שלום יוסי וחברים,

הסופר שלום עליכם כתב בערך כך : כולנו בני אדם ולפעמים גם זה לא.

שום אדם אינו מתפקד באופן אופטימלי, לא בקרב ולא בבית הבראה. כמי שהיה במלחמה בפח"ח 35 ואחראי על פינוי נפגעים בפח"ח אחרי צליחת התעלה, נשלחתי לחלץ את נפגעים תחת הפגזה, בחצי השעה האחרונה של המלחמה מגבול אסמעיליה. היו שם יחידות מחטיבה 55 ואחרי המלחמה קראתי את התחקירים שלהם על אותו אירוע. בכל מלחמות ישראל לא היתה עלינו הפגזה כפי שהיתה באותו חצי שעה. כשהגעתי לכוח המופגז והפגוע איש מן הבריאים לא קם לסייע להעמיס את ההרוגים והפצועים על הזחל"ם לרבות לא המג"ד, לא הרופא הגדודי ולא אחרון החיילים. איש לא! נאלצתי לעשות זאת לבד בעזרת הקשר והנהג שהיו איתי ושניהם לא מהצנחנים אלא מחיל תובלה! מן הנסיון הזה ומדומיו למדתי משהו.

ועתה לחזי: ברור שבחינה מדוקדקת של שניה שניה ב-18 השעות שבהן שהה בקו הקדמי של הקרב היתה מגלה לא רק עליות אלא גם מורדות. אבל על העובדות היסודיות אין ויכוח:

א. חזי פיקד על המחלקה הכי קדמית בחווה הסינית,

ב. הוא שהה עם פקודיו תחת אש 18 שעות בעוד שאחרים שהתהדרו בכך שהו הרבה פחות אם בכלל.

ג. הוא חילץ את רוב אנשיו חיים מן הקרב.

ד. הוא טיווח בהצלחה את הארטילריה שלנו על המצרים מה שיאירי מרדכי וליפקין לא הצליחו לעשות.

על כך מגיע לו אות הגבורה ולא דיבורי לחש על שלא כל העובדות לגביו נחשפו. בוודאי שלא נחשפו, לא לגביו ולא לגבי שום איש לרבות לגבי כותב שורות אלה ומי כמוני יודע זאת. בפראפרזה על דברי סוקרטס ששאמר: ראשית הידיעה היא לדעת שאינך יודע, אומר: ראשית הביקורת היא לדעת שרוב מעשיך שלך פגומים ואת זה אני לפחות גם יודע וגם מודע.

אורי מילשטיין

-Original Message-

From: Yossi Blum Halevi

Sent: Friday, April 30, 2004 11:48 PM

To: Benzie; hezy; Uri Milstein; 'maozia segal'; davids@boker.org.il; Joseph.Blum.halevi@motorola.com; gilldv@zahav.net.il; avigoh@netvision.net.il; miki3309@hotmail.com; razy@sde-boker.org.il; shaierez@netvision.net.il; shlomoyamhod@eudoramail.com; yaeli2510@hotmail.co.il; gelber@research.haifa.ac.il; yuvalelgad@hotmail.co.il; vardai@macam98.ac.il; kereneli@netvision.net.il; amnon.hazan@alvarion.com; taxlaw@mm-law.co.il; doron_dayan@il.ibm.com; vardai@macam.ac.il; ilmp@zahav.net.il; alpernyr@barak-online.net; sadina_s@bezeqint.net; levimeir@netvision.net.il; evrigo@netvision.net.il; barkanfa@bezeqint.net; '‏צבי קופלוביץ'; דני אנגל

Cc: cam10@zahav.net.il

Subject: RE: ‏תגובה לד"ר אורי מילשטיין ולמר יוסי בלום הלוי וקריאה לכל משתתפי הרב-שיח

אני מבקש להתיחס לדברי בנצי:

מתוך עדותו של חזי דחבש, אני טוען שהוא כן הופקר לנפשו עם 11 חייליו בקו המגע עם הכוח המצרי, בניגדו לדבריך. מהעדויות השונות עולה כי המחויבות היחידה לחיי האנשים ושמירת הקוד האתי של אי הפקרת לוחמים - הייתה רק של עוזי יאירי ז"ל - לא של המג"ד, לא של הסמח"ט ולא של אף אחד באוגדה 162!

מתוך העדויות עולה, כי מצבו הנפשי של המג"ד בעת הפינוי היה, ככל הנראה , בגדר של תסמונת קרב ותיפקוד חלקי ביחס למה שנדרש ממפקד צנחנים במצב שכזה.

בכל מה שקשור לסיוע הארטילרי, חיפוי וחילוץ המח"ט הוא זה שפעל, ואף אם יש ביקורת על עוזי יאירי במלחמה ההיא, הוא היה אדם ומנהיג, ברגע בו אנשיו נזקקו לו!.

אני הייתי שואל, היכן היה הסמח"ט אמנון ליפקין שחק? היכן מטה האוגדה היכן ותמרי ששלח את האנשים? אין קש"א ואין כלום! כך הם נהגו באוגדה הזו כשכוח מהגדוד שלי (71 של חט' 55 משחררת ירושלים בקרב על מלחמי אורי במערב התעלה) יצא לחסל מתחם ציידי טנקים מצריים, רגלית, כאשר בתחילת הההסתערות הסיוע הארטילרי שהובטח על ידי האוגדה בוטל (חטיבת אריה קרן) והצנחנים הסתערו כמו אינדיאנים, כאשר אחד מאהובי לוחמנו הגדוד - מיכאל מוקטוב, פיזיקאי ומתימטיקאי מעולה נהרג בבהסתערות הזו) ולאחר שהכוח בפיקוד נודלמן הסתער ובקרב טיהור יעד מבוצר הרג את המצרים, אחד אחד, נשארו עוד 15 פצועים שלנו מדממים. הנגמשים של השיריון לא רצו להילחם ורק ספקו לכוח של נודלמן בסיס אש מקכ"חים; וכשהיה צריך לפנות את הפצועים הם הסתלקו ועזבו את הכוח שלנו לנפשו.תארו לכם, החרמ"ש של אדן לא יודע להילחם על יעד מבוצר! באיזה צבא קורה דבר כזה? בתו"ל רוסי, אנגלי גרמני וכו' החרמ"ש הוא חיל רגלים מעולה שיודע להלחם ככליחידת חיל רגלים אחרת אצלנן לקחו ג'ובניקים מיחידות שונות ובמילואים הפכו אותם לחרמ"ש ..זו הייתה תורת הלחימה ואחוות הלוחמים שהנהיגו אדן ותמרי במלחמה ההיא. כולל כל מה שקרה בעיר סואץ, והפעם, עם גדוד 66 של החטיבה שלנו בפיקוד יוסי יופה ז"ל.

באשר לנגמ"ש החילוץ של בנצי, שהסתלק בלא לקחת את חזי ו 11 אנשיו מהשטח, הייתי שואל את בנצי עציון: אתה הבטחת שתחזור לאסוף את האנשים, ולא חזרת בסופו של דבר, האם היום בטווח של 30.5 שנים, תירוץ כגון "לא אשרו לי לחזור עם הנגמ"ש" מהווה נימוק סביר בהתחשב שחזי ולוחמיו הם חבריך, ואתה קצין בגדוד ?

האם הדברים ששמעת ליד עוזי יאירי ושחק, כדבריך, שיחלצו את חזי - הם בגדר "התרת הבטחה" אישית שלך לחזי, לחזור ולקחת אותו ולוחמיו?

בשדה קרב כאוטי כמו החווה הסינית, יש מקום "לראש-גדול", יוזמה, דבקות בהבטחה, ומחויבות, שמהווים אמצעי שבו ניתן לשכנע מפקדים, לאשר לך מעשה שיש בו סיכון לך וסיכוי לחבריך להיחלץ מסכנת חיים. כקצין צנחנים עמדו לרשותך, כמו כן, עוד כמה דברים שיכולת לעשות כדי להקטין את סכנת הפגיעה של סאגרים בנגמ"שי החילוץ: להפעיל נרות עשן, בהם מצוידים כלים משוריינים, רימוני עשן, להפנות בקשה למיסוך ארטילרי של עשן,וגם ירי ארטילרי מחפ"ק יאירי על האזור בו שהה חזי והכוח.... יכולת "לנדנד" למח"ט שייתן לך רכב או לשכנע את נהג הנגמ"ש זה או אחר, כפי אחד נהג בשם חדד, כיום פרופסור, סיכן חייו ויצא לחלץ את הכוח..

אתה מספר שהיית עם גיורא איילנד ועוד 6 חיילים בתצפית כל היום כדי לאתר נפגעים שנותרו בשטח, מה הועילה תצפית כזו, אם לא יצאה לסרוק ולחפש נפגעים מדממים כמו שקרה עם כוח הרב"טים.?

נראה לי, כמי שמסתכל על הפרשה הזו, שדבריך כלפי חזי, ציטוט: "הטענה כי ננטשת מקוממת אותי ואני מציע כי תחדל להשתמש במונח זה" - אינם במקומם העובדתי, האישי, ההסטורי הראוי - לכן אני במקומך, הייתי שנה שנה ביום הכיפורים מבקש סליחה והתרת נדרים מחזי.

לכל חיילי גדוד 890: אין לכם שום דרך אחרת לרפא פצעים, אלא לומר זה לזה את האמת, לכתוב, ללבן פנים אל פנים את האירוע. אנו יודעים היום שהפיקוד הבכיר מעלינו נכשל כליל וכשלון זה הוביל אותנו לאן שאנו מצויים היום - טראומת קבר יוסף היא חזרה על הפקרת חיי חיילים בחווה הסינית

בצער וכאב

יוסי בלום הלוי.

-Original Message-

From: Benzie

Sent: Tuesday, April 27, 2004 10:36 PM

To: hezy; Uri Milstein; 'Yossi Blum Halevi'; 'maozia segal';

davids@boker.org.il; Joseph.Blum.halevi@motorola.com;

gilldv@zahav.net.il; avigoh@netvision.net.il; miki3309@hotmail.com;

razy@sde-boker.org.il; shaierez@netvision.net.il;

shlomoyamhod@eudoramail.com; yaeli2510@hotmail.co.il;

gelber@research.haifa.ac.il; yuvalelgad@hotmail.co.il;

vardai@macam98.ac.il; kereneli@netvision.net.il;

amnon.hazan@alvarion.com; taxlaw@mm-law.co.il; doron_dayan@il.ibm.com;

vardai@macam.ac.il; ilmp@zahav.net.il; alpernyr@barak-online.net;

sadina_s@bezeqint.net; levimeir@netvision.net.il;

evrigo@netvision.net.il; barkanfa@bezeqint.net; 'צבי קופלוביץ'; דני אנגל

Cc: cam10@zahav.net.il

Subject: Re: תגובה לד"ר אורי מילשטיין ולמר יוסי בלום הלוי וקריאה לכל

משתתפי הרב-שיח

לחזי ולכולם שלום

מאחר ועל פי בקשותיך לעזרה ממני הגעתי אליך וזאת רק לאחר שאלי שורק ורזי יהל

הגיעו אלי ביחד עם הלוחמים מפלוגת הרבטי"ם ( אגב איציק הוא זה ששלח אותם אלי על

פי בקשתי ואני אמרתי לך כי כאשר יגיע כח סיוע אלי אוכל

להתפנות אליך לעזרה )וזאת ע"מ שיעזרו לנו לחלץ את הנפגעים הרבים מהפלוגה.

כאשר הגעתי אליך החילותי לנהל קשר עם איציק כדי להבהיר לו את מצבנו ובקשתי היתה

שישלח לנו כלי חילוץ לא לנו אלא בעיקר עבור רזי אייל שהיה פצוע קשה.

כאשר לאחר פרק זמן די ארוך הגיע הנגמש לחילוץ אני קיבלתי את אישור מפקד הנגמש

לנוע עם דלת אחורית פתוחה וזאת ע"מ שיהיה מקום לכולנו להיכנס.

פקדתי להכניס את רזי ראשון לנגמש והוריתי לכולם להיכנס.

אני בעצמי עליתי על הסיפון ורק בתחילת התנועה הסתכלתי אחור והשתוממתי לראות

אותך ועוד מספר חיילים נותרים בשטח.

לא ננטשת על ידי ואני אמרתי לך כי

אחזור עם הנגמש לאסוף גם אתכם גם אני וגם אתה נוכחנו

כי כל כלי שנכנס לשטח חטף "סאגר

ולכן כל הפינוי הנגמשי כולל העצירה לאיסופינו היה מאוד פסטורלי ולי אין כל הסבר

איך הנגמש לא חטף טיל אלא אם כן יצאו המצרים להפסקת ארוחת בוקר (כפי שאכן ראינו

שזה מה שהם עשו בבוקר.)

לצערי מפקד הנגמש קיבל פקודה לא להכנס בשלב זה פעם נוספת לשטח ההשמדה בו

הייתולכן בשלב זה לא חזרתי לאסוף אותך.

בשום שלב לא ננטשת ובכל התהליך של התקשורת בינך לבין עוזי בדבר בקשותיך לחילוץ

הייתי ליד עוזי ואמנון וקיבלת הבטחה מעוזי כי לא תשכח ותחולץ.

גם לאחר עלית כל הכוחות לטסה נשארו בשטח שני קצינים מהגדוד האחד הוא אני והשני

סגן גיורא איילנד (לימים האלוף איילנד)

לכל אחד מאיתנו היו 3 חיילים לסיוע וכל תפקידינו היה לוודא שבמהלך היום יחולצו

מהשטח כל ההרוגים והפצועים.

ואכן אנו האחרונים שעזבנו את שטח החווה וזאת רק לאחר שוידנו את כל מהלך חיוץ כל

החיילים מהשטח.

לכן הטענה כי ננטשת מקוממת אותי ואני מציע כי תחדל להשתמש במונח זה

בברכה בנצי

אגב אם חסרים לך עוד פרטים שאינך יודע אודותם לגבי הלילה אשמח לעדכן אותך

Original Message - "אחזור עם הנגמש לאסוף כם אתכם‎.

From: "hezy" <access@barak-online.net>

To: "Uri Milstein" <urimilsh@zahav.net.il>; "'Yossi Blum Halevi'"

<y-blum@actcom.co.il>; "'maozia segal'" <maozia@012.net.il>;

<davids@boker.org.il>; <Joseph.Blum.halevi@motorola.com>;

<gilldv@zahav.net.il>; <avigoh@netvision.net.il>; <miki3309@hotmail.com>;

<razy@sde-boker.org.il>; <shaierez@netvision.net.il>;

<shlomoyamhod@eudoramail.com>; <yaeli2510@hotmail.co.il>;

<gelber@research.haifa.ac.il>; <yuvalelgad@hotmail.co.il>;

<vardai@macam98.ac.il>; <kereneli@netvision.net.il>;

<amnon.hazan@alvarion.com>; <benzie@zahav.net.il>; <taxlaw@mm-law.co.il>;

<doron_dayan@il.ibm.com>; <vardai@macam.ac.il>; <ilmp@zahav.net.il>;

<alpernyr@barak-online.net>; <sadina_s@bezeqint.net>;

<levimeir@netvision.net.il>; <evrigo@netvision.net.il>;

<barkanfa@bezeqint.net>; "'צבי קופלוביץ‎'" <zvik@scd.co.il>; "דני אנגל‎"

<arimg@bezeqint.net>

Cc: <cam10@zahav.net.il>

Sent: Wednesday, April 28, 2004 9:25 PM

Subject: תגובה לד"ר אורי מילשטיין ולמר יוסי בלום הלוי וקריאה לכל משתתפי

הרב-שיח

> שלום ידידי הלוחמים

>

> אני נפעם, מהרב שיח האינטלקטואלי שמתפתח , מאז לקחתי על עצמי משימה לערב

זכרון

> לחברינו זאב סלמן ז"ל בגבעת התחמושת אשר בא ארגנתי לראשונה רשימת אימיילים של

> הפלוגה.

> יצאתי אז מהנחה, כי התקשורת הבלתי אפשרית לאחר מלחמת יום הכיפורים הכבידה על

> "התפרקות הלוחמים" ו"פריקת מטען המלחמה" מעליהם.

>

> התפתחות האינטרנט וזרימת המידע מאפשר לנו, קבוצה סגורה להחליף דעות ומאמרים

וזה

> רק ברכה, אומר רק זאת שאם היה אינטרנט נגיש לכל באוקטובר 1973, ייתכן שלא

הייתה

> פורצת מלחמת יום הכיפורים ובוודאי המידע של גיל דוד היה פורץ החוצה ומועבר

מאחד

> לאחד שנים רבות לפני מועד פרסומו.

>

> ברב-שיח האינטלקטואלי משתתפים אנשים מכובדים כמו ד"ר אורי מילשטיין חוקר

מלחמות

> ישראל. מר יוסי בלום הלוי - חוקר מלחמות שכתב ספר מרתק על מלחמת יום

הכיפורים,

> אל"מ במילואים רזי יהל שמאמריו המרתקים כתובים ברוב טעם, פרופסור יואב גלבר,

> הסטוריון, שמעת לעת שולח דבריו על גלי האינטרנט, סא"ל במילואים בנצי עציון

שלחם

> בחווה הסינית, ידידנו מעוזיה סגל שלקח על עצמו משימה חשובה ונכבדה של תחקור

>

> כל חיילי פלוגה ב' , הפלוגה שהושתקה במשך 30 שנה ולא בכדי.

> אל"מ במילואים גיל דוד שצעק באותו לילה מר ונמהר ולא שעו לצעקותיו

> ואם שכחתי מישהוא, נא עיינו ברשימת התפוצה

>

> משתתף גם אני הקטן

> שלמרות שהיה בעמדות המצרים באותו לילה ויצא רק לאחר 18 שעות , מעולם לא תוחקר

> על ידי מאן דהוא ממפקדת הגדוד ולא במקרה

>

> תחקורו או תחקור חייל כל שהוא מפלוגתו - היה מעורר שאלות קשות על תפקודה של

> מפקדת הגדוד באותו לילה מר ונמהר ומטעם זה בדיוק - לא תוחקרה פלוגה ב'

>

> בהקרנת הסרט של ניר טויב - הוגיעה מפקדת הגדוד בפאנל כי היו תחקירים והמג"ד

אף

> מנה מספר מקומות אשר לטענתו התקיימו שם תחקירים

> על כך אציין, כי בכל המקומות שמנה היה מפגש רעים והופעה אומנתית אבל לא תחקיר

>

> יותר מכך, בערב יום הזכרון צלצלתח לזאביק דרורי ודרשתי לדעת , מתי הוא תיחקר

> אותי או את פלוגה ב' ואם כן תיחקר אני רוצה לראות ולקרוא את התחקירים ותשובתו

> ולזכותו ייאמר שהינו אדם רגיש וישר הודה, שאת פלוגה ב' הוא כלל לא תיחקר

> ולטענתו משום שהיינו רחוקים

> על כך עניתי לו, האם 30 שנה לא הספיקו לצמצם את המרחק. דרורי לא ענה

>

> הנה כי כן, ברור שפלוגה ב' הפלוגה שנשאה במירב הקרב בחווה הסינית כלל לא

> תוחקרה. אם פלוגה ב' הייתה מתוחקרת בזמן אמת הייתה מפקדת הגדוד נשאלת, מדוע

> ננטשה מחלקה 1 ומפקדה בחווה הסינית ואיפה בדיוק ולמה היה מפקד הגדוד, שאלות

> שהיו מחייבות קבלת החלטות

>

> הבטחתי לכם, חברים יקרים, שאני אשלח לכם , לאחר סיום הכנת תגובתי מכתב המפרט

את

> הכל.

>

> בהזדמנות זו קריאה לכל משתתפי הרב-שיח , הקוראים ולא מגיבים, הגם שחלק מהם

> מגיבים בפורומים של אינטרנט, היו פעילים ברב שיח זה והודיעו לי או צרפו כל

> כתובת אינטרנט של חברים שהיו איתנו או חוקרי מלחמות, הסטוריונים שיאזנו את

> הנאמר ברב שיח

>

> נא צרפו לרשימת התפוצה שלכם את אל"מ במילואים דני אנגל שהשתתף בקרב ,

> כדלקמן

> arimg@bezeqint.net

>

> ואנא וזו בקשה אישית, עד סוף ימי לא אשכח את סמל החרמ"ש פרופסור יהודה חדד

אשר

> עם יתר חבריו שאינם בחיים התנדב למשימת התאבדות וחילץ את מחלקתי

מהגהינוםוהנכם

> מתבקשים לצרפו לרשימת התפוצה, כדלקמן

> jehuda@nace.ac.il

>

>

> שלכם

>

> חזי דחבש

> 050/518159

> cam10@inter.net.il

>

>

>

>

>

> - Original Message -

> From: "Uri Milstein" <urimilsh@zahav.net.il>

> To: "'Yossi Blum Halevi'" <y-blum@actcom.co.il>; "'maozia segal'"

> <maozia@012.net.il>; <davids@boker.org.il>;

> <Joseph.Blum.halevi@motorola.com>; <gilldv@zahav.net.il>;

> <avigoh@netvision.net.il>; <miki3309@hotmail.com>;

<razy@sde-boker.org.il>;

> <shaierez@netvision.net.il>; <shlomoyamhod@eudoramail.com>;

> <yaeli2510@hotmail.co.il>; <gelber@research.haifa.ac.il>;

> <yuvalelgad@hotmail.co.il>; <vardai@macam98.ac.il>;

> <kereneli@netvision.net.il>; <amnon.hazan@alvarion.com>;

> <benzie@zahav.net.il>; <taxlaw@mm-law.co.il>; <doron_dayan@il.ibm.com>;

> <vardai@macam.ac.il>; <ilmp@zahav.net.il>; <alpernyr@barak-online.net>;

> <sadina_s@bezeqint.net>; <levimeir@netvision.net.il>;

> <evrigo@netvision.net.il>; <barkanfa@bezeqint.net>; "'צבי קופלוביץ‎'"

> <zvik@scd.co.il>; <cam10@bezeqint.net>

> Cc: <cam10@zahav.net.il>

> Sent: Tuesday, April 27, 2004 7:39 PM

> Subject: מדוע נשלחו הצנחנים לחווה הסינית

>

>

> > שלום חברים,

> >

> > בלי לאתר ליקויים, לרבות אשמים, לאניתן להפיק לקחים. האשמים עושים הכל

> > כדי להסתיר את הליקויים על מנת לא לשלם את המחיר שראוי שישלמו כדי שלא

> ימיטו

> > אסונות נוספים. זה הטעם שבדבריהם של מעוזיה וחסדאי אין ממש. הם שייכים לאגף

> > המוטיבציה ולא לאגף האינטלקטואלי של השיח.

> >

> > מחקר לא נעשה כדי לאחד מישהו אלא כדי להגיע לחקר האמת. וכדי להגיע לחקר

> > האמת כל פרט חשוב, גם מה אמר שונארי לגיל דוד ומה אמר גיל דוד באוהל של

> אברהם

> > אדן.

> >

> > ואגב, גדוד 890 נשלח לחווה הסינית כדי לפתוח את ציר טרטור לגשר הגלילים

> > ולא כדי לאפשר העברת גשר הדוברות בציר עכביש. את הקפצת הגדוד לתעלה יזם

מפקד

> > החזית חיים בר לב ולא אברהם אדן שלדעתי לא הבין את המציאות בזמן אמיתי ולא

> מבין

> > אותה היום. את בר לבהעסיק גשר הגלילים שהיה אמור להיות עורק לולגיסטי

עיקרי

> > למבצע אבירי לב. על גשר הדוברות איש לא סמך אז ואך במזל ובהפקת פקודות לא

> > השמידו אותן. מי שלא מבין את זה מוטב שלא יכתוב ספר על קרב החווה הסינית.

> להרבה

> > אנשים היה אינטרס להצניע את מקומו המרכזי של גשר הגלילים, אך כפי שאמר

הרמב"ם

> > בצוואתו: האמת סופה לנצח.

> >

> > בלא מורא

> > אורי מילשטיין

> >

> > > -Original Message-

> > > From: Yossi Blum Halevi

> > > Sent: Tuesday, April 27, 2004 8:15 PM

> > > To: maozia segal; davids@boker.org.il;

Joseph.Blum.halevi@motorola.com;

> > > gilldv@zahav.net.il; avigoh@netvision.net.il; miki3309@hotmail.com;

> > > razy@sde-boker.org.il; shaierez@netvision.net.il;

> > > shlomoyamhod@eudoramail.com; yaeli2510@hotmail.co.il;

> > > gelber@research.haifa.ac.il; yuvalelgad@hotmail.co.il;

> > > urimilsh@zahav.net.il; vardai@macam98.ac.il;

kereneli@netvision.net.il;

> > > amnon.hazan@alvarion.com; benzie@zahav.net.il; taxlaw@mm-law.co.il;

> > > doron_dayan@il.ibm.com; vardai@macam.ac.il; ilmp@zahav.net.il;

> > > alpernyr@barak-online.net; sadina_s@bezeqint.net;

> > > levimeir@netvision.net.il; evrigo@netvision.net.il;

> barkanfa@bezeqint.net;

> > > צבי קופלוביץ‎; cam10@bezeqint.net

> > > Cc: cam10@zahav.net.il

> > > Subject: RE: גזר דין בעכביש 55 החווה הסינית מאמר של רזי יהל

> > >

> > > שלום רב לכולם:

> > >

> > > לא היה לי הכבוד להכיר את מעוזיה סגל, ולצערי, אף לא דברים שכתב על קרב

> החווה

> > > הסינית, אף כי ידידי היקר, חזי דחבש, סיפר לי שהאיש, שנפצע קשות במלחמה,

> נטל

> > > משימה חשובה של כתיבת קרב החווה הסינית, ועל כן אפשר רק לברך על היוזמה

> > > ולהמתין להוצאתה של יצירתו לאור, כדי שזו תעמוד לביקורת.

> > >

> > > ועד אז, יורשה לי להביע את פליאתי הרבה מהמסקנות הגורפות שמעוזיה הגיע

> אליהן

> > > מהמאמר שלי, בהן בולטת הערתו: "שמי שאינו מדקדק בקטנות אינו מדקדק גם

> > > בגדולות" ואידך זיל גמור; אני מסיק מכך, שכוונתו של אומר הדברים, מבוססת

> על

> > > שיטה דמגוגית ידועה, לפיה, מי שלא מוצא ארגומנטים עיניניים לביקורתו,

מחפש

> > > זוטות הנראות לעין, כדי ליצור מהן מסקנה כוללת וגורפת, המיועדת לפסול את

> > > דברי הכותב, אף שאין לה, ולו שמץ של אמת עם עיקרי הדברים.

> > >

> > > מכאן ואילך, נוטל מעוזיה חירות להטיח האשמות חסרות בסיס בכותב המאמר,

> > > אותו הוא מאשים "בדיעות ימניות" - מהיכן שאב האיש דברים אלה? - אינני

> יודע!

> > > במאמר אין ולו שמץ של דיעה פוליטית, ואף שאני בעל דיעות משלי - מעולם

לא

> > > ערבתי פוליטיקה בחקר המלחמה ואינני צריך להעיד על עיסתי.

> > >

> > > כתבתי שני ספרים על מלחמות ישראל: הראשןן, 1972 מערכות כשקרואים

לצנחנים,

> > > על מלחמת 6 הימים, והשני על מליוה"כ, ובנוסף, גם עשרות רבות של מאמרים

> בנושאי

> > > צבא ואסטרטגיה, ומעולם לא ערבתי ולו שמץ של שיקול פוליטי בכתיבתי

הצבאית.

> > >

> > > אינני יודע גם מה לומר על הערתו של מעוזיה הכותב: "לפי לוי בלום יוצא

> > > שגורודיש היה בסדר גמור ובר לב וברן היו הפחות בסדר.." מהיכן מצא האיש

> מסקנה

> > > פאטתית שכזו בדבריי? נהפוך הוא! - לו היה מעוזיה טורח לקרוא את ספרי

> > > "התקדשות", היה מוצא ביקורת קשה מאוד על תפקודו של אלוף פיקוד דרום, אבל

גם

> > > במאמר עצמו אני מנתח את סדרת הכשלים החמורים של גורודיש ושל אדן בכל

הקשור

> ל

> > > 8 באוקטובר 1973, ובעטיין נשלחה אוגדה 153 דרומה כדי לנמצל הצלחה שלא

> הייתה,

> > > ובנוסף לתבוסה של אוגדה 162 - אוגדה 153 איבדה עמדות חיוניות באזור שהיה

> > > בשליטתה בגיזרת המרכז. דברים אלה של מעוזיה מצביעים לדעתי על צורך שהאיש

> יעשה

> > > שעורי בית וילמד את קרבות מלחמת יוה"כ קודם שיטיח בי האשמות שווא.

> > >

> > > צר לי לקבוע אבל דווקא דבריו של מעוזיה והגנתו הגורפת על ברן בקרב ה- 8

> > > באוקטובר, הם המעידים על בורות, אף שאינני נחפז להאשימו בפוליטיזציה מצד

> > > מאוד מסוים;

> > >

> > > יתרה מכך, מעוזיה הפוסל אותי בשל מה שהוא מכנה "דעותיי הימניות" פוסל את

> > > עדותו בדיוק בהאשמותיו שלו. בנוגע למאיר פעיל וברן, הסיפור שלהם מוכר

וידוע

> > > שנים רבות. פעיל מסנגר ומצדיק את תפקודו הלקוי של ברן במלחמה, והוא מנסה

> לפאר

> > > ולרומם את מחדליו. השמדת חטיבת השיריון המצרית הייתה דבר שניתן לצפות

> מאוגדה

> > > 162 שהייתה אוגדת הדגל של חיל השיריון וברן מפקד גייסות השיריון ואחראי

> לתו"ל

> > > זרוע היבשה של צה"ל באותם ימים. לא היה שום אספקט של גבורה בקרב הזה, שבו

> > > למצרים לא היה שום סיכוי, משום שמרגע תנועתם צפונה הם ךמעשה נכנסו

לכיתור

> > > משלושה צדדים: מממערב, גדות האגם המר הגדול, מצפון כוחות צה"ל בציר

> לקסיקון

> > > טרטור, וממזרח כוחות אוגדה 162 שצלפו וחיסלו אותם כברווזים במטווח.

ההשוואה

> > > של מאיר פעיל על קרב נוסח כיתור חניבעל, עם כל הכבוד ללוחמים והמפקדים,

היא

> > > מופרכת מעיקרה.

> > > אבל מה שחמור בעיני מהתיחסותו של מעוזיה לקרב הם דבריו: "הסיפור האמיתי

של

> > > החווה הסינית אינו מי ידע או לא ידע איזה כוחות היו שם כי את המשימה הזאת

> היו

> > > חייבים לבצע בכל מצב ". יש בדברים הללו להעיד שהאיש, שבגופו נושא צלקות

> > > נוראות של המלחמה, ושאני מצדיע לו לגבורתו האישית, איננו מבין את מהותה

של

> > > האחריות של המפקדים לביצוע נכון של המשימה ובשמירת חייהם של הלוחמים

> המוכנים

> > > להקריב את חייהם למענה. שמירת החייל היא משימה שכל מפקד חייב לראות

בעדיפות

> > > ראשונה, לא רק בשל הערך המוסרי - אלא גם ובעיקר בשל הערך המבצעי של המטלה

> > > הזו. מה ערך לגבורה ולמוות בגבורה של חיילים רבים, אם המשימה בוצעה

במחיר

> > > שהוא בגדר של נצחון פירוס?

> > > כאן כשלה המנהיגות והמקצוענות גם יחד, של מפקדות אוגדה 162 ושל חטיבה

35,

> > > בכך שהם שלחו כוח גדודי בדרך פעולה שגויה לחלוטין וקטלנית, בעוד שאם היו

> > > בוחרים בשיטת פעולה חלופית, שהייתה מתאימה לאי הוודאות עליה מצביעים

תמרי,

> > > ליפקין ואדן, הייתה עשויה החלופה הזו להניב תוצאות אחרות במחיר אחר בחיי

> אדם!

> > >

> > > הצגתי דרך פעולה כזו, אותה ניתח חזי דחבש בפגישותי עמו, אבל מעוזיה בחר

> > > בדרך של המשך טיוח האמת, והצדקת כשלונותיהם של בכירי מחדל החווה הסינית,

> קרב

> > > ה- 8 באוקטובר, קרבות הפריצה לגדה המערבית וקרב סואץ. אני מזים בדבריי את

> > > הטענה המטעה והכסת"חית, שהכנסת גדוד 890 למלכודת מוות אפשרה לציוד הצליחה

> > > שבאחריות אוגדה 162 להתקדם לתעלה. ציר עכביש היה פתוח כל השעות בהן צלחה

> > > אוגדה 153, כי המצרים לא עברו מעולם את הקו של ציר טרטור דרומה- אף כי

> שלטו

> > > באש על חלקים מציר עכביש. אוגדה 162 רצתה לנוע לדעתי, כשהיא "מובטחת ב

100

> > > אחוזים" ולא היה אכפת לה להקריב את 'האדומים' שיחפו עליהם בחווה הסינית.

> > >

> > > כמי שעסק מספר שנים במחקר על מלחמת יום הכיפורים לצורך כתיבת הספר

> "התקדשות -

> > > זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים", לקחים ומסקנות על תפקוד אוגדה 162 כפי

> הבאתי

> > > במאמר שלי בתמצית, מתארים תמונה פיקודית ומנהיגותית עגומה מאוד באוגדה

162.

> > > דבריו השחצניים של תמרי על חיל הרגלים וגדוד 890 הם עזות מצח הסטורית

> המעוררת

> > > חלחלה. אוגדת השיריון 162 מכל העדויות של לוחמי החטיבה בה שרתתי, חטיבה

55

> > > אז בפיקוד דני מט, הם לא זזו בלי שהאדומים פילסו להם את הדרך קדימה. לכך

> > > ההאשמה של תמרי על התבכיינות הצנחנים היא ביזיון אישי שלו. הבאתי דוגמה

> מקרב

> > > ה- 8 באוקטובר בה דווקא מפקד אוגדה 162 נשבר בקרב ועדותו של סא"ל דודו

הלוי

> > > שהופיעה בספרי, ובמאמר מעידה מי יילל ומי לחם באמת.

> > > -Original Message-

> > > From: maozia segal

> > > Sent: Tuesday, April 27, 2004 10:58 AM

> > > To: y-blum@actcom.co.il; davids@boker.org.il;

> > > Joseph.Blum.halevi@motorola.com; gilldv@zahav.net.il;

> > > avigoh@netvision.net.il; miki3309@hotmail.com; razy@sde-boker.org.il;

> > > shaierez@netvision.net.il; shlomoyamhod@eudoramail.com;

> > > yaeli2510@hotmail.co.il; gelber@research.haifa.ac.il;

> > > yuvalelgad@hotmail.co.il; urimilsh@inter.net.il; vardai@macam98.ac.il;

> > > kereneli@netvision.net.il; amnon.hazan@alvarion.com;

> benzie@zahav.net.il;

> > > taxlaw@mm-law.co.il; doron_dayan@il.ibm.com; vardai@macam.ac.il;

> > > ilmp@zahav.net.il; alpernyr@barak-online.net; sadina_s@bezeqint.net;

> > > levimeir@netvision.net.il; evrigo@netvision.net.il;

> barkanfa@bezeqint.net;

> > > צבי קופלוביץ‎; cam10@bezeqint.net

> > > Cc: cam10@zahav.net.il

> > > Subject: RE: גזר דין בעכביש 55 החווה הסינית מאמר של רזי יהל

> > >

> > >

> > > חברי היקרים

> > >

> > > קראתי בעיון את שני המאמרים ששלח אלי חזי ואני מודה לו על כך, אין ספק

> שדבריו

> > > של רזי יהל כתובים נכון ומבוססים על חומר עובדתי מבלי לסטות אף לרגע

מהאמת

> > > האובייקטיבית הצרופה, לעומת זאת, מצאתי בדבריו של יוסי הלוי בלום כמה אי

> > > דיוקים משוועים הנובעים לדעתי מראייתו הימנית משהו של הלוי בלום ומשפיעים

> על

> > > כתיבתו, ואין זו הפעם הראשונה, החל מהעובדה המינורית וחסרת החשיבות

שיוריק

> לא

> > > היה חובש אלא היה קשר של חזי ובכתיבה עובדתית גם לדברים אלה יש ערך

כיוון

> > > שמי שאינו מדקדק בקטנות אינו מדקדק גם בגדולות, על העובדה שגיל דוד כן

היה

> או

> > > לא היה בא8והל, ואם כן אמר או לא אמר מה שאמר יש חילוקי דעות, דרור צורף

> אינו

> > > מאושש ארת דברי גיל דוד ולכן אין מי שייתן עדות שדבריו אכן נכונים למרות

> שאני

> > > אישית נוטה להאמין לו, על פי כל הדיווחים שאני קיבלתי מהרבה

> מקורות,התנהגותו

> > > של עוזי יאירי אחרי המלחמה הייתה של אחד שלא ידע איזה כוחות היו שם,

בדבריו

> > > אותם קראתי בשני מקורות שונים הוא מתייחס רק לעובדה אחת: " הייתי צריך

> לבדוק

> > > יותר לעומק מה יש שם ולא להיכנס כפי שנכנסנו", על כך הוא מאשים את עצמו

> > > לפי לוי בלום יוצא שגורודיש היה בסדר גמור ובר לב וברן היו הפחות בסדר

> ההיפך

> > > הוא הנכון, גורודעש תיפקד בצורה שאינה הולמת אלוף פיקוד ובר לב הוא זה

שעשה

> > > סדר במלחמה, להאשים את ברן במה שקרה בשמיני לחודש זוהי בורות לשמה, ללא

> קרבות

> > > הבלימה של ברן ומנדלר ואריק שרון היינו מפסידים את המלחמה בגדול

> > > לגבי אהוד ברק, אהוד ברק לא ברח מהקרב, הנגמ"שים שלא הם אלה שפינו את

> החיילים

> > > הפצועים של פלוגות ב' ה' וג' רק לאחר הפינוי הטנקים שלו נסוגו למקום מוגן

> > > יותר ונשארו בשטח עד שהגדוד של אלקן בא והחליף אותם, גם הנגמ"ש שחילץ את

> חזי

> > > דחבש היה מפלוגת הנגמ"שים של אהוד ברק בפקודתו של אהוד ברק, הם לא ביצתעו

> את

> > > הפינוי על דעת עצמם, הטנקים של אהוד ברק יצרו עוצמת אש בלתי רגילה על מנת

> > > שהביצוע יתבצע, דרך אגב, פלוגת נגמ"שים של האוגדה, גם היא עסקה בחילוץ

> > > הנפגעים הרבים שהיו בגבעת הפצועים

> > > מעבר לכך, אין ספק ששרון ידע מה הכוחות המצריים שהיו במתחם החווה הסינית,

> הוא

> > > מעיד על כך בעצמו באותו כנס חטיבתי של כוח דני מט, באם ברן ותמרי ידעו,

יש

> לי

> > > ספק רב בכך, כמו כן, הרשו לי להצטרף למאיר פעיל ולומר שהשמדת החטיבה

המצרית

> > > תוך שעות ספורות, נדמה לי חטיבה 25 של המצרים אכן הייתה קרב גבורה אמיתי

> > > ואסטרטגיה צבאית הראויה להילמד ואין לי מושג מדוע הלוי בלום מבטל אותו

> > > מעבר לכך, גיליתי לאחרונה שאחרי שחזי חולץ נשארו בשטח עוד שלושה פצועים

> > > שלמזלם הרע לא היה להם מכשיר קשר, שלושה חיילים מפלוגת הרב"טים שרק אחד

> מהם,

> > > גורי ששון נשאר בחיים, שני האחרים מילס ואוחיון מתו מאובדן דם ואפיסת

כוחות

> > > הסיפור האמיתי של החווה הסינית אינו מי ידע או לא ידע איזה כוחות היו שם

כי

> > > את המשימה הזאת היו חייבים לבצע בכל מצב ובאותו לילה המצב מבחינת צה"ל

היה

> > > קריטי, על כך אין עוררין, הסיפור האמיתי הוא של חיילי וקציני שלושת

הפלוגות

> > > הלוחמות שבאומץ לב נדיר נשארו שם ולא זזו עד שקיבלו פקודת נסיגה, את

הסיפור

> > > הזה ראוי לכתוב כקרב של אומץ לב, אחוות לוחמים, פינוי פתועים תוך כדי

סיכון

> > > חיים ומשמעת עצמית למרות הפחד וכדי להביא סיפור זה אני מכתת את רגלי

המתכת

> > > שלי בכל רחבי הארץ ואותו אני מתכוון להביא בפני עם ישראל, בכלל, הגיע

הזמן

> > > שנפסיק עם תיאוריות הקונספירציה ונחפש קצת את המאחד בעם ישראל תוך כדי

הפקת

> > > לקחים, לא מ"מי אשם" ואיזה מחיר עליו לשלם אלא איך לעשות את הדברים אחרת,

> צדק

> > > חיסדאי בדבריו, אילו היינו מפנים את הזעם והאנרגיות האצורות בנו כדי

לנסות

> > > להציל את עצמינו מהחורבן בו אנחנו נמצאים כיום, היינו אנו חיילי גדוד 890

> של

> > >

> > > מלחמת יום הכיפורים יכולים לסחוף את עם ישראל למקום אחר לגמרי

> > >

> > > חג שמח

> > > מעוזיה

> > >

> > >