיות פערים גדולים בין עסקה לעסקה, לפי המו"מ עם אותו גוף, כל עסקה צריך לפרוט אותה באופן פרטני, לכן הגופים שלהם נמכרו הספרים הם שונים כמובן מטבע הדברים, ולכן המחירים שונים. עם חנויות יש הסדרים קבועים. אם עיקר המכירות היו לחנויות היינו צריכים לראות מחיר פחות או יותר זהה. איתם יש הסדרים קבועים של אחוז הנחה קבוע. במכירה מוסדית זה שונה וההתפלגות היא גדולה" (עדות נתבע 4 בעמ' 297 לפרוטוקול בישיבה מיום ה- 24/12/2001).

למרות כל האמור לעיל, הנתבעים משתמשים באותם נתונים, בכתב ההגנה שלהם, לצורך חישוב הנזקים שלהם (סעיף 123 ד לכתב ההגנה וסעיף 63 ד לכתב התביעה שכנגד). כלומר, הן הנתבעים והן התובעת מסתמכים על אותו שווי ספר - 47.20 ₪ - בקביעת אובדן הרווח.
בע"א 4500/90 מאיר הרשקו, רבידות בע"מ נ' חיים אורבך, (תק-על 95 (1)645), נקבע כי:

"כבסיס ראייתי לחישוב פיצויים אפשר להביא את הנוהג בקשר לתמלוגים בעסק דומה ...".

לאמור, כי למרות, שלדברי הנתבעים, לא מדובר באחוז קבוע, הרי שמכתב ההגנה ומכתב התביעה שכנגד, משתמע כי הנוהג הנ"ל קיים אף אם לא מוגדר באופן קבוע. לאור העובדה, כי במקרה דנן לא מדובר רק במכירות לשוק המוסדי כי אם גם לשוק החופשי, אזי התבססות התובעת על שיעור מכירות כולל של 40% ממחיר המחירון הנו סביר.
משכך, יש לחשב את סכום התמלוגים לספר המגיע לתובעת, על בסיס ההסכם האזרחי, לפי מחיר ספר בסך 47.2 ₪:
4,000 *47.2 * 8% = 15,104 ₪
4,000 *47.2 * 10% = 18,880 ₪
7,000 *47.2 * 12% = 39,648 ₪
5,000 *47.2 * 14% = 33,040 ₪
80,000 *47.2 * 16% = 604,160 ₪

לפיכך, אני פוסקת שהתובעת זכאית לפיצויים בגין אובדן רווחיה בסך של 710,832 ₪, על פי החישוב שנעשה לעיל.
הסכום נכון ליום הגשת התביעה וישא ריבית והצמדה כדין מאותו מועד.

תמלוגים בגין המהדורה הצה"לית

כדי להכריע בשאלת התגמולים מהמהדורה הצבאית, יש להשיב בראשונה מי הם הגופים הזכאים לקבל את שי הרמטכ"ל?
התובעת טוענת כי יש להתיחס למהדורה הצה"לית בשני מישורים נפרדים: האחד, בהקשר לחיילי הסדיר; והשני, בהקשר לצוות, גמלאי צה"ל ושאר מוסדות עליהן אין לה מידע.
לדבריה, רק חיילי הסדיר נכללים בהסכם המהדורה הצה"לית. קרי, במסגרת שי הרמטכ"ל.
מנגד טוענים הנתבעים כי המהדורה הצה"לית כוללת את חיילי הסדיר, חיילי הקבע ואת גמלאי צה"ל.
במכתב שהוציא נתבע 4, יום לאחר בחירת הספר כשי הרמטכ"ל, הוא הגדיר זאת כ"הפקת מהדורה עבור צה"ל" (נספח ג3 לתצהיר התובעת). במכתבים של ב"כ התובעת, ההתייחסות הינה "כשי לחיילי צה"ל" (נספחים כ2, כ3, ל6 ועוד לתצהיר התובעת). במכתב שהוציא ב"כ התובעת למר משה קוחנובסקי, לעניין קביעת התמלוגים המגיעים לתובעת, מציע ב"כ התובעת הצעת פשרה במידה ויוחלט שצריך להקטין את התמלוגים - הצעה זו מתייחסת לכלל העותקים שיינתנו לצה"ל.

"על כל כמות העותקים שיימסרו לצה"ל כאמור לעיל עד 100,000 עותקים יקבלו המחברים תמלוגים בשיעור הנמוך ביותר הקבוע בהסכם ..." (נספח ל8 לתצהיר התובעת, הדגשה שלי, ד.פ).

כלומר, על פי התכתבויות הצדדים, ניתן לראות כי אין אזכור של חלוקה זו או אחרת, וכוונת הצדדים לאורך כל ההתקשרות היא למהדורה צה"לית ללא אבחנות. אף בהודעת הקיבול של התובעת, ההתייחסות הייתה לחיילי צה"ל ולא נעשתה אבחנה לעניין החלוקה. כמו כן, הן בדברי הנתבעים והן בדברי התובעת אין רמיזה לכך שהמהדורה הצה"לית מיועדת אך ורק בעבור חיילי הסדיר.
אם כך, מדוע טוענת התובעת ששי הרמטכ"ל כולל אך ורק את חיילי הסדיר?
לטענת התובעת, הסיבה לכך הנה ההסכם בין נתבעת 3 לאל"ח, שבו מתחייבת אל"ח לרכוש 130,000 עותקים עבור חיילי הסדיר. בנוסף, לדבריה, התמלוגים שלה היו מותנים בתשלום של אל"ח לנתבעת 3.

"התמלוגים ישולמו למרשתך 30 יום לאחר שמשרד הביטחון יקבל את התמורה בגין הספרים מאת האגודה למען החייל ..." )נספח מ5 לתצהיר התובעת)

וכן:

"הסיפור של מהדורת אל"ח נולד כי אתם אמרתם שזה צמוד לתשלומי אל"ח" )עדות התובעת בעמ' 175 לפרוטוקול).

גם במידה והאמת עם התובעת הרי שטיעון זה איננו יכול להתקבל, היות ואין בתנאי המדובר כדי ליצור הפרדה במהדורה הצה"לית. לאחר עיון מעמיק במסמכים שבפני עולה כי, התנאי לתשלום אותו הציבו הנתבעים, נובע מכך שהרכישה של אל"ח היוותה את החלק הארי של המהדורה הצה"לית (130,000 עותקים). העובדה כי אל"ח מממנת את חלוקת השי לחיילי הסדיר בלבד, וכן התנאי אותו הציבו הנתבעים לגבי תשלום התמלוגים אין בהם כדי להעיד כי המהדורה הצה"לית נועדה לחיילי הסדיר בלבד.
ההסכם בין הצדדים מבטיח לתובעת סכום גלובלי עבור המהדורה הצה"לית בכללותה. כלומר ההסכם עצמו אינו יוצר אבחנה בין חיילי סדיר, קבע או גימלאים. זה גם סביר שאנשי הקבע והגמלאים יזכו לקבל שי רמטכ"ל ביום העצמאות.
נכון שהיה מן הראוי להסדיר את עניין הגדרת "האוכלוסייה הנהנית" בהסכם שבין הצדדים, וזאת לאור כמות העותקים המשמעותית שבמחלוקת. היות ועניין זה לא נעשה, לא נותר בידי אלא להניח מתוך נסיבות המקרה, ששני הצדדים בזמן אמת התכוונו להכליל במהדורה הצה"לית, את כל אותם גופים הזכאים לקבל את שי הרמטכ"ל. קרי, לאו דווקא חיילי הסדיר. גם במידה והתובעת התכוונה אך ורק לחיילי הסדיר, היא לא הבהירה "כוונה" זו לנתבעים ומכאן שהנתבעים לא ידעו על כוונה זו. היות ובמקרה כזה אין באפשרותנו לגבש אומד דעת סובייקטיבי משותף, עלינו לפרש את החוזה בין הצדדים על פי תכליתו האובייקטיבית. במקרה דנן הצדדים לא ציינו במפורש מי הם הצדדים לחלוקה, ההתייחסות בהסכם הייתה לחיילי צה"ל בכללותם, ומאחר והמדובר ביום העצמאות ובמתן שי: ספר המתאר את תולדות המדינה והצבא, היה זה סביר להניח שבמושג צה"ל יכללו מלוא כוחות הבטחון המרכיבים אותו, - ולא חלקם.
מכל האמור לעיל, אני דוחה את תביעתה של התובעת לפיצויים בסך 546,150 ₪ בעבור מכירת הספר לאל"ח וכן את תביעתה בסך 396,000 ₪ בעבור המכירה למוסדות הסמך, וקובעת כי סכום התמלוגים שהגיעו לתובעת בגין המהדורה הצה"לית הנו 300,000 ₪ כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים, וכפי ששולם בפועל לתובעת על ידי הנתבעים .

פיצויים בגין הפרת הסכם המהדורה הצה"לית

כפי שנקבע לעיל, הוצאת הספר עד ליום העצמאות מהווה התחייבות חוזית שהנתבעים לא עמדו בה.
יחד עם זאת, אין מדובר בהפרה יסודית כי אם בהפרה לא יסודית. ביטול חוזה בשל הפרה לא יסודית צריך לעמוד במבחן הצדק. במקרה דנן לא נגרם לתובעת נזק כלכלי מכך שהספר לא יצא במועדו: התמלוגים אותם קיבלה התובעת היו גלובליים. לכן יהיה זה לא צודק להכריז על החוזה כבטל, במיוחד לאור העובדה כי החוזה קוים בסופו של דבר.
יחד עם זאת, הנתבעים אכן הפרו את ההסכם עם התובעת ובכך גרמו לה עוגמת נפש. לפי סעיף 13 לחוק התרופות, רשאי ביהמ"ש לפסוק פיצויים בגין נזק לא ממוני שנגרם עקב הפרת חוזה. מדובר בשיקול דעת הנתון לביהמ"ש, אשר צריך להישמר לאותם מקרים מיוחדים בהם הוכיחה התביעה הן את הנזק הלא ממוני אשר נגרם לה כתוצאה מהפרה, והן את הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין נזק זה.
התובעת לא הסתירה, לאורך כל תקופת ההתקשרות מרגע בחירת הספר לשי הרמטכ"ל את רצונה שהספר יחולק ביום העצמאות:

"לי חשוב שביום העצמאות בשנת ה-50 הספר הזה יימסר לחיילי צה"ל. יש לזה ערך רגשי עבורי, יש לזה ערך ערכי.." (עמ' 21 לפרוטוקול מס' 265 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה).

הנתבעים ידעו על רצונה העז לחלק את הספר ביום העצמאות והסמליות שבדבר לאור הרקע האישי שלה (סעיף 85.2 וסעיף 103 לכתב התביעה).
מכאן שהיו צריכים לצפות שדחיה באשמתם, תגרום לה עוגמת נפש. על-כך יש לפצות את התובעת.
במקרה דנן, משפיעים מספר גורמים על שיעור הפיצויים המגיע לתובעת:
העובדה שהנתבעים היו יכולים למנוע את העיכוב אם היו "מנדבים" מפרט טכני לאל"ח;
העובדה שהנתבעים לא "יצאו מגדרם" כדי להספיק להוציא את הספר בזמן;
והעובדה כי הנתבעים לא גילו רגישות ראויה כלפי התובעת לאור הרקע האישי שלה, ובכיסוי של "אפס תקלות" כדרישת שר הבטחון דאז, טלטלו את חלקי כתב היד מאחד לשני, ולא יצרו שיטת עבודה, הגהה ובקרה נאותים.

בגין כל זאת אני קובעת, כי התובעת זכאית לפיצויים, עקב עוגמת הנפש שנגרמה לה, בהיקף המשקף את מורת הרוח מהתנהגות הנתבעים בסך 200,000 ₪. הסכום נכון ליום פסה"ד וישא ריבית והצמדה כדין.

תשלום הוצאות

התובעת דורשת, מהנתבעים, תשלום בעבור כל העבודות הנלוות לספר שביצעה לאורך השנים. לדבריה מגיע לה 120,000 ₪ עבור עבודתה בהפקה, גרפיקה, עיצוב, תחקיר תמונות, הגהה לשונית, כתבנות והקלדה. כמו כן דורשת התובעת 150,000 ₪ עבור הוצאות עקיפות כגון: נסיעות, טלפונים, שליחויות וצילומים שהיו לצורך המערכה הממושכת שניהלה מול הנתבעים.
הנתבעים, טוענים כי לתובעת שולמו הוצאות בגין הפקה וגרפיקה ולגבי שאר הסכומים הרי שאין היא זכאית להם מתוקף ההסכם שבין הצדדים.
בהסכם המהדורה הצה"לית, נספח ז' לתצהיר נתבע 4, סוכם בין הצדדים כי התובעת תקבל 50,000 ₪ עבור הטיפול בהפקת הספר ו-18,000 ₪ החזר תשלום לגרפיקאית. בתיקון שהוצע להסכם זה, הסכימה התובעת להצעה המתוקנת של הנתבעים (נספח מש/4 לנספח ל' לכתב התביעה), להעלות את סכום התמלוגים ל-300,000 ₪. טענת התובעת כי הסכום הנ"ל – 300,000 ₪ - אינו כולל הוצאות הפקה המגיעים לה אינה מקובלת עלי. בסיכום הראשון בין הצדדים (נספח ז' לעיל) מצוין במפורש כי סכום התמלוגים בסך 168,000 ₪ מורכב משכר סופרים בסך 100,000 ₪, הוצאות הפקה בסך 50,000 ₪ והחזר תשלום לגרפיקאית בסך 18,000 ₪. בתיקון להסכם הנ"ל הציעו הנתבעים להעלות את סכום התמלוגים ל-300,000 ₪, מההצעה ניתן להבין כי הסכום של 300,000 ₪ כולל בחובו גם תשלום עבור ההפקה. יתרה מזאת, הנתבעים דאגו ליידע את התובעת על כך שהסכום הנ"ל כולל בתוכו גם את יתר ההוצאות "כסכום הכולל והסופי בגין פעילותיה בקשר לספר "בני קשת"" (נספח מ"ב לכתב התביעה). על כן בהקשר למהדורה הצה"לית, באין אסמכתאות מצד התובעת שיעידו אחרת ובאין תימוכין לעדותה היא אינה זכאית לתשלום סכום הוצאות נוסף מעבר לסכום אותו קיבלה.
לגבי ההסכם האזרחי שנכרת בין הצדדים, הרי שאין בהסכם כל התחייבות מצד הנתבעים לגבי הוצאה זו או אחרת. הנתבעים מציינים בהסכם המהדורה הצה"לית, בו הובטח לתובעת 50,000 ₪ עבור ההפקה, כי לגבי מכירות אחרות ימשיכו לחול יתר תנאי ההסכם האזרחי. לאור העובדה כי בהסכם האזרחי לא מצוין תשלום בגין איזה מדרישות התובעת, וכן לאור העובדה כי בהסכם הצה"לי התובעת קיבלה סכום כסף בעבור ההפקה, נראה כי לדרישת התובעת לתשלום הוצאות בגין ההסכם האזרחי, אין אחיזה ועל כן דינה ליפול.
אמנם, בין הצדדים קיימים שני הסכמים, אך כפי שצוין לעיל מדובר בהפרדה לצורך תמלוגים בלבד. במקרה דנן, הספר יצא במהדורה אחת, לאמור הפקה אחת ולכן התובעת כן קיבלה תשלום בעבור עבודת ההפקה. כמו כן, הדרישה לתשלום הוצאות, בסעיפים 156 ו-157 לכתב התביעה, לא מגובה באסמכתאות כלשהן ואף לא מעוגנת בהסכם שבין הצדדים. למעט החריג לכך, שמופיע בהסכם הצה"לי בו הובטח לתובעת כאמור סכום של 50,000 ₪ בעבור עבודת ההפקה, אותו התובעת קיבלה בתשלום הכולל שניתן לה בינואר 1999 על סך 300,000 ₪.
מן המקובץ עולה כי דרישת התובעת לתשלום הוצאות בסך 120,000 ₪ ולתשלום הוצאות עקיפות בסך 150,000 ₪, דינה להידחות.

מתן קרדיט

במהדורה הצה"לית, שחולקה ל-200,000 אנשי צבא, לא מופיעה תמונתה של התובעת ואף לא הרקע האישי שלה. לטענת התובעת, הנתבעים סירבו לתת לה את הקרדיט המגיע לה, ביחד עם פרופ' גלבר, כפי שמקובל לתת.
התובעת פנתה לנתבעים בדרישה שבספר יינתן לה קרדיט ראוי (נספח ס2 לתצהיר התובעת) אך נענתה כי תמונתה ורקע אישי אודותיה יופיעו אך ורק במהדורה האזרחית (נספח ס3).
הנתבעים טוענים כי כלל אין לדון בסוגיה לאור העובדה כי מדובר בטענה חדשה שאין לה זכר בתביעה ולא נתבע בתביעה כל סעד בגינה.
צודקים הנתבעים בעמדתם. אכן אין עילת תביעה בגין אי מתן קרדיט, ואין כל סעד שנתבע בגין כך.
מעבר לכך אציין כי שמה של התובעת נזכר כמובן בשתי המהדורות, ואיני סבורה שאי פרסום תמונה ותולדות חיים מהווה חלק מהקרדיט המקובל, ועל כל פנים הדבר לא הוכח בפני: ואם נתיחס לתובעת עצמה, אזי בספרה שלה: "שביל האופק" מטיילים בעזרת תצלומי אוויר"-, לא מופיעה תמונה וגם לא תולדות חיים.
וגם בספרה בתרגום מאנגלי "ארץ הקודש - הדרך לשמיים", אין תמונה ואין תולדות חיים.
אשר על כן אני דוחה התביעה בראש פרק זה.


ז. עילות התביעה-והתיחסותן לנתבעים

עילת התביעה של התובעת הן כתוצאה מהפרת חוזה ועילות נזיקיות.
אשר לחוזה הוא נחתם, כפי שנאמר בתחילת הדיון, עם הנתבעת מס. 3, כך שנושא הפרות ההסכם לכאורה מתייחסות אליה בלבד; (ר' על כך דיון להלן).

לנתבע מס 1 מיוחסת רשלנות מכח אחריות שילוחית, בכך שלא פיקח על מעשי הנתבעות 4-2.
הנתבע מס. 2 היה שר הבטחון.
הנתבעת מס. 3 הינה יחידת סמן של משרד הבטחון.
הנתבע מס. 4, עומד בראשה.
אומנם הדבר לא נטען, ברם ספק רב לי אם הנתבעת מס. 3 מהווה אישיות משפטית נפרדת. נראה שזה הגוף המקצועי, במסגרת מערכת הבטחון, כשמשרד הבטחון הינו הגוף המוביל - ובעצם המדינה .
במילים אחרות, "הנתבעת הראשית" הינה המדינה - כשהגוף המקצועי שלה זו הנתבעת 3, כשהנתבעים 2 ו- 4 הינם עובדי המדינה.

לגבי הנתבעת מס. 1:
משקבעתי כי החוזים שנחתמו עם ההוצאה לאור הופרו ע"י ההוצאה לאור,- המשמעות היא, בין ישירות ובין בעקיפין, שהמדינה היא זו שהפרה את ההסכמים באמצעות הגוף שהסמיכה לנהל ולהתקשר.
אשר לנתבע מס. 4:
הנתבע מס. 4 כאמור עמד בראש הגוף המקצועי, שהיה אמון על ההתקשרות. הוא שהנחה את האנשים, והוא זה שנושא באחריות "המיניסטריאלית", שקיימת חבות.
לגביו נטען שהוא פעל בחוסר תום לב.
לדברי התובעת, נתבע 4 פעל להכשיל את הספר על מנת לרצות את נתבע 2; לא פעל בצורה כנה ואמיתית כדי להוציא את הספר בזמן ואף ניסה להביא להחלפת בחירת הספר "בני קשת" כשי הרמטכ"ל, בספר אחר.
מהראיות שהוצגו לא ניתן להסיק כי נתבע 4 פעל ל"מען" נתבע 2 או בכדי להכשיל את הוצאות הספר. אמנם נתבע 4 הציע בשלב מסוים להחליף את הספר אך ניסיון זה נבע מתוך חוסר בהירות לגבי עתיד הספר.
יחד עם זאת, מהראיות עולה כי נתבע 4 לא עשה כמיטב יכולתו להוצאת הספר בזמן, ורשלנותו כראש ההוצאה לאור היא הגורם המרכזי לכך שהספר לא יצא בזמן (ראה תת פרק טכניקת ואיכות הדפסה). הוא היה צריך לסכם דברים בכתב עם התובעת טרם ביצועם, היה עליו לפעול לפי כללי מינהל תקין ולדווח על כל פרט לגורם המזמין והיה עליו לעשות ככל שניתן על מנת לעמוד בתנאי ההסכם עם התובעת בין היתר, כשהובררה לו שיטת העבודה שלה, שהיתה רחוקה מלהיות מסודרת, חייב היה ליצור מנגנון בקרה ופיקוח יעילים כדי לגרום לכך שהעבודה תיעשה בשטף, בצורה מקצועית ולא בצורה של טלאי על גבי טלאי.
היות ונתבע 4 לא עמד בכל אלה הוא התרשל במילוי תפקידו ועליו לשאת באחריות.
קובעת הפסיקה כי:

"חסינות עובד-ציבור מכוח סעיף 7(א) אינה משתרעת על רשלנות" (ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' יצחק לוי, פ"ד מח(3), 45).

הפועל היוצא שהנתבעים 1, 3 ו- 4 אחראים ביחד ולחוד בכל הנזקים הנובעים מהפרת ההסכם, לרבות עוגמת הנפש, ועליהם לשאת בהם כאמור.

אשר לנתבע מס. 2:
אם נחדד את טענות התובעת כלפי הנתבע מס. 2, אזי היא טוענת כי שר הביטחון דאז יצחק מרדכי:

"חרג מסמכותו עת החליט בניגוד לכל דין ו/או הסכם "להתערב" למניעת הוצאת ספר במהדורה האזרחית, במועדו, ובכלל." (סעיף 130.1 לכתב התביעה)

כן היא גורסת כי מניעים זרים הם אלה שעמדו מאחורי החלטתו להתערב בנעשה (סעיף 130.6 לכתב תביעה).
לא מקובלת עלי טענת התובעת שלא היה מקום לשר הביטחון להתערב בספר ולהורות על בדיקות קפדניות "לפי בית שמאי".
מדובר בספר היסטוריה. ספר מסוג זה חייב בדיקות קפדניות טרם הוצאתו לאור, כדי שעובדות המצוינות בו תהיינה נכונות, במיוחד לאור העובדה כי הספר מיועד לחינוך הדור הצעיר, ואין בו משום הבעת עמדה או פרשנות היסטורית אלא דיווח בלבד. לכן הקשר בין ציון עובדות נכונות בספר ובין חופש הביטוי,- לא נראה לעין.

למה דומה הדבר, לאדם שיכתוב ספר מתמטיקה בסיסית, ובמקום לציין ש- 2 2=4, פרשנותו תהיה ש- 4 משמעו 5.
אין זה ראוי שספר היסטוריה יזכה להקלה זו או אחרת בהתאם לאוכלוסייה אליה הוא פונה כפי שדורשת התובעת (סעיף 130.7.6 לכתב התביעה).
העיד נתבע 2:

"אני לא עסקתי בשוק האזרחי. אני עסקתי בדבר אחד מרכזי מבחינתי, בספר שיוצא על ידי הרמטכ"ל וההוצאה לאור של משרד הביטחון, כשי הרמטכ"ל לשנת החמישים, שיכול להיתפס כספר רשמי של מדינת ישראל-משרד הביטחון." (עמ' 311 לפרוטוקול בישיבה מיום ה- 24/04/2002).

גם לגבי טענות התובעת כי שיקולים זרים הנחו את נתבע 2, הרי שלא עלה בידיה להוכיח כי נתבע 2 אכן פעל ממניעים זרים.
לגרסתה מה שהניע את שר הבטחון דאז היה לכאורה תיאור לא מדויק שהופיע בכתב היד, בו תואר הקרב בחווה הסינית, שהוא נטל בו חלק;
הנתבע מס. 2 הכחיש שזה היה הזרז להחלטתו שהספר ייבדק כך שיהיו בו "אפס ליקויים"; אבל אפילו אם זה כן היה המצב וזה רק אנושי, שהנתבע מס. 2 שהיה אמור להמליץ על ספר כשי רמטכ"ל, בעיינו בספרים, התעכב על קרבות שהיו מוכרים לו באופן אישי; וגם אם תיאור הקרב (שאגב לא שונה לבסוף) היה זה שהמריצו ליתן את ההוראה דלעיל, אזי מבחינה מטריאלית, בהתיחס לכך שהמדובר בספר היסטוריה, איני רואה בהוראה זו כל טעם לפגם.
מה גם שבדיקה קפדנית זו, לא היא שגרמה לעיכובים.
אשר על-כן אני קובעת שלא הוכחה בפני כל עילת תביעה כנגד נתבע מס. 2, ואני דוחה את התביעה כלפיו.

ח. כתב התביעה שכנגד

בכתב התביעה שכנגד טוענים הנתבעים כי התובעת היא זאת שהפרה הסכמים, ביצעה עוולות נזיקיות והתעשרה שלא כדין בקשר להוצאתו לאור של הספר "בני קשת". לדידם, בעקבות מעשי התובעת נגרמו להם נזקים כספיים ולכן הוגשה כנגד הנתבעת תביעה שכנגד.
משקבעתי כי ההסכם הופר על ידי הנתבעים 1, 3 ו- 4, אין מקום לתביעה שכנגד, ואני דוחה אותה. לענין זה ברצוני להתעכב על שני נושאים נוספים במסגרת התביעה שכנגד:

מסירת כתב היד

התובעים (בתביעה שכנגד) טוענים כי לפי סעיף 2 ה. להסכם היה על הנתבעת למסור את כתב היד כשהוא מוכן לדפוס, לאחר עריכה ולאחר האחדת כתיב. לדבריהם דבר זה לא נעשה, כתב היד השלם מעולם לא נמסר להם וכתב היד שכן נמסר ניתן להם בחלקים.
מהעדויות השונות של יגאל רוזנטל (עמ' 320 לפרוטוקול), אריעזר בן שלום (עמ' 223 לפרוטוקול), ישי קורדובה (עמ' 193 לפרוטוקול), מהתצהיר של נתבע 4 (סעיף 18) ומהתצהיר של יעקב חבקוק (סעיף 11) ניתן לקבוע כי כתב היד אכן לא נמסר לידי נתבעת 3 לפי דרישות ההסכם.
מאידך, טוענת התובעת כי כתב היד היה מוכן עוד ב-1995 וכי ההוצאה לאור היא זאת שנמנעה, עקב בעיות תקציביות, מלהוציא את הספר לאור. מאחר והיא תמהה היות והספר יצא לאור בסופו של דבר אז כיצד לא היה כתב היד מוכן?!
מהעובדות שהוכחו בביהמ"ש עולה כי העברת כתב היד מהנתבעת לתובעים לא נעשתה בצורה חלקה אם כי נתקלה במכשולים רבים לאורך הדרך. זו עובדה שהנתבעת אינה מכחישה (לטענתה נמנעה ממנה גישה לחומר חסוי – ר' סעיף 10, 47 ו-53). יחד עם זאת, כפי שפורט לעיל ניתן היה להוציא את הספר במועדו, ביום העצמאות, עובדה ששני הצדדים מכירים בה.
לאמור, המסקנה היא שכתב היד היה מוכן עד לתאריך הרצוי.
פיצוי בעבור עבודה נוספת

התביעה על סך 90,544 ₪ עבור עבודתם הנוספת של ישי קורדובה ויעקב חבקוק אף היא נדחית. התובעים שכנגד לא הראו כיצד נאמד סכום זה מלבד חישוב גס של משכורת חודשית כפול הערכה של מספר חודשים שלדעתם, העורכים עבדו על הספר. התרשמתי כי העבודה שנעשתה לא הייתה מעבר למצופה, ולכן נותרה בגדר תפקידם של העורכים.
כמו כן, התובעים לא הראו כי עבודתם של העורכים באה על חשבון פרוייקטים אחרים או שמא נאלצה נתבעת 3 לשכור שירותים נוספים על מנת לבצע עבודות אחרות.

יתר על כן, הדרישה לבדיקת מה"ד היסטוריה באה מצד התובעים שכנגד (סעיף 30.4 לתצהיר נתבע 4) ועל כן אין זה ראוי ונכון שהנתבעת תחויב בתיקונים שבוצעו על ידם או בהוצאות עקיפות הקשורות לבדיקת מה"ד היסטוריה.

דרישות התובעים לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפסקת ההדפסה (סעיף 63 ב (3)(4)) דינן להידחות לאור קביעת האשמה לאותם נזקים נופלת על כתפי התובעים ולא על כתפי הנתבעת, באשר הם אלה שהפרו את ההסכם.

סוף דבר:
התביעה מתקבלת, כמפורט בפסה"ד.
התביעה שכנגד נדחית במלואה.
הנתבעים ישלמו לתובעת במאוחד ובמיוחד שכ"ט עו"ד בסכום של 30,000 ₪. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין.
התובעת זכאית גם להוצאותיה כנ"ל, אותם ישום הרשם.

ניתן היום __ במעמד ___


ד"ר דרורה פלפל, שופטת




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:52   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. היועמ''ש לממשלה בפרט ומשרד הבטחון בכלל מתעללים  
בתגובה להודעה מספר 37
 

בסופרת חני זיו שהיא גם אלמנת צה"ל ואחות שכולה.
{אחיה חלל צה"ל}

@ תקציר הפרשה המזעזעת...:-

א. אתר NFC חושף את סיפרו החדש של היועמ"ש לממשלה
עו"ד אלייקים רובינשטיין...:-

2. היועמ''ש לממשלה רובינשטיין, חוטא ומחטיא !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=2&viewmode=

ב. בתאריך 22.10.03 הוגשו שתי תלונות במשטרת ישראל- כפר סבא
אחת נ' היועמ"ש לממלשה אלייקים רובינשטיין והשניה על איומים
והכפשות...:-
32. הוגשה תלונה במשטרה נ' היועמ''ש לממשלה!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=32&viewmode=
41. תלונה נוספת הוגשה באותו מעמד על ידי........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=41&viewmode=

ג. בעקבות חשיפת הספר {סעיף 1} גילתה הסופרת חני זיו
שהיועמ"ש לממשלה נהג בחוסר יושר, פעל בניגוד עיניינים
כפי שזה בא לידי ביטוי ב...:-
@ דו"ח מבקר המדינה שכתב דו"ח ל-50 שנה למדינה/"דמי קשת"-
ספר שחולק כמתנה על ידי משרד הבטחון בחגיגות ה-50 שנה למדינה.
35. מבקר המדינה: ציטוט מהדו''ח החמור/ה-50 למדינה = "בני קשת"
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=35&viewmode=
@ החלטה ופסק דין של בית משפט המחוזי בתל-אביב, אצל כבוד
השופטת דבורה פלפל בתיק מספר...:-
חוזים – הפעלת לחץ בעת משא ומתן כלכלי אינה עולה כדי עושק
או כפייה תא (ת''א) 1556/99 חני זיו נ' משרד הבטחון
(מחוזי; פלפל; 19.6.03)

37. פסק הדין שפסק בית משפט המחוזי: השופטת פלפל...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=37&viewmode=

ד. משרד הבטחון הגיש עירעור על החלטת/פסק הדין
של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון ע"א 8015/03,
משרד הבטחון נ. חני זיו, עדיין עומד ותלוי......

ה. הפקת הספר "שכתב" היועמ"ש לממשלה עו"ד אלייקים רובינשטיין,
עלתה +/- כ-35 ש" לספר כפול 3000 - 5000 ספרים למהדורה ראשונה.
דהיינו: בין 100000 ש"ח ל-150000 ש"ח.

ו. הכספים ממכירת "הספר" עוברים למשרד הביטחון.

ז. הוצאת הספר וחשיפתו בצמוד למינויו כשופט עליון.....

ח. שיווק ומכירת "ספר" זה מאדיר את שמו של עו"ד אלייקים רובינשטיין.

ט. היועמ"ש לממשלה אלייקים רובינשטיין מודה בספרו לכל אלה שעזרו
לו בהוצאת הספר בכלל ולישי קורדובה העורך הראשי של ההוצאה לאור-
משרד הבטחון משהיה עד מטעם ההגנה-משרד הבטחון שהיועמ"ש לממשלה
ייצג אותם כנגד הסופרת הגב' חני זיו,
כפי שמופיע בפתח דבר בספר
נתיבי ממשל ומשפט...:-
3. פתח דבר-הקדמה לספר הנ''ל......................
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=3&viewmode=

י. כתבה שפורסמה בנדון- משרד הבטחון נ' "בני קשת"...!!


@ כדור השלג ממשיך להתגלגל....



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:35   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. תלונה נוספת הוגשה באותו מעמד על ידי........  
בתגובה להודעה מספר 32
 

הסופרת חני זיו והפעם נגד מי ששלח לה מכתבי איום והכפשות
לתיבת הדואר, שאותם מצאה כשחזרה מבית הקברות {16.10.03}
שם התיחדה עם זיכרו של בעלה ואחיה חללי צה"ל.

התלונות הוגשו ביום רביעי שעבר ה-22.10.03 בשעה 22:00
במשטרת כפר סבא.

כדור השלג מתגלגל.......



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   12:21   30.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  73. מי גרם להפסדים ??  
בתגובה להודעה מספר 41
 

30/10/2003

מי גרם להפסדים ?

בתנאים אלה לא עלה בידי ההוצאה לאור לשפר את התוצאות הכספיות, כעולה ממאזן ההכנסות וההוצאות של הפרויקט (בש"ח):
4,312,000 הכנסות ממכירת הספרים לאל"ח
4,710,000 הוצאות ישירות
431,000 הוצאות תקורתיות
(829,000) הפסד

פורסם ברוטר ע"י פילוביץ שחף
הוצאת הספר "בני קשת" כשי מערכת הביטחון לחיילי צה"ל.
{מצ"ב קובץ W מדו"ח מבקר המדינה..!!}
לקראת יום העצמאות החמישים של מדינת ישראל הוחלט בצה"ל להעניק כשי הרמטכ"ל לכל החיילים בשירות החובה והקבע ולגמלאי צה"ל את הספר "בני קשת" (להלן - הספר), שנכתב בידי הגב' חני זיו וההיסטוריון פרופ' יואב גלבר (להלן - המחברים). עלות השי הסתכמה בכ- 5.1 מיליון ש"ח .

בתקופה יולי עד נובמבר 1998, לסירוגין, ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על אופן ההיערכות ודרכי הטיפול של הגורמים המעורבים בהוצאתו של הספר. הביקורת נערכה בהוצאה לאור של משרד הביטחון, אשר הייתה אחראית להוצאת הספר לאור; בלשכת סגן ראש אכ"א, שריכז את הטיפול בנושא מטעם צה"ל; באגודה למען החייל (להלן - אל"ח), שהייתה הגורם המממן של הפרויקט; ובמחלקת היסטוריה בצה"ל, שבדקה חלק מפרקי הספר .

הרקע לבחירת הספר
באוגוסט 1991 חתמה ההוצאה לאור על הסכם עם הגב' חני זיו (להלן - המחברת) בדבר הוצאת ספר בשם "50 שנות מאבק". במארס 1994 חתמו הצדדים על תיקון להסכם הנ"ל, ועל פיו שולב פרופ' יואב גלבר (להלן - המחבר) בכתיבת הספר, ושמו של הספר שונה ל"מאה שנות מאבק" .בשלב מאוחר יותר הוחלף גם שם זה ל"בני קשת". ההסכמים הנ"ל נגעו רק לעצם הוצאת הספר .

לקראת סוף שנת 1996 בחן סגן מנהל ההוצאה לאור, המשמש גם כעורך הראשי של ההוצאה, את תוכנם של חלקים נרחבים של הספר. הבדיקה התייחסה לחומר בלתי ערוך, שהעבירו המחברים להוצאה לאור. בעקבות הבדיקה הגיש העורך חוות דעת למנהל, ובה קבע, בין היתר, כי הטקסט רצוף שגיאות ומנוסח באופן לקוי, ומשום כך על ההוצאה לאור להסיר ידיה מספר זה. במהלך השנה שלאחר מכן ערך המחבר, שאף שימש כמנחה המקצועי לספר, תיקונים ושיפורים .

באוגוסט 1997 הוקמה ועדה, כדי שתמליץ לרמטכ"ל על ספר שיוענק כשי הרמטכ"ל ליום העצמאות ה- 50 למדינה (להלן - הוועדה). בראש הוועדה עמד סגן ראש אכ"א, ובין חבריה היו יושב ראש אל"ח, ראש מחלקת חינוך וראש ענף תרבות במפקדת קצין החינוך והנוער הראשי, וסגן דובר צה"ל. מנהל ההוצאה לאור הציג בפני הוועדה חמישה ספרים, ביניהם הספר, מהם ייבחר אחד כשי. בסקירתו אודות הספר הוא מסר לוועדה פרטים כלליים אודות המחברים, מאפיינים חזותיים של הספר ומחירו המשוער .

ב- 16.9.97 המליצה הוועדה על חלוקת הספר, כשי הנבחר. ב- 23.9.97 אישר הרמטכ"ל את המלצת הוועדה, ומיד לאחר מכן החלה ההוצאה לאור לפעול להוצאת הספר .

משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההוצאה לאור לא עקבה אחר התיקונים והשיפורים שערכו המחברים בטקסט, ואף לא בחנה פעם נוספת את הנוסח המעודכן של הספר, טרם שהוצג בפני הוועדה כאחד הספרים שייבחרו לשי. מנהל ההוצאה לאור, בהציגו את החלופות בפני הוועדה, גם לא התייחס כלל לתוכנו של הספר, אף על פי שההוצאה לאור עסקה בכך שנה קודם לכן .
לוח הזמנים לחלוקת השי
אחת מאמות המידה שקבעה הוועדה לבחירת הספר הייתה עמידה בלוח הזמנים לחלוקתו. נקבע, כי הספר יחולק לא יאוחר מיום העצמאות התשנ"ח, שחל ב- 30.4.98. מיד לאחר בחירת הספר הודיע על כך אכ"א לכל הגורמים המעורבים, ונקבע, כי מועד גמר החלוקה של השי לחיילי החובה בצה"ל יהיה 26.4.98. בפועל החלה חלוקת הספרים לחיילי צה"ל רק בסוף ספטמבר 1998 והסתיימה בסוף אותה שנה, שמונה חודשים לאחר יום העצמאות .

משרד מבקר המדינה מעיר, כי האיחור הניכר בחלוקת השי פגע בעמידה ביעד המקורי - להעניק את השי לכל חייל לקראת יום העצמאות (אשר לסיבות שהביאו לאיחור - בהמשך) .

סיכום כספי של הפרויקט
סביר להניח, כי האיחור הניכר בחלוקת השי צמצם משמעותית את היקף המכירות של האלבום בשוק החופשי, זאת משום שהפצת הספרים לציבור הרחב החלה רק לאחר שמאות אלפי עותקים של אלבומים אחרים בעלי אופי דומה כבר יצאו למכירה סמוך ליום העצמאות .

בתנאים אלה לא עלה בידי ההוצאה לאור לשפר את התוצאות הכספיות, כעולה ממאזן ההכנסות וההוצאות של הפרויקט (בש"ח):
4,312,000 הכנסות ממכירת הספרים לאל"ח
4,710,000 הוצאות ישירות
431,000 הוצאות תקורתיות
(829,000) הפסד

ההוצאה לאור סיימה את הפרויקט בהפסד ניכר, המהווה כ- 16% מההוצאות (כולל הוצאות תקורתיות) .
בדיקת הספר לאחר אישור הוועדה
ב- 12.10.97 הוצגה בפני שר הביטחון לשעבר, יצחק מרדכי, חוברת הדגמה של הספר, שכללה את תמונת הכריכה ומספר עמודים מפרקים שונים. לאחר עיון בחוברת ההדגמה קבע השר, כי הספר לא יוכל לראות אור בלי שתוכנו ייבדק על ידי ראש מחלקת היסטוריה, יאושר בידי הרמטכ"ל ולבסוף יובא לאישורו. השר ציין, כי מאחר שהספר רואה אור בהוצאת משרד הביטחון וצה"ל, הוא עלול להיתפס כגרסה רשמית של הצבא ושל המדינה, ולעורר תהיות והתנגדות בכל הנוגע לתוכנו, ומכאן הצורך בבדיקה ובאישורים. השר קבע, כי עד לביצוע הוראותיו האמורות, הוא אינו מאשר את האלבום להפצה, ובכלל זה הפצתו בקרב חיילי צה"ל .

מיד לאחר החלטת השר, השעה מנהל ההוצאה לאור את הזמנת הנייר שיועד להפקת הספר, והציע לשקול חלופות אחרות לשי, במקביל לביצוע בדיקות התוכן שנדרשו. בנובמבר 1997 כתב מנהל ההוצאה לאור למספר גורמים במשרד הביטחון, כי החליט להקפיא את הזמנת הנייר, מאחר שסבר שיהיה זה חסר אחריות מבחינה ציבורית להזמין כמות גדולה כל כך של נייר בזמן שהוצאת הספר מוטלת בספק, והסיכוי להפיקו בזמן, תוך כדי יישום דקדקני של הנחיות השר, נמוך. בעקבות הקפאת הפרויקט, עתרה המחברת בדצמבר 1997 לבג"ץ כנגד שר הביטחון, ההוצאה לאור והרמטכ"ל .

ב- 14.12.97 אישר ראש מחלקת היסטוריה את תוכנו של הספר. בפברואר 1999, בתגובתו לממצאי הביקורת, הבהיר צה"ל למשרד מבקר המדינה, את חלקה של מחלקת היסטוריה בהוצאת הספר, וציין, כי הערות המחלקה התייחסו לכ- 70% מעמודי הספר, וכי יכולתה של המחלקה להוסיף ולשנות את הטקסט שהועבר אליה לבדיקה הייתה מוגבלת, במידה מסוימת, מאחר שהטקסט היה ערוך ומועמד כבר ביחד עם הצילומים בצורתו הסופית כספר. משום כך (לדברי צה"ל), לא ניתן היה לבדוק, בין היתר, את הכיתוב המלווה את הצילומים וכותרות המשנה .

עוד צוין בתשובת צה"ל, כי מחלקת היסטוריה ביקשה מההוצאה לאור, כי הנוסח הסופי של הספר יועבר אליה לבדיקה סופית לפני ההדפסה, אך הדבר לא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אכן, לאחר חלוקת השי לחיילי צה"ל, התגלו גם טעויות סופר, המצביעות על כך שלא בוצעו כל תיקוני ההגהה. לדברי מנהל ההוצאה לאור, נבע הדבר מדוחק הזמן .


ב- 31.12.97 כתב עוזר הרמטכ"ל לעוזר שר הביטחון, כי אין בכוונת הרמטכ"ל לבדוק את הספר מעבר לבדיקה שקיימה מחלקת היסטוריה. ב- 8.1.98 החליט בג"ץ לדחות את המשך הדיון בעתירה עד לאחר החלטתו של שר הביטחון. ב- 11.2.98, כחודשיים לפני המועד שנקבע לסיום חלוקת הספר, אישר שר הביטחון את חלוקת הספר .

לדעת משרד מבקר המדינה, על ההוצאה לאור היה לעמוד על קיומן של כל הבדיקות הדרושות להוצאת הספר, בשלב מוקדם יותר, ובצורה יסודית, ובכך למנוע את העיכוב בהוצאתו לאור .
ההתקשרות עם המחברים
על פי גרסת ההוצאה לאור, התקיימה ב- 23.9.97 פגישה עם המחברת, ובמסגרתה סוכמו, בעל פה, תנאי התקשרות חדשים, השונים מאלה שנקבעו במארס 1994 בהסכם בין משרד הביטחון לבין המחברים בכל הנוגע לתמלוגים שישולמו להם עבור כתיבת הספר. השינויים בהסכם המקורי נדרשו, לטענת ההוצאה לאור, עקב הכוונה להפיץ את הספר לכלל חיילי צה"ל. לטענת המחברת, לא היה כל סיכום כזה בינה לבין ההוצאה לאור .

ב- 18.2.98, כשבוע לאחר ששר הביטחון דאז, יצחק מרדכי, אישר את הדפסת הספר, כתב מנהל ההוצאה לאור לסגן ראש אכ"א, כי נוכח העובדה שהמחברת חזרה בה מכל הסיכומים בנוגע לתמלוגים שישולמו לה על הספר, לא תוכל ההוצאה לאור להפיק את הספר בתנאים הקיימים .עוד ציין, כי הוא מציע לבחור ספר אחר, אשר יש אפשרות לחלקו במועד .

המחלוקת בין ההוצאה לאור למחברת, בנוגע לגובה התמלוגים, גרמה לעיכוב נוסף בביצוע הפרויקט, והיא נמשכה עד תחילת מארס 1998 , כחודש לאחר ששר הביטחון אישר את הדפסת הספר. במשך זמן זה לא חודשה העבודה .

מבקר המדינה גם מעיר, כי אם אכן היה הסכם נוסף על גובה התמלוגים, כי אז היה עליו להיערך בכתב, ובכך הייתה נמנעת מחלוקת, כפי שאכן נתגלעה במקרה הנדון, בשאלה מה סוכם ואם הייתה הסכמה .
איכות ייצור הספר
הצגת חוברת ההדגמה של הספר לוועדה (על ידי מנהל ההוצאה לאור ב- 28.8.97), שכללה את תמונת הכריכה של הספר ומספר עמודים מפרקים שונים, נועדה לאפשר לחברי הוועדה להתרשם מאופי העריכה ומאיכות המוצר המוצע. מן המסמכים עולה, כי חברי הוועדה הבינו, שהחוברת מדגימה במדויק את התוצר הצפוי. ב- 24.9.97, למחרת החלטת הרמטכ"ל לחלק את הספר כשי, תמחרה ההוצאה לאור את עלות הוצאת הספר בהתבסס על סוג נייר שמשקלו קטן ממשקל הנייר שבחוברת ההדגמה שהוצגה בפני הוועדה. שבועיים לאחר מכן הזמינה ההוצאה לאור 420 טון נייר, שתכונותיו שונות מדפי חוברת ההדגמה

אל"ח הייתה הגוף שקיבל על עצמו את מימון מתנת הרמטכ"ל לחיילים ולגמלאי צה"ל. בתחילת חודש מארס 1998 הזמינה אל"ח מההוצאה לאור עשרות אלפי עותקים של הספר. בהזמנה נקבע, כי הספר יודפס כאלבום מהודר במתכונת עליה סוכם בוועדה, ועל פי חוברת ההדגמה שצורפה להזמנה כנספח. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההוצאה לאור חתמה על ההזמנה הנ"ל לאחר שכבר החלה בהדפסת הספר על הנייר שהזמינה בתחילת אוקטובר 1997, שכאמור, תכונותיו שונות מהמוצר שהוצג בפני חברי הוועדה .

זמן קצר לאחר שהחלה הדפסת הספר הגיעה לידי אל"ח דוגמת הדפסה של קובץ עמודים מהספר, והתגלו לה הבדלים מהותיים בין החוברת שהוצגה בפני חברי הוועדה לבין הספר שהדפיסה ההוצאה לאור. תכונות הספר שהודפס היו נחותות באופן ניכר מאלו שבחוברת שהוצגה בפני הוועדה. עובדה זו עולה מחוות דעת שהזמינה אל"ח אצל מומחה, שהעלתה פערים בין משקל הנייר ששימש להדפסת הספר, עוביו וקשיחותו, לבין הנייר שבחוברת ההדגמה .

עקב הטענות שהעלתה אל"ח על הטיב והאיכות של חומר הגלם וההדפסות, הודיע מנהל ההוצאה לאור ב- 22.3.98 לסגן ראש אכ"א, כי הפסיק את הדפסת הספר. בעקבות כך התכנסה הוועדה באפריל 1998, כדי לגבש את עמדתה בנושא. הוועדה קבעה, כי יש לעמוד על כך, שהספר יודפס בהתאם לחוברת שהוצגה לה בעת בחירת הספר .

במאי 1998 כתב יו"ר אל"ח לסגן ראש אכ"א, כי מנהל ההוצאה לאור יצר תמונת מצב מטעה בהציגו בפני הוועדה את חוברת ההדגמה, כדוגמה לספר שיראה אור, אף שידע שאין בכוונתו להזמין אותו סוג נייר ולהשתמש באותה שיטת הדפסה, אשר יביאו לתוצר דומה .

בנובמבר 1998 מסר מנהל ההוצאה לאור למשרד מבקר המדינה, כי בהצגת האלבומים לפני חברי הוועדה הוא ציין, כי חוברת ההדגמה נועדה רק להמחשת תוכן האלבום ועיצובו, וכי הספר יודפס בשיטה שונה ועל גבי נייר שונה. לדבריו, ייתכן שלא הדגיש דברים אלו במידה הראויה, ומכאן נבעו אי ההבנות בנוגע למיפרט הספר .

עוד מסר מנהל ההוצאה לאור, כי ההוצאה לאור התבססה על הזמנה, שקדמה להזמנה ממארס 1998, שבה לא אוזכרה כלל חוברת ההדגמה. בקשר לכך מעיר משרד מבקר המדינה, כי ההזמנה שמציין מנהל ההוצאה לאור בתשובתו הנ"ל אינה אלא טיוטת הזמנה, שלא הייתה חתומה על ידי נציגי ההוצאה לאור ואף לא על ידי יו"ר אל"ח .

המחלוקת בין אל"ח והוועדה לבין ההוצאה לאור נמשכה עד אמצע יוני 1998, כתשעה חודשים לאחר אישור הרמטכ"ל להמלצת הוועדה בדבר הפקת הספר, וארבעה חודשים לאחר אישורו של שר הביטחון. רק בתחילת חודש יולי, למעלה משלושה חודשים לאחר שהופסקו עבודות ההדפסה, חידשה ההוצאה לאור את העבודות, לאחר שאל"ח הוציאה הזמנה חדשה, ולפיה תנסה ההוצאה לאור לשפר את איכות ההדפסה מבלי לשנות את שיטת ההדפסה, וזאת על מנת לקבל את התוצאה הטובה ביותר. נמצא, כי בפועל לא עשתה ההוצאה לאור כל שינוי בתהליך ההדפסה של המהדורה שנועדה לחיילים (בתחילת 1999 הוענקו לגמלאי צה"ל ספרים שתכונותיהם משופרות) .

לדעת משרד מבקר המדינה, בהצגת חוברת ההדגמה בפני הוועדה על ידי מנהל ההוצאה לאור תוך ידיעה שאין בכוונתו להדפיס את הספר ברמה דומה לחוברת זו, בלי שהדגיש עובדה זו בפני הוועדה בצורה ברורה ומפורשת, היה כדי להטעות את חבריה ולהשפיע על החלטתם. החלטתו של מנהל ההוצאה לאור לחתום על ההזמנה

שהוציאה אל"ח, בלי לידע אותה שההוצאה לאור לא עומדת להדפיס את הספר ברמה דומה לחוברת זו, מנוגדת (בלשון המעטה) לכללי מינהל תקין .
*
הטיפול של משרד הביטחון בפרויקט הוצאת הספר היה רצוף תקלות, ובמספר מקרים אף נעשה בניגוד לכללי מינהל תקינים. כתוצאה מכך, לא רק שהפרויקט לא השיג את יעדו העיקרי, שהיה חלוקת השי לחיילי צה"ל ביום העצמאות ה- 50 של המדינה, אלא אף הסב הפסדים כספיים ניכרים להוצאה לאור של משרד הביטחון. זאת, בנוסף לכך שאיכות ייצורו של הספר נמצאה ירודה בהשוואה לדוגמה שהוצגה בפני הוועדה, בעת שזו קיבלה את החלטתה לחלק את הספר כשי .
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1075



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   08:40   19.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. מי יחליף את רובינשטיין האם עו''ד גבריאלה שלו??  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.10.03 בשעה 08:45 בברכה, פילוביץ שחף
 

עו''ד גבריאלה שלו מועמדת מובילה להחליף את אלייקים רובינשטיין
כיועמ"ש לממשלה...?!

@ לאור פסילתו של עו"ד אלי זוהר מלהיות מועמד לתפקיד
זה, חברתו לביזנס ולקומבינות בכלל וממקימי אירגון
"בצלם" בפרט, מועמדת מובילה של שילטון האוליגרכיה כפי
שפורסם לראשונה כאם בסקופים של רוטר = מצ"ב הקישור
בתחתית הודעה זו.

מינוי עו"ד גבריאלה שלו = מינוי נגד המחנה הלאומי !
למנות את עו"ד גבריאלה שלו ממקימי אירגון בצלם לתפקיד
הבכיר והרגיש של "היועץ משפטי לממשלה"...זהו אסון והמשך
ההתדרדרות במדרון, לעבר התהום = מלחמת אחים !!!

@ השאלה הנשאלת...:-
1. האם אין חברים במחנה הלאומי שראויים לתפקיד הנ"ל...??

2. האם רק החברים בשילטון האוליגרכיה....פעם זה עו"ד אלי זוהר
ועכשיו זאת עו"ד גבריאלה שלו...??

@ להזכירכם/ן:
בסקופים של רוטר הופיעה לראשונה הידיעה על מועמדותם
של גבריאלה שלו ואלי זוהר שבעקבות ידיעה זו פורסמה
הכתבה בגלובס המצ"ב בקישור לנוחיותכם ...:-
108. שני דירקטורים של חב' ''אוסם'' מועמדים מובילים!!
שני חברים יצאו לדרך: פרופ' גבריאלה שלו ועו"ד אלי זהר
הם המועמדים המובילים לתפקיד היועמ"ש. במקרה, הם גם חברים טובים.
הדס מגן 06/05/03 18:29
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=108&viewmode=

מי זה ומה זה אירגון בצלם....?!



The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories


@ אודות בצלם
בצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, הוקם בשנת
1989על-ידי אנשי רוח, משפטנים, רופאים, עיתונאים וחברי
כנסת.מטרותיו העיקריות של בצלם הן להיאבק נגד הפרות
זכויות האדם בשטחים, באמצעות תיעודן והבאתן לידיעת הציבור
הרחב וקובעי המדיניות; להילחם בתופעת ההדחקה וההכחשה
הקיימת בחברה הישראלית; ולתרום ליצירת תרבות של זכויות אדם
בישראל.
http://www.btselem.org/Hebrew/About_BTselem/index.asp
@ גילוי דעת של חברי סגל מהאוניברסיטאות והמכללות
אנו חברי סגל מהאוניברסיטאות מביעים בזאת את תמיכתנו והערכתנו לסטודנטים ומרצים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים הכבושים.
שרות זה כרוך לעתים קרובות מדי בביצוע פקודות שאין להן מקום
בחברה דמוקרטית המאמינה כי כל אדם נברא בצלם.
גילוי דעת של חברי סגל מהאוניברסיטאות והמכללות
https://rotter.net/forum/gil/5084.shtml

http://www.medinat-israel.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=694&sivug_id=1

@ במלחמת חומת מגן אירגון בצלם הוציא חוברת שהופצה בכל
העולם ושימשה כתעמולה לכל אוייבנו בכלל וכבסיס לכתבי אישום
"על פשעי מלחמה לכאורה בפרט, שמבצע צה"ל ביש"ע ובחבל עזה.



כמן כן..:-

@ עו"ד גבריאלה שלו בעלת עניין ב...:-
דו"ח אחזקות בחברת 'כור תעשיות '
http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.aonline.co.il/site/comp/intrestedParties.jhtml?scom=649&Only=yes

אוסם השקעות בע"מ

http://web.bizportal.co.il/bizportalnew/bizcomprofile.shtml?c_id=304

@ פרופ'/עו"ד גבריאלה שלו...:-

היתה הרוח החיה בכלל והיועמ''ש בפרט של:
"אירגון בצלם והאגודה לזכויות האזרח מיום הקמתם"


@ הרצאה בנושא זכויות האדם בשטחים הכבושים
תאריך 22/10/2002
בביתהקיבוץ הארצי בשעה 19:00
מיקום בערב
מתאם אורי גינת - 054405157
דוא"ל [email protected]
ביוםשלישי, 22 באוקטובר תתקים הרצאה נוספת לחברי
וחברותשלוםעכשיו בנושא זכויות האדם בשטחים הכבושים.
אתההרצאה יעבירו פרופ' ענת בילצקי מאוניברסיטת תל
אביבוראש ההנהלה של אירגון "בצלם" והעיתונאי גידעון
לוימעיתון "הארץ".
ההרצאהתתקים בבית הקיבוץ הארצי בשעה 19:00 בערב.
חייבים לאשר מקום באולם דרכי, ניתן להתקשר
5663291-03405157-054 או בדוא"ל [email protected]

@ כמו כן...:-
היא קרואת לעצמה שהיא "משפטנית ולא אשת עסקים"
למרות מעמדה הרם של פרופ' שלו בפנתיאון המשפט בישראל,
היא מצליחה גם בתחום העסקים בו היא מכהנת כדירקטורית
במספר חברות מובילות במשק בישראל, כמו: קונצרן כור,
תשלובת אסם, ובחברת החשמל (כולל בוועדת ביקורת שלה).

@ כמו כן...:-

סגל המכון ון-ליר בירושלים

http://www.vanleer.org.il/hebrew/1institute/4staff.htm

חבר הנאמנים

מר איוור סמרן, שבדיה
יו"ר

מר זלמן קוואן, אוסטרליה
יו"ר של כבוד

ד"ר מיכאל אנגל, ישראל
ד"ר רין ון חנט, הולנד
מר גדעון להב, ישראל
ד"ר הארי לליפלד, הולנד
ד"ר שמשון שושני, ישראל
פרופ' גבריאלה שלו, ישראל

סגל המכון

ד"ר שמשון צלניקר
ראש המכון

גב' ציפי הכט
עוזרת ראש המכון

מר שמעון אלון
מנהל אדמיניסטרטיבי

מר יוסי אריה
מנהל חשבונות ראשי

עמיתים
פרופ' ש. נ. אייזנשטדט
פרופ' רחל אליאור
פרופ' יצחק גל-נור
פרופ' דן דינר
פרופ' חנה הרצוג
פרופ' חנן חבר
ד"ר יוסי יונה
ד"ר שאול כ"ץ
ד"ר עאדל מנאע
פרופ' פול מנדס-פלור
פרופ' דן ענבר
ד"ר יעל עצמון
פרופ' רבקה פלדחי
ד"ר אדריאנה קמפ
פרופ' שמואל שי
ד"ר כריסטוף שמידט
פרופ' יהודה שנהב
פרופ' הרב נפתלי רוטנברג

צחצח
חבר מתאריך 21.12.02
2911 הודעות 19:35 18.10.03

2. הצביעות חוגגת את הלוביסטים של אסם שכחה
בתגובה להודעה מספר 0

בנשימה אחת היא מציינת את תופעת: ה'לוביסטים' (השתדלנים). לגישתה, תופעת ה'לוביסטים' התרחבה והתעצמה לאחרונה בכנסת, במיוחד בנושא איחוד הרשויות המקומיות. לדבריה, כל מי שיש לו 'לוביסט', זוכה להגנה על האינטרסים שלו. "'הם' (הלוביסטים א.א) מסתובבים בכנסת כמו בשיטה האמריקנית ובמלחמות הטבק הידועות בארה"ב, ונדמה כאילו חברי הכנסת אינם יכולים לעשות את מלאכתם לבד, ומחכים למישהו שידחוף איזה אינטרס. למשל, מי יסביר לחברי הכנסת את נושא איחוד הרשויות, מי... משרד האוצר?!".
https://rotter.net/User_files/forum/3f9179f009870fbe.html

WB
חבר מתאריך 8.7.02
1499 הודעות 08:32 19.10.03

35. אלי זוהר סידר לה ולעו''ד גבי הייק ממשרדו
תגובה עבור הודעה #15

Yac
חבר מתאריך 31.3.02
11608 הודעות 21:14 18.10.03

7. מה חבל
בתגובה להודעה מספר 0

חבל שעם ישראל לא לומד מההסטוריה העקובה מדם שלו עצמו.

אביא כמה מילים, שנאמרו לפי כמה אלפי שנים.
ואחר כך, היה חורבן.


שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם,
וּרְאוּ-נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ,
אִם-תִּמְצְאוּ אִישׁ,
אִם-יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה
וְאֶסְלַח, לָהּ.

לָכֵן לַשֶּׁקֶר, יִשָּׁבֵעוּ.

הִכִּיתָה אֹתָם - וְלֹא-חָלוּ,
כִּלִּיתָם - מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר;
חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע,
מֵאֲנוּ לָשׁוּב.

וַאֲנִי אָמַרְתִּי:,
אַךְ-דַּלִּים הֵם;
נוֹאֲלוּ כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ אדוני,
מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם.

אֵלְכָה-לִּי אֶל-הַגְּדֹלִים, וַאֲדַבְּרָה אוֹתָם
כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ אדוני, מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם;

אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל,
נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת.

עַל-כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר,
זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם
נָמֵר שֹׁקֵד עַל-עָרֵיהֶם,
כָּל-הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף:

כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם, עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם.

הַעַל-אֵלֶּה לוֹא-אֶפְקֹד ?,
וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר-כָּזֶה, לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי ?.

אולי, אולי, עוד יכול העם הזה ללמוד משהו מההסטוריה שלו עצמו.

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
5773 הודעות 00:09 19.10.03

17. אולי צחצח יבדוק, ופילוביץ' יקפוץ?
בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.10.03 בשעה 00:23 בברכה, hamta

כדאי לבדוק:
א. מתי קיבלה גבריאלה שלו תפקיד בדירקטוריון של "אוסם"?
ב. מי המליץ על כך?

הדברים חייבים להופיע בהודעות לבורסה של אוסם או באתר הבורסה לניירות ערך.
בוא נברר קודם מי המליץ למנות את גבריאלה שלו, ואם זה היה תחת שר מסחר ותעשיה שמאלני שהבטיח לאוסם הטבות מתחת לשולחן בתמורה למינוי.

אגב, פילוביץ' יקפוץ עכשיו, היא עבדה בצמוד לאהרון ברק!
הנה ספרים שערכה:

1) האנציקלופדיה העברית, ערכה מדור חוק ומשפט בכרכים החדשים;
2) ספר זוסמן (ירושלים, תשמ"ד), יחד עם אהרן ברק, יצחק זמיר, חיים כהן ונפתלי ליפשיץ;
3) הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי, יחד עם מרדכי ראבילו ואיל זמיר;
4) ספר טדסקי (בהוצאת מכון הארי סאקר), יחד עם יצחק אנגלרד, אהרן ברק ומרדכי ראבילו.

כתבה בנוסף עשרות מאמרים שפורסמו בארץ ובחו"ל.

שמאלנות היא מצב נפשי, לא מצב של חוסר ידע.

אספרסו
חבר מתאריך 1.3.03
46 הודעות 01:08 19.10.03

25. לא יאומן איזו השמצה גסה.
בתגובה להודעה מספר 0

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.10.03 בשעה 01:09 בברכה, אספרסו

מהיכן הבאתם את זה שגבריאלה שלו היא ממקימות "בצלם".
לא מצאתי פרסום אחד בנדון, לא הרצאה אחת או ראיון שלה בתחום.
לא חברות ולא ידידות לבצלם.
מה שכן ידוע כי היא בידידות קרובה מאוד לאריאל שרון.

היא אלמנת מלחמת יום הכיפורים בעלה סא"ל שאול זיו ז"ל היה מפקד גדוד
באחד התעוזים של צה"ל ויש לה שני ילדים מקסימים מימנו, ראינו אותם
בתוכנית טלויזיה לפני כמה ימים, במיוחד ריגשה אותי מאוד ביתה שאיבדה את אביה האהוב.

שלו, היא כיום אורים ותומים בדיני חוזים, ונחשבת למשפטנית מעולה, אין סטודנט או משפטן שלא קרא או משתמש ביום יום באחד מספריה ובעיקר בתחום דיני החוזים.

ויחד עם זאת אי אפשר שלא להעריך אישה זו המשדרת תום ורגש שיכולים לדור יחד עם רציונאליות.

היא לא איבדה את האנושיות עקב עבודתה המשפטית.

הלוואי שתמונה לתפקיד, זה מגיע לכולנו.

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
2616 הודעות 01:18 19.10.03

26. אם אתה בטוח במה שאתה אומר...תודה שהחכמת אותנו
בתגובה להודעה מספר 25

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
5773 הודעות 03:25 19.10.03

27. עוד לא קרה כאן שמידע שהבאתי היה שגוי.
בתגובה להודעה מספר 25

הנה העובדות לאשורן, ואני מציע שתתנצל, "אספרסו".
יכול להיות שהיא ידידה של שרון אבל היא בדיוק מה שאמרתי עליה.
שאול שלו ז"ל, יליד ת"א ואביהם של ערן ונרקיס (פסיכולוגית במקצועה)
אכן היה איש מיוחד.
גם אשתו אשה מיוחדת, אולם זה לא שולל את העובדה שיתכן ולאשתו,
כמו לבת נרקיס, יש פצע נפשי שהוא-הוא אשר הוביל אותן
לעמדות שמאלניות בעליל.
גבי (גבריאלה) שלו-לוי תומכת בשחרור מחבלים פלשתיניים
ולא משנה אם הם רצחו יהודים או לא.
כאן בא לידי ביטוי הפצע הנפשי השמאלני שלה אשר משתלט
עליה במקרה זה ופוגם ביכולת השיפוט שלה.

גבי שלו-לוי היא אכן ממייסדי והיתה בגוף היוזם של "בצלם" כפי שטענתי.
היא, יחד עם שמאלנים קיצונים נוספים הקימו את הארגון
החד-צדדי הזה שמטרתו הנסתרת ממקימיו היא להפוך את מייסדיו לטהורים
וזכים כדי לרפא את פצעם הנפשי, זאת, תוך מה שנראה לרבים וטובים
כפגיעה באינטרסים של עם ישראל.

הצילום לקוח מהקישור הבא:
http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=694&sivug_id=1

איך אמרתי פעם? שמאלנות היא מצב נפשי, לא מצב של חוסר ידע

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
5773 הודעות 03:34 19.10.03
בתגובה להודעה מספר 26

28. לא בטוח ולא השמצה. סתם חוסר ידע מצד אספרסו.
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6826&forum=scoop&omm=27&viewmode=threaded

שמאלנות היא מצב נפשי, לא מצב של חוסר ידע.

אספרסו
חבר מתאריך 1.3.03
46 הודעות 04:42 19.10.03

29. אני יודע רק את שאני יודע
בתגובה להודעה מספר 27

אני לא מבין למה אתה משמיץ בצורה כל כך בוטה אותה וגם את ביתה.
אני לא מסיק מגיבובים של שיחות בפורום כזה או אחר כי היא חברת בצלם, אי אפשר לצטט פורום א' לפורום ב' ולבקש מכולנו לחשוב שזה בחזקת עובדה מוגמרת.

יש לך איזה נאום שלה בנדון, או מאמר שהיא כתבה או כינוס או הפגנה שהיא השתתפה בו? מהיכן בדיוק הבאת לנו שהיא בעד שיחרור אסירים עם דם על הידיים?

שנית אשאל אותך כימני לימני נניח שיש תנאי לשחרר אסיר עם דם על הידיםם תמורת רון ארד חי מה תהיה תשובתך?

החלאות הערביות מכניסות את כולנו לדילמות ולסוגיות של פדיון שבויים ומוסר יהודי והם מנצלים את ידיעתם מה היא המוסריות היהודית, מכאן ועד להפוך את גבריאלה שלו לאוייב העם שבדם משפחתה קנתה זכויות בארץ הזאת המרחק הוא גדול.

בכלל החיים הם לא שחור או לבן שמאל או ימין, ומי שלא יודע להבחין בגוונים ולהתאימם למציאות הוא בבעייה.

מעבר לכך שתפקיד יועץ משפטי הוא תפקיד מקצועי ולא פוליטי ולא הוא מחליט על שחרור או אי שחרור אלא בודק את ההיבטים המשפטיים בלבד.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
17600 הודעות 08:01 19.10.03

34. אספרסו: שים לב !!
בתגובה להודעה מספר 29

בתגובתך אלי הוכחת את רדידותך ואת חוסר רצינותך.
אני מציע לך לשמור את תוכן האשכול הזה !!

אני חוזר במיוחד בשבילך...:-

1. עו"ד גבריאלה שלו היא ממקימי אירגון בצלם ואירגון
זכויות האזרח. עשתה ועדיין עושה צרות צרורות למדינת
ישראל בכלל ולצה"ל בפרט-דו"חות בצלם.

2. עו"ד גבריאלה שלו, באם יוגש נגדה כתב אישום בבגין
תפקידה כדירקטור היא צפוייה לחמש שנות מאסר... !!

WB
חבר מתאריך 8.7.02
1498 הודעות 08:41 19.10.03

36. גבריאלה שלו שפוטה של אלי זוהר
תגובה עבור הודעה #34

גבריאלה שלו שפוטה של אלי זוהר ומנויה מסוכן יותר ממינוי של אלי זוהר.
כך אלי זוהר יעסוק בקומבינות וישלוט בגבריאלה שלו
שמה של גבריאלה שלו הועלה על ידי אלי זוהר

Big Joe
חבר מתאריך 4.4.02
19328 הודעות 00:34 19.10.03

20. השקרן והבור ממשיך להטעות
בתגובה להודעה מספר 5

אין מילה אחת שקושרת את גבריאלה שלו ל"בצלם" בכל החומר שהוא מביא. היא הייתה בגוף היוזם יחד עם חבורה נכבדה של משפטנים וסופרים, ומאז אינה בארגון.
והיא כמובן אינה "בעלת עניין" באוסם, אלא דירקטורית. אבל מה זה חשוב לבור השקרן?



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   18:19   19.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. הסקופ פורסם באתר ליכודניק:שני שמאלנים מועמדים  
בתגובה להודעה מספר 7
 



שני שמאלנים מועמדים לתפקיד יועמ"ש לממשלה!

לאור פסילתו של עו"ד אלי זוהר מלהיות מועמד לתפקיד
זה, חברתו לביזנס ולקומבינות בכלל וממקימי אירגון
"בצלם"

פורסם ברוטר
סקופ: עו''ד גבריאלה שלו מועמדת מובילה להחליף..
את אלייקים רובינשטיין כיועמ"ש לממשלה...?!


עו"ד גבריאלה שלו.

@ לאור פסילתו של עו"ד אלי זוהר מלהיות מועמד לתפקיד
זה, חברתו לביזנס ולקומבינות בכלל וממקימי אירגון
"בצלם" בפרט, מועמדת מובילה של שילטון האוליגרכיה כפי
שפורסם לראשונה כאם בסקופים של רוטר = מצ"ב הקישור בתחתית
הודעה זו.

מינוי עו"ד גבריאלה שלו = מינוי נגד המחנה הלאומי !
למנות את עו"ד גבריאלה שלו ממקימי אירגון בצלם לתפקיד הבכיר
והרגיש של "היועץ משפטי לממשלה"...זהו אסון והמשך ההתדרדרות
במדרון, לעבר התהום = מלחמת אחים !!!

@ השאלה הנשאלת...:-
1. האם אין חברים במחנה הלאומי שראויים לתפקיד הנ"ל...??

2. האם רק החברים בשילטון האוליגרכיה....פעם זה עו"ד אלי זוהר
ועכשיו זאת עו"ד גבריאלה שלו...??

@ להזכירכם/ן:
בסקופים של רוטר הופיעה לראשונה הידיעה על מועמדותם
של גבריאלה שלו ואלי זוהר שבעקבות ידיעה זו פורסמה
הכתבה בגלובס המצ"ב בקישור לנוחיותכם ...:-
108. שני דירקטורים של חב' ''אוסם'' מועמדים מובילים!!
שני חברים יצאו לדרך: פרופ' גבריאלה שלו ועו"ד אלי זהר
הם המועמדים המובילים לתפקיד היועמ"ש. במקרה, הם גם חברים טובים.
הדס מגן 06/05/03 18:29
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=902



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:02   23.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. היועץ המשפטי לממשלה אלי זוהר לא יוכל להתקרב  
בתגובה להודעה מספר 8
 

לתפקיד היועמ"ש לממשלה...!!

לא היה בינינו
רשימה חלקית של אישים, נושאים וגופים אליהם לא יוכל להתקרב היועץ המשפטי לממשלה המיועד, עו"ד אלי זהר, מעלה כי הוא גם מזוהה פוליטית
וגם לא יוכל לעסוק בשלושת רבעי מהעניינים.
סטלה קורין-ליבר
22/10/2003 19:37

הנה רשימה חלקית של אישים, נושאים וגופים אליהם לא יוכל להתקרב, לא לטוב ולא לרע, מי שאמור להיות היועץ המשפטי לממשלה הבא, עו"ד אלי זהר, שהממשלה תצביע על בחירתו במצוותם של אריאל שרון ויוסף לפיד ("אני לא חושב שיש לפסול יועץ משפטי שמקורב לשר המשפטים ולראש הממשלה", אמר לפיד בתחילת מארס).

"יחסיו החברתיים של זהר הם שם דבר. יחד עם זוגתו הוא מרבה לארח ולהתארח. בין באי ביתו שופטים, פוליטיקאים ואנשי עסקים, לצד בכירי הצבא והשב"כ" ("העיר", אוגוסט 2003).

"מועמדותו של אלי זהר - האיש שבחר לייצג את הממסד, שאינו מתרגש מניגודי אינטרסים ועדיין קשור לכמה פרשות פתוחות - מעוררת אהדה בקרב אנשי המקצוע והתנגדות בברנז'ה המשפטית. לתפקיד הזה, אומרים שם, דרוש מישהו שאין לו כל כך הרבה חברים משפיעים" ("מעריב", אוגוסט 2003).

במעגל הידידות הקרובה והוותיקה: טומי, שר משפטים, ידיד וקליינט ("הנקניקיה ההונגרית" של פיקנטי) לפיד. אהוד, רב-שר חבר וקליינט (האי היווני, ופעם בתביעה מול ידיעות אחרונות) אולמרט. שופטי בית המשפט העליון תיאודור אור ומישאל חשין, פרופ' למשפטים גבריאלה (היתה מועמדת לתפקיד היועץ) שלו. עוזי, קליינט (קרטל הביטוח) לוי. שופטת המחוזי בתל-אביב ורדה (פסלה עצמה מדיון בגלל החברות איתו) ובעלה יוסי (פרשת "קונסורטיום") אלשיך. אתי, ח"כ שינוי, לבני. דן מרגלית. אנשי העסקים חזי שלח, חבר וקליינט. מאיר שני, שכן וקליינט. אהרן דברת. אהוד בן-ש"ך, דירקטור באוסם, של הידיד הקרוב דן פרופר.

עוד קליינט-שהיה-לחבר: יעקב פרי, פעם סלקום היום בנק המזרחי, ראש השב"כ לשעבר (ועדת החקירה לרצח במערכת המכפלה ופרטי). כרמי גילון, ראש שב"כ לשעבר (ועדת החקירה לרצח רבין). אלוף (מיל.) עמירם לוין (צאלים ב'). יעקב אגמון וגילה אלמגור.

חבר ילדות ומייצג למשה (גיתם) תאומים. עמית ותיק לשבתאי זיו, היועץ המשפטי של השב"כ לשעבר. זהר ייעץ לשב"כ לקראת ועדת שמגר וייצג בכירי שב"כ. גדל עם איתמר רבינוביץ, נשיא אוניברסיטה, בשיכון ותיקים ברמת-גן. ייצג את ח"כ אברהם בורג בתביעת דיבה נגד "כל העיר". את אמנון אברמוביץ, פרשן טלוויזיה, נגד עופר נמרודי, "מעריב". את מתי גולן נגד "גלובס". יועץ משפטי לחברת הפקות של כוכבי "פופוליטיקה", מרגלית, לפיד ואמנון דנקנר, היום עורך "מעריב".

לאהוד ברק, ראש ממשלה לשעבר, דורון כהן ולוני רפאלי יעץ בפרשת העמותות לבחירת ברק. לעמרי, ח"כ והבן של, שרון, יעץ בהתמודדות בפריימריס בליכוד ובפרשת עמותות שרון. מייצג את משפחתו של אלחנן טננבאום.

נאמן ערוץ 10, אבא של גיא זוהר, סמנכ"ל תוכן בערוץ 10. ייצג את טל פודים, הבן של יאיר פודים (הרצת מניות באינטרנט), חברת האצ'יסון שהיתה שותפה בפרטנר, קבוצת שידורי עדן, ליווי משרד התקשורת בהכנת המכרזים לערוצים הייעודיים. מייצג דירקטורים שהבנק למסחר נגנב להם.

עורך דין צמוד למימסד הרפואי ורופאים בכירים, בשביתות כמו ברשלנות רפואית. בין מקורביו: מנהלי בתי חולים גדולים, כמו גם קליינטים כבדים - הפרופסורים אליעזר רחמילביץ', זכי שפירא, ולדימיר יקירביץ' ועוד.

מייצג את חברת קזינו אוסטריה (קליינטית קבועה של משרד דב ויסגלס, היום ראש לשכת ראש הממשלה) ומרטין שלאף (שם שעולה בפרשת מקורות ההלוואה שניתנה לגלעד שרון מסיריל קרן) בפרשת אונית הקזינו במימי אילת.

בהתנדבות: יו"ר מועצת הקולנוע, יו"ר עמותת ידידי גל"צ, היה יועץ משפטי של אגודת הסופרים. חבר הנהלת האגודה לרפואה ומשפט. יו"ר המדור לתיאטרון במועצה לתרבות ואמנות. יו"ר ועדת הבחירות של שינוי ("פנה אלי חברי לפיד וביקש שנארגן את הבחירות. עשיתי זאת בהתנדבות והמשרד קיבל שכר, כאקט לחבר, כי זה סיקרן אותי" ("הארץ", מארס 2003). בקיצור: זהר גם מזוהה פוליטית וגם לא יוכל לעסוק בשלושת רבעי מהעניינים.
http://www.globes.co.il/serve/



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:48   30.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  75. שר המשפטים תומך באלי זוהר וביורם טרובוביץ'  
בתגובה להודעה מספר 23
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 17.11.03 בשעה 16:03 בברכה, פילוביץ שחף
 
המועמדים של לפיד לתפקיד היועץ המשפטי: עו"ד אלי זהר ועו"ד יורם טרובוביץ'

שר המשפטים, יוסף לפיד, תומך בשני מועמדים אפשריים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, עם פרישתו של אליקים רובינשטיין מהתפקיד: עו"ד אלי זהר ועו"ד יורם טרובוביץ'.

לפיד מתכוון להמליץ על השניים לוועדה לבחינת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי.

(דיאנה בחור-ניר)

(30.10.03, 19:13)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2810077,00.html


"טורבוביץ' וזהר - המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי"

שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד יציג בימים הקרובים את מועמדיו לועדת בך. עו"ד יורם טורבוביץ' כיהן כמנכ"ל הרשות להגבלים העסקיים וכיום הוא משמש כעורך דין בשוק הפרטי. עו"ד אלי זהר נחשב כאחד מעורכי הדין הפרטיים המוכרים במדינה
אפרת וייס ודיאנה בחור-ניר

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, הודיע היום (ה') כי הוא תומך במועמדותם של עורכי הדין אלי זהר ועו"ד יורם טורבוביץ', לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לאחר עזיבתו הצפוייה של היועץ, אליקים רובינשטיין, בינואר 2004.




עו"ד יורם טורבוביץ'

בשבוע שעבר התכנסה הוועדה לבחינת מועמדים ליועץ המשפטי לדיונה הראשון. בראש הוועדה עומד השופט בדימוס גבריאל בך וחברים בה פרופ' רות גבינזון, ח"כ גדעון סער, פרופ' דוד ליבאי ועו"ד אלכס הרטמן. חברי הוועדה העלו מספר שמות של מועמדים לתפקיד. בכוונת השר לפיד להופיע בקרוב בפני הוועדה ולהציג את שני מועמדיו.





עו"ד אלי זהר, בן 63, המתגורר בסביון, נשוי לנילי, גם היא עורכת-דין, ואב לשלושה. ב-ynet פורסם כי עו"ד אלי זהר נחשב כמועמד בכיר לתפקיד, בין השאר גם בשל קירבתו לשר המשפטים לפיד.

זהר נחשב כאחד הפרקליטים הידועים במדינה. בין השאר, ייצג באחרונה את משפחתו של השבוי אלחנן טננבאום שביקשה להותיר את צו הפרסום בפרשה על כנו. כיום הוא המנהל הזמני של ערוץ 10 יחד עם עורך דינה ליפא מאיר. בעבר נחשב כיועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי.

גורמים משפטיים העריכו כי קשריו של עו"ד זהר עם פוליטיקאים עלולים לעורר התנגדות בוועדת בך, ולכן הציע היום שר המשפטים גם את מועמדותו של עו"ד יורם טורבוביץ' לתפקיד. לדבריהם, עו"ד זהר העניק ייעוץ משפטי לפוליטיקאים מכל רחבי הקשת הפוליטית, ביניהם לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ואף לח"כ עמרי שרון.

עו"ד יורם טורבוביץ' כיהן בעבר כמנכ"ל הרשות להגבלים עסקיים והיום הוא עובד כעורך דין בשוק הפרטי.

(30.10.03, 20:02)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2810080,00.html

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
2974 הודעות 17:54 30.10.03

יורם טורבוביץ- המועמד המוביל מטעם לפיד לתפקיד

היועץ המשפטי הבא.
יורם טורבוביץ, הממונה לשעבר על ההגבלים העיסקיים, הביע את הסכמתו.
עו"ד אלי זוהר עדיין מועמד לתפקיד.

גלובס
לפיד יציע גם את יורם טורבוביץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה
טורבוביץ השיב ללפיד שהוא מעוניין בתפקיד; כיהן בעבר כמנכ"ל הרשות להגבלים עסקיים ונשיא דסק"ש

עינת ברקוביץ 30/10/03 17:38

שר המשפטים, יוסף לפיד, נפגש באחרונה עם יורם טורבוביץ והציע לו להיות מועמד מטעמו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כך נודע ל"גלובס". טורבוביץ השיב ללפיד שהוא מעוניין בתפקיד ולפיכך עתיד לפיד, שייפגש בשבוע הבא עם ועדת בך, להעלות את שמו של טורבוביץ, יחד עם זה של אלי זוהר, כמועמדים מטעמו.
בלשכת שר המשפטים אישרו, כי לפיד דיבר עם טורבוביץ על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, למרות שמלכתחילה ביקש לפיד למנות לתפקיד את עו"ד זוהר.

אלא שבאחרונה הבין לפיד כי קשריו המקצועיים של זוהר (עם אהוד אולמרט ואריאל שרון) כמו גם קשריו החברתיים (איתו עצמו ועם אולמרט), עלולים להפריע לוועדת בך ולעורר התנגדות אצל חבריה. לפיכך החליט לפיד להכין מועמד חלופי, שיהיה עורך דין בעל הבנה כלכלית, החשובה מאוד בעיניו.

טורבוביץ כיהן בעבר כמנכ"ל הרשות להגבלים עסקיים ונשיא דסק"ש, ועובד כיום כעו"ד בשוק הפרטי. ועדת בך כבר פנתה אליו בשבוע שעבר ביוזמתה, וקיבלה רק אמש (ד') את הסכמתו הכתובה לשמש כמועמד. לפי הטפסים שהגיש טורבוביץ לוועדה, אין לו כל ניגודי עניינים העלולים להפריע לו בתפקיד.

(ר' הרחבה במוסף "גלובס הערב" המצורף לעיתון המודפס)
http://www.globes.co.il/serve/


עו''ד טורבוביץ מוביל למשרת היועץ !!
10:52, 17 נובמבר 2003 / כ"ב בחשון תשס"ד

http://www.a7.org/data/images/2003/11/17/hasar-lapid-veelyakim-s.jpg

עורך הדין יורם טורבוביץ הוא מועמדו המועדף של שר המשפטים למשרת היועץ המשפטי הבא. ראש הממשלה הודיע לוועדת בך כי בשל החקירות המתנהלות נגדו לא יביע דעה ויקבל את חוות דעתו של לפיד.


חברי וועדת בך לבחירת היועץ המשפטי הבא נפגשו אתמול עם ראש הממשלה אריאל שרון ושר המשפטים יוסף לפיד. חברי הוועדה שמעו את דעת האישים על המועמד המועדף מבחינתם. בשיחתם איתו אמר ראש הממשלה כי בשל החקירות המתנהלות נגדו אין בכוונתו לנקוט עמדה ולהצביע על שמו של מועמד מועדף מבחינתו. שרון הוסיף ואמר כי כל מועמד שיהיה מקובל על שר המשפטים יקבל גם את ברכתו שלו.

בפגישתם של חברי הוועדה עם שר המשפטים שמעו כי הוא מצדד בבחירתו של עורך הדין דוקטור יורם טורבוביץ' לתפקיד. לפיד הבהיר כי על מנת לרענן את השורות הוא מעדיף מינויו של יועץ משפטי מהמגזר הפרטי.

טורבוביץ' הינו עורך דין בכיר במגזר הפרטי ועם זאת כיהן כחבר בוועדות ציבוריות ובעבר כיהן אף כממונה על ההגבלים העסקיים. במהלך שנות עבודתו במגזר הכלכלי פירק חברות וקרטלים ויעץ עסקית לחברות שונות.

נזכיר כי בראשית שנת 04' יעזוב היועץ הנוכחי אליקים רובינשטיין את תפקידו ובמידה ולא יימצא יועץ משפטי חדש תמונה ליועצת זמנית פרקליטת המדינה עדנה ארבל. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=65052



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:54   30.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  76. מה שדרוש זה....''יועץ משפטי חזק'' !!!  
בתגובה להודעה מספר 75
 

בתולדות משרד המשפטים אפשר למנות כמה וכמה "קרעים"; אף אחד, כנראה, אינו גדול כמו הקרע האחרון, בין אליקים רובינשטיין לבין עדנה ארבל

הדס מגן 30/10/03 10:53

בתולדות משרד המשפטים אפשר למנות כמה וכמה "קרעים"; אף אחד, כנראה, אינו גדול כמו הקרע האחרון, בין אליקים רובינשטיין לבין עדנה ארבל.


מיכאל בן-יאיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, ידע מן הסתם מה הוא עושה, כשהחליט לפצל את דוברות היועץ המשפטי מדוברות משרד המשפטים והפרקליטות. בן-יאיר כיהן כיועץ משפטי לממשלה, בחלק מהזמן מול דורית בייניש ובשלהי תקופתו - מול ארבל. יחסיו מולן לא התנהלו על מי מנוחות.


עימות חריף אחר בין הפרקליטות ליועץ הממודעה


שפטי לממשלה, היה בפרשת גירוש אנשי החמאס. הפרקליטות, שבראשה עמדה אז בייניש, סברה שלא ניתן להגן על העמדה בבג"ץ, ומיאנה להופיע; יוסף חריש, שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה, הלך במקומה לבית המשפט וייצג את המדינה, בלית ברירה.


ארבל ניסתה עד אתמול למקם את המחלוקת בינה לבין רובינשטיין במישור הענייני: אין שום קרע, אמרה בהתייצבה מול המצלמות. חילוקי הדעות הם במישור הענייני, כפי שגם בבית המשפט אין תמיד הסכמה בין השופטים. האם מישהו אומר שיש קרע בין השופטים, אם הם אינם מסכימים?


מהשאלה האמיתית, ארבל העדיפה להתחמק: חוות הדעת שלה, הנוגדת את זו של רובינשטיין, הופצה לגורמי חוץ על דעתו של רובינשטיין. המכתב, השיבה ארבל בסתמיות בצהרי יום אתמול, נשלח לרובינשטיין, עם העתקים לשר לבטחון פנים ולמפכ"ל.


בתשובה לשאלה, מה גרם לה להפיץ את חוות דעתה, אמרה שהיא חושבת שראוי שיהיו בפני מקבלי ההחלטות כל ההמלצות הנוגעות לאותו עניין.


כמה שעות מאוחר יותר, זה כבר היה פורמלי: ארבל פעלה שלא על דעתו של רובינשטיין. היא חרגה מכללי מינהל תקין, בלא תיאום - אמר רובינשטיין בהודעה שהוציא אמש (ד'). ויוסף לפיד אמר שהשניים עלו על "מסלול התנגשות", וכי הוא רוצה לאחות את הקרע.


איך אפשר להסביר סיטואציה נדירה שכזו? מצדדי ארבל טוענים, שהיא לא היתה יכולה להחריש לנוכח מה שעולה מחוות הדעת שלו והשלכותיה: פגיעה במערך החקירות, והפיכת חוקרי המשטרה למטרה פגיעה. זה אילץ אותה לשחרר את חוות הדעת שלה.


לחקירות, אמרה אתמול ארבל, יש דינמיקה משלהן. חקירה, אומרים בפרקליטות, היא לא דבר סטטי, ודברים נולדים תוך כדי התנהלות החקירה. לבוא ולומר בדיעבד שמשהו נעשה באופן חריג, מעבר למותר, זו חוכמה קטנה; תוך כדי החקירה, יש התפתחות, ורק מי שניהל או ליווה חקירה, מודע לכך.


ואכן, ארבל, כמי ששימשה בפרקליטות ולאחר מכן כפרקליטת מחוז במשך שנים רבות, יודעת ללא ספק יותר על ניהול חקירה מאשר רובינשטיין. הוא, עם כל הכבוד ועם כל הניסיון, מעולם לא ליווה חקירה באופן צמוד. הגישה שהציג רובינשטיין בחוות הדעת שלו, אומרים מצדדי ארבל, היא גישה תיאורטית, מנותקת מהמציאות וממהלך טבעי של חקירה.


כל זה לא משנה את העובדה שארבל פעלה על דעת עצמה, בהוציאה את חוות הדעת שלה, ואת העובדה שלרובינשטיין אין סמכות מעשית. אם היה רוני בר-און יועץ משפטי לממשלה, אמר מי שאמר השבוע, וארבל היתה עושה לו דבר כזה, הוא כבר היה מראה לה את הדרך הביתה.


זה כנראה אחד הדברים שיש כעת הזדמנות לשנותם, ערב מינוי יועץ משפטי לממשלה. לאורך השנים היו יועצים משפטיים לממשלה שהתכופפו בפני הפרקליטות החזקה, או היו בעימותים בלתי פוסקים מולה. הגיע הזמן, אומרים גורמים משפטיים, שיהיה יועץ משפטי חזק, בעל סמכות טבעית, שלא מתכופף. כל עוד לא השתנה דבר במערך התביעה, היועץ המשפטי לממשלה הוא ראש התביעה, וכך זה צריך להיות גם בפועל.


למרות דבריה של ארבל אתמול בצהריים, כי לא היתה במעשיה כל כוונה לערער על סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, ברור כשמש, כי לא יכול להיות ערעור סמכות גדול מזה.
http://www.globes.co.il/serve/



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   15:01   16.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  120. יוזמה חדשה: אישה לתפקיד היועמ''ש לממשלה !!  
בתגובה להודעה מספר 76
 


שדולת הנשים מתכוונת להגיש בקרוב רשימה של מועמדות לתפקיד היוקרתי.

בין הנשים שמריצה השדולה:
1. פרופ' נילי כהן.
2. פרופ' רות גביזון- שהיא עצמה חברת הועדה לבחירת מועמדים לתפקיד.
3. עו"ד נאוה בן-אור-פרקליטה בפרקליטות המדינה.
4. עו"ד יסכה לייבויץ'-פרקליטת מחוז דרום,
5. עו"ד יהודית קרפ-שיצאה לפנסיה מתפקידה האחרון בפרקליטות המדינה כמשנה ליועמ"ש לממשלה.....

@ לדעתי, שתי הנשים מהרשימה הנ"ל, צריכה הועדה לפסול על הסף
{בלשון המעטה} והראיות והעובדות מצ"ב בקישורים הבאים...:-

2. נאוה בן אור.
8. עו''ד נאוה בן-אור, היא הבת של עו''ד יוסף בן-אור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=8&viewmode=

3. יסכה לייבוביץ.
משפ' י. לייבוביץ=השמאל הישראלי=שלטון אוליגרכי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=41&viewmode=

@ כמו כן: מצ"ב קישור לכל החומר מיום הקמת הועדה לבחירת
יועמ"ש לממשלה בראשותו של השופט גבריאל בך...:-
מאיר שמגר: עו''ד אלי זוהר פסול מלכהן כיועמ''ש..
7. מי יחליף את רובינשטיין האם עו''ד גבריאלה שלו??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=7&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   06:26   18.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  122. פנייה לועדת בך: עו''ד טורבוביץ/ לא מתאים !!  
בתגובה להודעה מספר 120
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 21.11.03 בשעה 21:48 בברכה, פילוביץ שחף
 
פנייה לוועדת בך: טורבוביץ' אינו יכול להתמנות לתפקיד
היועץ המשפטי לממשלה.
הטענה: אינו עומד בקריטריונים של הכשירות לתפקיד, מבחינת
נסיונו בעבודה משפטים.
הדס מגן 17.11.03 22:21
http://www.globes.co.il/serve/


NFC
מי מנסה להכשיל את טורבוביץ
מה מריץ את עורך הדין דורי קלגסבלד, פרקליטו של ראש הממשלה שרון,
לפעול נגד מינויו של עורך הדין יורם טורבוביץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, למרות ששרון תומך במינוי?
21/11/2003 |



טורבוביץ, מועמד מוביל?



קלגסבלד, בוחש, משמיץ

בימים אלה פועלת הוועדה בראשות השופט (בדימ.) גבריאל בך לאתר מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. שמות רבים הועלו בפני הוועדה, אך נכון לעכשיו, נראה כי המועמד המוביל הוא ד"ר יורם טורבוביץ, מועמדו של שר המשפטים יוסף לפיד, הנהנה גם מתמיכת ראש הממשלה אריאל שרון.

ועדת בך לא תסיים את עבודתה במועד. זה נראה דבר מוגמר. המינוי בפועל של יועץ משפטי חדש יתבצע רק לאחר פרישתו של רובינשטיין מהתפקיד בחודש דצמבר. ובכל זאת, משהו טוב מתרחש כאן: בניגוד לנוהג השלילי הנהוג עדיין במקומותנו, חברי הוועדה עושים מאמץ להוציא תחת ידם כמה שמות של מועמדים-מומלצים, מהם יתבקשו שרי הממשלה לבחור את היועץ המשפטי הבא.

במלאכה זו נוטלים חלק גם יתר חברי הוועדה. פרופסור רות גביזון מטעם האקדמיה, עורך דין אלכס הרטמן מטעם לשכת עורכי הדין, חבר הכנסת גדעון סער, ופרופסור דוד ליבאי, מקפידים להעלות שמות של מועמדים, שמא ייטען נגדם כי הפכו חותמת גומי לעמדת השר לפיד, שאותה אימץ שרון. ואולם, חברי הוועדה נתקלים בקשיים: הם נאלצים לבדוק תלונות רבות המוגשות נגד המועמדים, בהן רבות שאינן אלא קנטרניות ופוגעניות.

מעניין לציין: כמה ממקורביו של שרון עושים נפשות דווקא למועמדים אחרים. בין השאר מדובר בפרקליטו האישי של שרון, עורך דין דורי קלגסבלד, ובמנהל לשכתו של ראש הממשלה, עורך דין דב ויסגלס. קלגסבלד פועל מאחורי הקלעים כדי לסכל את בחירתו של טורבוביץ. ואילו ויסגלס ממליץ, בדרכו שלו, על מינויו של הפרקליט הצבאי הראשי, מנחם פינקלשטיין, לתפקיד זה.

פעילותו של קלגסבלד מושכת יותר תשומת לב ומקוממת נגדו כמה וכמה אנשים. טורבוביץ וקלגסבלד נתקלו זה בזה בעבר, בקשר לייצוג המדינה בתיק הבוררות בין ישראל לאירן בפרשת קו צינור הנפט אילת אשקלון. התיק נשלף בדרך לא דרך מידיו של עורך דין טורבוביץ לידי עורך דין קלגסבלד, זאת בהנחיית שר האוצר דאז סילבן שלום, אותו ייצג קלגסבלד בעניין אישי ובעייתי. קו צינור אילת-אשקלון הוא תיק משמעותי, אשר מלבד שכר טירחה בהיקף מאות אלפי דולרים בשנה, מגלם בתוכו עבור המייצג מעמד מיוחד, קשרים וניסיון בינלאומי שלא יסולא בפז.

כשהתגלה הדבר לפני כשנתיים, הוגשו תלונות נגד קלגסבלד, ואף הוגשה נגדו עתירה לבית המשפט העליון. הוא הצליח לצאת בשן ועין, אך שמו הטוב נפגם לא מעט. כעת הוא פועל להכשיל את מינויו של טורבוביץ.

פעילותו של קלגסבלד בעניין זה מוזרה, אם לנקוט לשון המעטה, גם בגלל מעמדו המיוחד: מצד אחד, הוא מייצג את ראש הממשלה שרון בתיקי החקירה האישיים נגדו; מצד שני, הוא פועל נגד מועמדו/מומלצו של שרון לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לו היה נוהג כך על-רקע מקצועי טהור, ניחא. אך כאן מדובר, כאמור, ביריבות אישית הנגועה בכסף גדול.
קלגסבלד סירב להגיב בעניין.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4037-00.html?tag=21-43-35



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   02:36   27.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  144. מסכימים שיורם טורבוביץ הוא איש ברוך כישרונות,  
בתגובה להודעה מספר 122
 

עדכון אחרון - 11:50 25/11/03
המועמד המוביל
מאת: אביבה לורי. צילום: ניר כפרי

כולם, כולל המחמירים שבמבקריו, מסכימים שיורם טורבוביץ הוא איש ברוך כישרונות, שניחן ביושר אישי ובאומץ לב. המחלוקת היא אם הרזומה שלו הכשיר אותו להתמודד עם האתגרים הכבדים שממתינים ליועץ המשפטי לממשלה



יורם טורבוביץ. מרגע שאתמנה אהיה חייב רק לציבור ולחוק. לא תהיה לי שום חובה כלפי ראש הממשלה.

איןדבר שמכעיס את ד"ר יורם טורבוביץ יותר מהטענה שראש הממשלה סולל עכשיו את דרכו ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, בציפייה לזכות ביועץ אסיר תודה וצייתן. "אני לא יודע שהוא תומך בי, ואם הוא תומך בי אני לא חייב לו כלום", אמר טורבוביץ למקורוביו בשבוע שעבר, "מרגע שאתמנה אני אהיה
חייב רק לציבור ולחוק. לא תהיה לי שום חובה כלפי ראש הממשלה. אני לא מכיר אותו, לא דיברתי איתו בחיים וגם לא עם אף אחד מילדיו או פרקליטיו. אבל גם אם הוא היה קורא לי אליו לשיחה מחר לא הייתי מרגיש כלפיו שום

מחויבות. מה אנחנו בגן ילדים?"

זמזום השמועות על מאמצי שרון ובניו לדחוף את טורבוביץ נהפך לטורדני
לקראת התכנסותה של ועדת בך, שריאיינה בשבוע שעבר את המועמדים לתפקיד
היועץ המשפטי לממשלה. שמועה שהגיעה גם לאוזניו של טורבוביץ תיארה



יובל אלבשן: "ברגע שטורבוביץ, עם השקפה תואמת-נתניהו, יגיע לתפקיד, איבדנו את הבלמים והאיזונים. נחוץ שם אדם בעל רגישות אנושית. יועץ משפטי הוא אחת מהשיניים המרכזיות בשבילנו, בפה שרובו נטול שיניים"

פגישה מסתורית שלו עם עמרי שרון. לחבר ששאל אותו על כך אמר טורבוביץ "לא ראיתי אותו מעולם. אמרו לי שהוא למד אצלי דיני חוזים,
אבל אני לא זוכר שראיתי אותו. אולי הוא לא בא לשיעורים".

טורבוביץ התייצב לפני הוועדה ביום חמישי שעבר. חברי הוועדה - גבריאל בך, רות גביזון, דוד ליבאי, אלכס הרטמן וגדעון סער - ריאיינו אותו בחדר המזכירות שבמשרד ראש הממשלה בירושלים. טורבוביץ היה הראשון מבין תשעה מועמדים לתפקיד שהתייצב לפניהם. חברי הוועדה שוחחו איתו כשעתיים, שאלו לדעתו על סוגיות משפטיות שונות הנוגעות לתפקידו ותיפקודו של היועץ. זה לא היה המפגש הראשון שלו עם חברי הוועדה. את השופט בך הוא הכיר מתקופת ההתמחות שלו בבית המשפט העליון )טורבוביץ ישב במרחק שני

חדרים מחדרו של בך כשהתמחה אצל השופטת מרים בן פורת(; את רות גביזון
הכיר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה )גביזון עמיתה במכון, טורבוביץ חבר
הנהלה(; את דוד ליבאי הוא מכיר מאז שהיה שר המשפטים, את עו"ד הרטמן
מהפרקטיקה ואת סער מהכנסת.

בשבוע הבא תפרסם הוועדה את שמות כל המועמדים לציבור, שיוזמן להשיג
השגות בתוך 21 יום. בסוף התהליך הם ייפגשו שוב עם המועמדים ורק בתום
הסבב השני, יומלצו אחד או יותר מהמועמדים לממשלה. טורבוביץ, על אף
שאולי זה יכול לפעול נגדו, סבור שעדיף היה אם הוועדה היתה מביאה
לממשלה רק שם אחד מוסכם על כולם. כך, הוא טוען, היתה ממלאת אחר
ההמלצות של ועדת שמגר במלואן.

השאלה החברתית

על אליקים רובינשטיין מספרים שהוא אמר פעם, שבנוסף לכל התכונות
הנחוצות לתפקיד, היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות גם משוגע. חבריו של
יורם טורבוביץ מסכימים עם הניסוח. "אני חושב שבמובן מסוים הוא באמת
משוגע", אומר חברו אלון שלו, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות", שהיה סגנו
של טורבוביץ לענייני תקשורת בדסק"ש )דיסקונט השקעות(. "מה חסר לבן
אדם שכל הסקטור הפרטי מחזר לפתחו והוא חי חיים שלווים בחיק משפחתו
שהוא מחליט להכניס את ראשו לתוך הקלחת הזאת?"

וטורבוביץ לא סתם נדחף לתפקיד בעל כורחו, הוא ממש חושק בו, למרות
שברור שהכנסותיו, פרטיותו ושלוות רוחו ייפגעו אם ימונה. כוח המשיכה
והאתגר המקצועי הכרוך בתפקיד שמאפשר לעצב את הנורמות המשפטיות של
ישראל כה גדולים, שלאיש כמו טורבוביץ קשה להתנגד.

שמו של טורבוביץ כמועמד למשרת היועץ המשפטי לממשלה עלה לראשונה לפני
כחודש. בהתחלה זה נראה כספין תקשורתי. המועמד המוביל היה אז עו"ד אלי
זוהר, ידידו של שר המשפטים יוסף לפיד. במשך זמן מה נראה שהתפקיד מונח
בכיסו של זוהר, אם רק ירצה בו. זוהר רצה. אחר כך החלו להישמע
הסתייגויות, אמרו שלזוהר יש יותר מדי חברים וקשרים, ואז הוזכר שמו של
טורבוביץ, גם הוא מועמד של לפיד, וזוהר הסיר את שמו מהרשימה. לפיד
אומר שזוהר הסיר את מועמדותו "בגלל חשש לניגוד אינטרסים". טורבוביץ
נשאר המועמד המוביל.

מרגע שלפיד הודיע על תמיכתו בטורבוביץ ואחרי שהתברר שגם ראש הממשלה
תומך במינוי נוצרה סביב טורבוביץ מחלוקת. אמנם ברמה האישית הוא ראוי
מאוד לתפקיד, אומרים גם המקטרגים, אבל מוסיפים שהוא חסר ניסיון משפטי
מובהק, במיוחד בתחום הפלילי; הוא אינו סמכות משפטית מהמעלה הראשונה;
הוא מגיע מהסקטור הפרטי של בעלי ההון ולשם יחזור בתום תקופת כהונתו;
היושרה שלו אינה מוטלת בספק, אבל הוא עשיר מדי. בעסקה אחת שהוא עשה
השנה, מכירת אי-די-בי של משפחת רקנאטי לנוחי דנקנר תמורת 434 מיליון
דולר, הוא גרף דמי תיווך של 22 מיליון שקל.

ד"ר יובל אלבשן, מנהל המרכז לזכויות האדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה
העברית, אינו מכיר את טורבוביץ אישית, אבל מתנגד למינויו ברמה
האידיאולוגית. הארגונים החברתיים שאלבשן נמנה עם הנהגתם עשו עבודת
מחקר זוטא, עברו על קטעי ארכיון, חיפשו אצל טורבוביץ השקפת עולם
ומצאו לדעתם אדם שמאמין בליברליזם קיצוני. "הוא מאמין שהמדינה צריכה
להיות כמו שומר לילה", אומר אלבשן, "לא רואים אותה ולא מרגישים,
כלומר מינימום מעורבות בחיי האזרחים. גם פירוק המונופולים, שהוא עשה
בתפקידו כממונה על הגבלים עסקיים, מקורו ברעיון שהשוק החופשי פותר
הכל. תחרות ומינימום מעורבות של הממשלה. זה טוב לממונה, אבל לא מתאים
לכס היועץ המשפטי".

למה לא?

"היועץ אמור להתערב והרבה, בכל הפעולות, גם של הרשויות וגם של בעלי
ההון. מינימום מעורבות זה תרגום משפטי למקסימום הפרות של זכויות אדם
ומקסימום אנשים שהמדינה לא מגינה עליהם. האידיאולוגיה הזאת מסוכנת
לתפקיד הזה. הוא אמור לעמוד מול רשויות השלטון וגורמי כוח שהיום הם
בעלי ההון, ולהתערב ולהגן על האינטרסים של האזרח הקטן. תפקיד היועץ
המשפטי הוא לגרום לאיזונים ובלמים בתוך הרשות הממשלתית. ברגע
שטורבוביץ, עם השקפה תואמת-נתניהו, יגיע לתפקיד - איבדנו את הבלמים
והאיזונים, זה החשש הגדול שלנו. נחוץ שם אדם בעל רגישות אנושית. יועץ
משפטי הוא הגורם האחרון שאפשר להגיע אליו, גם לפנים משורת הדין. הוא
אחת מהשיניים המרכזיות בשבילנו, בפה שרובו נטול שיניים".

מבין הטענות הרבות כלפיו שמגיעות גם לאוזניו, שתיים מכעיסות את
טורבוביץ במיוחד, ובמידה מסויימת הן כרוכות זו בזו: הראשונה היא שהוא
עשיר מדי לתפקיד והשנייה, אותה הציג אלבשן, שהוא יהיה טוב לבעלי ההון
אבל רע לחברה. "זו חוצפה שאינה ראויה להתייחסות", אמר על כך טורבוביץ
בשיחה פרטית, "במה הרגישות שלי נופלת משלהם? מה הם עשו למען החברה?
אדם שיש לו כסף לא ראוי לשבת על זה בכלא. ההיפך, כל הכבוד אם הוא
הרוויח ביושר. בדרך כנראה ייצר הרבה מקומות עבודה ושילם הרבה מס וזה
טוב מאוד לכלכלת המדינה. אני לא מתנצל על שום דבר. אני לא מבין את
הטענה הזאת, היא כנראה לא נגדי אלא נגד טומי לפיד. המדינה בעידן
המודרני צריכה לדאוג לתעסוקה ובזה יועץ משפטי יכול לעשות הרבה, אבל
לפי הרטוריקה נשמע כאילו אנחנו חיים בגן עדן וכבר אין כאן שום ניגוד
אינטרסים, רק זה שאני הרווחתי כסף. אני לא אומר שצריכים לתת לי צל"ש
על זה שאני עוזב את סיר הבשר והולך לשירות צבאי ממושך בתנאים קשים
במיוחד, אבל להאשים אותי בחוסר רגישות חברתית, זה חסר כל בסיס.
כשהייתי ממונה על ההגבלים העסקיים שירתתי את הציבור באומץ יותר גדול
מכל המקטרגים שלי. העמדתי לדין את כל ענף הביטוח כשאני יושב בבית
ושומע שעמירם סיוון הלך ליצחק רבין בשבת ואמר שצריך לפטר אותי. זה לא
היה סימפטי".

מכל הטענות כלפיו סבור טורבוביץ שהטענה היחידה שראויה לתשובה רצינית
היא הטענה שאין לו כל ניסיון בתחום הפלילי. אבל הוא מאמין שזו לא
מגבלה רצינית. "המשפט הפלילי הוא לא הכי קשה, זה החלק הפרימיטיווי
ביותר במערכת המשפט", הוא נשמע אומר לאחרונה, "ההתלבטויות וההחלטות
של יועץ משפטי הן סביב שאלות הרבה יותר קשות: כן סיכול ממוקד לא
סיכול ממוקד, פצצה מתקתקת לא פצצה מתקתקת, זכויות יוצרים, דיני
חוזים".

האידיאולוגיה הזעיר בורגנית

בעיני עובדי המדינה בפרקליטות מצטייר טורבוביץ כעובר אורח
אופורטוניסט שקפץ על העגלה של לפיד בדרך לג'וב הבא בסקטור הפרטי
והמתגמל. הם מתקשים לדמיין אותו מזיע במסיבות עיתונאים כמו היועץ
הפורש.

גם כמה מעורכי הדין הפרטיים אינם רואים בו אחד משלהם. "לפיד מילכד
אותנו", אומרת עורכת דין שמילאה בעבר תפקיד בכיר בלשכת עורכי הדין.
"הלשכה תומכת בזה שהקאדר שמתוכו ייבחר היועץ המשפטי לממשלה לא יהיה
תמיד אותו הקאדר של משפטנים מהפרקליטות. אנחנו תומכים מאוד בכך שיהיו
גם עורכי דין פרטיים והנה, בפעם הראשונה שמנסים לשקול עורך דין פרטי,
מביאים מישהו שהוא לא במקצוע שלנו, הוא איש עסקים. זה שהוא מחזיק
בכרטיס לשכה ומשלם דמי חבר עדיין לא עושה אותו פרקליט. השאלה היא אם
מי שבא מאיפה שהוא בא יכול להיות היועץ המשפטי לממשלה. השאלה היא אם
זה מספיק. נכון, יש לו כישורים מצוינים, הוא יוכל להביא רוח חדשה
למשרד המשפטים. מצד שני, זה לא בטוח".

השאלה אם עכשיו, בימים שבהם ראש הממשלה, בניו וחברי כנסת מסובכים
בחקירות ומואשמים בזיקה לגורמים עברייניים, זה הזמן לעשות ניסויים
בראש הפירמידה המשפטית, מעסיקה רבים. פרופ' ירון אזרחי, לשעבר עמית
מחקר במכון לדמוקרטיה, חושב שזה מסוכן, במיוחד בהתחשב בעובדה
שטורבוביץ מייצג לדעתו את "האידיאולוגיה הזעיר בורגנית" של לפיד.

"יש לנו מקרה שבו הכישורים האישיים של הבן אדם יוצאים מהכלל, אני מכיר
אותו אישית, הוא מאוד מרשים", אומר אזרחי. "אבל יש גורמים שהופכים את
המינוי הזה, אם יהיה, ללא ראוי, משום שלא ידוע בציבור מה דרגת
המחויבות האישית שלו לאינטרס הציבורי. זאת אי ודאות בעניין קריטי.
אני חושב שמי שמתמנה לתפקיד הזה, אסור שיהיה אפילו צל צילה של אי
ודאות לגבי המחויבות שלו לערכים ציבוריים של אכיפת החוק. אנחנו לא
יודעים מה עבר עליו בזמן האחרון, ואם הוא עדיין מחויב לערכים שהיה
מחויב בהם בעבר. גם התמיכה העקיפה שהוא קיבל מראש הממשלה מביאה אותו
לתפקיד כשהוא נכה. יש פה עניין של מראית עין, לא ייתכן שאחרי כל מה
שקרה, אדם שיתמנה לתפקיד הזה יהיה אדם שראש הממשלה יהיה חפץ ביקרו.

"הגרוע מכל הוא הרציונל של שר המשפטים", אומר אזרחי. "הוא לא אמר שהוא
תומך בו רק משום שהוא משפטן מבריק, אלא משום שהגיע הזמן שאדם שבא
מהמגזר העסקי הפרטי יקבל את המשרה הזאת. וזה בתקופה של אזהרות מבקר
המדינה על הקשרים בין הון לשלטון. זה הזמן האידיאלי לקחת איש עסקים
ולשלוח אותו לתפקיד של יועץ משפטי?"

לשר המשפטים קשה להסתיר את החיוך מהסערה שהוא מצליח לעורר. ככל
שהביקורת על טורבוביץ גדולה, כך הוא מרגיש נינוח ובטוח יותר בבחירתו.
"העובדה שכל כך הרבה אנשים מפחדים ממנו, היא אחת הסיבות שהוא צריך
להיות שם", אומר לפיד. "אני גאה במינוי הזה, שהוא בלתי אנוכי ובלי
רבב או אינטרס אישי. יש לי מצפון נקי ואני יכול רק להיות משועשע
מריקוד השדים שעושים סביבו".

מדוע שרון היה צריך להביע את תמיכתו?

"באים אלי בטענה שיצרתי מצב שאם הוועדה תומכת בטורבוביץ, היא הופכת
להיות חותמת גומי. הוועדה הזמינה אותי ושאלה מי המועמד שלי, מה הייתי
צריך לעשות, לשמור את זה בסוד? שרון בסך הכל הודיע שהוא סומך את ידיו
על המועמד שלי. הכל ניסיון לחפש פגם בדבר שהפגם הגדול ביותר בו הוא
שלא מוצאים בו פגם".

התמיכה האידיאולוגית שלך לא משרתת אותו.

"שמעתי ברדיו את ירון אזרחי, הוא הקדיש שיחת רדיו שלמה לדבר שמעולם לא
אמרתי. הוא אמר שאמרתי שהגיע הזמן שבעלי הון יהיו מועמדים לתפקיד,
ואני אמרתי שהגיע הזמן שייבחר לתפקיד לא שופט ולא פרקליט, אלא עורך
דין מהסקטור הפרטי, שרואה את העולם מהצד השני של המטבע, מהצד של
אנשים שלא רק תובעים אלא גם מסנגרים, כאלה שמחכים לתורם שיעשו להם
צדק. זה תואם את האג'נדה הפוליטית שלי".

עורכי הדין אומרים שמילכדת אותם, שהוא לא מייצג אותם.

"הבעיה של עורכי דין, לעומתו, היא שהם לא ניהלו מערכות של תביעה, לא
הפעילו לא פקידים, לא בלשים ולא שוטרים, ומכאן ההתאמה המיוחדת שלו
לג'וב הזה. במשך חמש שנים הוא הפעיל את המערכת של ההגבלים העסקיים,
ג'וב קרוב מאוד ליועץ משפטי, מנגנון ממשלתי, תביעה, הפעלת החוק
הפלילי והפעלת מערכת ביורוקרטית. הוא עסק גם בחקיקה, כשראה שבתור
ממונה אין לו כלים - הביא לשינוי החקיקה. זה עונה על הטיעון המטופש
שאני מביא לכהונה הזאת נציג של ההון הגדול. אין אדם שגרם להון הגדול
במדינת ישראל נזקים כמו טורבוביץ, לטובת הציבור הרחב".

הארגונים החברתיים לא בטוחים איזו זיקה יש לו לערכים חברתיים.

"כל הארגונים החברתיים בארץ לא השיגו לאזרח הקטן את מה שטורבוביץ
השיג. אם לא הוא, האזרח היה משלם עד היום בעד ביטוח פי עשרה. לכל
מיני אנשים יש רפלקסים מותנים. יש כאלה שיש להם עניין במישהו אחר, יש
כאלה שמפחדים מהאינטגריטי שלו, יש כאלה שמפחדים שלא יהיה אפשר להשפיע
עליו - כל הפחדים האלה הם רק קומפלימנטים. אני משוכנע לחלוטין שזאת
בחירה מצוינת. אני חושב שההתנגדות מוכיחה שזאת בחירה מצוינת".

בן המלך, בן הנשיא ובן העני

שמו של טורבוביץ נזכר לראשונה כמועמד לתפקיד ציבורי ב-1991. הוא היה
אז צעיר בן ,33 דוקטור למשפטים מהרווארד, שהתלבט בין משרה חלומית
באחד המשרדים הגדולים בניו יורק לעבודה בנספחות המסחרית בוושינגטון.
בעודו מתלבט קיבל שיחת טלפון משר התעשייה והמסחר משה ניסים, שחיפש
יועץ משפטי למשרדו. "פגשתי בבוסטון פרופסור לדיני מסים, בוגר
הרווארד, והצעתי לו את התפקיד", אומר ניסים. "הוא אמר שלא מתאים לו,
אבל שיש לו מועמד אחר והמליץ על טורבוביץ. המנכ"ל שלי התקשר אליו,
אבל טורבוביץ אמר שהוא כבר קשור עם משרד עורכי דין בניו יורק, עם
משכורת מאוד גבוהה".

ניסים רצה מאוד להפוך את משרדו, שעסק בעיקר בחלוקת רשיונות ייבוא
ובהגנת הצרכן, למשרד בעל השפעה ואוריינטציה מערבית עם מחקר ופיתוח,
סחר חוץ והגדלת הייצוא. "אמרו עליו דברים מצוינים, ביקשתי שיבוא
לארץ, אמרתי שאני רוצה להכיר אותו. כשריאיינתי אותו לא יכולתי שלא
להתפעל ולהתפעם מהאיש הצעיר שישב מולי. חשבתי שאסור להחמיץ את זה
ואמרתי לו: 'אדוני, אתה מוזמן'". טורבוביץ בחר בתפקיד חסר הברק בתמ"ס
על פני אמריקה, אבל רק בתנאי שתקום במשרד ספרייה משפטית.

טורבוביץ, בן ,45 נולד וגדל ברחוב כצנלסון במרכז תל אביב. הוריו עלו
לישראל מגרמניה, אביו מדנציג ואמו מבמברג. הוא למד בבית ספר דובנוב
ובעירוני א' והיה חניך בשבט צופי דיזנגוף, אחראי שם על פינת החי.
אביו היה שמאי רכב, מעמד בינוני מינוס, הבית היה מסודר. מנה ראשונה,
מנה שנייה, קומפוט, מזלג מיוחד לדגים.

אחרי התיכון הוא התגייס ליחידה 8200 במודיעין, היה קצין ופיקד על בסיס
קטן ליד ירושלים, ונשאר שנתיים בקבע. תוך כדי השירות התחיל ללמוד
כלכלה באוניברסיטה העברית, אבל כעבור שנתיים עשה הסבה למשפטים. כדי
לממן את לימודיו עבד בכל מיני מלאכות מזדמנות, בכלל זה סבל בשדה
התעופה ועבודות מלצרות.

את שנת ההתמחות הראשונה עשה טורבוביץ, שסיים ללמוד בהצטיינות יתרה,
בבית המשפט העליון אצל השופטת מרים בן פורת. אמרו לו שהסטאז' אצלה זה
כמו טירונות קרבית וזה מה שמשך אותו דווקא לשם. יחד איתו התמחו אצל
השופטת רם שמגר ועפר נמרודי. קראו להם אז בן המלך )נמרודי(, בן הנשיא
)שמגר( ובן העני )טורבוביץ(. הם היו מיודדים עד כדי כך שבמשפט הראשון
של נמרודי, בשלב הטיעונים לעונש, נתן טורבוביץ לנמרודי עדות אופי
כתובה.

מרים בן פורת זוכרת את הסטאז'ר שלה בחיבה יתרה. "הוא היה מצוין", היא
אומרת. "עקבתי אחריו גם בהמשך. הוא חריף מאוד, נבון, יודע להחליט
ויודע לחתוך, אני לא מקנאה בו אם יבחרו בו, אבל נדמה לי שהוא קורץ
מהחומר הנכון".

אומרים שהוא חסר ניסיון במשפט הפלילי.

"אפשר לומר הכל. התחום האזרחי הרבה יותר קשה מהתחום הפלילי. חוץ מזה,
יהיו לו כל כך הרבה עוזרים, נדמה לי שאין בכלל סיבה לחשוש מהבחינה
הזאת. אם ישאלו אותי, אם כדאי להיות יועץ משפטי בעת הזאת, אני אגיד
שלא. זאת לא התקופה של היועצים ברק ושמגר, שהיתה להם מלה ולא אכלו
אותם בוקר וערב לתיאבון. המציאות היום שונה, היא שוחקת, ואולי צריך
בן אדם מחומר מיוחד שממנו יורם קורץ. יש משהו מפתה בזה שאתה היועץ של
הממשלה ורוצה להיות בסדר עם הקליינט שלך ולא מתחשב מספיק בציבור; אני
חושבת שהוא יעמוד בפיתוי הזה יפה מאוד, כי הוא עקבי ואיש עקרונות ולא
חושש".

במשרדו של הלורד האנגלי

את חלקה השני של ההתמחות עשה טורבוביץ במשרדו של עו"ד אמנון
גולדנברג, שהיה אז נשיא לשכת עורכי הדין. גולדנברג בא לאוניברסיטה
כדי לדבר עם תלמידי שנה ד' על ההתמחות. טורבוביץ היה אז בשנה א' ורשם
לעצמו הערה: להצליח בלימודים כדי להגיע יום אחד למשרדו של הלורד
האנגלי, כפי שגולדנברג הצטייר בעיני הסטודנטים, למשרד שנחשב לאוורסט
של המתמחים. שם הם נהנו מיחס הוגן: לא רק שוליות שמצלמים מסמכים, אלא
עוזרים של ממש.

בסיום ההתמחות אצל בן פורת עקף טורבוביץ את רשימת ההמתנה הארוכה בדרך
למשרדו של גולדנברג, והתקבל להמשך ההתמחות. במשך שנה שלמה הוא ישב
איתו באותו חדר ולמד משפט מפיו. גולדנברג מעריך מאוד את טורבוביץ
וחושב שהוא הגון, כישרוני וחרוץ באופן יוצא דופן.

באותה תקופה נישא טורבוביץ לענת, בתו של מנחם ברגר, בעבר ראש לשכת
עורכי הדין, שלמדה אמנות ויפאנית באוניברסיטה העברית. לזוג היום ארבע
בנות. בתום ההתמחות שלו הם נרשמו לכמה אוניברסיטאות בארצות הברית.
שניהם התקבלו להרווארד. הוא קיבל מלגת לימודים מ-TTI, חברת הטלפון
האמריקאית, שעליה התחרו 174 מועמדים. הוא למד בהרווארד שלוש שנים
וחצי וסיים את התואר השני ואת הדוקטורט בסחר בינלאומי.

במשך לימודיו הציעו לו מהשגרירות בוושינגטון לייצג את ישראל בבוררות
בינלאומית גדולה שקשורה להסכם הסחר עם ארצות הברית. הוויכוח נסב סביב
השאלה אם רכיבים בתוך מוצר ישראלי שיוצרו במזרח הרחוק, הופכים את
המוצר ללא ישראלי. טורבוביץ התחיל את הבוררות כשהיה בהרווארד, אבל
סיים אותה אחרי שכבר חזר לישראל.

האמריקאים, שחששו שהישראלים יגייסו עורך דין צמרת, עמדו על כך שהנציג
הישראלי בבוררות יהיה עובד מדינה. טורבוביץ התאים להפליא לתפקיד.
בפגישה הראשונה עם האמריקאים הוא דיבר, בכוונה, באנגלית עילגת מאוד
וזכה מיד להסכמה כללית לייצג את ישראל. האמריקאים ציחקקו בינם לבינם
על הטרף הקל שהזדמן להם. טורבוביץ הכין את התיק, עבד קשה, הביא
מובאות ופסקי דין תקדימיים, הופיע לפני חבר בוררים בינלאומי והמדינה
זכתה.

פרופ' אריה בבצ'וק, ישראלי שמלמד בבית הספר למשפטים בהרווארד, היה
מעורב בדוקטורט של טורבוביץ: "יורם הוא בין הסטודנטים הכי מצטיינים
שפגשתי, לא רק מישראל, אלא בהרווארד בכלל, מוסד שיש בו מראש סטודנטים
למשפטים מאוד מצטיינים. יש בו שילוב טוב של מוח משפטי מבריק והבנה
טובה של מדיניות. אנחנו היינו גאים במיוחד בכך שסטודנט שלנו קיבל
לידיו את הבוררות הבינלאומית, זה משהו שנותנים לעורך דין בפול-טיים,
עם ניסיון בעריכת דין, והוא עשה את זה בצורה מרשימה מאוד".

הצלחה ברשות להגבלים עסקיים

בנוסף על עבודתו בתמ"ס כיועץ משפטי, קיבל עליו טורבוביץ, רק לתקופה
מוגבלת, כך זה הוגדר אז, עד שיימצא האדם המתאים לתפקיד, להיות הממונה
על ההגבלים העסקיים. הוא קיבל משרד אפרורי עם שולחן, מאוורר ושלושה
עובדים. האנשים במשרד תהו כיצד יתאקלם נער הזהב מהרווארד בסביבה
הפקידותית. ניבאו לו חצי שנה לכל היותר עד שיתפנה איזה תפקיד נחשק
באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים.

"הוא מהר מאוד התבלט, כל ראשי האגפים באו להתייעץ איתו בכל נושא",
אומר השר לשעבר ניסים. "הוא נשא סקירות על מדיניות החשיפה לפני ועדת
שרים, בלי פיסת נייר לפניו. השרים היו פעורי פה. לא האמינו. הרגשתי
כל כך טוב שיש לנו נכס כזה במשרד. הואיל והיו כמה נושאים שקשורים
במרכז ההשקעות, גם פליליים וגם אזרחיים, אז גם פרקליטת המדינה התחילה
להתייעץ איתו".

ניסים משוכנע שטורבוביץ בורך לא רק במוח חריף אלא גם בתכונות האחרות
החיוניות ליועץ משפטי לממשלה. "יש לו יתרון עצום בזה שהוא אדם בעל
דעה ואין עליו מורא אדם, יהיה אשר יהיה, הוא יפעל גם נגד הידידים שלו
כשזה יהיה נחוץ. הוא לא חשב מה יהיה עתידו, כשהוא קרע כדג חברות
גדולות. יש לו השפעה גדולה מאוד על התפתחות הכלכלה הישראלית. אני לא
מכיר בישראל אדם שאין עליו מורא אדם, שעושה מה שהוא מאמין במצפונו,
ללא רתיעה, שיש לו אומץ כמו יורם טורבוביץ".

העובדה שהוא בא מהסקטור העסקי, לא רומזת על כך שהוא יחוש מחויב לסקטור
הזה בסופו של חשבון?

"אני מכיר אותו טוב מאחרים ואני אומר בוודאות, ללא שיור של ספק, שהאיש
הזה יפעל לפי מצפונו מול חבר, ידיד או אח. ללא רתיעה וללא משוא פנים.
אולי יש כמוהו, אבל למעלה מזה אין בנמצא, ושום רוח לא תזיז אותו ושום
ידידות לא תסנוור את עיניו".

ממחלקה קטנה ודלת אמצעים במשרד התמ"ס, הפכו ההגבלים העסקיים לרשות
עצמאית עם מעמד, עשרות עובדים ותקציב של מיליוני שקלים. עו"ד אורן
גלעדי, בעל משרד עצמאי בתחום ההגבלים העסקיים ומשפט מינהלי בירושלים,
עבד אז ביחד עם טורבוביץ. "הייתי עוזרו במשך ארבע שנים", הוא אומר.
"הוא לא כל כך התלהב לקחת את התפקיד הזה, אבל משה ניסים לחץ עליו
והוא השתכנע שיש לזה פוטנציאל, וויתר על תפקיד היועץ המשפטי של
המשרד. כשאני באתי לשם זה היה גוף מנומנם, אף אחד לא שמע על זה,
באוניברסיטה בכלל לא למדו את התחום. כשאמרתי שאני הולך למשרד להגבלים
עסקיים אמרו לי: 'בחור צעיר, כל עתידך לפניך, לא חבל?'

"יורם, אחרי שהוא למד את הנושא, הצליח לרתום את כל הגורמים במשק, כולל
משרד האוצר, קיבל תקציבים והפך את זה לרשות. הוא משפטן מהשורה
הראשונה. הוא נאמן לשלטון החוק, הוא לא יהסס להעמיד לדין כל אחד, גם
מישהו שיחשוב שהוא חייב לו. הוא, למשל, מעולם לא נתן יחס מועדף
לאמנון גולדנברג או ללקוחותיו. הוא יהיה יועץ עם עמוד שדרה".

חמש שנותיו של טורבוביץ ברשות להגבלים עסקיים זכורות כמוצלחות ביותר.
הוא הקים מחלקה מיוחדת לחקירות והחדיר לראשונה לתודעה הציבורית
מושגים כקרטלים, מונופולים, תיאום מחירים, הגבלים עסקיים ועוד. אחד
המונופולים שהגביל את פעילותם היה מונופול המלט, שהוחזק בידי כור
וכלל דרך בעלותם על מפעל המלט נשר. הוא הביא לשינוי ההתקשרות החוזית
של חברות הדלק עם תחנות התדלוק; הגיש כתב אישום נגד תנובה כמונופול,
לאחר שניצלה את כוחה בין היתר להורדת מוצרים של טרה מהמדפים; הוציא
צו ביניים נגד "ידיעות אחרונות" בגלל אמצעי לחץ פסולים שהעיתון הפעיל
על מוכרי העיתונים, כדי לפגוע במכירות "מעריב".

הוא הוציא את האחזקות הריאליות מהבנקים, כלומר הפריד אותם מן הבעלות
על התעשייה, ולאחר שהעמיד לדין את מנהלי חברות הביטוח על תיאום
מחירים, הם נאלצו להתפטר כתוצאה מכך. היו בהם גם ידידים אישיים, ולא
כולם קיבלו זאת בשוויון נפש. היו אף כאלה שניתקו את יחסיהם אתו,
כמנכ"ל חברת הביטוח מגדל אז, עוזי לוי ואשתו גבריאלה שלו, שהיתה מרצה
של טורבוביץ באוניברסיטה וחברה קרובה.

רן קרול, בעל משרד לייעוץ כלכלי "אתגל", היה מנכ"ל משרד האנרגיה
כשטורבוביץ היה ממונה על ההגבלים העסקיים. "עשינו ביחד את השינויים
המבניים במשק הדלק", הוא אומר. "מה שהכי רלוונטי למועמדות שלו זה איך
הוא תיפקד כממונה על ההגבלים העסקיים. לקח תחום רדום והכניס בו עוצמה
ורוח חיים, ותפישת עולם של תחרותיות ופיקוח, ובנה מערכת ניהולית טובה
וגרם לשינויים, לא מתוך כוחניות, וקידם את הכל בלי למצמץ".

התפקיד הזה לבדו עושה אותו מתאים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה?

"מתאים לזה מכל אדם אחר שאני מכיר, ואני מכיר הרבה אנשים, ואני לא
אומר את זה בגלל שאני חבר שלו".

תקופה קשה בדסק"ש

תמי בן דוד, היום עורכת דין במשרד של יוסי גרוס, היתה מנהלת רשות
החברות הממשלתיות ועבדה בשיתוף פעולה הדוק עם טורבוביץ. "ניסינו
להשיג תחרות תוך כדי הפרטה, כולל הוצאת האחזקות הריאליות מהבנקים",
היא אומרת. "זאת תרומה גדולה מאוד של יורם, שהתחרות היום היא חלק
מהשיקולים, גם במדיניות וגם בפעילות של גופי המשק, שכל אחד מהם יודע
שלא יוכל להתמזג עם המתחרה הגדול שלו, מה שלא היה עד אז מובן מאליו.
אני חושבת שהוא אחד האנשים בעלי היכולת המקצועית הגדולה ביותר
שפגשתי. אחרי שעברתי לסקטור הפרטי נתקלתי בפעם הראשונה בשלושה כרכים
של החלטות שיפוטיות שהוא כתב כממונה, ממש נדהמתי מהבנייה של ההנמקות
ויכולת הניתוח המשפטי ויכולת הכתיבה. זה עשוי ברמה גאונית, דבר
מדהים. אני חושבת שהוא מתאים מאוד לתפקיד, יש לו גם יכולת מקצועית
גבוהה וגם אישיות מיוחדת במינה עם אינטגריטי מדהים. הוא לא חייב לאף
אחד שום דבר. אני חושבת שמגיע לנו".

את לא חושבת שזו בעיה שאין לו ניסיון שיפוטי?

"זה ממש מגוחך, כל האמירות האלה הן אמירות מגוחכות. ניסיון העבר מלמד
בדיוק ההיפך. זה שמישהו שופט לא אומר שיש לו היכולת לנהל מערכת כל כך
מסוכסכת ומסובכת. אבל מה, הכבשים לא אוהבים את חג הקורבן".

בזמן עבודתו ברשות הרצה טורבוביץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
ובמרכז הבינתחומי בהרצליה. סטודנטים שלו לשעבר זוכרים אותו כמרצה
מבוקש, נעים הליכות, חד כתער ויחד עם זה אחד מהחבר'ה שמספר בדיחות,
גם על עצמו.

בסוף 1996 הוא פרש מהרשות וחיפש תעסוקה. שרת התקשורת אז, לימור לבנת,
הציעה לו לנהל את בזק לאחר שיצחק קאול פרש מתפקיד המנכ"ל. טורבוביץ
נענה בשמחה. הוא פנה לנציב שירות המדינה, שמואל הולנדר וליועץ המשפטי
לממשלה, אליקים רובינשטיין, ושניהם נתנו לו את ברכת הדרך. ועדת
הצינון הממשלתית חשבה שיש במינוי ניגוד אינטרסים ופסלה את מועמדותו.
אמרו שכמי שהכריז על בזק כמונופול מהצד של ההגבלים, לא ראוי שיעסוק
בהפרטת בזק מבפנים. לא עזרו ההבטחות שהוא לא יטפל בשום דבר שקשור
להגבלים עסקיים.

באותו זמן חיפשה הממשלה יועץ משפטי לממשלה. מיכאל בן יאיר פרש מתפקידו
ובנימין נתניהו הזמין את טורבוביץ לראיון. השיחה היתה נעימה, התוצאה
פחות. הממשלה העדיפה את רוני בר און לתפקיד.

טורבוביץ פנה לשוק הפרטי והתקבל בזרועות פתוחות על ידי משפחת רקנאטי.
הוא מונה לנשיא דיסקונט השקעות, מקבוצת אי-די-בי; המשרה כללה משכורת
ושלל הטבות שלא היו מוכרות בשירות המדינה. די לקרוא על תנאי הפרישה
שלו מהקבוצה כעבור שלוש שנים: 5.2 מיליון שקל פיצויים, פדיון
האופציות שבידו בסך 2.9 מיליון שקל, ושכר חודשי לשנה.

בתקופתו התמקדה דסק"ש בשוק התקשורת והתוצאות הכספיות לא היו טובות,
בלשון המעטה. לקטגוריה זאת נכנסת השקעה בחברת תקשורת ברזילאית
ג'י-וי-טי, השקעה בחברה איטלקית בתחום הסלולר בטכנולוגיה של "הדור
השלישי", ובמיוחד הכאיבה רכישת חברת הכבלים "ערוצי זהב" על ידי חברה
בת של דסק"ש, "תבל", שהכניסה את דסק"ש לסחרור פיננסי ולהתערבותו של
הממונה על ההגבלים העסקיים, שהקפיא את העסקה.

טורבוביץ לא האמין שזה קורה לו. הוא היה בטוח שהממונה לא יתערב. היום
הוא יודע שמקצת השיקולים שלו היו מוטעים. עכשיו הוא ואלון שלו סגנו
אומרים שהתקופה לא היתה טובה. שבאותם ימים השוק היה רווי והתפכח
מהציפיות מתחום התקשורת. "יורם בא לשם בשיא הבועה", אומר שלו. "היה
תהליך התכווצות במרבית החברות. כל מנהל שהיה עומד באותה נקודת זמן,
באותו מקום, היה חוטף אותה מכה ונופל. זה היה מפל כלל עולמי.

"אני חושב שהוא איש מדהים, מבחינת היכולות שלו ואומץ לבו, הוא כבר
הוכיח את זה בתקופה שהוא היה בפעילות ציבורית. אני המום ממה שקורה
כאן. מרגע שצצה מועמדותו, מנסים כל מיני גורמים לפגוע בו. הוא צריך
להיות מטורף להיכנס לזה".

גם טורבוביץ מודה שהתקופה בדסק"ש לא תיזכר כהצלחה גדולה בקריירה שלו.
"הכותרת היא שלא הצלחתי", הוא אמר לא מזמן, "ובגלל זה לא זוכרים את
העסקאות הטובות שעשיתי. עובדה שמשפחת רקנאטי חושבת שעשיתי עבודה
מצוינת. עובדה שכשהיו צריכים מישהו שיעשה להם את העיסקה הכי חשובה
מזה זמן רב, הם חשבו שאני בן אדם הכי מתאים, ואני מאוד שמח על כך וגם
מנהל הבנק שלי". *
[email protected]



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
יום ששי כ''ד בסיון תשס''ח    09:32   27.06.08   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  248. שגרירה חדשה באו''ם: פרופ' גבריאלה שליו  
בתגובה להודעה מספר 144
 

שגרירה חדשה באו"ם: פרופ' גבריאלה שליו
פרסום ראשון: 24/06/08, 16:54


פרופ' גבריאלה שלו ~~~~ האו"ם

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושרת החוץ ציפי לבני, הציעו לפרופ' גבריאלה שלו לכהן כשגרירת ישראל באו"ם.
אליה שילה

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושרת החוץ ציפי לבני, הציעו לפרופ' גבריאלה שלו לכהן כשגרירת ישראל באו"ם. המינוי מצריך את אישור הממשלה.

הפרופ' שלו, המכהנת כנשיאת המועצה האקדמית ורקטור הקריה האקדמית אונו ולשעבר פרופ' למשפטים באוניברסיטה העברית, מרצה וחוקרת אורחת בבתי ספר למשפטים בארה"ב, אירופה וקנדה, תחליף את השגריר דני גילרמן המסיים את תפקידו בתום למעלה מחמש שנות כהונה ותיכנס לתפקידה בתום כהונתו.

במסגרת פעילותה הציבורית שמשה הפרופ' שלו כמשנה ליו"ר רשות השידור, שימשה כחברה בוועדה לגיבוש כללי האתיקה של חברי הממשלה, בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, באקדמיה הבינ"ל למשפט משווה, בוועדה למינויים בשירות המדינה ובוועדה המייעצת לצנזורה לתקשורת ולעיתונות.

פרופ' שליו מכהנת כחברת דירקטוריון בחברת טבע ובחברת דלק כנציגת ציבור וכיהנה כחברה במועצות ציבוריות ודירקטוריונים רבים בהם חברת החשמל, מכון ון ליר, כור תעשיות, מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה וחברת אסם
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/176594


תזכורת:



פרופ' גבריאלה שלו

"הוא הוציא את האחזקות הריאליות מהבנקים, כלומר הפריד אותם מן הבעלות
על התעשייה, ולאחר שהעמיד לדין את מנהלי חברות הביטוח על תיאום
מחירים, הם נאלצו להתפטר כתוצאה מכך. היו בהם גם ידידים אישיים, ולא
כולם קיבלו זאת בשוויון נפש. היו אף כאלה שניתקו את יחסיהם אתו,
כמנכ"ל חברת הביטוח מגדל אז, עוזי לוי ואשתו גבריאלה שלו, שהיתה מרצה
של טורבוביץ באוניברסיטה וחברה קרובה".

מקור:
144. מסכימים שיורם טורבוביץ הוא איש ברוך כישרונות,
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&viewmode=all&keywords=גבריאלה שלו#144

7. מי יחליף את רובינשטיין האם עו''ד גבריאלה שלו??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=7&viewmode=

_____


204. ראיתי אותם: ''העורכת תרצה יובל סיפרה לי, שאחת הסייעניות נפקה
ילדות קטנות על-מנת לספק את צרכיו של דן בן-אמוץ..."

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5403&forum=gil&omm=204&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
יום שני י''ב בתשרי תשע''ד    08:48   16.09.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  249. חדש חד''ש, אירגון בצלם מגייסים בנים ובנות לשרות לאומי (*)  
בתגובה להודעה מספר 7
 

בצלם

בסוף החודש, עופר, בן השירות הראשון שלנו, מסיים את תפקידו ואנו פותחים בחיפוש של בן/בת שירות לאומי חדש/ה. הנה כמה מילות סיכום ופרידה מפיו:
(אנו מקבלים קו"ח לשירות לאומי במייל: [email protected])

סיימתי את שנת השירות הלאומי הראשונה שלי בבצלם, ובכך גם הייתי בן השירות הראשון של הארגון. המשמעות של להיות בבצלם היא להיות קרוב יותר למציאות שרובנו בוחרים להדחיק, או בכלל לא נחשפים אליה. במהלך השירות שלי נחשפתי למגוון סיפורים אנושיים וגם לסיפור הגדול יותר - של המקום שבו אנחנו נמצאים, מקום שהכיבוש הוא חלק בלתי נפרד ממנו.

אני לא אחטא למציאות ולא אגזים, אם אומר שבצלם שינה את תפיסת עולמי. לפני השירות שלי בבצלם הכרתי את הסיפור של "הסכסוך", וראיתי עצמי שותף לתפיסה ההומניסטית של השוויון, החירות והכבוד שצריכים להיות מנת חלקם של כל בני האדם. אבל דווקא עבור אנשים עם תפיסה כזו ההיכרות עם מדיניות הממשלה לפרטיה האפורים ביותר, ועם פעילותם של הגורמים בשטח, חשובה לאין ערוך. אנחנו אזרחי המדינה הזאת, וככאלה אנחנו אחראים למה שעושה הממשלה בשמנו. המידע על העוולות שמתרחשות בשטחים, על חומרתן, היקפן ושיטתיותן מבהיר את דחיפות הצורך בשינוי והוא חיוני כדי להניע לפעולה.

במהלך השנה האחרונה יצא לי להכיר אנשים שרותמים עצמם לשינוי חברתי, למדתי מהם איך יוצרים שינוי. שינוי שכל כך הכרחי עבור החברה שלנו, כי באמת, כל בני האדם נבראו בצלם אלוהים .
__

אנו מחפשים בת/בן שירות לאומי

תיאור התפקיד: עזרה לכל מחלקות העמותה. העבודה במשרד שבתלפיות, ירושלים, בין השעות 9:00 ל-17:00. דרישות התפקיד: מחויבות עמוקה לזכויות האדם, חריצות, גמישות ויחסי אנוש מעולים. אנגלית ברמת שפת אם
לפרטים נוספים ושליחת קורות חיים: [email protected].

מקור: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=565571956817507&set=a.285244268183612.63608.271642229543816&type=1&theater
.
.
.


https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:24   21.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. ''סחבת מכוונת מונעת השלמת החקירה''  
בתגובה להודעה מספר 0
 

17:29, 21 אוקטבר 2003 / כ"ה בתשרי תשס"ד

ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסים של קורבנות השואה מסרה, כי עיכוב השלמת בדיקת הבנקים בגלל בעיות של מימון כביכול, הינו מעשה של סחבת מכוונת על-ידי הבנקים שנועדה למנוע מן הציבור מידע על הבדיקה.


ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסים של קורבנות השואה מסרה, כי עיכוב השלמת בדיקת הבנקים בגלל בעיות של מימון כביכול, הינו מעשה של סחבת מכוונת על-ידי הבנקים שנועדה למנוע מן הציבור מידע על הבדיקה.

צויין, כי פרסום הדו"ח הסופי מתעכב בגלל סירובם של הבנקים לממן את השלמת הבדיקה בהתאם להסכם העקרונות שנחתם עימם. חברי הכנסת, חברי ועדת החקירה, הודיעו כי עיכוב השלמת הבדיקה בגלל בעיות מימון הנו סחבת מכוונת שנועדה למנוע מן הציבור מידע מעודכן ושלם על תוצאות הבדיקה, וביקשו מיו"ר הוועדה, חה"כ קולט אביטל, להגיש דו"ח מסכם עד סוף חודש נובמבר 2003, לשם הנחתו על שולחן מליאת הכנסת.

הוועדה הודיעה שאם הבנקים יחרגו מן ההסכם שנחתם עם הכנסת בדבר מימון עבודת הבדיקה, תאלץ הועדה לפרסם את ממצאי הדו"ח, גם ללא קבלת כל תשובות הבנקים.

חברי ועדת החקירה קיבלו דיווח על הקריטריונים וההנחיות שעמדו בבסיס עבודת רואי החשבון ואשר ישמשו ליצירת בסיס נתונים ומאגר שמות אשר יוגש במדיה מגנטית ליו"ר הכנסת ולשר המשפטים יחד עם הגשת דו"ח הוועדה בסוף החודש הבא למליאת הכנסת.

חברי הוועדה נדהמו לשמוע כי מכתבים שנשלחו מעורכי דין שמייצגים את הבנקים לרואי החשבון שעבדו מטעם הכנסת, הסתיימו במילים "אנו שומרים לעצמנו את הזכות להיפרע מרואי החשבון" סגנון שאילו היה נכתב במדינה אחרת היה מעורר גל של תגובות חריפות.

הועדה קיבלה את הצעתו של ח"כ אהוד רצאבי להודיע לבנקים על תאריך יעד להגשת הדו"ח, תוך צפייה לשיתוף פעולה של הבנקים, כך שהדו"ח המסכם יכלול את תגובתם.

(א"ב)
http://www.a7.org/news.php?id=63042



@ מצ"ב קישור לת-אשכול בנושא הנדון...:-
115. השופט מאיר שמגר - תשלומי קרן ג'נראלי לצאצאי מבוטחים
תשלומי קרן ג'נראלי לצאצאי מבוטחים בתקופת השואה
י' באייר תשס"ג, 12 במאי 2003 (12:47)
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=115&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:41   22.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. ''כך הוזנחו הפליטים''......היהודים !!  
בתגובה להודעה מספר 10
 

הממשלה והסוכנות הזניחו את הטיפול ברכוש הרב של יהודים,
שנגזל לאחר גירושם מארצות ערב.

מכתב גלוי ליו"ר הסוכנות היהודית
מאת: עובד בן-עוזר
מעריב.

מזה כשלוש שנים אנו מעלים בפניך, סלי מרידור, את בעיית רישום הרכוש
היהודי בארצות ערב, אשר הוזנח במשך למעלה מיובל שנים והאחריות להזנחתו
נופלת על ממשלת ישראל והסוכנות היהודית - הגוף שקיבל וקלט את העלייה
מארצות ערב. עוול נגרם למיליון איש. רכושם נגזל והם גורשו. מדינת ישראל
והמוסדות הלאומיים לא עשו דבר כדי לתעד את הגזל - לא בכתב ולא בעל פה,
בשל רשלנות, ואולי בכוונה לטשטש את בעיית הרכוש הערבי שננטש בארץ.
המידע על עושר אגדי של אלפי שנות עמל ויצירה הולך ויורד לטמיון במותם
של בני הדור שיצא מארצות ערב.

סבלם של היהודים יוצאי ארצות ערב, שנעקרו מארצותיהם כפליטים, וקשיי קליטתם בארץ היוו פרק כואב בתולדות המדינה.

הניכור החברתי, הפיגור והמצוקה הכלכלית הם תוצאה של הגעתם לארץ ללא
מעמד כלכלי, אשר נשלל מהם בארץ מוצאם. אלמלא הגזל הזה, ייתכן שמעמדם
בחברה הישראלית היה שונה היום.

עובדה מצערת היא, שמדינת ישראל ומוסדותיה לא נזעקו מעולם לריב את ריבם
של היהודים מארצות ערב, לחשוף קבל עולם את הסבל שנגרם להם - רדיפות,
התעללות, מעצרים, רציחות, גזל הרכוש והריסתו וגירושם כפליטים חסרי כל,
ולתבוע פיצויים על אשר נגזל מהם. בעוד שכנינו ניהלו מערכה שזכתה לתמיכה
בינלאומית בעניין הפליטים, התעטפה מדינת ישראל בשתיקה - לא תבעה את
עלבונם של הפליטים שהגיעו אליה מארצות ערב, ולא נאבקה בזירה הבינלאומית
להשבת זכויותיהם, ובכך החמיצה הזדמנות היסטורית לתיקון העוול, ושמטה
מידיה קלף מדיני רב חשיבות בזירה הבינלאומית.

ווז'ק קם כדי להרים קול זעקה. זה הארגון היהודי היחיד המייצג את עניינם של היהודים מארצות ערב ונאבק מזה שנות דור ליצירת הכרה בזכויותיהם
הלגיטימיות בארץ ובעולם, למימוש תביעותיהם ולהפיכתן לחלק אינטגרלי מכל
הסדר עתידי באזור, ולרישום הרכוש שנלקח מהם, לבל יישכח.

אלא שארגון ייחודי זה אינו זוכה, מזה שלוש שנים, לתמיכה ציבורית כלשהי, אף לא להקצבה המזערית שקיבל בעבר, והוא עומד בפני קריסה מוחלטת. ככל
הנראה, היחס לו זוכה הארגון מצד ממשלות ישראל והמוסדות הלאומיים משקף
את היחס מצידם ליהדות זאת בכללה. הסוכנות היהודית היתה שותפה במאמץ
יהודי בינלאומי רב-היקף להשבת רכוש יהודי אירופה - מאמץ שנשא פרי. ובעוד
שאין כל מקום להשוואה בין אסונה של יהדות אירופה לבין הגזל של יהדות
ארצות ערב, קיימת בכל זאת נקודת השקה בנכונות ליטול אחריות להיחלץ
לעזרתה של קהילה זאת או אחרת.

ביקשתי את עזרתך להצלת ווז'ק, כדי שיוכל לפחות להמשיך להחיות את הנושא בתודעתם של קובעי המדיניות ולרשום את המידע על הרכוש שקיים עדיין אצל מי שנותרו בחיים, לאחר שרוב העולים הלכו לעולמם, ובכך לתקן ולו במעט את העוול שנעשה להם. אולם את הסכום הזעום שהחלטת להקציב לנושא תלית בהשתתפות הממשלה - אותה ממשלה שהיתה שותפה להזנחה ולפשע שנעשה ליהדות ערב.

האם לא הגיע הזמן, לאחר חמישים שנה, לזעוק את זעקתה של יהדות נגזלת?
למרות שחברי ואני התרענו שהזמן אוזל, לא זכינו לאוזן קשבת. אמנם, משרדי
הממשלה והמוסדות הלאומיים מדגישים באוזנינו בכל הזדמנות את חשיבותו של
נושא זכויות יהדות ערב, אולם מס שפתיים הנו התשלום היחיד הניתן לנו מזה
זמן רב - דא עקא שאין אנו יכולים לממן בו את פעילותנו, או לכסות את החובות הכבדים שצברנו בשנים בהן ננטשנו לחלוטין ע"י המוסדות.

לאחר מאבק נואש להחזיק מעמד, ולאחר שמיצינו את כל האפשרויות ופנייתנו
לכל הגורמים נתקלה בקיר אטום, לא נותרה ברירה אלא להודיע למוסדות ווז'ק
בארץ ובעולם, שאנו נאלצים להפסיק את פעילות הארגון היחיד המהווה כתובת
ליהודים יוצאי ארצות ערב בארץ ובעולם, על כל ההשלכות החמורות שיהיו לכך
עבור ציבור זה. הדורות הבאים יאשימו את הדור הזה - הדור שלך - על העוול
שנעשה לאבותיהם, ושום בקשת סליחה לא תעזור, כי העוול כבר נעשה.

מתוך תחושה של חוסר אונים אל מול ההתחמקות וחוסר ההיענות להפצרות
לטפל בנושא כה משמעותי לעם ולמדינה, אני מגיש לך בזה את התפטרותי מכל
המוסדות הלאומיים בהם אני מייצג את קהל שולחי, ואני שומר לעצמי את הזכות
להביע בפני כל גוף אחר את מחאתי ואת הסיבות להתפטרותי ולקריסת ווז'ק.

הכותב הוא יו"ר ההנהלה העולמית של ווז'ק

(21/10/03 , 02:52)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/564/693.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   15:21   22.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. כתב אישום נגד טל זילברשטיין=העמותות של ברק!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

מנהל הקמפיין של אהוד ברק בבחירות 99' הוא, כנראה,
היחיד שיואשם בפרשת העמותות (חדשות)



עמותות ברק: טל זילברשטיין יועמד לדין

אחר הצהריים צפוי היועץ המשפטי לממשלה לפרסם את החלטתו בפרשת עמותות ברק בבחירות לראשות הממשלה ב-1999. ל-ynet נודע כי היחיד שיואשם בפרשה הוא מנהל הקמפיין טל זילברשטיין
אטילה שומפלבי ואפרת וייס

התפתחות בלתי צפוייה בפרשת העמותות: אחר הצהריים (יום ד') צפוי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין לפרסם את החלטתו בפרשת עמותות ברק.

על פי המידע שהגיע לידי ynet, מבין כל הבכירים שנחקרו בפרשה, הבכיר היחיד נגדו יוגש כתב אישום בפרשה הוא טל זילברשטיין, מי שהיה מנהל הקמפיין של ברק בקמפיין 1999 וכיום הוא בעל חברה לאסטרטגיה פוליטית.

פרשת העמותות

ראשיתה של הפרשה בעקבות תלונתו של ח"כ מיכאל איתן (ליכוד). היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, מורה למשטרה לחקור את הפרשה הנוגעת לאופן גיוס הכספים במפלגת 'ישראל אחת'.

מי שמנהל את החקירה היא היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) של המשטרה. החקירה עסקה בשורת עמותות שפעלו למען בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה בשנת 1999. חלק מהעמותות הוקמו סמוך לבחירות ופעלו בתקופה קצרה. עמותות אחרות היו ותיקות.

לפי חקירת המשטרה, לקראת הבחירות פעלו כל העמותות בניגוד למטרותיהן המוצהרות, שהיו ברובן מטרות חינוכיות וחברתיות. בניגוד לחוק מימון מפלגות, את העמותות מימנו תרומות מגורמים פרטיים ומקרנות מחו"ל והן ניהלו ומימנו חלקים מהקמפיין למען בחירתו של ברק.

(22.10.03, 14:28)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2801996,00.html

@ מצ"ב קישור רילונטי לנושא הנדון...:-
שילטון האוליגרכיה דוחף את יצחק הרצוג לפוליטיקה
מיכאל איתן:"הודעתו של הרצוג כי ירוץ לכנסת היא יריקה בפרצופו
של הציבור "
19.11.2002
https://rotter.net/forum/gil/5109.shtml



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:12   25.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. רובינשטיין ממליץ להעביר את ניצב מזרחי מתפקידו  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 25.10.03 בשעה 22:27 בברכה, פילוביץ שחף
 
Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
2843 הודעות 20:02 25.10.03

רובינשטיין ממליץ להעביר את ניצב מזרחי מתפקידו

אברמוביץ בערוץ 2

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO

@ אני מצ"ב...:-

ובינשטיין ממשיך לנקות את השולחן.............
מצ"ב שני קישורים לפרשת משה מזרחי...:-
סקופ: צילומים חמים בעניין ניצב משה מזרחי.
https://rotter.net/forum/gil/5132.shtml
סקופ: היועמ''ש לממשלה רובינשיין העיד בביהמ''ש!!
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml


Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
2844 הודעות 20:19 25.10.03

תקדים- שלושת הפרקליטות מאיימות בצעד נגדי

יגישו דו"ח נגדי בו הן משבחות את תפקודו של ניצב מזרחי.
- סותמים פיות לימין. גם אם ברור שמזרחי עבר על החוק
באשרו ציטוט לאנשים ללא רשות וללא סמכות- עבור הפרקליטות
המטרה מקדשת את האמצעים.

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO

@ אני מצ"ב...:-
שלוש הפרקליטות הן בטח ......

1. עדנה ארבל.
הקשר הגדול: בייניש= מצקביץ'=עדנה ארבל!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=24&viewmode=

2. נאוה בן אור.
8. עו''ד נאוה בן-אור, היא הבת של עו''ד יוסף בן-אור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=8&viewmode=

3. יסכה לייבוביץ.
משפ' י. לייבוביץ=השמאל הישראלי=שלטון אוליגרכי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=41&viewmode=


boazg
חבר מתאריך 22.9.02
976 הודעות 21:43 25.10.03

6. תצהיר השוטר הנמלט פה
http://www.4law.co.il/Hashud.pdf



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   21:01   25.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. ראש אגף החקירות, מזרחי. ''פעל בסמכות מלאה''!!  
בתגובה להודעה מספר 28
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 26.10.03 בשעה 06:31 בברכה, פילוביץ שחף
 

מעריב
דיווח: רובינשטיין ממליץ להעביר את ניצב מזרחי מתפקידו
שירות מעריב
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ממליץ להעביר
מתפקידו את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי -
כך מדווח ערוץ 2.
לפי הדיווח, רובינשטיין העביר דוח למפכ''ל, השר לביטחון
פנים ופרקליטת המדינה, שעוסק בעניין האזנות סתר לפוליטיקאים
שביצע אגף החקירות. היועץ כתב שמזרחי גילה ''להיטות יתר''
בתפקידו ולכן הוא ממליץ לבדוק את תפקודו עד כדי העברה מתפקידו.
(25/10/03 , 20:12)
http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/568/527.html



NFC

רובינשטיין החליט: להדיח את מזרחי מתפקידו - בכפוף לשימוע
ההחלטה הועברה לשר לביטחון פנים צחי הנגבי; מזרחי חשוד
בביצוע עבירות על חוק האזנת סתר; הפרשה נחשפה כאן
ב-Nfc ובמעריב
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט להדיח
מתפקידו את ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, וזאת בכפוף
לשימוע.
ההחלטה הועברה לטיפולו של השר לביטחון פנים, צחי הנגבי
המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32537-00.html?tag=20-52-38

WALLA
רובינשטיין: לשקול העברת ניצב מזרחי מתפקידו
יום שבת, 25 באוקטובר 2003, 20:25 מאת: ברוך קרא, thirdear



אש אגף החקירות, מזרחי. "פעל בסמכות מלאה"
(צילום: בוצ'צ'ו)

העביר ההמלצה לשר לביטחון פנים בניגוד מוחלט לעמדת הפרקליטות.
היועץ: מזרחי הפגין "להיטות יתר" בהאזנות סתר לפוליטיקאים.
הפרקליטות: הוא פעל באומץ וללא דופי

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, העביר בסוף השבוע
דו"ח למפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה אהרונישקי ולשר לביטחון
פנים, צחי הנגבי, שבו רמז כי יש להעביר מתפקידו את ראש אגף
החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, בשל "להיטות יתר" בתמלול
האזנות סתר לפוליטיקאים.


המלצתו של רובינשטיין נוגדת באופן מוחלט את המלצותיהן
של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, והמשנה לפרקליטת המדינה, נ
אוה בן אור, וכן את חוות דעתה של פרקליטת מחוז הדרום,
יסכה ליבוביץ' שלוש הפרקליטות סברו, בניגוד לעמדת רובינשטיין
ועמדת ראש מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) לשעבר, ערן שנדר,
כי מזרחי פעל בסמכות בכל החקירה, לפי המנדט שניתן לו מהיועץ
המשפטי לממשלה.

לייבוביץ', שליוותה את חקירת מח"ש בעניינו של מזרחי, קבעה
בסיכום ביניים של התיק כי מזרחי פעל ללא דופי, וכי אין מקום
לנקוט נגדו הליך כלשהו - משמעתי או אחר. עו"ד לייבוביץ' שיבחה
את תפקודו של מזרחי, והסיקה כי האזנות הסתר ופעולות חקירה נוספות
נגד חשודים - ובהם אביגדור ליברמן, בטרם נבחר לכנסת - בוצעו
בסמכות וברשות. רובינשטיין התנגד לחוות הדעת ודרש ממח"ש להשיג
"השלמות" לתיק.
http://news.walla.co.il/?w=//456976

YNET
היועץ המשפטי ממליץ להדיח את ניצב משה מזרחי



לפי החשד הורה מזרחי, כיום ראש אגף החקירות של המשטרה, לצותת לשיחותיו של אביגדור ליברמן באופן שחרג מצו בית המשפט. המלצת היועמ"ש: להעביר את מזרחי מתפקידו בכפוף לשימוע אצל שר לביטחון פנים והמפכ"ל. עם זאת, לא יוגש כתב אישום
אפרת וייס

פרשת האזנות הסתר: היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ממליץ להעביר את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, מתפקידו - זאת בכפוף לשימוע שיערכו לו השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, ומפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי. עם זאת, רובינשטיין לא ממליץ להגיש כתב אישום נגד מזרחי.

במהלך סוף השבוע העביר היועץ המשפטי לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה את החלטתו בעניין ניצב מזרחי. הדו"ח שהגיש מונה למעלה מ-60 עמודים.

בדו"ח מתאר רובינשטיין את דרך ההתנהלות של מזרחי ושל היאחב"ל, בכל הקשור לטיפול בהאזנות לבכירים במערכת הציבורית, תוך חריגות לכאורה מצווי בית המשפט ומנהלי המשטרה. בדו"ח גם מפורטת עמדתה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל, המשנה לפרקליטת המדינה, עו"ד נאווה בן אור, ופרקליטת מחוז דרום, עו"ד יסקה ליבוביץ', אשר בחנו את התיק וקבעו כי אין מקום להגשת כתבי אישום נגד ניצב מזרחי, הן בהיבט המשמעתי והן בפלילי.

חריגה מצו השופט

ראשיתה של הפרשה בנובמבר 2000. בשנים 98'-99' ניהלה היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) של המשטרה בפיקודו של תת-ניצב משה מזרחי (כיום בדרגת ניצב, ראש אגף החקירות של המשטרה) חקירה נגד ח"כ אביגדור ליברמן, בחשד שעסק בסחר בינלאומי, ושקיים קשרים עם העולם התחתון.

במסגרת החקירה הוגשה בסוף שנת 98' בקשה על-ידי המשטרה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב להתיר האזנת סתר לשיחותיו של ליברמן. סגן נשיא בית המשפט קיבל את בקשת המשטרה, אולם הצו שהוציא התיר לצותת רק לשיחות הנוגעות לחשדות ספציפיים שהיו בידי המשטרה.

הצו ניתן למשך שלושה חודשים, ולבקשת המשטרה, תוקפו הוארך בשלושה חודשים נוספים. אולם, על-פי החשד, מזרחי הורה לתמלל האזנות סתר אחרות, שאינן קשורות לחקירה נגד ליברמן, ובניגוד למה שהתיר בית המשפט. מדובר בין היתר בשיחות שניהל ליברמן עם בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז, השר נתן שרנסקי ואיש העסקים דוד אפל.

על-פי החשד, אחד החוקרים, סטניסלב יאזמסקי, הודיע שהוא פורש מהיאחב"ל, בטענה כי הוא אינו מוכן לבצע האזנות בלתי-חוקיות. לאחר פרישתו נסע החוקר לקנדה, שם נפגש עם העיתונאי עיתונאי מסויים מ"מעריב" והעביר לו תצהיר חתום על הפרשה, וכן תמלילים של השיחות. כך התגלתה הפרשה.

בעקבות חשיפת הפרשה הורה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה נגד ניצב מזרחי, וזאת בניגוד לעמדתה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל.

"בניגוד לדעת כל הגורמים המקצועיים"

ח"כ אופיר פינס (עבודה) מותח ביקרות חריפה על רובינשטיין: "היועץ קיבל החלטה המנוגדת לדעת כל הגורמים המקצועיים, הפרקליטות והמשטרה. אין ספק כי ההחלטה מחלישה את אגף החקירות שנמצא בימים אלה בלב חקירת פרשיות רגישות, כולל פרשת אריאל שרון ובניו". ח"כ פינס הביע תקווה שההחלטה "אינה תולדה של לחצים פוליטיים בכירים ביותר".

בתגובה להחלטת רובינשטיין, אומר ח"כ יוסי שריד (מרצ) כי "מלחמתו של רובינשטיין בניצב מזרחי היא עוד הוכחה שהיועץ איננו בדיוק הלורד שומר חוטם החוק. היועץ מאשים את ניצב מזרחי ב'להיטות יתר' במילוי תפקידו, והגנאי הזה הוא בעצם שבח: מול כל הגורמים העצלים והרופסים, שאמורים לאכוף את החוק בישראל לרבות היועץ בעצמו, טוב שיש גם מישהו שלהוט
לעשות זאת".

(25.10.03, 21:06)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2716693,00.html


הארץ
חדשות
עדכון אחרון - 00:03 26/10/03
היועץ המשפטי לממשלה ממליץ לשקול השעיית ראש אגף החקירות
מאת: ברוך קרא

ערוץ:2 רובינשטיין גינה את ניצב משה מזרחי על תמלול שיחות טלפון של פוליטיקאים. פרקליטת המדינה ופרקליטת מחוז הדרום קבעו שפעל כשורה.


מזרחי. הפרקליטות סברו שנהג כשורה.
תצלום ארכיון: מוטי קמחי

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, העביר בסוף השבוע דו"ח למפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה אהרונישקי ולשר לביטחון פנים, צחי הנגבי, שבו רמז שיש להעביר מתפקידו את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, בשל תמלול האזנות סתר לפוליטיקאים - כך דווח אתמול )שבת( בערוץ .2

המלצתו של רובינשטיין נוגדת באופן מוחלט את המלצותיהן של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, והמשנה לפרקליטת המדינה נאוה בן אור, וכן את חוות דעתה של פרקליטת מחוז הדרום, יסכה לייבוביץ'. שלוש הפרקליטות סברו, בניגוד לעמדת רובינשטיין ועמדת ראש מח"ש לשעבר, ערן שנדר, כי מזרחי פעל
בסמכות בכל החקיה, לפי המנדט שניתן לו מהיועץ המשפטי לממשלה.

לייבוביץ', שליוותה את חקירת מח"ש

ובינשטיין
תצלום ארכיון: מוטי קמחי

בעניינו של מזרחי, קבעה בסיכום ביניים של התיק, כי מזרחי פעל ללא דופי וכי אין מקום לנקוט נגדו הליך כלשהו - משמעתי או
אחר. עו"ד לייבוביץ' שיבחה את תפקודו של מזרחי, והסיקה כי האזנות הסתר ופעולות חקירה נוספות נגד חשודים - ובהם אביגדור ליברמן, בטרם נבחר לכנסת - בוצעו בסמכות וברשות. רובינשטיין התנגד לחוות הדעת ודרש ממח"ש להשיג "השלמות" לתיק.

בינואר המליץ שנדר לרובינשטיין להעמיד את מזרחי לדין משמעתי בעקבות תמלול האזנות סתר לשר אביגדור ליברמן בשנות התשעים. שנדר טען שהתמלול לא נעשה כדין, אך לא המליץ להעמיד את מזרחי לדין פלילי.

מזרחי, יש לציין, קיבל בעבר אישור מבית המשפט לבצע האזנות סתר לליברמן במסגרת חקירה שניהלה היאחב"ל נגד איש העסקים, מיכאל צ'רנוי. החקירה נגד ליברמן היתה בדבר קשרים לא חוקיים שהיו לו לכאורה עם מיכאל צ'רנוי ואחרים. החשדות נגד ליברמן לא הוכחו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=353569&contrassID=1&subContrassID=0&sbSubContrassID=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   06:11   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. רובינשטיין חכם.................  
בתגובה להודעה מספר 29
 

תל אביב
חבר מתאריך 10.7.03
274 הודעות 23:33 25.10.03

10. רובינשטיין חכם...

אילו היה ממליץ להרחיק את מזרחי על העברות החמורות באמת
של שיבוש חקירה ושקרים, היה מזרחי נזרק מהמשטרה ללא פנסייה.
בדרכו לבית -הסוהר.

בנוסף, כל הנאשמים האחרים בתיקים שמזרחי היה נגדם,בעירעור,
היו יוצאים זכאים.

עכשו,אם מזרחי יודח-יתמנה לשגריר בארץ אזיאטית לצד חברו מבת-ים.
היס, מחכך ידיו בהנאה.

יש לעכב את מינויים של רובינשטיין וארבל עד תם תקופת הצינון
(בעוד שנה) עד אז יתבררו עוד דברים מזעזעים...




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   07:37   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. היועץ: להדיח - המשטרה: אין ראיות.......  
בתגובה להודעה מספר 31
 

21:43, 26 אוקטבר 2003 / ל' בתשרי תשס"ד



היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, העביר דו"ח למפכ"ל המשטרה רב ניצב שלמה אהרונישקי, ולשר לביטחון פנים צחי הנגבי, ובו הוא ממליץ להעביר מתפקידו את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, בשל תמלול האזנות סתר לפוליטיקאים. כך דווח בערוץ 2.

נגד ניצב מזרחי מתנהלת חקירה מאז ראשית שנת 02' במחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, בחשד שביצע עבירות פליליות ומשמעתיות שונות כאשר עמד בראש היחידה הארצית לחקירת פשעים בינלאומיים עוד בטרם מונה לראש אגף חקירות.

מזרחי חשוד בעבירות על החוק, לרבות ביצוע האזנות סתר לבכירים בשירות הציבור, בקהילה העיסקית ולפרקליטים. בין האישים להם האזין שלא כדין, ותוך הטעיית בית המשפט ו/או בלא צו שיפוטי: בנימין נתניהו, אריאל שרון, אביגדור ליברמן (ובני משפחתו), יפה דרעי (ובני משפחתה), רוחמה אברהם, נתן שרנסקי, אביגדור קהלני, עופר נמרודי והפרקליטים יהודה רסלר, אלדד יניב ואחרים.

השר לביטחון פנים, צחי הנגבי - שהוא השר הממונה הישיר על פיקוד המשטרה, יערוך שימוע למזרחי, ויצטרך להכריע האם יש להסתפק רק בהעברתו מהתפקיד הרגיש.

השר אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי) אומר כי יש להעמיד את פרקליטת המדיה עדנה ארבל לדין משמעתי על שיתוף פעולה בפרשת האזנות הסתר, עם ראש אגף החקירות ניצב משה מזרחי. בראיון לגלי צה"ל אמר ליברמן כי "גם היא שותפה לטיוח ולמעשים הבלתי כשרים של מזרחי... הם היו חלק אחד בלתי נפרד בכל מערכת החריגות האלו. היא היתה מודעת, היא נתנה יד, היא ניסתה לחפות ולטייח בדיוק את כל הפרשיה".

לדברי ליברמן, ראש אגף החקירות משה מזרחי נהג לצותת לשיחות טלפון של פרטיות של אשתו וילדיו, וכן לשיחותיו הפרטיות, ולתמלל אותן בניגוד לצו בית המשפט. בתגובה לדברי שר התחבורה טען יו"ר מפלגת העבודה ח"כ אופיר פינס, כי "דברי ליברמן חמורים ומזכירים רפובליקות בננות. מי שמתנהלות נגדו חקירות רוצה לרסק עכשיו את שלטונות אכיפת החוק". פינס קרא לראש הממשלה ולשר המשפטים "לנזוף" בשר התחבורה על דבריו.

רובינשטין פרסם חוות דעת ובה הוא קובע כי מזרחי ביצע מעשים בלתי כשרים: "לאור הממצאים הקשים, טעויות בשיקול הדעת, ליקויים משמעותיים בעבודת המודיעין של היחבא"ל עליה פיקד, חריגה קשה הן מצווי בית המשפט והן מנהלי העבודה במשטרה... יש להסיק מסקנות פיקודיות ומנהליות במישור האישי נגד ניצב מזרחי עד כדי סיום תפקידו - זאת בכפוף לשימוע שיערך על-ידי השר לביטחון פנים".

העיתונאי עיתונאי מסויים, שחשף את הפרשה במעריב ובאתרו NFC, מביע תמיהה על כך שפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ממשיכה לגונן על מזרחי ומונעת את מיצוי הדין עימו.

רובינשטיין קיבל את החלטתו, למרות התנגדותה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שפעלה בשנים האחרונות לגונן על מזרחי מפני מיצוי הדין עימו. ארבל עצמה היא שנתנה ידה לשיטות העבודה של מזרחי, בהן הנוגדות את החוק. ועתה, למרות זאת - ותוך ניגודי עניינים חמורים - לא נמנעה מכתיבת חוות דעת מקצועית כביכול, למרות הנגיעה האישית שלה לעניין.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ - שהגיש בעבר בג"צ נגד קידומו של מזרחי לתפקיד ראש אגף החקירות, מברך על החלטת רובינשטיין. במקביל קורא שטייניץ לפרקליטה ארבל "להפסיק לחבל באכיפת שלטון החוק על משטרת ישראל".

בכירים במשטרה הביעו "זעם רב" על החלטת היוע"מ: "רובינשטיין מחפש את מזרחי באופק אישי" טענו, והוסיפו "אף אחד כאן אינו מתכוון להדיח את מזרחי".

במשך תקופה ארוכה הופעלו לחצים על רובינשטיין מצד גורמים רבים, שביקשו לסייע למזרחי מפני מיצוי הדין עימו, למרות העבירות שביצע לכאורה בתפקידו כראש יאחב"ל.

רובינשטיין עצמו לא מיהר לפרסם את החלטתו אותה הגיש ביום חמישי לשר הנגבי ולמפכ"ל שלמה אהרונישקי באופן רשמי. רובינשטיין יפרסם כעת רק תמצית מהחלטתו המופיעה בדוח בן 60 עמודים.

הפרשה נחשפה לפני כשלוש שנים, ב- Nfc ובגלובס. מזרחי הכחיש נמרצות את שיוחס לו, וקיבל גיבוי מוחלט ורשמי מפרקליטת המדינה עדנה ארבל (שאף הוציאה הודעה בנושא, וטענה כי אין בסיס לטענות נגד מזרחי). מזרחי שכר את שירותיו של עו"ד יהושע רזניק, אשר הזהיר את העיתונאי עיתונאי מסויים ואת גלובס בהגשת תביעת דיבה אם לא תפורסם התנצלות.

למרות גילויים רבים שהתפרסמו בנושא,המשיכו פרקליטת המדינה עדנה ארבל ואף היועץ המשפטי רובינשטיין לגונן על מזרחי ומנעו את מיצוי הדין עמו. מזרחי אף זכה להגנה תמוהה מצד כתבים ופרשנים, כמו אמנון אברמוביץ, מוטי גילת, משה נגבי, אמיר אורן, ברוך קרא ואחרים.

מזרחי עדיין זוכה להגנה מצד כמה מהם. אברמוביץ (ערוץ 2) וברוך קרא (אתר הארץ), פרסמו במוצ"ש את ההחלטה בעניין מזרחי, והציגוה כהחלטה שהתקבלה על ידי רובינשטיין באופן "בלתי מקצועי", וכהחלטה שנועדה לפגוע במזרחי מ"שיקולים זרים", לטענתם.

לאחר חשיפות רבות בתקשורת לפיהן מזרחי ביצע עבירות סדרתיות ומסר דיווחים כוזבים, הורה רובינשטיין על פתיחת חקירה כנגדו במח"ש. במח"ש התקיימה חקירה מקיפה, ובסופה הוכח כי מזרחי אכן ביצע עבירות על החוק.

למרות הגילויים נקטו ארבל ורובינשטיין סחבת ועיכבו מיצוי הדין עימו.

העיכוב יצר מצב חמור, בו מזרחי, העומד בראש אגף החקירות במשטרה, חשוד ונחקר בעצמו בעבירות חמורות. הוא המשיך בתפקידו כחוקר וכמכריע גורלות של חשודים אחרים וזאת במשך שלש שנים.

רובינשטיין החליט כאמור על הדחתו של מזרחי. עם זאת נמנע מהגשת כתב אישום פלילי כנגדו בטענה כי אין די ראיות כנגד מזרחי. כפי הנראה מהחשש שמא תיפתח תיבת פנדורה, ואז יתברר כי גורמי משטרה ופרקליטות נוספים מעורבים בפרשה.

אחד הגילויים החמורים שנחשף אודות מעשיו של מזרחי, נוגע לראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. המשטרה, בהוראת מזרחי, צותתה ותימללה בחודש מאי 1999 - ערב הבחירות לראשות הממשלה ולכנסת, גם שיחות שנעשו ממכשיר טלפון בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

האזנות סתר אלו לטלפון של ראש ממשלה מכהן כפי שנעשו ע"י מזרחי, הם פעולה חריגה ביותר, המעלה חשש כי מי שאמורים להקפיד לפעול על-פי החוק, הינם נעדרי גבולות. ציתות זה למכשיר הטלפון בלשכתו של נתניהו, שנעשה גם בימים 10-6 במאי 1999 (שבוע לפני הבחירות) - הוא החדירה העמוקה ביותר שנעשתה אותה עת על-ידי המשטרה, במהלך החקירה שביצעה המשטרה כנגד אביגדור ליברמן וגורמים הקשורים אליו.

צמרת המשטרה הביעה "תדהמה וכעס" על החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, להמליץ על הדחתו של ראש אגף החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי מתפקידו.

גורמים מקורבים למפכ"ל המשטרה במטה הארצי אמרו, ש"תמוהה" היא החלטתו של היועמ"ש להדיח את ניצב מזרחי דווקא בעת הזו, עת בה צפוי להיחקר ראש הממשלה בפרשיות שונות, ובמיוחד לאור העובדה כי פרשת האזנות הסתר נמתחה לאורך תקופה ארוכה. מקורבי המפכ"ל טענו כי החלטתו של היועמ"ש היא רק בגדר "המלצה" ורק לאחר שילמד ויבחן הדו"ח והמלצותיו, יוחלט המשך דרכו של ניצב מזרחי במשטרה.

כניסתו של מזרחי לתפקידו בראש אגף החקירות של משטרת ישראל לוותה בזמנו באקורדים צורמים מצידו של מפכ"ל המשטרה שלמה אהרונישקי, שנאלץ לקבל את מזרחי בניגוד לרצונו, בהוראת השר לביטחון פנים דאז, שלמה בן עמי. אז סברו בסביבתו של אהרונישקי כי יתפטר לאות מחאה על המינוי הכפוי, דבר שלא קרה.

במשטרה טוענים כי עם השנים למד אהרונישקי "להעריך" את "מקצועיותו" של ניצב מזרחי, וכי היום הוא נחשב ל"קצין משטרה מצטיין ועתיר זכויות, שהוביל וממשיך להוביל את מערך החקירות של המשטרה במקצועיות ובנחישות ראויה בתקופות קשות ורגישות".

במשטרה טוענים עוד כי לא נמצאו בחומר החקירה ראיות להעמדתו של ניצב מזרחי לדין פלילי וכן גם לא לדין משמעתי. (פ.ק.)
http://www.a7.org/news.php?id=63374



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:55   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. מסמך היועמ''ש להדחת ניצב מזרחי - להורדה כאן  
בתגובה להודעה מספר 28
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 31.10.03 בשעה 23:31 בברכה, פילוביץ שחף
 
halemo
חבר מתאריך 7.4.02
966 הודעות 16:01 26.10.03

מסמך היועמ''ש להדחת ניצב מזרחי - להורדה כאן

אתר ynet חושף את המסמך המלא ששלח היועץ המשפטי לממשלה
לשר המשפטים צחי הנגבי ובו דרישה לקיים שימוע לראש
אגף החקירות ניצב משה מזרחי לפני שיועבר מתפקידו.
הכתבה ב ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2807395,00.html

המסמך להורדה
http://my.ynet.co.il/pic/docs/law/mis.doc

ואם לא יורד מ ynet, אפשר להוריד גם מכאן
http://halemo.net/tmp/mizrahi.doc

NFC
דוח סיכום וחקירה: רובינשטיין נגד מזרחי
סיכום והחלטה - תיק מח"ש 2403/02 פרשת האזנות הסתר
ביאחב"ל - ניצב משה מזרחי
http://www.nfc.co.il/archive/0019-D-3844-00.html?tag=23-28-53

@ הכתבה ב-YNET.....

מסמך: רובינשטיין נגד מזרחי

"תמונה של הליכה בגבול החוקיות" - כך מתאר היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, את מעשיו של ניצב משה מזרחי בשעה ששימש כראש היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות. הדברים נכתבו בהחלטה להדיחו מתפקידו - שתתבצע בכפוף לשימוע. המפכ"ל בתגובה ראשונה: "מזרחי הוא קצין מצטיין שהוביל חקירות בתקופות קשות"
כתבי ynet

מסמך: היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, פרסם אחר הצהריים (יום א') את הנוסח המלא של החלטתו הקוראת להדיח את ניצב משה מזרחי, ראש אגף החקירות במשטרה - ובתקופה הנדונה מפקד היאחב"ל (היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות).

זאת, בשל אישור "עודף" האזנות סתר שבוצעו בין היתר לשר אביגדור ליברמן, איש העסקים דוד אפל וחבר הכנסת מיכאל גורלובסקי - גם כאלו שעל פי החשד לא היו ממין החקירה נגדם.

ynet מביא את הדו"ח המלא בפרשה, המונה 68 עמודים. לקריאת ההחלטה במלואה, לחצו כאן.

העברת מזרחי מתפקידו תיעשה בכפוף לשימוע שיערכו לו השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, ומפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי. עם זאת, רובינשטיין לא ממליץ להגיש כתב אישום נגד מזרחי.


מפכ"ל המשטרה, רב ניצב שלמה אהרונישקי, הנחה את הגורמים המקצועיים במשטרה ללמוד ולבחון את הדו"ח והודיע שרק לאחר קבלת ההמלצות יגבש את עמדתו.


המפכ"ל אמר היום בתגובה ראשונה: "ניצב מזרחי, המשרת במשטרה 27 שנים, רובן במערך החקירות, הוא קצין מצטיין שהוביל וממשיך להוביל את מערך החקירות של המשטרה במקצועיות ובנחישות ראויה, ובתקופות קשות".


בהודעה שפרסמה דוברת המשטרה נאמר: "לא נמצאו בחומר החקירה ראיות להעמדתו לדין של ניצב מזרחי לדין פלילי וכן לא לדין משמעתי. מדובר בתיק שחקירתו נמשכה תקופה ארוכה ובחומר רב, שיש ללמוד בעיון".

מתוך ההחלטה:

"אף שאין המדובר במקרה דנן באישיות ציבורית פוליטית, כמו בהחלטות קודמות, אלא בקצין משטרה בכיר, ממונה ולא נבחר, ולכאורה אין החלטה בעניינו אמורה לעורר הדים ציבוריים-פוליטיים של תומכים מזה ומתנגדים מזה, דומה שבנסיבות התיק והחקירה דבר זה עלול לקרות גם כאן, ומכך מבקש אני להתרחק ולהזהיר כממכוות אש. אכן, היו חלקים מסוימים במערכת הפוליטית אשר "סימנו" את ניצב מזרחי כ"איש הרע" והם מייחלים, גם בפומבי, ל"נפילתו". היו גם אחרים, ביניהם כתבים בכירים בכלי התקשורת השונים, אשר נקטו בדרך של הכפשתי המתמדת בנושא זה בדברים שלא היו אמת".

במהלך החקירה והטיפול בתיק ניתן לומר שטעמנו מזה וגם מזה. היו שפנו אלינו והתרעמו על כך שאין ממצים את הדין עם ניצב מזרחי, והיו שכתבו וששידרו, כי עוול נעשה לאיש, והיועץ המשפטי לממשלה "מחפש" אותו לשווא, שכן הכל נעשה לכאורה ברשות ובסמכות. היו גם עיתונאים שפנו במהלך החקירה בשאלות וברמזים מהם עלה כי החקירה, והחלטות שונות שלי בנוגע לחקירה שנתקבלו במהלכה, פוגעות בשלטון החוק ופוגעות בחקירות שונות שהתנהלו כנגד אישי ציבור".

"לחצים מכל סוג שהוא, מכאן או מכאן, לא השפיעו ולוא במלוא הנימה על גישתי בעניין חקירה זו, והמעיין ימצא שבאופן בסיסי היא היתה עקבית עוד מתחילת הדרך, הרבה קודם לפרסומים ולרמזים שהוזכרו. מצפוני המקצועי ואמונתי השלמה כי במדינת חוק דמוקרטית יש גם גבולות לכוח שבידי השלטון, וככל שהדבר אינו נהיר - יש לעשות להצבתם, הם שהביאוני להחלטתי זו".


"עלי כיועץ המשפטי לממשלה, מוטלת אחריות כבדה, כגורם האחרון הקובע בשאלת פתיחת חקירה והגשת כתבי אישום. כאשר מדובר על החלטות הנוגעות לקצין משטרה בכיר, אחריות זו כבדה כפליים. ברי, כי קצין משטרה בכיר, האחראי לחקירתם של שועי הארץ, קונה לו אויבים רבים, בעלי כוח והשפעה. לא בלתי סביר הוא כי אויבים אלה מבקשים לפגוע בו, ועל דרך זו לפגוע, מעבר לפגיעה האישית בו, גם ביכולת האפקטיבית לביצוע חקירות רגישות אלה. יש להביא בחשבון את אלה. מאידך גיסא, עלי לבדוק האם אין המדובר במקרה בו האמון אותו נותנת מערכת אכיפת החוק באנשיה נפגע בביצוע מעשים שאינם ראויים, גם אם הם נעשים לצורך חשיפתן של עבירות, וגם אם מתוך תחושה של מילוי משימה".

"תמונה של הליכה בקרבת גבול החוקיות"

"לניצב משה מזרחי זכויות, כשוטר וקצין משטרה ותיק ובעל הישגים, ששם לו למטרה להצליח באכיפת החוק כלפי עבריינים כפי שראה כנחוץ, מתוך חקירה מאומצת. ואולם, היו הכוונות כאשר היו, לא ניתן להסכין נורמטיבית עם הימצאותן של שיחות מתומללות רבות בעלות אופי פוליטי או אישי באופן מובהק, ועם אי כיבוד צווי בית משפט כלשונם".



"בסיכום החלטתי: ממצאי החקירה בענין ההאזנות לה"ה אפל, ליברמן וגורולובסקי כפי שפורטו לעיל, מלמדים כי התנהלותו של מפקד יאחב"ל בטיפול בפרשיות אלה נעשתה תוך הפעלת שיקול דעתו באופן לקוי משמעותית, אף אם נותר ספק אם הגיעו הדברים כדי עבירה משמעתית. דומני כי להתנהגות כזו כוונה האזהרה בדבר חובתו של החוקר להישמר מ"להיטות יתר בביצוע התפקיד, העלולה להאפיל על שיקול הדעת הראוי". מהממצאים עולה כאמור תמונה של הליכה בקרבת גבול החוקיות. לפתחו של ההולך בקרבת הגבול רובצת תדיר סכנת חצייתו, ומכך יש להישמר.


התמונה הכוללת של התנהלות מפקד יאחב"ל, כפי שנחשפה בחקירה, היא תמונה בעייתית ביותר - כלפי מטה (לכפופים לו) וכלפי מעלה (לממונים עליו) כאחת. אי הידרשות לצווים מזה, תימלול מסיבי של שיחות בעלות אופי פוליטי מזה, אי היוועצות ודיווח מזה".


"פעולות נוספות בעקבות החקירה: בתאום עם פרקליטת המדינה תיערך בדיקה של התיקים המודיעיניים ביאחב"ל, אשר נתפסו במהלך חקירת מח"ש נשוא החלטה זו, על מנת לבחון, אל מול תיקים שהועברו להחלטות פרקליטות, האם יש בהם מידע נוסף הרלבנטי לתיקים שהועברו לפרקליטות. ככל שממצאי בדיקת תיקים אלה יעלו כי יש מקום לערוך בדיקה נרחבת יותר לגבי כל תיקי המודיעין ביאחב"ל, בידי פרקליטת המדינה להורות לעשות כן.

בהתייעצות עם פרקליטת המדינה ומפכ"ל המשטרה יוקם צוות בהשתתפות גורמי פרקליטות ומשטרה, אנשי חקירות, מודיעין וייעוץ משפטי, והמשרד לבטחון הפנים, לצורך הפקת הלקחים מחקירת מח"ש, ובחינת הצורך בשינויי חקיקה או נהלים, תוך תשומת לב גם לאמור במסקנות הדיווח באשר לאחוז הגבוה של הבקשות להאזנות הסתר המאושרות".

"והערה נוספת בטרם חתימה: כידוע לכל, בימים אלה מתנהלות חקירות שונות הקשורות גם בדרגים פוליטיים בכירים. אסור ואין כל סיבה שהאמור לעיל יפגע בחקירות אלה בכהוא זה, מכל וכל. בטוחני שאנשי המשטרה ימשיכו לעשות כל מאמץ להגיע לחקר האמת בפרשיות אלה. כל התמיכה המקצועית, המעשית והציבורית להמשך החקירות ניתנו וימשיכו להינתן על ידי ועל ידי פרקליטת המדינה ככל שיידרש. החקירות הללו ימוצו עד תום, ככל שיכולת אדם מגעת, ללא רתיעה וללא פשרה".

(26.10.03, 14:53)



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:59   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. סיכום והחלטה - תיק מח''ש 2403/02 ככתבו וכלשונו  
בתגובה להודעה מספר 38
 

ירושלים, כ"ז תשרי תשס"ד
23 אוקטובר 2003
מס' מכתב: 2003-0004-29989
מס' ארכיב:

סיכום והחלטה - תיק מח"ש 2403/02
פרשת האזנות הסתר ביאחב"ל - ניצב משה מזרחי


פתח דבר

1. משטרת ישראל היא ארגון חיוני לבטחון הפנים ולאכיפת החוק במדינת ישראל. על כך אין חולק. השאלה שעמדה בפנינו בתיק דנן היתה מהם גבולות הכוח וכיבוד החוק העומדים בפני המשטרה, וספציפית - בפני קצין משטרה בכיר, המבקש כמשימה חשובה, שאף עליה אין חולק, לחשוף עבריינים? זו השאלה העומדת לבירור בהחלטה זו. האם בבקשו להשיג את היעד שהציב לעצמו, חשיפתה, בין היתר, של פשיעה בינלאומית ממדינות ברית-המועצות לשעבר, לקה תת ניצב משה מזרחי, בכהנו כראש היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומיות, ב"להיטות יתר", כלשון בית המשפט העליון בפסק הדין בבג"צ 9351/00 נמרודי נ. השר לבטחון פנים? האם קידשה המטרה - החשובה כשלעצמה - את האמצעים והביאה לכך שתומלל ביחידה בפיקודו מספר רב - מאות - של שיחות בעלות אופי פוליטי ואישי ביותר, שעוררו שאלות קשות באשר לדרך הטיפול בצווי בית המשפט המאשר האזנות סתר? שאלת היחס לצווי בית המשפט באה לידי ביטוי לא רק כשהמדובר באישי ציבור, וחשיבותו של בירור הנושא היא גם בהצבתם של הגבולות במדינת חוק במבט צופה פני עתיד, כדי לנסות להתוות למשטרת ישראל את הדרך הראויה לטיפול בהאזנות סתר בהקשר הדמוקרטי ובהקשר כיבוד החוק ככלל. זאת, כדי שמשימת המשטרה בחשיפת עבירות תושג, אך בדרך לא יהיו חריגות. בהחלטה עלי להביא בחשבון את המורכבות שבה פועלת מערכת אכיפת החוק, את ייחודיותו המסוימת של הנושא, את מניעיו, הישגיו וזכויותיו של הקצין בו מדובר, אך במוקד - את האינטרס הציבורי ואיזוניו הראויים, באשר לגבולות כוחה ודרך עבודתה של המשטרה.

2. חוק האזנת סתר אינו דבר מובן מאליו בנוף המשפטי; הזכות לפרטיות סוד שיחו של אדם היא זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 7(א) "כל אדם ראוי לפרטיות ולצנעת חייו"; סעיף 7(ד) "אין פוגעים בסודו שיחו של אדם, בכתבו או ברשומותיו". אכן, חוק האזנת סתר קדם לחוק היסוד, אולם מכונן חוק היסוד גילה דעתו באשר לרגישותה של הזכות, וחוק האזנת סתר עצמו כולל בקרות בשלבים שונים, שבראשן בית המשפט. אך בסופו של יום, המשימה המרכזית של קיום ליבת הוראותיו של חוק האזנת סתר מוטלת על הרשות המאזינה. וכך התייחס בית-המשפט העליון להאזנת סתר:

"האזנת סתר היא התערבות חריפה בזכותו של אדם להיות עם עצמו. היא מהווה חדירה קשה לפרטיותו של האדם. היא שוללת מהאדם את מנוחת נפשו, את ביטחונו בחופש רצונו. היא הופכת את מבצרו לכלאו. עם זאת, הזכות לפרטיות אינה מוחלטת. ניתן לפגוע בה לשם מניעת עבירות, אשר סופן הגנה על הפרטיות של אחרים, ועל כבודם וחירותם. אכן, קיים צורך חברתי להילחם בתופעה העבריינית. בגדריו של היתר כדין מתאפשר למשטרה לבקש האזנה גם כאשר זהות המשוחח אינה ידועה. אך לשם כך צריכות לבוא בקשה מפורשת של המשטרה ובחינה מדוקדקת של בית המשפט".

השופט ברק; ראו גם דברי השופט ש' לוין בבג"צ 2481/93, דיין נ. וילק, פ"ד מח(2)456, 487, בהקשר אחר].

3. אכן, לאחר בקשתה המפורשת של המשטרה לבית המשפט המפרטת את ההאזנה המבוקשת והבחינה המדוקדקת של בית המשפט כנדרש, פשיטא, כי צריכה להיות גם הקפדה מדוקדקת על הוראות החוק וצוי בית המשפט על ידי המשטרה לאחר שניתן הצו, כדי להגן ככל הניתן על זכות היסוד של האדם לפרטיות ולשמירה על "סוד שיחו", וכדי לא להפוך את "מבצרו לכלאו", כלשון השופט ברק. לצערי, מהתיק דנן עלה, כפי שיפורט בהמשך, כי הקפדה זו לא התקיימה, מתוך אותה להיטות להשגת המשימה, בכל חשיבותה.

4. מלאכת החקירה ככלל, וחקירה בהקשרים של עבירות הנושאות גם אופי כלכלי ובינלאומי בפרט, היא משימה קשה ומורכבת. האזנות סתר מהוות כלי עזר חשוב בעבודת המשטרה, ובוודאי כך בחקירות בעלות אופי כלכלי ובינלאומי, בעבירות שיש בהן תחכום. מטרת החקירות הללו היא להביא לאכיפה נחושה נגד תופעות פליליות, בעבירות העלולות לרדת לאושיות החברה. האזנות סתר הן כלי מרכזי וחשוב שהשימוש בו עוגן במסגרת החקיקה בחוק האזנת סתר תשל"ט1979-. חוק זה קבע תנאים שונים לביצוען, ובין השאר, נדרש להן, ככלל, אישור שופט, ובדיעבד ניתן דיווח תקופתי ליועץ המשפטי לממשלה על כלל ההאזנות. בקרות אלה חשובות הן; אך לב הענין, מטבע הדברים, הוא הקפדת המשטרה על הטיפול בהאזנות ככל משפטן וחוקתן, לגבי כל צו ספציפי.

5. עם זאת, יש לזכור כי האזנות סתר - מחידושי הטכנולוגיה שלא שערום אבותינו - מהוות אמצעי חקירה שאינו "שיגרתי", אלא פולשני וגם דרסטי במידה רבה, הפוגע ב"סוד שיחו של אדם", שהוכר כאמור מזה למעלה מעשור כזכות יסוד חוקתית. את חוקי העבר, הנשמרים בשמירת הדינים לפי ס' 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש לפרש - על פי הפסיקה - ברוח חוק היסוד . המנגנונים השונים שנקבעו בחוק ובנהלים נועדו ליצור את האיזון הנדרש בין צרכי חקירה מובנים מחד גיסא, וזכות היסוד החוקתית, המובנת אף היא, מאידך גיסא. איזון זה נדרש בכל חקירה ובכל חשוד באשר הוא, אולם נודעת לו חשיבות מיוחדת ונדרשת נקיטת משנה זהירות כאשר מדובר במאטריה שיש לה נגיעה כזו או אחרת לענייני בחירות ולעניינם של אנשים פוליטיים, לב מהותה של הדמוקרטיה. פשיטא, כי גם חשדות למעשים פליליים לגבי אנשים פוליטיים יש לחקור עד תום, ללא מורא וללא משוא פנים. זאת, בוודאי כשהמדובר בחשדות לעבירות שכוונו לפגוע בהליך הדמוקרטי. ואולם, בהאזנות הסתר המתבצעות לאנשים פוליטיים יש לעשות שימוש מושכל וזהיר, כדי לא לגלוש חלילה לעיצומו של חומר פוליטי, ככל שאינו רלבנטי לחקירה. משטרה וחומר כזה הם זיווג שככלל יש להתרחק ממנו, למעט כשהדבר הכרחי.

6. המשטרה - ככל רשויות האכיפה - זקוקה לאמון; למצער, האמון צריך להיות ביושרה וביושרתה הבסיסית של הרשות, גם אם כולנו שוגים מדי פעם. מחד גיסא, אסור לה לכופף ראשה מפני גורמים אינטרסנטיים המכפישים אותה, וכאלה ישנם לא מעטים, וגם בנושא החקירה דנא לא חסרו הכפשות, כולל כלפי ניצב מזרחי אישית, ולהסתייגותי מכך נתתי ביטוי לא אחת. מאידך גיסא, עליה לבדוק עצמה תדיר, כדי לצמצם משגים ולמנוע היווצרות מראית-עין לא ראויה. מעבר לחשש לפגיעה בהליך הדמוקרטי, מראית עין של נגיעה משטרתית בעניינים פוליטיים עלולה להביא אף לפגיעה במשטרה עצמה. במציאות האנושית יש תדיר חשש ל"מדרון חלקלק", ויש להישמר ממנו. שאיפה מקצועית וכוונה לקידומן של חקירות, אף כשהיא נעשית בלא זדון, עלולה להיכרך בהתנהגות העולה לכדי עבירה.

7. אקדים ואומר כבר כעת, עוד בטרם אדרש לפרטי ההחלטה בתיק דנן, כי על-מנת ש"מעז ייצא מתוק" ויופקו הלקחים הנדרשים, בכוונתי - בהתייעצות עם פרקליטת המדינה ומפכ"ל המשטרה - להקים צוות משותף של אנשי פרקליטות המדינה, מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים ואנשי משטרה מהייעוץ המשפטי, מאגף החקירות ומאגף המודיעין וכן נציגי המשרד לבטחון הפנים, אשר יבחן את כל העולה מן התיק ויגבש מסקנות והמלצות ליישום בנושא רגיש זה של האזנות סתר, כפי שאפרט עוד להלן בסיפת הדברים.


השתלשלות החקירה

8. בעקבות פרסומים שהיו במהלך חודש ינואר 2002 בנושא האזנות הסתר שבוצעו בשעתו במסגרת חקירתו של מר אביגדור ליברמן, ביקשתי ממפכ"ל המשטרה, במכתבי מיום 23.1.02, להעביר לעיוני את כל החומר הקשור בהאזנות אלה. למחרת היום הועבר החומר ללשכתי, ובעקבות העיון בו התעוררו אצלי מספר שאלות ותהיות. בימים 27.1.02 ו- 29.1.02 קיימתי דיונים בנושא זה בהשתתפות גב' נאוה בן-אור, משנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים, ניצב משה מזרחי וראש יאחב"ל דאז, תנ"צ משה לוין וקצינים נוספים מיאחב"ל; בישיבות אלה נדונו עניינים שונים הקשורים להאזנות שבוצעו ולדרך הטיפול בהן. בסמוך לכך הבאתי את החומר והתרשמותי לידיעת פרקליטת המדינה , והיא מסרה לי את התייחסותה וכן התייחסות הגב' בן-אור.

9. לאחר חילופי דעות ביני לבין פרקליטת המדינה במסגרתה הובהרו הגישות הקיימות בהתייחסות לנושא, נתבקש - על דעת הכל, לרבות בקשת ניצב מזרחי עצמו - להעביר את העניין לבדיקה מחודשת במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים , אשר החלה למעשה להידרש לבדיקת העניין עוד בשלהי שנת 2000 בעקבות פרסומים שהיו בשעתו על תמלילים והאזנות לא חוקיות שבוצעו לכאורה ביאחב"ל.

10. בישיבה שהתקיימה בלשכתי ביום 10.3.02 בהשתתפות פרקליטת המדינה, המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים, מנהל מח"ש דאז וסגניו, הוצגו עיקרי הדברים והחומר שקיבלנו מהמשטרה הועבר לאנשי מח"ש. על מנת להבטיח שבדיקת אנשי מח"ש תהיה בלב פתוח, לא הוצגו בפניהם באותה עת התכתובות והגישות השונות שעלו בנושא בדיונים שקדמו.

11. לאחר שלב ראשוני זה של בדיקה, התקיימה בלשכתי בראשית חודש מאי 2002, ישיבה נוספת באותו פורום, בה הוחלט - על דעת כל המשתתפים - לפתוח בחקירה גלויה בנושא, נוכח הממצאים שהוצגו על-ידי אנשי מח"ש.

12. החקירה כללה איסוף חומר ראיות כתוב, בדיקת מסמכים רבים וגביית הודעות מאנשי משטרה רבים, בראשם ניצב משה מזרחי, ר' אח"ק דהיום ומי שהיה בתקופה הרלבנטית מפקד היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות, אשר ביצעה את האזנות הסתר, נשואי החקירה דנן.

13. נוכח רגישותה המובנת של החקירה, התקיימו במהלך החודשים בהם היא התנהלה מספר ישיבות עדכון בלשכתי בהשתתפות פרקליטת המדינה, המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים, פרקליטת מחוז דרום , מנהל מח"ש וסגנו. בשתיים מהישיבות השתתפו גם שני חוקרי מח"ש שהיו מופקדים על החקירה, וזאת על-מנת שהפורום שליוה אותה יתרשם באופן בלתי אמצעי מהעניינים שעלו בה.

14. אביע כאן הערכה לשני חוקרי מח"ש, יואל רואימי ואריה צוק, אשר עשו מלאכה קשה ומורכבת בחקירה רחבה ורגישה, ובנסיבות לא פשוטות. מר ערן שנדר, מנהל מח"ש לשעבר, יחד עם מר הרצל שבירו, שהיה סגנו באותה העת והחל מראשית 2003 מכהן כמנהל מח"ש, הנחו את החוקרים באופן מתמיד ועמדו אף הם בפני מצב לא פשוט, בלשון המעטה, בחקירה רגישה זו. על כך תודה להם. תודה גם לפרקליטת המדינה, לגב' נאוה בן-אור, המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים, ולגב' יסכה ליבוביץ, פרקליטת מחוז דרום, אשר היו שותפות לליווי המתמיד של החקירה והשקיעו בה טרחה רבה.

15. אציין כי תיק זה הוא מן הרגישים שבהם טיפלתי, בשל המאטריה בה מדובר, קרי, חקירת קצין בכיר ביותר, ונוכח זכויותיו המקצועיות והאישיות של ניצב מזרחי בשירותו במשטרה.


המלצות מח"ש והפרקליטות

16. ביום 21.11.02 התקבלה חוות דעתו של מנהל מח"ש דאז, מר ערן שנדר, אשר היתה מקובלת גם על סגנו דאז ומנהל מח"ש הנוכחי מר הרצל שבירו . חוות דעת זו קבעה, בין השאר, כי בבדיקה שנערכה על-ידי מח"ש בנושא האזנת סתר שהוגבלה בצו בית משפט, התגלו ממצאים המצביעים על כך שעל פניו הופרה ההוראה המגבילה. עובדה זו, בנוסף לאופן תיעוד השיחות ואופן הפקת המודיעין עוררה את החשש, אליבא דמנהלי מח"ש, כי המטרה קידשה את האמצעים גם במחיר של פגיעה בפרטיות והפרת מגבלות בית המשפט. באשר לניצב מזרחי אישית, קובעת חוות הדעת, כי לפחות בכל הנוגע לצווי האזנת סתר כנגד אביגדור ליברמן, דוד אפל ומיכאל גורולובסקי, ידע ניצב מזרחי על הבקשות להאזנות הסתר והוא זה שנתן את ההוראה לתמלל את התמלילים שנעשו, אשר חלקם היו תמלילים של שיחות שאינן קשורות לנושא החקירה ובניגוד לצו בית המשפט. מנהלי מח"ש המליצו להעמיד את ניצב מזרחי לדין משמעתי בעבירה של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכח תפקיד ובעבירה של התרשלות במילוי תפקיד, בשל מכלול המעשים שפורטו בחוות הדעת. באשר להיבט הפלילי - לדעת מנהלי מח"ש לא נמצאו די ראיות להוכיח, במידת הודאות הנדרשת בהליך פלילי, כי ניצב מזרחי היה מודע למגבלה שבצו, ועל כן המלצתם היתה לסגור את התיק בעניין זה במישור הפלילי מחוסר ראיות. ההבחנה שנעשתה, אם כן, היתה בין ידיעה על הצו והנחיה לתמלול לבין ידיעה על המגבלות.

17. בשולי חוות הדעת האמורה של מנהלי מח"ש צוינו ממצאים שונים שנתגלו בשלבי חקירה אחרונים, אשר הצביעו על אופן התנהלות היחידה והעלו חשדות לכאורה לביצוע עבירות נוספות. לאחר ישיבה שהתקיימה בלשכתי עם כל הנוגעים בדבר החלטתי על ביצוע השלמת חקירה בשני עניינים שעלו בבדיקת מח"ש.

18. ביום 31.12.02 ניתנה חוות דעתה של גב' יסכה ליבוביץ, פרקליטת מחוז דרום, אשר מונתה כאמור על-ידי פרקליטות המדינה ללוות את החקירה. מסקנתה של גב' ליבוביץ היתה כי דין התיק להיסגר מחוסר ראיות הן במישור הפלילי והן במישור המשמעתי . גב' ליבוביץ עמדה בהרחבה בחוות דעתה על הצרכים המיוחדים של חקירת ליברמן, והבהירה את דעתה לפיה בתנאים שהיו ובאילוצי החקירה, לא היתה דרך לקיים חקירה יעילה ולהפיק תועלת מהאזנות הסתר אלא במתכונת מהסוג שהתווה מזרחי. עוד הדגישה, בין היתר, את היחס בין השיחות שתומללו לאלה שהואזנו ואת הזהירות היתרה בה נהג ניצב מזרחי בחומר, לדעתה.

19. ביום 2.4.03 התקבלה חוות דעתן של פרקליטת המדינה והמשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים, אשר אימצו את חוות דעת פרקליטת מחוז הדרום, והמליצו לגנוז את התיק נגד ניצב מזרחי הן בהיבט הפלילי והן בהיבט המשמעתי. זאת בשל מכלול שיקולים שעיקרם "היחס בין השיחות שתומללו לבין אלה שהואזנו; העובדה שכל השיחות הואזנו כדין; טיב החקירות בהן מטפלת יאחב"ל; העובדה שניצב מזרחי היה מוסמך להאזין לשיחות בעצמו; העובדה שלא נעשה כל שימוש בחומר עד לתחילת החקירה; מניעים פסולים של נחקרים שונים בעצם קיומה של החקירה - שמצאו ביטוי באופן חשיפת הנושא ובפרסומים החוזרים בעניין, בשימוש בעד מדינה ועוד".

20. (א) ביום 2.4.03 התקיים בלשכתי "שימוע" לבאת כוחו של ניצב משה מזרחי, עו"ד חנה ברוכי , בהשתתפות פרקליטת המדינה, המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים, פרקליטת מחוז דרום, ומנהלי מח"ש. עו"ד ברוכי, שביקשה את המפגש, פירטה את גישתו של ניצב מזרחי לעניינים השונים שעלו בחקירה והסבירה מדוע לדעתה יש לסגור את התיק נגדו מחוסר אשמה, שכן לא היה, לדעתה, דופי בהתנהלותו של מר מזרחי.

(ב) ביום 17.10.03 שמעתי שוב את עו"ד ברוכי ועו"ד פנסו, וזאת לבקשתם.


סטאניסלב יזמסקי

21. במסגרת הדיונים שנערכו בנוגע לחקירה זו, שבה ועלתה מעת לעת שאלת עריכת "הסדר חסינות" עם מר סטניסלב יזמסקי, אשר ביקש באמצעות בא-כוחו, עו"ד חנן גולד, למסור עדות בעניין, אך התנה זאת בסגירת התיק הפלילי שנפתח נגדו בחשד להוצאת חומר משטרתי מיאחב"ל ללא סמכות, כאשר עזב את המשטרה בספטמבר 2000. תצהיר של יזמסקי המפרט את טענותיו באשר להתנהלותו של ניצב מזרחי, ר' יאחב"ל בתקופה הרלבנטית, פורסם בתקשורת ואף נשלח אלינו. לאחר תכתובות פנימיות רבות בעניין זה, ומשנתקבלה חוות דעת מח"ש וצוין על-ידי מנהלי מח"ש, כי כמעט כל הטענות העובדתיות המופיעות בתצהירו של יזמסקי מינואר 2002, אשר נבדקו על-ידיהם נמצאו כנכונות, החלטתי ב- 20.12.02, כי יש מקום לחתום על הסכם חסינות עם מר יזמסקי ולגבות ממנו עדות.

22. החלטה זו נתקבלה לאחר התלבטויות לא מעטות, ולאחר ששמעתי גם את עמדתה של ר' יאח"ה - שהיתה מופקדת על חקירת יזמסקי בעניין החשדות נגדו לנטילת חומרים מהמשטרה ללא רשות - אשר התנגדה לעריכת ההסכם. פרקליטת המדינה, המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים ופרקליטת מחוז דרום, שראו בחומרה את מעשי יזמסקי ואת קשריו עם גורמים שונים, התנגדו לעריכת ההסכם, אך בסופו של דבר החלטתי להנחות את מנהלי מח"ש - אשר צידדו בחתימה על ההסכם - לערכו.

23. נוכח החשיבות הציבורית שבדברים והפרסומים השונים והלא מדויקים שהיו בעניין זה, אפרט להלן בתמצית את הנימוקים שהביאוני להחלטה בעניין הסדר החסינות:

א. מר יזמסקי חשוד היה בכך שנטל ללא רשות חומרים הקשורים בתמלילי שיחות בחקירות שנערכו ביאחב"ל. דבר זה ראוי לגנאי בהיותו עבירה. ואולם, עדי מדינה - וכאן כאמור לא היה מדובר ב"הסכם עד מדינה" אלא ב"הסדר חסינות" - מטבעם של דברים אינם "טלית שכולה תכלת". לא אחת אף נחתמו הסכמים עם אנשים שהיה יותר מספק ביחס למהימנותם, ופעמים לא מעטות גם דובר בחשודים בעבירות חמורות ביותר. במקרה דנן, ענין היה לנו באדם המודה למעשה בכך שלקח חומרים ללא רשות מהמשטרה, אך לטענתו, הדבר נעשה על מנת לחשוף עבירות לכאורה שנעשו ביחידה בה שרת וכדי ליצור לעצמו מעין "פוליסת ביטוח".

ב. כאמור, צוין על-ידי מנהלי מח"ש, כי כמעט כל הטענות העובדתיות שהופיעו בתצהירו של מר יזמסקי מינואר 2002 אשר נבדקו על ידיהם, נמצאו נכונות. ניתן להניח, כפי שגם עלה מקריאת תמליל ראיון שהומצא לנו, שנערך עם יזמסקי במקום מושבו בקנדה באוגוסט 2002, כי לא כל הפרטים שמסר מדויקים, וחלקם נובע, מן הסתם, מתחושה סובייקטיבית של רדיפה, ומפרשנות שניתנה על-ידו עקב כך לדברים. ואולם, העובדה שהדברים שנבדקו נמצאו נכונים במישור העובדתי - ולא למותר לציין, כי בתחילת הדרך איש מאיתנו לא העלה על דעתו שיש ממש בדבריו - חייבה לדעתי, לבדוק לכל הפחות את טענותיו ולא לצאת מהנחה שהוא דובר שקר. יצויין עוד, כי גם ר' יאח"ה ואנשיה אשר חקרו את יזמסקי בקנדה ציינו - אף שעמדתם בנושא היתה כאמור שונה - כי אינם יכולים לומר שמר יזמסקי שיקר בדבריו באורח ברור. יוער גם, כי לאחר שמר יזמסקי נטל עימו שלא כדין חומר סודי שעה שעזב, בכעס, את עבודתו במשטרה, הופיע פרסום בעיתונות לגבי אופן טיפולה של יאחב"ל בהאזנות הסתר בתיקים רגישים, ובעקבותיו פתחה יאח"ה בחקירה נגד מר יזמסקי. חקירת יאח"ה לא העלתה את זהות המדליף, אם כי צוות החקירה הגיע למסקנה שככל הנראה אין זה מר יזמסקי.

ג. באשר לתועלת שתושג מעריכת ההסדר - ראשית, כפי שנמסר על-ידי מנהלי מח"ש לא ניתן היה לשלול את האפשרות שבידיו של מר יזמסקי קיים חומר נוסף שעשוי לסייע לחקירה, אליו לא הגיעו חוקרי מח"ש. מעבר לכך יש לזכור, כי המלצת מח"ש בהקשר הפלילי היתה לסגור את התיק מחוסר ראיות באשר למודעותו של ניצב מזרחי להפרת צו בית המשפט. לא מן הנמנע היה שעדות של מר יזמסקי תוכל לסייע בהקשר זה, הן מצד עצמה , והן באמצעות עימות בינו לבין עדים אחרים ואימות עדויותיהם.

ד. עוד יש לזכור, כי בידי מר יזמסקי מצוי היה חומר רב, הנוגע לפרטיותם של לא מעט אנשים ובכללם אישי ציבור בכירים. למערכת אכיפת חוק ודאי יש אינטרס שחומר כזה לא יימצא בידי גורם פרטי, בכדי שלא יתגלגל וייעשה בו שימוש לרעה שעלול לפגוע בפרטיותם של רבים. במסגרת ההסכם ניתן היה לפעול למסירתו של חומר זה והשבתו לידינו, וכך אכן נעשה . מר יזמסקי מוכן היה להתחייב שההסדר יחול רק על חומרים שימסרו לידינו ויהיו קשורים לחקירה. הבהרתי בהחלטתי כי ברור שככל שיתגלו חומרים אחרים לא יחול עליהם ההסכם, ולא תהא חסינות.

ה. הוסכם בדיונים בנושא, כי ככל הנראה החקירה כנגד מר יזמסקי בעניין זה לא תניב ממילא בנסיבות כתב אישום, שכן בהעדר הסכם לא ישוב לישראל, כך שה"תמורה" שנדרשה לא כללה למעשה ויתור על ניהול משפט נגדו, כי משפט כזה ככל הנראה לא היה מתקיים בכל מקרה. במצב דברים זה, אילולא נחתם הסכם חסינות, התוצאה היתה ששתי החקירות, הן זו של האזנות הסתר והן של יזמסקי, לא מוצו.

ו. לבסוף - אם כי לא אחרון בחשיבות - הדגשתי בהחלטתי את ההיבט הציבורי של עניין זה. וכך כתבתי אז: "המדובר, אין צורך לומר, בחקירה רגישה הנוגעת לדעתי במהות תפקידה של משטרה במדינה דמוקרטית, ויש לה השלכות רבות על מידת אמון הציבור במערכת, אמון - החיוני לנו כל כך בעבודתנו . לדעתי, לא נוכל להסביר לציבור, אך ראשית כל לעצמנו, כיצד בחקירה כזו לא מיצינו כל דרך כדי להגיע לחקר האמת, ודחינו הצעה - הנראית על פניה סבירה נוכח כל הנימוקים שפורטו - לעריכת הסדר חסינות. דומני, שגם מנקודת מבטו של ניצב מזרחי יש חשיבות רבה למיצוי החקירה בעניין. מדוע איפוא להותיר את העננה, שתלווה מטבע הדברים כל החלטה שתתקבל בנושא ללא שנשמעה עדותו של מר יזמסקי, אם ניתן לקבלה ולאמתה או להפריכה כדי להגיע למיצוי האמת? לא אוכל להסביר זאת לעצמי, ולכן לא אוכל להסביר זאת גם לציבור או לבית המשפט, ככל שתוגש עתירה בעניין. אני מכבד דיעה אחרת, אך בסופו של דבר יש צורך בהחלטה והרי היא".

24. לאחר משא ומתן שהתנהל בין מנהלי מח"ש ובין עו"ד חנן גולד, בא-כוחו של מר יזמסקי, נחתם ביום 14.1.03 הסכם החסינות, ובמחצית השניה של חודש ינואר 2003, גבו חוקרי מח"ש עדות ממר יזמסקי במקום מושבו בקנדה. ההסכם הקנה ליזמסקי חסינות ממעצר ומהעמדה לדין בכל הנוגע לחשדות כלפיו בפרשה זו, וזאת תמורת מסירת עדות בפרשה שנחקרה בתיק זה, ומסירת כל החומר שלקח מהמשטרה לידי חוקריו.

25. יזמסקי טען בהודעותיו, ביסודו של דבר, את שטענו המשקלטים האחרים, וכך טען בין השאר, כי שיחות שנרשמו בדפי ההפקה כ"לא רלוונטיות" הועברו לניצב מזרחי, והשיחות הרלוונטיות שתאמו את הצו הועברו לגורמי ההערכה לתיוק בתיק הרגיל. בהתאם להסכם מסר יזמסקי לחוקריו דיסק עליו צרוב היה החומר אותו הוציא מיאחב"ל.

26. ככלל, מרבית טענותיו העובדתיות של יזמסקי אומתו עוד קודם לכן במסגרת חקירת מח"ש, וכך גם היו בידי החוקרים מרבית התמלילים שהיו בידיו. עם זאת, יש לציין, כי מבדיקת מח"ש עלה שברשות יזמסקי נמצאו מספר תמלילים נוספים. עדות יזמסקי תאמה איפוא ככלל לממצאי החקירה כפי שעלו מחומר הראיות ומהודעות שאר המעורבים, לרבות הודעות ניצב מזרחי עצמו.

27. ביום 3.3.03 התקבלה חוות דעת משלימה של פרקליטת מחוז דרום שהתייחסה בעיקרה להשלמת החקירה במסגרתה נגבתה עדותו של יזמסקי. מסקנת חוות דעת זו היתה כי את התיק נגד ניצב מזרחי יש לסגור מחוסר ראיות כאמור בחוות הדעת הראשונה ובאשר ליזמסקי עצמו, סברה פרקליטת מחוז דרום, כי הנסיבות והראיות מלמדות שהוא שיקר באשר למניעיו באיסוף החומר, הוצאתו מהמשטרה והשימוש שעשה בו מאז פרישתו ועד לחתימת ההסכם, וכי אין ראיה לכך שדאג להחזרת כל החומר שהוצא מהמשטרה. על כן לדעתה לא עמד יזמסקי בתנאי ההסכם ואין מקום לסגירת תיק החקירה נגדו.

28. פרקליטת מחוז דרום הוסיפה ופירטה במכתביה מיום 25.2.03 ו- 3.3.03, מדוע לדעתה לא עמד יזמסקי בהתחייבויותיו וביקשה השלמות חקירה נוספות בעניינו. מנהל מח"ש בתשובותיו מיום 28.3.03 ו6.3.03-, הביע את עמדתו לפיה אין מקום להשלמת חקירה כנגד יזמסקי מלבד אפשרות לעריכת בירורים בשני עניינים. ביום 9.3.03 הנחיתי את מנהל מח"ש להשלים חקירה בשני עניינים אלה, וב- 30.3.03 התקבלה תשובתו, לפיה גם לאחר השלמות החקירה שנעשו לא ניתן לומר שיזמסקי הפר את ההסכם, ועל כן ביקש מנהל מח"ש כי אנחה לקיים את התחייבות המדינה בהסכם באשר לסגירת התיק וביטול צווי המעצר נגדו. ביום 31.3.03 פניתי למפכ"ל המשטרה וביקשתיו להנחות כאמור את גורמי המשטרה הרלבנטיים. פרקליטת המדינה ביקשה במכתביה מיום 2.4.03 ו10.4.03-, כי אשקול מחדש את החלטתי זו, ובמכתבי מיום 5.5.03, השבתי כי לאחר בחינת הדברים החלטתי נותרה בעינה וכך גם בקשתי האמורה ממפכ"ל המשטרה. עם זאת ציינתי - נוכח מידעים שצורפו למכתבה של פרקליטת המדינה - כי "חשדות כנגד גורמים אחרים או חשדות כנגד יזמסקי עצמו בנושאים אחרים יכולים להיבדק, ככל שהמידע הקיים מצדיק זאת, במסגרת התיקים בעניינם של אותם גורמים שהוזכרו ... וכמובן על הנוגעים בדבר להידרש לכך פרטנית ככל הנחוץ".

29. כאן המקום להעיר, כי בכל התקופה בה התנהלה החקירה והתיק היה מצוי בדיון, היו אלינו פניות רבות בעניינו של יזמסקי וכן פרסומים שונים ומגמתיים המתארים מה נעשה או לא נעשה בעניינו, תוך ביקורת כלפי בהקשר זה. ניתן היה לכאורה בנקל לתת פומבי להחלטותי בענין יזמסקי מזה זמן, ובכך להדוף את הביקורת הלא מוצדקת, אך כמובן שנמנעתי מכך הן מחשש לפגיעה בחקירה והן בשל הנוהג לפיו איננו נותנים פומבי להסכמי חסינות מסוג זה או להסכמים עם עדי מדינה.

שאלת ההשעיה

30. במהלך הטיפול בתיק, לקראת סוף שנת 2000, עלתה שאלת השעייתו של ניצב מזרחי מתפקידו כראש אח"ק עד לקבלת החלטה בעניינו. היתה אף פניה מחבר כנסת לשר לבטחון פנים דאז בראשית דצמבר, ובעקבותיה פנה השר למפכ"ל, שהדבר מסור לסמכותו, וביקשו לבחון האם החומר שנאסף במהלך החקירה מצדיק את השעייתו של ניצב מזרחי. העניין הועבר להתייחסותנו וכל הנוגעים בדבר סברו, כי באותה העת, כאשר אין עדיין הכרעה בתיק לגופו, וההמלצה של מנהלי מח"ש היא העמדה לדין משמעתי ולא פלילי - אין מקום לנקוט בצעד של השעיה.

31. אכן, לא קל היה למערכת אכיפת החוק לתפקד בסיטואציה שנוצרה. מטבע הדברים, נפגעו במידה מסוימת - אף אם לא היה הדבר רצוי לאיש מהנוגעים בדבר - קשרי העבודה השוטפים בין ר' אגף החקירות במשטרה לבין היועץ המשפטי לממשלה, אם גם נמשכו מפגשים ושיחות, קרי, לא היתה פגיעה מהותית בעבודה. במכלול השיקולים, והגם שהובעה גם דעה אחרת, החלטתי באותה העת שיש מקום לתת משקל לזכויותיו של ניצב מזרחי, כאדם וכניצב במשטרת ישראל, ולא לפגוע בו כל עוד לא גובשו חוות הדעת הסופיות ולא התקבלה הכרעה לכאן או לכאן. זו היתה תוצאת האיזון שהיה צריך לעשות בין הפגיעה האמורה בתפקוד ובין השמירה על זכויותיו של ניצב מזרחי. צריך גם לזכור, כי כיהנו ומכהנים גורמים נוספים תוך כדי כך שהתנהלו ומתנהלות נגדם חקירות פליליות, וגם כאן הדעת אולי לא נוחה מכך, ובענייננו המדובר בקצין משטרה בכיר המנחה את השוטרים, אך באיזון הכולל נראה שבמדינה דמוקרטית, בה יש גם משקל לזכויות נחקרים, אין מנוס מכך .

משך הטיפול בתיק

32. מעת לעת הושמעה ביקורת מפי אישי ציבור ואנשי תקשורת מסוימים על השתהות הטיפול בתיק זה. פירטתי לעיל את השתלשלות הטיפול בתיק, על גלגוליו השונים. אכן, דעתי אינה נוחה מהשתהות טיפול בתיקים בכלל, ובתיקי אישי ציבור בפרט, ואני מפציר תדיר בפרקליטות ובמשטרה ומשתדל בעצמי לעשות כל מאמץ לסיים את הטיפול בתיקים אלה בהקדם נוכח הרגישות והחשיבות הציבורית המובנת. כשלעצמי, לעת הזאת, זהו התיק היחיד המונח להחלטה על שולחני, מעבר להחלטות שוטפות. היה צורך בהידרשות ספציפית לפרטים רבים. אוסיף, כי לא פעם יש לשיהוי סיבות אובייקטיביות של מחסור בכח אדם ומשאבים, שאמנם אינן מתקבלות על לב בדימוי הציבורי וב"מבחן התוצאה", אך שומה עלינו להזכירן. לחקירה זו, כמפורט לעיל, היה ליווי צמוד מטעם הגורמים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה ומטעמי, וזאת בשל הרגישות המובנת והסיטואציה הלא פשוטה בה נחקר ראש אגף חקירות. ביקשתי כל העת בכתב ובע"פ לזרז את החקירה כמה שניתן, אך צריך לזכור שמדובר היה בהיקפים גדולים של חומר ובנחקרים רבים ועל כן בנסיבות אלה, פרק זמן של כחמישה חודשים בהן הסתיים השלב הראשון של החקירה נראה מתקבל על הדעת. כמפורט לעיל, בוצעו השלמות חקירה במספר עניינים שארכו זמן נוסף, ולאחריהן הוכנו חוות דעת בעניין על-ידי הנוגעים בדבר וקיימתי שיחות והתייעצויות נוספות, תוך התלבטות לא מעטה, וכך הגענו עד הלום. אוסיף תודה מרובה לעו"ד סיגל גולן-עתיר, מנהלת מחלקה ביחידת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים ולעוזרי עו"ד רז נזרי על טרחתם המסורה.


ממצאים עובדתיים

33. להלן יפורטו ממצאי החקירה בעיקריהם. הפירוט המלא, לרבות דוגמאות, מצוי במסמך נפרד.

צווי ההאזנה לקווי הטלפון של מר דוד אפל

34. הצו הראשון ניתן ב26.11.98-. הבקשה היתה להאזנה לקווי הטלפון של מר אפל. נימוקי הבקשה - חשד למעורבות בהאזנת סתר לשר אלי ישי. ניתן צו להאזנה לקוי הטלפון להם התבקשה האזנה, ונקבע כי "תמלול יבוצע רק משיחות בקשר לעבירה המיוחסת".

35. הצו השני ניתן ב14.12.98-, על ידי שופט אחר. הבקשה היתה להאזנה לקווי הטלפון של מר אפל. בבקשה זו לא צוין כלל החשד להאזנת סתר, אלא צוינו נימוקים רחבי היקף, שעיקרם חשד להשתלטות על קרקעות ונכסי נדל"ן, תוך שימוש באמצעים בלתי כשרים וניצול קשרים פוליטיים וממשלתיים. ניתן צו להאזנה לקוי הטלפון להם התבקשה ההאזנה, ונקבע בו כי "לא יתומללו שיחות אלא אם החשוד צד להן או נזכר בהן, ובנושא החקירה בלבד".


צווי ההאזנה לקווי הטלפון של מר אביגדור ליברמן

36. הצו הראשון ניתן ב31.12.98-. הבקשה היתה להאזנה לקווי הטלפון של מר ליברמן. נימוקי הצו הינם נימוקים רחבי היקף. חלקם חופפים לנימוקי הצו השני בענין מר אפל, תוך ציון הקשרים בין השניים. בנימוקים מצוין, בין השאר, כי שיטת הפעילות של מר ליברמן היא טווית קשרים בארץ ובעולם לקידום האינטרסים האישיים שלו ושל מקורביו, תוך ביצוע עבירות פליליות. ניתן צו להאזנה לקווי הטלפון להם נתבקשה ההאזנה, ונקבע בו, כי לא יתומללו שיחות אלא בנושאי החקירה.

37. הצו השני ניתן ב29.3.99-. הבקשה היתה להאזנה לקווי הטלפון של מר ליברמן. בנימוקי הצו צוינו ממצאים שונים מהאזנות הסתר שבוצעו במסגרת הצו הראשון, שיש בהם כדי לחזק את החשדות נגד מר ליברמן. לא צוין בבקשה כי הועלו על הכתב תקצורים ואף תמלולים של שיחות פוליטיות רגישות ביותר. הצו ניתן "כמבוקש". ההאזנה לקווי הטלפון של מר ליברמן נפסקה עם בחירתו לכנסת, ב19.5.99-.

צו ההאזנה לקו הטלפון של מר מיכאל גורולובסקי

38. ב25.4.99- ניתן צו להאזנת סתר לקווי הטלפון של מר גורולובסקי. נימוקי הצו הינם בעיקרם החשדות השונים נגד מר ליברמן, אשר מר גורולובסקי שימש כעוזרו. הצו ניתן להאזנה לקווי הטלפון להם נתבקשה ההאזנה, לתקופה של חדשיים, ונקבע בו כי "לא יתומללו שיחות אלא בנושאי החקירה".

שיטת העבודה בביצוע הצווים להאזנת סתר בעניין ליברמן, אפל וגורולובסקי

39. תיאור זה נסמך על הודעות מכלול העדים בתיק: גורמי ההאזנה, ההערכה והפיקוד, לרבות ניצב מזרחי עצמו. בטרם נתמצת את העולה מהעדויות לגבי שיטת העבודה בביצוע צווים אלה, נביא להלן מספר דוגמאות לעדויות אנשי היחידה בענין זה:

משקלט א' מסר:

"אני רוצה לציין שלמיטב זכרוני הורידו לנו נוהל, כמה שזכור לי ראש מחלק שלי אמר לנו מפורשות שבשיחות שלגבי תכנן עולה ספק שהם רלונטיים או לא יש בכל זאת לתקצר אותן והן יתויקו בתיק נפרד, מכיוון שאין לנו תמונת מצב מלאה ואין אנחנו יכולים לקבוע או להחליט לגבי הרלוונטיות שלהן".

ובהמשך:

"ש: להיכן הועברו התקצירים והתמלילים הפוליטיים והאישיים?
ת: הוסבר לנו למיטב זכרוני שכל השיחות עליהם אתה מדבר תויקו בקלסר נפרד ובמידה ויסתבר שזה לא רלוונטי לנושא התיק הכל יגרס… הוסבר לנו מההתחלה שאנחנו בורג קטן במערכת ולא עלינו להחליט מה רלוונטי ומה לא, לכן בהעדר תמונת מצב מלאה בנוגע לתיק עלינו לתקצר לרשום בפרפרזה את כל השיחות להן יש נטיה פוליטית ולהמתין להוראות מה הלאה".

משקלט ב' מסר כך:

"ש: האם במהלך השרטוט תקצרת / תמללת שיחות בעלות אופי "פוליטי" או "אישי".
ת: כן. תקצרתי, אני לא זוכר אם "תמללתי" שיחות "פוליטיות", בהנחיית רמ"ח שרטוט, שאמר שמזרחי מעוניין לקרוא אותם, גם כן העברנו אותם באופן מופרד, זה לא היה לתיק החקירה אלא היה דף שהיה פשוט מיועד רק למזרחי. כמו כן נאמר שלא יעשה בו שימוש, נאמר שאני כאילו "ממודר" ופשוט מזרחי מעוניין לעיין בשיחות האלה, זה מה שנאמר לי…
… קבלתי הנחיה מרמ"ח שרטוט לתקצר או לתמלל, אני לא זוכר, ולהעביר אותם באופן נפרד למזרחי, כמו כן נאמר לי שהשיחות האלה אינן הולכות לתיק החקירה ויש דברים שמזרחי יודע ואני לא יודע.
ש: האם היו מקרים נוספים פרט לחקירה הזו שנהגת באופן דומה, קיבלת הנחייה דומה להנחיה הזו לתמלל בניגוד לצו?
ת: שיחות שהעברנו בנפרד, אני לא זוכר בשום פרשיה אחרת".

משקלטת ג', מ"מ ר' מחלק האזנות ביאחב"ל בתקופה הרלבנטית, מסרה:

…"לגבי הפרשיה הספציפית הזו, נוהל העבודה היה שונה, מלכתחילה נאמר לנו על יד מפקדנו רפ"ק הניגמן וע"י תנ"צ מזרחי בעצמו שהיות והנושא והפרשיה מאוד רגישה ונוגעת באישים ציבוריים, הוא מבקש להיות "המסננת" במקום קצינת הערכה, הווי אומר, שיחות שיש לנו לגביהן אם הן קשורות לפרשה או לא עלינו לכתוב אותן בנפרד ע"י דפי האזנות סתר … תנ"צ מזרחי הסביר לנו לכל עובדי המחלק, שישנם פרטים שאנחנו לא מודעים להם ולא יודעים אותם, או מתוך העובדה שהם מסווגים או בגלל שהם רבים ואי אפשר להלאות אותנו בפרטים רבים. מה גם שהוא מזרחי עורך דין במקצועו והוא יכול יותר מאיתנו להפעיל שיקול דעת אם השיחה קשורה או לא קשורה לפרשה. הוא גם היה ר' צוות החקירה כמפקד היחידה"…

בהמשך:

…"לגבי אותן שיחות שהיה ספק, הן הועלו על הכתב כפי שציינתי בכתב יד והועברו ישירות לא דרך קצינת הערכה ישירות ביד מאותו משקלט לתנ"צ מזרחי"…

וכן:

"אני רוצה לעשות הפרדה בין שיחות חולין משפחה ילדים מה שנקרא לבין שיחות אחרות לא קשורות לכאורה. כמו שיחות פוליטיות לדוגמא. לגבי שיחות משפחה ילדים, שיחות חולין המשקלט היה קובע שזה שיחת חולין ורושם אותה כשיחת חולין. כפי שציינתי הסביר לנו תנ"צ מזרחי שיש המון פרטים שאנו לא מודעים אליהם והוא לא יכול לפרט אותם, לכן עלינו למלא את ההוראה שלו ושיחות כמו שיחות פוליטיות או שיחות אחרות שעל פניהן נראות לנו כמשקלטים לא קשורות, עשויות להיות קשורות ולכן הוא זה שרוצה להיות המסננת. אנו ראינו בו במזרחי אוטוריטה מקצועית מפקד ומשפטן וסמכנו עליו שהוא יודע מה הוא מדבר ולכן מלאנו את ההוראה כפי שניתנה, כמובן עם שיקולים מקצועיים כפי שציינתי. אותן שיחות שהועברו אליו היו תמיד בכתב יד ובגדול נכתב לראש העמוד "למזרחי בלבד" כדי שלא יהיה ספק שהדף הזה לא יוצמד בטעות לתיק האזנה שאותה מנהלת אותה קצינת הערכה.
ש: האם זכורים לך תיקים נוספים, פרשיות אחרות בהן נהגת באותו אופן, אני מתכוון שמפקד היחידה היה ה"מסננת"?
ת: לא , לא זכור לי"…

40. מאחר שמהתייחסויות העדים כאמור, עולה כי שיטת העבודה לגבי האזנות הסתר לליברמן, אפל, וגורולובסקי , היתה דומה, יתואר להלן תהליך העבודה לגביהן במשותף.

41. שיחות שנקלטו, אשר המשקלטים סברו כי הן מתייחסות במובהק לעבירות הנחקרות - תוקצרו או תומללו על ידי המשקלטים, נכתבו ב"דפי ההפקה" כ"שיחה מתוקצרת בדפים" וכיוצ"ב, הועברו אל קצינת ההערכה, ותויקו ב"קלסר העמדה" בהתאם למספרה, וזאת, כמקובל לגבי כל צו האזנת סתר.

42. מעבר לכך, העביר תנ"צ מזרחי למשקלטים, בדרך כלל באמצעות שרשרת הפיקוד, הנחיות יחודיות לגבי העלאה על הכתב של שיחות במסגרת צווי האזנה אלה. טיבן של הנחיות אלה היה כי בסינון השיחות על המשקלטים להפעיל שיקול דעת מוגבל ולהעלות על הכתב שיחות נוספות: שיחות לגביהן למשקלט יש ספק אם הן קשורות לחקירה, שיחות שיש בהן עניין כלשהו שיכול בעתיד לתרום לחקירה, לרבות שיחות העשויות להיות קשורות לפוליטיקה.

43. ניצב מזרחי עצמו, מסר (בין השאר) כך (ההדגשה לא במקור):

"…מה שבעיני הערכה הוא נוגע, בעיני המשקלט לא ברור לו איך זה מתחבר, לכן בתחום הזה בשיחות הרגישות שהיתה התלבטות, היו צריכות להגיע דרך הצנרת שציינת אותה קודם ולא לשוטט בכל מיני מקומות, בדיוק כמו השיחה של ראש הממשלה שאנחנו מדברים עליה שחצי ממנה או שלושת רבעי ממנה היא שיחה פוליטית מובהקת מה לעשות. מבחינת המשקלט היא בעייתית לתמלול, אבל (על) פי ההנחיות כמו שאמרתי קודם, תפנה דרך הצנרת דרך קצינת הערכה עד ראש היחידה בייחוד אם מדובר בראש הממשלה. לכן על מנת שתהיה אחריות טוטאלית ושלא תהיה התלבטות, אמרתי חברה להביא את הכול, לתקצר ולהביא אלי. אלמלא המנגנון הזה, השיחה הזו בכלל לא היתה עולה על השולחן, נקודה. לכן המנגנון הזה בא להשלים את הפרובלמטיקה של התגברות על זה שלא ילכו לאיבוד חומרים שצריכים להשגיח עליהם, כי אלמלא המנגנון הזה השיחה הזאת לא היתה מונחת על השולחן בכלל וכמוה גם אחרות". .

44. אותן שיחות שלפי הבנת המשקלטים לא התייחסו במובהק לעבירות הנחקרות, הועברו על ידי המשקלטים, ועל גבי דפי התקצור או התמלול צוין: "לא לתיוק", "למזרחי", "א.ל" וכיוצא באלה.

45. להלן ייקרא מכלול השיחות אשר הועברו על ידי המשקלטים לתנ"צ מזרחי, במסגרת ההנחיות היחודיות לתיקים אלה - "השיחות הנוספות".

46. עובדי היחידה הדגישו בעדויותיהם את הקושי הקיים תמיד, וודאי בתיקים אלה, לדעת "בזמן אמת" אילו שיחות קשורות לחקירה ואילו אינן קשורות. כך, לדוגמא, הסבירה קצינת ההערכה בתיקים אלה: "הרבה שיחות שחשבתי שהן פוליטיות בלבד ונשאר בדפים של מזרחי ולאחר מכן הוברר שהן קשורות קשר הדוק לנושא החקירה. קשה מאוד היה לדעת בזמן אמת מה היה נושא החקירה ומה לא…". בשלב הראשון - שארך ככל הנראה זמן קצר - הועברו רישומים אלה רק לתנ"צ מזרחי. בשלב השני - לאחר שרמ"ח הערכה הביעה בפני תנ"צ מזרחי תרעומת על שיטת עבודה זו, הועברו רישומים אלה ראשית לקצינת ההערכה, בנפרד מחומר ההאזנה המיועד ל"קלסר העמדה", כמוסבר לעיל. קצינת ההערכה קראה את השיחות הנוספות. שיחות שלהערכתה ולהבנתה לא נגעו ישירות לחקירה הועברו על ידה ישירות לתנ"צ מזרחי. שיחות לגביהן קבעה כי ראוי שיועברו ל"קלסר העמדה" "הולבנו" והועברו ל"קלסר העמדה". קצינת ההערכה מסרה כי פעמים רבות "הלבינה" שיחות, שכן היו קשורות לנושא החקירה, והעברתן במסגרת "השיחות הנוספות" נבעה מחוסר הבנה של המשקלטים את היקף החקירה.

47. בסופו של התהליך, אם כן, מצוי אצל קצינת ההערכה "קלסר העמדה", ובחדרו של תנ"צ מזרחי מצויות "השיחות הנוספות" .

48. השוואה בין "קלסר העמדה" ל"שיחות הנוספות" מאותה עמדה, כפי שהן מצויות ב"קלסר הפוליטי" מעלה, כי ב"קלסר העמדה" מצויים תקצורים ותמלולים מועטים ביותר, כאשר לגבי רוב השיחות מצוין "לא רלוונטי לצו". למעשה חל היפוך היוצרות, כאשר "השיחות הנוספות" - קרי, ה"פוליטיות" וה"אישיות" - מהוות רובו של החומר שהופק מהעמדות . דברים אלה, בנושא רגיש זה, מדברים בעדם .

49. אופן פעולה זה נהג ביאחב"ל תקופה לא קצרה, עד לישיבה בנושא שנערכה ביולי 1999 עם הגב' נאוה בן-אור, אז - מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.

50. קווי הטלפון להם בוצעה ההאזנה היו של מר דוד אפל - הקשור עם אנשים מרכזיים בתנועת הליכוד, מר אביגדור ליברמן - שאמנם לא מילא כל תפקיד ציבורי אותה עת , אך היה בעל קשרים יומיומיים עם גורמים במשרד ראש הממשלה, לרבות ראש הממשלה, וכן עם גורמים פוליטים מרכזיים, ומר גורולובסקי - המקורב ומסייע למר ליברמן.

51. תקופת ביצוע ההאזנות - ההאזנות נערכו בתקופה שקדמה לבחירות שנערכו במאי 1999, וסמוך לאחריהן.

52. מטבע הדברים, נערכו בקווים המואזנים שיחות רבות הנוגעות לקשרים בין הגורמים השונים בצמרת תנועת הליכוד, למהלכים בלשכת ראש הממשלה, למהלכים הפוליטיים העתידיים, לקשרים השונים בין מועמדים ולהקמת מפלגתו של מר ליברמן, ובכללן הערכות פוליטיות, וכיוצ"ב. בנוסף, הועלו על הכתב גם שיחות של עיתונאים בכירים בתקשורת האלקטרונית והכתובה עם המואזנים לפי הצווים, שיחות שעסקו בעניינים פוליטיים, הערכות פוליטיות ושיחות רכיל.

53. בעקבות הנחיותיו של תנ"צ מזרחי, כפי שפורטו לעיל, הועברו "השיחות הנוספות" ובכללן השיחות בעלות התוכן הפוליטי לעיונו. הקשר של שיחות אלה לחקירה היה בחלק גדול מהמקרים שולי, ולעיתים לא התקיים כלל קשר כזה. העובדה שמידע זה מצוי בידיו של קצין משטרה בכיר, מבלי שהדבר ידוע לגורם נוסף כלשהו, למעט אותם פקודים של תנ"צ מזרחי שנטלו חלק במלאכה במסגרת הוראותיו, בעייתית ביותר. על מנת לסבר את האוזן, במסגרת "השיחות הנוספות" הועברו שיחות של ראש הממשלה דאז, מר בנימין נתניהו, עם מר ליברמן ומר אפל לגבי מהלכים פוליטיים עתידיים; שיחה של מר ליברמן עם עורך הסקרים שלו באשר לתוצאות הסקרים ועוד. אכן, בשיחות לא נעשה ככל הנראה שימוש מחוץ ליחידה, ויש גם לשקלל נקודה זו בהחלטה בתיק דנא, אך הבעייתיות היא עצם העלאתן על הכתב בשעה שהצווים מגבילים כאמור לעיל.

54. ראויה לציון גם העובדה כי במחשב של קצינות ההערכה נמצא מסמך מפורט שכלל ניתוח פרטני של קשריו הפוליטיים של מר אפל עם עיתונאים, פוליטיקאים, אנשי פרסום ועורכי דין. במסמך זה נעשה שימוש במידע שהופק משיחותיו של מר אפל, שיחות שהרלבנטיות לחקירה, לפחות של חלקן, מוטלת בספק, אם לא למעלה מזה.

55. לא נמצאה כל ראיה כי תנ"צ מזרחי העיר למי מפקודיו, כי העברת תקצור או תמלול כלשהו ממכלול "השיחות הנוספות" עברה את גבול הלגיטימיות. אכן, ייתכן שהעדר ההערות עולה בקנה אחד עם אמונתו של תנ"צ מזרחי - בעת ביצוע הדברים כמו גם בעת חקירתו - כי זו היתה הדרך הנכונה לאזן בין האינטרסים הסותרים של תכנם של צווי האזנות הסתר על הגבלותיהם כפי שפורטו מזה, והצורך בקידום החקירה מזה. ואולם, העובדה היא שמחד גיסא נוהלו הדברים כפי שיתואר להלן ביחידה גופה, ומאידך גיסא לא נועץ תנ"צ מזרחי בדרג ממונה משטרתי או פרקליטותי, והשיחות הללו הצטברו והלכו הצטברו והלכו, בלא שנעשה מאמץ לבדוק אם הן תואמות את הצווים. זאת, עד למועד בקיץ 1999 בו, בעקבות פניה מתוך היחידה, הופנה הנושא להנחיית הפרקליטות.

56. כפי שנראה בהמשך, מסרו אנשי היחידה עצמם כי הם סברו שנעשה כאן דבר לא תקין, אך כעולה מהדוגמאות שלהלן לא נתקבלה כל הערה ולא נמסרה להם כל הנחיה מתנ"צ מזרחי בהקשר זה. להלן מספר דוגמאות בהקשר זה של עדויות אנשי יאחב"ל:

סנ"צ הניגמן, בתקופה הרלבנטית רפ"ק ור' מחלקת ההאזנות בתקופה הרלבנטית, מסר כך:

"כל חומר שהועבר על ידי עד לעצם ימים אלה לא הוער לי פעם אחת או חצי פעם שחומר שהעברתי למפקד היחידה או לנצ"מ לאה ליפשיץ, שהחומר חורג כהוא זה מהצו. זכור לי שהיו טרוניות של משקלטים, לכן ערבתי מספר פעמים את סנ"צ חיים אפרגן שהוא המפקד שלי, הוא הגיע למשרדי, אספנו את כל האנשים והוא אמר להם לגבי הצו לגבי ההגבלות וגם הנחה אותם מה לעשות".


ובהמשך:

…"אני רואה חובה לציין בפניך, שלא נאמר לי ולא הוער לי אפילו פעם אחת על ידי אף אחד מגורמי הפיקוד, אם זה סנ"צ איפרגן שהוציא את הצווים וברור שהיה מודע להגבלות, נצ"מ סימון פרי שיש לו אחריות פיקודית על זרוע חשיפה ולא על ידי נצ"מ לאה ליפשיץ שהיתה מקבלת את החומר המוגמר שלי והן על ידי מפקד היחידה או סגנו לוין שגם היה מודע לזה. לא הוער לי על שיחות שנעשו שהם לא רלוונטיות או בניגוד לחוק או בניגוד לנהלים"…

סנ"צ הניגמן חזר על הדברים בהודעה נוספת:

…"לא הוער לי דבר, לא אז ולא היום, לא עד היום שהדברים שנעשו לא חוקיים, לא נאמר לי שאיננו נוהגים כשורה ובניגוד לחוק ובעצם קבלת הדברים והעברתם הלאה כמובן יש לקחת בחשבון שיש עוד מאות שיחות שסוננו על ידי או שנאמר למשקלטים שהתייעצו איתי, לא לבצע את השיחות וכפי שלקחתי אחריות פיקודית אני מצפה שגם מפקדי שפרטתי מעלה ייקחו את האחריות וידבקו בדברים שהתקבלו על ידם כי עצם אי החזרת הדברים או אי הערה על הדברים שנעשו סימן שהדברים היו מקובלים עליהם ואמונים עליהם"…

וכן:

…"כפי שאמרתי בכל העדויות שלי, עצם אי ההחזרה או עצם אי התרעה או ההודעה, על כתיבת דברים שבניגוד לחוק או שלא בהתאם להוראות, סימן שמי שקיבל אותן או קרא אותם או עיין בהם ומבחינה פיקודית לא העיר להם על כך, סימן שהם נהגו כשורה ובהתאם לרוח הרצון של הפיקוד. הכוונה להבהיר את הנקודה, מפקד שמקבל את דברי פקודיו או את מעשי פקודיו או את ביצוע תפקידי פקודיו ולא מעיר על כך, סימן שהתנהגו בהתאם לצפיות המפקד וענו על הקריטריונים"…

ובהודעה נוספת:

…"כפי שאמרתי בעבר, כל החומר היה בקלסר מכל עמדות השרטוט, שהיה מגיע לעיונו של מזרחי מידי יום ביומו, עם הדגשה על מידי יום ביומו, על ידי או על ידי אחרים שהיו מעלים את זה למזכירות לעיונו של מזרחי ובסוף היום או לעיתים ביום שלמחרת, כשהיה מסיים היה מועבר אליי הקלסר בחזרה. מדי יום ביומו איפרגן היה מגיע לשרטוט, קורא את החומר, מתעדכן בישיבות שוטפות בחומר שהופק, היה מתעדכן על ידי אנשים שלי בערב כפי שציינתי קודם. כמובן שלאה וקצינת הערכה שהיתה מטפלת בתיק היתה מקבלת את כל החומר שהיה מופק, מתייקת אותו אצלה, מקבלים את החומר וחשוב שוב להדגיש ואני עומד על כך שמזרחי היה כל יום, היה מקבל את הקלסר ממני עם כל החומר ללא יוצא מן הכלל ולא הייתי מקבל את הקלסר מבלי שעיין בו והיה חסר לי אם הייתי מפספס יום, הייתי מקבל מיד טלפונים להעלות את הקלסר"…

נצ"מ לאה ליפשיץ, ראש מחלק הערכה, מסרה:

"ש: האם זכורים לך מקרים בהם פיקוד היחידה נזף/העיר למשקלטים על כך שהם תמללו או תקצרו שיחות שאסור היה לתמלל לתקצר, שיחות פוליטיות, שיחות בין עו"ד לקוח, שיחות אינטימיות?
ת: לי לא זכור, לגבי עורך דין לקוח אולי, אני לא, אני לא הייתי נוכחת".

57. באשר למודעותו של תנ"צ מזרחי להגבלה בצו ההאזנה למר ליברמן, מסרה נצ"מ לפשיץ כי להערכתה ידע תנ"צ מזרחי על ההגבלה בצו.

נצ"מ איפרגן, בעת הרלבנטית ראש מפלג איסוף ביאחב"ל, שהופיע בדיונים השונים בבית המשפט, מסר בענין זה: "ההגבלה בצו היא לכל מי שעובד עם הצו. ראש יאחב"ל אני לא חושב שאני מעדכן אותו בהגבלה. אני לא חושב שעדכנתי אותו בהגבלה".

מהודעות שאר עובדי היחידה לא נמצאה ראיה למודעותו של תנ"צ מזרחי להגבלה בצו.

58. כך או אחרת, מתעוררת השאלה האם לא היה הכרח במקרה דנן שתנ"צ מזרחי יבדוק את הצו, בהתחשב בתפקידו המרכזי בחקירה. שאלה זו תידון בהמשך, אך נאמר כבר כאן כי לכאורה מתחייב הדבר דווקא מרגישות החקירה מזה ומן הצורך בכיבוד החוק מזה. נוסיף כאן, כי שאלה שעלתה בטיפולנו בתיק היא תמלול שיחות מול תקצורן, כשלכאורה הדרך להתגבר על מגבלות הצווים היתה "תקצור" - ולוא גם מפורט - שאינו תמלול מלא. באופן "פורמלי" לא היתה בשיטה זו חריגה ממגבלות הצווים; באופן מהותי - שאני. יצויין, כי גם במסמך ההנחיות שיצא בעקבות המפגש עם מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה נאמר במפורש שהגבלת השופט "לא יתומללו…" אוסרת גם תקצור, שכן הכוונה היא שלא יועלו כלל שיחות על הכתב.

רישום "השיחות הנוספות" בדפי ההפקה

59. נוהל הפעולה האמור, של העברת "השיחות הנוספות" אל תנ"צ מזרחי עורר שאלה לגבי אופן הרישום של "השיחות הנוספות" ב"דפי ההפקה" - דפים המצורפים לתמלולים ותקצורים, ובהם מציינים המשקלטים לגבי כל שיחה, בין השאר, האם הועלתה על הכתב אם לאו. חקירת מח"ש העלתה כי דרך הפעולה שננקטה היתה - לעיתים, רישום בדפי ההפקה "לא רלוונטי לצו" על אף שבפועל העלו על הכתב את השיחות במסגרת "השיחות הנוספות"; לעיתים רישום מלכתחילה בדפי ההפקה "פוליטיקה" "תוקצר למזרחי" וכיוצ"ב, ולאחר מכן, עוד באותו יום, ככל הנראה בעקבות קבלת הנחיה כי אכן מדובר בשיחה לא רלוונטית לצו - שינוי הרישום ל"לא רלוונטי לצו". התוצאה המעשית, מכל מקום, היתה כי, ככלל, הרישום בדף ההפקה משקף את השיחות המצויות ב"קלסר העמדה" ולא את "השיחות הנוספות", קרי, שיטת עבודה שמקומה לא יכירנה בארגון מסודר המטפל בחומרים רגישים. גורמי הפיקוד השונים הסירו בחקירתם כל אחריות לאופן הרישום בדפי ההפקה, וטענו כי הדבר נעשה באחריות המשקלטים בלבד. לא נמצאה ראיה כי תנ"צ מזרחי עצמו ידע כי כך נעשה הרישום בדפי ההפקה, ואולם ניצב מזרחי טוען בעצמו בהתייחסותו הכללית להתנהלות היחידה - בצדק - כי האחריות כולה שלו; סבורני כי במסגרת זו היה עליו לבדוק את הנעשה כשהחומרים מצטברים בידיו והוא עומד על טיבם. עם זאת יש בענין אופן הרישום בדפי ההפקה כדי להמחיש את הבעייתיות באופן התנהלות הדברים, כתוצאה מסתברת של העמימות לגבי מעמדן של "השיחות הנוספות" המועברות "לא לתיוק" וכיוצ"ב. כאמור לעיל: התוצאה הסופית, מכל מקום, היא כי בדפי ההפקה, נערך רישום שאינו משקף את השיחות שהועלו על הכתב.

60. להלן מספר דוגמאות מעדויות המשקלטים בענין זה:

משקלטת ד' מסרה כך:

…"אם השיחה היא שיחה חסרת תוכן, היא מופקת כשיחת חולין ואילו לשיחה שיש בתוכן שנאמר בה משהו שיכול לקדם את החקירה אך מפאת הגבלות הצו אי אפשר לפרט אני ניגשת למפקדי מסבירה את מה שנאמר שם ולמה זה מוגבל בצו ומבקשת מהם פתרון לבעיה… אם לשיחה להערכתו של מפקד לא היתה חשיבות היא הופקה כשיחה רגילה שיחת חולין, ואילו אם היה בה "בשר" ממש, היא תוקצרה לדף שהופק לקלסר של מזרחי אך בדף ריכוז שיחות היא נרשמה כלא רלוונטית לצו. אך מכלל השיחות שאני הפקתי היו מקרים מעטים מאוד של תופעה כזאת.
ש: האם הדבר נראה לך תקין, בעצם בדף הריכוז את "מדווחת" על אותן שיחות כלא רלוונטיות לצו בעוד שבפועל למרות אותה "הצהרה" את כן "הפקת" / "תקצרת" / "תמללת"?
ת: הדבר אכן לא נראה לי תקין וכפי שהזכרתי קודם בקשנו, בקשתי מזכר בכתב מעין אישור לדבר ממפקד היחידה אך הוא לא התקבל"…


משקלט א' מסר:

"ש: כיצד צוינה השיחה שהועברה "לא לתיוק" בדף הריכוז של השיחות שהופקו באותו יום?
ת: השיחה הזו כנראה נרשמה כ"לא רלוונטית" בדף הריכוז.
ש: האם אתה לא חושב שיש כאן משום הטעיה?
ת: פעלתי לפי הוראות.
ש: מי הנחה אותך לרשום על גבי דף הריכוז "הופק" שיחות שכן הופקו תחת הכותרת "לא רלוונטי"?
ת: הוראה ישירה של ראש המחלק שהועברה בישיבת מחלק"…

משקלטת ג' מסרה:

"לגבי אותן שיחות שהועברו למזרחי, נרשמו כלא רלוונטיות לצו. היה ותנ"צ מזרחי לאחר עיונו בכתב היד של המשקלט, קבע ששיחה מסוימת אכן קשורה לפרשה ויש לציין אותה בוורד, דרך קצינת הערכה היה מעביר הוראה לכתוב אותה כשיחה הקשורה לפרשה".

61. מעבר לרישום שלא תמיד שיקף את מה שנעשה בפועל עם השיחה, התגלו גם דפי הפקה בעלי "רישום כפול". לצורך הבדיקה שביקשתי לערוך בינואר 2002 נתבקש מהמשטרה כל החומר הקיים לגבי תיקים אלה, ומיאחב"ל הועברו אלינו, יחד עם "הקלסר הפוליטי" כ25- דפי הפקה מ1999- המתייחסים להאזנות שהועברו לתנ"צ מזרחי "בזמן אמת". במהלך החקירה, באפריל 2002, הועברו לחוקרי מח"ש דפי הפקה מ1999- לגבי כל ההאזנות נשוא החקירה. מהשוואה בין שני סוגי דפי ההפקה שצוינו לעיל, עלה כי לגבי שיחות שנרשם לגביהן בדפי ההפקה המקוריים "תומצת למזרחי", הרישום בדפי ההפקה שהועברו באפריל 2002 היה שונה, ונרשם "לא רלוונטי".

62. לאחר שהוצגה בפני סנ"צ הניגמן דוגמא לרישום הכפול, כאשר לגבי אותה שיחה נרשם בדף הפקה אחד כי השיחה תומללה למזרחי, ובדף הפקה שני - "למזרחי", מסר סנ"צ הניגמן:

"אחרי שאתה מציג בפני שתי הפקות, שתי דפי הפקות חומר של עמדה 670 מה4.1.99- אני מופתע עד מאוד מהדברים שנעשו כביכול בצורה כפולה. חד משמעית אינני יודע, אני מניח שהסיבה נעשתה לכסות על דברים, לדעתי אחרי מעשה. קשה לי להאמין שמישהו עשה את זה מרצונו. אני גם לא מעלה בדעתי על מישהו ספציפי שיכול לבצע זאת… מרגיש נפגע אישית נפגע שנעשו דברים אצלי במחלק בלי ידיעתי"…

63. בהעדר רישום מסודר, השאלה האם "השיחות הנוספות", אשר הועברו במהלך חקירת מח"ש, משקפות את מכלול "השיחות הנוספות" שהועברו אל תנ"צ מזרחי (כתוארו אז), מצויה בידיעתו הבלעדית של ניצב מזרחי, ולא הובהרה דיה: לענין זה מסר ניצב מזרחי בהודעתו הראשונה (שורה 397) כי לגבי "השיחות הנוספות", גם אם נמצאו "לא רלוונטיות", הן הושארו ולא הושמדו, וזאת "על מנת למנוע לזות שפתיים. מאותו סוג שבו אנחנו מואשמים בתצהיר של סטאס" (יזמסקי). בהודעה מאוחרת יותר (מס' 15ד) מסר ניצב מזרחי כי אינו זוכר אם "שיחות נוספות" נגרסו או לא נגרסו.


התייחסות אנשי יאחב"ל להוראות הייחודיות שניתנו לגבי הטיפול בתיק זה

64. מהודעות המשקלטים בתיק עולה כי השאלה האם העלאת השיחות על הכתב בהתאם להנחיות שתוארו לעיל אינה מנוגדת לצווי בית המשפט, עלתה על ידיהם לאורך כל התקופה, והועברה, מטבע הדברים, בעיקר אל מפקדם הישיר - ראש מחלק ההאזנות, רפ"ק (כדרגתו אז) הניגמן. מהודעות המשקלטים בתיק עולה כי תגובתו היתה כי עליהם למלא את ההוראות שניתנו על ידי הפיקוד, וכי הציע להם לפנות ישירות לתנ"צ מזרחי בענין. רפ"ק הניגמן עצמו טען בהודעותיו, באופן כללי, כי התריע על כך בפני מפקדיו לדרגותיהם השונות, ואף ציין כך:

"מה עוד שלא נשכח את ניסיונם הרב של מפקדי כולל ניסיונם במשפטים בחוק בעריכת דין, ולעולם לא הוער לי על ידם, נהפוך הוא, אני עוד מיתנתי את תובענותם הרבה ויבוא יום והדברים אם יצטרכו להתברר בבית המשפט, אני מקווה שלא אני אהיה הש"ג אלא שידעו לקחת אחריות…".

65. יצוין כי מחומר הראיות עולה כי תפיסת גורמי ההערכה, כמו גם תפיסתו של תנ"צ מזרחי, היתה כי אכן המשקלטים כלל אינם מבינים את מהות החשדות הנחקרים, לאור טיבה המיוחד של חקירה זו. כאמור, במקרים רבים שיחות שהוגדרו על ידי המשקלטים כ"שיחות נוספות" "הולבנו" על ידי קצינת ההערכה, ובכך היה כדי לחזק תפיסה זו כי אין לייחס משקל רב לטענות המשקלטים. מה שלא נעשה היה בדיקה כדבעי, בצד המשפטי כמו גם בצד האופרטיבי, האם הדברים מטופלים כראוי.

66. במקרה אחד, אף ביקש רפ"ק הניגמן מזכר כתוב לגבי ההנחיות בתיקים אלה וזאת בשל חששו כי מועלות על הכתב שיחות שאינן במסגרת החקירה. רמ"ח הערכה מסרה כי העלתה את הנושא בפני תנ"צ מזרחי, "ולמעשה אנשי השרטוט קבלו אור ירוק, הם לא אלו, זה לא תפקידם להחליט מה "כשר" או "לא כשר" לתמלל". המזכר עצמו לא נמצא, ותכנו המדויק לא נתברר, אך יצוין כי אמירתה של רמ"ח הערכה לתנ"צ מזרחי, כי התבקש מזכר כתוב בנושא, היא הראיה הישירה היחידה לכך שחששותיהם של המשקלטים לגבי חוקיות מעשיהם הגיעה לידיעתו של תנ"צ מזרחי, מאחר ששאר אנשי היחידה הסתפקו באמירות כלליות בענין זה ולא זכרו כי שוחחו בנושא ישירות עם תנ"צ מזרחי.

67. להלן מספר דוגמאות מעדויות אנשי יאחב"ל בהקשר זה, מהן עולה בעליל, כי תחושתם היתה שנעשות פעולות שהן, למצער, בלתי תקינות:

משקלטת ה', שעבדה בתחום ההאזנות משנת 1990 ועד 2001, וסייעה בתגבור בעמדת תיק ליברמן, מסרה כך, כשהתבקשה התייחסותה לתמליל שיחה שבצעה:

…"קבלנו הנחיות מקצינות הערכה ומפקדים שעלינו לתמלל שיחות בנושא פוליטיקה ומפלגות באישור המפקד… כשאני ראיתי שאני עושה דברים לא חוקיים שהם חורגים מהצו וזה לא רק פה בשרטוט הזה אלא גם בשרטוטים אחרים נוספים אני פניתי למפקד ובקשתי להבין למה אני צריכה לעשות את זה. ממה שזכור לי, הוא אמר לי שאין לי ממה לחשוש שיש לי את הגב של כל המפקדים הבכירים שזה מסודר עם הפרקליטות שיש את האישורים את כל האישורים ואין לי ממה לחשוש… אנחנו חששנו, הצוות של המשקלטים מאוד חשש שאנחנו לא מוכנים לבצע שיחות של אנשים עם חסינות או שלא נוגעות לצו ואנחנו עוד יום אחד נמצא את עצמנו בבית הכלא יחד עם המשורטט"…

בהמשך מסרה משקלטת ה', כי אינה זוכרת כי שמעה את הדברים מתנ"צ מזרחי עצמו, אלא שמעה זאת פעמים רבות בשמו מהמפקד שאול (הכוונה לרפ"ק שאול הניגמן, ראש מחלק האזנות) וממפקדים נוספים.

עוד מסרה משקלטת ה':

"אני ידעתי שאני מבצעת עבירה, אני התרעתי שאני מבצעת עבירה. אני גם סרבתי אבל חויבתי על ידי דרגים גבוהים יותר לבצע את העבודה. שערתי שהם דוברי אמת ושיש אישור של הפרקליטות והכל חוקי אכן זה חוקי".

משקלטת ד' מסרה:

…"כמו כן בקשנו אנשי השרטוט מזכר לגבי העניין ממפקד היחידה אך אני באופן אישי לא קבלתי… ש: מה כוונתך, היתה שיחה עם תנ"צ מזרחי בנושא, בנוכחותך?
ת: לא, הבקשה לקבלת המזכר "מזכר אישור" הועברה בנתיבי הפיקוד בעל פה, בקשנו מרמ"ח שרטוט, שאול, לקבל מזכר כזה ממפקד היחידה.
ש: מדוע?
ת: בגלל שאני וחברי ליחידה היינו ערים לבעייתיות שיכולה להתעורר בעקבות העניין של השני קלסרים"…

סטניסלב יזמסקי מסר לענין זה:

"ש: האם באותו מעמד עלה נושא הצווים וההגבלות בצווים?
ת: הנושא הזה עלה כל פעם.
ש: אני שואל על המעמד הזה?
ת: אני לא זוכר אם זה עלה דווקא שזה קרה במעמד הזה. אבל זה קרה גם לפני כאשר בכל זאת תמללו שיחות כאשר עוד לא היתה הוראה גורפת. גם אני אישית מאוחר יותר העליתי את הנושא הזה בפני לאה ליפשיץ. שאול במקרים האלה היה אומר, כשמישהו היה שואל, היה אומר "חבר'ה זה הוראה של מזרחי, מישהו רוצה להלחם איתו?".

משקלטת ג' מסרה:

"ש: במהלך רישום הודעתך, אמרת כי היו טענות בנוגע לריכוז החומר בעל הגוון הפוליטי, הסבירי.
ת: כי על פניו נראה לנו המשקלטים כי השיחות הן תמימות פוליטיות ולא הבנו את הקשר שלהן אם בכלל קיים קשר לפרשה אותה אנחנו חוקרים, לקיחת שוחד או מתן שוחד. יכול להיות שקיים קשר ואנחנו פשוט לא מבינים אותו, בקשנו תשובות, מה הקשר אם יש קשר"…

ובהמשך:

…"זכור לי שסרבתי להמשיך ולכתוב את אותן שיחות "למזרחי בלבד" ורפ"ק הניגמן אמר לי שיעמיד אותי למשפט. כשהתרעומת הופנתה אליו לא רק מצדי, אלא מצדם של (... - חמישה משקלטים נוספים - א.ר.). כשהניגמן ראה שזה לא רק בא מצידי, אמר לי "תעלי בעצמך למזרחי ותגידי שאת מסרבת פקודה". עליתי למשרדו של מזרחי ואמרתי לו אישית פנים מול פנים כי הניגמן בעצמו לא רצה לעשות את זה ולהתעמת עם מזרחי"…

.

בנוסף, מסרה משקלטת ג':

"אני רוצה להדגיש שבעל פה מעט זמן לאחר שניתנה ההוראה לכתוב בשיחות שיש בהן ספק "למזרחי בלבד" קמה צעקה, והתקוממות נגד הוראה זו מצד כל המשקלטים. זה חזר על עצמו "הקיטור" והצעקות כל יום. גם אני אישית יום יום פניתי לרפ"ק שאול הניגמן וביקשתי שילחץ על המפקדים לבטל את ההוראה הזו. התשובה שחזרה על עצמה יום יום מצידו של רפ"ק שאול הניגמן: "אין צורך להתעצבן, זה לא עסק שלך או של אף אחד מפה, וזו הוראה שאנחנו קיבלנו ואנחנו נמלא אותה". אני זוכרת מספר לא מבוטל של פעמים שמשקלטים, לתת דוגמא אני זוכרת את (... שם משקלטת – א.ר.) ואני אישית גם בעצמי בקשנו מרפ"ק הניגמן שיכתוב לנו במזכר שזו ההוראה ושהוא אחד המפקדים שנותן את ההוראה וזו הוראה שנחתה מלמעלה. כמובן ששאול סירב לתת לנו מזכר כזה והיפנה כל אחד שמבקש מזכר כזה שילך בעצמו לתת ניצב מזרחי ויבקש בעצמו מזכר כזה. כמובן שאף אחד לא עשה את זה, מה אני אלך לתת ניצב ואבקש ממנו מזכר?"…

סנ"צ הניגמן מסר עוד כך (הערה: חלק מדברים אלה כבר צוטט לעיל):

…"כך שאני חוזר בנקודה שהתחלתי שאני ציפיתי שאחרי שכל מפקדי שציינתי שימסרו את העדות, ייקחו על עצמם את האחריות ואת כל רמת הידיעה שאינם יכולים להתכחש אליה, אני מאוד מקווה שלא יתכחשו לרמת ידיעתם עד לפרטי הפרטים הידועים להם וכמובן זכרו שהתרעתי על כך מספר פעמים וגם הגיעו למחלק השרטוט מספר פעמים ובטח לא יתכחשו להבאת נאוה בן אור ביולי 99 ליחידה לקבלת הנחיות משפטיות וזאת כתוצאה מלחץ שלי ושל אנשי על הנחיות הוראות שניתנו לנו ובדיקת חוקיותם, ומתן הנחיות כיצד להתנהג בפרשיות עדינות כאלה כפי שעלו בפרשית איווט ליברמן, דודי אפל, בגלל מעורבות של אנשים פוליטיים מהמדרגה הראשונה, שיחות שנשמעו ויתכן ונעשו בצורה נכונה וחוקית אבל בגלל החשש ולמען להבהיר דברים התרענו על כך, מספר רב של פעמים בפני מפקדי שציינתי, צר לי מאוד על כך אם באמת קצינים ברמה הזאתי בדרגה הזאת אינם זוכרים את כל הדברים לפרטי פרטים כי הדברים נאמרו, הדברים נעשו והתרענו על כך מספר רב של פעמים… אני מבין שיש דברים שלא נראים או שנמסרו אחרת על ידי מפקדי על פי הבנתי, נמסרו אחרת על ידם. אני מציע להם שבבוא היום שיעשו חשבון נפש עם עצמם או אם יוגש כתב אישום, בבית משפט על דוכן העדים אני מאמין שהם ימסרו אחרת או יזכרו בדברים אחרים שהם האמת כפי שאני מוסר אותם, כי אני לא ניהלתי עסק פרטי, לא עשיתי דברים על דעת עצמי, לא חיפשתי עבודה לאנשי שהיו עמוסים גם כה כפי שציינתי. אני עוד מיתנתי והורדתי מאות שיחות. מה עוד שלא נשכח את ניסיונם הרב של מפקדי כולל ניסיונם במשפטים בחוק בעריכת דין, ולעולם לא הוער לי על ידם, נהפוך הוא, אני עוד מיתנתי את תובענותם הרבה ויבוא יום והדברים אם יצטרכו להתברר בבית המשפט, אני מקווה שלא אני אהיה הש"ג אלא שידעו לקחת אחריות"…

סנ"צ איפרגן מסר:

"ש: המשקלטים טענו כי הם נדרשו להעלות על הכתב שיחות פוליטיות, שיחות חסויות, שיחות אישיות, העלו גם בפניך טענות אלה, תגובתך?
ת: הדבר היחיד שהם נתבקשו לכתוב על פי זכרוני זה שיחות עם העבירות המדוברות.
ש: האם העלו בפניך טענות כי הם מתבקשים להפר את החוק, להעלות שיחות אסורות על הכתב?
ת: אני לא יודע על מה אתה מדבר. כמו בכל עמדה עולים שאלות לפעמים שאלות הבהרה. הנושא נבדק וניתנת תשובה בהתאם. אבל כל האזנות שלנו היו על פי חוק".

68. בחלוף מספר חדשים בהם התנהלה הפעילות באופן האמור, ולאחר שההאזנה למר ליברמן הסתיימה בעקבות בחירתו לכנסת, פנתה משקלטת ג', סגניתו של רפ"ק הניגמן לתנ"צ מזרחי, וביקשה כי יתקבלו הנחיות מגורם משפטי בכיר באשר לאופן ביצוע צוי האזנות הסתר במקרים בהם עולים קשיים מסוג זה בכלל, ולגבי ביצוע צו ההאזנה למר אפל בפרט, שכן אותה עת הסתיימה ההאזנה למר ליברמן. תנ"צ מזרחי נענה מיד לבקשה, ואף השיב לה במילים "יוזמתך ברוכה". ביולי 1999 הגיעה ליחידה מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה לצורך מתן הנחיות. הנחיות אלה עוגנו במסמך כתוב שקיבל את אישור פרקליטת המדינה .

69. בסמוך לישיבה זו הועברו "השיחות הנוספות" מחדרו של תנ"צ מזרחי לגורמי ההערכה. גורמי ההערכה סידרו את "השיחות הנוספות" לפי מספרי העמדות ותייקו בקלסר שכונה "הקלסר הפוליטי". ניצב מזרחי, עת נחקר, מסר כי סבר שהשיחות הנוספות תויקו בקלסרי העמדות, בהתאם להנחיות בישיבה עם מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, והביע פליאה בחקירתו על כך שהדבר לא נעשה על ידי גורמי ההערכה.

גרסת ניצב מזרחי

70. במהלך חקירתו, הסביר ניצב מזרחי מדוע בחר לנקוט בדרך עבודה זו: כפי שצוין לעיל, ניצב מזרחי מסר כי נוכח מורכבותם של הנושאים הנחקרים, כאמור בבקשות לצווי האזנת הסתר, הוא היה היחיד שיכול היה לקבוע האם שיחה רלבנטית לחקירה אם לאו. ניצב מזרחי ציין כי מאחר שלמעשה יכול היה, בהתאם לצו בית המשפט, להאזין לכל השיחות, אך טכנית אין הדבר אפשרי, ביקש כי שיחות אלה יועלו על הכתב, לעיונו ולהחלטתו. ניצב מזרחי ציין כי, לתפיסתו, אופיין המיוחד של חקירות יאחב"ל - כיחידה לחשיפת פשעים, להבדיל מיחידת חקירות רגילה - חייב לנקוט בדרך פעולה זו, והדגיש כי מטרת נוהל עבודה זה של העברת השיחות אליו היתה מידור ושמירה על חשאיות בשל רגישותן של האזנות אלה, ולשם הגנה על פרטיות המואזנים.


71. לשאלת מודעותו להגבלה בצו, ציין ניצב מזרחי בתחילה:

"ש: האם היית מודע למגבלה שהיתה בצו? ת: כמו כל צו. חוזר ישר לעבודה. אני לא יושב ומנתח את הצווים אחרי שהם חוזרים מבית המשפט. זה כבר מכניקה של העבודה. בשביל זה יש כבר מנגנון של העבודה. הדיווח הוא קיבלת צו לא לא קיבלת. הכוונה בבית המשפט. קיבלת או לא קיבלת".

בהתייחסות נוספת מסר ניצב מזרחי כך:

"ש: מתי אתה ידעת על ההגבלה בצו? ת: אני מניח שהוא הגיע הגיע עם המגבלה ואולי הובא גם לידיעתי. אני מניח שזה הובא בפני. בוודאי".

72. עוד יצוין כי ניצב מזרחי - עו"ד בהשכלתו, העלה שתי טענות משפטיות:

הטענה הראשונה - להבנתו, כאשר ניתן צו האזנה ובו הגבלה, אך לאחר מכן ניתן צו האזנה ללא הגבלה, הדבר "מכשיר" בדיעבד כל תמלול או תקצור (להלן: "הכשרה לאחור"). ניצב מזרחי לא הפנה למקור משפטי עליו הוא נסמך בפרשנות זו. תימה מניין לקוחה טענה זו, שנוכח חשיבותה של זכות היסוד הכרוכה בעניין ונוכח הדקדוק והזהירות שיש לנהוג בהאזנות סתר, אין לה לדעתי מקום. מעבר לכך, אף לשיטה ה"מקלה" שנקט ניצב מזרחי, אין היא יכולה לעמוד לגבי תקצורים ותמלולים הנעשים "בזמן אמת", אלא, אם בכלל, רק לגבי תקצורים ותמלולים שנערכו לאחר צו "רחב" לגבי שיחות בתקופה הראשונה. בהתאם לרישומים שנערכו על גבי "השיחות הנוספות", הן הועלו על הכתב בסמוך למועד שבו בוצעו, וממילא אין טענה זו רלבנטית אלא למספר שיחות שהועלו על הכתב לאחר מתן צו "מרחיב", כאשר השיחות עצמן נערכו בתקופה בה חל צו מצמצם יותר. כך ארע בענין פרשה אחרת שנחקרה במהלך חקירת מח"ש, ועל כך בהמשך. משפטית, לא מצאנו כי צו מאוחר מכשיר צו שקדם לו. בנוסף, בירור פרטי הצו על ידי הממונה על ההאזנה חיוני לבחינת תחום הסמכות.

73. הטענה השניה - גם מידע שאינו קשור ישירות לבקשה בגינה התבקש צו האזנת סתר, ניתן להעלות על הכתב, וזאת כ"מידע מודיעיני". ניצב מזרחי לומד מ"מסמך ההנחיות" חיזוק לטענה זו, ועל כך בהמשך. מאחר שטענתו העיקרית של ניצב מזרחי באשר לנוהל הטיפול, היא כי "השיחות הנוספות" הועברו לעיונו לצורך סינון אותן שיחות הרלבנטיות לחקירה, ולא כי מדובר בהפקה מודיעינית, גם טענה זו רלבנטית בעיקר לפרשת פלוני כפי שיפורט להלן.

74. כשלעצמי איני סבור כי "הפקה מודיעינית" היא מלת קסם שמאחוריה ניתן להכשיר חריגות. חוק האזנות סתר גם על רקע חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, תכליתו ברורה, ולכן יש לפרשו באורח דווקני ולא באורח מרחיב. מעבר לכך, גם מ"מסמך ההנחיות" עולה בבירור, כפי שנראה בהמשך, ש"הפקה מודיעינית" אין משמעה תמלול ותקצור שיחות האסורות בתמלול בהתאם לצו השופט, ודומני שאף השכל הישר והמינוח הלשוני של הפעולות השונות, מחייבים הבחנה זו.

פרשת פלוני - ממצאים עובדתיים

75. כאמור במהלך החקירה התעורר צורך במספר השלמות, ובכללן השלמת חקירה בפרשת האזנה לפלוני. מחקירת פרשה זו עולה, כי התבקש והתקבל, צו האזנה לטלפונים ציבוריים לשני אסירים, בחשד למעורבות בעבירה חמורה ביותר, שפיענוחה עמד בסדר עדיפות גבוה ביותר. הבקשה הראשונה היתה להאזנה לשיחות השניים. בצו שניתן בענין זה צוינה ההגבלה: "לא יתומללו שיחות אלא אם החשודים הנ"ל צד להן או נזכרים בהן". הצו השני התבקש גם הוא לשיחות השניים בלבד, וניתן "כמבוקש". צו ההאזנה השלישי התבקש והתקבל להאזנה לשיחות השניים, ולשיחות אסיר שלישי – שיכונה, בשל רגישות הנושא, פלוני.

76. בתקופת ההאזנה, ובעיקר כחודש לאחר מתן הצו השני, גילתה יאחב"ל ענין מיוחד בפלוני, שאף הוא עשה שימוש באותם טלפונים, ואיתו התנהלו מגעים שונים. חקירת מח"ש העלתה כי בתקופת הצו השני, נוצל צו האזנת הסתר, שהתבקש לשיחות שני האסירים כאמור, לקיום מעקב מכוון מראש ויומיומי אחר שיחותיו של פלוני, וזאת על גבי טפסים שהוכנו לכאורה מראש עליהם צוין "פלוני - מודיעיני בלבד". מעקב זה נעשה, כאשר לכאורה, בתקופה זו, צו ההאזנה כלל לא התבקש וממילא לא התקבל לגבי שיחותיו של פלוני. רוב השיחות תוקצרו, כמה שיחות אף תומללו. עוד נמצא כי בתקופה שלאחר מתן הצו השני תוקצרו גם מספר שיחות של פלוני מתקופת הצו הראשון .

77. בבדיקת הרישומים ביומני יחידה נמצאה התרשומת שלהלן:

"לאה - "בתיה אומרת ששומעת את פלוני מהטלפון הציבורי הזה אבל לא האזינה לשיחות בגלל ההגבלה של השופט".
"מזרחי - "אני ביקשתי לשמוע הכל זו היתה הנחיה שלי לשמוע כל שיחה אפילו של אסירים אחרים".

78. הסבריהם של ניצב מזרחי ושל נצ"מ סיימון פרי, שהיה בעת הרלבנטית ראש זרוע המודיעין ביאחב"ל, לשאלה כיצד הועלו על הכתב שיחות של פלוני, שכלל לא הוזכר בצו, ושהצווים (באותה תקופה) לא התבקשו לגביו, היתה כי הדבר נעשה לצרכים מודיעיניים.
עוד טענו ניצב מזרחי ונצ"מ פרי בעניין זה, כי יש שאלה משפטית לגבי האזנות סתר בטלפונים ציבוריים בבתי סוהר.

79. בתשובות העדים בבקשה להתייחסותם למסמך הריק עליו מודפס "מודיעיני בלבד" -"הנדון: פלוני", לא היה כדי לשפוך אור על השאלה באילו נסיבות נקבע פורמט זה, שיש בו כדי להעיד על כך שהאזנה לפלוני נעשתה במכוון, ולא באופן אקראי אגב שמיעת שיחות שני האסירים שנכללו בצו.

80. בהמשך, מוסר ניצב מזרחי בהתייחס לרישום שיחותיו של פלוני עוד בטרם קבלת הצו כך:

…"חברה החומר הזה כולו הלך לתיק המודיעין כמודיעין, זה חומר שלא היה אמור להעשות בו שימוש ראיתי אלא מודיעיני בלבד זו היתה ההגדרה וכדי לסבר לך את האוזן, את כל מה שכתוב כאן יכלו להעלות על דפי מודיעין, מה שנעשה בסיטונאות בכל עמדות האזנת הסתר במשטרת ישראל שחומרים שיש בהם כדי לאסוף מודיעין הולכים למודיעין, כפי שנעשה פה. זה חומר לפחות אז באותו מועד בשום פנים ואופן בשל המעורבות של פלוני והטיפול המודיעיני בו לא היה אמור לצאת לעולם לאויר העולם כחומר גלוי ואתם יכולים להביט עליו כאילו הוכנס לתוך המסוף המשטרתי, רמיזה קטנה פלוני אי פעם רק הרים לנו טלפון והאיש איננו, תקראו את זה בתמלילים של השיחות איתו עם פלוני עצמו שאפילו חשד קטן שבקלים יביא להשמדתו הסופית. לא חלקתי עליו אז, כי לי זה היה ברור לחלוטין כי אני מכיר את הגוורדיה הזאת וזה בטח נכון לדקה הזאת עם כל המשתמע למה שאתם עושים פה וזה מה שנקרא דמו בראשנו. ולכן כל ההתייחסות לזה כאילו מדובר בהאזנת סתר מולו בהקשרים שאתם חוקרים אותי עליהם, היא לא רלוונטית לגמרי. חומרים האלה זכרם לא היה אמור לבוא אפילו לא לדקה לתיק החקירה להבדיל מהאחרים לכן ההבחנה הזאת בין תיק המודיעין לתיק החקירה והוא הבסיס להסתכלות על כל הנושא. אני חוזר שוב ומדגיש שלא תהיינה אי הבנות, החומר הזה שנוגע לפלוני הוא חומר מודיעיני שאמור היה להיות קבור ולא חשוב אם הוא פיזית נמצא במרתפי המודיעין או בתוך קופסת המחשב" (ההדגשה לא במקור - א.ר.).

81. בבקשה לצו השלישי, בו הוזכר לראשונה פלוני, צוין כך: "בימ"ר ת"א האזינו לשיחותיו בכלא מ (…) עד (…) - (צוינה תקופה של שלושה חדשים, שנה קודם למועד הבקשה) ועלו קשרים עם בכירי העברינים בארץ". לא צוין כי הואזנו שיחותיו של פלוני באופן שיטתי, עקבי, ומכוון במסגרת שני הצוים הקודמים.

82. כאשר נשאלו מדוע לא הוזכרה בבקשה השלישית העובדה שיאחב"ל מאזינים לפלוני מזה מספר חדשים, נמסרו התגובות הבאות:

רפ"ק הניגמן מסר "אינני זוכר ספציפית את הסיפור ולכן אני מוסר לך ומתייחס ומשתמש במשפטים למיטב ידיעתי במקום לענות לך תשובה, אני לא זוכר…" והפנה את החוקרים לסנ"צ איפרגן.

נצ"מ סיימון פרי מסר, כי הוא מניח שהדברים הורחבו בע"פ, וכן כי הוא יודע במפורש "שבצו השלישי היתה התלבטות מה לעלות על הכתב ומה להגיד בע"פ", כאשר לא זכור לו במפורש מי השתתפו בהתלבטות, ומניח כי היו אלה נצ"מ ליפשיץ, סנ"צ איפרגן, נצ"מ לוין ותנ"צ מזרחי.

נצ"מ ליפשיץ מסרה באשר להשמטת ציון ההאזנה ביאחב"ל "אין לי מושג. לא נראה לי שזה נעשה בכוונה", וציינה כי קצינת ההערכה כתבה את הנימוקים וסנ"צ איפרגן "החתים את השופט".

ניצב מזרחי מסר "התשתית הזאת כבר היתה קיימת, מישהו הופיע אצל השופט ואני גם לא יודע באותה פאזה דרך אגב מה התגבש או התחזק שהיה צריך להעלות אותו באופן גלוי באותה נקודת זמן. זה צריך ללכת ולראות שמה בצומת ההיא. באיזה צומת עמדנו מולו באותה צומת זמנים ומול מה שהתגבש".

83. אומר בצער, כי במכלול הדברים שהתגלו בפרשה זו יש לדעתי כדי לחזק את הביקורת על גישתו של ניצב מזרחי באשר להאזנות סתר - פרשנות מרחיבה של חוק האזנות הסתר, בעיני לא פעם תוך צעידה בקרבת גבולותיו. למשמעותה המשפטית של הפרשה נידרש בהמשך. אציין כאן רק, כי גם לשיטתו של הסבור שאין צורך בצווי בית המשפט במקרים כאלה, אין ספק בעיני שכאשר מתבקש ונתקבל צו בית משפט יש לפעול על פיו ככתבו וכלשונו.


ממצאים נוספים לגבי ההתנהלות ביאחב"ל:

84. במסגרת חקירת מח"ש נבדקו נושאים נוספים, כפי שיפורט להלן. נציגם בתמצית ונציין כבר כעת כי אין בהם בהכרח קישור ישיר לניצב מזרחי, אך הם מעידים על אופן ההתנהלות ביחידה שהיתה בפיקודו באותה העת ועל כן יש להם משקל. לא למותר לציין עוד, כי כעולה מעדויות אנשי יאחב"ל, מעורבותו של ניצב מזרחי בפרטי חקירות אלה היתה הרבה מעבר למעורבות "רגילה" של מפקד יחידה, וניצב מזרחי אף אמר בחקירתו כי הוא אחראי על כל שנעשה ביחידה. כך לדוגמא מסר בהודעתו הראשונה:

…"האחריות שלי היא טוטאלית בלי קשר לשום דבר, על כל מה שהתנהל ביחידה כמי שניהל אותה ולכל הרמות עד לרמת הפיון הקטן ולא חשוב מה הוא אומר, שזה כולל גם את "כשלי" היחידה במרכאות, אם היו כאלה."

ובהודעה נוספת, לאחר הדגשת האופי הייחודי של החקירות ביאחב"ל בתקופתו הוסיף ניצב מזרחי -

…"ומול הבעיות של הניהול השוטף של החקירות מהסוג הזה, אתה חייב להיות בחזית ולקחת אחריות ישירה גם אם זה עולה לך בבריאות אחר כך כי אחרת העסק לא היה מתפקד ולכן במובן הזה בתקופה שבה אני שרתתי ביחידה וזה גם נאמר להם פעם אחר פעם, שעם כל הלחצים וההתקפות שנעשו עלי ועל היחידה בגלל החקירות האלה, שיזכרו תמיד שיש מי שאחראי על זה וזה מזרחי ולא יחמוק מזה בשום מצב".

יש כמובן לברך על נטילת האחריות, אך לזו יש כמובן משמעות בהערכת הדברים.

שימוש בקוד משקלט אחר

85. מערכת הד"ש (דיסק שמע), באמצעותה עשו המשקלטים מלאכתם, הוכנסה לשימוש זמן קצר קודם להאזנות נשוא חקירת מח"ש. העבודה על מערכת הד"ש היתה אמורה להיעשות כך שלכל משקלט קוד, וכך יוכל אותו משקלט להכנס רק לאותן עמדות להן הוא מורשה להאזין. לאמיתו של דבר, בשל טעמים שונים, היו מספר קודי כניסה שהיו ידועים לכל המשקלטים, לרבות קוד הכניסה של ראש מחלק ההאזנות, רפ"ק הניגמן, וכן קוד כניסה של שוטרת נוספת, שאותה עת כבר לא עבדה ביחידה. כתוצאה מכך נרשמו תקצורים ותמלולים רבים כאילו הופקו על ידי אותה שוטרת, ובעת חקירת מח"ש לא ניתן היה לדעת מי המשקלט שהפיק את אותן שיחות.

הפקת מסמכים ממכשיר פקסימיליה

86. הפקת פקסים מהטלפונים המואזנים נעשתה באופן גורף, שיטתי וללא כל סינון. זאת על פי הנטען, בשל קשיים טכניים, ובשל מחסור בכוח אדם. כתוצאה מכך הופקו, בין השאר, מסמכים אשר אין מחלוקת כי אין להם כל קשר לנושא החקירה, כגון: עיצוב הלוגו של המפלגה המוקמת, תכנית להקמת המפלגה, המסרים שיועברו, ראיונות עיתונאיים, מידע רפואי אישי וכיוצ"ב. דבר זה אינו מתקבל על הדעת, גם מלכתחילה ולא רק במבט בדיעבד.

העלאה על הכתב בפרשיה אחרת של שיחות אינטימיות שאינן רלבנטיות לחקירה

87. שיחות שאין חולק שלא היה ראוי כי יועלו על הכתב, בשל העדר רלבנטיות לחקירה, והמהוות פגיעה קשה ביותר בפרטיותם של מואזנים, באשר לנושאים אינטימיים ביותר, הועלו על הכתב. שיחות אלה מצאו את מקומן בתיק המודיעין. אין חולק כי להעלאת שיחות אלה על הכתב לא היתה הצדקה כל עיקר, וכל אחד מהעדים שבפניו הוצגו השיחות הביע זעזוע מכך שהדבר נעשה. המשקלטת שהתמלול נעשה בכתב ידה, ולפיכך היא היחידה שניתן היה לקשור ישירות לעניין, מסרה כי הדבר נעשה בהוראת הפיקוד, מבלי לפרט יתר על המידה. לא נמצא מיהו האחראי הישיר למתן ההוראות בעניין זה.

88. על אף שאט הנפש מחדירה כה בוטה ללא כל הצדקה לתחומיו האינטימיים של אדם, אין ראיה לזהות האחראי לכך, ולא נותרות אלא תמיהות באשר לתכלית לה נדרשה העלאת שיחות אלה על הכתב, ומכל מקום היא מהווה "מדרון חלקלק" שעלול ליצור העדרם של קוים מתוחמים. זאת, בכפוף לאחריות הכוללת של פיקוד היחידה.


הנחיות לגבי צילומים אינטימיים במהלך עיקוב

89. ראש מדור המבצעים אותה עת, שהיה האחראי על ביצוע עיקוב ביאחב"ל, מסר בהודעתו כי נצ"מ פרי ביקש, במסגרת מתן הנחיות לגבי עיקוב, לצלם את נשואי העיקוב "בקטע אינטימי". נצ"מ ליפשיץ ציינה בהתייחס לנשואי עיקוב זה כי זכור לה מקרה בו תנ"צ מזרחי בא בטענות לגבי אי ביצוע צילום מקרוב. נצ"מ פרי הכחיש את דברי ראש מדור המבצעים ומסר כי הדבר מהווה פרשנותו של ראש מדור המבצעים להוראות לגיטימיות שניתנו לו, לגבי הצורך בצילום ברור יותר. עוד מסר נצ"מ פרי כי גם את הנחיותיו של תנ"צ מזרחי יש לפרש על רקע סגנונו הכללי, ועל רקע ביקורתו הכללית כלפי יחידת העיקוב, שלטעמו לא הביאה מספיק תמונות בעת ביצוע המעקבים, בלא קשר למקרה הספציפי. ניצב מזרחי מסר לגבי דברי נצ"מ ליפשיץ, כי היה ענין חקירתי בביצוע צילום קרוב של נשואי העיקוב, על מנת לבדוק האם מועברים חומרים בין השניים, לאור מידע בענין. יצוין, כי המידע המודיעיני אליו מתייחס ניצב מזרחי, הועבר אליו באופן אישי חודשים ארוכים קודם למועד העיקוב, וכלל למעשה ידיעה מודיעינית אחת, שלא ננקטה כל פעולה בעקבותיה במשך חדשים רבים עד לביצוע עיקוב זה. בהעדר ראיות חד משמעיות, אין מקום להליך בנושא זה, אך ההסברים דחוקים והדבר מעורר תהיות באשר למידת הרגישות - או ליתר דיוק: העדר הרגישות, באשר לחדירה לצנעת הפרט ללא כל צורך.

רישום ידיעות מודיעיניות בניגוד לנהלים

90. במהלך חקירת מח"ש עלה כי שעה שקיבל תנ"צ מזרחי עצמו ידיעות ממקורות, רשם ידיעות אלה על גבי מזכרים, שהוזנו על ידי קצינת ההערכה כידיעות מודיעיניות (טופס מ- 1938). על גבי הידיעות המודיעיניות צוינה קצינת ההערכה כמקבלת הידיעה, ולא תנ"צ מזרחי, וזאת בניגוד לנהל אמ"ן 3.348.006, סעיף 3. רמ"ח ההערכה וקצינת ההערכה ציינו כי כך נהגו באותה עת. ניצב מזרחי עצמו לא זכר תמיד בחקירתו לומר מי היו המקורות שמסרו לו את המידע. נצ"מ פרי לא נשאל בעניין זה.

91. אכן, בחלק מן הדברים דלעיל אין ראיה שמר מזרחי ידע עליהם, ובמובן פלילי ומשמעתי יש לכך משמעות; אך לא יכול להיות חולק על אחריותו הפיקודית-מינהלית לכל הנעשה.


האזנת הסתר בענין ליברמן-אפל-גורולובסקי - ניתוח משפטי

92. בימים אלה ניתנה בבית המשפט הגבוה לצדק החלטה בבג"צ 1689/02, שם נדונה עתירה אותה הגיש מר יעקב נמרודי, נגד החלטתי לדחות את עררו של מר נמרודי על החלטת פרקליטות המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ניצב מזרחי, בשל טענות שונות שהעלה מר נמרודי, ובעיקר - אי העברת מסמכים שונים, והסתרת מידע מהסניגוריה.

בעניין זה אמר בית המשפט (מפי כב' השופטת פרוקצ'יה) דברים היפים גם לענייננו:

"17. על איש משטרה בתחום החקירות מוטלת משימה קשה ומורכבת. עליו לפעול ביעילות ובתבונה מקצועית כדי לקדם חקירות מסובכות ולהביא בכך לפיצוחן של פרשיות פשע עלומות הכרוכות לרוב בעבודת חקירה מאומצת המתבצעת תחת לחץ רב. לא אחת, הוא חשוף להתנכלויות מצד גורמים נחקרים רבי כח ועוצמה, והוא עשוי להיחשף לתלונות בדבר תיפקודו, בין מוצדקות ובין כאלה שמטרתן לרפות את ידיו וידי אנשי צוותו בפעולתם. גם במערכת אילוצים קשה זו, לעולם מוטל עליו לקיים את מערכת הנורמות שבדין ואת הסדרי הנוהל והמשמעת המחייבים חוקר בפעולתו. נורמות אלה בנויות מן הצד האחד על הצורך בקיום מירווח פעולה בחקירה שנועד לאפשר את מיצוייה היעיל לצורך אכיפה אפקטיבית של החוק ודאגה לשלום הציבור. מצד שני, מירווח זה לעולם כפוף למגבלות וסייגים שמטרתם להגן על זכויות חשודים, נאשמים ועדים נחקרים, ולהבטיח פעולות חקירה ומשפט הוגנים.

18. הנורמות המחייבות חוקר בניהול החקירה הן נורמות כלליות שאינן מעוגנות כולן בנוהלים כתובים. הן מחייבות את איש המשטרה להפעלת שיקול דעת זהיר ואחראי כל העת. הן מחייבות אותו לשקול כיצד לקדם ביעילות חקירה המתנהלת, לעיתים בתנאי לחץ קשים, תוך שמירה עקבית על זכויות הגורם הנחקר. הוא מצווה להישמר מפני להיטות יתר בביצוע התפקיד, העלולה להאפיל על שיקול הדעת הראוי. עליו להיזהר לבל יטשטש הגבול בין אסור למותר. בהעדר נוהלים מפורטים וברורים, הפעלת שיקול הדעת בדבר דרך פעולה בחקירה עשויה להיות משימה לא קלה, ולעיתים מצויה הדרך בתחום האפור, ומותירה אי בהירות, המולידה אפשרויות פעולה שונות אשר אין בהכרח גישה אחידה לגבי טיבן.

19. בהעדר נוהלים ברורים לגבי שאלות שונות המתעוררות אגב חקירה, תתכנה טעויות או סטיות בהפעלת שיקול הדעת של הגורם החוקר. לא כל טעות או סטייה בשיקול דעת כאמור יוצרת עילה לחקירה פלילית או משמעתית. יש לבחון את נסיבות הפעלת שיקול הדעת, את המניע שעמד מאחוריו ואת טיב ההחלטה שנתקבלה, האם נגרם בעטיה נזק לגורם הנחקר או לנאשם, והאם היה בה כדי לפגוע בתכלית עשיית הצדק בחקירה ובמשפט. המבחן העיקרי לפתיחה בחקירה פלילית או משמעתית נגד איש חקירות טמון בשאלה האם היה שימוש לרעה בסמכות ובכח התפקיד בדרך הפעולה שננקטה, או האם שיקול הדעת ביסוד הפעולה שנעשתה הופעל בתום לב ובהגינות.

20. פתיחתה של חקירה פלילית או משמעתית כנגד ממלא תפקיד ציבורי וכנגד איש חקירות במשטרה בכלל זה, היא צעד רב משמעות ורב השלכות ביחס למערכת התיפקודית עליה הוא נמנה ולגביו באופן אישי. לחקירה כזו השלכה על מעמדה בציבור של המערכת המשטרתית ועל דרכי תיפקודה. כרוכה בכך פגיעה קשה בנילון הן במעמדו בתפקידו והן בחייו ברשות הפרט. השלכות ניהולה של חקירה כאמור על המערכת הציבורית ועל היחיד מחייבות זהירות רבה בהפעלת שיקול הדעת של הגורם המוסמך להחליט על פתיחת חקירה, מתי להורות על כך, ומתי להימנע מכך. בצד הזהירות המתחייבת בהחלטה על פתיחת חקירה, מוטלת אחריות להימנע מגניזת תלונות שעשוי להיות בהן ממש, מקום שהן משקפות סטייה של איש משטרה מנורמות התנהגות המתחייבות במסגרת מילוי תפקידו".

93. בעניין נשוא בג"צ 1689/02 סברתי כי לא היה מקום לפתוח בחקירה נגד ניצב מזרחי, בהעדר תשתית עובדתית מספיקה. החלטתי זו אושרה על ידי בג"צ, כאמור בהחלטה שהובאה לעיל.

94. בעניין שלפנינו, יש מקום לבחון האם בראיות שנמצאו בחקירה יש כדי לבסס די ראיות לצורך הגשתו של כתב אישום פלילי או משמעתי, נוכח הראיות שנמצאו בחקירה, כפי שפורטו לעיל, דהיינו: יש לקבוע האם קיימות ראיות לכאורה להגשת כתב אישום בגין עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין. בנוסף, יש מקום לבחון אם אכן התקיימו יסודותיה של עבירה משמעתית, בהתאם לסעיף 50 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א - 1971 (להלן: פקודת המשטרה). אכן, בית המשפט הציג את תמונת השיקולים. סבורני, כי ההחלטה שנתקבלה לפתוח בחקירה בענין זה מתיישבת בהחלט, גם בדיעבד, עם פסק-הדין. יש מקום כמובן גם ללקחים נורמטיביים העולים מן ההתנהלות.

המסגרת הפלילית - עבירה של הפרת הוראה חוקית

95. סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין), קובע כך:

(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים.

(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו - מאסר ארבע שנים.

היסוד הפיזי לקיומה של עבירה לפי סעיף 287(א) הוא הפרת הוראה שניתנה כשורה מאת בית המשפט. היסוד הנפשי הנדרש, הוא מודעות לקיומו של רכיבי היסוד הפיזי (לעניין זה, ראו: קדמי, על הדין בפלילים, חלק שני מעמ' 962).

האם יש בראיות בתיק כדי לבסס ראיות לכאורה שיש בהן די לצורך הגשת אישום בגין עבירה זו?

96. הצווים שניתנו לצורך ביצוע האזנות אלה ניתנו תוך שנקבעו בהם הגבלות, או "כמבוקש". המגבלות היו כי תמלול יבוצע רק משיחות בנושאי החקירה, ובמקרה של צו ההאזנה השני למר אפל נקבע כי "לא יתומללו שיחות אלא אם החשוד צד להן או נזכר בהן, ובנושא החקירה בלבד".

97. בדיקת "השיחות הנוספות" שנתפסו במסגרת חקירת מח"ש לגבי צו ההאזנה השני למר אפל, מעלה כי אכן תומללו רק שיחות שמר אפל היה צד להן.

98. נותר לבחון האם חרגו תמלולי השיחות מ"נושא החקירה". נושא החקירה, כפי שפורט לעיל, הוא רחב היקף. חלק מהותי בנימוקי הבקשה לצווי האזנת הסתר, היה הקשרים הפוליטיים בין המעורבים השונים. עם זאת, בחינת "השיחות הנוספות" מעלה שיחות רגישות מן הפן הפוליטי והאישי, אשר ברור על פני הדברים, כי גם בעת העלאתן על הכתב לא היה להן כל קשר לנושא החקירה, ולגביהן לא נמצאה כל ראיה כי תנ"צ מזרחי העיר מעולם למי מפקודיו כי הבינו את הוראותיו שלא כפי שהתכוון.

99. היסוד הנפשי הנדרש לצורך עבירה לפי סעיף 287 הוא כאמור מודעות. לעניין מודעותו של תנ"צ מזרחי להגבלה בצווים, ולפיה יש לתמלל רק שיחות "בנושא החקירה" - מהודעות אנשי היחידה והודעותיו של ניצב מזרחי אין עולה ראיה ברורה לעניין זה, ובנסיבות העניין בהן מדובר בהגבלה שגרתית, נראה כי העדים, כמו גם ניצב מזרחי עצמו, לא זכרו האם ידע על ההגבלה, אלא השיבו מתוך הערכות כלליות, גם בהתחשב בעובדה שבעת חקירתם חלפו כשלוש שנים מהאירועים עצמם. למעלה מן הצורך יצוין, כי במודעות להגבלה אין די לצורך הגשת אישום פלילי בעבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, אלא צריכה להתקיים גם מודעות לחריגה מההגבלה. כאמור, בצווים נשוא החקירה , היתה הגבלה לפיה יתומללו שיחות בנושא החקירה בלבד. אך גם העדר המודעות ראוי להתייחסות, במישור המינהלי, ולכך נשוב להלן. ואולם, אין ספק כי האזנה ותמלול - או תקצור - אינם היינו הך, וכשמותר להאזין אין פירוש הדבר שמותר גם לתמלל או לתקצר .

100. במישור הפלילי ייסגר איפוא התיק מחוסר ראיות מספיקות במידה הנדרשת להעמדה לדין פלילי. זאת מאחר שנראה כי הראיות לענין המודעות אינן עומדות במבחן של סיכוי סביר להרשעה פלילית , לפיו "כתב אישום אמור להיות מוגש באותם מקרים בהם משתכנע התובע כי קיים סיכוי סביר להרשעה". זאת, אף שהתמונה הכוללת המצטיירת, קרי, שבסופו של יום תומללו שיחות שלא בהתאם לצו, כפי שתואר לעיל, היא קשה לגופה גם בהעדר אחראי בפלילים. כידוע, לשם ביסוס כתב אישום יש צורך בראיות לכאורה לכל אחד מיסודות העבירה הקבועים בחוק. כאשר חסרה תשתית ראייתית מלאה - בענייננו המדובר היה בעיקר בהקשר ליסוד הנפשי שהיה קושי להוכיחו במידה הנדרשת - לא ניתן להעמיד לדין בפלילים.


המסגרת המשמעתית

101. נבחן כעת האם התקיימו יסודות עבירה משמעתית. בין המסגרת הפלילית למסגרת המשמעתית קיים הבדל מהותי שבית המשפט העליון תיארו כך:

"לא הרי הליך פלילי כהרי דיון משמעתי. התביעה הפלילית נועדה לקבוע אם הנאשם עבר על החוק ואם הוא ראוי כי יטילו עליו את העונש הקבוע בחוק, ואילו הדיון המשמעתי לא נועד להעניש את ה"עבריין", כי אם לקבוע, בראש ובראשונה, אם הוא עודנו ראוי לאמון אשר רחשו לו השלטונות והציבור לפני שנמתח עליו קו של חשד".

(בג"צ 13/57 צמוקין נ' בית הדין המשמעתי לעובדי מדינה, פ"ד יא (2) בעמ' 856).

102. עבירות המשמעת לגבי שוטרים הן העבירות הספציפיות הקבועות בתוספת השניה לפקודת המשטרה. באשר לעבירה של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכח תפקיד (סעיף 4 לתוספת השניה לפקודת המשטרה), יפה כוחו של האמור לעיל בתחום הפלילי באשר להעדר הראיות לגבי מודעותו של תנ"צ מזרחי להגבלה בצווים.

103. האם הראיות, כפי שהובאו לעיל, מבססות קיומה של עבירה משמעתית לכאורה של התרשלות במילוי תפקיד (סעיף 2 לתוספת השניה לפקודת המשטרה)?

104. להאזנות למר ליברמן, מר אפל ומר גורולובסקי, מעבר לחדירה לפרטיות - שהיא תוצאה, במידה זו או אחרת, של כל צו האזנת סתר, תוצאה קשה במישור הציבורי, תוצאה שיש בה חשש לפגיעה באושיות המשטר הדמוקרטי: מהלך מספר חדשים, בעת תקופת מערכת בחירות, מקבל קצין בכיר במשטרת ישראל מידע שוטף על דעות, מגעים ומהלכים בקרב הצמרת הפוליטית, לרבות שיחות פוליטיות מובהקות של ראש ממשלה מכהן, מבלי שאיש, למעט פקודיו הנוטלים - בהוראתו - חלק בכך, יודע על כך שמידע רגיש מצוי בידיעתו, ומבלי שהוא מדווח על כך באופן ראוי לממונים עליו. זאת תוצאה קשה שאין הדעת סובלת, גם אם לא לכך כיוון קצין המשטרה, וגם אם לא עשה שימוש בחומר, שהרי אין לדעת לאילו ידיים היו מתגלגלים חומרים אלה בעתיד.

105. אכן, לא נמצאה כל ראיה לכך שניצב מזרחי פעל מתוך מניעים זרים, ואין לי סיבה לחשוד בכך, לפיכך נקודת המוצא היא כי המניע לאופן הפעולה היה אמונתו כי זו הדרך הטובה ביותר לקידום החקירה. מטרתו באופן פעולה זה לא היתה קבלת טובות הנאה אישיות. כל פעולותיו, מנקודת מבטו, נעשו לצורך קידום החקירה, שעסקה במאטריה רגישה ומורכבת. דברים אלה ראויים להתחשבות. עם זאת, אין בכך חזות הכל. העובדה ששוטר פועל מתוך כוונה לקדם את החקירה, אינה מכשירה כל פעולה שתבוצע על ידיו. ברור לכל כי אין מקום לסגור תיק נגד חוקר הנוהג - להבדיל - באלימות נגד נחקר, אך בשל כך שהאמין כי הדבר נדרש לצורך קידום החקירה. גישה זו יפה כוחה לכל שוטר, קל וחומר - לקצין, ולא כל שכן - לראש יאחב"ל, תת ניצב במשטרה. בית המשפט הזכיר כי איש המשטרה "מצווה להשמר מפני להיטות יתר בביצוע התפקיד, העלולה להאפיל על שיקול הדעת הראוי… להיזהר לבל ייטשטש הגבול בין אסור למותר" (פסה"ד הנזכר, פסקה 18).

106. אני סבור כי אופן הפעלתו של שיקול הדעת על ידי ניצב מזרחי כפי שבא לידי ביטוי מממצאי חקירת מח"ש, היה לקוי משמעותית. האזנות אלה חייבו לנהוג ברגישות מיוחדת לא רק מפן המידור – אותו מדגיש ניצב מזרחי בהודעות שמסר, אלא גם בשאלה מה מאותו חומר רגיש יועלה על הכתב. במסגרת "השיחות הנוספות" הועברו אל תנ"צ מזרחי שיחות שכלל לא היו רלבנטיות ושיחות שהרלבנטיות שלהן לנושאי החקירה היתה שולית, בעוד שרגישותן באשר למהלכים בקרב צמרת ממשלת ישראל ולמהלכים הפוליטיים הפנימיים במפלגות שונות ערב בחירות - היא רבה. ובאומרי רגישות, הכונה כמובן גם לזכות היסוד באשר לסוד שיחו של אדם המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

107. בנסיבות אלה, משהועברו אל תנ"צ מזרחי תקצורים ותמלולים שעל פניהם אין להם קשר לחקירה, ולעומת זאת הם בעלי רגישות כה רבה מהפן הפוליטי, היה על תנ"צ מזרחי להבהיר לפקודיו כי לא להעלאתן על הכתב של שיחות מעין אלה היתה כוונתו; ודאי בשלב בו ביקשו פקודיו מזכר בכתב, היה מקום כי יבהיר לפקודיו את מטרת ההוראות שנתן על מנת למנוע טעויות בפרשנות להוראות אלה.

108. מן הראוי היה, כי נוכח הקשיים המהותיים - שהם קשיים של ממש שאין לזלזל בהם - באשר להאזנות הסתר והרגישות המיוחדת שהיתה כרוכה במקרה דנן, יעלה תנ"צ מזרחי את הקשיים ויתייעץ מיוזמתו, הן עם מפקדיו והן עם גורמים משפטיים, בשאלה מהו אופן הפעולה הנכון להתמודדות עם קשיים אלה. אין הכוונה לדיווחים כלליים, על קיומה של האזנה לגורם זה או אחר - כפי שאכן נעשה במקרים אלה, ואף לא לדוגמה ספציפית פלונית של האזנה לשיחה מסוימת, כפי שנעשה, אלא לדיווח אמיתי ובחינה מהותית כיצד יש לפעול נוכח הקשיים עליהם עמד מר מזרחי בהרחבה במסגרת חקירת מח"ש, ולפיכך חייבו התייעצות ובדיקה מה הדרך הראויה ללכת בה. צורת המידור שנהג - ואין המדובר על האזנה ספציפית אלא על העיקרון - היתה בעוכריו. אכן, בסופו של יום, כתום תקופה של חדשים לא מעטים, בירך על יזמת פקודיו לחוות דעת משפטית. אך דווקא הרגישות שהוא עצמו היה מודע לה חייבה טיפול אחר מצידו מלכתחילה. נטען כי לא היו הנחיות ומכאן נבעו חלק מן הבעיות; ואולם, היא הנותנת, שכשהמדובר במאטריה רגישה במיוחד מעין זו בה עסקינן, היה מקום לעצב את המתכונת על ידי הקפדה לגבי הצווים ועל ידי גיבוש הנחיות בהתייעצויות מתאימות מלכתחילה.

109. לענין זה מסר ניצב סדבון, ראש אח"ק ומפקדו של תנ"צ מזרחי באותה העת, כי לא עודכן לגבי השיחות הפוליטיות שהועלו על הכתב במסגרת צו ההאזנה למר ליברמן, והוסיף את הדברים הבאים:

"באופן כללי ברמת ההתנהלות שלי מול יאחב"ל נוכחתי לדעת שחלק גדול מהפעולות שמתבצעות ביחידה ואינפורמציה חשובה מדווחת לפעמים באופן חלקי ולפעמים באיחור. הערתי על כך לתנ"צ מזרחי ואמרתי לו שהוא חטא לתפקידו ומסכן את עצמו בכך שהוא לא מדווח שכן אם תקרה תקלה הוא ישאר לבד ובעצם חוסר הדיווח המלא אינו מאפשר לי לבצע את הפיקוח הנדרש על יחידה מתוקף תפקידי כראש אגף החקירות".

110. לאחר שתנ"צ מזרחי החליט כי הוא יהיה הגורם "המסנן" בפרשיות אלה, בנוסף לקצינת הערכה, כ"קצין הערכה - על" כפי שהוגדר בהודעות בתיק, וכעולה גם מהודעותיו שלו, היה מקום כי יבדוק מיזמתו בטרם מתן ההנחיות היחודיות אותן נתן לגבי טיפול בתיקים אלה האם יש הגבלות בצווים, ואם כן - יפנה לבית המשפט, בעצמו או באמצעות פקודיו, ויבהיר את הקושי הכרוך בקיום צו בהגבלה לאור מורכבות הנושאים הנחקרים. יש חשיבות רבה לעניין המגבלות בצו. כך לא נעשה.
לדעתי, חיוני היה בחקירה זו שבה נטל עליו את תפקיד קצין ההערכה, שמפקד יאחב"ל יבדוק את הצווים, ישווה בינם לבין התוצרים ויפעל על יסוד השוואה זו. הצו הוא התוחם את הסמכות, ולא די בידיעה שניתן צו. למרבה הצער, אין אינדיקציה כי כך נעשה.

111. כאמור, סבורני כי ראש יאחב"ל לא היה צריך להמתין לפנייתה של משקלטת ג', סגנית ראש מחלק האזנות, קצינה בדרגת רפ"ק, על מנת לבקש כי אנשי היחידה יונחו על ידי גורמים משפטיים בכירים.

112. יצוין כי ניצב מזרחי ראה במסמך ההנחיות של מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה אישור בדיעבד לנוהל העבודה שהנהיג בפרשיות אלה. על מנת להעמיד דברים על דיוקם, יצוין כי במסמך ההנחיות נכתב לעניין זה, בסעיף 5 –ו, כך:

"במידה והשופט הגביל את הצו לתמלול שיחות בנושא החקירה בלבד ומתעורר ספק לגבי שיחה מסויימת האם היא קשורה לחקירה או לא, במיוחד בפרשה הנדונה, - בה מעורבות דמויות בעלות תפקיד בכיר בשלטון, ינהג המשקלט כך:

א. אם הדובר הוא שר ומעלה וקיים ספק באם השיחה קשורה לחקירה, ירשם באינדקס, שמות המשוחחים בלבד ויצויין כי "השיחה הועברה לעיון לגורמי הפיקוד ביחידה", (השיחה לא תתומלל עד להחלטה).
במקרה בו אין ספק כי השיחה קשורה לחקירה, ולמרות שאחד מדובריה הינו שר, רשאי המשקלט לתמלל את השיחה.

ב. במקרה והדובר הוא אישיות ציבורית מתחת לדרגת שר, ומתעורר ספק באם השיחה קשורה לחקירה, אין מניעה שהמשקלט יתקצר את השיחה, לצורך החלטה של הדרג הפיקודי באם השיחה אכן במסגרת החקירה."

113. מבלי להיכנס להבחנה בין שר לאישיות ציבורית אחרת , מקריאת הדברים נראה ברור על פניו שאין הכוונה כי - למעשה - כל השיחות, מלבד שיחות חולין ברורות, מצויות "בספק", ולפיכך יועברו לסינונו של "הדרג הפקודי", כפי שנעשה לגבי צווי ההאזנה נשוא החקירה.

114. שאלה היא אם היה מקום לעצב דרך שבה ייעשה שימוש בסמכויות המחיקה והביעור לפי סעיף 9ב לחוק האזנת סתר ותקנה 7 לתקנות האזנת סתר התשמ"ו - 1986, כדי למזער את קיומו של חומר בעל אופי פוליטי בידי יאחב"ל, אך אינני נדרש לכך כאן.

115. כאמור, לדעתי שיקול דעתו של תנ"צ מזרחי בטיפול בחקירות רגישות אלה היה לקוי משמעותית. צו האזנת סתר נותן כוח רב בידי הגורם המאזין. כוח זה טעון ריסון, ומחייב הפעלת שיקול הדעת במשנה זהירות. משנה תוקף יש לדברים כאשר מדובר בחקירה כה רגישה, הקשורה לגורמי השלטון הבכירים בתקופת בחירות. איני רואה כיצד ניתן להשלים עם הפרקטיקה שנהגה, לפיה לא קוים צו בית המשפט כלשונו, משנוצרה שגרת עבודה שבה אין בדיקה של צו השופט, תהיינה הכוונות והמטרות טהורות ומוצדקות ככל שתהיינה. סבורני שמי ששלטון החוק חשוב בעיניו אינו יכול לקבל מצב דברים זה.

116. ראוי לציין עוד, כי לא מדובר בהפעלת שיקול דעת מוטעה באופן נקודתי, בארוע חד-פעמי אלא בהתנהלות לקויה מהלך מספר חודשים.

117. אכן המדובר כאמור בהתנהלות לקויה, כלפי מעלה וכלפי מטה, אשר לקתה בפגמים רבים, כמפורט לעיל. ואולם, נוצר ספק אם יש בהתנהלות זו כדי לבסס קיומה של עבירת התרשלות. לענין זה יש ללמוד גם מההלכות לענין דיני ההתרשלות בנזיקין (ע"א 145/80, ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש), שנשאבו גם לדיני ההתרשלות בפלילים (ע"פ 186/80 יערי ובראונשטיין נ' מ"י). לעניינו, רלבנטית הקביעה כי במסגרת בחינת "חובת הזהירות המושגית" נבחנת גם "חשיבות המעשה היוצר סיכון מבחינת הציבור והאפשרות לבצע אותו מעשה תוך מניעת הסכנה הכרוכה בדבר" (כב' השופט ויתקון בע"א 333/56, כפי שצוטט בע"פ 186/80).

118. במסגרת בחינת "התרשלות" יש, ככלל, לבחון את מכלול האינטרסים החברתיים אותם מבקשת החברה לקדם, תוך התחשבות גם באילוצים כגון: היקף המשימות המוטלות והיקף כח האדם לביצוע.

119. וביישום לענייננו - כאמור, לא נמצאה ראיה לכך שתנ"צ מזרחי פעל מתוך מניעים זרים, אלא לצורך קידום החקירה. את העובדה שבמשך כחצי שנה הנהיג בחקירה רגישה זו אופן פעולה ייחודי מבלי שהתייעץ, דיווח ועדכן את מפקדיו, לא היה ער לחששות פקודיו שסברו כי פועלים הם שלא במסגרת הצו, ולא פנה לקבל הנחיות מבית המשפט, ככל שהדבר נוגע לעבירת התרשלות - יש לבחון, על מנת שלא נחטא ב"חכמה שלאחר מעשה", שלא במנותק ממכלול פעילותו במחצית הראשונה של שנת 1999. אכן, העובדה שבסופו של דבר הוזמנה מנהלת המחלקה הפלילית והנחתה כפי שהנחתה ראויה להישקל; ועם זאת, גישת ניצב מזרחי בחקירות והגנתו המלאה על אופן הפעולה שננקט בראשונה לאורך תקופה מצביעות על הבעייתיות שבהעדר הרגישות המספקת ועל בעייתיותו הרבה של שיקול הדעת שהופעל.

120. כעולה מיומן היחידה ומיומנו של מר מזרחי עצמו, המצויים בין חומרי חקירת מח"ש, מדובר בפעילות רבה, בחקירות שונות, כולן מורכבות ורגישות, וגם דבר זה יש להביא בחשבון.

121. ראיית מכלול השיקולים, כפי שפרטתי לעיל, הובילה אותי למסקנה כי, על אף אי הנחת, בלשון המעטה, מאופן פעולתו של תנ"צ מזרחי בכל הנוגע להאזנות סתר אלה, ועל אף שלדעתי אופן פעולתו מצביע על הפעלת שיקול דעת באופן לקוי משמעותית, נוצר ספק האם במכלול הראיות יש כדי לבסס עבירה של התרשלות במילוי תפקיד, בהתאם לסעיף 50 ולתוספת השניה לפקודת המשטרה.

122. ועם זאת, ישנן מסקנות שיש להסיק במישור המינהלי, כפי שיפורט להלן.

האזנות הסתר לפלוני - ניתוח משפטי

123. בממצאים שעלו מחומר הראיות בפרשת פלוני יש כדי לחזק את התחושה, כי אותו אורח פעולה של תנ"צ (דאז) מזרחי, שדומה כי גילה, כלשון בית המשפט, "להיטות יתר" לעשות מלאכתו, היה כאמור בעוכריו. אכן, חריצות ומסירות תכונות הראויות לשבח הן. אך הריסונים והאיזונים שמחייב החוק צריך שיישמרו בכל מקרה, כלשונם וכרוחם.

124. האופן בו נהגו בענין פלוני מעלה שאלות קשות ביותר באשר לאופי העבודה המודיעינית ביאחב"ל באותה תקופה. כפי שמתברר מהתייחסותם של ניצב מזרחי ונצ"מ פרי בהודעות שנגבו מהם בענין פרשת פלוני, הפרשנות שניתנה למונח "מודיעיני" היתה רחבה, וכללה גם ביצוע תקצורי שיחות באופן שיטתי, עקבי ומכוון מראש , לגבי שיחתו של אדם שצו האזנה כלל לא התבקש לגביו. השניים לא מסרו במהלך חקירתם על מה התבססו במתן פרשנות רחבה זו, למעט הפניה למסמך ההנחיות, אשר ניתן כשנה לאחר פרשה זו.

מכל מקום, על מנת להעמיד דברים על דיוקם, להלן הפסקה הרלבנטית ממסמך ההנחיות.

"5.ד. שיחות שאינן בנושא החקירה, והן אינן נופלות בגדר הגדרת עבירה פלילית, לא יועלו על הכתב (לא תקציר ולא תמליל), אך ניתן לעשות מהם הפקת מידע מודיעיני.
המתמלל יעלה את המידע על מזכר ויעבירו לקצינת ההערכה להפקת מידע מודיעיני, ככל שהערכה היא שיש מקום להפקה כזו ובשים לב לרגישות המיוחדת של החקירה".

125. ממילא מובן כי לא ניתנה, גם בדיעבד, הנחיה לפיה ניתן במסגרת "הפקה מודיעינית" לקיים מעקב יומיומי בן כחדשיים אחר שיחות של גורם שכלל לא הוזכר בצו ההאזנה, על ידי תקצור, ואף תמלול שיחותיו. גם מלשון ההנחיה עולה בבירור שלא ניתן לראות בעריכת תקציר או תמליל משום "הפקת מידע מודיעיני".

126. עוד יצוין בענין זה כי נצ"מ פרי עצמו, בהודעה שמסר בהתייחס לשאלת השיחות האינטימיות שתומללו (ולכך כאמור לעיל, לא נמצא האחראי) ציין:

" …מה שמפתיע אותי פה, יש פה הערה בגוף הנייר שכתוב עליה עם קו מתחת "מודיעיני בלבד". אין חיה כזו ששרטוט שהאזנת סתר זה מודיעיני בלבד" (ההדגשה לא במקור).

127. בע"פ 1668/98 היועץ המשפטי לממשלה נ' נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה, בין היתר, השאלה כיצד יש לבצע בפועל האזנה לשיחות אדם אחד, כאשר מדובר בקווי טלפון בהם משתמשים אנשים רבים נוספים. וכך קבע כב' הנשיא ברק:

"גישה זו של צמצום הפגיעה במי שלא נזכר בהיתר ההאזנה עצמו, מחייבת, כי ינקטו כל הצעדים הנדרשים על מנת שזכותם לפרטיות של אותם יחידים שאינם כלולים בצו, תיפגע בצורה הפחותה ביותר. אמת, אין בחוק האזנת סתר - כמו גם בתקנות שהותקנו בעניין זה (ראה: תקנות האזנת סתר, התשמ"ו - 1986) הוראה בדבר אמות המידה לביצוע האזנת סתר, מקום בו משמש קו הטלפון גם משתמשים שאינם כלולים בצו המתיר האזנה. אולם, גם בהיעדר הוראה מפורשת בעניין זה, ברי, כי הפעלתה של הסמכות הנתונה בהיתר ושיקול הדעת שבצידה, צריך שיעלו בקנה אחד, בין היתר, עם עקרון המידתיות… מידתיות זו מוצאת ביטויה, בין היתר, בנקיטת כל הצעדים הנדרשים בכדי שהפגיעה ביחיד - ובייחוד ביחיד שאינו כלול בצו ההאזנה – תהא הפחותה ביותר".

128. האם אופן הפעולה במקרה זה - ניצול צו האזנה שפלוני כלל לא הוזכר בו, לצורך ביצוע מעקב יומיומי לשיחותיו של פלוני הינו ראוי ומידתי? לדידי, התשובה לכך אינה יכולה להיות חיובית כל עיקר. הדברים עומדים בסתירה להנחיית בית המשפט האמורה לעיל.

129. אמנם, המעקב אחר פלוני התבצע במסגרת אותה חקירה לגביה התבקש צו ההאזנה לשני האסירים האחרים, ויתרה מזאת: סביר להניח כי לוא היו מבקשים לקבל צו להאזין לשיחותיו של פלוני היה צו כזה ניתן, כפי שאכן נעשה בתום אותם חדשיים.

130. עם זאת, גם בשיקולים אלה אין כדי להפוך אופן פעולה זה לראוי ומידתי. אופן הפעולה היחיד הלגיטימי, לדידי, היה בקשת צו האזנה באופן ספציפי לפלוני.

131. בהתייחס לטענה כי קיימת שאלה משפטית לגבי האזנה לטלפון ציבורי בבית סוהר, יצוין כי בהתאם לסעיף 8(1)לחוק האזנות סתר, התשל"ט - 1979, שיחה ברשות הרבים אינה טעונה היתר, ו"רשות הרבים" מוגדרת בסעיף זה כ"מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותו יישמעו ללא הסכמתו, וכן מקום שבו מוחזק אותה שעה עצור או אסור". ואולם, במקרה זה, התבקש צו בית משפט להאזנה לאנשים ספציפיים, ומשסברו הנוגעים בדבר כי יש צורך בצו, היתה חובה לכבדו; האזנה לשיחותיו של פלוני לא נתבקשה כאמור.

132. יצוין כי כאן מדובר בהגבלה ספציפית ביותר - כי ניתן לתמלל שיחות א, ב בלבד, להבדיל ממגבלה רחבה יותר הקובעת תמלול שיחות בנושא החקירה בלבד, כפי שקבעו שאר הצווים בתיק.

133. עם זאת, בהעדר ראיה המצביעה על מודעותו של ניצב מזרחי להגבלה בצו, אין ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי בהקשר זה.

134. המעשים הנוגעים לתמלול שיחותיו של פלוני התרחשו בשנת 1998, והחקירה בענין אופן הטיפול בפרשת פלוני נפתחה בשנת 2002. מדובר בפרשיה אחת מיני רבות שנחקרו. מטבע הדברים הודעותיהם של אנשי יאחב"ל בנושא זה היו, ברובן, בהתבסס על השערות ולא על זכרונם. על עבירת משמעת בהקשר זה, חלה, בכל מקרה, התיישנות (סעיף 53 לפקודת המשטרה). התיישנות זו לא פסקה עם פתיחת הבדיקה והחקירה הראשונית, שהתייחסה לצווי האזנות הסתר למר אפל, מר ליברמן ומר גורולובסקי . בנסיבות אלה סברתי כי אין מקום להמשיך בחקירה בנושא לצורך ביסוס עבירות משמעת בענין זה.

135. יודגש כי אין בכך כדי למעט ממסקנתי כי אופן התנהלות יאחב"ל בתחום זה, כפי שעולה מתוך הראיות, היה לקוי. אמנם, כאמור, אין ראיות המצביעות על כך שתנ"צ מזרחי ידע על ההגבלה בצו; עם זאת, התיחסותו של ניצב מזרחי לעניין זה, כאשר נשאל לגביו, ולאחר שהוצגו בפניו העובדות הרלבנטיות, לא כתקלה שארעה, אלא כ"הפקה מודיעינית" - כאשר ניצב מזרחי עומד על טענתו כי פעילות זו עומדת בקנה אחד עם האמור ב"מסמך ההנחיות" באשר להפקה מודיעינית , מעוררת שאלות של ממש באשר לאופן הפעלת שיקול הדעת בכל הקשור ל"הפקה מודיעינית".

המישור הפיקודי - מינהלי

136. האמור לעיל מציג ליקויים שונים שחלו בטיפול בהאזנות הסתר בתיקים שנסקרו. באשר לנושא העיקרי של סקירתנו (אפל - ליברמן - גורולובסקי) יש להזכיר את אי המודעות הנטענת להגבלות שבצווים. ספק רב אם ניתן לסנן את השיחות, תפקיד שנטל עליו מר מזרחי, בלא קריאת הצו תוחם הסמכות אף שלא מעטים מאנשי היחידה סברו שהנעשה אינו תקין, לא הבחין בכך למרבה הצער מר מזרחי. אמות המידה לבחינה במישור המינהלי אינן זהות לסף הראייתי הנדרש בפלילים . המדובר ברף שונה. אכן, המדובר בחקירה רגישה נגד בעלי השפעה, אך המשטרה היא שומרת החוק ועל שוטר לפעול במסגרת סמכותו החוקית, לא בגבוליות כלפי החוק. מכלול העובדות, רום המשרה, משך התקופה - מצדיקים התיחסות מתאימה במישור הפיקודי-המינהלי.

הערות נוספות

אופן מסירת המידע על-ידי ניצב מזרחי

137. כשעלה נושא האזנות הסתר בפרשה זו לדיון בכנסת בפברואר 2002 התייחס השר לבטחון הפנים דאז לדברים על סמך תשובה שקיבל ממפכ"ל המשטרה על בסיס מכתבו של ניצב מזרחי למפכ"ל מיום 22.1.02 . נראה, כי נוסח תשובתו של ניצב מזרחי למפכ"ל הניח מקום לאי בהירות ודומה שהיה לכך חלק בתוצאה הלא רצויה, בסתירה שנוצרה בין דברי השר לפיהם לא היו תמלילים ובין פרסומים בדבר קיומם של תמלילים. הדבר נבע בראש וראשונה מהפער אותו הזכרנו בין תמליל לתקציר. כאמור, אף השופט אינו מבחין בין תמליל לתקציר, והוא הדין לאדם מן היישוב בכלל, לכן קשר לצפות מאישים פוליטיים או עיתונאים שיכירו הבחנה זו או ירדו לדקותה. עלינו לשוב ולהדגיש זאת.

138. יש לדעתי - בכל הכבוד - טעם לפגם בכך שבמכתבו של ניצב מזרחי למפכ"ל, שנכתב לאחר פרסומו בתקשורת בינואר 2002 של תצהירו של מר יזמסקי, לא מצא ניצב מזרחי לנכון לפרט ביתר הרחבה את העובדות הנוגעות למקרה. כך למשל כתב עוד למפכ"ל באותו מכתב: "את הסינון עושה כמובן המשקלט שהוא המאזין היחיד הראשון, עפ"י חומר החקירה המוכר לו. כך הוא נוהג, למעט מקרי התלבטות המובאים בפני מפקד השרטוט, והצוות החוקר… כך בדיוק נהגו גם בהאזנת הסתר של א. ליברמן, כמו בכל האזנת סתר אחרת……..".

139. אין בדברים שנכתבו על ידי ניצב מזרחי דבר שאינו אמת כשלעצמו. אך מראש אח"ק, המדווח למפכ"ל, ציפיה סבירה היא לא רק כי לא יאמר דבר שאינו אמת, אלא גם כי ימסור את התמונה במלואה.

140. האם לא היה מקום כי ראש אח"ק יציין שעל פי ההנחיות לגבי "מקרי ההתלבטות" בתיק ליברמן, הנוהל כלל העברה יומיומית לראש יאחב"ל של מכלול השיחות שקיים למשקלט ספק כלשהו לגבי הקשר שלהן לחקירה, אשר היוו למעשה רוב השיחות שנבדקו מהעמדה , כעולה מהפירוט בחלק העובדתי? האם לא היה מקום גם לציין כי "גורמי הפיקוד" היה במקרה זה ניצב מזרחי עצמו, ולא כל גורם אחר? לוא כך אירע, ספק אם היה צורך בחקירת מח"ש על מנת להגיע לחקר האמת, בנושא שכמעט כולו מצוי בידיעתו של ראש אח"ק.

141. יצוין במאמר מוסגר, כי בהמשך מכתבו המצורף כנספח, מתייחס ניצב מזרחי למספר שיחות שנטען כי תומללו, וזאת בהסתמך על מכתבו של תנ"צ לוין - בעת מתן התשובה, ראש יאחב"ל. כעולה מההודעות בתיק, צוינו ההתייחסויות לשיחות פרטניות בהסתמך על בדיקות שנערכו ביאחב"ל בסמוך למועד התשובה, למעלה משנתיים וחצי לאחר התרחשות האירועים, ולפיכך אין לבוא בטרוניה אל ניצב מזרחי בענין זה.

142. עם זאת, ראוי לציין כי בסעיף 3 למכתב, כתב ניצב מזרחי, ביחס לטענות על האזנה ותמלול שיחותיה של גב' ליברמן, כי "אין לכך בסיס, למעט פרפרזות, שנרשמו על-פי הנוהל, כאמור ע"י המשקלט". הנוהל בו מדובר, הוזכר בסעיף 2 למכתב ותואר כחובה "לאזכר כל שיחה ושיחה שנקלטה, לציין את הדוברים במידה ומזוהים, ואת כותרת השיחה גם אם אינה רלבנטית, ללא תמלולה. או/ו ציון פרט מתוכה הרלבנטי לנושא החקירה". מעבר לבעייתיות באמירה שלא תומללו שיחות של גב' ליברמן בעוד בפועל היו תקצירים מפורטים למדי, ללא הדגשת ההבדל האמור בין תמליל לתקציר אותו אין הציבור מכיר, הנה הנוהל מדבר על אזכור השיחה, ציון הדוברים וכותרת השיחה בלבד. בפועל, חלק ניכר מתקצירי שיחותיה של גב' ליברמן כללו יותר מאשר האזכורים האמורים. פרפרזות הוא ביטוי שאינו מופיע בנוהל, ותקצירים הם מסמך מפורט יותר מאשר אזכור השיחה, ציון הדוברים וכותרת השיחה. הצגת הדברים במכתב זה הניחה איפוא מקום נרחב לטעות, וחבל שכך.

היחס לחוקרים

143. במהלך החקירה, בחודש אוקטובר 2002, פנה אלי ר' אח"ק במכתב בו פירט את טרוניותיו באשר לאופן ניהול החקירה על-ידי שני חוקרי מח"ש . לא אדרש כאן לפרטים, אך אתייחס לענין עקרוני אחד שעלה במכתב. צר היה לי מאוד על התייחסותו של ר' אח"ק במכתב זה לשני חוקרי מח"ש. בין השאר נעשה שימוש בביטויים כמו: "שני חוקרים זוטרים"; "מוחם הקודח"; יוחסה להם "חוצפה ותעוזה"; נאמר ששאלותיהם הן "האשמות סרק ולשון הרע"; הוזכר "חוסר מעצורם ברצון להוכיח קונספירציה מעוותת ובורה של החוקרים האלה"; צוינה "השכלתם החקירתית שנסתיימה ברמת תיקי חקירה של תחנה" ועוד.

144. קשה היה לי עד מאוד לקרוא התייחסות כזו כלפי שני חוקרים העושים מלאכתם נאמנה . בתשובתי לר' אח"ק, התייחסתי גם לסגנונו זה כלפי החוקרים וכך כתבתי: "מאחר שהזכרת זכויות של "פקיד ציבור זוטר", איני יכול שלא להתייחס לסגנון דבריך בנוגע לשני חוקרי מח"ש . אף אם "השכלתם החקירתית" רחוקה משלך ואף אם הנך סבור שהם טועים, דומני - בכל הכבוד - שהביטויים השונים וסגנון דבריך ביחס אליהם במכתבך אינם ראויים; אף הם עובדי ציבור שיש להגן על כבודם, כפי שביקשתי להגן על כבודך שלך בנסיון להסיר את חסינות ח"כ ליברמן בכנסת לפני תקופה, תוך שהדגשתי שם את כבודך, היותך בעל משפחה והיותך עובד ציבור הזכאי להגנה. בטוחני, כי החוקרים עושים מלאכתם נאמנה, גם אם ניתן לחלוק על מסקנות או אמירות כאלה ואחרות מצידם".

145. איני יכול להימנע מלומר כי דווקא מראש אח"ק, ששימש גם בתפקידים בכירים אחרים באגף החקירות של משטרת ישראל, ומן הסתם חקר בעצמו או היה אחראי על חוקרים שחקרו לא מעט שועי ארץ בשנים האחרונות, ובכללם נשיא, ראשי ממשלה, שרים ועוד, הייתי מצפה ליחס ראוי ומכובד יותר לחוקרים. בטוחני שר' אח"ק לא היה רוצה לשמוע יחס שאינו מכובד כלפי חוקרים מצד נשיא או ראש ממשלה שנחקר, המשוכנע, כי "כבר ראה הכל בחיים" ונסיונו וזכויותיו עולים לאין ערוך על אלה של "חוקריו הצעירים והזוטרים", שמתעסקים איתו ב"זוטות" בזמן שהוא עסק ועוסק בעניינים ברומו של עולם . אין אדם נתפס על צערו, ומובטחני שככל אדם לא חש ניצב מזרחי בנוח בעת חקירה, אך בכל זאת היה מקום ליחס נאות יותר לחוקרים. על כך יש להצטער.

התשובות לדו"ח ביקורת הפנים

146. ביום 7.5.02 הועבר אלינו, לבקשתנו, על ידי היועצת המשפטית של המשרד לבטחון פנים, גב' חנה קלר, דו"ח הביקורת בנושא האזנות הסתר שהוכן על ידי גב' חנה איל, מלשכת מבקר המשרד לבטחון פנים. תשומת ליבנו הופנתה לעמ' 26, סעיף 4(ה) ועמ' 49 סעיף 5 לדו"ח, משם עלה כי לפחות שבע בקשות להאזנות סתר ביאחב"ל, שהתייחסו לכ- 20 האזנות שהותרו על-ידי בית-המשפט, לא הועברו במשך מספר חודשים לאמ"ן, ולפיכך הדו"ח שהעבירו המפכ"ל ור' אמ"ן ליועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה - דיווח המועבר על פי חוק האזנות סתר - לא היה שלם ומדויק. יצוין, כי האזנות אלה דווחו לבסוף, אך באיחור של מספר חודשים.

147. השתלשלות הענינים סביב טיוטת הדו"ח וכן תשובות שונות שניתנו לנו על-ידי ניצב מזרחי בכתב ובעל-פה והתבררו כטעונות תיקון, עוררו מספר שאלות, ובמכתב מיום 10.6.02 ביקשנו ממנהל מח"ש כי שאלות אלה ייבדקו במסגרת החקירה שהתנהלה על ידיהם באותה העת.

148. במהלך חקירתו התבקש ניצב מזרחי להשיב על מספר שאלות גם בעניין זה, אך סירב והביע מחאה חריפה על כך, גם לאחר שנאמר לו על-ידי החוקרים כי השאלות נשאלות בהנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה. למרבה הצער, נותרו איפוא שאלות לא פשוטות בהקשר זה ללא מענה.

149. אף אם סבור היה ניצב מזרחי, כי אין קשר בין טיוטת הדו"ח לחקירה הנדונה ואין מקום לשאלות שנשאל, דומה כי היה עליו להשיב עליהן כפי שנתבקש, בודאי לאחר שנאמר לו מפורשות שהדבר נעשה בהנחייתי.

150. כאן המקום לציין כי היו שאלות נוספות במהלך החקירה, לגביהן אמר ניצב מזרחי כי אינו מוכן להתייחס. בהנחה שניצב מזרחי לא סבר כי התשובות עלולות להעמידו בסכנת האשמה פלילית, שכן בחקירתו טען שהדברים נעשו כשורה, נראה שחובת שיתוף הפעולה המוטלת על כל אדם בדין לא קוימה באופן מלא בהקשר זה.

סוף דבר

151. כמתואר לעיל, וכפי שגם מצאו הדברים את דרכם בשלבים מוקדמים לכלי התקשורת, בפרשה זו התגלו חילוקי דעות בין הגורמים הבכירים השונים שעסקו בה. כפי שציינתי גם בהחלטה קודמת בנושא בו היו מחלוקות פנימיות בתוכנו, עת ההחלטה, יש להכריע בין הדעות החולקות, לבור את המוץ מהתבן, ולהעביר את התשתית העובדתית בכור ההיתוך המשפטי. וכלוחית שהיתה על שולחן הנשיא הארי טרומן המנוח : "The buck stops here", ויש להחליט. הזהרתי עצמי מפני חכמה שלאחר מעשה, ונתתי דעתי באשר לצורך באיזון שבין המכלול הנורמטיבי לבין אי גרימת עוול לאדם.

152. לא היה שמח ממני - לא רק כיועץ המשפטי לממשלה וראש התביעה הכללית, אלא גם כאזרח המדינה - לוא חקירה זו לא היתה צריכה לבוא לעולם כלל. ואולם משאלה הם פני הדברים והועלו טענות וחשדות, ברור היה לי מלכתחילה שיש לעשות הכל על מנת לבררם עד תום. מטבעו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה וסוג ההחלטות שעליו לקבל, תמיד תהיינה החלטות בעקבותיהן אלה יריעו בקול שמחה ואלה ירימו קול זעקה. אלה שמחים כי לטעמם צדק נעשה בהחלטה, ואלה משוכנעים כי בטעות יסודה. בבואי להחליט זכרתי אף עתה, כפי שציינתי גם בהחלטה טעונה אחרת, את דברי מ"מ נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז), השופט משה לנדוי בפסק דינו בפרשת אלון מורה :

"… רב החשש שבית המשפט ייראה כאילו נטש את מקומו הראוי לו וירד אל תוך זירת הויכוח הציבורי, ושהחלטתו תתקבל על ידי חלק מן הצבור בתשואות ועל ידי חלקו האחר בדחיה גמורה ונרגשת. במובן זה אני רואה עצמי כאן כמי שחובתנו לפסוק על פי הדין בכל ענין המובא לפני בית כדין היא דווקא כופה עלי הר כגיגית, ידעי היטב מראש שהצבור הרחב לא ישים לבו להנמקה המשפטית אלא למסקנה הסופית בלבד ובית המשפט בתור מוסד עלול להיפגע במעמדו הראוי לו…"

153. אף שאין המדובר במקרה דנן באישיות ציבורית פוליטית, כמו בהחלטות קודמות, אלא בקצין משטרה בכיר, ממונה ולא נבחר, ולכאורה אין החלטה בעניינו אמורה לעורר הדים ציבוריים-פוליטיים של תומכים מזה ומתנגדים מזה, דומה שבנסיבות התיק והחקירה דבר זה עלול לקרות גם כאן, ומכך מבקש אני להתרחק ולהזהיר כממכוות אש. אכן, היו חלקים מסוימים במערכת הפוליטית אשר "סימנו" את ניצב מזרחי כ"איש הרע" והם מייחלים, גם בפומבי, ל"נפילתו". היו גם אחרים, ביניהם כתבים בכירים בכלי התקשורת השונים, אשר נקטו בדרך של הכפשתי המתמדת בנושא זה בדברים שלא היו אמת. במהלך החקירה והטיפול בתיק ניתן לומר שטעמנו מזה וגם מזה. היו שפנו אלינו והתרעמו על כך שאין ממצים את הדין עם ניצב מזרחי, והיו שכתבו וששידרו, כי עוול נעשה לאיש, והיועץ המשפטי לממשלה "מחפש" אותו לשווא, שכן הכל נעשה לכאורה ברשות ובסמכות. היו גם עיתונאים שפנו במהלך החקירה בשאלות וברמזים מהם עלה כי החקירה, והחלטות שונות שלי בנוגע לחקירה שנתקבלו במהלכה, פוגעות בשלטון החוק ופוגעות בחקירות שונות שהתנהלו כנגד אישי ציבור. כך לדוגמא פנה פונה והציג טרוניה על כך שהחלטתי בעניין עריכת הסכם חסינות עם יזמסקי, עלולה לפגוע בחקירות עליהן הוריתי בעניין הבחירות המוקדמות בליכוד. היו גם מי שניסו לרמוז כי גישתי בעניין החקירה נובעת מרצון להגן על אישי ציבור שנחקרים. לא מיניה ולא מקצתיה. אני דוחה כל אלה בבירור ובאופן שאינו משתמע לשני פנים. היודעים את האמת, יודעים נכוחה כי אין לכך שחר. אציין כאן, כי אני עצמי הבעתי בשעתו תמיכה במינויו של מר מזרחי לתפקיד ראש אח"ק; הגשתי בקשה לכנסת להסרת חסינותו של ח"כ ליברמן בקשר לחשד איום והעלבה כלפי מר מזרחי , ודחיתי, מתוך אמונה בתום ליבו של מר מזרחי, ערר בקשר לתיק נמרודי שבו טיפול .

154. לחצים מכל סוג שהוא, מכאן או מכאן, לא השפיעו ולוא במלוא הנימה על גישתי בעניין חקירה זו, והמעיין ימצא שבאופן בסיסי היא היתה עקבית עוד מתחילת הדרך, הרבה קודם לפרסומים ולרמזים שהוזכרו. מצפוני המקצועי ואמונתי השלמה כי במדינת חוק דמוקרטית יש גם גבולות לכוח שבידי השלטון, וככל שהדבר אינו נהיר - יש לעשות להצבתם, הם שהביאוני להחלטתי זו.

155. אכן, עלי כיועץ המשפטי לממשלה, מוטלת אחריות כבדה, כגורם האחרון הקובע בשאלת פתיחת חקירה והגשת כתבי אישום. כאשר מדובר על החלטות הנוגעות לקצין משטרה בכיר, אחריות זו כבדה כפליים. ברי, כי קצין משטרה בכיר, האחראי לחקירתם של שועי הארץ, קונה לו אויבים רבים, בעלי כוח והשפעה. לא בלתי סביר הוא כי אויבים אלה מבקשים לפגוע בו, ועל דרך זו לפגוע, מעבר לפגיעה האישית בו, גם ביכולת האפקטיבית לביצוע חקירות רגישות אלה. יש להביא בחשבון את אלה. מאידך גיסא, עלי לבדוק האם אין המדובר במקרה בו האמון אותו נותנת מערכת אכיפת החוק באנשיה נפגע בביצוע מעשים שאינם ראויים, גם אם הם נעשים לצורך חשיפתן של עבירות, וגם אם מתוך תחושה של מילוי משימה.

156. לניצב משה מזרחי זכויות, כשוטר וקצין משטרה ותיק ובעל הישגים, ששם לו למטרה להצליח באכיפת החוק כלפי עבריינים כפי שראה כנחוץ, מתוך חקירה מאומצת. ואולם, היו הכוונות כאשר היו, לא ניתן להסכין נורמטיבית עם הימצאותן של שיחות מתומללות רבות בעלות אופי פוליטי או אישי באופן מובהק, ועם אי כיבוד צווי בית משפט כלשונם.

157. חובתי, כיועץ המשפטי לממשלה לשקול באילו נסיבות התשתית העובדתית המונחת בפני מצדיקה פתיחת חקירה, תוך התחשבות בשיקולים שפורטו בבג"צ 1689/02. כך גם חובתי לשקול, בתום החקירה, בבחינה זהירה וללא משוא פנים, מה העלו ממצאיה, ומה משמעותם.

158. אני מכבד את דעת חברותי שניתחו באורח שונה את הנושא, גם אם חלקתי עליהן בתפיסות מסוימות.

159. להלן איפוא סיכום החלטתי בתיק זה ביחס לניצב מזרחי.

א. ממצאי החקירה בענין ההאזנות לה"ה אפל, ליברמן וגורולובסקי כפי שפורטו לעיל, מלמדים כי התנהלותו של מפקד יאחב"ל בטיפול בפרשיות אלה נעשתה תוך הפעלת שיקול דעתו באופן לקוי משמעותית, אף אם נותר ספק אם הגיעו הדברים כדי עבירה משמעתית. דומני כי להתנהגות כזו כוונה האזהרה בבג"צ 1689/02 הנ"ל בדבר חובתו של החוקר להישמר מ"להיטות יתר בביצוע התפקיד, העלולה להאפיל על שיקול הדעת הראוי". מהממצאים עולה כאמור תמונה של הליכה בקרבת גבול החוקיות. לפתחו של ההולך בקרבת הגבול רובצת תדיר סכנת חצייתו, ומכך יש להישמר.

ב. התמונה הכוללת של התנהלות מפקד יאחב"ל, כפי שנחשפה בחקירה, היא תמונה בעייתית ביותר - כלפי מטה וכלפי מעלה כאחת. אי הידרשות לצווים מזה, תימלול מסיבי של שיחות בעלות אופי פוליטי מזה, אי היוועצות ודיווח מזה.

ג. גם אופן התנהלותו של מפקד יאחב"ל דאז לאחר פרסומו בתקשורת של תצהיר מר יזמסקי, אין בו כדי להועיל. התייחסתי לעיל בהרחבה לענין זה. כאמור, יש לצפות לראש אח"ק המדווח למפכ"ל כי יתאר את כל התמונה, ולא את חלקה. התנהלות זו תואמת למרבה הצער גם להתנהלות מול הממונים עליו בזמן התרחשות האירועים, כמפורט לעיל, ולטענות שנטענו בחקירה, שלא כהלכתן, בהסתמך על דיווחים כלליים שהועברו, כאילו דברים דווחו כדבעי לממונים. וכל המוסיף גורע.

ד. הראיות העולות מהחקירה בעניין פרשת פלוני, מעוררות שאלות של ממש באשר להתייחסותו של מפקד יאחב"ל לנושא המודיעיני.

ה. כך גם מתעוררות שאלות באשר להתנהלות היחידה, כמפורט לעיל תחת הכותרת "ממצאים נוספים לגבי ההתנהלות ביאחב"ל".

ו. ממצאי חקירה זו מצטרפים לשאלות שהתעוררו במכלול העניינים שעמדו בבסיס פסק הדין שניתן בבג"צ 1689/02 הנ"ל. בענין זה, בין היתר, אושרה החלטתי שלא להעמיד לדין את ניצב מזרחי, אם כי לא היתה מחלוקת כי אופן הפעולה בה נקט לקה בשיקול דעת מוטעה. ניצב מזרחי עצמו העיד במהלך חקירתו, כי במבט לאחור היתה זו אולי שגיאה שלא להעביר מסמכים מסויימים לידי ההגנה, כפי שציין בית המשפט העליון.

בעיקר רלבנטית לענייננו "פרשת הקלטות" (פסקאות 4-5 לפסק הדין בבג"צ 1689/02). הדברים אמורים באשר להחלטת ניצב מזרחי לא להעביר לפרקליטות ולעיון הנאשם מסמכים שונים, הנוגעים לחוו"ד מומחה מז"פ, ובהם הוטלו ספקות לגבי תקינותן של קלטות שהתקבלו מעד המדינה יגאל תם. בהחלטת בית המשפט העליון נקבע כי בנסיבות העניין (וראו בהרחבה בפסקה 5 לפסק הדין), אין זה בלתי סביר לקבל את הסברו של ניצב מזרחי כי לא ראה חובה לעצמו להעביר את המסמכים, בהניחו כי אין חובה מכח החוק להציגם לעיונה של ההגנה, ועם זאת נקבע כי ראוי היה שיעביר את החומר לעיונה של התביעה גם אם סבר כי אין חייבים להצגה לעיון הסניגוריה.

ז. במהלך הודעותיו בעת חקירתו, הדגיש ניצב מזרחי לא אחת את אחריותו הכוללת. כך, למשל, אמר: "…האחריות שלי היא טוטאלית בלי קשר לשום דבר, על כל מה שהתנהל ביחידה כמי שניהל אותה ולכל הרמות עד לרמת הפיון הטן ולא חשוב מה הוא אומר, שזה כולל גם את "כשלי" היחידה במרכאות, אם היו כאלה". כך גם בהודעה נוספת: "…ומול הבעיות של הניהול השוטף של החקירות מהסוג הזה, אתה חייב להיות בחזית ולקחת אחריות ישירה גם אם זה עולה לך בבריאות אחר כך כי אחרת העסק לא היה מתפקד ולכן במובן הזה בתקופה שבה אני שרתתי ביחידה וזה גם נאמר להם פעם אחר פעם, שעם כל הלחצים וההתקפות שנעשו עלי ועל היחידה בגלל החקירות האלה, שיזכרו תמיד שיש מי שאחראי על זה וזה מזרחי ולא יחמוק מזה בשום מצב".

אכן, דברים נכוחים.

דא עקא, בהתייחסות לעניינים קונקרטיים - פרטניים, לא באה לצערי גישה זו לידי ביטוי, והאחריות לתקלות השונות יוחסה על ידיו לפקודיו.

כל אלה מצדיקים התייחסות פיקודית - מינהלית בהתאם לסמכויות המתאימות של השר לבטחון פנים והמפכ"ל.

ח. נוכח הממצאים כמתואר לעיל , המעידים במצטבר על הפעלת שיקול דעת מוטעה ועל התייחסות לקויה משמעותית לנושא המודיעיני, ונוכח מכלול הנושאים כפי שפורטו, הן באשר לאופן ההתנהלות ביחידה שבפיקודו של מר מזרחי, והן באשר להתנהלותו שלו - יש מקום לדעתי, מעבר למסקנות המערכתיות, להסקת מסקנות פיקודיות-מינהליות במישור האישי עד כדי סיום התפקיד, בכפוף לשימוע.


160. פעולות נוספות בעקבות החקירה:

א. בתאום עם פרקליטת המדינה תיערך בדיקה של התיקים המודיעיניים ביאחב"ל, אשר נתפסו במהלך חקירת מח"ש נשוא החלטה זו, על מנת לבחון, אל מול תיקים שהועברו להחלטות פרקליטות, האם יש בהם מידע נוסף הרלבנטי לתיקים שהועברו לפרקליטות. ככל שממצאי בדיקת תיקים אלה יעלו כי יש מקום לערוך בדיקה נרחבת יותר לגבי כל תיקי המודיעין ביאחב"ל, בידי פרקליטת המדינה להורות לעשות כן.

ב. בהתייעצות עם פרקליטת המדינה ומפכ"ל המשטרה יוקם צוות בהשתתפות גורמי פרקליטות ומשטרה, אנשי חקירות, מודיעין וייעוץ משפטי, והמשרד לבטחון הפנים, לצורך הפקת הלקחים מחקירת מח"ש, ובחינת הצורך בשינויי חקיקה או נהלים, תוך תשומת לב גם לאמור במסקנות הדיווח באשר לאחוז הגבוה של הבקשות להאזנות הסתר המאושרות. בצוות זה, יש מקום לדון, בין היתר, בנושאים הבאים:

(1) הצורך במערכי בקרה נוספים בעת הגשת בקשות לצווי האזנת סתר, באופן כללי או בהתאם להנחיות ספציפיות, ותוך התחשבות גם במשך זמן ההאזנה.

(2) העמדה על ההבדל בין "תמלול" ל"תקצור", לצורך פעילותם של מכלול הגורמים העוסקים בצווי האזנות סתר - בתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה (ולענין זה - ראה נוהל אמ"ן 3.344.304).

(3) הבהרה בנהלים לגבי היקפה של "הפקה מודיעינית".

(4) המידע אותו חובה להביא בפני בית משפט בעת דיון בבקשה למתן צו האזנת סתר או בחידוש תקפו של צו כזה.

(5) הצורך בהנחיות באשר למשמעותה האופרטיבית של הגבלה על תמלול "בנושא החקירה" או בהעדר הגבלה.

(6) משמעותו, אם בכלל, של צו שניתן ללא הגבלה לגבי האזנות שנקלטו קודם לכן בתקופה בה היתה הגבלה בצו.

(7) שאלת הצורך בקבלת היתר האזנת סתר לגבי שיחות טלפון הנערכות ב"רשות הרבים" כהגדרתה בחוק האזנת סתר.

(8) בחינת דרכים ליישום הוראות חוק האזנת סתר בנוגע לאיסור האזנות לשיחות עליהן חל חסיון עו"ד - לקוח.

(9) השאלה האם יש צורך בקביעת נוהל מיוחד לגבי שיחות אקראי בין גורם מואזן לעיתונאי (בהתחשב באמור בב"ש 298/86 ציטרין נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין).

אזכיר כי על פי הוראות סעיף 6(ו) לחוק האזנת סתר מקבל היועץ המשפטי לממשלה דיווח חודשי מן המשטרה בענייני האזנות סתר. דיווח זה שבראשונה המשכתי בו במסלול שהותווה בעבר, לימדני שיש צורך בשיפורים, ואכן מיניתי מזה זמן פורום מייעץ, הכולל את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גב' לבנת משיח, ועל דעת פרקליטת המדינה, את מנהל תחום העררים בפרקליטות, מר משה שילה. אציע כי הם ישתתפו בצוות לעניין סעיף זה.

161. השלכות הממצאים באשר לשאר אנשי יאחב"ל, לרבות הממצאים שצוינו לעיל תחת הכותרת "ממצאים נוספים" יבחנו על ידי מפכ"ל המשטרה.

162. תקוותי היא, כי האמור בהחלטה זו ישיג שיפור וייעול של עבודת המשטרה בעניינים חשובים ורגישים אלו, ותגביר לטווח הארוך את אמון הציבור בה. אמון זה מהווה יסוד מוסד בשמירה על חוסנה ויציבותה של מערכת אכיפת החוק, ויש לעשות הכל על מנת לשמור עליו ולטפחו. המשטרה, העושה מלאכה קשה במציאות קשה מבחינות רבות, בתחום הפלילי ובתחום הבטחוני, ראויה גם לתמיכה ועידוד. כולנו חשופים לביקורת שלעתים אנו מסכימים לה ולעתים סבורים שאינה צודקת ואף מרושעת. עלינו להפיק לקחים באחת, להפריך את האחרת, ולדעת כי לא תמיד נצליח בהצגת ההבחנה. למותר לציין, כי השאיפה לשמור על אמון הציבור אינה צריכה לבא על חשבון יעילות עבודת המשטרה ולפגוע בה. הן עבודת המשטרה והן אמון הציבור חשובים וחיוניים, ובעניין זה כדאי לנקוט בגישתו של החכם באדם שאמר "טוב אשר תאחז מזה וגם מזה אל תנח את ידך" .

163. הדברים הללו נכתבו בטרם ניתן דו"ח ועדת השופט אור שחקרה את אירועי אוקטובר 2000. דו"ח זה נדרש לעבודת המשטרה, בהקשרים עובדתיים ואחרים, ומנה לקחים שיש להפיקם. אף שאין הדברים זהים, יש דמיון לעניינו, והוא חשיפת בעייתיות במשטרה בנושאי נהלים ודיווח וכן הצורך בהפקת לקחים. סעיף 23 לפרק הסיכום והמסקנות של דו"ח ועדת אור (ע' 771) קובע כי "המשטרה אינה מקפידה די הצורך על ניתוח ועל שיטתיות בהנחיות ובנהלים הכתובים בנושאים שונים…", ובהמשך (ס' 26 ע' 772) "עוד התברר כי אין במשטרה תרבות מושרשת דיה של קיום נהלים ופקודות מחייבים...", ובסעיף 27 (שם) "עולה החשש כי במשטרה לא השתרשה תרבות של דיווח ותחקיר מלא ואמיתי בזמן אמת", ובסעיף 28 (ע' 773) "גם בצמרת המשטרה התגלתה תופעה של אי דיווח על נושאים בעייתיים, ובפעמים אחרות - של מתן דיווחים חלקיים, אשר לא תמיד שיקפו את מצב הדברים במלואו". לדעתי יש ללמוד מכך גם לענייננו בקשר להפקת לקחים במבט צופה פני עתיד.

164. והערה נוספת בטרם חתימה: כידוע לכל, בימים אלה מתנהלות חקירות שונות הקשורות גם בדרגים פוליטיים בכירים. אסור ואין כל סיבה שהאמור לעיל יפגע בחקירות אלה בכהוא זה, מכל וכל. בטוחני שאנשי המשטרה ימשיכו לעשות כל מאמץ להגיע לחקר האמת בפרשיות אלה. כל התמיכה המקצועית, המעשית והציבורית להמשך החקירות ניתנו וימשיכו להינתן על ידי ועל ידי פרקליטת המדינה ככל שיידרש. החקירות הללו ימוצו עד תום, ככל שיכולת אדם מגעת, ללא רתיעה וללא פשרה.

אליקים רובינשטיין



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:39   31.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  83. היועמ''ש לממשלה כתב לפני שנה למזרחי מכתב......  
בתגובה להודעה מספר 39
 

חדשות >> חדשות היום
עדכון אחרון - 09:34 31/10/03
מזרחי ליועמ"ש: חשפת מקורות מודיעין
מאת: חנה קים

כבר לפני שנה כתב ראש מחלקת החקירות במשטרה מכתב לאליקים רובינשטיין, בו הוא מאשימו בפגיעה מכוונת בחקירת ליברמן.

מזרחי. המכתב נשלח לפני שנה

במכתב חריף וארוך ליועץ המשפטי לממשלה, שקטעים נרחבים ממנו מתפרסמים היום ב"הארץ".....{בקישור המצ"ב ובהמשך הודעה/כתבה זו}
מזרחי. המכתב נשלח לפני שנה מזרחי לרובינשטיין: המכתב המלא
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=355773&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0
מאשים ניצב משה מזרחי כבר ב-16 באוקטובר 2002 - לפני כשנה - את אליקים רובינשטיין,כי הנחה את חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שחקרו את מזרחי להתרכז בשאלה אם יש בכלל פשע מאורגן בישראל ואם מזרחי וחוקריו "המציאו" ידיעות מודיעיניות ומקורות מידע נגד אביגדור ליברמן שלא היו ולא נבראו.

מזרחי רומז כי רובינשטיין עומד מאחורי שתי פשיטות של מח"ש על משרדי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (היאחב"ל) ועל כספת המקורות ביחידה, מה שהוביל לחשיפת מקורות מודיעיניים ולנזק לחיסיון המשטרתי שהוענק
למקורות אלה, וכל זה בזמן שהחקירה הסמויה

נגד ליברמן מתקיימת. "בחקירתי האחרונה", כתב מזרחי, "הטיחו בפני
בשאלה גלויה את שמו של אחד המקורות שמסר מידע על ליברמן (...) אין
גבולות".

עוד כותב ניצב מזרחי במכתבו לרובינשטיין כי היועץ המשפטי לממשלה דיווח



רובינשטיין. דווח על החקירה

פעמיים על החקירה הסמויה נגד ליברמן ועל הרחבת צו בית משפט להאזנות סתר על ידי מפכ"ל המשטרה, שלמה אהרונישקי וראש אגף החקירות אז, ניצב יוסי סידבון. הפגישה השניה בין השלושה התקיימה על רקע הכרזתו של ליברמן על כוונתו לרוץ לכנסת בראשות מפלגה, ולמרות זאת לא התריע אז רובינשטיין
כי מדובר ב"חקירה פוליטית".


{הכתבה שבקישור לעיל}
@ האין זה טירוף מערכות, אדוני היועץ?
מאת: חנה קים

מזרחי. ביקורת חריפה

ב-16 באוקטובר 2002 כתב ניצב משה מזרחי,
ראש אגף החקירות של המשטרה, מכתב ארוך
וחריף ליועץ המשפטי לממשלה אליקים
רובינשטיין. רובינשטיין מזכיר את המכתב
הזה בדו"ח שלו רק בהקשר אחד: היחס ה"לא
ראוי" של מזרחי לשני חוקרי היחידה לחקירת
שוטרים בפרקליטות (מח"ש), שעל בסיס חקירתם
הגיע רובינשטיין למסקנה כי יש להדיח את
מזרחי מתפקידו.

אליקים רובינשטיין הוא איש של "טעם טוב",
והוא לא יכול לשאת ביטויים כמו "שני
חוקרים זוטרים", "מוחם הקודח" ואת העובדה
שמזרחי ייחס להם "חוצפה ותעוזה". ביטויים
אלה, כותב רובינשטיין בדו"ח שלו, "אינם
ראויים".

מה שרובינשטיין אינו כותב בדו"ח שלו - ומכאן אפשר גם להסיק על הפרשה כולה - הוא שעיקרו של המכתב הוא ביקורת חריפה על התנהגותו של היועץ המשפטי לממשלה. לפי מזרחי, הוא הנחה את שני חוקרי מח"ש, ובכך לא רק שיבש במשך כשנה את חקירתם של כ-20 תיקים שנחקרו ביחידה לחקירת פשעים
בינלאומיים של המשטרה (יאחב"ל), אלא גם חשף מקורות מידע שחייהם עשויים להיות בסכנה.

יום הבחירות בנהריה. את המהפכים עשו בעיקר מועמדי מרכז-שמאל
תצלום: ירון קמינסקי

הנה קטעים מתוך המכתב, שעותק
ממנו נשלח לפרקליטת המדינה
ולמפכ"ל המשטרה (כל הכתוב
בסוגריים הוא הסברים של כותבת
שורות אלה):

"מובהר מיד שאין בלבי דבר
לחקירה כחקירה, מה עוד שנפתחה
על פי בקשתי שלי. סברתי שחשוב
וראוי שתתבצע במהירות כדי
לאפשר לנו להמשיך ולבצע חקירות
קשורות או לא קשורות... להוותי
נתבדיתי, ודווקא מהפנים באה

הרוח הרעה...

"מה שהיה אמור להיות חקירה נקודתית נהפך לחקירה מערכתית של יאחב"ל,
תוך גרימת נזק מערכתי הולך ונערם. אותה חקירה קצרה שהחלה במרץ שנה זו
(שנת 2002) נמשכת שבעה חודשים, ואין רואים את סופה... כל החקירה
אמורה היתה להתמקד בסוגיה אם מזרחי לא מילא אחר צווי בית משפט או, חס
ושלום, נתן הוראות בלתי חוקיות לשוטריו, כפי שטען הפושע יזמסקי
(סטניסלב יזמסקי, ששירת ביאחב"ל כאחראי על הכנסת המכשור הממוחשב
להאזנה ותמלול, וברח מהארץ עם דיסקט ובו כל האזנות הסתר שנעשו בתקופה
שבה עבד)... יאמר לי כבודו, מה הקשר בין זה לבין נושאי החקירה?

"אומר לכבודו מדוע אני פונה אליו. מן הטעם שאותם שני חוקרי מח"ש
המדשדשים כבר חודשים... מונחים ישירות על ידו (על ידי רובינשטיין)...
ועל כך אני מלין ובקול רם. מה פלא איפוא שחקירתי שלי, שהיתה אמורה
להימשך יום עד יומיים, אליבא דראש מח"ש... אחרי שלושה ימי חקירה
רצופים אני זוכה לכבוד שהיועץ המשפטי לממשלה, בכבודו ובעצמו, פונה
בטרוניה למפכ"ל המשטרה כי אינני מתפנה מספיק לחקירה? ואולי משום שאיש
לא טרח לספר לכבודו כי יצאתי לחופשה עם בני משפחתי? ואולי כן?

"... כהדרן ובתזמון הכי נכון דווקא בערב ראש השנה זומנתי שוב לחקירה,
על דעת ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה... כאשר סברתי שהנה חקירתי
הקודמת מסיימת את הפארסה הזו, בא הזימון (הנוסף) אחרי גל פשיטות
מחודש על יאחב"ל, ובעקבות זה גל נחקרים מחודש בתוך היאחב"ל... במענה
לראש היאחב"ל (ששאל מה הסיבה לפשיטה הנוספת על היחידה המשטרתית)
השיבו החוקרים כי הם מקבלים הנחיות בישיבות יום-יומיות מהיועץ המשפטי
לממשלה...

"אציין בפני כבודו שעד לחקירתי שלי הייתי חף מידיעה כלשהי על אופן
התנהלות החקירה. כל אימת שראש היאחב"ל בא אלי בטענות (על כך שחקירת
מח"ש נגד מזרחי משבשת באופן קשה את עבודת היאחב"ל) - דחיתי אותו...
רק בחקירתי נחשפתי לשלל האשמות ההזויות שהוטחו בי על ידי החוקרים...
אלה אימצו בהתלהבות יתרה את כל טענות הסרק של יריבי ושל נחקרי
היחידה. אני לכשעצמי אין לי בעיה להתמודד עם ההבלים האלה, אבל לבי
למשקלטים, בדרגות הנמוכות, שנגררו לחקירות ארוכות תחת אזהרה ושחרורים
בערבות...

"מה שמדהים הוא שכל זה מתחולל בזמן חקירתו של אביגדור ליברמן, שלא
רבות כמוה הובאו בפני מערכת אכיפת החוק, והחומרים הובאו פעם אחר פעם
בפניהם (חומרי החקירה נגד ליברמן שהובאו בפני חוקרי מח"ש), ללא חשש
וללא שום סייג...

"... הנה מקצת מהאשמות שהוטחו בי ובאנשי היחידה: א. הם, החוקרים, יגעו
ומצאו ראיות שאין פשע מאורגן בישראל - קצינה לשעבר ביחידה העידה על
כך - ואנחנו המצאנו אותו כדי לחבל בליברמן, ולכן הנמקת הבקשה להאזנת
הסתר היא מופרכת... לצורך כך הרחיקו לכת (חוקרי מח"ש), כדי לחקור
קצינים ששירתו ביחידה הרבה לפני שנחקר ליברמן (ולפני שהחל להיחקר
החשד לקשרים בינו לבין מיכאל צ'רנוי, איש עסקים ממוצא רוסי שנחשד
במעורבות בפשע המאורגן).

"אם לא די בכך, 'המצאנו' גם את התשתית המודיעינית, כדי להטעות את בית
המשפט והממונים עלינו, וזו היתה חקירת סרק, כדי לאסוף מידע על מפלגה
בהתהוותה, וכל מטרת החקירה פוליטית. האין זה טירוף מערכות, אדוני
היועץ? יתרה מכך (כפי שטענו בפני מזרחי חוקרי מח"ש), החקירה הסמויה
נעשתה במחשכים, כדי להעלים את מטרותיה האמיתיות. על כך נחקרתי בימים
הראשונים... הגעתי להכרה כי זו חקירה שיש להגיב עליה בחריפות... ומה
כל זה זה נוגע להוראות בלתי חוקיות שכביכול נתתי?

"... רוצה הגורל... ובכספת שלי נמצא על ידי תיעוד שלא ידעתי על קיומו
קודם לכן, חומרים של ראש האגף לשעבר (ניצב יוסי סידבון), ושם נמצאו
שני דו"חות מפורטים המתעדים שתי ישיבות של המפכ"ל וראש אגף החקירות
דאז עם היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחקירה הסמויה נגד ליברמן...
דו"חות אלה הובאו בפני חוקרי מח"ש עם חזרתי מהחופשה, לא כדי להיתלות
באילנות גבוהים, אלא כדי להזים את האשמות הסרק ולשון הרע שיצאו מפי
החוקרים, שלא רק שלא הוסתר מהם דבר, אלא שבשל הרגישות שמדובר באיש
פוליטי הובאו החומרים לרמות הגבוהות ביותר.

"כפי שעיניך רואות, סמוך לצו הוצאת האזנת הסתר, נפגשו עמך המפכ"ל וראש
אגף החקירות דאז ב-18 בינואר 99' ושטחו בפניך את דבר הצו ונימוקיו.
בינתיים הכריז ליברמן על כוונתו לרוץ לכנסת בראשות מפלגה. עוד סוכם
שבהמשך לבחירות לא תיעשה כל פעולה חקירתית ללא תיאום מוקדם עם היועץ
המשפטי לממשלה. בתאריך 29 במרץ 99' ביקשנו הארכת צו האזנת סתר, ולאור
החומר המודיעיני, הורחב הצו גם לכיסוי עבירות לחוקי הכנסת וראשות
הממשלה... (כלומר, מזרחי טוען כי רובינשטיין ידע שלחקירה הזאת יהיו
השלכות פוליטיות מובהקות, ורובינשטיין לא הנחה את המפכ"ל ואת ראש אגף
החקירות בסייגים כלשהם, שאותם הוא מזכיר בדו"ח שלו בדיעבד)... גם
כאן, סמוך לאחר ההארכה (של צו בית המשפט לביצוע האזנות הסתר
לליברמן), נפגשו עמך שוב המפכ"ל וראש אגף החקירות ושוב נימקו את
ההרחבה וכן חומרים שעלו מהאזנת הסתר עצמה. עוד סוכם שבשל האפשרות
שהנדון (ליברמן) ייכנס לכנסת, הפרקליטות תבחן זאת.

"לתומי סברתי שהבאת הדו"חות האלה לידי החוקרים תמקד אותם בעיקר, אבל
נעשה מהפך בחקירה: אם כך הם פני הדברים, צריך להוכיח שהתשתית
המודיעינית (נגד ליברמן) הומצאה בידיעה והיא חסרת יסוד... ושני
החוקרים, מומחי המודיעין והפשע המאורגן, פצחו בחקירה צולבת על מקורות
ואיכותם... ועל כך תלונתי החמורה.

"... כדי להמשיך ולתאר את המטרות הכוזבות הללו, נתן מפקד היחידה
(כלומר, מזרחי) הוראות בלתי חוקיות לתמלל את כל השיחות (כפי שטענו
חוקרי מח"ש בפני מזרחי). אני מודה גם בפניך שכל השיחות שהופקו בפועל
וקיימות בפועל נעשו באחריותי המלאה כמפקד... הסטטיסטיקה שהם (חוקרי
מח"ש) עצמם מציגים מפריכה האשמה מטופשת זאת: מתוך 20 אלף התקשרויות
הופקו בפועל 450 שיחות לערך. החוקרים ניסו לחקור אותי על שיחות בלתי
חוקיות, למרות שהן הובאו בפני היועץ המשפטי לממשלה ואושרו על ידו
בשנת 2001 כנגד אותו חשוד (ליברמן) - על ידי היועץ המשפטי לממשלה...

"... מסתבר לחוקרים, שלמרות שבדפי ההפקה המקוריים תועדו השיחות והן
קיימות בפועל וחלקן כחומר ראיות בחקירת יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות
הונאה של המשטרה), שקפאה על שמריה, כי אנו עוסקים בחקירתנו אנו
(כלומר, החקירה נגד מזרחי הקפיאה את החקירה נגד ליברמן) - מאן דהוא
שינה בתוך המחשב את השיחות כלא רלוונטיות... (מזרחי מאשים כאן באופן
גלוי כי שיחות המוקלטות שאושרו על ידי רובינשטיין שונו כשיחות "בלתי
רלוונטיות" לכאורה על ידי מישהו ביאחב"ל)... האם זה לא ברור שהתעלול
הזה נועד לפגוע ביחידה ובי ולאשש את התזה המופרכת של יזמסקי? ...
למרבה הצער, בניגוד להבנתם המופרכת של החוקרים, ניתן לחדור למערכת
התמלול בכל מועד ולשתול מועד... גם אני יכול להיכנס אליה מבלי שניתן
יהיה לדעת את תאריך הכניסה המקורי...

"... חלק מהחקירות נעשו תוך ניסיון של החוקרים לסחוט נחקרים... האם זה
נעשה על דעתך? דרישתם של החוקרים לחקור אותי על טיוטת דו"ח הביקורת
(של מח"ש) בנושא האזנות הסתר, אפילו לא על הדו"ח הסופי, נעשה לטענתם
על פי הנחייתך...

"... והעניין ששבר שיאים, ואני רואה אותו כחמור יותר: כשהוכח לחוקרים
שהחקירה דווחה לרמות עליונות ובעזרת צווי בית משפט - הם פתחו בחזית
חדשה כדי להוכיח שהתשתית איננה נכונה ורימינו את היועץ המשפטי
לממשלה. לצורך כך נחקרתי על ידיעות שנרשמו על ידי ועל ידי אחרים,
וכמובן לא מסרתי מיהם מקורותי, אבל החוקרים תהו אם המקור בכלל
קיים... הסתפקתי שבכספת יאחב"ל נמצאים המקורות... (כלומר, מזרחי סיפר
לחוקריו מיוזמתו כי בכספת היאחב"ל נמצאים המקורות שבנו את תיק החקירה
נגד ליברמן, ולתדהמתו גילה זמן קצר לאחר מכן כי שני חוקרי מח"ש קיבלו
הנחיה לפשוט על משרדי היאחב"ל ולפשפש בכספת המקורות)... נחקרה על ידם
אחת הקצינות שלא רק הוציאה להם תמלילים מהכספת, אלא גם נחקרה ומסרה
שמות... בחקירתי האחרונה בספטמבר הטיחו בפני בשאלה גלויה את שמו של
אחד המקורות שמסר מידע על ליברמן... אין גבולות... והכל כדי לחשוף
קונצפציה... אין גבולות לחוסר המעצורים?

"... אינני יודע אם החוקרים פעלו בדרך זו בהנחיית הדרג הבכיר (כלומר,
בהנחייתו של רובינשטיין). אם אכן כך הדבר - אודה לאישורך, ונפנים את
המציאות החדשה הזאת. אם לאו - אני תובע לבדוק עד תום את ההתנהלות
הבלתי סבירה... אפילו ציטוטים מהודאותי הקודמות (בפי שני חוקרי מח"ש)
היו בלתי נכונים...

"בתום חקירתי בספטמבר (2002) ביקשתי מהחוקרים שיפנו לדרג הממונה
(רובינשטיין) ולהשיבנו לאפשר קבלת חומר הראיות בחקירת ליברמן המוחזק
במח"ש, ועל פי חוק כדי לאפשר המשך החקירה שקפאה ואושרה על ידך. אין
בכך שום פגיעה בחומר המח"שי. עד עתה לא שבו אלי... עוד אבקשך להניח
כבר ליאחב"ל. די בפגיעה הגורפת שנעשתה, ומה שלא הצליחו יריביה לגרום
במשך שנים הצליחו שני חוקרים אלה..."

עד כאן פרקים מתוך מכתבו של מזרחי לרובינשטיין. היועץ המשפטי לממשלה
לא הגיב על המכתב הזה, אלא רק בדו"ח שפירסם השבוע, שממנו השמיט את כל
הטענות שהשמיע מזרחי במכתבו. הטענה המטרידה, שלפיה חוקרי מח"ש הונחו
על ידי רובינשטיין לפשוט לכספת שביאחב"ל ובכך לחשוף מקורות
מודיעיניים נגד ליברמן, היא האשמה חמורה ביותר. וכל זאת בזמן שהחקירה
נגד ליברמן מוקפאת, מפלגת ישראל ביתנו כבר בכנסת, ולא נבדק לאשורו
החשד לקשרים בין ראשה לבין מי שנחשד במעורבות בפשע המאורגן. החקירה
נגד מזרחי לא רק ניטרלה את החקירה נגד ליברמן, אלא גם ניטרלה חקירות
של פרשיות אחרות, קשורות ולא קשורות לתיק ליברמן, שנחקרו באותו זמן
ביאחב"ל.

הטענה של מזרחי, שלפיה רובינשטיין אישר את האזנות הסתר, בלי להשמיע
סייגים, אף שהיה ידוע לו שמדובר בחקירה עם השלכות פוליטיות מובהקות,
מעלה את השאלה, מדוע רובינשטיין לא קבע כבר אז סייגים להאזנות הסתר,
אלא היה שותף לבקשה להוציא צו בית משפט שירחיב אותן?

ייתכן שהמכתב הזה היה הקש ששבר את גבו של רובינשטיין. שבוע לאחר
שיגורו, התבקש מזרחי להיחקר שוב במח"ש, וכחודש לאחר מכן הודלף
לעיתונות, כי מח"ש ממליצה להעמיד את מזרחי לדין משמעתי וכי חומר
החקירה כבר בידי היועץ המשפטי לממשלה. כמה חודשים לאחר מכן, בינואר
2003 , נחתם הסכם עד מדינה - שרובינשטיין מכנה אותו בלשון מרוככת יותר
"הסכם חסינות" - עם סטניסלב יזמסקי, שגנב את כל חומר האזנות הסתר
מהיאחב"ל ובכך פגע קשות בחקירה נגד ליברמן ונגד מושאים רבים אחרים
בתיקים שנחקרו אותה עת ביאחב"ל. יזמסקי, אגב, הבטיח לרובינשטיין כי
יחזיר את החומר הזה למשטרה בתמורה להסכם החסינות. הוא לא עמד בתנאי
הזה.

פרקליטת מחוז הדרום, עו"ד יסכה ליבוביץ, שליוותה את החקירה המשטרתית
בתיק ליברמן, מתייחסת למכתבו זה של מזרחי בדו"ח שכתבה לרובינשטיין.
דו"ח חריף, הקובע כי רובינשטיין טעה קשות במסקנתו להדיח את מזרחי,
שאותו היא משבחת שוב ושוב על אומץ לבו ועל דרכי עבודתו. "בהחלטתו...
מבקר היועץ המשפטי את ניצב מזרחי על יחסו אל חוקרי מח"ש וכן על
פנייתו אליו. למרבה הצער, כמי שקראה חקירות רבות בשנות עבודתה, סברתי
אף אני שיש ממש בטרונייתו של מזרחי על החוקרים", כתבה ליבוביץ.

"אנשי היחידה כינו את הקלסר שבו תייק מזרחי את התמלילים הללו 'הקלסר
הפוליטי', כשם קיצור, אך לא כשם שמשקף את תוכנו של הקלסר", היא
כותבת. "יצוין כי אין לצפות בחקירות חשדות מסוג זה, כשהמשוחחים הם
בעלי קשרים פוליטיים, ועל רקע זה גם על פני החשדות מביצוע עבירות -
שהשיחות תסובנה במפורש על יסודות העבירה. הקושי לאתר את השיחות
הרלוונטיות, בלא מרחב של טעות, הינו כפול ומכופל בנסיבות אלה. למרבה
הצער, נתן היועץ המשפטי לממשלה בהחלטתו משקל כבד לעצם הימצאותם של
תמלילים שעליהם ניתן היום בדיעבד לומר שהם אינם בנושאי החקירה. אולם
היועץ המשפטי לממשלה לא ייחס כל משקל למספרם הקטן של השיחות שתומללו
מחמת הספק לעומת הכמות העצומה של השיחות שנקלטו".

הבוחרים נגד אדוני הארץ

שלוש מסקנות - מהקלה אל הכבדה - מהבחירות לרשויות המקומיות:

האחת, הסקרים הוכחו כנכונים, לא סיורי השטח. עיתונאי שהיה בדימונה או
בנהריה בחודש האחרון היה יכול להגיע למסקנה, שקהילת העבריים יעניקו
את הניצחון לגבי ללוש, ראש העיר המובס של דימונה, וז'קי סבג ימשיך
לשמש ראש העיר הנצחי של נהריה. בניגוד למה שנהוג לחשוב על הסקרים, קל
לנסקרים לומר את האמת לסוקריהם יותר מאשר לעיתונאי שמראיין אותם מול
בית העירייה המקומי.

השנייה קשורה לכיבושן של רשויות רבות בידי אנשים שהזיהוי הפוליטי שלהם
הוא מרכז-שמאל, שרצו ברשימות עצמאיות או מומנו על ידי מפלגת העבודה,
הנחשבת לבר-מינן פוליטי. יגאל יוסף, איש הליכוד, הודח מראשות ראש
העין בידי משה סיני, איש שמאל שמפלגת העבודה תמכה בו. רון פרומר, איש
מרכז-שמאל שרץ ברשימה עצמאית, הדיח את ז'קי סבג מראשות נהריה. גבי
קדוש, איש הליכוד, הודח מראשות העיר אילת בידי שניים שיתחרו ביניהם
בסיבוב השני: רפי הוכמן, הנתמך על ידי העבודה, ומאיר יצחק-הלוי,
מועמד עצמאי בעל דעות של מרכז-שמאל. מאיר כהן, ראש העיר חדש של
דימונה, בעל דעות שמאליות, הוא איש מפלגת עם אחד (שכרת ברית עם ישראל
ביתנו כדי לקבל את קולות העולים החדשים). את המהפכים הקטנים והגדולים
ברשויות המקומיות הבינוניות והקטנות עשו אנשים, שרובם אינם אנשי ימין
או ליכוד, והליכוד שמר על שלטונו רק בשתיים מתוך עשר הערים הגדולות.

מה מלמדת התופעה הזאת? האם היא מעידה, כפי שטענו השבוע פרשנים, על
המשך ההתרחקות של הפוליטיקה המקומית מהפוליטיקה הארצית? כיצד קרה,
שליאור קצב, ראש העיר המודח של קרית מלאכי, זכה רק בכ-%13, למרות
המהפכה הגדולה שעשה בחינוך בעיר (בעזרת שר החינוך אז יוסי שריד)? גם
הטובים שבראשי הערים של הליכוד הובסו בבחירות האלה. האשם לא תמיד
נעוץ בהם, אלא ברצונם של התושבים לחיות חיים טובים יותר, במקום שיש
בו יותר פרנסה ופחות קיצוצים בקצבאות הביטוח הלאומי. פרנסה הרי קודמת
לחינוך, ופרנסה יכולות להביא רק החלטות הממשלה.

כמעט בכל מקום שאליו הגיעו שרי הליכוד הם רמזו, שרק מועמדי הליכוד
יזכו לתקציבים ממשלתיים. כך היה בימי מפא"י השנואה. כך היה גם
בבחירות האלה. כך עשה אהוד אולמרט למען ארנון גלעדי, מועמד הליכוד
לראשות העיר תל אביב, ובתגובה צנח הליכוד בעירייה לשלושה מנדטים
והתפרק לרסיסים במעוזים מסורתיים כמו יפו, כפר שלם, קרית שלום ושכונת
שפירא. הציבור לא אהב את מפא"י, הוא גם אינו אוהב את יורשיה, אדוני
הארץ החדשים. גם משרד הפרסום של ראובן אדלר, מקורבו של ראש הממשלה,
שעבד עם מספר רב של מועמדים מטעם הליכוד, לא הצליח לחולל את הקסם:
הבוחרים אינם אוהבים שמאיימים עליהם.

מסקנה שלישית היא, שהכישלון מורכב לא רק מאכזבה וכעס על הליכוד, אלא
גם מהשלכות ליל הנקניקיות, מאותו הליך פריימריס רקוב לרשימת הליכוד
לכנסת הנוכחית, שבו כרת עמרי שרון שרשרת של בריתות עם עסקנים שלהם
היה מחויב, ואת חלקם הריץ נגד מועמדי הליכוד. שרון הבן היה מחויב
לארנון גלעדי מתל אביב ולישראל זינגר מרמת גן, למשל. שניהם נחלו
תבוסה, ובכך הכו את קודם כל את מפלגתם. צבי בר, איש ליכוד לשעבר,
מחויב היום הרבה יותר לסניף העבודה ברמת גן שתמך בו.

ואשר לפרשנות, שלפיה מפלגת שינוי "תקעה יתד" ברשויות מקומיות רבות
ונהפכה ממפלגת מצב רוח למפלגה בעלת שורשים - כדאי להיזכר בעוד מפלגה
ש"תקעה יתד" בבחירות לרשויות המקומיות, בשנת 98'. התופעה ההיא כונתה
"מהפכת סגני ראשי הערים" ו"מהפכת ישראל בעלייה". המהפכה הזאת
הסתיימה, כשאותם סגני ראשי הערים מטעם ישראל בעלייה סיימו את תפקידם
השבוע. גיבורי הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות נעלמו, ברובם בתוך
מפלגת עם אחד ומפלגת העבודה, ומנהיגם נתן שרנסקי נטמע בליכוד. ושינוי
במועצת העיר תל אביב חזרה השבוע לאותם שני מנדטים שהיו לפני כ-20
שנה, כשאברהם פורז שימש עם מרדכי וירשובסקי נציג המפלגה במועצת העיר.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:17   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. מזרחי צוטט ועדנה ארבל גיבתה אותו.............  
בתגובה להודעה מספר 28
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 26.10.03 בשעה 19:52 בברכה, פילוביץ שחף
 
NFC
מזרחי הקליט וצותת באופן גם לשיחות פוליטיות; שיקר למפקדיו והעליל
על פקודיו. ראש מח"ש לשעבר, עו"ד ערן שנדר גילה: חוקרים ("משקלטים") הזהירו את מזרחי כי הדבר אסור, ואחד מהם אף התבטא שהוא חושש שפעולה
זו תביאו לכלא; יוסי שריד קורא ליועמ"ש לפרוש מתפקידו.



הוא צותת, היא גיבתה מזרחי וארבל

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מגלה בדוח המלא שהגיש,
כי הוא החל עוד בשלהי 2000 - כבר עם הפרסום הראשון בפרשה
(בנובמבר 2000, גלובס) בבדיקת המעשים שיוחסו לראש אגף החקירות
במשטרה, ניצב משה מזרחי. ואולם, טוען רובינשטיין, הוא נמנע אז
מהשעיית מזרחי, הן בשל זאת שדברים הוכחשו, והן כדי לאפשר בדיקה
מעמיקה בנושא זה, בטרם יינקטו נגדו צעדים.
המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32571-00.html?tag=17-13-54

ביאחב"ל בראשות מזרחי הקליטו ותימללו שלא כדין אפילו שיחות
אינטימיות תומללו שיחות בלתי רלוונטיות ... המהוות פגיעה
קשה ביותר בפרטיותם של מואזנים, באשר לנושאים אינטימיים ביותר;
נצ"מ פרי ביקש, במסגרת מתן הנחיות לגבי עיקוב, לצלם את נשואי העיקוב "בקטע אינטימי"
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32638-00.html?tag=19-51-35

YNET
לפיד: התנהלותו של ניצב משה מזרחי מעוררת שאלות ציבוריות ומשפטיות

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, אמר בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעביר את ניצב משה מזרחי מתפקידו: "פרשת האזנות הסתר למי שמכהן היום כשר התחבורה, אביגדור ליברמן, והתנהלותו של ניצב מזרחי בקשר לכך, מעוררת שאלות ציבוריות ומשפטיות שמטבע הדברים שנויות במחלוקת".

לפיד מתח ביקורת על התנהלות פרקליטת המדינה ושתי בכירות במשרדה שהתנגדו לחוות הדעת של רובינשטיין ואמר כי "עדיף היה אילו ניסחו את עמדתן כחוות דעת משפטית העומדת בפני עצמה ולא ככתב פולמוס מול היועץ המשפטי לממשלה, העומד בראש התביעה הכללית ועמדתו גובר על עמדת הכפופים לו".

(אפרת וייס)

(26.10.03, 17:18)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2807655,00.html


שטייניץ: פרקליטת המדינה צריכה להפסיק לחבל באכיפת החוק על המשטרה

יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יובל שטייניץ, קורא לפרקליטת המדינה "להפסיק לחבל באכיפת החוק על משטרת ישראל". שטייניץ מתריע על תפקודו הלקוי של ניצב משה מזרחי ומברך על החלטת היועץ המשפטי לממשלה.

יש לציין כי בעקבות פרשת האזנות הסתר עתר שטייניץ לבג"ץ, ביחד עם שר התחבורה, אביגדור ליברמן, בדרישה להכריע בשאלת המשך שירותו של ניצב מזרחי במשטרת ישראל.

(אילן מרסיאנו)

(26.10.03, 18:35)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2807758,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   02:22   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. מזרחי שמר על זכות השתיקה,סירב להשיב על חלק...  
בתגובה להודעה מספר 40
 

רובינשטיין קובע בהחלטתו: מזרחי שמר על זכות השתיקה
מזרחי נמנע בחקירתו במח"ש להשיב על חלק מהשאלות - לגבי
חלק מהן אמר שאינו מוכן להתייחס.
ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, סירב בחקירתו
במח"ש להשיב על חלק מהשאלות שנשאל. מזרחי אומנם לא נימק
זאת רשמית ברצונו לנצל את "זכות השתיקה". ואולם בפועל
השתמש בזכות זו, וסירב להשיב לחלק נכבד משאלות החוקרים.
יודגש, כי החוקרים לא יכלו לחייבו, בשל מעמדו כחשוד שנחקר באזהרה.

@ המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32637-00.html?tag=2-17-21


יאז'מסקי קיבל חסינות בעדותו ונמצא דובר אמת:
מזרחי צותת לשיחות פוליטיות; שיקר והטעה מפקדיו;
גם שיחות אינטימיות תומללו.
ראש מח"ש לשעבר, עו"ד ערן שנדר גילה: חוקרים ("משקלטים")
הזהירו את מזרחי כי הדבר אסור, ואחד מהם אף התבטא שהוא
חושש שפעולה זו תביאו לכלא;
יוסי שריד קורא ליועמ"ש לפרוש מתפקידו
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מגלה בדוח המלא
שהגיש, כי הוא החל עוד בשלהי 2000 - כבר עם הפרסום הראשון
בפרשה (בנובמבר 2000, גלובס) בבדיקת המעשים שיוחסו לראש
אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. ואולם, טוען רובינשטיין,
הוא נמנע אז מהשעיית מזרחי, הן בשל זאת שדברים הוכחשו, והן
כדי לאפשר בדיקה מעמיקה בנושא זה, בטרם יינקטו נגדו צעדים.

@ המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32571-00.html?tag=2-20-01



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   09:50   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. שיטות של מקרתיזים מצד אחד וק.ג.ב מצד שני.....  
בתגובה להודעה מספר 43
 

קצין משטרה אשר מזכיר לנו שיטות של מקרתיזים מצד אחד וק.ג.ב מצד שני.
תחת רדיפה פוליטית הכל מותר, אבירי החופש ממרץ ועד שינוי לא קופצים נגד מזרחי אשר שומר על זכות השתיקה.
אריק זיו

קצין משטרה אשר מזכיר לנו שיטות של מקרתיזים מצד אחד וק.ג.ב מצד שני, יש הרגשה והיום יותר מהרגשה כי הקליקה מזרחי את ארבל, מפעילה מכבש חקירה על ימינה מהמרכז הפוליטי.

האם קצין משטרה המחזיק תמלילי שיחות של מנהיגות פוליטית כולל אינטימית אינה לקויה.

זכורה פרשת אריה דרעי החקירה נוהלה עד אשר יצא עשן לבן כלומר עד שנצלב .
זכורה חקירת נתניהו והמתנות המפורסמות, כוחות אגף החקירות פשטו על ביתו משרדו קופסאות נלקחו מביתו. מחדרי אגף החקירות הודלפו פרטים און ליין לתקשורת כך נוהג נתניהו וכך נוהגת אשתו.

מבקר המדינה אישש את טענות נתניהו כי נהג כשורה.

מצד שני עמותות ברק, תוך כדי מערכת הבחירות ב99 הועבר חומר רב ע"י ח"כ מיכאל איתן .

לא נערכה חקירה לאורך תקופה ארוכה. התביעה ואגף החקירות התעלמו ונתנו אפשרות להעלים מידע, גם לאחר שמבקר המדינה אישר כי עמותות ברק עברו על החוק. גם אז החקירה התנהלה באיטיות מדהימה.

חוסר האמון במערכת הולך וגובר כאשר תוך כדי מערכת הבחירות מתגלה ספין תקשורתי.חשדות וחקירות נגד ראש הממשלה, המקור פרקליטה בכירה והיא מודה שהיא פועלת מתוך דרך פוליטית, הנוגדת את דרכו של ראש הממשלה.

כלומר יש שיטה באגף החקירות –התביעה בישראל חוקרים עד שיש עשן לבן או רמיסת היריב הפוליטי .

שרון נחקר היום על זה שהחזיר כסף למדינה כדרישת מבקר המדינה.

ברק שרמס את החוק לא החזיר כסף וצוחק כל הדרך אל הבנק.

האם מזרחי יכול להמשיך לתפקד כאשר הוא שומר על זכות השתיקה.
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1023



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:26   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. משה מזרחי ולהקת המעודדות... מאת אמנון דנקנר  
בתגובה להודעה מספר 46
 

גוג ומגוג
חבר מתאריך 2.9.03
255 הודעות 08:51 27.10.03

משה מזרחי ולהקת המעודדות... מאת אמנון דנקנר
http://images.maariv.co.il/cache/ART569582.html

לא יהיה שלום עד שנחזיר לפלשתינים את כל הערבים
ואת כל השמאלנים !!!

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
2891 הודעות 09:52 27.10.03

1. מאמר שווה להורדה
בתגובה להודעה מספר 0

מועדון החטאים/אמנון דנקנר
לניצב משה מזרחי יש להקת מעודדות נמרצת שתתמוך בו
בכל מעשיו * חברי מועדון כמוהו לא מסוגלים לחטוא,
גם כשהם חוטאים בעליל

זה נורא לראות שבכל פעם שעולה עניין כמו עניינו של ניצב משה מזרחי לדיון
ציבורי, השאלה הנשאלת היא בדיוק השאלה הידועה מהקופה בסופרמרקט: "יש לך
כרטיס מועדון?" כי אם יש לך במקרה כרטיס כזה, אם אתה נמנה עם מי שסומנו
כ"טובים", הסיכויים הם שתהיה לך להקת מעודדות נמרצת, החל בעדנה ארבל
ועוזרותיה, וכלה בחברי מועדון שלטון החוק באקדמיה ובעיתונות שיקפצו ויעשו
פירוטכניקות מסובכות ונוצצות כדי להוציא אותך טהור, לוחם אמיץ שאינו מסוגל
לטעות ובוודאי לא להיכשל בעבירות. זה שעל אותם דברים מי שאינו נושא את כרטיס
המועדון יחטוף מאותה להקה עצמה אש תופת משום שהוא מן ה"רעים", זה לא מעניין,
כי ככה זה בחיים הציבוריים בארץ - לא חשוב מה אתה עושה, אלא מי אתה ובאיזה
מועדון אתה חבר.

בואו נתחיל בדברים הקטנים יחסית: כשחשודים מפורסמים משתמשים בזכות השתיקה
קמים חברי מועדון שלטון החוק כאיש אחד וצועקים: נורא ואיום. יש לשותקים מה
להסתיר. לא ייתכן שאיש ציבור ישתמש בזכות הזאת. אבל כשמשה מזרחי מסרב לענות
לשאלות של חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים, ואף מביע מחאה חריפה על עצם הצגת
השאלות האלה, וזאת גם לאחר שנאמר לו כי השאלות מוצגות בפניו על פי הנחייתו
של היועץ המשפטי לממשלה, אז חברי מועדון שלטון החוק נמלטים גם הם אל זכות
השתיקה ולא פוצים פה בעניין הזה, אלא להפך, צורחים ככרוכיות כי אסור לגעת
בו.

הלאה: כאשר חשוד מפורסם מותח ביקורת קשה על החוקרים שלו, חברי המועדון
ולהקת המעודדות מתייצבים כאיש אחד ומייללים: נורא ואיום. זה פוגע באושיות
של מערכת אכיפת החוק! לאן הידרדרנו? כסדום היינו! אבל כשמשה מזרחי כותב
מכתב ליועץ המשפטי לממשלה שבו הוא מכנה את חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים
כ"שני חוקרים זוטרים", כמי ש"מוחם קודח", בעלי "חוצפה" ששאלותיהם "האשמות
סרק ולשון הרע", שהם "חסרי מעצורים ברצון להוכיח קונספירציה מעוותת ובורה",
ושיש להם "השכלה חקירתית שנסתיימה ברמת תיקי חקירה של תחנה", כי אז אין
בעיה. אחרי הכל משה מזרחי כתב את זה והוא חבר מועדון.

ועוד: כמה חגגו חברי המועדון כשדוח ועדת אור, מתח ביקורת חריפה על נוהלי
הדיווח הלא אמינים הנהוגים במשטרת ישראל, כמה צעקו וכמה התריעו. וטוב עשו.
אבל כשראש אגף חקירות מדווח דיווח מטעה לשר לביטחון פנים, והשר הזה מתבזה
שלא בידיעתו בכך שעל סמך הדיווח הזה הוא עונה לש אילתה בכנסת תשובה לא
נכונה, אין בעיה. זה מזרחי עשה ומזרחי הוא, כידוע, חבר מועדון וחברי מועדון
לא מסוגלים לחטוא אפילו כשהם חוטאים בעליל.

הבה נמתח לרגע קו ונשאל האם אדם שסירב לענות לשאלות חוקריו, השמיץ אותם
באורח בוטה והטעה באורח נקלה את השר הממונה עליו יכול לשמש דוגמה לחוקרי
משטרה, לסתם שוטרים, לציבור כולו, ולהיות ראש אגף החקירות במשטרה?

התשובה היא די ברורה, אבל לא לחברי המועדון. הם מגינים על מזרחי ואינם
בוחלים באמצעים שאותם הם מגנים כשאחרים משתמשים בהם. פתאום היועץ המשפטי
לממשלה הוא זבל, שפועל ממניעים אישיים ורודף את מזרחי. כשהוא מחליט החלטות
שנושאות חן בעיניהם, כל התקפה עליו היא פגיעה באמון הציבור והשלכת רפש על מי
שמייצג את שלטון החוק. אבל ההחלטה הזאת לא נושאת חן בעיניהם ולכן מותר לעשות
לו הכל: לטעון שהוא רוצה להיכנס לבית המשפט העליון ולכן הוא זקוק לתמיכת
שרים בכירים בממשלה, כולל ראש הממשלה, שרוצים לראות את מזרחי בחוץ, כי הוא
עומד בראש החקירה נגד ראש הממשלה ובניו. איזה שטות ואיוולת! מקומו של
רובינשטיין בעליון הרי מובטח בגלל תמיכתם של אהרון ברק ושל טומי לפיד, שלהם
א ין כל עניין בדיכוי החקירה נגד משפחת שרון. אבל כשרוצים להגן על מה שאינו
ניתן להגנה הגיונית משתמשים בכל הבא ליד כולל דברי הבל שקריים על פניהם.

והנה הגיע גם גדוד הפוליטיקאים של השמאל ובראשו שני הפרשים האמיצים יוסי
שריד ואופיר פינס, כדי להגן על ראש אגף החקירות שסרח. בכל מדינה מתוקנת אנשי
שמאל ליברלים ושומרי זכויות האזרח, היו מתקוממים באורח חריף ביותר מול מה
שהתגלה אתמול בדוח של רובינשטיין אודות מזרחי. בעיקר הם היו נרעשים מול
ההתנהגות של מזרחי, שמזכירה את הימים האפלים של ראש האף-בי-איי אדגר הובר,
שאסף חומר על פוליטיקאים. הם היו מתחרים ביניהם על ביטויים חריפים על קצין
בכיר במשטרה השומר במגירת שולחנו תמלילים של האזנות סתר של פוליטיקאים,
כולל ראש ממשלה מכהן, בנושאים פוליטיים. הם היו פשוט שוכבים על הארץ ובועטים
בהיסטריה באוויר, אילו קראו בדוח הזה כיצד משה מזרחי שמר תמלילים של שיחות
תדרוך, החלפת רשמים ורכילות של פוליטיקאים בכירים ועיתונאים בכירים ביותר.
הם היו מופיעים בטלוויזיה ואומרים, כי כמו אקדח המונח על השולחן במערכה
הראשונה ומוכרח לירות במערכה השלישית, גם חומר פוליטי מהסוג הזה שנשמר
במגירתו של קצין רב כוח, עלול בהכרח למצוא את דרכו לשימוש פסול בשלב זה או
אחר.

אבל לא. הם טענו כי אסור לגעת במזרחי, כי הוא עושה עכשיו מלאכת קודש של
מלחמה בשחיתות ובכלל הוא לוחם אמיץ בפשע וכל הפושעים נורא ישמחו אם הוא
יודח, כהמלצתו המחייבת של היועץ המשפטי לממשלה. עכשיו, אני רוצה פעם אחת
להבין אתכם. אתם בטוחים שאתם אנשי שמאל ולא אנשי ימין קיצוני? הרי בכל העולם
השמאל נלחם בשוטרים המרשים לעצמם חריגות, רואים עצמם מעל החוק וחושבים שמותר
להם לעשות מה שמתחשק להם. הימין הקיצוני הוא זה שאומר: עיזבו אותנו מחוק
ומזכויות אזרח, שהשוטרים יעשו מה שהם רוצים כדי להילחם בפשע ואם זה מצריך
שישברו כמה עצמות או יזייפו ראיות, אין בעיה.

אני באמת רוצה להבין עוד עניין: האם יש צורך בפושע כדי להילחם בפושעים, או
שמא ראיתם בנעוריכם יותר מדי סרטים עם צ'רלס ברונסון? וחוץ מזה, תסבירו לי
בבקשה ברצינות מדוע, בשם אלוהים, אתם חושבים שאם משה מזרחי יעוף מתפקידו כפי
שממליץ היועץ המשפטי לממשלה, החקירות נגד פוליטיקאים, אילי הון ופושעי צמרת
ייבלמו בחריקה? אין לו ממלא מקום? אין לו סגנים? אין תחתיו ראשי יחידות
חקירה ארציות? הכל תלוי בו ורק בו? ומה היה קורה אילו היה מגיע מועד סיום
הקדנציה שלו? הפשע היה חוגג בארץ בלי הפרעה?

משה מזרחי ניהל את היאחב"ל בנושא האזנות הסתר הרגישות באורח פורע חוק,
מופקר ומאיים על הדמוקרטיה. הוא אגר חומר פוליטי בתקופה של מערכת בחירות,
הוא אגר חומר אינטימי מאוד, כולל צילומים אינטימיים שהוא דרש להגדיל אותם.
הוא עשה זאת תוך הפרה בוטה של המגבלות שהטילו צווים של בית משפט, משום שאתה
ואני חייבים לציית לחוק, אבל מזרחי לא.

ועל זה אתם מגינים עכשיו במקהלה אלימה של התרעה על כך שהחוקר מספר אחד
בסכנה. אם ככה הוא חוקר וככה הוא מנהל את ענייניו הוא אינו החוקר מספר אחד,
אלא שוטר שלקה בשיכרון כוח ושצריך להיות מורחק מתפקידו למען שלטון החוק,
למען כבוד המשטרה ולמען הטוהר הציבורי.

כשאתם שומעים הרהורים על כך שאולי זה לא כל כך טוב שבשעה כל כך קשה ומסובכת
למדינת ישראל תתנהל חקירה נגד ראש הממשלה, כשאתם שומעים על רעיון, שאולי
בהתחשב בכך היה טוב יותר אילו החקירה היתה מוקפאת עד לאחר שראש הממשלה היה
מסיים את תפקידו, אתם כבר מטפסים על הבריקדות בצרחות. אבל אצל משה מזרחי אתם
דווקא מסכימים שעצם ניהול החקירה נגדו היה דבר נורא, כי זה הפריע לו לנהל את
החקירות שלו ומתקוממים נגד האפשרות של הדחתו כי הוא ממש חיוני. אתם לא
חושבים שאתם טיפ-טיפה צבועים?

קריאה בדוח של רובינשטיין על מזרחי מעוררת הרהור כבד על הפוליטיקות
הפנימיות בפרקליטות, שהולידו את המסקנות של הדוח. דומה כי רובינשטיין ביקש
ללכת לקראת פרקליטות המדינה וחברותיה שהגנו על מזרחי וריכך את מסקנותיו. האמת
הניבטת מכל שורה בדוח היא כי מזרחי היה צריך לפחות לעמוד לדין משמעתי, כפי
שהמליץ ראש המחלקה לחקירות שוטרים. רובינשטיין נהג בו לקולא במידה רבה מאד,
מה שלא עזר לו מול הזעם של הבריגדה להגנת שוטרים שהכל מותר להם. אבל עם זאת
מותר לנו במעריב לרשום לעצמנו בסיפוק, כי סדרה של חשיפות בעניין זה שהחלה
בעיתוננו בינואר 2002, בה פירט עיתונאי מסויים את העבירות לכאורה שעבר מזרחי,
הוכחה כמדויקת במלואה בדוח של רובינשטיין. היא גם הביאה, כפי שמתברר מהדוח
לחקירות ולדרישות בעניין, לחתימה על הסכם עד המדינה עם איש היאחב"ל, שצוטט
בהרחבה בכתבות של עיתונאי מסויים ולגילוי האמת על מעשיו של מזרחי ודרך התנהלותו
הפסולה. לא מיותר לציין כי היינו לבדנו במערכה הזאת, לבד מעבודתה של כתבת
הערוץ הראשון איילה חסון, ושאר כלי התקשורת התעלמו במשך חודשים ארוכים
מהפרשה וכשהזכירו אותה בכלל התייחסו אליה בזילזול. הם טעו. אנחנו צדקנו.
נמשיך כך, כי אצלנו אין כרטיסי מועדון, והמועדון היחיד שאנחנו מכירים הוא
מועדון קוראי מעריב הזכאים לדעת את האמת.


-

למען הסדר הטוב יש לציין כי למעריב ישנה סיבה טובה לשאוף להעמדתו לדין של מזרחי מאחר וזה "השתדל" מאוד במלחמתו נגד נימרודי האב והבן ולמעשה פעל כשכיר חרב להשכיר מטעם "ידיעות אחרונות" ופרקליטת המדינה ארבל.

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
18008 הודעות 20:29 25.10.03

כמו שכתבתי בהושעה הראשונה של חברנו "הרמן" כשהביא
את החשיפה של אברמוביץ בערוץ 2...:-

3. שלוש הפרקליטות הן בטח ......
https://rotter.net/forum/scoop/8129.shtml#3

@ להקת המעודדות = פשע מאורגן !!

1. עדנה ארבל.
הקשר הגדול: בייניש= מצקביץ'=עדנה ארבל!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=24&viewmode=

2. נאוה בן אור.
8. עו''ד נאוה בן-אור, היא הבת של עו''ד יוסף בן-אור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=8&viewmode=

3. יסכה לייבוביץ.
משפ' י. לייבוביץ=השמאל הישראלי=שלטון אוליגרכי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=41&viewmode=


אספרסו
חבר מתאריך 1.3.03
55 הודעות 10:09 27.10.03

3. יורים חץ ומסמנים מטרה !

מזרחי ולהקת המעודדות הם גם אלופי הקליעה יורים ואחר
כך מסמנים עיגול סביב הפגיעה.
זה שיש לנו משטרה פוליטית פורעת חוק, ברור כבר לכל.
זה שפרקליטת המדינה עם להקתה הנאמנה אינם שומרי חוק
אלא מגיני מפירי החוק
שבאים מטעמם גם זה ברור.

בקיצור, לכל נחקר פוליטי שאיננו שייך ללהקה כדאי
ורצוי תמיד.

לשמור על זכות השתיקה.
לא להיבדק בפוליגראף מגמתי.
לנהל מערכת יחסי ציבור תקשורתית תוקפת.
ולתבוע ולעתור על כל תנועה שהם עושים.
ואם אפשר לצבור מידע על החוקרים ושולחייהם.

הם כבר עברו כל גבול אפשרי המשטרה הפוליטית הזאת
עם להקת המעודדות.

Yac
חבר מתאריך 31.3.02
11781 הודעות 10:11 27.10.03

4. כלים שלובים
לכן יש לנו את מערכת המשפט הטובה בעולם.
היא מתקנת את שגיאות הפרקליטות ומגינה על הנאשם
מעורכי דין תכמנים.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   12:16   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. ''אהרונישקי, אל תגן על מזרחי''  
בתגובה להודעה מספר 47
 

09:20, 27 אוקטבר 2003 / א' בחשון תשס"ד

ח"כ יורי שטרן וח"כ מיכאל איתן, יושבי ראש ועדת הפנים והחוקה של הכנסת, פנו במכתב משותף למפכ"ל המשטרה, וביקשו ממנו שלא יגן על מעשי תנ"צ משה מזרחי. "יעילות המשטרה חשובה", הם כתבו, "אך שלטון החוק חשוב יותר, וגם הקצין המצטיין בעבודתו חייב לשאת באחריות המלאה אם עשה מעשים פסולים".

שר המשפטים יוסף לפיד פרסם הערב הודעה, ובה תוקף את פרקליטת המדינה עדנה ארבל על חוות הדעת שפרסמה נגד הדחת ניצב משה מזרחי מהמשטרה, וזאת בניגוד לממונה עליה, היועץ המשפטי לממשלה, שהמליץ להעמידו לדין: "מוטב היה לו פרקליטת המדינה לא הייתה מנסחת את עמדתה בעד מזרחי ככתב פולמוס נגד היועץ המשפטי לממשלה", אמר השר לפיד.

גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ יובל שטייניץ קורא לפרקליטת המדינה "להפסיק לחבל באכיפת החוק על משטרת ישראל". בזמנו עתר שטייניץ לבג"ץ יחד עם שר התחבורה אביגדור ליברמן בדרישה כי יוכרע המשך שירותו של ניצב מזרחי במשטרה, וזאת לנוכח האזנות הסתר שביצע, על פי החשד, ועתה הוא בירך על החלטת היועץ המשפטי.

אתמול התפרסמה המלצת היועץ המשפטי לממשלה להדיח את ראש אגף החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי, על נימוקיה המלאים. "התמונה הכוללת בדבר התנהלותם של מזרחי ויחידתו היא בעייתית ביותר. חריגה מצווים, אי דיווח, ותמלול מסיבי של שיחות בעלות אופי פוליטי, מביאים אותי להמלצה על הסקת מסקנות פיקודיות נגד מזרחי", נאמר בהמלצת היועץ המשפטי.

ערן שנדר, מי שהיה מנהל המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, הצדיק אתמול את החלטת היועץ, ואמר כי ניצב מזרחי חרג מתפקידו, וכי ראוי שיועמד לדין משמעתי.

בדוח המלא שהגיש היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הוא מגלה כי עוד בשלהי 2000 -כבר עם הפרסום הראשון בפרשה (בנובמבר 2000, בעיתון "גלובס") החל בבדיקת המעשים שיוחסו לראש אגף החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי. ואולם, טוען רובינשטיין, הוא נמנע אז מהשעיית מזרחי, הן מפני שדברים הוכחשו, והן כדי לאפשר בדיקה מעמיקה בנושא, בטרם יינקטו נגדו צעדים.

מנהלי מח"ש, (המחלקה לחקירת שוטרים), ציינו כי כמעט כל הטענות העובדתיות שהופיעו בתצהירו של מר יזמסקי מינואר 2002, ואשר הם בדקו, נמצאו נכונות;

עוד מציין היועץ בחוות דעתו כי מניתוח התמלילים של ההאזנות שבוצעו עולה כי מתוך 15 אלף פריטים, כ 70 אחוזים תומללו באופן שחרג מצווי בתי המשפט ומהחוק.

בחודש ינואר 2002 פורסם התצהיר של סטניסלב יאז'מסקי. אז פורסמו גם חלק מדבריו ותמלילים רבים שנטל עמו, עד שהיועץ נאלץ להורות על פתיחת חקירה.

העובדות אינן שנויות במחלוקת, אומר עו"ד יורם שפטל בראיון לערוץ 7. ברור שהיו האזנות סתר וכי הן תומללו באופן לא חוקי ובניגוד מפורש לצו בית המשפט, שהורה לא לתמלל שיחות מטלפונים מסוימים. בין היתר, אומר שפטל, האזינו בסתר לאביגדור ליברמן, שכיהן אז כראש לשכתו של ראש הממשלה נתניהו, ולפיכך מדובר בהאזנות סתר לטלפון של ראש הממשלה. ניצב מזרחי, אומר שפטל, תמלל את אותן האזנות סתר מאותה סיבה שאדגר הובר, מי שהיה ראש ה F.B.I., אסף לו בזמנו תיקים עם חומרים סודיים נגד כל אישיות ציבורית חשובה בארה"ב. לכן, לדבריו, עד יום מותו הוא כיהן כראש ה F.B.I., ושבעה נשיאים לא העיזו להדיחו, אף על פי שהיה ידוע כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. מזרחי, בשיטותיו של הובר המנוח, ניסה לצבור תיקים שבאמצעותם יוכל להפעיל לחצים אפלים ועלומים על אנשים בנקודות מפתח. שפטל מוסיף כי מזרחי הוא "בן טיפוחיה" של פרקליטת המדינה עדנה ארבל, וטוען כי מאז שהיא בפרקליטות היא עוסקת ב"פוטשים משפטיים", שמטרתם להפוך על פניהן את התוצאות במערכות הבחירות. הדבר, כך הוא אומר, כולל גם את ההתנהלות נגד שרון תוך "זריית חול" בעיני הציבור בנושא סיריל קרן, אומר שפטל. לדבריו, למעשה אין פסול בכך שקרן נתן הלוואה לשרון או למישהו מבניו. כוחה של החקירה, לדבריו, אינו בכך שהיא חותרת חתירה לגיטימית לחשוף עבירה על החוק, אלא בעצם קיומה של חקירה, ובכך שהיא מלווה בהדלפות. ועוד: מי שמונה באופן אישי על ידי ארבל לחקור את ענינו של ראש הממשלה אומר שפטל היא ליאורה גלט ברקוביץ, וזאת בידיעה ברורה כי היא בעלת דעות שמאלניות קיצוניות. יצוין כי בזמנו הסתייגה ארבל מצעדו של רובינשטיין, שהורה לחקור מי הדליף, חקירה שהוליכה בסופו של דבר לבת טיפוחיה של ארבל. מי שעושה "פוטש", אומר שפטל, מי שמטרפד את שלטון החוק ועושה בסמכויות שניתנו לו ככל העולה על רוחו, תוך שימוש בוטה לרעה בהן הם פרקליטת המדינה, ניצב משה מזרחי ותומכיהם בפרקליטות.

הראיה לכך, אומר שפטל, היא העובדה כי לפני בחירות 99' הגיש ח"כ מיכאל איתן תלונות המלוות בראיות חותכות ובמסמכים נגד עמותות ברק, אך הפרקליטות סירבה לפתוח בחקירה בטענה כי יש לפתוח בה רק אחרי הבחירות, וזאת כדי שהחקירות לא ישפיעו על תוצאות הבחירות. עם זאת בבחירות האחרונות, בניגוד לנוהג הקודם, נגד חברי מרכז הליכוד ונגד חברי כנסת של הליכוד, ובראשם נעמי בלומנטל, נפתחו חקירות. יתר על כן, מציין שפטל: הפרקליטות ניסתה להשתמש בחקירות אלו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות וכדי לנסות לבלום את הניצחון של הליכוד, שהיה צפוי בבירור. היה נראה כי הדבר יעלה בידם, וזאת עד לאירוע השתקתו של ראש הממשלה שרון בידי השופט חשין בשידור חי. בעקבותיו, אומר שפטל, התברר לציבור מה באמת מתרחש לנגד עיניו. פרקליטות המדינה, אומר שפטל, עשויה "בצלמה של השכבה השלטת החילונית אשכנזית וכנענית". זוהי השכבה ששלטה בקום המדינה במערכת הצדק, ובנתה אותה, אך עתה נתרוקנה שכבה זו מכל ערכיה ונותרה בידיה רק השאיפה לחזור לשלטון, שממנו היא הודחה בידי רובו המכריע של הציבור. בטווח הנראה לעין, לשמאל אין כלל סיכוי לחזור לשלטון באמצעים של השגת רוב לדעותיו, בציבור. הפרקליטות, כאמור, היא בבואה של אותה קבוצה שלטת, שאיבדה את כוחה הפוליטי, והמתקשה להשלים עם המציאות החדשה. הפרקליטות, בהיותה חלק אינטגרלי של קבוצה זו, עושה כל שביכולתה לנצל את הסמכויות החוקיות שניתנו בידיה כדי לטרפד את קיומן של ממשלות נבחרות מן הימין במדינת ישראל, והיא עושה זאת באמצעות דמויות כמו ניצב מזרחי. (ש.ל.)
http://www.a7.org/news.php?id=63460



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:45   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. ועכשיו: ''ארבל נגד רובינשטיין!!''  
בתגובה להודעה מספר 48
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 27.10.03 בשעה 13:47 בברכה, פילוביץ שחף
 
יום שני, 27 באוקטובר א' בחשוון תשס"ד



על רקע שתי חוות רובינשטיין וארבל.
צילום ארכיון: פלאש 90

הדעת המנוגדות, של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליטת המדינה בעניינו
של ניצב מזרחי, השתררה מתיחות קשה בין השניים* בעוד כחודש, אחרי
שיועצים משפטיים יבדקו את דו"ח היועץ, אמור השר לביטחון פנים, צחי
הנגבי, להחליט על המשך דרכו של מזרחי.
יוסי לוי

מתיחות קשה בין היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה
ארבל, על רקע פרשת מזרחי: יום אחרי ששלח רובינשטיין את חוות דעתו לשר
לביטחון פנים ולמפכ"ל, שלחה ארבל לשניים חוות דעת משלה, הנוגדת את חוות דעתו
של רובינשטיין.

גורמים המקורבים לרובינשטיין אומרים כי עמדתה של ארבל הובאה בפירוט בדו"ח
הציבורי שחיבר היועץ, אולם דבר זה לא הניח את דעתה ובצעד חסר תקדים היא
שלחה, כאמור, חוות דעת מנוגדת, בה כתבה בין השאר על מזרחי: "גם אם נפלו
ליקויים מסויימים בדרך התנהלות היחידה, לא ניתן לחלוק על תום לבו ושיקוליו
המקצועיים של ניצב מזרחי".

ארבל, אמר גורם בכיר בפרקליטות, אינה אומרת שמזרחי צדיק, אולם היא סבורה כי
הוא פעל בנקיון כפיים. "העברתו מהתפקיד היא הצעד הדרסטי ביותר שיש, ואיני
יכולה לתת את ידי לכך כאשר אין לכך שום סיבה ושום תשתית עובדתית. השיקול
המקצועי של מזרחי הוכיח עצמו כנכון", אמרה אמש ארבל למקורביה.

גורם המקורב לרובינשטיין אמר אמש כי ארבל צידדה במזרחי ובמעשיו לאורך כל
הדרך, ועמדתה אינה מפתיעה.

למעריב נודע כי המסמך של ארבל ומנהלת המחלקה הפלילית נאוה בן-אור, שנשלח
ביום שישי להנגבי ולאהרונישקי, הוא בן תשעה עמודים ואליו מצורף נייר עמדה של
פרקליטת מחוז הדרום, יסכה ליבוביץ, המחזיק 14 עמודים. שלוש הפרקליטות
מתואמות בעמדתן וסבורות באופן נחרץ, בניגוד לדעת רובינשטיין, כי פגיעה
במזרחי כמוה כפגיעה בשלטון החוק.

הנגבי יחליט
השר לביטחון פנים צחי הנגבי, הוא שיקבע לגבי המשך שירותו של ניצב מזרחי.
אתמול החל הליך משפטי מורכב לקראת ההחלטה, הצפוי להימשך כחודש. מפכ"ל
המשטרה הטיל על היועצים המשפטיים לבדוק את דו"ח היועץ, ובסיומו של ההליך,
אמורה מפכ"ל להעביר את המלצתו לשר הנגבי. גורם המקורב לשר אמר אמש למעריב כי
רק אז יחל השר בבדיקה עם הגורמים המקצועיים במשרדו לגבי המשך ההליך. אותו
גורם העריך כי לא צפוי עימות בין הנגבי למפכ"ל, וכי בסופו של דבר יכבד
המפכ"ל את חוות הדעת של הדרגים המקצועיים והמשפטיים.

אמש החליט היועץ על הקמת צוות בהשתתפות גורמי הפרקליטות והמשטרה, שיכלול
אנשי חקירות ומודיעין ומשפט לצורך הפקת לקחים מהפרשה ולבחון האם יש צורך
בשינויי חקיקה ונהלים.
http://images.maariv.co.il/cache/ART569620.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:55   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. פרשת מזרחי = קו 300 = לבון/עסק הביש !!  
בתגובה להודעה מספר 50
 

השר הנגבי:
פרשת מזרחי שווה בחומרה לפרשת קו 300 ופרשת לבון
ח"כ איתן: מה ההבדל בין עבריינים למשטרה שעוברת על החוק?;
בר-און: ב-2001 אושרו כ-1700 פניות להאזנות סתר;
הדברים נאמרו בישיבה דחופה שכינסה סיעת הליכוד;
השר לביטחון פנים: אחליט בסוגיית מזרחי לאחר שאלמד את כל החומר.....
@ המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32704-00.html?tag=17-53-19



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:55   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. הנגבי: פרשת מזרחי חמורה כמו פרשת קו 300......  
בתגובה להודעה מספר 55
 



צחי הנגבי. צילום ארכיון

השר לביטחון פנים דיבר בישיבה של סיעת הליכוד, שהתכנסה לדון בפרשה. חברי כנסת מהליכוד תבעו הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית
רנית נחום-הלוי, מחלקה ראשונה
מעריב.

''פרשת ניצב משה מזרחי שווה בחומרתה לפרשת קו 300 ופרשת לבון'' - כך אומר היום השר לבטחון פנים צחי הנגבי.

הנגבי אמר את הדברים במהלך ישיבה מיוחדת של סיעת הליכוד. הישיבה כונסה כדי לדון בהמלצותיו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, להשעות את מזרחי מתפקידו.

לדברי הנגבי, מדובר בפרשה חמורה שתזעזע את כל המערכות: המערכת המשפטית, המערכת הפוליטית והמשטרה.

את הישיבה כינסו חברי הכנסת מיכאל איתן וגלעד ארדן. לדבריהם, בכך שתמלל שיחות טלפון פוליטיות של השר ליברמן פעל מזרחי בצורה שפוגעת בליכוד, ואין לעבור על כך בשתיקה.


בתגובה לבקשתם של חברי כנסת מהליכוד להקים ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לבדוק את פעולותיו של מזרחי, ביקש מהם הנגבי שלא יעשו זאת: ''יש לצמצם מעורבות פוליטית בדרמה הזו''.

הנגבי ביקש מהשרים שלא להתערב בפרשה, משום שפרטיה אינם ידועים להם, ולהניח לו לקבל את ההחלטה כשר הממונה על המשטרה.

השר לביטחון פנים אמר עוד שהוא יחליט בעניינו של ניצב מזרחי לאחר
שילמד את כל פרטי הדוח. לדבריו, ההחלטה שיקבל תשמור על האיזון בין הזכות לפרטיות המעוגנת בחוק לבין עצמאות רשויות אכיפת החוק.
***
לאתר מחלקה ראשונה
(27/10/03 , 19:33)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/570/347.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   18:41   28.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. ניצב מזרחי וביה''ד הארצי לעבודה כמשל רע!!  
בתגובה להודעה מספר 56
 

{ציטוטים נבחרים}

"ממשלת ישראל מחליטה לבטל את בית הדין הארצי לעבודה ולהעביר
את הנושא כולו לבתי המשפט המחוזיים."

"כדאי להפנות את תשומת הלב לשני המקרים הללו בהיבט הבא:
התנהגותו האנטי דמוקרטית והלא נורמטיבית של השמאל הישראלי.
ראו זה פלא, השמאל ובראשם עמיר פרץ מתנגד....."

"ניצב מזרחי סרח בעוון פשע שהוא מן החמורים שישנם, חוקר אשר
משתמש בכוח המשטרתי שהחברה הדמוקרטית מפקידה בידיו שימוש
המסכן את יסודות המשטר הדמוקרטי. ומי יוצא להגנתו אם לא
אבירי השמאל הדמוקרטיים בפוליטיקה ובתקשורת, וגם כאן הסיבה
היא שניצב מזרחי משרת את אנשי השמאל."

"אותם הדברים ממש ניתן לומר ביחס לפרשת גלאט-ברקוביץ' הידועה....."

"מבחינת השמאל בישראל (כמובן שאין להכליל את כל אישי השמאל)...."

@ מצ"ב הקישור לכתבה הנ"ל...:-
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3852-00.html?tag=18-15-38



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:51   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. משל ונמשל = תיבת פנדורה = משה מזרחי/עדנה ארבל  
בתגובה להודעה מספר 58
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.05.14 בשעה 13:44 בברכה, פילוביץ שחף
 
כל כלי שייט בכלל ואניה של 1/2 מיליון טון בפרט,
שעוגנת מחוץ לנמל בנקודה ימית שרב החובל שלה קיבל
מרב חובל הנמל בכדי להמתין עד שיגיע תורה להכנס לנמל,
בכדי לפרוק ולהעמיס סחורות/מכולות וכיוצ"ב...חייבת
לעגן את עצמה על פי כל הכללים, דהיינו שרשרת עוגן
מתאימה למשקל האניה בכלל ולעומק בפרט.

@ במקרה הנדון, האניה הזו בכדי שתעגון בבטחה, חייבת
בשרשרת עוגן, שרק העוגן שלה שוקל בין 8 ל- 10 טון,
וזה בלי משקל השרשרת.

@ השרשרת בנויה מאלפי חוליות העשויות מפלדה שקוטר
ברזל החוליה הוא מינימום 25 מ"מ.

@ נניח שהאניה קיבלה אישור לעגון מחוץ לנמל במרחק
של 300 מטר שהעומק המחושב שם הוא 100 מטר, האניה
חייבת בשרשרת עוגן פי 3 מהעומק, דהיינו 300 מטר שרשרת.

@ השעה היא 5 לפנות בוקר, מזג אויר קודר, רוח צפונית
של 25 עד 30 קשר בשעה....מה קורה לאניה בכלל ולשרשרת
בפרט....חרטום האניה בכיוון הרוח ירכתיים אחורה
הולכת עם כיוון הרוח עד שהיא נעצרת בגלל העוגן
....
300 מטר השרשרת מתוחה חבל"ז.

@ כידוע לכלונו שלפעמים ישנן מכות רוח שמדידתן נחשבת
פי 3 מעצמת הרוח הקיימת, ואם אמרנו לעיל שעצמת הרוח
היתה בין 25 ל- 30 קשר, ז"א שבמכת רוח, עצמת הרוח
תהיה פי 3, דהיינו בין 75 ל- 90 קשר, וזה אומר שהאניה
בכלל ושרשת העוגן מקבלות מכת הדף פי 3.....

@ נניח שאחת החוליות חלשה, לא עברה תו תקן והיא
כתוצאה משימוש נסדקה
, החוליה נשברת...ומה יקרה
לשרשרת בת אלפי החוליות שקשורה מצד אחד לוינצ' שעל
סיפון האניה ומצד שני של השרשרת לעוגן שמונח על קרקעית
הים בעומק של מאה מטר....???

@ השרשרת תקרוס, ותיפול לקרקעית הים ומה יקרה לאניה....??
היא תתחיל לנוע במהירות עצמת הרוח לכיוון הזרימה
במקרה הזה לכיוון החוף, הנמל, בתי מלון וכיוצ"ב...!!

2. מה יקרה כשהאניה תגיע לנקודה שהרוח תזרוק אותה, היא
תתנגש בכל מה שיעמוד בדרכה, והנזק הוא בשני הכיוונים,
גם לנקודה בחוף/נמל/בתי מלון וגם לאניה עצמה, שלא נדבר
שחיי אדם תלויים בדבר...!!!

@ על מנת להמחיש לך, אני מצ"ב תמונה של מקרה דומה, ותשאל
את עצמך איך הגיעה האניה לחוף...מזל של אלוהים לא קרה דבר??

ערוץ7
משל ונמשל על פרשת מזרחי
מאת שחף פילוביץ'
29 באוקטבר 2003
(שחף פילוביץ', שם בדוי, הוא מפקח באתר רוטר)

כללי עגינה מדוייקים מחייבים כל כלי שייט בכלל, ואניה של 1/2 מיליון טון בפרט, כאשר היא עוגנת מחוץ לנמל בנקודת ההמתנה לכניסתה לנמל. בין הכללים המחייבים גם עוביה וחוזקה של שרשרת העוגן. על רב החובל לוודא שהיא מתאימה וראויה לבלום משקל עצום כל כך.

במקרים מסוימים כדי לעגון בביטחה, על רב החובל לשקע בקרקעית הים עוגן שמשקלו, לבד ממשקל השרשרת בין 8 ל-10 טון. השרשרת בנויה מאלפי חוליות העשויות מפלדה שקוטר ברזל החוליה הוא מינימום 25 מ"מ.

נסיון ההגנה של הפרקליטות את מזרחי מאימת החקירה היא בסך הכול חיזוק החולייה החלשה שבשרשרת, שלא תיתנתק חלילה ותביא לאסון כבד, מבחינתם

נניח שהאניה קיבלה אישור לעגון מחוץ לנמל במרחק של 300 מטר, שם העומק המחושב הוא 100 מטר, האניה חייבת בשרשרת עוגן שארכה פי 3 מהעומק, דהיינו 300 מטר שרשרת.

השעה היא 5 לפנות בוקר, מזג אויר קודר, רוח צפונית של 25 עד 30 קשר. חרטום האניה נע בכיוון הרוח עד שהיא נבלמת בגלל העוגן הנטוע בקצה שרשרת הענק, 300 מטרים של ברזל.

כידוע לכולנו, לפעמים ישנן מכות רוח שמדידתן נחשבת פי 3 מעצמת הרוח הקיימת, ואם אמרנו לעיל שעצמת הרוח היתה בין 25 ל- 30 קשר, ויכולה להגיע במפתיע ל-90 קשר.

נניח שאחת החוליות חלשה, לא עברה תו תקן וכתוצאה משימוש ארוך ימים נסדקה, החוליה נשברת... מה יקרה אז לשרשרת בת אלפי החוליות שקשורה מצד אחד לוינצ' שעל סיפון האניה ומצידה האחר לעוגן המונח על קרקעית הים בעומק של מאה מטר???

באותם רגעים תקרוס השרשרת כמובן, ותיפול לקרקעית הים, ומה יקרה באותם רגעים גורליים לאניה עצמה?? היא תתחיל לנוע במהירות עוצמת הרוח לכיוון הזרימה, ובמקרה הזה לכיוון החוף, הנמל, בתי מלון וכו'!!!



אונייה ששרשת העוגן נותקה

הטרגדיה באותה שעה היא נוראה, קשה וכואבת גם ליושבי האונייה ולתכולתה, אבל גם, ובעיקר לאנשים המבועתים שעל החוף.

וכל זה בגלל חולייה חלשה אחת.

ומה באתי לייגע אתכם בענייני עוגנים שרשראות ואוניות, לא כדי להבעית את חלומות שנתכם העריבה. כל האמור כאן הוא משל למתרחש היום בעניינו של ניצב משה מזרחי.

משה מזרחי, כך יודעים אנשי הפרקליטות כולם, הוא כעת החולייה החלשה של אוניית המשא הנושאת על גבה שוטרים, קצינים, שופטים, אנשי ממשל זוטרים ובכירים, ועוד ועוד אח"מים לא מעטים. חולייה בשרשרת העוגן של אוניית משא העמוסה בטונות של תיקים, קשרים, חשבונות, תחבולות ומידעים שאיש לא רוצה לפתוח לעין הציבור. חקירת משה מזרחי עלולה להיות תחילת קריעתה של השרשרת, קריעה שתביא לתאונה טרגית מבחינת מעורבים ומקורבים רבים.

נסיון ההגנה של הפרקליטות את מזרחי מאימת החקירה היא בסך הכול חיזוק החולייה החלשה שבשרשרת, שלא תיתנתק חלילה ותביא לאסון כבד, מבחינתם.
http://www.a7.org/article.php3?id=2017



מבחן התוצאה = אהוד אולמרט ?!




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:10   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  63. ליברמן קורא להעמיד לדין את הפרקליטה ארבל!!!  
בתגובה להודעה מספר 60
 

השר אביגדור ליברמן תוקף בחריפות את פרקליטת המדינה, עדנה ארבל,
וטוען כי יש להעמיד גם אותה לדין משמעתי, כפי שהומלץ לגביו של
ניצב משה מזרחי: "גם היא שותפה לטיוח ולמעשים הבלתי כשרים של מזרחי", אמר ליברמן והוסיף: "הם היו חלק אחד בלתי נפרד בכל מערכת החריגות האלו.

היא היתה מודעת, היא נתנה יד, היא ניסתה לחפות ולטייח בדיוק את כל הפרשיה". לטענתו, נהג מזרחי לצותת לשיחות טלפון של אשתו ושל ילדיו,
ואף לשיחות פרטיות שניהל ליברמן עצמו ותימלל אותן בניגוד לצו בית המשפט.

בתגובה, אומר חבר הכנסת אופיר פינס מהעבודה כי דברי ליברמן חמורים ומזכירים רפובליקות בננות: "מי שמתנהלות נגדו חקירות רוצה לרסק עכשיו את שלטונות אכיפת החוק".
נובס
קורא פינס לראש הממשלה ולשר המשפטים לנזוף בשר התחבורה על דבריו: "אני חושב שהדברים של אביגדור ליברמן לא היו צריכים להיאמר הבוקר בגלי צה"ל ומשנאמרו אני חושב שאם יש כאן שר משפטים במדינה הזו, ואם יש ראש ממשלה במדינה הזו, מן הראוי שינזפו בשר התחבורה, אביגדור ליברמן, על הדברים הבוטים והקשים כאין דוגמתם, שהוא הטיח גם בפרקליטת המדינה וגם בראש אגף החקירות"
(גלצ)

@ תגובות גולשים!!

גם ארבל היא לא חסינה נגד החוק.

עשו חקירות גם נגד הנשיא ונגד ראש ממשלה. הגבר ארבל היא לא מעל החוק.

אני רוצה לראות את הגבר שיצליח

להעמיד אותה לדין ושתורשע אחרי המשפט (להווי ידוע, גם מערכת המשפט
לא טלית שכולה תכלת...)

אני מאמצת מה שהוא כותב:
למה עדיין לא עוצרים את עדנה ארבל ומניחים לה להמשיך בתפקידה הרגיש, למרות העבירות הפליליות שהיא מודה שביצעה (טוענת שמזרחי פעל -בעצם הפרות החוק וצווי בימ"ש- בהנחייתה וגיבוייה)???

על מי עדנה ארבל מחפה? האם ההאזנות היו עבור אהרון ברק? דורית בייניש? אנשי עסקים שרצו לקבוע מי יהיה בשלטון? ואולי בכלל עבור החמאס? עבור מי האזינה עדנה ארבל לראש הממשלה ולחברי קבינט? האם העבירה את המידע הרגיש לחיזבאללה?

יש לחקור, בדחיפות ביסודיות וללא מורא ומשוא פנים, ויש לעצור אותה, ויפה שעה אחת קודם!

משטרה + פרקליטות + בתי משפט = פשע מאורגן (ל"ת)

אני רואה פה כל מני תיאוריות הקושרות את מזרחי לרצח רבין וקשקושים,
ולא יודע אם לצחוק או לבכות. גם אני לא היית ממהר להפוך את ליברמן ושות' לגיבוריי (עבריין מורשע? על מה אתה מדבר, על פרשת הילד?).
אבל גם אם מדובר בתיאוריות הזויות של אנשים מגוחכים, וגם אם הקטגורים הלאומנים מדיפים צחנה איומה, לא הייתי ממהר לקפוץ להגנתם של מזרחי או של ארבל. נדמה שיש כאן דבר או שניים שאנחנו לא יודעים על מערכת היחסים יוצאת הדופן ביניהם. ארבל נעמדת על שתי רגליה האחוריות, אבל מעבר לתירוצים כגון "אין עניין לציבור", היא לא הצליחה עדיין לנפק טיעונים מניחים את הדעת.

תרצה או לא תרצה מזרחי/ארבל/בייניש כולם
קשורים בקטע כזה או אחר להסתרת האמת
בנוגע לרצח רבין, הכל קשור לימים האפלים
ההם של תחילת אוסלו, אז התחילו להשחית
ולעקם בבוטות את כל מערכות השלטון כדי
לקיים את פשע אוסלו.
הסיפור הזה עדיין נמשך.
הסיפור של מזרחי מסריח עד לשמיים, במהלך כל
תקופת שלטון נתניהו 96-99 ישב מזרחי וצוטט
לשיחות בחירי ממשלת נתניהו.
נתניהו בזמנו היווה איום חמור על המשך טרוף
אוסלו ועל האוליגרכיה המשפטית, נגד 3 ראשי
מערכת החוק ואכיפתו בראה ארבל תיקים יש מאין
וסיכלה סיכול ממוקד את מינויים.
מאוחר הרבה יותר כפה הליצן בן עמי באופן
חסר תקדים את קידומו של מזרחי על המפכל
החדש שהיתנגד לכך ככול יכולתו.
מזרחי בזמנו היה מעורב בחקירת יגאל עמיר
ושיתף פעולה עם השב"כ שבפועל ביצע את רוב
החקירה, התוצאה נראתה במשפטו של עמיר שהיה
משפט קופים שנגמר והתחיל בהודאת הנאשם
ולא בשום דבר אחר למרות עדויות חשובות
שהוצגו בפני בית המשפט שהעלו שאלות קשות
לגבי הגרסה שבה הודה הנאשם יגאל עמיר.
גם אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, הצחנה
אכן איומה, ברור לכל מתבונן שדברים מוזרים
מאוד מתרחשים והאמת מוסתרת מהציבור, זה
הדבר היחיד הברור, האמת מוסתרת מהציבור.

ארבלי היא "שלטון החוק" רק ע"פ התלוש החודשי,,,
במהות היא מאפיונרית קלאסית.
ואגב,ליברמן לא עבריין ולא מורשע-אלא אם כן כל ריב
בין שכנים הופך את האדם לפושע נורא,,,,

ליברמן צודק למי יש בכלל ספק לגבי הפרקליטות? (ל"ת)

ליברמן צודק

כנופית הפשע של מכשפות הפרקליטות מזהמת את חיינו הציבוריים.

ברק מאפיונר והרצוג קונסליירי, תבע אותם,

ליברמן איש מצוין וסופר הגון, שלא
דבק בו רבב של שחיתות, רצח האופי לא
יעזור.
לא ליברמן צוטט לכל מה שזז במדינה,
מזרחי וארבל עשו זאת ולכן אין מקום
ליללות השבר שלהם לאחר שנחשפה האמת.

מניעיך פוליטים וסתם שינאה מטורפת.

עמיחי = דובר האינטרנט של מפלגת הפרקליטות
לדעתי ארבל "גמרה" עם סיכויה לעליון. טומי לא אוהב את מה שהיא מחוללת לו בפרקליטות. רובינשטיין ימונה לעליון ואחר כך ארבל תישאר בחוץ שהרי דרושה הסכמת כל שופטי העליון לכל מינוי (זוכרים ?) ורובינשטיין יתנגד !
איך אכלה אותה המכשפה ארבל ?!



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   01:11   31.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  79. תיק מזרחי = תיק אפרסק = הדחת המפכ''ל הרצל שפיר  
בתגובה להודעה מספר 55
 

@ תיק אפרסק. 08/04/02 | מירב לוי. הדחתו של מפכ"ל
המשטרה, הרצל שפיר, היתה למעשה התוצאה ...
http://www.nfc.co.il/ArticlesPrintVersion.asp?docId=1000&subjectID=18
@ תיק אפרסק. 08/04/02 מבקר המדינה.
הדחתו של מפכ"ל המשטרה הרצל......
http://www.nfc.co.il/archive/0018-D-1000-00.html?tag=0-58-27

תיק אפרסק
08/04/02 | מירב לוי | [email protected]

מבקר המדינה

הדחתו של מפכ"ל המשטרה, הרצל שפיר, היתה למעשה התוצאה העיקרית של חקירה מאומצת של היחידה לחקירת הונאות בראשות תת ניצב זיגל, אשר זכתה לכינוי -תיק אפרסק.

חקירת המשטרה, אשר היתה ידועה רק לקצינים בודדים, נסבה סביב חשדות להעברות כספים ממשרד הפנים, דרך מועצות מקומיות למוסדות מפלגתיים של המפד"ל. הפרשה החלה בעקבות הדחתו של שלמה גולן, חבר הנהלת מועצת גן-יבנה. הדחתו חשפה שיטה להזרמת כספים ממשרד הפנים למוסדות וקרנות שלא עמדו תחת פיקוח מבקר המדינה, ומבלי שיתקיים דיון ואישור חברי המועצה.

החומר אשר החל להיאסף במשטרה הכניס את מפקדיה למצב עדין ביותר. מצד אחד היה עליהם לטפל בתלונות שהוגשו על-ידי אישים פוליטיים ואזרחים, ומצד שני היתה זו שיטה הנהוגה מימים ימימה, ששר הפנים יוסף בורג, הממונה גם על המשטרה, כינה אותה 'שקר קואליציוני מוסכם'.

בתקופת ההמתנה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, דאג השר בורג לקבל את ממצאי החקירה, להביא להתפוגגות המרירות הציבורית, וגרם לפיטורי המפכ"ל שפיר. נסיבות הפיטורים מעולם לא נבדקו, ובהחלטתו קבע היועץ זמיר, כי אין זה נושא מתאים או ראוי לבדיקה על ידו.


@ בפני השר = האבא של אברום בורג ובפני אנשיו את החומר המודיעיני שהיה בידיו במה שכונה "תיק אפרסק" שעסק במעורבות ......
http://www.police.gov.il/persumim/kitvey_et/01_177/06_177.asp

מראות המשטרה
גיליון מס' 177
גליון מס' 177

יחסים

ניצב-משנה ד"ר פנחס יחזקאלי, מדריך במכללה לביטחון לאומי אורית שלו, דוקטורנטית ומרצה במכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית

על מערכת היחסים בין המשטרה לשר הממונה עליה(הכתבה היא תקציר מאמר שפורסם לראשונה בכתב העת "משטרה וחברה" מס, ‎4, מאי ‎2000)

מרץ ‎1998. ראש אגף החקירות היוצא, ניצב סנדו מזור, מפנה מקומו לניצב יוסי סדבון בטקס קצר, בנוכחות השר דאז, אביגדור קהלני והמפכ"ל, יהודה וילק. כשהגיע תורו לברך, פנה קהלני, מחויך, לסדבון ואמר: יש לך את כל התכונות הראויות לתפקיד, ואנו מפקידים בידיך את גורלנו. מחר תוכל להחליט לזמן לחקירה כל שר או חבר-כנסת. אתה אמנם גבוה מאתנו במספר סנטימטרים, אבל אנחנו נמצאים בתפקיד גבוה ממך, ונפקח על מעשיך". הלצה (כפי הנראה) זו של קהלני, הספיקה כדי לעורר בתקשורת את הוויכוח הישן על מידת המעורבות של השר בחקירות המשטרה ועל מידת האפקטיביות של מעורבות זו.

מאז ‎1948 נשתנתה מערכת היחסים בין המשטרה לשר הממונה עליה לבלי היכר. ממצב של דומיננטיות מוחלטת של המפכ"ל על השר הממונה, בשני העשורים הראשונים לקום המדינה, גברה הדומיננטיות של השר על המשטרה, והתבססה כמעט בכל תחומי המשטרה, למעט בתחום אחד - תחום החקירות.

בישראל, ניתן צביון מיוחד למתח המתמיד שבין המשטרה והמפכ"ל העומד בראשה לשר הממונה עליה. הסיבות לכך הן האופי המיוחד של משרד המשטרה לגלגוליו (משרד המשטרה, אגף במשרד הפנים ועד המשרד לבטחון הפנים), הסמכויות הסטטוטוריות שנתן החוק בידי המפכ"ל על-פני השר הממונה עליו וההקבלה המקובלת ליחסים (הלא דומים) בין שר הביטחון לצבא. המפכ"ל דאז, יעקב טרנר, ציין בעת עזיבתו את התפקיד, כי "כמעט כל מפכ"ל סיים את תפקידו בנסיבות של מתיחות, אי הסכמה או קשיים עם השר הממונה עליו משום שהסיטואציה של מפכ"ל ושר משטרה מעליו מזמינה בעיות". ואכן - קונפליקטים בין המפכ"ל והמשטרה לבין השר הממונה עליהם, שבמהלכם שילמו, לעתים, מפכ"לים מחיר אישי, פרצו בעוצמה רבה מימי השר הראשון, בכור שטרית והמפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר. מאבק ראשונים זה בין שטרית לסהר הסתיים בכך, שהשר שימש כ"שילוב של דובר רשמי ושר החוץ של משטרת-ישראל" וכ"יועץ מקצועי נאמן וצנוע הליכות למפכ"ל הראשון ולאנשי מטהו" (ראה ביבלוגרפיה: בן-פורת, ‎1988, עמ' ‎163). גם השר השני של המשטרה, אליהו ששון, החל את תפקידו בהצהרות נוסח "אין בדעתי לשמש חותמת גומי", וכי "הגיעה העת לטלטל את המשטרה ולבצע בה שינויים", וסיים בחוסר מעורבות מוחלטת בעשייה המשטרתית (לשם, ‎1988; שדמי, ‎1989).

את תחילת המהפך ביחסי המשטרה עם השר ביצע השר השלישי, שלמה הלל, אשר הופקד על המשטרה בין השנים ‎1969 ל‎1977-. הוא היה מהבולטים בשרי המשטרה בתחום הרחבת סמכויות המשרד ושחרור המשטרה מלחצים פוליטיים. הלל הכין היטב את שיעורי הבית שלו בנוגע לכשלון מאבק קודמיו בתפקיד. הוא טען, כי "אין אחריות מיניסטריאלית ללא סמכות. הלחימה בפשיעה תלויה בשאלות של תקציב, כוח-אדם, ארגון, חקיקה וגיבוי ציבורי. למרביתם של נושאים אלה יש קשר לפעולותיה של המערכת הממשלתית והפרלמנטרית, והם מטופלים באמצעות משרד המשטרה והשר העומד בראשו" (שדמי, ‎1989, עמ' ‎243; לשם, ‎1982).

הלל (‎2000) מעיד על עצמו שהשתמש בשיטה של עיכוב חתימתו על מינויים, על מנת לאלץ את המפכ"ל דאז, קופל, להסכים להעביר למשרדו מחלקות מהמטה הארצי, כגון בניינים, תחבורה ורכש, שבמערכת הביטחון שייכים למשרד הביטחון ולא לצה"ל. דוגמא הממחישה יותר מכל את שליטתו יוצאת הדופן בחיל, הייתה מעורבותו בנושאי חקירות (הוא השר הראשון, ואולי היחיד, שהצליח להיות דומיננטי גם בתחום זה). השר הוביל, למעשה, על-פני המפכ"ל, את חקירות המשטרה, ביוצרו מעין משולש, שפעל בהרמוניה מלאה: השר, היועץ המשפטי לממשלה וראש אגף החקירות.

"משולש" זה קיבל את ההחלטות המקצועיות (למרות התנגדות פסיבית של המפכ"ל רוזוליו) בפרשיות החקירות הקשות של אותם ימים, והיקנה למשטרה יכולת טובה יותר לעמוד בלחצים ציבוריים. לדעתו של ‎Stotland (1981), הגיבוי המשולש היה אחת הסיבות העיקריות להצלחת היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) באותם ימים, ולעמידותה בפני הלחץ הפוליטי שהופעל עליה. עם זאת, המחיר הפוליטי ששילמה מפלגתו של השר, בעקבות פעילותה של המשטרה, היה כבד.

רבים מייחסים לחשיפת שרשרת מעשי השחיתות בצמרת מפלגת השלטון, מפא"י (שהבולטים בהם היו הפללתו של המיועד להתמנות לנגיד בנק ישראל, אשר ידלין, והתאבדותו, תוך כדי חקירה, של שר השיכון דאז, אברהם עופר), את אחת הסיבות העיקריות לתום עידן ההגמוניה של מפא"י, ולעליית הליכוד לשלטון. לקח זה עתיד להילמד, למוד היטב, על-ידי מחליפיו של הלל.

בעקבות מהפך ‎1977, ביולי ‎1977, צורף משרד המשטרה כאגף למשרד הפנים. זאת, על רקע הבטחתו של מנחם בגין לצמצם את מספר משרדי הממשלה. בראש האגף הועמד איש משרד הפנים, יעקב מרקוביץ.

המאבק בין המשטרה, בראשות המפכ"ל חיים תבורי והרצל שפיר שהחליפו, למשרד הממונה עליה התחדש ביתר שאת. שיאו של המאבק היה כאשר זימן יוסף בורג, בבוקר ה‎31- בדצמבר ‎1980 את שפיר לכנסת, והודיע לו על "אי הארכת שירותו מעבר לשנת הניסיון". זאת, בעקבות מספר פרשיות עוקבות, שבהן נשחקו אמינות המפכ"ל ויחסי העבודה שלו עם השר. המפכ"ל המודח תלה את פיטוריו בסירובו לשתף פעולה, ולחשוף בפני השר ובפני אנשיו את החומר המודיעיני שהיה בידיו במה שכונה "תיק אפרסק" (שעסק במעורבות משרד הפנים בהעברת כספים, דרך המועצות, למוסדות דת, ושבו הייתה המשטרה צריכה למצוא דרך, כיצד לחקור בפרשייה, שהאישיות המרכזית שבה הוא האיש הממונה עליה). בעקבות "התפוצצות" פרשת "תיק אפרסק" ופיטורי שפיר, הפחית משרד הפנים את מעורבותו, ומחליפו של שפיר, אריה איבצן, ניהל, למעשה, את המשטרה באין מפריע.

דפוס שונה לחלוטין של יחסים בין השר למשטרה, גובש בתקופת השר חיים בר-לב. עם תום כהונת השר בורג, חזר משרד המשטרה למעמדו הקודם כמשרד עצמאי. חיים בר-לב, רמטכ"ל לשעבר, בעל אישיות יוצאת דופן ומנהיגות אישית רבה, הקנה מבנה שונה לחלוטין למערכת היחסים שבין השר למפכ"ל. הוא הפגין הזדהות מוחלטת עם הגוף שעמד בראשו. בר-לב הגן על המשטרה בממשלה ובפני הציבור ואף מפני אנשי משרדו שלו. הוא הירבה לסייר ביחידות השטח, והכיר אותן מקרוב. אישיותו ומעמדו הציבורי, בצד העובדה שידע, כי זהו תפקידו המיניסטריאלי האחרון, הקנו לו יכולת עמידה יוצאת דופן במשברים, ואפשרות למשטרה לתפקד בשלווה יחסית, ולנצל אותה לצמיחה איתנה ולביצוע רפורמות משמעותיות. בר-לב לא היה מעורב אישית בענייני חקירה, והסתפק בגיבוי מוחלט של הגורמים המקצועיים.

עם השנים, ככל שעלתה חשיבותה של המשטרה, כך עלה גם מעמדו של שר המשטרה בהתאמה. הוא הגיע לשיא חדש בתקופתם של רוני מילוא ומשה שחל, שהיו בעלי הכשרה משפטית ובעלי מעמד, כל אחד במפלגתו. את תקופתם במשרד ניתן לכנות תקופה של "ריחוק קונסטיטוציוני מנומק" (יחזקאלי ושלו, ‎2000). מאז השתנו יחסי הכוחות שבין השר למפכ"ל לבלי חזור. שרי המשטרה הירשו לעצמם לבטל בפומבי החלטות מפכ"ל, ולבקר את המשטרה בפומבי, תוך שחיקה מתמדת של מערך הכוחות ביניהם. התחום היחיד שבו "נכווה" שר ממעורבותו בענייני המשטרה היה שוב תחום החקירות. האירוע החשוב ביותר בתחום זה קשור לנסיבות פרישתו של המפכ"ל דאז, יעקב טרנר, במרץ ‎1993. סיפור המעשה החל עם הדלפת הפגישה שנערכה ביוזמת מזכ"ל מפלגת העבודה, זווילי, עם המפכ"ל, ב- ‎24 בינואר ‎1993. זווילי הציע לטרנר להיות מועמד מפלגת העבודה לבחירות לראשות עיריית תל-אביב. בעקבות הסערה הציבורית שפרצה, החליטו ראש הממשלה ושר המשטרה לקצר את תקופת כהונתו של טרנר בשישה חודשים.

ב- ‎21 באפריל ‎1993 סיים טרנר את תפקידו, ובו-זמנית התראיין באמצעי התקשורת, וטען, כי שחל החליט על סילוקו, בגלל סירובו להיענות לתביעת השר, להחליף את צוות החקירה בפרשת דרעי, ולקבוע מי יהיו החוקרים. ב‎14- באפריל, בישיבת ועדת הכנסת לביקורת המדינה, חשף טרנר את דבר קיומה של "פגישה לילית". לבקשת השר, נפגשו טרנר ושחל במשטרת הרצליה ב‎27.1.93-. בפגישה, לטענת טרנר, הודיע לו שחל, כי דרעי נוטה להפר את שתיקתו, וביקש ממנו להחליף את הצוות החוקר. טרנר טען, כי סירובו לבקשת שחל הוא שהיווה את העילה לסילוקו המוקדם מהמשטרה, והפגישה עם זווילי הייתה רק אמתלה לכך (צימוקי, ‎1995). מנגד, טען שחל בוועדה, כי נאלץ לסיים את כהונתו של טרנר בשל פגישתו עם זווילי. אשר לפגישה בהרצליה אמר, כי רק ביקש מטרנר שהחקירה תתנהל במתקן משטרתי, וכי הדיונים יישמרו בסוד, כדי למנוע הדלפות.

היחסים שבין השר למפכ"ל קיבלו תפנית נוספת בתקופת השר אביגדור קהלני. קדנציה זו ידעה זעזועים ומבחני כוח רבים בין השר לפיקוד המשטרה, שהמפורסם שבהם היה העימות בין השר לבין מפקד מחוז ירושלים דאז, ניצב אריה עמית, על רקע אירועי כביש בר-אילן. קהלני דרש מהמשטרה איפוק בפעולות נגד מפגינים. הוא דרש לא להפעיל כוח מידי, ולא "לפצח מיד ראשים". "לפני שמפעילים אלות", אמר, "יש להידבר עם מפגינים, גם אם הם חוסמים כבישים וצמתים ומפריעים לתנועה". השר הגיע לשטח ללא תיאום מראש, והסכים לדרישות החרדים להיכנס לישיבת "אור הצפון" ללא מאבטחיו, כשהוא מוקף חרדים, שצעקו "קהלני הוא שלנו" (גלנטי ולימור, ‎1996, עמ' ‎2). קהלני הכריז, כי מעתה יש מדיניות חדשה בטיפול בהפגנות ובמפירי סדר, ו"המשטרה צריכה להתרגל לכך". הוא גם מתח ביקורת על השימוש בפרשים לפיזור מפגינים (שפירא, ‎1996).

האירוע החשוב ביותר בסוגיית היחסים שבין השר למפכ"ל בתחום הסדר הציבורי, שאירע עד תום כהונתו של השר קהלני היה "אירועי ראס אל עמוד" ב‎14- בספטמבר ‎1997. בערב אותו יום נכנסו מתנחלים לשני בתים בשכונת "ראס אל עמוד". באירועים אלה, תיפקד שר המשטרה כ"מפכ"ל בפועל", כאשר מפקדי השטח קיבלו את הנחיותיו ישירות ממנו, תוך ידוע ראש לשכת המפכ"ל. "קהלני היה מעודכן יותר מחפץ לגבי אירועי אותו לילה, ונהנה מדיווח ישיר ומהשפעה ישירה על השתלשלות העניינים. כך החליט קהלני לאפשר את הכניסה לבתים, תוך הישענות על חוות דעת של היועצת המשפטית של משרדו, ולמרות התנגדותו של ראש הממשלה וחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, שקבעה, כי יש אפשרות לעצור את הכניסה, במידה שהדבר מסכן את בטחון הציבור והמתנחלים נכנסו לבתים ללא הפרעה (גלנטי, ‎1997, עמ' ‎14-15).

שמירה על מעמד בכיר

בתחום החקירות, לעומת זאת, הצליחה המשטרה לשמור על מעמדה הבכיר מול השר. העימות הראשון היה החלטתו של קהלני (שבוטלה בהמשך), לעכב את מינויו של ניצב סנדו מזור לראש אגף החקירות, מינוי שנעשה כדין על-ידי השר הקודם, משה שחל. בעקבות כך פרץ עימות גלוי בין השר למפכ"ל, וזה האחרון אף שקל להתפטר עקב כך (גילת וקמפנר-קריץ, ‎1996). המפכ"ל אסף חפץ התבטא בנושא לאחר שסיים את תפקידו. לגרסתו, קהלני ניסה להתערב ולמנוע את מינויו של ניצב סנדו מזור לראש אגף החקירות במשטרה, ורק לאחר איומו (של חפץ), כי יפנה לבג"ץ, "נכנע השר והמינוי בוצע" (אסנהיים, ‎1999, עמ' ‎24). צעד זה של השר גרר מתקפה חסרת תקדים בעיתונות. הצלחה נוספת בתחום החקירות רשם המפכ"ל בפרשת מינוי היועץ המשפטי בר-און וספיחיה, שבה היה תפקידו של השר שולי, והוא אף לא עודכן לגבי החלטת המשטרה, להמליץ בפני הפרקליטות על הגשת כתב אישום כנגד ראש הממשלה. בפרשה זו טען השר בתחילה, כי "עדיף שפרשת מינוי היועץ תיחקר בידי ועדת שופטים עליונה כיוון שהחוקרים עלולים להיקלע למורא בפני הדרג הפוליטי הבכיר" (מאירי ודואק, ‎1997, עמ' ‎2). לאחר מכן הסתפק השר במתן גיבוי לפעולות המשטרה. גילת (‎1997, עמ' ‎19) טוען, כי התנהגות "נכונה" של המפכ"ל בפרשת בר-און, "יכולה הייתה להעניק לו שנה נוספת של מפכ"לות. חפץ ידע זאת, קיבל מסרים מתאימים מגורמים ממלכתיים, והתבקש לרסן את החוקרים. הוא סירב ונחשב למחוסל חפץ ידע, שרגע חיסול החשבונות יגיע, וכי ישלם את המחיר על התנהגותו בפרשת בר-און. הוא לא הופתע מאי הארכת שירותו. יתרה מכך, הוא אף לא עודכן בשם מחליפו ולמד עליו מן העיתונות". לפי גילת, "קהלני פשוט מידר אותו". אולי על רקע כל אלה, הציע חפץ, בריאיון הפרישה שלו (מאירי, ‎1997, עמ' ‎5), "למנוע מהשר לבטחון הפנים מידע על חקירות פוליטיות, כדי לפטור אותו מהלחץ, כאשר חבריו הפוליטיקאים ישאלו אותו עליהן". לאחר תום כהונת קהלני, ולאחר שהמשטרה המליצה להעמידו לדין, באשמה שמסר לעופר נמרודי מידע על החקירה נגדו, אישר חפץ (‎2000), בריאיון בערוץ השני של הטלוויזיה, כי בעת חקירת ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לא עדכן את קהלני בזמן אמת במהלכי החקירה. לדבריו, "חסך" ממנו את הדילמה וההתלבטות אם לעדכן את ראש הממשלה הנחקר, עקב קשרי העבודה ההדוקים ביניהם.


שינוי דומיננטי

למרות עמדת הנחיתות המובהקת, שמקנה החוק לשר הממונה על-פני המפכ"ל, הצליחו השרים, עם השנים, לשנות את פני הדברים, ממצב של דומיננטיות מוחלטת של מפקד המשטרה על השר הממונה עליו, למצב, שבו תחומים רבים בעבודת המשטרה נמצאים היום בדומיננטיות הדרג הפוליטי.

המשרד לבטחון הפנים הינו משרד בעייתי עבור כל שר, וקיים קונפליקט בין החשיבות העולה של המשרד לבין נכונותם של שרים לקבלו. ככל שיהיה השר במעמד גבוה יותר במפלגתו, כך יגדל קונפליקט זה. המצב נובע מהפער, שבין חשיבות המשרד, מחד גיסא, לבין יכולתו של השר להשפיע על הנעשה בו ו/או להפיק ממנו תועלת פוליטית, מאידך גיסא. פער זה רלוונטי במיוחד בתחום החקירות.

הסקירה ההיסטורית מראה, שבתחומים רבים, עד היום, כמעט שלא קרה, שהישג של שר מסוים במערכת יחסיו עם המפכ"ל, קרי, שליטה, הכוונה ושימוש במשאבי המשטרה, נלקח מיורשו בשלב מאוחר יותר. בשל כך, בולט במיוחד הוויתור על ההגמוניה בתחום החקירות, שהושג בתקופת השר הלל, או לחלופין, חוסר היכולת של השרים לשחזר הישג זה.

ניתן למנות שלוש סיבות אפשריות לכך:

האחת, השר הינו אישיות פוליטית, ויתרונו הגדול הוא בתחום הפוליטי. פתרונות "פוליטיים" בעבודת משטרה יכולים להתקבל, למשל, בהתערבות השר קהלני באירועי כביש בר-אילן. אולם, הם בלתי קבילים לחלוטין מבחינה ציבורית ובלתי רלוונטיים מבחינה חוקית, כשמדובר בתחום החקירות. יתרה מכך, מפכ"לים מיהרו לנצל את עובדת היות השר אישיות פוליטית, לשם הצדקת מידורו בנושאי חקירות בכלל, וחקירות הקרובות לעולמו הפוליטי בפרט.

הסיבה השנייה - השרים למדו על בשרם להעריך את היתרון, שגלום בחוסר מעורבותם בנושא. מצב זה איפשר להם להימנע מלחצים פוליטיים, ומכניסה לבעיות מפלגתיות ואחרות, שעימן לא יוכלו להתמודד (ואלה שלא למדו, נכוו ברותחין, והוסיפו על מסכת הלקחים, שתעמוד בפני הבאים אחריהם).

הסיבה השלישית היא האישיות הרלוונטית של כל אחד מנושאי התפקידים, השר והמפכ"ל. גבאי (‎1996) טוען, לדעתנו במידה רבה של צדק, כי המציאות בישראל היא "כרגיל פחות מוגדרת, פורמלית ונוטה יותר להתממש בהתאם ליחסי כוחות מקריים או למזג האישי של הפעילים במערכת". סקירת מערכות היחסים בין המפכ"לים לשרים הממונים עליהם לאורך השנים, מלמדת, כי יש אמת רבה בקביעה זו.

האם דפוס היחסים שקיים כיום בין השר למפכ"ל הוא הדפוס הסופי והראוי? לא בהכרח. שדמי (‎1989) מדגישה, לעומת זאת, כי צמצום מעורבותו של השר בתחום החקירות, נתפסת, אמנם, לעתים כברכה, הן בגלל החשש לפוליטיזציה של המשטרה, והן בגלל שאי מעורבותו מגינה עליו מפני שערוריות הקשורות במשטרה, והעלולות לפגוע בעתידו הפוליטי. אולם, פירושו של דבר, שהשר מותיר את המשטרה כרשות עצמאית, במידה רבה ללא פיקוח מיניסטריאלי צמוד ושוטף. הוועדה הציבורית לחוק המשטרה החדש (ועדת צדוק, ‎1999, עמ' ‎47) סברה, כי בתחום החקירות "המשטרה צריכה להיות חופשייה לחלוטין בחקירותיה, כשעליה מרותו של החוק בלבד והסמכות להורות למשטרה כיצד לנהוג (או לא לנהוג), צריכה להיות בידי היועץ המשפטי לממשלה".

הדינמיות הרבה של המאורעות מלמדת, כי טרם נאמרה עדיין המילה האחרונה. יחסי הכוחות הללו, בין שר למפכ"ל, גם בתחום החקירות, ימשיכו להיות תלויי אדם ומצב, תלויים במשחק כוחות, שבו לשני הצדדים יש פוטנציאל ויכולת להשפיע על מאזן הכוחות בעתיד.

השר לשעבר הלל (‎2000 עמ' ‎47), בפרספקטיבה לאחור תוך מבט על ימינו אלה, ממצה את הסוגייה במילים אלה: "אנסח את דברי בזהירות, אך דומני, כי חשוב שהדברים ייאמרו: שר המשטרה, אם כי גם הוא מינוי פוליטי מעצם טבעו, הרי הוא חייב, במידה רבה מאוד, לראות את עצמו גם כנאמן הציבור, ואולי בעיקר כנאמן הציבור, לפני כל שיקול פוליטי, במיוחד בכל הנוגע לחקירות ולמעורבותה של המשטרה".
הרשימה הביבליוגרפית שעליה מתבססת הכתבה מצויה במערכת.

@ באותה עת ריחף צל כבד על שר הפנים = האבא של אברום בורג בדמות "תיק אפרסק", שעסק בהעברות כספים בלתי לגיטימיות....
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-30998,00.html

בית משפט מנותק

יש צדק מסוים בדברי ש"ס נגד בית המשפט. על המערכת להכיר גם בטיעונים חוץ-משפטיים
אנדרה לוי

פסיקתו של בית המשפט העליון בעניינו של אריה דרעי עוררה גל של יצרים תוססים, ועמם כמובן חששות גדולים. אנשי ש"ס – רובם ככולם – הביעו אי אמון בבית המשפט העליון, לעיתים בצורה בוטה במיוחד ("אפליה של שופט אשכנזי-שמאלן שגזר את דינו של ספרדי, מהרהורי ליבו הרעים ולא מחומר הראיות"). למעשה כל דוברי ש"ס ערערו, כל איש בדרכו, על הלגיטימציה של בית המשפט העליון, תוך שהם טוענים כנגד הרכבו ה"אשכנזי-שמאלני" של המוסד. ורק אריה דרעי לבדו קיבל עליו את הדין (מתוקף אמונתו הדתית ולא מאידיאולוגיה דמוקרטית). הדברים הללו מעלים כמובן חשש לערעור הלגיטימיות של מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל.

אינני רוצה ליפול לרטוריקה הפשטנית של פעילי ש"ס, שמונעת על ידי הכאב של הרגע, כמו-גם משיקולים פוליטיים פנים-מפלגתיים ומשיקולי הבחירות הקרבות. אבל אני בהחלט יכול להזדהות עם הנגזרת המובלעת בדבריהם, והיא שיש מקום רציני לדיון בתפקודו של בית המשפט העליון.

שתי ידיעות חדשותיות משמעותיות קדמו לפסיקה. האחת – הצהרתה לפני ימים אחדים של השרה יולי תמיר (שהיא חברה בועדה למינוי שופטים) כי מן הראוי למנות לבית המשפט העליון שופט ממוצא מזרחי. לדעתה, בית המשפט העליון לא יצליח לבסס את הלגיטימציה שלו כל עוד יישאר מונוליטי מבחינת הרכבו האתני. והידיעה השנייה – היחלצותו של הנשיא ויצמן בעור שיניו מהליכה למשפט בעבירה של קבלת שוחד.

ידיעות אלו משמעותיות מבחינה סמלית משום שהן מדגימות כי למרות שבתי המשפט מאמצים רטוריקה של צדק אוניברסלי ("מבחן בוזגלו", אם לנקוט מטבע לשון אומלל זה), הרי בפועל יש שיקולים אחרים, חוץ-משפטיים, המניעים את המערכת המשפטית ומערכת אכיפת החוק בישראל. לשיקולים אלו, ובעיקר לפרשנותם בעיני הציבור, יש משמעות סמלית כבירה, ועל המערכת המשפטית לתת עליה את הדעת, משום שהלגיטימציה של בית המשפט תלויה באמון שרוכש לו הציבור. העובדה שעולה הצורך באיתור שופט עליון על בסיס מוצאו מלמדת כי השיקולים המקצועיים ה"טהורים" אינם היחידים שיש להתחשב בהם.

ושיהיה סדר פוליטי

גם העובדה שהנשיא ויצמן לא הגיע כלל למשפט, יוצרת את הרושם כי השיקולים של התביעה בישראל ושל היועץ המשפטי לממשלה אינם משפטיים טהורים. התרגום של החלטת היועץ נראה בערך כך: משום שויצמן הוא אדם מבוגר ובשלהי הקרירה הפוליטית, ומכיוון שהוא שייך לגווארדיה הוותיקה של האליטה האשכנזית, הרי שאין טעם ולא רצוי להעמידו למשפט. לעומת זאת, אריה דרעי – כוחו במותניו. הוא צעיר, מוכשר (ויש שמציינים זאת בהתפעלות שמסגירה את דעותיהם הקדומות) ולכן מאיים על אותה אליטה ממסדית. הצלחתו הפוליטית המוכחת רק מגבירה רושם זה.

הצמד ויצמן-דרעי, והגורל השונה של כל אחד מהם מזכיר צמד אחר - אבוחצירא-בורג. להזכיר נשכחות: אהרון אבו חצירא היה ח"כ מוכשר וחריף מחשבה, שצמח בשורות המפד"ל, שאז הייתה תחת הנהגתו הבלתי מעורערת של שר הפנים יוסף בורג. באותה עת ריחף צל כבד על שר הפנים בדמות "תיק אפרסק", שעסק בהעברות כספים בלתי לגיטימיות. סופו של סיפור הוא ש"תיק אפרסק" נגנז (מפקד המשטרה פוטר) ואילו אהרון אבו חצירא מצא עצמו יושב בכלא.

ארבעה אנשים עם סיפורים שונים אך גורלות דומים. מה שמחבר את שני הצמדים היא הקשר בין מוצא עדתי, שייכות לאליטה השלטת, והניסיון לערער על הסדר הפוליטי. אלו שניסו לערער על הסדר הפוליטי, או שנתפסו כאילו הם פועלים בכיוון זה, נשלחו לכלא.

בין אם לרושם זה יש בסיס במציאות ובין אם לאו, המערכת המשפטית מחויבת להתייחס למסרים הסמליים שנובעים מפעילותה. התעלמות מהתייחסות להיבטים אלו עלולה להחריף את אי האמון שרוחשים מגזרים שונים למוסד מרכזי זה. יתירה מזאת, אדישות למסרים הסמליים, שלהם נגיעה למשורי קיום מעבר לבית המשפט ומערכת אכיפת החוק עלולה להחריף את השבר בתוך החברה הישראלית ולהובילנו לעברי פי פחת שאף אזרח במדינה, כך אני רוצה לקוות, איננו רוצה להגיע עדיה.

ד"ר אנדרה לוי הוא מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון וחוקר את החברה המרוקנית
(12.07.00, 14:13)



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   01:32   31.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  80. השופטת מ.בן-פורת: ''אני מאמינה בניקוי אורוות''  
בתגובה להודעה מספר 79
 

מראות המשטרה
גיליון מס' 177
http://www.police.gov.il/persumim/kitvey_et/01_177/05_177.asp

מראות עם מרים בן-פורת

אני מאמינה ב"ניקוי אורוות". הגענו היום רחוק יותר הן מבחינת הכללים והן מבחינת היישום שלהם במקרים שבהם אישי ציבור זוכו מחמת הספק, לא הייתי אומרת שהמשטרה טעתה, שהרי הספק מוכיח, שהעניין היה ראוי למבחן שיפוטי רצוי להגביל את פרסומם של שמות חשודים טרם הגשת כתב האישום נגדם או דיון בבקשה לעצור אותם, לפי המוקדם גם שופט בישראל - אם כי מדובר בשופטים מקצועיים - עלול להיות מושפע, לפחות בתת-מודע, מדעת הקהל אם הדבר היה תלוי בי, הייתי מעדיפה שהמשטרה לא תפרסם ברבים את המלצותיה עם העברת תיק החקירה לפרקליטות בשאלת ה"אקטיביזם השיפוטי" אני מצויה באמצע - בין הנשיא בדימוס לנדוי לבין הנשיא דהיום אהרון ברק היו משפטים שבהם התלבטתי, לעתים רבות, עד לחתימה על פסק-הדין, עד לרגע האחרון, אך לא המשכתי להתלבט על "חלב שגלש" הצלחת הפרקליטות מתבטאת, לדעתי, לא במספר הרשעות ש"השיגה", אלא בסיוע לבית-המשפט להגיע לחקר האמת, בין אם המשפט מסתיים בזיכוי ובין אם בהרשעה ריאיון עם מרים בן-פורת, לשעבר המשנה לנשיא בית-המשפט העליון ומבקרת המדינה


הגב' מרים בן-פורת, אנו עורכים את הריאיון בתקופה שלאחר יום העצמאות, שעה יפה לחשבון נפש, באשר לשלטון החוק במדינת-ישראל. חוזה המדינה, תאודור הרצל, היה מודאג בזמנו באשר להימצאו ביום מן הימים של "הגנב העברי הראשון". לנוכח ריבוי החקירות כנגד אנשי ציבור, שלהן אנו עדים לאחרונה, דומה שאין כל סיבה לדאגה זו. האמנם?


אתייחס לכך מנקודת מבטי והתרשמותי. בעבר חזרתי ואמרתי בהזדמנויות שונות, כי קיים אצלנו פער בין חוקים, שהם בחלקם מצוינים (אם כי ישנם כאלו שאולי הגיע הזמן לבטלם או להחליפם) ופסקי דין הקובעים נורמות המתאימות לדמוקרטיה במיטבה, לבין מספר התביעות כנגד אנשים בצמרת השלטון. זכור לי מקרה בולט, שבו הוגש כתב אישום דווקא נגד נותני השוחד, ואילו כתב האישום נגד איש הציבור כמקבל השוחד הוגש רק לאחר שנים.

זו רק דוגמא מני רבות להתמקדות יתרה ב"תחתית". בזמן האחרון בולט הרבה יותר יישום העיקרון של שוויון הכול בפני החוק, לעתים אפילו בצורה בוטה במקצת במבחינת דרך היישום. אם מדובר, למשל, בראש ממשלה לשעבר, אזי לא ה"מה" אלא ה"איך" צריך, לטעמי, להיות שונה. ראש ממשלה, ולו גם לשעבר, ראוי לכבוד כל עוד הוא בחזקת זכאי. לכן יש להתחשב במעמדו המיוחד, כיאה למי שנשא בעול ראשות הממשלה. היום כבר לא מהססים לחקור גם חשודים במעמד רם. אגב, הפסיקה (בניגוד למציאות דאז) הדגישה תמיד חזור והדגש, שאדם במעמד רם צריך לשמש מופת לאחרים, ולכן מעשהו הלא חוקי חמור יותר. עכשיו היישום גם מעמיק יותר. התקופה הקשה העוברת עלינו מבחינת קשת החשודים היא, אולי, כמו החושך לפני עלות השחר. הלוואי!

לעתים נדמה, באופן מוגזם כמובן, שמחצית מהאנשים הם חוקרים, בעוד שהמחצית האחרת נחקרת. האם הרושם הוא נכון?

זה מוגזם. אני חושבת, שאם יהיה מורא החוק על כולם, וידעו שעל מעשים לא חוקיים אכן נותנים את הדין, ולא ינהגו בכפפות משי בבעלי שררה או מעמד רם, אני מעריכה שהמצב ישתפר באופן משמעותי. אני מאמינה ב"ניקוי אורוות".

בשנים האחרונות היינו עדים למספר מקרים, שבהם הועמדו לדין אנשי ציבור, והם זוכו בבתי-המשפט. האם הדבר נובע מהתייחסות שונה של גופי אכיפת החוק אל "השטח האפור" והרחב, שבין מותר לאסור?

במשפט הפלילי חלה התקדמות בדרישת ההטמעה של האדם המבצע מעשה פלילי, מבחינת הכוונה שהתלוותה למעשה. אם לא הוכח במידה מספקת יסוד ההטמעה, בפנינו אחד המקרים (ויש כאלה רבים), שבהם אדם יוצא זכאי או זכאי מחמת הספק. כאשר הזיכוי הוא מחמת הספק, לא הייתי אומרת, שהמשטרה טעתה כאשר העמידה את העניין למבחן שיפוטי. עצם העובדה, שבלב השופטים נותר ספק בחפותו של הנאשם מוכיחה, שהמקרה ראוי היה למבחן שיפוטי. מקרים כאלה צריכים, לדעתי, להסתיים בבית-המשפט ולא במשטרה או בפרקליטות. אין גם ערובה שבית-המשפט לעולם אינו טועה, אפילו כאשר מדובר במשפט פלילי, שבו יש להוכיח את האשמה מעל ומעבר לספק סביר. לכן קיים המשפט החוזר. יש לזכור, שלאחר שקילת עמדתה של המשטרה, הפרקליטות מדקדקת מאוד עם עצמה, ולעתים היא נמנעת מהגשת תביעה פלילית או מגיעה לעסקת טיעון עם הנאשם, כאשר אינה מספיק בטוחה, שקיימות ראיות משכנעות להרשעה. מכל מקום, הצלחת הפרקליטות מתבטאת, לדעתי, לא במספר ההרשעות ש"השיגה", אלא בסיוע לבית-המשפט להגיע לחקר האמת, בין אם המשפט מסתיים בזיכוי ובין אם בהרשעה.

לאחרונה מתקיים דיון ציבורי באשר לאפשרות להגביל בחוק את פרסום שמם של חשודים טרם הגשת כתב אישום נגדם. האם הדבר אפשרי, לדעתך, ב"עידן האינטרנט", למשל?


רצוי לא להכתים את שמו של אדם בטרם עת. בהקשר זה צריך לזכור את כללי הסוביודיצה, המעוגנים בחוק, ולפיהם אסור לפרסם מה שעלול להשפיע על ההליך או על תוצאותיו. אני חושבת, שהציבור כלל אינו אמור לדעת על חקירת המשטרה. לכן המחוקק, אולי בתמימותו, לא הביא בחשבון, שיחשבו כי רק למן הדיון במעצר או הגשת כתב האישום, חל האיסור להשפיע על ההליך או על תוצאותיו, וכי עד אז הכול, כביכול, מותר. מסתבר, שלעתים התקשורת כבר פוסקת אם יש יסוד לאשמה המיוחסת לאדם אם לאו, בעיקר כאשר הוא אדם ידוע או איש ציבור. צריך לתת לכל אדם ליהנות מחזקת החפות, ולהימנע מפרסום דברים שעלולים להשפיע, ובכך ליצור דעת קהל.

האם שופט מושפע מדעת הקהל?


כן, שופט עלול להיות מושפע מדעת הקהל וכך גם נאמר בפסיקה. שופט הוא רק בן-אדם, וככזה הוא עלול להיות מושפע, בעיקר בתת-מודע. עם זאת, יש כמובן הבדל בין השופט המקצועי לבין "שופט מושבע" בחבר מושבעים. בישראל הסכנה קטנה יותר, אך היא קיימת.

האם את סבורה, שעל המשטרה לפרסם את המלצותיה לפרקליטות במקביל להעברת חומר החקירה, לפחות במקרים שבהם מדובר בחקירת אנשי ציבור?


אילו הדבר היה תלוי בי, הייתי אומרת שאין לעשות זאת. בעיקר כאשר ההכרה בעקרון כבוד האדם וחירותו הולכת ומעמיקה. זכות הציבור לדעת אינה מחייבת, לדעתי, לפרסם את המלצות המשטרה, מה גם שיתכן שהן לא יהיו מקובלות על הפרקליטות. פרסום המלצת משטרה להגיש כתב אישום עלול לגרום לציבור לחשוב שהחשוד אשם. די בכך שהציבור ידע, שהחומר הגיע לפרקליטות, וכי זו שוקלת, על-פי סמכותה, אם להגיש כתב אישום אם לאו.

"אקטיביזם שיפוטי" - האם אכן הכול "שפיט ובגיץ"?


זו שאלה של ריסון עצמי מצד בית-המשפט. במקרים מסוימים, פותחים את הדלתות בפני "התובע הציבורי", מפני שאחרת לא יהיה מי שיפנה לבית-המשפט הגבוה לצדק. זה, למשל, היה המצב בעתירתו של נקש או בקו ‎300. לדעתי, יש למצוא את האיזון הנכון: לא להפוך כל דבר ל"שפיט", אך להרחיב את זכות העמידה, כאשר העניין מצדיק זאת.

עמדתי הייתה בין הנשיא לשעבר משה לנדוי, שהקפיד מאוד לא לדון בעניינים שהם בעלי מטען פוליטי או שיש בהם, לדעתו, משום התערבות במדיניות, לבין הנשיא דהיום, אהרון ברק. אני בעד איפוק מבוקר.

לעתים נדירות, אם בכלל, מזדמן לאדם מהשורה לעמוד על המתרחש מאחורי הקלעים בבית-המשפט. איך מרגיש שופט ערב הכרעה על שליחת אדם לבית-סוהר למשך שנים?


כאשר הייתי שופטת טרייה בבית-המשפט המחוזי, החלטתי לבטל את הבחירות למועצת עיריית ירושלים, "בגלל" חמישים מעטפות שלא היו חתומות כנדרש בחוק. לאחת המפלגות חסרו רק חמישה קולות למנדט. לאחר ששמעתי את כל הצדדים, מבוקר עד לילה, חתמתי בשעה שתיים לאחר חצות, ביד רועדת, על ההחלטה. בסופו של דבר (על-סמך ממצא של תום לב שקבעתי), הכנסת חוקקה חוק אד הוק, שהכשיר את המעטפות. הן נפתחו והתוצאה לא השתנתה. מסתבר, שלא רק במשפט פלילי חייב השופט לגלות נחישות. היד שלי אמנם רעדה, אבל "עשיתי את זה".

בבית-המשפט המחוזי דאגתי בעיקר לא לטעות בקביעת העובדות. בלי תשתית עובדתית נכונה, צדק כבר לא ייעשה. ידעתי, שאם טעיתי בחוק, בית-המשפט העליון יתקן זאת, אך השתדלתי כמובן לא לטעות. הלבטים, בעיקר במשפט הפלילי ובהכרעות הנוגעות לחירותו של אדם, קדמו להכרעה, לעתים עד לרגע האחרון ממש. אבל אחרי ההכרעה לא חזרתי להרהר על "חלב שגלש".



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   04:53   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. למה אף אחד/ת לא מזכיר כיצד מזרחי קיבל את.....  
בתגובה להודעה מספר 48
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.10.03 בשעה 11:41 בברכה, פילוביץ שחף
 
המינוי כראש אגף החקירות של משטרת ישראל??

@ התשובה לשאלה נמצאת בתוכן הודעה זו בפרט ובכלל...:-

סקופ: היועמ''ש לממשלה רובינשיין העיד בביהמ''ש!!
03/12/2002
11:35
מבזקים
רובינשטיין העיד במשפטו של יחיעם אוחנה הנאשם
בניסיון להפליל בכירים במערכת המשפט.
רובינשטיין אמר כי שמע לראשונה על הפרשה מהתקשורת,
וכי הפרשה היתה ידועה לפרקליטת המדינה ולראש
המחלקה לחקירות שוטרים,
אך הם...
לא יידעו אותו !!!
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml


1. חה"כ איתן: המלצת מח"ש להעמיד לדין את מזרחי היא
פצצת אטום פוליטית
3.12.2002
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml#1


2. שטייניץ כתב לשר ביטחון פנים כי המדובר באיום חמור
על אשיות הדמוקרטיה הישראלית;
שטייניץ וליברמן הגישו
בעבר בג"צ נגד קידומו של מזרחי לדרגת ניצב.
4.12.00
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml#2
3. נגד מינויו של ניצב משה מזרחלי כמועמדו של השר
לשעבר שלמה בן עמי-השר לביטחון פנים ושר החוץ...:-
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml#3


4. למה המפכ''ל אהרונישקי היה נגד המינוי של...
אהרונישקי שוקל לפנות לכנסת או לערכאות כדי לסכל
מינוי מזרחי לראש אגף החקירותאהרונישקי.
החליט להאבק נגד המינוי הפוליטי !!
17.12.00
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml#4


5. . למה פרקליטת המדינה-עדנה ארבל היתה בעד המינוי?
אהרונישקי: מינוי משה מזרחי לא ראוי;
ארבל היא שדחקה בבן-עמי לבצע המינוי...!!
מה מניע את ארבל?
18.12.00
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml#5


6. 6. בן עמי בעד המינוי והמפכ''ל אהרונישקי מתנגד....
הערב - פגישה מכרעת בין השר בן-עמי וניצב אהרונישקי
לבחירת ראש אגף חקירות.
שלמה אהרונישקי. לחצים למינוי מזרחי!!
9.12.00
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml#6


7. המפכ''ל אהרונישקי הקפיא את המינוי עד לאחרי...
המפכ"ל הנכנס אהרונישקי, הודיע על הקפאת המינויים
הרגישים במשטרה עד הבחירות....
11.12.00
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml#7

10. מי מגונן על ניצב מזרחי...שאלה רטורית גרידא !!
מצ"ב קובץ/כתבה במעריב:"חקירה-ארבל ומזרחי בסירה אחת"
המדברת בעד עצמה...!!
6.12.02
https://rotter.net/forum/gil/5134.shtml#10
****

"המלצת המחלקה לחקירת שוטרים להעמיד לדין את משה מזרחי,
ראש אגף חקירות במשטרה, מחייבת את השעייתו המיידית
מהתפקיד @

גם אם העיתונות בכללותה שותקת, פרקליטת המדינה ממשיכה
לחפות עליו והשר לביטחון פנים מתמהמה...@@@@

החקירה- מזרחי וארבל בסירה אחת...@

הרצח שלא היה-כתבי החצר התגייסו...@

השיבוש- הרבה יותר ממחדל...@@

אני שואל האם דינו של ניצב משה מזרחי, יהיה כדינו של
סגן ניצב שאול מרקוס בתיק/פרשת "שואת ברנס...:-

האני מאשים של רפ''ק בדימוס ''יצחק קרן'' נ' ...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&omm=0&om=5052&forum=gil

מפחיד....!!!
****



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   06:14   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. היום דיון דחוף בועדת חוקה חוק ומשפט......  
בתגובה להודעה מספר 59
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 31.10.03 בשעה 07:58 בברכה, פילוביץ שחף
 
בכנסת ישראל בנושא דו"ח היועמ"ש לממשלה לגבי
ניצב משה מזרחי ראש אח"ק של משטרת ישראל.
היועמ"ש לממשלה עו"ד אלייקים רובינשטיין
הוזמן לועדה, כמו כן פרקליטת המדינה עו"ד
עדנה ארבל, אך היא "משום מה" לא תגיע...

@ מקור רשת ב' חדשות שעה 06:00.

@ כמו כן מצ"ב הודעת כנסת ישראל כפי שמופיע
בלוח המודעות באתר האינטרנט.

סדר היום לועדת חוקה, חוק ומשפט

ישיבות ביום רביעי, ג' חשון תשס"ד, (29/10/2003)

מליאת הוועדה
בשעה 09:00
סדר היום:
דיון דחוף בוועדה - דו”ח היועץ המשפטי לממשלה בעניין:
ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים
ודחיית המלצת מח”ש להעמידו לדין משמעתי.
http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/vaada.asp?id=40108

@ כמו כן יערך דיון נוסף בתאריך...:-

ישיבות ביום רביעי, י' חשון תשס"ד, (5/11/2003)

סדר היום לועדת חוקה, חוק ומשפט

מליאת הוועדה
בשעה 09:00
סדר היום:
דיון דחוף בוועדה - דו”ח היועץ המשפטי לממשלה בעניין
ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים
ודחיית המלצת מח”ש להעמידו לדין משמעתי – המשך הדיון.
מס' פרוטוקול: 86
http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/committeesbydate.asp


ביוזמת חבר הכנסת איתן דנה ועדת החוקה בדוח היועץ המשפטי בעניין משה מזרחי.
29.10.2003

יו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חה”כ מיכאל איתן, יזם שורת דיונים בנושא דו”ח היועץ המשפטי לממשלה בעניין ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים ודחיית המלצת מח”ש להעמידו לדין משמעתי. בישיבה הראשונה שהתקיימה היום הציג היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובישנטיין, את הסיכום וההחלטה בעניין פרשת האזנות הסתר ביחב”ל והשיב לשאלות חברי הכנסת. בשבוע הבא תשמע הוועדה את נציגי פרקליטות המדינה ואת השר לבטחון פנים. בשל חשיבות העניין, פרוטוקול מישיבת הוועדה יתפרסם בהקדם.
http://www.miki.org.il/miki/article.asp?newsid=895



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:26   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  64. 70% מהחומר לא היו רלוונטים לעניין החקירה....  
בתגובה להודעה מספר 61
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.10.03 בשעה 14:34 בברכה, פילוביץ שחף
 
טענות טחברי הועדה...:-
מהצד הימני...."למה הסתפקת בהדחתו ולא בהעמדתו לדין
כפי שמח"ש המליץ...??"

מהצד השמאלי..."מי שצריך לפרוש זה אתה ולא מזרחי...
אנחנו נפנה לבג"צ...!!!

@ וזה לא איחר לבוא......

חדשות << חדשות היום
עדכון אחרון - 12:43 29/10/03
פרשת מזרחי

פרשת מזרחי: ח"כים הודיעו כי יפנו לבג"ץ
מאתגדעון אלון ושירות "הארץ"

היועץ המשפטי לממשלה הסביר לוועדת החוקה של הכנסת על המלצתו להדיח את ניצב מזרחי

ארבל נגד היועץ: ידע מראש על התמלול
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=355051&contrassID=1

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, דיבר היום )רביעי( בוועדת החוקה שלהכנסת על החלטתו להמליץ על הדחת ניצב משה מזרחי מתפקידו כראש אגף החקירות במשטרה. רובינשטיין אמר שברגע שראה את תמלילי השיחות שהפיק אגף החקירות תחת פיקודו של מזרחי חשכו עיניו. עוד אמר היועץ כי הטיפול ב"פרשת מזרחי" היה אחד הנושאים הקשים בהם עסק בשנים האחרונות.

"70% מהחומר לא היו רלוונטים לעניין החקירה, בסתירה לצו בית משפט",
אמר רובינשטיין. לדבריו, "החומר כלל שיחות פוליטיות בתקופת בחירות,
שיחות עם עיתונאים, סקרים, ואפילו שיחות אינטימיות". רובינשטיין גילה
כי השוטרים שהיו אחראים על הקלטת ותמלול האזנות הסתר מטעם היחידה
לחקירת פשעים בינלאומיים הבינו כי מדובר במעשה בלתי תקין הסותר צו של
בית המשפט, והם אלה שהתריעו כי מתבצעת עבירה על הצו. אבל הממונים
עליהם, אמר היועץ, חייבו אותם להמשיך במלאכת התמלול.

ח"כ יוסי שריד )מרצ( אמר בדיון בוועדת חוקה כי אם יושעה הניצב מזרחי,
העניין יופנה לבג"ץ. ח"כ גלעד ארדן )ליכוד( הודיע בדיון כי יפנה
לבג"ץ במידה וניצב מזרחי לא יושעה. ח"כ אופיר פינס )עבודה( אמר כי
אגף החקירות במשטרה סורס בשל מעשיו של היועץ רובינשטיין, דווקא בעת
שהוא עוסק בחקירות רגישות מבחינה ציבורית.

בעניין חוות דעת פרקליטות המדינה, שמתנגדת להמלצת היועץ, אמר
רובינשטיין: "לי יש גישה שיש גם חושבים שאולי אני מדי ליברלי בה, לא
למנוע מאף אחד לבטא את דעתו, לא רק בדיונים אלא בחוות דעות וכדומה".
ח"כ רוני בר-און )ליכוד( הגן על החלטתו היועץ המשפטי ביקר את פרקליטת
המדינה, עדנה ארבל, שיחד עם סגניתה נאוה בן אור ופרקליטת מחוז הדרום
יסכה ליבוביץ, הביעו התנגדות לנקיטת צעדים נגד ניצב מזרחי. בר-און
ביקש בסוף הדיון כי הוועדה תקבל החלטה המחזקת את ידיו של רובינשטיין
, אולם יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, סרב להענות לבקשתו.

ביום ראשון הבא יימשך הדיון כשבפני הוועדה יופיעו נציגות הפרקליטות
שיסבירו מדוע הגיעו למסקנה כי אין לנקוט שום צעדים נגד ניצב מזרחי.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=355164&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

NFC
היועמ"ש: ראיתי הקלסרים וחשכו עיניי; 70% מהחומר שתימללו לא היה רלוונטי"
רובינשטיין בוועדת החוקה: "מזרחי פעל 'ליד החוק', תוך פגיעה בולטת בזכויות האדם"; הקלסרים כוללים שיחות ותמונות אינטימיות של ליברמן
וכן שיחות עם פוליטיקאים ועיתונים בתקופת בחירות; שריד: אם מזרחי
יודח - נלך לבג"צ
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32833-00.html?tag=13-55-14



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:41   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  65. מזרחי העדיף את זכות השתיקה !!!  
בתגובה להודעה מספר 64
 

12:48, 29 אוקטבר 2003 / ג' בחשון תשס"ד

במהלך דיון שהתקיים היום בוועדת חוק חוקה ומשפט, סיפר היועץ המשפטי לממשלה כי בחקירתו העדיף ניצב משה מזרחי לשמור על זכות השתיקה, ולא ענה לשאלות חוקריו.

בדיון שהתקיים היום בוועדת חוק חוקה ומשפט תקף יו"ר מרץ ח"כ יוסי שריד את החלטת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין להביא לפרישתו של ניצב משה מזרחי משירותו בממשלה. "תאר לך", אמר שריד "שהיית שומע שיום לפני חקירתו של ראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני, זורקים את הקצין שאמור לחקור אותו. מה היית חושב אז?" שאל שריד בנימה של התרסה.

בתגובה אמר היועץ רובינשטיין כי ניצב מזרחי לא אמור היה ליטול חלק בחקירתו של ראש הממשלה, חקירה האמורה להתקיים ככל הנרא מחר. "אין שום קשר בין עיתוי ההמלצה שלי לבין חקירת ראש הממשלה", דברי רובינשטיין.

במהלך הדיון סיפר היועץ המשפטי לממשלה כי בחקירתו העדיף ניצב מזרחי לשמור על זכות השתיקה, ולא ענה לשאלות חוקריו. כאן המקום לצטט את היועץ רובינשטיין שבסוגייה אחרת, היא סוגיית משפחת שרון, אמר כי מי ששותק, ככל הנראה יש לו מה להסתיר.

רובינשטיין הגדיר את פעילותו של מזרחי כעוברת ליד החוק ולא כחוקית לגמרי. כשהוא מבקש לחדד את הבעייתיות במעשיו של מזרחי קבע היועץ כי גם השוטרים שתחת מרותו של מזרחי היו מודעים לבעייתיות זו אולם חוייבו להמשיך בעבודתם. "המשקלטים הבינו שיש בעיה. אחת מהן אמרה כי התריעה בפני מפקדיה והרגישה שהיא מבצעת עבירה, אבל הדרגים הגבוהים חייבו אותה ושכנעו אותה שאכן הדבר חוקי". סיפר היועץ. כמו כן אמר רובינשטיין כי רוב ההקלטות שביצע מזרחי נגד אביגדור ליברמן היו בלתי רלוונטיות ופגעו בצינעת הפרט ובזכויות האזרח.

יצויין כי לדיון זומן רובינשטיין בכדי להבהיר את חוות דעתו, זאת לנוכח הביקורת שהושמעה עליו מגורמי משפט וממשל שונים במהלך הימים האחרונים. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=63694



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   00:02   01.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  88. רובינשטיין למזרחי תפרוש...ומזרחי דחה את ההצעה  
בתגובה להודעה מספר 65
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.11.03 בשעה 02:02 בברכה, פילוביץ שחף
 
רובינשטיין הציע לניצב משה מזרחי לפרוש לפני שיפרסם
את הדוח.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, הציע לראש אגף
החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי לפרוש מתפקידו לפני שיפרסם
את הדו"ח...!!

דווח הערב 31.10.2003 בערוץ ה-2 ותשובתו של ניצב מזרחי היתה...:-
הוא דחה את ההצעה !! ורובינשטיין פרסם את הדו"ח בו הוא
מאשים את מזרחי בלהיטות יתר בביצוע האזנות סתר
לפוליטיקאים וכיוצ"ב...!!!

@ חדשות
עדכון אחרון - 23:52 31/10/03
היועמ"ש למזרחי: אם תפרוש אגנוז הדו"ח
מאת: חנה קים ושירות "הארץ"

בערוץ 2 דווח כי רובינשטיין הציע לניצב מזרחי לצאת ללימודים, תמורת גניזת הדו"ח שעמד לפרסם בעניינו.



ובינשטיין.הציע לצאת ללימודים

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הציע לניצב משה מזרחי לפרוש מתפקידו ולצאת ללימודים מיוזמתו, בתמורה לגניזת הדו"ח החמור בעניינו. כך חשף אמש )שישי( ערוץ .2 על פי הדיווח, מזרחי סירב להצעה, שהועברה לו יומיים לפני פרסום הדו"ח. עוד נמסר, כי אחת מהסוגיות הראשונות עליהן נחקר מזרחי בידי מח"ש, היתה הקלטת שיחה בין רובינשטיין לאביגדור ליברמן.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/355947.html
-----

"ליברמן,רוחמה אברהם, מזרחי רובינשטין אברמוביץ"
נכתב על-ידי אלימלך בתאריך 01.11.03 בשעה 01:06

שערורה ממש שערוריה. בפרשיה הזאת.
אמש הופיע אברמוביץ בטלביזיה יצא במיתקפה אישית סהרורית נגד היועץ
רובינשטיין..ופגע בחופש הפרט.
הוא אמר כי היתה שיחה טלפונית שהוקלטה ותומללה בין רובינשטין לבין
פקידה בכירה בלשכת ראש הממשלה. כל מי שמצוי בענינים יודע שהיה
סיפור בין רוחמה אברהם לבין אביגדור ליברמן.ושיחה בין השניים הוקלטה
ותומללה.רק מקורבי מזרחי יכלו להדליף את החומר לאברמוביץ.
אם להשתמש בכללי הסוביודיצה..בעוד ועדה צריכה להחליט על מינויו
של רובינשטיין..אברמוביץ אמר בשידור חי..ששום שופט..ממש שום שופט
לא יהיה מוכן לקבל את רובינטשיין לבית המשפט העליון. זו הסתה פרועה.
שימוש בחומר אסור..ופגיעה בצינעת הפרט.
מישהו יכול להסביר לי את השיטנה של אברמוביץ לרובינשטיין. הרי ברור
שבכל מקרה יבחר שופט עליון דתי מן הצד הימני של המפה,וזאת לאיזון.
רוחמה אברהם איננה יכולה לתבוע את אברמוביץ, למרות שהתגרשה.
בושה..



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   18:54   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  66. להלן: פרוטוקול הדיון מאתר כנסת ישראל.....  
בתגובה להודעה מספר 61
 

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' ‎81
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/huka/2003-10-29.html

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ג' בחשוון התשס"ד (‎29 באוקטובר ‎2003), שעה ‎09:00


סדר היום:
דיון דחוף בוועדה - דוח היועץ המשפטי לממשלה בעניין ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים ודחיית המלצת מח"ש להעמידו לדין משמעתי.

נכחו:

חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר

יולי אדלשטיין

גלעד ארדן

נעמי בלומנטל

אברהם בורג

רוני בר-און

נסים זאב

רשף חן

אליעזר כהן

אתי לבני

גדעון סער

ניסן סלומינסקי

אופיר פינס-פז


מוזמנים: ח"כ מרינה סולודקין

ח"כ יורי שטרן

ח"כ יוסי שריד

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין

עו"ד רז נזרי - משרד המשפטים, עוזר היועמ"ש

עו"ד לבנת משיח - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש

עו"ד יהושע שופמן - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש

עו"ד אדווין פרידמן - לשכת עורכי הדין


יועצת משפטית: סיגל קוגוט

(עו"ד תמי סלע - עוזרת)

מנהל/ת הוועדה: דורית ואג

קצרניות: אסתר מימון

לאה קיקיון

דקלה אברבנאל

דוח היועץ המשפטי לממשל בעניין ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים ודחיית המלצת מח"ש להעמיד לדיון משמעתי

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. ראשית, אני מבקש כמה מילים לגבי נוהל הדיון והסדר שנשתדל שישרור כאן במהלך הדיון הזה.

נראה לי, בסקירה שטחית, שיש כאן בערך כפול אנשי תקשורת ממספר חברי הכנסת שנוכחים, למרות שחברי הכנסת בהרכב די מלא.

אני מאוד-מאוד מבקש, גם מחברי הכנסת וגם מאנשי התקשורת לאפשר לנו לקיים כאן את הדיון בצורה עניינית. אני מבין שיש לכם צרכים - אני פונה כעת, בעיקר לצלמים והעיתונאים - ואני מבקש שזה לא יפריע למהלך הדיון.



הנושא שאנחנו מבקשים לדון בו היום הוגדר על-ידי השר לביטחון הפנים כאחד הנושאים החמורים מבחינת שלטון החוק במדינת ישראל, והוא השווה אותו לפרשיות שהסעירו את המדינה - קו ‎300, פרשת לבון ואחרות. גם אם היתה הגזמה בדבריו, אין ספק, ועיניכם הרואות, שלנושא שאנחנו עוסקים בו יש חשיבות רבה והתעניינות רבה.

ההתעניינות, באופן טבעי, באה מהעובדה שיש כאן אולי הזדמנות נדירה להציץ למה שקורה בחדרי החקירות, וזה דבר שתמיד מעניין ותמיד אנשים רוצים לראות מה קורה שם, ולעתים נדירות יש להם האפשרות לעשות זאת. אבל האירוע הזה הוא גם חשוב, הוא לא רק מעניין.

החשיבות העיקרית בעיני היא העובדה שאנחנו, ועדת החוקה של הכנסת, שאחראית מכוח החוק על האזנות הסתר, צריכה להיות גורם כלפי הציבור, שמאזן את הצורך של המשטרה, הטבעי והלגיטימי והחשוב ציבורית לתפוס עבריינים ולהשתמש באמצעי חקירה, מול צנעת הפרט. המחוקק קבע שוועדת החוקה תהיה אחד הגורמים שמפקח על ביצוע האזנות הסתר.

לצערי הרב, מסתבר כרגע מה שהיה ברור לאלה שיותר בקיאים בעניין כבר לאורך תקופה ארוכה, שהכלים שיש לנו כחברי כנסת אינם מספקים. המידע שאנחנו מקבלים מצומצם מאוד ואינו מאפשר איזו בקרה. מסתבר גם שגם בתוך המערכות עצמן, כנראה מערכות הבקרה אינן פועלות כהלכה, אין נהלים ברורים. בכל מקרה, הפרשה הזאת תאפשר לנו, כגוף פרלמנטרי, לוודא איך מערך הבקרה הפנימי של גורמי החקירה ואכיפת החוק פועלים, והאם צריך להכניס שינויים מסוימים.

לסיום הפתיח שלי, אני מאוד מבקש שהמקרה הפרטי הזה שגם הוא, לכשעצמו, חשוב בגלל הנפשות המוזכרות בו, לא יהווה את העיקר, אלא ישמש כבסיס להסקת מסקנות כלליות יותר. אני מבקש שהישיבה כאן תהיה ישיבה של בירור, ורק לאחר מכן של קביעת עמדות.

אני מבקש מכאן גם לשגר ברכת יישר כוח ותמיכה בגורמי החקירה של משטרת ישראל. אני חושב שדווקא בימים האלה, כשיש ביקורת ויש בדיקה, צריך לומר שהבדיקה הזאת והביקורת, אם קיימת, היא בכפוף לכך שיש לנו הערכה ואנחנו רוצים לשמור על היכולות של המשטרה, ככל שיש לה במסגרת החוק.

לסיום. אני רוצה ברכה אישית שלי מתוך קריאת הדוח למשקלטים או למשקלטות, שביוזמתם נאבקו, כשהרגישו שהם עושים דבר בלתי-חוקי, ומלמטה הם פנו לממונים ועשו כל מה שאפשר על מנת להתריע על הפרות חוק, מה שנראה להם כהפרות חוק. המאבק שלהם, בסופו של דבר, הוביל לכך שהוזמנה פרקליטת מחוז תל-אביב, נאוה בן-אור- - -

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

התואר שלה אז היה מנהלת המחלקה הפלילית.

היו"ר מיכאל איתן:

סליחה, אני מצטער על הטעות בתואר. בכל אופן לא היתה טעות בתיאור המקרה. בעקבות הפנייה של הדרגים הנמוכים, מפקד היחידה, בשלב כזה או אחר, הזמין, וכתוצאה מהקובלנות מלמטה גם נעשו שינויים ונקבעו נהלים שהיו יותר קבועים.

אני מבקש לקבוע את סדר הדיון, והוא יהיה כדלקמן: היועץ המשפטי לממשלה יציג את הדוח שלו. לאחר מכן, אני אתן לחברי הכנסת, לכולם- - -

אופיר פינס-פז:

חשבתי שאחרי היועץ המשפטי לממשלה תציג פרקליטת המדינה את הדוח שלה.

רוני בר-און:

נכון. אחרת, גם לא נוכל לברר כיצד ואיך שלוש פרקליטות מותחות ביקורת על החלטת היועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר מיכאל איתן:

לא קיבלת כעת רשות דיבור.

רוני בר-און:

לפי דעתי, זו בעיה לא פחות חמורה מהבעיה שמעלה היועץ המשפטי לממשלה.

יורי שטרן:

אין לזה תקדים.

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי, סדרי הדיון נקבעים על-ידי היושב-ראש, זה לא פוטר את היושב-ראש מלהסביר מה ההגיון שהוא קבע סדרי דיון מסוימים, ואני אסביר את ההגיון. היועץ המשפטי הוזמן כמי שכתב את הדוח, וזה טבעי. הישיבה שלנו היום תימשך רק שעתיים. הערכת הזמן שלי היתה, שאם אני מאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לומר את דברו ללא הגבלה, לאחר מכן - לחברי הכנסת לשאול, ולאפשר לו להשיב, לאחר מכן - לחברי הכנסת לומר את התרשמותם לאחר שקיבלו את מלוא המידע, זה ימלא את הישיבה הזאת. מובן שבעקבות הישיבה הזאת- - -

רוני בר-און:

כחלק מהישיבה.

היו"ר מיכאל איתן:

כחלק מהישיבה המתמשכת. הישיבה לא נגמרת היום. הישיבה תימשך, ולאחר מכן יוזמן גם שר המשטרה וגורמי המשטרה.

רוני בר-און:



האם חלק מהבירור יהיה עניין הפוטש שנעשה על-ידי שלוש הפרקליטות ליועץ המשפטי לממשלה?

היו"ר מיכאל איתן:

רוני בר-און, יושבים בוועדה הזאת חברים מנוסים מאוד. כולנו מכירים את כל הניואנסים שבהערות כאלה או אחרות, ואתה מנוסה מאוד למרות שלא היית חבר כנסת. אני אומר את זה לשבחך. אני מאוד מבקש שנעלה את הדיון לרמה של חברי כנסת עם ניסיון. תנו כבוד לדיון. הדיון הזה יתנהל, וכל אחד מכם יקבל את מלוא האפשרות לשאול מה שהוא רוצה, לקבל את התשובות, ואני מבטיח לכם שהדיון הזה לא ייגמר היום. הוא יימשך, וכל גורם שירצה, יוכל להופיע בוועדה.

אתי לבני:

למה חוות-הדעת של פרקליטת המדינה לא נמצאת כאן?

היו"ר מיכאל איתן:

גברתי- - -

רוני בר-און:

עוד לא הוחלט אם לשקלט את חוות-הדעת...

היו"ר מיכאל איתן:

חברים, אם יש שאלות שנוגעות לגבי נוהל, אני מוכן להישאל ולענות.

אתי לבני:



אני חושבת שזאת שאלה חשובה מאוד. מדוע חוות-הדעת איננה נמצאת פה על השולחן, ולא הצלחנו לקבל אותה, ואני מבינה שהיא גם באינטרנט וגם נמצאת במקומות אחרים? כדי ליצור דו-שיח ממצה, אנחנו צריכים גם את חוות-הדעת הזאת.

גלעד ארדן:

מה זאת אומרת דו-שיח? זה לא הרכב של שופטים.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת גלעד ארדן, נדמה לי שאני נשאלתי. חוות-הדעת תבוא עם מי שצריך להציג אותה. פנינו על מנת לקבל את חוות-הדעת. בשלב זה לא קיבלנו אותה. אני לא יודע איפה היא נמצאת, לא ראיתי אותה בשום מקום אחר. אבל מן ההגינות היא לאפשר למי שכתב את חוות-הדעת לבוא, להציג אותה ולענות על שאלות, ולא להניח אותה בלי הצגה, כשיכול להיות שמישהו יוציא משם דברים שאולי בעיניו הם לא משקפים את מה שהוא כתב.

אני חושב שמן הראוי שהוועדה תקבל את חוות-הדעת, אבל אני בהחלט מבין שיש מקום שהיא תבוא יחד עם האנשים שכתבו אותה.

יוסי שריד:

בהקשר לשאלה של היועץ המשפטי לשעבר, חבר הכנסת רוני בר-און, אני רוצה לשאול: האם יהיה נכון לפרש את דבריך בשבח המשקלטים, מתוך השלכה גם לגבי הפרקליטות? יש כאן איזו התעוררות מלמטה. אם משבחים את המשקלטים, אני מניח שהתכוונת לשבח גם את הפרקליטות. למטה יש אי-השלמה עם מה שעושים למעלה.

רוני בר-און:

לאחר השאלה של חברו לשעבר של יאסר ערפאת--

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי, אני מפסיק את הדיון לחמש דקות.

רוני בר-און:

אל תפסיק.

--אני חושב שעצם העלאתה של חוות-הדעת של פרקליטת המדינה והפרקליטות הנכבדות, בן-אור ולייבוביץ, על השולחן לדיון והשוואה עם חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה היא מעשה שלא ייעשה על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו לא בית-משפט שנקבע בין חוות-הדעת. לפני זה אנחנו צריכים לקיים דיון עקרוני אם חוות-הדעת של הפרקליטות- - -

אופיר פינס-פז:

מה עם זכות הציבור לדעת? מה זה סתימת הפיות הזאת?

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי. חבר הכנסת רוני בר-און, שמעתי. אני לא מקיים עכשיו דיון. אני לא נותן לך רשות דיבור.

רוני בר-און:

תיתן לי לסיים את המשפט.

היו"ר מיכאל איתן:

תשלים את המשפט.

רוני בר-און:



השאלה צריכה להיות עקרונית לפני העלאת חוות-הדעת. האם בכלל יכולות היו הפרקליטות להוציא חוות-דעת הנוגדת את חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה?


היו"ר מיכאל איתן:

שמענו.

רבותי, כל מי שרוצה לפגוע ביכולת הפיקוח של הכנסת, באופן כללי, יכול לבוא ולומר בכל המקרים, בכל הזמנים - זו לא חוכמה כל פעם להחליף עמדה לפי מידת הנוחות - מהי רמת הפיקוח הפרלמנטרית מול חובת הממשלה או רצונה לעמוד עם חזית אחת. זה ויכוח מעניין, יש לי דעה בעניין הזה, אנחנו לא ננהל אותו עכשיו.

אני מבקש כרגע להתחיל בישיבה על-פי הסדר שנקבע. כבוד היועץ המשפטי, בבקשה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

תודה רבה, בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, קודם כול, אני רוצה להצטרף לברכה של היושב-ראש למשטרה. זה באמת ארגון חשוב, שעושה מלאכה קשה, בתנאים הקשים של מדינת ישראל, ובעניין זה, כמי שעוברים אצלו יומיום שוטרים בדיונים, מדרגת רס"ר ועד בכירי המשטרה, ומקבלים כל הזמן, באופן עקבי, ללא כל חריג, עידוד ועזרה בצדדים המשפטיים במלאכתם, אני מצטרף לברכה הזאת, והם גם ימשיכו, וצריכים להמשיך במלאכתם. אם יש ליקויים, תקלות, צריכות להיות מסקנות ספציפיות מאותן תקלות, אבל זה לא צריך להשליך בשום פנים על עבודת המשטרה ככזאת.

הנושא הזה שבגללו נזדמנו היום הוא באמת עניין קשה, שאין בו נחת. הוא אחד הנושאים הקשים שעברו על שולחני לאורך השנים, ואני באמת מצטער שאני צריך להיות כאן בעניין הזה.

בקשר להערות שנאמרו כאן, אני רק אומר שאין מחלוקת, גם לא עם הפרקליטות, לגבי הראיות ולגבי הצורך בתיקון ליקויים. המחלוקת ביסודה היא בשאלה אם צריך או לא צריך מסקנות אישיות, כפי שאני המלצתי, בכפוף לשימוע.

אני רוצה לפתוח ולומר בהקשרים הספציפיים של הנושא, שהמאבק בפשע צריך להיעשות בגבולות החוק. יש ביטוי שאומר "מי ישמור על השומרים", על שומרי החוק, והמבחן האמיתי לשמירת זכויות, ומדובר כאן בסוד שיח של אדם, שמוגן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק האזנת סתר - המבחן האמיתי הוא שמי שעושים את המלאכה הקשה והחשובה הזאת יעמדו על משמר הזכויות וכיבוד החוק.

כרטיס הביקור של המערכת המשפטית והמשטרתית הוא החוק, ואסור שהיא תפעל ליד החוק, לצד החוק, בפרשנות של החוק שיש בה פגיעה בולטת בזכויות אדם. אם הדבר הזה יהיה, לא יצלחו, לא האמון של הציבור, ובסופו של דבר, גם לא המלאכה לגופה.

כאן הנושא, שבסופו של דבר הביא אותי למסקנה שהביא אותי, נושא של ליקויים שנפלו, ליקויים, בעיני קשים, שהביאו לתקלות קשות, ליקוי משמעותי בשיקול דעת של מי שהיה מפקד היחידה, היום ראש אח"ק. כך סברתי. ובנושא כל כך רגיש אתה מצפה מהעומדים על האובניים, ראשי המערכת, להיות רגישים באופן ראוי לזכויות ולעוד הרבה נושאים שאני אגע בהם, מבלי לפגוע, לא בזכויותיו של ניצב מזרחי כאדם. ואני עצמי, בהזדמנויות רבות, טיפלתי בנושאים שקשורים אליו, כולל כאן בכנסת, במאבק שניהלתי ללא הצלחה להסיר את חסינותו של חבר הכנסת ליברמן בחשד של איום והעלבה כלפי מר מזרחי. אבל גם אם החלטתי שאין די ראיות להעמדה לדין, ואני גם אסביר את העניין בהמשך, מה שראיתי כליקויים, עליהם אין מחלוקת כיום בין הגורמים שעסקו בזה, אי-אפשר לעבור לסדר-היום. אחרת, לעולם הדבר הזה לא יתוקן - תפקוד מקצועי, שיקול הדעת, זכויות אדם מול הצורך החשוב, החיוני, לחקור עבירות. אני מצפה להפעלת שיקול דעת ראוי, והוזכר כאן מה חשבו הפקודים ביחידה על הנושא הזה.

כל מה שאני אומר נמצא בהחלטה שנמצאת לפניכם. מתוך קוצר הזמן אני לא יכול להיכנס לכל פרטיה, ואני מבקש מאוד שהיא גם תיקרא על-ידי חברי הוועדה, אחד לאחד.

כאשר ראיתי בשעתו את הקלסרים שבהם מדובר, חשכו עיני ממה שראיתי. ושוב אני אומר את זה מתוך הנחה שהעוסקים בדבר, כולל מי שהיה תת-ניצב, ניצב מזרחי, רצו בחשיפת עבירות.

יוסי שריד:

מתי ראית אותם?

היו"ר מיכאל איתן:

יש כאן ‎20 איש, אם לכל אחד יש רק שאלה קטנה, לא נצליח לשמוע קודם את היועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:



מדובר היה בצווי בתי-משפט, שביקשו לעסוק בחקירת פשע מאורגן או בפשיעה שקשורה באנשים מחבר המדינות לשעבר. ממה שראיתי בעיני, בקלסרים שראיתי, היה ‎70% לא רלוונטי, והוא כלל את הדברים הבאים, בין היתר - אינני יכול, ולו יכולתי הדבר היה כמובן מסבר את האוזן ואת העין הרבה יותר, לתת את הדברים עצמם, את הראיות בקלסרים - שיחות פוליטיות בתקופת בחירות, שיחות עם עיתונאים, סקרים של מפלגה וגם שיחות אינטימיות, שלא ייאמן איך הן תומללו, צילומים מסוימים שדובר בהם בחוות-הדעת, בהחלטתי, פקסים מפלגתיים.

יורי שטרן:

שיטות טוטליטריות.

רוני בר-און:

זכות הציבור לדעת...

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

בית-המשפט אמר בצווים שאסור לתמלל, אלא דברים רלוונטיים.

יש הבדל, ואני מוכרח להצביע עליו, בין האזנה ובין תמלול. החוק עושה הבחנה וגם הנהלים עושים הבחנה. בהאזנה, באמת אין לך שליטה.

אני זוכר שהיתה צעקה גדולה ומרה לפני חודשים אחדים, כשאישרתי לצוות החקירה שביקש אז, בעניין ההדלפה, שייאספו נתוני תקשורת - נתוני תקשורת זה אומר איזה טלפון דיבר עם איזה טלפון של פונה אלמוני - ועל זה היתה צעקה גדולה ומרה.

כאן יש תמלילים של השיחות. תמלילים של כל שיחה ושיחה, ואצלי זה הדליק נורות אדומות.

ההחלטה שלי כוללת גם תיאור של מקרה, שאין לו שום קשר למערכת פוליטית, אלא לצווי בית-משפט בעניין אחר, פלילי, בחקירה רגישה מסוימת פלילית, ושם ההאזנה היתה בניגוד מפורש לצווי בית-המשפט, ויש ניסיון להסביר אותה, אבל ההסבר, לדעתי, איננו משכנע. היו עוד דברים, שגם הם מתוארים.

הזכיר היושב-ראש שהמשקלטים ביחידה הזאת היו מוטרדים ממה שהם עושים, וגם זה מצוין כאן. הם ידעו או חשבו או שיערו שיש בעיה, והם הוטרדו. אם תקראו את העמודים הרלוונטיים, תראו את זה.

אומרת אחת המשקלטות: "ידעתי שאני מבצעת עבירה, אתרעתי שאני מבצעת עבירה, אני גם סירבתי, אבל חויבתי על-ידי דרגים גבוהים יותר לבצע את העבודה. שיערתי שהם דוברי אמת ושיש אישור מהפרקליטות שהכול חוקי, ואכן זה חוקי...". זו דוגמה, והעובדים ידעו שיש בעיה.

היתה גם שיטה של מין פנקסנות כפולה, מסוימת, בטיפול בחומר. גם זה מתואר. שוב, אני לא מחדש היום חידושים על מה שכתבתי. מתוארת השיטה שבה העניין הזה טופל. אני מפנה אתכם בכל העניין הזה לעמודים, בין היתר, ‎27, 29, 30, 32, 47, 48.

יחשוב כל אחד שיושב כאן וכבודו עמו, כבוד האדם שלו וזכויותיו עמו, האם הוא היה רוצה שיתמללו שיחות חולין שלו עם עיתונאים או עם פוליטיקאים אחרים או מה נעשה במפלגה, בצורה זו או אחרת, האם הוא היה מעוניין בזה או רואה את זה כדבר תקין בסיפור הזה, שלא לדבר על נושאים בעלי אופי אישי ואינטימי.


אני מדגיש את הנושאים האלה, כי כמו במדינת ישראל, התקשורת לא תמיד משקפת את כל מה שצריך לשקף, ולבקש מאנשים לקרוא מעל ‎60 עמודים זה קשה.

התוצאה של הבירור שלי, שנמשך תקופה יותר ארוכה ממה שבדרך כלל לוקח לדברים שמגיעים לשולחני - יש הרבה פעמים ביקורת למה הדברים נמשכים הרבה זמן. כשמגיעים לשולחני תיקים, ידוע לכל מי שעוסק בזה, שהתיקים האלה נגמרים במהירות - במקרה הזה, גם כשזה הגיע, לקח לי חודשים ארוכים, מפני שאני לאורך שנים וגם היום הזה תומך באופן עקבי במשטרה ובפעולתה, אני נותן לה תמיכה בכל פורום. הזכרתי קודם לגבי מר מזרחי, שהייתי כאן בוועדת הכנסת בקשר להסרת חסינות, וגם מאוד תמכתי במינויו בשעתו, אפילו השתדלתי בשביל זה, כי ראיתי בו לוחם בפשע. מנעתי שיגישו נגדו קובלנה פלילית פרטית, זו סמכות שלי בחוק, כי ראיתי אותו כמי שעושה את מלאכתו. לא קיבלתי ערר בקשר להחלטות לפתוח נגדו בהליכים, בקשר לתיק מסוים, וזה גם אושר בבית-המשפט. נתתי תמיכה מתמדת, ועד שבא העניין הזה, לא היה לי כל ספק לגבי התמיכה בהקשר הזה.

מה שלמדתי מהתיק הזה היה דבר שלצערי ראיתי אותו באור מאוד בעייתי, את שיקול הדעת, את ההתנהלות של הטיפול ביחידה, גם ראיתי את הדברים שהיו מסביב והם גם כתובים בהחלטה, ההסברים שניתנו למפכ"ל - חשבתי שהיו מאוד בעייתיים בלשון המעטה, אני פשוט לא רוצה לפגוע - ההתייחסות לחוקרים, גם בשיתוף פעולה מסוים בחקירה. אני גם צריך לדאוג לחוקרי מח"ש ולמורל שלהם. אנשים שעשו מלאכתם, אנשים לא מוכרים ברבים, שעשו מלאכתם במסירות, בנאמנות, ולא זכו ליחס ההולם. כפי שכאן הוזכר בהקשרים שונים, היו חילוקי דעות פנימיים בשאלות של משמעות העניין.

אני מדגיש: אין היום הזה, להבדיל אולי מתקופות קודמות, מחלוקת כרגע על הראיות ולא על הבעיות והליקויים שהיו צריכים להיתקן או צריכים להיתקן. המחלוקת היחידה האמיתית כרגע היא באמת בשאלה של הסנקציה הפרסונלית נגד ניצב מזרחי.

נשאלה שאלה, גם על-ידי היושב-ראש ברבים, מדוע לא דין משמעתי אם היו דברים שלא תקינים, אלא המלצה פרסונלית. אגב, כדי להיות הגון אני צריך להגיד, שמובן שלמר מזרחי היתה אפשרות במסגרת החקירה להגיב לכל נושא, ואני כמובן קראתי את כל ההודאות שלו בחקירה, שהן רבות. זאת אומרת, זה לא שלפתע נחת על שולחנם של הבריות ועל שולחנו דבר שהוא לא ידע מה הבעיות. אני אומר את זה למען האינפורמציה של חברי הוועדה. יש גם שימוע, כי ההמלצה אומרת שעד סיום תפקידו יהיה שימוע.

אני מפנה אתכם לגבי העניין של ההחלטה בהקשר של למה לא דין משמעתי בסעיפים ‎117-121 בהחלטה, שזה בעמודים ‎47-48, ששם אני מפרט את הבעיות הראייתיות והאחרות, שהכף בסוף נטתה לכיוון הזה, אולי היא היתה יכולה גם לנטות אחרת, אבל זו היתה החלטתי.

גם הגעתי למסקנה, למען האמת, בשלב מסוים, וכאן אני בא לאנלוגיה לדברים אחרים, שצריך לטפל בעניין הזה, בראש ובראשונה באמצעים פיקודיים-מינהליים. תעשו השוואה, למשל, עם צה"ל. לפני זמן מה היה כשל ביחידה מסוימת, היה קצין שהיה צריך להתמנות לתפקיד. בוטל מינויו של הקצין הזה בגלל הכשל, כי מחליטים שיש נטילת אחריות. קורה דבר שמוכר לכולכם גם במערכות ביטחוניות, גם במערכות מינהליות, גם במערכות אחרות, שיש עניינים שהם לא אופייניים לעיסוק במערכת דין פלילי או משמעתי, אלא בהחלטה פיקודית-מינהלית, וזו היתה ההמלצה שלי, ואני מפנה אתכם בגלל קוצר הזמן לנימוקים שיש כאן.

אני עצמי בעניינים שכוללים הצטברות הרבה יותר קטנה של בעיות, לפעמים בדבר נקודתי, למשל, ביחסים עם השב"כ, גורם לזה שיינקטו צעדים כאלה ואחרים, מטעמים של צורה שבה מערכות צריכות לקחת אחריות.

ראיתי טענות, וזה גם פורסם בניירות שפורסמו מטעם הפרקליטות, שהיו ‎15,000 שיחות או משהו מהסוג הזה, ואם כמה מאות תומללו, זה לא כל כך נורא. גם לזה יש התייחסות, ואני יכול גם להוסיף ולהתייחס, אבל אני לא מקבל את הסטטיסטיקה הזאת שאנחנו לא יודעים מה זה הדברים האלה, זה יכול להיות דברים חסרי כל חשיבות, פשוט ראיתי בעיני, לקחתי וקראתי שיחה-שיחה, את כל המאות הרבות של שיחות. אני מניח שקראתי בין ‎600 ל-‎700 שיחות, וגם יש לי מחלוקת על הרישום של ה-‎15,000. קראתי וראיתי שכ-‎70% מהם או משהו כזה, ממה שאני קראתי, לא היה רלוונטי, כשצווי בית-המשפט אמרו ברוב המקרים, ובמקרה אחד לא אמרו, אבל היה צריך לעשות את הפרשנות הזאת מעצמה, שיתומלל רק מה שרלוונטי לחומר החקירה. כאן עשו פרשנות הפוכה, אמרו: אם בצו השני לא אמרו, אז מותר לתמלל גם אחורה.

איתי בפרסומים שכביכול ידעתי מראש, הראו לי. אני לא מניח שמישהו כאן חושב שאני שוטה גמור, שדבר שאני הייתי שותף לו, פתאום אני אופתע כאשר אני רואה את הקלסרים. בדיוני עבודה, שקורים לעתים מזומנות, הראו לי שיחה או שתיים שבהן היתה לכאורה רלוונטיות, ואני בירכתי על זה שמראים לי שיחה או שתיים שיש להן רלוונטיות. לא עלה על קצה דעתי מה יש כל המצבור הזה, עד שקיבלתי אותו, כשקיבלתי אותו.

אני מצטער שכורכים את זה שבתי-המשפט אישרו. אגב, לי אין תפקיד לפני האזנות, יש לי תפקיד אחרי האזנות. לבית-המשפט יש תפקיד לפני, וראיתי שבחלק מההתייחסות כורכים את בתי-המשפט ואומרים: בתי-המשפט נתנו אישור. קודם כול, בתי-המשפט כתבו לא לתמלל. אבל לבית-משפט, כמו לי, גם לשופט מן היישוב, יש אמון למי שבאים ומראים לו: חבר המדינות, פשיעה וכך הלאה, הוא מאשר, אבל הוא לא יודע למה יאזינו שם.

יורי שטרן:

זו נקודה מאוד חשובה.

רוני בר-און:

הנקודה לא האיכות, אלא הכמות.

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

רבותי, אני פשוט מסביר את הדברים שמצטיירים בעיני.

במשך השנים, וכמובן למדתי לקחים לאורך השנים, יש לי תפקיד שמדי תקופה, לפי החוק, באה אלי המשטרה, ומראה לי, לא את השיחות עצמן, אלא למי ניתנו צווים ומה היה. אני שואל שאלות, וגם מיניתי מאוחר יותר צוות שעובד אתי בעניין הזה כדי לברר. אבל תדעו לכם שברוב רובם של הדיווחים, כמעט כולם, אני אומר את זה בלשון של הכללה, זה הפשע הקלאסי - סמים, רצח, שוד, שוחד, דברים מהסוג הזה.

ברשותכם, עוד מילים ספורות. ציינתי בסוף שאחרי שכתבתי את ההחלטה שלי, את הטיוטה, כי היא עברה לעיונים של גורמים בפרקליטות וכך הלאה, לפני שהיא יצאה, יצא דוח ועדת אור. כמובן, אני לא משווה כהוא זה, חלילה, בין המטריה של אנשים שהלכו לעולמם שם, וזה היה יסוד מרכזי בחקירה, לבין הנושא הזה, אלא רק אני אומר שהוצבע שם על בעיות של דיווח, ליקויים מהסוג הזה, שבו באמת המשטרה צריכה לתקן את עצמה, וגם במקרה הזה. אגב, במשך השנים נעשו דברים לתיקון. אני רק אומר מה שעשיתי כאנלוגיה בסיפה, לזה הוא מכוון.

נשאלה שאלה על חוות-הדעת של הפרקליטות וכדומה. יש לי גישה, שיש גם חושבים שאולי אני מדי ליברלי בה, אבל לאורך כל השנים, מאז שאני בתפקידי, והיא, לא למנוע מאף אחד לבטא את דעתו, לא רק בדיונים, אלא בחוות-דעת וכדומה.

גם במקרה הזה, כפי שכתבתי בהחלטתי, כפי שכל אחד יכול לקרוא, ציינתי שיש מחלוקת בנושאים מסוימים - אני אומר היום הזה, במלוא האחריות וכובד המשקל, שמצטמצמת המחלוקת אך ורק לשאלת הסנקציה - ציינתי שהיו דעות חולקות, יש לי הרבה מה לומר לגבי הדרך שהעניין הזה נעשה, אבל אני לא רוצה להרבות דברים, כי אני עוסק בנושא ודן בו במקום אחר. דרך אגב, חוות-הדעת הזאת, שפורסמה, כפי שקראתי היום בעיתון, באינטרנט וכך הלאה, היה גורם, אני בהחלט לא רוצה להטיל את זה על הפרקליטות דווקא, שהוציא אותה החוצה. זאת אומרת, זה לא דבר שהופץ על-ידי משרד המשפטים.

אני רוצה לסיים ולומר בצורה החדה ביותר: תמיכה במשטרה, תמיכה בהפעלת חוק האזנות סתר, כשצריך לחקור קשיים, היתה, תהיה, היא הכרחית, היא נכונה, היא נחוצה. המשטרה צריכה להפעיל את סמכויותיה ואת כוחותיה במדינה דמוקרטית, וודאי כשמדובר בנושאים רגישים כמו שיחות פוליטיות, מערכת בחירות, בצורה שהיא "סטריקטית" עם החוק, וזה לא מה שקרה כאן במקרה הזה, לצערי הרב. הראיה שחששו לזה, מי שהיו למטה, ולא אהבו מי שהיו למעלה, והיו עוד דברים שהועלו כאן.

אינני רוצה לפגוע, לא בזכויותיו בעבר ולא במר מזרחי כאדם, דיברתי על זה כאן בכנסת, בהיותי, בקשר להסרת החסינות, אבל המלצתי ואמרתי שלדעתי יש צורך במתן אחריות או לקיחת אחריות, לא רק באמירה, אלא גם בסנקציה, וחוסנה של המשטרה אינו מותנה באדם אחד, בין אם הוא בתפקידו ובין אם הוא יזוז מתפקידו ובין אם בכל דרך אחרת; חוסנה של המשטרה מותנה בעבודתה, באנשיה, באינטגריטי שלהם, ביושרה שלהם, וביסודו יש לנו משטרה שהיא משטרה טובה, וצריך לתמוך בה, ואם יש ליקויים, צריך לתקן אותם, ואם יש אחריות למישהו, צריך לתת משקל לאחריות הזאת. זה כל מה שעשיתי.

חברי הכנסת, אני ממליץ לכם, דבר ראשון, לקרוא, דבר שני, להתייחס לדברים לא על רקע אחר, אלא בשאלת האיזונים שבין זכויות אדם - חוק-יסוד: כבוד האדם, חוק האזנת הסתר - ובין האינטרס החשוב מאוד להילחם בפשע. תודה רבה.

(אחרי כן רשמה לאה קיקיון)

היו"ר מיכאל איתן:

רבותיי, חבל על הזמן. אנחנו מאד לחוצים בזמן. כל חברי הוועדה נרשמו לדיבור. אני אתן לכל אחד ‎4 דקות, והוא יוכל לעשות בזמן הזה מה שהוא רוצה: לדבר, לשאול שאלות את היועץ המשפטי ולנהל אתו פינג פונג בקצרה. לא אתן להרחיב בתשובות. בסוף יהיה סיכום של היועץ המשפטי לשאלות שנשאלו ולהערות.כעת יש ‎4 דקות לכל אחד. ראשון הדוברים - אופיר פינס. אחריו - גדעון סער.

אופיר פינס-פז:

תודה, אדוני היושב ראש. אדוני היועץ המשפטי לממשלה. אני אדבר בתמציתיות, כמעט בטלגרפיות. קודם כל, ברור שקיימת בעיה עם נושא האזנות הסתר, והבעיה הזו הגיעה לפתחה של הוועדה הזו מספר פעמים, ודנו בבעיה הזו. עיקר הבעיה, כפי שאנחנו ראינו אותה - ואני מרשה לעצמי לדבר בלשון קולקטיבית - היתה בביקורת השיפוטית והמשפטית על המשטרה, בכל מה שנוגע לבקשה להאזנות סתר ולעשיית האזנות סתר. אני חושב שגם הביקורת שלנו שינתה חלק מהדברים, בהתייחסות של בית המשפט לבקשות המשטרה, בכל המכלול הזה, ואני לא רוצה להרחיב.

אני רוצה לומר עוד דבר. אני מסכים לקביעה שמזרחי עשה מעשה שלא ייעשה. לא נתווכח על זה. אני חושב שהוא היה ראוי בוודאי להינזף, ואולי אף למעלה מזה. מה שאני לא מסכים הוא שיוטבע למזרחי אות קין במצחו על העניין הזה.

יורי שטרן:

למה לא? אם הוא - -

אופיר פינס-פז:

משום שהפרופורציות חייבות להישמר. מזרחי הוא לא בעבריינים והוא לא בפושעים. אדוני, היועץ המשפטי לממשלה, אתה יודע, וגם ציינת את זה בחלק מהדברים ורמזת על כך - הוא מעמודי התווך של שלטון החוק בישראל - -

יורי שטרן:

באמת?

אופיר פינס-פז:

- - - ועשה במו תפקידיו רבות למניעת פשע, למלחמה בעבריינות, ולשמירה על שלטון החוק בישראל, כנגד גורמים קשים מאד שקמו לחסלו, במובן של להגיע לתוצאה של עזיבת תפקידו. אני אומר בצורה הברורה ביותר, אדוני היועץ: למזרחי אולי הגיעה נזיפה, אולי נזיפה חמורה. לא הגיעה לו סתירת לחי מצלצלת. אני רוצה לומר שבמעשה שנעשה, שנעשה בשיקול דעת מוטעה, לדעתי - נעשה עוד דבר, כ ‎by-product, כתוסף לעניין הזה: אגף החקירות כולו סורס. אגף החקירות סורס, כי קופד ראשו של ראש אגף החקירות. כשעושים מעשה כזה, בעיתוי הזה, אדוני היועץ המשפטי לממשלה, ואתה יודע מה העיתוי, כאשר האגף הזה נמצא באיבן של חקירות אולי מהרגישות ביותר בתולדות האגף הזה והמדינה, אני חושב שזה מעביר מסר רע לציבור. וגם כאן צריך איזון, וגם כאן צריך שיקול דעת. זה לא חד צדדי.

דבר שני, אני לא מקבל את זה שהפרקליטות מושתקת. לא מקבל את זה. מותר לה לפעמים, ואני חושב שגם כדרך קבע - לחלוק על דעת היועץ המשפטי לממשלה. זה נכון לא רק משום שזו דמוקרטיה. זה נכון משום שכך צריכים לעבוד ביחסי עבודה נורמליים בין יועץ משפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. זו דעתי.

רוני בר-און:

- - היועץ מכריע. הוא ראש התביעה הכללית.

אופיר פינס-פז:

אני מוחה גם על כך שהדו"חות האלה לא הוצגו בפני הוועדה, על כך שלא הסתייע שפרקליטת המדינה, או מי מטעמה, יבואו לוועדה. אני חושב שהעובדה שעד היום הציבור נחשף רק לדו"ח המרכזי ולא לדו"ח של הפרקליטות הוא דבר שלא היה צריך להיות.

מילה אחרונה - לגבי האזנות הסתר, לגבי התימלול, בכל זאת צריך להגיד מילה, ברשותך, אדוני היושב ראש. אני יודע, מבדיקה אישית שלי את הנושא, ואני לא נכנס לנושא הספציפי הזה: לא פעם, דווקא הצד של החשודים, דווקא הסנגורים דורשים תימלול מלא, כדי שלא יטען מאן דהוא שדברים הוצאו מהקשרם, שדברים לא הוגשו, בעניין הזה.

דבר אחרון - השר לביטחון פנים. אני מתקומם על כך שהשר לביטחון פנים, שיצא עכשיו בפסיקה של בג"ץ, ואני שמח על כך, עיני לא צרה, חס וחלילה, ולא אמרתי על זה מילה לרעה, אבל עדיין - ק אתמול נגמר הבג"ץ בשאלה אם הוא בכלל יכול להיות שר לביטחון פנים.

גלעד ארדן:

אתה חולק על החלטת בג"ץ?

אופיר פינס-פז:

הוא יכול לעשות שימוע ל - - ?

רוני בר-און:

שופטים - - -

אופיר פינס-פז:

שניים חשבו אחרת - - -

רוני בר-און:

אתה תמיד בדעת מיעוט?

אופיר פינס-פז:

היועץ המשפטי לממשלה איפשר לליברמן לנצח את מזרחי.

גדעון סער:

אני רוצה, בכל מה שנוגע לשאלות, שהיועץ יפרט יותר בשתי נקודות. אחת, בנושא אי שיתוף פעולה מסוים לגבי החקירה, מצד ניצב מזרחי, כפי שאמרת. חשוב לנו לקבל תמונה בהירה לגבי מידת שיתוף הפעולה עם החקירה מצד אדם שעומד בתפקיד ראש אגף חקירות.


רשף חן:

איזה ראיות אפשר לקבל למודעות?

היו"ר מיכאל איתן:

אם מישהו בא ואמר לו - אז הוא יודע.

גדעון סער:

אם יוכח שהוא לא היה מודע למגבלה שבצו - גם מזה אפשר להסיק מסקנות מסוימות. זו לא מסקנה כל כך סבירה שהוא לא היה מודע, אבל אם יוכח שהוא לא היה מודע, זה גם אומר דרשני.

לגבי הנושא עצמו. בנושא הרחב של האזנת סתר, אדוני היועץ, אתה אמרת אמירה, שבעיניי היא אמירה מהדהדת. ברגע שאמרת דבר שרימז לכך שבתי משפט, בקלות, תחת כותרת כזו או אחרת, מאשרים האזנות סתר, תחת כותרת - פשיעה בינלאומית, וכו' -אני אומר מה היה הסב-טקסט. האם אמירה כזו מחייבת מחשבה מחודשת לגבי כל עניין האזנות הסתר במובן היותר רחב של הדברים?

אני רוצה לומר מספר מילים ליועץ המשפטי. אתה ציינת שהמאבק נגד הפשיעה צריך להתנהל בגבולות החוק. אני חושב שזה הדבר המרכזי שבו תרמת תרומה משמעותית לביצורו של שלטון החוק. הדבר הזה עלה מעצם קיום הבדיקה, במקרה הזה, בלי קשר לתוצאותיה.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת שריד, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת שטרן, שיחליף אותו בר-און, בהסכמה.

יוסי שריד:

אדוני היושב ראש, אני מניח שברור לכולי עלמא שהדיון הזה אפילו לא יסתיים בוועדה כי אם תהיה הדחה של מזרחי, הדיון יסתיים בבג"ץ.

קריאה:

גם אם לא, מצד אחד - -

יוסי שריד:

לצד הזה אני אחראי. לצד השני אחראי מישהו אחר.

השאלה היחידה שאני רוצה לשאול: כאשר אתה קיבלת את הדיווחים, הרי היית בסוד העניין. קיבלת דיווחים שוטפים. אני מניח שגם שאלת שאלות, הרי אתה לא ידוע כמי שאינו יודע לשאול. שאלת שאלות. אולי לא רצית לדעת, אולי לא שאלת את כל השאלות? הרי אדם מיומן צריך לשאול: כמה אתם מאזינים, למי, מה אתם מתמללים. הרי אתה לא תם, אני מניח, וגם לא שאינו יודע לשאול. אז מצד אחד קיבלת דיווחים, תוך כדי ביצוע ההאזנות. מצד שני, אני לא מבין בדיוק איזה תפקיד מילאת באותה הזדמנות. זה דבר שני.

דבר שלישי - אני מאד מבקש שהחומר שיונח על שולחן הוועדה יכלול גם את הדו"ח של הגברת ישכה לייבוביץ. אם הבנתי נכון, היא התבקשה על ידי כל הגורמים בדבר לבדוק מחדש את החומר. היא ישבה על המדוכה, היא בדקה ועל פי מה שאני יודע היא שמה ללעג ולקלס קודם כל את המצע העובדתי, לא את חוות הדעת. מדברים פה על חוות דעת של הפרקליטות. היא שמה ללעג ולקלס את המצע העובדתי של היועץ המשפטי לממשלה. כלומר, בעניין של העובדות הפשוטות ביותר. עכשיו אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי לממשלה, כאיש הסביר. נניח שהיית קורא בעיתונים, כי אני מכיר אותך, אתה מאד רגיש למראית עין, למשמע אוזן, גם כתבת הרבה חוות דעת ציבוריות מלומדות, שקשורות לעניינים של מראית עין, כי לא היתה שם שום סנקציה בחוות הדעת המלומדות האלה. רק במקרה שלפנינו. בוא נרחיק קצת את העדות, אז יהיה לכולנו יותר ברור: נניח שאתה קורא שמחר עומדים לחקור את ראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני, ולא במקרה אני מביא את הדוגמה הזו. נניח שיום לפני החקירה משליכים את החוקר הראשי לכלבים. אני שואל, כאדם סביר, אתה קורא על זה ב "הרלד טריביון". אתה נותן את הקרדיט לאלה שזרקו אותו לכלבים שבכלל אין שום קשר לחקירה של ברלוסקוני? הרי זה לא מתקבל על הדעת. אז דווקא אדם רגיש כמוך - - -

קריאות:

- - -

היו"ר מיכאל איתן:

תעצור לשניה, לא על חשבונך. חבר הכנסת רשף. אני מבקש לאפשר לדבר.

יוסי שריד:

אני מבין שאתה רצית לצמצם את תחום חילוקי הדעות בינך לבין הפרקליטות, אז אתה אומר שהמחלוקת היחידה היא לגבי הסנקציה. אין מחלוקת אחרת, אדוני היושב ראש. חוץ מזה, אם אתה אומר שהיה צריך לתקן את נהלי ההאזנה - מי היה צריך לתקן את זה, ניצב מזרחי או אתה? זו גם שאלה. אתה היועץ המשפטי לממשלה. יש משהו פגום בנהלי האזנה? אתה הרבה שנים בתפקיד, יכולת כבר לטרוח ולקים את אותה ועדה שמינית עכשיו לבדוק מחדש את נהלי ההאזנה - אולי כך היית מסלק מכשול מפני ניצב מזרחי.

מה הבעיה? הבעיה היחידה היא שאתה שמת את עצמך כאן לשופט. זה המקרה היחיד שאני זוכר, שבמכלול חוות הדעת הציבוריות שלך, שהיו בהן הרבה דברים חשובים, לדעתי, ואני תמיד קראתי אותן בעניין ולא היתה בהן סנקציה. זה המקרה היחיד שאתה גם חורץ את דינו. נניח שהוא היה עומד למשפט, הרי לא היו מעמידים אותו מול כיתת יורים. יש להניח שהוא גם לא היה נכלא בבית סוהר ל-‎20 שנה. זאת אומרת שהסנקציה שאתה ממליץ עליה היא העונש הכי חמור שהאיש הזה יכול לקבל. אין לך עונש יותר חמור מזה במקרה שלפנינו.

יורי שטרן:

יש. הוא עשה דברים פליליים.

קריאות:

- - -

יוסי שריד:

אני יודע דבר פשוט: אף פעם לא מאוחר לבעלי תשובה, ואני טוען שדווקא היועץ המשפטי לממשלה חייב לתת לכל אדם שנפגע פגיעה רבתית את האפשרות לעמוד לדין. או דין משמעתי, או דין פלילי. אתה מדבר על זכויות אזרח? זו זכות אזרח אלמנטרית.

רוני בר-און:

נוכח קוצר הזמן אני לא אומר את אשר אני מבקש לומר, אלא אומר את זה בדיון הבא. יחד עם זה, אני מבקש לשאול את היועץ ‎6 שאלות. לצערי אני לא בטוח שאוכל להיות כאן כאשר הוא ישיב. אני מבטיח לקרוא את הדברים בפרוטוקול, כי אני אנסה ללמוד מכך דברים ולדבר על כך בפעם הבאה. מי שישמע את השאלות ויבין שיש בהם גם תשובות - עושה את זה על אחריותו בלבד.

אני מבקש לדעת, אדוני היועץ, באיזה שלבים, כאשר החומר היה לפניך, צורפו כל שלושת הפרקליטות לצוות הבדיקה? האם הן צורפו יחד, או כל אחת בנפרד? האם זה היה כתוצאה מכך שכל פעם היה צריך לצרף עוד פרקליטה משום שחוות דעתך המתגבשת לא נעמה ולא היתה נוחה להן?

שאלה שניה - לאן נעלם ערן שנדר, שהיה ראש מח"ש? הוא עזב את תפקידו ונעלם אל האופק הרחוק. שאלה שלישית, אדוני היושב ראש: איך אתה מפרש את הנחיותיה של הגברת בן-אור, עמוד ‎32 לפרוטוקול שלך, במהלך החקירה, והאם, כתוצאה מההנחיות שלה לצוות נפסקה אותה התנהגות נפסדת שאתה סוקר בדו"ח? ארבע - אחרי שקבעת כי החוקר סטניסלב יז'מסקי בעצם אמר אמת, איך אתה מפרש את הניסיון של פרקליטת המדינה והפרקליטות לסתום את פיו על דרך של מניעת הסכם אתו? חמש - איך ניתן להגדיר טעות בשיקול דעת, מה שעשה ניצב מזרחי, נוכח הצטברותם של העניינים הבאים: ‎1. עמדתו של מזרחי, חירותו, בקיאותו, בהיותו משפטן, עורך דין, בנוסף להיותו חוקר ‎2. נוכח כל הדגלים השחורים שהונפו בעליל מול פניו במהלך החקירה די אם נשגר טלגרפית את מה שאמרה ניצב משנה ליפשיץ, צוטט בעמוד ‎23, את מה שאמר סנ"צ הניגמן, צוטט בעמוד ‎27, ובעיקר את האזהרה שהוא קיבל מניצב סטבון, המפקד שלו?

שאלה שישית - מה יש ליועץ לומר על ניצב מזרחי וזכות השתיקה? אם יבוא איש ציבור ויגיד בחקירה - החוקרים לא מבינים שום דבר, הם לא מספיק מקצועיים, ולכן אני לא עונה להם - לא ייאמר על ידי שלטונות אכיפת החוק שהאיש משתמש, אם כי בדרך של תחבולה, בזכות השתיקה? ואם היה פה שימוש בזכות השתיקה על ידי קצין כה בכיר במשטרה, האם אין נגזר מכך שנציגי ציבור, ובוודאי עובדי ציבור ברמה כל כך בכירה לא יכולים להשתמש בזכות השתיקה? תודה רבה.

יוסי שריד:

תשאל, בזמן שנשאר לך, אם יז'מסקי כבר חזר ארצה.

יורי שטרן:

לא נותנים לו לחזור. פרקליטת המדינה לא נותנת לו לחזור.

קריאות:

- - -

היו"ר מיכאל איתן:

רבותיי, יושב ראש ועדת הפנים. חבר הכנסת בורג, בבקשה.

אברהם בורג:

אדוני היושב ראש, אדוני היועץ המשפטי. אני מתנצל שאני לא אפול ישר לקטגוריות של ימין ושמאל כי זה נושא שלדעתי חובק יותר מאשר את העמדה הפוליטית שמייד מתגבשת. ישנם דברים שאני פשוט לא מבין. אני מבין שמה שכתוב כאן תחת הכותרת "סיכום והחלטה" זה בעצם דו"ח ציבורי, נכון? זה המעמד של זה? מה המעמד של המסמך הזה?

אליקים רובינשטיין:

התבקשתי להשיב?

היו"ר מיכאל איתן:

אם זה על חשבון זמנך, חבר הכנסת בורג, הוא ישיב לך מייד.

אברהם בורג:

בוודאי.

אליקים רובינשטיין:

דו"ח ציבורי זה מונח תקשורתי. זו היא החלטה, החלטה מנומקת.

אברהם בורג:

דבר ראשון - אני מבקש להגיד דבר שהוא מעבר לכל העניינים כולם, שמתחבר לדברים של חבר הכנסת שריד. מראית עין זה עסק מאד מסובך. יכול להיות שטוב היה שהדו"ח הזה, אם בכלל יפורסם, יפורסם בעיתוי אחר. מכיוון שפורסם בעיתוי הזה הוא עכשיו עובדה קיימת בתוך המערכת, והייתי מבקש מהיועץ המשפטי שייתן את דעתו על אפשרות של דחייה של חקירת שרון. אני חושב שזה דבר בלתי נסבל בעליל שיבוא אדם להיחקר - ראש ממשלה, או לא איכפת לי מי - על ידי ראש החוקרים של מדינת ישראל, כאשר חרמש חד מונח על צווארו, חרמש של הדחה, שקשה מאד להשתחרר מההרגשה שיש קשר בין זמן הפרסום לבין התפקידים הציבוריים הכבדים המוטלים עליו. אני חושב שזה יהיה לא נכון מבחינת דרך עשיית הדין בישראל שהצוות לא נראה טוב.

נקודה שניה - אני מוטרד מאד מהמקריות, ונראה לי שיש יסוד של מקריות מהגינויים שעלו כאן. בפעם הראשונה שאני שמעתי על הדבר הזה זה היה בדיוני ועדת הפנים בשנה שעברה, או לפני שנתיים, אגב אורחא, כאשר פרסו את המישרע היותר רחב של התמלילים, ומשם התחילה הפרשה לפחות לצוף מהבחינה הציבורית. אני מאד מאד מוטרד מהדרך שבה מתנהלת היחידה, בלי שאני יודע למי מאזינים ולמה מאזינים.

מרינה סולודקין:

לראש הממשלה.

אברהם בורג:

אני שומע על דיסקים צרובים שמסתובבים במערכת, אני שומע על פקסים שאין תקציב לקנות אחרים, אז כולם משתמשים בהם, ולא יודעים מי שולח ומי נשלח, ואני שומע שמקבל ראש היחידה צו, והוא אומר במפורש: כך מופיע בפנינו, דומני, בעמוד ‎32 - הוא אומר: "לא הייתי מודע כי היה צו של בית משפט אבל אני בכלל לא מעיין מה כתוב בו". כאשר אני מסתכל על המכלול הזה - -

יורי שטרן:

זה השוטר המצטיין.

אברהם בורג:

אני מסתכל על המכלול הזה כאזרח במדינת ישראל, וכחבר כנסת האחראי על פיקוח של המערכות. אני מוטרד מהקלות הבלתי נסבלת של האזנת יתר במדינת ישראל. להאזין זו חובה. להאזין יותר מידי זאת פגיעה בזכויות היסוד להאזין בלי פיקוח, בלי בקרה, בלי ארגון, בלי נהלים ובלי שליטה עד רמת האות האחרונה של המשקלט האחרון - זו סכנת נפשות דמוקרטית. את הדעה לזה, אדוני היועץ המשפטי, היית צריך לתת הרבה לפני, כי באיזשהו שלב, בכל האזנה והאזנה, זה מתחיל בך או נגמר בך, אבל עובר דרכך. נראה שיש כאן הצטברות של שנים רבות של הזנחה, שאפשרו למציאות הזו לתפקד כפי שהיא מתפקדת.

יוסי שריד:

זה כמו השקרים של השב"כ בבתי משפט, שעצמו עין שנים - - -

אברהם בורג:

זה בא מאותו מקום.

יוסי שריד:

אותו מקום, בדיוק.

אברהם בורג:

זו היא הקלות הבלתי נסבלת - - -

רוני בר-און:

- - של המשטרה - -

היו"ר מיכאל איתן:

סוף כל סוף יש אחדות לאומית.

רוני בר-און:

ממש לא.

אברהם בורג:

אני אלך על קווים מעט שונים.

הנקודה הבאה : קראתי - לא ברוב עיון כי קיבלתי את זה רק הבוקר, וודאי שאשמח לקרוא את מכלול הדברים - וניסיתי להבין את הנוהל דה פקטו, הקיים לגבי האזנות פוליטיות.

היו"ר מיכאל איתן:

אתה עברת את זמנך. נתתי לך משפט סיום. אני מבקש : משפט סיום.

אברהם בורג:

מסתבר שבהאזנות פוליטיות יש איזשהו נוהל דה פקטו, למרות שהיועץ לא פירט אותו, שאומר שהמשקלט לא מבין את המכלול, והמפקד הזוטר לא מבין את המכלול. יש מפקד על שמבין את מכלול ההקשרים הפוליטיים, והוא קומיסר לענייני האזנות פוליטיות. אני מפחד, במדינה שבה יש אדם יחיד שיש לו שיקול דעת על מכלולים של האזנות פוליטיות. אני מבקש, במסגרת הדיון שלנו על האזנות, שגם הנושא הזה יטופל.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת בר-און, זאת אומרת - חבר הכנסת יורי שטרן, שנתן לו מקודם את הזמן.

יורי שטרן:

אנחנו נמצאים בדיון הזה כבר שנה שלישית, אם אני לא טועה. אני דווקא לא הייתי מרוצה מהעיכובים בהגשת הדו"ח של היועץ המשפטי לממשלה, ולכן אני מתפלא על אלה שמעירים לו שהוא הגיש את זה רק עכשיו, כשכביכול יש את החקירות החשובות שהוא משבש. אני חושב שהדו"ח היה צריך באמת להתקבל על ידינו לפני חודשים, וטוב שהוא הגיע, סוף סוף.

מדובר פה בניסיון של הפיכת משטרת ישראל לגוף על, שהוא מעל לחוק, ששולט בכל, שיש לו חומר נגד כל אחד חשוב במדינה, על גבול של סחיטה של פוליטיקאים, כאשר ראש אגף החקירות מסמן לו מטרה, והוא דורש, כמו שסיפר חבר הכנסת ארדן, שהוא אמר לו : אני רוצה את ראשו של ליברמן, תן לנו חומר. למה הדבר דומה? גם לדברים של חבר עירית אילת, שגם לו נאמר על ידי החוקרים: תן לנו חומר נגד ליברמן, וניתן לך כל מיני הקלות בחקירה.

מרינה סולודקין:

יש לו תיזה על מאפיה רוסית, הוא המחבר של התיזה הזו.

יורי שטרן:

הדבר פה, וחבר הכנסת שריד להפתעתי הרבה תומך במגמה הזו - להפוך את מדינת ישראל למדינת משטרה.

היו"ר מיכאל איתן:

אנחנו כאן לא בוויכוח בין חברי כנסת. תאמר את דעתך.

יורי שטרן:

מה היא מדינת משטרה? מדינה שהמשטרה בה היא מעל לחוק, מעל לכל, מעל לשלטון הנבחר. זה בדיוק הניסיון שהיה, במשך שנים. אני שמח שאנחנו הגענו למצב שבו אנחנו יכולים לדון על סמך הדברים הבדוקים, ועוד לא נכנסנו לעומק הפרשה העצובה הזו. אני רק רוצה לומר שתוך כדי הפעילות הזו של ניצב מזרחי, אוכלוסייה שלמה של עולי ברית המועצות נחשדה בקשר עם הגופים המאפיונרים. כל בעל עסקים שבא מברית המועצות וניסה להשתקע בארץ, כעולה חדש, הפך לחשוד. במלחמה המוצדקת ביותר נגד הגורמים הפליליים, שגם הם מגיעים לשם, כמו שיש גם מתוצרת הארץ - במלחמה הזו, נגד הפשיעה המאורגנת, אוכלוסייה שלמה הפכה לקורבן, והמשק הישראלי איבד מיליארדים של השקעה, של קשרי חוץ, רק בגלל השיטות הפסולות שבהן נעשה המאבק המוצדק וההכרחי בפשיעה המאורגנת.

יוסי שריד:

זה כמו הטיעונים של דרעי, שרודפים עדה שלמה.

אופיר פינס-פז:

זה טיעון משתלם מבחינה פוליטית.

יורי שטרן:

אני שואל שתי שאלות: אלף, הפרשה הזו, של החוקר, שמותר היה לתת עדות מלאה, ונגדו יצא צו מעצר וביקשנו, גם יושב ראש הוועדה הזו ביקש מזמן - להביא אותו ארצה על מנת שייתן עדות, עדיין הדבר לא נעשה, ואני מבקש את עמדתך כיועץ משפטי בשאלה למה העד המרכזי בפרשה, במקום להפוך אותו לעד מדינה, מונעים ממנו להגיע לארץ לתת עדות.

שאלה שניה: אתה רמזת, במשפט אחד, שכאשר היו באים החוקרים ומתוך החיפוש אחרי המאפיה הרוסית היו מבקשים כל מיני דברים, כולל הקלטת שיחות של כל אחד שבא אליהם, מעצרים וכו' - גם דעתך וגם דעתם של השופטים היתה תמיד קלה ללכת לקראתם. האם זה נכון שהדמון הזה של המאפיה הרוסית גרם לכך שדברים יצאו לפועל מבלי הבדיקה היסודית הנדרשת, במקרים האלה?

היו"ר מיכאל איתן:

אני מתנצל בפני חברת הכנסת יולי תמיר. חבר הכנסת רוני בר-און ביקש ממני להקדים, בגלל בעיה מסוימת. הוא הצליח להשיג מי שהסכים להקדים. אם את יכולה תמצאי מישהו שיתחלף אתך. חברת הכנסת אתי לבני, בבקשה.

אתי לבני:

במסגרת השאלות, אני הייתי רוצה לדעת: כאשר אתה אומר ‎15,000 שיחות, שמתוכם ‎3% תומלל - אני שמעתי איזושהי נימה של ביטול בתוך המספרים האלה. אני רוצה לדעת מאיפה זה נובע. זה מה שכתוב בדו"ח, ואם אנחנו מדברים, באמת, על ‎3% תימלול, אז באמת נעשה שיקול דעת מה רלבנטי ומה לא, ואחר כך, כשבא אדם ובדק מחדש - ‎70% מזה לא היה רלבנטי. בסדר, זה לגיטימי.

גלעד ארדן:

זה נראה לך תקין ש- ‎70% לא רלבנטי?

אתי לבני:

אני רוצה להעיר הערה- אני ביקשתי את הדו"חות של פרקליטות המדינה לקראת הישיבה היום. ביקשתי גם פה, בוועדה, ונאמר לי שאי אפשר להוציא את הדו"חות האלה. גם הוזמנו הפרקליטות ובוטלה הזמנתן. אז אני שואלת את היועץ: האם יש איזשהו ניסיון להשתיק את הדו"ח הזה, מכיוון שכל הנושא של פה אחד הפך להיות נושא ציבורי.

היו"ר מיכאל איתן:

הערה עובדתית אחת - לא ביוזמתי, אלא ביוזמת היועצת המשפטית של הוועדה. היא פנתה אלי. על מנת להכין את הישיבה היא פנתה לפני כמה ימים ואמרה שאולי ראוי שהיא ואני נקרא את הדו"ח, ונוכל להיות מוכנים באופן טוב יותר לישיבה.

אתי לבני:

אני חושבת שאנחנו מבזבזים כאן זמן כשאין לנו את שני - -

היו"ר מיכאל איתן:

סליחה, אני רוצה שהעובדה הזו תהיה על השולחן: אני פניתי וביקשתי ממה שכתבה את הדו"ח, שהיא תעביר לי אותו. אחרי כן פנינו פעם נוספת, והיא היתה יכול לעשות את זה. היא העדיפה לא לעשות. אני לא יודע מאיזה טעמים. יכול להיות שהיו לה טעמים - -

אתי לבני:

- - -עשר פעמים, כי באתי אתמול לוועדה, כי חשבתי שמאד חשוב שיהיה לפנינו הדו"ח הנגדי, ופשוט - -

היו"ר מיכאל איתן:

אז אני אברר מאיזה טעמים. יכול להיות שנאסר עליה, ויכול להיות שהיא לא רצתה. אומרים לי עכשיו שחלק מהדו"ח נמצא עכשיו באינטרנט. אבל בואו נעזוב את זה, זה לא העניין המרכזי כרגע.

אתי לבני:

זה כן, כיוון שחלק מההתקפות הן שאיפה זה נשמע שמערכת החקירה מדברת בשני קולות. יש לנו יועץ משפטי, ומה שהוא אומר זו ההלכה. אני לא חושבת שזה כך. נכון שההלכה היא כדבריו, אבל אנחנו צריכים לשמוע גם את דעתה של פרקליטת המדינה, שהיא גורם מאד חשוב, ובטח בהליך כזה שהולך לשימוע - -

היו"ר מיכאל איתן:

אנחנו נשמע. היא תהיה פה.

אתי לבני:

אין שום טענה שמחזיקה מים שאסור לנו לשמוע. מה, משתיקים את חוות הדעת האחרות? אני רוצה להזכיר שבבג"ץ נמצא עכשיו הנושא הזה, והנושא של נתניהו, שהוסתרה חוות הדעת הנוגדת של פרקליטת המדינה. בג"ץ הולך לדון בהרכב מורחב בנושא הזה, כי זה דבר לא פשוט שדורש דיון. אני מבינה שמהערות שהשמיעו השופטים במהלך הדיון בהחלט מתקבל הרושם שיש מקום לשמוע גם דעות אחרות, של הגורם שחולק.

בהתייחס לדברים שנאמרו כאן על הבכירות והמשפטנות של מזרחי - אני רוצה להראות גם את הצד השני. נכון שתומללו שיחות, ונכון שאפשר בהחלט לראות בזה בעיה, אבל השיחות האלה, או התימלולים האלה, נשמרו בכספת. אף אחד לא עשה בהם שום שימוש. זה נעשה תוך הסבר שזה חומר שיכול להיות רלבנטי במהלך החקירה, כי זה מין פאזל כזה, שמידי פעם יוצאים דברים. אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי - האם זה נכון שבמהלך התקופה הזו עשו שימוש - -

גלעד ארדן:

איך אתם יודעים שהוא לא עשה בזה שימוש? קראתי אצל מוטי גילת כל הזמן פרטים.

ניסן סלומינסקי:

- - -

אתי לבני:

אני רוצה לשאול האם נכון שבמשך הזמן נעשה שימוש בחומרים שהיו בכספות, ושבשלב הראשון נרשמו כבלתי רלבנטיים, ואחר כך התברר שיש חלקים מתוכם שמסתובבים בתוך המערכת כולה?

הוזכר גם עד המדינה שהפרקליטות לא מרשה לו לבוא ארצה. אני רוצה לדעת ממך האם זה נכון שלא היתה שום תוספת בעדות אחרי שעשו אתו את ההסכם, שהוא לא הוסיף חומר משמעותי לחומר שכבר היה בידכם לפני זה, ולכן לא היה דרוש אדם שיש נגדו האשמות פליליות כדי לעשות אתו הסכם כזה?

נסים זאב:

אדוני היושב ראש, כבוד היועץ המשפטי. רציתי לדעת האם היו תקדימים בעבר, שבמקביל לחוות דעתך מגישה הפרקליטות חוות דעת? הדבר הנוסף - מה בכלל הכוח שיש לוועדה הזו, רק בהיבט הציבורי, כדי להכריע בסוגיה לגבי עמדתך להדיח את יושב ראש אגף החקירות. זאת אומרת - האם לוועדה הזו יש איזושהי סמכות או שביכולתה להשפיע או לשנות? לדעתי, יכול להיות שכל הדיון הזה הוא סתם דיון ציבורי , כי לוועדה אין שום סמכות לשנות דברים. זה שיקול דעת אך ורק של היועץ המשפטי.

יוסי שריד:

גם בלי סמכות משנים.

נסים זאב:

אתה תמיד רוצה לשנות. מתי אתה לא רוצה לשנות? השאלה אם יש לך סמכות לשנות. האם אתה הוא הכתובת לשנות? אז אני שואל - הדיון הזה הוא בעצם סביב החקירה של ראש הממשלה. כאילו זה תיזמון ועיתוי מכוון, על ידי היועץ המשפטי, ואני מוחה על כך. זאת אומרת -יוצא מהדברים שנשמעו כאן שאם חקירתו של ראש הממשלה היתה מתבצעת לפני כ- ‎6 חודשים, גם ההמלצה של חברי, היועץ המשפטי, להדיח את יושב ראש אגף החקירות היה נעשה אז? הדבר הזה הוא דבר בלתי נסבל. אני חושב שיש פה האשמה חמורה נגד הדרך של היועץ המשפטי, ולחבר בין הדברים. לדעתי, עם כל הכבוד לפוליטיקאים ולשחרור לשונם בסוגיות השונות, אי אפשר לבוא פה ולכרוך את הדברים, ולהאשים בצורה אפילו ישירה את היועץ המשפטי לגבי העיתוי.

השאלה המרכזית שלי בפני היועץ המשפטי היא: האם באמת יכול היום יושב ראש אגף החקירות להשתתף בחקירתו של ראש הממשלה? בהנחה שכרגע אולי יושב ראש אגף החקירות לא יודע, אולי בעקבות המחלוקת, או בגלל שיש שימוע - אבל נכון להיום אני מאד מסופק אם הוא מוכן בכלל להשתתף בחקירתו של ראש הממשלה.

יולי-יואל אדלשטיין:

אדוני היושב ראש, אדוני היועץ המשפטי - לטעמי, השאלה של עבירות חוזרות על רקע האזנות הסתר היתה רק שאלה של זמן, כי כשבוועדה הזו נשמעים דיווחים על כל הנושא של האזנות הסתר, ואתה שומע את הנתונים - כמה בקשות מגישים, וכמה בקשות מאושרות, ואתה שומע מחזה הכי מדהים,כאשר שאלתי בתמימות למה מספר כה קטן של פלאפונים מואזן - פתאום כולם השפילו מבט עד שאחד אמר: אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל יש לנו אמצעים טכניים אחרים. באווירה כזו, ברור שזו רק שאלה של זמן שמישהו ייסחף ויגיע גם לתמונות עירום.

דבר שני - כל הנושא של הפרקליטות. אני כרגע מתכוון לא רק לפרשה שזעזעה את הציבור. אני מדבר דווקא על התגובות שלפיהן הבנתי שהפרשה של אחת הפרקליטות לא זעזעה כל כך את הפרקליטות. נושא ההדלפות נמשך, והאווירה של גוף מעל החוק קיימת. לכן אני חושב, אדוני יושב ראש הוועדה, שתפקידנו, לא בסערת רוחות ולא בערבוב עם נושא הדו"ח ועם נושא ראש אגף החקירות - לבדוק את הנושא הזה. אחרי הכל הפרקליטות היא חשובה במדינת ישראל, מבחינת החוק, ומה שקורה שם, מבחינת האווירה וההתנהגות זה קצת חוטא למה שנקרא מנהל תקין.

יוסי שריד:

זו הערה נכונה. משרד המשפטים נראה בפירוק גמור, וצריך לקיים דיון דחוף בקשר למה שקורה.

יולי-יואל אדלשטיין:

דבר שלישי ולפני האחרון - התייחסות ליועץ המשפטי. לצד משפטים מצחיקים מאד, אומרים חברי כנסת: אנחנו תמיד צריכים לתת גיבוי ליועץ המשפטי. אלה הם אותם חברי כנסת שלמיטב זכרוני, לפני מספר שבועות אפילו לא קיבלו את בקשות היועץ בנושאים מסוימים. אני לא חייב תמיד לתת גיבוי ליועץ המשפטי לממשלה. אני חייב לנהוג על פי החוק. אני יודע שההלכה היא שאני לא תמיד חייב לתת לו גיבוי. אבל בין זה, לבין להתחיל לרמוז פה לוועדה שהדברים סמוכים לפרשת שרון - אולי גם אני אלך צעד אחד קדימה ואשאל: אדוני היועץ, למה אתה עכשיו מגיש את הדו"ח? אולי נתת לגמור את החקירה על עמותות ברק, כדי שברק ייצא נקי, ורק עכשיו אתה מגיש את הדו"ח? איך שאלה כזו נשמעת לחברי הכנסת פינס ואחרים שזה עתה עמדו פה על הסמיכות לפרשת שרון? מה עניין שמיטה להר סיני? אנחנו עוסקים בנושא רציני, ולעשות שטויות פוליטיות מכל עניין? באמת יש גבול.

משפט אחרון זה כל הנושא של המשטרה. לא פעם אמרתי כאן בוועדה, שאחד המאפיינים, לדעתי, של משטר דמוקרטי הם שקשה להיות בו שוטר. זה בשונה ממשטר טוטליטרי. לאור ההתנהגות, לפחות כפי שהיא מתוארת בדו"ח, שלא קשה להיות שוטר, ומשפטים מסוג "מזרחי הוא החוק", "מזרחי הוא לא עבריין, ומה פתאום מקפדים את ראשו" - אני רוצה לשאול: מג"בניק בחברון, שניצב מול מיידי אבנים, ולאחר מכן תופס ילד, קושר אותו באזיקים ונותן לו מכות רצח - גם כאן נגיד שהוא בצד החוק, שהמג"בניק הוא בצד החוק? איזה מין משפט זה, בוועדת החוקה, חוק ומשפט? מה זאת אומרת "הוא החוק, הוא לא עבריין"? אם הוא עשה עבירות - הוא עבריין, והעבירות שלו יותר חמורות, כי הוא ראש אגף חקירות.

גלעד ארדן:

כיוון שחבריי פה ניתחו את הצדדים המשפטיים, אני דווקא רוצה לספר פה סיפור אישי, שלי. חבל לי שחלק מחבריי פה, מהשמאל - אופיר פינס ויוסי שריד, עזבו. אני חושב שכדאי שהמסר יעבור. הערכתי הפוליטית היא שהשמאל פה יישאר במיעוט, עוד כמה שנים לפחות. התופעות שאנחנו רואים פה צריכים להדאיג אתכם אולי יותר מאשר אותנו. דווקא הייתי מצפה מכם, לפני שכולם מסתערים על היועץ המשפטי לממשלה ומאשימים אותו בכל מיני האשמות תחשבו שאולי זה צריך להטריד אתכם יותר מאשר אותנו.

בשנת ‎98, כאשר כיהנתי כיועצו של בנימין נתניהו, ועזרתי למר ליברמן במספר נושאים, התנהלה חקירה על בסיס דו"ח מבקר המדינה שנקראה "עמותת מופת". בחקירה הזו מר ליברמן לא הוזמן להעיד, ולא נחקר. אני הגעתי לתת עדות ביחידה הארצית לחקירת פשעים, כאשר מר מזרחי היה שם מפקד היחידה ב-‎98. נתתי עדות משעות הבוקר עד הערב, ובסביבות ‎9:30 בערב הגיע מר מזרחי ליחידה, לבוש באזרחי. לא ידעתי מי הוא, ואחר כך הוסבר לי. הוא אמר לי: תראה. אתה בחור נחמד, אבל אתה לא מעניין אותנו, ואם לא תיתן לי פה חומר על ליברמן, כל חומר שהוא, אנחנו נעצור אותך פה, הלילה. אני, כמובן, אמרתי לו שאני לא מבין על מה מדובר, ושאין לי כל חומר לתת לו, ושאין פה כל עניין שקשור לליברמן. הוא ניסה להמשיך לשדל אותי בכל דרך שהיא. הוא אמר לי: מה שמעניין אותנו זה ליברמן, ואתה חייב לתת לנו משהו על ליברמן. אני נתתי אחר כך תצהיר בנושא הזה. התחושה שלי, שהיתה מבוססת על העובדות, היתה שהאיש הזה מוכן לעשות הכל כדי להביא את ראשו של ליברמן, וכל אחד מכם יעשה את ההערכה למה הוא רצה להביא את ראשו של אביגדור ליברמן, ולמי.

אחרי כן רשמה דקלה אברבנאל

אני מבקש לציין עוד כמה עובדות: בדצמבר ‎1998 ובמרץ ‎1999 נתבקשו צווי האזנה לאביגדור ליברמן, כאשר הבחירות בין אהוד ברק לבנימין נתניהו היו במאי ‎1999 ובסוף שנת ‎1998 כולם כבר ידעו מי הולך לנצח בבחירות. כולם ידעו. אני רוצה להזכיר לכם שהמפכ"ל אהרונישקי לא רצה את משה מזרחי כראש אגף החקירות ושלמה בן עמי, אף שכיהן בכפל תפקידים וועדת אור כבר קבעה שהוא בכלל לא ידע מה קורה במשרד לביטחון פנים, הוא, בפעם הראשונה בהיסטוריה, כפה את דעתו על המפכ"ל, עשה שימוש בסעיף בחוק והכריח את המפכ"ל אהרונישקי למנות את מזרחי לראש אגף החקירות.

אני לא אומר שזה היה גמול פוליטי על הרדיפה שהוא ניהל אחרי נתניהו ואחרי ליברמן, אבל תעשו אתם חושבים אם ייתכן שיש קשר מדאיג שאנחנו צריכים להפיק ממנו לקחים.

עתרתי לבג"ץ נגד החלטתו של שלמה בן עמי למנות את משה מזרחי לראש אגף חקירות. מי שהגן על המינוי זה בבג"ץ הוא מר רובינשטיין, שיושב לפניכם. הוא הגן על המינוי של משה מזרחי. זאת הייתה פעם ראשונה בהיסטוריה שעשו שימוש בסעיף הזה, והיועץ המשפטי לממשלה יתקן אותי אם אני טועה בעניין זה. היועץ המשפטי לממשלה הגן על המינוי של מזרחי.

אחר כך הוא בא לכנסת וביקש הסרת חסינות של מר ליברמן בטענה שהכפיש את מר מזרחי; הוא גם הגן עליו מפני נמרודי. ולכן להאשים היום את היועץ המשפטי לממשלה בקשר כלשהו או ברדיפה אחרי מזרחי - תחשבו פעמיים מה אתם עושים, אתם, לשלטון החוק, כשאתם מטילים באיש הזה רבב.

חבר הכנסת בורג, אני מציע לכם - וצריך להגיד את זה גם לחבריכם, ואני גם רואה עיתונאים שעושים השוואה, ראיתי אתמול בעיתון "הארץ", זאת פשוט הסתה,

יורי שטרן:

הסתה אמיתית.

גלעד ארדן:

זאת הסתה לומר שיגאל עמיר ובן-לאדן היו מאושרים לשמע ההחלטה הזאת של היועץ המשפטי לממשלה. לדעתי אילו זאת הייתה החלטה אחרת שלו, כמו פתיחת חקירה על ערוץ ‎7, לא הייתם יושבים בשקט ומאפשרים שיגידו כאלה דברים על היועץ המשפטי לממשלה. אז אנא, אל תתנהגו בסטנדרטים כפולים. חשבו על עתיד המדינה לפני שאתם עושים מזה פוליטיקה.

יורי שטרן:

אני מתפלא כמה הוא אופטימי.

היו"ר מיכאל איתן:

תודה רבה. חבר הכנסת סלומינסקי, בבקשה.

ניסן סלומינסקי:

היה מישהו בארצות הברית שאסף אינפורמציה על אנשי השלטון ובפועל הפך לבעל הבית; ידיעה על מישהו מאנשי השלטון, גם אם לא עושים שימוש בזה, זה הדבר האנטי-דמוקרטי הגדול ביותר שאפשר - וכל שכן כשעושים שימוש. וגם אם לא יודעים, מספיק שיודעים שיש מידע. אז ממש אני נדהם.

אני רואה כאן עולם הפוך: נעשה תמלול, וממילא יש אדם שמחזיק באינפורמציה, כנראה גם בדברים אישיים, על ראשי שלטון. וזה אדם שלא זכאי לכך. אני שומע מדברי היועץ המשפטי שאחרי שהוא קרא את התמלול הוא הזדעזע מזה. נעשתה חדירה אדירה לתחום הפרט, שמסכנת הדמוקרטיה. מי שבדרך כלל היה צריך לעמוד, לזעוק חמס, להניף דגלים ולא לתת לכנסת להמשיך לפעול היו דווקא אנשי השמאל: חבר הכנסת שריד, חבר הכנסת פינס ואחרים. הם כל הזמן מניפים את הדגל של שמירה על הפרט ושל זכויות הפרט.

יוסי שריד:

רוצים משפט.

ניסן סלומינסקי:

ואילו אנחנו, הימנים מה שנקרא, מפרים וכולי.

גלעד ארדן:

תבקש.

היו"ר מיכאל איתן:

לא להפריע.

ניסן סלומינסקי:

והנה אני רואה כאן עולם הפוך. היועץ המשפטי לממשלה אומר שיש אדם שמחזיק בחומר שיכול להוות סכנה לדמוקרטיה וצריכים לא לאפשר לו להמשיך, ודווקא מי שהיה צריך לתמוך בו, לדחוף את היועץ המשפטי, להגיד לו: תמשיך ככה - דווקא אלה הולכים נגדו. מדהים.

ביומים האחרונים ניסיתי להבין איך העולם הזה התהפך. התחלתי לשמוע את חבריי מדברים, וקיבלתי את התשובה. בסופו של דבר הם מסבירים שהכול נעשה כדי שלא לאפשר למזרחי לחקור את ראש הממשלה. כלומר ראש הממשלה שנוא עליהם יותר מכל הדגלים היפים שהם מניפים. כשיש להם אפשרות, אולי, להפיל את ראש הממשלה - הדגלים, הכול מקופל ונעלם: מזרחי צריך להמשיך, אף על פי שהוא עשה דברים שהם היו צריכים להיות הראשונים לדרוש שלא ייעשו. שימשיך, אולי הוא יצליח להפיל את ראש הממשלה.

אנחנו השתגענו לגמרי. רואים כאן את החלוקה הפוליטית.

יוסי שריד:

ואיפה אתה?

ניסן סלומינסקי:

אני מתבייש לראות את מה שנעשה כאן.

יוסי שריד:

גם אני מתבייש.

ניסן סלומינסקי:

זאת נקודה אחת. נקודה שנייה, ואני לא יודע - אולי צריכים לפנות לשר המשפטים בעניינה: חשבו שהמערכת כבר מסודרת ומאורגנת, שיש בה הייררכייה, והיא מובילה את החוק; ואנחנו רואים בה הפקרות מוחטת. היועץ המשפטי לממשלה הוא ממונה, ויש שלוש פרקליטות שמוציאות חומר נגד. קראתי ב"הארץ" ברפרוף - לא קראתי את מה שהן כתבו - שהן מתקיפות אותו, בגלוי או בסתר, בטענה של אי-אמירת אמת, שהוא עצמו קיבל החומר לפני הזמן שהוא אמר, כל מיני דברים. איך מערכת כזאת יכולה להתנהל?

הייתי פונה לשר המשפטים ואומר: אם אתה מנהל מערכת, וזה לא משרד הדתות - אולי לא צריכים להעביר לך את משרד הדתות בכלל -

אברהם בורג:

אולי צריך להעביר את בתי המשפט למשרד הדתות.

ניסן סלומינסקי:

הוא יעשה את זה גם בבתי הדין עכשיו.

שר המשפטים חייב לדפוק על השולחן ולקרוא לסדר. ודאי שהפרקליטות יכולות להביע את דעתן, בדיונים הפנימיים, בהחלט. אך אם הן פורצות המערכת, הוא חייב להעמידן על מקומן ולפחות לעשות את מה שהיועץ המשפטי מציע לעשות למזרחי.

הנקודה השלישית שכולנו מסיקים מכאן היא זאת: ראינו בדיון אחר את הסטטיסטיקה של ישראל ביחס לעולם כולו; ייתכן שמדינת ישראל נוהגים בקלות דעת גדולה מדי בהיתרים להאזנות סתר. ייתכן שזה לא מודע וייתכן שהגיע הזמן לקבוע כללים ונהלים ברורים יותר - גם לבית המשפט; פעמים רבות בית המשפט רוצה לעזור, אבל כנראה זה הגיע לממדים כאלה שצריך לקבוע נהלים כדי לתחום גם את הנושא הזה.

בסך הכול רוצה לחזק את ידי היועץ המשפטי לממשלה בדעותיו. שימשיך הלאה ולא יפחד מכל אותם נושאים שהם פוליטיים.

גלעד ארדן:

גם בנושא ערוץ ‎7?

ניסן סלומינסקי:

בכל מה שהוא עושה. גם אם אחלוק עליו. שלא יפחד מטיעונים פוליטיים. בטיעונים עצמם, אם יש משהו שהוא עושה שאני מתנגד לו אישית, אני יכול להתווכח אתו עניינית. אבל יש להגן עליו מכל הדעות הפוליטיות.

יוסי שריד:

אנחנו תוקפים אותו תוך כדי הגנה עליו, בדיוק כמוך. מגנים עליו ותוקפים אותו.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת סלומינסקי, סיימת. חבר הכנסת רשף חן, בבקשה.

רשף חן:

אדוני היושב-ראש, אדוני היועץ המשפטי לממשלה: אני חושב שזה לא מקרה רגיל, שבו צריכים לאזן בין זכויות הפרט למניעת עבריינות. יש כאן ציר חשוב מאוד, הוא הציר הפוליטי. העובדה שמדובר בחקירה של אנשים שמעורבים בצורה זו או אחרת, בצורה רבה, בממסד הפוליטי היא ציר מרכזי בשאלות שעולות כאן. יש כאן ציר פוליטי נוסף, שאינו רלוונטי ובעיניי הוא גם מאוד מצער, של החלוקה בין ימין ושמאל בכנסת. לדעתי זה נובע מהזהות של הנחקרים ולא מעמדות אידאולוגיות של הדוברים. וזה מאוד מצער.

ניסן סלומינסקי:

חבר הכנסת חן, אני מתנצל, אני עוזב, יש לנו ועדה לפסולי חיתון. לא נעים לעזוב כשמישהו מדבר. זה גועל נפש. אני מתנצל בפני חבר הכנסת חן.

היו"ר מיכאל איתן:

מאה אחוז. רבותיי, אנחנו לחוצים מאוד בזמן.

רשף חן:

הסכנה של פשע מאורגן ופוליטיקה היא סכנה לדמוקרטיה שחמורה בהרבה מכל פשע אחר. זאת סכנה אמיתית, מוחשית, נוראית, למבנה הדמוקרטי של המדינה. זה אסון לאומי. מצד אחר הסכנה שהמשטרה תאסוף בידה חומר ממפליל, מביך, על פוליטיקאים, גם היא שונה מסכנת איסוף חומר כזה על כל אדם אחר. כי שוב, זוהי התקפה, סיכון ישיר וחמור שאין כדוגמתו על אשיות הדמוקרטיה במדינה.

זה הנושא שעולה כאן: יש כאן מתח בלתי נסבל בין שתי האפשרויות. קשה לי עם מה שקורה כאן כי יש לי רושם שזוהי החלטת פשרה בין זה לבין זה. אני לא רואה איך הפשרה הזאת יכולה להתקיים. אם מזרחי אסף את החומר הזה מכוונת זדון, ואם יש צל צלו של ספק שהוא עשה זאת מכוונת זדון, הוא חייב לעמוד לדין פלילי.

היו"ר מיכאל איתן:

או משמעתי.

רשף חן:

לדעתי לדין פלילי, או לכל הפחות לדין משמעתי; כי זה דבר חמור שאין כדוגמתו. אך אם לעומת זאת ברור לחלוטין שהוא עשה זאת מתום לב ומתוך להיטות להגן על הדמוקרטיה מפני מה שהוא חשב - במידה של סבירות - שהוא סכנה,

אתי לבני:

אין טענה של זדון אצל איש.

רשף חן:

רבותיי, אני מבקש לסיים. אם הוא עשה את זה בתום לב, וברור לחלוטין שהוא עשה זאת בתום לב, לדעתי האינטרס של הגנה על הדמוקרטיה גובר על האפשרות שהוא עשה עברות טכניות כאלה או אחרות. אני לא רואה איך אפשר לגשר בין השניים ולטעון שלא יהיה דין פלילי או דין משמעתי אך כן תהיה הדחה מהתפקיד. אני לא מבין את הגשר הזה.

אני מבקש להפנות כמה שאלות ליועץ המשפטי לממשלה. ראשית, האם יש חשש, צל צלו של חשש, שהייתה כאן כוונת זדון - למשל הכוונה שחבר הכנסת ארדן רמז עליה, לאסוף חומר,

אתי לבני:

לא כתוב מילה וחצי מילה.

אליעזר כהן:

מיד תשמע ממני איזו כוונת זדון הייתה.

רשף חן:

לכן אני שואל בצורה הברורה ביותר. כי לדעתי זאת השאלה המרכזית שעומדת לדיון. ובכוונה אני מגדיר זאת צל צלו של חשש.

יוסי שריד:

זה היסוד הנפשי, שעמד לזכותם אצל כל כך הרבה פוליטיקאים מושחתים. אצלם לא מצאו את היסוד הנפשי.

רשף חן:

חבר הכנסת שריד, בדיוק בהקשר של מה שאתה אומר, אני מבקש להבין את הבסיס,

אליעזר כהן:

אתה מלך הצדק. אתה היחיד שתביא שלום למדינה.

רשף חן:

אני שמח שדבריי מעוררים הקשבה.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת אליעזר כהן, מה עכשיו עניין שלום או לא שלום?

אליעזר כהן:

תכף תשמע ממני על כוונת זדון.

רשף חן:

השאלה השנייה היא מה הבסיס לקביעה שאין ראיות לידיעה על ההגבלות? אני מתקשה להבין מצב שבו אדם במעמד הזה לא יודע על ההגבלות הללו. האמירה הזאת קשה לי מאוד.

יש צווים שבהם מותר לקבל חומר לא רלוונטי? זה לא צו סטנדרטי שיוצא מהמחשב בבית המשפט, באופן אוטומטי - לתמלל למעט את מה שאינו רלוונטי? אני שואל את זה לא כשאלה רטורית אלא כשאלה ממש.

שאלה נוספת: למה, לטענת מזרחי, הוא שמר על התמלילים? האם הוא חשב שהם רלוונטיים, שאולי הם רלוונטיים? או אולי הוא ידע שהם לא רלוונטיים ובכל זאת שמר אותם? מה ההסבר שהוא נתן לכך ששמר על התמלילים?

יוסי שריד:

אילו השמיד אותם הוא היה הולך לבית סוהר.

היו"ר מיכאל איתן:

לא, הוא לא היה צריך. הוא היה יכול לשמור את הקלטת עם ציון הספציפיקציה. הוא לא היה צריך להחזיק את כל התמלילים. הוא היה שומר רק את הכותרת.

אתי לבני:

ואני שאלתי אם אחר כך השתמשו בזה בדיעבד.

רשף חן:

בהמשך לשאלה הזאת אני מבקש לשאול: מה הנוהל הרגיל לשמירת חומר שתומלל, מסיבות טכניות - כי צריך להחליט איכשהו אם הדברים רלוונטיים - ואחר כך הגורמים האחראים החליטו שאינו רלוונטי? האם שומרים אותו או גורסים אותו? זה בהמשך לשאלה הקודמת.

לסיכום, דעת ביניים כרגע - ובאמת, היא כפופה לכל מה שנשמע בהמשך הישיבות כאן: עושים כאן טעות בכך שאין העמדה לדין. לדעתי הנושא רציני דיו, חמור דיו, בלשון המעטה, כדי שהוא יגיע לבירור יסודי בבית המשפט, אפילו אם יש צל צלו של ספק לכוונה פלילית. גם מזרחי זכאי להוכיח שהוא צח כשלג; והמדינה זכאית לכך שטריבונל משפטי - נקי לחלוטין, אובייקטיבי לחלוטין - יחליט מה קרה כאן ואם זה בסדר או לא בסדר.

היו"ר מיכאל איתן:

תודה. חבר הכנסת אליעזר כהן.

אליעזר כהן:

אדוני היושב-ראש, אם לא נדון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא הזה, איפה נדון בו? במזכירות מרצ? זה המקום לדון בנושא הזה.

רשף חן:

מישהו אמר שלא?

אליעזר כהן:

היו מי שהעלו ספקות בעניין זה. אדוני היועץ המשפטי לממשלה: אני מכבד אותך על האומץ הציבורי שלך ועל מילוי תפקידך בנושא הזה. אתה קמת ועשית מעשה חשוב, ובצדק. אני רק מתפלא על רוחב לבך ועל הרחמים שבך. אם מפקד טייסת או מפקד בסיס בחיל האוויר היה עובר עברה של בטיחות טיסה, כמו שמר מזרחי עבר עברה על החוק, מפקד חיל האוויר היה מעיף אותו כמו טיל באותן שניות שהוא עשה זאת. מפכ"ל המשטרה היה צריך להעיף את מזרחי ברגע שידע את מה שאתה ידעת והוא ידע.

גלעד ארדן:

הוא לא ידע, מזרחי לא עדכן הממונים עליו.

אליעזר כהן:

עכשיו אני רוצה לגלות לכם את אמריקה. אני יושב כאן ואני נדהם לשמוע אמירות נוסח "עמוק בכספות", "זדון": למישהו יש ספק שזה לא היה עמוק בכספות? אני יושב במטבח שלי וקורא עיתון, לפני שנתיים, בבוקר, ואני קורא בעיתון את מה שמזרחי האזין לי ולליברמן. קראתי את זה בעיתון לפני שתיים. למי אתם מספרים סיפורי סבתא? איפה אתם חיים? "זדון"? יש למישהו ספק שלמזרחי היה זדון?

אני יושב בחדר פנימי במשרדים שלנו עם ליברמן, מאוחר בלילה, אנחנו עייפים, מנהלים ‎small talk, ולמחרת בבוקר, במהירות שיא, מזרחי מגיש תלונה נגד ליברמן על מה שליברמן אמר עליו. איך מזרחי יודע מה אני וליברמן דיברנו בחדר לבד? היה לנו ספק שמאזינים לנו? קשקוש בלבוש, כולכם מקשקשים ואתם לא יודעים על מה. לי האזינו; אני קראתי בעיתון מה אמרו עליי בהאזנה.

איפה הכספות והעומק? כל הקסטות בכספות? מה הקשקוש? כספות יש, אבל הקסטות האלו היו בכספות? קשקוש אחד גדול. למזרחי היה זדון. הגיע לו שיטפלו בו בחומרה גדולה בהרבה ממה שאתה טיפלת בו.

ואחרון חביב: ההגנה על זכות הדיבור של הפרקליטות לומר את דעתן. גם בזה נהגת ברוחב לב גדול מאוד. נתת להן הרבה יותר ממה שמגיע להן לומר את דעתן. נתת להן לומר את דברן. אמרת להן מדוע נתת להן לומר את דברן.

לסיכום, אני מברך אותך על אומץ לבך ואני אומר לך שאתה התנהגת בו ברחמים.

אתי לבני:

ואם הדעה הייתה הפוכה, כן היה מותר להשמיע?

אליעזר כהן:

השמאל הליברלי, במקום להגן על זכויות האדם, פתאום שומעים איך הוא מיילל; מדוע? כי הנשוא הוא ליברמן. חבר הכנסת ארדן אמר לכם את זה.

אתי לבני:

ואם זה היה ההפך?

אליעזר כהן:

הכול שקר.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת כהן, תודה רבה.

יוסי שריד:

אני רוצה להסכים אתו.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת שריד, יש לנו עוד עשר דקות; למה להסכים? למה שתהיה הסכמה?

גלעד ארדן:

אולי היועץ המשפטי יתייחס לדברים?

יוסי שריד:

אני רוצה לומר שההאזנה לחבר הכנסת כהן הייתה בזבוז.

היו"ר מיכאל איתן:

אני מבקש לאפשר גם לעצמי ארבע דקות.

אדוני היועץ המשפטי לממשלה, זה הדבר הראשון שמציק לי: לפי סדר הזמנים יוצא שיש דברים שמצטיירים בעיני המשקלטים כדברים בלתי חוקיים, הם פונים בטרוניות לממונים עליהם. הממונים עליהם, הקצינים - הוניגמן לצורך העניין - אומר: אני לא יכול לעשות כלום, פנו למזרחי; כלומר הוא כבר דיבר עם מזרחי וכבר אמר לו שיש טרוניות ואמר להם תלכו. הם הולכים למזרחי, אומרים לו שהדברים לא בסדר. עוברת עוד תקופה, מזמינים את עו"ד בן אור, והיא כנראה מוציאה נהלים חדשים שדברים לא היו בסדר. חודשים אחר כך, בכנסת, כששואלים אם היו תמלילים, השר לביטחון פנים מודיע לכנסת ישראל שלא היו דברים מעולם. היועץ משפטי לממשלה לא מקבל שום דיווח, כך אני מבין מתוך הדברים האלה. האם זאת הייתה חובתה של בן אור לבוא ליועץ המשפטי לממשלה ולומר שהיו דברים לא בסדר, מאחר שהוא גם אחראי על הפיקוח, ושצריך לעשות נהלים או משהו. איך ייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה לא יודע על מה שמתרחש? הוא האחרון לדעת, כמו שאומרים לפעמים בנסיבות אחרות. לדעתי זה דבר מערכתי שאנחנו חייבים להבין.

אני מבקש לשאול לעניין הרישום הכפול: היו תמלילים, ורשמו על התמלילים את דפי ההפקה של התמלילים. פעם אחת, בזמן אמת, זה היה תחת הכותרת "תומצת למזרחי"; אחר כך, בזמן הביקורת, נרשם על זה "לא רלוונטי". כששאלו את הוניגמן על כך הוא הסביר: "אני מניח שהסיבה נעשתה לכסות על דברים. לדעתי אחרי מעשה קשה לי להאמין שמישהו עשה את זה מרצונו, אני גם לא מעלה על דעתי מישהו ספציפי". אבל בעצם מה שעולה מכאן הוא שהיה שיבוש הלכי חקירה.

כלומר הוניגמן אומר שהיו כאן שני דפי הפקות. אני אומר זאת בזהירות, אני לא רוצה לומר זאת כמסקנה. אבל לדבריו מישהו עשה את זה כדי לכסות על דברים. כלומר מצד אחד יש בדיקה במשטרה, ובמשטרה נערכים לכסות על דברים. זה ראוי לחקירה.

בהמשך מדובר על היעדר רישום מסודר. נשאלה שאלה בנוגע לשיחות הנוספות, אלה שהיו הבעייתיות, אם הרישום כולל את כל השיחות או היו עוד, ששמו אותן במקומות אחרים. היחיד שידע על הדברים היה מזרחי. הדוח קובע: "לעניין זה מסר ניצב מזרחי בהודעתו הראשונה כי לגבי השיחות הנוספות, גם אם נמצאו לא רלוונטיות הן הושארו ולא הושמדו, וזאת על מנת למנוע לזות שפתיים". בהודעה מאוחרת יותר מזרחי עצמו אומר שהוא לא זוכר בכלל אם שיחות נוספות נגרסו או לא נגרסו. כלומר יש כאן סתירה שלא ראיתי התייחסות אליה, לערכה בהקשר של מצב עובדתי או התנהגותו של נחקר.

יש בעיה אחרת: כשהמשקלטים אומרים למפקדים שלהם שהדברים הם בלתי חוקיים, לא אומרים להם שזה חוקי אלא אומרים: יש אישור פרקליטות. הקצינים שאומרים שיש אישור פרקליטות - אנחנו יודעים מי הם. למה הם שיקרו למשקלטים? למה הם אמרו זאת כשהפרקליטות נכנסת לעובי הקורה רק תקופת זמן גדולה אחרי כן? או אולי לפרקליטות הייתה ידיעה? אני מאמין שלא הייתה. אבל קצינים אומרים שיש אישור מהפרקליטות. מישהו אמר להם שיש אישור מהפרקליטות, גם לדרגי הביניים. האם הדבר הזה לא נבדק? יש הרבה חומר ואני לא רואה מה עולה מכאן.

עבר הזמן שלי. אני לא אמשיך. יש הרבה מאוד שאלות כאלה. העיון בדוח, ובכך אני רוצה לסכם, אינו יכול להסתכם בשאלות. הוא לא יכול להיסגר כמו שהוא, גם ברמה העקרונית וגם ברמה הפרטנית, של כל שאלה ושאלה.

אני מציע שהיועץ המשפטי לממשלה ישיב כרגע. אין לו הרבה זמן לתשובה.

יולי-יואל אדלשטיין:

ארבע דקות, כמו כולם.

היו"ר מיכאל איתן:

הבעיה היא שהמליאה מתחילה בעוד כמה דקות. אם יהיה צורך, ביום ראשון יש ישיבת המשך. אם היועץ המשפטי לממשלה ירצה להמשיך בדבריו הוא יוכל לעשות זאת אז.

אברהם בורג:

יש הצעה שלי.

היו"ר מיכאל איתן:

באותה ישיבה נשמע גם את הפרקליטוּת.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

הדקות הספורות האלה לא מספיקות לים הרב של השאלות. אם יהיה אפשר לגלוש במקצת, אודה על כך. אשיב לפי הסדר שרשמתי לי; אני מקווה שלא החמצתי. אני רוצה לפתוח ולומר שאכן חלק מההתייחסויות היו, מטבע הדברים, כי זהו פורום פוליטי, בטונים פוליטיים מכיוון כזה או אחר - לא כולן, אבל חלקן. אני אומר זאת בלי לפגוע. אני מקווה שהנושא ייבחן במהותו - זכויות מול מלחמה בפשע וכולי. כל אחד צריך לשער מה היה חושב אילו התמלילים היו על השיחות שלו או של מישהו שקרוב אליו.

חבר הכנסת פינס אמר שזה לא פרופורציוני להציע את סיום התפקיד, זה הניסוח של ההחלטה שלי, אלא אולי להציע נזיפה חמורה: זאת שאלה של שיקול דעת; אני חשבתי שחומרת הדברים מצדיקה זאת. וכאן לא התייחסו גם לנושאים הנוספים שהיו. מבלי לפגוע בזכויות שיש לניצב מזרחי כלכל אדם, נמנו עוד נושאים, ובעיניי ההצטברות שלהם הצדיקה המלצה כזאת.

אבל אני מדגיש ואומר: אין כאן סירוס של אגף החקירות. יהיה עצוב מאוד אם המשטרה בישראל או במדינה דמוקרטית אחרת השאלה של פלוני אלמוני, אם הוא עומד בראש או לא, תרתיע אחרים מלעשות את עבודתם.

יום יום עוברים תיקי משטרה ואנשי משטרה במשרדי, ואני אומר זאת במלוא האחריות, בכל הדרגות. בהארכת מעצר של אדם מעל ל-‎30 יום לפני שמגיעים לבית משפט יש צורך באישור שלי. אני מביא מהצפון ומהדרום רס"רים ומפקחים ופקדים כדי להבין את הדברים, הואיל ומדובר בזכויות אדם. אני רוצה לשמוע מהם ישירות ולא רק לקרוא פקס או נייר לפני שאני נותן או לא נותן אישור.

אני אומר באחריות - והרי הכול אפשרי בספקולציות במדינת ישראל, הדיבור והנייר סובלים הכול: אין שום קשר בין עיתוי חקירת ראש הממשלה, עניין שנידון אצלי זמן רב בדיונים רבים, שנועדו לקבוע את המועד כי המשטרה הצטרכה לסיים היערכותה - לבין העניין הזה, שגם הוא נדון זמן רב, כפי שקוראים מההחלטה.

לעניין השימוע אצל השר: זה החוק.

אופיר פינס-פז:

אי-אפשר להעביר זאת למפכ"ל?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

זה המצב לפי החוק, זה בסמכות השר.

אופיר פינס-פז:

הוא יכול להאציל סמכותו? זה באמת נושא חשוב בעיניי.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

זה נושא שלא ידוע לי, לפחות, שהייתה הצעה בעניינו. לא ידוע לי על הצעה. אפשר לבדוק זאת. זה מצב לא פשוט, אבל הוא קיים.

חבר הכנסת סער דיבר על אי-שיתוף פעולה בחקירה של מר מזרחי. זה אכן נכון. חבר הכנסת סער לא נמצא כרגע, וזה מה שכתוב בהחלטה. כרגע איני יכול לפרט בגלל הזמן, אבל היה דבר כזה. כמובן, הערתי עליו, אני חושב שזה לא היה דבר נכון. גם בנוגע ליחס לחוקרים - שוב בלי לפגוע בזכויות, גם לחוקרים של מח"ש יש זכות שלא ידברו אליהם בצורה הזאת, וזה נעשה.

לעניין המודעות, בגלל קוצר הזמן אני מפנה לסעיף ‎71 ולסעיפים ‎99-100 של ההחלטה שלי. מבחינת הראיות השאלה היא פשוטה: כשנאמרו מפיו דברים שאינם מגלים מודעות, אני יכול לבקר אותו בשאלה מדוע לא הייתה מודעות אבל כדי להוכיח אי-מודעות עליי להוכיח זאת פוזיטיבית.

גלעד ארדן:

זה לא מגיע לכדי עצימת עיניים במקרה כזה?

היו"ר מיכאל איתן:

איפרגן היה מי שהוציא הצו, הוא דיבר אתו.

רשף חן:

הוא אומר: "אני מניח שהובא בפניי, בוודאי".

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

זה היה גבולי. אפשר לחשוב שהייתה מודעות, גם אני יכול לחשוב זאת, אבל זה גבולי. החלטתי.

גלעד ארדן:

בית משפט צריך להחליט בכך.

גדעון סער:

אני מצטרף כעת לדיון, אמרו לי שהתשובה הייתה בנוגע לאי-שיתוף פעולה בחקירה הייתה שאי-אפשר לפרט.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

כרגע, בגלל הזמן.

היו"ר מיכאל איתן:

היועץ המשפטי לממשלה אמר שיש טעם בדבריך, חבר הכנסת סער.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

היו שאלות שנשאלו. העניין הזה מופיע בסעיף ‎146 ואילך בהחלטה שלי. הייתה בעיה, שעדיין לא פתורה עד הסוף בעיניי, שקשורה בדוח הביקורת ובאי-העברת חומרים בשלמות לפי הנדרש. היו שאלות, ביקשנו שזה ייבדק במסגרת החקירה. ניצב מזרחי לא הסכים להשיב. זה מופיע בסעיף ‎46 ואילך.

לשאלת חבר הכנסת שריד,

גדעון סער:

אבל הוא נימק זאת בהפללה עצמית?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

התשובה היא לא. זה כתוב.

גדעון סער:

אדוני היועץ המשפטי לממשלה, סליחה, אתה אומר דבר חמור מאוד; אדם חייב להשיב, אלא במקרה של הפללה עצמית.

רשף חן:

אני גם מבקש לשאול, אם מותר לשאול.

גדעון סער:

זה לא עניין לדין משמעתי. זה יותר חמור. לא אני דיברתי על שטיק ועל שתיקה וכדומה אלא אתה, אדוני היועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

ואני עומד מאחורי זה.

גדעון סער:

מאה אחוז. אבל לדעתי חשוב להבין מהי בעיניך המשמעות המשפטית של אי-שיתוף פעולה עם חקירה, כשזה אינו מבוסס על החיסיון שיש מפני הפללה עצמית. מה המשמעות של זה?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

הדברים נכתבו. כל הדברים שוקללו על ידי אחרי הרבה מאוד מחשבה לכדי ההמלצה שלי.

רשף חן:

אני מבקש לשאול שאלה.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת סער, רגע. חבר הכנסת רשף חן.

רשף חן:

אני קורא בדוח ציטוט: "שאלה: מתי אתה ידעת על ההגבלה בצו? מזרחי, תשובה: אני מניח שהוא הגיע אליי עם המגבלה ואולי הובא גם לידיעתי. אני מניח שזה הובא בפניי, בוודאי". הוא אומר שהוא ידע.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

יש עוד דברים. הזמן לא מרשה לי להיכנס לכל הפרטים.

גדעון סער:

זה סותר את מסקנתך.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

תרשו לי. חבר הכנסת שריד שאל אם קיבלתי דיווחים שוטפים. אני קיבלתי דיווחים מהחקירה באופן כללי. הראו לי במקום או שניים - לי זכור דבר אחד ואולי היה עוד אחד - תמליל שהיה רלוונטי, שהייתה התייחסות אליו. לא יכולתי להעלות על דעתי,

היו"ר מיכאל איתן:

סליחה, גם אני מבקש להשתמש בזכות הקטיעה. במקום אחר הייתה בדיקת רישומים שנאמרו. לאה כותבת: "בתיה אומרת" - בתיה היא אחת המשקלטות - "ששומעת את פלוני מהטלפון הציבורי הזה אבל לא האזינה לשיחות בגלל ההגבלה של השופט. מזרחי: אני ביקשתי לשמוע הכול, זאת הייתה ההנחיה שלי, לשמוע כל שיחה אפילו של... אחרים". אז זה לא מודעות?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

זה במקרה אחר.

היו"ר מיכאל איתן:

מה זה משנה? זאת מודעות, אשכרה.

אופיר פינס-פז:

זה לשמוע, יש הבדל בין זה לתמליל.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

כאן מדובר על שמיעה,

היו"ר מיכאל איתן:

זה מודעות להאזנת סתר לדברים שלא הוצא צו לגביהם.

אתי לבני:

כל אחד מוצא סעיף אחר ומתחיל סיפור חדש.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

רבותיי, אני בזמן פציעות.

השאלה שנשאלה בנוגע לתיק ההוא, שקרוי כאן פלוני, מתארת סיטואציה שאני מאוד מצטער שיש מישהו שמנסה להגן על זה בשקלא וטריא הפנימית. זה היה לא ראוי ולא תקין.

היו"ר מיכאל איתן:

ולא חוקי.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

ולא חוקי. תרשו לי, אני אסביר כל דבר. אני מבקש מחבר הכנסת איתן שייתן לי להסביר.

כשמבקשים צו ל-א ו-ב ומאזינים ל-ג, זה לא חוקתי. כאן יש שני דברים. דבר אחד הוא הטענה, שנשמעה אחר כך, שבכלל אולי לא היה צריך צו. לשיטתי זה לא משנה, מרגע ששופט בבית משפט נתן צו וקבע א ו-ב, אי-אפשר להאזין ל-ג. אם רוצים, צריך ללכת לבית המשפט ולבטל, לטעון שנעשתה טעות, שלא צריך צו. זה לא מקובל עליי.

אבל יש התיישנות כאן.

היו"ר מיכאל איתן:

זה לא חוקי. זאת עברה על החוק. מישהו צריך לשלם על זה. אז יש התיישנות, אז דין משמעתי.

סיגל קוגוט:

שם יש התיישנות. רק שם יש התיישנות.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

לא משאירים לי שריד. אני עכשיו עם חבר הכנסת שריד.

באו דיווחים כאלה ואחרים; זה לא עושה אותי לבלש על דבר שלא היה יכול לעלות על קצה דעתי. הרי יש דברים שלא מעלים על הדעת - שיש מאות שיחות בעלות אופי פוליטי ואינטימי שנמצאות בכספת, למשל. זה בכלל לא בתודעה של אדם שעוסק בדברים פליליים. ברגע שזה בא, כשהטענות באו, ביקשתי את הקלסרים וראיתי אותם, קראתי אותם אחד לאחד בעיניי - ואז התחיל התהליך להתגלגל.

לעניין הפרקליטה גב' ליבוביץ': הסדר בפרקליטות הוא שאחרי שהגורם החוקר, מח"ש במקרה הזה, נותן המלצתו, והיא ניתנה - לוקחים גורם פרקליטותי שימליץ. היא המליצה כפי שהמליצה ותמכו בה פרקליטת המדינה והגב' בן אור. דעתי הייתה שונה. אני צידדתי במה שאמרו מח"ש בעניין הזה.

רשף חן:

מח"ש אמרו להעמיד לדין.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

בשקלא וטריא, בסופו של דבר, ולא אכנס לדינמיקה הפנימית - כי זה חלק ממציאות - קבעתי את מה שקבעתי.

הגישו אחרי זה נייר, אתייחס לכך בנפרד. לא הסתרתי את דעתו של איש. אין שום סתימת פיות או השתקה. מעולם לא הסתרתי את דעתו של איש. הדרך טעונה בדיקה. אני בודק אותה עכשיו.

חבר הכנסת שריד אמר, וחזר ואמר, שבהחלטות מנומקות אחרות, מה שמכונה בעגה התקשורתית "דוח ציבורי" לא המלצתי על סנקציות וכאן המלצתי על סנקצייה. זה פשוט מאוד מהבחינה המשפטית; זה יכול להיות מצער אבל זאת העובדה, וועדת אור אמרה זאת בדוח שלה: למה היא המליצה המלצות בנוגע לקציני משטרה פלונים ולא בנוגע לחברי כנסת? התשובה היא שאלה נבחרי ציבור ואלה עובדי ציבור. לנבחרי ציבור אין סנקציות מהסוג הזה; לעובדי ציבור יש. לא יכולתי לכתוב סנקציות במקום שאין סנקציות כאלה.

ברשותך, אני מבקש להוסיף שלפי סעיף ‎60 לפקודת המשטרה גם אחרי שאדם זוכה - וזה דבר לא שגרתי אבל החוק אומר זאת בהאי לישנה - גם אחרי שאדם זוכה בדין הוא יכול להיות מועבר מתפקידו, אם מכלול הדברים שהתגלו מצדיק זאת. אני מפנה לסעיף ‎60 לפקודת המשטרה.

גלעד ארדן:

בגין חוסר התאמה לתפקידו, כן.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

חבר הכנסת בר-און לא נמצא, הוא התנצל שעזב, הוא שאל על הפרקליטות. מה שקרה הוא שמלכתחילה היו הפרסומים, ביקשתי לראות את החומר, החומר העלה שאלות. בתחילה חשבתי לעסוק בזה אך ורק במישור המנהלי.

יוסי שריד:

היועץ המשפטי לממשלה, אתה מבין מה קורה פה? ברגע שלאדם יש בעיה של חמדנות יתר - ואתה יודע למי אני מתכוון, ויש יותר מאחד - אין בעיה בחוות הדעת הציבורית. אבל להיטות יתר היא מקום ראשון ביחס לתכונות חמדנות יתר ורפיסות יתר. אני אוהב להיטות יתר.

גלעד ארדן:

כל אחד וטעמו.

יולי-יואל אדלשטיין:

זה דבר מאוד מסוכן.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני קד ומשתחווה לפני היכולת הלשונית של חבר הכנסת שריד.

גלעד ארדן:

כולנו.

יוסי שריד:

אין צורך.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אבל הכול נאמר מפורשות, כל הנושאים שהזכרת. אני רק מציע לקרוא.

יוסי שריד:

נאמרו. אנשים לקחו ואמרו: זוכיתי.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני חייב להשיב לפי מה שהתבקשתי ואני מבקש שיינתן לי לכך הזמן בקיצור.

לשאלת חבר הכנסת בר-און: התהליך התגלגל בכך שראיתי את החומר והתחלתי לחשוב איך לטפל בזה פנימית, חשבתי בכלל בכיוונים מנהליים. ואז מח"ש אמרו שזה מתחבר לחקירה שהייתה, וגם על דעת הפרקליטות - וגם מר מזרחי, אגב, להיות הגון - פתחנו בחקירה.

נשאלתי איפה מר שנדר; הוא פרש מתפקידו לפני כשנה לערך. הוא היה בין מי שהמליצו כפי שהמליצו.

לעניין ההנחיות של גב' בן אור: בעניין זה כתבתי מה שכתבתי בהחלטה. בהמשך, אגב, נעשו נהלים. לא אכנס לכך כרגע.

לעניין מר יזמסקי - זה סיפור ארוך, גם הוא מתואר כאן היטב.

היו"ר מיכאל איתן:

מה הסוף שלו?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

כמו שכתוב כאן, הסכמתי לתת לו חסינות בתמורה שיאמר את הדברים. זה היה חשוב, וזאת הייתה המלצת מח"ש, כדי להשלים התמונה. זה לא הוסיף הרבה, זה גילה שהוא אמר אמת בבסיסו של דבר, אבל זה לא הוסיף הרבה, כמו שגם אמרה חברת הכנסת לבני. אבל הסכם החסינות בעינו. הפרקליטות לא אהבה את זה ונתנה לזה ביטוי. התשובה היא שהוא נמצא שם, הוא לא בא הנה,

היו"ר מיכאל איתן:

יש חסינות או אין חסינות?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

יש לו חסינות, לפי הסכם החסינות.

גלעד ארדן:

הפרקליטות לא טוענת שהוא הפר את ההסכם?

היו"ר מיכאל איתן:

כן, אך ההחלטה היא של היועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

חסינות לא נותנים למי שלא עבר עברות. היה פעם מישהו שאמר שעד מדינה זה הצטיינות, כמו מזכיר מדינה או משהו; זה לא כך. מי שיש לו חסינות, סימן שהוא מבקש שימחלו לו על משהו בתמורה לאינפורמציה.

הפרקליטות חושבת שאולי יש עוד דברים שאפשר לחקור. קודם כול הוא לא כאן, הוא לא היה בא, הוא ממילא לא בא, אילולא הדבר הזה. שנית, לטעמי, אין בעיה לחקור כשיש חשד לעברות, וזה נכתב על ידי לפני חודשים ארוכים.

היו"ר מיכאל איתן:

כלומר הסכם החסינות קיים ואם יש דברים מחוץ להסכם, הם יחקרו כמו כל אחד?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

נכון.

גלעד ארדן:

אין לאגף החקירות סיבה לחפש עליו משהו. אין לו מה לחשוש.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

לעניין הדגלים השחורים, שהונפו גם על ידי חבר הכנסת בר-און, לא אכנס לכך כרגע. ההחלטה שלי על ההצטברות אומרת מה שהיא אומרת, וכך גם לעניין השתיקה.

חבר הכנסת בורג חזר על עניין מראית העין. אגב, במדינת ישראל לעולם אין עיתוי טוב. או שנמצאים לפני משהו או שנמצאים אחרי משהו. במקרה מסוים זה אני אומר באחריות: חודשים על חודשים כל הדברים נידונו, אני לא יודע אם חבר הכנסת בורג שמע שאמרתי זאת קודם.

אברהם בורג:

לא יצאתי מהחדר. אמרו ששתקתי חלק מהזמן.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

זה לא כשמירה על זכות השתיקה אלא כנימוס.

אברהם בורג:

אדוני היועץ המשפטי לממשלה: מחר מתקיימת חקירתו של ראש הממשלה, שמעתי באחת מתכניות הטלוויזיה שמר מזרחי היה בלשכה לתאם משהו שקשור בחקירה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני יודע מי מתאם או לא מתאם? אני לא קבעתי מי יחקור שם; יש בחקירה הזאת מאות השאלות, הן הוכנו, הן הוכנו על דעתי.

אברהם בורג:

אתה שלם עם זה שמחר אדם כזה יחקור?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אינני יודע אם זה הוא.

אברהם בורג:

אנסח זאת בזהירות רבה: לו יצויר שאתה יודע היום אחרי הצהריים שמר מזרחי שותף לחקירה - ואתה בשבוע שעבר המלצת שהאיש לא ימשיך בתפקידו הבכיר ביותר; האם אתה שקט שהחוקר הבכיר ביותר במדינת ישראל יהיה ראש צוות החקירה של החקירה הבכירה ביותר היום?

רשף חן:

איך הוא יעשה את זה ללא מורא?

היו"ר מיכאל איתן:

מה הצעתך, חבר הכנסת בורג?

אברהם בורג:

הצעתי בראשית דבריי לדחות בכמה ימים את חקירת ראש הממשלה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

מה זה "כמה ימים"? זה ישנה משהו?

אברהם בורג:

אתה תקבע.

גלעד ארדן:

עד תום הליך השימוע.

אברהם בורג:

תקבע את הצוות, לפחות תדאג לכך שמר מזרחי לא יהיה מעורב בחקירה.

היו"ר מיכאל איתן:

רגע, חבר הכנסת בורג. אני רוצה שישמעו אותך. אני מבקש שקט.

אברהם בורג:

הצעתי בדבריי: קבע אתה, היועץ המשפטי לממשלה, יום או יומיים או שלושה - אין לי עניין כזה או אחר; אבל שאיש לא יגיד במדינה שמול ראש הממשלה עמד אדם שמורא כלשהו עומד מעל ראשו. או שתלובן בעיית מזרחי והוא ינוקה או לא ינוקה, או שהוא לא יהיה בתפקידו, או שהיועץ המשפטי יקבע שהוא לא יעסוק בזה - שמא יגיד מישהו שראש הממשלה נחקר בצורה שמקבלת העדפה למראית עין. אפשר לקבוע עד יום ראשון, עד יום חמישי. אבל חוק זה גם חינוך.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

נכון, חוק זה גם חינוך. באופן פרקטי, נמסר לי לפני ימים אחדים, עוד לפני ההחלטה, שאין כוונה שהוא יעסוק אישית בחקירה.

אברהם בורג:

בדוק זאת.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני רוצה להוסיף: בלי קשר לחקירה, המצב לא נעים, לא נוח. כל אדם שעיניו בראשו מבין זאת, אבל תהליך השימוע הוא לא מהרגע להרגע. אין טעם לדחות חקירת ראש הממשלה, שהגיע זמנה, לכל הדעות. הדבר ייעשה.

גלעד ארדן:

לדעתי זה לא ייעשה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אגב, לשיטת מזרחי,אין בו דופי, אין בו רבב.

גלעד ארדן:

מה אכפת לנו שיטתו?

אברהם בורג:

אני אדם מהשורה, אני רואה חקירה כזאת ואני מוטרד.

היו"ר מיכאל איתן:

נתקדם. מיצית את העניין.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

לעניין השאלות האחרות של חבר הכנסת בורג על האזנת סתר וכולי: אמרתי שככלל נושא זה הוא נושא רגיש, וכל הזמן לומדים בו לקחים. היו בעיות וליקויים, אין חולק על כך היום, אין מחלוקת גם לא בין הפרקליטות לביני.

לעניין הקלוּת: אני מקבל את הדיווחים מהמשטרה למי האזינו, מדי תקופה. אני מאמין שביסודו של דבר העבודה הזאת - אני לא מסוגל פיזית לקרוא הכול וזאת גם לא מטרת החוק, כי יש מאות של דברים שמובאים לידיעתי - הרוב הגדול הוא הפשע הקלסי, במירכאות; גם שם יש שאלה של פרטיות האנשים. אבל הכוונה לשוד, רצח, סמים, אונס, שוחד - דברים מהסוג הזה.

בינתיים, עם הלקחים שנלמדו יש היום יותר נהלים מבעבר. אולי זה לא מספיק אבל היום יש יותר.

למען הסדר הטוב אדגיש ששום האזנה ספציפית ככזאת, הקלטה ותוכן ההאזנה, לא עוברת דרכי. אני מקבל שורה על כל האזנה. עם השנים, בגלל לקחים, עיביתי אותה. נאמר בשורה הזאת שניתן צו בית משפט להאזין, מפורטות ההגבלות, ואני גם מבקש לדעת מה זה הועיל לחקירה. זה קריטי בעיניי, ולכן בשנים האחרונות הכנסנו גם דיווחים כאלה. יש עוד דברים שלא אכנס אליהם.

גלעד ארדן:

מי יאשר האזנה למזרחי עצמו?

אברהם בורג:

ליברמן.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

חבר הכנסת בורג: אין נוהל האזנות פוליטיות.

אברהם בורג:

זה מה שעולה.

גלעד ארדן:

זה התפתח.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אמרו שכאן החקירה הייתה ייחודית, שהחשיפה של עבריינות מהסוג שהוזכר הייתה ייחודית. מאז ומעולם חקרו אנשים מהמישור הפוליטי, עוד מראשית המדינה ובוודאי בשנות השבעים, השמונים והתשעים. נטען שחלק מהבעיות כאן נבעו מהעובדה שזוהי חקירה ייחודית. לטענתי גם אם חושבים שהחקירה ייחודית היא צריכה להתנהל לפי החוק, כדת וכדין.

אברהם בורג:

הנוהל נהג בכל עשרות האזנות הפוליטיות בשנים האחרונות.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

לא היו האזנות פוליטיות במובן הזה, האזנות שיוחדו לכך. לא הולכים לבית משפט ואומרים שההאזנה פוליטית. ההאזנות האלה נתבקשו מבתי המשפט.

היו"ר מיכאל איתן:

אבל היה קלסר פוליטי.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני לא זוכר מי שאל על בתי המשפט. אולי חבר הכנסת שטרן. אני מבקש לומר: בדבריי לא הייתה ביקורת על בתי המשפט. זה היה הסבר. כשקצין משטרה בדרגת נצ"מ בא לשופט, הוא בא עם טופס ומפרט את החשדות; הנצ"מ מצהיר בפני השופט שיש חשדות כאלה על סמך חומר מסוים - וזה צריך להיות מאוד נדיר שהשופט יבקש לראות את כל החומר, כשבא לפניו קצין משטרה כזה. תיארתי את הסדרים לא כדי לבקר, חלילה. עשיתי זאת כדי לומר ש לא צריך לבקר את בית המשפט כבאים אליהם עם חשדות בין-לאומיים קשים כביכול.

חבר הכנסת שטרן שאל גם על מר יזמסקי, כבר עניתי על כך. על בתי המשפט עניתי.

אני רוצה להשיב לחברת הכנסת לבני, לעניין התמלילים והמספרים: ‎15,000 זה לא שיחות אלא מופעים, כולל צלצולים שלא נענו, ואיננו יודעים דבר על תוכן השיחות האלה. אולי זאת שיחה של מזכירה שלא מצאה מישהו? גם הפנקסנות הכפולה שדיברתי עליה - דפי הפקה ותיקים ואחרים, שמופיעים בהחלטה - היא כזאת שאי-אפשר לדעת בוודאות כמה שיחות היו. לכן הנתון של ‎3% שמנפנפים בו הוא לא רלוונטי. לא רלוונטי.

הנתון הרלוונטי הוא שרק ‎30% מהשיחות הועברו או תוקצרו - ותקצור זה לא רק שורה, שזה מה שצריך להיות אם רוצים לתקצר, כי הרי אפשר לומר: פלוני מדבר עם אלמוני, תיתכן רלוונטיות - ‎30% מהשיחות שתומללו או תוקצרו בהרחבה, כלומר כתבו לגביהן תקציר של כמה עמודים, הועברו לתיקים הרשמיים; ‎70% מהשיחות האלה הועברו לידי מזרחי באופן אישי. אלה השיחות שבהן המשקלטים היו בספק אם הן קשורות לחקירה. זה היה נוהל שלא נהג בתיקים אחרים.

גלעד ארדן:

באיזו חקירה היה מדובר?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

זה מופיע בדוח שלי, בעמ' ‎14. נימוקים. לא פירטתי זאת מסיבות מקצועיות אבל כתוב כאן: תביעת קשרים בארץ ובעולם לקידום האינטרסים האישיים של מר ליברמן ומקורביו תוך ביצוע עברות פליליות.

גלעד ארדן:

נמצאו ראיות, הוגשו כתבי אישום?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

לא הוגשו כתבי אישום.

לחברת הכנסת לבני אני מבקש לומר: אין אדם שיכול לומר שניסיתי להשתיק מישהו במובן זה שלא יביע את דעתו. הראיה היא שאין לי שום סיבה לומר שיש דעה אחרת, ובכל זאת זה כתוב בדברים. מצאו לנכון לפרט בהתאם לחוות דעת שניתנו בעבר; אין בכך חידושים מבחינתי, אבל הן הוגשו בדרך חדשה, ועל זה יש לי מה לומר. לא אכנס לזה. יש שאלה איך המערכת פועלת. זה לא המקרה הכי חביב מהבחינה הזאת. לגופם של הדברים, הטיעונים נשמעו בהרחבה ופורטו.

לשאלה אם התמלילים נשמרו בכספת: התשובה היא שלי לא ידוע.

לא ייחסתי למר מזרחי זדון. ייחסתי לו להיטות יתר; זה מונח של בית המשפט, לא שלי, ובית המשפט אומר שהמשטרה צריכה להישמר מלהיטות יתר. זה נאמר על ידי בית המשפט לא מזמן, גם בתיק שקשור במר מזרחי, ושם הוא קיבל את דעתי שלא היה צריך להעמיד לדין או להפעיל סנקציות.

גלעד ארדן:

נמרודי.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

מבחינתי העובדה החשובה היא שבכספות המשטרה יש דברים מהסוג הזה, בין שנעשה בהם שימוש ובין שלא; הרי לא יודעים מה קורה מחר. ולשאלה שנשאלה כאן אני משיב שיש בדין אפשרויות לחומר האזנה, כולל תמליל, שאינו דרוש: אפשר למחוק או לבער אותו כדין. לא תהיה בכך שום עברה. אני מפנה לסעיף ‎9ב(ג).

אתי לבני:

צריך נהלים, צריך לרענן את הנהלים.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

גבירתי, זה כתוב בחוק, כתוב בתקנות. יש תקנות.

אתי לבני:

צריך לרענן זאת.

רשף חן:

זה "אפשר" או "צריך"?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני קורא: "קבע קצין משטרה מוסמך או מי שהוסמך על ידו לכך כי חומר ההאזנה, כולו או חלקו, אינו דרוש למניעת עברות..., יורה בכתב על מחיקה או ביעור של חומר ההאזנה".

היו"ר מיכאל איתן:

זאת חובה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

בהמשך כתוב שזה לא ייעשה אלא לאחר תום ההליכים המשפטיים. אפשר לטעון כאן, בצדק, שלא נגמרו ההליכים המשפטיים, אבל התשובה היא שזה מלכתחילה לא היה צריך להיות שם.

גלעד ארדן:

ההליכים לא התחילו.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

היה צריך להיות מצב שבו בודקים מה מגיע לכספת. לכן מבחינתי זאת לא השאלה.

גלעד ארדן:

אז יש בעיה בחוק, כך אפשר לשמור חומר לעולמים. צריך לתקן זאת.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

בסעיף ‎54 בהחלטה דובר על מסמך מפורט במחשב, שכלל ניתוח פרטני של קשריו הפוליטיים של מר אפל עם עיתונאים, פוליטיקאים, אנשי פרסום ועורכי דין. כאן עשו שימוש במידע שהופק משיחות שהרלוונטיות שלהן הייתה מוטלת בספק.

אולי למר אפל מגיעה העמדה לדין, וגם מעמידים אותו לדין; אבל כל הרעיון הוא שצריך לעשות זאת על פי החוק. זה מותר אנשי החוק מאחרים: הם חייבים לדקדק בעצמם יותר. בכך הם נבחנים. מי ישמור על השומרים?

אתי לבני:

אז למה לא להעמיד לדין פלילי?

גלעד ארדן:

מי יאזין למאזין?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

לדברי חבר הכנסת זאב: בעבר ציינתי כמה פעמים בהחלטות שלי את דעת הפרקליטות. נהגתי כאן מעבר למה שהייתי צריך, אולי, אבל אני מוצא שבעולם כמו שלנו אין מניעה לעשות זאת. אני חוזר ואומר: הדרך לעשות דברים והדרך לטפל בהם חשובות, חשובות מאוד, ולא אוסיף על זה כרגע.

חבר הכנסת זאב שאל אם לוועדה יש סמכות להדיח את ראש אגף החקירות. התשובה היא לא. הוועדה היא פורום מפקח, שמביע את דעתו.

היו"ר מיכאל איתן:

הוועדה היא לא מועצת החכמים. לה יש סמכויות.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אם לזאת הכוונה, אז נכון. גם חבר הכנסת זאב שאל על חקירת ראש הממשלה. אני מדגיש: אוי למשטרה ולנו אם העובדה שדבר שהוכן זמן רב מראש הוא לא ייעשה כראוי משום שקורה דבר פלוני או אלמוני.

לשאלת חבר הכנסת אדלשטיין: אני רוצה להגן על הפרקליטות גם אם יש לי חילוקי דעות מסוימים בנוגע לגוף העניין וגם בנוגע לדרך. זה גוף מקצועי, שעובד במסירות, ב-‎55 שנות המדינה היו בו מעט מאוד תקלות במובן של עברות.

גלעד ארדן:

מעט תקלות שנחשפו.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני ממונה על הפרקליטות שנים, אני נשוי לפרקליטות ‎27 שנים, ברוך השם. זוגתי שתחיה היא פרקליטה עוד מלפני שנישאנו, כבר ‎29 שנים.

היו"ר מיכאל איתן:

וזה באישור הממשלה, אגב.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

וזה ביום שהתמניתי. לא הייתי מסכים להתמנות אילולא זה.

אברהם בורג:

השאלה היא אם יש קלסר כזה אצל מזרחי.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

שאגיד על זוגתי "לבי במזרחי"?

גלעד ארדן:

נעדכן את חבר הכנסת שריד באמירה הזאת.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

חבר הכנסת אדלשטיין שאל ואני אומר: הפרקליטות היא גוף מקצועי. כמוני, גם היא יכולה לשגות. גם אני שוגה. אך גוף זה הוא לא מעל החוק, חלילה. בעניין הזה זאת אחת מהסיטואציות הפחות נעימות שהיו, אבל אני לא רוצה להשליך מזה על הכלל, חלילה.

לשאלותיו של חבר הכנסת ארדן: למעשה אין בדבריו שאלה שאני אמור להשיב עליה.

לדברי חבר הכנסת סלומינסקי: עניתי על הדברים, גם על האזנות הסתר. נושא האזנות הסתר הוא מטבעו נושא קשה; כל הזמן יש מאבק על האיזונים. כאן הם הופרו בצורה משמעותית מאוד, לדעתי; ייתכנו מקרים של ספקות, אך כאן, לפי מה שראיתי, לדעתי לא היו צריכים להיות ספקות.

לשאלות חבר הכנסת חן: הוא דיבר על מתח בלתי נסבל בין זדון לפשע מאורגן ומעורבות בפוליטיקה. הדברים לא סותרים; לא ייחסתי לניצב מזרחי זדון, ייחסתי לו להיטות יתר, בלשון בית המשפט, והכוונה היא שמתוך הרצון לבצע את המשימה נעשו דברים לא ראויים שאני סבור שעליהם מגיעה סנקצייה כזאת וכזאת. הדברים נמנים כאן וההצטברות שלהם היא הקובעת.

לעניין פשע מאורגן פוליטי. אני לא יודע מזה במובן שאני יכול לומר שהוכח שדבר כזה קיים. אני גם לא יכול לומר שאין ניסיונות של אנשים כאלה. מדינת ישראל סובלת מבעיות שחיתות, בפירוש כן, היא לא במצב גרוע מהממוצע בעולם החופשי, אבל יש בה בעיות. הראיה היא שאנו נתקלים בשתיקות ובשטיק ובכל מה שתואר.

אך לגבי פשע מאורגן בפוליטיקה: אם יש חשדות והם רציניים הם צריכים להיחקר בצורה הראויה. זה לא אומר שהשיחות שלך, חבר הכנסת חן - ואני לא מדבר עליך אישית - עם עיתונאי או עם אדם אישי שיש לך אתו קשר בין-אישי,

היו"ר מיכאל איתן:

מכל סוג שהוא,

אברהם בורג:

קשר אישי עם עיתונאי.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

זה לא עניין של כוונת זדון, אלא אותה להיטות יתר, שגרמה לליקויים שדיברתי עליהם.

בצווים נאמר, ברוב הצווים, שלא לתמלל חומר שאינו רלוונטי. זאת הבעיה.

רשף חן:

איך יכלו לא לדעת זאת?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

זה כל העניין. אם במשך יום או יומיים או שלושה רואים ש-‎70% מהדברים נעשים, צריך לעשות סדר, לראות מה קורה פה. זה לא נעשה אלא אחרי חודשים ארוכים, כשכל המשקלטים באו בטענות.

גלעד ארדן:

להערכתך המקצועית בית המשפט לא היה מייחס לזה ידיעה? ראש אגף חקירות מקבל תמלילים מראש ממשלה מכהן ואומר שלא בדק את הצו?

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אפשר להתווכח על כך, יכול להיות שאפשר להתווכח על כך. אני רק אומר שהגעתי למסקנה שבמסלול הפיקודי, המשמעתי - אין כל מניעה, וזה גם לפי הדין, שאם מחליטים שהיו דברים שהם לא בסדר, בהצטברות, תינתן סנקצייה עד כדי סיום התפקיד.

גלעד ארדן:

לגלגל את זה,

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

לשאלת היושב-ראש: יש כאן שאלה של גישה מקצועית ומדיניות בהחלטה. אפשר לומר שיש צורך בעוד ועוד העמדות לדין. אך הדברים קרו לפני ‎4-5 שנים. יש בעיות בנוגע לראיות, למודעים. אם לא מעמידים לדין את הקודקוד לא מעמידים לדין את דרגי הביניים שהיו במצוקה מקצועית מסוימת. הדברים שחבר הכנסת איתן תיאר נכונים: יש רישום כפול, יש בעיות. היו דרכים אחרות לטפל בזה, למיטב הבנתי, והן לא נעשו.

היו"ר מיכאל איתן:

מה שאתה אומר זה כך: לגבי מזרחי, לא יכולתי להגיע למודעות, כי לא יכולתי להוכיח מודעות ברמה סבירה. לגבי הכפופים לו, שיש להם מודעות - מאחר שלא העמדתי אותו לדין אני לא יכול להעמיד אותם.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני לא אומר זאת. חבר הכנסת איתן, אולי אתה חולק עליי, זה לגיטימי, אני מדבר מהשכל הישר, מהניסיון: אם אני מחליט החלטה שכוללת גם סנקצייה ומעבירה מסר רציני בנוגע לצרכים, הרי שאחרי השנים האלה לא נראה לי נכון לעסוק ברפ"ק או סנ"צ. אמנם חלק נחקרו באזהרה, אך לא נראה לי שזה הדבר הראוי. בכלל לא נכנסתי לעניין הזה. הלכתי לשני דברים שלדעתי יש בהם מסר ראוי: טיפולים מסוימים מערכתיים, זה אחד,

היו"ר מיכאל איתן:

זה יוצר הפליה. אתה אומר במפורש: על למזרחי רוצים להטיל סנקצייה אף שאין ראיות כביכול. במי שיש ראיות לא מתעסקים, כי הם נמוכים?

רשף חן:

הם התריעו, מה רוצים יותר?

היו"ר מיכאל איתן:

לא, סליחה, היו כאלה שלא עשו את מה שצריך לעשות. הם ידעו. הם לא אומרים שהלכו לממונה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

תראה, חבר הכנסת איתן,

היו"ר מיכאל איתן:

יש קצין שאומר שזה בידיעת הפרקליטות והפרקליטות לא יודעת מזה. הוא אומר להם שימשיכו. הוא יודע, אין ספק שהוא יודע. אדם שהוציא מבית המשפט את הצו, קיבל את הצו ביד, זאת מודעות.

רשף חן:

גם מזרחי ידע.

אברהם בורג:

יש בעיה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני חוזר ואומר, וזה המשפט האחרון: קודם כול אני מפנה לסעיף ‎161 בעמ' ‎62. כתבתי שם: "השלכות הממצאים בהקשר לשאר אנשי יחב"ל, לרבות הממצאים שצוינו תחת הכותרת 'ממצאים נוספים' ייבחנו על ידי מפכ"ל המשטרה". לא אמרתי שהעניין נגמר. זה יכול להיבדק. אני רק אומר שהגישה לא הייתה שיש להתעסק בהם. מצד אחד רוצים להתעסק מערכתית ומצד שני יש אחריות פיקודית של מי שהיה האדם המרכזי, שגם קיבל עליו אחריות של מעריך-על של התיק וגם יתר הדברים נוגעים לו. תודה.

היו"ר מיכאל איתן:

תודה. משפט אחד, אם אני יכול לומר משהו מבחינת הטיפול של הוועדה,

גלעד ארדן:

אתה יכול, אם היושב-ראש ירשה לך.

היו"ר מיכאל איתן:

אם אני יכול להגיד שזה גם נעשה בהסכמה, סיכום הביניים הזה: הוועדה, חרף חילוקי דעות וגישות שונות מאוחדת בכך שהיו פגמים שפגעו בזכויות בסיסיות של צנעת הפרט ובזכויותיהם של חשודים. הוועדה תתאחד על מנת להביא לכך שכל הטיפול המערכתי ישונה מהקצה לקצה.

אברהם בורג:

לא תתאחד, תפעל לכך,

היו"ר מיכאל איתן:

והליקויים יתוקנו לרבות תיקוני חקיקה.

רוני בר-און:

והוועדה מחזקת את ידיו של היועץ המשפטי לממשלה,

היו"ר מיכאל איתן:

עד כאן.

רוני בר-און:

בניסיונו לאכוף את החוק במדינת ישראל.

היו"ר מיכאל איתן:

עד כאן. זה הסיכום שלי.

רוני בר-און:

אני מבקש להוסיף את השורה הזאת.

ניסן סלומינסקי:

מה, יש מישהו שמתנגד לזה?

רוני בר-און:

אני רוצה לראות את זה. אני מבקש את התוספת.

אברהם בורג:

העניין לא נגמר. יש דיון בשבוע הבא.

היו"ר מיכאל איתן:

אני מבקש,

רוני בר-און:

זה באופן כללי.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת בר-און.

רוני בר-און:

אתה מכיר ועדת חוקה, חוק ומשפט שלא מחזקת ידי היועץ המשפטי לממשלה? אני לא מכיר.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת רוני בר-און.

אתי לבני:

אני מציעה שתהיה הודעה בסוף כל הדיונים, לא בחלק.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת רוני בר-און, לא הבאתי זאת כסיכום של הוועדה אלא כסיכום שלי, תן לי לסיים, מתוך ראייה של מה שאני יכול להרשות לעצמי כמשקף דברים שנאמרו כאן מכל הכיוונים והקצוות - לא כעמדתי האישית אלא כמה שאני חושב שהיה יכול לעבור פה אחד אף על פי שהאנשים אינם. כל המוסיף גורע. אין שום כוונה, חס חלילה, להטיל דופי, לא בפרקליטות ולא ביועץ המשפטי לממשלה ולא במשטרה.

רוני בר-און:

זה לא מספיק.

היו"ר מיכאל איתן:

כהסכמה כללית. בסיכום הדיון, כשירצו להוסיף, כל אחד יהיה ראשי להוסיף סיכום הוועדה. הסיכום הזה הוא רק סיכום שלי. אין עליו שום תוספת.

רוני בר-און:

סליחה. פרט לניהול, ככל שאני מבין, אין לך זכות עודפת עליי. הסיכום או ההמלצה או הבקשה שלי, אם תתקבל על ידי הוועדה - תרשה לי - בעוד חודשיים או בעוד חודש או בעוד שלושה, זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי.

היו"ר מיכאל איתן:

אולי אצטרף אליך אבל כעת זה לא על הפרק.

רוני בר-און:

היועץ המשפטי לממשלה נתון כרגע למתקפה מבית ומחוץ מצד גורמים אינטרסנטיים. אני מפחד לחשוב על האפשרות שוועדת חוקה, חוק ומשפט לא תקבל הצעה כזאת. אילו היא לא הייתה מתקבלת החלטה היום, ניחא.

היו"ר מיכאל איתן:

היא לא מקבלת החלטה.

רוני בר-און:

לא יכולים לצאת מפה,

היו"ר מיכאל איתן:

רבותיי, הישיבה,

רוני בר-און:

סליחה, אתה לא יכול.

היו"ר מיכאל איתן:

אני יכול.

רוני בר-און:

אני באמצע דיבור.

היו"ר מיכאל איתן:

אני מפסיק אותך.

רוני בר-און:

אני אומר לך שאי-אפשר לצאת מפה בלי קביעה שהוועדה מחזקת ידי היועץ המשפטי לממשלה, שעושה לאכיפת החוק ולשלטון החוק במדינה.

ניסן סלומינסקי:

מה הבעיה, זה לא מקובל?

אתי לבני:

לא, לא מקובל. אני רוצה לשמוע הכול בעניין הזה.

ניסן סלומינסקי:

בלי קשר. את מערערת על היועץ המשפטי?

אתי לבני:

אני מערערת על סיכום בחצי הדרך.

רוני בר-און:

זאת סיבה לכתוב סיכום חדש: גב' לבני מערערת.

אתי לבני:

אדון בר-און. לא בחצי הדרך.

רוני בר-און:

אתם מתנפלים על שלטון החוק.

אתי לבני:

מי זה "אתם"?

רוני בר-און:

את. התנפלות.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת בר-און, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת רוני בר-און, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. זאת הייתה פעם שנייה, אבל זאת הייתה פעם ראשונה.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין:

אני מרגיש כמו בסיפור על רב אחד בניו יורק, שהיה מאושפז בבית חולים ובאה משלחת מהקהילה לבקרו; הודיעו לו בשמחה שבאספת הקהילה, ערב קודם, הוחלט ברוב של ‎30 נגד ‎15 לאחל לו רפואה שלמה.

רוני בר-און:

אין לך רוב כזה כאן, אל תשגה באשליות. ראית שאין לך.

היו"ר מיכאל איתן:

אני חושב שיש.

רוני בר-און:

עוד לא איחלו לך את זה. עוד לא איחלו לך רפואה שלמה.

היו"ר מיכאל איתן:

רבותיי, אני חוזר ואומר: הוועדה לא החליטה כלום; אין סיכום לדיון הוועדה; יש סיכום אישי שלי. אם אתם חושבים שחרגתי מסמכותי, אני לא בטוח, אבל על מנת לעצור את הוויכוח - אני לא רוצה שייפגע כבודו של מישהו כתוצאה מההערה - לכן אני מוכן לקבל בחזרה את הדברים. הסיכום שלי - אומר אותו לטלוויזיה לא כאן אלא בחוץ. "תצא בחוץ".

גלעד ארדן:

דבר אישית בחוץ ולא יהיה ויכוח. תסכם בחוץ.

היו"ר מיכאל איתן:

אני מזמין אתכם להמשך הדיון ביום ראשון וביום רביעי בשבוע הבא.

רוני בר-און:

נפלא.

היו"ר מיכאל איתן:

תודה.


הישיבה ננעלה בשעה ‎11:45.




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:23   01.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  90. שר המשפטים לפיד זימן את רובינשטיין וארבל  
בתגובה להודעה מספר 61
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 02.11.03 בשעה 12:53 בברכה, פילוביץ שחף
 
ללישכתו ביום א ה- 2.11.03 !!

שר המשפטים לפיד ייפגש מחר עם היועץ המשפטי לממשלה
אליקים רובינשטיין ועם פרקליטת המדינה עדנה ארבל
בניסיון ליישב את "המחלוקת" סביב ניצב מזרחי.

מקור רשת ב'.

YNET
יו"ר ועדת החוקה: היועץ המשפטי פגע בריבונות הכנסת

ביטלה הופעה בכנסת.
ארבל צילום: גלי תיבון

פרקליטת המדינה ביטלה את הופעתה בוועדת החוקה של הכנסת, שם הייתה אמורה להציג את עמדתה בפרשת מזרחי - המנוגדת לזו של היועץ המשפטי. יו"ר הוועדה איתן טוען שרובינשטיין הוא שלחץ על עדנה ארבל לבטל את השתתפותה, ובכך "פגע בחוק יסוד הכנסת, שיש לציית לו". הדיון כולו בוטל. מחר ינסה שר המשפטים לפייס בין רובינשטיין לארבל
אפרת וייס


זכות הציבור לדעת. רובינשטיין
צילום: גלי תיבון

המתיחות בין היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לבין פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, מוסיפה להסעיר את המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל.

הערב (שבת) הודיע יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן, על ביטול ישיבה מיוחדת שנועדה להתקיים מחר בעקבות המלצת היועץ להדיח את ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, בשל פרשת האזנות הסתר (לחצו כאן למסמך המלא שפרסם היועץ המשפטי).

פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, החזיקה בדעה שונה מזו של רובינשטיין, וסברה כי אין מקום לנקוט צעדים נגד ניצב מזרחי. ארבל ופרקליטת מחוז הדרום היו אמורות להציג מחר את עמדתן בפני חברי ועדת החוקה. ואולם, השתיים הודיעו בסוף-השבוע ליו"ר איתן כי לא יופיעו לדיון.

בהודעתו מוסר ח"כ איתן כי היועץ המשפטי הוא שפעל בקרב שר המשפטים למנוע את הופעתה של עדנה ארבל, "משום שלדעתו, ההופעה שגויה וסותרת בנסיבות הקיימות כללי מנהל תקין והיררכיית קבלת החלטות".

איתן חולק על דעתו של רובינשטיין וקובל על התנהגותו בפרשה: "דווקא פעולתו שנועדה למנוע את הופעת הפרקליטה היא המנוגדת לעקרון ריבונות הכנסת, פוגעת בעבודתה ובתפקידי הביקורת שלה על הרשות המבצעת, ומנוגדת לחוק יסוד הכנסת ולתקנון הכנסת, שכידוע, גם הוא דבר חוק שיש לציית לו".

המתווך. לפיד צילום: אלכס קולומויסקי


פגישת פיוס בין היועץ לפרקליטה


ראשית המתיחות בצמרת המשפטית - לפני שבוע, כאשר פרסם רובינשטיין את המצלתו להדיח את ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, בעקבות פרשת האזנות הסתר. "כשראיתי את ממצאי החקירה חשכו עיניי", אמר היועץ המשפטי, בהתייחסו לשיחות הפרטיות אותן תימללו החוקרים - בהן, ככל הנראה, גם שיחה שלו. למרות חומרת הממצאים, לכאורה, לא המליץ רובינשטיין על נקיטת צעדים נוספים נגד מזרחי.

המלצותיו של היועץ פורסמו בניגוד לעמדתה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שסברה כי אין צורך לנקוט בצעדים כלשהם נגד ראשי אגף החקירות. הפרקליטה פירסמה חוות דעת מנוגדת מזו של היועץ, ובתגובה, שיגר אליה רובינשטיין מכתב זועם, בו האשים את ארבל ב"התנהגות שאינה תואמת מנהל תקין". עוד כתב היועץ: "אכזבת אותי ופגעת בי אישית".

מאז התקרית מיעטו השניים לשוחח ביניהם. בניסיון ליישב את המחלוקת ולהביא לסיום הפרשה, זימן אליו שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, את רובינשטיין וארבל. השלושה ייפגשו מחר בצהריים במשרד המשפטים.



הצעה ללמוד בחו"ל. מזרחי
צילום: דן בלילטי


הצעה ללמוד בחו"ל


אמש פורסם בערוץ 2, כי היועץ המשפטי הציע לראש אגף החקירות לצאת ללימודים בחו"ל, בתמורה לגניזת ההמלצות האישיות נגדו, ולהימנעות מפרסומן בציבור. גורמים המקורבים לרובינשטיין אישרו את הדיווח בשיחה עם ynet, אך הוסיפו כי אין פסול בהצעה, שכן זו הייתה אמורה בסופו של דבר להרחיק מאגף החקירות את מזרחי, לאחר שהיועץ קבע כי הוא אינו ראוי להמשיך בתפקידו.

הגורמים מוסיפים כי במהלך החודש האחרון, לאחר שהיועץ העביר את עיקרי החלטתו לפרקליטות ולמפכ"ל המשטרה, עלתה האפשרות שניצב מזרחי יודיע על פרישה מוקדמת, ואז לא יתפרסמו ההמלצות האישיות נגדו. עם זאת, הגורמים מדגישים כי בשום שלב לא נשקלה האפשרות שלא לפרסם כלל את הביקורת בעניין התנהלות אגף החקירות, וזאת בשל זכות הציבור לדעת.

פרסום ראשון: 01.11.03, 18:35
עדכון אחרון: 01.11.03, 20:00
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2810875,00.html



02/11/2003
12:36

מבזקים
הסתיימה "פגישת הפיוס" בין רובינשטיין לארבל;
השניים נפרדו בלחיצת יד

הסתיימה פגישתם של שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד עם
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת
המדינה, עדנה ארבל.

השר לפיד העמיד את השניים על הנזק שגורמת המחלוקת
ביניהם למערכת המשפט וביקש שכל אחד ימחל על כבודו
לטובת המערכת, שהם עמודי התווך שלה.


השניים נענו לבקשת השר לפיד לשים קץ למחלוקת הפומבית,
גם אם כל אחד ממשיך להחזיק בעמדתו המקצועית. בתום הפגישה
סוכם כי הם ימשיכו לשתף פעולה בכל העניינים המקצועיים.
הם נפרדו בלחיצת יד.

(אפרת וייס)
YNET



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.














            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:31   01.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  91. מחר דיון דחוף נוסף בועדת חוקה בפרשת מזרחי....  
בתגובה להודעה מספר 90
 

סדר היום לועדת חוקה, חוק ומשפט

ישיבות ביום ראשון, ז' חשון תשס"ד, (2/11/2003)
מליאת הוועדה
בשעה 10:30
סדר היום:
דיון דחוף בוועדה -
דו”ח היועץ המשפטי לממשלה בעניין ראש אגף החקירות,
ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים ודחיית המלצת
מח”ש להעמידו לדין משמעתי
– המשך הדיון.
מס' פרוטוקול: 82
http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/vaada.asp?id=40178



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:40   01.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  93. הדיון בוטל כי פרקליטת המדינה ביטלה את הופעתה  
בתגובה להודעה מספר 91
 

למה פרקליטת המדינה ארבל לא תופיע בוועדת החוקה

יו"ר ועדת החוקה: היועץ המשפטי פגע בריבונות הכנסת


פרקליטת המדינה ביטלה את הופעתה בוועדת החוקה של הכנסת, שם הייתה אמורה להציג את עמדתה בפרשת מזרחי - המנוגדת לזו של היועץ המשפטי. יו"ר הוועדה איתן טוען שרובינשטיין הוא שלחץ על עדנה ארבל לבטל את השתתפותה, ובכך "פגע בחוק יסוד הכנסת, שיש לציית לו". הדיון כולו בוטל. מחר ינסה שר המשפטים לפייס בין רובינשטיין לארבל
אפרת וייס




ביטלה הופעה בכנסת-ארבל.
צילום: גלי תיבון

המתיחות בין היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לבין פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, מוסיפה להסעיר את המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל.




זכות הציבור לדעת. רובינשטיין
צילום: גלי תיבון

הערב (שבת) הודיע יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן, על ביטול ישיבה מיוחדת שנועדה להתקיים מחר בעקבות המלצת היועץ להדיח את ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, בשל פרשת האזנות הסתר (לחצו כאן למסמך המלא שפרסם היועץ המשפטי).

פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, החזיקה בדעה שונה מזו של רובינשטיין, וסברה כי אין מקום לנקוט צעדים נגד ניצב מזרחי. ארבל ופרקליטת מחוז הדרום היו אמורות להציג מחר את עמדתן בפני חברי ועדת החוקה. ואולם, השתיים הודיעו בסוף-השבוע ליו"ר איתן כי לא יופיעו לדיון.

בהודעתו מוסר ח"כ איתן כי היועץ המשפטי הוא שפעל בקרב שר המשפטים למנוע את הופעתה של עדנה ארבל, "משום שלדעתו, ההופעה שגויה וסותרת בנסיבות הקיימות כללי מנהל תקין והיררכיית קבלת החלטות".

איתן חולק על דעתו של רובינשטיין וקובל על התנהגותו בפרשה: "דווקא פעולתו שנועדה למנוע את הופעת הפרקליטה היא המנוגדת לעקרון ריבונות הכנסת, פוגעת בעבודתה ובתפקידי הביקורת שלה על הרשות המבצעת, ומנוגדת לחוק יסוד הכנסת ולתקנון הכנסת, שכידוע, גם הוא דבר חוק שיש לציית לו".




המתווך-פגישת פיוס בין היועץ לפרקליטה

ראשית המתיחות בצמרת המשפטית - לפני שבוע, כאשר פרסם רובינשטיין את המצלתו להדיח את ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, בעקבות פרשת האזנות הסתר. "כשראיתי את ממצאי החקירה חשכו עיניי", אמר היועץ המשפטי, בהתייחסו לשיחות הפרטיות אותן תימללו החוקרים - בהן, ככל הנראה, גם שיחה שלו. למרות חומרת הממצאים, לכאורה, לא המליץ רובינשטיין על נקיטת צעדים נוספים נגד מזרחי.

המלצותיו של היועץ פורסמו בניגוד לעמדתה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שסברה כי אין צורך לנקוט בצעדים כלשהם נגד ראשי אגף החקירות. הפרקליטה פירסמה חוות דעת מנוגדת מזו של היועץ, ובתגובה, שיגר אליה רובינשטיין מכתב זועם, בו האשים את ארבל ב"התנהגות שאינה תואמת מנהל תקין". עוד כתב היועץ: "אכזבת אותי ופגעת בי אישית".

מאז התקרית מיעטו השניים לשוחח ביניהם. בניסיון ליישב את המחלוקת ולהביא לסיום הפרשה, זימן אליו שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, את רובינשטיין וארבל. השלושה ייפגשו מחר בצהריים במשרד המשפטים.




הצעה ללמוד בחו"ל


אמש פורסם בערוץ 2, כי היועץ המשפטי הציע לראש אגף החקירות לצאת ללימודים בחו"ל, בתמורה לגניזת ההמלצות האישיות נגדו, ולהימנעות מפרסומן בציבור. גורמים המקורבים לרובינשטיין אישרו את הדיווח בשיחה עם ynet, אך הוסיפו כי אין פסול בהצעה, שכן זו הייתה אמורה בסופו של דבר להרחיק מאגף החקירות את מזרחי, לאחר שהיועץ קבע כי הוא אינו ראוי להמשיך בתפקידו.

הגורמים מוסיפים כי במהלך החודש האחרון, לאחר שהיועץ העביר את עיקרי החלטתו לפרקליטות ולמפכ"ל המשטרה, עלתה האפשרות שניצב מזרחי יודיע על פרישה מוקדמת, ואז לא יתפרסמו ההמלצות האישיות נגדו. עם זאת, הגורמים מדגישים כי בשום שלב לא נשקלה האפשרות שלא לפרסם כלל את הביקורת בעניין התנהלות אגף החקירות, וזאת בשל זכות הציבור לדעת.

פרסום ראשון: 01.11.03, 18:35
עדכון אחרון: 01.11.03, 20:00
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2810875,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   11:57   03.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  97. ח''כ מיכאל איתן שלח מכתב בעניין ביטול הופעת...  
בתגובה להודעה מספר 93
 

מכתבו של ח"כ מיכאל איתן בעניין ביטול הופעת פרקליטת המדינה בועדת החוקה
2.11.2003

מוצ"ש ו´/חשון/תשס"ד 01/11/2003

לכבוד

חברי ועדת החוקה חוק ומשפט

הנדון: ביטול הופעתן של פרקליטת המדינה ופרקליטת מחוז דרום בפני ועדת החוקה חוק ומשפט

1. במהלך השבוע שעבר קיימתי מגעים עם היועץ המשפטי לממשלה , פרקליטת המדינה , פרקליטת מחוז דרום ושר המשפטים במגמה להסדיר את לוחות הזמנים וסדר הדוברים בדיוני ועדת החוקה חוק ומשפט בפרשת האזנות הסתר שבוצעו ביחידה הארצית לחקירות בין לאומיות (יאחב"ל) .

2. במסגרת ההסדרים הללו , הודעתי בישיבה הראשונה של הועדה בעניין זה כי בישיבה השניה שתתקיים ביום א´ הקרוב יופיעו בפני הועדה נציגי הפרקליטות ויציגו את הדו"ח שהן הכינו בפרשה זו . (ראה גם בפרוטוקול הישיבה דרישות חברי ועדה בענין זה )

3. ביום ה´ אישרה פרקליטת המדינה סופית כי היא ופרקליטת מחוז דרום הגב´ ליבוביץ יופיעו בפני הועדה ועל כך הודיעה מנהלת הועדה כמקובל לחברי הועדה ולאמצעי התקשורת .

4. למחרת ביום ו´ הופתעתי כשקבלתי הודעת פקס בביתי ולפיה הודיעה לי פרקליטת המדינה כי על פי החלטתה, היא והגב´ ליבוביץ לא יגיעו לישיבת הועדה. בהמשך קבלתי גם העתק ממכתב מוקדם ששיגר היועץ המשפטי לממשלה אל שר המשפטים וסגן ראש הממשלה בעניין הופעת פרקליטת המדינה בועדת חוקה חוק ומשפט ובעקבות שני אלו שוחחתי ארוכות עם שר המשפטים .

5. התמונה שהתקבלה היא כי היועץ המשפטי לממשלה פעל אצל שר המשפטים על מנת למנוע את הופעתה של פרקליטת המדינה בועדת החוקה משום שלדעתו :

"הופעה זו נראית לי, כשלעצמי, שגויה וסותרת בנסיבות הקיימות כללי מנהל תקין והיררכיית קבלת החלטות "

משקבע היועץ כך , נאלצה פרקליטת המדינה לבטל את הופעתה והופעת פרקליטת מחוז דרום בפני ועדת החוקה ונימקה את החלטתה במילים הבאות :

" הגם שיש מי שיכול לחלוק על גישה זו , אנו רואות לנכון לכבד את עמדתו ולמנוע ויכוח נוסף "

אני מברך על הרצון המשותף לצנן את הויכוח הלוהט בין היועץ לפרקליטות שגלש לפסים אישיים שלא לצורך אולם עם כל הכבוד לשר המשפטים , ליועץ המשפטי ולפרקליטת המדינה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אינה זירת עימות להשכרה המופעלת על פי רצונו של מאן דהוא, וההופעה של עובדי מדינה בפני חבריה אינה עניין להסדרים בין פלוני לאלמוני ובמקרה שלנו בין היועץ לפרקליטת המדינה.

6. שגה היועץ המשפטי לממשלה כשקבע כי הופעת הפרקליטה ו/או נציגתה הם מעשה שגוי ונוגד כללי מנהל תקין , נהפוך הוא דווקא פעולתו שנועדה למנוע הופעה זו היא היא המנוגדת לעקרון ריבונות הכנסת פוגעת בעבודתה ובתפקידי הביקורת שלה על הרשות המבצעת ומנוגדת לחוק יסוד הכנסת ולתקנון הכנסת שכידוע גם הוא דבר חוק שיש לציית לו.

7. בסעיף 21 לחוק יסוד הכנסת נאמר בין השאר :

" בתקנון ניתן לקבוע הוראות בדבר סמכויותן של הועדות לזמן נושא משרה או ממלא תפקיד בשרות המדינה ...ולחייבו למסור מידע שבידו על פעילות הגוף שבו הוא מכהן , זולת אם יש בגלוי משום פגיעה בחוק , בחובה מקצועית , או בחובת אמונים שהוא חב בה על פי דין "

ואכן בסעיף 106 לתקנון קבע המחוקק כי :

" ועדה קבועה רשאית להזמין מזמן לזמן לישיבותיה –

1. מומחה לשאלה שבה דנה הוועדה , בין שהוא חבר כנסת ובין שאינו חבר בה .

2. כל אדם , או בא כוחו של גוף או חוג מסויים , שיש לו עניין בשאלה שהוועדה דנה בה . , לשמוע את דעתו ולבקש ממנו תשובות על שאלות שהיא תמצא לנכון להציג לו "

ובאשר לעובד מדינה קבע המחוקק כי :

" מי שהוזמן כאמור חייב להתייצב לפני הועדה ולמסור לה את המידע שבידו הנוגע לנושא הדיון ואולם רשאי השר הממונה ... להודיע לועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן "

8. יחד עם כל מה שנאמר לעיל בדבר סמכותה של ועדת כנסת לחקור לדרוש ולקבל מידע ברצוני להדגיש כי למיטב הבנתי אין בכך להקנות לעובד זכות לסכל עמדה שנקבעה על ידי הממונים עליו , (למעט בדרך של ערר על החלטת הגורם הקובע בפני הדרג הבכיר יותר בהיררכייה המנהלית ), לרבות בדרך של יזום דיון בועדת כנסת , ו/או העברת מידע לגורם חיצוני . גם ההופעה בפני הועדה אמורה להיות בסגנון של הצגת העמדה תוך קבלה מלאה של עמדת הממונים ולא מתוך נסיון לסכל את העמדה שנקבעה.

9. הצגתי את עמדתי המשפטית הקונסטיטוציונית בפני השר והבהרתי כי אני עומד על כך שהועדה תשמע את דעתה של פרקליטת המדינה ו/או נציגתה פרקליטת מחוז דרום הגברת ליבוביץ , וכי בפני חברי הועדה שדרשו זאת תוצג חוות הדעת שנכתבה בהקשר זה .

10. במהלך הבירור שקיימתי עם שר המשפטים ברוח טובה וענינית .הזכרתי גם את החלופה שקובע החוק ולפיה השר רשאי להופיע בפני הועדה במקומו של עובד שהוזמן הדגשתי כי למיטב הבנתי הוראה זו אינה באה לצמצם את המידע שהועדה זכאית לקבל מאותו עובד אלא להפך השר ועוזריו אמורים לסייע לועדה לקבל את כל העובדות ולהציג את כל החומר הנוגע לנושא שבבדיקת הועדה.

11. השר לאחר ששקל את דברי הודיעני כי יגיע לישיבת הועדה במקומן של הפרקליטות . המועד יתואם מחר . לקראת הישיבה אגיש לשר שאלות שעליהן יתבקש להשיב . חברים המעונינים בהצגה מקדימה של שאלותיהם מתבקשים להעלותן על הכתב ולהגישן למזכירות הועדה.

12. לאור האמור לעיל מתבטלת ישיבת הועדה שנועדה למחר יום א ז´/חשון/תשס"ד 02/11/2003

בברכה

ח"כ מיכאל איתן

יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט

העתקים : שר המשפטים טומי לפיד היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין פרקליטת המדינה עדנה ארבל
http://www.miki.org.il/miki/article.asp?newsid=897



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   12:46   03.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  98. ''מעדיף משטרה פחות יעילה אבל שומרת חוק''  
בתגובה להודעה מספר 97
 

08:44, 3 נובמבר 2003 / ח' בחשון תשס"ד

http://www.a7.org/data/images/2003/11/03/michael-eitan.jpg

"אני מעדיף משטרה פחות יעילה אבל שומרת חוק", כך אומר ח"כ מיכאל איתן יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בראיון לערוץ 7.

לדבריו, גם אם מקבלים את הטיעון כי המניע להאזנות היה רצון ואפילו התלהבות לאכוף את החוק אסור להקל ראש בנושא תמלול השיחות שאליהן האזינו, כי מדובר במעשה חמור. משול הדבר לדבריו של מאן דהוא האומר: "עקבתי אחרי בנאדם 15 אלף ימים, 45 שנה, ורק כמה מאות פעמים הוא גנב. זה קרה רק כמה מאות פעמים, ובכל השאר הוא היה בסדר".

לדברי איתן, העובדה כי בכספת משטרתית מונחים תמלילי הקלטות של פרטים אישיים גורמת לתסיסה, שכן מדובר בהאזנה לח"כים, לעיתונאים לאנשי ציבור ואפילו לראש ממשלה. גם אם המניע חיובי הוא ייצור אווירה של פחד. איתן הוסיף כי הוא מקווה שהצהרתו של השר לביטחון הפנים תחייב, לפחות אותו, לנהוג ברצינות ובאחריות, וזאת כדי לבער ליקויים. אין חולק כי היו ליקויים בהתנהגותו של מזרחי ושל היחידה שהופקד עליה, אומר איתן, ומוסיף כי הדברים מופיעים גם בדו"ח הפרקליטות וגם בדו"ח של היועץ המשפטי לממשלה.

לדברי איתן, שאלה נוספת עדיין לא קיבלה מענה, והיא הסלקטיביות של היועץ המשפטי בלהיטות להעמיד לדין אנשים שונים. הכוונה היא לפרשת העמותות, שבה היה מעורב חבר הכנסת יצחק הרצוג. כזכור, מבקר המדינה קבע כי יצחק הרצוג רמס את החוק ברגל גסה, ופתאום, אומר איתן, לאחר מאמצים חקירתיים רבים, מגיע היועץ המשפטי למסקנה ש"אין מספיק ראיות". הדבר צריך להיבדק, ציין.

לדבריו, ועדת החוקה צריכה להידרש לנושא, באשר היא הוועדה המפקחת על הפרקליטות ועל המשטרה בהיבטים של האזנות סתר, וכן היא מפקחת על היועץ המשפטי ועל משרד המשפטים. ייתכן שבדיקת הוועדה תביא, לדבריו, ליוזמת חקיקה ולכתיבת נהלים. (ש.ל.)
http://www.a7.org/news.php?id=64019



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:24   16.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  121. ח''כ איתן מגייס חברי כנסת כדי לכפות על ארבל!!  
בתגובה להודעה מספר 97
 

להגיע לוועדה ועדת חוקה, חוק ומשפט זימנה (ליום ב')
ישיבה סגורה לתקשורת;
עניינה של הישיבה: הגנה על סמכויות הוועדה בעקבות אי
שיתוף הפעולה של הממשלה עם הכנסת.

ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, זימן
(יום ב', 16.11.03) ישיבה סגורה לתקשורת, במהלכה
יגבש עמדות יחד עם חברי הוועדה כיצד לכפות על עובדי
מדינה להגיע לוועדות הכנסת.

מדובר בצעד תקדימי אותו מקדם ח"כ איתן, בעקבות אי שיתוף
הפעולה שנוצר בין הכנסת לעובדי משרות ציבוריות והממשלה.
@ המשך בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34121-00.html?tag=20-20-13



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   07:08   19.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  128. היום דיון בועדת הכנסת: תיקון סעיף 106א לתקנון  
בתגובה להודעה מספר 121
 

וחוק יסוד !!

סדר היום לועדת הכנסת
ישיבות ביום רביעי, כ"ד חשון תשס"ד, (19/11/2003)

מליאת הוועדה
בשעה 09:00
סדר היום:
א. הצעות חברי הכנסת דוד טל ואופיר פינס-פז לתיקון סעיף 106א` לתקנון וחוק יסוד:
הכנסת בדבר חובת הופעה של נושאי משרה ציבורית בפני ועדות הכנסת הקבועות.

ב. שונות.

מקום הישיבה: הישיבה תתקיים באולם ההרצאות ותשודר בערוץ 33
מס' פרוטוקול: 67
http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/vaada.asp?id=40284



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:57   22.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  134. פרקליטת המדינה עדנה ארבל מדברת לראשונה  
בתגובה להודעה מספר 121
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.11.03 בשעה 20:13 בברכה, פילוביץ שחף
 
על הכל בועדת חוקה חוק ומשפט של התקשורת בערוץ 2
בראשותה של היו"ר שלי חיימוביץ.

ממש ברגעים אלה היא מסבירה למה חשוב שהרכב מורחב
של בית משפט עליון, יבחן שוב את פסיקתם של שלושה
שופטים בעניין ג'נין ג'נין: "צריך להתחשב ברגשותם
של המשפחות השכולות והלוחמים..."

עדנה ארבל השיבה והסבירה למה היא מגנה על מדינת ישראל
בנושא החיסולים הממוקדים:..."אנחנו כמעט במלחמה"

עדנה ארבל השיבה והסבירה שהיא: "לא רואה בעיה שביתה
של חברתה דורית ביינש"
תעבוד/תתמחה אצלה בפרקליטות.

@ להזכירכם/ן: פרקליטת המדינה סירבה בתחילה להופיע בועדת
חוקה חוק ומשפט ולאחר מכן היא קיבלה את גיבויו של היועמ"ש
לממשלה ושל שר המשפטים והאחרון הופיע במקומה...:-
121. ח''כ איתן מגייס חברי כנסת כדי לכפות על ארבל!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=121&viewmode=


@ דיווח ראשוני בעיתון הארץ !!

עדכון אחרון - 18:55 22/11/03
ארבל: אין לי קשר לכתבות על רובינשטיין
מאת: יובל יועז וגדעון אלון

פרקליטת המדינה הביעה צער על ביקורתו הקשה של היועץ המשפטי נגד
סיקורה של פרשת מזרחי בתקשורת.


היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, תקף אתמול )שישי( בחריפות גורמים בתקשורת ובאקדמיה שיצאו נגדו בפרשת ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי . פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, אמרה בראיון ששודר היום )שבת( בערוץ 2 כי הדברים שאמר רובינשטיין הם קשים, והביעה צער על שהוא חש כך, ובייחוד על תחושתו שהוא נתון לביקורת מופרזת בשל היותו דתי. "אני משוכנעת שהיועץ יודע שאין לפרקליטות שום קשר עם הכתבות בעיתונות", אמרה ארבל.


ובינשטיין."'הארץ' שם חומה בין קוראיו לבין העבודות"
פרשת רובינשטיין-מזרחי /מיוחד למהדורת האינטרנט
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/LiArtSR.jhtml?objNo=54253


ובינשטיין: מערכת הכפשות בתקשורת

רובינשטיין האשים כמה עיתונאים, "לא רק ב'הארץ', גם בעוד עיתון וגם בתקשורת האלקטרונית, בניהול מערכת הכפשות, כולל שכחת התפקיד המרכזי: להביא מידע אוביקטיווי, נטול פניות. יש לכם ניאו-ז'ורנליזם מקומי, כל כולו קמפיין ללא חופש לדיעות אחרות, מעבר חד על כללי האתיקה".

בנאום במכללה האקדמית בנתניה אמר רובינשטיין כי קוראי "הארץ" קיבלו רק
מידע חלקי ומוטה על פרשת מזרחי ועל פרשת ליאורה גלאט-ברקוביץ'.
ההתקפה הבוטה ביותר בדבריו התייחסה לסיקור של פרשת מזרחי ב"הארץ",
ולמאמריו של הפרשן אמיר אורן. "אני כידוע אינני מן המתלהמים", אמר
רובינשטיין, "אבל העובדה היא שקוראי 'הארץ' קיבלו מידע חלקי ומוטה על
הפרשה, ללא סיכוי למי שלא היה מקובל עליהם. העיתון חשב בשביל
קוראיו, הושמה חומה בין הקוראים לבין עמדתי. עיתונאי פלוני, אמיר
אורן, גם העלה אותי לדרגת זכאות לפרס יגאל עמיר ובן-לאדן - מחיאות
כפיים אני מבקש - במאמר רווי שטנה וארס".

לדבריו, "בעיתון הזה אין סיכוי למי שאינו מקובל עליו". רובינשטיין אמר
כי "'הארץ' שם חומה בין קוראיו לבין העובדות בפרשת מזרחי" ו"חשב
בשביל קוראיו". רובינשטיין תקף את אמיר אורן מ"הארץ" והאשימו בניהול
מסע הכפשה נגדו. "עיתונאי פלוני, אורן, גם העלה אותי לדרגת זכאות
לפרס יגאל עמיר ובן-לאדן, במאמר שטנה רווי ארס", ציין.

לדברי רובינשטיין, בפרשת מזרחי מדובר במאות האזנות סתר שתומללו אף שלא
היו חיוניות לחקירה, אך כיוון "שהדמויות שצוטטו להם לא היו מהמחנה
המקובל על העיתונאים - הם לא יצאו נגד המעשה". ארבל אמרה בראיון:
"איני חושבת שבקלטות תומלל משהו שהוא לא בסדר, מזרחי לא הסתובב עם
התמלילים עליו... העיסוק בעימות ביני לרובינשטיין הוא הסטת המוקד
מהעניין האמיתי. שנינו מייצגים את האינטרס הציבורי".

היועץ המשפטי לממשלה גם האשים פרופסור - שבשמו לא נקב - כי עמד בראש
המשתלחים נגדו. היועץ דיבר גם נגד פרשן משפטי ברשות שידור ממלכתית
ואמר כי חוץ מפעם אחת מעולם לא פנה לבדוק את העובדות קודם שאמר דברים
נגד עמדת היועץ.

נשיא מועצת העיתונות היוצא, הפרופ' מרדכי קרמניצר, אמר ל"קול ישראל"
שדבריו של היועץ רובינשטיין שכלי התקשורת מתייחסים אליו אחרת בגלל
הכיפה שעל ראשו הם "השמצה פרועה מהסוג שמביישת את המשמיע אותם".
לדבריו, היועץ המשפטי לממשלה אינו מבין את תפקידה של התקשורת במדינה
דמוקרטית.

"בפרשת מזרחי שיקפו כלי התקשורת את המחלוקת חסרת התקדים בין היועץ
המשפטי לבין פרקליטות המבינות במשפט פלילי יותר ממנו", אמר קרמניצר.
הוא הדגיש כי מקורה של המחלוקת הוא חוסר מקצועיותו של רובינשטיין
ו"אי יכולתו להבחין בין עיקר לטפל". קרמנציר הוסיף ש"תפקיד התקשורת
אינו למחוא כפיים ליועץ משפטי כושל".

ניצב מזרחי: לא שמרתי על זכות השתיקה

ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, דוחה בתוקף את טענותיו של
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין כי שמר על זכות השתיקה בחקירת
החשדות נגדו כי הורה לתמלל האזנות סתר שלא היתה להם כל רלוונטיות
לחקירה.

במכתב ששיגרו פרקליטיו, עורכי הדין חנה ברוכי ואורי פנסו, ליו"ר ועדת
החוקה של הכנסת ח"כ מיכאל איתן, טענו כי לא זו בלבד שמזרחי לא בחר
בזכות השתיקה, אלא היה מי שביקש לפתוח בחקירה. לדבריהם, הסירוב לענות
על שאלות מסוימות נבע ממחאה על כך שמצטטים קטעים מתוך טיוטא של דו"ח
מבקרת המשטרה ולא מתוך הדו"ח המקורי, ומשום שנשאל על נושאים שאינם
קשורים לחקירה.


NFC
ארבל: מצטערת על דבריו של רובינשטיין; אין לנו קשר לכתבות נגדו
הודיעה:
בימים הקרובים יוגש כתב אישום נגד עו"ד גלאט-ברקוביץ;
יתכנו כתבי אישום בפרשת רמדיה

פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, הביעה צער על דבריו של היועמ"ש אליקים רובינשטיין, לפיה הוא מותקף על-ידי התקשורת, ובמיוחד מצד עיתון הארץ, בשל היותו דתי חובש כיפה. היא ציינה, כי אין לפרקליטות קשר לכתבות שפורסמו נגד רובינשטיין, בגין פרשת מזרחי.

ארבל התראיינה במוצ"ש לתוכנית פגוש את העיתונות (ערוץ 2), על-ידי העיתונאיות שלי יחימוביץ ויונית לוי. היא נשאלה בהרחבה בעניין פרשת ניצב משה מזרחי, ואישרה כי נתנה גיבוי למזרחי לאחר שהשתכנעה כי הוא
פעל כדי לקדם חקירות.

לשאלה האם ראוי להעניק גיבוי לקצין משטרה, ששמר אצלו קלטות ותמלילים (שבוצעו בניגוד לחוק), אמרה כי לא נעשה בהם שימוש, וכי הם נשמרו במשטרה. לדבריה, אין בינה לבין היועץ חילוקי דעות על רקע אישי, אלא על רקע מקצועי.

ארבל אמרה עוד, כי הפרקליטות עובדת במרץ על תיק האי היווני, הנוגע לראש הממשלה אריאל שרון, איש העסקים דוד אפל ואחרים; וכי בקרוב יוגש כתב האישום נגד הפרקליטה המדליפה עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ.

בהתייחסה לפרשת רמדיה אמרה, כי יתכן שיוגשו בפרשה זו כתבי אישום.

ארבל נשאלה גם, בדבר הגיבוי שמעניקה הפרקליטות לצה"ל ולממשלה, בכל הקשור למדיניות החיסולים. היא ציינה בתשובה, כי אומנם אין מקבלים את עמדת הפרקליטות בטרם ביצוע הפעולה, אך הפרקליטות מגוננת על צה"ל היכן שיש לכך הצדקה. ארבל הדגישה, כי במהלך האינתיפאדה הגענו למצב של כמעט מלחמה, ועל כן חלים כאן דיני מלחמה - המאפשרים פעולות סיכול פעולות טרור.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34541-00.html?tag=20-07-45




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:08   11.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  163. ארבל מונתה כמ''מ היועמ''ש לממשלה עד למינוי הבא  
בתגובה להודעה מספר 134
 

פרקליטת המדינה מונתה למ"מ היועץ המשפטי לממשלה; לפיד קיבל 10 ימים להגיש מועמד חדש.


ארבל תכהן בתפקיד מעת פרישת רובינשטיין ועד כניסת היועץ החדש
21:16 11/12/2003

פרקליטת המדינה עדנה ארבל, תמונה לממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, במקום היועץ אליקים רובינשטיין המסיים את תפקידו ב-31 בדצמבר 2003. זאת בהנחה שרובינשטיין אכן יסיים במועד זה את תפקידו. המינוי טעון הודעה מצד שר המשפטים ואישור הממשלה.

שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, הודיע על כך בפני חברי ועדת השופט גבריאל בך, עימם נפגש הערב (יום ה') - כדי לדון בכשירותם של המועמדים לכהונת יועץ משפטי לממשלה, במעמד של קבע, במקום רובינשטיין המסיים כאמור את תפקידו.

לפיד הודיע לחברי הוועדה, כי הוא טרם החליט על מועמד חדש מטעמו - אם בכלל, במקום ד"ר יורם טורבוביץ, שמועמדותו לא אושרה על-ידי הוועדה. במקביל ביקש זמן נוסף כדי לבחון סוגייה זו, וכן את הצעת חברי הוועדה לשקול "אימוץ" אחד המועמדים מתוך המצאי הקיים - המועמדים שכבר הוצגו בפני הוועדה.

לפיד הבטיח לחברי הוועדה להיפגש בימים הקרובים לפחות עם חלק מהמועמדים. במקביל אמר, כי הוא יודיע לוועדה את החלטתו. בנסיבות אלה, הסכימה הוועדה להעניק ללפיד 10 ימים נוספים, ואז תודיע הוועדה מי יהיו המועמדים הכשירים עליהם תמליץ לכהונת היועמ"ש.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-35958-00.html?tag=22-04-17



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   04:05   05.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  107. הבוקר דיון דחוף בועדת חוקה = ניצב משה מזרחי!!  
בתגובה להודעה מספר 93
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 05.11.03 בשעה 18:51 בברכה, פילוביץ שחף
 


ישיבות ביום רביעי, י' חשון תשס"ד, (5/11/2003)

מליאת הוועדה
בשעה 08:30
סדר היום:
דיון דחוף בוועדה - דו”ח היועץ המשפטי לממשלה בעניין
אש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים
ודחיית המלצת מח”ש להעמידו לדין משמעתי – המשך הדיון.
בהשתתפות: השר לבטחון פנים
מס' פרוטוקול: 87
http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/vaada.asp?id=40149



@ שני סקרים חשובים מופיעים עכשיו באתר האינטרנט
של ועדת חוקה חוק ומשפט....כנסו והצביעו !!!!
סקר ראשון: האם לדעתך זכאית ועדת כנסת לחייב עובד מדינה, למסור לה מידע בנושא בו היא דנה??

סקר שני: היש לדעתך לשנות את שיטת בחירת שופטים??


http://www.knesset.gov.il/huka/


05/11/2003
דיון נוסף בפרשת האזנות הסתר ביאחב”ל ובמשטרת ישראל.
אין לחסום הופעת פקידים בכירים בפני הוועדה
הודעה לעיתונות/באתר הכנסת.

אין לחסום הופעת פקידים בכירים בפני הוועדה
ועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה היום דיון נוסף בפרשת האזנות הסתר
ביאחב”ל ובמשטרת ישראל.
הוועדה תמשיך לקיים בירורים בנושא זה ותפרסם את סיכומיה בנושא
בתוך 60 ימים.
הוועדה סבורה כי אין זה ראוי שתחסם הופעתם של פקידים בכירים
כמו מנכ”ל, פרקליטת המדינה ואחרים בנושאים בהם דנה הוועדה.
הוועדה קוראת לשרים הנוגעים בדבר לשקול שנית עמדתם בנושא
הופעת העובדים הבכירים בפני הוועדה.
http://www.knesset.gov.il/huka/



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.







            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:08   07.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  111. מדוע ענת סבידור תחילה...??  
בתגובה להודעה מספר 107
 

זכות הבלוף



צותת, כיזב

שבועיים לאחר שחתם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, על הדוח החמור נגד ניצב משה מזרחי, ולאחר שהמליץ לנקוט נגדו צעדים ו"הסקת מסקנות פיקודיות-מינהליות במישור האישי עד כדי סיום התפקיד, בכפוף לשימוע", ולאחר שכרת "הודנא" עם פרקליטת המדינה עדנה ארבל בתיווכו של השר יוסף לפיד - גם רובינשטיין וגם האישים האחרים הנוגעים בדבר מתרחקים מפרשה זו משל היתה תפוח אדמה לוהט.



על ספסל החשודים

ובינשטיין, השר הנגבי והמפכ"ל אהרונישקי נמנעים מהשעייתו המידית של מזרחי או מהוצאתו לחופשה, עד שיוכרע גורלו במהלך השימוע - כפי שמתחייב מהממצאים העולים בדוח היועץ. העיוות בנושא זה זועק, דווקא בגלל מה שעומד על הפרק: תיקי החקירה נגד אריאל שרון, דוד אפל, אהוד אולמרט ואביגדור ליברמן.



לא סיים המלאכה,

האם ניתן להשלים עם מצב שבו משה מזרחי יוסיף לעסוק כראש אגף חקירות בתיקי החקירה נגד הארבעה הנ"ל, למרות שצותת להם שלא כאמור בצו בית המשפט? הרי רובינשטיין קבע שמזרחי ביצע במסגרת תיקים אלה מעשים לא תקינים: מתן הנחיות לתמלל את כל השיחות (כולל פוליטיות, אישיות, אינטימיות וכו'), באופן החורג בצו בית משפט שהגביל זאת לשיחות נשוא החקירה בלבד; החזקת תמלילי השיחות ברשותו, בקלסרים עליהם נכתב "קלסר פוליטי", במקום להשמידם אחרי שנוכח כי אינם רלוונטיים לחקירה; הפעלת לחצים על פקודיו כדי שיעשו כדבריו בנושא זה; הסתרת המידע והתמלילים מראש אגף החקירות דאז, ניצב יוסי סדבון; דיווח כוזב לשר דאז
במשרד לביטחון פנים, עוזי לנדאו; סירוב למסור עדות בחלק מהעניינים,
תוך שמירה על זכות השתיקה, במהלך חקירתו במח"ש,
ועוד ועוד ועוד.

לא מדובר בעיוות שניתן להשלים עמו. שהרי אם ימשיך מזרחי לעסוק בתיקים הנ"ל, הוא יוסיף לפעול, מטבע הדברים, באופן שיהא בו כדי להצדיק, ולו בדיעבד, את פעולותיו אז, לרבות החזקת התמלילים הבלתי חוקיים שאסף. מזרחי עלול לטעון, מה שטען כבר בפני רובינשטיין, כי הכל רלוונטי לחקירה שניהל נגד הארבעה. במצב זה אנו עלולים למצוא בסיכומי החקירה או בניירות-עמדה חלק מאותם דברים, בנימוק כי אכן מדובר בעניינים הרלוונטיים לחקירה. כך יוכל מזרחי להציל עצמו. וכך, קביעתו של רובינשטיין תיוותר על הנייר, בעוד מזרחי ממשיך בשלו.

מתי יזוז הצידה

השבוע פניתי אל שלושת הגורמים האמורים להכריע בגורלו של מזרחי. פנייתי חודדה במיוחד לאחר שפרקליטת המדינה עדנה ארבל, ומנכ"ל משרד המשפטים אהרון אברמוביץ, הוציאו השבוע לחופשה את עורכת דין ענת סבידור-גולדנצוויג עד שיוכרע האם יש להעמידה לדין משמעתי, או להדיחה מתפקידה. החופשה נכפתה על הפרקליטה בגין פרטים שאישרה באוזני העיתונאי יחיאל דותן, בשיחת טלפון שקיימו לפני כעשרה חודשים בעניין חקירת פרשת האי היווני.

שאלתי השבוע מדוע לא יורה/ימליץ רובינשטיין להוציא את ניצב מזרחי לחופשה או להשעותו עד להכרעה בשאלה האם להדיחו מתפקידו, כפי שהמליץ היועץ בעצמו. כמו כן שאלתי מדוע לא יוחל דין שווה בשני העניינים הנ"ל - סבידור מצד אחד ומזרחי מצד שני. ובמילים פשוטות: מדוע מפלים את מזרחי לטובה, או את סבידור לרעה.

הרי ברור כשמש, כי דווקא עם מזרחי צריך להחמיר יותר. אחרי הכל, לא ניתן כלל להשוות בין המעשים החמורים המיוחסים למזרחי, לבין מעשיה של סבידור, שאישרה מידע שכבר פורסם - לא לכתב חיזבאללה, אלא לעיתונאי ישראלי.

המעשים המיוחסים למזרחי מחייבים פעולה מידית: הוצאתו לחופשה, כך שלא יעסוק באותם תיקי חקירה שבהם הוא נגוע. במקום זאת, נראה כי נעשה ניסיון למסמס את ממצאי החקירה ולמנוע מיצוי הדין עם מזרחי. פניתי אל רובינשטיין, אך זה סירב להשיב על שאלות אלה. הוא טען, כי הכתובת היא המשרד לביטחון פנים, קרי: השר צחי הנגבי. זאת למרות שהדבר נתון בהחלט בתחום סמכותו, כממליץ לשר ולמפכ"ל.

פניתי השבוע גם אל השר הנגבי, וזה השיב כי הוא פועל במסלול שהתווה רובינשטיין - הליכה לשימוע, ואז יוכרע האם להדיח את מזרחי. ציינתי שזה עלול לקחת כמה חודשים. הנגבי השיב כי זה המסלול שהכתיב רובינשטיין. פניתי גם אל מפכ"ל המשטרה, שלמה אהרונישקי, וזה השיב כדלהלן: "ניצב מזרחי משרת כראש אגף החקירות של משטרת ישראל, הוביל ומוביל את מערך החקירות, ומעבר לכך אין לנו מה להוסיף".

ובמילים פשוטות: כל אחד מהשלושה מעביר את התפוח הרקוב והלוהט הזה לאחר.

נדגיש כאן, כי לו היה מדובר רק בניסיון להדוף ביקורת מצד עיתונאים רשעים על-מנת למנוע מפיקוד המשטרה מבוכה גדולה, ניחא. אך כאן מדובר בהימנעות שתוצאתה התרסה. אומרים למעשה רובינשטיין-הנגבי-אהרונישקי: אנחנו לא נפסול את מזרחי מלהוסיף ולטפל בתיקי החקירה הנוגעים לשרון, אפל, אולמרט וליברמן.

גם מזרחי, אגב, לא עושה להם חיים קלים. מזרחי לא גוזר על עצמו הימנעות, ולו מפאת כבודה של המערכת, מראית עין וכו'. הוא גם אינו עושה חשבון לרובינשטיין, שנהג בו בכפפות משי ונמנע מהעמדתו לדין בתקווה שיבין את הרמז וילך. מזרחי עושה בדיוק ההפך: הוא מסר, באמצעות דובר המשטרה, כי הוא מעורב, וגם יהיה מעורב, ונוטל חלק פעיל בחקירות הללו העומדות על הפרק. לא, הוא לא יזוז הצידה, למרות הממצאים שהועלו נגדו; ובטח לא כאשר מדובר ביועץ משפטי לממשלה הנעדר חוט שדרה.

סוד גלוי הוא בצמרת המשטרה, כמו גם אצל גורמי הפרקליטות, כי מזרחי עומד לסיים את תפקידו בחודשים ינואר-פברואר 2004. באותה עת עורך הנגבי סבב חילופי תפקידים. עם או בלי שימוע, מזרחי סיים כהונתו בתפקיד זה. מזרחי ייאלץ להיפרד מהתפקיד. בינתיים, למרבה הצער, מאפשרים לו היועץ, השר והמפכ"ל להישאר בתפקיד זה עוד כמה חודשים, וגם, כאמור, להיות מעורב בחקירות שלהלן.

וזה מצב מעוות, שהרי אנו מצויים בתקופה מיוחדת וקריטית שבה יוכרע גורלם של כמה אישי ציבור, בהם שרון. ניתן להעריך, אגב, כי האפשרות שמזרחי ימשיך עוד כמה חודשים לעסוק בתיקי החקירה נגד אולמרט ואפל, לדוגמא, אינה מדירה שינה מעיניו של הנגבי. אחרי הכל, אולמרט הינו יריב פוליטי בתוך הליכוד.

מה יש? שאולמרט יזיע עוד קצת.

הודנא בצמרת

ובינשטייןוארבל ערכו השבוע סוג של הודנא, וזאת לאחר שהבינו שההתנצחות הפומבית ביניהם פוגעת עוד יותר במעמדם, שבלאו-הכי לא היה בשיאו. מי שנתן לכך ידו הוא שר המשפטים לפיד. בהקשר זה יש להעיר, כי מעמדו של רובינשטיין שונה בפרשת מזרחי מזה של ארבל. רובינשטיין אכן כתב חוות דעת המצויה בתחום סמכותו. ארבל, לעומת זאת, חרגה מסמכותה כשהפיצה, במסווה של חוות דעת, את עמדתה בפרשה זו, מבלי לגלות כדבעי את מעורבותה האישית והבעייתית בפרשה זו. למעשה, ארבל היתה מנועה מלעסוק בזאת בשל ניגודי העניינים.

ובחזרה למכתב שהפיצה. מי שקורא היטב את הדברים שכתבה ארבל, יכול ללמוד שהיא ידעה על התמלילים האסורים, ואף-על-פי-כן לא עצרה תופעה זו. יותר מזה: גם לאחר מכן היא נתנה למזרחי הגנה מוחלטת, ואף מסרה רשמית הודעות כוזבות - כאשר ביקשה להדוף את הטענות נגד מזרחי. לארבל, איפוא, מעורבות אישית לכאורה בפרשה. מקומה על הספסל החשודים לצד מזרחי ולא על בימת מחווי הדעת.

יתרה מזאת, במכתב היא מפנה אצבע מאשימה כלפי רובינשטיין. במכתב שהפיצה היא כתבה, בהתייחסה לדברי רובינשטיין על אותם תמלילים אסורים: "זאת ועוד, שיחות רגישות, בודדות אמנם, הוצגו במועד סמוך להאזנה גם לנו וגם לך, אולם אף אחד מאיתנו לא הורה על הפסקת התמלולים של שיחות דוגמת אלו, שכן סברנו כי מדובר בחומר היכול להיות רלוונטי לחקירה. יש בכך כדי להעיד על סבירות שיקול דעתו של מזרחי, ועל היעדר חריגה ממתחם שיקול הדעת...".

פניתי אל רובינשטיין בשאלה בעניין זה. שאלתי מה תגובתו לטענות פרקליטת המדינה, לפיה ידע על "התמלילים האסורים", על-פי קביעתו. התשובה שנמסרה בשמו: "היועץ המשפטי לממשלה עודכן לגבי ביצוע ההאזנות ואף הראו לו תמליל אחד או שניים שהיו רלוונטיים לעניין החקירה. מעבר לכך לא הובאו בפניו כל תמלילים נוספים בין מאות התמלילים האחרים שהצטברו, וודאי שלא היתה לו ידיעה לגבי תמלול תכנים לא רלוונטיים לחקירה, כפי שמצוין בהחלטתו המנומקת של היועץ".

הנה כי כן: בין ארבל ורובינשטיין קיימת מחלוקת עובדתית. ארבל מאשימה: אתה ידעת. משיב רובינשטיין: לא נכון, לא ידעתי. הדעת נותנת, ולפי כל הסימנים, ארבל אכן שיתפה פעולה עם מזרחי. וזה מעלה את השאלה מדוע נמנע רובינשטיין מלהורות על חקירה גם נגדה. הרי הוא האיש העומד בראש הפירמידה.



עומד להגיש דוח

במצב שנוצר, ישנו אדם אחד שיכול לתת מענה לשאלות הנ"ל, והוא מבקר המדינה, אליעזר גולדברג. המבקר עוסק בימים אלה בגיבוש הממצאים ובכתיבת הדוח בפרשה זו ממש. המבקר התחייב בפני הממשלה להגיש דוח בפרשה, אך בשל סדרי עדיפויות, וגם נוכח חקירת המחלקה לחקירת שוטרים, הוא נמנע תקופה מסוימת מלמלא את שהתחייב.

נודע לי, כי המבקר עומד לסיים את הטיפול בפרשה תוך כמה חודשים. אולי יעשה המבקר מה שנמנע מרובינשטיין לעשות.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-3928-00.html?tag=19-43-58



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.






            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   00:54   12.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  114. היום דיון דחוף נוסף בפרשת מזרחי בועדת חוקה !!  
בתגובה להודעה מספר 107
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 12.11.03 בשעה 21:32 בברכה, פילוביץ שחף
 
סדר היום לועדת חוקה, חוק ומשפט
ישיבות ביום רביעי, י"ז חשון תשס"ד, (12/11/2003)
http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/vaada.asp?id=40212

מליאת הוועדה
בשעה 09:00
סדר היום:
דיון דחוף בוועדה -
דו”ח היועץ המשפטי לממשלה בעניין ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים ודחיית המלצת מח”ש להעמידו לדין משמעתי – המשך הדיון.
בהשתתפות: שר המשפטים
מס' פרוטוקול: 92


@ להלן תוצאות הדיון...:-

שר המשפטים לפיד: "לא אמסור שום מסמך" !!



השר לפיד, נותן גיבוי

השר לפיד הודיע: לא אמסור שום מסמך; ארבל לא תגיע לוועדת החוקה חוק ומשפט

איתן, יפעיל לחצים


ח"כ איתן מיואש: נתונים על פרשת מזרחי לא מועברים לוועדת חוקה חוק ומשפט על-ידי הפרקליטות או משרד המשפטים ונושאי משרות ציבוריות לא מגיעים; בוועדה שהתקיימה היום היתה נוכחות דלה; שוקל לשנות תקנון
הכנסת לפיו שר לא יהיה רשאי להגיע במקום נושאי משרה ציבורית



ארבל, מחכים לה

בשבוע השלישי לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא ניצב משה מזרחי בפרשת האזנות הסתר, קשה היה להתעלם מהייאוש שביטאו פניו של יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן.

למרות יחסי הידידות שנראו, לכאורה, בין ח"כ איתן לשר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, אשר הגיע לוועדה (במקומה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל), הדיון בוועדה שארך כשעה עסק בעיקר בחוסר שיתוף הפעולה של הממשלה עם הכנסת. "מישהו רוצה לשתק את פעולת הכנסת", רמז אחד הנוכחים.

בדיון בוועדה היה אמור השר לפיד להשיב על שאלות ח"כ איתן, בין היתר, להציג מסמכים ודוחות שביקש לראות, אלו הנוגעים לפרשת מזרחי אשר נחשפה על-ידי העיתונאי עיתונאי מסויים .

השר לפיד התפתל. בתחילה אמר כי ישיב לכל שאלות הנוכחים (נוכחות דלה ביותר כ-6 ח"כים במספר, ר.נ.ה). אולם בהמשך דחה את בקשות ח"כ איתן, פתר עצמו מהגשת דוחות לוועדה, הפנה את יו"ר הוועדה למשרד לביטחון פנים ולבסוף נשבר ואמר: "לא אעביר שום מסמך לוועדה, אני נותן גיבוי מלא להחלטת הפרקליטה שלא להגיע".

בתחילת דבריו הסביר שר המשפטים ליו"ר הוועדה, כי הוא ייעץ לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, להגיע לדיון, אך ארבל החליטה על דעת עצמה שלא להגיע, בעקבות המכתב שקיבלה מהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. במכתב ששיגר היועמ"ש לפרקליטה הוא ציין, כי לדעתו יתקיים מנהל לא תקין באם תופיע בוועדה. עם זאת, בהמשך התפרץ לפיד ואמר כי גם בשבוע הבא לא תגיע פרקליטת המדינה.

ח"כ איתן התרעם על דבריו והשיב: "היא כן תגיע". השר לפיד המשיך בשלו והדגיש, "לא, היא לא תגיע". "אז אתה נותן לה גיבוי לא להגיע - אתה אוסר עליה", אמר לו איתן. "אני נותן לה גיבוי ומכבד את החלטתה שלא להגיע", השיב לעברו השר לפיד, תוך שהוא נשען על מכתב היועמ"ש ששוגר לפרקליטה. "אבל אתה אחראי עליה, אתה אחראי על שניהם (היועמ"ש והפרקליטה), אתה יכול לבטל את הצעת היועמ"ש", המשיך איתן. ולפיד בשלו - היא לא תגיע.

אי הגעת נושאי משרות ציבוריות ושרים לוועדות הכנסת גבר בשבועות האחרונים באופן ש"מקפיא" את פעילות הוועדות בכנסת, ומציג את ראשי הוועדות באור נלעג. חברי כנסת שנכחו בוועדות, מהם נעדרו נושאי משרות אף איימו בעבר, כי אם המצב יימשך לאשורו - הכנסת "תשחק גם את אותו משחק", לא תשתף את הממשלה ואף לא תחוקק חוקים בשם השרים.

רק אתמול (יום ג') התרחשו שני מקרים. שר האוצר, בנימין נתניהו, נעדר מישיבה שהתקיימה בוועדה לענייני ביקורת המדינה בהשתתפות מבקר המדינה, אליעזר גולדברג. הישיבה עסקה בביקורת המבקר על הליך קבלת ההחלטות של הממשלה, הצעת התקציב לשנת 2004. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן, התרעם ואמר: "היעדרות שר האוצר מהדיון בוועדה הינה זלזול בעבודתה ובביקורת המדינה".

בישיבה שהתקיימה (יום ג') בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ איתן, אשר עסקה בהחלטת לשכת העיתונות הממשלתית להנפקת תעודות עיתונאי, ביקשה הוועדה כי מנהל לע"מ, דניאל סימן, יהיה נוכח בוועדה. הדברים הגיעו לכדי אבסורד כאשר בשעה 12:15, זמן קצר לאחר פתיחת הישיבה, הודיע סימן שהוא לא יגיע משום "שגורמים פוליטיים לוחצים עליו". רק לאחר שהוועדה נתנה את הבטחה לסימן ש"דבר לא יאונה לו" - הוא כיבד את הנוכחים והגיע.

ח"כ רשף חן שנכח היום בוועדה: "משהו לא רוצה שישמעו את הנימוקים נגד ניצב מזרחי. יוצא מצב שעיתונאים יודעים יותר מהכנסת וחברי הכנסת הם היחידים שלא יודעים". ח"כ אברהם רביץ שבר את המבוכה ואמר: "אולי אנחנו נגיע למסמכים?". בינתיים, שוקל יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, לשנות את תקנון הכנסת על-פיו לא יורשה שר להגיע במקום פקיד מדינה ונושא משרה ציבורית.

ח"כ איתן יפעיל במהלך השבוע לחצים על ארבל, להגיע לדיון המשך בוועדה אשר אמור להתקיים ביום רביעי בשבוע הבא. בינתיים - הדיון בנושא מוקפא!
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33858-00.html?tag=20-56-00



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:26   24.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  174. להלן פרוטוקול הדיון לישיבה מה - 12.11.2003  
בתגובה להודעה מספר 114
 

פרוטוקולים/ועדת חוקה/‎7312

ירושלים, כ"ג בחשון, תשס"ד

‎18 בנובמבר, ‎2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' ‎91

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי, י"ז בחשוון התשס"ד (‎12 בנובמבר ‎2003), שעה ‎09:00

סדר היום: דיון דחוף בוועדה - דוח היועץ המשפטי לממשלה בעניין אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים ודחיית המלצת מח"ש להעמידו לדין משמעתי - המשך דיון
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/huka/2003-11-12.html

נכחו:

חברי הוועדה: חה"כ יולי אדלשטיין

חה"כ נעמי בלומנטל

חה"כ נסים זאב

חה"כ רשף חן

חה"כ אליעזר כהן

חה"כ אתי לבני

חה"כ ניסן סלומינסקי

חה"כ אברהם רביץ

חה"כ יורי שטרן


מוזמנים: שר המשפטים יוסף לפיד

חה"כ יורי שטרן

מנהל/ת הוועדה: דורית ואג

קצרנית: אסתר מימון

דוח היועץ המשפטי לממשלה בעניין אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, המלצתו לנקיטת אמצעים ודחיית המלצת מח"ש להעמידו לדין משמעתי - המשך דיון

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי, בוקר טוב, אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הדיון הזה הוא דיון המשך, שנושא בחובו גם בעיות עקרוניות וגם בעיות ספציפיות שקשורות לאירוע שאנחנו מדברים עליו, שמתוכו עולות שאלות עקרוניות גם בתחום אחר.

התחום הראשון, שאני רואה בו תחום חשוב מאוד, ושאני מניח שהוא לא ייגמר בישיבה הזאת, אני גם לא רוצה שהוא ייגמר עכשיו, זה העניין של יכולת הכנסת לבצע פיקוח פרלמנטרי על הרשות המבצעת.

אחד הדברים שעלו כאן זה, שוועדת החוקה, חוק ומשפט מזמינה את מפכ"ל המשטרה, על מנת שיענה לשאלות שנוגעות לתחום פעולתה הספציפי של הוועדה: חוק האזנות סתר - אני כבר לא מדבר על דרגים יותר נמוכים - ואנחנו מקבלים תגובה מהשר, שהוא מנצל את זכותו על-פי התקנון והחוק לבוא במקום. כשמגיע השר לישיבה, ושואלים אותו שאלות, הוא אומר: אתם שואלים אותי? אני לא יכול להשיב, את זה המפכ"ל יודע. הוא אמר שהוא צריך לקחת את החומר והוא יענה. מתי הוא יענה? בעוד ‎60 יום.

זה מזכיר לי את כל מוסד השאילתה, והזכרתי את זה, טומי לפיד, גם בישיבה הקודמת. אני אומר את זה על מנת שאתה תשמע. אני, כשר מתאם, כשייצגתי את הממשלה, היו מקרים שעמדתי על הדוכן ואמרתי שאני לא מביא את תשובת הממשלה, מאחר שהתשובה היא תשובה מתחמקת, לא עניינית, מחביאה. לדעתי, אם מישהו יעשה פעם סקר על התשובות שמקבלים חברי כנסת ממוסד השאילתה, הוא יגלה שאין שם יותר מ-‎5% תשובות לעניין, שהן פורסמו כבר קודם לכן באמצעי התקשורת, לאחר שחבר הכנסת הגיש את השאילתה וחלפו למעלה מ-‎20 יום במקרה הטוב.

יולי-יואל אדלשטיין:

עד ‎49 יום.

היו"ר מיכאל איתן:

זה מה שהתקנון מאפשר, אבל גם מזה חורגים. אבל אני מדבר על ‎21 הימים הראשונים, שזה היה צריך להיות דבר שבשגרה. ‎21 יום בעידן שלנו זה דבר מטורף, לכן ודאי שאחרי ‎21 יום, כשאתה מקבל את התשובה, ברוב המקרים יש בה עוד פחות ממה שהשרים כבר הגיבו לתקשורת, והיא מתחמקת, ובדברים ענייניים אין תשובה בכלל, זה סתם סיפור על שאלות אחרות, תשובות אחרות וכן הלאה.

אנחנו מגיעים לנושא שנדון בו היום בוועדה - הזמנת פרקליטת המדינה. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר: היו סביב העניין הזה ויכוחים פנימיים במערכת אכיפת החוק, שמשרד המשפטים ממונה עליה. עשיתי כמיטב יכולתי, ואתה יודע את זה יפה מאוד, על מנת לצנן את הרוחות.

בשלב הראשון, עוד לפני שפנו אליך, טומי לפיד, כבר פנו אלי. אני לא רוצה לחזור על הדברים, כי נמנעתי בזמנו, ודאי אני לא רוצה להעלות את זה עכשיו. הגעתי להסדר, מניח את הדעת, כשקיבלתי דרישות של צד א' וצד ב' וצד ג', והיה ברור, וגם הכרזתי כאן, שאנחנו שומעים את היועץ המשפטי לממשלה. לא מנעת מאתנו לשמוע את היועץ המשפטי לממשלה, לא אמרת: בפרשה הזאת אף אחד לא יופיע, אני אופיע. הופיע היועץ המשפטי, והיה ברור שתופיע אחר כך פרקליטת המדינה. ואז נטלת את הסמכות, שגם לך מוקנית בתקנון, ואמרת שתופיע במקומה.

אני לא מתחבא מאחורי אחרים. אבל יש עכשיו במקביל דיון בוועדת הכנסת, הם רוצים לתקן את התקנון, לבטל את הפריבילגיה הזאת של השרים לקחת סמכות של אגרגציה ולהופיע במקום חברי הכנסת. הם רוצים לתקן, והם לא יכולים לתקן, משום שקודם כול צריך לתקן את חוק-היסוד. אי-אפשר לתקן תקנון בלי תיקון חוק. אבל זה מביע מחאה.

בישיבה שהיתה כאן, אחד מחברי הכנסת, שהיה בתפקיד בכיר מאוד בכנסת, אמר שמול צעדים כאלה של הרשות המבצעת, גם לרשות המחוקקת יש אפשרות לנקוט בצעדי תגמול.

לך אמרתי את המשפט שאולי הכי קולע: טומי לפיד, תעשה רק דבר אחד, תחשוב שאתה יושב על כיסאי ואני על כיסאך.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני מוכרח להפסיק אותך. בבית קברות יהודי בטרנסילבניה יש מצבה שעליה כתוב: כאן שוכב אני, וקורא אתה, הלוואי שכבת אתה, וקראתי אני.

היו"ר מיכאל איתן:

טומי לפיד, אני מאמין ביושר האינטלקטואלי שלך, ואני מצפה ממך, כשר משפטים, שלא רק צריך לייצג את הממשלה, אלא צריך לייצג ערכים כמו דמוקרטיה וכוח פרלמנטרי, שתהיה גם הסניגור שלנו מול הממשלה, לא להיות הצד שמייצג את הממשלה.

אתה צריך לבוא ולהגיד לממשלה שבמדינה דמוקרטית, הכנסת - זכותה לשאול שאלות, וחובתכם להשיב. אתם לא יכולים לברוח מזה. אם אתה היית יושב כאן במקומי, הדברים היו נשמעים להערכתי בהתבטאות הרבה יותר מוצלחת ממה שאני מסוגל.

אני פותח עם זה, כי זו בעיה ברמה העקרונית, ומכאן אנחנו יכולים לעבור לבעיות היותר ספציפיות.

הגשתי מסמך עם שאלות, שאני הייתי שואל את פרקליטת המדינה או את פרקליטת מחוז דרום או את המשנה לפרקליטת המדינה. חילקתי את הבקשה לשני חלקים. היה עניין שנראה לי מאוד תמוה - ביקשנו מסמכים, ולא קיבלנו; אנשים לא מופיעים - תגישו את הדוחות; הוטל וטו על הדוחות; לוקחים את הדוחות האלה, מעבירים אותם למוטי גילת.

שר המשפטים יוסף לפיד:

לא אנחנו.

היו"ר מיכאל איתן:

אתם. אף אחד אחר לא עשה את זה. עוף השמיים העביר לו? יש חסידות שמביאות תינוקות, ויש יונים שמעבירות דוחות למוטי גילת. יש כל מיני בעלי כנף.

שר המשפטים יוסף לפיד:

יש דוחות שפורסמו.

היו"ר מיכאל איתן:

אני מדבר על דוחות שלא פורסמו, דוחות שביקשנו שבועות ארוכים.

אני קורא ציטוטים מדויקים בעיתון, שמוטי גילת מביא. אני לא נכנס מי העביר לו את זה, זה גם לא משנה. אבל איך אנחנו, כוועדת כנסת, צריכים להרגיש, ואיך בכלל העניין מתברר במדינה שרוצה שיהיה בה שיח דמוקרטי? האם לא עדיף שמחבר הדוח יופיע עם הדוח בפומבי, ונדע שהציטוטים אמינים, אולי יש קטעים שלא צוטטו שאומרים דעה אחרת, והוא יוכל להגיב? אני לא אומר שזה המקרה, אבל לפעמים, כשחוסמים למישהו את יכולת ההתבטאות, הוא מדליף לעיתון. למה להביא את הדברים למצב כזה? זה מייצר אי-נעימות בין העיתונאים, זה מייצר תחושה לא טובה, שאדם עשה מעשה שמוריד את רמתו המוסרית, ואחר כך, את יכולתו להתמודד. זה אדם שמופקד על מערכת החוק. אני חושב שהיה תקין, בריא והגיוני, שבן-אדם יבוא עם מסמך, ונעשה את הבירור.

אני אומר את כל זה בכפוף לכך שברור לי שעובד לא יכול בשום פנים ואופן לחתור תחת הממונה. לא יכול. אבל יש הבדל תהומי בין עובד שמנסה להדליף, לסכל את הקו של הממונה, לבין עובד שאמר בדיון פנימי את מה שאמר, והכנסת קוראת לו ומבקשת לשמוע דעה שונה, והוא אומר אותה בהכנעה ובכפוף לכך שהעמדה המקובלת עליו היא העמדה שנקבעה כהלכה, על-פי הממונה במשרד. הוא אומר שזו העמדה שלו בדיון הפנימי, והעמדה של המשרד היא העמדה, בעל הסמכות קיבל, הוא לא מערער, הוא לא חותר, הוא לא פועל לשינויה, אבל אם אנחנו שואלים אותו למה דעתו אחרת, אלה נימוקיו.

אנחנו ככנסת מסכנים לעומתך. אין לנו יכולת להתמודד, אין לנו עשרות יועצים ועובדים וחוות-דעת שונות. תמיד יהיו לך יותר מאשר לנו. היכולת שלנו היא רק בכך שנשמע ונראה ונקבל את החומר, על מנת שנוכל לחוות דעה. אם לא נקבל מכם את החומר, נהיה ‎out לגמרי.

הנימוק האחרון. מינו אותי להיות חבר בוועדה שתבדוק את היקף הפיקוח הפרלמנטרי של ועדת החוץ והביטחון על מערכת הביטחון. היה דיון ביום שישי, ויובל שטייניץ סיפר על כל הפעילות ועל כל הבעיות שיש לו עם הפיקוח הפרלמנטרי. בתום הצגת הדברים של יובל שטייניץ אמרתי שאני מבקש מחברי לוועדה, כבר עכשיו, שכאשר יכתבו את המסקנות מה צריך לעשות, מה צריך לשפר, או אם להשאיר את המצב כמו שהוא, שיוסיפו עוד שורה קטנה אחת: וכן, אנחנו ממליצים ש-‎50% מסמכויות הפיקוח שיש לוועדת החוץ והביטחון על מערכת הביטחון יינתנו לוועדת החוקה, חוק ומשפט, על מנת שהיא תוכל לבקר את מערכת המשפט. לא ‎100%, 50%.

תראה מה קורה בוועדת החוץ והביטחון: ראש הוועדה מזמין. מגיע הרמטכ"ל. האם השר יגיד: אני אבוא ולא אתן לרמטכ"ל לבוא? מגיעים אלופים, מגיעים תת-אלופים, בזימון ישיר. אנחנו מבקשים לדבר עם פרקליטת מדינה. מה היא? היא הרמטכ"ל? אומרים לנו: לא, אתם לא תשמעו אותה. אם יש דעות שונות בוועדת החוץ והביטחון, מקבלים דעות שונות, ולצבא אין התנגדות שישמעו דעות שונות.

נסים זאב:

מי שמנע ממנה לבוא, זה שר המשפטים. היא רצתה לבוא.

היו"ר מיכאל איתן:

יש נושאים שהם חשאיים. נגיד שגם כאן יכול להיות שבנושאים מסוימים רוצים שהוועדה תקיים דיון חשאי. בוועדת החוץ והביטחון יש ועדת משנה שמטפלת בשירותים החשאיים, והיא מקבלת דיווחים על הפעולות הכי כמוסות של מדינת ישראל, שלא לדבר על דברים שאני אפילו לא רוצה להזכיר, הנושאים בפיקוח, ובכל זאת מקבלים עליהם דיווח בוועדת החוץ והביטחון. אנחנו לא יכולים לשמוע על איזה דוח שכתבה ישכה לייבוביץ, ומשמש בסיס להחלטה? למה? את הפרק הזה סיימתי. לגבי העניין עצמו, אולי חברי הוועדה יעלו. השאלות הונחו כאן. אני לא רוצה כרגע להרחיב את הדיבור על השאלות עצמן. אני רוצה לקבל את התשובות, אם אתה, טומי לפיד, תוכל לתת לנו.

שר המשפטים יוסף לפיד:

בוקר טוב לכם, ואני מודה ליושב-ראש הוועדה שהזמין אותי, לא רק שהזמין אותי, שאפשר לי להופיע. שמעתי שמר פינס, בשם הדמוקרטיה הישראלית, בפעם הראשונה בתולדות הכנסת, ניסה למנוע הופעת שר בוועדה שנוגעת לענייניו. הוא עשה מאמץ, עד כמה שאני יודע, גם אצל יושב-ראש הכנסת, כדי למנוע את הופעתי. זה תהליך דמוקרטי מאוד-מאוד מוזר. הוא גם הודיע שהוא לא יבוא כמחאה על זה שאני מופיע במקום פרקליטת המדינה. יבושם לו. ממי שהיה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט אני לא מצפה להתנהגות מוזרה כזאת. מן הדין לגנות את זה באופן הכי נמרץ, כי הרי אותו תקנון אומר בסעיף אחד, שרשאים להזמין עובדי משרדים, סעיף אחר, סעיף ‎20 לתקנון, אומר שהשר רשאי להופיע במקום עובדי המשרדים. הרי הסעיף שאומר שמותר להזמין עובדי משרדים הוא לא סעיף יותר חזק, חשוב ומקודש מהסעיף שאומר שרשאי להופיע השר. לכן, המחאה על זה שמופיע השר, על סמך אותו תקנון שאומר שמותר להזמין עובדים, היא מגוחכת. זה דבר ראשון.

יש פה דבר עוד יותר מעניין. יכולתי לחסוך לך את כל הנאום שלך אילו שאלת אותי שאלה אחת: טומי, האם אסרת על פרקליטת המדינה להופיע בוועדה? התשובה היא: לא. אם היית שואל אותי, כל הנאום שלך היה מתייתר.

אליעזר כהן:

למה היא לא מופיעה כאן?

שר המשפטים יוסף לפיד:

לא רק שלא אסרתי עליה, הצעתי לה להופיע, אדוני היושב-ראש, ואני אומר את זה לפרוטוקול. לכן, חבל להכביר מילים על העובדה הבסיסית, שלא נשאלה, ולכן הנחת היסוד של כל הדברים שאמרת מוטעית מעיקרה.

מה שקרה הוא, שכאשר זימנת את היועץ המשפטי לממשלה ואת פרקליטת המדינה. היועץ המשפטי הופיע, והוא כתב מכתב לפרקליטת המדינה שבו הוא אומר שהוא חושב שזה יהיה מנהל לא תקין אם היא תופיע. אבל, כדי שלא תהיה סתימת פיות, הוא לא יאסור עליה להופיע, למרות שהוא הממונה עליה.

על כך התייעצה אתי פרקליטת המדינה, ואמרתי לה שאני חושב שנכון יהיה שהיא תופיע. היא אמרה שהיא לא רואה שזה יהיה נכון להופיע אחרי שהיא מקבלת מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה שאומר שזה מינהל לא תקין. היא אמרה: אני פרקליטת המדינה, אני לא יכולה לנקוט במינהל לא תקין.

אחרי שהצעתי לה להופיע, והיא אמרה שהיא מצייתת להנחיה המותנית של היועץ המשפטי לממשלה, אני מאזין פה לנאום של עשר דקות שאסרתי עליה להופיע. יעצתי לה להופיע.

היו"ר מיכאל איתן:

בשבוע הבא היא תבוא.

שר המשפטים יוסף לפיד:

היא לא רוצה לבוא.

היו"ר מיכאל איתן:

היא לא יכולה לא לרצות, היא חייבת לבוא.

שר המשפטים יוסף לפיד:

היא לא חייבת לבוא.

היו"ר מיכאל איתן:

אדוני, היא חייבת לבוא, והיא תופיע פה ביום רביעי הבא. לאור הצהרתך, היא תופיע פה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

לא, היא לא תופיע.

היו"ר מיכאל איתן:

הרגע אמרת שנתת לה אפשרות להופיע.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אדוני, אני יעצתי לה כך.

היו"ר מיכאל איתן:

ביום רביעי הבא היא תופיע פה. אם אתה לא אוסר עליה, ואתה לא מופיע במקומה, היא תופיע פה.

נסים זאב:

היא כפופה ישירות ליועץ המשפטי לממשלה, לא לשר.

רשף חן:

מיקי איתן, מי שצריך להסיר את המכשול, זה היועץ המשפטי לממשלה. הוא צריך להופיע פה ולתת את ההסבר.

היו"ר מיכאל איתן:

מה פתאום?

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני מבקש לגמור. אחרי שהיא הודיעה שהיא לא תופיע בעקבות המכתב של היועץ המשפטי לממשלה, החלטתי שלא היא תופיע, אלא אני אופיע. זה כרגע המצב החוקי. אני מופיע פה במקומה. אני הסרתי את הספק שלך לגבי מה שהתרחש בנושא הזה. אני מכבד את ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה, אני מכבד את ההחלטה שלה, אני מופיע.

לי יש מטרה, כמו שלך יש מטרה, שאתה מצהיר עליה, לי חשוב מאוד ולמדינה חשוב מאוד שמערכת המשפט תתפקד כהלכה. לכן גם כינסתי ישיבה עם שניהם, ולכן פייסתי ביניהם, ולכן הם לחצו יד. לך יש עניין, לא פחות ממני, שמערכת המשפט תעבור את התקופה הסוערת הזאת בשלום. זה באשר להופעות.

היו"ר מיכאל איתן:

אני מבקש שהדבר הזה יהיה ברור. אני מבין מדבריך שאתה לא מתנגד שפרקליטת המדינה תבוא.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אמרתי לה שאני מציע שהיא תבוא. אחרי שהיא אמרה שהיא לא רוצה להופיע, אני מתייצב מאחורי עמדתה ואני מופיע במקומה.

היו"ר מיכאל איתן:

אם כך, הנאום שלי לא היה מיותר.

שר המשפטים יוסף לפיד:

הוא היה מיותר, כי דיברת על כך שאסרתי עליה.

היו"ר מיכאל איתן:

עכשיו אתה אוסר עליה. מה זה משנה? לא אסרת אז, אתה אוסר עכשיו.

רשף חן:

הוא לא אוסר עליה, הוא נותן לה גיבוי. ברור שמקור הבעיה זה המכתב של היועץ המשפטי לממשלה. אם רוצים לדון בזה, צריך להביא אותו לפה ולשאול אותו מה המינהל הלא תקין בזה שהיא תופיע.

שר המשפטים יוסף לפיד:

ההגינות מחייבת שאתה תגיד שאתה מצטער, שלא ידעת את העובדה הזאת, ושאתה חוזר בך מהטענות שהפנית אלי.

היו"ר מיכאל איתן:

יש לי רושם שאם אני אגיד את כל העובדות שידעתי, לא רק שאני לא מצטער, אלא אני עוד מצטער שאני לא אומר אותן. נעזוב את זה עכשיו, כי לא כדאי להלהיט את הרוחות. אני רק רוצה לומר, כבוד השר, שזו לא בעיה אישית ביני לבינך, אני חושב שהיחסים האישיים בינינו הם לעילא ולעילא. אבל יש כאן בעיה מוסדית - אתה מייצג את משרד המשפטים, אני מייצג את הכנסת ואת ועדת החוקה. אנחנו לא יכולים לעבור לסדר-היום על כך שהוועדה לא תוכל לזמן פקידים בכירים ולשמוע אותם.

שר המשפטים יוסף לפיד:

כך כתוב בתקנון הכנסת.

היו"ר מיכאל איתן:

אם אתה מאלץ אותנו לשנות, נשנה גם את החוק. אבל רוח החוק היא, כפי שאני מבין, שכאשר שר מבקש להופיע במקום עובד, הוא בא להוסיף אינפורמציה, הוא לא בא לחסום. לא יכול להיות ששר ישתמש בסמכות הזאת לחסום אינפורמציה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

תסלח לי, פעם שלישית שאתה אומר את זה, ופעם שלישית שאני אומר לך שיעצתי לה להופיע, אז למה אתה אומר לי שאני חוסם?

היו"ר מיכאל איתן:

כרגע אתה חוסם.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אתה עושה את זה בשביל הפרוטוקול. אתה שמעת ממני מה קרה.

היו"ר מיכאל איתן:

אני לא מדבר על מה שהיה. אני מדבר על כך שאני אזמין אותה ליום רביעי, ואתה חוסם.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני מגבה אותה. אני מעריך את התנהגותה, משום שהיא לא רוצה להיות בעימות נוסף עם היועץ המשפטי לממשלה, ואני מופיע במקומה.

לגופו של עניין. התייעצתי עם כל בכירי משרד המשפטים, כולל היועץ המשפטי לממשלה, כולל פרקליטת המדינה, כי לא הייתי סומך רק על כך שיש לי ניסיון של ארבע שנים בוועדה הזאת, כי אין לזה שום תקדים, שום דבר דומה לא נעשה בוועדה הזאת מעולם. המסמך הזה הוא מסמך של ועדת חקירה, הוא מסמך של חקירה בבית-המשפט של נאשם. הוועדה הזאת היא לא ועדת חקירה. היא ועדה מוועדות הכנסת. אני לא אתן יד להנהגת שיטות עבודה שהן בלתי-מתקבלות על הדעת מבחינת משרד המשפטים.

למשל, אתה דורש דוחות. אני לא מדבר על הדוח הסופי של היועץ המשפטי לממשלה, שזה הדוח הרשמי של משרד המשפטים, ושפורסם ברבים, ואתה יכול עכשיו להוריד אותו באינטרנט החביב עליך עד מאוד. הדוח של משרד המשפטים, שהוא המסמך הרשמי בפרשת מזרחי פורסם ברבים. אנחנו לא נעביר לוועדה הזאת דוחות פנימיים של עבודה של פרקליטים במשרד המשפטים, כי אנחנו לא רוצים לשתק את משרד המשפטים.

אם כל פרקליט שיכתוב דוח שנועד לשימוש פנימי, במסגרת בדיקה או חקירה, יצטרך לחשוש שחבר כנסת או שר, שהוא מזכיר בדוח, יקרא את זה במסגרת ועדת החוקה, חוק ומשפט, הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא יכתוב דבר או חצי דבר על אנשי שררה. ההגנה על חופש הפעולה של משרד המשפטים בבדיקת מה שעושים אנשי השררה היא הגנה חשובה ביותר מבחינה דמוקרטית, וגם אתה צריך לצדד בה. אתה לא יכול לתבוע מאנשים, שהם פקידים, שיחשפו את עצמם אחר כך להתקפות או לנקמות או לחקירות על מה שהם חשבו שייתכן או לא ייתכן במהלך חקירה.

היו"ר מיכאל איתן:

הם הדליפו למוטי גילת בעיתון.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אדוני, אם היו הדלפות, זו בעיה בפני עצמה. זה ודאי דבר לא תקין, אבל אנחנו לא ניתן יד לפגיעה בעבודה התקינה של משרד המשפטים, וזה לא מקרה ש-‎55 שנים זה לא נעשה, וזה לא יתחיל להיעשות בזמן כהונתי כשר משפטים.

היו"ר מיכאל איתן:

זה ייעשה בזמן כהונתי כיושב-ראש ועדת החוקה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

נראה. בינתיים זה המצב.

אתי לבני:

הנושא הזה נמצא עכשיו בבג"ץ, בנושא של נתניהו, אם צריך לפרסם, מעבר לחוות-הדעת, גם חוות-דעת של פרקליטת המדינה.

רשף חן:

הנושא הזה כבר היה בבג"ץ בר-און-חברון, ושם, רוב שופטי בג"ץ, היו באמת בדעת משרד המשפטים, למעט השופטת דורנר שחשבה אחרת.

אליעזר כהן:

לא צריך לדאוג, הם היו גם בעד "ג'נין-ג'נין".

היו"ר מיכאל איתן:

אתם מדברים על חשיפה לציבור. יש הבדל בין חשיפה לוועדה לבין חשיפה לציבור.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אין שום הבדל.

היו"ר מיכאל איתן:

יש הבדל.

שר המשפטים יוסף לפיד:

תסלח לי מאוד. למה לנו להיתמם? החשיפה פה זו לא חשיפה לציבור?

היו"ר מיכאל איתן:

כמו שיש ועדת שירותים חשאיים, יכול להיות פורום יותר מצומצם. מקימים ועדת משנה, סוגרים ישיבה. יש הרבה אמצעים.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני לא מוכן לסמוך על כך שהדברים האלה לא ייצאו החוצה.

היו"ר מיכאל איתן:

זה כנראה לא ייגמר עכשיו.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אפילו לפי חוק חופש המידע מסמכים וחוות-דעת פנימיים אינם לפרסום.

היו"ר מיכאל איתן:

חוק חופש המידע הוא לכלל האזרחים.

שר המשפטים יוסף לפיד:

תסלח לי מאוד, פה זה כלל האזרחים. למה להעמיד פנים שלא?

היו"ר מיכאל איתן:

סמכות הפיקוח של הכנסת כוללת סמכויות עודפות לקבלת עמדה מאשר סמכות של כל אזרח לקבלת מידע. זה דבר יסודי.

שר המשפטים יוסף לפיד:

זה לא מושג מופשט, זה יכול לגעת אפילו באותם אנשים שיושבים פה.

היו"ר מיכאל איתן:

אם היית בא ואומר שחוות-הדעת של פרקליטת הדרום היא מאוד רגישה בהיבטים כאלה או אחרים, אבל היא, אישית, מעוניינת לפרסם אותה ולהביא אותה לוועדה, ואין שם שום פרט שקשור למישהו מחברי הוועדה, ואין שום נימוק לא לפרסם. אתה לא מנמק ואומר: בדוח הזה, שזה דוח מסכם של עמדת הפרקליטות יש בעיות שאי-אפשר לפרסם. יש צנעת פרט, זה מקובל עלי.

שר המשפטים יוסף לפיד:

יש רק דוח אחד של הפרקליטות, והוא רשמי וסופי, וזה הדוח של היועץ המשפטי לממשלה. כל הדוחות האחרים הם דוחות פנימיים.

נסים זאב:

איך זה הגיע לעיתונות דרך הפרקליטות?

שר המשפטים יוסף לפיד:

אתה יכול לשאול איך זה מגיע, וגם אני יכול לשאול, אבל יש פה ניסיון ליצור תקדים שאומר, שמכאן ואילך, כל דוח פנימי של משרד ממשלתי, שבודק משהו או חוקר משהו או חושד במשהו, ניתן לזימון בוועדה הזאת. זה משתק את עבודת המשרדים, זה מונע מהפקידים לכתוב את מה שהם יודעים או חושבים או חוששים או חושדים, ולכן זו פגיעה ביכולתה של הזרוע המבצעת למלא את הפונקציה שלה כחוק.

היו"ר מיכאל איתן:

חוץ מחוות-הדעת ביקשתי, למשל, נהלים שקבעה המשנה לפרקליטת המדינה, הגברת בן אור, לגבי דרך הטיפול בהאזנות הסתר.

שר המשפטים יוסף לפיד:

על זה אני אדבר.

היו"ר מיכאל איתן:

האם נקבל את זה?

שר המשפטים יוסף לפיד:

לא, אני אדבר אתך על זה.

היו"ר מיכאל איתן:

ביקשתי מכתב שהיה נספח לסיכום של היועץ המשפטי לממשלה, שכתב ניצב מזרחי למפכ"ל. אני אסביר לחברים במה מדובר. במליאת הכנסת הופיע השר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, בתשובה לאחת מהשאלות של חברי הכנסת אמר: "אין בידי המשטרה תמלילים של שיחות שניהלה אשתו של ליברמן, אלה ליברמן". הוא הוסיף ואמר: "דיברתי עם המפכ"ל, אני יודע את זה מהמפכ"ל, המפכ"ל בדק את העניין, ואני סומך על המפכ"ל". למחרת היום התפרסמה בעיתון ידיעה של העיתונאי עיתונאי מסויים שאמר: יש תמלילים, ראיתי תמלילים, בידי יש תמלילים.

שר המשפטים יוסף לפיד:

מיקי איתן, אין לך סבלנות לשמוע אותי. התחלתי לענות לטיעונים שלך, ולא סיימתי.

היו"ר מיכאל איתן:

אני מבקש בעניין הזה להסביר לחברי הוועדה במה מדובר. מסתבר שהשר לביטחון פנים השיב תשובה שקרית למליאת הכנסת, כשהוא מסתמך על המפכ"ל. המפכ"ל הסתמך על מכתב שקיבל ממזרחי. המכתב הזה היה כנספח לדוח של היועץ המשפטי לממשלה. אני מבקש לראות את המכתב. מדוע אסור? מדוע אני לא יכול לקבל את המכתב הזה?

נסים זאב:

למה "שקרי"? השר לא התכוון לשקר.

היו"ר מיכאל איתן:

העובדות היו שקריות.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני מוחה נגד הניסיון לא לאפשר לי לדבר. יכול להיות שאלה דברים שחשובים לך, אני מכבד את זה. לך יש שליטה מלאה על המצב פה, אבל לא יכול להיות שאני מתחיל בצורה סדורה לתת את תשובתי, אתה נטפל לסעיף מסוים ונושא נאום עליו. תן לי לגמור. אגב, כל כולו של הסעיף הזה מתייחס למשטרת ישראל. אני שר המשפטים, אני לא השר לביטחון פנים.

היו"ר מיכאל איתן:

זה היה חלק מהדוח של היועץ המשפטי לממשלה, זה היה נספח לדוח.

שר המשפטים יוסף לפיד:

המקור של כל העניין הזה, כולו, במשטרת ישראל. דבר עם משטרת ישראל.

היו"ר מיכאל איתן:

הנספח אצל היועץ המשפטי לממשלה ובמשרד המשפטים, ואני מבקש לראות את הנספח הזה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני לא אביא את המסמך הזה, אני לא אביא מסמכים.

אברהם רביץ:

אולי אנחנו נבוא אל המסמכים...

שר המשפטים יוסף לפיד:

המקור של כל הדיון הזה הוא בוויכוח שבין היועץ המשפטי לממשלה לבין פרקליטת המדינה לגבי מזרחי. אומנם זה מאוד מרתק מבחינה תקשורתית, אבל מבחינה מעשית אין בין השניים שום ויכוח מהותי. הוויכוח האמיתי היחיד ביניהם הוא בשאלה מה המסקנות שצריך להסיק מהממצאים שלהם, שלגביהם אין הבדלים מהותיים.

כותבת עדנה ארבל ליועץ המשפטי לממשלה, במכתבה שמסכם את הנושא הזה, מתאריך ‎28 באוקטובר: "דומה כי אין בינינו מחלוקת בשאלת הראיות, ואין צורך לומר שאין בינינו כל חילוקי דעות באשר לנורמות הראויות לחקירה במשטרה. השאלה המקצועית בה נפרדו דרכנו עוסקת אך ורק בתוצאות ובמסקנות המינהליות והאישיות שיש להסיק ממצאי החקירה". זאת אומרת, כולם בדקו, כולם הגיעו לאותה מסקנה, ואז בא היועץ המשפטי לממשלה ואמר שהעובדה שמר מזרחי החזיק בכספת שלו קלטות שנוגעות לעניינים, שהתברר שהם לא שייכים לנושא החקירה, זו שיטה שלא מקובלת עליו, זו הפרה של הסמכות שיש בידי מזרחי, ולכן הוא מעמיד בסימן שאלה את אפשרות המשך תפקידו של מזרחי, כפוף לשימוע.

פה אני רוצה להעיר לך עוד הערה. אם כל הארגומנטים שאמרתי לך עד עכשיו לא היו תקפים, גם אז הייתי אומר לך שעד שלא נגמר השימוע, ודאי ששר המשפטים לא צריך לקבוע עמדה בנושא שעליו שר המשטרה צריך לערוך שימוע. לא צריך להגיד אפילו שזה עכשיו בסמכותו של השר לביטחון פנים, וגם הוא לא יצטרך לשקול מחדש את כל הממצאים של שניהם, זה כנגד זה, כי אין ביניהם הבדל.

עדנה ארבל ושתי הפרקליטות הבכירות חושבות שמה שמזרחי עשה אולי איננו תקין, וגם את זה הן כותבות, אבל הוא עשה את זה מתוך מסירות לתפקיד ומתוך להט העבודה, ועל כך לא מגיע לו עונש. אומר היועץ המשפטי לממשלה שאין ספק שהוא עובד בלהיטות ובמסירות, אבל הוא עבר את הגבול של הסמכויות שלו. על זה כל הוויכוח, על זה רועשת העיתונות כבר שבועות, על זה מתקיים פה דיון, על זה אתה מבקש לראות את כל המסמכים של כל הצדדים.

רבותי, אין ביניהם חילוקי דעות. הם מסכימים לגבי העובדות, הם מסכימים בשאלה במה מתרכזת כל הבעיה הזאת. אחד מהם חושב שזה לא תקין במידה כזאת שצריך להעניש את הניצב, והשנייה חושבת שלא כך.

אברהם רביץ:

כשיש מחלוקת כזאת מה עמדתך, עמדת השר? למי צריך לשמוע?

שר המשפטים יוסף לפיד:

עמדתי היא אקס אופיציו, אדוני חבר הכנסת.

אברהם רביץ:

אני לא מדבר לגופו של עניין, אני מדבר כללית.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני מגבה את היועץ המשפטי לממשלה, כי הוא הבכיר. אני עומד בשפיץ שמתחתיו יש יועץ משפטי לממשלה, ומתחתיו - פרקליטת המדינה. שני משפטנים בכירים, ידענים, מסורים, בעלי מצפון, שלגבי מידת העונש, אם מגיע או לא, חלוקות הדעות שלהם.

אם אני אספר לאדם זר על מה רועשת הארץ כבר שבועות, ועל מה רוצים שאני אענה, על ‎30 שאלות של דוחות פנימיים, הוא לא יאמין. נניח שהם היו חלוקים ביניהם בעניינים מהותיים, והיתה מתגלה התעניינות כזאת, אבל הם לא חלוקים ביניהם. לכן אני לא מבין על מה רעשה הארץ, ועל מה קפצה התקשורת, ועל מה נרגשת הכנסת. אין סיפור. הסיפור הוא הסיפור עצמו, לא המעשים. אני ודאי שלא אומר, עוד לפני שימוע, אבל גם לא אומר אחרי שימוע, לשר לביטחון פנים מה לעשות ומה לא לעשות. הוא סוברני להחליט, אחרי שימוע של הניצב, בהתייעצות מפכ"ל המשטרה, מה שהוא יחליט.

אני נשאל על-ידי הרב רביץ על עמדתי. קראתי את הדוחות, לי מותר. אבל אני הרי לא משפטן בכיר. זה שאני שר משפטים זה לא עושה אותי למשפטן יותר בכיר מהאנשים האלה שזה מקצועם כל חייהם. אם הם חלוקים לגבי המסקנה, אני מתייצב מאחורי הבכיר מהם. אני לא יודע על מה כל ההתרגשות הזאת.

אני אסיים במשהו שאולי יש בו חידוש. במסגרת הזאת התעוררו שאלות מעניינות מאוד בנושא חשוב מאין כמוהו ששמו האזנות סתר. האזנות סתר הן דבר רגיש ביותר בכל חברה דמוקרטית, ואי-אפשר בלי האזנות סתר, לא רק במלחמה בתחום הפלילי, אלא גם בדברים עוד יותר חשובים בתחום הביטחוני.

הרבה מאוד דברים - את זה אני יודע גם כמי שהיה באותה ועדה מצומצמת מאוד של השירותים הביטחוניים בוועדת החוץ והביטחון - אנחנו יודעים בזכות האזנות סתר, לכן אנחנו לא רוצים לפוגע בהאזנות סתר. אבל האזנות סתר מעוררות בעיות. למשל, כשאתה מתחיל להאזין למישהו, אתה לא יכול לדעת אם הוא יגיד משהו חשוב או לא, אתה יודע את זה רק אחרי שהאזנת. דבר שני. כאשר אתה מאזין למישהו שהוא חשוד בעיניך, הוא עשוי או עלול לדבר עם פוליטיקאי, עם שר בישראל, עם ראש ממשלה.

אברהם רביץ:

הבעיה היא התמלול.

שר המשפטים יוסף לפיד:

זה נשאר על הדיסק בכל מקרה. התמלול נעשה על-ידי אנשים מקצועיים ומיומנים, אבל הם לא יודעים את כל הרקע לחקירה. ואז בא קצין יותר בכיר ואומר שהוא רוצה לראות גם דברים שהם חושבים שאולי לא שייכים. באה עוד בעיה, הרב רביץ, והיא זאת: אם אותו קצין מגיע למסקנה שהדברים לא שייכים, זה מאוד מסובך להשמיד את התמלול, בין השאר, מפני שכשיהיה משפט, הסניגור יגיד: השמדת תמלול? קצין המשטרה יגיד: כן, אז הסניגור יגיד: רבותי, הוא השמיד שיחות שהיו מוכיחות שהקליינט שלי חף מפשע.

היו"ר מיכאל איתן:

הקלטת נשארת. הוא כותב שהתמלול הזה מקלטת מס' ‎4. הוא לא צריך את התמלול.

שר המשפטים יוסף לפיד:

על הקלטת יש ‎15,000 התחלות שיחה.

היו"ר מיכאל איתן:

זה לא על הקלטת, זה על הדיסק שמע. הם עושים רישום של השיחות, וכששואלים: למה קראת את התמלול? הוא אומר: אין בעיה, בתוך דקה אני אביא לכם תמלול, ומתמללים את זה שוב. הוא לא צריך להחזיק תמלולים בכספות, ואחר כך חלק מזה אולי גם יוצא החוצה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

פה אתה מביע את דעתך לגבי עצם הפרשה הזאת, אני מדבר על הבעיות. כאשר כל הפרשייה הזאת תיגמר, אני אכנס את בכירי משרד המשפטים, ואני גם אזמין את השר לביטחון פנים ליטול חלק בדיון הזה, כדי שנבדוק את חוק האזנת הסתר, את הסעיפים בחוק הנוגעים להאזנת סתר, שמא הניסיון שאנחנו עכשיו התנסינו בו מלמד שצריך להכניס בחוק הזה תיקונים. אני לא אעשה את זה עד שלא תיגמר פרשת מזרחי, כדי שלא יתקבל הרושם שאני רוצה להשפיע על תוצאותיה.

אם אתה רוצה לשמוע ממני שבכל זאת יש איזה מסקנה פונקציונלית מכל הפרשה הזאת, זו המסקנה. אני לא אומר שנשנה את החוק, אני רק אומר שאנחנו נבדוק אם לא צריך להכניס בחוק הזה שינויים. תודה רבה.

היו"ר מיכאל איתן:

בינתיים, נדמה לי שמי שמשנה את החוק זו הכנסת, לא הממשלה. אולי יהיו נוהגים חדשים.

שר המשפטים יוסף לפיד:

תמיד הכנסת משנה את החוקים.

היו"ר מיכאל איתן:

אני רק רוצה להזכיר, כי פתאום עולים כל מיני דברים לא כל כך מובנים. מידע לא מגיע לנו, אבל לפחות לחוקק עוד מותר לנו.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני חבר כנסת כמוך. אתה מציג את זה כאילו שאני לא חבר כנסת.

היו"ר מיכאל איתן:

שכחת את זה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני חבר כנסת עם אותן זכויות כמו שיש לך.

היו"ר מיכאל איתן:

עברת למגרש אחר היום. אתה מכדרר בקבוצה אחרת.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אתה קנאי מאוד לריבונותה של הכנסת.

היו"ר מיכאל איתן:

חברים, בבקשה. רשף חן - ראשון, אחריו - יולי אדלשטיין, אחר כך נסים זאב ואחר כך אתי לבני.

רשף חן:

אדוני השר, אני רוצה בעיקר לשאול שאלה לגופו של עניין וגם לומר משהו לגבי הנושא שמונח פה. השאלה היא, מה היה הנוהל והאם עכשיו יש נוהל לגבי השמדת מסמכים שנקבע שהם לא רלוונטיים? בעיני, זו תמצית- - -

שר המשפטים יוסף לפיד:

אתה שואל אותי שאלה שצריכה להיות מופנית למשטרת ישראל.

רשף חן:

שמענו שבעקבות האירועים כאן שונה הנוהל על-פי הנחיית פרקליטות המדינה ועל-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

היה מדובר בחקירה שבודקת עירוב בין פשע לפוליטיקה, ולכן, בהגדרה, הפוליטיקה היא חלק אינטגרלי ורלוונטי, או עשוי להיות רלוונטי, מהחקירה. אני יכול לקבל את הטיעון שאומר שהמאזין לא יידע להבחין איזה חלק בפוליטיקה כן ואיזה חלק בפוליטיקה לא. מתוך התחלה של היכרות עם הפרסונה של מזרחי, אני גם יכול להבין את הרצון שלו באופן אישי להיות זה שמחליט, ואני חושב שזה לגיטימי, ואני גם מבין איך זה יכול היה לקרות. אני גם מתרשם מהעובדה שלא ניתנה גם הוראה גורפת להאזין לכול, וודאי לא ניתנה הוראה להאזין רק לפוליטיקה, אלא הוא קיבל רק מה שלמאזינים כבר היה ספק לגביו. מטבע הדברים, כשיש ספק, חלק יהיה רלוונטי, חלק יהיה לא רלוונטי.

הבעיה היא בעובדה, שאין עליה חולק, שהדברים הלא רלוונטיים, שגם אליבא דמזרחי, הוא עצמו הסתכל ואמר שזה לא רלוונטי, נשארו אצלו בכספת.

שר המשפטים יוסף לפיד:

על זה כל הפרשה.

רשף חן:

פה השאלה שלא הצלחתי לקבל עליה תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה, למרות ששאלתי אותו, ואני מנסה להגיע לתשובה.

היו"ר מיכאל איתן:

יש טרוניה שזה לא רק היה בכסף.

רשף חן:

זו כבר שאלה אחרת.

יולי-יואל אדלשטיין:

לא טרוניה, זה היה באינטרנט.

רשף חן:

אלה דברים שאנחנו שומעים מחברי כנסת, לא מהיועץ המשפטי לממשלה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

הקלטות האלה לא באינטרנט.

יולי-יואל אדלשטיין:

חלק מן ההאזנות.

שר המשפטים יוסף לפיד:

שום דבר מן הקלטות שמדובר בהן לא היה באינטרנט.

יולי-יואל אדלשטיין:

הסיפור הקודם של עיתונאי מסויים.

היו"ר מיכאל איתן:

מה שהיה אצל עיתונאי מסויים זה היה אחר כך, מהדלפה של יזמסקי כנראה. על זה כבר לא מדברים.

רשף חן:

זה שדלפו משם דברים אנחנו יודעים, אבל זו לא הנקודה.

היו"ר מיכאל איתן:

השאלה, באיזה מועד זה יצא החוצה - לפני היציאה של דיסק השמע עם החומרים, שעל זה אין ויכוח שהיתה, כי יזמסקי גם החזיר אותה - למען ההגינות נגיד שזה יכול היה לדלוף מהרבה מקומות - או שזה היה עוד לפני התקופה הזאת. על זה יש גם טענה, שעוד לפני התקופה הזאת היתה יציאה של אינפורמציה.

רשף חן:

השאלה המרכזית היא, מה הוא היה אמור לעשות עם חומר שהוא עצמו חשב שהוא לא רלוונטי. אם הוא היה אמור להשמיד אותו, והוא לא השמיד אותו, בעיני, זה דגל שחור. מצד שני, אם הוא לא היה אמור להשמיד אותו, איפה הוא ישים את החומר אם לא בכספת? זה המקום הבטוח ביותר. אני מצפה ששם הוא ישים. אני לא מצליח לקבל תשובה לשאלה הזאת. בעיני, זו השאלה.

בעניין היותר כללי של ההופעה פה. כבר נתקלתי במדיניות הזאת של אותו יועץ משפטי לממשלה, שלא רצה לחשוף חוות-דעת נוגדות, זה היה בפרשת בר-און-חברון, והנושא עלה לדיון משפטי, וגם אז הנימוק היה שאנשים יוכלו לכתוב חוות-דעת חופשיות. אני יכול להבין את הנימוק הזה ולקבל אותו לחלוטין, כשמדובר על שלבי חקירה ועל חוות דעת פרלימינריות וכן הלאה, אבל כאן מדובר בחוות-דעת סופיות, חוות-דעת משפטית, וכאן זה מתחיל לעבור מנימוק תקף לנימוק שפחות תקף. מתעורר החשש שמא מישהו פשוט לא רוצה שישמעו את הנימוקים נגדו. אנחנו יודעים שיש חוות-דעת נגדית, זה לא שלא יודעים על מחלוקת. הלוא הוא בא לכאן, הוא לא נמנע מלבוא ולפרט בפני הוועדה הזאת חוות-דעת, שבעצם מה שהוא אמר לנו שמזלו של מזרחי שזה כל מה שהוא המליץ.

אחרי כל זה הוא זה שלא מוכן שישמעו מה הדעות שעומדות נגדו, זה יוצר בעיה מסוימת. הוא בא ואומר: זה לא מינהל תקין שהיא תבוא לוועדה ותאמר את דעתה. למה זה לא מינהל תקין? היא לא באה לכאן ואומרת שדעתה גוברת. אני בטוח שאם נשאל אותה, היא תגיד שדעתו של היועץ המשפטי לממשלה גוברת, ובזה היא יוצאת ידי חובה של מינהל תקין. מה האסון הגדול שהיא תבוא ותאמר את דעתה השונה? מה גם שהדברים דולפים לעיתונות באופן סיטונאי.

נוצר מצב אבסורדי. אני לחלוטין מבין את מיקי איתן. האבסורד הוא שהעיתונאים יודעים, בציבור זה מתפרסם, היחידים שלא מצליחים להגיע לאינפורמציה ולדבר עם האנשים זו ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, זה משפיל את הכנסת.

יולי-יואל אדלשטיין:

אדוני השר, כנראה שאני כאן בוועדה הזאת בעמדת מיעוט בנושא של זימון לוועדה. היו בינינו חילוקי דעות כבר בישיבה הקודמת. אני חושב שיש טעם לפגם בזימון מישהו שהממונה עליו הופיע ומסר את דעתו ומתנגד להופעתו כאן בפני הוועדה. כל אחד מדבר כנראה גם מניסיונו האישי. אני זוכר איך בדיוק הרגשתי כשהייתי ממונה על משרד ממשלתי וגיליתי שראש אגף במשרד שלי זומן על-ידי חבר שלו, שהיה יושב-ראש אחת מוועדות הכנסת. הוא דיבר שם, מסר את עמדתו המקצועית, לא אני ולא המנכ"ל ולא המשנה למנכ"ל ולא הסמנכ"ל, ולא ידענו מזה כלל. כנראה כאן הגבולות הם מאוד דקים. אני כאן בעמדת מיעוט.

אליעזר כהן:

הוא עצמו לא בסדר, הוא היה צריך לדווח לך קודם.

היו"ר מיכאל איתן:

לא רק זה, אלא גם הזימון צריך להיעשות מתוך ידיעה של השר.

יולי-יואל אדלשטיין:

חברים, יש פה גבולות דקים מאוד בעניין הזה. אני שומר לעצמי את הזכות להשמיע את עמדתי שבעניין הזה קצת מוזר כשראש הפירמידה מופיע, מוסר את עמדתו, ואחריו אנחנו מתחילים לחקור עד לש"ג.

אני רוצה לברך את שר המשפטים על הכוונה שלו לערוך את אותה ישיבה בנושא האזנות הסתר. הנושא הזה עלה, וגם בו אמרתי את עמדתי, אני לא אחזור עליה, אבל צפויים לנו עוד דוחות רבים אם לא נתערב בנושא הזה. מהדיווחים שמקבלים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, היתה פה הסכמה רחבה על כך שמשהו בתחום הזה ממש לא בסדר. בזה מסתיימות הברכות.

אני קצת מופתע, אדוני השר, מהשאלה שלך, אומנם הרטורית, שאתה לא מבין על מה הרעש. אני בכל זאת רוצה לקוות שהרעש הוא לא שמחה לאיד על המריבה בין היועץ המשפטי לפרקליטה, או פרקליטות בכירות בפרקליטות המדינה, אני רוצה לקוות שהרעש הוא על עצם העניין, על אותן עובדות, לכאורה שערורייתיות, מן הדוח שקראנו של היועץ המשפטי, ועל המצב שבו יש ערמה של חומר על בכירים במערכת הפוליטית. ואתה יודע, אדוני-היושב, זה שאתה אומר שבכלל לא ברור ממי יצאו ההדלפות, ומי הדליף ומתי, זה רק מוכיח את הטענה שברגע שהחומר קיים וברגע שהוא מצטבר, וברגע שהוא שמור בכספת, בסופו של דבר הוא יגיע לאן שהוא לא צריך להגיע. זה טיבו של העולם.

אדוני השר, הוויכוח בין היועץ המשפטי לפרקליטה הוא לא ויכוח בהרכב השופטים, אם העונש שמגיע לרוצח או אנס, הוא ‎15 שנות מאסר או ‎13 שנות מאסר, זה ויכוח מאוד עקרוני, כך אני לפחות מבין, בין היועץ המשפטי שאומר שמזרחי צריך לצאת עם עונש, אומנם עם עונש מינימלי, ואני מקבל מה שאמר רשף חן, שבעצם היועץ המשפטי אמר לנו שמזרחי צריך לשמוח שזה מה שהוא ממליץ, לבין עמדה אחרת שאומרת שהוא עשה דברים קצת לא ראויים, אבל לא מגיע לו שום עונש.

אברהם רביץ:

אני חושב שהמונח עונש לא שייך לפה. היועץ המשפטי גם כן לא דיבר על ענישה.

יולי-יואל אדלשטיין:

אני מקבל את התיקון של חבר הכנסת רביץ, שהוא יותר מנוסה ממני כנראה בדיוני הוועדה הזאת, היועץ המשפטי מדבר על מסקנות אישיות, ופרקליטות בכירות, במקרה גם פרקליטת המדינה, אומרות שהדברים היו קצת לא בסדר, אבל הוא קצין מבריק, חבל לגמור אותו. כאן, אדוני השר, יש נקודה של מחלוקת רצינית מאוד, אמיתית מאוד.

בניגוד למה שאמרתי בהתחלה לגבי הזימון, מבלי לפגוע במה שאמרתי בנושא הזימון, בנושא המסמכים, יש כאן טעות מסוימת שעושה הרשות המבצעת. אני חושב שיש דרכים, ואם השר רוצה להקפיד, יש אפשרות לעבור על החומר לפני כן, ויש אפשרות להחתים את חברי הכנסת ולהציע להם לקרוא את החומר במקום מסוים, והיו דברים מעולם. גם עם שרים קרו דברים כאלה - היו דוחות שנתבקשנו כשרים לקרוא אותם במזכירות הממשלה, בפרק זמן מסוים.

אברהם רביץ:

ראה דוח וינוגרד.

שר המשפטים יוסף לפיד:

מדובר פה בריגול חמור או במשהו כזה? אתה מדבר על תקנות של בדיקת ריגול חמור. מדובר פה בחילוקי דעות.

יולי-יואל אדלשטיין:

קל וחומר.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני לא רוצה שאנשים במשרד המשפטים יפחדו שיתגלו דברים שהם מדווחים לממונים עליהם.

יולי-יואל אדלשטיין:

אני סומך עליך ועל אותם עוזרים ויועצים שלך. אם אתם עוברים על החומר, ופתאום מגלים שחבר הכנסת רשף חן מוזכר בחומר הזה בצורה מחמיאה, ואני מופיע בצורה לא מחמיאה, ודאי שהחומר הזה לא יגיע לחברי הוועדה. אבל אם הדברים האלה הם ויכוח מקצועי, כפי שאמרת, וחילוקי הדעות הם רק בגדר של המסקנות, אני, בתור חבר ועדה, הייתי מאוד רוצה להבין אם אין ויכוח על העובדות, איך יכול להיות, כפי שאמרת, שמשפטנית בכירה מאוד, שכל חייה עוסקת במשפט, לא מבינה מה שלדעתי ילד בן חמש צריך להבין, שהמעשים, כפי שמתוארים בדוח של היועץ המשפטי לממשלה, אין מקומם בחברה דמוקרטית. זה היה מאוד עוזר לי אם היינו רואים את החומר. חזקה עלי ועל שאר חברי הוועדה שהחומר היה מגיע לעיתון לאחר פרק זמן יותר ארוך ממה שזה הגיע לעיתון ממקור כלשהו, עוד לפני שזה הגיע לחברי הוועדה.

משפט אחרון, אדוני השר, ואני אומר אותו בלב כבד, ואני גם לא מבקש ממך תשובה. אמרתי אותו ליועץ המשפטי לממשלה, שלו עשה מה שמינהל תקין דורש מן הממונה על המערכת לעשות בוועדת הכנסת, היה חוסך לך לעשות את זה. יש כנראה בעיה עמוקה מאוד בפרקליטות,יש יותר מדי פרשיות לאחרונה, ואני חוזר ואומר שאני מבין שאילו אני הייתי יושב במקומך, הייתי אומר: הכול בסדר, אנחנו עובדים, המערכת מצוינת וכן הלאה וכן הלאה. לדעתי, צריך לבדוק את המערכת הזאת בצורה יסודית, יותר מדי פרשיות, יותר מדי פגיעה באמון שלנו.

אתי לבני:

למה אתה מתכוון.

יולי-יואל אדלשטיין:

להדלפות, למשל, חברת הכנסת לבני.

אתי לבני:

כן.

יולי-יואל אדלשטיין:

מה כן? זה לא מספיק?

אתי לבני:

הפרקליטה שדיברה בטלפון עם עיתונאי על דברים שכתבו קודם בעיתון.

יולי-יואל אדלשטיין:

פרקליטה שאמרה שעל מנת להעביר שלטון היא תדליף מסמך.

אתי לבני:

היא הודחה. איזה דברים קרו?

יולי-יואל אדלשטיין:

השאלה עוד כמה כאלה נשארו. זאת השאלה שלי. כשראש הפרקליטות לא מבין את חומרת המעשים של מזרחי, כל מה שאני אומר שכנראה שר המשפטים צריך, בצורה מקצועית, ולא במסיבות עיתונאים, לבדוק את העניין הזה לעומק. זאת כל הבקשה שלי, והיא לא פחות לגיטימית מן הרצון לפרוץ כל פעם כשאומרים שמשהו לא בסדר במערכת המשפט.

אתי לבני:

לא, אבל צריך לדבר עם הוכחות.

יולי-יואל אדלשטיין:

הוכחות, לצערי הרב לא חסרות.

אתי לבני:

שמענו אתמול על "ג'נין-ג'נין", ושמשהו לא בסדר במערכת המשפט. הם החליטו שחופש הביטוי זה ערך.

יולי-יואל אדלשטיין:

שמעת את זה ממני?

ניסן סלומינסקי:

הם החליטו שחופש הביטוי לומר שקר זה ערך. לא נשמע שבית-משפט יגיד שאפשר להגיד שקר בגלוי, שגם להגיד שקר זה נקרא חופש ביטוי. לא נשמע דבר כזה, רק במדינת ישראל.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת סלומינסקי, אני מבקש. יש לך אפשרות להציע לוועדה לדון בפסק-הדין הזה. אנחנו לא ערכאת ערעור, אבל יש לנו בהחלט אפשרות לקיים דיון על חופש הביטוי, גבולות חופש הביטוי, אלה נושאים שהם בדיון ציבורי, אבל עכשיו זה לא הנושא.

נסים זאב:

ראשית, אני מסכים עם השר, וטוב עשתה הפרקליטה שלא הופיעה, כי אני חושש מבחינת הכפיפות הישירה של הפרקליטה מול היועץ המשפטי לממשלה. מי שממונה עליה זה היועץ המשפטי לממשלה. זה קיים בכל המערכות השונות. ברשויות מקומיות זה יכול היה להיות מבקר העירייה, לדוגמה. מי שעומד בראש הפירמידה המקצועית זה היועץ המשפטי לממשלה. גם אם יש בכוחו של השר לאלץ אותה להגיע לכאן, זה לא נכון מקצועית, ולכן אני לא רואה שפה צריך להיות זעם על הפרקליטה על כך שהיא לא הופיעה, מה גם שאני מאמין שהשר כל כך בקיא בסוגיה הזאת, והוא יכול לענות על כל שאלה. אין לי ספק בכך.

בסופו של עניין, צריך להבין שלגבי חומרת הדברים אין מחלוקת, והמחלוקת היא רק בסוגיה לגבי המסקנות האישיות שצריך להסיק נגד מזרחי מכל העניין הזה, שכל אחד סבור שלא היה בסדר, אבל אם אני רואה מהציטוט, היועץ המשפטי לממשלה סבור שהיתה פה כוונה זדונית של מזרחי.

רשף חן:

הוא לא כותב כך חד-משמעית.

נסים זאב:

הוא כותב רק שהוא לא יכול להוכיח את זה.

היו"ר מיכאל איתן:

הוא אומר: אין בידי ראיות מספיקות.

נסים זאב:

היועץ המשפטי לממשלה, כשהוא בא לתרגם את כל הפרשה הזאת, הוא אומר שהיתה פה הפרה סיטונאית של הוראות שניתנו על-ידי בית-המשפט. הוא לא ממליץ על העמדתו לדין רק מאותו הספק שהוא לא יכול להוכיח שראש היחידה, מזרחי, בעת שנתן הוראות לבצע תמלול אסור, ידע שבכך הוא עובר על צו האיסור שנותן בית-המשפט. יש הבדל בין אדם שחש ולא יכול להוכיח, בשביל זה, למשל, עד היום אנחנו מאפשרים את עניין המאסר המינהלי על-ידי השב"כ, כי השב"כ לא יכול להוכיח בבית-המשפט, אבל השב"כ יודע באופן ברור ומוחלט שאדם מסוים מסוכן לציבור, וזה מה שחש היועץ המשפטי לממשלה. הוא לא יכול להוכיח את תום הלב שלו, אבל לדעתו הדבר היה כל כך חמור שהוא חייב להסיק את המסקנות, ואם לא, הוא בעצם רומז לממונה עליו, שזה שר המשטרה, שעליו להסיק את המסקנות כלפי מזרחי.

כולם מדברים על המסמכים הפנימיים שמונחים בכספות. תארו לעצמכם שהמסמכים מונחים בכספות, אבל לכולם יש מפתחות לכספות, אז מה היעילות שיש בכספת, אם הדברים מודלפים לעיתונות וכל אחד מדליף לפי מה שנוח לו? הפרקילטות, את החלק שלה, המשטרה, את החלק שלה. הלוא, איך זה הגיע לשערורייה ציבורית אם לא היו פה הדלפות מכוונות? בגלל ההדלפות המכוונות, הציבור ידע על כך, והתעוררה כל הסוגיה הזאת. לכן אנחנו לא יכולים לומר שאנחנו סומכים שיש כספת והאיש עשה את שלו, כמיטב יכולתו.

דבר נוסף. אין נפקא מינה בחוות-דעתנו, זו סמכות דיון ציבורית, לא מעבר לכך. את המסקנות, בסופו של דבר, יסיק השר לביטחון פנים, ואולי לשר המשפטים יש מה לומר בעניין המסקנות האישיות. כבר אמר שר המשפטים שהוא צריך לעמוד מאחורי היועץ המשפטי לממשלה.

השר לא היה פה בדיון שעבר, כשרצו לקשור את כל ההדלפה של הנושא לערב חקירתו של ראש הממשלה. אני התרעתי על כך ואמרתי שאי-אפשר להעלות על הדעת שהיועץ המשפטי לממשלה הולך להדליף את העניין של פרשת מזרחי רק בגלל זה שהוא רוצה אולי לחפות או לטשטש או לא לאפשר שמזרחי יחקור באופן ישיר את ראש הממשלה. אני בטוח שהשר יהיה באותה דעה, וצריך להביע בוועדה הזאת את הדעה שהיתה פה פגיעה קשה ביועץ המשפטי לממשלה, בכך שהוטחה פה האשמה חמורה על-ידי כמה חברים מהוועדה הזאת.

אתי לבני:

אני רוצה להצטרף לדעת הרוב כאן. אני חושבת שלא תקין שפרקליטת המדינה לא מופיעה כאן. פרקליטת המדינה היא לא כמו אחת העובדים במשרד של יולי אדלשטיין, שפתאום מופיעה, זה לא המקרה. יש לנו כאן שני אנשים מאוד-מאוד בכירים. נכון שפורמלית או מעשית היועץ המשפטי באמת אחראי על התביעה, אבל אי-אפשר לראות את פרקליטת המדינה ככפופה לו, שאסור לה להשמיע את דבריה.

בהחלט ציפיתי שהיא תבוא לכאן, ביקשתי ממנה לבוא לדיון הראשון, ראיתי שמתחמקים ושאומרים לי שיש בעיה עם ההופעה שלה. אני חושבת שהדבר הזה לא תקין.

רשף חן:

את חושבת שהיא או השר יכולים לעשות משהו אחר, כשהיועץ מוציא מכתב שאומר לה שזה לא תקין?

היו"ר מיכאל איתן:

היועץ לא קובע כאן. האדם היחיד שיש לו סמכות בחוק זה השר. ליועץ המשפטי לממשלה אין שום מעמד כאן. אתה חושב שהיועץ המשפטי לממשלה יכול להכתיב?

שר המשפטים יוסף לפיד:

יש לו מעמד כאן, הוא הממונה עליה.

היו"ר מיכאל איתן:

אתה ממונה על שניהם. החוק נותן לך את המעמד, לא לו.

רשף חן:

מיקי איתן, השר נותן לה גיבוי. כשפקיד בכיר בא אל שר ואומר לו: אני לא רוצה , תשמור עלי, השר צריך לשמור עליו. זה שהיא לא רוצה לבוא, כשהיועץ המשפטי לממשלה אומר לה שזה לא תקין, גם אותה אני מבין. את אליקים רובינשטיין אני לא מבין.

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי, אתמול היה לנו דיון דומה, הוא היה מאוד מעניין. לא הייתי אומר את זה, אבל האדם אמר את זה לפרוטוקול, אולי הוא לא היה צריך להגיד, אבל הוא אמר את זה לפרוטוקול, אז זה כבר יצא החוצה.

זימנו דיון על הנושא של הנפקת תעודות עיתונאי. הדיון היה צריך להתקיים, הודיעו מראש לאנשים. אתמול בבוקר הודיעו שכבר יש המלצות של ארנון פרלמן, ראש אגף תקשורת, שהוא הגיע להבנה עם ראש לע"מ, ראש לשכת העיתונות הממשלתית, שמבטלים את ההנחיות הקודמות, והם יפתחו דיונים עם נציגי התקשורת. הודעתי שהדיון יתקיים למרות זאת, על מנת שנשמע את הצדדים. דיברתי עם ארנון פרלמן, הוא אמר לי שהוא לא יכול לבוא, אבל מקובל שדני סימן, ראש לע"מ יגיע.

ב-‎11:45 אנחנו מקבלים פה הודעה שהוא החליט שהוא לא בא. אני מדבר אתו בטלפון, אני אומר לו שלא יכול להיות מצב כזה, ועדה הזמינה, אתה עובד מדינה, סיכמתי עם הנציג של ראש הממשלה, ארנון פרלמן, שאתה תופיע. איך אתה יכול לא להופיע? הוא אמר שלוחצים עליו לא להופיע.

המצב הגיע לידי כך שאמרתי לו: אדוני, אתה חייב להופיע, אלא אם כן ראש הממשלה יגיד שהוא מופיע במקומך. בזמן האחרון זה הפך להיות מנהג. הבן-אדם הגיע לכאן.

חורה לי שהוא היה צריך לקבל כביכול את הגנת הוועדה. הוא ביקש, הוא העלה את זה כאן. איפה אנחנו נמצאים? מה יקרה כאן? הכנסת לא תוכל לבצע את עבודתה? והאירועים קורים בסמיכות, אחד אחרי השני.

ההופעה שלו היתה הופעה מכובדת, הוא הביע את דעתו, גם הסיכום היה פה אחד, על דעת כל חברי הוועדה. היה סיכום נייטרלי, קיבלנו בברכה את הסיכומים. אבל למה הזילות הזאת שפקידים יכולים לא לבוא או שהדרגים מעליהם אומרים להם לא ללכת.

יש לי ויכוח עם טומי לפיד, אבל לפחות הוא ויכוח פרונטלי, שקוף לציבור. כאן הפקיד מפחד להגיד שמישהו אומר לו, ומי שאומר לו מפחד לקחת את האחריות ולהגיד: אני אסרתי עליו לבוא או אני לקחתי את הסמכות. זה לא בסדר. התחושה שלי כחבר כנסת היא איומה ונוראה, כשאני רואה עם איזה דברים אנחנו צריכים להתמודד. בבקשה, יבוא ראש הממשלה, יבוא הנציג של ראש הממשלה ויגיד: אני אוסר על הפקיד להופיע, כמו שיולי אדלשטיין היה אולי עושה לו הוא היה יודע, הוא היה אומר שהוא יופיע במקום או ביחד או היה דואג שהדבר יתבצע כהלכה. כאן לא היה אפילו זה.

אתי לבני:

אנחנו כל כך נשבינו בדבריו של היועץ המשפטי לממשלה, שבאותה ישיבה כבוד יושב-ראש הוועדה ניסח הצעה בשם הוועדה שתומכת בסך הכול בדברים של היועץ המשפטי. אנחנו ניסינו למנוע את זה, ובאמת מנענו את הצעת ההחלטה, כי עד שאנחנו לא פורסים לפנינו את כל התמונה, אנחנו לא יכולים להביע את דעתנו בנושאים האלה.

שר המשפטים, שמעתי על מחקר שפורסם, שבכל מקום בעולם שמתחילים לחקור את השלטון זה נגמר בזה שמתקיפים את החוקרים. החוקרים הופכים להיות לא לגיטימיים. חקירה של שלטון זה דבר מאוד-מאוד קשה, חקירה של שחיתויות שלטוניות זה דבר מאוד-מאוד קשה, וצריך לתת גיבוי לרשויות החוקרות. ראה מקרה קלינטון, מה שעשו לחוקר שלו - הוא הפך להיות לא לגיטימי, אפילו עכשיו, בוועדה הזאת, מה אנחנו שומעים? הפרקליטות לא בסדר, כי הפרקליטות בעד מזרחי. הגוף שתפקידו לחקור הוא באמת לא בסדר, הוא מפריע את שלוותנו.

במסגרת הזאת של משקל הדברים, של חקירת שלטון, של חקירת שחיתויות, של חקירות, שלמען הסדר הטוב שזאת לא תהיה רפובליקת בננות, מול ליקויים, שאין ספק שהיו ליקויים בחקירה- - -

יולי-יואל אדלשטיין:

רק ברפובליקת בננות פרקליטות היא מעל כל ברק.

אתי לבני:

אני לא מכירה את המדינה הזאת.

כנגד זה שיש קלקולים, והיו קלקולים בהליכים כאן, צריך לתת את הגיבוי לשלטונות החקירה.

יורי שטרן:

לא יכולה להיות ביקורת.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת יורי שטרן, אם תרצה, תוכל לדבר.

ניסן סלומינסקי:

מקובל על כולם, וגם על יושב-ראש הוועדה, שאסור בשום פנים ואופן להפוך את הוועדה הזאת לוועדה חוקרת. אין לנו את הכלים לזה, אנחנו לא מוסמכים, וזה לא תפקידנו. לכן, בכל מקרה, אני צריך לשים קו מאוד ברור בין מה שאנחנו מנסים לעשות לבין גלישה להיות חוקרים.

מי שקורא את הדוח של היועץ המשפטי לממשלה, ולפחות כרגע, לפי דברי השר, זו גם דעתה של פרקליטת המדינה, כי על העובדות אין חילוקי דעות, מגלה תמונה קשה מאוד מבחינה דמוקרטית. התמונה היא לא תמונה נקודתית, אלא תמונה מערכתית. זה לב לבה של הדמוקרטיה. היכולת של אדם לפעול באופן חופשי זה לב לבו של הדמוקרטיה, בפרט כשהוא מגיע לשלטון. ברגע שיש תמלילים, תמונות וכל מיני דברים בכספת, ואף אחד לא יודע נגד מי ולא יודע מה, וגם אם לא מוציאים, זה כשלעצמו כבר מהווה איום אדיר על הדמוקרטיה ועל היכולת של אנשים לשלוט.

מאחר שהתמונה היא תמונה מערכתית, מי לא אם הכנסת צריך להיכנס בעובי הקורה, כי הכנסת היא הממונה על הפעלת הדמוקרטיה במדינה. נכון שצריך לשים מסמרות ולא לגלוש ולהיהפך לחוקרים, אבל בין זה לבין וידוא שכל המערכת האנטי-דמוקרטית שהתגלתה, לפי הדוח של היועץ המשפטי לממשלה, לא תהיה, יש מרחק. זה תפקידנו המרכזי. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה. אם באמת לא היו שום חילוקי דעות בין היועץ המשפטי לממשלה לבין פרקליטת המדינה, פרט למסקנה הסופית, מה התוצאה מזה? האם מזרחי צריך להמשיך או לא וכן הלאה. צריך היה להיות רעש במדינה בהקשר הזה, אבל כל מי שקורא את העיתונות, רואה שיש הרבה מאוד נושאים שעליהם יש חילוקי דעות.

כל הזמן יוצא שכאילו הפרקליטות טוענות, אני לא יודע אם שלושתן או אחת, שהיועץ המשפטי לממשלה היה שותף, שהראו לו את התמלילים ואת ההאזנות, והוא נתן אישור. כשמפיצים שקרים מהצד, זאת אומרת שיש חילוקי דעות הרבה יותר עמוקים מאשר רק מה המסקנה הסופית. אולי כל זה, זה אינפורמציה בעיתון שאין לה שחר. איך נוכל לדעת באמת?

אם מגיע לכאן היועץ המשפטי לממשלה ומסביר את עמדתו וגם רומז, ואמר אפילו הרבה יותר מרמז, הוא אמר "כל השקרים שמעלילים עלי", והוא התייחס אפילו לנושא שמעלילים עליו שהוא היה שותף ואישר את התמלילים, והוא אמר: מה פתאום, הראו לי שתיים או שלוש דוגמאות של תמלול כשר, אבל לא אמרו לי שיש עוד כל מיני דברים. תופיע פרקליטת המדינה פה ותאמר שנכון הכול, ואין ביניהם חילוקי דעות, והדבר היחיד שיש בינינו מחלוקת עליו זו המסקנה הסופית, וזה סיפור שהוא לא עניינה של הוועדה מה המסקנה הסופית. בשביל זה יש שר, ויש שימוע, והשר לביטחון פנים מחליט יחד עם המערכות האחרות. כל עוד היא לא מופיעה פה, ואנחנו חיים רק מהשמועות, אני וודאי כל חברי כאן, משוכנעים שיש כאן ויכוח הרבה יותר עמוק בין היועץ המשפטי לממשלה לבין שלוש הפרקליטות, וזה יוצר תחושה קשה מאוד. אני מבקש שתבוא הפרקליטה ותגיד אחרת.

נקודה שלישית זה הנושא של השקיפות. הגוף שכל הזמן מניף בפנינו את דגל השקיפות, כל מילה שנייה "שקיפות", והוא אונס את כל הגופים האחרים במדינה ואת כל המערכות לעבוד בשקיפות, ובסופו של דבר הגוף היחיד שלא עובד בשקיפות זה הוא. כל דבר שמגיע לנושא של בית-משפט, פרקליטות, הכול סוד.

אין שום ועדה שעובדת במדינה שלא בשקיפות, למעט ועדה אחת, הוועדה של בחירת שופטים וכן הלאה. הכול בסוד, הכול בסתר. אותו דבר גם פה. נותנים לנו שוב תחושה שהכול דברים שמסתירים. איפה דגל השקיפות? למה מכולם דורשים שקיפות ורק מעצמם הם לא דורשים זאת?

לכן, רק כדי להסיר את העננה הזאת, ולתת לנו תחושה, מצד אחד, שמתקיים טיפול מערכתי אדיר בכל הנושא של אנטי-דמוקרטיה שהתגלה, ומצד שני, שאין שם חילוקי דעות הרבה מעבר למה שמספרים לנו- - -

שר המשפטים יוסף לפיד:

היית פה כשקראתי את הקטע מהמכתב שלה?

ניסן סלומינסקי:

הייתי פה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

למה אתה מניח שהיא לא כותבת שם אמת?

ניסן סלומינסקי:

אני לא מניח, אבל אני קורא את העיתונים.

היו"ר מיכאל איתן:

הן כותבות במסמך שהתפרסם באינטרנט, שלנו אסור לראות, אותה עדנה ארבל, שהוא אומר שהיא כותבת שאין חילוקי דעות, היא ונאוה בן אור כותבות במכתב ליועץ המשפטי לממשלה--

שר המשפטים יוסף לפיד:

לא הוא אומר שהיא כותבת, קראתי את המכתב שלה.

היו"ר מיכאל איתן:

--"רבות מההערכות ומהביקורות הכלולות בחוות-דעתך אינן מקובלות עלינו".

שר המשפטים יוסף לפיד:

זה מאשר את מה שאני אומר.

היו"ר מיכאל איתן:

זה מאשר שהם מסכימים שאין חילוקי דעות?

שר המשפטים יוסף לפיד:

הם מסכימים לגבי העובדות. היא אומרת "ההערכות והביקורות", לא לגבי העובדות.

ניסן סלומינסקי:

אפילו היועץ המשפטי שהיה פה התייחס לדוגמה אחת שמעלילים עליו דרך הפרקליטות, שהוא היה שותף ואישר את כל התמלילים. הוא אמר שהראו לו שניים-שלושה תמלילים שהיו בסדר, שהוא לא האמין שהיו עוד כל כך הרבה תמלילים. הוא אומר שזה מזעזע.

היו"ר מיכאל איתן:

הוא אמר: חשכו עיני.

ניסן סלומינסקי:

הוא אמר שמעלילים עליו שהוא ראה את הכול, כי הראו לו שלושה תמלילים. זאת אומרת, שמתחת לפני השטח יש כאן הרבה מעבר. שיבואו ויגידו את האמת. תשב כאן הפרקליטה ותגיד: אין שום דבר, זה הדבר היחיד. היא כותבת כך, ואחר כך היא יוצאת בכל התקשורת, וכל הזמן יוצאים לתקשורת, ואני שומע גם מהיועץ המשפטי לממשלה, זאת אומרת שמתחת לפני השטח הדברים הם אחרת. שהפרקליטות תנהג בעצמה לפחות כמו שהיא דורשת מאחרים, תנהג בשקיפות בנושא הזה. מצד שני, אנחנו נצטרך לקבל על עצמנו לא לגלוש ופתאום להיהפך לחוקרים. כל אחד אוהב להיות החוקר, וצריך לדעת איפה לעצור. אני סומך על יושב-ראש הוועדה, ואם לא, אז עלינו, שנדע איפה לעצור בין בירור מערכתי של הנושא הזה ולהיות בתמונה ולוודא, שמישהו מטפל, כדי שלא יהיו שוב דברים כאלה אנטי-דמוקרטיים, לבין כניסה לחלק של החוקר.

אברהם רביץ:

אדוני השר, אני חושב שעשית טעות. לא היית צריך להתנדב להופיע במקום הפרקליטה. להעמיד את הדברים שלא היו חילוקי דעות בעובדות, היית יכול לשלוח לנו במכתב, והיינו מכבדים אותו ומקבלים את העניין הזה.

מה עומד מאחורי התקנה, אני לא יודע אם זה הגיע לכלל חוק, שהוועדה הזאת יכולה לזמן כל עובד מדינה.

היו"ר מיכאל איתן:

זה בחוק יסוד: הכנסת. הוועדה יכולה לזמן ולחייב אותו למסור מידע.

אברהם רביץ:

אין חולק על כך שאנחנו אפילו לא מתיימרים להיות ועדה חוקרת, זאת לא ועדת חקירה, ובוודאי לא להשתמש במנגנונים שעומדים לרשות משרד המשפטים או המשטרה. לא לזאת התכוון המחוקק. דווקא בסוגיה של אותה מחלוקת, בקטע הסופי, שם אנחנו נמצאים. זה בדיוק התפקיד של ועדת החוקה, חוק ומשפט. יש כאן ויכוח, אולי אידיאולוגי, של תפיסת עולם, מה עושה המערכת המשפטית כאשר עובד בכיר, יעיל, כמו מר מזרחי, עשה את אשר הוא עשה, ואין על זה חילוקי דעות. פה יש חילוקי דעות, אני לא יודע לאיזה משבצת להכניס אותם, אבל הם בוודאי לא חילוקי דעות שדנים בעובדות שהיו. שם אנחנו לא נמצאים. איפה אנחנו נמצאים? כאשר יש ויכוח אידיאולוגי, ואנחנו, כוועדה של הכנסת, מערכות החוקים שלנו נובעות, כל אחד מתפיסת עולמו החברתית, האידיאולוגית, ההשקפתית, וכך אנחנו יוצרים את מערכת החוקים כולה.

דווקא משום כך הפרקליטה היתה צריכה לבוא ולומר: דעתי היא, תפיסת העולם שלי היא, שעבור עבירה כזאת, מן הסוג הזה, אין מסלקים עובד חרוץ מתפקידו. הוא לא העובד החרוץ היחיד. יש עוד הרבה עובדים חרוצים. למשל, היו כאלה שגרמו להם לעזוב את תפקידם, משום שהם העבירו אינפורמציה על שחיתות שנעשית בתוך המשרד שלהם. האם נכון לעשות כך? זה חלק מהדברים האלה.

לכן היו צריכים להביא את פרקליטת המדינה. היא לא צריכה להיכנס לכל התחום הזה שלא קשור במסמכים, שאתה, אדוני השר, הזכרת. אנחנו לא הולכים לדון במסמכים, אלא רק אם יש לנו ספק באמינות של הדברים, ואני לא חושב שהיה צריך להיווצר הספק, כאשר שני הצדדים אומרים שהם רואים את פני הדברים והעובדות כפי שהם.

לכן אני חושב שהיתה כאן טעות. היו יכולים לברר באופן אינטליגנטי ומעמיק את הסוגיה שהיא באמת בגוף הוויכוח.

אני חושב שאנחנו, כוועדת החוקה, חוק ומשפט, שעוסקת היום באופן אינטנסיבי מאוד, ויעיל, אני מוכרח לומר, בקידום החוקה, אפילו למען ישמע הציבור ויראה, אנחנו צריכים לעשות פסק-זמן ולהקדיש את אחת הישיבות שלנו, שייעדנו לחוקה, לערוך ביקורת מכובדת על פסקי-דין של בית-המשפט העליון שהיו, אתמול, למשל.

אני לא נחשב אדם ימני בדעותי, וניסן סלומינסקי יודע שיכולים להיות לנו ויכוחים. לפני שמתקדמים בדיונים של החוקה, אנחנו רוצים לדעת. הרי אנחנו לא עוסקים בהקמת בית-משפט לחוקה, אנחנו עוסקים בחוקה. אולי בשלב מסוים נגיע לזה.

היו"ר מיכאל איתן:

זו יכולה להיות אחת החלופות שמופיעה.

אברהם רביץ:

אינני יודע, אבל בינתיים פסקנו מלדבר על הדבר הזה. אני ממש חרד לעניין, אולי מתוך קוצר הבנתי בעולם המשפט החילוני. אבל הייתי רוצה ללמוד את הסוגיה הזאת. לאן זה הולך? לאן זה מגיע? מהם גבולות חופש הביטוי לעומת ערכים אחרים שמקובלים על כלל החברה? כולם התבטאו אתמול נגד התופעה הזאת. חשבתי שיהיה איזה ויכוח על התופעה עצמה בין חברי הכנסת, ולא שמעתי אפילו קול אחד. כולם התבטאו נגד העניין הזה. אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים להקדיש פרק מסוים לדון בעניין הזה. זו לא עבודה של חברי כנסת? הכול אנחנו משאירים לבית-המשפט העליון? אנחנו לא צריכים לדון בהגדרות של מה זה חופש ביטוי לעומת ערכים אחרים?

היו"ר מיכאל איתן:

במצב שנוצר היום, אני חושב שהחוקה, אם נצליח להעביר אותה, היא הבלם היחיד לעשות סדר בדברים, ולקבוע, לפחות ברמה הכללית, נורמות שיחייבו את כולם, גם את בית-המשפט.

אברהם רביץ:

בואו נדבר על זה.

ניסן סלומינסקי:

‎80% מהבעיה זו היכולת שלהם לפרש מה שאתה כותב איך שהם רוצים. גם אם תהיה חוקה, הם יפרשו את זה איך זה שהם מבינים. בחוקה יהיה כתוב "חופש ביטוי", והם יפרשו שחופש הביטוי זה מה שהם מסבירים. אתה לא יכול לרדת בפרטי פרטים בחוקה.

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת סלומינסקי, אנחנו עכשיו לא בוויכוח הזה. אני אפילו לא אשיב לכם.

נעמי בלומנטל:

מסתמן מצב, דווקא מדבריך, אדוני השר, שיש הרבה דברים בעבודת הכנסת, בעבודת הוועדה כאן, שאתה כאילו שולל את הזכות או החובה של הוועדה לקיים עליהם דיונים מסוג זה. להערכתי, מה שמסתמן בכלל, שאין למעשה משנה סדורה. מצד אחד, גם אתה, היושב-ראש, אומר שאתה יכול להזמין כל דרג שהוא מתחת לשר. עם זאת, אתה פונה לשר, ללשכת השר, כדי לשלוח את הנציגים, את נציגי משרדו. יש כאן בעצם דבר והיפוכו. מה שיוצא היום שהשר צריך לתת את הסכמתו להופעה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

לא השר מופיע מטעם העובדים, העובדים מופיעים מטעם השר.

היו"ר מיכאל איתן:

לוועדת כנסת יש סמכות לזמן עובד מדינה ולחייב אותו למסור מידע. אלא מה? יש לה מגבלות: היא צריכה לעשות את זה בידיעת השר, על מנת שהשר, ברגע שהוא מחליט לנצל את הפררוגטיבה שיש לו בחוק ולהגיד: אני בא במקום העובד, הוא יידע. הסמכות של השר קיימת. חובת הוועדה ליידע את השר.

נעמי בלומנטל:

אנחנו מכירים את זה בפרקטיקה. אתה מזמן מישהו מעובדי משרד מסוים, מנהל מחלקה מסוים, אתה לא פונה ישירות, אתה פונה ללשכת השר.

היו"ר מיכאל איתן:

אנחנו מזמנים ישירות, זו לא הפרקטיקה. אני לא העזתי לדעת את הפרקטיקה על דעת עצמי, שאלתי את מנהלת הוועדה איך היא מזמנת יועץ משפטי ופרקליטת מדינה. היא אמרה לי: ‎16 שנה אני כאן בתפקיד, תמיד זימנו ישירות. זו הפרקטיקה.

נעמי בלומנטל:

זה כנראה שונה מוועדה לוועדה.

רצוי שתהיה יותר בהירות לגבי מי צריך להגיע ומה תרומתו של השר בעניין הזה. זה לא התפקיד שלנו, אלא של ועדת הכנסת. בכל מקרה, זה לא מתבצע כפי שזה מופיע בתקנון.

היו"ר מיכאל איתן:

אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר, לגופו של עניין, מתוך כלל השאלות, בנושא הבא, כי זה נראה לי הדבר הכי חמור בכל הפרשה הזאת, שיש לה הרבה היבטים אישיים. אני רוצה שהחברים יידעו מה עולה מהדוח של היועץ המשפטי לממשלה.

הסיטואציה, שבוצעו האזנות כחוק. צו בית-המשפט אמר לתמלל רק דברים רלוונטיים לחקירה והתחילו לבצע את הפעולה. האנשים מלמטה, שביצעו את הפעולה, התקוממו ואמרו: אנחנו מבצעים עבירות על החוק, אנחנו מבקשים אישורים בכתב, אנחנו מבקשים מזכרים. היה מזכר, שבזמן הבדיקה נעלם ואיננו. היו עדויות שבזמן הבדיקה, באותה יחידה משטרתית, כשבדקו כבר מה קרה, אי-אפשר היה להגיע לחקר האמת, כי היתה הסתרה של המידע מהחוקרים. היה מצב שכאשר שבדקו את אותה יחידה מצאו שהיה ניסיון להכשיל את החוקרים, את אלה שבדקו. הממונה על המחלק, שראה שעשו רשימה כפולה, מתוך כוונה לשבש את הליכי החקירה, הוא אומר: עשו את זה מאחורי גבי, מי שעשה את זה, עשה את זה על מנת לכסות על דברים. הדברים האלה מתרחשים ביחידה הכי רגישה, הכי פולשנית.

אני אמשיך הלאה. פנו לראש המחלק הזה ואמרה לו המשקלטת שהיא רואה שהיא עושה דברים לא חוקיים, וזה מפריע לה. היא אומרת: "פניתי למפקד וביקשתי להבין למה אני צריכה לעשות את זה. ממה שזכור לי, הוא אמר לי שאין לי ממה לחשוש, שיש לי הגב של כל המפקדים הבכירים, שזה מסודר עם הפרקליטות". כלומר, יש כאן דבר שבהחלט צריך לברר. מדובר שדברים בלתי-חוקיים מסודרים עם הפרקליטות. אני לא מבין, אנחנו רוצים להשאיר את זה עם צל כבד ללא בירור, העיקר שיהיה שלום בית והפרקליטה היועץ המשפטי ישלימו?

אברהם רביץ:

למה כותב היועץ המשפטי לממשלה, שיש לו חילוקי דעות בדבר העובדות עם הפרקליטה?

היו"ר מיכאל איתן:

אני מבקש עוד דקה, ואני אסיים, כי אני יכול לדבר על זה שעות. אם הייתי מדבר רק על הפרשה הזאת, הייתי שובר את השיא שלי בנאום הארוך בכנסת. אבל אני בוחר רק את הדברים שלא צריכים להיות שנויים במחלוקת בינינו, בלי לשאול מעבר לזה.

באותה יחידה, אותו ראש מחלק, כששואלים אותו מה קרה, הוא אומר: אמרו לי לעשות את זה. הוא יודע שזה לא חוקי, הוא בעצמו יודע, רק שהוא לא רוצה להגיד מי אמר לו. תשמעו קטע בעדות של אותו ראש מחלק: "בהקשר לכך", הוא אומר, "ציפיתי שאחרי שכל מפקדי שציינתי ימסרו את העדות, ייקחו על עצמם את האחריות ואת כל רמת הידיעה, שאינם יכולים להתכחש אליהם, אני מאוד מקווה שלא יתכחשו לרמת ידיעתם עד לפרטי הפרטים הידועים להם, וכמובן יזכרו שהתרעתי על כך מספר פעמים. אם יוגש כתב אישום, בבית-המשפט על דוכן העדים, אני מאמין שהם ימסרו אחרת- - -"

שר המשפטים יוסף לפיד:

אתה רוצה להקריא את כל הדוח?

היו"ר מיכאל איתן:

לא, אני לא רוצה לקרוא את הפרוטוקול, אני רוצה להגיד שהוא אומר ש"בבית-משפט, על דוכן העדים, אני מאמין שהם ימסרו אחרת, ויסתרו את הדברים. לא עשיתי את הדברים על דעת עצמי, אני עוד מיתנתי והורדתי מאות שיחות".

אדוני שר המשפטים במדינת ישראל, מה כאן הבעיה? שהאדם הזה מסרב להגיד מי נתן לו את ההוראות, והוא יודע, שהוא אומר שהמפקדים שלו ידעו לפרטי פרטים שהם מבצעים עבירות על החוק, הוא לא הולך לבית-משפט כמו שהוא צופה שיקרה, הוא מקבל העלאה בדרגה, באותה תקופה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

זאת משטרת ישראל, מה אתה רוצה משר המשפטים? אתה מדבר רק על משטרת ישראל, אז תזמין את שר המשטרה.

היו"ר מיכאל איתן:

נכון, אבל אני מצפה ששר המשפטים, שיגיד מה קורה ביחידה. עזוב אותי כעת ממזרחי. בואו נראה מה המוסר שיהיה לאנשים האלה בהמשך העבודה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

דבר עם המשטרה. כל אדם שהזכרת פה הוא עובד משטרת ישראל. דבר עם השר.

היו"ר מיכאל איתן:

זה לא עניין פורמלי, אדוני השר. אתמול נהרגו שני אנשים, כי המשטרה שלנו לא מסוגלת לעבוד. ויש פרוטקשיין בכל מקום. אני קורא היום בעיתון הארץ שבכל מקום יש פרוטקשיין. אני רואה כאן שערורייה כזאת בתוך יחידה משטרתית, מה עם שלטון החוק שלנו? זו יחידה שמופקדת על אכיפת שלטון החוק, עוברים על זה לסדר-היום, רק שיהיה שקט בין ארבל לרובינשטיין, זה מה שמטריד אותנו, או רק מזרחי? זה לא מה שמטריד אותי, מטרידה אותי התרבות הפנימית ביחידת המשטרה הזאת.

אתי לבני:

אני מבקשת לפני הסיום משפט הבהרה. ביקרתי את זה שפרקליטת המדינה לא מגיעה, זו לא ביקורת נגד שר המשפטים. אני מכבדת את זה ששר המשפטים הרשה לפרקליטה להופיע ולא התערב בעניין הזה, וצריך לכבד את ההחלטה שלה, ואסור לנו לכפות עליה לבוא. אנחנו צריכים לגמור את הסיפור הזה, כמו שהוא, עם הדוח בכתב.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אדוני, אני רוצה לנצל את הדקות שעומדות לרשותי, כי ישבתי פה כל הזמן, שמעתי את כל חברי הכנסת. אגב, אני לא אשיב לחברי הכנסת שיצאו, כי הם הרי רק אמרו את הדברים בשביל שזה יפורסם, ולא מפני שעניין אותם מה התשובה שלי.

נעמי בלומנטל:

סליחה, יש בוועדת הכנסת הצבעה חשובה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

רבותי, קודם כול, מה שאמרה חברת הכנסת לבני זו גם תשובה לחבר הכנסת רביץ. לא מנעתי מפרקליטת המדינה לבוא, הודעתי שאני בא אחרי שהיא הודיעה שהיא לא תבוא, כך שאי-אפשר לבוא אלי בטענה.

הנושא הזה של איפה נגמרות הסמכויות של הכנסת ומתחילות הסמכויות של האקזקוטיבה, במסגרת הפרדת הרשויות של מונטסקייה, הדבר הזה מלווה את הכנסת כבר ‎55 שנה. אגב, הבעיה הזאת מלווה כל פרלמנט, כי זו נקודה שהיא לא חד-משמעית. והאקזקוטיבה שומרת על הסמכויות שלה, והכנסת שומרת על המעמד שלה, וזו תמיד נקודת חיכוך. אני רק רוצה להזכיר לך שאני כן חבר כנסת, זאת אומרת, אני גם יושב בצד הזה של המתרס וגם בצד ההוא, ואני מכבד את הוועדה הזאת, ישבתי בה ארבע שנים, אני חושב שהיא עושה עבודה חשובה.

אברהם רביץ:

לא מרשים לך פונקציות של חבר כנסת, כי אתה נמצא בממשלה. אתה אפילו לא יכול להגיש הצעה לסדר-היום.

שר המשפטים יוסף לפיד:

הגעתי להיות שר בזכות העובדה שאני חבר כנסת.

אני מכבד את המסירות שלך, אדוני היושב-ראש, ואני לא רוצה לפגוע במעמדה של הוועדה הזאת בשום אופן. אני רק צריך לשמור על הסדר שבתוכה האקזקוטיבה פועלת, כי היא לא תתפקד אם העובדים יפחדו מהקונבקציות של עשייה שהם מאמינים בה ביושר, מפחד שזה ייהפך לנושא מחלוקת בוועדה ציבורית. זאת הבעיה.

העביר לי היועץ המשפטי שלי פתק על דבר שלא הייתי מודע לו. הדבר שהודעתי עליו, שאנחנו רוצים לבדוק את חוק האזנות הסתר, היועץ המשפטי כבר התחיל לגלגל את זה. אני חשבתי שעדיף היה לחכות לסוף השימוע של מזרחי, אבל זה כבר מתגלגל במשרד שלי, כך שזאת ודאי אחת התוצאות של הפרשייה הזאת.

שמעתי בקשב וברצינות גמורה את הטיעונים. אני חוזר ואומר שאינני אחראי על מעשי המשטרה. חברי, יגאל מוסינזון, שהיה פעם דובר המשטרה, היה אומר: תירוצים במשטרה. יש לכם בעיה עם התנהגותה של המשטרה. כל הקטע שקראת זה אך ורק בין קציני משטרה. אז, בבקשה, תפנה אל השר הממונה. אחרת, אתה יכול על כל דבר לבוא אלי בטענה. הרי גם אם, חלילה, יתרסק מטוס, אתה יכול לשאול, האם משרד המשפטים דואג לתקינות המטוסים. לא, שר התחבורה צריך לדאוג לתקינות המטוסים. שר המשטרה צריך לדאוג לתקינות פעילותם של קציני המשטרה.

היו"ר מיכאל איתן:

לא באתי בטענה. למה אתה חושב שהכול טענה?

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, כי הוזכר פה פעמיים עניין "ג'נין-ג'נין". רבותי, לא ראיתי את הסרט, מכל מה שאני יודע על הסרט זה סרט מגונה, זה סרט שרק אפשר להוקיע אותו, זה סרט שקרי ומשמיץ את מדינת ישראל--

אליעזר כהן:

הבג"ץ אפשר להראות אותו.

שר המשפטים יוסף לפיד:

תודה רבה שאתה מודיע לי את זה, כי אחרת לא הייתי יודע.

--זה סרט שנועד לעשות תעמולה אנטי-ישראלית בחוץ-לארץ, ולכן אני מצטרף לכל אלה שמגנים את עשיית הסרט ואת הצגת הסרט. ואני גם קורא לכל אזרח בעל מודעות ותודעה ישראלית, אם הוא שמאלי או ימני, להחרים את הסרט, לא ללכת לקולנוע שמציג את הסרט, לא להסתכל בטלוויזיה שתציג את הסרט, לא לתת פרס ליוצרי הסרט, שהם בעצם מביעים שנאה לישראל.

אליעזר כהן:

לתת פרס לבג"ץ.

שר המשפטים יוסף לפיד:

בית-המשפט העליון לא אמר שזה סרט רצוי, סרט ראוי, בית-המשפט פירש את חוקי מדינת ישראל. זה תפקידו. בית-המשפט הוא לא מבקר קולנוע, בית-המשפט העליון לא קובע עמדות פוליטיות, הוא קובע רק דבר אחד, מה כתוב בחוק. אם אתם חושבים שהחוק הזה שמגן על חופש הביטוי איננו רצוי למדינת ישראל, אתם תנסו לשנות את החוק. אני אהיה בעד החוק, אני לא אהיה בעד שינוי החוק. אין שום הצדקה לתקוף את בית-המשפט העליון על כך שהוא נוהג על-פי החוק. זה תפקידו. תודה רבה.

היו"ר מיכאל איתן:

תודה רבה. רבותי, אני רק רוצה להודיע שהוועדה תקיים דיון בכל הסוגיה של סמכויותיה, והדיון הזה יהיה דיון סגור לתקשורת, עם חברי הוועדה בלבד, ולאחר מכן כל אחד יחליט מה הוא צריך לעשות, בהתאם לדיון שיתקיים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה ‎11:00




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:06   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. הגנתו של גילת על תמלול ציטוטים לאנשים פוליטים  
בתגובה להודעה מספר 40
 

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
2897 הודעות 12:47 27.10.03

1. מעניין למה לא שומעים את השמאל בסוגיית ההאזנות

הייתי מצפה כי דווקא השמאל האמונים על זכיות האזרח,
יתנו דעתם לסוגיית ההאזנות הלא חוקיות. אבל זה לא קורה.
הסיבה: לשמאל באמת לא אכפת מזכויות האזרח, וכל רצונו הוא
שליטה במקורות הכח השלטוניים. המידע הרגיש שהושג באמצעות
ההאזנות, נותן להם מקור כח בלתי נדלה, דבר המתאים לאג'נדה
הפוליטית שלהם.

במיוחד אין להתפלא על השתלחותו של מרדכי גילת מידיעות אחרונות http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2808060,00.html

נגד היועץ המשפטי כאשר לדבריו "יש להעניק למזרחי את פרס ישראל".

הגנתו של גילת על תמלול הציטוטים לאנשים פוליטיים רק אומרת דרשני ומרמזת מהיכן שואב גילת את מרבית המידע....

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO


@להלן הכתבה ב-YNET !!

ובינשטיין ומלחמתו במושחתים
היועץ המשפטי לממשלה ממשיך להתבלבל ולהילחם בניצב מזרחי במקום בפשע
מרדכי גילת

במדינה נורמלית היה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מכנס מסיבת עיתונאים וממליץ להעניק לראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, את פרס ישראל. פרס על מאבקו הבלתי מתפשר בלווייתני הצווארון הלבן, בראשי הפשע ובנבחרי ציבור מצמרת השלטון. פרס על עמידה בלחצים של משפחות פשע שהוציאו עליו חוזה וביקשו לחסל לו את הקריירה הציבורית.

במדינה שפויה עם יועץ משפטי ראוי, היה מקבל מזרחי את הפרס הזה גם בגין ניקוי האורוות שערך ביחידת העלית שעליה פיקד: 6 קצינים, שהיו שותפים לסודות המשטרה, התגלו כחפרפרות של העולם התחתון. הם מסרו מידע סודי לעבריינים, שיבשו חקירות וגרמו נזק כבד למשפטים מתנהלים. עברייני צווארון לבן מהמסוכנים במדינה שלטו אז ביחידה באמצעות החפרפרות שלהם וידעו מי מעיד נגדם, מתי, ומה הוא מספר. והתפוצצו מצחוק.

מזרחי סילק את החבורה הזאת, ומאז הפך לנרדף, מושמץ ומאוים. היועץ המשפטי ידע ויודע מה עבר עליו, וצריך היה לגונן עליו בכל הכוח. במקום זאת החליט רובינשטיין להפוך את ניצב מזרחי לפושע מסוכן , כפי שעשה כבר לכמה אחרים מסוגו. כל-כך מסוכן עד שבצעד חריג הציע לנוכל ורמאי שגנב מסמכים מהמשטרה וברח אתם לחו"ל, לקבל חסינות. הוא ביקש להפוך עבריין נמלט לעד מדינה ראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל במשפט משמעתי, ורק בלחץ פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, חזר בו.

איוולת? הרבה יותר גרוע מזה. מה בדיוק עשה מזרחי שהיועץ התפנה למענו מחקירות כמה מראשי המדינה, החשודים בשוחד ובמרמה חמורה? זייף מסמכים וקבלות? קיבל שוחד וטובות הנאה מחשודים? ביצע האזנות סתר לעובדי ציבור ולנבחרי ציבור ללא אישור שופט? אין חשש כזה. זה לא המגרש שעליו מבקש היועץ ליירט את ראש אגף החקירות.

הסיפור הוא לגמרי אחר: "עבירות" טכניות. נושאים מנהלתיים. מזרחי, גילה כבוד היועץ, שמר במשרדו תמלילי האזנות סתר שלא היו רלוונטיים לתיקי החקירה. במקום שהחומר הזה יסתובב בחדרים ובתיקים שונים, הוא סגר אותו במשרד במקום בטוח ודאג שדבר לא ידלוף ממנו. זה מה שקרה עד לבריחת אותו חוקר עבריין שרובינשטיין קושר עכשיו כתרים לראשו.

מה לא בסדר בהתנהגות מזרחי? הוא לא היה צריך להורות על תמלול חלק מהחומרים האלה. אבל מה לעשות שמישהו מוכרח לשמוע את החומר ולתמלל אותו, ושהמישהו הזה לא יהיה לעולם חוקר המצוי ברזי החקירה? מה לעשות שהמתמללים אינם יודעים מה חשוב ומה לא חשוב לחוקרים, ושאגב שיחת חולין של חשודים או בני משפחה, עלולים להיאמר דברים מפלילים?

היועץ רובינשטיין אינו מומחה גדול לחקירות משטרה, שלא לדבר על מלחמה מתוחכמת בעבריינים. אבל זו אינה סיבה להתנפל על מי שמסכן את חייו למען החברה בישראל ולהעניק מתנות למרסקי שלטון החוק. זו אינה סיבה לסכן מקורות מודיעין של המשטרה, כפי שעלול היה לקרות בתיק הזה (פרשה חמורה שעוד ידובר בה) ולאותת לקציני משטרה שאסור להם להתייחס לעבודתם ברצינות. שזה פשוט לא משתלם.

רובינשטיין שבר כאן את כל הכלים, ויש לזה כבר ביטוי ביחידה לחקירות בינלאומיות: היא ממוטטת למעשה, מתנהלת בכבדות, חסרת פיקוד לוחם ויכולת לנעוץ שיניים בצמרת הפשע המאורגן. הסיפור הזה כנראה נגמר. בעזרתו האדיבה של היועץ, כמו גם מפקדה הנוכחי, חזרה היחידה הזאת שנות דור לאחור. היא כמעט נעלמה.

(27.10.03, 11:15)




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   15:09   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. הקרב הגדול באמת זה בין ידיעות למעריב.........  
בתגובה להודעה מספר 49
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 27.10.03 בשעה 15:13 בברכה, פילוביץ שחף
 
בפרשת מזרחי = עדנה ארבל = היועמ"ש לממשלה !!!

בעיתוני היום הופיעו כותרות שונות משתי קצוות המפה הפוליטית,
המשפטית, האקדמית וכמובן התקשורתית...
@ כולנו נשפוט מי עומד מאחורי מה ולמי יש אינטרס ולמה??

להלן: דוגמא מהכותרות הראשיות שהופיעו ב...:-

@ מעריב
כותרת פרומו בדף הראשון

עמוד 10 בדפי הכותרת מאת:יוסי לוי



{ישנן עוד מספר כתבות נוספות בשאר העיתון שיובאו בהמשך להודעה זו...}

@ ידיעות אחרונות
דף 9 בדפי הכותרת מאת: טובה צימוקי ועמיר בן-דוד בצרוף מכתבה
של פרקליטת המדינה עדנה ארבל...


דף 7 ב-24 שעות מאת:
מרדכי גילת-רובינשטיין ומלחמתו במושחתים!!



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   15:45   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. המשך הכתבות במעריב:''ארבל נגד רובינשטיין.....  
בתגובה להודעה מספר 51
 

על רקע שתי חוות דעת מנוגדות, של היועמ"ש לממשלה ושל
פרקליטת המדינה בעיניינו של ניצב מזרחי...
מאת:יוסי לוי !!!


מועדון החטאים, לניצב מזרחי יש להקת מעודדות נמרצות שתתמוך
בו בכל מעשיו @ חברי מועדון כמוהו לא מסןגלים לחטוא, גם כשהם
חוטאים בעליל.....
מאת: אמנון דנקנר !!!




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:49   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. המשך מעריב:''היועץ נ' מזרחי- מסמך !!''  
בתגובה להודעה מספר 52
 

היועמ"ש לממשלה פירסם אתמול-26.10.03 את סיכום המלצותו
להדיח מתפקידו את...:-
אש אגף חקירות, ניצב משה מזרחי, להלן המסמך !!!
{עיקרי הדו"ח}














כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:00   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  68. שר המשפטים לפיד יגשר בין רובינשטיין לארבל!!  
בתגובה להודעה מספר 53
 

מחלוקת בין רובינשטיין וארבל
21:40, 29 אוקטבר 2003 / ג' בחשון תשס"ד

שר המשפטים יוסף לפיד הודיע היום כי ייפגש בשבוע הבא עם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ועם פרקליטת המדינה עדנה ארבל בניסיון לגשר על המחלוקות ביניהם. רובינשטיין מתח ביקורת בפני מקורביו על חוות הדעת הנגדית שהגישה ארבל בעד השארת ניצב משה מזרחי בתפקידו כראש אגף החקירות במשטרה.

מנגד טענה פרקליטת המדינה כי אין קרע בינה לבין היועץ המשפטי וכי מותר לה להביע עמדה נגדית, כפי שקורה בבתי משפט, שם יכול הרכב שופטים להתפלג לעמדות רוב ומיעוט. השר לפיד ביקש כאמור לפגוש את השניים כדי לגשר ולמנוע, כדברי מקורביו, פגיעה בעבודת המשרדים.
http://www.a7.org/news.php3?id=63744



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:35   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. רובינשטיין מאשים את ארבל !!!  
בתגובה להודעה מספר 68
 

pakpak
חבר מתאריך 18.7.02
1220 הודעות 22:22 29.10.03

רובינשטיין מאשים את ארבל

ובינשטיין מאשים: פרקליטת המדינה פעלה בניגוד למינהל תקי

מינהל תקין? ארבל
טוען: מעבר לחילוקי הדעות, ארבל פעלה בניגוד "למה שנהג מאז ומעולם", אך הדבר בר תיקון; השר לפיד: רובינשטיין וארבל עלו על מסלול התנגשות
29/10/2003 | מאת: נועם שרביט

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שיגר מכתב לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, בו הוא מאשים אותה בהתנהגות שאינה תואמת מינהל תקין, ומהתעלמות מההיררכיה המקובלת. לדבריו, העובדה שארבל אמרה בפומבי כי אין לנקוט בהליכים נגד ניצב משה מזרחי, היא הפרה של המדיניות המקובלת במשרד.

רובינשטיין כותב במכתבו, כי מעבר לחילוקי הדעות שנתגלעו ביניהם בעניין מעשיו של ניצב משה מזרחי, הרי שהדרך בה בחרה ארבל להביע את עמדתה נוגדת את כללי המינהל התקין ואת "מה שנהג מאז ומעולם".

היועץ הדגיש, כי הוא נתן ביוזמתו ביטוי לעמדתה החולקת של ארבל בפרקליטות, כדרכו גם במקרים קודמים, ומתוך כבוד לעמדתה החולקת. אך נוכח יחסי העבודה וההיררכיה לא היה מקום להעברת הדברים בלא תיאום עימו, בייחוד לאחר שטיוטת חוות הדעת שפרסם הועברה לעיון מקדים ולהערות הפרקליטות.

עוד מציין היועץ, כי הוא נפגע והתאכזב באופן אישי מהתנהגותה של ארבל, במיוחד לאור העובדה ששיתף אותה בכל שלב בפרשה. בתגובה שלחה ארבל ליועץ מכתב, שבו היא מציינת כי היא אינה רואה את הדברים באופן דומה.

לפיד: היועץ והפרקליטה עולים על מסלול של התנגשות

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, שוחח בערב (יום ד') עם היועמ"ש, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, וביקש מהם לשמור על איפוק, כדי לא להעמיק את הקרע הפוגע ביוקרת המערכת המשפטית.

לפיד הודיע לשניים, כי בדעתו לכנס פגישה משולשת בתחילת השבוע הבא, כדי לאחות את הקרעים. לדברי לפיד, "מדובר בשני משפטנים מצויינים שעלו על מסלול התנגשות מיותר לחלוטין, כאשר כל אחד משוכנע באמת המקצועית שלו, ותפקידי הוא להרגיע את הרוחות ולהבטיח את המשך תפקודם המשותף של השניים".

בתגובה לכך, אמר רובינשטיין, כי על-אף האמור במכתבו לארבל, הרי שמתוך אחריות מוסדית והרצון למנוע פגיעה במערכת המשפטית ובשלטון החוק, שבעטיים הוא נמנע מלתת ביטוי מלא ופומבי לדברים, מאמין רובינשטיין כי הדברים ימצאו את תיקונם למען המשך תיפקוד תקין של מערכת אכיפת החוק, ופניית שר המשפטים בעניין מקובלת עליו בהחלט.
אדום
משרד המשפטים: היועמ"ש לא פסל את מזרחי מלהשתתף בחקירת ראש הממשלה שרון

דובר משרד המשפטים פרסם הערב הודעת הבהרה, לפיה בניגוד לפרסומים השונים, היועץ המשפטי לממשלה לא פסל את ניצב משה מזרחי, ראש אגף החקירות במשטרה, מלהשתתף בחקירת ראש הממשלה .

בתשובה לבקשתו של חבר הכנסת אברהם בורג (עבודה), שחקירת ראש הממשלה תידחה עד להכרעה בעניינו של ניצב מזרחי, השיב רובינשטיין כי נמסר לו שניצב מזרחי לא יחקור את ראש הממשלה. כפי שפרסמנו כאן בראשית השבוע, חקירת ראש הממשלה צפוייה להיערך מחר (ה') בביתו שבירושלים, בפרשות סיריל קרן והאי היווני.

בשמו של ניצב מזרחי נמסר הערב, כי הוא "מתיר" ליועץ רובינשטיין לפרסם את כל מה שאמר מזרחי בחקירתו, כדי להפריך את הפרסומים, לפיהם מזרחי שמר כביכול על זכות השתיקה .
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32892-00.html?tag=22-35-20



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:42   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. !! ההאזנות הסתר נועדו להפלת נתניהו ב - 99 !!  
בתגובה להודעה מספר 69
 

לכן ארבל חוששת ומודאגת....

לכן היא נלחמת כאן על שמה וכבודה.....

היא מבינה שאם יחקרו הפרשה היא תהיה הראשונה שתעוף.....

הפחד אוכל אותה מבפנים.....

היא יודעת שהיא נתפסה כאו על חם.....

פרשת מזרחי היא הפרשה הפוליטית החמורה ביותר שאירעה במדינה
לא לעבור בשתיקה.

זאת הייתה המטרה של מזרחי שהוזמנה ע"י אנשי שמאל בכירים....

הכל תומלל בניגוד לחוק....

הצווים הוצאו באמתלות שונות ומשונות....

כל זאת כדי לשרת את האינטרסים של גורמי סמול למיניהם...

יש להעמיד לדין את מזרחי...

יש לחקור את ארבל ולברר מי היו שולחיה....

בכירים ביאחב"ל ידעו על כך ומחו אך פחדו ממזרחי....

יש לחקור את כל הפרשה....

לזה הסמולנים קוראים דמוקרטיה....

יוסי שריד וארבל יודעים טוב מאוד למה הם מגנים על מזרחי....

הם מפחדים שהוא יפתח את הפה.....

הרי ידוע שהוא לא החכם באדם ואפילו לא במשטרה....

NFC
מבצע "ביעור חמץ" של רובינשטיין

היועץ המשפטי לממשלה - מנקה את השולחן מהתיקים הבעייתיים,
תיק העמותות של ברק נסגר חלקית ותיק ניצב מזרחי - החלטה
אמיצה, אך לא מספיק החלטית ובאיחור
29/10/2003 | עו"ד אברהם פכטר | [email protected]
בתיק ניצב מזרחי - למרות שהחלטה בתיק הקשורה להאזנות סתר למנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז - אביגדור ליברמן, עתונאים ופוליטיקאים בכירים, היא לשקול להדיחו מהתפקיד, כפוף לשימוע, נשמעת אמיצה למדי, אך בפועל היא לא מספיק החלטית ונמרצת - כתוצאה מהתנגדות חריפה מצד בכירי הפרקליטות - שלמעשה מגינים כביכול על מזרחי אך למעשה מגינים יותר על עצמם - שנתנו לו גיבוי וכיסוי להתנהלותו הפגומה, החורגת לא רק בפרשת האזנות הסתר הספציפית, אלא גם בתיקים קודמים - דעה שסותרת את חוות דעתו של ר' מח"ש דאז - עו"ד ערן שנדר.
המסר שצריך לצאת מחוות הדעת - כי לא הכוונה קובעת אלא מסגרת החוק ויישומו.
את ניצב מזרחי - היה צריך להדיח מהתפקיד מזמן מיד לאחר שהתגלו
העובדות בפרשת חקירת תיק נמרודי ובמהלך המשפט הארוך והמתוקשר.
@ המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3857-00.html?tag=23-34-31



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:15   31.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  82. נתניהו/בחירות 99 = שרון/בחירות 2003-2005 !!  
בתגובה להודעה מספר 70
 

חדשות
עדכון אחרון - 09:29 31/10/03
חקירת ראש הממשלה

מחלוקת בין חוקרי המשטרה על מעורבות שרון ב"אי היווני"

מאת: ברוך קרא

אש יאחב"ל סבור שאין די ראיות להגשת כתב אישום;
מנגד, סבורים אש אח"ק וחוקרים אחרים כי התיק מוצק;
סיכום החקירה יוגש כנראה ללא המלצות.

פרשת האי היווני-השתלשלות האירועים
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2712718,00.html



שרון בכנס התאחדות התעשיינים, אתמול בתל אביב. ראש הממשלה נחקר במשך שש שעות במעונו בירושלים, ולדברי גורמים במשטרה לא סיפק תשובות לשאלות הקשות.
תצלום: אריאל שליט

הקלטות גלעד - הדבק שיחבר בין הראיות / ברוך קרא
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=355931&contrassID=1

מחלוקת חריפה בצמרת המשטרה בעניין פרשת "האי היווני". גורמים במשטרה אומרים כי בעוד שראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, וחוקרים ותיקים ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (היאחב"ל), סבורים שלא ניתן לפטור מאחריות את ראש הממשלה, אריאל שרון, הרי שראש היאחב"ל, תת ניצב יוחנן דנינו, מאמין ששרון דובר אמת כשהוא אומר שלא היה מעורב בקשרים בין
אפל לבניו.

המחלוקת הפנימית קיימת במשטרה מזה זמן רב ואתמול בסיום החקירה היא התחדדה. קציני חקירות בכירים בארגון סבורים כי דנינו לא הבין את חומרת


הראיות שקיימת בתיק החקירה. דנינו, לעומת זאת, סבור שהתיק אמנם מלא
תמיהות, אך ללא ראיות שמאפשרות הגשת כתבי אישום. גורמים המעורבים
בחקירה אומרים כי נדירים הם תיקי החקירה שיש בהם ראיות מפלילות, כמו
בחקירה זו שבמהלכה נאספו מסמכים וקלטות - שיחות בין אפל לגלעד שרון,
שיחות בין אפל לאריאל שרון, שיחות בין אפל לאהוד אולמרט, ועוד.



חוקרי המשטרה מגיעים למעונו הרשמי של ראש הממשלה, אתמול בירושלים.
במהלך החקירה הציגו החוקרים בפני שרון תמלילים של שיחות בינו לבין
אפל.

תצלום:פייר תורג'מן / באובאו

עוד נודע ל"הארץ" כי דנינו כנראה לא מתכוון לצרף לסיכום החקירה כל מסקנה בדבר העמדה לדין. בעקבות הוראה של השר לביטחון פנים הקודם, עוזי לנדאו, המשטרה כבר לא מצרפת ההמלצות לסיכומי חקירה. עם זאת, לסיכומי תיקים של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), למשל, מצורפות מסקנות -האם יש די חומר ראיות כדי להעמיד לדין, אם לאו. דנינו לא מתכוון לצרף גם מסקנות מעין אלה. גורמים במשטרה התומכים בעמדתו אומרים שממילא הפרקליטות ליוותה את התיק באופן צמוד, ולכן צירוף המסקנות מיותר. התיק אף מלווה באופן אישי על ידי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. גורמים בפרקליטות אומרים שארבל מייחסת לחשדות נגד ראש הממשלה חומרה יתרה.

שרון בחקירה: קשרי עם אפל תמימים

שרון נחקר אתמול במשך שש שעות על מעורבותו לכאורה בפרשת האי היווני
וספיחיה. השיחה עם שרון, אומרים במשטרה, היתה נינוחה והוא הרבה
להתלוצץ. לדברי גורמים במשטרה, שרון לא סיפק תשובות ברורות לשאלות
הקשות. כאמור, הדעות במשטרה חלוקות בדבר הסיבות לכך.

ראש הממשלה אמר לחוקרים כי אין קשר בין חוזה המיליונים שנחתם בין בנו
והקבלן דוד אפל, לבין העזרה הרבה שקיבל מאפל בפריימריס ב-99', לבין
האירוח של תת שר החוץ היווני - ממש בסמוך לחתימת החוזה -
ולניסיונותיו לסייע לכאורה לאפל בסיפוח אדמות גינתון לעיר לוד. שרון
אישר לחוקרים כי אמנם היו לו קשרי ידידות מסויימים עם אפל, ושבמהלכם
אף ביקש ממנו לסייע לו בפריימריס ב-99', אך לדבריו היו אלה קשרים
תמימים.

את הדברים אמר שרון בתגובה לתמלילים שחשפו בפניו החוקרים - שיחות בינו
לבין אפל שבהן שרון מבקש ממנו עזרה בלוגיסטיקה ובפעילים. אפל מתחייב
בשיחה לעשות כל שביכולתו, ומבטיח לשרון: "אני אמליך אותך". במקביל,
לפי החשד, הבטיח אפל לסייע גם ליריבו של שרון בפריימריז 99', אהוד
אולמרט, אז ראש העיר ירושלים וכיום סגנו של שרון ושר התעשייה והמסחר.
אולמרט, לפי החשד, נתן בתמורה חסות לאירוע עם ראש העיר אתונה לצורך
קידום המיזם. המשטרה כבר המליצה בעבר להגיש כתב אישום נגד אולמרט
בפרשה זו.

בסמוך לשיחה הזאת בין אפל לשרון בדבר העזרה בפריימריס, אירח שרון את
תת שר החוץ היווני. אפל לכאורה ניצל את האירוח הזה לקידום מיזם האי
היווני. שרון גם נשאל על הסיוע שהעניק לכאורה לאפל בסיפוח אדמות
גינתון ללוד. שרון אמר שפעל ממניעים מקצועיים, שהתחום קרוב ללבו,
ושלא עשה זאת כדי לסייע לאפל.

לב החשדות נגד משפחת שרון בפרשת האי היווני הוא חוזה המיליונים בין
גלעד לאפל. גלעד השקיע מאמצים רבים כדי לקבל את הכסף מאפל, גם כשהיה
ברור שהמיזם היווני כבר לא ייצא לפועל. החוזה הדו צדדי, לפי החשד,
נחתם רטרואקטיווית על מיזם דמיוני. להערכת חלק מהחוקרים, אפל לא רצה
להשיב ריקם את פני גלעד שרון כי ידע לכאורה שחשוב לו לשמור על קשרים
טובים עם משפחת שרון. העסקה, אגב, נחתמה בין "חוות השקמים" (ולא רק
גלעד שרון) לאפל. שרון חזר אתמול על עמדתו הידועה - הוא אינו קשור
לחוזה; הוא אינו קשור לעסקים של בנו, ואינו הבעלים של חוות השקמים.

חקירת פרשת "סיריל קרן" נדחתה בינתיים

חקירת שרון על פרשת סיריל קרן נדחתה בינתיים. במשטרה החליטו לחכות
להחלטת בית המשפט העליון אם לחייב את גלעד שרון למסור מסמכים והקלטות
שעשויים לשפוך אור על הפרשה. ל"הארץ" נודע כי עדיין יש כמה פעולות
חקירה בחו"ל, שייתכן ויקדמו את החקירה. החוקרים סבורים כי מוטב לחקור
את שרון לאחר שהפעולות הללו ימוצו.

בראש צוות החקירה עמד אתמול ראש היאחב"ל, תת ניצב יוחנן דנינו,
והצטרפו אליו ראש מפלג החקירות, ניצב משנה פיני סלרי, החוקרת רב פקד
אביטל קנולר, וכן חוקר מהיחידה הארצית לחקירות הונאה, רב פקד ערן
קמין, שעומד בראש הצוות שבודק את החשד לקשרים הפסולים בעניין אדמות
גינתון, ליד לוד.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   11:55   31.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  84. ''תיק שרון ייסגר מחוסר ראיות''..............  
בתגובה להודעה מספר 82
 

כך אומרים מקורבים לחקירת ראש הממשלה בפרשת האי היווני.
''אין ספק שמהתנהלותו עולה ריח רע, אבל פשוט אין ראיות'',
אומר אחד הגורמים.
עמי בן-דוד ויוסי לוי

''המשטרה תמליץ לפרקליטות לסגור את התיק נגד ראש הממשלה אריאל שרון בפרשת האי היווני'' - כך אמרו אתמול ל''מעריב'' גורמים שמקורבים לחקירת המשטרה נגד ראש הממשלה.

''אין ספק שמהתנהלותו עולה ריח רע, אבל פשוט אין ראיות'', הוסיפו הגורמים.

הבוקר דווח בקול ישראל שיוחנן דנינו, ראש היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב''ל), שעמד בראש צוות חוקרי שרון, סבור שאין מקום להעמדה לדין.

חקירת ראש הממשלה נערכה במעונו שבירושלים אתמול. שרון שיתף פעולה עם חוקריו, וענה כמעט על כל שאלה שהוצגה לו.
''הוא היה מאוד אדיב, חייכן ואפילו התלוצץ עם החוקרים'', סיפר גורם המעורב בחקירה.

''כדין וכחוק''

על רוב השאלות ענה ראש הממשלה: ''לא יודע''. הוא חזר על גרסתו שלפיה רק לבנו גלעד יש מידע הנוגע לפרשת האי היווני, ושהוא עצמו לא היה מעורב בנושא כלל.

שרון לא הכחיש את קשריו עם איש העסקים דוד אפל ואת העובדה שזה סייע לו בבחירות המוקדמות בליכוד. הוא דחה בתוקף את השאלות שנגעו לתקופה שבה שימש כשר חוץ ובמהלכה אירח, על פי החשד, את תת שר החוץ היווני בכדי לסייע לאפל לקדם פרויקט התיירות באי היווני. ''הכל נעשה כדין וכחוק'', אמר ראש הממשלה.

בתום החקירה אמר אתמול בכיר במשטרה: ''רמת הראיות שנאספה נגד דוד אפל שונה לחלוטין מזאת שנאספה על ראש הממשלה. קיימת סבירות גבוהה מאוד שתיק החקירה נגד שרון בפרשת האי היווני ייסגר מחוסר אשמה וחוסר ראיות מפלילות''.

***
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/574/852.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:05   01.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  89. אמיר אורן-הארץ:כותב על עלילותיו של רובינשטיין  
בתגובה להודעה מספר 84
 

יום שבת ו' בחשון תשס"ד, 1 בנובמבר 2003
המהדורה המודפסת << גיליון יום שישי

עלילת רובינשטיין
מאת: אמיר אורן

אליקים רובינשטיין
תצלום: פייר תורג'מן/באובאו

הימים ימי פרשה פלילית מסעירה, בסוף האלף הקודם, ואליקים רובינשטיין פוחד. לא חושש, לא מודאג, פוחד. אחד המעורבים בפרשה, קרובו של החשוד המרכזי, הוא יריב מר שלו, הנוטר לו על טיפולו בפרשה קודמת, ורובינשטיין מוכן לגלות את דעתו עליו רק במעמקי שיחת רקע. זמן מה לאחר השיחה ביקש
עיתונאי מהיועץ המשפטי לממשלה, דרך עוזרו, כי יתיר לו להשתמש

בגרסה מרוככת של פרט כלשהו. העוזר הלך וחזר, בפיו תשובה מקפיאת דם:
"היועץ מבקש שתזכור שהאיש מתנהג כחיה פצועה, ושיש לו, ליועץ, ארבע
בנות".

בפרשה ההיא אמנם היה משרת ציבור שעל ראשו ריחף איום גופני, אבל שמו
אינו רובינשטיין, אלא מזרחי. רובינשטיין הפחיד את עצמו. הוא לא השרה
סביבו מנהיגות של מי שבטוח להלך לצדו בסמטה חשוכה.

שני פרסומים - אחד ספר בכריכה עבה והשני דו"ח )שמיגנט אליו דו"ח-נגד(
- קלעו את רובינשטיין למצוקתו הנוכחית. הספר, "נתיבי ממשל ומשפט",
שנדפס בהוצאה לאור של משרד הביטחון, גרר את רובינשטיין למעמד המביך
של חשוד-בכוח, בעקבות תלונה על עבירה לכאורה של הפרת אמונים וניגוד
עניינים. דובר משרד המשפטים אמר בתגובה על פרסום התלונה, כי היא
"מופרכת" והפומבי שניתן לה נועד "להכפיש" את רובינשטיין "על רקע
החלטתו בפרשת מזרחי". קצין בכיר שעיין בחומר אמר, כהתרשמות ראשונית,
שיש בו "לפחות טעם לפגם"; זו אינה תלונת סרק קנטרנית. היא הוגשה בידי
המחברת העיקשת, חני זיו, שמתקפת הנגד שלה בחזית יצחק מרדכי תרמה
למפלתו של שר הביטחון לשעבר.

שלשום הועברה התלונה לראש מחלקת החקירות במטה הארצי, תנ"צ מרגלית
קרויטרו, שצפויה להטיל אותה על ניצב משנה שאינו כפוף למזרחי, קצין
חקירות באחד המחוזות.

אם הבדיקה תתעצם לחקירה, שתתנהל בקצב הנהוג במשטרה ואצל היועץ, גם היא
תכביד על מועמדות רובינשטיין לבית המשפט העליון. מחוגם הסגור של
שופטי העליון, המשפיעים על קביעת המצטרפים אליהם, גוברות הרטינות על
פעילות רובינשטיין נגד מזרחי. על אחד מהם מספרים, כי אמר שמזרחי,
משפטן בהשכלתו, נראה לו מועמד ראוי מרובינשטיין לבית המשפט העליון.
יש אפילו תקדים של ראש אגף החקירות שהגיע לעליון - יעקב קדמי.

בכתב העת ההיתולי "MAD" היה מדור קבוע של הקריקטוריסט דון מרטין,
"מרגל נגד מרגל", הלבן נגד השחור, ששיקף את דימויי המלחמה הקרה,
הסי-איי-אי נגד הק-ג-ב. מרטין לא הבין, שהמלחמה האמיתית היא בין
הלבנים לבין עצמם ושהאויב הגדול של הסי-איי-אי הוא האף-בי-איי. מזרחי
חוקר את רובינשטיין, שחוקר את מזרחי, שזוכה להגנת שלמה אהרונישקי,
שהתנגד לפני שלוש שנים למינויו. זה הביטוי המקומי לטירוף המערכות
שאחז במנגנון אכיפת החוק. אין למפכ"ל ולקציניו תמריץ לגמול
לפוליטיקאים וליועץ, שהפקירו אותם, טובה תחת רעה.

רובינשטיין אינו אשם במצבו. הוא קורבן של הסכמתו האומללה לליהוק
לתפקיד זר לו, בתחום שאינו הולם אותו, כאילו היה צ'רלי צ'פלין משחק
במערבון. יצחק שמיר, שחיבב את רובינשטיין, לשעבר יועצו המשפטי במשרד
החוץ, והחזיר אותו מהצירות בוואשינגטון כדי למנותו למזכיר הממשלה,
הפתיע לאחר פרישתו בהסתייגות מבכירי חובשי הכיפה במשרד ראש הממשלה.
שמיר, התברר, ראה בהם אנשים הגונים ונאמנים, אך סבילים מדי. "יהודי
דתי", נימק איש הפעולה במחתרת וההתחפרות המדינית, "מתפלל שלוש פעמים
ביום לבוראו ובכך יוצא ידי חובת המכסה שלו". נשיאת דרשה למדנית על
"פרשת השבוע: האזינו" מרחיבה את הדעת, אך אין בה פתרון יעיל לקושי
המעשי בציתות לפושעים מתוחכמים, המשתמשים בזה אחר זה בעשרות טלפונים
ניידים, כל אחד לשיחה אחת.

עד שפרצה השבוע לעין כל התנגשותו המתמשכת עם הפרקליטות עדנה ארבל,
נאוה בן אור ויסכה ליבוביץ, נשים ממאדים מול גבר מנוגה, היו עימותיו
העיקריים של רובינשטיין עם מזרחי ועם יחיאל חורב, הממונה על הביטחון
במערכת הביטחון )מלמ"ב(. שניהם טיפוסים ישירים ומחוספסים, שסירבו
להתחנף אליו והאמינו כי התערבותו בעבודת אגפיהם, בשם השמירה על צנעת
הפרט וחירותו, ריקה מתוכן.

חורב תבע מרובינשטיין להיבדק בפוליגרף כתנאי לשיתוף בסודות המועדפים
של דימונה. הגלאי אינו ממש גלאי שקר ועל כן גם לא מכונת אמת, אך
הבדיקה נדרשה, לדעת חורב, גם כלקח התחמקותו של תת אלוף רמי דותן
מגילוי מוקדם. כשהכניע חורב את רובינשטיין, נענש בשלילת סמכות
החקירות הפליליות במערכת הביטחונית. התכלית המוצהרת היתה ראויה
ורצויה. התוצאה המעשית היתה, שזה שנה אין איש מטפל בחשדות כאלה.
האיסוף המודיעיני במערכת הביטחון נפסק בלא שהמשטרה דלת-התקנים תקבל
עליה עול נוסף.

בשנות רובינשטיין לא הוגדלו תקני הפרקליטות, באופן שיאפשר לה להתמודד
עם העומס הגובר. לשלטונות, לפוליטיקאים, זו ברכה. ככל שהפקקים בצנרת
מתעבים, יהיו פחות כתבי אישום נגד בכירים ומקורבים; וגם כשיהיו,
ויידונו בפני שופטים בערכאות הנמוכות, הכרעת הדין צפויה להיות סלחנית
מזאת של בית המשפט העליון.

לפרקליטות, שהיועץ המשפטי מעליה אך לא לצדה, קרה מה שבתחום הביטחוני
קרה לצה"ל. בשני המקרים שידר הדרג העליון )נשיא בית המשפט העליון,
אהרן ברק, וראש הממשלה, אריאל שרון( הנחיה, שהדרג המבצע )הפרקליטות
והמטכ"ל בהתאמה( התבקש לתרגם למהלכים בשטח )העמדה לדין של חשודים
בהפרת אמונים, הקלות לאוכלוסייה הפלשתינית ולמתונים בהנהגת הרשות(,
אך נבלם בדרג הביניים )שופטי המחוזי והשלום, שר הביטחון שאול מופז(.

כוחו של רובינשטיין כראש התביעה הכללית לא הורגש. למרות השתתפותו
הקבועה בישיבות הממשלה הוא לא השפיע על פעולת זרועות הביצוע בשעת
משבר; ועדת אור היתה יכולה למצוא פסקה או שתיים לומר על מעשיו או
מחדליו באירועי אוקטובר ,2000 אך כקודמותיה )וכקודמיו( יצא היועץ
המשפטי גם ממנה בלא פגע. הוא הסתפק בסנדליו הקטנים של יוסף חריש,
שכמותו היה לפנים ראש לשכת שר וכן שופט שלא התבלט.

יחסי רובינשטיין וארבל נפתחו בחיוכי בובות חתן וכלה על עוגת הכלולות
והידרדרו להטלת עוגות קצפת על מדרגות הרבנות. ארבל כבר היתה ותיקה
ומנוסה )ארבע שנים כסניגורית פרטית, שבהן גם ספגה קליע בבית המשפט;
עבודת שטח בפרקליטות; שמונה שנים כשופטת מחוזית; פרקליטת המדינה(
כשהתגייסה לשכנע את רובינשטיין לקבל את התפקיד. זה היה לאחר שמילאה
בעצמה את מקום היועץ לזמן קצר, לאחר האפיזודה הקצרה של רוני בר-און
בתפקיד.

אחרי יותר מתריסר שנים בישיבות הממשלה, כמזכיר וכיועץ, רובינשטיין
קשוב מדי לפוליטיקאים, ובמיוחד לראשי ממשלה ולשרי משפטים. ארבל ספגה
בסבלנות את החלטותיו הפזיזות, בין היתר לאחר שקיבל את דו"ח מבקר
המדינה על עמותות אהוד ברק - אז הורה על חקירה פלילית אף שהכל הזהירו
אותו שתסתיים כפי שהסתיימה. היא מצאה את עצמה, בסוף שמונה שנותיה
בתפקיד, על סף החלטה מרעידת אדמה )משהתגבשו ראיות להעמדת ראש הממשלה,
בניו, ממלא מקומו ומנהל לשכתו לדין( - בראש מרד הפרקליטות נגד היועץ
המשפטי.

פרקליטת מחוז הדרום, ליבוביץ, שסירבה עד לאחרונה להתמנות לפרקליטת
המדינה לאחר שארבל תפרוש, שינתה השבוע את דעתה, בתגובה על הסערה
שמסביב. ליבוביץ תתמודד עם בן אור, ולה יתרון של מי שצמחה בשטח. אף
על פי כן, הן שותפות להנהגת המרד.

המרד לא היה פורץ, לולא היתה עלילת רובינשטיין נגד מזרחי כה מופרכת.
אביגדור ליברמן לא היה "פוליטיקאי" בעת שהתנהלה נגדו, כמו נגד אחרים,
החקירה שבה רובינשטיין ובתי המשפט אישרו לחוקרים מעקב אלקטרוני.
ליברמן היה יעד לאיסוף מודיעין ולחקירה סמויה. השאלה שאמורה להציק
אינה אם הבולשת הפולשת עקבה אחרי "פוליטיקאים", אלא מדוע טרחו
פוליטיקאים רבים, ובהם ראש הממשלה שהתנדנד בכיסאו, בנימין נתניהו,
לקיים מגע כה הדוק עם יעד חקירתי שכזה.

הפרקליטים יהושע רזניק וז'ק חן, שעסקו בתיקי חבר אחר של דוד אפל, אריה
דרעי, ליוו לפנים גם את חקירתה של פרשת "שער בעלייה" ומצאו ראיות
לכאורה להעמדת ליברמן לדין בעניין אחד משלושה שנחקרו. ארבל קיבלה את
המלצתם שלא לעסוק בקטנות ונמנעה אז מהגשת כתב אישום. במשטרה לא
הזדרזו להזמין את ליברמן למסיבת פרידה; העריכו שם שעוד ישובו וייתקלו
בו, ולא התבדו.

בתקופת רובינשטיין עסקה הפרקליטות בתיקיהם של כמה ניצבים במשטרה -
יעקב גנות, יעקב רז ויאיר יצחקי. רובינשטיין לא התערב בחקירות אלה.
רק למזרחי, שנוא נפשו של ליברמן, שהוא מקורבו של נתניהו, שהוא מיטיבו
של רובינשטיין, שהחליט שלא להעמיד את נתניהו לדין - נטפל רובינשטיין
בעצמו. חיי הרגש של ליברמן, הזכירו השבוע מבקריו של רובינשטיין, אינם
קדושים יותר מחיי מי שעלולה להירצח בשם "כבוד המשפחה", אם סודה,
שהוקלט בציתות לבעלה החשוד בפשע חמור, ידלוף בשל דברנותו של היועץ.

רובינשטיין עמד מול חוות הדעת של ארבל וסגניתה בן אור. מינוי פרקליטת
הדרום, ליבוביץ, נועד לגשר על התהום - הוא נגד מזרחי, והן בעדו.
ליבוביץ התעמקה בפרטים ויצאה נלהבת מכולן בהגנתה על מזרחי;
רובינשטיין נהפך ממאשים לנאשם. עמדתן החולקת של השלוש הובהרה לו
בנובמבר ,2002 בדיון שפרסום פרטיו ב"הארץ" ב-02 בדצמבר הכעיס אותו עד
כדי אובדן עשתונות. אז החליט, שבפעם הבאה יעשה מעשה. לאחר שבועיים
הגיעה הפעם הבאה - פרשת חיקור הדין של סיריל קרן. רובינשטיין יצא אז,
בעזרת השב"כ, לחדור לפרטיותם של עיתונאים, עד שנבלם בבג"ץ.

המיקוח בין רובינשטיין לארבל על נוסח מוסכם לדו"ח התנהל עד לדקה
האחרונה, בכלל זה בכל דקה פנויה בסוף שבוע משותף של אנשי משרד
המשפטים בזכרון יעקב, ותחת איום מפורש של ארבל וחברותיה להסתייג
מרובינשטיין אם יחמיר במקום שהעובדות משוועות להקל.

בבוקר יום חמישי שעבר כתב רובינשטיין גרסה, הממליצה מפורשות להדיח את
מזרחי. בערב כבר נסוג אל הנוסח "עד כדי", כמוהו כמי שמכניס את ראשו
לכבשן ואת רגליו למי קרח ומתפלא שאינו חש בחום ממוצע.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=355775&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:12   02.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  95. הפעם רובינשטיין טעה, וארבל צודקת ............  
בתגובה להודעה מספר 89
 

"מי שמתיימר לקבוע מה על הציבור לדעת, עוד ינסה לקבוע עבורו
גם מה עליו לחשוב" (מאיר שמגר)

מאת: אריק באך
[email protected]

למען הסר ספק, אבהיר כי אני סבור שעדנה ארבל היא עבריינית עלובה, ואני סבור שרובינשטיין עשה מעשה שמשון-נגד-פלישתים בזה שחשף לציבור סדק זעיר משיטת החיפוי והפשיעה המאורגנת של הפרקליטות והמשטרה נגד מי שאינו "משלנו" (חלק מה"קוזה נוסטרה").

ואולם, כמו שאני מוקיע את הנוהג המסוכן, ש"כל עוד אוהבים אותו, לא רואים בו שום פגם", כך אני מזהיר מפני ההיפוך, ש"כל עוד שונאים אותו, לא רואים בו שום זכות", בבחינת דברי חכמינו, דסני ליה לא חזי ליה זכותא (דהיינו, כששונא אותו לא רואה בו זכות), דרחים ליה לא חזי ליה חובה (כשאוהב אותו לא רואה בו חובה) (מסכת כתובות ק"ה, ב').

הבסיס לקביעתו האומללה של רובינשטיין לאסור על עדנה ארבל להופיע בפני ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ולהביע את עמדתה, מוצדק לחלוטין: בכל מוסד יש היררכיה, ויש פוסק אחרון, וזהו מתכון בדוק לאנרכיה אם כל פקידון בשירות הציבורי שחולק על הבוס העליון שלו, ילבן את המחלוקת ונימוקיה בדיונים של ועדות הכנסת. גם לכל מיני פקידים באוצר יש המון מחלוקות עם נגידי בנק ישראל, ועם הממונה על התקציבים. אז מה? לצורך כך בדיוק מתקיימים דיונים פנימיים, נסיונות שכנוע הדדיים, אבל הפוסק האחרון הוא בעל הסמכות העליונה, קרי רובינשטיין.

המעשה החתרני שעשתה ארבל יחד עם צמד שותפיה לפשע, נאווה בן-אור ויסכה לייבוביץ' (להדליף בפומבי נימוקים פנימיים של דיוני משרד המשפטים), אכן ראוי גם הוא לגנאי והוקעה, ומלמד עד כמה השתן עלה להן למוח, וכי הן איבדו כל שליטה עצמית על גבולות הכוח, החוק והסדר. אבל זו סיבה להעניש אותן, ולא את הציבור כולו. ובזה שסותמים לה כעת את הפה, מענישים את הציבור כולו שחייב לדעת את כל האמת, ודחוף.

אך למרות כל הדברים החמורים הללו המוסיפים חטאים על הפשעים של ארבל, ואולי דווקא בגלל חומרתם וחשיבותם הציבורית, ראוי היה שרובינשטיין יתן לארבל זכות עמידה ציבורית מ-ל-א-ה.

אני רוצה לשמוע את ההסברים של ארבל. אני רוצה לשמוע את התשובות שלה, או ההתחמקויות שלה, לשאלות הקשות שהפרשה הזו מעוררת. זו איננה עוד סתם-פרשה. זו פרשה חמורה יותר מכל פרשה שנחשפה עד כה.

אני מזהיר מפני פסילה אוטומטית של ארבל, כמו גם מפני שנאה אוטומטית של מזרחי או כל מי שקשור לשרשרת העבריינות שלהם. זו אינה הדרך הראויה. זהו מתכון למלחמת אחים. בו התחילו אמנם הם, אבל זה לא אומר שעלינו להוסיף קיסם למדורה.

יש לברר את כל הפרטים עד תום. וזאת לא נוכל ואסור לנו לעשות מבלי לתת פתחון פה מלא, לכל הצדדים, ואף להכיר בזכותם למתוח ביקורת פומבית מנומקת על מקטרגיהם. יש לתת למזרחי את הזכות לקיים מסיבת עיתונאים, ולהגן על שמו! שעיתונאי מסויים יקבל הזדמנות לשאול אותו את כל השאלות הקשות המתעוררות בפרשה, באופן ישיר. לא שיואב יתקוף אותו דרך המדליפים שלו, ושמזרחי יתגונן באמצעות ההדלפות שלו, לעיתונים אחרים. יש לתת לארבל את הזכות, שלא לומר החובה, לסייע לועדת החוקה לברר את פרטי הפרשה החמורה הזו עד תום!

הרי אין לנו מישהו אחר שיורה לחקור את ארבל ולעצור אותה ואת מזרחי עד תום ההליכים, כמו שראוי היה לעשות כמינימום המתחייב. הדרך החוקית היחידה הפרושה בפנינו כרגע, היא לסבר את אוזני ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בפרטי הפרשה, ולפי נסיבות העניין לפעול: להדחתם הדחופה של ארבל ומזרחי, או להקמת ועדת חקירה ממלכתית פומבית, או להקמת אגף חקירות ופרקליטות זמנית לשעת חירום עד לטיהור האורוות מהסרטן, או לכל החלטה אופרטיבית אחרת שתתבקש מנסיבות המקרה.

כל עוד אין לארבל זכות דיבור, נמשיך להיות מוזנים בפרטי הפרשה רק באתר חלוצי ונועז זה, ונמשיך לשמוע את גרסתם של ארבל ומזרחי כפי שהיא מודלפת ו"מעובדת" על-ידי עיתנואי החצר שלה, בבחינת מנהרה בקצה האור. כי כל שאר אמצעי התקשורת מגוייסים לחפות על פשעי הטרוריסטים אשר השתלטו על שלטון החוק. זה דמי החסות שמשפחת מוזס ושוקן מחוייבים לשלם לעברייני שלטון החוק. שמור עליי ואשמור עליך.

זו לא רק זכותינו, זו חובתנו לשמוע את גרסתה ואת גרסת מזרחי באופן ישיר, פומבי ובלתי מסונן. אולי הם בכלל חפים מפשע? אולי הם סרחו אבל לא בחומרה המבעיתה המצטיירת כעת מהפאזל, ככל שיותר ויותר חלקיו המזעזעים נחשפים? ואולי הפרשה הזו הרבה יותר חמורה, וזהו רק קצה קרחון - ואכן אהרון ברק עמד מאחורי ההאזנות הסתר, ואולי "רק" דורית בייניש? ואולי "רק" יוסי שריד ופינס? ואולי "רק" נוני מוזס? ואולי "רק" ארבל ומזרחי? ואולי גם רובינשטיין סרח כאן ומקומו אולי בבית המשפט העליון, אבל בקומה התחתונה ביותר שבו, כלומר במרתף המעצרים? כל אלה הן שאלות גדולות וחשובות מידי מכדי להשאירן באויר וללא מענה. זו עננה רדיואקטיבית מעל מדינת ישראל כולה, לא "רק" מעל שלטון החוק.

לרובינשטיין יש בהחלט את הסמכות לאסור על ארבל להופיע. אולם "יש הבדל בין קיומה של זכות, לבין ההיגיון שבמימושה בנסיבות מסוימות" (מאיר שמגר) "מבחן האמת של זכות איננו ברגעים שבהם מתנהלים אירועים המבטאים סובלנות והבנה. קיומה של זכות עומד במבחן ברגעים מעצבנים ומרגיזים, במקום בו אין אהדה לטוען לזכות פלונית ולהשקפותיו" (גם כן מאיר שמגר, בפס"ד אחר). על רובינשטיין לחזור בו, במלוא האצילות, ולתת לארבל פתחון פה לגיטימי. להרשות לה להופיע בכנסת ולהאיר את עינינו בגרסתה. להרשות לה לכנס מסיבת עיתונאים -להבדיל מראיון עם כתבלתב חצר כזה או אחר. "להמשיך כרגיל מבלי לחקור זה כמו לחצות כביש סואן בעיניים עצומות" (ושוב מאיר שמגר, בדבריו על נסיון החיפוי על אהוד ברק בפרשת 'צאלים ב').

"איש אינו מסוגל להתנער מזכותו הטבעית לתת פומבי לעמדתו, ואיש אינו מסוגל להסמיך מישהו אחר לכפות עליו את דעתו. אפילו נניח שאדם יכול לוותר על זכויותיו, שום ויתור כזה אינו תופש, משום שחופש דעה טבוע בטבעו של אדם, ואין אדם מתנער מטבעו" (ברוך שפינוזה, על-פי 'המשפט' מאת חיים ה' כהן).

ולארבל, הפעם אני מייעץ לך להפר את ההוראה החוקית של רובינשטיין, כדין: אם רובינשטיין אוסר עלייך - שימי עליו קצוץ. אין לו סמכות לכך. זו לא רק זכותך החוקתית, זו חובתך. לכי לתת ראיון לטלוויזיה בלי לבקש אישור מאיש. תדאגי שעיתונאי מסויים ואביגדור ליברמן יהיו גם כן בפאנל השואלים כדי שכולנו נקבל תשובות לכל השאלות ולא רק תשובות לשאלות מוזמנות על-ידך.

לכי את לוועדת הכנסת. הודיעי למיכאל איתן שיש לך רשות להגיע, ושיקבעו מועד חדש אליו תגיעי. הרי יש לך באמת רשות להגיע, על-פי החוקה, שהיא יותר מהוראת-שעה חולפת של רובינשטיין כזה או אחר. האיסור של רובינשטיין הוא בלתי חוקי בעליל, ולכן כאילו הוא לא ניתן.

כשלעצמי, גב' ארבל, אני חושב שמקומך בכלא. יחד עם מזרחי, וכנראה עם עוד כמה מעלייך השותפים לפרשה זו. אבל אני, לא כמוך, אינני נעול בגישה זו בשינאה עיוורת אלייך או למי מכנופייתך. אני דווקא מתפלל שתוכיחי לי שאת צודקת ואני טועה. אני לא רוצה להיות צודק. אני לא רוצה לדעת שמה שברור לנו היום כשמש, הוא חס וחלילה נכון. כי אם זה נכון, אפשר ללכת לאו"ם, להחזיר יפה את המפתחות של המדינה, ולהודות שנכשלנו. ואז מה תעשי כשתחזרי לפולין? תחזרי להיות הספונז'דורית בבית של איזה אציל?

אז אני מעדיף לדעת שאני טועה, ואגן עד מוות על זכותך להביע את עמדתך, למרות שאת תסתמי לי את הפה ברישעות, בכל הזדמנות שרק תינתן לך.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   12:46   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. מכתב פרקליטות המדינה ליועץ המשפטי בנושא......  
בתגובה להודעה מספר 28
 

חדשות << חדשות היום
עדכון אחרון - 08:49 29/10/03
מסמך:מכתב פרקליטות המדינה ליועץ המשפטי בנושא האזנות הסתר ביאחב"ל

אל היועץ המשפטי לממשלה

הנדון: תיק מח"ש 2602/02 - האזנות סתר ביאחב"ל

קראנו את החלטתך בתיק שבנדון, נימוקיה ומסקנותיה, במסגרתה אימצת את
עבודתנו, אותה הבענו בפניך פעמים רבות, על פיה לא נמצא בחומר הראיות
בסיס להעמדת ניצב מזרחי לדין פלילי או משמעתי.

עם זאת, רבות מההערכות ומהביקורות הכלולות בחוות דעתך אינן מקובלות
עלינו, כפי שידוע לך משיחותינו הרבות והארוכות שקויימו בעל פה ומחוות
הדעת הקודמות שהעברנו אליך. מחמת החשיבות שאנו רואות בנושא זה, הרי
שמצאנו לנכון לאחר שקראנו את חוות דעתך, להביא התייחסותנו לנושאים
אלה.

כמו כן, על בסיס חוות דעתך אמורים הגורמים המוסמכים לבחון אם יש מקום
להסקת "מסקנות פיקודיות מנהליות במישור האישי עד כדי סיום התפקיד".
עמדתנו שלנו הינה כי אין כל הצדקה להסקת מסקנה מרחיקת לכת וקשה
שתוביל "לסיום התפקיד". עמדה זו מבוססת על מסקנתנו, שהתקבלה על ידך,
לפיה אין בדברים שנבדקו על-ידי מח"ש אפילו כדי לבסס הליך משמעתי וכן
על ניתוח כל ממצאי חקירת מח"ש. גם כדי להבהיר עמדה זו מצאנו לנכון
להביא התייחסותנו לנקודות המרכזיות שעליהן עמדת בחוות דעתך.

אנו מבקשות להביא בפניך אף את הערותיה של גב' ליבוביץ, פרקליטת מחוז
דרום המסומנת נספח א'(, המקובלות עלינו, שנכתבו ביחס לחוות דעתך,
ולצרף את הערותינו המשלימות.

כן מצ"ב לנוחותך מכתבנו לאיך מיום ,2.4.03 וחוות דעתה של פרקליטת
מחוז דרום מיום ,29.12.03 מיום ,22.2.03 מיום 3.3.03 ומיום .3.4.03

בקצרה, אנו מבקשות להדגיש את הנקודות הבאות:

מהחלטתך עולה כאילו חקירת מח"ש נועדה לדון ב"גבולות הכח וכיבוד החוק
העומדים בפני המשטרה". הצגת הדברים בדרך זו אינה תואמת או הולמת את
החקירה ומטרתה, שכן השאלה שעמדה בפני חוקרי מח"ש, בפנינו ובפניך,
היתה האם נעברו במקרה דנן עבירות פליליות או משמעתיות על ידי מי
מחוקרי יאחב"ל במהלך מילוי תפקידם. כעולה מהחלטותיך, התשובה לשתי
השאלות הללו הינה שלילית.

למותר עם זאת לציין, כי מקובל עלינו, שעל כלל עובדי הציבור ונבחריו,
ובכלל זה מערכת המשטרה והתביעה הכללית על ראשיה, חלים הדברים שנאמרו
לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, לפיהם: "המחזיקים בסמכות ובכוח
מטעם המדינה או מטעם רשות ציבורית אחרת ... שומה עליהם לזכור ולשמור
- לשוות נגד עיניהם כל העת ושלא לשכוח כי לא בשלהם הם עושים; כי
עושים הם בשל הזולת..." )בג"צ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון נ'
ראש הממשלה(.

העקרונות שמצאו ביטוי בחוות דעתך מקובלים עלינו, ואין צורך להרחיב על
חשיבות שמירתן על זכויות אדם במשטר דמוקרטי, ובוודאי זכויות חשודים
ונחקרים, כמו גם הגנת פרטיותם. עם זאת, חשוב להדגיש כי לצד זכותו של
הפרט, גם אם הוא גורם פוליטי, להגן על פרטיותו וחופש שיחו, כתביו
ורשומותיו, עומד האינטרס של החברה להגן על עצמה מפני גורמים עוינים,
החשודים בביצוע עבירות.

במסגרת זו חובה עלינו למנוע מחשודים בפלילים ונחקרים, לנסות ולהשפיע
על חקירות והליכים פליליים, על אופן בדיקת חומר חקיר, ועל המסקנות
העולות ממנו והסנקציות שבצידן. כמו כן, חובה עלינו ליתן את המשקל
הנאות לחשש לפגיעה באינטרסים ציבוריים חשובים, כגון האינטרס בלחימה
בפשיעה, שלום הציבור במובנו הרחב ועוד.

בצד כל זכות קיים גם אינטרס ציבורי של שלום הציבור וקיום שלטון החוק,
שבשנים האחרונות, אל מול בעלי ההון המקורבים לשלטון, הפך ישומו קשה
יותר ויותר. אחת הדרכים של החברה להגן על עצמה ולגלות עבירות
העבריינים היא באמצעות האזנת סתר. חוק האזנת סתר, תשל"ט-9791 קובע
חריגים לאיסור האזנת סתר, שבהם ניתן ההיתר להאזנת סתר, וקובע מקרים
מיוחדים בהם האזנה מותרת ללא היתר.

@ הערה:תוכן הכתבות שבקישורים מצ"ב בתחתית הודעה זו!!
ארבל נגד היועץ: ידע מראש על התמלול
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=355051&contrassID=1
בזכות ההאזנה / אמיר אורן
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=354511&contrassID=1
המסר לחוקרים: אל תעשו גלים
/ אמיר אורן
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=353842&contrassID=1


מה כלל למקרה שבפנינו-
לכל הדעות ניצב מזרחי ואנשיו פעלו כשבידיהם צווי בית משפט )ארבעה צווים שניתנו כדין(ובמקרה מסוים לא נדרש היתר) גם אם במקרים דומים ביקשו היתר לפנים משורת הדין, באותו הקשר(.

כפי שקבעת בהחלטתך, התנהלותו של ניצב מזרחי אינה עולה אפילו כדי עבירת משמעת של התרשלות או של שימוש לרעה בכוח המשטרה.
הסכמת עמנו כי מטרתו של מזרחי היתה ונשארה קידום חקירות חשובות ורגישות נגד אישי ציבור ונבחרי ציבור שיש קושי רב לגבש ראיות נגדם, ובית המשפט נעתר לבקשת המשטרה ואישר להאזין לשיחותיהם על בסיס חשדות שהוצגו בפניו. כך
גם קבעת כי מזרחי פעל בתום לב, ללא כוונת זדון וללא מניע פסול או מניע אישי.

בנסיבות אלה, יקשה עלינו לקבל כי במסגרת הצעדים המנהליים פיקודיים שלדעתך יש מקום לשקול במישור האישי, ניתן יהיה להגיב למסקנה מרחיקת הלכת והקשה כי יש מקום לסיום תפקידו של ניצב מזרחי, כמשתמע מחוות דעתך. לטעמנו, מסקנה כזו אם תוסק, תיצור חוסר מידתיות בין הקביעות העובדתיות ששימשו בסיס לחוות דעתך, לפיו התוצאה האמורה.

מסקנה כזו, אם תוסק, אף לא תעלה בקנה אחד עם מסקנות שגובשו במקרים רבים שהובאו בפנינו בעבר, מקרים על אנשי משטרה ואחרים שכשלו, ושלכל הדעות התנהלותם היתה קשה וחמורה מזו של ניצב מזרחי, שלגביהם לא הוסקו מסקנות דומות. מסקנה שכזו, אם תוסק, אף לא תתיישב עם העמדות שהובעו בעבר על ידך בנוגע למינויים רבים של אישי ציבור ועובדי ציבור שהיה פגם כזה או אחר בעברם, שוודאי עלה על הפגם שהנך מייחס לניצב מזרחי, שעליהם הגן
בעבר משרד זה, בין היתר בעתירות לבג"צ )לא מעט בניגוד לדעתנו(.

על-פי חוות דעתך, כמו גם חוות דעת מח"ש, לא נמצאה כל ראיה באשר למודעותו של ניצב מזרחי להגבלה שיתופית בחלק מצווי בית המשפט. לגבי תמלול שיחות שאינן קשורות לנושא החקירה. כן יודגש, כי מתוך זהירות יתר, מזרחי נטל על עצמו, ועל היחידה, הגבלות אלה, ולשיטתו ביצע על פיהן את ... השיחות. שיחות שהיה ספק לגביהן תוקצרו והועברו לידי תנ"צ מזרחי בלבד, ששמר עליהן בכספת לשכתו, והן לא הוצאו משם עד לחקירה נשיא ההחלטה עליה הורינו אם, בין היתר על פי בקשתו של מזרחי. הוראה זו, לתקצר את השיחות המסופקות, ניתנה על רקע הערכתו של מזרחי, כי המשקלטים מתקשים בהבנת נושאי החקירה, הערכה המאוששת בחומר החקירה של מח"ש.

בנסיבות אלה, גם אם נפלו ליקויים מסויימים בדרך התנהלות היחידה,
וגם אם ניתן להבין את "חוסר הנחת" שנובעת מחקירות אלה או אחרות,
לא ניתן לחלוק על תום ליבו ושיקוליו המקצועיים של ניצב מזרחי.

מהראיות אף עולה כי לא ניתנה על ידי ניצב מזרחי כל הנחיה לתמלל
"שיחות פוליטיות" ככאלה - נושא שעובר כחוט השני בחוות דעתך והיווה
גורם מרכזי לביקורתך הן בכתב והן בעל-פה. ההנחיה אשר ניתנה היתה -
כפי שאף ציינת בחוות דעתך - לתמלל "שיחות מסופקות", היינו שיחות
שלמשקלם יש ספק אם הן רלוונטיות לחקירה אם לאו. בהנחיה שכזו לא היה
לדעתנו פגם בהתחשב במורכבות החקירה ובהעדר הנחיות או נוהלים באותה
עת. אכן, כאשר הדוברים הם אנשים פוליטיים, רק טבעי וצפוי שנושאי
שיחתם יהיו עניינים פוליטיים. אלא ששיחה שנושאיה פוליטיים, אם
רלוונטית היא לחקירה, הותרה לתמלול. לפיכך, לא ברור מה הפגם שמצאת
בנושא זה.

זאת ועוד, בתי המשפט שנתנו את ההיתרים להאזנות הסתר, ידעו
מנימוקי הבקשה שהדוברים בשיחות יהיו אנשים המעורבים בפוליטיקה ובעלי
תפקידים ציבוריים,
ובכל זאת לא הטילו כל הגבלה ביחס לתמלול שיחות
שעניינן פוליטי. ההגבלה היחידה שהוטלה התייחסה לרלוונטיות לנושאי
החקירה. אם השופטים שנתנו את הצווים לא חששו מתמלול "שיחות פוליטיות"
- אין הצדקה להחמרה בעניין זה בבדיקה שלאחר מעשה, כאשר הכל ידעו, וגם
השופטים שנתנו את הצווים, כי ביאחב"ל יצטברו תמלילים של שיחות בין
אנשים פוליטיים, בעניינים פוליטיים - אם תהיינה השיחות קשורות לנושאי
החקירה.

יתירה מזו, הפגיעה בפרטיותם של אנשים פוליטיים אינה בהכרח קשה
מהפגיעה בפרטיותם של מואזנים אחרים, הנגרמת בלית ברירה במהלך החקירות
היומיומיות של משטרת ישראל. בענייננו, מהראיות עולה כי למזרחי לא
היה כל ענין בנושאים הפוליטיים כשלעצמם,
עובדה זו עולה מקירת מח"ש,
ובמיוחד מעדויות המשקלטים, שחלקן אף צוטטה על ידן, אשר העידו כי חששו
של מזרחי היה שמא שיחות רלוונטיות לחקירה לא ייתפסו ככאלה בשל חוסר
מודעות המשקלטים לנושאי החקירה המורכבים.

אם צריך ביסוס נוסף למסקנה כי למזרחי לא היה כל עניין בנושאים
הפוליטיים כשלעצמם, הרי שמצויה היא בעובדה שמזרחי לא עשה בחומר
שהתקבל אצלו כל שימוש פסול ולא העבירו לעיונו של איש, מאז ועד היום.

עוד נבקש להדגיש, כי כפי שציינו פעמים רבות בעבר, החומר האמור שהועבר
למזרחי )המכונה בחוות דעתך: "השיחות הנוספות"(, כולל עשרות שיחות
שלהערכתנו המקצועית, המבוססת על עשרות שנות טיפול בתיקים פליליים,
הינו רלוונטי לחקירות תלויות ועומדות שנמשכות ומתנהלות גם היום,
והדברים מתבררים עם התקדמות החקירות, והיום יותר מתמיד.

כעולה מחוות הדעת, על הנחיית מזרחי להעביר אליו את ה"שיחות
המסופקות", מתחת ביקורת רבה, אלא שביקורת זו אינה מתיישבת עם הממצא
העובדתי, שצויין בסע' 46 הכחוות דעתך, לפיו "שיחות מסופקות" רבות,
נמצאו בדיעבד כרלוונטיות לחקירה )ראה עדות קצינת ההערכה שאוזכרה בסע'
זה(.

עובדה זו ממחישה היטב, כפי שכבר צוין, כי מזרחי פעל בתום לב על בסיס
שיקולים מקצועיים.

עיקר הטרוניה בחוות דעתך נגד מזרחי מופיעה בסעיפים 104-100 להחלטה.
כפי ששבנו והדגשנו, אנו מסכימות כי העדרן של הנחיות במשטרה בעניינים
כגון דא מחייב תיקון, וזאת ניתן לעשות באמצעות ועדה בינמשרדית,
בהשתתפות אנשי משטרה, פרקליטות ויעוץ, כפי שהצעתי בזמנו, שתבדוק
הנושא באופן רוחבי ותקבע נוהל מסודר לכל יחידות ההאזנה במחוזות
המשטרה השונים;, ובכלל זה ביאחב"ל. גם לשיטתך וכפי שהצענו כבר בראשית
החקירה, נדרש להקים צוות משותף עם אנשי פרקליטות המדינה, הייעוץ
והחקיקה, לגבש נוהלים בנושא רגיש זה.

עם זאת, עד היום עדיין אין נוהלים מחייבים בנושא וכל יחידה פועלת לפי
מיטב הבנתה. בעובדה שעד היום לא גובש נוהל בענין, יש בוודאי כדי ללמד
סנגוריה על מזרחי ואנשיו, שפעלו ללא נוהלים עד לשלב מסויים, ואז פנו
בבקשה לקבלת הנחיה. מתשובה לפנייתם ביקשתי )ע.א.( מגב' בן-אור להיפגש
עם אנשי היחידה הרלבנטים, לבחון את התנהלות הדברים ולהנחותם בנושא
ההאזנות. הנחייתה הכתובה, שאושרה על ידי, מקויימת ביחידה עד היום.
בקשה זו באה לאחר שנעשתה פנייה אל מזרחי, מקרב אנשי היחידה, פניה
אותה קיבל בברכה )במילים "יוזמתך ברוכה"(, ולאחר שניתנו ההנחיות, הוא
ישם במלואן את ההנחיות הנ"ל.

התנהלות זו נראית בוודאי ראויה והיא משליכה על תפישתו הכללית של
מזרחי, ומוכיחה כי שיקול דעתו בפרשה זו הופעל באופן סביר, גם אם לא
באופן מיידי. בוודאי שלא ניתן לקבוע כי שיקול דעתו לקה באופן משמעתי,
כפי שנקבע על-ידך.

זאת ועוד, שיחות רגישות, בודדות אמנם, הוצגו במועד סמוך להאזנה גם
לנו וגם לך, אולם אף אחד מאיתנו לא הורה על הפסקת התמלולים של שיחות
דוגמת אלו, שכן סברנו כי מדובר בחומר היכול להיות רלוונטי לחקירה. יש
בכך כדי להעיד על סבירות שיקול דעתו של מזרחי, ועל העדר חריגה ממתחם
שיקול הדעת, ואין לדרוש בסיטואציה כזו התנהגות אחרת מעובד ציבור, או
לרמוז כי היה בהתנהגותו משום הסתרה. אכן, ברור המקובל גם עלינו, כי
יש לנקוט זהירות בעת הטיפול בנושא זה, וכן יש מקום לגיבוש נוהלים כפי
שהצענו, וכן מקובל עלינו כי התנהלות היחידה והעומד בראשה לא היתה
נקיה מתקלות, אולם באמור לעיל אין כדי להצדיק את הביקורת הקשה שמתחת
על ניצב מזרחי.

במאמר מוסגר יצויין כי דו"ח ועדת אור, אשר קטעים ממנו צטטת בחוות
דעתך המנומקת, מתייחס בביקורתו כלפי המשטרה, לנהלים מחייבים שלא
קוימו, כמו לגבי ... תחקירים ודו"חות פעולה, דהיינו רישום על-פי נוהל
בעקבות ארועים - מה שלא קרה במקרה שלנו, בו לא היה קיים נוהל כלל.
לפיכך, נראה כי האמור בדו"ח ועדת אור להקשר זה אינו רלוונטי
לענייננו.

יתירה מזו, דו"ח ועדת אור עוסק במותם של 14 איש, מהם 13 אזרחים.
לעומת זאת, ... בחקירה מורכבת ורגישה, חקירת איסוף, במסגרתה, על בסיס
האזנות סתר, נגבו ראיות והוכנו כתבי אישום. לפיכך אנו סבורות כי אין
מקום להיקש בין הנושא הנדון ... לבין ענייננו.

עוד נוסיף, כי כל החומר שהועבר למזרחי, שלגביו היה ספק אם הוא
רלוונטי לחקירה, עולה בסך הכל לכ-054 שיחות מתוך כ-000,51 שיחות
שנקלטו לאורך כל תקופות ההאזנה לליברמן, היינו כ-%5 בלבד מכלל
השיחות. יתירה מזו, מתוך 450 השיחות, הרי שבדיקתנו העלתה כי ניתן
לראות בעשרות רבות של שיחות כשיחות שהן רלוונטיות לחקירה, שאלמלא
הנחייתו של מזרחי, שעליה נמתחה ביקורת, לא היו נכללות בחומר החקירה.
כן יש לזכור, כי לגבי מחצית התקופה שבה נאספו אותן 450 שיחות, כלל לא
היתה מגבלה אודות סוג השיחות שיתומללו. עוד נזכיר, כי בדיקה מדגמית
של היקף התמלול ומידת פירושו, לימדה כי במקרים רבים ביותר תוקצרו
שיחות שהשתרעו על פני מקום רב משורות בודדות, דבר הממחיש כי יש הבדל
משמעותי בין "תמלול" לבין "תקצור" ומשליך גם הוא על סבירות הנחייתו
של ניצב מזרחי.

מכלול נתונים זה באשר לשיחות שעמדו במוקד חקירת מח"ש, מצביע על כך
שרוב רובן של השיחות שהואזנו (97%) כלל לא תומללו ולא תוקצרו. 3%
בלבד של השיחות, שנקלטו משך תקופה ארוכה, שלגביהן היה ספק למשקלטים,
הועלו על הכתב )רובן בקיצור נמרץ(, וחלק מהן אכן התבררו בדיעבד
כשיחות שהיו רלוונטיות ביותר לחקירה. בנסיבות אלה דעתנו היא כי אין
מקום לביקורת הקשה שהוטחה על ידך בנושא זה.

עוד יש להוסיף, כי חומר זה נשמר בכספת של ראש היחידה ומעולם לא יצא
ולא נמסר לאיש גם עובדה זו מבססת את עמדתנו לגבי אי חריגת פעולתו של
מזרחי ממתחם הסבירות.

בהקשר זה גם נציין, כי צר לנו על עצם הכללת פרטים אודות השיחות וזהות
הדוברים - ... אותם הקפיד לשמור מזרחי מכל משמר - בהחלטתך המנומקת.

בקשר לפרשת נמרודי - שהוזכרה על ידך אף היא לחובת מזרחי - הרי
שכידוע, עניין זה הוכרע על-ידי בית המשפט העליון במסגרת בג"צ 1659/02
נמרודי נ' היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט באותו עניין לא קבע את
קביעותיו בנושא "להיטות היתר" ביחס לניצב מזרחי באופן אישי, ואנו
סבורות כי לא היה מקום להזכיר פרשה זו בהקשר דנן.

אשר ליואמסקי, עמו הורית לחתום על הסכם חסינות, הרי שבחות דעתך הסברת
בהרחבה מדוע מצאת לנכון לחתום עמו על הסכם חסינות בניגוד לעמדתנו.
בהקשר זה נבקש להזכיר במספר מילים מה היו נימוקינו להתנגדותנו לחתום
על הסכם זה.

כזכור, מדובר בשוטר שנחשד בכך שגנב חומרים רגישים וסודיים מהיחידה בה
שירת, ברח לחו"ל ומסר חומרים אלה לגורמים בארץ ובחו"ל, כאשר חלק
מהחומר שנחשד בגניבתו אף הופיע באמצעי התקשורת. לימים, כידוע, הודה
יואמסקי בחשדות אלה. אנו סברנו כי אין כל מקום לחתום עם אדם זה על
הסכם עד מדינה, בהתחשב בחומרת מעשיו הפליליים, בהתחשב בכך שהערכת
מח"ש היתה כי חתימת ההסכם לא תוביל לעיבוי משמעותי של חומר החקירה;
בהתחשב בכך שבאותו שלב נראה היה על פי ממצאי חקירת מח"ש, שעמדה בפני
סיום, כי אין בסיס לחשדות לביצוע מעשים פליליים על ידי מזרחי,
ובהתחשב בכללים הנקוטים בידינו בענין חתימות על הסכמי חסינות עם
עבריינים. כל השיקולים הללו הובילו לעמדתנו האמורה, וכזכור, בזמנו
העברנו חוות דעת מפורטות, המנמקות מדוע לא היה מקום לקבל את הצעתו של
יואמסקי ולהעניק לו חסינות. חוות הדעת מצ"ב לנוחותך. לצערנו, עמדתנו
לא התקבלה באותה עת.

בדיעבד, אכן התברר, כי האיש לא מסר חומר חדש כלשהו, לאחר חתימת
ההסכם, ולא חידש דבר בחקירתו, כפי שצפינו מראש. כמו כן, יואמסקי לא
עמד בהתחייבותו על פי ההסכם, לא החזיר עד עצם היום הזה את כל העותקים
של החומרים שהוציא מהיחידה ואף לא מסר את פרטיהם של כל האנשים שקבלו
את החומרים הנ"ל. בנוסף לכך יואמסקי שיקל בעניינים מהותיים ביותר בעל
מתן עדותו, כגון בנושא המניע שהביאו לשמור לעצמו שלא כדין את ההקלטות
של האזנות הסתר. כל האמור מוכיח לדעתנו כי צדקנו בעמדתנו נגד חתימת
ההסכם.

עוד נוסיף, כי כזכור, סברנו שראוי להעמיק החקירה באשר לשאלה מי עומד
מאחורי פעולותיו אלה של יואמסקי, אך החקירה לא הושלמה וגם על כך צר
לנו.

מן האמור עולה, שעבריין שביצע לפי הוראתו מעשים פליליים חמורים, נהנה
מחסינות ולא מובא לדין, ובדיעבד מתברר כי הענקת החסינות ניתנה ללא
תמורה ממשית, כפי שסברנו מתכתחילה, שהרי החלטת כי אין מקום להעמיד את
ניצב מזרחי לדין פלילי או משמעתי.

לא למותר אף להזכיר כי על-פי עובדות טיוטת כתב האישום שגובשה בשעתו
נגד ליברמן, בתאריך ,17/3/99 במהלך שיחת טלפון בין ליברמן לעוזר
המפכ"ל בשעתו, נצ"מ פרנקו, ביקש ליברמן מנצ"מ פרנקו כי יסב את תשומת
ליבו של "התנ"צ ,"... לכך שעליו לנהוג "בזהירות במידעים שבידם", שכן
בידיו של ליברמן "מידע על תנועותיו של הקצין, מעשיו ופעולותיו".

לסיום, ... ועל בסיס מעשיו של מזרחי, כפי שפורסמו בחוות דעתך, אנו
סבורות שלא יהיה זה נכון בשום אופן להסיק מסקנה פיקודית קשה של העברה
מתפקיד, אף אם יש מקום לבקר או להעיר ולהפיק לקחים בעניין התנהלותו
והתנהלות היחידה בנושאים אלה או אחרים.

העברה מתפקיד, ללא העמדה לדין משמעתי, ובנסיבות בהן אין יסוד להגשת
אישום משמעתי, תהיה לדעתנו בלתי סבירה ובלתי מאוזנת, ואם תמומש, היא
תפגע להערכתנו באיזונים המתחייבים מתהליך קבלת החלטות והפעלת שיקול
דעת על-ידי בעל סמכות )ר' בג"צ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון נ'
ראש הממשלה - ובמיוחד סעיפים ,9 ו-62 לפסק דינו של השופט ריבלין(.

לא זו אף זו, פעולה מכל האמור לעיל, עמדתנו שלנו, כעומדות בראש מערכת
התביעה, הינה כי ניצב מזרחי לא חרג ממתחם הסבירות וממתחם הפעלת שיקול
הדעת המקצועי וזאת אף אם התנהלותו והתנהלות היחידה לא היו נקיות
מתקלות ומליקויים מסוימים(. למסקנה זו הגענו בהתחשב במורכבות החקירות
שנוהלו ביחידה; העדר הנחיות או נוהלים באותה עת; מסקנותנו אודות תום
ליבו של מזרחי ושיקוליו המקצועיים; ושאר השיקולים עליהם עמדנו. משעה
שכך היא הערכתנו המקצועית, לא יהיה זה סביר לדעתנו לנקוט נגד ניצב
מזרחי צעד שיוביל לסיום תפקידו.

מי שפעל, אף לפי השקפתך, משיקולים מקצועיים וענייניים ביותר; מילא
באמונה תפקיד קשה, רגיש ותובעני, בימים קשים לשלטון החוק; ולא עבר,
אף לשיטתך, אפילו עבירת משמעת - אין כל מקום לשקול הדחתו מתפקידו,
ולדעתנו בנסיבות הפרשה האמורה, אף לא היתה הצדקה למתוח עליו ביקורת
כה קשה כפי שמתחת.

שלטון החוק מחייב שוויון בכפיפות לחוק, ואת אכיפתו כלפי הכל. אולם בד
בבד שלטון החוק מחייב לאפשר לאוכפי החוק לעשות מלאכתם ללא מורא וללא
משוא פנים, וליתן בידיהם כלים ונהלים כנדרש.

מן הטעמים הללו לא נוכל להסכים עם עבודתך המאפשרת, בין היתר, הגעה
למסקנה בדבר סיום התפקיד.

באשר לעמדתך כי יש מקום לשקול צעדים מנהליים-פיקודיים אישיים, בכפוף
לשימוע, ברצוננו ליוסב תשומת הלב למספר נקודות: התחשב בכך שהסמכות
לנקוט צעדים מנהליים נגד איש משטרה נתונה בידי המפכ"ל והשר, הרי ...
כי שיקול הדעת נותר בידי הגורמים המוסמכים כאמור, אשר יפעילוהו על פי
כל הכללים המקובלים. על פי כללים אלה יביאו גורמים אלה בחשבון, מצד
אחד, את האמור בחוות דעתך ובחוות דעת נוספות אשר עסקו בעניין, ומצד
שני, כמובן מאליו, את טיב שירותו של ראש אח"ק במהלך השנים ונושאים
נוספים. במסגרת זו יביאו בוודאי את ממצאי החקירה בפרשה זו גם בהשוואה
לתפקודן של יחידות משטרה אחרות בסוגיה המורכבת של האזנות סתר, נושא
הנבדק כיום ע"י מבקר המדינה, כמו גם את משמעות העברתו מתפקידו של ראש
אח"ק בנסיבות הקיימות, כאשר לא נמצא בסיס אפילו לאישום משמעתי נגדו.
הכל כמקובל וכנהוג במשטרה, בעת הפעלת שיקול דעת כאמור.

אנו מקוות שהמשטרה בכלל, ויאחב"ל בפרט, יצאו מחוזקים יותר מהבדיקה,
כפי שנעשתה. מכל מקום, חשוב לזכור, שהמשטרה בכלל ואח"ק בפרט אמורים
להמשיך במשימותיהם החשובות ולפעול נגד אלה המבקשים לפגוע בשלטון החוק
ולערער את חוסנו, ולדעתנו אין כל מניעה שניצב מזרחי, שעמד בראש מערכה
זו, ופעל נגד גורמים אלה בנחישות, ימשיך בתפקידו.

בברכה,

עדנה ארבל
פרקליטתהמדינה

נאוה בן אור
משנהלפרקליטת המדינה
)ענייניםפליליים(

עותק:
השרלבטחון פנים )בצירוף נספח א'(
מפכ"להמשטרה
פרקליטת מחוז דרום
מנהל מח"ש
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=354878&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

קישור ראשון!!
עדכון אחרון - 10:45 29/10/03
ארבל נגד היועץ: ידע מראש על התמלול
מאת: חנה קים

ארבל:רובינשטיין לא ביקש להפסיק התמלול. לא ניתן לחלוק על תום
לבו ושיקוליו המקצועיים של מזרחי



ארבל. תשבוחות למזרחי

פרקליטת המדינה עדנה ארבל, המשנה לפרקליטת
המדינה נאווה בן אור ופרקליטת מחוז הדרום
יסכה ליבוביץ מותחות ביקורת חריפה על
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין,
ומשבחות את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב
משה מזרחי. במכתב ששלחו ארבל ובן אור
לרובינשטיין, המשתרע על פני תשעה עמודים,
הן קובעות כי "לא ניתנה על ידי ניצב מזרחי
כל הנחיה לתמלל 'שיחות פוליטיות'" וכי
"בתי המשפט שנתנו את ההיתרים להאזנות הסתר
)לאביגדור ליברמן( ידעו מנימוקי הבקשה
שהמדוברים בשיחות יהיו אנשים המעורבים
בפוליטיקה ובעלי תפקידים ציבוריים". ארבל
ובן אור קובעות כי "לא ניתן לחלוק על תום
לבו ושיקוליו המקצועיים של ניצב מזרחי".
למסמך המלא .
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#38
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=354878

לדבריהן,שיחות רגישות שהושגו בהאזנות סתר לליברמן הוצגו בפניהן ובפני
היועץ המשפטי לממשלה, ואולם לא הוא ולא הן הורו על הפסקת התמלולים של
שיחות אלו, "שכן סברנו כי מדובר בחומר היכול להיות רלוונטי לחקירה".

השתיים תוקפות את רובינשטייין גם על כך שהכליל בדו"ח שלו פרטים על



ובינשטיין. מותקף במכתבים

אודות שיחות וזהות הדוברים בהאזנות הסתר,
בניגוד להקפדתו של ניצב מזרחי שלא לעשות
זאת.

ממכתבן של השתיים משתמע כי דרושה חקירה
מעמיקה מי עומד מאחורי סטניסלב יזמסקי,
שוטר לשעבר ביחידה הארצית לחקירות
בינלאומיות, שגנב את כל חומר ההאזנות
שהוקלט ביחידה מיום פתיחת ההאזנת הסתר
לליברמן, ושרובינשטיין הורה לחתום עמו על
"הסכם חסינות". להסכם זה התנגדו שתי
הפרקליטות. סטניסלב יזמסקי התחייב להעביר
את החומר שגנב בתמורה לחסינות אשר קיבל,
ואולם הוא לא עמד בסיכום עמו.


השתיים מזכירות את איומו של אביגדור ליברמן בפני עוזר המפכ"ל דאז,
ניצב-משנה אהרן פרנקו, שיסב את תשומת לבו של "התנ"צ מפתח תקווה" )משה
מזרחי( לכך שעליו לנהוג "בזהירות במידעים שבידיו", שכן בידיו שלו, של
ליברמן, יש "מידע על תנועותיו של הקצין, מפגשיו ופעולותיו".

עוד כותבות שתי הפרקליטות כי בעבר הגן רובינשטיין בבג"ץ, בניגוד
לדעתן, על "אנשי משטרה ואחרים שכשלו", אף ש"לכל הדעות התנהלותם היתה
קשה וחמורה מזו של ניצב מזרחי".

לטענתן, רוב השיחות שנחקרו במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות לא תומללו
ולא תוקצרו, ומדובר ב-%3 בלבד מתוך כ-51 אלף שיחות שנקלטו לאורך כל
תקופת ההאזנה לליברמן. רבות מהן היו רלוונטיות לחקירה, והן מעולם לא
הודלפו החוצה.

מכתבה של ליבוביץ, פרקליטת מחוז דרום - המצורף כנספח למכתבן של ארבל
ובן אור - חריף אף יותר. על פני 14 עמודים סוקרת ליבוביץ את כל חומר
החקירה והעדויות של מח"ש בעניין מזרחי. לדבריה, היועץ המשפטי לממשלה
הגיע למסקנה כי על מזרחי לסיים את תפקידו בעקבות "התרשמות כוללת"
בלבד, וזאת במקום לעשות "בדיקה מדוקדקת של העובדות ובפרספקטיווה רחבה
יותר של נסיבות ותנאי החקירות שבהן עסק".

מתוך התמלילים שהועברו למזרחי נמצאו עשרות רבות של שיחות רלוונטיות
לנושאי החקירה, "שיש בהן ללמד על חשדות לעבירות חמורות, שאלמלא
הנחייתו של מזרחי לא היו מתומללות".

ליבוביץ קובעת כי פעולתו של מזרחי היא "הכרח בל יגונה, שבלעדיה לא
תוכל המשטרה לפעול ביעילות", וכי "אין זה המקרה שבו חרג קצין משטרה
מהגבולות באופן המחייב הסקת מסקנות אישיות קשות, רק מפני שהלך יחף
בשדה מוקשים, בזהירות המתבקשת מהליכה מסוכנת זו".

כמו עדנה ארבל ובן אור, היא קובעת כי מזרחי לא תימלל שיחות בהיותן
פוליטיות, וכי "אין בסיס לקביעת היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה קיבל
מזרחי מידע שוטף על דעות, מגעים ומהלכים בקרב הצמרת הפוליטית".

עוד קובעת ליבוביץ כי מסקנתו של רובינשטיין, בעניין אי סבירותה של
ההנחיה של מזרחי לשוטריו לתמלל חלק מהשיחות שהוקלטו בהאזנת הסתר, היא
טעות.

(...)" דומה כי בעניין זה, שהוא מהותי ועומד בלב בדיקת סבירותה של
הנחיית ניצב מזרחי, נתפס היועץ המשפטי לכלל טעות. שכן, אין ספק
שבמהלך החצי שנה נוהלו אלפי שיחות טלפון מהותיות בכמה קווי טלפון
שהואזנו, שיחות אלה לא תומללו ולא תוקצרו והדבר מלמד בעליל כי לא היה
כל ניסיון לאיסוף שיטתי של אינפורמציה פוליטית שלא נגעה לחקירה".


קישור שני !!
עדכון אחרון - 04:43 28/10/03
בזכות ההאזנה

מאת: אמיר אורן

אילו איפשרו ליגאל עמיר, אוסאמה בן לאדן וראשי כנופיות הפשע
המאורגן מרוסיה המלבינה )כספים( לבחור באיש השנה שלהם, היה
לאליקים רובינשטיין סיכוי להתברג בצמרת הרשימה, בזכות הדו"ח
שפירסם שלשום, "תיק מח"ש ."2403/02 רובינשטיין, איש רך וטוב
שלא יבוא בקהל מרצחים ושודדים, אינו אחראי לכישלונות שקדמו
לכהונתו, אך גישתו למודיעין ולחקירות - הוא ותעשייני האזנות
הסתר נמצאים במקהלה מזועזעת אחת - משקפת תערובת של בורות,
צביעות, אטימות והיתממות. אלה הערוגות המצמיחות פשעים חמורים,
כאשר השלטונות נרתעים ממה שהיועץ המשפטי לממשלה מכנה "להיטות
יתר".

רצח רבין לא נמנע, בין היתר, משום כיבוד פרטיותו של סמל
המודיעין שלומי הלוי, שסיפר חלקיק ממה שידע על המזימה הנרקמת
ובדה סיפור על עדות שמיעה של מישהו "בשירותים של התחנה
המרכזית". רובינשטיין, באנינות שהפגין למראה תמונות חשודים
שצולמו במצבים בין אישיים עדינים, היה מן הסתם אוסר להעמיק
פשפוש בגרסה מעין זו, אילו היה נתקל בה בעת כהונתו.

רובינשטיין מסתייג משרבוב אוזני השלטון לצנעת משפחות החשודים.
לא כל משפחה היא קורליאונה, אבל עבריינים מסוגלים להעביר
מסרים באמצעות קרובים - שותפי סוד, או לא - ובצופן פשוט.
הביון האמריקאי, ששמע ב-01 בספטמבר 2001 אנשי אל קעאדה מבשרים
כי "חתונה" צפויה למחרת, לא השכיל לקלקל את החגיגה. אצל
רובינשטיין היה אסור לו לתמלל.

היחידה לחקירת פשיעה חמורה קיבלה את הסיומת "בינלאומית" כאשר
המערכת הישראלית החלה להיחשף ליבוא מתחרה של פשע מאורגן
ומתוחכם, העשירון העליון של העולם התחתון. פושעים היו כאן
תמיד, אך רק לפני שנים מעטות הם החליטו לחדור אל השלטון,
המרכזי והמקומי, על כל רשויותיו. משתלם יותר למשוך בחוטי
המינוי של נגיד בנק, או להשיג בכחש שליטה בבנק, מאשר לשדוד
בנק.

לנוכח סכנה זו נדרשת הבולשת שלא להסתפק בתפילה חרישית להגעת
מתנדבי הפללה, עבריינים ועדים לתחנת המשטרה. שותפים לדבר
עבירה חושדים בסוכנים בכוח ומחייבים את החוקרים לשכלל אמצעים
טכנולוגיים - המצלמה, ובמיוחד המיקרופון. המעקב באישור שופטים
)ורובינשטיין( אחרי חשודים מסוימים מאוד שפעלו גם בשדה
הפוליטי הוא שיפור עצום לעומת הריגול הפוליטי בתקופת דוד בן
גוריון, כשיחידת השב"כ "מעיינות" שתלה מיקרופונים אצל מאיר
יערי ומנחם בגין וכמובן מאליו גם במפלגות הקומוניסטיות
והערביות.

מהיאחב"ל לא דלפו סודות הציתות. הם נמסרו, ונשמרו אצל מפקד
היחידה, שהרי לא כל מצותת זוטר שותף סוד להקשר ולמורכבות,
בעיקר כשהמצותת או שלוחיו מרגלים ביחידה. הרי זכורה פרשת 300"
קווים", התפארותו של אחד ממקורבי אריה דרעי בשנת ,1995 כי
לאנשי ש"ס ידוע איך ולמי מצותתים בעמדות האזנה משותפות. ועדה
בראשות האלוף בדימוס משה גידרון חקרה אז את התרשלות השב"כ
והמשטרה בשמירה על סודות אלה.

מי שפגע ב"סוד שיחו של הפרט", כביטויו הנמלץ של היועץ, היה
רובינשטיין דווקא. בפרשת חיקור הדין של אריאל שרון התירו
לעצמם רובינשטיין וראש מח"ש, ערן שנדר, לסרוק ולהצליב מספרי
טלפון של חוליות דמיוניות בשרשרת אפשרית, שמא יגלו מקורות
ומכרים.

רובינשטיין נמצא בשירות הציבורי זה שלושה עשורים וחצי, אך
בתפקידים של עוזר, ראש לשכה, קצין-מטה, מזכיר, דיפלומט, יועץ,
מעולם לא של מפקד ומקבל החלטות. הוא אף לא צמח בתוך
הפרקליטות, שם נדרשות הכרעות קשות. שוטר ותיק בדימוס, שהתאכזב
קשה למקרא התגוללותו של רובינשטיין על ניצב משה מזרחי, אמר
אתמול, כי ציפה מראש התביעה הכללית להסתער לפני הכפופים לו
ולא לירות בגבם.

מה שחצץ בין ישראל לבין תמנון הפשע המאורגן הזר והאכזר בעשור
החולף היו קומץ פרקליטים )ובעיקר פרקליטות( ושוטרים - אסף חפץ
וסנדו מזור, חזי לדר ומשה מזרחי ועמיתיהם. היועץ המשפטי
לממשלה לא היה שם, ולדברי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל,
וחברותיה - בדו"ח הנגד שלהן - אף לקה בנקודות שבהן נמצא
בעיניהן מזרחי לא רק חף, אלא גם ראוי לשבח.

הקישור השלישי!!
עדכון אחרון - 11:21 26/10/03
היועץ והחוקר
המסר לחוקרים: אל תעשו גלים
מאת: אמיר אורן

אהרונישקי.שינה דעתו על מזרחי

פרקליטות המדינה, שמעליה היועץ המשפטי
לממשלה, היא הזרוע הימנית של אכיפת החוק;
משטרת ישראל - הזרוע השמאלית. בסוף השבוע
שעבר לפתה הזרוע הימנית בידה חרב וקמה
לגדוע את היד האחרת, אגף החקירות.

חוות הדעת של היועץ אליקים רובינשטיין,
המסתייגת מאורחות הניהול והפיקוד של ראש
אח"ק, ניצב משה מזרחי, עד כדי המלצה
למפכ"ל המשטרה להפסקת כהונתו, היא המהלומה
הקשה ביותר שהנחיתה המערכת החיסונית של
גופי אכיפת החוק על עצמה. חגיגה גדולה
לעבריינים בכלל ולחשודי השחיתות הפוליטית
בפרט. רובינשטיין הוכיח שוב שאין טעם לחפש
מכנה משותף בינו לבין קודמיו הנחושים
להילחם בשחיתות, ובמיוחד אהרן ברק, כיום
נשיא בית המשפט העליון. אילו נאבק היועץ

ברק בקצין החקירות בנימין זיגל, במקום לטפל ללא משוא פנים בפרשיות
שנקשרו במיכאל צור, אשר ידלין, אברהם עופר ולבסוף גם לאה ויצחק רבין,
היתה הדמוקרטיה הישראלית מתפתחת בכיוון אחר, שלילי יותר.

אבל רובינשטיין, שטיפל בבכירים רבים בכפפות של משי, שמר את נוקשותו
דווקא למזרחי. הוא אמנם אינו מעז לתלות בו סרכות של טוהר מידות, או
של טובת הנאה אישית. מפריעה לו שיטת הפעולה של חוקרי המשטרה, בעיקר
בתחום האזנות הסתר. חוות הדעת המחזיקה כ-07 עמודים, שלדברי יודעי דבר
אין בהם תמיד קשר בין הכותרות לפסקאות, טרם התפרסמה במלואה, אך ניתן
לשער כי רובינשטיין סבור שהחוקרים חרגו מסמכותם, בין בציתות ובין
בתמלול. מזרחי, כממונה עליהם, אמור לשאת באחריות.

לדברי יוצאי הפרקליטות, הבסיס העובדתי לקביעתו של רובינשטיין קלוש עד
כדי גיחוך. ביחידות החקירה של המטה הארצי - היחידה לחקירות הונאה
)יאח"ה( והיחידה לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית )יאחב"ל, שמזרחי היה
מפקדה לפני תפקידו הנוכחי( - הצטברו הררי תמלילים מהאזנות סתר.
ההאזנות עצמן אושרו בצו שופט, לפי בקשות שעל מקצתן חתום רובינשטיין
עצמו, לפי בקשות של קצין בדרגת ניצב-משנה ומעלה ולעתים בהסכמת
רובינשטיין עצמו. כדי לסייע לקצינות ההערכה של המשטרה, שכרעו תחת
הנטל, התנדבו בכירי הפרקליטות, שליוו את תיקי החקירה, לבור את המוץ
מהתבן. מה שאומר רובינשטיין על מזרחי, היה ביכולתו לומר בדיוק באותה
מידה על עצמו ועל ממלאי תפקידים מרכזיים בפרקליטות המדינה. מי שהיה
סגן ראש אח"ק, תת-ניצב בדימוס עו"ד יעקב גרוסמן, ציין אמש כי
תימלול-יתר אינו עבירה, אלא לכל היותר עניין מנהלי.

לא במקרה יצאו נגד רובינשטיין שלוש הפרקליטות הבקיאות היטב בחומר -
עדנה ארבל, סגניתה נאוה בן-אור )הידועה בדרך כלל בספקנותה כלפי
המשטרה( ופרקליטת מחוז הדרום, יסכה ליבוביץ - ואיתן גם המפכ"ל שלמה
אהרונישקי, שבהיכנסו לתפקידו, ערב מינוי ראש אח"ק, חשש משיתוף הפעולה
עם מזרחי עד כדי סירוב למינויו. השר לביטחון הפנים, שלמה בן-עמי, עשה
אז שימוש נדיר בסמכותו כדי לכפות את המינוי. בשלוש השנים שחלפו, שנות
עבודתם המשותפת, השתנתה דעתו של אהרונישקי מן הקצה אל הקצה. דומה
שעתה מסכים המפכ"ל עם הדאגה שהביעו בחודשים האחרונים קצינים באח"ק,
מהשיתוק שגזר רובינשטיין על חקירות רגישות בעודו משתעשע במשחק "לחקור
את החוקר". לדברי שוטרים מזועזעים, סיכן החומר שתבע רובינשטיין לחשוף
לעיניים זרות אף את קודש-הקודשים של החקירות הפליליות - זהות מקורות
מודיעיניים ועדים נגד אישים בכירים. המסר ברור לכל, לחוקרים
ולנחקרים: שתוק ואל תעשה גלים.

ההחלטה בעניינו של מזרחי נתונה למפכ"ל ולשר לביטחון פנים - השר הוא
הרי מי שמינה )אף שמדובר בקודם-קודמו של השר הנוכחי( את ראש אח"ק.
מצבו של צחי הנגבי עדין. שניים מהשופטים בהרכב בית המשפט העליון שדחה
את העתירות נגד כהונתו, דורית בייניש ומישאל חשין, היו במיעוט
שהסתייג ממנו, מחשש לקושי אישי בטיפולו באח"ק, שבפני קציניו נחקר
בפרשת "דרך צלחה". עוד חשין ובייניש חוששים, ועניין אח"ק וראשו הוטל
על שולחנו של הנגבי; מכאן שדרך הפעולה המועדפת שלו צריכה להיות
סבילה, במחדל שכמוהו הצטרפות לדעת ארבל ואהרונישקי.

רובינשטיין שואף בכל מאודו ללבוש את גלימת השופט בעליון. תפקודו כיועץ
אינו משקף התאמה מובהקת לתנאי המכרז, גם אם לפניו התמנו לעתים
מועמדים שלא היו טובים ממנו. שניים מהמאפיינים שחסרונם מורגש אצלו הם
שיקול דעת ומזג שיפוטי. בהגיע לשולחנו עניינים שבהם היה מעורב אישית,
לא התנער מטיפול בהם. כך בתיק יוסי גינוסר, שם חש מרומה מפני שבתקופת
אהוד ברק אישר את הפעלת גינוסר לפי מצג שהתבדה, וכך בעניין מזרחי.

כך בערך הסתבך רובינשטיין בימים האחרונים בפרשה שמסקרן לראות כיצד
ייחלץ ממנה. ביום רביעי שעבר באה למשטרת כפר סבא והגישה תלונה נגדו
חני זיו, שספר שבכתיבתו השתתפה )"בני קשת"(, עמד בחמש השנים החולפות
במוקד סכסוך בינה לבין ההוצאה לאור של משרד הביטחון.

השופטת ד"ר דרורה פלפל פסקה לטובת זיו, והורתה למשרד הביטחון לשלם לה
מאות אלפי שקלים. השופטת דחתה תביעה נגדית של משרד הביטחון, לתשלום
רבבות שקלים, שכר עבודתו של עורך ההוצאה ישי קורדובה. מגעים לפשרה,
במרוצת המשפט, נדחו בהוראת רובינשטיין, ידידו של מי שהיה אחראי במשרד
הביטחון על ההוצאה, חיים ישראלי. לתדהמתה, גילתה זיו בשבוע שעבר
שבעוד רובינשטיין מנחה את הפרקליטות בתיק זה, הוא נעזר בקורדובה
לפרסום ספרו. זה ניגוד עניינים, טוענת זיו, המגיע לכאורה - גם לפי
פרשנות רובינשטיין לפסיקת ברק - לכדי עבירה של הפרת אמונים.

זיו היא לוחמת נוקשה. מידע שהעבירה בשעתה על ההטרדות המיניות של יצחק
מרדכי עיבה את התיק נגדו. היא לא תרפה מרובינשטיין, הזקוק עתה לדימוי
צחור כדי לצלוח בשלום את הוועדה למינוי שופטים. אם רובינשטיין עקבי
בעמדתו כי ייקוב הדין את ההר, ניתן לצפות שעוד הבוקר, לפני השימוע
למזרחי, יודיע כי הוא משעה את עצמו ואת מועמדותו לעליון.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   00:40   30.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  71. YNET תוקפים: מניפולציה של ''הפרשה'' !!  
בתגובה להודעה מספר 62
 

12:48, 29 אוקטבר 2003 / ג' בחשון תשס"ד

בדיון בוועדת החוקה נימק היועץ המשפטי את שיקוליו להדיח את ניצב מזרחי. היבט תקשורתי לפרשה: עורכים ב-Ynet וב"קול ישראל" הצמידו לאזכורו של רובינשטיין את המילה "פרשה", לה קונוטציה שלילית המעוררת את המחשבה כי היועץ מעורב במעשים בלתי כשרים.


בוועדת חוק, חוקה ומשפט נימק היום היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין את הסיבות להמלצתו להשעות את ניצב משה מזרחי מתפקידו במשטרה.



עורכי Ynetהכניסו את היועץ המשפטי לפרשת מזרחי
לחץ כאן להגדלה

חלק מעורכי החדשות בערוצי התקשורת פעלו היום באופן מניפולטיבי כשהצמידו לאזכורו של רובינשטיין את המילה "פרשה", לה קונוטציה שלילית המעוררת את המחשבה כי היועץ מעורב במעשים בלתי כשרים. הדבר מעלה חשד כי ברצונם של אותם עורכים לכרוך את היועץ המשפטי למעשים בלתי כשרים או לחילופין להמעיט בחומרת מעשיו של מזרחי. ב-Ynet למשל נפתחת כתבתם במילים אלו: "פרשת רובינשטיין-מזרחי" ואילו בתוכנית ראיונות ב"קול ישראל" כינתה מגישה התוכנית כרמית גיא את הנושא כ"פרשת רובינשטיין" כשבכוונתה כמובן פרשת מזרחי.

בדיון שהתקיים היום בוועדת חוק, חוקה ומשפט תקף ח"כ יוסי שריד ממרץ את החלטת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין להביא לפרישתו של ניצב משה מזרחי משירותו בממשלה. "תאר לך", אמר שריד "שהיית שומע שיום לפני חקירתו של ראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני, זורקים את הקצין שאמור לחקור אותו. מה היית חושב אז?" שאל שריד בנימה של התרסה.

בתגובה אמר היועץ רובינשטיין כי ניצב מזרחי לא אמור היה ליטול חלק בחקירתו של ראש הממשלה, חקירה האמורה להתקיים ככל הנרא מחר. "אין שום קשר בין עיתוי ההמלצה שלי לבין חקירת ראש הממשלה", דברי רובינשטיין.

במהלך הדיון סיפר היועץ המשפטי לממשלה כי בחקירתו העדיף ניצב מזרחי לשמור על זכות השתיקה, ולא ענה לשאלות חוקריו. כאן המקום לצטט את היועץ רובינשטיין שבסוגייה אחרת, היא סוגיית משפחת שרון, אמר כי מי ששותק, ככל הנראה יש לו מה להסתיר.

רובינשטיין הגדיר את פעילותו של מזרחי כעוברת ליד החוק ולא כחוקית לגמרי. כשהוא מבקש לחדד את הבעייתיות במעשיו של מזרחי קבע היועץ כי גם השוטרים שתחת מרותו של מזרחי היו מודעים לבעייתיות זו אולם חוייבו להמשיך בעבודתם. "המשקלטים הבינו שיש בעיה. אחת מהן אמרה כי התריעה בפני מפקדיה והרגישה שהיא מבצעת עבירה, אבל הדרגים הגבוהים חייבו אותה ושכנעו אותה שאכן הדבר חוקי". סיפר היועץ. כמו כן אמר רובינשטיין כי רוב ההקלטות שביצע מזרחי נגד אביגדור ליברמן היו בלתי רלוונטיות ופגעו בצינעת הפרט ובזכויות האזרח.

יצויין כי לדיון זומן רובינשטיין בכדי להבהיר את חוות דעתו, זאת לנוכח הביקורת שהושמעה עליו מגורמי משפט וממשל שונים במהלך הימים האחרונים. (ש)
http://www.a7.org/news.php?id=63694



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:36   30.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  74. ניצב משה מזרחי ''זכאי'' להליך ראוי !!  
בתגובה להודעה מספר 71
 

יום חמישי, 30 באוקטובר

מזרחי זכאי להליך ראוי
בן-דרור ימיני

היוצרות התהפכו. במדינה מתוקנת יש תביעה. תפקידה הוא להגיש כתבי-אישום. אין
להלא סמכות ולא רשות לכתוב פסקי-דין. אין חיה כזאת. אם יש ליועץ המשפטי
חומר שמצדיק כתב-אישום - שיגיש. אם אין לו, שינמק מדוע אינו מגיש.

רובינשטיין יצר מצב חדש: הוא, ראש התביעה, הופך את עצמו לשופט. כנראה שרוחו
קצרה לקראת התפקיד הבא. הוא גם מאשים וגם גוזר דין. מישהו מכיר מדינה מתוקנת
אחת בעולם שבה הקטגור הראשי מחליט להפוך את עצמי לשופט, שגם קוצב וקובע
עונשים?

בעבר, הגשתי בג"צ בעניין, ערב פרסומו של הדוח בפרשת בראון. הבג"צ נדחה,
מנימוקים שיש לי השגות עליהם, אבל את ההכרעה יש לכבד. אלא שלא בדוח מוסרני
מדובר הפעם. מדובר בשילוב מוזר של כתב-אישום ופסק-דין. אנדרוגינוס חדש
שבפקולטות למשפטים, בישראל ובעולם, לא שמעו עליו.

הממצאים בדוח פסק-הדין של היועץ הם חמורים. אין אדם סביר שיקרא אותם ולא
יגיע למסקנה הבלתי נמנעת, שהם מחייבים הגשת כתב אישום. אלא שעם כל הכבוד,
ממצאים כאלה יש כמעט בכל כתב-אישום. יש משהו תמוה בניסיונות של עדנה ארבל
ולהקתה, בסיוע חנפנים מהתקשורת, לטייח את הממצאים. אבל זה עדיין לא הופך א ת
הדוח של רובינשטיין לקדוש. רובינשטיין אינו רשאי להתעלם מעיקרון יסוד חוקתי:
הליך ראוי. למזרחי יש זכות להגן על עצמו, בהליך שיפוטי, בי"ד או בימ"ש.

לאדם במעמדו של מזרחי, הדחה היא גזר-דין. הממצאים החמורים. הם מחייבים הגשת
כתב אישום. הם הצד של התביעה. הם לא יכולים לגזור דין, ללא הליך ראוי. אבל
היו לנו כבר הרבה כתבי-אישום חמורים, ובבית-המשפט, ההר הוליד עכבר. גם מזרחי
זכאי, כמו כל אדם, להפוך את ההר לעכבר. ועד אז, עקרונות חוקתיים כמו הליך
ראוי וחזקת החפות חלים גם עליו. ועם כל הכבוד לרובינשטיין, הוא לא מעל
העקרונותהחוקתיים.

אפשר לטעון, כמובן, שמדובר בהמלצה בלבד, הכפופה לשימוע. אלא שיש בעיה. בג"צ
כבר קבע שהמלצות היועץ מחייבות את השרים. אולי גם זו פסיקה בעייתית, אבל
בסבך הפסיקות הבעייתיות, וההמלצות שאין להן שום בסיס משפטי, כדאי לזכור שיש
גם בני-אדם, זוטרים ובכירים, שעדיין ראויים להגנות חוקתיות.
http://images.maariv.co.il/cache/ART573119.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:44   30.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  77. מארג הפשע ............  
בתגובה להודעה מספר 74
 

זמן לספירת מלאי ולחשבון נפש
30/10/2003 | נחום שחף | [email protected]

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בראיון לדן מרגלית, מספר כי ניצב משה מזרחי החזיק ברשותו תמלילים של האזנות סתר, בניגוד מפורש להוראת בית המשפט, ובכללם שיחות אינטימיות, שיחות פוליטיות, ושיחות של אישי ציבור עם עיתונאים.

רובינשטיין הסביר מדוע לא יועמד מזרחי לדין: "היה קושי ראייתי כדי להגיש כתב אישום נגד מזרחי". וכן: "לטענת מזרחי הוא לא היה מודע".

ואתה הטיפש עומד ושומע ולא יודע לצחוק או לבכות.

@ המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3861-00.html?tag=22-36-05

מארג הפשע

פרשת בייניש
http://www.nfc.co.il/Home/L02-S-0087-00.html?tag=22-43-10
פרשת מזרחי
http://www.nfc.co.il/Home/L02-S-0090-00.html?tag=22-43-36
פרשת שרון
http://www.nfc.co.il/Home/L02-S-0080-00.html?tag=22-43-54



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:49   30.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  78. עברת מזרחי - מהחמורות במשטר דמוקרטי !!  
בתגובה להודעה מספר 77
 

10:06, 30 אוקטבר 2003 / 'ד בחשון תשס"ד

עו"ד אברהם פכטר אומר כי שרים ומנכ"לים הושעו והודחו כשכשלו, וכך יש לעשות גם במי שלזכותו ייאמר כי עמד במלחמה בפשע, אך לחובתו נזקפת עברה מהחמורות במשטר דמוקרטי.

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הופיע אתמול בפני ועדת חוקה חוק ומשפט ונימק את המלצתו להדיח את ראש אגף החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי.

רובינשטיין אמר בדיון כי בראותו את הקלסרים שהכילו את חומרי החקירה "חשכו עיניו" משום שכ-70% "לא רלוונטיים". מדובר, גילה רובינשטיין, "בשיחות עם עיתונאים, שיחות אינטימיות, תצלומים, פקסים מפלגתיים".

הוא הדגיש כי תמלול השיחות נעשה בניגוד לצו מפורש של בית משפט, "וזה מעשה נורא שבמשטרה מתמללים שיחות בניגוד להחלטת בית המשפט. המשטרה במדינה דמוקרטית מחזיקה חומרים שלא צריכים להיות ברשותה", דברי רובינשטיין.

רובינשטיין הגדיר את פעילותו של מזרחי כעוברת ליד החוק, ולא כחוקית לגמרי.

עו"ד אברהם פכטר, לשעבר סגן פרקליט מחוז מרכז, אמר בראיון לערוץ 7 כי לעומת חומרת הדברים כפי שהם עולים מדברי רובינשטיין בכנסת, בריאיונות ובכתובים, חוות דעתו היא "פרווה", ואינה תקיפה ועניינית דיה.

פכטר ציין כי הוא סבור כרובינשטיין שאין להעמיד את מזרחי לדין פלילי משום שיהיה צורך לגלות את התמלילים בעלי התוכן האסור והפגום ולאמת אותו אתם.

פכטר התייחס לטענותיה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל כי מדובר בקצין משטרה מצטיין שתרם רבות למאבק המשטרה בפשע, ואמר כי גם בעבר היו אישי ציבור שכשלו, ומיצו עמם את מלוא הדין.

למשל, אומר פכטר, איציק מרדכי, שהיה אלוף בשלושה פיקודים, שר ביטחון, בעל עיטור העוז מהחווה הסינית, תרם לביטחון המדינה, ובכל זאת כשכשל עמד לדין והועבר מתפקידו. כך גם תא"ל שעמד להתקדם לדרגת אלוף והתברר כי בעברו יש עברה של התנהגות בלתי הולמת שוחרר מצה"ל, וכן איש שב"כ בכיר שעמד להתמנות למנכ"ל ובעברו נתגלתה תקלה לא קודם ולא אושר מינויו לתפקיד.

שרים ומנכ"לים הושעו והודחו כשכשלו, אומר פכטר, וכך יש לעשות גם במי שלזכותו ייאמר כי עמד במלחמה בפשע, אך לחובתו נזקפת עברה מהחמורות במשטר דמוקרטי.

פכטר הוסיף כי היה על מזרחי להשמיד מייד את התמלילים הבלתי רלוונטיים. קיומם של תיקים הנושאים את השם "תיק פוליטי" הם פתח לסחיטה אישית או פוליטית בידיו או בידי מי שיבוא אחריו, אומר פכטר ומוסיף כי יכול לבוא מאן דהוא בעתיד ולכנות את אותם קלסרים "קלסרים של מתנגדי השלטון", עם כל הכרוך בכך. לדבריו, העניין מזכיר את התקופה בת ה-40 שנה בה שימש אדגר הובר כראש ה-FBI. הוא נותר על כנו רק משום שאסף חומרים אישיים על אישים ופוליטיקאים והללו חששו להתעמת אתו.
http://www.a7.org/news.php?id=63779



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   08:16   31.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  81. תצהירו/Affidavit של סטינסלב יאז'מסקי.....  
בתגובה להודעה מספר 78
 

"עד המדינה" בפרשת מזרחי.
סטינסלב יאז'מסקי עלה לארץ בשנת 1995 והתקבל...:-
לעבודה במשטרת ישראל לאחר שעבר את מבחני הקבלה, וניצב
שמעון שרביט הציע לו לעבור ממהמשטרה גופא לשרת ביאח"פ
{יחידה ארצית לחקירת פשעים חמורים}, וכך התחיל לעבוד
ולשרת כחוק'ר ביחא"פ...!!!

@ להלן:
התצהיר הנערך ונחתם בתאריך 17.12.2001 בפני עו"ד חנן גולד !!



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:18   03.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  100. יעקב נמרודי הגיש תלונה/קובלנה נגד משה מזרחי  
בתגובה להודעה מספר 81
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.11.03 בשעה 22:46 בברכה, פילוביץ שחף
 
לבית משפט השלום, בגין מכתב שכתב בזמנו ניצב משה מזרחי
ובו הוא כינה את יעקב נמרודי...:-
"גנגסטר, ראש מאפיה של הפשע המאורגן וכיוצ"ב"

@ שופט בית משפט השלום בתל-אביב, אמר שרק היועמ"ש לממשלה
יכול להחליט, אם ניתן להגיש תלונה/קובלנה כנגד עובד מדינה.

הנושא/התלונה-קובלנה, נדונה היום בבית משפט העליון בפני
שלושה שופטים...:-
ברק, בייניש וריבלין, החלטת השופטים תפורסם
במועד הקרוב...!!

@ מקור: רשת ב'

מוזר מאוד לדעתי....

@ פרטים על הפרשה...:-
ביהמ"ש המחוזי החליט לעכב בירור קובלנה פלילית נגד
ניצב משה מזרחי הקובלנה הוגשה על-ידי יעקב נמרודי;
בית המשפט מתח ביקורת על דבריו של מזרחי.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעור היועץ המשפטי
לממשלה, אליקים רובינשטיין, והורה לעכב קובלנה פלילית
פרטית שהגיש יו"ר מעריב, יעקב נמרודי, נגד ניצב משה מזרחי.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-14658-00.html?tag=14-36-45&au=True


ערוץ 7
בימ''ש יבדוק אם יש חסינות לעובדי מדינה !!
15:07, 3 נובמבר 2003 / ח' בחשון תשס"ד



יעקב נמרודי הגיש קובלנה נגד ניצב משה מזרחי על שכינה אותו גנגסטר, ובתגובה הודיע לו ביהמ"ש כי יש לבדוק אם ניתן בכלל להתלונן על עובדי מדינה.

יעקב נמרודי הגיש לבית המשפט קובלנה פלילית נגד ניצב משה מזרחי. נמרודי תבע את מזרחי על שכינה אותו במכתב שכתב "גנגסטר וראש מאפיה", כך דווח היום ברשת ב' של קול ישראל.

בתשובה לתביעתו של נמרודי את מזרחי, קבע שופט בית משפט השלום כי רק היועץ המשפטי לממשלה יוכל לחוות דעתו באשר לשאלה אם בכלל ניתן להגיש קובלנה כנגד עובד מדינה.

היום נפתח בבית המשפט בירושלים דיון אותו ניהלו השופטים ברק, דורנק וריבלין, ובסופו אמור בית המשפט לקבוע את חוות דעתו בסוגיית האפשרות להגשת קובלנה נגד עובד מדינה.
http://www.a7.org/news.php?id=64047

@ להלן:
המסמך/הקובלנה הפלילית שהוגשה לבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו,
ת.פ 155, מר יעקב נימרודי מאשים את ניצב משה מזרחי-ראש אגף
חקירות של משטרת ישראל לשעבר מפקד היאחב"ל...!!!




@ בתאריך 10 לפברואר 2003 בא כוחו של מר יעקב נימרודי השיב
לתגובת המשיבים = היועמ"ש לממשלה/פרקליטת המדינה וניצב
משה מזרחי ראש אח"ק של משטרת ישראל.

להלן: תשובת המבקש לתגובת המשיבים !!















כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:45   18.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  124. עתירה: להעמיד לדין פלילי את ניצב מזרחי  
בתגובה להודעה מספר 100
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 04.01.04 בשעה 09:27 בברכה, פילוביץ שחף
 
פרשת מזרחי מגיעה לבג''ץ



ח''כ ארדן דורש בעתירה שהגיש הבוקר להעמיד לדין פלילי את ניצב מזרחי בגלל עבירות של האזנת סתר, שימוש שלא כדין בהאזנת סתר והפרת צו בית המשפט.
מעריב אונליין


פרשת מזרחי מגיעה לבג''ץ: כחודש לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט להדיח את ניצב משה מזרחי מתפקיד ראש אגף חקירות במשטרה, עתר הבוקר ח''כ גלעד ארדן (ליכוד) לבג''ץ בדרישה להורות לרובינשטיין להעמיד את מזרחי לדין פלילי. העבירות הפליליות המיוחסות למזרחי בעתירה הן האזנת סתר, שימוש שלא כדין בהאזנת סתר והפרת צווי בית המשפט.

ח''כ ארדן מבקש גם להעמיד לדין משמעתי את ניצב מזרחי בגין התרשלות במילוי תפקיד, התנהגות שאינה הולמת שוטר, שימוש לרעה בסמכות, סירוב להשיב על שאלות בחקירה והעלבת חוקרים.


בעתירה, שהוגשה באמצעות עו''ד דן אבי-יצחק, טוען ארדן שמטרתו היא להביא לביצור שלטון החוק בישראל, לאכיפה שוויונית של הוראות הדין הפלילי והדין המשמעתי על שוטרים, להגנת זכות האדם לפרטיות ולמניעת פגיעה בהליך הדמוקרטי. לפי העתירה, מזרחי גרם לפגיעה קשה בערכים הללו. לפיכך, כך נטען, החלטת רובינשטיין בעניין מזרחי לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

''ראיות נסיבתיות וישירות''

בהחלטת היועץ המשפטי בעניין מזרחי, נאמר שהוחלט לא להעמידו לדין מאחר שאין ראיות מספיקות להוכיח שהיה מודע לצווי בית המשפט שאסרו תמלול שיחות שאינן נוגעות לחקירה. ח''כ ארדן טוען שבדוח של רובינשטיין יש כמה וכמה ראיות - נסיבתיות וישירות – המעידות שמזרחי ידע על איסור התמלול, והפר אותו ביודעין. בין השאר צוינו בהקשר זה הודאותיו של מזרחי עצמו.

עוד נטען בעתירה, שעל אף שבדוח של רובינשטיין יש עובדות ברורות המצביעות על עבירות משמעת חמורות, הוא נמנע מלהורות על העמדת מזרחי לדין. זאת, לטענת ח''כ ארדן, ללא כל הסבר. כמו כן נטען בעתירה שהיועץ המשפטי הפלה לטובה את מזרחי בגלל תפקידו ומעמדו הרם, על אף שדווקא הוא צריך לשמש דוגמה ומופת לכל השוטרים.

ח''כ ארדן מקווה שמזרחי עצמו יסכים לעמוד לדין. לדבריו, כך יוכל מזרחי להיאבק ההחלטה להדיחו. בעתירה התבקש בג''ץ לדון בעתירה בהקדם לנוכח החשיבות הרבה של הנושא.

במשטרת ישראל סירבו להגיב לידיעה.

(18/11/03 , 18:34)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/589/608.html

NFC
ח"כ ארדן עתר לבג"צ בדרישה להעמיד לדין את ניצב מזרחי.
טוען: היועץ טעה בעובדות ובדין, החלטתו פוגעת באמון הציבור במשטרה, בשוויון בפני החוק ותעודד שוטרים לבצע עבירות; תזכורת מדוח היועץ: מזרחי פעל 'ליד החוק', הורה לתמלל שיחות עם עיתונאים ופוליטיקאים,
70% מהחומר שתומלל לא היה רלוונטי....הקישור להמשך הכתבה
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34280-00.html?tag=20-44-33

הזיבולים של יסכה ליבוביץ
בתשובתו לבית המשפט העליון בעתירת ח"כ גלעד ארדן צירף מזרחי את חוות דעתה של עו"ד יסכה ליבוביץ ואת חוות דעתה של הפרקליטה עדנה ארבל; מזרחי הציג זאת להגנתו, אך מחוות הדעת ניתן ללמוד דווקא על מהלכי המרד שבישלו נגד רובינשטיין
04/01/2004 | עיתונאי מסויים |
-----------------
טענות: ראש יאחב"ל הורה לפקודיו לתמלל שיחות של ליברמן ונתניהו
----------------
דוח סיכום וחקירה: רובינשטיין נגד מזרחי
-----------------
העתירה האחרונה של רובינשטיין

ביום 31.12.03 פרש אליקים רובינשטיין מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אחרי יותר משבע שנים בתפקיד. את הימים האחרונים הקדיש לכמה עניינים: ראיונות לעיתונות לסיכום כהונתו, ו...גיבוש תשובתו לבית המשפט העליון, בעתירה שהגיש ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), המבקש מבית המשפט להורות ליועמ"ש להעמיד את ניצב משה מזרחי לדין פלילי ו/או משמעתי - בשל העבירות שביצע מזרחי בפרשת האזנות הסתר.

תשובת רובינשטיין ניתנה באמצעות הפרקליטות, וליתר דיוק: באמצעות עו"ד שי ניצן. המדובר באותו עורך דין, שעמד לרשות פרקליטת המדינה עדנה ארבל, וגם לרשות רובינשטיין עצמו, כדי לבצע את העבודה הלא מחמיאה במהלכים מסויימים, שהתבררו בבית המשפט העליון. מהלכים אלה, כללו גם מסירת כזבים לבית המשפט העליון בכמה וכמה משפטים. הבולטים שבהם נוגעים להליכים בפרשת אריה דרעי, ארנון מוזס ואחרים.

עמד הפעם על המשמר

רובינשטיין, אולי בגללה היכרותו עם הפרקליטות וחלק מאנשיה, לרבות עו"ד ניצן עצמו, עמד הפעם על המשמר. התשובה מטעמו בפרשת מזרחי הוגשה כאמור ביומו האחרון כיועמ"ש .

נודע לי, כי רובינשטיין גילה הפעם מעורבות גדולה בהכנת התשובה בפרשת מזרחי. הפעם הוא לא הפקיד/הפקיר את המלאכה בידי הפרקליטות; אחרי הכל, מי כמוהו יודע מי עומד מאחורי הפרקליט הנמרץ ניצן, ומה יכולים החבר'ה האלה לעשות מאחורי גבו. ואין מדובר בחזיונות שווא. התנהגות ארבל וחברותיה בפרשה זו, במיוחד בימים שלאחר שחתם רובינשטיין על החלטתו, הקובעת כי יש להדיח את מזרחי - בכפוף לשימוע, מדברת בעדה.

למרבה הפרדוקס, את גודל הקנוניה וחומרתה, ניתן ללמוד עוד יותר דווקא מתשובתו של מזרחי לעתירת ארדן, ובמיוחד מהמסמכים שצירף לבית המשפט העליון. ראשי הקושרים הן: פרקליטת המדינה עדנה ארבל; המשנה לפרקליטת המדינה (עניינים פליליים), נאוה בן-אור; ופרקליטת מחוז דרום, יסכה ליבוביץ. וכמובן, מזרחי עצמו. ננתח זאת להלן.

הפרת עיקרון ההימנעות ממסירת חוות דעת

סוד גלוי הוא, כי חוות דעת פנימיות שהוגשו ליועמ"ש בטרם החלטה, נשמרות בחדרי-חדרים. הפרקליטות נמנעת, ולעיתים עומדת על רגליה האחוריות, כדי להדוף דרישות העולות חדשות לבקרים לחשוף, בהליכים משפטיים, חוות דעת כאלה. כך נהגה גם בפרשת רוני בר-און, נוהג שהפך להלכה פסוקה, כאשר בית המשפט העליון נתן גושפנקא לעיקרון זה ודחה דרישת העותרים לחשוף את חוות הדעת של פרקליטים בפרקליטות, שהיו בעד העמדת בנימין נתניהו לדין.

והנה, בהליכים הנוגעים למזרחי, הופר עיקרון זה, בעזות מצח. ארבל, מיוזמתה, הפיצה את חוות הדעת עליה חתמו היא ונאוה בן-אור. לחוות הדעת שלה צירפה גם חוות דעת מאת עו"ד יסכה ליבוביץ. האישים שזכו לקבל את החבילה הטעונה, מלבד רובינשטיין שהיה המכותב הראשי, הם: השר לביטחון פנים צחי הנגבי, מפכ"ל המשטרה שלמה אהרונישקי, עו"ד יסכה ליבוביץ ומנהל המחלקה לחקירת שוטרים.

ולא רק הם: מהר מאוד מצאה חוות דעתה את דרכה לעיתונות, כמובן - לעיתון הארץ, שנותן כיסוי אוהד לדרכן המופקרת של הפרקליטות, וחיפוי מפוקפק לעבריינות של מזרחי בפרשה זו. הנה כי כן: העיקרון הופר, כדי לנגח את רובינשטיין ולסייע למזרחי. ומזרחי, כמו מזרחי, עשה בזאת שימוש: ביום 31.12.03 הוא הגיש את תשובתו לבית המשפט העליון, וצירף לעתירה את חוות דעתן השערורייתית של שתי הפרקליטות.

מועד מסירת חוות הדעת

עד שהגיש מזרחי את העתירה, ניתן היה לחשוב כי מדובר בחוות דעת שהוגשו ליועמ"ש בטרם נתן החלטתו. כך הוצג הדבר גם בתקשורת: שהנה הנה, מדובר בהמלצות שניתנו לרובינשטיין - בטרם חתם על החלטתו, ואילו הוא, היועמ"ש המוזר, החליט באופן שגוי, ומתוך שיקולים זרים, הכל כדי לפגוע במזרחי ולהאדיר את שמו שלו. אך מי שיעיין במועדים הרלוונטיים יגלה כמה עובדים מעניינות:

- רובינשטיין חתם על החלטתו ביום 23.10.03;

- ואילו חוות דעתן, וליתר דיוק, מכתביהן של הקושרות, נכתב ונחתם יום לאחר מכן (24.10.03). המדובר גם במכתבן המשותף של ארבל ובן-אור, וגם במכתבה של ליבוביץ.

עובדות אלה מלמדות, כי אין מדובר למעשה בחוות דעת הניתנת ליועמ"ש - כהמלצה, במסגרת תפקידה של כל אחת מהפרקליטות; אלא מדובר בעצם בערעור על סמכותו, במרד ממשי נגדו. מיותר כמעט להזכיר: היועמ"ש הוא העומד בראש התביעה. כל האחרים אמורים לסור למרותו, וחוות הדעת שלהם הינה לכל היותר בגדר המלצה. אחרי שהחליט, רק החלטתו היא התקיפה. להיטות היתר מצד הפרקליטות לסייע למזרחי, ואולי גם להציל את עצמן (כך הדבר במקרה של ארבל), היא שהובילה אותן לעשות את המעשה המופקר הזה: למרוד ברובינשטיין.

מי מסר למזרחי את חוות הדעת

חוות דעתה של עו"ד יסכה ליבוביץ לא פורסמה במלואה. רבות נכתב על עמדתה השוללת העמדת מזרחי לדין. דבריה בנושא שימשו לניגוח רובינשטיין ולביזויו ברבים. עכשיו, בתשובתו לבג"צ, צירף מזרחי את חוות דעתה המלאה של ליבוביץ. וכאן נשאלת השאלה: מי האיש שהעביר למזרחי חוות דעת זו? הרי מדובר בחוות דעת פנימית, אותה יש למנוע ממי שמהווה גם עתה נשוא הפרשה.

הפרקליטה של מזרחי

רק מעטים יודעים, כי פרקליטו של מזרחי בפרשה זו, לפחות בשלביה הראשונים, היה עו"ד יהושע רזניק. היה זה רזניק ששיגר אלי מכתבים - אחרי החשיפה הראשונה שלי בפרשת האזנות הסתר של מזרחי (נובמבר 2000) - ובהם דרישה שאני אפרסם התנצלות לטובת מזרחי. אחרת, הזהיר, יאלץ להגיש תביעה לבית משפט. כך אמר לי גם מזרחי עצמו. את שניהם דחיתי על הסף.

והנה, בשלבים המאוחרים יותר של הפרשה, שכר מזרחי אדם אחר - את עו"ד חנה ברוכי. פרקליטה זו אינה מוכרת כאחת הבכירות בשוק, ולכן הורמה יותר מגבה אחת כאשר נודע, כי דווקא היא נשכרה לגונן על מזרחי. בירור קטן מעלה, כי ברוכי נחשבת לאחת מידידותיה הקרובות של ארבל, עוד מימים רחוקים. מי יודע? אולי קירבה זו היא שאיפשרה לשלב ידיים ולגונן יחד על מזרחי, במקום שארבל תעשה את מלאכתה ביושר ובנאמנות כלפי הציבור.

חוות דעת או כתב הגנה עצמי

חוות דעתה של ארבל קיבלה פרסום וכיסוי. במיוחד מצד כתבי עיתון הארץ, שהשתמשו בדברי ארבל משל מדובר בדברי אלוקים חיים, בלא שגילו לציבור, כי מדובר למעשה בחוות דעת של מי שמקומה עם מזרחי, בפרשה זו בדיוק - על ספסל הנאשמים. כפי שפרסמנו כאן, ארבל היא שנתנה למזרחי את הגיבוי והחיפוי, כשביצע את העבירות החמורות. לכן, אין מדובר בחוות דעת אובייקטיבית, אלא מדובר, למעשה, בכתב הגנה מצד מי שמעורב בפועל בעבריינות הקשה.

הפרקליט הדרומית, האובייקטיבית

לחוות הדעת של עו"ד יסכה ליבוביץ ניתן, עד עתה, גיבוי מוגבל ביותר. היא נשמרה כביכול בסוד (חוץ מידיו הארוכות של מזרחי). בפרסומים שונים נטען, כי מדובר בפרקליטה מקצועית נטולת פניות, וכי הטיפול בפרשה ניתן דווקא לה, בשל חוסר מעורבותה וריחוקה מזירת האירועים. אותם עיתונאי חצר השתמשו בחוות דעתה של עו"ד ליבוביץ, כדי להראות כי הנה-הנה, גם פרקליטה זו שעל יושרה ומקצועיותה אין חולק, אפילו היא מצדדת בעמדת ארבל ובן-אור - נגד העמדת מזרחי לדין, נגד הדחתו מתפקיד ראש אגף החקירות, ובעצם יוצאת היא נגד רובינשטיין.

בשל כל זאת, נביא כאן את עיקרי הדברים של ליבוביץ, ובמיוחד את התיזות המוזרות שמעלה פרקליטה זו, בחוות דעתה המחזיקה 14 עמודים. נזכיר שוב, כי חוות דעת זו הוגשה במסגרת המרד של ליבוביץ, יחד עם חברותיה בפרקליטות, נגד רובינשטיין:

- "הכרח בל יגונה" - ליבוביץ טוענת, כי פרקליטת המדינה, המשנה לפרקליטת המדינה ופרקליטת מחוז דרום (היא עצמה), הגיעו, על-סמך אותו חומר חקירה, למסקנה זהה לזו של היועמ"ש בדבר העדר ראיות לעבירה פלילית או משמעתית, אך ראו בפעילותו של ניצב מזרחי "הכרח בל יגונה" שבלעדיה לא תוכל המשטרה לפעול ביעילות, ולא מצאו עילה המחייבת הסקת מסקנות אישיות ביחס לניצב מזרחי;

לאור הדברים הנ"ל, כדאי לשאול: האם ניתן להשלים עם קביעה זו? לכל ברור, כי תומללו שיחות בניגוד לצווים של בית משפט, בוצעו האזנות סתר בלתי חוקיות. יאחב"ל ובראשה מזרחי, צותתה בניגוד לחוק לראש ממשלה מכהן, לשרים, לעורכי דין, ולמאות אנשים נוספים. גם בעיצומה של מערכת בחירות. גם לשיחות של קטינות צותתו מזרחי ואנשיו. האם זהו "הכרח בל יגונה". האם יש להסכים עם נורמה שהמשטרה - כן-כן, אותה משטרה שאמורה לאכוף את החוק, תהא זו שעוברת ומצפצפת על החוק?

- הסנקציות החלופיות נגד מזרחי - ליבוביץ, כמו ארבל ובן-אור, טוענות כי משעה שהוחלט כי אין להעמיד את מזרחי לדין פלילי ו/או משמעתי, אין עילה להדיחו מתפקידו במשטרה. ליבוביץ מתייחסת לשתי החלופות הנ"ל, משל הן חזות הכל. אך לא זה המצב. מזרחי הינו חוקר ושוטר במדינת ישראל. מכוח זאת, הוא כפוף לפקודת המשטרה, כולל העברה מתפקיד (בהחלטה של שר לביטחון פנים) - בשל התנהגות בלתי הולמת, רשלנות וכו'. מעשיו ומחדליו של מזרחי, שאישר ציתות באופן בלתי חוקי, העובדה ששמר על זכות השתיקה בחלק מהחקירה, והפעולות שנקט כדי לשבש את החקירה הפלילית נגדו, מהווים עילה מספקת להדחתו מתפקידו במשטרה;

- שקר לבן - בסעיף 2 לחוות דעתה, כותבת ליבוביץ, כי בצו שהתיר את האזנת הסתר ל-3 החודשים הראשונים ציין בית המשפט, כי תימלולן של שיחות מותר רק אם הן קשורות לנושאי החקירה. בצו השני, היא כותבת, שהתיר האזנה ל-3 חודשים הנוספים, "לא היתה כל הגבלה לעניין התמלול".

את זאת יש לכנות: "שקר לבן". ליבוביץ מטשטשת, ביודעין, מוסכלות יסוד: אין לתמלל שיחות שאינן נוגעות לחקירה, אלא אם הותר הדבר מפורשות על-ידי השופט בצו חתום. כל עוד לא קיבל מזרחי צו המתיר לו לתמלל הכל, הוא כפוף לחוק האוסר זאת, ולא היה צריך לכפות תימלול שיחות אסורות;

- "נזק זעיר" - כותבת ליבוביץ: "הנזק שנגרם - אם בכלל - מפעולת מזרחי, הינו זעיר ביותר, הן מבחינת מספר השיחות שתומללו והן מבחינת שמירתן במידור. נזק זה - אם בכלל - נכלל בגדר הסיכון הסביר - שנגרם כתוצאה מפעילותו של ניצב מזרחי בחקירות יוצאות דופן, רבות היקף ורגישות שנדונו בחקירה".

דברים מוזרים, יש לאמר. ליבוביץ מתעלמת מהעובדה הפשוטה: פרשת מזרחי הסבה נזק כבד לאמון הציבור במשטרה. החוקר מס' 1 מנצל מעמדו לרעה ומצותת, שלא כדין, למאות אנשים, ואת חומרת הדבר מבטלת ליבוביץ, משל מדובר בסכסוך שנים בעיר צפונית רחוקה;

- הנסיבות של מזרחי - בסעיף 5 במכתבה טוענת ליבוביץ, כי יש להתחשב בנסיבות אליהן נקלע מזרחי, כאשר ניהל חקירות גדולות ומורכבות נגד בכירים ומי שנחשבו פושעים גדולים. כן היא יוצאת נגד החסינות שניתנה לחוקר לשעבר ביאחב"ל, סטניסלב יאז'מסקי.

"הולדתה של החקירה בפרסומים שונים בתקשורת", כותבת ליבוביץ בהתייחסה לפרסום הראשון שלי בנובמבר 2000. מה שלא כותבת ליבוביץ הוא זה: ארבל ורובינשטיין נתנו אותה תקופה גיבוי מוחלט למזרחי. הם אף הוציאו הודעות לעיתונות, בהן נטען כי החשדות שהועלו אז בפרסום שלי בנובמבר 2000, נמצאו נטולי יסוד. רק בתחילת 2001, לאחר פרסום פרטים רבים וראיות נוספות על האזנות הסתר הבלתי חוקיות, ולאחר שמבקר המדינה נאלץ להתערב, ולאחר שהממשלה כולה דנה בנושא בישיבתה - בנוכחות רובינשטיין, רק אז הורה רובינשטיין למח"ש לחקור פרשה זו. עד אותו שלב, היה גם רובינשטיין בין נותני הגיבוי למזרחי;

- החסינות ליז'מסקי - ליבוביץ יוצאת נגד החסינות ליז'מסקי, ונגד הסתמכות עליו בהאשמות נגד מזרחי. אך גם כאן עושה ליבוביץ מעשה נפסד. ראשית - סוד גלוי הוא, כי גיוס עדי מדינה נעשה כדבר שבשיגרה. הפרקליטות, וליבוביץ עצמה, מגייסים עדי מדינה אפילו בתיקי רצח. וכאן מדובר על חוקר לשעבר ביאחב"ל, אשר היה אחד העדים למעשיו המופקרים של מזרחי; ושנית - החשדות המבוססים נגד מזרחי עולים לא רק מהעדויות של יז'מסקי, אלא מהראיות שהציג, מהחשיפות בעיתונות בנושא זה, ומהעדויות של חוקרים נוספים ביאחב"ל, שמסרו: תימללנו שיחות בניגוד לחוק, לפי דרישת מזרחי;

- "שיחות מסופקות" - כותבת ליבוביץ, כי בהאזנות הסתר לאביגדור ליברמן תומללו בסך-הכל 630 שיחות, מהן כ-450 "שיחות מסופקות" שחלקן הגדול תוקצר בשורות ספורות בלבד שהועברו ישירות למזרחי, לעומת 180 שיחות "רגילות". ממשיכה ליבוביץ ומציינת, כגילוי אגבי של האמת, כי "בסופו של דבר נמצאו כ-300 תמלילים, חלקם - כאמור - קצרים ביותר, שהיום ניתן לקבוע שאינם בנושאי החקירה, שנשמרו בכספת ולא נעשה בהם כל שימוש שלא כדין, ולא הודלפו למרות ההתקפות התקשורתיות להן היה מזרחי נתון". מצער להבין, כי אותה פרקליטה, המוגדרת על-ידי כמה כתבי חצר כפרקליטת מחוז מקצועית נטולת פניות, אינה מבינה כי 300 תמלילים אסורים ובלתי רלוונטיים לחקירה, הם 300 עילות המצדיקות הדחת מזרחי;

- צחוק מהחוק - בעמ' 9 במכתבה עושה ליבוביץ צחוק מהחוק, וגם קצת צחוק מעצמה. אסביר: ליבוביץ הגיעה בעצמה למסקנה, כי בהנחיית מזרחי תומללו 300 שיחות אסורות שאינן רלוונטיות לחקירה. המדובר, נזכיר, בתמלול שלא הותר על-ידי בית המשפט.

לגישת ליבוביץ, מזרחי יזם פתרון מקורי, כאשר הורה להעביר, לידיו בלבד, את התמלילים שהפקתם לא הותרה מפורשות על-ידי בית המשפט. מזרחי, לפי ליבוביץ, שמר זאת בכספת שלו, ובכך הגן על דליפת תוכנם. עכשיו כותבת ליבוביץ: "האם יש הצדקה לשקילת הסקת מסקנות כה קשות רק מפני שלא הורה לפקודיו לחדול מלקיים את ההנחיה שנתן בעצמו בסברו שהיא ראויה?".

טיעון מוזר, שהרי מה שמבקשת כאן ליבוביץ הוא לא לבוא חשבון עם חוקר בכיר מאוד, שסרח כאשר כפה על פקודיו לבצע עבירות, ואחר-כך לא ביקש מהם לחדול מכך ולהימנע מביצוע עבירות נוספות. מזרחי לא רק שלא ביקש, כידוע, אלא גם עמד על כך - כשהוזהר על-ידי כמה מפקודיו - שימשיכו בביצוע המעשים הבלתי חוקיים;

- האם החוקר מס' 1 צריך לדעת את החוק - בעמ' 10 במכתבה, טוענת ליבוביץ כי אין ראיה לכך שמזרחי ידע על ההגבלה שקבע בית המשפט (שהתיר רק תימלול שיחות רלוונטיות לחקירה). טיעון מוזר, כשהוא מוצג כדי לגונן על החוקר מס' 1 בישראל. שהרי אין חולק על כך, כי מזרחי היה צריך לאפשר לפקודיו לעשות רק מה שהתיר בית המשפט מפורשות בצו. יותר מזה: דוח היועמ"ש מביא עדויות מפי כמה מפקודיו של מזרחי, שמסרו כי דרישותיו של מזרחי נוגדות את החוק ואת צו בית המשפט;

- צילומים אינטימיים - רובינשטיין, בהחלטתו, יצא נגד מהלכי חקירה שכללו צילום אישיות פוליטית בעיצומו של אקט אינטימי. על כך כותבת ליבוביץ: "העובדה שהעבירות הנחקרות כרוכות בפוליטיקה ומשולבות גם ביחסים אינטימיים, מעוררת אולי תהיה ביחס לחשודים אך לא ביחס למזרחי". ליבוביץ אינה מפרטת במי ובמה בדיוק מדובר, ולא מפאת רצונה להימנע מפגיעה בצינעת הפרט של אותו חשוד. בהכירי מעט את הפרשה, יכול אני לומר, כי חוקרי יאחב"ל, ובראשם מזרחי, פגעו באופן חורג ומיותר בפרטיות אותו חשוד, עד כדי מציצנות מכוערת וזולה.

- "החוקרים הרעים" - עד כמה מרחיקה ליבוביץ כדי לגונן על מזרחי ניתן ללמוד גם מהקטע הבא. ליבוביץ מתייחסת לדבריו של רובינשטיין בדוח שהגיש, שם מתח ביקורת על יחסו הבלתי ראוי של מזרחי לחוקרי מח"ש. "למרבה הצער", כותבת ליבוביץ, "כמי שקראה חקירות רבות בשנות עבודתה, סברתי אף אני שיש ממש בטרונייתו של מזרחי כלפי החוקרים".

זה טיעון מוזר, במיוחד מצד מי שמעידה על עצמה שקראה חקירות רבות. לו היתה מעיינת היטב בחומר החקירה, היתה מגלה כי החוקרים התייחסו אל מזרחי בכפפות משי. הם נמנעו ממיצוי הדין עימו, ונתנו בידו את כל הזמן שבעולם, שהספיק אפילו לייצר לעצמו הגנה.

- להיטות יתר - רובינשטיין כתב בהחלטתו, כי גם אם פעל מזרחי בתום לב, וכל פעולותיו - מנקודת מבטו - נעשו לקידום חקירה במאטריה רגישה ומורכבת, אינה חזות הכל, וכי העובדה ששוטר פועל מתוך כוונה לקדם את החקירה איננה מכשירה כל פעולה שתבוצע על ידו. להדגמת העיקרון, בחר רובינשטיין להציג מקרה בו משתמש חוקר באלימות כלפי הנחקר בשל אמונתו שהדבר נדרש לקידום החקירה, ומזהיר מפני להיטות יתר בביצוע התפקיד העלולה להאפיל על שיקול הדעת הראוי.

"לצערי", כותבת ליבוביץ, "אין הנדון דומה לראייה, והשוואת אי החוקיות הברורה שבהפעלת האלימות לקידום החקירה אל הנחייתו של מזרחי, לא השוואה היא".

בנקודה זו כדאי להסכים עם קביעת ליבוביץ. אכן, אין המשל הדומה לנמשל, שכן הנמשל כאן חמור יותר: מזרחי, בידיעה ובחלק מהזמן באישור של ארבל, הפר צווי בית משפט, פגע בפרטיות של חשודים ואישים רבות אחרים, וגם סיכן הליך דמוקרטי. כל זאת, כאמור, תוך מעורבות פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. הוא עשה זאת, בתקופה שהיה מצוי ביריבות אישית עם אביגדור ליברמן. ובמילים פשוטות: ארבל ומזרחי ביצעו פשע מאורגן, תוך ניצול מעמדם לרעה. כל זאת כדי לסלק מדרכם את "הרוסי המזוקן", שהעז להרים ראש ולצאת נגד הטרור המשפטי והמשטרתי שהפעילו הצמד ארבל ומזרח.

- יחס בלתי מידתי, חסר תקדים - טוענת ליבוביץ, כי החלטת רובינשטיין להדיח את מזרחי, הינה בלתי מידתית וחסרת תקדים. וזה טיעון מקומם, המטיל דופי דווקא בכשירותה של ליבוביץ לשמש בתפקיד פרקליטת מחוז. האין זה ברור כי אדם שהורה לבצע פעולות אסורות - גם אם נניח שלא ידע שמדובר בעבירות על החוק - אינו יכול להמשיך ולכהן באותו תפקיד בכיר שבו כשל?; האם יכול אדם כזה, אשר במקרה הקל יותר, מבחינתו, ניתן לקבוע כי הוא התרשל בתפקידו ונמנע מלדבוק בצווי בית משפט, להמשיך ולעמוד בראש אגף החקירות במדינת ישראל? האם מדובר בהדחה חסרת תקדים? הרי בצה"ל, לדוגמא, מודחים מדי שנה מפקדים רבים, בגלל התרשלות ו/או אי עמידה בפקודת הצבא.

- טובות הנאה אישיות - ליבוביץ, כמו ארבל, וגם בדומה למזרחי עצמו, טוענים שוב ושוב כי מזרחי לא פעל כדי להשיג טובת הנאה אישית; ואם כשל - הרי שאין להחמיר עימו, שוב, מכיוון שלא פעל למען עצמו. וזה שוב שקר לבן.

סוד גלוי הוא, כי מזרחי בנה קריירה במשטרה על דריסת בכירים. כך התקדם בדרגות ובתפקידים, עד שהגיע לתפקיד ראש אגף החקירות. את תפקידו הנוכחי קיבל, בדרך הטעונה בעצמה חקירה, בזכות המעמד שיצר לעצמו: כחוקר האמיץ ביותר בתבל, כביכול, וכמי שנלחם בפשע בישראל - כולל בפשיעה המאורגנת מצד גורמים המגיעים ממדינות חבר העמים. מיותר כמעט לציין, כי ככל שהתקדם בדרגות, בזכות זאת, גם קיבל תוספת נאה למשכורתו.

סוד גלוי הוא, כי מזרחי פעל רבות להאדרת שמו, וזה כבר עניין של יצירת טובת הנאה אישית. בזכות זאת - ובזכות החקירות המוזמנות בחלק מהמקרים, וההימנעות מביצוע חקירות, במקרים מסויימים אחרים, הוא נישא על כפיים לפחות בכמה מכלי התקשורת, ובמיוחד בעיתונים ידיעות אחרונות והארץ. אלה גוננו עליו מפני מיצוי הדין עימו, גם כאשר התברר כי סרח, עיוות, סילף, שיקר ומה לא. אחרי כל זאת, לא ניתן לקבל את טענת עו"ד יסכה ליבוביץ, כאילו מזרחי פעל רק לטובת הציבור. העובדות מוכיחות, כי מזרחי פעל קודם כל לטובת מזרחי, ובמקביל נהנה מטובות הנאה משמעותיות.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-4449-00.html?tag=9-21-06



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:47   25.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  183. ארכי- ניצב מזרחי = עדנה ארבל !!  
בתגובה להודעה מספר 124
 

ארכי-ניצב מזרחי

ניצב משה מזרחי הוא המקבילה המשטרתית של יוסי גנוסר. זה שאריה דרעי בעל עניין, כבר ידוע. זה שנמרודי בעל עניין, גם ידוע. אבל מה למזרחי ולהאזנות סתר לראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרדו אביגדור ליברמן? ומילא להאזין, למה שהוא יתמלל את השיחות המוקלטות בלי שקיבל על כך רשות?

כשזה מצטרף לכל המקרים הקודמים בהם הואשם מזרחי, כמו הסתרת ראיות, הפצת שמועות ושקרים שנתפס בהם, עולה תהייה, עד היכן יגיע האדם הזה? בדיוק כך התגלגל גנוסר והחליק דרך מוקדי הכוח בלי שאף אחד יעצור אותו. לקחי פרשת גנוסר הם שגם פרשת מזרחי האמיתית והגדולה עוד לפנינו.

עיתונאי מסויים מפרסם שמחלקת חקירות שוטרים ממליצה להעמיד את ניצב מזרחי לדין בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, וביצוע האזנות סתר בניגוד לחוק:

http://www.nfc.co.il/showonedoc.asp?SubjectId=1&DocId=15899

בפרקליטות המדינה מכחישים, ולא במקרה, שהרי עדנה ארבל מואשמת כמי שחיפתה על מזרחי:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2289214,00.html

יו"ר ועדת חוקה יזמן דיון מיוחד בפרשת האזנות הסתר לח"כ אביגדור ליברמן. ח"כ מיכאל איתן: מדובר בפצצת אטום פוליטית; לבדוק הטענות על מעורבותה של עדנה ארבל (כן, בטח):

http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=640358

גורמים במשטרה: פרסום ההמלצה להעמדת מזרחי לדין - קמפיין להחלשת המשטרה. מעריכים, כי "בעלי עניין" החליטו לחדש את המאבק באגף החקירות ולפגוע בו ("גורמים במשטרה"... פחחח... תגידו מזרחי וזהו):

http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=640357

מסמכי התמלול הגיעו לידי מח"ש ע"י "עריק" משורות המשטרה שברח לקנדה, ושיחרר משם הצהרות ומסמכים שאותם ניתן למצוא בלינק הבא הלקוח מפורום גילוי מסמכים אצל רוטר:

https://rotter.net/forum/gil/5133.shtml

המסמכים נמצאים גם כאן, פתוחים בצורה נוחה (תודה להלמו על שני הלינקים):

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=247709



פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:57   12.09.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  239. בית משפט העליון דחה את עירעורו של נמרודי!!  
בתגובה להודעה מספר 100
 

כמו כן:
1. בוטלו עבודות השירות שנגזרו עליו.
2. בוטל האיסור שהוא לא יכול לשמש כחבר דירקטריון.
3. ההרשעה נשארה על כנה.

מקור: חדשות רשת ב' 10:00


100. יעקב נמרודי הגיש תלונה/קובלנה נגד משה מזרחי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=100&viewmode=threaded



https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:11   16.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  117. חשד בפרקליטות: החוקר יזמסקי הופעל ..........  
בתגובה להודעה מספר 81
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 16.11.03 בשעה 05:17 בברכה, פילוביץ שחף
 
חשד בפרקליטות: החוקר יזמסקי הופעל בידי גורמי פשע
מאת ברוך קרא
14.11.2003

הפרשה - שלב אחר שלב

בידי הפרקליטות והמשטרה יש חומר מודיעיני, המעלה חשד כי השוטר הנמלט
סטניסלב יזמסקי - שהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החתים
אותו על הסכם חסינות במסגרת כוונתו להעמיד לדין משמעתי את ראש אגף
החקירות, ניצב משה מזרחי - הופעל בידי גורמי פשע, שנחקרו על ידי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל). הערכה זו מבוססת גם על העובדה שיזמסקי גנב חומר רב שאינו קשור לחקירה נגד מזרחי, ולכן קלושה האפשרות
שפעל נגד מזרחי ממניעים מצפוניים.

ובינשטיין, שלשום בת"א. בפרקליטות ובמשטרה סבורים שהיועץ חרג מכללי מינהל תקין כשהפעיל את ראש מח"ש כזרוע הביצוע שלו.
תצלום: גיא רייביץ

ממידע שהגיע לידי "הארץ", לרבות תכתובות שנוהלו במארס-אפריל 2003 בין היועץ לבין פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ולפרקליטת מחוז הדרום, יסכה ליבוביץ, שליוותה את התיק, עולה כי ארבל כעסה על רובינשטיין, לאחר שזה הורה למפכ"ל המשטרה, שלא בידיעתה, להפסיק את החקירה נגד יזמסקי ולבטל את צווי המעצר נגדו, מבלי שנבדקו לעומק החשדות נגדו. במכתב מאפריל הטיחה ארבל ברובינשטיין, כי סירב לחקור חשדות חמורים לכך שיזמסקי שימש כ"חפרפרת" ביאחב"ל.

בפרקליטות טוענים כי הוראת היועץ ניתנה תוך עקיפת סמכות פרקליטת
המדינה. גורמים בפרקליטות ובמשטרה סבורים שרובינשטיין חרג מכללי
המינהל התקין, כשהפעיל את ראש המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), ערן
שנדר, כזרוע הביצוע שלו, אף שהאחרון אמור להיות כפוף בראש ובראשונה
לפרקליטת המדינה.

בדו"ח שרובינשטיין פירסם בסוף אוקטובר, הוא מציין כי החשד שנחקר נגד
יזמסקי עוסק בגניבת הקלטות. ואולם, את החשד החמור יותר נגד יזמסקי -
שמצא ביטוי במכתבים חריפים שקיבל היועץ במארס ובאפריל מארבל
ומליבוביץ - הוא מותיר מעורפל. יזמסקי, כך חושדים במשטרה ובפרקליטות,
לא פעל ממניעים מצפוניים אלא הופעל על ידי גורמים החשודים במעשי פשע
שנחקרו באותה עת ביאחב"ל. אם אלה פני הדברים, סבורים גורמים
בפרקליטות ובמשטרה, הרי שמניעי יזמסקי מוטלים בספק, ודין הסכם
החסינות שעליו חתם היועץ להתבטל.

בתכתובות שניהלו הפרקליטות עם היועץ, הן הדגישו שהתנאים שעמדו בבסיס
הסכם החסינות עם יזמסקי הופרו. לטענתן, יזמסקי לא החזיר את שלל החומר
שהיה ברשותו, אלא סיפק רק דיסק צרוב (לדברי המשטרה, רק של חלק
מהחומר, וממילא ההעתק נמצא אצלו); הוא לא הוסיף דבר על החומר שכבר
היה בידי מח"ש, שחקרה את מזרחי; ומעל לכל, יזמסקי לא פעל ממניעים
מצפוניים אלא ממניעים זרים. כאמור, במשטרה ובפרקליטות סבורים ששימש
כחפרפרת.

מדוע נחתם ההסכם?

ההתכתבות במארס-אפריל מעלה שאלות רבות לגבי נחיצות הסכם החסינות עם
יזמסקי. מתברר שרובינשטיין החליט לחתום על ההסכם ב-20 בדצמבר 2002,
כ-20 יום לאחר שכבר פורסם בתקשורת שהוא וראש המחלקה לחקירות שוטרים,
ערן שנדר, מעוניינים להעמיד את מזרחי לדין משמעתי. בפרקליטות ובמשטרה
הרימו גבות, ותהו מדוע היועץ היה להוט לחתום הסכם עם חשוד בשיתוף
פעולה עם גורמי פשיעה, אם כבר גיבש עמדה.

על כך אמרה ליבוביץ באחד ממכתביה, כי בכל שנותיה אינה זוכרת שנחתם
הסכם עד מדינה עם חשוד בפשעים חמורים, כדי להאשים עובד ציבור - בדין
משמעתי. השאלה, אם כן, נותרה פתוחה. שנדר, שתמך בהסכם, הסביר כי יש
לנסח הסכם ש"ראוי להיראות טוב מבחינה ציבורית".

"לא אחת", כתב רובינשטיין בדו"ח, "אף נחתמו הסכמים עם (...) חשודים
בעבירות חמורות ביותר. במקרה דנן, עניין היה לנו באדם המודה למעשה
בכך שלקח חומרים ללא רשות מהמשטרה, אך לטענתו, הדבר נעשה על מנת
לחשוף עבירות לכאורה שנעשו ביחידה שבה שירת".

היועץ ציין בהמשך, כי כל הפרטים שהופיעו בתצהיר של יזמסקי אומתו
כנכונים. ביאח"ה ובפרקליטות זעמו במיוחד על הפסקה הזאת, שכן היועץ לא
איפשר לחוקרי יאח"ה להעמיק ולמצות את חקירת החשדות החשובים נגד
יזמסקי - לא החשדות על גניבת המסמכים, אלא על כך שהאיש מופעל לכאורה
על ידי גורמי פשיעה.

פסקת "הבדיחה העצובה"

רובינשטיין ציין: "בידי מר יזמסקי מצוי היה חומר רב, הנוגע לפרטיות
של לא מעט אנשים ובכללם אישי ציבור בכירים. למערכת אכיפת חוק ודאי יש
אינטרס שחומר כזה לא יימצא בידי גורם פרטי (...) במסגרת הסכם ניתן
היה לפעול למסירת החומר והשבתו לידינו, וכך נעשה".

במשטרה ובפרקליטות מכנים פסקה זו "בדיחה עצובה". לדבריהם, יזמסקי
עדיין מחזיק בכל החומר הרגיש, והחומר שהועבר הוא לכל היותר העתק של
חלק מזערי מהשלל שהוא מחביא. בידי המשטרה ראיות לכך שהוא גנב הרבה
יותר, אך לדברי קצינים במשטרה, במח"ש לא התאמצו לבדוק זאת. "לא פלא",
אמר אתמול גורם ממערכת אכיפת החוק, "שחלק מהאנשים שהחומר נוגע אליהם
ירדו למחתרת".

"הוסכם בדיונים", כתב היועץ בדו"ח, "כי ככל הנראה החקירה כנגד מר
יזמסקי בעניין זה לא תניב ממילא בנסיבות כתב אישום, שכן בהיעדר הסכם
לא ישוב לישראל, כך שה'תמורה' שנדרשה לא כללה למעשה ויתור על ניהול
משפט נגדו, כי משפט כזה, ככל הנראה, לא היה מתקיים". ארבל דחתה טיעון
זה מכל וכל.

כאמור, באחד ממכתבי אפריל הקשים היא כותבת: "מה שלמדנו מהחקירה של
יזמסקי (...) שהוא אכן היה קשור עם גורמים שהיאחב"ל חקרה חשדות
בעניינם, ובנקודה זו הם ביקשו להעמיק את החקירה, ואתה סירבת". על
רמיזת רובינשטיין לכך שסיכוי החקירה נגד יזמסקי להביא לכתב אישום הוא
קטן, השיבה אחת הפרקליטות בציניות כי היא מבינה שהיועץ סבור שיש
לפתוח בחקירה, רק כשהוא בטוח שהיא תמוצה לכדי כתב אישום (היא רמזה
כנראה ל"להיטות היתר" של היועץ בדבר חקירת גינוסר, בניגוד לעמדת
המשטרה, שהעלתה חרס).

היועץ שולח את שנדר

פרקליטת מחוז דרום הסבירה ליועץ ב-25 בפברואר וב-3 במארס השנה, מדוע
לדעתה לא עמד יזמסקי בהתחייבויותיו, וביקשה השלמות חקירה. שנדר,
לעומת זאת, הביע עמדה נחרצת שאין מקום להשלמת חקירה נגדו מלבד אפשרות
לעריכת בירורים בשני עניינים. היועץ החליט לשלוח את שנדר (החוקר של
מזרחי) לברר את שתי הסוגיות, במקום לשלוח את הגוף שחקר את יזמסקי -
יאח"ה. "ב-30.3.03 התקבלה תשובתו (של שנדר, ב"ק)", כתב היועץ, "לפיה
גם לאחר השלמות החקירה שנעשו לא ניתן לומר שיזמסקי הפר את ההסכם".

כך, בסוף מארס, יום לפני פגישתו של היועץ עם עורכת דינו של מזרחי,
ולפני ששמע את עמדתה, הוא פנה למפכ"ל וביקש ממנו להנחות את כל
הגורמים הרלוונטיים שלא להמשיך בחקירה נגד יזמסקי. בפרקליטות טוענים
שהדבר נודע לארבל בדיעבד.

באפריל שלחה לו ארבל מכתב ביקורתי, לעתים בוטה, שבו תמהה כיצד ומדוע
התקבלה ההחלטה. כיצד, שואלים גורמים בפרקליטות ובמשטרה, היועץ הרשה
לעצמו לבקר את ארבל על חוסר מינהל תקין (לאחר שכתבה דו"ח נגדי),
כשבחקירת מזרחי עקף אותה, אף שמח"ש כפופה לה.

ארבל ביקשה מרובינשטיין לשקול שוב את החלטתו. במאי כתב היועץ: "חשדות
כנגד גורמים אחרים, או חשדות כנגד יזמסקי עצמו בנושאים אחרים, יכולים
להיבדק ככל שהמידע הקיים מצדיק זאת, במסגרת התיקים בעניינם של אותם
גורמים". אלא שכעת, טוענים בפרקליטות ובמשטרה, נגרם נזק כבד לתיקים
האמורים, ויהיה קשה לשקמם.

ברוך קרא

היועץ: לא היתה מניעה לחקירה נוספת

דובר משרד המשפטים מסר בתגובה: "כל הנושאים מכוסים בהחלטת היועץ
המשפטי לממשלה. לא היתה כל מניעה לחקירה בנושאים נוספים, והדבר נכתב
פעם אחר פעם. ראה סעיף 28 להחלטת היועץ. כל ההתכתבויות היו בידיעת כל
הגורמים, אף אם היו חילוקי דעות. ראה גם סעיף 22 להחלטת היועמ"ש.
הדברים הוסברו בהחלטת היועץ המשפטי. ראה סעיף 23 להחלטת היועמ"ש".

ברוך קרא

תכתובות בין היועץ לפרקליטות הגיעו ל"הארץ"

* האשמה: רובינשטיין מנע את מיצוי חקירת יזמסקי

* יזמסקי גנב חומר רב שאינו קשור לפרשת מזרחי

* רובינשטיין הפסיק חקירת החוקר תוך עקיפת ארבל

* ארבל וליבוביץ: תנאי הסכם חסינות יזמסקי הופרו

* רובינשטיין: לא היתה כל מניעה לחקירה נוספת

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=360883&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:16   16.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  118. סטניסלאב יזמסקי וגניבת תמלולי האזנות הסתר  
בתגובה להודעה מספר 117
 

עדכון אחרון - 16:43 02/11/03
סטניסלאב יזמסקי וגניבת תמלולי האזנות הסתר
מאת: ברוך קרא ויוסי מלמן

יזמסקי וגניבת התמלילים
פורסם במקור ב-30.10.51
ברוך קרא ויוסי מלמן

סטניסלאב יזמסקי, שעורך דינו התלונן בשבוע שעבר כי התיק הנוגע
לו נגנב ממשרדו, חשוד בעצמו בגניבה. יזמסקי, לשעבר חוקר
ביחידה הארצית לחקירות בינלאומית )יאחב"ל(, חשוד שגנב תמלילים
ואולי גם קלטות של האזנות סתר שביצעה המשטרה בשנים האחרונות
בחקירות של איש ציבור ועל פי החשד הוא מחזיק אותם בידיו. לפני
כשנתיים נמלט יזמסקי עם בני משפחתו לקנדה, והמשטרה הוציאה
נגדו צו מעצר.

רוב הקלטות הסתר נוגעות לחקירה שניהלה המשטרה נגד מיכאל
צ'רנוי, איש עסקים ממוצא רוסי החשוד במעורבות בפשע המאורגן,
שבאחרונה נחשף כשותפו הסמוי של גד זאבי ברכישת מניות בזק.
במסגרת החקירה האזינה המשטרה לשיחות שניהל צ'רנוי עם אביגדור
ליברמן, כיום ראש מפלגת האיחוד הלאומי ובעבר מנכ"ל משרד ראש
הממשלה.

ההאזנות הסתר נעשו על פי צו של בית משפט שהוצא לבקשת המשטרה,
שחשדה כי בין צ'רנוי לליברמן מתקיימים קשרים שאת טיבם יש
לחקור. בחקירה נגד ליברמן האזינו חוקרי המשטרה גם לשיחות של
בני משפחתו ולבנימין נתניהו, לאריאל שרון וכנראה גם לאישים
נוספים.

חלק מתמלילי האזנות הסתר הגיעו לידי עיתונאים, ודרך אנשי
התקשורת טען יזמסקי כי ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה
מזרחי, חרג מהסמכויות שהוגדרו בצווי בית המשפט כשתימלל האזנות
סתר לשיחות של פוליטקאים, בתקופה שבה עמד בראש היאחב"ל בשנות
ה-09.

בעקבות הפרסומים הללו החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים
רובינשטיין, לפתוח בחקירה של המחלקה לחקירות שוטרים )מח"ש(
נגד מזרחי. ראש מח"ש עד לאחרונה, עו"ד ערן שנדר, סבר כי יש
מקום להעמיד לדין משמעתי את מזרחי וכמוהו חושב גם רובינשטיין.
פרקליטת המדינה עדנה ארבל והפרקליטה המלווה בתיק יסכה
ליבוביץ' חולקות על דעת שנדר ורובינשטיין. הן סבורות כי כל מה
שמזרחי עשה היה במסגרת המנדט שהיועץ המשפטי לממשלה העניק לו,
וכי גם אם החלטותיו - אילו שיחות לתמלל ואילו לא - אינן
מקובלות על שנדר ועל רובינשטיין, הרי שהן נעשו בתום לב.

בשנה האחרונה השקיע עו"ד חנן גולד, בא כוחו של יזמסקי, מאמצים
בניסיון להכשיר את יזמסקי בתודעת הציבור כלוחם-צדק ולא
כעבריין. זאת כדי לקדם מהלך עתידי שבו משרד המשפטים יוכל
לחתום עמו על הסכם עד מדינה נגד מזרחי. מכיוון שגולד ידע שכמה
עיתונאים כבר מזוהים במידה זו או אחרת עם יזמסקי, הוא ניסה
לגייס עיתונאים אחרים, ואף הציע להם לפגוש את יזמסקי בקנדה.
הניסיונות הללו, מסיבות שונות, לא נשאו פרי.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=356332&objNo=54253&returnParam=Y



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:28   07.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  158. עמותת אומ''ץ תובעת להשמיד התמלילים האסורים  
בתגובה להודעה מספר 118
 

עמותת אומ"ץ תובעת להשמיד התמלילים האסורים של היאחב"ל!!

העמותה, הפועלת למען מינהל תקין וצדק משפטי וחברתי, דורשת מהיועץ
לדאוג להשמדת תמלילי השיחות עליהם הורה ניצב משה מזרחי, או לחילופין להפקידן בידי בית המשפט; טוענת: מדובר בשיחות פוליטיות ואינטימיות, שאינן קשורות לחקירה עצמה
21:47 07/12/2003

עמותת "אומ"ץ - למען מינהל תקין וצדק משפטי וחברתי", פנתה בסוף השבוע האחרון אל היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ומפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי, בתביעה להשמיד או להפקיד בבית המשפט את תמלילי ההקלטה השנויים במחלוקת, שתומללו ביחידה לחקירות בינלאומיות של המשטרה (יאחב"ל), בראשו עמד אז ניצב משה מזרחי, במהלך חקירה סמויה בחשדות נגד אישי ציבור.

מרכז הצוות המשפטי של אומ"ץ, עורך הדין יובל ינאי, טען בפנייתו שבמהלך ההקלטות תומללו בהוראת מפקד היחידה דאז, ניצב משה מזרחי, שיחות בעלות אופי פוליטי ונאסף חומר בנושא צנעת הפרט למרות שבדיעבד התברר ששיחות אלה לא היו קשורות לחקירה עצמה.

לדעת העמותה, אין מקום שחומרים אלה, שעוררו באחרונה סערה ציבורית, יישארו ברשות המשטרה. עמותת אומ"ץ הודיעה שבמידה שתביעתה לא תענה בחיוב היא עשויה להגיש עתירה לבג"צ בנושא זה.

היועמ"ש: ביאחב"ל הקליטו ותמללו גם שיחות אינטימיות

תזכורת: בדוח שהגיש היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אומתו החשיפות בפרשת משה מזרחי, שהצביעו על-כך, כי היחידה בראשה עמד (יאחב"ל), עסקה, בין היתר, בעבירות סידרתיות על חוק האזנת סתר. מזרחי אחראי לכך אישית, הן מתוקף תפקידו כראש יאחב"ל אותה עת, והן נוכח מעורבותו האישית בחלק מהמקרים כפי שיובהר להלן.

עם המעשים הבלתי כשרים לכאורה נמנים:

הקלטות באופן שחרג מהצווים, תימלול שלא כדין, מעקבים של כדין, פלישה לתחום הפרט שלא כדין, ציתות לשיחות אינטימיות ואפילו צילום יחסים אינטימיים בין בני זוג. לפי עדות שהובאה בפני מח"ש, מזרחי אף התלונן מדוע הצילום אינו קרוב מספיק.

על העיסוק ביחסים האינטימיים של חשודים כתב היועץ כי מדובר ב"פגיעה קשה ביותר בפרטיותם של מואזנים, באשר לנושאים אינטימיים ביותר, הועלו על הכתב... כל אחד מהעדים שבפניו הוצגו השיחות הביע זעזוע מכך שהדבר נעשה";

ובהמשך - "על-אף שאט הנפש מחדירה כה בוטה ללא כל הצדקה לתחומיו האינטימיים של אדם, אין ראיה לזהות האחראי לכך, ולא נותרות אלא תמיהות באשר לתכלית לה נדרשה העלאת שיחות אלה על הכתב, ומכל מקום היא מהווה "מדרון חלקלק" שעלול ליצור העדרם של קוים מתוחמים. זאת, בכפוף לאחריות הכוללת של פיקוד היחידה".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-35633-00.html?tag=23-25-52



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   09:49   17.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  194. ארבל לוחצת על מזוז, תזוז יאלללה תבטל את החסינות של.....  
בתגובה להודעה מספר 81
 

היועץ החדש מני מזוז דוחה לחציה של הפרקליטה ארבל



פועלת תוך ניגודי עניינים


גדטללהסדר החסינות עם העד המרכזי נגד ניצב מזרחי - לא יבוטל
ההסדר עם עד המדינה סטניסלב יאז'מסקי נחתם בינואר 2003 בהנחייתו
של היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין; מטרתו היתה לחשוף את מעשיו הפליליים לכאורה של ניצב מזרחי; במהלך הפרשה נחשפו גם מעשיה הפליליים לכאורה של ארבל.

עודכן: 09:07 17/02/2004 | עיתונאי מסויים | [email protected]

פרשת מזרחי



מזוז, דוחה הלחצים

השימוע למזרחי ייערך בתחילת מרס; פסק הדין בעתירה נגדו יינתן במועד אחר
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-40318-00.html?tag=9-43-39

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, דחה בשבוע שעבר את לחציה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל, לבטל את הסדר החסינות שנערך עם סטניסלב יאז'מסקי. מטרת ההסדר היתה לחשוף את מעשיו הפליליים לכאורה של מקורבה, ניצב משה מזרחי.

ארבל חותרת עכשיו תחת מזוז, כפי שעשתה קודם לכן בתקופת כהונתו של היועמ"ש הקודם, אליקים רובינשטיין, וזאת למרות מעורבותה האישית והפלילית לכאורה - בעצם זאת שניסתה להכשיר את האזנות הסתר הבלתי חוקיות לכאורה. ארבל פועלת עתה שוב תוך ניגודי עניינים והפרת אמונים לכאורה.

ההסדר עם עד המדינה יאז'מסקי נחתם בינואר 2003 בהנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין. כנגד ההסדר, המעניק לו חסינות מפני העמדה לדין בשל מסמכים שהוציא שלא כדין מיאחב"ל, שבאמצעותם ביקש לחשוף את מעשיו של מזרחי, מסר יאז'מסקי מידע רב.

המידע כלל מסמכים המעידים על מעשיו הפליליים לכאורה של ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי בתקופה שכיהן כראש היאחב"ל.

נזכיר כי ארבל חיפתה על מזרחי, סוככה עליו, ופעלה מאחורי הקלעים כדי לטרפד את הסדר החסינות. רובינשטיין הכריע בעד חתימה על ההסכם. בדוח שהגיש שבועות ספורים לפני פרישתו ציין כי כל העובדות שמסר יאז'מסקי התבררו כנכונות, כי מדובר בעדות חשובה שנועדה להגיע לחקר האמת, ואמנם מדובר באדם שלמעשה המודה בלקיחת חומרים ללא רשות מהמשטרה, אך לטענתו, הדבר נעשה כדי לחשוף עבירות לכאורה שנעשו ביחידה. אך למרות זאת, המשיכה ארבל לחתור תחת היועמ"ש - למרות סמכותו החוקית העדיפה בנושא זה.

עכשיו פותח ארבל במערכה חדשה, וחותרת שוב תחת היועץ המשפטי לממשלה. ארבל מנסה שוב להביא לביטול עדותו של יאז'מסקי, ערב השימוע נגד מזרחי וערב החלטת בית המשפט העליון בעניינו של מזרחי - בעתירה שהגיש נגדו חבר הכנסת גלעד ארדן המבקש להעמידו לדין פלילי. נודע כי מזוז דחה את דרישתה של ארבל, וטען כי אינו רואה עילה לבטל הסכם שנחתם כדין בין המדינה ליאז'מסקי.

בין ארבל למזוז שוררת מתיחות גם בגלל התנהלותה באחרונה בפרשת האי היווני, כאשר ניסתה ערב מינויו להעמידו בפני החלטות מוגמרות כביכול: ההכרח להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, החלטה הנתונה בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי מזוז מסר בתגובה: "אין בדעתנו להתייחס לעניין".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-40405-00.html?tag=9-35-17


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:21   20.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  203. ''הרצח שלא היה'' : מיכאל צ'רנוי = עדנה ארבל = משה מזרחי  
בתגובה להודעה מספר 81
 

הרצח שלא היה

במשך שלוש שנים נהגה המשטרה לפנות כל שלושה חודשים לבית המשפט, בבקשה שיאשר לה לבצע האזנות סתר לאיש העסקים מיכאל צ'רנוי; המשטרה, בגיבוי הפרקליטות, נימקה את בקשתה בכך שנגד צ'רנוי הוצא ברוסיה צו מעצר בחשד לרצח; עכשיו מודה הפרקליטות, כי צו כזה לא היה קיים מעולם.
20/02/2004 | עיתונאי מסויים |



הפרקליטות והמשטרה שיקרו לבית המשפט; עכשיו טוענים: תשומת לבה של המשטרה הופנתה לתוכנית טלוויזיה באחד מהערוצים הרוסיים...
-----------------


הפרקליטות הגיבה: בשלב זה אין בכוונתנו להתייחס לעניין, כיוון שהתיק תלוי ועומד בבית המשפט...
-----------------

סוף דבר

הפעם נתחיל מהסוף. מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עורך הדין שמעון דולן, מאשר במכתב ששיגר אל פרקליטיו של איל ההון מיכאל צ'רנוי: "מבדיקה שערכנו עם המשטרה עולה, כי אין ברשותה צו מעצר כאמור".

עורך הדין דולן השיב כך לפניית פרקליטיו של צ'רנוי, שקבלו: מדוע פנתה המשטרה, בגיבוי של הפרקליטות, פעם אחר פעם, לבית המשפט, בבקשה לקבל צווים שיאפשר האזנות סתר לצ'רנוי; ובעיקר - מדוע נמסר לשופטים, בבקשות שהוגשו בכתב, כי ברוסיה הוצא צו מעצר נגד צ'רנוי, בחשד "למעשי רצח והשתלטות על עסקים...". רצח. לא פחות.

מי משקר לבית המשפט?

תגובתו של עורך הדין דולן מסכמת קרב גדול המתנהל מאחורי הקלעים. המשטרה, באמצעות היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל), ביצעה חקירה גדולה ומקיפה נגד מיכאל צ'רנוי וגד זאבי, ובסופה הגישו נגד השניים כתב אישום בפרשת בזק. אלא מה? בתקופה האחרונה מתברר יותר ויותר, כי במהלך החקירה מסרו חוקרי יאחב"ל דיווחים כוזבים לבית המשפט, ועל בסיס זאת קיבלו בשנים 1999-1997, כל שלושה חודשים, צווים שאיפשרו האזנות סתר, כל צו לשלושה חודשים.

בחלק מהבקשות לצווים נאמר, לדוגמה: "כנגד מיכאל אף קיים צו מעצר בתוקף ברוסיה בגין חשד לעבירות כלכליות שביצע בתחום עסקי האלומיניום"; ובחלק אחר נטען כי: "בעבר היה נגדו צו מעצר בתוקף ברוסיה הקושר אותו למעשי רצח והשתלטות על עסקים...".

המשטרה אמנם טענה, כי "אין בידינו הוכחות כי צו זה עדיין תקף", אך החוקרים לא נמנעו לפנות שוב ושוב לבית המשפט, ולבקש מהשופטים צו שיאפשר להם לבצע האזנות סתר נגד צ'רנוי.

ניתנת האמת להיאמר: אין שופט בישראל שיכול לסרב לבקשה כזו, כאשר המשטרה מדווחת על צו מעצר שהוצא ברוסיה נגד צ'רנוי, בחשד למעשי רצח. לא פחות, כאמור. לכן אין פלא, שהשופטים אישרו, בזה אחר זה, האזנות סתר במשך שלוש שנים; אין גם פלא, מדוע התיר למשטרה היועץ המשפטי לממשלה, פעם אחר פעם, לשוב ולבקש צווים להאזנות סתר. עכשיו כאמור מתברר, כי הדבר לא היה ולא נברא. לא היו צווי מעצר ברוסיה נגד צ'רנוי. חד וחלק. צ'רנוי אף לא היה חשוד בישראל במעשי רצח. לראיה: עד עצם היום הזה, מעולם לא נחקר בחשד למעשה רצח.

הפרקליטות פנתה לשלטונות שוויץ

המידע הנחשף כאן אין בו כדי להמעיט מחומרת המעשים המיוחסים לצ'רנוי בכתב האישום שהוגש נגדו בפרשת בזק. צ'רנוי שכר פרקליטים מיומנים, והם יידעו לבטח לעשות את מלאכתם. ואולם, המידע כאן נועד לחשוף את התנהלותן של המשטרה והפרקליטות, שהטילו חשדות חסרות יסוד באדם, כאילו הוא מעורב בכמה מעשי רצח.

ולא רק בישראל: הפרקליטות פנתה בשנת 2000 אל שלטונות שווייץ, וביקשה סיוע בקשר לכמה מעשי רצח בהם קשור לכאורה צ'רנוי. עד שם הרחיקו כדי להחשידו במעשי רצח, שלא היו ולא נבראו, מבלי שהיה בידיה של הפרקליטות ו/או המשטרה צו מעצר ו/או מידע מוצק בנושא.

עורך הדין דולן לא התנדב לחשוף את האמת, אלא לאחר שקיבל פניות חוזרות ונשנות מעורך הדין ירון פירדי, המייצג את צ'רנוי עם עורכי הדין יעקב וינרוט, יהושע רזניק וז'ק חן. אלה פנו שוב ושוב, וביקשו מענה לשאלות הנ"ל. מטרתם היא להוכיח כי יש לפסול את כל פרי האזנות הסתר.

"תוכנית טלוויזיה"

מעניין לספר כאן, אילו תירוצים-נימוקים מצחיקים/מקוממים יש עכשיו ליאחב"ל ולפרקליטות, בניסיונם להחביא את הפאשלה הגדולה. במקום להודות במעשים המכוערים ולהכריז על חקירה, בשאלה מי נתן את ההוראה להטעות כך את בית המשפט, מנסים עתה לטשטש את שנעשה. הנה מה שכתב עורך הדין דולן, בנמקו מדוע בכל זאת הוגשו הבקשות לבית המשפט, כפי שהוגשו:

"החומר המודיעיני, שהתייחס לצו מעצר ברוסיה, כלל מידע בדבר קיומה של חקירה ברוסיה כנגד מרשך בעניין מעילה בתחום עסקי האלומיניום והונאת חברות מקומיות. נוסף לכך, תשומת לבה של המשטרה הופנתה לתוכנית טלוויזיה באחד מהערוצים הרוסיים, בה נמסר על דבר קיומו של צו מעצר כנגד מרשך בגין עבירות כלכליות שביצע בתחום עסקי האלומיניום".

המשטרה "אימצה", אם כך, מידע שפורסם כביכול בערוץ טלוויזיה רוסי נגד צ'רנוי, בחשד להונאה ובחשד למעילה. אך מדוע מסרה לבית המשפט בישראל על צו מעצר שהוצא בגין מעשי רצח, מבלי שהיה ברשותה צו שכזה? מדוע לא לקחה המשטרה בחשבון כי צ'רנוי ודומיו, נרדפים כידוע על-ידי ממשלו של הנשיא ולדימיר פוטין?

המידע הנ"ל לא נבחן עד כה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. מעניין מה יעשה עכשיו היועץ המשפטי לממשלה החדש, מני מזוז: האם יורה על פתיחת חקירה נגד האחראים? היועץ מזוז אמר בתגובה, כי בעיתוי זמנים כה קצר אין באפשרותו להתייחס לגופם של דברים.

פרקליטות המדינה, וליתר דיוק: פרקליטת המדינה, מסרה בתגובה, כי בשלב זה אין בכוונתם להתייחס לעניין, כיוון שהתיק תלוי ועומד בבית המשפט. במידה ויועלו הדברים במהלך המשפט, נטען - הפרקליטות תתיייחס בהתאם. לטענת הפרקליטות, הציטוט שהבאנו לעיל הינו חלקי, ואינו משקף את התמונה המלאה.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-4910-00.html?tag=22-12-40



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:26   22.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  206. הספין של מזרחי...........  
בתגובה להודעה מספר 203
 

הספין של מזרחי
21/02/2004 | עיתונאי מסויים |

מי בוחש בפרשת סיריל קרן?

מחזה בלתי מרנין אירע ביום 15.2.04. ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, המעורב עד מעל ראשו בפרשת האזנות הסתר, השתתף במסיבת עיתונאים שכינסו צמרת המשרד לביטחון פנים וצמרת המשטרה. לעיתונאים נמסר דוח על ממדי הפשע בישראל בשנת 2003. נתונים מדאיגים, ללא ספק.

מזרחי לא יכול היה כנראה להתאפק, או שמא תיכנן זאת מראש, ובמעמד זה אמר-טען, כי החקירה בפרשת שרון התעכבה בגלל גורמים חיצוניים. אתם מכירים את אותם גורמים, אמר.

דבריו כבשו, מטבע הדברים, את כותרות אמצעי התקשורת. אחרי הכל, הדבר מדיף ריח של שיבוש מהלכי חקירה מצד שרון ובניו. מזרחי "זכר" בוודאי, כי למחרת בבוקר, ביום שני (16.2.04), כאשר העיתונים יופיעו, יתכנסו לדיון שלושה שופטי בית המשפט העליון, כדי לדון בעתירה המבקשת להעמידו לדין בגין עבירות פליליות חמורות (על כך בהמשך). מזרחי גם יודע, כמובן, על ההליכים המתנהלים נגדו, ועל הסיכון המשולש בפניו הוא עומד:

1) השימוע שעוכב - השימוע בעניינו של מזרחי בפרשת האזנות הסתר, עליו הורה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, נקבע ל-9 במרס 2004. זה ייערך, אוי לבושה, בפני מפכ"ל המשטרה, שלמה אהרונישקי, שיצא אוטומטית להגנתו של מזרחי בפרשה זו. הצמד הזה - אהרונישקי ומזרחי, כבר ממסמסים את הליך השימוע. לראיה, מאז שפרסם רובינשטיין את הדוח (ב-23 באוקטובר 2003) חלפו כארבעה חודשים. השימוע ייערך, אם ייערך, רק ב-9 במרס, ועד מתן ההחלטה יחלוף עוד זמן. גם לאחר מכן, החלטת המפכ"ל הינה רק המלצה, שאותה אפשר לכתוב כבר עכשיו, וזו תובא אל השר לביטחון פנים, צחי הנגבי. בקיצור: יחלפו כמה חודשים עד אשר תיושם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה;

2) דוח מבקר המדינה - מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, עומד לפרסם ב-5 במאי 2004 את הדוח שערך בפרשת האזנות הסתר. טיוטה הוגשה כבר לכל הצדדים הנוגעים לעניין, לקבלת הערותיהם. המשטרה כבר העבירה למבקר את תגובתה;

3) העתירה - בבית המשפט העליון נערך ביום 16.2.04 היון בפני הרכב השופטים אליהו מצא, יעקב טירקל ומרים נאור, בעתירה שהגיש חבר הכנסת גלעד ארדן להעמיד לדין את מזרחי, באשמה שביצע עבירות פליליות חמורות בפרשת האזנות הסתר. ארדן, באמצעות פרקליטו עורך הדין דן אבי-יצחק, קבל בפני השופטים, על כך שאפילו הנחיית רובינשטיין להדיח את מזרחי, בכפוף לשימוע, אינה מיושמת. רק במעמד זה הודיעה הפרקליטות כי אמנם חל עיכוב, אך השימוע ייערך בתחילת מרס. השופטים שמעו את הצדדים במשך כשעתיים. בסופו של הדיון הודיעו, כי את החלטתם יתנו במועד אחר. ומועד זה צפוי כל יום.

מעניין להצביע על הסימביוטיקה המתקיימת, בימים אלה, בין מזרחי-ארבל לבין כמה מכלי התקשורת. הנה אנו רואים, כי חלק מהם, ובראשם הארץ, ידיעות אחרונות וערוץ 1 נמנעים ממתן כיסוי ולהליכים המתנהלים בימים אלה נגד מזרחי, וגם בעניינה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל; ואילו לחשדות המופרחים (שחלקם מופרכים) מחצרם של ארבל-מזרחי, נגד שרון ובניו, ניתן ביטוי עצום.

השבוע, לדוגמה, פרסם עיתון הארץ ידיעה לפיה "המשטרה פשטה" על משרדיו של מיכה לזר, רואה החשבון של חברת אננקס מחקרים, וגילתה ממצאים חדשים "הסוגרים" על שרון ובניו. ברוך קרא דיווח בהארץ לאנשים התמימים, בעמודו הראשון של העיתון, כי הפשיטה נערכה בעקבות חיקור הדין באיים הקריביים. היינו: לפני מספר ימים. אך מה לעשות - העובדות שונות.

ראשית - לא היתה פשיטה במשרד זה. לפני כשלוש שנים ביקשה המשטרה וקיבלה מסמכים הנוגעים לאננקס מחקרים; ושנית-מה החדשה כאן. הרי הארץ כבר דיווח, כמו אחרים, מספר פעמים על הממצאים כביכול מהאיים הקריביים. שניים מהדיווחים, לדוגמה, נמסרו בדצמבר 2003 על-ידי ברוך קרא ואמיר אורן.

עיתוי הפרסום הוא המעלה שאלות. לא צריך להיות חוקר גדול כדי להבין מה נעשה שם. פרשת שרון (שצריכה, כמובן, להתברר ולהגיע לכדי מיצוי) משמשת ככלי לקבור עניינים אחרים הנוגעים לארבל ומזרחי. ואלה מוצגים "כגיבורים", כך שכל חשיפה בעניינם (במיוחד כאן, במעריב), מוצגת כאילו הדבר נובע מתוך רצון להתנכל להם ולסלקם מעל גבו של שרון.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4918-00.html?tag=21-25-03



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   07:17   23.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  207. הפרקליטות בועטת כדי לטרפד מינויים = משה מזרחי !!  
בתגובה להודעה מספר 206
 

הפרקליטות בועטת כדי לטרפד מינויים

באמצעות המשטרה מנסה הפרקליטות לטרפד מינוי מועמדים של אריאל שרון; משה מזרחי, כיום הקצין השנוי ביותר במחלוקת במשטרת ישראל, הוא המשמש זרועם הארוכה. במשך חודשים רבים האזינו אנשיו לשיחות הטלפון של כל מי שהתקשר לדוד אפל. התיעוב וגועל הנפש כבר מגיעים עד מתחת לקו האדום.
25/02/01 ד"ר חיים משגב

פרשת מזרחי
http://www.nfc.co.il/Home/L02-S-0090-00.html?tag=7-12-18

הפרקליטות שוב בועטת לכל עבר. מעניין מה קורה לאנשים המתחסדים האלה בכל פעם שלראשות הממשלה נבחר מישהו מטעם הליכוד. בפעם הקודמת, לאחר שבנימין נתניה נבחר, על אפם ועל חמתם של סקרי דעת הקהל, שהעניקו "ניצחון" לשמעון פרס הבלתי נלאה, הוגשו במהירות הבזק שני כתבי אישום: נגד פרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים למשך מספר שבועות, ונגד רפאל איתן, מי שהיה מיועד לתפקיד השר לביטחון פנים.

המהלך, צריך להדגיש, צלח רק בחלקו. יעקב נאמן - זוכה לאחר משפט לא קצר, בעוד שכתב האישום נגד רפאל איתן נמחק בעודו בחיתוליו; אבל המטרה שהייתה באמת חשובה לאנשי משרד המשפטים בכל זאת צלחה בידיהם: לתפקיד שר המשפטים מונה, ונשאר לכל הקדנציה, צחי הנגבי, שאותו היה קל לכופף לכל כיוון, בגלל סיבות ידועות, ואילו רפאל איתן נאלץ להסתפק בתפקיד שבו לא חפץ. לתפקיד השר לביטחון פנים מונה אביגדור קהלני שעימו לא התקשו בצמרת המשטרה להתמודד.

סנדו מזור החזיק בכיסו "הבטחה" מהשר משה שחל לקבל את תפקיד ראש אגף החקירות, למרות השובל הארוך שהוא נושא אחריו. המינוי נכפה על אביגדור קהלני, ולא חלף זמן רב עד שנגד בנימין נתניהו נפתחה חקירת הסרק בפרשת בראון-חברון, שאותה הוליך בהרבה חוצפה אותו סנדו מזור, מי שעתה קיבל את התמורה האולטימטיבית מנותני החסות שלו: מינוי של שגריר ברומניה.

והנה זה שוב קורה. מועמדיו של אריאל שרון לתפקידי שרים שוב נמצאים על הכוונת. משהו מעביר, כנראה, את האנשים האלה בפרקליטות על דעתם כל אימת שמישהו מהמחנה הלאומי זוכה בראשות הממשלה. לא האופן התמוה שבו טרחו אהוד ברק וחבר מרעיו למען החנינה הנשיאותית שקיבל מרק ריץ' ממי שנחשב עד לא מכבר לבן הברית הכי מסור של מחנה השמאל הישראלי המתפרק, ולא העמותות הפיקטיביות שגרמו להטיית הבחירות הקודמות. אף לא זכות השתיקה שאותה מקיימים באדיקות מרובה חברי כת השתקנים של אהוד ברק, ובכללם נושאי משרות בכירות בשירות המדינה, כמו מזכיר הממשלה.
סתם ארוחה, שבכמותה משתתף כל פוליטיקאי, לא רק ראש עיריית ירושלים, ולא רק מי שהיה מיועד עד לפני ימים ספורים להיות שר המשפטים,
הפכה למטרת יעד של היחידה לחקירת פשעים בינלאומיים. לא פחות - ולא יותר. משה מזרחי, כיום הקצין השנוי ביותר במחלוקת במשטרת ישראל, ניהל את החקירה. במשך חודשים רבים האזינו אנשיו לשיחות הטלפון של כל מי שהתקשר לדוד אפל.

התיעוב וגועל הנפש כבר מגיעים עד מתחת לקו האדום. עד המדינה בפרשת אריה דרעי לא נחקר על שקריו-לכאורה במשפט. מי שניהל את המשפט עצמו, יהושע רזניק, הוא האיש שנתבקש להגיב על הבקשה למשפט חוזר, שבמרכזה ידיעתו-שלו, שהוא ידע מה קרה ליעקב שמולביץ בשווייץ - והסתיר זאת מבית המשפט בישראל, כשלידו משמשת בקודש מי שהייתה אז פרקליטת המדינה.

אז מה עוד צריך לקרות כדי שבמערכת אכיפת החוק, על כל מרכיביה, ובעיקר בפרקליטות ובמשטרה, יפנימו את ההכרה שבציבור רחב מאוד של אזרחים, ולא רק בקרב תומכי ש"ס, שוב אין אמון רב במערכת הזאת?

האין בהתנהלות של ראשי הפרקליטות, שעד לא מכבר זכתה בהערכה רבה ביותר, יותר מכל מוסד שלטוני אחר, כדי להרבות אי-אמון במערכת שמראה על כל צעד ושעל שלא שיקולים ענייניים מדריכים את מקבלי ההחלטות בה? כלום לא צריכים האנשים האלה, הם עצמם, להיות מעבר לכל חשד כמו כל אזרח מן השורה? האם אין בשילוב הידיים הלא קדוש בין כמה עיתונאים שמציגים חזות של מי שהצדק העילאי משמש נר לרגליהם, בעוד שהסיאוב והמיאוס הם בעצם לחם חוקם, לבין קציני משטרה ופרקליטים בכירים, משום פגיעה אמיתית במרקם הדמוקרטי של מדינת ישראל?

אילו, לפחות, אותם עיתונאים היו מראים שהם אינם מקילים ראש בנושאים כמו עמותות השקר של אהוד ברק, או בשאלת מעורבותו בחנינה של מרק ריץ', בניגוד לדרך שבה הם נוהגים בעניינים הקשורים ליריביו הפוליטיים, אז אפשר היה לומר שיש לנו עיתונות "לוחמת".

אבל אין לנו עיתונות כזאת. יש לנו עיתונות מגויסת. שורה של עיתונאים-מטעם, שבכל מדינה מתוקנת היו מושיבים אותם על ספסל הנאשמים בגין שיבוש הליכי חקירה וניסיונות להטות את תוצאות הבחירות הלגיטימיות שזה עתה נסתיימו בתבוסתו של מי שהם רצו בכל מאודם בניצחונו, מנסה להכתיב לפרקליטות ולמשטרה את סדר היום שלהן.

חבל שזה מה שקורה לנו דווקא עתה כשגורלה של המדינה היהודית נמצא על כפות המאזניים בגלל אותם אנשים שנחלצו דווקא לטובתו של מרק ריץ' -
ולא לטובת מי שבאמת ראוי לכך.

יונתן פולארד לא זכה, מן הסתם, בהתעניינותם של אהוד ברק ושל חבריו ב"מחנה השלום", בגלל שהוא לא יכול היה להבטיח להם את מה שיכול היה מרק ריץ'.

חוצפה של מפסידים.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-185-00.html?tag=6-58-08



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:12   31.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  87. מרד הפרקליטות מאת עוד'' יחיאל גוטמן:חוק וסדר!!  
בתגובה להודעה מספר 28
 




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:55   17.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  196. הדיון בעתירה להעמיד את מזרחי לדין נערך אתמול בבג''ץ !!  
בתגובה להודעה מספר 28
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 17.02.04 בשעה 10:56 בברכה, פילוביץ שחף
 
בית המשפט העליון ידון בבוקר בעתירה: להעמיד את מזרחי לדין בגלל האזנות סתר
העתירה הוגשה על-ידי ח"כ גלעד ארדן; הדיון יתקיים בפני הרכב-שלושה
16/02/2004 | עיתונאי מסויים

ובינשטיין, בתשובה לבג"צ: התנהלות מזרחי - חמורה; לכן המלצתי על הדחתו

בית המשפט העליון ידון בבוקר (הצדדים זומנו ל-09:00) בעתירה שהגיש ח"כ גלעד ארדן, המבקש להורות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי.

הדיון יתקיים בפני הרכב שלושה: אליהו מצא (אב"ד), יעקב טירקל ומרים נאור. ארדן מיוצג על-ידי עו"ד דן אבי-יצחק; מזרחי מיוצג על-ידי עורכי הדין חנה ברוכי ואורי פנסו; היועמ"ש מיוצג על-ידי עו"ד שי ניצן. טיעוני הצדדים, ראו קישור.

העתירה הוגשה בעקבות פרשת האזנות הסתר, והדוח שהגיש היועמ"ש היוצא, אליקים רובינשטיין. על-פי ממצאי הדוח, הורה מזרחי לפקודיו ביחאב"ל לבצע האזנות סתר ותימלולים באופן בלתי חוקי לכאורה בכמה פרשות. הבולטות שבהן: חקירה בעניינו של אביגדור ליברמן.

רובינשטיין שקל האם להגיש כתב אישום נגד מזרחי, ובסופו של דבר, על-אף המעשים החמורים שהתגלו, הכריע: להדיח את מזרחי מתפקידו כראש אגף החקירות במשטרה, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו. החלטה זו, אגב, טרם יושמה - למרות הקביעה הברורה של רובינשטיין.

ארדן מבקש כאמור מבג"צ להורות על העמדת מזרחי לדין - נוסף להדחתו מתפקידו - בגלל העבירות הפליליות שביצע לכאורה בפרשה זו. מזרחי, לעומת זאת, טוען כי הוא נרדף על-ידי בעלי הון וחשודים המנסים לפגוע בו.

בג"צ 10243/03 גלעד ארדן נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-40283-00.html?tag=10-53-49


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:59   17.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  197. השימוע של מזרחי יערך ב-19.3.2004 בפני המפכ''ל !!  
בתגובה להודעה מספר 196
 

השימוע למזרחי ייערך בתחילת מרס; פסק הדין בעתירה נגדו יינתן במועד אחר
על מועד השימוע נמסר רשמית לבית המשפט העליון, במהלך הדיון בעתירה המבקשת להעמידו לדין פלילי; עו"ד אבי-יצחק קבל על הדחיות ביישום הוראת רובינשטיין: להדיח את מזרחי, בכפוף לשימוע

16/02/04 | עיתונאי מסויים |

השימוע לראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, בפרשת האזנות הסתר הבלתי חוקיות - בהן נמצא אחראי, יתקיים ביום 9.3.04. את השימוע יערוך מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי. כך נמסר רשמית לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, במהלך הדיון הבוקר (יום ב') בעתירה שהגיש ח"כ גלעד ארדן, המבקש להורות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד מזרחי, בגין עבירות פליליות.

הדיון התקיים בפני הרכב שלושה: אליהו מצא (אב"ד), יעקב טירקל ומרים נאור. ארדן מיוצג על-ידי עו"ד דן אבי-יצחק; מזרחי מיוצג על-ידי עורכי הדין חנה ברוכי ואורי פנסו; היועמ"ש מיוצג על-ידי עו"ד שי ניצן. השופטים איפשרו לעו"ד אבי-יצחק לשטוח את טיעוניו במשך יותר משעה.

העתירה הוגשה בעקבות פרשת האזנות הסתר, והדוח שהגיש היועמ"ש היוצא, אליקים רובינשטיין. על-פי ממצאי הדוח, הורה מזרחי לפקודיו ביחאב"ל לבצע האזנות סתר ותימלולים באופן בלתי חוקי לכאורה בכמה פרשות. הבולטות שבהן: חקירה בעניינו של אביגדור ליברמן.

רובינשטיין שקל האם להגיש כתב אישום נגד מזרחי, ובסופו של דבר, על-אף המעשים החמורים שהתגלו, הכריע: להדיח את מזרחי מתפקידו כראש אגף החקירות במשטרה, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו. החלטה זו, אגב, טרם יושמה - למרות הקביעה הברורה של רובינשטיין.

ארדן מבקש כאמור מבג"צ להורות על העמדת מזרחי לדין - נוסף להדחתו מתפקידו - בגלל העבירות הפליליות שביצע לכאורה בפרשה זו. מזרחי, לעומת זאת, טוען כי הוא נרדף על-ידי בעלי הון וחשודים המנסים לפגוע בו.

בא-כוחו של ארדן, עו"ד דן אבי-יצחק, תקף את החלטת היועץ רובינשטיין וגם את העובדה שהשימוע עדיין לא נערך: "אני חושב שההחלטה של היועמ"ש, לאור הממצאים שהוא עצמו קבע, היא בלתי סבירה לחלוטין והתוצאה היא בלתי נסבלת, משום שהממצאים שהוא עצמו קבע, מעידים לא רק על הפרת צו בית המשפט אלא גם על רשלנות חמורה ביותר, נוהגי עבודה בלתי נסבלים ותוצאות קשות ביותר שנגרמו בדרך התנהלות היחידה, על-ידי מי שהיה אז מפקדה והיום הוא ראש אגף החקירות, ניצב מזרחי".

"פשוט בלתי אפשרי להאמין, שאחרי כל אלה, לא הוגש נגדו - לא אישום פלילי ולא אישום משמעתי. יתר על כן, גם התוצאה האחרת, שבה רצה היועץ המשפטי לממשלה, דהיינו: הדחתו של מזרחי בהליך מינהלי, נמנעה למעשה, משום שעד היום, למעלה מ-4 חודשים אחרי ההחלטה-ההמלצה, לא נעשה שום דבר והאיש ממשיך לכהן בתפקידו, וכפי שאני מבין, הכוונה היא לתת לו לסיים את הקדנציה שלו, שמסתיימת ממילא, ובלבד שלא לאפשר להדיח אותו".

מנגד, אמרה פרקליטתו של מזרחי, עו"ד חנה ברוכי, כי עוד בטרם פרסם היועץ דאז רובינשטיין את החלטתו, ביקש מזרחי לערוך לו שימוע. בנוגע לעתירה, אמרה עו"ד ברוכי: "העתירה הוגשה ממניעים זרים, מתוך כוונה להכפיש ולהטיל אימה על עובד ציבור בכיר ונאמן, שמבצע את מלאכתו בצורה נאמנה ומסורה, ואין שום עילה משפטית לעתירה הזו".

גם נציג המדינה, עו"ד שי ניצן, ביקש בדיון לדחות את העתירה ואמר כי החלטתו של רובינשטיין היתה סבירה, עניינית ומקצועית ולא היה בה כל עיוות מהותי.

בג"צ 10243/03 גלעד ארדן נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-40318-00.html?tag=10-58-03



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   07:10   02.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  228. (*) מזרחי ביצע פעילות עבריינית גם נגד הנשיא קצב (*)  
בתגובה להודעה מספר 197
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.04 בשעה 05:18 בברכה, פילוביץ שחף
 
מזרחי ביצע פעילות עבריינית גם נגד הנשיא קצב.


מי צותת לנשיא?

חשיפה: המשטרה צותתה לקצב ערב הבחירות לנשיאות.
האזנות הסתר בוצעו ביולי 2000 - עת התמודד קצב מול שמעון פרס על נשיאות המדינה;
לשכת הנשיא: "ההאזנות ותימלול שיחות טלפון הינם פגיעה חמורה ביסודות הדמוקרטיה";
הפרקליטות:
אין לנו כל ידיעה על ציתותים לשיחות של קצב.
02/03/2004 | עיתונאי מסויים
לסיפור המלא.....
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-41429-00.html?tag=6-40-04

@ מצ"ב קישור לדברי כנסת ישראל, היום בו נבחר משה קצב לנשיא המדינה
31/07/2000 א. בחירת נשיא המדינה
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0003802.html#TQL

@ מצ"ב פרק בספר "ימיה האחרונים של מדינת ישראל"...:-
12. יהיה מה שיהיה:אסור שפרס יהיה נשיא מדינת ישראל
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5326&omm=12&viewmode=threaded

המשטרה האזינה לשיחות פוליטיות רגישות של קצב
ט' באדר תשס"ד יום שלישי,2 במרץ

זה קרה ביולי 2000, לפני הבחירות לנשיאות * המועמד קצב ביקש מדוד אפל שיעשה לו לובי בש"ס, וחוקרי המשטרה צותתו, שמעו ותמללו הכל - לכאורה בניגוד לחוק * בלשכת הנשיא נדהמו: "זו פגיעה חמורה ביסודות הדמוקרטיה" * במשטרה הסבירו: ההאזנות בוצעו בצו שופט * אז מה אם הצווים לא כללו תמלול שיחות פוליטיות?
מאת: עיתונאי מסויים


אחרי שהאזינה לשיחות טלפון של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ותמללה אותן, צותתה המשטרה גם לשיחות פוליטיות רגישות שניהל משה קצב עם הקבלן דוד אפל - זמן קצר לפני בחירתו לנשיא בשנת 2000. קצב , יש להדגיש, אינו חשוד ומעולם לא היה חשוד בדבר. מאחורי האזנות הסתר - הן של נתניהו והן של קצב - עמדו חוקרי היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים (יחב"ל), בפיקודו של תת-ניצב משה מזרחי (כיום ראש אגף החקירות). אף שביצע לכאורה ציתותים באופן לא-חוקי לגורמים פוליטיים, קיבל אז מזרחי גיבוי מלא מפרקליטת המדינה עדנה ארבל. לפני מספר חודשים, בעקבות חשיפת הציתותים, המליץ היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין להדיח אותו מתפקידו בכפוף לשימוע. אלא שהחלטת רובינשטיין לא יושמה בינתיים.
הפרשה החדשה, הנחשפת עתה לראשונה, אירעה ביולי 2000. קצב התמודד מול יושב ראש האופוזיציה (כיום), חבר הכנסת שמעון פרס, על כהונת נשיא המדינה. שני המועמדים ניהלו מגעים חשאיים עם אפל, בתקווה שישפיע על חברי כנסת לתמוך בהם. אבל מזרחי וחוקריו, שהאזינו באותו שלב לשיחותיו של אפל במסגרת חקירה שניהלו נגדו, צותתו גם לשיחות הרגישות האלה.
ההיתרים לבצע האזנות סתר לאפל ניתנו אמנם על ידי השופטים בכל שלושה חודשים, במשך כשנתיים וחצי, כמתחייב בחוק, אבל הצווים הללו לא כללו בשום אופן האזנת סתר, או ציתות, או תמלול (וגם לא תקצור) של שיחות טלפון עם קצב, ובטח שלא כללו ציתות לשיחות פוליטיות ותמלולן, הנוגעות לענייני בחירות לכהונת נשיא המדינה.
למרות זאת, צותתו תת-ניצב מזרחי ואנשיו לפחות לשלוש שיחות שניהלו אפל וקצב. כיוון שחלק מהתמלולים מצויים כיום בחזקת חומר חקירה, וכדי להימנע מפגיעה בפרטיות, נביא כאן חלק קטן מהפרטים המעידים כי מדובר בשיחות פוליטיות טהורות, שחל איסור חמור לצותת להן.

* השיחה הראשונה התקיימה בתאריך 27.7.2000, והחלה בשעה 22:21. קצב ואפל משוחחים על הרב בצרי ועל מידע שלפיו אריה דרעי לוחץ שכמה חברי כנסת של ש"ס יצביעו דווקא לשמעון פרס. אפל אומר שהוא ידבר עם דרעי, ושהוא - אפל, מאוד אוהב (את קצב). קצב מספר לאפל כי הוא נחוש להתמודד עד הסוף, ולא יוכל להשלים עם כך שש"ס "יבגדו בו" ויצביעו לפרס.
* השיחה השנייה התקיימה מאוחר יותר, והחלה בשעה 23:24. אפל מספר כי אלה תרגילים שעושים הנערים של אלי ישי, שמנסים לרצות את שני הצדדים: גם את קצב וגם את פרס. "לא יעזור להם כלום", הוא אמר. קצב מגלה לאפל כי בכוונתו להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, כדי להפציר בו לשכנע את כל חברי ש"ס להצביע לו.
* השיחה השלישית התקימה בתאריך 28.7.2000, והחלה בשעה 18:32. החוקר שתמלל או תקצר את השיחה כתב בעצמו: "מדברים אך ורק על הבחירות לנשיאות" - אף שכאמור, איש משופטי ישראל לא נתן למזרחי ולחוקריו היתר לצותת או לתקצר שיחות כאלה. באותה שיחה מדברים קצב ואפל על חברי הכנסת של ש"ס, עוברים אחד-אחד ומציינים מיהם המתלבטים. הם מגיעים למסקנה כי צריך להפעיל מכבש לחצים על דוד טל. אפל וקצב מדברים גם על חברי כנסת אחרים, ומגיעים למסקנה שיש צורך להפעיל לחצים גם על חבר הכנסת מודי זנדברג (כיום בשינוי), ואף להשיג את בני בגין שילחץ על דן מרידור. כל המידע הזה נחשף אפוא לחוקרים בעיצומה של מערכת הבחירות לנשיאות.
נשיא המדינה משה קצב הזדעזע לשמע הפרטים, ובלשכתו אמרו כי מדובר בפגיעה חמורה ביסודות הדמוקרטיה. "כל שיחות הטלפון התנהלו כשורה, באופן סטרילי וללא רבב", מסרה מ"מ דובר נשיא המדינה, חגית כהן. "יש חומרה רבה בהאזנה לשיחות טלפון, ובאופן מיוחד בתמלול שיחות טלפון לגיטימיות המנוהלות במערכת הפוליטית, שכל תכליתן - התמודדות באופן דמוקרטי על תפקידים אלה או אחרים", הוסיפה .
תגובת פרקליטת המדינה התבקשה אף היא בנושא זה, ודובר משרד המשפטים מסר בשמה כי את ההיתרים להאזנות סתר נותן אך ורק בית המשפט המחוזי, "ואין לנו כל ידיעה או מידע על ציתותים לשיחות של קצב".
במשטרה מסרו בתגובה כי "כידוע באותה עת בוצעה חקירה נגד אפל, שבמסגרתה בוצעו האזנות סתר לאפל על פי צווי בית משפט כדין. כידוע, אותו חומר - כולל האזנות - הועבר מזה זמן לפרקליטות המדינה, ובעקבותיו הוגש כתב אישום תלוי ועומד כנגד אפל ".
http://www.maariv.co.il/cache/ART659516.html


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:44   06.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  232. מלוא הארץ ציתותים  
בתגובה להודעה מספר 197
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 09.03.04 בשעה 07:50 בברכה, פילוביץ שחף
 
צחצח
חבר מתאריך 21.12.02
3614 הודעות
23:08 05.03.04

מלוא הארץ ציתותים

עוד לא שככה הסערה בעניין הציתות שביצעה המשטרה לנשיא, וכבר מתברר כי שיחותיו של בכיר נוסף תומללו; הבעיה כאן חמורה אף יותר כיוון שאותו בכיר - השר צחי הנגבי - הוא שאמור לקבוע את עתידו של מזרחי, האיש שעדיין מחזיק תמלולים רגישים של השר; הנגבי: "אין לזה שום השפעה"
05/03/2004 | עיתונאי מסוים

פרשת האזנות הסתר, בהן מעורב ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, רוחשת מתחת לפני השטח. השבוע התברר לנו, כי המשטרה צותתה ביולי 2000 לשיחות טלפון פוליטיות שניהלו נשיא המדינה משה קצב ואיש העסקים דוד אפל, ערב הבחירות לנשיאות, ואף תמללה אותן.

השיחות שהוקלטו עסקו במהלכים שניהלו השניים, כדי לקדם את מועמדות קצב לכהונה הרמה בישראל: נשיא המדינה. הפרסום ב-Nfc ובמעריב גרם מבוכה גדולה: הן במשטרה, והן בלשכת הנשיא, שנוכח כי פגעו בו על לא עוול בכפו.

מזרחי, כפי שחשפנו כאן, הנהיג אותה תקופה מדיניות שחרגה מצווי בתי המשפט בעניין ביצוע האזנות סתר, וקיבל לכך גיבוי מלא מפרקליטת המדינה, עדנה ארבל. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, קבע באוקטובר 2003, כי עקב זאת יש להדיח את מזרחי בכפוף לשימוע. החלטת רובינשטיין לא יושמה עד כה.

עתה מתברר, כאמור, כי שיחות אפל-קצב הוקלטו. שתי שיחות ב-27 ביולי 2000, ושיחה שלישית ב-28 ביולי 2000. אין ולא יכול להיות ספק. המדובר בשיחות פוליטיות. חוקר יאחב"ל שתמלל את השיחות, כתב בעצמו: "מדברים אך ורק על הבחירות לנשיאות", אך גם הוא לא נמנע מלתמלל בכל זאת את השיחות.

מנהלת לשכתו של הנשיא, שהגיבה בשמו, מסרה: "כל שיחות הטלפון אשר הינך מתייחס אליהן, התנהלו כשורה, באופן סטרילי וללא רבב. ההאזנות ותמלול שיחות טלפון הינם פגיעה חמורה ביסודות הדמוקרטיה".

הנגבי - השר במצב רגיש

רבים תהו באחרונה, מדוע השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, טרם ביצע את השימוע לניצב מזרחי. התמיהה עלתה, במיוחד נוכח דבריו של הנגבי עצמו במהלך הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט ב-27 באוקטובר 2003, שם הגדיר את פרשת מזרחי כשווה בחומרתה לפרשת קו 300 ופרשת לבון.

ולמרות זאת, השימוע טרם בוצע. יתר על כן: השר, שדיבר אז על חומרת הפרשה, נעלם מהאופק. קולו לא נשמע עוד. הנגבי גלגל את הכדור למגרשו של מפכ"ל המשטרה, למרות שרובינשטיין הצביע על השר, כעל האיש המוסמך לערוך את השימוע ולהכריע בנושא. במילים פשוטות: השר מתחמק מביצוע חובתו בדחיפות המתחייבת. בניסיון לברר מדוע, חיפשתי תשובות. ומה שמצאתי מלמד על ניגודי עניינים חריפים בהם נתון השר. נדגיש, כי אין באמור כאן כדי לרמוז כי דווקא מה שהתגלה הוא שמנע מהנגבי לעשות את מלאכתו, אלא להצביע על המצב העכשווי, העלול לגרום קשיים.

ממסמכים שהובאו לידיי מתברר לי, כי מזרחי צותת גם לשיחה של אפל עם הנגבי, בעת שזה כיהן בתפקיד שר המשפטים. זו נערכה ב-21 ביוני 1999, בשעה 9:56. באותה שיחה ביקש אפל את עזרתו של הנגבי כדי להעניק חנינה לאיש העסקים ברנוביץ', שהורשע בעבירות מס. הנגבי הבטיח לעזור, ולפנות אל נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן.

עיון בחומר הרלוונטי עשוי ללמד, כי אין פסול בפניית אפל להנגבי. אחרי הכל, כל מוסד החנינה בנוי על פניות ובקשות עזרה, ואלה אמורות להיבחן על פי כללים ברורים ושקיפות מסוימת. ואולם, מי ש"מחפש" את אפל ואת הנגבי, וכאלה לא חסרים, עלול להעלות חשד, שמא אפל, איש בכיר במרכז הליכוד, והנגבי-שר בכיר הזקוק לתמיכת מרכז הליכוד - מנסים לרקוח חנינה עבור ברנוביץ', שהיה קשור עם אפל בעסקי נדל"ן.

בסופו של דבר ברנוביץ' לא זכה אותה עת בחנינה. מכל מקום, לא באמצעות הנגבי. ואולם, העולה מאותם טקסטים עלול בהחלט להביך את הנגבי, וזה בדיוק העניין המעמידו עכשיו בניגודי עניינים: מצד אחד מחזיק מזרחי חומר חקירה רגיש, שמקורו בין היתר בהאזנות סתר לאפל; ומצד שני צריך הנגבי לערוך שימוע למזרחי, ולהכריע, בין היתר, האם אותם תמלולים חרגו מהחוק עד כדי כך שיש להדיח את מזרחי. מצב לא פשוט, המחייב פסילת הנגבי והעברת תיק זה לידי שר אחר.

הנגבי אמר בתגובה כי ההחלטה שלו תתקבל לפי מה שטוב למשטרה, וכי אין צורך שיפסול עצמו. "אין לזה קשר אם מזרחי האזין לשיחה שלי או לא. אין לזה שום השפעה", אמר השר. הנגבי ציין כי הוא לא יודע מאומה בנושא זה ו"אף פעם לא אמרו לי".

הנגבי מספר שהעריך שישנן כמה שיחות שלו עם אפל - שכן בשנים שבוצעו האזנות הוא שוחח עם אפל כמה פעמים. מכל מקום, אמר, השימוע למזרחי ייערך ביום שלישי הקרוב בפני המפכ"ל שלמה אהרונישקי, ולאחר מכן יובא הדבר בפניו להכרעתו. התהליך הזה עלול להימשך עוד כמה חודשים, אמרתי. לא, השיב הנגבי, כמה ימים עד שבועות.

ממשרד היועץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה, כי החומר הובא לעיון היועץ בעקבות השאילתא. היועץ עיין בו, ועל פניו אינו סבור כי יש בכך כדי להעביר את הליך השימוע, שאמור להתקיים בפני הנגבי, לשר אחר.

בקנשטיין - השופטת סוגרת חשבון?

לפני מספר שבועות חשפנו כאן, את הקשרים בין שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יהודית אמסטרדם - שמונתה על-ידי נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין, לשפוט בכתב האישום נגד אפל - לבין עדנה ארבל. הבענו אז תמיהה בדבר שיקול הדעת שהפעילה בקנשטיין, כאשר מינתה את אמסטרדם לתפקיד רגיש זה למרות שהיא יודעת היטב, כי אמסטרדם הינה ידידה קרובה מאוד של פרקליטת המדינה ארבל. הבענו ספק אם בנסיבות אלה - כאשר אחת החברות הטובות של ארבל היא השופטת בתיק זה, יוכל אפל ליהנות ממשפט צדק.

והנה, בימים אלה מתברר לי, כי לבקנשטיין עלול להיות חשבון פתוח עם אפל, מה שמעלה שאלה מדוע לא תמשוך ידיה מתיק זה. המידע הזה עולה מ"בקשה למתן חידוש היתר להאזנת סתר" שהגישה המשטרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. אחד הנימוקים שהועלו שם בגנות אפל נוגע לבקנשטיין. לטענת החוקרים, בתחילת 1999 פעל אפל בוועדה לבחירת שופטים, באמצעות עורך הדין דרור חטר-ישי ובאמצעות חבר-הכנסת ראובן ריבלין, שהיה חבר בוועדה, כדי לסכל את מינויה של בקנשטיין לכהונת שופטת בית משפט מחוזי ונשיאת בית משפט מחוזי.

בפני אותו שופט שהתבקש לדון בבקשה הוצג נימוק, לפיו: "משיחה בין השניים עולה כי ריבלין נדרש לתת לאפל הסבר לגבי הצבעתו בוועדה לעניין מינוי השופטת בקנשטיין כשופטת מחוזית". האם בנסיבות אלו ראוי שבקנשטיין תהיה אמונה בעתיד על מלאכת מינוי השופטים שיישבו בדין במשפטו של אפל, או תקבל החלטות אחרות בעניינו?

בקנשטיין מסרה בתגובה, כי לא ידוע לה דבר על אזכורה בהאזנות הסתר.

ארבל - תלונה נגד הפרקליטה

בשבועות האחרונים חשפנו כאן כמה פרשיות, שהצביעו על חשדות חמורים נגד פרקליטת המדינה עדנה ארבל. הדיונים בנושא מינויה של ארבל לשופטת בבית המשפט העליון, אגב, כבר החלו.

שתיים מהחשיפות הועברו כתלונה לטיפול המשטרה: פנייתה אל השרה לימור לבנת, כדי שזו תסייע לבעלה, אורי ארבל, להתמנות לדירקטור בחברות ממשלתיות; והפנייה שנעשתה אל ראש הממשלה, אהוד ברק, כדי שיפעל למינוי בעלה לדירקטור בחברות ממשלתיות. בשני המקרים - נעשה הדבר כאשר עמדו תלונות נגד השניים בחשד למעשים פליליים, וארבל עסקה בהם באותה תקופה. ארבל דחתה כמה פעמים את כל הטענות שהועלו נגדה, וטענה כי הפרסום נובע מתוך רצון לפגוע בה.

השבוע נודע, כי בעקבות החשיפות הנ"ל הגיש אריה קינג ב-22 בפברואר השנה, תלונה למשטרה נגד ארבל. בתחנת המשטרה ניסו להניאו מהגשת התלונה, ובתחילה אף סירבו השוטרים והחוקרים לקבלה. רק לאחר שעמד על דעתו, התאפשר לו להגיש את התלונה בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים. הטיעונים שהעלה בתלונה: חשד למתן שוחד וחשד להפרת אמונים. עכשיו נראה מה תעשה המשטרה עם התלונה, והאם תוכל הוועדה לבחירת שופטים להמשיך ולדון במועמדותה של ארבל קודם שתחקור המשטרה נושא זה או תדחה את התלונה.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-5248-00.html?tag=5-43-37

(05/03/04 , 10:04)

@ תגובות-מעריב
http://www.maariv.co.il/channels/0/ART/661/502.html

ארבל והתיקים הסודיים .13
ארבל מחזיקה בתיקים סודיים, ומונעת אפשרות לעיין בהם. מענין? ,האם שלטון הפרקליטות חזק יותר משלטון החוק? האם החוק איבד כל ערך במדינת ישראל? אנני סבור שאזרח מן השורה צריך לקבל מעמד שונה ! החוק שווה לכולם! וביום רביעי הקרוב נדע אם שלטון החוק חזק יותר משלטון הפרקליטות. ועל זה נאמר צדק צדק תרדוף.

(08.03.04 , 06:06) פרקליטות המדינה

ארבל ממשיכה להתל בכולם .12
אנשי צוורון הלבן תמיד ידעו לנצל את מעמדם,מה גם שיתוף הפעולה ביו בעלי תפקידים הקשורים יחד כמו פרקליטות המדינה, המשטרה, לא יהיה מנוס אלא לנקות את ארבל ומזרחי, מהר ככל האפשר. אחרת המדינה קורסת , משפטית, וגם אזרחית- כלכלית. אין ברירה צריך לבער את הנגע. באטלקית קוראים לזה מאפיוזי 0)

(08.03.04 , 05:36) .שנקיון בית המשפט מתי?

ב-1 אפריל מתקיים יום התמים .11
תירשם עכשיו יש לך סיכוי לזכות באחד המקומות הראשונים.דני אתה תמים באופן מדאיג.

(07.03.04 , 16:09) בוחן כליות

אני קונה מעריב רק בגלל עיתונאי מסויים .10
כל הכבוד, . הפרקליטות ובית המשפט זו חונטה מבהילה עד מוות. יותר מידי קשרים , יותר מדי שמור לי ואשמור לך

(07.03.04 , 10:29) דני

סוף סוף סקופ אמיתי .9
עיתונאי מסויים מספר לנו שאפל דרש הסברים מריבלין על אופן הצבעתו בועדה למנוי שופטים,זה מסמר בארון של אפל.

(06.03.04 , 18:36) בוחן כליות

לעיתונאי מסויים - כל כבוד .8
אתה ראוי להוקרה וחשוב לחזור ולומר זאת, גם אם אמרו כך עשרות פעמים.

(06.03.04 , 09:56) אלי

למה חוץ ממעריב והאתר של יצחק - כל ה .7
מתעלמת מהברור כשמש?? אני שואלת למה? עיתונאי מסויים, מן הראוי היה שתזמן מסיבת עתונאים פתוחה, דחופה , כמו שעשית במקרה וייצמן (ומאותה סיבה )
אם לא תעשה זאת התקשורת תתעלם מכל העניין, משום שלדעתי, למזרחי יש חומר מוקלט ורגיש גם לגביהם..היות ובעלי מעריב כבר שלמו מחיר כבד מאוד בענין האזנות הסתר של מזרחי - הרי שהם היחידים שלא נתונים לסחיטה, אז בבקשה נא לפעול כי זה לא דבר מצחיק אם ארבל תתמנה לשופטת בעליון..וקרוב לודאי שזה יקרה אם יש לה חומר לסחיטה על כולם..

(06.03.04 , 08:09) ברוריה מקרית חיים

עיתונאי מסויים .6
הכיצד הוא שבמחלקה ראשונה ועוד בימים נוראים אלה לא מצאת העוז לפשפש במעשי ראש הממשלה?

(06.03.04 , 07:35) התמה

מי שולט? .5
המשפט... ריבלין נדרש לתת לאפל הסבר לגבי הצבעתו.. מצביע על המנהל האמיתי של עינייני המדינה.
מעניין האם גם הנשיא וכו נדרשים לתת לאפל הסברים על מעשיהם

(06.03.04 , 00:34) דנדי

הפתרון להאזנות והתקדים.... .4
אין חדש תחת השמש! לפני למעלה מעשור היתה אותה סיטואציה אבל עם שחקנים אחרים הרבה יותר נחושים. שר הפנים הדר יוסף בורג מול המפכל דאז האלוף במיל הרצל שפיר.בעקבות חילוקי דעות הקליט המפכל את הממונה עליו שר הפנים הדר יוסף בורג וניסה לעשות מה שעושים היום ארבל ומזרחי! ואף שם נתן לו תיק אפרסק. וכשנודע הדבר לשר הפנים ,מיד, אבל מיד, הורה למפכל את הדרך החוצה....! ועדיין השמש ממשיכה לזרוח והשמיים לא נפלו. נ.ב. המפכל עף ואפילו שנה אחת לא השלים בתפקידו....

(06.03.04 , 00:01) אריקו הגדול

ארבל בקנשטיין, מזרחי, אמסטרדם .3
ככל שהפרשיות מתגלות ככה הנג מתברר שהוא יותר גדול, מה שכן אני מאוד מתפלא שלשר המשפטים כיום אין כח למנות וועדת חקירה בנושא, האם זה לא שייך לזכות הציבור לדעת, שלמרות שמנסים למנותאת ארבל לשופטת בגץ הכוהנת הקדושה הפכה לצדקת ולא מבינה מה רוצים ממנה? אולי יש כמה תיקים או תימלולים, של האזנות סתר אצל מזרחי ?מה שזה לא בטוח שהוועדה לבחירת שופטים לא תעמוד בלחץ ארבעת הקופים עם כל המשתמע מכך, אני אפילו מוכן להמר, שכל זמו שארבעת הקופים נמצאים כל דבר יעשה אך ורק על פי רצונם. חבל רק שלא ממנים ועדת חקירה ולתת את המסקנות לועדה למינוי שופטים את החומר,ולתת להם להסיק מסקנות, האם מן ראוי למנות את שופטת בבית המשפט העליון שיש עליה חשד למתן שוחד והפרת אמונים. זה רק בישראל יכול לקרות.

(05.03.04 , 23:12) מכירים את ארבעת הקופים

יש חשש שהנגבי נמצא בעמד של נסחט .2
מי יודע מה מחזיק מזרחי על אנשי הליכוד?
חוסר הפעולה של הנגבי ויתר השרים מעלה סימני שאלה
ככלל הפרשה הזו מעמידה את ישראל בקו אחד עם הדיקטטורות של דרום אמריקה וברית המועצות.

(05.03.04 , 18:55) יוסי

לא ברור שהם מושחתים? .1
הקבוצה הזו עושה מה בראש שלה ולא שואלת אותנו , הם עושים צחוק מהחוק

(05.03.04 , 10:19) שי
















            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   07:30   09.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  234. היום השימוע של ניצב/ראש אח''ק משה מזרחי בפני המפכ''ל.....  
בתגובה להודעה מספר 197
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 09.03.04 בשעה 13:19 בברכה, פילוביץ שחף
 
אהרונישקי.... האיש שהתנגד בכל תוקף למינויו
לתפקיד ראש אח"ק.....

רודף צדק
חבר מתאריך 11.12.03
2925 הודעות 09:56 09.03.04

תמלולים מסוכנים (שימוע למזרחי)

תמלולים מסוכנים
מאת: איה בן עמוס

מפכ"ל המשטרה יערוך שימוע לראש אגף החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי, בפרשת תמלול האזנות הסתר. ראשיתה של הפרשה, בדו"ח שפרסם היועץ המשפטי הקודם לממשלה, שקבע שיש להדיח את מזרחי משום שאישר תמלול האזנות סתר לפוליטקאים ולאנשי עסקים, שלא היו קשורים לחקירות המתנהלות במשטרה.

יותר מחמישה חודשים עברו מאז המליץ היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין להדיח את ראש אגף החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי מתפקידו, בכפוף לשימוע אצל השר לבטחון פנים ומפכ"ל המשטרה. רובינשטיין כבר עזב מאז את לשכת היועץ המשפטי לממשלה, אך הדיונים השונים סביב הדו"ח, שהשתרע על פני יותר מ-60 עמודים, עדיין מתנהלים.
רובינשטיין טען בדו"ח הציבורי שפרסם, כי תחת פיקודו של מזרחי תומללו ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות מאות שיחות שאינן רלוונטיות לצורכי החקירה. זאת במהלך האזנות סתר לשיחותיו של אביגדור ליברמן ושל אישים נוספים בפוליטיקה.
רובינשטיין טען, כי בין השיחות שתומללו היו שיחות פוליטיות ואישיות. ההאזנות חרגו מצו בית המשפט, אמר אז היועץ המשפטי לממשלה. מזרחי, הוא טען, לוקה בלהיטות יתר.
היום ייערך למזרחי שימוע בפני מפכ"ל המשטרה. נזכיר שהיועץ קבע, שאין מקום להעמיד את מזרחי לדין פלילי או משמעתי. מזרחי יציג היום את עמדתו בפרשה בפני המפכ"ל. הוא בוודאי ייעזר במכתבים החריפים שכתבו פרקליטת המדינה עדנה ארבל ושתי פרקליטות בכירות נוספות לרובינשטיין, בהם קבעו כי לא ניתנה הנחייה על ידי מזרחי לתמלל שיחות פוליטיות, וכי לא ניתן לחלוק על תום ליבו ושיקוליו המקצועיים של מזרחי.

הגדילה לעשות פרקליטת מחוז הדרום, שהתעמקה בחומר החקירה של מח"ש וקבעה: "פעילותו של מזרחי הכרח בל יגונה, שבלעדיו לא תוכל המשטרה
לפעול ביעילות. רובינשטיין נתפס בעניינו של מזרחי בדבר טעות".

09/03/2004 09:33
(נענע)



רודף צדק
חבר מתאריך 11.12.03
2925 הודעות 11:08 09.03.04

1. המפכ''ל יקיים היום את השימוע למזרחי
עדכון אחרון - 10:10 09/03/04

פרשת ניצב מזרחי

המפכ"ל יקיים היום את השימוע למזרחי
מאת ברוך קרא

זאת בעקבות המלצת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, להדיח את ראש אגף החקירות מתפקידו

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי, יערוך היום (שלישי) שימוע לראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, בעקבות המלצת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, להדיחו. בתוך כך, היועץ המשפטי המכהן, מני מזוז, אמור לכנס בקרוב דיון בעניין ביטול אפשרי של הסכם החסינות שעמד בבסיס דו"ח רובינשטיין, ושעליו חתמה המדינה עם חוקר היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) לשעבר, סטניסלב יזמסקי.
דו"ח רובינשטיין בעניין מזרחי, נכתב לאחר חקירה שנויה במחלוקת שניהלה המחלקה לחקירות שוטרים. מזרחי הוחשד שעשה שימוש שלא כדין בהאזנות סתר, שבוצעו בין השאר, לשר (היום, אך לא בתקופה הרלוונטית) אביגדור ליברמן. רובינשטיין החליט שלא להעמיד את מזרחי לדין פלילי, ואף לא המליץ להעמידו לדין משמעתי, אך עם זאת המליץ למפכ"ל ולשר לביטחון פנים להדיחו מתפקידו.

המפכ"ל מגיע מוכן לשימוע, לאחר שלמד היטב את דו"ח רובינשטיין בעניין מזרחי, וכן לאחר שקרא לעומק את הדו"חות הנגדיים שכתבו פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, המשנה שלה, נאווה בן אור, ופרקליטת מחוז הדרום שליוותה את התיק, יסכה ליבוביץ. אהרונישקי כבר אמר בשיחות פרטיות שהוא נוטה לקבל את עמדת הפרקליטות, וכי הוא מתרשם שרובינשטיין פעל בפרשה, כאחוז אמוציות שלא ברור מקורן. עם זאת, המפכ"ל מתכוון להאזין היטב למזרחי ולעורכת דינו, חנה ברוכי, שכן לאחר השימוע עליו להעביר עמדה מנומקת לשר לביטחון פנים, צחי הנגבי. לאחר שהנגבי ישמע את נימוקי אהרונישקי, יחליט אם לקבל את עמדתו, שככל הנראה תדחה את המלצת היועץ הקודם ותאמץ את עמדת הפרקליטות.

לפני כמה שבועות פנתה פרקליטת המדינה ליועץ המשפטי, בבקשה לבטל את הסכם החסינות עם יזמסקי, שעליו חתום רובינשטיין. ארבל, בן-אור וליבוביץ', סבורות שרובינשטיין חתם על ההסכם, על-אף שהובהר לו שיש מידע שלא נבדק, לפיו יזמסקי פעל כחפרפרת ביאחב"ל עבור גורמים עברייניים, ועבור חשודים שנחקרו על-ידי היחידה. לטענת ארבל וליבוביץ', יזמסקי לא עמד בתנאי הסכם החסינות - לא השיב את החומר שגנב מהיאחב"ל; לא הוסיף מאומה על החומר שכבר היה בידי מח"ש, ומעל לכל לא פעל ממניעים מצפוניים אלא ממניעים זרים.

מזוז עדיין לא קיבל החלטה בעניין, ובקרוב אמור לכנס דיון שבו יישתתפו הגורמים שהיו מעורבים בחקירה.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:53   10.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  235. השימוע של מזרחי התחיל היום אחה''צ, נמשכת הסחבת לשימוע !!  
בתגובה להודעה מספר 234
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 10.03.04 בשעה 06:33 בברכה, פילוביץ שחף
 
בלשכת מפכ"ל המשטרה נמשך היום ארבע שעות השימוע לניצב משה מזרחי, בענין האזנות הסתר


המפכ"ל שלמה אהרונישקי

בלשכת מפכ"ל המשטרה נמשך היום ארבע שעות השימוע לראש אגף החקירות,
ניצב משה מזרחי, בענין האזנות הסתר. ואולם, מאחר שהחומר רב, ימשך השימוע במועד אחר ואז יגיש המפכ"ל את המלצותיו לשר הנגבי.

יש שמעריכים שאהרונישקי לא ידיח את מזרחי.
09.03.2004 17:50
http://bet.iba.org.il/

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
5156 הודעות 22:23 09.03.04

נמשכת הסחבת בשימוע לניצב מזרחי

נמשכת הסחבת בשימוע לניצב מזרחי; החל היום ויימשך במועד אחר

למרות שחלפו 4 וחצי חודשים מאז הורה היועמ"ש דאז רובינשטיין להדיח את מזרחי בכפוף לשימוע, רק עתה (יום ג') החל המפכ"ל בשימוע, שטרם הסתיים; המלצת המפכ"ל תובא לשר לביטחון פנים, שיערוך שימוע משלו.
עודכן: 19:37 09/03/2004 | נועם שרביט | [email protected]

פרשת מזרחי

ממשיך למרוח ומגן, אהרונישקי
----

רשימות קשורות

השימוע למזרחי ייערך בתחילת מרס; פסק הדין בעתירה נגדו יינתן במועד אחר
----
רובינשטיין: להדיח את מזרחי מתפקידו - בכפוף לשימוע
----
השר הנגבי: פרשת מזרחי שווה בחומרתה לפרשת קו 300 ופרשת לבון
----
מלוא הארץ ציתותים
----

שוב המשטרה נוקטת בסחבת בפרשת ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. כ-4 וחצי חודשים עברו מאז החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, להדיח מתפקידו את ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, בכפוף לשימוע. ועדיין, לא תם הליך השימוע. נזכיר, כי החלטת רובינשטיין התקבלה לאחר שכבר נערך למזרחי שימוע, בו התאפשר לו לשטוח את טענותיו.

כזכור, בחודש אוקטובר האחרון פרסם היועץ רובינשטיין את ממצאי חוות הדעת שהכין בפרשת האזנות הסתר, ממנה עולה כי מזרחי הורה לפקודיו ביחידה הארצית לחקירת פשעים בינלאומיים (יאחב"ל) לבצע האזנות סתר ותימלולים באופן בלתי חוקי לכאורה בכמה פרשות. הבולטות שבהן: חקירה בעניינו של אביגדור ליברמן.

בהחלטתו של רובינשטיין נאמר, בין היתר: "לאור הממצאים הקשים, טעויות בשיקול הדעת, ליקויים משמעותיים בעבודת המודיעין של היחבא"ל עליה פיקד, חריגה קשה הן מצווי בית המשפט והן מנהלי העבודה במשטרה... יש להסיק מסקנות פיקודיות ומינהליות במישור האישי נגד ניצב מזרחי עד כדי סיום תפקידו - זאת בכפוף לשימוע שייערך על-ידי השר לביטחון פנים".

רובינשטיין שקל האם להגיש כתב אישום נגד מזרחי, ובסופו של דבר, על-אף המעשים החמורים שהתגלו, הכריע: להדיח את מזרחי מתפקידו כראש אגף החקירות במשטרה, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו.

למרות חלוף הזמן הרב, רק עתה (ג', 9.3.04) החל מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי, בהליך השימוע למזרחי. השימוע ארך מעט יותר מ-3 שעות ונכחה בו גם פרקליטתו של מזרחי, עו"ד חנה ברוכי, אולם הוא טרם הסתיים והוא צפוי להימשך במועד אחר.

כאילו שלא די בכך שהשימוע נערך בפני מפכ"ל המשטרה, שיצא אוטומטית להגנתו של מזרחי בפרשה זו, הרי שגם בתום השימוע ייארך זמן עד שתתקבל המלצתו של המפכ"ל, אותה יש להביא בפני השר לביטחון פנים, צחי הנגבי. אין ספק, כי הליך זה עשוי להימשך כמה חודשים נוספים.

כפי שהערכנו כאן בעבר, נראה כי הצמד אהרונישקי-מזרחי גמר אומר למסמס את הליך השימוע, ולנקוט בסחבת עד אשר בלאו-הכי יפרוש מזרחי מהמשטרה, ולא יהיה עוד טעם בנקיטת הליך הדחה.

בישיבת סיעת הליכוד שנערכה לאחר פרסום דוח היועץ, השווה השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, את פרשת מזרחי כשווה בחומרתה לשתי פרשיות שזעזעו את המדינה לפני שנים רבות: פרשת קו 300 ופרשת לבון.

הנגבי אמר אז, כי יחליט בעניינו של ניצב מזרחי לאחר שילמד את כל פרטי הדוח. לדבריו, ההחלטה שיקבל תשמור על האיזון בין הזכות לפרטיות, המעוגנת בחוק, לבין עצמאות רשויות אכיפת החוק.

ניגוד העניינים של השר הנגבי

בשבוע שעבר, חשף כאן העיתונאי עיתונאי מסויים את המילכוד בו נתון השר הנגבי בעצמו, ומדוע מתעכב השימוע: השר לביטחון פנים נתון בניגוד עניינים חריף, באשר מסמכים שהגיעו לידי יצחק מעלים, כי מזרחי צותת גם לשיחה של אפל עם הנגבי, בעת שזה כיהן בתפקיד שר המשפטים. באותה שיחה ביקש אפל את עזרתו של הנגבי כדי להעניק חנינה לאיש העסקים אריה ברנוביץ', שהורשע בעבירות מס. הנגבי הבטיח לעזור, ולפנות אל נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן.

עיון בחומר הרלוונטי עשוי ללמד, כי הגם שאין פסול בפניית אפל להנגבי, הרי שמי ש"מחפש" את השניים - וכאלה לא חסרים, עלול להעלות חשד, שמא אפל - איש בכיר במרכז הליכוד, והנגבי - שר בכיר הזקוק לתמיכת מרכז הליכוד - מנסים לרקוח חנינה עבור ברנוביץ', שהיה קשור עם אפל בעסקי נדל"ן.

בסופו של דבר ברנוביץ' לא זכה אותה עת בחנינה. מכל מקום, לא באמצעות הנגבי. ואולם, העולה מאותם טקסטים עלול בהחלט להביך את הנגבי, וזה בדיוק העניין המעמידו עכשיו בניגודי עניינים: מצד אחד מחזיק מזרחי חומר חקירה רגיש, שמקורו בין היתר בהאזנות סתר לאפל; ומצד שני צריך הנגבי לערוך שימוע למזרחי, ולהכריע, בין היתר, האם אותם תמלולים חרגו מהחוק עד כדי כך שיש להדיח את מזרחי. מצב לא פשוט, המחייב פסילת הנגבי והעברת תיק זה לידי שר אחר.

הנגבי אמר בתגובה, כי ההחלטה שלו תתקבל לפי מה שטוב למשטרה, וכי אין צורך שיפסול עצמו. "אין לזה קשר אם מזרחי האזין לשיחה שלי או לא. אין לזה שום השפעה", אמר השר. הנגבי ציין כי הוא לא יודע מאומה בנושא זה ו"אף פעם לא אמרו לי".

נוצר ביום: 09/03/2004
רשימות נוספות: נועם שרביט
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-41930-00.html?tag=5-46-47

עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:55   21.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  242. השר עזרא הדיח את מזרחי מתפקיד ראש אגף החקירות  
בתגובה להודעה מספר 28
 

ארבע שנים מעת החשיפה הראשונה בפרשה:



השר עזרא הדיח את מזרחי מתפקיד ראש אגף החקירות

משה מזרחי הודח בגין מעורבותו בפרשת האזנות הסתר הבלתי חוקיות; ארבע שנים נמשכה פרשה זו, עד שסולק מזרחי מתפקידו; השר עזרא החליט לאמץ את המלצת היועמ"ש רובינשטיין; ח"כ ארדן מברך על ההדחה, שריד קורא לפיטורי עזרא

מאת: יואב יצחק | עודכן: 20:37 21/11/2004

פרשת מזרחי
http://www.nfc.co.il/Home/L02-S-0090-00.html?tag=20-52-25

גדעון עזרא החליט: להדיח את מזרחי

----------------
ארבל, חיפתה על מזרחי
----------------
רובינשטיין, הורה להדיח בכפוף לשימוע
----------------
מי חושש ממזרחי
יואב יצחק

בית המשפט העליון פסק: ניתן היה להעמיד לדין את מזרחי בפרשת האזנות הסתר; הפרקליטות נתנה "פרשנות יצירתית" לחוק כשהתירה שימוש בלתי תקין בהאזנות סתר; עכשיו נותרה השאלה: מדוע הנחיית רובינשטיין להדיח את מזרחי בכפוף לשימוע אינה מיושמתסןףף
לרשימה המלאה
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-7888-00.html?tag=20-53-16
----------------
טענות: ראש יאחב"ל הורה לפקודיו לתמלל שיחות של ליברמן ונתניהו
----------------
בג"צ דחה עתירת ח"כ ארדן שדרש להעמיד לדין את ניצב מזרחי
----------------
ממלא מקום השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, הודיע (יום א', 21.11.04) לניצב משה מזרחי על החלטתו להדיחו מתפקיד ראש אגף החקירות במשטרה, וזאת בשל מעורבותו בפרשת האזנות הסתר הבלתי חוקיות.

מזרחי מודח עתה, וזאת ארבע שנים לאחר הפרסום הראשון כאן ב-Nfc וב'גלובס' , ולאחר שורה ארוכה של חשיפות ופרסומים ב-Nfc ובמעריב, שחשפו את מעשיו הפליליים לכאורה של מזרחי: ביצוע האזנות סתר בלתי חוקיות, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, כזבים לשר הביטחון פנים, כזבים לפרקליטות וגם ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין.

בין היתר נמצא, כי היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל), בראשה עמד מזרחי, צותתה על-פי הנחייתו, שלא כדין לכאורה, לשורה של אישי ציבור, ובראשם: בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, דוד אפל, עורכי הדין יהודה רסלר ואלדד יניב, הנשיא משה קצב, השר דאז דוד לוי ועוד עשרות אישית אחרים.

בכל אותן שנים - ומדובר בשלוש שנים לפחות מאז החשיפה הראשונה ועד דוח היועץ המשפטי לממשלה שפורסם באוקטובר 2003 - זכה מזרחי להגנה מצד כמה פרקליטים בכירים בשירות המדינה, ובראשם פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. רק לאחר שהיועץ רובינשטיין חדל לגונן על מזרחי והורה על פתיחת חקירה פלילית נגדו, רק אז החלה להיחשף בפניו האמת הקשה: מזרחי ביצע שורה של עבירות פליליות, וליועץ המשפטי לממשלה לא נותרה ברירה אלא להמליץ לשר לביטחון פנים להדיח את מזרחי, בכפוף לשימוע.

בהודעה רשמית מטעם המשרד לביטחון פנים מסר השר עזרא, כי הוא זימן אליו את ניצב משה מזרחי, והודיע לו כי החליט לאמץ את המלצת היועמ"ש, אליקים רובינשטיין, ואת המלצת הצוות המשפטי במשרד לביטחון פנים, ולהעבירו מתפקידו הנוכחי.

השר עזרא הודיע לניצב מזרחי, כי עמדתו זו גובשה לאחר שקרא את מכלול החומר שהובא בפניו, ובשים לב לטענות הנוספות שהועלו על-ידי באי כוחו של ניצב מזרחי. השר עזרא קובע בהודעתו, כי לא מצא בהן טענה חדשה, היכולה להשליך על החלטתו.

השר הודיע לניצב מזרחי, כי שיבוצו לתפקיד בדרגתו ייקבע בהתאם להמלצות שיובאו בפניו על-ידי מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב משה קראדי.

יצויין, כי השר לביטחון פנים היוצא, צחי הנגבי, נמנע מביצוע שימוע למזרחי, תוך זמן סביר, מה שלמעשה איפשר למזרחי להמשיך ולהחזיק בתפקיד ראש אגף החקירות שנה נוספת - למרות המעשים הפליליים לכאורה המיוחסים לו. בכל אותה תקופה, הוסיף מזרחי לעסוק בחקירות רגישות.

גם השר עזרא לא מיהר לבצע מלאכתו. ההחלטה עתה התקבלה, לאחר שבית המשפט העליון דחה אמנם את עתירתו של חבר הכנסת גלעד ארדן, אך אימץ את דוח היועמ"ש רובינשטיין ואת ההמלצה הכלולה בו: להדיח את מזרחי בכפוף לשימוע. במצב זה לא נותרה לעזרא ברירה, אלא להדיח את מזרחי.

תגובות במערכת הפוליטית

- ח"כ גלעד ארדן, שעתר לבג"צ בדרישה להעמיד לדין פלילי או משמעתי את ניצב מזרחי, מברך את השר עזרא שקיבל את ביקורת בג"צ - שאימץ את דוח רובינשטיין. לדבריו, "הדחת מזרחי תשיב לאגף החקירות את אמון הציבור. התנהלות האגף בראשות מזרחי פגעה באמון הציבור בשלטון החוק. החלטת השר תהווה תמרור אזהרה לחוקרי משטרה בעתיד, כי עליהם לפעול לפי הנהלים ובהתאם לצווי בית המשפט, תוך שמירה על פרטיותם וכבודם של הנחקרים".

- ח"כ יוסי שריד קורא להתפטרותו של השר גדעון עזרא על שהחליט להעביר עת ניצב מזרחי מתפקידו. לדבריו, "ייתכן שמזרחי עשה גם שגיאות אבל הוא איש ישר ואמיץ שלא נבהל מפני פוליטיקאים מושחתים. בישראל מתנהל עכשיו מאבק גורלי בין שוטרים לבין גנבים וגדעון עזרא התייצב הערב עם הגנבים. עכשיו יוכלו כל עברייני הארץ, לרבות חברים רבים במרכז הליכוד לפעול בלי מורא מזרחי, ורק מורא אלפרון, עוז ורוזנשטיין יהיה עליהם".

- ח"כ אופיר פינס הגיש הצעה דחופה לסדר יומה של הכנסת, בסוגיית פיטורי ניצב משה מזרחי. לדבריו, "היום הזה ייזכר לדראון עולם כיום שחור לדמוקרטיה הישראלית. מדינה בה שר מפטר ניצב במשטרה מעל דוכן הנואמים בוועידת מפלגתו, בניסיון להשיג בכך רווח פוליטי, היא מדינה שהדמוקרטיה בה נמצאת בסכנה". ח"כ פינס קרא לרה"מ לבטל את פיטורי ניצב מזרחי, לפטר לאלתר את השר עזרא ולמנות במקומו את השרה ציפי לבני. כמו-כן הודיע פינס כי הוא בוחן פנייה לבג"צ בנושא זה.

- ח"כ רשף חן, יו"ר סיעת שינוי אומר בתגובה, "יש משהו מוזר בכך שבמדינת חוק השופט והתליין הוא פוליטיקאי בעיקר כאשר הנושא הוא חקירה על פוליטיקאי ממפלגתו. במדינת חוק, יועמ"ש החושב שנעברה עבירה נוקט בהליכם או שותק, מצב של משפט בידי הפוליטיקאים מאפיין מדינות עולם שלישי".

בהכנת הידיעה השתתפה רנית נחום-הלוי
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-58301-00.html?tag=20-51-11




https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
אור ליום ראשון ט' באדר ב' תשס''ח    19:55   15.03.08   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  245. משה מזרחי העיד במשפטו של דוד אפל 10/03/08  
בתגובה להודעה מספר 28
 

@ המדליפה מהפרקליטות בפרשת האי היווני עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ' שלזכותה רישום פלילי
הפכה לסניגורו של דוד אפל שהיה חשוד בכתב האישום המקורי גם במתן שוחד
בפרשת האי היווני לבני משפחת שרון.

מדהים !!

@ התובעת נכון להיום היא עו"ד ענת סבידור מפרקליטות מחוז מרכז
שנשלחה בזמנו לחופשה - בחשד שהדליפה פרטים מהחקירה לכלי התקשורת.
סבידור חקרה את פרשת האי היווני, במסגרתה נחקר ראש הממשלה באזהרה.

מדהים פעמיים !!

מצ"ב 2 כתבות מגלובס ומעריב בנוגע לעדותו של ניצב בדימוס משה מזרחי מתאריך 11/03/08 ...:-

תזכורת:

198. נפתח משפטה של 'הפרקליטה המדליפה' !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=198&viewmode=threaded

156. כתב אישום נגד הפרקליטה המדליפה גלאט-ברקוביץ':
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=156&viewmode=threaded

13. הדלפה אידיאולוגית = רצח אידיאולוגי !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5219&forum=gil&omm=13&viewmode=threaded

19. גורם משפטי בכיר- הערכה: אשום פלילי נגד גלאט!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5219&forum=gil&omm=19&viewmode=threaded

22. עו''ד רזניק : מרשתי פעלה בשם זכות הציבור לדעת@
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5219&forum=gil&omm=22&viewmode=threaded

24. המדליפה: הפרקליטה מאיימת שתיפצח את פיההההה !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5219&forum=gil&omm=24&viewmode=threaded

25. ד''ר רון בריימן: ''הפרקליטה והפוטש'' !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5219&forum=gil&omm=25&viewmode=threaded

112. יוגש כתב אישום נגד עו''ד גלט-ברקוביץ .........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5219&forum=gil&omm=112&viewmode=threaded

138. גלאט ברקוביץ' מבקשת בשימוע: סיום מכובד לפרשה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5219&forum=gil&omm=138&viewmode=threaded

37. האם עו"ד ליאורה גלט ברקוביץ/המדליפה מהפרקליטות,
תושעה או תצא לחופשה... ??

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5219&forum=gil&omm=37&viewmode=threaded

28. רובינשטיין ממליץ להעביר את ניצב מזרחי מתפקידו
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=28&viewmode=threaded

44. היועץ: להדיח - המשטרה: אין ראיות.......
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=44&viewmode=threaded

233. הצביעות של פרופ' קרמניצר=משה מזרחי=גלאט ברקוביץץץץץץץץץ
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=233&viewmode=threaded

40. מזרחי צוטט ועדנה ארבל גיבתה אותו.............
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=40&viewmode=threaded

43. מזרחי שמר על זכות השתיקה,סירב להשיב על חלק...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=43&viewmode=threaded

46. שיטות של מקרתיזים מצד אחד וק.ג.ב מצד שני.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=46&viewmode=threaded

47. משה מזרחי ולהקת המעודדות... מאת אמנון דנקנר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=47&viewmode=threaded

56. השר לבטחון פנים: פרשת מזרחי חמורה כמו פרשת קו 300......
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=56&viewmode=threaded

63. ליברמן קורא להעמיד לדין את הפרקליטה ארבל!!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=63&viewmode=threaded

65. מזרחי העדיף את זכות השתיקה !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=65&viewmode=threaded

88. רובינשטיין למזרחי תפרוש...ומזרחי דחה את ההצעה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=88&viewmode=threaded

90. שר המשפטים לפיד זימן את רובינשטיין וארבל
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=90&viewmode=threaded

91. מחר דיון דחוף נוסף בועדת חוקה בפרשת מזרחי....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=91&viewmode=threaded

93. הדיון בוטל כי פרקליטת המדינה ביטלה את הופעתה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=93&viewmode=threaded

97. ח''כ מיכאל איתן שלח מכתב בעניין ביטול הופעת...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=97&viewmode=threaded

121. ח''כ איתן מגייס חברי כנסת כדי לכפות על ארבל להגיע לוועדת הכנסת!!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=121&viewmode=threaded

107. הבוקר דיון דחוף בועדת חוקה = ניצב משה מזרחי!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=107&viewmode=threaded

51. הקרב הגדול באמת זה בין ידיעות למעריב בפרשת מזרחי = עדנה ארבל = היועמ"ש לממשלה !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=51&viewmode=threaded

68. שר המשפטים לפיד יגשר בין רובינשטיין לארבל!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=68&viewmode=threaded

70. !! ההאזנות הסתר נועדו להפלת נתניהו ב - 99 !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=70&viewmode=threaded

82. נתניהו/בחירות 99 = שרון/בחירות 2003-2005 !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=82&viewmode=threaded

84. ''תיק שרון ייסגר מחוסר ראיות''..............
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=84&viewmode=threaded

102. עוד פרקליטה חשודה בהדלפה =עו''ד ענת סבידור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=102&viewmode=threaded

106. מדוע התנקשו בפרקליטה סבידור ??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5539&forum=gil&omm=106&viewmode=threaded

_______________________


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
יום ראשון ט' באדר ב' תשס''ח    14:00   16.03.08   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  246. ניצב בדימוס משה מזרחי: עיתון שלם לא הרפה ממני כשניהלתי  
בתגובה להודעה מספר 245
 

שמאלני מתקדם
חבר מתאריך 21.2.08
1350 הודעות יום חמישי ו' באדר ב' תשס''ח 03:01 13.03.08


ניצב בדימוס משה מזרחי: עיתון שלם לא הרפה ממני כשניהלתי חקירות פוליטיות
21:56 | 12.3.2008 הילה רז

"חלק מהחקירות האלה, שאתם נורא מתאמצים להגדירם כפוליטיות, נגעו בהרבה עצבים חשופים של הממשל שלנו. בממשל לא רקדו הורה מזה שמישהו כמוני חוקר את האמירות שיצאו מתוך שרי הממשלה. קראו לי אנטישמי וגזעני ועיתון שלם שיצא לדרך ולא הרפה עד שיצאתי לגמלאות". כך השיב ניצב בדימוס משה מזרחי לחקירתו הנגדית של עורך דינו של דודי אפל, אילן סופר כאשר נדרש להשיב לשאלה מיהם לתפישתו האנשים שניסו להתנכל לו בתפקידו כראש אגף החקירות במשטרה.

עדותו של מזרחי המשיכה להישמע גם היום בבית משפט השלום בתל אביב והיא נדרשת במסגרת משפט המתנהל מ-2003 בעקבות הגשת כתב אישום נגד דודי אפל בחשד שעסק במתן שוחד, לכאורה, לראש עיריית לוד לשעבר, בני רגב.

לפי האישום, סייע אפל במימון מערכת הבחירות של רגב ב-1998 כדי שרגב יקדם את האינטרסים של אפל בשכונת גני אביב בלוד ובאדמות גינתון. בתמורה, לפי האישום, הזרים אפל כ-1.4 מיליון שקל למען בחירתו מחדש של רגב.

כמו כן מואשם אפל בקשרי שוחד לכאורה שהיו בינו לבין ראש מועצת גבעת שמואל לשעבר, זמיר בן ארי ועם בכיר מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, עודד טל.

לטענת עו"ד אילן סופר, ניסה מזרחי לבנות את דמותו של אפל כ"תמנון רב זרועות" מושחת ומשחית ששולח זרועותיו לכל חלקה טובה של החברה הישראלית, מערכת אכיפת החוק, בתי המשפט, המערכת הפוליטית, התקשורת, המערכת המוניציפלית, על מנת לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו. לדברי סופר אין בכך אמת.

בתגובה לדבריו ביקשה עורכת הדין ליאת בן ארי מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה להגיש לבית המשפט 3,000 תקצירים של האזנות סתר שנעשו לאפל, על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם ממה שהתרשמו החוקרים והפרקליטות באותה עת.

עו"ד סופר שטח בפני השופטים את משנתו, לפיה "מזרחי היה כל כך מתוסכל מהעובדה שמעשי ידיו טבעו בים, שהוא ניהל חקירות ציבוריות רועשות נגד דוד אפל וכל חקירותיו לא העלו דבר. מזרחי הטיל מוראות על גורמי החקירה וגרם לכך שבניגוד לחוות דעתם המקצועית, כתב האישום הוגש".

בתשובה לדברים אמר מזרחי כי ההנחה אינה נכונה. לדבריו, "זה לא תלוי בנו. אנחנו מגישים המלצות. היו שם מיטב המוחות המשפטיים, פרקליטת מחוז והמשנה ופרקליטת המדינה. בא מישהו והחליט אחרת, וזה לגיטימי".

https://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=hr20080312_75461&layer=hp&layer2=&layer3=law

________________________



לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   05:53   26.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. ''כוחותינו יורים על כוחותינו''  
בתגובה להודעה מספר 0
 

כתבת תחקיר ב-7 ימים-ידיעות אחרונות עם יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט,
ח"כ מיכאל איתן המנסה להסביר למה הוא יורה לכל הכיוונים,
ואיך הוא בכל זאת נשאר יבש !!















כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:15   31.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  85. חרפת עיתון הארץ מאת אמנון דנקנר !!  
בתגובה להודעה מספר 30
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 31.10.03 בשעה 19:28 בברכה, פילוביץ שחף
 






מעריב
חרפת הארץ - אמנון דנקנר

לקוראי עיתון ''הארץ'' אין שמץ של מושג מה באמת כתב היועץ המשפטי
לממשלה בדוח שפרסם על ניצב משה מזרחי * הדברים החמורים פשוט לא
הופיעו מעל דפי העיתון, לא במאמרי הפרשנות ואפילו לא בידיעות
החדשותיות * מה שעשו עורכי העיתון הוא בגידה מקצועית בנוסח
''פראבדה'' של ימי ברז'נייב ו''איזווסטיה'' בתקופת סטאלין.

זה לא נעים לקום בוקר אחרי בוקר השבוע ולגלות כי עיתון חשוב בישראל,
על עורכיו, כתביו והפובליציסטים שלו קשרו קשר נגד הציבור ונגד זכותו
לדעת. נכון, יש תחרות בין העיתונים שלעתים מתפתחת לעוינות מסוימת,
אבל תמיד, לפחות מבחינתי, היה מינימום של כבוד למתחרים, הכרה כי גם
אם חושבים אצלם אחרת, נוהגים אחרת, עדיין אנחנו כולנו אוהבים את
המקצוע שלנו, רואים בו שליחות וייעוד ומשתדלים לפעול על פי נורמות
מקצועיות שבמרכזן ההכרה בזכות הציבור לדעת, שהיא נשמת אפה של העיתונות
החופשית.

לא עוד. אחרי מה שקרה ב''הארץ'' השבוע איבדתי לחלוטין את רחשי הכבוד
המקצועיים האחרונים שהיו לי כלפי העיתון הזה. מבחינתי הוא הפך לנייר
בלי נשמה. אפשר לרפד בו תחתיות של כלובי תוכים, לצחצח בו נעליים או
לפזר אותו על רצפות של חדר שמסיידים את כתליו. לקרוא בו במינימום של
אמון? לא עוד.

מקובל בעולם שעיתונים שונים יש להם דעות שונות, נקודות השקפה נוגדות
ודגשים אחרים. זה חל לא רק על העמודים המוקדשים למאמרים של הבעת דעה
או של פרשנות אלא גם על עמודי החדשות והידיעות שמופיעות בהם: מותר
לעיתון שיש לו קו בעניין מסוים להבליט ידיעות מסוימות, להרחיב בהן, להדגיש
אותן או להדגיש בהן יסודות מסוימים לפי הקו שלו. עד כאן בסדר.

אבל מה שלא בסדר, מה שמאוד מאוד לא בסדר, מה שכבר מקבל ממדים של
שערורייה מקצועית הוא שבעניין חשוב שלגביו מתנהל דיון ציבורי ער, עיתון
מעלים מציבור קוראיו את המידע הבסיסי ביותר הנוגע לעניין, מידע המגיע
לפתחו ארוז ומוכן ושאין צורך לעשות מאמץ כלשהו להשיג אותו. מה שמשווה
חומרה יתרה לתופעה הזאת הוא שהעיתון עושה כן לא מתוך רשלנות אלא
במגמה ברורה להסתיר מידיעת קוראיו פרטים רבים שאינם עולים בקנה אחד עם
הקו שנוקט בו העיתון, כלומר לא רק כותבי המאמרים של העיתון אינם מניחים
לעובדות לבלבל אותם, אלא שעורכי העיתון גם דואגים שלא לבלבל את
הקוראים שלהם עם העובדות.

בגידה מקצועית

אני מדבר על הדוח של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בעניינו
של ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, ואני קובע באורח חד-משמעי
ונחרץ שלקוראי ''הארץ'' אין מושג על מה שנאמר שם באמת, על פרטים חשובים,
חמורים ומדאיגים שהופיעו בו. ולפיכך, הם לא צוידו בכלים הבסיסיים ביותר
לגבש איזו שהיא דעה בעד הדוח ומסקנותיו או נגדן.

השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, הגדיר השבוע את פרשת מזרחי כעניין השווה
בחשיבותו לפרשת השב''כ או לפרשת לבון. גם אם הגזים בכך אולי, עדיין ברור
כי הפרשה חשובה מאוד וכי הדוח של היועץ המשפטי לממשלה הוא מסמך שראוי
להציגו לציבור, כדי שיוכל להחליט אם יש בו משהו או שאין בו. אחרי הכל לא
בכל יום מפרסם היועץ המשפטי לממשלה דוח מפורט ומרתק על הנעשה בחדרי
החדרים של המשטרה ועל דרכי התנהלותו של ראש אגף החקירות.

ראשית יש בדוח הזה, בלי קשר למה שחושבים עליו, עניין עצום לעיתונות
מבחינה מקצועית. העיתונות תמיד אוהבת גילויים - ועוד כאלה הבאים ממקור
משפטי מוסמך - על הנעשה במקומות שבדרך כלל אין לה מושג ברור עליהם.
דוח שיש בו פרטים כאלה למכביר והוא אוצר בתוכו ממש סיפורים דרמאטיים,
הוא נושא נפלא לעיתונות לנעוץ בו את שיניה. על אחת כמה וכמה כשדוח כזה
חושף תקלות, חשדות ואולי אף עבירות ממש ודרכי התנהגות פסולות של איש
בכיר בממסד השלטוני.

והנה ''הארץ'', שבדרך כלל דוחות כאלה הם לחם חוק בשבילו לפירוט ולהרחבה
על פני עמודים רבים, הציג את הדוח של רובינשטיין באורח שאי אפשר לכנות
אותו אחרת מאשר בגידה מקצועית, הורדה לזנות של המושג עיתונות, גנבת
דעת של הקוראים שלו והתנהלות המתנקשת בזכותם לגבש דעה על עניין חשוב
באורח עצמאי.

לידיעת קוראי ''הארץ''

בשיחה שהיתה לי שלשום בערב עם עמוס שוקן, הוא הגדיר את הטענות בדוח
נגד מזרחי כ''מגוחכות''. שאלתי אותו מהיכן שאב את המידע על הטענות בדוח
והוא אמר לי שמקריאה בעיתונו, רק בעיתונו. כדי לעשות שירות למוציא לאור
השואב מידע רק מהעיתון שלו הנה רשימה חלקית של העובדות הכלולות בדוח,
שהופיעו ב''מעריב'' וב''גלובס'' (וחלקן אפילו ב''ידיעות אחרונות'' המאוד
פרו-מזרחי) ושלא הופיעו כלל ב''הארץ'':

* שמזרחי שמר אצלו תמלילים של שיחות פוליטיות ורכילותיות בין
פוליטיקאים ובין עיתונאים בניגוד לצווי בית משפט.

* שמזרחי שמר אצלו פקסים של סקרים מפלגתיים וחומרים מפלגתיים אחרים
שהושגו בהאזנות סתר ואיסופם היה בניגוד לצווי בית המשפט.

* שמזרחי שמר אצלו תמלילים של האזנות לשיחות בנושאים אינטימיים בניגוד
לצווי בית משפט.

* ש-70 אחוז מהחומר שהופק מעמדות ההאזנה בפקודת מזרחי היו בנושאים
פוליטיים, אינטימיים ורכילותיים, לא רלוונטים לחקירה ובכל זאת שמר מזרחי
את החומר הזה אצלו.

* שרישום התמלולים היה בנוסח של פנקסנות כפולה.

* שמפקדו של מזרחי באותה עת, ניצב יוסי סדבון, לא עודכן על ידי מזרחי על
תמלול השיחות הפוליטיות והאישיות ואף התריע על כך באוזני מזרחי והזהיר
אותו.

* שמזרחי הורה לצלם ולשמור צילומים של מפגשים אינטימיים בין גבר לאשה
ואף דרש לערוך תצלומי תקריב של המפגשים האלה ושמר עליהם בניגוד לצווי
בית המשפט.

* שמזרחי שמר את החומרים הפוליטיים שאסור היה לו לשמור אצלו בקלסר
מיוחד שנשא עליו את המדבקה ''חומר פוליטי''.

* שהיתה התמרמרות מתמדת של חוקרים לא מעטים ביחידה שאמרו כי מזרחי
מצווה עליהם לעשות דברים לא חוקיים בניגוד לצווי בית המשפט, והדברים
הגיעו עד כמעט מרד ממש.

* שהחוקרים הללו הודיעו למזרחי שאינם מוכנים להמשיך לעבור על החוק.

* שמזרחי הטעה בזמנו את השר לביטחון פנים עוזי לנדאו וגרם לו לומר
במליאת הכנסת דברים לא נכונים בנושא ההאזנות.

* שמזרחי סירב לענות לשאלות של חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים (מח''ש)
ועמד בסירובו גם לאחר שהודיעו לו שהם שואלים את השאלות בהנחייתו של
היועץ המשפטי לממשלה.

* שמזרחי חירף את חוקריו, אנשי מח''ש, במכתב ליועץ המשפטי ובו השתמש
כלפיהם בביטויים קשים, מעליבים וחמורים.

* שמזרחי הורה, בעניין אחר, להאזין האזנה לא חוקית ללא צו שופט לאדם
המכונהבדוח בשם ''פלוני''.

פרבדה ואיזווסטיה

כל העובדות האלה נמנעו מקוראיו של עיתון ''הארץ'' (כולל המו''ל שוקן שרק
ברגע שבו הוא קורא את השורות האלה, הוא נחשף אליהן לראשונה). הקוראים
האלה האוהבים לראות את עצמם כאנשים שנמצאים בעניינים, מעודכנים, כיאה
לאליטות, זכו רק לקומץ זעיר של עובדות מתוך הדוח, בדיווח עיתונאי מפוסטר,
מסורס ומחוטא היטב, כדי שחס וחלילה הקוראים שלהם לא יתעוררו לחשוב
שאולי ההגנה הטוטלית ויש לומר ההיסטרית ש''הארץ'' העניק למזרחי אינה
מוצדקת. ואכן, ''הארץ'' בנה בקדחתנות את ההגנה הזאת ואת ההשמצות על הדוח
ועל כותבו בשפע של מאמרים ופרשנויות שתכף ניגע גם בהן. מה שמדהים הוא
הפרופורציה של לפחות עשר מילות פרשנות מוטה לעומת מילה אחת של
עובדות על מה שהופיע בדוח היועץ.

יכולים הייתם לחשוב קוראי ''הארץ'' המסכנים, כי העיתון שלכם פשוט אין לו די
מקום להכניס מידע מפורט. אבל הנה, שלשום קיבל לידיו העיתון הזה את
מכתבה של עדנה ארבל בזכות מזרחי ולזה דווקא היה מקום בשפע. כתב ההגנה
הזה, בן תשעת העמודים, הבה נהיה נדיבים ונוסיף אליו את 14 העמודים של דוח
יסכה לייבוביץ, קיבל בדיווח ב''הארץ'' 820 מילים. ואילו התוכן של דוח
רובינשטיין העשיר בעובדות שכלל 68 עמודים, זכה רק ל-525 מילים. כלומר
דוח רובינשטיין שהוא, אחרי הכל, העניין העיקרי כאן, קיבל ב''הארץ'' שמונה
מילים בעיתון לכל עמוד בדוח, ואילו מכתב ארבל וספיחיו, שהיו הטפל, קיבלו
מנה נדיבה של 35 מילים בעיתון לכל עמוד במכתב. אבל בכך לא תם העניין:
כדי שהקוראים המתעניינים לא יחמיצו אפילו מילה אחת ממכתבה של ארבל, הם
הופנו לאתר האינטרנט של ''הארץ'' שבו המכתב הופיע במלואו. האם הופיע
באתר הזה יומיים קודם גם הדוח של רובינשטיין? הצחקתם את עורכי ''הארץ''.
הם לא בעסק של דיווח אמין ומקיף, הם בעסק של להסביר לכם מה אתם צריכים
לחשוב.

האם ייתכן שעורך ''הארץ'' חנוך מרמרי עשה את ההתמחות שלו במערכת
''פראבדה'' בימי ברז'נייב? האמנם המשנה לעורך יואל אסתרון השתלם
ב''איזווסטיה'' בימי סטלין? הלב והמוח מסרבים להאמין, אבל במבחן התוצאה זה
כל כך דומה לדרכם שוטפת המוח, מונעת המידע וההיסטרית של שני מופתים
אלה של עיתונות סובייטית במיטבה - עד שמתעורר חשד עמום בלב שהם, אם
לא היו שם בגופם, שייכים לשם איכשהו בנפש מתגעגעת.

ברוך קרא מזהיר

תקצר היריעה מלנתח את המגמתיות הברורה שנשתלה בתוך הידיעות בעניין
הדוח והסערה סביבו בעמודי החדשות של ''הארץ'', אבל הנה בכל זאת דוגמאות
ייצוגיות: סמוך לפרסום הדוח, כשכבר נודעו בציבור עיקריו, הופיעו בידיעה של
ברוך קרא כמה משפטים מענגים במיוחד. ראשית הוא מבהיר לקוראיו כי ''מי
שדחף את הכנת הדוח היה עוזי לנדאו שידוע כאחוז אובססיה לחקור את מזרחי''.
לעומת זאת כמה שורות מעל לקטע הזה הוא מתאר את מזרחי כך: ''חד, נחוש,
קשוח, נלהב לתפוס את הרעים''. ובכן, כשצריך לתאר רצון לחקור מישהו אז
במקרה של לנדאו זאת ''אובססיה'', ובמקרה של מזרחי ''חדות, קשיחות,
התלהבות''. אכן, כמה טוב שיש חדים, קשוחים ונלהבים כמזרחי וכמה נורא שיש
טיפוסים אובססיבים כמו לנדאו. קוראי ''הארץ'' מקבלים את החומר שלהם
למחשבה, לעוס, מוכן ונתחב בכפייה אל תוך בית הלוע. הלאה. באותה ידיעה
מתאר ברוך קרא את תגובתו של מפכ''ל המשטרה רב-ניצב שלמה אהרונישקי,
לידיעות הראשונות על המלצתו של רובינשטיין להדיח את מזרחי: ''אהרונישקי
לא מיהר אתמול לגבות את מזרחי ולא פרסם הודעה ברורה בעניין''. ''הארץ''
מסביר למפכ''ל, בטון חמור של נזיפה מה עליו לעשות וגוער בו על ההשתהות.
ואכן, למחרת, אחרי שהמפכ''ל ציית לפקודה מרחוב שוקן הוא מקבל צל''ש:
''המפכ''ל... מיהר אתמול לתקן את המעוות משלשום ופרסם הודעת תמיכה
במזרחי''. הו, כמה מעוות הוא לא לחוש בפיז'מה אל המיקרופון הקרוב ולגבות את
מזרחי. אל תהיו, קוראי ''הארץ'', יקרים כמו המפכ''ל - הצטרפו במהירות אל
הדגל ותנו גיבוי לחוקר הנחוש. והנה אזהרה לקורא מיוחד של ''הארץ'', השר
לביטחון פנים צחי הנגבי: ''כעת יהיה מעניין לראות'', כותב ברוך קרא בטון של
אזהרה, ''כיצד יפעל צחי הנגבי והאם יעניק את הגיבוי הראוי לראש אח''ק''. אתה
הבנת את זה צחי? ראוי, ראוי, ראוי שתיתן לו גיבוי. נו כבר! כל זה לא במאמר
של הבעת דעה אלא בידיעה בעמודי החדשות. פנטסטי. ואיך פותחים בעמודי
החדשות ב''הארץ'' ידיעה על כך ששר המשפטים לפיד מתח ביקורת על עדנה
ארבל, בעלת בריתו של מזרחי? כמובן בכך ש''גורמים במשרד המשפטים הביעו...
אכזבה מלפיד שכשל במבחנו הראשון בגיבוי המערכת''. אכן, גם לפיד מקבל
מ''הארץ'' יריית אזהרה מעל ראשו. אתה מגבה את היועץ המשפטי לממשלה? זאת
שגיאה איומה. אתה צריך לגבות את ''המערכת''. מה זה ''המערכת''? כנראה
מערכת ''הארץ'' שהחליטה להתגייסלמען מזרחי ולא מוכנה לסבול חוסר
משמעת מצד המפכ''ל, או השר לביטחון פנים או שר המשפטים.

היסטריה של הכפשה

במאמרים ובדברי הפרשנות גויסה בריגדה שלמה של מקורות אנונימיים תחת
כינויים שונים כמו ''יש הסבורים'', ''יודעי דבר'', ''יוצאי הפרקליטות'' ו''שוטרים
מזועזעים'' שסיפקו לכותבים ב''הארץ'' השמצות על רובינשטיין. עוד לפני שהיה
הדוח בידיהם, כבר קבעו על פי אותם מקורות שני ראשי החץ של העיתון
במערכה האנטי-רובינשטיינית שלהם, אמיר אורן וברוך קרא, כי בדוח ''אין תמיד
קשר בין הכותרות לפסקאות'' וכי את הדוח ''אופף בלבול'' ו''ניכר בו
שלרובינשטיין היתה דעה מוקדמת על מזרחי''.

אחר כך הוסיפו כי ''הבסיס העובדתי לקביעתו של רובינשטיין קלוש עד כדי
גיחוך''. ובכן, רובינשטיין כבר צויר בעיני קוראי ''הארץ'' כאיש מבולבל, קלוש
נימוקים ובעל דעה קדומה. אבל זה לא מספיק. הלאה: הוא גם, ככל הנראה, סיכון
ביטחוני, האיש הזה רובינשטיין שהרי ''החומר שאותו תבע לחשוף לעיניים זרות,
סיכן אף את קודש הקודשים של החקירות הפנימיות: זהות מקורות מודיעיניים
ועדים נגד אנשים בכירים''. וכדי שהכל יהיה ברור, הסיכום הוא: ''אילו אפשרו
ליגאל עמיר, אוסמה בן-לאדן וראשי ארגוני הפשע המאורגן ברוסיה... לבחור
באיש השנה שלהם, היה לאליקים רובינשטיין הסיכוי להתברג בצמרת הרשימה''
לא פחות!

אכן גם ההיסטריה הזאת של מסע הכפשה אישי בוטה שאינו בורר במילים הקשות
ביותר, יש לה צליל מוכר של עיתונות מסויימת מאד ששיגשגה במרחב שבין
סיביר לאוקראינה בשנים רחוקות: אחרי שסירסת, עיוותת ומחקת את דברי
הקורבן שלך וציירת אותו כעילג, מבולבל ומטומטם, פתח בהרעשה של השמצות
פרועות כדי שיירמס כבודו עד תום. במובן הזה מערכת ''הארץ'' היא מבחינה
מקצועית ממש ''מאפיה רוסית''.

בגלובס חריפים יותר

אחרי שגמרנו עם ''הארץ'' מותר להגיד מילה גם על דרך הסיקור של דוח
רובינשטיין ב''ידיעות אחרונות''. העיתון הזה הפך את פולחן האישיות של משה
מזרחי לדרך חיים ולכתב החוקר שלו, מרדכי גילת קשרים סימביוטיים עמוקים
עם ראש אגף החקירות. גם ''ידיעות אחרונות'' העלים פרטים חשובים מהדוח של
רובינשטיין מידיעת קוראיו וגם אצלו הטיפול בעמודי החדשות היה מאד מוטה
וחסר, אבל בכל זאת, יחסית ל''הארץ'' ב''ידיעות'' לא הורידו את המקצוע ממש
לזנות אלא התהלכו בעמודי החדשות שלהם בפנים חמוצים כמי שבלע משהו לא
טעים והצליחו, איך שהוא, לסנן בין השיניים, ברגש מיאוס, כמה חלקים עיקריים
של הדוח.

מקובל לחלק את העיתונות לפי היחס למזרחי כש''מעריב'' הוא נגדו, ''ידיעות
אחרונות'' ו''הארץ'' בעדו. למרבה המזל יש עיתון אחד שאי אפשר לבוא אליו
בטענות של מעורבות רגשית או אינטרסנטית לגבי משה מזרחי: היומון הכלכלי
''גלובס''. לפיכך מעניין לבחון, כאמת מידה מקצועית, מה הוא פרסם.

''גלובס'' הדפיס שני עמודים צפופים ביום ג' מאת פרשניו המשפטיים עורך דין
צבי נוח ועורכת דין עינת ברקוביץ'. קריאה מדוקדקת של העמודים האלה מעלה
כי כל הפרטים החשובים בדוח רובינשטיין, שהופיעו גם ב''מעריב'', אך שלא
הופיעו ב''הארץ'' והופיעו רק בחלקם ב''ידיעות אחרונות'', הופיעו שם, במלוא
חומרתם. המסקנה של עינת ברקוביץ' היתה: ''נכון להבוקר - הפרקליטות יוצאות
מהעימות הציבורי הזה כשהן עטופות בתמיכה תקשורתית. רובינשטין, כשהוא
מוכה וחבול. אבל מי שקורא את 60 עמודיו של דוח רובינשטיין מתקשה להבין
את המתקפה על היועץ המשפטי לממשלה. המסקנה של צבי נוח: ''החלטתו של
היועץ היא , איפוא, ולנוכח התיאורים הקשים... מאוזנת, אולי מאוזנת מדי''.
בחומרת התיאורים והמסקנות ''גלובס'' היה חריף יותר מאשר ''מעריב'', בעיקר
בכך שכתב כי בעצם היה מקום וצורך להעמיד את מזרחי לדין, כלומר לנקוט
נגדו צעד בוטה יותר ממה שנקט היועץ המשפטי.

הדיווח והפרשנות ב''גלובס'' מדגישים עוד יותר את מעשה אחיזת העיניים בו
נקט ''הארץ'' כלפי קוראיו. העיתון הזה העטה על עצמו חרפה בפרשה הזאת.
מותר לקורא לשאול אם כשזו הדרך שבה מטפל ''הארץ'' בעניין ציבורי חשוב,
האם הוא מטפל אחרת בעניינים האחרים שבהם הוא מלעיט את קוראיו. שאלה
מטרידה מאוד.

dankne
(31/10/03 , 07:16)
מקור: מעריב שבת
http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/574/720.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:37   31.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  86. הקול קולה של ארבל מאת עיתונאי מסויים מעריב !!  
בתגובה להודעה מספר 85
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 31.10.03 בשעה 19:13 בברכה, פילוביץ שחף
 
ומרד הפרקליטות מאת: עו"ד יחיאל גוטמן-חוק וסדר !!




NFC
הקול קולה של ארבל
פרקליטת המדינה עדנה ארבל, משבשת את ההליך החוקי והפלילי נגד יקיר ליבה, ניצב משה מזרחי; ארבל, שאיפשרה למזרחי לבצע האזנות סתר בלתי חוקיות, ובמעשיה אפילו הכשירה האזנת סתר בלתי חוקית לשיחות של קטינות, מגוננת למעשה על עצמה - שמא יתעורר מישהו ויפעל למיצוי הדין עימה



ארבל חיפתה על מזרחי. איפשרה לו לצותת לשיחות פוליטיות ואינטימיות. עכשיו היא מוסיפה חטא על פשע.
-----------------

ובינשטיין נמנע ממיצוי הדין עם מזרחי. הוא נקט סחבת ונאלץ לפעול רק כשנדחק אל הקיר.
----------------

מזרחי צותת, תימלל, צילם, שיקר, העליל, וגם ניסה לאיים בתביעות
-----------------המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-3867-00.html?tag=19-05-06



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   15:39   02.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  94. אמנון אברמוביץ' מנהל מלחמת מאסף נגד היועץ....  
בתגובה להודעה מספר 86
 

המשוטה והמשטה

אמנון אברמוביץ' מנהל מלחמת מאסף נגד היועץ והחלטתו, ומשתמש בטכניקה מגונה של הטיית האמת ופרשנות מעוותת
מאת: אמנון דנקנר

הציבור הוטעה לא פעם על ידי העיתונאי אמנון אברמוביץ', במיוחד בפרשה הכרוכה בשמו של משה מזרחי, אותו הוא עובד באדיקות כבר שנים.

כשכתבת הערוץ הראשון איילה חסון גילתה לראשונה את פרשת ההאזנות של מזרחי, מיהר עמיתה דאז לערוץ, אמנון אברמוביץ', לעלות על המסך כדי לבטל את הידיעה שלה (שהוכחה כנכונה ומדויקת מאוד). בטקסט שנראה כאילו נרקח במשרד משטרתי מסוים, הוא הסביר מדוע אין לידיעה הזאת ידיים ורגליים וקונן על כך שיש עיתונאים המשוטים על ידי מקורותיהם. עכשיו מתברר כי אם מישהו שוטה על ידי מקורותיו, זה היה דווקא אברמוביץ' המסכן, אלא אם אנחנו
מביאים בחשבון אפשרות מרחיקת לכת יותר, שהוא ידע שהוא אומר למצלמה דברי הבל מתוך מגמה ברורה.


אולי בגלל שדוח היועץ המשפטי חשף את קלונו המקצועי של אברמוביץ' הוא מנהל עכשיו מלחמת מאסף נגד היועץ המשפטי והחלטתו, תוך שהוא משתמש בטכניקה מגונה של הטיית האמת ופרשנות מעוותת, הפעם בערוץ השני. אברמוביץ' טען שם ביום שישי כי היועץ המשפטי הציע למזרחי לצאת ללימודים. אם באמת חשכו עיני היועץ, תהה, כשראה את החומר שאגר מזרחי,
מדוע זה היה מוכן להסתפק בתוצאה כה חלושה? באמת תהייה. רק שמה שאברמוביץ' שכח להזכיר הוא כי בפגישות הרבות והקדחתניות שנעשו בפרקליטות, לפני פרסום הדוח, אכן הועלה הרעיון שמזרחי יפרוש פרישה מוקדמת - שזה מה שרצה היועץ להשיג, אך היועץ עמד על כך שגם במקרה כזה
- הדוח החמור שלו על מזרחי יפורסם. כלומר אותה תוצאה של הרחקת מזרחי מתפקידו ופרסום מלא של הדוח.

אברמוביץ' גם לא הסביר לצופיו, כי כל ההנחות האלה למזרחי לא נעשו משום שמעשיו לא נראו ליועץ חמורים, אלא משום שהיועץ, על פי אופיו, רצה לבוא לקראתן של הפרקליטות שלחמו למען מזרחי, וביקש מוצא של פשרה שישמור ככל האפשר על כבודו של מזרחי.

אברמוביץ' ניסה גם לייחס ליועץ מניע אישי, על פיו כעס כשגילה כי הואזנה גם שיחה שלו עצמו עם ליברמן. הרמז היה שבשיחה הזאת היה מי יודע מה. אבל האמת היא שהמדובר בשיחה קצרה בעניין קביעת פגישה שביקש ליברמן עם היועץ, והיא כלל לא תומללה אלא נעשה ממנה תקציר בן שתי שורות סתמיות.
אברמוביץ' גם יצא נגד ההאשמות על מזרחי, שבחר בזכות השתיקה ואמר כי בחקירתו ענה מזרחי תשובות שהחזיקו 250 עמודי פרוטוקול. בכך כיסה וטישטש דוברו הנמרץ של מזרחי את העובדה הברורה, שהופיעה בדוח היועץ, כי על שאלות מסוימות של חוקריו סירב מזרחי לענות גם אחרי שהובהר לו כי הן נשאלות על פי הנחייתו של היועץ.

סניגורית מתמידה אחרת של מזרחי, העיתונאית חנה קים פרסמה ביום שישי בהארץ מכתב טרוניה ששלח מזרחי ליועץ לפני כשנה. (השאלה מי מסר לה את המכתב עינתה אותי בדיוק עשירית השנייה). מהמכתב הזה עולה חדשה מרעישה: שהיועץ המשפטי לממשלה וראש מח''ש דאז ערן שנדר חשדו (מקורות מהימנים
אמרו לי אתמול כי עדיין לא סר החשד), שמזרחי ביסס את כל החקירה הענפה שלו נגד ליברמן וקשריו כביכול עם המאפיה הרוסית, על חומר מודיעיני רעוע, אם בכלל. בגין החקירה הזאת, יש לזכור, הוצאו צווים רבים להאזנות סתר נגד
ליברמן ואחרים והואזנו ותומללו שיחות פוליטיות רגישות. העובדה שהיה קיים ועדיין קיים חשד כזה, היא שהביאה לדרישה של חוקרי מח''ש ממזרחי להציג בפניהם חומר מודיעיני רגיש, שעל הצגתו מקונן מזרחי במכתבו.

אבל השאלה העיקרית המתחילה לבצבץ בתוקף, היא האם רק מזרחי עשה את המעשים החמורים ומה היה חלקה בהם של עדנה ארבל. ארבל זעמה במסדרונות הפרקליטות, כשהתברר לה שהיועץ רוצה להעמיד את מזרחי לדין (פלילי או משמעתי), כי ''הוא (רובינשטיין) רוצה לחסל את הקריירה שלי''. מותר לשאול מדוע היא חשבה שמזרחי, אם יעמוד לדין, יגרור אותה אחריו לגורל מר ומה היה הקשר שלה למעשים כאלה ואחרים של מזרחי לא רק בפרשה הזאת, אלא בפרשות מפורסמות אחרות.

בסביבתו של היועץ רובינשטיין אומרים, כי הדברים הכתובים בדוח בדבר היעדר הוכחה לכך שמזרחי עשה שימוש פסול בחומרים שאגר אצלו, אינם מוציאים מכלל אפשרות שכן היה שימוש כזה, כולל הדלפות של חומרים להארץ ולידיעות אחרונות. ישנם גורמים הבוחנים אפשרות להביא להליך משפטי מסודר של
השוואה בין החומרים הסודיים של מזרחי לבין ידיעות שונות שנתפרסמו בעיתונות בשנים האחרונות.

אחד העיתונים, הארץ, המשיך בשבוע שעבר לגלות את הרמה האתית הירודה האופיינית לו בפרשה הנוכחית, כשסירב לפרסם תגובה רשמית של דובר משרד המשפטים על האשמות חמורות שפרסם הכתב אמיר אורן נגד היועץ. מכתבים שכתב הדובר במהלך השבוע למו''ל העיתון עמוס שוקן, לסגן העורך יואל אסתרון ולמנהל אגף החדשות שמואל רוזנר לא נענו.

(02/11/03 , 05:50)

קהילות חו"ל תגובה לכתבה


תגובות

דנקנר - קול אדוניו .21
למה דנקנר חושב שאנחנו צריכים לשמוע משהו בעניין הזה ממי שכל כך מעוניין שמזרחי יעוף כי הוא עשה עבודה טובה בעניינו? אם הוא סומך על זה שאנחנו לא זוכרים את פרשת נמרודי שיתעורר

(02.11.03 , 13:49) מיה

גם אתה אינך טלית שכולה תכילת (ל"ת) .20
(02.11.03 , 13:30) נ

תגובה לתהיות הרבות שהועלו .19
הנה שלוש תאוריות לעמדתם של הארץ, ידיעות וערוץ 2:
1. הכרת טובה למקורות עתונאיים טובים שסייעו רבות בפרסום סקופים. ברור שיש לכך מחיר כלשהו
2. הגנה על כבוד מקצועי. כולל שכנוע עצמי ושכנוע חיצוני. האמינו למקורות האלה, אמרו דברים נחרצים בשמם, אז פתאום הם טעו?
3. העדפות פוליטיות מתונות שאולי פועלות בשוליים ורק במשלוב עם הנקודות הקודמות.
ברור שגם למעריב ניתן לייחס מניעים שונים בפרשה הזו. זו לא הנקודה. גם התאוריות שהעליתי בסך הכל מניעים סבירים, לא יותר. חשוב לברר נושאים כאלה עד תום. תודה. ועכשיו לפרסומות

(02.11.03 , 13:09) פרשן מדופלם

ל1: אוליכרכיה מתגוננת .18
הציבור אולי לא מטומטם, אך אתה, - כן.
האליטה הישראלית מגוננת על מזרחי, עושה דברה.

(02.11.03 , 13:03) י.ל.

הקול קול דנקנר והידיים ידי נמרודי (ל"ת) .17
(02.11.03 , 13:00) אנונימי

תודה .16
תודה אמנון על אומץ לבך רק תזהר שמעתה לא יאזינו לשיחות שלך

(02.11.03 , 12:45) יואל נוי

מלחמת מאסף .15
מנהלי מלחמת המאסף הם דנקנר ונימרודי שסוגרים חשבון עם מזרחי ארבל ואברמוביץ

(02.11.03 , 12:42) אלי - ראש העין

דנקנר, עזוב אותנו במנוחה .14
עצה לדנקנר , בלי ידידות ובלי בטיח: רד מזה. אתה לא משכנע, וככל שתנסה יותר כך הניסיון ייראה אומלל יותר. היועץ רובינשטיין ירה לעצמו ברגל, ולא עופר נמרודי או עובדיו יוכלו לשנות זאת

(02.11.03 , 12:36) ירושלמסקי

למה נטפלים למזרחי. לגשת ישר לעדנה א .13
אחרי הכל היא המפעילה הישירה שלו. במקום לטפל במזרחי עדיף לטפל טיפול שורש בעדנה ארבל ולסרס כל אופציה עתידית שלה במערכת המשפטית של המדינה (אם כמובן יש רצון שהציבור יאמין למערכת הזו)...

(02.11.03 , 12:22) ניר

לא נכון .12
http://www.geocities.com/CollegePark/Housing/8043/Abramovitch.html

(02.11.03 , 12:12) דן-קנר

למספר 1 .11
דנקנר עושה עבודה נקיה.למי שעוקב אחר הפרשה כבר כשנתיים, ברור שדנקנר ומעריב יחד עם עיתונאי מסויים,עיקביים ומדוחים לא רק את עמדתו של צד אחד.עלבונות כמושלושת קוראיו... לא יעזרו.העלבות הם מפלטו של הטיפש ,בודאי בפרשה זו ומי שראה את אברמוביץ ביום שישי יבין את מצוקת הקליקה שמזרחי נמנה עליה ושסופה ממשמש ובא. מעבר לזאת ,ילך נא מר מזרחי לבג:ץ שףיחסוף לעני השופטים את כל גירסתו גם תשובות שלא מסר בחקירתו במחש,ויקבל סעד. הוא כבר עשה זאת כאשר המפכל ניסה למנוע את מיניו שנגנב עי שר המשטרה הקודם. זה יהיה הימור מענין מצידו ,אולי תחילת דרכו לכלא.

(02.11.03 , 12:00) יוסי

מעריב על המשמרת .10
אמינות של עיתון כתב או עורך לא נמדדת בכתבה אחת אלא לאורך זמן והמשקע והרושם שהם משאירים על הקוראלקוח ועצם העובדה שאנו קוראים פה ומגיבים (בארץ למשל אין באינטרנט את הפריבילגיה הזאת)משקפת בעצם את דעתנו, ודעתי בהחלט שיש דברים בגו וצריך להעמיק ולחקור ושתמשיכו את עבודתכם העיתונאית והחשובה

(02.11.03 , 11:34) שמואל ל

תגובה ל-1 .9
כן. עצוב. אבל כמעט תמיד אמנון דנקנר צודק.גם הפעם. אמנון - כל הכבוד

(02.11.03 , 11:25) תומר

ישר כח .8
הפרשה הזאת מותירה הרבה שאלות פתוחות. מה שברור הוא שגם רובינשטיין (בהססנותו) וגם ארבל (בהתנהלותה כפרקליטת מדינה, גלאט-ברקוביץ, ועוד) לא ראויים למינוי בעליון.גם ברור שמערכת עשיית הצדק זקוקה לניעור רציני. האמון בה הולך ונשחק במהירות.

(02.11.03 , 11:13) יאיר

חפש את האישה ... .7
אם גברת ארבל כל כך מוטרדת ממעשיו המושחתים של מזרחי כנראה שיש לה הרבה על מה לדאוג.
איה כל שוחרי הצדק והחוק בישראל ?
או שמא זה תלוי במי מדובר ?
מפחיד שהאשה הזו מועמדת לשופטת בעליון - תהא דעתכם הפוליטית אשר תהא , יש לעצור את המהלך ובדוק את העמדתה לדין ביחד עם מזרחי.

(02.11.03 , 10:19) Avi-Haifa

atta boy amnon, dont give up .6
you are right and im with you

(02.11.03 , 10:18) ברוריה מקרית חיים

כל הכבוד לאמנון .5
אמנון דנקנר כל הכבוד
בעיקר כי אינך נחשד כאיש ימין , אני מעריך את יושרך לומר את האמת בפני מי שמנסים להצטייר כצדיקים .

(02.11.03 , 10:16) מאיר דרום

תסביר לי משהו, דנקנר .4
בכל המאמרים הארוכים שכתבת נגד עתון הארץ לא ניסית כלל להסביר מדוע הארץ משקיע כל כך הרבה מאמץ כדי להגן על מזרחי ולתקוף את רובינשטיין. בכך אתה שומט את הקרקע מתחת לטיעוניך ומעורר ספק ביחס למניעים שלך עצמך.

(02.11.03 , 09:57) גולובוייב

שלטון השמאל אוזל .3
בשל אוזלת ידו מול האיסלאם

(02.11.03 , 09:47) דביר

דנקנר מתבכיין .2
האם לא ראוי היה שדנקנר יזכיר לשלושת קוראיו הנאמנים שאברמוביץ עזב את מעריב בטריקת דלת כשהתברר לו שנימרודי האזין גם לו? ועל מה בוכה דנקנר? שלמעריב לא מדליפים כי הוא לא נחשב כלי תקשורת חשוב דיו?

(02.11.03 , 08:45) אדווה

אתה צודק וכולם טועים? .1
כולם, שלש פרקליטות, ידיעות אחרונות, הארץ, אמנון אברמוביץ אמיר אורן, חנה קים, מוטי גילת וברוך קרא ועוד ועוד ועוד טועים, מה המניעים שלהם? להרוס את המדינה? אתה היחידי שצודק? אתה הצדיק בסדום? הדברים שאתה כותב זה הבל הבלים . מעניין מה מניע אותך? יש גבול ,מה אתה חושב שהציבור מטומטם?

(02.11.03 , 08:33) דינה
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/575/299.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:42   03.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  101. ''מערכות המשפט'' מאת: ד''ר חיים משגב !!  
בתגובה להודעה מספר 94
 

מערכות המשפט
מאת ד"ר חיים משגב
3 בנובמבר 2003

היועץ המשפטי לממשלה אמר את דברו בנושא הקלטות-הסתר של ראש אגף החקירות. שלוש פרקליטות בכירות חלקו עליו בפומבי.

לא ברור למה הן לא רוצות בהדחתו של ניצב משה מזרחי – אבל מי שמפשפש קצת, לא הרבה, בדרכי ההתנהלות של פרקליטת המדינה בשנים האחרונות ובקשר הלא-כשר בינה לבין אגף החקירות במשטרת ישראל, גם בעת חקירת פרשת "בראון-חברון", יכול להבין על נקלה שלא רק "שלטון החוק" יקר לליבה.

הכשרת השרץ הפכה כמעט לנורמה מקובלת במשרדים השוכנים במזרח-ירושלים. בעיקר – כאשר על ספסל החשודים יושבות דמויות המשתייכות ל"מחנה השלום", או התומכות בפירוקה של המדינה היהודית לטובת מדינה "רב-תרבותית", כהגדרתם של אלה הרואים את עצמם כפוסט-ציונים

הכשרת השרץ הפכה כמעט לנורמה מקובלת במשרדים השוכנים במזרח-ירושלים. בעיקר – כאשר על ספסל החשודים יושבות דמויות המשתייכות ל"מחנה השלום", או התומכות בפירוקה של המדינה היהודית לטובת מדינה "רב-תרבותית", כהגדרתם של אלה הרואים את עצמם כפוסט-ציונים.

יוסי ביילין, למשל, מי שעובר בגלוי על חוק העונשין הישראלי – בוודאי בנושא מימון עיסוקיו מכספים שמגיעים ממקורות אנונימיים – זוכה לאותו יחס סלחני שלו זוכים, כידוע, אלה שנוסעים בשבתות למוקעטה כדי להגן בגופם על יאסר ערפאת.

אפשר, כמובן, גם להרחיק לכת עד לאותה תקופה אפילה שבה הכשירו בפרקליטות המדינה את פעולתו של הסוכן המדיח, אבישי רביב, בקרב אוכלוסיות-יעד שחלקו על הסכמי אוסלו .

אבל יש פרשיות יותר קרובות לימינו המצביעות בעליל על חוסר-איזון משווע . אחת מהן, נוגעת לניסיון ברור וחד-משמעי להטות את תוצאות הבחירות האחרונות. ליאורה גלט-ברקוביץ, בת טיפוחיה של עדנה ארבל, הופקדה על חקירת סיריל קרן, "האיש הרע" שהילווה כספים למשפחת שרון, כדי להחזיר כספים שאף מועמד לפניו לא חשב להחזירם.

עצם הפתיחה בחקירה הזאת הייתה פסולה, ובדיעבד גם ברור שמי שהורה על פתיחתה התכוון בשלב מסויים להדליף את דבר קיומה לציבור במועד שיהיה קרוב , ככל האפשר, ליום הקלפי. אליקים רובינשטיין עמד על חקירה מיידית של מקור ההדלפה – ועדנה ארבל לא כל כך אהבה, בלשון המעטה, את ההחלטה הזאת.

עיתונאים-מטעם יצאו דחופים להגנת "מקורותיהם" – אולם הציבור לא הלך שולל אחר מילות ההתחסדות של לקקני "מחנה השמאל".

הניפנוף בדגל שעליו חרוטות המילים שילטון החוק, הפך זה מכבר לפארסה אחת גדולה. אף אחד, בוודאי, לא מאמין שסגירת תיקי החקירה נגד "עמותות ברק", לדוגמא, הייתה אמיתית ועניינית, כשם שלא רבים, עדיין, מאמינים שהניסיון להדיח את בנימין נתניהו, בזמנו, באמצעות חקירה פלילית ודו"ח ציבורי - עוד אחד מן העיוותים הבלתי ניסבלים שצמחו בימיה של עדנה ארבל – היה תמים.

סנדו מזור, אז ראש אגף החקירות, מי שלימים קיבל פרס-ניחומין מממשלת ברק בצורת מינוי כשגריר ברומניה, פעל כראש חץ מושחז. המלצותיו להעמיד את ראש הממשלה לדין פלילי זכו להרבה "הוקרה" מצד "מחנה אוסלו" המובס. בה-בעת , מסתבר עתה, משה מזרחי, אז ראש היחב"ל, הקליט בסתר את מנהל לשכת ראש הממשלה.

צריך לסלק מתפקידו את כל מי שטובל ושרצים בידיו. מועמדותה של עדנה ארבל לתפקיד בכיר נוסף צריכה להישקל בזהירות מרובה. מעורבותה בהרבה מאוד "פרשיות" שריח רע נודף מהן היא בעייתית במיוחד. הגנתה על משה מזרחי בוודאי שאינה תורמת לשלוות הנפש של רבים מאוד.

יש עוד לזכור, שהכרעות שונות שהתקבלו בפרקליטות המדינה , בצירוף מספר החלטות פוליטיות-במובהק, שנגזרו במפורש מהשקפת עולם אולטרה-שמאלנית, של מספר שופטים בבית המשפט העליון, במיוחד של מי שעמד בראש ועדת אור, מעידות על עצמן שמשהו רע מאוד עובר על מערכת אכיפת החוק במדינה היהודית.

המאבק על דמותה, ובעיקר על עתידה, אינו עובר רק בסמטאות ג'נין. חלקו הגדול בוודאי יוכרע במסדרונות בתי המשפט כשעתירות מסוימות תיזכנה לאוזן קשבת , ואחרות – תושלכנה לסל.

שר המשפטים, אולי, לא מבין את זה, אולם ב"מחנה השמאל" המצומק, על כל גרורותיו, בוודאי מכירים בעוצמת חשיבותן של מערכות המשפט – ובכוחן להשפיע על היכולת של המחנה הלאומי לשלוט .
http://www.a7.org/article.php3?id=2040



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   21:14   04.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  104. ידיעות אחרונות = מזרחי נ' מערב = מעריב.......  
בתגובה להודעה מספר 101
 

מלחמת מזרח(י) - ומערב(מעריב)
מאת: עו"ד אברהם פכטר

בפרשת האזנות הסתר המתומללות הלא חוקיות וקלסר "פוליטי" אסור על-פי החוק ובו חומר אוטנטי כמו שיחות בין פוליטיקאים ועיתונאים. תמונות אינטימיות של מואזנים, פקסים וסקרים - מתגבשים שלושה מחנות מזרחי - פרקליטות, רובינשטיין - והעתונות. סודות "הכספת" של מזרחי

מי שחשה שמדובר בפרשיה לוהטת, שתעלה ותרד במהירות מהבמה הציבורית כנראה התאכזב או לא צפה את החומרים המעניינים המרכיבים את סיפור האזנות הסתר הלא חוקיות ופוטנציאל התקשורתי הטמון בו.

כרגע, ניתן להבחין בשלושה מחנות עקריים. מזרחי בגיבוי פרקליטת המדינה, רובינשטיין בגיבוי מנהל תקין ושילטון החוק במדינה דמוקרטית, והעיתונות המפולגת בין כל המחנות. עיתון הארץ על כל אגפיו ופרשניו - תומך ללא סייג במחנה מזרחי - ארבל, תוך נסיון נואש להצדיק את מעשיו והתנהלותו הפסולה, הן מבחינה משפטית ומוסרית, תחת המסווה של לחימה בפשע, אדם ללא חת ללא מורא מול גל גואה של פשיעה מאורגנת.

עיתון ידיעות אחרונות, על חלק מכותביו ובמיוחד אלה שיש להם אינטרס לתקוף את עתון מעריב ובעליו - שם גם מזרחי מקושר ובמיוחד להראות לציבור שהם הם הלוחמים בפשע ובשחיתות ובמיוחד להצביע על כך שהם צדקו בזמן שהאחרים לא נקטו עמדה ולא הצטרפו אליהם. חבל שאובייקטיביות ופרשנות הוגנת, כולל תמיכה ביסודות של משטר דמוקרטי הבנוי על כיבוד החוק, כיבוד צווי בית משפט גם אם הם לפעמים עוזרים לפשע, אך זה המחיר שחברה חופשית משלמת עבור דבקותה בחוק, בחוקה ובציוויים של בית המשפט.

ידוע לכם, כמה רוצחים אנסים, שודדים, סוחרי סמים וחלאות נוספות - יצאו זכאים או הצליחו להתחמק מעונש - רק בשל כשלים פרוצדורליים דוגמת העדר צווי חיפוש עדכניים, העדר אזהרה על המעצר או גביית עדות, רשלנות חקירתית, או רישום מוצגים, האזנות סתר לא חוקיות - אפשר למלא עמודים בדוגמאות מן העבר ומן ההווה. הפסיקה האמריקנית - המקפידה מאד על זכויות האזרח ובמיוחד על חזקת החפות בהתאם לחוקת ארה"ב מלאה בדוגמאות של זיכויים ושחרורים של אנשי מאפיה ופושעים אכזריים רק בשל הקפדה על החוק וצווי בית משפט.

גם בארץ - יש שפע דוגמאות לכך ואין צורך לפרט. עיתון "גלובס" - פירסם מספר מאמרים ודיווח מקוצר מדו"ח רובינשטיין בצורה אובייקטיבית תוך מתן דגש על הנקודות החשובות והמשפטיות שבדו"ח - ובכך היה שונה מיתר הדיווחים העיתונאים.

עיתון מעריב - בראשות העורך דנקנר התייצב לצד רובינשטיין - אך ראוי לציין, כי נתן אפשרות גם לחולקים על דעתו להביע את דעתן בעיתון - דוגמת הכתבה של רפי מן מיום 3.11.03 בעמוד דעות, שתמך "בלהיטות יתר" של מזרחי ואף הגיע למסקנה, מוטעית לדעתי, כי בימים אלה ובמצב הפשע העכשווי - "להיטות יתר" בגיבוי שלוש פרקליטות בכירות - היא הדרך הנכונה.

בתשובה לגישה זו - שאיננה דעת יחיד של רפי מן, ברצוני לציין - כי "להיטות", "עקביות", "עמידה איתנה" - הם תכונות מבורכות כל זמן ועת שהן במסגרת החוק ובמרחב הפעולה של צווי בית משפט "להיטות יתר" - או הגמשה או פרשנות מרחיקה - גם אם יש לה מטרה טובה - היא אסורה מסוכנת ופורצת חלון למעשים לא חוקיים נוספים - והסוף מי ישורנו.

כל אזרח ששלטון החוק יקר לו - צריך לראות את עצמו כאילו הוא זה שנמצא "בקלסר" האסור, הוא מואזן ומתומלל בצורה לא חוקית. הוא מצולם בתנוחות אינטימיות - ורק אז לקחת צד, לפרשן או להטיף מוסר לאחרים.

היועץ המשפטי לממשלה, טעה בכך שמסקנות הדו"ח שלו הן אנמיות, לא חדות וחד משמעיות. להזכיר - חוקרי מח"ש המליצו על העמדה לדין פלילי, ר' מח"ש עו"ד ערן שנדר מהפרקליטות, שהיה במעמד של פרקליט מחוז - המליץ על דין משמעתי - ואילו רובינשטיין הקל עוד יותר והמליץ על הדחה מנהלית, שהיא בסמכותו המלאה והיא יותר אלגנטית.

המלצות מעין אלה - ניתנות חדשות לבקרים על-ידי יועצים משפטיים בכל המשרדים, על-ידי פרקליטות מחוזית ודו"חות של וועדות חקירה וקצינים בודקים. זה אמצעי לגיטימי, פרוצדורלי להגיע למטרה באמצעים נוחים יותר למבוקר - בהתחשב במעמדו הישיגיו ועברו הנקי.

רובינשטיין - רצה להיות "נחמד מדי" ויצא מותקף שלא בצדק מכל הכיוונים וחבל. אסור לשכוח ש"בכספת" של מזרחי, להבדיל ממשחק הטלויזיה לא היו מיליוני שקל, אבל היה חומר נפץ חברתי פוליטי שבהגיעו לידיים לא נכונות, הוא מסוכן, בסיס לסחיטה אישית ציבורית ופוליטית ושווה כסף, כוח וקשרים.

ולגבי הטענות, שמה שנמצא ב"קלסר" נמצא גם בקלטות, התשובה היא כן בחלקה, שהרי אין בקלטות תמונות אינטימיות, לא סקרים, ולא פקסים, אך מדובר ב"תפקיד אמון". כלומר, המדינה, המערכת המשטרתית והמשפטית - ממנה אדם אמין לתפקיד שיש בו "סודות" ויוצאת מהנחה שלא יעשה בהם שימוש לא חוקי - שהרי גם ר' השב"כ, ר' אמן, הרמטכ"ל, וכו', יודעים אי אלו סודות ואיש לא מעלה על דעתו שיחזיקו "קלסר" צדדי לעת חירום או ימי סגריר.

צודק רובינשטיין - במצב שנוצר מזרחי לא יכול להמשיך בתפקידו ועליו לעזוב, לפרוש או לצאת ללימודים כפי שהוצע לו. ומסתבר שיש לו עוד הרבה מה ללמוד, על דמוקרטיה, שלטון החוק, כיבוד צווי בית משפט - גם אם מטרתו ללחום בפשע.

מבחינת מנהל תקין, יש רק חוות דעת אחת, כלפי חוץ, שיוצאת מתחת ידו של העומד בראש הפירמידה, כך היה תמיד וכך צריך להיות גם בעתיד, אחרת המנגנון - הפיקוד - וההיררכיה לא יתפקדו.

04/11/2003 | עו"ד אברהם פכטר | [email protected]
הכותב הוא עורך-דין, בעל תאור שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי,
צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי
בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:29   25.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  142. עורך עיתון הארץ מרמרי משיב לשאלות גולשים....  
בתגובה להודעה מספר 85
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 25.11.03 בשעה 14:36 בברכה, פילוביץ שחף
 
בפרשת מזרחי בכלל ולכותבי הבקורת על עיתון הארץ בפרט...:-

יום שלישי ל' בחשון תשס"ד, 25 בנובמבר 2003
עם חנוך מרמרי, עורך "הארץ"

חנוך מרמרי, עורך "הארץ" השיב על שאלות גולשים בפרשת
רובינשטיין-מזרחי.

תודה לאלפי הפונים.

חנוך מרמרי עורך את "הארץ" מינואר .1991 לפני כן, מאפריל ,1988 כיהן כעורך המשנה של העיתון. הקים את עיתון "העיר" בתל אביב והיה עורכו בשנים .1980-1984 שימש בתפקידי כתיבה, עריכה וניהול בעיתון "חדשות"
וברשת המקומונים של קבוצת "הארץ".

מרמרי היה חבר נשיאות מועצת העיתונות בתקופות שונות ומכהן כחבר בהנהלת מכון העיתונות הבינלאומי שמושבו בווינה, הפועל למען עיתונות חופשית, חופש הביטוי והזכות לדעת.


@ עורך הארץ נותר חסר תשובה !!

בתשובה לשאלת קוראים רבים לגבי ביקורתו של אמנון דנקנר את אופן סיקור "הארץ" בפרשת מזרחי (כזכור טען דנקנר להעלמת עובדות משמעותיות בפרשה מקוראי עיתון הארץ וזיהום הידיעות החדשותיות בעמדות המוטות של העיתון)
השיב עורך הארץ חנוך מרמרי בשטף של השמצות לגבי מניעיו הפסולים כביכול של דנקנר ובלי אף תשובה עניינית אחת לעצם הביקורת.
מניעיו של דנקנר, יהיו אישיים/תועלתיים/פסולים/זרים ככל שיהיו (ועל כך יש ויכוח), אינם רלוונטים כיוון ש דנקנר מדבר עובדות(!!!),
ועם עובדות אלה מרמרי מ"העיתון לאנשים חושבים" - לא מתמודד.

להלן שאלת הקורא ותשובת העורך לשיפוטכם:

___________

@ עד כמה אתה, כעורך ראשי, מעורב בתכני העיתון. האם אתה יודע מה הולך
להתפרסם במוסף? בגלריה? בחדשות?
אביבי ירושלים

חנוך מרמרי :
ברגעים אלה מתברר כי אנחנו מוצפים בשאלות בפרשת מזרחי ורובינשטיין.
אני עומד לאכזב שואלים בנושאים אחרים ולנסות להספיק להשיב כמיטב יכולתי
בעניין זה. על שאלות בנושאים אחרים השבתי לפני חודשים אחדים ) למעבר
לחצו כאן ( ואשמח לעשות זאת שוב בקרוב.

לשאלתך, בקיצור. במהדורה יומית של "הארץ" יש הרבה יותר ממאה אלף מלים. אי אפשר לקרוא הכל, אפשר לקרוא מעט מראש אני מעורב אישית בעיקר בעמוד
המאמרים. יש לנו ישיבות תיאום יומיות ותיאומים ליליים ומערבים אותי
במידת הצורך בכל נושא בעייתי. אני מעודכן לא רע בזרימת החומר ובכל זאת,
אני בוקר-בוקר מתרגש מחדש לראות את אשר הוכן אמש.


@ האם "פרס יגאל עמיר ובן לאדן" ראוי להיכתב בחברה מתוקנת? נניח שליברמן
היה מתבטא כך, האם זה היה מתפרסם?
אוריפלג
רעננה

חנוך מרמרי :
אמיר אורן כתב את המאמר שאליו אתה מתייחס. הוא פתח באמירה פרובוקטיווית,
אירונית, אולי בלתי נעימה, אך חדה, חשובה וראויה לתשומת לב. אורן חושב
שחקירות מעודנות לא מצליחות להתמודד עם טרור מתוחכם, עם קבוצות מחתרת
פוליטית, או עם פשע מאורגן. לדעתו, ימי שרלוק הולמס, שפותר כל חידת פשע
בכוח הגיונו, חלפו מן העולם כמו מרכבת הסוסים בה שוטט בלונדון. כוחות
הרשע והפשע החדשים הם מתוחכמים וטכנולוגיים. מבחינתם של הפושעים
החדשים, גורמי חקירה מעודנים הם מצב רצוי ומבורך.


@ האם השוואתו של אמיר אורן את רובינשטיין להיטלר אכן ראויה לדפוס?
לאה עפולה

חנוך מרמרי :
אין לי ספק שלא קראת את מאמרו של אמיר אורן . את ניזונה כנראה מצריכה של
דיונים עילגים בתקשורת או דיווח קהה שעובר מפה לאוזן. כך כתב אמיר אורן
בפתיחת מאמרו המפורסם:

"אילו איפשרו ליגאל עמיר, אוסאמה בן לאדן וראשי כנופיות הפשע המאורגן
מרוסיה לבחור את איש השנה, היה לאליקים רובינשטיין סיכוי להתברג בצמרת
הרשימה, בזכות הדו"ח שפירסם שלשום. רובינשטיין הוא איש רך וטוב שלא יבוא
בקהל מרצחים ושודדים, אך גישתו למודיעין וחקירות משקפת בורות, צביעות,
אטימות והיתממות. אלה הערוגות שמצמיחות פשעים חמורים, כאשר השלטונות
נרתעים ממה שהיועץ המשפטי לממשלה מכנה להיטות יתר". את היטלר לא מצאתי
שם.


@ איך תסביר את דברי היועץ שהוא מופלה לרעה בגלל היותו חובש כיפה, כאשר
ידוע שב"הארץ" באמת אין חובשי כיפות, אולי חוץ מכמה עלי תאנה. ברור
שלאנשים הקובעים בעיתון אין שום רספקט לדת ולדתיים.
אבי, בואנוס איירס ארגנטינה

חנוך מרמרי :
ברוב עורמתנו, צפינו שנים מראש, ש"הארץ" יואשם בזלילת דתיים, ומיהרנו
לשבץ כמה עלי תאנה חובשי כיפה בתפקידים מרכזיים במערכת )ראש מערכת
החדשות, עורך המהדורה האנגלית, למשל(. חזינו גם את השתלחותו של אליקים
רובינשטיין, ומראש שיבצנו מולו עלה תאנה חובש כיפה, כברוך קרא. האמת
היא, שאין לי מושג כמה מ-053 חברי מערכת "הארץ" הם דתיים )דתיות( או
שומרי )שומרות( מסורת. אף פעם לא שאלתי איש מחברינו למערכת ומן המועמדים
לעבודה מהי אמונתו, או איך הוא מיישם אותה.


@ מהתשובתך לאמנון דנקנר על טענותיו לגבי אופן הסיקור של "הארץ" את פרשת
מזרחי?
נועם מודיעין )ושואלים נוספים(

חנוך מרמרי :
עיתון ראוי לשמו צריך לעסוק בביקורת עיתונות. עם כל הסתירה שבכך, עיתונים חייבים לבקר את מתחריהם ואפילו לאפשר לכותביהם לעסוק בביקורת עצמית. כמה כותבים ב"הארץ" הוסמכו מטעמנו לעסוק בביקורת עיתונות, במינון הראוי ובנסיבות מנומקות. מבחינה זו אני מקבל בהבנה את ביקורתו המקצועית של הכותב דנקנר.

אלא שדנקנר הוא עורך מעריב. עיתון שבעליו מנהלים זה ארבע שנים מסע נקם
אישי, משפטי ותקשורתי נגד החוקר משה מזרחי, מימיו ביאחב"ל ועד היום.
הסיבה - מזרחי עמד בראש היחידה שחקרה את פרשת עופר נמרודי השנייה.

כזכור, הורשע נמרודי בשתי פרשות בעסקאות טיעון. בראשונה נידון ב-8991,
לשמונה חודשי מאסר וקנס על האזנות סתר ושיבוש מהלכי משפט ובשניה,
ב-1002, נידון ל-52 חודשי מאסר בפועל וקנס על שיבוש מהלכי משפט, מרמה,
הפרת אמונים, הטרדת עד ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

מזרחי גם שימש כראש אגף החקירות בעת שהוגש כתב אישום נגד יעקב נמרודי.
יעקב נמרודי נידון לחמישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס על
קשירת קשר לביצוע עוון, הטרדת עדים, שיבוש מהלכי משפט וקבלת דבר במרמה.
ערעורו של יעקב עדיין עומד בפני בית המשפט המחוזי.

אי אפשר שלא לראות את תמיכתו הנלהבת של דנקנר ביריבי מזרחי ואת תוקפנותו
הבוטה כלפי מגיניו, במנותק מעניין זה. כותבי "הארץ", תהא עמדתם אשר
תהיה, הם עיתונאים עצמאיים ברוחם. הם שכירים בעיתון, אך אינם משרתי
המו"ל. הם עלולים למעוד ואף לטעות, אך אינם בעלי אינטרסים זרים.


@ מהתגובתך על מאמריו של עיתונאי מסויים על כך ש"הארץ" הפך לבטאון המשטרה
והפרקליטות? האם אתה מסכים לדעתו של עיתונאי מסויים האומר ש"הארץ" הוא גרורה
כלכלית של "ידיעות אחרונות"? מדוע נטען כי "הארץ" מתנכל למשפחת נמרודי?
אילנה רחמים
ירושלים

חנוך מרמרי :
הטענה ש"הארץ" הוא בטאון, היא טענה ריקה. היא מושמעת מפי גורמים שונים,
בכל פעם שעמדת כותב או עמדת המערכת, או כתבה או ידיעה אינה לרוחם. נטען
בין היתר ש"הארץ" הוא בטאון האוצר, בטאון התעשיינים, בטאון מערכת
הביטחון, בטאון בצלם, בטאון הפלשתינים, ואם כך, למה לא בטאון המשטרה
והפרקליטות. עיון בארכיון "הארץ" יעלה אינספור מקרים שבהם מבקרים כותבי
"הארץ" את התנהלות המשטרה או עמדת הפרקליטות.

ל"הארץ" יש מסורת עצמאות עיתונאית, רבת שנים ויוצאת דופן. משפחת שוקן
שמחזיקה בעיתון, מזה שלושה דורות, דוגלת בעיתונות עצמאית ומפרידה
לחלוטין בין הפעילות העסקית של קבוצת העיתונות שבבעלותה, לבין עצמאות
מערכות העיתונים שבה. מבחינה זו, ההלוואה שנטלו בני שוקן לפני עשור
מבעלי "ידיעות אחרונות" אינה שונה מכל כלי מימון אחר ואיננה נוגעת כלל
למערכת "הארץ". האם יאשים מישהו את עורכי הכלכלה ב"הארץ" ביחס מפלה בין
בנק לבנק בגלל תנאי המימון שהנהלת העיתון מקבלת בבנק זה או אחר?

"הארץ" לא מתנכל למשפחת נמרודי. "הארץ" היה בין נפגעי תרבות האזנות הסתר שטיפחה משפחת נמרודי עם כניסתה לשוק העיתונות, ובין הסולדים מן השיטה והמוקיעים אותה. "מעריב", אולי, מתנכל ל"הארץ" משום שמו"ל הארץ, עמוס שוקן, היה זה שיזם והביא לחשיפת קשר האזנות הסתר של עופר נמרודי.


@ מדוע לא בחר איש מעיתונאי "הארץ" לענות לדברי היועץ מעל דפי העיתון? נראה כי הסתפקתם בפרסום מפורט של תגובת נשיא מועצת העיתונות ופרקליטות
המדינה. האם לא היה זה ראוי כי אמיר אורן או גורם בכיר אחר בעיתון יפרסם
תגובה הולמת ומקיפה.
אורי
מגדל העמק

חנוך מרמרי :
זו שאלה שהתלבטנו בה. הגענו להחלטה שלא ננהל התנצחות פומבית עם אליקים
רובינשטיין. גם אם התנהלותו ודבריו מעוררים בנו תרעומת ואכזבה, עומדת לו
חירות הביטוי, כמו לכל אדם. אין זה יאה שעיתון יומי רחב יריעה ורב עוצמה
ינהל ויכוח עם מבקריו ומאשימיו. דווקא העוצמה התקשורתית מחייבת פתיחות
ויכולת ספיגה.


@ אני נהנה מאוד לקרוא את עיתונכם, אך לדעתי נסחפתם קצת בפרשת מזרחי.
ההגדרה של דנקנר "מועדון" היתה לדעתי הגדרה נפלאה וממצה. האם אתה יכול
להצהיר שאתם הגונים ולא לוקים בנקיטת צד בפרשיות מסוימות? אני לא מדבר
על פרשנות, אלא על דיווחים מוטים.
דוד
אמסטרדם הולנד

חנוך מרמרי :
יש לך כרטיס מועדון?
אני מוכן לקבל את ההגדרה "מועדון" ולזרום איתה. חברי מערכת "הארץ" הם
צוות המועדון וכל קורא יכול, ברצונו, להיות חבר במועדון. "הארץ" הוא לא
"עיתון של כולם", לא של טרנספריסטים ולא של שוחרי מדינת הלכה, אבל הוא
בהחלט עיתון של הציבור - במובן הרחב והבלתי מגזרי. כל אדם בעל יכולת
עיתונאית יכול להתקבל למועדון, ואיש לא יעשה לו אודישן באשר לדיעותיו,
או מוצאו, או אמונתו וכל אדם יכול להימנות על קוראיו.

הבה לא ניתמם - חברי מערכת "הארץ" הם משכילים, תושבי המרכז יותר מתושבי
הפריפריה, חילוניים יותר מדתיים, מבוססים יותר ממעוטי יכולת, יותר
אשכנזים, כל אלה מסיבות היסטוריות בעיקר. אבל זהו הפרופיל הזהה של כל
כלי התקשורת הגדולים בישראל, וכך נראית אפילו משפחת מעריב. עם זאת,
אנחנו שואפים לגיוון צוות הכותבים ועוד יותר מכך לגיוון בקבוצות
הקוראים אותנו. אולי יהיה מי שיחשוב שאנו מתנשאים - איננו כאלה. איננו
גם גרועים מן המתנשאים - אלה שמרום מושבם מדברים בשם "העם".

לשאלתך, ישנם נושאים שאנו מוצאים כראויים לעסוק בהם באופן נמרץ. אשמח
לקבוע שגם במקרים כאלה, כל הדיווחים טהורים מכל שרידי השקפה, אבל
עיתונים מטבעם, רחוקים במקצת מן השלמות )חוץ מ"מעריב"(, וקורה שישנם
כותבים שלא מצליחים להסתיר את התלהבותם, וישנם עורכים שמנמנמים על
משמרתם לרגע.


@ האם העמדה של מערכת "הארץ" היא כי אין למנות את רובינשטיין לשופט בבית
המשפט העליון? אם כן, האם העיתון מתכוון להוביל קמפיין ציבורי בעניין?
ארבל
ירושלים

חנוך מרמרי :
מערכת הארץ לא דנה עדיין בשאלה הזאת, גם אם לכל כותב מאמרים יש בוודאי
דעה משלו. ברגע שנחשוב שצריך לגבש עמדה לצורך מאמר ראשי, יעלה העניין
בישיבה היומית ונגבש עמדה.

מכיוון שאליקים רובינשטיין מתנהל שנים רבות לאור הזרקורים, ויש די מידע
לגבי טיב החלטותיו ועמדותיו בעניינים שונים, קל יהיה, יחסית, לגבש עמדה
בעניין. אם כותבים שונים יגיעו למסקנות דומות, ואם גם עמדת המערכת לצורך
מאמר ראשי תהיה דומה - יצטייר הרושם של "קמפיין".

"הארץ" מנהל לעתים "קמפיין", אבל רק במקרים שנראים לרובנו כמהלכים
המשוועים לתיקון.


@ כמי שעקבה אחר סיקור פרשת רובינשטיין מזרחי בעיתונכם, זכורה לי במיוחד
הכתבה שבה ציטטתם בהרחבה את המכתב שניסחה פרקליטת המדינה כנגד חוות
דעת היועץ. זכור לי גם כי לא נעשה ניסיון לבקש מהיועץ כי יגיב באורח
ענייני ל"אישומים"נגדו - האם לטעמך יש פגם בהתנהגות העיתונאית כאמור?
זהבית כהן
וואשינגטון די סי ארה"ב

חנוך מרמרי :
מכתבן של פרקליטת המדינה עדנה ארבל והמשנה לפרקליטה נאוה בן אור ליועץ
המשפטי לממשלה בפרשת מזרחי הגיע בלעדית לכתב "הארץ". משום ערכו העיתונאי
והבלעדיות שבו, כמו גם בגלל אורכו הסביר, פירסם "הארץ" את המכתב
במלואו.

מכיוון שמדובר במכתב תגובה לדו"ח היועץ, לא נדרשת כאן תגובה חוזרת. למעשה
מדובר בהצגת נקודת ראייה אחרת - בהשאלה כמו בכתיבת דעת רוב ומיעוט בבית
המשפט, כאשר כל צד מציג את עמדתו.


@ האם אני כמנוי עיתון "הארץ" וכקורא רק את "הארץ" קיבלתי את כל המידע
בפרשה? אם כן, האם ברצונך לתבוע את עורך "מעריב"? ואם לא, מה בדעתך
לעשות כדי שנקבל את כל המידע?
דבפלד,
מיתר

חנוך מרמרי :
עורך "מעריב" הגדיר עצמו בשיחה בינינו כ"קורא 'הארץ' לא מרוצה". האם יעלה על הדעת שאתבע את אחד מקוראי הקפדניים ביותר?

אינני יודע אם קיבלת את כל המידע בפרשה, ואני בספק אם אתה אכן מעוניין
לקבל את כל הררי הנייר שהפרשה הזאת מייצרת. אתה מצפה מעיתון שיבור את
התבן מהמוץ בשבילך. דנקנר פרסם בעיתונו חלקים נכבדים יותר מ- 65 עמודי
הדו"ח, מה שנראה בעיני כהתלהבות יתר. אני חושב שעיתון מודפס לא צריך
לעשות זאת, כי אם לתת תמצית עניינית בהירה והוגנת. אני חושב שכך נהגנו
בדיווח על מכתב היועץ, גם אם יש מי שחושב שלא בא על סיפוקו.

בכל זאת היתה לנו תקלה אחת, שעליה אני מצטער. ביום בו הופץ הדו"ח, ראתה
אור גם גרסה אלקטרונית שלו. אנו נוהגים ככלל, לתת לקוראינו מסמכים כבדים
- בעלי חשיבות יתרה - באתר האינטרנט של "הארץ", לתועלת אלה המעוניינים
לעיין בפרטים שונים או להתרשם ישירות מהמסמך הגלמי. כך היינו אמורים
לנהוג גם בעניין זה, ורק כאשר הוטחה בנו הביקורת התברר לי כי מסיבות
טכניות כלשהן, מה שהועבר מצד אחד לא נקלט בצד השני ואיש לא היה עירני
מספיק לכך. זוהי תקלה, שהייתי שמח אלמלא היתה מתרחשת.


@ כיצד אתה מתמודד עם העובדה ש"הארץ" מסקר באופן חד-צדדי פרשיות בהן הוא
מעורב. למשל ההתעלמות מכך שהפרקליטה הבכירה גלאט-ברקוביץ פועלת ממניעים
פוליטיים ולעומת זאת תגובה פרועה על המעקב אחרי שיחותיו של הכתב קרא?
יעקב ישראל
תל אביב

חנוך מרמרי :
במהותה, זקוקה העיתונות למקורות אשר יעבירו באמצעותה לציבור מידע חשוב
שהשלטון או גורמים אחרים, מעוניינים להסתיר. ללא מקורות, היינו חיים
מפיהם של דוברים בלבד. מקובל שלא לעסוק במניעיו של מקור, בין אם הם
נעלים או נקלים, ולשפוט את טיב המידע שהוא מעביר. מקובל, גם על ידי
מערכת החקירה והמשפט, להכיר בחשיבות המקור העיתונאי ובזכות של עיתונאי
לשמור על חיסיון מקורותיו. גם אם במקרה של גלאט-ברקוביץ נחשפה זהותה,
לא "הארץ" הוא שצריך לעסוק במניעיה.

לעומת זאת, ראינו סכנה רבה לעיתונות ולטובת הציבור בעצם חקירת מח"ש
ובאופן שהיא נוהלה. שתי סכנות העיקריות גרמה החקירה ליחסי עיתונאי-מקור.
האחת, בניסיון להרתעת העיתונאי מפרסום חומר "לוהט". השנייה, והקשה
יותר, היא שהדבר ירתיע מקורות עתידיים מלפנות לעיתונאי, מחשש שזהותם
אינה מוגנת. אין לשכוח שבדיקת פלט שיחות של עיתונאי עלולה לחשוף יותר
ממקור אחד. שיטת חקירה כזאת, המבוססת על "פישינג", השלכת רשת, היא
הגרועה ביותר. על כך נזעקנו.


@ אם אתם כל כך מחשיבים את חופש הביטוי, איך זה שצינזרתם את מאמרו של גדעון סאמט שמבקר את אמיר אורן על דבריו שהיועץ המשפטי ראוי לפרס בן לאדן?
רועי
בנימינה

חנוך מרמרי :
הנה ידיעה בלעדית: ממאמרו של גדעון סאמט " פרשת מזרחי או פרשת היועץ "
הורדנו, בסיום המאמר את המשפט הבא: "...ואמיר אורן ב"הארץ", שרואה
ברובינשטיין מועמד לאיש השנה מטעם בן לאדן. בקיצור, החליטו בעצמכם."

סאמט הסביר במאמרו כי לא פשוט לשקוע סתם כך בקריאת הפרשנות בכל אחד
מהעיתונים. הוא ציין את החשבון הישן של עופר נמרודי עם מזרחי
והפרקליטות, הוא ציין, לשם איזון את החשבון המקצועי שיש ל"ידיעות" עם
"היועץ האץ" בגלל חשיפות ברוח מזרחי, והעובדה שהביא את דברי אמיר אורן
בכפיפה זו, יוצרת רושם ברור שאמיר הוא אינטרסנט מטעמיו שלו.

ב"הארץ" יש היום כ-053 חברי מערכת, יותר ממחציתם עורכים. אף כי על החומר
הכתוב מופיעה חתימת הכותב בלבד, כל החומר ב"הארץ" הוא תוצר משותף של
עורכים וכותבים, והוא מבוסס על כך שלעורך, בכל דרג, יש סמכות ומעמד מול
הכותב. מכיוון שהן מאמרו של אורן והן מאמרו של סאמט עברו תחת ידי
עורכים בכירים, בוצעו בכל אחד מהם פעולות העריכה הנדרשות. אני רואה את
עצמי כאחראי וכשותף ליצירתם של שני אלה גם אם דבריהם לא בהכרח קולעים
לדעתי.

למען הגילוי הנאות, אני חושב שהפסקה האחרונה במאמרו של סאמט היא בעייתית, מפני שהיא מציעה באורח פוסט מודרני את שלושת גורמי העיתונות הללו כמי שפועלים בשם אינטרסים זרים, סמויים, שמשקלם שווה ערך. אישית אינני מסכים לכך. לפחות אמיר אורן שאני מכיר היטב, הוא אדם טהור כפיים וטהור כוונות. מקצועית, אינני מסכים למצב בו בעמוד המייצג את "הארץ", יתייחס חבר מערכת אחד, לזה שכותב לידו, באופן שממנו תשתמע הטלת ספק במניעיו. משום כך, ובהתייעצות של הרגע האחרון בין העורכים הנוגעים בדבר, הורינו על הורדת השורה המצוטטת למעלה. לו היה זמן רב יותר, היינו מעדיפים שלא לפרסם את הפסקה כולה, אבל העמוד עמד בפני שיגור לדפוס, וזה מבחינתנו היה בגדר של פעולת חירום. זהו תפקידו של עורך, לקבל אלף החלטות כאלה ביום, בתקווה שכולן מצוינות. אין לזה כל קשר לצנזורה.


@ למרות שנושא היועץ המשפטי אינו קשור לעמדות פוליטיות של העיתון ולמרות
שהיתה כאן פגיעה רצינית בזכויות הפרט ולמעשה "האח הגדול" במירעו -- ניתן
לנחש את עמדתך, רק בגלל שנשוא החקירה הוא איש ימין.
משהשרון
פתח תקוה

חנוך מרמרי :
אם הבנתי את שאלתך, אתה סבור שאני מקל בזכויות הפרט של אביגדור ליברמן,
איש ימין, בהשוואה למקרה היפותטי שבו היה המואזן איש שמאל, נניח. ובכן
אתה טועה. אין לפרשה זו ולהתייחסות העיתון אליה שום קשר לשאלות של שמאל
וימין. השאלה מבחינתי היא מהו מרחב הפרטיות שיש לחשוד בפשע. ראשית, משום
שהוא חשוד בלבד, ושנית, משום שגם לעבריין יש מרחב פרטיות מוגן.

התשובה לכך, בעיני, היא מידתית. כלומר, תלוי בחומרת החשד ובעומק הפלישה
לפרטיות. ישנה נקודה שבה טובת הציבור גוברת על פרטיות היחיד, למשל -
כאשר היחיד הוא איש מחתרת אלימה או כאשר היחיד הוא טרוריסט פעיל. גם
באשר לפשע מאורגן, צריך למצוא את נקודת האיזון בין פרטיותו של החשוד
לחומרת הנזק שיכול להיגרם, אם יונח לנפשו.

לעניין מזרחי - היועץ רובינשטיין לא מצא מקום להעמידו לדין ואף לא לדין
משמעתי, ועם זאת ביקר את המרחב שמזרחי נטל לעצמו )בפירוש היתר בית
המשפט( בתמלול ההאזנות ובשמירתן. זה אכן נושא שראוי לבדיקה ולהסדרה.
אנו אכן מצפים, גם כלקח מן הפרשה, מן היועץ המששפטי הבא לנסח הנחיות
ברורות - מה מרחב התמלול, מי יכול לראות חומר, מי מורה על שמירתו או
גניזתו, חובת הדיווח על כך וכדומה.


@ האם אין מקום להעניק למועצת העיתונות מעמד סטטוטורי ובסמכויות על פי חוק, הן כדי לפקח על עיתונאים החורגים מכללי האתיקה והן כדי לתת הגנה וגיבוי משמעותיים יותר נגד התקפות כגון אלה של היועץ המשפטי?
רועי רוטמן
חולון

חנוך מרמרי :
אינני רואה קשר ברור בין מעמדה של מועצת העיתונות לפרשה כגון זו. הנה,
נשיא מועצת העיתונות לשעבר, פרופ' מרדכי קרמניצר, התבטא בצורה ברורה
בעניין וביקר את היועץ המשפטי לממשלה.

בעיני, מתן מעמד סטטוטורי למועצת העיתונות, היא פעולה שתפגע דרמטית בחופש
העיתונות בישראל. משמעות הדבר הסדרת מקצוע העיתונות, רישוי לעיתונאים,
ופוליטיזציה של המועצה )בדומה למליאת רשות השידור, למשל(. זהו מדרון
חלקלק, שראשיתו ברצון טוב כביכול וקצהו באסון ממש.


@ כיצד אתה מסביר את העובדה ש"הארץ" הפך שופר לכמה פרסונות במערכת
הציבורית? האם אינך מוטרד מן הפרספקטיבה הזעירה אליה נחשפים קוראי
העיתון.
אביארנון
כפר סבא

חנוך מרמרי :
אינני מסכים עם אבחנתך בדבר הפרספקטיווה. "הארץ" הוא במת הדיון הציבורי
החשובה והרצינית בעיתונות. גם בעניינים שיש לעיתון קו ברור, יכולים
קוראיו לקבל נקודת ראות אלטרנטיווית.

אינני מסכים עם קביעתך כי "הארץ" הפך שופר. הביטוי "שופר" ממעיט עד כדי
ביטול את מעמדו של העיתונאי, ומאדיר מנגד את הדמות המסוקרת. מי שזוכר,
כך כונה עורך "אל אהרם", חסנין הייכל, בעיתונות העברית של שנות הששים -
"שופרו של נאצר".

אין ב"הארץ" עיתונאים פאסיוויים כאלה, המשמשים שופר או צינור. בהחלט יכול להיות כותבי מאמרים שתומכים בדמות ציבורית מסוימת, מבחינת עמדותיה או כישוריה. כל עוד הדבר מתקיים במסגרת מערכת יחסים עצמאיים, זה לגיטימי.


@ איך אתה מסביר את מאמרו של אמיר אורן מיום 31 באוקטובר, שבו יש התייחסות
לעובדה שרובינשטיין הוא אדם דתי והדבר משפיע על עמדותיו והתנהלותו? מדוע
העיתון לא מתייחס לכך שלאורך שנים ניצב מזרחי משמש מקור של אמיר אורן,
והאם לא ראוי למען הגילוי הנאות לכתוב בסוף מאמריו של אמיר אורן שמזרחי
הוא מקור של הכותב?
מיכל
ירושלים

חנוך מרמרי :
בניסיון לרדת לנבכי דמותו הציבורית של אליקים רובינשטיין, יכול הכותב
לקחת בחשבון את העובדה שרובינשטיין הוא אדם מאמין. עם ניתוחו של הכותב
ועם מסקנותיו אפשר להתווכח, אך אין באבחנה זו כדי לשמש סימוכין לכך
שרובינשטיין נרדף בגלל הכיפה שלראשו. אני מניח שכותב מוכשר יכול למצוא
קשר בין העובדה שראש ממשלת צ'כיה הוא רץ מרתון, לסגולות מדיניות שלו,
בלי להעליב בכך את הטריאתלטים.

לעניין מזרחי כמקור - את עושה דבר מכוער. ראשית, אין לך מושג. שנית, אם
אינו מקור, את מטילה בו דופי. שלישית, אם הוא מקור, הרי חשפת מקור.
רביעית, שום כותב אינו מגלה לי לעולם מיהם מקורותיו. ובכל זאת, היי
סמוכה ובטוחה שאין כותבים במעמדו של אמיר שהם חד מקוריים.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/QAHeb.jhtml?qaNo=81


"!! ב-8 במרס 1968 יצאה מצרים בתרועה רמה למלחמת התשה !!"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:12   28.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  148. לפיד תקף את ''הארץ'' על טיפולו בפרשת מזרחי  
בתגובה להודעה מספר 85
 

''יש גבול למה שאנשי ציבור מסורים וטובים יכולים וצריכים לקרוא על עצמם'', אמר שר המשפטים בכנסת
אריק בנדר

מערכת היחסים בין התקשורת ליועץ המשפטי לממשלה ממשיכה להסתבך. אחרי שרובינשטיין מתח ביקורת על היחס לו הוא זוכה מעיתון ''הארץ'', הצטרף אליו אתמול גם שר המשפטים יוסף לפיד, שתקף את העיתון מעל במת הכנסת.

לפיד תקף אתמול בחריפות את הארץ על הדרך בה התייחס העיתון ליועץ המשפטי לממשלה במהלך סיקור פרשת ניצב מזרחי. ''יש גבול למה שאנשי ציבור, עובדי מדינה מסורים וטובים, יכולים וצריכים לקרוא על עצמם בתקשורת בשם חופש הביטוי'', אמר לפיד.

''לא יכול להיות שבעיתון מכובד במדינת ישראל ישוו את היועץ המשפטי לממשלה ליגאל עמיר ולבן-לאדן. חופש הביטוי הוא מאוד חשוב. אבל יש גם ריסון עצמי, יש גם איזו שהיא מחוייבות לתרבות הוויכוח. על מה האשימו אדם בכך שהוא דומה לבןלאדן וליגאל עמיר? על זה שהוא המליץ להעביר מתפקידו ניצב במשטרת ישראל, אחרי שימוע? '', שאל לפיד בהתייחסו למאמר שפרסם העיתונאי אמיר אורן בהארץ.


את הדברים אמר לפיד בכנסת בתשובה למספר הצעות לסדר היום שעסקו בביקורת הקשה שמתח היועץ המשפטי לממשלה על התקשורת בסוף השבוע שעבר. השר לפיד דחה את הטענות נגד רובינשטיין, ואמר כי ''הנושא הזה גלש והפך לוויכוח ציבורי מוגזם, בגלל העניין שיש בדמויות ובגלל מי שהיה נשוא החקירה''.

בין המבקרים את היועץ המשפטי לממשלה היה חבר הכנסת אופיר פינס (עבודה). פינס האשים את רובינשטיין בהשתלחות חסרת תקדים באמצעי התקשורת ובעיתונאים מסויימים, וכינה את הדבר ''מיותר ומזיק''. הוא מתח ביקורת גם על החלטתם של רובינשטיין ולפיד שלא לאפשר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל להופיע בפני ועדת החוקה של הכנסת ולהשמיע את גרסתה בפרשה.

''האם מדובר כאן בטענת הקוזאק הנגזל? איך זה יכול להיות שרובינשטיין מלין על כך שכלי התקשורת לא פירסמו את כל משנתו, ומצד שני הוא עצמו לא מאפשר לפרקליטת המדינה לפרוס בפנינו ובפני הציבור, את גרסתה בעניין'', אמר פינס.

(27/11/03 , 00:00)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/596/043.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   09:21   27.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. רומניה עיר מקלט לשוטרים בכירים שסרחו.........  
בתגובה להודעה מספר 0
 

תנ"צ משה ולדמן עתר לבג"ץ נגד החלטת ועדת אור להדיחו
מהמשטרה.

תת ניצב משה ולדמן, מפקד מרחב חוף במשטרה, עתר הבוקר לבג"ץ
נגד המלצת ועדת אור להדיחו מהשירות.
בעתירה התקדימית טוען ולדמן כי הוועדה חרגה מהסמכות המוקנת
לה ובעצם המלצתה עברה על החוק, בכך שפגעה בחוק יסוד חופש
העיסוק. בית המשפט מתבקש לעכב את ביצוע החלטת הממשלה בעניינו
של ולדמן ולהוציא עד לבירור העובדות צו ביניים.
(שרון רופא-אופיר)
(15.10.03, 12:43)
YNET
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2792816,00.html

הממשלה קיבלה "עקרונית" את המלצות ועדת אור
ראש הממשלה הביא לישיבת הממשלה את ההצעה שגיבש, להקמת
ועדת שרים לבדיקת מסקנות ועדת אור.
דיאנה בחור-ניר ואילן מרסיאנו
14.09.03, 10:17)
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2754956,00.html


@ יו"ר ועדת הקליטה ברומניה לשוטרים בכירים שסרחו...:-
השגריר שלנו ברומניה הוא לא אחר מאשר....

ניצב סנדו מזור. 36 שנים במשטרה
זום 77

מסיבת פרידה לסנדו מזור
מאת: ענת רואה
צמרת המשטרה ערכה הערב מסיבת פרידה לסמפכ"ל הפורש,
ניצב סנדו מזור. באירוע השתתפו גם השר לביטחון פנים,
שלמה בן עמי, ופרקליטת המדינה, דורית בייניש.
(11.09.00, 21:51)
YNET

סנדו מזור השגריר רוצה להיות אזרח רומני !!
ועד עובדי משרד החוץ הביע מורת רוח מכוונתו של שגריר
ישראל ברומניה, סנדו מזור, לקבל אזרחות רומנית. הבוקר
לרומניה כמינוי פוליטי ולא כמינוי מקצועי של משרד
(ynet)
(11.08.03, 12:14)
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2723075,00.html

ח"כ אילן לייבוביץ' משינוי: לחקור אם סנדו מזור היה
מעורב עם גורמים מפוקפקים.

ח"כ אילן לייבוביץ' משינוי קרא לשר החוץ, סילבן שלום להחזיר
לאלתר את השגריר סנדו מזור מרומניה ולפתוח בחקירה מקפת.
זאת בעקבות הידיעה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" על כך שמזור
ביקש אזרחות רומנית בעודו מכהן כשגריר.
ליבוביץ קרא לבדוק אם קידם השגריר את עסקיו תחת חסותה של
המדינה ולחקור "אם היה מעורב עם גורמים מפוקפקים שבבעלותם
בתי קזינו".
(אטילה שומפלבי)
(11.08.03, 12:21)
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2723086,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:04   28.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. העומס במערכת המשפט.....................  
בתגובה להודעה מספר 0
 

שבתאי עזריאל, מהנדס תעשייה וניהול
קרן היסוד 11/16, גבעת שמואל 54051, טל/פקס 03-5328272 נייד 057-742888 [email protected]
27.10.03

נכבדי/תי

העומס במערכת המשפט

שאלה בקורס לבקרת איכות: "ליקוי בגשר, גורם לנפילת מכוניות רבות. כיצד להתמודד עם מספר הנפגעים הגדול? לתקן את הגשר, או לבנות מתחתיו בית חולים?" הצעות כמו תוספת שופטים, משמרת לילית וכיוצ"ב, כמוהן כבניית בית חולים מתחת לגשר.

במקום לדון בשאלה כיצד להתגבר על העומס, כדאי לבחון כיצד למנוע אותו.

נודע לי מהעיתונות, שוועדת החוקה קיימה ומקיימת דיונים בסוגייה שבנדון, ואף הקימה ועדת משנה בראשות ח"כ אופיר פינס, לדון בשאלה העומס בבתי המשפט.

אבקשך לעיין במסמך המצ"ב בוורד.


חשוב להגיב ולהפיץ את המסמך, לקולגות וידידים. אנו חיים במציאות שכבר אין כל אפשרות להמשיך ולעצום עיניים, ולהתפשר עם המתרחש, והפיתרון אינו להמשיך ולהקים "עמותות נפגעים".

שבתאי עזריאל

@ מצ"ב קישור לחומר שמר שבתאי עזריאל שלח...:-
209. שר המשפטים דאז צחי הנגבי מינה ועדה שתבחן.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=209&viewmode=

@ להלן: תוכן המסמך שבקובץ וורד שצורף לאימייל זה...:-

שבתאי עזריאל, מהנדס תעשייה וניהול
קרן היסוד 11/16, גבעת שמואל 54051, טל/פקס 03-5328272 נייד 057-742888 [email protected]

23 אוקטובר, 2003

לכבוד,

מר יוסף לפיד, שר המשפטים
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
ח"כ אופיר פינס-פז, יו"ר ועדת משנה לבחינת העומס בבתי המשפט
פרופ' אהרון ברק, נשיא ביה"מ העליון
מר דן ארבל, מנהל בתי המשפט
עו"ד שלמה כהן, ראש לשכת עוה"ד

לכבודכם,
שלום רב

העומס במערכת המשפט

שאלה בקורס לבקרת איכות: "ליקוי בגשר, גורם לנפילת מכוניות רבות. כיצד להתמודד עם מספר הנפגעים הגדול? לתקן את הגשר, או לבנות מתחתיו בית חולים?" הצעות כמו תוספת שופטים, משמרת לילית וכיוצ"ב, כמוהן כבניית בית חולים מתחת לגשר.

במקום לדון בשאלה כיצד להתגבר על העומס, כדאי לבחון כיצד למנוע אותו.
המדינה מייצרת "גורמי קונפליקט" בממדים מבהילים. בתפקידי כיו"ר נפגעי מס רכוש, נתקלתי בליקויים מזעזעים בחומרתם במערכות השלטון והמשפט, שגררו הליכים משפטיים במספרים גדולים. כיועץ לניהול, הריני להציע להכניס לתמונה חברת ייעוץ, שבמקביל לסוגיית הייעול, תבחן את הגורמים להיווצרות העומס.

בידי מי להפקיד את בחינת הסוגייה?

מזה מספר שנים, מדברים שוב ושוב על העומס ההולך וגדל במערכת המשפט, ואף הוצעו ונוסו דרכים להקטנתו, כגון משמרת שנייה, המרכז למידע ועוד.
יש לתהות, מדוע השאלה המרכזית לא היתה... ממה נובעת כמות ההליכים המשפטיים האדירה?

עם כל הכבוד לחברי הכנסת ואנשי מערכת המשפט ובמלוא הזהירות הראוייה, הטיפול בבעיות עומס במערכות למיניהן, הוא תחום התמחות מובהק של מהנדסי תעשייה וניהול. הטיפול בכך דורש עירוב מלא של מומחים לארגון וניהול, סטטיסטיקה, דגימות וסקרים, בקרת איכות, כלכלה ותמחיר, מדעי התנהגות, לוגיסטיקה, נהלים וכיוצ"ב. מי מאלה שהתיימרו עד כה לטפל בסוגייה מתמחים בכך?

הריני מבקש להגיע לדיוני ועדת החוקה בכנסת, כדי להציג את שיטות העבודה המקובלות, שבעזרתן מאבחנים צווארי בקבוק במערכות פקוקות ומגבשים פתרונות אפשריים.

כיו"ר עמותת נמר - נפגעי מס רכוש (להלן "נמר"), צברתי ניסיון ייחודי במינו בישראל בעיקר בתחום המיסוי. אשר על כן, יש ביכולתי להתייחס לנושא, הן כמהנדס תעשייה וניהול והן כיו"ר עמותת נפגעים, שנזקקו מטבע הדברים לשירותי המערכת המשפטית.

לסיכום קצר ייאמר כי המערכות אינן מתפקדות, או שחלקן פועלות בתכסיסנות יזומה כנגד הציבור שבלית ברירה פונה לבתי המשפט (ראה להלן דברי הנשיא בדימוס מאיר שמגר). להלן אמנה כמה דוגמאות, כיצד מערכות השלטון והמשפט, מייצרות קונפליקטים והליכים משפטיים במספרים גדולים ומטבע הדברים אשבץ גם מקרים שבהם טיפלתי והייתי מעורב אישית.

משרד האוצר, מערכת המשפט ואח', כיצרני קונפליקטים עם הציבור
ולהלן דוגמאות:
1. שומות מס פיקטיוויות: נמר מצאה ואף הוכיחה שאגף מס הכנסה ומס רכוש, נוהג כשיטה, להוציא ביודעין ומתוך כוונה להונות, שומות פיקטיוויות ומופרזות .

"הפלת תיק כלכלי" על אזרח, אינה שונה במהותה מ"הפלת תיק פלילי" ואזרחי ישראל למדו: אין להאמין למערכות המס!! ואכן, השומות הפיקטיוויות יצרו הליכים משפטיים במספרים דמיוניים.

לפי דוח מבקר המדינה 46 הוצאו בשנת 95' 120,000 שומות והוגשו 50,000 השגות (המטופלות ברמת הפקיד). האם מישהו מסוגל להסביר את הכמות הדמיונית הזו של השגות? כמות זו גררה כ- 5,000 עררים לשנה. יש להניח שהללו יצרו מאות ערעורים לבתי משפט מחוזי, וכמה עשרות פניות לבית משפט עליון. אין כל ספק, שמדובר במספרים בלתי מתקבלים על הדעת ועל עומס אדיר על המערכת.

תקנות ועדות הערר, איפשרו לקבוע יום דיונים אחד לכל בעלי הקרקעות באותו גוש (בדומה למקובל להשמעת התנגדויות בוועדות התכנון) ולחסוך בכך אלפי דיונים, אך התקנה לא הופעלה. ניהול מרוכז, היה מונע ממס רכוש את האפשרות להסתיר מידע, כדי להמשיך ולהוציא בניגוד לחוק, שומות שונות לחלקות סמוכות או אפילו לשותפים לאותה קרקע, ולנהל מו"מ קשוח עם כל נישום בנפרד.

2. שומות ארנונה שגויות: חוסר אחידות בשיטת חישוב הארנונה, יצר הליכים משפטיים במספרים גדולים ביותר, וזאת על פי מספר הפרסומים בעיתונות המקצועית.

3. חוסר בפרה-רולינג: פרה-רולינג, הוא תחשיב מס מקדמי מטעם מס הכנסה, עוד לפני ביצוע העיסקה. פרה-רולינג אמנם קיים, אך בצמצום, בסלקטיוויות, ובאופן בלתי רישמי. אין פיקוח, ביקורת ושקיפות ואין פרסום החלטות. במקום שהנישומים ובאי כוחם ידעו מה עמדת הנציבות בעניינים שונים, הם נאלצים לפנות שוב ושוב באותן השאלות. חוסר הפרסום, מאפשר תכסיסנות של מתן פתרונות שונים לאזרחים שונים, שהם תוצאת כיפוף היד של האזרח, ואינם תואמים את החוק ואת הזכויות. ייאמר, שכב' השופט מגן אלטוביה, חוזר ומתריע בקביעות כנגד תופעה זו. עוד ייאמר, שהנהנים העיקריים מהזכות לקבל פרה-רולינג, הם בעיקר אנשי נציבות מס הכנסה לשעבר (דברים מן המפורסמות).

חוסר בפרה-רולינג, מונע בהירות ויוצר קונפליקטים לאחר ביצוע העיסקה, המסתיימים בבתי משפט.

4. אין שקיפות לגבי פשרות: יש מקרים ובהם פקיד השומה זוכה בתביעה צודקת של נישום, המערער לאחר מכן לעליון. נציבות מס הכנסה, אינה מעוניינת להגיע לעיון, עקב סיכוי סביר שתפסיד. לפיכך, הנציבות מגיעה לפשרה ומוותרת לנישום על הכל או כמעט על הכל, אם יבטל את הערעור. מידע על כך לא נמסר לציבור, כדי שהנישומים יפלו בפח ויחשבו שהתוצאה שהתקבלה היא ההלכה המנחה.

איש אינו מוכן ליפול בפח, והתוצאה היא פניות מרובות לבתי משפט, באותם עניינים.

5. "אי הבנות" ברפורמה במס: לאחרונה, הופעלה רפורמה במס. מספר סעיפים גדול שאושרו בהליך מזורז וחידושים מרובים, הפכוה למלכודת שתסתיים לנישומים רבים בהליכים משפטיים אינסופיים. עוד יצויין, שלאחר החקיקה, האוצר מנסח "הוראות ביצוע". חברי ועדה התבטאו, שכוונתם שובשה.

6. ניגודי עניינים בוועדות ערר למיסוי מקרקעין: נמר מצאה, שוועדות הערר למס רכוש, פעלו על טהרת השחיתות הגלוייה . עתירות נמר, אילצו את המדינה לקבוע קריטריונים למינוי חברי ועדות. החלטות פסולות וניגודי עניינים, היו חזון נפרץ, שהובילו לערעורים רבים לבי"מ מחוזי.

7. ליקויים בכלל ועדות הערר בישראל: ועדות הערר פועלות בכפיפות לשר המשפטים, אך מי יודע מה מתרחש שם? מפרוטוקולים מדיוני המועצה לבתי דין מינהליים, התברר לנמר שעד לעתירותיה בעניין ועדות הערר למס רכוש, לא היה למשרד המשפטים כל מושג (!!!), אילו ועדות ערר פועלות בישראל ולאילו עניינים, מיהם חברי הוועדות וכיצד הם מתמנים, בתוקף אילו חוקים הן פועלות, כיצד להתמודד עם תלונות נגד דיינים וכיוצ"ב. ב- 1971, פרופ' זמיר בחן 220 בתי דין, ומאז... מאומה! בשנת 1999, בעקבות עתירות נמר, החל איסוף נתונים על פעילות הוועדות. אין בידי מסקנות ו/או תוצאות.
אך צפוי הוא, שמצב כאוטי זה, גורם להליכים משפטיים מרובים, ובצדק.

8. מצגים כוזבים של המדינה בבית משפט: במהלך המאבק לביטול המס, נמר ניהלה 12 עתירות לבג"ץ. בכולן הייתי מעורב וברובן ייצגתי את נמר בבג"ץ. באופן חוזר ונשנה, התלוננתי בחריפות כנגד מצגים כוזבים ומטעים ונתונים שגויים שהמדינה מגישה. ביה"מ העליון לא נקט בסנקציות כנגד הפרקליטים, גם במקרה שמצגי השווא הוכחו באופן ברור, וגם במקרה שמירמה (שהתגלתה) גרמה למחיקת עתירה.

12 העתירות גרמו לכ- 20 דיונים, שמרביתם היו מיותרים. הדיונים נועדו לא יותר מאשר לברר את נתוני האמת, ולאחר מכן נקבע דיון חוזר, מאותה נקודה.
יוער, שכנגד עו"ד יהודה שפר, פרקליט לשעבר שייצג את המדינה בבג"צים, המכהן כיום כיו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון, עומדת ותלוייה מספר שנים תלונתי בוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד, בגין שיבוש הליכי משפט בבג"ץ. ההליך המשמעתי מתעכב, עקב התערבות הפרקליטות לפטור מדין משמעתי בתכסיסים שונים את מי ששירת בשורותיה, גם במקרה שנתפס בהטעייה לכאורה של ביה"מ והוחלט להעמידו לדין משמעתי. ואם לדעת ארבל ורובינשטיין הטעיית הבג"ץ אינה עילה לדין משמעתי, תארו לעצמכם מה דעתם על הטעיית אזרח.

9. משרדי הממשלה אינם מחוייבים בהוצאות הפרקליטות: למיטב ידיעתי, בניגוד למצבו של האזרח, משרדי הממשלה השונים אינם מחוייבים בהוצאות הפרקליטות, כאשר מתנהלים הליכים משפטיים כנגד אזרחים. אין כל תמריץ שלילי לפקיד, להימנע מהליכים משפטיים. נהפוך הוא (ראה סעיף 11).

שופטים עליונים בדימוס על הסיבות לפניות לבתי המשפט

10. כב' הנשיא בדימוס, מאיר שמגר: ביום 17.9.91, הופיעה ב"מעריב" ידיעה מאת ב. מאירי ובה צוטט נשיא ביה"מ העליון, מאיר שמגר בנאומו בטכס לפתיחת שנת המשפט. להלן קטעים מדבריו:
"הנסיון להתמודד עם הביורוקרטיה המתסכלת והמייאשת, תופעה שהיא חמורה במיוחד בישראל, היא סיבתן של רבות מהפניות לבית המשפט העליון.

"רבים עדיין הליקויים בפעולותיהם של רשויות הציבור, ובכלל זה מתגלים מעת לעת ליקויים במידת היעילות והמוטיבציה של פקידי הציבור. בתי המשפט עדים לכך שאיננו מצליחים עדיין להשתחרר מן הביורוקרטיה החונקת, מדחיית האזרח בלך ושוב, מן היחס המתנכר והמעליב, מן המעמסה האינסופית של ניירת ודרישת אישורים, הפיתרון מצוי ביידיו של כל שר בתחום משרדו ושל כל מנהל בתחום אחריותו."

"... יש להגביר את הקשב לתלונות הקשות, החוזרות ונישנות והמצביעות על ידה הקשה של הביורוקרטיה, המתלווה גם בשל עצם מהותה, בחוסר יעילות מינהלית ואירגונית. בידי הרשות המבצעת שייצרה אותה, גם האמצעים לחסלה. ביורוקרטיה היא יצירתם של בני אדם ולא של כח עליון ובידי מי שייצר את הגולם, גם האפשרות לחסלו."

המסקנה העולה מדברים אלה, היא חמורה ביותר ומהווה כתב אישום כנגד מערכת המשפט. השאלה הנשאלת היא, כנגד מי הוא בעצם הלין? העכבר או החור? מר שמגר היה יוע"מ לממשלה וגונן בבג"ץ על עוולות השירות הציבורי. לאחר מכן, הוא הפך לשופט ואף לנשיא ביה"מ העליון והוא דן בטענות הציבור נגד השירות הציבורי. אז מדוע בתפקידיו, הוא לא שם קץ ל"ביורוקרטיה החונקת"?

11. כב' מבקר המדינה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג: ביום 7.3.03, נשא דברים מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, ביום עיון לציון 30 שנה לנציבות תלונות הציבור שנערך בכנסת. להלן חלק מדבריו, שהתפרסמו למחרת ע"י העיתונאי צבי זרחיה מ"הארץ":
במינהל הציבורי עדיין לא הופנם הרעיון כי הוא נאמן הציבור, וכי הוא נועד לשרת את הציבור; אין עובד המינהל הציבורי אדון על הציבור אלא משרתו.

"... הסכנה הגדולה למינהל הציבורי היא בהיפוכם של תפקידים, כשהמשרת הופך לאדון, כשהכוח אינו משמש אמצעי להשגת היעד הלגיטימי שלשמו ניתן, אלא מנותק מיעד זה ומופעל בניגוד למטרה שלשמה נועד"

"... התלות הרבה שיש לאזרח באורגנים השונים של המינהל הציבורי מחייבת עמידה על המשמר, ומתן הגנה לאזרח כל אימת שזכויותיו נפגעות. העובדה כי אלפי אנשים מקבלים מדי שנה סעד מנציב תלונות הציבור, מוכיחה כי מוסד זה ממלא תפקיד רב חשיבות בהגנה על זכויות הפרט בישראל".

"... לנציב תלונות הציבור הוקנתה היכולת לתת מענה לקשיים מסוימים העומדים בפני המבקש לממש את זכויותיו באמצעות הליך משפטי, ובהם המשאבים הרבים שיש להשקיע בו במונחים של זמן, טרחה וכסף".

דבריו, הדומים לדברי מר שמגר, מעלים שאלות דומות ומסקנות דומות.

סיכום ומסקנות
12. המדינה עצמה מייצרת בשיטתיות ובזרם הולך וגובר "גורמי קונפליקט" המסתיימים בבתי המשפט.

13. בתנאים הקיימים, גם אם יכפילו, ישלשו, ירבעו או יחמשו את מספר השופטים וכמות הדיונים, העומס לא יקטן. מומחי תחבורה כבר הבינו, שהרחבת כבישים והוספת מגרשי חנייה, רק יגרמו ליותר תנועה בכבישים ולא ישפרו את מהירות התנועה. במשרד המשפטים, עדיין התפיסה השלטת היא, שכדי להתגבר על הפקקים, יש להגדיל את מספר השופטים והדיונים, או... להטיל סנקציות על מי שתובעים את המדינה (!), במקום לחפש דרכים להקטין את גורמי הקונפליקט.

14. בתי המשפט, אינם פועלים כנגד מערכות שלטוניות, הגורמות באופן שיטתי וחוזר לקונפליקטים. ביום 7.4.98, התקיים דיון בבג"ץ 6537/97 להורות לשר האוצר לספק שומות אמת למס רכוש. השופט חשין אמר "אינני יושב בבית המשפט העליון בכדי לטפל בכל עוולות המדינה" ופטר את המדינה מלהוציא חיובים כחוק. כתחליף הוא היפנה את הנישומים להשגות ולוועדות ערר. השופטים אור וטירקל אישרו את פסק הדין. לדיון צורפה העתירה לבג"ץ 7152/97, המדברת על הריקבון בוועדות הערר.

15. אין סנקציות כנגד פקידים הפועלים בניגוד לחוק. יעקב נאמן, שר אוצר לשעבר, שידע ואיפשר להונות את הציבור באמצעות שומות פיקטיוויות, מוזכר למשל כמועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל, תפקיד הדורש מינימום של יושר ציבורי. אודי ברזלי, שניהל את מערכת ההונאה, זכה לקידום והתמנה ליוע"מ למס הכנסה, ואף השתתף בוועדה לרפורמה במס (שמגר, היכן אתה והיכן דבריך?). ארבל ורובינשטיין, שהעניקו גיבוי להפלת תיקים כלכליים על הציבור באמצעות שומות פיקטיוויות ותמכו בניגודי עניינים בוועדות ערר ובמצגים פיקטיווים לבג"ץ, מוזכרים כמועמדים לביה"מ העליון. עו"ד יהודה שפר שהציג באופן קבוע מצגים מטעים לבג"ץ התמנה ליו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון. עו"ד עוזי פוגלמן, שכמנהל מחלקת בג"צים בפרקליטות ניהל תעשייה של מצגים מטעים, התמנה לשופט מחוזי וההסתייגות שהוגשה לוועדת בחירת שופטים, כלל לא נדונה. המסקנה היא, שהפשע נגד הציבור משתלם ופקיד העובר על החוק זוכה לעידוד ולקידום.

16. אין בידי מידע מוסמך, מה מתרחש בתחומים אחרים כגון במשפט הפלילי, האזרחי וכיוצ"ב, אך אין להניח שהדברים מתנהלים אחרת.

17. אשר על כן, הריני מבקש לזמן אותי לדיוני הוועדה, להציג דרכים לאיתור "גורמי הקונפליקט" בין אזרח למדינה ובין אזרח לאזרח המסתיימים בבית המשפט, במקביל לבחינת דרכים לייעול המערכת.

בכבוד רב,

שבתאי עזריאל

העתקים
מר בנימין נתניהו ומר מאיר שטרית, שרים במשרד האוצר
חברי כנסת
אנשי ציבור ואקדמיה
שופטים

_______________________

@ אימיילים של נבחרי ציבור ועובדי מדינה @

שרים
טומי לפיד, שר המשפטים [email protected]
בנימין נתניהו, שר האוצר [email protected]
מאיר שטרית, השר במשרד האוצר [email protected]


חברי ועדת החוקה - רשימה פרטנית
חכ מיכאל איתן [email protected]
חכ. אופיר פינס-פז [email protected]
חכ אברהם בורג [email protected]
חכ אברהם רביץ [email protected]
חכ אריה אלדד [email protected]
חכ אתי לבני [email protected]
חכ גדעון סער [email protected]
חכ גלעד ארדן [email protected]
חכ יולי אדלשטיין [email protected]
חכ יולי תמיר [email protected]
חכ ניסן סלומיאנסקי [email protected]
חכ נעמי בלומנטל [email protected]
חכ רוני בר-און [email protected]
חכ רשף חן [email protected]
חכ. זהבה גלאון [email protected]
חכ. נסים זאב [email protected]
חכ. עזמי בשארה [email protected]

חברי ועדת החוקה - רשימה מרוכזת (העתק והדבק בשורת הכתובות)
[email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected];

חברי ועדת הכספים - רשימה פרטנית
חכ. אברהם הירשזון [email protected]
חכ אברהם שוחט [email protected]
חכ אהוד רצאבי [email protected]
חכ אורית נוקד [email protected]
חכ אלי אפללו [email protected]
חכ דניאל בנלולו [email protected]
חכ חיים אורון [email protected]
חכ חיים כץ [email protected]
חכ יעקב ליצמן [email protected]
חכ יצחק הרצוג [email protected]
חכ יצחק כהן [email protected]
חכ ניסן סלומיאנסקי [email protected]
חכ רוחמה אברהם [email protected]
חכ רוני בריזון [email protected]
חכ. איוב קרא [email protected]
חכ. מיכאל נודלמן [email protected]
חכ. נסים דהן [email protected]

חברי ועדת הכספים - רשימה מרוכזת (העתק והדבק בשורת הכתובות)
[email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected];



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   02:28   30.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  72. מנהל חדש לתזמורת הסימפונית ירושלים...........  
בתגובה להודעה מספר 0
 

מנהל חדש לתזמורת הסימפונית ירושלים-רשות השידור: יוסי טלגם

טלגם יכהן במקביל כמנהל פסטיבל ישראל, והוא מחליף בתפקידו
את עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של השופטת דורית בייניש,
החשוד בעבירות מס חמורות בהיקף של מיליוני ש"ח.

על-פי החשד, בידיעתו ו/או תוך מעורבותו של בייניש,
נערכו בספרי התזמורת הסימפונית רישומים כוזבים, לא
הועברו למס הכנסה ניכויים במקור, הוצאו/שולמו כספים
במזומנים ועוד.
30/10/2003
0:35:00
חלון המבזקים של Nfc

רשם העמותות התלונן: עו"ד בייניש מאיים - בניסיון לשבש החקירה נגדו
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-26855-00.html?tag=2-13-46

@ להלן:
מצ"ב קישור לתת אשכול לפרשה בייניש/הסימפוניה הבלתי גמורה!!

7. עו''ד חנה מצקביץ והמחותן-עו"ד יחזקאל בייניש ברשות השידור...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=7&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   18:09   01.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  92. דברי כנסת ישראל בפרשת מזרחי..................  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.11.03 בשעה 19:24 בברכה, פילוביץ שחף
 

פרוטוקולים/ועדת הפנים/‎4720
ירושלים, כ"א באדר, תשס"ב
‎5 במרץ, ‎2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' ‎380
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/pnim15-4.htm#1

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, כ"ט בשבט התשס"ב (‎11 בפברואר ‎2002), שעה ‎11:00
סדר-היום: האזנות הסתר שמבצעת המשטרה - הצעה לסדר-היום מאת חברי-הכנסת
אליעזר כהן, מ' סולודקין, א' גמליאל, נ' חזן, י' שטייניץ ו-מ' גפני

נכחו:
חברי הוועדה: משה גפני - היו"ר

זאב בוים
יגאל ביבי
יצחק גאגולה
אריה גמליאל
צבי הנדל
רחמים מלול
יהודית נאות
מיכאל נודלמן
יצחק סבן
אופיר פינס-פז
איוב קרא
מוסי רז
גנדי ריגר
יובל שטייניץ
יורי שטרן

מוזמנים: השר לביטחון פנים עוזי לנדאו
שר התשתיות אביגדור ליברמן

חנה קלר - יועצת משפטית, המשרד לביטחון פנים
השופט אלון גילון - הנהלת בתי-המשפט
יואלה הר-שפי - עו"ד, לשכת עורכי-הדין
מוזמנים שונים: אביגדור קהלני
שמעון צמרת
עו"ד חנן גולד
עו"ד אמנון זכרוני
עו"ד אלדד יניב
עו"ד ברי ברוך רוזנטל
עיתונאי מסויים - עיתונאי

מנהלת הוועדה: יפה שפירא
קצרנית: חפציבה צנעני
האזנות הסתר שמבצעת המשטרה

היו"ר מ' גפני:

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: ראשית, הצעות לסדר שעברו מהמליאה שעניינן האזנות הסתר שמבצעת המשטרה מאת מספר חברי-כנסת שתיכף אאפשר להם להעלות את דבריהם. מעבר לכך, אני מבקש להמשיך את הדיון שהתקיים לפני כחודשיים בנושא פעילות המשטרה בעניין. בטרם אתחיל את הישיבה, הגיע אלי הבוקר מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה ואני מבקש להקריאו בפניכם: "לחבר-הכנסת הרב משה גפני, יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, הנדון: דיון בנושא האזנות סתר. קיבלנו הזמנתכם לדיון שיתקיים ביום כ"ט בשבט, ‎11 בפברואר ‎2001" - זה צריך להיות ‎2002 - "בעניין האזנות סתר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה שבראשותך. ראשית, אבקש להבהיר כי פשיטא שאין חולק על סמכותן של הכנסת וועדותיה מעבר לסמכות החקיקה הנתונה לה כרשות מחוקקת לפקח על פעולותיה של הרשות המבצעת ובכלל זה משטרת ישראל וכמובן אף מוסד היועץ המשפטי לממשלה.--
{מצ"ב ציטוט מהפרוטוקול}


פרוטוקולים/סחר בנשים/2962
ירושלים, י"א בניסן, תשס"א
4 באפריל, 2001
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מספר 3
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/vaada.asp?vaada=33

מישיבת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא סחר בנשים
שהתקיימה ביום ד', כ"ו באדר התשס"א, 21.3.2001, בשעה 10:05
נוכחים:
חברי הוועדה: היו"ר זהבה גלאון
חברי כנסת מוזמנים: ח"כ מרינה סלודקין
מוזמנים:
משרד העבודה והרווחה:
עו"ד מיכל כהן-הטב – נציגת מ. העבודה
משרד המשפטים:
עו"ד רחל גרשוני
עו"ד תהילה נחלון
משרד לביטחון פנים:
איילת אליישר – לשכה משפטית
אבי דוידוביץ – רמ"ד חקירות
אבירם פיני – רפ"ק – ראש מחלק א' מפלג תשאול
מועלם רונית – ראש חוליית פשמ"א – מדור מחלק
פקד דודי פרץ
על סדר היום: דיווח הוועדה הבין-משרדית לסחר בנשים
מנהלת הוועדה: תמי ברוך
נרשם על-ידי: רקורד שירותי הקלטה
היו"ר זהבה גלאון: בוקר טוב. הוועדה שאני עומדת בראשה החלה לעבוד עוד..
{מצ"ב ציטוט מהפרוטוקול}

פרוטוקולים/סחר בנשים/‎4705
ירושלים, ט"ז באדר, תשס"ב
‎28 בפברואר, ‎2002
הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' ‎24
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/sachar15-4.htm

מוועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים
שהתקיימה ביום ד', א' באדר התשס"ב, ‎13.2.2002, בשעה ‎10:00
נכחו:
חברי הוועדה: היו"ר זהבה גלאון
ח"כ מרינה סולודקין
מוזמנים: אבי דוידוביץ, יו"ר הוועדה הבין-משרדית לסחר בנשים
פנחס אבירם, משטרת ישראל
עו"ד עודד ברוק, היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים
יחזקאל לביא, משרד הפנים
דוד פרץ, המשרד לביטחון פנים
יוהנה לרמן
נעמי לבנקורן
עו"ד רחל גרשון, משרד המשפטים
עידית כהן, משרד העבודה והרווחה
עינת הורוביץ
חגי הרצל, המשרד לביטחון פנים
מזל לוצקין
לאה גרינפטר-גולד
עו"ד מירי שרון
יועצת משפטית: מיכל לוצקי
מנהלת הוועדה: תמי ברוך
נרשם על-ידי: חבר המתרגמים בע"מ
היו"ר זהבה גלאון: אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת החקירה
הפרלמנטרית לנושא סחר בנשים.
{מצ"ב ציטוט מהפרוטוקול}

פרוטוקולים/ועדת הפנים/‎6505
ירושלים, ב' בסיון, תשס"ג
‎2 ביוני, ‎2003
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס'
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/pnim15-4.htm#1

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, י"ט באייר התשס"ג (‎21 במאי ‎2003), שעה ‎09:30
סדר-היום: נתוני הפשיעה לשנת ‎2002 והתחזית לשנת ‎2003.
נכחו:
חברי הוועדה: יורי שטרן - היו"ר
רומן ברונפמן
חמי דורון
יצחק הרצוג
אהוד יתום

מוזמנים: חבר הכנסת יעקב אדרי - סגן השר לביטחון הפנים
חבר הכנסת דוד אזולאי

שלמה אהרונישקי - מפכ"ל המשטרה - המשרד לביטחון הפנים
ניצב אילן פרנקו - ראש אמ"ן - המשרד לביטחון הפנים
ניצב משה מזרחי - ראש אח"ק - המשרד לביטחון הפנים
סנ"צ אבי אביב - עוזר ראש אח"ק - המשרד לביטחון הפנים
רפ"ק יפעת שטיינברגר - ר' חוליית מחקר סמים-המשרד לביטחון הפנים
סנ"צ עופר סיון - עוזר דובר המשטרה - המשרד לביטחון הפנים
משה ברקת - ראש לשכת ראש אמ"ן-המשרד לביטחון הפנים
דני חדד - עוזר המפכ"ל - המשרד לביטחון הפנים
חיים בן דהן - המשרד לביטחון הפנים
חיים להב - מנהל תחום קידום נוער - משרד החינוך
בלהה נוי - מנהלת אגף שירות פסיכולוגי - משרד החינוך

מנהלת הוועדה: יפה שפירא
קצרנית: מזל כהן
נתוני הפשיעה לשנת ‎2002 והתחזית לשנת ‎2003
היו"ר יורי שטרן:
בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.

אני מברך את מפכ"ל המשטרה. זה המפגש הראשון שלנו בוועדה הנוכחית, לא בכנסת כמובן. אני חייב להגיד לך שהוועדה שלנו תקדיש הרבה מאוד זמן לנושאים שקשורים למשטרה. אנחנו גם הקמנו ועדת משנה לביטחון הפנים, שאני גם אעמוד בראש הוועדה.
{מצ"ב ציטוט מהפרוטוקול}

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/‎1265
ירושלים, ו' באלול, תש"ס
‎6 בספטמבר, ‎2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' ‎72
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/knesset15-4.htm#7

מישיבת ועדת הכנסת
מיום שלישי, כ"ג באדר א' התש"ס- ‎29.2.2000, שעה ‎14:00

נכחו:
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
מיכאל איתן
יולי אדלשטיין
אלי בן-מנחם
מוחמד ברכה
יצחק גאגולה
זהבה גלאון
משה גפני
אליעזר זנדברג
עבד-אלמאלכ דהאמשה
חבעם זאבי
נעמי חזן
אמנון כהן
ישראל כץ
סופה לנדבר
מקסים לוי
רוני מילוא
משולם נהרי
אופיר פינס-פז
עמיר פרץ
יאיר פרץ
ראובן ריבלין
יורי שטרן
בנימין אלון
אליעזר כהן
מיכאל נודלמן
רחמים מלול
גדעון עזרא
ויצמן שירי
אביגדור ליברמן

מוזמנים: אליקים רובינשטיין - היועץ המשפטי לממשלה
אריה האן - מזכיר הכנסת
עו"ד משה שילה - לשכת היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד שירלי גרין - לשכת היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד דב ויסגלס - בא-כוחו של חה"כ אביגדור ליברמן
חה"כ אביגדור ליברמן

יועצת משפטית: אנה שניידר
מנהל/ת הוועדה: אתי בן-יוסף
קצרניות: אורה לוין
לאה קיקיון
תמר בהירי

סדר היום: בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות מחבר-הכנסת
אביגדור ליברמן בהתאם לסעיף ‎13(ב)(‎1) לחוק חסינות חברי הכנסת,
זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-‎1951.

בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות מחבר-הכנסת אביגדור ליברמן
בהתאם לסעיף ‎13(ב)(‎1) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-‎1951
היו"ר סאלח טריף:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.
אני מבקש קודם כול להתייחס לנושא התקשורת. כדרכנו בקודש, חבר הכנסת שמסירים את חסינותו הוא חבר הכנסת ליברמן.
{מצ"ב ציטוט מהפרוטוקול}

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/‎459
ירושלים, י"ח באייר, תש"ס
‎23 במאי, ‎2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' ‎73
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/knesset15-4.htm#7

מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ט באדר א' התש"ס (‎6.3.2000), שעה ‎9:00

נכחו:
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
יולי אדלשטיין
מיכאל איתן
זהבה גלאון
עבד אלמאלכ דהאמשה
חבעם זאבי
אליעזר זנדברג
נעמי חזן
אמנון כהן
ישראל כץ
מקסים לוי
סופה לנדבר
משולם נהרי
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
ראובן ריבלין
יורי שטרן
בנימין אלון
נעמי בלומנטל
יעל דיין
אליעזר כהן
רענן כהן
יהושע מצא
מיכאל נודלמן
מרינה סולודקין
גדעון עזרא

מזכיר הכנסת אריה האן
סגן מזכיר הכנסת דוד לב

מוזמנים: חבר הכנסת אביגדור ליברמן
אליקים רובינשטיין - היועץ המשפטי לממשלה
עידו באום - דובר משרד המשפטים
ענבר פלש, משה שילה, שירלי גריל,
סיגל אדמוני, דפנה ברנאי - משרד המשפטים
עו"ד דב וייסגלס - בא כוחו של אביגדור ליברמן
עו"ד עמית פטמן
עו"ד ניר רוטנברג
עו"ד יואב מני
עו"ד צביה גרוס - משרד הביטחון
ירון גורדון - משרד האוצר
יוסי גולדברג - אגף התקציבים, משרד האוצר
גב' ע' פינקלשטיין - המשרד לקליטת עלייה

יועצים משפטיים: ארבל אסטרחן
מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף
קצרניות: אורה לוין, אסתר אלפיה, חנה אלטמן
סדר היום:

א. המשך הדיון בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות מחבר הכנסת אביגדור ליברמן בהתאם לסעיף ‎13(ב)(‎1) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-‎1951.

ב. קביעת מסגרת דיון לנושא "יום האישה הבין-לאומי".
ג. בקשת יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה להקדמת הדיון בהצעות חוק לפני הקריאה השנייה והשלישית.
ד. בקשות להקדמת הדיון בהצעות חוק לפני הקריאה הטרומית.
ה. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-‎2000.

א. בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות מחבר-הכנסת אביגדור ליברמן
בהתאם לסעיף ‎13(ב)(‎1) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-‎1951
(המשך הדיון)

היו"ר סאלח טריף:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.
התקשורת תצלם עוד דקה ונאפשר להם לצאת.
{מצ"ב ציטוט מהפרוטוקול}

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/‎234
ירושלים, ז' ב אדר ב, תש"ס
‎14 במרץ, ‎2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' ‎77
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/knesset15-4.htm#7

מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ו' באדר ב' התש"ס (‎13 במרץ ‎2000), שעה ‎10:30
נכחו:
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
יולי אדלשטיין
זבולון אורלב
מיכאל איתן
יצחק גאגולה
זהבה גלאון
משה גפני
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אליעזר זנדברג
סופה לנדבר
רוני מילוא
אופיר פינס-פז
מאיר פרוש
ראובן ריבלין
בנימין אלון
אליעזר כהן
מיכאל נודלמן

מוזמנים: חה"כ אביגדור ליברמן
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין

שירלי גריל - משרד המשפטים
עידו באום - " "
אתי כהן - " "
עו"ד דב וייסגלס - בא כוחו של חה"כ ליברמן
עו"ד יואב מני - " " " " "
אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
יועץ משפטי: שלמה שהם
מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף
קצרנית: אביגיל זכאי

סדר היום: ‎1. קביעת מסגרת דיון להצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה.

‎2. המשך הדיון בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות
מחבר-הכנסת אביגדור ליברמן, בהתאם לסעיף ‎13(ב)(‎1) לחוק חסינות
חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-‎1951.

קביעת מסגרת דיון להצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה
היו"ר סאלח טריף:
אני פותח את ישיבת הוועדה. ברשות החברים והיועץ המשפטי לממשלה אני מבקש לפתוח בענין טכני: קביעת מסגרת דיון להצעות האי-אמון בראש הממשלה. יש לנו היום שלוש הצעות להביע אי-אמון בממשלה. ההצעות הן של סיעות הליכוד, איחוד לאומי-ישראל ביתנו, רע"ם, חד"ש, בל"ד ותע"ל בנושאים הבאים: ‎1. שילוב שיריו של דרוויש למערכת החינוך - של הליכוד; ‎2. מעורבותו של שר החינוך והתרבות בתכנית הלימוד ויחסו לערכי ישראל והמסורת - של איחוד לאומי-ישראל ביתנו; ‎3. שחרור האסיר שקולניק - של הסיעות הערביות.
ההצעות יידונו היום ואני מבקש שנאמץ את מסגרת הדיון שקבענו לדיון משולב, לאמור: לסיעות ישראל אחת, הליכוד, וש"ס - ‎20 דקות.
מסגרת הדיון אושרה פה אחד
היו"ר סאלח טריף:
כן, כולם מצביעים בעד. מסגרת הדיון אושרה.

המשך הדיון בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות
מחבר-הכנסת אביגדור ליברמן, בהתאם לסעיף ‎13(ב)(‎1) לחוק חסינות חברי הכנסת,
זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-‎1951

היו"ר סאלח טריף:
אנחנו עוברים לנושא הבא. זו הישיבה השלישית לבקשת היועץ המשפטי לממשלה להסרת חסינותו של חבר-הכנסת אביגדור ליברמן. בישיבה הראשונה שמענו בעיקר את טיעוניו של היועץ המשפטי לממשלה וחלק מתשובתו של עורך דין וייסגלס, בא-כוחו של חבר-הכנסת ליברמן. בישיבה השניה נשמעו דבריו של עורך דין וייסגלס וגם תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה. בישיבה היום חברי הכנסת יביעו את דעותיהם.
היום דחיתי הזמנה לשני אנשי אקדמיה, משפטנים, שהיו אמורים להופיע בפנינו. אני מקווה שהישיבה הבאה תהיה בקרוב - ביום רביעי בסוף השבוע הזה או ביום שני בתחילת השבוע הבא לכל המאוחר - זו תהיה ישיבה קצרה בה תהיה הצבעה.
{מצ"ב ציטוט מהפרוטוקול}



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   21:09   02.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  96. שמעון שבס:הפרקליטות עוסקת ברדיפה אישית נגדי  
בתגובה להודעה מספר 0
 

טוען: לאחר שהתקבל האישור לקיום הדיון הנוסף בעניינו,
שינתה הפרקליטות את נימוקי פרקליטת המדינה;
מבקש לדחות את בקשת הפרקליטות על הסף....
@ המשך הכתבה בקישור המצ"ב !!
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33078-00.html?tag=20-28-03

35. פרשת ''שבס'' !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=35&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:45   03.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  99. עם עובדות וראיות אי אפשר להתווכח, אפשר להתעלם  
בתגובה להודעה מספר 0
 

@ מזרחי לא האזין (המח"ש והיועץ סתם העלילו)

מזרחי צוטט ועדנה ארבל גיבתה אותו
39. סיכום והחלטה - תיק מח''ש 2403/02 ככתבו וכלשונו
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=39&viewmode=threaded
38. מסמך היועמ''ש להדחת ניצב מזרחי - להורדה כאן
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=38&viewmode=threaded

@ ביניש לא התירה לשב"כ להפעיל את שמפניה בארוע פלילי

9. מיכאל בן-יאיר =דורית בייניש = עדנה ארבל = שמעון פרס....:-
https://rotter.net/forum/gil/5146.shtml#9
7. סיכום דיון בנושא:טקס השבעה- אירגון אי''ל......
https://rotter.net/forum/gil/5326.shtml#7

@ ביניש לא התירה להעליל את המעשה על סטודנט חף מפשע מבר-אילן.

1. ''קשר השתיקה'' מי רצח את רבין...???
https://rotter.net/forum/gil/5037.shtml#1
משפט אבישי רביב: עדויות בכלל ושל יגאל עמיר בפרט...!!
https://rotter.net/forum/gil/5209.shtml
רצח רבין-הרוצח מסתובב חפשי,עדיין...!!!
https://rotter.net/forum/gil/5078.shtml
חילופי מכתבים עם אשת בכיר במ. היהודית בשב''כ .
https://rotter.net/forum/gil/5162.shtml
31 לחודש מרץ פסק דינו של ''שמפניה''=אבישי רביב
https://rotter.net/forum/gil/5326.shtml
דליה רבין דבקה בעמדתה: ''הכל תרגיל''...........
https://rotter.net/forum/gil/5359.shtml

@ הצדקת מהפרקליטות גלאט כושר ברקוביץ אינה אלא חלום

הפרקליטה המדליפה: רציתי לסייע למתנגדי שרון !!
9. נמצא הגורם המדליף של מסמך חיקור הדין....!!!
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#9
13. הדלפה אידיאולוגית = רצח אידיאולוגי !!
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#13
112. יוגש כתב אישום נגד עו''ד גלט-ברקוביץ .........
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#112

@ ספריו של יוסי דר על הארון ברק המשוייך "לנאורים" ול-"מורמים מעם" אינם אלא הזיה.

"''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד י.דר"
https://rotter.net/forum/gil/5110.shtml
שוחד בבית המשפט העליון: אהרון ברק חשוד...
https://rotter.net/forum/gil/5240.shtml

@ ועדנלה ארבל לא לקחה 200 אלף ש"ח לפנסיה כאשר היא עדין בתפקיד
ולא גבתה את מזרחי אז וגם לא מנסה לחפף אותו היום.


עזות מצח
ארבל טוענת בכתב התביעה, כי הכסף שקיבלה כפיצויים בגין תקופת כהונתה כפרקליטה בשירות המדינה (ועד מינויה לכהונת שופטת ב-1988), ניתן לה כדין. לטענתה, הפיצויים אושרו על-ידי נציב שירות המדינה, וזהו הגורם הלגיטימי להכרעה בסוגיה.
בדבריה מתבססת ארבל על דוח מבקר המדינה 50ב, שקובע כי מאחר והטיפול במקרה של ארבל היה לקוי מתחילתו, אין מקום לחייבה להשיב את הפיצויים שקיבלה .
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-13703-00.html?tag=13-22-41&au=True
תביעה: עיתונאי מסויים נ' עדנה ארבל
http://www.nfc.co.il/archive/0019-D-1363-00.html?tag=13-24-22
פשרה בתביעת עיתונאי מסויים נגד עדנה ארבל
http://www.nfc.co.il/archive/0020-D-18899-00.html?tag=13-25-13
פרקליטת המדינה עדנה ארבל הזיעה, שיקרה ומסרה מידע כוזב לציבור (ערוץ 2, 28.7.02), בעניין הכספים שקיבלה/משכה מהמדינה במרמה ובתחבולה.
המדובר בכ-200 אלף ש"ח שהוציאה מהמדינה במסווה של פיצויים, למרות שאלה לא הגיעו לה אותה עת. ארבל לא השיבה את הכספים שנטלה שלא כדין, למרות חשיפת הפרשה.
נוסף לכזביה, מאשימה ארבל אותי - חושף הפרשה - בהאשמות חמורות. ארבל נדרשת עתה לפרסם תיקון והתנצלות. היא כמובן לא תעשה זאת. משפט הדיבה בדרך.
http://www.nfc.co.il/archive/0019-D-1320-00.html?tag=13-26-06
פיצויים בתחבולה ובכחש
ב-1993 קיבלה פיצויים, שלא כדין, בסכום של כ-200 אלף שקלים, בגין שנות עבודתה, כביכול, כפרקליטה בשירות הציבורי . "סידור" הפיצויים נעשה לפנים משורת הדין, בעקבות פניות חוזרות ונשנות שלה (אישית ורשמית) לנציב שירות המדינה, מאיר גבאי, שהיה מיודד עימה. ארבל כיהנה אותה עת בתפקיד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב.
http://www.nfc.co.il/showPeople.asp?subjectId=6&DocId=18&PageNumber=&goBackXtimes=#



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.






            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:13   03.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  102. עוד פרקליטה חשודה בהדלפה =עו''ד ענת סבידור  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.11.03 בשעה 20:53 בברכה, פילוביץ שחף
 

03/11/2003
18:53

מבזקים
פרקליטת מחוז מרכז עו"ד ענת סבידור שטיפלה בפרשת "האי היווני" נחשדת בהדלפה

הפרקליטה שהתבקשה היום לצאת לחופשה בחשד כי הדליפה מידע היא עו"ד ענת סבידור מפרקליטות מחוז המרכז, שטיפלה בפרשת "האי היווני".


סבידור התבקשה לצאת לחופשה לאחר שהוזמנה לבירור אצל מנכ"ל משרד המשפטים ופרקליטת המדינה, בעקבות מידע שהתקבל לפיו עלה חשד כי הדליפה מידע מתיק החקירה.

(ורד לוביץ')
YNET

עוד פרקליטה חשודה בהדלפה!!
ממשרד המשפטים נמסר שענת סבידור, בכירה בפרקליטות מחוז המרכז,
נשלחה לחופשה בחשד שהדליפה לכלי-התקשורת פרטים מהחקירה בפרשת
האי היווני. במסגרת חקירת הפרשה נחקר ראש הממשלה באזהרה בשבוע
שעבר (חדשות)
לסיפור המלא. . .

פרשת האי היווני:הושעתה הפרקליטה החשודה בהדלפה

ממשרד המשפטים נמסר שענת סבידור, בכירה בפרקליטות מחוז המרכז, נשלחה לחופשה - בחשד שהדליפה פרטים מהחקירה לכלי-התקשורת. סבידור חקרה את פרשת האי היווני, במסגרתה נחקר בשבוע שעבר ראש הממשלה באזהרה
אפרת וייס וורד לוביץ'

פרשת גלאט-ברקוביץ' מספר 2? הערב (יום א') נמסר ממשרד המשפטים כי ענת סבידור, פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז המרכז, הושעתה מתפקידה, בחשד שמסרה מידע לכלי-התקשורת בפרשת האי-היווני, שעל חקירתה הופקדה.

עוד נמסר ממשרד המשפטים כי עם קבלת המידע, עודכנו בו גם שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, והיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. "המידע עצמו נתון עדיין בבדיקה ועם השלמת חוות דעת בנושא, יוחלט באשר להמשך, על דעת כל הגורמים המוסמכים", כך נאמר בהודעת משרד המשפטים.

תזכורת: פרשת האי היווני


פרשת האי היווני נחשפה ב"ידיעות אחרונות". על פי מסמכים ועדויות, איש העסקים דוד אפל הבטיח לגלעד שרון, בנו של ראש הממשלה, מיליון וחצי דולרים נוספים עם השלמת אחד פרוייקט בנייה בחו"ל. בשעת חתימת החוזה קיבל כבר גלעד לפחות 100 אלף דולר בתשלום אחד, עבור "שירותי ייעוץ". אפל אמור היה לשלם לו לפחות עוד 300 אלף דולר, גם אם הפרוייקט לא יצא לפועל.


על-פי הפרסום, בתקופה הרלוונטית להענקת התואר יועץ לבנו של שרון, ולהזרמת מאות אלפי דולרים לכיסיו, נענה אריאל שרון עצמו (שהיה בתקופת ההתקשרות בין בנו לבין אפל שר החוץ בממשלת נתניהו, ראש אופוזיציה, ולבסוף - ראש ממשלה) לבקשותיו החוזרות של אפל להפעיל את סמכויותיו הממלכתיות כדי לקרב בין איש העסקים הפרטי לבין צמרת השלטון ביוון. זאת על רקע קשיים משפטיים בהם נתקל אפל כשניסה לקדם את הקמת פרוייקט הנופש שלו ביוון.


לפני שנתיים חשף "ידיעות אחרונות" כי במסגרת ניסיון אפל לרכוש אי ביוון הבטיח איש העסקים עזרה פוליטית ולוגיסטית לשרון ולראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, כשהתמודדו ביניהם בפריימריס הפנימיים על ראשות הליכוד. בתחקיר נחשף גם כי השניים השתמשו במעמדם הממלכתי כדי להעניק לאפל עזרה בקידום הקשרים שלו עם אנשי ציבור ביוון.

(03.11.03, 18:55)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2811880,00.html

@ להזכירכם/ן את המדליפה הראשונה בפרשה...:-

Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
3053 הודעות 18:29 03.11.03

שערורית גלט #2 - הושעתה הפרקליטה בתיק סיריל ק
ערוץ 2
הפרקליטה המטפלת מטעם הפרקליטות בפרשת סיריל קרן
הושעתה או תושעה בעקבות הדלפות לעיתונות
הפרקליטה טוענת שהמידע הוצא ממנה בדרכי עורמה.
היא לא ידעה למי היא מעבירה את המידע.
ההחלטה נפלה בדרג של ארבל ורובינשטיין שעשו הפעם יד
אחת להוצאתה לחופשה.


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
18546 הודעות 19:02 03.11.03

3. אכן שערוריה !!! רצח אידאולוגי או סרוב פקודה..

אידאולוגי, זאת היתה כותרת כתבתו של מר/עו"ד אביעד ויסולי...:-
184. רצח אידאולוגי = סרוב פקודה אידאולוגי.........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=184&viewmode=
@ להזכירכם/ן בקשר לנושא הנדון = תצא לחופשה,
"הדילמה" עלתה כבר...:-
37. תושעה או תצא לחופשה ??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=37&viewmode=

13. הדלפה אידיאולוגית = רצח אידיאולוגי !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=13&viewmode=

אותם מניעים, אותה התעלמות מהחוק אותו ניסיון להטות
את מהלך ההיסטוריה באמצעים פלילים.
אין הבדל עקרוני בין הדלפה פלילית על ראש ממשלה לבין רצח ראש ממשלה ממניעים אידיאולוגים ומי שחושב שההשואה מופרכת הוא אנטי דמוקרט ואנרכיסט, וגם עם המניעים של הפרקליטה נעלים בעיניו.

מה גבולות זכות הציבור לדעת ?
ומה עם האמצעים, האם כל האמצעים כשרים ?
האם האזנות סתר לא חוקיות כשרות ?
האם לחץ באמצעות איומים או סחיטה כשרים ?
האם לחץ פיזי מתון או אינטנסיבי כשר ?
האם רצח ?
מה גבולות האמצעים למען זכות הציבור לדעת ומי הקובע ?
האם החוק או אגודת העיתונאים ?
האם בתי המשפט או האגודה לאיכות השלטון ?
אם יש בידי קלטות של האזנה לא חוקית של עיתונאי שמקבל שוחד
האם עלי לפרסם אותם ?
אם פרצתי לביתו של עורך עיתון גדול וגנבתי מסמכים המעידים שהוא עבר
על חוק הבחירות האם עלי לפרסם אותם ?
השימוש במונח מקארתיזים במקרה הזה יחזור כבומרג על אומריו.
כשם שהצידוד בסרבנות ממניעים אידיאולוגים תכשיר את השימוש בנשק של
החייל שיסרב לפנות ישוב !!!

@ אלה ואלה הורסים את המדינה היקרה שלנו, ופורטים את זכותה להתקיים
כדמוקרטיה אמיתית לפרוטות....@

@ השאלה הנשאלת מה קורה עם ה...:-
112. יוגש כתב אישום נגד עו''ד גלט-ברקוביץ .........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=112&viewmode=


@ מעריב.
הערכה: המדליפה תועמד לדין משמעתי............

הפרקליטה שליוותה את תיק ''האי היווני'' חשודה בהדלפה.
עו''ד ענת סבידור הוצאה לחופשה בעקבות חשדות שהדליפה לעיתונות פרטים על חקירת האי היווני. מקורביה: היא לא ידעה למי היא מוסרת את המידע
שירות מעריב

התפתחות בפרשת האי היווני: הפרקליטה שטיפלה בתיק הוצאה לחופשה בשל חשדות שלפיהם היא הדליפה מידע מחקירת ראש הממשלה, אריאל שרון, לעיתונאים – כך נמסר הערב בערוץ 2.

ענת סבידור, הפרקליטה שטיפלה בתיק ''האי היווני'', הוצאה לחופשה בשל חשדות שהעלו נחקרים שלפיהם היא הדליפה מידע מהחקירה לעיתונאים. ביום חמישי שעבר נחקר ראש הממשלה, אריאל שרון, בחשד שקיבל שוחד מאיש העסקים דוד אפל, שביקש להקים פרויקט תיירות ביוון. שרון נחשד שסייע לאפל במגעיו עם השלטונות היווניים.

ערוץ 10 דיווח כי עיתונאי ממקומון ירושלמי התקשר אל סבידור, וביקש ממנה לבדוק אם יש כוונה בפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגד שרון.
סבידור בדקה וענתה לו בחיוב. היא גם אמרה שכנראה שגם נגד השר אהוד אולמרט לא יוגש כתב אישום. העיתונאי הקליט את השיחה, והקלטת התגלגלה לידי המשטרה ומשם לפרקליטות. סבידור נקראה לבירור ואישרה את הפרטים.

מנכ''ל משרד המשפטים, אהרן אברמוביץ', בדק את החשדות נגד הפרקליטה, והחליט להוציא אותה לחופשה. מנכ''ל משרד המשפטים התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, בעניין לפני שקיבל את ההחלטה. המידע נבדק כעת, וכאשר תושלם חוות דעת יוחלט אילו אמצעים יינקטו נגדה. לפי הערכה, היא תועמד לדין משמעתי למרות שבחומר שהעבירה מתיק החקירה לא היה שום מידע שיכול לפגוע בחקירה.

סבידור אמרה היום לערוץ 10 בתגובה לפרשה: ''למיטב ידיעתי לא מסרתי פרטים חדשים שנוגעים לפרשה. תמוה בעיניי העיתוי שבו מתפרסמים הדברים''.

מקורבי הפרקליטה אמרו לערוץ 2 שהיא הופלה בפח ושלא ידעה למי היא מוסרת את המידע.

(03/11/03 , 19:02)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/578/092.html




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   02:21   05.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  106. מדוע התנקשו בפרקליטה סבידור ??  
בתגובה להודעה מספר 102
 

אין זו הפעם הראשונה שבה מתגלה שיתוף פעולה מופקר ומושחת
בין ידיעות אחרונות למשטרה והפרקליטות; העיתונאי-תחקירן
הבכיר של ידיעות אחרונות, מרדכי גילת, הוא המוביל קו זה,
יחד עם החוקר הפרטי, דוד ספקטור, הפועל כבר זמן רב בשירות
קבוצת ידיעות-מוזס.

תלונה: העיתונאי מרדכי גילת ביצע לכאורה עבירה על חוק האזנת סתר

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-1441-00.html?tag=2-18-37

עוד בטרם עיכלנו את פרשת הפרקליטה המדליפה,
עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ - שביקשה, כהגדרתה,
למנוע את בחירתו המחודשת של אריאל שרון לראשות הממשלה,
וכבר אנו מצויים בסערה חדשה: עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג,
התובעת מטעם פרקליטות מחוז מרכז בפרשת האי היווני,
הוצאה לחופשה, לאחר שהתברר כי היא שוחחה עם העיתונאי
יחיאל דותן מהמקומון ירושלים (מקבוצת ידיעות תקשורת,
הנשלטת על-ידי קבוצת ידיעות אחרונות), ואישרה לבקשתו
מידע הנוגע לפרשה ולחשודים העיקריים בה: אריאל שרון,
דוד אפל ואהוד אולמרט.....המשך הכתבה בקישור המצ"ב !!
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3907-00.html?tag=2-15-38



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:29   07.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  112. פרקליטות המדינה: ''איך הפך הפרולטריון הנשי...  
בתגובה להודעה מספר 106
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 28.11.03 בשעה 09:50 בברכה, פילוביץ שחף
 
יום חמישי, 6 בנובמבר י"א בחשון תשס"ד

פרקליטות המדינה
איך הפך הפרולטריון הנשי בפרקליטות למעמד השליט, ומדוע הפמיניסטיות
לא מתלהבות מכך.

מאת: עמית בן-ארויה, איתי זיו

באמצעי התקשורת אהבו לכנות את מסמכה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, בעניין
ניצב משה מזרחי בשם "מכתב הפרקליטות", שהרי שלוש פרקליטות, נשים, היו חתומות
עליו: פרקליטת המדינה עצמה, עו"ד נאוה בן-אור, המשנה לפרקליטת המדינה, ועו"ד
יסכה ליבוביץ', פרקליטת מחוז הדרום. פרשת השבוע החולף בפרקליטות, היא
השעייתה של התובעת המוערכת, עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג, בשל הדלפת פרטים
מחקירת האי היווני. הפרקליטה הבכירה הקודמת שהדליפה, להבדיל כמה מאות
הבדלות, הייתה ליאורה גלט-ברקוביץ' בפרשת סיריל קרן-שרון. אז מה משותף לכל
המעורבים? שהן כמובן מעורבות. התחושה הפיקנטית, לפיה כל העוסקות במלאכה
בפרקליטות המדינה הן ממין נקבה, מגובה בנתונים מרשימים על איושן של כמעט כל
עמדות המפתח בתביעה בישראל בנשים )ר' מסגרת(.

לפני שניים ושלושה עשורים היו אלה השכר הנמוך ושעות העבודה הגמישות שהביאו
רוב כמעט מוחלט מבוגרות הפקולטות השונות למשפטים לעבוד בשירות המדינה.
בעניין השכר הנמוך, התפיסה אז, די בדומה להיום, הייתה שאת הכסף הבעל מביא
הביתה. שעות העבודה הנוחות )בשנות ה-06 וה-07 הפרקליטות הייתה נסגרת
ב-00:41! (אפשרו לפרקליטות לתפקד כאימהות יותר שעות, גם אם נאלצו לעתים
לקחת את העבודה הביתה. בעשור האחרון, ובעיקר עם פרוץ המיתון בשלוש השנים
האחרונות, המגמה נוטה להשתנות עם הצטרפותם של גברים רבים לפרקליטות. אולם
ההבשלה של התהליך, שבראשיתו מילאו נשים את הדרגים הזוטרים בפרקליטות, היא
בדומיננטי ותשלהן כמעט בכל עמדות המפתח היום. מינויה של דורית בייניש
לפרקליטת המדינה, לפני עדנה ארבל, נתן את האות להפיכתו של מעמד הפרולטריון
הנשי בפרקליטות למעמד השליט.

אחרי בינייש וארבל צפויה להימשך ההגמוניה הנשית במשרה, כאשר המועמדות
המובילות כעת הן דבורה חן ונאוה בן-אור. גם לאחר שפרקליט מחוז ירושלים, משה
לדור, הודיע השבוע על פרישתו מהתפקיד, דוסקסה מועמדותן של שלוש מועמדות מתוך
חמישה מועמדים סך הכל. עד כה לדור היה אחד מארבעת הגברים היחידים בין 22
המשרות הבכירות בפרקליטות. האידיליה הנשית בכל הנוגע לפרקליטות בתפקיד
המדינה עדיין אינה מושלמת, שכן המשרה החשובה ביותר, תפקיד היועץ המשפטי
לממשלה, עדיין נתפסת כתפקיד גברי במהותו. מי שהיה באפשרותה לחולל את המהפך
לאחר שהוצע לה התפקיד היא נשיאת הקריה האקדמית קרית-אונו, פרופ' גבריאלה
שלו. השבוע היא מחמיאה לפרקליטות: "יש היום דור חדש של משפטניות, שחלק מהן
אידיאליסטיות ורואות את עצמן בתפקיד ממלכתי. בכלל, במהלך השנים נשים הולכות
ותופסות עמדות שהן ראויות להן, כשהפרקליטות משמשת כמקום עבודה שבו ניתן לשלב
גם קריירה עם חיי משפחה".

כבר לא ישנות צהריים בבית
תחילת השל נהירת עורכות הדין לעבודה בפרקליטות היא בתחילת שנות ה-,07 אליבא
דמרים רוזנטל, לשעבר פרקליטת מחוז ת"א. פרקליטות רבות החלו לעבוד כמפרנסות
משניות בביתן, בשירות המדינה. רוזנטל: "מאז ועד לפני כמה שנים נוצר רוב של
מעל 80 אחוז נשים בפרקליטות. הפרקליטות הפכה למקום נוח לנשים, גם לאור
העובדה שבעבר היו הרבה פחות משרדים בשוק הפרטי. לעומת הגברים, שהעדיפו
להיוותר מחוץ למערכות השלטוניות לטובת שכר יותר גבוה ואפשרות להיות עצמאים,
הנשים נותרו בפנים".

בשנים האחרונות חל, כאמור, שינוי בהרכב המצטרפים לפרקליטות, שנובע
סימולטנית מעלייה בשכר בפרקליטות ומירידה בשכר בשוק הפרטי, מפגעי המיתון.
הצטמצמות הפערים בשכר הביאה להצטמצמות הפערים בין מספר הנשים לגברים. רוזנטל
מכירה את המספרים מהבית: "בני, שעובד במשרד מצליח, מרוויח כמו פרקליט מתחיל,
משהו כמו 8,000 שקל ברוטו ומעלה, משום שלשוק העבודה בחוץ יש את הבעיות שלו.
לעומת זאת, לעורך דין בפרקליטות יש יכולת להתקיים בכבוד ולהתקדם בדרגות
באופן מהיר יחסית. כשהלקוח שלך הוא הציבור, אתה גם תמיד יודע שתהיה לך עבודה
ואין צורך לחזר על הפתחים. השינ וי לטובה בשכר שחל בעשור האחרון הביא חזרה
אתה גברים, שהבינו שיש יתרונות בעבודה מסודרת של עובד מדינה, שיכול לקחת את
העבודה הביתה במידה שאין לו כוח להישאר במשרד. זה נתון שחובר היטב למיתון,
המקשה על איתור משרות בסקטור הפרטי".

עם העלייה המשמעותית בגרף הגברים העובדים בפרקליטות בשנים האחרונות, השתנו
גם חלק מדפוסי העבודה. "אם פעם עבדנו עד ,"13:30-14:00 אומרת רוזנטל, "היום
העבודה היא מינימום עד 17:00, ולפעמים גם הרבה יותר. צריך לזכור גם שבעבר
היינו עובדים בתנאים נוראים, ארבעה אנשים בחדר בלי מזגן, ועל כן היינו
לוקחים לא פעם את העבודה הביתה".

בהשוואה לשוק הפרטי, שם הדרישה היא בדרך כלל ליום עבודה של 12 שעות, הלו"ז
בפרקליטות עדיין נחשב לנוח. רות דוד, פרקליטת מחוז ת"א הנוכחית, מייחסת את
השינוי, בין היתר, למעבר לבניין הפרקליטות החדש בשנת 1991, ששיפר באופן
דרמטי את תנאי העבודה. כפי שכבר ציינה רוזנטל, במקביל לשיפורים הלוגיסטיים
שופרו בשנים האחרונות גם תנאי השכר. אולם אף שישנה כאן שאלה של ביצה
ותרנגולת, מה קדם למה, הצטרפות הגברים לעלייה בשכר או להפך, התופעה לפיה
ארגון משתדרג ביוקרתו ו בתנאיו עם כניסתם של גברים אליו היא תופעה מוכרת
בסוציולוגיה.

ד"ר דיאנה לוצ'אטו, מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א: "עד היום, במנגנונים
אליהם התחילו להיכנס גברים, נשים יצאו כמעט באופן אוטומטי. אפשר לראות את
זה הכי בבירור במקצוע ההוראה, שאחרי שנשים החלו להיכנס אליו ירד פלאים בסולם
היוקרה וכמעט התמוטט. גברים התחילו להיכנס לפרקליטות משום שהתנאים השתפרו,
תופעה שאפשר לראות גם בתחומים אחרים, כמו עבודה סוציאלית, סיעוד
ופסיכולוגיה. בזכות זה גם הסטטוס של המקום עלה".

למטבע נהירת הנשים לפרקליטות ישנו גם צד שני, והוא היעדר נשים במגזר הפרטי
בכלל ובתחום הפלילי במיוחד. למרות טפטוף הדרגתי של נשים בעשור האחרון גם
לתחומים האלה, מעטות עומדות כיום בראש משרדים משלהן. עורכות דין פליליות
בכירות באמת גם הן מצרך נדיר. רויטל סוויד, שהגנה על משפחת אבוטבול בפרשות
פשע בנתניה, היא אולי הבולטת שבהן, בצוותא עם תמי אולמן, בעלת משרד בחיפה.
רוזנטלמתייחסת לנחיתות הנשית בתחום הפלילי, שוב, בארומה מעט שוביניסטית:
"ילדיםאינם מתפתחים מעצמם, ועובדה היא שהמטלה העיקרית היא עדיין על כתפי
האישה,וטוב שכך. הפמיניס טיות מאוד יכעסו עלי, אבל זה כך באופן טבעי, משום
שהנשיםיותר בנויות לזה. צריך להבין שהנשים מתקשות להתמודד עם הקשיים
הפיזיים של שעות בלתי מוגבלות בהן רצים אחרי קליינטורה. אולי לנשים יש חוש
לצדק, ויותר קל להן להתחבר עם הפרקליטות. אם הייתי צעירה היום, הייתי שוב
הולכת לפרקליטות, כי יש עצמאות החלטה של ניהול תיקים ואין משהו שמכתיב מה
לעשות בכל תיק".

תמי אולמן: "ברגע שמישהי רוצה להצליח, זה תלוי אך ורק בה ובמסוגלות שלה. גם
התפיסה שעבריינים לא רוצים עורכות דין שיטפלו בהם היא שגויה, כי אחרת לא
הייתה לי בכלל עבודה. הרתיעה של נשים מהתחום היא סך הכל די מובנת, משום
שמדובר בשעות בלתי רגילות, בצורך להיות זמין 24 שעות ביממה ולהיות נהג
מירוצים שחורש בכל הארץ. אבל בוודאי שאלה לא תכונות גבריות ואין פה שום צורך
במאפיינים גבריים. אני לא מוצאת אצלי שום סממן גברי".

יהושע רזניק, עורך דין פלילי בכיר כיום וממלא מקום פרקליטת המדינה בעבר,
נזכר כי פעם המצב עוד היה הרבה יותר חמור: "היה לעו"ד פלילי בשם חיים קאזיס
מתמחה שקראו לה כרמלה חנוך )לימים ייצגה חנוך את חווה יערי, עב"א, א"ז(, וזה
היה בגדר יוצ א דופן, ממש בלתי נתפס, עורכת דין פלילית. גם אני בעבר חשבתי
שיש לנשים רתיעה מלהגיע לבתי מעצר ולהיפגש עם עצורים. אבל היום אני מסתובב
באבו-כביר ובהחלט רואה גם נשים".

כבר לא צריך אפליה מתקנת
בהיותה של הפרקליטות הגוף החשוב ביותר במדינה שמנוהל, הלכה למעשה, על ידי
נשים, עולה השאלה אם ישנן משמעויות כלשהן לעובדה הזו ברמה היום-יומית. עו"ד
דבורה חן אומרת ש"אולי משום שיש יותר נשים יש תחושה יותר ביתית, יותר נעימה.
לא הבחנתי שגברים נרתעים מלעבוד בסביבה כזו. פה ושם מתבדחים על חשבונם, אבל
כמובן שאף אחד מעולם לא התלונן בעניין, לפחות לא באוזניי. אפשר לראות
באירועים חברתיים ובכלל שיש הרבה חברויות אפלטוניות יפות בין גברים לנשים
בפרקליטות, וגם במקרה שלי אני יכולה לומר ש'סמ אופ מיי בסט פרינדס אר מן'".

מיכה פטמן, עורך דינו של ראש הממשלה כיום ובעל עבר של עשר שנים בפרקליטות,
נזכר בנוסטלגיה ש"כשהייתי יותר צעיר ויותר רווק, ריבוי המתמחות היווה בהחלט
חברה נעימה והיינו יוצאים בתור חבורות לבלות". אולם מבעד למעטה הפסטורלי, גם
פטמן, שנחשב בזמנו בפרקליטות כבן טיפוחיה של רוזנטל, נתקל בהמשך בטיפוח
יצרים אחרים: "ליאורה גלט-ברקוביץ' ניסתה לעשות יעכנה-ביזנס, כשניסתה לפגוע
בי באמצעות רכילויות. אני התעצבנתי ונעלבתי, אבל אני לא שונא ולא כועס. תמיד
היו אומרים שמדובר בקן צרעות של נשים אש ר רק מתעסקות ברכילויות. אני לא
נפגעתי בדרך כלל. ברגע שאתה לא מכניס את הראש למחנות ולקני צרעות למיניהם,
אלא מתעסק בדברים שלך, אז יש יתרונות" )גלט-ברקוביץ' בתגובה: "היה משהו,
ואין לי עניין לדבר על זה עכשיו. אמשיך בשתיקתי הברוכה"(.

ככלל אומר פטמן, המרצה גם בתחום עבירות של צווארון לבן באוניברסיטת ת"א,
העובדה שהפרקליטות מורכבת בעיקר מנשים לא השפיעה אי פעם לרעה.

אולם הרינונים על קליקות והתחשבנות בין-נשית הגיעו לשיאם לפני למעלה משנה,
עם בחירתה של רות דוד לפרקליטת מחוז ת"א. אז אמרו כי דוד הועדפה על פני
פנינה גיא מסיבות לא ענייניות. בלי קשר לסוגיה ההיא אומרת השבוע עו"ד דוד:
"נשים אינן מתקוטטות יותר מגברים. מי שמזמין לדו קרב הם הגברים. מדובר בנשים
מבוגרות העוסקות במקצוע רציני. יש חילוקי דעות לפעמים, וזה לגיטימי".

מלבד פטמן, בן טיפוחה המוכר הנוסף של רוזנטל הוא עו"ד גל לברטוב, התובע
בחקירה המתנהלת נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, בפרשת סיריל קרן. הוא ופטמן
ניצבים בימים אלה משני צדי המתרס. רוזנטל אומרת שכבר נשמעו לא פעם באוזניה
תמיהות על מדיניות טיפוח הפרקליטים: "באו אלי בתלונות שאנ י קולטת יותר
גברים. הלוואי שיכולתי, אבל פשוט לא היו. החשיבה היא שאם אתה רוצה שהמערכת
תהיה מכובדת אתה צריך שיהיו בה גברים, ולחלופין, ברגע שגברים זונחים אותה,
היא נחשבת פחות רצינית".

רוזנטל מדגישה שהיא עצמה לא הפלתה בין המינים, אבל מבהירה: "השתדלתי שאם
ישנו מתמחה מצוין אז יש לעודדו להישאר. לגבי פטמן, היה לי ברור שהוא יפרוש
תוך מקסימום חמש שנים. אם לבסוף הצלחנו להשאיר אותו עשר שנים, זה יפה מאוד".
פטמן, אגב, נטש את השירות הציבורי לטובת עבודה במשרדו של עו"ד דב וייסגלס,
המנהל כיום את משרד ראש הממשלה.

דבורה חן, מנהלת המחלקה הביטחונית כיום בפרקליטות ונאמנה לדוקטרינות
פמיניסטיות, מתקוממת על התפיסה לפיה הפרסטיז'ה של הפרקליטות נקבעת על פי
כמותה גברים המכהנים בה: "אני חולקת נמרצות על האמירה הזו. אצלי גברים, באשר
הם גברים, מעולם לא זכו לעדיפות על פני נשים. השיקולים היו ענייניים בלבד,
זולת אולי אפליה מתקנת שעשיתי במשך השנים, בעצם העובדה שהעסקתי הרבה יותר
מתמחות ממתמחים. אבל זה גם נובע מכך שהן היו הרבה יותר טובות".

לפליליסט הוותיק עו"ד מנחם רובינשטיין יש במבט מבחוץ כמה אבחנות, ד י
שנויות במחלוקת, על הדינמיקות הנשיות בפרקליטות. "יש שלושה סוגי נשים: יש
ענייניות וטובות; יש רעות כמו שרק אישה יכולה להיות רעה. הן כל כך רעות, שאם
ציפורן יד שמאל שורטת את יד ימין, רבים הסיכויים שהפרקליטה תמות מהרעלה
עצמית; הסוג השלישי הוא של חסרות החוליות".

לכל סניגור וסניגורית טכניקה שונה של הידברות עם הפרקליטות כדי להגיע לעסקת
טיעון טובה. חלק מעדיפים תכתובות ענפות, אחרים מבכרים שיחות צפופות. הטריק
של רובינשטיין הוא "לדבר יידיש אם אלו שיודעות, כי אז מסתלק מהן רוע הלב".

הסיבות שהביאו בעשורים הקודמים חלק גדול מבוגרות לימודי המשפטים לבחור
בעבודה בשירות הציבורי הן פרוזאיות במהותן. אולם סופו של התהליך כיום, כאשר
כמעט בכל עמדות המפתח של התביעה במדינת ישראל מחזיקות נשים, הוא בגדר הישג
מגדרי יוצא דופן. גם הפרקליטות עצמה, כמערכת שמנוהלת כמעט בלעדית על ידי
נשים, יכולה להיחשב בעיני לוחמות לזכויות האישה כדגם אידיאלי למנגנון עבודה.
אולם מנקודת מבטן של כמה מחוקרות המגדר החשובות כיום בארץ, "השתלטות" הנשים
על גוף כמו הפרקליטות מחדדת דווקא כמה מנקודות התורפה של ההתנהלות
הסוציולוגית של הנשים ומקומן כיום בחברה. "הפרקליטות היא לא המודל האידיאלי
למנגנון עבודה בעיניי", אומרת ד"ר לוצ'אטו, "משום שהיא מייצגת את הנטייה
הנשית לרצות להיות במקומות שיש בהם יוקרה והשפעה, אולם לאו דווקא רווחים,
וזו נטייה נשית מוכרת. זו תוצאה של סוציאליזציה ושל חינוך. נשים בארץ חונכו
שהבעלים הם המפרנסים העיקריים, והן צריכות לעבוד עבור עניין וסטטוס ולא עבור
כסף".

חן מסכימה עם האבחנה של לוצ'אטו ומחילה אותה גם על עצמה: "כשאני סיימתי
לימודים, החלוקה בפירוש הייתה שנשים הלכו לפרקליטות מתוך שליחות ציבורית,
לעומת גברים שהלכו לעשות לביתם, מה שנקרא. המשכורות בפרקליטות היו נמוכות
והתנאים כמעט בלתי אפשריים, אבל מי שנשאר עשה זאת מתוך תחושת שליחות ומשום
שהעבודה היא מעניינת".

- וזו אינדיקציה למבנה אופי אחר בין גברים ונשים?

"אני בהחלט חושבת שאצל נשים להיות בצד הצודק הוא בסדר עדיפות גבוה יותר
מהצד החומרי. עובדה היא שמאז המיתון, בשנתיים-שלוש האחרונות, עם הצטמצמות
הפער בהכנסות בין המגזר הפרטי לציבורי, ישנה בפירוש נהירה של גברים
לפרקליטות".

בעניין תכונות האופי השונות בין המינים, לוצ'אטו מצי ינת גם את ההבדל בין
תפיסת המושג "צדק" אצל נשים לעומת גברים: "לפי מחקרים שנעשו בעבר, חוש הצדק
של נשים נוטה לקחת בחשבון יותר גורמים. בניגוד לגברים, אצלם זה אבסולוטי,
נשים לא פוחדות מפשרות". וזוהי תיאוריה שייתכן שיש בה כדי להסביר נתון מתחום
המשפט: לפי רות דוד, במחוז ת"א שבו היא מכהנת, בין 70 ל-08 אחוז מהתיקים
מסתיימים בעסקאות טיעון. רוזנטל: "יש הבדל ביולוגי בין גבר לאישה. הנשים
מביאות אמוציות פנימה וגברים פחות, ולדעתי זה לטובה".

ד"ר אסתר הרצוג, ראש החוג למדעי החברה במכללת בית ברל, לא מאמצת את
הקורלציה בין תכונות אופי למין זה או אחר. "נשים הן הרוב המכריע בעיסוקים
מסוימים, כמו העבודה בפרקליטות, בשום אופן לא בגלל תכונות אופי, אלא לפי
ההזדמנויות שהשוק נותן. אפשר אולי כן לומר שהבולטות של הנשים בשירות
הציבורי לעומת המגזר הפרטי דומה למשל לדומיננטיות הנשית, ארוכת השנים,
בתנועות חברתיות או במאבקים חברתיים. זה לא בגלל גנים או מבנה אישיותי, אלא
בגלל המקום המופלה של האישה בחברה".

מה ההבדל בין תובע גבר לתובעת? יש הגורסים כי אינו קיים כלל, וכל עניין
נשפט לגופו. רובינשטיין תורם מנקודת מבטו: "יש עניינים שקל לי מאוד מטבע
הדברים לשוחח עליהם עם גברים, ולהפך. אם יש עבירת אלימות בכדורגל, אז תובע
יכול להבין אותי. מצד שני, אם יש עבירה המתבצעת על ידי אישה על רקע מצוקה
נפשית,אז יותר נוח לשבת עם תובעת אישה".

כבר בלי תחושות קיפוח
בעיני ד"ר לינדה עפרוני, כלכלנית ומשפטנית ומומחית לשוק העבודה, היוקרה
שבעבודה בפרקליטות, זו שמעצימה את ההישג הפמיניסטי, היא בעצמה על תנאי, שכן
"זיהוי הפרקליטות כגוף נשי פוגם בכוחו. כל סקטור מקצועי שמתאפיין בייצוג נשי
גבוה מאבד מהסטטוס ומהעוצמה שלו, עיין ערך מוסד ההוראה בישראל. אפשר לומר
בהקשר הזה שההישג שנרשם בפרקליטות בכלל ובמשרד המשפטים בפרט עלול לפעול
כבומרנג שיפגע בכוחו".

עפרוני מבקשת לציין שבמקרים רבים דווקא נשים הן שפוגעות במאבק בדרך
לשוויון, ומביאה כדוגמה דיון בוועדה לקידום מעמד האישה, לפני שש שנים
בכנסת. אז נעשה שימוש, שלא לרוחה, בסטטוס המתעצם של נשות הפרקליטות:
"הוועדה הראתה לשמואל הולנדר )נציב שירות המדינה( נתונים כלליים קשים על
מעמד האישה מבחינת שכר וקידום בעבודה. הולנדר הפתיע מאוד בכך שהודה שאכן
ישנן בעיות קשות. אולם דווקא אז קמה מולו נילי ארד, שהייתה אז מנכ"ל משרד
המשפטים, ואמרה משהו בסגנון: 'מה אתם רוצים? אצלנו נשים הצליחו יפה', במקום
להסכים עם אנשי האוצר, שמודים סוף סוף שנשים מקופחות, היא פשוט ירתה למאבק
שלנו ברגל. זה משום שהיא לא ידעה שבאותו הזמן במשרדים אחרים גברים מקבלים
תפקידים של מנהלים וזוכים בחוזה בכירים".

במחקרים שערכה בעבר ד"ר עפרוני עצמה עלה כי משרד המשפטים הוא המשרד שבו
תנאי העבודה של הנשים הם הטובים ביותר ביחס לשאר משרדי הממשלה. אולם
מבחינתה, אין בכך אינדיקציה לאיזושהי אג'נדה פרו-נשית בעבודת במשרד: "העובדה
שחלק מהנשים מרוויחות שם שכר אפילו יותר גבוה מגברים במשרד, הביאה את המשרד
להיות נאור. אבל בעבודתו המקצועית לא מצאתי מחויבות לאג'נדה פמיניסטית או
התייחסותאוהדת לבעיות מגדריות. גם הנשים השופטות, אגב, שהן 50 אחוז מסך כל
השופטים בארץ, לא נטו מעולם לאמץ אידיאולגיות אחרות, אלא להפך. מכיוון
שמצפים מהן להיות יותר קדושות מהאפיפיור, הן אפילו נוטות להחמיר".

הרצוג מסכימה על כך. "נשים תמיד רצו להוכיח את עצמן בעיני גברים, ולעתים
היו עוד יותר מרחיקות לכת. צריך לזכור שברוב המקרים המינויים שלהם הגיעו
מגברים, ועל כן היה צורך לרצות אותם. אפשר להביא בעניין לדוגמה שופטת
מסוימת, שהייתה מינוי של שופט אחר שהביא מארה"ב למערכת המשפט בארץ תיאוריה
שלפסיכולוג אמריקני בשם 'הסתה הורית'. זו תיאוריה עם אוריינטציה
שוביניסטית, לדעתי, שבארה"ב נזרקה מכל המדרגות מקץ כמה שנים. אולם השופטת
הנ"ל אימצה אותה בחום והביאה למסירת ילדים רבים מאמם לאביהם".

בניגוד לעפרוני והרצוג, רזניק דווקא כן מזהה שינוי בפרקטיקה המשפטית עם
התהוותו של רוב נשי בעמדות המפתח: "יש לדעתי ענפי משפט שהיום יותר מתפתחים
הודות לכניסה של הנשים לעובי הקורה, לדוגמה תחום ההטרדות המיניות. היום יש
יותר מודעות אליהן מבעבר. יהודית קרפ, שהייתה בעבר המשנה ליועץ המשפטי,
הייתה קשובה במיוחד, לדעתי, לנושא של אלימות במשפחה. אי אפשר להתעלם מהשינוי
בנושאים הללו עקב כניסת נשים, ובעיניי זה נובע פשוט מדרך הטבע".

עו"ד חן: "אני עבדתי מרבית שנותיי תחת פרקליטי מחוז גברים, ומאידך גם תחת
מרים רוזנטל, ואני לא רואה שינוי בדפוסי החלטות או באפיון החלטות. השיקולים
תמיד היו ענייניים פרופר".
http://images.maariv.co.il/cache/ART580958.html


hamta
חבר מתאריך 2.4.02
6332 הודעות 01:51 28.11.03

לפדרמן מכניסים ג'וקים לתא. גילוי של אדיר זיק.

בכנס מנהיגות יהודית שהתקיים בבנייני האומה בירושלים, היה לאדיר זיק המנחה, גילוי לא סימפטי על תנאי מעצרו המנהלי של נעם פדרמן.
אדיר זיק המנחה סיפר שבעת שצעד יחד עם פדרמן הכבול באזיקים אל מסיבת הבת-מצווה של ביתו של נעם, לחש נעם לאדיר זיק מבין שפתיו הקפוצות "אין לי כמעט מקום מרוב הג'וקים שמכניסים לי לתא".

כידוע, מעצרו המינהלי של נעם פדרמן מיוחס על ידו להתנכלות של השב"כ נגדו בשל פירסום חוברת הזכויות של העציר והנחקר. הוספת הג'וקים לתא, נועדה לשבור את רוחו של העציר ולמנוע ממנו שינה.

הערה שלי:
הזעם על מעצרו המינהלי של נעם פדרמן תופס תאוצה. מדי מוצ"ש בשעה רבע לתשע בערב, מתקיימת הפגנת הזדהות עם העציר בצומת בית-ליד אל מול כלא אשמורת.


Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
3369 הודעות 04:51 28.11.03

1. אבקש לא לגלות זאת לטליה ששון, כדי שתוכל לישון טוב בלילות.

היא האחראית למעצרו של פדרמן.
היא האחראית לסבל שנגרם לאישתו ולילדיו.
היא האחראית להפרת זכויות האדם.
היא האחראית לקמפיין נגד המתנחלים.
והיא לא אשמה, היא נחשבת "תינוק שנישבה" כפי שמגדיר זאת הנשיא.
ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO


פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
19971 הודעות 08:46 28.11.03

2. עו''ד טלי ששון היא נציגת פרקליטת המדינה.......

ל"חיסול" ההתנגדות הלגיטימית היהודית בכלל ובעיר
חברון בפרט..... !!!
@ להזכירכם את השתתפותה בישיבה/דיון המפורסם שנחשף
והקרוי המסמך הסודי = מסמך אבישי רביב = שמפניה = רצח רבין !!!





hamta
חבר מתאריך 2.4.02
6332 הודעות 08:50 28.11.03

3. עידכון מהשבוע: השב''ס מפלה, משפיל ומקצץ.

השבוע התבקשה אשתו של פדרמן, אלישבע לשכנעו שיפסיק את שביתת הרעב שלו.
לאחר חודשים שלא התראו, לא שוחחו בטלפון, זומנה אלישבע פדרמן לביקור בעלה בכלא אשמורת (בית-ליד). אלישבע עברה בדיקה מדוקדקת ומשפילה. בחדר המפגש הם נפגשו כשביניהם מחיצה.
לאסיר הבטחוני שישב לידם הוקצתה שעה. הביקור של פדרמן, לעומת זאת, קוצץ לאחר חצי שעה.
בתום הביקור אמרה אלישבע: אם הייתי מביאה את הילדים לביקור, הם היו מקבלים סיוטים.

נעם פדרמן ממשיך בשביתת הרעב כמחאה על התנאים הקשים של מעצרו המינהלי (ללא משפט).
התנאים הקשים בהם מוחזק נעם פדרמן כוללים כליאה בתא של 2 מטר X 2 מטר, ללא חלון, בבידוד, ללא היתר לקרוא ספרים, ללא ביקורים בבית הכנסת, ליד עצירים חולי איידס וליד אסירים בטחוניים פלשתיניים.


תל אביב
חבר מתאריך 10.7.03
312 הודעות 09:23 28.11.03

4. ג'וקים הם חיות קטנות וטובות....

הם החיות הכי עתיקות בעולם ששרדו את כל מהפכי מזג האויר.
במחקרים מחפשים אצלם את גן השרידות...
הם לא נושכים.
הם רק מגעילים.
טליה ששון היא אישה אמיצה שלא מפחדת מג'קים...
לכן אמר עליהן רזניק מה שאמר.....
ולכן הן שולטות בפרקליטות,כי צריך שם רוע ואכזריות כדי להשליט סדר בעם
האידיוט שעדיין 50% ממנו מתגייס לצ.ה.ל.ורק 11% מהמתגייסים הם בעלי
פרופיל קרבי ומתוכם88% רוצים להתנדב ל"קרבי" אך כבר אין מקום כי מאלצים את אלה שלא רוצים להתנדב .....למלא את השורות.
אח"כ הנוער משתמש בסמים ,נתפס עקב הלשנות,ניפתח להם תיק פלילי
יש רישום
הלכה התעודת יושר
אין הגירה לאמריקה.
ונהרגים בתאונות דרכים כדי שחב' הביטוח תשגשגנה.
בזמן החתונה, מאלף הג'וקים בכלא אשמורת ,שהוא גם עוזרו של המדביר של הכלא,הוציא את הג'וקים(שאכלו את הנמלים...)לא ריססו כדי שהנמלים תוכלנה להתרבות.
הנמלים כן נושכות.
עכשו לפדרמן לא תשארנה שפתיים למלמל סודות מהכלא.
תחי מדינת ישראל הציונית...



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   08:44   13.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  116. חוג הפרופסורים: על פרקליטת המדינה להתפטר!!  
בתגובה להודעה מספר 112
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.11.03 בשעה 10:43 בברכה, פילוביץ שחף
 
08:27, 13 נובמבר 2003 / י"ח בחשון תשס"ד

חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי קורא לפרקליטת המדינה להתפטר מתפקידה ולהסיר את מועמדותה לביהמ"ש העליון, בשל החששות הכבדים להטיה פוליטית.

עפ"י הדיווחים, המשטרה, בגיבוי הפרקליטות, עסקה ב"סימון חשודים", בהם רה"מ שרון, והשרים ליברמן ואולמרט, הקלטת שיחותיהם ותימלולן, כולל אלו שלא נכללו בהיתר שהתקבל מביהמ"ש. התמלילים נשמרו בכספת של ראש אגף החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי.

"בעוד שהיועץ המשפטי רובינשטיין הזדעזע מהמעשים, פרקליטת המדינה ארבל יצאה בהכרזה התוקפת את עמדת היועץ המשפטי ומגינה נמרצות על משה מזרחי", אומר חוג הפרופסורים.

עוד מוסיף החוג, כי פרשה זו מתווספת לפרשות נוספות, וכי "שאלת השאלות היא - האם לא נשקפת סכנה חמורה לאמון הציבור במערכת המשפט אם הגב' ארבל תשב בביהמ"ש העליון?"
http://www.a7.org/news.php3?id=64818

NFC
@ פרשה זו, כמו פרשות אחרות...
(כמו התנהגותה של הגב' ארבל בעניינה של ליאורה גלט-ברקוביץ', הפרקליטה שניסתה - לפי הודאתה - להטות את תוצאות הבחירות, החל מעצם מינויה של פרקליטה שדעותיה ידועות לחקור פרשה רגישה זו) מעוררת תהיות שמא הפרקליטות, ובעיקר העומדת בראשה, מוטה פוליטית: כיצד נתאפשר לח"כ יצחק הרצוג וראש הממשלה לשעבר ברק לשתוק בעניין העמותות של מפלגת העבודה בלי ששמענו על הקלטות ותמלילים? וכיצד
נתאפשר לח"כ זהבה גלאון לשתוק בלי שנודע על הקלטות ותמלילים?

כיצד קרה שהמתומללים עליהם דיווחה התקשורת הם כמעט תמיד אנשי ימין?

ועוד, האמנם הטענה שהתמלילים שמורים בכספת מבטיחה שתוכנם לא ידלוף? האם מזרחי הוא האדם היחיד בעל מפתח לכספת? האם אי אפשר להעלות על הדעת שכבר עתה יש עותקים משוכפלים המצויים אפילו בידי עיתונאים שטרם עשו בהם שימוש, והממתינים לשעת כושר שטרם הגיעה? ומדוע זוכה התנהגות בלתי חוקית בעליל וחסרת אחריות להגנה וחסות מלאות של הגב' ארבל? הייתכן שמי שמייצר חומר נפץ כה מסוכן, או מי שמגן על היצרן בלהט, אינו מוטה פוליטית?
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3977-00.html?tag=10-38-54



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:20   18.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  125. הנדל: ''רוח שמאל רעה מנשבת במסדרונות הפרקליטות  
בתגובה להודעה מספר 116
 

17:22, 18 נובמבר 2003 / כ"ג בחשון תשס"ד

בתגובה לדרישת הפרקליטות להטיל עונשי מאסר כבדים על ראשי ערוץ 7, מוסר סגן שרת החינוך צבי הנדל, מהאיחוד הלאומי : "שוב הוכח כי רוח שמאל רעה מנשבת במסדרונות הפרקליטות. אותה פרקליטות הסוגרת במחי יד תיקי חקירה נגד אישי שמאל בולטים (עמותות ברק, זהבה גלאון וכו') , דורשת להכניס לכלא אנשים שהם 'מלח הארץ' ושכל חטאם היה שהשמיעו קול אחר, ימני, לאומי".

עוד אומר הנדל כי "מרתיח לגלות שבימים בהם, בשם חופש הביטוי, מאשר בג"צ הקרנת סרט תעמולה ארסי המסית נגד ישראל, מבקשת המדינה למצות את הדין דווקא עם מי שביקשו, בשם אותו חופש ביטוי, להשמיע בגאון את אהבת העם והארץ".
http://www.a7.org/news.php3?id=65190


@ קישורים רילוונטים...:-

46. דרישה לעונשים כבדים לראשי ערוץ 7
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5244&forum=gil&omm=46&viewmode=threaded
**א 1255/03 עופר בן נתן ואח' נ' מוחמד בכרי**
https://rotter.net/forum/gil/5574.shtml
113. שטרסברג-כהן פורשת; מתריעה - ''רוחות רעות''!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=113&viewmode=
"''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד י.דר"
https://rotter.net/forum/gil/5110.shtml



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   12:47   18.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  123. איפה הגברים כולם.................  
בתגובה להודעה מספר 112
 

יום שלישי כ"ג בחשון תשס"ד, 18 בנובמבר 2003
איפה הגברים כולם

מאת: שרה ליבוביץ דר

שלוש נשים מתמודדות על הנהגת פרקליטות המדינה, מה שמבטיח כי
ההגמוניה הנשית בצמרת משרד המשפטים תימשך גם אחרי פרישתה
הצפויה של עדנה ארבל. הרבה אנשים משוכנעים שזאת בדיוק הבעיה
המרכזית של מערכת התביעה בישראל

משרד המשפטים מגיב

עדכון אחרון - 15:16 11/11/03
משרד המשפטים מגיב

1.העובדה שנשים רבות משמשות בתפקידים בכירים במשרד המשפטים
היא אמנם מקור גאווה, אך השיבוצים לתפקידים לא נעשים בשל עצם
היות המועמד אשה, אלא אדם מקצועי ומיומן.

2.באשר למחקר של בוגוש ודון יחיא, הרי ששיעור הרשעות נמוך
יחסית בתיקי אונס יכול לנבוע מאופי התיקים, שהם בדרך כלל תיקי
מהימנות, עדות מול עדות, ומבחינה זו הם קשים יותר. ודאי שאין
סטטיסטיקה על מידת הצלחתם של גברים לעומת נשים בתיקים אלה.

3. אשר לטיפול בקורבנות עבירות מין, מדובר בחלק אינהרנטי
מתפקידי הפרקליטות ובחלק מהמחוזות מטפלים בנושא דווקא
פרקליטים גברים. בהקשר זה, וגם בהקשר ל"רגשנות היתר" יאמר כי
אנושיות היא חלק מטבע האדם ואינה עומדת בסתירה לטיפול
מקצועי.

4. באשר לטענת עו"ד רזניק על מתן דגש לעבירות מוסר הרי אין
לדברים שחר. תיקים כלכליים מטופלים כמו כל תיק אחר. בפרקליטות
המדינה מחלקה פיסקאלית ומחלקה כלכלית ובנוסף יש פרקליטות מחוז
שלמה שעוסקת רק בעבירות שקשורות לתיקי מיסוי, ניירות ערך
וכו'.

5. הטענה על מיעוט הסדרי טיעון אין לה על מה להתבסס. ההחלטה
בעניין זה היא עניינית ומתקבלת על בסיס סיכונים בכל תיק
לגופו.

6. תדמיתה של הפרקליטות אינה נבנית בשום צורה על מין העוסקים
בעבודתה והיא תוצאה של מסורת רבת שנים של עבודה מקצועית.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=359617




עדנה ארבל )משמאל(. האם עודף נשים בצמרת פוגע בדימוי הפרקליטות בציבור?

ליהושע רזניק, לשעבר המשנה לפרקליטת המדינה, יש סיוט שמדיר שינה מעיניו ובו מככבות שלוש נשים: דורית בייניש, שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, פרקליטת המדינה ונאוה בן אור, המשנה לפרקליטת המדינה. "אם בייניש תתמנה לנשיאת בית המשפט העליון וארבל תתמנה ליועצת משפטית לממשלה ובן אור תתמנה לפרקליטת המדינה זה יהיה איום ונורא, הרה אסון", הוא אומר. "צריך לעורר פה את האנשים, זו תהיה סימביוזה של כל המערכות".

ושלושה גברים בתפקידים האלה לא יהיו סימביוזה של כל המערכות?

"גברים יכול להיות שהם קרובים אבל לא מחוברים ביחסי קרבה וכפיפות
כאלה. במקרה הזה אלו יתיישרו לפי הקו של זו וזו תתיישר לפי הקו של
אלו. יהיה מהלך של אחידות דעים לגבי פעולות הפרקליטות. אני דואג מדבר
כזה".

החרדה של רזניק לא נובעת רק ממערכת היחסים ההדוקה מדי לטעמו בין שלוש
הנשים המכובדות האלה, אלא גם מהשקפת עולם ביקורתית נגד סגנון הניהול
הנשי בכלל, ובצמרת מערכת המשפט הישראלית בפרט, אבל על כך ירחיב
בהמשך. לא מיותר לציין כאן שרזניק פרש מהפרקליטות לאחר שלא קיבל
התחייבות שיהיה פרקליט המדינה אחרי עדנה ארבל.

בינתיים נראה כי לתסריט של רזניק יש סיכויים להתממש רק בחלקו במסגרת
השינויים הצפויים בקרוב באיוש התפקידים הבכירים במשרד המשפטים.
ב-6002 אמורה דורית בייניש להיכנס לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון
במקום אהרן ברק. עדנה ארבל עוד לא הודיעה רשמית על פרישתה אולם מקובל
להניח שהיא צפויה לעשות זאת בקרוב. בנסיבות מסוימות היא עשויה למלא,




שלוש המועמדות להחלפת ארבל. מלמעלה: ישכה ליבוביץ, נאוה בן-אור ודבורה חן

לפחות באופן זמני, את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אבל קשה להניח שזה יקרה במקביל לכהונת בייניש.

החלק השלישי בתסריט של רזניק נראה הרבה יותר סביר: לפי כל הסימנים גם בקדנציה הבאה הוא ימשיך לסבול מנוכחותה של אשה בראש פרקליטות המדינה. על תפקידה המתפנה של ארבל מתמודדות עתה שלוש נשים מתוך הפרקליטות - נאווה בן אור, המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים, דבורה חן, מנהלת המחלקה הביטחונית ויסכה ליבוביץ, פרקליטת מחוז הדרום. בן אור
מסתמנת בשלב זה כמועמדת המובילה, בעיקר בשל תמיכתה של עדנה ארבל.

המועמדת ליבוביץ

הססגונית מבין שלוש המועמדות היא יסכה ליבוביץ, בתו הצעירה של פרופ' ישעיהו ליבוביץ שהייתה מועמדת גם ב-69' והפסידה לארבל. ליבוביץ נוהגת לומר שנשיותה לא הפריעה לה להתקדם במערכת. אני לא מתייחסת לזהות המינית בעבודה, היא אמרה בשבוע שעבר בשיחה פרטית. כשאני מקבלת עורכי דין צעירים
לעבודה אני אפילו לא שמה לב למינם, העיקר בעיני הם הכישורים.

פרקליטים בכירים אומרים שסיכוייה להיבחר לא גבוהים. "משרד המשפטים, שהוא מערכת מאוד מקובעת, יתקשה לקבל כפרקליטת מדינה אשה כריזמטית, דעתנית, שלא חוששת לומר את מה שהיא חושבת ומנהלת אורח חיים לא שגרתי",
אומר עורך דין ידוע.

ליבוביץ לא אוהבת שמזכירים לה את יחוסה המשפחתי, אבל מתייחסת לעצמה כאל חלק מהאליטה האינטלקטואלית ש"לצערי נחשבת היום למעמד דחוי", כשם שהיא נוהגת לומר. היא גדלה בירושלים בבית דתי, אבל היום היא מנהלת אורח חיים חילוני לגמרי. "קשה להעלות על הדעת שהיא היתה אי פעם דתייה", אומרת

פרקליטה שעובדת איתה, "חוץ ממקרים שהיא מגלה התמצאות במקורות.
כשמישהו בפרקליטות רצה לצטט פסוק מהתנ"ך היא טענה שמשמעות הפסוק
הפוכה למה שהוא ניסה לטעון. היא צדקה".

ליבוביץ הגיעה לפרקליטות מחוז דרום ב-59' אחרי שמילאה שורה של תפקידים
בפרקליטות, בין השאר כאחת התובעות במשפט המחתרת היהודית ומנהלת
המחלקה הפלילית בפועל. כשהוצע לה לעבור מפרקליטות המדינה לפרקליטות
מחוז הדרום לא חשבה שזו פחיתות כבוד. "לא הכל בחיים זה קידום", אמרה,
"לעשות עבודה שאת חושבת שהיא חשובה זה לא נקרא קידום?"

במחוז הדרום היא היתה מעורבת בכמה תיקים גדולים: פרשת מותם של שלושה
צעירים בפסטיבל ערד, תביעתם של חמשת רוצחי דני כץ למשפט חוזר, הכנת
כתב האישום נגד ראש עיריית באר שבע, יצחק רגר שהואשם בעבירות מרמה
והפרת אמונים, וייצוג המדינה בערעור על זיכויו של ראש עיריית אילת,
רפי הוכמן, מאשמת קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. בית המשפט העליון
דחה את הערעור.

בפרקליטות מחוז הדרום מתארים אותה כזאב בודד, מקורבת רק לחנה מגד,
מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות ואשתו של שופט השלום בבאר שבע, דב
מגד. השתיים התחרו על תפקיד פרקליטת המחוז ונשארו ביחסים קרובים גם
לאחר שליבוביץ זכתה בתפקיד. ליבוביץ היא פרקליטה נערצת, אבל גם
מרתיעה. היא חמת מזג, מתפרצת בזעם על פרקליטים אבל ממהרת להתנצל
ומפרגנת על כל הישג. היא עובדת עד שעות מאוחרות, לעתים קרובות אפשר
למצוא אותה במשרדה בחצות הלילה, אולם היא אינה דורשת מפרקליטיה מוסר
עבודה דומה. היא ריכוזית מאוד, מכירה כמעט כל תיק, מאשרת בחתימתה כל
תיק שנסגר. אין בדרך עבודתי שום דבר מיוחד, היא נוהגת לומר, ככה
מתנהג כל בוס.

בעבודתה כפרקליטת מחוז היא רואה שליחות חינוכית ולא רק משפטית.
לפרקליטים צעירים היא מסבירה שעליהם להיות נאמנים למערכת כלפי חוץ
אבל ביקורתיים כלפי פנים. זו הסיבה שמעולם לא התראיינה. להגיד את כל
האמת לא אוכל, היא הסבירה, ומה הטעם לצאת לציבור עם קלישאות לא
אמיתיות?

לפני שבועיים עלה שמה לכותרות כמי שחיברה את הדו"ח הנגדי של הפרקליטות
בפרשת האזנת הסתר של ניצב משה מזרחי. היא נבחרה לחבר את הדו"ח בהיותה
מרוחקת מהפרשיות שבהן מזרחי היה מעורב. היא אמנם מכירה את מזרחי, אי
אפשר לעבוד בפרקליטות כל כך הרבה שנים בלי להכיר אותו, אבל כבר שנים
לא עבדה מולו באופן ישיר.

לפי כמה עדויות היא היתה הרוח החיה במאבק הפרקליטות נגד מסקנות
רובינשטיין וסחפה אחריה את ארבל ובן אור. כששר המשפטים, יוסף לפיד,
אסר עליהן להופיע בוועדת החוקה ולהסביר את מכתבן היא כעסה. זו סתימת
פיות, אמרה למקורביה. בפרקליטות מעריכים כי הדו"ח שלה פגע בסיכוייה
להחליף את ארבל, משום שהמערכת הפוליטית לא תמהר לתמוך במי שיצאה נגד
היועץ המשפטי לממשלה.

זו לא הפעם הראשונה שליבוביץ תקפה את הממסד. בכנס פרקליטים לפני שנה
היא תקפה את המשטרה שמרבה לדרוש בבתי משפט חיסיון של מקורות מידע
ובכך קוברת לעתים תיקים. משלמים לי כדי להגיד מה שאני חושבת, היא
נוהגת לומר, אני לא צריכה לקבל את עיטור בחייה הפרטיים, כמו בעבודתה,
היא אינה הולכת בתלם. היא רווקה ולדעת פרקליטים בכירים גם עובדה זו
תשחק לרעתה בהתמודדות על תפקיד פרקליטת המדינה. אם ככה, אמרה ליבוביץ
לחברה בשבוע שעבר, אני כבר הולכת להתחתן. היא גרה בשתי דירות,
בירושלים ובבאר שבע, חובבת מוסיקה ולפני כמה שנים נסעה לניו יורק
להופעת האיחוד של סימון וגרפונקל. למשך כמה שנים היתה בת זוגו של
המזרחן פרופ' יהושע פורת. "היא כישרונית מאוד", הוא אומר, "יש לה את
הגנים של משפחת ליבוביץ". היא מיודדת עם דן וליאורה מרידור ועם בני
הזוג אהרן ואלישבע ברק.

בשיחות בפרקליטות ליבוביץ לא מזכירה את ההתמודדות על התפקיד. היא
נוהגת לומר שהיא אוהבת את עבודתה ושאינה מצפה לתפקיד אחר. אם לא
תיבחר תישאר בפרקליטות, כפי שעשתה ב-69'.

המועמדת חן

בניגוד לליבוביץ הודיעה דבורה חן שתפרוש אם לא תתמנה לפרקליטת
המדינה. "הפילוסופיה של חיי היא שאין מקום להידבק לכיסא. אם לא יהיה
לי קידום אני לא רואה טעם להיצמד לכיסא", היא אומרת. היא ייצגה את
המדינה בתיקים גדולים כמו משפטם של מרוואן ברגותי, מרקוס קלינברג,
יצחק יעקב ונחום מנבר. היא מקושרת לצמרת הביטחונית ובשעת הצורך תוכל
להפעילה למען בחירתה. אולם במרוץ הסופי, אומרים בפרקליטות, היא עלולה
להיתקל בהתנגדות של אריאל שרון.

חן מסוכסכת עם מרים רוזנטל, שהיתה פרקליטת מחוז תל אביב. ב-49' התחרו
שתיהן על תפקיד פרקליטת המחוז. רוזנטל זכתה, חן התקשתה להשלים עם
ההפסד למרות מה שהיא אומרת היום: "רוזנטל היתה יותר ותיקה ויותר
מבוגרת ממני, לא התפלאתי שהיא נבחרה". מכל מקום, השתיים נהפכו
ליריבות מרות עד כדי כך שאחרי אחת המריבות שלהן הסתלקה רוזנטל הביתה
לכמה ימים. לרוע מזלה של חן רוזנטל מיודדת עם ראש לשכת שרון, דב
וייסגלס, מה שמקנה לה לדעת רבים כוח לטרפד את מינויה של חן.

חן עלולה להיתקל בהתנגדות גם מצד עדנה ארבל, שעמה יש לה יחסים
קורקטיים. בעבר נרשמו ביניהן כמה עימותים. הקשה ביותר היה סביב
הערעור על גזר דינו של יצחק יעקב )יאצה( שהורשע ביולי 2002 במסירת
ידיעה סודית ללא סמכות ונידון לשנתיים מאסר על תנאי. ארבל רצתה
לערער, חן התנגדה ולא חתמה על הודעת הערעור. בסופו של דבר המדינה
עירערה אבל אחרי זמן מה משכה את הערעור.

"מעולם לא הייתי חברה של בוס שלי", אומרת חן. "אנחנו לא חברות קרובות,
אבל מי שיבחר אותי יעשה זאת בזכות כישורי ולא בשיטת חבר מביא חבר. זה
אולי ממעיט את סיכויי אבל אני מקווה שלא. להיות שייך לקליקה זה דבר
שנותן לך יתרונות, אבל גם חסרונות. אני אדם עצמאי שפועל במקצועיות,
אני נורא נורא נורא לא יסמנית של מישהו, אבל אני לא יודעת אם טוב
לדבר על זה עכשיו, אם כי בגילי המופלג אין טעם שאתעטף בתלתלים של
פודל".

חן גדלה ברמת גן, למדה משפטים באוניברסיטת תל אביב, התמחתה אצל השופט
דב לוין בבית המשפט המחוזי בתל אביב ואצל עורך הדין אמנון עברון.
בהמשך עבדה בפרקליטות מחוז תל אביב. בתפקידה האחרון היתה ממונה על
ענייני בית המשפט המחוזי. כשהפסידה במרוץ על תפקיד פרקליטת המחוז
הוקמה למענה מחלקה מיוחדת בפרקליטות המדינה, המחלקה הביטחונית. היא
נשואה, בעלה אריה הוא רואה חשבון, ואם לשתי בנות. היא סבורה שאם
תיבחר תהיה "פרקליטה ראויה ביותר. אביא לפרקליטות המדינה רוח תל
אביבית, תפיסת עולם של עיר גדולה".

המועמדת בן אור

נאווה בן אור היא המועמדת המועדפת של עדנה ארבל. השתיים מיודדות אבל
לא חברות קרובות, כמו ארבל ובייניש למשל. בן אור מעולם לא נסעה עם
ארבל ובייניש לחו"ל, לא הלכה איתן לאופרה ולא מצטרפת לשולחנן הקבוע
מדי יום שישי במסעדת דגים תל אביבית )יחד עם השופטות התל אביביות שרה
דותן ויהודית אמסטרדם(. בכל זאת אומרים בפרקליטות אומרים שהקשר
המקצועי בין ארבל לבן אור הדוק וארבל תמליץ עליה בחום ותדחוף
לבחירתה.

לחוות דעתה של הפרקליטה בבחירת יורשתה יש משקל רב, לפחות לפי תקדים
בייניש-ארבל. בייניש, פרקליטת המדינה הקודמת, דחפה לבחירתה של ארבל
ב-69'. שר המשפטים אז, דוד ליבאי, התלבט בין ליבוביץ, משה לדור,
פרקליט מחוז ירושלים, ונילי ארד, המשנה לפרקליטת המדינה. בסופו של
דבר ארבל נבחרה.

בפרקליטויות השונות ברחבי הארץ כבר מתייחסים אל בן אור כאל הפרקליטה
הבאה. לדברי גורמים שונים הדבר היחיד שעלול למנוע את מינויה הוא
הצנחתו של מועמד חיצוני. בהקשר זה מוזכר בועז אוקון, שופט בית המשפט
המחוזי בירושלים וחביבו של אהרן ברק. לפי התזה הזאת, ברק מבקש לקדם
את אוקון במהירות לבית המשפט העליון דרך תפקיד שיעניק לו ניסיון
ביצועי.

בן אור שייכת לחבורה הנכונה. היא גדלה בירושלים, למדה משפטים
באוניברסיטה העברית, התמחתה בבית המשפט העליון אצל השופט מנחם אלון
ואצל דורית בייניש כשהיתה מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. היא
נשואה למיכאל, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית ואם לשניים.
היא דתייה אבל נחשבת לבעלת דעות שמאליות. למוניטין הזה זכתה, למשל,
כשהמליצה, בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה וביחד עם עדנה ארבל,
להעמיד לדין את נתניהו בפרשת עמדי והמתנות, וכאשר עירערה על זיכויו
של נחום קורמן, רכז הביטחון של הישוב הדר-ביתר מאשמת הריגת הילד
חילמי שושה בכפר חוסאן.

בן אור יצגה את המדינה בתיקים גדולים כמו הערעור על קולת העונש
לאביגדור מקסימוב, העתירה של יצחק מרדכי לדיון נוסף, הערעור על קולת
העונש לסיגלית חיימוביץ )מהנאשמים ברצח הנער אסף שטיירמן(, הערעור על
גזר הדין של יצחק יעקב והערעור של עופר נמרודי על חומרת העונש.
יריביה טוענים שהיא נוהגת להגיע לבית המשפט כשיש פרשות המעוררות
תשומת לב תקשורתית, גם כשאינה חייבת להיות שם. מקורביה אומרים שהיא
אחת מעורכות הדין הטובות בפרקליטות ואך טבעי שהיא תופיע בתיקים
גדולים. "אני הולכת לבית משפט כי אני צריכה להיות שם, לא בגלל
העיתונות", אומרת בן אור. כמו ליבוביץ, גם בן אור מתרחקת מעיתונאים.
אף פעם לא ראיתי שיצא משהו טוב משיחות עם עיתונאים, היא נוהגת לומר.

בפרקליטות סבורים שהיא תהיה פרקליטת מדינה טובה. היא מתאימה למערכת,
אומר בכיר במשרד המשפטים, היא קונפורמית, בורחת מעימותים, היא תדע
איך להסתדר עם הפוליטיקאים בלי לעורר זעם ומחלוקות. בהשתלמויות
פרקליטים היא נוהגת להזכיר לעתים קרובות את חוק יסוד כבוד האדם
וחרותו. לנו, לפרקליטי השטח, יש תחושה שזו סיסמה שנועדה להראות לכולם
עד כמה היא יפת נפש, אומר פרקליט בכיר באחת הפרקליטויות. "אנחנו
מעדיפים למגר את הפשע, גם אם זה אומר להוציא בבדיקה רפואית סמים מתוך
גופו של עציר. היא מעדיפה להיות יפת נפש".

זניק נגד הקשקשניות

המשך ההגמוניה הנשית בפרקליטות המדינה מעורר ביקורת מצדדים שונים,
שרזניק הוא הבולט שבהם. קודם כל כמה נתונים: 67% מהפרקליטים
בפרקליטויות בכל רחבי הארץ הן נשים 373) מתוך ,(556 לעומת 62% בשנת
97.' לשם השוואה, בארצות הברית נשים הן רק 42% מהתובעים הציבוריים.
יתר על כן, הנשים מתייצבות ברוב התפקידים הבכירים בפרקליטות. שלוש
המשנים לפרקליטת המדינה הן נשים; חמש מתוך שבעה פרקליטי המחוזות;
ושמונה מתוך תשעה מנהלי המחלקות בפרקליטות. עכשיו זה עוד בסדר, אומר
נשיא בית משפט מחוזי לשעבר, אבל אם זה יגיע ל-%08 זה כבר לא יהיה
טוב, הציבור לא יאהב את זה.

השופט לשעבר עוד מתבטא בעדינות. חבורה שלמה של עורכי דין פרטיים לא
בוחלת במלים לתאר את התנגדותה לשלטון הנשי בפרקליטות. "הן נוקשות,
קשה לסגור איתן עניינים", אומר רם כספי. "הן ביצ'יות מטורפות עם דם
מתחת לציפורניים", אומר עורך דין פלילי ידוע שמקפיד בדרך כלל לשמור
על חזות נאורה. "זה אחד הדברים הפסולים ביותר במערכת המשפט
הישראלית", אומר פליליסט אחר, "עד שלא יהיה פרקליט מדינה גבר הן
ימשיכו לקדם את עצמן ולשלוט במערכת".

יהושע רזניק הוא כנראה הראשון שפיתח משנה סדורה בנושא. לפני שנים,
כשנילי ארד מונתה למנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות הוא נשמע אומר משהו
בסגנון "הגיעה עוד פרגית ללול". מאז הוא לא שינה את דעותיו. "אולי זה
לא יפה להגיד את זה אבל כשנושאים מסוימים עולים לדיון מתפתח תמיד שיח
נשים כזה. אוי זה חמור מאוד, אוי, אני לא יכולה לסבול את זה. מישהו
צריך לנער אותן ולשאול אותן - קראתן את הדברים? הן מקבלות משוב אחת
מהשנייה וזה מאוד חמור. אני זוכר שכשבאתי לפרקליטות אמרה לי פרקליטה
ותיקה שאם הפרקליטות לא היו מקשקשות כל היום הן לא היו צריכות להישאר
עד מאוחר ולבקש שעות נוספות והרבה כסף היה נחסך למדינה".

גם אתה חשבת שהן מקשקשות?

"את זה היא אמרה. אבל לפני זמן מה שופטת בית משפט בתל אביב ניהלה תיק
מסובך וכשהוא הסתיים הנשיאה שלחה לה פתק וכתבה לה משהו כמו 'יישר
כוח' עם שם החיבה שלה. כששמעתי את זה אמרתי לעצמי שרק בין נשים
מועברים פתקי תמיכה כאלה. כל האחווה הזאת נראתה לי מיותרת. חשבתי
שאולי זה נעשה מתוך רצון לתת חיזוקים, אבל זה מאוד יאכנעי. לי באופן
אישי זה צרם".

מה רע באחווה אנושית וחיזוקים במקום העבודה?

"כשעדנה ארבל נכנסה לתפקיד זה היה לקראת משפט דרעי. הליווי האמיתי שלה
בתיק הזה היה עידוד וחיזוק ידיים ולא ליווי מקצועי. היתה תמיכה אמהית
כזו של 'בואו נזמין ענבים או פירות', יותר מאשר 'בואו תגידו לי מה
הבעיות בתיק, מה נקודות התקיפה, איך אתם מתכוונים להגן'".

אצל פרקליט גבר זה היה אחרת?

"אני כמעט בטוח שאם זה היה פרקליט מדינה אולי היתה פחות תמיכה
מוראלית. היא שידרה אווירה של אם הבית. יש נטייה של נשים ללכת לצד
האמהי, גם ביחסי האנוש במשרד, בתפיסת התפקיד. אני מצפה ממערכת כזאת
שתתנהל בצורה הכי מקצועית, כמו משרד פרטי. טיים איז מאני, צריך לטפל
בתיקים מהר. במקום זה ארבל הדגישה את הפן של אכפתיות לאנשים. אז אכפת
לי ממך ואכפת לי מההוא ופחות אכפת לי מהגישה הניהולית הישירה, כמו
שיש במפעלים פיננסיים או במשרדי עורכי דין. יש דאגה, אבל זו דאגה
לפרט ולרווחתו. זו דאגה אמהית ולא ניהולית".

לניהול האמהי יש גם השלכות מעשיות?

"אין ניהול אמיתי של מערכת, של האצלת סמכויות שבראשה פרקליטה ומתחתיה
משנים. אין אינטראקציה בין המחלקות וישיבות עבודה מסודרות. אין דבר
כזה. יכול להיות שזה בגלל שנשים הן עולות חדשות בתחום והישיבות הן
בתפיסת עולם עקומה. השתתפות בישיבות מעידה על עוצמה, לכן לא יזמינו
אדם להשתתף בשתי ישיבות רצוף. האם זה ניהול נשי? לא יודע. אולי".

ובצד המשפטי?

"במשך שנים טיפלו בפרקליטות בנושא הסמים ופה אפשר לקבוע תוכנית עבודה.
אצל ארבל תוכנית העבודה זה להשקיע בעבירות בתוך המשפחה, בעבירות נגד
נשים, היא מבקרת במעונות לנשים מוכות. פרקליט מדינה גבר לא היה מבקר
במעונות כאלה".

זה לא נושא חשוב?

"זה חשוב אבל זה תמיד בא על חשבון משהו. יש שמיכה אחת שצריכה לכסות
כמה אזורים. את מושכת פה אז בהכרח את חושפת שם. אם פרקליטת מחוז
יושבת בשימועים בתיקים של הטרדות מיניות, אם את עושה ימי עיון ואת
אוספת את הפרקליטים להשתלמויות, זה בא על חשבון התעסקות בנושאים
אחרים. למשל, לא מקיימים יום עיון בנושא של הלבנת הון כי עוגת
ההשתלמויות מוגבלת. פרקליטות גם מזדהות יותר עם הקורבן בתיקים של
עבירות מוסר, הן סולדות מהגבר המבצע ונוטות יותר לחבק את גרסת
המתלוננת. לבוא עם אוריינטציה שבה המתלוננת היא דוברת אמת זה בעייתי
מבחינת אמון הציבור".

עו"ד דרור מקרין מסכים עם רזניק. "בכל העבירות של הטרדה מינית ועבירות
מין אני מרגיש סובייקטיוויות מצד התביעה. לפעמים תובע גבר לא רואה את
מה שקרה כעבירה ותובעת רואה את זה כעבירה".

רגשנות יתר

נתוני משרד המשפטים מלמדים שהפרקליטות אכן נותנת משקל רב לעבירות
מוסר. בשנת 2002 נפתחו 1,816 תיקים בעבירות נגד כאלה לעומת 1,369
תיקי פריצה וגניבה, 1,209 תיקי סמים, 188 תיקי רצח ו-57 תיקי שוחד.
"השאלה הראשונה שצריך לשאול היא אם הנושא ראוי וחשוב", אומר משה
לדור, פרקליט מחוז ירושלים, "והשאלה הזאת לא מושפעת מהזהות המינית של
העוסק ולא תלויה במספר הנשים בפרקליטות. יש השפעה רבה לאווירה
הציבורית סביב הנושא. הרגישות הציבורית היא תולדה של ארגונים ושדולות
שמקדמים נושאים מסוימים. זה משפיע על כולם, על המשטרה, התביעה ובתי
המשפט".

ליצוג הנשי, סבור רזניק, יש מגבלות נוספות. "נשים כפרקליטות יכולות
לגלות רגישות יתר. בפרקליטות מחוז ירושלים היתה פרקליטה שריכזה את
עבירות המין לפני שזה תפס נפח. היא הקדישה זמן עצום לכל מתלוננת
וישבה איתה שעות. אני לא ראיתי את זה בעין יפה. היתה לי תחושה שהיא
לקחה כל אחד מהתיקים כפרויקט שהיא היתה צריכה להיות מעורבת בו רגשית.
אלא שההתייחסות הרגשית הזאת פעלה על בית המשפט בצורה הפוכה. בית
המשפט צריך להיות גוף קר ושקול ובבית המשפט היה אנטגוניזם לטיעונים
של הגברת. בית המשפט מצפה לטיעון נכון. כשזה גולש לעניינים רגשיים זה
מפריע ומסיט את הדיון לכל מיני אפיקים. תני לנאשם להיות רגשן".

גברים לא מתרגשים בדיונים?

"נשים נוטות לרגשנות יותר. הן בוכות בסרטים. ככה זה. גברים צורחים
בכדורגל. יש כל מיני דפוסי התנהגות. בפקולטה כשעמדנו על יד הלוח
לראות את הציונים סטודנטיות בכו כשראו את הציונים. לא ראיתי שאף גבר
בכה".

לדור בתגובה: "עוד לא שמעתי על אף פרקליטה שנשברה בבית המשפט. הפעמים
היחידות שראיתי פרקליטה בוכה היו בתיקים אזרחיים דווקא, או כשבית
המשפט התנפל עליהן. הפרקליטים שלי בדרך כלל מחוסנים ומקצוענים ולא
כאלה שנוטים להתרגשות".

שופטים מכירים את הרגשנות הזו אבל טוענים שהיא אינה משפיעה על תוצאת
המשפט. "הבכי בבית המשפט מעיד על זה שלנשים קשה לשלוט ברגשותיהן",
אומרת שופטת מחוזית מכהנת. "גם שופטות מתרגשות יותר בזמן דיון אבל
אין לזה השלכה על התוצאה. אשה יכולה לפרוץ בבכי כשפגעו בה. גבר לא
מתרגש מזה. יכולה להיות פרקליטה שבכתה בדיון והיא יכולה להיות מאוד
טובה אבל מאוד רגישה. כשאני הייתי בפרקליטות הרגשתי לא פעם עלבונות
קשים אבל לא הייתי עורכת דין פחות טובה בגלל זה. אולי להיפך".

שופטת שלום מכהנת: "גברים אולי לא בוכים אבל הם רבים ביניהם באולם כמו
בנים קטנים. בכי לא משפיע על התוצאה. לא מי שיותר אגרסיווי יותר
מצליח. אני מרגישה הרבה יותר בנוח כשאנשים מדברים בצורה נעימה ואני
יכולה לשפוט יותר בנעימות".

יצחק בנאי, לשעבר שופט מחוזי בבאר שבע: "אני זוכר פרקליטה שפרצה בבכי
בגלל אופן ניהול המשפט על ידי עורך דין של הצד שכנגד. נשים כנראה
נפגעות יותר מהר. אם ממול היה עומד גבר קשוח זה לא היה קורה. אבל זה
לא משפיע על התוצאה. עורכי דין רגישים משפיעים עלי יותר מאשר עורכי
דין קשוחים".

מחקר של רינה בוגוש ועורכת הדין רחל דון יחיא מעלה ממצאים שונים.
במחקר, "מגדר ומשפט, אפליית נשים בבתי המשפט", טוענות השתיים שלמינו
של עורך הדין יש השפעה רבה על תוצאת המשפט. "ככלל נגזרו עונשים קלים
יותר כאשר התביעה יוצגה על ידי עורכת דין ועונשים חמורים יותר כאשר
הנאשם יוצג על ידי עורך דין", הן כותבות. "עורכות דין שיצגו את
התביעה הצליחו פחות מעורכי דין להשיג עונש חמור יותר לנאשם... ייתכן
שיש כאן תמיכה אמפירית בטענה שבית המשפט מייחס מהימנות פחותה
לטיעונים של עורכות דין לעומת הטיעונים של עורכי הדין".

נתון נוסף מעיד על ההצלחה החלקית של עורכות דין בבתי המשפט. שיעור
ההרשעות הכללי מגיע ל-%68. בתיקים של תקיפת בן זוג שבהם רוב התובעות
הן עורכות דין, הגיע שיעור ההרשעות בשנת 2002 רק ל-9.85 אחוזים.

נוקשות יתר

עו"ד רם כספי נתקל בצד אחר של השליטה הנשית. "הפרקליטות יותר נוקשות
וקשה לגמור איתן עניינים. נראה שזה בא על רקע הרצון שלהן להוכיח שהן
יותר טובות. הן חוששות שמעצם היותן נשים הן יותר רכרוכיות אז הן פחות
נוטות לעסקות טיעון, לא מוותרות, לעתים כסחיסטיות. הן חושבות שככל
שהן יהיו יותר נוקשות המעמד שלהן מול הפרקליטים הגברים יהיה טוב
יותר. לעתים קל לי יותר להגיע להסדר מול פרקליט מאשר מול פרקליטה. גם
צורת ניהול המשא ומתן עם פרקליטים שונה מאשר עם פרקליטות בצורת הצגת
הדברים, בהדגשים. עם פרקליטות אני מדבר יותר ברוך, אם אני מדבר בצורה
נוקשה הן נפגעות. גבר לוקח את זה יותר בקלות. אגב, חלק מהפרקליטות
עולות בכמה דרגות על עמיתיהן הגברים למרות הנוקשות שלהן. הן לא
זקוקות לה".

הן לא נוקשות, הן זהירות, אומר יוסף לפיד, שר המשפטים. "הן לא מוכנות
להיתפס בטעויות. יש שוני בגישה המשפטית בין נשים לגברים. נשים עדיין
משקיעות איזה עודף של מרץ ושל מסירות בעבודתן המשפטית כאילו הן
צריכות להוכיח משהו, כאשר מזמן זה לא כך. הכישורים המשפטיים של נשים
הם טבעיים ולא תוצאה של פמיניזם. כנראה התכונות הנשיות תואמות את זה.
יש להן אמפתיה מיוחדת לחלשים, יש בהן גם נטייה מובהקת לדקדקנות".

האם ריבוי נשים בפרקליטות גורם לכך שלא יחתמו עסקאות טיעון? בהנהלת
בתי המשפט אין נתונים מדויקים על מספרן של עסקאות הטיעון. על פי
נתונים לא רשמיים מספרן זעום. בשנת 2002 בבתי המשפט לנוער בכל רחבי
הארץ נסגרו 6,000 תיקים, מתוכם רק ארבעה בעסקת טיעון. בבתי משפט
השלום הגיע מספר עסקאות הטיעון רק ל-%4 מכלל התיקים הסגורים. בהנהלת
בתי המשפט אומרים שבפועל מספר עסקאות הטיעון גדול יותר, אולם השופטים
אינם טורחים לדווח עליהן. גם משה לדור סבור שאחוזי עסקאות הטיעון
גבוהים הרבה יותר ומגיעים לעשרות אחוזים, "מה גם שאין קשר בין המין
של עושה העסקה לבין סגירת העסקה".

מרים רוזנטל, פרקליטת מחוז תל אביב (2002-1994) סבורה שלהגמוניה הנשית
יש השלכה תדמיתית על עבודת הפרקליטות. "המערכת הזאת היתה נראית אחרת
אם היו בה יותר גברים. היא היתה משדרת יותר מכובדות ואמביציה והיתה
מכתיבה צורת עבודה שונה. מה את חושבת על בית ספר שבו כולן מורות? למה
מתייחסים לזה בזלזול? כשיש יותר גברים זה נותן לנו מכובדות, המקום
יותר אתגרי ואפשר להשתכר בו בצורה סבירה, זה נתפס כגוף רציני שגם
גברים מוכנים לעבוד בו. בעיני זה ברור שיש הבדלים בין גברים לנשים".

איזה הבדלים?

"הכל, בכל דבר לגברים יש ערך מוסף. הם נותנים ערך מוסף בנושאים טכניים
שהם יותר טובים בהם. נשים מערבות יותר רגשות. הנשים בפרקליטות
לוחמניות וחכמות, אבל כשיש גברים המערכת הופכת להיות יותר תחרותית.
מרכז החיים של גברים זה עבודה ומרכז החיים של אשה הוא בדרך כלל
המשפחה, או שיש להן איזון בין העבודה למשפחה. ככל שאחוז הגברים נמוך
זלזול הציבור במקום הזה הולך וגדל. אלה עובדות החיים. לכן עודדתי
גברים להישאר בפרקליטות. אצלי היו כוכבים".

גם משה לדור, פרקליט מחוז ירושלים, משתדל לגייס יותר גברים. מתוך 70
פרקליטים בפרקליטות מחוז ירושלים רק 40 הן נשים. "אחד השיקולים שלי
בקבלת פרקליטים חדשים היה ניסיון ליצור איזון בין גברים לנשים כדי
שהאווירה תהיה טובה ושאנשים יאהבו את המקום. רובנו ירגישו שהם אוהבים
להיות במקום שיש בו גם גברים וגם נשים".

יבוי נשים מזיק לתדמית?

"יכול להיות שאצל חלק מהציבור יש תדמית כזאת, וכדי שלא תהיה תדמית
כזאת עשינו הכל כדי שהיא לא תיווצר".

פרופ' מרטין ואן קרפלד מהאוניברסיטה העברית: "כל תחום שנשים נכנסות
אליו שוקע. זה נושא שיש עליו המון מחקרים. בשנים האחרונות הפרקליטות
היא תחום נשי ואמון הציבור בה נמצא בשפל המדרגה. אשה אחת לא תגרום
לשקיעת התחום, גם לא שתיים. קו הגבול הוא .15% אז מתחילות הבעיות.
גברים מתחילים לעזוב והיוקרה יורדת. גם נשים אוהבות לראות גברים
מנהלים את העניינים".

ארנה לין, יו"ר המועצה הארצית של עורכי הדין: "נשים בוחרות לעבוד
בפרקליטות כי זה מקום עבודה שמספק מעטפת, הגנה וגיבוי. בשוק הפרטי את
לבד, בפרקליטות את חלק מצוות. מי שרואה את זה אחרת, זה מעיד על האומר
ולא על הנשים ודיבורים כאלה הם עילה לתביעת דיבה ג'נדרית". *
[email protected]
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=359618&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   09:48   04.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  177. פרקליטת מחוז דרום יסכה לייבוביץ' ממשיכה לזבל  
בתגובה להודעה מספר 123
 

הזיבולים של יסכה ליבוביץ

בתשובתו לבית המשפט העליון בעתירת ח"כ גלעד ארדן צירף מזרחי את חוות דעתה של עו"ד יסכה ליבוביץ ואת חוות דעתה של הפרקליטה עדנה ארבל; מזרחי הציג זאת להגנתו, אך מחוות הדעת ניתן ללמוד דווקא על מהלכי המרד שבישלו נגד רובינשטיין
04/01/2004 | עיתונאי מסויים |
ביום 31.12.03 פרש אליקים רובינשטיין מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אחרי יותר משבע שנים בתפקיד. את הימים האחרונים הקדיש לכמה עניינים: ראיונות לעיתונות לסיכום כהונתו, ו...גיבוש תשובתו לבית המשפט העליון, בעתירה שהגיש ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), המבקש מבית המשפט להורות ליועמ"ש להעמיד את ניצב משה מזרחי לדין פלילי ו/או משמעתי - בשל העבירות שביצע מזרחי בפרשת האזנות הסתר.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-4449-00.html?tag=9-21-06

@ להזכירכם/ן על מה מדובר...:-
124. עתירה: להעמיד לדין פלילי את ניצב מזרחי על ידי ח"כ ארדן
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/589/608.html
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#124

תקדים- שלושת הפרקליטות מאיימות בצעד נגדי יגישו דו"ח נגדי
בו הן משבחות את תפקודו של ניצב מזרחי.
- סותמים פיות לימין. גם אם ברור שמזרחי עבר על החוק
באשרו ציטוט לאנשים ללא רשות וללא סמכות- עבור הפרקליטות
המטרה מקדשת את האמצעים.

@ אני מצ"ב, שלוש הפרקליטות הן בטח ......

1. עדנה ארבל.
הקשר הגדול: בייניש= מצקביץ'=עדנה ארבל!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=24&viewmode=

2. נאוה בן אור.
8. עו''ד נאוה בן-אור, היא הבת של עו''ד יוסף בן-אור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=8&viewmode=

3. יסכה לייבוביץ.
משפ' י. לייבוביץ=השמאל הישראלי=שלטון אוליגרכי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=41&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   20:14   01.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  150. התלונה על הפרקליטה סבידור הועברה..........  
בתגובה להודעה מספר 106
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 02.12.03 בשעה 08:17 בברכה, פילוביץ שחף
 
לנציבות שירות המדינה
19:20, 1 דצמבר 2003 / ו' בכסלו תשס"ד

התלונה בעניינה של הפרקליטה ענת סבידור
שנחשדת בהדלפה בפרשת "האי היווני" הועברה
למחלקת המשמעת של נציבות שירות המדינה.

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין,
העביר את התלונה על עו"ד סבידור, פרקליטת
מחוז מרכז, החשודה כי שוחחה עם עיתונאי בנוגע
לתיק חקירה אשר היה בטיפולה.
ההחלטה התקבלה על דעת פרקליטת המדינה,
עדנה ארבל ומנכ"ל משרד המשפטים.
http://www.a7.org/news.php3?id=66193


היועמ"ש: הטיפול בפרקליטה סבידור - במישור המשמעתי בלבד
הפרקליטות: אין היבט פלילי במעשיה של עו"ד סבידור-גולדנצוויג,
מאחר ומה שמסרה לכתב יחיאל דותן כבר פורסם ברובו בתקשורת;
נציבות שירות המדינה תבחן ההיבט המשמעתי; השבוע יוגש כתב אישום
נגד הפרקליטה המדליפה, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ'.

01/12/2003 מאת: נועם שרביט

כתב אישום, גלאט-ברקוביץ'

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט (יום ב', 1.12.03) כי אין מקום להעמיד לדין פלילי את הפרקליטה שטיפלה בתיק האי היווני, עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג, החשודה כי הדליפה פרטים מהחקירה בעניין ראש הממשלה בתיק זה לעיתונאי יחיאל דותן מ'עיתון ירושלים'.

היועץ החליט, על דעת פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, כי מחלקת המשמעת בנציבות שירות המדינה, תנהל חקירה משמעתית בנושא, בסופה תחליט אם יש מקום להעמידה לדין משמעתי.

בתוך כך נודע, כי השבוע יוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד הפרקליטה המדליפה, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', המואשמת בעבירה של גילוי בהפרת חובה ובמרמה והפרת אמונים, בכך שהדליפה את מסמך חיקור הדין בפרשת 'שרון-סיריל קרן' .

תזכורת: סבידור-גולדנצוויג, פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז מרכז שריכזה את הטיפול בפרשת האי היווני. בחודש ינואר השנה, קיבלה סבידור שיחת טלפון מיחיאל דותן, כתב 'עיתון ירושלים' מרשת ידיעות תקשורת. דותן הדגיש בפני סבידור, כי מדובר בשיחת רקע בלבד, וביקש ממנה לאשר את הפרטים שהיו בידיו מהחקירה בפרשת האי היווני, עליה הופקדה אז סבידור. דותן הקליט את השיחה עם סבידור, בה, לטענת הפרקליטות, נמסר לו מידע רגיש אודות החקירה.

כאן המקום לציין, כי עו"ד סבידור טוענת שהמידע שאישרה בפני הכתב לא היה חסוי, אלא ידוע לכל: "פנה אליי עיתונאי בבקשה לוודא נכונות פרטים שפורסמו בתקשורת. השיחה הוקלטה שלא בידיעתי. במהלך השיחה, לא נמסרו פרטים שלא היו ידועים, והיות והחקירה כבר הסתיימה - לא היה בהם כדאי לפגוע בחקירה. למיטב ידיעתי והערכתי, לא נכלל במידע זה מידע רגיש או חסוי כלשהו".

דותן מסר את הקלטת לידי החוקר הפרטי דוד ספקטור, בעל השליטה בחברת האבטחה ספקיוריטי, שצבר רקורד מפוקפק ביותר, כמי שאינו נמנע ממסירת מידע הנוגע ללקוחותיו. ייתכן, כי בין דותן לספקטור אף תיווך גורם כלשהו. החוקר ספקטור העביר את הקלטת לידי חוקרי היאחב"ל במשטרה, שהעבירו אותה לידי הפרקליטות, שהשעתה מיידית את סבידור מתפקידה בכלל, ומניהול תיק החקירה בפרט.

בדיקת הפרקליטות העלתה, כי גרסתה של סבידור נכונה, ואכן הפרטים שמסרה לדותן היו, רובם ככולם, פרטים שכבר פורסמו בתקשורת. מעבר לכך, מאחר והדברים נאמרו בשלבי הסיום של החקירה, הרי שלא היה חשש כי ישפיעו עליה.

עם זאת, הוחלט בפרקליטות להעביר את המקרה לבדיקת נציבות שירות המדינה, שתבחן אם יש מקום להעמיד את סבידור לדין משמעתי.

רשת ידיעות פיטרה את הכתב יחיאל דותן

לפני כשלושה שבועות, הודיעה רשת ידיעות תקשורת על פיטוריו של הכתב יחיאל דותן בשל מה שהגדירו כפגיעה ביחסי האמון. "נוכח העובדות, שלפיהן ראיון מוקלט שביצע כתב מ'עיתון ירושלים' עם מקור, מצא את דרכו לידי צד שלישי ולמשטרה, ולנוכח העובדה שלא קיבלנו הסבר משביע רצון מהכתב, מר יחיאל דותן, נפגמו יחסי האמון בין הכתב לבין המערכת, והוחלט לסיים את העסקתו בעיתון וברשת 'ידיעות תקשורת'".

השבוע: כתב אישום נגד עו"ד גלאט-ברקוביץ'

כאמור, השבוע יוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד הפרקליטה המדליפה, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', המואשמת בעבירה של גילוי בהפרת חובה ובמרמה והפרת אמונים, בכך שהדליפה את מסמך חיקור הדין בפרשת 'שרון-סיריל קרן' .

לפני כ-5 חודשים, דחה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, את בקשת הפרקליטות להעביר את משפטה של גלאט-ברקוביץ' לבית משפט השלום בחיפה, וקבע כי הוא יתקיים בתל אביב. הפרקליטות טענה, כי היכרותה של הנאשמת עם רבים מהשופטים באזור תל אביב, וזאת נוכח הופעותיה במשך שנים (מ-1979) בבתי המשפט באזור זה, כפרליטה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ולאחר מכן בפרקליטות מחוז מרכז, עשויה לפגום בקיומו של משפט הוגן .

מטיוטת כתב האישום נגדה עולה, כי גלאט-ברקוביץ' ניסתה להחשיד/להעליל על בכירים במשרד המשפטים ועל גורמים אחרים, כי הם-הם שהדליפו את מסמך חיקור הדין בפרשת סיריל קרן-אריאל שרון .

בטיוטה מגלה הפרקליטות פרטים מעניינים ממהלכי החקירה. נאמר, בין היתר, כי זמן קצר לאחר פתיחת החקירה לגילוי המדליף, פנו החוקרים אל גלאט-ברקוביץ - כמי ששימשה פרקליטה מלווה בתיק רגיש זה, וניסו לבדוק עימה מי המדליף.

ביום 9.1.03 התקיימה פגישה בין הנאשמת לצוות החוקרים. "לקראת הפגישה", נכתב בטיוטת כתב האישום, "כתבה הנאשמת מסמך מיוזמתה, שכותרתו: הדלפת מסמך 'חיקור דין' לעיתון הארץ'. במסמך זה, אותו מסרה הנאשמת לחוקרים, כתבה הנאשמת שאין לה כל מעורבות בהדלפה, וציינה מספר כיווני חקירה למציאת המדליף".

בטיוטה נאמר עוד, כי גלאט-ברקוביץ אף ניסתה להעליל על אחרים, ובכך שברה אפילו 'קוד מוסרי' בסיסי: "בשלבים מאוחרים יותר נחקרה הנאשמת באופן רשמי. בחקירתה העלתה מיוזמתה מספר שמות של מדליפים פוטנציאליים, לרבות אנשים בכירים במשרד המשפטים".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-35274-00.html?tag=8-10-19

@ פרשת המדליפה =רוצחת אידאולוגית...:-
13. הדלפה אידיאולוגית = רצח אידיאולוגי !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=13&viewmode=



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   03:03   04.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  155. הפרקליטה ענת סבידור חזרה לעבודתה בפרקליטות  
בתגובה להודעה מספר 150
 


03/12/2003
21:29:00

נציבות שירות המדינה אישרה לפרקליטה סבידור-גולדנצוויג לשוב לעבודה; החקירה נמשכת

נציבות שירות המדינה אישרה לפרקליטה, עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג, לשוב לעבודתה בפרקליטות, אולם החקירה המשמעתית נגדה נמשכת.

כידוע, גולדנצוויג חשודה כי שוחחה עם כתב רשת ידיעות תקשורת, יחיאל דותן (שבינתיים פוטר מעבודתו), ומסרה לו פרטים מחומר החקירה בפרשת האי היווני.

השבוע, החליט היועץ המשפטי לממשלה, על דעת פרקליטת המדינה, כי אין מקום להעמידה לדין פלילי, ועניינה יועבר לנציבות שירות המדינה, לבחון את ההיבטים המשמעתיים של מעשיה.

חלון המבזקים של Nfc



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:51   11.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  113. העיתונאי דותן הולך הביתה=עבודתו בעיתון הופסקה  
בתגובה להודעה מספר 102
 

הופסקה עבודתו של הכתב דותן מהמקומון "עיתון ירושלים"

לראשונה מגיבה רשת "ידיעות תקשורת" להשתלשלות הדברים הנוגעת לכתב המקומון בירושלים, שתמליל שיחה שניהל עם מקור בפרקליטות הגיע לידי המשטרה:


"נוכח העובדות, שלפיהן ריאיון מוקלט שביצע כתב מ'עיתון ירושלים' עם מקור מצא את דרכו לידי צד שלישי ולמשטרה, ולנוכח העובדה שלא קיבלנו הסבר משביע רצון מהכתב, מר יחיאל דותן, נפגמו יחסי האמון בין הכתב לבין המערכת, והוחלט לסיים את העסקתו בעיתון וברשת 'ידיעות תקשורת'".

(ynet)
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2816141_184,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   06:29   16.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  119. אבל בבית שלי לא התארחו מעולם ליכודניקים!!  
בתגובה להודעה מספר 102
 

13/11/2003

ליכודניקים, המפתח בידינו!

"למקורביה אמרה אתמול סבידור - גולדנצוויג: נעשה לי עוול, אבל אני אתגבר. אני בטוחה שהאמת תצא לאור והצדק יוכח. מישהו ניסה להדביק לי
כתם של ליכודניקית. רק בגלל שאבי היה יו"ר הכנסת מטעם הליכוד.
אבל בבית שלי לא התארחו מעולם ליכודניקים. אין לי קשר עם אנשי המפלגה. לא נפגשתי עמם, ולא ארחתי אותם בביתי".

כך לפי מעריב מט' חשון תשס"ד מדברת ענת סבידור.
בתו של מי שהיה יו"ר הכנסת מטעם הליכוד.
מאת: הרב אליצור סגל

"על סבידור שניהלה את תיק האי היווני ושעל לא עוול בכפה היה אביה מראשי הליכוד".

כך כותבת שירית הרפז למחרת היום במעריב י' חשון תשס"ד.

סגנון זה מדבר בעד עצמו - בעיני פרקליטות המדינה, בעיני התקשורת, בעיני המשטרה, בעיני בית המשפט, הליכודניקים הם חבורת פשע. לא המפלגה שנבחרה על ידי רוב מכריע מהציבור לנהל את המדינה. לא המפלגה הגדולה למעלה מפי שנים מהמפלגה שבאה אחריה, לא הגוף שרוב אזרחי המדינה בחרו בו והפקידו בידו את השלטון ולכן מגיע לו לנהל את המדינה אלא גוף מאפיונרי.

אבל כיצד יתכן שתחת ממשלת ליכוד, תחת ראש ממשלה מהליכוד, הפרקליטות מתיחסת לאנשים שרוב הציבור בחר בהם כחבורת אספסוף שצריך להתרחק ממחיצתו?

התשובה היא שכך מקרין עליהם שרון בכבוד ובעצמו. הוא מתיחס אל אנשי הליכוד ואל חברי מרכז הליכוד כאספסוף שצריך לעשות הכול כדי להתרחק ממנו.
מעולם לא קרה שועידת הליכוד לא כונסה, ומעולם לא קרה שראש ממשלה מבזה בשיטתיות את החלטות מרכז מפלגתו בצורה שכזו. הפקידים רק ממשיכים אחריו את מה שראש הממשלה מקרין להם בהתנהגותו ובדבריו.

הדמוקרטיה בעיניו אינה להישמע להחלטות המרכז אלא לבזות אותו בכל הזדמנות.

הסיבה העמוקה להתנהגות זו היא - שלשרון למופז ולאולמרט אין ומעולם לא היה איזה רקע רעיוני רציני. איזו מהות רעיונית עמוקה. ולכן הם פשוט נסחפו ברוח ונשאו על זרם השמאל הקיצוני הרחק הרחק למחוזות שבהם רואים בליכוד כתם משפחתי.

חסר זה מתקנת מנהיגות יהודית. מנהיגות יהודית באה להוציא לפועל את המהות העמוקה של הליכוד מתוך שורשיו היהודיים.

ליכודניקים! המפתח בידיכם בחרנו בנציגינו על מנת לנהל את המדינה. לא על מנת ששרון יראה בכל קשר עם הליכוד כתם, פשע, ועוון פלילי, כשבעקבותיו רואה כך את הדברים גם הפרקליטות. תפקידם של נציגנו הוא למנות אנשים ראויים לפרקליטות לא להשאיר אותה בידי השמאל הקיצוני.

ובכן ליכודניקים! אם ברצונכם שילדיכם יברחו מכם וינתקו את הקשר איתכם. אם ברצונכם שילדיכם יראו בכם כתם על המשפחה, אם ברצונכם שלמען הקידום המקצועי שלהם ילדיכם לא יארחו אתכם יותר בביתם - אז הצביעו לאנשים שהצבעתם להם עד היום.

אבל, אם ברצונכם שילדיכם יתגאו בכם, אם ברצונכם שהקשר אתכם יהיה מנוף לקידום מקצועי לילדיכם, אם ברצונכם שילדיכם יארחו אתכם בביתם מתוך כבוד ואהבה -

הרי שמנהיגות יהודית היא תקוותכם האחת והיחידה ואין אחרת,
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1210



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:29   04.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  103. עו''ד אלי זהר הודיע ללפיד:לא אהיה היועץ המשפטי  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 04.11.03 בשעה 20:27 בברכה, פילוביץ שחף
 


nfc
עו"ד אלי זהר מסיר מועמדותו לכהונת היועץ המשפטי לממשלה:
בתנאים אלה -"לא מוכן לשלם מחיר אישי"
עו"ד זהר נחשב לאחד המועמדים המובילים; מלין על הטענות
שהועלו בדבר חשש לניגודי אינטרסים הנובעים מקשרים והכרויות
בפעילותו המקצועית ובחייו הפרטיים....המשך הכתבה בקישור המצ"ב !!!
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33269-00.html?tag=17-22-31


WALLA
עו"ד אלי זהר הודיע ללפיד: לא אהיה היועץ המשפטי
יום שלישי, 4 בנובמבר 2003, 17:17 מאת: ברוך קרא, הארץ

שר המשפטים לפיד. נותר עם מועמד אחד (צילום ארכיון: ערוץ 2)עו"ד זהר החליט לפרוש מהמירוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשל מראית עין של ניגוד עניינים. ייצג בעבר את שר המשפטים בתביעה נגד חברת "פיקנטי"


עוד בכתבה:
זהר - בן ואב למשפחת משפטנים »

עו"ד אלי זהר, המועמד מטעם שינוי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הסיר את מועמדותו לתפקיד. במכתב מפורט ליו"ר שינוי, שר המשפטים יוסף לפיד, הסביר זהר כי מראית עין של ניגוד אינטרסים, אף שלדעתו ניגוד כזה לא קיים, הביאה אותו להחלטתו לא לקבל על עצמו את התפקיד. כרגע המועמד היחיד מטעם שר המשפטים הוא ד"ר יורם טורבוביץ'.

בשבוע שעבר הציעה הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, גבריאל בך, את משרת היועץ המשפטי גם לעו"ד יהודה ויינשטיין. ויינשטיין השיב כי הוא מעוניין בתפקיד, אך ההערכה היא שסיכוייו להתמנות לתפקיד נמוכים. ויינשטיין, עו"ד פרטי, היה בעבר שותפו של עו"ד יעקב ויינרוט.

בעוד כמה ימים תתכנס ועדת בך פעם נוספת כדי לדון בכל המועמדים שהועלו עד עתה, ותחליט אם הם ראויים לתפקיד. ראש הממשלה, אריאל שרון, עדיין לא הציע מועמד מטעמו, אך ייתכן שיביע תמיכה באחד המועמדים ששמם הועלה.


זהר - בן ואב למשפחת משפטנים

כתב "הארץ" משה גורלי מוסיף:

עו"ד אלי זהר, יליד 1940, הוא בן ואב למשפחת משפטנים. אביו המנוח, שמאי זהר, היה ממייסדי משטרת ישראל. רעייתו נילי, ושניים משלושת ילדיו - דנה, דורון ואיתי - הם עורכי דין. בן שלישי, גיא, הוא סמנכ"ל תוכן ומגיש בערוץ 10. זהר מכהן, עם עו"ד ליפא מאיר, כמנהל מיוחד לערוץ 10 המצוי בהקפאת הליכים. הוא עומד בראש משרד מ. זליגמן ושות', שמונה 30 עורכי דין, ונמנה בין 20 המשרדים הגדולים.

לזהר שילוב מיוחד של התמחות אזרחית ופלילית. בתחילה התמחה בנזיקין, התמקד ברשלנות רפואית ומשם עבר לתחום המסחרי. הוא מונה על ידי שלוש חברות הסלולאר, סלקום, פרטנר ופלאפון, לטפל מטעמן בפרוייקט שיתוף תשתיות.

את ההתמחות הפלילית שלו פיתח זהר בשני סוגי תיקים: נאשמי צווארון לבן, ובכירי צבא וביטחון בבתי דין צבאיים או ועדות חקירה. בין היתר, ייצג קצינים בפרשות צאלים א' וב' ואת מפקדי דובדבן ושמשון. בבג"ץ ייצג את תא"ל ניר גלילי ואלוף יוסף משלב, בעתירות נגד קידומם. הוא ייצג את השב"כ בוועדת שמגר לחקירת הטבח במערת המכפלה, ואת ראש השב"כ כרמי גילון בוועדת שמגר לרצח רבין.


פרסומתלזהר קשר עם שר המשפטים טומי לפיד. הוא ייצג בעבר את חברת ההפקה שהקים עם דן מרגלית ואמנון דנקנר. את לפיד הוא ייצג גם מול "פיקנטי", שהשיקה את הנקניקיה ההונגרית "טומי". כיום מייצג רועי בלכר ממשרדו את לפיד בתביעת דיבה שהגיש נגדו האסטרולוג אליצור קדושי. זהר ניהל עבור מפלגת שינוי את הבחירות הפנימיות.

לאחרונה, ייצגו זהר ובלכר את משפחת טננבוים במאבקה המשפטי למנוע את פרסום נסיבות נפילתו בשבי של אלחנן טננבוים. השבוע הסתיים המשפט הארוך שבו ייצג את מפעל הפיס נגד גדעון גדות והבכירים שלו בעניין סכומי הפנסיה המופרזים.

במקביל, נטל על עצמו זהר עיסוקים ציבוריים. הוא מכהן כיו"ר מועצת הקולנוע, ומשמש חבר בבית הדין המשמעתי של מועצת העיתונות.
http://news.walla.co.il/?w=//461369

NFC
לפיד: מצטער על פרישת זהר מהמירוץ ליועמ"ש!!
עו"ד אלי זהר מסיר מועמדותו לכהונת היועץ המשפטי לממשלה:
בתנאים אלה - "לא מוכן לשלם מחיר אישי"
עו"ד זהר נחשב לאחד המועמדים המובילים; מלין על הטענות
שהועלו בדבר חשש לניגודי אינטרסים הנובעים מקשרים והכרויות
בפעילותו המקצועית ובחייו הפרטיים; השר לפיד:
"הודעתך שוב מוכיחה את רמתך המוסרית והאתית. אינני יכול
שלא לכבד את החלטתך, ככל שהיא מטערת אותי"
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33269-00.html?tag=20-25-11



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:28   04.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  105. להימנע ממינוי פרקליט הבית ...................  
בתגובה להודעה מספר 103
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 06.11.03 בשעה 18:48 בברכה, פילוביץ שחף
 
לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יש למנות אדם בלתי מזוהה;
דב ויסגלס, פרקליט הבית של אריאל שרון, לא יוכל לקבל
החלטות כלשהן מבלי שתקום זעקה גדולה מצד זה או אחר
של המפה הפוליטית.

17/02/01 | חיים משגב, ד"ר | [email protected]
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-178-00.html?tag=22-24-23

זהר מעל גינוסר
על שתי החלטות ציבוריות חשובות ומעניינות התבשרנו השבוע, עו"ד אלי זהר מועמד מוביל לתפקיד היועץ משפטי לממשלה הודיע כי הוא נסוג ומוותר על הכבוד ואיש העסקים יוסי גינוסר שתיק החקירה נגדו נסגר על-ידי פרקליטת המדינה. היועץ רובינשטיין לא טיפל בתיק בגלל היכרות אישית עם גינוסר עו"ד אברהם פכטר | [email protected]

עו"ד אלי זהר, בעל משרד פרקליטים משגשג, הודיע במכתב לשר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, ממליצו - כי הוא נסוג ומוותר על הכבוד להיות היועץ המשפטי לממשלה. במכתבו מפרט עו"ד זהר את משנתו ותפישתו המשפטית והחברתית ואת הנימוקים שהניעו אותו בסיכום ההתלבטויות להודיע שהוא לא מקבל את ההצעה של לפיד.

עיון בפרטי המשנה הסדורה, שעקריה כלולים במכתב, מצביעה על תפישה מעניינת, חדשנית ואמיצה שחבל אם תעלם בשל הוויתור של עו"ד זהר. עקרי המגמות עליה מצביע אלי זהר, הלקוחים מניסיונו המשפטי והציבורי העשיר, לרבות חשיבה מהמגזר הפרטי והעסקי, תפישת עולם המבוססת על כלכלה חופשית, שנזהרת מלהתערב בהליכי המשק ללא צורך.

דהיינו, צמצום המעורבות של המשפט בחיי האזרחים ולהשיב את "חזקת החפות מפשע" לתודעה הציבורית ולמקומה הראוי בראש הפירמידה של זכויות האזרח והפרט. להפריד בין עבריינות פלילית לעבריינות מנהלית - כדי לא לפגוע ולא להכתים אזרחים שכשלו, טעו, או חרגו מנורמות מנהליות - בכתם פלילי ופגיעה שלא ניתנת לפיצוי ושיקום בשמם הטוב, במעמדם, משפחתם ועתידם.

רעיונות ומגמות אלו - שהם אבני יסוד בשלטון של מדינה דמוקרטית נאורה ומתקדמת הן בתחום הכלכלי עסקי והן בתחום המשפטי ציבורי, חבל שילכו לעיבוד וראוי שיאומצו על-ידי היועץ המשפטי החדש הנבחר.

להערכתי - על הוועדה בראשות השופט (בדימ.) גבריאל בך לא רק לבדוק את כישורי המועמדים, אלא גם את משנתם החברתית-משפטית-ציבורית, כדי לבחון את ההתאמה לתפקיד ויכולת ההכרעה המצופה ממנו מהסוגיות העומדות בפני יועץ משפטי לממשלה.

באשר ל"חזקת החפות מפשע" - הנני מפנה את אנשי הפרקליטות והשופטים בכל דרגות בית המשפט - לספרו המעניין של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מיכה לינדנשטראוס, שעשה מחקר מקיף בנושא תוך השוואת הסוגיה של "חזקת החפות" בין המצב בישראל ובארה"ב.

המסקנה אליה הגיע, כב' הנשיא, מצערת למדי. והיא, שבארץ להבדיל מארה"ב, "חזקת החפות" עדיין לא חילחלה מספיק לתודעה המשפטית של הגופים העוסקים ביישום שלטון החוק, החל במשטרה, פרקליטות וגם בתי המשפט. הדוגמאות לכך רבות, כמו רצף הזיכויים של אנשי ציבור עד ימים אלה ועד יוסי גינוסר.

יתכן שהתפישה של הפרדה בין עבריינות מנהלית לעבריינות פלילית - אילו היתה מושרשת ומקובלת במשטרה ובפרקליטות, כתפישת עולם משפטית נורמטיבית, היתה מונעת זיכויים של אנשי ציבור ואנשי עסקים - ומוצאת פתרון בענישה מנהלית לחריגות, טעויות בשיקול דעת וסטייה מנורמות עסקיות ומנהליות.

ראוי לחשוב על יישום רעיונות אלה שאמנם אינם חדשים, אך עד עתה לא דנו בהם בצורה יסודית ורצינית.

לדעתי, טוב עשה עו"ד זהר שנסוג מקבלת התפקיד. שהרי את ההכרה והמעמד הציבורי של המועמד המוביל לתפקיד היוקרתי והחשוב, הוא קיבל עם המלצות חמות מכל הכיוונים, ולכן פרישתו היא בשיא היוקרה - כאשר הוא מוריד את השמנת ומשאיר את העבודה השחורה הקשה של התפקיד ליועץ החדש שיבחר.

מצד שני - גם התחושה של חשש ציבורי לניגוד אינטרסים וחוסר אובייקטיביות שעלול היה להתקל בתפקיד, בשל קשריו החברתיים, עסקיים וייצוג של ראשי המשק והביטחון הגם שאישית היה מתגבר ומתעלם מהם, כטענתו ויש בסיס לאמונתו זו, הרי "הצל" הזה היה מלווה אותו לאורך התפקיד ופותח פתח לביקורת לא תמיד הוגנת וראויה - דבר שהיה משאיר אצלו משקעים מרירים - שעתה הוסרו ממנו עקב פרשיתו.

ובאשר ליוסי גינוסר - איש עסקים מצליח בארץ ועם הרשות הפלשתינית - בשל קשריו הרבים בין נכבדי הרשות החל בערפאת, ג'בריל רג'וב, איש הכספים סלאם פייאד ואחרים. עסקים אלה נבדקו בקפדנות ונמצאו כשרים על-פי החוק, אך גם כאן, שליחותו מטעם ממשלת ישראל, במיוחד בתקופת אהוד ברק וקודמיו למטרות מדיניות, דיפלומטיות, ביטחוניות, עקב קשריו אלו - היתה בעייתית מלכתחילה.

לא רק שהיה חשש לניגוד האינטרסים או ניצול אינטרסים תוך שילוב של עסקים ושליחות ממלכתית באיש אחד, אלא שכל התפישה הזו של שימוש ב"שליח פרטי" לפתרון בעיות וסכסוכים מדיניים הוא פסול ופגום מבחינה דמוקרטית, שלטונית ומהותית. שהרי את המדינה צריך לייצג, שליח רשמי מתוך הממשלה הכנסת או רשויות המדינה האחרות ולא שליחים פרטיים לא בנים של כמו עמרי שרון, ולא מיוחסים אחרים.

"שליח פרטי" - רק במקרה של חירום, הצלת נפשות או פיקוח נפש כגון: החיילים החטופים, רון ארד ומקרים דומים.

עו"ד אלי זהר ואיש העסקים יוסי גינוסר, שתי החלטות, שתי דמויות ציבוריות, אך קווים נסתרים מקשרים ביניהם לפחות בשבוע זה.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3922-00.html?tag=18-45-46



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:11   07.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  110. היום התקיים דיון שני בוועדה לבחינת מועמדים...  
בתגובה להודעה מספר 105
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 07.11.03 בשעה 19:35 בברכה, פילוביץ שחף
 
מועמדי ועדת בך לתפקיד היועמ''ש.....
עו"ד יורם טורבוביץ', מני מזוז והפצ"ר מנחם פינקלשטיין
חברי הוועדה דנו היום בשמות הרלבנטיים, ובחרו את מומלציהם
מתוך 7 שמות; הועדה תיפגש ...
הדס מגן 07.11.03 13:42
http://www.globes.co.il/serve/


ועדת בך לבחירת היועץ המשפטי לממשלה התכנסה היום לישיבתה מאת שירות "הארץ"
השנייה; תיפגש עם ראש הממשלה ושר המשפטים

הרטמן משמאל:גדעון סער, גבריאל בך, דוד ליבאי ואלקס חלק מחברי הוועדה, בישיבתה הראשונה.
תצלום: פייר תורג'מן / באובאו

הוועדה הציבורית-מקצועית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה התכנסה היום (שישי) לישיבתה השנייה, בה הוחלט כי הוועדה תקיים ראיונות עם כמה מהמועמדים, לפני שתפרסם את החלטתה על מי מהם להמליץ. בימים הקרובים
תקיים הוועדה התייעצויות עם ראש הממשלה שרון, ועם שר המשפטים לפיד בעניין המועמדים האפשריים. הוועדה התכנסה לראשונה לפני כשבועיים, והעלתה שמות של מועמדים פוטנציאליים לתפקיד מהפרקליטות, מבתי המשפט, מהשירות הציבורי ומהמגזר הפרטי.

בין השמות שהועלו במהלך הישיבה הראשונה: פרקליטת המדינה, עדנה ארבל,
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז (המוערך הן במערכת המשפטית והן
במערכת הפוליטית), הפרקליט הצבאי הראשי, מנחם פינקלשטיין, השופטים
המחוזיים בועז אוקון, עודד מודריק ואורי שהם וכן פרופסור גבריאלה
שליו.

לא כל המועמדים בטוחים כי הם מעוניינים בתפקיד. ארבל, למשל, תעדיף
להתמנות לשופטת בבית המשפט העליון, אך אם תבין שהסיכויים למינויה
בתחילת 2004 נמוכים, ייתכן שתסכים לקבל את התפקיד.
פרופ' שליו אינה
מעוניינת במינוי. גם שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בועז אוקון,
שנחשב ל"כוכב" במערכת המשפטית, כלל אינו בטוח אם הוא מעוניין בתפקיד.
אל אוקון, איש אמונו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, פנה ראש
לשכת ראש הממשלה, עו"ד דב ויסגלס.

לאחר שהוועדה תחליט מי מבין המועמדים ששמותיהם הועלו ראוי לתפקיד, היא
תעביר את הרשימה לממשלה, שתצביע על כל מועמד. אם הממשלה לא תקבל אף
בהכנת הידיעה השתתף ברוך קרא מועמד, יחל ההליך מחדש.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/358380.html

07/11/2003
13:44:00
למשרת היועמ"ש !!

הוועדה לבחינת מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה קיימה היום דיון שני.

טרם סיום תפקידו של היועמ"ש אליקים רובינשטיין בינואר 2004, יתקיימו פגישות עם ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר המשפטים, יוסף לפיד.


@ כמו כן...:-

ועדת השופט בך החליטה: לראיין את המועמדים לכהונת יועץ משפטי לממשלה.
המטרה: לבחון האם יוכלו המועמדים מהסקטור הציבורי להתאים עצמם למשרה הרמה

הוועדה המקצועית-ציבורית לבחינת מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בראשות שופט ביהמ"ש העליון (בדימ.), גבריאל בך, קיימה היום (יום שישי) דיון שני.

הוועדה החליטה לראיין חלק מן המועמדים הפוטנציאליים, בטרם תחליט להמליץ לממשלה על מי מהם. חברי הוועדה סבורים, כי יש מקום לערוך מעין "שימוע" למועמדים - במיוחד לאלה הבאים מהסקטור הפרטי, כדי לבחון האם יוכלו להתאים עצמם למשרה הרמה בסקטור הציבורי.

חברי הוועדה יקיימו בקרוב התייעצות עם ראש הממשלה, אריאל שרון, ועם שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד.

על הפרק נותרה מועמדותם של האישיםה באים: עו"ד יורם טורבוביץ', לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים; הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף מנחם פינקלשטיין; שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עוזי פוגלמן; עו"ד ליפא מאיר; עו"ד דני שיינמן, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33479-00.html?tag=17-06-43



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   03:05   11.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  159. בעקבות הניצחון הבוקר על גלעד שרון בעליון.....  
בתגובה להודעה מספר 110
 

קרב על כל מסמך, משפחת שרון

הפרקליטות מבקשת מבימ"ש השלום להורות לגלעד שרון למסור המסמכים
5 השופטים קבעו פה-אחד: אין לחשוד זכות שתיקה לגבי מסמכים שהוא
מצטווה למסור על-ידי בימ"ש, אך הוא רשאי לטעון לחיסיון מפני הפללה עצמית; בימ"ש השלום יעיין במסמכים ויכריע על אילו מסמכים חל החיסיון
16:41 10/12/2003
@ המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:-
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-35839-00.html?tag=2-56-23

מעניין מי יהיה היועמ"ש הבא לממשלה שיגיש כתבי אישום נגד משפחת שרון, אולי זה יהיה אותו שהיה שותף לקנוניה עם ח"כ: ביילין, שריד, רן כהן, ענת מאור, נעמי חזן, אמנון רובינטיין, אופיר פינס מחד והשופטים יצחק זמיר ודורנר.... ימים יגידו אם עו"ד עוזי פוגלמן יומנה לתפקיד היועמ"ש לממשלה....

@ להזכירכם/ן את מעורבותו של המועמד בפרשת בראון חברון...:-

בג"ץ 97 / 2534

בג"ץ 97 / 2535

בג"ץ 97 / 2541

1. חבר-הכנסת יונה יהב

2. חבר-הכנסת יוסף ביילין בג"ץ 2534/97

1. חבר-הכנסת יוסי שריד

2. חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין

3. חבר-הכנסת רן כהן

4. חברת-הכנסת ענת מאור

5. חברת-הכנסת נעמי חזן בג"ץ 2535/97

חבר-הכנסת אופיר פינס בג"ץ 2541/97

נגד

1. פרקליטת המדינה

2. היועץ המשפטי לממשלה

3. ראש-ממשלת ישראל

4. שר המשפטים

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

לפני המשנה לנשיא ש' לוין והשופטים א' גולדברג, ת' אור

י' זמיר, ד' דורנר


העתירות שבמסגרתן הוגשה בקשה זו מכוונות נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור תיקי חקירה שניהלה המשטרה בנוגע להתנהגותם של ראש-הממשלה ושל שר המשפטים בפרשת מינוי עורך-הדין רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה*. בקשת העותרים היא למסור לעיונם את חומר החקירה שנאסף על-ידי המשטרה בפרשה, וכן לגלות ברבים את הדוח המסכם של המשטרה ואת חוות-הדעת החולקת של כמה פרקליטים שהיו שותפים לצוות הפרקליטות שבחן את תיק החקירה המשטרתי. לטענת המשיבים, זכות הציבור לדעת אינה משתרעת על פני חוות-דעת והמלצות פנימיות, ומתן פומבי להתכתבות פנימית עלול לפגוע בתהליך גיבוש ההחלטות ברשויות ציבוריות.

בית-המשפט העליון פסק:

א. (1) בקשות העותרים אינן לסעד עיקרי שנתבע בעתירות, אלא אמצעי דיוני שנועד לשרת את ההכרעה בדבר זכותם לסעדים העיקריים שביקשו. במסגרת זו זכאים העותרים רק לגילוי חומר הדרוש להכרעה בעתירות (42ג).

(2) בית-המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטתו של היועץ המשפטי, אלא רק מעביר את ההחלטה תחת שבט ביקורתו. לפיכך אין מקום לבחון ולבדוק את חומר הראיות כפי שעושה בית-משפט שלערעור (44 א).


(3) בעניין הנדון עשויים העותרים להיות זכאים רק לחומר חקירה נוסף ושונה בהשוואה לחומר החקירה שכבר הוזכר ופורט בחוות-הדעת של פרקליטת המדינה ובהחלטת היועץ המשפטי לממשלה נושא העתירות. שכן, חומר כזה עשוי לבסס טענה שלפיה החלטת היועץ המשפטי מושתתת על עובדות חלקיות, ועל-כן מסקנתו מוטעית (42ד).

(4) לעומת זאת, לפירוש שונה של אותו חומר חקירה ולמסקנות חולקות, אף אם סבירות הן יותר ממסקנותיו של היועץ המשפטי, אין כלל השלכה על השאלה אם החלטתו מצויה במיתחם הסבירות. על כך יש ללמוד מתוך ההחלטה עצמה ומן הנימוקים שביסודה (42ה).

(4) החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה כוללת סיכום מפורט של חומר החקירה. לכן, ובהיעדר טענה לגבי קיום חומר חקירה נוסף שהסיכום איננו מתייחס אליו, אין יסוד לחיוב המשיבים לגלות את חומר החקירה. על-מנת לזכות בגילוי היה על העותרים להניח תשתית – ולו מינימלית – לטענה כי חומר זה דרוש לצורך הכרעה בעתירות, וזאת לא עשו (43א – ג).

ב. (דעת מיעוט – השופט א' גולדברג):

(1) אחד הסייגים לזכות העיון במסמכים המוחזקים בידי הרשויות הוא חיסוים של דיונים פנימיים או של תכתובות פנימיות בין אנשי הרשות, או בין רשויות השלטון. אינטרס הציבור הוא כי עובדי ציבור יוכלו להביע את דעותיהם ומסקנותיהם בלי לחשוש כי הדברים יגיעו לידי גורמים חוץ-מערכתיים. האינטרס הציבורי האמור גובר על האינטרס הפרטי של בעל עניין לגיטימי לעיון במסמכים אלה (44ג – ה).

(2) אולם, נקודת הכובד באיזון שבין האינטרסים זזה, שעה שהרשות עצמה מגלה ברבים את דבר קיומם של הדיונים הפנימיים או התכתובות הפנימיות ואת תוכנם. אין הרשות יכולה להסתתר מאחורי תקנת הציבור, כשזו לא יוצאת נפגעת כלל (44ה – ו).

(3) משלא קיים עוד הטעם שבשלו הוכר האינטרס הציבורי לאי-מתן פומבי לחוות-דעת פנימיות, חוזר הכלל הבסיסי אל כנו, ולפיו מסמכי רשות הציבור פתוחים הם, כעיקרון, לפני מי שיש לו עניין לגיטימי בהם (44ו).

(4) בנסיבות העניין, צוינו בחוות-הדעת של פרקליטת המדינה עמדתה החולקת של המשטרה וקיומה של מחלוקת בפרקליטות המדינה. משכך, גילוי המסמכים לא היה גורם נזק לאינטרס הציבורי. כמו כן, גם בהנחה שבמסמכים האמורים לא פורטו ראיות נוספות, בידוע הוא כי ניתן לסכם אותו חומר ראיות בדרכים שונות, להציגו בהדגשים שונים, ולראותו בהיבטים אחרים, תוך מידת פירוט שונה של חומר הראיות. אין לנחש אילו טענות היו העותרים יכולים להעלות מהחומר כדי לעזור לבית-המשפט להגיע להחלטה נכונה, שהיא היא האינטרס העליון (44ז – 45ה).


פסקי-דין של בית-המשפט העליון שאוזכרו:

בג"ץ 802/89 נסמאן ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בחבל עזה, פ"ד מד(2) 601.

ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח', פ"ד מח(3) 749.

ע"פ 35/50 מלכה ואח' נ' היועץ המשפטי, פ"ד ד 429.

ספרים ישראליים שאוזכרו:

י' זמיר הסמכות המינהלית (כרך ב, תשנ"ו).

בקשה לגילוי מסמכים. הבקשה לגילוי חומר החקירה של המשטרה נדחתה. הבקשה לגילוי הדוח המסכם של המשטרה וחוות-דעתם של כמה פרקליטים בצוות הפרקליטות נדחתה ברוב דעות כנגד דעתו החולקת של השופט א' גולדברג.

ראובן חן, רשף חן – בשם העותרים בבג"ץ 2534/97;

דפנה הולץ-לכנר, אביגדור פלדמן – בשם העותרים בבג"ץ 2535/97;

עוזי עצמון – בשם העותר בבג"ץ 2541/97;

עוזי פוגלמן, מנהל מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה; שי ניצן, סגן בכיר א לפרקליטת המדינה וממונה על עניינים ביטחוניים בפרקליטות המדינה – בשם המשיבים 2-1.


החלטה

השופטת ד' דורנר


ביום 14.5.1997 החלטנו, פה אחד, לדחות את בקשת העותרים כי נורה למשיבים
2-1 (להלן – המשיבים) למסור לעיונם את חומר החקירה שנאסף על-ידי המשטרה בפרשת מינויו של עורך-הדין רוני בר-און למשרת היועץ המשפטי לממשלה, וברוב דעות החלטנו לדחות את בקשותיהם לגילוי הדוח המסכם של המשטרה והמלצותיה וכן את חוות-דעתם החולקת של פרקליטים אחדים שהיו שותפים לצוות הפרקליטות שבחן את תיק החקירה, והגיעו למסקנה כי חומר הראיות מספיק להגשת כתב-אישום נגד
ראש-הממשלה.

להלן נימוקיי לדחיית הבקשות.

1. הבקשות לגילוי המסמכים הוגשו בגדר עתירות שבהן נתקפה סבירות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה שלפיה חומר הראיות בפרשה אינו מספיק להגשת כתב-אישום נגד ראש-הממשלה*.

המדינה התנגדה לגילוי המסמכים. עיקר טענתה היא כי זכות הציבור לדעת אינה משתרעת על פני חוות-דעת והמלצות פנימיות, וכי מתן פומבי להתכתבות פנימית עלול לפגוע בתהליך גיבוש ההחלטות ברשויות ציבוריות.

העותרים, מצדם, טענו כי החומר שגילויו נתבקש נועד לאפשר בירור מלא של טענותיהם, ובשל כך הם זכאים לגילוי. בטיעון שבפנינו אף הטעימו כי לדעתם, בית-המשפט נזקק לחומר זה לצורך הכרעה בעתירות.


2. בקשות העותרים אינן לסעד עיקרי שנתבע בעתירות, אלא אמצעי דיוני שנועד לשרת את ההכרעה בדבר זכותם לסעדים העיקריים שביקשו. במסגרת זו זכאים העותרים רק לגילוי חומר הדרוש להכרעה בעתירות.

בעניין הנדון עשויים העותרים להיות זכאים רק לחומר חקירה נוסף ושונה בהשוואה לחומר החקירה שכבר הוזכר ופורט בחוות-הדעת של פרקליטת המדינה ובהחלטת היועץ המשפטי לממשלה נושא העתירות. שכן, חומר כזה עשוי לבסס טענה, ולפיה החלטת היועץ המשפטי מושתתת על עובדות חלקיות, ועל-כן מסקנתו מוטעית. ראו בג"ץ 802/89 נסמאן ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בחבל עזה , בעמ' 606. לעומת זאת, לפירוש שונה של אותו חומר חקירה ולמסקנות חולקות, אף אם סבירות הן יותר ממסקנותיו של היועץ המשפטי, אין כלל השלכה על השאלה אם החלטתו מצויה במיתחם הסבירות. על כך יש ללמוד מתוך ההחלטה עצמה ומן הנימוקים שביסודה. ראו והשוו י' זמיר הסמכות המינהלית (כרך ב) , בעמ' 759 (ה"ש 49).

3. החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה כוללת סיכום מפורט של חומר החקירה. בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, עורך-הדין פוגלמן, אף הצהיר בפנינו כי סיכום זה משקף באופן מלא את חומר החקירה. עוד הצהיר בפנינו עורך-הדין פוגלמן כי בדוח המשטרה ובחוות-הדעת של הפרקליטים שחלקו על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לא פורטו ראיות חשובות, בנוסף על אלו המוזכרות בהחלטת היועץ המשפטי, וכי ההחלטה וחוות-הדעת מושתתות על אותה תשתית ראייתית. עורך-הדין פוגלמן הטעים כי יסוד המחלוקת מצוי אפוא במסקנות השונות שהוסקו מאותה תשתית ראייתית. כאמור, מסקנות שונות מאותו מידע – להבדילן ממידע נוסף ושונה – אינן רלוונטיות להכרעה בעתירות שלפנינו.

4. גם חומר החקירה הגולמי שנאסף על-ידי המשטרה, אף שכולל הוא מידע, אינו דרוש להכרעה בעתירות. כאמור, מידע זה הובא לידיעתנו בצורה נרחבת באמצעות חוות-הדעת של פרקליטת המדינה והחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה. אף העותרים לא טענו לפנינו כי סיכום הראיות בחוות-הדעת של פרקליטות המדינה ובהחלטת היועץ המשפטי לממשלה חסר, אלא שסבורים הם כי אם יעמוד חומר החקירה לעיונם ייתכן שיגלו בו מידע התומך בעמדתם.

טענה זו אינה יכולה להתקבל.


בהיעדר כל אינדיקציה כי סיכום הראיות המפורט שבחוות-דעת פרקליטת המדינה ובהחלטת היועץ המשפטי לממשלה אינו מדויק, וכי מצוי בחומר החקירה הגולמי מידע כלשהו שלא נכלל בסיכום המאוחר, אין יסוד לחיוב המדינה לגלות את חומר החקירה. שכן, כדי לזכות בגילוי היה על העותרים להניח תשתית – ולו תשתית מינימלית – לטענה כי חומר זה דרוש לצורך ההכרעה בעתירות.

לא זו אף זאת: הסתמכותם של הפרקליטים בעלי חוות-הדעת החולקת על אותן ראיות שפורטו בהחלטת היועץ המשפטי מלמדת, כשלעצמה, כי התשתית הראייתית אשר הוצגה בהחלטה הייתה מלאה.

5. מטעמים אלה דעתי הייתה כי יש לדחות את בקשות העותרים לגילוי מסמכים.


המשנה לנשיא ש' לוין

אני מסכים.

השופט ת' אור

אני מסכים.

השופט י' זמיר

אני מסכים.


השופט א' גולדברג

הסכמתי לדעת חבריי כי אין עלינו להורות למשיבים למסור לעיונם של העותרים את חומר החקירה כולו שאספה המשטרה. בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אלא רק מעביר את ההחלטה תחת שבט ביקורתו. לפיכך אין מקום לבחון ולבדוק את חומר הראיות, כפי שעושה בית-המשפט שלערעור.


לא כן סברתי בעניין גילוי דוח סיכום החקירה של המשטרה, וכן בעניין גילוי "דעת המיעוט" של פרקליטים מספר מצוות הפרקליטות, שעל-פי דעתם יש בחומר החקירה ראיות מספיקות להגשת כתב-אישום נגד ראש-הממשלה ושר המשפטים.

אכן, אחד הסייגים לזכות העיון במסמכים המוחזקים בידי הרשויות הוא חיסוים של דיונים פנימיים או של תכתובות פנימיות בין אנשי הרשות, או בין רשויות השלטון. אינטרס הציבור הוא כי עובדי ציבור יוכלו להביע את דעותיהם ומסקנותיהם בלי לחשוש כי הדברים יגיעו לידי גורמים חוץ-מערכתיים. כפי שציין עורך-דין פוגלמן, בא-כוחם המלומד של המשיבים, בתגובתו, "מתן פומבי לתרשומות פנימיות, התכתבויות פנימיות, חוות דעת וסיכומים עלול להרתיע עובדי ציבור להעלות על הכתב דברים באופן פתוח וגלוי, וכן להרתיע את הגורם המחליט מלבקש מעובדיו להעלות את כל עמדותיהם בגלוי ובבירור על הכתב, ובכך לעקר מתוכן ממשי את הליך קבלת החלטות המינהל הציבורי". האינטרס הציבורי האמור גובר על האינטרס הפרטי של בעל עניין לגיטימי, לעיון במסמכים אלה.

אולם נקודת הכובד באיזון שבין האינטרסים זזה, שעה שהרשות עצמה מגלה ברבים את דבר קיומם של הדיונים הפנימיים או התכתובות הפנימיות ואת תוכנם (או תמצית תוכנם). או אז, לא עומד עוד כל טעם לקיומו של הסייג האמור לזכות העיון, ונשמט הגיונו, שעליו עמדנו לעיל. פשיטא, כי אין הרשות יכולה להסתתר מאחורי תקנת הציבור, כשזו לא יוצאת נפגעת כלל. משלא קיים עוד הטעם שבשלו הוכר האינטרס הציבורי לאי-מתן פומבי לחוות-דעת פנימיות, חוזר הכלל הבסיסי על כנו, ולפיו מסמכי רשות הציבור פתוחים הם, כעיקרון, לפני מי שיש לו עניין לגיטימי בהם (ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח' ,
בעמ' 796-794 והאסמכתאות שם).

בענייננו מציינת פרקליטת המדינה בחוות-דעתה את עמדתה החולקת של המשטרה, ואת המלצותיה, והיא אף מצטטת דברים מתוך חוות-דעתה של המשטרה (בעמ' 16). כן מציינת פרקליטת המדינה בפירוט את המחלוקת שנפלה בצוות הפרקליטות, ואת טעמיה של "דעת המיעוט" (עמ' 23, 24, 46, 47; כן ראה עמ' 3 ו6-, בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה). משכך, איזה נזק ייגרם לאינטרס הציבורי מגילוים של המסמכים? האם לא ראוי כי נראה את המסמכים במקורם ולא את תחליפיהם?


עמדתי, כי יש לגלות את המסמכים, אינה נובעת מן החשש כי חוות-דעתה של פרקליטת המדינה והחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה אינן כוללות סיכום של חומר החקירה או שאינן משקפות באופן מלא את חומר החקירה. נאמנים עליי גם דבריו של עורך-דין פוגלמן כי בדוח המשטרה וב"דעת המיעוט" לא פורטו ראיות נוספות. אולם בידוע הוא כי ניתן לסכם אותו חומר ראיות בדרכים שונות, להציגו בהדגשים שונים, ולראותו מהיבטים אחרים. הארת החומר מזווית אחרת כרוכה, דרך-כלל, במידת פירוט שונה של חומר הראיות. וכשם ש"אין חקר לתבונת סניגור מוכשר, ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא לפניו" (ע"פ 35/50 מלכה ואח' נ' היועץ המשפטי , בעמ' 433), כך אין חקר לתבונתו של עותר, ואין לנחש אילו טענות היה יכול להעלות מהחומר שהיה נמסר לידיו, כדי לעזור לבית-המשפט להגיע להחלטה נכונה, שהיא היא האינטרס העליון.

צר לי כי המסמכים האמורים לא נחשפו, וכל שהיה יכול להיות גלוי נותר חסוי.

ניתנה היום, י' בסיוון תשנ"ז (15.6.1997).
http://66.102.11.104/search?q=cache:uwvN-WzAwBUJ:www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/9702534A.doc+%22%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F%22&hl=iw&ie=UTF-8



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   03:27   11.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  160. השופט עוזי פוגלמן מונה באופן בלתי חוקי ופסול  
בתגובה להודעה מספר 159
 

רה''מ שיפנה מאחז מיושב - לא יישאר בתפקידו!!
המתנחלים: רה"מ שיפנה מאחז מיושב - לא יישאר בתפקידו

מועצת יש"ע וגופי הימין התכנסו לפגישות חירום בתוכנית שרון לפינוי מאחזים. מוקדם יותר, במהלך דיון סוער בכנסת, תקף השר אהוד אולמרט ח"כים מהימין: אתם מפגינים צביעות, "פוזה" והעמדת פנים נפוחה. סגן השר הנדל קרא: "אולמרט יחלק את ירושלים" והוצא מהמליאה
אילן מרסיאנו ואפרת וייס
עדכון אחרון: 11.12.03, 00:30
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2,00.html


@ מעניין מי היה היועמ"ש הבא לממשלה, האם הוא יהיה יועמ"ש לאומי,
או שהוא יועמ"ש שייצג את השמאל הקיצוני, כמו למשל אם ימונה אחד
המועמדים עו"ד עוזי פוגלמן שמונה לשופט בתהליך פסול ומושחת....
... בחקיקה" יסיר, 9. 14/12/02 18:03, שבתאי עזריאל,
פוגלמן התמנה לשופט בהליך פסול, 8. 14/12/02 ...

עוד חותמת גומי
העומס האדיר שבו נתונים שופטי ישראל יכול להסביר
לפעמים התנהלות בעייתית, אבל עד גבול מסויים
13/12/2002
בית משפט נועד לפתור סכסוכים בין אדם לזולתו ולמצות את הדין עם עבריינים, וכך, לעשות צדק. בשני המקרים, חובה על בית המשפט לבחון
היטב את טיעוני הצדדים ולהכריע ביניהם. במקומותינו, מתברר, המצב שונה. מן המפורסמות הוא, כי שופטים רבים, אולי רבים מדיי, עושים מלאכתם באופן רשלני, ולעתים אף תוך עצלות והתנהלות מופקרת. התוצאה: פסקי דין מוזרים, הכוללים שגיאות עובדתיות מביכות.

העומס האדיר והלחץ שבו הם נתונים הם בין הגורמים המובילים שופטים להתנהלות בעייתית, עד כדי כך שהם הופכים, במקרים מסוימים, לחותמת גומי. בדרך כלל של התביעה בישראל שהיא הפרקליטות. המקרה שיפורט להלן שופך אור על התופעה, שאינה מיוחסת כמובן לכלל שופטי ישראל, אלא לרבים מכ-450 נושאי הכהונה הרמה. המקרה מכיל "מכל טוב": גם התנהלות בעייתית מצד הפרקליטות, גם התנהלות מביכה מצד השופטים, וגם ניסיון הן מצד השופטים והן מצד הפרקליטות לטשטש את האמת. כדי להבהיר את הדברים, אביא אותם כסדרם.



הערעור. השופט לא מפנים

ביום 20.1.02 הגישה התביעה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, "על קולת העונש שנגזר על המשיב (משה יוחאי - י"י), הימנעות מהטלת עונש של מאסר בפועל ושיעור הקנס". יוחאי הורשע בבית משפט השלום בתל אביב, על-ידי השופט גלעד נויטל בעבירה של ניהול מקום לשם משחקים אסורים. נגזרו עליו מאסר על תנאי למשך שמונה חודשים, וקנס כספי בסך 30 אלף שקל.

התביעה, שלא אהבה את גזר הדין, טענה כי השופט נויטל הטיל על הנאשם עונש קל מדי והדבר טעון תיקון, במיוחד לנוכח דבריו הקשים של השופט נויטל על הנאשם
ובמילים פשוטות: התביעה מטילה דופי בשיקול דעתו של השופט נויטל, שלא העניש את הנאשם במידה הראויה. התביעה טרחה והביאה בפני ערכאת הערעור ציטוטים, כביכול, מקביעותיו של השופט נויטל בגזר הדין לגבי הנאשם, בהם (ציטוט):

"כפי שנקבע בגזר הדין, 'הנאשם, משך תקופה ארוכה בחר לו כפרנסה עיסוק שהוא למעשה עבירה פלילית'".

"כן נקבע בגזר הדין כי 'הדרך היחידה להרתיעו היא להטיל עליו עונש מאסר בפועל אשר יהווה הרתעה אישית וגם ירתיע אחרים מלעסוק בעיסוק האסור הזה'".

בערעור מציינת הפרקליטות כי השופט לא הפנים את קביעתו הוא" : "אכן מילים כדורבנות. ואולם למרבה הצער, לא בא זכרם בעונש שהוטל על המשיב".

הערעור נידון ביום 16.10.02 בפני הרכב שלושה: השופטים יוסף גולדברג (אב"ד), רות שטרנברג-אליעזר, ועוזי פוגלמן. מדובר בהרכב מנוסה מאוד: השניים הראשונים ותיקים ומשופשפים. פוגלמן אמנם שופט חדש יחסית (מאז שנת 2000), אך גם הוא עתיר ניסיון במערכת המשפט, שאותו צבר כמנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות. מהרכב כזה ניתן לצפות, ובצדק, לבחינה מעמיקה של הטיעונים והדברים. לא כך אירע.

במהלך הדיון בפני השופטים (בעל פה) ביקש בא כוח הפרקליטות להחמיר את גזר הדין. בא כוחו של הנאשם, עו"ד אבי אודיז, ביקש, כמובן, לדחות את הערעור. השופטים קיבלו את הערעור והנחיתו את הגרזן. הם ביטלו את גזר דינו של השופט נויטל, וגזרו על הנאשם ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, וקנס כספי בסך 45 אלף שקל. בנימוקי פסק הדין קבעו, בין היתר (ציטוט):

"תמימי דעים אנו עם השופט בבית משפט קמא (בית משפט השלום - י"י) כי 'הנאשם במשך תקופה ארוכה בחר לו כפרנסה עיסוק שהוא למעשה עבירה פלילית'";

בית המשפט קמא הוסיף וציין כי: "הגיעה העת שמבחינת הנאשם הוא יבין שאכן לא רק מעשיו הם אסורים, אלא התנהגותו ראויה לתגובה עונשית הולמת על הזלזול הזה בשלטון החוק" (משפט זה אכן נכתב על-ידי השופט נויטל - י"י); וכן: "... הדרך היחידה להרתיעו היא להטיל עליו עונש מאסר בפועל אשר יהווה הרתעה אישית וגם ירתיע אחרים מלעסוק בעיסוק האסור הזה" (משפט זה, האחרון, לא נכלל בגזר דינו של השופט נויטל - י"י).



הגילוי. הפרקליטה מעלימה עקבות

עם הינתן גזר הדין חשכו עיניו של הנאשם משה יוחאי. אחרי הכול, מדובר במאסר בפועל, גם אם ירוצה בעבודות שירות. גם פרקליטו, עו"ד אבי אודיז, לא הבין בתחילה כיצד נפלה הצרה הזו על לקוחו. לכן בחן מחדש את הערעור, את פרוטוקול הדיון, את פסק הדין (בערעור) ואת גזר הדין (נויטל). לאחר עיון קצר הוא מצא, אוי לבושה, כי השופטים בערעור הסתמכו על קביעות, כביכול, של השופט נויטל, אך אלה לא היו ולא נבראו .

וכיצד, אם כך, קרה הדבר? מתברר כי השופטים סמכו על הטיעונים והציטוטים שהביאו בפניהם אנשי הפרקליטות, וליתר דיוק מי שחתם על הודעת הערעור, עו"ד שלמה ניסים, המחזיק בתואר: סגן בכיר א' וממונה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), והחמירו עם הנאשם. למרבה המבוכה והבושה, עולה מכך כי השופטים לא טרחו לקרוא את גזר הדין של השופט נויטל. אם היו קוראים, סביר להניח שהיו מגלים בעצמם, שהציטוטים שמביאים בפניהם אנשי התביעה לא היו ולא נבראו. ואז היו באים חשבון עם אנשי התביעה: כיצד אתם מעיזים לרמות/להטעות את בית המשפט. אלא שעכשיו במצב החדש, לאחר שבעצמם כשלו, הם לא יכולים לעשות זאת.

למזלו הטוב של הנאשם, עו"ד אודיז מצא את הדרך לפעול. הוא פנה בבקשת רשות ערעור בפני אותו הרכב (הליך חריג, שכן רשות זה רק לערכאה שלישית - בית המשפט העליון), ובעצם אמר להם: חבר'ה, פישלתם
תקנו את העוולה. אודיז ייחס לתביעה הטעיה מכוונת של בית המשפט, ולשופטים כתב: "...בית המשפט הנכבד הסתמך באופן מלא ועיוור על מצב הדברים שהציגה בפניו המשיבה בהודעת הערעור". לנו אמר בתגובה כי עו"ד שלמה נסים הוא פרקליט מצוין והגון, אך במקרה זה הוא חתם כנראה על ניירות שהוצגו בפניו על-ידי מתמחה או עורך דין זוטר.

ואכן מהומה רבתי פרצה זמן קצר לאחר הגשת הבקשה, הן בפרקליטות והן אצל השופטים. ולא בכדי, אחרי הכול מדובר באישים נשואי פנים, שיתקשו, מן הסתם לקבור את הבושה. ביום 4.12.02 התקיים דיון בבקשתו של הנאשם. עו"ד דליה אברמוב היא שנשלחה לסדר את העניין, בשם הפרקליטות. בפתח הדיון אמרה: "מאחר שבית המשפט טרם קם מכיסאו והתברר שהיו כמה טעויות ואי דיוקים בהודעת הערעור, מדובר בשני משפטים בלבד... שני המשפטים המדוברים משקפים את רוח הדברים בגזר
הדין של בית משפט קמא, אשר אמר את הדברים במילים אחרות". הנה כי כן, גם בשלב זה מנסה הפרקליטה למרוח את העניינים. ולא רק זאת, מתברר כי במהלך הדיון ביקשה הפרקליטה מהשופטים להורות על משיכת הבקשה מתוך התיק. משיכה פיזית, יש לומר, שלא תותיר עקבות. ובמילים פשוטות: נעשה ניסיון להוציא זאת מהתיק, כדי להעלים מידע זה מהציבור הרחב.



הביטול. השופטים לא מקבלים

השופטים, יש לומר, ידעו בשלב זה היטב במה מדובר. לכן "ניתבו" מראש את הצדדים להסדר, שיחסוך מהם התערבות נוספת. הם ביקשו לחסוך מעצמם בושה נוספת, והכרעה בבקשת הנאשם, שהיתה מחייבת התייחסות שיפוטית לשאלה כיצד "נפלו" בפח. ואכן הצדדים הגיעו להסדר. למען המטרה המקודשת (ביטול גזר הדין המחמיר), הסכים
עו"ד אודיז אפילו לומר לפרוטוקול כי הוא מקבל את ההסבר של הפרקליטות שהטעויות לא נעשו בכוונה אלא נפלו בשוגג. ההסדר שנקבע: מאסר על תנאי בלבד (כפי שקבע השופט נויטל) ו-45 אלף שקל קנס כספי (לעומת 30 אלף). השופטים נתנו לכך תוקף של פסק דין, משל היו חותמת גומי, ובטרם חתמו, כתבו: "בשולי הדב נעיר, אנו מקבלים את הסברי המדינה, לפיהם מדובר בטעות שנפלה בתום לב וללא כוונת הטעיה. עם זאת, יש להצטער על הטעות שנפלה".

מיותר כמעט לציין: השופטים לא לקחו אחריות לטעות שלהם - פסק דין שקבעו המתבסס על ציטוטים שלא היו ולא נבראו. יש רק לקוות, כי בטרם ייתנו פסקי דין נוספים, ייבחנו טוב-טוב טיעונים המובאים בפניהם, גם אם אלה מוצגים בפניהם כציטוט, כביכול, של שופטים אחרים.

בשבוע שעבר פניתי אל השופטים, באמצעות הנהלת בית המשפט, ושאלתי: מדוע קיבלו ערעור בהסתמך על ציטוט של השופט נויטל, בלא שבדקו כי אכן אלה דבריו של השופט. לשאלה זו קיבלתי מענה מפולפל, אשר בשורה התחתונה לא השיב לשאלה. לטענת השופטים, "הודעת הערעור הוגשה על-ידי המדינה זמן ניכר לפני הדיון בערעור, ומתברר כי באותו שלב גם בא כוח המשיב לא שם לבו לציטוט המוטעה, בין בשלב הגשת הודעת הערעור ובין בשלב הטיעונים בערעור".

השופטים אמרו עוד בתגובה כי הם הציעו לבטל את גזר הדין שנתנו ולהעביר ההכרעה לשופט אחר. אלא שהצדדים הגיעו ביניהם להסדר, ולכן "בית המשפט המחוזי (אותם שופטים - י"י) ביטל את פסק דינו מיום 16.10.02 וגזר על המשיב את העונש) שהוצע על-ידי הצדדים". הוא שכתבתי: חותמת גומי. על הטעות שלהם, וליתר דיוק על הרשלנות שלהם, לא התנצלו עד עכשיו.

דובר משרד המשפטים מסר תגובה מפורטת ובה חזר על השתלשלות העניינים. לגופו הטעות. זאת ועוד: הרי גזר הדין של עניין קבע: "לא היתה כל הטעיה ולא כוונה מצורף להודעת הערעור כחלק בלתי נפרד ממנה, וכפי שיובהר להלן, רוב הציטוטים היו והם מדויקים, ורק שני משפטים בלבד הובאו ברוח דברי בית משפט קמא, גם אם לא בלשונו... היוצא מכך שחלק מבוטל מהציטוטים אכן נכתב בגזר הדין, והטעות היא לגבי שני משפטים בלבד". לשאלה אם יינקטו צעדים נגד האחראים לכך, כמו גם לשאלה האם יוקמו מנגנוני בקרה כדי לוודא שלא יפלו "טעויות" נוספות כאלה, לא ניתן מענה.



השופטים מגיבים: "אין לנו התנגדות לביקורת"

ב-13.12.02 פרסמתי כאן כתבה (מחלקה ראשונה, "עוד חותמה גומי"), ובה ביקרתי שלושה משופטי בית המשפט המחוזי, על טעותם הגסה - כאשר קיבלו, כזה וראה וקדש, את טיעוני התביעה, ונתנו פסק דין על בסיס דברים שלא היו ולא נבראו שהובאו בפניהם, מפסק דין, כביכול, של השופט גלעד נויטל. הכתבה פורסמה כמה שבועות לאחר שחשפנו מקרה דומה ל"חותמת גומי" מצד שופטים אחרים.

כתבתי גם כי תופעה זו, שבה משמשים שופטים רבים כ"חותמת גומי", אינה מיוחסת כמובן לכלל שופטי ישראל, "אלא לרבים מכ-450 נושאי הכהונה הרמה". בעקבות זאת התקבלו פניות בהנהלת בתי המשפט, מצד שופטים שראו עצמם נפגעים מהדברים הנ"ל. הם ביקשו להתייחס לדברים ולהדוף את מה שנראה בעיניהם כפגיעה גם בהם (על-אף שלא כוון אליהם אישית; השופטים בהם דובר היו אחרים). הנהלת בתי המשפט מסרה בשמם, ואת זאת אנו מפרסמים כאן ברצון, כי "אין לנו כל התנגדות להעברת ביקורת ודיון ציבורי על החלטות שופטים, גם כאשר הם אינם מחמיאים למערכת, אך אנו מתקשים להשלים עם פגיעה בשמם הטוב של מאות שופטים". הפגיעה הנ"ל, נטען, "פוגעת בשמם הטוב של השופטים".
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-1843-00.html?tag=3-22-54&au=True



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   03:34   11.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  161. עו''ד פוגלמן: פסק הדין במשפט הדיבה של חנה סנש  
בתגובה להודעה מספר 160
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 11.12.03 בשעה 08:07 בברכה, פילוביץ שחף
 
בשם העותרות. עו"ד אביעד הכהן, 6143/94:בבג"ץ
עו"ד עוזי פוגלמן, :בשם המשיבים. פסק-דין. ...
פסק הדין במשפט הדיבה של חנה סנש

הקדמה:
הפרק הזה כולל קטעים מפסק דין בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. וזה
נושא הדיון: במחזה "קסטנר" שכתב מוטי לרנר, נרמז כי חנה סנש הסגירה את הצנחנים
לנאצים בעת חקירתה. עובדה זו אינה אמת, ואין איש הטוען כי יש בה אמת. מוטי לרנר טען כי
בשם חופש היצירה מותר לו לבדות דברים, ולתאר מאורעות שלא היו. בני משפחת סנש
ואחרים עתרו לבג"ץ שיאסור על רשות השידור להקרין את המחזה.
פסקה דין מראה שתי עמדות מנוגדות: דעת הרוב, של השופט ברק והשופט מצא, קובעת כי
חופש הדיבור כולל גם את החופש לשקר, וכי האמת תמצא את דרכה לא על ידי איסור לפרסם
שקר, אלא מכוחה הפנימי.
דעת המיעוט - דעתו של השופט חשין - קובעת כי בסתירה שבין חופש הביטוי לבין זכותה של
חנה סנש לכבוד - עולה זכותה של חנה סנש לאין ערוך על זכותו של מוטי לרנר לכתוב במחזה
דברים שאין להם ביסוס היסטורי.
הקטעים המובאים מפסק הדין מתארים את העמדות, כפי שנוסחו על ידי השופטים.


בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 6126/94

בג"ץ 6143/94

כבוד הנשיא א' ברק
בפני:

כבוד השופט א' מצא


כבוד השופט מ' חשין

.1גיורא סנש
העותרים בבג"ץ 6126/94:

.2איתן סנש


.3ד"ר דוד סנש


.4סגן יו"ר יד ושם

.1נדיה מטר
העותרות בבג"ץ 6143/94:

.2עמותת נשים למען עתיד ישראל

נגד


.1רשות השידור
המשיבים בבג"ץ 6126/94

2.יו"ר רשות השידור
ובבג"ץ 6143/94:

3.מנכ"לה טלויזיה

4.מרדכי לרנר

.5אורי ברבש


עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים


ד' בכסלו התשנ"ה (7.11.94)
תאריך הישיבה:


בשם העותרים

עו"ד גבריאל לוי
בבג"ץ 6126/94:


בשם העותרות

עו"ד אביעד הכהן
בבג"ץ 6143/94:

עו"ד עוזי פוגלמן
בשם המשיבים:

פסק-דין


הנשיא א' ברק:
.1"משפט קסטנר" הוא מחזה מפרי עטו של מר מ' לרנר. הוא נועד לשידור בטלוויזיה. המחזה
הואיצירה אמנותית בת שלושה פרקים הכתובה בהשראת "פרשת קסטנר" בכלל והמשפט
הפליליבת.פ. 124/53 היועץ המשפטי לממשלה נ' גרינוולד, פ"מ מד ,3 בפרט. רובה של
העלילהמתרחש בין כתלי בית המשפט. היצירה מעלה את סיפור הצלתם של יהודי הונגריה
בימימלחמת העולם השנייה והדילמות המוסריות שהיו כרוכות בכך. היצירה היא בדיונית.
איןהיא מתיימרת לשקף במדויק את האירועים בהם היא עוסקת. יצירה מסוג זה מכונה
"דוקודרמה".(Docudrama) זהו ז'אנר אמנותי, המשתמש בדמויות ידועות מהחיים כבסיס
ליצירההאמנותית. הוא מערב, מטבע הדברים, מציאות ודמיון. בתחילת כל פרק, בכותרת
שתוקרן,ייאמר:

"האירועיםשבסרט עוצבו בהשראת משפט קסטנר- גרינוואלד. עם זאת, אין לראות
בסרטשיחזור תיעודי של האירועים אלא דרמה בדיונית המחויבת לערכים
אמנותיים".


.2 באחד מקטעי היצירה מופיעה אמה של חנה סנש, הגב' קתרינה סנש. היא מעידה במשפט
הפלילישל גרינוולד. היא נחקרת באולם בית המשפט על ידי עורך הדין ש' תמיר. קסטנר יושב
באולםהמשפטים ומתערב במהלך החקירה. באחת מהתפרצויותיו הוא מתריס כנגד קתרינה
סנש:

"איךאת מעזה לבוא אלי בטענות? מי בכלל ביקש מן הבת שלך לבוא לבודפשט? מה
היאחשבה לעשות? הרי בגלל הפזיזות שלה והיהירות של מי ששלח אותה, היא חצתה
אתהגבול כמו טירונית, ונתפסה כעבור חמש דקות. ואני אגיד לך מי גילה למשטרה
ההונגריתשפלגי וגולדשטיין עומדים להגיע אלי. היא! הבת שלך. חנה סנש
הגיבורה!היא נשברה בחקירה שלה וגילתה הכל. אני מתאר לעצמי איזה עינויים
היאעברה. אף אחד לא היה עומד בעינויים כאלה. אבל לא בגללי נעצרו פלגי
וגולדשטיין.אלא בגללה!" )ההדגשה שלי(.

קתרינה סנש משיבה על כך "לא נכון".


.3 דבריו של קסטנר בהצגה - שהודגשו על ידי - פגעו באחיה של חנה סנש ובבניו )העותרים
בבג"ץ.(6126/94 הם פגעו בגב' מטר ובעמותת הנשים למען עתיד ישראל )העותרות בבג"ץ
.(6143/94הם פנו לרשות השידור ולמחבר היצירה. הם ביקשו להשמיט מהתכנית המשודרת
אתהמשפטים )המודגשים(, לפיהם חנה סנש נשברה בחקירתה וגילתה כי פלגי וגולדשטיין
עומדיםלהגיע לקסטנר. הם ציינו כי דברים אלה אינם נכונים. חנה סנש עמדה בגבורה
בחקירתה,ולא הסגירה את חבריה. הם ציינו, כי העובדות השיקריות באשר לחנה סנש פוגעות
בדמותהשל אחת מגיבורות ישראל בכל הזמנים. הם הדגישו, כי יש בדברי השקר על חנה סנש
כדילנפץ, ללא כל בסיס, דימוי שעם ישראל חי לאורו. הם קבעו, כי בהכללת הדברים בתכנית
הטלוויזיהיש משום פגיעה קשה ועמוקה באלפי אנשים, ניצולי השואה וילידי הארץ, אשר
זכרהשל חנה סנש יקר בעיניהם. רשות השידור והמחבר דחו את הבקשות. הם הדגישו
בתשובתםלפונים אליהם את עקרון חופש הביטוי וחופש היצירה. הם ציינו, כי התסריט הוא
דרמהבדיונית, הכתובה בהשראת אירועים שהתרחשו. מר לרנר ציין, כי ניסה למצוא איזון בין
הצורךההיסטורי מזה לבין הכורח לבטא את תפיסת העולם שלו ומחויבותו לאיכותה של
היצירההאמנותית מזה. הציבור ישפוט אם עמד במשימה קשה זו. בתשובתה ציינה רשות
השידורכי לתסריט עצמו צורפה "התנצלות המחבר" )ראה, "משפט קסטנר", עמ' .(11 מובהר
בה,בין היתר, כי התסריט הוא "דרמה בדיונית הכתובה בהשראת אירועים שאכן התרחשו.
עיצובםשל האירועים הללו בעלילה ברורה, שבה הדמויות מתפקדות לא רק על פי הידוע על
פעולותיהןבמציאות, אלא גם על פי חוקי ההתנהגות של דמויות דרמטיות - עיצובם של
האירועיםהללו מחייב כמובן סטיות מרובות מאירועי האמת, ומעלה בכך את השאלה הקשה
שלמידת הדיוק ההיסטורי המתבקשת ביצירת אמנות". המשיבים מסרו, כי בתחילת כל פרק
מפרקיהסרט יודגש לצופים, כי אין לראות בסרט שיחזור תיעודי אלא דרמה בדיונית
המחויבתלערכים אמנותיים. כן מסרו, כי לאחר הפרק האחרון יתקיים דיון באולפן, אליו
הוזמנואחיה של חנה סנש, היסטוריונים ועיתונאים. במסגרת זו תינתן, כמובן, זכות התגובה
לאלהשאינם מרוצים מהסידרה.

.8 מהם הערכים והעקרונות החלים בענייננו? ערכים ועקרונות אלה הם שלושה:
האחד,הערך בדבר חופש הביטוי וחופש היצירה;
השני,הערך בדבר שמו הטוב של האדם;
השלישי,הערך )או האינטרס( בדבר שלום הציבור.
לעתיםמתיישבים ערכים אלה זה עם זה. לעתים הם מצויים בהתנגשות. נדרש איזון ראוי.

.9 הערך האחד בו יש להתחשב, בפירוש כוחה של רשות השידור ושיקול דעתה, הוא זה של
חופשהביטוי. זהו ערך יסוד. הוא נגזר מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
...אכן,ביסוד עולמה של ההלכה מונח ריבוי הדעות, בלא שהשלטון יתערב בכך. "כשם שאין
פרצופיהן]של בני האדםקצין האס. אס. קורט בכר[; )ד( הצלת אותו
פושעמלחמה מעונש אחרי המלחמה." משפטו של גרינוולד נערך בבית-המשפט המחוזי
בירושלים,בפני הנשיא ד"ר בנימין הלוי, ולסופו החליט הנשיא הלוי לזכות את גרינוולד
בשלושהמתוך ארבעה ראשי-לשון-הרע )הראשים )א(, )ב( ו-)ד((. גרינוולד הורשע אך בראש )ג(,
אךבשים-לב לזיכויו משאר ראשי ההאשמה הוטל עליו קנס בסך של לירה אחת בלבד.
פסק-דינושל בית-המשפט המחוזי - ת.פ. י-ם 124/53 היועץ המשפטי לממשלת ישראל נ'
גרינוולד- פורסם בפסקים מחוזיים מ"ב, 3 עד .241

היועץ המשפטי לממשלה ערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובית-המשפט העליון -
במושבחמישה - החליט לקבל את הערעור בחלקו העיקרי. גרינוולד הורשע בראשי-האשמה
)א(ו-)ב( )לגבי ראש-האשמה )א( - ברוב דעות של ארבעה נגד אחד( אך זיכויו מראש-האשמה
)ד(נותר על כנו: ע"פ 232/55 היועץ המשפטי לממשלה נ' גרינוולד, פ"ד יב 1017 עד .2317


.4 מחזהו של מוטי לרנר ניתן לדמותו לקומה שלישית שנבנתה על שתי קומות שמתחתיה.
קומהראשונה היא הטרגדיה של יהדות הונגריה בשנת .1944 הקומה השניה היא הדרמה
שהייתהבבית-המשפט המחוזי בירושלים במשפטו של גרינוולד, הוא המשפט הקרוי "משפט
קסטנר".והקומה השלישית היא הדרמה שעל הבימה - מחזהו של מוטי לרנר "משפט
קסטנר".מי שראה מחזה זה בטלוויזיה - ואני ראיתיו - יידע כי המחזאי אדם ברוך-כישורון
הוא.נוסיף עם זאת ונדע, כי כגודל הכשרון והדרמה כן עוצמת השפעתו של המחזה על הצופים
בו.

.5 על קטע אחד מן המחזה יצא קצפם של העותרים שלפנינו והוא לעת חקירת גב' קתרינה
סנש,אימה של חנה סנש. גב' סנש הופיעה כעדה במשפט, ונחקרה בידי עורך-הדין ש' תמיר,
פרקליטושל גרינוולד. בעת עדותה מתפרץ ד"ר קסטנר אל תוך דבריה פעם ועוד פעם, עד
לשיאבו מאשים הוא את חנה סנש במסירת חבריה לגסטאפו. וכך קוראים אנו במחזה:

"קסטנר )בזעם לקתרינה סנש(
איךאת מעזה לבוא אלי בטענות? מי בכלל ביקש מן הבת שלך לבוא לבודפשט? מה
היאחשבה לעשות? הרי בגלל הפזיזות שלה והיהירות של מי ששלח אותה, היא
חצתהאת הגבול כמו טירונית, ונתפסה כעבור חמש דקות. ואני אגיד לך מי גילה
למשטרהההונגרית שפלגי וגולדשטיין עומדים להגיע אלי. היא! הבת שלך. חנה סנש
הגיבורה!היא נשברה בחקירה שלה וגילתה הכל. אני מתאר לעצמי איזה עינויים היא
עברה.אף אחד לא היה עומד בעינויים כאלה. אבל לא בגללי נעצרו פלגי וגולדשטיין.
אלאבגללה!

קתרינה סנש:
לאנכון!!! "

עלקטע זה במחזה מלינים העותרים לפנינו, ובקשתם היא כי יושמט מן המחזה שיוצג
בטלוויזיה.לדבריהם, האמירה כי חנה סנש הסגירה את שני חבריה - פרץ גולדשטיין ויואל
פלגי- לידי הגסטאפו, אמירת-שקר היא, אמירה שיש בה כדי לפגוע בחנה ללא-מרפא. חנה
סנשעמדה בגבורה בעינויים קשים שעונתה בידיהם של אנשי הגסטאפו, כך אומרים הם,
ולאהסגירה סודות למעניה. כך באשר לגולדשטיין ולפלגי, וכך באשר לקוד הסודי שהיה
בידיהלשידור ידיעות לבריטים, קוד שהנאצים היו מעונינים בו לשידור ידיעות כזב על-ידם
)דיסאינפורמציה(.


השאלה השנויה במחלוקת
.9אלה הם שני הכוחות המושכים לצדדים, כל אחד מהם אל צידו-שלו: מעבר מזה, חופש
הביטויוחירות היצירה של היוצר - מוטי לרנר - ומעבר מזה, כבוד האדם: כבודה של חנה
סנש,אישה צעירה שנרצחה בידי הגסטאפו ואין בידה להגן בכוחה-שלה על כבודה. הניעתר
לעותריםונאסור על רשות השידור לשדר אותו קטע - בן כדקה - באשר פוגע הוא בכבודה של
חנהסנש? או שמא נסרב להיעתר לעותרים ולא נאסור על רשות השידור לשדר אותו קטע
באשרנכיר בחופש הביטוי ובחירות היצירה של היוצר?

לבחינת הדברים הבה נעלה על הבימה - בנפרד, ובזה אחר זה - את השחקנים הראשיים,
נציגאותם ונשמע את שיחם. בהיאסף הכל אל הבימה נתיר לשחקנים להשיח איש-עם-רעהו
וידענוידו של מי על העליונה. את דברינו להלן נחלק לשלושה חלקים וזה יהיה סידרם:
בתחילהנדון בחופש הביטוי ובזכות לשם טוב כמהויות וכעיקרים במשפט. לאחר
מכןנעבור ונדון במעמדם ההירארכי של חופש הביטוי ושל הזכות לשם טוב. לבסוף
נפגישאת חופש הביטוי ואת הזכות לשם טוב, לבחינת עוצמה כנגד עוצמה.

נפתח את דברינו במהותה של חירות הביטוי והיצירה ולאחריה נעבור אל כבוד האדם.


חופש הביטוי וחירות היצירה
.10..אינני חולק, כמובן, על זכות-היסוד של חופש הביטוי וחירות היצירה. ואולם סבורני
כיחבריי הרחיקו לכת במתן חירות לחופש הביטוי, תוך קיצוץ בלתי-ראוי בערכים אחרים,
ערכיםחשובים - חשובים מאוד - אף-הם.

.12 ולענייננו. מה הוא חופש הביטוי שאנו מדברים בו? אם תרצו: מה הוא האינטרס
שחופשהביטוי בענייננו מעמיד כנגד אינטרסים אחרים הנוגדים אותו? מדברים אנו במחזה,
ואולםלא במחזה שהוא פרי דמיונו של המחזאי, מחזה שהמחזאי בדה מלבו מתחילה ועד
סוף.מדברים אנו בזן מיוחד הקרוי דוקודרמה, קרא: יצירה שיש בה גם מן הדרמה גם מן
הדוקומנטציה.

.13 המחזה "משפט קסטנר" נוטע עצמו עמוק בעובדות החיים, ושיעור חלקן של עובדות
אלובסך הכולל הוא שיעור ניכר עד ניכר-מאד. לא זו בלבד שהעלילה היא, בעיקרה,
עלילת-אמת- עלילה "מן החיים" - אלא שגיבורי המחזה מופיעים במחזה בשמם, כבחיים.
כך,למשל, השופט הוא ד"ר בנימין הלוי; התובע הוא היועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן;
הסניגורהוא עורך-דין שמואל תמיר; הנאשם הוא מלכיאל גרינוולד; גב' קתרינה סנש; גב'
הנזיבראנד; יואל פלגי; ועל כולם - חנה סנש. כל אלה מופיעים במחזה בשמותיהם
וכמות-שהם.המחזאי מוטי לרנר נטל אירועי-חיים מסוימים והעלה עליהם שלמת-דרמה.
הצופההתמים - גם הצופה המשכיל - לא יידע מה אמת במחזה ומה אינו אמת. האם אמר
קסטנראת שמוטי לרנר שם בפיו או שמא לא אמר זאת? האם יש יסוד-של-אמת לאמירתו
שלקסטנר במחזה אודות חנה סנש או שמא לא אמר קסטנר אמת? הצופה יוצא מהורהר
ולאיידע. הן ולאו ורפיא בידיה.

.15 חופש הדיבור וחירות היצירה שולחים, איפוא, אל המערכה מין יצור היברידי,
דוקודרמטי,יצור שחלקו אמת שהייתה )כביכול( וחלקו דרמה פרי-רוחו של המחזאי.

.16 עד כאן - חופש הדיבור וחירות היצירה. ומנגד - כך נראה עתה - זכותו של האדם לשם
טוב.


כבוד האדם - זכותו של האדם לשם טוב
.17הצורך הנפשי העמוק של אדם לשם טוב - צורך מן הטבע - זכה להכרה משפטית זה
מכבר.המשפט עטף אותו צורך בהגנה בתחום המשפט וכך נתן בידו של אדם זכות לשם טוב.
זכותושל האדם לשם טוב נתגלגלה אלינו מקדמת דנא. אמירות חז"ל כי "כל המלבין פני
חברוברבים כאילו שופך דמים" )בבא מציעא, נח ע"ב( - וכמותה האמירה כי "כל היורדין
לגיהנםעולים חוץ משלושה שיורדין ואין עולין ואלו הן ... המלבין פני חברו ברבים "... )שם,
שם(- מלוות את עמנו מאות רבות בשנים. אכן, שמו הטוב וכבודו של אדם יקרים לו
מכל-יקר,לעיתים גם מחייו. "כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לאדם כחיים עצמם, הם
יקריםלו לרוב יותר מכל נכס אחר" )השופט ברק בע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד
מג)3(,840 .(856 כבודו ושמו הטוב של אדם יקרים לו - למיצער - כגופו. ומה אדם קונה זכות
עלגופו - שלא יפגעו בו - כן קונה הוא זכות שלא יפגעו בכבודו ובשמו הטוב. פגיעה בכבודו
ובשמוהטוב של אדם מדמה עצמה לאונס או למעשה מגונה הנעשים בגופו של אדם. ההבדל
ביןשני סוגי הפגיעה אינו אלא זה, שאונס ומעשה מגונה פוצעים תחילה בגוף ולאחר מכן
בנפש,ואילו פגיעה בכבודו ובשמו הטוב של אדם פוצעים בנפש ופציעת-הנפש יכולה אף
שתביאלפציעת הגוף.


סיכום ביניים
.25דיברנו עד-כה על חירות הביטוי ועל זכותו של אדם לשם טוב כמהויות וכעיקרים
במשפט:עיקרים העומדים לעצמם - עיקרים המזכים את מי שהם מזכים, והמחייבים את
מישהם מחייבים - ובה-בעת משמשים הם כיסודות לפרשנות חוק והלכה, פרשנות במובנה
המצומצםופרשנות במובנה היוצר. ואולם, בבחינת מהותן של הזכויות אין די. ביודענו כי
שתיזכויות אלו עתידות לבוא בהתנגשות חזיתית ביניהן, שומה עלינו להוסיף ולבחון את
מעמדןההירארכי בשיטת המשפט, אם אחת מן השתיים זכות נעלה היא מחברתה
בהירארכיההמשפטית, או אם השתיים שוות-מעמד הן בפירמידה המשפטית. החלטה
בשאלהזו הינה תנאי מוקדם להכנתן של הזכויות לדו-קרב שהשתיים מכינות עצמן
לקראתו.נעבור איפוא ונדון בנושא ההירארכיה המשפטית של הזכויות. נפתח בחופש
הביטוי.


הערת-שוליים:
בחוות-דעתומבחין חברי הנשיא בין תחום פרישתו של חופש הביטוי לבין ההגנה שהחוק
נכוןלהעניק לחופש הביטוי; כאומר; יש שאדם קונה חופש ביטוי אף שהחוק לא יעמיד הגנה
לצידו.כך, למשל, שקר יחסה תחת כנפיו של חופש הביטוי אף אם לא יזכה להגנה. אמירה זו
טעונהעיון, ומתוך שאין צורך להכריע בה לא דנתי בה.


מעמדן ההירארכי של הזכות לחופש ביטוי ושל הזכות לשם טוב - סיכום
.30נמצא לנו, איפוא, כי גם הזכות לחופש הביטוי גם הזכות לשם טוב, כזו כן זו, השתיים
זוכותלהגנה בשתי רמות: רמה אחת היא רמת חוק - בעניינו של חופש הביטוי מדברים אנו
בהלכהשרמתה רמת-חוק - ורמה נעלה הימנה היא רמת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
גםזכותה של חנה סנש לשם טוב - יהיו מי שיאמרו: זכותם של החיים לקיים את שמה הטוב
שלחנה סנש - גם זכותו של המחזאי וזכותה של רשות השידור לחופש הביטוי, גם זו וגם זו
זוכותלמעמד של זכות-יסוד, זכות-על. ושתי זכויות-על אלו מנהלות דו-קרב ביניהן. ידה של
מימן השתיים תהא על העליונה?

הבה נעבור עתה ונדון במהותן הפנימית של כל אחת מן הזכויות שלפנינו.


הזכות לחופש הביטוי והזכות לשם טוב - עוצמת זכותם של המחזאי
ושלרשות השידור כנגד עוצמת זכותה של חנה סנש והבאים מכוחה
.31נפתח בחופש הביטוי והיצירה. כפי שראינו, לא נוכל לספק עצמנו בבחינת הזכות לחופש
הביטוי,כך על דרך הסתם. חובה היא המוטלת עלינו להוסיף ולהעמיק בבחינת אותו שריג
בחופשהביטוי המציג עצמו לפנינו - לבחינת עוצמתו הפנימית, לבירור כוחו בצאתו למאבק
בזכויות-יסודאחרות שהוא מבקש לכרסם בהן או שהן מבקשות לכרסם בו.

.33 חופש הביטוי בנושא של כרוניקה, בדיווח )או דיווח-כביכול( על מעשים שנעשו או על
אירועיםשאירעו, מן הראשונים במלכות הוא. החופש והזכות לדווח על מעשים ועל אירועים
-בייחוד מעשים או אירועים שהציבור חייב לדעת עליהם או ראוי לו שיידע עליהם - אינו אך
זכות;ככל שמדברים אנו באמצעי התקשורת למיניהם, מלווה זכות זו אף בחובה, חובה
ציבוריתהמוטלת על המדווחים לדווח את שראוי הוא בדיווח. מטעם זה תעמוד לו למדווח
הגנתאמת הפירסום כהוראת סעיף 14 לחוק לשון הרע. יסוד זה של אמת הפירסום, הארכתי
בובחוות דעתי שבפרשת קראוס )לעיל( ולא אוסיף )באותה פרשה הייתה חוות-דעתי
חוות-דעתשל מיעוט אך לא באשר לעיקרון הגדול של אמת הפירסום(.

חירות-על זו המלווה פירסומה של כרוניקה, וההגנה של אמת הפירסום, דווקא אלו מטילות
עלהמדווח חובה מיוחדת לומר אך אמת ושלא לומר לא-אמת, ולו שלא-במכוון
ושלא-ביודעין;בוודאי כך אם מדווח המדווח לא-אמת ביודעין או במצב-דעת של לא-
איכפתיות.מכל מקום, גם אם אמרנו כי חופש הביטוי - באשר הוא - כולל אמירת לא-אמת
)ולאנאמר לא כך ולא אחרת(, אתקשה להבין מה-טעם יקיף החוק אמירת לא-אמת
בהגנההניתנת לחופש הביטוי. לא אדע מהו האינטרס שראוי להגן עליו. כשם שזכותי
להניףזרועותיי לצדדים באה אל קיצה משאגיע אל חוטמו של זולתי, כן חופש הדיבור ייעצר
במקוםשייתקל בשמו הטוב של הזולת. כך או אחרת, בדיווח שיקרי לא נמצא לי אינטרס
בעל-עוצמהכלשהי, עוצמה שעימה יוכל חופש הביטוי לצאת למלחמה בזכותו של הזולת
לשםטוב.

...העוצמה הבוקעת מזכותה של חנה סנש לכבוד ולשם טוב, עוצמה היא שאין למעלה הימנה.
בעניינהשל חנה סנש נוכל אף להוסיף ולומר כי כבודה ושמה הטוב הם למעלה מן החיים
עצמם,שהרי ככל שעונתה לא גילתה את סודה עד שרצחוה נפש. ודוק: מדברים אנו בזכותה
המזוקקתוהנקיה של חנה סנש לכבוד ולשם טוב, זכות לכבוד ולשם טוב שאחיה גיורא סנש
נושאמשדה-הקרב על גבו ומניחה לפנינו.

.37 תוצאות המערכה בין שתי הזכויות ברורות מראש: אין ענייננו בזכויות שוות-ערך זו
לזו;ענייננו בזכות גדולה-מכל-גדולה הנאבקת בזכות קטנה הימנה. כבודה של חנה סנש,
כבודהושמה הטוב יגברו - ובנקל יגברו, לדעתי - על זכותו של המחזאי ועל זכותה של רשות
השידור.


אפילוג
.38מעט לאחר שהייתה בת עשרים ושלוש השיבה חנה סנש את נשמתה לאלוהיה. בטוהרה.
חנהסנש אינה יכולה לתבוע את כבודה. חובתנו-שלנו היא להשיב לה את כבודה....
חנהסנש הייתה לוחמת-משוררת, שמא נאמר - משוררת-לוחמת. משוררת, לוחמת וחולמת.
חנהאהבה את החיים. ובשוטטה יחפה בחולות-הזהב של חוף-קיסריה - נערה כבת עשרים
ואחת- כך התפללה לאלוהים:

"אלי,שלא יגמר לעולם
החולוהים,
רשרוששל המים,
ברקהשמים,
תפלתהאדם."

גםבאותם ימים שחורים-משחור, אדומים-מדם, מעט לפני לכתה אל התופת, שוררה על
המרד,על המוות, על הכבוד. וכך שרה חנה בסרדיצה אשר ביוגוסלוויה:

"אשרי...
אשריהגפרור שנשרף והצית להבות,
אשריהלהבה שבערה בסתרי לבבות.
אשריהלבבות שידעו לחדל בכבוד ...
אשריהגפרור שנשרף והצית להבות."

ליבהשל חנה סנש ידע לחדול בכבוד. את כבודה ואת שמה הטוב של חנה סנש איש לא יוכל
ליטולממנה, לא בדיבור ולא במעשה.

חנה סנש
י"אתמוז תרפ"א - כ"א חשוון תש"ה
17.7.1921- 7.11.1944

שופט


הוחלט ברוב דעות כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק ובהסכמת השופט א' מצא וכנגד
דעתוהחולקת של השופט מ' חשין.


ניתן היום, י"ג באב התשנ"ט .(26.7.99)

הנשיא שופט שופט

-----
דילמות ערכיות שואה משפט הדיבה של חנה סנש
http://www.daat.ac.il/daat/dilema/senesh/senesh5.htm



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   08:13   11.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  162. עו''ד משיב בשם המדינה בעתירה שהגישה עמותת יחד  
בתגובה להודעה מספר 161
 

לימודי אזרחות - חוקים במדינת ישראל

גרי לי ושרלי ברספורד נגד משרד הפנים

@@@ ע' פוגלמן, סגן בכיר לפרקליט המדינה - בשם המשיב. י' בן-מנשה - בשם העותרים; -----------------798 התנגדות לצו-על-תנאי מיום .31.5.87 העתירה נדחתה. הצו-על-תנאי בוטל. ]יאיטחזוהדגבא בג"צ ,73/53 87 חברת "קול העם" בע"מ; עתון "אל אתיחד" נ' שר- ד"נ 13/80 הנדלס נ' בנק קופת עם בע"מ ואח', פ"ד לה)2( .785 ד"נ 40/80 קניג נ' כהן, פ"ד לו)3( .701 בג"צ 18/72 שליט נ' שר הפנים ואח', פ"ד כו)1( .334 ע"א 376/46 א' רוזנבאום נ' ש' רוזנבאום, פ"ד ב .235 המקומית רמת-ישי ואח', פ"ד מ)1( .113 בג"צ 547/84 עוף העומק, אגודה חקלאית שיתופית רשומה נ' המועצה ע"א 450/70 רוגוזינסקי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד כו)1( .129 .477 בג"צ 58/68 שליט, בשמו ובשם ילדיו נ' שם הפנים ואח', פ"ד כג)2( פ"ד כב)1( .290 בג"צ 359/66 גיתיה נ' הרבנות הראשית והמועצה הדתית, ירושלים, פ"ד יח)4( .309 בג"צ 214/64 בסן נ' דייני בית-הדין הרבני הגדול לערעורין ואח', ע"פ 330/73 אליאסף נ' מדינת ישראל, פ"ד כח)1( .212 בג"צ ,264/87 ,78/88 ,95 ,136 ,200 ,224 ,238 ,385-382 ,723 פ"ד מג)4( .221 ע"ב 2/88 בן שלום ואח' נ' ועדת הבחירות לכנסת השתים-עשרה ואח' בג"צ 72/62 רופאיזן נ' שר-הפנים, פ"ד טז .2428 בג"צ 467/75 י' האטשינס ואח' נ' שר הפנים ואח', פ"ד ל)3( .148 בג"צ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים, פ"ד לג)2( .97 פסקי-דין של בית המשפט העליון שאוזכרו: -----------------797 836) א(. ומחוקקיו ושלא לרצונם - עם אלה הזכאים ליהנות מהוראותיו האמור בו, כדי להימנות - על-כורחם של יוזמי חוק השבות שהעותרים יכפו עצמם על הגדרות הוראות חוק זה ויעוותו את חזון הדורות של ו"שבו בנים לגבולם". אין זה מן הראוי (2) חוק השבות הוא חוק היסוד של המדינה היהודית, המגשים את כופה ל העותרים השתייכות לדת פלונית 835) ה-ו(. השתייכות לדת פלונית - כמוה כפגיעה בחופש המצפון, שכן, איש אינו עולה, וכי פרשנותו של המשיב - אשר על פיה כופים על העותרים מהותו של המשטר הדמוקרטי דורשת במפגיע להכיר בזכותם לקבל אשרת יא. )אליבא דמשנה לנשיא מ' אלון (1) אין לקבל את טענת העותרים, כי מחייבת טקס פורמאלי 852) א-ב(. זה, יש לראות בעותרים כמי שהמירו דתם מרצון, והמרה זו אינה "והמיר דתו מרצון" תוכן על-פי אותו מבחן עצמו. על-פי מבחן מתמלא תוכן על-פי מבחן לאומי-חילוני, כן מתמלא הדיבור (4) )אליבא דשופט א' ברק כשם שהדיבור "אינו בן דת אחרת" זו בלבד אלא אף הוציא עצמו מכללו של העם היהודי 835) ב-ג(. שהרי זה מעיד על עצמו שאינו מבקש להצטרף לעם היהודי, ולא למשפחה מעורבת והיה יהודי על-פי הדין והמיר דתו מרצון, (3) בחוק השבות שלל המחוקק את הזכות לפי סעיף 4א ממי שהוא בן רקע מטרתו של סעיף 4א לחוק השבות 834 ז(. המירו דתם מרצון, שכן את כף המונח "מרצון" יש להסביר על השבות, כילדים של היהודים שלא עברו המרת דת רשמית ולא (2) אין לקבל את טענת העותרים, כי כלולים הם בסעיף 4א)א( לחוק סעיף 4א)א(, משום שהמירו דתם מרצון 833) ו(. השבות, משום שהם בני דת אחרת, ממילא אין הם זכאים לכך לפי י. (1) מאחר שאין העותרים זכאים לאשרת עולה מכוח סעיף 4ב לחוק התפיסה החילונית שבהווה 848) ב(. מכריע, יש להעמידו במקומו הראוי בצד נתונים אחרים על דבר השוק", אין לראות פגם בסקר הנרך כדין, והגם שאין הוא מסוימת בזמן מסוים. בחיפוש גישתו בהווה של היהודי "מן מכשיר לקבלת מידע על התפיסות החברתיות הרווחות בחברה (2) )אליבא דשופט א' ברק סקר הנערך באופן מדעי עשוי לשמש שהחוק מציב להגשתה של ראיה ולקבילותה 832) ב-ד(. צרכים חברתיים ופוליטיים שונים, אך אינו עומד בדרישות על-ידי העותרים. סקר דעת קהל יפה הוא, בדרךכלל, לסיפוק לאשרת עולה מכוח חוק השבות, וזאת על-פי סקר דעת קהל שהוזמן כי מנקודת ראות יהודית מקובלים העותרים כיהודים הזכאים ט. (1) )אליבא דמשנה לנשיא מ' אלון אין לקבל את טענת העותרים, של המחוקק כאילו לא אירע דבר 836) ז, 837 ב-ג(. בהגדרה אובייקטיבית-נורמאטיבית. אין איפוא להתעלם מרצונו שנקבעה בפסיקה שהייתה לפניו, ולהגדיר את המונח יהודי לשנות את ההגדרה הסובייקטיבית של המונח "יהודי", כפי להשאיר על מכונם מרכיבים עמומים ובלתי בהירים: המחוקק ביקש זו מהי. משתוקן חוק השבות והוגדר בו המושג "יהודי", אין מבחן שיש לגביו הסכמה לאומית, שכן אין לדעת הסכמה לאומית (3) )אליבא דמשנה לנשיא מ' אלון אין לומר, שהמבחן הקובע הוא יש לראות בעותרים בני דת אחרת 851) א-ב(. האדם "לבן דת אחרת", באופן שנשללת יהדותו. על-פי תודעה זו היהודים, תוך יצירת קהילה מיוחדת לכך - כל אלה עושי את היהודים ובן האלוהים והטפה אקטיבית להגשמת אמונה זו בין רחב וקיימת בו הסכמה לאומית, כי אמונה בישוע כמשיח, מלך (2) לעניין התודעה הלאומית של העם היהודי, קיים בו קונסנסוס -----------------796 א(. המבחן החילוני-לאומי, המשקף את התודעה של עם ישראל כיום 851) ח. )אליבא דשופט א' ברק (1) המבחן הראוי באשר ל"דת האחרת" הוא 848) ג-ד(. בחשבון כאחד ממרכיבי הווייתו, הגם שאין הוא המבחן היחיד החילונית של העם היהודי כיום קובעת, כי זהו נתון שיש לקחתו באופן עקרוני לתחושתו הסובייקטיבית של העולה, ואף התפיסה (2) )אליבא דשופט א' ברק התפיסה החילונית עשויה ליתן ביטוי, 831) ו(. דעתם והשקפתם על תפיסת עולמה של היהדות ושל החברה היהודית עולמה של האומה היהודית, וראייה עצמית זו אין בה כדי לכפות של שנות אלפיים, שהוצא את כת "היהודים-המשיחיים" מכלל לשלומו ומבקשים את טובתו, אין בה כדי לשנות מהלך היסטורי העותרים, שלדעתם נמנים הם עם בני העם היהודי, דואגים ז. (1) )אליבא דמשנה לנשיא מ' אלון הרגשתם הסובייקטיבית של ישראל 837) ה-ו(. ולמושג יהודי שבו, העומדים ברום מערכת חוקיה של מדינת ובאותו זמן. ארעיות זו והשתנות זו אינן יפות לחוק השבות ליברלית-דינאמית בדבר פירושו של חוק זה ומושג זה באותו פרק ולמבחן מפרק לפרק ומזמן לזמן, הכול לפי התפיסה החילונית- - שהוא המושג היסודי והמרכזי שבחוק השבות - יעמדו לפירוש יסוד היסודות במערכת המשפט של מדינת ישראל, והמושג "יהודי" (3) )אליבא דמשנה לנשיא מ' אלון אין זה מן הראוי שחוק השבות, הילוכו של העם היהודי על פני ההסיטוריה 845) ד-ה, 846 ז(. התפיסה החילונית-ליברלית היא תפיסה דינאמית, המשתנה עם של יסודות אלההשתנה בעבר עם הזמן, והוא ישתנה גם בעתיד. עם ישראל ושל בניית עצמאותו המחודשת במדינתו. המשקל הפנימי יסודות של הדת היהודית, של הלשון העברית, של ההיסטוריה של (2) ה"מבחן החילוני" מורכב מיסודות שונים, וניתן למנות ביניהם לאומי 845) ב, ד(. להגשים את התכלית העומדת ביסוד חוק השבות, והוא במהותו מבחן ו. )אליבא דשופט א' ברק (1) ה"מבחן החילוני" משמעותו מבחן הבא השבות, יש לפרש פירוש חילוני 843) ו(. (3) את הדיבור "אינו בן דת אחרת", כמו כל דיבור אחר בחוק להתפרש 841) ז, 842 ג(. גם ההגדרה המצויה בו נועדה לשם אותה מטרה, וכך היא צריכה השבות נועד להבטיח מטרות לאומיות של שיבת בנים לגבולם, כך "יהודי" שבו היא במהותה הגדרה חילונית-לאומית, וכשם שחוק השבות כולו הוא חוק לאומי-חילוני, כך גם הגדרת הדיבור המחוקק לקבוע מבחן דתי-יהודי להגדרת "יהודי"; כשם שחוק (2) בחוקקו את חוק השבות )תקון מס' ,(2 תש"ל-0791, לא בא היהודית דווקא 841) ה, ו(. יסוד ליתן מובן לדיבור "דת אחרת" על-פי הקריטריונים של הדת להעניק לו את הגדולה שבזכויות - עלייה לארץ - ואם כן, אין כל מטרת הדיבור" אינו בן דת אחרת" היא לזהות את האדם שחוק השבות בא היהודית אינם קובעים את הקריטריון להשתייכות לאותה דת אחרת; קובעים את הקריטריון של ההשתייכות אליה, כך גם מבחניה של הדת ה. )אליבא דשופט א' ברק (1) כשם שמבחניה של הדת האחרת אינם של זו 829) ו-ז, 829 ז-038 א(. האומה העברית ולהיבלעותה בעולמה של הנצרות, כאחת מכתותיה מלידה היו - לבין אמונת ישראל הביא לכלל הוצאתה של הכת מן המהותי שבין דתה של כת היהודים-המשיחיים - שבניה יהודים המוענקות על-פי חוק השבות ליהודי העולה לישראל; הניגוד נמנים העותרים עם בני "דת אחרת", ואין הם זכאים לזכויות (3) בנסיבות דנן, לפי עולמה של היהדות ולפי ההיסטוריה היהודית, הציבור היהודי 827) ז-828 א, 829 א(. ולא למי שפרש מהם, כפי שכך מכונה המומר, שפורש הוא מדרכי בהשתייכות לעם היהודי, למי שנמנה עם החברה והציבור היהודי, משמעותו ותוכנו של חוק השבות, המקנה זכויות, שיסודן משפטית-חברתית, המוענקת ליהודי בתור יהודי, כפי שכך הם -----------------795 ומעולם לא הוענקה - למומר זכות השתייכות למשפחה, לקהילה ולאומה העברית. אין מעניקים - נשללות הימנו זכויות בעלות אופי משפטי-חברתי, שבאות לבטא יהודי מומר מרצון, גם לפי דיני ההלכה והשקפת היהדות, (2) יש מקום לחזור ולהרהר בדברים שנאמרו בבג"צ 37/62 , שכן לרוח החוק ולמטרתו התחיקתית 827) ג-ד(. יהדות ולפי ההסיטוריה היהודית, מבחן שיש בו משום ביטוי הולם המופיע בהגדרת המונח "יהודי", יש להיזקק למבחן לפי עולמה של ומובן מאליו, שלעניין פירושו של המונח "אינו בן דת אחרת", בקביעת זכות השבות ליהודי, כהגדתו באותו חוק, ואין זה אלא טבעי ד. )אליבא דמשנה לנשיא מ' אלון (1) כל עניינו של חוק השבות הוא בגישתו הפרשנית 839) ו-ז(. הראשונה היא לחזור על עקביו ולבדוק עצמו, שמא לא נפלה טעות אחד עם תכלית החקיקה או בתוצאה הגוררת אחריה אבסורד, חובתו (3) )אליבא דשופט א' ברק פרשן הנתקל בפרשנות שאינה עולה בקנה העומדת ביסוד חוק השבות 839) א-ב(. אחרת", תפיסה העשויה להיות מנותקת לחלוטין מההוויה הלאומית על-פי חוק השבות תהא מותנית בתפיסתה ה"סובייקטיבית" של "דת (2) )אליבא דשופט א' ברק קשה להלום, כי זכות העלייה לישראל לכלל בעיות ותוצאות שאין הדעת סובלתן 827) ד-ה(. אחרת, דבר שיש בו בעייתיות מרובה, אלא שהיא עלולה להביא שהיא מצריכה בדיקת מושגים תיאולוגיים מרכזיים באותה דת שבחוק השבות לפי מושגיה והשקפותיה של הדת האחרת לא זו בלבד ג. (1) )אליבא דמשנה נשיא מ' אלון פרשנות המונח "בן דת אחרת" השבות 841) א-ב, 840 ה(. אחרת, בקביעת תוכנו של הדיבור "אינו בן דת אחרת" שבחוק דין דתי, וממילא אין כל יסוד להזדקק לדיניה של אותה דת חוק השבות, ומטרתו לקבוע זכות שיבה; הוא לא בא לכפות דת או בהקשרים שונים. בנסיבות דנן, מופיע הדיבור "דת" בהקשר של (2) הדיבור "דת" דיבור עמום הוא, ויש לו משמעויות שונות ה"דת האחרת" על אדם, או את שלילת תחולתם של אלה 840) א, ג-ד(. לקבוע את תחולת דיניה את סמכות השיפוט של בתי המשפט של אותה אותה דת אחרת, טובה היא וראויה, מקום שהתוכן של הדיבור "דת" בא בן דת אחרת" שבחוק השבות נקבע על-פי תפיסתה "הסובייקטיבית" של ב. )אליבא דשופט א' ברק (1) הגישה, לפיה תוכנו של הדיבור "אינו ה, 824 ג-ד(. העותרים בפרט והיהודים המשיחיים בכלל לעולם הנצרות 821) א, שהוא בן האלוהים. מבחינת המבחן התיאולוגי, משתייכים איפוא וההשקפה הקובעים הם האמונה בישו כמשיח, שהוא חלק מהלוהות, האמור, לעניין ההגדרה של "יהודי" בחוק השבות, המושג של כת מכתות הנצרות; מבחינת המושג "בן דת אחרת", לפי המבחן (3) בנסיבות דנן, אמונתם ועולמם של העותרים הם אמונתה ועולמה לדת האחרת ונמנה עם בניה 819) ג(. מבחן ההצטרפות לדת האחרת, היינו, מהו הטקס שלפיו מתקבל אדם התיאולוגיים המרכזיים שבהם באה הדת האחרת לכלל ביטוי, ולא התיאולוגי של הדת האחרת, כלומר, מה הם העקרונות (2) הפנייה לדת האחרת לפי המבחן האמור היא לצורך קביעת המבחן האחרת 819) א(. שבחוק השבות, יש לפנות להשקפת הדת האחרת, היינו, למושגי הדת ויתקון בבג"צ 563/77 , הרי כדי לבחון את המושג "בן דת אחרת" א. )אליבא דמשנה לנשיא מ' אלון (1) אם יאומץ מבחנו של השופט בית המשפט הגבוה לצדק פסק: 497-----------------"יהודים משיחיים".העורים הם יהודים המאמינים בישו כמשיח ומשתייכים לזרם המכונההמירו את דתם מרצון, והם בני "דת אחרת" במובן סעיף 4ב לחוק השבות.חוק השבות, תשי"י-0591. לדעת המשיב, העותרים - שנולדו כיהודים - העתירה נסבה על החלטתו של המשיב שלא ליתן לעותרים אשרת עולה לפי)נישואין וגירושין(, תשי"ג-3591, ס"ח 561.ס"ח 34 - חוק הירושה, תשכ"ה-5691, ס"ח 63 - חוק שיפוט בתי דין רבנייםהאזרחות, תשי"ב-2591, ס"ח 146 - חוק השבות )תיקון מס' ,(2 תש"ל-0791,חוק השבות, תש"י-0591, ס"ח ,159 סעיפים ,1 4א, 4א)א(, 4ב - חוק לפני המשנה לנשיא מ' אלון והשופטים א' ברק, א' חלימה ,31.5.87] ,4.2.88 ,19.5.88 [25.12.89 בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדקמשרד הפניםנגד2. שירלי ברספורד1. גרי לי ברספורד בשג"צ מס' 381/89 בשג"צ מס' 405/88 בשג"צ מס' 359/88 בשג"צ מס' 155/88 בשג"צ מס' 141/88 בשג"צ מס' 39/88 בשג"צ מס' 38/88 בשג"צ מס' 36/88 בשג"צ מס' 35/88 בשג"צ מס' 388/87 בשג"צ מס' 387/87 בשג"צ מס' 376/87 בשג"צ מס' 360/87 בשג"צ מס' 355/87 בשג"צ מס' 211/87 בג"צ מס' 78/562השבות תשי"י ,1950 שכן הם המירו את דתם מרצון.העתירה נסבה על החלטתו של המשיב שלא ליתן לעותרים אשרת עולה לפי חוקתפיסת עולמה של היהדות ושל החברה היהודית.לשלומו, וראיה סוביקטיבית זו אין בה כדי לכפות דעתם והשקפתם עללדעת העותרים, הם נמנים עם בני העם היהודי,מבקשים את טובתו ודואגיםבנסיבות דנן,שאמונתם ודתם של העותרים שייכים לכת מכתות הנצרות.האחרת.)מה הם העקרונות התאולוגים המרכזיים שבה(כדי לבחון את המושג "בן דת אחרת" שבחוק השבות יש לפנות להשקפת הדתהדיבור "דת" הוא דיבור עמום ולו משמעויות רבות ושונות.עתרו לבג"צ נגד משרד הפנים בכדי לקבל אשרת עולה.המאמינים בישו כמשיח ומשתייכים לזרם המכונה "יהודים משיחיים". הםגרי לי ברספורד ושירלי ברספורד נולדו כיהודים, כיום הם יהודים....
http://www.snunit.k12.il/law/shvut_cases_2.html
______________________
פועלים במסגרת של קהילות שונות, עצמאיות ונבדלות זו מזו. המיסיונרית המצוינת בו. וכן מוסיף הוא ואומר, כי היהודים המשיחיים סורקו-רם בתצהירו, מתנגד בכל תוקף לאמור במסמך הנ"ל ביחס לפעילות המשיחית הירושלמית, שהיא קהילה ירושלמית מקומית. הוא עצמו, אומר בן-חיים אינו נמנה עם בני קהילת רמת-השרון, אלא הוא חבר בקהילה המשיחיים בישראל. כתגובה על כך מצהיר מר ארי סורקו-רם, כי מר מנחם לקראת חיבורו של המסמך נמנה גם מר מנחם בן-חיים, שהוא מפעילי היהודים השתתפות בשמחה ובאבל, וכיוצא בכגון אלה. בין אלה שנטלו חלק בהתייעצות ידי אימוץ דרך חיים יהודית, כגון שמירה על חגים דתיים ולאומיים, ליהדות רוסיה, השתתפות במוסדות צדקה יהודיים והזדהו עם היהודים על- כמשיח, בין היתר על-ידי גילוי אהדה לציונות ולמדינת ישראל, דאגה שונות של הסברה והשפעה כדי לשכנע את היהודים בחיוניות האמונה בישו החברתית והאידיאולוגית של העם היהודי בישראל ובתפוצות, ודנה בדרכים כיצד לפנות ליהודים כדי להטיף להם נצרות. החוברת מנתחת את המציאות PEOPLE ,EWISH אשר מהווה דין וחשבון של מועצה מצומצמת שדנה בדרכים EVANGELIZATION WOLRD FOR COMMITTEE בשם - THE TO WITNESS CHRISTIAN הבנתו ופרשנותו של המשיב. המשיב הגיש לנו מסמך מטעם ה- LOUSANE חומר עובדתי נוסף, שגם לגביו מבקשת העותרת לראותו ולהבינו שלא כדרך בבקשתה להתקבל לעמותת "יחד", כך הובא לפנינו על-ידי בא-כוח המשיב .14 כשם שנחלקו בעלי הדין לעניין טיב טבילתה האמורה של העותרת לנקוט בלשון המעטה. ומשם הוצאו. ייאמר מיד, כי טענה אחרונה זו נראית תמוהה בעינינו, אם קבוצה שתשאף למטרות אלה, ומשום כך הושלכו טיוטות אלה לפח, ששם נמצאו הוחלט, שאלה שיחתמו על הנוסח המתון יחתמו על הנוסח הנ"ל כדי להקים טיוטה בלבד, שלבסוף לא נתקבלה, והוחלט לנסח את הבקשה בצורה אחרת. אך ועוד טוענת העותרת בתצהירה, כי הנוסח האמור בבקשה היה בבחינת OTHERWISE". OR RELIGIOUS REQUIREMENTS, ORGANIZATIONAL ANY FOR NOT SCRIPTURE... WITH ACCORDANCE IN GOD AND MYSELF BETWEEN ACT PERSONAL A AND CLEANESS SPIRITUAL REPENTANCE, "FOR בהתאם לאמור בתורה, ולא בתור דרישה מוסדית דתית או אחרת: במטרה של תשובה, היטהרות רוחנית וכפעולה אישית בינה לבין האלוהים, נוצרית BAPTISM) ,(CHRISTIAN וכי טבלה במקווה ובמי ים, פעמים רבות, בתגובה הגישה העותרת תצהיר, בו נאמר, שמעולם לא נטלה חלק בטבילה ושתעשה ככל יכולתה כדי להשפיע על אחרים להיות מתלמידיו של ישו. כן מעידה העותרת על עצמה, שהיא "תלמידה של ישו שטבלה במים", PRAYERS". IN AND BREAD, OF BREAKING IN AND FELLOWSHIP, AND DOCTRINE APOSTLES' THE IN STEDFASTLY CONTINUED THEY "AND -----------------814 לאמור ב- ACTS שבברית החדשה, פרק ,2 פסוק :42 כמשיח, הבן האלוהי של אלוהים. הבטחות העותרת ניתנות על-פי הפניה מנוסה זה אנו למדים שוב, לטענת בא-כוח המשיב, על האמונה בישו GLORY". HIS FOR AND NAME YESHUA'S "IN ועל החתום באה העותרת - YESHUA". MESSIAH THE IN OTHERS DISCIPLE TO ORDER IN GIFTS SPIRITUAL AND TIME, MY TALENTS, MY BUT GIVING, FINANCIAL MY WITH ONLY NOT CONGREGATION THE SUPPORT TO PLEDGE I AND 3:8-10, MALACHI OBEY TO EVDEAVOR WILL MORE FURTHER I ME'. FOR ACCOUNT AN RENDER 'MUST LEADERS THESE REALIZE I SINCE 13:17), (HEBREWS GIVEN IS IT WHICH IN LOVE OF SPIRIT SAME THE IN CORRECTION ACCEPTING CONGREGATION, THIS OF LEADERSHIP SPIRITUAL THE TO SUBMIT HUMBLY TO ENDEAVOR WILL ALSO I CONGREGATION. THIS OF 2:24) (ACTS PRAYER AND LORD'S THE (FELLOWSHIP), CHAVAROOT CONGREGATIONAL IN CONTINUE TO MESSIAH', EVEN HEAD, THE IS WHO HIM, NTO ASPECTS ALL IN UP 'GROW TO ENDEAVOR WILL I YESHUA, OF DISCIPLE IN-WATER IMMERSED- AN AS CONGREGATION. MESSIANIC THIS OF MEMBER A BECOME TO WISH GOD, OF SON DIVINE THE AND MESSIAH PERSONAL AND KAPORRAH ANY AS YESHUA TRUSTING BERESFORD, GERTRUDE "SHIRLEY ידי העותרת. וזהו נוסח הבקשה: נוסף הוא בקשה, מיום ,14.2.88 להתקבל כחבר בעמותה, שהוגשה וחתומה על- ולקיים בתי-כנסת, ובתי-אולפנא, ולתת ייעוץ, הדרכה וסעד לנזקקים. מסמך והבנה של היהדות, כתבי הקודש ותולדות עם ישראל בכל דרך שהיא, לייסד היהודים המשיחיים. במסמך הנ"ל מצוינות מטרות העמותה לפעול למען לימוד ברמת-השרון, אצל בני משפחת סורקו-רם, העומדים, כאמור, בראש הקהילה של עמותה, בשם "יחד", שהוגשה לרשם העמותות במשרד הפנים. מען העמותה הוא המשיב הגיש לפנינו שני מסמכים. המסמך האחד הוא בקשה לרישום שלפנינו. תגובה עליה, כדי לברר, ככל האפשר, את הפרטים העובדתיים שבפרשה עניין יש בהם לגופה של העתירה, אך לגבי אחרים הסכמנו לקבלם ולבקש בקשות נוספות לקבלת תצהירים ומסמכים. לגבי חלק מאלה לא מצאנו, כי לאחר שנסתיימה שמיעת באי-כוחם של בעלי הדין, הוגשו, כאמור לעיל, .13 עמותת "יחד", הגדה של פסח וכיוצא באלה



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:16   10.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  180. רובינשטיין השתמש בזכות החסינות לשחרר פרקליט..  
בתגובה להודעה מספר 160
 

ובינשטיין השתמש בזכות החסינות לשחרר פרקליט מהליך משמעתי


כנגד עו"ד יהודה שפר, המכהן כיו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון בישראל, הוגשה ביום 6.11.2000 תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, בגין שיבוש הליכי משפט. מדובר בעבירה לכאורה מסוג "פשע" שבוודאי יש עמה קלון.

הוועדה מצאה שיש ממש בתלונה ופתחה תיק שמספר 23/02, אלא שההליך המשמעתי הופסק על ידי אליקים רובינשטיין ביום האחרון לכהונתו, בתוקף הסמכות שניתנה לו בסעיף 79 (ב) בחוק לשכת עורכי הדין, להפסיק הליכים משמעתיים כנגד פרקליטים. מדובר למעשה בחוק חסינות שהופעל דה-פקטו על ידי מי שהלינו כנגד השימוש בזכות השתיקה, זכות החסינות של הח"כים וכיוצ"ב.

התלונה לוועדת האתיקה, נסמכה על תלונה פלילית בגין שיבוש הליכי משפט, שהוגשה בשעתו כנגד שפר, עוזי פוגלמן (שהתמנה בינתיים לשופט) ואחרים. פוגלמן, הינו אחד המועמדים ליועץ משפטי לממשלה.

בהסתמך על האמור בתלונה, פניתי בהסתייגות כנגד פוגלמן לוועדת בך.

לנוכח ההתפתחות החדשה, שבה אליקים רובינשטיין הפסיק את ההליכים כנגד מי ששיבש הליכי משפט, פניתי שוב לוועדת בך.

לוטים
פנייתי מיום 8.1.04 לוועדת בך לנוכח ההתפתחות החדשה
התלונה הפלילית שהוגשה באוקטובר 2000 כנגד פוגלמן, שפר ואחרים

שבתאי עזריאל
טל/פקס 03.5328272
[email protected]

______________________


שבתאי עזריאל, מהנדס תעשייה וניהול
קרן היסוד 11/16, גבעת שמואל 54051, טל/פקס 03-5328272 נייד 057-742888 [email protected]


8 ינואר, 2004
לכבוד,
ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה

שלום רב,


התפתחויות חדשות
בעניין הסתייגויותי מפוגלמן ומזוז

הסתייגותי מפוגלמן, נסמכה בין השאר על תלונה פלילית שהוגשה בזמנו כנגדו למשטרה בגין שיבוש הליכי משפט. כאמור בהסתייגות, תלונה זו לא טופלה (ויוזכר הקשר שבין מזרחי לעדנה ארבל).
כאמור בהסתייגות, תלונה זו נשלחה גם לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, שהחליטה על פתיחת הליך משמעתי (23/02) כנגד עו"ד יהודה שפר, פרקליט במחלקת הבג"צים, בגין שיבוש הליכי משפט... אך ההליך הופסק והוא לא ימוצה ולא יתקיים.
הפרקליטות, פעלה מאחורי הקלעים להפסיק את ההליך ואף גרמה לדיון נוסף.
לאחר שבקשת הפרקליטות נדחתה גם בדיון הנוסף, הועברה פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, להפעיל את סמכותו לפי סעיף 79 (ב) לחוק לשכת עורכי הדין - להפסיק את ההליך המשמעתי כנגד שפר.
אתמול נודע לי, שאליקים רובינשטיין, חתם ביום האחרון לכהונתו על מכתב המורה להפסיק את ההליכים המשמעתיים כנגד יהודה שפר.
כאינדיאני פשוט, בידי לא מצוי עותק המכתב, שכן הוא לא נשלח אלי כלל וכלל ואף לא ידועים לי נימוקיו של רובינשטיין. כמלין, אף לא זומנתי אליו להביע את דעתי.
גב' דינה וכסלר, סמנכ"ל מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין שאליה פניתי, אישרה את המידע. וכסלר סירבה להעביר אלי העתק מהמכתב, בנימוק שהטיפול בנושא הועבר לבית הדין המשמעתי, והודעה מתאימה אקבל רק לאחר קבלת החלטה (ויוער שבעניין זה, אין לבית הדין שיקול דעת).
אין זו פעם ראשונה מצד רובינשטיין להתערב להפסקת הליך משמעתי. עו"ד שלוה לוין, פרקליטה במחוז צפון, גרמה באמצעות מצג מטעה להרשעת אדם לשווא ברצח, שנדון למאסר עולם (ראה ידיעה עיתונאית המצ"ב). לוין ממשיכה ועובדת בפרקליטות ולכאורה, היא כשירה להתמנות לשופטת.
אבקש כמו כן, להביא לידיעת חברי הוועדה את המידע שפוגלמן נבחר לשופט בהליך פסול. כנגד האיש הגשתי הסתייגות לוועדה לבחירת שופטים, אך היא כלל לא נדונה. למעשה, למספר חברים בוועדה נודע רק למחרת על קיומה. הערה זו לא צויינה על ידי בהסתייגות הראשונית, אלא רק עתה, מאחר ויש בה מידע המשלים תמונת מצב כוללנית בעניין השיטות הנוהגות לטפל בתלונות כנגד אנשי פרקליטות.

מסקנות
מי שהלין על חוק החסינות של חברי הכנסת ועל השימוש המופרז שעושים נחקרים בזכות השתיקה, מפעיל אותם דה-פקטו כשמדובר באנשיו.
צעד זה מאשש את הידוע לכל, שעורכי דין בפרקליטות המדינה חסינים בפני ביקורת כלשהי וחסינות זו מנוצלת לרעה בדיונים משפטיים, כמתואר בתלונה הפלילית שהוגשה כנגד פוגלמן וצורפה להסתייגות.
אין להאמין לפסקי הדין בבג"ץ, הנסמכים בדרך של שיגרה על מצגים פיקטיוויים. אחרי הכל, איך שופט מסוגל לקבל החלטה כמה הם 6 + 10, בשעה שהנתונים שמוצגים בפניו הם 2 + 3?
בית משפט שמאפשר לצד אחד להגיש באופן קבוע מצגים פיקטיוויים, כלל אינו ראוי להיקרא בית משפט, והיושבים בו, אינם ראויים להיקרא שופטים, ומה שמתקיים בבג"ץ אינו כלל הליך משפטי, אלא משחק מכור.
יהודה שפר, שעבר לכאורה עבירה מסוג "פשע" שבוודאי יש עמה קלון, נמצא מתאים לכהן כיו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון בישראל, הואיל ואין כנגדו אף הרשעה בתוקף החסינות שהוענקה לו.
גם כנגד מני מזוז ועוזי פוגלמן, שבילו שנים רבות במחלקת הבג"צים בפרקליטות, אין כל הרשעה. החתימה של אליקים רובינשטיין על מכתב הפסקת ההליכים כנגד שפר, מלמדת אותנו מדוע. המחשבה שאחד מהם עלול להתמנות ליועץ משפטי לממשלה, חייבת לעורר חלחלה ודאגה עמוקה, בקרב כל אזרח.
בקשות
כוועדת האיתור, עליכם לייצג את האינטרס הציבורי ואינכם רשאים לבחור במועמדים שעברם המקצועי לוט בערפל מתוקף טיוח יזום.
בחירה באחד מהם, תפגע במנדט שניתן לכם ותנציח מצב חולה.
ופנייה אישית: אליקים רובינשטיין אינו נוהג לפגוש "עמך" מסוגי, כאלה המייצגים ציבור נפגעים גדול ונאבקים בעוולות קשות שמבצעים אנשיו ואנשי האוצר. מצד שני, אנשים מכובדים כמוכם, בוודאי קרובים אליו כדי שיחה אישית. אשר על כן, אודה לכם אם תואילו להעביר את ברכתי אל האיש. בצעדו זה - הבא לאחר התערבותו בעניין עו"ד לוין, הוא הבהיר כיצד הוא יגיב כשופט עליון כאשר מחלקת הבג"צים בפרקליטות תמשיך ותציג בבג"ץ מצגים פיקטיוויים, ובכך הוא הוכיח שהוא כשיר לשבת בבית המשפט העליון כשווה בין שווים.

לוטים
"הפרקליטות ביקשה להתערב בהליך משמעתי כנגד יו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון, עו"ד יהודה שפר", גלובס, 16.4.03
"ביהמ"ש העליון פסק, אבל רובינשטיין מתנגד", ידיעה בעניין שלווה לוין, גלובס, 10.4.01


בכבוד רב,
שבתאי עזריאל

העתקים
מר יוסף לפיד, שר המשפטים
מר אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון
חברי כנסת
מבקר המדינה
אנשי ציבור וסגל אקדמי

הפרקליטות ביקשה להתערב בהליך משמעתי כנגד יו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון, עו"ד יהודה שפר
ביקשה להופיע בפני ועד מחוז ירושלים בלשכת עוה"ד, כדי לבחון מחדש את ההחלטה להעמיד לדין משמעתי את שפר, לאחר שכבר נפתח כנגדו תיק בבית הדין המשמעתי

הדס מגן, גלובס, 16.4.03

הפרקליטות ביקשה להתערב בהליך משמעתי כנגד יו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון, עו"ד יהודה שפר.
הפרקליטות, באמצעות עו"ד אורית צון, פרקליטה בכירה בפרקליטות המדינה, ביקשה להופיע בפני ועד מחוז ירושלים בלשכת עוה"ד, כדי לבחון מחדש את ההחלטה להעמיד לדין משמעתי את שפר, לאחר שכבר נפתח כנגדו תיק בבית הדין המשמעתי.
את התלונה נגד שפר, שהובילה לפתיחת התיק המשמעתי, הגיש יו"ר עמותת "נמ"ר" - נפגעי מס רכוש, שבתאי עזריאל. עזריאל טען, כי במהלך עתירה של העמותה כנגד כשרות מינויו של עו"ד אליעזר ארנון לתפקיד ראש בית הדין לוועדות ערר למס רכוש, אמר שפר כי לא ידוע לו על תלונות כנגד ארנון. בפועל, ידע שפר על תלונות כאלה.
כמו כן, טען עזריאל כי שפר הצהיר לבית המשפט בתשובה לעתירה, כי ניתן למנות לתפקיד אדם מעל גיל 70 (אחת הטענות כנגד המינוי של ארנון, נגעה לגילו 79 שנים), לאחר היוועצות עם נשיא בית המשפט העליון. עזריאל טען, כי היוועצות כזו לא התקיימה, ובאמירתו של שפר היתה משום הטעיה.
ועדת האתיקה של ועד מחוז ירושלים, שדנה בתלונתו של עזריאל, החליטה להעמיד את שפר לדין משמעתי. כתוצאה מכך, נפתח תיק בבית הדין המשמעתי. לאחר פתיחת התיק, פנתה הפרקליטות לוועד המחוז וביקשה להופיע בפניו. גורמים בוועד המחוז אומרים, כי קורה לא אחת שנעשות פניות לאחר שכבר נפתח תיק, ואולם פנייה להופיע בפני הוועד, כפי שביקשה הפרקליטות, הינה יוצאת דופן.
באחרונה החליט ועד המחוז לא לאפשר לפרקליטות לטעון טענותיה. תחת זאת, פנתה הפרקליטות בכתב לוועד המחוז. שלשום בערב (ב') החליט ועד המחוז שלא להיענות להצעת הפרקליטות ולהשאיר בעינה את ההחלטה להעמידו לדין.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הקובלנה שהוגשה נגד עו"ד שפר לקתה להבנתנו בפגמים עובדתיים, בין השאר בשל אי ידיעת מלוא העובדות הרלבנטיות. מהטעם הזה ובשל העובדה כי עו"ד שפר פעל במסגרת טיפול שוטף, בעת היותו פרקליט במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נעשתה על פי הצעת יו"ר הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד, פנייה בכתב לוועד המחוזי, בבקשה לשקול מחדש את הנושא, תוך העלאת נימוקים מפורטים. הדבר מקובל ואינו יוצא דופן במקרים מסוג זה. אנו רואים בכך אף את חובתנו להביא את הדברים המדוייקים בפני הוועד. יצויין, כי הטענות נשוא הקובלנה בר הועלו בעבר בבג"ץ ובית המשפט העליון דחה את העתירה ונזף בעותר".


ביהמ"ש העליון פסק, אבל רובינשטיין מתנגד מה קורה כשהיוצרות מתהפכות, ולשכת עורכי הדין אוזרת עוז ומבקשת להעמיד לדין משמעתי מישהו הנמנה עם מקורבי הפרקליטות עצמה? מאת עיתונאי מסויים, "גלובס", 10.4.01
רבות נאמר ונכתב על בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. הטענה העיקרית היא, שהם אינם ממלאים את תפקידם כראוי, ולמעשה הם מתפקדים כגילדה מקצועית השומרת על חבריה. טענות אלו נסמכות על ניסיון העבר, וגם מבקר המדינה התייחס לכך מספר פעמים. המחוקק היה ער למצב זה, ולכן הסמיך במקור את פרקליט המדינה ואת היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי, וזאת בנוסף לסמכותם של ועד המחוז והוועד המרכזי להגיש קובלנה שכזו. בכך ביקש המחוקק להניף "חרב מתהפכת" מעל ראשה של לשכת עורכי הדין, כך שאם לא תעשה את עבודתה - יוכלו לעשות זאת במקומה פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. אלא שעובדות החיים מורכבות יותר. מה קורה כאשר היוצרות מתהפכות, וכאשר לשכת עורכי הדין אוזרת עוז ומבקשת להעמיד לדין משמעתי מישהו הנמנה עם מקורבי הפרקליטות עצמה? בזאת נעסוק כאן. הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין דן בבקשה להגיש קובלנה משמעתית נגד עו"ד שלוה לוין. לוין היא אחת הבכירות בפרקליטות מחוז צפון, והגיעה לדרגת ממונה בכיר, קרי: מס' 2 במחוז. ביסוד הדיון עמדה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ולאחר מכן פסק דין של בית המשפט העליון, שקבעו מפורשות, כי מידע מהותי בתיק רצח שבו הואשם נידאל אבו-סעדה (שהביא בסופו של דבר לזיכויו), הוסתר מההגנה, ואף הוצאה לגביו תעודת חיסיון, באמתלא שאין במידע כדי לסייע לנאשם. המידע שהוסתר הוא עדותם של כמה גורמים, שהצביעו על חשודים אחרים כאשמים ברצח. את המאבק הזה ניהל, בהצלחה רבה, עו"ד אביגדור פלדמן. בית המשפט העליון התייחס לכך, וקבע: "לדבריהם יש משקל ראייתי של ממש. כאמור, על פי תוכנו, המידע שמסרו מצביע על אנשים אחרים, ובהם ענאד וערפאת, כרוצחים. דברים אלה, על פי ציפייתו הסבירה של המשיב, עשויים להטיל ספק סביר באשמתו ולהביא לזיכויו". בית המשפט העליון מתח ביקורת על בית המשפט המחוזי (שהוציא תעודת חיסיון בקלות, בלי לברר היטב את העובדות) ובמקביל הצביע על התביעה, כעל מי שנהגה שלא בצדק, כאשר הסתירה את המידע ועמדה על הטלת חיסיון עליו. לכן סברה לשכת עורכי הדין, שיש מקום להגיש קובלנה משמעתית נגד לוין. במקרים "רגילים", היה מועמד עורך הדין לדין משמעתי, ולא היה מי שיסנגר על התנהגות פסולה כזו. הטעיית בית המשפט, עד כדי סיכון נאשם בהרשעה ברצח, היא דבר חמור. אלא שלא כך היה הפעם. ל"גלובס" נודע, כי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, פועל כדי לסכל את העמדתה של לוין לדין. דבריו הובאו, בין היתר, בפני חברי הוועד המרכזי, שקיים ב- 9.1.01 דיון נוסף בעניין זה. פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי), נורית שניט, שהשתפה בדיון, הגנה בלהט על עמיתתה. היא טענה שגורמים לה עוול, וביקשה להקהות מחומרת הדברים כפי שנקבעה על ידי השופטת דליה דורנר. "ברצוני לומר, שאני מאוד מכבדת את דברי השופטת דורנר", אמרה שניט, "אבל עובדתית היא טעתה, משום ששום יודעין בזדון לא היו במעשים של עורכת הדין, ועלינו להסתכל על הקונטקסט שבו נאמרו דבריה לבית משפט". בהמשך אמרה שניט: "אני חוזרת על דברי ואומרת, שמאוד לא נוח לי כאן להגן על כשל של הפרקליטות, שהוא כשל קשה, ואני מאוד מקווה שבכשל הזה לא גרמנו לכך, שרוצח מסתובב היום בחוץ... היה כאן כישלון אישי, מערכתי קשה של הפרקליטות והוא תוקן. אבל אני חושבת, שלכל אחד מאיתנו יש כישלונות אישיים, ועל זה לא עומדים לדין משמעתי". רובינשטיין, כאמור, נוטל חלק פעיל בהגנה על לוין. במכתב מ- 7.7.99, שהוצג בפני הוועד המרכזי, הוא מבקש להימנע מהעמדתה לדין. הוא מציין, כי בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון, טופל הנושא בפרקליטות בשני מישורים: נערך יום עיון ובו נבחנה מחדש סוגיית הטיפול בתעודת חיסיון, וכן מתבצעת עבודת מטה במטרה לגבש נוהל על מנת לצמצם את הטעויות בתחום זה. במישור הפרטני: פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ביררה נושא זה עם המשנים שלה, "ולאחר בחינת הדברים הגיעה למסקנה, כי גברת לוין שגתה בהפעלת שיקול דעתה, אך היתה זו טעות בתום לב". רובינשטיין אף האשים כמה מחברי הוועד המרכזי בהשמעת אמירות בלתי ראויות, וקובל על כך, שבישיבת הוועד המרכזי "מצאו רבים לנכון לנצל מקרה זה כדי לתקוף את הפרקליטות, וכדי להטיל דופי בשיקול הדעת שלה במקרים אחרים". בסופו של מכתבו מאותת רובינשטיין, למעשה, תוך התערבות בהליך המשמעתי של הלשכה: תחליטו מה שתחליטו, אני אקבע לבסוף אם שלוה לוין תועמד לדין משמעתי. וכך כותב רובינשטיין: "כידוע, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה נתונה הסמכות להגיש קובלנה לבית דין משמעתי. כיועץ משפטי לממשלה, נתונה גם הסמכות להפסיק הליכים משמעתיים של חבר הלשכה, המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה, כשהעבירה נעברה במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו. "...במקרה דנן, כאמור, אופן הטיפול של הוועד המרכזי בתלונה, מינויו של המתלונן לסייע בטיפול בה, והדרך בה התבטאו חברי הוועד, מעוררים חששות כבדים באשר להליך. נודה לכם אם תפעלו להסרת כל חשש לקיומו של פגם בהליך".


______________________

עמותת נמר - נפגעי מס רכוש
ת.ד. 7820, רמת-גן 52177. טל. 03-7742888 פקס. 03-6761714 [email protected]
25 אוקטובר, 2000

לכבוד,
אגף חקירות,
משטרת ישראל
תלונה פלילית בגין שיבוש הליכי משפט וכיוצ"ב

המתלוננים:
1. עמותת נפגעי מס רכוש - עמותה רשומה מס. 580281731, מרח' ישורון 17/5, רמת-גן 52251.
2. שבתאי עזריאל, יו"ר עמותת נפגעי מס רכוש, ת.ז. 00790448-5, מרח' ישורון 17/5, רמת-גן 52251.
המשיבים (ותפקידיהם בעת ביצוע העבירה לכאורה):
1. עו"ד אליעזר ארנון (שופט צבאי בדימוס), ראש בית דין לוועדות ערר למס רכוש.
2. עו"ד יהודה שפר, סגן בכיר לפרקליטת המדינה.
3. עו"ד עוזי פוגלמן, מנהל מחלקת בג"צים בפרקליטות.
4. עו"ד יעקב שפירא, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה ומרכז המועצה לבתי דין מינהליים.
5. גורמים במשרד המשפטים, השותפים לאחריות למינוי חברים לוועדות ערר.
סעיפי התלונה - כולם מחוק העונשין:
סעיף 244: שיבוש מהלכי משפט
סעיף 286: הפרת חובה חקוקה
סעיף 284: מרמה והפרת אמונים
סעיף 237: עדות שקר, ו/או סעיף 238: בידוי ראיות ו/או: סעיף 239: שבועת שקר.

העבירות בוצעו תוך קיום היסוד הנפשי, היסוד העובדתי, והמחשבה הפלילית

בקשה מיוחדת
1. מחלקת החקירות תתבקש להחיל על תלונה זו את עקרונות "מבחן בוזגלו", בהיותה תלונת אזרח, כנגד גורמים השייכים לאליטה המשפטית בישראל, ופועלים במסגרת ובחסות מוסדות אכיפת החוק בישראל.
תקציר
2. ביום 2.12.98, עתרה עמותת נפגעי מס רכוש (בג"ץ 7634/98) כנגד כשרות מינויו של עו"ד אליעזר ארנון (שופט צבאי בדימוס), לתפקיד ראש בית הדין לוועדות ערר למס רכוש, בהיותו בגיל 79 ובטענה שאין אפשרות למנותו לאחר גיל 70.
3. המשיבים בעתירה החליטו להתנגד לפיטוריו, למרות שידעו שהמינוי פסול. ברור הוא שהדרך היחידה שעמדה בפניהם היא, לנסות ולהוליך שולל את בית המשפט.
4. כטענת נגד, הביאו סעיף בחוק האומר ששופט בדימוס רשאי להתמנות לתפקיד, גם אם גילו מעל 70 שנה, בתנאי שהדבר נעשה בהיוועצות עם נשיא בית המשפט העליון.
5. מכיוון שהיוועצות כזו לא נערכה בעניינו מעולם, ברור שהמינוי הינו פסול.
6. בית המשפט, בהסתמך על טיעוני המשיבים, אכן הוטעה, וייעץ למתלוננת למשוך את העתירה.
7. לאחר שהעתירה נמשכה, ארנון לא התפטר, למרות שברור היה לו ולמשיבים בעתירה, שהוא מכהן באופן פסול. כמו כן, הוא אף קיבל על עצמו משימות שונות הקשורות למינויים של חברי ועדות הערר, שהוטלו עליו מטעם המועצה לבתי דין מינהליים.
8. כדי לאמת את חשדותי, פניתי ללישכת נשיא בית המשפט העליון והתברר כי היוועצות כזו לא נערכה מעולם.
9. הדברים הובאו בפני כב' הנשיא במסגרת הליכי עתירה 6895/99. הנשיא, הורה להוסיף את המקרה של ארנון בדרך של תיקון העתירה והוציא צו על תנאי כנגד המינוי.
10. בתגובה לצו-על-תנאי שהוצא, הודיעה המדינה על כוונתו של ארנון לפרוש מתפקידו.
11. יש לציין, שהמשיבים בתגובתם, ציינו שלא ידוע להם על תלונות כנגד ארנון. גם זוהי הודעה כוזבת בעליל ובהמשך, יובאו הוכחות שידוע היה היטב למשרד המשפטים ולפרקליטות על תלונות חמורות כנגד ארנון.
רקע
12. עמותת נפגעי מס רכוש, מעורבת ב- 4-5 השנים האחרונות, באופן ישיר או עקיף ב- 12 עתירות לבג"ץ. את מרביתן אני כותב ומנהל בעצמי ואני מבקש להמחיש את מנת חלקו של עותר ציבורי, שנדרש להתעמת מול מצגים מטעים של הפרקליטות, המוגשים לבית המשפט העליון בדרך של שיגרה.
13. עד כה התנהלו 15 דיונים והוחלפו כ- 50-60 תגובות בכתב.
14. מתוך 12 העתירות, עשר הסתיימו בתוצאות הבאות: אחת נדחתה כבלתי מוצדקת, שתיים נידחו בטענה שיש לפנות לערכאה אחרת, ושבע נוספות נמחקו או נדחו, לאחר שהמדינה אולצה או קיבלה את טענותינו ויש במספרים אלה להבהיר, שעתירותינו מצטיינות באמינות גבוהה ובאיסוף קפדני של ראיות ומימצאים.
15. עלי לציין, שכאזרח מצד אחד, חוויתי מקרים שבהם כאשר פרט זעיר מהמימצאים שהצגתי, התברר כלא מדוייק, או כשסטיתי כמלוא הנימה מהנהלים וכיוצ"ב, מצאתי עצמי מפסיד בקשות ועתירות ואף ננזף על ידי בית המשפט.
16. לעומתי מצד שני, הריני טוען, באחריות של מהנדס ובוודאות מלאה - כמי שמעורב בכל עתירה ומייצג את רובן - שכ- 75% ומעלה מהודעות המדינה לבג"ץ, לוקות החל ב"אי דיוקים" וכלה במצגים מטעים והסתרה מגמתית של עובדות רלוונטיות, שמכוונים ו/או שיש בהם לשבש הליכי משפט.
17. יוער, כי בניגוד לאזרח, הרי הפרקליטות פטורה מחובת גילוי כל העובדות נשוא העתירה. בעניין זה, פניתי אל כב' הנשיא ברק ביום 7.1.99 וכבר אז, התלוננתי על התופעה כדלקמן:
נוכחתי לדעת כי בדרך של שיגרה, הודעות המדינה ומצגיה, לוקים באמינותם וזאת בלשון המעטה.
בתנאים אלה, אך טבעי הוא כי מתערער בטחוני למצות את זכויותי.
משיחות שניהלתי עם משפטנים המרבים לבוא ולצאת בשערי בית המשפט העליון, מתעורר הרושם כי תחושה זו אינה נחלתי הבלעדית.
הריני מבקשך לשקול, אם ראוי להמשיך בנוהג הקיים הפוטר את המשיבים מחובת גילוי מלאה ושלמה של העובדות נשוא העתירה.
אבקש לתמוך את הערתי, בדבריו של עו"ד רענן הר-זהב, הכותב בספרו "סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק" (הוצאת בורסי, תשנ"א 1991) בפיסקה 052:
"אין כל הצדקה כיום, לא משפטית ולא עניינית, שלא להטיל גם על המשיב חובת גילוי מלאה ושלמה של העובדות נשוא העתירה, כפי שחובה זו מוטלת על העותר. הטלת חובה כזו חשובה וחיונית, משום שבדרך כלל הרשות השלטונית היא שמצויידת במלוא המידע בנושא העתירה ואילו הפרטים, העובדות והמסמכים שמציג העותר הם רק אלה אליהם הצליח להגיע, לפי מידת יוזמתו, כישרונו ויכולת החקירה שלו. אין כל סיבה וטעם להעניק למשיב יתרון דיוני על פני העותר ולהנות אותו מיכולת תימרון בהצגת המסכת העובדתית מבלי שתוטל עליו כל סנקציה. יתרון בלתי מוצדק שכזה עלול להוביל להחלטה שיפוטית בלתי ראוייה ולגרור נזק לציבור רחב עליו תשפיע ההחלטה." (הדגשות שלי - ש.ע.)
ואכן, נמר הצליחה להעלות ליקויי מינהל חמורים בפני בית המשפט העליון באופן נכון, עובדתי ומוכח, רק לאחר שקבוצת אזרחים התארגנה, הקימה עמותה ואגרה נתונים מחבריה. אין ספק, שהצורך במהלך כה מרחיק לכת זה, מצביעה על אנומליה, אם לא לומר ליקוי מאורות, ביכולת האזרח למצות את זכויותיו במסגרת החוק והצדק."
18. בתלונה זו יוכח, שהפרקליטות, ביחד עם שופט בדימוס ואנשי משרד המשפטים, הצליחו להוליך שולל את בית המשפט ולהביאו לכלל טעות בהחלטה, בעתירה מוצדקת כנגד מינויו הפסול של השופט בדימוס, כדי לאפשר לו להמשיך ולכהן. יש להניח, שאין זה מקרה יחיד, והפרקליטות מצליחה להוליך שולל באופן דומה את בית המשפט במקרים נוספים, כשהעותר אינו מצליח לחשוף את הנתונים המוסתרים ממנו.
19. הנחות היסוד שלי הן:
19.1. אין בנמצא שופט המסוגל לפסוק כראוי בהסתמך על מידע שגוי או חסר.
19.2. הפרקליטות מנצלת לרעה באופן שיטתי את הייתרון שניתן לה, שלא לגלות את כל העובדות נשוא העתירה.
19.3. המעורבים במעשה, לא היו מעזים לנסות ולהוליך שולל את בית המשפט העליון באופן כה גלוי, אלמלא היו בטוחים לחלוטין, שייצאו נקיים ופטורים מעונש, אם וכאשר העובדות המלאות יתגלו.
20. אם ימשכו נורמות אלה, עלול בית המשפט להמשיך ולקבל החלטות שגויות.
21. זוהי הסיבה, שיש להעניק לתלונה זו חשיבות מיוחדת.
ואלו נימוקי התלונה
הצדדים
המתלוננים
22. עמותת נפגעי מס רכוש (להלן העמותה), הוקמה בפברואר 96' ונרשמה כדין ואליה הצטרפו מאות בעלי קרקע.
23. עיקר מטרותיה היו, לבטל את מס רכוש וכן להיאבק בליקויי מינהל.
24. בעקבות פעילותה, הוגדרה העמותה כ"תופעה" וכהישגית ביותר שאי פעם פעלה בישראל. בעוד מרבית העמותות פועלות בעניינים נקודתיים, הישגיה הם בתחומים לאומיים גלובאליים ו"שנוי סדרי בראשית" כדלקמן:
24.1. בוטל מס רכוש ובמקומו הונהג מס מכירה. זו לראשונה בישראל ואולי מהמקרים הבודדים בעולם, שקבוצת אזרחים אלמונים הצליחה לגרום לשינויים פיסקאליים ולמיני-רפורמה מיסויית, למרות התנגדות עיקשת של האוצר.
24.2. באמצעות מאגר נתונים שהקימה העמותה - גם זו תופעה ייחודית ויוצאת דופן - נחשפה העובדה שנציבות מס הכנסה, פעלה בדרך של שיגרה ובמשך שנים רבות לגבות כספים בייתר, באמצעות שומות מס פיקטיוויות ומופרזות, לפי מיטב היכולת ולא לפי החוק, תוך הפרות חוק בוטות.
24.3. התגלה כי ועדות הערר של מס רכוש, פעלו באופן לקוי כמחלקה במס רכוש. האגף שלט על מינויי דיינים, קיים את דיוני הוועדות במשרדיו, סיפק להם תה ושירותי מינהלה, יצר תלות כלכלית של הדיינים בפקידיו ובעת מתן ההחלטות בוועדות, היו הנישומים מוצאים מהאולם והדיינים היו נותרים עם מפקחי מס רכוש, שיכלו לדווח לממוניהם כיצד התקבלו ההחלטות.
פרקליטות המדינה שייצגה את משרדי המשפטים והאוצר, ניסתה לגונן בבג"ץ על ניגודי העניינים באמצעות סידרת מצגים כוזבים, אך ללא הועיל.
פסק דין של בג"ץ, הורה לקבוע קריטריונים למניעת ניגודי עניינים אלה. אילו פסק הדין היה מתקיים, היו נאלצים להתפטר מרבית הדיינים, אך לישכת היועץ המשפטי לממשלה, החליטה לסרב לקיימו - מקרה חסר תקדים בחומרתו בהיסטוריה של עולם המשפט בישראל ואולי גם בעולם השלישי. בעקבות כך, הוגשה עתירה (6895/99 - תוצג בהמשך) והוצא צו-על תנאי כנגד ההחלטה.
24.4. עמותת נמר חשפה את העובדה, שהמועצה לבתי דין מינהליים - האחראית לפעילות ועדות הערר בישראל - הפקירה למעשה את הנושא. התברר שלאיש במשרד המשפטים אין מושג אילו ועדות ערר פועלות בישראל, לאילו עניינים, מיהם הדיינים, כיצד מתמנים ועוד. סקר להכנת תשתית נתונים, החל להתבצע רק בעקבות עתירות העמותה.
24.5. עמותת נמר חשפה את העובדה, שמס רכוש כלל במעגל משלמי המס נפטרים וקורבנות שואה ובדרך זו הלאים את נכסיהם המנוהלים אצל האפוטרופוס הכללי.
24.6. פעילות העמותה, אילצה את האוצר לשנות מהותית ועקרונית את שיטות גביית המיסים, מחייבי מס.
24.7. העמותה מעורבת באופן ישיר או עקיף, ב- 12 עתירות ובתביעה ייצוגית. בשבע מתוך עשר שהסתיימו, המדינה קיבלה או אולצה לקבל את עמדת העותרים. עתירה אחת בלבד, נדחתה כבלתי מוצדקת.
24.8. פעילות העמותה, הפיקה מעל 1500 קטעי עיתונות, רשימות מקצועיות ומאמרים.
24.9. יו"ר העמותה (הח"מ), הוכתר על ידי מוסף הנדל"ן של עיתון "הארץ" כ"איש השנה" בענף הנדל"ן, בגליון ראש השנה שעברה (תש"ס).
24.10. יו"ר העמותה, זכה לשבחים יוצאי דופן במספר דיונים במליאת הכנסת, על אופן ניהול המאבק הציבורי.
המשיבים
25. המשיב 1, הינו עו"ד אליעזר ארנון (להלן ארנון) - שופט צבאי בדימוס, ראש בית דין לוועדות ערר למס רכוש, שכיהן בתפקידו שלא כדין ובאופן פסול במשך עשר שנים.
26. המשיב 2, הינו עו"ד יהודה שפר (להלן שפר), סגן בכיר א' לפרקליטת המדינה, שייצג את המדינה בעתירה 7634/98, בעניינו של המשיב 1 ובעתירות נוספות. נגד שפר, התלוננתי מספר פעמים בעבר בגין הודעותיו הכוזבות ומצגיו המטעים.
27. המשיב 3, הינו עו"ד עוזי פוגלמן (להלן פוגלמן), מנהל מח' בג"צים בפרקליטות, שאחראי ניהולית למתרחש במחלקת הבג"צים ולשיטות העבודה הנוהגות במחלקה זו. כמנהל, הוא צד לעבירה כשותף, ו/או כמסייע, בכך שלא מנע, ו/או שיצר תנאים לאפשר את הביצוע.
פוגלמן, סיים בימים אלה את תפקידו ונבחר ביום 3.9.00 על ידי הוועדה לבחירת שופטים לכהן כשופט מחוזי. הסתייגויות למינויו וערר על החלטת הוועדה, הוגשה על ידי.
28. המשיב 4, הינו עו"ד יעקב שפירא (להלן שפירא), עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה ומרכז המועצה לבתי דין מינהליים, האחראית מתוקף תפקידה על פעילות ועדות הערר בישראל. עו"ד שפירא חתום על תצהיר מיום 18.1.00 בבג"ץ 6895/99 (ראה ע' 65 בנספחים).
29. המשיבים 5, הינם גורמים במשרד המשפטים, האחראים למינוי חברים לוועדות ערר ואין המתלוננים מסוגלים לציין את שמם.
מהות התלונה
30. ביום 2.12.98, עתרה העמותה (ראה ע' 1 בנספחים - בג"ץ 7634/98), כנגד כשרות מינויו של ארנון לתפקיד ראש בית הדין לוועדות ערר למס רכוש, בהיותו בגיל 79 ובטענה שאין אפשרות למנותו לאחר גיל 70.
31. לעתירה זו, קדמו שתי פניות של העמותה:
31.1. מכתב לשפר מיום 10.11.98 (ראה עמוד 20 בנספחים).
31.2. מכתב לארנון, לשפר ולשר המשפטים מיום 19.11.98 (ראה ע' 16 בנספחים).
32. משלא התקבלה תשובה, עתרה העמותה ביום 2.12.98 - בג"ץ 7634/98.
33. בג"ץ הורה ביום 2.12.98, להגיב לעתירה בתוך 30 יום (ראה ע' 21 בנספחים).
34. המשיבים בעתירה החליטו להתנגד לפיטוריו, למרות שידעו שהמינוי פסול. ברור הוא שהדרך היחידה שעמדה בפניהם היא, לנסות ולהוליך שולל את בית המשפט.
טיעוני המשיבים, בהגנתם על המינוי הפסול של ארנון
35. ביום 5.1.99, פנתה הפרקליטות בהודעה לבית המשפט (ראה ע' 22 בנספחים) כדלקמן:
"3. דין העתירה להדחות מן הנימוקים כמפורט להלן.
4. אין חולק על כך שד"ר ארנון (המשיב מס' 1) כשיר לכהן כיו"ר ועדת ערר. ד"ר ארנון כיהן כשופט צבאי במשך 26 שנים, ובמהלכן אף בבית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף משנה. ד"ר ארנון הינו עו"ד (אשר לא עסק בפרקטיקה פרטית) ומכהן כיו"ר ועדות הערר באזור ת"א והמרכז לפי חוק מס רכוש, מאז חודש אפריל 1976. למשיבים לא ידוע על כל תלונה של מן דהוא בנוגע לאופן תפקודו של המשיב 1 בכהונתו (טענה כוזבת בעליל - ראה להלן - ש.ע.).
5. הטענה היחידה שבפי העותרת מתייחסת לגילו של ד"ר ארנון, ולטענתה לא היה בסמכותו של המשיב למנותו בגיל זה, ומכל מקום אין המינוי סביר.
6. אין כל יסוד לטענת חוסר הסמכות מן הנימוקים דלהלן:"
...
12. לעניין סבירות המינוי, הרי שבהעדר כל תלונה קונקרטית כנגד תפקודו של ד"ר ארנון, אין למצוא כל פגם במינויו.
13. על פי הוראות הדין, כמפורט לעיל, אין כל מניעה כי ד"ר ארנון ישמש כיו"ר ועדת הערר, ומשלא נטענה כל טענה קונקרטית כנגד מינויו, הרי שדין העתירה להידחות.
14. אשר על כן יתבקש בית המשפט לדחות העתירה, ובהיותה נטולת יסוד לחייב אף את העותרת בהוצאות הולמות."
36. בסעיף 8 לתגובתו, הביא שפר סעיף בחוק האומר ששופט בדימוס רשאי להתמנות לתפקיד, גם אם גילו מעל 70 שנה, בתנאי שהדבר נעשה בהיוועצות עם נשיא בית המשפט העליון.
37. מכיוון שהיוועצות כזו לא נערכה בעניינו מעולם (הוכחה תובא להלן), ברור שהמינוי הינו פסול.
38. בית המשפט, בהסתמך על טיעוני המשיבים, אכן קיבל החלטה מוטעית, וייעץ למתלוננת למשוך את העתירה.
39. אמנם העותרת פנתה לבית המשפט בכתב, בדרישה להורות למשיבים לאשר כי נועצו בנשיא בית המשפט העליון בעניין המינוי (ראה ע' 26, סעיף 6 בתגובת העותרת לתגובת המשיבים מיום 5.1.99), אך בית המשפט, מסיבותיו שלו, לא הורה למשיבים להיענות לדרישת העותרת.
40. העותרת כמו כן, דרשה גם בעת הדיון להורות למשיבים להציג את ההיוועצות (ראה ע' 49-50, פרוטוקול הדיון, שורות 5-12) אך בית המשפט, בחר גם בעת הדיון לאמץ את עמדת המשיבים.
41. שפר, עוד הוסיף וטען (ראה שורות 18-21 בפרוטוקול) "מדוע יש לאפשר תקיפה כזו ללא כל סיבה משפטית?" ובהמשך: "ישנן עתירות שהן מוצדקות. העתירה הזו היא קנטרנית והיא פוגעת בכבודו של אדם ודינה של העתירה להידחות על הסף כולל הוצאות."
42. ואכן, בית המשפט הציע לעותרת למחוק את העתירה ואף נזף בה בפסק הדין (ראה ע' 51 בנספחים - פסק הדין בעתירה 7634/98).
פנייה ללישכת הנשיא העלתה: לא היתה היוועצות בעניינו של ארנון
43. כדי לאמת את החשד בעניין ההיוועצות עם הנשיא, פניתי ביום 6.6.99 ללישכת נשיא בית המשפט העליון לברר אם היתה היוועצות בעניינו של ארנון (ראה ע' 52 בנספחים).
44. ביום 7.11.99, נשלחה תשובה מלישכת הנשיא (ראה ע' 54 בנספחים) והתברר כי היוועצות כזו לא נערכה מעולם. תגובת לישכת הנשיא היתה:
"לאחר בירור יסודי, לא עלה בידינו לאתר תכתובת כאמור בסעיף 9 למכתבך. אשר לשנים 1989-1995, הרי שבתקופה זו כיהן השופט (בדימוס) מאיר שמגר כנשיא ולא ניתן היה לברר העניין בנוגע לתקופה זו. גם באשר לשנים שלאחר מכן, לא נמצא מידע בעניין זה"
45. אכן, דברים ברורים וחד משמעיים. לא היתה היוועצות; המשיבים הגנו ביודעין על מצב פסול; המשיבים הצליחו להוליך שולל את בית המשפט; העתירה נדחתה; ארנון ממשיך ומכהן באופן פסול, בידיעת הכל.
צו על תנאי נגד מינויו של ארנון, והתפטרותו
46. בעקבות הודעת לישכת הנשיא, פניתי ביום 18.11.00 (ראה ע' 55 בנספחים) אל שר המשפטים ואל היועץ המשפטי לממשלה. למכתב צורפו פנייתי ללישכת הנשיא בעניינו של ארנון ותשובת הלישכה. בהסתמך על כך, ביקשתי לפטר לאלתר את ארנון מתפקידו. בקשה זו לא נענתה.
47. בינתיים, התנהלה עתירה נוספת (בג"ץ 6895/99 - ראה ע' 56 בנספחים) שעניינה החלטה שהתקבלה בלישכת היועץ המשפטי לממשלה לסרב לקיים פסק דין של בג"ץ, בעניין קביעת קריטריונים למניעת ניגודי עניינים במינויים של חברים בוועדות ערר. במסגרת תגובת המדינה, נאמר כי המשיבים מסתייעים בארנון לטפל בעניינים אלה.
48. בתגובה להודעה זו, גוללתי בפני הנשיא ברק את פרשת הטעיית בית המשפט באמצעות מצג כוזב, ואת המשך מינויו הפסול של ארנון. הנשיא, הורה להוסיף את המקרה של ארנון בדרך של תיקון העתירה (ראה סעיפים 23-28 בעתירה המתוקנת, ע' 59 בנספחים).
49. ביום 6.12.99, הוציא הנשיא צו על תנאי כנגד המינוי (ראה סעיף ב', ע' 63 בנספחים) האומר כדלקמן:
"ב. מדוע לא יפסל מינויו של מר אליעזר ארנון מתפקידיו בוועדות הערר למס רכוש, המתמנה באופן בלתי חוקי מזה עשר שנים."
50. בתגובה לצו-על-תנאי, הודיעה המדינה על כוונתו של ארנון לפרוש מתפקידו. הדברים הובאו במסגרת תגובת הפרקליטות בבג"ץ 6895/99 מיום 18.1.00 (ראה ע' 64, סעיף 26). בנספח מצוי רק "הראש השני" - הנוגע לעניינו של ארנון ("הראש הראשון", נוגע לסירוב לקיים את פסק הדין ואינו רלוונטי לתלונה זו).
גירסאות מנוגדות של המשיבים
51. בתגובה זו (ע' 64), המשיכו המשיבים בטענות כוזבות לכאורה, ובאותיות מודגשות הם כתבו כדלקמן:
"המשיבים לא טענו בתגובתם כי מבחינה עובדתית התבקשה הסכמת נשיא בית המשפט העליון למינויו של ד"ר ארנון, והם לא טענו כי מבחינה משפטית יש לדחות את העתירה בשל מתן הסכמה כאמור."
52. טענה זו עומדת בסתירה גמורה לאמור בתגובת המשיבים מיום 5.1.99 (ראה סעיף 13, ע' 24 בנספחים):
13. על פי הוראות הדין, כמפורט לעיל, אין כל מניעה כי ד"ר ארנון ישמש כיו"ר ועדת הערר, ומשלא נטענה כל טענה קונקרטית כנגד מינויו, הרי שדין העתירה להידחות.
53. ובסעיף 28 בע' 64 לנספחים הם כותבים:
"28. מאחר והמשיבים לא טענו בתגובתם, כי נתבקשה הסכמת נשיא בית המשפט העליון למינוי וההפנייה לסעיף 16 לחוק בתי המשפט היתה על דרך ההיקש בלבד, אין מקום לטענה בדבר יצירת מצג כוזב"
כיצד חשבו המשיבים להצליח לגונן על מינוי פסול, אם לא בהולכת בית המשפט שולל?
54. היתממות המשיבים, מעלה מספר תהיות:
54.1. מדוע פנו המשיבים להגן על מינוי פסול, אם לא כדי להצליח?
54.2. כיצד חשבו המשיבים להצליח, אם לא על ידי הולכת בית המשפט שולל?
54.3. מדוע העלימו מבית המשפט מידע מהותי ורלוונטי, ולא הודיעו שהסכמת נשיא בית המשפט העליון כלל לא נתבקשה וגם לא ניתנה?
54.4. מדוע היפנו המשיבים את בית המשפט אל סעיף 16 לחוק בתי המשפט, אם לא כדי להביאו להאמין שנעשה בו שימוש, ובכך להוליכו שולל?
54.5. מדוע לא העמידו את בית המשפט על טעותו, כשהודיע שלדעתו העתירה מיותרת?
54.6. שבועת עד היא לומר "את האמת, את כל האמת ורק את האמת". מדוע לא אמרו המשיבים לבית המשפט את כל האמת? מדוע לא אמרו רק את האמת ומדוע תיארו אפשרויות בחוק שכלל לא יושמו על מינויו של ארנון, אם לא להסיט את הילך המחשבה של בית המשפט למסלולים שגויים?
הסעיפים המתאימים בחוק העונשין
55. תעלול ההגנה על המינוי הפסול, הצליח במלואו ובית המשפט אכן הגיע למסקנה שמדובר בעתירה מיותרת והמליץ לעותרת למשוך את העתירה.
סעיף 244 בחוק העונשין, "שיבוש מהלכי משפט", אומר כדלקמן:
"244. העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית-משפט."
56. השאלה היא, מדוע ארנון לא התפטר, גם לאחר שהעתירה נמחקה? הרי ברור היה לו ולמשיבים בעתירה, שהוא מכהן באופן פסול. מדובר בשופט צבאי בדימוס ובראש בית דין, שהיה מודע היטב לחוק. אין כל אפשרות של היתממות, שגגה, או אפילו רשלנות (המהווה אף היא יסוד נפשי לביצוע עבירה), במיוחד לאחר שזו הוצגה כתנאי על ידי המשיבים, ולאור בקשותינו החוזרות להציג את ההיוועצות לכאורה.
סעיף 286 בחוק העונשין, "הפרת חובה חקוקה", אומר כדלקמן:
"286. המפר הוראת חיקוק במזיד, במעשה האסור לפי אותו חיקוק או בהימנעות ממעשה שעשייתו נדרשת לפי אותו חיקוק, והדבר נוגע לציבור, דינו - מאסר שנתיים; והוא, אם אין נראית מאותו חיקוק כוונה לעונש אחר על הפרתו."
57. על כל אדם, מוטלת החובה להביא את כל המידע הרלוונטי בפני בית המשפט. קל וחומר, כשמדובר במשיבים 2-3, בהיותם באי כח המדינה, הפטורים מגילוי כל העובדות נשוא העתירה.
מחובתם של המשיבים 4-5, לשמור על כשרות המינויים בגופים שיפוטיים ולכן היה עליהם להימנע מלמנותו בניגוד לדין ובמיוחד, לפטרו לאלתר, מייד כשנודע להם שמינויו פסול.
בכל זאת, עשו כל המשיבים יד אחת כדי לאפשר לארנון לכהן בתפקידו באופן פסול, לפני וגם לאחר העתירה.
סעיף 284 בחוק העונשין, "מרמה והפרת אמונים", אומר כדלקמן:
"284. עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים."
המשיבים בעתירה טענו שאין תלונות כנגד ארנון - טענה כוזבת בעליל!!
58. המשיבים בתגובתם, ציינו שלא ידוע להם על תלונות כנגד ארנון. ביום 5.1.99, פנתה הפרקליטות בהודעה לבית המשפט (ראה ע' 22 בנספחים) כדלקמן:
4. אין חולק על כך שד"ר ארנון (המשיב מס' 1) כשיר לכהן כיו"ר ועדת ערר. ד"ר ארנון כיהן כשופט צבאי במשך 26 שנים, ובמהלכן אף בבית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף משנה. ד"ר ארנון הינו עו"ד (אשר לא עסק בפרקטיקה פרטית) ומכהן כיו"ר ועדות הערר באזור ת"א והמרכז לפי חוק מס רכוש, מאז חודש אפריל 1976. למשיבים לא ידוע על כל תלונה של מן דהוא בנוגע לאופן תפקודו של המשיב 1 בכהונתו.
59. מדובר בהודעה כוזבת בעליל. להלן אוסף של מקרים, המצביעים על סדרה ארוכה של תלונות חמורות כנגד תפקודו של ארנון:
עתירה שנגרמה בגלל תיפקוד לקוי של ארנון
60. בתגובתה מיום 5.1.99 (ראה ע' 25 בנספחים) טענה העותרת בכותרת התגובה: "הצהרת המשיבים 2-3 אינה נכונה וידוע להם היטב על תלונות כנגד המשיב 1" בתגובה הובאו תלונות חמורות כנגד תיפקודו של ארנון, שהיו ידועות לשפר והיו אמורות להיות ידועות למשיבים 4-5, שפירא ואחרים במשרד המשפטים.
בסעיפים 9-12 בע' 26 לנספחים - תגובת העותרת, מתואר כיצד ארנון פעל בניגוד חמור לסמכויותיו ולכן הוגשה עתירה 2919/98 על ידי מר יונה שגב (ראה ע' 38 לנספחים ופסק-דין בע' 43-44).
בסעיפים 6, 7, 12, 15, 19 לעתירה 2919/98, הועלו טענות חמורות כנגד ארנון בגין שימוש שלא כדין בסמכות, והגנה על המשך כהונת חבר ועדה המצוי בניגוד עניינים. מי שטיפל בעתירה זו מטעם הפרקליטות היה... שפר!!
תלונת עו"ד שניאור נגד ארנון
61. ביום 17.3.98, פנה עו"ד אביב שניאור לשר המשפטים בתלונה חריפה ביותר כנגד עו"ד ארנון (ראה ע' 28 בנספחים) ואף שלח העתק לעמותה ביוזמתו וללא כל היכרות מוקדמת איתו. מדובר בעו"ד ותיק, המשמש בעצמו כיו"ר בוועדת ערר (למס שבח).
בסעיף 3 במכתבו, אומר עו"ד שניאור:
"מחמת המפורט להלן, אני בדיעה שאין זה מן הראוי שעו"ד ארנון ישמש כראש בית דין וכיו"ר מותב של ועדת ערר... התנהגותו של עו"ד ארנון, מטילה צל כבד על המוניטין של ועדות הערר, ובאופן זה אף על ועדת הערר שיש לי זכות לשמש כיו"ר שלה מזה זמן רב."
ובסעיף 5 ממשיך ואומר:
"על פי מה שנמסר לי, התנהגות זו של עו"ד ארנון, לא היתה מיוחדת למקרה הנידון, אלא עוברת כחוט השני בכל הנוגע לדיונים של מותבים של ועדות ערר, אשר הוא יו"ר שלהן."
62. תלונה חמורה זו, היתה בידי המשיבים והראייה עולה מתוכנה. בסעיף 6, אומר עו"ד שניאור:
"עניין נוסף שאני מעלה הוא שלחלוטין בלתי תקין ובלתי רצוי הוא, שיו"ר ועדת ערר, יהיה מעין יושב ראש מקצועי של כמה מותבים של ועדות ערר".
63. ההוכחה להימצאות התלונה במשרד המשפטים ובידי שפירא, המשיב 4, עולה מפרוטוקול ישיבה של המועצה לבתי דין מינהליים מיום 6.1.99, (ראה ע' 36 בנספחים) ובמהלכה אמרה יו"ר המועצה, ד"ר דפנה ברק-ארז:
"לגבי התלונה הספציפית שהוזכרה בפתח הדברים, במשרד המשפטים התקבלה תלונה על-כך שראש בית הדין יושב כיו"ר מותב במספר רב של ועדות ערר שפועלות במסגרת בית דינו, יש לבדוק מה מצב העניינים כיום."
64. אמנם שמו של עו"ד שניאור, אינו מוזכר מפורשות, אך מתוכן הדברים, אין כל ספק שמדובר באותה התלונה. כך או אחרת, אם לא מדובר באותה התלונה, הרי שמצוייה תלונה נוספת, שלעמותה אין מידע לגביה.
65. המדהים הוא, כי ישיבה זו התקיימה ביום 6.1.99. אבל... רק יום אחד לפני ישיבה זו, ביום 5.1.99 (ראה סעיף 4, בע' 22 בנספחים), הודיע שפר לבית המשפט:
"למשיבים לא ידוע על כל תלונה של מן דהוא בנוגע לאופן תפקודו של המשיב 1 בכהונתו."
אין מנוס מהמסקנה, שמדובר בשקר גס.
תלונה נוספת נגד ארנון
66. אין זו התלונה היחידה הידועה לעמותה כנגד ארנון. בע' 31 בנספחים, מובאת תלונה נוספת שנשלחה לשר המשפטים בדואר רשום, ואף היא "התאיידה" בהודעות של שפר לבית המשפט.
67. עלי לציין, כי כיו"ר עמותת נפגעים, הגיעו אלי תלונות רבות מצד נישומים כנגד אורגנים שונים הקשורים למס רכוש, וכי ארנון היה נשוא התלונות הגדול ביותר, בהקשר לוועדות ערר ופעולתן. בידי מצויים העתקים משתי התלונות הללו בלבד, שנשלחו למשרד המשפטים כנגד ארנון, אך הריני מניח בסבירות גבוהה מאד, שלמשרד המשפטים נשלחו תלונות נוספות כנגד ארנון, שהעתקיהן לא הגיע לידי.
הסעיפים המתאימים בחוק העונשין

בחוק העונשין, בפרק ט': פגיעות בסדרי השלטון והמשפט, בסימן א': שיבוש עשיית משפט, נאמר כדלקמן:

הגדרות
236. בסימן זה, "עדות" - אמרות בעל-פה או בכתב שנאמרו לשם ראיה, למעט אמרות שלא בשבועה מפי נאשם בהליך פלילי, ולרבות חוות דעת שניתנו לשם ראיה ותרגומים מפי מתרגם בהליך שיפוטי.

עדות שקר
237. (א)המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים.
ב) לענין עדות שקר אין נפקא מינה -
(1) אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין;
(2) באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד;
(3) אם בית-המשפט, בית-הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות;
(4) אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי.

בידוי ראיות
238. הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו - מאסר חמש שנים.

שבועת שקר
239. מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שמוסמך לקבל את התצהיר, דינו - מאסר שלוש שנים.
עיתוי התלונה
68. מכוונתנו היה להגיש תלונה זו, רק לאחר סיום הדיונים בעתירה 6895/99, מכיוון שעניינו של ארנון נידון בה.
69. בחרנו לפנות עתה, לאור כך שביום 3.9.00, בחרה הוועדה לבחירת שופטים בפוגלמן (המשיב 3), להתמנות לשופט מחוזי. לדעתנו, אין להמתין עם הגשת התלונה עד לאחר השבעתו של פוגלמן לשופט.
70. יצויין, שהפנינו הסתייגות לוועדה למינוי שופטים, כנגד מועמדותו של פוגלמן ולאחר מכן ערר על ההחלטה. כמו כן, פנינו לנשיא המדינה מר משה קצב, וביקשנו לעכב את ההשבעה עד לבירור טענותינו.
71. איננו רואים כל מניעה לפנות בתלונה מבלי להמתין עד לסיום העתירה 6895/99, לאור כך שעניינו של ארנון הסתיים למעשה זה מכבר.
במקרה שהמשטרה תחליט שלא לחקור את התלונה - נבחן פנייה מיידית לבג"ץ
72. בדרך כלל, אם המשטרה מחליטה שלא לחקור, על המלין לפנות בערר ליועץ המשפטי לממשלה.
73. במקרה זה, המשיבים בתלונה פועלים בכפיפות ליועץ המשפטי לממשלה ואין להניח שהוא יורה על הגשת תלונה נגד עצמו, או שיוכל לבחון את הערר ללא ניגוד עניינים ברור.
74. לכן, במקרה שהתלונה לא תידון, אנו מבקשים הנמקות מפורטות מאד, כדי לבחון פנייה ישירה לבג"ץ.
סעדים מבוקשים
75. להורות על פתיחת חקירה לאור המימצאים שתוצאתם, אינה ניתנת לפרשנות (החלטה שגוייה של בג"ץ).
76. המתלוננים חוזרים על בקשתם להחיל על חקירה זו את עקרונות "מבחן בוזגלו".
77. העתקים מלאים (כולל מצורפים) יועברו אל כב' נשיא המדינה, כב' נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. הדיבה לכך היא בין השאר, כדי לבחון אם יש בתלונה להשפיע על בחירתו של פוגלמן לשופט.

היום: 25.10.00

שבתאי עזריאל,
יו"ר עמותת נפגעי מס רכוש
נספחים

עמוד תאריך תיאור
1 2.12.98 עתירה 7634/98 מיום 2.12.98, נגד ארנון, שר המשפטים ומשרד המשפטים
4 10.8.98 נספח א' לעתירה - צו למינוי חברי ועדת ערר מיום 10.8.98 – במסגרת בג"ץ 7152/97
13 31.8.98 נספח ב' לעתירה - צו למינוי חברי ועדת ערר מיום 31.8.98
16 19.11.98 נספח ג' לעתירה - פנייה למשיבים - בעניין כשרות מינויו של ארנון
18 16.9.98 פניה לעו"ד שפר מהפרקליטות - בעניין מינויו של ארנון, במסגרת בג"ץ 7152/97
19 16.9.98 מכתבו מיום 16.9.98 של מר יונה שגב – בעניין מינויו של ארנון
20 10.11.98 בג"ץ 7152/97 - פניה לשפר מהפרקליטות - כשרות מינויו של ארנון מחמת גיל
21 2.12.98 החלטת ביהמ"ש - הוראה למשיבים להגיב בתוך 30 יום
22 5.1.99 בג"ץ 7634/98 - הודעה מטעם הפרקליטות
25 5.1.99 תגובת העותרת להודעת המשיבים
28 17.3.98 תלונה נגד ארנון - מאת עו"ד שניאור
31 9.7.97 תלונה נגד ארנון - מאת מיכה לרנר
32 6.1.99 פרוטוקול ישיבת המועצה לבתי דין מינהליים
38 11.5.98 עתירה 2919/98 יונה שגב נ' עו"ד כדיר (יו"ר ועדת ערר)
43 2.8.98 פסק-דין בבג"ץ 2919/98
45 10.1.99 בג"ץ 7634/98 - החלטת ביניים להעברה להרכב
46 16.2.99 בג"ץ 7634/98 - בקשה לקביעת מועד לדיון
47 5.5.99 בג"ץ 7634/98 - בקשה לצרף תיקי בג"ץ לדיון
48 6.5.99 בג"ץ 7634/98 - אישור הבקשה על ידי בית המשפט
49 10.5.99 בג"ץ 7634/98 - פרוטוקול הדיון
51 10.5.99 בג"ץ 7634/98 - פסק דין
52 6.6.99 פניה לנשיא בי"מ עליון לבירור מעמדו של ארנון
54 7.11.99 תשובת לשכת הנשיא בעניינו של ארנון (התקבל 18.11.99)
55 18.11.99 פניה לשר המשפטים וליועמ"ש - דרישה לפיטוריו של ארנון
56 24.11.99 בג"ץ 6895/99 - עתירה מתוקנת - בתוספת עניינו של ארנון
63 6.12.99 בג"ץ 6895/99 - צו על תנאי: מדוע לא יפסל מינויו של ארנון
64 18.1.00 בג"ץ 6895/99 - הודעת המדינה על פרישתו של ארנון




כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:23   13.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  165. האם שר המשפטים טומי לפיד יפתיע אותנו לטובה??  
בתגובה להודעה מספר 103
 

ההפתעות שבדרך
כוונתו הגלויה של שר המשפטים לפיד למנות יועץ משפטי לממשלה שיטלטל את המערכת, היא שהביאה לטרפוד מועמדותו של ד"ר יורם טורבוביץ; עכשיו מהססים משפטנים אחרים להתמודד; אבל בממשלה יש מי ששוקל מהלכים נגד ועדת בך; גם אנחנו לא נהיה "חותמת גומי" - נטען...
13/12/2003



לפיד, עומד על דעתו: למנות יועץ מהסקטור הפרטי



תמונה למ"מ היועץ - עד בחירתו של יועץ חדש במקום רובינשטיין

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, ספג מהלומה. מועמדו, ד"ר יורם טורבוביץ, לא אושר על-ידי ועדת בך. כמה מאמצעי התקשורת צהלו. שמחו לאיד. במיוחד כמה מהם, שניסו לקדם דווקא מועמדים אחרים.

בניגוד למה שפורסם, התברר כי מי שהתנגד לאישור מועמדות טורבוביץ הם שניים: פרופ' רות גביזון, ויושב ראש הוועדה, השופט בדימוס גבריאל בך. השמועות שנפוצו, כאילו עורך דין אלקס הרטמן הוא שנשא את נס המרד, אינן נכונות. נודע לנו כי לבך היו באחרונה פניות מצד גורמים במערכת המשפט, שניסו לקדם דווקא את מועמדותם של שופטי בית המשפט המחוזי.

ובכל זאת, ודווקא נוכח זהות המועמד שהציג, כדאי לציין כמה מ"חטאיו" של לפיד בנושא זה: לפיד ביקש למנות איש מקצוע מן השורה הראשונה, בלי שיקולים פוליטיים ו/או מפלגתיים; לפיד ביקש למנות איש מן החוץ - עורך דין שאין לו מחויבות למערכת הנוכחית, כדי שיעשה סדר במערכת הפועלת כיום באופן בלתי יעיל, שלא לומר מעוות; לפיד, צריך להדגיש, ביקש למנות עורך דין שיביא רוח חדשה למערכת אכיפת החוק, אחד עם לב של סניגור - שיבין גם לליבם של אלה הנתונים לחסדי המערכת, הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי; לפיד, האיש הנורא, ביקש לקטוע את הנוהג הנפסד, לפיו למוסד היועץ המשפטי לממשלה ממונה אדם המגיע מקרב מערכת אכיפת החוק ו/או השפיטה.

"פשעו" הגדול של לפיד הוא שאמר אמת. לפיד התראיין באמצעי התקשורת, וגילה מדוע הוא מבקש למנות איש מן החוץ. ובין יתר הדברים אמר-גילה: אני רוצה שימונה מישהו שיטלטל את המערכת. שיכניס שינויים. שיביא רוח חדשה. שיבין היטב מי נושא על כתפיו את המשק - המעמד הבינוני, וכן, הסקטור העסקי, ולא הפקידים בשירות המדינה.

זה הספיק כדי להקפיץ נגדו כמה משועלי משרד המשפטים. אלה החלו לחתור תחת מועמדו של השר. לדבר בגנותו. עד כדי כך, שהשר לפיד נאלץ לנזוף במשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורכת הדין דוידה לחמן-מסר, שדיברה סרה בטורבוביץ, ופעלה בעצם נגדו מאחורי הקלעים כדי להמעיט בסיכויו . לפיד למד, שלא בטובתו והפעם על בשרו הוא, כי אל לו להאמין לחיוכים במסדרונות הבניין ברחוב סאלח אדין בירושלים; כי הוא צריך לעמוד על המשמר, ולקבל דברי כיבושין בעירבון מוגבל מאוד. "בית ספר" זה, אגב, עבר זה לא מכבר גם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שנוכח כי אותה מערכת שטיפח ונתן לה גיבוי, הופכת לחרב מתהפכת. נגדו, כמובן.

מחיר הכסף
ומהו בדיוק עיסוק משפטי

על-פי כללי ועדת שמגר, כשיר להתמנות לכהונת יועץ משפטי לממשלה מועמד העומד בתנאים לכשירות לכהונת שופט בית המשפט העליון. ולעניינו, "מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה: (א) עריכת דין... ". טורבוביץ טען ל-12 שנות ותק ועיסוק במקצוע עריכת דין.

אלא שלא בטובתו - מועמדותו נפסלה בדיוק בגלל הסיבה שבזכותה התעשר. טורבוביץ הציג בפני חברי הוועדה מצג, לפיו עסק 12 שנים בעריכת דין. בתקופה זו כלל תקופה של כשנה, שבה עסק בייזום עסקי . המדובר במיוחד בתקופה שבה עסק בייעוץ וייצוג במכירת אי-די-בי, שהיתה בשליטת משפחת רקנאטי, לידי משקיעים אחרים. טורבוביץ, יש להזכיר, הצליח במשימה - דבר שזיכה את חשבונו הפרטי בהכנסה נאה, בהיקף הנאמד בכ-20 מיליון שקל.

טורבוביץ עשה אגב, מה שעושים עורכי דין רבים, לפחות המוכשרים שבהם: ייעוץ וייצוג משפטי, תמורת עמלות נכבדות ו/או אחוזים בעסקה. "פשעו" שהצליח במשימה, וגרף הון רב בעסקה אחת.

פסילת טורבוביץ נומקה רשמית בידי הוועדה כפסילה טכנית. היינו: כיוון שלא השלים, לטענת הוועדה, עשר שנים מלאות בעריכת דין,בעבודה משפטית ממשית. כך, כאמור, כלפי חוץ. ואולם, ממידע שהובא לידיעתי עולה, כי חלק מחברי הוועדה הגיעו למסקנה כי הוא אינו ממלא אחר התנאים המהותיים יותר לתפקיד. בראש וראשונה: ניסיון בתחום הפלילי, ברמה כזו הנדרשת לכהונת יועץ משפטי לממשלה. הנימוק הטכני - ומדובר בעניין טכני מובהק, שכן בקלות היה ניתן לפרש את הייצוג-ייזום כעבודה משפטית - הועלה איפוא, הן כדי לשמור על כבודו של לפיד (כממליץ), והן כדי לשמור על כבודו של טורבוביץ.

ואולם, על כך בקלות ניתן לומר כי הפוסל במומו פוסל: הוועדה מונתה בספטמבר. לכל היה ברור, כי רובינשטיין מסיים תפקידו בסוף דצמבר. כיצד קורה, איפוא, שמעט פחות מחודש לפני שמסיים רובינשטיין את תפקידו, קובעת הוועדה כי תנאי הסף שהוצגו בפניה בנוגע לטורבוביץ, אינם מאפשרים הצגת מועמדותו? הודעה זו היתה אמורה להתקבל, אם בכלל, זמן קצר לאחר ששמו הועלה בפניה כמועמד, לפני יותר מחודש, ואז היה זמן מספיק כדי לקדם מועמדות של מועמדים אחרים.

ההצעה
ומי שסירבו להתמודד

ועדת בך הציעה לשר המשפטים לבדוק אפשרות שיציג מועמד אחר, במקום טורבוביץ שמועמדותו לא אושרה. שר המשפטים הודיע כי הוא מאמץ את ההצעה, וכך יעשה. ואולם נודע, כי שר המשפטים נתקל השבוע בקשיים.

יותר ויותר מועמדים דחו הצעה לקבל על עצמם את התפקיד, שלא לומר - העול הכבד הכרוך בכך. אחד המועמדים ששמו נזכר גם השבוע, הוא פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד ונשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה. רייכמן מחזיק בכל הכתרים המתאימים: הוא משפטן בעל-שם, יזם עם קבלות, בעל רקורד מוכח גם בתחום הציבורי-פוליטי-הוא נמנה עם האישים שייסדו את תנועת שינוי, בראשה עומד כיום לפיד; הוא עמד בראש הצוות שניסח הצעת חוקה לישראל; לאחר מכן היה יושב ראש תנועת חוקה לישראל; פעל לקידום חקיקה, במיוחד בענייני דת ומדינה, בחירה ישירה לראשות הממשלה, שיטת בחירות יחסיות אזוריות, מגילת זכויות האדם, הסדרת יחסי דת מדינה וחיזוק סמכויות הרשויות המקומיות. חלק מההצעות אומצו והפכו לחוק.

רייכמן שימש כיושב-ראש ועדת זכויות האדם בלשכת עורכי הדין והיה חבר בוועדות ציבוריות שונות. בקיצור: מועמד עם קבלות. אלא שלמרבה האכזבה, דווקא אדם בעל שיעור קומה שכזה, מסרב להרים את הכפפה ולהתמנות לתפקיד. כל מאמצי השכנוע שנעשו בתקופה האחרונה, לא הועילו, רייכמן עומד בסירובו.

לא רק רייכמן סירב להציג מועמדותו. נודע לי, כי גם שמה של פרופ' נילי כהן - שמועמדותה לבית המשפט העליון הוכשלה בידי השופטת דורית בייניש, הועלה כמועמדת ראויה. ואולם, רעיון זה לא הגיע לכדי הבשלה.

שר המשפטים נקלע למבוי סתום. מחד, הוא הודיע פומבית כי יציג מועמד אחר וחדש מטעמו, מן הסקטור הפרטי; ומאידך, הניסיון לאתר מועמד ראוי אחר, עלה בתוהו. ביום 11.12.03 התייצב השר בפני ועדת בך, ביקש וקיבל ארכה של 10 ימים כדי להציג מועמד מטעמו.

השלב הבא -
ומי יהיה ממלא-המקום?

ועדת בך הפתיעה את השר לפיד, ואולם, ככל שהדברים מתבהרים, נראה כי גם הוועדה חשופה עתה להפתעה. בקרב חלק משרי הממשלה הולכת ומתגבשת יוזמה, שלפיה הם לא יאשרו, בכל מקרה, מי מהמועמדים (הנוכחיים) שיאושרו בידי ועדת בך. רשימת השרים האלה, שלא מוכנים כלשונם להיות "חותמת גומי" של הוועדה, הולכת ומתארכת. כך שבקרוב אנו עלולים להיות עדים למצב הבא: חלק נכבד מהשרים עלולים לדחות את המועמדים שיובאו בפני הממשלה, ואם יזכו ברוב-הם עשויים לשלוח את הוועדה לסיבוב נוסף של איתורי מועמדים.

ומה יקרה עד אז? הרעיון עתה הוא למנות ממלא-מקום לרובינשטיין, שיחזיק בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לפחות חודשיים-שלושה. וממלא-המקום יידרש בין היתר להתכבד בהכרעה ולהכריע בשאלה אם יש מקום להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה אריאל שרון. ביום 11.12.03 הודיע השר לפיד לוועדת בך, כי פרקליטת המדינה עדנה ארבל היא שתמלא את מקומו של היועץ אליקים רובינשטיין עד לבחירתו של יועץ חדש. השאלה העומדת עתה על הפרק: האם רובינשטיין אכן יסיים את תפקידו ביום 31.12.03, או שייוצרו כאלה נסיבות שיסכים להאריך כהונתו בחודש-חודשיים לפחות.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4269-00.html?tag=13-06-07



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:38   13.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  166. אהרון ברק רוצה לדחוף את נילי כהן בכל מחיר....  
בתגובה להודעה מספר 165
 

אריק באך
[email protected]
הכל הצגה ומשחק מכור!

אהרון ברק רוצה לדחוף את נילי כהן בכל מחיר ושהיא תמשיך לחפות על החשדות הממשיים לעבירות שוחד ושחיתות שלו ושל בני משפחתו. וכשהוא רוצה משהו - הוא משיג, בעורמה, בתחבולות, בתכסיסות הידועה שלו, ובשטיקים והטריקים וההונאות המניפולטיביות שלו. הוא חייב במשרה הזו מישהו משלו, איזו בובה על חוטים שהוא יכול להחזיק אותה בביצים כדי לרסן אותה, ולהליף את שוטו כדי לשסות אותה.

ועכשיו פתאום היא מועלית שוב מן האוב: אם היא לא הצליחה להיכנס דרך הדלת, אז מנסים להכניסה דרך החלון. אוי ואבוי לנו ממנו, וממנה.

אוריאל רייכמן? מעניין (אם כי זה המועמד השלישי של הרקנאטים, וזה מלמד על םוזיציה מעניינת בשוק העיסקי שממנו סברנו שהם פרשו כמעט לחלוטין).

אבל איך ניתן להבחין בקלות שלא השר ולא הועדה פועלים בתום לב ומשיקולים טהורים? לפי השמות המתבקשים והכי ראויים לדעת כל בר בי רב, ששמם בכלל לא עולה כאופציה, מפחד. כי הרי הם ראויים, ומי המשוגע שיציב לתפקיד הזה מועד ראוי, שלא ניתן להכתיב לו, לנווט אותו, לשסות אותו, ולעצום את עיניו ואוזניו כשצריך???

למה שמו של ויינרוט לא עולה???
למה שמו של ד"ר דן ביין לא עולה?
למה שמו של עודד מודריק נדחק לבית-שימוש? למה לא שטרוזמן? למה לא יהודה זפט? למה לא וגמן? למה לא יעקב נאמן? למה לא אורי סלונים? למה לא ד"ר דנציגר? למה כל השמות העלובים מועלים, ולא אף אחד מהשמות הללו שאין חולק שהם שמים את כל מי שאוזכר עד היום כמועמד, בכיס מכנסיהם המסמורטטות ביותר?
למה שמו של שמגר לא עולה, להציל את המעט שעוד אפשר במערכת החוק אשר פשטה את הרגל לגמרי?
למה הועדה לא מפעילה את סמכותה לבחור את חברת הועדה עצמה, הגב' רות גביזון?

רבותיי - כל העסק הה מסריח. היעדר השמות הכל כך מתחייבים הללו מחד, והצגת מועמדותם של שמות חיוורים, מפוקפקים, נגועים בצורה כזו או אחרת, ומריונטות-מטעם, כל אלה הם הסימן המובהק ביותר שמישהו מבשל קומבינה חדשה למשרת היועץ המשפטי לממשלה.

והדג, כמו שאמר בזמנו שר המשפטים דאז ליבאי, מסריח מהראש!



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   21:21   22.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  173. לפיד תומך במועמדותו של מני מזוז...........  
בתגובה להודעה מספר 165
 

Yac
חבר מתאריך 31.3.02
13461 הודעות 19:36 22.12.03

לפיד תומך במועמדותו של מני מזוז למישרת היועץ.

ועדת בך פרסמה את שמות המועמדים לתפקיד היועמ"ש.

מזוז

הוועדה הודיעה ששלושת המועמדים הם: השופט דוד חשין, המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד מני מזוז והשופט עוזי פוגלמן. שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, הודיע שמועמדו המועדף הוא עו"ד מזוז
דיאנה בחור-ניר ואפרת וייס

ועדת בך לבחירת היועץ המשפטי לממשלה פרסמה הערב (יום ב') את שמותיהם של שלושת המועמדים לתפקיד: השופט דוד חשין, המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד מני מזוז והשופט עוזי פוגלמן.


במקביל הודיע הערב שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הוא המועמד המועדף עליו לתפקיד היועץ המשפטי. בעוד יומיים תפרסם הוועדה הודעה שתזמין את הציבור להגיש השגות בכתב לגבי המועמדים השונים.


בתום 21 יום יבחנו חברי הוועדה את ההשגות, והוועדה תחליט על איזה מהמועמדים להמליץ לממשלה.


השר לפיד הציג את עמדתו בהופיעו בפני ועדת בך. לפיד אמר שכל ששת המועמדים שוועדת בך הציגה לו הם משפטנים מכובדים וראויים, אך על-פי ניסיונו בעבודה עם מזוז, מאז כניסתו לתפקיד הוא משוכנע שמדובר בבחירה הטובה ביותר, "הן בזכות ידיעתו המשפטית והן בזכות אישיותו כאיש תקיף בדעתו וחביב על הבריות".

באחרונה פסלה ועדת בך את מועמדותו של ד"ר יורם טורבוביץ', שהיה מועמדו המועדף של השר לפיד. הוועדה קבעה כי מיועץ משפטי לממשלה נדרשים סטנדרטים זהים לזה של שופט בבית המשפט העליון, כשהתנאי הקובע הוא שעל המועמד לתפקיד לעסוק במשפטים לפחות עשר שנים. חברי הוועדה איפשרו לשר לפיד להציג מועמד אחר במקום טורבוביץ'.

ועדת בך החלה לפעול בראשית אוקטובר האחרון, כחלק מההמלצות שגובשו לאחר פרשת מינויו של עו"ד רוני בר-און ליועץ המשפטי (בפרשת בר-און חברון). בראש הוועדה עומד השופט בדימוס גבריאל בך וחברים בה פרופ' רות גביזון, ח"כ גדעון סער, פרופ' דוד ליבאי ועו"ד אלכס הרטמן.

(22.12.03, 20:31)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2846591,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   06:41   26.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  175. תעלומת לפיד: המלצת לפיד = מזוז = מלכודת דבש  
בתגובה להודעה מספר 173
 

המלצת טומי על מזוז - מלכודת דבש?
תעלומת לפיד
מאת: אלי בובליל
[email protected]

מסוכנת ממלכודת דבש, נשיקתו של הנחש שיכולה ברפלקס להיהפך לנשיכת הארס.

ברוך קרא, במאמרו-סקירתו בהארץ - "תעלומת מזוז", מבעד לנתונים יבשים של רזומה, רמז על תת זרמים שסוחב בתרמילו כל אחד מהמועמדים.

פוגלמן - המחובר לאליטות, איש פרקליטות (אני מוסיף מקורב, מומלץ שב"כ), אשכנזי חילוני והימור שלי, גם שמאלני - עץ שתול על פלגי מים עכורים.

מזוז - "ילד טוב נתיבות", לא "טרבל מייקר", אבל לא פראייר, ברקע, כיפה מוסתרת:

הוא בכוונה לא אומר לנו באיזה סוג תיכון הוא למד בירושלים. איש חכם והגון הוא ברוך קרא, הוא יודע מה יכולה כיפה ובית ספר דתי ברזומה לעולל לאדם שהולך להיות הגנרל של מחלקת המשפט של המדינה.

אף מילה על לפיד שהמלצתו על מזוז מעוררת על פניה תמיהות רבות.
כל עיתונאי מצוי היה שואל את השאלה מה היו המניעים של מר לפיד להמליץ המלצה תמוהה כזאת?

האם זו מלכודת דבש? או אליבי לסטיגמה העדתית, חילונית שדבקה בטומי לפיד לאי מינויו שיבוא מן הסתם של מר מזוז: זה לא אני.
או ההפך.

טומי לפיד איש חכם, הגרורה של רודולף קסטנר,

נקט בצעד חכם: אם לא הצלחת להשחיל יועץ כלבבך קח את האיש בעל הסיכויים הכי נמוכים, אמץ אותו, חבק אותו, שגר אותו לכס היועץ והאיש יהיה חייב לך.

אני מאוד רוצה שמר מזוז יהיה היועץ. אבל אני מקווה שהוא לא יהיה עוד עציץ של נענע בארמונות של אשכנזים שאוהבים תה עם נענע. הגיע הזמן שהעציצים האלו ינצלו את כניסתם לארמונות הזכוכית ויגדלו יערות פראיים שישברו את קירות הזכוכית למען איזונים חברתיים נדרשים ומחויבים.

אלי בובליל רננים 6 ר"ג 068322950 [email protected]
http://www.nfc.co.il/archive/0017-D-4375-00.html?tag=6-30-28

"מדינת ישראל=קסטנר נ' מלכיאל בן מנחם גרינוואלד"
69. רכבת המיוחסין: טומי לפיד היה בין ניצולי הרכבת
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=69&viewmode=threaded



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   07:11   30.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  176. האקדמיה/מרצים מתנגדת/ים למינויו של עו''ד מזוז  
בתגובה להודעה מספר 175
 

מרצים לועדת בך: אל תמנו את עו"ד מזוז כיועץ המשפטי


שמונה אנשי אקדמיה פנו במכתב לועדת בך וטענו שמינויו של עו"ד מני מזוז לתפקיד היועץ המשפטי אינו ראוי. הסיבה: מעורבותו בניסוח חוק האזרחות המפלה, לטענתם, לרעה את ערביי ישראל. במשרד המשפטים סירבו להגיב לטענות.
מאת: טל רוזנר

שמונה מרצים מאוניברסיטאות בירושלים, תל-אביב וחיפה, חתמו הערב (יום ג') על מכתב שקורא לא למנות את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מזוז הוא כיום המועמד המוביל לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מאחר שגם השר לפיד הודיע לוועדת בך על תמיכתו בו.

על המכתב, שנשלח לחברי ועדת בך לבחירת היועץ הבא, ולשר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, חתומים ד"ר אילן סבן, פרופ' גד ברזילי, ד"ר נטע זיו, פרופ' רונן שמיר, פרופ' חיים גנז, ד"ר מוסא אבו-רמדאן, פרופ' דוד אנוך וד"ר איסי רוזן-צבי - כולם מתחומי המשפטים ומדע המדינה.

במכתב, נטען כי מזוז ניסח את חוק האזרחות והכניסה לישראל, הקובע כי פלסטיני לא יוכל לחיות עם בן זוגו הישראלי בישראל. הכותבים טוענים כי החוק גזעני ופוגע בכבוד האדם וחירותו.

"ממי שהוא אחד משני המשנים הבכירים ליועץ המשפטי לממשלה, מצופה כי ישמש שופר אזעקה ... במקום לשמש כשופר אזעקה, גורם בקרה ואולי אף סכר, היה עו"ד מזוז הדובר הרהוט שניסה בכל כוחו להכשיר את העוול", כתבו המרצים.

ד"ר סבן אמר ל-ynet: "לא מדובר בחשש ביטחוני שמעורר בן הזוג הפלסטיני, אלא בחסימה של כל הנישואים עם הפלסטינים בשטחים, ובלי כל בדיקה ביטחונית ... זהו צעד קשה ויוצא דופן. מכתבנו הוא נקודת מבט ערכית, וגם אנשי ימין יכולים להיות שותפים למכתב הזה".

במשרד המשפטים סירבו להגיב על מכתב המרצים.

(30.12.03, 23:32)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2852065,00.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   21:19   23.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  181. ארבל הולכת על כל הקופה = פרשת דודי אפל !!  
בתגובה להודעה מספר 175
 

ארבל הולכת על כל הקופה
23/01/2004 עיתונאי מסויים

ביום רביעי השבוע (21.1.04) הגישה הפרקליטות כתב אישום מתוקן נגד דוד אפל. בכתב האישום נכתב, מטעמים פורמליים: מדינת ישראל נגד דוד אפל. בפועל, ואין זה סוד גדול, מדובר למעשה - לפחות מהבחינה הציבורית - בכתב אישום נגד ראש הממשלה אריאל שרון ונגד ממלא-מקומו השר אהוד אולמרט.

פרקליטת המדינה עדנה ארבל, הנושאת כיום גם בתפקיד ממלאת-מקום היועץ המשפטי לממשלה, היא שהורתה להגיש, בעיתוי זה, את כתב האישום המתוקן. על העיתוי המיוחד נעמוד בהמשך.

החשדות נגד שרון ואולמרט שקיבלו, לכאורה, שלמונים וטובות הנאה מאפל, פורסמו פעמים רבות. הפרשה כולה אירעה על-פי החשד לפני יותר מארבע שנים, במערכת הבחירות של שנת 1999. הפרקליטות לא חוסכת מילים, ובצדק, בתיאור חומרת המעשים של אפל, יחד עם אריאל שרון, גלעד שרון, אולמרט ואחרים. למרות זאת, רק עכשיו הכריעה הפרקליטות בפרשה זו, והחליטה להגיש כתב אישום. ומכאן עולה השאלה: מדוע נסחב הטיפול, הן במשטרה והן בפרקליטות, במשך יותר מארבע שנים? בתקופה זו, נזכיר, התקיימו שתי מערכות בחירות. כך שלא יכולה להיות מחלוקת בדבר העובדה, כי לעניין זה חשיבות מהותית, במידה שחייבה גיוס כל גורמי התביעה והחקירה, כדי להכריע, ובמהירות, בעניין התיק הרגיש.

אבל ארבל הולכת על כל הקופה. השבוע היא הפנתה אצבע מאשימה כלפי שרון. בכתב האישום המתוקן נגד אפל, הועלה משפט לגמרי לא מקרי, לפיו "נאשם 1 אמר לאריאל שרון כי גלעד צפוי להרוויח כסף רב". בסעיף זה נאחזת הפרקליטות, כי לטעון ששרון סייע בעסקיו של אפל, הן בפרשת האי היווני והן בפרשת גינתון (שאת חלקה חשפנו כאן), בתקופה שבה ידע שאפל "דואג" היטב לבנו גלעד, ומעביר אליו כספים רבים. מיליונים. זו הנקודה החמורה ביותר בגנות שרון, אבל מה שמעניין במיוחד הוא העיתוי שבו נאמרים הדברים, כפי שנפרט להלן.

העיתוי

הסמכות להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה או שר בישראל, נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה. ארבל משמשת כיום כממלאת-מקום היועץ המשפטי לממשלה. לכאורה, בידיה הכוח לקבל כל החלטה גם בעניין שרון ואולמרט. ואולם, סדרי מנהל תקינים מחייבים להשאיר את ההכרעה בעניינם בידי היועץ המשפטי לממשלה הנכנס. כל ממלא-מקום יודע, כי בתקופה שהוא מכהן בתפקיד עליו לשמר את הקיים, ולא לעשות מהפכות, ובוודאי לא הפיכות.

ברור שהיועץ הבא - עורך הדין מני מזוז, השופט דוד חשין או השופט עוזי פוגלמן - הוא שיישא באחריות להחלטה, וייצטרך לשאת את הנטל הקשה של הכרעה בעניין מהותי כל כך, שעשוי לגרום לחילופי שלטון בישראל. ומינוי היועץ הבא קרוב: על סדר היום של ישיבת הממשלה, כבר ביום ראשון הקרוב (25.1.04), עומדת בחירת יועץ משפטי חדש.

ובכל זאת: מדוע אצה-רצה ארבל להגיש את כתב האישום המתוקן ימים ספורים לפני כניסתו של יועץ חדש? מילא נגד דוד אפל. אך מדוע כרכה, "בהזדמנות זאת", גם את שרון ואולמרט? האם חסרים אישומים נגד אפל? מדוע לא המתינה ליועץ החדש, שיכריע בסוגיה זו?

לא יהא זה מופרך כלל וכלל לטעון, כי התשובה לכך נעוצה שוב בפרשת האזנות הסתר, שבה נכרך שמה של ארבל יחד עם ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. אחרי החלטת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין בפרשת מזרחי, כבר אין זה סוד כי מזרחי, בגיבויה של ארבל, ביצע האזנות סתר בלתי חוקיות גם בפרשת אפל. חלק ניכר מתמלילי השיחות שהופקו, לא נעשו בהתאם לחוק. המשפטן האמריקני הנודע פרופ' אלן דרשוביץ, שהתגייס להגנתו של אפל יחד עם עורכי הדין משה ישראל ואלדד יניב, כבר התייחס לכך, כשאמר כי מדובר למעשה ב"פרי העץ המורעל", ולכן, ההגנה תדרוש את פסילת ההקלטות והתמלילים שהופקו.

הציתות

ניתן להניח, כי יועץ משפטי לממשלה שאינו נגוע בפרשת ארבל-מזרחי, היה בוחן מחדש את הראיות: במה ניתן להשתמש ובמה לא. אך כאן מדובר שוב במערכת המגוננת על עצמה, שאינה יודעת עכבות.

ארבל, המתמודדת על הכיסא החם בעליון, מבקשת להוכיח, כמעט בכל דרך, כי אותן קלטות שתומללו - גם אלה שנעשו שלא בהתאם לחוק, כפי שקבע רובינשטיין, הן רלוונטיות. ומה שרלוונטי, כביכול, אפילו בדיעבד, עוזר כמובן להכשיר את מעשיו של מזרחי ואת מעשיה שלה. לכן, החליטה ארבל ללכת על כל הקופה. היא קובעת למעשה עובדות בשטח, שמא ייכנס יועץ חדש, שיירתע מהגשת האישומים לבית המשפט.

השבוע פניתי לארבל בשאלה זו: "האם ההחלטה להוסיף סעיף אישום לכתב האישום נגד דוד אפל, הנוגע לפרשת האי היווני, התקבלה בידי עדנה ארבל כממלאת-מקום היועץ, או בידי היועץ היוצא אליקים רובינשטיין?".

דובר משרד המשפטים השיב בשמה: "ההחלטה התקבלה על-ידי פרקליטת המדינה, על-דעת היועץ המשפטי לממשלה, עוד בטרם פרישתו. זאת, לאחר שהתקיימו התייעצויות בנושא, וגובשה המלצת פרקליטת המחוז והפרקליטים המטפלים בתיק".

ובכל זאת: מניסיון העבר אנו יודעים, כי אין לקבל את דברי ארבל כפשוטם. שהרי אם החליט רובינשטיין יחד עם ארבל להגיש "תיקון" זה, המכתים את שרון, מדוע לא הוגש התיקון בתקופתו או בימים האחרונים לכהונתו?
מכל מקום, עיתוי הגשת כתב האישום המתוקן מדבר בעד עצמו.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4624-00.html?tag=20-29-57



פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:04   23.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  182. הגשת כתב תביעה נגד דוד ''דודי'' אפל פולטית !!  
בתגובה להודעה מספר 181
 

הגשת כתב תביעה נגד דוד אפל פולטית

המהירות שהשתמשה פרקליטת המדינה וממלאת מקום היועץ המשפטי הוא פוליטי
למה המהירות , יודעים כולנו שהיועץ נבחר ביום ראשון האם זה הצלת חיי אדם או סוף העולם.

לדעתי הגשת התביעה מסמל ליועץ החדש מי שולט בפרקליטות ודיר באלק .
זה תמרור לכל ראש ממשלה שיבחר מהליכוד אם לא יעשה חריש עמוק בתוך המשטרה החוקרת והפרקליטות ולמנות שופטים לשבע שנים כמו כל התפקידים החשובים במדינה מנשיא המדינה , מבקר מדינה ויועץ משפטי וכו''''''.
לא ישרוד בתפקידו תמיד אפשר להגיש נגדו כתבי תביעות ואפילו אם יצאה זכאי יעבור מדורי גהנם וצריך גם להשעות עצמו מהתפקיד ומי יחזיר אותו לכס הנהגה תמיד יחי עם כתם מושפל לדעתי.

תזכורת מה עשו לעו"ד יעקב נאמן לאחר שהתמנה לשר משפטים השעה את עצמו במשפט יצאה יזכאי מי שילם את ההוצאות ומי החזיר אותו לתפקיד .
זה רמזור אדם אדום למחשבה.

אם המשטרה החוקרת והפרקליטות מגישה כתבי אישום נגד מועמד כל שהוא
והוא יצאה זכאי החוקרים והפרקליטים ישלמו את הנזקים מכיסם ולא מקופת המדינה היו חושבים אלף פעם אם להגיש תביעה.

כמו שיש קוד לחיילים שלא תהיה יד קלה על ההדק צריך למסד קוד למשטרה והפרקליטות נגד יד קלה על העט.

חייבם להקים ועדת חקירה מה המהרות בהגשת התביעה לפני סיום כל החקירות.

https://rotter.net/forum/politics/5035.shtml


פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:49   17.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  195. עו''ד מני מזוז נבחר לתפקיד היועמ''ש לממשלה=דף חדש ונקי !!  
בתגובה להודעה מספר 175
 

דף חדש, נקי



ביום א' (25.1.04) בחרה הממשלה במשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
עו"ד מני מזוז, כיועץ המשפטי ה-11 של מדינת ישראל; להלן נאום הבכורה.
26/01/2004 | עו"ד מני מזוז | [email protected]


שר המשפטים, המנכ"ל, פרקליטת המדינה, חבריי המשנים ומנהלי המחלקות בפרקליטות ואורחים;

 נהוג במקומותינו, כי אדם הנכנס לתפקיד בעל אחריות אומר כי הוא נכנס לתפקידו "בדחילו ורחימו", מושג בארמית שפירושו "ביִראה ובאהבה" כאחד.

אני כבר יכול לספר לכם שעות ארוכות על היראה לקראת כניסה לתפקיד כה רב אחריות, ויש אומרים אף בלתי אפשרי. על האהבה לתפקיד אני מקווה שאוכל לספר בטקס הפרישה.

מזה כ-23 שנים אני נכנס, מידי יום, בשערי בניין זה של משרד המשפטים, עולה באותן מדרגות, חולף במסדרונות המוכרים נכנס לחדר ומתחיל לעבוד. היום, אותו מבנה, אותן מדרגות ואותם מסדרונות ממש, בהם נכנסתי ועברתי אלפי פעמים, נראים ומרגישים קצת אחרת. תחושת כובד האחריות מתחילה לחלחל לתודעה.

 במשרה נכבדה זו כיהנה שורה ארוכה ומפוארת של יועצים משפטיים לממשלה, אשר עיצבו, ביססו וקידמו - איש איש בדרכו ובסגנונו - מוסד חשוב זה, המופקד על אכיפת החוק, ועל ההגנה והקידום של ערכי היסוד של החברה שלנו: שלטון החוק וזכויות האדם. מושגים הנשמעים אולי מופשטים, אך אינם כאלה כלל ועיקר, והם עיקר עיסוקו של משרד המשפטים על זרועותיו השונות, מעשה יום ביומו.

נבנה כאן לאורך השנים מבנה מפואר (לא במובן הפיזי כמובן) של מערכת אכיפת החוק ושמירת שלטון החוק, כאשר בכל דור נוספו נדבכים למבנה זה, והושגו הישגים מרשימים. אך המלאכה רחוקה מהשלמה, ולמעשה לעולם לא תושלם. מדובר במלאכה סיזיפית, המחייבת מאבק יום יומי על דמותה של החברה בישראל בהיבט עליו אנו מופקדים של שמירת שלטון החוק על כל מרכיביו.

 אסור לנו לשקוט על השמרים. בצד שימור וביצור ההישגים, שהושגו בעמל של שנים רבות - ויש רבים כאלה - יש להתבונן באופן מפוכח גם בחולשות ובכשלים של המערכת (כשלים באכיפת החוק, בעיות של עינוי דין והעדר יעילות של מערכות שונות, אי-הצלחה בקידום תוכניות בתחום החקיקה ובתחומים אחרים, ועוד). אין אנו פטורים מהחובה לבחינה עצמית מתמדת לשם תיקון ליקויים, ושיפור יכולות לקראת המשימות המאבקים הקשים שעוד נכונו. מערכת הקופאת על שמריה, עלולה להתאבן ולהפוך לבלתי רלבנטית.

בכוונתי לבחון מחדש הנחות עבודה מסורתיות, דפוסים ארגוניים ותוכניים שהשתרשו, ולהביאם לבחינה ולביקורת משותפת. הכל פתוח - שום דבר אינו מובן מאליו. עלינו לשפר ולשכלל כל הזמן את המערכת שלנו על-מנת שנוכל להתמודד בהצלחה באתגרים הרבים ובמשימות המגוונות והמורכבות המוטלות עלינו, בתחומי אכיפת החוק, הייעוץ והחקיקה, וקידום ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

 הימים אינם ימים קלים. האתגרים הניצבים בפנינו מורכבים וכבדים אולי מאי פעם. אנו חיים במציאות קשה של הפרת חוק ואלימות, של פשיעה מאורגנת המנסה לשלוח זרועות גם למערכות ציבורית, של זלזול ברשויות אכיפת החוק, ושל נסיון לדה-לגיטימציה של המערכת המשפטית. כל אלה חותרים תחת היסודות החיוניים לחברה מתוקנת.

המתחים בחברה הישראלית רבים, והמציאות החברתית-כלכלית, כמו גם המציאות הביטחונית והמדינית, עלולות אף להעצים מתחים אלה.
אנו עדים לתופעות של קהות-חושים והשלמה עם עוולות כלפי אוכלוסיות חלשות, פילוג וחוסר הסכמה המשסעים את החברה. שסעים חברתיים מובילים להתרופפות בלכידות החברתית, אשר לה השלכה ישירה גם על תופעות של אי-כיבוד החוק.

אני מאמין, כי למדינה יש מחוייבות כלפי ענייה, מיעוטיה ושאר אוכלוסיות חלשות שבה. אכן מחוייבות זו היא, בעיקרה, עניין לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת, אך גם למערכת המשפטית יש תפקיד חשוב, בשמירה על זכויות של מיעוטים ואוכלוסיות חלשות, ובקידום השוויון בחברה.

גם המציאות הביטחונית הקשה, של סכסוך מזויין מתמשך המלווה בפעולות טרור אכזריות, מזמנת למערכת המשפטית דילמות קשות: כיצד לאפשר למדינה מאבק אפקטיבי בטרור לסוגיו, תוך שמירת שלטון החוק וערכים אוניברסליים של זכויות אדם.

בעידן של משברים ושברים חברתיים, הקפדה על החוק ועל כללי המשחק הדמוקרטיים מצד כל חלקי החברה, היא הערובה הכמעט יחידה לעצירת הסחף, ולהמשך תיפקודנו כחברה דמוקרטית, מתוקנת ומוסרית. סביב מטרה זו ניתן וצריך להתלכד, ללא היבדל השקפה פוליטית או חברתית.

 ימים אלה מעלים גם דילמות מורכבות ביחסים שבין משפט לחברה ובין משפט ופוליטיקה. מחד גיסא, שבות ועולות טענות מצד מגזרים וציבורים שונים על משפטיזציה מוגברת של כל תחומי החיים, ובעיקר החיים הציבוריים; ומאידך-גיסא, קיים תהליך של כרסום ביִראה מפני החוק, ובכיבוד המופקדים על שמירתו, ובראש ובראשונה מערכת בתי המשפט. למדינת ישראל מערכת שיפוטית מפוארת, בעלת הישגים מרשימים בשמירת שלטון החוק, ובעיצוב דמותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, המכבדת את זכויות האדם. מערכת הזוכה להערכה רבה בציבור, ולהערכה בינלאומית עצומה.

לשם הפגת מתח זה בין הרשויות המדינה - אשר בסופו של דבר הרשויות כולן, כמו גם הציבור כולו יוצאים נפסדים ממנו - יש לחתור לקיום דיאלוג קונסטרוקטיבי בין הרשויות, בו ייעשה נסיון להבהרת הגבולות הראויים ולקביעת קווי מיתאר ברורים יותר בין אשר לרשויות המשפט, לבין אשר לרשויות הביצוע והחקיקה. מלאכה זו אינה קלה, ואולי גם בלתי אפשרית ליישום מלא, אך היא ראויה לנסיון של אמת.

חיוני כי בתהליך לא פשוט זה של בירור ועיצוב הגבולות, לשם מציאת שביל הזהב ונקודת האיזון הראויה בין המנגנונים השונים של החברה האזרחית, תישמר התרבות של כיבוד הדדי, לשם מניעת פגיעה בערכים שכל הרשויות כולן מחוייבות להם.

 ביצור מעמדו העצמאי של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ושמירת אי-תלותו, ואמון הציבור בו, הם יעד חיוני בעיניי, בהיותו תנאי מוקדם והכרחי לתיפקוד מערכות אכיפת החוק ושמירת שלטון החוק.

גם שמירת מעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה היא משימה המחייבת מאבק מתמשך נגד כל נסיון לכרסם במעמד זה, וזאת בצד בחינה עצמית מתמדת, של התנהלותו, דרכי פעולתו, הישגיו וכשלונותיו של מוסד זה.

אני מאמין כי הגיעה השעה לבחינה מחודשת כזו, לניסיון למָצֵב מחדש את מוסד היועץ המשפטי לממשלה מול הרשויות השונות, ולארגון מחדש של דרכי פעולתו, בתוך המערכת פנימה, וכלפי חוץ. זאת, מתוך מגמה של התמקדות ומתן דגש בנושאי הליבה של המערכת. יש לי מחשבות שונות בכיוון זה, שחלקן מגובש יותר, וחלקן יחייב הליכי בחינה וחשיבה בהמשך, שייעשו תוך שיתוף כל הגורמים הנוגעים בדבר.

במסגרת זו בכוונתי לפעול לצמצום החיכוך והמעורבות של מוסד היועץ המשפטי לממשלה מול המערכת הפוליטית-ציבורית, ויצירת "רצועת הפרדה" ברורה ופורמלית יותר.

הפעולה הראשונה, והסמלית משהו, בה בכוונתי לנקוט בהקשר זה היא, להפסיק את ההשתתפות הקבועה של היועץ המשפטי לממשלה בישיבות הממשלה. שינוי המצב הנוהג בעניין זה, מזה קרוב ל-30 שנים לא יכול להיעשות באחת. בכוונתי לבחון בקפידה נושא זה בשבועות והחודשים הקרובים במגמה לגבש דפוסי עבודה חליפיים, שמגמתם להמיר את נוהג ההשתתפות הקבועה בנוכחות סלקטיבית, לפי מידת הצורך הקונקרטי, ותוך הזהירות הנדרשת, שלא יהיה בכך כדי לפגוע בסיוע ובהשגחה המשפטיים הנדרשים לעבודת הממשלה.

בכך, אני גם מאמץ את המלצת דוח ועדת שמגר לבחינת דרכי המינוי של היועמ"ש, עמדה בה דגלתי שנים רבות קודם לכן.

אני מאמין, כי בכך יהיה כדי לתרום לביצור העצמאות ואי התלות של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ולצמצום החיכוך המיותר בין הרשויות. וכפועל יוצא, גם להגברת האמון הציבורי במוסד זה ואפקטיביות פעולתו.

 ולפני הסוף, אני מבקש להדגיש: אין זו מלאכת יחיד. על כל אחד מאיתנו - איש איש בתחומו - כאן במשרד המשפטים, וגם בגופים אחרים המופקדים על אכיפת החוק ושמירת שלטון החוק - להטות שכם ולהירתם למשימות הקשות והמורכבות המונחות לפתחנו, ורבות שעוד נכונו לנו. תנאי חיוני לתפקוד ראוי של מערכת המתמודדת תדיר עם בעיות כה מורכבות, הוא שיתוף פעולה, עבודת צוות הרמונית ולויאלית, בצד פתיחות ופלורליזם מחשבתי מפרה.
עובדי משרד המשפטים הם מהאיכותיים, המצפוניים וישרי הלבב והדרך שבמערכת הציבורית, ובעלי מחוייבות עמוקה ובלתי מתפשרת לערכים של הגינות ושלטון החוק. עיקר כוחו של משרד זה הוא במשאב האנושי שלו.

עשיית הצדק אינה מעשה חד-פעמי, אלא פרי של מאמץ מתמיד, שעל כל אחד מאיתנו לשקוד עליו מעשה יום ביומו.

מלאכה קשה ושוחקת זו, שלעולם אינה נשלמת, היא כאמור מלאכה של קולקטיב. יפים לעניין זה דברים שכתב ברטולד ברכט באחד משיריו:
"מי בנה את נוא אמון עם שבעת שעריה?
בספרים נכתבו שמות מלכים.
כלום המלכים עמסו את משא האבנים?
אלכסנדר הצעיר כבש את הודו.
הוא לבדו?
קיסר הכה את הגאלים.
האם לא היה עמו לפחות טבח אחד?
פיליפ בכה כשירד ציו במצולות ים.
ומלבדו - איש לא בכה?..".

 לבסוף, מילה אישית.
מעבר להיותו של מעמד זה מעמד רשמי מחייב, הוא כמובן גם מרגש מאוד מבחינתי.

אני מבקש להודות לשר המשפטים על התמיכה, ואני משוכנע כי אני והמערכת כולה נזכה לסיוע ולשיתוף פעולה מלא מצידו לקידום הערכים והמשימות עליהם אנו כולנו מופקדים.

אני מבקש גם לשלוח מכאן ברכות ותודות ליועץ המשפטי לממשלה היוצא, מר אליקים רובינשטיין, השוהה בימים אלה בחו"ל, אשר היה לי הכבוד והעונג הרב לעבוד במחיצתו ולסייע בידו כמשנה לאורך כל תקופת כהונתו. אני מקווה ומאמין, כי הציבור עוד יזכה להנות משירותו הטוב לחברה בתפקידו הבא במקום הראוי לו.

כן אבקש להודות לכל החברים והעמיתים הרבים כל כך, מכל יחידות המשרד, ומחוצה לו, אשר עודדו ואף דחקו בי ליטול על עצמי משא כבד זה. האמונה והצפיה לסיוע, לעזרה ולשיתוף הפעולה של כולכם מפיג במקצת את היראה שבמשא כבד זה.

תודה לכולכם, ובהצלחה לכולנו!
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4649-00.html?tag=10-46-12


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:27   06.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  108. שדה מוקשים פוליטי !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

מאת עו"ד אליקים העצני
6 בנובמבר 2003

הרשות הפלסטינית ביקשה להפתיע את ישראל ב"אינתיפאדת אל אקצה", והופתעה בעצמה. צה"ל היה מוכן, מפני שמופז ויעלון העריכו נכון את ערפאת והרש"פ שלו כקומבינציה של ארגון טרור ומאפייה, וציפו להתקפה. אולם "תקשורת-השלום" התייחסה אליהם בעוינות. ליעלון אף הדביקו את הגרוע בכינויי-הגנאי: "ימני".

והנה, לפתע הפך "בוגי" ליקיר התקשורת, בעקבות ראיון פומבי בו הביע חשש מהתפרקות הרשות הפלסטינית ושאיפה להגיע להסכם מדיני איתה.

האם אנחנו מחדשים ליעלון, שהרש"פ היא שמארגנת את הטרור היוצא מתוך הכפרים האלה? ובכלל, איך ניתן לדרוש מהרשות הפלסטינית שהגתה, יזמה, תכננה, ארגנה, מימנה והוציאה לפועל את מלחמת הטרור – שהיא בעצמה תילחם בטרור?

מחנה פוליטי גדול בישראל פוסל מו"'מ עם הרש"פ (כלומר – אש"ף), שתוצאתו הבלתי נמנעת היא מדינה פלסטינית. הנושא הזה הוא , והרמטכ"ל לא היה רשאי לדרוך בו. מעניין, למה הפעם עברה על כך "תקשורת-השלום" בשתיקה...

אך גם לעצם העניין מעלה גישתו של הרמטכ"ל תהיות. כיצד למשל הוא מצדד, בצדק, בהעדפה של כפרים "שקטים", ובאותו הזמן מבקש לחמם את היחסים עם הרש"פ, שמצידה מטפחת דווקא את הכפרים הפורעים?

האם אנחנו מחדשים ליעלון, שהרש"פ היא שמארגנת את הטרור היוצא מתוך הכפרים האלה? ובכלל, איך ניתן לדרוש מהרשות הפלסטינית שהגתה, יזמה, תכננה, ארגנה, מימנה והוציאה לפועל את מלחמת הטרור – שהיא בעצמה תילחם בטרור?

חז"ל אמרו, שאדם אינו יכול להיטהר בטבילה כשהשרץ המטמא בידו. מה היו אומרים על השרץ בעצמו - טבילה תועיל לו?

הרמטכ"ל צוטט בעבר כמבקש "לצרוב" בתודעתם של הפלסטינים, שבטרור לא ישיגו כלום. זו מטרה צנועה מאד: לא הכנעת האויב, לא מטרות-מלחמה, לא ניצחון. אך גם את המטרה החינוכית הזאת, צה"ל עדיין לא השיג. 80% מן הציבור הפלסטיני מצדדים במתאבדים, והפופולאריות של ערפאת גואה.

האם נואש הרמטכ"ל מן "הצריבה"? האם שכח את האינתיפאדה הראשונה, שבסופה הגישו חכמי אוסלו למחולליה ניצחון מדיני, למרות שהוכו והוכנעו ע"י לא אחר מאשר יעלון בעצמו (תחת פיקודו של ברק)?

ועוד שאלה לרמטכ"ל הזוכה עכשיו בתקשורת לתואר "מרחיק ראות": האם אינו רואה, שהרש"פ כפרטנר תביא בהכרח את פלסטין לגדות הירדן ותשים קץ לממלכת ירדן, בעוד שחיסול וגירוש הרש"פ עשויים להחזיר את ירדן לתמונה כבית הלאומי של הפלסטינים?

כדי להיווכח, לאן יוביל אותנו הפרטנר אש"ף-רש"פ, מומלץ לרמטכ"ל להאזין לח"כ עזמי בשארה:

הרש"פ היא יציר אש"ף, ואש"ף הוא התגלמות דרישת הפליטים לשוב – לא ל"פלסטין", כי אם לקו הירוק. זו נשמתו, זו זכות קיומו, וכל הצריבות שבעולם לא ימחקו את המהות הזאת מליבו וממוחו של "הפרטנר"
"את הסכסוך הפלסטיני יש להחזיר אל שורשיו – פליטי תש"ח.

אש"ף נוסד ב-1964 בירושלים, שהייתה אז בשלטון ערבי , לא ציוני. אש"ף הוקם למען זכויות הפליטים. הזכויות האלה קודמות לזכות למדינה. אין לנו עניין במדינה ללא "זכות שיבה'".

הרש"פ היא יציר אש"ף, ואש"ף הוא התגלמות דרישת הפליטים לשוב – לא ל"פלסטין", כי אם לקו הירוק. זו נשמתו, זו זכות קיומו, וכל הצריבות שבעולם לא ימחקו את המהות הזאת מליבו וממוחו של "הפרטנר". האם לתכלית הזאת נלחם צה"ל תחת פיקודו של יעלון?

פרס דימה, שאם רק יקבלו הפלסטינים את יש"ע , כל המרחב האדיר מן האוקיינוס האטלנטי ועד למפרץ הפרסי על עשרות עמיו, תרבויותיו והאינטרסים הסותרים שלו ישתנה מן הקצה: 5 מליון יהודים ישראלים יבראו "מזרח תיכון חדש"!

יעלון רחוק מן ההתנשאות ושיגעון הגדלות שהולידו את הקונספציה הזאת. אך כמיהתו להסכם מדיני עם אש"ף-רש"פ מעלה תמיהה דומה: בעולם הערבי והאסלמי מתפשט הטרור הפונדמנטליסטי כמו אש. בתנועה הגלובאלית הזאת מנגנים ערפאת ואש"ף כינור ראשון, והם נמנים על מחולליה.

היעלה על הדעת, שתמורת מיני-מדינה הם יצאו ממשחק-המלכים, יבגדו באיסלמיזם ויערקו ממלחמת-התרבות- והטרור נגד המערב? ערפאת יחדל להמשיל את עצמו לצלאח-א-דין? ולו גם איזה אבו מאזן יתפתה למכור את בכורתו הפן-ערבית בנזיד של מדינת-אופרטה, הלא כבר ראינו מה עלה בגורלו! על מה, בעצם, מבקש הרמטכ"ל לשאת ולתת עם אש"ף-רש"פ ?

זו טרגדיה, אם הרמטכ"ל התעייף – רגע לפני התמוטטותה והתפרקותה של הרשות הפלסטינית, הישג שדווקא הוא תרם לו כל כך הרבה. אם התבלבלו חושיו המדיניים, והוא אינו מסוגל לזהות ניצחון כניצחון, עד כדי כך שהוא מתאמץ למנוע את תוצאותיו המבורכות – הטרגדיה גדולה פי כמה.
http://www.a7.org/article.php3?id=2052



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   12:02   12.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  115. דורנר: התקשורת משפיעה על החלטת שופטים בערכאות  
בתגובה להודעה מספר 108
 

השופטת דורנר: התקשורת משפיעה על החלטת שופטים בערכאות דיוניות
את הדברים אמרה השופטת דליה דורנר
בכנס שארגנה התנועה למלחמה
בעוני באוניברסיטת תל אביב; בכנס השתתפו גורמי שפיטה בישראל
אשר העלו נקודות תורפה במקצועם; ח"כ איתן: ידוע שיש מורשעים
חפים מפשע.



שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, אמרה (יום ג', 11.11.03)
כי יש לה חשד סביר כי בשפיטה של נאשמים באמצעות כלי התקשורת,
טרם סיום התנהלות המשפט, הדבר משפיע על שיקול הדעת בערכאות
דיוניות.....המשך הכתבה בקישור המצ"ב!!!
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33810-00.html?tag=11-41-44

@ להזכירכם/ן מקצת מההסטוריה הוירטואלית...:-
18. התקשורת = רשות רביעית...??!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5175&omm=18&viewmode=threaded
20. רשות הלינץ' התיקשורתי - הרשות ה-4 היא הקובעת@
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5175&omm=20&viewmode=threaded



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   07:56   21.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  130. שופט חוקר !!  
בתגובה להודעה מספר 115
 

נושא : שופט חוקר
תאריך : 21/11/03 06:50
מחבר/ת : אודי בוך

להניח לראש הממשלה............

כמעט ואין ראש ממשלה בישראל שלא מצא עצמו, בזמן האחרון, בחקירה משטרתית. צודק דניאל פרידמן שיש טעם לפגם בכל שיטת החקירה של ראשי ממשלה (עודף "משפטיזציה", המוסף לשבת, "ידיעות אחרונות", 21.11).

איננו יכולים להרשות לעצמנו ראש ממשלה במשרה חלקית אשר ראשו לא
פנוי לחלוטין אך ורק לענייני המדינה. כולנו מפסידים מהשיטה הנוהגת
לפיה ראש ממשלה מכהן הוא כאחרון החשודים והנחקרים.

יש לשנות את השיטה. בכל מקרה של חשד לפלילים, ראש ממשלה, ובכירים אחרים, יחקרו על ידי שופט חוקר במקום על ידי המשטרה. לפי החשדות, והממצאים הראשוניים, יוכל השופט החוקר להחליט על הדחייה של המשך
החקירה עד לאחר תום תקופת כהונתו. הקריטריונים לדחייה יהיו מועד
ביצוע העברה בה חשוד ראש הממשלה, סוג העברה וחומרתה.

כמובן, אם ראש ממשלה נחשד בעברה חמורה שבוצעה תוך כדי כהונתו-
לא תדחה העמדתו לדין, אך החקירה תופקד, כאמור, בידי שופט חוקר
ולא בידי המשטרה.

אודי בוך, חיפה



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:56   21.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  131. רובינשטיין מאשים................  
בתגובה להודעה מספר 108
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 26.11.03 בשעה 14:17 בברכה, פילוביץ שחף
 

הארץ, אמיר אורן, משה נגבי ופרופ' קרמניצר השמיצו וכיזבו
אמר את הדברים בכינוס השנתי של המכללה האקדמית נתניה;
היועמ"ש תקף את עיתונאי הארץ ואמר: בנקל ניתן לזהות את המקורות שלהם
21/11/2003 מאת: רנית נחום-הלוי

פרשת מזרחי

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, תקף (יום ו', 21.11.03)
את עיתון הארץ והעיתונאים ה"חרוצים", כדבריו, אשר סיקרו באופן
מוטה ושיקרי את פרשת מזרחי, וכן את פרשת ההדלפה מצד הפרקליטה
ליאורה גלאט-ברקוביץ'. "אנחנו חיים בעלמא דשקרא", אמר, ותקף
בחריפות את מבקריו - שפרסמו אודותיו כזבים....

רובינשטיין האשים את עיתון הארץ, ובמידה פחותה גם את עיתון ידיעות אחרונות, ב"רשעות, בורות, שיטחיות, עבודה לא אתית. סימון מטרה מראש". רובינשטיין סיפר על מה שנראה כהתנכלות מכוונת נגדו: "נכנס אליי פרקליט מהדור הצעיר, ואמר לי: לא יעזור. בשביל עיתון פלוני, העובדה שיש לך כיפה על הראש, גם אם אינך איש פוליטי – דיה שהם ירדפו אותך".

רובינשטיין הרצה בכינוס השנתי של המכללה האקדמית נתניה, שהתקיים במעלה החמישה, והאשים את עיתון הארץ בהסתרת מידע מקוראיו: "אני, כידוע, אינני מהמתלהמים, אבל קוראי הארץ וכל האנשים קיבלו מידע חלקי ומוטה על הפרשה (כוונתו לניצב מזרחי; ר.נ.ה.) - כאשר העיתון חשב בשביל קוראיו. אדם מן היישוב, הקורא את העיתון, מאמין למה שלא נוגע אליו... היו קטעי דברים, הושמה חומה בין הקוראים בעיתון, כך גם היה בעיתון נוסף ובתקשורת האלקטרונית" .

"מי שעוקב אחר כתיבתם, יזהה בנקל את מקורותיהם. כתיבתם מבוססת על מערכת הכפשות, להבדיל ממידע אובייקטיבי נטול פניות. כל כולו קמפיין, ללא חופש דעות אחרות".

בדבריו, נקב היועץ במפורש בשמו של העיתונאי אמיר אורן מעיתון הארץ, והאשימו בכתיבת מאמר רווי שיטנה, בו "הציע" אורן להעניק לרובינשטיין פרס על-שם יגאל עמיר ובן-לאדן.

רובינשטיין מתח ביקורת עזה גם על נשיא מועצת העיתונות היוצא, פרופ' מרדכי קרמניצר - מבלי שנקב בשמו, על שזה הכפישו בפרשת הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ. "יש כאלה", אמר, "שיש להם תואר פרופסור, אבל עליהם מתאימה ביותר האימרה: יותר מכל, הישמר לא מן הצדוקים ולא מן הפרושים, אלא מהצבועים שעושים מעשי זימרי ומבקשים שכר כפנחס".

רובינשטיין האשים את ה"פרשן" המשפטי של קול ישראל, משה נגבי - גם כאן, מבלי שנקב בשמו - בפרסום שקרים ופרשנות מוטה, במטרה לפגוע בו. "כמה אירוניה, כמה עליבות", אמר. ישנו פרשן משפטי ברשות השידור, המפרסם פרשנות - "צדקנות של יום יום... המאזינים סבורים שהעובדות בדוקות. בשבע שנות כהונתי כיועץ משפטי לממשלה, מעולם לא פנה לבדוק עובדות".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34495-00.html?tag=13-50-19


ובינשטיין: 'הארץ' הטעה את קוראיו
היועץ המשפטי לממשלה תוקף בחריפות את עיתון 'הארץ' על האופן בו סיקר את פרשת מזרחי.
שירות מעריב

''קוראי 'הארץ', עיתון לאנשים חושבים, קיבלו מידע חלקי ומידע מוטה, ללא סיכוי למי שלא היה מקובל עליהם. העיתון חשב בשביל קוראיו'' – דברים קשים אלה אמר היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בנאום שנשא בכנס של המכללה האקדמית נתניה.

בנאומו, ביקר היועץ המשפטי את התנהלות התקשורת בסיקרו פרשת ניצב מזרחי. היועץ תקף במיוחד את עיתון 'הארץ' ו''עיתון נוסף'' לדבריו, על דרך טיפולם בפרשה.

רובינשטיין אמר: ''הושמה חומה בין קוראי עיתון הארץ לבין העמדה שאני ביטאתי. בנוסף, ננקטה מערכת הכפשות על ידי מספר עיתונאים, שכללה השכחת התפקיד המרכזי- להביא מידע אוביקטיבי, נטול פניות.
כל כולו קמפיין ללא חופש לדעות אחרות, מעבר חד על כללי האתיקה''.

רובינשטיין האשים בפרט את עיתונאי ''הארץ'', אמיר אורן, בניהול מסע הכפשה אישי נגדו.

היועץ אף טען שמתנכלים לו על רקע דתי. ''זה מכבר נכנס פרקליט צעיר ואמר לי 'לא יעזור, בשביל עיתון פלוני, העובדה שיש לך כיפה על ראשך ואתה אינך מזוהה עם מחנה מסוים בציבור – דייה ביסודם של דברים לפסול''.

היועץ לא חסך שבטו גם מהפרופסור מרדכי קמניצר, שתקף אותו על פרשת מזרחי: ''ישנם גם פרופסורים שעליהם כבר אמר רבי שמעון בן שטח בתלמוד הבבלי 'הזהרי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר'. כמה אירוניה, כמה עליבות''.

(21/11/03 , 13:04)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/591/944.html


halemo
חבר מתאריך 7.4.02
1051 הודעות 13:49 26.11.03

מסמך: הרצאת היועץ רובינשטיין כנגד התקשורת

משרד המשפטים העלה באתרו את הרצאתו של היועץ המשפטי
לממשלה, אליקים רובינשטיין, כנגד גורמים בתקשורת
כמו עיתון הארץ והעיתונאי אמיר אורן מעיתון הארץ.
הדברים נאמרו בהרצאה בפורום משפט וחברה של
המכללה האקדמית נתניה ביום 21 נובמבר 2003.

http://www.justice.gov.il/MOJHeb/News/lecture.htm

הקישור הישיר למסמך
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/BD649813-CA74-4EF5-8A65-FABFB0E90EA6/2893/lecture.rtf



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   22:03   21.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  132. עתירה: להעמיד לדין פלילי את ניצב מזרחי ......  
בתגובה להודעה מספר 131
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 21.11.03 בשעה 22:45 בברכה, פילוביץ שחף
 
ומי ישמור על רובינשטיין...??

פרשת מזרחי מגיעה לבג''ץ



ח''כ ארדן דורש בעתירה שהגיש הבוקר להעמיד לדין פלילי את ניצב מזרחי בגלל עבירות של האזנת סתר, שימוש שלא כדין בהאזנת סתר והפרת צו בית המשפט.
מעריב אונליין


פרשת מזרחי מגיעה לבג''ץ: כחודש לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט להדיח את ניצב משה מזרחי מתפקיד ראש אגף חקירות במשטרה, עתר הבוקר ח''כ גלעד ארדן (ליכוד) לבג''ץ בדרישה להורות לרובינשטיין להעמיד את מזרחי לדין פלילי. העבירות הפליליות המיוחסות למזרחי בעתירה הן האזנת סתר, שימוש שלא כדין בהאזנת סתר והפרת צווי בית המשפט.

ח''כ ארדן מבקש גם להעמיד לדין משמעתי את ניצב מזרחי בגין התרשלות במילוי תפקיד, התנהגות שאינה הולמת שוטר, שימוש לרעה בסמכות, סירוב להשיב על שאלות בחקירה והעלבת חוקרים.


בעתירה, שהוגשה באמצעות עו''ד דן אבי-יצחק, טוען ארדן שמטרתו היא להביא לביצור שלטון החוק בישראל, לאכיפה שוויונית של הוראות הדין הפלילי והדין המשמעתי על שוטרים, להגנת זכות האדם לפרטיות ולמניעת פגיעה בהליך הדמוקרטי. לפי העתירה, מזרחי גרם לפגיעה קשה בערכים הללו. לפיכך, כך נטען, החלטת רובינשטיין בעניין מזרחי לוקה בחוסר סבירות קיצוני.


''ראיות נסיבתיות וישירות''

בהחלטת היועץ המשפטי בעניין מזרחי, נאמר שהוחלט לא להעמידו לדין מאחר שאין ראיות מספיקות להוכיח שהיה מודע לצווי בית המשפט שאסרו תמלול שיחות שאינן נוגעות לחקירה. ח''כ ארדן טוען שבדוח של רובינשטיין יש כמה וכמה ראיות - נסיבתיות וישירות – המעידות שמזרחי ידע על איסור התמלול, והפר אותו ביודעין. בין השאר צוינו בהקשר זה הודאותיו של מזרחי עצמו.

עוד נטען בעתירה, שעל אף שבדוח של רובינשטיין יש עובדות ברורות המצביעות על עבירות משמעת חמורות, הוא נמנע מלהורות על העמדת מזרחי לדין. זאת, לטענת ח''כ ארדן, ללא כל הסבר. כמו כן נטען בעתירה שהיועץ המשפטי הפלה לטובה את מזרחי בגלל תפקידו ומעמדו הרם, על אף שדווקא הוא צריך לשמש דוגמה ומופת לכל השוטרים.

ח''כ ארדן מקווה שמזרחי עצמו יסכים לעמוד לדין. לדבריו, כך יוכל מזרחי להיאבק ההחלטה להדיחו. בעתירה התבקש בג''ץ לדון בעתירה בהקדם לנוכח החשיבות הרבה של הנושא.

במשטרת ישראל סירבו להגיב לידיעה.

(18/11/03 , 18:34)
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/589/608.html


ערוץ 7
"ניאו ג'ורנליזם שכולו קמפיין"
13:02, 21 נובמבר 2003 / כ"ו בחשון תשס"ד

בכינוס השנתי של המכללה האקדמית בנתניה הפתיע היועץ המשפטי לממשלה את הנוכחים בנאום חסר תקדים בחריפותו נגד העיתונאים ובראשם חברי עיתון הארץ על יחסם אליו באופן אישי בעקבות פרשות גלאט ברקוביץ' ומזרחי אבל גם באופן כללי על דרכי עבודתם.

"אני כידוע אינני מהמתלהמים אבל העובדה היא שקוראי הארץ, עיתון לאנשים חושבים, קיבלו מידע חלקי בלבד על הפרשה, מידע מוטה ללא סיכוי למי שלא היה מקובל עליהם. העיתון חשב בשביל קוראיו. לאדם מן הישוב שקורא עיתון, ככלל, אני למדתי שאתה מאמין למה שאיננו נוגע אליך, אבל כשנוגע אליך אתה רואה את הטעויות בשוגג או במזיד".

היועץ המשיך: "אבל מי שקרא את הסיקור גם בפרשת גלאט-ברקוביץ' וגם כאן לא ידע ואיננו יודע את העמדה שאני ביטאתי באופן ראוי כל עיקר כדי שהוא יוכל לשפוט.

הושמה חומה בין הקוראים לבין העמדה ובנוסף ננקטה על ידיהם מערכת הכפשות, כולל שכחת תפקידם המרכזי, להביא מידע אובייקטיבי , נטול פניות. לדבריו שיטה זו ננקטת על ידי מספר עיתונאים מעיתון הארץ ובעוד עיתון וגם בתקשורת האלקטרונית. היועץ המשפטי קובע כי "מי שעוקב אחרי כתיבתם או הדיווח שלהם לאורך השנים יזהה בנקל את מקורותיהם ויחבר אותם לצורת הסיקור".

רובינשטיין פנה אל הקהל אמר כי "יש לכם ניאו ג'ורנליזם מקומי, כל כולו קמפיין, ללא חופש לדעות אחרות, ועבירות חדות על כללי האתיקה.

היועץ הזכיר את מאמרו של העיתונאי אמיר אורן מ"הארץ" שלדבריו "העלה אותי לדרגת זכאות לפרס יגאל עמיר או בן לאדן במאמר שטנה ורווי ארס".

"לא מעט מהמשתלחים, בראש ובראשונה בחלק מהתקשורת, באמת צריך להתפלל שימחל להם בורא עולם על עוולות חינם שהם שפיכות דמים לא רק כלפי אלא גם על רשעות, בורות, שטחיות, עבודה לא אתית וסימון מטרה מראש".

"זה לא מכבר נכנס אלי פרקליט מהדור הצעיר ואמר לי, לא יעזור, בשביל עיתון פלוני העובדה שיש לך כיפה על ראשך ואתה אינך מזוהה עם מחנה מסויים בציבור, גם אם אינך איש פוליטי, דיים ביסודם של דברים לפסול", סיפר רובינשטיין.

היועץ המשפטי לממשלה לא שכח גם להזכיר במרומז את ראש מועצת העיתונות פרופ' מרדכי קרמניצר שתקף את התנהלותו בפרשות גלאט ברקוביץ' ומזרחי.

"ויש אנשים, מהם שנושאים בתואר פרופסור, לא מאלה היושבים כאן, שעליהם כבר אמר שמעון בן שטח בתלמוד הבבלי: 'הזהרי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס'. כמה אירוניה, כמה עליבות".

היועמ"ש סיכם את עמדתו בענין הפרשות הללו וציין כי "אם הייתי צריך להתייצב בפני בורא עולם ולענות על השאלה האם נשאת ונתת באמונה הייתי עונה בחיוב".
http://www.a7.org/news.php?id=65452


NFC
מי יגן על רובינשטיין
21/11/2003



לעמוד על המשמר




בוגדנות, חיפוי




בוגדנות, רשעות


העתירה

חבר הכנסת גלעד ארדן מהליכוד הגיש השבוע עתירה לבית המשפט העליון, בבקשה שיורה ליועץ המשפטי לממשלה לנמק מדוע לא יועמד ראש אגף החקירות במשטרה ניצב משה מזרחי לדין פלילי ו/או משמעתי. עורך דין דן אבי-יצחק, המייצג את ארדן, כתב עתירה מנומקת ומגובשת, היוצרת תחושה קשה: בהחלטתו בעניין מזרחי, נהג רובינשטיין כלוליין. מחד, הוא הציג בדוח שחיבר עובדות וראיות למכביר שיש בהן כדי להצביע על עבירות פליליות ומשמעתיות מצד מזרחי; אולם מאידך, בניסיונו לגרום להסתלקותו של מזרחי מתפקיד ראש אגף החקירות בגלל המעשים שביצע - ללא העמדתו לדין - לא פעל רובינשטיין כדי להגיע להבנות, לפיהן יימנע מהגשת כתב אישום, בתנאי שמזרחי יפרוש לאלתר.

רובינשטיין תקוע במצב מביך: לא לבלוע ולא להקיא. ובכלל, נראה שרובינשטיין אולי לא לקח בחשבון את הצביעות, הרשעות והבוגדנות מצד כמה מהאישים עמם נהג לפנים משורת הדין. עכשיו הוא נוכח על בשרו עד כמה ניצלו לרעה את סבלנותו ואת הקרדיט שנתן לאחרים.

הדברים אמורים במיוחד בפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ובמזרחי עצמו. בנסותם להדוף את הדוח שהגיש רובינשטיין, הם מנסים להפוך את היוצרות ולהצביע עליו כאילו ביצע בעצמו, שומו שמים, עבירות פליליות בפרשה זו, בכך שמילט כביכול את העד המרכזי בפרשה, סטניסלב יאז'מסקי, מאימת הדין.

אין מדובר בסתם "קרב מאסף", אלא בניסיון לתפור תיק חדש לרובינשטיין, להשחיר את דמותו ולמנוע את מינויו לבית המשפט העליון. צחוק הגורל הוא שאותם כתבי חצר מ"הארץ" ומ"ידיעות אחרונות", שבהם נעשה שימוש תדיר נגד מי שסומנו כפושעים גדולים (למרות שחלקם לא היו כאלה מעולם) - מגויסים כעת נגד רובינשטיין. אישית. ובמילים פשוטות: רובינשטיין מטופל עכשיו באותם כלים ובאותן שיטות נלוזות. עם מחנה זה, של כתבי החצר, נמנים כידוע גם הפרשן המשפטי משה נגבי והעיתונאי אמנון אברמוביץ.

המערכה

חבר הכנסת ארדן ועורך דין אבי-יצחק, שעתרו לבית המשפט העליון, אולי לא יודעים מה מצפה להם. גם רובינשטיין עלול להפסיד את המערכה, אם לא יעמוד על המשמר, וזאת נוכח הנסיבות המיוחדות שנוצרו. נפרט זאת להלן.

רובינשטיין עומד, כידוע, לפרוש בסוף חודש דצמבר. אז עלולה למלא את מקומו עדנה ארבל, כנהוג וכמקובל, אלא אם יתעורר שר המשפטים וימנע את המינוי הזמני הבעייתי בנסיבות שנוצרו. כי זאת יש לדעת: צו בית המשפט העליון שהוצא השבוע מחייב את היועץ המשפטי לממשלה ואת ניצב משה מזרחי להשיב לעתירה תוך 30 יום. מירוץ הימים החל, והוא יסתיים פורמלית ב-19 בדצמבר . אלא שכאן צריך רובינשטיין לעמוד על המשמר, שמא תבקש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, הכפופה לארבל, דחייה "קטנה", שתאפשר מתן תגובה לעתירה אחרי סוף דצמבר, היינו: אחרי פרישתו של רובינשטיין מהתפקיד. ואז תוכל הפרקליטות להשיב כאוות נפשה, בשמו של היועץ כביכול, בלא שרובינשטיין עצמו יוכל להשגיח ולפקח, וזו תוכל גם לכתוב שמזרחי איש צדיק שלא קם כמותו.

אמנם נכון: רובינשטיין וארבל הגיעו למסקנה, איש איש מסיבותיו, שאין להעמיד את מזרחי לדין פלילי ו/או משמעתי. ובכל זאת, התגובה הערכית שתוגש לבית המשפט היא שעשויה לקבוע את אופן התייחסותם הערכית של השופטים בבית המשפט העליון לפרשת מזרחי כולה.

עתירה ככל עתירה?

השאלה שעומדת עכשיו על הפרק היא האם בנסיבות שנוצרו ירשה רובינשטיין מצב שבו הפרקליטות, שיצאה נגדו באופן כה חריף וקיצוני (שלא לומר תוך עבירות על סדרי מנהל) תייצגו בעתירה זו, וכיצד יפעל כדי להבטיח לעצמו ולעמדתו ייצוג הולם בעניין גם אחרי שיפרוש בסוף דצמבר. במצב רגיל, היה הלקוח (קרי רובינשטיין) שוכר ייצוג חיצוני, בדיוק כפי שביקשו רבים וטובים. אלא שכאן לא מדובר במצב רגיל, אלא במערכת משומנת שבראשה עומדים כמה גורמים המצופפים שורות ומגוננים זה על זה מפני מיצוי הדין עמם.

לשאלה האם יפעל לקבל ייצוג שלא מטעם הפרקליטות, השיב רובינשטיין כי העתירה תטופל ככל עתירה.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4038-00.html?tag=21-50-52



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   00:42   22.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  133. יו''ר הכנסת מאשים: הפרקליטות והמשטרה פעלו כמו  
בתגובה להודעה מספר 132
 

"כנופיית שלטון החוק"

@ רובינשטיין מאשים:
הארץ, אמיר אורן, משה נגבי ופרופ' קרמניצר השמיצו וכיזבו.

אמר את הדברים בכינוס השנתי של המכללה האקדמית נתניה; היועמ"ש
תקף את עיתונאי הארץ ואמר: בנקל ניתן לזהות את המקורות שלהם;
מזרחי, נגד רובינשטיין: "לא שמרתי על זכות השתיקה".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34495-00.html?tag=0-25-08


הבסטיליה = המהפכה הצרפתית ולמה = שילטון האוליגרכיה = ההסתדרות !!

@ התשובה היא ...:-
תוחזר שורת המתנדבים
מאת: דן מרגלית @ תודת האומה מובטחת @

33. שורת המתנדבים = שורת האזרחים של קום המדינה !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=33&viewmode=threaded



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   01:39   23.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  135. תגובות: עדנה ארבל, קרמניצר, סירוטה, מזרחי....  
בתגובה להודעה מספר 133
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 23.11.03 בשעה 03:20 בברכה, פילוביץ שחף
 
ובינשטיין מאשים: הארץ, אמיר אורן, משה נגבי ופרופ' קרמניצר השמיצו וכיזבו.

אמר את הדברים בכינוס השנתי של המכללה האקדמית נתניה;
היועמ"ש תקף את עיתונאי הארץ ואמר: בנקל ניתן לזהות את המקורות שלהם; מזרחי, נגד רובינשטיין: "לא שמרתי על זכות השתיקה".

קרמניצר, צביעות מזרחי, ציתותים נגבי, צדקנות, שקרים

מי יגן על רובינשטיין
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4038-00.html?tag=1-32-29
----
מזרחי מאשים: רובינשטיין מסר דוח לא נכון; לא שמרתי על זכות השתיקה
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34513-00.html?tag=1-31-56
----
ארבל: מצטערת על דבריו של רובינשטיין; אין לנו קשר לכתבות נגדו
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34541-00.html?tag=1-31-28
----
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, תקף (יום ו', 21.11.03) את עיתון הארץ והעיתונאים ה"חרוצים", כדבריו, אשר סיקרו באופן מוטה ושיקרי את פרשת מזרחי, וכן את פרשת ההדלפה מצד הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ'. "אנחנו חיים בעלמא דשקרא", אמר, ותקף בחריפות את מבקריו - שפרסמו אודותיו כזבים.

.

היועץ הצדיק את החלטתו להדיח את מזרחי, בכפוף לשימוע, וקבע כי "תומללו מאות שיחות פוליטיות, גם של עיתונאים, שיחות אינטימיות ושיחות רכיל". לכן, אמר, לא היה מנוס מההחלטה.

רובינשטיין האשים את עיתון הארץ, ובמידה פחותה גם את עיתון ידיעות אחרונות, ב"רשעות, בורות, שיטחיות, עבודה לא אתית. סימון מטרה מראש". רובינשטיין סיפר על מה שנראה כהתנכלות מכוונת נגדו: "נכנס אליי פרקליט מהדור הצעיר, ואמר לי: לא יעזור. בשביל עיתון פלוני, העובדה שיש לך כיפה על הראש, גם אם אינך איש פוליטי – דיה שהם ירדפו אותך".

רובינשטיין הרצה בכינוס השנתי של המכללה האקדמית נתניה, שהתקיים במעלה החמישה, והאשים את עיתון הארץ בהסתרת מידע מקוראיו: "אני, כידוע, אינני מהמתלהמים, אבל קוראי הארץ וכל האנשים קיבלו מידע חלקי ומוטה על הפרשה (כוונתו לניצב מזרחי; ר.נ.ה.) - כאשר העיתון חשב בשביל קוראיו. אדם מן היישוב, הקורא את העיתון, מאמין למה שלא נוגע אליו... היו קטעי דברים, הושמה חומה בין הקוראים בעיתון, כך גם היה בעיתון נוסף ובתקשורת האלקטרונית" .

"מי שעוקב אחר כתיבתם, יזהה בנקל את מקורותיהם. כתיבתם מבוססת על מערכת הכפשות, להבדיל ממידע אובייקטיבי נטול פניות. כל כולו קמפיין, ללא חופש דעות אחרות".

בדבריו, נקב היועץ במפורש בשמו של העיתונאי אמיר אורן מעיתון הארץ, והאשימו בכתיבת מאמר רווי שיטנה, בו "הציע" אורן להעניק לרובינשטיין פרס על-שם יגאל עמיר ובן-לאדן.

רובינשטיין רומז, כי מבקריו עתה - התוקפים אותו בגלל החלטתו בעניין מזרחי, מגוננים למעשה על מזרחי, בשל ההדלפות אליהם, ומנהלים "יחסים סימביוזים": "הם גומלים למי שהיו מקורותיהם, ויחסי הגומלין של 'תן לי ואכתוב עליך טובות' הם הרי אסון".

רובינשטיין מתח ביקורת עזה גם על נשיא מועצת העיתונות היוצא, פרופ' מרדכי קרמניצר - מבלי שנקב בשמו, על שזה הכפישו בפרשת הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ. "יש כאלה", אמר, "שיש להם תואר פרופסור, אבל עליהם מתאימה ביותר האימרה: יותר מכל, הישמר לא מן הצדוקים ולא מן הפרושים, אלא מהצבועים שעושים מעשי זימרי ומבקשים שכר כפנחס".

רובינשטיין האשים את ה"פרשן" המשפטי של רשות השידור, משה נגבי - גם כאן, מבלי שנקב בשמו - בפרסום שקרים ופרשנות מוטה, במטרה לפגוע בו. אותו פרשן, אמר רובינשטיין, כתב מאות פרשנויות הנוגעות אליו אך מעולם לא פנה אליו לברר את העובדות. "כמה אירוניה, כמה עליבות", אמר. ישנו פרשן משפטי ברשות שידור ציבורית, המפרסם פרשנות - "צדקנות של יום יום... המאזינים סבורים שהעובדות בדוקות. בשבע שנות כהונתי כיועץ משפטי לממשלה, מעולם לא פנה לבדוק עובדות".

השופטת שרה סירוטה: "לא להתבכיין"

השופטת שרה סירוטה, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהשתתפה באותו כינוס, השיבה בביקורת כלפי רובנשטיין. לגישתה, יועץ משפטי לממשלה אינו יכול להתבכיין. "מי שנכנס למטבח צריך לדעת שחם שם". סירוטה אמרה, כי "הוויכוח שפרץ בפרקליטות מעיד שאין שם מנהיגות".

השופטת סירוטה המעיטה מחומרת המעשים המיוחסים למזרחי. אנשים כמו ניצב משה מזרחי, אמרה, "עומדים ביננו לבין התהום".

קרמניצר: "השמצה פרועה"

פרופ' מרדכי קרמניצר תוקף את היועץ המשפטי לממשלה, וטוען - כי דבריו של רובינשטיין, כאילו הוא מותקף בעיתונות בגלל הכיפה שעל ראשו, הם השמצה פרועה, המביישת את אומרה.

קרמניצר התראיין ליומן השבוע ברשת ב'. לדבריו, אמצעי התקשורת שיקפו את המחלוקת בפרשת מזרחי, חסרת התקדים, שהיתה בין היועץ לבין שתי פרקליטות - המבינות במשפט פלילי יותר טוב ממנו. קרמניצר השיב בכך לדבריו של רובינשטיין, שמתח ביקורת על צביעותו של קרמניצר בפרשת הפרקליטה המדליפה, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ'.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34495-00.html?tag=1-16-44



סירוטה שרה (לבית וכשטיין)
Sirota Sarah
סגן-נשיא בית משפט מחוזי
בית משפט מחוזי (תל אביב)
http://www.nfc.co.il/archive/006-D-301-00.html?tag=1-18-14


http://62.90.71.124/heb/cv/fe_html_out/judges/k_hayim/14676626.htm

טבלה 31: בית המשפט המחוזי בתל אביב (המשך)

בסולם 1-5 כאשר 5=הערכה גבוהה ביותר ו1-=הערכה נמוכה ביותר.

* הערכה כללית לשופט, היא שאלה בפני עצמה ואינה חישוב ממוצע של שאר השאלות.

** ההערכה במימד המהותי היא ממוצע ההערכות של הפריטים: הכרת העובדות, בקיאות בדין הרלוונטי והתאמת ניסיונות הפישור לנסיבות.

***ההערכה במימד הסגנוני היא ממוצע ההערכות של הפריטים: ניהול הדיון ביעילות, יחס נאות לעורכי הדין ויחס נאות לעדים.


http://216.239.59.104/search?q=cache:Z4F9unrzh_4J:www.israelbar.org.il/uploadfiles/%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99.doc+%22%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%94+%D7%A9%D7%A8%D7%94+%22&hl=iw&ie=UTF-8

ממונה על התיקים הפליליים בבית משפט המחוזי

YNET
סירוטה/שופטת בכירה: "יועץ משפטי לא יכול להתבכיין"

מערכת המשפט סוערת בעקבות התבטאויותיו הקשות של היועץ המשפטי לממשלה נגד התקשורת. סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב: "מי שנכנס למטבח צריך לדעת שחם שם"
חנן גרינברג

"יועץ משפטי לא יכול להתבכיין. מי שנכנס למטבח צריך לדעת שחם שם. הוויכוח שפרץ בפרקליטות מעיד שאין שם מנהיגות".

כך אמרה היום (שבת) סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת שרה סירוטה, בתגובה לביקורת הקשה שהטיח היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בכלי התקשורת בישראל בעקבות סיקור פרשות ניצב מזרחי ופרשת הפרקליטה גלאט-ברקוביץ'. לדברי רובינשטיין, התקשורת, בעיקר עיתון "הארץ", וכן אנשי אקדמיה ופוליטיקאים, מנהלים נגדו מסע הכפשה.

דבריה של השופטת סירוטה נאמרו באותו הכינוס בו התבטא אתמול היועץ המשפטי, הפורום למשפט וחברה של המכללה האקדמית נתניה, הנערך בקיבוץ מעלה החמישה.

"היועץ המשפטי מנותק מהניסיון שיש לפרקליטות, מה שמוביל אותו לתזות תאורטיות", אמרה סירוטה. "אנשים כמו ניצב משה מזרחי, בינם לבינינו יש הבדל גדול, אבל גם אם מזרחי עשה טעות, אז רק טעות מהותית. הוויכוח שפרץ בפרקליטות מעיד שאין שם מנהיגות". השופטת סירוטה זכתה למחיאות כפיים סוערות מהקהל בעקבות דבריה.

באותו מעמד נאם פרופ' מרדכי קרמינצר, יו"ר מועצת העיתונות היוצא, שאמר כי "טענותיו של רובינשטיין לגבי הכיפה הן בגדר השמצה גסה. חוות הדעת של פרקליטת המדינה עדנה ארבל לגבי מזרחי נאמרה לאחר שהפכה אבן על אבן בנושא".

פרקליטת המדינה: "לא מסכימה לדברים"

"אני לא מסכימה עם דברי היועץ נגד התקשורת, ומצטערת שהוא מרגיש כך", אמרה פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, בתוכנית "פגוש את העיתונות" ששודרה הערב בערוץ 2.

"אלה דברים קשים ביותר. גם אם אני לא בהכרח מסכימה איתו, אין ספק שהדברים נאמרים בכאב. אני מצטערת שהיועץ כך מרגיש, אבל מוכרחים לומר שאת אותו חופש עיתונות שהעיתונות תובעת, יש גם ליועץ המשפטי לממשלה", אמרה ארבל.

"אני משוכנעת שהיועץ יודע שאין לנו שום קשר עם הכתבות האלה (נגדן התבטא היועץ). שמעתי את אמירתו שפרקליט אמר שהכתבות הן משום שהיועץ המשפטי חובש כיפה, על הדברים האלה במיוחד הצטערתי. אם אנחנו נרגיש שהדברים נאמרים משום שמישהו חובש כיפה ובוודאי היועץ המשפטי לממשלה - אני מאוד מצטערת שכך הוא חש ומרגיש ובוודאי אם הוא התבטא כך".


וגם מועצת העיתונות תוקפת


"היועץ המשפטי אינו מבין את תפקיד התקשורת בחברה דמוקרטית", הגיבה מועצת העיתונות לדברי רובינשטיין. "מועצת העיתונות מביעה צער על השתלחותו הגורפת ונטולת הרסן של היועץ המשפטי לממשלה בעיתונות ובעיתונאים", מסרה ד"ר ניצה שפירא ליבאי, מ"מ נשיא המועצה.

"דברי היועץ, שבהם תיאר את הביקורת שנמתחה עליו בכלי התקשורת כ'מערכת הכפשות', ואת הכותבים נגד עמדותיו כמי ש'גילו רשעות, בורות ושטחיות', משקפים חוסר הבנה - מדאיג לגבי אדם בתפקידו - של חופש העיתונות ותפקיד התקשורת בחברה דמוקרטית".

בתגובה נכתב עוד: "מועצת העיתונות הביעה לא מכבר את דאגתה מהתייחסותו של היועץ המשפטי לתקשורת ולזכות הציבור לדעת, ומנתה כמה מקרים של פגיעה בלתי מוצדקת בחופש העיתונות מצידו. בין אלה: האצבע הקלה על ההדק בחקירת עתונאים והאשמתם; הפגיעה בחיסיון העיתונאי בפרשת העיתונאי ברוך קרא; מדיניות התביעה הכללית בנושא צווי איסור פרסום; ועמדתו לפיה ניתן למנוע מודעות מטעם השלטון מעיתון ערבי בשל עמדתו האידיאולוגית. ההשתלחות הגורפת של היועץ ביום שישי מוסיפה עוד נדבך לרשימה לא מכובדת זו".

(22.11.03, 20:42)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2822236,00.html

השופטת סירוטה שפטה במשפטי האזנות הסתר(נמרודי)

השופטת שפתחה את פיה נגד היועץ רובישנטיין, קשורה קשר ישיר לפרשת מזרחי: למעשה היא היתה השופטת בכמה מפרשות האזנות הסתר נגד עופר נמרודי.
בנוסף, זו השופטת במשפטו של מרוואן ברגותי, שהסתכסכה עם היועץ על רקע הגדרתו את ברגותי "טרוריסט"(...). להלן קטע מדבקה בנושא:

"לכן אין פלא כי במציאות היומיומית שלנו, בהן מילים ריקות מתוכן מכסות על מציאות לא קלה, קמה שופטת מחוזית בישראל, שרה סירוטה, ונוזפת ביועץ המשפטי לממשלה על שהעז לקרוא, לראש התנזים מרואן ברגותי, "טרוריסט ורב מרצחים".

אסור לך לומר דברים אלה, אומרת השופטת הנכבדה, עצם האמירה הזו חורצת כבר את משפטו של הנאשם וזהו תפקידו של בית המשפט ולא של היועץ המשפטי.

בכך מסכימה ומאשרת השופטת את טענותיו של מרואן ברגותי עצמו, כי אין לו סיכוי לקבל משפט הוגן במדינת ישראל.

איזה עיוות מחשבתי-משפטי מוצג כאן לפנינו"

סיפור נימרודי ולמשפט,,,,,,,,,

כל הסיפור החל כתוצאה מחקירת שני העיתונים במקביל.
כאשר החוקרים הבכירים המופקדים על החקירה גילו שלידיעות יש זרועות תמנון לכל הכיוונים וביקשו ממזרחי להתמקד במיוחד בידיעות-מזרחי הורה להם להתמקד דווקא במעריב ולהניח בצד את ידיעות עקב "מחסור בכוח אדם",,,,,,,,,
החוקרים הללו כתבו מכתב פומבי והתלוננו על התנהלותו של מזרחי.
בתגובה-הם "התפוטרו",,,,,
אחד מהחוקרים הבכירים והמצטיינים האלה,היה אחד הנחקרים במשפט נימרודי.
מזרחי פשוט קישר אותו בצורה שטנית לנושא.
האיש אומנם לא נענש ולא הואשם-אך חייו המקצועיים נהרסו.תודות למזרחי.
מזרחי מקושר למוקדי השפעה שהיו ועדיין ישנם שאריות מהם,בתקשורת,בפרקליטות ובפוליטיקה.


השופטת הזאת כבר התעמתה עם היועץ רובינשטיין!!

שרה סירוטה היא השופטת במשפט ברגותי ש"נזפה" ביועץ המשפטי ש"העז" לקרוא למרוואן ברגותי טרוריסט. להלן קטע מתיק דבקה:

"לכן אין פלא כי במציאות היומיומית שלנו, בהן מילים ריקות מתוכן מכסות על מציאות לא קלה, קמה שופטת מחוזית בישראל, שרה סירוטה, ונוזפת ביועץ המשפטי לממשלה על שהעז לקרוא, לראש התנזים מרואן ברגותי, "טרוריסט ורב מרצחים".

אסור לך לומר דברים אלה, אומרת השופטת הנכבדה, עצם האמירה הזו חורצת כבר את משפטו של הנאשם וזהו תפקידו של בית המשפט ולא של היועץ המשפטי.

בכך מסכימה ומאשרת השופטת את טענותיו של מרואן ברגותי עצמו, כי אין לו סיכוי לקבל משפט הוגן במדינת ישראל.

איזה עיוות מחשבתי-משפטי מוצג כאן לפנינו"
http://www2.debka.co.il/article.php?aid=406
מוחמד ברכה לאהרן ברק: פסול את השופטת שרה סירוטה ממשפט ברגותי
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-11662-00.html?tag=3-01-57&au=True


20.01.2003 המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תדון בהקמת ועדה בראשות שופט מחוזי שתמליץ על שינויים בדרכי ענישה בבתי המשפט
מאת: דובר הלשכה
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת שרה סירוטה, פרקליטת המדינה גב’ עדנה ארבל והיועצת המשפטית של נעמ"ת, עו"ד גלי עציון, הוזמנו לישיבה מיוחדת של המועצה הארצית של עורכי הדין שתתקיים בסוף החודש בבית הפרקליט בתל אביב. המפגש יוקדש לדיון על השינויים והתמורות המתחוללים בשנים האחרונות בדרכי הענישה של עבריינים בבתי המשפט.
http://www.israelbar.org.il/article.asp?catID=6&pubStatusId=4

פרשת דמארי
מי מחפש את דמארי
אפילו פרקליטת המדינה קבעה שאינו מסוכן, אבל הוא אינו מצליח לעבור את המחסום התמוה של ועדת האלימות.
http://nfc.msn.co.il/archive/003-D-2764-00.html?tag=3-13-50



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:04   23.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  138. השר בני אלון יגיש תלונה נגד השופטת סירוטה!!  
בתגובה להודעה מספר 135
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 26.11.03 בשעה 08:07 בברכה, פילוביץ שחף
 
השר בני אלון יגיש תלונה נגד השופטת סירוטה
10:05, 23 נובמבר 2003 / כ"ח בחשון תשס"ד

חבר הוועדה למינוי שופטים השר בני אלון, יפנה הבוקר
לשופטת שטרסברג, נציבת קבילות שופטים, בתלונה נגד
השופטת סירוטה, על כך שהפרה לדעתו כללי אתיקה בסיסיים
ופגעה באמון הציבור בבית המשפט. לדברי השר אלון לא ייתכן
ששופט מכהן יופיע בתקשורת באמירות ובביקורת נגד היועהמ"ש.

http://www.a7.org/news.php3?id=65513


NFC
השר לפיד מבקש לנזוף בשופטת סירוטה בשל ביקורתה על היועמ"ש.



לפיד: אין זה ראוי ששופט מכהן יתבטא בעניין שנוי במחלוקת ציבורית ומשפטית; סירוטה ביקרה את מתקפתו של רובינשטיין על התקשורת ואמרה: "מי שנכנס למטבח צריך לדעת שחם שם"
24/11/2003 | נועם שרביט |

ינזוף? לפיד, יצר מהומה- רובינשטיין, צדקן- נגבי, מן הצבועים- קרמניצר

רובינשטיין מאשים: הארץ, אמיר אורן, משה נגבי ופרופ' קרמניצר השמיצו וכיזבו.

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, פנה (יום ב', 24.11.03) לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, וביקשו לזמן אליו את סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת שרה סירוטה, כדי לקיים איתה בירור ולנזוף בה על הביקורת שמתחה על היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בסוף השבוע האחרון.

לדברי השר לפיד, "לא מתקבל על הדעת, ששופטים יביעו דעתם בפומבי במחלוקות ציבוריות, מה עוד שמדובר בעניין חשוב, המעורר מחלוקת ציבורית ומשפטית כאחד. אין לכך תקדים ואסור שדבר כזה יחזור על עצמו". לפיד אף ביקש מהנשיא ברק, כי יפעל למען לא יישנו מקרים כגון אלה.

לפיד הדגיש, כי אין זה משנה אם השופטת סירוטה תומכת ביועץ או מתנגדת לדבריו. לדבריו, ההתבטאות הפומבית בנושא כזה היא שאינה תקינה.

כזכור, השופטת סירוטה, שהשתתפה אף היא בכינוס השנתי של המכללה האקדמית נתניה במלון מעלה החמישה, ביום ו' האחרון (21.11.03) השיבה בביקורת למתקפה של רובינשטיין על התקשורת. לגישתה, יועץ משפטי לממשלה אינו יכול להתבכיין. "מי שנכנס למטבח צריך לדעת שחם שם". סירוטה אמרה, כי "הוויכוח שפרץ בפרקליטות מעיד שאין שם מנהיגות".

השופטת סירוטה המעיטה מחומרת המעשים המיוחסים למזרחי. אנשים כמו ניצב משה מזרחי, אמרה, "עומדים ביננו לבין התהום".

כאמור, ביקורתה של השופטת סירוטה הופנתה כלפי דברי היועץ רובינשטיין, בהרצאה שנשא בכנס, בה תקף את עיתון הארץ והעיתונאים ה"חרוצים", כדבריו, אשר סיקרו באופן מוטה ושיקרי את פרשת מזרחי, וכן את פרשת ההדלפה מצד הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ'. "אנחנו חיים בעלמא דשקרא", אמר היועץ, ותקף בחריפות את מבקריו - שפרסמו אודותיו כזבים.

בין היתר, תקף רובינשטיין את כתבי החצר של הפרליטות בכלל, ועדנה ארבל ומשה מזרחי בפרט, כאשר היחיד שנקב בשמו הוא אמיר אורן מעיתון הארץ. היועץ אף תקף את ה"פרשן" המשפטי של רשות השידור, משה נגבי, אותו כינה "צדקן של יום יום", וכן את נשיא מועצת העיתונות היוצא, פרופ' משה קרמניצר, מבלי שנקב בשמו, על שזה הכפישו בפרשת הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ. "יש כאלה", אמר, "שיש להם תואר פרופסור, אבל עליהם מתאימה ביותר האימרה: יותר מכל, הישמר לא מן הצדוקים ולא מן הפרושים, אלא מהצבועים שעושים מעשי זימרי ומבקשים שכר כפנחס".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34680-00.html?tag=14-48-07


השופטת אוהבת ברוטליות



דבריה של השופטת שרה סירוטה, על כך שרובינשטיין הוא "מתבכיין",
משקפים תפיסת עולם אכזרית. אנושיות? לא אצלה. רק לבריונים יש מקום
אמנון דנקנר

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שרה סירוטה, אמרה בכנס המשפטנים במעלה החמישה, אחרי נאומו החריף של היועץ רובינשטיין נגד חורפיו, את הדברים הבאים: "רובינשטיין לא יכול להתבכיין, מי שנכנס למטבח שלא יתלונן על החום".
בדברים האלה הציבה עצמה סירוטה כדוברת צלולה של הברוטליות הישראלית, גסות הלב, האטימות לסבל ומידת סדום, המאפיינות חלקים חשובים בחברה. הפועל "להתבכיין" הוא בשימוש נפוץ אצל הברוטלים הישראלים ומאפיין אותם. הזולת בעיניהם לעולם אינו בוכה, מכאב או מסבל, ממצוקה או מתסכול גדול. הוא תמיד "מתבכיין", מין יצור כלאיים של בוכה ומתפנק. כלומר: בכיו בא מפינוק. הוא אינו ברוטלי מספיק, אינו יודע שאסור לבכות כדי שלא להפגין חולשה אנושית, לא להחצין מצוקה וכאב. בחברה ברוטלית, מי שבוכה הוא חלש, עלוב נפש, מפונק.
זכות הצעקה מתוך כאב נשללת ויש רק זכות צעקה אחת: זכות השאגה של החזקים על החלשים, שהיא רעם ולא בכי ובוודאי לא אותה "התבכיינות" מגונה.
הברוטלים של סדום החדשה בישראל אוהבים מאוד גם להשתמש באמרה: "מי שאינו יכול לעמוד בחום - שלא ייכנס למטבח". לאמור : אדוני, אצלנו ג'ונגל, יד איש באחיו, שקר ובגידה, ואם זה לא מוצא חן בעיניך - צא ולך הביתה. האמירה הזאת מיוחסת לנשיא ארה"ב הארי טרומן, והוא דיבר על החיים הפוליטיים, שאכן כאלה הם בעיקרם. מה לזה ולמערכת אכיפת החוק? מה לזה ולשלטון החוק? מה לזה ולזכותו של אדם לשמו הטוב? למה אם כן אימצה סירוטה את המכתם הזה? משום שהוא אלים, חותך, מחלק את העולם לשני סוגי בריות: החזקים, התחמנים, הברוטלים שיודעים לעמוד בחום המטבח, לעומת החלשים והיבבנים, שאינם יכולים לשאת את החום הזה. החיים קשים ולא צודקים ומכוערים, אומרת השופטת ליועץ, ואתה סתום את הפה. כמה אנושיות, חמלה, אמפתיה וחום יש בדברים של השופטת סירוטה? אפס. כלום. כמה רשע ובהמיות? מאה קראט. יש הרבה שופטים, פרופסורים למשפטים, פרקליטים, עורכי דין ומשפטנים בישראל, יש אומרים יותר מדי. כמה מהם התקוממו באופן פומבי נגד הלינץ' הציבורי המכוער שהתנהל בשבועות האחרונים נגד אליקים רובינשטיין? השתיקה רעמה. יש הרבה אנשים במדינה הנחשבים לאנשי מוסר, מאלה הנחלצים לזעוק מול כל עוול. כמה מהם נחלצו לזעוק מול הלינץ' הזה? השתיקה רעמה. היועץ מצא עצמו מול מסע רמיזות ולחשים, ואחר כך גם אמירות מפורשות, שהוא משתף פעולה עם גורמי פשע מסוכנים ומסייע להם. כולם עמדו על הדם ושתקו. אדם הגון, גם אם הוא חושב אחרת מהיועץ בפרשת מזרחי, היה צריך להשמיע קול נגד הלינץ' הזה, נגד עלילת הדם הנוראה הזאת. איש לא צייץ. התירו את דמו. אבל כשהוא עצמו העז לצייץ, כשהוא עצמו העז למחות, כשהוא תקף את תוקפיו, מה אז? מהומת אלוהים של שריקות בוז וצרחות שנאה מהיציעים של אנשי סדום: מה אתה מתבכיין שם? מה אתה מגיב? איזה מין מזג רע יש לך? נורא! צריך לחסום את דרכו לבית המשפט העליון! להוקיע אותו ולהקיא אותו אל מחוץ למחנה! איפה נשמע כדבר הזה, שיועץ משפטי מגן בתוקף על שמו הטוב? זוועה!
הנה משנתה של השופטת סירוטה כפי שהיא משתקפת מדבריה: לך יעשו מעשה סדום ואתה תקבל את זה בשתיקה. אל תצעק, אל תבכה, כי אצלנו לא מתבכיינים.

(25/11/03 , 00:00
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/594/222.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   11:57   02.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  151. הנשיא אהרון ברק נזף בשופטת סירוטה.......  
בתגובה להודעה מספר 138
 

על הביקורת שהטיחה ביועמ"ש!!



סירוטה ביקרה את הביקורת שהעביר רובינשטיין על התנהלות התקשורת ב'פרשת מזרחי', ואמרה כי יועמ"ש אינו יכול להתבכיין, "מי שנכנס למטבח צריך לדעת שחם שם"; לבקשת השר לפיד, נזף בה ברק והבהיר לה כי דבריה נוקטים עמדה בשאלה השנוייה במחלוקת ציבורית
02/12/2003



נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, נזף השבוע בסגנית נשיא בית המשפט המחוזי, השופטת שרה סירוטה, בשל התבטאויותיה והביקורת שמתחה על היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שדיבר על התנהלות התקשורת ב'פרשת מזרחי'.

כזכור, השופטת סירוטה, שהשתתפה לאחרונה (21.11.03) יחד עם היועץ ואחרים, בכינוס השנתי של המכללה האקדמית נתניה במלון מעלה החמישה, השיבה בביקורת למתקפה של רובינשטיין על התקשורת. סירוטה אמרה, כי יועץ משפטי לממשלה אינו יכול להתבכיין. "מי שנכנס למטבח צריך לדעת שחם שם". סירוטה אמרה, כי "הוויכוח שפרץ בפרקליטות מעיד שאין שם מנהיגות".

השופטת סירוטה המעיטה מחומרת המעשים המיוחסים למזרחי. אנשים כמו ניצב משה מזרחי, אמרה, "עומדים ביננו לבין התהום".

בעקבות זאת, ביקש לפני שבוע שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, מהנשיא ברק לנזוף בסירוטה. "לא מתקבל על הדעת, ששופטים יביעו דעתם בפומבי במחלוקות ציבוריות, מה עוד שמדובר בעניין חשוב, המעורר מחלוקת ציבורית ומשפטית כאחד. אין לכך תקדים ואסור שדבר כזה יחזור על עצמו", אמר לפיד, והדגיש כי אין זה משנה אם סירוטה דיברה בשבחו של היועץ או בגנותו. לפיד אף ביקש, כי הנשיא ברק ידאג למען לא יישנו מקרים כגון אלה .

אמש (ב', 1.12.03) הודיע הנשיא ברק לשר לפיד במכתב, כי זימן את סירוטה לשיחה, בעקבות התבטאויותיה. במהלך הפגישה, אמרה סירוטה כי אין בתמצית הדברים שצוטטו, כדי לשקף את האווירה בה נאמרו הדברים, וכי הם הוצאו מהקשרם.

ברק הבהיר לשופטת סירוטה, כי דבריה נוקטים עמדה בשאלה השנוייה במחלוקת ציבורית, שאינה קשורה לתפקידה השיפוטי, ועל-כן, מן הראוי היה שלא לנקוט בהם עמדה פומבית. הוא הוסיף, כי הוא מקווה שהתבטאויות מסוג זה לא יישנו.

כאמור, ביקורתה של השופטת סירוטה הופנתה כלפי דברי היועץ רובינשטיין, בהרצאה שנשא בכנס, בה תקף את עיתון הארץ והעיתונאים ה"חרוצים", כדבריו, אשר סיקרו באופן מוטה ושיקרי את פרשת מזרחי, וכן את פרשת ההדלפה מצד הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ'. "אנחנו חיים בעלמא דשקרא", אמר היועץ, ותקף בחריפות את מבקריו - שפרסמו אודותיו כזבים .

בין היתר, תקף רובינשטיין את כתבי החצר של הפרקליטות בכלל, ועדנה ארבל ומשה מזרחי בפרט, כאשר היחיד שנקב בשמו הוא אמיר אורן מעיתון הארץ. היועץ אף תקף את ה"פרשן" המשפטי של רשות השידור, משה נגבי, אותו כינה "צדקן של יום יום", וכן את נשיא מועצת העיתונות היוצא, פרופ' משה קרמניצר, מבלי שנקב בשמו, על שזה הכפישו בפרשת הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ. "יש כאלה", אמר, "שיש להם תואר פרופסור, אבל עליהם מתאימה ביותר האימרה: יותר מכל, הישמר לא מן הצדוקים ולא מן הפרושים, אלא מהצבועים שעושים מעשי זימרי ומבקשים שכר כפנחס".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-35307-00.html?tag=11-54-02



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:11   02.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  153. הפרשן המשפטי משה נגבי מאשים את הנשיא ברק !!  
בתגובה להודעה מספר 151
 

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
9499 הודעות 13:59 02.12.03

הפרשן המשפטי משה נגבי מאשים את נשיא ביה''מ העליון בסטנדרטים כפולים.



בתוכנית הצהרים של הרדיו רשת ב', יצא הפרשן המשפטי משה נגבי
בהטחת אשמות קשות ביותר נגד אהרן ברק נשיא בית המשפט העליון.

האשמות באו בגין הנזיפה שנזף הנשיא בשופטת סירוטה שביזתה את היועץ המשפטי לממשלה מר אלקים רובינשטיין בכנס בו האשים רובינשטיין את
ניצב משה מזרחי ראש אגף החקירות במשטרה בהתנהגות לא חוקית.

"מי שלא סובל חום, שלא יכנס למטבח" אמרה עליו השופטת סירוטה,
וקראה לרובינשטיין "מתבכיין".

שר המשפטים טומי לפיד ביקש מנשיא ביה"מ העליון לנזוף על כך
בשופטת ואכן כך עשה הנשיא. הוא נזף בה על כך שהתבטאה בנושאים
השנויים במחלוקת, מחוץ לכותלי בית המשפט.

כאן בא זעמו של הפרשן משה נגבי והוא בא חשבון עם הנשיא אהרן ברק
והאשים אותו בסטנדרטים כפולים בין דברים שהוא עצמו עושה ומתבטא
מחוץ לכתלי בית המשפט ובין מה שהוא דורש מהשופטת סירוטה.

נגבי הפרשן הציג תזה, לפיה הנשיא אהרן ברק חפץ ביקרו של היועץ רובינשטיין ולחץ לקבלו כמינוי (בקרוב) לשופט בבית המשפט העליון
נגד דעתה של השופטת דורנר שהיא חברת וועדת הקבלה. לדעת נגבי,
גם טומי לפיד שר המשפטים הוא יקירו של הנשיא ברק והוא זקוק לו
מאד כדי למנוע התפתחות של הקמת בית משפט לחוקה הכל כך מאוסה
בעיני הנשיא אהרן ברק. ומשביקש לפיד בקשה מברק, לא יכול היה ברק
לסרב בבחינת יד רוחצת יד.

נגבי טוען שלא קיימת לנשיא שום זכות כתובה לנזוף בכלל בשופט אלא
רק דרך בית דין למשמעת שתוקם על פי בקשת שר המשפטים ועד כה כל
הנשיאים עמדו כמשענת לטובת שופטים שהותקפו על ידי גורמים פולטיים
ולא להיפך.

משה נגבי כפרשן משפטי מאד נכבד, "הפשיט" את נשיא בית המשפט העליון והעמידו עירום ועריה בשידור הצהרים של רדיו רשת ב'.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   00:06   24.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  139. קרמניצר רובינשטיין, ומזרחי - משולש לא .......  
בתגובה להודעה מספר 135
 

קרמניצר רובינשטיין, ומזרחי - משולש לא שווה צלעות

רובינשטיין תקף את עתון הארץ בשל הגיבוי הבלתי מסויג בניצב מזרחי ופרקליטת המדינה הגב' ארבל. קרמניצר על רובינשטיין - הוא לא מבין את תפקיד העתונות שאינה צריכה לתמוך ביועץ משפטי כושל. קרמניצר, כנראה, לא מבין מה זה "שלטון החוק"

23/11/2003 עו"ד אברהם פכטר

שמח בעיר. קרב אגרוף במשקל כבד, תמיד מעורר עניין. התקשורת כמרקחה - עיתונים ועיתונאים נעמדים משני צידי המתאגרפים ומנסחים בבהירות את נימוקיהם בעד ונגד.

מה חבל שבכל המהומה הרבתי, כולל נימה אישית לא מבוטלת של כעס, תסכול ואולי קצת קנאה מצד פרופ' קרמניצר - שכחו את הנושא העיקרי בוויכוח והוא "שלטון החוק" ומהי הדרך הנכונה ליישומו במסגרת החוק, תוך שמירה על עקרונות יסוד, על-פי עקרון "חזקת החפות" ועל חוקי יסוד כמו "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" ושכל אדם הוא ב"חזקת זכאי עד שלא תוכח אשמתו".

תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה - בראש וראשונה, פרט למתן ייעוץ והכוונה לממשלה ומשרדיה, הוא בעיקר ממונה על יישום "שלטון החוק", על שמירה על מסגרות הדין, על הוראות וצווי בית משפט ועל שמירה ולחימה ללא פשרות על זכויות היסוד של האזרחים. בכל הפרמטרים האלה עמד רובינשטיין בכבוד כאיש ישר, הגון, ידען, שחותר ללא לאות להגן על האזרח, על השלטון ועל האיזון ביניהם.

נכון, שאפשר להעביר ביקורת על התנהלותו ואפילו על החלטותיו של היועץ - שנעשו גם על-ידי כותב שורות אלה, כגון שהוא איטי מידי, הססן, לא חד והחלטתי, ולדוגמא אפשר להביא את הדוח האחרון המתייחס לניצב מזרחי. העובדות והתנהלות של ר' אגף החקירות במשטרה היו שגויות ומנוגדות לצווי בית משפט, פוגעות בזכויות יסוד ידועות ומקובלות - ולמרות זאת ההמלצות היו אנמיות, לא חד משמעויות - שהביאו עליו את התנפלות העיתונות והפרקליטות.

אין ולא יכולה להיות מחלוקת משפטית, שהאזנות סתר לא חוקיות, מנוגדות או חורגות מצווי בית משפט - אסור שימצאו בקלסר נפרד ועוד תחת הכותרת "תיק פוליטי" בכספת מאובטחת של ניצב מזרחי. גם לאחר שתומללו - נניח מתוך טעות או חריגה טכנית - היה צריך מייד להשמידם. זאת הדרך הנכונה והיחידה וכל היתר הם תירוצים וגמגומים משפטיים לא רלוונטיים ולא רציניים.

הטענה של פרקליטת המדינה - שהקלסרים האסורים נמצאו בכספת ואילו היועץ לא היה מעלה את הנושא - הם היו שם עד היום ואיש לא היה יודע עליהם - היא טענה מקוממת, מרגיזה ושגויה.

ונניח שהקלסרים האסורים האלה - ישארו בכספת מה יקרה אחרי שניצב מזרחי יפרוש או יעבור תפקיד. האם יקח אותם איתו למשמרת או ישאיר אותם לבא אחריו - ומה הלאה? ואם האחר יחליט להוציאם או להדליפם או להשתמש בהם לסחיטה פוליטית או אישית - האם זה רצוי לא? האם זה יכול לקרות - כן! המסקנה - ברורה ולכן היועץ צודק אם לא למעלה מזה.

רק להזכיר לקוראים שבכספת של מזרחי - התגלו גם ראיות חיוניות שלא הגיעו לידי התביעה, הסניגוריה ובית המשפט במשפט נמרודי - ועל כך ננזף קשות על-ידי בית המשפט המחוזי בת"א.

התקפתו החריגה והחריפה של פרופ' קרמניצר על היועץ רובינשטיין, תוך שהוא מכנה אותו יועץ כושל שלא מבין את תפקיד העיתונות - הוא מביך למדיי. צר לי, שעלי לקבוע, שהפרופסור הנכבד, לא מבין את תפקידו של היועץ המשפט לממשלה וגם לא כל כך את תפקיד העיתונות - וזאת למרות קדנציה של נשיא מועצת העיתונות. כפי שהסברתי לעיל - תפקיד היועץ ליישם את שלטון החוק לרבות הוראות וצווי בית המשפט, ועל כך אין לבוא עליו בטרוניה וביקורת.

רובינשטיין - לא היה היועץ הטוב ביותר או הבולט ביותר בשורת היועצים - אך הוא רחוק מלהיות יועץ כושל. ולגבי הטענה של כב' השופטת סירוטה - שהיועץ לא יתבכיין אם הוא לא סובל את חום המטבח שלא יכנס לשם - הרי מדובר בתגובה לא מכובדת ולא שגרתית וחריגה של שופטת מכהנת שראויה לנזיפה. ובאשר לטענתה - שיש לה תומכים גם בפרקליטות, שניצב מזרחי הוא העומד בשער בין שלטון החוק והלחימה בפשע - מדובר באמירה כוללנית ולא במקומה במקרה הספציפי. לחימה בפשע ובשחיטות - כן! בנמרצות בהתמדה בהקרבה - ללא ליאות - כן! מנוגד לחוק ומנוגד לצווי בית משפט - בשום אופן לא! לא לשכוח את האמרה העממית - "מוטב שעשרה אנשים אשמים ייצאו זכאים, מאשר חף מפשע אחד יורשע" - זה תמצית שמירה על זכויות יסוד - ועל "חזקת החפות".

צר לי לומר, שנשיא מועצת העיתונות היוצא, פרופ' קרמניצר, לא מבין במלואה את תפקידה של העיתונות שתפקידה לדווח, לסקר, לחקור, להעביר ביקורת. לעיתונאים מותר לפרסם טור אישי עם דעותיהם ותפיסתם - אך אסור, באסור חמור, לפי כל הקריטריונים וכללי האתיקה העיתונאית - לדווח בצורה חד ממדית, חד צדדית, לא אוביקטיבית, ללא הצגת כל העובדות הרלוונטיות, לשפוט ולהרשיע בטרם משפט ולגזור את הדין בטרם עת. או עיתון שלוקח צד אחד, במלחמה על שלטון החוק, עיתון שלא נותן ייצוג לדעות נוגדות, מוחק ומשתיק קולות נוגדים מתוכו. לא זכור לי שמועצת העיתונות יצאה כנגד התופעה האנטי דמוקרטית והאנטי עיתונאית מעין זו.

כבר כתבתי בעבר, שיש עיתונאים שלא רק מדווחים ומגלים פרשיות - אלא גם נלחמים במשטרה, בפרקליטות, ביועץ ולפעמים גם בבית משפט, אם דעתם והמלצותיהם לא מתקבלים - זה קרה לא מעט בעבר. זה פסול זה חמור והדוגמאות לכך רבות, ביניהם - זה היה בולט בפרשת בראון-חברון, פרשת חקירת נתניהו, פרשת דרעי ולאחרונה פרשת ניצב מזרחי והאי היווני.

לא שמעתי, לא ראיתי את נשיא מועצת העיתונות מעיר, מבקר או מביע תרעומת על חד צדדיות, על נסיון לא חוקי ולא הוגן להשפיע על תוצאות חוות הדעת בפרקליטות - אך מוצא זמן ומקום לתקוף את היועץ על העמדה לדין של פרקליטה מדליפה, ביודעין בזדון בכוונה להפיל ר' ממשלה שנבחר בצורה דמוקרטית ברוב מוחץ תוך פגיעה אנושה בפרקליטות.

כנראה שיש לנו דעות שונות על מהות תפקידה של מועצת העיתונות ועל תפקידה על עיתונות חופשית - ועל דרכי יישום "שלטון החוק".
_______
הכותב הוא עורך-דין, בעל תאור שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4057-00.html?tag=0-02-59



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   08:06   24.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  140. השתלחות קרמניצר מעידה שרובינשטיין צדק  
בתגובה להודעה מספר 139
 

בהשתלחותו ההיסטרית והפרועה ברובינשטיין, שם קרמניצר גול עצמי.
22/11/2003 | יאיר מנחם | [email protected]

השתלחותו הפרועה של פרופ' מרדכי קרמינצר כלפי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מעידה בעצם שרובינשטיין צדק בדבריו בפרשת ההאזנות מהסיבות הבאות:

1. קרמינצר תקף לגופו של אדם במקום לדבר לגופו של העניין. קרמיצר לא הכחיש שעיתון הארץ היה מגמתי. קרמיצר גם לא הסביר מדוע עיתון הארץ היה או לא היה מגמתי בדיווחיו על פרשת ההאזנות. הדבר מצביע על כך שרובינשטיין אכן צדק בקשר לעיתון הארץ. אותם הדברים נגד עיתון הארץ כתב גם אמנון דנקנר במאמר מנומק במעריב לפני כשבועיים.

2. קרמיצר תקף את רובינשטיין כי על-פי דבריו, רובינשטיין יצא נגד התקשורת. אבל זה כלל אינו נכון שרובינשטיין יצא נגד כל התקשורת. רובינשטיין היה מאוד ממוקד בדבריו. הוא דיבר כנגד עיתון הארץ, נגד העיתונאי אמיר אורן העובד בעיתון ונגד הפרשן המשפטי של קול ישראל (משה נגבי).

אז כיצד קרמניצר הגיע למסקנה שרובינשטיין דיבר נגד כלל התקשורת??? גם לא ברור מדוע יצא קצפו של קרמניצר למען עיתון מסויים. האם קרמיצר הפך לדוברו של עיתון הארץ?? הדבר רק מחזק את החשד שכמה עיתונאים, ובראשם נשיא מועצת העיתונות, אינם נקיים מרבב - בדיוק מה שטען רובינשטיין.

3. קרמניצר שם את עצמו לכזה שיודע הכל - זה מזכיר את הגורואים ההודים המוכנים לפסוק בכל דבר ששואלים אותם. על-פי קרמניצר, רובינשטיין לא מבין בתקשורת ורובינשטיין גם לא מבין במשפטים. קרמניצר גם יודע שעדנה ארבל מכירה יותר טוב מרובינשטיין את המשפט הפלילי.

אבל צריך לשאול את קרמניצר אם גם אמנון דנקנר אינו מבין בתקשורת כמו רובינשטיין, כי הרי דנקנר אמר ואומר כבר הרבה זמן בדיוק את מה שרובינשטיין אמר כעת. אולי להבא צריך לבקש מהיועצים המשפטיים הבאים לעבור את מבחן קרמניצר לפני מינויים לתפקיד?? אולי גם צריך שהעיתונאים יעברו את מבחן קרמניצר לפני שיתחילו לעבוד?? קרמניצר כנראה רוצה להיות פוסק-על בכל התחומים.

4. קרמניצר, שאוהב להציג את עצמו כמגינם האבירי של העיתונאים, מילא פתאום את פיו מים כאשר לפני מספר שבועות שופטת בית-משפט העליון דורית בייניש איימה על העיתונאי עיתונאי מסויים שעשה את עבודתו העיתונאית.

במסגרת עבודתו שאל עיתונאי מסויים את בייניש מספר שאלות על חוסר מינהל תקין, שהביכו מאוד את בייניש. היא ענתה תשובות סתמיות, ובנוסף שלחה לעיתונאי מסויים איום מרומז. אבל כנראה שמכיוון שאותו עיתונאי עיתונאי מסויים לא שייך לקליקת העיתונאים של קרמיצר, של עדנה ארבל, דורית בייניש ומשה מזרחי, הדבר לא ריגש במיוחד את מגינם האבירי של העיתונאים, קרמניצר.

5. גם שלטון החוק כנראה לא מדאיג במיוחד את קרמניצר, כל עוד אחד מחברי הקליקה שלו פוגע פגיעה מהותית באדם מחוץ לקליקה.

על-פי כל אמת מידה, משה מזרחי עבר בצורה גסה על הוראות החוק ופגע פגיעה בלתי נסלחת בפרטיותו של אדם. כל זה כנראה הופך לדבר שולי בעיני קרמניצר - אם אותו אדם שנפגע הוא לא מהקליקה של קרמניצר אלא סתם שר בישראל. מה עוד שאותו שר אינו שייך למחנה הבולשביקי של האליטות הישנות אליו משתייך קרמניצר.
http://www.nfc.co.il/archive/0017-D-4052-00.html?tag=8-04-46



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   18:15   28.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  149. ח''כ שטייניץ: כאשר ניצב מזרחי האזין שלא כדין..  
בתגובה להודעה מספר 140
 

24/11/2003

ח"כ שטייניץ: כאשר ניצב מזרחי האזין שלא כדין לנתניהו ולליברמן, יש עיתונאים שהצדיקו את זה!

ח"כ שטייניץ יוצא מעל בימת הכנסת חוצץ נגד ההתקפה החריפה של גורמים מאוד נכבדים בתקשורת הישראלית על היועץ המשפטי לממשלה. אותו יועץ, שנזכר קצת באיחור לומר את האמת, או אפילו להבחין באמת, והאמת היא מרה.
24.11.03

אדוני היושב-ראש המכובד, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל הזדמנות זאת, ברשות היושב-ראש, ולפתוח בהערת אגב חשובה בעיני, לפני שאני ניגש לנושא, והיא ההתקפה החריפה – הייתי אומר אפילו המרושעת – של גורמים מאוד נכבדים בתקשורת הישראלית על היועץ המשפטי לממשלה. אותו יועץ, שנזכר קצת באיחור לומר את האמת, או אפילו להבחין באמת, והאמת היא מרה.

היתה לי זכות, זכות עצובה קצת, להיות הראשון שציין את הדבר כבר לפני שלוש שנים, שבעשור האחרון משטרת ישראל והפרקליטות נחלקו לשתי קבוצות: קבוצת ידידי "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" מצד אחד, קציני משטרה ואנשי פרקליטות מקורבים ל"ידיעות אחרונות" ול"הארץ" מצד אחד, וקבוצת ידידי "מעריב" מצד שני, קציני משטרה ופחות פרקליטות במקרה הזה, שהיו מקורבים יותר לעיתון "מעריב". ותופעות בעלי גוון מאפיוזי אפיינו את המאבק בין שתי הקבוצות וניצחו אלה את אלה, ועמדו קציני משטרה בכירים לדין, בעיקר ידידי "מעריב", על-ידי ידידי "ידיעות האחרונות", שבראשם עמד מזרחי שקיבל גיבוי עצום בעיתון.

גם היום, כשמסתבר שקצין בכיר במשטרת ישראל, שומו שמים, החזיק תיק הקלטות שהיה כתוב עליו "פוליטי", ובתיק הזה – נכון, הוא לא שיחרר את כולו לציבור – היו חומרים פוליטיים, שיחות של ראשי ממשלות ומנהיגים פוליטיים, בעיקר מהימין, על נושאים פוליטיים מובהקים, גם על נושאים אישיים – ואותו קצין משטרה, ניצב מזרחי, החזיק את התיק כמו יש בידיו אפשרות לאיים, כמו יש בידיו איום מוסווה על כל איש ציבור, שמא יש בתיק חומרים לא נעימים או מרשיעים או חומרים אינטימיים על פרטים אישיים ויחסים אישיים, או אינטריגות פוליטיות – ייזהרו הפוליטיקאים ואנשי הציבור מלבקר את המשטרה ואת אותו קצין.

היועץ המשפטי לממשלת ישראל, השופט המחוזי לשעבר רובינשטיין, קבע קביעות בדוח שלו והקביעות הללו לא הוכחשו, שהיו האזנות גם בנושאים פוליטיים ואפילו אינטימיים. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת רן כהן, אילו היה מסתבר שניצב מזרחי נתן הוראה להאזין לכבוד חבר הכנסת רן כהן או לכבוד חבר הכנסת יוסי שריד שלא בהתאמה עם צו בית משפט ועוד היו מתמללים ושומרים את התיקים נגדכם, האדמה היתה רועדת, ואני הייתי מהראשונים שתובעים את הדחתו ואת העמדתו לדין של אותו מזרחי כיוון שהוא האזין שלא כדין ליוסי שריד ולחבר הכנסת רן כהן.

אבל, לצערי הרב, כאשר ניצב מזרחי מאזין שלא כדין לראש הממשלה נתניהו ולליברמן, יש עיתונאים שמצדיקים את זה. אומרת אפילו פרקליטת המדינה: אבל הוא לא עשה בזה שימוש, הוא שמר את זה בכספת. הרי זה הדבר הכי חמור, שקצין בכיר במשטרה שומר חומרים בכספת נגד פוליטיקאים גם בנושאים אישיים ואינטימיים שנוגעים בבני משפחותיהם.

בכל דמוקרטיה נורמלית הארץ היתה רועדת, התקשורת היתה רועשת ורק בישראל, בגלל הברית האפלה שבין מזרחי ל"ידיעות אחרונות" ולכמה גורמים בפרקליטות המדינה, במקום להתבייש, יוצאים בהתקפת נגד על היועץ המשפטי לממשלה.
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1311



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   03:12   23.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  136. עידן רובינשטיין - סיכום !!  
בתגובה להודעה מספר 131
 

אחרי כמעט שבע שנים סוערות החליט אליקים רובינשטיין לפרוש מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה
מעריב: יוסי לוי

שש שנים וחצי משמש אלקים רובינשטיין בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה.
על- פי תפיסתו, הוא עושה את עבודתו באמונה - מצאת החמה, אחרי תפילת
שחרית באחד מבתי הכנסת הסמוכים למקום מגוריו בשכונת רחביה, ועד לשעות
הלילה המאוחרות. בכל בוקר רואים אותו העובדים מגיע למשרדו עמוס תמיד
בתיקים עבי- כרס, שדומה שבכל רגע הם עלולים להחליק מידיו. תיקים העוסקים
בראשי ממשלה, שרים וחברי- כנסת. תקופתו כיועץ משפטי לממשלה לוותה
בפרשות סוערות רבות שבהן כיכבו הנשיא עזר ויצמן, ראשי הממשלה בנימין
נתניהו, אהוד ברק ברק ואריאל שרון, והשרים יצחק מרדכי, אביגדור קהלני וצחי
הנגבי - וזה רק על קצה המזלג.


בתשע או עשר בלילה הוא יוצא מהמשרד, שוב עמוס תיקים. בפינת סלון ביתו
יש לו חדר עבודה שבו הוא ממשיך לעבוד אל תוך הלילה. במכונית, שבה הוא
יושב לצד נהגו, יש לו פנס מיוחד שמאפשר לו לקרוא ולכתוב תוך כדי נסיעה
ולדבר בטלפון בעת הצורך. "מכונת עבודה", אומרים במשרד המשפטים.

רובינשטיין הוא אדם נעים הליכות, בעל חוש הומור ולב יהודי חם, אבל כל זה
לא ריצה את מבקריו. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוא החל לספוג ביקורות
חריפות, פעםמימין ופעם משמאל ולפעמים גם מהמרכז. לאחרונה גם האליטה
המשפטית החלה לתקוף אותו.

בחודשים האחרונים רובינשטיין מסתובב עם בטן מלאה. הוא מרגיש שמורטים את
נוצותיו. האשימו אותו בפוליטיזציה, בהססנות, בזיכויים של שורה ארוכה של
אישי ציבור. אמרו שבדיחות הן לא תחליף להחלטות ושבראש התביעה צריך
לעמוד אדם נחוש והחלטי יותר. אמרו שהוא ממסמס תיקים והחלטות במשך
חודשים ושנים. רובינשטיין שמע ושתק.

החלטתו של שר המשפטים טומי לפיד כי רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה
ארבל יישארו בתפקידם עד לסיום הטיפול בתיקים החשובים (שרון והעמותות,
האי היווני, אולמרט ועמותות ברק), היתה מלכודת נוספת לרגליו. רובינשטיין
חש מתוסכל, עייף ושחוק במצב שהוא מתקשה להיחלץ ממנו. אצל רובינשטיין
ההחלטות אינן מתקבלות לעולם מהמותן. במהלך החודשים האחרונים הלכה
והתגבשה אצלו ההחלטה. בשבוע שעבר, לאחר התייעצות עם אשתו מרים ועם
בנותיהם, גמלה בלבו ההחלטה.

אתמול בבוקר הגיע רובינשטיין כרגיל לישיבת הממשלה. השרים היו משוכנעים
שההצבעה על שחרור האסירים תהיה הדרמה המרכזית. הם כבר עמדו להתפזר
כאשר רובינשטיין ביקש את רשות הדיבור. בלשוןלקונית הוא הטיל את הפצצה,
כאשר הכריז כי יפרוש ב- 15 בינואר. אחדים מהשרים תהו לפשר התאריך.
רובינשטיין ערך בפניהם חישוב מתמטי מהיר ופירט את לוחות הזמנים הדרושים
לוועדה שאמורה למצוא לו מחליף. למקורביו הסביר לאחר מכן שקבע את תאריך
הפרישה ואת מועד ההודעה כפי שמצופה ממשרת ציבור, כדי לאפשר מספיק זמן
למצוא לו מחליף ראוי.

החלטות שנויות במחלוקת

בשנים האחרונות היה רובינשטיין מצוי בעין הסערה בנושאים בטחוניים,
כלכליים ואחרים. אולם עיקר הביקורת עליו היתה בנושא החקירות של אישי
ציבור וההחלטות על העמדתם או אי- העמדתם לדין. כמה דוגמאות:

* כבר בתחילת כהונתו ב- 97' החליט רובינשטיין לסגור את התיק בפרשת
בראון- חברון שבה היו מעורבים בנימין נתניהו ואריה דרעי שנטען כי ביקשו
למנות את רוני בר- און כיועץ ממשפטי לממשלה ובתמורה דרעי יתמוך בפינוי
חברון. רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל החליטו בניגוד לחוות דעת
אחרות בפרקליטות שסברו שיש מקום להגיש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה.

* ביוני 99' החליט להגיש כתב אישום על מירמה והפרת אמונים נגד שמעון
שבס, מי ששימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. שבס זוכה לפני חודשים אחדים
בבית המשפט העליון.

* בינואר 2000 הורה היועץ על פתיחת חקירה נגד הנשיא דאז עזר ויצמן שנטען
כי קיבל כספים מהמיליונר אדוארד סרוסי. למרות הראיות לכאורה שהצטברו
במהלך החקירה, החליט היועץ לסגור את התיק מחוסר ראיות. ההחלטה גררה
ביקורת רבה והולידה את ואת הסיסמה "דרעי למעשיהו, ויצמן לקיסריה".
רובינשטיין זעם.

* החלטתו לפתוח בחקירה נגד הרב עובדיה יוסף בגין התבטאויות נגד ח"כ יוסי
שריד זכתה לביקורת חריפה של כמעט כל העולם החרדי. שנתיים מאוחר יותר,
כשהחליט בקול ענות חלושה לסגור את התיק נגד הרב עובדיה, ספג ביקורות
מהצד שכנגד.

* בינואר 2000, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, הורה רובינשטיין על פתיחה
בחקירה בפרשת העמותות של ברק. המשטרה סיימה את חקירתה מזמן אבל
החלטה עדיין אין. ההערכה היא כי רובינשטיין יורה לסגור גם את התיק הזה.

* ביוני 2000 החליט היועץ להגיש כתב אישום נגד השר לשעבר אביגדור
קהלני. לפני כשנה זוכה קהלני מכל אשמה ובכך הצטרף לשורה של אישי ציבור
שזוכו, ביניהם השר לשעבר רפאל איתן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שבס, יו"ר
חברת טבע, אלי הורוביץ ועוד.

* בספטמבר אותה שנה פרסם היועץ את החלטתו לסגור את התיק נגד ראש
הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בפרשת המתנות והעבודות שעשה עבורו אבנר
עמדי. המערכת הפוליטית שוב רגשה והצד השמאלי של המפה שפך עליו
קיתונות של רותחין.

* באוקטובר 2001 מחליט היועץ, בעקבות דוח מבקר המדינה, לפתוח בחקירה
נגד ראש הממשלה אריאל שרון במה שמכונה "פרשת העמותות". הפעם מגיע
תורם של אנשיהליכוד והימין לפתוח באש ביקורתית כלפי היועץ. בינתיים
מסתעפת החקירה בפרשה נוספת (פרשת סיריל קרן) ובמקביל מתנהלת חקירה
נוספת במה שמכונה פרשת האי היווני שבה מעורבים איש העסקים דודי אפל,
השר אהוד אולמרט ובנו של ראש הממשלה, גלעד שרון. כבר פעמיים שהמשטרה
חשבה שהיא סיימה את החקירה בפרשה ומצאה ראיות לכאורה נגד המעורבים,
אולם רובינשטיין סבר אחרת והחזיר את התיק לחוקרי המשטרה "לביצוע
השלמות".

* מבקריו של רובינשטיין יאמרו כי מה יכול להעיד יותר מכל על הססנותו
והפכפכותו של היועץ הוא תפקודו בפרשת השר צחי הנגבי ועמותת "דרך
צלחה". כבר במהלך כהונתו כשר משפטים נחקר הנגבי במשטרה חדשות לבקרים.
לאחר חקירה ממושכת החליטה המשטרה שיש מספיק ראיות להעמדתו לדין.
הפעם אפילו רובינשטיין השתכנע. בפברואר 2001, לאחר התלבטויות רבות, הוא
קיבל החלטה דרמטית להגיש כתב אישום נגד הנגבי. אולם בדרך שאפילו
מעריציו של רובינשטיין (ויש כאלו) מתקשים להביר אותה, עבר רק חודש ימים
ובמרס אותה שנה הפתיע את כולם והחליט לסגור את התיק נגד הנגבי.

* לפני כחודשיים החליט רובינשטיין על הגשת כתב אישום נגד ח"כ נעמי
בלומנטל בגין שוחד בחירות. ועדת הכנסת שדנה בעניין לא התרשמה מטיעוניו
של היועץ והחליטה להצביע נגד עמדתו, וחסינותה של בלומנטל לא הוסרה. זו
היתה סטירת לחי נוספת לרובינשטיין, בעיקר משום שהיה מדובר בתיק פשוט
שבו יש ראיות לכאורה.

* החלטה אחרת של רובינשטיין שעוררה כעס וביקורת היתה לחקור את עיתונאי
"הארץ" ברוך קרא במקביל החלטתו להגיש כתב אישום פלילי נגד עורכת הדין
ליאורה גלט- ברקוביץ', החשודה בהדלפת מסמך חיקור הדין של סיריל קרן
לעיתונאי. הפעם נורתה האש מלמעלה, מכיוון בלתי צפוי. האליטה המשפטית,
בדמותם של הפרופסורים מרדכי קרמניצר וירון האזרחי, לא חסכה את שבט
ביקורתה.

* ואם לא די בכל אלו הרי שהיתה ביקורת על רובינשטיין על כך שהוא מתערב
בנושאים פוליטיים. כך היה ערב יציאתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק
לקמפ- דייויד כאשר רובינשטיין פרסם חוות דעת שהטילה ספק במנדט שיש
לברק להציע ויתורים ולהגיע להסכם שלום.

* לפני שבועיים ספג רובינשטיין ביקורת משופטת בית המשפט המחוזי
בתל- אביב שרה סירוטה בעניינו של מרואן ברגותי, אותו הגדיר רובינשטיין
כארכי- טרוריסט וציין במפורש כי הוא מתנגד לשחרורו.

קודם כל "מנטש"

מעבר לכל הנושאים המשפטיים, רובינשטיין הוא קודם כל "מנטש", בן- אדם.
במשך שנים הוא נהג לערוך ביקור- חולים אצל מי שכיהן כשגריר ישראל
בבריטניה שלמה ארגוב ז"ל, שנפצע קשה בפיגוע טרור בשנת 82'. גם אחרי
שארגוב נשכח על- ידי כל צמרת המדינה, המשיך רובינשטיין לבקרו בבית
החולים מדי כמה שבועות, קרא בפניו את חדשות היום או פרק תנ"ך וניסה
לעודד את רוחו.

בכל פעם שהוא מגיע למשרדו הוא דואג להתעניין בשלומם של העוזרים ואינו
פוסח על המאבטחים בשער הכניסה. כשאחד מהם סיפר לו על בעיה אישית
מסוימת, רובינשטיין נרתם לעזור לו. סיפור אחד שלא נודע עד היום הוא של
משפחה מוכת- גורל אותה הכיר רובינשטיין במהלך כהונתו כשופט מחוזי ועד
היום הוא נמצא איתה בקשר ומסייע לה בחשאי. "אני לא מאמין שאי- פעם היה או
יהיה יועץ משפטי שהוא בן- אדם כזה", אמר אתמול אחד העובדים במשרד
המשפטים. במשך דקות ארוכות הוא הפליג בשבחיו של רובינשטיין, סיפר על
מזגו הנוח, על רצונו לעזור לכל אדם שנקלע לצרה, על ביקורי תנחומים שהוא
עורך ועל מעשי צדקה שאיש מעולם לא שמע עליהם.

רובינשטיין עצמו אמר לא מזמן כי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה יש צורך
באדם שקול והגון, אולם רק משוגע יסכים לקחת על עצמו את התפקיד.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/515/960.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   03:54   23.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  137. הכל אישי: דן מרגלית מריץ את אהרון ברק לרה''מ!!  
בתגובה להודעה מספר 136
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 24.11.03 בשעה 08:00 בברכה, פילוביץ שחף
 
"לפני כשבועיים הציע כאן "במעריב" עמיתי דן מרגלית,
לנשיא בית המשפט העליון אהרון ברק".....לטומי לפיד
שר המשפטים, לעמוד בראש תנועת שינוי בבחירות הבאות
כראש הממשלה הבא...!!

@ להלן: הקטע הרילונטי מכתבה שבקישור המצ"ב !!


נשיא בית משפט העליון אהרון ברק, הוכיח את עצמו גם כמשפטן
וגם כפוליטיקאי מהשורה הראשונה בכלל ובהסכמי קמפ-דוויד,
הסכמי השלום עם מצרים, מצ"ב הקישור המדבר בעד עצמו...:-
17. השופט ברק בשליחות פוליטית: הסכמי קמפ דיוויד!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5237&omm=17&viewmode=

@ להלן: הכתבה במלואה בסוף שבוע של מעריב !!


@ פרטים נוספים על פעילותו של מועמדו של דן מרגלית
לראשות הממשלה אפשר לקרוא בסיפרו של עו"ד יוסף דר...

המצ"ב בקישור הבא !!
''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד י.דר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5110&omm=0&viewmode=threaded

NFC
הנשיא ברק, ראש הממשלה?
21/11/2003 י.י.

לפני מס' שבועות הציע עמיתי, דן מרגלית, במעריב, לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, להתגייס כדי להציל את מערכת המשפט בישראל. לשם כך, כתב מרגלית, ראוי הנשיא יקבל על עצמו שוב את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. רעיון מעניין, אך לא מעשי - אין אדם שב לתפקיד קודם, ממנו דילג מעלה, אלא אם סולק מתפקידו החדש-ישן.

ואם בחלוקת תפקידן עסקינן, יורשה לי אולי להציע רעיון מעניין לא פחות. יתכבד נא יו"ר תנועת שינוי, שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד - תנועת שינוי אינה מימין ואינה משמאל - להציע את הנשיא ברק כמועמדה של שינוי לתפקיד ראש הממשלה הבא. אחרי כהונתו של שרון. בין שמועמדות זו תהא מעשית במרוצת 2004, עת יאלץ שרון לפרוש מתפקידו עקב הפרשות שנכרכו בשמו; ובין שתהא זו מעשית בעוד כארבע שנים, לקראת הבחירות הבאות לכנסת.

לברק יש את כל הכישורים לכך. הוא חכם, הוא זוכה לאמון הציבור (באופן יחסי, כמובן), הוא כריזמתי, וגם... יש לו ניסיון רב מאוד בפוליטיקה.

ממש בימים אלה, לדוגמא, הוא קיבל, בתפקידו כשופט בהרכב-שלושה (יחד עם השופטים יעקב טירקל ואסתר חיות), את עתירתם של יוזמי הסכם ז'נבה. בכך חייב את רשות השידור להתיר פרסום הקמפיין שחוללו יוזמי הסכם ז'נבה, בנושא זה, וזאת על-אף שמדובר בעניין פוליטי וחברתי ברור השנוי במחלוקת עמוקה.

פרק ג' לכללי רשות השידור, שעניינו "איסורים ומגבלות על פרסומות", קובע איסור פרסום "תעמולה מפלגתית, או תשדיר בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור, לרבות בדרך של קריאה לשינוי חקיקה בנושאים אלה".

ההיתר לאפשר פרסום הקמפיין בנושא השנוי כאמור במחלוקת כה עמוקה, ניתן על-ידי ההרכב בראשו הנשיא ברק, זאת למרות החוק המפורש האוסר זאת. ברק הודיע בהחלטה, כי את הנימוקים, היינו - ההסבר למעשיו, ייתן במועד אחר. הוא שאמרנו: ברק עתיר ניסיון, גם בפוליטיקה, ולכן הוא יכול להיות מועמד מעניין ביותר לראשות הממשלה.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4061-00.html?tag=23-33-32



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   04:28   25.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  141. הנשיא ברק: כל עוד אני נשיא, ארבל לא בתמונה !!  
בתגובה להודעה מספר 137
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 25.11.03 בשעה 04:29 בברכה, פילוביץ שחף
 
שני שופטים "במכה אחת"

מינוי רובינשטיין יידחה עד אפריל; לפיד תומך במינוי "למרות כל הרעש התקשורתי"; בדעת השר לפיד למנות שני שופטים "במכה אחת" - את רובינשטיין ומועמד נוסף.
24/11/2003

הרוחות סוערות בימים אלה סביב התבטאותו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. שאלת השאלות היא מדוע הוא "הסתכן" בדברים שאמר ביום שישי בכנס במעלה החמישה. מי כמו רובינשטיין, איש רגיש שכמותו, יודע כי הדברים שאמר עלולים לייצור מהומה לא קטנה, ולטרוף מחדש את הקלפים - בין אלה התומכים ו/או המתנגדים למינויו לכהונת שופט בית המשפט העליון.

נקדים ונאמר כבר כאן: שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד תומך במינויו של רובינשטיין - למרות "כל הרעש התקשורתי". המינוי בפועל יידחה לפחות לחודש אפריל 2004.

בדברים שאמר רובינשטיין אין כל חידוש. לכל היותר - יש חידוש בכך שאלה נאמרו מפיו. ובעיתוי זה, אחרי שספג באחרונה כל כך הרבה ביקורת אישית. סוד גלוי הוא, כי רובינשטיין סופג ביקורת ממחנה אחד לפחות - השמאל, בגלל היותו "מסומן" כאיש הנמנה עם המחנה הלאומי; וסוד גלוי הוא, שכמה עיתונאים בכמה כלי תקשורת, גומלים למקורותיהם באמצעות כתבות מלוקקות ו/או מגוננות; ואין זה סוד, כי רובינשטיין נחשב לאיש ש"עדיף בלעדיו" בחוגים מסויימים - בעיקר חילונים, בהם כמה מאמצעי התקשורת, על שום כך שהוא איש דתי.

עם זאת, ראוי לציין, כי לצד זאת, נחשב רובינשטיין למועמד מוביל לכהונת שופט בית המשפט העליון, דווקא בגלל אותם "טעמים": דווקא בגלל שהוא דתי, ודווקא בגלל שהוא נמנה עם המחנה הלאומי.

ובכל זאת, שאלת השאלות היא: מה יקרה בחודשים הבאים באשר למועמדותו לבית המשפט העליון. בנושא זה אנו חושפים כאן את הפרטים הבאים:

- ישיבת הוועדה כדי לבצע את המינויים לעליון לא תכונס בפברואר 2004; שר המשפטים, יוסף לפיד, יכנס רק באפריל 2004 (ואולי קצת לאחר מכן) את הוועדה לבחירת שופטים, כדי למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון;

- השופטת דליה דורנר, המתנגדת, אגב, למינוי רובינשטיין (דורנר חברה בוועדה לבחירת שופטים), עומדת לפרוש ביום 3.3.04 עם הגיעה לגמלאות. עם פרישתה, ניתן יהיה למנות ביתר קלות את רובינשטיין וגם שופט נוסף;

- עם פרישת דורנר, יתפנה עוד מקום לכהונת שופט בבית המשפט העליון. נודע, כי בכוונת השר לפיד להביא בפני הוועדה את מינויים של שני שופטים לבית המשפט העליון - שניים "במכה אחת";

- נודע לי, כי בכוונת לפיד והנשיא אהרן ברק להציג בפני הוועדה לפחות שלושה-ארבעה מועמדים: אליקים רובינשטיין; השופטת אסתר חיות, המכהנת כיום כשופטת (בפועל) בבית המשפט העליון; ואת שמה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. כתבנו את שמה של ארבל, כיוון שארבל נחשבת עתה כמועמדת "וירטואלית" (בלבד) לתפקיד - סיכוייה להתמנות בסיבוב הקרוב הינם נמוכים, אם לא אפסיים. הנשיא ברק אמר באחרונה כמה פעמים: כל עוד אני נשיא, ארבל לא תמונה.

שר המשפטים, יוסף לפיד, אמר לי בתגובה, כי אכן, בכוונתו למנות שניים "במכה אחת". הוא אישר, כי אכן מדובר בדחיית המינויים לישיבה המתוכננת בחודש אפריל. השר ציין, באשר לרובינשטיין, כי "למרות כל הרעש התקשורתי, אני לא חוזר בי ממועמדות רובינשטיין". זו, ככל הידוע, התבטאותו הראשונה בנושא זה - אחרי הרעש התקשורתי מדבריו של רובינשטיין והתגובות החריפות נגדו.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4074-00.html?tag=4-24-22


"!! ב-8 במרס 1968 יצאה מצרים בתרועה רמה למלחמת התשה !!"



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   15:13   27.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  146. הנשיא קצב: ''הכנסת מפתחת תלות ברשות השופטת....  
בתגובה להודעה מספר 141
 

הכנסת מאבדת מכוחה ומעבירה חלק מסמכותה לרשות השופטת!!

בהתייחסו לעניין המדיני, אמר הנשיא כי התפלגות הדעות בקרב הסיעות עוברות מהפך, כאשר "סיעת הליכוד לוקחת יותר שמאלה מאשר מפלגת העבודה בשנת 1992". המפה הפוליטית, סבור הנשיא, נוטה יותר לכיוון מרכז, כאשר גם בקרב מפלגות השמאל חלה "סטייה" והן נוטות למרכז "מחנה גדול שמשפיע".

הנשיא התייחס למעמדה של כנסת ישראל - אם בקרב הציבור ואם מול הרשות השופטת והמבצעת, ואמר כי יש לעשות שינוי כדי להגן על סמכות הרשות המחוקקת. "לממשלה יש עוצמה גדולה על המתחולל ולכנסת עוצמה פחותה, ולכן הדבר פוגם ביכולת לנהל את הממשלה. הכנסת הינה מוקד ריבון עליון, אשר עליו לפקח על הממשלה אם רוצים לשמור על תקינות דמוקרטית".

"היום אי אפשר להפריד באופן מוחלט בין הרשות המבצעת למחוקקת, משום שהרשות המבצעת מחוקקת יותר מאשר זו שאמורה לחוקק. לא יכול להיות שרשות מבצעת יותר יוזמת... הכנסת מפתחת תלות ברשות השופטת. הכנסת אינה אותה כנסת שצריכה להיות, היא חותכת סמכויות מעצמה ומעבירה לרשות השופטת", אמר.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34979-00.html?tag=15-05-45



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:46   03.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  154. בג''צ הורה שלא להקרין את הסרט ג'נין ג'נין....  
בתגובה להודעה מספר 141
 

יו"ר הכנסת מגלה: הנשיא ברק אינו מתנגד עוד להגדלת מספר השופטים בעליון ל-14

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת תגיש החלטתה בנושא עד ליום 31.12.03; נשיא בית המשפט העליון יוזמן לאחת מישיבות במטרה לשמוע עמדתו
עודכן: 08:52 03/12/2003 | רנית נחום-הלוי | [email protected]

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, גילה (יום ג', 2.12.03) במהלך הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשה ח"כ מיכאל איתן, כי נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, אינו מתנגד עוד להעלאת מספר השופטים הקבועים בבית המשפט העליון ל-14.

מדובר במהפך, ציין יו"ר הכנסת, והוסיף: "בשיחה שקיימתי עם אהרן ברק נדמה לי שהנשיא מבקש לבוא ולקבוע 14 שופטים קבועים... אם יהיה בית משפט לחוקה או לא יהיה זה לא יפול על בית המשפט העליון".

יו"ר הוועדה, מיכאל איתן, וח"כ פינס-פז (העבודה), סבורים כי יש להגדיל את מספר השופטים הקבועים ל-16 ולבטל את הוראת השעה, מכוחה ממונים עתה שני שופטים במעמד של "שופט בפועל" לתקופה קצובה של שנה אחת. לדעת ח"כ אברהם רביץ, יש להגדיל את מספר השופטים הקבועים ל-18. ח"כ אליעזר (צ'יטה) סובר שיש להגדיל את מספרם ל-14 קבועים.

הנושא עלה לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בעקבות פניית יו"ר הכנסת, שביקש לבחון הגדלת מספר שופטי בית המשפט העליון. על-פי הנוהג הקיים בכנסת, הצעת החלטה בדבר הגדלת מספר שופטי בית המשפט העליון נדונה תחילה בוועדת החוקה, ולאחר מכן מביא יו"ר הוועדה את ההצעה לאישור המליאה.

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, פנה אל יו"ר הכנסת, בבקשה לאשר מחדש מינוי שופטים בפועל לתקופה קצובה של שנה. לזאת מתנגדים מרבית חברי הוועדה. משנת 1978 החליטה הכנסת שמספר השופטים יעמוד על 12. בשנת 93', התקבלה החלטה על-פי יוגדל מספר השופטים בעליון ל-14 - שניים מהם כאמור במינוי בפועל (זמני). בסוף שנת 98' התקבלה החלטה המאריכה את המצב עד 31.12.03. מסיבה זו, נדרש עתה אישור מחדש של הכנסת.

ההחלטות התקבלו בשל העומס הרב וריבוי התיקים בבית המשפט העליון. "גם כיום עומס רב בבית המשפט העליון והותרת מצבת השופטים על כנה לתקופה נוספת היא בבחינת הכרח שאין בלתו", כתב השר לפיד ליו"ר הכנסת.

ועדת החוקה תגיש את החלטתה עד ליום 31.12.03. נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, יגיע לאחת מישיבות הוועדה שידונו בנושא זה במטרה לשמוע את דעתו.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-35352-00.html?tag=10-01-25



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   11:49   27.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  145. רובינשטיין:אני מאשים =כתב אישום נ' שנאת חינם  
בתגובה להודעה מספר 131
 

שם: אריק באך
דוא"ל: [email protected]

מסמך מרתק, כתב אישום לשינאת החינם

חומר הגלם עצמו, דבי רובינשטיין ללא פרשנויות העיתונאים וללא מנפולציות ניסוח ו"עריכה" - הן מסמך חזק, וחשוב ביותר.

זה לא סתם נאום. זה סתם כתב אישום. זה הוא פסק דין ציבורי חשוב בתולדות המדינה. אם פעם ישאלו על מה חרבה מדינת ישראל - יביאו את הדברים הללו ויאמרו: "גם הפעם על שינאת חינם בין אחים".

כולם מבקרים אותו, מימין ומשמאל, מחילוניים ועד דתיים, כולל אנוכי הקטן. אך אי אפשר להתעלם מאישיותו המתונה ומאותו "שביל הזהב" שהוא אכן מבקש למצוא כפתרון לכל בעיה ציבורית. לא קיצוני לכאן, ולא קיצוני לשם.

אני מחפש בין שמות שופטי בית המשפט העליון מישהו שאני יכול לומר עליו: זה שופט, שאם הייתי חייב להחליט או הוא או רובינשטיין, הייתי אומר הוא ולא רובינשטיין. ואני לא מוצא אפילו אחד כזה. לכן, עם כל ההסתייגויות, אני שב וחושב שהוא ראוי לכהן כשופט עליון.

לצערי, זה לא יקרה. גורלו נגזר כבר על ידי ברק, וכעת הוא אפילו כבר "סומן" בפני ועדת המינויים העליונה, עריצי התשקורת.

ראוי כל כך לחזור על ציטוט דבריו החמורים:

"כשאישרתי לצוות החקירה בענין ההדלפה שעתה יוגש כתב אישום בגינה נגד גב' גלאט-ברקוביץ, לבקשת הצוות, לבקש מבית משפט נתוני תקשורת שאינם אלא פלט מחשב - איזה טלפון שוחח עם איזה טלפון, וכמובן הדברים לא כללו ידיעה מה נאמר, ואף מי הדוברים, לא האזנה ולא תמליל, ואף לא ניתן לדעת אם נתקיימה שיחה, נצלבתי בתקשורת, בחלק ניכר ממנה. זאת, הגם שכבר באישור העקרוני הטלתי סייגים כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחסיון העיתונאי. אך כשתומללו במשטרה, בפרשה שנחקרה במח"ש, שיחות למאות של אנשים, כולל עיתונאים, רובן שיחות פוליטיות ללא רלבנטיות לנושא החקירה, לרבות קטעי אינטימיות ודברי רכיל, אולם הדמויות המדוברות לא היו במחנה הציבורי הנכון, הכל כשר הכל ישר".

אכן, "הזהרי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס". כמה אירוניה, עליבות וכזב, כמה שנאת חינם המקלקלת את השורה יש בקרבנו.

@ הנאמר לעיל, תגובה לדבריו של היועמ"ש לממשלה עו"ד אלייקים רובינשטיין,
האני מאשים = כתב אישום נגד שנאת חינם !!

אנו חיים בעלמא דשקרא
נוסחה המלא של הרצאת היועץ המשפטי לממשלה, בפורום למשפט וחברה
(כ"ו חשון תשס"ד, 21.11.03), בכינוס השנתי של המכללה האקדמית נתניה,
שהתקיים במעלה החמישה.

27/11/2003 אליקים רובינשטיין

פתח דבר

אנו מצויים עתה בקריאת התורה בעיצומו של ספר בראשית, ספר הבריאה, ספרם של האבות. ר' משה בן נחמן, הרמב"ן, מתאר את ספר בראשית כמפת ההיסטוריה היהודית העתידה: "אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם, יצחק ויעקב, והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו, כל מה שאירע לאבות סימן לבנים, ולכן יאריכו בכתובים בספר המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאילו הם דברים מיותרים, אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלושת האבות, יתבונן ממנו הדבר הנגזר לזרעו". רוצה לומר, תולדות ישראל לעתיד, היחס בין ארץ ישראל לגלות, היחסים עם השכנים והיחסים הפנימיים, נרמזים בספר בראשית.

מספר בראשית ניתן ללמוד לא רק על כך אלא גם על המידות הנדרשות מאתנו: אומר הנצי"ב, ר' נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל, ראש ישיבת וולוז'ין בפתיחת פירושו "העמק דבר" לספר בראשית, כי הספר נקרא "ספר הישר", ומפרש ר' יוחנן "זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים…", והיושר הוא "שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים, היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה", כפי שהתפלל אברהם על סדום, וכפי שהיה נוח יצחק אבינו להתפייס עם משנאיו ויעקב אבינו עם לבן. ואפשר להוסיף על כך מקל וחומר לגבי היחסים פנימה.

בעוד שבועות אחדים אסיים את תפקידי כיועץ המשפטי לממשלה, תקופה של כמעט שבע שנים, רבת סערות ורבת עיסוקים, החותמת, עם השירות בצה"ל, כשלושים וחמש שנות שירות ציבורי. נכנסתי לתפקיד הנוכחי באדר א' תשנ"ז (פברואר 1997) בעיצומה של הסערה הקרויה פרשת מינוי היועץ המשפטי, שקדמה למינויי. אני מסיים אותו בסערות אחרות.

שעה שנכנסתי לתפקידי אמרתי, במיוחד בהקשר המשפט המינהלי, כי אשתדל לחפש את שביל הזהב, הדרך הממוצעת בלשון הרמב"ם. זאת עשיתי, וכדרך ההולכים בשביל הזהב, גם זכיתי לביקורת, לעתים אף לחרפות, משמאל ומימין. וכבר סיפר התלמוד הירושלמי (פאה פרק ח' הלכה ו'), על ר' עקיבא שביקשו למנותו פרנס ואמר שעליו להימלך בבני ביתו. הללו שמעוהו אומר, "על מנת שיקללוך, על מנת שיבזוך", קרי, המקבל משרה מעין זו צריך לדעת שזה יהא גורלו. כך אומר גם הרמב"ם בהלכות סנהדרין (כ"ה), כי דיין צריך לסבול את הציבור, ואומר הקב"ה למשה ולאהרן "על מנת שיהיו מקללים אתכם וסוקלים אתכם באבנים". ומי לנו גדולים ממשה ואהרן ומר' עקיבא - עפר אני לרגליהם.

קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לתפקד בנינוחות בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. נושא רודף נושא, יום רודף יום. המים הסוערים של חיי מדינת ישראל אינם מניחים. השסעים בחברה הישראלית משמעם הוא, כי לעולם יהיו מי שידביקו תויות, לעולם תהא חשדנות, פעם מימין, פעם משמאל, פעם מן הדתיים, פעם מן החקלאים. כשנכנסתי לתפקידי הנחתי, מטבע הדברים, כי אין מדובר בגן של ורדים, והייתי ועודני נכון תמיד לקבל ביקורת.

הדברים שאומר עתה נוגעים לאותו חלק בתקשורת שאינו עושה לדעתי מלאכתו נאמנה. על לא מעטים מן המשתלחים, ובראש וראשונה בחלק מן התקשורת, צריך יהא להתפלל שימחל להם בורא עולם על עוולות חינם שהן כשפיכות דמים, על רשעות, על בורות ועל שטחיות, על עבודה לא אתית, על סימון מטרה מראש. זה לא מכבר, נכנס אליי פרקליט מן הדור הצעיר, ואמר לי, לא יעזור, בשביל עתון פלוני העובדה שיש כיפה על ראשך ואינך מזוהה עם מחנה מסויים בציבור, גם אם אינך איש פוליטי, דיה ביסודם של דברים לפסול במעשיך. ויש אנשים, מהם הנושאים בתואר פרופסור, לא מן הנוכחים כאן, שעליהם כבר אמר ר' שמעון בן שטח בתלמוד הבבלי, "הזהרי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס". כמה אירוניה, עליבות וכזב, כמה שנאת חינם המקלקלת את השורה יש בקרבנו.

כשאישרתי לצוות החקירה בענין ההדלפה שעתה יוגש כתב אישום בגינה נגד גב' גלאט-ברקוביץ, לבקשת הצוות, לבקש מבית משפט נתוני תקשורת שאינם אלא פלט מחשב - איזה טלפון שוחח עם איזה טלפון, וכמובן הדברים לא כללו ידיעה מה נאמר, ואף מי הדוברים, לא האזנה ולא תמליל, ואף לא ניתן לדעת אם נתקיימה שיחה, נצלבתי בתקשורת, בחלק ניכר ממנה. זאת, הגם שכבר באישור העקרוני הטלתי סייגים כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחסיון העיתונאי. אך כשתומללו במשטרה, בפרשה שנחקרה במח"ש, שיחות למאות של אנשים, כולל עיתונאים, רובן שיחות פוליטיות ללא רלבנטיות לנושא החקירה, לרבות קטעי אינטימיות ודברי רכיל, אולם הדמויות המדוברות לא היו במחנה הציבורי הנכון, הכל כשר הכל ישר.

הפעם, נצלבתי על שהבאתי לתשומת לב הרבים את הדברים הללו, ולוחמי זכויות האדם רובם לא רק שלא השמיעו קולם למען זכויות יסוד חוקתיות שהופרו, אלא יצאו חוצץ בכיוון ההפוך.

הציונות

בעידן פוסט ציוני, אני גא להיות ציוני, להיות חדור, גם כיום לאחר למעלה משלושה עשורים של שירות ציבורי, תחושה של הודיה לקב"ה על זכות לחיות בדור שבו קמה מדינה לעם היהודי, ולסייע ולוא במקצת בבניינה. אמי עליה השלום נהגה לומר תדיר כי המדינה טרם גמרה להיבנות. יש הרבה מה לשפר במדינה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, ביחסים בתוך עצמנו, ביחסים למיעוטים בתוכנו, ביחס בין אדם לחברו; אבל לא רק ש"אין לי ארץ אחרת" אלא גם עיון בהכרזת העצמאות מראה לנו שרבים רבים מיעדיה הושגו, ושאין מקום לציניות ולניהליזם, ושיש מקום לתקוה. עם כל הקשיים, מדינת ישראל היא הדבר הטוב ביותר שקרה לעם היהודי לאורך אלפי שנים, היא בית ביום סגריר של אנטישמיות ורדיפות, היא המונעת מצב של אניות המתדפקות על דלתות נמלים והן סגורות בפניהם כפי שקרה בתקופת השואה, היא פיקדון יקר שנתנה לנו ההיסטוריה היהודית, והוא באחריותנו.

על תפקיד היועץ המשפטי

תפקידיו העיקריים של היועץ המשפטי לממשלה הם: ראשות התביעה הכללית הפלילית, ייצוג המדינה גם בעניינים שאינם פליליים, הייעוץ לממשלה וייצוג אינטרס הציבור.

בתחום הפלילי, עיסוקו האישי של היועץ המשפטי לממשלה מורכב מרבדים אחדים, כולם עולם ומלואו. ראשית - מדיניות וסדרי עדיפויות. אנו חיים בעולם דינמי במובן חברתי-ציבורי וטכנולוגי, והתוצאה היא שמה שלא היה על הפרק בעבר מעסיק אותנו רבות כיום. דוגמאות לכך, בתחום החברתי-ציבורי, הם נושאים כמו אלימות במשפחה שבחלק ניכר מן הגילויים היה נסתר וכבוש במשפחה פנימה, וכיום עלה במגזרים רבים אל מעל פני השטח, נושאים של אכיפה חוק ביו"ש כמו נוער הגבעות, ובתחום הטכנולוגי, נושאים כמו עבירות בינלאומיות, עבירות מחשב, הלבנת הון וכדומה. הוא הדין לשידורים פיראטיים - כמה חרפות ספגתי אישית בעניין ערוץ 7 בשעתו.

בנוסף - תיקי אישי ציבור, המחייבים אישור היועץ המשפטי לממשלה, אם על פי דין - כגון ראש ממשלה או הסרת חסינות של ח"כים, אם על-פי הנחיות לגבי ראשי רשויות מקומיות וחבריהן, ואם על פי הנסיבות והעלאת הדברים לדיון אצל היועץ המשפטי על-ידי התביעה.

ולבסוף, בתחום חקירות אישי ציבור אבקש להדגיש כלהלן:
ראשית, בתקופת כהונתי היה עלינו לפתוח חקירות נגד אישי ציבור ברמה הממשלתית הגבוהה ביותר, נשיא, שלושה ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת. אמרתי כי במהלך החקירות מעולם לא אירע שהמשטרה או הפרקליטות יבואו ללשכתי ויבקשו נקיטתו של צעד חקירה פלוני או אלמוני במסגרת הדין על פי חומר שנצטבר, ושלא אישרתי בו לא יזמתי. אוסיף כי ללשכתי באים אנשי המשטרה מרס"ר ועד רב-ניצב, באופן שוטף ובשיתוף פעולה הדוק.

שלישית, באשר להחלטה בעניין כתב אישום, היו לא מעט מקרים שבהם תחושתי הייתה שיש מקום לאישום, אך בדיונים התברר כי הפרקליטות בדרג השטח סבורה כי חרף החשדות והתחושה הכבדה, אין אפשרות "להרים" את התיק, והתיק נסגר.

החלטותיי במקרים אלה כאחרים נבעו מתוך אמון מקצועי בפרקליטות, המבוסס על עבודה משותפת רבת שנים, והיכרות רבת שנים עוד יותר. אין לנו פרקליטות אחרת. כך אירע בכמה מן התיקים הבולטים, וגם כשהיו חילוקי דעות והכרעתי לצד סגירת התיק, באחד התיקים הללו, הוברר כעבור זמן בתיק אחר, כי עד מדינה שעליו סמכו ממליצי הגשתו של תיק איש הציבור קרס בבית המשפט.

ועוד, לא מכבר נשאלתי בתכנית טלביזיה על ריבוי הזיכויים של אישי ציבור, תוך טרוניה שבכלל הוגשו (לפני זמני ברובם הגדול) כתבי אישום נגד מי שזוכו. ובנשימה אחת תשאל התקשורת למחרת, מדוע אין מגישים כתבי אישום נגד אישי ציבור, מה קורה. אכן, ההבדל בין תחושות בטן של תקשורת ואולי גם שלנו לבין הגשת כתב אישום הוא הראיות ומבחן הסיכוי הסביר בהן. שכן על פי רוב, כשהמדובר באישי ציבור, ענין לציבור יש ויש.

אני מבקש להדגיש בכל לשון: ככל שיהיו ראיות על זיקה בין פוליטיקאים ופשע מאורגן ייחקרו אלה עד תום, כמו כל עבירות אחרות. החקירות כולן ימוצו, אלה הקיימות ואלה שיהיו, אם בימי כהונתי ואם לאחריה.

כאן המקום לומר כי יש טרוניות, שאפשר להבינן בעיני אדם מן היישוב, על הימשכות הטיפול בתיקי אישי ציבור. הנושא עולה תדיר בדיונים המתמידים בלשכתי. יש לכך סיבות אוביקטיביות שלא תמיד נהירות ברבים. שתיקות, חיקורי דין במדינות זרות שיש להמתין להם זמן רב מאוד. אבל אי אפשר להתעלם מן התחושה הלא נוחה של ההימשכות, שקשה להסבירה ציבורית.

ואולם, אין זה "ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה", כדברי הנביא ישעיהו.

החלטה מנומקת ("דוח ציבורי")

ישנה טענה חוזרת נגד השימוש שעשיתי לאורך השנים בהחלטה מנומקת, קרי, בתיקי אישי ציבור מסוימים, סגירת התיק בצירוף הנמקות.

יש המבקרים דבר זה בטענה שאין זה מתפקידו של היועץ המשפטי לכתוב החלטות כאלה אלא להודיע רק על השורה התחתונה, אולי בצירוף מספר שורות קצר של הנמקה - אין ראיות, חוסר ענין לציבור לנהל הליכים, וכדומה.

הדבר אינו מקובל עליי, ואגב, כבר ראיתי שהיה מי שתהה במקום מסויים מדוע לא פירסמתי החלטה מנומקת, כמה ימים בטרם פורסמה. חובתנו היא להסביר לציבור את החלטתנו באופן המפורט האפשרי, כדי שהתמונה תהא בפני הכל. חובתנו היא גם לזהירות רבה, כדי שלא להכפיש בלא אפשרות להתגונן. אילולא נומקו החלטותי, היו מוגשות עתירות לבג"צ שבתשובה להן הייתי צריך ליתן אותם נימוקים, אם כן מדוע לא לעשות כן מראש. לדעתי הדרך נכונה ובלבד שתופעל בשיקול דעת זהיר. כבר אמר המקרא "ובא השמש וטהר", וזכורה בהקשר זה אמרת השופט ברנדייס, היא גם קיבלה אישור בית המשפט העליון.

על קצב ההליך הפלילי בישראל

קצב ההליך הפלילי בישראל עדיין אינו משביע רצון. זהו תחום שבו הייתי שמח לדווח על הצלחה רבה יותר. בניגוד לדימוי שלעתים נוצר בתקשורת, הפקק אינו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, והשתדלתי אישית לתת דוגמה, ולמעט תיק אחד - פרשת האזנות הסתר וניצב מזרחי שהשתהה מספר חודשים נוכח מורכבותו וחילוקי דעות פנימיים, תיקים המגיעים אל שולחני יוצאים - והדבר ידוע לכל הנוגעים בדבר - תוך יום או יומיים. במובן המערכתי עומסים מזה, חוסר כוח אדם מזה ושאלות נוספות טרם נפתרו במלואם, אף כי חל שיפור לאורך השנים הן במשטרה והן בפרקליטות. יש גם כאן עוד הרבה לעשותו.

נושאים פליליים נוספים

מאפיין נוסף בעבודתנו הוא עיסוק בתיקי הסתה מול חופש הביטוי, נושאים קשים השייכים ללב השיח הציבורי. פניה שלי לחברי שתי כנסות להורדת מפלס ההתלהמות לא צלחה. כחברה אנו לוקים בקיצוניות של ביטוי שפתיים, אך לא תמיד הכלי הפלילי הוא המתאים לטיפול בכך, לרוב לא. כמעט כל תיק כזה בא לעיונו האישי ולהחלטתו של היועץ המשפטי. אנו מתלבטים מאוד לפני פתיחה בחקירה, מרבית התלונות אינן נחקרות, וקל וחומר - לגבי הגשת כתבי אישום.

לוא ישב הזבוב הסוקרטי על קיר לשכתי היה ער למאמץ הגדול המושקע לבור את הבר מן התבן בתחום זה. זכיתי בהקשרים אלה להתקפות, כולל כמעט פיסיות, לגרפיטי על ביתי ולשהות ארוכה של גורמי ימין קיצוני בסמוך לבית. הבקשה לדיון נוסף בעניין "ג'נין, ג'נין" יסודה בשאלות הקשורות לרגשות הציבור בימי מלחמה, שראוי לדעתי לבחנה בהרכב מורחב של בית המשפט העליון.

רביעית - מגוון גדול של סמכויות פליליות פרטניות שבידי היועץ המשפטי לממשלה. חלק מהן מופעלות באופן תדיר כגון עיכוב הליכים, ערר על החלטת פרקליט מחוז לסגור תיק מטעמי העדר עניין לציבור, אישור לבקשת מעצר מעל 30 יום בטרם הגשת כתב אישום, אישור לבקש מבית המשפט מניעת פגישה עם עו"ד בהקשרים ביטחוניים, העמדה לדין של קטין ובגיר יחדיו או של קטין לאחר שנה מן העבירה, חוות דעת בעניין משפט חוזר. ועוד ועוד. הפעלת סמכויות אלה ורבות אחרות, ומתוך הנחה של התייחסות רצינית ולא כחותמת גומי, כרוכה בעומס רב. ואכן אני משתדל להקדיש לכך את כל הזמן הנחוץ, ימים ולילות.

על העומס

אדגים את העומס בלשכתי: בשנת 1996 נכנסו 7233 מכתבים ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, מלבד תיקים פרטניים ודיונים. ב-1997, השנה הראשונה לכהונתי, עלה המספר ל-13,266. ב-1998 - 15,787, ב-2000 - 18,999; ב-2002 - 20,221. כוח האדם לא נשתנה. גישתי היא, ולא כל חברי נלהבים ממנה, היא להשתדל לסייע לפונים גם כשאין הדברים במעגל המשפטי הפורמלי במדוייק. אני מטפל כל שנה בודאי במספרי ארבע ספרות של תיקים פרטניים, פליליים, אזרחיים ומינהליים.

לא רציתי מטעמים ברורים, כדי שלא לשדר מסר של רצון להקל על עצמי, פרט לנושא עיכוב הליכים שבו הוכנס שינוי מסוים, לעסוק בימי כהונתי באפשרויות להפחית בעומס, אך סבורני שלקראת כהונתו של היועץ המשפטי הבא יש מקום לתת בידו כלים להאצלת סמכויות רבה מעבר לאפשרות כיום. ואכן, אנו בעיצומה של הכנת חקיקה רלבנטית שתאפשר ליועץ המשפטי לשקול הקלת העומס בתיקים הפרטניים, בתחומים שונים של המשפט הפלילי.

אני מבקש לקדם זאת לקראת סיום תפקידי ובטרם ייכנס יורשי לכהונתו, מטעמים ברורים.

אוסיף כי בשנות כהונתי קבעתי מפגשים תקופתיים קבועים עם כל ראשי לשכות התביעה המשטרתית, שמרבית התיקים הפליליים מצויים באחריותם, על מנת לדון בבעיות משותפות ולאפשר מגע אישי. מפגשים אלה רצויים לכל הנוגעים בדבר, ומרחיבים את מוטת המגע של היועץ המשפטי עם ראשי התביעה המקומית, בנוסף לפרקליטי מחוז.

הייצוג

אוסיף כי בתחום הייצוג יש הכרח כי המדינה תיוצג על ידי אנשים המחויבים לערכי המשפט הציבורי וגם כי תישמע בקול אחד בבתי המשפט. על כך שקדנו לאורך השנים. בתחום הייעוץ לממשלה הייתה עבודתנו עמוסת מאבקים, מהם מתמשכים. פעמים רבות פנו שרים וביקשו שאסכים לייצוג נפרד. למעט 2 מקרים, בעלי ייחוד, לא הסכמתי.

הייעוץ

אכן, הנושאים שאינם זוכים לתשומת לב מספקת הציבור, אם התקשורת היא הציבור, אלא חלקית ביותר, הם הנושאים בתחום הייעוץ לממשלה הקשורים במשפט המינהלי - ציבורי, שבו נעשו לא מעט שינויים לאורך השנים, תוך התמודדות קשה עם מערכת פוליטית, מאבקים לא פשוטים, בתוך קיטוב, בתוך שסעים חברתיים. אלה נושאים האמורים להיות קרובים ללבו של כל אדם הגון. יהיו דעותיו כאשר יהיו.

כבר נזדמן לי לומר כי לעיתונאי, לפרשן, לפרופסור יש עט ובידו לכתוב כעולה על רוחו. קשה לאין שיעור מלאכתו של המחליט, בוודאי מלאכתו של היועץ המשפטי לממשלה החוצץ בין המערכת הפוליטית לבין הדרג המקצועי. קראתי עתונאי, אני מרחם עליו, עמוקות, מקרב לב, על שטחיותו ועל שנאת החינם שהוא משדר, שכתב שאני סוגד לשלטון. תמהני אם היתה קדנציה שבה היו מאבקים רבים כל כך נגד גורמי שלטון בתחומי המשפט המינהלי.

מאבקים אלה כללו עניינים הקשורים במקרקעין, בתקציבים, במינויים, בשליחים מטעם ראשי הממשלה, וגם בנושאי זכויות וענייני ניגוד עניינים ובאלף ואחד עניינים אחרים.
ולבסוף, נושאי האינטרס הציבורי הם תדיר על שולחני בהתייצבויות בבתי המשפט בנושאים שונים, החל מסיליקון בחלב ועוד שאלות של נגישות לנכים וניהול תקין של מערכות ציבוריות.

זכויות

עלי להקדיש ברצון דברים אחדים לנושאי זכויות אדם. לעובדים בתחום המשפט הציבורי תפקיד חברתי, לקידום שויון וזכויות. אלה הן במידה רבה נגזרות של כבוד האדם המעוגן בישראל חוקתית. חל שינוי מבורך בעשורים האחרונים בתחומים אלה, בחקיקה, בפסיקה, במודעות. הוא איננו מספיק עדיין. זהו מאבק מתמיד.

אזכיר כאן נושאים אחדים שהשקענו בהם לאורך השנים: שויון לציבור הערבי - אחזור על שאמרתי לא אחת, כי כדי לשמר את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שהיא חובתנו כנגד כל הקמים על הגדרה זו של המדינה, המעוגנת בהכרזת העצמאות ובחוקי היסוד, עלינו לפעול ללא לאות לשויון לציבור הערבי. בענין זה נקטתי עמדות מתמידות בתחום התקציב; העליתי אישית, פעמים רבות בקול בודד, נושא הגדלת תקציבים ונושא מינויים במגזר הערבי בממשלה. שנים קודם לכן כשכיהנתי כמזכיר הממשלה כיו"ר הרשות למלחמה בסמים, הוקצו תקציבים למלחמה בסמים במגזר הערבי באופן פרופורציוני למגזר היהודי, והעוסקים בכך במגזר הערבי ציינו זאת עם פרישתי.

אך זכויות הן גם זכויות נשים, שעם כל התקדמות נותרה לגביהן עבודה רבה, גם בשירות הציבורי וגם בכלל. ואולי זו ההזדמנות לצרף את קולי למי שמחו על הצגה מעוותת של תפקיד הנשים בפרקליטות. אין כל הבדל בין אשה לגבר בעבודתם המקצועית, איני סבור שהדבר טעון הוכחה, אבל אוכל להעיד כמי שעובד עם הפרקליטות עשרות שנים, ממונה עליה כמעט 7 שנים ונשוי למעלה מ27- שנים לרעייתי שהיא פרקליטה כ29- שנים. אפשר להתווכח עם מעשה או אמירה פלונים או אלמונים, אין כל מקום ואמת בגישה סקסיסטית.

במיוחד הייתי רוצה להפנות זרקור לזכויות אנשים עם מוגבלויות, מן החלקים החלשים ביותר בחברה, שהשדולות למענו מעטות. בענין זה תמכתי תדיר בכל מאמץ, חקיקתי או מינהלי. הוא הדין לזכויות אלפי חסויים הנמצאים באפוטרופסות, נושא שאנו מקדישים לו זמן רב. בכל אלה יש הסדרים נורמטיביים בתחומים מסוימים, אך גם החקיקה אינה מספקת ולא כל שכן שיישומה אינו מספיק עדיין.

בדיונים במערכת הממשלתית, בעמדות בבג"צים ובועדות הכנסת השתדלנו לתת ביטוי ליחס לחלש, במערכות תקציביות, בשקלא וטריא הפנימית בממשלה. זו הרוח הנושבת מלשכתי.

כן ניסינו למנוע פגיעות לא מידתיות באוכלוסיות חלשות ועניות בחקיקה המוצעת על-ידי הממשלה, גם בתקופה של קשיים כלכליים, תוך מאבק לצמצם את ההפחתות בקצבות ילדים, למשל.

תחומים אחרים הם מימוש זכות הייצוג לחשודים ולנאשמים, ובמיוחד למי שצפויים למאסר בפועל, דבר שאינו מכוסה באופן ישיר בחקיקה הקיימת; הנחיתי ולא היה פשוט, כי תובעים העומדים לבקש מאסר בפועל יפנו לבית המשפט למינוי סניגור, עמידה על זכויות אסירים ועצורים בכלא ובבית המעצר נושא שהוא באופן מתמיד קרב במעלה ההר, כולל בעיצומם של ימים אלה.

כשלעצמי, ביקרתי פעמים רבות לאורך השנים במקומות מעצר ובבתי כלא כדי לשוחח עם האסירים והעצירים ועם הממונים, הסוהרים והשוטרים, ולעמוד על הנעשה, לבקש תיקונים, להיאבק על זכות הטיול וראיית אור השמש לעצורים, כולל בשבוע הנוכחי, במקומות קשים - השבוע אף מזעזעים - מבחינת זכויות עצורים. העוסק בתביעה, שעניינה בין השאר שליחת אנשים למעצר ומאסר, צריך בצד החובה לעסוק בצד הזכויות, ולכך עשיתי לי את מנהג ביקורי הפתע במקומות כליאה, ולעקוב ככל הניתן. יש עוד הרבה לעשותו. אגב, הטענות בנושאים אלה אינן ככלל לשוטרים ולסוהרים אלא לצפיפות ולתנאים.

הוא הדין לנושאי קטינים, שטופלו ברמות שונות. נושא שהדגשנו בעבודתנו באופן מיוחד היה המלחמה בסחר בנשים, קרבנות עוול נורא, והיחס אל הנושא ובבתי המשפט במשטרה, במערכות האכיפה.

זכויות מעוגנות בחוק ובפסיקה. בראש וראשונה עליהן להיות מעוגנות בלבבות. היחס האנושי מתבטא, בין השאר, בדברי הנביא ישעיהו החרותים על מצבות סבתי ואמי עליהן השלום, נשות חסד במלוא המובן: "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית; כי תראה עירום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם". אך עוד רבה המלאכה. גם אם לא גדלתי בין העוסקים בזכויות כעיסוק מרכזי ראיתי עצמי בתפקידי כחייל בנושא זה.

כך גם בענין היחס לפלסטינאים במחסומים, לכן הלכתי למילואים במחסום ופעלתי מול גורמי צה"ל וגורמים אחרים לשיפורים בענין זה.

הוא הדין לעובדים זרים אני תומך במדיניות הבאה לצמצם את מספרם בישראל, אך כל עוד הם עמנו, את זכויות האדם שלהם יש לכבד.

להבדיל, תלונות נחקרים גם בעבירות בטחוניות; גם כלפי הנבזה ביותר יש חובה להתייחסות לתלונותיו, זו מדינת חוק, זה טיבה ואין בלתו.

איכות הסביבה היתה נושא מרכזי בעבודתנו. טיפלתי אישית בתיקים רבים בנושא זה מול השלטון המקומי, בנושאי זיהום מים, שופכין, מטרדים אחרים, הפוגעים באיכות החיים ובבריאות, כדי להגיע לאכיפה כנגד האחראים להזנחה. נדמה לי שיש תוצאות מסויימות.

מינויים

לאורך השנים הללו חלו תמורות גדולות - בכל הנוגע למינויים. המהפכה היא המאמץ כי לא יהיה מינוי משמעתי בשירות הציבורי שאינו עובר סינון באשר להתאמתו. לעולם אין שלמות, הדברים דינמיים, אך עלי להדגיש כי בשילוב בין החקיקה, הפסיקה ועמדותינו שלנו חלו שינויים מפליגים בתחום זה.

ראשית, תפקידים בכירים מעטים בלבד נותרו במשרות אמון, קרי, בלשון העם, מינויים פוליטיים, ועיקרם מנכ"לים במשרדי הממשלה, וגם לגביהם ישנה בדיקה שעם השנים התהדקה בועדה בראשות נציב שירות המדינה. מספר המשרות נטולות הסינון צומצם דרסטית, בעיקר עוזרים אישיים של שרים. עם זאת, לא הצלחנו לשכנע את המערכת הפוליטית לקבוע רף של השכלה ונסיון באשר למנכ"לים, אף כי ככלל הרמה המובאת טובה.

באשר למינויים אחרים, הדרך היא מכרז או ועדת איתור, מושג ששאבנו מעולמות מקצועיים אחרים והצענוהו, חברי ואנוכי, לממשלה וכיום הוא מופעל לגבי תפקידים שונים והשימוש בו מתרחב. הוא מאפשר ככלל דיאלוג בין הדרגים המדיניים לבין הדרגים המקצועיים, באורח המסייע לרמת מינויים טובה.

הוועדה הבודקת מינויים לחברות ממשלתיות ולתאגידים סטטוטוריים פועלת לאורך השנים באופן הראוי להערכה, ושוקדת הן על בדיקת המינויים, לרבות אלה הטיעונים הוכחת כישורים מיוחדים, קרי, מינויים פוליטיים. מנענו, לא בעצמנו בלבד אך תוך תרומה ניכרת, את הסרת רף הכישורים המיוחדים בחקיקה בכנסת, דבר שהיה מוליד שטף של מינויים לא ראויים על בסיס קשרים ולא כישורים.

קיימת גם הועדה הבודקת מינויים בכירים, כיום בראשות השופט בך, שהוקמה בעקבות פרשת מינוי היועץ המשפטי ב-1997.

ולאחרונה - הוועדה העוסקת במינוי היועץ המשפטי לממשלה, אף היא בראשותו של השופט בך. עמדתי על-כך שהממשלה תאמץ את דוח ועדת שמגר, והוא אומץ בקיץ 2000. מטעמים הקשורים בכך גם הודעתי על פרישתי למעלה מ-5 חודשים מראש, כדי לאפשר את התהליכים שהותוו בדוח ובהחלטת הממשלה.

הוכנס גם סדר בנושא שהיה פרוץ, קרי, נציגי היועץ המשפטי לממשלה בתחומים הפלילי והאזרחי המקבלים הסמכות ויפויי כוח. כיום מינוי כזה, כשהמדובר באנשים שלא מתוך שירות הציבור, עובר ככלל תהליך של סינון ובדיקה.

אף אחד מכל התהליכים הללו, וגם מן המינויים הפרטניים שהיו רגישים, לא היה נטול תרומה שלנו, לא רק כשהמדובר בבג"צים, אלא על פי יוזמות בתחום הנורמטיבי.

ועם זאת, הגם שכיום ישנה מסגרת לטיפול במרבית המינויים וגם הפעלנו את סמכויותינו ושכנענו גופים כמו ועדת רביבי באשר לעמדותינו, לא ניתן לנוח על זרי דפנה ועוד מלאכה רבה לפנינו בתחום הפרטני. המאבק כולל גם אי פגיעה בעובדי ציבור לשם פוליטיזציה.

אכן, אזכיר כאן כי חלק ניכר מן הפעולות בא למניעת פוליטיזציה לא ראויה. כשברשות הדואר הגיעו דברים לממדים מדאיגים מאוד פעלנו למניעת מינוי פוליטי כמנכ"ל. בענין שליחי ראש הממשלה ליאסר ערפאת או למו"מ, עמדתי על הסדר נורמטיבי הכולל הסדרי ניגוד עניינים, ובמקרה של שליחים לערפאת, גרמתי להפסקת שליחותו של שליח (גינוסר) שלא הסכים להסדר ניגוד עניינים ולגילוי נאות. הוא הדין לשליח גנגר שנחקר ושתק. כן פעלתי לצמצום ולבסוף להפסקת האפשרות לשליחת בנו של ראש הממשלה כשליח קבע לערפאת, כדי שלא ליצור מערכת נפוטית בכגון דא.

ועוד, אני מעורה אישית בהסדרים ובהם של ניגוד עניינים לעובדי ציבור, כולל שלושה, מהם מורכבים, בשבועות האחרונים, במטרה לצמצם חשש ואף מראית עין בתחומים אלו.

תמיכות ותקציבים

חלק ניכר ממאבקינו במערכת הממשלתית נוגע לכסף, סם חיים למערכות שונות, החפצות בחלק בעוגה הלאומית. ואולם, כסף זה צריך להתחלק בשויוניות, ככל הניתן. בשעה שהתברר לנו ב1998- כי ישנם המקבלים בעד אותן פעולות כפל תמיכה, הוצאנו הנחיה למניעתה. אין קץ לפניות וללחצים מגורמים מיניסטריאליים וציבוריים שונים שהופעלו כדי לדחות את הפעלת ההנחיה. דבר הנראה על פניו כמובן מאליו נתקל בהתנגדות קשה. ידעתי שאם הדבר יידחה, לא תופעל ההנחיה, היא הופעלה. הוא הדין לכל נושא התמיכות, שמגזרים רבים נהנים ממנו. הוקם תחום פעולה מיוחד במשרד המשפטים לנושא זה, שתפקידו שלא יוצאו כספי ציבור בלא קריטריונים. אני אישית, וכן המשנה ליועץ המשפטי לייעוץ, עוסקים בכך לא אחת, במאבק נגד גורמים שונים.

כספי ציבור ככלל הם נושא שגילינו כלפיו רגישות מתמדת. יש בזבוז גדול בהוצאות במערכת הציבורית, לרבות בתחומי ההתדיינות בבתי המשפט בעניינים שניתן היה לסיים בתוך המערכת הממשלתית וגם בכך אנו מנסים להיאבק.

מקרקעין ונושאים כלכליים

תחום שבו הושקעה על-ידי עבודה רבה, תוך מאבק מתמיד בלחצים פוליטיים וכלכליים, הוא מקרקעי המדינה. על חשיבותו של הנושא אין להכביר מלים. הוא משליך על הדורות הבאים, הוא משליך על איכות החיים, הוא משליך על קופת הציבור. לא אאריך היום כי אקדיש לכך דברים במקום אחר. אומר רק כי מאבק זה הוא מוצדק, ובאותם מקרים שבהם הצליח חסך הרבה מאוד, סכומי עתק, לקופת המדינה. לא רק בקרקע חקלאית עסקנו, אלא בבזק, המוביל הארצי, נכסים שהחזיקה ההסתדרות. גם בכך, כמו בכל נושא עוד רבה הדרך.

אנו בתהליך חיובי של הגברת האכיפה הפלילית בנושאי מקרקעין ובמיוחד בנושאי תכנון ובניה. נושאים כלכליים נוספים בעבודתנו, שעניינם כספי ציבור היו המאבק לזכויות המדינה בקשר לכבלים, אכיפת החוק בענף המחצבות, וכריית החול, בקשר לזכיונות וגם בקשר לפגיעה באיכות הסביבה.

ביטחון וזכויות

חלק ניכר מעבודתנו מוקדש לאיזון שבין ביטחון לזכויות, איזון שהוא קשה במיוחד בתקופת מלחמה. אין שבוע, אין כמעט יום, שבו איננו נדרשים לנושא פלוני או אלמוני הכרוך בביטחון. אנו פועלים מול צה"ל והשב"כ כדי להבטיח חוקיות ולצמצם פגיעות בזכויות פלשתינים חפים מפשע, והוא מאמץ מתמיד שאינו חדל לרגע. ומאידך גיסא, עלינו לתת יד למאבק בטרור, להגן מפני עלילות דם כמו הטבח בג'נין, להיאבק פנימית ובינלאומית. אני מזמין מיוזמתי לא אחת ללשכתי קציני צה"ל בכירים כדי לדווח על פעולות שהושמעו לגביהן טענות. הגשתי תלונות על יחס במחסומים. לא הסכמנו לאמצעים מסויימים שביקשו גורמים לנקוט אם בחקירות ובמעצרים ואם בהעברה מיו"ש לעזה; הגבלנו, ואנו ממשיכים בדיאלוגים מתמידים.

סברנו כי תמה הדרך בנושאי בני ערובה, ועוד בטרם פסיקת בג"צ בשנת 2000 אמרנו לראש הממשלה דאז אהוד ברק, כי אין עוד אפשרות לקלפי מיקוח. ומאידך גיסא, אנו מגינים בלב שלם במאבק הקשה בטרור על פעולות צה"ל שהן במסגרת החוק הבינלאומי, גם אם אינן פשוטות. זו מטוטלת שלעולם אינה נחה, וגם אנחנו איננו נחים. אין בידי להאריך בעניין זה כאן, עיסוק בכל אלה הוא יומיומי.

דת ומדינה

אחד השסעים המרכזיים בחברה הישראלית הוא בתחום דת ומדינה. הבעיות בתחום זה מופיעות לא רק בציבור היהודי אלא לא אחת גם בין דרוזים, מוסלמים ונוצרים, אך הבולטות היא מטבע הדברים בציבור היהודי.

יש לי אמונה עמוקה בכך ששביל הזהב יפה בנושא זה במיוחד. אין מקום להקצנה משום כיוון, יש לחפש ככל הניתן - והדבר אפשרי - מרחבי הסכמה פנימיים. אני מאמין שכך הדבר בעניני גיור - לכן תמכתי בהמלצות ועדת נאמן, שדומות להן עוצבו גם בשנים קודמות בשעה שנזדמן לי לעסוק בנושא כמזכיר הממשלה - כך בענייני שבת, הכותל, ארכיאולוגיה, מכירת חזיר ועוד - בית המשפט, וגם אנו, מתלבטים מאוד באשר לדרך הנכונה, שכן כשהמדובר על ציבור - מיהו הציבור שעליו מדובר, כשבשני קמ"ר ממשרד המשפטים יש ערבים, חרדים אשכנזים ומזרחיים, ציבור מסורתי, ציבור חילוני. מיהו הציבור? מכאן הצורך בחיפוש שביל הזהב. אוסיף, כי אנו עוסקים גם במקרים פרטניים, בנושאים כמו מאסר לכפיית גט והתרת אשה מעגינות חיה, ממזרות ועוד נושאים אנושיים קשים, ולעתים הסיפוק בפתרונם גדול מאשר בנושאים מערכתיים.

מאבקים במשפט המינהלי

נטען לא אחת שבעבודתנו אנו מבקשים "לרצות את בית המשפט". אנו איננו מבקשים לרצות איש, אנו מבקשים לקיים את החוק, לתת עצה נכונה לממשלה, לשמור על הנורמטיביות. הדין בישראל מורכב, בנוסף לחוק החרות, מפסיקת בית המשפט. אם נייעץ לממשלה שלא על-פי הפסיקה, נכשיל אותה. לעתים אנו מנסים לשכנע שהפסיקה ראויה לשינוי, בבקשות לעיון חוזר, לדיון נוסף, בהבחנת מקרה ממשנהו, אך חכמה קטנה היא ליתן עצות הזויות, ולשים מכשול בפני מי שאינו בקי. המשפט המינהלי בפיתוחו הישראלי, בשערי העמידה הפתוחים של בג"צ, הוא עולם ומלואו בכל נושא ונושא.

הוא מחייב התיחסות שלנו כמערכת לשאלות מבטחון וזכויות ועד דת ומדינה, מברית מילה עד פיטום אווזים. לא אחת אנו מצויים בתווך בין משרדי ממשלה המושכים לכיוונים שונים, ועלי להכריע באשר לעמדה.

עוד, יש תקופות שבהן הרגישות עולה: תקופות בחירות - וחמש היו בתקופת כהונתי, שתיים מוניציפליות ושלוש כלל ארציות, הכוללות מאבקים לא מעטים בועדת הבחירות ומחוצה לה. לדעתי התוצאה המצטברת היא שיפור בנושאים אלה, גם אם לא כפי שהיינו רוצים.

בבחירות המוניציפליות האחרונות לא היו לפנינו תיקי גזענות כמו ב-1998, כשהבאנו לפסילת רשימה בנצרת עילית שהעומד בראשה ביטא עמדות קשות בתחום זה. ניתנה, לאחר הפקת לקחים, הוראה לחקור עבירות בחירות מיידית, לעומת השתהות של תוצאות חקירה שהחלו לפני כן.

נושא השר"פ ופרשת המענקים למפעל קוקה קולה הם תחומים שבהם חוות דעתנו היתה משמעותית במערכות גדולות הפועלות בנושאים שבחלקן יש להם זיקה הדוקה לכל אדם מן היישוב, ובחלקן מצביעות על גישה נורמטיבית בכספי ציבור.

אפשר לומר שהייתי מאחורי ייזום ועדת החקירה לענין אסון ורסאי, על כל המשתמע בתחום מבנים בישראל.

המאבק בקזינו בישראל, שלפי שעה הצליחה דרישתי שלא לקדמו, הוא נושא שאני מחשיב ערכית, ואני מקוה שיימשך.

תחום אחר הוא המאבק לניקיון ברשות השידור, על-ידי מינוי חשב, שהיה קשה ביותר, מול הרשות ומול הממשלה. בעניין אחר - המאבק לצמצום חוק ההסדרים ולתקינות סדרי קבלת של החלטות תקציב, שהצליח אמנם רק חלקית ועודנו בעיצומו.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

אבקש להידרש לנושא שלעולם אינו ממקד את תשומת הלב הציבורית, מטבע הדברים, אך בפורום מקצועי חשוב להזכירו: לאחרונה השלמנו חלק הארי של הוצאת ההנחיות העדכניות של היועץ המשפטי לממשלה. המפעל הזה ראשיתו בימי הנשיא שמגר בשעה שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, שפתח בסדרת הכרכים הכחולים הזכורים לטוב. מורשת זו נמשכה לאורך שנים בימי יורשיו של מאיר שמגר, אך קפאה בתקופה מסוימת והיה צורך לחדשה. בשנים האחרונות נעשתה, ביוזמתי, פעולה רחבה לחידוש הנחיות היועץ המשפטי ולעדכונן. זאת, תוך שכל אחד מהמשפטנים הרלבנטיים במשרד המשפטים נתבקש להעיר ולעדכן בתחומי עיסוקו, ובריכוז עו"ד צעירה שהתמחתה בלשכתנו, דפנה ברנאי.

נעשתה מהפכה של ממש, שכללה ביטול הנחיות שזמנן חלף, כתיבה מחדש או עדכון של הנחיות רבות, ותוספת הנחיות חדשות לא מעטות, בתחומים שונים, המייצגות עולם ומלואו נורמטיבי ומכסות תחומים רבים במשפט הציבורי, הפלילי, המינהלי. הקובץ מצוי עתה באתר משרד המשפטים באינטרנט, ובזמן הקרוב תהא מהדורה קשיחה שלו.

לאורך שנות כהונתי הוספנו, במאמץ גדול, הנחיות מפורטות בתחומים כמו מינויים פוליטיים, הנחיות רבות לתקופת בחירות והנחיות נורמטיביות בקשר להתנהגויות נושאי משרה, נושאים כמו נטילת זרע אחרי המוות - ענין רגיש שדנו בו רבות, נושאי ניגוד עניינים, הסמכת תובעים, גישור, נושא הראוי לקידום לא רק כדי להקל על עומס בתי המשפט אלא גם מסיבות ערכיות, ולאחרונה הפוליגרף והאיזון לגביו בין זכויות אדם לבין צרכים בטחוניים מסוימים.

החשיבות הנורמטיבית והצבורית בכל אלה רבה, לכן ראיתי חיוניות במפעל זה והקדשתי לו זמן רב. הוא לפניכם, וימשיך אותו בוודאי יורשי, כשם שאנכי בניתי על מה שהניחו קודמי.

על פרשת חקירת מח"ש האזנות הסתר וניצב מזרחי

אכן, לקראת סוף דברי אדרש לנושא זה.
אינני יכול לעשות שלא לעשות כן בקצרה במגבלות הזמן.

דעת הציבור - אינני יודע אם כל הציבור - אבל לא מעטים בציבור עסקה בהחלטתי בענין חקירת מח"ש וניצב מזרחי. הנושא העיקרי - הוא יסוד החלטתי - היה גבולות כוחה של המשטרה במשטר דמוקרטי, בנושא רגיש כמו האזנת סתר, העומדת בניגוד לזכות המוגנת חוקתית, הזכות לפרטיות ולסוד שיח שבחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. דווקא נושא זה לא תפס את מרכז הבימה הציבורית. הנה השאלה כפי שהצבתיה בהחלטה:

"משטרת ישראל היא ארגון חיוני לבטחון הפנים ולאכיפת החוק במדינת ישראל. על כך אין חולק. השאלה שעמדה בפנינו בתיק דנן היתה מהם גבולות הכוח וכיבוד החוק העומדים בפני המשטרה, וספציפית - בפני קצין משטרה בכיר, המבקש כמשימה חשובה, שאף עליה אין חולק, לחשוף עבריינים? זו השאלה העומדת לבירור בהחלטה זו.

האם בבקשו להשיג את היעד שהציב לעצמו, חשיפתה, בין היתר, של פשיעה בינלאומית ממדינות ברית-המועצות לשעבר, לקה תת-ניצב משה מזרחי, בכהנו כראש היחידה הארצית לחשיפת פשיעה חמורה ובינלאומית, ב"להיטות יתר", כלשון בית המשפט העליון בפסק הדין בבג"צ 9351/00 נמרודי נ. השר לבטחון פנים? האם קידשה המטרה - החשובה כשלעצמה - את האמצעים והביאה לכך שתומלל ביחידה בפיקודו מספר רב - מאות - של שיחות בעלות אופי פוליטי ואישי ביותר, שעוררו שאלות קשות באשר לדרך הטיפול בצווי בית המשפט המאשר האזנות סתר?

שאלת היחס לצווי בית המשפט באה לידי ביטוי לא רק כשהמדובר באישי ציבור, וחשיבותו של בירור הנושא היא גם בהצבתם של הגבולות במדינת חוק במבט צופה פני עתיד, כדי לנסות להתוות למשטרת ישראל את הדרך הראויה לטיפול בהאזנות סתר בהקשר הדמוקרטי ובהקשר כיבוד החוק ככלל.

זאת, כדי שמשימת המשטרה בחשיפת עבירות תושג, אך בדרך לא יהיו חריגות. בהחלטה עלי להביא בחשבון את המורכבות שבה פועלת מערכת אכיפת החוק, את ייחודיותו המסוימת של הנושא, את מניעיו, הישגיו וזכויותיו של הקצין בו מדובר, אך במוקד - את האינטרס הציבורי ואיזוניו הראויים, באשר לגבולות כוחה ודרך עבודתה של המשטרה."

נחוץ היה דיון לגופו בנושא זה ובעמדות השונות שהוצגו.

נושא זה - שהיה חשוב בעיני עד כדי העלאתו לדיון בהחלטה זו חודשיים בלבד לפני תום כהונתי עם כל הקושי שבדבר, נדחק אחורנית, בגלל הסטת הויכוח כמעט רק לשאלה הקשה - הראויה לדיון כשלעצמה - של הדרך בה טופל הנושא מטעם בכירות הפרקליטות. אדגיש: המחלוקת המהותית עם בכירות הפרקליטות לגיטימית, וצוינה בגלוי בהחלטתי. הגם שבכירים אחרים בפרקליטות כמו מנהלי מח"ש, סברו וסוברים אחרת.

כיום, בניגוד לראשית הדרך בחקירה, גם אין לכאורה מחלוקת על הראיות ועל הליקויים שנמצאו, אלא על הסנקציה. אנו ממשיכים בעבודה לטובת המערכת, כי על המערכת לתפקד ועל שלטון החוק להמשיך, וכך אנו עושים.

אבל השאלה החשובה והקשה של מגבלות כוחה של המשטרה לא נדונה לגופה כראוי, אלא התחלקה פוליטית על פי זהותם של מי שאליהם האזינו. לא נדונה השאלה החשובה - מי ישמור על השומרים? מי ישמור על שומרי החוק שיפעלו כחוק?

לא נדונה השאלה של זכויות חשודים ושאינם חשודים, של יכולת אנשי משטרה לתמלל בניגוד לצוי בית המשפט או על-יד הצוים, ליצור פנקסנות כפולה לעניין זה, ועוד ועוד, דבר הצריך להדיר שינה. אין כאן שאלה של רדיפת עבריינים, על-כך אין מחלוקת; יש כאן שאלת הדרכים שבה נעשה הדבר, כיצד פועלת משטרה.

וכאן הצטרף המעגל הנוסף, של התקשורת. אינני כידוע מן המתלהמים, אך העובדה היא שקוראי "הארץ" למשל, העיתון לאנשים חושבים, קיבלו מידע חלקי בלבד בכל הפרשה, מידע מוטה, ללא סיכוי למי שלא היה מקובל עליהם. העיתון חשב בשביל קוראיו.

לאדם מן היישוב הקורא עיתון, כלל שלמדתי הוא, כי אתה מאמין למה שאינו נוגע אליך, כשהעניין נוגע אליך אתה רואה את הטעויות, בשוגג או במזיד. מי שקרא בעתון זה את סיקור פרשת הגב' גלאט-ברקוביץ ואת סיקור נושא פרשת האזנות הסתר וההחלטה שנגעה לניצב מזרחי לא ידע למיטב הבנתי את עמדתי באופן ראוי כל עיקר, כדי שיוכל לשפוט. באופן פורמלי ניתנו בעתון קטעי דברים; מהותית הושמה חומה בין הקוראים לבין העמדה.

בנוסף, ננקטה על-ידי מספר עיתונאים, לא רק בעיתון זה, שמי שעוקב אחרי כתיבתם לאורך השנים יזהה בנקל את מקורותיהם ויחבר אותם לצורת הסיקור, מערכת הכפשות, כולל שכחת התפקיד המרכזי להביא מידע אוביקטיבי נטול פניות, ועשיית "ניאו ג'ורנליזם" מקומי, שכל כולו קמפיין, מסע ללא מתן חופש לדעות אחרות, אף תוך מעבר חד על כללי האתיקה. והגיעו דברים לידי כך שעיתונאי פלוני, אמיר אורן, העלה אותי לדרגת זכאות לפרס יגאל עמיר ובן לאדן, במאמר שטנה רווי ארס.

הזהרתי עוד בהחלטתי: "אף שאין המדובר במקרה דנן באישיות ציבורית פוליטית, כמו בהחלטות קודמות, אלא בקצין משטרה בכיר, ממונה ולא נבחר, ולכאורה אין החלטה בעניינו אמורה לעורר הדים ציבוריים-פוליטיים של תומכים מזה ומתנגדים מזה, דומה שבנסיבות התיק והחקירה דבר זה עלול לקרות גם כאן, ומכך מבקש אני להתרחק ולהזהיר כממכוות אש".

למען האמת, עוצמת הרגשות והסטיה מהמהות בנושא זה בתקשורת הפתיעה גם אותי. התגייסות טוטאלית מסוג זה של עיתון מסויים ועיתונאים מסויימים תוך הזנחת כל סטנדרט מקצועי, אינה עניין של מה בכך. שורשיה של התגייסות זאת, ככל הנראה, ביחסי סימביוזה מדאיגים בין קבוצה של עיתונאים ובין גורמי אכיפה מסוימים. אכן, ישנה לדעתי קורלציה לא מעטה בין רשימת עיתונאים שפרסמו לאורך שנים ידיעות בלעדיות מתוך חקירות ובין רשימת הכותבים שהתגייסו הפעם. חלק ניכר מן הכותבים בפרשיות אלה, לדעתי, גומלים למקורותיהם.

עיתונות לוחמת שמזינה גם את מערכות אכיפת החוק היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, יחסי-גומלין של מערכות אכיפה עם עיתונות בחינת תן לי ואכתוב טובות עליך, בין אם מפורשים בין מכללא, היא הרת אסון.

אומר בצורה ברורה וישירה: לאורך עשרות שנים של שירות, מהן למעלה מחצי יובל שנים בתפקידים שבעין הציבורית, מעולם לא הפכתי למקור של עיתונאי כלשהו, לא טיפחתי עיתונאי חצר, עבדתי תמיד באמצעות מערכת הדוברות. גם בתפקידי הנוכחי נהגתי כך. לעתים ספורות, שאפשר - סבורני - לספור על אצבעות יד אחת או למירב שתי ידיים. לאורך כל השנים, לפי בקשת הדוברים, קיימתי שיחות רקע עם עיתונאים. גם עוזרי עשו כן, ככלל, כשהתבקשה תגובה כמענה להתקפות.

ועוד, פרשן משפטי ברשת שידור ממלכתית, שרוממות שלטון החוק והמאבק העז בשחיתות מתגלגלות בפיו בצדקנות יום יום, ומאזיניו סבורים שהעובדות שהוא מוסר הן בדוקות, מעולם כמעט, לאורך כמעט שבע שנות כהונתי, לא פנה לבדוק את העובדות בטרם ישא מדברותיו, וזאת במאות פרשנויות בזו אחר זו.

אומר, לצערי, כי רבים נקטו בכלל, אינך יכול להתמודד עם העובדות, תקוף את אומרן. עלמא דשקרא, עולם של שקר.

בשבוע החולף הופיעה בעיתון לאנשים חושבים בעמוד הראשון והשני כתבה שפירושה היה, לא פחות שהיועץ המשפטי לממשלה חוסם חקירתו של פשע מאורגן ופועל בשליחות ארגוני פשע. מלבד האבסורד והעלילה שבעצם האמירה, אני מבקש להדגיש בכל לשון שאין ולא היתה מעולם מניעה למשטרה לחקור, לא רק שלא היתה אלא היא מקבלת תדיר עידוד לחקירות, כל פניה שלה, בכל נושא, מאושרת ללא דיחוי אם יש תשתית. הסכם החסינות נתן חסינות ליאז'מסקי רק על עבירה ספציפית זו של הוצאת הקלטות, ואין המדובר בעבירה בת הסגרה מקנדה בכל מקרה. כשהמדובר במאזן בין הוצאת הקלטות לא כדין ובין הצורך לנסות למצות את החקירה בנושא רגיש זה, ושיקולים נוספים שפירטתי בהחלטה. החלטתי לקבל את המלצת מנהלי מח"ש. כל התשובות מצויות כולן במפורט בהחלטתי, והקורא יקרא.

יתר על כן, באותו נושא ספציפי לא היתה כל התקדמות בחקירה של חשדות כלשהם גם לאחר ביקור המשטרה אצל יזמסקי בקנדה. יאז'מסקי אכן עבר עבירות, וכידוע מקבל חסינות רק מי שעבר עבירות - וחקירת מח"ש אוששה את העובדות, אך הוא נמצא ביסודו של דבר דובר אמת, לאחר שבראשית הדרך איש לא האמין שיש בתצהירו ממש, וחשיפת דבריו פתחה את החקירה כולה.

ולטענה באשר למידעים, כביכול, המדובר בטענות שהועלו לאחר שנחתם הסכם החסינות, ושהגורם המקצועי שנתבקש לבדוק, מח"ש, לא מצא שיש להפר בגללן את ההסכם. כל זה צוין בהחלטה כמו גם באפשרות להמשיך לחקור. לא היתה ואין כל מניעה לחקור בחשדות ככל שהיו או יהיו.

ומילה על האפקט של תקשורת החיה מהדלפות מגמתיות לעיתים קרובות, שמטרתן להשיג את יעדי המדליף: נכנסה אלי בכירה לשעבר בשירות המשפטי, בעלת זכויות, ואמרה אחרי שקראה בעתון, אולי באמת נעשתה בך מניפולציה על-ידי גורמי פשע מאורגן. שאלתי, קראת את החלטתי בענין ניצב מזרחי? תשובתה היתה - לא. אמרתי לה, בואי נדבר אחרי שתקראי. העיתונות חיה מהדלפות. אך האם השירות הציבורי יכול לחיות עמהן בדרך זו?

כל ההתכתבות שעוותה וסולפה הגיעה בדרך של הדלפה ששירתה צורכי המדליף והמודלף, ומצטרפת לשורה של הדלפות שנתקלנו בהן, כמו הדלפה נוספת שהתגלתה לאחרונה ומטופלת בימים אלה. בדוגמאות רבות אין לי כל קושי להצביע על הקשר הסימביוטי של מדליף ומודלף. לא צריך להיות גאון לשם כך. הפרקליטות כידוע מגינה בברכתי שנים על אי מסירת תכתובות פנימיות לרבים, גם על פי הוראות חופש המידע.

ולבסוף: מאז החלטתי, למקרא ולמשמע הנעשה, רק התחזקתי בנכונות תוכנה.

אני שוגה בוודאי לא אחת בנושאים שונים. מי שמקבל אלפי החלטות, אינו יכול שלא לשגות. גם אינני צדקן. אבל אילו נתבקשתי לעמוד בפני בורא העולם והייתי נשאל אותן שאלות שחכמים הזכירו כי נשאלים בישיבה של מעלה, אחת מהן היא "נשאת ונתת באמונה", הייתי משיב בחיוב ומישיר מבט. בין השאלות האחרות הן "ציפית לישועה", "קבעת עתים לתורה", וגם עליהן הייתי משיב כך.

סוף דבר

ניסיתי לפרוס לפניכם יריעה של עיסוקינו המרכזיים לאורך שנות כהונתי, קצר המצע מהשתרע. עיקרה מאמץ בתנאים מורכבים של מציאות מורכבת, למתן שירות משפטי הגון לציבור. אין זו פעולת יחיד כמובן; אנשי הייעוץ במשרד המשפטים ובמשרדי הממשלה, אנשי הפרקליטות, אנשי המשטרה, אנשי רשויות אכיפה אחרות הם שותפי קבע למלאכה. אוכל להודות להם, כמו גם לשרי המשפטים שבמחיצתם עבדתי, על שיתוף פעולה טוב בשירות הציבור. אמרתי - רק מי שאינו עושה אינו שוגה. אך דומני שיש בידי להביט בעיניכם ובעיני הציבור ולומר כי הדברים נעשו בהגינות, בלא חשבונות, לא בדרכי עקלקלות, לא במסתרים, מתוך יראת האל ומחויבות לערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמוסר.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4105-00.html?tag=11-39-37



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   09:02   28.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  147. פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה............  
בתגובה להודעה מספר 145
 

התוכנית המבשילה: פיצול תפקיד היועץ.

רובינשטיין מגבש עתה, בתיאום עם שר המשפטים, תזכיר הצעת חוק שתאפשר העברת חלק מהתפקידים אל פרקליט המדינה והכפופים אליו
27/11/2003 |

דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובישנטיין, בכנס במעלה החמישה, גרמו, מטבע הדברים, לפרסומים רעשניים בכל הקשור לניצב משה מזרחי, התנהלותו של עיתון הארץ בפרשה, וכן לגבי התנהגותם של כמה עיתונאים המקורבים לפרקליטת המדינה עדנה ארבל וראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. גם דבריו של רובינשטיין באשר להתייחסות כלפיו, בשל הכיפה שעל ראשו, משכו אש.

ואולם, בכורח המעמד המיוחד, והתמקדות התקשורת בעניינים הנ"ל, לא ניתנה תשומת לב ראויה לכמה עניינים כבדי משקל, וגם לכמה "סקופים" שנידב רובינשטיין .

אחד מהם עתיד להשפיע בקרוב מאוד על המבנה ההיררכי במשרד המשפטים, ועל תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. המדובר, למעשה, בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה; וכלשון המשפטנים במשרד המשפטים: האצלת סמכויות מצד היועמ"ש.

רובינשטיין התייחס לכך בשפה מרוזמת, אך אמר בעצם הכל. הנה הדברים שאמר, בדיוק בנקודה זו:

"לא רציתי מטעמים ברורים, כדי שלא לשדר מסר של רצון להקל על עצמי, פרט לנושא עיכוב הליכים שבו הוכנס שינוי מסוים, לעסוק בימי כהונתי באפשרויות להפחית בעומס. אך סבורני שלקראת כהונתו של היועץ המשפטי הבא יש מקום לתת בידו כלים להאצלת סמכויות רבה מעבר לאפשרות כיום. ואכן, אנו בעיצומה של הכנת חקיקה רלבנטית שתאפשר ליועץ המשפטי לשקול הקלת העומס בתיקים הפרטניים, בתחומים שונים של המשפט הפלילי.

אני מבקש לקדם זאת לקראת סיום תפקידי ובטרם ייכנס יורשי לכהונתו, מטעמים ברורים".

הנה כי כן: אין מדובר ברעיון בוסר, אלא במהלך שעשוי להבשיל תוך זמן קצר מאוד - עד סוף דצמבר 2003.

המדובר ברעיון מהפכני עתיק יומין, המיושם עתה, בשקט בשקט, בלשכתו של רובינשטיין, תוך תיאום מוקדם עם שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד. עיקרו: פיצול תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, כך שהיועץ יוכל להתמקד יותר במתן ייעוץ לממשלה ובתפקידו כראש התביעה בישראל; אך מצד שני - יוכל להוריד ממנו חלק מהעומס והתפקידים, ולהעבירם אל פרקליט המדינה ואל אלה הכפופים אל הפרקליט.

בכנס החמישה הלין רובינשטיין על העומס הבלתי אנושי המוטל על היועץ. הנה אותו קטע מדבריו, המסביר מדוע עולה הצורך הדחוף להפחית מהנטל המועמס על כתבי היועמ"ש:

"אדגים את העומס בלשכתי: בשנת 1996 נכנסו 7233 מכתבים ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, מלבד תיקים פרטניים ודיונים. ב-1997, השנה הראשונה לכהונתי, עלה המספר ל-13,266. ב-1998 - 15,787, ב-2000 - 18,999; ב-2002 - 20,221. כוח האדם לא נשתנה. גישתי היא, ולא כל חברי נלהבים ממנה, היא להשתדל לסייע לפונים גם כשאין הדברים במעגל המשפטי הפורמלי במדוייק. אני מטפל כל שנה בוודאי במספרי ארבע ספרות של תיקים פרטניים, פליליים, אזרחיים ומינהליים".

השינויים שמבקש עתה רובינשטיין להוביל, טעונים חקיקה. רובינשטיין לא ייהנה מכך. לכל היותר, הוא יהנה מקרדיט על היותו המהפכן בתחום זה. רובינשטיין מכין זאת, איפוא, לבא אחריו, וזאת בתיאום מלא עם לפיד. בלשכתו שוקדים עתה על תזכיר הצעת חוק, שתפורסם כמובן רשמית ותועבר להליכי חקיקה. נודע לי, כי לכמה מהמועמדים נמסר על כך מראש, כי התפקיד שיקבלו, אם יקבלו, יהיה "אנושי יותר", ויעוקרו ממנו חלקים המכבידים על היועץ לתפקד כהלכה.

שאלת השאלות היא, אילו עניינים יועברו מידי היועץ. נודע, כי רובינשטיין אינו מבקש למעשה לוותר לחלוטין על התפקידים הרבים, אלא לערוך שינוי בחוק, כך שיוכל להאציל חלקים גדולים יותר בתחום הפלילי לטיפול והכרעה של גורמי הפרקליטות השונים. למשל: בתחום של עיכוב הליכים. הכוונה היא ליתן בידי פרקליטי מחוז - אלה המחליטים על הגשת כתב אישום - את הסמכות החוקים לעכב הליכים. זו רק דוגמית קטנה, כמובן, למהלך הגדול הנרקם עתה.
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4105-00.html?tag=9-01-20



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   13:43   04.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  178. מכתב רשמי:הסתייגות ממר מני מזוז-יועמ''ש לממשלה  
בתגובה להודעה מספר 108
 

- Original Message -
From: Shabtai AZRIEL
To: חכ קולט אביטל ; חכ רוחמה אברהם ; חכ יולי אדלשטיין ; חכ יעקב אדרי ; חכ אהוד אולמרט ; חכ חיים אורון ; חכ זבולון אורלב ; חכ דוד אזולאי ; חכ ישראל אייכלר ; חכ דליה איציק ; חכ אפי איתם ; חכ מיכאל איתן ; חכ אריה אלדד ; חכ בני אלון ; חכ טלב אלסנע ; חכ אלי אפללו ; חכ גלעד ארדן ; חכ אורי אריאל ; חכ זאב בוים ; חכ אברהם בורג ; חכ נעמי בלומנטל ; חכ בנימין בן-אליעזר ; חכ שלמה בניזרי ; חכ דניאל בנלולו ; חכ אלי בן-מנחם ; חכ רוני בר-און ; חכ רומן ברונפמן ; חכ רוני בריזון ; חכ ויקטור בריילובסקי ; חכ. מוחמד ברכה ; חכ. עזמי בשארה ; חכ ענבל גבריאלי ; חכ מיכאל גורלובסקי ; חכ. זהבה גלאון ; חכ גילה גמליאל ; חכ. משה גפני ; חכ. עבד-אלמאלכ דהאמשה ; חכ. נסים דהן ; חכ חמי דורון ; חכ. אברהם הירשזון ; חכ. צבי הנדל ; חכ יצחק הרצוג ; חכ מגלי והבה ; חכ אבשלום וילן ; חכ מתן וילנאי ; חכ. יצחק וקנין ; חכ. נסים זאב ; חכ גמאל זחאלקה ; חכ. מודי זנדברג ; חכ יחיאל חזן ; חכ רשף חן ; חכ ואסל טאהא ; חכ. אחמד טיבי ; חכ. דוד טל ; חכ יגאל יאסינוב ; חכ שאול יהלום ; חכ אלי ישי ; חכ אהוד יתום ; חכ דני יתום ; חכ איתן כבל ; חכ אילנה כהן ; חכ יצחק כהן ; חכ רן כהן ; חכ. אליעזר כהן ; חכ. אמנון כהן ; חכ משה כחלון ; חכ חיים כץ ; חכ. ישראל כץ ; חכ אתי לבני ; חכ. ציפי לבני ; חכ. לימור לבנת ; חכ דוד לוי ; חכ יצחק לוי ; חכ אילן ליבוביץ ; חכ. אביגדור ליברמן ; חכ יעקב ליצמן ; דן לנדאו ; חכ עוזי לנדאו ; חכ. טומי לפיד ; חכ עסאם מחול ; חכ מיכאל מלכיאור ; חכ עמרם מצנע ; חכ יעקב מרגי ; חכ. יהודית נאות ; חכ משולם נהרי ; חכ. מיכאל נודלמן ; חכ. דני נוה ; חכ אורית נוקד ; חכ לאה נס ; חכ בנימין נתניהו ; חכ. יצחק סבן ; חכ מרינה סולודקין ; חכ ניסן סלומיאנסקי ; חכ אפריים סנה ; חכ גדעון סער ; חכ. גדעון עזרא ; חכ מלי פולישוק-בלוך ; חכ. אברהם פורז ; חכ. אופיר פינס-פז ; חכ גילה פינקלשטיין ; חכ. מאיר פרוש ; חכ. יוסף פריצקי ; חכ שמעון פרס ; חכ. יאיר פרץ ; חכ. עמיר פרץ ; חכ. איוב קרא ; חכ אברהם רביץ ; חכ רובי ריבלין ; חכ חיים רמון ; חכ אהוד רצאבי ; חכ מיכי רצון ; חכ אברהם שוחט ; חכ. יובל שטייניץ ; חכ. מאיר שטרית ; חכ יורי שטרן ; חכ אילן שלגי ; חכ. סילבן שלום ; חכ. שלום שמחון ; חכ עמרי שרון ; ראהמ אריאל שרון ; חכ יוסי שריד ; חכ יולי תמיר
Sent: Sunday, January 04, 2004 9:39 AM
Subject: הסתייגות ממר מני מזוז כיועץ משפטי לממשלה


ההסתייגות ממני מזוז, קשורה לחלקו הישיר והעקיף במצב ועדות הערר בישראל, ולהלן הקדמה...

לוועדות ערר יש סמכויות של בתי משפט לכל דבר. הן ערכאה שיפוטית הפועלת במקביל למערכת בתי המשפט, ודנות במחלוקת שיש לך כאזרח עם הרשות. לכן, מפאת חשיבותן, כדאי לדעת עליהן כמה עובדות (והכל מפורט בעתירה המצורפת).

מי שאחראי עליהן, הוא משרד המשפטים, שהוא המשרד היחיד שפועל ללא כל בקרה חיצונית, והתוצאה מתבקשת מאליה. שם, הכל סגור בתיבות אטומות עם חותם, התחובות במרתפים טחובים הרחק מאור השמש. בשלב כלשהו, הצצתי לתיבה המכילה פרטים על ועדות ערר. חשבתי שאזדקק למטהר אוויר, אך טעיתי, כי זה כבר עבר את שלב הריקבון.

בפנים מצאתי שלד מתפורר בן 28 שנה (וראה עתירה מצורפת), ומני מזוז הוא אחד מאלה שהיו צריכים לדאוג לתכולה.

שומרי החותם, אלה שמשכנעים אותנו שאין צורך לבחון את תכולת התיבות, מצויים בעיקר בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש. הללו, מתמנים לתפקידי יועצים משפטיים לממשלה ולאחר מכן שופטי בית משפט עליון, מבקרי מדינה וכיוצ"ב, וכך אנחנו נראים. אין פלא שבג"ץ התחמק מלטפל בנושא. קריאת חובה.

אם את/ה ח"כ, איש ציבור, חבר סגל אקדמי וכו', הרי מפאת מעמדך הנך מתבקש/ת לפנות ולבקש הבהרות למתרחש בתחום ועדות הערר (ואם תרצה בנושאים נוספים, אנא, פנה אלי), אלא אם קיים בך החשש שהדבר יביך בעלי תפקידים מסויימים.

לפחות למשך שנה אחת, הייתי רוצה לכהן כשר משפטים או מבקר מדינה.

להלן מכתבי אל שר המשפטים טומי לפיד ואליו מצורפות ההסתייגות שנשלחה לוועדת בך, והעתירה שהוגשה בזמנו לבג"ץ, כנגד בתי הדין המינהליים.
-----------------


שבתאי עזריאל, מהנדס תעשייה וניהול
קרן היסוד 11/16, גבעת שמואל 54051, טל/פקס 03-5328272 [email protected]
31 דצמבר, 2003

לכבוד,
מר יוסף לפיד, שר המשפטים
ירושלים

שלום לך מר לפיד,

מני מזוז - הסתייגות ממועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה

כשנבחרת לתפקידך יצאת בהצהרות שבכוונתך להגן על שלטון החוק בישראל.

הצהרה יפה, אך אליה וקוץ בה. אלה המצויים ב"מערכת החוק", הינם מי שלעתים פוגעים קשות ב"שלטון החוק".

הרושם הוא, שאתה מגן ללא אבחנה על כל מי שמצוי ב"מערכת החוק", ו/או נמנע מחשיפת עוולות קשות שאנשים אלה אחראים להן וכיוצ"ב. בכך, מצד אחד נפגעת הצהרת הכוונות שלך, ומצד שני, נפגעת יכולת האזרח לחיות במדינה מתוקנת, ואבקש להסב את תשומת לבך להבדל בינינו.

גם אני כמוך, יצאתי להגן על שלטון החוק, אך מבלי לעשות את החשבון האישי והמבוכה האישית של מי שמצויים במערכת, ופועלים בניגוד לחוק וכנגד האינטרס הציבורי. לאחר שהתבררו לי העובדות, יצאתי למאבק חסר פשרות במי שבאמת פגעו בחוק. עמותת נמר (נפגעי מס רכוש), שאותה הקמתי במטרה לבטל את מס הרכוש, לא הסתפקה בכך אלא יצאה למאבק למען שלטון החוק. במשך מספר שנים, נמר היתה הגוף היחיד בישראל שגונן על הציבור והיווה למעשה את המחסום האחרון בפני עוולות קשות שבוצעו על ידי אנשי משרדי האוצר והמשפטים.

צר להיווכח! מי שפגעו ו/או סייעו לפגוע בחוק ובציבור, ממשיכים "לשרת את הציבור". חלקם אפילו נחשבים כמי שיש לחלוק להם כבוד ולהעניק להם עוד ועוד תפקידי מפתח במערכת החוק...

ומה קרה למי שבאמת גונן על הציבור?

כשר משפטים, מן הראוי היה שתזמין אותי אליך כאורח כבוד ותעניק לי תעודת הוקרה על פעילותי ועל הגילויים שלי למען חיזוק שלטון החוק בישראל... ואולי אף תמליץ עלי לקבלת "פרס ישראל". אתה, במקום זאת, אפילו לא משיב למכתבי, ובהחלט הצלחת לטעת בי תחושה של עלבון.

מצ"ב הסתייגות כנגד מינויו של מני מזוז (4 עמ'). אליה מצורפת עתירה (11 עמ') המתארת כיצד הופקרו מערכות המשפט בישראל.

אין כל ספק, שהמימצאים בעתירה עלולים להביך כמה אנשים, שחלקם משתייכים אל "מערכת החוק". השאלה שאיתה תצטרך להתמודד היא, האם לעשות את חשבונם של הללו, או עדיף להמשיך להעמיד פנים ולהפקיר את הציבור.

לוטים: הסתייגות + עתירה

בכבוד רב,
שבתאי עזריאל

העתקים:
שרי הממשלה
חברי כנסת
נשיא בית המשפט העליון
מבקר המדינה
אנשי ציבור וסגל אקדמי

_____________________


@ להלן: ההסתייגות...:-

ןשבתאי עזריאל, מהנדס תעשייה וניהול
קרן היסוד 11/16, גבעת שמואל 54051, טל/פקס 03-5328272 [email protected]

29 דצמבר, 2003
לכבוד,
ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה

מר מני מזוז - הסתייגות ממועמדותו
יש הצדקה לרצון להפריט את השירותים הציבוריים. במערכת פרטית, אדם כמני מזוז, לא היה נשאר בתפקידו חמש דקות רצופות. בשירותים הציבוריים, שבהם הכשלונות לא נמנים, מקדמים אותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

ההסתייגות שלי גלומה כולה בעתירה 7041/99 שהוגשה כנגד חברי המועצה לבתי דין מינהליים, שמזוז היה אחד מחבריה (מדובר בתקופה שעד לסוף שנת 2000 ולא ידוע לי לגבי ההמשך). מדובר בגוף שפעל ברשלנות הגבוהה ביותר שפגשתי בישראל (וכבר פגשתי כמה וכמה). למעשה, גוף זה הפקיר באופן מוחלט את משימותיו ואת הציבור למערכת משפט כאוטית ועצם עיניו במתכוון מפני אי נקיון הכפיים שבה.
המסקנה המתבקשת היא, שמזוז, בהיותו אחד מחברי המועצה, היה צריך להיות מפוטר לאלתר מתפקידו, והמסקנה הנוספת היא, שבשירות הציבורי מנהלים אינם נושאים באחריות, והם מקודמים עוד ועוד על חשבון הציבור וכך הרשלנות במילוי תפקידים ציבוריים, הולכת ומשתבחת עם הזמן.
שוב ייאמר, שעמותת נפגעי מס רכוש (נמר) היתה הגוף היחיד בישראל שפעל לגונן על הציבור והיווה את המחסום האחרון בפני עוולות קשות וחמורות שבוצעו על ידי משרדי האוצר והמשפטים, ומאז שנמר אינה פונה יותר לבג"ץ, אין לציבור על מי לסמוך. בעלי תפקידים רישמיים שמתפקידם היה לגונן על הציבור, כאליקים רובינשטיין, עדנה ארבל וכפיפיהם, הפנו עורף לציבור ולאינטרסים שלו. אין מנוס מהמסקנה, שכך צריך לפעול כדי לקבל קידום ואין גבול לבוז שיש לרחוש לממליציהם. עוד מסקנה גורפת ומתבקשת היא, שוועדות האיתור השונות, המתיימרות לדאוג לאינטרס הציבורי, פשוט אינן מספקות את הסחורה. בשלב מסויים, היתה מכוונת שר המשפטים לשנות את כללי המשחק, אך משום מה כוונתו לא צלחה וחבל, חבל מאד שהוא נכנע.
ולהלן תקציר הטענות
כבר תואר על ידי בעבר, שמס רכוש גבה כספים במירמה מהנישומים באמצעות שומות פיקטיוויות. טענה זו נתמכת בדוח מבקר המדינה 46, דוח ועדת גבאי (אפריל 97), פס"ד בבג"ץ 7855/96, עדויות בוועדות כנסת ועוד. בשנים 97' עד 99' למשל, שבהן מחירי הקרקעות צנחו בעשרות אחוזים, השומות לא קטנו ובהערכה, המדינה גבתה בשנים אלה כמיליארד שקלים שלא כחוק, ומסרבת לספק הבהרות.
למערכת המס סייעו ועדות הערר של מס רכוש שפעלו איתו בשיתוף פעולה מלא כנגד הנישומים. מדובר בערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין הכפופה למשרד המשפטים, שפעלה על טהרת השוחד הגלוי. יואיל הקורא ויתאר לעצמו, שהוא הולך להישפט אצל אדם שהתמנה באמצעות בעל דינו ופועל אצלו כמאכער, ברשות מלאה ובידיעת הכל.
פניות נמר לגורמי אכיפת החוק (רובינשטיין, ארבל ואחרים) לא הועילו ובדצמבר 97', הוגש בג"ץ 7152/97 כנגד ועדות הערר. בעתירה הוצגו ראיות כי בוועדות אלה מכהנים עורכי-דין ושמאים שנבחרו על ידי אנשי מס רכוש (!), משתפים פעולה עם הפקידים, מייצגים בפניהם את לקוחותיהם (שוחד כהגדרתו בחוק העונשין) וייתכן ששעה לפני או אחרי הדיון בוועדה, קיים הפקיד פגישת עבודה עם שופטיו.
אפילו למחלקת הבג"צים בפרקליטות, היה ברור שמדובר בעניין בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת.
מח' הבג"צים בפרקליטות בראשות פוגלמן, פנתה איפה ליועץ המשפטי לממשלה (בדצמבר 97') והודיעה לו שאינה מסוגלת לגונן בבג"ץ על המתרחש בוועדות הערר, אך פנייתם סורבה. מכיוון שכך, לא נותר למחלקת הבג"צים בראשות פוגלמן מוצא, אלא "למשוך את הזמן". ואיך עושים זאת, אם לא באמצעות מצגים פיקטיוויים? במשך שנתיים, הם נקטו בכל תכסיס אפשרי, כדי לדחות את מועד קבלת פסק הדין. ובינתיים, המשיכו ועדות הערר לפעול.
לטעמם של משרדי האוצר והמשפטים, לא היה די בשנתיים. פסק הדין מיום 30.6.99, חייב את משרד המשפטים לקבוע קריטריונים למינוי חברי ועדות ערר כך שיימנעו ניגודי העניינים, אך בדיון של בכירים ממשרדי האוצר והמשפטים שהתקיים בלשכת טנה שפניץ, המשנה ליועמ"ש וחברה בכירה ופעילה במועצה לבתי דין מינהליים, התקבלה החלטה ש"אין מקום לקבוע קריטריונים", דהיינו סירוב למלא אחר פסק הדין. שפניץ, לא סולקה בבושת פנים מתפקידה, וכנראה שזוהי הנורמה הדרושה לכהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
כנגד החלטה זו הוגש בג"ץ 6895/99. כדי להתגונן, המשיבים... תקפו את הגיונו של פסק הדין. צעד זה היה יותר מדי, אפילו עבור בג"ץ. ביום 6.12.99, הנשיא ברק הוציא צע"ת כנגד המשיבים (שרי האוצר והמשפטים והיועמ"ש) האומר: "מדוע לא יבטלו את החלטתם שלא לקיים את פסק הדין בבג"ץ 7152/97?" אין ספק שמדובר בצע"ת יחיד מסוגו בארץ וקיים ספק אם יש לו תקדים גם בעולם השלישי.

המועצה לבתי דין מינהליים
האחראית על פעילות ועדות הערר כגוף מייעץ לשר המשפטים ומי שצריכה היתה להתריע על המתרחש, היא המועצה לבתי דין מינהליים, המונה 15 חברים ומזוז הוא אחד מהם. הללו לכאורה אמורים היו לוודא את תקינות פעילות הוועדות, אלא שההפקרות היתה מושלמת.
מפרוטוקולים מדיוני המועצה שהגיעו לידיעת נמר, התברר כי עד לדצמבר 98' (שנה לאחר הגשת בג"ץ 7152/97 בעניין ועדות הערר למס רכוש) לאיש מהם לא היה כל מושג אפילו אילו ועדות ערר פועלות בישראל, לאילו עניינים, מתוקף אילו חוקים, מיהם החברים, כיצד הם מתמנים... פשוט כאוס טוטאלי. אפילו לא היה נוהל, כיצד לטפל בתלונה מצד אזרח כנגד חבר ועדה. תלונות שהוגשו למשל למשרד המשפטים על ידי נישומי מס רכוש, היו מועברות לטיפול ותגובה אל דב שטאוב, מנהל מס רכוש, שהוא למעשה בעל דין.
מסתבר רבותי חברי ועדת האיתור, כי ללא עמותת נמר, דברים חמורים אלא לא היו מתגלים כלל וכלל ומכאן, צא ולמד כמה אפשר לסמוך על משנים ליועמ"ש מסוגם של מזוז ושפניץ, שלא לדבר על היועמ"ש עצמו ועל פרקליטת המדינה.
את מה שיש לי לומר על המועצה ופעילותה, פירטתי בעתירה שמספרה 7041/99 מיום 18.10.99, עמותת נפגעי מס רכוש נגד שר המשפטים והמועצה לבתי דין מינהליים (העתירה מצורפת בזאת, כחלק בלתי נפרד מההסתייגות).
הדיון בעתירה כלל לא התקיים. ביום 13.11.00, ניתן פס"ד האומר:
"בעצת בית המשפט, ותוך שמירת זכותה לשוב ולעתור לבית המשפט בנושא העתירה הנוכחית לאחר שיינתן פסק-דין בעתירתה בבג"ץ 6895/99 ותוך צירוף כל הנוגעים בדבר כמשיבים לעתירה, חזרה בה העותרת מן העתירה."
מאחר שלא התקיים דיון, אין כל אפשרות לטעון שהטענות נידונו והופרכו. יש לפיכך לברר עם מזוז, מה יש לו לומר על המחדל, כפי שמתגלה במימצאים שבעתירה, או שמא לדעתו אין זה כלל מחדל?
השאלה החשובה יותר היא, האם אפשר כלל להניח שכיועץ משפטי לממשלה הוא יפעל באופן שונה ובאחריות יותר גבוהה? האם בכלל הוא זכאי להזדמנות נוספת, שתבוא ללא כל ספק על חשבון הציבור? אחרי הכל, אין כל ספק מה היה בית המשפט אומר עליו כמנהל, אילו היה מדובר בעסק פרטי, שבעקבות מחדל שלו נפגעו אזרחים (במידת הצורך, אוכל להמציא תקדימים משפטיים לגבי אחריות מנהלים בדירקטוריון ועוד).
עוד התברר, כי בין התאריכים 2.3.98 (תאריך מינויו של רכז חדש למועצה) ועד 5.11.00 (22 חודשים), התקיימו במועצה לבתי דין מינהליים 10 ישיבות בלבד ומהן מזוז עצמו השתתף בשתיים בלבד (ראה טבלה מצורפת בהמשך). נשאלת השאלה, מדוע מזוז לא מצא לנכון להשתתף בישיבות המועצה שהוא חבר בה, כאשר ברור שהדברים כלל וכלל אינם תקינים, הן באופן אובייקטיבי, והן ובמיוחד לנוכח הבג"צים בנושא ועדות הערר למס רכוש, שאף קיבלו פרסומים בתקשורת?
ולסיום, ביום 20.8.2000, עתר עו"ד אליהוד יערי לבג"ץ (5906/00), להורות לשרי האוצר והמשפטים להחיל את אותם קריטריונים שנקבעו בפסק דין בג"ץ בעניין העתירה של עמותת נמר לעניין מס רכוש גם על מס שבח.
המסקנה היא שלחברי המועצה לבתי דין מינהליים שמזוז הוא מחבריה, אין כל אינטרס לשמור על אינטרס הציבור. אילו היה להם אינטרס כזה, עתירות נמר היו מתייתרות ולאחר שהתקבל פסק דין, המועצה היתה מיוזמתה פועלת ליישם את הקריטריונים שהתקבלו בעניין מינוי חברי ועדות הערר למס רכוש, גם על ועדות הערר של מס שבח, מבלי להמתין להגשת בג"ץ נוסף ולמתן פסק-דין.
ייאמר, שמלבד ועדות הערר למס רכוש ולמס שבח, יש כנראה ועדות נוספות שבהן מתקיימים ניגודי עניינים, אלא שלגביהן אין מי שיעתור לקבוע קריטריונים והמועצה, שמזוז הוא בין חבריה, כבר הוכיחה שאין לסמוך עליה שתעשה זאת מיוזמתה.
יוזכר כמו כן לחברי ועדת האיתור, שוועדות הערר, למרות שנוהגים לכנותן לעתים "מעין שיפוטיות", הן בעלות סמכות מלאה כשל בית משפט שלום או מחוזי, כפי שנפסק ביום 12.9.00 ברע"א 2425/99.
אשר על כן, אבקש מחברי הוועדה לפחות לבחון עם מר מני מזוז את השאלות הבאות:
1. מהם נימוקיו לרשלנות המועצה לבתי דין מינהליים ומדוע מעורבותו היתה אפסית?
2. מדוע לדעתו, כיועץ משפטי לממשלה הוא יפעל אחרת בעניין ועדות הערר, שהן ערכאה שיפוטית הדנה בעניינים שבין האזרח לשלטון?
3. מה דעתו על אי-נקיון כפיים במערכת המשפט בישראל (הכוללת ועדות ערר) וכיצד הוא מתכוון לפעול כנגד תופעה זו (בהנחה שבמקרה ועדות הערר למס רכוש, הוא כלל לא התערב)?
4. כיועץ משפטי לממשלה, כיצד בכוונתו לפעול כנגד כפיפים שלא ימלאו את משימותיהם, כפי שהוא עצמו לא מילא את משימותיו?
5. אם נמר לא תעתור לבג"ץ, מדוע לדעתו אפשר יהיה לסמוך עליו שהוא יגן על הציבור מפני עוולות שמבצעת המדינה?

על אדם ממליצים בגלל הישגיו. מצאתי שכל עוד המדובר במועמדים שהגיעו מהשירות הציבורי, הכשלונות לא נמנים.
כך או אחרת, מן הראוי שהוועדה תחיל על המועמד אחריות אישית כמקובל אצל מנהלים בארגון ותימנע מלהמליץ עליו כעל יועץ משפטי לממשלה. יצויין, שבהשוואה לאחרים, אחריותו גדולה יותר שכן הוא שימש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה וכיהן כגורם פנימי במערכת.
ולסיום, יש להצטער שהוועדה לא השכילה להימנע מלהמליץ על גורמים שבאו מתוך המערכת, כמתאימים למלא את תפקיד היועמ"ש. מדובר במערכת שמחפה על כשלונות אנשיה. אין כנגדם מנגנון טיפול בתלונות ועל כן, אין גם אפשרות להניח על כפות המאזניים עניינים שלא נבחנו.
אני יצאתי לגונן על הציבור ונוכחתי בעצמי, ובדרך הקשה, עד כמה גורמים אלה פועלים בניגוד לאינטרס הציבורי.

לוטים
טבלת נוכחות
בג"ץ 7041/99

בכבוד רב,
שבתאי עזריאל

_____________________


בג"ץ 7041/99
בבית המשפט העליון בשבתו הוגש 18.10.99
כבית משפט עליון גבוה לצדק


בעניין:
עמותת נפגעי מס רכוש עמותה מס.580281731
ע"י
מר שבתאי עזריאל, יו"ר העמותה
מרח' ישורון 17/5, רמת-גן 52286
טלפון: 03-6761713 פקס: 03-6761714

העותרת

- נ ג ד -

1. מר יוסי ביילין – שר המשפטים
2. מועצת בתי דין מינהליים

שניהם, ממשרד המשפטים, רח' צלאח א-דין 29, ירושלים

המשיבים


עתירה למתן צווים על תנאי וצו ביניים
כבוד בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן צווים על תנאי וצו ביניים המופנה כנגד המשיבים 1 ו- 2 כדלקמן:
צו על תנאי
1. המורה למשיב 1 לבוא וליתן טעם, מדוע לא יקיים בירור לגילוי האחראים, למחדל ולרשלנות המתמשכים, בהפעלת מועצת בתי הדין המינהליים (להלן המועצה), כדי להגיש קובלנה כנגד חברי המועצה האחראים למחדל, שהם עובדי מדינה, או לפטר את חברי המועצה האחראים למחדל, שאינם עובדי מדינה?
2. מדוע לא ישעה מחברותם, את חברי המועצה וימנה חברי מועצה חדשים לתקופת ביניים, עד לסיום הליכי הבירור?
צו ביניים
3. המורה למשיב 1, להשעות באופן מיידי את חברי המועצה, עד למתן החלטה בעתירה.
ואילו נימוקי העתירה:
הצדדים
4. העותרת הינה עמותה הרשומה כדין, המאגדת והמייצגת מאות בעלי קרקעות פרטיות, המיועדות לבנייה למגורים ולתעשייה על פי תוכניות המיתאר ואשר עיקרי מטרותיה הם למנוע ולבטל עיוותים בחוק מס רכוש וכן למנוע ולבטל ליקויי מינהל הפוגעים בחברי העמותה.
5. העותרת, החלה בפעילותה, מאז פברואר 1996 וחברים בה, באופן ישיר, מאות בעלי קרקע הנפגעים הן מהחוק עצמו והן, מדרך יישומו על ידי משרד האוצר, הפועל לגבות מיסים שלא כחוק, באמצעות שומות פיקטיוויות המנותקות מהשווי האמיתי של הקרקע ומסתייע בכך באופן אקטיווי במשרד המשפטים, שלא רק מסרב לפעול כנגד התופעה, אלא אף מספק למעשים פסולים אלה מטרייה משפטית, גיבוי, הדרכה, הגנה בבתי משפט, וערכאות שיפוטיות (ועדות ערר), הנגועות בניגודי עניינים קיצוניים.
6. העותרת, הינה התאגיד היחיד במדינת ישראל, המאגד ומייצג בעלי קרקעות פרטיות לבנייה ופעילותה הציבורית, משפיעה גם על מי שאינו חבר באופן ישיר בעמותה.
7. יוער ויצויין למען הסדר, כי עתירה זו הינה ציבורית המתייחסת לניהול הרשלני והכושל, של מועצת בתי הדין המינהליים, באופן שגרם להפקרת בתי הדין המינהליים בישראל, ויש בה כדי להשפיע באופן מיידי וישיר, לא רק על חברי העותרת, אלא על כלל אזרחי מדינת ישראל, הנזקקים לשירותי בתי הדין המינהליים.
8. המשיב מספר 1, הינו מר יוסי ביילין - שר המשפטים (להלן המשיב 1) הממנה את מועצת בתי הדין המינהליים, מתוקף סעיף 47 בחוק בתי דין מינהליים תשנ"ב – 1992 וממונה על ביצועו של חוק זה.
9. המשיבה 2, הינה הגוף המכונה "מועצת בתי דין מינהליים", המונה 15 חברים, ואחראית מתוקף חוק בתי דין מינהליים, על פעילותם של בתי דין מינהליים, וביניהם ועדות ערר למס רכוש.
מהות העתירה
10. בסעיף 49 לחוק בתי דין מינהליים התשנ"ב - 1992, הוגדרו תפקידי המועצה כדלקמן:
"49. ואלה תפקידי המועצה:
(1) לייעץ לשר המשפטים או לשר אחר הנוגע בדבר, בכל הקשור לבתי דין, דרך כלל או לבתי דין מסויימים או לענינים מסויימים, לרבות בדבר -
(א) הקמת בתי דין חדשים או ביטולם ומיזוגם של בתי דין קיימים;
(ב) הרכבם של בתי דין;
(ג) התקנת תקנות בנוגע לבתי דין, לרבות תקנות בדבר סדרי דין ודיני ראיות;
(ד) הוצאת הנחיות בענינים שאינם עניני שפיטה;
(ה) הכנת דינים וחשבונות הנוגעים לבתי הדין;
(2) לערוך מחקרים, לפרסם סקירות וחומר אחר, ולנקוט פעולות של הסברה בכל הקשור לבתי דין;
(3) לדון בדינים וחשבונות בנוגע לבתי דין ולהעיר את הערותיה לשר המשפטים או לשר הנוגע בדבר;
(4) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה בחוק."
11. "על הנייר" נראים תפקידיה של המועצה מרשימים, אך דומה שמאז הוקמה (אין לעותרת מידע לגבי מועד הקמתה לראשונה), זנחה המועצה את תפקידיה ופעלה ברשלנות שלא תאומן.
12. העותרת קובעת עמדה זו בנחרצות ובביטחון, לאור מימצאים וראיות ממקורות שונים, שאינם מותירים מקום לספק, שאותם היא מבקשת להציג בפני בית המשפט הנכבד כדלקמן:
12.1. בג"ץ 7152/97 (גמור) נגד ועדות הערר של מס רכוש - דוגמא לליקויים.
12.2. החלטה שהתקבלה שלא לקיים פסק דין בבג"ץ 7152/97, כמתואר בבג"ץ 6895/99 (בהליכים).
12.3. פרוטוקולים של ישיבות המועצה - עדות כתובה לרשלנות שלא תאומן.
12.4. התעלמות מתמשכת של המשיבים ממידע על ליקויים חמורים בפעילות ועדות ערר.
עתירה 7152/97 נגד ועדות הערר למס רכוש - דוגמא לליקויים
13. ביום 7.12.97, עתרה העותרת נגד שרי האוצר והמשפטים בעניין ועדות הערר למס רכוש, בעתירה 7152/97, (ראה נספח א') שהוגשה ביום 7.12.97, וניתן בה פסק דין ביום 30.6.99 (ראה נספח ב'). עיקרי הטענות היו:
13.1. מיקום דיוני ועדות הערר למס רכוש, שהתקיימו בניגוד להוראות החוק, במשרדי מס רכוש במקום בבתי המשפט עשרות שנים.
13.2. שירותי המינהלה, סופקו (ומסופקים עד היום) לוועדות, על ידי מס רכוש ולא על ידי משרד המשפטים.
13.3. מרבית הדיינים, מצויים בניגוד עניינים חד וחריף, מאחר ומקיימים קשרי עבודה מקצועיים עם פקידי מיסוי מקרקעין, המסתייעים אלה באלה, לקידום עסקיהם או מעמדם המקצועי.
13.4. ליקויים חמורים בשיטות העבודה ונהלים פסולים הנוהגים בוועדות הערר.
14. יש להניח, שהקיים במס רכוש, מתקיים גם בבתי דין נוספים.
* נספח א', עתירה 7152/97, מיום 7.12.97, עמותת נפגעי מס רכוש נ' שר האוצר ואח'.
* נספח ב', פסק הדין בעתירה 7152/97, מיום 30.6.99.
פסק הדין בבג"ץ 7152/97 - המשיבים החליטו (!)... שאין מקום לקיימו!!! (בג"ץ 6895/99 - בהליכים)
15. ביום 30.6.99, ניתן כאמור פסק דין בעתירה 7152/97 (ראה נספח ב'), שהורה למשיבים כדלקמן:
"7. לאור הערותינו, גילה בא כוח המשיבים נכונות לבדוק אפשרות של הכנת קריטריונים ברורים, שיהיה בהם כדי למלא בתוכן ממשי את המושג המעורפל שבסעיף 9 לחוק. בעקבות קריטריונים אלה, ישתנה גם נוסח השאלון והתצהיר.
המשיבים יערכו את הבדיקה הדרושה ויכינו את רשימת הקריטריונים בתוך 3 חודשים מהיום. אם דעתה של העותרת לא תנוח מתוצאות הטיפול רשאית היא לחזור ולעתור לבית משפט זה."
16. ביום 1.10.99, משחלפה התקופה, פנתה העותרת למשיבים במכתב (ראה נספח ג') וביקשה לעיין בקריטריונים.
* נספח ג' פנייה העותרת מיום 1.10.99, להמצאת הקריטריונים כאמור בפסק הדין.
17. ביום 8.10.99, בעקבות פנייה נוספת של העותרת, התקבלה בפקס הודעה (להלן ה"הודעה" - ראה נספח ד') מאת עו"ד יעקב שפירא, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה ומרכז מועצת בתי הדין המינהליים, שעיקרה הוא, כי הוחלט שלא לקיים את פסק הדין.
* נספח ד', "הודעת" המשיבים 6.10.99 (התקבלה ביום 8.10.99).
18. בסעיפים 1-2 ל"הודעה", מפורט וכתוב, שחור על גבי לבן, כי ביום 17.8.99, התקיים דיון אצל עו"ד טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים וחברה במועצת בתי הדין המינהליים, בנוכחות נציגים וגורמים מהפרקליטות, ממס רכוש, ועדות ערר ומשרד המשפטים. בדיון הוחלט, כי כיוון שמס רכוש עתיד להתבטל בינואר 2000, הרי שאין מקום להתקין קריטריונים.
19. העותרת מבקשת להסב את תשומת לב בית המשפט הנכבד, כי במהלך העתירה, הח"מ טען כמייצג העותרת, גם בכתב וגם בדיון האחרון שהתקיים לאחר שהחוק תוקן, כי המס אמנם יבוטל, אך חוק מס רכוש עצמו לא בוטל ולכן, על ועדות הערר להמשיך ולפעול עוד תקופה ארוכה.
20. לפיכך, החלטת המשיבים, כמוה כאילו אמרו: אם בית המשפט לא קיבל את עמדתנו, איננו מוצאים מקום לקיים את פסק הדין.
21. העותרת סוברת, שאין כל צורך לפרט בפני בית המשפט הנכבד את משמעות הדבר, אך כדי להסיר ספיקות, תבקש להעיר כדלקמן:
22. לא מדובר ב"פתק", ששורבט בידי פקיד זוטר בעניין החלטה שקיבל בהיסח הדעת, אלא בהודעה רישמית, על נייר מכתבים מטעם לישכת היועץ המשפטי לממשלה ולפיה בכירים מטעם משרדי האוצר והמשפטים ומטעם לשכת היועץ המשפטי לממשלה, שקלו, דנו והחליטו, שפסק הדין הוא כזה, שאין מקום לקיימו ואף החלו לפעול ברוח החלטתם ולגבש רעיונות אלטרנטיוויים.
23. דהיינו, מדובר בצעד אקטיווי של החלטה מפורשת ולא בתוצאה של רשלנות (נפילת הנושא בין כסאות), או של מעשה שהוחל בו וטרם הסתיים.
24. ייאמר כי העותרת הוכתה בהלם ולא היא בלבד. התגובות שזכתה להן העותרת, מכמה עשרות אנשים שנחשפו לידיעה, היו תדהמה מהולה בזעזוע וגם בחרדה, שכן משמעותה, פשיטת הרגל של שלטון החוק במדינת ישראל ורעידת אדמה, שאינה זכורה למי שנחשפו לידיעה, ביניהם עמך ישראל וביניהם כאלה שהחוק הוא לחם חוקם.
25. ביום 13.1.0.99, עתרה העותרת לבית משפט נכבד זה כנגד שרי האוצר והמשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, מדוע לא יבטלו את החלטתם (בג"ץ 6895/99). כבוד השופט חשין, הורה למשיבים להשיב בתוך 15 ימים.
* נספח ה', עתירה 6895/99 מיום 13.10.99 והחלטה מיום 13.10.99.
26. לעניות דעתה של העותרת, טרם נשמע במדינת ישראל על החלטה מסוג זה ותמיהה היא, אם קיימת מדינה כלשהי, גם בעולם השלישי, שהיתה מעזה להוציא החלטה רישמית דומה. למותר לציין, מה דעתו של הציבור על גוף, שנציגיו השתתפו בקבלת החלטה זו.
פרוטוקולים של ישיבות מועצה - עדות כתובה לרשלנות שלא תאומן
27. למזלה של העותרת בבג"ץ 7152/97, בהיותה עמותה, עלה בידיה לאסוף די ראיות כדי לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיה, וביום 13.8.98, הורה כבוד הנשיא אהרון ברק למשיבים, לבוא בתוך שישה חודשים עם "פיתרון כדין" לניגודי עניינים שונים שנחשפו בעתירה (ראה נספח ו').
* נספח ו', החלטה מיום 13.8.98 בעתירה 7152/97
28. רק בעקבות הוראה זו, כפי שניתן להניח מהפרוטוקולים של ישיבות המועצה ולמיטב הבנתה של העותרת, החלה המועצה בפעילות איסוף נתונים לבדיקת המתרחש בבתי הדין המינהליים.
29. ביום 19.4.99, פנתה העותרת וביקשה לקבל פרטים לגבי ישיבות המועצה מאז אוגוסט 98'. בתשובה, נמסר לה שמאז אוגוסט 98', התקיימו שלושה דיונים בתאריכים, 1.12.98, 6.1.99 ו- 16.2.99.
30. לתשובה זו, צורפו פרוטוקולים ומהם עולה כי בישיבות אלה, המועצה דנה בהכנת "סקר בתי דין מינהליים" והכנת "הצעה לנוהל טיפול בפניות הנוגעות לבתי הדין המינהליים" (ראה נספח ו').
* נספח ז', פרוטוקולים ומסמכים נוספים, מיום 27.4.99, המכילים את האמור.
31. ייאמר, כי מעיון בפרוטוקולים, חשכו עיניה של העותרת.
32. במשך שנים, טורחת המערכת המשפטית בישראל להגן על כבודה וגדולתה. לציבור הנאיווי, מציגים היכל בעל חזות נאה ועליו שלט עם נורות מהבהבות האומר: "כאן מתנהלת מערכת הצדק של מדינת ישראל בהשגחת מועצת בתי דין מינהליים". אך כשנפתחה הדלת, הסתבר כי מדובר בחורבה, שאיש לא טרח לנגב בה את האבק במשך 28 שנים ונראה שפעילות חברי המועצה, לא הסתכמה אלא בתחזוקת השילוט המהבהב ובצביעת חזית ההיכל.
33. מן הפרוטוקולים עולה, כי עד להוראת הנשיא ברק, מיום 13.8.98 (נספח ו'), לא היה למועצה כל מושג (!!!), אילו ועדות ערר פועלות בישראל ולאילו עניינים, מיהם חברי הוועדות וכיצד הם מתמנים, בתוקף אילו חוקים הן פועלות, כיצד לטפל בתלונות נגד דיינים וכיוצ"ב. מסתבר כי מאז 1971, כאשר פרופ' זמיר ערך עבודה בעניין ובחן 220 בתי דין, איש לא נתן את דעתו לבחון את המתרחש בהן.
34. אפילו תלונות לא טופלו על ידי המועצה. בסעיפים 20-28 בעתירה 7152/97 (נספח א'), טענה העותרת, כי פניות ותלונות הציבור בעניין ועדות הערר של מס רכוש שהופנו למועצה, עשו את דרכן אל מר דב שטאוב, מנהל מס רכוש, שישיב לתלונות, כאילו היה נציג משרד המשפטים. פרוטוקולים אלה, מספקים לכך הסבר.
35. כמו כן, יש בהם להסביר, מדוע תלונות עקרוניות ביותר, כמתואר בסעיף 27 בעתירה (נספח א'), שהיו מובאות לידיעת המועצה, לא טופלו בצורה עקרונית, אלא זכו לפיתרון מקומי, שישביע את רצונו של המתלונן, ובכך יימנע הצורך מטיפול כוללני בבעייה.
36. המסקנה היא, כי מועצת בתי דין מינהליים, היתה גוף שהופקר.
37. לא ייפלא שמס רכוש עשה (ועושה) בוועדות הערר כבתוך שלו ושלט בהן ללא מיצרים ואין צורך באינטליגנציה גבוהה, כדי להסיק לגבי המתרחש בכלל בתי הדין המינהליים בישראל.
ציטוטים מהפרוטוקולים של ישיבות המועצה
38. להלן מספר ציטוטים מהפרוטוקולים של ישיבות המועצה:
38.1. עו"ד שרה זיסמן, 1.12.98 (בדיון המתייחס כנראה לטיוטת "סקר בתי דין מינהליים"): "לאחר שנפיץ, נקבל את המידע ונראה אם יש ועדה אשר אין לה חוק ספציפי."
38.2. ד"ר דפנה ברק-ארז, 1.12.98: "לגבי אותן ועדות ערר אשר מוסדרות, נכון שיש בעיות אך יש ידע לגבי מה חל עליהן, אך יש בתי דין אשר אין לנו כלל מידע עליהם. המטרה של השאלון לעשות עבודה תשתיתית. כך נדע מה קורה."
38.3. עו"ד טנה שפניץ, 1.12.98: "בזמנו זמיר עשה מחקר על 220 בתי הדין הקיימים (מדובר בשנת 1971 - ש.ע.). לגבי בית הדין לחוזים אחידים, היה צריך לתאם את העניינים ועשיתי מחקר בעבר. יש בתי דין שיש להם סדר דין משלהם והיה צריך לקחת בית דין ובית דין ולסדרו. הרעיון צריך להיות שלוקחים מישהו המופקד על השאלון והוא יושב עם יו"ר הוועדות וממלא אתו את השאלון. יש כיום כמה עשרות של ועדות פעילות מתוך כמה מאות ועדות. בזמנו עשיתי דגם של 2 ועדות ערר."
38.4. השופט דן ארבל, 1.12.98: "אין טעם באיסוף הנתונים אם לא נעשה איתם דבר. החכמה הגדולה היא איסוף הנתונים והסקת מסקנות מהנתונים. צריך לקום גוף - מספר משפטנים שיעבדו את הנתונים."
38.5. עו"ד שרה זיסמן, 1.12.98: "יש לברר אילו בתי דין פעילים."
38.6. עו"ד טנה שפניץ, 1.12.98: "התלוננו על כך שכל ועדה נותנת פסק דין מבלי להתחשב בפסקי דין של ועדות אחרות. היתה בעייה של מיקום התכנסות הוועדות וכו'... כל הדברים האלה צריכים להיות מבוררים."
38.7. עו"ד טנה שפניץ, 1.12.98: "יש לזכור שבתי הדין לא הוקמו בצורה סיסטמתית. העתיקו מספר חוקים והקימו את בתי הדין. לא בדקו מה מתאים ומה שייך גם לבתי דין לא פעילים. חשוב לעשות סדר וליישר את החקיקה."
38.8. ד"ר דפנה ברק-ארז, 6.1.99 (בדיון המתייחס כנראה בעיקר לנוהל טיפול בפניות/תלונות מאת הציבור): "יש מקום לערוך תיעוד מסודר של כלל הגופים שיש מקום לשקול לסווגם כבתי דין מינהליים. נשלחו פניות לכלל משרדי הממשלה. בינתיים, קיבלנו תשובה ממשרד מבקר המדינה. יש לבחון אפשרות הכנת נוהל מסודר לגבי הטיפול בפניות המגיעות למועצה. מצד אחד אין למועצה סמכות פורמלית לדון בפניות. מצד שני המועצה צריכה לייעץ לשר בעניינים שונים".
38.9. עו"ד טנה שפניץ, 6.1.99: "...אני מסכימה שיש מקום לערוך נוהל מסודר לטיפול בתלונות..."
38.10. עו"ד זאב בונה, 6.1.99: "ב- 1974 השופט ויתקון קטל את ועדות הערר של מס רכוש ואילץ את משרד המשפטים לתקן נוהל לעבודת ועדות הערר."
38.11. עו"ד מאיר קפוטא, 6.1.99 (הערה: עו"ד קפוטא, אינו מופיע ברשימת חברי המועצה. למיטב ידיעת העותרת, הינו המשנה לממונה על מינהל הכנסות המדינה והעותרת מניחה שהשתתף בדיון כנציג האוצר): "לא דין מס רכוש כדין ועדה איזוטרית. אין כיום ריכוז אינפורמציה ואין לנו מושג אם העניינים מטופלים. במקרה של מס רכוש, אין לנו יכולת לדעת מה מצב העניינים – האם מדובר בניפוח של עמותת נמר או שהמצב באמת קשה. המועצה יכולה לעזור בכך. המועצה יכולה לעסוק באיסוף אינפורמציה, לאחר מכן המועצה תוכל לייעץ לשר."
38.12. ד"ר דפנה ברק-ארז, 6.1.99: "על רקע מה שנאמר, ברור שיש צורך בקיום נוהל לטיפול בתלונות. על כן, אני מציעה שנציע הצעה לנוהל בטיפול בתלונות אשר תישלח לכלל החברים ובישיבה הבאה נדון בה."
38.13. עו"ד שרה זיסמן, 6.1.99: "אנו מדברים מוקדם מדי. ראשית יש לבדוק אילו תלונות מגיעות אלינו."
38.14. עו"ד מאיר קפוטא, 6.1.99: "ראשית יש לנהל סקירה על הליכי הבקרה המקבילים. יש לקבל תמונת מצב מהנהלת בתי המשפט. יש מערכת שלמה שמתפקדת ויש לראות איך היא מתפקדת."
38.15. ד"ר דפנה ברק-ארז, 6.1.99: "אתה מתאר מצב שלא קיים היום."
38.16. ד"ר דפנה ברק-ארז, 6.1.99: "אנו בראשיתו של תהליך של ליקוט מידע בנוגע לכלל פעילות כל בתי הדין המינהליים תוך מגמה למצוא את כלל הבעיות המינהליות והמשפטיות שבתפקוד בתי הדין המינהליים."
38.17. עו"ד זאב בונה, 6.1.99: "יש לאפשר לכל חבר מועצה לבחון את החוק ואת המציאות לקראת הישיבה הבאה."
38.18. גב' אלה אבן-שושן, 16.2.99: "כנוהל, צריך להתחיל בהגדרות, חלק כללי של מטרות וגם יישום פרטני יותר (מה עושים כשמגיע מכתב – רושמים וכו')."
38.19. ד"ר דפנה ברק-ארז, 16.2.99: "בינתיים, ממה שהתקבל, לא מדובר בהררי פניות. אי אפשר להטיל על חברי ועדת המשנה לפעול באופן כה דקדקני. לא מדובר במערכת משומנת היטב. צריך להתחיל מהבסיס, משהו צנוע שעדיף מלא כלום."
39. דומה שהציטוטים, מדברים בעד עצמם.
40. מיותר לשאול, כיצד היו ממשיכים ומופקרים בתי הדין המינהליים במדינת ישראל, אלמלא נאלצה העותרת לנהל מאבק חסר פשרות במשרד המשפטים לגילוי האמת.
בקשה להורות על המצאת מסמכים
41. העותרת מתנצלת בפני בית המשפט הנכבד, שנבצר ממנה להביא בפניו פרוטוקול מישיבת מועצה מיום 8.9.98, אך דבר קיומה הועלם מידיעת העותרת על ידי המשיבים ועל כך נודע לעותרת רק ביום 8.10.99.
42. מאז 10.10.99, פנתה העותרת שלוש פעמים בבקשות דחופות לקבל לידיה את הפרוטוקול הנוגע לאותה ישיבה ואף הדגישה כי הוא נחוץ לה לצורך הצגתו בעתירה זו, אך כל פניותיה לא הועילו ולפיכך, לא נותר בפניה אלא לבקש מבית המשפט הנכבד להורות על המצאתו, שכן קיים לדעתה חשד סביר, שלהעלמתו יש סיבה.
* נספח /1ח', פנייה למשיבים, מיום 10.10.99, ראה סעיפים 2-5.
* נספח /2ח', פנייה למשיבים, מיום 13.10.99, כולל תזכורת מיום 14.10.99.
התעלמות מתמשכת של המשיבים ממידע על ליקויים חמורים
43. במאי 1996, פורסם דוח 46 של מבקרת המדינה, ובו מימצאים חמורים בענייני מס רכוש (כגון שומות שאינן תואמות את שווי הקרקע, הפרות חוק גורפות לגבי טיפול בהשגות וכיוצ"ב).
44. ביום 14.5.96, בעקבות פרסום הדוח, יצאה העותרת ב"הודעה לעיתונות" בת 7 עמודים (ראה נספח ט'), המסבירה את הסיבות למימצאים אלה. בהודעתה, מתארת העותרת את השיטות הפסולות שבהן פועלים פקידי המס (כל הטענות אומתו והוכחו) וכן גם, בעמודים 4-6 להודעה, תוארו הליקויים הקשים בפעילותן של ועדות הערר למס רכוש (גם הללו אומתו ואף התברר כי הם חמורים אף יותר המתואר).
* נספח ט', "הודעה לעיתונות" מאת העותרת, מיום 14.5.96, 7 עמודים
45. הודעה זו הופצה באופן נרחב במאות רבות של עותקים, לא רק לעיתונות, אלא לגורמים שונים במערכות שלטוניות וביניהם, כל בעלי התפקידים הבכירים במשרד המשפטים.
46. בכירי משרדי האוצר והמשפטים, או חברים במועצה, אפילו לא פעלו לבחון את הטענות. נהפוך הוא! כאמצעי הגנה, יצאו נגד העותרת, בביטויים חריפים ונעשו נסיונות, לפגוע באמינותה ולהציגה כ"משמיצה" וכ"מוציאת דיבה" ויו"ר העותרת, אף נשלח פעמיים להיחקר במשטרה.
47. לעיתים, התגוננו המשיבים וטענו, כי טענות העותרת נאמרות בסגנון בוטה מדי. ייאמר, שגם אם טענות שהושמעו, לא היו לרוחם של המשיבים, הם לא היו רשאים להתעלם מהן, אך כנראה שדעתם בעניין זה שונה.
48. דא עקא, שכל טענות העותרת, גם הקשות ביותר, הוכחו על ידה במסגרות פורמליות שונות (ועדה ציבורית, מחקר אקדמי, דוח מבקר המדינה, ועדת הכספים של הכנסת, עתירות לבג"ץ, פניות לבתי משפט וכיוצ"ב)
49. העותרת מבקשת לציין, כי למרות זאת עד היום, המשיבים עדיין מסרבים לפעול כמתבקש מתפקידם, ממשיכים להתייחס לעותרת כאל גורם שלילי ודוחים את כל פניותיה לדון בליקויי המערכת.
50. לפיכך, בית המשפט הנכבד נדרש להתערב, שכן המצב שהתגלה מוכיח שמדובר בהפקרות מוחלטת.
התעלמות המשיבים ממידע שנחשף בעתירה
51. אך המשיבים לא התעלמו "רק" מהודעות ומכתבים, אלא גם מעתירה שהוגשה ביום 7.12.97, נגד ועדות הערר למס רכוש (בג"ץ 7152/97). בעתירה הועלו טענות קשות, פורטו ליקויים חמורים מנשוא והוצגו ניגודי עניינים קיצוניים והעותרת אף לא היססה וטענה כי מדובר ב"ערכאה שיפוטית מושחתת עד לשד עצמותיה".
52. גם עתירה זו, כך מתרשמת העותרת, לא עוררה את המועצה ליזום כל פעולות תיקון. נהפוך הוא! באזלת ידם ובחוסר האונים שלהם, לתקן את הדרוש תיקון, העדיפו המשיבים בעתירה, לנהל מאבק קשוח, כדי לשמר את המערכת הפסולה, שתמשיך ותפעל, ללא כל שינוי וכאמור לעיל, גם פסק הדין שניתן בעתירה, נפסל על ידם.
מסקנות לגבי פעילות המועצה ומסקנות אישיות לגבי חבריה
53. העותרת סוברת כי הרשלנות שגילתה המועצה כגוף, מחייבת התערבות ונקיטת סנקציות מינהליות נגד חבריה האחראים לכשל המתמשך, כדי להגן על הציבור מפניהם ודומיהם.
54. יש לזכור כי התרשלותם ומחדליהם הקולוסאליים המתמשכים, של המשיב 1 ושל המועצה, פוגעים לא רק בציבור הנזקק לסעד משפטי במגעיו עם השלטון, אלא מערערים את אימון הציבור במערכת המשפט כולה, ומן הראוי להזכיר בעניין זה, את דברי כבוד השופט ברק (שנאמרו בבג"ץ 732/84, ח"כ יאיר צבן נ' השר לענייני דתות, פ"ד מ (4) 141, סעיף 10):
"אמון הציבור ברשות השופטת הוא הנכס היקר ביותר שיש לה לרשות זו. זהו גם אחד מנכסיה היקרים ביותר של האומה. ידועה אמרתו של דה-בלזק, כי חוסר אמון בשפיטה הוא תחילת סופה של החברה"
55. לכאורה, תמיהה היא, אם חברי המועצה, חיפשו בתפקידם יותר מאשר תארי כבוד. כך או אחרת, העותרת תמהה היכן כבודם העצמי של חברי המועצה, המוכנים לכהן בגוף כה כושל ורשלן, שהגיע עד להפרת פסק דין?
56. יוער, כי במהלך כל התקופה הגיעה לעותרת פנייה אחת בלבד, מצד חבר מועצה בודד, עו"ד שלמה נוימן, מיום 11.4.99, בסמוך לסיום הדיונים בעתירה 7152/97 נגד ועדות הערר.
* נספח /1י' - /3י', חליפת מכתבים בין העותרת ובין עו"ד נוימן.
יש להטיל אחריות אישית על חברי מועצה שהתרשלו במילוי תפקידם
57. קיימים תקדימים למכביר בפסיקה, המלמדים על האחריות האישית והנזיקית של נושאי תפקידים בכירים, שסרחו, מעלו בתפקידם, או התרשלו באופן בוטה, בעיקר חברי דירקטוריונים ותאגידים אחרים ובעניין זה, מעמדם של חברי המועצה דומה בתכלית.
58. לית מאן דפליג, שהללו נטשו את משמרתם והפקירו את הספינה השוקעת לרדת למצולות ואף לא שעו לקריאות ההתראה. לפיכך, אין הם יכולים ואינם רשאים, לרחוץ בניקיון כפיהם, או אפילו לטעון "לא ידעתי" כאשר ההזנחה היא כה מוחלטת והרשלנות היא כה בוטה.
59. יצויין, כי גם אין זה המקרה המתאים לטענת "לא ידעתי". את המאבק הציבורי שניהלה העותרת, ליוו מעל 1500 קטעי עיתונות וכתבות בעיתונות היומית והמקצועית ומתוכם, כמה עשרות התייחסו לעניינים הנוגעים לוועדות הערר.
כמו כן, על ידי העותרת הופצו כרוזים והודעות בעשרות אלפי עותקים, בדואר ובכינוסים מקצועיים. בין השאר, העתירה נגד ועדות הערר, נשלחה לכמה מאות אנשי סגל אקדמי למשפטים.
60. מדובר לכן בהסתברות אפסית, שאנשי מקצוע, במיוחד מהתחום, לא ייחשפו לעניין במידה זו או אחרת והמסקנה העולה מכך היא, כי ההתרשלות וההזנחה אינם אקראיים, אלא במודע.
האחריות האישית של המשיב 1 - היה עליו לפטר או להעמיד לדין משמעתי חברי מועצה
61. העותרת, בשם הציבור כולו, מבקשת להביע תמיהתה, מהיכן למשיב 1 עזות המצח לאפשר לחברי המועצה, להמשיך ולנהל גוף כושל זה.
62. אין לציבור אלא להסיק, ש"כבודם" של עובדי משרדו, רשלנים ככל שיהיו, חשוב לו יותר מאשר כבודו של הציבור, הנזקק לשירותיו של המשרד שבראשו הוא עומד.
63. מחמת חשיבותו הציבורית של הגוף המפקח על פעילות בתי הדין המינהליים, המספקים סעד משפטי לכלל הציבור במגעיו עם השלטון, היה על המשיב 1, להשעות את כלל החברים של הגוף הרשלן והכושל, שסרח (למעט את מנהל בתי המשפט, המתמנה מתוקף תפקידו), ולקיים בירור ציבורי ופתוח, שכן אין רשלנותם ומחדליהם נוגעים להם באופן אישי, אלא הם עובדי ציבור, שהשררה, האחריות והסמכות, ניתנו להם על ידי הציבור ולמענו, ואין להם מאומה משל עצמם.
64. בהמשך, כנגד חברי המועצה שהם עובדי מדינה, שיימצאו אשמים לכאורה ברשלנות, היה על המשיב 1 להגיש קובלנה, הן ביוזמתו והן על פי תלונה שהוגשה לו, בהסתמך על סעיפים 17 ו- 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג - 1963:

"17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ-לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

"32. שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לעניני מינהל ומנהל יחידת סמך רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד המדינה, הן ביזמתם הם והן על פי תלונה שהוגשה להם."
65. כמו כן, את חברי המועצה שאינם עובדי מדינה, שיימצאו אחראים למחדל, היה על המשיב 1, לפטר לאלתר מתפקידם.
66. בעניין זה, כמי שממנה את חברי המועצה, יש למשיב 1 הסמכות גם לפטרם, להשעותם וכיוצ"ב, והעותרת מסתמכת על האמור בחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981, בפרק ג': פירוש הסמכות, סעיף 14, כדלקמן:
"14. הסמכה לעשות מינוי - משמעה גם הסמכה להתלות את תקפו, לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקידו."
כך או אחרת, עד כה, סרב המשיב 1 להגיב באופן כלשהו לתלונת העותרת ולפניותיה ולא ידוע לה על כל פעולות שבהן נקט.
67. ייאמר ויודגש, לשם הזהירות, שהעותרת בדבריה, מתכוונת לחברי המועצה כ"גוף" ואין לה מידע, לגבי מידת הרשלנות האישית, אם בכלל, של כל אחד מחבריה.
68. לעותרת נודע, כי חברי המועצה, אינם מקבלים שכר בגין פעילותם, למעט עובדי המדינה שביניהם, שפעילותם במועצה היא במסגרת זמן עבודתם ותפקידם. גם אם החברות היא בהתנדבות מלאה, אין לכך כל נפקות לגבי האחריות האישית למחדל ולרשלנות ויש לפעול נגדם כאילו פעלו בשכר מלא.
המשיבים בעתירה 7152/97 – הסתירו מידע רלוונטי מבית המשפט
69. שבועה לצורך מתן עדות, גורסת אמירת אמת, כל האמת ורק את האמת, שכן רק ידיעת מלוא העובדות, מאפשרת לשופט לראות את מלוא התמונה ולהחליט באופן נאות.
70. אין לעותרת ספק קל שבקלים, שאילו לבית המשפט העליון, היה נודע כבר בתחילת הליכי הדיונים בעתירה, שאלה הם פני הדברים במועצת בתי הדין המינהליים, היה מגיב באופן שונה לחלוטין.
71. אך העובדה היא, שהמשיבים בעתירה, לא הביאו לידיעת בית המשפט, שמועצת בתי דין מינהליים, הינה גוף שאינו מתפקד, ותחת זאת, ניסו להציג "עסקים כרגיל" ובכך נפגעה עשיית הצדק.
לעניין צו הביניים
72. העותרת סוברת, כי לאור המחדל הגדול, בהפעלת הגוף המופקד על מערכת הסעד המשפטי, שניתן לציבור, על ידי בתי הדין המינהליים בישראל, אין לאפשר לחברי המשיבה 2, להמשיך בתפקידם אף לא יום אחד, עד לסיום הבירור כאמור בעתירה.

מיצוי סעדים אלטרנטיוויים
73. כמי שהוכיחה ליקויים חמורים ובלתי אפשריים בפעילות משרדי האוצר והמשפטים, אין העותרת זוכה לאהדה יתירה בקרב המשיבים והתוצאה היא חרם מוחלט עליה, פניותיה, בקשותיה והצעותיה.
העותרת מבקשת להזכיר כי מר יוסי ביילין, המשיב 1, ידוע באימרותיו, ששלום יש לעשות עם אויבים. לא נותר לה, אלא להניח בציניות, שבדבריו הוא מתכוון מן הסתם, לאויבים מסוגם של עראפאת וחו'אתמה ולא לנציגיו של גוף ציבורי, שפעילותו והישגיו לטובת הכלל, הפכו לשם דבר.
בדרך החורגת ממידת הענווה, מבקשת העותרת לספר לבית המשפט הנכבד, שבמספר דיונים במליאת הכנסת, הורעפו שבחים על ידי מספר רב של ח"כים, על פעילות העותרת בכלל ועל יושב-הראש שלה (הח"מ) בפרט, וזאת באופן נדיר, יוצא דופן ובלתי מקובל. כך גם ארע, כמעט באופן קבוע בכל דיון של ועדת הכספים בכנסת שבו השתתפה. העותרת אף זכתה לשבחים מפליגים בעיתונות ולח"מ, אף הוענק התואר "איש השנה" ביום 13.9.99, על ידי מוסף הנדל"ן של עיתון הארץ, בגליון סיכום לשנת תשנ"ט.
אך לא כך נוהגים משרתי הציבור ואין לעותרת אלא להסיק, שהשררה שהוענקה להם, גורמת להם לאשלייה, שכוחם גדול משל הציבור ובאפשרותם להחרים אותו ואת נציגיו ולהשיב ריקם את כל פניותיה של העותרת.
74. יצויין, כי כבר ביום 20.7.99, מיד בסמוך למינויו של המשיב 1 לתפקידו, פנתה העותרת במכתב שכותרתו "ליקויים חמורים בפעילות משרד המשפטים – בקשתנו לפגישה דחופה".
* נספח י"א, מכתב + מצורפים, מיום 20.7.99, אל מר יוסי ביילין, שר המשפטים.
75. לאחר מספר ימים, פנה הח"מ טלפונית ושוחח עם עו"ד משה דיין, עוזר השר. יצויין, כי מורת הרוח שגילה מר דיין בשיחתו, כמעט ולא השאירה מקום לספיקות וכל שאר המגעים התנהלו איתו לאחר מכן בכתב בלבד, באופן חד-כיווני על ידי העותרת בלבד.
76. בתגובה לשיחה שהתקיימה, נשלח ביום 27.7.99 פקס אל מר דיין, שנותר ללא מענה מצידו.
* נספח י"ב, מכתב מיום 27.7.99, אל מר משה דיין, עוזר המשיב 1.
77. לאור חוסר התגובה המתמשך, ניסתה העותרת מזלה ביום 14.9.99, בפנייה ישירה אל המשיב 1, ביקשה את עמדתו והתלוננה כנגד עוזרו. גם פנייה זו לא זכתה לכל תגובה.
* נספח י"ג, מכתב מיום 14.9.99, אל מר יוסי ביילין, שר המשפטים.
78. כמו כן, מאז שניתן פסק הדין בעתירה 7152/97 הנ"ל, פנתה העותרת מספר פעמים בכרוז מיום 20.7.99 (נספח י"ג), לגורמים שונים במשרד המשפטים, ודרשה לפעול כנגד חברי מועצת בתי הדין המינהליים ואף הציעה, שמשרד המשפטים יוקיר לה תודה פומבית, על כך שאלמלא עתרה לבג"ץ וניהלה מאבק אמיץ, חסר פשרות ותוך סיכון אישי, ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות, היתה ממשיכה להתנהל מערכת בתי הדין המינהליים של מדינת ישראל, ללא כל פיקוח ובקרה ותוך רשלנות, הזנחה וחוסר אחריות.
ייאמר מפורשות, שכרוז זה הופץ, רק לאחר שהועבר לתגובה אל כל הנוגעים בדבר, בניסיון למנוע את הפצתו.
* נספח י"ד, כרוז מיום 20.7.99, "קריאה לחקירה נגד משרדי המשפטים והאוצר".
79. לכאורה, מצופה שנושא משרה בכיר, כמו המשיב 1, ו/או אחרים במשרדו, שבפניו מובאות תלונות לחוסר תיפקודה של יחידת סמך שבתחומי אחריותו, ימהר להיפגש עם נציגי הגוף הציבורי המלין על כך, מה עוד שמדובר בגוף, שכאמור, כל טענותיו הוכחו, בכל פורום רשמי.
80. אך בניגוד לכל המצופה והמקובל, נדחו כל פניות העותרת.
81. כל פניותיה של העותרת, גם אל שרים קודמים וכן אל היועץ המשפטי לממשלה, במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, היו קול קורא במדבר וראה בעניין זה במיוחד, את פניית העותרת מיום 22.7.99, אל עו"ד יורם בונן, עוזר היועץ המשפטי לממשלה (נספח ט"ו).
* נספח ט"ו, התכתבות העותרת מיום 22.7.99, עם עו"ד יורם בונן, עוזר היועץ המשפטי לממשלה.
ביום 6.10.99, שלחה העותרת למשיבים, את טיוטת העתירה על נספחיה
82. ביום 6.10.99, שלחה העותרת למשיבים, את טיוטת העתירה על נספחיה, בצירוף מכתב התראה (נספח י"ד), כי במידה ותלונתה לא תטופל עד למועד הגשת העתירה, תפנה ותעתור לבג"ץ. בטיוטה, היה חסר הקטע המתייחס להחלטה שלא לקיים את פסק הדין, שנודע לעותרת רק לאחר יומיים. בימים 10.10.99, 13.10.99 ו- 14.10.99, המשיכה העותרת וחזרה בפני המשיבה 2, על כוונתה לעתור במועד (ראה נספחים /1ח', /2ח').
* נספח ט"ז, מכתב התראה המצורף לטיוטת העתירה, מיום 6.10.99, אל המשיבים.
83. ביום 10.10.99, לאחר שנודע לעותרת על החלטתם שלא לקיים את פסק הדין בבג"ץ 7152/97, פנתה העותרת למשיבים בהתראה שתעתור לבית משפט נכבד זה, אם לא תבוטל ההחלטה. מאומה לא ארע.
84. ביום 13.10.99, הוגשה עתירה (6895/99) ואף היא לא הביאה לתגובה.
85. לא נותר לעותרת, אלא לפנות, אל כבוד בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק.
סעדים מבוקשים - מי שמרחם על משרתי ציבור רשלנים, סופו שמתאכזר לאזרחים ישרים
86. בקשות לצירוף תיקי עתירות: מדובר בבג"ץ 7152/97 (גמור) ובבג"ץ 6895/99 (בהליכים).
87. העותרת מבקשת להורות למשיבים להמציא את הפרוטוקול של ישיבת המועצה מיום 8.9.98, כמבוקש לעיל.
88. בית המשפט הנכבד, מתבקש לפעול, כדי למנוע הפקרת מוסדות בתי הדין המינהליים. לדעת העותרת, יש להניח כי רשלנותם מחד גיסא של חברי המשיבה 2, ואדישותו של המשיב 1 מאידך גיסא, לא היו מתקיימים, אלמלא משרד המשפטים התנהל באווירה המאפשרת לבעלי תפקידים, להפקיר את משימותיהם.
יוער, כי העותרת מקבלת ללא הרף תגובות, שלפיהן ספק אם גוף אחר מלבדה בישראל, היה נאבק לחשוף את המחדל והמסקנה היא, כי אלמלא עתירה זו ועתירה 7152/97, היו ממשיכים ומופקרים בתי הדין המינהליים.
לדעת העותרת, יש בכך להצביע על נורמה פסולה, הרווחת בשירות הציבורי, שאין לה מקום בחברה מתוקנת והרושם המצער, של הציבור שמייצגת העותרת הוא, שמשרתי הציבור, נוהגים בו בהתנשאות כאילו היו אדוניו, והעותרת מבקשת לצטט בפני בית המשפט הנכבד, מדברי כבוד השופט ברק, שאמר בבג"ץ 6163/92:
"אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית... יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים, לשמר ולפתח את תחושת הציבור, כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור."
89. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד, לדון בעתירה זו, להוציא צווים על תנאי וצו ביניים כמבוקש ולחייב את המשיבים בהוצאות.

היום: 17 אוקטובר, 1999
שבתאי עזריאל,
יו"ר העותרת



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   18:02   06.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  109. עו''ד ריש =אירגון בצלם ''נטש'' את אולם ביהמ''ש...  
בתגובה להודעה מספר 0
 

עו"ד ריש נטש האולם בזעם ואמר לשופטים:
'תאסרו אותי על זילות ביהמ"ש'
עו"ד צבי ריש לא אהב את מה ש-3 שופטי בג"צ עומדים לפסוק,
וארז את חפציו תוך שהם מכתיבים את פסק הדין; ריש סינן לעברם
"לא נעשה כאן צדק", הפנה את גבו אליהם ואמר:
"תאסרו אותי על זילות בית המשפט";
השופטים: אין לנו אלא להצר על התנהגותו ולא נוסיף....
המשך הכתבה בקישור המצ"ב !!
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33445-00.html?tag=17-59-21



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   06:37   19.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  126. 55 ח''כים קוראים לבטל את מינויו של יצחק זמיר!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.11.03 בשעה 10:36 בברכה, פילוביץ שחף
 

זמיר במחלוקת

לפרופ' זמיר לבטל מינויו כיו"ר ועדה לבחינת בתי הדין לעבודה
ח"כ כץ: שימחל על כבודו ויעשה טובה לכולנו ויתפטר מתפקידו;
כץ הוסיף: מדובר בשיטה - כאשר שר רוצה לקבל גושפנקא לדבריו
ממנים הרכב ועדה שתוצאותיה ידועות מראש;
הנושא יעלה מחר לסדר היום במליאת הכנסת.
מאת: רנית נחום-הלוי

נשיא ביה"ד הארצי לעבודה לשעבר: ועדת זמיר היא מגמתית ונכה
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33882-00.html?tag=6-32-42
-
55 חברי כנסת חתמו על עצומה, ובה הם מבקשים לבטל את מינויו של שופט בית המשפט העליון (בדימ.), פרופ' יצחק זמיר, מתפקידו כיו"ר הוועדה לבחינת בתי הדין לעבודה. כך נודע ל-Nfc.

יוזמת חברי הכנסת "נולדה", בעקבות החשיפה בערוץ 1 על-ידי העיתונאי
בועז שפירא, לפיה בניגוד לדבריו של זמיר - זמיר טען שאין לו עמדה מוקדמת בנושא זה - נמצא כי יש לזמיר עמדה מנומקת ומגובשת בנושא, אותה אף הביע בהזדמנויות שונות.
מסיבה זו, נטען, קיימת בעייתיות בעצם מינויו לראש ועדה, שתפקידה לבחון האם יש מקום לפרק את בתי הדין לעבודה, במתכונתם הנוכחית.

לדעת חברי הכנסת, מיר הביע בעבר עמדה נחרצת ומגובשת בדבר שילוב בתי הדין לעבודה במערכת המשפט הכללית האזרחית. את עמדתו הביע עוד בתחילת שנות ה-70' - בעת הליכי חקיקה של חוק בתי הדין לעבודה. כמו-כן חזר על עמדתו פעמים רבות, בהזדמנויות שונות.

"הישארותו של פרופ' זמיר בתפקיד יו"ר הוועדה, מטילה צל כבד על החלטות הוועדה שיעמוד בראשה ויוצרת את התחושה שמינו ועדה מכובדת שכל מטרתה לכתוב חוות דעת מוזמנת".

"בשל עמדותיו המגובשות וניסיונו הרב היה מקום להזמינו כעד מומחה לדיוני הוועדה, אך לא למנות אותו לתפקיד יו"ר הוועדה. אם אינך רוצה לפגוע באמינותם של הוועדות שהממשלה ממנה, נראה לנו שחובה עליך לבטל את מינויו של השופט זמיר", כך נכתב בעצומה שנשלחה לשר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד.

שר המשפטים: בתי הדין לעבודה ישולבו עם המערכת המשפטית הכללית

ראשית הפרשה החדשה - ביוזמה שהעלה שר המשפטים לביצוע רפורמה בבתי הדין לעבודה, על-פיה בתי הדין ישולבו במערכת המשפטית הכללית. בעקבות מחאה שנשמעה ממערכת המשפט וההסתדרות, הוקמה ועדת זמיר. מטרתה לבחון האם יש מקום לבצע רפורמה זו ולבחון את ההשלכות הנובעות מהעברת סמכויות בתי הדין לעבודה לבתי המשפט האחרים (האזרחיים).

זמיר מסתבך - זמן קצר לאחר מכן, שודר בחדשות הערוץ הראשון הוכחה לכך שפרופ' זמיר תומך בהעברת סמכויות בתי הדין לעבודה לאזרחיים, וכי הביע את דעתו על כך יותר מפעם אחת. בראיון מוקדם שקיים זמיר עם שלי יחימוביץ' הוא "הסתבך", כאשר טען שאין לו דיעה מוקדמת בנושא - אולם לאחר דבריו אלו, הוצגה כאמור קלטת המוכיחה את ההפך.

זמיר ליחימוביץ': "אם את שואלת אותי אם יש לי דיעה מוקדמת ומגובשת - התשובה היא בהחלט לא. בהחלט לא. אני בדרך כלל, את יודעת, גם כמורה למשפטים וגם כשופט לשעבר ניגש לעניינים לא עם דיעה מוקדמת ומגובשת. אם היתה לי דיעה כזו לא הייתי מקבל על עצמי את התפקיד מלכתחילה ולכן גם אין שום יסוד להתפטר".

הקלטת החושפת - "תמיד הייתי סבור שיש הצדקה להערכה מיוחדת לבתי הדין לעבודה. הייתי סבור אז, כפי שאני סבור היום, שהדרך הנכונה היא שתהיה מחלקה מיוחדת בתוך בית המשפט הכללי, ואני לא היחיד שחשב כך אז, ואני לא היחיד שחושב כך היום. אני, אבל זה כמובן עניין של הערכה, אני מאמין שזה רק יקדם גם את מעמד השופטים בנושא הזה, וגם את הטיפול בענייני בתי הדין לעבודה. כשהצעתי אז, כמו שאני מציע היום, עשיתי זאת מתוך דאגה לטיפול הנכון בענייני עבודה".

בקלטת ממשיך פרופ' זמיר ומרצה על חילוקי הדיעות והביקורת בין ניהול משפטים בבתי הדין לעבודה ובבית המשפט העליון. "יכולים להיות ניגודי דיעות בין בתי הדין לעבודה ובין בית המשפט העליון. השאלה היא מהו שוויון... לא מתקבל על הדעת שמושגים כמו שוויון, למשל, יהיו מושגים לגמרי שונים במערכת אחת של בית משפט ומערכת אחרת של בית משפט... אני לא חושב שיכולים להיות מושגים סותרים של שוויון במדינה אחת. לכן, חייבת להיות ערכאה אחת שקובעת את המדיניות, דואגת לאחידות והיא עושה זאת בזהירות ובריסון", כך לדברי פרופ' זמיר.

ח"כ חיים כץ: שיעשה טובה לכולנו ולכבודו ויבטל מינויו בוועדה

בעקבות דברים אלו שיגר ח"כ חיים כץ (5.11.03) מכתב לפרופ' זמיר, וביקש ממנו שיבטל את מינוי כיו"ר הוועדה. "משום שאני מאמין בך כאדם מוסרי, ישר והגון, אני קורא לך לא לקבל את המינוי. ראוי שיחקור את הנושא אדם שלא נודעות לו דיעות מוצקות וקדומות", כתב ח"כ כץ. במכתב תשובה ששיגר אליו פרופ' זמיר הוא השיב: "איני מוצא לנכון ולא חושב שאני צריך להתפטר... דעתי פתוחה ואני מוכן לקבל כל דיעה, אך אין לי דיעה קדומה", כך לדבריו.

ח"כ כץ ביקש להעלות (יום ד', 19.11.03) את הנושא לסדר היום במליאת הכנסת, ובמעמד זה לקרוא לפרופ' זמיר לעשות טובה לעצמו ולאחרים - ולהתפטר מתפקידו כיו"ר הוועדה. בדברים ל-Nfc מסביר ח"כ כץ, כי המדובר בשיטה. כאשר שרים רוצים לקדם נושא ומבקשים על-כך חוות דיעה של ועדה ציבורית-חיצונית, פשוט ממנים מראש שופט בדימוס (רצוי שיהיה שופט בית משפט עליון), אשר דיעותיו ידועות מראש.

"צר לי על השיטה. כאשר רוצים לטפל בנושא והפסיקה לא כל כך מתאימה, מחפשים שופט בדימוס. בעליון כאשר יודעים את דעתו, בונים לו הרכב של ועדה ואז מקבלים תוצאות ידועות מראש וגושפנקא ציבורית למה שרוצים לעשות. זו שיטה קלוקלת. ההתבטאות של זמיר שלא היתה ואין לו דיעה קדומה, כאשר בידיי קלטת שנתנה את משנתו הסדורה בנושא - לא מתאימה לאדם ישר והגון. שיעשה טובה לכולנו, לעצמו, לבית המשפט הישראלי והשופטים בדימוס, ימחל על כבודו ויעזוב את התפקיד".

"55 חברי כנסת כבר חתמו על עצומה שתופנה ללפיד. היו חברי כנסת (כ-10 במספר, ר.נ.ה) שאמרו: אנחנו כל כך צודקים ושהם מסכימים איתנו, אבל זמיר לימד אותם, רובם עורכי דין. זה לא שאני מבקש, זה 55 ח"כים מבקשים. השופט בדימוס, נשיא בית הדין לעבודה מנחם גולדברג, כבר אמר שהוועדה הזו היא נכה ותוצאותיה ידועות מראש. שיעשה טובה לכולם ובייחוד לעצמו ולכבודו ויוותר על התפקיד", חזר ח"כ כץ.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34305-00.html?tag=6-06-58
23:40 18/11/2003

@ אמת צרופה של היועמ"ש לממשלה לשעבר בכלל והשופט עליון לשעבר בפרט,
עו"ד יצחק זמיר...:-


פרשת קו 300 !!
5. פרק רביעי: ''קו 300-ההריגה''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5554&omm=5&viewmode=
6. פרק חמישי: ''קו 300- המשבר ההקונסטיטוציוני''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5554&omm=6&viewmode=
9. פרק שישי:''השב''כ ממציא מחתרת טרוריסטית יהודית''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5554&omm=9&viewmode=


הסכם השלום עם מצרים!!
מה כתוב בחוזה השלום בין: ישראל למצרים...??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5237&forum=gil
דו''ח ועדת אגרנט ''כתם'' על מדינת ישראל !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5368&forum=gil


פרשת/שואת ברנס !!
!! עיוות-דין ועינוי-נפש במדינה ''דמוקרטית''מאת: עמוס ברנס !!
https://rotter.net/forum/gil/5522.shtml


אהרון ברק = יצחק זמיר !!
''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד יוסף דר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5110&forum=gil
שוחד בבית המשפט העליון: אהרון ברק חשוד...
https://rotter.net/forum/gil/5240.shtml


סרבנות בישראל !!
גילוי דעת של חברי סגל מהאוניברסיטאות והמכללות
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5084&forum=gil


דברי כנסת ישראל !!
משה''ח: שנתון המסמכים הרשמיים של שנת 1995/96
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5314&forum=gil

@ תגובות !!

אריק באך :שם
[email protected] :דוא"ל
נושא: זמיר הנוכל מסתבך שוב? הפטרון ברק...

אין זו הנוכלות הראשונה של אח מעובדי הציבור המושחתים והמרושעים
ביותר שאני נתקלתי בהם.

לצערי, הוא איננו מושחת בזכות עצמו, אלא יש לו פטרון. זמיר הוא
שכיר-חרב של אהרון ברק, שהשחיל אותו לודעה כדי שיכתוב את ההחלטה המוזמנת מראש לטובת אהרון ברק, אישתו, והילדים שיהיו בריאים...

יום אחד עוד תתפוצץ בחשיפה גדולה פרשת ההונאה הגדולה ביותר
בשירות הציבורי:

פרשת ברק-זמיר...



ברק-זמיר 2003\300 :שם
:דוא"ל
נושא: זמיר הוא היוסי גינוסר של אהרון ברק

הפעם מצאו קלטת שמוכיחה שההצהרה שנתן לציבור היא הצהרת-שקר.

לכמה הצהרות ופסקי דין שקריים שנתן זמיר אין בכלל קלטות שיוכיחו
מה עוד הטיפוס הזה וה"בוס" שלו בישלו?

שחברי הכנסת יחייבו את כל שופטי בית המשפט העליון לעבור בדיקת
פוליגרף. ואז תראו איך שכולם בורחים למדינה שאין לה הסכם הסגרה
עם ישראל...


שלמה111 :שם
:דוא"ל
מדינת השקרנים

במדינת השקרנים נותנים קידום ומעמד לבכירים שבשקרנים, מבין הבכירים בוחרים את השקרנים הגדולים ביותר ואותם מקדמים לעמדות מפתח.
מבין גדולי השקרנים בוחרים את הטובים ביותר אותם מעמדים בראש
הועדה לבחירת השקר בארץ.
אז, אמר. נו, מה כבר יעשה עוד שקר קטן לאיש גדול שכזה.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   06:56   19.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  127. ח''כ ויו''ר ועדת חוקה חוק ומשפט:ערר בתיק ע' ברק  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 19.11.03 בשעה 07:04 בברכה, פילוביץ שחף
 
חבר הכנסת איתן בוחן האפשרות להגיש ערר בתיק עמותות ברק
16.11.2003

חבר הכנסת מיכאל איתן החל בשבועות האחרונים לבדוק את האפשרות
להגיש בג"ץ בתיק עמותות ברק. היום ביקר איתן בפרקליטות מחוז
ת"א שם החלו הוא וצוות משרדו לעבור על תיקי החקירה.
http://www.miki.org.il/miki/article.asp?newsid=925

פרשת העמותות של אהוד ברק!!
שילטון האוליגרכיה דוחף את יצחק הרצוג לפוליטיקה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5109&forum=gil&omm=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   02:24   27.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  143. הועדה הציבורית לקביעת כללי אתיקה לח''כ החלה...  
בתגובה להודעה מספר 0
 

הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת.
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/public/ethics.htm

ביום כ"ו באב התשס"ג - ‎24 באוגוסט ‎2003, מינה יושב ראש הכנסת ועדה ציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת.

חברי הועדה הם: השופט (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר, השופט (בדימוס) יצחק אליאסוף, חבר הכנסת רוני בר-און, חבר הכנסת לשעבר עוזי ברעם, פרופ' אסא כשר, ד"ר סוזי נבות, חבר הכנסת לשעבר חיים קורפו, עו"ד צבי ענבר, עו"ד אנה שניידר.

הועדה תקיים את ישיבותיה במשכן הכנסת, והפרוטוקולים של הדיונים יופיעו באתר.

ישיבה מס' 1
http://www.knesset.gov.il/committees/heb/public/ethics_protocol1.htm
ישיבה מס' 2

תגובה/בקורת שכתבתי ליו"ר הכנסת ח"כ רובי ריבלין...!!

© כל הזכויות שמורות, 2003, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: [email protected]



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
shabor לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 30.11.03
19724 הודעות, 126 מדרגים, 252 נקודות.  ראה משוב
   12:52   02.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  152. איך גילת, שובב שכמותו, ממשיך עדיין להסתובב חופשי ולפרסם דעתו?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   11:22   12.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  164. יחסים מסוכנים:''על פרקליטים, שוטרים ועיתונאים''  
בתגובה להודעה מספר 152
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 12.12.03 בשעה 20:19 בברכה, פילוביץ שחף
 
@ על פרקליטים, שוטרים ועיתונאים @
10. עכשיו זה ממוסד וכשר: המשטרה=התקשורת=התביעה!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5245&omm=10&viewmode=threaded

יחסים מסוכנים

בשיעורי אזרחות למדנו שהעיתונות, הפרקליטות והמשטרה הן נשמת אפה של הדמוקרטיה. אלא שבישראל של שנות האלפיים, תשאלו את אליקים רובינשטיין, נוצר ביניהן שיתוף פעולה פסול שמהווה דווקא את האיום הגדול ביותר על שלטון החוק. זה מה שקורה כשעיתונאים בכירים, ביניהם אמיר אורן, מרדכי גילת ואמנון אברמוביץ', חוצים את הגבולות, מתערבבים עם אנשי פרקליטות ולובשי מדים ונוקטים מדיניות חיסולים. העולם מחולק אצלם בצורה שרירותית לטובים ורעים. מי שבצד שלהם תמיד טוב. מי שבחבורת הרעים לא ייצא משם לעולם. רשימת הנפגעים החפים מפשע הולכת ומתארכת
קלמן ליבסקינד



מימין לשמאל: פרקליטת המדינה, עדנה ארבל; ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי; אמיר אורן.
צילומים: רובי קסטרו, פלאש 90, יהונתן שאול, רענן כהן

הסיפור הזה הוא על קבוצה לא גדולה אבל מאוד חזקה, שמחזיקה בידיה כמעט את כל הצמתים החשובים במגרש של שלטון החוק בישראל. נמנים עימה בסך הכל כמה עיתונאים, כמה מאנשי הפרקליטות וכמה קצינים כחולי מדים, שחברו בשנים האחרונות לחונטה, מהמסוכנות שמשטר דמוקרטי יכול להכיל. הם עובדים בשיתוף פעולה, עוזרים זה לזה, מכסים האחד על השני ומתקדמים יחד ממטרה למטרה.

מערכת יחסים נכונה, תמימה ונקייה בין עיתונות לבין גורמי אכיפת החוק יכולה לייצר חומר חיטוי משובח לחוליי הממשל. כשהזרועות הללו מתערבות זו בזו עד שלא ניתן להבחין מי מפעיל את מי ומי משרת את מי, זה כבר סיפור אחר. סיפור מסוכן. סיפור של מערכת אלימה שפועלת בשרשרת, שלא תמיד ברור היכן היא מתחילה והיכן היא נגמרת, מי הביצה ומי התרנגולת.

בשרשרת הזו עיתונאי מפרסם תחקיר, מקורביו במשטרה פותחים בחקירה ומדליפים לו ממנה על מנת שיוכל ללוות אותם מדי יום במחיאות כפיים קצובות. הליווי העיתונאי הצמוד הזה דרוש לחוקרים כמו ה"אולה" לשחקן כדורגל, אלא שמצד שני הקרוסלה הזו גם מפעילה עליהם לחץ. עמוק בלבם קיים כל העת החשש לשמו הטוב של העיתונאי שלהם, אם יסגרו את התיק מבלי לספק לו את הסחורה. היחסים האסורים הללו מבטיחים לעיתונאי זרימה בלתי פוסקת של חומר. לקצין המשטרה הם מספקים תוכנית הגנה קבועה. הוא זוכה לכתבות פרופיל מפרגנות, הוא יודע כי גם אם ייתפס בחטא, גם אם יתברר שהעלים ראיות או תמלל שיחות פרטיות של מי שלא צריך, יהיה מי שיגונן עליו שם בחוץ. כך יכלו מרדכי גילת, אמיר אורן, משה נגבי וחבריהם להריץ את משה מזרחי לראשות אגף החקירות, מעודדים אותו כשהוא מקדם חקירות נגד מי שנוח להם, ממהרים להגן עליו בגופם כשהוא סורח, תוך שהם נושאים על כפיים כל מי שמסייע להם ולו בפרקליטות המדינה.
איש חף מפשע הנקלע לברית הבריונים הזו, ובשנים האחרונות היו כמה כאלה, מוצא את עצמו עד מהרה במבוך שבו סוגרים עליו מכל הכיוונים העיתונות, הפרקליטות והמשטרה, כל מי שבשיעורי אזרחות לימדו אותו לסמוך עליהם שיבערו עבורו את הרע.
התוצאה של השילוש הלגמרי לא קדוש הזה מאפשרת למערכת אכיפת החוק לעשות ככל העולה על רוחה, כשעיתונות מבקרת, חושפת ולוחמת אינה נמצאת כלל בסביבה.


ידיד המחלקה, משה מזרחי

באפריל99' הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" עוד כתבה בסדרת הכתבות שפורסמו בעיתון בשנים האחרונות על אודות דמותו המיתולוגית של ניצב משה מזרחי, האיש והאגדה. כתבות פרופיל מחמיאות ומלאות הערצה מהסוג שהיה גורם גם למלאך גבריאל להסמיק במבוכה. ב"ידיעות" עשו הרבה כדי להרחיק את מזרחי מטענה שהוא או אנשיו הדליפו חומרים לעיתון. "תיק הארכיון עליו דל להפליא", נכתב עליו. "הוא מעולם לא היה אחד שמתחבר לעיתונאים ומדליף להם. הוא מסרב ליצור לעצמו לובי תקשורתי". זה היה אחד מקטעי הסאטירה הטובים שהופיעו אי פעם בעיתונות הישראלית. במשטרה קראו את הדברים הללו והחזיקו את הבטן מצחוק. קצין בכיר ביאחב"ל התבטא באחרונה כי "הלוואי שהייתי מקבל שעות מזרחי כמו שמקבלת מיכל גרייבסקי מ'ידיעות'".
גם במשרד המשפטים מתייחסים כבר תקופה ארוכה אל סביבתו של ניצב משה מזרחי כאל מדלפה אחת גדולה." יש יחסי סימביוזה בין קבוצת עיתונאים למדליפים", הגדיר את זה היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בהרצאה שנשא לפני שלושה שבועות במעלה-החמישה. "יש קורלציה בין ידיעות שפורסמו במשך השנים לבין רשימת כותבים שגומלת למי שהיו מקורותיה. מדובר ביחסי גומלין של תן וקח. תן לי - ואכתוב טובה עליך".
קשה למצוא יותר מדי צדיקים בין העיתונאים הנשכבים עכשיו על הפרקט כדי להציל את מזרחי. רובם פרסמו ידיעות שתוכנן הצביע על כך שהן תודלקו בנדיבות מסביבתו משך שנים. אחדים מהם דואגים לעצמם לא פחות משהם דואגים לו. אמיר אורן ומרדכי גילת, שכיכבו בהרצאת היועץ רובינשטיין,מי בשמו ומי לא, הפכו את עצמם במהלך השנים לאפוטרופסיו וניהלו עבורו קמפיין נלהב כאשר המפכ"ל שלמה אהרונישקי לא רצה לראות אותו בתפקיד ראש אגף חקירות.
אורן, שהיה היחיד שאותו הזכיר רובינשטיין בשמו, חצה בתקופה האחרונה כמה קווים בניסיון לפגוע ברובינשטיין או להגן על ניצב משה מזרחי, שני צדדים של אותו מטבע. לצורך זה הוא היה מוכן להכריז כי רובינשטיין ראוי לפרס בן לאדן ויגאל עמיר. בשביל זה הוא היה מוכן להרחיק גם 25 שנה לאחור, כדי לנזוף ברובינשטיין על שלא התפטר מראשות לשכתו של משה דיין כשזה גילה לעולם שישראל סיפקה נשק לאתיופיה.
אורן, יחד עם עמיתו מרדכי גילת, הסמיק בוודאי כששמע את דבריו של רובינשטיין שסיפר על עיתונאים שהציעו לו בתחילת כהונתו לשמש כמקור שלהם ונענו בשלילה. היום, רמז היועץ, הם מגדולי המתקיפים שלי.
אלא שאורן, כעיתונאים אחרים, לא צריך את לשכת היועץ כדי להגיע לחומרים. יש לו מקורות אחרים. במשרד המשפטים יש גם מי שמשוכנע שהם לובשים מדים.
לפני כמה שבועות טען אורן ב"הארץ" כי עו"ד יעקב נאמן היה מעורב במגעים שבין משרד המשפטים לסטניסלב יזמסקי, איש היאחב"ל לשעבר שחשף את פרשת האזנות הסתר של מזרחי. העובדות הן שלפני למעלה משנה הסתובב יזמסקי עם החומרים בידו וניסה לעניין בהם מספר גורמים. אחד מהם היה עו"ד נאמן, ששמע, דיווח למי שצריך וכתב בעניין זיכרון דברים. זיכרון הדברים הזה הגיע לידי המשטרה. לפני מספר שבועות הוא זלג לידיו של אורן.
שנה קודם לכן הורה היועץ המשפטי לממשלה לחתום עם יזמסקי על הסדר חסינות. ההסכם הזה נשמר בסוד והיה ידוע למספר מצומצם של אנשים. זמן קצר אחרי החתימה העביר אורן רשימת שאלות בנושא למשרד המשפטים. מהשאלות היה ברור שמישהו סיפר לאורן על ההסכם ושאורן לא מרוצה ממנו. מן השאלות גם עלתה דאגה של אורן מכך שההסכם עלול לפגוע כביכול בחקירתה של נעמי בלומנטל, כשהאמת היא שמה שהיה חבוי מאחורי השאלות היתה דאגה לראשו של ראש אגף החקירות, משה מזרחי. לעתים מספיק לקרוא שאילתה של עיתונאי כדי להבין מה באמת מעניין אותו ובעיקר מי המקור שלו.


אמיר אורן נגד שאול מופז

מי שמתחקה אחרי פעילותם רבת השנים של אורן וגילת מזהה קו פעולה ברור. נראה כי השניים מסמנים מטרות ומסכלים. העולם מחולק אצלם לשניים. יש טובים ויש רעים. מי שבצד שלהם טוב תמיד. מי שבחבורת הרעים לא ייצא משם לעולם. משורה משחרר רק המוות. בניגוד לסיכול הצה"לי, זה של הצמד אורן את גילת, כך נראה, רחוק מלהיות ממוקד. נהפוך הוא. בשיטת החיסולים שאותה הם נוקטים כבר שנים, בדיוק כמו בתשדיר למלחמה באיידס, כולם נפגעים. החבר, והחברה של החבר, והעוזר, והיועץ, ומי שפעם היה אחד מאלה וחשב שישכחו לו את זה.
דומה שהסיפור הבא ממחיש זאת יותר מכל. לפני 32 שנה פרסם אמיר אורן בעיתון "במחנה" ראיון מפרגן, שלא לומר משתפך, עם מ', מג "ד צנחנים. למ' הזה קוראים מתן וילנאי. אמיר אורן הוא מכר ותומך נלהב של וילנאי זה שנים. במחצית שנת98' הגיע וילנאי לקו הסיום של המועמדות לתפקיד הרמטכ"ל הבא של צה"ל יחד עם שאול מופז. מי שהיה צריך להכריע בין השניים היה שר הביטחון דאז, יצחק מרדכי. אורן, לא בפעם הראשונה וגם לא האחרונה, שכח ככל הנראה היכן בדיוק נמצאים גבולותיו כעיתונאי וניהל קמפיין של ממש לטובת וילנאי, המועמד שלו. מופז, יריבו של וילנאי, הגיע אצל אורן בתוקף הנסיבות כמעט למדרגת שטן.
אורן היה עסוק כולו במלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה, לא תמיד לוקחים שבויים. כך כשנשאל אורן בתוכנית בוקר בטלוויזיה אם לדעתו, כפרשן צבאי, יכול מופז לשמש כרמטכ"ל, השיב בלי לעפעף, כפי שצוטט בעיתון "העיר": " כמובן. אם חלילה יתרסק מטוס עם כל המטה הכללי ומופז יהיה האלוף היחיד שיישאר, בוודאי שהוא יהיה הרמטכ"ל". אורן , יחד עם אמנון אברמוביץ', שותף נוסף לקמפיין וילנאי, היו מוכנים לרדת נמוך מאוד במאמציהם להשפיע על בחירת הרמטכ"ל. עד כדי כך נמוך שזמן לא רב לפני ההחלטה פרסמו, זה בעיתונו וזה ב"יומן" בערוץ 1, כי יאסר ערפאת, הוא ולא אחר, תומך במינויו של מופז. להישג העיתונאי הכביר יוצא הדופן הזה היתה מטרה אחת, לפגוע בסיכוייו של מופז. כמה פאתטית נשמעת היום הידיעה המופרכת הזו על הרצון של ערפאת דווקא ברמטכ"לותו של מופז.


אמיר אורן נגד איציק מרדכי

כמה טעויות עשה יצחק מרדכי בחייו. אחת מהן היתה כשלא קיבל את המלצתו של אורן והחליט למנות בניגוד לעמדתו דווקא את מופז. על טעויות, כבר למד מרדכי בצבא, משלמים, ומרדכי וכל מי שסבב אותו ממשיכים לשלם ביוקר עד היום. אורן בנה קונספירציה שלמה סביב מינוי מופז. "עסקה" הוא קרא לה. ומה טיבה של אותה עסקה? מרדכי ימנה את מופז. מופז מצדו ישתף פעולה עם מרדכי וישלב בתפקידים שונים את "מועדפיו האישיים או מועדפי חבריו מהצנחנים". בראש אותם חברים ששם אורן על הכוונת שלו, נמצא כבר שנים אבי בניהו, היום מפקד גלי צה"ל. בניהו היה יועץ התקשורת של מרדכי ואורן רואה בו עד היום את אחד האשמים באי בחירתו של וילנאי לרמטכ"ל. מאז, כבר כמה שנים, הוא רודף אחריו ותוקף אותו בכל אשר יפנה.
אחרי ששירת כיועץ תקשורת לצדו של שר הביטחון מרדכי, ביקש מרדכי מבניהו לסייע לו בריצה לבחירות99'. הפרקליט הצבאי הראשי אישר לבניהו להשתחרר מצה"ל לחצי שנה ולחזור אחרי הבחירות. כשבניהו ביקש לחזור נדלקו לאורן כל הפיוזים. הוא יצא מעל דפי עיתונו למלחמת חורמה בבניהו כאילו מדובר בסוגיה צבאית מן המעלה הראשונה.
מי שהיה צריך לקלוט את בניהו בצה"ל היה קצין חינוך ראשי תא"ל אלעזר שטרן, עוד אחד שנקלע בטעות לקו האש של אורן, ומאז מתקשה לפלס את דרכו החוצה משם. שטרן קיבל את בניהו ומינה אותו לע' קצין חינוך ראשי ופרשן צבאי בגלי צה"ל. אורן, עיתונאי בתואר ומושך ביותר מדי חוטים בפועל, לא היה מוכן להשלים עם המינוי. על תגובת הנגד שלו סיפר תא"ל שטרן בפני כמה עשרות עורכים וכתבים כשהגיע לביקור בתחנת הרדיו הצבאית זמן לא רב אחרי שעזב אותה המפקד הקודם, זאב דרורי. הנוכחים הנדהמים שמעו מקצין חינוך ראשי כי בטרם החליט סופית להכניס את בניהו לגל"צ, התקשר ללשכתו הפרשן הצבאי של "הארץ", אמיר אורן. שטרן לא היה באותה עת במשרד, ואורן, כך סיפר שטרן למאזינים, השאיר אצל פקידת הלשכה שלו הודעה: תמסרי לאלעזר שטרן שאם הוא יסכים לקלוט את בניהו, הוא יעבור מבחינתי ומבחינת מערכת "הארץ" מהצד של הטובים לצד של הרעים.
שטרן, שלא רגיל לקבל איומים מהסוג הזה מעיתונאים, לא התחשב יתר על המידה בדעתו של אורן ומינה את בניהו. אורן, ששוב הפך את המקום שמקצים לו ב"הארץ" לבמה פרטית לחיסול חשבונות אישיים, הגיב בצרורות. "התפקיד המיותר של קצין חינוך ראשי אינו הולם עוד פוליטרוקים מהסוג הישן", כתב . "עכשיו הוא מתאים לפוליטיקאים במדים, ששפתיהם פולטות מליצות בעוד שידיהם טופחות על שכמם של מי שיכול לקדמם". בפעם אחרת כינה את שטרן "מפקדו המיותר של חיל מיותר".
אז מה היה לנו כאן, לסיכום? בלשון ציורית אפשר לראות זאת כסיפור מן ההגדה של פסח: תא"ל שטרן שנענש בגללשקלט את בניהו, שחטף מכיוון שהיה יועץ של מרדכי, ששילם על כך שמינה לרמטכ"ל את מופז ולא את וילנאי, שאותו רצה אמיר אורן. חד גדיא.
שטרן, שראה בפרסומים הללו של אמיר אורן משום התנכלות פסולה של עיתונאי לאיש צבא משיקולים בלתי ענייניים בעליל, החליט שלא לשתוק. לפני כשנה וחצי הוא ניסח מכתב תלונה חריף נגד אורן ושלח אותו למועצת העיתונות.
מועצת העיתונות בהנהגתו של פרופ' מרדכי קרמניצר, למי שעוקב אחריה, הפכה גם היא לצפויה בתגובותיה בעניינים החמים שעל הפרק. כשהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, תקף את אמיר אורן, משה נגבי, וחבריהם לעט המגויס, הגיבו ראשי המועצה במהירות שיא. קרמניצר תקף את רובינשטיין בשצף קצף. ממלאת מקומו, ד"ר ניצה שפירא-ליבאי, כינתה את דברי היועץ "השתלחות גורפת ונטולת רסן".
בתלונה של תא"ל שטרן נגד אורן, מיקירי העדה, טיפלו במועצת העיתונות ביותר מתינות. היועצת המשפטית של המועצה, עורכת הדין יעל גרוסמן, העבירה את התלונה לאורן ולאחר שקיבלה את תגובתו החליטה שאין מקום לדון בה כלל.
חזרה לפרשת אורן-בניהו. בדצמבר99', זמן קצר אחרי שהצטרף לגלי צה"ל, פרסם עיתון "העיר" כתבה גדולה על אודות אבי בניהו. מקום של כבוד בכתבה תפסו היחסים בין בניהו לאמיר אורן. אורן, אגב, שעשה כמעט 30 שנה מילואים בתחנה הצבאית, הפך עם מינויו של בניהו לאחד התומכים בסגירתה. כתבת "העיר" עדי קסלר הביאה את השתלשלות הדברים בין השניים עד כה והוסיפה חשיפה מעניינת בעניינו של פרשן "הארץ" לענייני צבא. אורן, כך כתבה, עושה חלטורות בצבא ומקבל עליהן כסף. "הוא, שכותב על ענייני צבא", ציטטה כתב צבאי, "מקבל כסף מחיל חינוך ומהמכללה לביטחון לאומי. אז אם מדברים על אתיקה, שלא יתחסד". קסלר הביאה גם את תגובת דובר צה"ל שאישר כי אורן קיבל מצה"ל שכר תמורת הרצאות שנתן בפני קורסים ופורומים של קצינים, וציטטה "גורם מוסמך" שהעריך כי בשנתיים האחרונות הסתכמו הסכומים שקיבל בעשרות אלפי שקלים. אורן, איך לומר, לא יצא מהסיפור הזה מועמד מוביל לראשות הקתדרה לאתיקה, והחליט להשיב מלחמה.
אורן, כאן המקום לציין, הוא דמוקרט גדול. הוא מאמין בחופש העיתונות, הוא מצדד בזרימת מידע חופשית. את ליאורה גלאט-ברקוביץ', שהדליפה משיקולים פוליטיים את מסמך סיריל קרן,הוא חיבק בחום והשווה ל"מדענית המדווחת לעולם על ניסוי המתנהל במעבדה". את אליקים רובינשטיין,שהחליט לחקור את ההדלפה הוא כינה "אויב מקורות המידע של העיתונות".
הפעם , כשנתוני החלטורות שלו מצה"ל שאותן מממן משלם המיסים דלפו החוצה, השתנה משהו בתפישתו את עולם העיתונות. שוב הפכו ההדלפות לאסורות. חופש המידע שב מבויש למגירה. אורן פנה לפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אורי שוהם, ודרש לחקור מי המדליף. לאורן גם היה חשוד. קראו לו אבי בניהו. בצה"ל, עשה כוחו של הפרשן הצבאי אורן את שלו. ההתייחסות לפרשה היתה כאל הדלפה מסוכנת של סודות האטום של ישראל. החקירה הוטלה על חוקרי הימל"מ, היחידה המיוחדת של המשטרה הצבאית. נחקרו בה בזה אחר זה שורה ארוכה של קצינים, בהם בכירים עד דרגת תת אלוף. בסיום החקירה הועברו ממצאיה לפצ"ר הבא, מנחם פינקלשטיין. פינקלשטיין, בחוות דעת שהוציא, ניקה את בניהו מכל אשמה והמליץ להעמיד לדין משמעתי את דובר צה"ל, עודד בן-עמי. בן-עמי נשפט בפני האלוף גיורא איילנד ויצא זכאי.
אמיר אורן סירב להגיב לאמור בכתבה.

מרדכי גילת נגד אביגדור קהלני

גם מרדכי גילת הוא כבר מזמן לא רק עיתונאי. הוא מושך בחוטים, לוחץ, פועל למען בחירתם של קצינים חשובים לו וכדי לטרפד את מינויים של אחרים. דוגמה מדהימה למי ששכח מזמן היכן מתחיל ובעיקר היכן היה צריך אבל לא מסתיים תפקידו של עיתונאי, ניתן למצוא בסיפור הבא המופיע בספרו החדש של אביגדור קהלני, "בכוח האמת". קהלני היה אז תקופה קצרה בתפקידו כשר לבטחון פנים כשיום אחד הגיע לביתו גילת. קהלני בחר שלא להזכיר בספרו את גילת בשמו. "איש תקשורת, אשר מספר שבועות קודם לכן תקף אותי על עיכוב המינוי של סנדו מזור, הגיע יום אחד אל ביתי וניסה ללמד אותי את תורת המשטרה כולה על רגל אחת, מפגין בקיאות שגרמה לי לחוש כטירון בן יומו", כותב קהלני. "האיש עבר איתי על מספר שמות של קצינים בכירים. את חלק הארי הוא חיסל בהבל פה וטען שצריך להעיף אותם מיד, וחלק אחר הוא שיבח והמליץ, שעלי לקדמם לפני כולם. בביקור הזה למדתי עוד פרק בהלכות המשטרה. הכרתי את שמות הקצינים שביקש האיש לקדם, הבנתי מהר מאוד מדוע הוא חפץ ביקרם ורשמתי אותם לפני. בסופו של דבר לא קידמתי אותם גם משום שאיש - פרט לעיתונאי - לא המליץ עליהם, וגם משום שבתוך המשטרה הם נחשבו מחוברים לגורמים חיצוניים ועל כן נתונים להשפעות העלולות לערער את טוהר מעשיהם. מאז אותו שיעור בביתי היו המינויים שעשיתי ענייניים ללא עוררין, ונקבעו רק על דעתי ועל דעת המפכ"ל. אולם מאחר שלא קיבלתי את המלצותיו של העיתונאי הפכתי למטרה שניתן לירות בה מכל הכיוונים מדי סוף שבוע".


מרדכי גילת נגד משה שחל

אלא שלגילת לא היתה זו הפעם הראשונה שהוא דוחף את ידיו לקלחת המינויים. בתחילת שנת93' ביצעו המפכ"ל רפי פלד והשר לבטחון פנים משה שחל סבב מינויים בצמרת המשטרה.
שניים מהבולטים בסבב הזה היו סנ"צ מאיר גלבוע ונצ"מ יעקב גרוסמן, חוקריו הראשיים של אריה דרעי. החקירה הזו החלה בעקבות פרסומיו של גילת ובמהלכה זלגו לעברו באופן שוטף חומרים מחדרי החקירות. גלבוע וגרוסמן יועדו בסבב הזה למקום מרוחק מאגף החקירות. גלבוע קיבל אמנם דרגה והועלה לנצ"מ, אבל נשלח להיות מדריך לחקירות במכללה לפיקוד ומטה של המשטרה בנעורים. גרוסמן הועלה לתנ"צ ונשלח להיות מפקדה של אותה מכללה.
כמה זמן אחר כך התקשר גילת, איש התחקירים של "ידיעות אחרונות", ליוסי בר-מוחא, כתבו החוקר של עיתון "הארץ", והזמין אותו לפגישה. על שולחן בית הקפה בגבעתיים שבו נערכה הפגישה היה מונח ראשו של משה שחל, השר שתחתיו התפזרו קציניו של גילת לתפקידי הדרכה. "ב'ידיעות אחרונות'", סיפר גילת לבר-מוחא, "יש בעיה להיכנס בשחל, תעשה את זה אתה ב'הארץ'".
" גילת אמר ליוסי:'אתה חייב לעשות משהו על שחל'", מספר ידיד אישי של בר-מוחא. "הוא אמר לו:'אתה צריך לעשות כתבה על המשטרה בתקופת שחל. אתה יודע מה הוא עשה? הוא העביר את גרוסמן, הוא פגע בגלבוע, קצין אחר הוא זרק למחוז ש"י. הוא מרסק את אגף החקירות, הכל כדי שהחקירות לא יהיו רציניות'. לגילת לא היה שום חומר ספציפי. הוא פשוט סימן את שחל והחליט להיכנס בו. יוסי הבין שהאיש הזה רוצה לחסל בן אדם שפגע במקורות שלו. גלבוע היה הרי החוקר הגדול של דרעי. גילת ידע הכל מתוך חדרי החקירות. יוסי לא היה צריך להיות חכם גדול כדי להבין".
ומה יוסי ענה לו?
"יוסי סירב".
וגילת החליט לרדת מהעניין?
צחוק גדול. "מה פתאום. יש אחרים".
זמן קצר אחרי זה אכן החלו אחרים ב"הארץ" לחגוג על שחל.


מרדכי גילת בעד דליה איציק

העולם על פי גילת, כבר הבנו, מחולק לטובים ולרעים. הטובים טובים תמיד, בעיקר כשהם עוזרים לעיתונאי החרוץ. במשכן הכנסת יש לגילת כמה חברים נאמנים, כאלה הנהנים אצלו מהגנה כמעט מוחלטת. אחד כזה היה נחום לנגנטל. לפני שנים קיבל גילת תיק עמוס חומר בעניין מעורבות משפחת לנגנטל בעסקי הקרקעות בגבעת-שמואל, אבל העדיף לא לגעת בו. כך גם המקרה המדהים הבא שאירע עם ח"כ דליה איציק במחצית שנת94'. יוסי בר-מוחא, אז כאמור תחקירן "הארץ" והיום מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב, היה עסוק באיסוף חומר לתחקיר על ח"כ איציק. איציק, כך העלה התחקיר כשפורסם, קיבלה תרומה של 20 אלף שקל למטה הבחירות לפריימריס שלה ממנהל בית ספר חרדי, בעוד היא משמשת כמחזיקת תיק החינוך בעיריית ירושלים. היא העבירה כספים של הסתדרות המורים לעמותה שהקימה, וקיבלה שכר ממשרד החינוך על שעות הוראה שבועיות אבל לא הצליחה לזכור מה וכמה לימדה ואפילו לא שם של אחד מתלמידיה.
יום אחד התקשר בר-מוחא למזכירת בית הספר שבו היתה רשומה איציק כדי לבקש את תגובתה. המזכירה שוחחה עם העיתונאי ומיד אחר כך דיווחה על השיחה לאיציק. זמן קצר אחר כך קיבל בר-מוחא שיחת טלפון מפתיעה מחברת הכנסת. "יוסי", פנתה איציק לבר-מוחא, "הבנתי שאתה עושה עלי איזוכתבה, אפשר לדעת במה מדובר? ". בר-מוחא אישר את העובדה הבסיסית והבטיח לאיציק שברגע שיסיים לאסוף את החומר יפנה אליה על מנת לקבל את תגובתה.
"אם ככה", השיבה איציק לבר-מוחא, "תתקשר למוטי גילת. הוא רוצה לדבר איתך". " יוסי היה די המום מכך שדליה איציק מפעילה מולו את מוטי גילת, אבל הוא התקשר", מספר חבר של בר-מוחא, "ואז גילת התחיל לנסות להוריד אותו מהכתבה. הוא אמר לו:' בחייך, תעזוב את דליה איציק, מה יש לך ממנה, למה אתה מתעסק דווקא איתה, יש כל כך הרבה נושאים לעבוד עליהם'. יוסי הסביר לו שמדובר בפרשה חמורה יותר מהסיפור שלו על הג'קוזי של רפי פלד, אבל גילת היה נעול. הוא אמר לו:'יש לך נושאים הרבה יותר חמורים'". ברמוחא לא נכנע והתחקיר ראה אור.
חברת הכנסת דליה איציק בתגובה: "אני לא דיברתי עם ברמוחא. למיטב ידיעתי גילת דיבר איתו, אבל לא בשליחותי".
בר-מוחא מסר בתגובה לפניית "סופשבוע" כי הוא אינו מאשר ואינו מכחיש את הדברים.
תגובתו של גילת לא נתקבלה עד מועד סגירת הגיליון.

מרדכי גילת נגד שמואל הולנדר

עיתונות חוקרת היא ללא ספק נשמת אפו של משטר דמוקרטי. חשיפת שחיתויות והתרעה על התנהלות לא תקינה הן ללא ספק כלים חשובים במלחמה לנקיון הממשל. אלא שלעיתונות החוקרת כוח גדול, וכשהוא משמש לחיסול חשבונות אישיים, הוא הופך לכוח להשחית.
ב-12 באפריל 2002 פורסם במוסף "7 ימים " של "ידיעות אחרונות" ראיון מפרגן עם ראש אגף החקירות של נציבות שירות המדינה, עופר רייכמן. מה זה מפרגן? אם כל הפרגונים. "גונבים לו את המדינה", צעקה הכותרת. רייכמן הוצג בכתבה כמו הילד ההולנדי עם האצבע בסכר. את הראיון עם רייכמן ערכה מיכל גרייבסקי, שותפתו של מרדכי גילת. מי שהתוודע לתחקירים קודמים של גילת וצוותו צפה שבקרוב יבוא התחקיר על הנציבות. ככה זה עובד. קודם מקבלים את הראיון המחמיא, אחר כך מביאים את התמורה.
שלושה חודשים אחר כך זה הגיע. בשתי כתבות ארוכות ומתלהמות הפך גילת את שמואל הולנדר, נציב שירות המדינה,לאחרון המושחתים.גילת הביא שורה של מקרים שבהם לטענתו הקל הולנדר עם עובדי מדינה שנחשדו בעבירות שונות. תחקיר מקביל של "מעריב" גילה אז שהבסיס העובדתי של גילת היה רעוע במיוחד. גילת גם לא הצליח, והאמת גם לא ממש ניסה, להסביר מה המניע של הולנדר לטייח פרשיות נוראיות כל כך. האם הוא מקבל משהו מתחת לשולחן? האם מדובר בחברי ילדות שלו או בקרובי משפחה שלהם הוא סוגר תיקים?
אלא שבטכניקת הכתיבה של גילת לא תמיד העובדות הן מה שקובע. עם כותרות ענק, ביטויים מתלהמים וציטוטים בוטים של גורמים עלומי שם, קל מאוד להגיע לשורה התחתונה הרצויה. רצויה לגילת ורצויה לא פחות ליריביו של הולנדר באגף החקירות, שהביאו את החומר. אצל גילת, כבר אמרנו, מי שרע, רע עד הסוף. גם אם הולנדר היה מנסה לסייע לזקנה לחצות את הכביש היה גילת מאשים אותו בניסיון לחסל אותה בתאונה. אלא שלעתים השיטה הזו, לא פחות ממה שהיא פוגעת בקורבנותיו, מגחיכה עד מאוד את גילת עצמו.
כך היה בסוגיית טיפולו של הולנדר בשחר לוי. לוי היה בכיר במשרד הביטחון שהואשם בעבירות של הטרדה מינית ומגע מיני עם חיילות הכפופות לו. הוא הועמד לדין בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה ויצא עם עונש קל יחסית. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון החמירה השופטת דורית בייניש את עונשו וקבעה באופן תקדימי כי "ניהול קשר רומנטי בין ממונה לבין עובדת בשירות המדינה, כאשר מתקיימים יחסי כפיפות ביניהם, פוגעת בתפקוד התקין ובתדמית הראויה של השירות, אף אם זה נעשה בהסכמה".
גילת קרא את פסק הדין, ראה משהו שקשור לנציבות המדינה, נזכר שיש לו שם מישהו שמפעם לפעם צריך להכות בו, וירה. במאמר שפרסם כמה ימים אחרי פסק הדין קבע גילת כי פסק הדין הזה הוא "סטירת לחי נוספת להולנדר". פסק הדין הזה, קבע גילת, שניתן "בניגוד לגישתו" של הולנדר, "אמור להוליך את הנציב למסקנות אישיות". אלא שגילת, לפני שהתיישב מול המקלדת, העדיף להעלים מקוראיו שתי עובדות קריטיות. האחת, שנציבות שירות המדינה בראשותו של הולנדר היא זו שערערה על קולת עונשו של שחר לוי, היא שדרשה מבית המשפט העליון להחמיר בעונש, היא זו שדעתה נתקבלה על ידי השופטת בייניש, היא שניצחה בדיון המשפטי. כיצד, אם כן, אפשר לראות בהחלטה הזו סטירת לחי דווקא להולנדר? לא ברור.
אלא שזה עוד כלום. תשעה חודשים קודם לכן, מיד לאחר שהגישה הנציבות את הערעור, פורסם ב"ידיעות" מאמר מחודד וכתוב היטב בנושא. נציבות שירות המדינה קיבלה בו צרור מחמאות על תפקודה בפרשת שחר לוי. "נציבות שירות המדינה נהגה הפעם ביד רמה", הילל וקילס הכותב, "היא הגישה נגד החשוד תובענה מנומקת, השעתה אותו מעבודתו והצליחה לגרום להרשעתו בחלק מהאישומים". מחיאות כפיים סוערות לנציבות ולהולנדר העומד בראשה. ומי חתום על המאמר ההוא? נכון, מרדכי גילת. למי שמסתבך ומתקשה להבין לאיזה גילת להאמין, זה שמעניק להולנדר סטירת לחי או זה שעוטף אותו במחמאות, ההסבר פשוט. המאמר הראשון נכתב לפני שצוות גילת חבר לאגף החקירות בנציבות, בראשות עופר רייכמן. עד אז אפשר היה עוד להחמיא לנציב מפעם לפעם על התנהלות נאותה. מהרגע שבאגף החקירות של רייכמן התחילו לעבוד עם גילת ואנשיו הפך בהכרח יריב האגף, שמואל הולנדר, לאיש רע. ואת הרוע, כמו שאמרנו, גם אלף כביסות באריאל אולטרה לא יכולות להסיר. כך מרשה לעצמו גילת להפוך את העובדות על ראשן, לזלזל בקוראים וגם קצת בעצמו, ולהוציא רשימות חיסול מהסוג הזה, כשהוא בונה בציניות גדולה על כך שקוראי העיתון שלו לא בקיאים יותר מדי בפרטים.


מרדכי גילת נגד אברהם בורג

הולנדר אינו היחיד שמצא את עצמו במבוך של גילת מבלי יכולת להבין איך הגיע לשם ואיך יוצאים החוצה. כך אירע גם לח"כ אברהם בורג. בורג לא נתקל מעולם בגילת, לטוב ולרע, עד אותו יום ההצבעה בכנסת על מה שזכה לכינוי "חוק דרעי". ב-13 בפברואר 2001 הצביעה מליאת הכנסת על החוק לשחרור מוקדם של אסירים העומדים בקריטריונים שנקבעו, אחרי מחצית מתקופת מאסרם. האסיר המפורסם שהיה צפוי אז ליהנות מהחוק היה אריה דרעי, שלא בטובתו העניק לחוק הזה את שמו.
ההצבעה הסתיימה והחוק עבר על חודו של קול: 48 בעד, 47 נגד. אלא שאז החלה המהומה סביב שאלת הצבעתו של ח"כ יולי אדלשטיין. אדלשטיין נכנס מאוחר למליאה והעימות סביב השאלה אם לספור את קולו אם לאו הגיעה כמעט לתגרת ידיים. היו"ר בורג נכנס ללשכתו, בין היתר יחד עם היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד צבי ענבר, ואחרי ארבע שעות של האזנה להקלטה וצפייה בווידאו החליט לאשר את ההצבעה. החוק עבר. עבור גילת היה הצעד הזה של בורג, שיכול היה להביא ליציאתו של דרעי מהכלא בטרם זמן, בלתי נסלח.
מי שמכיר את התנהלותו של גילת היה יכול להעריך כבר אז שבורג חי על זמן שאול. שבוע אחרי ההצבעה הגיעה המנההראשונה. גילת חשף "עסקה" בכתבה שפרסם: היו"ר בורג ניסה לארגן ליועץ המשפטי של הכנסת צבי ענבר "מתנת פרישה ששוויה מאות אלפי שקלים" (חודש לפני כן התקבל חוק היועץ המשפטי לכנסת המשווה את מעמדו של היועץ לזה של שופט עליון - ק.ל). ענבר , מצדו, הכשיר את ההצבעה השגויה, אליבא דגילת, על חוק דרעי. זאת היתה רק המנה הראשונה. חצי שנה אחר כך היו אמורות להתקיים הבחירות הפנימיות לראשות מפלגת העבודה בין בורג לבנימין בן-אליעזר. חודשיים לפני הבחירות הצביעו הסקרים על פער ניכר לטובתו של בורג שכבר ראה את עצמו יושב על כס היו"ר. שבועות ספורים לפני הבחירות הגיעה המנה השנייה של גילת שנדמה שלא שכח ולא סלח לבורג על התנהלותו בעניין חוק דרעי. בעניין הזה לא עזרה לבורג אפילו העובדה שהוא עצמו הצביע נגד החוק. גילת לפי מאמריו ראה בו את האחראי למעבר החוק ועל טעויות, כבר למדנו, משלמים אצל גילת וביוקר.
בתחילת יולי 2001 פרסם גילת במוסף השבת של "ידיעות" שתי כתבות תחקיר על "דפוסי השחיתות הציבורית של יו"ר הכנסת". הכתבות הכילו אוסף ענקי של פרטים.חלקם לא קשורים כלל לבורג,חלקם נופחו כיד הדמיון הטובה של גילת לממדי ענק.האשמות מהותיות ביותר בתחקירים התגלו במהרה כלא נכונות. גילת האשים את בורג כי רכש על חשבון משלם המסים מכונית גדולה ויקרה וש"את זכותו למיגון ביתו הפרטי ניצל להשבחת מעונו בעשרות אלפי דולרים". " אם כבר מחליפים את התריסים למה שלא יהיו חשמליים? אם מתקינים סורגים מדוע שלא יהיו דקורטיביים? אם מתקינים שער חשמלי ומחליפים דלתות, למה שבאותה הזדמנות לא תשקיע המדינה גם בפיתוח הגינה וברחבת הכניסה? העבודה לא פסחה אפילו על הזמנת כמה חלונות סקאי לייט שקופים לגג הרעפים", כתב .
בסגנונו, הציג גילת גם את החלפת מערכת המחשבים במשכן כמזימה אפלה וחשאית באישון לילה. "היינו המומים", אמרה לגילת עובדת שקיבלה מחשב חדש וכנראה נכנסה מכך לשוק. "הכל התנהל במין מסתורין כזה, תעלומה, משהו לא ברור", הסבירה לו העובדת, שבחרה לשמור על אלמוניותה, כנראה מחשש שמא תקפוץ עליה מכשפה מפחידה עם מחשב נוסף.
בדיקה שנערכה על ידי אבנר מולכו ב"העין השביעית" גילתה מעט מהאמת על העבודה של גילת. "הסורגים המדוברים אינם מזהב אלא מעוטרים בכמה עיגולי ברזל, ללא תוספת מחיר כפי שמעלה בדיקה פשוטה", כתב . תריסי המתכת הותקנו לפי דרישה של השב"כ, חלונות הסקאי לייט שהוצגו כסמל השחיתות לא היו ולא נבראו כלל בבית, בדיוק כמו הרחבת שביל הכניסה ופיתוח הגינה.
הוצאות הרכב שרכש בורג, התברר עוד, היו פחותות והביאו דווקא חיסכון לקופת המדינה.
חלק ניכר מהנתונים הללו היו יכולים להתברר לגילת ולצוותו לפני פרסום התחקיר אילו נענה להצעתם של אנשי בורג. אלו הזמינו את גילת ואנשיו לבקר בבית כשהוא ריק מיושביו על מנת לעמוד על טעותם. אנשיו של גילת הודו בנימוס והעדיפו לא להתבלבל עם העובדות.
התחקיר הזה היה נקודת המפנה. בורג איבד במכה אחת את ההובלה בסקרים והפסיד את הבחירות לבן-אליעזר.
התופעה שעל פיה "תחקיר" לקוי, רעוע, חסר בשר, שקרי בחלקיו, מנופח בחלקיו האחרים והנשען על פיגומים של התנסחויות חריפות שאין מאחוריהן בשר, מחסל סיכויים של מתמודד למשרה פוליטית חשובה, צריכה לעורר הרהורים כבדים אצל כל שוחר צדק, דמוקרטיה ונקיונם של תהליכים בחברה.
* [email protected]



צילומים: רובי קסטרו, פלאש 90, יהונתן שאול, רענן כהן

על הכוונת: יעקב נאמן

כשהיועץ רובינשטיין מזהיר מפני סימביוזה בין קבוצת עיתונאים למדליפים, סימביוזה שתוצאותיה הן הרס של הדמוקרטיה, נראה שאין כמו פרשת העמדתו לדין של יעקב נאמן כדי להוכיח את הדברים. מן הפרשה הזו ניתן ללמוד מה קורה לשלטון החוק כשפרקליטות אינטרסנטית, בעלת דעה ברורה מאוד על איך היא היתה רוצה לראות את מערכת אכיפת החוק מתנהלת ובעיקר מה היא לא היתה רוצה שם, חוברת בקשר שאין שלילי ממנו לעיתונות מכסה, מחפה ותומכת, ומביאה לגירוש שר ממשרתו.

כניסתו של פרופ' יעקב נאמן למשרד המשפטים ביוני96' לוותה ברעש גדול. נאמן, עורך דין מנוסה ובעל עמדה ברורה ומוגדרת בשיח המשפטי, לא היה החלום הרטוב לבוס הרצוי אצל בכירי הפרקליטות. אם לא די בהערכות המוקדמות שלהם בהקשר הזה, ברגע שבו דרך בבניין הבהיר נאמן כי מה שהיה הוא לגמרי לא מה שיהיה. הוא לא הסתיר את כוונתו להחליף את היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן-יאיר, והאשים את הפרקליטות בכך שהחלטותיה מונעות לעתים משיקולים פוליטיים. בפרקליטות לא אהבו מטבע הדברים את האמירות הללו של נאמן. הפרקליטה ארבל והיועץ בן-יאיר דאגו להגיב עליהן בחריפות בכלי התקשורת.

זמן לא רב אחרי בחירות96' ערכה לאה רבין על גג ביתה ארוחת ערב למוזמנים. לארוחה הוזמנו מכרים, חברים וכמה ממקורבי המשפחה. בין המוזמנים היו גם היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן-יאיר, ורעייתו. אחד הנוכחים בארוחה סיפר השבוע ל"סופשבוע" כי בשלב מסוים, אחרי כמה לגימות מהיין שהוגש לשולחנות, שחרר היועץ בן-יאיר את לשונו. "שמעתם מה אני עושה לפאשיסט הזה, יעקב נאמן? ", אמר , "אני הולך לזיין אותו". " מה הוא עשה לך? ", ניסה אחד השומעים לברר. "אתה לא מכיר את האנשים האלה", השיב בן-יאיר לדברי אותו גורם. "אתה לא מכיר את המוטיבציות שלהם". רעיית היועץ הספיקה עוד לזרוק לעברו הערה ממתנת, לדברי הגורם, אלא שאת מה שנאמר אי אפשר היה כבר להחזיר לאחור. מיכאל בןיאיר בתגובה: "לא היו דברים מעולם. לא אמרתי דברים כאלה, לא בניסוח הזה ולא בשום ניסוח אחר בעל משמעות תוכנית דומה".

ביום שבו מונה פרופ' נאמן לשר המשפטים בממשלת בנימין נתניהו הוגשה לבג"ץ עתירה נגד המינוי. בבסיס העתירה עמדו פרשיות שונות שנפלו מאוחר יותר. המרכזית שבהן עסקה במסמך שהיה מצוי בידי המשטרה ופרקליטות המדינה ועל פיו ניסה נאמן להדיח עד תביעה במשפט דרעי שלא לשתף פעולה עם המשטרה. המסמך המדובר היה זיכרון דברים שרשם סנ"צ מאיר גלבוע,מחוקריו של דרעי,בספטמבר92' בעקבותשיחהשקייםעם העד, מרטין בראון, יהודי תושב אנגליה.

מן הדברים עלה שבראון סיפר לחוקר כי לאחר שהעיד במשטרה בפרשת דרעי, הזמין אותו נאמן למשרדו ושאל אותו: "מה פתאום אתם עוזרים למשטרה? ". בראון טען, כך לפי אותו זיכרון דברים של גלבוע, כי לנאמן היה עניין לסייע לדרעי מכיוון שזה מינה אותו לעמוד בראש ועדה הקשורה בענייני משרד הפנים.

המזכר הזה היה כאמור בן ארבע שנים. במשך כל אותן שנים לא נעשה איתו דבר. עכשיו, ערב הטקס החגיגי של הקמת הממשלה, היה במערכת מי שחשב שהגיע הזמן להקים אותו לתחייה.

היום שבו הוגשה העתירה, יום המינוי, היה מטבע הדברים יום עמוס במיוחד עבור נאמן. על דבר הגשת העתירה הוא שמע לראשונה מעו"ד אהוד סול, שותף במשרדו. נאמן, שהיה עסוק, ביקש מסול לאסוף את החומר ולהכין עבורו תצהיר תשובה. עו"ד סול ופרקליטה נוספת במשרד עבדו לתוך הלילה כשהם מסתייעים טלפונית בנאמן. למחרת בבוקר כבר הוגש תצהיר התשובה במסגרתו פורטו נסיבות היכרותו של נאמן עם בראון. מדובר, כתב נאמן, "בדברי כזב מתחילתם ועד סופם. מעולם לא אמרתי כדברים הללו או דומים להם למר בראון. ההפך הוא הנכון". בהמשך הצהיר עוד נאמן כי הוא מונה על ידי דרעי לעמוד בראש הוועדה שעסקה בתמיכות לרשויות המקומיות ב-22 ביולי 92', " לאחר שנגבתה, למיטב ידיעתי, עדות ממר בראון במשטרה".

במשטרה החלו בבדיקת התיק וגבו הודעה מנאמן. מהר מאוד התברר כי אין בטענות ממש. בראון, התברר, הפליל את דרעי בעדויותיו לפני פגישתו עם נאמן כמו גם אחריה. לפגישותיו עם נאמן לא היתה שום השפעה על התנהגותו. יתרה מכך, בראון חזר בו בהמשך מהדברים. חוקרי המשטרה מסרו את מסקנות הבדיקה לפרקליטות ונראה היה שהתיק קרוב לסיומו. בשלב הזה נכנס היועץ המשפטי לממשלה בעצמו לעובי התיק. הוא החל ליטול חלק בישיבות אינטנסיביות בנושא, באופן שגם במשטרה הגדירו כחריג, ודאי על רקע העובדה שתוצאות התיק עשויות להשפיע על עתידו. אלא שהזוטות הללו לא הפריעו לבןיאיר. התיק הוחזר לחוקרים ובתוך זמן קצר הורה להם בןיאיר לעבור מ"בדיקה" ל"חקירה" מלאה. בשלב הזה הודיע נאמן כי הוא מתפטר מתפקידו עד לסיום הפרשה.

במהלך החקירה, כפי שהעלה החומר בתיק, ביקש נאמן יותר מפעם אחת מחוקריו להניח בפניו את כל הטענות נגדו. יש לי תשובה והסבר לכל דבר, תשאלו אותי הכל, ביקש. נאמן היה משוכנע שהסבריו ישכנעו את הפרקליטות כי אין כל מקום להגיש נגדו כתב אישום, אלא שבפרקליטות לא רצו לשמוע. נצ"מ דורון בית-נר, אחד מחוקריו, העיד במשפט שהתנהל אחר כך כי החוקרים הכינו רשימה של 80 שאלות ששיקפו את כל הטענות נגד נאמן והיו אמורות להיות מוצגות לו בדרישה לקבלת הסברים. בפרקליטות עברו על השאלות, מחקו כמעט את כולן ואפשרו לחוקרים לשאול את נאמן שלוש שאלות בלבד. נאמן פגש חלק מהטענות נגדו לראשונה בכתב האישום.

ימים ספורים לאחר העדות שמסר עוד בשלב ה"בדיקה", במהלך עיון במסמכים במשרדו, גילה נאמן את דוח הוועדה שאליה מונה על ידי דרעי. נאמן עיין בדוח וגילה לפתע כי התאריך שמסר בתצהיר לגבי מועד מינויו לוועדה היה שגוי. הוועדה, התברר, הוקמה ביולי91' ולא ביולי92'. נאמן מיהר להתקשר לתנ"צ יעקב גרוסמן, שניהל את החקירה, ומסר לו על הטעות. החוקרים, מיותר לציין, לא עלו על הטעות הזו בעצמם ולולא פניית נאמן ספק גם אם היו עולים עליה.

זו לא היתה הנקודה היחידה שנאמן תרם מיוזמתו לחוקרים.

בשלב מסוים סיפר נאמן בחקירתו כי בשנת95' התייעץ איתו בראון פעם נוספת, הפעם שאל האם הוא חייב להעיד בחיקור דין המתקיים באנגליה. נאמן העיד כי המליץ לבראון להיוועץ בעורך דין אנגלי המכיר את החוק המקומי. מאוחר יותר, גם הפעם בחיפוש נוסף שערך בין ניירותיו, מצא נאמן מסמך שחיבר אז לבקשתו עו"ד אליוט סאקס, פרקליט אנגלי המועסק במשרדו, בעקבות פניית בראון. במסמך מנתח סאקס את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני בראון ומכולן עולה מסקנה ברורה אחת: לבראון אין ברירה אלא לשתף פעולה עם המשטרה.

נאמן היה בעננים. המסמך הזה, כך היה משוכנע, מוכיח סופית ובאופן הכי ברור שיכול להיות, כי לא רק שלא ניסה להדיח את בראון שלא לשתף פעולה עם המשטרה, אלא שחוות דעת משפטית שחוברה במשרדו עבור בראון קבעה את ההפך הגמור. נאמן רץ עם המסמך לחוקרים והגיש אותו. בפרקליטות המדינה חשבו אחרת. המסמך, הם אמרו, מוכיח שנאמן שיקר כשטען בתחילה כי הפנה את בראון לעורך דין אנגלי.

עם הגשת כתב האישום התבררה לראשונה התמונה המלאה. הטענה בדבר הדחת בראון שלא לשתף פעולה עם המשטרה, שהיתה העילה לפתיחת החקירה כולה, נעלמה כלא היתה. במקומה הלך ונרקם כתב האישום מחדש סביב התצהיר שמסר נאמן לבג"ץ וסביב עדויותיו במשטרה. נאמן הואשם בכך ששיקר בעניין תאריך מינוי הוועדה, עניין שהוא עצמו תיקן בפני החוקרים בטרם גילו זאת בעצמם, וכן ששיבש מהלכי משפט בעניין חוות הדעת של עו"ד סאקס. נאמן, האשימה הפרקליטות, ניסה להעלים את חוות הדעת מהחוקרים.

האישומים הללו היו מופרכים על פניהם. ראשית מכיוון שאת התאריך השגוי על התצהיר מיהר נאמן לתקן ביוזמתו עוד בטרם מי מהחוקרים עלה על כך. שנית, גם את חוות הדעת של סאקס הביא נאמן ביוזמתו לחוקרים, כך שמוזר היה להאשים אותו שהעלים את המסמך. שלישית, המסמך הזה מוכיח את צדקתו בצורה הניצחת ביותר, ומשכך, איזו סיבה יש לו להעלים מסמך שכזה.

אלא שהפרקליטה ארבל והיועץ בן-יאיר החליטו להעמיד את נאמן לדין. מסלול החתחתים שעשה התיק הזה בדרך לכתב האישום העלה יותר מדי שאלות שלא קיבלו תשובה.

כך למשל, מה פתאום החליטו בפרקליטות לשלוף את זיכרון הדברים של סנ"צ גלבוע אחרי ארבע שנים שבהן הוא שכב כאבן שאין לה הופכין, ולהתחיל לטפל בו במרץ שכזה דווקא ביום מינויו של נאמן לשר הממונה על היועץ והפרקליטה?

מדוע דרשו היועץ והפרקליטה מהחוקרים שלא לסכם את ממצאי חקירתם ושלא להגיש דוח מלווה בהמלצות, כמקובל? האם זה קשור לכך שהחוקרים גילו מהרגע הראשון עמדה עצמאית וחלקו על זו של הפרקליטים? האם זה קשור לכך שכבר אחרי כמה ימי חקירה כתב תנ"צ גרוסמן בתיק כי "העליתי את השקפתי. ספק אם נגיע לכתב אישום" ?

וכיצד מתיישבים דבריה של הפרקליטה ארבל בראיון טלוויזיוני ולפיהם העובדה שהחוקרים אינם מסכמים את חקירותיהם היא דבר שבשגרה עם עדויות החוקרים בבית המשפט שלפיהן מדובר באירוע חריג ביותר?

וממתי היועץ המשפטי לממשלה מנהל באופן אישי את החקירה, בצורה כזו שגם החוקרים הוותיקים שניהלו אותה ציינו כחריגה? ממתי הוא וצוותו מנסחים עבור החוקרים את השאלות ומדוע הם אוסרים עליהם לשאול את החשוד עשרות שאלות שביקשו לשאול? שלא לדבר על חקירה שיש ליועץ עניין אישי בה, שכן היא מתנהלת נגד מי שרק עתה איים להדיח אותו.

שאלת השאלות נגעה לעד אחד מרכזי שבפרקליטות התעקשו שלא להורות למשטרה לחקור. מדובר בעו"ד אהוד סול, איש משרדו של נאמן ומי שחיבר וניסח את התצהיר שסביבו התנהלה הסערה כולה. סול העיד מאוחר יותר במשפט כי הוא שניסח את התצהיר, הוא שבדק את הנתונים ובלחץ הזמן הוא שעשה את הטעות ורשם תאריך שאיננו נכון. סביר מאוד להניח שגרסתו זו, לו נשמעה מול חוקרי המשטרה, היתה מייתרת את המשפט כולו. אלא שהיו מי שלא רצו לייתר את המשפט ובאופן מוזר ביותר החליטו כי דווקא עו"ד סול לא ייחקר, עובדה שהתמיהה מאוחר יותר גם את השופטים שלא קיבלו עליה תשובה.

המציאות שבה נאמן מנדב מיוזמתו את כל החומרים לחוקרים וממהר לתקן אותם על טעויות שנפלו בעדותו הקודמת, בטרם הם עצמם עלו עליהן, לא ממש מתיישבת עם דמותו של מי שמואשם במתן עדות שקר במתכוון. כשהפרקליטה עו"ד רות דוד נאלצה להסביר מדוע הביא נאמן את חוות הדעת של עו"ד סאקס מיוזמתו וכיצד זה מסתדר עם כוונותיו הפליליות להטעות ולשקר, היא מצאה את ההסבר. נאמן, היא הסבירה במשנה סדורה, נאלץ להביא את המסמך לחוקרים רק בעקבות חיפוש שנערך במשרדו יומיים קודם. רק משחש בקרבת החוקרים העושים במשרדו, "נתרענן זיכרונו" והוא גילה את המסמך, קבעה. הרעיון שבנתה התביעה היה יפה אלמלא היה שקר צרוף שנתברר במהלך המשפט. החוקרים מעולם לא ביצעו שום חיפוש במשרדו של נאמן והוא, כאמור, הביא את המסמך הזה למשרדי אגף החקירות מיוזמתו המלאה.

אלא שספק אם הפרקליטות בניצוחו של היועץ היתה מצליחה להרים כתב אישום רופס ורעוע מהסוג הזה לולא הסיוע המאסיבי שקיבלה מאוסף חסידיה בתקשורת. מרדכי גילת, אמנון אברמוביץ', חני קים והפרשן המשפטי האולטימטיבי משה נגבי חיבקו את ארבל ובן-יאיר בחום מהרגע הראשון והעניקו להם בפרשה הזו רוח גבית אדירה. גם לאחר שהחלו הפרטים להיחשף ושלושת השופטים זיכו את נאמן פה אחד לא נתנה החבורה הזו לעובדות לבלבל אותה.

אמנון אברמוביץ', אז בערוץ הראשון, היה אחד העיתונאים שתמכו בנאמנות בעמדת היועץ והפרקליטה. אברמוביץ', עם או בלי קשר, היה גם מי שזכה לדעת כמעט בזמן אמת מה קורה בחקירה. ב-15 בנובמבר96' הציג אברמוביץ' ב"יומן" שני גילויים מרעישים שיכולים ללמד הרבה על התנהלותם של מקורבי המשטרה והפרקליטות בעיתונות באותם ימים. אברמוביץ' סיפר לצופיו כי המשטרה חשפה מסמך המעיד על קשר מקצועי בין נאמן לבין בראון. "המסמך הוא חוות דעת מנומקת, מלומדת, כתובה באנגלית, שבה מייעץ משרדו של נאמן למרטין בראון איך להימנע מלהעיד נגד אריה דרעי. להימנע מלהעיד בלי להסתבך". הדיווח הזה של אברמוביץ', שהתייחס לחוות הדעת של עו"ד אליוט סאקס, היה בלוף כפול. ראשית מכיוון שהמשטרה לא חשפה את המסמך אלא הוא הוגש לה על מגש באדיבותו של החשוד עצמו. שנית - מכיוון שהמסמך מלמד את ההפך הגמור. משרדו של נאמן יעץ לבראון דווקא לשתף פעולה.

דיווחים ופרשנויות ברמה הזו סייעו באותם ימים לפרקליטות להכשיר את הלבבות להגשת כתב האישום. "חוקרי המשטרה אומרים", דיווח אברמוביץ' בלשונו הציורית בשידור אחר, "כי גם כשהם מנסים להסיט את מבטם מהפרשיות השונות של נאמן, הפרשיות מסתכלות עליהם".

לא צריך לאמץ יותר מדי את הזיכרון כדי לבחון בדיעבד להיכן הגיעו הפרשיות, להיכן הגיע נאמן, ובעיקר עד להיכן הגיע אברמוביץ עם דיווחיו. אלא שהוא לא היה היחיד.

חני קים ב"הארץ" דרשה מנאמן לעזוב את תפקידו כבר כשהחלה בדיקת המשטרה בעניינו. כשהוא זוכה בבית המשפט התקשתה קים להשלים עם הזיכוי הגורף וניסתה לשכנע את הפרקליטות להגיש ערעור על הזיכוי. על כך אפשר להגיד "נו, מילא". אבל הנימוק שלה להצדקת הערעור, ראוי לו שיילמד היטב בפקולטה למשפטים. "פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שימשה במשך שנים פרקליטת מחוז המרכז ושופטת מחוזית", כתבה . "מעולם לא הוטל דופי בשום תפקיד שמילאה. ארבל הגיעה למסקנה כי נאמן שיקר בשרשרת העובדות שהעלים מתצהירו לבג"ץ ומעדותו במשטרה. יכולתה של ארבל להעריך תום לב לא פחותה מיכולתם של שלושה שופטים מבית משפט השלום בתל-אביב שזיכו את נאמן". זה מובן? מי בכלל צריך את המטומטמים האלה מבית המשפט כשהפרקליטה ארבל חושבת הפוך. ובכלל, מאיפה לקחה השלישייה הזו את העוז להחליט הפוך ממנה?

גם למרדכי גילת, שלמקרא דבריו ניתן לחשוב שהוא היחיד שקרא את החומר, היה מה להגיד. "רק מי שקרא באמת את חומר הראיות כולו במשפט נאמן יכול להבין את הביקורת הציבורית על פסק הדין", כתב . ואם ישאל השואל לאיזו ביקורת ציבורית מתכוון גילת? זה ברור, לא? שלו עצמו, של משה נגבי ושל חני קים.

גם גילת דחף את הפרקליטות לערער על הזיכוי הבלתי נסבל. "השופטים העניקו בעצם לציבור המתדיינים בבתי המשפט רישיון להגיש לבג"ץ תצהירים שאינם תמיד אמת", כתב . "הם ייצרו מצב שאם לא יוגש ערעור על פסק הדין, כפי ששוקלת הפרקליטות לעשות, יישאר התקדים הזה לנצח".

גילת , שבתקופת החקירה פרסם מאמר תחת הכותרת "אל תגעו ביועץ", לא נורא רצה שנאמן יהיה שר המשפטים. בכתבה שפרסם ב"ידיעות" כמה ימים לפני שמונה נאמן לתפקיד על ידי בנימין נתניהו, איתר התחקירן גילת בכישרון גדול את הקשר הנסתר בין נתניהו לנאמן. "בתו של נאמן", חשף גילת, "נשואה לפרסומאי רמי סדן, אחד מיועצי התקשורת של ראש הממשלה המיועד".

עו "ד נאמן קרא את הדברים בעיתון והרים גבה. יש לו חמש בנות, הוא נמצא איתן בקשר מצוין ומעולם לא שמע על החתן הזה שחיבר לו גילת. "מיד אחרי שהתפרסמה הכתבה", סיפר אז נאמן, "אספתי את בנותי לישיבת חירום. ביקשתי מהן לחשוף הכל, לא להסתיר דבר ולגלות לי מי מהן נישאה לרמי סדן בלי לספר לי על כך".

משה נגבי, שכבר בתחילת הפרשה קבע שגם אם ייצא נאמן צח כשלג הוא לא יוכל לחזור לתפקיד, ניצל את פרשת נאמן לקמפיין הלל לעדנה ארבל. "ההערכה ליושרם ולחוסנם של ארבל ואנשיה צריכה להיות עמוקה שבעתיים", כתב ביום הגשת כתב האישום. "נכון נהג היועץ המשפטי כאשר הפקיד את עיקר הטיפול בפרשה בידיה של ארבל. בכך הוא סוכר פיותיהם של מלעיזים ומבטיח שהצדק עם יעקב נאמן לא רק ייעשה אלא גם ייראה". כשזוכה נאמן, נזעק נגבי לשמור על כבוד הפרקליטה. זה ששופטי השלום האמינו לנאמן, כתב, "זה אינו אומר שארבל נכשלה בתפקידה".

שום מילת ביקורת, שום מחשבה שנייה, שום הרהור.

(12/12/03 , 00:00)

http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/603/999.html


@ ועל זה כתב ושאל אל"מ לשם בכתבתו משנת...:-

פשעי: פרס, ביילין, גילה אלמגור, ביל קלינטון..
לחקור,אבל את מי?

מאת: אל"מ )מיל.( משה לשם
פברואר,26 2001
ג'אדר, תשס"א

אחת השיטות הנלוזות של השמאל היא להטריד ולקעקע את שלטון המחנה הלאומי
באמצעות טרור משפטי ומשטרתי.

כולנו זוכרים איך הצליחו להעביר מתפקידו את נאמן שמונה לשר המשפטים על
ידי בנימיןנתניהו, בחקירה שהתבררה שאין לה בסיס, אבל נאמן כבר לא חזר
למשרדהמשפטים.

איך הטרידו את בנימין נתניהו בכל מינוי שניסה למנות וכיצד השפילה אותו
המשטרה והתקשורת כאשר סיים את תפקידו בחקירת המתנות המפורסמת.

גם בימים אלה, כשאריאל שרון עוד לא כונן ממשלה, כבר שולפים את האשמות
כנגד אישים מהמחנה הלאומי, בסיוע מסיבי של כותרות ראשיות בעיתונות.
אביגדור ליברמן היה הראשון, כאשר פתאום מצאו תיק, שהוא פגע בקטינים
בישוב נוקדים.
ואת הקבלן אפל על מערכת קשרים מסועפת של טובות הנאה שחילק
כביכול לכל מי שרק תרצו בצמרת המחנה הלאומי.

השיטה עובדת, כי המושמצים צריכים להתגונן, וכשמתגוננים מול ערכאות
משפטיות אין זמן לעשייה פוליטית.

אני הייתי מציע לראש הממשלה אריאל שרון, אשר בודאי יהיה עסוק במלחמה
בטרור, ובייצוב מצבה המעורער של מדינת ישראל, להורות על כמה ועדות
חקירה. ועדות חקירה שמשימתן תהיה לחקור מעשים ומחדלים שקשורים
לצמרת מחנה השמאל הקיצוני,
אלה שעוטים פרצופים תמימים של
אנשים נקיי כפיים וברי לבב.

יש לחקור ולא לטייח ולהלן רשימה חלקית:

רצח רבין, עלו עד היום עשרות סימני שאלה על אירועי אותו לילה ארור
שבו נרצח ראש ממשלה יהודי בארץ ישראל. באמצעות המקרה הנורא הזה,
ניסו ואף הצליחו במידה רבה להכתים מחנה שלם, את המחנה הלאומי בכלל
ואנשים רבים בפרט. איך זה שאת אריאלה הרשפי מכניסים לבית הסוהר
ואילו משפטו של הפרובוקטור אבישי רביב עוד לא החל?
זו רק שאלה אחת
מיני רבות. אני יודע שחלק יגיד זה לא הזמן, ודי לדוש בסוגיה הקשה
הזו, אבל את התשובה והתירוץ הזה נשמע כל הזמן, לכן יש לחקור ומיד.


פשעי אוסלו: לכולם ברור היום שהסכם אוסלו כמעט והוביל לחורבן
המדינה. לכולם ברור שהאנשים שעסקו בהכנת ההסכם ובמגעים עם אויבנו
עברו על החוק. החוק האוסר על מפגשים עם ארגון עוין כך מוגדר עד
היום הארגון לשחרור פלסטין אש"ף. העיתונאי פישמן במאמרו בידיעות
אחרונות כותב: אנחנו נתנו להם רובים וראו מה קורה היום "ואני אומר
למר פישמן ולאחרים: "אנחנו לא נתנו להם רובים, אתם נתתם להם
רובים!! "אנחנו עמדנו בצמתים וצעקנו כבר אז לפני 7 שנים "למה נתתם
להםרובים?" ואפשרתם הקמת צבא מרצחים. אנחנו ליוינו את הנרצחים
למנוחת עולמים, את אלה שנרצחו באמצעות הנשק שנתנה להם ממשלות ישראל
בראשותם של רבין, פרס וברק. אנחנו יצאנו כנגד המעשה הנפשע הזה ואיש
מהם לא התייחס אלינו. היום יש לדרוש חקירה והעמדה למשפט של כל פושעי
אוסלו. ובראשם שמעון פרס ויוסי ביילין.

חקירת אהוד ברק: אשית על קניית שלטון בכסף, באמצעות מערכת מסועפת
ומסואבת של מעשי שחיתות ומרמה, על ידי הקמת "עמותות קש".
מבקר
המדינה הורה לחקור, היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לדרישה ואילו הזרוע
המבצעת, משטרת ישראל, לוקחת לעצמה את הזמן, מה בוער? עברו רק כ-
שנתיים. כולנו צפינו בזריזות המדהימה של המשטרה כשברצונה לחקור
בתהליך מזורז את מתנות נתניהו. אנחנו רוצים לראות את אותו קצב
ונחישות בחקירת מעשה שחיתות זה שהשפיע על חיינו בכך שהעלה לשלטון את
ראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות מדינת ישראל.

חקירה שניה יש לחקור את אהוד ברק, שמעון פרס, בורג, שלמה בן עמי ואף את
השחקנית גילה אלמגור על מעורבותם בפרשת החנינה של המיליארדר מארק ריץ'.

בעניין זה אני רוצה לברך את העיתונאים ערן טיפנבורן ומודי קייטמן ואת
העיתון ידיעות אחרונות שנתן לעניין חמור זה במה ומקווה אני שממשלת ישראל
תורה על חקירה כפי שעושה זאת בימים אלה הסנאט האמריקאי כנגד הנשיא לשעבר
המושחת ביל קלינטון.

אני רואה חשיבות עליונה בציטוט מספר שורות: "באמצע חודש נובמבר, בזמן
שעמד מול משימות אדירות לטפל באלימות בשטחים, לנסות להשיג בדקה ה- 90
הסכם עם ערפאת .. מצא ראש ממשלת ישראל אהוד ברק זמן להתגייס ולסייע לאדם
פרטי אחד, מארק ריץ' שמו. ..
ברק הטיל את כובד משקלו בפגישות שתדלנות,
בטלפונים ובמכתבים על מנת לשכנע את נשיא ארצות הברית היוצא ביל קלינטון
להעניק חנינה לאדם שנחשב לגדול העבריינים המבוקשים בארה"ב". )ידיעות
אחרונות, מוסף שבת 23.2.01 (

עלה סיוע של אהוד ברק לפושע ריץ' אמר יונתן פולארד,: "מה שראש הממשלה ברק והפוליטיקאים בישראל עשו בשביל מארק ריץ' ב- 16 יום הם לא עשו בשבילי ב-16 השנים בהן אני יושב בכלא. אני מרגיש כאילו ירו בי בגב". וכך הסוכן המסור של מדינת ישראל ימשיך להירקב בכלא עוד שנים ארוכות, שכן מעתה יתקשה ראש ממשלה בישראל לבקש עבורו חנינה. ואילו התורם, שיושב בגלות בוילה מדהימה ושמורה היטב בשוויץ זכה ביומו האחרון של קלינטון בבית הלבן לחנינה מפוקפקת.

בארצות הברית נפתחה בשבוע שעבר חקירה פלילית נגד הנשיא לשעבר ביל
קלינטון, בנוסף לשתי ועדות חקירה של בית הנבחרים והסנאט. שלוש החקירות
מנסות לברר אם ניצל הנשיא את סמכותו לרעה והעניק חנינה לפושע תמורת
תרומות.
בקו ההגנה של קלינטון יאמר אם בכלל: "כי הוא הושפע בראש
ובראשונה מפניותיו החוזרות ונשנות של אהוד ברק."

יש להקים ועדת חקירה לפחות אחת בישראל שתחקור את המעורבים בפרשה זו, מה
הייתה הסיבה לשתדלנות?
מה תרם להם הפושע מארק ריץ'?

אסור להרפות מחקירות אלה עד מיצוי הדין עם האשמים.

http://www.gamla.org.il/article/2001/feb/l4.htm


http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1414



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:04   27.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  220. מרדכי גילת הוא חיל בשילטון האוליגרכיה = הסימביוזה......  
בתגובה להודעה מספר 152
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 27.02.04 בשעה 20:00 בברכה, פילוביץ שחף
 
בין השילטון, לבין מערכת המשפט והאכיפה לבין התקשורת !!

רודף צדק
חבר מתאריך 11.12.03
2533 הודעות 18:55 27.02.04

החסינות של גילת


החסינות של גילת



לפני כשלוש שנים הגיש דוד אפל תלונה נגד העיתונאי מרדכי גילת, בטענה שזה פרסם דברים שהוקלטו בהאזנת סתר משטרתית; התיק הועבר מיד ליד כתפוח אדמה לוהט - ואיש לא נתן תשובה; השבוע נדהם אפל לגלות שהתלונה המקורית שהגיש נעלמה.
27/02/2004 | עיתונאי מסויים | [email protected]

התלונה

בימים אלה תופסת תאוצה פרשה חדשה-ישנה - "פרשת גילת". פרקליטת המדינה עדנה ארבל, לאחר שעיכבה את הטיפול בפרשה, נאלצה בחודש שעבר להעביר לחקירה משטרתית תלונה שהגיש אפל נגד העיתונאי מרדכי גילת, בטענה שעשה שימוש אסור במידע שהשיגה המשטרה בהאזנות סתר.

ב-5 ביוני 2001 הגיש אפל במשטרה תלונה נגד גילת, בטענה שזה השתמש בדברים שהוקלטו בהאזנת סתר משטרתית בכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות ב-16 במרס 2001 על החקירה המתנהלת נגד אפל ונגד אהוד אולמרט.

אפל טען כי הפרסום של גילת נוגד לכאורה את החוק. חוק האזנת סתר קובע מפורשות כי בתמלילי שיחות ובתוכנן יוכלו לעשות שימוש רק מי שהוסמכו לכך בחוק. החוק קובע אילו שימושים ניתן לעשות בתמלילים ובתוכנן של השיחות. פרסום בעיתון אינו נמנה עם אותם שימושים.

גילת מכיר היטב את האיסורים הקבועים בחוק. הוא עצמו נפגע בעבר מהאזנת סתר במהלך פרשת דרעי, כתב על כך רבות, ואף עתר לבית המשפט העליון בדרישה למנוע שימוש בהאזנות סתר. השימוש בתוכנן של השיחות הציג את אפל באור שלילי כמי שמבצע עסקים באופן בלתי-חוקי, תוך מתן שוחד לפוליטיקאים.

הטיפול

אפל דרש בתלונתו לחקור את גילת ולהעמידו לדין. הוא ביסס את תלונתו על הדברים שכתב גילת עצמו בכתבה. לא נביא כאן את הדברים שפרסם גילת, פעולה אסורה, כאמור, מכוח החוק. מה שברור: גילת נהג שלא בחוכמה, כשכתב בעצמו שהדברים בהם הוא משתמש הושגו בהאזנת סתר משטרתית.

במקרה רגיל, היתה נפתחת בעקבות התלונה חקירה נמרצת, שבסופה היתה המשטרה ממליצה להעמיד את החשוד לדין. אולם כאן נהגו באופן חריג, המדיף ריח של טיוח.

התיק סווג כ"חומר כללי", ולא כתיק חקירה. אפל מסר עדות ביוני 2001, ואף העביר מסמכים וראיות נוספים. נראה היה כי החומר שנאסף סוגר את הקצוות. אלא שאז אפל נקרא שוב אל משטרת רמת-גן ש"חקרה" את התלונה, והתבקש, להפתעתו, למשוך את התלונה כדי ש"יהיו איתו בסדר". הוא דחה הצעה זו על הסף.

תוך זמן קצר התברר, כי הטיפול בתיק מתעכב. המשטרה העבירה את התיק לפרקליטות מחוז תל אביב, ומשם לפרקליטות המדינה, בראשה עומדת, כידוע, עדנה ארבל, שמתייחסת בעדינות לאנשי ידיעות אחרונות. מישהו "הזמין" טיוח, וקיבל טיוח ברוחב לב.

ארבל, יש לומר, נקטה בטקטיקה של הרדמה: היא עשתה רושם שהנה-הנה, העניין מטופל, אבל בפועל, כך נראה, היא נקטה סחבת במשך שנים, בניסיון למסמס את הפרשה. הדבר נלמד בשרשרת ההתכתבויות עימה.

הפנייה הראשונה אל ארבל היתה ביום ה-16 ביולי 2001. אז השיב בשמה עוזרה, עורך הדין רז ולטר, כי ארבל "בחנה את הדרכים לאיתור מקורות ההדלפה", והוחלט "לערוך בדיקה לאיתור המדליף שלאחריה יוחלט אם יש מקום לפתיחה בחקירה". לאחר שורה של פניות, ולאחר שהתברר כי המשטרה גלגלה שוב את הכדור למגרשה של ארבל, נאלץ אפל, באמצעות עורך הדין צבי פורר, לפנות שוב ב-8 ביולי 2002 אל ארבל בבקשה שתקבע את עמדתה ותורה על הגשת כתב אישום. בתגובה קיבל תשובה ובה נכתב כי פרקליטת המדינה "החליטה להעביר את התלונה לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים".

גילת, מיותר כמעט לציין, אינו שוטר, ולכן למח”ש אין סמכות לקיים נגדו חקירה, כחשוד. לכן, ולאחר שחלפו עוד כמה חודשים, ביקש עורך הדין פורר שוב את התערבותה של ארבל, כדי שתורה לערוך חקירה נפרדת בחשדות נגד גילת. ביום ה-8 בדצמבר 2002 שלח תזכורת נוספת. באותו יום השיב עורך הדין ולטר בשמה של ארבל, כי חקירת הדלפת המידע שלובה בחקירת הפרסום על-ידי גילת ולכן ראוי כי "הבדיקה תיערך על-ידי גוף חוקר אחד".

בינתיים, בכל התקופה הזו, המשיך גילת להשתמש במידע שהושג על-ידי המשטרה בהאזנות סתר. לכן, ביום ה-30 לדצמבר 2002 הגיש אפל תלונה נוספת. אך גם זו לא טופלה. עקב זאת פנה עורך הדין פורר שוב אל ארבל וגם אל היועץ המשפטי לממשלה דאז רובינשטיין. ללא הועיל. חצי שנה חלפה, ולכן פנה פעם נוספת אל מח"ש. ביום ה-4 במרס 2003 קיבל מענה, שבו כתב מנהל מח"ש הרצל שבירו: "אני מציע כי הפניות תיעשנה ללשכת פרקליטת המדינה ומטעמה תיענו".

בעקבות זאת, פנה עורך הדין פורר שוב. הפעם השיבה מנהלת לשכתה של ארבל: "פניותיכם נמצאות בטיפול, ואנו מקווים כי הטיפול יסתיים בימים הקרובים ונשיבכם בהקדם". בכל אותה תקופה, כדאי אולי להזכיר, נחקרה פרשת האזנות הסתר עליהן הורה ניצב מזרחי. בכל אותה תקופה, העלו הן מזרחי והן ארבל טענות מופרכות, לפיהן לא דלף מידע מתוך האזנות הסתר בפרשת אפל.

ארבל מצטערת

אפל לא ויתר. אולם רק לאחר שרובינשטיין פרסם את חוות הדעת נגד מזרחי, שלא כללה את הממצאים בפרשת גילת, כיוון שתיק החקירה מוסמס, ורק לאחר שארבל הגישה כתב אישום מתוקן נגד אפל, היא נענתה סוף סוף לדרישה. במכתב מיום ה-11 לינואר 2004, עליו חתם סגן לפרקליט המדינה עורך הדין אסף רוזנברג, נמסר בשמה של ארבל, ששימשה אותה עת ממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה: "ראשית, אני שב ומביע צער על העיכוב. ההחלטה על אופן הטיפול בפנייה נבחנה על-ידי הגורמים הרלוונטיים ולנוכח ההיבטים השונים הכרוכים בנושא ארכה הבדיקה, מטבע הדברים, זמן, הגם שאנו מצרים על הזמן שחלף.

"הנושא הועבר לחקירת משטרת ישראל ואנו תקווה כי החקירה תסתיים תוך זמן קצר במגבלות העומס הקיים על משטרת ישראל. מכל מקום, העברנו העתק מכתבכם לידיעת הגורמים המטפלים במשטרת ישראל".

נזכיר שוב: כמעט שלוש שנים חלפו מאז שהוגשה התלונה. קשה לקבל את הגרסה, כאילו מדובר בעיכובים נוכח "ההיבטים השונים".

אפל, שאינו איש תמים, נדהם שוב מאוחר יותר. ביום ה-22 לפברואר 2004, הגיע אל אגף החקירות במחוז תל אביב, על-פי הזמנת החוקרים. זימונו נעשה כדי לקבל שוב את עדותו. רק במעמד זה הסתבר לו, כי תלונתו המקורית נעלמה, ועימה כל הודעותיו הקודמות, הראיות שהעביר, המידע הנוסף ועוד ועוד. במעמד זה התבקש להעביר שוב את תלונתו ואת הראיות לביסוסה. רק לאחר מכן נפתח תיק חקירה חדש.

כיצד קורה שתיק חקירה, ובשלמותו, נעלם? האם למישהו היה עניין כך? אופן התנהלות העניינים בפרשה זו, מעלה מחשבות נוגות מי העלים את התיק.

ניתנת האמת להיאמר: ייתכן בהחלט מקרה של היעלמות תיק. אך העבר הלא רחוק מוכיח, כי זה לפחות ה”מקרה” השני הנוגע לגילת. ה"מקרה" הקודם נוגע לעדויות שמסר איש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, אלי עמר, נגד גילת וגורמים נוספים בידיעות אחרונות. עמר מסר עדות, ובה הצביע על מעשיו של גילת בפרשת "הבית הלבן", שבבעלות משפחת נמרודי. התיק הזה, שהוחזק תקופה מסוימת בכספת של ניצב משה מזרחי, ביאחב”ל, נעלם - ועימו העדויות המפלילות לכאורה נגד גילת.

אברמוביץ' מפייס

גילת יודע היטב באיזה סיכון הוא נתון. אי לכך, עם או בלי קשר, במהלך השנתיים שחלפו התרוצצו בינו לבין אפל כמה וכמה אנשים, ובהם גם העיתונאי אמנון אברמוביץ'. הם ביקשו לערוך סולחה בין השניים. לאחר כמה פגישות הסכימו הצדדים: גילת יפסיק לעסוק בענייני אפל, ואילו אפל לא ילחץ על המשטרה והפרקליטות להגיש כתב אישום נגד גילת בגין השימוש האסור בהאזנות הסתר.

ואכן, גילת חדל במשך תקופה מסוימת לעסוק בפרשות הנוגעות לאפל. הוא חזר לעסוק בכך, ישירות, רק כעבור שמונה חודשים - לאחר שהתברר כי עורך הדין צבי פורר שיגר עוד ועוד מכתבים לארבל, ובהם דרישה להגיש כתב אישום נגד גילת.

מיותר כמעט לציין: ההודנא שהיתה בין השניים אינה צריכה או יכולה לבוא במקום מיצוי הדין עם מי שביצע עבירה לכאורה.

התגובות

- פרקליטת המדינה מסרה בתגובה, כי "ההחלטה על אופן הטיפול בתלונה נבחנה על-ידי הגורמים הרלוונטיים, ולנוכח ההיבטים השונים הכרוכים בנושא, הדבר לקח זמן. הבענו את צערנו על כך בפני המתלונן, ולא נוכל להתייחס מעבר לכך".

- המשטרה מגלגלת את הכדור אל משרד המשפטים: "התיק הועבר למשרד המשפטים לצורך עיון בחומר ומתן הנחיות. החומר חזר למחוז תל אביב בינואר 2004 ללא מספר מסמכים. הנושא בבדיקה מול משרד המשפטים, ואין בזה כדי להפריע לחקירה המתנהלת".

- מטעמו של מרדכי גילת לא ניתנה תגובה.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-5188-00.html?tag=18-45-15





@ להלן מספר קישורים שמרדכי גילת בוחש ונבחש...:-


פרופ' מנחם אמיר: ''היש פשע מאורגן בישראל ??''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5245&forum=gil

''הכל אודות החווה של אריאל ''אריק'' שרון...''
https://rotter.net/forum/gil/5228.shtml

השר טומי לפיד: ''לא למנות שופטים דתיים'' !!!
https://rotter.net/forum/gil/5430.shtml

הרב אליהו בקשי דורון מביא את האמת במכתבו.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5417&forum=gil

מי רצח את רחל הלר ז''ל
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5168&forum=gil

האב השכול: הרמן הילר מזהיר את היועמ''ש לממשלה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5293&forum=gil

פרקליטת המדינה משבשת את התהליך
https://rotter.net/forum/gil/5559.shtml

הסרט ''ג'נין ג'נין''- הסברת נגד למען חטיבה 5
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5178&forum=gil

דו''ח ועדת אגרנט ''כתם'' על מדינת ישראל !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5368&forum=gil

שה''ח שלום: ''לא מצפה להרבה מאדריכלי אוסלו''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5535&forum=gil

'שמפניה'' רץ לראשות מועצת מבשרת ירושלים !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5484&forum=gil

מדינת ישראל=קסטנר נ' מלכיאל בן מנחם גרינוואלד
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5418&forum=gil

התקשורת בכלל וה- CNN בפרט........!!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5403&forum=gil

שוטר חונק ילד עד אובדן הכרה-תמונות מחוות גלעד
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5048&forum=gil

רון פונדק עובר כל גבול מצדיק את פיגועי הפת''ח
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5556&forum=gil

הארץ - עיתון של אנשי השמאל !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5227&forum=gil

פרופסור אריה אלדד חושף את ערוותו של שמעון פרס
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5315&forum=gil

מפת הדרכים=הסכם אוסלו=שרון=וייסגלס=יואל זינגר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5392&forum=gil

מי חתם על מגילת העצמאות ....??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5232&forum=gil

עמרם מיזנא = פשע מאורגן = דוד בן גוריון...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5175&forum=gil

ימות המשיח הגיעו: המשטרה פתחה בחקירה נ' אבנרי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5514&forum=gil

עמותת אנשי הדממה למען לוחמי השייטת...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5139&forum=gil

''מלחמת אוסלו'' כל מה שרצית לדעת...!!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5264&forum=gil

תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5319&forum=gil

האמת נחשפת: האוצרות האבודים של יהודי תימן
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5316&forum=gil

ריאורגניזציה במשרד החוץ...האמנם ??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5216&forum=gil

דו''ח מבקר המדינה: רפואה משפטית בכלל והשתלת...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5295&forum=gil

אשכול מיוחד רק לדיון האחרון בנושא יום כיפור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5543&forum=gil

Yac שואל : מה קרה לשמאל הישראלי...???
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5019&forum=gil

ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5070&forum=gil

דליה רבין דבקה בעמדתה: ''הכל תרגיל''...........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5359&forum=gil

היום לפני 96 שנה הוקם אירגון השומר !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5391&forum=gil

גילוי:מחקר של יוסי ביילין לטובת האיחוד הארופי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5404&forum=gil

האחים קהלני = הטבח במערת המכפלה = רצח רבין...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5014&forum=gil

דו''ח ראשוני: ''הקרן החדשה לישראל'' - 3.10.2003
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5570&forum=gil

מכתב ששלחתי ליו''ר ראשות השידור
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5161&forum=gil

אילולא השואה-לא היה קיים היום עם יהודי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5412&forum=gil

עו''ד מאיר שמגר מכין חוקה לישראל...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5219&forum=gil

@ ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 @
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5180&forum=gil

גדי כץ ראש עירית אילת לשעבר שלח מכתב...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5058&forum=gil

....Save Israel'' !! is about half translate''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5150&forum=gil

פרשת יונתן פולרד: מי עומד מאחורי המחדל...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5130&forum=gil

שה''ח סילבן שלום:''לשלול מעראפת פרס נובל לשלום''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5596&forum=gil

מאיר שמגר: עו''ד אלי זוהר פסול מלכהן כיועמ''ש..
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5539&forum=gil








http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:22   04.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  156. כתב אישום נגד הפרקליטה המדליפה גלאט-ברקוביץ':  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 04.12.03 בשעה 13:20 בברכה, פילוביץ שחף
 
04/12/2003
10:04:00

כתב אישום נגד הפרקליטה המדליפה גלאט-ברקוביץ':
הפרת חובה, מירמה והפרת אמונים

כתב אישום הוגש הבוקר לבית משפט השלום בתל אביב נגד הפרקליטה ליאורה גלט-ברקוביץ'. היא מואשמת בהפרת חובה, במירמה ובהפרת אמונים.

בכתב האישום נטען, כי גלאט-ברקוביץ', ששימשה פרקליטה מלווה בפרשת
סיריל-קרן, היתה גם מעורבת בפרשת חיקור הדין של ראש-הממשלה, בדרום אפריקה, ובחודש ינואר 2003, מעט לפני הבחירות, היא החליטה - ממניעים אישיים - לחשוף לציבור את פרטי החקירה, במטרה להכפיש את שמו של שרון ולנסות להשפיע על תוצאות הבחירה ולכן העבירה לעיתונאי 'הארץ', ברוך קרא, מסמך חסוי מהתיק.

היא אף מואשמת, כי לאחר שנתגלתה ההדלפה, היא הטעתה את החוקרים,
כשאמרה שאינה קשורה להדלפה והציעה להם כיווני חקירה אחרים.

חלון המבזקים של Nfc

13. הדלפה אידיאולוגית = רצח אידיאולוגי !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5219&omm=13&viewmode=


YNET
כתב אישום נגד "הפרקליטה המדליפה" בפרשת שרון

הפרקליטה הבכירה ליאורה גלאט-ברקוביץ' נאשמת בכך שהעבירה חומר חסוי מחקירת ראש הממשלה ב"פרשת סיריל קרן" לעיתונאי מ"הארץ", במטרה לפגוע בסיכוייו של שרון בבחירות. עורך דינה: היא פעלה בשל זכות הציבור לדעת
ורד לוביץ'

כתב אישום נגד "הפרקליטה המדליפה": לבית משפט השלום בתל אביב הוגש הבוקר (יום ה') כתב האישום נגד הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ', הנאשמת בגילוי, בהפרת חובה ובמרמה והפרת אמונים, כאשר שימשה כפרקליטה מלווה לחקירת ראש הממשלה אריאל שרון ב"פרשת סיריל קרן".

על פי האישום, במהלך החקירה, שהיתה סודית וחסויה, העבירה הפרקליטה מסמכים לעיתונאי "הארץ", ברוך קרא, ביוזמתה, וזאת במטרה לחבל בסיכוייו של שרון בבחירות, שהתקיימו בינואר 2003. לטענת הפרקליטות, גלאט-ברקוביץ' עשתה זאת ממניעים אישיים ובמטרה להכפיש את שמו של ראש הממשלה ולנסות להשפיע על תוצאת הבחירות.


על פי כתב האישום, גלאט-ברקוביץ', אשר עבדה במשרד המשפטים משנת 79', מונתה במשך השנים לפרקליטה בכירה ושימשה כסגנית בכירה א' וממונה בפרקליטות המחוז. כאשר במהלך שנת 2001 החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על פתיחת חקירה נגד ראש הממשלה בנושא מימון מערכת הבחירות במהלך התמודדותו על ראשות הליכוד, היא מונתה כפרקליטה מלווה לצוות החקירה וזאת בשל היותה פרקליטה בכירה ומנוסה.

עם מינויה, כך על פי כתב האישום, קיבלה לידיה את כל חומר החקירה שנאסף עד אותו שלב, והיתה מעורבת באופן מלא בהליכי קבלת ההחלטות בחקירה ובניהולה. כמו כן, בנובמבר 2002, היא אף התלוותה לחיקור דין שנערך בארה"ב בפרשה.


בספטמבר 2002 הורה רובינשטיין על ביצוע חיקור דין של איש העסקים וידידו של שרון, סיריל קרן, בדרום אפריקה אשר על פי חומר הראיות, העביר לחשבון של גלעד שרון כהלוואה סכום של מיליון וחצי דולר. לאחר חודשיים הושלמה במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה כתיבת הטיוטה הסופית לבקשה לחיקור הדין ואותה בקשה אף הועברה לברקוביץ', אשר קראה אותה ומסרה את הערותיה לממונים עליה. בפרקליטות מדגישים כי בבקשה צויין כי פרטי החקירה הם סודיים וכי מדינת ישראל מבקשת שהפנייה בבקשה לחיקור הדין יישמרו בסודיות.

"ניסתה להכפיש את שרון בבחירות"

"ב-5.1.03 החליטה ברקוביץ' ממניעים אישיים לחשוף בפני הציבור את פרטי החקירה בנוגע להעברת הכספים מסיריל קרן וכן מידע בנוגע לחיקור הדין שנערך בארה"ב. חשיפת הפרטים נועדה, בין היתר, להכפיש את שמו של ראש הממשלה ולנסות להשפיע על אופן הבחירה של ציבור הבוחרים", כך על פי כתב האישום.

לצורך כך, יזמה קשר עם עיתונאי "הארץ", ברוך קרא, ונפגשה איתו באותו יום בבית החולים איכילוב בתל אביב ולפגישה ביניהם הביאה עימה את עותק הבקשה לחיקור הדין. היא אף צילמה מהעותק שבידיה רק את העמודים שבהם לא הופיעו הערות בכתב ידה, מסרה אותם לעיתונאי והתירה לו לפרסם את תוכנם.

על פי כתב האישום, בעמודים אלה הופיעה סקירה של מהות החשדות שמתבררים כנגד ראש הממשלה ואף פרטים בדבר ההודאות והראיות שנאספו בחקירה עד לאותו שלב. בנוסף, הופיע על גבי הדפים שצולמו, ניתוח של הראיות שנאספו, כפי שנמסרו מפי צוות החקירה וכן המניע לחיקור הדין המתבקש וכיוון החקירה המסתמן של סיריל קרן.

כמו כן, העבירה לו הפרקליטה צילום של מכתב שכתבה לפרקליטת המדינה בנוגע לחיקור הדין שערכה בארה"ב חודשים ספורים קודם לכן. באותו מכתב היא מדווחת לפרקליטת המדינה על חיקור דין שנערך לארבעה אזרחים אמריקנים ולאזרח ישראלי השוהה בארה"ב. במכתב אף מצויינים שמות חלק מהנחקרים ומידת שיתוף הפעולה שלהם במהלך החקירה.

לאחר אותה פגישה באיכילוב, שוחחו קרא וברקוביץ' בטלפון מספר פעמים לצורך הבהרות. הפרקליטה מסרה לו כי חומר הראיות שנאסף בחקירה העלה חשד לביצוע עבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים על ידי ראש הממשלה.

שלושה ימים לאחר פגישתם הראשונה, פורסמה כתבתו של קרא ב"הארץ" ולטענת הפרקליטות מעשיה של ברקוביץ' הביאו לפגיעה בחקירה. בעקבות הפרסומים, הורה היועץ המשפטי לממשלה רובינשטיין על מינוי צוות חקירה מיוחד שיבדוק את ההדלפה.

ב- 9 בינואר השנה נפגשה ברקוביץ' עם צוות החוקרים ומסרה להם מיוזמתה מסמך שבו היא כותבת שאין לה כל מעורבות בהדלפה. היא אף ציינה מספר כיווני חקירה למציאת המדליף - וזאת בכוונה להטעות את צוות החקירה. בשלב מאוחר יותר נחקרה הפרקליטה באופן רשמי ולטענת הפרקליטות באותה חקירה העלתה מיוזמתה מספר שמות של מדליפים פוטנציאליים, לרבות שמות של אנשים בכירים במשרד המשפטים.

"במעשים המפורטים מסרה ברקוביץ', שהינה עובדת ציבור, ללא סמכות כדין, מידע פנימי מחקירה רגישה וסודית שהגיעה אליה בתוקף תפקידה כפרקליטה מלווה בחקירה לאדם שלא היה מוסמך לקבלו. כמו כן, הפרה הנאשמת את האמון שניתן בה כפרקליטה בכירה בשרות המדינה, ופגעה בציבור ובאמון שהוא רוכש למערכת השלטונית", נאמר בכתב האישום.

"זה נעשה למען ידיעת הציבור"

פרקליטה של גלאט ברקוביץ', עו"ד יהושע רזניק מסר בתגובה: "הגב' ברקוביץ' עומדת לדין על מעשה שעשתה כדי להביא לידיעת הציבור, לו היתה חבה חובת אמונים, את דבר החקירה המתנהלת נגד ראש הממשלה בחשדות אישיים חמורים. מעשה זה עשתה בלב כבד וללא מניע אישי חלילה. אירועי הזמן האחרון לא מותרים ספק בלב כל אדם הגון כי חשיפה זו גם הביאה לקידום מהותי במהלכי החקירה. אמנם, לגב' גלאט ברקוביץ' קשה עם העובדה שלאחר 25 שנות עבודה מסורה ונאמנה בשירות הציבור מוגש נגדה כתב אישום, יחד עם זאת, היא שואבת עידוד רב מהתמיכה הציבורית העצומה לה היא זוכה ומשוכנעת כי בסופו של יום תתברר צדקתה בבית המשפט".

(04.12.03, 10:08)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2830498,00.html


@ הארות והערות...:-

כתב האישום נגדה הוא בגין מרמה והפרת אמונים, לכן
מאחר ומדובר בעובדת מדינה בכלל וכעו"ד בפרט,
אשמתה חמורה שבעתיים......ובמקרה שלה זה שבעתיים בחזקת 3,
למה...כי היא רצתה להכפיש ראש ממשלה ולגרום לו = עם ישראל =
צח אידאולוגי

@ מה אומר חוק העונשין...:-
1. עובד ציבור = מאסר 3 שנים, סימן ד' סעיף 277 לחוק העונשין.
2. מרמה = מאסר בין 5 שנים ל- 3 שנים, סימן ו' סעיפים 414-438
לחוק העונשין.

@ עכשיו תבדוק מה אומר חוק לשכת עורכי הדין, בכרך מינהלי,
בנושא אתיקה, בעמודים: 1, 43.....



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:46   04.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  179. הנשיא אהרן ברק דחה את בקשת נשיאת בימ''ש השלום  
בתגובה להודעה מספר 156
 

04/01/2004
14:33:00

הנשיא אהרן ברק דחה את בקשת נשיאת בימ"ש השלום בת"א להעביר את משפטה של גלאט-ברקוביץ' למחוז אחר

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, דחה את בקשתה של נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב, השופטת עדנה בקנשטיין, להעביר את משפטה של הפרקליטה המדליפה, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', למחוז אחר, בשל היכרותה המוקדמת עם השופטים במחוז תל אביב.

כזכור, הנשיא ברק כבר דחה בקשה קודמת להעברת המשפט למחוז חיפה, שהוגשה על-ידי פרקליטות המדינה.

"הטעמים לדחיית בקשתה הקודמת של פרקליטות המדינה עדיין יפים לנסיבות העניין", קבע ברק. "אין די בעובדה כי המשיבה הרבתה להופיע בפני בתי המשפט במחוזות תל אביב והמרכז כדי להצדיק העברת מקום דיון, שכן אין בכך כדי לבסס חשש כי כלל שופטי בית המשפט לא יוכלו להיזקק להליך".

ברק ציין, כי מעבר לעובדה שגלאט-ברקוביץ' ציינה כי "אינה מכירה ומעולם לא הופיעה בפני רובם של שופטי השלום בתל אביב", הרי שאין הבקשה להעביר מקום הדיון מהווה תחליף לבקשת פסלות שופט, שיכולה להיות מוגשת כשייקבע השופט הדן בתיק.

חלון המבזקים של Nfc



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   17:11   17.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  198. נפתח משפטה של 'הפרקליטה המדליפה' !!  
בתגובה להודעה מספר 156
 

נפתח משפטה של 'הפרקליטה המדליפה'

גלאט-ברקוביץ': פעלתי מאחר שהסתירו מהציבור כי רה"מ חשוד בקבלת שוחד
נפתח משפטה של הפרקליטה שהדליפה מידע בפרשת סיריל קרן, לעיתונאי "הארץ", ברוך קרא; עו"ד רזניק קורא למערכת "הארץ" לעשות בדק בית - בגלל שנחשף שמה של גלאט-ברקוביץ כמקור

עודכן: 14:19 17/02/2004 | נועם שרביט | [email protected]

פרשת שרון
רשימות קשורות
@ הנשיא ברק מתעקש: משפטה של גלאט-ברקוביץ' יתנהל במחוז תל אביב

@ נשיאת בתי משפט השלום בתל אביב מבקשת שלא לדון בפרקליטה גלאט-ברקוביץ'

@ כתב אישום נגד הפרקליטה המדליפה גלאט-ברקוביץ': מירמה והפרת אמונים

@ הפרקליטות מגלה בטיוטת כתב אישום: גלאט-ברקוביץ מסרה שמות והחשידה אחרים לפני שנלכדה בהדלפה

בבית משפט השלום בתל אביב נפתחה הבוקר (ג', 17.2.04) משפטה של מי שזכתה לכינוי "הפרקליטה המדליפה", ליאורה גלאט-ברקוביץ', המואשמת בהדלפת פרטים ומסמך חיקור הדין מתוך חקירת פרשת העברת הכספים מחשבונו של איש העסקים הדרום אפריקני, סיריל קרן, לחשבונה של משפחתו של ראש הממשלה, אריאל שרון.

פתיחת המשפט התעכבה בכמה שבועות, לאחר דיונים שונים בשאלה היכן תישפט גלאט-ברקוביץ', ששימשה פרקליטה בכירה במחוז המרכז, מוכרת היטב אישית ומקצועית לשופטי בית משפט השלום בתל אביב מהופעותיה בפניהם באופן שוטף. למרות בקשת הפרקליטות להעביר את מקום הדיון למחוז הצפון, ולמרות בקשתה של נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין, התעקש הנשיא ברק כי גלאט-ברקוביץ' תישפט בתל אביב.

ואכן, כאמור, משפטה נפתח הבוקר והוא מתנהל בפני השופטת חיותה כוחן. גלאט-ברקוביץ' הגיעה לבית המשפט כשהיא מלווה בתומכים רבים. הפרקליטה סירבה להתראיין בתקשורת ועל גירסתה לסיפור ניתן ללמוד רק מהתשובה לאישום שהגישה בכתב.

כזכור, סעיפי האישום נגד גלאט-ברקוביץ': גילוי בהפרת חובה, מירמה והפרת אמונים. העונש המירבי הקבוע בחוק, בגין עבירות אלה, הינו 3 שנות מאסר.

הנאשמת: פעלתי כי הסתירו מהציבור את החשדות החמורים נגד ראש הממשלה שרון

בתשובתה לאישום, מציינת גלאט-ברקוביץ' כי "על קיומה של החקירה... היה ידוע לציבור. זאת, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז הודיע על החלטתו להעביר את ממצאי מבקר המדינה לחקירת המשטרה. במהלך החקירה היו פרסומים אודותיה. תוך כדי חקירה זו בענייני מימון הבחירות, התעוררו חשדות לעבירות נוספות וחמורות לאין שיעור. לימים, נודעה הסתעפות זו בחקירה בשם 'פרשת סיריל קרן'. בניגוד להודעתו לציבור על קיומה של החקירה כאמור לעיל, נמנע היועץ המשפטי לממשלה דאז מלהודיע לציבור על קיומה של החקירה בפרשת סיריל קרן".

גלאט-ברקוביץ' מודה כי מסרה מסמך לעיתונאי ברוך קרא, אולם היא מכחישה כי פעלה ממניעים אישיים, וטוענת "כי במעשיה פעלה בתום-לב, על-מנת להביא לידיעת הציבור, לו היא חבה חובת אמונים, מידע שהוסתר ממנו ואשר היה זכאי לקבלו בדבר חקירה המתנהלת כנגד ראש הממשלה בחשדות חמורים של לקיחת שוחד".

מבקשת למחוק סעיפים מכתב האישום

בתוך כך, מבקשת הפרקליטה למחוק מכתב האישום את הסעיף הכולל את העובדות העוסקות בחקירה שנפתחה ובהשעיית הפרקליטה מתפקידה. לדבריה, הכללתו "בכתב האישום נועדה לצרכי הסברה נוכח הביקורת הציבורית הקשה והנוקבת המופנית כלפי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, על החלטתו לפתוח בחקירה למציאת המדליף ועל ההחלטה להעמיד את הנאשמת לדין פלילי. החלטות אלה מהוות סטיה בוטה ממדיניותו הוא במקרים דומים וחמורים של הדלפות ומהווה פגיעה קשה בחופש העיתונות ובדמוקרטיה הישראלית".

"סעיף זה נועד גם לתרץ מהלכי חקירה חמורים ופוגעניים שננקטו באופן חסר תקדים, ואשר פגעו במרקם היחסים שבין העיתונות לבין רשויות האכיפה. על פניו נראה כי הכללתם של פרטים אלה בכתב האישום נעשתה לצרכים הזרים למשפט הפלילי ולהליך המתנהל בפני בית המשפט הנכבד. במסגרת טענות מקדמיות תבקש ההגנה למחוק סעיף זה מכתב האישום".

גם את הסעיפים בכתב האישום, בהם נטען כי גלאט-ברקוביץ' ניסתה להטיל את אשמת ההדלפה על חבריה לפרקליטות, מבקשת הפרקליטה למחוק, מאחר ש"האישום אמור לכלול רק עובדות שהוכחתן רלבנטית לבירור אשמתה. גם העובדות הנטענות בסעיף זה אינן כאלה. הכללתן בכתב האישום נועדה להכפישה ולבזותה בעיני הציבור תוך הסטת תשומת הלב מטענותיה הצודקות על דרך ניהול החקירה והסתרתה מעיני הציבור. במסגרת טענות מקדמיות תבקש ההגנה למחוק גם סעיף זה מכתב האישום".

סניגורה: כתב האישום הוא משגה חמור ואפליה

סניגורה של גלאט-ברקוביץ', עו"ד יהושע רזניק, אמר כי הוא רואה בהגשת כתב האישום נגדה משגה חמור וכי מדובר באפליה לרעה כלפיה. "מבחינתנו, הגשת כתב האישום בגין מסירת המסמך היא משגה חמור ומנוגדת למדיניות תביעה כללית, שבמשך עשרות שנים נמנעה מלהגיש כתבי אישום בגין מה שמכונה 'הדלפה'".

לדברי עו"ד רזניק, "זו הפעם הראשונה מאז 50 שנה שמוגש כתב אישום על עבירה לפי סעיף 117 , ואנחנו חושבים שנסיבות המקרה הזה אינן מצדיקות כלל ועיקר סטייה ממדיניות התביעה הכללית, כפי שגם היועץ המשפטי לממשלה הביא אותה בהזדמנות אחת לבית המשפט העליון, שהעמדה לדין בתיקים אלה תהיה במידה ובמשורה.

רזניק אף האשים את עיתון "הארץ" בחשיפת שמה של ברקוביץ', ואמר כי על מערכת העיתון לעשות בדק-בית בנושא.

נציג הפרקליטות, עו"ד משה שילה, הדגיש כי מדובר במקרה של הדלפה חמורה ולכן הוגש כתב אישום.

משפטה של הפרקליטה יתחדש בחודש מאי.

כתב האישום: מירמה והפרת אמונים

בכתב האישום, שהוגש על-ידי עו"ד סילביה פריימן, פרקליטת מחוז הצפון ועו"ד יעל כוכבי, סגנית בכירה והממונה על עניינים פליליים בפרקליטות מחוז הצפון, נאמר כי באוקטובר 2001 הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת החקירה בפרשת 'סיריל קרן'.

במרס 2002, בשל מורכבותה של החקירה, במסגרתה נחקר מדוע העביר סיריל קרן 1.5 מיליון דולר לחשבונו של גלעד שרון, הוחלט על מינויה של הנאשמת כפרקליטה מלווה. הנאשמת עבדה רוב השנים בפרקליטות מחוז תל אביב, אולם בתקופה זו היא עבדה בפרקליטות מחוז המרכז, ונשאה את התואר: "סגנית בכירה א' וממונה בפרקליטות מחוז המרכז".

"עם מינוייה כפרקליטה מלווה, קיבלה הנאשמת לידיה את כל חומר החקירה שנאסף עד לרגע הצטרפותה, והחל משלב זה היתה מעורבת באופן מלא בהליכי קבלת ההחלטות בחקירה ובניהולה". במהלך החקירה, היא אף התלוותה לחיקור דין שנערך בארה"ב.

"החקירה נוהלה באופן דיסקרטי ופרטי החקירה נחשפו למספר מצומצם מאוד של אנשים במשטרת ישראל ובמשרד המשפטים, במסגרת תפקידם".

ביום 24.11.02 הושלמה במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה כתיבת הטיוטה הסופית של הבקשה לחיקור הדין בדרום אפריקה, עליה הורה היועמ"ש. זו הועברה לנאשמת, שהעבירה תיקונים מטעמה. בבקשה צויין, כי פרטי החקירה הינם סודיים, וכי מדינת ישראל מבקשת שהפניה בבקשה לעריכת חיקור הדין, וכל האמור בבקשה, יישמרו בסודיות.

ביום 5.1.03, זמן קצר לפני המועד שנקבע לבחירות לכנסת (28.1.03), "החליטה הנאשמת, ממניעים אישיים, לחשוף בפני הציבור את פרטי החקירה. "חשיפת הפרטים נועדה להכפיש את שמו של ראש הממשלה ולנסות להשפיע על בחירתו המושכלת של ציבור הבוחרים". לשם כך, היא יזמה קשר עם עיתונאי 'הארץ', ברוף קרא. ביום 5.1.03 נפגשה עימו בבית החולים איכילוב בתל אביב. במהלך הפגישה העבירה לידיו חלק מהעמודים הרלוונטיים (1, 5 ו-6, וכן חלק מעמוד 7) והתירה לו לפרסם את תוכנם.

הקשר עם העיתונאי התקיים לאחר מכן, כאשר העיתונאי יצר עימה קשר טלפוני מספר פעמים, ביקש וקיבל הבהרות. באותן שיחות שמע מפיה, כי חומר החקירה מעלה חשד לביצוע עבירות של שוחד ומירמה והפרת אמונים על-ידי ראש הממשלה.

ביום 7.1.03 פרסם ברוך קרא כתבה בעיתון 'הארץ', וחשף את המידע שהובא לידיעתו. באותו יום, התראיין בתוכנית 'משעל חם' בטלוויזיה, והציג את העמוד הראשון מהבקשה, שנמסר לו מהנאשמת . בימים שלאחר מכן, פרסם קרא גילויים נוספים מהמידע מסרה לו הנאשמת. גלאט-ברקוביץ מואשמת, כי "בפועל הביאו מעשיה של הנאשמת לפגיעה בהליכי החקירה".

הטעתה את החוקרים וניסתה להעליל
על עובדים בכירים במשרד המשפטים

עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר שהחלה חקירת הדלפת המסמך, על-ידי הצוות המיוחד שמינה היועץ המשפטי לממשלה, לשם כך, נפגשה גלאט-ברקוביץ' עם צוות החוקרים, ומסרה להם מסמך, אותו כתבה מיוזמתה, ובו כתבה כי אין לה כל מעורבות בהדלפה, ואף ציינה מספר כיווני חקירה אחרים למציאת המדליף, וזאת בכוונה להטעות את צוות החקירה.

כשהנאשמת נחקרה באופן רשמי, היא ניסתה להעליל, מיוזמתה, את האחריות להדלפה על אחרים, ובכך שברה אפילו 'קוד מוסרי' בסיסי: "בשלבים מאוחרים יותר, נחקרה הנאשמת באופן רשמי. בחקירתה העלתה מיוזמתה מספר שמות של מדליפים פוטנציאליים, לרבות אנשים בכירים במשרד המשפטים".

"במעשים המפורטים לעיל, מסרה הנאשמת, שהינה עובדת ציבור, ללא סמכות כדין, מידע פנימי מחקירה רגישה וסודית, שהגיע אליה בתוקף תפקידה כפרקליטה מלווה בחקירה, לאדם שהינו עיתונאי, שלא היה מוסמך לקבלו. כמו כן, הפרה הנאשמת את האמון שניתן בה, כפרקליטה בכירה בשירות המדינה, ופגעה בציבור, ובאמון שהוא רוחש למערכת השלטונית".

ת.פ. 10106/03 מדינת ישראל נ' ליאורה גלאט-ברקוביץ'
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-40448-00.html?tag=17-01-24


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   00:05   09.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  233. הצביעות של פרופ' קרמניצר=משה מזרחי=גלאט ברקוביץץץץץץץץץ  
בתגובה להודעה מספר 156
 

הצביעות של פרופ' קרמניצר!!

המשפטן המהולל תוקף באופן ציני ובוטה שופטים, פוליטיקאים ויועץ משפטי לממשלה - ובה בעת מגן על האזנות הסתר הבלתי חוקיות של ניצב משה מזרחי ועל הדלפת מסמך חיקור הדין של עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ; אכן, צביעות במיטבה.
עו"ד אברהם פכטר
[email protected]

בעיתון סוף השבוע של ידיעות אחרונות (5.3.04) התפרסמה כתבה גדולה וראיון עם המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר, שעמד בראש צוות משפטנים שחקרו משך שנים את תהליך הדרדרותו של השירות הציבורי בכל הקשור לשחיתות ואי מילוי חובות השלטון כלפי הציבור. חלק גדול מהאחריות למצב רואה הצוות במצבו של בית המשפט, כולל בית המשפט העליון. פסקי הדין שזיכו אנשי ציבור בסיטונות, גורס הצוות, מצביעים על כך שלבתי המשפט יחס סלחני במיוחד כלפי הבכירים הנידונים בפניו, והוא נכון להאמין לגרסאותיהם המפוקפקות, המפותלות והתלושות.

כדוגמא מביא קרמניצר את פסקי הדין המזכים את יו"ר הסוכנות לשעבר, שמחה דיניץ ז"ל ואת מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס. בהזדמנות זו, לא פוסח הראיון גם על פרשות ידועות כמו פרשת בראון-חברון, פרשת צחי הנגבי (עמותות דרך צלחה) ופרשות שרון האחרונות.

יאמר מיד: פרופ' קרמניצר הוא משפטן וידען מן השורה הראשונה. איש אקדמיה מובהק, מומחה למשפט פלילי, נשיא מועצת העיתונות עד לפני זמן קצר ופעיל וחוקר במכון לדמוקרטיה. כלומר, איש מוכשר ונמרץ. עם זאת, הוא רואה את חזות הכול דרך הפריזמה האקדמית הטהורה, כאשר ביקורתו וניתוחיו חורגים לא פעם מהתחום המשפטי ומהולים בהם דעותיו השמאלניות ותפיסת עולמו, שלא פעם עומדים בסטירה לעקרונות של שוויון ושל חופש הדיבור והביטוי, עליהם הוא נלחם בכל נימי נפשו רק אם הם משרתים או באים מתוך המיליה החברתי והפוליטי שלו.

דוגמא קטנה לכך ניתן למצוא במכתב הפרופסורים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אותם הנהיג פרופ' קרמניצר, אשר ניסו למנוע מבנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל להתקבל לארוע אקדמי באוניברסיטה העברית ולשאת שם את דבריו. המרד אמנם נכשל, אך יש בארוע כדי להצביע על אישיותו ותפיסת עולמו כלוחם למען עקרונות כמו הזכות לחופש הדיבור והביטוי; לוחם שמלחמתו חד ממדית ואינטרסנטית.

גם אני עצמי - בכתב ובראיונות לתקשורת - העברתי ביקורת נוקבת על בית המשפט העליון בכל הנוגע לזיכוים של דיניץ ושבס. אמרתי כי לדעתי, בשתי הפרשיות הללו, שהיו עקרוניות בתחום של עבירות הפרת האמונים, הועלה "רף הראיות" גבוה מדי ושלא בצדק על-ידי שופטי בית המשפט העליון - דבר שרוקן מתוכן את "מבחן בוזגלו" אותו קבע הנשיא ברק לפני שנים רבות.

אך כאשר פרופ' קרמניצר משתלח בארסיות ותוך הפגנת תיעוב אישי את אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר בפרשת האזנות הסתר של ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, שתימלל ושמר האזנות סתר בלתי חוקיות בקלסרים נפרדים וסודיים בכספת בניגוד לצווי בית משפט קיים כשל לוגי בתפיסתו.

כאשר קרמניצר יוצא בביקורת קשה על רובינשטיין בפרשת הדלפת מסמך "חיקור הדין" נגד שרון על-ידי עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ ועל החלטתו של רובינשטיין להעמיד לדין את הפרקליטה שסרחה מטעמים פוליטיים, יוצא המרצע מן השק ומתגלה משנתו המשונה של המבקר: מותר להפר חוקי מדינה, מותר לשבור קודים של התנהגות, מקצועיות, נאמנות ושמירת אמונים לפרקליטות ולתפקיד הפרקליט - רק כדי לשרת אינטרס של זכות הציבור לדעת - האמנם?

כפי שציינתי, קרמניצר הוא איש אקדמיה מובהק, אך מעולם לא היה איש שטח, לא היה פרקליט חוקר ומופיע, לא הגיש כתבי אישום ולא הופיע בבית משפט. הדבר ניכר וברור מתוך הראיון. מעולם לא נאלץ קרמניצר לקבל הכרעות מהסוג שהיועץ המשפטי לממשלה מקבל כמעט מדי יום - הכרעות משפטיות גורליות, חותכות ומכאיבות - והדבר ניכר היטב בביקורתו.

בפרשת מזרחי ובפרשת עו"ד גלאט-ברקוביץ פעל היועץ רובינשטיין ללא דופי וכמצופה ממנו כאדם שעומד בראש התביעה הכללית ושלטון החוק.

הטענה לפיה "הוציאו על מזרחי חוזה" היות שהוא אדם ללא פשרות, הנלחם בפשע המאורגן ובאנשי ציבור שסרחו ללא מורא ופחד - היא שטות, הבל ורעות רוח. ניצב מזרחי נלחם, מחד, בפשע ומאידך - כנראה בשל "שכרון הכוח" וגיבוי לא מובן מכיוון הפרקליטות - הרשה לעצמו לחרוג מהוראות החוק, הפר צווי בית משפט וגרוע מכל, אסף בקלסרים נפרדים תמלולים של הקלטות סתר לא חוקיות ולא רלוונטיות תחת הכותרת "קלסרים פוליטיים". קלסרים אלה אוחסנו בכספת הפרטית שלו במשרדו, באקט המזכיר את פעילות זרועות "אכיפת החוק" במשטרים טוטליטריים.

מספרים על ג'יי אדגר הובר, ראש ה-FBI בארה"ב במשך כ-40 שנה, שהאריך בתפקידו זמן רב כל כך רק בשל העובדה שהחזיק בתיקים ובקלסרים עם האזנות סתר, תמונות ומסמכים של רוב מנהיגי ואישי הציבור החזקים והמשפיעים בארה"ב.

עו"ד גלאט-ברקוביץ הדליפה מסמך "חיקור דין" באמצע חקירה משפטית חיונית, מטעמים אידיאולוגיים, כדי להפיל ראש ממשלה וכדי להחליף שלטון; מדובר באקט חריג ומביש כשלעצמו מבחינה אתית, חברתית ומוסרית, אקט שגרם לשיבוש החקירה אם לא לחיסולה ופעל כבומרנג לטובת שרון.

אם על החלטותיו של רובינשטיין בעניינים אלה - להדיח את מזרחי מתפקיד ראש אגף החקירות, לאחר שימוע על-ידי השר לביטחון הפנים וכן להעמיד לדין את גלאט-ברקוביץ - יצא קצפו של קרמניצר, הדבר מעורר הרהורים נוגים.

אגב, בראיון עם קרמניצר ניתן למצוא קוריוז מסקרן: קרמניצר טוען כי לדעתו, בתקופתם של מאיר שמגר ואהרן ברק כיועצים משפטיים לממשלה אירועים והחלטות מהסוג שהוא מזכיר לגנותו של רובינשטיין לא היו מתרחשים; עם זאת, מעניין לציין וראוי להזכיר כי השניים - שמגר וברק - כיהנו בתפקיד נשיא בית המשפט העליון בעת שניתנו פסקי הדין המזכים את שמחה דיניץ ז"ל ואת שמעון שבס, אותם פסקי דין עליהם מותח קרמניצר ביקורת קטלנית.

_____________________

הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   18:49   05.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  157. ברק יוצא למאבק על מספר שופטי העליון !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

המהדורה המודפסת << העמוד הראשון
יום שישי י' בכסלו תשס"ד, 5 בדצמבר 2003

ברק יוצא למאבק על מספר שופטי העליון
מאת: משה גורלי

משפט / הזמני יהפוך לקבוע?



ברק. מבקש לצמצם את ההרכב

ביום שלישי הקרוב יתייצב נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בוועדת חוקה, חוק ומשפט להמשך מאבקיו ביוזמות הבוקעות משם להצרת מעמדו הבלעדי בעיצוב פניו של בית המשפט העליון. על הפרק שני נושאים: מספר השופטים והמשך האפשרות למינוי זמני של שופטים לתקופה של עד שנה.

לפי החוק, נקבע מספר שופטי העליון בהחלטת הכנסת. החוק מאפשר גם לשר המשפטים ולנשיא למנות שופטי מחוזי לכהונה זמנית בעליון. החלטת הכנסת שמעמידה את מספר השופטים על 14 פגה בסוף השנה. נכון להיום, בבית המשפט
העליון מכהנים 12 שופטים במינוי קבע )שנבחרו בידי הוועדה לבחירת שופטים(
ושניים - סלים ג'ובראן ואסתר חיות - במינוי זמני. אם הכנסת לא תחדש
את החלטתה יחזרו שני השופטים במינוי זמני למחוזי.

הנשיא ברק מעוניין לצמצם את מספר שופטי העליון, אפילו לתשעה, כדי לשמר
את מעמדו ואיכותו. אלא שחזון זה מותנה בהגשמת חזון נוסף - יישום הרפורמה של ועדת אור שתוריד את העומס בעליון.
העומס נובע מכך שהעליון משמש ערכאת ערעור להליכים שנפתחו במחוזי. ביסוד הרפורמה שהציעה ועדת אור טמון הרעיון שכל ההליכים ייפתחו בערכאה ראשונה, המחוזי יהפוך לערכאת ערעור, ובית המשפט העליון יתפקד כמו עמיתו האמריקאי שבוחר רק
את התיקים העקרוניים ודן בהם בהרכב של כל השופטים.

בינתיים, טוענים הח"כים, יש לפתור את בעיית העומס על ידי הגדלת מספר השופטים בעליון. נשמעים מספרים רבים - ,14 16 ואפילו יותר. כשיתקבלו ההמלצות של ועדת אור וירד העומס, אומרים בכנסת, אפשר יהיה להוריד גם את
מספר השופטים. בינתיים נמסר, שברק מוכן להתפשר על 14 - אבל שהכנסת תשאיר את המצב הקיים המשלב, בתוך מספר זה, קבועים וזמניים.

שילוב זה מאפשר לברק לאזן בין רצונותיו לאילוציו: מצד אחד, לשמור על
מספר קטן של שופטים קבועים, ומצד שני לעבותם בשופטים מחוזיים כדי
להיאבק בעומס.

בנוסף כך, משמשת הכהונה הזמנית לבחינת השופט אם הוא ראוי למינוי קבוע.
בשנים האחרונות התגבשו שתי טענות רציניות נגד מעמד השופט הזמני:
האחת, מדובר בשופט "על תנאי" שעצמאותו אינה מלאה בגלל לחץ המבחן שהוא
מצוי בו; הטענה השנייה היא, שזוהי דרך לעקיפת הוועדה לבחירת שופטים.

בשנים האחרונות נבחרו לעליון אך ורק שופטים שעברו כהונה בפועל )אליעזר
ריבלין, אדמונד לוי, איילה פרוקצ'יה, מרים נאור( - כלומר, התחרות
למינוי הקבע פתוחה רק בפני מי שאהרון ברק כבר סימן וסינן למינוי
הזמני.

המינוי הזמני פותר לברק בעיות נוספות. למשל, התמודדות עם הלחץ למינוי
שופט ערבי. מול הלחץ הזה, רווחת ההערכה שאין עדיין מועמד בשל. לכן -
כדי לרצות את הציבור והפוליטיקאים שמרביתם לא מבדילים בין שני סוגי
המינוי - ממנים ערבי למינוי זמני.

כאשר פקע מינויו של השופט עבד א-רחמן זועבי, הוא הוחלף בג'ובראן וחזר
לבית המשפט המחוזי בנצרת. שניהם לא מיועדים למינוי קבע, וכך יכול
להיווצר מצב שבפעם השנייה יחזור שופט ערבי למחוזי.

אם תבטל הכנסת את פרקטיקת המינויים הזמניים, יגבר הלחץ למינוי ערבי
כשופט קבוע.

זמיר.אי נחת ממינויים זמניים

חוסר הנחת מהמינויים הזמניים היה גם נחלתה של ועדת זמיר, שהורכבה
כוועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים והמליצה על שיפור דרכי הבחירה.
חברי הוועדה - השופט יצחק זמיר, ח"כ אמנון רובינשטיין ועו"ד יורי
גיא-רון - ביטלו את המינויים הזמניים בבתי משפט השלום והמחוזי, אך
נמנעו מהמלצה דומה בנוגע לבית המשפט העליון.

התוצאה המרכזית של ביטול המינויים הזמניים היא הגדלת מספרם של שופטי
הקבע. באפריל, ככל הנראה, תתכנס הוועדה לבחירת שופטים, לאחר פרישתם
במארס של השופטים דליה דורנר ותיאודור אור. המיועדים להחליפם הם
השופטת אסתר חיות )שמסיימת מינוי זמני בסוף פברואר( והיועץ המשפטי
לממשלה אליקים רובינשטיין.

אם השופט ברק ינצח, והמצב הנוכחי יישאר על כנו, צפוי השופט הישאם חטיב
להחליף את ג'ובראן על כיסא הערבי הזמני.

המחלוקת - גם על המועמדים

המרוויחה המרכזית מביטול המנויים הזמניים והגדלת מספר שופטי הקבע
עשויה להיות פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שנהנית מתמיכת שר המשפטים
יוסף לפיד ומחברות נפש עם הנשיאה הבאה דורית בייניש.
שני יתרונות אלה
יצטרכו להתמודד עם מורת הרוח הרבה שמעוררת מועמדותה בקהילה המשפטית.

כשמגיעים לשמות המועמדים, עלולים נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ושר
המשפטים לפיד להיתקל בהלכי רוח עצמאיים שמתפתחים לאחרונה בוועדה
לבחירת שופטים, במיוחד בקרב נציגי הכנסת ולשכת עורכי הדין שמתקוממים
נגד כפיית מועמדי השר והנשיא ונגד חוסר תחרות אמיתית, לטענתם.

ברקע מרחפת גם הצעת החוק של ח"כ רוני בר-און )ליכוד( לאסור על הצבעה
בבלוקים, שמטרתה העיקרית למנוע את הצבעת הבלוק של שלושת שופטי
העליון.

ההצעה הזאת עברה בהצבעה טרומית ברוב של 40 נגד 3 - אינדיקציה עגומה
למדי לתדמיתם של השופטים בקרב המחוקקים.
מאת: משה גורלי
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=368839&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   19:38   13.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  167. פרקליטת המדינה ומ''מ היועמ''ש לממשלה ''מבצעת'  
בתגובה להודעה מספר 0
 

את תפקידה...

YNET
פרקליטת המדינה בביקורת על אישי הציבור: התחושה היא שאין
היום בושה.

"התחושה היא שהיום אין בושה, הכל מותר, גם אצל אנשי ציבור",
כך אמרה היום פרקליטת המדינה, עדנה ארבל בכנס 'העמותה למשפט
ציבורי' בים המלח.

ארבל התייחסה בהרצאתה לפרשות הנדונות לאחרונה בפרקליטות,
ובהן פרשת שרון-סיריל קרן, ואמרה: "לכולנו יש חברים טובים
אבל אני לא מכירה חברים שנותנים סכומי עתק כמתנות בלי סיבה,
בלי מטרה".

(אפרת וייס)
(13.12.03, 18:49)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2839078,00.html


@ הארץ
ארבל: מי שבחשבונו מיליונים, שיגיד ממי הם
יום שבת, 13 בדצמבר 2003, 17:44
מאת: יובל יועז, הארץ

ארבל. בכירים עוסקים גם ב'קטנות'
(צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)

בהתיייחסות נדירה לחקירות ראש הממשלה ובניו אמרה פרקליטת המדינה:
אני לא מכירה חברים שנותנים מתנות בסכומי עתק בלי סיבה.

הוסיפה: התחושה היא שאין בושה.

בהתייחסות נדירה לחקירות נגד ראש הממשלה אריאל שרון ובניו, אמרה היום פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, כי מי שבחשבון הבנק שלו נמצאים סכומי כסף גדולים צריך להיות זה שיוכיח מהיכן הגיע הכסף ומה מטרתו.

בהרצאה בנושא ניגוד עניינים של עובדי ציבור במסגרת כנס העמותה למשפט ציבורי בים המלח, דיברה פרקליטת המדינה על נגע השחיתות במגזר הציבורי - ובמיוחד על עבירות השוחד והמרמה והפרת האמונים.

"התחושה היא שהיום אין בושה ושהכל מותר, גם אצל אנשי ציבור החוצים את הקווים שבין מותר ואסור", אמרה ארבל.

"קיומם של יחסי חברות אסור שיטשטש את טיבה של המתנה, אסור שיקהה את חושיו של המקבל ושל הנותן, ואסור שיקהה את חושינו".

לדבריה, "לכולנו יש חברים טובים, אבל אני לא מכירה חברים שנותנים מתנות בסכומי עתק בלי סיבה ובלי מטרה".

פרקליטת המדינה הוסיפה כי לא הפרקליטות היא זו שצריכה להוכיח מה מידת יחסי החברות ויחסי הקרבה בין נותן ה"מתנה" לבין ה"מקבל", וכי בנושא זה יש לערוך חשיבה מחודשת - ולהעביר את נטל ההוכחה למקבל המתנה.

"מי שבחשבון הבנק שלו נמצאים כספים - שהוא יגיד מאיפה יש לו את כל המיליונים ומה יחסי החברות שלו עם הנותן".


פרסומתפרקליטת המדינה קבלה גם על השינוי שחל באכיפת נורמות הניקיון במגזר הציבורי.
לדבריה, בשנות ה-80 וראשית שנות ה-90, הדגישו בתי המשפט שוב ושוב שיש להקפיד באכיפת נורמות התנהגות של בכירים, מאחר ש"איתם צריך להקפיד יותר" ושיש להעמיד לדין מקרים של שחיתות שלטונית.

לעומת זאת, אמרה, סוף שנות ה-90 וראשית העשור הנוכחי התאפיינו בזיכויים רבים במשפטיהם של אנשי ציבור, ביקורת על הפרקליטות כאילו "ידה קלה על ההדק", וקריאה להעביר את עבירות הפרת האמונים מהמישור הפלילי למישור המשמעתי.

"חשוב לי להדגיש שבכל פסקי הדין שזיכו אנשי ציבור", אמרה ארבל, "בתי המשפט לא מתחו ביקורת על התביעה, והזיכוי היה בגלל ליקוי ביסוד הנפשי, או שהכוונה הפלילית הועמדה בספק".

ארבל הזכירה את זיכויו של השר אהוד אולמרט מעבירות שחיתות בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תיק שנדון בפני השופט עודד מודריק, והוסיפה כי "אין בסיס להנחה שבכירות משמעה טוהר מידות.

אי אפשר לקבל את זה שבכירים לא עוסקים ב'קטנות'".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=371542&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:23   14.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  170. עדנל'ה מה דעתך לשאול:מאיפה הכסף יוסי ביילין??  
בתגובה להודעה מספר 167
 

פרקליטת המדינה עדנה ארבל: מי שבחשבונו מיליונים, שיגיד ממי הם
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5539&omm=167&viewmode=

pakpak
חבר מתאריך 18.7.02
1262 הודעות 16:10 14.12.03

מאיפה הכסף יוסי?
14/12/2003 | אל"מ (מיל.) משה לשם | [email protected]

בשנים האחרונות היינו עדים למעשי שחיתות במערכות השלטון בישראל. הפרקליטות ומשטרת ישראל השקיעו הרבה מאוד אנרגיה ומשאבים במלחמה בנגע שכינו אותו "קניית שלטון בכסף".
כותרות גדולות בישרו לציבור הישראלי על המאבק נגד חדירת גורמים פליליים לפוליטיקה הישראלית. סיפרו לנו על ניסיונות ה"מאפיה הרוסית" לקנות מפלגות ועל "כרישי עולם תחתון" שהפעילו את השפעתם במערכות בחירות מקומיות וארציות.

העיתונות רדפה אחרי "סקופים", וכאשר נודע על פרשת חברת הכנסת בלומנטל שנחקרת על כי שילמה עבור חדרים בבית מלון תל אביבי, המריאו "החגיגות" לשחקים וכולם ביקשו את ראשה (אין לי כוונה לסנגר עליה).

פרשיית שרון ובניו מכה גלים ופרקליטת המדינה התבטאה לאחרונה בגנות המעשה: "יש תחושה שהיום אין בושה, הכול מותר גם אצל אישי ציבור שחוצים את הקוים", היא הוסיפה ואמרה באותו מעמד: "חברים לא נותנים סכומי עתק בלי סיבה", "אם יש לבן אדם כספים בחשבון הבנק שיגיד מאיפה יש לו את כל המיליונים ומהם יחסי החברות". התבטאות אמיצה של פרקליטה ואני מסכים עם כל מילה ומקווה שהצדק יצא לאור.

מוזר שכל האמור אינו חל על פוליטיקאי אחר שנמצא לאחרונה בכותרות הלא הוא יוסי ביילין. מוזר שאיש אינו שואל את השאלה הפשוטה: "מאיפה הכסף יוסי?".

האם לא עלתה השאלה הזו במשרדי הפרקליטות או המשטרה? איך מסבירים את השפע בו חי יוסי ביילין כולל לשפע הכסף שנשפך לתוך היוזמה האחרונה שלו "יוזמת ג'נבה".

הכיצד זה קורה שאף עיתונאי לא בודק מאיפה יש למר יוסי ביילין 3 מיליון שקל להפקה של חוברת ומשלוח לכל בית בישראל (הסכום מתוך פרסום בעיתונות).

מי מימן ליוסי ביילין את הטסת מכובדיו לטקס בז'נבה ואת ההוצאות הכרוכות באירוח שם? האם העיתונאים לא עשו זאת כי הם היו בקהל המוזמנים שהוטס להילולה? האם שלטונות החוק והפרקליטות לא רואים בחדירה של מדינות זרות באיחוד האירופי לפוליטיקה הישראלית כפשע? האם המעשה של נעמי בלומנטל אינו מתגמד מול הראוותנות של קבוצת יוסי ביילין?

איך זה שבכל שני וחמישי אנחנו קוראים על מי טס לחו"ל, חברי כנסת שרים וכדומה ואיש לא בוחן כמה טיסות טס יוסי ביילין, אברום בורג, אמנון ליפקין שחק וחברים אחרים של יוסי?
או שמא על כל אלה יש לעבור בשתיקה כי "הרי יוסי ביילין עושה זאת למען השלום". ומי שעושה למען השלום הכול מותר ומחול לו.
כולנו זוכרים את המפגשים עם נציגי אש"ף ארגון טרור שהוגדר בחוק. המפגשים שהכינו את הסכם אוסלו, היו בבחינת עבירה על החוק בצורה בוטה, האם האשמים נשפטו על כך?? כמובן שלא, כי הם פעלו למען ה"שלום".

האם הקמת המפלגה החדשה של יוסי ביילין לא נתמכת על-ידי גורמים זרים? איך זה שלא קם מישהו בתקשורת ופתח בחקירה עיתונאית?
חדירה של מדינות זרות, חתרנות והשפעה על פוליטיקאים אינה דבר חדש. ספרי ההיסטוריה גדושים בתיאור של קניית פוליטיקאים על-ידי מעצמות ואילו בארצנו כל זה מותר, כי המעשה בוצע "למען השלום".

הקשר של ארגוני שמאל ופוליטיקאים עם מדינות האיחוד האירופי אינו חדש וההתערבות שלהם היא גלויה, בוטה וחצופה. מיליוני אירו עוברים לחשבונות בנק לעמותות שמאל שונות והכול במסווה של סיוע לקידום "השלום". ובמקרים רבים מעורבותו של יוסי ביילין היא ישירה ולא רק עקיפה או חסויה.

בדוח של האיחוד האירופי משנת 2000 יש פירוט מדויק של הוצאות כספים למטרות קידום "השלום" באמצעות קבוצות שמאל שונות. אביא מספר דוגמאות מהדוח:

א) שלום עכשיו - עבור קמפיין שלום ישראלי-פלשתיני - 400,000 אירו (שהם 40% מהתקציב לפרויקט). בתיאור הפעילות עליה יוצא הכסף נכתב שם:

"הפוקוס בפעילות יופנה לקבוצה סוציאלית שהיו לה השקפות נגד השלום והצביעה באופן מסורתי לליכוד". כן יופנו כספים לקירוב עולים מחבר העמים לרעיונות השלום של שלום עכשיו" (זו התערבות בפוליטיקה פנימית - מ.ל).

ב) "ארבע אמהות" - מאבק ליציאה מלבנון - 250,000 אירו (100% תקציב). הכסף הועבר למימון הפעילות לנסיגה מלבנון ובדוח מצוין כי הממליץ הוא יוסי ביילין, "שר משפטים ודמות מפתח בתהליך השלום".

ג) המכון למנהיגות ודמוקרטיה - 400,000 אירו (שהם 40% מהתקציב). מכון שפועל בקרב עולים מחבר העמים בהנהגתו של ח"כ רומן ברונפן . פעילות המכון "להגביר את המודעות לדמוקרטיה ושלום". ומציין הדוח: "הפעילות היא בקרב אוכלוסיית עולים שהצביעה באופן סוחף לטובת נתניהו בבחירות 1996, שינתה כיוון לטובת ברק ב-1999, ויהיה זה חשוב להמשיך את המפנה הזה כיד לחזק את פוליטיקת השלום בישראל" (התערבות בוטה בפוליטיקה פנימית - מ.ל).

ד) הקרן לפיתוח כלכלי - 400,000 אירו (שהם 40% מהתקציב) המכון בניהול פר' יאיר הירשפלד. בהסבר על חשיבות התרומה נאמר שם: "כי יאיר הירשפלד הוא מיוזמי הסכם אוסלו וחבר קרוב של יוסי ביילין שהוא איש מפתח בקרב הפוליטיקאים שוחרי השלום".

ה) הוועדה הישראלית למניעת הריסת בתים - 250,000 יורו 65% מהתקציב), למאבק נגד הריסת בתי פלשתינים על-ידי צה"ל.

ו) עיר שלם - 250,000 אירו. סיוע לעמותה בראשות דני סיידמן וקבוצת מומחים. בדברי ההמלצה נאמר בין היתר: "זו קבוצה מוערכת של משפטנים שבין היתר הצליחה במאי 1999 לקבל צו מניעה מבג"צ נגד סגירת ה'אוריינט האוס' על-ידי ממשלת נתניהו". ובין יתר פעולותיהם הוא המאבק נגד הבניה ב"הר חומה", "ראס אל-עמוד" וסילואן.

קוראיי היקרים, קצרה היריעה במאמר אחד להביא את כל פרטי אותו דוח והכספים שהושקעו בארגונים שונים במדינת ישראל שכולם משום מה ארגוני שמאל קיצוני.

הדוח כאמור הוא משנת 2000, מאז זרמו מיליונים רבים לחשבונות הבנק של עמותות שמאל רבות ולחשבון ההוצאות של יוסי ביילין.
מימון טיסות סיור של שלום עכשיו מעל יש"ע בעלות של מיליונים, פעילות של מפלגה בהקמה של יוסי ביילין ועוד, כל אלה על-ידי מדינות האיחוד האירופאי שמטרתם האנטי ישראלית ברורה ורגשותיהם האנטישמיים גלויים.

ברור מעל לכל ספק שפעילות חתרנית של מדינות זרות שחותרות לשיבוש תהליכים פוליטיים פנימיים במדינת ישראל, באמצעות עמותות ואישיים ישראלים הייתה צריכה להיות מוקעת על-ידי הממשלה והציבור הישראלי.

אזלת היד של החוק בישראל לנוכח תופעה זו היא מוזרה וזה בלשון המעטה. בארצות הברית בה החוק בתחום זה חמור ביותר היו מקבלי הסיוע עומדים לדין באשמת "סוכן זר" ומבלים חייהם בבית סוהר ואילו בארצנו הם הולכים עם חיוך כל הדרך לבנק.

החומר הנ"ל וחומר רב נוסף הועבר לכנסת, הוגשה הצעת חוק, אבל הדיונים בה איטיים, התקשורת קיבלה אף היא את החומר, אבל היא לא רואה בכך "עניין לציבור".

חבל שגברת ארבל אינה מפנה גם את האצבע ליוסי ביילין ואומרת גם לו:"חברים לא נותנים סכומי עתק בלי סיבה", קל וחומר לא מדינות זרות.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   11:22   01.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  188. מי את עדנה ארבל ??  
בתגובה להודעה מספר 167
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.04 בשעה 11:25 בברכה, פילוביץ שחף
 
ארבל עדנה
Arbel Edna
פרקליטת המדינה
משרד המשפטים



עדנה ארבל. ילידת 1944, ירושלים.

סיימה לימודיה התיכוניים בבית החינוך (תיכון חדש), חיפה (1962). שירתה בצה"ל, ובמקביל למדה משפטים (1964-1962). מוסמכת למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שלוחת תל אביב (1967). התמחתה במשך שנתיים בעריכת דין, במשרד עו"ד הייק בתל אביב. ב-1969 קיבלה רשיון עורך דין. בעלת תואר שני, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן (1979). השתתפה בהשתלמויות ובכנסים בינלאומיים. נשואה לאורי ארבל (אל"מ במיל.), איש עסקים. אם לשלוש בנות, שתיים מהן נשואות - הבכורה סיימה לימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון, ועובדת כגניקולוגית בבית חולים.

ב-1972 החלה לעבוד כפרקליטה, בפרקליטות המדינה מחוז מרכז תל אביב. טיפלה והופיעה בבתי משפט בתיקי פשעים חמורים, עבירות רצח, עבירות מוסר, עבירות אלימות, עבירות סמים ועבירות צווארון לבן. במשך 8 שנים, ובמקביל לעבודת הפרקליטות, שימשה נציגת שר המשפטים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. היתה חברה בוועדה הפסיכיאטרית שעניינה שיחרור חולי נפש שביצעו עבירות פליליות, מאשפוז בבתי חולים לחולי נפש. היתה חברה בוועדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לעניין פרשת קו 300 (יחד עם יהודית קרפ - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והשופט אליסוף שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה). שימשה בתפקיד יו"ר הוועדה שמינה שר המשפטים לקביעת כללים להפעלת סוכנים סמויים. עסקה באיסוף חומר בוועדת כהן, שחקרה את ארועי הטבח במחנות סברה ושתילה שבלבנון (יחד עם דורית בייניש - פרקליטת המדינה דאז, ותנ"צ אלכס איש שלום).

ב-1984 מונתה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז. בתוקף תפקידה, היתה אחראית לנושאים משפטיים ומנהליים ופיקוח מקצועי על פרקליטים, תוך כפיפות ישירה לפרקליטת המדינה וליועץ המשפטי לממשלה. ביוני 1988 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. כיהנה בתפקיד זה כ-5 שנים בערכאת ערעורים, שדנה בהרכב של שלושה שופטים בנושאים אזרחיים ופליליים. הרצתה בפקולטה למשפטים ולקרימינולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בנושא סדר דין פלילי וראיות. השתתפה בכנסים בינלאומיים שונים, בעיקר בתחום המשפטי הפלילי ודיני הראיות.


פיצויים בתחבולה ובכחש

ב-1993 קיבלה פיצויים, שלא כדין, בסכום של כ-200 אלף שקלים, בגין שנות עבודתה, כביכול, כפרקליטה בשירות הציבורי . "סידור" הפיצויים נעשה לפנים משורת הדין, בעקבות פניות חוזרות ונשנות שלה (אישית ורשמית) לנציב שירות המדינה, מאיר גבאי, שהיה מיודד עימה. ארבל כיהנה אותה עת בתפקיד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב.

הפרשה נחשפה בעיתונות על-ידי העיתונאי עיתונאי מסויים (בעל אתר אינטרנט זה). ארבל הכחישה את שיוחס להם, ומסרה פרטים כוזבים אף ביחס לשמות האישים שאישרו לה את הפיצויים המיוחדים. בין היתר היא טענה, כי ההיתר ניתן לה על-ידי ועדה מיוחדת שבה היו חברים מס' שופטים בדימוס, בשמם נקבה. בירור שנערך העלה, כי אישור שכזה לא היה ולא נברא, ובכלל - ועדה שכזו אף לא דנה בעניינה האישי. כשנתפסה בקלקלתה טענה: "הטעו אותי".

משסירבה להשיב את הכסף שקיבלה מקופת המדינה, ולאחר שמסרה שוב ושוב נימוקים כוזבים, ומחמת זאת שמבקר המדינה אליעזר גולדברג סירב לבדוק פרשה זו, הגיש העיתונאי עיתונאי מסויים עתירה לבית המשפט העליון, בבקשה להורות למבקר המדינה לבדוק את הפרשה ולפרסם מסקנותיו. בעקבות זאת נעתר מבקר המדינה ובהודעה לבית המשפט הודיע כי הוא יבדוק את הפרשה. בדוח שהגיש (מאי 2000) קבע המבקר, כי ארבל אכן קיבלה פיצויים באופן בלתי תקין. יחד עם זאת, קבע כי ארבל פעלה בתום לב, וכי הטעויות ואי הסדרים שהובילו למתן הכספים שלא לפי החוק מקורם בנציבות שירות המדינה. המבקר הסכים לייחס לארבל "תום לב" (משל היא בסך-הכל ביקשה, וקיבלה), לאחר שקיבל מס' פניות מלישכת היועץ המשפטי לממשלה. המבקר נמנע ממתן ביטוי למעמדה אז של ארבל, ומהלחצים שהפעילה כדי לקבל את הפיצויים.

למרות המידע החמור אודותיה, ולמרות דוח מבקר המדינה - שקבע כי הכספים ניתנו לא באופן בלתי תקין, ארבל טרם השיבה לקופת המדינה את הכסף שניתן לה שלא כדין. מבקר המדינה לא חייבה לעשות זאת.


אישומים נגד אישי ציבור

בינואר 1996 מונתה לתפקיד פרקליטת המדינה. במסגרת תפקידה קיבלה החלטות רבות הנוגעות לאישי ציבור. להלן מקצתן:

במסגרת תפקידה, החליטה על הגשת כתבי אישום נגד: אלי הורביץ (חברת טבע), באשמה שביצע עבירות מס (הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים. הגיש ערעור לבית המשפט העליון וזוכה); שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, בעבירות של שיבוש הליכי חקירה ועדות שקר (זוכה); ראש העיר ירושלים אהוד אולמרט, בעבירות על חוק מימון מפלגות (זוכה); החליטה, ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה, על גניזת תיק החקירה בפרשת בראון - נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים צחי הנגבי, ועו"ד רוני בראון. במקביל, החליטה על הגשת כתב אישום בפרשה נגד אריה דרעי (טרם הוגש); פעלה להסדרת השימוש בלחץ פיזי מתון כנגד עצירים, מצד שירות הביטחון הכללי; הורתה על פתיחת חקירה משטרתית נגד נציב מס הכנסה דורון לוי, בחשד לעבירות מס ועבירות על חוק העונשין; החליטה לגנוז את תיק החקירה כנגד העורך האחראי של ידיעות אחרונות, ארנון מוזס; החליטה על הגשת כתב אישום כנגד מו"ל מעריב, עופר נמרודי (הורשע), וב-2000 על הגשת כתב אישום נוסף בגין עבירות לכאורה נוספות; הורתה, יחד עם היועץ המשפטי לממשלה, על פתיחת חקירה כנגד נשיא המדינה עזר ויצמן, בחשד לקבלת טובות הנאה מאיש העסקים אדוארד סרוסי. קבעה כי הנשיא קיבל טובות הנאה - באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החוק.
http://www.nfc.co.il/archive/006-D-18-00.html?tag=11-13-28

פרשת הפיצויים שקיבלה עדנה ארבל:
פיצויי פיטורין לעובדי מדינה המתמנים לתפקיד שיפוטי

יסודות ביקורת המדינה
עמוד 136 דוחות שנתיים >> דוח שנתי 50ב לשנת 1999 ולחשבונות שנת הכספים 1998 >> פיצויי פיטורין לעובדי מדינה המתמנים לתפקיד שיפוטי

נציבות שירות המדינה
פעולות ביקורת

בנציבות שירות המדינה, במשרד המשפטים ובהנהלת בתי המשפט נבדקו דרכי קבלת ההחלטות בנושא הזכאות לפיצויי פיטורין של עובדי מדינה המתמנים לתפקיד שיפוטי. במסגרת זו נבדקה גם ההחלטה לאשר פיצויי פיטורין לפרקליטת המדינה לאחר שהתמנתה לשופטת.

במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בנציבות המים ובמינהל מקרקעי ישראל נבדקו סוגיות בעניין הימצאותם של עובדי מדינה בכירים במצב שבו הם עלולים להיקלע לניגוד עניינים. בדיקות השלמה לפי העניין, נעשו בנציבות שירות המדינה ובמשרדי המשפטים והתשתיות הלאומיות.

פיצויי פיטורין לעובדי מדינה המתמנים
לתפקיד שיפוטי

זכויות הגמלאות ותנאי הפרישה של נושאי משרה שיפוטית מעוגנים בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התשמ"א-1981 (להלן – החלטת הגמלאות). לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, הסמכות להחליט בנושא זה נתונה לוועדת הכספים של הכנסת.

תנאי הפרישה של נושאי משרה שיפוטית
לפי החלטת הגמלאות, שיעור הקצבה לנושא משרה שיפוטית לשעבר הוא כדלקמן:

"(1) אם כיהן לא יותר מחמש שנים - 7% מהמשכורת הקובעת כפול במספר שנות כהונתו.

(2) אם כיהן למעלה מחמש שנים אך לא יותר משמונה שנים - 50% מהמשכורת הקובעת.

(3) אם כיהן למעלה משמונה שנים - 50% מהמשכורת הקובעת ועוד 3% לכל שנת כהונה שכיהן בה למעלה משמונה שנים.

(4) נושא משרה שיפוטית לשעבר, שבשעה שחדל לכהן היה גילו למעלה משישים שנה, תינתן לו תוספת על הקצבה שהוא זכאי לה כאמור לעיל, בשיעור של 2% מהמשכורת הקובעת בעד כל שנת גיל שהיתה מעל 60 בעת שחדל לכהן."

http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=142&id=57&frompage=156&contentid=1076&parentcid=1070&bctype=1&startpage=20&direction=1&sw=800&hw=530




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   12:40   01.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  189. עדנה ארבל = ''הפרקליטה מושחתת'' !!  
בתגובה להודעה מספר 188
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.04 בשעה 13:59 בברכה, פילוביץ שחף
 
עיתונאי מסויים: "הפרקליטה מושחתת"
12:26, 1 פברואר 2004 / ט' בשבט תשס"ד



העיתונאי עיתונאי מסויים חשף בטורו ב"מעריב" כי הגב' ארבל פנתה בשנת 99 לראש הממשלה דאז ברק, ולמספר שרים ביניהם שר התחבורה ליפקין שחק בבקשה לסדר לבעלה כהונת דירקטור בחברת צים בזמן שהיתה אמורה להכריע בתיקי חקירה נגדם בפרשת העמותות. כמו כן נחשף קשר בין מר ארבל לחוקר ספקטור. "מדוע לא פסלה עצמה בפרשת האזנות הסתר" מקשה יצחק.


עיתונאי מסויים התראיין הבוקר לרשת ב' של קול ישראל ואמר שם כי "בעיצומה של פרשת האזנות הסתר ובשעה שעדנה ארבל אמורה היתה להכריע בגורלו של המו"ל של ידיעות אחרונות, יצר ספקטור (העד המרכזי בפרשת שרון שסיפק אז שירותים למוזס) קשר עיסקי עם אורי ארבל, בעלה של עדנה ארבל ונסה לעשות איתו עסקים. לטענת עדנה ארבל בסיכומו של דבר לא היו עסקים ביניהם אבל עדנה ארבל בעצמה מאשרת שזה קשר עיסקי שלא הבשיל".

"אלה לא היו 2-3 שיחות טלפון" מציין יצחק ואומר כי "יחסי הידידות נמשכו גם לאחר מכן".

"באותה נקודת זמן היתה מערכת יחסים עיסקית" מדגיש יצחק "כן יצא עסק, לא יצא עסק, אבל אין מחלוקת על כך שהיתה מערכת יחסים עיסקית בין ספקטור לאורי ארבל שנמשכה מספר חודשים, ולמרות זאת עדנה ארבל המשיכה לטפל בתיק של ארנון מוזס".

לטענתו היה עליה לפסול את עצמה.

עיתונאי מסויים, מביא גם את פרשת "סדור הג'וב" לבעלה של ארבל. לטענתו פנתה ארבל ישירות וגם באמצעות מתווכים אל לשכת ראש הממשלה אהוד ברק ולמספר שרים בממשלה דאז וביניהם שר התחבורה אמנון ליפקין שחק.

"פונים אנשים המקורבים לעדנה ארבל" אומר יצחק "פונה עדנה ארבל בעצמה, פונים לשרים, מבקשים מהם לסדר ג'ובים לבעלה של ארבל, לסדר לו כהונת דירקטור בכל מיני מקומות. היתה פניה ללשכת ראש הממשלה ברק ששמו נכרך אז בפרשת העמותות וארבל ואליקים רובינשטיין נמנעו משום מה לעשות את העבודה ולהורות על חקירות פליליות נגד ברק ואנשיו".

עיתונאי מסויים מוסיף ומספר כי "הפניה היתה אל לשכת ראש הממשלה באמצעות רוני בונדי שהיה עוזרו הפוליטי של ברק. האיש פנה ללשכת שר התחבורה ליפקין שחק, והפניה נעשתה באמצעות יואב צוקרמן שהיה עוזרו של ליפקין שחק. כל החבורה הזו אכן סדרה ג'וב, מינוי של בעלה של ארבל לכהונת דירקטור בחברת צים שהיתה חברה ממשלתית באותו זמן וזה דבר חמור מאד".

"יש לנו היום כמה וכמה פרקליטות שעושות דברים אסורים. יש את הפרקליטה המדליפה ויש את הפרקליטה המושחתת".

בתשובה להערת המראיינים כי מדובר בעילה לתביעה מצידה של ארבל אמר יצחק כי : " יש עילה לתביעה היכן שהדובר אומר דברים לא נכונים אבל מה לעשות החיים הם מאד מורכבים והמידע שיש בידי הוא מבוסס ומוצק מאד".

עוד אמר עיתונאי מסויים כי "לא רק אהוד ברק היה נתון בחקירת משטרה גם אמנון ליפקין שחק (לגבי מספר עמותות שתרמו למפלגת "המרכז") ומי שהיה צריך להכריע בגורלם זה שוב פרקליטת המדינה.

לדבריו, "אנחנו מדברים על סיטואציה שתוך כדי התנהלות משפטית, תוך כדי מהלכי חקירה ותוך כדי כך שהרנשים האלה נתונים בידיים שלה נעשים המהלכים האלה. זה דבר מושחת, זה דבר מופקר..."

פרקליטת המדינה אמרה בתגובה כי " הדברים הללו הם חסרי שחר מעולם. פרקליטת המדינה לא פפנתה ולא דברה עם שר או גורם כלשהו במערכת השלטונית. הפרסומים מעוררים תחושה קשה של ניסיון ולרפות את ידיה. פרקליטת המדינה תמשיך לעשות את עבודתה בצורה ענינית ומקצועית".
http://www.a7.org/news.php?id=70653


העסקים המפוקפקים של ארבל
ארבל מטיפה נגד שחיתות שלטונית, בעוד שבביתה השחיתות חוגגת

החברים של ארבל
עכשיו מתברר, כי בעלה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, קיים בעבר קשרים עסקיים עם ה"עד המרכזי" בפרשת שרון - דוד ספקטור * הרעיה המסורה ניסתה גם לסדר לבעלה מינוי כדירקטור, תוך ניצול מעמדה * ארבל מכחישה * הייתכן ששלטון החוק לא מחייב את הפרקליטה?
30/01/2004 | עיתונאי מסויים |

פרשת אפל

פרשת שרון

מי מנסה להדיחו?

שחיתות שלטונית

קשרים עם הבעל

רשימות קשורות

חברי הכנסת יתום וארדן מבקשים לחקור פרשת ארבל-ספקטור

הון ושלטון

שלטון החוק מחייב את כולם. כל אזרח חייב לציית לו, גם בכירי השלטון, וגם, למצער, פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. יפה דרשה ארבל השבוע: החיבור בין הון ושלטון משחית ומסוכן, אמרה. יש למצות את הדין עם עובדי ציבור, קטנים וגדולים. גם כאלה החוטאים בממדים "קטנים" יחסית.

למרבה הצער, וזאת אנו חושפים כאן, עדנה ארבל "חטאה" במקום שבו היא נגסה באחרים. מידע חדש שהובא לידיעתי, מלמד כי באחד המקרים ארבל ניסתה, תוך ניצול מעמדה, לסדר לבעלה מינוי. בשל מעמדה הנוכחי, בגלל מועמדותה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, ועקב החשיבות הציבורית, אני מוצא לנכון להאיר כאן כמה עניינים הקשורים למשפחה זו:

- אחד משרי הממשלה הבכירים, קיבל בקשה: אנא סדר מינוי כדירקטור באחת החברות הממשלתיות הכפופות אליך לבעלה של ארבל (במינוי גלום, כמובן, מעמד עסקי, כסף וכיבודים). הבקשה הועלתה לפני מספר שנים, בתקופה שבה ארבל נדרשה להכריע אם להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד אותו שר, ואם להעמידו לדין. ככל הידוע לי, ארבל לקחה חלק פעיל בנושא זה. ארבל עצמה מכחישה וטוענת: לא היו דברים מעולם. שמות המעורבים מצויים בידי.

- בעת שכיהן אהוד ברק בתפקיד ראש הממשלה, ועל שולחנה של ארבל נערמו מכתבי תלונה, בשאלה מדוע אינה פועלת להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד ברק ואנשיו, התקבלה החלטה למנות את בעלה של ארבל, אורי ארבל, לכהונת דירקטור בחברה הממשלתית "צים". רק בעקבות שאלות שהצגתי אז, ברח ארבל הבעל ממינוי זה. גם כאן, שמות המעורבים מצויים בידי. המינוי נעשה בדרך הבאה: הפנייה הגיעה אישית אל ברק, וטופלה בלשכת ברק על-ידי רוני בונדי, עוזרו הפוליטי. ממנו "זרמה" הפנייה אל לשכתו של שר התחבורה דאז, אמנון ליפקין-שחק, וזו טופלה הן על-ידי עוזרו (יואב צוקרמן) והן אישית על-ידי ליפקין-שחק. זה האחרון היה באותה תקופה נתון בידיה של ארבל: בשאלה האם לחקור ו/או להעמידו לדין בפרשת התרומות בקמפיין הבחירות של תנועת המרכז.

- בפרשת שרון ישנו עד אחד הנחשב "עד מרכזי". שמו בישראל: דוד ספקטור. ארבל מסתמכת על המידע שלו כעל כזה "ראה וקדש". ובכן, השבוע הובא לידיעתי, כי לספקטור, כן כן, אותו ספקטור, היו קשרים מסוימים עם מר ארבל. ואין מדובר ב"סתם" מכרים. "אין בכוונתי להתייחס בפניך מי הם חבריי או עם מי יש לי קשרי ידידות", השיב לי ספקטור, בתגובה לשאלתי בסוגיה זו.

פניתי למשרד המשפטים, ושאלתי: מדוע לא תמשוך ארבל ידיה מטיפול בתיק זה, בשל היחסים בין ספקטור לבין בעלה? ארבל דחתה את הפנייה: "ההיכרות היא על רקע עסקי שלא הבשיל לקשר כלשהו, לפני למעלה מחמש שנים", השיבה , "לא נקשרו ביניהם כל קשרים עסקיים ולא קשרים אחרים. בין השניים לא מתקיים קשר חברי כלשהו. השאלות קנטרניות ומגמתיות".

מעניין כאן להזכיר נשכחות: לפני כחמש שנים הגיעה לשיאה פרשת האזנות הסתר בעיתונות. שני תיקים עמדו אז בפני הכרעה אצל ארבל: מצד אחד - עופר נמרודי ("מעריב"); ומצד שני - ארנון מוזס ("ידיעות אחרונות"). ספקטור סיפק אז שירותים למוזס, והעביר למשטרה מידע בעניין האויב, נמרודי. לספקטור היתה דלת פתוחה במקומות "הנכונים".

עכשיו מתברר, כי באותה תקופה בה נדרשה ארבל להכריע האם להעמיד לדין את מוזס-שכידוע לא הועמד לדין בסופו של דבר-התנהלו מגעים בין ספקטור לבין מר ארבל "על-רקע עסקי שלא הבשיל", כלשונה של הפרקליטה ארבל. ספקטור מסר בעניין זה, כי אין ממש בנטען כאן, ו"כל פרסום של טענות הכזב שלך, תהווה בין השאר לשון הרע, על כל הנובע והמשתמע מכך". ספקטור הוסיף ואמר, כי הוא רואה בפרסומים עליו הסתה פרועה וכן ניסיון להשפיע על תוצאות החקירות נגד שרון והקשורים עמו.

ובחזרה לפרשת שרון-אפל: טוענת ארבל, בכתב האישום המתוקן, כי בין אפל לבני משפחת שרון היו קשרי גומלין: אתה מסייע לי בעסקים, ואני מזרים לך, דרך בנך, כספים. שחיתות שלטונית, קובעת ארבל, ובצדק. וכיצד, לאור זאת, יש להתייחס למערכת העובדות הנוגעת לארבל ולבעלה? האם אין פגם במערכת יחסים שכזו? האם ניצלה ארבל את מעמדה בתקופה שבה קיבלה החלטה נגד העמדה לדין של שר אחד ונגד פתיחת חקירה משטרתית בנוגע לברק ואנשיו - בזמן שאלה עושים ו/או משתדלים ו/או מתבקשים לסייע למינוי בעלה לדירקטור? האם תיפתח חקירה פלילית? כמובן שלא.


להזיז את מזוז

ארבל הרצתה בכנס של המרכז הבינתחומי בהרצליה, ושם אמרה, כי במקרה של שחיתות שלטונית - יש להגיש כתב אישום, ולאפשר לבית המשפט לברר את האישומים. חד וחלק. כן ציינה, כי עובד ציבור חייב להשעות עצמו, אם הוגש נגדו כתב אישום. ארבל ציינה בתחילת דבריה, כי היא אינה מתייחסת לתיק מסוים, אך לכל היה ברור כי היא מכוונת לתיק שרון. ימים ספורים קודם לכן התבטאה ארבל, כי יש מקום וצריך להגיש כתב אישום נגד שרון.

אם היה ספק למי מכוונת ארבל, באו כתבי החצר שלה - ובראשם העיתונאי אמיר אורן ("הארץ") והפרשן משה נגבי (רשות השידור), והבהירו מה כוונתה, ומה צריך עכשיו היועץ המשפטי הנכנס לעשות: לאמץ מיד את החלטת ארבל, להעמיד לדין את שרון, ובעצם לזוז הצידה ולא לבלבל אותה בדרכה לעשות צדק.

אמיר אורן כתב, בין היתר, במאמר-אזהרה ליועץ המשפטי לממשלה מזוז: "ניסיונה של ארבל, כשופטת מחוזית וכפרקליטת מדינה, פעמיים שמונה שנים, עשיר משלו. התבונה מחייבת אותו למשוך ידיו מטיפול בעניין".

אורן אולי שכח שני פרטים "קטנטנים": ראשית - ארבל לא הצטיינה בתפקידה, אם לנקוט בלשון המעטה, ותעיד על כך שורת אישי הציבור שיצאו זכאים למרות רדיפתה אחריהם; ושנית - חוק יסוד: הממשלה, קובע כי היועץ המשפטי לממשלה הוא האיש, ואין בילתו, שיכול וצריך להתמודד ולהחליט בשאלה האם יש מקום להגיש כתב אישום. לא פרקליט מדינה, לא נשיא מדינה וגם לא מערכת עיתון הארץ. בקיצור : מני מזוז. ורק הוא. בכל הכבוד: ארבל יכולה רק להמליץ ואולי גם להמשיך לצרוח. לא יותר.

נגבי אמר בשבוע שעבר ברשת ב', כי ארבל הינה הפליליסטית מספר אחת בישראל, והיא עולה בכישוריה על היועץ המשפטי היוצא רובינשטיין, ועל אלה של הנכנס מזוז. וזו תיזה מפוקפקת, במיוחד אם לוקחים בחשבון את שורת הכישלונות שלה, ואת מעשיה ומחדליה בפרשת האזנות הסתר הבלתי חוקיות שבה היא מעורבת אישית (פרשת מזרחי).

נגבי אמר עוד - בנסותו להטיל דופי חמור במוסריות של שרון - כי על הרבה פחות מזה הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה אז, יצחק רבין ורעייתו, ולכן רבין התפטר. וכאן כשל נגבי פעמיים: כתב האישום לא הוגש נגד רבין, אלא נגד רעייתו לבדה; רבין, בכל הכבוד, לא היה אביר בעניין זה, ובניגוד לרושם שיצרו עיתונאים רבים וטובים - הוא לא לקח אחריות על מעשיה של רעייתו, אלא על מעשיו שלו (היה זה חשבונו שלו בארצות-הברית וכספים שקיבל מהרצאות, שהופקדו באותו חשבון).

לימים גילה נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, מי שכיהן באותה תקופה כיועץ המשפטי לממשלה, כי אם רבין לא היה מתפטר, הוא היה מגיש גם נגדו כתב אישום. רבין ז"ל נרצח בידי בן-עוולה, אך גם בזאת אין כדי לטשטש את האמת.


שאלת הקלון

בימים האחרונים אנו עדים שוב ושוב לניסיון הולך וגובר מצד פרשנים ופוליטיקאים בכירים להטעות את הציבור. לגישתם, פסיקת בג"צ, שחייבה בזמנו את אריה דרעי ופנחסי להתפטר מתפקיד שר, מחייבת גם את שרון להתפטר. וזו, בכל הכבוד, קביעה מופרכת, משני טעמים. ראשית - פסק הדין ניתן בנוגע לשרים, אותם ממנה ראש הממשלה באישור הכנסת. אמור מעתה: מדובר במינוי, להבדיל מראש תנועה או מפלגה שנבחרת לשלטון; ושנית - באשר לראש ממשלה קובע החוק מפורשות: "כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שיישב בהרכב של שלושה שופטים; הוראות בעניין כתב אישום שהוגש בטרם החל ראש הממשלה לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק".

"בית המשפט שהרשיע את ראש הממשלה בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון".

"הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עימה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה".

מן האמור בחוק עולה מפורשות: שרון רשאי להמשיך בתפקידו כראש ממשלה, אלא אם הורשע בעבירה שיש עימה קלון. אמנם אין חולק על כך, כי אדם הנגוע בפלילים אינו ראוי לכהן בתפקיד זה - בחודשים האחרונים כתבתי כאן כמה פעמים, כי להבנתי שרון יצטרך לפרוש, בגלל המעשים שבהם הוא ובניו מעורבים. ואולם, מצד שני, זה רצון העם: שרון נבחר פעמיים, לתפקיד זה, כאשר הציבור הכיר כבר את הטענות נגדו.

אם לא די בכך, עומדת השאלה, האם נוכח הרקורד האישי הבעייתי של ארבל, הן בפרשת שרון-אפל, הן בפרשת מזרחי, הן בהתנהלותה בעניינים הנוגעים לה ולבעלה, והן נוכח העובדה שמשכה מקופת המדינה באופן חריג ולפנים משורת הדין 200 אלף שקל כפיצויים, יש לאפשר לה להכריע גורלות, ובמיוחד זה של ראש ממשלה מכהן - ועמו ממשלה שלמה, עוד בטרם אמר בית המשפט את דברו.

יודגש כאן: אין מדובר כאן רק בחזקת החפות של שרון, אלא בזכות בסיסית של כל אזרח במדינה - להתגונן, ומראש, מפני טעויותיה ומניעיה של ארבל.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-4686-00.html?tag=12-38-32&au=True


ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10105 הודעות 13:48 01.02.04

9. למרות חילוקי הדעות שיש לי עם העיתונאי הזה, בעניין ארבל אני מאמין לו
בתגובה להודעה מספר 0

בעולם לא היה קורה!!!
בשום מצב ובשום סיטואציה שהיא היתה מבליגה אלמלא הוא צודק !
על עשירית מזה, אשה במעמד כזה היתה אמורה לתבוע אותו על 10 מיליון ש"ח.
העיתונאי כבר "דפק" לה את המינוי לעליון, ועוד ידו נטויה.
אם לא היה צדק אמת ואמונה בקביעות שלו נגדה. הוא לה היה שורד ממכת האש שהיה
חוטף ממנה. המציאות היא שהיא שותקת, מנצלת את זכות השתיקה וכבר למדנו
שזה פתרון רק למי שאינו ישר.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   12:46   01.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  190. ליפקין-שחק מאשר: התקבלה פנייה למינוי אורי ארבל לדירקטור  
בתגובה להודעה מספר 189
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.04 בשעה 23:37 בברכה, פילוביץ שחף
 
פרשת ארבל-ספקטור:



ליפקין-שחק מאשר: התקבלה פנייה למינוי אורי ארבל לדירקטור

בעלה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל, ומי שהיה שר התחבורה בממשלת ברק, אמנון ליפקין שחק, הגיבו הבוקר לחשיפה של העיתונאי עיתונאי מסויים בעיתון מעריב וכאן ב-Nfc לפיה התקיים קשר עסקי בין העד המרכזי בפרשות שרון לבעלה של הפרקליטה
רועי כוכבי, הדר פרבר | [email protected] |
לסיפור המלא...
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-39273-00.html?tag=12-41-49

המעורבים בפרשת ארבל-ספקטור הגיבו הבוקר ברשת ב', לחשיפת העיתונאי עיתונאי מסויים, בעיתון מעריב וכאן ב-Nfc, לפיה, שרים בממשלה קודמת טיפלו ו/או התבקשו לטפל במינוי אורי ארבל, בעלה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, לכהונת דירקטור בחברה ממשלתית, וזאת בתקופה שהיו נתונים בחקירות ו/או בדיקות, ובעת שארבל עצמה עמדה להכריע בתיקיהם.

כזכור, חשף יצחק גם את העובדה, כי העד המרכזי בחקירה נגד ראש הממשלה אריאל שרון, דוד ספקטור, קיים קשרים עסקיים וקשרי ידידות עם אורי ארבל. הקשר העסקי התנהל בתקופה שספקטור היה יד ימינו של ארנון מוזס (ידיעות אחרונות) בפרשת האזנות הסתר, ובתקופה ששאלת העמדתו לדין של מוזס בפרשת האזנות הסתר היתה נתונה להכרעתה של ארבל.

מחשיפתו של עיתונאי מסויים עולה, כי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, היא "נאה דורשת", אך "לא נאה מקיימת", בכל הנוגע לנורמות התנהגות ראויות של עובדי ציבור ולטענותיה-היא בדבר "החיבור המסוכן בין הון ושלטון".

בתוכניתם של כרמית גיא וחיים זיסוביץ ברשת ב', הבוקר, קיימו השניים ראיון נרחב עם יצחק בנושא. לאחר מכן ניתנה זכות התגובה לבעלה של פרקליטת המדינה, אורי ארבל, ולאמנון ליפקין-שחק, שר התחבורה בממשלת ברק - אשר את שמו הזכיר יצחק בראיון לרשת ב' לראשונה, כשר שקיבל פנייה לקדם מינויו של אורי ארבל לדירקטור בחברת צים .

אורי ארבל: ביקשתי מברק לבטל את מינויי לדירקטור ב"צים"

על פרשת שרון-אפל-ספקטור:

"אני בזמנו הייתי יבואן של מכשירי אזעקה ולדוד ספקטור יש חברה שעוסקת באבטחה. יש לו מוקד ואני ניסיתי באמצעות מי שהכיר לי אותו למכור לדוד ספקטור מכשירי אזעקה... היו כמה שיחות, ואני הבנתי שבזה נגמר העניין מבחינת העניין העסקי ושום דבר נוסף לא צמח מהעניין הזה. ראיתי שהוא (עיתונאי מסויים, ר.כ. ו-ה.פ.) הפך אותו לחבר שלי ואני לא זוכר שהוא ברשימת החברים שלי... מספר שיחות - 3,4,5... כמו שמתנהלים עסקים באופן שגרתי... (הקשר בינינו) לא התפתח לקשרי ידידות ולא עברה מעולם אגורה ביני ובינו כך שלא היה שום דבר עסקי... הצעתי לו את מרכולתי... ובזה זה נגמר". המגעים הללו, טוען בעלה של פרקליטת המדינה, לפני 6-7 שנים.

"צריך דמיון פורה מאד לחשוב שאי פעם אשתי תהיה מעורבת באיזשהו דבר נגד מישהו בעוד 7 שנים, שאני לא אוכל לקיים איתו שיחה עסקית כלשהי... מה שקורה היום הוא שהאשמותיו של עיתונאי מסויים נובעות מלפני 7 שנים פחות או יותר".

על החקירה בפרשת העמותות:

"אני בזמנו פיתחתי מערכת שהגנה על חיי חיילינו בצפון... אני גרמתי לה להיכנס לפעילות והיא חסכה הרבה חיים... אני מזכיר... שברק גם היה שר הביטחון והתגלגלה שיחה ביננו כאשר הוא הודה לי... ובשלב מסוים עלה הנושא של אפשרות לגמול לי ולמנות אותי לדירקטור (ב"צים", ר.כ. ו-ה.פ.)".

לדברי ארבל, מי שהעלה את האפשרות הזו הוא "אהוד ברק אישית..." והדרישה לא באה "בשום פנים ואופן" מאשתו, עדנה ארבל. "כאשר באופן עובדתי לא היתה אז... שום חקירה ושום דבר שהתפרסם לגבי הנושא של העמותות... אני ביקשתי מרה"מ לבטל את המינוי לדירקטור משום שמישהו מחברי הכנסת התנפל על היועמ"ש במכתב בוטה וחריף ואני אז כתבתי לרה"מ 'אינני מעוניין שאתה או רעייתי תגיבו...' ובזה סיימתי את הפרשה. מעולם לא ישבתי בדירקטוריון צים".

לדבריו, הדברים "לא קרו בסמיכות דברים... מערכת הקשרים... התחילה מזה ... גם אני הייתי חייל פעם... היו לי איתו (אהוד ברק; ר.כ. ו-ה.פ.) מגעים במהלך השירות תוך הערכה הדדית... ואלה מערכות היחסית ביננו... התרומה שלי לביטחון ישראל הביאה אותו לגרום לי להתמנות... אשתי מעולם לא דיברה ולא תדבר עם איש בענייני ובענייני בני משפחתי אף פעם, משום כיוון".

"רה"מ (ברק)... נפגש איתי אולי בנובמבר 99'... והפרשה הנסיגה מלבנון היתה באפריל 00' ולפני כן... אז יצא המוצר שמנע הרג... לא היתה שום חקירה ברקע... אם היתה מתנהלת חקירה נגד רה"מ אני משוכנע לחלוטין... שרעייתי לא היתה מגיעה לשום קבלת פנים... לבית רה"מ. לא יכול להיות כזה דבר".

בנושא הקשרים בין מוזס לספקטור:

"לפי מה שאני זוכר, כאזרח ולא כמי שבתוך הפרשה... פרשת ההאזנות היתה עוד בתקופת פרקליטת המדינה הקודמת. היא שהורתה להעמיד לדין את עופר נמרודי וכל הדברים רק נמשכו בתקופתה של רעייתי... כך שהדברים האלה אין להם שום קשר בכלל לא למהלך החקירה... אני בוודאי שלא ידעתי על מה שמתרחש".

ליפקין שחק מאשר: אכן, הציעו את ארבל לדירקטור בצים

ליפקין-שחק התראיין כאמור גם הוא, והתבקש להשיב לטיעון שנחשף, לפיו בתקופת כהונתו כשר התחבורה, אכן הועברה אליו ואל לשכתו הבקשה למנות את אורי ארבל לכהונת דירקטור בצים. ליפקין-שחק אישר זאת, ואמר כי הפנייה הגיעה כנראה מלשכת ראש הממשלה דאז, אהוד ברק. הנה חלק מדבריו:

"עדנה ארבל לא פנתה אלי מעולם, אף אחד מטעמה לא פנה אלי מעולם", כך אומר אמנון ליפקין-שחק, ששימש כשר התחבורה בממשלת ברק, בתגובה לדברי עיתונאי מסויים לפיהם הוא שניסה למנות את אורי ארבל לדירקטור ב"צים". "... חלק מהדירקטורים ממונים על-ידי משרד רה"מ... וחלק על-ידי משרד התחבורה, ויכול להיות שזה מה שהיה. אם הוא מונה - בוודאי שמונה", הוסיף.

עוד הוסיף ליפקין-שחק, כי "צים היא חברה שמשרד התחבורה או ממשלת ישראל ממנה לה דירקטורים. לדעתי גם כל העניין של נושא חקירות מפלגת המרכז נראה לי מוזר מאד... לא היה בה שום דבר מהרגע הראשון... פרקליטת המדינה יכולה להיות אחראית על הרבה מאוד דברים... בעלה של פרקליטת המדינה, שאותו אני מכיר... יש לו את הקרדיט שלו... ולכן כנראה הציעו אותו. מאחר ולא אני הצעתי אותו אני לא יכול להתייחס למי הציע אותו ולמה הציע אותו".

בהתייחס לתקופה שבה מדובר, לפני כ-6-7 שנים, אומר ליפקין-שחק, כי "אין תקופה שהיא לא רגישה, אני לא הרגשתי שום רגישות... פרשת החקירות של מפלגת המרכז... לא הטרידה אותי לדקה, לא לפני ולא אחרי".

"לא קיבלתי פניות לא מעדנה ארבל ולא ממישהו מטעמה של עדנה ארבל ולא ממישהו שקשור לעדנה ארבל", טוען ליפקין-שחק, "לשכת רה"מ היא שהציעה מועמדים וכך הם הועלו... משרד התחבורה או כל משרד אחר לא שעושה ביקורת על השמות שמועלים מטעם משרד אחר".




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:53   01.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  191. מרגע זה אסור לכתוב כאן יותר על אורי ארבל אף מילה לטוב  
בתגובה להודעה מספר 190
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 02.06.05 בשעה 12:17 בברכה, פילוביץ שחף
 
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
10108 הודעות 16:22 01.02.04

מרגע זה אסור לכתוב כאן יותר על אורי ארבל אף מילה לטוב או לרע

בעקבות המתפרסם בכל האינטרנט בישראל בדבר האשמות הקשות שהטיח
עיתונאי מסויים בפרקליטת המדינה הגב' עדנה ארבל, בה הוא האשים
אותה שוב בשחיתות והפעם עירב גם את אורי, בעלה.
הובאו לכאן דברים על ידי כותבים.
אולם, כעת הגיע אלי בפאקס דרישה שצילומה מצ"ב ולכן אני אוסר
בתכלית האיסור כל איזכור נוסף בנושא.
אני מיד אמחק את המכתבים הרלוונטיים שהופיעו כאן בפורום..
לפניכם ההודעה:


@ להלן: החתימה המדוברת שאורי ארבל בעלה של פרקליטת המדינה דרש
להסיר מחתימתי...




תגובות למכתב !!


AVNER
חבר מתאריך 15.4.02
119 הודעות 22:42 01.02.04

עדנה ארבל - הטפלון של הפרקליטות - בכל מה שנגעה לכלכה ..

עדנה ארבל-הטפלון של הפרקליטות-בכל מה שנגעה לכלכה-אך בה רבב לא דבק/
טהורה וזכה נשארה על כנה-כאילו כלום לא קרה-נכונה לקבל את המשימה הבאה/
הכל התחיל כשביבי הביס את הלוזר האגדי והשמאל החל בגיוס כללי/
השטן חילק תפקידים לשתולים - בתיקשורת במשטרה וכמובן בפרקליטות/

כרמית גיא מיד חנה שאת משנת שמש העמים ינקה מילדותה -על התיקשורת/
ניצב מזרחי שמונה על החקירות בידי שר משטרה ביום לפני שפינה את המשרד/

אך תפקיד מיוחד צפן השטן לפרקליטת המדינה-מכות מתחת לחגורה-ושיה תמימה/
שר המשפטים המיועד-יעקב נאמן נופנף בלי דין-נו טוב דתי ימונה על המשפט/

וכך זירזרה עם העורב בן יאיר-כל מועמד לשר בממשלת נתניהו-העמידה לקיר/
איש מהם לא הגיע אפילו לכתב אישום-אך את שולחן הממשלה הלילית מהם מנעה/

רק באחת היא יכלה-בת ישראל על לא עוול בכפה הפלילה בליל מחטף ואפילה/
בתפר שבין היועץ היוצא והניכנס את מרגלית הר שפי הפכה לכפרת השב"כ/

עתה את ראש "ראש הממשלה" חמדה ושוב בתפר שבין היועץ היוצא והניכנס הכתה/
בעזרת שותפיה מהעיתון המסוים, את לינץ' חייה פתחה בתיזמון מצוין/


האזרח ארבל
02/02/2004

במערכת הפורומים של האתר רוטר התפרסם הודעה כי אסור לכתוב
יותר על אורי ארבל, בעלה של עדנה ארבל. להלן הפרסום:

מרגע זה אסור לכתוב כאן יותר על אורי ארבל אף מילה לטוב או לרע

בעקבות המתפרסם בכל האינטרנט בישראל בדבר האשמות הקשות שהטיח
עיתונאי מסויים בפרקליטת המדינה הגב' עדנה ארבל, בה הוא האשים
אותה שוב בשחיתות והפעם עירב גם את אורי, בעלה.

הובאו לכאן דברים על ידי כותבים. אולם, כעת הגיע אלי בפאקס
דרישה שצילומה מצ"ב ולכן אני אוסר בתכלית האיסור כל איזכור
נוסף בנושא.

אני מיד אמחק את המכתבים הרלוונטיים שהופיעו כאן בפורום..

לפניכם ההודעה:

חתום: ניצן אור (מבעלי האתר רוטר)

ראה את ההודעה בקישור...
ראה קישור מצורף...
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1937

halemo
חבר מתאריך 7.4.02
1181 הודעות 16:58 01.02.04

13. הוא התכוון לפיילוביץ מלשון Files
בתגובה להודעה מספר 0

Shachaf File Lovich
(זה בגלל כל הקבצים והסריקות שהוא מעלה כאן)


נחמדונעים
חבר מתאריך 30.4.03
221 הודעות 17:02 01.02.04

15. ניצן אור: יצאת שפן
בתגובה להודעה מספר 13

אין לדברים שכתב אורי ארבל שום בסיס. לפי זה הוא יאשים את קול ישראל שהעלה את עיתונאי מסויים לראיון. מה זה השטויות הללו? מותר לכתוב שיש חילופי האשמות ולהביא מה שאומר כל צד. למשל כמו ידיעה אורי ארבל: עיתונאי מסויים יטופל אישית וזאת בעקבות מה שכתב ואז מצטטים את הכתבה. האיש בלחץ ובצדק. אם הוא מפחד מהפורום סימן שהסיפור נכון. חופש דיבור ולא סתימת פיות.


כהן רונית
חבר מתאריך 16.4.03
3489 הודעות 17:06 01.02.04

17. יתכן שהסיפור נכון ויתכן שלא.
בתגובה להודעה מספר 15

זה לא משנה.
לפורום הזה יש חוקים. ויש לכבדם בין אם זה מוצא חן ובין אם לאו.

סוגרת שטחים. כ"ר.



נחמדונעים
חבר מתאריך 30.4.03
221 הודעות 17:08 01.02.04

18. אין לי טענה
בתגובה להודעה מספר 17

אבל לא לכתוב סיפור שדנים בזה בכל העיתונים. זה שטויות. ואני חושב שתביעה כזאת נגד רוטר היה מעלה את הרייטנג לפסגות. הכסף מהפרסומות היו מכסות את התביעה שלא תוגש. לדעתי ניצן אור היה צריך להודיע לאורי ארבל שידונו בנושא, אבל כל מילה חריגה שפוגעת תימחק. לא לדון בנושא זה בלושביקיות לשמה שמתאים לאופי של הכותב. פשוט בושה. רוסיה זה לא כאן!!!!


רונית
חבר מתאריך 16.4.03
3489 הודעות 17:14 01.02.04

22. שאלה אישית
בתגובה להודעה מספר 18

אם ניצן היה מחתים אותך על חוזה, לפיו:
1) כל התביעות של אורי ארבל, מופנות אליך ובהסכמתך, ושאם תפסיד בתביעות אלו, תישא בתוצאות ובנזקים.
2) כתוצאה מתביעה אפשרית של אורי ארבל נגד אתר רוטר.נט, יעלה הרייטינג של האתר, וכל רווחי הפירסום שנוצרו בעקבות עליית הרייטינג לפורום עקב התביעה, יעברו אליך.

האם היית מוכן לחתום על הסכם כזה?

סוגרת שטחים. כ"ר.



פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24117 הודעות 17:10 01.02.04

19. נחמדונעים: אתה צודק מאוד וזה גם מה שאמר לי היועמ''ש שלי
בתגובה להודעה מספר 15

יתרה מזאת, כל מה שנכתב, הובא ופורסם , זה בגדר חדשות נטו,
ואם ליפקין שחק מזכיר ומדבר על אורי ארבל אזי זה חדשות !!
אבל זה הפורטל של ניצן ואם הוא מבקש זה מה שיהיה !!

נחמדונעים
חבר מתאריך 30.4.03
221 הודעות 17:22 01.02.04

23. אין פה לשון הרע
בתגובה להודעה מספר 19

בנושא שנהפך לחדשות סוערות שדנים בזה הלוך ושוב בתוכנית הכל דיבורים ובעיתון מרכזי במדינה. זה בדיחה אחת גדולה. אני קורא לניצן לבטל את ההחלטה ולקחת החלטה אמיצה. אין מה לפחד. אמנם לשמור על כללי אתיקה, אך לדון בפרטי הפרשיה שחשף העיתונאי המסויים (יוא-ב יצח-ק)



halemo
חבר מתאריך 7.4.02
1181 הודעות 17:11 01.02.04

20. כשאתה תוציא כסף מהכיס שלך, תדבר אחרת
בתגובה להודעה מספר 15

"בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם"
הבן אדם התריע על פרסום לשון הרע נגדו.
הדבר הראשון שעושים זה למנוע את המשך אותה
לשון הרע לכאורה. אם לא יעשו את זה, ישלמו מהכיס
של בעל הפורום, לא מהכיס שלך הגולש.

אני אישית לא מבין למה צריך לשפוך פה את הזבל
העיתונאי הזה שעוסק במניפולציות על מידע ותו לא.

לדעתי, עיתונאי מסויים מת שאורי ארבל יתבע אותו.
הרי הוא חי ומקבל את פרסומו מהתביעות הללו.

קונצפירציה
חבר מתאריך 2.4.03
94 הודעות 17:30 01.02.04

24. ימניים בורים
בתגובה להודעה מספר 21

ככה בדיוק חושב השמאל "הנאור" עליכם!!
ולכן מרשה לעצמו מר ארבל לשלוח מכתב מגוכח ומלא איומי סרק.
הוא ידע טוב שההתקפלות תבוא מיד-למרות שהאיומים שלו הם שטות מוחלטת ומשוללי כל יסוד משפטי,וכבעלה של פרקליטת המדינה וודאי מר ארבל יודע זאת.
אין לי שום טענה למנהל הפרום רק שכולם צריכים להבין באיזה אור מגוכח זה מציג פורום מכובד זה!!


אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
4647 הודעות 17:39 01.02.04

25. ניצן-שאלה=
בתגובה להודעה מספר 0

מה אומר עורך הדין שלך! לגבי תקפות הדרישה של הנ"ל?
האם אסור לך או לכל אתר אחר להביא פירסומים המופיעים בכל האתרים האחרים,בכל ערוצי התקשורת האחרים?
אם פילוביף הביא את הפירסומים עם הפניה מסודרת למקור-מה הבעיה?
לפי המכתב-למר ארבל תהיה המון המון עבודה בעתיד הקרוב,לתבוע את כל האתרים בארץ שפירסמו /העבירו,/איזכרו,את הנכתב עליו,,,,,

עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.



adair777
חבר מתאריך 11.3.02
4312 הודעות 17:46 01.02.04

27. אורי ועדנה ארבל,יצחק הרצוג, דורון כהן, אהוד ברק
בתגובה להודעה מספר 0

דורית ויחזקאל בייניש,עמרי שרון, כולם אנשים מכובדים.



דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
4953 הודעות 17:50 01.02.04

28. אתר רוטר נהפך לסמרטוט, אם אתה מצטט את המקור
בתגובה להודעה מספר 0

אז מה הבעיה? כל זב וצרוע שולח מכתב
ואתה חונק את חופש הבטוי, בשביל מה
צריך את האתר הזה?
האם ערוץ 10, מעריב, או כל גוף עיתונאי
היה נבהל ממכתב כזה?

אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
4647 הודעות 17:54 01.02.04

29. מי שניכווה ברותחין-נזהר מצוננין,,,,,פשוט מאד.
בתגובה להודעה מספר 28

תן לניצן לבדוק בזמנו הוא את הנושא מבחינה משפטית-ואז יגיע להחלטה.
קודם כל היה צריך להחליט מיד.

עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו


דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
4953 הודעות 18:05 01.02.04

32. אני אוסר עליך לדבר על האקדח של רביב, הפקס
בתגובה להודעה מספר 30

כבר בדרך.
אם עיתונאי מסויים מפרסם חדשה ואתה מצטט אותה
במדויק, או פחות מזה, שם אליה רק קישור,
יעלה על הדעת שאיזה מכתב איומים ימנע זאת?

בשביל זה צריך עו"ד? אני לא מדבר על הוספות
אישיות מצד כותב ההודעה, מי שמוסיף אחראי
בעצמו על התוספות.

אם רוטר היה אומר שכל מי שיכתוב לשון הרע
על ארבל ייחסם אז הייתי מביא, אבל הניסוח
הקטלני "יזכיר את שמו לטוב ולרע", כלומר
לשים הודעה צנועה כמו "כתבה על בעלה של
ארבל" ולהוסיף קישור אסורה, זה סביר?


אשכול שפתח אספרסו במיוחד בנושא הצנזורה !!

חזור חזרה לדף הקודם
כתובת פורום: https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi
שם פורום: סקופים, חדשות ופרשנות.
מספר נושא: 8489
#0,יפילוביץ וסתימת פיות !
נכתב על-ידי אספרסו בתאריך 01.02.04 בשעה 20:21

אילו הייתי במקום ניצן הייתי נוהג כמוהו.
אבל צריך לזכור כי מדובר כאן במדינה ששלטון הפחד והאימה של פרקליטות המדינה, ובית המשפט הפכו להיות שם דבר.

משטרה ופרקליטות - שרוצים לקבוע מי יהיה השלטון.
פרקליטות - שסותמת פיות כאשר דנים עליה.

אני לא ראיתי את פרקליטת המדינה סותמת את הפה לאיילה חסון בעניין בראון חברון, וגם שם עלה חשד ולא יצא מזה כלום.
וכשזה נוגע במי מהם או בקרוביהם, התוצאה ידועה מראש.

גם ניצן יודע כי סתימת הפיות הינה בלתי דמוקרטית לחלוטין אבל מודע לכך שאין לו כל סיכוי במערכת המשפט הפרטית של מיוחסים כאלה או אחרים, ולכן הורה להפסיק לכתוב.

אני לפחות מצפה מהעיתונאים שכאן כגון מייק ואחרים ישימו לב טוב טוב לעניין חופש הביטוי.

בכל מיקרה פילוביץ' קבל תמיכתי על הבאת הידיעות כאן ובכלל.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
24118 הודעות 16:33 01.02.04

5. תיטרון האבסורד !!
בתגובה להודעה מספר 4

שים לב לכתבה בשער האתר של ערוץ 7,

האם גם אותם הוא יזהיר...??
http://www.a7.org/

----
#1,ימה קרה עם פילוביץ?
נכתב על-ידי gilad21 בתאריך 01.02.04 בשעה 20:21
בתגובה להודעה #0


----
#2,יראה/י האשכול של ניצן בראש העמוד
נכתב על-ידי אספרסו בתאריך 01.02.04 בשעה 20:23
בתגובה להודעה #1


----
#3,יאתה יכול לחלום שמישהו מהשמות שציינת יפתח את הפה
נכתב על-ידי עקרב שחור בתאריך 01.02.04 בשעה 20:25
בתגובה להודעה #0

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.04 בשעה 20:50 בברכה, עקרב שחור

תבין האתר שייך לניצן והוא מסיבותיו נמנע להלחם
באנשים עם זרועות בכל מקום.
ואתה יודע כמה עורכי דין לוקחים ליצוג?
במיוחד שהמשחק מכור מראש?

----
#5,יזה שאמרתי
נכתב על-ידי אספרסו בתאריך 01.02.04 בשעה 20:31
בתגובה להודעה #3

אני מסכים איתך, יש מספיק אנשים שהיו רוצים לקרקע את האתר הזה ובעליו, ואין סיבה לתת להם את האפשרות הזאת.
ולכן אני מסכים עם ניצן.
יחד עם זאת, זה מקומם מרגיז, ומשפיל, ולכן אני מצפה שעתונאים יעשו את המשך העבודה נגד סתימת הפיות המבזה הזאת.


----
#7,יאפשר לפתוח אתר בחו''ל שבו יהיו כל ההודעות
נכתב על-ידי נקודה בתאריך 01.02.04 בשעה 20:38
בתגובה להודעה #5

"המרגיזות". לא יהיה את מי להאשים.

----
#4,יברור שכולם תומכים הפילוביץ'. החשוב הוא שתשימו לב
נכתב על-ידי נקודה בתאריך 01.02.04 בשעה 20:31
בתגובה להודעה #0

לגורם הפחד שמשליטים פה גומרים מסויימים במדינה.
הרי גם אלו שמציגים עצמם שמאלנים בציבור אינם מסוגלים לשנות את דעתם בגלל הפחד!
הפחד והטרור הפכו לחלק בלתי נפרד מההויה הישראלית. ועל זאת יש לתת את הדעת.


----
#6,יאני דווקא מבין את ניצן
נכתב על-ידי hamta בתאריך 01.02.04 בשעה 20:37
בתגובה להודעה #0

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.04 בשעה 20:45 בברכה, hamta

הנה הפרשנות שלי:
אולי ניצן שואף לתקן את העולם (או את מדינת ישראל) ואולי לא.
אבל, הוא לא יכול לראות את פורום רוטר כמתקן עולם.
מדובר ב:
א.עסק שאמור להיות רווחי ובלי כאבי ראש מיותרים,

ב.בשליחות מסויימת בכך שניתן כאן ביטוי לכל הדעות הפוליטיות.

ג.בשליחות נוספת של מתן חרות הביטוי במהותה הטהורה ביותר.

ד. אולי בתחביב.

ה. בבניית הפנסיה ותעסוקה לילדים (את זה אני אומר בהומור אבל גם ברצינות)

לא פורום רוטר הוא שיקח על עצמו תפקיד של ניקוי האורוות במדינת ישראל. זה אולי מתאים לעיתונאי מסויים מכיוון אחד ואולי למשה פייגלין מכיוון שני.

עד כאן פרשנותי הניתנת בתום לב....(אני כותב את זה כי אסור לכתוב כאן מילה מיותרת מבלי שמישהו יאיים. נימוק של 'תום לב' ישחרר את הכותב בדרך כלל מאשמה בגין לשון הרע....)

שמאלנות היא מצב נפשי, לא מצב של חוסר ידע.


----
#8,יאני מביע תמיכה מלאה בשחף פילוביץ
נכתב על-ידי רודף צדק בתאריך 01.02.04 בשעה 20:41
בתגובה להודעה #0

ובכל הדברים האמיצים שהוא מספר לנו
ומיידע אותנו
שחף פילוביץ מדבר על
האמת, כל האמת ואך ורק האמת.
ישר כח
חזק ואמץ


----
#9,יכמו כן אני מביע תמיכה גם בניצן אור וכל מהלכיו
נכתב על-ידי רודף צדק בתאריך 01.02.04 בשעה 20:44
בתגובה להודעה #8

חזק ואמץ

----
#10,יניצן נבהל מכל מכתב
נכתב על-ידי דוד בתאריך 01.02.04 בשעה 20:46
בתגובה להודעה #0

כל מי שלא מוצא חן בעניו אשכול יכול לשלוח בפקס איום לישעיהו והוא ימחוק מיד.

----
#11,ילבעל אתר אינטרנט יש אחריות על מה שכתוב
נכתב על-ידי אייג'נט סקאלי בתאריך 01.02.04 בשעה 20:54
בתגובה להודעה #10

באתר שלו, הן מבחינת פרסום לשון הרע והן מבחינת שמירת הביטחון (צנזורה וכו').
עצוב מאוד שיש אנשים שלא מבינים את זה ואת ההיגיון העומד מאחורי זה. אולם כשיפרסמו עליכם שטויות והשמצות בפורומים, תבינו שאין לכם כוח להתחיל להשיב לכל אחד, ותבינו למה הפן המשפטי צודק בנושא זה.


----
#12,יפילוביץ יישר כוח אל תחת ואל תרא
נכתב על-ידי אזרח דואג בתאריך 01.02.04 בשעה 21:18
בתגובה להודעה #11

עכשיו אני באמת מודאג. סתימת פיות באופן לא בוגר. אל תחסמו את פילוביץ
תנו לו להתבטא תוך שיקול שהבחור מספיק בוגר לא להשמיץ ולכתוב מתוך כבוד
לבריות.אם עיתונאי מסויים כתב מה שכתב והפיץ דיבה רעה, יש לשם כך בית משפט.
לפי הכתוב היום במחלקה ראשונה יש דברים בגו - ואין עשן בלי אש.
סתימת הפיות כאן מזכירה מאד את עניין ערוץ 7 עשרות תחנות פירטיות
כולל קול השלום המפורסם....אבל נגד מי הם חזקים נגד ערוץ 7 הימני.
שלטון האוליגרכיה כפי שפילוביץ מרבה להתבטא וגם מבחן התוצאה - אין תוצאה ברורה יותר מסתימת פיו של פילוביץ.

----
#13,יהעיתונאים של הפורום יכלו לפחות להביע את דעתם
נכתב על-ידי עקרב שחור בתאריך 01.02.04 בשעה 21:31
בתגובה להודעה #12

אך לצערנו הם כדברי ביבי מפחדים
היחיד שדיבר היה פילוביץ.

----
#14,יפ''ש מצטרף לשורה ארוכה של קורבנות מפא''י ...
נכתב על-ידי Q בתאריך 01.02.04 בשעה 21:52
בתגובה להודעה #0

וגילוי ערוותם של אנשי המימסד האלה מקימה אותם על רגליהם האחוריות .
חופש הביטוי נגמר כאן !

----




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:49   01.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  192. ניצב משה מזרחי: השחיתות הציבורית - כמו בארגנטינה  
בתגובה להודעה מספר 191
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.02.04 בשעה 23:51 בברכה, פילוביץ שחף
 
רודף צדק
חבר מתאריך 11.12.03
1500 הודעות 16:39 01.02.04

ניצב משה מזרחי: השחיתות הציבורית - כמו בארגנטינה

מיתר שליידר
''דעת הקהל לגבי השחיתות הציבורית היא שמדובר בעבירות צווארון לבן. אני חושב שזוהי פגיעה במרקם החברתי ובשלטון. אחר כך כאשר קורה משבר במדינה שמזוהה עם שחיתות קורה מה שקרה בארגנטינה'' - כך אומר היום ניצב משה מזרחי, ראש אגף חקירות במשטרה.
'' אני רק מזכיר את זה כדוגמה כי אנחנו עוד רחוקים מזה'', הוסיף מזרחי.
(01/02/04 , 16:26)

ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
26524 הודעות 16:41 01.02.04

1. שים לב לשורת המחץ
בתגובה להודעה מספר 0

טוען שאנו כמו בארגנטינה ובסוף.
אני רק מזכיר את זה כדוגמה כי אנחנו עוד רחוקים מזה'', הוסיף מזרחי.

אז שיחליט כן או לא

רודף צדק
חבר מתאריך 11.12.03
1500 הודעות 17:24 01.02.04

4. ש_ש...מישהו שם למעלה לקח לתשומת ליבו את מה שאמרת
בתגובה להודעה מספר 1

להלן הנוסח המשופר:
ניצב משה מזרחי: השחיתות הציבורית - פגיעה במרקם החברתי

מיתר שליידר
''דעת הקהל לגבי השחיתות הציבורית היא שמדובר בעבירות צווארון לבן. אני חושב שזוהי פגיעה במרקם החברתי ובשלטון. אחר כך כאשר קורה משבר במדינה שמזוהה עם שחיתות קורה מה שקרה בארגנטינה'' - כך אומר היום ניצב משה מזרחי, ראש אגף חקירות במשטרה.
'' אני רק מזכיר את זה כדוגמה כי אנחנו עוד רחוקים מזה'', הוסיף מזרחי.
(01/02/04 , 16:54)

Yac
חבר מתאריך 31.3.02
14326 הודעות 18:57 01.02.04

8. משהו על שחיתות
בתגובה להודעה מספר 0



כל הכבוד למזרחי. אמר מה שמזמן צריך היה להגיד.
הרחוב בישראל, נשלט על ידי נוכלים וגנבים, על רקע מסחר,
בבני אדם, באברים, בסמים וברכוש גנוב.
משחר ההסטוריה, הבינו מנהיגים נאורים, ששחיתות בחברה אנושית,
מתנהגת כרקבון בפרי.

חברה אנושית לא תוכל לשרוד כשהיא מושחתת, וגרוע מזה,
אם שופטים מפחדים לדון עבריינים למאסר, שמא יפגעו בשופטים,
או כשפרקליטים משתפים פעולה עם פושעים, מאימת הפושעים, אם אכן זה כך.

אבל, רקבון, מתפשט בפרי, בקצב שונה, על פי סוג הפרי.

כך גם בארצות ובחברות אנושיות.

ארצות ללא אוייבים, ישרדו זמן ארוך יותר ברקבון, מאשר ארצות מוקפות אוייבים.
ארצות מוקפות אוייבים ישרדו יותר ברקבון ובסחי, מארצות בהם פועל טרור אכזרי.
ויש גורמים שמזרזים את נזקי הרקבון:

אדישות המחוקקים והשופטים לסבל האזרחים הנרדפים.
מצוקה כלכלית של רבע מהעם.
ילדים ללא ספר וללא אוכל.
חינוך והשכלה סוג ג'
מערכת בריאות שמתעללת באזרח סוחטת אותו ומונעת ממנו תרופות,
חברי כנסת שאינם מקשיבים לבוחריהם,
יו"ר כנסת שנמנע מלהקשיב לאזרחים הנרדפים,
זקנות חולות ששוכבות במסדרונות בתי החולים,
נשיא חסר סמכויות ופחדן, שמנותק מעמו, מדבר, אך לא נוקף אצבע לסייע לאזרחיו,
פרקליטות שמרוב התלהבות בטיפול בפוליטיקאים, שוכחת את המוני העם,
חברי כנסת מרובי אצבעות וחסרי יושר אישי,
עובדי ציבור שמתמנים על פי פתק מהמפלגה,
עובדי ציבור דורשי טובות הנאה,
פקידים קוני תארים וגם שופטים מסוימים נעדרי יושר אישי, בבתי דין נמוכים,
אבדן הבטחון האישי של האזרח,
מערכת משפטית אחדים בה, נגועים בתאוות בצע,
אבדן האמון במערכת משפט מתנשאת,
שופט שנעזר במשרד עורכי דין שמופיע באולמו, בנושא פרטי,
אבדן האמון בדרך, ובנבחרים,
סלידה מפקידים רמאים, קוני תארים, דורשי שוחד שעושקים אזרחים תמימים,
ריבוי סרבנים,
מדינה שחלק מהכנסותיה הם קנסות של משטרה שמקציבה מכסות לשוטריה,
נטל שמחולק בצורה מעוותת,
ממשלה מטומטמת שמיטיבה עם העשירים ומרעיבה את ההמונים,
שר אוצר מנותק מהעם וחסר הבנה בכלכלה,

כל אלה ועוד, מזרזים את התפשטות הרקבון בחברה,
שסופה הרס וחורבן.

אביא דברים של גדול ומשכיל ממני:


רְאֵה
נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם,
אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב,
וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע.

וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ, וְלֹא תִשְׁמָע;

הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם,
כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן:
לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים,
עַל-הָאֲדָמָה,
אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת-הַיַּרְדֵּן,
לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם,
אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ
הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ,
הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה;

וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים
לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ.

וְהָיָה,
אִם-לֹא תִשְׁמַע

וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגוּךָ.
אָרוּר אַתָּה, בָּעִיר; וְאָרוּר אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.
אָרוּר טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.
אָרוּר פְּרִי-בִטְנְךָ, וּפְרִי אַדְמָתֶךָ
שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ.
אָרוּר אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וְאָרוּר אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.

יִתֶּנְךָ נִגָּף, לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ
בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו,
וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו;
וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה, לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.
וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל,
לְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ;
וְאֵין, מַחֲרִיד.

עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד-אֲבָדְךָ מַהֵר,
מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ

וּרְדָפוּךָ, עַד אָבְדֶךָ.

כדאי היה למדינה המתאבדת להתחיל לנקות את האורוות, שחלקן נראות כמו דירי חזירים.





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   09:11   02.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  193. תיק אפל-שרון: 'משחק מכור'?= פסילת השופטת יהודית אמסטרדם  
בתגובה להודעה מספר 167
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 25.02.04 בשעה 05:53 בברכה, פילוביץ שחף
 
תיק אפל-שרון: 'משחק מכור'?
02/02/2004 | עיתונאי מסויים |

ב-16:00 נפרסם כאן תחקיר חדש. נגלה בו, מדוע יש מקום לבחון פסילת שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, יהודית אמסטרדם, מלישב בהרכב במשפטו של דוד אפל; נדווח כאן על מערכת היחסים המיוחדת והאישית, שהיתה בין פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ובני משפחתה, לבין השופטת אמסטרדם. מערכת יחסים זו היא המצריכה עתה בחינת פסלותה של אמסטרדם.

נצביע כאן על מצב מדאיג, העלול לייצור חשש אמיתי ל'משחק מכור', ומראש - הפעם בהליך השפיטה של אפל, במקום להקפיד, ומראש, על עשיית משפט צדק. לעניין זה חומרה מיוחדת והשלכה ישירה על הליכי החקירה ו/או המשפט נגד ראש הממשלה, אריאל שרון. סוד גלוי הוא, כי תיק אפל הוא תיק שרון. ולהיפך. מכאן העניין הציבורי והמטריד בנושא זה.

בתחקיר שנפרסם כאן נחשוף את הפרטים ואת המצב הבעייתי והמסוכן שרקחו ארבל וחברותיה.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-4715-00.html?tag=8-49-07

תגובה
אריק באך :שם
[email protected] :דוא"ל
המשחק הרי נמכר אצל בקנשטיין :נושא

לאור עברה של בקנשטיין (בפתק לשופט שכבר הרשיעה את שוטפו של אפל במרמה) יש להניח שהרשעתו של דודי אפל כבר סוכמה בין נשיאת בית משפט השלום, עדנה בקשטיין, ולפחות שניים משלושת חברי ההרכב.במפורש, או בקריצה בין חברים מחוייבים שלא צריכים יותר מקריצה כדי להבין את ההנחיות של הבוס.

לבקשטיין הרי יש חשבון אישי ממושך וארוך עם שותפו של אפל לעסקים (דרור ח"י) אחרי שערוותה נתגלתה ברבים.

מינוי של אמסטרדם לתיק, ולא משנה איזה תיק, מבטיח ממילא הרשעה באופן כמעט אוטומטי.

ככל הידוע - הגב' אמסטרדם (תובעת בעברה ונשמתה) לא זיכתה מעולם איש (למעט זכויים פורמליים בהסכמת הצדדים). זאת, עוד מימי כהונתה כשופטת שלום ברמלה ועד המעבר הבעייתי שלה לתל אביב (בו היא מופיעה כשופטת כשהתובעות הן השותפות שלה מהפרקליטות - איזה סיכוי יש לנאשם?).

שני השופטים האחרים - כדאי לבדוק מי משניהם הונחת ע"י בקשטיין במכוונת מכוון.

מבחינה משפטית זה הוא מצב בעייתי. כי הפרוצדורה לא נותנת לכך מענה. מאז שאהרון ברק וחבריו החליטו לשים קצוץ על הנשיא שמגר ולהתעלם מהוראותיו איך שופט מחוייב לנהוג מבחינה אתית - גם הבדל המוסרי הזה לא יכול לשמש חבל הצלה לכבודה של מערכת המשפט.

תיאורטית - אין פתרון.

מעשית - יש כאן פגם חמור היורד לשורשו של עניין.

כמה ארבל בישלה את זה בכוונה עם בקשטיין ויהודית אמסטרדם - זה כנראה רק מזרחי האזין וכך הוא מחזיק אותה בביצים כי הכל אצלו בכספת.

מה עושים? מתקשרים את המשפט ונותנים לציבור להחליט. אם הציבור יראה את הראיות, אין לשופט כל עדיפות עליו. ממילא לא מדובר בשופטים מקצועיים, אלא בנפל של עורכי הדין אשר מונו לתפקידם ללא הכשרה שיפוטית, ללא בחינות יושרה, פסיכולוגיות וכישורים, ושיקול הדעת שלהם לא עדיף על שיקול הדעת של כל האזרחים - אולי להפך.

למרבית האזרחים הרי אין כלל מחוייבות אישית לא לארבל, ולא לדודי אפל מה שלא ניתן לומר לא על אמסטרדם, ולא על בקשטיין, ולמרבה הצער גם שני השופטים המסכנים חשודים באותה מידה. כי משחק כזה לא מוכרים בבודדת...

על כל פנים וממילא, זה כלל ידוע שלומד כל משפטן מתחיל: אין להאמין לפסקי דין, המהווים במקרים רבים מידי הצגה מסולפת ומגמתית של הראיות.

חובה להציג את חומר הראיות לציבור (ממילא עפ"י חוק המשפט כולו פומבי) ואנו נשפוט. יותר טוב מחלאות השפיטה - זה בטוח.

השופטים הישרים (ויש בהחלט גם כאלה!) ודאי לא יחששו מצעד כזה. הנוכלים - תמיד יהיו בעד להסתיר ולהחביא וכמה שיותר...

אין באמור כדי לקבוע שארבל קימבנה, או שאפל זכאי. מה שבטוח הוא שמרוב סירחון בפרשה הזו (מכל הצדדים, לא רק מצידה של ארבל, אבל בהחלט גם מצידה) לא רואים את החרה...

אזרח מודאג :שם
:דוא"ל
פרקליטות - ארבל :נושא

כאיש מערכת לשעבר אני יודע כי העם משלם יקר עבור מערכות כמו הפרקליטות ומקבלים מהם אך ורק טענות ה"אזרח" תמיד "אשם" וצריך להוכיח את צדקתו.
במידה ואת זכאי אין לך על מי להלין, הפרקליט מקבל את ה"משכורת" עבור עבודה "גרועה".
יואב, שמת לב מי ממונה לשופט בארץ, רוב השופטים באים מהפרקליטות ולא מבין עורכי הדין הפרטיים.
איזה פרקליט יש לו אחריות "אישית" על הפעולות שלו.
אם היתה "אחריות אישית" 90% מכתבי אישום לא היו מוגשים.
ומי יושבים במשפט, חברי הפרקליטים, ומי עומד מולם "האזרח הקטן".
אז איזה סיכוי יש לו?
ואם הצליח להגיע ל"זיכוי" את מי יתבע?
המשוואה: משטרה, פרקליטות, בתי משפט, זו משוואה מנצחת.
ומי יעז לעמוד מולם? הם המדינה
צריך לחוקק "חוק" קטן שאיש המקבל "משכורת" מהמדינה יהא אחראי למעשיו ולפעולותיו, ואז "נזכה" לאנשי מקצוע המכבדים את מקצועם ולא "אוכלי חינם"

וכבר נאמר "חרב באה לעולם בשל עוות דין" לכן אין מנוחה במדינה שלנו.


@ חברותיה של עדנה ארבל
47. משה מזרחי ולהקת המעודדות... מאת אמנון דנקנר
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#47

@ תזכורת: ערוץ 7
עיתונאי מסויים: "הפרקליטה מושחתת"
23:06, 1 פברואר 2004 / ט' בשבט תשס"ד
http://www.a7.org/news.php?id=70653

ארבל: ברק הציע לי את המינוי
07:23, 2 פברואר 2004 / י' בשבט תשס"ד
http://www.a7.org/news.php?id=70671


תגובות
מי עומד מאחורי ארבל ומזרחי.
1. מדוע אינך רוצה לדעת על הקשר ארבל מזרחי ידיעות הארץ.
2. האם קראת את מאמרו במעריב של קלמן ליבסקינד.
3. האם אתה שייך לאוליגרכיה הסמולנית המחזיקה בכל מוקדי הכח
ונאבקת על עמדותיה.
4. האם שאלת את עצמך מדוע ארבל תפרה תיק ליעקב נאמן לרפול ולקהלני.
5. האם קראת את ספרו של קהלני.
6. האם ידוע לך שמבקר המדינה הורה לארבל להחזיר 200 אלף שקל שנטלה
שלא כדין וארבל מצפצפת והתקשורת הסמולנית שותקת...
זה רק מעט מההההההההההההרבה!!


הערוץ הראשון והשני עומדים לרשות...
עקבתי אתמול בתשומת לב והגברת ארבל ומעשיה לא הוזכרו אפילו ברמז.
בערוץ השני, היו כתויבות תחתונות שרצו מהר. היינו איזכור קצר.

יופי של מדינה!


מני-1
[email protected]

זה מזמן ברור שפרקליטת המדינה שיכת לשמואלנים הכבדים ונלחמת
בכל דבר ימני שזז. היא ארבל האפוטרופסית של ליאור ברקוביץ.
צריך לסגור את הפרקליטות ולפתוח אותה מחדש עם עובדים אחרים.

אסור למנות את ארבל לשופט עליון.


השופטות בתיק אפל ובתיק בלומנטל מועמדות לקידום לבית המשפט המחוזי

אמסטרדם, האם תקודם?

במרס תתכנס הוועדה לבחירת שופטים לדון בבחירת שופטים חדשים לבתי משפט: השלום, המחוזי ובית הדין הארצי לעבודה;
יהודית אמסטרדם (תיק אפל) מועמדת למחוזי;
כך גם הרמן-הדסי (תיק בלומנטל)

תיק אפל-שרון: 'משחק מכור'?
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-4724-00.html?tag=5-30-13

הוועדה לבחירת שופטים, בראשה עומד שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, עומדת להתכנס בחודש מרס, כדי לדון במינוי שופטים חדשים בשלוש ערכאות: בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובית הדין הארצי לעבודה.

בקרב הגורמים המעורבים בהליכי בחירת המועמדים, כבר הופצו רשימות של המועמדים לקידום ו/או בחירה. הרשימה כוללת עתה שתי שופטות "המככבות" כיום בתיקים בעלי עניין ציבורי מיוחד: השופטת יהודית אמסטרדם, הדנה בכתב האישום נגד דוד אפל (יחד עם השופטים מרדכי פלד ודן בארי); והשופטת זיוה הדסי-הרמן, הדנה בכתב האישום נגד חברת הכנסת נעמי בלומנטל. שתיהן מכהנות כיום בבית משפט שלום, ומאליו מובן, כי מינויין למחוזי בשלב זה - בטרם החל שלב ההוכחות בתיקים הנ"ל - יאפשר העברת התיקים הנ"ל לשופטים אחרים.

כפי שחשפנו כאן, השופטת אמסטרדם מצויה בקשרי ידידות קרובים ביותר עם פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, העלולים להעמיד בספק את יכולתה לשפוט בתיק אפל, באופן נקי מפניות - ולו מבחינת מראית עין. בשל זאת הצגנו כאן את הבעיה, ואת השאלה מדוע לא תפסול עצמה מלשפוט בתיקו של אפל . עתה נראה, כי אם תקודם אמסטרדם לבית המשפט המחוזי, תיפטר בעיה זו , שנוצרה עקב שיקול דעת שגוי ומוזר מצד נשיאת בית המשפט השלום בתל אביב, השופטת עדנה בקנשטיין.

להלן רשימת השופטים המועמדים עתה, לערכאות השונות:

- בית הדין הארצי לעבודה - השופטת ורדה וירט-לבנה, השופט רמי כהן;

- בית משפט מחוזי תל אביב - השופטים: עדי אזר, דוד רוזן, גרשון גרמן, רות רונן, נגה אוהד, קובי ורדי, ורדינה סימון, זיוה הרמן-הדסי, יהודית אמסטרדם, שושנה אלמגור;

- בית משפט מחוזי חיפה - השופטים: עודד גרשון, חנה הורביץ, רבקה למשטריך-לטר, רון סוקול, יעל וילנר;

- בית משפט מחוזי באר שבע - השופטים: נתן זלצ'ובר, אריאל ואגו, אסתר דודקביץ, אסנת אלון-לאופר, אבי זמיר; ועו"ד יהושע ננר;

- בית משפט השלום במחוז חיפה - הרשמים: איל באומגרט, אהרן ורבנר, גד אנגל; עורכי הדין: אבי פורג, ריבה שרון, אריאל ברגנר, ציפורה משה, ערפת טאהא, שולמית ברסלב, איל נון, רות אטדגי-פריאנטה, רבקה פוקס, דניאל צבי-פיש, תמר נאות-פרי;

- בית משפט השלום במחוז תל אביב - הרשמים: עידית ברקוביץ, ישי קורן; עורכי הדין: מיכל ברק-נבו, דורןן חסדאי, שירי רפאלי, דניאל צבי פיש, אריה שרעבי, אבי פורג, איריס רבינוביץ-ברון, שפרה גליק (לבימ"ש לענייני משפחה), פנינה דבורין;

- בית משפט השלום במחוז המרכז - השופטת אטליא וישרין-פלורנטל;

- בתי משפט השלום במחוז הדרום - עורכי הדין: יעל רז-לוי, דורון חסדאי, רות אטדני-פריאנטה




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   01:01   24.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  209. עו''ד שי ניצן ימונה למשנה לפרקליטת המדינה !!  
בתגובה להודעה מספר 167
 

עו"ד שי ניצן ימונה למשנה לפרקליטת המדינה
ניצן (45), שהיה עד כה מנהל תחום תפקידים מיוחדים בפרקליטות בפועל, ימונה למשנה לפרקליטת המדינה לתפקידים מיוחדים וייכנס לתפקידו בימים הקרובים.
23/02/2004 | רועי כוכבי

ועדת המכרזים שליד נציבות שירות המדינה, בראשות מנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, ובהשתתפות פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, והיועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד אנה שניידר, בחרה היום את עו"ד שי ניצן לתפקיד המשנה לפרקליטת המדינה לתפקידים מיוחדים.

עו"ד ניצן יכנס לתפקידו בימים הקרובים.

עו"ד ניצן, יליד 1959, נשוי ואב לחמישה, החל את דרכו במשרד המשפטים
ב-1989 בפרקליטות המדינה, כעוזר לפרקליטת המדינה הקודמת, השופטת דורית בייניש. סגקוללבשנת 1994 עבר ניצן לעבוד כפרקליט במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה והתמחה בעיקר בייצוג המדינה בבית המשפט העליון בתחום הפלילי ובתחום הביטחוני.

בשנת 1997 מונה ניצן לתפקיד ממונה על עניינים ביטחוניים בפרקליטות המדינה, לצד המשך ייצוג המדינה בעתירות לבג"צ. בתפקידו האחרון היה ניצן מנהל תחום תפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה בפועל, ובמסגרת זאת היה אחראי על הנחיית אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה בתחומי משמעת ותיאום בינו לבין הפרקליטות. במקביל המשיך ניצן לייצג את המדינה בעתירות לבג"צ בעיקר בתחום הפלילי והביטחוני.

את התמחותו עשה עו"ד ניצן בבית המשפט העליון, אצל השופט אהרן ברק, וכן אצל עו"ד יעקב רובין, שהיה אז יו"ר לשכת עורכי הדין.

ב-2003 היה עו"ד ניצן ראש המשלחת המקצועית של ישראל לוועדת האמנה של האו"ם לזכויות אזרחיות ופוליטיות. ב-1997 שימש עו"ד ניצן חבר במשלחת ישראל לוועדת האמנה של האו"ם נגד עינויים.

נוצר ביום: 23/02/2004
רשימות נוספות: רועי כוכבי
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-40926-00.html?tag=0-55-50



http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   23:23   28.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  224. מי יחליף/תחליף את עדנה ארבל כפרקליט/ת המדינה.....??  
בתגובה להודעה מספר 209
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.02.04 בשעה 00:10 בברכה, פילוביץ שחף
 
החל התהליך למינוי פרקליט מדינה חדש במקום עדנה ארבל.

שר המשפטים מביא לאישור הממשלה הצעה למנות ועדה מקצועית לסינון
מועמדים לתפקיד; לפיד: הוועדה תופעל לאחר שיתברר עתידה של ארבל.

עודכן: 22:54 28/02/2004 | עיתונאי מסויים | [email protected]

תהליך מינויו של פרקליט מדינה חדש יוצא לדרך. המועמד שייבחר לתפקיד יחליף את הפרקליטה המכהנת, עדנה ארבל, שמונתה לתפקיד בסוף 1995 ועתה היא מועמדת לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.

שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד מבקש למנות "ועדת איתור" של בכירים בשירות המדינה, שתבחן מועמדים לכהונה זו כדי לסייע לממשלה למנות פרקליט חדש. השר לפיד מבקש להקביל את הליך בחירת פרקליט המדינה להליך מינוי יועץ משפטי לממשלה, ברוח המלצות ועדת שמגר - שמונתה בעקבות מינויו של עו"ד רוני בראון לכהונת יועץ משפטי לממשלה.

ההצעה למנות "ועדת איתור" עומדת על-סדר היום של הממשלה בישיבתה השבועית ביום א' (29.2.04) ותובא לאישורה. לפיד כבר השיג את הסכמת ראש הממשלה וכמה שרים בכירים לאישור המהלך המוצע.

ארבל מוצגת עתה כאחת המועמדות לכהונת שופטת בבית המשפט העליון. סיכוייה להיבחר לתפקיד התמעטו בתקופה האחרונה, בשל גילויים חמורים בעניינה, שאת חלקם חשפנו כאן ב-Nfc .

נודע, כי לפיד מבקש להתחיל את הליך בחירת הפרקליט חדש על-מנת לקבוע עובדות בשטח: אם תמונה ארבל לכהונת שופטת, הרי שממילא תיכנס לתפקידה החדש ומקומה יתפנה, אך אם לעומת זאת לא תזכה ארבל במינוי המיוחל, יעמיד אותה מינוי ועדת האיתור בפני מעשה מוגמר - והיא היא תאלץ ללכת הביתה, לאחר למעלה מ-8 שנים בתפקיד.

שר המשפטים הגיב ואמר כי הוועדה תפעל רק לאחר שיתברר עתידה של ארבל, ולאחר שהיא תחליט מתי תסיים את תפקידה. יחד עם זאת, כאמור, נודע כי הכוונה היא לאלץ, למעשה, את ארבל להיפרד מהתפקיד, בין אם תמונה לעליון ובין אם לאו.

________

תגובות...:-

@ יום הדין ממשמש ובא, היום בו תבחן מערכת הצדק בישראל !!
היום שכולנו צפינו לו, חזינו אותו והימרנו על תוצאותיו....!!

להלן מקצת הנתונים מי ומי במועמדים/ות בכלל ופועליהם/ן בפרט...:-



8. עו''ד נאוה בן-אור, היא הבת של עו''ד יוסף בן-אור....
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#8


11. עו''ד רזניק מייצג את המדליפה ומועמד להחליף את...
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#11

12. עו''ד מרים רוזנטל = פרקליטת השטן מבית הייצור..
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#12


5. שלושה נשים משמשות מטריה אוירית למשה מזרחי..!!
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#5

41. משפ' י. לייבוביץ = השמאל הישראלי = שלטון אוליגרכי
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#41

יום שלישי כ"ג בחשון תשס"ד, 18 בנובמבר 2003
איפה הגברים כולם
מאת: שרה ליבוביץ דר

שלוש המועמדות להחלפת ארבל. מלמעלה:
ישכה ליבוביץ, נאוה בן-אור ודבורה חן

שלוש נשים מתמודדות על הנהגת פרקליטות המדינה, מה שמבטיח כי
ההגמוניה הנשית בצמרת משרד המשפטים תימשך גם אחרי פרישתה
הצפויה של עדנה ארבל. הרבה אנשים משוכנעים שזאת בדיוק הבעיה
המרכזית של מערכת התביעה בישראל....

123. איפה הגברים כולם.................
https://rotter.net/forum/gil/5539.shtml#123


http://www.readme.biz




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   10:24   14.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  168. במכללה למשפטים נערך משפט''דמה'' על פשעי מלחמה  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 14.12.03 בשעה 11:37 בברכה, פילוביץ שחף
 
לשר הביטחון שאול מופז ולמפקד חיל האויר אלוף דן חלוץ.

@ הדיון יערך באוניברסיטת תל אביב בניהולו של פרופ' יורם שחר.

מקור רשת ב'.

@ לידיעתכם/ן נהוג הדבר כחלק ממערכת הלימודים של הפקולטה למשפטים
במדינת ישראל = האקדמיה המשפטית = שילטון האוליגרכיה.

@ אני אישית לפני שנתיים בכלל ולפני שנה בפרט באופן רשמי ואישי
ביקשתי להעלות נושא אקטואלי וחשוב למשפט דמה שהסטודנטים
יתרגלו בכלל ודיון משפטי בהסכם/פושעי אוסלו בפרט.
התשובה שקיבלתי הייתה, הנושא בטיפול, במיוחד תשובתו של פרופ'
סגל מהפקולטה למשפטים..."אנחנו נבחן את הנושא"

@ נכון להיום הנושא לא עלה לדיון "דמה" = משפטי...

@ אני אישית פניתי לשלושה חברי כנסת בכלל וליו"ר ועדת חוקה
חוק ומשפט בפרט ח"כ מיכאל איתן ועד להיום הנושא בבדיקה...

@ היום נערך משפט משפט דמה לשר הביטחון שאול מופז
ולמפקד חיל האויר אלוף דן חלוץ על פשעי מלחמה, ואני שואל אותכם/ן
גבירותי ורבותי, האם יש הוכחה יותר מזאת, שהאקדמיה המשפטית של מדינת ישראל שייכת לשמאל הקיצוני שמשרתת את האינטרס שלו = חיסולה של מדינת ישראל...??

תחשבו על זה....

14/12/2003
חשיפה: הפקולטה למשפטים בת"א והפקולטה באונברסיטה
העברית שופטות את דן חלוץ ומופז.

משפט מבוים יתבצע ביום ג בשעה 17:00 בפקולטה למשפטים בת"א
נגד מגיני העם שר הביטחון שאול מופז ומפקד חיל האויר דן חלוץ.

הפקולטות בשרות ביליין!

מדוע אין משפט מבוים על הסכם אוסלו?

אושר מלשכתו של דיקן הפקולטה למשפטים בעברית.

ידיעה ראשונה פרטים נוספים בהמשך........


http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1488



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   14:44   14.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  169. שימו לב רבותי לתוכן הנושא הנדון ולתוכן הנושא  
בתגובה להודעה מספר 168
 

שבקישור המצ"ב...:-
מכתב פתוח לנשיא האוניברסיטה העברית !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5084&omm=118&viewmode=threaded

סיכום...:-
1. הנושא המשותף בין שני הנושאים הוא משרד הביטחון.
2. הנושא המשותף בין שני המושאים היא האקדמיה = משרד החינוך.
3. מטרת שני הנושאים ביחד וכל אחד לחוד, הוא תקיפה, קיעקוע
מערכת הביטחון בכלל והעומדים בראשה בפרט
.
4. מטרת שני הנושאים ביחד וכל אחד לחוד, החלשת חוזנה ועצמתה
של מדינת ישראל בעולם כולו בכלל ובאזור המסוכן הזה בפרט
.
5. המטרה המשותפת בין שני הנושאים ביחד וכל אחד לחוד, לייצור לחץ
ציבורי פנימי בפרט ועולמי בכלל על ממשלת ישראל/שרון, להכנע לפרס,
ביילין = יאסר עראפת ושות'
.
6. המטרה המשותפת בין שני הנושאים ביחד וכל אחד לחוד, להפיל
את ממשלת שרון ולהמליך את יוסי ביילין או נציגו כראש ממשלה
.

@ ימים יגידו.....



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:08   15.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  171. מסיתי השמאל: משפט מבויים לשרון וחלוץ.......  
בתגובה להודעה מספר 168
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 15.12.03 בשעה 18:54 בברכה, פילוביץ שחף
 
shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
6015 הודעות 14:14 15.12.03

מסיתי השמאל: משפט מבויים לשרון וחלוץ

ב'ידיעות אחרונות' פורסם כי במהלך ה"משפט" תידון מציאות זהה לזו של חיסול סלאח שחאדה. העיתונאי משה רונן ערך השוואה בעיתון בין המקרה הערטילאי עליו ידון בית המשפט מחר לבין חיסול שחאדה ומהשוואה זו עלה דמיון רב.

במקרה הדמיוני מדובר במדינת אובליביה הנאבקת בטרור ובה החליט שר הביטחון גיאורגי פאבל (מקבילו הדמיוני, לטענת רונן, של מופז) לבצע חיסול ממוקד של הארכי מחבל זלוטקין (מקבילו הדמיוני של סלאח שחאדה). באירוע נהרג זלוטקין יחד עם 15 חפים מפשע שנמצאו במקום. יצויין כי רונן מוצא קשר גם במספר ההרוגים בין המקרה הדמיוני לזה של חיסול שחאדה. רונן דיווח גם כי מקבילו הדמיוני של מפקד חיל האוויר דן חלוץ הוא פיוטר בורשט.

בתגובה לכתבתו של רונן מגיב פרופסור אריאל פורת, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ואומר כי "מדובר בברווז עיתונאי, עיתונות צהובה במיטבה (או בקלונה) - לא היה ולא נברא".

בהמשך דבריו מבהיר פרופסור פורת וקובע כי "בימים אלו מתקיים כנס בינלאומי, המאורגן על ידי מרכז מינרבה לזכויות אדם, המשותף לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטה העברית. משתתפים בו מומחים בתחום המשפט הבינלאומי מהארץ ומהעולם, המשקפים מגוון רחב מאד של דעות. ביום ג' אכן יתקיים משפט מבויים בפקולטה למשפטים במסגרת כנס זה, אך נושא המשפט אינו עוסק כלל ועיקר במדינת ישראל, או באישים ישראלים. האירוע שעליו יסוב המשפט המבויים עניינו במדינה המנהלת מלחמה בטרור, והמפעילה אמצעים מאמצעים שונים לשם כך. די בקריאה שטחית של האירוע כדי להבין כי האירועים המתוארים שם שונים בתכלית מאלו הקורים כאן, באזורנו. האירוע מציג בעיות עקרוניות, שהתעוררו בעשרות מדינות בעולם, ואשר נמצאים על סדר היום העולמי מזה שנים רבות. רק רצון עז "לתפוס" כותרת עשוי להסביר את ההמצאה חסרת השחר, כאילו שר הבטחון ומפקד חיל האויר "עומדים לדין". כאמור, לא היה ולא נברא".

יצוין כי ב"משפט" עליו נסוב הדיון ישפטו כמה מגדולי המשפטנים בעולם: פרופסור אנטוניו קסזה, מי שכיהן בעבר כנשיא בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה ביגוסלביה, פרופסור מרדכי קרמניצר מהאוניברסיטה העברית, פרופסור יוסף ויילד מאוניברסיטת ניו יורק, נציג ארצות הברית בבית הדין הפלילי הבינלאומי השגריר דייויד שפר ופרופסור אלבין אזר ממכון מקס פלנק למשפט פלילי בפרייבורג שבגרמניה.

יצויין כי להערכתו של העיתונאי משה רונן עלולות להיות לפסק דין שכזה השלכות לפעילותם ולמודעותם של לוחמים בצה"ל. (ש)
http://a7.org/news.php3?id=67272
(A7)


אוני' ת"א: המשפט - לא למופז וחלוץ
13:37, 15 דצמבר 2003 / כ' בכסלו תשס"ד

תגובה מתנערת התקבלה מאוניברסיטת תל אביב בעקבות פרסום אתמול
ב"ידיעות אחרונות", לפיו במסגרת האוניברסיטה יתקיים מחר "משפט" וירטואלי לדמויות שייצגו את שר הביטחון שאול מופז ומפקד חיל
האוויר דן חלוץ.
http://www.a7.org/news.php?id=67272



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   15:31   21.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  172. האם דן מרידור נושא עיניו לבית משפט העליון ?!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

על כזביו של מר דן מרידור
תגובה לנאום הרצליה
20/12/2003 עו"ד גולדבלט משה

השר לשעבר מרידור הנו נציג מובהק של האליטה המשפטית ומשמש דובר נאמן שלה. על-אף שחייו הציבוריים חלפו להם במסדרונות הכנסת ובממשלה הרי שחיבתו האמיתית תמיד הייתה נתונה למערכת המשפט ואך לאחרונה בכנס הרצליה הוא נתן לה ביטוי מפורש ומן הראוי לצטט את דבריו כפי שהתפרסמו בעיתון זה.

איני יודע אם אכן נושא השר מרידור את עיניו לבית המשפט העליון, כעת משדעכה הקריירה הפוליטית שלו, אולם אין להניח לו להגיע לשם מלווה במשמר של כזבים שהוא כה טורח להפיצם. העובדות לא יבלבלו את מר מרידור אבל אולי מן הראוי להזכירן לציבור.
@ מצ"ב קישור להנמשך הכתבה...:-
http://www.nfc.co.il/archive/0017-D-4331-00.html?tag=15-25-56



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   01:14   29.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  185. מע''צ נותנים שירותים מיוחדים גם על חשבון בטיחות !!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

From: **.co.il>
Sent : Thursday, January 29, 2004 3:01:46 AM
To : <[email protected]>
Subject : Hi Philo
Attachment : maatz.jpg (41 KB), hos.jpg (188 KB)

אודה לך אם תוכל לפרסם את הידיעה הבאה, כולל תמונות :
===========

אפילו אם תפרוץ דרך פרטית מחצר הבית שלך אל כביש ראשי
בין עירוני, למה לנסוע בתוואי המוכר כמו כל האזרחים אם

אתה יכול לארגן לעצמך כביש פרטי??

@ בתמונה: תושב עין הוד, גלי הוס, פרץ לעצמו דרך מהוילה
ישירות לכביש 7111 שמסכנת את התנועה משני הכיוונים.

***צרף כאן תמונה hos.jpg***

כדי שלא יצטרך לבזבז עוד חצי ליטר דלק. על מר' גלי הוס:
מי אתה מר גלי הוס....??
http://www.nfc.co.il/archive/008-D-245-00.html?tag=18-49-48&au=True

תשובת מעצ שבתקבלה כאשר התלוננתי:
*** צרף כאן תמונה maatz.jpg***


פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים"





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:07   23.02.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  208. ''הרשימה הסודית של מינהל מקרקעי ישראל בתקופת אריאל שרון''  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 24.02.04 בשעה 02:15 בברכה, פילוביץ שחף
 

חברים בממשלה ה - 24
11/6/1990 - 13/7/1992
בכנסת השתים עשרה
http://www.knesset.gov.il/govt/heb/membynumber.asp?memshala=24


http://www.readme.biz



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   04:02   03.04.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  236. תחקיר: שרון הבטיח חוזה חכירה נדיב לאיש עסקים !!  
בתגובה להודעה מספר 208
 

dovi770
חבר מתאריך 25.12.02
5331 הודעות 12:36 01.04.04

תחקיר: שרון הבטיח חוזה חכירה נדיב לאיש עסקים

ב"ה
"גלובס": סמי שמעון טוען כי רה"מ הבטיח לו בע"פ בעת שכיהן כשר השיכון, חוזה חכירה של אדמות בתנאים המנוגדים למדיניות מינהל מקרקעי ישראל. ההסכם, אם יקויים, שווה מיליונים

ראש הממשלה, אריאל שרון, נתן בשנת 1991 הסכמה בעל פה לאיש העסקים סמי שמעון, לפיה הוא יקבל חוזה חכירה של אדמות במרכז הארץ בתנאים המנוגדים למדיניות מינהל מקרקעי ישראל, ואשר יכניסו לכיסו מיליוני דולרים. הפרשה, שתחשף בתחקיר של העיתון "גלובס" שיתפרסם במלואו ביום ראשון, אירעה בעת ששרון כיהן כשר הבינוי והשיכון הממונה על מינהל מקרקעי ישראל.

משה ליכטמן מ"גלובס" סיפר הבוקר לגלי צה"ל כי סמי שמעון קנה בשנת 1991 את חברת "יכין חקל", שקיבלה עם הקמת המדינה אדמות לייעוד של פרדסים בלבד. בבעלות החברה 12 אלף דונם באזורים יוקרתיים במרכז הארץ. כשנמסרו האדמות לחברה עם קום המדינה, לא ניתנה הדעת על שינוי אפשרי של ייעודן, ולא היתה התייחסות לכך בחוזה החכירה שניתן ל-49 שנה.

כעת כשחוזה החכירה הגיע לקיצו, התעורר ויכוח - מה יקרה לאדמותיו של שמעון במידה וירצה לשנות את ייעוד הקרקע ולבנות בשטחים דירות במקום פרדסים. עו"ד יעקב נאמן, המייצג את שמעון, התייצב בהנהלת מקרקעי ישראל ואמר שהגיע מועד חידוש החוזים וביקש לחדש אותם על פי "התנאים ההיסטוריים". נאמן סיפר כי כאשר שמעון רכש את האדמות ב-1991, הוא נפגש באופן אישי עם שרון. ראש הממשלה, לטענת נאמן, הבטיח בעל פה לשמעון שכאשר יגיע מועד חידוש חוזי החכירה, הם ייערכו על פי אותם תנאים היסטוריים שנקבעו עם קום המדינה. אם הבטחה כזו אכן ניתנה, היא מנוגדת למדיניות המינהל ושווה לשמעון מאות מיליוני דולרים, אם תקויים.

בתיקי מינהל מקרקעי ישראל לא נמצאו עדויות לפגישה בין השניים ולהבטחה שנתן שרון. בנוסף, קיימות אינדיקציות לכך שהמינהל אמר לסמי שמעון כי יחולו עליו "הכללים הרגילים". לאור התעוררות הפרשה החל המינהל לבצע בדיקה של השתלשלות העניינים, כולל תישאול של ראשי המינהל הקודמים. ככל הנראה, צפוי מאבק משפטי שבו יוכרע אם אכן היתה התחייבות מצד שרון, ואם כן – מה שווה מילה בעל פה של שר.

וואלה - הארץ



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ד' באדר תשס''ז    00:00   22.02.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  244. מבחן התוצאה !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד

  

תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות