הפורום האזרחי לתחקור קרבות במכתב גלוי לרמ''ח הסטוריה  

היו כמה אנשים שניסו להתחכם שם כמו בעין איראנגייט וכד'. הם אינם יכולים לקבל משרה ראויה בארה"ב.
כאן אין הפנמה של תרבות שלטונית אזרחית. אנשי הצבא הבכירים בטוחים שלמענם נברא העולם , ושכל גורמים האזרחיים עובדים אצלם או משהו כזה.
התוצאות בהתאם.

ושואב את כוחו מהעם, באמצעות הכנסת שהיא ה"תשקיף" של העם, מכאן שהצבא חייב לדווח ללא תנאי וללא סייג כל שהוא לכנסת על כל אירוע שהכנסת רוצה לדון בו

אבל בפאנל לאחר מכן עלו איציק מרדכי וזאב דרורי, שאמרו שהמשפחות השכולות ייפגעו.

אני לא יודעת מי הן אותן משפחות שהם מדברים בשמם, אני שכלתי את אחי בחווה הסינית, ומרדכי לא מייצג אותי. לא הייתה שום המלצה מצד 'יד לבנים', שהם היחידים שיכולים לדבר בשם המשפחות". זיו הסתכסכה בעבר עם מרדכי, בעקבות ספרה "בני קשת" שעסק בעבר במלחמת יום הכיפורים. את תגובתו של מרדכי לא ניתן היה להשיג.(סוף ציטוט)

הציטוט הנ"ל נלקח מהכתבה בווינט המצ"ב:

בוטל שידור הסרט על החווה הסינית
הרשות השנייה החליטה ברגע האחרון לדחות את שידור הסרט "החווה הסינית - רשומון", עקב "פניות של משפחות שכולות". הבמאי טויב: "קל לגייס את המתים כי אף אחד לא יכול לשאול אותם"
זוהר ישראל
(25.04.04, 11:49)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2907631,00.html

לפני שנכנס לפרשת חני זיו, יצחק מרדכי והיועמ"ש לממשלה לשעבר, חייב אני להזכירכם/ן את מה שכתבתי בנושא סיפרו שנכתב ממש בימים אלה של סרן סמיל' מעוזיה סגל, מצ"ב הקישור הבא:
45. הספר שסרן מעוזיה וסא''ל בנצי (יועץ) כותבים - הקרב בחווה הסינית.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5907&omm=45&viewmode=threaded

הסיבה העיקרית לכתבה זו היא ש.......
55. הסטוריה לא כותבים הסטוריה משכתבים !!
http://rotter.net/forum/gil/5919.shtml#55

שימו לב חברים וחברות:

@ כידוע לכולנו שר הבטחון היה יצחק מרדכי ומן הסתם, משרדו גם אחראי על ההוצאה לאור מטעם משרד הבטחון, אחד הפרוייקטים הוא שמדי פעם יוצא ספר על צה"ל מטעם אגודת צוות - אגודת גימלאי שרות הקבע בצה"ל, שבזמנו כיהן כיו"ר האגודה, אלוף במיל' משה נתיב. (האירגון הכלכלי הגדול במדינה שמבלי כל הקשר הוא מעורב בשחיתות מכאן עד להודעה חדשה, בפרשת מיו יצחק המפורסמת המצ"ב בקישור הבא: חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'') http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml

@ הרמטכ"ל בזמן כתיבת הספר היה ר/אלוף שאול מופז..מצ"ב בסוף ההודעה מכתב ברכה לרגל הוצאת הספר.

הסופרת חני זיו זכתה לכתוב, לתחקר, להפיק ולעצב את הספר - "בני קשת" -"מאה שנות מאבק, חמישים שנות צה"ל." היועץ המקצועי שליווה את הסופרת חני זיו, היה לא אחר מאשר ההסטוריון פרופ' יואב גלבר מאוניברסיטת חיפה, שהוא היה פקודו של המג"ד סא"ל יצחק מרדכי בגדוד 890 במלחמת יום הכיפורים ופיקד כמ"פ על פלוגה ג' בגדוד 890

@ הסיכסוך עם שר הבטחון יצחק מרדכי קיבל "משנה תוקף" על ידי היועמ"ש לממשלה לשעבר אלייקים רובינשטיין ושניהם יחד וכל אחד לחוד התעללו בה וגרמו לה להפסידים כספיים מחד ונפשיים מחד, הסיכסוך עבר לפיתחו של מבקר המדינה ואף כתב על זה בדו"ח מבקר המדינה. יתרה מזאת לא מזמן הסופרת חני זיו הגישה תלונה במשטרה נגד היועמ"ש לשעבר אלייקים רובינשטיין ונגד קצין משטרה בכיר, ולמה??

@ מעבר להתעללות שעברה בגים כתיבת הספר "בני קשת", היועמ"ש לממשלה אלייקים רובינשטיין, בעצמו חטא ומחטיא כשכתב את סיפרו: "נתיבי ממשל ומשפט".
מצ"ב קישור לחומר המאשש את מה שכתבתי לעיל, שימו לב שלכל כותרת יש את מספר ההודעה באשכול...
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5539&forum=gil

34. מי את הסופרת חני זיו....??

2. היועמ''ש לממשלה רובינשטיין, חוטא ומחטיא !!

3. פתח דבר-הקדמה לספר הנ''ל......................

4. תוכן העניינים של הספר הנ''ל...................

5. מכל מלמדי השכלתי: ''ספר שמגר''

32. הוגשה תלונה במשטרה נ' היועמ''ש לממשלה!!

33. חני זיו היא לוחמת נוקשה. מידע שהעבירה בשעתה

35. מבקר המדינה: ציטוט מדו''ח ה-50 למדינה = בני קשת

36. קובץ הנחיות של היועמ''ש לממשלה................

37. פסק הדין שפסק בית משפט המחוזי: השופטת פלפל...

42. היועמ''ש לממשלה בפרט ומשרד הבטחון בכלל מתעללים.....

41. תלונה נוספת הוגשה באותו מעמד על ידי........

73. מי גרם להפסדים ??

להלן: הספר בני קשת - מאת: חני זיו ויואב גלבר

@ להלן : מכתב הרמטכ"ל לשעבר ר/אלוף שאול מופז

>
> שלום רב
> אני עוקבת בעניין רב אחרי מה שמתרחש כאן בעקבות הסרט החווה הסינית רשומון.
> במלחמת יום כיפור איבדתי את בן זוגי לו עמדתי להינשא ביום בו פרצה המלחמה ואת
> אחי שניהם קצינים שריון אחי נהרג בקרבות החווה הסינית
> ואילו בן זוגי נהרג בנסיבות טרגיות ביותר מאש כוחותינו כאשר עמד בראש הכוח
> הפורץ לסוריה.
> כמובן שמערכת הבטחון מעולם לא פרסמה את נסיבות נפילתו וגם היום 30 שנה אחרי,
> המידע שבידי מוכחש. שוב אותו סיפור כמו בחווה הסינית
> את הצל"שים קיבלו אלא שהובילו קרב כושל ויומרני ואת המחיר שילמו החיילים
> והשכולים.
> כל העובדות שפירסמתם בענייני עד כה נכונות.
> ויותר מכך בימים אלה אני ממתינה לדיון בבית המשפט העליון שצריך להתקיים ב-27
> באוקטובר בו יידון הערעור שהגיש משרד הביטחון על זכייתי בבית המשפט המחוזי
> וערעורי כנגד משרד הבטחון.
> אני לא הסתכסכתי עם מרדכי אני סופרת שכתבה סיפר תיעודי על מלחמות ישראל.
וכנראה
> נגעתי בכמה מורסות וזה מה שגרם לשר הבטחון מרדכי לתת את ההוראה לסגור את ספרי
> ולפתוח במחול השדים סביבי שלא תם ונמשך כבר 8 שנים כשמערכת הבטחון עושה כל
> שבידה לשבור אותי. כולל הליכים ממושכים ומייגעים בבתי משפט שעלו לי כבר מאות
> אלפי שקלים. הפרשה שאתם נוגעים בה כאן היא קצה הקרחון וכך גם הידיעות שהגיעו
> לאמצעי התקשורת בעניין ספרי" בני קשת" ומה שהתחולל סביבו.והסיבות לכך.
> על כל ההליכים הללו כולל פרטים רבים על גיבורי הפרשה וההליך המשפטי אני כותבת
> בספרי "חיזיון" שיראה אור אחרי תום המשפט.
> השם חיזיון הוא על שם המעוז עליו נלחם אחי כמ"פ שריון שאת אנשיו רצחו המצרים
> אחרי שנפלו בשבי אותם אחי ניסה להציל ללא הצלחה. ה בשם חיזיון כלולות כל
> אותיות שמי חני זיו והחיזיון הנורא ביותר התחולל בין כתלי בית המשפט משך כל
> השנים הארוכות הללו כאשר חלק ניכר מהנושאים שהועלו כאן נידון גם בבית המשפט
> לצערי ללא הפרטים שמופיעים כאן היום ובעיקר ללא העדים שמעידים כאן.
> אכן למדינת ישראל אין תרבות זכרון תרבות חקר קרבות והפקת לקחים לקחים
אמיתית.
> מאז מלחמת יום כיפור למדינת ישראל יש את כל המאפיינים של חולה בפוסט טראומה.
> אחת הדרכים להיתמודדות עם מחלה זו הוא שלב העדות שלב בו החולה מצליח להתייצב
> מול העובדות ולעכל אותן ולהתמודד איתן.
> אני מקווה שמתי שהוא נגיע לשלב הזה.
> מעבר לכך אני מחכה לסיום הסיוט הפרטי שלי הוא המשפט. את המחיר ששילמתי על כך
> שנגעתי בחומרים הנמצאים נעולים מאחורי דלתות הברזל אף אחד לא יוכל לפצות אותי
> לעולם
> תודה
> חני זיו
> -

"פער גדול עד לחשש בידוי ראיות בין מה שהתרחש בקרב 'החווה הסינית' לבין מה שנכתב בעיטורים שהוענקו למפקדים ולוחמים", כך טוענים מנהלי"הפורום האזרחי לתחקור קרבות" במכתב שהפנו בראשית השבוע אל אל"מ ד"ר שאול שי, ראש מחלקת ההסטוריה בצה"ל.

כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי במכתב דורשים חמשת מנהלי הפורום ד"ר אורי מילשטיין, סא"ל מיל ד"ר עמיקם צור, עוזי בן צבי, סרן מיל ' חזי דחבש ויעקב גלאוזיוס להורות על ביצוע תחקיר אמת בכל הנוגע לקרב החווה הסינית.

בין מנהלי הפורום, עוזי בן צבי שמשמש כיום כמנהל שיווק במפעל למסננים בקיבוץ עמיעד, אז נהג הנגמ"ש שחילץ מהחווה הסינית את גור אריה ששון שהיה פצוע קשה ודימם שעות רבות. לדברי ד"ר מילשטיין בראיון לכתבתנו, בן צבי נותר לבדו בחיים וניצל, כשיתר חבריו דיממו למוות. מנהל נוסף בפורום הוא סרן מיל' חזי דחבש בעליה של חברת הייטק שהיה מפקד מחלקת החוד בקרב.

במכתבם דורשים מנהלי הפורום לחקור: "איך תפקדו במהלך הקרב מפקדי חטיבת 35 ומפקדי גדוד 890 ?" ומגדירים תפקוד זה "לקוי במידה קיצונית". בסעיף אחר נכתב כי יש לבחון כיצד התנהל חילוץ הצנחנים ומה היה לוח הזמנים להתפנותם מאתר הקרב "אנו מתרשמים שהחילוץ היה רשלני באופן חמור", נכתב.

לדברי מילשטיין יש לחקור את תפקודם של מפקדי חטיבת 35 וגדוד 890 בהם: מח"ט חט' 35 עוזי יאירי ז"ל שנהרג בפיגוע מלון סבוי, סגנו אמנון ליפקין שחק שכסגן רמטכ"ל היה מעורב במו"מ על הסכמי אוסלו והיה בין אנשי הסכמות ז'נבה. כמו כן את תפקוד מג"ד 890 איציק מרדכי שקיבל את עיטור העוז וסגנו יהודה דובדבני שקיבל את עיטור המופת. "לאיציק מרדכי הוענק עיטור העוז על פינוי כל האנשים מהחווה הסינית וצאתו אחרון מהשטח", אומר מילשטיין, אבל נשארו שם חיילים פצועים, ולכן יש לחקור טענות לפיהן יש חשד לכאורה שמרדכי ניסה למנוע את החילוץ כדי לא לחשוף את הסיפור האמיתי.

"רוב האנשים שאותם תחקרנו לרבות סרן מיל' חזי דחבש, סא"ל מיל' ששון גור אריה, ששכב בשטח פצוע קשה במשך שעות ארוכות, פרופ' יהודה חדד היחיד שנותר בחיים מהנגמ"ש שחילץ את דחבש ופקודיו, סא"ל מיל ' יקי חץ חיימוביץ שחילץ עם פקודיו את ששון גור אריה הפצוע, לא תוחקרו עד היום", כותבים אנשי הפורום לד"ר שי.

עוד נדרש ד"ר שי לחקור: "מה היה חלקם של נגמ"שי גדוד 100 בחילוץ?" אהוד ברק היה מג"ד גדוד 100 אומר ד"ר מילשטיין. לדבריו יש לחקור את הטענות לפיהן קיים חשש שעזב את השטח מבלי למלא את ההוראה לסייע בחילוץ הצנחנים.

ייתכן, מוסיף מילשטיין, כי הוענקו עיטורי צל"ש שונים על סמך בידוי ראיות, לאותם מפקדים שבעצם "ברחו ופישלו".

לדבריו תחקיר אמת יברר גם את חלקם האמיתי של מפקדים שלכאורה עוטרו ועל בסיס זה התקדמו במעלה הפיקוד, אך גם יקדם את מערכת הבטחון לקראת הפקת לקחי אמת. מצב בו מערכת הבטחון אינה מפיקה לקחי אמת מותיר אותה ללא סיכוי לשיפור ותיקון ליקויים, אומר מילשטיין ומוסיף כי זוהי הסיבה לדעתו לכך שמערכת הבטחון מתקשה לתמוך במשימות הלאומיות של מדינת ישראל ובעקיפין, הוא מציין, הוביל הדבר לתכניות הנסיגה של שרון.

את מכתבם מסכמים מנהלי הפורום: "כחרדים לגורלה של מדינת ישראל, לגורלו של צה"ל אנחנו סבורים שלא ניתן להשאיר שאלות אלה ללא מענה, הן לגבי קרב החוה הסינית והן לגבי קרבות אחרים. לפיכך נעשה כל מה שהחוק מתיר לנו, כמי שחיים במדינת חוק שבה הכל שפיט, כדברי נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק, כדי שינתנו תשובות אמת לשאלות לעיל. אנחנו בטוחים שתתיחס לדברינו ברצינות ותקבע לנו פגישה בהקדם האפשרי. אנו דורשים תשובה בכתב כפי שמחויבים אנשים הפועלים בשירות המדינה וכפי שנהוג במדינה מתוקנת".כתבתנו מציינת כי העתקי מכתב זה נשלחו גם אל רה"מ שרון, שר הבטחון שאול מופז, ד"ר יובל שטייניץ יו"ר ועדת חו"ב, רא"ל משה יעלון הרמטכ"ל, השופט אליעזר גולדברג מבקר המדינה, מני מזוז היועץ המשפטי לממשלה.

ד"ר מילשטיין אמר לכתבתנו כי טרם קיבל פניה מלשכתו של ד"ר שי ראש מחלקת ההסטוריה בצה"ל.

א.במאמר חסר מספרם של הרוגי השריון ויחידות אחרות בימים 15 , 16, 17 לאוקטובר. המספר הכולל של ההרוגים על אותו מיתחם, יאלץ את אברהם אדן ודב תמרי להסביר למה כל זה נעשה שעה שציר עכביש היה פתוח

ב. כששולחים כוח צבאי לקרב הסחה, הלוחמים יודעים מה האוייב מולם וגם דפ"א לאוייב ולכוחותינו. בקרב זה "לוחמי ההסחה" רומו, למה ?

ג. נשמט מהכתבה, פעולותיה של פלוגת החרמ"ש במבה בפיקוד שלמה גורן, שהייתה ת"פ חיטבה 35 כבר מחצות הלילה וחטיבה 35 מנעה כניסתה לשטח בטענה האווילית " כי אנו מסתדרים", יודגש שפעולותיה של במבה, והרצון להילחם ובמיוחד הפקודה "לא להיכנס יותר שנויות במחלוקת קשה. פלוגת במבה מתחמקת מלהגיש דין וחשבון מלא על פעולותיה.

ד. פלוגת החרמש של ברק ביצעה את החילוץ האחרון של מחלקת החוד של 890 בפיקוד חזי דחבש, במטרה לחלץ את סמ"פ הטנקים מנשה מגדודו של ברק.

ה. אבייתר טועה, כאשר הוא כותב שיקי חיימוביץ חילץ את כל הצנחנים והפצועים משטח ההשמדה. יקי חיימוביץ חילץ רק את גורי ששון, כל הפצועים שלידו מתו מאיבוד דם.

ו. צהל לא מנע את הקרנת הסרט, מי שמנע אותו היו שחקניו של הסרט עצמו בטיעון הרגיל זה 30 שנה המשפחות השכולות , שלא בשם המשפחות השכולות

ז. למען הדיוק - גורי היה בשטח, מדמם משעה 9 ועד 1500 דהיינו כ- 6 שעות עד שחולץ על ידי יקי ועוזי בן צבי, חזי דחבש ולוחמיו היו בשטח עד 18:00 עד שחולצו ע"י דבורצקי ויהודה חדד.

ח. לקחים שהפיק צהל מהקרב - חלקיים משום שהקרב לא נחקר והגירסא אשר עליה ביסס צהל לקחיו מבוססת על גירסא שקרית, לדוגמא: בלקחי צהל לא מופיע מדוע הקשא של הצנחנים הושאר בראס סודר, עובדה מכריעה בהבנת הקרב ותוצאותיו החמורות.

ט. עובדות שאינן בספק ולא נאמרו בכתבה, מה הייתה השעה אשר בה עזבו מפקדי הקרב, את השטח המלא בפצועים ולוחמים, וכן האם נערך ללוחמים שיצאו כבר בבוקר מסדר שיבוץ קרבי על מנת לדלות מידע מי הרוג ומי פצוע

י. בכל מקרה הכתבה הזאת הינה צעד קדימה להבהרת השאלה מה באמת קרה בחווה הסינית

חזי

ערב-הסעודית – בין פרגמטיזם לרדיקליזם
אל"מ ( מיל') שאול שי, בעל תואר Ph.D ביחסים בינלאומיים, שירת בתפקידים בכירים במערך המודיעין , עמית מחקר במכון הבינלאומי נגד הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה ועומד בראש המחלקה להיסטוריה של צה"ל. ד"ר שי מומחה בתחום הטרור הבינלאומי והטרור האיסלמי הפונדמנטליסטי. פרסם ספרים ומחקרים רבים בישראל ובעולם (וכן בנתיב) בנושאי טרור בינלאומי וטרור איסלמי. ספרו האחרון ציר הרשע עוסק בנושאי איראן, החיזבאללה והטרור הפלשתיני.
http://nativ.cc/nov03/shay.htm

מחבר הספר : השאהידים האיסלאם ופיגועי ההתאבדות

מצ"ב ספר "השאהידים-האסלם ופיגועי ההתאבדות",
מאת: שאול שי-אל"מ {מיל'} בהוצאת המכון למדיניות נגד
טרור בכלל והמרכז הבינתחומי הרצליה בפרט.
@ להלן : הספר/הפרוטוקול !!
http://rotter.net/forum/gil/5506.shtml

יום עיון בנושא: "מלחמה במפרץ – אז והיום"
מרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים ומחלקת היסטוריה בצה"ל
14:00 – מלחמת המפרץ ב- 1991
בהשתתפות: אלוף עמוס ידלין, המכללה לביטחון לאומי, פרופ' אפרים קרש, קינגס קולג', ד"ר אל"מ (מיל') שאול שי, מחלקת היסטוריה בצה"ל, פרופ' סטיוארט כהן, מרכז בס"א
16:00 – הממדים המדיניים ב- 2003
בהשתתפות: פרופ' איתן גלבוע, מדעי המדינה, פרופ' אפרים ענבר, מרכז בס"א, ד"ר הלל פריש, מרכז בס"א
18:00 – ההיבטים הצבאיים ב- 2003
בהשתתפות: פרופ' אל"מ (מיל') אנדרו בסביץ', אוניברסיטת בוסטון,
אלוף (מיל') זאב ליבנה,
מר נחמן שי
ההרצאות ילוו בתרגום סימולטני אנגלית-עברית
מרכז הקונגרסים ע"ש פלדמן (301), אולם הסנט (102
http://www.biu.ac.il/Spokesman/january_2003.html

המכון למדיניות ואסטרטגיה - כנס ...
תא"ל אלעזר שטרן, קצין החינוך הראשי של צה"ל פרופ' אהרן שי,
אוניברסיטת תל אביב אל"מ ד"ר שאול שי, רמ''ח ...
תא"ל אלעזר שטרן, קצין החינוך הראשי של צה"ל
פרופ' אהרן שי, אוניברסיטת תל אביב
אל"מ ד"ר שאול שי, רמ''ח הסטוריה, צה''ל
http://www.herzliyaconference.org/_Articles/Article.asp?CategoryID=128&ArticleID=776

27/1/2004
ההשפעה הכלכלית של סיכוני הטרור העולמי
שעה: 15:00
במסגרת אירועי העשור של המרכז הבינתחומי הרצליה, יקיימו מכון קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד לשוק ההון וניהול סיכונים והמכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור, כנס משותף בנושא `ההשפעה הכלכלית של סיכוני הטרור העולמי`. הכנס יתקיים ביום שלישי, ד` בשבט תשס`ד, 27 בינואר 2004, 15:00באולם כנסים 3, בניין אריסון בקמפוס המרכז הבינתחומי, הרצליה.

בתכנית:

15:00 הטרור הכלכלי

סיכוני הטרור העולמי
ד`ר בועז גנור, מנכ`ל המכון הבינ`ל למדיניות נגד טרור, הבינתחומי
הרצליה
אל-קאעידה והג`יהאד הכלכלי
אל`מ (במיל`) יוני פיגל, חוקר בכיר במכון הבינ`ל למדיניות נגד
טרור, הבינתחומי הרצליה
ביקורת ודעה חלופית
ד`ר שאול שי, רמ`ח היסטוריה בצה`ל וחוקר בכיר במכון הבינ`ל למדיניות נגד טרור, הבינתחומי הרצליה
http://www.idc.ac.il/heb/AboutIDC/publicAffairs/showEvents.asp?eventId=113

חוג בטחון
החוג יתקיים בימי ב' בשעה: 20:30
5/1/04 - דר' אל"מ שאול שי - יחסי ממשל - צבא בראייה היסטורית.
http://www.kvgeva.org.il/~info/daf/archive/amakim/amakim_5.htm

למה לא שלחו עם הצנחנים, חלק מאוגדת ברן, ואפילו רק 2 גדודי טנקים, כבר בתנועה, או מיד בהתחלת ההתקלות, למה האוגדה ישבה וצפתה על הקרב כמו בסרט קולנוע

ד"ר דני אשר כתב את חוברת המורשת של חטיבה 600 (מאוגדה 143). הוא כותב כך:
"...בצהרים קיבל גדוד 410 פקודה להירתם לגשר הגלילים ולגרור אותו לעבר תעלת סואץ. לאחר תרגול וגרירה לאורך כשלושה קילומטרים נשאר הגדוד רתום ומצפה לפתיחת ציר "טרטור" על ידי צנחני גדוד 890, כדי לאפשר את המשך הגרירה. בעקבות אי פתיחת הציר התנתקו טנקי הגדוד מהגשר וחזרו לעמדותיהם במערכי "חמדיה", כדי למנוע תפיסתם ע"י הכוחות המצריים."

ובהמשך הוא כותב:

"בבוקר יום ה' סרקו שני גדודי החטיבה את ציר "טרטור", הציר הקצר לעבר אזור הצליחה. בדרכם פינו הכוחות חללים, בעיקר של גדוד הצנחנים שלחם באזור יממה קודם לכן. ציר "טרטור" נפתח אחר הצהרים וגדוד 410 חידש את משימתו, נרתם לגשר הגלילים והצליח, תחת אש ארטילרית מצרית, לגרור אותו דרך שטחי "החווה הסינית" אל תוך התעלה"

לשאלתך למה לא שלחו עם הצנחנים 2 גדודי טנקים? שאלה טובה, אין לי עליה תשובה.
למה לא התקינו 2 גשרי דוברות? צהל התבסס לחלוטין על גשר הגלילים בכל התכנונים שלו. גם ה"תמסחים" וגם גשר הדוברות היו אמצעים שצה"ל למעשה הכריז עליהם כגרוטאות ולא התכוון להשתמש בהם יותר. רק תושייתם ויוזמתם של כמה אנשי הנדסה גרמה לכך שאמצעים אלו יהיו זמינים. גשר הדוברות הוא כל מה שהיה! (קרא "קריסה ולקחה" של ד"ר אורי מילשטיין, פרק 4)

גשר הגלילים שהושק בסופו של דבר איפשר זרימה מסיבית של טנקים ונגמ"שים ל"אפריקה", וגשר הדוברות שימש בעיקר לרכב גלגלי.

כל האיסטרטגיה המצרית התבססה על ביצוע מיגננה, להתחפר ולתת לצה"ל
לשבור את הראש והשיניים על המערכים המצריים. את זה הם תירגלו חזור ותרגל במשך 3 שנים. זה עבד להם מצוין עד מבצע "אבירי לב".

בכל פעם שהם עשו משהו לא שיגרתי הם נכשלו. בכל פעם (עד אז) שהם
דבקו בתכניתם המקורית - זה הצליח.

רק ב- 17.10.73 המצרים הרגישו בצליחה והגיבו בהפגזות מסיביות. ב- 18.10.73 ציר טרטור כבר טוהר ע"י 2 חטיבות מאוג' 143 (14 ו- 600).

ההסבר הסביר הוא איפוא שהמצרים לא היו מסוגלים להגיב במהירות ולסגור
את הפירצה. זאת בעיה של פיקוד לקוי וזמן תגובה ארוך. למזלנו גם אצלם היו בעיות.

עמיקם

אלא שהייתי רוצה להוסיף נקודה שעלתה מקריאה רבה בחמרים הקשורים במלחמה זאת.

נראה לי שהדבר קשור במטרות המלחמה המקוריות של המצרים והסורים. התפיסה האסטרטגית של מתכנני המלחמה היתה לתת מכה צבאית כדי להשיג השגים מסויימים מאד.
מטרות המלחמה העיקריות היו:
1.לגול את חרפת מלחמת 67!
2.לכבוש שטח מוגבל ולתת מכה צבאית ,הן פיזית והן מוראלית לצה"ל ולמדינת ישראל.
3.מכה כזאת מבחינתם נותנת אפשרות לתחילת מגעים מדיניים שעתידים לשחרר עבורם את השטחים שנלקחו מהם ב67.

למעשה הערבים הכינו את המלחמה -בכל הדרגים כמעט - לפי הספר! תכננו -ובצעו.

עכשיו, היות שמטרת הכוחות היתה להשיג הישגים מוגבלים בהחלט , והיה להם חשש עצום מצה"ל ומיכולת האילתור שלו -הם חונכו לעבוד לפי הספר. במשמעת נוקשה מאד ובאי יכולת לחרוג מקוים שהוכתבו מלמעלה. היות שאלה הקוים שהכתבו מגבוה- לא היה בידם הרצון /הכוח וכד' לחרוג מההוראות.

שולח: Dan Wahle <[email protected]>
אל: shahaf pilovich <[email protected]> ,

אנא העבר לחתום על המכתב ששלחת לי כ- "s_sela" את תגובתי הבאה (ותוכל גם להפיצה ברבים): גדולים וחכמים כבר מצאו - תוך ציטוט מקורות ראשוניים (מצריים) ופרשנות משלהם למלחמת יום הכיפורים (מטרותיה, מהלכה ןתוצאותיה) - מה רצה אנוואר סאדאת להשיג במלחמתו זאת, ומה אמנם השיג (החזרת הכבוד והנעת התהליך המדיני מן הקפאון בו 'נתקע').

אבל כאן באתי להתייחס להשוואת אופן הלחימה המצרי ("על פי הספר" כדברי s_sela ) לאופן הלחימה של צה"ל, שיש מי שיכנה אותו "גמישות וכושר אילתור" לחיוב, ויש מי שיקרא לו "בלגן" ו"יותר מזל משכל" לגנאי. אחת מ'סוגיות הליבה' הנידונות בתוך הדיון על 'הקרב בחווה הסינית' באוקטובר 1973 היא סוגיית המודיעין - היה או לא היה; למי היה ולמי לא; האם מי שהיה לו מודיעין העביר אותו למי שהיה אמור להשתמש בו, ואם לא - מדוע (לא מבחינת "סגירת חשבונות" אלא הבנת הסיבות!); ומעל לכל אלה (ולשאלות 'נקודתיות' נוספות): מה תרומתו של המודיעין המסודר המלא והמעודכן למהלך הקרב ? האם מודיעין כזה הוא רק תנאי חשוב או תנאי ה כ ר ח י לניהול נכון ומוצלח של הקרב (כלומר: האם בלי מודיעין כזה אין סיכוי לנצחון בקרב, או שנצחון כזה אפשרי גם ללא המודיעין האופטימאלי, האם מודיעין כזה יתרום, או אולי אפילו י ק ש ה על מילוי המשימה הקרבית) ?? ואת המודיעין אני מציב פה כחלק מרכזי במה שכלול ב'נוהל הקרב' וב'קבוצת הפקודות', או אם תרצו - התדרוך - לקראת היציאה למשימה.
נסיוני האישי כלוחם וגם ידיעתי מקריאה לא הביא אותי לתשובה חד משמעית לשאלות הנ"ל.

בקרב על ירושלים ב-1967 היינו אמורים להלחם ממערב לאל-עריש, ולקרב ההוא הוכנו, גם מבחינת המודיעין ! עד שלא התחלנו לרוץ במורד הסימטאות של שכונת 'בית ישראל' בואכה 'ואדי ג'וז' לקראת חציית הגבול בין ירושלים המערבית והמזרחית, כלל לא "תפסנו" שאנחנו הולכים לכבוש את ירושלים המזרחית.... ולעומת זאת, באותה המלחמה, הוכיח חיל האויר את חיוניתו של המודיעין להצלחה ! ובמלחמת יום הכיפורים שמענו על כך שאנחנו מיועדים לצלוח את תעלת סואץ בכלל, ובסירות גומי בפרט (ועוד פרטים) רק ב"פקק" התנועה האדיר שבין 'רפידים' ל'טסה', מפי ע י ת ו נ א י ששמע את קבוצת הפקודות של אריק שרון ב'טסה', ואותנו פגש ליד רכבו (האזרחי) התקוע ב"פקק", נעים מערבה "לחפש כוח קומנדו מצרי המאיים על שדה התעופה של 'רפידים'," ושאל: "אתם הצנחנים שצריכים לצלוח את התעלה ?" - - -
... לאחר שנערכנו לכבוש "גבעה ענקית" שאולי יש עליה עמדה מצרית, מצידה המערבי התלול,
הסתבר לנו שבכלל זאת 'רמפה' שאינה אלא ח' רחבה עשויה סוללת עפר, שמצדדיה הדרומי והצפוני היא נמוכה למדי... ומצידה המערבי היא בכלל פ ת ו ח ה לכל מי שחפץ להיכנס...ובלי לוחמים מצריים של ממש (רק כמה טכנאי אלקטרוניקה מפוחדים של חיל התותחנים המצרי).
וכל זה היה כמובן ידוע מתצלומי אויר ומשאר אמצעי המודיעין, כך הסתבר לנו אחר-כך.
ומי שרוצה לשמוע עוד "חוויות" על מודיעין חסר, חלקי, או שגוי - שיאזין להקלטות התחקירים בהם השתתפנו זמן קצר לאחר הפסקת האש של סוף אוקוטבר אותה שנה !
ובכל זאת - מבחינתנו (צה"ל ומדינת ישראל) נחשבת הצליחה ההיא כמוצלחת, ומלחמת יום הכיפורים בכלל - כנצחון. ומה טוב שגם המצרים בצעו צליחה מוצלחת משלהם, ושגם הם ניצחו במלחמת אוקטובר... והנה אולי סוד השלום שנחתם בין ישראל ומצרים 5 שנים מאוחר יותר !!

-Original Message-
From: ]
Sent: Wednesday, July 14, 2004 4:09 AM
To: Uri Milstein
Subject: Re: אל"מ ד"ר דרורי כסמפטום והשערה חדשה על קרב החווה הסינית

למקרא מאמרו של זאב דרורי כפי שהובא על ידך, כמו גם למקרא חלק גדול מן התכתובת של החודשים האחרונים בנושא 'הקרב על החווה הסינית', אני "מגורה" מדי פעם להגיב, מתוך אותו ידע אישי צר זוית אבל כנראה יחודי, שיש לי על אותו קרב. אתמצת כאן, משום שכרגע תגובתי נובעת בעיקר - 1. מזכרון ו-2. מתוך חשיבה ביקורתית על הנכתב. כנראה שלא יהיה לי מנוס אלא "לצלול" אל הקרטונים של ארכיוני האישי, ומשם לשלוף את התעוד שעשיתי באותם ימים (כן, בזמן התרחשות הדברים), כדי "לעמת" את זכרוני איתו, ולאמת את הדברים.
כמו שכבר כתבתי בזמנו לכמה מן המכותבים - הייתי חייל בכוח צנחני המילואים שירד בליל ה-15 באוקטובר 1973 אל תעלת סואץ, צלח אותה (אני, בסירת גומי, בערך ב-02.00), והתמקם על ה'רמפות' שהיו קודם להשתלטותנו עליהן, עמדות ומוצבים מצריים. אישית הייתי ממוקם ממש ממערב למתחם 'החווה הסינית', ומתוקף תפקידי בכוח - בעמדת תצפית טובה מערבה, כולל צירי 'טרטור' ו'עכביש'.
1. א. על פי זכרוני - הצירים הללו בקטע המערבי שלהם, בואכה האגם המר והתעלה,היו די "נקיים" מכוחות, הן בשלב ירידתנו אל הצליחה, והן בימים שלאחר מכן, ועד "התגלגלות" הדוברות, וא"כ גשר הגלילים אל התעלה, אם איני טועה - ביום רביעי 17 לחודש או חמישי 18 בו (אולי רק ביום שישי ? אני צריך לבדוק !).
הצירים אבל היו 'מוכי' אש ארטילריה ואחרת, (מצרית ?)

ב. "כוח" השריון הישראלי הראשון שהגיע אלינו (!), כלומר: נסע מאיזור הצליחה צ פ ו נ ה על כביש התעלה המצרי (מקביל וסמוך לתעלת סואץ ממערב לה, למרגלות ה'רמפות' המצריות, ממזרח להן)
מנה (אם זכרוני לא מטעה אותי) 4 טנקים בלבד, שמפקדם כמעט ירה עלינו (כי חשב שהוא ה ר א ש ו ן שחצה את התעלה מערבה, ולא קיבל מידע על חיילי צה"ל אחרים שכבר צלחו לפניו...). מרוב שמחה ורגש ההקלה על הפגישה איתנו הם חברו אלינו, ולא המשיכו צפונה (למרות שגם שם, ב'רמפה' שנקראה "ב' אדום" היו צנחנים שלנו), אלא עד שצורפו ל'סיור האלים' שנתקל א"כ במיתחם ה'סרפאום', שזה סיפור נפרד, אם כי בעל מכנים משותפים עם סיפורים אחרים ועם סיפור 'החווה הסינית' תחת הכותרת המשותפת (לפי ניסוח ספונטאני שלי): "הצלחות וכשלונות בקרבות בגלל או למרות מודיעין לקוי לכוחות היוצאים לאותם קרבות" !
ג. עוד פרט עובדתי קצר מזכרוני: במהלך הקרב המדובר על 'החווה הסינית' היו ממערב לנו חיילים מצריים, שאת הפצועים מקרבם הם ניסו לפנות א ל י נ ו, תוך העברתם ממיתחם 'החווה הסינית' על פני התעלה בסירות ובגשרי העץ הצרים ששימשו אותם עד אז בצליחתם שלהם מזרחה ולשם שמירת הקשר שלהם אל עורפם שממערב לתעלה, וזאת מתוך מחשבה מוטעית שה'רמפה' עליה היינו, עודנה מאויישת על ידי יחידה מצרית !
בסוף הקרב ב'חווה הסינית', כבר בבוקר - כולל שעות האור הראשונות -כבר ראינו חיילי צה"ל רצים צפונה, מולנו ממזרח לתעלה,
כשהם "מטהרים" (בעיקר באש נק"ל) את סוללות העפר של המיתחם המצרי שממזרח לתעלה.
לאחר שצנחני 890 צלחו את התעלה (נדמה לי - בסוף אותו שבוע) פגשנו את חיילי 'הפלוגה של מרגל', שאחד מאיתנו היה מותיקיה (ועשה איתנו במלחמת יום הכיפורים את שירות המילואים הראשון שלו !) ושמענו (אמנם בקיצור ובמקוטע ובמבולבל) חלק מסיפורם.
ד. בליל הצליחה שלנו (כאמור: בין יום שני לשלישי בראשית אותו שבוע) עברנו בדרכנו - בקצה המערבי של ציר 'עכביש' ובציר 'נחלה', כבר על שפת האגם המר - על פני נ"נים (קומנדקרים נושאי נשק אוטומאטי עם 'אמצעי ראיית לילה') וחילים שמישהו אמר לנו תוך כדי נסיעה, שהם "החבר'ה של נתן שונרי מבית השיטה" שמאבטחים את ציר הכניסה לאיזור הצליחה שלנו !
ה. נדמה לי (!) שכוח החילוץ מאוגדת ברן שפעל בחווה הסינית היה לאמיתו של דבר כוח צנחנים שפוצל מחטיבת המילואים שלנו, חטיבה 55 (פלוגה ג' מגדוד 66 ), סופח לאוגדת ברן ואומץ ע"י השריונאים כ"מלאכים האדומים השומרים עלינו"... (אם עוזי בן צבי מקיבוץ עמיעד היה באותו הכוח, עדותו עדיפה על עדותי ).
עד כאן כמה עובדות שדליתי מזכרוני (בכל זאת - כבר 31 שנים !)
2. לענין החשיבה הבקורתית על התגלגלות ה"פרשה" לאחרונה:
א. טבעי ואנושי הוא ש"חומר הדלק" ל"בעירה" שהתלקחה מחדש
בנושא 'הקרב בחווה הסינית' - לאחר שהניצוץ שהדליק אותה היתה מניעתה המבישה של הקרנת סרטו של ניר טויב - הוא תחושותיהם האישיות של משתתפי הקרב בדרגים השונים (בשטח ובמפקדות), ואולי צריך להודות על כך. אבל מטרתו המרכזית של ה'תחקור מחדש' לא צריכה להתמקד בפיצוי זה או אחר, סמלי או מוחשי, למי שחשו ועדיין חשים נפגעים. מטרתו צריכה להיות מניעה לקראת העתיד של פגיעות פיזיות ונפשיות כמו שהיו, וכן למידת לקחים מנסיון העבר - לקחים שלא תמיד אמנם יספיקו למנוע את כשלונות העתיד, אבל לפחות יקטינו אולי במשהו את כשלי העתיד.
מכאן שהתייחסות ל'גופם של המתדיינים" או ל"אינטרסים של המשתתפים" צריכה להיות צדדית ושולית (אם בכלל). מתן ציונים לאנשים השונים ולמניעיהם אז ומאז ועד היום (מי שעדיין חי, נושם ו"בועט"), מטה אותנו מן העיקר ! ולצערי בתכתובת בה אני מוצף בנושא המדובר יש הרבה, הרבה יותר מדי, מן ההתייחסות האישית, על חשבון ההתייחסות העניינית העקרונית לשאלות היסוד הנובעות מן 'הקרב על החווה הסינית'. ל'שאלת יסוד' אחת כזאת הצעתי קודם ניסוח (ככתוב: ספונטאני ואולי לא מוצלח), ויש עוד אחדות כמוה.
'סיכום הביניים' שהעברת, אורי מילשטיין, למכותבים לפני שבוע-שבועיים היה מבחינה זאת נכון. אני מציע לכולנו - שותפים בעבר ומתעניינים בהווה - להמשיך בנתיב הזה ולא "לטעות בניווט" ו"להתברבר" בשבילים צדדיים, בהם "קוצים" ידקרו ויפצעו אותנו עוד יותר,ושבהם ניפול ל"בורות" או נקלע ל"מצוקים" בלתי עבירים. אל מטרתנו - הנ.צ. האמיתי (האם אני טועה, ורק אני חושב כך ?) - לא נגיע בסופו של דבר.
אשמח, אורי, אם תפיץ מכתבי זה לכל המעוניין, לפי שיקולך.
דני (צנחן בדימוס, שקרא עוד בילדותו - ב'הארץ שלנו' ז"ל - שאת "האמת על המלחמה" יודע רק מי שהיה בה בגופו, וגם הוא מספר סיפור שונה לכל אחד ממאזיניו... !)

לדוגמא: אין מחלוקת כי צנחני 890, יצאו למשימה ללא מודיעין, (כאשר קצין האג"מ של חטיבה 35 ניסה בקבוצת הפקודות, לפרט מודיעין שנודע לו במקרה מבן קיבוצו נתן שונארי, הוא ודרור צורף קצין המודיעין של 35 נזרקו מקבוצת הפקודות, על פי המסופר, ע"י דב תמרי תוך שתיקתם "המופלאה" של עוזי יאירי מח"ט 35 ושל ליפקין סמח"ט 35 )

דווקא בשל כך, חוסר המודיעין או אם תרצו המחלוקת שהייתה בין גיל דוד לדב תמרי בשאלת האוייב בעין בשטח, דווקא בגלל זה, היה צריך לנוע בשטח עם מחלקת סיור קדמית, שתנוע תא שטח או שני תאי שטח לפני הכוח העיקרי, במקום לנוע כך, נפרס הגדוד בפריסה אופקית , דבר שגרם לטבח הנורא.

אילו השכילו מפקדי 35 ומג"ד 890 לשלוח רק את מחלקתי קדימה, נניח רק חצי קליומטר או קילומטר קדימה, אזי היא קורה אחד משניים.

אפשרות א:
הייתי מבחין במיתחם המצרי ומדווח במודיעין קרבי בזמן אמת כלפי מעלה ואז המג"ד היה מבצע הערכת מצב מה לעשות ? האם לתקוף? האם להפעיל ארטיליריה? האם להזמין טנקים, כל זאת לפי שנפתחה האש בכלל.

אפשרות ב:
מחלקת הסיור/ מודיעין /חוד הייתה נתקלת באש המצרים. הגדוד מאחור יכל לסייע באש , המג"ד היה מכניס או אולי לא מכניס את יתר הפלוגות לשטח ההשמדה של המיתחם. או אולי מתרכז בסיוע ארטילירי מסיבי (והיו מספיק קני ארטיליריה לצורך זה) ובחסות הארטיליריה מחלקת הסיור הייתה נסוגה.

מכאן:
הפריסה , המטופשת אשר בה בחרו לנוע, גרמה למצב ביש, בו כל הגדוד היה בתוך שטח ההשמדה הדיביזיוני ולכן לא הצליחו המח"ט והסמח"ט לטווח ב"נוהל קצין חי"ר מטווח" את הארטיליריה , מה שהחמיר את המצב לכדי כאוס.

הוסיפו לכך, את פקודת המג"ד לייצב קו אש , בתוך שטח ההשמדה , ללא תכלית ועוד עם קו אש שקיבל פקודות "לא לירות" וראו מתכון לטבח.

דני, מספר על כיבוש הרמפות ומוסיף ביושר כי היו שם כמה טכנאים מבוהלים מחד ומאידך לדני היה ארטיליריה והיה קש"א ובוודאי לא נעו בפריסת ברווזים , פרמטרים אלו של טכנאים מפוחדים לצערי לא היו בחווה הסינית.!

מסקנה:
מודיעין הינו הכרחי , הוא יכול להתקבל מראש בשלב הפקודה והוא יכול להתקבל בזמן אמת על ידי כוח סיור אשר יגלה את האוייב או ייתקל בו. הכנסת כל הכוח בפריסת ברווזים מטופשת ללא קציני הארטיליריה (שהושארו בראס-סודר) היה שורש הרע הראשוני למה שקרה בשם.

דני מצולחי התעלה, מצהיר שלא הייתה להם ארטיליריה

אין צורך לשאול מי משקר? כי הפורום כבר חקר נקודה זאת

מסקנה:
היתה ארטיליריה, רק לא היה מי שיטווח אותה, צר לי לדעת שגם לצנחני 55 , לא היה קש"א . כנראה זו תכונת "ברדק" של צנחנים " ????

מודיעין:
איציק אומר שביקש מודיעין ואמרו לו אין זמן חייבים להתחיל ללכת...
דני אומר שהסיור צפונה על ידי כוח סיור...

מסקנה:
כוח הסיור חסך, "הריגתם" של כל הצנחנים שצלחו וזה בדיוק מה שאני טוען לו
לגבי אי-הצבת כוח סיור לגדוד

היבט אישי:
גם הסיפור של גולדה וגם התוצאת הקרב של החווה הסינית הביא את שלושת מפקדי הקרב הנכשלים לעמדת מנהיגות של גולדה , ראש הממשלה ומכן החשיבות.

דבר אחרון:
את גיבורי הצליחה - הציבו בפנתיאון הגבורה של עם ישראל
את גיבורי החווה הסינית האמיתיים - מחקו אפילו מיומן הגדודי הרשמי

אל: גבי \(מסלר\) <[email protected]> , [email protected] <[email protected]> , יעקב <[email protected]> , [email protected] <[email protected]> , Eviathar H. ben Zedeff <[email protected]> , גורי <[email protected]> , שולמית <[email protected]> , אלי קרן <[email protected]> , Uzi Ben-Zvi <[email protected]> ,
spam:-3.606000
בהמשך למכתבו של עמיקם ותשובתו של אורי

מחלקה ש"הועלמה" בנסיבות מחשידות

נכון וזה מזכיר לי את הסיפור על הרשלי מאסטריפולי, שבגלל שהתפלל בבוקר, רק התחלת התפילה וסיום התפילה, לאור כך סיים את התפילה בדקה אחת במקום שעה.
אז אמא שלו הביאה לו ארוחת בוקר : דג , שמורכב מראש וזנב בלבד

יש מ"מ חוד שאמור לצאת אחרון ויש דובדני שיצא אחרון , ויש מ"מ אחד ש"הועלם - בנסיבות מחשידות" , הכיצד ייתכן ?

אם יש מחלקה שהייתה בחוד ויצאה אחרונה - אז היא "הועלמה" !!

פנייתי אליו-לשופט בדימוס שלמה שוהם, לא סותרת כהוא זה
ולא מסירה אחריות כהוא זה משרת החינוך, קצין חינוך של צה"ל,
מבקר המדינה וכל בעל תפקיד רילונטי לנושא.

הועדה הנ"ל מוסרת את מסקנותיה והמלצותיה ליו"ר הכנסת, במקרה
הזה לח"כ רובי ריבלין והוא מחליט לאן הוא מעביר את הדו"ח להמשך
טיפול/יישום המסקנות וההמלצות, בכדי להנחיל לדורות הבאים !!

לענייננו - החווה הסינית, כתבתי לעיל באופן ברור מה אני מבקש
מכבוד השופט ולידיעתך עשיתי זאת, לאחר שדיברתי בטלפון עם אחד
מחברי הועדה.

ימים יגידו.....

אדון נכבד,

הנני לאשר קבלת מכתבך באי-מייל מיום 13.7.04 למשרד מבקר המדינה.

בכבוד רב,

עדית ברשישת
מנהלת לשכת מבקר המדינה

בצוות המשרד (הבכלל לא קטן אבל לצערי לא נשמע כל כך ) חברים:
נציב הדורות הבאים - השופט בדימוס שלמה שהם
מנהלת נציבות הדורות הבאים - הגב' יונת מרטון
ממונה על חקיקה וקשרי חוץ וראש תחום משפטים, מדע, פיתוח וטכנולוגיה -
עו"ד נירה לאמעי
ראש תחום איכות סביבה, משאבי טבע , תכנון ובניה - עו"ד ורד קירו-זילברמן
ראש תחום חינוך וזכויות ילדים - גב' איריס צור
מנהלת הלישכה - גב' לילך יעיש
מרכזת הקשר עם הציבור - גב' טל שרון
יועץ לנציבות - עתידן - ד"ר דוד פסיג
תחום משק וכלכלה - מר רן חקלאי
יועץ לנציבות - תחום הבריאות -ד"ר שי פינטוב

יפה שמישהו חושב קדימה !

מדינה צריכה להיות מנוהלת על ידי אזרחים, משה ארנס היה שר בטחון מצויין , כמה פעמים והוא מעולם לא היה אלוף או אפילו קרוב לזה.

יצחק רבין ז"ל, חרף כך שהיה רמטכ"ל, לא צפה ולא הצליח לבלום ולחסל את האינתיפאדה הראשונה.

יצחק מרדכי יבל"א, חרף כך שהיה אלוף שלושת הפיקודים נכשל בכל מה שעשה לרבות האינתיפדה השנייה.

ברק אהוד יבל"א, לא השכיל לתפקד במשרת שר בטחון במשרה חלקית , וגרם לנסיגה המבוהלת שלנו מלבנון מכמה מאות של אנשי חיזבאללה, שהפלסטינאים הבינו שדרך החיזבאללה הינה הדרך לנצח ופתחו באינתיפאדה השנייה. ראו מדחאת יוסף הפצוע שלא חולץ בגלל כמה קני רובה של כמה מתפרעים בשכם וזה רק דוגמא, אחת מתוך רבות.

לדידי, אפילו שמעון פרס, האזרח, שמעולם לא שירת בצבא, על פי מיטב ידיעתי, היה שר בטחון טוב יותר מאשר שלושת הגנרלים האמורים מעלה.

ומכאן למסקנה ההכרחית, מדינה צריכה להיות מנוהלת על ידי אזרחים ולו רק בגלל שהם מאזינים ליועצים, בניגוד לגנרלים.