|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רומנוב2
גולש אורח
| אור ליום רביעי ד' בתמוז תש''ע
20:38 15.06.10 |
|
12. הנה הפרטים:
בתגובה להודעה מספר 0
|
את פעולת הסירוס ביצעו יוחאי בן נון (שהיה מפקד חיל הים) ועמוס חורב (לימים נשיא הטכניון) השומר בבית משפחת האנס, הייתי אני, שימשתי אז ראש המחלקה הערבית בפלמ"ח. שם האנס עארף אחמד שטאווי, בריון מבית שאן. הגדישה את הסאה תקיפה של צעיר וצעירה מקיבוץ נווה-איתן בידי צמד ערבים: אחד התוקפים איים בנשק על הבחור, בעוד השני שטאווי, אונס את הבחורה. האונס גרם לסערה ביישובי העמק. הרעיון להרוג את האנס נשלל, בטענה שהעונש יגרור גאולת דם ולא ישיג את מטרתו. העונש שנבחר - סירוס, על-פי העיקרון ''עין תחת עין'', שדומה לו מצוי גם בחוק המוסלמי, הקובע כי יד שגנבה - תיקטע. מקבלי ההחלטה סברו שחריגותו ואכזריותו של העונש יעבירו את המסר הנכון ויעוררו את ההדים המקווים מבלי לגרום לתגובה אלימה מהצד הערבי. ביצוע משימת הסירוס הוטלה על הפלמ''ח. לביצוע המשימה בחרו את יוחאי בן-נון כמפקד, והוא צירף אליו את עמוס חורב ואותי איש המחלקה הערבית. ההנחיה שקיבלנו הייתה, שבעקבות הסירוס ייוותר האנס בחיים ויסתובב עם מומו, למען יראו וייראו. קיבלנו מרופא בעפולה הדרכה מדויקת כיצד לבצע את הניתוח". "לאחר שנאסף מידע אודות האנס, שהתפאר במעשיו בפומבי, אותר הבית בו גר ונקבעה תוכנית הפעולה. בהתאם לתוכנית, הייתי צריך לפתות את האיש, הֶעֱרַמְתִּי, והולכתי אותו שולל על-ידי שימוש בתחבולות ובתכסיסים, וכך הוא יצא מביתו, ואז בן-נון וחורב השתלטו עליו, והביאו אותו מתחת לגשר הרומי הסמוך לבית-שאן, שם בצעו את הסירוס ונסוגו בדרך שאובטחה בידי שני חברי פלמ''ח. בעוד אני נותר מאחור בבית האנס על-מנת להרגיע את דייריו לנוכח ההתפרצות הפתאומית ולוודא כי אינם חושדים במאום, יותר מאוחר יצאתי והצטרפתי ליתר חברי החוליה, שנסוגו בשלום לקיבוץ בית-השיטה. למחרת נודע שהאנס המסורס נמצא בחיים והועבר לטיפול רפואי בבית חולים. הרופא שהדריך אותנו, את החוליה, ביקר בבית החולים ומצא כי לא נשקפת סכנה לחייו. חברי הפלמ''ח הדביקו כרוזים בחוצות בית-שאן, שהבהירו כי הפעולה בוצעה בידי הפלמ''ח, כעונש על מעשה האונס. כעבור ימים אחדים ביקרתי בבית-שאן על-מנת להתרשם מהלוך הרוחות בישוב בעקבות הסירוס. הצעירים הערבים תבעו נקמה, אך המבוגרים הביעו שביעות רצון מהעונש שכן האונס המיט עליהם חרפה. פרשת האונס והסירוס בעמק בית-שאן הייתה לאחד מהצ'יזבטים הידועים בתולדות הפלמ''ח. חיים חפר כתב בעקבותיה את השיר: ''סירסנוך, יא מוחמד'', ששרו הלוחמים בנעימה מזרחית, בסלסולים ובריקוד מסביב למדורה". |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|