קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #6199
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
WB
חבר מתאריך 8.7.02
16089 הודעות, 206 מדרגים, 400 נקודות. ראה משוב |
22:42 03.09.04 |
  
 
|
אליעד שרגא פותח את הפה
| |
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 05.09.04 בשעה 08:26 על ידי פילוביץ שחף (מפקח)
בראיון ל-ynet שופך יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, את
חמתו על השלטון וההון. פקידי האוצר "פועלים מתוך מניע של שלח לחמך";
על אולמרט: "הגולשים מוזמנים לנחש מה המניעים שלו"; ועל צחי הנגבי: "עבריין אתי סדרתי" (תני גולדשטיין)
לסיפור המלא http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-6,00.htmlיו"ר התנועה לאיכות השלטון פותח את הפה. ראיון 
התנועה לאיכות השלטון הולכת והופכת לכוח בעל השפעה במשק הכלכלי. בשיחה עם ynet, מסביר יו"ר התנועה, אליעד שרגא, מדוע הוא מקשה את חייהם של אנשי עסקים: "פוליטיקאים ופקידים מחלקים נכסי מדינה בנזיד עדשים...לא צריך להיות גאון כדי להריח ריח לא טוב מעסקאות בין הממשלה לאנשי עסקים פרטיים.. על פקידי האוצר: "פועלים מתוך מניע של 'שלח לחמך'"; על אולמרט: "קוראי ynet מוזמנים לנחש מה המניעים שלו"; ועל צחי הנגבי: "עבריין אתי סדרתי"
תני גולדשטיין
התנועה לאיכות השלטון רשמה השבוע ניצחון לא קטן: אחרי שורה ארוכה של פניות לרשויות ממשלתיות ותביעות משפטיות שיזמה נגד התנהלותו של השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, הודיע זה האחרון על התפטרותו, בשל הסערה סביב המינויים הפוליטיים שביצע במשרד לאיכות הסביבה. "צחי הנגבי הוא עבריין אתי סדרתי", אומר יו"ר התנועה, עו"ד אליעד שרגע, בשיחה עם ynet. "פרשת המינויים היא ממש לא המעידה הראשונה שלו. מאז שהרביץ לסטודנטים בשרשראות בתקופת לימודיו, רצופה דרכו של הנגבי במעשים לא תקינים ולא ראויים. אסור לו להיות שר". הפכו לכוח כלכלי התנועה לאיכות השלטון עוסקת במאבק כנגד מינהל לא תקין בממשלת ישראל. התנועה מתלוננת בפני שרים ופקידים על מעשים שיש בהם חשש לשחיתות, מפרסמת אותם בתקשורת, ומגישה נגד החשודים במעשי השחיתות תלונות במשטרה ועתירות לבתי המשפט ולבג"ץ. לכאורה, אמורה התנועה לעסוק בנושאים פוליטיים ולא בכלכלה. אך מסתבר שבחודשים האחרונים היא הפכה לגורם משמעותי במשחק הכוחות של המשק הישראלי, ומצליחה להרגיז לא רק את הפוליטיקאים, אלא גם לא מעט אנשי עסקים. יותר ויותר תוכניות ועסקאות כלכליות בין המדינה לאנשי עסקים פרטיים תקועות או מעוכבות, בגלל שהתנועה לאיכות השלטון פועלת כדי לטרפד אותן, בטענה שהן נוגדות את הנוהל התקין או את האינטרס הציבורי. בין השאר, נלחמת התנועה נגד הפיצוי שהאחים עופר דורשים על הפרטת בתי הזיקוק; נגד המענק לחברת קוקה-קולה לצורך העברת מפעלה מבני-ברק לאשקלון; נגד הסיוע להרחבת מפעלים של אוסם ועלית; נגד ההיתר למשפחת דנקנר לבנות נדל"ן על קרקעות מדינה בעתלית ובאילת; ונגד הדרך שבה אושרה עסקת הגז הגדולה עם מצרים. התנועה לאיכות השלטון אמורה לעסוק במינויים לא תקינים ובעבירות אתמול של פקידים ופוליטיקאים, ואלה ממש לא חסרים בישראל. מה הביא אתכם למעורבות עמוקה כל-כך בתחום הכלכלה? "במשך 15 השנים שאנחנו פעילים הבנו, שאנחנו חייבים להיכנס לתחומים שבהם נמצא הכסף הגדול. ניסינו להבין, כיצד פועל תקציב המדינה, ולאן הכסף שלנו הולך. הקמנו מחלקה כלכלית, בניהולה של עו"ד נילי אבן-חן, ומחלקת מחקר, בניהולה של רו"ח טניה אילריונוב. "באמצעות המחקרים שהן ביצעו גילינו, שחלוקת התקציב שלנו סובלת מעכירות ואינה מובנת לציבור הרחב". מי מסתיר את המידע על התקציב מהציבור? "כולם. גם לפוליטיקאים וגם לפקידי משרד האוצר נוח שהתקציב עכור". אבל אתם יוצאים לא רק נגד עיוותים בתקציב המדינה, אלא גם נגד עסקאות שמבצעים אנשי עסקים פרטיים. "עסקאות שהם עושים עם המדינה. ושם נמצאות חלק מהבעיות החמורות ביותר: המשק נמצא בתהליך מואץ של הפרטה. התחלנו לבדוק, האם החברות הממשלתיות אינן נמכרות בנזיד עדשים. וככל שבדקנו יותר, גילינו שהחששות שלנו מוצדקים". "גילינו, שהממשלה מבצעת הערכות שווי נמוכות מאוד של נכסיה, ומוכרת אותם במחירים מגוחכים. אחרי ההפרטה, פתאום מתברר, שהחברות מניבות המון כסף. תראה מה קרה בצים. צים שווה פי 4 או 5 יותר מהמחיר שבו האחים עופר קנו אותה. אחרי שהם קנו, פתאום קפצו רווחי צים באלפי אחוזים, פתאום הם קונים אוניות במיליוני דולרים, ומתברר שהמדינה הפסידה מכרה זהב". בשיחות סגורות עם פקידים בכירים בממשלה הם מסכימים אתך שהמדינה מפסידה כסף, אבל בשל המצב הפוליטי בארץ, הם חוששים שאם לא יפריטו את החברות 'בנזיד עדשים', הם לא יפריטו אותן בכלל. "אז שלא יפריטו. הפרטה זה טוב, אבל שום דבר לא יקרה אם יחכו עוד שנתיים-שלוש, ויימצא מי שיקנה במחיר טוב. צים נמכרה לקונה יחיד. בהפרטת בנק דיסקונט חיכו כמה שנים, והנה הופיעו 5 קבוצות של קונים פוטניציאליים". מדוע הפקידים והפוליטיקאים מוכנים שהמדינה תפסיד כסף? מה המניע שלהם? "אני לא יכול להיכנס לנבכי נפשם. יכול להיות שמדובר בשלומיאליות ובטמטום. יכול להיות שהם מונעים מאמונה אידיאולוגית בהפרטה. יכול להיות שיש כאן מניעים חברתיים. יש חוג חברתי של בכירים, בעסקים ובפוליטיקה, וכולם רוצים להיות חלק מהחבר'ה". "אבל יש כאן גם מוטיבציה של 'שלח לחמך'. כי ברבות הימים, כל הפקידים הבכירים, והרבה פוליטיקאים, מתברגים בצמרת עולם העסקים. האמת שאין לי ספק, שאם השיקול הזה לא נעשה במודע, הוא נעשה בתת-מודע". "לא צריך להיות גאון כדי להריח ריח לא טוב מהעסקאות האלה. קח עסקה כמו עסקת המדינה עם האחים עופר לגבי בז"ן. האחים עופר הם שותפים בבתי הזיקוק מכוח זיכיון שבז"ן קיבלה בתקופת המנדט הבריטי. הזיכיון נגמר באוקטובר 2003. האחים עופר היו צריכים להגיד תודה על הכסף שהם עשו עד היום, ולהחזיר את המפתחות. במקום זה, הם הודיעו לממשלה כבר בספטמבר, שאם הממשלה תמכור את בז"ן, הם מבקשים פיצוי של 150 מיליון דולר". איזה איש עסקים היה מוותר על נכס כזה? "הטענות שלי הן לא כלפיהם אלא כלפי הממשלה. מדוע לא נעשה מכרז? למה דווקא האחים עופר צריכים להחזיק בבז"ן? מדוע לא להעביר את הזיכיון לתנועה לאיכות השלטון, למשל, או ל-ynet? וגם אם בינתיים הם נמצאים שם בלא מכרז, מה פתאום לפצות אותם אם מוכרים את הנכס, כאילו שהם בעלים?" "מדובר ב-150 מיליון דולר. זה הרבה כסף, והציבור כמעט ואינו מודע לקיומו. מינהל מקרקעי ישראל רוצה לתת מתנה דומה גם למשפחת דנקנר. הדנקנרים רוצים לבנות וילות על אדמות שהם חכרו מהמדינה כדי להקים עליהן תעשייה וחקלאות. מה פתאום? אם לא בא להם לעשות חקלאות, למה שלא יחזירו את המפתחות? האדמות שהם מחזיקים שייכות למדינה, ושוות כחצי מיליארד שקל". "שתי העסקאות ביחד עולות למשלם המסים יותר ממיליארד שקל. כסף ענק, שכמעט התגלגל במתנה לידיים של שתי משפחות מיליונרים. בשביל לקבל מושג עד כמה הבעיה חמורה, תשווה את זה לחשדות שיוחסו לצחי הנגבי בפרשת 'דרך צלחה'. שם היה מדובר על חשד, שהוא לקח מהעמותה, לכאורה, כמה מאות אלפי שקלים, וכל המדינה רעשה". "אין לי שום דבר נגד הדנקנרים והעופרים, אבל הקופה הציבורית לא שייכת לכמה משפחות. אנחנו, הציבור, מפסידים מכל העסקאות האלה המון כסף. כסף חי, כסף טוב, וזאת, בזמן שסוגרים מעונות לילדים מפגרים ומוסדות גמילה, ואנשים אוכלים בבתי תמחוי. אבל התנועה לאיכות השלטון הצליחה, בינתיים, להציל את הכסף הזה. הגשנו צו מניעה נגד שתי העסקאות, ואנחנו מגלגלים אותן כיום בבתי משפט". אתה מעלה כאן טיעונים "חברתיים", אבל טוענים כלפיכם שבגלל שאתם מכשילים יוזמות כלכליות, מפעלים לא קמים, ואנשים נותרים בלא מקומות עבודה. אתם מתנגדים לכך שמרכז ההשקעות של משרד התמ"ת יעניק הטבות לחברת קוקה-קולה, לצורך העברת המפעל שלה מבני-ברק לאשקלון, ולעלית ואוסם, השואפות להרחיב את מפעליהן. טוענים שבגלל התנגדותכם, המפעלים לא יקומו. "הטענה הזאת היא עלה התאנה של ההון הגדול ושל השלטון שמחובר אליו. אם אנשים יקבלו כסף מהממשלה על פי דין, הכסף ייצר מקומות עבודה. לקוקה-קולה, עלית ואוסם לא יקרה שום דבר אם מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת לא ייתן להם כסף. הם לא צריכים כסף "לעידוד השקעות הון", הם כבר מעודדים מספיק. את הכסף הזה אפשר היה לתת ל-10 מפעלים קטנים, שבאמת צריכים אותו בשביל לייצר ולצמוח ולהעסיק עובדים". "לגבי קוקה-קולה, זאת אמתלה שקרית במיוחד. הרי בתמ"ת רוצים לשלם לקוקה-קולה 65 מיליון שקל בשביל לעזור להם לסגור את המפעל שלהם בבני-ברק. עובדי קוקה-קולה צריכים להודות לנו. הרי אף אחד לא הבטיח לנו שהמפעל באשקלון לא אמור להיות משוכלל ומודרני יותר מהמפעל בבני-ברק, ושמאות עובדים לא היו הולכים הביתה אם המפעל היה עובר". תגובות
התמ"ת: שרגא לא טרח לבדוק את העובדות / תני גולדשטיין
בהנהלת משרד התמ"ת מתקשים להבין מדוע דווקא עלית אוסם וקוקה-קולה תוייגו על ידי מר אליעד שרגא כבעלי הון.
לכתבה המלאה
"אני חייב לציין שברגע שהגשנו את העתירה, יו"ר החברה, מוזי ורטהיים, גילה הגינות והודיע שהוא משהה את התוכנית להעברת המפעל. אבל אז גילינו, שלפעמים הפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק: שר התמ"ת, אהוד אולמרט, המשיך להילחם בשביל ורטהיים גם אחרי שורטהיים ויתר מיוזמתו. מדוע הוא עושה זאת? את זה אני משאיר לדמיונם החופשי של קוראי ynet". כך אמרתם גם על עסקת יבוא הגז הטבעי ממצרים, וכיום כל פרשת עסקת הגז נחקרת במשטרה. איך גיליתם שמשהו בעייתי בקשר לעסקה הזאת? "בעסקת הגז מעורב המון, המון כסף, יותר מ-2 מיליארד דולר. דירקטוריון של חברה ממשלתית, שמחליט לאשר עסקה כל-כך חשובה, צריך להיות חופשי מלחצים. אבל התברר, שעל הדירקטוריון לחצים מכל מיני כיוונים, מצד יו"ר החברה, של שרים או של אנשי עסקים. היה לנו ברור שזה לא תקין, ושזה עלול לעלות המון כסף ולהצביע על חשד לדברים יותר גרועים". מודעה
"זה מדהים, שכשהקלטת של פריצקי התפרסמה, כל המדינה התעסקה בשאלה, איך פריצקי ניסה להפליל את פורז. כל הכותרות בעיתונים התייחסו לסיפור הזה: זה היה זול, נוח ולא כואב. עד שבאה התנועה לאיכות השלטון, והעלתה את השאלות הקשות באמת: אם הקלטת של פריצקי הוקלטה לפני שנתיים, מדוע היא פורסמה דווקא עכשיו? מי עומד מאחורי הפרסום הזה, ומה היה האינטרס שלו לפגוע בפריצקי? ואיך פעל כאן החיבור בין ההון לשלטון?" הקשר בין הון לשלטון קיים ברוב מדינות העולם. האם אפשר באמת להפריד ביניהם? האם אתה יכול להכריח אנשים בעמדות מפתח שלא להיות חברים, לא להתייעץ ולדבר? "אין לי בעיה שכולם יהיו חברים של כולם. אבל חברים לא צריכים להיות חלק מקליקה. יש רגולטורים, שיכולים וצריכים לשבור את הקליקות. יש בארץ הרבה רגולציה, אבל היא לא מנוהלת בצורה חכמה. וחלק מהרגולטורים עצמם עוזבים את תפקידיהם וקופצים מיד למגזר הפרטי. יש כאן ראשי ממשלה שהם חלק מהקשר, משטרה עייפה ופרקליטות שחוקה, שמפחדים לחקור אותו ולמנוע ממנו להתדרדר למעשים פליליים". והתנועה לאיכות השלטון עומדת לבד מול כל זה, וחושבת שהיא תוכל לשנות משהו. זה לא קצת דון-קישוטי? "אם היינו דון-קישוטים, לא היו לנו הישגים. יש לנו השפעה. ההתפטרות של צחי הנגבי היא ניצחון שלנו. הצלחנו להקפיא גם את העברת המענק לקוקה-קולה, וגם את הענקת ה-150 מיליון דולר לאחים עופר בעסקת בז"ן. אני לא בטוח שדון-קישוט חזר מכל קרב עם טחנות הרוח עם שק של 150 מיליון דולר, ואם כן, ייתכן שהוא ראוי להערכה".
(03.09.04, 08:45)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2972059,00.html הערה: הוספתי את הכתבה במלואה (פ"ש)
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
| האשכול |
מחבר |
תאריך כתיבה |
מספר |
 ידידי היקר,לא אחת הינך מציף בעיות של חברה ומינהל תקין |
tztc |
03.09.04 22:49 |
1 |
| אבל למה דווקא עכשיו.......... |
פילוביץ שחף |
03.09.04 22:58 |
2 |
 מחלוקת בציון |
תמר בורסוק |
12.08.05 10:44 |
67 |
| למה אלעד שרגא לא מטפל בפרשת כלובי הדגים.......... |
פילוביץ שחף |
03.09.04 22:59 |
3 |
| אולי הם תורמים???? |
WB |
03.09.04 23:18 |
5 |
| WB ידידי: תמצא את המכנה המשותף בין כל הפרשות...... |
פילוביץ שחף |
03.09.04 23:29 |
7 |
| למה אלעד שרגא לא מטפל בעמותת ''איריס'' קיסריה??'' |
פילוביץ שחף |
03.09.04 23:07 |
4 |
| למה אלעד שרגא לא מטפל בפרשת קשר הגז, דלק נפט ופחם?? |
פילוביץ שחף |
03.09.04 23:25 |
6 |
| למה אלעד שרגא לא מטפל בפרשת מרכז פרס לשלום ושילטון?? |
פילוביץ שחף |
03.09.04 23:35 |
8 |
| למה אלעד שרגא לא מטפל בנפוטיזם למשפחת גילון ?? |
פילוביץ שחף |
03.09.04 23:38 |
9 |
| אולי תרד מהשטות הזאת ''האחים גילון''? |
DorianGray2 |
04.09.04 00:04 |
14 |
| על סמך מה אתה קובע שזאת שטות............ |
פילוביץ שחף |
04.09.04 00:08 |
15 |
| DorianGray2 : נכנסת ירית את התגובה הזאת, נתבקשת... |
פילוביץ שחף |
04.09.04 16:56 |
33 |
| אז תוכיח שזה לא נכון, כנראה שאתה זורק מילים סתם |
עקרב שחור |
04.09.04 17:07 |
34 |
| למה אלעד שרגא לא מטפל בפרשת התרמית של עדנה ארבל?? |
פילוביץ שחף |
03.09.04 23:43 |
10 |
| בית המשפט העליון מעוזם של הנוכלים |
WB |
04.09.04 13:12 |
32 |
| למה אלעד שרגא לא מטפל בפרשת תפירת התיקים בפרקליטת |
פילוביץ שחף |
04.09.04 00:03 |
13 |
| דוגמא על מה נזרק כסף במדינה |
צחצח |
04.09.04 00:27 |
16 |
| ולמה אלעד שרגא לא מטפל בנושא ?? |
פילוביץ שחף |
04.09.04 00:33 |
17 |
| לקנאים יש נטיה מוזרה- להאשים את כל מוסדות והארגונים במדינה בשמאלנות |
אייל נאור |
04.09.04 00:42 |
18 |
| מה הקשר |
ריכמן אריאל |
04.09.04 00:46 |
19 |
| אצל הרובוט נאור אין קשר |
בונדי |
04.09.04 00:48 |
20 |
| בונדי'לה, אתה דוגמא בולטת לכישלון חרוץ של מערכת החינוך |
אייל נאור |
04.09.04 00:58 |
21 |
| אני רואה שמשחק גן הילדים מתחיל |
ש_ש |
04.09.04 01:00 |
23 |
| תראה מה שנכון נכון |
ריכמן אריאל |
04.09.04 01:17 |
25 |
| לא בהכרח. הם שקולים הגיוניים מציאותיים ולא קיצונים |
אייל נאור |
04.09.04 01:28 |
26 |
| הם חד צדדיים במידה בולטת |
pakpak |
04.09.04 01:36 |
27 |
| למה אלעד שרגא לא טיפל בפרשת המרינה בהרצליה ?? |
פילוביץ שחף |
04.09.04 01:50 |
28 |
| ולמה לא שמענו את קולו אף פעם ? |
pakpak |
04.09.04 01:58 |
29 |
| פקפק ידידי, בזה חתמת את הדיון באשכול !!! |
פילוביץ שחף |
04.09.04 02:25 |
30 |
| אליעד שרגא בא מבית המדרש של מרידור |
צחצח |
04.09.04 10:39 |
31 |
| להזכירך מי שהעלה את השם של דן מרידור לשופט בעליון |
פילוביץ שחף |
04.09.04 17:15 |
35 |
| צריך לדרוש שאלעד שרגא |
ריכמן אריאל |
04.09.04 19:00 |
36 |
| לדעתי אתה לא יכול לדרוש זאת, זכותו של כל אזרח....... |
פילוביץ שחף |
04.09.04 19:47 |
38 |
| ידידי האם הוגן שאלעד עומד בראש גוף כזה |
ריכמן אריאל |
04.09.04 21:59 |
39 |
| שהנבל השמאלן יפתח את הפה על הבנקים ! |
pakpak |
04.09.04 19:01 |
37 |
| עזוב הוא נטפל להנגבי נראה אןתו מול גליה מאור |
צחצח |
10.10.04 00:19 |
44 |
| שרגא, תחזיר את החווה שנתנו לך המושחתים.... |
פילוביץ שחף |
05.09.04 08:56 |
40 |
| פ''ש - שמו אליעד, לא אלעד . וחוץ מזה - למה הוא לא שואל |
ענבל |
06.09.04 22:05 |
41 |
| נמשכת מתקפת התנועה לאיכות השלטון על השר לבטחון פנים |
פילוביץ שחף |
07.09.04 08:30 |
42 |
| אליעד שרגא איפה אתה כשצריכים אותך = דורית בייניש ובעלה |
פילוביץ שחף |
09.10.04 23:57 |
43 |
| פרשת בראל - אולמרט = רשות השידור !! |
פילוביץ שחף |
20.10.04 14:24 |
45 |
| יוסף בראל עתר לבג''צ נגד אולמרט ובג''ץ דחה את העתירה!! |
פילוביץ שחף |
20.10.04 14:32 |
46 |
| התחיל השימוע של יוסף בראל |
פילוביץ שחף |
20.10.04 14:40 |
47 |
| מסמך/מכתב התשובה חלק ראשון ששלח בראל לשר אולמרט |
פילוביץ שחף |
20.10.04 16:06 |
48 |
| מוטי שקלאר הוא המועמד המוביל לתפקיד מנכ''ל רשות השידור |
פילוביץ שחף |
21.10.04 01:23 |
49 |
| המלחמה - בראל פותח את הפה נגד אולמרט !! |
פילוביץ שחף |
22.10.04 09:31 |
50 |
| ועדת התקשו' של לשכת עוה''ד: די לפוליטיזציה ברשות השידור |
פילוביץ שחף |
26.10.04 06:00 |
52 |
| מסמך/תשובות לשר אולמרט ממנכ''ל רשות השידור בר-אל !! |
פילוביץ שחף |
31.10.04 11:57 |
53 |
| יוסף בראל טוב שעזב את הערוץ |
jfnews |
01.11.04 10:53 |
54 |
| השר אולמרט החליט להמשיך בהליך הדחתו של בראל |
פילוביץ שחף |
02.11.04 06:22 |
55 |
| בר-אל מבקש צו מניעה נגד פיטוריו |
פילוביץ שחף |
02.11.04 17:29 |
56 |
| בכירים ברשות השידור: ''אל תדיחו את בראל'' |
פילוביץ שחף |
09.11.04 15:43 |
57 |
| רה''מ נוטה בשלב זה לעכב את הדחת בראל ........ |
פילוביץ שחף |
14.11.04 12:51 |
58 |
| פ''ש - תודה על ההשקעה. |
ענבל |
22.10.04 09:38 |
51 |
| כתב הערעור שמר משה בדש הגיש לביהמ''ש המחוזי בחיפה |
פילוביץ שחף |
15.11.04 17:09 |
59 |
| התנועה לאיכות השלטון נ' מינויו של ח''כ הרצוג לשר השיכון |
פילוביץ שחף |
28.12.04 10:33 |
60 |
| בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו: בדש נ' תנובה !! |
פילוביץ שחף |
19.01.05 00:56 |
61 |
| אליעד שרגא קורא להקים רשות נ' השחיתות - ''איפה הבושה'' |
פילוביץ שחף |
27.05.05 06:07 |
62 |
| ''המאבק בשחיתות יצא לדרך'' |
פילוביץ שחף |
29.05.05 19:28 |
63 |
| שבתאי עזריאל נגד התנועה למען איכות השלטון |
פילוביץ שחף |
18.06.05 23:12 |
64 |
| טכס אביר איכות השילטון בשידור ישיר מקיסריה ביום ג' |
פילוביץ שחף |
19.06.05 22:01 |
65 |
| התנועה לאיכות השלטון קוראת לפרק את הוועדה שחוקרת... |
פילוביץ שחף |
27.06.05 09:31 |
66 |
| מבחן התוצאה !! |
פילוביץ שחף |
18.02.07 06:03 |
68 |
| עו''ד שרגא איים בתביעה ב-1 מיליון ש''ח על תנועת אומ''ץ |
פילוביץ שחף |
09.09.07 01:44 |
71 |
| יו''ר התנועה לאיכות השלטון, עו''ד שרגא: מסוכן למאבק... |
פילוביץ שחף |
09.09.07 04:44 |
72 |
| התעורר מתרדמת הקיץ/החורף לטפל בפרשת אולמרט, למה?! |
פילוביץ שחף |
09.09.07 05:01 |
73 |
| מסמכים: שימו לב איך עו''ד אליעד שרגא סיבך את אלוף במיל' |
פילוביץ שחף |
09.09.07 13:23 |
74 |
| גבי אופיר: מנהל נתב''ג צריך לסיים את תפקידו |
פילוביץ שחף |
10.09.07 18:26 |
75 |
| ''מופז תקע לי סכין בגב; ניסה להשתיק אותי עם ג'וב'' |
פילוביץ שחף |
10.09.07 21:07 |
76 |
| אופיר: מופז הציע לי להתמנות למנכ''ל הרכבת וסרבתי |
פילוביץ שחף |
11.09.07 14:57 |
77 |
| סחיטה חוקית.... |
navi |
12.09.07 07:08 |
78 |
| נציג הפשע המאורגן מחתים על עצומה לשלטון נקי מעבריינים |
פילוביץ שחף |
04.03.08 10:03 |
79 |
| ת.ל השלטון עתרה בנושא מינוי דירקטורים לחב' ממשלתיות |
פילוביץ שחף |
11.01.09 14:35 |
80 |
| מתי גולן: שרגא מ'התנועה לאיכות השלטון' לתפקיד היעהמ''ש! |
פילוביץ שחף |
10.11.09 20:04 |
81 |
| מבחן התוצאה !! |
פילוביץ שחף |
06.01.10 23:06 |
82 |
| נמחקה תביעת אליעד שרגא נגד News1 (*) |
פילוביץ שחף |
22.04.12 09:33 |
83 |
tztc
גולש אורח
|
22:49 03.09.04 |
|
|
1. ידידי היקר,לא אחת הינך מציף בעיות של חברה ומינהל תקין
בתגובה להודעה מספר 0
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 03.09.04 בשעה 22:50 בברכה, tztc
אבל בוא נודה,אנו עם אימפוטנטי.הטיבה לבטא זאת היום שלי יחימוביץ בפינתה בערוץ 2. היא קראה להתנהלות שרון מול הנגבי,צביעות. ראש הממשלה הנחקר ביותר בתולדות המדינה, היוצא מקרטע מכל פרשיה ולא צח כיונה כפי שהוא מנסה להצטייר,משעה שר על עבירות קקה מאיקה. עברות שהפכו לנורמה,שגם הנציב שלפתע התעורר,היה צריך להיות ער להן. אז תגיד לי מה יקרה? עו"ד אלעד ירטון ויקצוף.
אנו נזדהה עם אמירותיו....ואז מה? מה לכל הרוחות צריך לקרות כאן,כדי שמישהו יגלח את השחיתות? אולי לחילופין כדאי שכבוד נשיא ביהמ"ש העליון אהרון ברק יכריז עלינו מדינה תואמת קולומביה או סיציליה,שהפשע והשחיתות היא נורמה ציבורית ידועה.אז אולי נכעס פחות?
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
תמר בורסוק
גולש אורח
|
10:44 12.08.05 |
|
|
67. מחלוקת בציון
בתגובה להודעה מספר 2
| |
אם תכנסו לאתר "צורה" תחפשו שם את הספר "מחלוקת בציון" בו תמצאו שלד"ר אילן פפה יש גיבוי מלא ובגדול
והנה קצת על הספר
הקדמה
את היהודים בישראל ניתן לחלק לשתי קבוצות אתניות. הראשונה זו הקהילה האשכנזית המורכבת ממיעוט מתיישבים ציוני שהיגר לפלסטין בעיקר ממזרח אירופה, וגם ממרכז וממערב אירופה ומאמריקה. קהילה זו מייצגת את פסגת ההיררכיה של הממסד הציוני השולט, הרוב המדהים של הקבינט, הפרלמנט, ראשי השירות האזרחי והדרגים העליונים של איגודי הסחר, ההון הפרטי והציבורי, הסוכנות היהודית, הממסד הצבאי, האליטה התרבותית, מנהיגות המשטרה והשירות החשאי, התקשורת וכו'. כחברה, ניתן לראות קהילה זו מתנשאת, מאמינה בעליונות האיכותית והתרבותית שלה על העם הערבי הפלסטיני והקהילה הערבית האסלאמית, כולל כלפי אותם יהודים שבאו מארצות ערב. אפילו את ה"מתקדמים" המתנגדים לגזענות ניתן לאפיין בגישה הפטרנליסטית שלהם כלפי תושבי האזור. הקהילה השנייה היא זו של יהודי ערב והאסלאם או "הספרדים", המייצגת את הרוב הגדול של הישראלים. חלק מהם תושבים מקוריים של פלסטין. בנפרד מהדת, קהילה זו מהווה חלק אינטגראלי מהעם הערבי בתרבות ובשפה, עקרונות המוסר, מודלים ספרותיים, מסורות, מולדת והיסטוריה. אנשי קהילה זו חיו באזור הזה מימי קדם שאמור היה אחר כך להפוך לדאר אל-אסלאם 1 במשך מאות שנים לפני הכיבוש המוסלמי אשר שיחרר אותם מהעול של האימפריה הססנית והביזנטית. בחצי האי ערב, במיוחד בתימן, יהודים חיו עם ערבים משחר ההיסטוריה, ועברו תהליך של ערביזציה. קהילה זו פיתחה מבנה חברתי מפותח מאוד ומשגשג שהיה מורכב מסוחרים, אנשי מקצוע וסיטונאים בעלי עוצמה ורובד רחב של בעלי מלאכה. המתיישבים האשכנזים צמצמו את נפח הקהילה הזו למאגר של פועלים זולים. לאחר מכן גורל ילדיהם ונכדיהם שנולדו בישראל הורע מבחינה כלכלית ותרבותית. אלפי ספרים נכתבו על בעיות הפלסטינים והדיכוי הציוני אבל העולם יודע מעט מאוד אודות מדיניות האפליה הגזענית נגד הספרדים בישראל בגלל ההשפעה המחלחלת של הציונות. הממסד ידע שהפצת העובדות של המקרה יפגום במוניטין שלה בחוגים ליברליים הומניסטים במערב ויבלום את זרימת התרומות מיהודים ספרדים שחיים עתה במערב, שמהם 300,000 חיים רק בצרפת. דוברי הציונות יצרו את התדמית שיהודי העולם הערבי היגרו לישראל בגלל "אנטי-שמיות" ערבית, ושהמדינה עכשיו מוציאה עליהם מיליארדים בשביל "חינוך ותרבות" הואיל והם חיו "בארצות פראיות ופרימיטיביות". המדינות הערביות התעלמו לרוב מן הבעיה מאחר שהם אינם מודעים במידה רבה להבדלים התרבותיים שבין יהודי ערב והאשכנזים. קנאים ערביים אומרים "הם כולם יהודים, וכולם אויבים", ובכך הם חושבים שהם מתמודדים עם הבעיה. בזמן שישראל הוציאה מיליונים על פעולות מודיעין כדי ללמוד על הסתירות בקנאות במזרח התיכון כדי שהיא תוכל לנצל אותם לפי שיקול דעתה, כפי שקרה לדוגמא בלבנון ובצפון עיראק, סוכנויות המודיעין הערביות אינן נותנות הרבה תשומת לב למה שקורה בחברה הישראלית. יתכן שהדבר נבע מחוסר ההכרה שרוב יהודי ישראל אינם "מתיישבים זרים", אלא מהעולם האסלאמי. אמונתי היא שהבנת קונפליקט הקנאות הישראלי, ההכרה בקיומם של שכנים עשוקים אלה ותמיכה במאבקם יכולים להביא רק אמון לעם הפלסטיני ולאומה הערבית. עיקר הנושא במחקר זה הוא ההפליה הגזעית שהספרדים סבלו ממנה בתעסוקה שלהם, בדיור, חינוך, ייצוג בכנסת, בריאות ושירותי רווחה וכו', אשר הובילו להתקוממות עממית ולהזדהות גוברת עם המאבק הפלסטיני להגדרה עצמית. אחת מהבעיות הראשונות היא איך לקרוא לחברה יהודית זו שחיה בעבר, ועדיין חיה, בעולם האסלאמי. ישראל והתקשורת שלה קוראת להם "הסקטורים המזרחיים" (דגש פלורליסטי). ישראל איננה מכירה באחדות תרבותם של יהודים אלה יותר ממה שהיא מכירה באחדות "האומה הערבית" או "האומה האסלאמית".2 הם גם משתמשים במונח "מזרחי" כדי לרמוז על "עליונותם" "המערבית", אף על פי שרובם במקורם הם ממזרח אירופה. השתמשנו במונח המוכר במדינות ערב, "יהודי ערב", למרות שישנם יהודים רבים שהיגרו מארצות אסלאמיות שאינן ערביות, כמו איראן, תורכיה. ישנם אחרים שבאו מספרד הערבית לאחר נפילת הממשל הערבי (1492) כאשר הם גורשו יחד עם אחיהם המוסלמים. הממשל העותומאני לקח אותם והושיב אותם בבלקן ובתורכיה (ובפלסטין ובסוריה). יהודים ספרדים אלה מהבלקן לא דיברו ערבית יותר, אבל תרבותם נותרה ערבית. לכן אנו מעדיפים להגדיר את כל היהודים מארצות ערב, אסלאם והבלקן כ"יהודי האסלאם". ישנה עוד סיבה עיקרית: החל עם כינון הממשל האסלאמי הראשון במדינה ופרסום "חוזה האומה"3 על ידי הנביא עצמו ועד לנפילת הממשל העותומאני, קהילות אלה היו נחשבות כחלק מן האומה האסלאמית (ראה פרק ראשון). בישראל רוב יהודי ערב קראו לעצמם "ספרדים", קרי, יהודי ספרד, מכיוון שבפלסטין, קהילת היהודים מספרד, שהייתה קיימת עוד לפני הגירת הציונים, ייצגה את הקהילה החזקה ביותר של יהודי ערב. האירופאים השתמשו באותו מונח כדי לתאר אותם הואיל ויהודי ספרד היו קבוצת היהודים העיקרית שהיו לה מגעים עם אירופיים בימי הביניים. הבעיה השנייה היא שיעורם המדויק של הספרדים. בכל רחבי יהדות העולם הם בשיעור של 20 אחוז מכלל היהודים.4 בפלסטין, בהתאם למסמכים שהשתמש בהם אליהו אלישר, אחד ממנהיגי הקהילה, הם ייצגו את הרוב היהודי בפלסטין לפני הגירת הציונים האשכנזים, אבל למרות הגירת האשכנזים משנת 1881 והלאה, הם צנחו ל-30 אחוז עם סוף המנדט הבריטי ב- 1948. 5 בכל אופן, הגירת יהודים מארצות ערב ואסלאם מאז 1948 הגבירה את מספרם ל-65 אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית בשנות ה- 70. 6 סטטיסטיקה זו תואמת עם זו שפורסמה בכתב העת של סארטר זמנים מודרניים.7 מאז שנות השבעים מספר הספרדים גדל עד לנקודה שבה הם היוו עתה 70 אחוז מן האוכלוסייה. הדבר נתמך על ידי שני מרכיבים. תחילה, קצב ההתרבות הטבעית שלהם הוא פי שניים וחצי גדול יותר מאשר אצל האשכנזים, ושנית, שיעור ההגירה של אשכנזים מישראל למערב במיוחד לארצות הברית. מספר "היורדים", כפי שמכנים בישראל את המהגרים האלה, הוא אחד מסודות הביטחון של המדינה. בכל אופן, מקורות בסוכנות היהודית והעיתונות הישראלית העריכו שמספרם לפחות חצי מיליון מאז 1948, ויאסר עראפת העריך ש- 800,000 מהם נמצאים רק באמריקה - בהשוואה לאוכלוסייה של 3,5 מיליון יהודים ישראליים.8 ישראל מכירה בכך שהספרדים מהווים את הרוב, אבל הם לא מפיצים את המספרים הרשמיים המדויקים מטעמי "ביטחון", בגלל העובדה שנתון כמו 70 אחוז יכול לעודד אנשים אלה לעמוד על זכויותיהם. בגלל סיבה זו סטטיסטיקאי הממשלה הציגו תמונה שהיא מסולפת ומבלבלת. הם חילקו את יהודים כך: 1. ילידי ישראל לאב יליד ישראל. ב-1985 אלה היוו 18.5 אחוז מסך כל האוכלוסייה היהודית. קבוצה זו כוללת אשכנזים וספרדים גם יחד. 2. ילידי אסיה (דהיינו ארצות ערב ואסלאם של אסיה) וילדיהם – 21.3 אחוזים. 3. ילידי אפריקה (ארצות המגרב ומצרים) וילדיהם – 22 אחוזים. 4. ילידי אירופה ואמריקה וילדיהם (קבוצה זו כוללת אשכנזים, ספרדים מהבלקן ויהודים אשכנזים מדרום אפריקה) – 38.2 אחוזים.9 הנתונים הרשמיים מעריכים שבשנת הלימודים 1969-70, אחוז התלמידים הספרדים בבתי הספר היסודיים היה 61 אחוזים, מהם 11.9 אחוז ילידי אב יליד פלסטין. קבוצה שנייה זו היא תערובת של שתי הקהילות.10 אם ניקח בחשבון את חלק מהתלמידים הספרדים שבדרך כלל נעדר (ראה פרק שביעי), את ההגירה האשכנזית מישראל וקצב ההתרבות הטבעית של הספרדים, אנחנו יכולים להגיע למסקנה שהם בהחלט חרגו מעבר ל-70 אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית. אם נחבר ביחד את מספרם של הפלסטינים בשטחים שסופחו ב-1948, שהוא 17 אחוז, של תושבי הגדה המערבית, רצועת עזה, רמת הגולן, ירושלים הערבית הכבושה ודרום לבנון, אחוז המתיישבים האשכנזים וילדיהם שנולדו בפלסטין דומה לאחוז המתיישבים הלבנים בדרום אפריקה. המשמעות של זה היא שהרוב המכריע הוא ערבי בתרבותו. מדיניות רשמית טענה שהיא הופכת את בליל היהודים למבנה חברתי אחיד, מבחינה גזעית ותרבותית. אולם התרגול ממשיך לחזק את המתיישבים האשכנזים על חשבונם של הפלסטינים והיהודים ילידי המקום והוא מתמצה על ידי דיכוי התרבות הערבית ועקירת השפה הערבית הקלאסית. נוסף על כך, הקהילה האשכנזית ככלל התנגדה למיזוג, כשהם מאמינים בעליונותם הגזעית והתרבותית, ו-80 אחוז מהם דוחים נשואי תערובת. זה הוביל לקיטוב שתי הקהילות. יהודי רוסיה, פולניה והונגריה וכדומה התמזגו יחד להרכיב קהילה אחת, ויהודים שעלו מאירן במזרח עד מרוקו במערב יצרו את הקהילה האחרת – כפי שהם עשו בתקופת האימפריות האסאלמיות. למרות העובדה שהדור שלמד בבתי ספר ציוניים אינו יכול לקרוא או לכתוב ערבית (ראה פרק שביעי), הערבית המדוברת עדיין חיה, בעיקר בבית. לסיכום נקודה זו. מיזוג יכול להתרחש רק בין קבוצות בעלי זכויות וחובות שווים, על ידי כך מתאפשר קיום כבוד וסובלנות הדדיים. מיזוג זה התקיים בעבר בעולם האסלאמי. לבסוף, ישנה הקבלה ברורה בין השסע התרבותי לבין השסע הכלכלי. הצבע הקיים במעמד הקפיטליסט הוא זה של האירופאי הלבן, ואילו הצבע הקיים במעמד הפועלים והעני יותר הוא זה של הערבי הכהה. צירוף של פערים אתני וכלכלי מוביל לעלייה בקיטוב מדור אחד לשני ודוחק את ישראל לעבר התפוררות והתפרצות חברתית. מחקר זה מחולק לעשרה פרקים, הראשון מורכב מתקציר היחסים הידידותיים בין העם הערבי ובין הספרדים, אהל אל-דהימה,11 מאז תקופת הנביא, מלבד כמה אירועים חריגים. שיתוף הפעולה היצירתי בתחום התרבותי, הכלכלי, החברתי, הפוליטי ואפילו הצבאי מודגש. גם הזכרנו את השפעת הציוויליזציה והדת האסלאמיים על היהדות והספרות העברית בארצות האסלאם. אנחנו מנסים להפריך את טענות הציונים אודות "דיכוי" היהודים שהיו לא יותר מאשר רציחת אופי הערבים והמוסלמים, וכן נפריך את טענות הערבים הקנאים קיצונים שהיהודים בעולם הערבי הם "קבוצת אויב ציוני זר". הפרק השני עוסק בהתנגשות הראשונה בין יהודי פלסטין והמתיישבים האשכנזים (1881-1918), עם התייחסות מיוחדת לבידוד המתיישבים האלה משאר החברה היהודית בפלסטין, וכיצד השתלטותם על מקורות המימון היהודיים עבור היישוב הציוני הובילה להתדרדרות המצב הכלכלי בקהילת היהודים המקומיים. נוסף לכך, עניין הגירת יהודי תימן, הניצול והזילות שבהם נהגו איתם המתיישבים, נחשב. הפרק השלישי מסכם את היווסדותה של אוטונומיה ציונית בסיועו של המנדט הבריטי וכיצד אוטונומיה זו התגברה על יהודי פלסטין ילידי המקום. ניסינו לנתח את סיבות כשלון המנהיגות המסורתית של יהודי פלסטין. בפרק הרביעי התנגדות היהודים לתנועת הציונות בארצות ערב וההשתתפות בתנועות שחרור נבחנים. המרכיבים שהובילו להגירה המונית מנותחים. סיכמנו את קשיי הקנאות שהקלו על ההגירה לתוך ישראל. אלה נוצלו כדי להסיט את מאזן הכוחות במזרח התיכון לטובת הישות הציונית. אזכור נעשה בהקשר הזה על השיטות שהשתמשו בהם הישראלים, כמו הברחה, טרור, שוחד, רמאות והתחזות וכדומה. תארנו את התנאים הזוועתיים במחנות העקורים שבעדן, מארסיי ומרוקו. פרק חמישי, אחד הפרקים הגדולים, מעלה את התנאים הטרגיים של העולים במחנות, "עיירות פיתוח", מושבים וב"חגורה שחורה" – שהיא שכונות העוני של הערים – הישראליים שהובילו להפיכתם ל"מעמד פועלים" וכוח אדם לצבא. הפרק השישי מתקל את היעדרות הייצוג עבור היהודים הספרדים בפרלמנט, הקבינט, בדרגים של הממשלה והאגוד המקצועי, בממסדים כלכליים וצבאיים. פרק זה מבהיר שמעט חברי הכנסת והשרים שקהילה זו מתגאה בהם מונו על ידי מתיישבים אשכנזים ואינם מייצגים את הקהילה שלהם. הפרק השמיני בוחן את נקודות הראות הגזעניות העויינות את היהודים הספרדים, הסוברות שהם "קבוצה שפלה של פרימיטיביים פראיים". השקפות אלה מוצאות את מקורן בשנאה העיוורת לכל דבר ערבי או אסלמי. הוא גם דן על השקפותיהם של השמאל הקיצוני והקומוניסטים בקהילת המתיישבים האשכנזית. פרק תשיעי מתאר את ההתפתחות הכלכלית המהירה בישראל, שהתבססה על ניצול עולים אלה ועיקול של נכסים פלסטינים. הוא גם מדבר על הקיטוב החברתי-כלכלי בין המתיישבים והיהודים ילידי המקום (והעם הפלסטיני). לבסוף, פרק עשירי מפרט את ההתקוממויות העממיות והתנגשויות הדמים בין היהודים ילידי המקום וכוחות הדיכוי הישראלי, והופעתם של קבוצות תודעה המצטרפות אל העם הפלסטיני הערבי ואל ארגון שחרור פלסטין בתמיכה בזכויותיהם, בעיקר של הגדרה עצמית והקמת מדינה עצמאית. הם קוראים למאבק משותף במטרה משותפת. נעשה שימוש בכמה מסמכים בריטיים, אבל היינו תלויים בעיקר במסמכים ציוניים, בספרים ציוניים בעברית, כתבי-עת ישראליים אוזכרו או בעבודה זו או ברשימת ספרי העזר שלה, ואחרון אחרון חביב השתמשנו בניסיון האישי ושל חברים וקרובים. הערות: 1. השימוש במונח בדרך כלל הוא לגבי אותן ארצות שבהן האסלאם היא הדת המכרעת, פשוטו כמשמעו "בית-האסלאם". 2. האומה היא מושג על-לאומי של האחדות הרוחנית של קהילת המאמינים. 3. חוזה חברתי המניח את יסודות היחסים הבין-אישיים. 4. סמוחה, 1978, 281. 5. אלישר, 1980, 291, ו-זמנים מודרניים (תרגום בערבית 1981), אלבז, 192. 6. אלישר, 1980, 460. 7. פרופ' שמואל טריגנו, 10. 8. הארץ, 3 ביולי 1987. 9.שנתון סטטיסטי לישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1986, 65. 10.שנתון סטטיסטי לישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1980, 595. 11. "בני החסות", עאהד אל-אומה, מונח שהתייחס תחילה רק אל אהל אל-כתאב, ("אנשי הספר") קרי, היהודים, נוצרים וצאבאים, ומאוחר יותר הפירוש שונה כדי לכלול בו את הזורואסטרים. כל הזכויות על היצירה מחלוקת בציון שייכות למחבר/ת היצירה .
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
23:25 03.09.04 |
|
|
6. למה אלעד שרגא לא מטפל בפרשת קשר הגז, דלק נפט ופחם??
בתגובה להודעה מספר 0
 |
 
2. המוסד = שבתאי שביט = יוסי מימן = גינוסר = פרס !!
https://rotter.net/forum/scoop/8240.shtml#2
תיק גנוסר2 :''קשר הגז'' בכלל ו''קשר השתיקה בפרט
https://rotter.net/forum/gil/5319.shtml עוד אחד מפשע המאה: האם הפחם מתחנות הכח מזהם את ים תיכון....????
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5038&forum=gil 
1. בסוף שנת 1999 החליט ראש הממשלה אהוד ברק לאפשר לפלשטינים
לקדוח גז טבעי מול חופי עזה @
2. ההחלטה התקבלה בניגוד לדעתם של אנשי מקצוע וגורמי בטחון,
ומבלי ששיתף את חבריו בממשלה @
3. שווי הגז מוערך בכחמישה מיליון דולר $$ @
4. בכך נמנעה מעורבותם של שותפות ישראלית-אמריקנית, שביקשה לבצע
את הקידוחים @
5. במקומה העניק עראפת את הזיכיון לענקית האנרגיה "בריטיש גז" @
6. תחקיר "מעריב" חושף: באותה תקופה התקרבו יוסי גינוסר, מקורבו
של ברק ושליחו לעראפת, ושותפו לעסקים מוחמד ראשיד, יועצו הקרוב
של יו"ר הרשות, לחברה התשתיות C.C.C @ הנמצאת בבעלות של פלשתינים,
עשרה אחוזים בפרויקט @
7. לרשות הפלשתינית, יש באמצעות ראשיד 30 % @
8. באותה עת החליט גינוסר להיפטר משותפו הישראלי לעסקים, עזרד לב,
כדי לשמור את מרבית רווחי עסקיהם @
9. פרק נוסף בתחקיר על השליח הממלכתי, המשא ומתן המדיני עם
הפלשתיני- והעסקים הפרטיים, שבצידם רווחי ענק @
10. גינוסר מסרב להגיב, אהוד ברק אומר: לא מדובר ב"נכס ישראלי"
שוויתרנו עליו....@
השאלה הנישאלת: איזה חברת אבטחה שמרה על המתקן בכלל ואיזה
חברת עבודות תת-מימיות עשתה את קבלנות המשנה בפרט ??
פריצקי הוא שר התשתיות ולכן מעורב בנושאי תשתיות.
האם לחץ בעד קניית גז ממצרים או מהרש"פ זה נושא רגיש?
ומה לגבי רעידות אדמה וחיפוש נפט?
מספיק רגיש?
ואספקת חשמל לרש"פ?
http://www.mni.gov.il/heb/static/message_2003_11_17_cont.htm
ואחריות על מקורות המים - מספיק רגיש?
הפלשתינים : ''שר X הוא חבר שלנו בממשלה'' !!! http://www.maariv.co.il/cache/ART633458.html
שימו לב רבותיי! הפלשתינים אומרים ש"שר X הוא חבר שלנו בממשלה".
מעריב לא מציין את שמו של השר. מיהו השר, לדעתכם? לא קשה לנחש...
''בני גאון פעל כדי לתפור את מכרז הגז'' !!
152. בני גאון קיבל אור ירוק משמעון פרס לשלוח......
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=152&viewmode=threaded
156. שמעון פרס=בני גאון=מובארק=שרון=החזרת השגריר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=156&viewmode=threaded
153. יוסי גינוסר=בני גאון= יאסר עראפת=שמעון פרס!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=153&viewmode=threaded
205. בני גאון לא בשילטון אז הוא אומר ש............
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=205&viewmode=threaded
154. מדוע נמחק האשכול הזה:''מדיניות מוחמד דחלאן...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5315&omm=154&viewmode=threaded
דאג לתפירת המכרז? בני גאון
"בני גאון פעל כדי לתפור את מכרז הגז למידותיה של צינורות המזה"ת"
כך טוענת חברת הגז הממשלתית "נתיבי הגז הטבעי לישראל", בתשובה לעתירה המינהלית שהגישה צינורות המזה"ת, בניסיון לעצור הליכי המכרז הסגור לאספקת צינורות להולכת גז טבעי; טוענת: ע"פ התקנות, אין חובה לערוך מכרז פומבי
עודכן: 21:47 14/07/2004 | נועם שרביט | [email protected]
בעלי שליטה בצינורות המזרח התיכון נעצרו בחשד לעבירות על חוק ניירות ערך
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-28382-00.html?tag=9-34-36
צינורות המזרח התיכון החלה לייצר את צינור הגז הטבעי עבור חברת החשמל
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-24188-00.html?tag=9-35-08
צינורות המזה"ת: יש להעדיף יצרנים ישראליים במכרז לצינור הגז
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-3978-00.html?tag=9-35-31&au=True
חברת הגז הממשלתית 'נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ' הגישה (ד', 14.7.04) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, את תשובתה לעתירת חברת צינורות המזרח התיכון, מקבוצת גאון אחזקות, לעצור את ההליכים לפירסום מכרז סגור לאספקת צינורות להולכת גז טבעי, בתוואי יבשתי כולל של עד כ-285 ק"מ.
חברת נתיבי הגז, המיוצגת על-ידי עורכי הדין דרור ויגדור ואורנה ששון ממשרד יגאל ארנון ושות', טוענת בנימוקיה לדחיית הבקשה, כי חברת צינורות המזה"ת בבעלותו של איש העסקים בני גאון, פעלה כדי "לתפור" את מכרז נתיבי הגז למידותיה, תוך שהיא מנסה להפעיל גורמים שונים וביניהם ראש הממשלה ושר התשתיות, על-מנת שישפיעו על שיקול דעתה המקצועי של חברת נתיבי הגז. כל זאת, כך נטען, תוך שהיא "מתעלמת מצרכי המשק ומהאינטרסים הלאומיים הדחופים, מבקשת מתן עדיפות לאינטרס הפרטי שלה ואף מנסה ליצור לעצמה יתרון בלתי הוגן". בכתב התשובה נאמר, כי בני גאון בעצמו פנה בנושא לראש הממשלה ולאחרים בניסיון לשכנעם להפעיל השפעתם לשינוי החלטות חברת נתיבי הגז. חברת נתיבי הגז מוסיפה וטוענת, כי יש לפסול את בקשת חברת צינורות המזה"ת, בשל הבלבול והערבוב הקיימים בבקשה, שאיננה מבחינה בין המכרז לקטע הצפוני של מערכת הולכת הגז, עליו אחראית חברת החשמל, לבין הקטע הדרומי על אחראית חברת נתיבי הגז. על-פי התקנות, אין חובה לערוך מכרז פומבי כמו כן, תוקפים עורכי דינה של חברת נתיבי הגז את טענת צינורות המזה"ת, לפיה היה עליה לערוך מכרז פומבי וכותבים בכתב התשובה, כי תקנות המכרזים פוטרות אותה מעריכת מכרז פומבי. כן מצויין, כי חברת צינורות המזה"ת ידעה כבר בחודש מרס 2004 על הכוונה לבצע את ההתקשרות עם ספק הצינורות במכרז סגור, ואף ביקשה להשתתף בו. עובדות אלו והעובדה שהשתהתה בהגשת בקשתה, נטען בתשובה, הופכות את צינורות המזה"ת למנועה מלטעון שיש לערוך מכרז פומבי. לגוף העניין עצמו טוענת חברת נתיבי הגז, כי דרישות המינימום המקצועיות שקבעה בהתייעצות עם חברת E-ON Engineering, חברת הייעוץ ההנדסי שאת שירותיה שכרה במצוות הממשלה, לשמש יועצת להקמת פרוייקט הולכת הגז, היו סבירות בהקשר לפרויקט החיוני וללוח הזמנים לביצועו. עורכי הדין ויגדור וששון הוסיפו, כי דרישות המינימום שהוצגו לחברת צינורות המזה"ת ושהיא אינה עומדת בהן, באשר לניסיון ייצור קודם ספציפי (ייצור 100 צינורות ספציפיים בתוך שנה), הן דרישות ראויות, סבירות ומידתיות, שאין בהן הכבדה יתירה וש-20 חברות בעולם עומדות בהן. שינוי דרישות הסף יפגע בביטחון ובוודאות של הפרויקט עוד מציינים עורכי הדין ויגדור וששון, כי אין לחברת צינורות המזה"ת זכות לדרוש מחברת נתיבי הגז לשנות את דרישות המינימום, רק על-מנת שהיא תוכל להיכלל במכרז - מעשה שיקטין את הביטחון והוודאות בכל הנוגע להוצאתו של הפרויקט לפועל בלוח הזמנים שנקבע לשם כך, הקובע כי הקטע הראשון של מערכת הובלת הגז הטבעי (אשקלון - צפית - אשדוד - גזר - סה"כ 91.7 ק"מ מתוך 285 ק"מ בחלק הדרומי), יושלם עד ל-1 ביולי 2006, כאשר זמן האספקה של הצינורות נקבע לאפריל 2005 (תוך 6-7 חודשים מיום ההתקשרות עם הזוכה במכרז). חברת נתיבי הגז מבקשת מבית המשפט לדחות על הסף את הבקשה לצו זמני ואת העתירה של חברת צינורות המזה"ת ולחייבה בהוצאות המשפט. חברת נתיבי הגז מיוצגת, כאמור, על-ידי עורכי הדין אורנה ששון ודרור ויגדור, ממשרד יגאל ארנון ושות'. חברת החשמל מיוצגת על-ידי עו"ד אסף רנצלר וחברת צינורות המזה"ת בע"מ מיוצגת על-ידי עו"ד שלמה זינגר. בש"א 32443/04, במסגרת עת"מ 2162/04 צינורות המזרח התיכון בע"מ נ' חברת החשמל לישראל ואח'
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-50226-00.html?tag=9-11-55
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
23:38 03.09.04 |
|
|
9. למה אלעד שרגא לא מטפל בנפוטיזם למשפחת גילון ??
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.09.04 בשעה 00:09 בברכה, פילוביץ שחף
חשיפה: האחים גילון מפרקים לנו את שרותי הביטחון !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6046&forum=gil&omm=0
גילון אחד היה רשם בית המשפט העליון. גילון אחד ראש השב"כ וכיום סוכן של אש"ף, וגילון אחר בתחנת המוסד הכי רגישה של מדינת ישראל. אחלה הפרדת רשויות ממש. מילא נפוטיזם בבית המשפט העליון – גוף תמהוני שכבר איננו רלוונטי. אבל מי ישלם את מחיר הנפוטיזם בין השב"כ (המחלקה לחשיפת סוכנים כפולים וסיכול ריגול נגדי) למוסד - שם מכהן, כבר מותר כיום לגלות, נאור גילון כראש תחנת המוסד בארה"ב. סוכנות ה-FBI עקבה אחרי נאור גילון שנחשד כאיש הקשר עם פרנקלין סוכנות ה-FBI עקבה אחרי "היועץ המדיני" של ישראל בוושינגטון, נאור גילון, לאחר שחשדה כי גילון מקיים קשר בלתי חוקי עם האנליסט החשוד לארי פרנקלין. גילון הינו מה שמכונה "מס' 2" בשגרירות ישראל בוושינגטון. גילון אחד היה רשם בית המשפט העליון. גילון אחד ראש השב"כ וכיום סוכן של אש"ף, וגילון אחר בתחנת המוסד הכי רגישה של מדינת ישראל. אחלה הפרדת רשויות ממש. מה הפלא שאף אחד לא חוקר מי המפעילים של כל אותם לשעברים אשר הפכו בין לילה לאנשים הקוראים להחריב את מדינת ישראל ? מה הפלא שאת טלי פחימה עוצרים, בעוד יוסי ביילין, בורג, ד"ר אילן פפה, וכל חברי מרכז פרס לתמיכה בטרור חוגגים על דם הטרור בקוקטיילים וטובות הנאה בסכומי עתק? מדהים !!
חשיפה: הציר המדיני שניהל מגעים עם פרנקלין- נאור גילאון
https://rotter.net/forum/scoops/8008.shtml
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
23:43 03.09.04 |
|
|
10. למה אלעד שרגא לא מטפל בפרשת התרמית של עדנה ארבל??
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.09.04 בשעה 17:11 בברכה, פילוביץ שחף
ההתרמית של פרקליטת המדינה עדנה ארבל = תואר שני למשפטים
https://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#88113. העבירה: ''ניפוח'' = זייף את קורות החיים שלו !!!
https://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#113
השופטת ופרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל
29.6.2004
בעקבות החשיפה של העיתונאי יואב יצחק כי לגב' ארבל אין תואר שני (מוסמך) במשפטים מאוניברסיטת בר אילן כי לא סיימה את מטלותיה האקדמיות
שונו אתרי האינטרנט שהכילו את קורות חייה של הגברת עדנה ארבל
ללא השארת סימן וזכר לכך שנכתב שם שיש לה לכאורה תואר שני. '
כעת, בכל האתרים מצויין תואר ראשון בלבדאו שקורות החיים הקודמים
נמחקו ללא זכרלהלן טבלת השוואה של פרסומים שנמחקו או שונו ברשת האינטרנט מצ"ב קישור המביא מה היה לפני שנחשפה התרמית של השופטת עדנה ארבל
ומה נכון להיום....
http://halemo.net/tmp/edna/index.html ביוני 2001 היתה כתבה בעיתון מעריב על עשר השנים
המשפיעות בישראל. עדנה ארבל נבחרה גם היא לאחת מעשר המובילות
ומי שתיאר אותה שם על מה שקיבל מעדנ'לה, קיבל את העובדה
שיש לה תואר שני במשפטים (למרות שאין לה).
http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/156/371.html 
הצגת תואר אקדמאי לא נכון הוא עבירה פלילית עם שנת מאסר בצידה (או קנס).
תסתכל על סעיף 26 (3) בחוק ההשכלה הגבוהה
http://www.che.org.il/hok/hok-f.html
בית המשפט מגיש: "שיפוץ" קורות החיים של ארבל
אתמול נכתב באתר ביהמ"ש העליון כי לעדנה ארבל תואר שני במשפטים. יום אחרי החשיפה, הכתוב תוקן: היא רק למדה. משרד המשפטים: זו טעות הקלדה
מאת: יוסי גורביץ 12:32 28/06/2004 יום אחרי שנחשף כי השופטת עדנה ארבל התהדרה בתואר במשפטים שמעולם לא קיבלה, שוכתבו קורות החיים שלה באתר בית המשפט העליון. אתמול (ראשון) עוד נכתב בעמוד האינטרנט של השופטת ארבל כי בשנת 1979 היא סיימה תואר שני בלימודי משפטים - למרות שלמעשה מעולם לא סיימה את לימודיה לתואר. הלילה, לאחר שאתר חדשות nfc חשף כי פרקליטת המדינה לשעבר הגישה לוועדה לבחירת שופטים מסמכים עם מידע לא נכון לגבי לימודיה, שונו ב המילים "סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן", ובמקומן נכתב "למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן". הדברים נמסרו על ידי הגולש ד"ר יאיר גורביץ. ארבל, שהואשמה על ידי אתר nfc בהגשת מסמכים שקריים, ישבה בשנת 1996 בראשות ועדה שגיבשה קוד אתי לפרקליטים. 
קורות החיים של שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, לפני שנחשף שאין לה תואר שני
"טעות הקלדה". קורות החיים אחרי השיפוץ
מהפרקליטות נמסר כי אכן בוצע שינוי בקורות החיים של ארבל. בהודעה רשמית של משרד המשפטים, נאמר כי בטפסים שהגישה ארבל לא כתבה כי קיבלה תואר שני, אלא רק שלמדה לתואר שני. לדברי דובר משרד המשפטים, המידע הלא נכון הוקלד לאתר "עקב טעות מזכירות הוועדה", ובשל כך תוקן.
עדכון 17:50: גולש מאתר nrg מעריב גילה כי "הטעות של מזכירת הוועדה" עדיין שרירה וקיימת באיזור הודעת הדובר של אתר בית המשפט העליון. 
ואף על-פי-כן, מוסמכת במשפטים. הודעת דובר המשרד היום
המסמך הכוזב של ארבל שהופץ באמצעות משרד המשפטים:
מניפולציה זולה על עובדות
הרי הנוסח שבו הנוכלת משתמשת הוא זהה: "סיימה את לימודי התואר הראשון", ו"סיימה את לימודי התואר השני". כלומר, מי שכתב את הנוסח הזה, הייתה רק כוונה אחת: להונות. את כולם. במשך עשרות שנים. להסתיר את בורותה, בערותה ועצלנותה מהציבור, אשר באמונו היא בגדה, פרשה אחר פרשה. אם יבוא אליך מישהו ויגיד לך שהוא סיים קורס טייס, רק לא יגלה לך שהוא סיים אותו באמצע או בכלל בהתחלה - מה תבין מזה? שיש לו רשיון טייס או לא? אין טעם להגן עליה. זה נסיון פתאטי. מוטב להודות בטעות, ולתת לנוכלת הזו להסתלק בשקט מהחיים של כולנו. ויה שעה אחת קודם. כי הנזק המערכתי שהיא מעוללת לכל השופטים, ובהם שופטים משובחים ומקצועיים וישרים להפליא - הוא נזק חמור, בלתי הפיך, המהווה פגיעה חמורה בכבודם של כולם, וממילא בכבוד שכבר לא נשאר למערכת המשפט כמערכת. אף אחד לא מושלם. וכל אחד עושה טעויות. היא עסקה בהונאה שיטתית של הציבור כפרקליטה, והצליח לה. לבריאות. היא נתפסה בהונאה. יש ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר שהיא נוכלת - אז היא צריכה להצטער ואנחנו לשמוח שהעסק נחשף, ולהתקדם הלאה. אלה החיים. שיטת המצליח של עדנה ארבל עבדה ועבדה, וכמעט עברה חלק. לא נורא. שתלך להמשיך לרמות בתוך עורכת דין או פנסיונרית עלובה, ותניח לציבור! ההתבצרות שלה בכיסא מורידה את כל בתי המשפט ואת כל השופטים ביגון שאולה. גם לברק ולפיד עצתי דומה. פישלתם. נתפסתם. תתקדמו הלאה! מוטב להקיא רעל מאשר להתעקש לעכל אותו!!!
א.ב.
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
00:03 04.09.04 |
|
|
13. למה אלעד שרגא לא מטפל בפרשת תפירת התיקים בפרקליטת
בתגובה להודעה מספר 0
|
המדינה?? 122. מי נתן את ההוראה?? (לתפור תיקים בפרקליטות המדינה)
https://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#122
ריבלין:''יש סימביוזה בין משטרה=עיתונאים מטעם והפרקליטות''
https://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#21
ריבלין מגלה כי בימים אלה הוא שוקל עם יועציו המשפטיים כיצד לנהוג.
"אני שוקד עכשיו לבחון את כל הלקחים, כדי לראות האם אפשר להילחם בתופעה נוראית שמתרגשת עלינו בעשור האחרון,
שבו יש סימביוזה בין משטרה, לבין עיתונאים מטעם והפרקליטות", אמר ריבלין....
"מתוך דאגה לציבור כולו, בהחלט אני חושב שאם לא אני אלחם, אז אני שותף".
קלפי מיקוח (2)
כ"ה בניסן תשס"ד יום שישי,16 באפריל
מדוע נמנעה במשך שלוש שנים תמימות פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, להגיע להכרעה שיש לסגור את תיקי החקירה שנפתחו נגד השר אהוד אולמרט ויושב ראש הכנסת רובי ריבלין?
מאת: עיתונאי מסויים
במדור זה הזהרנו פעמים רבות מפני מה שנראה כניהול מגמתי של תיקי חקירה, ומאוחר יותר החזקתם פתוחים תקופה ממושכת ( " קלפי מיקוח", 14.11.03). הצבענו על מהלכים בלתי תקינים של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, ובמיוחד של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שגרמו עוולות לרבים, ואף החזיקו אישי ציבור במקום רגיש. למרות זאת, שופטי בית המשפט העליון ועימם שר המשפטים סימנו את רובינשטיין וארבל כמועמדים לכהונת שיפוט בבית המשפט העליון, ואיש לא יבלבל אותם עם עובדות. השבוע פרסמה הוועדה לבחירת שופטים את שמותיהם של 15 מועמדים לכהונת שופט בית משפט עליון. רובינשטיין וארבל מוצגים כמועמדים בטוחים מצד שני בכירי הוועדה: נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ושר המשפטים יוסף (טומי) לפיד.
אף על פי כן, נתמיד במלאכתנו. עכשיו, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הודיע על החלטתו בתיק החקירה נגד השר אהוד אולמרט, וכן בתיק החקירה המעניין יותר נגד יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין, ונוכח הדברים שחשף היועץ המשפטי בשתי ההחלטות, זה הזמן להאיר את העוולות שעשו השניים לא רק נגד אולמרט וריבלין, אלא נגד הציבור הרחב.
אולמרט וריבלין נחקרו בחשד לקבלת שוחד מאיש העסקים דוד אפל, תמורת שירותים שהעניקו לו, תוך ניצול לכאורה של מעמדם. היועץ המשפטי לממשלה קבע באשר לאולמרט, כי יש לגנוז את תיק החקירה בשל היעדר ראיות מספיקות. באשר לריבלין החליט מזוז לסגור שישה תיקי חקירה בשל היעדר אשמה (היינו: לא היה מקום מלכתחילה לחקירה), ובעניין אחד - בשל היעדר עניין ציבורי. בהחלטה יש כמה גילויים חדשים, שיש בהם כדי לעורר דאגה בפני כל מי ששלטון החוק יקר ללבו. ההשפלה נדרש לחתום על ערבות
ב-28 בינואר 2001 הביס אריאל שרון את אהוד ברק. ריבלין, אחד משושביני הקמפיין המבריק שהביא את ההצלחה הענקית לשרון, המתין לתיק המשפטים. לאחר הבחירות דיבר על כך במלון הילטון בירושלים. שבוע לאחר מכן, בפברואר 2001, זומן לחקירה. "נכנסתי ב-12 בצהריים ויצאתי ב-11 בלילה . 11 שעות של חקירה". החוקרים התביישו, אומר ריבלין, ראיתי את זה עליהם כשהם שאלו שאלות. בושה או לא - החוקרים לא חסכו מריבלין שום עלבון. הוא נדרש לחתום על ערבות אישית, ולא לדבר עם איש בנושא החקירה, ורק לאחר מכן הורשה ללכת לביתו. סוד גלוי הוא, כי זו גזירה קשה בעבורו - גם כשאין מדובר בחקירה - קל וחומר כאשר מדובר בחקירה מפוקפקת, שהולדתה בחטא, והיה זה רק טבעי שיזעק על הפגיעה בו. ימים ספורים לאחר מכן, בעוד שרון מרכיב את ממשלתו, מסר לו היועץ רובינשטיין: ריבלין לא יוכל להתמנות לשר משפטים. שרון לא ערער על ההנחיה. ריבלין מונה לשר התקשורת. מאז ועד חול המועד פסח השנה היה ריבלין נתון לחסדי המשטרה והפרקליטות. הם פגעו בו, הדליפו, והוא לא יכול היה לומר מאומה. עכשיו יצא המרצע מן השק. אחרי הסיפורים והפרסומים המגמתיים, מפרט מזוז שבע פרשיות שנחקרו. לגבי שש מהן, כאמור, הוא קובע כי התיק ייסגר בחוסר אשמה. לגבי התיק השביעי, הוא קובע, הנוגע למידע שמסר לאפל מדיון בוועדה לבחירת שופטים, שבה היה ריבלין חבר, ייסגר התיק מחוסר עניין ציבורי, וזאת לאור העובדה "שהמידע שנמסר אינו רגיש או פוגעני, ולא פגע בפעילות הוועדה". מזוז מגלה בהחלטתו כי חוות הדעת וההמלצה של פרקליטת מחוז מרכז, על דעת פרקליטת המדינה, הועברה אליו ב-25 במרץ השנה. גם הפרקליטות נוכחה כי יש לסגור את תיקי החקירה בהיעדר אשמה, למעט התיק הנוגע לוועדה לבחירת שופטים. מבירור שערכתי עם המשטרה עולה כי כבר בסוף יולי 2001 - חמישה חודשים לאחר חקירתו של ריבלין - הועבר התיק לפרקליטות. מאז נותר על שולחנה של ארבל, מבלי שהכריעה בו. גם תיק אולמרט הועבר לפרקליטות ביולי 2001, ונותר מונח על שולחן הפרקליטה. הסיוע "שמע ישראל"
החלטות היועץ המשפטי על אישי ציבור, מושכות לעתים קרובות ביקורת בעיקר בגלל הסלחנות כלפי נחקרים. אך כאן ההחלטה חושפת את לבם הגס של החוקרים ואנשי הפרקליטות. הדבר עולה מפורשות מהתיאור היבש של העובדות בנוגע לאחת הפרשות שעליהן נחקרו ריבלין ואפל, כפי שהוא מובא בהחלטת מזוז: "משיחת טלפון שהתנהלה בין אפל לגברת בשם אהובה בתאריך 16.9.99, עלו חשדות לכאורה למעורבות ריבלין בגיוס כספים בחו"ל שלא כדין לצרכים פוליטיים באמצעות מר שמואל סיסו, קונסול ישראל בניו-יורק. מחקירת אפל עלה כי השיחה היתה עם גברת אהובה מגן, יושבת ראש ארגון החירשים "שמע ישראל", ארגון לו מסייע אפל בדרכים שונות, וזאת נוכח היות שלושה מילדיו חירשים. גב' מגן מסרה בעדותה, כי אפל חבר בוועד המנהל של הארגון, ומקדיש ממיטב מרצו וזמנו לסיוע לארגון, וכי גם ריבלין סייע לארגון בפעילותו בכנסת. כן ציינה, כי הארגון פנה לסיסו בבקשה לסיוע בעריכת אירועי התרמה לארגון בארצות-הברית, אך'לא יצא מזה כלום'. נוכח האמור, אין מקום לייחס כל מעשה פלילי למי מן המעורבים, ויש אפוא לסגור תיק זה מחוסר אשמה פלילית".
מהציטוט עולה כי ריבלין ואפל ביקשו לגייס כסף כדי לסייע לחירשים. אך איתרע מזלו של ריבלין: אפל היה נתון בחקירה סמויה, שכללה האזנות סתר. הדיבורים על כסף עם אפל, הזיזו כנראה כמה ברגים בשכלם של חוקרי המשטרה וכמה מאנשי פרקליטות. עד כדי כך שהם הפכו מעשה טוב ומרגש מצד השניים, לחקירה משטרתית.
"אני כל חיי עוזר להם", אומר ריבלין. "דאגתי כשר התקשורת, שיהיו כתוביות בטלוויזיה, בעברית, לחירשים-אילמים. אני פעיל מאוד. אני משתתף כל שנה באירוע של עמותה שיוזמת שירה בציבור לבעלי מוגבלויות". תרומתו של ריבלין לא עשתה רושם על ארבל. היא ואנשיה מזמזו תיק זה כמעט שלוש שנים. הפרשה מקוממת את ריבלין. השתיקה שגזר על עצמו, בשלב זה, אינה נובעת מכך שנסתמו טיעוניו. ריבלין מגלה כי בימים אלה הוא שוקל עם יועציו המשפטיים כיצד לנהוג. "אני שוקד עכשיו לבחון את כל הלקחים, כדי לראות האם אפשר להילחם בתופעה נוראית שמתרגשת עלינו בעשור האחרון, שבו יש סימביוזה בין משטרה, לבין עיתונאים מטעם והפרקליטות", אמר ריבלין, "מתוך דאגה לציבור כולו, בהחלט אני חושב שאם לא אני אלחם, אז אני שותף".
מעולם לא פחדתי, אומר ריבלין. "היה לי צער גדול על משפחתי, כאשר עיתונאים השתמשו באותה חקירה כדי לשים אותי למשל ושנינה. . . אני מעולם לא נפגעתי ברמה הציבורית, פרט ללכלוכים של עיתונאים מטעם: מרדכי גילת, אמנון אברמוביץ', חני קים, ואמיר אורן. אני אישית התקדמתי בפוליטיקה. גם המשטרה לא עצרה אותי. המקום היחידי שאמרו אין כניסה, היה משרד המשפטים. יכלו להגיד לי - לא רוצים אותך, במקום להשתמש במערכת שלטונית שלמה ". ומה מסקנתו לגבי מי שחוללה פרשה זו נגדו? ריבלין מסרב לנקוב בשמה של ארבל, אך מעיר: "אני חושב שאנשים שקשורים בחקירות מפוקפקות, לא צריכים להיות בפסגת הפירמידה של עשיית הצדק".
ארבל מסרה בתגובה כי התיק הועבר לפרקליטות באפריל 2002 (ולא ביולי 2001 כפי שטוענת המשטרה - י"י). לטענתה , מדובר בתיק רחב היקף הכולל פרשיות רבות ועניינים נפרדים, ולכן התבצעו השלמות רבות. בדיקת התיק אכן התמשכה נוכח מורכבותו, ונוכח אילוצי כוח אדם בפרקליטות. ארבל מוסיפה כי ההכרעה בתיק התאפשרה לאחר שהוגש כתב אישום נגד הנאשם המרכזי בתיק, דוד אפל, ולאחר ההחלטה בעניינה של נחמה רונן. המינוי התמיכה של בייניש
סוד גלוי הוא, כי שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש, היא אחת הפעילות הנמרצות למינויה של עדנה ארבל לבית המשפט העליון. כפי שחשפנו כאן, ארבל - בתפקידה כפרקליטת המדינה, נמנעה מלהורות על חקירה פלילית-משטרתית נגד עורך הדין יחזקאל בייניש, בפרשת התזמורת הסימפונית,
8. א.כ.אהרונוב=ח. מצקביץ=ד.בייניש=''פשע מאורגן !!
https://rotter.net/forum/gil/5161.shtml#8
ואף נמנעה מהעברת הטיפול בנושא לגורם אחר בפרקליטות או בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בנימוק שבייניש ובעלה הינם חבריה הקרובים. גם את חקירת מס הכנסה נגד עורכת הדין בייניש ניסו כמה גורמים לטרפד. נכון לעכשיו: חוקרי מס הכנסה עושים באומץ את מלאכתם. במדינה מתוקנת, ניתן היה לצפות שבייניש תימנע מ"לובי" למען מינויה של ארבל. הרי לא ייתכן מצב, שבו ארבל נמנעת ממילוי תפקידה ו"חוסכת" לבעלה של בייניש חקירה משטרתית, וזו האחרונה, פועלת לקידומה לעליון. שאלת השאלות עתה היא מדוע לא תימנע בייניש מהשתתפות בוועדה לבחירת שופטים, העומדת לבחור ארבעה שופטים למינוי של קבע. בייניש נמנעה ממתן תגובה על שאלה זו, למרות פנייתי אליה. שאלה זו עולה עתה גם אצל כמה מבכירי מערכת המשפט בישראל, לרבות כמה משופטי בית המשפט העליון, המגלים מורת רוח מהתנהלות הצמד בייניש-ארבל. גם באשר למועמד אחר, השופט יונתן עדיאל, יש בעייתיות בעובדת חברותה של בינייש בוועדה. עדיאל היה שותפו של בעלה, ובין המשפחות קיימת עתה מערכת יחסים מיוחדת.
ללא תמיכתה של בייניש, יהיו לארבל רק שלושה תומכים בטוחים, שני שופטים ושר המשפטים, מתוך שמונה, ובמצב זה ספק אם היא תהיה מועמדת ריאלית. מולה ניצבות שתי המועמדות הנחשבות לבעלות סיכויים גבוהים ביותר, לפחות על פי מבחן מקצועי: השופטת אסתר חיות, והמשפטנית פרופ' רות גביזון, הנחשבת למועמדת בעלת סיכויים טובים מאוד. שורה של אישים בכירים מאוד תומכים במועמדותה, ואף ציידו אותה בהמלצה חמה. אך במקומותינו, ספק אם השמות הגדולים האלה יגברו על האינטרסים והשיקולים הזרים שחלחלו גם לוועדה יוקרתית זו.
y y @ m a a r i v . c o . i l
http://www.maariv.co.il/cache/ART689693.html @ מצ"ב קישור לאשכול = חומר שעליו דיברנו ארוכות בנושא!!
פרופ' מנחם אמיר: ''היש פשע מאורגן בישראל ??''
10. עכשיו זה ממוסד וכשר: המשטרה = התקשורת = התביעה!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5245&omm=10&viewmode=threaded
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
צחצח
חבר מתאריך 8.7.12
10 הודעות |
00:27 04.09.04 |
|
|
16. דוגמא על מה נזרק כסף במדינה
בתגובה להודעה מספר 0
| |
http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m00782&type=doc
כתיבה: סמי כהונאי, כלכלנית ליווי מקצועי ואישור: מוחמד סייד-אחמד, מנהל המחלקה הכלכליתעריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת" כ"ד בטבת תשס"ד18 בינואר 2004
1. רקע כללי
במסמך זה מפורט הסיוע שקיבלו "אסם" וחברות-הבת שלה מהמדינה במהלך השנים האחרונות. המסמך עוסק בסיוע או בהטבות שהעניקו לשתי החברות גופים הכפופים למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – מרכז ההשקעות, המינהל לאזורי פיתוח, המדען הראשי והתוכנית לפיתוח הון אנושי בתעשייה – וכן מינהל מקרקעי ישראל.
כל הגורמים המפורטים לעיל מעניקים סיוע לחברות לצורך השקעות, ומתנים סיוע זה בעמידה ביעדים שונים. יעדים אלו שונים מגוף לגוף ומסיוע לסיוע, על-פי המטרות של כל אחד מהגופים ועל-פי מצב המשק. על-פי רוב, הסיוע מתבטא במענקים ובהטבות מס. לעתים הוא מלווה בהמלצה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להקצות קרקעות בתנאים מועדפים.
לשם הכנת המסמך פנינו בנפרד לכל אחד מהגורמים המוזכרים לעיל וביקשנו לקבל מידע לתקופה שמתחילת שנות ה-90 ועד היום. בחלק מהמקרים היו נתונים זמינים רק עבור השנים האחרונות.
2. מרכז ההשקעות במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959, מרכז ההשקעות מעניק הטבות בשני מסלולים: מסלול מענקים ומסלול הטבות מס. הסיוע ניתן לאחר שתוכנית ההשקעות זכתה למעמד של "מפעל מאושר" במינהלת מרכז ההשקעות. הקריטריונים שלפיהם ניתן מעמד זה: כדאיות למשק הלאומי, יכולת תחרות בשווקים בין-לאומיים, שימוש בטכנולוגיות חדשניות, יצירת מקומות תעסוקה, ערך מוסף גבוה והתאמה לצרכים המיוחדים של כלכלת המדינה. הקריטריונים הפרטניים וההדגשים משתנים מעת לעת.
בתוכנית המאושרת נכללת השקעה ברכוש קבוע בלבד – ציוד ומבנים חדשים. התוכנית צריכה להתממש בתוך שלוש שנים ממועד כתב האישור המקורי, ולפחות 25% מהיקף התוכנית צריך להתממש בתוך שנתיים. מרכז ההשקעות רשאי להאריך את מועד הביצוע עד לתקופה של חמש שנים. המענק ניתן כשיעור מההשקעה ברכוש קבוע הכלולה בתוכנית המאושרת. להלן מידע על סיוע שקיבלה חברת "אסם" השקעות בע"מ ממרכז ההשקעות משנות ה-80 ועד היום. מרכז ההשקעות לא הסכים לחשוף מידע על סכום ההשקעה שאושר ועל מטרות הסיוע שקיבלה החברה, אלא רק על המענקים שניתנו בפועל. כמו כן, מרכז ההשקעות לא הסכים לחשוף מידע על הסיוע שניתן לחברות-הבת של "אסם". לטענתם, על-פי חוק חופש המידע מוטלת עליהם חובה לקבל את הסכמת החברה לחשיפת מידע על סיוע שניתן לה, וחברת "אסם" התנגדה לחשיפת המידע האמור. פניותינו החוזרות ונשנות ללשכה המשפטית במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בבקשה לקבל הסבר מפורט יותר לטענה זו לא נענו.
מענקים שניתנו(אלפי ₪ במחירים שוטפים) סטטוס ביצוע התוכנית תאריך אישור מסלול סיוע
937 בוצעה במלואה אוקטובר 72' מענקים
3,166 בוצעה במלואה אוגוסט 74' מענקים
לא ניתנו מענקים בוצעה במלואה אפריל 81' מענקים
1,439 בוצעה במלואה מאי 84' מענקים
4,386 בוצעה במלואה פברואר 85' מענקים
1,174 בוצעה במלואה אפריל 88' מענקים
-- בוצעה במלואה יולי 89' הטבות מס
8,228 בוצעה במלואה ספטמבר 91' מענקים
1,174 בוצעה במלואה אוגוסט 92' מענקים
לא ניתנו מענקים בוצעה במלואה נובמבר 92' מענקים
23,990 בוצעה במלואה מרס 94' מענקים
-- בוצעה במלואה ספטמבר 95' הטבות מס
4,619 בוצעה במלואה דצמבר 00' מענקים
1,740 בביצוע מאי 02' מענקים
מקור: חיה פרי, הממונה על הפעלת חוק חופש המידע, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, פקס, 2 בדצמבר 2003.
המינהל לאזורי פיתוח במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
המינהל מקצה, על-פי חוק, קרקעות באזורי תעשייה בעדיפות לאומית, בלי מכרז ובהנחה; שיעור ההנחה תלוי באזור. לאחר שהחברה מקבלת את אישור המינהל לאזורי פיתוח, היא חותמת על הסכם פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל. לאחר סיום הבנייה נחתם עם מינהל מקרקעי ישראל חוזה חכירה.
להלן פירוט ההקצאות לחברת "אסם":
· ב-1995 הוקצה לחברת "אסם" השקעות בע"מ שטח של 11,380 מ"ר ביקנעם-עילית. ערך הקרקע: 1,592,227 ₪. הסכום ששולם בפועל: 493,590 ₪ (31% מערך הקרקע). ממינהל אזורי פיתוח במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נמסר כי אין נתונים זמינים על הסכומים שהחברה שילמה בעסקה זו עבור הוצאות פיתוח קרקע.
· ב-1999 הוקצה לחברת "אסם" השקעות בע"מ שטח של 8,350 מ"ר בשדרות. ערך הקרקע: 668,500 ₪. הסכום ששולם בפועל: 207,235 ₪ (31% מערך הקרקע). נוסף על כך שילמה החברה עבור הוצאות פיתוח סכום של 920,000 ₪, מתוך אומדן עלות של 1,200,000 ₪ (77% מאומדן העלות).
· כיום נתונים בהליכי שיווק כ-31,000 מ"ר בקרית-גת לחברת "סלטי צבר" (חברת-בת בבעלות מלאה של "אסם") לשם הקמת מפעל לסלטים מצוננים.
3. המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
חברת "טבעול" (חברת-בת; "אסם" מחזיקה ב-51% ממניותיה) נתמכה על-ידי המדען הראשי ב-5 תיקי מו"פ:
· בשנים 1993-1998 נתמכו 4 תיקי מו"פ בפרויקט שעסק בפיתוח מרקם דמוי סיב בשרי למוצרים על בסיס חלבון מן הצומח. סך המענק שאושר בארבעת תיקי המחקר: 3,491,000 ₪. בפועל קיבלה החברה 2,270,000 ₪.
· בשנת 2003 אושר לחברה תיק מו"פ אחד לשם פיתוח טכנולוגיה ומוצרי בצק בריאותיים. בתיק זה אושר מענק בסך 1,069,000 ₪, והוא עדיין פעיל.
4. התוכנית לפיתוח הון אנושי בתעשייה – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
במסגרת התוכנית המשרד משתתף במימון ההוצאות להדרכת העובדים. התמיכה ניתנת בשיעור מסוים מהוצאות ההדרכה, ותלויה בגודל המפעל. בתחילת התוכנית החברה מקבלת מקדמה, ולאחר שהיא מגישה דוח ביצוע סופי היא מקבלת את יתרת הסכום. חברות-בת של "אסם" קיבלו סיוע בתוכנית זו במסגרת מסלול הכולל מתן סיוע עבור הדרכות עובדי החברה או מלגאי החברה:
· לחברת "בית-השיטה – עסיס" (חברת-בת; אסם מחזיקה ב-51% ממניות בית-השיטה) אושר בשנת 2000 סיוע בגובה 64,500 ₪. החברה מימשה כ-75% מהתוכנית המאושרת, ובעקבות הדוח הסופי קיבלה בשנת 2001 מענק בסכום של 48,300 ₪.
· לחברת "בית-השיטה–עסיס" אושר בשנת 2001 סיוע בגובה 49,600 ₪. החברה מימשה כ-72% מהתוכנית המאושרת, ובעקבות הדוח הסופי קיבלה בשנת 2002 מענק בסכום של 35,600 ₪.
· לחברת "מגדנות הבית" (חברת-בת; אסם מחזיקה ב-51% ממניותיה) אושר בשנת 2001 סיוע בגובה של 43,900 ₪. החברה מימשה כ-68% מהתוכנית המאושרת, ובעקבות הדוח הסופי קיבלה בשנת 2002 מענק בסכום של 29,800 ₪.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
01:50 04.09.04 |
|
|
28. למה אלעד שרגא לא טיפל בפרשת המרינה בהרצליה ??
בתגובה להודעה מספר 27
|
 53. הקשר של מוטי זיסר לפרשה בכלל ולמרינה הרצליה בפרט
https://rotter.net/forum/gil/5319.shtml#53 69. סיכום ביניים: בפרשת פורז/פריצקי/מימן/תשובה/האחים עופר
https://rotter.net/forum/gil/5319.shtml#69 מ-י-ל-ח-מ-ת~~~ה-ט-י-ט-נ-י-ם הליכוד ויתר על משרות של שר וסגן שר התשתיות
באתר של הכנסת כבר הוציאו את פריצקי ואף אחד
עוד לא ממנה סגן שר למשרד התשתיות, מדהים !!
http://knesset.gov.il/mk/heb/mkindex_current.asp?view=4 מי הייתה סגנית שר התשתיות עד לא מזמן ועפה מהתפקיד ברעש גדול ? נכון נעמי בלומנטל .
נעמי בלומנטל שהעיזה לדרוש לחקור את התנהלותו של יוסי גינוסר....
מי יהיה שר התשתיות הבא שמחליף את פריצקי?
נכון מודי זנדברג.
שני חברה שלא חשודים באהדה לגז הפלסטיני של קבוצת תשובה, לדעתי ימיו של מודי זנדברג בתפקיד ספורים ואם לא אז צפו מנוי של סגן שר תשתיות שישמור על הצעדים של הילדון, בכל מקרה.....
מי סגן השר היום?
למה לא שומעים עליו בפרשה?
האם אריק שרון באמת פוחד ממצב שהרשות הפלסטינית תרוויח מהגז ותממן טרור?
איך שימון פרס נכנס לתמונה בדיוק ברגע הנכון כדי להרגיע את החששות של אריק שרון..... למה ערוץ 10 וערוץ 2 שידעו על הקלטות של פריצקי - לא פרסמו ונתנו לאיילה לקטוף את הסקופ...??
כי ליוסי מימן יש בעלות נסתרת על חברת החדשות של ערוץ 2 שעובדת בשיתוף פעולה מוצהר עם חברת החדשות של ערוץ 10 תקשורת משוחדת....
למה אף אחד לא פוצה פה ודורש שיוסי מימן יפרוש (לפחות זמנית למען הסר ספק) מניהול ערוץ 10 כי התקשורת נשלטת ע"י מימן = ע"י המוסד..... פלבסקי נופל ברשת של אשל איזה תרגיל מבריק של לסט והחברים שלו גם דופק את פריצקי וגם דופק את מימן שלא נזהר ונכנס למלכודת שני ציפורים במכה אחת קלאסית....
1. מה יש לניצב בדימוס גבי לסט על יעקב אשל החוקר...??
2. למה לא בודקים את העבר של יעקב אשל שמצטלב עם גבי לסט ?
כי במשטרה יש לגבי חברים טובים ומי הפרייאר יוסי מימן ושבתאי שביט
שהוא אדיוט גדול....
3. מי מחייך יצחק תשובה = האחים עופר = מלחמת הטיטנים
4. למה אף אחד לא דורש שיוסי מימן יתפטר מניהול ערוץ 10 וחברת החדשות
שלהם? כמו שכולם דרשו מיעקב נמרודי להתפטר שהפך לחשוד בפרשת האזנות הסתר ?
תשובה: גזענות....?! יוסי מימן = יצחק תשובה = שותפים
1. יוסי מימן = גז מהמצרים והישראלים
2. יצחק תשובה = גז מהפלסטינים והבריטים.
3. אנחנו עם ישראל = אגורה שחוקה.... נמרוד נוביק נחקר בפרשת פריצקי = =הסכם אוסלו = יוסי גינוסר
נמרוד נוביק, אחד ממנהלי העסקים בקבוצת יוסי מימן, נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה..... מדוע פוטר רשם העמותות עו"ד עמירם בוגט??
מה הקשר בין רשם העמותות לבין פרשת פריצקי?
האם הדיח שר הפנים אברהם פורז את רשם העמותות, עו"ד עמירם בוגט, משום שזה ניהל חקירה נגד שתי עמותות שפורז קשור אליהן - אותן עמותות המוזכרות בשיחה המוקלטת בין השר המודח יוסף פריצקי לחוקר העבריין יעקב אשל? מדוע לא חודש החוזה של רואת החשבון החיצונית של רשם העמותות, שכתבה את דו"ח הביקורת על "המכון הליברלי" - העמותה שפורז היה מפעיליה הבולטים, ונמצאו בה ליקויים וחוסר מינהל תקין?
גם עתה, לאחר שכבר ברור כי יוסי מימן, בעל חברת "מרחב" ומבעלי ערוץ 10, יזם ומימן את החקירה נגד השר המודח, שולחת הפרשה הזאת את זרועותיה אל הפוליטיקה, במקרה זה הפוליטיקה הפנימית של שינוי..... מי המועמד לתפקיד רשם העמותות..??
יועצמ''ש לשעבר של סיעת מ.ר.צ עו"ד ירוןקידר מועמד לרשם העמותות
https://rotter.net/forum/scoop/7278.shtml
ח''כ רן כהן לראש השב''כ: אתם מעורבים בחקירת רצח השופט?
ח"כ רן כהן (יחד) שואל את ראש השב"כ, אבי דיכטר, בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת האם השב"כ מעורב בחקירת רצח השופט עדי אזר....??
"סרק סרק = מרחב....אזרחי !!"
סרק סרק... היורה היה לבוש בבגדי מאבטח, הרצח בוצע במקצועיות מושלמת, אקדח עם משתיק קול, שופט שבכלל התעסק בעניינים מהמרחב האזרחי... כאילו רוצה הגורל לומר: כיוון החקירה כאן ברור:
הוא בלתי ניתן לחקירה !!! בכיר בקבוצת ''מרחב'' שבבעלות מימן ייחקר היום ביאח''ה
יום שלישי, 20 ביולי 2004, 9:48 מאת: מערכת וואלה!
נמרוד נוביק, בכיר בקבוצת מרחב שבבעלות יוסי מימן, ייחקר היום ביחידה הארצית לחקירות הונאה. זאת, לאחר שאתמול נחקרו ביחידה מימן ושבתי שביט, מי שהיה ראש המוסד ומכהן כיום גם הוא כבכיר בקבוצת מרחב. בגלי צה"ל דווח, כי הבוקר תבקש המשטרה לשחרר בתנאים מגבילים את החוקר הפרטי יעקב אשל שמאושפז בבית החולים מסוף השבוע.
כל חוטי השחיתות שוב מובילים לאותו מנכ"ל של המדינה, אהרון ברק
(נשיא בית משפט העליון אהורן ברק)
בפרשת מימן נסתרת העובדה כי מנהל ערוץ החדשות בערוץ 10, הוא חותנו של אהרון ברק (רם לנדס), שהיה לפני כן מנהל חברת החדשות (ערוץ 2) ולפני כן מי שהוביל את הארור התקשורתי נגד סיעת ש"ס ואריה דרעי, כשהיה הבוס של מרדכי גילת במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות.
ובמקרה, הדירקטור של חברת החשמל שמינה את לנדאו הוא חותן אחר של אהרון ברק: עו"ד דן כהן. ובמקרה, הוא גם היועץ המשפטי של חברת הדלק הלאומית של משרד התשתיות (תש"ן) ובמקרה, הבן של אהרון ברק הוא היועץ המשפטי של חברת פי גלילות האחראית על ניפוק כל הדלק לחברות הדלק במדינה, ובמקרה – החותן של משה שחל הוא המנהל של פי גלילות יחד עם קצין משטרה (גבי לסט) שהיה יד ימינו של שחל והציל אותו מהסתבכות בפלילים (בפרשת טרנר), ובמקרה בעלה של (חברת כנסת מלי פולישוק) - צלי פולישוק משמש כדירקטור בחברת חשמל, אשר מציעה הצעת חוק- "חוק משק הדלק" (היום-מצ"ב בהודעת המשך) ובמקרה, הכל במקרה, כל חוטי השחיתות שוב מובילים לאותו מנכ"ל של המדינה, אהרון ברק המשטרה עומדת לחקור גם את עיסקת הטורבינות, עליה חתמה חברת החשמל עם קבוצת סימנס ועם קבוצה ג'נרל אלקטריק. המדובר באחת מהעסקות הגדולות ביותר בחברת החשמל. היא כוללת שמונה תחנות כוח לגז טבעי או סולר והיקפה נאמד ב-500 מיליון דולר. המשטרה תחקור עיסקה זו בעקבות מידע שקיבלה באחרונה, ולפיו אישים הקשורים לגורמים בכירים בחברת החשמל קיבלו עמלות או דמי ייעוץ בתקופה שחברת החשמל חתמה על העיסקות. משמעות הדבר: קיים חשד כבד, לפיו דירקטור אחד לפחות בחברת החשמל נהנה מטובת הנאה - בעצם זאת שבני משפחתו קיבלו כספים - וזאת בשעה שאותו דירקטור השתתף באותן ישיבות וקיבל החלטות הנוגעות לאותן עיסקות. נראה לי שמזוז הולך למנף את פרשת פריצקי
לכדור שלג שיתחיל בגבי לסט, ויגמר לפחות במשה שחל- שר האנרגיה, והמשטרה, והפטרון של גבי לסט, ושל רפי פלד מחברת החשמל, ושל יוסי מימן מפרשת הגז הטבעי, ושל צלי פולישוק בעלה של מלי, ושל הדירקטור המאפיונר מחברת החשמל (עו"ד דן כהן, החותן של אהרון ברק והשותף של הבן שלו ושל הבן של זמיר) ושל עוד הרבה מאוד גורמים המושכים בחוטים של הרבה מאוד כסף. שחור כמובן........ כדור השלג מתגלגלגלגלגלגלגלגלגלגלג למה הבן של שרון ולא הבנים של פרס, אהרון ברק, וכל היתר?
26.4.2004 כולנו מכירים לפחות שני בנים-של, הרבה יותר עשירים, ובאופן מסחרר ותמוה, מאשר גלעד שרון. לא מליון דולר פה, ושם – אלא עשרות מליוני דולרים גם פה, וגם שם.
26. למה הבן של שרון ולא הבנים של פרס, אהרון ברק, וכל היתר?
https://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#26
ימים יגידו.......
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
pakpak
גולש אורח
|
19:01 04.09.04 |
|
|
37. שהנבל השמאלן יפתח את הפה על הבנקים !
בתגובה להודעה מספר 0
| |
הבנקים חונקים אותנו
אל תתנו לבנקים לבלבל אתכם. עכשיו הם צועקים ומנסים לסכל יישום מסקנות ועדת בכר. הם בלחץ, וזה הזמן ללחוץ בכל הכוח, לכל הכיוונים, ולהכריז: לא ניתן שיחנקו אותנו יותר, רוצים תחרות בין הבנקים, רוצים הפחתת עמלות, רוצים הזדמנות הוגנת לקבל אשראי
04/09/2004 | מיכאל דבורין | [email protected] תגובות
בימים האחרונים אנו עדים למתקפה רבתי של הבנקים נגד ועדת בכר והמלצותיה, הקוראות לראשונה מזה זמן רב לבצע שינויים מבניים בבנקים ולהפריד את קופות הגמל מהבנקים. הבנקים מנסים לשכנע אותנו במודעות ענק שתחרות זה דבר רע, שאזרחי ישראל מפסידים את היציבות שביכולתם להעניק לנו, שמרווחי הבנקים מרוויחים כולם, אבל העובדות בשטח הן שונות לחלוטין. מזה עשורים רבים, שולטים הבנקים ביד רמה בחיינו ובצורה קרטלית כמוה אין בעולם המערבי המודרני. הבנקים, והדברים אמורים בעיקר לגבי לאומי ופועלים, מחזיקים למעלה מ-90% מהשוק הבנקאי, קובעים כמאמר הגשש החיוור "מי יהיה השופט, מה תהיה תוצאה, ומה יהיה מזג אוויר". הם גובים מאיתנו עמלות שונות ומשונות, הורגים אותנו בריביות על האוברדראפט, ורושמים רווחי עתק בזכות הכסף שלנו, שמכסה להם כל חור שיוצר בעל הון פזיז זה או אחר שקיבל מהם הלוואה, על מיזם גרנדיוזי שהתרסק. הבנקים שהם אוליגופול כאמור, קובעים ריבית מלאכותית נמוכה על פיקדונות הצבור, וגובים ריבית נשך מההלוואות שהם נותנים לו, וזאת בייחוד למשקי הבית. הריבית הנמוכה על החסכונות גורמת להעברה מסיבית של הון מהציבור החוסך, למספר מצומצם של בעלי הון השולטים בבנקים. מדובר במיליארדים רבים שהבנקים גוזלים מציבור החוסכים ולאיש לא איכפת. גם לגורמים כגון המפקח על הבנקים והממונה על ההגבלים העסקיים אין הרבה מה לעשות בנידון. ישראלים נחשבים כעם שאיננו פראייר. כעם שבשוק נידח בהודו מסוגל להוציא למוכר ארנקים את הנשמה על שקל וחצי רק כדי לצאת עם מחיר נמוך שבעי רצון, אבל דווקא כאן בארץ כאשר מדובר על סכומים אדירים, מיליארדים כאמור, הישראלים ממלאים פיהם מים ונותנים לבנקים לדפוק אותם פעם אחרי פעם. אנחנו פראיירים, מה זה פראיירים, כמונו לא בראו עדיין. איך אנחנו הציבור מאפשרים לחבורת בנקאים מרחוב רוטשילד בתל אביב כך לגזול לנו את חסכונותינו, לעבוד עלינו בעיניים עם העמלות, ובעצם לחנוק את המשק הישראלי. איך ייתכן ש-70% מהאשראי במשק הישראלי הולך בסך-הכל לאחוז אחד מהאוכלוסייה. עכשיו זה ברור למה. הבנקים עושים את המוות לעסקים הקטנים, ואני לא צריך לספר לאף אחד כמה קשה לקחת הלוואה של כמה עשרות אלפי שקלים במדינה הזאת למי שלא קוראים לו דנקנר, או זאבי. כך הם שולטים בנו ומנציחים שליטה כלכלית של מספר משפחות במדינה. הסירו ספק: אני קפיטליסט וחושב שהשוק החופשי הוא הפיתרון הטוב ביותר לכל כלכלה. אולם מה שמתרחש בארץ בתחום הבנקאות רחוק מלהיות חופשי, כמרחק מזרח ומערב. ולישראלים לא איכפת. הם אדישים. לא איכפת לנו שידפקו אותנו, לא איכפת לנו שלמעלה משליש מכל שקל שאנחנו מרוויחים בזיעת אפינו הולך על פרנסה של המונופולים ששולטים בשוק הישראלי. לא איכפת לנו שאף מחוקק שאנחנו בחרנו כדי שייצג אותנו, לא יזיז את עצמו כדי לשנות משהו, כי הבנקים מחזיקים אותו במקום הרגיש ביותר שלו. מי ייתן לו הלוואה אחרי זה, כשהוא ירצה לבנות מטה פריימריז? וככה הם שולטים בנו. ככה הם מוחקים חובות לחברים בסכומים של מאות מיליוני שקלים, אבל אותנו הם ירדפו עד חורמה על חוב של 7,000 ש"ח. כי את הכסף מזאבי הם לעולם לא יראו, אבל את הכסף ממך וממני, אנשים עובדים, ישרים, אם ילחצו מספיק חזק יש סיכוי שהם יחזירו ובריבית דה-ריבית. ומה עושה הפיקוח על הבנקים? בוודאי תשאלו. אם כן, התשובה הפשוטה היא שבמקום שהפיקוח על הבנקים יפקח עליהם, הוא בעצם מנציח את המצב הקיים. יציבות הוא קורא לזה. אך כולנו יודעים את האמת: הפיקוח על הבנקים אינו ממלא את תפקידו באמת, כי מה שחשוב לו זה יציבותם של הבנקים, לא שלנו האזרחים. ומה זה יציבותם, הנצחת המצב הקיים, בו אזרחי ישראל הם עבדים של המערכת הקרטלית ביותר בישראל. למפקח על הבנקים לא איכפת שמנצלים את החוסכים והלקוחות. הוא דואג ליציבות. יתרה מכך: ההסטוריה מוכיחה כי הרבה פעמים תפקיד זה משמש כמקפצה להיכנס לאחר מכן לבנקים עצמם ולהרוויח מיליונים. אז למה שיחשוב לטובתנו האזרחים ולא לטובת המעביד הפוטנציאלי הבא שלו? מה אתם חושבים - שאין מי שרומז לו שאם הוא מעוניין להשתלב באחד הבנקים, כדאי שהוא יתייחס אליו יפה?. גליה מאור לא הייתה פעם המפקחת על הבנקים??. ונחזור על זה שוב. הבנקים חונקים אותנו, טת הציבור הפשוט, הם חונקים. הם אינם ממלאים את תפקידם כמתווכים פיננסיים בנאמנות, אינם מקצים הלוואות לפי שקולים כלכליים אלא לפי פרוטקציה ולפי קשרים, בלי ביטחונות מתאימים, תוך נטילת סיכון מוגבר, ואחרי זה הם מסתבכים עם חובות אבודים. ומאיפה הם משלימים את הכסף האבוד, זה ברור: ממני, ממך, מהזוג הצעיר שייחנק מהמשכנתא, מבעל העסק הצעיר שלא עומד בתנאי ההלוואה הכבדים מנשוא שקיבל. זו האמת, כך הם עובדים עלינו, כך זולג לו ההון מבין אצבעותינו, וזה לא מגיע לאף אחד מאיתנו. השימוש הבלתי יעיל בהון, וההפסדים של חלק גדול ממנו בהרפתקאות עסקיות של משפחות ההון מחד-גיסא, וגזילת הכספים מהציבור על-ידי עמלות מוגזמות, וריביות מטורפות מאידך גיסא, הן תופעות בלתי נסבלות ויש לשנותן לאלתר. הציבור הישראלי חייב להתעורר ולהבין כי הקרב נגד הבנקים, הקרב לפתיחת הבנקים לתחרות, הוא קרב שהינו לא פחות חשוב מכל קרב אחר מדיני או פוליטי. מי שרוצה כלכלה חופשית וצמיחה במשק, מי שרוצה שוק שמעניק הזדמנות לצעירים לפתוח עסקים, מי שרוצה שהצעירים האלה לא יברחו לחוץ לארץ, חייב מייד לשנס מותניים ולצעוק בעל כל בימה: לא עוד. הבנקים חנקו אותנו, הבנקים גזלו מאיתנו מיליארדים וחילקו לחברים, ולעצמם, לא עוד! ואם אתם חושבים שמחאה ציבורית לא עובדת, אני מזמין את כולכם להרהר מדוע החליטו הבנקים דווקא כעת לשכור משרדי פרסום, יועצי תדמית, לבצע ספינים מבוקר עד ליל ומה לא, והכל כדי להגן על עצמם מפני מה שוועדת בכר רוצה "לגזול" מהם, קרנות הפנסיה שלהם, כלומר שלנו. הם בלחץ, וזה הזמן ללחוץ בכל הכוח, לכל הכיוונים, ולהכריז: לא ניתן שיחנקו אותנו יותר, רוצים תחרות בין הבנקים, רוצים הפחתת עמלות, רוצים הזדמנות הוגנת לקבל אשראי, מעתה העם הזה מפסיק להיות פראייר.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
08:56 05.09.04 |
|
|
40. שרגא, תחזיר את החווה שנתנו לך המושחתים....
בתגובה להודעה מספר 0
|
הכותרת שלעיל היא הכותרת לאחת התגובות לכתבה שפותחת את הארשכול
שהובאה מווינט והמצ"ב הקישור:
יו"ר התנועה לאיכות השלטון פותח את הפה. ראיון
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2972059,00.html@ להלן התגובה בכלל וחומר רילוונטי לחוות הבודדים הנושא המדובר בתגובה. 
לטייל עם חברים
טיול שלישי לשנת תשס"ד שבת – 3.1.2004
לבד לבד לבד – כמה טוב וכמה נחמד
חוות הבודדים שבנגב – לבד בין שמים וארץ, עם הטבע והחקלאות והשקט
ו – מה עוד?? מפגש עם חוואים חדשים במערב הנגב וטיול ברכב לאורך דרך הנוף של פארק הבשור יפה כפיר www.yafakfir.co.il טל. בבית - 04-6492105 טל. נייד - 050-462292
http://www.yafakfir.co.il/letayel/letayenegev.html
שלום לכל החברים –
החורף כבר בא. עוד יום ועוד יום – וגשמים, ומים ימלאו את הנחלים בנגב... הסיור - אל הנופים הפתוחים של הנגב המערבי – שם, דרומה לבאר שבע, במקום שאין עשן ואין עננים, אין פקקי תנועה ואין אויר דחוס ויומיום גדוש ולוהט. נדמה ששם הכל אחרת. ניפגש עם בני משפחת שחף, זוג שיצא בגיל מבוגר להתישב ולגדל בעלי חיים במדבר. ומתישבים נוספים – אנשי חוות הבודדים. משפחה פה, משפחה שם, יושבים במקום מבודד ועוסקים בחקלאות ובתיירות. אנשי החוות מגדלים בקר, כרמים לתעשיית היין ועתה כבר אפשר להשיג יין מקומי מתוצרת הר הנגב, ממש כפי שהיה בתקופה הביזנטית. וגם שרימפס... לא יאומן כי יסופר. הכי שקט שיש. את חלקו השני של היום נקדיש לדרך הנוף החוצה את פארק הבשור –"דרך הבשור": דרך עפר באורך 18 קילומטרים, שהוכשרה על ידי קרן קיימת לישראל למכוניות פרטיות. הדרך פרושה בין גן לאומי אשכול וצומת צאלים ובה נקודות תצפית, נקודות היסטוריות, גשר חבלים ועוד.
מלים – יעקב אורלנד
לחן – אולרי נוז'יק
ערבה, ערבה אין קץ
עין הבוקרים תרה
לא ערער לא דרדר לא עץ
רוח בא המדברה
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על מרחבים אבודים עדי גמר
ותזרח החמה ותשקע
ומוסיף וקולח הזמר
ערבה ערבה אלמון
שנות אלפים קמו
הבוקר על גב סוס קדמון
בדרכים שנשמו
זמר הבוקרים יעלה ויבקע
על רחלים ואלים בתוך צמר
ותזרח החמה ותשקע
ויוסיף לקלח הזמר!
לוח זמנים משוער
0830 – מפגש – פנדק הסיירים – מול התחנה המטאורולית לכוון דרום נסיעה לכיוון באר שבע ומשם לכיוון צומת הנגב וצומת משאבים 10:00 - ביקור בחוות הבודדים – וארוחת צהרים עצמאית באזור. 14:00 צפונה דרך פארק הבשור 17:00 סיום משוער באזור תל אביב בברכת טיול נעים – יפה כפיר הטיול הבא – ב-7 בפברואר– כוון ים המלח ומדבר יהודה נושא: זה לא החל היום
נשלח ע"י: נתיב
16/06/2004 9:25 :בתאריך
גוף ההודעה
החלוצים פעלו על פי דברי השיר "נלבישך שמלת בטון ומלט. ונפרוש לך מרבדי גנים." ברור שלמי שהגיע מאירופה מדבר הוא משהו ריק שצריך להוריקו כדי שיראה כמו ערבות ויערות אירופה. זה מקרה של חוסר הבנה. אבל כיום יודעים יותר אבל הגישה נשארה אותה גישה. חלוקה קרקעות למקורבים הייתה והנה דבר מקובל. חוות הבודדים הם חלק מגישה של אנשים בעלי יד קלה על רכושם המדינה (שזה רכושו של העם) אחרי שהם מחלקים חברות במחירי סוף העונה הם החלו לחלק אדמות. אף אחד אינו מכחיש שמטרתן של אותן חוות לדחוק את הבדואים מאדמות מדינה. השאלה אם כבר קיבלת החלטה מדוע לא תיישב שם מספר משפחות ולא משפחה אחת. עולים שיסכימו להמיר את השיכונים שלהם בחיים בחווה. אני בטוח שבקרב עולים מאתיופיה למשל ישנם כאלו שהגיעו מאזורים חקלאיים.
אני מסכים עם גל. אולי העושר נפוץ יותר אצל אשכנזים אבל העדתיות אינה משחקת תפקיד באורח חייהם.
http://www.bsh.co.il/forums/ShowMessage2.asp?id=473761&Fnumber=156&SunId=472167
https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
23:57 09.10.04 |
|
|
43. אליעד שרגא איפה אתה כשצריכים אותך = דורית בייניש ובעלה
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.10.04 בשעה 23:59 בברכה, פילוביץ שחף
אם זה היה ליכודניק מזמן התקשורת וכל מיני "צדקנים" היו שוחטים אותכם 
הבעל של השופטת ביניש, נחשד בעבירות מס ותלויות פרשיות הקשורות בתזמורת של רשות השידור אבל יש לו "חסינות" . היכן הג'נגי מהתנועה לאיכות השילטון מדוע הוא שותק. מוגשת לכם ליכודניקים חשיפה שפורסמה באתר הבלתי תלוי של יואב יצחק
http://www.likudnik.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=20904 
אליעד שרגא פותח את הפה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6053&forum=gil&omm=0
חשיפה: לקט הזהיר, בייניש המשיך בעבירות!!
מצ"ב קישור לתת-אשכול, למסמכים שנחשפו כאן לראשונה בסקופים
החושפים את פשעיו לכאורה של יחזאל בייניש בעלה של שופטת עליון דורית בייניש
8. א.כ.אהרונוב = ח. מצקביץ = ד.בייניש = ''פשע מאורגן !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5161&omm=8&viewmode=
חשיפה: לקט הזהיר, בייניש המשיך בעבירות
הבעל של דורית בייניש - נחקר בגין עבירות מס
עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של השופטת דורית בייניש, ביצע עבירות מס לכאורה. הוא הוזהר בזמן אמת על-ידי יו"ר קרן קיימת לישראל, יחיאל לקט, אך למרות זאת העבירות נמשכו; חוקרי מס הכנסה המליצו להעמידו לדין. התיק נתון עתה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה ואנשי הפרקליטות
09/10/2004 | יואב יצחק | התיק הרגיש 
דורית בייניש (שופטת עליום) - טובת הנאה לפרקליטה לארבל
בפרקליטות המדינה מוחזק, בימים אלה, אחד התיקים הרגישים. הנפיצים. המלצת מס הכנסה להגיש כתב אישום נגד עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של הנשיאה המיועדת לבית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש. התיק טופל קודם לכן במס הכנסה, ובשלב המתקדם יותר בפרקליטות מחוז ירושלים.במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי (פברואר 2004), בדיון שיזם בייניש עצמו - כשביקש למנוע הגשת כתב אישום, מסר נציג הפרקליטות כי קיימת במס הכנסה החלטה להגיש כתב אישום. זמן קצר לאחר מכן הועבר התיק להכרעת הפרקליטות ואל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. אלה טרם נתנו "אור ירוק" להגשת כתב אישום. אחת השאלות המרכזיות שהועלו: האם היתה לבייניש מודעות למעשים הבלתי חוקיים לכאורה. בייניש טען שלא. אנחנו נחשוף כאן מסמכים חדשים, המגלים כי בייניש הוזהר מבעוד מועד, אך המשיך בדרכו. אך קודם לכן, מעט רקע על הפרשה. בייניש נחשד בשורה של עבירות מס. עיקרן: בעת שכיהן בתפקיד יושב-ראש הנהלת התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ("התזמורת הסימפונית"), לא פעל להעברת הניכויים המתחייבים על-פי החוק, למס הכנסה, ואף לא טרח לדאוג לרישום כל ההכנסות כדין. החשדות נגדו התגבשו, אחרי חקירה רצינית שבוצעה. בייניש הכחיש במהלך החקירה שביצעו אנשי מס הכנסה, וגם לפניה ואחריה, כי היתה לו מודעות למעשים הבלתי חוקיים שנעשו. הוא חזר וטען, כי בתפקידו כיושב-ראש לא היה אחראי לענייני הכספים וכי בזאת טיפלו האחרים. החקירה במס הכנסה התמקדה בתנועות כספים בהיקף של מיליוני ש"ח בשנים 2002-2001. מדובר, בין השאר, בחשד לאי דיווח על הכנסות ולמתן כספים לכמה גורמים במזומנים - כולל למספר גורמים הקשורים אישית לבייניש, וזאת מבלי לרשום את התשלומים כדין בספרי התזמורת. 
מני מזוז (היועמ"ש לממשלה) יצטרך להכריע: כתב אישום?
הרגישות אין מדובר בחקירה "רגילה", ואין מדובר בדמות "רגילה". אחרי הכל, בייניש הינו בעלה של הנשיאה המיועדת. מכאן הרגישות הגדולה - שלא לומר הרתיעה מפני העמדתו לדין. נזכיר, כי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, נרתע מביצוע מלאכתו וממתן הנחיה לחקור את בייניש. פרקליטת המדינה הקודמת, עדנה ארבל, שהינה ידידתה הקרובה של השופטת בייניש, נמנעה אף היא. למעשה, אלמלא בכירי מס הכנסה, שהבינו היטב את חומרת מעשיו של בייניש; ומאחר שהכספים לא שולמו גם לאחר מכן והעבירות לכאורה "לא מורקו" - החוב הגיע לכ-5 מיליון ש"ח - לא היתה נפתחת חקירה. החקירה החלה, במקרה זה, בעקבות הממצאים שהתגלו בדוח ביקורת שנערך על-ידי מבקר רשות השידור, ובעקבות בדיקה שערך רשם העמותות, באמצעות משרד רואה החשבון אביטן ענטר ושות'. הדוח הוגש בזמנו ליו"ר רשות השידור, אברהם נתן, שיזם את הבדיקה. נקדים ונאמר: רשות השידור ועיריית ירושלים הן שהפעילו והן שמימנו חלק ניכר מפעולות התזמורת. ואולם, בייניש, בתפקידו בתזמורת כיושב-ראש, היה האיש החזק. הוא ניהל, ניווט וגם קיבל את ההחלטות. האחרים שילמו את הכסף. על-פי הדוח המלא שהגיע לידינו, בייניש נגוע אישית, לכאורה, בעבירות חמורות, לרבות עבירות מס. כך, לדוגמא, נמצא בביקורת שנערכה כי במהלך סיור של התזמורת בחו"ל, הועברו במזומן סך של כ-500,000 ש"ח (כ-27,000 פרנקים שוויצרים במטבעות שונים) למנכ"ל התזמורת, זוסיא רודן. סכום זה (אשר שולם לכאורה כאש"ל לעובדי התזמורת, כשכר טירחה לנגנים, למנצח ולגורמים נוספים), לא נרשם בספרי התזמורת, לא נמצאו מסמכים מבססים לאישור ההוצאות, ולא נמצא הסבר לשאלה מדוע שולמו סכומים אלה במזומן וללא כל רישום בספרי העמותה. חומר החקירה שהתאסף, כולל גם מסמכים, מהם ניתן ללמוד כי חלק מהאישים, ובהם בייניש, הוזהרו קודם לכן כי אי העברת ניכויים הינה עבירה על החוק. כך, לדוגמא, ממסמכים שהגיעו לידינו עולה כי כבר באפריל 2002 הוזהרו עו"ד יחזקאל בייניש ומנכ"ל התזמורת, זוסיא רודן, ומנהלת התפעול בתזמורת, רונית עמר-ברמט, כי אי העברת ניכויים למס הכנסה מהווה עבירה פלילית. במכתב אליהם מיום 15.4.02 כתב אופיר אנג'ל, יועץ כספי ניהולי לתזמורת: "מחובתי להביא לתשומת לבך כי אי-העברת ניכויים במקור מספקים וממשכורת מהווה עבירה פלילית שיש בה אחריות אישית". האזהרות למרות כל זאת, כאמור, טען בייניש: לא ידעתי ואין זאת באחריותו. דבריו של אופיר אנג'ל הוצגו כטיעון מצד יועץ המנסה להתנער מאחריותו שלו. עכשיו אנו חושפים כאן מסמכים חדשים, המעידים כי יו"ר קרן קיימת לישראל, יחיאל לקט, שכיהן כחבר בהנהלת התזמורת הסימפונית, הזהיר את בייניש מפני ביצוע העבירות ודרש את טיפולו בעניין. צריך להדגיש כאן, כי אין מדובר בבעל תפקיד זוטר ו/או מנהל הכפוף אל בייניש, אלא באיש בכיר מאוד בסקטור הציבורי. ואולם, למרות זאת, נראה כי בייניש לא שעה גם לאזהרותיו. עובדה היא, כי העבירות לכאורה נמשכו עד שלהי 2003, ובייניש ניסה בהמשך להתנער מאחריותו להן. למכתבים/פניות אלה נודעת חשיבות מיוחד, בשל זאת שהם מבססים את החשד כלפי בייניש, לפיו היה מודע למעשים הבלתי חוקיים שנעשים לכאורה. - המכתב הראשון:ביום 28.5.02 שיגר לקט אל בייניש את המכתב שלהלן (ציטוט): ביום 23.5.02 קיבלתי מכתבו של זוסיה רודן על המצב הכספי של התזמורת (ללא תאריך).
במכתב כולל פרטים על הפרות החוק מאז ינואר 2001, כתוצאה מאי תשלום מיסים. מצב זה הוא בניגוד למדיניות ההנהלה והחלטותיה. אני מבקש לכנס ישיבת הנהלה דחופה של התזמורת, ואודה לך אם תוכל לקבוע אותה בתיאום עם לשכתי. - המכתב השני:ביום 20.11.02 שיגר לקט אל המכתב השני של לקט אל בייניש מכתב נוסף (ציטוט): מספר פעמים העלתי בעבר והתרעתי על כך שאסור שלא להעביר במועדם את הכספים לשלטונות המס, שכן יש בכך משום עבירה פלילית. הצעתי היא - כי אין לשלם משכורות לעובדי התזמורת אם אין בקופתה הסכום הנדרש לסעיף השכר ברוטו, הכולל בתוכו גם את כל תשלומי מס ההכנסה והביטוח הלאומי. אני חוזר ותובע לנהוג לפי כלל זה, שכן לא ראוי להעמיד את חברי ההנהלה במצב של אחריות אישית להפקת החוק הנ"ל. מוטב להקדים את המצב המשברי של אי תשלום המשכורות - בחלקן ובמלואן - מאשר לעבור על חוקי המדינה. אודה לך אם תואיל לכנס בהקדם האפשרי את הנהלת התזמורת לדיון במצב זה.
עד כאן שני המכתבים של לקט. פניתי אל בייניש למתן תגובה, אך הוא נמנע מכך.
המכתבים הנ"ל מוכיחים את האמת הפשוטה: בייניש הוזהר, מבעוד מועד, מפני ביצוע עבירות פליליות. למרות זאת, העבירות בוצעו והתמשכו על-פני זמן רב. ניתנת האמת להאמר: בייניש היה מוגן. יחסית. ארבל נמנעה ממיצוי הדין עימו בתואנה שמדובר בבעלה של ידידתה, ולכן היא מנועה מלעסוק בכך (מה שלא מנע מבייניש להעניק לארבל טובת הנאה, בצורת שתדלנות למינויה של ארבל לבית המשפט העליון); ורובינשטיין... פעל כמו רובינשטיין - הוא טמן ראשו בחול, ונמנע מביצוע מלאכתו, למרות הפניות אליו. אולי משום כך הסתכן עו"ד בייניש עוד יותר בביצוע עבירות לכאורה. באותה תקופה, איש לא העז לגעת בו ולפשפש במעשיו - עד שרשות השידור עצמה הגישה תלונה נגדו, ועד שאנשי מס הכנסה החליטו כי אין מנוס מקיום חקירה. עכשיו מונח עניין רגיש זה בפרקליטות. סביר להניח כי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הוא שיידרש, בסופו של דבר, לשאלה: האם יש למצות את הדין עם בייניש, כאחד האדם; או להימנע מלהעמיד לדין את בעלה של שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש.
http://www.nfc.co.il/archive/002-D-7582-00.html?tag=19-29-52
@ מצ"ב קישור ל - צלם בהיכל
טובת הציבור היא שארבל תמונה לעליון ובייניש לנשיאה !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5667&omm=8&viewmode=
 ''מרכז פרס לשלום ושילטון''
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
14:24 20.10.04 |
|
|
45. פרשת בראל - אולמרט = רשות השידור !!
בתגובה להודעה מספר 0
|
נחשול
חבר מתאריך 26.4.02
3503 הודעות 00:00 13.10.04
חברים במליאת הרשות דורשים לעכב פיטורי בראל
טוענים כי הפעולה הדחופה ביותר הדרושה היא מינוי ועד מנהל חדש
זוהר ישראל | ynet
סאגת פיטורי מנכ"ל רשות השידור יוסף בראל נמשכת. ראשי הוועדות השונות של מליאת רשות השידור פנו היום (ג') לשר הממונה על הרשות אהוד אולמרט, בבקשה לא לפתוח בהליכים לפיטורי בראל, עד שימונה ועד מנהל חדש לרשות. אולמרט נמנע עד היום מלמנות ועד מנהל חדש, והוועד הנוכחי – שסיים את כהונתו לפני כעשרה חודשים, בדצמבר 2003 – נשאר בתפקידו לשם ההמשכיות.
לפני שבועיים שלח אולמרט לבראל מכתב בו כתב שמנכ"ל הרשות "כשל בתפקידו", והודיע לו כי החליט לפתוח בהליכים לפיטוריו. בראל, ששהה בחו"ל בזמן שליחת המכתב, זומן להציג בפני אולמרט את עניינו עד ה-19 באוקטובר. בראל השיב בינתיים על המכתב באמצעות עו"ד יוסי ארנון, בטענה כי אולמרט פסול מלדון בענייניו וכי טענותיו של אולמרט הן "משוללות כל יסוד, וקיים חשש שהשר פועל ממניעים פוליטיים פסולים". יצוין כי הדחתו של מנכ"ל רשות השידור מצריכה החלטת ממשלה.
בפנייה לאולמרט, עליה חתומים יו"ר ועדת הכספים אביטל הכט, יו"ר ועדת הרדיו אלון אלרואי, יו"ר ועדת הביקורת עדי הדר, ויו"ר הוועדה לתקשורת בערבית עאטף כיוף, נכתב כי המצב הנוכחי, בו חברי המליאה נותרו "כנאמני ציבור עם אחריות ללא סמכות... מעמיד את הרשות במציאות בלתי אפשרית ובלתי סבירה שבה לא ניתן לאשר תקציב, לא ניתן לקדם תוכנית הבראה ולא ניתן לייצב ולהוביל את הרשות למצב בו יימצא לשידור הציבורי מקום של כבוד בעידן הרב ערוצי". מסיבה זו זה בין היתר הודיע לאחרונה יו"ר הרשות אברהם נתן על התפטרותו.
ראשי הוועדות מוסיפים כי "בשנתיים האחרונות הובילו מוסדות הרשות תוכנית התייעלות רחבה בתיאום עם משרדך (של אולמרט) ובגיבוי משרד האוצר. המנכ"ל הנוכחי עשה הרבה על מנת לייעל את המערכת, לקצץ בהוצאות כוח האדם ולאזן את התקציב. לדעתנו, מה שנחוץ כרגע לרשות יותר מכל זה בראש ובראשונה מינוי ועד מנהל ומליאה חדשים אשר יוכלו להתוות מדיניות, לקבוע יעדים, לגבש תקציב לשנה הבאה בהתאם, ולפקח על עבודת הרשות כמתחייב בחוק. אנחנו פונים אליך בבקשה כי בסדר העדיפויות תשקול את פנייתנו בחיוב ותפעל להקמת מוסדות הציבור בטרם תבחן ביצוע כל פעולה אחרת".
ממשרדו של אולמרט נמסר כי "השר החל בהליך שימוע ובכוונתו לסיימו במלואו. הוועד מנהל והמליאה החדשה ימונו בתקופה הקרובה".
*****************************
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
41565 הודעות 01:41 16.10.04
בראל ביקש ארכה נוספת לשימוע; אולמרט סירב
פנה לשר אולמרט וליועמ"ש מני מזוז על מנת לקבל 21 יום נוספים למתן תגובתו לתחילת הליכי ההדחה כלפיו - אך אולמרט מסרב לעשות כן
זוהר ישראל
הקרב המאסף. מנכ"ל רשות השידור יוסף בראל מבקש ארכה נוספת לפני פתיחת ההליכים להדחתו. בראל פנה היום (ה') באמצעות עו"ד יוסי ארנון לשר הממונה על הרשות אהוד אולמרט, בבקשה לדחות ב-21 יום נוספים לפחות את מועד הגשת תגובתו לטענותיו של אולמרט. בנוסף, מבקש בראל כי השימוע בעל-פה בפני אולמרט ייערך לפחות שבוע לאחר הגשת התגובה בכתב.
בתגובה נמסר כי "השר אולמרט דחה את בקשתו של עו"ד ארנון לדחיית מועד השימוע בכתב ובע"פ. השר אינו מקבל ניסיונות כאלה ואחרים מצידו של
מר בראל לדחיית מועד השימוע. כל הטענות עליהם מתבסס הליך השימוע מוכרות היטב למר בראל".
לפני שבועיים שלח אולמרט לבראל מכתב בו כתב שמנכ"ל הרשות "כשל בתפקידו", והודיע לו כי החליט לפתוח בהליכים לפיטוריו. בראל, ששהה בחו"ל בזמן שליחת המכתב, זומן להציג בפני אולמרט את עניינו בכתב ובשימוע בעל-פה. השבוע נאותו בלשכת השר להאריך את זמן התגובה שניתן לבראל עד ה-19 באוקטובר, כאשר השימוע מיועד להיות יום למחרת. כעת, כאמור, מבקש בראל ארכה נוספת.
במכתב לאולמרט מהיום נטען כי "הזמן הקצר שניתן להגשת תגובת בראל אינו מספיק, וגם הארכה הקצרה שניתנה אין בה די, ונראה לכאורה כי ניתנה כדי לשמש כעלה תאנה". בא-כוחו של בראל פנה גם ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בבקשה כי יורה לאולמרט להיענות לבקשת הארכה. בנוסף דורש בראל להעביר לידיו עותק שלם ומלא של החומר והמסמכים שעמדו בפני אולמרט לקבלת ההחלטה בעניינו. עוד נכתב למזוז כי בראל "מתנגד לכל ניסיון לפגוע בשמו באמצעות הדלפות כאלה ואחרות לאמצעי התקשורת" והוא מבקש ממזוז "לתת הנחיה על הפסקת תופעה פסולה זו".
שלשום פנו בכירים במליאת רשות השידור לאולמרט בבקשה לא לפתוח בהליכים לפיטורי בראל, עד שימונה ועד מנהל חדש לרשות, דבר שאולמרט נמנע מלעשות זה כעשרה חודשים. יצוין כי הדחתו של מנכ"ל רשות השידור מצריכה החלטת ממשלה
******************************
אלת ציד
חבר מתאריך 30.8.02
11758 הודעות 19:40 15.10.04
אולמרט עוזר לחבר=דוחף את רוני מילוא למנהל רשות השידור
מעריב-רכילות
עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.
WB
חבר מתאריך 8.7.02
2413 הודעות 19:50 15.10.04
3. אולמרט אסון למדינה נראה שאולמרט יודח מתפקדו
מסתבר שלחצים קשים היו על רשות השידור להעביר כספים למקורבים של אולמרט כמו דן שילון, דן מרגלית, ןקנית משחקי כדורגל.
כנראה שהפעם לא תוכל דדי לחמן מסר( אשתו של שותפו של אולמרט) לסגור את התיק
******************************
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
39109 הודעות 19:56 15.10.04
5. ידידי, חכה שתתפוצץ פרשת מיו וחברים וכולם יראו מי זאת
עו"ד דדי לחמן מסר, כל מה שהיה עד עכשיו זה כסף קטן, בפרשה הזו מדובר על למעלה מ-40 מיליארד דולר = אדמות מדינה....
חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5871&forum=gil
34. בעלה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מועסק בפלאפון כיועץ
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5871&omm=34&viewmode=threaded
*****************************
נחשול
חבר מתאריך 26.4.02
3557 הודעות 11:33 13.10.04
ראובן ריבלין: רשות השידור מתנכלת לערוץ הכנסתסוף
רשות השידור מתנכלת לערוץ הכנסת בתגובה על הפסקת שידורי הכנסת בערוץ 33 - כך טוען יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין. במכתב חריף ששלח אתמול לשר הממונה על רשות השידור, אהוד אולמרט, כותב ריבלין כי הרשות נוקטת שורה של צעדים שנועדו להחרים את הערוץ, ובהם מניעת גישה של ערוץ הכנסת לחומרי הארכיון של ערוץ 33 (המכילים את השידורים הישנים מהכנסת) ומניעת הופעה של עיתונאים של ערוץ 1 וקול ישראל כמראיינים או פרשנים בערוץ הכנסת.
ענת באלינט | הארץריבלין גם מציין, כי אף שערוץ 1 עושה שימוש בחומרים שמצלם כיום ערוץ הכנסת, הלוגו של הערוץ נמחק כשהוא עולה על מסך ערוץ 1. זאת, בניגוד לדרך שבה נוהגים ערוצים אחרים כשהם שואלים חומרים מהערוץ. ריבלין מאיים במכתבו כי לא יהסס לנקוט פעולות "שיבהירו לרשות השידור שיש מחיר להתנהגותה". לפי גורמים בכנסת, בין הסנקציות שריבלין עשוי להפעיל נגד רשות השידור - פגיעה בשיתוף הפעולה עם כתבי ערוץ 1 וקול ישראל לצורך סיקור הכנסת. "הרי אין שום חובה רשמית להתיר לניידות השידור של ערוץ 1 להיכנס לכנסת, נכון?" רמזו הגורמים. ריבלין הוסיף במכתבו: "הרשות פועלת באופן תמוה בניגוד לאינטרסים הציבוריים שהיא אמורה לייצג, בניגוד לנורמות הבסיסיות המקובלות ביחסים בין כלי תקשורת, בניגוד להתחייבויותיה החוזיות ואולי גם בניגוד לדין".ערוץ הכנסת החל בשידורי הניסיון שלו במאי השנה, לאחר יותר מעשר שנים שבהן הועברו שידורי הכנסת באמצעות ערוץ 33 של רשות השידור. השינוי נגרם בגלל חוסר שביעות רצון של ראשי הכנסת מרמת השידורים שם. הבחירה נעשתה בהליך של תחרות בין גופי השידור השונים (העוסקים בחדשות), ובהם רשות השידור. בסופו של דבר, נבחרה חברת החדשות של ערוץ 2 (מהלך שגרר ביקורת ציבורית על כפל התפקידים של חברת החדשות וניגודי האינטרסים שעלולים לעלות מכך). לפי מכתבו של ריבלין, מאז החלו השידורים נוקטת רשות השידור כל אמצעי כדי להתנכל לערוץ הכנסת. כך, למשל, כיום מופיעים בערוץ שורה של עיתונאים העוסקים בפוליטיקה מכלי תקשורת שונים, ובהם רזי ברקאי, עמית סגל, נדב אייל, צבי זרחיה וארי שביט, אך ערוץ 1 מסרב להתיר לאנשיו, ובהם הכתבים ניצן חן ואילה חסון, להופיע בערוץ. דוברת רשות השידור מסרה בתגובה: "אין באפשרותנו להגיב על שמועות. כשנקבל את המכתב נלמד את העניין ונשתדל לפתור את הבעיות".
******************************
 https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
14:32 20.10.04 |
|
|
46. יוסף בראל עתר לבג''צ נגד אולמרט ובג''ץ דחה את העתירה!!
בתגובה להודעה מספר 45
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
39004 הודעות 19:08 18.10.04
יוסף בראל עתר לבג"צ נגד אולמרט בבקשה לעכב השימוע שנועד להדחתו
בראל דורש בנוסף את כל המסמכים אליהם התייחס אולמרט לכאורה ערב החלטתו להדיח את בראל בכפוף לשימוע; לטענת בראל, אולמרט מנסה להדיחו ופוגע באפשרותו להתגונן "וכתוצאה מכך תיסלל הדרך בפני מר אולמרט להצדיק לכאורה את הפסקת כהונתו ולמנות את מקורביו לתפקיד המנהל הכללי הנכסף" מאת: יואב יצחק | עודכן: 18:33 18/10/2004
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-55901-00.html?tag=19-07-43 **
עדכון אחרון - 18:13 18/10/04
בראל עתר לבג"ץ בדרישה לעכב הליך הדחתו בחודש
מאת יובל יועז מנכ"ל רשות השידור מבקש לדחות את השימוע בפני אולמרט שאמור להתקיים היום, וטוען שלא ניתן לו די זמן להתכונן 
בראל. "מחייב כי השידור הציבורי יהיה עצמאי ומשוחרר מלחצים פוליטיים פסולים"
תצלום ארכיון: אייל ורשבסקי / באובאו
מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, עתר היום (שני) לבג"ץ נגד השר הממונה על רשות השידור, אהוד אולמרט ונגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה לדחות את שימועו שנועד להתקיים היום בפניו של אולמרט. בראל דורש, בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אריה כרמלי, לקבל ארכה של שלושה שבועות להגשת תגובתו לטענותיו של אולמרט, ולדחות את השימוע עצמו בחודש ימים. בראל פנה לבג"ץ לאחר שבקשות דומות מצדו נענו בשלילה על ידי אולמרט ולא זכו להתייחסות מצד מזוז.מנכ"ל הרשות דורש גם לקבל לידיו "עותק מלא ושלם" של המסמכים שעליהם התבסס אולמרט בהחלטתו לפתוח בהליכים להעברתו של בראל מכהונתו. את בקשת הדחייה מסביר בראל בכך שהוא ועורך דופרקליטו שהו בחו"ל מהיום שבו שלח אליו אולמרט את מכתבו - 28 בספטמבר - ועד ה-10 באוקטובר, במסגרת נסיעה רשמית בתוקף תפקידו. הוא מוסיף כי גם אם לא היה נוסע לחו"ל, לא היה מספיק להכין את תגובתו, כיוון שהמכתב הגיע לרשות השידור יום אחד לפני יציאת העובדים לחופשה מרוכזת בסוכות. לדברי בראל, פגיעה בזכות הטיעון שלו מהווה גם פגיעה באינטרס הציבורי, "מחייב כי השידור הציבורי יהיה עצמאי ומשוחרר מלחצים פוליטיים פסולים". עוד נטען כי הנסיבות אינן מצדיקות פעולות דחופות מטעם השר, שכן "הליקויים הקיימים ברשות השידור היו עוד בטרם מונה בראל לתפקידו". בהתנהגותם של אולמרט ומזוז, נטען, יש פגיעה בשידור הציבורי ויש בה חשש לעצמאותו בעתיד.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=490336&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0
**
gdod1
חבר מתאריך 26.4.04
18 הודעות 19:54 18.10.04
1. בג``ץ דחה עתירתו של מנכ``ל רשות השידור
בג``ץ דחה עתירתו של מנכ``ל רשות השידור, יוסף בראל, לדחות את השימוע על הדחתו שיתקיים מחר אצל השר אולמרט והוא יתקיים כרגיל (ענת באלינט)
הארץ
**
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
39004 הודעות 19:57 18.10.04
2. לדברי בראל, פגיעה בזכות הטיעון שלו מהווה גם פגיעה....
בג"ץ דחה עתירת בראל לעכב את הליך הדחתו בחודש מאת יובל יועז וענת באלינט מנכ"ל רשות השידור ביקש לדחות את השימוע בפני אולמרט בנימוק שלא ניתן לו די זמן להתכונן; השימוע יתקיים מחר בראל. "מחייב כי השידור הציבורי יהיה עצמאי ומשוחרר מלחצים פוליטיים פסולים" תצלום ארכיון: אייל ורשבסקי / באובאו בג"ץ דחה הערב (שני) את עתירתו של מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, בדרישה לדחות את שימועו שנועד להתקיים היום בפניו של אולמרט. בעקבות החלטת השופטים, יתקיים השימוע מחר. בעתירה שהגיש נגד השר הממונה על רשות השידור, אהוד אולמרט ונגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, דרש בראל לקבל ארכה של שלושה שבועות להגשת תגובתו לטענותיו של אולמרט, ולדחות את השימוע עצמו בחודש ימים. בראל פנה לבג"ץ באמצעות עו"ד אריה כרמלי, לאחר שבקשות דומות מצדו נענו בשלילה על ידי אולמרט ולא זכו להתייחסות מצד מזוז.מנכ"ל הרשות דורש גם לקבל לידיו "עותק מלא ושלם" של המסמכים שעליהם התבסס אולמרט בהחלטתו לפתוח בהליכים להעברתו של בראל מכהונתו. את בקשת הדחייה מסביר בראל בכך שהוא ועורך דופרקליטו שהו בחו"ל מהיום שבו שלח אליו אולמרט את מכתבו - 28 בספטמבר - ועד ה-10 באוקטובר, במסגרת נסיעה רשמית בתוקף תפקידו. הוא מוסיף כי גם אם לא היה נוסע לחו"ל, לא היה מספיק להכין את תגובתו, כיוון שהמכתב הגיע לרשות השידור יום אחד לפני יציאת העובדים לחופשה מרוכזת בסוכות. לדברי בראל, פגיעה בזכות הטיעון שלו מהווה גם פגיעה באינטרס הציבורי, "מחייב כי השידור הציבורי יהיה עצמאי ומשוחרר מלחצים פוליטיים פסולים". עוד נטען כי הנסיבות אינן מצדיקות פעולות דחופות מטעם השר, שכן "הליקויים הקיימים ברשות השידור היו עוד בטרם מונה בראל לתפקידו". בהתנהגותם של אולמרט ומזוז, נטען, יש פגיעה בשידור הציבורי ויש בה חשש לעצמאותו בעתיד.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=490336&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 **
פוסט
חבר מתאריך 23.5.04
923 הודעות 21:02 18.10.04
4. ראיון עם בראל מבשבע:מה שאולמרט עושה לי הוא מעשה לא יהוד
מנכ"ל רשות השידור יוסף (ג'ו) בראל לא מתכוון להיכנע לניסיונות ההדחה של השר הממונה אהוד אולמרט. לדברי בראל, אולמרט סימן אותו מיד כשנכנס למשרדו, במטרה להשתלט על הרשות ולהפקיד את השידור הציבורי בידי נאמניו. מאת אריאל כהנא אל מול מקהלת המקטרגים הוא מציג את הישגיו: איזון תקציבי, כניסה לצמרת טבלת הרייטרינג, וגיוון המקהלה החילונית – שמאלנית בכמה קולות רקע שונים ג'ו בראל נערך לקרב של חייו. אין לו שום כוונות להניח את המפתחות וללכת. ככל שהדבר תלוי בו לא הוא יספק לאהוד אולמרט את התענוג הזה. שנתיים ימים, הוא מספר, אולמרט מניח מוקשים בדרכו. עכשיו הפך הקרב לגלוי. אולמרט מוביל - מה זה מוביל מדהיר - מהלך להדחתו מכהונת מנכ"ל רשות השידור. בראל מצדו מתחיל להזיז כלים כדי להציל את משרתו. תוך כדי הצגת הזווית שלו על האירועים הוא חושף טפח ממה שאנשים בדרגתו נוטים להסתיר, את התככים התרגילים והמניפולציות שמבצע שר בכיר כדי לקדם את הקרובים לו ולהרחיק את מי שאינם נושאים חן בעיניו. בראל אמנם פותח את הפה אך לא לגמרי. הוא מכיר היטב את כללי המשחק, נזהר לא למתוח את החבל יותר מדי, ובעיקר לא להרגיז את מי שלא כדאי לו. למשל לא את אריק שרון. "אני מכבד מאוד את ראש הממשלה כשם שאני מכבד כל ראש הממשלה וכל ממשלה. קראתי היטב את מלותיו של ראש הממשלה והוא לא אמר דבר ביחס למהלך שאולמרט מוביל. שרון אמר 'אני לא מתערב'. משמע שהוא לא נתן אור ירוק לאולמרט כפי שפורסם, אבל גם אינו עוצר אותו. ולכן, כאשר אולמרט אמר ברדיו ששרון מונע ממנו מלבצע את ההדחה הוא אמר דברים שאינם אמת". אז זהו שאפשר היה בקלות למתוח מתוך דברי בראל כותרת בנוסח: אולמרט שקרן תככן ומניפולטור אלא שזריקות בוץ כאלה לא מעניינת. קשה להתרשם שמישהו בסיפור הזה צדיק – גם לא העיתונאים שנוברים בו. מה שכן חשוב הוא מה שקורה או לא קורה ברשות השידור הציבורית של ישראל ואיזו דמות שולטת בה. האם המנהל הנוכחי, קרי בראל, הוא הטיפוס הכוחני שמקדם מקורבים, מתערב בתכנים, מרחיק כוכבים ומוריד אל בור תחתיות את מה שאמורים להיות הטלוויזיה והרדיו של כולנו. או שמא דווקא מי שפועל לסילוקו של בראל, קרי אהוד אולמרט, הוא זה שעומד להפוך את רשות השידור לנחלת שלטונו הפרטית, להפקיד אותה בידי חברים, ולהציף אותה בדורשי טובתו. כשמאזינים לבראל לומדים שאפילו אם תחת שרביטו הרשות אינה גן של וורדים הרי שגם הדחתו לא בדיוק נולדה ממניעים נאצלים. ארבעים ושבע שנה נמצא ג'ו בראל בתקשורת, מתוכן ארבעים שנה כמנהל ברשות השידור, כמעט מיום שזו הוקמה. הוא מכיר כל פינה בה, וגם כל חולי. בתקופת כהונתו, לכל הדעות, הוא טיפל באחדים מהחוליים האלה. למשל באבטלה הסמויה, בבזבוזים, במשכורות המופקעות, בגירעונות האסטרונומיים וגם בהטיה השמאלנית הזועקת ובבלעדיות החילונית השלטת. זה לא שמי מן הבעיות האלה נפתרה לגמרי. לחלוטין לא. ואולם, אין ספק שיוסף בראל ניקה אורוות שאיש לפניו לא העז לפתוח את דלתן. תחת ניהולו הרשות הגיעה, לראשונה מזה שנים, לעודף תקציבי (10 מיליון שקלים ב-2003). תקציב הרשות קוצץ ב160 מיליון שקל. מאות עובדים פרשו. תשלומי שכר מוגזמים בוטלו. והרייטינג, יחד עם תכניות ספורט, החזיר את הערוץ הראשון לצמרת הטבלה. בראל הכניס סדר בנמל. הוא גם איזן, במידת מה, את המונוליטיות השמאלנית. ב"יומן", תכנית הדגל, שולב אורי דן- אמנם בשיבוץ בעייתי מצד עצמו - כפרשן ימני. מאידך, אמנון אברמוביץ' עשה את דרכו החוצה. מנהל הרדיו, יוני בן מנחם, ומנהל הטלוויזיה, מוטי עדן נחשבים, לבעלי עמדות לאומיות. שניהם מונו בסיועו של בראל וזוכים לגיבויו המלא. ובנוסף, חוגים ימניים ודתיים מקבלים פתחון פה משמעותי ביותר. מי היה מאמין שדר' עוזי ארד ופרופסור אברה ציון מחוג הפרופסורים יהיו הדוברים הבולטים ב"הערכת מצב". ושוב, נכון שערוץ 1 לא נשמע כמו ערוץ 7, אבל גם רשת ב' כבר איננה הכפילה הממלכתית של קול-השלום. זוהי העמודה החיובית במאזן של בראל. בנוגע לעמודה השלילית יש לו הסבר או שניים ואי-אפשר לבטל אותם במחי יד. להלן גרסתו. פחות משבועיים מאז שנכנס לתפקיד "השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור" סימן אותו אולמרט כיעד. הוא סיפר לקבוצת עיתונאים ישראלים בפריס על כוונתו לערוך רפורמה מעמיקה ברשות השידור ובמסגרתה לפטר את בראל ולמנות תחתיו את דן מרגלית. האחרון היה ועודנו ידוע כחבר של שר התקשורת. זוהי התכנית הגדולה של אולמרט והוא מקדם אותה בעקביות, יש שיאמרו בערמומיות. מאז לא פסקו המכשולים והפרסומים שאולמרט העמיד בדרכו. "לראשונה בתולדות הרשות השר האחראי עליה מנע את אישור התקציב הממשלה, וזאת למרות שאיזנתי אותו. עד היום אנחנו פועלים בלי תקציב מסודר. הוא שלח אלי חשב שבמשך חודשים קשר את ידי הרשות ומנע אפילו רכישת נייר למדפסת בחדשות. כבר כמעט שנה שהוא נמנע מלבחור מליאה חדשה, כמתחייב בחוק. גם וועד מנהל אין. אולרמט הקים סביבו את מועדון שונאי בראל כאשר במרכזו ניצבת מערכת מעריב. זה הכל אותה קליקה. מרגלית, דנקנר, דן שילון. ואני לא איש של אף קליקה. אני לא מסתובב בברים ולא שותה בירה במועדונים. אין לי חברים בעיתונות. החברים היחידים שלי הם אלה שעובדים איתי כאן, מבוקר עד לילה". איזה פסול מצא בו אולמרט? בראל טוען שאינו יודע ובולם כל ניסיון לחלץ הסבר ממשי יותר. אחרי שהטיח בשר שמעליו ביקורת חמורה הוא אומר פתאום "אולי אולמרט, בתמימות, הוטעה על ידי אנשיו, ובכלל כשהיה ראש עיריית ירושלים היינו בקשרי ידידות". הראשון לשְבּוֹע מן המרורים שאולמרט מאכיל את רשות-השידור היה היו"ר אברהם נתן. לפני שבועות אחדים, לאחר לחץ ממושך מכיוונו של אולמרט, התפטר נתן תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת על השר הממונה. בעיתונות אמנם נוצר רושם כאילו סגנונו של בראל הוא הרקע לעזיבה של נתן, אך לא כך הם פני הדברים. נתן יצא בחריפות נגד אי הסדרים חמורים בעבודת הרשות אשר המקור הבלעדי להן הוא אולמרט. במכתב ההתפטרות שהגיש לשרון ולאולמרט הוא מבהיר כי עילת ההתפטרות היא אי מינויו של וועד מנהל לרשות, מזה תשעה חודשים, ואי בחירתה של מליאה חדשה - צעדים שאולמרט הוא הממונה הבלעדי עליהם בחוק. "התרעתי כי המצב בלתי אפשרי אך לצערי לא קיבלתי כל תשובה. הישארותי בתפקיד יכולה להתפרש כמתן הסכמה שבשתיקה להתנהלות רשות-השידור", כתב נתן עם פרישתו. גם פרשנים שאינם חשודים באהדת בראל, למשל ענת באלינט מ"הארץ", מסכימה שאולמרט הוא זה "הביא את הרשות לנקודת רתיחה" כדי לחולל בה "שינויים מקיפים". נתן הלך הביתה והסיר את המגן האחרון שניצב בפני הדחת בראל. אולרמט לא איבד זמן. "לפני שבועיים הוא שולח אלי בחור צעיר, יחזקאל (הכוונה לעובד יחזקאל, אחד מעוזריו של אולמרט - א"כ) שאומר לי 'אתה צריך לשים את המפתחות'. זאת שיטה? אני אחזיר מפתחות לכל מי שמבקש ממני? אם רוצים בדרכי נועם, בכבוד הדדי, ייתכן שיכולה להיות תגובה אחרת. אבל ריבונו של עולם אני מינוי של ממשלת ישראל". מאז אותה ההכרזה של אולרמט בפריס דלפו בעקביות ידיעות לעיתונות על כוונותיו העתידיות של אולמרט ביחס לרשות ועל בעיות, עם מירכאות ובלעדיהן, בתפקודו של בראל. רבים מ"כוכבי" הערוץ הראשון עזבו אותו, חלקם בטריקת דלת ותוך הטחת האשמות בבראל כי הוא משרתם של פוליטיקאים. (אגב, אחד הנוטשים היה דן מרגלית עצמו שמשיג כיום בערוץ 10 רייטיניג נמוך משמעותית מאשר זה שהיה לו בערוץ הראשון). מבקרי הטלוויזיה כתבו שהוא "החריב את המסך" ושאיכות השידורים הידרדרה. דוחות רשמיים האשימו אותו בהעדפת מקורבים וקידומם. האשמה חמורה אחרת הייתה כי הוא מתערב ישירות בתכנים, ופרשיה שעוררה סערה וקוממה עליה רבים הייתה עיקול כלי רכב של חייבי תשלומי אגרה, לכאורה בניגוד לחוק. בראל מעמיד תשובות משלו לביקורת. כנגד הכוכבים שעזבו הוא מציג רשימה של אלה שבאו "יהורם גאון, יואב לימור, יגאל רביד רמי ויץ וגם נחום לנגנטל". את קידום המקורבים הוא מכחיש "אף מינוי לא עבר על כללי התקשי"ר". התערבות שלו בקביעת המרואיינים בתכניות, לדבריו, "לא הייתה מעולם. להפך, לפעמים אינני שבע רצון מהבחירות אך אינני אומר דבר. אני אף פעם לא מרים טלפון לכתב כי אני מאמין בהאצלת סמכויות. אני עובד רק דרך המנהלים". ובאשר לעיקול הרכבים הוא טוען "אני חייב לבצע את חוק רשות-השידור הקובע גם גביית אגרה. אם לא אגבה אותה אהיה שותף לביצוע עבירה. בנוסף, הדיונים המשפטיים בנושא הזה נמשכים למעלה משנה ועד כה אין אף קביעה משפטית כי העיקולים אינם חוקיים. הם נעשו אפילו בגיבוי וועדת חוק חוקה ומשפט". גם מילוי מאווייהם של פוליטיקאים - החמורה בהאשמות שמפנים כלפיו - לא עומד על הפרק. "זה ייחודו של השידור הציבורי שהוא איננו מתכופף בפני אף אחד. לא בעלי ההון ולא העלי השלטון. העצמאות של הרשות נחוצה היום יותר מתמיד". מה לגבי אורי דן, שופרו של שרון, ושמוליק טל, הכתב המדיני שנשמע כמו דובר לשכת רוה"מ? בראל לא רואה כל בעיה בשיבוצו של דן "להיות מקורב לראש הממשלה זה לא אסון, ולא הופך אותו לאויב העם. בכל מקרה אני צמצמתי את ההופעה שלו וגם הזהרתי אותו שלא לחסל חשבונות אישיים בשידור". וחוץ מזה, הוא אומר, בוא לא ניתמם, "וכי יש עיתונאי בכיר, בתוך הרשות ומחוצה לה, שאיננו מקורב לפוליטיקאי זה או אחר. שמע, יום אחד אני מקבל טלפון מחבר כנסת שאומר לי 'ג'ו, עומד כאן לידי כתב שלך שאין לו ביפר. מה הבעיה לסדר לו? זה רק מאה שקלים לחודש'. ומה ייתן הכתב לאותו ח"כ בתמורה להתערבות בעניינו. אני נזפתי בכתב שלא בא אלי אלא הלך דרך אותו חבר כנסת, אבל אני אומר שוב, אין סיעה בכנסת שאין לי בה ידידים, עוד מאז שהייתי כתב פרלמנטרי לפני 40 שנה, ולכולם יש חברים. בוא לא נהיה ילדים". וגם בראל לא יהיה ילד. הוא ייתן לאולמרט פייט ויירה בכל הכלים. אולמרט זימן אותו לשימוע לקראת ההדחה אך בראל, לפי שעה לא מתכוון להגיע. במקום זאת שיגר עורך-דין מטעמו מכתב לאולרמט ובו נטען כי האחרון פסול מלדון בעניינו של בראל כיוון שלאולמרט מניעים פוליטיים. ההדחה עצמה, קובע החוק, טעונה את המלצת הוועד המנהל אך זה אינו קיים. אדרבה, מספר יושב ראש וועדות במליאה הקיימת - דמויות מוכרות ומוערכות - מתייצבים לימינו של בראל. במכתב ששיגרו לשרון מם מציינים בחיוב את תפקודו של המנכ"ל ש"עשה רבות לייעול המערכת ולקיצוץ בהוצאות" ומבקשים למנוע את ההדחה. גם אם יגייס אולמרט את הרוב הדרוש במליאה עדיין עומדת לפניו משוכת הממשלה. בלי הסכמתה לא יוכל לפטר את בראל. ראש הממשלה הוא בעל הסמכות הבלעדית לקבוע את סדר היום של ישיבות הממשלה ולפי הפרסומים, אין בכוונתו להזדרז. מאידך ברור שאולמרט מנצל את חולשתו הנוכחית של שרון לקידום המהלך. אם וכאשר תגיע סוגיית ההדחה לממשלה יש יותר מסיבה אחת להעריך שיהיו שרים רבים שלא יתמכו בה. למשל, בנימין נתניהו, שבראל נחשב לידידו, ושבוודאי לא יעניק ליריבו, אולמרט, מתנה נדיבה של שליטה מוחלטת ברשות-השידור. גם לשרים האחרים צריכה להיות סיבה טובה למסור לאולמרט נחלה חשובה כל-כך. בסוף כל אלה ממתין בית הדין לעבודה ומעליו בג"ץ, כך שהעניין רחוק מלהיות סגור. "לפני שבועיים בישיבת המליאה אולמרט אמר עלי 'צריך לתת למנהל לבנטני לנהל ערוץ לבנטיני'. ככה מדברים?" אומר בראל ומציין שהוא נצר למשפחת מי שהיה בשעתו הרב הראשי של יהודי מצרים. "אותי למדו שהיהדות היא מתן כבוד הדדי, היא לא לתת סטריאוטיפים ולא לזרוק אבן אחד על השני. מה שאולמרט עושה לי הוא מעשה לא יהודי".
http://www.a7.org/newspaper.php?id=3408 "היום שבו תינתן פקודת הטרנספר , שהיא בלתי חוקית בעליל , יהיה גם היום של סירוב פקודה ..." (יוסי שריד)
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
14:40 20.10.04 |
|
|
47. התחיל השימוע של יוסף בראל
בתגובה להודעה מספר 45
|
יורד-הים
חבר מתאריך 12.2.04
26 הודעות 17:16 19.10.04
התחיל השימוע של יוסף בראל
קטבשעה 17.00 החל השימוע ש להמנכ"ל הכושל יוסף בראל אצל השר הממונה ,
אהוד אולמרט. המנכ"ל הכושל הגיע בלווית עורך דינו יוסי ארנון
******************************
WB
חבר מתאריך 8.7.02
2413 הודעות 19:08 19.10.04
תשובת בראל: מהווה כתב אישום חריף נגד השר אולמרט!!!!
נראה כי לא יהיה מנוס מפתיחת חקירת משטרה נגד השר אהוד אולמרט בעקבות תשובתו של בראל המחזיקה 41עמודים המתארים בצורה קשה את מעשיו הפלילים של השר הנכבד .
מתשובת בראל עולה כי אולמרט פעל תוך הפרת אמונים, התערבות בוטה בשידורים
במכרזי רשות השידור
" לשם המחשה מבקש בראל להזכירך את פנייתך לעורך יומן השבוע, מר משה נסטלבואם, בדרישה שלא לשדא כתבה אשר הוכנה על ידי הכתב לענייני משטרה של הטלויזיה ואשר עסקה בתרשומת והקלטות שבידי המשטרה בעניינן חקירתו של מר דוד אפל ויחסיו עימך......הפנייה כפי שתוארה הגיעה לאוזני מספר ימים לאחר מכן, היתה בסגנון בוטה, מאיים ודורסני וכללה בין היתר איומים על העורך תוך הדגשת תפקידך כשר הממונה על רשות השידור."
נושא נוסף"ניסית לאכוף את דעתך על הרשות להתקשר בחוזה עם חברה בעלת זכויות השידור במחירים מופקעים ותוך התחייבות לרכישת חמישה משחקים בסכום כולל של 1,250,000 $ וכל זאת.... התחייבותך זו היתה שלא כדין ושלא בסמכות בניגוד לכללי המנהל התקין ותוך חריגה מסעיפי התקציב"
מסתבר שאולמרט רוצה לחלק את תקציב רשות השידור לחברים ולגזור קופונים אין ספק שבעקבות דבריו של בראל תפתח חקירת משטרה
******************************
ניוטון
חבר מתאריך 19.2.04
214 הודעות 22:39 19.10.04
3. תושבי המדינה צריכים לעשות שימוע לאולמרט ולהעיף אותו
אולמרט חסר בושה, הרי מעשיו מעוררים גיחוך, הצבוע שתקע סכין בגב של אריק שרון, יושב עם הלשון עמוק עמוק, אין ספק שבליכוד הוא יוכל לחלום על מקום 33 ברשימה. הוא תוקף את נתניהו על מדיניות כלכלית ובעצם עושה הכל על מנת להעשיר את העשירים דנקנר (קרקעות עתלית),ורטהיים קוקה קולה שאותו אולמרט אונס לקחת מהמדינה 60 מיליון שקל, כשגם ורטהיים מבין שזה מסריח והציבור עשוי להשיב מלחמה.אולמרט שכראש עיר, טיפח את אקירוב בפרוייקט השערורייתי בממילא וזה גמל במה שנקרא (שוחד-חוקי) כאשר אבל מסריח, מסריח, לכו לבית גבריאל ותראו את תרומתו של אקירוב תמונות רבות של עליזה אולמרט שעל ערכן האמנותי אמר לי מבקר אמנות ידוע, כי בגני הילדים הקשקושים הללו כולל הדבקה של מגשי ביצים, טוב שהיא לא עשתה עבודה בגלילי נייר טואלט, בקיצור אקירוב קנה ביד נדיבה את הקשקושים ותרם אותם, כי מה יש לו לתלות מגשי ביצים על קירות ביתו. אולמרט שקיבל במתנה ממפעיל הקאזינו בפלשתין-יריחו, עט בשווי של אלפי דולרים, ועכשיו מתברר שהצבוע הזה עושה שימוע לבראל, כשהוא לוחץ ומונע פרסום חדשות ורוצה שהרשות תרכוש משחקי כדורגל בחירים מופקעים, ככה חבריו,יסחטו עוד ועוד כסף מהקופה הציבורית.
****************************** https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
01:23 21.10.04 |
|
|
49. מוטי שקלאר הוא המועמד המוביל לתפקיד מנכ''ל רשות השידור
בתגובה להודעה מספר 45
|
נחשול
חבר מתאריך 26.4.02
3694 הודעות 01:18 21.10.04
מוטי שקלאר הוא המועמד המוביל לתפקיד מנכ''ל רשות השידור
מרדכי שקלאר, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הוא המועמד המוביל כעת מבין המועמדים לתפקיד מנכ"ל רשות השידור במקום יוסף בראל. בלשכתו של אהוד אולמרט, השר הממונה על רשות השידור, מתכוונים להביא בקרוב לאישור הממשלה את ההחלטה על הדחתו של בראל, וביחד עמה להציג את המועמד המוסכם על אולמרט ולשכת ראש הממשלה להחליפו."מחמיא לי שאני מוזכר עם עוד שמות ראויים", אומר שקלאר בתגובה. "אם יום אחד יציעו לי את זה, תיאורטית, תמיד אפשר לחשוב על אתגרים מעניינים. מעבר לכך אין לי מה להוסיף, מעייני נתונים רק למכרז של ערוץ 2". שקלאר נשמע אומר בשיחות פרטיות כי לא ייכנס לתפקיד בלי תנאים מקדימים לביצוע רפורמות להבראת הרשות. שקלאר לא יעזוב את תפקידו ברשות השנייה לפני ההכרעה על המכרזים של ערוץ 2, שאמורה להתקיים במארס 2005. בלשכת אולמרט מניחים כי הליך ההדחה של בראל עשוי להתארך, ולפיכך הדברים יכולים להבשיל במקביל. מלשכת אולמרט נמסר: "השר עוסק בימים אלו בקיומו של הליך שימוע למנכ"ל רשות השידור ואינו עוסק בשלב זה במועמדים לתפקיד מנכ"ל הרשות". ענת באלינט | הארץ
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
06:00 26.10.04 |
|
|
52. ועדת התקשו' של לשכת עוה''ד: די לפוליטיזציה ברשות השידור
בתגובה להודעה מספר 45
|
טלוויזיה משפט תקשורת
ועדת התקשורת של לשכת עוה"ד: די לפוליטיזציה ברשות השידור
הוועדה מציעה להקים ועדה מקצועית, בלתי תלויה, בראשות שופט ביהמ"ש העליון לשעבר, שתבחר את המועמדים הכשירים לכהן במליאת הרשות, וכן את המנכ"ל והעורך הראשי שלה; הוועדה מציעה עוד לחזק את עצמאותה של מועצת הרשות השניה, המשמשת ועדת מכרזים במכרז ערוץ 2
מאת: נועם שרביט | עודכן: 20:40 25/10/2004 ועדת התקשורת של לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד ד"ר יובל קרניאל, מציעה לנתק את הקשר בין מינוי מוסדותיה של רשות השידור לבין פוליטיקאים, ולהוציא את מינוי מנהלי הרשות מידי הממשלה. ועדת התקשורת קיימה דיון בנושא המשבר בשידור הציבורי המתבטא, בין היתר, ברצון של שר התקשורת לפטר את המנכ"ל. הוועדה מציעה להקים ועדה מקצועית, בלתי תלויה, בראשות שופט בית משפט עליון לשעבר (במתכונת דומה לוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה), שתבחר את המועמדים הכשירים לכהן במליאת הרשות, וכן את המנהל הכללי והעורך הראשי שלה. הוועדה ממליצה לשנות לאלתר את חוק רשות השידור, שהוא לטענתה הגורם המרכזי לפוליטיזציה של רשות השידור ולתחלואיה הרבים של הרשות, ולבטל את סמכות המינוי של הממשלה. אולם, גם בטווח המיידי ואפילו לפני שינוי החוק, מציעה הוועדה שהמליאה החדשה שצריכה להתמנות בימים אלה, וכן המנכ"ל החדש שעשוי להחליף את המנכ"ל הנוכחי, יוסף בראל, שפוטר על-ידי השר אהוד אולמרט ונמצא כעת בהליכי שימוע לקראת פיטורים, ייבחרו בהליך החדש והמקצועי.
(קישורים רילוונטים - פ"ש)
45. פרשת בראל - אולמרט = רשות השידור !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6199&omm=45&viewmode=
48. מסמך/מכתב התשובה ששלח בראל לשר אולמרט.......
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6199&omm=48&viewmode= לדברי ד"ר יובל קרניאל, לצורך כך אין הכרח בשינוי החוק ודי בהחלטת ממשלה שתמנה ותסמיך ועדה מקצועית לבצע עבורה את הליך המיון והסינון של המועמדים. הועדה קוראת לממשלה ליישם לאלתר את המלצותיהן של הוועדות המקצועיות שעסקו בנושא רשות השידור. הוועדה קוראת להגביר את עצמאותה של מועצת הרשות השניה ועדת התקשורת מציעה אף לחזק את עצמאותה ואת אי תלותה של מועצת הרשות השניה, המשמשת ועדת מכרזים במכרז ערוץ 2. שאלת עצמאותה של המועצה התעוררה, לאחר שהסתבר שהקדנציה של המועצה אמורה לפקוע בחודש דצמבר השנה, וזאת בעיצומו של הליך המכרז, ולפני בחירת הזוכים - במרס 2005. שר התקשורת כבר הביע את עמדתו, לפיה הוא מתכוון להאריך בשנה את תקופת הכהונה של המועצה הנוכחית. הדבר מחייב שינוי בחוק הקיים, שיורה לשר למנות מועצה חדשה לתקופה של 4 שנים. ועדת התקשורת הביעה דאגה לנוכח עמדתו של השר, שבעקבותיה עלולה המועצה להפוך למועצה זמנית, הנתונה ללחצים והשפעות מצד פוליטיקאים ומקורבי השר הממונה. לדברי יו"ר הוועדה, החשש הוא שחברי המועצה, הרוצים להאריך את כהונתם ולשרת כמועצה שנים נוספות, מעבר לשנת ההארכה, עלולים לנסות לרצות את השר, ביודעם כי הוא אמור לקבל החלטה בעניינם חודשים ספורים לאחר שיחליטו את גורל המכרז. במהלך הדיון בוועדה, עלו מספר פתרונות אפשריים למצב זה, ובין היתר, עלתה ההצעה למנות מועצה חדשה לארבע שנים מלאות או להודיע מראש שבתום שנת ההארכה תתחלף המועצה כולה, כך שחברי המועצה לא יהיו תלויים יותר בשיקול דעתו של השר.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-56431-00.html?tag=5-51-05
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
06:22 02.11.04 |
|
|
55. השר אולמרט החליט להמשיך בהליך הדחתו של בראל
בתגובה להודעה מספר 45
|
pakpak
חבר מתאריך 18.7.02
2746 הודעות 23:57 01.11.04
בראל - סוף הדרך השר אולמרט החליט להמשיך בהליך הדחתו של בראל
13:31 | 01.11.2004 ענת באלינט השר האחראי על רשות השידור, אהוד אולמרט, החליט להמשיך בהליך הדחתו של מנכ"ל רשות השידור יוסף בראל, לאחר שערך לו שימוע. אולמרט יכנס ביום חמישי השבוע את מליאת רשות השידור כדי להיוועץ עמה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של רשות השידור, לפני הבאת החלטת ההדחה לאישור הממשלה. 24 חברי המליאה יקבלו בימים הקרובים חבילה של 500 דפים, בשליחות אישית לבתיהם, המהווים מהווים סיכום של כהונת בראל ומהלכיו ברשות השידור מאז מונה לפני כשנתיים וחצי. אתמול (ראשון) הוציאה לשכת השר אולמרט תמצית של הטיעונים להדחתו של בראל, במסמך שחיבר היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, תומר מוסקוביץ'. בסיום המסמך, קובע מוסקוביץ' כי בראל "לא הצליח להפריך ולו טענה אחת מן הטענות שהועלו כנגדו במכתב השימוע". חוות הדעת קובעת, בהתנסחויות רבות ובמלים שונות, כי בראל לא דיווח אמת במקרים רבים. מוסקוביץ' מציין כי מהתנהלותו של בראל עולה "בעיה כללית של אמינות השזורה לכל אורך הדרך בדיווחיו של מר בראל. חוסר האמינות הוא גם כלפי מוסדות הרשות וגם כלפי מוסדות מדינה אחרים". במסמך מופיעה בין היתר סקירה של קטעי העיתונות הרבים שפורסמו בנושא רשות השידור בתקופת בראל. מינוי מקורבים ללא מכרזים, גירעון תקציבי וגבייה לא חוקית במסמך מוזכרים בין היתר קידום המקורבים לבראל, בעיקר העוזרת האישית שלו, אילנה רבינוביץ' (כיום מנהלת ערוץ 33), בעלה זליג רבינוביץ' (המפיק הראשי של "יומן") וגיסה מאיר בר (כיום מנהל מחלקת הספורט), ללא מכרזים. המינויים בוצעו לעתים בניגוד לפסיקת בית הדין לעבודה ועל אף שהדברים צוינו בדו"ח מבקר המדינה. מוזכרים בו גם מינויים אחרים שלא כדין, למשל אלו של העיתונאים ערן הדס ובן ציון ציטרין, ששניהם נפסלו על ידי בית הדין לעבודה, וכן הנסיון להוריד את התוכנית האישית של יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, ירון אנוש, בשל פעילותו נגד ההנהלה. מוסקוביץ' מזכיר גם את מהלכיו של בראל להוריד את דרישות ההשכלה לעשרות תפקידים בכירים ברשות השידור, מהלך שנעצר רק בהתערבות בית הדין הארצי לעבודה ומקדיש חלק ניכר לענייני הכספים של רשות השידור. לראשונה מצביע מוסקוביץ' על השימוש המטעה שעשה בראל בדו"חות שונים על מנת להציג תמונה שונה מהמציאות לגבי המצב הכספי של רשות השידור. בניגוד לטענת בראל, לפיה סיימה רשות השידור את שנת 2003 בעודף של 18 מיליון שקלים, כותב מוסקוביץ': "רשות השידור סיימה את שנת 2003 בגירעון תקציבי של 31 מיליון ש"ח, רק ההתעלמות מהוראות החוק והתעלמות מהסכמים חתומים כדין הם שיצרו לכאורה עודף בתקציב הרשות". מוסקוביץ' כותב בהקשר לפרשת סילוקו של חשב רשות השידור דן ג'ונה, בלחצו של בראל: "מתברר כי בניגוד לדברי מר בראל, מר ג'ונה צדק בהערכותיו ופעילותו אף הקטינה במשהו את הגירעון הענקי של רשות השידור". לגבי פרשת המחסומים שהקימה רשות השידור לצורך גביית אגרת טלוויזיה, שנחשפה ב"הארץ", כותב מוסקוביץ' כי מדובר בהפעלת כוח נגד אזרחים ללא בחינה משפטית של פעילות זו. "בכך עשה מר בראל דין לעצמו והתנהגותו זו עולה בקנה אחד עם התנהלותו הכללית ברשות". רשות השידור: התגובה תינתן בבוא העת מרשות השידור נמסר בתגובה כי המסמך המדובר טרם הגיע לידיהם. דוברות הרשות מסרה: "אנו נמצאים בהליך משפטי במהותו, התגובה תינתן בבוא העת על ידי עורכי הדין בערכאות. יש להצטער על כך שהשר בוחר לפנות להנהלת רשות השידור באמצעות העיתונות ולא בדרכים המקובלות בסדרי מנהל תקין".
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:29 02.11.04 |
|
|
56. בר-אל מבקש צו מניעה נגד פיטוריו
בתגובה להודעה מספר 45
|
בר-אל מבקש צו מניעה נגד פיטוריו
 הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד פיטוריו של מנכ"ל רשות השידור על-ידי השר אולמרט; לדבריו, החלטת אולמרט נעשתה ללא הצדקה ובחוסר תום-לב. מאת: עומר שיקלר | עודכן: 16:01 02/11/2004
בג"צ דחה עתירת בראל נגד אולמרט - המבקש להדיחו בכפוף לשימוע
----------------
בראל דורש מאולמרט לפסול עצמו מלקיים את הליך השימוע
---------------- מנכ"ל רשות השידור, יוסף בר-אל, הגיש (ג', 2.11.04) בקשה למתן צו מניעה כנגד הפסקת עבודתו לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בבקשה לבית המשפט נכתב, כי אין כל בסיס להחלטתו של השר אולמרט, וכי ההחלטה נעשתה ללא כל הצדקה, שלא כדין ובחוסר תום לב ומשיקולים זרים ופוליטיים פסולים. בר-אל תוקף את אולמרט וטוען, כי מטרתו הינה, בין היתר, למנות את מקורבו ועושה דברו למשרת המנהל הכללי, ולהביא למצב בו הוא ישלוט בשליטה כמעט מוחלטת ברשות השידור, על הנעשה בה על תכניה, ועל שידוריה. בר-אל מלין על כך שלא נערך לו שימוע. "מר אולמרט משוחד בדעתו, מעורב אישית בנעשה ברשות השידור ודעתו גם נחושה מיום שנכנס לתפקידו ואף בטרם בירר העובדות להדיח את המבקש מתפקידו", נאמר בבקשה. בר-אל טוען, כי מעולם לא הודח מנהל כללי ברשות השידור על-ידי השר הממונה, והדבר יוצר תקדים מסוכן ביותר שמערער את יסודות עצמאותה של רשות השידור. בר-אל ממשיך ותוקף את אולמרט וטוען, כי הוא "מערים קשיים על פעולות רשות השידור וזאת בין היתר ליצור מצב שיצדיק לכאורה את החלפת המבקש ומינוי המקורב וההשתלטות על רשות השידור". לטענתו, אולמרט נמנע בין היתר מלמנות את הוועד המנהל של רשות השידור כמחוייב על-פי חוק, ולכן הרשות פועלת ללא ועד מנהל זמן רב. בנוסף, אולמרט נמנע מלמנות חברים למליאת רשות השידור, כך שהחברים בה היום נמצאים במעמד זמני וכן אולמרט גם נמנע אפילו מלהגיש את תקציב רשות השידור לשנת 2004 לאישור הממשלה על-פי חוק. בר-אל מוסיף וטוען, כי בתקופתו השתפר מצבה של רשות השידור והתמונה שמנסה אולמרט לצייר - שקרית. כזכור, לפני כשבועיים דחה בג"צ את עתירתו של בר-אל נגד אולמרט. בר-אל ביקש להורות לשר אולמרט, השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, להאריך ב-21 יום את המועד שניתן לעותר להגיש את תגובתו לטענות כלפיו, ולקיים את השימוע בעל-פה רק 7 ימים לאחר מכן .
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-57043-00.html?tag=15-39-37&au=True
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
15:43 09.11.04 |
|
|
57. בכירים ברשות השידור: ''אל תדיחו את בראל''
בתגובה להודעה מספר 45
|
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
42873 הודעות 15:29 09.11.04
בכירים ברשות השידור: ''אל תדיחו את בראל''
"אל תדיחו את בראל"ראשי ועדות במליאת רשות השידור פנו לשרון: אל תיתן יד להדחת המנכ"ל
רועי הולר
ראשי הוועדות של מליאת רשות השידור העבירו הבוקר (ג') מכתב לראש הממשלה אריאל שרון בו הם טוענים שאין עילה להדחת יוסף בראל מנכ"ל רשות השידור. זאת לאחר שהשר הממונה על רשות השידור אהוד אולמרט העביר להם מסמכים שלטענתו מבססים את החלטתו לנקוט בהליכי ההדחה. על המכתב חתומים
גאולה כהן ראש ועדת גל"צ, אביטל הכט ראש ועדת כספים, אביהו מדינה ראש ועדת מוזיקה, עדי הדר ראש ועדת ביקורת, עאסף כיוף ועדת התקשורת במגזר הערבי ואלון אלרואי ראש ועדת רדיו.
ראשי הוועדות כותבים לשרון: "מתוך היכרותנו את המציאות ולאחר עיון במסמכים, הגענו לכלל מסקנה שאין עילה להדחת המנכ"ל. אנו סבורים שמר בראל החל בביצוע מהלכים ברשות השידור אשר יובילו לתוצאות כבר בשנת 2005"
עוד מוסיפים הכותבים כי "בימים אלה, המהווים שעת מבחן לשידור הציבורי, ראוי ונכון למנות באופן דחוף מוסדות ציבור לרשות השידור, לקבוע יעדים איכותיים וכמותיים ולאפשר להנהלה המקצועית לבצע את הדרוש". ראשי הוועדות מבקשים פגישה עם ראש הממשלה על מנת שיוכלו לפרט את דעותיהם.
אביהו מדינה שלח מכתב נוסף לשר אולמרט בו הוא כותב: "במשך שנתיים וחצי של כהונת בראל, עלתה רשות השידור על דרך המלך בכיוון להבראתה, התפקיד הקשה שלקח עליו מר בראל דורש ממנו מאמץ מיוחד בחשיבה, בתחכום, בלחצים מסחריים, בלחצים פוליטיים, בקיצוצים שונים המונחתים עליו ובעוד אלף ואחת בעיות שונות".
מדינה מוסיף "גם לאחר שקראתי את האשמותיך ואת תשובותיו של מר בראל, לא מצאתי אשמה אחת אמיתי וכבדת משקל שבעיניה ראוי ונכון היה מצדך לצאת למלחמת חורמה במנכ"ל שזכויותיו ופועלו למען הבראת רשות השידור, עולות לאין ערוך בערכן החיובי אל מול טענותייך. אולי לך אדוני השר יש מניע אחר להדחתו של בראל, שאולי אין אנו יודעים עליו?".
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "על כל מכתב נגד היו גם מספר מכתבים בעד, היו חברי מליאה רבים שרשמו לנו דברים בעד ההדחה. מחר יערך שימוע, כולם יהיו שם, כולל גם מר מדינה ונוכל לשמוע את כל הצדדים. חוץ מזה תסתכל במידת החשיפה שמדינה מקבל בערוץ הראשון ותבין לבד".
השימוע ייערך מחר בבוקר בהשתתפות חברי מליאת רשות השידור, בגני התערוכה בתל אביב. אולמרט מתכנן להביא את הסוגיה להצבעת הממשלה בשבוע הבא.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3001875,00.html
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=0&view
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
12:51 14.11.04 |
|
|
58. רה''מ נוטה בשלב זה לעכב את הדחת בראל ........
בתגובה להודעה מספר 45
|
ש_ש
חבר מתאריך 7.4.02
43111 הודעות 09:53 14.11.04
"אלי לנדאו הוא המועמד של אריק שרון לשמש יו"ר רשות השידור"
רוני רחמני | 14.11.04 | 09:43 ה"מ נוטה בשלב זה לעכב את הדחת בראל "אלי לנדאו, מקורבו של ראש הממשלה, אריק שרון, הוא המועמד המוביל לשמש יו"ר רשות השידור", אומרים לאייס, מקורות בכירים בענף. לדבריהם שרון מעונין למנות את מקורבו לתפקיד היו"ר, שלא מאויש מזה כחודש וחצי. יו"ר הרשות לשעבר, אברהם נתן, החזיק בתפקיד כשנתיים ופרש בסוף אוקטובר לאור חוסר יכולתו לתפקד. זאת, כיוון שלא מונו ועד מנהל ומליאה חדשים למוסד. יצוין, כי לנדאו שימש עד לאחרונה בתפקיד יו"ר חברת החשמל ובעבר היה ראש עיריית הרצליה. שרון נוטה בשלב זה לעכב את הדחת מנכ"ל הרשות, יוסף בראל, בניגוד לדעתו של מ"מ רה"מ, שר התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט. לפי המקורות, אולמרט מעונין למנות את מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, למנכ"ל הרשות במקומו של בראל.
http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=74549&catId=2
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
10:33 28.12.04 |
|
|
60. התנועה לאיכות השלטון נ' מינויו של ח''כ הרצוג לשר השיכון
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 28.12.04 בשעה 15:11 בברכה, פילוביץ שחף
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3024820,00.htmlהתנועה לאיכות השלטון: לא למנות את יצחק הרצוג לשר 
חבר הכנסת הרצוג מועמד לתפקיד שר הבינוי והשיכון; בתנועה טוענים: מבקר המדינה קבע שהוא עמד בראש "השיטה" שהפרה ברגל גסה את חוק מימון מפלגות ב-99'; לדבריה, שרון עצמו פיטר את נעמי בלומנטל רק משום ששמרה על זכות השתיקה, כפי שעשה הרצוג בחקירתו
מאת: נועם שרביט | עודכן: 13:52 28/12/2004
עמותות ברק
המועמדים לקבינט המדיני-ביטחוני יהיו: פרס, בן-אליעזר ומתן וילנאי
----------------
רובינשטיין החליט: לגנוז תיקי החקירה נגד ברק, הרצוג, ויצמן, עו"ד כהן
----------------
פרקליטות מחוז ת"א: ממצאים להגשת כתב אישום נגד ח"כ הרצוג, זילברשטיין ועו"ד כה
----------------
המשטרה סיימה החקירה בפרשת העמותות: ברק - ללא המלצה; הרצוג וזילברשטיין לדין
----------------
התנועה למען איכות השלטון בישראל פנתה (יום ג', 28.12.04) לראש הממשלה, אריאל שרון, ולמי שעומד להיות שותפו העיקרי בממשלה, שמעון פרס, בדרישה שלא למנות את חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג ממפלגת העבודה לשר בממשלה, בשל מעורבותו בפרשת עמותות ברק. התפקיד המיועד להרצוג הוא שר הבינוי והשיכון. במכתבה, מזכירה התנועה כי בחודש ינואר 2000 פרסם מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, דוח חסר-תקדים בחומרתו ובו ממצאים קשים ביותר בנוגע להפרת חוק מימון מפלגות, כמעט על-ידי כל הסיעות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה. עם זאת, במרכז הביקורת עמדה סיעת 'ישראל אחת', בראשה עמד אז אהוד ברק, אשר הפרה את חוק מימון מפלגות באופן בוטה ביותר אשר כונה על-ידי המבקר "השיטה". "שיטה" זו, אומרים בתנועה, "הביאה לדברי המבקר ל'רמיסת החוק ברגל גסה', באופן המאיים לפגוע ביסודות המשטר הדמוקרטי בישראל. המבקר קבע, כי בלב "השיטה" עמד ח"כ יצחק הרצוג. הביקורת כלפיו היתה מפורטת, וממנה עלה כי הרצוג היה האחראי המרכזי להתנהלות החמורה שתוארה בדוח. הרצוג, כמו בלומנטל שפוטרה ע"י שרון, שמר על שתיקה "אכן", מציינת התנועה במכתב, "ממצאים חמורים אלו לא התגבשו לכדי הגשת כתב אישום כנגד הרצוג". עם זאת, בג"צ קבע בעבר כי אין לראות במשפט הפלילי חזות הכל, אשר רק דרכה יש לבחון מינוי מסויים, בעוד קיימות ראיות מינהליות כבדות-משקל בדבר פגמים קשים בעברו של המתמנה, כמו בענייננו. בנוסף, אומרים בתנועה, סגירת תיק החקירה נגד הרצוג באה לאחר שהוא שמר בחקירתו הפלילית על זכות השתיקה, "תופעה חמורה לכשעצמה כאשר היא נוגעת לפעילותם הציבורית של אנשי ציבור בכלל, ונבחרי ציבור בפרט". בפנייה לשרון מזכירה בתנועה בציניות, כי רק לפני כמה חודשים הוא פיטר חברת כנסת ששמרה על זכותה לשתוק בחקירתה הפלילית (הכוונה לנעמי בלומנטל, נ.ש.), משום שטען שאין זו התנהגות ראויה לנבחר ציבור. "לפיכך", טוענת התנועה, "אין ספק שאדם המעורב באופן חמור במעשים אשר תוארו על-ידי מבקר המדינה כ'דריסת החוק ברגל גסה', ואשר מעדיף את זכות השתיקה על-פני חובתו למסור דין וחשבון לציבור למען בירור האמת, ימונה לתפקיד בכיר ומרכזי כשר, קל וחומר כשמדובר בשר הממונה על מנגנון של אנשים". מינוי כזה, לטענתה, "יפגע בעליל באמון הציבור במשרתיו וברשות, אשר מהווה כידוע את אחד מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית ושל המדינה". תזכורת: פרשת 'עמותות ברק' נזכיר, כי חוק מימון מפלגות קובע, שסיעה או רשימת מועמדים לכנסת לא תקבל במישרין או בעקיפין כל תרומה מתאגיד (לרבות עמותה), בין בארץ ובין בחו"ל. בשנת בחירות, ניתן לקבל תרומה של עד 1,700 ש"ח מאדם פרטי בלבד (כיום עומד הסכום על 1,000 ש"ח). ואולם, כאשר שונתה שיטת הבחירות לכנסת ועברו לבחירה ישירה של ראש ממשלה, שכחה הכנסת להתייחס לעניין התרומות בחוק מימון המפלגות. בחודש מרס 1998 כתב היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת בעניינו של בנימין נתניהו והמיליונר יוסף גוטניק מחב"ד, לפיה המצב החוקי הנוכחי מעורר "קושי פרשני" והציע לתקן את החוק בנושא. רובינשטיין החליט שלא להעמיד לדין את נתניהו, בין היתר משום שלא היו ראיות מספיקות ובהתחשב בנסיבות העובדתיות והמשפטיות. חוות הדעת הגיעה לידיו של עו"ד גלעד שר, ואנשי ברק טענו כי לא הבינו אותה כראוי, וסברו שמגבלת התרומות אינה חלה על מועמד לראשות הממשלה ("טענת ההסתמכות"). כמה ימים לפני הבחירות לכנסת ולראש הממשלה של שנת 1999, פנה חבר הכנסת מיקי איתן ליועץ, בתלונה על עמותת "תקווה לישראל" של ברק, שהולידה את החקירה שזכתה לכינוי "עמותות ברק". מבקר המדינה קבע, כי עמותות רבות הוקמו על-ידי אנשי ברק ומקורביו, רובן פיקטיביות ששימשו צינור להזרמת כספים, כדי לסייע לו לזכות בבחירות. לאחר שהתברר גודל השחיתות, טענו בימין כי ברק קנה את השלטון בכסף. בחודש ינואר 2000 דחה מבקר המדינה את 'טענת ההסתמכות' של אנשי ברק, וקבע כי "אין כל אפשרות להסתתר מאחורי החלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה". הוא הוסיף, ש"אין כל מקום לאבחנה בין פעילות הסיעה לקידום ההצבעה לה בבחירות לכנסת, ובין פעולותיה לקידום מועמדה לראש הממשלה. ממילא, כל פעולה 'התורמת' לקידום המועמד לראש הממשלה, פועלת, על-פי המבנה המשפטי הקיים, לטובת הסיעה". המבקר גולדברג ציין, כי "עמדת מבקר המדינה היתה ידועה לכל", נוכח דוח שכתבה קודמתו בתפקיד, השופטת (בדימ.) מרים בן-פורת, שהגיעה לאותה מסקנה בעניין נתניהו וגוטניק בבחירות 96', שהיו אף הן בחירות ישירות, ואף הזהירה: "אם בעתיד תחזור התופעה על עצמה, לא יהיה מנוס מתגובה הולמת ומכאיבה". המשטרה פתחה בחקירה, ובחודש מאי 2000 המליצה להעמיד לדין שורה של פעילים במטה ברק, ובהם חבר הכנסת בוז'י הרצוג, עו"ד דורון כהן (גיסו של ברק), יועץ התקשורת טל זילברשטיין וחבר הכנסת וייצמן שירי. היועמ"ש סוגר את התיק נגד הבכירים בפרקליטות מחוז תל אביב דווקא סברו שיש די ראיות כדי להעמיד לדין פלילי כמה מהמעורבים הבכירים בפרשת עמותות ברק, ובראשם ח"כ הרצוג, זילברשטיין ועו"ד כהן. ואולם, באוקטובר 2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לסגור את תיקי החקירה בפרשת עמותות ברק, ככל שמדובר בחשודים המרכזיים - ברק, הרצוג, וייצמן שירי ועו"ד כהן. רובינשטיין החליט להגיש כתבי אישום רק נגד דגי הרקק: זילברשטיין, ופעיל השטח גד סולימאני, הנאשמים בעבירות על חוק מימון מפלגות. באשר להרצוג, קבע רובינשטיין כי "ראיות ברורות דיין לכך שהיה מודע לכך שכספי התרומות שהוא מזרים לפחות לחלק מן העמותות, משמשים לתעמולת בחירות", וכן כי "דאג להזרמת מאות אלפי דולרים לעמותות אלה". עם זאת, ציין היועץ כי "לא נוכל להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי, כי עו"ד הרצוג, שלא עסק במימון הקמפיין בפועל, היה מודע לכך שהכסף מוצא בצורה 'מעורבת' ולא לטובת מועמדותו של ברק בלבד". היועץ הוסיף, כי ההחלטה התקבלה אחרי "התלבטות לא מועטה", נוכח העובדה "שחלק גדול מהעמותות הוציא בפועל את הכספים למימון תעמולה בעד ברק בלבד, או למימון קמפיין שלילי בלבד, יהיה בה כדי להחליש מאוד את מערכת הראיות נגדו, שהינה בעייתית גם כך". גם אהוד ברק טען בחקירותיו כי הסתמך על חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. עוד טען, כי היה ער אמנם לפעילות חוץ-מפלגתית רבה ביותר שנעשתה "בשטח", אך לא ידע על זיקה בין פעילות זו לבין מטהו, ובפרט לא ידע על הזרמת כספים לעמותות אשר עשו תעמולת בחירות, ישירה או עקיפה, לקידום בחירתו. בשבת האחרונה, חשף "מעריב" כי ברק ידע גם ידע על פעילות העמותות השונות, והציג מסמכים בהם ברק מזכיר את פעילות עמותת רובד במסמכים אסטרטגיים.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-60890-00.html?tag=15-05-26 
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
00:56 19.01.05 |
|
|
61. בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו: בדש נ' תנובה !!
בתגובה להודעה מספר 0
|
מצ"ב תביעה שהוגשה לבית משפט ממנה עולים דברים מענינים על פעילות חברת תנובה.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
בעניין שבין: 1. ניצולת הקרטל בע"מ ח.פ. 510811607 ( לשעבר פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ). 2. משה בדש ת.ז 5224450 שניהם אצל משרד אביחי ורדי, עו"ד מרח' דרך בן גוריון 24 רמת גן טל': 7526633-03 פקס: 7526888-03 התובעים
נ ג ד
ובין: 1. שותפות עוף חיפה (1992) (פורקה למעשה וחוסלה)
מס' שותפות לשעבר 540178209.
אצל תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית
בע"מ צומת גלילות רמה"ש 47100. 2. ה.ב. השקעות בע"מ ח.פ. 510463524
(לשעבר עוף חיפה בע"מ)
מרח' מקוה ישראל 18 תל אביב 61375 ת.ד. 37696
3. תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ
צומת גלילות רמה"ש 47100.
4. ש. פרידמן ושות' עורכי דין
מדרך העצמאות 31 חיפה. 5. אורי ינובסקי, עו"ד
באמצעות משרד ש. פרידמן ושות' עורכי-דין
מדרך העצמאות 31 חיפה. 6. יעקב בן-משה
יעקב בן-משה ושות' רואי חשבון
הר-סיני 3 תל-אביב 65816 הנתבעים סוג התביעה: תביעה לפסק דין הצהרתי. כתב תביעה
הקדמה
1. כתב תביעה זה חושף לראשונה בצורה מלאה את דרכי הפעולה של קונצרן תנובה בנסיונותיו להשתלט על שוק המזון בישראל. 2. בין היתר נחשפים לראשונה בהקשר זה מסמכים ועדויות המלמדים כיצד תנובה הפעילה באופן עברייני תאגידים שונים, עורכי-דין ורואי חשבון, תוך הסתרת העובדה כי תנובה היא זו הפועלת מאחורי הקלעים. 3. כך למשל, תנובה הסתירה את זהותה כאשר פעלה בתחום שחיטת עוף ועיבודו וזאת תחת שם הכיסוי "עוף חיפה", כאשר דאגה כי מניותיה ב"תנובשות בע"מ" ירשמו על שם אנשים אחרים, וכל זאת במטרה לפגוע במתחריה ולרסק אותם כליל. 4. באופן זה גרמה תנובה לקריסת רשת פיקנטי, באמצעות התנכלויות חוזרות ונשנות מצד שותפות עוף חיפה, אשר היתה ידה הארוכה של תנובה, ואשר גרמה לתובעים, חברה מרשת פיקנטי ומנהלה, לחתום על הסכמים שונים בניגוד לדין, תוך הטעיה, איומים, כפיה ובחוסר תום לב משווע. 5. כתוצאה מקריסת רשת פיקנטי איבדו כ-1,000 עובדי התשלובת את מטה לחמן. 6. את פרנסתם של 1,000 עובדי פיקנטי שדדו הנתבעים באמצעים אשר יפורטו להלן.
מבוא
7. בית-המשפט הנכבד מתבקש בזאת להכריז על הסעדים ההצהרתיים כדלקמן: א. בית-המשפט הנכבד מתבקש להצהיר כי הנתבעת מס' 1, שותפות עוף חיפה (1992) (להלן: "נתבעת מס' 1 ו/או עוף חיפה"), ו/או מנהליה, ו/או שותפיה ו/או בעלי מניות בשותפיה ואו מחזיקי מניות בשותפיה ו/או בעליה ו/או שלוחיה ו/או עובדיה ו/או נאמנים מטעמה ו/או יתר הנתבעים בתובענה זו מקצתם או כולם ניהל/ו עסקים בתרמית ו/או שלא כדין ו/או היו שותפים כמסייעים לניהול עסקים בתרמית ו/או שלא כדין, ולחלופין ו/או במצטבר ו/או כתוצאה מכך מתבקש בית-משפט נכבד זה להצהיר על בטלות כל הסכם ו/או מסמך אשר נחתם בין הצדדים לרבות הסכם אשר הוגש לבית-המשפט המחוזי בת"א בבש"א 103863/98 בתיק ת.א. 1345/97 (תחת הכותרת : "הודעה ובקשה למתן פסק-דין חלקי") שהוביל למתן פסק דין חלקי בת.א. 1345/97. מכאן שמתבקש בתוך-כך ביטולו של פסק הדין החלקי הנ"ל בת.א. 1345/97. ב. בית-המשפט הנכבד מתבקש להצהיר כי הנתבע מס' 6, רואה חשבון יעקב בן-משה הוציא מתחת ידו מסמך מזוייף ו/או שקרי (נספח ז' לכתב תביעה זה). ג. בית-המשפט הנכבד מתבקש להצהיר כי כל הליך אשר כלל הסתמכות על המסמך אשר הוציא רו"ח יעקב בן-משה (נספח ז' לכתב תביעה זה) בטל ומבוטל. 8. תביעה זו מוגשת נוכח מעשי רמיה קשים מצד הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ושלוחיה אשר הובילו לכריתת חוזה הנוגד את תקנת הציבור. 9. במהלך מעשיה הפליליים לא בחלה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בעבריינות לשמה, נגד התובעים ונגד שלטון החוק ונגד הציבור כמפורט להלן. 10. תביעה זו מוגשת לאור ראיות חדשות אשר הגיעו זמן קצר טרם הגשת תביעה זו לידי התובעים, ואשר מוכיחות קבל עם ועדה, כי התובעים רומו בידי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה,. ראיות אלה מוכיחות, מאשרות ומצדיקות את אשר נטען כל העת בידי התובעים והוכחש בהליכים שונים בידי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לרבות הטענות הבסיסיות הבאות: א. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, היתה אורגן של קונצרן "תנובה" והוחזקה על ידי קונצרן "תנובה" בניגוד לחוק ותוך הסתרת זהותה האמיתית. ב. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, מעולם לא התכוונה לקיים כל הסכם עם התובעים, שכן ממילא – כך עולה מהראיות החדשות – היא הייתה אמורה לנעול את שערי מפעליה טרם המועד אשר בו התחייבה לספק סחורה לתובעת מס' 1 כנגד תשלום חובה.
ג. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, טענה ועדיין טוענת בהליכים משפטיים שונים כי היא ישות משפטית חיה קיימת ואולם על פי החומר החדש הנ"ל, מדובר בישות משפטית אשר על פי החלטות בעליה בעצמם, כפי שנחשפו בראיות החדשות, איננה בעלת כושר משפטי שהוא, שכן פעולותיה אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות הפעולה שלה עצמם, אשר גובשו בידי בעליה ומנהליה. (כך למשל, אין כל תוקף להצהרות, למסמכים, להסכמים, להרשאות, ליפויי כוח וכיוצ"ב אשר נחתמו בידי "מנהלי" הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לאחר 7 שנים מיום 1.1.1992 (מועד היום הקובע על פי ההסכם מיום 26.12.1991).
11. תביעה זו מוגשת גם לאור קביעתו של בית המשפט העליון בע"א 5865/03 משה בדש נ' שותפות עוף חיפה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר 216/00 בראשותו של כב' השופט ריבלין אשר הורה את הדרך הפורמלית הראויה בנסיבות העניין: " ודוק: גם מקום בו קיימת טענה כנגד ההסכם שניתן לו תוקף של פסק דין, הדרך לתקוף את פסק הדין היא להגיש תביעה לבית המשפט שנתן אותו ולעתור לביטולו ( ראו למשל ע"א 4271/91 ברבי נ' ברבי)." 12. התובעים עותרים לבית המשפט כי יצהיר על בטלות ההסכם מיום 2.1.98 אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 28.6.1998 (ראה נספח א') ו/או כל הסכם אחר בין הצדדים בין אם קיבל תוקף של פסק דין ובין אם לאו, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
התובעים
13. התובעת מס' 1 (להלן "התובעת" ו/או "התובעת מס' 1 " ו/או "ניצולת הקרטל") הינה חברה בע"מ, אשר במועד כריתת ההסכם נשוא תביעה זו נשאה את השם "פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ" ואשר שמה הוחלף כנקוב בכותרת לכתב תביעה זה. 14. התובעת מס' 1 נתבעה ע"י הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, במסגרת ת.א. 1345/97 אשר הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב ( להלן: "תביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה,") ואשר עניינו תביעה לתשלום חובות שהנתבעת מס' 1, עוף חיפה, טענה שלא שולמו לה כביכול ע"י התובעת מס' 1 . 15. התובע 2 הוא מנהלה של התובעת מס' 1 ובתפקידו זה נטל בין היתר חלק בעסקאות שנעשו בין הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לתובעת מס' 1 ובין היתר חתם ביחד עם התובעת מס' 1 על ההסכם נשוא תביעה זו. הנתבעים
16. הנתבעת מס' 1 שותפות עוף חיפה (1992) היתה בעבר שותפות רשומה אשר עסקה בעבר באספקת עוף ומוצריו.
17. נתבעת מס' 2, ה.ב. השקעות בע"מ, היתה קרויה בעבר עוף חיפה בע"מ, והיתה אחת משתי שותפות שוות בנתבעת מס' 2, שותפות עוף חיפה (1992). השותפה השניה נקראה תנובשות בע"מ.
18. נתבעת מס' 3, תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ, היתה הבעלים האמיתי בתנובשות בע"מ ומכאן שהיתה בעלים אמיתי בשותפות עוף חיפה.
19. נתבע מס' 4, ש. פרידמן ושות' עורכי דין, שותפות עורכי דין, הנה משרד עורכי דין אשר נרשם כבעלים של חלק ממניות תנובשות בע"מ על מנת להסוות את זהות הבעלים האמיתי. 20. נתבע מס' 5, אורי ינובסקי, הנו עורך-דין אשר נרשם כבעלים של יתרת המניות בחברת תנובשות בע"מ תוך הסתרת זהות הבעלים האמיתי. 21. הנתבע מס' 6, יעקב בן-משה ושות' רואי חשבון, הנו משרד רואי חשבון אשר סיפק אישורים כוזבים לנתבעים לרבות אישורים על מורשי חתימה בתאגיד כמפורט להלן.
הקשרים בין התובעת מס' 1 לעוף חיפה
22. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, היתה שותפות רשומה לשעבר אשר במשך שנים רבות היתה מצויה ביחסי מסחר הדוקים ורצופים בין היתר עם התובעת מס' 1 מסחר שעיקרו אספקת עוף ומוצרי עוף. 23. מצ"ב ומסומן כנספח א' לכתב התביעה העתק מהסכם אשר ההכרזה על בטלותו מתבקשת בתביעה זו. ( להלן: "הסכם הפשרה"). 24. עיקרו של הסכם זה היא "פשרה" אליה הגיעו הצדדים במסגרת תביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ביחס לחלק מן הסכום בתביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ( 1,700,000 ₪). 25. כאמור הסכם הפשרה נכרת במסגרת תביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, אשר גם לה קדמה מסכת נסיבתית החשובה לענייננו ואשר תפורט להלן.
26. כאמור התובעת מס' 1 מצויה היתה בקשרי מסחר ענפים עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, במשך שנים רבות. קשרי מסחר אלו עיקרם היתה אספקת מוצרי עוף ע"י הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לתובעת. 27. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, הגישה נגד התובעים ביום 8.10.97 תביעה כספית בסדר דין מקוצר סך 4,156,022 ₪. 28. התובע נתבע בכתב התביעה של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, כמנהלה של ניצולת הקרטל וכמי אשר נטען כלפיו שהוא ערב לכל חיוביה. 29. תביעה זו היתה פעולה יזומה של קרטל מסחרי כנגד התובעת בו לקחה חלק גם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה,. התובעים נאלצו להתגונן כנגד כל התביעות אשר הוגשו נגדם בו זמנית. הראיות החדשות
30. לאחרונה הגיע לידי התובעים מכתב ואליו צורף הסכם מעניין מאוד מבחינת התובעים. המכתב וההסכם אשר צורף אליו (להלן: "ההסכם המוסתר") מצורפים כנספח ה' לתובענה זו ומהווים חלק בלתי נפרד הימנה.
31. ההסכם המוסתר, אשר נחזה כי נכרת ביום 26.12.1991 מצדיק ומאשר את טענותיהם של התובעים אשר טוענים זה זמן רב כי רומו בידי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, אשר הסתירה את זהותה האמיתית, וכי הבעלים האמיתי של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לא היו אדון אורי ינובסקי ומשרד ש. פרידמן כפי שדיווחה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בעבר לרשם השותפויות וכן לא "איזה עורך דין שמשקיע אצלנו כסף" כפי שדיווחה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בעבר לתובעים אלא "תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בע"מ", (להלן: "תנובה") אשר היה מנועה בנסיבות דנן מלערוך את העיסקה נשואת ההסכם המוסתר ללא אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים. 32. ס' 7 א. בהסכם המוסתר חושף מפורשות את חלקה של תנובה בעיסקה נשוא ההסכם המוסתר, כשותפה שוות זכויות בנתבעת: "הצדדים (לרבות תנובה. מ.ב.) ירשמו שותפות אשר בה יהיו שני הצדדים שותפים שווי זכויות. שם השותפות יהיה עוף חיפה ותפקידה יהיה להפעיל את המשחטה בהתאם להוראות חוזה זה (להלן: "השותפות").
33. המוכרת בהסכם המוסתר מתחייבת לנהל את העסק המשותף במשך 7 שנים החל מהיום הקובע דהיינו עד 1.1.1999. (ראה ס' 8 א' להסכם המוסתר בשילוב ס' 6 ה'). סעיף 8 דנן העוסק בהנהלת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ובאורגנים המוסמכים שלה מראה כי אותם אלה אשר הצהירו בעבר כי הם מוסמכים לפעול כנגד התובעים (למשל, לחתום על יפויי כוח לעורכי דין שהתיימרו לפעול בשמם) לא היו מוסמכים לעשות זאת ס' 8 ב' להסכם המוסתר קובע כי: "ניהול השותפות כאמור יבוצע על-ידי אדם שהמוכרת תמנה ואשר סמכויותיו תהיינה כשל מנכ"ל השותפות. מינויו של המנכ"ל יהיה טעון הסכמת הקונה ומוסכם בזה כי המנכ"ל הראשון יהיה מיכאל עמית". 34. בנוסף, החוזה המוסתר חושף בס' 5 (ה) את הדרך הבלתי חוקית אשר בה כפתה תנובה על היבול שלא להתחרות בה בדמות איסור לפנות לגורמים בענף. 35. סוגיה נוספת אשר נחשפת בחוזה המוסתר היא האופן התמים לכאורה אשר בו תנובה התחייבה להעביר את הכספים לעוף חיפה בעבור ההשתלטות עליה וסגירת קווי היצור שלה. את ההעברה הכספית המתוחכמת והמוסווית קובע הסיפא לס' 24 לחוזה המוסתר: "במקרה שהמשחטה תחדל לפעול או שהשותפות תחדל להתקיים, מכל סיבה שהיא, תשלם הקונה למוכרת את הסכומים להם ערבה כאמור, כפיצוי על הפסדיה על המוכרת כתוצאה מאי-קבלת דמי הניהול האמורים בשל כך".
36. ס' 8 א' לחוזה המוסתר קובע כי הוא תנובה קוצבת בו את אורך חייה של עוף חיפה: "המוכרת מתחייבת לנהל את השותפות במשך שבע שנים החל מהיום הקובע" (1.1.1992). 37. דהיינו הנתבעים ו/או חלקם ידעו על כך כי אורך חייה של עוף חיפה מוגבל, וכי ב-1.1.1999 תסתיים השותפות, ותהליך חיסולה יארך כשנה. הם הסתירו זאת מהתובעים, אשר התקשרו עמם בחוזים האמורים. 38. תימוכין לעמדת התובעים ניתן למצוא אפילו גם בעובדה כי אפילו בית-המשפט המחוזי בחיפה כבר פסק כי תנובה היתה זו שיזמה את הקונסטרוקציה האמורה בעוף חיפה, על שלוחותיה ומרכיביה. קביעה זו הובאה בפש רגל 94 / 31 ליגומסקי ציפורה נ' היבול ח. כהן ושות' בע"מ פדאור (לא פורסם) 02 (5) 652: "לפי דיני השליחות החלים על ידיעת חברה ביזום, יש ליחס לחברה את ידיעת היזם. עמית לא היה היזם בכל הנוגע להקמת חברת השיווק, אלא היזם היתה תנובה שהיתה מעונינת להעביר השיווק מהיבול לחברת השיווק...".
הסתרת חוסר הכשרות המשפטית
39. בפועל פעלה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, כנגד התובעים באמצעות אחד, משה מלכיאל אשר חתם על מסמכים שונים, לרבות יפויי כח ותצהירים כנגד התובעים כאשר הסמכות בנסיבות דנן לעשות כן היתה אך ורק של מנכ"ל הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ולא של החשב.
40. על פי ס' 8 ה' לחוזה המוסתר לא היה רשאי החשב מלכיאל לעשות כן. החשב מלכיאל היה לכל היותר יכול לעסוק בתחומים הצרים של "כספים והנהלת חשבונות" כפי שהוסכם בס' 8 ה' להסכם המוסתר. 41. לפיכך כל פעולותיו של החשב מלכיאל נעשו ברמיה ובחוסר סמכות, לרבות: א. מינוי עורכי דין. ב. מתן יפוי כוח לעורכי דין. ג. ניהול תביעות והחלטה על קוי פעולה משפטיים. ד. מתן תצהירים החורגים מענייני הנהלת חשבונות. 42. ההסכם המוסתר חושף כי נכונה היתה דעת התובעים אשר סברו כי בכל פעולותיו אלה ודומות להן נהג מלכיאל בחריגה בוטה מסמכות, כל זאת כדי לשרת את פעולותיה הפסולות של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, כאשר לא היתה קיים כלל אורגן משפטי ולבטח לא היתה לו כל הנהלה שהיא. בנוסף לכל, מלכיאל זה יצא לגמלאות כבר בשנת 1996 וממילא לא היה יכול לשמש אורגן כלשהו של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה. 43. השיטה של הנתבעים או חלקם לרדיפה שלא כדין אחרי התובעים התבססה בין היתר על אישור כוזב אשר הוצא בידי הנתבע מס' 6 רו"ח יעקב בן-משה. רו"ח זה מעל בתפקידו כאשר הוציא ביום 14.2.2001 אישור רשמי בחתימת ידו ובאישורו כי כביכול: "זכות החתימה המחייבת את השותפות בכל ענייניה תהיה חתימתו של אחד המנהלים בקבוצה א' ביחד עם חתימתו של אחד המנהלים מקבוצה ב' או חתימתו של מר מלכיאל בצירוף שמה של השותפות המוטבע המודפס או הכתוב". 44. באותה עת לא היו בעוף חיפה מורשי חתימה כאמור, והאדון מלכיאל כבר שהה כחמש שנים בתוך תקופת הגמלאות. עובדה זו לא הפריעה לרו"ח יעקב בן-משה. על יסוד העובדה כי אלה הם מורשי החתימה של עוף חיפה, הוחתמו גורמים חסרי סמכות בעוף חיפה על תצהירים ויפוי כח כוזבים ונטולי נפקות שהיא נגד התובעים. 45. העתק מהאישור הכוזב אשר הוציא רו"ח יעקב בן-משה מצורף בזאת כנספח ז' לכתב תביעה זה ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו. בכך עברו רו"ח בן-משה ושותפיו עבירות פליליות לרבות העבירות הבאות: א. ס' 414 ו-415 לחוק ה עונשין תשל"ז 1977, קבלת דבר במרמה: "המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים". וכבר נקבע בע"פ 90 / 752 שמואל ברזל נ' מדינת ישראל מו (2) 539 כי: "הלכה היא, ש"מרמה" במובן סעיף 414 לחוק יכולה להתקיים כשהנאשם מציג, בהתנהגותו, מצג עובדתי מסוים, כשהוא יודע שלא כן הוא. מצג כזה בהתנהגות יכול שיתקיים על-ידי שתיקה והעלמה של עובדות, אשר על-פי הנסיבות מתבקש גילוין". ב. ס' 440 לחוק העונשין תשל"ז 1977, קשר להונות: "הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר שוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו - מאסר שלוש שנים". ג. ס' 499 לחוק העונשין תשל"ז 1977, קשר לפשע או לעוון: (א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו – (1) אם העבירה היא פשע - מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר; (2) אם העבירה היא עוון - מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר". ד. ס' 418 לחוק העונשין תשל"ז 1977 זיוף: "המזייף מסמך, דינו - מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים". ה. ס' 419 לחוק העונשין תשל"ז 1977, זיוף המשפיע על עיסקאות: "המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו - מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד".
הקרטל נגד תשלובת פיקנטי
46. באמצע שנת 1997, אגב תחרות מסחרית קשה שהציבה התובעת מס' 1 למוצרים של חברת אסם ובפרט למוצר "במבה" של אסם (במוצר דומה וזול בהרבה מן המוצר של חברת אסם – הוא מוצר בשם מקרנה מתוצרת של תשלובת פיקנטי שהפכה לניצולת הקרטל) וכן אגב תחרות מסחרית קשה בתחום שיווק המזון שהציבה התובעת מס' 1 לחברות הגדולות האחרות המנהלות רשתות שיווק של מוצרי מזון דוגמת תנובה, החלה פעילות נמרצת ושיטתית של חברות אלה כנגד התובעת 1 בשוק המזון במטרה לחסל את עסקיה או לכל הפחות לשתק את יכולת פעולתה. 47. את המהלך הובילה חברת אסם תעשיות בע"מ ויתר החברות הצטרפו אליה ויצרו את "הקרטל" אשר שם למטרה לחסל את התובעת מס' 1 ואת יתר חנויות אשר נכללו ב"רשת פיקנטי". 48. במסגרת הפעולות שננקטו כנגד התובעת מס' 1 נקטו חברות אלה וכן יצרני מזון שונים וספקי סחורה שונים של התובעת מס' 1 הקשורים עם החברות הנזכרות לעיל (אסם ותנובה) במספר צעדים דרסטיים וביניהם הפצת שמועות על חוסר סולבנטיות שלה כביכול; הפסקות יזומות באספקת סחורה (גולמית ואחרת); ולבסוף גם הגשת מספר רב של תביעות וכן תביעה לפירוק התובעת מס' 1 בעילה של אי תשלום חובות כביכול וחוסר סולבנטיות כביכול.
49. במסגרת התביעה כאמור, אשר הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "תביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה") תבעה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, תשלום חובות שלטענתה לא שולמו לה כביכול ע"י ניצולת הקרטל בע"מ. 50. הנתבעים בתביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, היו בין היתר התובעת מס' 1 כאן ניצולת הקרטל והתובע 2 אשר היה במועד הרלבנטי מנהלה של התובעת מס' 1 ובמסגרת תפקידו זה נטל חלק בעסקאות שנעשו בין הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לניצולת הקרטל וכן חתם ביחד עם ניצולת הקרטל על ההסכם נשוא תביעה זו. 51. בהקשר זה יודגש כי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, היתה מצויה בכפיפות מוחלטת לתאגיד תנובה שהינה מבעלי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה,. 52. עובדה זו נודעה לתובעים רק בדיעבד, לאחר שהוגשה הבקשה למתן פסק דין חלקי... 53. ככזו, לקחה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, אף היא כמובן חלק באותן פעולות שננקטו כנגד התובעת מס' 1 – אף היא נקטה בהפסקה יזומה של אספקת סחורה ואף באי כוחה היו מגיעים לישיבות בתביעות הפירוק שהוגשה כנגד התובעת מס' 1. 54. ביום 14.7.97 החלו כל החברות האחרות אשר השתתפו בקרטל נגד תשלובת פיקנטי בחרם חד צדדי כנגד כל החנויות אשר שווקו את המוצרים שנשאו את השם "פיקנטי" ואשר יוצרו ע"י התובעת. 55. בד בבד עם החרם החלו חברות אלה וביניהן הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, להפיץ שמועות בדבר שיקים של התובעת אשר כביכול לא נפרעו, התמוטטות כביכול ועוד. 56. נוכח אי הספקת הסחורה והפצת השמועות נגררו יתר הספקיות וחדלו מלספק סחורה לתובעת וליתר החנויות. 57. כך אירע, שעל אף שלתובעת (ויתר החברות אשר שווקו את מוצרי פיקנטי) לא אירע ולו מקרה אחד של שיק שלא כובד על ידיהן, חדלו כל החברות מלספק להן מוצרים. 58. אך שבועות רבים אחרי כן, משהמשיכו החברות השותפות בקרטל להחרים את התובעת מס' 1 וכן את יתר החברות ששיווקו את מוצריה, נקלעו חברות השיווק של פיקנטי לקשיים כלכלים ובסופו של דבר נאלצה התובעת לבקש את פירוקן. 59. התובעת הגישה את תביעתה המתוקנת נגד 29 חברות אשר היו שותפות לקרטל לבית המשפט המחוזי בחיפה ת.א. 00168/04 ניצולת הקרטל בע"מ ואח' נ' אסם תעשיות מזון ואח', על סכום 1,000,000,000 ₪ בגין הנזקים האדירים שנגרמו לה כתוצאה מהקרטל. 60. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ככזו אשר היתה חלק מקרטל, המשיכה לקבל מהחברות השונות בתשלובת פיקנטי אשר הפעילו את החנויות (ואשר הוצא כנגדן צו פירוק ביום 29.12.98) תשלומים באופן שיתרת האובליגו שלהן פחתה מ- 8,000,000 ₪ לערך לסך – 4,000,000 ₪ בלבד, וזאת מיום 14.7.97 הוא המועד בו החלה פעולת הקרטל ועד ליום 2.9.97 מועד בו חדלו חברות אלו לשלם. 61. התובעת המשיכה לספק לחברות פיקנטי אלה סחורה בתום לב תוך שחובן של חברות אלה גדל בשעור של מיליוני שקלים (והגיע עד כדי 30,000,000 ₪) , עד שלא היה באפשרות החברות להמשיך לפעול. 62. דו"ח של הממונה על ההגבלים העסקיים המתייחס לענף המזון ולמרכולים לרבות לתאגידי תנובה, עילית, החברה המרכזית למשקאות וטמפו אישר את מסקנות פיקנטי בדבר הגבלים עסקיים בתחום המזון:
" החקירה חשפה נוהגי מסחר שונים, אשר בכוחם לפגוע בתחרות החופשית בענף רשתות השווק ובתחרות בין ספקי המזון. נמצא, כי הסדרים שונים בין ספקים דומיננטים לבין רשתות השיווק הגדולות, נרתמה עוצמתן של הרשתות לבלימת תחרות אפשרית במקטע הספקים. במקביל נחשפו הסדרים בין הצדדים, בהם שמשו הספקים כלי לדיכוי התחרות ובעיקר תחרות המחירים בין רשתות השווק. חוק ההגבלים העסקים מנחה אותי לאתר נוהגים אלה, למפותם ולנטרל את השפעתם המזיקה. כך בדעתי לעשות. "
העתק עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים מצורף לכתב התביעה מהווה חלק בלתי נפרד ממנה ומסומן כנספח ב'. 63. הדו"ח הסופי של הממונה על ההגבלים העסקיים על הנעשה בשוק המזון מאשר את טענות התובעים בדבר שיטות המאבק הבלתי חוקיות של תנובה וחברותיה ענקי המזון. 64. הדו"ח של הממונה מאשר את טענות התובעים על הכספים אשר מוכנים ענקי המזון כתנובה להשקיע בהכחדת מתחרים. וכך קובע הממונה על ההגבלים העסקיים בעמ' 6 לדו"ח הנ"ל: "בשלהי שנות ה-90 ניתנו, בהתאם לסעיף 30 לחוק ההגבלים העסקיים, הוראות לבעלי המונופולין העיקריים במשק המספקים מוצרי מזון בסיסיים: תנובה, עלית, החברה המרכזית למשקאות קלים, טמפו, יפאורה-תבורי וקבוצת שטראוס. הוראות אלה כללו, בין היתר, איסור מפורש על הסדרי בלעדיות שכרתו בעלי המונופול דלעיל עם נקודות מכירה שונות ושהיה בהם לחסום את מתחריהם ועל כן חוייבו הם לבטל הסדרים אלה. בחלק מן המקרים אף הוטלו איסורים על בעלי המונופולין ליתן הטבה כלכלית לנקודות מכירה כנגד הבטחתן של אלו כי ירכשו את עיקר המוצרים הדרושים להם מאותם בעלי מונופול (קרי, בלעדיות חלקית). 65. ואולם, קובע הממונה, התברר כי בעלי המונופולין מצאו דרכים שונות ומגוונות להגביל את התחרות. על חומרת ההסדרים הכובלים הנ"ל עמד הממונה בעמ' 10 לדו"ח הנ"ל:
"אכן, כאשר ספק דומיננטי מגביל רשת שיווק באשר לרמת ועוצמת התחרות בה יתקלו מוצריו על מדפי הרשת – מדובר בהסדר כובל קשה, אסור מעיקרו. טעמו של דבר הוא בכך שהיקף פרישתו של ההסדר – רחב הוא, והנהנה מן ההגבלה – הינו ספק דומיננטי. (ההדגשה – במקור).
66. לגבי דרך התנהגותן של תנובה וחברותיה למועדון המונופולים קובע הממונה כי: "לעתים הועדפה דרך ישירה ובוטה לשימור כוחם של הספקים הדומיננטים". 67. על הדרך הישירה והבוטה של תנובה כנגד רשת פיקנטי על התובעים וכ-1,000 עובדי פיקנטי – נלמד להלן.
התחבולות של עוף חיפה
68. התובעת היתה בקשרי מסחר עם עוף חיפה בע"מ עוד מתחילת המחצית הראשונה של שנות ה-80'. 69. בשנת 1992 לערך הודיע מנהל עוף חיפה בע"מ, מר מיכאל עמית לתובע מס' 2 : "הצטרפו אלינו בעלים. נכנס איתנו לשותפות אדם שהזרים לנו הרבה כסף. אבל אין לך מה לדאוג. אנחנו נמשיך לעבוד יחד כמו שעבדנו. אני ממשיך להיות המנהל של עוף חיפה". 70. מר עמית לא גילה אז לתובעים כי מדובר בתנובשות בע"מ, ידה הארוכה של תנובה. 71. גם לו מאן דהוא היה עורך בדיקה דקדקנית ברישומי רשם החברות היה מגלה כי בעלי מניותיה של אותה החברה הנם "ינובסקי אורי" ו-" ש. פרידמן ושות' עו"ד". 72. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, והאורגנים שלה לא גילו באותה עת לאיש כי בעלת המניות האמיתית הנה קונצרן "תנובה". 73. בנוסף, הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, והאורגנים שלה לא גילו באותה עת לאיש כי אנשים אלה הרשומים כבעלי מניות אינם אלא נאמנים בלבד עבור הבעלים האמיתי. 74. לא רק שאיש מהמעורבים, כולל עורכי הדין הנאמנים עצמם לא טרחו לגלות את דבר נאמנותם לתובעים ולממונה על ההגבלים העסקיים, הם אפילו השמיטו מהדיווח לרשם החברות כי "בעל המניות" אורי ינובסקי הנו עורך-דין. 75. וכך, במנגנוני הסתרה כפולים ומכופלים הסתירה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, כי מאחורי האדרת המוכרת של עוף חיפה מסתתרת גברת אחרת, המשחיזה את ציפורניה לקראת מהלך מתוכנן היטב אשר בו תנסה לנעוץ אותן בטרף האמיתי – תשלובת פיקנטי. 76. תשלובת פיקנטי היוותה איום כלכלי על רווחי קונצרן תנובה משוק הבשר. הפרשי הגודל בין השניים אמנם היו ניכרים לטובתה של תנובה הוותיקה והמדושנת, ואולם מתחילת שנות ה-80' קם המותג פיקנטי כמתחרה זריז אמיץ ובעיקר כזה אשר לא קיבל את איומי הגורמים הוותיקים בענף הבשר לפיהם "מותר למכור בזול אבל אסור לפרסם זאת בעיתון". 77. תשלובת פיקנטי מכרה ברף מחירים נמוך ביותר באופן ניכר (25%-50% פחות משליטי שוק המזון) ולא היססה לפרסם עובדה זאת בעיתונות היומית באותיות קידוש לבנה. 78. טרם קרטל הספקים כנגדה, היתה פיקנטי המפרסם השלישי בגודלו בישראל בעיתונות היומית. שליטי שוק המזון כ"תנובה" ו"אסם" היו מודאגים מאיבוד נתח נכבד של צרכנים שהבינו כי בדיוק את אותו גוש פסטרמה שאותו הם נוהגים לקנות מהאוליגרכים של שוק המזון ניתן לרכוש בחצי או בשליש מחיר בפיקנטי. לא בפינות אפלות בשווקים מפוקפקים ומעופשים בפאתי העיר אלא בחנויות ענק מוארות הסמוכות לצמתים ראשיים בכל רחבי הארץ. 79. ה"מוצר הזול" הפך באמצעות המהפכה הצרכנית שהנהיגה פיקנטי תהליך רהבילטציה. מתיוג שלילי – לחיובי. 80. ולעומת זאת, המוצרים היקרים והמיושנים של האוליגרכים כ"אסם" ותנובה" עברו תיוג הפוך מחיובי (יקר אך מהוגן) לשלילי (כאילו-מהוגנות יקרה ללא הצדקה). 81. העובדה כי ניתן לקנות את אותם המוצרים בדיוק בפחות מחצי ממחירם שהיה ידוע עד כה היה לפתע נחלת כל הציבור, אשר זכה לקרוא את האמת באלפי מודעות על עמודות שלמים בסגנון האמריקני של "הארד סייל" בעיתונות היומית. 82. המהפכה הצרכנית והתודעתית של פיקנטי היתה גם קונספטואלית, חברתית וערכית. האוליגרכים הותיקים אשר חששו מחשיפת האמת היו יכולים לסגור את הפרצה בסכר רק באמצעות מהלך אחד: יצירת תלות של פיקנטי בספקים הגדולים, וניצול עמדת שליטה זו לעצירת האספקה ביום בהיר אחד (דבר אשר קרה במציאות). 83. תנובה העדיפה להפסיד לקוח ואף לספוג חוב מסויים שישאיר אותו הלקוח ובלבד שיימחק מתחרה זה מרשימת מתחריה. 84. בחישוב כלכלי קר, דרך זו השתלמה לתנובה (כשם שלמפעלים רבים משתלם להשקיע ברכישת מתחרה, וכל זאת מבלי שיתכננו להפעיל את מפעליו של אותו מתחרה ולו ליום אחד בלבד. דהיינו, רכישה שתכליתה האחת והיחידה הנה מהלך אסטרטגי של סגירה והוצאת מתחרה מהענף). 85. במקרה דנן היו שיקוליה של תנובה קלים בהרבה, היות והיא טרחה, באמצעות הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, להחתים את התובע על ערבות וכך להבטיח כי גם תצליח לחסל את פיקנטי וגם לא להינזק כתוצאה מהותרת חוב של פיקנטי. 86. תנובה ידעה כי עדיף לה להפסיד לקוח אשר נזקי היעלמותו לא יהיו רבים מבחינתה, אבל לזכות בבונוס שמן : החזרת רף המחירים לגובה של 30% מעל לרף המחירים בתקופה אשר בה פיקנטי היוותה גורם דומיננטי מבחינת הכתבת מחירי השוק בענף. 87. מסיבה זו נזהרה פיקנטי מלפתח תלות כלכלית משמעותית בתאגידים כ"תנובה". כך למשל, צריכת מוצרי חלב של פיקנטי מ"תנובה" הייתה קטנה יחסית, ואוזנה באמצעות צריכה מקבילה מ"טרה", "שטראוס" "מחלבות גד" ומחלבות קטנות נוספות, כל זאת על מנת שלא להיות תלוי בספק אחד, אשר עלול להגיע לעמדת שליטה וממנה להגיח לפעולת חיסול נגד פיקנטי. 88. לו ידעו התובעים כי מאחורי המלים התמימות "שותפות עוף חיפה" מסתתר שלא כדין קונצרן תנובה - בעל עניין בהכחדת פיקנטי - לא היתה פיקנטי מעיזה להתקשר עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, באמצעות פתיחת אובליגו ניכר באופן שיכול ליצור לתנובה אפשרות לשים את ידה על ברזי האספקה של פיקנטי. 89. לו היו התובעים מודעים אז לאמת, היו מוצאים חלופה הולמת בדמות אספקה ממשחטה אחרת ו/או פתיחת משחטה עצמאית. 90. זאת ועוד, לו ידעו התובעים אז את האמת לא היתה פיקנטי מעיזה להתקשר עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בהסכם הפשרה משום שהיה ברור לה שאין לבטוח בהבטחותיה של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, שהתחייבה שלא להגיש את הבקשה המוסכמת לפסק דין בהסכמה, אלא בהתקיימות התנאי המתלה. 91. בנוסף, לו היתה האמת ידועה אז לתובעים, לא היתה פיקנטי מעיזה להתקשר עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בהסכם הפשרה משום שהיה ברור לה שעוף חיפה לא תמשיך לספק לה סחורה כפי שהתחייבה. 92. ובנוסף, לא היתה פיקנטי מעיזה להתקשר עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בהבנות שחלקן ג'נטלמניות משום שהיה ברור לה שאין מדובר עוד באותו הגורם אשר אותו הכירה ועבדה מזה שנים, אלא גורם אשר לה אין כל יחסי אמון שהם אלא יחסי מחסל - יעד לחיסול בלבד. 93. בנסיבות של מודעות לשקרי הנתבעים, לא היתה פיקנטי מעיזה להתקשר עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בהסכם הפשרה משום שהיה ברור לה שאין לסמוך על הנתונים החשבונאיים של עוף חיפה (הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, רימתה בסכומים בתביעה נשוא הסכם הפשרה. האובליגו של התובעת מס' 1 היה קטן בהרבה ואולם נוכח השריפה במפעלי פיקנטי בראשל"צ לא עמד לנגד עיני התובעים מסד נתונים סותר, והם הסתמכו על הנתונים השגויים אשר הציגה להם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה,). 94. לאחר שנגלו השקרים של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, הודה מנהלה, מר עמית בפני התובע מס' 2: "אני לא בעניין הזה... זה הכל תנובה. אני גם לא יכול לדבר איתך. הם לא מרשים לי... זה לא אני. תבין. אני כמוך קורבן של תנובה... הם לא הירשו לי לגלות לך שהיו שינויים אצלנו. תאמין לי שרציתי להיות איתך בסדר. רציתי לכבד את ההסכם...". 95. בשיחה בין מיכאל עמית לשעבר מנהל הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ובין התובע מס' 2, ביקש התובע מס' 2 חשבונית מס עבור 264,000 ₪ אשר שולמו בידי התובעת מס' 1 על חשבון חובה הנטען של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, על פי הסכם הפשרה הכוזב ואולם מר עמית השיב: "תנובה לקחו את הכסף. זה לא אצלנו. הזהירו אותי לא לדבר איתך".
הנסיבות בהן נכרת הסכם הפשרה
96. התובע נתבע בכתב התביעה של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, כמנהלה של ניצולת הקרטל וכמי אשר נטען כלפיו שהוא ערב לכל חיוביה.
97. במסגרת הליך תביעת הפירוק ( ת.א. 595/97 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. להלן: "תיק הפירוק") התנהלו דיונים אחדים, כאשר בשלב מסוים הודיעה מי שיזמה את תביעת הפירוק באותו התיק (חברת "סנפרוסט") כי היא מבקשת למחוק את תביעת הפירוק שהגישה. 98. באותו שלב היה תלוי ועומד גם תיק תביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, והחלו להתנהל מגעים בין ב"כ הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לבין ב"כ התובעים ביחס לתביעה, לאפשרות לנהלה בסדר דין מקוצר כפי שהוגשה ומאוחר יותר גם ביחס להסכם פשרה. 99. בכל אותה העת לא ידעו התובעים כי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, נשלטת בסתר ובניגוד לדין ע"י חברה שהבעלות האמיתית עליה הנה של תאגיד "תנובה" כפי שיוסבר בהמשך.
100. משהודיעה חברת סנפרוסט כי היא מבקשת למחוק את תביעתה, נערך בירור על פי דין לבחינת רשימת המעוניינים להצטרך לתביעת הפירוק כחליפיה של מבקשת הפירוק המקורית. 101. באותה עת ותוך כדי ניהול המגעים בין הצדדים בתביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, הודיע ב"כ הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לב"כ התובעים על כוונתה של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, להצטרף לתיק הפירוק כחליפתה של סנפרוסט באותו התיק. 102. מנהלי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, הפעילו לחצים ואיומים על התובע. 103. בין היתר איים מיכאל עמית על התובע 2 כהאי לישנהא: "אם לא נגיע להסדר אני אתאבד". 104. אי לכך בנסיבות של אותם ימים, היה קיים סיכון ניכר כי מימוש כוונת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, להצטרף לתיק הפירוק תחייה את התיק, ותגרום לניצולת הקרטל נזק עצום אשר יתכן ולא תוכל לעמוד בו עד כדי סיכון ממשי לעצם קיומה. 105. בנסיבות אלה נערך המו"מ בין באי כוחה של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, מחד ובין באי כוחה של התובעת מאידך על הסדר הפשרה בתביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה,. 106. ביום 2.1.98, לאחר מו"מ ארוך בין הצדדים, וכן לאחר איומים מצד מנהלי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לפגוע בעסקיה של התובעת, נכרת הסכם הפשרה נשוא תביעה זו בין הצדדים אך הוגש לתיק בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין אך ביום 28.6.98. 107. עיקרו של הסכם זה היא "פשרה" אליה הגיעו הצדדים במסגרת תביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ביחס לחלק מן הסכום בתביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ( 1,700,000 ₪). 108. הודעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, על כוונתה להצטרף כחליפתה של ניצולת הקרטל בתיק הפירוק, ואיומי מנהליה שיתקו למעשה את כושר שיקול הדעת של ניצולת הקרטל והתובע באותו מו"מ והם נאלצו להגיב בחיוב לכל דרישה שבאה מצד הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ובאי כוחה באותו "מו"מ לפשרה" וסופו של דבר נאלצו הם לחתום על כורחם על הסכם הפשרה. 109. התובעים ידגישו כי באותם ימים כאשר לא היה ידוע כי חב' תנובשות בע"מ, אחת השותפות בנתבעת, הנה חברה הנשלטת בידי קונצרן תנובה, עמדו התובעים על כך שהסכם הפשרה ייועד אך ורק רק למצב בו יימשך הליך הפירוק כנגד ניצולת הקרטל, וכי אם זו תפורק, יהווה ההסכם לנתבעת אסמכתא או אשור לסכום הנקוב בו, וזאת נוכח טענת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, כי היא מבקשת שלא להיות מקופחת בהשוואה לנושים אחרים במקרה של פירוק של התובעת. 110. לפיכך הותנה כי לא ייעשה בהסכם הפשרה כל שימוש במקרה שניצולת הקרטל לא תגיע למצב של פירוק. 111. בנסיבות אלו נכרת ונחתם בסופו של דבר הסכם "הפשרה" בין הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לתובעים ביום 2.1.98. 112. לאחר חתימת הסכם "הפשרה" נמשכו הליכים בתיק תביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, כמפורט להלן: א. ביום 24.4.98 העביר ב"כ הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לב"כ התובע נוסח הודעה ובקשה למתן פסק דין חלקי בתביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה,. ב. סוכם כי בהמשך להבנות שהושגו ביחס להסכם הפשרה תיחתם הודעה על ידי הצדדים, ואולם היא לא תוגש לבית-המשפט אלא תישאר בידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, אשר התחייב כי לא יעשה בה שימוש (אלא כאמור אם תפורק ניצולת הקרטל). ג. המשך הדיון נקבע בתיק בהסכמה לחודש 10/98. 113. בינתיים, בתיק הפרוק ניתנה החלטה לפיה תביעת הפרוק כנגד ניצולת הקרטל - נמחקה. 114. לתדהמת התובעים ביום 6.7.98 נתקבל במשרדו של בא כוחם הודעת פקס אשר אליו היה מצורף " פסיקתא" אשר ניתן בתביעת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בהעדר הצדדים ביום 28.6.98. 115. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לא בחלה במעשי התרמית והכזב, ונקטה הליכים שונים למימוש פסק הדין אשר השיגה במעשי מרמה ותחבולה. 116. במסגרת הליכים אלה קבע בית-המשפט העליון הנכבד כאמור ברישא לכתב תביעה זה כי הדרך לבירור טענות התובעים הנה הגשת תביעה לבית-המשפט אשר נתן את פסק-הדין. בטלות פסק-דין כתוצאה מבטלות מעיקרא של חוזה בטל 117. הסכם הפשרה שנחתם בין התובעים לנתבעת נחתם לאחר שהתובעים הוטעו ולא ידעו בעצם עם מי הם כורתים הסכם, ובנסיבות העניין לא היתה להם כל גמירות דעת לכרות הסכם בעל תוכן שכזה עם צד שכזה. 118. על כן הבקשה למתן פסק דין חלקי שהוגשה לבית המשפט וקיבלה תוקף של פסק-דין הוגשה לבית המשפט בניגוד להסכמה בין הצדדים אשר מפורשות הוסכם כי תוגש רק במקרה ובו יוחלט על פירוקה של התובעת. 119. תביעה זו מוגשת לביטול ההסכם על בסיס הלכות שנקבעו בפסיקה בהקשר של ביטול פסק דין אשר ניתן לו תוקף להסכם בין הצדדים. נקבע בע"א 3924/90 אורית לסמן קטינה נ' מאיר לסמן (לא פורסם) פדאור 90 (3) 617 : "הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין ניתן לשינוי בנסיבות מוגדרות. כפי הסכם ואופי של פסק דין. הוא מורכב כאילו משני מרכיבים, והם ההסכם בין הצדדים וכן האישור שניתן לו על ידי השופט. אם צד טוען, שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין או בפסק הדין לפיו אושר ההסכם (כולל מקרה בו נטען כי פסק הדין ניתן רק בלחצו של בית המשפט), יגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. מאידך גיסא, אם ההליך השיפוטי היה תקין, אולם נפל פגם בהסכם, אין מקום לערעור, אלא יש להגיש תביעה חדשה, שהרי בדרך כלל יש גם צורך לשמוע ראיות בקשר לפגמים שבחוזה (ע"א 116/82, ע. לבנת ואח' נ. י. טולידאנו, פד"י ל"ט (2), 729, 732,; ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי-פרץ את טובים, מהדורה רביעית,התשל"ד), 422; ע"א 511/78, דלהרוזה נ. דלהרוזה, פד"י ל"ג(1), 449; ע"א 442/83, קם נ. קם, פד"י ל"ה(1), 767, בעמ' 770). פסק הדין כאמור ניתן לביטול בשל פגם העשוי לבטל חוזה, יהיה זה בשל טעם המעוגן בעקרונותיהם של דיני החוזים, ויהיה זה בשל טעם שבכשרותם של הצדדים לחוזה או בשל טעם אחר, היורד לשורש תקפותו של החוזה.. לצד העילות לביטולו של הסכם שאושר בפסק דין, שעניינן דיני החוזים או כשרות הצדדים, כאמור לעיל, מכיר החוק גם בעילה לביטולו של הסכם שאושר, המעוגנת בשינוי מהותי בנסיבות...". (ההדגשה של הח"מ). 120. בהתאם לכך, נקבע בפסיקה כי הסכמים שקיבלו תוקף של פסק-דין ניתנים לביטול אם נפל פגם בכריתתם. כך, מציין השופט בך בע"א 690/88 ה' רובין ואח' נ' ש' רובין, בעמ' 461, כי: "ביטולו של פסק-דין כזה אפשרי, אם נתגלה פגם, שבעטיו ניתן לבטל את ההסכם ששימש בסיס לפסק הדין". 121. ברוח דומה פסק השופט שמגר (כתוארו אז) בע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט, בעמ' 47-46, כי: "...ניתן לבטל פסק-דין, אשר ניתן על יסוד הסכם-פשרה בין הצדדים ונותן לו תוקף, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם המונח ביסודו של פסק-הדין... בין היתר, ניתן לבטל פסק -דין כאמור אם צד להסכם טעה או רומה וטעות ומעשה מרמה אלה היו יכולים לשמש עילה לביטולו של ההסכם גם אלמלא אושר בפסק-דין..." 122. ולעניין בטלות פסק-דין שצמח מחוזה פגום ראו עוד בספרו הנ"ל של זוסמן, בעמ' 786; ע"א 230/87 שקולניק נ' זכאי בעמ' 284-283; ע"א 143/51, 55/52 עירית רמת-גן ואח' נ' פרדס ינאי בע"מ וערעור נגדי, בעמ' 1819-1817 לפסק-דינו של השופט זוסמן). 123. הסכם פשרה בבית-משפט איננו מחייב את הצדדים כאשר הדברים התרחשו אחרת ממה שהצדדים יכולים לצפות. במקרה דנן צפו התובעים צד הגון אשר יקיים את מחויבויותיו וגילו לפתע חבורת נוכלים. נוכח דברי ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש פ"ד נא (1) 577, 548 ו' ישנה זכות מלאה לתובעים לדרוש את ביטול פסק הדין שכן: "פשרה תהא מחייבת רק כל אימת שהדברים התרחשו כפי שהיה מצופה מלכתחילה" בטלות החוזה משום הכלל "מעילה בת עוולה לא תצמח תביעה"
124. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ביצעה עבירה פלילית וכן עוולה אזרחית כנגד צרכניה. בנסיבות דנן – אל לה להנות מפירות עבירותיה אלה. בדין הישראלי, הכלל EX TURPI CAUSA NON ORITUR ACTIO (מעילה בת-עוולה לא תצמח זכות תביעה) מיושם לגבי זכויות בדיני החוזים והנזיקין (ג' שלו, דיני חוזים (דין, מהדורה 2, תשנ"ה) 355; א' ברק, "שלילת תביעת הניזוק מפני 'טובת הציבור'" דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית (י"ל מאגנס, מהדורה 2, ג' טדסקי עורך, תשל"ז) 340).
125. את ההלכה בנוגע לחוזה בלתי חוקי הנובע מהכלל "מעילה בת-עוולה לא תצמח זכות תביעה", סיכם כב' השופט מ' חשין במסגרת דנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף - הים (1994) בע"מ, פ"ד נו (56) , 105-106 : "גם ראשונים עמדו לפני קושי זה והכרעתם היתה חד משמעית - לאמור: תובע לא יישמע בתביעה הסומכת עצמה על הסכם בלתי חוקי; נבלע את רוקנו ונדחה תביעה הסומכת עצמה על עילה בת-עוולה " ובלשונו של הלורד מנספילד (LORD MANSFIELD) בפרשת JOHNSON (כפי שתרגמם השופט זילברג בע"א 110/53 ג'קובס נ' קרטוז ..." "הטענה, כי החוזה שבין התובע הוא בלתי מוסרי או בלתי חוקי תצרום תמיד את האוזן מאוד, בשמענו אותה יוצאת מפי הנתבע. ברם , לא כדי להיטיב עם הנתבע הוא שאנו מרשים את השמעת הטענה. יסודו של דבר בעקרונות - מדיניות כלליים אשר הנתבע - אם מותר לומר: דרך מקרה רק -מפיק תועלת מהם כלפי התובע, בניגוד לצדק האמיתי ... לא למען תועלתו של הנתבע , אלא מפני ש לא יתן סעד לתובע שכזה". 126. וכפי שנאמר בפסק דין אמריקני אחד , אף הוא בתרגומו של השופט זילברג בפרשת ג'יקובס : "...בסרבו לבצע חוזים כאלה, אין בית המשפט פועל לטובת אחד הצדדים או לשם שמירת הזכויות הנטענות על ידי הצד, אלא הוא פועל למען כבודו ויקרו הוא, טובת הציבור וחוקי המדינה". 127. התובעים בתובענה דנן הנם קורבנות אשר זכאים להגנתו של הדין שאותו רומס ברגל גסה הסכם הפשרה עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, עוף חיפה. על פי הפסיקה, בנסיבות דנן, בלתי ניתן מלחסום את דרכם של התובעים, וזאת בין היתר על פי ע"א 00 / 1691 רפאל דואק נ' עזבון המנוח יצחק כהן ז"ל , הקובע: "המערער הוא קורבן ולא יתכן לחסום את הדרך בפני הקורבן בבואו לתבוע מהסחטן, שביצע לכאורה עבירה פלילית חמורה, להשיב את הגזילה ולפצותו על נזקיו. עקרון ברור הוא, שאם מדובר בפעילות שהאיסור עליה בא להגן על סוג אנשים עמם נמנה התובע, לא ימנע בית-המשפט סעד ממנו (ראה טדסקי (עורך) אנגלרד, ברק, חשין, דיני הנזיקין סעיף 196 ע' 342)". (ההדגשה – של הח"מ). 128. על מידת הפגיעות של הנפגעים מהתנהגות עבריינית ביחס לדיני ההגבלים העסקיים עמד בית המשפט העליון כבר בעבר, כאשר נדרש להבהיר בעבר את מידת החשיבות שיש לתפקידם של דיני ההגבלים העסקיים בשוק השחיטה לבשר מבחינת האינטרס הציבורי. היה זה בע"א 95 / 2247 הממונה על הגבלים עסקיים נ' תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאות בישראל בע"מ נב (5) 213, עמוד 228-229 : "סמכות זו, כמו גם סמכויות אחרות הנתונות בידיו של הממונה, באה להגשים את התכלית המונחת ביסוד החוק. תכלית זו היא הבטחת פעילות כלכלית חופשית (השווה בג"ץ 47/83 תור אויר (ישראל) בע"מ נ' יו"ר המועצה לפיקוח על הגבלים עסקיים ואח' , בעמ' 178). מטרת החוק הינה ההגנה על הציבור הרחב מפני עיוותים כלכליים שמקורם בריכוזיות-יתר בשווקים מסוימים. ביסוד החוק מונחת התחרות, אשר נועדה להבטיח הקצאה יעילה של משאבים והגברת היעילות...". 129. ויפים לעניין זה דבריו של השופט ד' לוין, בבג"ץ 588/84 ק.ש.ר. סחר אזבסט בע"מ נ' יו"ר המועצה לפיקוח על הגבלים עסקיים ואח', בעמ' 37-38: "תחרות בריאה וחופשית בין יצרנים מבטיחה לצרכנים את המוצר בעל האיכות הטובה ביותר במחיר הסביר ביותר, המשקף בצורה המדויקת ביותר את הביקוש שלו. כמו כן, תחרות מהווה תמריץ לייעול, לפיתוח ולחדשנות, דבר שיביא לירידה בהוצאות הייצור ולעלייה באיכות המוצר". 130. העובדה כי הסכם הפשרה אשר כרתה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, מנוגד לאינטרס הציבורי, לדין ולתקנת הציבור עולה מתוך הפסיקה הקובעת כי התחרות היא אינטרס מובהק של הציבור (ראה בג"ץ 344/89 ח.ס.ה. - סחר בינלאומי בע"מ נ' שר התעשייה והמסחר ואח', בעמ' 470) וכן ע"א 95 / 2247 הממונה על הגבלים עסקיים נ' תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאות בישראל בע"מ, אשר קבע מפורשות כי: "התחרות החופשית היא אבן יסוד בכל שיטת משטר דמוקרטי, בהיותה סממן בולט של חירות הפרט להגשמת האוטונומיה שלו. בהגשמת התחרות החופשית ובשמירה עליה יש משום ביזור מוקדי ההכרעה החברתיים ומניעת ריכוז-יתר של כוח בידי השלטון או בידי גופים מונופוליים פרטיים. היו שראו בשמירה על התחרות החופשית כמנגנון הכרעה דמוקרטי בקבלת החלטות חברתיות בתחום הכלכלי, כאשר שמירת כוחו של הצרכן להכריע בין אלטרנטיבות כלכליות מקנה לו, למעשה, כוח להשפיע ולהכריע גם בהכרעות כלכליות כלליות של החברה". 131. קיומו של מונופולין או היעדר זכות שווה לעסוק, פוגעת בחופש העיסוק של התובעים. על הקשר שבין הגבלה שלא כדין על חופש העיסוק ועל תקנת הציבור ראה מ' גולדברג "חופש העיסוק: מזכות יסוד לחוק יסוד", בעמ' 304-305; בג"ץ 726/94, 878 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שר האוצר ואח', בעמ' 471) וע"א 95 / 2247 הממונה על הגבלים עסקיים נ' תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאות בישראל בע"מ הנ"ל, אשר קבע: "כך, מצב שבו שוק מסוים נשלט על-ידי יצרן בודד יכול למנוע לעתים את יכולתו של פרט אחר להיכנס בשעריו של העיסוק האמור. מטעם זה בחן בית-משפט זה בקפדנות מיוחדת מצב שבו הרשות העניקה זיכיון בלעדי - גם כאשר הענקה זו נומקה בקיום "טובת הציבור" (ראה בג"ץ 125/57 אניות מיכל ומשא בע"מ נ' שר-האוצר ואח' , בעמ' 1499-1501). חופש התחרות ויתרונותיו אינם אך יתרונות של היצרנים המתחרים זה מול זה. תחרות חופשית וההגנה עליה באים להגן גם על הצרכן. דיני ההגבלים העסקיים הם ה"מגנא כרטא" של זכויות הצרכן והתחרות החופשית (ראה UNITED STATES V. TOPCO ASSOCIATES (1972) , AT P. 610). 132. הפסיקה בישראל הבחינה בין שני סוגים של "עילה בת עוולה". האחד, כאשר לשני הצדדים מעורבות כזו או אחרת בחוסר החוקיות אשר עליה נסמכת העילה, ואילו השני, כאשר חוסר החוקיות הנו יציר כפיו של צד אחד בלבד, כבמקרה שלפנינו. כך למשל, בתא 82 / 275 אילנקו בע"מ נ' עירית קרית אתא ואח' מה (2) 428, עמוד 439 נקבע כי : "במקרה שלפנינו לא רק שהתובעת "שותפה" לעבירה פלילית, אלא שהיא המבצעת היחידה של עבירה זו, שלנתבעים אין כל חלק בה. בכך נבדל המקרה שבפנינו ממקרים אחרים שנידונו בפסיקה שבהם גם לנתבעים היתה מעורבות בדרגה זו או אחרת בעיסקה בלתי מוסרית או בלתי חוקית". 133. היחס בין הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, הנוכלת ומי שהיה קורבן למעשה נוכלות הנו במקרה דנן בין מרמה למרומה, בין מפתה ומפותה, בדומה ליחס בין הצדדים בע"א 609/68 - אספרנס נתן נגד מאיר עבדאללה (אילן) וערעור שכנגד: פד"י כ"ד (1), ע' 455: "אם בדרך כלל לא מקפידים לגבי שותפים במעשה בלתי-חוקי בקביעת גודל האשם ונוטים לראות את שניהם IN PARI DELICTO, הרי כאן היחס הוא בין מפתה ומפותה, מרמה ומרומה.... ואין לדבר על שוויון האשם, ובוודאי המערערת היא IN MINORE DELICTO. הסדר הטוב דורש גם שהמשתמש בתרמית לא יוכל להימלט מחובתו לפצות את המרומה על-ידי טענת כיעור מצד המרומה, כיעור שאליו הכניס אותו בנכליו." 134. שילוב מצגי-השווא אשר הציגה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, מחד וקבלת הסכם הפשרה וטובות ההנאה על פיו הנם על פי הפסיקה עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה, נוכח הנסיבות אשר מפורטות בכתב תביעה זה ומהן עולה בבירור כי התובעים לא היו חותמים על כל הסכם שהוא עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לולא המצגים הכוזבים שלה ושל שלוחיה. 135. לפיכך מתוספת לאי החוקיות בפעולת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, (חוזה שאיננו חוקי על פי דיני ההגבלים העסקיים) אי חוקיות נוספת (חוזה המבוסס על קבלת דבר במרמה). על פי ע"א 82 / 500 אברהם שלג נ' חיים גאלי מד (1) 265, עמוד 274-276, די ברכיב זה של קבלת דבר במרמה על מנת להביא לפסלותו של החוזה הנ"ל: "אני סבור, כי משהוכח ונפסק שאכן הציג המערער בפני המשיבים מצגי שווא ביודעין, וע"י כך גם הניע את המשיבים לחתום על החוזה ת/1 ולשלם לו כספים על-פיו, שאילולא כן לא היו המשיבים חותמים על החוזה - כפי שהעיד המשיב מס' 1 והשופט האמין לו, נעברה ע"י המערער עבירה פלילית, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 , הקובע, ש"המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלש שנים". "דבר" הוגדר בסעיף 414 לחוק האמור כ"מקרקעין, מטלטלין, זכות וטובת הנאה". ו"מרמה" הוגדרה שם כ"טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל-פה או בהתנהגות, ואשר הטוען יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת"; ו"לרמות" - "להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל". כל היסודות האמורים נתקיימו, איפוא, במקרה שלפנינו וכך היה החוזה שנעשה בין בעלי-הדין שלפנינו נגוע באי-חוקיות או, כלשון סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) , היה זה "חוזה שכריתתו בלתי חוקית", ולפי סעיף זה, חוזה בלתי חוקי - בטל ". 136. אם לא תתקבל גישת התובעים לפיה חוזה המבוסס על תרמית הנו חוזה בטל – יהא הדבר נוגד את ערכי מדינת ישראל כחברה שוחרת הגינות, חיי מסחר תקינים ומוסר אלמנטרי. תפקידו של בית-המשפט במקרה דנן הנו תפקיד אקטיבי. וכבר נקבע בע"א 66 / 4 מרים פרץ נ' יעקב הלמוט כ (4) 337, עמוד 349, אשר עוסק אף הוא בסוגיית עילה בת עוולה, כי: "יש לצפות כי בין הגורמים המשפיעים על חינוך הציבור לערכי מוסר והתורמים לעיצוב אותם ערכים תהווה פסיקת בתי-המשפט את אחד הגורמים הנכבדים. זאת, על שום שבתי-המשפט הם המוסדות שמתפקידם לעשות משפט, אין הם תלויים בכל רשות אחרת, והנורמות הנקבעות על-ידיהם נוגעות גם להתנהגותם המוסרית של האזרחים. כידוע, מטה הציבור אוזן קשבת לכל מוצא פי בית-המשפט, ורואה בו את המוסד הראוי והמוסמך ביותר לקבוע כיצד חייבת להיות ההתנהגות הישרה והטובה של הבריות. ואכן. לא פעם קורה שבתי המחוקקים קובעים את עמדתם בשטח מסויים על-פי גישת בת-המשפט". 137. על תחולת הכלל "מעילה בת-עוולה לא תצמח זכות תביעה" בנוגע להפרת חוקים המגנים על צד חלש כלכלית - כבמקרה של "תנובה" ושותפות עוף חיפה מחד ו"ניצולת הקרטל" מאידך - עמד בית המשפט העליון הנכבד בע"א 74 / 386 פלוני נ' אלמונית ל (1) 383, עמוד 388: "אם המחוקק אסר על מעשה זה או אחר, כדי להגן על צד הנחשב כחלש מבחינה כלכלית או אחרת, כי אז יפעל הכלל רק לרעת יריבו אשר ביקש לנצל חולשה זו (ראה למשל, ב-ע"א 110/53, , בע' 1418-1419)". (ההדגשה של הח"מ).
בטלות החוזה אפשרית כתוצאה ממעשי התרמית
138. לחלופין ו/או במצטבר יטענו התובעים כי מאז חתימת הסכם הפשרה בין הצדדים, חל שינוי נסיבות מהותי באופן אשר מצריך את התערבותו של בית המשפט להכריז על ביטול פסק הדין. 139. התבררה לתובעים מסכת עובדתית שונה בתכלית על תוכן הסכם הפשרה בין הצדדים, על כוונת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לקיימו ועל זהותה האמיתית של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה,. 140. התובעים לא היו חותמים לעולם על הסכם כלשהו עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, אם היו יודעים שהמסכת העובדתית האמיתית שונה ממה שהוטעו לחשוב. 141. לולא רומו, התובעים לא היו מתקשרים כלל עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ולבטח לא בהסכם הפשרה, שכן היו יודעים כי הגיון של עוסק קרטליסטי שונה מזה של עוסק רגיל. 142. ניתן בעניין זה לדבר על שני סוגי רציונל עסקי: רציונל רגיל ורציונל קרטליסטי. עוסק רגיל יכבד הסדר פשרה עם לקוח שלו כאשר הסדר זה הנו הסדר המשלב פריסת תשלומים מחד והמשך צריכת מוצרים ממנו מאידך. כך ירוויח העוסק הרגיל משני המסלולים. מסלול החזר החוב הנטען ומסלול רווח כתוצאה מהמשך מכירת מוצרים לחייב. ואולם לעוסק הקרטליסט (כדוגמת הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ושולחתה, תנובה) הגיון אחר לחלוטין. על פי ההגיון הקרליסטי, ניתן להתחייב לספק מוצרים כנגד תשלום חוב נטען ואולם אין כל צורך כלכלי לקיים את ההסכם. כוחו המונופוליסטי או הקרטליסטי של עוסק ממין זה מאיין את הצורך שלו בתלות בכוחות השוק הקונבנציונלים, לפיהם עדיפה פשרה והמשך יחסי מסחר. 143. בנסיבות דנן לא צפו התובעים ולא היו יכולים לצפות כי ההיגיון העסקי של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, איננו הגיון עסקי רגיל מהסוג האחד, אלא הגיון עסקי קרטליסטי מהסוג השני. 144. בנסיבות דנן, נפלה התנהגותה של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, אל מחוץ למתחם הצפיות הלגיטימי של התובעים. באין גמירות דעת, אין חוזה. משכך, לא נכרת חוזה. 145. שינוי נסיבות מהותי זה מצדיק על פי הפסיקה בטלות החוזה ופסק הדין אשר ניתן על פיו. וכבר נקבע בע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח (1) 772, 771ת 767 כי: " גם משניתן פסק דין המאשר הסכם הרי אם הוכח שמאז הינתנו חל שינוי מהותי בנסיבות וכי יהא זה בלתי צודק להשאירו על כנו, ניתן לפתוח את הענין מחדש. פסק דין מבוסס על מערכת נסיבות מסוימות הקיימת בעת הנתנו ועם שינוי הנסיבות באופן מהותי עלול המשך קיומו של פסק הדין להפוך לבלתי מוצדק". (ההדגשה – של הח"מ). 146. בנוסף, ניצלה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, את האמון אשר ניתן בה באותה עת בידי ב"כ התובעים, על בסיס הסכם של כבוד לפיו יהיה ב"כ הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, עו"ד עדי קפלן נאמן לשמירת הבקשה המוסכמת לפסק-דין. 147. עו"ד קפלן מעל באמונם של התובעים והפר את חובת הנאמנות כלפיהם. הפרטים בנוגע לנאמנות הנ"ל לא מצאו עצמם בגוף הבקשה המוסכמת נוכח העובדה כי מדובר היה בהסכם של כבוד. ועל כגון דא קובעת המלומדת גבריאלה שלו (גבריאלה שלו הסכמים ג'נטלמניים (שם זמני), תשס"ב , עמוד 13) כי: "כוונתם של הצדדים להותיר את מערכת היחסים ביניהם מחוץ לטריטוריה החוזית היא בעלת משקל רב בהכרעה בשאלה אם להכיר בהתחייבויותיהם הלא-חוזיות כמחייבות מבחינה משפטית. עם זאת, יש משקל גם לשאלה האם אותו רצון מוצהר הוא פרי בחירה חופשית או שמא הוא מושפע מלחצים חברתיים וכלכליים המעוגנים בנסיבות כריתת ההסכם. באותה מידה מוקנית חשיבות לקיומם של פערי כוחות בין הצדדים ולהיעדר יכולתו של אחד מהם לתמחר נכונה את ההתקשרות בהסכם שאינו מחייב מבחינה משפטית. כך, למשל, נראה רצוי ונכון יותר לכבד את רצונם של שני אילי-הון שנקשרו ביניהם בהסכם שבכבוד במסגרת יחסיהם העסקיים, מאשר לכבד הסכם כזה בין שני גופים שאינם שווים בכוחם הכלכלי, למשל, כאשר אחד מהם בעל מונופול בתחום והשני הוא גוף קטן שאין בפניו חלופה מלבד ההתקשרות הנדונה".
סופיות הדיון אל מול אמון הציבור במערכת המשפט
148. משיקולים של סופיות הדיון ויציבות משפטית, יש להעניק לכל פסק-דין את מלוא הכבוד הראוי, על כל המשתמע מכך.
149. ואולם עיקרון זה של סופיות הדיון איננו עקרון-על, אלא עקרון הנגזר מעקרון היציבות המשפטית אשר נגזר הוא עצמו משיקול של אמון הציבור במערכת המשפט. 150. הנה כי כן, עקרון אמון הציבור במערכת המשפט הנו עקרון עליון נורמטיבית על עקרון סופיות הדיון. 151. במקרה דנן, מתבקש ביטולו של פסק דין אשר אי-ביטולו יוליד פגיעה באמון הציבור. 152. דווקא מכוח שיקולים אלה ממש של אמון הציבור וכבוד בתי-המשפט ישנו צורך עליון לבטל פסקי דין אשר הושג בתרמית, בהטעיה ומעילות בנות עוולה. אחרת, יהפוך בית-המשפט לכלי שרת בידי רמאים, כאשר עיקרון אי-ההפיכות כובל אותו לתוצאות בלתי-רצויות, ובניגוד לכללי הצדק הטבעי, בניגוד לדין ובניגוד למצפון השיפוטי. 153. כיון ששיקול אמון הציבור במערכת הצדק (התומך בביטול פסק-הדין) עליון על שיקול סופיות הדיון (התומך בהותרת העיוות על כנו) יש להורות על בטלות פסק הדין. 154. על כן בית-המשפט איננו כבול בנסיבות דנן לחוזה אשר הוליד את פסק-הדין אשר הושג בתרמית ובתחבולה כמפורט להלן, וחובתו המוסרית, הציבורית והחוקתית לבטלו ולהורות למשטרת ישראל ולממונה על ההגבלים העסקיים לפתוח בחקירה כנגד האחראים. 155. כמו כן יש להעביר תוצאות הליכים אלה ללשכת עורכי הדין על מנת שתדאג לשלול את רשיונם של פרקליטים אשר תמורת שכר טרחה שמן הסכימו לסייע למנהליה העבריינים של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה,. 156. דברים אלה נכונים כאשר מדובר בפסק דין אשר ניתן לאחר ניהול משפט מלא, כאשר עינו המלומדת של בית-המשפט בוחנת ראיות, תוהה על מהימנות עדים ומעגנת כל טענה קונקרטית בעולמו של דין. 157. ואולם דברים אלה נכונים ביתר שאת בסוגיה במקרה דנן, כאשר מוגשת בפני בית-המשפט בקשה למתן פסק-דין בהסכמה, ולבקשת הצדדים מתבקש בית-המשפט לשתק את כלי השקלא וטריא בהם הוא מצוייד לטובת "רצון הצדדים", ולבחון אם אין באמור בבקשה לסתור את הדין. 158. אין בית-המשפט הבוחן בקשה מוסכמת למתן פסק-דין צריך לבדוק את המסכת העובדתית אשר מאחורי פסק-הדין, אם הבקשה המוסכמת עצמה איננה מגלה על פניה עילה-לכאורה. 159. במקרה דנן, לא היה בית-המשפט הנכבד שותף לתוצאה הפסולה. תפקידו היה פאסיבי, ואישורו לבקשה המוסכמת נבע ממה שנחזה היה כ"הסכמת הצדדים". 160. מכאן שאם מוצדק בנסיבות דנן לדרג את התוצאה הנובעת מהגשמת עקרון אמון הציבור מעל התוצאה הנובעת מהגשמת סופיות הדיון (שהנו כאמור משני לעקרון אמון הציבור) הרי שראוי שבעתיים לבטל את פסק הדין הנגוע, לאור המעורבות הפאסיבית של בית-המשפט במקרה דנן. 161. בית-המשפט הנכבד איננו כבול אם כן לפסק הדין אשר נולד מחוזה שהושג בתרמית אלא למערכת החוזית הכוללת אשר אפפה את "פסק הדין שניתן בהסכמה". שכן על פי ע"א 116/82 עמיקם לבנת נ' טולדנו פ"ד לט (2) 729 : " גם אם לא היתה בכוונת הצדדים לאפשר פתיחתו של פסק הדין כי אז מכוחו של בית המשפט לקרוא תניה כזו לתוך ההסכם וזאת כיון שיש לראות את ההסכם כמכוון למערכת עובדות ונסיבות מסוימות כפי שהיתה בעת כריתת החוזה. מגמת היסוד הוא האיזון בין שני אינטרסים בין אינטרס סופיות של פסק הדין לבין האינטרס שלא יישאר על כנו פסק דין שאכיפתו הפכה עקב שינוי נסיבות לבלתי צודקת לחלוטין".
ההטעיה של עוף חיפה לגבי זהותה, מהותה וכוונותיה
162. שינוי נסיבות מהותי שחל לאחר מתן פסק הדין הוא הגילוי בדיעבד אודות זהותה של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, מהותה וכוונותיה האמיתיות כפי שיפורט להלן.
163. גילוי זה מהווה שינוי נסיבות מהותי, שכן מבחן האלמלא מלמד, כי אילו ידעו התובעים את האמת טרם "הסכמתם" להסכם הפשרה לא היו כורתים את הסכם הפשרה, אפילו בתנאי הלחץ והכפיה אשר שררו אז, אלא היו פונים לרשויות בתלונה על מעשים פליליים. 164. התובעים לא ידעו כי שותפות עוף חיפה (1992) הוחזקה ע"י חברה שהסתירה כי היא נשלטת ע"י קונצרן תנובה. 165. התובעים לא ידעו ולא היו צריכים לדעת עובדה זו שכן מצב זה היה בניגוד למגוון האפשרויות אשר נכללות בספקטרום התרחישים האפשרי על פי דין אשר צד סביר צריך לצפות. 166. זאת ועוד, לתובעים עמדה זכות קיזוז באותה עת כנגד עוף חיפה, כידה הארוכה של תנובה. אילו ידעו באותה עת כי עוף חיפה הנה שלוחה של תנובה ממובילות קרטל המזון לא היו חותמים על ההסכם נוכח העובדה זכות הקיזוז אשר עמדה להם. 167. יתר על כן, התובעים לא ידעו ולא היו צריכים לצפות כי מיכאל עמית ו/או עורך הדין עדי קפלן יפרו את חובת הנאמנות כלפיהם, ויגישו את הבקשה לפסק דין בהסכמה מבלי שהתנאי המתלה אשר סוכם עליו - יתקיים. 168. התובעים הוטעו ע"י הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, כאשר ניהולו מו"מ לקראת חתימה על ההסכם. 169. תנאי יסודי לחתימה על הסכם הפשרה עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, היה כי ההסכם יקויים רק בתנאי שהליכי הפירוק הננקטים כנגד התובעת מס' 1 יבשילו לכדי פירוקה וכי למטרה זו בלבד נועד ההסכם. 170. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, שמשה כסות למעשיה ומחדליה של תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ( ואשר הוכרזה כמונופולין בהתאם לחוק ההגבלים העסקים תשמ"ח 1988 ) שכן הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, היתה בכפיפות ובשליטה מוחלטת לקונצרן תנובה בניגוד לדיני ההגבלים העסקיים כפי שיפורט להלן: א. עוף חיפה בע"מ הוקמה בשנת 1965. ב. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, הוקמה בשנת 1992 כשותפות עוף חיפה (1992) כאשר היו בה שני שותפים בלבד: עוף חיפה בע"מ ותנובשות בע"מ. ג. תנובתשות בע"מ למעשה היתה חברה של תנובה, דבר אשר הוסתר בחוסר תום לב מהתובעים.
ד. השותפה תנובשות בע"מ העבירה את חלקה בשותפות (50%) ביום 26.12.99 לשותפתה עוף חיפה בע"מ. בכך חוסלה השותפות. ה. ביום 3.2.2000 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה מאת ב"כ השותפות עו"ד מאיר ליפשיץ שכותרתה "הודעה על שינויים בשותפות". העתק ההודעה שפורסמה בילקוט הפרסומים מסומן כנספח ג'. ו. סמוך לפרישתה מן השותפות נמחקה השותפה תנובשות בע"מ ממרשם החברות ביום 11.10.99 . ז. בידי התובעים הודאת בעל דין המגולמת במסגרת תגובה שהוגשה ע"י הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בהליך אחר שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי בת.א. 590/97 אשר מפורשות נכתב בסעיף 5: "המשיבה שותפות עוף חיפה (1992) הוקמה בשנת 1992 כאשר השותפים היו חברת עוף חיפה בע"מ ( להלן: "עוף חיפה") וחברת תנובשות בע"מ (להלן: " תנובשות") אשר פעלה כנאמן של ובעבור חברת תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ( להלן: "תנובה")." (ההדגשה - של הח"מ)
העתק ההודעה מצורף ומסומן כנספח ד'. ח. אין ספק כי חברת תנובשות בע"מ פעלה כנאמן של ועבור תנובה. ט. בשנת 1999 נסגרו שערי מפעל עוף חיפה. (השותפים סיכמו בעת כריתת ההסכם המוסתר כי תהליך החיסול ייארך 7 שנים מהיום הקובע, ואולם ניתנה אורכה של שנה נוספת, ושותפות עוף חיפה חוסלה ביום 26.12.1999 – 8 שנים בדיוק מוחלט לאחר כריתת ההסכם המוסתר. 171. אילו ידעו זאת התובעים מעולם לא היו מגיעים להסדר עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בידיעה כי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, מעולם לא היתה מכבדת הסכם כלשהו עם התובעים לאור השתתפותה בקרטל נגדה, ולאור שייכותה לקונצרן תנובה. על כך אף תעיד העובדה כי בכל ההליכים בהם ידעו התובעים כי מעורב תאגיד תנובה – לא הסכימו התובעים לכל פשרה שהיא, וניהלו מאבק משפטי עיקש עד מחיקת התביעה של תנובה. 172. סעיף 5 לחוק הנאמנות תשל"ט 1979 קובע : "כוחה של נאמנות יפה כלפי כל מי שידע או שהיה עליו לדעת עליה, ומשנרשמה הערה לפי סעיף 4 - כלפי כל העולם." 173. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ו/או יתר הנתבעים הרלוונטיים, לא הודיעו לאף גורם ו/או רשות אודות היות עוף חיפה הנאמן של חב' תנובה.
174. התובעים לא ידעו עובדה מהותית במועד חתימת הסכם הפשרה: עם מי בעצם הם מגיעים להסכמה. 175. ראוי לציין בהקשר זה כי חובת הגילוי של צד להסכם נמדדת מנסיבותיו של מקרה ומקרה כפי שרואים זאת המלומדים פרופ' ד. פרידמן ונ. כהן בספרם חוזים, מהד' שניה בעמ' 822: "בחינת המקרים שבהם הוכרה חובת הגילוי לעומת אלה שבהם לא הוכרה חובה כזו מלמדת על המאפיינים הרלבנטיים לעניין זה; חובת גילוי מוטלת ביחס למידע חשוב המצוי בידי צד אחד "מאליו", הינו, מעצם מעמדו בעסקה ולעומתו יכול הצד השני לגלות מידע זה רק במאמץ ותוך השקעת הוצאות...ולכך מצטרף יסוד נוסף והוא שהצד הטועה איננו מקבל תמורה ההולמת את ציפיותיו הסבירות, הצירוף של גורמים אלה תורם לתחושה שההגינות מחייבת גילוי מידע מסוג זה".
176. ואולם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, הסתירה בעזות מצח גילוי מהותי זה ובכך בעצם הטעתה את התובעים במהלך כל תקופת ההתקשרות בינהם. 177. בעצם מחדליה פעלה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לפי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי) ונוכח הטעייתה את התובעים, על הסכם הפשרה להתבטל.
178. הטעיה שכזו לגבי המהות האמיתית של צד הנה מנוגדת גם לדעת המלומדת גבריאלה שלו, המובאת בספרה "דיני חוזים" (מהדורה 2) "דין" הוצאה לאור - התשנ"ה בעמ' 221- 223: "בנסיבות של פרשה אחרת נקבע כי יסודות סעיף 15 התקיימו על פי האפשרות של הטעיה במעשה כאשר ציין המתקשר כי הוא פועל בשם משקיעים זרים, הן על פי האפשרות של הטעיה במחדל כאשר נמנע מהמתקשר מלגלות את הזהות האמיתית של שולחו".
ע"א 273/78 גרוסמן נ' כספי פ"ד לג (3) 300, 307.
"יתר על כן מילה אחת ("כן" או "לא") למוד ראש או חיוך יכולים לשמש הטעיה במעשה. אפילו החריג האנגלי של "חצי אמת" אינו אלא יישום של דיני ההטעיה במעשה: מי שמתאר רק חלק מהעובדות הרלבנטיות מטעה באופן אקטיבי ולא במחדל... מבחן האמת של הצהרה לצורך הטעיה אינו מבחן מילולי אלא מבחן מהותי" . "הפרתה של חובת הגילוי לפי סעיף 12 מהווה הטעיה ע"פ הסייפא של סעיף 1. באותם מקרים שבהם הופרה חובת הגילוי לפי סעיף 12 וצד למו"מ הונע להיכנס לחוזה עקב אי גילוי זה עומדות לצד זה, במצטבר או לחילופין התרופות של ביטול החוזה מחמת הטעיה במחדל ופיצויים שלילים לפי סעיף 12 (ב)" . (בעמ' 223). 179. כאמור לעיל, במהלך ניהול המו"מ לקראת כריתתו של הסכם הפשרה, שנכרת, ואף לאחר מכן חזרו התובעים והבהירו לנתבעת כי ההסכם יקויים רק בתנאי שהליכי הפירוק הננקטים כנגד ניצולת הקרטל יבשילו לכדי החלטה של פירוקה, וכי למטרה זו בלבד נועד ההסכם.
180. התובעים סברו כי תנאי זה ברור ונהיר לנתבעת ולבאי כוחה וכי חתימתם על "הפשרה" שרירה רק בתנאי זה.
181. למגינת לבם של התובעים הסתבר כי הנחה זו שלהם כשחתמו על הסכם הפשרה בטעות יסודה וכי לנתבעת ו/או לבאי כוחה תוכניות משלהם לפגיעה כלכלית בתובעים.
182. לחילופין יטענו התובעים כי הוטעו במתכוון ע"י הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לחשוב כך וזאת על מנת "לסחוט" מהם חתימה על הסכם פשרה בנסיבות בו נכרת.
183. בנוסף בעת החתימה על ההסכם הוסכם כי התובעים יהיו חייבים ביחד לחוב הנטען אך הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, הגישה את הפסקיתא, כשהתובע חייב ביחד ובנפרד עם ניצולת הקרטל לחוב האמור. 184. התובעים יטענו כי דינו של פסק הדין החלקי להתבטל כיוון שההסכם עליו הוא נסמך, נפל פגם בכריתתו: "פסק דין בהסכמה הוא הסכם מחייב שהוראותיו נוצרו ועוצבו בין הצדדים. המסגרת הנורמטיבית לברורה של טענת פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק הדין נמצאת בדיני חוזים, העוסקים בביטול בשל פגמים שונים בכריתתם. על כן חלותם של דיני החוזים נובעת מן האופי החוזי המובהק של פסקי דין בהסכמה. בהתאם לכך נקבע בפסיקה כי הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין ניתנים לביטול עם נפל פגם בכריתם" ( ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש פ"ד נא (1) 577, 548 ו' ) כפי שצוטט ע"י נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב הש' אורי גורן בספרו " סדר הדין האזרחי" מהד' 7 "סיגא" הוצאה לאור בע"מ בעמ' 283.
הסיבה שבעטיה תנובה הסוותה את פרצופה האמיתי
185. קונצרן תנובה התמזג עם עוף חיפה בע"מ כלכלית, תוך נסיון להסתיר את המבנה המשפטי של המיזוג מעיני הציבור, מעיני רשויות החוק ומעיני התובעים.
186. עוף חיפה בע"מ עסקה בעת הרלבנטיות בתחום הבשר, בשחיטת פטמים עיבודם ושיווקם וזאת ללא אישור הממונה על ההגבלים העסקים שכן בהתאם לסעיף 19 לחוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח 1988:
"לא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה..."
187. המיזוג בין קונצרן תנובה לעוף חיפה היה אף בניגוד לסעיף 20 לחוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח 1988 הקובע כדלקמן: "כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע על כך לממונה בהודעה שפרטיה ייקבעו בתקנות ( להלן: הודעת המזוג) הממונה רשאי לדרוש פרטים נוספים הנראים לו נחוצים לבדיקת הבקשה". 188. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, אף יצרה הסדר כובל עם תנובה כהגדרתו בחוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח 1988 ובכך הפרה את סעיף 4 לחוק זה, הקובע את האיסור ליצירת הסדר כובל ללא אישור: לא יהא אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי סעיף 9 או היתר זמני לפי סעיף 13 או פטור לפי סעיף 14". 189. התובעים יטענו כי אם אין דרך אחרת להסיק עובדתית כי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, התמזגה עם תנובה באמצעות חברת "תנובשות בע"מ" וכי לתובעים לא היתה ידיעה אודות המיזוג אשר היה צריך לקבל תוקף חוקי מהרשות להגבלים עסקיים. 190. התובעים יטענו כי כיוון שיש במעשי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, עבירה פלילית בהתאם לחוק ההגבלים העסקים הרי שחלה על הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, חובת גילוי מוגברת והיה עליה ליידע את התובעים לא רק במועד ניהול המו"מ עם התובעים אלא עוד בשנת 1992 כאשר נחתם ההסכם של תנובה עם חב' עוף חיפה בע"מ.
העתק ההסכם מצורף ומסומן כנספח ה'. 191. ההסכם המצורף והמסומן ה' הגיע לידיו של התובע ממש לאחרונה, בסמוך לתחילת שנת 2005 והתובעים יטענו כי יש בו להוכיח חד משמעית את טיעונם בדבר הסתרת העובדה כי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, נשלטה בסופו של דבר ע"י קונצרן תנובה. 192. התובעים יטענו כי בהטעייה הבוטה בה השתמשה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, יש כדי להטעות את הציבור כולו, ציבור הצרכנים אשר במשך שנים פרנס את הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ולא ידע בעצם כי מדובר בחברה הנשלטת ע"י תנובה. 193. עונשם של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, תנובה ושלוחיהם לרבות עו"ד אורי ינובסקי וש.פרידמן הנו שלוש שנות מאסר לכל עבירה (מדובר במקרה דנן בעבירה מתמשכת) שכן ס' 47 לחוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח 1988 קובע מפורשות:
עונשין (תיקון: תשנ"ו, תש"ס)
(א) מי שעשה אחת מאלה: (1) היה צד להסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור לפי סעיף 14; (2) לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין; (3) לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות פרק ג'; (4) לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג; (4א) ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות סעיף 29א, ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור. (5) עבר על הוראה שניתנה לפי סעיף 30 או על צו שניתן לפי סעיפים 25 או 31; (6) עבר על צו שניתן לפי סעיפים 35 או 36, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקאות (1) או (3) - לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור בסעיף 43; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין".
חוזה הנוגד את תקנת הציבור – בטל
194. הסכם "הפשרה" עליו חתמו התובעים עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, הוא חוזה בטל כיוון שנכרת בנסיבות אשר מנוגדות לתקנת הציבור ועל כן מטעם זה בלבד יש להצהיר עליו כחוזה פסול על פי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973.
195. "תקנת הציבור" במובן של שמירה על החוק ועל המוסר הטוב הוא מושג אשר הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, לא פעלה לפיו כאשר התקשרה עם התובעים במהלך השנים בהם סיפקה סחורה. 196. בעצם פעולתה זו של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, יש פסול כיוון שנכשלה לגלות אודות זהותה כאשר זו מחייבת אותה הן ע"פ חובת תום הלב והן ע"פ חובה שבדין. 197. התובעים יטענו כי למעשה לאורך כל ההתקשרות עם הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, פעלה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בחוסר תום לב משווע ובניגוד לדרך מקובלת והנהוגה כאשר לא ציינה בפני שום גורם כי בעצם חציה נשלט בידי חברה אשר אותה הפעילה תנובה. 198. התובעים יטענו כי יש חשיבות מרובה לכך שעובדה זו הוסתרה במשך השנים ע"י הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בעיקר כי הדבר לא רק מנוגד לדיני ההגבלים העסקים אלא גם לדיני הגנת הצרכן כאשר הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן תשמ"ה 1981 נחשבת כעוסק אשר חלה עליו חובה על פי סעיף 2 לחוק על הטעית הציבור וכלשון הסעיף: "לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת -העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:..." 199. הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, במחדליה אף הפרה את סעיף 1 (א') לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט 1999 בכך שהטעתה את התובעים ואת ציבור הצרכנים כלשון ההוראה: "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן ייחשבו בטעות כנכס או שירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר". 200. למען הסדר הטוב יצויין בפני בית המשפט הנכבד כי בעבר הוגשו 2 תביעות באותו עניין. ת.א. 2060/03 בפני בית המשפט המחוזי בת"א – התביעה נמחקה ללא נימוק. 201. וכן ת.א. 2186/00 בפני בית המשפט המחוזי בו קיבלו התובעים פסק דין לטובתם ואולם לאחר קבלת פס"ד הגישה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, בקשה לבטלו, התובעים הסכימו ואולם לאחר שהתובעים קיבלו את המסמכים והאינפורמציה שקבעו כי הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, חוסלה ביקשו התובעים להפסיק את הליך התובענה מיוזמתם. העתק פרוטוקול הדיון הרלבנטי מצורף ומסומן כנספח ו'. שני ההליכים הנ"ל אינם מכוננים על מעשה בית-דין ומכאן זכותם הטבעית, המשפטית והחוקתית של התובעים להגיש תובענה זו. בנוסף אל לשכוח את הראיות החדשות אשר מובאות בהליך זה, ולא היו בידיעת התובעים בהליכים הקודמים.
כיצד תבחן אי חוקיות חוזה – המסגרת הנורמטיבית
202. ס' 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 קובע:
"חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל". 203. על פי הפסיקה, (בג"צ 6231/92 אלברט זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פד"י מ"ט 4 749), יש לבחון את חוסר החוקיות על פי הוראות חוק שונות (במקרה דנן, דיני ההגבלים העסקיים ודיני צרכנות למשל):
"אי החוקיות של החוזה הפסול - מוסקת מהוראות חקוקות שונות. הוראות אלה קובעות היתרים ואיסורים הקשורים בהסכמים. פרשנותן של הוראות אלה, על רקע תכליתן, מאפשרת נקיטת עמדה בשאלה, אם חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו נוגד אותם חוקים הוא חוזה "בלתי חוקי", כמשמעות הדיבור "בלתי חוקי" בסעיף 30 חוק החוזים (חלק כללי). 204. בפסיקה הישראלית - בין זו שלפני חקיקתו של חוק החוזים (חלק כללי) ובין זו שלאחר חקיקתו - מקובלת ההבחנה בין "חוק מצווה" לבין "חוק מדריך" (ראה פרידמן, במאמרו הנ"ל, בעמ' 621; שלו, בספרה הנ"ל, בעמ' 359). על הבחנה זו עמד השופט זילברג, בציינו: "חוזה 'בלתי חוקי' פירושו, בראש וראשונה חוזה שהוא בניגוד לחוק, אם מבחינת ההתקשרות גופא, ואם מבחינת המטרה אשר למענה הוא נעשה, אבל לא כל ניגוד לחוק פוסל את החוזה ומבטלו, אלא רק... כאשר החוק, שאותו 'נוגד' החוזה, הוא מסוג החוקים 'המצווים' דוקא ולא ה'מדריכים' בלבד". (ע"א 87/50 ליבמן נ' ליפשיץ , בעמ' 65). 205. מהי אפוא אמת המידה ל"אי-חוקיות" החוזה ולתחולת הוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) עליו? עמד על כך השופט זילברג, בציינו: "עלינו לרכז את כל מעיינינו בבדיקת תוכנו ומשמעותו של אותו חוק מסויים, אשר בגלל הפרתו, או אי-קיומו, באים לבטל את החוזה שנעשה... מתוך מטרתו של החוק אפשר לעמוד על הכוונה שבו; אם לבטל את החוזה ואם אין, והחוזה, בדרך כלל, לא יוכרז כבטל, אלא אם כן קיומו יסכל או ישבש את הגשמת המטרה הכללית, שהציג לפניו המחוקק". (שם, בעמ' 66). 206. ברוח דומה ציינה פרופ' שלו:
"השאלה שיש להציג כדי לפתור את בעיית סיווג החוזה היא, לדעתי, השאלה הבאה: האם התכוון המחוקק, באמצעות האיסור הסטטוטורי, לפסול את החוזה המנוגד לחוק, או שמא מספיקה הסנקציה שבה מצויד האיסור לשם הגשמת מטרת החוק. בפתרון שאלה זו יציב בית-המשפט את החוזה הקונקרטי אל מול החוק הנדון וישאל את עצמו אם נוגד החוזה את היעדים שהחוק נועד להגשימם, עד כדי כך שיש לפסול אותו". (שלו, בספרה הנ"ל, בעמ' 360). 207. זהו גם המבחן שהוצע על-ידי פרופ' צלטנר: "השיקול המכריע הוא, בענין עצם הבטלות, אם האיסור שואף לשלול את נפקות העיסקה גופה מבחינת הדין האזרחי, או שהוא שואף להבטיח את הסדר החיצוני הטוב..." (ז' צלטנר, דיני חוזים של מדינת ישראל (אבוקה, תשל"ד 377). 208. אף הנשיא (בתארו אז) שמגר ציין: "עלינו להשוות את מטרת החוזה, כפי שהיא נלמדת מן החוזה, מנסיבותיו ומאומד דעתם של הצדדים, עם האיסור החוקי ומטרותיו. רק אם נמצא ניגוד בין מטרות החוזה לבין היעדים, שהחוק בא להגן עליהם, נוכל להסיק, כי החוזה בלתי חוקי" (ע"א 89 ,84/80 כ' קאסם נ' נ' קאסם ואח'; צבי סנדרוב ושות' בע"מ נ' נ' קאסם ואח', בעמ' 84). 209. וברוח דומה נוסחה ההלכה המקבילה באנגליה בזו הלשון: WHERE THE STATUTE IS SILENT AS TO THE CIVIL RIGHTS OF THE..."
,PARTIES BUT PENALIZES THE MAKING OR PERFORMANCE OF THE CONTRACT
,THE COURTS CONSIDER WHETHER THE ACT, ON ITS TRUE CONSTRUCTION
IS INTENDED TO AVOID CONTRACTS OF THE CLASS TO WHICH THE PARTICULAR
CONTRACT BELONGS OR WHETHER IT MERELY PROHIBITS THE DOING OF SOME
,PARTICULAR ACT.... THE APPROPRIATE QUESTION TO ASK IS WHETHER
HAVING REGARD TO THE ACT AND THE EVILS AGAINST WHICH IT WAS
INTENDED TO GUARD AND THE CIRCUMSTANCES IN WHICH THE CONTRACT WAS
MADE AND TO BE PERFORMED, IT WOULD IN FACT BE AGAINST PUBLIC POLICY
TH ED., BY72 ,TO ENFORCE IT" (J. CHITTY, ON CONTRACTS (LONDON
.458 AT ,1 .VOL ) 1994,A. G. GUEST
210. פרשנות חוק לשם מתן תשובה לשאלת "אי-חוקיות" החוזה שנכרת בניגוד להוראתו, אינה שונה מכל פרשנות חוק אחרת. על בית המשפט לבחון את לשון החוק לאור תכליתו; על בית המשפט לאתר את הערכים, האינטרסים והמטרות החברתיות אשר החוק נועד להגשים; על בית המשפט להכריע בשאלה אם הגשמתם של ערכים, אינטרסים ומטרות חברתיות אלה מתיישבת עם הכרה בהמשך תוקפו של החוזה - אשר כריתתו, תוכנו או מטרתו הם בניגוד להוראות החוק.
211. על פי בג"צ 6231/92 אלברט זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פד"י מ"ט 4 749 הנ"ל, קיים מכשיר פרשני למציאת תשובה לשאלה המתעוררת במצב אפשרי כאשר אין לדעת מתוך החוק עצמו מה היקפו של פגם זה ועד כמה הוא פוגע בחוזה: האם החוזה בטל או רק לא ניתן לאכיפה? הנדרשת פעולת ביטול, וכיוצא בהן שאלות הקשורות למהותו של הפגם. על מכלול שאלות אלה משיב סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) בקביעות שהחוזה בטל. בכך ניתנת תשובתה של שיטת המשפט הישראלית למהות החוזה הלא חוקי. חוזה כזה אינו רק לא אכיף או פגום. חוזה כזה הוא בטל. 212. שנית, קובע פס"ד זגורי הנ"ל כי איפיונו של החוזה כ"בלתי חוקי" - ותוצאת הבטלות הנגררת מאופיו זה לאור הוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) - מבוססת על פרשנותו של החוק שהוראותיו מופרות על-ידי החוזה. לעתים קרובות, הליך פרשני זה הוא סבוך למדיי. ההבחנה בין פגיעה "אישית" במתקשר לבין פגיעה "חפצית" בחוזה עצמו היא לעתים דקה וקשה לאיתור. 213. בנסיבות אלה ובאחרות עשוי המחוקק לסייע לפרשן. המחוקק מודע לקשיים הפרשניים שהשופט עומד בפניהם. המחוקק יודע את מה שהוא מבקש להשיג. בנסיבות אלה המחוקק משתדל לסייע לשופט להגשים את תכלית החוק. המחוקק עושה כן, בין השאר, על-ידי נקיטת עמדה חקיקתית מפורשת בשאלה הפרשנית באשר לתוצאות האזרחיות של הפרת הוראות החוק ובעיקר בשאלה אם הפרת איסורי החוק מובילה לבטלות החוזה וממילא לתחולתו של סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) עליו. 214. סיוע זה עשוי להיות באמצעות קביעה מפורשת בחוק מסוים כי הפרת איסורי החוק אינה גוררת אחריה בטלות החוזה, או כל פגיעה בתוקפו. כך, למשל, קובע חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, בפרק על הגבלת השימוש במידע פנים, כי: "שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות פרק זה" (סעיף 52 י)". 215. המקרה שלפנינו אשר נוגע בדיני הגבלים עסקיים ובדיני עוולות מסחריות, הנו דוגמה יפה לכך כי המשפט הציבורי נכנס במפורש לתחומי המשפט הפרטי, ובכך יוצר השפעה הדדית מיידית בין ההיבט הציבורי לבין ההיבט הפרטי. מטרתה של השפעה זו להשיג את התוצאות האזרחיות שהמשפט הציבורי רוצה בהן. 216. עמד על כך הנשיא שמגר ברע"א 2920/90 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ז (1) 397 : "הוראה סטטוטורית מתחומי המשפט החוקתי או המינהלי יש בה כדי להוסיף עילה של בטלות חוזה על אלו המנויות בדיני החוזים. דיני החוזים מורחבים איפוא מכוח ההוראה המעוגנת במישור משפטי אחר". 217. בכך, על פי פס"ד זגורי הנ"ל, נפתחה הדלת לתחולתו של סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי): "תחולה זו אינה דרושה לשם קביעת עצם הבטלות, שהרי זו מוסדרת במפורש בסעיף 29(ב) לחוק יסודות המשפט. תחולה זו דרושה לשם קביעת שאר התוצאות האזרחיות הנובעות מדין הבטלות". 218. סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) חל על כל החוזים ה"בלתי חוקיים". הוא המטרייה הנורמאטיבית הפרוסה מעל כל החוזים הבלתי חוקיים, בין שבטלות החוזה קבועה במפורש בחוק ובין שבטלות החוזה משתמעת מפרשנותו של החוק על רקע תכליתו. 219. לעניין זה, נקבע בפס"ד זגורי הנ"ל, כי אין כל הבדל עקרוני בין חוק שקובע במפורש שהחוזה הוא בטל או חסר תוקף, לבין חוק שמסקנה זו מתבקשת במשתמע מפרשנותו. מטרתה של הוראת ס' 30 לחוק החוזים (חלק כללי הנ"ל) היתה: "לקבוע הסדר כולל לכל סוגי החוזים הפסולים. תכליתה היא להוות הוראת גג לכל ההסכמים אשר כריתתם, תוכנם או מטרתם נוגדים את "מדינות המשפט" (ה-PUBLIC POLICY), כלומר את החוק, המוסר או תקנת הציבור.... הנה כי כן, סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) משמש צינור אשר באמצעותו מתקשר החוזה הפסול אל המשפט הפרטי. זהו המכשיר אשר באמצעותו מוזרמים עקרונות היסוד של השיטה אל תוך דיני החוזים". 220. דרך זו של הזרמת עקרונות היסוד של השיטה, על פי הוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) : "מזרימה אל תוך המשפט הפרטי את עקרונות היסוד של המשפט בכלל ואת זכויות האדם הבסיסיות בפרט... סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) הוא מכשיר משפטי עיקרי - בצד עקרונות אחרים, כגון תום הלב - אשר באמצעותו מובטחת ההרמוניה הכללית בשיטת המשפט. זהו הכלי המרכזי המשקף 'את אושיות היסוד של הסדר החברתי'... העיקרון, לפיו חוזה הנוגד את 'תקנת הציבור' בטל, מכניס אל המשפט הפרטי את עקרונות היסוד של המשפט הציבורי" (ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום פ"ד מו 2 (464 ), בעמ' 531). 221. ניתוקו של החוזה, אשר חוק ספציפי קובע את אי-חוקיותו ואת חוסר תוקפו או בטלותו, מהוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) גם מנתק חוזה זה ממערך המשפט הפרטי. 222. וכבר נקבע בע"א 804/80 SIDAAR TANKER CORPORATION ואח' נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ ואח', פ"ד ל"ט (1) 393 כי יש לבחון את עקרונות המשפט הכלליים ואת השלכתם על פתרון השאלה, וכי יש לבחון את השפעתה של אותה תורה כללית על פתרון המקרה הקונקרטי: "יש שאלות, אשר את התשובה עליהן אין לחפש כלל בהוראה הסטטוטורית הקובעת את האחריות אלא בתורת האחריות הכללית, החלה על סוגי המקרים כולם. נכנה דרך בדיקה זו כדרך 'החיצונית'. השופט אינו מסתפק בטקסט בלבד אלא מבקש להעזר בעקרונות משפטיים כלליים, המצויים מחוץ לטקסט והחלים על האחריות הקבועה בטקסט". 223. בעניין שלפנינו, החוזה הפסול אינו מצמיח זכויות וחובות. ההצעה והקיבול אינן יוצרות נורמה משפטית. אין הן משכללות פעולה משפטית דו-צדדית. תוצאות אלה מתרחשות כלפי שני הצדדים (תהא ידיעתם על אי החוקיות אשר תהא) מכוח הדין. לא נדרשת כל פעולה של ביטול על-ידי צד לחוזה או על-ידי בית המשפט. כאשר בית המשפט מכריז על בטלותו של חוזה אסור, פעולתו זו היא בעלת אופי הצהרתי (דקלראטיבי). 224. על-כן, אי-קיום של "התחייבות" הכלולה בחוזה הפסול אינה מהווה "הפרה" אשר חוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה) מעניק סעדים בגינה. 225. ביסוד דין החוזה הפסול עומדים כלל וחריג. הכלל הוא בטלות החוזה והשבה של דברים שנתקבלו על פיו. החריג הוא שלילת ההשבה וצו לקיום חיוב. מכאן שבמקרה דנן דרך המלך היא בטלות החוזה הפסול ולא אכיפתו. 226. עיון בהסדר של חוק החוזים (חלק כללי) בסוגיית החוזה הפסול, על רקע טיב "המוסד" של החוזה הפסול וטיפוס ההסדר, מצביע על תכלית חקיקתית כפולה: מחד גיסא, הגשמת המדיניות החברתית המונחת ביסוד הפסלות של החוזה; מאידך גיסא, הגשמת תוצאה צודקת ביחסים שבין הצדדים, באופן שלא ייצא חוטא נשכר. עמד על כך הנשיא שמגר בציינו בע"א 701/87 ש' ביהם ואח' נ' חיים בן יוסף ואח', פ"ד מד (1 )1: "בקובעו את ההסדר הנ"ל ביקש המחוקק ליצור איזון ראשוני בין שתי מגמות נוגדות: מחד גיסא, הרצון לעשות צדק יחסי בין צדדים במקרה הקונקרטי... ומאידך גיסא, המגמה למנוע כריתתם של חוזים בלתי חוקיים". 227. תכלית חקיקתית זו היא המפתח לפירוש לשון החוק. היא המפתח להבנת מושג הבטלות בהוראות החוק ותוצאותיה. תכלית חקיקתית זו מונחת גם ביסוד הפעלת שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בגדריו של החוזה הפסול. 228. שיקול-דעת זה צריך להתחשב במגמת ההרתעה מפני כריתת חוזים פסולים ומפני גריפת טובות הנאה מהם. 229. על פי הפסיקה, תכלית הדין המורה על בטלות חוזים פסולים מבוססת בעיקר על שתי תכליות משנה: 230. התכלית האחת היא האינטרס הציבורי במניעת תוצאות אזרחיות של חוזה הנוגד את המדיניות החברתית הראויה. מדיניות זו, ברמתה הקונקרטית, היא בהגשמת האינטרסים הספציפיים שהחוק הספציפי נועד להגשים; מדיניות זו, ברמתה הכללית, היא הגשמת ערכי היסוד של שיטת המשפט הישראלית (ראה בג"צ 1/88 ,953/87 פורז נ' ראש עירית תל-אביב-יפו ואח'; סיעת העבודה בעירית תל-אביב-יפו ואח' נ' מועצת עירית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד מ"ב (2).309. בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים ואח', פ"ד מ"ז (1) 749. 231. התכלית השנייה היא האינטרס של הצדדים לחוזה - ואף של צדדים שלישיים (כגון קונה מאחד הצדדים) - להסדר אזרחי צודק אשר יאזן בין האינטרסים החוזיים הראויים להגנה. 232. שתי תכליות אלה עשויות לנגוד זו לזו. במצב דברים זה מתבקש איזון ראוי בין התכליות הנוגדות. כל אלה מחייבים לעתים הפעלתו של שיקול-דעת שיפוטי. בצדק ציין פרופ' פרידמן, כי: "מגמת היסוד המשתקפת, לדעתי, בסעיף 31 היא ש'אין חוטא נשכר'. משום כך, אין להעניק, בדרך כלל, שכר כלשהו עבור מעשה בלתי חוקי כשלעצמו או עבור היסוד הבלתי חוקי שבמעשה" (במאמרו הנ"ל, בעמ' 638). 233. על פי פס"ד זגורי הנ"ל, נקודת המוצא הינה כי החיובים הנובעים מהחוזה הפסול הם בטלים. אין אפוא חובה לקיימם. זהו הכלל, ואילו צו לקיום החיוב הוא החריג. במסגרת החריג יתחשב בית המשפט - כמו בעניין ההשבה -בדרגת החומרה של אי החוקיות, במידת האשמה של הצדדים, במידת הביצוע של החוזה הפסול, ובאינטרסים של צדדים שלישיים הקשורים בקיום החיוב. 234. איזון אינטרסים זה מוליד את המסקנה כי יש להורות על בטלות פסק הדין הבלתי חוקי. אם ייותרו טענות כלשהן בדבר חבות כלשהי בין הצדדים ניתן יהא לבררם במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט או במסגרת דיני החוזים הרגילים, וכל זאת על מנת שלא יהא צד יוצא נשכר.
סלידת ההלכה היהודית ממעשי תרמית כשל עוף חיפה
235. לשיטתם של התובעים, אין כל מחלוקת לגבי תוצאת דינו של חוזה פסול זה, שכן הדין בישראל ובמשפט העמים תומך בעמדתם.
236. ואולם גם אילו היה ספק כלשהו בכך, הרי שלפי ס' 1 לחוק יסודות המשפט תש"ם 1980 המפנה למקורות משפט משלימים ואשר מפנה את בית-המשפט אל ההלכה היהודית יגיע בית-המשפט לאותה המסקנה, וזאת נוכח סלידתה של ההלכה היהודית ממעשי תרמית כדוגמת אלה של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, ושותפיה: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, לא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". 237. הדין העברי ביטא את סלידתו מדרכי הערמה והתחבולה כדוגמת אלה של עוף חיפה במגוון צורות. הלכות אלה של הדין העברי נקלטו אף בפסיקת בית-המשפט העליון הנכבד.
238. חז"ל היו מודעים יפה לאפשרות כי על-ידי שימוש מתוחכם בכלים מושגיים כדוגמת הסוואה משפטית של זהות ישות משפטית ותוכן כוונותיה אפשר להגיע לתוצאה המונעת את תחולתו של איסור מסוים או של חיוב מסוים. 239. מאמץ רוחני גדול הושקע על-ידי חכמי ישראל כדי לתחום את הגבולות בין המותר לבין האסור בשדה ההערמה. בין הסוגיות הרבות שבהן נבחן מוסד ההערמה - כגון מלאכה בשבת וביום טוב, חמץ בפסח, ריבית ונדרים - מצויה אחת שיש לה נגיעה כלשהי לקונסטרוקציות משפטיות מלאכותיות כבמקרה דנן. 240. חז"ל ופוסקים מאוחרים פיתחו את ההבחנה בין הערמות לגיטימיות לבין הערמות בלתי רצויות. בדומה למחוקקים עכשוויים בתחום תכנון המס, דיני ההגבלים העסקיים, דיני עוולות מסחריות וכיוצ"ב, נלחמו החכמים בהערמות הבלתי רצויות בשתי דרכים: 241. האחת - המזכירה לנו, "סיווג שונה סטטוטורי" נזקקה לשינוי הדין הכללי כדי למנוע את אפשרות ניצולו להערמה. כדוגמה לכך יכול לשמש השינוי של דיני ההפקר, שכל כולו בא כדי לסכל את ההתחמקות מהפרשת תרומות ומעשרות באמצעות הפקרת היבול וזכייה בו בחזרה על-ידי המפקיר. 242. הדרך השנייה במלחמה נגד הערמות בלתי רצויות היא הטלת איסור על עצם ביצוע תכסיס ההערמה. כאן אין באים לגרוע מכוחו המשפטי של התכסיס, אלא משתדלים למנוע את השימוש בו באמצעות הטלת סנקציה על המבצע אותו. דוגמה לכך היא הטלת איסור דתי על הניסיון להתחמק מהחובה להפריש חלה באמצעות חלוקת העיסה ליחידות קטנות הנופלות כל אחת מן השיעור המזערי המחויב בהפרשת חלה. 243. יש עניין רב בהבחנה שעשו חז"ל בין אדם העובר במזיד על איסור לבין העוקפו בדרך של הערמה, כפי שעשתה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, במקרה דנן. 244. חז"ל הבחינו, מתוך הבנה פסיכולוגית מעמיקה, בין מעשהו של רשע לבין מעשהו של מערים. 245. הבחנה זו הביאה לידי ש"החמירו במערים יותר מן המזיד" (ביצה, יז, ב; רמב"ם, הלכות יום טוב, א, יא; ו, י). 246. כך נקבע להלכה כי הנוהג בהערמה לגבי היתר הבישול והאפייה ביום טוב, מאכלו נאסר (שו"ע, או"ח, תקג, א; תקכז, כד). והנה הסברו של רש"י לאיסור זה (רש"י, ביצה, יז, ב, ד"ה שאני הערמה ): "לעולם עבר ואפה מותר והערמה אינה ראיה לכאן דשאני הערמה ממזיד. דאיכא למימר אחמור בה רבנן בהערמה טפי ממזיד דאלו מזיד רשע הוא לעבור על דברי חכמים ואין אחרים למדים הימנו והוא עצמו משים אל לבו ושב הלכך לא מעקרא תורת עירוב אבל מערים סבור לעשות בהיתר הלכך לא ישיב אל לבו לחזור בו ואחרים למדין הימנו ומעקרא תורת עירוב הלכך קנסוהו רבנן". 247. על פי האמור לעיל עולה כי לא רק על פי הדין הישראלי והזר, גם על פי הדין העברי יש לנהוג בנתבעת כמי שרימתה וצריכה לשאת בתוצאות מעשיה.
248. בנסיבות דנן, כאשר מונופול חובר אל חבורת פרקליטים חלקלקים, המנסים לעקוף איסורים פליליים באמצעות מוסד הנאמנות, ישנו פגם שורשי בכשרות המשפטית של הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, אשר על פי דין משמיט את יכולתה להתקשר בחוזה מחייב, קל וחומר בהסכם הזוכה לאישורו של בית-המשפט, שכן הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, התיימרה במקרה דנן להיות בעלת כושר משפטי לכרות חוזים בתחום אשר אין לה זכות לעשות כן. וכבר נקבע בע"א 46/94 אילה זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין נ 2 202 כי: "הכשרות היא מוגבלת כאשר לאותה אישיות משפטית מוענק הכוח הפוטנציאלי להיות בעלים של זכויות מסוימות, הנופלות מקשת הזכויות הכלליות שאותו גוף מסוגל להיות בעל כשרות לבצען. כך למשל, נציגות של בית משותף כשרותה מוגבלת לייצוג הדיירים בעניינים שחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הסמיך אותה לטפל בהם. בדומה, ועדה מקומית המוקמת על-פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, היא אישיות משפטית בעלת כשרות מוגבלת". 249. במקרה דנן היתה הנתבעת מס' 1, עוף חיפה, חסרת כושר משפטי ופעלה למעשה כשלוחתו של קונצרן תנובה. בפסיקה נקבעו מבחנים שונים לבחינת התקיימותם של יחסי שליחות בין חברה אם לחברה בת. כך למשל נקבע בע"א 8472/96 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מושב שיתופי מולדת נ"א 1 61 כי: "המסקנה בדבר התקיימותם של יחסי שליחות בין חברה אם לבין חברה בת באשכול חברות מעוגנת בנתונים עובדתיים שונים, ובהם בשאלה מי מינה את מנהלי העסקים של החברה הבת; האם החברה האם היא המוח המפעיל של העסק; האם רווחי העסק של החברה הבת מופקים ממומחיותה ומשיקול-דעתה של החברה האם; האם החברה האם שולטת בעסקיה של החברה הבת; האם החברה האם היא בעלת יכולת החלטה לגבי הונה של החברה הבת והאם שליטתה של החברה האם בחברה הבת היא אפקטיבית ומתמדת… גם הרמת מסך מותנית בקיומם של יסודות עובדתיים מסוימים - קיומה של יחידה כלכלית אחת, זהות בבעלי המניות והמנהלים בתאגידים השונים ושליטה מלאה של חברת האם בחברה הבת עד כדי שלילת רצונה העצמי של החברה הבת. המבחן הוא האם החברה הבת מהווה מכשיר או צינור לפעולותיה של החברה האם? גם כאן נדרשת מעצם טיבם של יסודות אלה הנחה של תשתית עובדתית מפורטת לעניין היחס בין התאגידים העומדים לדיון". 250. מהמבחנים הנ"ל עולה כי יש להרים את מסך ההתאגדויות הרלוונטיות לעניין "תנובה" ו"עוף חיפה" ולהעניש את כל המעורבים בחומרה, שכן כדרישת הפסיקה "נשלל רצונה העצמי" של עוף חיפה לפעול על פי האינטרסים העסקיים ההגיוניים שלה, וכל פעולתה היתה לשם שירות האינטרסים האפלים של "תנובה", לרבות בעניין "קרטל המזון". 251. פרשת "קרטל המזון" נגד "פיקנטי" לא הייתה הפעם היחידה אשר בה "תנובה" פעלה בשוק המזון בכלל ובענף העוף והפטמים בפרט בניגוד לחוקי ההגבלים העסקיים. 252. זאת ועוד, תנובה נוהגת לפעול בניגוד לחוקי התחרות ההוגנת ולחוקי ההגבלים העסקיים תוך שהיא מגלגלת עיניים לשמיים, משל צדיקה הייתה ולא ענק קונגלומרטי דורסני. 253. כך, למשל, בעניין שהובא בע"א 2247/95 הממונה על ההגבלים עסקיים נ' תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאות בישראל בע"מ ביצעה תנובה מיזוג דה פאקטו עם משחטת עוף הנגב, תוך שהיא מתכסה בנוצות של תמימות. טענתה של תנובה במישור המהותי הייתה, כי יש לפרש פעולת רכישה כ"מיזוג", רק מקום בו מועברים כל הנכסים וההתחייבויות מחברה מעבירה לחברה קולטת, כך שנוצר איחוד יציב בין גופים עסקיים אשר קודם איחודם פעלו כגופים נפרדים ועצמאיים. 254. לטענת תנובה, מיזוג מתקיים רק במקום בו תוצאת הרכישה היא האחדה של תהליכי קבלת ההחלטות בחברות, כאשר בעלי המניות בחברה המעבירה נעשים לבעלי מניות בחברה הקולטת. מכאן שעל פי פרשת עוף הנגב דנן – ידעה תנובה היטב את אשר היא עושה בפרשה שלפיננו – פרשת עוף חיפה. מעשיהם של הנתבעים מס' 4 ו-5 ש. פרידמן ואורי ינובסקי ייבחנו לפיכך ברף מודעות פלילית גבוה יותר שכן היתה להם ידיעה ממשית ולא רק קונסטרוקטיבית לגבי העבירות הפליליות אשר בוצעו בפרשת עוף חיפה. הנתבעים לא טרחו ליישם את לקחי פרשת עוף הנגב, ולא קטעו את העבירות בפרשת עוף חיפה. 255. וכך, תנובה, אשר במשך שנים לא אפשרה לפרוצדורות שונות ומשונות להפריע לה בדרכה להפוך לגוף הכלכלי הגדול ביותר במשק המזון הישראלי - הפכה פתאום לחסידה של דקדוקי עניות פרוצדורלית. 256. שנים של גלגול עיניים כפטמי-אווזים וקומבינציות בחסות הלובי החקלאי בכנסת הפכו את "תנובה" וקברניטיה לאטומים למהות, ואולם היה זהו כבוד הנשיא ברק אשר העמיד את "תנובה" על טעותה בפרשת "עוף הנגב" והכריח את קברניטיה המיתממים להתבונן במציאות הכלכלית כפי שהיא באמת. וכך קבע הנשיא ברק בפרשת עוף הנגב: "המונח 'מיזוג' הוא בעל משמעויות שונות בהקשרים שונים. אין לו משמעות אחת ויחידה החלה בכל הנסיבות. מובנו נקבע על פי הסדרו החקיקתי; היקף פריסתו נקבע על פי הקשרו.... על כן, משעה שרכישת משחטת "עוף הנגב" היוותה רכישת עיקר נכסי חברת "עוף הנגב", יש לראות בעיסקת רכישה זו משום מיזוג. לעניין זה, אין נפקא מינה אם החברה מצויה בהליכי פירוק או כינוס נכסים. מצב זה של החברה עשוי להשפיע על השיקולים אם המיזוג משפיע על התחרות. מצב זה אין בו כדי להשפיע על השאלה אם לפנינו "מיזוג" כמשמעות בחוק". 257. מהלכיה הכלכליים להורדת מחירים של פיקנטי לא התאים להשקפת עולמה הצר של תנובה, אשר תחרות, היה הדבר האחרון אשר רצתה, באשר תחרות הנה פתיח להוזלת מחירים. על כן החליטה תנובה לעשות מעשה, אשר בסופו תיוותר היא לא רק הגדולה ביותר בשוק, אלא אף בסופו של היום ילמדו עסקים אחרים "לקח" לא להעיז ולהתחרות בה, פן תגרום היא למפלתן, ואכן היא תכננה וביצעה. 258. תנובה אשר ידעה את כוחה וראתה לנגד עיניה איך מפלתה של פיקנטי, יריבתה הגדולה, קורמת עור וגידים, השתמשה בכוחה הרב, בתככים, במזימות ובאיומים כשהיא פועלת באופן לא-חוקי ואף פלילי, תוך שהיא דואגת לשכור אנשי יחסי ציבור במאות אלפי דולרים על מנת שאלה יטשטשו את הפעילות העבריינית ויצבעו אותה בצבעים כאילו לגיטימיים. סיכום
259. לאורך דפי תובענה זו נפרשה מסכת הרמיה של הנתבעים, אשר לא בחלו במעשי רמיה קשים בעבור בצע כסף.
260. בתביעה זו הוכחה הטענה של פיקנטי לפיה לתנובה אין כל מוסר או אתיקה, והיא עושה ככל העולה על רוחה ואין זה משנה את מי תדרוס, ואת מי תחסל כל עוד תצליח להגיע למטרתה הנכספת. כל זאת תוך כדי כך שהיא איננה מייחסת חשיבות רבה לחוק, לבתי המשפט ולעיקרון השוק חופשי. 261. הדרך אשר בה ניהלו הנתבעים את עסקיהם בתרמית והראיות המצורפות לתובענה זו מנביעים את המסקנה כי יש לקבל את תביעת התובעים ולחייב את הנתבעים בדין, דהיינו להצהיר כמבוקש ברישא לתובענה זו ולחייבן בנוסף בהוצאות לדוגמא בגין הגשת תובענה זו. 262. מן הדין ומן הצדק להיעתר לתביעת התובעים. _____ _____
משה בדש משה בדש
ניצולת הקרטל בע"מ
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
23:12 18.06.05 |
|
|
64. שבתאי עזריאל נגד התנועה למען איכות השלטון
בתגובה להודעה מספר 0
|
From: Shabtai Azriel
To: חברי כנסת ואנשי ציבור
Cc: א.השלטון-יחצ-גלית ליאור ; א.שלטון-ארגון-יוסי סמדגה ; א.שלטון-ברק כלב ; א.שלטון-דובר ועיתונאי-שוקי לבנון ; א.שלטון-יור מודיעין-גדעון אייגס ; א.שלטון-ס.גוש-דן ; א.שלטון-פנצ-עוד-דפנה קירו
Sent: שבת 18 יוני 2005 21:35
Subject: שבתאי עזריאל נגד התנועה למען איכות השלטוןשבתאי עזריאל נגד התנועה למען איכות השלטון התנועה… כשמה לא כן היא!! אני קורא לכל מי שאיכות השלטון יקרה לו, להסיק מסקנות לגבי התנועה, שיטותיה ומניעיה ביום 21.6.05, יתקיים טכס "אות אביר איכות השלטון". אני קורא לציבור להסיק מסקנות לגבי הטכס להלן רשימה שהתפרסמה ביום 18.6.05 באתר החדשות מחלקה ראשונה (יואב יצחק)
מייל זה מופץ לח"כים, אנשי ציבור, סגל אקדמי, אנשי התנועה "למען" איכות השלטון, ועמך ישראל
מקבלי המייל, מתבקשים להפנותו לחבריהם ולהפיצו ברבים
למעוניינים - להלן המיילים של בעלי תפקידים בתנועה:
[email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected];
בברכה,
שבתאי עזריאל
טל. 03.5328272
נייד 057.7742888
[email protected]
אבירי איכות השלטון? מדי שנה, מקיימת "התנועה למען איכות השלטון בישראל" טכס הענקת מדליות בשם "אות אביר איכות השלטון". זוכים בו מי שפעלו למען… למען מה בעצם? איכות שלטון? ומה אם מסתבר ש… המממ… היו קצת בעיות עם הרקורד של אביר מסויים? סביר להניח שהתנועה לא תאפשר לפאשלה כזו לעבור בשלום, נכון!? שבתאי עזריאל, 18.6.05 ובכן, ביום 30.5.05, פניתי בהסתייגויות ועד היום טרם נעניתי. למען האמת, קצת הופתעתי. בכל זאת, התנועה למען איכות השלטון, זו שדורשת מכולם איכות ואתיקה בסדרי מינהל… שהיא לא תענה? להסתייגות מנומקת? הנתמכת במסמכים חד משמעיים? אוף… שוב נפלתי למלכודת התמימות! כדי למנוע ספיקות, פרסמתי ביום 12.6.05 את ההסתייגות המלאה באתר הפורום של התנועה, והתרעמתי שאיני מקבל מענה. הפורום מתנהל ב"תפוז" ומנהל אותו שוקי לבנון, עיתונאי ומנהל מחלקת הדוברות ויחסי הציבור, כמתואר באתר התנועה. לבנון, היה בין ששת מקבלי ההסתייגות. וכך חולפים להם עוד כמה ימים, ומועד חלוקת האותות קרב מאד, ועד כה, תשובה אין. הכל החל לפני מספר שבועות, כששמעתי על הכוונה להעניק את אות אביר איכות השלטון לגב' טנה שפניץ, מי שהיתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. היה זה יותר מדי אפילו לאדם כמוני, שאפשר לומר עליו שהוא כבר ראה כמעט (!) הכל. טנה שפניץ - נא להכיר את פעילותה של שפניץ אני מכיר היטב. ביום 30.6.99, הצלחתי לקבל בבג"ץ (7152/97) פסק-דין המחייב את משרד המשפטים לקבוע קריטריונים למינוי חברי ועדות ערר למס-רכוש, כך שיימנעו ניגודי עניינים, שהיו בלתי מתקבלים על הדעת. ברור היה שפעילות הוועדות תיפגע, כי הכל שם היה "נגוע ביותר". כדי להימנע מכך, שפניץ כינסה בלשכתה דיון ביום 17.8.99 בהשתתפות בכירים ממשרדי האוצר והמשפטים, שקיבלו החלטה ש"אין מקום לקבוע קריטריונים". היה זה סירוב במודע למלא אחר פסק הדין ונשלחה אלי הודעה בכתב (!). כנגד החלטה זו פניתי שוב לבג"ץ (6895/99). כדי להתגונן, המשיבים... תקפו את הגיונו של פסק הדין. צעד זה היה יותר מדי, אפילו עבור בג"ץ. ביום 6.12.99, ההרכב בראשות הנשיא ברק הוציא צע"ת כנגד המשיבים (שרי האוצר והמשפטים והיועמ"ש) האומר: "מדוע לא יבטלו את החלטתם שלא לקיים את פסק הדין בבג"ץ 7152/97?" אין ספק שמדובר בצע"ת יחיד מסוגו בארץ וספק אם יש לו תקדים גם בעולם השלישי. הנימוקים למתן "אות האביר" לשפניץ, הופיעו באתר התנועה כדלקמן ומזכירים לי קטע מסאטירה: "בהוקרה על תרומה ייחודית לשיפור איכות השלטון ולשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, לקידום כללי האתיקה ומניעת ניגוד העניינים בשירות הציבורי, תוך הפגנת מקצועיות, חריצות, מסירות, יעילות ויושרה. בפעילותה הנחושה להנהגת סטנדרטים של יושרה והגינות בתחום האתיקה היא משמשת אות ומופת למשרתי הציבור בישראל." מי שסובר שאלה כל הטענות כנגדה, שוגה!! להסתייגות צורפה עתירה לבג"ץ (7041/99), המתארת את גודל המחדלים במועצה לבתי דין מינהליים, ששפניץ היתה בה הרוח החיה ובין חבריה נמנו גם מני מזוז והשופט דן ארבל. בעתירה שובצו ציטוטים מפרוטוקולים מדיוני המועצה שהגיעו לידי. התברר כי עד לדצמבר 98' (איני יודע מה המצב כיום) לאיש מחברי המועצה לא היה כל מושג אפילו אילו ועדות ערר פועלות בישראל, לאילו עניינים, מתוקף אילו חוקים, מיהם החברים, כיצד הם מתמנים... פשוט כאוס טוטאלי. אפילו לא היה נוהל, כיצד לטפל בתלונה מצד אזרח כנגד חבר ועדה. תלונות שהוגשו למשל למשרד המשפטים על ידי נישומי מס רכוש, היו מועברות לטיפול ותגובה אל דב שטאוב, מנהל מס רכוש, שהוא למעשה יריבו של המלין. לעניות דעתי, זוהי חובתו של כל אזרח בישראל, לא כל שכן כאלה שעיסוקם במשפטים, לעיין היטב בעתירה זו כדי להבין עד היכן מרחיקים הדברים לכת. קרן סאקט"א רש"י - אבירה נוספת עם הסתייגויות חמורות משהחלטתי לפנות בהשגה לתנועת האיכות, התחלתי להתעניין במתרחש מסביב ל"אות האביר". מצאתי למשל, שהשופטת דליה דורנר, מי שקבעה בפסק דין שעל שופטים לא חלים כללי אתיקה, היא הזוכה בקטגוריית הרשות השופטת. המשכתי לבדוק ומצאתי שוועדת ההמלצות בראשות השופט זמיר, מנתה שבעה חברים שחמישה מהם הם משפטנים וביניהם שני שופטים בדימוס, והקוראים מוזמנים לעיין בדעתי על הרכב הוועדה והיושב בראשה. לא ייפלא שהשנה, זכו ב"אות האביר" שני שופטי בי"מ עליון בדימוס. זמיר נהג כחבר הנהלה שהעניק לחברו "עובד מצטיין" וראוי היה שיבחר נניח בשופט זוטר. מהון להון, מצאתי שלוועדה הוגשה הסתייגות נוספת - כנגד קרן סאקט"א רש"י, שהיא הזוכה ב"אות האביר" בקטגוריית חינוך וחברה. מדובר בקרן הפילנטרופית שאין חולק על תמיכתה האדירה לפרוייקטים בחינוך נוער. לטענת המסתייג, הקרן, המממנת את כפר הנוער בן-שמן, החלה בשלב מסויים לבנות בכפר משרדים לעשרות פקידי הקרן, ומגרשי חנייה לעשרות מכוניות בשכנות לדיירים המתגוררים במקום, באופן המזכיר השתלטות על נדל"ן וללא אישורי בנייה. לידי הומצאה תכתובת בין האיש תושב המקום ושכניו, עורך דינם, הנהלת כפר הנוער בן-שמן, מנכ"ל קרן סאקט"א רש"י ופניות אל התנועה לאיכות השלטון. מבלי להביע דיעה באשר לצידקת הטענות שאותן לא בדקתי לעומקן, הרי שהתכתובת המרובה, שמות המעורבים בעניין ותוכן הדברים, מעידים שכנראה יש כאן "פרשה" הדורשת חקירה ובירור, אך לא כך התייחסו לכך בתנועה לאיכות השלטון. על האופן שבו טופלה הסתייגותו, כותב לי האיש: "הערר על בחירת קרן סאקט"א רש"י ומנהלה כיקירי איכות השלטון נעשה על ידי אישית כחבר פעיל בתנועה. בערר העליתי פעילות מ'החצר האחורית' של הקרן ומנהלה, שמלווה בפגיעה בוטה במשפחות הגרות בשכנות ורצופה עבירות והתעלמות מחוקי התכנון והבניה. על התנהלות זו (ולא על פעילותה המבורכת של הקרן) לא מגיע לדעתנו אות אביר איכות. נציגי התנועה אמנם התרשמו שנעשו מעשים שלא ייעשו ודיווחו על כך להנהלת התנועה. "תהליך הניעור שלנו מההסתייגות, היה על ידי העברתה לראש ה'גוף הציבורי' שעומד מאחורי בחירת המועמדים לאות, תוך הדגשה שאותו גוף ציבורי הוא עצמאי לחלוטין בהחלטותיו ואינו קשור בשום צורה לתנועה. בכך, נסללה הדרך לראש הגוף הציבורי לקבוע שאין מקום לשנות את ההחלטה - להעניק את האות לסאקט"א רש"י. ראש הגוף הציבורי, יצחק זמיר, לא בדק דבר, לא נפגש איתנו, גם לא דיבר בטלפון… שום כלום. לפי מה שהוסבר לנו, ב'ניירות' שסיפקנו לו, לא היה לדבריו מספיק 'בשר', ולו ע"מ להרהר, שלא לומר לערער על החלטתו." ובכן, ביום 21.6.05 בערב, יועבר הטכס בשידור ישיר בערוץ הראשון בטלוויזיה וברשת ב'. הקוראים מוזמנים לצפות ולהאזין, ולהרהר, כמה שפר מזלנו, שיש לנו מי שמגן על איכות שלטוננו. לתגובות - בהמשך לרשימה, באתר NFC
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-10701-00.html?tag=20-07-31
מצ"ב שני קישורים המדברים בעד עצמם:
אליעד שרגא פותח את הפה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6199&forum=gilגבריאל בך פושע בשרות החוק מקבל את פרס אביר השילטון לשנת 2005
על ידי התנועה לאיכות השילטון:
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&omm=0&om=8331&forum=law האם ראש הממשלה הוא הנהג?!
 לחץ כאן » ספר האזהרה: ''תהיה מלחמת אחים בקיץ''
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום ראשון כ''ו באלול תשס''ז
01:44 09.09.07 |
|
|
71. עו''ד שרגא איים בתביעה ב-1 מיליון ש''ח על תנועת אומ''ץ
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.09.07 בשעה 02:18 בברכה, פילוביץ שחף
עו"ד אליעד שרגא איים בתביעה בסך 1 מיליון ש"ח על תנועת אומ"ץ
על כך שטענו כי במהלך פרשת אלוף במיל' גבי אופיר מנכ"ל רשות שדות התעופה הוא מופיע בשני כובעים:
פעם כפרקליט מקבל שכר ופעם כלוחם בשחיתות ומנצל את תפקידו כדי להתעשר במאבק בשחיתות אך נכון להיום עדיין לא הגיש את התביעה...... 
http://ometz-il.org/Activities.htm
*****
תזכורת רילוונטית לפעילותו המושחתת וחסרת היושרה של עו"ד אליעד שרגא כיו"ר התנועה לאיכות השילטון:
שופט עליון גבריאל בך לשעבר פרקליט המדינה שיקר, טייח וגרם לעוול,
פשע בלתי יתואר למערכת הצדק...
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=1666&rc=x-files
''עמוס ברנס מגיע למשפט השלישי שלו בחוסר כל''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5496&forum=gil&omm=19&viewmode=threaded
מי רצח את אל''מ ג'ו אלון??
בנותיו של אל"מ ג'ו אלון עתרו לבג"צ בדרישה לקבל החומר על רצח אביהן.
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=93&rc=x-files
למה אליעד שרגא לא מטפל בפרשת מרכז פרס לשלום ושילטון??
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml#8
למה אליעד שרגא לא מטפל בפרשת התרמית של עדנה ארבל??
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml#10
למה אליעד שרגא לא מטפל בפרשת כלובי הדגים..........
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml#3
למה אליעד שרגא לא מטפל בעמותת ''איריס'' קיסריה??''
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml#4
למה אליעד שרגא לא מטפל בפרשת קשר הגז, דלק נפט ופחם??
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml#6
למה אליעד שרגא לא מטפל בנפוטיזם למשפחת גילון ??
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml#9
למה אליעד שרגא לא מטפל בפרשת תפירת התיקים....
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml#13 אליעד שרגא איפה אתה כשצריכים אותך = דורית בייניש ובעלה...
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml#43 תיאטרון האבסורד:
אליעד שרגא קורא להקים רשות נ' השחיתות - ''איפה הבושה''
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml#62
עו"ד שרגא: איכות שלטון (וגם איכות חיים בחווה בנגב)
מאת צפריר רינת
אליעד שרגא, שייצג את המועצה המקומית רמת הנגב, קיבל ממנה אישור להקים חוות בודדים בשטחה
עורך הדין אליעד שרגא, ראש התנועה לאיכות השלטון, נותן ייעוץ משפטי למועצה האזורית רמת הנגב, וגם ייצג "מתיישבים בודדים" מחוות בנגב, במאבקים נגד ארגונים סביבתיים, המתנגדים להתיישבויות כאלה. עתה עשויים הירוקים לפגוש בשרגא כאחד המתיישבים הבודדים במרכז הנגב - שכן הוא מהמעטים שהצליחו לקבל מעמד כזה.
לפני שבועיים וחצי אישרה ועדת משנה לתכנון ובנייה של המועצה האזורית רמת נגב מיזם חקלאי בעמק הכוכב, הסמוך לקיבוץ שדה בוקר. בתוכנית המיזם מופיעים שמות המשפחות פרג ושרגא. על פי התוכניות שהוצגו, מדובר בעיקר בהשגחה על עדר צאן של שדה בוקר. ואולם, התוכנית כוללת גם מגורים בקרוואן במקום, בתחילה של משפחת פרג - ולמעשה מדובר ביצירה של התיישבות בודדים (חווה חקלאית או תיירותית). מסיבה לא ברורה, ראש המועצה האזורית, שמואל ריפמן, לא אישר בתחילה במפורש שאכן מדובר באליעד שרגא. גם הרכז של קיבוץ שדה בוקר, אריה וינד, אמר שאינו יודע בדיוק באיזה משפחה מדובר. זאת, למרות שהקיבוץ הוא היזם של התוכנית, ואמור לדעת היטב מי האנשים שיגורו באזור וישגיחו על רכוש הקיבוץ. מאות משפחות פנו בשנתיים האחרונות למועצה האזורית רמת נגב, בבקשה להתגורר בהתיישבות בודדים. ואולם, ניתן להיענות רק לחלק קטן מהבקשות, שכן בתחום המועצה מתוכננות 30 נקודות התיישבות בודדים, וחלקן כבר מאויש על ידי מתיישבים. בחברה להגנת הטבע טענו לאחר הדיון של ועדת המשנה, שהמיזם בעמק הכוכב הוא ניסיון נוסף של המועצה האזורית לעקוף ולקצר מהלכים תכנוניים ולאפשר מגורי אנשים בשטח, עוד לפני שהושלמו הליכי תכנון. על פי החברה להגנת הטבע, המיזם החדש נכלל בתוכנית "דרך היין" להקמת שורת חוות בודדים המתבססות על חקלאות ותיירות, שאותה מקדמת המועצה האזורית רמת נגב. תוכנית זו עוברת הליכי אישור מסודרים, ואושרה לפני כמה חודשים להפקדה לצורך הגשת התנגדויות במועצה הארצית לתכנון ובנייה. במסגרת הליכים אלה נקבעו כמה תנאים - שהמיזם החדש אינו עומד בהם. אחד מהם הוא, שיישמר מרחק מוגדר בין ההתיישבויות. כמו כן, לא הוכנה למקום פרוגרמה תיירותית כפי שקובעת תוכנית דרך היין. על פי כמה ארגונים סביבתיים, התיישבויות הבודדים הן דוגמה בולטת לחוסר תקינות שלטונית ותכנונית. לטענתם, הן גוזלות שטחים פתוחים, רבות מהן הוקמו ללא הליכי אישור נאותים, והן מאפשרות למעטים להחזיק בשטחי קרקע ציבוריים בהיקף גדול. לאחרונה סייע שרגא משפטית למועצה האזורית רמת הנגב בפעילות שהיא מנהלת נגד הזיהום הסביבתי מאזור התעשייה ברמת חובב. לדברי ריפמן, שרגא פנה למועצה בענייין התיישבות הבודדים כפי שמקובל והוא יודע שכבר קרוב לשנה הוא מדבר על הרעיון של לגור כמתיישב בודד בנגב. בתגובה לשאלות על תוכניותיו להפוך למתיישב בודד אמר שרגא: "משפחתי שומרת חוק ותדקדק בכל תג. כבר מספר שנים שמשפחת שרגא שוקלת לממש את חזונו של דוד בן גוריון וליישב את הנגב, וזאת לאור אהבתה לטבע ולנגב ולאור היותה חלק ממשפחת עובדי החברה להגנת הטבע לשעבר. כידוע, מספר מועט מאד של אנשים חפץ להתגורר בנגב, ולצערי אין רשימה של אנשים המתדפקים על הדלתות. לא לחינם מונה אוכלוסיית הנגב שלושת אלפים איש, וזאת בגלל תנאי המחייה הקשים. לכן יש אופציה שבעתיד הלא נראה לעין, בשלב ב' של חייה, אכן תעשה משפחת שרגא צעד לא שגרתי כזה". לגבי טענות החברה להגנת הטבע אמר שרגא: "לצערי הרב, החברה להגנת הטבע מטעה בזדון את הציבור בכל האמור לתשתית העובדתית. לא במקרה הם הובסו על ידי בשני הליכים משפטיים. אכן, בכוונת משפחת פרג לעלות על השטח כדי לרעות את העדר של קיבוץ שדה בוקר. היא עושה זאת על פי דין ועל בסיס היתרים שהוצאו כחוק על ידי רשויות המדינה, שלא במסגרת פרויקט דרך היין. המיזם שבו מדובר כן עומד בקריטריונים של שמירה על מרחקים, ומשפחת פרג הכינה פרוגרמה כבר לפני חמש שנים". על פי ריפמן, נתנה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה היתר בנייה למיזם החקלאי על פי סמכותה החוקית. בניגוד לשרגא, הוא אישר שמיזם הכוכב אכן נכלל בתוכנית דרך היין. ריפמן לא התייחס לשאלה, אם המיזם עומד בקריטריונים שקבעה המועצה הארצית, אבל ציין שהמועצה האזורית מתכוונת להגיש התנגדות לתוכנית דרך היין, ובמסגרתה לבקש שתתאפשר הקמה של כמה מקבצי התיישבויות בודדים שיהיו סמוכים זה לזה.
________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום ראשון כ''ו באלול תשס''ז
05:01 09.09.07 |
|
|
73. התעורר מתרדמת הקיץ/החורף לטפל בפרשת אולמרט, למה?!
בתגובה להודעה מספר 71
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.09.07 בשעה 05:16 בברכה, פילוביץ שחף
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-19753-00.html?tag=04-58-07
אליעד שרגא לך הביתה! .מה פתאום אולמרט? הצלופח הערמומי הזה, שהצליח לסובב על אצבעו הקטנה את כל חוקרי המשטרה שניסו (או שלא) להפלילו - הוא אורח מרכזי שלך? ועוד בכנס שתכליתו הפצת המאבק בשחיתות? תגיד, אתה חושב שאנחנו מטומטמים? .......... זנבך הרוטט למגע ידו המלטף של דן מרגלית, הסגיר את תחושותיך. האם לא הבנת שתקוותו הפומבית לראות אותך שר בממשלת אולמרט, היתה עבודה בעיניים? תשאל את דן מרידור. הוא יספר לך, שבלי פתק מעומרי - אין לך סיכוי. במאמרו "איכות או שחיתות", קובע העיתונאי בן דרור ימיני, ש- "הופעתו של ראש הממשלה כאורח מרכזי בכנס התנועה לאיכות השלטון, מעוררת סימני שאלה קשים לגבי דרכה של התנועה הזו" {מעריב, 21.5.06}. ועוד כותב מר ימיני על התנועה שאתה עומד בראשה, שבעניינו של אולמרט, "התנועה סותמת את פיה". "סימני שאלה קשים"? "תנועה שסותמת את פיה"? מה שניראה למר ימיני כ"סימני שאלה קשים", נראה לנו, כ"סימני קריאה קשים". ו"תנועה שסותמת את פיה", גורמת לחברה הסולדת מהשחיתות, "לסתום את נחיריה". מאסנו במושחתים, ומאסנו בכלבי השמירה שנשיכתם סלקטיבית. מכאן תחינתי: לך הביתה אליעד שרגא. הוכחת שגם אתה נדבקת במחלה הכלבית הבולשביקית, המאופיינת ב"נשכנות סלקטיבית". קרבתך לדן מרגלית עשתה לך דברים רעים. למשימה שלקחת על עצמך, אנחנו זקוקים לכלב שמירה, שנשיכתו עקרונית. הנח את המפתחות, ולך הביתה. מהבית תוכל לראות, שדווקא הסתלקותך תתברר כתרומה משמעותית ל... מלחמה בשחיתות.
נוצר: 23/05/2006 | עודכן: 23/05/2006 | רשימות נוספות: נרי אבנרי
http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-15983-00.html?tag=05-06-34
________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | אור ליום שלישי כ''ח באלול תשס''ז
21:07 10.09.07 |
|
|
76. ''מופז תקע לי סכין בגב; ניסה להשתיק אותי עם ג'וב''
בתגובה להודעה מספר 74
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 10.09.07 בשעה 22:03 בברכה, פילוביץ שחף
http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?QUID=1055,U1189451075508&ID=&did=1000252934העולם על-פי גבי אופיר המודח: "מופז תקע לי סכין בגב; ניסה להשתיק אותי עם ג'וב" מנכ"ל רש"ת המודח אמר את הדברים במסיבת עיתונאים שכינס היום, לאחר הדחתו מהתפקיד בידי שר התחבורה שאול מופז ביום ו'
דליה טל 15:12 10/9/07 "כנראה הייתי עצם בגרון שחסם דברים הנסתרים מהעין בתחומים שונים ברשות שדות התעופה", כך מסביר מנכ"ל רשות שדות התעופה המודח, גבי אופיר, את הסיבה האמיתית שהביאה להדחתו במסיבת עיתונאים שכינס היום (ב'). דבריו של אופיר כוונו ככל הנראה לעובדה שהוא הפריע לשורה של מהלכים פרסונאליים וכלכליים שתכננו אלה שביקשו להדיחו ושהוא היווה את המחסום בפני מימושם. אופיר לא מצטער על הקו בו נקט מודעה
בשבועות האחרונים, דרך שכללה הגשת עתירות ותביעות משפטיות כנגד כל הנוגעים בפרשה, בהם מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, וכן בכירים ברשות שדות התעופה. "לא איכפת לי לגור באוהל סיירים. הכי חשוב שאלה ששירתתי איתם בצבא 40 שנה לא יחשבו שגנבתי אגורה". לטענת אופיר, מופז הציע לו תפקיד אחר תמורת השתקו, אך הוא סירב לכך. "אני איש של מינהל תקין", אמר. בתוך כך, נודע היום כי בכירים ברשות שדות התעופה מתכוונים להגיש תביעות דיבה אישיות נגד אופיר בעקבות מה שהם מכנים מסע הכפשות שניהל נגדם במסגרת תביעות שהגיש נגד חלקם.
מסיבת העיתונאים שכינס היום אופיר באה בעקבות ההודעה שקיבל ביום שישי האחרון משר התחבורה, שאול מופז, על הדחתו מתפקיד מנכ"ל הרשות, לאחר שרק שנה קודם לכן הודיע לו מופז כי הוא מאריך את כהונתו בחמש שנים. הסיבה להדחה היתה חוסר יכולתו של אופיר להסתדר עם הכפופים לו ויחסי העבודה העכורים ברשות. במקביל, ניקה אותו מופז משורה ארוכה של האשמות שהועלו במהלך השבועות האחרונים, בין השאר הפקרת הביטחון והבטיחות בשדה, חוסר יכולת ניהולית ועוד.
בדבריו היום אמר אופיר כי הוא מודאג מאוד מהמצב הקרקעי של שדה התעופה בן גוריון תחת ניהולו של המנכ"ל זאב שריג, וכי הוא חושש שאם יהיה אסון רב-נפגעים שריג לא יידע להתמודד איתו. "לא ישנתי לילות כתוצאה מבעיות בטיחות בשדה", אמר אופיר, שאמנם מינה את שריג לתפקיד אך לאחרונה הגיש נגדו תביעת נזיקין אישית במיליון שקל.
במהלך מסיבת העיתונאים מנה אופיר את המהלכים שהביאו להדחתו. הוא הדגיש את רצונו של יו"ר הרשות, עובדיה עלי, למנות מינויים פוליטיים ברשות. לדברי אופיר, עלי רצה להיות יו"ר ועדת המכרזים, להכניס פוליטיזציה לארגון ולהחזירו לתקופת האופל. עוד אמר, שכלל ידוע הוא שמנכ"לים אינם שורדים אצל עלי וכי העובדה ששרד בתפקיד זמן כה קצר מאז מונה עלי לתפקיד, היא רק הוכחה לכך שעלי השתפר עם השנים.
באשר לשריג אמר כי הוא עמד להדיחו לפני מינויו של מופז לתפקיד שר התחבורה, אך מופז העדיף להדיח את אופיר ולהשאיר את כל האחרים. עוד אמר כי הוא ביקש לערב את מבקר המדינה ואת מופז בכל מה שקורה ברשות, אך מופז העדיף להדיח דווקא אותו. "בסופו של דבר מופז תקע לי סכין בגב", אמר אופיר. פרקליטו של אופיר, עו"ד אליעד שרגא, אמר כי עלי ארגן מסע הכפשה מראש כנגד אופיר כדי לקרקע את אמינותו. "לקחו קריירה של אדם והפכו אותו לסכנה בטיחותית", אמר שרגא. "רק אחר כך הודיע מופז שאין באופיר כל דופי".
http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?QUID=1055,U1189451075508&ID=&did=1000252934
************* 71. עו''ד שרגא איים בתביעה ב-1 מיליון ש''ח על תנועת אומ''ץ
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6199&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded 74. מסמכים: שימו לב איך עו''ד אליעד שרגא סיבך את אלוף במיל'
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6199&forum=gil&omm=74&viewmode=threaded
http://www.inn.co.il/TV/?act=one&id=2424
_______
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי כ''ח באלול תשס''ז
14:57 11.09.07 |
|
|
77. אופיר: מופז הציע לי להתמנות למנכ''ל הרכבת וסרבתי
בתגובה להודעה מספר 74
|
אופיר: מופז הציע לי להתמנות למנכ"ל הרכבת וסרבתי
 ההצעה מצד מופז הוגשה לאופיר במהלך שימוע שנערך לו במשרד התחבורה בשבוע שעבר, שלאחריו הודיע השר למנכ"ל כי החליט להדיחו עקב חוסר-אמון מצד יו"ר דירקטוריון הרשות
מאת: דרור מרום
אופיר: "פורש למנוחה אחרי 40 שנות שירות" שר התחבורה וסגן ראש הממשלה, שאול מופז, הציע למנכ"ל רשות שדות התעופה המפוטר, גבי אופיר, להתמנות לתפקיד מנכ"ל רכבת ישראל - "בתמורה" להפסקת כהונתו כמנכ"ל הרשות הרווחית ביותר מבין כל הרשויות הממלכתיות בישראל. כך נודע ל-Nfc. שני הגופים נמצאים באחריות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. רכבת ישראל הקימה ועדה מיוחדת לאיתור מנכ"ל, במקומו של המנכ"ל הפורש, עופר לינצ'בסקי, שהתמנה לתפקיד בכיר באחת מהחברות של לב לבייב. היא אמורה להגיש את ההמלצה בתוך כחודש ימים. ההצעה מצד מופז הוגשה לאופיר במהלך שימוע ההדחה שנערך לו במשרד התחבורה בשבוע שעבר, שנמשך 3 שעות ולאחריו הודיע השר למנכ"ל כי החליט להדיחו עקב חוסר-אמון מצד יו"ר דירקטוריון רשות שדות התעופה, עובדיה עלי. אופיר כיהן בתפקיד במשך כשש שנים, לאחר שפרש מצה"ל בדרגת אלוף, מתפקיד אלוף פיקוד העורף. בשיחה עם Nfc מגלה אופיר כי הוא סרב להצעה ודחה אותה על הסף. "אני ויתרתי על תפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה מזמן", הוסיף אופיר, "והבהרתי כי אין לי כל רצון למלא תפקידים במשרד התחבורה תחת השר הזה. מופז אינו הקצין שהכרתי מהשירות המשותף בצבא. כפוליטיקאי - הוא תקע לי סכין בגב". אופיר, שכינס אתמול (יום ב', 10.09.07) מסיבת עיתונאים שבה דיבר לראשונה על הדחתו מהתפקיד, גילה גם כי פנה למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בבקשה שיעניק לו הגנה כחושף שחיתות, אולם המבקר השיב לו כי נבצר ממנו לעשות כך - עקב איחור בבקשת ההגנה וסיום התהליכים הנוגעים להדחתו. אופיר הוסיף כי אין בכוונתו לפנות לבג"צ פעם נוספת, למרות שהוא בטוח בצדקת עמדתו. הוא אמר כי שר התחבורה "תפר לו תיק", וכי ניהלו נגדו קמפיין שמטרתו להציגו כסכנה לציבור - אף שהביא להשקעת 170 מיליון שקל ברכישת מערכות שמטרתן היא בטיחות. הוא טען כי עלי מנסה לחזור להעסקה המונית של קרובים ומקורבים ברשות, מה "שיחזיר את הרשות 30 שנה לאחור ונוגד את החלטות מבקר המדינה, הממשלה ובג"צ". אופיר טוען כי כיום מהווה אחוז הקרובים המועסקים ברשות 1.5% בלבד ממצבת כוח-האדם - לעומת 35% בכניסתו לתפקיד. אופיר ועורך-דינו, אליעד שרגא, הכריזו כי יגישו תביעת נזיקין מצד אופיר נגד שר התחבורה, מנכ"ל משרדו, גדעון סיטרמן, ויו"ר הרשות. "אנסה לפעול לתיקון המצב ברשות", סיכם אופיר, "ואני מקווה שלא יתרחש אסון לפני-כן, בשל ההנהלה הלא-מתאימה של השדה". יועצת התקשורת האישית שר מופז, טליה סומך, מסרה ל-Nfc בתגובה: "אני לא מתכוונת להגיב בנושא". eyii
נוצר: 11/09/2007 דרור מרום
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-140318-00.html?tag=14-42-28
******************* פרשת זילכה מספר 2:
http://www.inn.co.il/TV/?act=one&id=2424
71. עו''ד שרגא איים בתביעה ב-1 מיליון ש''ח על תנועת אומ''ץ
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6199&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded
74. מסמכים: שימו לב איך עו''ד אליעד שרגא סיבך את אלוף במיל'
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6199&forum=gil&omm=74&viewmode=threaded
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | אור ליום רביעי כ''ד בחשון תש''ע
20:04 10.11.09 |
|
|
81. מתי גולן: שרגא מ'התנועה לאיכות השלטון' לתפקיד היעהמ''ש!
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.09.10 בשעה 19:33 בברכה, פילוביץ שחף
סוקרטס
חבר מתאריך 22.12.08
212 הודעות יום שלישי כ''ג בחשון תש''ע 13:56 10.11.09
מתי גולן: שרגא מ'התנועה לאיכות השלטון' לתפקיד היעהמ''ש!
העיתונאי המתלהם מהשמאל הקיצוני לא יודע מנוח, כהפסקה קלה בין סידרת מאמרי הפשקווילים שלו שמפרסם ב'גלובס' נגד שר הבטחון אהוד ברק - על שהעז להצטרף לממשלת נתניהו, מוצא גולן נושא 'חיובי' כדי לגוון מעט מרצף הקללות והגידופים בהן הוא מורעל ומורגל.
משום מה, הפעם גולן אינו מרוצה מרשימת המועמדים עליהם המליצה הוועדה המיוחדת בראשות השופט העליון תיאדור אור, שאף הוא נמנה כידוע על השמאל הקיצוני ביותר, לפי גולן, על הועדה היה למנות מועמד אנונימי יחסית שכלל לא היה ברשימת המועמדים ה"ה מיועדנו אליעד שרגא מי שעומד בראש 'התנועה לאיכות השלטון' הידועה לשימצה ברדיפתה אחרי כל איש ציבור שעדיין תומך באינטרסים הישראלים במזה"ת.אז איך ממציאים מועמד אלמוני יחסית, שחפצים בקידומו? קודם כל מפיצים 'סקר אובייקטיבי' כביכול, שמשום מה בחר דוקא - בתום לב מעורר השתאות - לשאול את עם ישראל מה דעתם על אליעד שרגא, כמובן, איש מטעם שרגא או חברו גולן לא הזמין את הסקר, ורק מקרה הוא שהסוקרים בחרו להתעניין על עו"ד שרגא ולא על אלפי עוה"ד המצויים ברשימת לשכת עוה"ד וגם בספר הטלפונים. עכשיו, כשמצויידים עם סקר של 'מכון שילוב' (מישהו שמע פעם?) איש כבר לא יחשוב שמדובר בעוד ניסיון הפרחה אינטרסנטי ואישי של תימהוניים בודדים ומתוסכלים משולי השמאל הקיצוני. מתי גולן, מתי תקדם אותי? אני מבטיח הרבה כסף....
--
היועץ המשפטי שהציבור רוצה
הציבור רוצה את עו"ד אליעד שרגא - ועדת האיתור מעדיפה מועמדים מהכפר המימסדי 09/11/2009, 18:04 מתי גולן
השאלה האם לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה היא אולי חשובה, אבל חשובה ממנה צורת בחירתו של היועץ. כי ככל שהסמכויות חשובות, מה שקובע הוא האדם האמור לבצע אותן.
יועץ משפטי ראוי, בעל עמוד שדרה ויכולת עמידה בלחצים, יילחם מיד בשחיתות ובפשע מספיק טוב גם בלי תובע ראשי. לכן, חשוב להפנות עכשיו את תשומת-הלב לוועדת האיתור. מאתרים ומאותרים מאותו הכפר
5 חברים יש בוועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש: תיאודור אור (יו"ר); עו"ד אייל רוזובסקי; פרופ' אייל בנבנישתי; נציג הממשלה, שר המשפטים לשעבר משה ניסים; ונציג הכנסת, ח"כ יריב לוין מהליכוד.
לפני כ-3 שבועות, ב-15 באוקטובר, הגישה הוועדה לשר המשפטים יעקב נאמן רשימת מועמדים מומלצים. כשעוברים על שתי הרשימות - גם של ועדת האיתור וגם של מאותריה - קל מאד להבחין כי כולם באו מאותו הכפר. זה גם לא פלא, מכיוון שרק חברי הוועדה יכולים להציג מועמדים, ובדרך הטבע הם בוחרים באנשים מסביבתם הקרובה. כך אנחנו מוצאים בין המועמדים אחד שעשה בשעתו הבחנה בין שחיתות קטנה ושחיתות גדולה (פרופ' רון שפירא); אחר שהוא עורך דינו של אהוד אולמרט (יהודה וינשטיין); סניגורו של השר נאמן (דן שינמן), ולא נעדר מקום סניגורו של אריה דרעי (צבי אגמון). ה"ייחוס" של מועמדים אלה לא אומר בהכרח שהם אינם מתאימים, אבל הוא יכול ללמד על כך שקירבתם לאנשי השלטון סייעה למועמדותם בצורה כזו ואחרת. שרגא בהפרש גדול איפה יש ברשימה מועמד שאינו מהכפר המימסדי הזה? האם אין אחרים שיכולים להיות מתאימים לא פחות, ואולי יותר, מהמקורבים לאנשי שלטון? השאלה הזו מעניקה חשיבות רבה לסקר שנערך לפני כחודש על-ידי מכון שילוב. השאלה המרכזית בסקר היתה: "לאיזה סוג יועץ משפטי יהיה האומץ להילחם באלימות ובפשע המסוכנים?". למשתתפי הסקר הוצגו מספר אפשרויות: "מקים עמותה התנדבותית למלחמה בשחיתות כמו אליעד שרגא; שופט כמו נעם סולברג; סניגור מהשוק הפרטי כמו דן שינמן; ופרקליט מפרקליטות המדינה כמו מייק בלאס". התוצאות מפתיעות, שלא לומר מדהימות: רוב הנשאלים הצביע על אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון כמתאים לתפקיד היועץ - בהפרש גדול מהאחרים. אין צורך לומר כי שרגא לא הוזכר אפילו כמועמד על-ידי הוועדה, כי הוא לא מהחבר'ה, מהגילדה.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000512280&fid=853 תגובה-פ"ש:
מתי גולן קיבל אור ירוק משימון פרס ומאהרון ברק לדחוף את
הטייח ומכשיר השרצים בצמוד לאג'נדת שילטון האוליגרכיה.... תזכורת לעיתונאי הותיק=שפוט של שימון פרס: המסית הלאומי של השמאל הקיצוני: !! מתי גולן !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5461&forum=gil&omm=0
האם מזוז יסכים לקיזוז ?! האם אלעד שרגא יסכים לקיזוז?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5667&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%F8%E2%E0#145
נציג הפשע המאורגן מחתים על עצומה לשלטון נקי מעבריינים
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7887&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%F8%E2%E0
"אתה יכול להערים על חלק מהאנשים כל הזמן,
אתה יכול להערים על כל האנשים חלק מהזמן, אך אינך יכול להערים על כל האנשים כל הזמן". (אברהם לינקולן)
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
23:29 03.09.04
7. WB ידידי: תמצא את המכנה המשותף בין כל הפרשות......
שהבאתי עד כה בכלל ושיובאו בהמשך בפרט ותמצא את התשובה בכלל
ואת המסקנה בפרט שכתבתי לעיל:
@ אלעד שרגא הוא חייל בשרות השמאל הקיצוני = שלטון האוליגרכיה, @ אלעד שרגא הוא חלק מהקמפיין להחזיר את השמאל הקיצוני להחזיק במוסרות השילטון במדינת ישראל.... ראו הוזהרתם!!
 כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו
אליעד שרגא פותח את הפה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6199&forum=gil&viewmode=all&keywords=שרגא === "אתה יכול להערים על חלק מהאנשים כל הזמן, אתה יכול להערים על כל האנשים חלק מהזמן,
אך אינך יכול להערים על כל האנשים כל הזמן". (אברהם לינקולן)
''למלך (אהרון ברק) אין תחתונים''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5240&omm=40&viewmode=*
גם ב''עליונים'' וגם בתחתונים..עו"ד יוסף דר על פרשת נעמי לויצקי
https://rotter.net/forum/gil/15982.shtml
204. ראיתי אותם: ''העורכת תרצה יובל סיפרה לי, שאחת הסייעניות נפקה ילדות קטנות על-מנת לספק את צרכיו של דן בן-אמוץ..."
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5403&forum=gil&viewmode=all&keywords=תרצה#204*** 
11. שר המשפטים פרידמן: שופטי העליון אינם מאמינים בדמוקרטיה
https://rotter.net/forum/gil/8107.shtml#11
וכאן:
http://www.israblof.com/?l=he&a=58943
+++
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
23:07 03.09.04
4. למה אלעד שרגא לא מטפל בעמותת ''איריס'' קיסריה??''
עו''ד אלעד שרגא מאיכות השילטון מתעלם מפרשת מיו !!!!
https://rotter.net/forum/gil/5871.shtml#15 
* 
קניית המדיניות הישראלית בכספי השוחד של ערפאת/בריטיש גז
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=8040&omm=45&viewmode=
וכאן:
http://www.israblof.com/?l=he&a=58942===
119. הגירעון של בניין מרכז פרס לשלום עוד יקבור איתו את החזון
https://rotter.net/forum/gil/16549.shtml
8. כרמי גילון, מנכ''ל מרכז פרס לשלום.............
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&viewmode=all&keywords=אבו שמפניה#8
שמעון פרס = ''מרכז פרס לשלום'' = דב לאוטמן = משה שחל
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&viewmode=all&keywords=מרכז פרס
יעלון:''לא ערפאת הונה אותנו אלא אנחנו הונינו את עצמנו''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15629&forum=gil&viewmode=all&keywords=יעלון
***
"...נחשפו השבוע על ידי חנה כוכבי, האחראית על הארכיון ב"מרכז פרס לשלום..." (ע.א, הארץ 08/05/09)
118. הנשיא שימון פרס קיבל מתנה מסמכים סודיים משנות ה-20 וה-30 מנשיא אוקראינה
ויקטור יושצ'נקו והעבירם למרכז פרס לשלום ושלטון
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5198&forum=gil&omm=118&viewmode=threaded****
כבוד הנשיא - ולס עם השיר (איך הפשפש עלה למעלה)
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6137&forum=gil&viewmode=all&keywords=פרס#194
השיר, בביצוע רביעיית מועדון התיאטרון, מצורף:  ===
"אתה יכול להערים על חלק מהאנשים כל הזמן,
אתה יכול להערים על כל האנשים חלק מהזמן, אך אינך יכול להערים על כל האנשים כל הזמן". (אברהם לינקולן)
ג'ואן פיטרס – החוקרת שחשפה את הבלוף של הפליטים הפלסטיני
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=16828&forum=gil&omm=0
=
הממסד והתקשורת משתיקים את שערוריית ז'אק וארטן
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=106&viewmode=
פרופ' יואב גלבר משכתב ומטייח את פרשת ון ורטן !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=120&viewmode=threaded
'קשר משפטי-שלטוני לטיהור קסטנר ומפא''י'
https://rotter.net/forum/gil/15976.shtml ==
!! הקרב הגדול בכל הזמנים....מי ינצח ?!
מצ"ב לינק לכל הכתבה + נספחים:
16. הקרב הגדול בכל הזמנים- מי ינצח, עידן עופר או מיקי רוזנטל ?!
https://rotter.net/forum/gil/16339.shtml#16
=
הבוגדים במדינת ארץ ישראל, ד"ר עמוס עוז וד"ר דוד גרוסמן בעצומה: חקירה חיצונית למלחמת עופרת יצוקה!!
https://rotter.net/forum/gil/15733.shtml#19
''טיהור הנהגת המדינה ממרגלים ובוגדים''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=86&viewmode=
****
מי רצח את אל''מ ג'ו אלון??
בנותיו של אל"מ ג'ו אלון עתרו לבג"צ בדרישה לקבל החומר על רצח אביהן.
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=93&rc=x-files
****
להציל אותנו מהחונטה השלטת מזה 80 שנה בארץ ישראל
http://www.israblof.com/?l=he&a=58929===
פרשת דודו טופז: מה שמו של השופט חוקר, מה כתוב בכתב המינוי ומי חתום??
https://rotter.net/forum/gil/16557.shtml
חס''מ 16321-08-09 מ''י נ' טופז ז''ל -שופט חוקר חגי טרסי
https://rotter.net/forum/gil/16557.shtml#4
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום ראשון ל' בניסן תשע''ב
09:33 22.04.12 |
|
|
83. נמחקה תביעת אליעד שרגא נגד News1 (*)
בתגובה להודעה מספר 0
|
נמחקה תביעת אליעד שרגא נגד News1ןבעקבות החלטת השופטת רוטקופף: http://www.news1.co.il/uploadimages/NEWS1NEW-580974757671357.jpg יו"ר התנועה לאיכות השלטון (אליעד שרגא) הגיש תביעה נגד News1 בטענה להוצאת לשון הרע נגדו זמן קצר לפני פתיחת הדיונים בבית המשפט ביקש בא-כוחו לפנות לגישור השופטת רוטקופף הבהירה כי לא תסכים להתלות את התביעה ולכן הורתה על מחיקתה
ית המשפט השלום בפתח תקוה מחק את תביעתם של יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, וכן של עמותת לחופש נולד ושורה של בכירים בעמותה, נגד News1 ונגד הח"מ (יואב יצחק). שרגא יזם את התביעה בסך מיליון ש"ח (ראו קישור משמאל) http://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docID=260561&SubjectID=1 בטענה לפרסום לשון הרע נגדו במיוחד בכל הקשור לפעילותו במסגרת התנועה לחופש נולד (ראו קישור משמאל).http://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docID=271546&SubjectID=1 לטענתו, הפרסומים, נעשו נגדו כדי לפגוע בו מתוך שיקולים זרים. לכתב התביעה צורפה שורה של פרסומים, בהם נכללו, לטענתו, דברי שקר שנועדו להכפישו. את התובעים ייצג עו"ד אלעד איזנברג. בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים (ראו קישור משמאל),http://www.news1.co.il/BringHtmlDoc.aspx?docID=271551&SubjectID=1 נטען כי עו"ד שרגא ניצל לרעה את מעמדו הציבור ואת תפקידו בתנועה לאיכות השלטון, על-מנת לקדם את משרדו הפרטי. בכתב ההגנה הוצגו שורה של מקרים בהם פעל שרגא תוך שרלטנות, ניגוד עניינים חמור, ותוך שחיתות אישית, וזאת בכוונה להשיג לעצמו כספים באופן בלתי תקין. נטען עוד, כי התביעה הוגשה משיקולים זרים במטרה למנוע ביקורת נגדו. את הנתבעים ייצג עו"ד יורם מושקט. זמן קצר לפני פתיחת הדיון במשפט הציע בא-כוחם של התובעים, בשמו של שרגא ויתר הנתבעים, להימנע מבירור התביעה בבית המשפט, להסכים לפנות לגישור ולהקפיא זמנית את התביעה. הנתבעים נתנו הסכמתם לכך, בכפוף לכך שיובהר כי זו הצעת התובעים. בפתח הדיון בבית המשפט הודיעה השופטת אשרית רוטקופף כי היא לא תסכים להקפאת ההליך בבית המשפט בלא קביעת מועדים לבירור ולהכרעה. השופטת הודיעה כי בנסיבות דנן, ובמיוחד נוכח ההליכים שנפתחו לפירוק עמותת לחופש נולד והכוונה לפנות לגישור, הדרך הנכונה היא למחוק את התביעה. בא-כוחם של התובעים התנגד לכך, אך נוכח "הדרכתה" של השופטת, הוא נאלץ להתייעץ עם לקוחותיו - ואלה נאלצו לקבל את תכתיב השופטת: מחיקת התביעה.
* מקור:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-295507-00.html
.
.
תזכורת: נציג הפשע המאורגן מחתים על עצומה לשלטון נקי מעבריינים
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7887&forum=gil&archive  
אליעד שרגא פותח את הפה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6199&forum=gil&viewmode=all&keywords=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90  לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל  
פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
