סירטון: 'מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו'- השמאל הרדיקלי (*)  

גיוס סוכנים יהודים ל-אס.אס'' ___

121. חשיפה/מסמך: ''גיוס סוכנים יהודים ל-אס.אס''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=121&viewmode=

מקור התמונה שצירפתי-פ"ש:
http://www.103.fm/programs/event.aspx?R8r06VQ=FHJJ&c41t4nzVq=EL

בעקבות הדיון שהתקיים היום (יום א', 28.8) בוועדת החוץ והביטחון בכנסת אמרה ח"כ ד"ר עינת וילף, החברה בוועדה:

"אני מצרה על כך שלא נעשו מאמצים מספקים כדי להוציא דו"ח שיהיה מוסכם על כלל חברי הוועדה. על הדו"ח היה לעסוק אך ורק בשאלת הפיקוח על הכנות הממשלה לספטמבר ולהימנע מהבעת העמדה הפוליטית שתהליך מדיני היה מונע מן הפלסטינים לבחור בפנייה לאו"ם. לו היה מנוסח הדו"ח במתכונת זו ומשאיר את העמדות הפוליטיות בחוץ, אין לי ספק שחברי הוועדה היו עומדים מאחורי הדו"ח ורואים בו הזדמנות חשובה למלא את תפקידם כמפקחים על עבודת הממשלה."

מאחר ולאור ההחלטה שהתקבלה, הדו"ח שיופץ לא יכלול את הסתייגוית חברי הוועדה (בהיותו דו"ח מטעמו של יו"ר הוועדה שאול מופז בלבד) מצורף בזאת נוסח ההסתייגויות שהגישה ח"כ ד"ר עינת וילף לדו"ח לאחר קריאתו:

בדו"ח המוגש יש סיכום מקצועי ומצויין של הדיונים שהתקיימו במשך החודשים האחרונים בוועדת החוץ והבטחון. עם זאת, הדו"ח אינו נותן יחס ומקום ראוי לארבעה נושאים עיקריים:

1) הפנייה לאו"ם כהמשך המאבק בציונות באמצעים אחרים
2) האחריות הפלסטינית לכשלון המו"מ
3) החסרונות והסיכונים שיש לפלסטינים בפנייה לאו"ם והאפשרות לסנקציות משמעותיות בתגובה למהלך זה
4) היתרונות האפשריים לישראל מהפנייה הפלסטינית לאו"ם

חסרונם של נושאים אלה גורם לעיוות חמור במסרים העולים מתוך הדו"ח ואפרט:
בסעיפים 3 ו-4 הדו"ח מציג את התשתית האינטלקטואלית שהונחה מיד לאחר הקמתה של מדינת ישראל על ידי קונסטנטין זוריק לניהול מאבק מתמשך ומתמיד במטרה למנוע מישראל להתבסס בקרב האומות כמדינה חוקית ולגיטימית. אלה שתי הפסקאות החשובות ביותר בדו"ח והן הבסיס להבנת עומק של המהלך הפלסטיני של פנייה לאו"ם.

אבו מאזן הוכיח עצמו יורש ראוי לזוריק כאשר כתב במאמר מערכת בניו יורק טיימס ב 17 במאי 2011 שקבלת פלסטין לאו"ם תאפשר בינאום של הקונפליקט עם ישראל ותיתן לפלסטין את הבסיס המשפטי ממנו היא תוכל לתבוע את ישראל בשלל הגופים הבינלאומיים ובתי המשפט המסונפים לאו"ם.

על כן הדו"ח אינו נותן משקל ראוי לעובדה שהפלסטינים הולכים לאו"ם לא כדי להשיג מדינה – הם יודעים היטב שבאו"ם הם לא יקבלו מדינה – אלא כדי להמשיך את המאבק בציונות באמצעים אחרים. לאחר שנכשלו למנוע מהציונות להקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, לאחר שנכשלו להכניע את מדינת ישראל באמצעות צבאות ערב, לאחר שנכשלו לחנוק את ישראל כלכלית באמצעות החרם הערבי ולאחר שכשלו להכניע את אזרחי ישראל בשימוש בטרור, פונים הפלסטינים לזירה שבה הם מרגישים שיש להם יתרון מובנה.

המאבק נגד הציונות עובר לזירה הבינלאומית, לאקדמיה, לרשתות חברתיות, לארגונים לא ממשלתיים, ולמרחב הציבורי. על מדינת ישראל להיערך למאבק זה בדיוק כפי שהיא נערכה לכל המאבקים הקודמים – ולנצח בו.

הדו"ח מציג את עמדת הפלסטינים על הפנייה לאו"ם על רקע כשלון המו"מ, אך מתעלם לחלוטין מאחריותם של הפלסטינים לכשלון זה ומבריחתם החוזרת ונשנית מהמו"מ בשלל תירוצים מתירוצים שונים. ללא התייחסות לנושא זה עלול להיווצר הרושם שהפלסטינים אכן פונים לאו"ם בהיעדר ברירה אמיתית, ולא שמדובר בהחלטה אסטרטגית להעביר את זירת המאבק בציונות למוסדות הבינלאומיים.

דווקא בשל כך חשוב להדגיש את המחלוקת הפנימית בקרב ההנהגה הפלסטינית. לא לחינם סלאם פיאד, שהוא המנהיג הפלסטיני הראשון שאכן פועל באמת ובתמים להקים לפלסטינים מדינה משלהם ומשקיע את מרצו סוף סוף בבניין המדינה הפלסטינית ולא במאבק חסר תוחלת בציונות ובמדינת העם היהודי, מתנגד לפנייה הפלסטינית לאו"ם בספטמבר.

סלאם פיאד מבין טוב יותר מאחרים את הנזק המשמעותי שעלול להגרם למדינה הפלסטינית מהפנייה האו"ם. הוא יודע שהמחיר לקבלת מדינה סמלית עלול להיות אבדן מדינה אמיתית. תהיה פלסטין באו"ם אבל לא בשטח. הדו"ח אינו נותן את המקום הרציני לסנקציות הקשות שיש כנגד הרשות הפלסטינית אם היא תפנה לאו"ם ובעיקר אבדן המימון של הקונגרס האמריקאי. גם סנקציות חריפות נוספות כגון דרישה של המדינות התורמות לאונר"א לפרק את הארגון על רקע הכרת האו"ם במדינה פלסטינית האמורה לסיים את מצב הפליטות הפלסטינית, אינן מוזכרות.

הדו"ח אמנם מזכיר את המחלוקות בקרב ההנהגה הפלסטינית אך לא מעלה כלל תרחיש ייחוס שאי אפשר להתעלם ממנו לפיו המחלוקות הפנימיות וההבנה שיש סנקציות קשות לפנייה לאו"ם יביאו בסופו של דבר לכך שההנהגה הפלסטינית תחזור בה מהמהלך או תמתן אותו לידי הצהרה כללית.

לבסוף הדו"ח אינו מתייחס כלל לאפשרות שלישראל יצמחו יתרונות מהפנייה הפלסטינית לאו"ם. ההכרה במדינה פלסטינית תאפשר לישראל לעמוד מול פלסטין כמדינה הקיימת בשטחים הקיימים כבר היום בשליטת הרשות הפלסטינית וחמאס ולנהל איתה מו"מ על השטחים הנותרים וגבולות הקבע. ההכרה תאפשר לפעול לכך שיראו בכך את סיום מצב הפליטות של הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם. לאחר ההכרה בפלסטין לא ניתן יהיה להצדיק את קיומם של מחנות פליטים בעזה ובשטחי הרשות הפלסטינית ולא תהיה מניעה לפלסטין להעניק אזרחות לפלסטינים בכל העולם. הדבר יביא לסיום בעיית הפליטים מבלי להזקק למו"מ.
מקור:
http://www.wilf.org/HE/2011/08/28/%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%92%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%9B-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A3-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E/

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל