לקוח מספרו של בוגי יעלון -"דרך ארוכה קצרה" .
ואולם מעבר לשאלת ההתנתקות, היה נושא נוסף שהעכיר את היחסים בין ראש הממשלה לביני. כוונתי לנסיון של חבורת שרון להתערב בנעשה בצבא, בעיקר במינוי קצינים בכירים. דוגמה בולטת, אחת מני רבות: עלתה שאלת מינויו של מזכיר צבאי לראש הממשלה. המינוי הזה הוא רגיש מאוד ובעל השלכות על אופן ההתנהלות של הדרג המדיני מול הדרג הצבאי בכל הנוגע לביטחון ישראל. כמקובל, הכנתי רשימה של מועמדים שחשבתי שהם ראויים ומתאימים לתפקיד. הבאתי את הרשימה לדיון עם שר הביטחון, וגם הוא אישרה. הגעתי איתה ועם תיקיהם האישיים של המועמדים לפגישת עבודה עם ראש הממשלה. בפגישה נדונו כמה נושאים. בהגיע הדיון לנושא מינוי מזכיר צבאי לראש הממשלה, ביקש שרון לדעת מי המועמדים שאני ממליץ עליהם. הכנתי התייחסות מפורטת ל"תיק האישי" של כל אחד ואחד מהם. שרון רשם את חמשת השמות על פתק שאותו הכניס לכיסו, אמר שאין לו זמן לדון בעניין, ובזה תם הדיון.
כעבור ימים אחדים אמר לי שר הביטחון, שאול מופז, ש"הם" אומרים
פני ההתנתקות
ישראל יוצאת מעזה
בתוך ימים ספורים פינתה ישראל את ההתנחלויות בגוש קטיף. תזכורת לאירוע המרכזי בכהונת שרון, שלפי יעלון - כלל לא האמין בו
לסיקור המלא
שהרשימה שהצגתי לא באה בחשבון. "הם" שואלים מדוע לא נכלל בה מועמד שישי מסוים. תגובתי היתה חריפה. לא הבנתי מי זה "הם". יותר נכון - הבנתי, אבל לא הסכמתי להבין. לא הבנתי כיצד פוסלים רשימה שלמה מבלי לדון בה באופן מסודר. לא הבנתי כיצד לוקחים עניין מקצועי ביטחוני ממדרגה ראשונה והופכים אותו לעוד אחד מהנושאים שפורום החווה דן בהם ומנסה לנהל אותם. היה לי ברור מה עומד מאחורי הדברים: אלה שעמרי שרון היה חבר שלהם נשארו ברשימה, אלה שלא היו חברים של עמרי שרון נפסלו לחלוטין, ומישהו (קצין טוב אך לא בשל, לדעתי המקצועית, לתפקיד זה) שעמרי שרון הכיר מהשירות הצבאי, היה המועמד שאותו "הם" רצו.
פרשת המזכיר הצבאי היתה אחת מני רבות. בשנים 2003 ו-2004, ככל שעוצמתו הפוליטית של שרון עלתה וככל שבני החבורה שלו חשו שהם אדוני הארץ, הבחנתי בתופעות פסולות של נסיון מצד הדרג הפוליטי לשלוח יד ארוכה אל תוך הצבא. היה לי ברור שגם עמרי שרון, גם דב וייסגלס ואולי גם ראש הממשלה עצמו קיימו מגעים ישירים ולא ראויים עם קצינים בכירים, ושלא נשמרה ההפרדה בין הדרג הפוליטי לבין חלק מהקצונה הבכירה. היה לי ברור שמתרחש תהליך של השחתה: קצינים מקבלים הזמנות והצעות מהסוג שאני קיבלתי שנים קודם לכן, ולא כולם עומדים בפניהן. יותר ויותר קצינים מבינים שהמסר המועבר אליהם מלמעלה הוא שהקידום שלהם לא ייקבע על פי העבודה המקצועית שיעשו ותוצאותיה, אלא על פי מידת הקִרבה שלהם ומידת הנאמנות שלהם לחוות שקמים. בעיני, המסר הזה היה הרה אסון. הוא הפך תופעות בלתי תקינות שהכרנו בעבר למעין נורמה, נורמה מושחתת ומשחיתה של משפחת שרון.
ס.צ
מקור :http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3598176,00.html
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
