היום לפני 60 שנה - עולי הגרדום  

"כי עליך הרגנו כל-היום "

(תהילים מ"ד, כ"ג)

דרך התקומה של עם ישראל בארצו רצופה גילויי גבורה וגילויי הקרבה של יהודים, שנתנו נפשם למענה והקריבו דמם עליה.

מראשית הישוב החדש בארץ, בסוף המאה שעברה, ועד להקמת המדינה, נאבק היישוב הקטן בגבורה ובחירוף נפש. מאות ואלפים נספו במערכות השמירה וההגנה על הנפש ועל הרכוש, על זכותם של יהודים לעלות לארץ באין מפריע, על זכותם הבלתי מעורערת להתנחל באדמת הארץ, ועל זכותם לחירות ולעצמאות לאומית ומדינית בארצם – ארץ מולדתו היחידה של העם היהודי.

רבות ושונות המערכות שנתנסו בהן יהודי ישראל לפני תקומת המדינה ואחרי כינונה: בימי מאורעות ופרעות; במלחמה עם האויב הנאצי; במאמצי הצלתם של יהודים שהיו במצוק – הן באירופה והן בארצות ערב – ע"י העלאתם לארץ; במאבקים עם שלטון זר ועוין: במלחמת העצמאות, בפעולות התגמול, במבצע סיני ובמלחמת ששת הימים – כל מערכה וקורבנותיה

שלה, כל מערכה וגיבוריה שלה. בשורה זו של גיבורים-לוחמים בדור התקומה, שמור מקום מיוחד להרוגי מלכות, אותם לוחמים-יהודים שנלכדו בידי שלטון זר ואכזר, בעת מילוי שליחותם, נדונו למיתה או הוצאו להורג. דואר ישראל בא להנציח תהילתם של הגיבורים-הלוחמים הללו על-ידי בול דואר המסמל את שאיפת עמם לחיי חירות ועצמאות, עלייה מסרו נפשם.

הרוגי המלכות

יוסף לישנסקי – הועלה לגרדום בדמשק ב- 16 בדצמבר 1917. נשפט למוות בבית דין צבאי תורכי על פעילותו למען תחיית העם היהודי בארצו. איש "ניל"י". בן 31 היה.

נעמן בלקינד – הועלה לגרדום בדמשק ב- 16 בדצמבר 1917. נשפט למוות בבית-דין צבאי תורכי על פעילותו למען תחיית העם היהודי בארצו. איש ניל"י . בן 28 היה.

שלמה בן-יוסף – הועלה לגרדום ב- 29 ביוני 1938 . נשפט למוות בבית דין בריטי בארץ על פעולת תגמול נגד פורעים. בתר"י. איש אצ"ל (ארגון צבאי לאומי) .בן 23 היה.

חביבה רייק – הוצאה להורג בנובמבר 1944. נשלחה לאירופה והומתה בסלובקיה על ידי הגרמנים על פעילותה במאבק נגד האויב הנאצי. חברת ה"הגנה". בת 30 הייתה.
חנה סנש – הוצאה להורג ב- 7 בנובמבר 1944. צנחה באירופה ונשפטה למוות בבית דין צבאי בהונגריה על פעילותה במאבק נגד האויב הנאצי. חברת ה"הגנה". בת 23 הייתה.
אנצו חיים סירני – הוצא להורג במחנה דכאו בנובמבר 1944. צנח באירופה והוגלה למחנה ריכוז על פעילותו במאבק נגד האויב הנאצי. איש ה"הגנה" בן 39 היה.
רפאל רייס – הוצא להורג בנובמבר 1944. נשלח לאירופה והומת בסלובקיה על ידי הגרמנים על פעילותו במאבק נגד האויב הנאצי. איש ה"הגנה". בן 30 היה.
צבי בן-יעקב – הוצא להורג בנובמבר 1944. צנח באירופה והומת בסלובקיה על ידי הגרמנים על פעילותו במאבק נגד האויב הנאצי. איש ה"הגנה". בן 22 היה.
פרץ גולדשטיין – הוצא להורג במחנה ריכוז בגרמניה בדצמבר 1944. צנח באירופה והוגלה למחנה ריכוז על פעילותו במאבק נגד האויב הנאצי. אש ה"הגנה". בן 21 היה.
אבא ברדיצ'ב - הוצא להורג ב- 15 בינואר 1945. צנח באירופה ונשפט למוות בבית דין צבאי בסלובקיה על פעילותו נגד האויב הנאצי. איש ה"הגנה". בן 27 היה.
אליהו חכים - הועלה לגרדום ב- 22 במארס 1945. נשפט למוות בבית דין מצרי בקהיר על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש לח"י (לוחמי חירות ישראל). בן 20 היה.
אליהו בית-צורי – הועלה לגרדום ב- 22 במארס 1945. נשפט למוות בבית דין מצרי בקהיר על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ-ישראל. איש לח"י. בן 23 במותו.

דב גרונר – הועלה לגרדום ב- 16 באפריל 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ-ישראל. איש אצ"ל. בן 35 היה.

מרדכי אלקחי – הועלה לגרדום ב- 16 באפריל 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש אצ"ל. בן 22 היה.

יחיאל דב דרזנר – הועלה לגרדום ב- 16 באפריל 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש אצ"ל. בן 25 היה.

אליעזר קאשני – הועלה לגרדום ב- 16 באפריל 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש אצ"ל. בן 24 היה.

יעקב וייס – הועלה לגרדום ב- 29 ביולי 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש אצ"ל. בן 23 היה.

אבשלום חביב – הועלה לגרדום ב- 29 ביולי 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש אצ"ל. בן 21 היה.

מאיר פיינשטיין – פיצץ עצמו בתא הנדונים למוות יחד עם חברו משה ברזני ב- 21 באפריל 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ ישראל על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש אצ"ל. בן 20 היה.

משה ברזני - פיצץ עצמו בתא הנדונים למוות יחד עם חברו מאיר פיינשטיין ב- 21 באפריל 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ ישראל על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש לח"י. בן 26 היה.

מאיר נקר – הועלה לגרדום ב- 29 ביולי 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש אצ"ל. בן 21 היה.

סגן גדעון בן-דוד – נפל בשבי האויב והוצא להורג בדצמבר 1947. איש צה"ל. בן 21 היה.

סגן דוד שמש – נפל בשבי האויב והוצא להורג בדצמבר 1947. איש צה"ל. בן 21 היה.

סגן עזרא עפגין – נפל בשבי האויב והוצא להורג באוגוסט 1948. איש צה"ל. בן 23 היה.

סגן דוד מזרחי - נפל בשבי האויב והוצא להורג באוגוסט 1948. איש צה"ל. בן 25 היה.

סגן משנה יעקב בוקעי - נפל בשבי האויב והוצא להורג באוגוסט 1949. איש צה"ל. בן 19 היה.

יוסף בצרי – הועלה לגרדום ב- 19 ינואר 1952. נשפט למוות בבית דין צבאי בעיראק באשמת פעילות ציונית. איש ה"גנה" . בן 29 היה.

שלום צאלח - הועלה לגרדום ב- 19 ינואר 1952. נשפט למוות בבית דין צבאי בעיראק באשמת פעילות ציונית. איש ה"גנה" . בן 18 היה.

רב-סרן מאיר בינט בן-יוסף – ניספה בשליחות הגנת ישראל ב- 12.12.1954. איש צה"ל. בן 37 היה.

אורי אילן – נפל בשבי הסורי, נספה בשליחות הגנת ישראל ב- 13.1.1955. איש צה"ל. בן 20 היה.

סגן-משנה ד"ר משה גיל מארזוק – הועלה לגרדום ב- 1 בפברואר 1955. נשפט למוות בבית דין צבאי עליון בקהיר באשמת פעילות ציונית. איש צה"ל. בן 28 היה.

סגן שמואל עזאר - הועלה לגרדום ב- 2 בפברואר 1955. נשפט למוות בבית דין צבאי בקהיר באשמת פעילות ציונית. איש צה"ל" . בן 26 היה.

רב-סרן אלי כהן - הועלה לגרדום ב- 18 ינואר 1965. נשפט למוות בבית דין צבאי בדמשק על פעילותו בשליחות הגנת ישראל. איש צה"ל. בן 41 היה.

http://www.israelphilately.org.il/catalog/article_tmp.asp?url=/articles/216.htm

הערב בשעה 22:30 בערוץ 1.

אתמול ציינו בוגרי הלח"י את יום העלאתם לגרדום של "שני אליהו", אליהו חכים ואליהו בית צורי. גאולה כהן, לוחמת הלח"י מספרת על רגע קבלת הגופות "שנותרו שלמות לחלוטין אחרי שלושים שנה".

אליהו חכים ואליהו בית צורי נשלחו בהוראתו של מפקד הארגון יצחק שמיר להתנקש בחייו של הלורד מוין בקהיר, ששימש אז כשר המדינה לענייני המזרח התיכון. בלחץ בריטי הם הועלו לגרדום המצרי ביום ח' בניסן לפני שישים שנה.

הלורד מוין הונח על כוונת ארגון הלח"י לאחר שהוגדר בכרוז של הארגון כאוייב מושבע לשאיפת החופש של העם העברי בארצו. מוין הגדיר את העם היהודי כ"ערב רב של גזעים לעומת שבטי ערב שהם גזע שמי טהור". דברים אלה הביאו אותו למסקנה כי אין לו לעם היהודי כל זכות על ארץ ישראל.

מוין סירב בין השאר גם להצעה להציל מיליון מיהודי הונגריה בתואנה "מה אעשה באותם יהודים?", טענה אותה שמע יואל ברנד, מפעילי ועד העזרה והצלה של יהודי הונגריה.

השניים שנלכדו לאחר ההתנקשות כשניסו להימלט על אופניים בסימטאות קהיר, נכלאו ובמשפטם הציגו הופעה שרוממה את רוחו של העם היהודי בארץ ובעולם. השניים סירבו לדבר ערבית, כמצוות בית המשפט, ומשהושת עליהם גזר דין מוות סירבו לבקש חנינה. אליהו בית צורי הבהיר אז "לחיות חיים קצרים ולעשות מעשה למען המולדת, זהו ניצחון".

כתבנו שמעון כהן שוחח עם לוחמת הלח"י גאולה כהן על אותם ימים בהם שקל הלח"י לפרוץ לכלאם של השניים, אולם "ידענו שאנחנו מסכנים שני חברים אחרים שהיו עלולים להיהרג במשימה ולכן היא בוטלה".

"העם המצרי התרשם ביותר מדמותם הגאה של השניים", מספר גאולה כהן ומציינת "בני נוער מצריים הפגינו בקהיר נגד ההוצאה להורג, גם שופטי בית המשפט המצרי התרשמו מאישיותם של השניים, ולולי לחץ שהופעל עליהם מצידו של המנדט הבריטי לא היו מוצאים להורג".

על רגע מרגש במיוחד ומצמרר ביותר מספרת גאולה כהן, הוא רגע השבת גופותיהם של השניים לישראל כעבור שלושים שנה.

"הגענו לשדה התעופה כמשלחת הלח"י בראשות יצחק שמיר. הארונות התקבלו בטקס צבאי מרשים על ידי הרבנות הראשית בניצוחו של הרב רצבאי הראשי באותם ימים הרב גד נבון. יצחק שמיר, שהכיר את השניים והיה זה ששלח אותם למשימה הוזמן להיות נוכח ברגע פתיחת הארונות. קיוו שאולי יזהה את השניים, אולי על פי בגדיהם או חפצים שיהיו בארון, אבל ההתרחשות הייתה אחרת לחלוטין. הארונות נפתחו, לא אשכח את ה"ואו" ששמעתי מפיו של יצחק שמיר, כך גם מפיותיהם של אנשי יחידת הרבנות הצבאית. הגופות היו שלמות לגמרי. כלום בהם לא היה רקוב, אפילו הבעת פניהם נותרה כשהייתה. לא היה צריך כל מאמץ בזיהוי, הם פשוט נותרו כפי שהיו. מישהו מאנשי הרבנות הצבאית הזכיר אז את מאמר חז"ל שרימה אינה שלטת בהרוגי מלכות. כולם היו המומים".
(ש)

http://www.inn.co.il/news.php?id=109518

"כלום אין לי, כלום איני רוצה בשבילי, הכל לעם – לעם ישראל", מילים אלו שהתבררו כמילותיו האחרונות של עולה הגרדום הראשון שלמה בן יוסף נמצאו השבוע בתוך ספר בבית פרטי ונמסרו למשמרת למכון ז'בוטינסקי.

דוד שרון שמצא את המכתב סיפר לכתבנו ידידיה הכהן על השתלשלות העניינים, "בזמן המנדט הבריטי ישבתי במשך 62 יום בכלא הבריטי, שם רציתי לשפר את ידיעותיי בשפה העברית וביקשתי מספרן הכלא, אברהם שיין, שהיה ידידו של שלמה בן יוסף לפעולה בכביש צפת-ראש פינה ולא נתלה בשל גילו הצעיר, ספר לקריאה לשם שיפור השפה. הוא נתן לי את הספר "חיי אדם" של שלום עליכם, ובעוברי על דפי הספר מצאתי בין הדפים את הצוואה הזאת, מיד תלשתי את הדף ושמרתי אותו בין חפצי. לאחר מכן התגייסתי לצבא הבריטי למלחמה בנאצים, ונתתי את חפצי לאחי יצחק שרוני, שהחזיר לי אותם בסיום המלחמה, אך את הדף הזה שמר בתוך אחד הספרים, ורק לאחרונה כשסידר את ביתו מצא את הספר ושלח לי את הדף".

כשמצא שרון את הדף החליט עם משפחתו שהמקום המתאים לשמירה על הדף הוא במכון ז'בוטינסקי, "התקשרתי ליוסי אחימאיר מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, ובדמעות בעיניים הקראתי לו את הצוואה, הם ביקשו ממני להביא להם את הדף ושם אימתו שאכן אלו היו המילים האחרונות של בן יוסף".

על משמעות המילים הללו לדורנו אומר שרון, שהמצב במדינה השתנה היום לבלתי היכר, "שאני רואה את התהליכים שמתרחשים היום במדינה, בנושאי השחיתות וכן בנושאים המדיניים אני נתקף בייאוש, מושגים כמו לתת את הכול למען עם ישראל הם כלל לא המושגים של היום, היום ראשי המדינה רואים את מדינת ישראל כדבר מובן מאליו ורוצים לראות מה הם מקבלים מהמדינה ולא מה הם נותנים למענה".

שרון, היום בן 84 עדיין עובד "במפעלי רצף", במפרץ חיפה, "אם אבי שהיה איש חובב ספר ובעל ספרייה בת 2000 ספרים היה יודע שתלשתי דף מספר, ולא משנה מהם הנסיבות, הוא לא היה יכול לסלוח לי".
http://www.a7.org/news.php?id=114990

היום לפני 60 שנה - עולי הגרדום
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6536&forum=gil
39. התקופה המנדטורית: !! ''עולי הגרדום'' !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=39&viewmode=threaded

60 שנה אחרי, ציינו בוגרי הארגון הצבאי לאומי את ליל ההלקאות בו נקמו את השפלת חברם בידי שלטון המנדט הבריטי.

בסוף השבוע ציינו בארגון 'ברית חיילי האצ"ל', המאגד את לוחמי הארגון הצבאי הלאומי ומנציח את מורשתם, 60 שנה ל"ליל ההלקאות", שנחשב כאחד הגורמים לעזיבת הבריטים את הארץ.

ביום חמישי, כ' בכסלו תש"ז (13 בדצמבר 1946) ביצע האצ"ל התקפה על בנק עות'מן ביפו בה נתפסו שלושה מלוחמיו: בנימין נס, אליעזר סודיט ובנימין קמחי (יוסף מונצ'ס). מספר ימים אחר כך נערך משפטם של השלושה. נס וסודיט נאשמו באחזקת נשק ותחמושת ונידונו למאסר ממושך. קימחי הואשם בנשיאת נשק, פצצה וירי. הוא סירב להודות באשמה וכפר בזכות בית המשפט הבריטי לשפוט אותו. קימחי הצעיר נידון ל-18 שנות מאסר ו-18 מלקות. עונש של 12 מלקות הוטל באותה עת גם על פעיל האצ"ל אהרון כ"ץ על החזקת חומרי תעמולה מחתרתיים.

עונש המלקות היה נפוץ אותו זמן ברחבי האימפריה הבריטית; הן בארצם והן במושבותיהם. גם בארץ הופעל החוק המתיר להלקות עבריינים קטינים. עם קבלת הידיעה על העונש, התכנסה מפקדת האצ"ל בעניין. הוחלט בה מיד כי מדובר בעונש המשפיל את לוחמי המחתרת וכי האצ"ל יפרסם אזהרה:

"חייל עברי שנפל בשבי האויב, "נידון" על ידי "בית דין" של בא הכיבוש הבריטי למלקות. אנו מזהירים את ממשלת הדיכוי מפני הוצאה לפועל של עונש משפיל זה. אם הוא יוצא אל הפועל, יוטל אותו עונש על קציני הצבא הבריטי. כל אחד מהם יהיה עלול ללקות 18 מלקות.
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל".

תוכן ההודעה גם תורגם לאנגלית.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/158034

_________

1. באיזו שנה נולד שטרן?
1. תרס"ח (1907)

2. באיזו שנה עלה לארץ ישראל?
2. 1925

3. מה היה שמו האמיתי של יאיר שטרן?
3. אברהם שטרן

4. באיזה אירגון התחיל את דרכו הצבאית?
4. ההגנה הלאומית

5. את הקמתו של איזה ארגון יזם שטרן?
5. האצ"ל (הגנה צבאית לאומית)

6. מה היה שמו של הארגון שהתפצל מהאצ"ל
6. לח"י

7. מה היה המנון הלח"י?
7. שירו של שטרן חיילים אלמונים

8. מה היתה תכנית ה-40 אלף שלו?
8. לגייס 40 אלף לוחמים יהודים בפולין לגירוש הבריטים מא"י

9. היכן הסתתר שטרן מפני הבריטים?
9. בבית משפחת סבוראי בתל אביב

10. כיצד נתפס ונרצח?
10. השוטרים הבריטים קשרו אותו לכיסא וירו בו ללא משפט

11. במה עסק בנו יאיר שנולד לאחר מותו?
11. היה מנהל הטלויזיה

____________________

חברי האצ"ל והלח"י שהבריטים דנו למוות בשנים 1938-1947 היו 12 במספר. שמונה מהם ניתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דבגרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר.

שניים מהם, כאמור, נתלו במצרים: אליהו בית-צורי ואליהו חכים - באשמת רצח הלורד מוין.

השניים הנוספים התאבדו ברימונים שהוברחו לתאם בבית הכלא בירושלים: משה ברזני ומאיר פיינשטיין.

אליהו חכים (1945-1925)

נולד בביירות, לבנון ועלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן שבע. לאחר הצטרפותו ללח"י, הטילו מפקדיו עליו ועל חברו אליהו בית צורי, להתנקש בחיי השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, לורד מוין, שהתגורר בקהיר.

חכים נתפס מייד לאחר ביצוע המשימה, ב-6 בנובמבר 1944 הועמד למשפט ונידון למוות. הוצא להורג בתלייה בקהיר ב-23 במרס 1945.

בטרם עלה לגרדום, התבונן בבגדיו האדומים, בגדי הנידונים למוות, ואמר: "זוהי החליפה היפה ביותר שלבשתי בימי חיי".

אליהו בית צורי (1945-1922)

נולד בתל אביב, כבן למשפחה ותיקה בארץ. החל את פעילותו המחתרתית באצ"ל ומאוחר יותר עבר ללח"י. יחד עם חברו אליהו חכים נתפס הועמד למשפט ונידון למוות.

במשפטו, שנערך בקהיר, אמר לשופטיו: "...לנו, במולדת, לא נשאר אלא להיכנע או להילחם. החלטנו להילחם".

ב-22 במרס עלו חכים ובית-צורי על הגרדום כששירת "התקווה" בפיהם.

בשנת 1975 הועלו עצמותיהם לארץ והם נקברו בטקס צבאי בהר הרצל.

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-127773-00.html?tag=01-26-21

לסיכום:

אלקחי מרדכי (1925-1947)
בית-צורי אליהו (1922-1945)
בן יוסף שלמה (1913-1938)
ברזני משה (1926-1947)
גרונר דב (1912-1947)
דרזנר יחיאל (דב רוזנבאום) (1922-1947)
וייס יעקב (1924-1947)
חביב אבשלום (1926-1947)
חכים אליהו (1925-1945)
נקר מאיר (1926-1947)
פיינשטיין מאיר (1927-1947)
קשאני אליעזר (1923-1947)

אינשטיין: שני דברים הם אין סופיים היקום והטימטום




________

שיר שנכתב לכבוד השבת גופותיהם ארצה של לוחמי הלח"י ז"ל הי"ד...:-

תזכורת:

היום לפני 60 שנה - עולי הגרדום
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=0&viewmode=

7. הלווית שני האליהו עם הבאת גופותיהם ארצה........
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=7&viewmode=

עולי הגרדום - נידונים למוות בקהיר 1945
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=0&viewmode=

וישובו בנים לגבולם:

_________

חדר הגרדום בכלא עכו

י"ד אלול תשס"ח, 14 ספטמבר 08
פרסום ראשון: 14/09/08, 07:45

תחת הכותרת 'והשער שוב לא ייסגר' יתקיים היום אירוע הצדעה ענק לאסירי ציון, לוחמי המחתרות, הרוגי מלכות ופעילי עלייה.

שמעון כהן

800 אסירי ציון ובני משפחות הרוגי מלכות צפויים להשתתף היום באירוע הוקרה ממלכתי שעורך לכבודם המשרד לקליטת העלייה זו השנה החמישית. האירוע יתקיים לציון פועלם למען יהודים ברחבי העולם ולמען מדינת ישראל.

האירוע יתקיים בבנייני האומה שבירושלים תחת הכותרת "והשער שוב לא ייסגר", ייוחד השנה לכלל אסירי ציון שפעלו למען קיומה של מדינת ישראל, לרגל 60 שנה.

"אסירי ציון והרוגי המלכות הם אלו אשר פעלו תחת שלטון זר למען יהודים ולמען קידום הרעיון הציוני, ובמסגרת פעילותם נכלאו, עונו או הומתו במדינה זרה או אלו שנאסרו, עונו או הוצאו להורג בארץ בשל פעילותם למען הקמת המדינה", מדגישים במשרד לקליטת עלייה.

המשרד לקליטת העלייה, בו מצויה הרשות לאסירי ציון, הכיר עד היום ב- 3,178 אסירי ציון והרוגי מלכות, מתוכם 1,967 חיים כיום בישראל: 1,472 אסירי ציון הם ממדינות מזרח אירופה (849 בחיים), 501 הם מאתיופיה (356 בחיים), 455 הם אסירי ציון שפעלו במחתרות ישראל (297 בחיים) ו-750 אסירי ציון הם מארצות האיסלם (איראן, עירק, מרוקו) (465 בחיים).

במשרד מציינים עוד כי אירוע ההוקרה מתקיים במסגרת תיקון לחוק תגמולים לאסירי ציון, הרוגי מלכות ובני משפחותיהם. בניגוד לשנים קודמות, בהן ייחד משרד הקליטה את האירוע השנתי לקבוצה נפרדת בכל שנה, הרי שהשנה ייערך אירוע ההוקרה לציון פועלם של כלל אסירי ציון לרגל 60 שנה למדינה. עוד מציינים במשרד כי "שנה זו מוקדשת לילדים, דור העתיד ולפיכך עשרות נכדים של אסירי ציון ייטלו חלק באירוע ובתוכנית האומנותית".

באירוע ישתתפו כאמור מאות רבות של אסירי ציון ובני משפחותיהם ובכללם מסורבי עלייה מברה"מ ומארצות מזרח אירופה, אסירי ציון יוצאי אתיופיה, אשר פעלו למען עליית יהודי אתיופיה, נכלאו או הומתו במחנות בסודן, יוצאי מחתרות ישראל שלחמו להקמת המדינה וכמובן אסירי ציון מארצות האיסלם, אשר עסקו בפעילות מחתרתית בארצותיהם ולקחו חלק במבצעי עלייה להצלת היהודים תחת השלטונות הערביים. בחלק הראשון, ייערך סיור מודרך בכותל ולאחר ייערך האירוע המרכזי.

"אסירי ציון והרוגי המלכות הם גיבורי העם היהודי אשר התייצבו, כל אחד בדורו, לפני המחנה ונאבקו את מאבקו של העם היהודי והם אלה אשר בזכותם נפרצו המחסומים לעלייה לארץ ישראל. גבורתם קנתה להם מקום של נצח בהיסטוריה של מדינת ישראל. פועלם זה יונצח תמיד ע"י משרד הקליטה למען ידעו הדורות הבאים את תרומתם של אסירי ציון והרוגי מלכות למדינת ישראל ולעם היהודי", כך אומר השר לקליטת העלייה, אלי אפללו, לקראת האירוע.

מקור:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/179605

תזכורת:

היום לפני 60 שנה - עולי הגרדום
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=0&viewmode=threaded

32. מכתבו האחרון של דב גרונר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=32&viewmode=threaded

39. ''עולי הגרדום הנשכחים''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=39&viewmode=threaded

41. בנים שבים הביתה, בדיוק מצמרר השבוע לפני 33 שנים...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=41&viewmode=threaded

40. יעקב אחימאיר/כמיהה מאוחרת
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=40&viewmode=threaded

28. צוואת בן יוסף: כלום בשבילי. הכל לעם
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=28&viewmode=threaded

20. בול הרוגי מלכות
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=20&viewmode=threaded

13. רצח קהיר - סילוף אמת היסטורית
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=13&viewmode=threaded

42. ''יעקב רז היה לסמל''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6536&omm=42&viewmode=threaded

39. התקופה המנדטורית: !! ''עולי הגרדום'' !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5391&omm=39&viewmode=threaded

אסתר פולארד, אשתו של יונתן, שואלת: "מהי פעולה ציונית אם לא ריגול למען המדינה?"

להלן כתב העתירה לבג''צ להכיר ביונתן פולארד ''אסיר ציון''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6552&forum=gil&viewmode=all&keywords=אסיר%20ציון

פרשת יונתן פולארד: מי עומד מאחורי המחדל...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5130&forum=gil&viewmode=all&keywords=פולארד

_______________________

במלאת 61 שנים לרציחתם של ילדי רעננה, נערך טקס בהשתתפות לוחמי
לח"י ובני נוער. בין הלוחמים הייתה הניצולה היחידה שסיפרה לנוכחים
את אשר קרה.
יאיר פלד
מקור:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/182239

תזכורת:

היום לפני 60 שנה - עולי הגרדום
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6536&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%E8%F8%EF

היום לפני 96 שנה הוקם אירגון השומר !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5391&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%E8%F8%EF

פרופ' זריצקי: ''מוכן להיכלא למען האמת''
https://rotter.net/forum/gil/15267.shtml

''אהוד ברק נערך ל''סזון הגדול החדש'' 2008''
https://rotter.net/forum/gil/15269.shtml


https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&view
''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5463&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%E8%F8%EF

יחיאל דב דרזנר – הועלה לגרדום ב- 16 באפריל 1947. נשפט למוות בבית דין צבאי בריטי בארץ על פעילותו במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. איש אצ"ל. בן 25 היה.

חדר הגרדום בכלא עכו

ירון דקל: ואנחנו מארחים עכשיו שניים, על רקע השיר הזה, הרצל מקוב ראש מרכז מורשת בגין, באולפן בירושלים, שלום מר מקוב

הרצל מקוב: שלום בוקר טוב לך ירון

ירון דקל: ובאולפן בתל אביב נפתלי דרזנר, שלום מר דרזנר

נפתלי דרזנר: שלום וברכה

ירון דקל: אחיו של יחיאל דרזנר ז"ל, עולה הגרדום שהוצא להורג באפריל 1947, ואתם הרצל מקוב בעצם החלטתם לערוך שלושה ימי הצדעה לעולי הגרדום, לוחמי האצ"ל והלח"י, מדוע?

הרצל מקוב: אכן יחד עם בית הצ"ג בית מורשת אורי צבי גרינברג, יזמנו השנה קיום של אירועים שיעלו מחדש למודעות את מעשיהם ותרומתם לתקומה, של 12 הרוגי המלכות, 12 עולי הגרדום בתקופת המנדט הבריטי

ירון דקל: זה כיוון שעכשיו ממשלת ימין נבחרה בישראל וכאשר ראש הממשלה הוא ממפלגה אחרת מציינים את הפלמ"ח וההגנה, זו החלוקה בדרך כלל מר מקוב? זה סדר העולם?

הרצל מקוב: לא אני חושב שממש לא, כל שנה מציינים את הזיכרון בדרך כלל באופן יותר פרטי, השנה אנחנו בחרנו באמת בלא תאריך מסוים, אבל חשנו שאחרי תקופה ארוכה שבה במערכת החינוך לא היתה איזכור מספיק לתחומים הלאומיים, ראוי לעשות את זה ובהחלט נענו ע"י שר החינוך שהנחה את המערכת שלו להיות מעורבת וגם חיל חינוך נרתם לעניין, קצין חינוך ראשי וצוותו, כך שיש לנו יום פעילות שמוקדש למערכת החינוך

ירון דקל: אתה הזכרת 12 עולי גרדום, קודם כל כמה מהם ידועים יותר וכמה פחות, אליהו בית צורי, אליהו חכים, דב גרונר, יחיאל דרזנר, שמיד נשוחח כאן נשלב את אחיו, אליעזר קשני, משה ברזני, מאיר פינשטיין ואחרים, ונפתלי דרזנר מציין שהיה עוד עולה גרדום אחד שלא נכלל ב- 12, מיהו מר דרזנר ה- 13 ששמו נפקד?

נפתלי דרזנר: שוורץ איש ההגנה שנידון בגלל זה שהוא הרג שוטר שהיה איתו בשירות

ירון דקל: שוורץ מה, אתה זוכר?

נפתלי דרזנר: מרדכי אני חושב

ירון דקל: מדוע הרצי מקוב לא מציינים כוללים אותו, כלומר מציינים רק את אנשי האצ"ל והלח"י ולא את איש ההגנה, אתה יודע למה יש 12 ולא 13?

הרצל מקוב: בהחלט, זה בהחלט היה נושא לפני מספר שנים די רב הנושא הזה, דווקא אנשי ההגנה חשבו שלא ראוי להכניס אותו לעניין

ירון דקל: באמת?

הרצל מקוב: כן, אנשי האצ"ל דווקא רצו להראות את הכלליות של העניין והכניסו אותו, היתה יוזמה אגב של איתן לבני, אבא של ציפי לבני

ירון דקל: כן

הרצל מקוב: שהוא היה דווקא איש לאומי, וטיפל מאוד בנושא הזה של הנצחת עולי הגרדום, אבל הנושא שעליו נדון שוורץ היה קצת במחלוקת אם זה עניין פלילי או עניין לאומי, ולמיטב ידיעתי דווקא אנשי ההגנה חשבו שהעניין שם היה יותר פלילי מאשר לאומי. הוא היה שוטר בעצמו והרג שותף שלו לאוהל והנסיבות של העניין היו לא לגמרי ברורות

ירון דקל: אנחנו מארחים כאן את נפתלי דרזנר אחיו של יחיאל דרזנר עולה הגרדום ונפתלי אחיך נתפס יחד עם עוד כמה, אתה יכול לספר את סיפורו של יחיאל דרזנר. אתה אחיו הצעיר

נפתלי דרזנר: אני אחיו הצעיר

ירון דקל: וגם אתה וגם עוד אח הייתם באצ"ל

נפתלי דרזנר: נכון, היה לי אח גדול יותר ממני ב- 13 שנה, גדול יותר מיחיאל, הוא נעצר 5 ימים לאחר נשואיו, התחתן ביום ראשון, בליל שבת פרצו הבריטים הביתה ועצרו אותו כחשוד בהשתייכות לארגון לא חוקי והוא נשלח לאריתראה סודן קניה, ראה את אשתו לאחר 4.5 שנים, והודיע לה אז שהוא הגיע ליום השישי, מפני שעצרו אותו 5 ימים אחרי הנשואים

ירון דקל: באלו נסיבות נעצר יחיאל?

נפתלי דרזנר: יחיאל יצא לפעולה שהאצ"ל יזם אותה, זו היתה פעולת נקמה על.. הבריטים עצרו 5 בחורים של האצ"ל והם נדונו להרבה שנות מאסר עבור נשיאת נשק בלבד, גם אם לא השתמשו בו, עבור נשיאת נשק לפי החוקים שלהם אז, אפשר היה לדון אדם למוות, והם נדונו למוות, הוא היה בראש קבוצה שיצאה לעשות את הפעולה הזאת שדיברתי קודם, כדי לנקום בבריטים על זה שהלקו חייל של האצ"ל, איש האצ"ל

ירון דקל: איפה הוא נעצר, באיזה מקום בארץ?

נפתלי דרזנר: אני לא זוכר בדיוק אבל נדמה לי שזאת היתה איזשהי פעולה בקרבת בת-ים אם אני לא טועה

ירון דקל: נעצרו כמה מהם

נפתלי דרזנר: נעצרו שניים ונדונו על נשיאת נשק ומכיוון שנמצא אצלם נשק, ועל נשיאת נשק אפשר לפי החוקים של הבריטים לדון למוות ואכן דנו את אחד מהם לכמה עשרות שנות מאסר, נדמה לי 30 או 28 שנות מאסר

ירון דקל: השנה היא כאמור 1947

נפתלי דרזנר: 47 או שזה היה עוד ב- 46

ירון דקל: ויחיאל נדון למוות

נפתלי דרזנר: ואז יצאו קבוצות ב- 4 ערים, תל אביב, נתניה, ראשון ופתח תקוה. יחיאל היה מפקד החו"ק, חו"ק זה חיל קרב חיל הקרב של האצ"ל. יחיאל היה מפקד הקרב בפתח תקוה ובאותה פעולה שהם יצאו 5 איש והוא היה מפקדם, הם נתפסו ע"י מחסום בריטי היה בדרך על יד משטרת בית דגון, הם נתפסו ועונו קשות ואחר כך נדונו, הועמדו למשפט צבאי

ירון דקל: כל החמישה?

נפתלי דרזנר: לא, אחד נהרג

ירון דקל: ע"י הבריטים

נפתלי דרזנר: ע"י הבריטים בחילופי היריות, זה אברהם עזרא ז"ל, ושאר ה- 4, ששלושה מהם נדונו למוות ואחד למאסר עולם מכיוון שגילו היה לפי הרשום בניירות במסמכים פחות מגיל 18

ירון דקל: וכאמור יחיאל אחיך היה בן 25

נפתלי דרזנר: בן 25 כן

ירון דקל: היה מאבק ציבורי הרצי מקוב למען השלושה?

הרצל מקוב: אני לא זוכר את

ירון דקל: אתה לא היית אז..

הרצל מקוב: לא ממש לא הייתי אז, היו בדרך כלל מאבקים ציבוריים שבהם רוב הישוב היה מעורב, ידוע בעיקר המאבק על הורדתו מהגרדום של דב גרונר גם כן בשנת 47 שבו גם אנשי הישוב, הרב קוק היו מעורבים, אבל זה לא צלח בדרך כלל המאבקים האלו לא צלחו, מה שצלח אגב בסופו של דבר ובעקבותיו הפסיקו התליות בארץ, זה פעולה של האצ"ל שלקחה בשבי שני סרג'נטים בריטים, שני סמלים בצבא הבריטי, והאצ"ל איים והתריע בפני הבריטים שאם הם יעלו לגרדום את האנשדים
בעכו שהם איימו להוציא אותם להורג

ירון דקל: אז הסרג'נטים יוצאו להורג גם הם

הרצל מקוב: אז גם אותם סרג'נטים יוצאו להורג, ואכן לאחר תלייתם של ה-5 בעכו, שני הסרג'נטים נתלו בנתניה באחד הפרדסים בנתניה, ולאחר מכן עד תם המנדט הבריטי כבר לא היו תליות בארץ ישראל

ירון דקל: זה שנה אחת אנחנו מדברים בעצם, נכון?

הרצל מקוב: נכון, אבל רוב עולי הגרדום היו בשנת 47

ירון דקל: זה נכון נפתלי שאחיך כלל.. זהותו היתה זהות בדויה כאשר הוא נעצר

נפתלי דרזנר: הוא היה מבוקש ע"י הבריטים, אחרי שהבריטים עצרו את צבי האח הגדול שרק היה חשוד לא יותר מזה, אבל הוא נעצר כעצור ולא כאסיר, לא הועמד למשפט, אז הם באו הביתה לחפש את יחיאל גם, ויחיאל אמר אני מסתלק מהבית מכיוון שאם אסרו עצרו את צבי יבואו לחפש גם אותי

ירון דקל: כן

נפתלי דרזנר: ואכן הם באו וחיפשו אותו בבית, הוא היה מבוקש בערך שנתיים ולא מצאו אותו

ירון דקל: תחת איזה שם הוא חי, אתה זוכר?

נפתלי דרזנר: דב רוזנבוים

ירון דקל: דב רוזנבוים

נפתלי דרזנר: כן

ירון דקל: וכאשר הוא בעצם נעצר הוא נעצר כדב רוזנבוים

נפתלי דרזנר: כדב רוזנבוים עם תעודת זהות מזויפת בכיס דב רוזנבוים, מבלי שהבריטים ידעו להבחין שהתעודה היא מזויפת ותחת השם הזה הוא נשפט ונתלה

ירון דקל: דב רוזנבוים

נפתלי דרזנר: דב רוזנבוים, גם המצבה בשנה האחת הזאת עד שכמה מדינת ישראל היתה עם השם דב רוזנבוים

ירון דקל: רגע ואתם ישבתם שבעה אחרי ש

נפתלי דרזנר: אנחנו ישבנו שבעה אבל לא בבית

ירון דקל: כדי שלא יקשרו בין רוזנבוים למשפחת דרזנר

נפתלי דרזנר: זה היה הסוד הכמוס ביותר שהיה במשפחה אנחנו בביתו של מנשה אחי הבכור שהוא לא היה גר שם והוא רק אז נכנס לדירה שם, ולכן הדירה לא היתה ידועה לבריטים ואנחנו ישבנו שבעה שם

ירון דקל: אתה כבר היית באצ"ל?

נפתלי דרזנר: אני הייתי באצ"ל מגיל 15 וכבר הייתי אז בן 20

ירון דקל: כשאנחנו מדברים הרצי אנחנו.. סיפור מדהים

הרצל מקוב: כן אבל אפשר ללמוד מהסיפור שנושא של תעודות מזויפות גם בו אין חדש תחת השמש

ירון דקל: כן

נפתלי דרזנר: והתעודות היו כל כך טובות מזויף, בצורה מזויפת כל כך טובה שהבריטים לא הבחינו גם שהאיש היה בידיהם והתעודה היתה בידיהם, הם לא הבחינו שהתעודה היא מזויפת וזאת לא היתה התעודה היחידה היו עשרות.. מאות ש..

ירון דקל: ואחרי שנה כשקמה המדינה אמרתם בעצם דב רוזנבוים הוא יחיאל דרזנר

נפתלי דרזנר: כן אני זוכר שקראתי ב "הבוקר" ידיעה קטנה בשולי העיתון שהרוג המלכות האלמוני או עולה הגרדום האלמוני שלא ידעו אז את פרטיו, הוא בן למשפחת דרזנר שגרה בתל אביב

ירון דקל: הוא קבור בצפת?

נפתלי דרזנר: הוא קבור בצפת, הבריטים קברו אז גם את ה- 4 האלה וגם את השלושה שנתלו אחריהם, בפריצת כלא עכו נתפסו 3 בחורים ואז היתה הפעולה הזאת של הסרג'נטים

ירון דקל: כשאנחנו מדברים הרצי מקוב ראש מרכז מורשת בגין, על הרוגי המלכות על עולי הגרדום מדובר גם על אנשי אצ"ל וגם על אנשי לח"י כמו שאמרנו, גם הם השתתפו בפעולות. יש נפתלי דרזנר רחובות שנקראו על שם אחיך נכון? בכמה ערים בישראל?

נפתלי דרזנר: יש בירושלים, כמה ערים בישראל? מעט מדי, זאת התשובה שלי, מעט מדי ערים ומאוחר מדי ניתנו השמות, מפני שאם יש לעם גיבורים מהסוג הזה, שהלכו בהתנדבות והלכו למוות כפי שהם הלכו והעם לא יודע לכבד את זכרם ולא יודע ל

ירון דקל: זה בגלל שהנהגת מפא"י?

נפתלי דרזנר: נכון

ירון דקל: היתה אז בשלטון ולא רצו

נפתלי דרזנר: היא הנהיגה את הרוח שלה בכל הדברים האחרים

ירון דקל: ולא רצו להנציח את עולי הגרדום חברי האצ"ל והלח"י

נפתלי דרזנר: לא הכירו בהם ולא לימדו בבתי הספר, יש לי פה העתק מכתב שאני שלחתי בזמנו לפרופסור יולי תמיר, שהיתה שרת החינוך הקודמת, וקיבלתי תשובה מתחמקת

ירון דקל: מה כתבת לה?

נפתלי דרזנר: כתבתי לה שגיבורים מהסוג הזה, ראויים להערכה ולכבוד, וראוי היה שיכניסו בתכנית הלימודים גם את העניין של עולי הגרדום

ירון דקל: מה עדיין.. הרצי מקוב לא נמצא בתכנית הלימודים של מדינת ישראל?!

נפתלי דרזנר: עכשיו יש שר חינוך חדש

ירון דקל: אבל עד היום לא? הרצי מקוב

הרצל מקוב: לא, זה לא היה בתכניות הלימודים

ירון דקל: די מפתיע

הרצל מקוב: כן אבל אני רוצה דווקא לצטט את מפקד הפלמ"ח בהקשר הזה, יגאל אלון שאמר: "עם שאינו מכיר את עברו, אין לו עתיד" ולכן זה לא מאבק סקטוריאלי, זה בהחלט מאבק כלל לאומי שצריך להוביל אותו

ירון דקל: וכאמור, בשבוע הבא שלושה ימים שבהם אתם עורכים ויזמתם אירועים יחד עם מרכז מורשת.. בית מורשת בגין ומרכז מורשת אורי צבי גרינברג בכנסת, כולל ארוע שיהיה בכנסת ובמקומות נוספים, איפה אפשר לקבל מידע על הארועים האלה?

הרצל מקוב: באתר האינטרנט של מרכז מורשת מנחם בגין, הארוע אולי המשמעותי ביותר הוא הענקת פרסים לתלמידים שבמהלך החודשים האחרונים כתבו עבודות, הגיעו למעלה מאלף עבודות מבתי ספר ברחבי הארץ, גם חיבורים גם עבודות אמנות וגם עבודות של ניו-מדיה. אנחנו הופתענו מכמות התשובות וכמות ההתייחסות לנושא

ירון דקל: ציטוט אחד שאמר אחיך יחיאל דרזנר, הוא אמר בבית המשפט את המשפט הזה, הוא אמר לבריטים: "אתם התרגלתם במשך שנים להוריד את השוט על ראשיהם של עשרות עמים שבהם הנכם שולטים במושבותיכם וחשבתם שגם אנו נרכין את ראשנו בפני עריצותכם, טעיתם, אנחנו נשבור את השוט שלכם" אמר יחיאל דרזנר. מה הוא היה חושב לפי דעתך נפתלי על מדינת ישראל היום?

נפתלי דרזנר: לא יודע לא יכול להגיד לך, אבל כמות האכזבות שהיו יכולות להיות לו מכל מני דברים היא לא קטנה, הוא היה מאוכזב מכל מיני דברים שקורים פה, הנה אחד הדברים שמנינו עכשיו, את העניין של תכנית לימודים, אתה יודע שמאז שהם נתלו - זה 63 שנים, באפריל יהיה 63 שנים שיצא התליה לפועל ונתלו באותה שנה ב-47, 9 איש מתוך ה-12

ירון דקל: כן, אני מאוד מודה לך שבאת לאולפן נפתלי דרזנר, אחיו של יחיאל דרזנר עולה הגרדום ז"ל, ואני מודה גם לך ראש מרכז מורשת בגין הרצי מקוב שבאת לאולפן בירושלים, אני חושב שקראוי לסיים את שיחתנו זו בשיר 'הם לא ישברו אותנו' שכתב.. אתה מכיר אותו מר דרזנר את דוד ניב?

נפתלי דרזנר: כן דוד ניבסקי

ירון דקל: ניב, הוא עברת את שמו אני חושב

נפתלי דרזנר: כן כן דוד ניב

ירון דקל: ושרה שולמית לבנת, זמרת ה..

נפתלי דרזנר: זה היה המנון של גולי קניה, שאחי הגדול היה אחד מהם

ירון דקל: אחיך הגדול, תודה רבה לך נפתלי דרזנר, אני מודה לך שבאת לאולפן ותודה גם להרצי מקוב

מקור:
http://www.iba.org.il/media/?recorded=14

.
.
.

תזכורת:

חיילים אלמונים - אברהם (יאיר) שטרן
מאת קובי דנה‏ (videos‏)
http://www.facebook.com/video/?id=1816328687

חיילים אלמונים הננו בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמוות.
כולנו גויסנו לכל החיים,
משורה משחרר רק המות.

בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש.
בערים, בכפרים את דיגלנו נרים,
ועליו, הגנה וכיבוש.

לא גויסנו בשוט כהמון עבדים,
כדי לשפוך בנכר את דמנו.
רצוננו: להיות לעולם בני חורין,
חלומנו: למות בעד ארצנו.

בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש.
בערים, בכפרים את דיגלנו נרים,
ועליו, הגנה וכיבוש.

אם אנחנו ניפול ברחובות, בבתים,
יקברונו בלילה בלאט;
במקומנו יבואו אלפי אחרים,
ללחום ולכבוש עדי עד.

בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש.
בערים, בכפרים את דיגלנו נרים,
ועליו, הגנה וכיבוש.

בדימעות אימהות שכולות מבנים,
ובדם תינוקות טהורים -
במלט נדביק הגופות ללבנים,
ובנין המולדת נקים.

בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש.
בערים, בכפרים את דיגלנו נרים,
ועליו, הגנה וכיבוש.

.
.
.
.

תזכורת לתזכורת:

היום לפני 60 שנה - 22.3.05 - עולי הגרדום
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6536&forum=gil&viewmode=all&keywords=דרזנר

עולי הגרדום - נידונים למוות בקהיר 1945
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7253&forum=gil&viewmode=all&keywords=דרזנר

התקופה המנדטורית: !! ''עולי הגרדום'' !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5391&forum=gil&viewmode=all&keywords=עולי הגרדום#39

.
.
.
.

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

==

בטקס השתתפו בני משפחה, חברים ועשרות בני נוער מרחבי הארץ. אף נציג רשמי מטעם הכנסת או הממשלה כיבד את האזכרה בנוכחותו.

משה מרזוק נולד בקהיר, והיה חלק מהתנועה הציונית. הוא התמחה כרופא בכירורגיה ובהרדמה. מרזוק היה חבר בחוליה מקומית של יהודים מצרים שמטרתה הייתה לערער את יחסיה של מצרים עם ארצות הברית ובריטניה.

בקיץ 1954 קיבלו חברי החולייה הוראות לבצע פעולות חבלה במתקנים ציבוריים בה ובקהיר. תוך זמן קצר הם נתגלו, נתפסו, נחקרו באכזריות, נשפטו במשפט ראווה ורובם נדונו לתקופות מאסר שונות. משה מרזוק ושמואל עזאר נידונו למוות בתלייה. בח' בשבט תשט"ו (31 בינואר 1955) נתלו שניהם בקהיר. טרם עלותו לגרדום אמר משה לרב הקראי שבא לחזק את רוחו: "סעו כולכם לשם, אין לכם עתיד פה". לאחר מותם הוענקה לשניהם דרגת סגן אלוף (סא"ל) מטעם צה"ל.

בא' באייר תשל"ז (19 באפריל 1977) הובאו לישראל ארונותיהם של משה מרזוק ושמואל עזר, ולמחרת יום העצמאות (ו' באייר, 24 באפריל) הם נקברו בחלקת הרוגי המלכות במרומי בית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.