יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. את השקר המציא השמאל!  

איסור על יהודים לחיות ביו"ש כמוהו כאיסור על צרפתים לחיות בצרפת, לא באלג'יריה. אף צרפתי לא ישלים עם גזרה כזו, ואסור שיהודי יסכים לפגיעה גזענית כזו בזכותו.

יש בישראל מי שמשתעשע בהשוואה השגויה בין יהודה ושומרון לבין אלג'יריה וגוזר מכך גזרה שווה לגבי הדרוש בארץ ישראל. על רקע זה יש המביעים כמיהה ל"דה-גול ישראלי", ומתעלמים מההבדל העקרוני שבין המשל האלג'ירי לנמשל הישראלי: באלג'יריה היה כיבוש של עם זר וארץ זרה גם יחד, ואילו בארץ ישראל מתקיים מצב ייחודי, שבו קיימים יחסי כובש-נכבש בין אוכלוסיות, אולם לא בין "הכובש" לארץ, שהיא ארצו.

הגדרת השליטה היהודית בחלק מהארץ כ"כיבוש", לעומת שליטה "חוקית" – בינתיים - באזורים אחרים, מתבססת אך ורק על "קו ירוק" מקרי, שהתקיים 19 שנים בלבד, כמחצית האחוז מתולדות עם ישראל.

ראוי לזכור שמלחמת העולם השנייה פרצה כתוצאה בלתי נמנעת מהמדיניות השגויה של צ'מברליין ודאלאדייה, ראשי הממשלות של בריטניה וצרפת, שהאמינו כי ויתורים לתוקפנות הנאצית עשויים למנוע מלחמה. מאז עבר עם ישראל שיאים של שואה ותקומה, חידלון ועצמאות, וניתן היה לצפות שלקח ההסכם האומלל במינכן 1938 נלמד והוטמע בתודעתנו הלאומית.

מלחמת העולם השנייה פרצה למרות "שלום מינכן", ותוך זמן קצר קרס צבא צרפת נוכח כוח המחץ הגרמני. שרידיהם של צבאות צרפת ובריטניה נהדפו מערבה, אל חוף הים, ונחלצו בעור שיניהם באמצעות פינוי נועז מחוף דנקירק.

באותה עת דרך כוכבו של הגנרל דה-גול, שהתריע מפני המפלה הצפויה, ואשר מיד לאחר התבוסה הקים את תנועת השחרור הצרפתית מעול הכיבוש הנאצי. בפנייתו הנרגשת לעם הצרפתי, אמר: "צרפת הפסידה בקרב, אולם צרפת לא הפסידה במלחמה. אמנם שליטים שזכו לשלטון נכנעו בהיתפסם לבהלה, שכחו את צו הכבוד והסגירו את הארץ לעבדות. אולם שום דבר אינו אבוד". רק כעבור 5 שנות מלחמה, ובסיוע אדיר של המעצמות, עלה בידו להשיב לעם הצרפתי את מולדתו הכבושה ואת כבודו.

ההתנחלות ביש"ע איננה קולוניאליזם

השאיפה לשלום-בכל-מחיר מביאה את משיחי השקר של "השלום" להזכיר דווקא פרק אחר בחייו של דה-גול ואת נכונותו לוויתורים מפליגים, שכתוצאה מהם נסוגה צרפת ממושבתה לשעבר והעניקה לה עצמאות.

למעשה מנסים לשכנע אותנו לסגת מ"השטחים" ולהעבירם לבעל-הבית האמיתי כביכול, הארגון לשחרור פלשתין (כולה!). הכמיהה ל"דה-גול ישראלי" מתעלמת מההבדל העקרוני בין שני המצבים:

צבא צרפת היה כובש זר בארץ לא לו, ואילו צה"ל איננו כובש זר בארץ ישראל.

מכאן שהשוואה זו עם צרפת אינה תקפה. נכון יותר להשוות את 18 שנות אוסלו ל-7 שנות העיוורון וההתפוררות של צרפת מול עליית כוחם של הנאצים, מ-1933 ועד 1940. גם אצלנו ניתן להבחין בתהליך דומה, שעלול להפוך את חבלי הארץ ששוחררו ע"י צה"ל לשטחים כבושים, הפעם ללא מירכאות, על ידי צבא הכיבוש הפלסטיני שאותו חימשה ישראל במסגרת מצעד האיוולת האוסלואידי.

ההתנחלות ביש"ע איננה קולוניאליזם.

איסור על יהודים לחיות ביהודה כמוהו כאיסור על צרפתים לחיות בצרפת, לא באלג'יריה. אף צרפתי לא ישלים עם גזרה כזו, ואסור שיהודי יסכים לפגיעה גזענית כזו בזכותו, כבודו וחירותו כאדם וכעם. אם יהודה – מקור שמו של העם – היא מחוץ לתחום עבור יהודים, הרי גם הזכות לחיים יהודיים בארץ בכלל מוטלת בספק ותימחק בשלב הבא של תוכנית השלבים של אש"ף/חמאס.

הצרפתים לא השלימו, ובוודאי לא חגגו, בעת הנפת דגלי גרמניה וצלב הקרס בלב בירתם. מדהים ומעציב לראות את הקיצוניים של "השלום" צוהלים יחד עם הלאומנים הערבים לנוכח האפשרות לראות את דגלי צבא הכיבוש הפלשתינאי על חומות ירושלים ובכיכרות ת"א.

אין הכרח לחזור על מסלול הדמים שאחריתו ידועה מראש – של דאלאדייה, דנקירק, דה-גול, ועל הצורך להיאבק על הקיום בתנאים בלתי אפשריים.

המסקנה: להינתק סופית מתהליך אוסלו ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית. זה מה שנדרש ומצופה מראש הממשלה נתניהו.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/331/184.html

תגוביות:

1. חברון, בית אל, שילה הינם המולדת. אך עתונאי שמאל קוראים ליהודה ושומרון גדה, ושמאלן מנוכר משווה את יו''ש לאלג'יריה.

2.יהודה ושומרון אינם שטח כבוש מפני שהם לא עומדים בהגדרה המשפטית של שטח כבוש, בלי קשר אם מדינת ישראל מחילה את ריבונותה שם.

3.

א.נפנים את זכותנו החוקית והמוסרית על כל שטחי ארץ ישראל.

ב.נציג קו אחיד של כל יהודי העולם הדורשים את כל חלקי הארץ וכופרים בקיומו של עם פלסטיני שאכן לא היה ולא נברא מעולם כפי שאמרה גולדה מאיר, שכן יהודים הדוברים בשם מוסר נעלה כביכול אך לאמיתו של דבר פשוט פחדנים ותבוסתנים, עושים חצי מהנזק.

ג.נתבע את בריטניה על בגידה במנדט שניתן לה ועל חלוקת ארץ ישראל בניגוד לקביעת חבר הלאומים. נאמר שבינתיים אנחנו משעים את תביעתנו החוקית על ירדן. נפמפם את זה בכל כלי תקשורת אפשרי.

ד.נתבע ונגנה ללא הרף את מדינות ערב על אי-נכונות לחילופי אוכלוסין למרות שגירשו את יהודיהן. נאמר בצדק שזהו עוול היסטורי ופגיעה בזכויות אדם של המתקראים פלסטינים. נשתמש לצורך כך במיטב עורכי הדין והמשפטנים היהודים.

ה.נספח כל שטח עליו יושב ישוב יהודי כיום. את שאר השטחים נשאיר בינתיים במצב הקיים.

ו.נשתמש בכל משאב כספי אפשרי בכדי לקנות קרקעות מערבים פרטיים ולעודד הגירה שלהם לחו''ל תמורת פיצוי כספי גבוה. (מי שמצקצק. תזכרו את ההצדקות שלכם להתנתקות ושכך נהגו החלוצים מימים ימימה).

ז.נטפל בחומרה בכל ניסיון לפיגוע טרור או הסתה ותמיכה באויב.

צבי מזאל שכיהן כשגריר ישראל ברומניה, שוודיה ומצרים
בראיון: "אין כיבוש, יש סכסוך"!

קטעים נבחרים:

כיבוש:

"אין כיבוש. יש סכסוך. על אף מה שטוענים הערבים, נוכחותנו בשטחים חוקית, והיא בהתאם להיסטוריה של המשפט הבינלאומי וההיסטוריה של עם ישראל.

הערבים הצליחו לבלבל את העולם.

ב-1948 הם ניסו להשמיד המדינה, וב-1967 הם המשיכו לנסות.

למרות זאת, אני אומר שאם יש סכסוך אז צריך לפתור אותו במשא ומתן ישיר ולעשות פשרות. אבל בכל מקרה - כיבוש אין".

************

טורקיה

"עניין המרמרה טופל על ידינו בצורה מטופשת. ההוכחות על תקיפת החיילים שלנו באו כשכבר היה מאוחר מדיי. באותו יום כתבתי אני לא מבין איך יכול להיות שטורקיה הניחה לדבר כזה להתקיים. אנקרה הייתה בקשר עם ה-IHH והם ידעו שאנשים שיצאו מהנמל הטורקי היו מצוידים בנשק כדי להפר את ההסגר על עזה.

"ההסגר תואם את המשפט הבינלאומי. התנצלות שלנו כלפי הטורקים היא חסרת טעם לחלוטין. ארדואן הוא איסלאמיסט ואנטישמי, והוא ושר החוץ שלו רק רוצים להשפיל את ישראל כדי להפוך את טורקיה לגיבורת האזור. זה עצוב וקשה, אבל אסור לנו להיכנע. אם נתנצל, פירושו של דבר הוא שצה"ל לא יוכל להגן עוד על מדינת ישראל".

שתי מדינות

"עקרונית, אם זה יביא שלום, אני מוכן להסכים לפתרון של שתי מדינות, בתנאי שימולאו כל צורכי הביטחון שלנו, כמובן. אבל בהכירי את הצד השני, זה לא יקרה. אין שום בסיס רעיוני, דתי או לאומני אצל הפלסטינים שיכול להביא לסיום הסכסוך.

אני חושב שישראל עשתה מספיק.

ברק נתן להם הכול.

אפילו אולמרט נתן להם הכול.

אם הם היו עושים איתנו שלום בקמפ דיוויד בשנת 2000 הייתה היום לפלסטינים את המדינה הכי מפותחת ומשגשגת בעולם הערבי, שנהנית משיתוף פעולה מלא עם ישראל".

האביב הערבי

"כמי שהעביר במצרים שמונה שנים מחייו, מלכתחילה היה לי קשה להאמין שהולך להתרחש שם שינוי גדול. מדובר כאן בחברה שסבלה מחוסר פיתוח של מאות שנים, שהוטמעו בה צורות חשיבה דתיות ומסורות פיאודליות איסלאמיות. אולי כשראינו את הצעירים יורדים בלבוש המודרני שלהם לרחוב ודורשים עבודה קיווינו לטוב, אבל צריך לזכור שאין מסורת ליברלית לא במצרים ולא בשום מדינה ערבית אחרת.

"הכוחות שמשחקים עכשיו במצרים הם הוועדה הצבאית המושלת, איסלאמיסטים למיניהם כמו 'האחים המוסלמים', תנועות שמאל קיצוני לאומני דוגמת נאצר ועוד כמה מפלגות שקמו עכשיו וקוראות לעצמן ליברליות, אבל אין להן מסורת או השפעה.

"לדעתי כל העסק שם תקוע והמהפכה לא הולכת לשום מקום. ההפגנות האלימות מול שגרירות ישראל מוכיחות את זה. אני חושב שלמצרים מצפות כמה שנים קשות ביותר של חוסר יציבות ואלימות. המשטרה נעלמה שם בהפגנות הגדולות ועדיין לא חזרה לתפקד. לכן הפשע שם גדל במאות אחוזים.

"אנשים קונים נשק ועושים משמרות כדי להגן על הבתים. גם הכלכלה שם בצרות. זה חמור הן מבחינתם והן מבחינתנו, כי אנחנו השעיר לעזאזל. ברגע שיש אי יציבות במדינה ערבית שכנה, כל השנאה מופנית לישראל".

פרשת המיצג בשוודיה

"הפרשה הייתה תולדה של העמדה המדינית והתקשורתית נגד ישראל. מדובר בתערוכה מקדימה לאירוע שהיה אמור להתקיים כשבוע לאחר מכן ולעסוק בשאלה איך עוצרים רצח עם מלהתרחש. כשראיתי שמציגים את המחבלת המתאבדת ממסעדת 'מקסים' ומנהל התערוכה לא הסכים אפילו לשמוע על הוצאת המיצג, אמרתי לעצמי שלזה אני כבר לא יכול לתת יד.
לכן ניתקתי את המיצג מהחשמל. לא האמנתי שבמדינה אירופית 'נאורה' מתרחשים דברים כאלה. מצרים זו מדינה ערבית והם נגדנו, אבל בשוודיה? זה היה שלושה חודשים אחרי הפיגוע, ודמם של 21 הנרצחים עוד לא יבש.

"אחר כך אמרו שמה שעשיתי היה לא דיפלומטי. אני מודה שאני לא מייעץ לאף דיפלומט מתחיל לעשות מה שעשיתי, אבל אחרי 40 שנות שירות יכולתי להרשות לעצמי לנהוג כך. גם היום לא הייתי נוהג אחרת. אם שגריר של מדינה אחרת היה עושה את זה אף אחד לא היה מעלה את זה לכותרות. אבל בגלל שאני יהודי וישראלי כל כלי התקשורת קפצו על הפרשה.

"אנחנו תמיד על הכוונת, בייחוד אם מה שאנחנו עושים עשוי להיתפס כדבר שלילי. זו המסורת האנטישמית שקנתה לעצמה אחיזה בתרבות הנוצרית האירופית ב-1,500 השנים האחרונות. זה לא משנה שרוב האנשים היום חילונים. האנטישמיות של האירופים היא חלק מאישיותם ותרבותם. זו לא סתם פרנויה".

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/293/072.html

תגוביות:

1. מותר להתנחל ביהודה ושומרון כי אלה לא אדמות ירדן ואין דבר כזה ''מדינה פלסטינית'' ואף פעם לא היתה, זהו שטח ישראלי ''בסכסוך'' (עם אף אחד כיוון שאין אף ריבונות אמיתית שטוענת על השטח). לכן כל ההתנחלויות שלא נבנו על קרקע פרטית של ערבים הן חוקיות. יותר מכך - מסמכי חבר הלאומים שהעניקו את כל השטח הזה להקמת מדינת ישראל הינם תקפים על פי החוק הבינלאומי,
וגם החלטות האו''ם המאוחרות יותר - כמו החלטת החלוקה - הינן בגדר המלצות שאינן יכולות לערער על החוק. צא ובדוק.

2. חבל שהתקשורת לא מביאה יותר אנשים כאלה לידי ביטוי ומשאירה את הבמה לשונאי ישראל למיניהם. את הראיון הזה צריך היה לשדר בערוץ הפרסומות (2) עם רייטינג של המאסטר שף. לפחות!!!

אחד המשפטנים החשובים במאה העשרים, julius stone טוען בספר Israel and Palestine: Assault on the Law of Nations כי יהודה, שומרון ועזה אינם שטחים כבושים, ולו היה זה כך, כמעט כל אירופה היתה בסטאטוס משפטי בעייתי של שטחים כבושים.

הוא מפריך אחת לאחת את הטענות שהיישובים מעבר לקו הירוק בלתי חוקיים.

נימוקיו מתחילים בוועידת ורסאי שכונסה, כידוע, לאחר מלחמת העולם הראשונה, שם הוחלט להקצות 1% משטח המזרח התיכון למדינה יהודית. אין זה המקום להכביר מילים על השתלשלות האירועים הפוליטית, המדינית והמשפטית מאז ועידת ורסאי, אך ראוי להביא את אחת מטענותיו של סטון לגבי יהודה ושומרון: מבחינה משפטית, הוא טוען, מעולם לא הוכרה ירדן כבעלת חזקה על השטח, וממילא ישראל כבשה שטח שלא היה לו סטאטוס פורמלי כשייך לירדן מבחינת המשפט הבינלאומי.

יתרה מזאת, השטח נכבש כתוצאה מפעולה תוקפנית של הצד הירדני, ואף זה נימוק כבד משקל המחליש את הטיעון כי הלגיטימיות בהחזקתו לא קיימת. יואיל אהרון ברק לומר לי לדוגמה, האם השטחים של גרמניה שהיו ברשותה לפני מלחמת העולם השנייה וסופחו לפולין, למשל, הם שטחים כבושים? האם יודע אדון אהרון ברק כמה ממדינות אירופה מצויות על שטחים כבושים?

***

פרופ' ג'וליוס סטון‏‏‏, המשפטן פרופ' יוג'ין רוסטוב, לשעבר סגן מזכיר המדינה של ארצות הברית וממנסחי החלטה 242‏‏‏, המשפטן דאגלס פיית', בכיר לשעבר בממשל האמריקני, פרופ' יהודה בלום, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, ‏פרופ' טליה איינהורן ממרכז אריאל למחקרי מדיניות‏, פרופ' אליאב שוחטמן דיקן מכללת "שערי משפט", ואף נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט שמעון אגרנט‏‏, השוללים את הראייה של יהודה ושומרון כשטח כבוש ואף רואים בישראל בעלת הזכויות החזקות ביותר בשטחים אלה: יותר מירדן, שסיפחה את הגדה המערבית אחרי 1948 (סיפוח שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית), ויותר מהפלסטינים, שמעולם לא הייתה להם ריבונות שם. (ראו הרחבה בערך יהודה והשומרון וחבל עזה).

התומכים בהתנחלויות מבססים את חוקיותן מבחינת המשפט הבינלאומי על ההכרה הבינלאומית בזכותם של היהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל.

בועידת סן רמו (1920) החליטו 52 מדינות חבר הלאומים להפקיד בידי בריטניה את המנדט להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, בהתאם להצהרת בלפור. מאוחר יותר הצטרפה אליהם גם ארצות הברית שלא הייתה אז חברה בארגון.

כתב המנדט הבריטי קבע כי "שום שטח ארצישראלי לא יינתן בצמיתות או בחכירה לממשלתה של מעצמה זרה כלשהי ולא יושם באיזה אופן שהוא תחת שלטונה". בנוסף, קבע כתב המנדט כי ממשלת ארץ ישראל תעודד "התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע".‏

לדברי המצדדים בגישה זאת, זכויות אלה נשארו בתוקף גם לאחר סיום המנדט הבריטי והקמת ארגון האו"ם במקום חבר הלאומים, וזאת על סמך סעיף 80 באמנת האו"ם המעגן את כל ההסכמים והחוקים הבינלאומיים הקודמים.

לדבריהם, גם תוכנית החלוקה מ-1947 אין בכוחה לבטל זכויות אלו, כיון שהיא נדחתה על ידי העולם הערבי.

המשפטן דאגלס פיית' אף טען, כי "אם ליהודים אין עתה שום זכויות חוקיות מוכרות בתביעתם ליהודה ושומרון כחלק ממדינתם, כי אז אין להם זכויות כאלה בשום מקום בארץ ישראל".‏31

שנית, קיימת מחלוקת האם אמנת ז'נבה הרביעית חלה על יהודה ושומרון, מכיון שהאמנה קובעת בסעיף 2 שהיא חלה על שטח שנכבש על ידי מדינה החתומה על האמנה מידי מדינה אחרת החתומה על האמנה.

ישראל טוענת שכיון שיהודה ושומרון לא הוחזקה באופן חוקי על ידי ירדן, האמנה אינה חלה עליה, אך עם זאת, מחילה מרצון באופן כללי את רוח האמנה ‏.

שלישית, קיימת מחלוקת האם האמנה מתכוונת לאסור על אזרחי המדינה הכובשת לעבור באופן וולונטרי לשטח הכבוש או רק על מדיניות גירוש כפוי של אזרחים לשטח הכבוש. לדעת הטוענים לאי חוקיות ההתנחלויות, כוונת האמנה היא שבתקופת הכיבוש, המדינה הכובשת חייבת להתייחס אל אוכלוסיית השטחים הכבושים הכפופה למרותה כאל אוכלוסייה מוגנת, ועל כן המדינה הכובשת חייבת למנוע באופן אקטיבי שינוי של המאזן הדמוגרפי בשטח הכבוש, ולמנוע מאזרחיה להשתמש במשאבי השטחים שתחת כיבושן (ובכלל זה משאבי קרקע, מים, מחצבים וכדומה).

לעומתם טוענים משפטנים כי האמנה העוסקת בפשעי מלחמה מכוונת רק למנוע גירוש כפוי של אזרחים לשטח הכבוש ‏‏, הן מבחינה פורמלית (המינוח המדויק באמנה, לצד "דפורטציה", הינו "טרנספר", מונח המתייחס להעברה, בדרך כלל שלא מרצון, של אוכלוסייה גדולה מחבל ארץ אחד לאחר; בפרסומי האו"ם שאינם דנים ישירות בישראל, המונח "טרנספר" מיוחד להעברה כפויה של אוכלוסייה) ‏‏, והן מבחינת "כוונת המחוקק" - ניסוח זה נבחר לאחר מאמצים רבים מצד מדינות אירופאיות כגון צרפת ואנגליה, להגן על האוכלוסיות שלהן בשטחי האימפריות שלהן בעבר.

עמדת ביניים גורסת שהאמנה אוסרת על התנחלות ביוזמה ובמימון ממשלתי, אך אינה אוסרת על התנחלויות שהן יוזמה פרטית ‏.

...בשנת 1978, בעת ממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר, נתקבלה במועצת הבטחון החלטה הקובעת שההתנחלויות נעדרות בסיס חוקי וקוראת לישראל לשמור בקפידה על אמנת ג'נבה הרביעית ולהמנע משינוי דמוגרפי משמעותי באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה‏.

בשלהי כהונתו של קרטר נתקבלה החלטה נוספת של מועצת הביטחון הקובעת שמדיניותה של ישראל ליישב אזרחים ועולים חדשים בשטחי שמעבר לקו הירוק היא הפרה בוטה של אמנת ז'נבה הרביעית‏.

מאז, מועצת הבטחון לא קבעה שוב שההתנחלויות אינן חוקיות שכן כל הממשלים בארצות הברית הטילו וטו על החלטות כאלו‏.

הנשיא רונלד רייגן טען בראיון לניו יורק טיימס שההתנחלויות חוקיות, והממשלים אחריו נמנעו מלנקוט עמדה בנושא‏.

בראשית 2011 ממשל אובמה ניסה לשכנע את הרשות הפלסטינית לוותר על הצעת החלטה הקובעת שההתנחלויות "אינן חוקיות" תמורת הצהרה של יו"ר מועצת הבטחון שההתנחלויות "אינן לגיטימיות", אך משלא נענתה הטילה וטו על הצעת ההחלטה‏.

בית הדין הבינלאומי לצדק בפסיקתו נגד חוקיות גדר ההפרדה קבע, בצטטו את החלטת מועצת הבטחון משנת 1980, שההתנחלויות אינן חוקיות‏.

ביוני 2008 קרא מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, להקפיא כל בנייה בהתנחלויות. המזכ"ל ציין כי "המשך הבנייה בהתנחלויות בשטחים הכבושים מנוגדת לחוק הבינלאומי, להתחייבויותיה של ישראל על פי מפת הדרכים ולתהליך אנאפוליס".‏ בפברואר 2011 הטילה ארצות הברית וטו במועצת הביטחון, על הצעה, שאושרה על ידי יתר 14 חברות המועצה, לגנות את ישראל על הבנייה בהתנחלויות, אך במקביל לכך אמרה מזכירת המדינה, הילארי קלינטון, שההתנחלויות אינן לגיטימיות.‏

פרקליטות המדינה ומשרד היועץ המשפטי לממשלה הגנו באופן שיטתי על זכותה של מדינת ישראל לבנות בהתנחלויות.

משרד החוץ הישראלי טען בשנת 2001 שהטענות לגבי אי חוקיות ההתנחלויות במשפט הבינלאומי חסרות בסיס ונובעות משיקולים פוליטיים.

משרד החוץ הוסיף וקבע‏‏: "ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הן חוקיות גם תחת החוק הבינלאומי וגם תחת ההסכמים בין ישראל לפלסטינים".

רשויות המשפט הישראליות טענו כי בניית ההתנחלויות על אדמות מדינה נעשית לצורכי ביטחון, אבל גם שמדובר בחבלי ארץ מולדתו של העם היהודי, וכי "זכות עם ישראל להתנחל ביהודה ושומרון" ‏‏. ובתי המשפט הישראליים קיבלו טענות אלה.

מאת: הפרופסור אליאב שוחטמן

כידוע, במדינות דמוקרטיות השליט אינו יכול לגזור בהבל פיו על גירושן של אוכלוסיות, שכן הוא כפוף לחוק ואין לו זכויות מעבר לאלה שמעניק לו החוק.

אחת ממשמעויותיו של עקרון שלטון החוק היא שכל רשויות השלטון – כולל ראש הממשלה – רשאיות לפעול רק במסגרת החוק, וכלשונו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק: "כל הרשויות השלטוניות, לרבות הממשלה עצמה, כפופות לחוק. אין רשות שהיא מעל לחוק" (בג"ץ 6163/92, פ"ד מז(2), 274

כפיפותה של הממשלה למגבלות שמטיל החוק, קבועה גם בסעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה: "הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת". המונח "דין" כולל, כידוע, לא רק את החוקים, אלא גם את הלכות בתי המשפט, ובראשם בג"ץ.

על רקע זה יש לבחון, האם מבחינת הדין הקיים די בהחלטת ראש הממשלה או בהחלטת מליאת הממשלה, על פינויים הכפוי של יהודים מבתיהם בגוש קטיף - או באזורי יהודה ושומרון - כדי לבצע מהלך זה, כשהכוונה היא לתושבי ישובים שהקמתם אושרה על ידי הגורמים המוסמכים?

לדעתי, התשובה לשאלה זו היא שלילית. אנו חיים בעידן חוקי היסוד שקיבלה הכנסת לפני יותר מעשר שנים, ושתכליתם הגנה על זכויות היסוד של האדם.

על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, "אין פוגעים בכבודו של אדם באשר הוא אדם" (סעיף 2), ו"אין פוגעים בקניינו של אדם" (סעיף 3). החוק קובע בצורה ברורה כי "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק יסוד זה" (סעיף 11).

לראש הממשלה, וגם לממשלה כולה, אין אפוא סמכות לפגוע בזכויות היסוד שעליהן בא החוק להגן.

פינויים הכפוי של מתיישבים יהודים, שעלו על הקרקע בעקבות החלטות שקיבלו ממשלות ישראל לדורותיהן, ורכשו זכויות קניין בבתים וברכוש - יש בו משום פגיעה הן בכבודם והן בזכויות קניין שרכשו כדין. על כן, במצב החוקי הקיים, הוראה של ראש הממשלה או של מליאת הממשלה, על פינוי ישובים - יש בה משום פגיעה בזכויות יסוד מוגנות, כאמור.

הזכויות הלאומיות ביש"ע

באשר לטענה כאילו מתיישבים שבנו את יישוביהם בשטחים כבושים, הזכויות שרכשו שם היו מלכתחילה בערבון מוגבל והיה עליהם לקחת בחשבון את האפשרות שיפונו ביום מן הימים - אין לך שקר גדול ממנה.

הטיעון הערבי השקרי כאילו ישראל מחזיקה ב"שטחים פלשתיניים כבושים" הצליח לחדור לא רק למוחותיהם של רבים בעולם הגדול, אלא גם לראשם של ישראלים רבים, כולל אישים המשמשים בהנהגת המדינה.

לאמיתו של דבר, שטחי יש"ע לא היו נתונים מעולם
לריבונות 'פלשתינית', ומבחינת המשפט הבינלאומי – הזכויות הלאומיות על שטחים אלה הן של העם היהודי.

הכרת המשפט הבינלאומי בזכויות הלאומיות של העם היהודי על שטחי ארץ-ישראל המערבית כולה, באה לביטוי בכתב המנדט על ארץ-ישראל, שמכוחו הסמיך חבר הלאומים את בריטניה להוציא לפועל את תוכנית הקמתו של הבית הלאומי היהודי בארץ-ישראל.

בכתב המנדט נקבע, בין היתר, כי "אף שטח ארץ-ישראלי לא יינתן לצמיתות או בחכירה לממשלתה של מעצמה זרה כלשהי ולא יושם באופן כלשהו תחת שלטונה", וכי "ממשלת ארץ-ישראל תעודד... התיישבות צפופה של יהודים על קרקע, לרבות אדמות מדינה ואדמות שוממות שאינן דרושות למטרה ציבורית".

אמנם ארגון חבר הלאומים עבר מן העולם ובמקומו בא ארגון האומות המאוחדות, אבל כל הזכויות הלאומיות שהוכרו על ידי חבר הלאומים ואשר נקבעו בכתבי המנדט, תוקפן נשמר מכוח סעיף 80 של מגילת האו"ם, כולל זכויותיו של העם היהודי בכל שטחי ארץ-ישראל המערבית.

מצב חוקי זה – מבחינת המשפט הבינלאומי – שלפיו הזכויות הלאומיות בשטחי ארץ-ישראל המערבית, כולל זכות ההתיישבות, הן של העם היהודי – לא השתנה עד עצם היום הזה.

תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947, אשר נדחתה על ידי העולם הערבי - ביציאתו למלחמת השמדה נגד מדינת ישראל מיד עם כינונה בתום המנדט הבריטי - לא הייתה אלא בגדר המלצה בלבד, ללא כל כוח מחייב. ואף המלצה זו נדחתה על ידי העולם הערבי כולו – כולל אלו הקרואים 'פלשתינים' – והפכה בטלה ומבוטלת מבחינת המשפט הבינלאומי. כך, לדעת מומחים מן המעלה הראשונה בתחום המשפט הבינלאומי, ביניהם פרופ' ג'וליוס סטון.

עם תום מלחמת השחרור נשארו אמנם שטחים של ארץ-ישראל המערבית בידי ירדן ומצרים, שהחזיקו בהם במשך 19 שנה, אך מעמדן של מדינות אלה בשטחי יש"ע לא היה אלא של מדינה כובשת. מצרים מעולם לא טענה לריבונות ברצועת עזה, ואילו ירדן, שמלכתחילה טענה לריבונות על שטחי "הגדה המערבית", לא זכתה אלא להכרתן של שתי מדינות בלבד ב'ריבונות' זו (בריטניה ופקיסטן), ולבסוף ויתרה כליל על טענתה עוד בשנות ה-80 של המאה ה-20
תפיסת שטחי יש"ע על ידי ישראל במלחמת ששת הימים – שהייתה מלחמת מגן אשר נכפתה על ישראל – לא היה בה כדי להפוך את ישראל לכובש בשטחים אלה, שהרי שטחים אלה לא היו נתונים לריבונות זרה כלשהי, והוכרו במשפט הבינלאומי ככפופים לזכותו של העם היהודי להקים בהם את ביתו הלאומי, קרי - מדינתו.

וכיצד זה ייחשב עם ככובש בארצו שלו?

העמדה כי זכות ההתיישבות היהודית ביש"ע מעוגנת בכללי המשפט הבינלאומי, נתמכת על ידי מומחים למשפט בינלאומי דוגמת פרופ' יוג'ין רוסטוב, לשעבר סגן מזכיר המדינה של ארה"ב, הנחשב למנסח הראשי של החלטה 242 הידועה של האו"ם: "זכותו של העם היהודי להתיישב בארץ-ישראל מעולם לא פסקה בחלקה המערבי... הדרך היחידה שבה ניתן להביא לקיצה את זכות ההתיישבות שעל פי כתב המנדט, היא על ידי סיפוחו של שטח זה למדינה קיימת, או על ידי יצירת מדינה חדשה באותו שטח".

עוד דוחה רוסטוב את הטענה, כאילו יש במעשה ההתיישבות משום הפרה של אמנת ז'נווה, האוסרת על מדינה כובשת לגרש או להעביר אנשים מתחומה אל השטח הנכבש: "אמנת ז'נווה חלה רק לגבי פעולות של מדינה אחת בתחומי מדינה אחרת. ארץ-ישראל המערבית אינה שטח של מדינה אחרת, אלא חלק של המנדט הבריטי שלא נמסר עדיין למדינה כלשהי...כיצד יכולה האמנה לחול על יהודים שהם בעלי זכות התיישבות באותם שטחים על פי המשפט הבינלאומי – זכות משפטית שהובטחה באמנה בינלאומית ומוגנת במפורש בסעיף 80 של מגילת האו"ם?".

המשפטן הידוע דגלס פייט, לשעבר בכיר במימשל האמריקני, כותב ומזהיר: "כתב המנדט לא הבחין בין זכויות היהודים לבית לאומי לבין זכויותיהם להתיישבות צפופה ביהודה ושומרון וזכויותיהם להתיישבות צפופה במקום אחר כלשהו בארץ-ישראל המערבית.

אם ליהודים אין עתה שום זכויות חוקיות מוכרות בתביעתם ליהודה ושומרון כחלק ממדינתם, כי אז אין להם זכויות כאלה בשום מקום בארץ-ישראל, שכן כל הזכויות הללו נובעות מאותו מקור: הקשר ההיסטורי של העם היהודי עם ארץ-ישראל, כפי שהוכר בכתב המנדט...

הטיעון, שליהודים אין זכויות משפטיות על יהודה ושומרון עלול להיות קטלני באשר לזכויות כלשהן שיש ליהודים לריבונות על ישראל שלפני שנת 1967".

לא בכדי ראה נשיא בית המשפט העליון, השופט שמעון אגרנט, בניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים פעולת שחרור (בג"ץ 223/67, פ"ד כב(1), 441). וממשלות ישראל לדורותיהן, שיזמו את תוכניות ההתיישבות של יהודים בשטחי יש"ע, פעלו אפוא על סמך התפיסה – שהוכרה, כאמור, גם על ידי המשפט הבינלאומי – שמדובר בחבלי ארץ מולדתו של העם היהודי, וכי "זכות עם ישראל להתנחל ביהודה ושומרון" (הודעת בא כוח המדינה בשם ראש הממשלה בבג"ץ 390/79, פ"ד לד(1), 16).

יהודים שמילאו אחר הצו הלאומי והתיישבו במסגרת תוכניות מאושרות של הממשלה, יכולים היו לצפות שהתיישבותם תהיה התיישבות של קבע.

התיישבות אינה בסיס צבאי, שהיום הוא מוקם ומחר הוא מפורק.

מתיישבים אינם חיילים, שהיום מוצבים במקום פלוני ומחר מקבלים פקודה לנוע למקום אחר.

כיוון שלממשלות ישראל היו תביעות ריבונות על האזורים שיושבו על ידן, ולנוכח עבודות התשתית הנרחבות שבוצעו על ידיהן – עבודות שאינן אופייניות למגורי ארעי – רשאים היו המתיישבים להניח שהתיישבותם היא התיישבות קבע, המשרתת את המטרות הלאומיות של המדינה.

פגיעה בזכויות יסוד – רק בחקיקה

זכויות הקניין שנרכשו על ידי המתיישבים היהודים באזורי יש"ע, אינן אפוא זכויות מותנות, או מסופקות, אלא זכויות מוחלטות, שכל פגיעה בהן אסורה בתכלית על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

איסור זה חל, כאמור, גם על ראש הממשלה, ועל הממשלה כולה.

כדי לפגוע בזכויות אלה, אין די בהחלטת ראש הממשלה, בהחלטת מליאת הממשלה, ואף לא בהחלטת הכנסת.

חוק היסוד עצמו קובע את הדרך שבה ניתן, אם בכלל, לפגוע באחת הזכויות שעליהן הוא בא להגן.

על פי סעיף 8 לחוק, "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

דרוש אפוא מעשה חקיקה מיוחד של הכנסת שיאפשר את מהלך הפינוי הכפוי של מתיישבים מאדמתם.

בהנחה שהכנסת לא תחוקק חוק גזעני המכוון ליהודים בלבד, כלום יימצא בה רוב להכשרת טרנספר כפוי, שהיום יופעל נגד יהודים, אך מחר עלול להיות מופעל גם נגד לא-יהודים?

אבל גם אם יימצא בכנסת רוב לחוק כזה, עדיין יהיה עליו לעמוד במבחן בג"ץ.

כלום יעמוד החוק באמות המידה של סעיף 8 הנ"ל, הדורש כי החוק יהלום את ערכיה של מדינת ישראל וכו'? ועדיין לא הוזכר סעיף 1(א) לחוק היסוד ("סעיף המטרה"), הקובע כי מטרת החוק "לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

האם יסמוך בג"ץ את ידיו על הרס מפעל ההתיישבות שהוקם על פי החלטות ממשלה – לא כחלק מעיסקת שלום כוללת (שגם אז מוטלת חוקתיותו של צעד כזה בספק), אלא כמהלך מדיני ללא כל תמורה, הזוכה להתנגדות רבים מאנשי מערכת הביטחון?

והרי בג"ץ לא יוכל להתעלם מן העובדה שההתיישבות הנדונה הוקמה על קרקעות שמבחינת המשפט הבינלאומי מיועדות, כאמור, להתיישבות יהודית ומן העובדה שממשלת ישראל, כיורשת ממשלת המנדט, מחויבת להוציא לפועל תוכנית התיישבות זו.

אין לשכוח גם את הנאמר בסעיף 1 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כי את זכויות היסוד של האדם יש לכבד ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

אחד העקרונות המרכזיים במגילת העצמאות הוא זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל, זכות הכוללת כדבר מובן מאליו את הזכות להתיישב בה.

עיקרון נוסף הבא לביטוי במגילת העצמאות הוא, נאמנותה של מדינת ישראל לעקרונותיה של מגילת האו"ם. כאמור, מגילת האו"ם היא זו שמשמרת את זכויותיו של העם היהודי על שטחי ארץ-ישראל המערבית, מבחינת הדין הבינלאומי.

כבר קבע בשעתו נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, כי "החובה לכבד את זכויות היסוד ברוח עקרונותיה של מגילת העצמאות, הפכה לחובה חוקתית, שחוק 'רגיל' אינו יכול לעמוד לעומתה" ('פרשנות במשפט' ג', עמ' 305).

פינוי כפוי של יהודים והרס יישוביהם אינו רק פגיעה בקניינם הפרטי של המתיישבים, אלא פגיעה בקניינו ובזכויותיו של העם היהודי בחלקים של ארצו - צעד שעלולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת באשר לזכויותיו בשאר חלקי ארץ-ישראל. חקיקה של הכנסת שתכשיר מהלך כזה, תעמוד אפוא לכאורה בסתירה הן לזכויותיו של העם היהודי בארצו כמוכרז במגילת העצמאות, והן לעקרונות מגילת האו"ם המכירים בזכויות אלה.

תחולת החוק בשטחי יש"ע

ניתן לטעון כאילו אין כל צורך בחקיקה מיוחדת של הכנסת להכשרת פינויים של ישובים יהודיים באזורי יש"ע, באשר הפגיעה בזכויות שלפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אפשרית – על-פי סעיף 8 לחוק – גם "לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו"; ניתן לכאורה לטעון שהסמכה כזו קיימת בסעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה, המקנה כאמור לממשלה, את הסמכות לעשות בשם המדינה "בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת".

אולם, נראה כי אין לפרש את החוק כאילו הוא מסמיך את הממשלה לפגוע בזכויות היסוד של האדם.

בהקשר לכך כותב השופט יצחק זמיר כי סעיף 32 "אוסר על הממשלה לפגוע בזכות מזכויות היסוד של האדם. פשיטא שכך הדבר לגבי זכויות המעוגנות...בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

אולם דומה שכך הדבר גם לגבי זכויות אדם שאינן מעוגנות בחוק. לדוגמא, אין הממשלה מוסמכת, לפי סעיף זה, להגביל את חופש הביטוי של האדם (בג"ץ 5128/94, פ"ד מח (5), 647)". מדברים אלה עולה שסעיף 32 "מעניק לממשלה רק סמכויות ממשל כלליות שאין בהן כדי לפגוע באופן ישיר בזכויות אדם" ('הסמכות המנהלית', ירושלים תשנ"ו, עמ' 337).

גם השופטת לשעבר, דליה דורנר סבורה כך. לדעתה, הסייג שבסעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה - "בכפוף לכל דין" - כולל גם את הלכות בתי המשפט בנושא זכויות האדם.

סייג זה מונע את הממשלה "לא רק מלפעול בניגוד להוראה שבחוק, אלא גם אוסר עליה לפגוע בזכויות הפרט...לאותה תוצאה אפשר להגיע גם על יסוד ההלכה המורה – כעניין של פרשנות – כי אין רשות מנהלית רשאית לפגוע בזכויות הפרט, זולת אם היא הוסמכה לעשות כן בלשון מפורשת...

בסעיף 29 (כיום: 32) לחוק יסוד: הממשלה, לא נאמר כי הממשלה מוסמכת לפגוע מכוחו בזכויות הפרט; על כן, אין לפרש את האמור בסעיף, כי הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה 'כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת' כמתייחס גם לפעולות הפוגעות בזכויות האדם" (בג"ץ 4235,2918/93, פ"ד מז (5), 847).

באשר לטענה כי כיוון שהמדינה לא החילה את החוק והמשפט שלה באזורי יש"ע, הרי שההגנות הנובעות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינן חלות על תושבי יש"ע – גם אותה יש לדחות.

כבר נקבע בשעתו על ידי אהרון ברק, כי "כל חייל ישראלי נושא עימו בתרמילו את כללי המשפט הבינלאומי והמנהגי...ואת כללי היסוד של המשפט המנהלי הישראלי" (בג"ץ 393/82, פ"ד לז (4), 810).

והרי אין להעלות על הדעת מחשבה פסולה, כאילו דווקא לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהוא התשתית החוקתית של זכויות האדם בישראל, אין תחולה בשטחי יש"ע; חוק זה חל על כוחות צה"ל הפועלים באזורים אלה, ובוודאי שהוא חל על הממשלה.

בהקשר זה יש להזכיר גם את זכויות העם היהודי באזורי יש"ע על פי הדין הבינלאומי, ואת מחויבותה של הממשלה, כמי שבאה במקומו של המנדט הבריטי – לפעול למימושן; בוודאי שאין הממשלה רשאית לפעול בניגוד לזכויות אלה. וכי ניתן בכלל להעלות על הדעת שההגנה על זכויות האדם באזורי יש"ע חלה רק לגבי התושבים הערבים, ואילו לגבי היהודים – שהם בעלי הזכויות הלאומיות באזורים אלה – אין להן כל תחולה?

הנה כי כן, פינויים הכפוי של יהודים מאדמתם בארץ-ישראל הוא מהלך בעייתי מבחינת המשפט החוקתי של מדינת ישראל. למיטב הבנתי, אין די בהחלטת ממשלה כדי לבצעו, אלא יש צורך בחקיקה מיוחדת של הכנסת, חקיקה אשר תמלא אחר הדרישות ואמות המידה הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

יש לקוות כי הדיון בשאלה זו יישאר לעולם בתחום העיון התיאורטי וכי הדברים לא יגיעו לכלל מעשה, כך שגם לא יהיה צורך בהכרעה שיפוטית בנדון.

*פרופ' אליאב שוחטמן הוא דיקן מכללת 'שערי משפט' בהוד-השרון

כל הזכויות שמורות למקור ראשון, 2 באפריל 2004, י"א בניסן תשס"ד

http://erez.israel.net/Prof-Eliav-shohetman-The-Rights-of-JeweshPeople-on-Land-of-Israel.htm

את המושג הזה יצר הכסיל מנחם בגין. דבר כזה לא היה קיים מעולם בשום מקום על פני הגלובוס, ואין לו שום מקום בלקסיקון של מדינת ישראל. טעות של טיפש אמנם מקשה על 100 חכמים, אך הפעם עלינו להתגבר על טפשותו בכל מחיר! אין דבר כזה הנקרא: פינוי יישוב! אין! המדינה הזאת אינה משחק בקוביות לגו!

בדיעבד יודעים רבים היום, שמנחם בגין ידע בעיקר לנאום יפה. לנאומיו לא היה שום קשר עם המציאות. כשהיה עליו לפעול בשטח הוא התגלה ככשלון מחפיר לאורך כל הקו.

החל מתרומתו להפיכת בתי המשפט ושופטיהם שאמורים לשפוט, למנהיגי המדינה באישורו. הוא ייסד את שלטון המשפטנים על העם האומלל הזה.

הוא פתח את הפתח לשופטים האשכנזים האדומים החילוניים, מתעבי היהדות והדת, שאיבדו את כוחם הפוליטי בכנסת ובבחירות, להפוך את כס המשפט של מדינת היהודים, למרכז מפלגתי שמאלני לפעילותם הפוליטית, לשם המשך הנהגת המדינה על פי דרכה של הציונות האדומה, הדוגלת במדינת כל אזרחיה וביטול המדינה היהודית.

מנחם בגין נבחר על מנת לשלוט. הוא ידע לדבר ולספר לעם כיצד ישנה את המדינה, כיצד ינהל אותה אחרת, ומיד אחרי הבחירות אץ רץ האוויל המשריש הזה וגייס את אהרון ברק ואת משה דיין האדומים כדם, על מנת ללוותו לקמפ דייוויד בשיחות השלום שלו עם מצרים!

האם עולה על דעתכם שמי מהציונות האדומה, שהיה נבחר אחרי עשרות שנות שלטון ימין בארץ, היה מזמן למשרדו אנשי ימין מהמחנה הלאומי לשמש לו כשר בטחון, או כיועץ משפטי להסכם כלשהו?

האיש המגוחך הזה הרס הכל!

לא די שלא שינה דבר עם היבחרו, עוד חיזק ושימן את מטחנת השמאל, בה נטחנים עד היום כל אנשי המחנה הלאומי. כל נקודות השליטה נמצאות בידי המחנה האדום, ומשם הם עושים כרצונם במחנה הלאומי.

ביבי רועד מפחד אהרון ברק ובייניש עד עצם היום הזה, ואינו מעז לשנות דבר וחצי דבר הנוגע לשלטון מפלגת בג"צ, ואף יוצא בהכרזות מבישות(אותו עצמו) על חשיבות שלטון החוק, כאשר הוא יודע היטב שלא מדובר בשלטון החוק, כי אם בשלטון האדום!

גדעון סער העביר חוק שסינדל את יכולת הימין בועדה לבחירת שופטים, להשפיע על בחירתם של שופטים, והנציח לעוד שנים את כוחם של האדומים לקבוע מי לא יהיה שופט בישראל. ומי לדעתכם לא יהיה שופט בישראל? כל מי שישראל כמדינה יהודית היא צו עליון בשבילו, וכל מי שמגן על זכויותיו של עם ישראל בארצו ובמדינתו הקטנה, כולל כל מי שדתי, או אוהב יהודים.

מיכאל איתן עובד עם אירגוני הקרן החדשה הזרה האמריקנית, שיש לה אג'נדה והיא לא בעד המדינה היהודית.

אלה אנשי המחנה הלאומי.

דן מרידור שמפלבל בעיניו תוך כדי פליטת אמירות המתאימות אך ורק לאדומים, תוך שהוא נאחז בקרנות המזבח הלאומי בכל הכוח, וזה מקומם את המתבונן שלא מבין מדוע?

האם יעלה על דעתכם שבמחנה הרפובליקני יתמקם לו מן אובמה כזה, ויכריז הכרזות הפוכות מעמדות המפלגה הזאת? נראה לכם שהוא היה שורד ולו דקה אחת שם? איך זה שבישראל הדבר הזה ממשיך ומתנהל על מי מנוחות, למרות שהוא הרסני לאמון הציבור בפוליטיקה הישראלית? מה זה בכלל? מה הם רוצים כל אלה שנלחמים על המשך שלטון האדומים בישראל, בעודם מקבלים מנעמי חיים מהמחנה הלאומי? דן מרידור למשל, האם פעילותו היא אידיאולוגית? האם הוא רוצה להפוך את הליכוד למפ"ם ההיסטורית? מה בדיוק מתרחש בארץ?

כל המחנה הלאומי ספוג כולו בחומרי שימור בכמות אדירה.

המחנה הלאומי אינו אלא מחנה הפועל לשימור שלטון האדומים בכל דרך.

אין פעולה כלשהי של המחנה הלאומי בישראל להקמת תחנת טלביזיה לאומית תואמת פוקס ניוז, וזאת כאשר עד היום זה מחנה שאין לו כלי תקשורת גדולים משלו, למרות שהוא המחנה הגדול ביותר בארץ, ואיש לא פוצה פה ומצפצף. הכל רק שמאל שמאל שמאל, ותלונות של הימין שנופלות על אוזניים ערלות.

אין פעולה לשינוי שיטת בחירת השופטים, ולחקיקה שתבטל את החוק של גדעון סער, שקבע שיש למצוא 7 תומכים מתוך 9 , לצורך בחירתו של שופט בישראל. בואו נחזיר את המצב לקדמותו, כפי שהיה בעת שלטון האדומים. חמישה מתוך ארבעה הם רוב מספיק, ועכשיו יש לימין את הרוב הזה. חמישה מתוך תשעה. ומדוע שינה סער את החוק הזה? האם ארבל ובייניש ביקשו, והוא ביצע? אז למה הוא בליכוד?

ובכלל, עלינו לעבור לשיטה של שימוע שופטים. העם רוצה לדעת מה קורה בבתי המשפט, מיהם הנבחרים, במה הם דוגלים, ולאן פניהם!

ובנושא ההסתננות תראו איזה אסון קרה לנו אתמול. על הכנסת לחוקק את כל החוקים הנדרשים לעצירת ההסתננות ולגירוש אלה שכבר חדרו שלא כחוק, והנה אנו מתבשרים אתמול על חוק נגד הסתננות שעבר בכנסת, וכל כולו תוצרת אנשי קו לעובד ואירגוני הקרן הזרה האמריקנית, במימון ה- CIA, שניסחו אותו בשיתוף עם משרד המשפטים, שכל כולו מוצף באנשי השמאל של תוכנית המשפטנים של הרמן שווארץ ושל הקרן החדשה לישראל לא יהודית. איפה שר המשפטים בכל העסק? איפה חברי הכנסת? מה, כולם עיוורים וחרשים לנעשה תחת עיניהם?

ומעתה יש לעקור מן השורש את המילים "פינוי יישובים" מהלקסיקון של העם בישראל.

אין דבר כזה לבנות על מנת להרוס. רק במוחו המעוות של מנחם בגין יכול היה להיות דבר כזה. יידע העולם שמעתה לא יקום ולא יהיה דבר כזה שנקרא פינוי יישוב בארץ ישראל.

רוצה אובמה שנפנה משהו, שיפנה את וושינגטון בעצמו וישיבה לאינדיאנים. הם באמת בעלי הבית המקוריים על אדמת ארה"ב, מה שלא כך הערבים על אדמת ארץ ישראל. העובדה שישבו פה ערבים, אינה מקנה להם זכות בעלות על הארץ. בדיוק כפי שאין ליהודים שישבו בארצות ערב אלפי שנים, שום זכות בעלות על הארצות הללו, למרות ישיבתם בהן.

רוצה אירופה להתערב בעינינינו, נשאל את עצמנו, איך אנחנו מרשים ליבשת שהתאחדה עם העולם הערבי כחלק מתוכנית אב להוות משקל נגד לארה"ב, (אירוערביה - ביוזמת צרפת), לפעול באלימות מילולית יומיומית כלפינו. איפה הכבוד הלאומי שלנו? איזו עוד מדינה נמצאית על הכוונת של מדינות אחרות, ומקבלת את התערבותן כדבר טבעי שיש להסכים עימו?

מצרים שולחת אזהרות ברורות ומילוליות חסרות פחד לכל התבטאות אמריקנית חצופה הדוחפת את אפה לעיניניה, למרות שהיא מקבלת מארה"ב מיליארדים.

אין יותר פינוי יישובים.

עצם המושג הזה נמחק אצל כולנו מאוצר המילים. והמעשה ההזוי הזה אינו בא בחשבון כלל - בדיוק כמו אצל אובמה, שלא יחלום לפנות את וושינגטון ולמסור אותה לאינדיאנים!

מחלימים ממחלת הציונות האדומה הממארת, ויוצאים לדרך חדשה לחלוטין בה לא צעדנו אפילו יום אחד עדיין!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=257630

לעיון האשכול:

''הציונות האדומה'' וחטאיה

השטח אינו שטח כבוש על פי האמנות הבינלאומיות. רק התקשורת ומערכת "המשפט" ה"ישראלית" הן שמפיצות את השקר באמצעות המנטרה השקרית שזה ''שטח כבוש''.

יש שטחים שעל פי האמנות ועל פי הגדרות האו"ם אינם נחשבים שטחים כבושים, פשוט משום שלא היו שייכים קודם לכן לאף יישות מדינית מודרנית.

הם נקראים "שטחים במחלוקת" ויהודה ושומרון הוא אחד מהם.

כידוע, השטחים האלה לא היו שייכים לאף אחד, אלא לאימפריה העותומנית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, הם נמסרו לבריטים, תמורת הבטחתם להקים שם בית לאומי ליהודים.

לא לערבים.

במסגרת אותה תוכנית בינלאומית הוחלט לייסד גם את ירדן, סוריה, לבנון, עירק, ולהחזיר למצרים את ריבונותה.

לכולם נתנו, ולמי לא נשאר? נכון, ליהודים.

השטח היה אמור להיות שטח יהודי, אבל נכבש בידי הירדנים במלחמה בלתי מוצדקת, בניגוד להחלטת החלוקה.

אחר כך שוחרר בידינו.

לכן, כל הכללים שחלים על שטח כבוש, אינם חלים על יהודה ושומרון.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=253456

"להשתלט על התקשורת, הכנסת ובית המשפט העליון - אם זה ייגמר בשפיכות דמים, זו היתה ברירה אכזרית, אבל היא עדיפה".

מחאה עם שיניים - בגליון השבוע / ראיון עם ד"ר שלום פליסר

כך כתב חיים חפר על המתנחלים ב"ידיעות אחרונות" ב - 1995

"מעבר להתנחלות יש"ע התובענית והדורשת

כדאי לשאול מה הם תרמו לתרבות ישראל המתחדשת

עשרים שנה ומה הם הראו לנו

איזה כוח יצירה

כמה רומנים כתבו שם ומה הוכיחו בשירה

איזה קומפוזיטור קם מקרבם ומי כתב שם מחזה

על איזה פסל או ציור שלהם יכולת להצביע ולומר: יופי, זהו זה

הלא אפילו הפזמון הפופולרי אשר אצלם מושר הוא או ופרצת ופרצת או עוצו עיצה ותופר..."

את שלום פליסר, רופא שיניים במקצועו... הרגיזו החרוזים של חפר, והוא ניסח תשובה.

יחד עם יצחק פרסבורגר...צייר בעל מוניטין עולמיים...הוציאו השניים את "הרי אמרתי לכם" - כתב אישום מוסיקלי מאוייר המלווה בשני תקליטורים.

הספר מכיל את מילותיהם של יותר מ - 30 שירים... בנוסף, מכיל התקליטור השני "שירי חס-ושלום, חבר'"...

בראשית ספרו החדש מופיעה הבהרה: "כל מי שמוצא עצמו נעלב, נפגע או מאויים מן המופיע באלבום זה מרגיש הרגשה נכונה. לזה בדיוק התכוון המחבר".

עם אהבה אי אפשר לנצח

...פליסר לא אהב את המאבק שניהלה מועצת יש"ע בתקופת ההתנתקות: "לא מצאו חן בעיני סיסמאות כמו 'באהבה ננצח' והגימיקים של השרשרת האנושית. כל אלה יפים מאוד בשביל אירועי ספורט כמו המכביה אולי, אבל עם אהבה אי אפשר לנצח".

אז מה היית אתה עושה?

"יוזם פעולות הרבה יותר מיליטנטיות. הייתי עולה על הכנסת".

אתה קורא למהפכה!

פליסר: "נכון מאוד, על דבר כזה עושים מהפכה. היינו צריכים לשבור את כל הכלים. להשתלט על התקשורת, הכנסת ובית המשפט העליון".

זה היה נגמר בשפיכות דמים.

"זו היתה ברירה אכזרית, אבל היא עדיפה. אם מישהו ירצה לעקור את חברון או בית אל, זה מה שנצטרך לעשות...

את 'יהודי לא מגרש יהודי', שהפך להמנון המחאה נגד העקירה, כתב והלחין פליסר.

הוא גייס למלאכת הביצוע את אריאל זילבר. "זו היתה סיסמה נאיבית", הוא מודה, "לא האמנו שיהודים אכן מסוגלים לגרש את אחיהם.

התשובה שלנו תצטרך להיות 'יהודי מגרש יהודי שמגרש'".

שלום פליסר, בהמנון בולעי הצפרדעים:

יחד עם המדינה

"פותח ת'פה ומרחיב את הלוע,

עוצם ת'עיניים ומתחיל לבלוע.

ועומד מעלי האיש עם הכף הגדולה

ואומר כל הזמן: 'בלע, בלע, בלע, בלע, בלע!'"

***********

הוא נולד בגרמניה בתש"ח

..."זה הדבר הכי דומיננטי אצלי בקשר למאבק - העובדה שנולדתי 'יחד' עם המדינה", הוא מצהיר. שלוש שנים מאוחר יותר עלתה המשפחה לארץ, ושלום הצעיר התחנך במערכת החינוך הממלכתי-דתי ברמת גן ובבני ברק. "'מגש הכסף' של אלתרמן היה קטע חובה ביום העצמאות", הוא נזכר, "בכל בוקר הונף הדגל יחד עם שיר של יום בליווי חצוצרה ותוף, וכולם רבו על התפקיד. זה החינוך שקיבלתי".

... במלאות 20 שנה למבצע אנטבה ...כתב פליסר:

"...הכל תוכנן בדייקנות, כמות וגם איכות,

אבל למעשה הכל תלוי בקצה החוט.

ישנה רק אפשרות אחת בפני ההצלחה

בתנאי שהתזמון תואם את כל המלאכה.

ויש הרבה אפשרויות לרשות הכישלון,

הכל עלול להסתיים בקטל וקלון

אזי חיל הרפואה הופך להיות כוכב ראשי...

ובעוד על חוט השערה חיי אדם תלויים,

בקצה החוט למעלה שם מושך האלוהים".

"על השורה האחרונה התחוללה מלחמת עולם", הוא משחזר. "האתיאסטים לא אהבו אותה, אבל בסוף ניצחתי".

...את האלבום 'שירי חס ושלום' הוציא פליסר בימי אוסלו...

...המופע שסימן את תחילת הקריירה המחאתית של פליסר הופק על-ידי 'המטה המשותף' בשבט תשנ"ד (פברואר 94'), בהשתתפות "ח"כ יצחק שמיר, ח"כ חנן פורת... וד"ר שלום פליסר במופע שירי מחאה".

כותרת הכנס היתה: 'מדינה פלשתינית סכנה! אל תתנו להם את אדמות הלאום"...

..."אם אמתן את הדברים אדלל את המסרים שלי, ואני לא מוכן לחטוא לאמת. ובכל מקרה, אני לא מבין למה אני יותר בוטה מאשר זמר כמו שלום חנוך, ששר 'האויב שלך הוא בדיוק כמוך'. מה, אנחנו כמו האויבים צמאי הדם שלנו?"...

...שלום פליסר, (על אריק שרון )...

תסמונת נירון קיסר:

"הזקן המשונה מן החווה

בגאווה, מרגיש כמנצח

כי מרעיפים עליו רוב-אהבה

כל מי שרק אתמול קראו: "רוצח"...

לך הביתה סבא, לפרוט על מנדולינה

נסעת שמאלה באדום, ובאיתות ימינה

עזוב ת'הגה, סבא... צא מן הקבינה...

זו מדינה, חביבי,

לא פרטית ולא קומבינה!

את הספר, שעלות הפקתו היתה עשרות אלפי דולרים, מימן פליסר בעיקר מכספו, וגם בעזרת מעשר כספים של אדם שאינו מעוניין להזדהות...

לאחרונה הופיע פליסר בערב שכותרתו היתה "לא נשכח לא נסלח" ...

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/5134

הערה:

כך קונים את האלבום של ד"ר פליסר:

צ'ק לפקודתו, בסך 125 ש"ח, לת.ד. 11222 ת"א 11222 - והאלבום נשלח בדואר רשום לבית הקונה.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=211496

השמאלנים והערבים קבעו לעצמם מספר אקסיומות (מושגי יסוד), כביכול מובנות מאליהן, כמו לדוגמה שקיים ''כיבוש'', כמו למשל שישראל היא ''מדינה קולוניאליסטית'', כמו הרמייה שקיים ''אפרטהייד'', וכמו השקר שקיים ''עם פלסטיני''.

כולנו למדנו מהי אקסיומה בשיעורי "הנדסת המישור" בתיכון, והבנו את מושג ה"אקסיומה" כמשהו מובן מאליו, שהוא בלתי ניתן להוכחה, אך משמש לצורך הוכחות של נושאים אחרים.

שמאלנים וערבים קבעו לעצמם מספר אקסיומות כאלה, כביכול מושגי יסוד מובנים מאליהם - כמו העובדה שקיים "כיבוש", שישראל היא "מדינה קולוניאליסטית", שקיים "אפרטהייד", ושבכלל קיים המושג "עם פלסטיני".

ה"אקסיומות" שלהם הן לא יותר מאשר אוויר.

יש כלל בחוק הבינלאומי שלפיו "כובש מכובש פטור".

ה"שטחים הכבושים" נכבשו מממלכת ירדן, שכבשה אותם בעצמה במהלך מלחמת השחרור אותה יזמו הערבים.

השטח היה כלול בתוכנית החלוקה שהערבים סירבו להכיר בה, ובזמן שירדן כבשה אותו, הוא היה למעשה חסר בעלים חוקיים מבחינה לאומית.

אי לכך, שטחי יהודה ושומרון שייכים לישראל כדת וכדין, ובטח לא לאיזה "עם פלסטיני" שמעולם לא קיים בהם מדינה או אפילו יישות לאומית כלשהי.

הערבים תושבי שטחי יהודה ושומרון ה"כבושים", היו לפני 1967 אזרחים ירדנים.

מבחינה פורמלית לא השתנה כלום במעמדם, וכל ההבלים על היותם "פלסטינים" הם המצאה ללא אחיזה במציאות.

שמאלנים וערבים לא אוהבים שמבלבלים אותם עם עובדות.

באשכול: מאז ומקדם -השקר הערבי הגדול ביותר בהיסטוריה

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=20448&forum=gil&omm=57&viewmode=threaded

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=201322

נאמני ארץ בפניה לאו''ם להכרה ביו"ש כשטח עבור הרשות היהודית (במידה ומדינת ישראל תיסוג).

The Secretary-General of the United Nations
The President of the Security Council
The President of the General Assembly

Gentlemen,

It is with great pleasure that we bring to your attention that on September 8,2011 the Jewish Authority in the Land of Israel was proclaimed as a political and legal entity at an assembly of the residents of the Land of Israel convened in Nofim,in the Shomron (Samaria).

The Jewish Authority in the Land of Israel derives its legal existence from the title of sovereignty of the Jewish People over the regions of Yehuda (Judah) and Shomron (Samaria) granted by the Almighty to their ancestors and subsequently recognized by the Principal Allied Powers in April 1920 at the Peace Conference convened in San Remo, Italy; confirmed by the Council of the League of Nations inJuly 1922; and preserved by Article 80 of the Charter of the United Nations adopted in 1946 – though as yet not implemented by the State of Israel.

The confirmed existing sovereignty of the Jewish People over the regions of Yehuda and Shomron precludes any legal possibility of recognizing any foreign political entity that may claim sovereignty over this area, and any decision in favor of such recognition is patently illegal and as such – is null and void.

The Provisional Executive Committee of the Jewish Authority in the Land of Israel will hold within one year free democratic elections in which registered residents of Judah and Samaria will be eligible to choose their own leadership.

Very sincerely,

THE PROVISIONAL EXECUTIVE COMMITTEE,THE JEWISH AUTHORITY IN THE LAND OF ISRAEL

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2904866&forum_id=20422

**************

קיראו את דבריו של הרב עובדיה יוסף והתייחסותו לאפשרות פינוי יהודה ושומרון או מסירתם לאוייב:

מתוך המכתב:

הגיע לידי עכשיו העתק סליל הקלטה מדברי מרן הגאון האדיר רבי עובדיה יוסף שליט"א, ראש מועצת חכמי התורה, מחותנו ומורו ורבו של כבוד הרב עמאר שליט"א. אשר דיבר במוצש"ק ז' אייר תשס"ד, שנה ושלשה חדשים לפני הגירוש מגוש קטיף, וזה לשונו:

"תוכנית ההתנתקות היא סכנת נפשות. כל חברי הכנסת חייבים להתייצב כאיש אחד וכולם להצביע נגד. להימנע בהצבעה על ההתנתקות זו עבירה ועוון, כמו של אדם שרואה נער טובע בנהר ואומר 'אני נמנע'. זו סכנה ברורה. כל תושבי אשקלון המסכנים יהיו נתונים בטווח הזה של המרגמות, של הקסאמים, זו סכנת נפשות. אני קורא לכל אנשי הליכוד ושאר המפלגות בלי יוצא מן הכלל. תדעו אחי, בואו אחי, בואו רעיי. אם יש לכם מצפון ואתם פוחדים מהקדוש ברוך הוא. כל אדם ואדם נותן דין וחשבון אחרי 120 שנה לפני הקב"ה. כל חברי הכנסת חייבים להצביע נגד בלי יוצא מן הכלל. יש לי הרבה ידידים, הרבה אהובים, שהם מאמינים בקב"ה ויודעים מה זה תורה. ואני אומר לכם זה פסק דין של תורה, כל זה אני אומר לכם זה דעת תורה, וכל מי שמאמין בתורה חייב לעשות כמו שאמרתי להצביע נגד".

ועל פי כל זה חוזר אני על שאלתי במכתב הקודם, איך יתכן לומר עתה שהרבנים אינם יכולים לקבוע בזה, ואיך אמר כת"ר שלא התערב בתכנית ההתנתקות כיון שאריק שרון אמר לו שצריך לפנות מפני פיקוח נפש, אחרי שמרן שליט"א קבע בדעת תורה ברורה, שאדרבה הגירוש הוא פיקוח נפש. וזאת מלבד מה שכתבתי שכלל לא היה חולק מעולם על זה שהגירוש מעמיד בסכנה מליוני יהודים, ורק שטענו שיש לקחת סיכון בטחוני מפני "ריוח מדיני" כביכול, מה שמוכח משו"ע או"ח סימן שכט שזוהי טענה נגד ההלכה.

והנה מה שהיה היה, אבל עתה עומדים בפני גירוש נוסף של מאות אלפי יהודים מיהודה ושומרון, והקמת מדינה לטירור ופתיחת כל הארץ לפני המחבלים ימ"ש. האם יקומו רבני ישראל וימחו נמרצות כנגד זה? האם יזהירו את נתניהו לבלתי יחזור שוב בעצרת האו"ם על הסכמתו לחורבן של "שתי מדינות לשני עמים" רחמנא ליצלן, או שיהיו בבחינת "איוב ששתק כו'" (סוטה יא,א. סנהדרין קו,א).

מקור + המכתב המלא, אתר נאמני ארץ:

http://www.ne-israel.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=201437&kw=%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%A5

אלא שבין השנים 1944 - 1948 הפקיעה ממשלת סוריה החדשה, ללא פיצוי וללא סמכות את אדמות פיק"א בחורן ובגולן. לא היה זה אקט מלחמתי אלא גזל של רכוש יהודי כפי שמדינות ערביות גזלו את רכושם של מאות אלפי יהודים.

כ- 100.000 דונם הוחרמו בחורן ועוד כ-6000 ברמת הגולן. בשנת 1957 התפרקה חברת פיק"א מרצון, והעבירה את האדמות לידי הקרן הקיימת ובעצם לידי ממשלת ישראל.

הקושאנים מפוזרים במשרדי עורכי דין ותיקים ובארכיונים שונים ויש לחברם יחדיו!

זכויות יש רק למי שמוכן להגן עליהן!

בכל משא ומתן עם סוריה על ישראל לדרוש קיזוז השטחים הללו תמורת שליטה סופית וקבועה על רמת הגולן, ובעצם להנציח את הסטאטוס קוו הקיים!

היכנסו לקישורית וקיראו את התחקיר המדהים של ד"ר בכור הכולל מפות:

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1554

בעקבות דבריו של השופט אהרון ברק סביב חוקיות מעמדן של ההתנחלויות, כפי שהובאו בערוץ הכנסת, מתייחס עו"ד ד"ר הראל ארנון, ממנסחי חוות הדעת המשפטית על מעמד קרקעות יו"ש, לטענות ולפיהן המשפט הבינלאומי רואה בהן כלתי חוקיות ואת המתגוררים בהן פושעים, ומסתבר שהדברים רחוקים מלהיות נחרצים כל כך.

כמי שמכיר היטב את החוק הבינלאומי בסוגיה הזו, וכמי שכתב חוות דעת משפטיות בנושא, איך אתה רואה את הדברים?

"ראשית, לגבי דבריו של השופט ברק עצמו, יש לי תחושה שהדברים הוצאו מהקשרם. יש בסרטון שהופץ עם דבריו חיתוכי עריכה שמעלים אצלי את החשש שברק לא קבע קביעה כזו, שההתנחלויות הן מעשה בלתי חוקי על פי החוק הבינלאומי".

מה מקור התחושה הזו שלך?

"ראשית מהיכרותי איתו כמי שהתמחה במשרדו, וכמי שמכיר את הנושא. הוא אמנם לא דיבר איתי על כך, אבל אני לא מאמין שהיה אומר כך, גם משום שהנושא טעון כל כך, וגם משום שבית המשפט מעולם לא דן בסוגיה הזו, ובעיקר משום שהסוגיה העקרונית היא הרבה יותר מורכבת מקביעה חד משמעית שכזו".

אז בוא ניגש לסוגיה העקרונית – ההתנחלויות בהיבט המשפט הבינלאומי – חוקיות או לא?

"ראשית יש לזכור שכאשר אומרים את המונח משפט בינלאומי צריך לזכור שבניגוד למשפט הפנים-מדינתי אין בו קודקס, איזה ספר שפותחים, רואים מה כתוב ומה אומר המשפט הבינלאומי. גם אם יש אמנות ונורמות התוקף ביחס לכל מדינה ומדינה תלוי בפרשנות ובמחלוקות כי המשפט הבינלאומי מטבע בריאתו הוא הרבה יותר אמורפי ממשפט פנימי והרבה פחות מוחלט. השופט שמגר אמר פעם שבמשפט הבינלאומי יש נטייה לערבב בין הדין המוחלט לבין שאיפות הלב. יש במשפט הבינלאומי הרבה יותר מקום לבחירות פוליטיות וערכיות מאשר להחלטות מתמטיות מוחלטות".

מהו למעשה מקור כוחו של המשפט הבינלאומי? איפה "הספר" שבו כתובים החוקים של המשפט הזה?

"המשפט הבינלאומי מורכב בעיקרו מאמנות בינלאומיות שמחייבות מכוח העובדה שמדינות חתמו עליהן והצטרפו אליהן. האמנות הללו מחייבות את המדינות החתומות עליהן. כך בתחומים שונים כמו תעופה, איכות סביבה ועוד ועוד".

נחזור לענייני ההתנחלויות. חוקי או לא חוקי?

"כדי לומר שההתנחלויות לא חוקיות צריך להניח שורה של הנחות משפטיות שכל אחת מהן שנויה במחלוקת, ולכן מי שאומר שההתנחלויות לא חוקיות אליבא דמשפט הבינלאומי אינו אלא טועה ומטעה. מה שניתן לומר לכל היותר הוא שמעמד ההתנחלויות שנוי במחלוקת בין המלומדים הבינלאומיים. מי שאומר שהדברים חד משמעיים אומר דברים לא נכונים ולא הוגנים".

תסביר מדוע

"המקור היחיד שעליו מתבססים אותם שקובעים שההתנחלויות לא חוקיות הוא סעיף באמנת ז'נבה שקובע שלמעצמה כובשת אסור להעביר את האוכלוסייה שלה לשטח הכבוש, ומכאן לטעמם שהעברת אזרחי ישראל להתנחלויות שעל שטח כבוש היא עברה על אותו סעיף. זו הקונסטרוקציה שעליה הם מתבססים".

לכאורה הגיוני

"אבל יש בקונסטרוקציה הזו שורה של בעיות שלשיטתי מביאים למסקנה שהתפיסה הזו היא שגויה או לפחות שנויה במחלוקת. ראשית יש שאלה האם אמנת ז'נבה חלה ביו"ש. העמדה המסורתית של ישראל היא שאמנת ז'נבה חלה על שטח כבוש, כלומר שטח שנכבש ממדינה אחרת והאמנה ביקשה להביא את הכובש להבין שהשהייה שלו בשטח היא זמנית ובהסכם כזה או אחר הוא יוחזר, אבל אין מחלוקת על כך שיו"ש מעולם לא היו בריבונות ירדנית. חוץ מבריטניה ופקיסטאן כל מדינות העולם לא הכירו בריבונות הירדנית, כולל אגב גם מדינות ערב. כל העולם ראה בסיפוח יו"ש לירדן מעשה לא חוקי כי השטח הזה הוא חלק מהשטח שיועד ע"י חבר הלאומים לבניית בית לעם היהודי. למעשה מדינת ישראל תפסה שטח שלא היה נתון בידי שום מדינה אחרת".

כלומר אמנת ז'נבה לא תופסת ביהודה ושומרון?

"מדינת ישראל אמרה שלפנים משורת הדין היא מוכנה להיות כפופה להוראות ההומאניטאריות שבאמנת ז'נבה, כלומר להוראות שמתייחסות לגזל, עושק וכו', אבל לא מעבר לכך. יש משפטנים שסבורים שישראל טועה והאמנה כן חלה על יו"ש, אבל מדובר בויכוח לגיטימי שלא הוכרע, וספק אם יוכרע אי פעם. אין אוטוריטה מוסמכת שתקבע שזהו הדין ואין בלתו".

ולתפיסתך גם אם האמנה תחול עדיין לא מדובר בסוף סיפור.

"נכון, כי הסעיף שמדבר על איסור העברת אוכלוסיה ספק אם מתייחס להתנחלויות כיוון שהוא נחקק בימי מלחמת העולם השנייה כדי למנוע ניסיונות גירוש למטרת שינוי דמוגרפי, אבל כאן מדובר במעבר מרצון ולא בכפייה. בנוסף אין לשכוח שלישראל יש טענות לגיטימיות לזכות על השטח, טענות משפטיות, מוסריות והיסטוריות. לא מדובר בכיבוש של מדינה זרה כפי שהיה כאשר שלטנו בלבנון עד ביירות. במקרה לבנון היה בידינו שטח כבוש שעליו חלו כל אמנות ז'נבה. ביו"ש המציאות אחרת לחלוטין. קיומן של הטענות הישראליות שוללת את האפשרות לקבוע שההתנחלויות לא חוקיות. קיומה של סברה ישראלית שיש לנו זכות על השטח מתירה לישראל לקבוע עובדות בשטח כדי שבבוא יום בו יידון מעמד השטח יהיו בידיה נקודות נוספות. הדבר לגיטימי כחלק מהמאבק שלנו".

ולמסקנה, הדברים לא מוחלטים.

"ראוי לדיון הזה שהוא יהיה פוליטי ומוסרי, אבל להציג את הדברים כאילו ההתנחלויות לא חוקיות זה שקר, ולכן לא פלא הוא שמי שטוען כך שייך למחנה השמאלי שרואה פוליטית את כל מפעל ההתנחלויות כמפעל לא מוסרי וכשגוי פוליטית. יש מחלוקת לגיטימית על מעמד ההתנחלויות, ולטעמי הסבורים שהן חוקיות עמדתו חזקה יותר, מעבר לכך שלטעמי אין מעשה יותר מוסרי ונכון מההתנחלויות ביהודה ושומרון".

אז אם הכול ברור כל כך, אולי כדאי שנלך לבית משפט בינלאומי, נציג את הטיעונים הללו ונקטע סוף סוף את ההתלבטויות הללו?

"בעולם מושלם בוודאי שהייתי מצדד בכך, אבל בהכירנו את המציאות הפוליטית של מוסדות האו"ם בצדק האמון שלנו בהם מפוקפק, ולכן לא בטוח שאנחנו רוצים להגיע לשם, לא כי אנחנו לא צודקים, אלא כי אנחנו מכירים את המציאות. משום כך נוחה לנו העמימות מהתמודדות עם הכרעה נגדנו. אבל אין ספק שבתוך הציבור הישראלי, וגם בציבור "שלנו", ראוי לחדד את הנקודות האמיתיות כדי שיכירו את האמת. אין ממה להיבהל ואין כאן תיבת פנדורה. אפשר לפתוח הכול ולנטרל כל טיעון".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234082

תגוביות:

1.אינתיפאדה מבויימת. קהל נכבד. אתם צופים ב... אינתיפאדה מבויימת! בימוי ותסריט: שמעון פרס, יוסי ביילין, בנימין נתניהו, ברק ושות', בתיאום עם הנרי קיסינג'ר וארגון הבובות שלו בישראל - אש"פ מקבוצת 'האחים המוסלמים'. תקציר העלילה: מאחורי גבו של העם רקמה החבורה לנקות את יו"ש בגזענות מיהודים כשלב א' בדרך להפיכת ישראל הקטנה למדינת כל האזרחים, במסגרת 'מזרח תיכון וסדר עולמי חדש'. אבל ביו"ש היה שקט מדי ולא היה סיכוי שהעם יקנה את התסריט ולכן- שוחררו 1027 רוצחים (נתניהו כותב בפירוש בספרו שזה יוצר אינתיפאדה) - והסחת הדעת מהפשע הזה היה 'זום אין' על גלעד שליט, בהסתמך על האלצהיימר הלאומי והטפשת. העם רואה רק את חמשת הסנטימטרים שמאיר לו הפנס באפלה. כעבור זמן לא רב משחרור הרוצחים, יהודה ושומרון תתחיל לבעור, והתכנית תוכל לצאת לדרך. הרצחת וגם גירשת?

2.מדוע אין פונים לבית המשפט בישראל כנגד אנשים וארגונים השולטים בתקשורת וטוענים שההתישבות ביש"ע אינה חוקית? הרי ברור, שיום יבוא ושוב יעלו חיילים על ישובים יהודים כדי להרסם, ואז החיילים יבצעו את הפשע מתוך מחשבה שהם פועלים כחוק. כשם שמדינת ישראל הזניחה את התעמולה לשליטה אנטי ישראלית של דוברי השמאל, כך נעשה הדבר ע"י היהודים לגבי ההתישבות ביש"ע, ואין להבין את הסיבה למחדל. המאמר מלמדנו שמאחורי הפצת השקר עומדים השמאלנים ותו לא.

3.הצרה היא שבתי המשפט שלנו כאלה, שמדינת ישראל אינה בראש מעיינם.

4.פס"דים נפסדים של ברק והבראנז'ה שלו הם ניסוח מאוויים ותו לא.
כך פסק הדין על "אמת בשעתה" שבא לסייע לתועמלנית השמאל אילנה דיין, והוא מנוגד במפורש לפס"ד של אדם אחר הנמצא עכשיו באותו בית משפט עליון!

גם ההחלטה נגד חוק טל מנוגדת לחוק שקיבל הסכמה משופט בית המשפט העליון טל.

פס"ד של העליון הזה בענין מגרון קובע במלים מתחכמות שכל הארץ היא בקניינו של ערבי זה או אחר אלא אם כן יוכח אחרת בהוכחה שהבג"צניקים לא יצליחו להפריך אפילו בתעלולי מלים. עצם העיסוק שלהם בענין מגרון ואי השארת הדיון למחוזי או לשלום מראה את טיבם. ליתר דיוק את רועם.

קובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון (בג"ץ 80/61 העצני נגד מדינת ישראל (ש הבטחון פ"ד לד (3) , 595)

מעריב 18.4.82

נשיא בית המשפט העליון בפסק דין עקרוני:

"ירדן לא היתה מעולם ריבון חוקי ביהודה ושומרון".

בענין הריבונות על יהודה ושומרון סמך בית המשפט ידיו על השקפתו של שגריר ישראל באו"ם הפרופ' יהודה בלום והביא את דבריו כי "למדינת ישראל זכות קנין עדיפה ליהודה ושומרון מזכותה של ירדן"...

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234082

שיחה עם ד"ר דורי גולד, לשעבר שגריר ישראל באו"ם - 09:20 דק'

הוא עצמו אומר שאם הכנסת לא מסכימה עם קביעותיו של בית המשפט בנוגע להתיישבויות ביהודה ושומרון - התנחלויות, כל שעליה לעשות הוא לשנות את החוק והן תהיינה כן חוקיות!

המרצע יצא מהשק והאמת מתגלה לנו במלוא כיעורה. בית המשפט והוא המציאו הלכות לצורך הטייה פוליטית של מדינת ישראל והפיצו דברים לא נכונים כאילו היו עובדות מוגמרות.

עכשיו משנחשפו כל מעשיו של בג"צ ושלו הוא מיתמם וטוען שאם הכנסת רוצה היא יכולה לשנות את החוק וההתנחלויות תהיינה כן חוקיות!

ההיפך מכל טענות הסרק שלו אותן הפיץ וקיבע בעולם לרעתנו כאילו יש איזה חוק כלל עולמי שקובע שההתנחלויות ביו"ש אינן חוקיות.

ערוץ הכנסת - השופט פרופ' ברק על ההתנחלויות, 20.2.12

להורדה: אלן בקר ההתנחלויות כן חוקיות 1330.mp3

אהרון ברק מצהיר שאם הכנסת לא מסכימה עם קביעותיו של בית המשפט בנוגע לחוקיות ההתיישבות ביהודה ושומרון, כל שעליה לעשות הוא לשנות את החוק בכנסת, והן תהיינה כן חוקיות! מה שחושף את עומק השקר שהופץ ע"י ישראל בעולם כולו! הוא לא שוכח לשבח את הכנסת על שלא פעלה כך וחושף בעצם את עומק טפשות חברי הכנסת!

הנה המרצע יצא מהשק והאמת מתגלה לנו במלוא כיעורה.

האמת תמיד תצוף כמו שמן על מים בסופו של דבר!

בית המשפט והוא המציאו הלכות וקבעו קביעות מטעות, לצורך הטייה פוליטית של מדינת ישראל, תוך הפצת קביעות לא נכונות, כאילו היו עובדות מוגמרות.

עכשיו משנחשפו כל מעשיה של מפלגת בג"צ כהגדרתו של פרופ' מאוטנר, בהנהגתו הדיקטטורית והפוליטית של אהרון ברק, הוא מיתמם ומודה על האמת אותה הסתיר עשרות שנים, שאם הכנסת רוצה הרי שהיא יכולה לשנות את החוק, וההתנחלויות תהיינה כן חוקיות!

ההיפך מכל טענות הסרק שלו, אותן הפיץ באמצעות הגלימה השחורה ומלמולי פסקי הדין ההזויים מטעמו ומטעם תואמיו שם, שקיבעו בעולם לרעתנו את התפיסה כאילו יש איזה חוק כלל עולמי שקובע שההתנחלויות ביו"ש אינן חוקיות.

ערוץ הכנסת - השופט פרופ' ברק על ההתנחלויות, 20.2.12

http://www.youtube.com/watch?v=0eOaR9hoezw&feature=related

*******

לעיון:

אלן בקר עונה לאהרון ברק שקבע ש"ההתנחלויות אינן חוקיות"

ברק טוען שההתנחלויות הן בלתי חוקיות ומדינת ישראל מעולם לא שינתה את החוק הבינלאומי למרות שיכלה לעשות כן. עו"ד אלן בקר, לשעבר שגריר ישראל בקנדה טוען שכל זה היה נכון רק עד 1995, אבל מאז יש הדברות עם הערבים לגבי יהודה ושומרון ולכן לא ניתן לומר שהן בלתי חוקיות.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=295330

*הערה: איני מסכימה עם טיעוניו של אלן בקר כיוון שברק עצמו אומר בפשטות שהכנסת יכולה לשנות את החוק, אך לא עשתה זאת למרה הפליאה, ודבר זה מצביע על כשל חקיקתי ותו לא. אין צורך בסיבוכי סיבוכים משפטיים או פלפוליים. יש לשנות את החוק בכנסת!

*************

לעיון האשכול:

בג''צ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=20101&forum=gil&omm=402&viewmode=threaded

*************

לעיון מאמרים שונים:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=219175

*************

לעיון:

ד"ר דורי גולד: ההתנחלויות הן חוקיות

שיחה עם ד"ר דורי גולד, לשעבר שגריר ישראל באו"ם שמתייחס לדברי אהרון ברק: ראשית הראיון ערוך ולא ניתן להבין מה בדיוק אמר, שנית, ברק בעצמו התייחס לטיעוני הביטחון כחוקיים ושלישית, יש משפטנים בכירים בעולם שקובעים שההתיישבות חוקית ויש אחרים שלא, אבל כל ממשלות ישראל לדורותיהם קבעו שההתיישבות חוקית וקידמו אותה.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=295395

אלן בקר עונה לאהרון ברק שקבע ש"ההתנחלויות אינן חוקיות"

ברק טוען שההתנחלויות הן בלתי חוקיות ומדינת ישראל מעולם לא שינתה את החוק הבינלאומי למרות שיכלה לעשות כן. עו"ד אלן בקר, לשעבר שגריר ישראל בקנדה טוען שכל זה היה נכון רק עד 1995, אבל מאז יש הדברות עם הערבים לגבי יהודה ושומרון ולכן לא ניתן לומר שהן בלתי חוקיות.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=295330

*כצל'ה: נתמודד גם עם עמדות שוליות כאלה.

****************

הזמירות החדשות של אהרון ברק: ''לא הכל שפיט''!

בסדרת ראיונות עם פרופ' מרדכי קרמינצר מתייחס נשיא העליון לשעבר פרופ' אהרן ברק למערכת בתי המשפט, להתנחלויות, לחוקה ועוד.

"אני לא חושב שהכל שפיט. אף פעם לא אמרתי את זה. לא הכל שפיט. יש עתירות שהן לא שפיטות", כך אומר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, בראיון מיוחד לתכנית "קרמניצר מארח" עם פרופ' מרדכי קרמניצר, בערוץ 99 - ערוץ הכנסת.

ערוץ הכנסת- השופט ברק: לא הכל שפיט, 20.2.12

http://www.youtube.com/watch?v=KbpA9Nxn7Dg&feature=player_embedded

***********

ערוץ הכנסת- שמגר: "לא הכל שפיט"

http://www.youtube.com/watch?v=05qUc_KSSCg&feature=related

בעניין השפיטות חרגו מהתחום הסביר. כשקבעו שהכל שפיט פגעו בעקרון הפרדת הרשויות. לומר שבית המשפט חולש על הכל זה דבר מופרז!

הערה: בראיון בערוץ הכנסת, של אהרון ברק עם קרמניצר, אמר ברק שלא הוא הכניס אקטיביזם שיפוטי כי אם מאיר שמגר!

הראיון שודר

21.2.12

בשעה 7:30 בבוקר.

**

אהרון ברק על דמוגרפיה וחוק איחוד משפחות ערביות בישראל

ערוץ הכנסת - השופט ברק: דמוגרפיה או ביטחון? 20.2.12

http://www.youtube.com/watch?v=uspDgjkRmIM&feature=related

**************

תגובית:

אלא שהגולן מעולם לא היה חלק לגיטימי של סוריה בניגוד למה שחשבתם.

מהיום כל היחס שלנו אל רמת הגולן צריך להשתנות.

לא רק למען משא ומתן עתידי חשוב לדעת את זה, אלא למען התודעה העצמית שלנו.

הגולן - פרק שני - הוא אינו שייך כלל לסוריה.

*היכנסו לקישורית וקיראו את מה אמרו הפוליטיקאים הישראלים שמעון פרס ויצחק רבין על רמת הגולן. האם בורותם היא הסיבה להצהרותיהם חסרות הבסיס? (ליה)

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1570

Howard Grief to EU: Mind your own business

Howard Grief writes to:

European External Action Service Reference

Directorate North Africa, Middle East, Arabian Peninsula,
Iran and Iraq, Middle East Division

I thank you for your letter dated June 14, 2011 in response to my letter of May 17, 2011 to the High Representative for Foreign Affairs and Security, Lady Catherine Ashton, in regard to the recommendations put forward by the European Former Leaders Group in December 2010, of which you honestly inform me “have of course been taken into account by the European Union and are being considered very carefully”.

It should not be the business of the European Union to determine that another Arab state carved out of former Mandated Palestine is a sine qua non for Israel in order to achieve a so-called peace with the Arab world.

If a new Arab state is officially established in Judea, Samaria and Gaza in what international law decided in the post-World War I years was part and parcel of the internationally recognized Jewish National Home and future independent Jewish State, that will not bring “peace”, but rather actually serve as a new springboard for Arab and Muslim imperialism to destroy finally the Jewish State of Israel.

It should be clear to you that the tenets of Islam, as expressed in the Hadith as well as Islamic jurisprudence, that Israel is defined as waqf land or Moslem territory and a part of Dar-el-Harb (the House of War), temporarily under non-Islamic control, which must be wrested back from the accursed Jews. Thus it is no surprise that Islam and the Arab world deny Israel’s inherent right to exist, as shown conclusively by the empirical evidence of the last century.

Europe certainly has enough internal problems of its own to deal with, especially in Belgium itself, where you are seated;

Europe should therefore not stick its nose into the domestic affairs of the Land of Israel, that is indisputably Jewish land and a part of the Promised Land confirmed even by the Koran (sura 5:20, 21).

The Holy Land was defined by Abu Ja’far el-Tabari, Islam’s most famous exegete, to embrace Palestine west of the Jordan as well as some of present-day Jordan, Sinai and Syria (p. 543 of my book, The Legal Foundation and Borders of Israel under International Law).

Europe must desist from dictating its own solution to solve the Arab conflict with Israel, when it cannot even resolve the ills that beset it, not only in Belgium where there is irreconciliable strife between the French-speaking people of Wallonia and the Flemish ethnic community in the northern provinces embracing Flanders, but also in Greece and other states comprising the European Union.

No one has appointed the European Union to decide on a new and destructive partition of the Jewish National Home and compel Israel to give away Jewish land to the Arabs for their nefarious aim to eradicate the Jewish State.

The Israel Labour Party-initiated “Oslo Accords” have been an unmitigated disaster for Israel’s Jews and one day hopefully not too distant the “Palestinian Authority” will be removed from the Land of Israel in order for the State of Israel to live in real security, free of Arab-Islamic terrorism which has been incessant or never-ending ever since Yasser Arafat became ensconced in Ramallah – which, incidentally, is an ancient Jewish town dating from the First and Second Temple Periods.

The “Palestinian people” is a fiction invented by the Arab League with the close aid and support of the United Nations that acts in many ways as an extension of the Arab League.

No Arab nation by that name ever existed in history, as evidenced by Arab historians themselves, particularly the renowned Philip K. Hitti, the author of several books on Arab history.

This appellation is derived from the Hebrew word for “invaders” or pelishtim to designate the invading Philistines that most scholars believe came from the island of Crete and settled along the eastern Mediterranean coast of what the Greeks and Romans later called “Palestine”.

This term has no linguistic connection to Arabic, nor does it have any close affinity to Arabs at all, either historically, culturally or ethnologically.

Until 1948, the Jews of Palestine were called the “Palestinians”, a term of national identity that was derisively rejected by most Arab spokesmen since they associated it with Palestinian Jewry, but that changed when they saw the merit in 1969 of using this appellation in order to fool the rest of the world and gain its sympathy – that they are, so to speak, the indigenous people of the country who were unjustly displaced by foreign Jews who had no right to be there. This was a massive swindle and hoax perpetrated particularly on the gullible West and the rest of the world, which has unfortunately gained near universal recognition.

As a matter of historical fact, the Jews have been settled in what the 5th century BCE Greek historian, Herodotus, first called “Palestine” but what the Jews have always called the Land of Israel since the days of Joshua Bin-Nun, about 14 centuries before the Common Era, and it is rather the late-coming Arabs who were the alien invaders and usurpers of the Jewish land, and not the other way around.

Do I have to throw a bible at you and your colleagues to help you understand that elementary fact?

Did you never learn this in “Sunday school”?

The Arab homeland is in Arabia, Iraq and Syria, but not in Palestine, which was created as a legal and political entity on April 24-25, 1920 at the San Remo Peace Conference solely for the purpose of being the Jewish National Home only.

European meddling in support of the Arab side will not alter that basic legal fact.

You allege that the so-called “Palestinians” have a “right” to statehood, which should be “realized” if peace is to prevail.

I have spent many years as a trained attorney studying the Palestine Question and all its ramifications in international law.

In my humble opinion, no such “right” has ever been enunciated in any binding document of international law. Neither the UN General Assembly Partition Resolution 181 (II), nor UN Security Council Resolution 242, nor the Israel-PLO Accords, nor the Road Map Peace Plan championed by the artificial conglomerate known as the Quartet, which you mention in your letter to me, qualify as or constitute “international law” in any meaningful sense of this term. T

he only nation or people who have a legal right to statehood in what was once Palestine, as it existed between 1920 and 1948, is the Jewish People, notwithstanding Arab and European pretensions to the contrary.

As regards your bizarre statement that I have presented a “selection of legalistic arguments” to buttress the ironclad legal case of Israel to keep and govern Judea, Samaria and Gaza which are integral parts of the Jewish National Home, I am more than curious to know what is your “selection” of international law documents that counters mine.

In fact, there are no such binding documents that give the Arabs (the so-called “Palestinians” of today) the legal right to the land making up Palestine.

I am sorry to learn from you that the European Union is considering very carefully the recommendations of the European Former Leaders Group.

Since this group recommended “punitive measures” against Israel if it does not withdraw to the “Auschwitz-borders”, which are the former Armistice lines that existed prior to the outbreak of the Six-Day War, this is equivalent to criminal extortion or blackmail that could be the subject of a legal action against the European Union if it adopts those baleful or exceptionally evil recommendations.

I hope the EU will come to its senses and give up its self-appointed task and uncalled-for interference in creating a completely unnecessary 22nd Arab state in the heartland of the Jewish People.

That will undoubtedly bring down the wrath of Divine Providence and be the catalyst of a new war.

Yours sincerely,

Howard Grief,
Attorney

http://americansstandwithisrael.blogspot.com/2011/10/howard-grief-to-eu-mind-your-own.html

In 2003, Attorney Howard Grief brought the minutes of the San Remo Conference and the text of the San Remo Resolution out of the dusty British Archives.

Grief addresses the 90th Anniversary commemoration of the San Remo Conference about the importance the Conference and Resolution as the legal foundation of the modern State of Israel under International Law

עובדה מפתיעה היא, כי אדם שחי באחת מארצות אירופה לפני כ – 90 שנה, וחפץ היה ללמוד מעט על ארץ ישראל היא ארץ הקודש, אם היה מחפש מינוח מדויק - היה מוצא באנציקלופדיה בריטניקה את ההגדרה הבאה:

"פלסטין…שנתבעה בברית הישנה כמורשת העברים לפני גלותם…

נהר הירדן…מסמן את הקו שבין פלסטין המערבית למזרחית…"1א

קורא בן תקופתנו ודאי יתמה : מדוע מחברי האנציקלופדיה המכובדת לא הקדישו אף לא מילה אחת לערבים תושבי ארץ ישראל ? והיכן העם הפלסטינאי ?

אך עוד קודם שנביע תמיהה זו ראוי שנדע כי תמיהה ראוי שתישאל לא רק על אנציקלופדיה בריטניקה דאז אלא אף על רשימה גדולה ומרשימה של ציטוטים בעלי תוכן דומה.

נפוליאון בונאפרטה, שליטה של צרפת יצא בקריאה נרגשת ליהודים בתקופתו:

"קומו בני ישראל! קומו הגולים! מהרו! זה הרגע שאולי לא ישוב משך עוד אלפי שנים…לתבוע לכם קיום פוליטי כאומה בין האומות

בפרהסיה ולעולם ועד!..."1א

לורד לינדזי, אשר חי במאה ה – 19 התבטא באופן דומה באמרו כי:

"…גדולות אפשרויותיה של אדמת ארץ ישראל…

ואם אך ישובו אליה בניה המוגלים…

שוב תפרח בכל המובנים ותהיה ככל אשר הייתה בימי שלמה המלך…"1ב

הגיאוגרף אדם סמית' שחי באותה התקופה אמר גם הוא דברים ברוח דומה:

"…אין בארץ ישראל שום תרבות ילידית שתוכל לתפוס את

מקומם של התורכים חוץ מזו של היהודים שנתנו לארץ ישראל

כל דבר של ערך שהיה בה אי פעם בשביל העולם…"1ג

______________________

1א. אנציקלופדיה בריטניקה 1910-1911 , ערך פלסטין.

1א1. מנשר שפרסם נפוליאון, ברברה טוכמן, "התנ"ך והחרב", 1987, עמ' 147.

1ב. A.W.C. Lindsay Crawford: Letters on Egypt, Edom & the Holy Land (London 1847), Vol. ii, p.71

1ג. Herbert Sidebotham: England and Plestine(London 1918),p. 174.

יש לציין עוד, כי עד בואה של "הצהרת בלפור" (1917) לאוויר העולם, לא היה זכר היסטורי או משפטי לקיומו של עם פלסטיני או לקיומן של זכויות משפטיות כלשהן על ארץ ישראל מלבד זכויותיו של העם היהודי, כאמור.

נראה, כי הצהרת בלפור היא זו ש"הולידה" טיעון ערבי נגדי בדבר "זכויות לגיטימיות" על ארץ ישראל, וזאת כתשובת המשקל להכרתה של ההצהרה הנ"ל בזכויותיו של העם היהודי. מסקנה זו נתמכת בדבריו של זוהייר מוחסיין, חבר הועד הפועל של אש"ף:

"רק למען מטרות טקטיות אנחנו מקפידים להדגיש את זהותנו הפלסטינית,

כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלסטינית נפרדת

כדי להעמיד אותה מול הציונות…

מדינה פלסטינית היא מכשיר חדש במלחמה נגד ישראל" 1ו

גם המלך חוסיין המנוח נקט בגישה דומה בויכוח פומבי שהתנהל בינו לבין הנשיא אסד בועידת רבת עמון ב – 1987, באמרו את הדברים הבאים:

"הופעת האישיות הלאומית הפלסטינית באה כמענה לתביעת ישראל

כי פלסטין היא יהודית, אולם לאמתו של דבר

אין להרשות סטייה מהמסגרת הלאומית הערבית" 1ג

בהמשך הדברים, נשתדל להרחיב בנושא זה וננסה להבין את היבטיו השונים.

בעת החדשה, בעקבות חידושי הטכנולוגיה והתקצרותם של המרחקים והזמנים - זכה העולם בכינוי "כפר גלובלי קטן".כינוי זה משקף את טשטוש הגבולות המדיניים והמשפטיים שהיו מוסכמים עד עתה. כהמשך טבעי למגמה זו- פורח ומתפתח מעמדו של המשפט הבין לאומי הפומבי כשיטת משפט בעלת תוקף החלה בסכסוכים בינלאומיים.פעולות של לוחמה, כיבוש ,שבי ותפיסת שטחי אויב- אינן נבחנות עוד לאורה של שיטת המשפט המקומית של המדינות המעורבות, אלא לאורו של המשפט הבינ"ל, כאמור. שיטת משפט זו נסמכת על מקורות נורמטיביים שונים ומגוונים.המקור העיקרי הינן אמנות בינ"ל שנחתמו ואושררו על ידי המדינות המעוניינות בקיומן של אמנות אלו.עירובו של המשפט הבינ"ל בסכסוכים בין מדינות ועמים לא פסח גם על הסכסוך הישראלי - פלסטינאי. הצהרותיהם של גורמים שונים1 בדבר אי חוקיותם של ההתנחלויות ביהודה שומרון, חבל עזה וירושלים אינן מכוונות לדין הישראלי, כמובן, אלא לדין הבין לאומי. אמירות אלו (ובייחוד חוסר התגובה המשפטית עליהן) מציגות מצג שווא כאילו אי החוקיות הנ"ל היא אכסיומה שאינה ניתנת לערעור- ולא היא.

1ו. . כתבה בעיתון "טרוב", הולנד 31.3.77.

1ז. ועידת רבת עמון , נובמבר 1987. בעקבות דברים אלו איים יאסר עראפאת לעזוב את הועידה.

ראשית, מעט רקע.

האמנה המטפלת באזורים מוכי מלחמה על כל השלכותיהם המשפטיות היא אמנת ג'נבה הרביעית2. הרקע ההיסטורי של אמנה זו היא מלחמת העולם השנייה. במלחמה זו ,העבירו הנאצים אוכלוסיות שלמות מהאזורים שנכבשו על ידם אל גרמניה ולהיפך, וזאת מתוך שתי מטרות משולבות: הטמעת הכיבוש הנאצי, מחד, ויצירת אזורי מגורים מוגדרים אסורים ליהודים - "יודנריין",מאידך. האמנה עוסקת בשטחים שנכבשו על ידי מדינות המצויות בסכסוך ביניהן , והיא מבטיחה את זכויותיהם של האזרחים הנמצאים בשטח שנכבש כתוצאה מאותו הסכסוך. אמנה זו , שמשה, ומשמשת כלי ניגוח משפטי כנגד ישראל וכנגד פעולותיה ביהודה שומרון וחבל עזה. אלו המשתמשים בה גורסים כי ישראל מחויבת , ככובשת ,לכל סעיפיה של האמנה, ובייחוד לסעיף 49 המכיל בתוכו מס' הוראות וביניהן:

" …המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים

מאוכלוסייתה האזרחית לשטח שנכבש על ידה…"

הטיעון העיקרי גורס כי ישראל היא ה"מעצמה הכובשת" , ויהודה, שומרון וחבל עזה הם "השטח שנכבש על ידה" - אשר על כן, על ישראל חל איסור להעביר "חלקים מאוכלוסייתה האזרחית" - דהיינו,מתיישבים להתנחלויות.

בשורות הבאות – נשתדל לתת מענה משפטי לטענות אלו.

ראשית , נשתדל לסקור את התהפוכות המשפטיות- היסטוריות שעברו על ארץ ישראל. בשלב ההתחלתי של סקירה זו , נתייחס לכל אדמות יש"ע כאל גוף אחד, ורק אחר כך נפרידן לפי שיוכן הגיאוגרפי.

בשנת 70 לספירה איבד העם היהודי את ריבונותו בארץ ישראל , ומאז, היא נשלטה על ידי הרומאים, ביזנטינים, הערבים, הצלבנים, הממלוכים ולבסוף- העות'מאנים. ההכרה הבינלאומית הראשונית בזכותו של עם ישראל על ארצו הינה הצהרת בלפור משנת 1917.

1.ישנן התבטאויות רבות שכאלו המגיעות מקשת רחבה של דוברים, למשל :"כל ההתנחלויות שבונה ישראל הן בלתי חוקיות" , פארוק א-שרע, שר החוץ הסורי (כתוארו אז)- עיתון "הארץ" ,31.12.99.

"…אתם מדברים על הרחבת התנחלויות…אבל בעינינו כולן בלתי חוקיות" , אבו מאזן (מחמוד אל עבאס), עתון מעריב , 24.5.01.

"ההתנחלויות הן בלתי חוקיות ומהוות מכשול לשלום…" , קופי ענאן , מזכ"ל האו"ם , 21.10.00.

"ההתנחלויות, שהוקמו כדי להפריע לשלום,הן בלתי חוקיות מבחינת המשפט הבינלאומי…" , פרופ' מיכאל הר סגור, שעור בהיסטוריה, מתוך אתר האינטרנט www.israchannel.co.il.

"הקמת ההתנחלויות עומדת בניגוד למשפט הבינלאומי, ולפיכך הן בלתי חוקיות…והדרישה לפנות את ההתנחלויות היא לגיטימית" , ארגון "בצלם" , הודעה לעיתונות , 12.6.01.
2.אמנת ג'נבה מ-12 באוגוסט 1949 בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה (מס' 4) ,כ"א , כרך 1, עמ' 559. ישראל הפקידה את כתב האישור ביום 6 ביולי 1951.

הצהרה3 זו עוסקת בהקמת "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". אמנם, ההצהרה איננה מפרטת גבולות ברורים אך על פי עדותו של ראש ממשלת בריטניה באותה התקופה , דיויד לויד ג'ורג, הכוונה העומדת מאחורי ההצהרה היא "…שארץ ישראל כולה תהיה למדינה יהודית" 4 . הכרה גורפת יותר התקבלה חמש שנים מאוחר יותר- בשנת 1922 מונתה בריטניה על ידי חבר הלאומים להיות בעלת המנדט על ארץ ישראל , ומעמדה כשל נאמן. מסמך המנדט שעיקר ענינו הוא: "…הגשמת ההצהרה שניתנה לכתחילה …מטעם הממשלה הבריטית, ושנתקבלה על דעת מעצמות הברית האחרות, לטובת הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל", אומר בין היתר כי :

"בעל המנדט יהא אחראי לכך ששום שטח ארצישראלי לא יינתן

...לממשלתה של מעצמה זרה כלשהי... ממשלת ארץ ישראל ...תעודד...

התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע לרבות אדמות מדינה…"5

בריטניה, אמנם לא מלאה אחר התחייבויותיה, אך תקפו ותכליתו של כתב המנדט נותרו , מבחינת המשפט הבין לאומי, על עומדם ועל תקפם באופן מוחלט6. האנגלים , במכוון, החטיאו מטרות אלו,כנראה,מתוך רצון לרצות את העולם הערבי7-אך לא נרחיב בעניין זה כעת .

בשנים 1925- 1924 במסגרת "האמנה האנגלו – אמריקאית". אמנה זו אימצה באופן מלא את כתב המנדט, כפי שנאמר במפורש בהקדמה לאמנה:

"…ארצות הברית נותנת הסכמתה לניהול פלסטין על ידי הוד מעלתו

הבריטית על פי המנדט שצוטט לעיל…"7א

היוצא מכך הוא, כי ארצות הברית של אמריקה מחויבת, על פי חוקיה הפנימיים ל"הקמה מחדש של ביתו הלאומי (של עם ישראל) בארץ זו…"5.

3. נ"מ גלבר, הצהרת בלפור ותולדותיה, ירושליים תרצ"ט , עמ' 119.

4. דב יוסף, השלטון הבריטי בארץ ישראל, ירושליים תש"ח , עמ' 39. וכן ראה דבריו של חבר הממשלה הבריטית דאז, לורד רוברט ססיל :"רצוננו הוא כי ערב תהא לערבים, ארמניה לארמנים ויהודה ליהודים", שם, עמ' 41. ועוד, ראוי להוסיף את דבריו של ד. בן גוריון בפני ועדת פיל ב1936- על כך שכתב המנדט מדבר על הכרה בזכויות העם היהודי (הקיימות זה מכבר) , ולא על הענקת זכויות חדשות (פרופ' אליאב שוחטמן , "ויעמידה ליעקב לחוק", מהדורה שנייה, ירושליים , תשנ"ה).

5. סעיפים 5,6 לכתב המנדט - ראה ה"ש 4 ,שם, עמ' 19 וכן עמ' 271.

6. וזאת על אף ש"חבר הלאומים" איננו קיים עוד. הדברים מובאים באופן ברור על ידי פרופ' ג'וליוס סטון המצטט את חוו"ד של בית הדין הבינלאומי בעניין נמיביה העוסק בכתב מנדט שניתן על ידי חבר הלאומים ומגדיר את החיוב לקיימו כ"חובה קדושה כלפי הציוויליזציה" - ראה Advisory Opinion on legal Consequences for States of the Continued Presence of South Africa in Namibia (South West Africa) Notwithstanding Council Resolution 276 (1970) . וכן ראה ספרו של פרופ' סטון - Julius Stone , Israel and Palestine - Assult on the law of Nations ,Baltimore 1981, p. 171.

7. יוסף אוליצקי,מפזורה למדינה,ירושלים תשי"ט , עמ' 376 ואילך.

7ב. הווארד גריף, "אי החוקיות של תזכיר שארם א- שייח על פי הדין הישראלי" , מרכז אריאל למחקרי מדיניות, נייר עמדה מס' 91 , 1999.

8. החלטת האו"ם מס' 181 (2) מיום 29.11.47 בדבר חלוקת ארץ ישראל.

השלב ההיסטורי הבא אותו נסקור, הינו מתן החלטת האו"ם בדבר תוכנית החלוקה של ארץ ישראל8 . החלטה זו , שנחגגה בידי אנשי הישוב היהודי בשמחה רבה , נדחתה מכל וכל על ידי כל מדינות ערב השכנות. הן בטאו את התנגדותן בתחילתן של פעולות לוחמניות כנגד הישוב היהודי – מלחמת השחרור. בהבעת התנגדות ברורה זו, שלל הצד הערבי את החלטת החלוקה ועיקר אותה מכוחה המשפטי – שהרי על פי המשפט הבין לאומי – החלטות האו"ם הן בגדר המלצות בלבד ואינן מחייבות9 – ועל כן דחיית ההמלצה על ידי הצד הערבי – מרוקן את כל עוצמתה המשפטית והיא חסרת תוקף.

בסופה של מלחמת השחרור נחתמו הסכמי שביתת הנשק ברודוס. גם הסכמים אלו אינם נוגעים בשאלת הריבונות על ארץ ישראל , אלא רק בסיום מצב הלוחמה בין המדינות, אם כי , נקבע בהם10 כי הם מהווים שלב ביניים לקראת כינונו של שלום קבע11. ה"קו הירוק" נקבע כקו הפרדה בין הצדדים12 הלוחמים ,אך לא כקו המתאר בעלות או ריבונות על שטחי ארץ ישראל13. בשלב זה, עלינו לפצל את הדיון הכללי, ולמקדו באזורים הגיאוגרפיים השונים. רצועת עזה נשלטה משך כל שנות הכיבוש הנ"ל על ידי מצריים. התנהגותה השלטונית של מצריים במשך זמן שלטונה ברצועה התאפיינה בראייתה של רצועת עזה כחלק נפרד שאיננו משויך ריבונית למצריים. התנהגות זו כללה את ניסיון הקמתו של ממשל עצמי ברצועת עזה14 וכן הענקת מעין חוקה, אשר על פיה עזה הינה חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מפלשתין15 . בעניין מזרח ירושלים, יהודה ושומרון המצב מעט שונה. ממלכת ירדן, באופן חד צדדי,ובמהלך16 שהחל עוד במלחמת השחרור החלה לספח את האזורים הנ"ל תחת ריבונותה. סיפוח זה הושלם באפריל 1950.יש לציין, כי על פי כללי המשפט הבין לאומי, אין להכיר בסיפוח כפוי ללא הסכמת הריבון המקומי17- מה גם שלא הייתה הכרה בין לאומית בסיפוח זה, מלבד תמיכתן של בריטניה ופקיסטן במהלך זה18. חשוב עוד לציין , כי אף מדינות ערב, לא הכירו בסיפוח, אלא לאחר שהובטח כי הוא אינו בר השפעה על פתרונו הסופי של סכסוך ישראל - ערב19.

________________________

9. ראה ספרו של Julius Stone ה"ש 6, שם , עמ' 59-66

10. הסכם מצריים - ישראל על שביתת נשק כללית מיום 24 בפברואר 1949, כ"א, כרך א' עמ' 3; 42 U.N.T.S. No. 654,p.252 (1949). הסכם הממלכה הירדנית ההאשמית - ישראל על שביתת נשק כללית מיום 3 במרץ 1949, כ"א, כרך א' עמ' 37; 42 U.N.T.S. No. 656, p. 304.

11. שם, סעיף 12(2) בשני ההסכמים.

12. שם, סעיף 2(2) להסכם עם מצריים; סעיף 3(2)ו- 3(3) להסכם עם ירדן. ועיין בספרם של א. זמיר וא. בנבנישתי, אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושליים, מכון ירושליים לחקר ישראל,ירושליים, 1993.

13. י' בלום גורס בעניין זה כי ההסכמים "…שיקפו אך ורק את השיקולים הצבאיים שתפסו בשעת חתימת ההסכם" - ראה מאמרו , י' בלום , "ציון במשפט בינלאומי נפדתה", הפרקליט כז' (תשל"א) 315.

וכן ראה באותו ענין - P. Malanczuk, "Israel:Status,Territory and Occupied Territories",in Encyclopedia of Pubic International Law, vol. 12 ,149 (1990).

14. נסיון זה לא עלה יפה,ראה A. Plascov ,The Palastinian Refugees in Jordan,1948-1957 (London,1981) 7-9.

15. "הודעה בדבר החוקה לרצועת עזה" 5/3/62 -לקט חוקים שהוצאו בעזה בתקופת הממשל הצבאי,לקט ב' תשמ' עמוד 78.

16. הספוח הוצג כרצונם של התושבים המקומיים – ראה M. Whiteman,Digest of International Law (Washington, D.C.,1963) Vol. 2 ,1163-1167. אך ,למעשה , כנראה שהם התנגדו לכך בתוקף – ראה ה"ש 14, ע"מ 16-12.

17. ראה ה"ש 12 בספרם של זמיר ובנבינשתי – שם, עמ' 34 ועיין בה"ש 9.

18. Y.Z. Blum, "The Missing Reversioner: Reflections on the Status of Judea and Samaria" 3 Is. L.R. 279,289-293 (1968) .

19. ראה מאמרו של י. בלום – ה"ש 13 וכן ה"ש 18. כמן כן, קיימת פסיקה מצרית פנימית, השוללת את תוקפו של פס"ד שניתן מטעם המלך עבדאללה – ראה Arab Bank v.Abou Ismail, Intl Law Report,case no. 98 (Tribunal of Port Said,1950).

אם נסכם, אפוא, עד לנקודת זמן זו- אוחזת ישראל בזכויותיה הריבוניות על אדמות יש"ע מכוח החלטת חבר הלאומים, וכתב המנדט הסמוך לו. אין בכדי השתלטויותיהן של ירדן ומצריים על אזורים אלו כוח להפקיע זכויות אלו – וזאת מכיוון שכניסתן לשטחים אלו- אינה מוכרת על פי כללי המשפט הבין לאומי הפומבי, כמפורט לעיל.

בכל התקופה האמורה , לא נוצרו בעיות משפטיות הקשורות בהתיישבויות - כיון שהשטחים האמורים לא היו בשליטת ישראל. המהפך חל בסופה של מלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלחמה פרצה כתוצאה מפעולות לוחמתיות וחד צדדיות שננקטו על ידי מצריים20.

במלחמה זו השתלטה ישראל על יהודה שומרון , חבל עזה ומזרח ירושלים. במהלך השנים ,הוקמו נקודות התיישבות שונות בכל רחבי השטח - ועליהם יצא קצפם וטיעוניהם המשפטיים של הערבים, כאמור21. גם כאן, הדיון יתפצל על פי שיוכם הגיאוגרפי של האזורים הנתונים במחלוקת. ראשית , נעלה את ירושלים על ראש דיוננו. שבועות מספר, לאחר שחרורה של ירושלים , ב28- ליוני 1967 החליטה הממשלה22 כי "המשפט, השיפוט והמנהל של המדינה" יחולו על מזרח ירושלים. הניסוח הנ"ל הותיר מקום לספק23 באשר למשמעותו של הצעד - סיפוח או שמא "השוואת השירותים העירוניים לתושבי שני החלקים של העיר, שמעתה יינתנו בידי עירייה אחת…"24 . בשנת 1980 הובררה כוונת ישראל לאשורה, כאשר נחקק "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל" 25 .

______________________

20. חלקן אף מנוגדות למשפט הבין לאומי הפומבי - ראה מאמרה של פרופ' טליה איינהורן, "שברונו של תהליך השלום- המהפכה החוקתית הנדרשת " "נתיב",עמ' 4 וכן בגרסתו באנגלית שפורסמה ב - European Journal of Law pp. Reform (2001) 149.

21. ראה ה"ש 1.

22. צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), תשכ"ז - 1967 (ק"ת, עמ' 2690).

23. ראה ה"ש 12 בספרם של א' זמיר וא' בנבנישתי , עמ' 65 ד(3).

24. ספק זה נוצל ע"י שר החוץ ,דאז, אבא אבן במכתבו למזכיר האו"ם בו הוא כותב כי אין מדובר בספוח, ובלשונו:

"The term 'annexation' is out of place…" (July 10,1967,U.N. Doc. S/8052 (1967). הספק נוצל בחלק מפסיקות בית המשפט העליון באותה התקופה, כגון: בג"צ 223/67 בן דב נ' שר הדתות פ"ד כב(1) 440,442,

בג"צ 171/68 חאנזליס נ' בית הדין של הפטריארכיה היוונית- אורטודוכסית פ"ד כג(1) 260,269 וכדומה.

25. ס"ח תש"ם , עמ' 186.

החוק קובע מפורשות כי "ירושלים השלימה והמאוחדת היא בירת ישראל". גורמים בין לאומים רבים26 גינו את הצעד הישראלי וטענו כי הוא חסר תוקף. קולן של גינויים אלו וחוסר הבלטתן של הטענות הנגדיות יצרו, כאמור, רושם מוטעה כאילו הגינויים הם הצודקים (מבחינה משפטית) – בהמשך הדברים נתמודד מולם ונוכיח את חוסר נכונותם. בעניין שטחי יהודה ושומרון – השטחים הללו , כאמור , נשלטו בידי ממלכת ירדן באופן בלתי חוקי27 תוך השתלטות חד צדדית שאינה נובעת מתוקפנותו של הצד האחר. עד ליום זה , לא הכריזה ישראל על סיפוחם של חבלי ארץ אלו, אלא כוננה בהם ממשל צבאי

וזאת על פי החוק הקובע כי החלת חוקי מדינת ישראל יכול שיהיו על "…חלק מארץ ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא ההגנה לישראל" 28 . נקודה נוספת שיש להזכירה היא, כי על אף כניסתה הבלתי חוקית ליהודה ושומרון, הכריז המלך הירדני29 חוסיין, ב-31 ליולי 1988 על הינתקותה של ממלכת ירדן מיהודה ושומרון – מאוחר יותר , נעסוק בחוסר משמעותה של הצהרה זו, אך יש מקום לציינה בשל חשיבותה ההיסטורית (ולא המשפטית). עוד חשוב לציין כי חודשים ספורים לאחר מכן הכריזה המועצה הלאומית הפלסטינאית על עצמאות (בתאריך 15/11/88) ,אך לפי מבחני המשפט הבינלאומי – הכרזה זו היא חסרת תוקף משפטי בשל חוסר האפקטיביות השלטונית של הריבון המכריז30. מצב דומה, שורר גם ברצועת עזה. הרצועה עברה , בעקבות המלחמה,כאמור, משליטה צבאית מצרית לשליטה צבאית ישראלית.בסוף סקירתנו ההיסטורית יש לציין עוד שני אירועים אמנם משמעותיים, אך חסרי השפעה משפטית כלשהיא והם הסכמי השלום עם מצריים , וההסכמים שנחתמו עם הרשות הפלסטינאית (הסכם העקרונות מ –13 לספטמבר 1993 והבאים אחריו) – הסכמי אוסלו.

ההסכם עם מצריים איננו מעלה או מוריד את שנטען כבר לעיל – המצרים מעולם לא ספחו את רצועת עזה והתייחסו אליה כאל שטח מוחזק ע"י צבאם. לעניין הסכמי אוסלו – לישראל ולפלסטינאים היסטוריה ארוכה של ניסיונות לסיום הסכסוך שביניהן. לאורך כל תקופת ניסיונות אלו - לא הכירה ישראל בקיומו של העם הפלסטינאי ובמיצגיו.

חידושו של הסכם אוסלו, הוא בהודאתה של ישראל בקיומו של העם הפלסטינאי ובאש"ף כמיצגו הלגיטימי31. בכל מקרה, לסוגיתנו- הסכם אוסלו על כל חלקיו, הוא הסכם ביניים זמני (שתוקפו עד לא יאוחר מיום 13 באפריל 1999 – או אז יחלו הצדדים לדון בהסדר הקבע – שם גם יידונו הסוגיות הטריטוריאליות בהקשר לאדמות יהודה שומרון וחבל עזה) שאינו יוצר עובדות משפטיות חדשות , אלא רק שינוי עובדות קיימות והסכמות הקשורות לתפיסה הצבאית והמוניציפלית של השטחים המדוברים.

לסיכום- עד כאן סקרנו את ההתפתחויות המשפטיות משנת 1967 ועד היום הזה. השינוי המשמעותי היחיד הוא שינוי העובדות בשטחים המדוברים שנבע בעיקרו מתוך פעולותיה הלוחמתיות של ישראל שהתבצעו מתוך אקט של הגנה עצמית, כתוצאה מתוקפנותם של מדינות ערב.

עתה נדון בטיעונים המשפטיים הנובעים מהסקירה ההיסטורית, כפי שיובאו להלן:

1. זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל על כל גבולותיה,מהבחינה המשפטית, הינה בתוקף מאז הכרזת חבר הלאומים ונתינת כתב המנדט שבא בעקבותיו32.

2. זכות זו לא הופקעה עד עצם היום הזה. על פי המשפט הבין לאומי – זכות זו יכולה לפקוע רק כאשר השטח המדובר הופך למדינה עצמאית , או לחלק ממדינה קיימת.

3. ירדן – פלישתה של ירדן ליהודה שומרון וירושלים אינה מוכרת על פי המשפט הבינלאומי. זכויותיה בשטחים הללו הם לכל היותר זכויותיו כובש שהשתמש בכוח שלא כדין. בכל מקרה, גם אם נניח כי לירדן היו זכויות בשטחים אלו – הרי שהיא ויתרה עליהם ביוזמתה33.

4. מצריים – מצרים התייחסה לרצועת עזה כנתונה לשליטתה הצבאית (בלבד) ומעולם לא טענה לריבונות טריטוריאלית. מעשיה, כאמור34, מראים על כך בבירור.

5. בהקשר לטיעוני הצד הערבי:

א. טענת הקניין (Title) – כאשר עקב מלחמה בין מדינות נוצר סכסוך על שטח אדמה זה או אחר, יש לחפש את זה האוחז בטענה הקניינית הטובה יותר ("better title”(. בהתחשב בהצהרת חבר הלאומים שלא בטלה ,כאמור, ובהתחשב בהיותה של מדינת ישראל הצד המתגונן אל מול התוקפנות הערבית – הרי שישראל היא בעלת הטענה הקניינית הטובה יותר. הדברים מנוסחים בבירור ע"י מומחה בעל שם עולמי למשפט בין לאומי ס. שוובל (Schwebel):

"As between Israel,acting defensively in 48` and 67`

on the one hand,and the her Arab neighbors,acting aggressively,in the other hand - Israel has a better title in the territory of what was Palestine,including the whole of Jerusalem,than do Jordan or Egypt…”35

ב. הפרת אמנת ג'נבה הרביעית – טענה זו (הפופולרית למדי) הבאנו בתחילת מסמך זה36 , ועל כן לא נאריך בה. גם היא מופרכת מעיקרה – וזאת משתי סיבות עיקריות:

1. אמנת ג'נבה חלה ביחס לפעולותיה של מדינה אחת בתחומיה של מדינה אחרת. שטחי ארץ ישראל הנתונים למחלוקת אינם שטח של מדינה אחרת אלא חלק של המנדט הבריטי שלא נמסר עדיין37.

2. סעיף 49 (6) לאמנת ג'נבה הנ"ל עוסק בהעברת אנשים בכפיה ונגד רצונם. כל מתיישבי יהודה, שומרון ,רצועת עזה וירושלים – עברו לאזורים מרצונם החופשי, ועל כן סעיף זה לא חל במקרה דנן.

_______________________

26. וביניהם אף האו"ם- ראה החלטה 478 משנת 1980 וכן החלטות העצרת הכללית E36/120 משנת 1981 וכן החלטה 9/146C משנת 1984.

27. וזאת על פי סעיף 2 (4) למגילת האומות המאוחדות, וראה מאמרו של י' בלום , (מקור מדוייק נמצא בה"ש 13), עמ' 318.

28. פקודת שטח השפוט והסמכויות , תש"ח – 1948, סעיף 1, עתון רשמי תש"ח, תוספת א' עמ' 61.

29. עיתון הארץ מיום 1 באוגוסט 1988. 28 I.L.M 1637 (1988).וכן ראה בספרו של א. שוחטמן עמ' 139 ה"ש 195.

30.ראה מקורות נוספים לעניין זה בספרם של זמיר ובנבנישתי (מקור מדויק בה"ש 12) , עמ' 64 הערת שוליים 19.

31. וזאת בניגוד להסכמי קמפ דיויד שם אמנם מוזכר המונח "Palestinian people” אך במכתב הבהרה מצורף מדגישה ממשלת ישראל כי מדובר ב “Palestinian Arabs”. בהצעת ממשלה מתקופה מאוחרת יותר (הצעה מס' 453 מיום 14 במאי 1989), מוגדרים הפלסטינאים כ"ערביי יהודה שומרון וחבל עזה" – ראה ספרם של זמיר ובנבנישתי, ה"ש 12, עמ' 37. לעניין הסכם העקרונות ("הסכם אוסלו") – שם נכתבו במבוא להצהרה הדברים הבאים:

“…agree to recognize their mutual legitimate and political rights … "The tow sides decided to Government Of Israel has recognise the P.L.O. as the representative of the Palestinian The"

people…"

32. ראה ה"ש 3,4,5 במסמך זה.

33. ראה מאמרו של י' בלום (מקור מדויק בה"ש 13) , עמ' 319 וכן שם בה"ש 17,18. כמו כן ראה ספרו של ג. סטון

Stone ,No Peace No War in the Middle East,1969 (2nd printing in 1970) וכן מקורות נוספים , שם.

34. ראה ה"ש 14,15,16 במסמך זה.

35. Schwebel, What Weight to Conquest ,64 American Journal of International Law (1970),p.346

6. ההסכמים השונים (החל מהסכמי רודוס, הסכמי השלום עם מצריים וכלה בהסכמי אוסלו) – אינם נוגעים בהיבט הטריטוריאלי אלא בהיבט הצבאי, ותו לא.

7. את הפועל היוצא ממסקנות אלו מיטיבים לנסח פרופ' רוסטוב ודגלאס פייט , שניהם משפטנים ידועים ואנשי ממשל אמריקניים לשעבר , ואלו הם דבריהם:

" …אם ליהודים אין עתה שום זכויות חוקיות מוכרות בתביעתם ליהודה ושומרון כחלק ממדינתם , כי אז אין להם זכויות כאלו בשום מקום בארץ ישראל, שהרי הזכויות הללו נובעות מאותו מקור: הקשר ההיסטורי של העם היהודי עם ארץ ישראל כפי שהוכר בכתב המנדט…"38

ופרופ' רוסטוב מסכם בחדות:

"יהודים המתיישבים בתל אביב משתמשים באותה זכות משפטית שיש להם להתיישב בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים" 39

אין להוסיף על כך , והדברים מדברים בעד עצמם.

8. בפסיקת בתי המשפט בישראל בסוגיות הדורשות הכרעה משפטית בעניין הטריטוריאלי – השתדלו השופטים שלא להתייחס לשאלה זו , למשל בפס"ד בית אל40 קבעו הנשיא דאז, לנדוי כי :

""הגעתי ביתר רצון למסקנה שעל בית משפט זה למשוך ידו מלדון בבעיה זו של

התיישבות אזרחית בשטח מוחזק מבחינת המשפט הבינלאומי, ביודעי שבעיה זו שנויה

במחלוקת בין ממשלת ישראל ובין ממשלות אחרות, ושהיא עשייה לעמוד על הפרק במשא

ומתן בינלאומי גורלי שבו עומדת ממשלת ישראל. כל הבעת דעה של בית משפט זה

בעניין כה רגיש, שאינה יכולה להיאמר אלא בתור אמרות אגב, לא תוסיף ולא תגרע,

ומוטב שדברים השייכים מטבעם למישור המדיניות הבינלאומית ידונו באותו מישור

בלבד".

בסופו של יום ,ניתן לומר כי מדינת ישראל אוחזת בטיעונים משפטיים כבדי משקל בסוגיה זו. עצם העדרה של פעולת סיפוח מצידה של ישראל , מלמדנו כי הנושא שנוי במחלוקת וכי יש לתת לעם בישראל להכריע בו – ולא להיגרר אחרי טיעונים משפטיים חסרי תוכן הנשמעים מהצד הערבי.עוד יש לציין כי הקמתה של מדינה פלסטינאית בהסכמה תהווה ויתור משפטי ישראלי ראשון , מאז ימי חבר הלאומים והצהרת בלפור , ובעצם מאז ימי יהושע בן נון, על שטח משטחי ארץ ישראל. נקווה כי נתון זה יילקח בחשבון בזמן ההחלטה.

__________________________

36. ראה ה"ש 2.

37. Eugene v. Rostow ,To the Editor,The American Journal of International Law,vol.84

(1990),p.718,719.

38. Douglas J. Feith , The League of Nations Mandate for Palestine, in: Israel`s Legitimacy in Law and History,E.M. Siegel,e.d.,N.Y., 1993 p. 13.

39. ראה מאמרו בקובץ המובא בה"ש 38 - “The Peace Making Process:UN Resolutions 242 and 338 ".

40. בג"צ 610/78 סלימאן תופיק אויב ואח' נ' שר הבטחון ואח' פ"ד לג(129-128 ,113 (2).

משחק הנדמה לי שמשחק ביבי מול מתיישבי וחלוצי יש"ע הוא משחק מלוכלך המסתיר כוונות רציניות לחיסול התיישבותנו בלב ארצנו! מסתמן בבירור שבליבו של ביבי גמלה ההחלטה לשמש קבלן חיסול מטעם אהוד ברק ו"שלום עכשיו". הפעם זה לא צחוק שכן הליכוד מפרק את המדינה מאז עלה לשלטון!

לא בטוח שיעלה בידו לבצע את המזימה, אך מתבהר שזו כוונתו של ביבי.

בראיון (אתמול ברשת ב' בין שמונה לתשע בערב) בו שמעתי את פרופ' אבי דיסקין מפענח את המתרחש פוליטית בליכוד, אמר דיסקין שכוונתו של ביבי היא ללכת על המרכז הפוליטי תוך נטישת כל הציבור הימני בישראל ובפרט ציבור המתנחלים.

על ימין ועל שמאל - נדיר צור מארח - 2.2.2012

http://www.iba.org.il/media/?recorded=14

לשמיעת הראיון: רדו לשורת התמונות השלישית מלמעלה וליחצו על התמונה של נדיר צור - על ימין ועל שמאל.

הדבר נשמע לי ברגע שנאמר כפעמון אזעקה מחריש אוזנים, שכן יש סיכוי שביבי מתייעץ עם פרופ' דיסקין מאחורי הקלעים, ושדיסקין יודע על מה הוא מדבר.

דיסקין טוען שביבי יעשה הכל על מנת לסלק את פייגלין מהליכוד. ממש הכל. כששמעתי את הדברים נחרדתי מעוצמת החוצפה וגסות הרוח של ביבי.

האם בעצם בראש המדינה עומד אדם מסוכן מאין כמותו?

כל התנהלותו של ביבי בשנים האחרונות צריכה לעורר חרדה בלב כל ציוני, שכן הוא פעל ועשה הכל לשתק באופן מוחלט את מוסדות מפלגת הליכוד, עליה השתלט ואותה הפעיל כמריונטה.

מסתמנת תופעה מפחידה שאדם משתלט על מפלגה בעלת קו אידיאולוגי, משתק אותה, ומשנה לה את הקו האידיאולוגי כאילו תוך קריצה למצביעים שזו רק מראית עין לצורך התנהלות פוליטית מול העולם, אך בעצם זו אכן השתלטות אידיאולוגית עויינת עליה.

כדאי לציבור כולו להבין שמתרחש דבר מאד מסוכן בישראל!

נוכח מעשה זה של ביבי אין עוד טעם להציג מצע לפני בחירות שכן איש לא מתכוון להיצמד אליו!

האם ביבי הבטיח למועצה האמריקנית ליחסי חוץ CFR בה הוא חבר מספר 2804 , לקחת את ישראל למהלך נסתר מעיני הציבור, שאותו יחשוף ברגע שכוחו יהיה מובטח אחרי בחירות, והעם יהיה חסר אונים ויכולת לעצור אותו?

האם לשם כך משמר ביבי את מפלגת בג"צ ואת כוחה המפלצתי, על מנת שתקדם את המהלך אותו הוא מתכנן בסתר ובניגוד למצע הליכוד ברגע שיזדקק לעזרתה לצורך אישור המהלך על ידיה כפי שעשה אהרון ברק בהתנתקות מעזה?

הליכוד מפרק את המדינה מאז שעלה לשלטון!

התעקשותו של ביבי לא להביא להסדרת ההתיישבות באמצעות חקיקה - חוק ההסדרה - מעידה על רצונו למנוע חקיקה שתכבול את ידיו כשירצה לממש את תוכנית הפינויים שלו. הוא מעדיף את המשך המצב הנתון אותו יצרו אריק שרון מתכנן הפינויים באמצעות טליה ששון ואהרון ברק. היא עם דו"ח הרמייה שלה וברק עם פסק הדין ההזוי מטעמו!

בניית כבישים וכלכלה משגשגת אינם יכולים להוות מסך עשן להסתרת או הצדקת חיסול הציונות!

**

הקישור לאתר הרשמי של ה-CFR המפרסם את רשימת חבריו:

http://www.mega.nu:8080/ampp/roundtable/CFRL-Rlist.html#N

ביבי הוא חבר מס. 2804 ב-CFR.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=140141

*****

נתניהו ינסה לכופף שוב את חוקי הליכוד ולהפוך אותו למפלגה שלמעשה אינה דמוקרטית

מאת מאיר ירושלמי

נתניהו ינסה לכופף שוב את חוקי הליכוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו יכנס מחר (ה) את מרכז הליכוד כדי לבצע עוד כמה כיפופים בחוקה, באמצעותם הוא מקווה להשיג יתרון על פני מי שהוא מזהה כיריביו במפלגה.

כזכור, למרות שהחוקה מחייבת עריכת בחירות למרכז כל ארבע שנים, נתניהו סירב לבצע את הליך הבחירות המתחייבות, במשך כתשע שנים. עד שאולץ לכך על ידי בית המשפט. בכך בעצם גנב הליכוד דמי חבר מעשרות אלפי חברים שהתפקדו בכדי לקבל את זכותם הדמוקרטית וזו נשללה מהם. טוענים המתפקדים.

לפני כשנה פנו מספר חברי מרכז לבית המשפט שיורה על עריכת הבחירות, השופט המחוזי יהודה זפט קבע כי אכן אסור לנתניהו והליכוד להשהות את ההליך הדמוקרטי.

מקורבי נתניהו ערערו לבית המשפט העליון, והשופט אשר גרוניס פנה אל אנשי נתניהו מיד עם ראשית הדיון ושאל אותם כמה זמן דרוש להם לשנות את חוקת הליכוד.

הם ביקשו וקיבלו ארבעה שבועות כדי להפוך, בהחלטה רטרואקטיבית, את הליכוד למפלגה שלמעשה אינה דמוקרטית.

המרכז התכנס שוב והאריך לעצמו את כהונתו למשך 18 חודשים עד לתאריך 31.1.12.

נתניהו התכוון לנצל את כיפוף החוקה ההיא, כדי לעקוף את ההחלטה אשר מתנה את זכות הבחירה במוסדות המפלגה בחברות בה לפחות בת 16 חודש. החלטה שנתניהו בעצמו הוביל.

המטרה היתה לפקוד המונים למפלגה, שייפרו את מאזן הכוחות במפלגה, ויעזרו לו למזער את אחוזי הקבוצות האידיאולוגיות בליכוד. הדרישות להצבעה חשאית וחופשית, שהיו החתומות על ידי 500 חברי מרכז, נהדפו על ידו בטענות מינהלתיות, ובהצבעה גלויה שנתניהו נכח ועקב אחר מצביעיה, הוא השיג את השינויים שביקש.

מסתבר שהתרגילים הללו לא ממש הועילו, והרכב המתפקדים החדשים זהה לקודמים, ואפילו מאופיין כעוד יותר ימני.

אי לכך נתניהו שולף עכשיו, חודש לפני מועד הבחירות, עוד שני כיפופים לחוקה.

באמצעותם הוא מקווה להשיג ניצחון טכני על המתפקדים.

שינוי אחד הוא קיבוע לחבר מרכז נצחי לכל החיים, לכל מי שנבחר לתפקידים ליכודיים בעיריות ובמועצות השונות. בשינוי נוסף של כללי המשחק, הרבה אחרי שהמשחק כבר התחיל, הוא יעלה את כמות חברי המרכז בערים בעוד 30 אחוז, בעוד שהוא לא ימנע זאת מיישובי יש"ע, שם ביקש וגם הצליח הליכוד להגביר את כוחו בבחירות הכלליות, ולמטרה זו העניק להם עדיפות, שעכשיו הוא מנסה לקחת מהם, אחרי שנים של תשלומי חבר, מה ששוב מהווה הפרת אמונים בין הבוחרים לנבחרים.

האם יצליח נתניהו לכופף שוב את החוקה בליכוד בכדי להכות את יריביו? מחר נדע.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=251581

*****

פרופ' דיסקין: נתניהו יעשה הכל - כדי לסלק את פייגלין מרשימת הליכוד לכנסת

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=284314

*****

ראש מועצת אפרת לנתניהו: עם ישראל שבע ממנהיגי אחד בפה ואחד בלב

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=284304

**

"נתניהו מסיר את יישובי יו"ש מהעדיפות הלאומית ובאותו יום ממש מכריז בצביעות על אמונים להתיישבות" אמרו הערב חברי תנועת קוממיות.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=284226

**

ישראל הראל | ביבי, לא פייגלין

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1366448

*****

פייגלין הוא הליכוד האמיתי / ישראל הראל

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1631819

***

לעיון האשכול:

מנהיגי ישראל מאפשרים את חיסול הריבונות הישראלית

https://rotter.net/forum/gil/23456.shtml#11

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=284319

השר יעלון: לא ניסינו פתרון של שתי מדינות לשני עמים? כמה פעמים ההנהגה היהודית הייתה מוכנה לחלוקת הארץ? הצד השני תמיד סירב.

המשנה לראש הממשלה, משה יעלון, נפגש הבוקר (שישי) עם תושבי השומרון בישוב רבבה והתייחס לנושא המדיני והביטחוני.

"אומרים לנו שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מקור אי היציבות במזרח התיכון. זה פשוט לא נכון. מה הקשר בין זה לבן מה שקרה בתוניסיה, בלוב, במצרים, בסוריה? שום קשר. ממתי אזור המזרח התיכון יציב במאות השנים האחרונות? איראן שואפת להגמוניה עולמית, אבל כל קודם אזורית. הם קוראים תגר על התרבות המערבית בכל מקום שאין בו אסלאם. אבל קודם כל הם קוראים תגר גם על האסלאם הסוני ונלחמים בו. מה הקשר בין זה לבין הסכסוך הישראלי-פלסטיני? זה כל כך ברור, ואף על פי כן שומעים שזה מקור הבעיה ושאנחנו חייבים לפתור אותו", אמר יעלון.

יעלון המשיך ושאל "לא ניסינו פתרון של שתי מדינות לשני עמים? כמה פעמים ההנהגה היהודית הייתה מוכנה לחלוקת הארץ? הצד השני תמיד סירב. אז איך אתם מסבירים לנו שהעניין הוא טריטוריאלי? הבעיה היא אי נכונותם להכיר בזכותנו להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי בגבול זה או אחר. אבו מאזן, בזכות המדיניות שלנו, נאלץ לומר זאת כמה פעמים. הוא מדבר על כיבוש משנת 48', לא 67'. הצד השני לא מוכן להכיר בזכותנו להתקיים בגבול זה או אחר, ולכן הוא לא מוכן להגיד לנו ולא היה מוכן להגיד לממשלת אולמרט, שכל הסכם טריטוריאלי ייחשב סוף הסכסוך וקץ התביעות. מה שהם דורשים מאיתנו זה להמשיך ביישום של תורת השלבים הפלסטינית".

מבחינתם, מתנחלים זה גם תושבי תל אביב וחיפה. כולנו נחשבים על ידם קולוניאליסטים, ולהם הזכות. שוכחים את הזכות שלנו על כל הארץ. הערבים הבינו שהם אינם יכולים נגדנו בכוח. לא צבאית, כצבא מול צבא, ולא באמצעות הפעלת טרור. הטרור הובס ביהודה ושומרון. צרבנו את תודעתם שהטרור אינו משתלם. אבל הם אינם רוצים משא ומתן, כי זה יביא אותם אל הצורך להכריע. ערפאת לא היה מוכן להיכנס למשא ומתן ופתח במלחמה. גם אבו מאזן לא רוצה להגיע לפינה הזו, של משא ומתן. אבו מאזן לא רוצה לסיים את הסכסוך בקווי 67' ולא להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. צריך לנצל כל כלי שיש כדי להציף את האמת. כשאבו מאזן כותב בניו יורק טיימס שאנחנו פתחנו במלחמה ב-47', אז זה שקר גס. הקרב הזה לא אבוד כי השקרים הם כל כך גסים. זו עבודה קשה מול הרבה כסף ואמצעי תעמולה".

לסיום אמר "ההתיישבות ביהודה ושומרון גדלה, היא לא קטנה. אני מכיר את המספרים. הלוואי ויגדלו יותר. מי כמוני מכיר את החשיבות האסטרטגית, למשל של השומרון".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234091

הגנה מן הצדק-מהלך משפטי לגזילת קרקעות יהודים יוצא לדרך

מהפכת הקרקעות הגדולה של הפרקליטות יוצאת לדרך.
המהלך הדרמטי של מייק בלאס – שיאפשר הפקעה של עשרות אלפי דונמים מחקלאים יהודים ביו"ש, ויסתום את הגולל על אפשרות רישום קרקעות שעובדו במשך עשרות שנים בידי יהודים – עומד לקבל אישרור מבג"ץ.

מסתמן שמזכיר הממשלה צביקה האוזר, השרים בוגי יעלון ובני ובגין וראש הממשלה נתניהו עומדים להרים ידיים ולהיכשל באחת ההזדמנויות ההיסטוריות להפרדת רשויות בישראל.

כשהיינו ילדים, הדודה ריימונד שלמדה לדוקטורט באוניברסיטת סורבון הייתה שולחת לנו במתנה פאזלים ענקיים. שלושת אלפים חלקים עם תמונות של מגדל אייפל, צילומים מהלובר וציורי נוף קסומים מפרובנס. אני זוכר בבהירות את תחושות התסכול והייאוש בהתחלה. אני ואחותי מתייבשים מול עשרות חתיכות של שמים בצבע זהה, כששום דבר כמעט לא מתחבר.

רק אחרי שעות ארוכות של ייאוש ודמעות של אכזבה התמונה הייתה מתחילה להתבהר. היה הרגע הזה שבו אתה קולט סוף סוף שמאחורי כל הפרטים הללו יש איזשהו רציונל אסתטי. רק כשהצלחנו לראות בעיני רוחנו את הציור השלם התאפשר לנו לאחות את הפרטים.

אני נזכר בזה עכשיו, כשאני יושב על מול ערימות של דפים: פסק הדין של ועדת העררים, העתירה לבית משפט השלום, תצהיר היועץ המשפטי לממשלה, העתירה לבג"ץ, התמלולים הארוכים של שיחות הטלפון והפגישות, ועוד. אבל החוויה עכשיו היא הפוכה. התחושה היא שככל שהפרטים מתבהרים כך אני פחות ופחות מסוגל להבין את התמונה השלמה.

אני מנסה לדמיין איך זה קורה אבל לא ממש מצליח: מה יש בו באיש הזה, שגורם לראש הממשלה, למזכיר הממשלה ולשרים בכירים להחוויר ולרעוד?

איך הוא מצליח לגרום להם לשכוח את הערכים, את המטרות ואת היעדים המדיניים והפוליטיים שבשמם הם נבחרו, ובעבורם קיבלו אחריות וסמכות? מהו סוד הנסיך המקיוואלי שלו?

בדמות שלו יש אנרגיה מאגית, ללא ספק.

הוא מצליח לעמוד מול הגוף הביצועי החזק במדינה ולפרק אותו לגורמים.

השרים ומשרדי הממשלה הופכים ללגונות מבודדות, לאיים טרופים שתושביהם המיואשים כבר הפנימו שהסופה חזקה מהם. הם יושבים מולו, והמבט המצמית והסמכותי הניבט מעיניו משתק אותם.

הוא מחולל בהם שמות, מצליח לנתק אצלם בין הרצון לגוף, להפוך את נבחרי הציבור לאוסף של קרעים נפשיים הכלואים כל אחד בתוך עצמו, מבלי יכולת להתכנס ולהתגבש למהות אינטגרטיבית אחת.

מבלי יכולת למשול.

"אין מה לעשות, בסוף מי שמחליט זה מייק בלאס", כך התוודה גורם פוליטי בכיר בישיבה סגורה בשבוע שעבר.

מהפכה של איש אחד

זהו גם הסיפור של היומרנות והעזות הבלתי נתפסות: פקיד משפטי אחד מחליט להפוך את העולם, ומצליח.

כפי שהדברים נראים בנקודת הזמן הנוכחית, הוועדה הממשלתית שמונתה לטפל בצונאמי הזה הרימה ידיים והניפה דגל לבן. מזכיר הממשלה צביקה האוזר עשה כמיטב יכולתו אך לא סיפק תוצאות. השר בוגי יעלון מנסה. שר המשפטים נאמן נאלם. השר בני בגין 'שוכנע' וחצה את הקווים. ומעל כולם – ראש הממשלה בנימין נתניהו צופה באדישות במחזה העוועים ולא עושה דבר.

הסוגיה אמנם פשוטה בבסיסה, אבל הנוגעים בדבר השכילו לעטוף אותה בשכבות עבות של מלל ותצהירים, עם ארומה משפטית-מקצועית שאמורה להרתיע זרים מכניסה אל הקודש.

בשורות הבאות ננסה לפשט את הנושא ולערוך קצת סדר בדברים. את המהדרין שבינינו אני מזהיר מראש: הסיפור הזה לא יעשה לכם עונג שבת.

במלחמת ששת הימים שיחררה ישראל את שטחי יהודה ושומרון.

רוב האדמות באזורים אלו הן אדמות הפקר שאינן מעובדות, אינן רשומות על שם מאן דהוא ואינן שייכות לאיש. לאור זאת, מדובר למעשה באדמות מדינה. אלא שהחוק קובע שאם לא מכריזים על אדמות אלה כאדמות מדינה, ובא מישהו ומעבד אותן במשך עשר שנים ללא התנגדות של המדינה או של אדם אחר, אזי חל עליו סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני משנת 1858.

הכוהנת הגדולה והמיתולוגית של משרד המשפטים, פליאה אלבק, הסבירה את סעיף 78 בצורה פשוטה: "כמעט כל הקרקעות שהן בבעלות פרטית במדינת ישראל נרכשו מכוח סעיף זה.

מה מורה הסעיף?

שאם מישהו החזיק ועיבד קרקע במשך עשר שנים רצופות בלי התנגדות ובלי ערעור על זכויותיו – יש לו בה זכות חזקה של התיישנות, ונותנים לו שטר טאבו חינם" (אלבק, "דרכי רכישת זכויות במקרקעין", עמ' 209).

סעיף זה נוצל להסוואת קניינים כדי להציל חיי פלשתינים.

לדוגמה: דיאב אל-עלי מכר את השדה שלו ליהודי בטבין ותקילין, עם חוזה חתום ומתועד בווידאו. אלא שהכול יודעים שאם דבר המכירה יתפרסם, גופתו של דיאב תימצא תלויה על מנוף באחד הכפרים. אז מה עושים? פשוט מאוד: דיאב מסתלק בשקט מהשטח מבלי להודות במכירה. לאחר עשר שנים הרוכש מגיע אל המִנהל ודורש לרשום את הקרקע על שמו מכוח חוק העיבוד והחזקה.

המדינה נגד המדינה

הסאגה הנוכחית התחילה כך: 'הקרן ליד מדרשת ארץ ישראל' העוסקת בגאולת קרקעות בשומרון רכשה קרקע טרשים נטושה ליד היישוב אורנית, בצמוד לקו הירוק. לאחר הרכישה עובדה הקרקע במשך שנים ארוכות על ידי הבעלים היהודי.

כדי שלא לחשוף את זהות המוכר, ביקש עו"ד דורון ניר-צבי, המייצג את הקרן, לרשום אותה על בסיס חוק עיבוד וחזקה. בקשתו נדחתה והוא הגיש ערעור לוועדת העררים הצבאית, המתפקדת כעין בית משפט מחוזי ביהודה ושומרון.

השופטים פסקו שתביעת הקרן מוצדקת והורו לרשום את הקרקע על שם הקרן.

במקום אחר ובלי קשר, קיבל בבוקר בהיר אחד החקלאי משה מושקוביץ' משילה הודעה מטעם מח"ט הגזרה, המורה לו לפנות את השטחים החקלאיים שלו לקראת כניסתם של פלשתינים אליהם למחרת.

מושקוביץ' הנדהם לא הבין, הוא הרי מעבד את הקרקע הזו במשך שלושים שנה, ובה תלויה פרנסתו!

הוא חקר וגילה שראביי אריק אשרמן מארגון "רבנים למען זכויות אדם" התסיס את הפלשתינים מהכפר קריות הסמוך, והגיש בשמם תביעת בעלות על השדות של מושקוביץ'.

אשרמן הגיש לבית המשפט 'מאליה', מסמך ירדני המעיד על תשלום מס רכוש, ובו 'הוכחה' שהקרקע המדוברת היא חלק מגוש גדול של מאות דונמים, שעל חלקים לא ידועים מתוכו שילמו פלשתינים מס לשלטונות הכיבוש הירדני. בית המשפט דחה את טענות אשרמן והערבים מנימוקים רבים, כאשר העיקרי שבהם הוא הפרשנות המקובלת לסעיף 78, ולפיה מושקוביץ הוא בעל הזכויות בקרקע בהיותו זה שעיבד אותה במשך 30 שנה ללא עוררין.

שידוד מערכות כולל

כאן נכנס לתמונה מיודענו מייק בלאס.

בעקבות פרשת הקרקע שנרכשה ליד היישוב אורנית, זיהה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לייעוץ שיש כאן פוטנציאל לשידוד מערכות כולל, והחליט להגיש עתירה לבג"ץ כנגד החלטות ועדת העררים.

במילים אחרות, המדינה תבעה את עצמה.

לטענתו של בלאס, את סעיף 78 לחוק הקרקעות צריך לבטל מכול וכול, ולא לאפשר ליהודים לרשום קרקעות על שמם גם אם עיבדו אותן במשך עשר שנים.

העוקץ בעתירה הוא שבלאס מבקש לא רק למנוע מיהודים לרשום קרקעות על שמם, אלא גם לבטל רטרואקטיבית את כל רישומי הקרקעות שנעשו במהלך השנים מכוחו של סעיף 78.

המשמעות המיידית היא פתיחת פתח למבול של תביעות מצידם של ארגוני שמאל קיצוני בדרישה לסלק חקלאים יהודים מאדמותיהם.

את המהפכה הזו עושה בלאס לא בדרך של חקיקת חוק מסודרת או קביעת מדיניות מוצהרת, אלא בדרך של מחטף משפטי של פסיקת בג"ץ, ובאופן רטרואקטיבי.

מה שמדהים הוא מערכת ההנמקות המדורגת שהציג בלאס בעתירה:

"בעת הנוכחית - תפיסת מקרקעין - נתפסת כמעשה אסור ובלתי מוסרי, וכבסיס לאנרכיה" ("עמדת היועמ"ש" סעיף 34, הוגשה על ידי עו"ד עינב גיא הרמן).

עכשיו תשאלו מדוע תפיסת מקרקעין על ידי יהודים היא מעשה בלתי מוסרי?

מסביר בלאס:

"באיו"ש קיימים סכסוכי קרקעות רבים. סכסוכים אלו גולשים באופן תדיר לעימותים אלימים, לפגיעה בסדר הציבורי ולעתים לפגיעה בחיי אדם". מצב זה עשוי "להגביל את הגישה לקרקעות של התושבים הפלשתינים".

הבנתם?

על פי בלאס, נבואת הזעם של ישעיהו -"אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ; אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אכְלִים אתָהּ" – נתקיימה בפלשתינים.

איך לא ראינו את זה קודם?

האלימות הברברית של המתנחלים היא כה חמורה וקשה, עד שהפלשתינים האומללים לא מעיזים לתבוע את אדמותיהם גם לאחר שנים רבות. הם פשוט רועדים מפחד. אם ניתן ליהודים ביו"ש בעלות על הקרקעות יש חשש שמדובר בקרקע ששייכת לפלשתיני שכלל לא העז לתבוע אותה מה'יאהוד' מחשש לחייו.

מממש את זכות השיבה

חשבתם שזה השיא?

בלאס הוא קוסם-על שהארנבות בכובע שלו אף פעם לא נגמרות. אם חשבתם שרחמיו נכמרו רק על הפלשתינים המקומיים שסובלים מנחת ידם של המתנחלים, באה ההנמקה הבאה ומבהירה שכוונתו רחבה הרבה יותר:

"בעקבות מלחמת ששת הימים עזבו תושבים רבים את האזור. תושבים אלה נפקדים ויש מקום לפרש את החקיקה באופן המגן על זכויותיהם" (סעיף 53).

קראתם נכון.

מייק בלאס מכין את התשתית לזכות השיבה, לא פחות!

הוא דואג לזכויותיהם של הפלשתינים שנמלטו במלחמת ששת הימים.

עם פרוץ השלום בקרוב יחזרו המיליונים הללו ליהודה ושומרון, ויגלו לחרדתם מטעים וכרמים של יהודים על אדמותיהם הגזולות.

ובאמת, מה חשבתם?

איך אפשר לתת ליהודי קניין בקרקע כשיש סיכוי שפלשתיני ידרוש את זכות השיבה אל הקרקע הזו?

חושבים שראיתם הכול?

עכשיו קחו כוס מים.

הנה ההנמקה השלישית:

"אזור יהודה ושומרון מוחזק על ידי מדינת ישראל בדרך של תפיסה לוחמתית. בראש כללי המשפט הבינלאומי עומדות הוראותיהן של תקנות האג. מקובל לראות בהן ביטוי למשפט הבינלאומי גם בלא דבר חקיקה פנימי המאמצן".

ומכאן המסקנה המהפכנית:

"המשטר הצבאי בשטח התפוס בתפיסה לוחמתית הוא זמני מעצם טיבו. אין המפקד הצבאי יורשו של הריבון שניגף. אין הוא הריבון באזור המוחזק".

תפנימו, קורא לנו בלאס. שטחי יהודה ושומרון בכלל לא שייכים לכם! אתם זמניים פה, כל היישובים והחקלאות שלכם הם אפיזודה חולפת. אל תתבלבלו ממפעל החיים שבניתם, מהמטעים והכרמים שנטעתם. בלאס מזכיר לכם שאתם כלל לא "הריבון באזור המוחזק". טיעון מרשים. אסמאעיל הנייה לא היה מנסח את זה טוב יותר.

נזכיר, מדובר בעקירה של חוק קיים.

סעיף 78 לחוק הקרקעות אושרר בספרות המקצועית (למשל בספרם של סוכובולסקי, כהן וארליך: "יהודה ושומרון – זכויות במקרקעין והדין בישראל"), ובסדרה של פסיקות מאת שופטי בית המשפט העליון, כמו הנשיא משה לנדוי ז"ל (אחמד צאלח חיסוי נ' מדינת ישראל), הנשיא מאיר שמגר ייבל"א (צברי מחמוד אע'רייב נ' ועדת העררים) והשופט אברהם חלימה ז"ל, כמו גם בפסיקות של בתי משפט מחוזיים וועדות עררים בתיקים רבים.

ניצחון בנוק-אאוט

הימין הפרלמנטרי כולו נעמד על הרגליים האחוריות. הארגונים התאגדו והפעילו לחץ על אנשי ראש הממשלה בכדי לשכנע אותם לפעול. לטענתם, לא ייתכן שכל פקיד משפטי יקבע שבת לעצמו וינהל מדיניות באופן עצמאי. אבל בלאס היה נחוש לנצח. הוא הפעיל לחצים על השרים וטען בפניהם שהם נותנים לגיטימציה לעבריינות של ההתיישבות היהודית.

הוא אפילו שכנע את בני בגין שהמהפכה שלו חיונית לשמירה על הדמוקרטיה.

בייניש התלהבה גם היא מהמהלך, שנותן לה הזדמנות להטביע חותם לקראת פרישתה בשנה הבאה, והצהירה שהיא תיתן פסק דין בקרוב.

יו"ר הקואליציה זאב אלקין ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט דודו רותם התגייסו למאמץ והפעילו לחץ על הועדה שמינה נתניהו לפני מספר חודשים לטיפול בעתירות ביו"ש. חברי הועדה, הכוללים את השרים בוגי יעלון ובני בגין ואת מזכיר הממשלה צביקה האוזר, לא העלו בדעתם שהם יצטרכו להתמודד מול עתירות שהמדינה מגישה כנגד עצמה.

למחרת המימונה, התקיימה ישיבה במשרדו של צביקה האוזר. ישבו שם בוגי ובגין ובלאס, יחד עם ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות אסנת מנדל, היועץ הפוליטי של ראש הממשלה גבי קדוש ואיתן ברושי.

בלאס הזהיר אותם מהתערבות בהחלטה משפטית-מקצועית.

הפוליטיקאים מצידם חששו להתעמת עם הפרקליטות סביב עתירה קונקרטית, שכן הדבר עשוי להצטייר כפגיעה בשיקולים המקצועיים ובשלטון החוק.

הימין החוץ פרלמנטארי פעל בקדחתנות.

שבח שטרן מהמטה הלאומי בליכוד, יחד עם פעילי ארגון רגבים העלו הצעה יצירתית. הרעיון היה שהקרן לגאולת קרקע תציג בהליך הרישום את מסמכי רכישת הקרקע ולא תבסס את בקשת הרישום על עיבוד וחזקה בלבד, וכך למעשה לא יהיה עוד טעם בהתדיינות הספציפית סביב אותה חלקת קרקע שהגיעה להתדיינות בפני בג"ץ. המהלך נועד לשמוט את הקרקע מתחת לבג"ץ של בלאס, שהרי בג"ץ יכול לדון בו רק בהקשר של עתירה קונקרטית.

משיכת העתירה נועדה לאפשר לממשלה לשבת בצורה מסודרת ולדון בצורה מעמיקה ויסודית בחוק הקרקעות ובמשמעויות הרחבות שלו. שינויים, אם יתקבלו, יעברו בהחלטה מדינית דרך חקיקה מוסדרת, עם קביעת הוראות מעבר ושמירה על הזכויות של מי שרכש קרקעות בדרך זו עד כה.

בשלב זה התבקשו עורכי הדין של הקרן לגאולת קרקע לשלוח מכתב בו הם מודיעים על הסכמתם לרשום את הקרקע על בסיס מסמכי הרכישה, ולוותר על טענת ביסוס הרישום על עיבוד וחזקה בלבד, חרף החלטת ועדת העררים אשר מגבה זאת.

הפניה לעורכי הדין של הקרן העלתה ממצא מדהים: מסתבר, שכבר מזמן ביקש עו"ד גליק לרשום את הקרקעות הללו על בסיס מסמכי הרכישה, אבל נתקל בהתנגדות של עו"ד ענר הלמן מהפרקליטות, שהבהיר לו שהפרקליטות מעוניינת בפסק דין עקרוני.

המרצע יצא מן השק.

מצוידים בנתון מדהים זה שבו החוץ פרלמנטאריים אל מזכיר הממשלה.

חשפו את המניע

המהלך חשף את ערוותה של הפרקליטות.

כשמזכיר הממשלה הציג בישיבה את המכתב של עו"ד גליק, הפרקליטות הבינה שהיא קפצה גבוה מדי והודיעה שהיא מסכימה למשוך את העתירה. הארגונים החוץ פרלמנטריים נשמו לרווחה וב'מקור ראשון' פורסם שהפרשה הגיעה לסיומה. הסיכום היה שבעקבות הצגת מסמכי הרכישה על ידי עו"ד דורון ניר-צבי תגיש הפרקליטות הודעה משותפת לביטול התיק ולמחיקת העתירה.

אבל זו הייתה פאטה-מורגנה. כשהפרקליטות הגישה את הנוסח שלה, התברר שהיא תובעת פסק דין בהסכמה של הקרן לגאולת קרקע, שבו בג"ץ יקבע שהחלטת ועדת העררים מבוטלת ושאין אפשרות לרשום או להחזיק קרקע מכוח חוק עיבוד וחזקה. כלומר, היא רצתה את פסק הדין גם מבלי דיון, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. פחות מניצחון בנוק-אאוט לא התאים לפרקליטות.

צביקה האוזר ניסה לגשר. הוא הציע נוסח מרוכך שעל פיו ביטול החוק יהיה רק לגבי רישום חדש של קרקעות, אך לא לגבי החזקה שלהן.

המשמעות היא שהפרקליטות לא תוכל להפקיע רטרואקטיבית קרקעות מיהודים שהחזיקו בהן בהתאם לחוק שנהג עד כה.

מתברר שגם לזה הפרקליטות לא מסכימה.

היא דורשת להפקיע גם את החזקה, כך שמי שאין לו מקור חוקי לא יוכל להחזיק בקרקע גם אם עיבד אותה במשך שלושים שנה.

"אין מה לומר, הסתבכנו"

האוזר מנהל כרגע קרב מאסף. במערכה העיקרית הוא הרים ידיים, וברור לו שאין סיכוי לעמוד מול בלאס בסוגיית רישום הקרקעות. המאמץ כרגע הוא לשכנע את בלאס לוותר בסוגיית ההחזקה, ולהצהיר שהפרקליטות לא תדרוש לגרש את החקלאים היהודים שעיבדו את שדותיהם במשך עשרות שנים.

האוזר נשמע אומר שגם בתביעה הזו לא ברור לו שהוא יצליח לשכנע את בלאס.

שר בכיר בממשלה אמר בשיחה עם מקור ראשון: "הם הציגו מצג שממנו עלה לכאורה שהם דואגים גם ליהודים וגם לערבים, אבל כשהם הגישו את העתירה הבנו שיש כאן נסיון לקבל החלטת בג"ץ על נושאים שבסמכות הדרג המדיני. יש פה נושא מאד עקרוני, כי מנוסח העתירה עולה שהפרקליטות מנסה ליצור אפלייה מובנית לטובת הערבים. אין מה לומר, הסתבכנו"

יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, הוסיף: "יש כרגע מחלוקת על הנוסח שיופיע בהודעת המשיכה של העתירה לבג"ץ. לצערי יש פה תפיסה שנשתרשה, ולפיה במקום שהמערכת המשפטית תראה עצמה ככפופה ומייעצת היא רואה את עצמה כמנחה של הדרג הפוליטי.

זה לא רק מייק בלאס, אלא גם המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, וגם פרקליט המדינה משה לדור, שבכלל התנגד למשיכת העתירה כי הוא חשב שהפרקליטות תנצח במאבק הזה. משרד המשפטים רתח מזעם כשהודעתי להם שאני מנתק מגע אם הם לא הולכים לקראתנו".

"הפקידים המשפטיים מנצלים את העובדה שהדרג הפוליטי לא מסוגל כרגע לספח את יהודה ושומרון, והופכים את המצב המשפטי שם לבלתי נסבל. הדבר רק מחמיר משנה לשנה. אנחנו פוחדים שאם תהיה פסיקה של בג"ץ שתשלול אפשרות לרישום בעלות, הפרקליטות תנצל את זה עד תום ותפרש את זה כלגיטימציה לפינוי יישובים ושטחים חקלאיים.

בשביל לשמור על הסטטוס קוו צריך למנוע פסק הצהרתי של ביהמ"ש העליון".

ח"כ אורי אריאל הוסיף: "הבעיה הגדולה היא שאמנם יש שופטים בירושלים, אך אין מנהיגים בירושלים. המצב הזה הוא תוצאה ישירה של החולשה הגדולה של הממשלה שלא מסוגלת לשלוט".

נסיים בשתי אנקדוטות: בשבוע שעבר ערך מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, סיור בבנימין. במהלך ארוחת הבוקר במרכז המבקרים נחלת בנימין שוחחו ביניהם פקידים מהחטיבה להתיישבות על האנומליה שבה הפקידות המשפטית תוקעת את רוב הפעילות שלהם. אייל גבאי סיכם: "נו, עם היועצים המשפטים אין מה לעשות. בסוף הם קובעים את מה שקורה בשטח. אין מה לעשות, זה מעלינו".

ועל הפארסה הזו, שבה הממשלה מגלגלת את האחריות לפתחם של היועצים המשפטיים, מספר עו"ד ניר-צבי: "ח"כ דודו רותם סיפר לי את הסיפור הבא: 'בתחילת שנות השמונים לקוחות שלי קיבלו כתב אישום המאשים אותם שהם עלו להר הבית שלא כדין, שכן הר הבית מוחזק על ידי הוואקף. היות שמדובר בעבירת המרדה, על כתב האישום היה חתום היועץ המשפטי בעצמו, פרופ' יצחק זמיר. הלכתי מיד למזכיר הממשלה דן מרידור, ושאלתי אותו האם ראש הממשלה מנחם בגין מסכים עם הקביעה המקוממת הזו – שלפיה הוואקף מחזיק בהר הבית כדין. הוא הלך לברר, חזר ואמר לי: כן, הוא מסכים עם זה'. רותם רמז לכך שנוח לשרים ולגורמי השלטון הבכירים להפיל את התיק על הפרקליטות, אך מי שאחראי בסופו של יום למדיניות הוא הממשלה והעומד בראשה, ושלא יברחו מזה".

אינפוגרפיקה

מהפכת הקרקעות של הפרקליטות – התכנית המלאה:

הרס החקלאות היהודית ביו"ש: אובדן אדמות חקלאיות בהיקף של עשרות אלפי דונמים, תוך גירוש החקלאים שעיבדו אותן לאורך שנים, עקירת עצי-פרי וגידולי שדה ומסירת הקרקע לערבים.

שלילת זכויות רטרואקטיבית לחקלאים (זכות החזקה, והזכות לרישום בעלות על בסיס עיבוד וחזקה, שקיבלה בעבר אישור בג"צ), תוך מיטוט העסקים והפרנסה שלהם.

אפליה ממוסדת: קיבוע של בג"צ לנוהל המפלה של העדפת מעמד מסמך ה"מאליה" הירדני המפוקפק על פני מעמד העיבוד והחזקה לאורך-שנים שמציגים היהודים.

עימות וטראומה לאומית: פתיחת פתח לעשרות פינויים אלימים של יהודים מאדמותיהם בצעד יזום של הממשלה. בישול "עמונה 2".

השתלטות פלשתינית על אדמות "מירי" (אדמות נטושות): פסיקת בג"ץ תהווה פלטפורמה לקבלת תביעות על אדמות "מירי", ולאובדן קרקעות בהיקפים נרחבים מאד – כמחצית משטחי הקרקע ביו"ש (וכמחצית משטח C). עד היום נתפסו כמיליון דונם אדמות מירי ע"י פלשתינים, ועוד היד נטויה.

קיבוע מעמדה של ישראל כ"כובש" ביו"ש, בניגוד לעמדת ממשלות ישראל כולן. לעצם הצגת הטיעון ע"י המדינה, וכמובן לאישורו בבג"צ – השלכות מדיניות מרחיקות לכת, גם בספטמבר הקרוב באו"ם.

ממשלת צללים משפטית: עקיפת הדרג המדיני ויצירת ממשלת צללים של הפקידות המשפטית שמקבלת החלטות מדיניות במסווה של החלטות מקצועיות.

המשחק המלוכלך של הפרקליטות

כשועדת העררים הצבאית קיבלה את הערר של הקרן לגאולת קרקע, וקבעה שהחוק אכן מאפשר לרשום קרקע על בסיס עיבוד וחזקה בלבד, היא ציינה גם שבאפשרותה של המדינה לשנות מצב חוקי זה – באמצעות חקיקה כמובן. חקיקה ביהודה ושומרון אינה תהליך מסובך כמו בכנסת, בהינף קולמוס יכול אלוף הפיקוד לחתום על צו חקיקתי ולשנות את החוק. בכל זאת, בחרה הפרקליטות בדרך אחרת: היא בחרה לפנות לבג"צ, ולא לדרג המדיני שאליו היא מחוייבת.

ההליכה לבג"צ – טוענים המומחים – נועדה לייצר עבור הפרקלטות פסיקה, שמכאן ואילך "תחייב אותה". במילים אחרות, הפניה לבג"צ נועדה לייצר פסק דין שלא רק ישלול את האפשרות לרשום בעלות חדשה, אלא יאשרר בפועל את הנהלים הננקטים לאחרונה ע"י המינהל האזרחי והפרקליטות הצבאית, על מנת לפנות חקלאים מאדמות אותן הם מעבדים במשך שנים, ושעד עכשיו היו מחוסרי בסיס משפטי של ממש.

בכדי להשיג מטרה זו, יצרה הפרקליטות, בפרק העובדתי של העתירה, בלבול מכוון בין מושגי יסוד משפטיים:

בלבול בין זכות הרישום לבעלות ובין זכות החזקה: נעשה ניסיון להטעות ולהשתמש בצורך לשינוי החוק בתחום רישום הבעלות גם לשם שלילת זכות החזקה, וגירוש חקלאים מאדמותיהם.

בלבול בין השמירה על זכויות האוכלוסיה הפלשתינית כפרטים (שישראל קיבלה על עצמה וולונטרית מסיבות הומניטאריות), ובין השמירה על זכויות הלאום הפלשתיני, שהדרג המדיני בישראל מעולם לא קיבל.

בלבול בין הביטוי "נפקדים" (השמור לבעלי-קרקעות רשומות וחוקיות שאדמותיהם מנוהלות בקפדנות ע"י האפוטרופוס) ובין פלסטינים שמציגים דרישות על בסיס "מאליה" (אישור על תשלום מס לירדנים, שבתי המשפט לאורך עשרות שנים לא קיבלו כראיה לבעלות).

כל הבלבולים הללו נועדו לייצר פסיקה, שתחרוג הרבה מעבר לסוגיה של רישום בעלות על קרקע, ותהווה פלטפורמה משפטית לפינוי קרקעות בהיקף של כעשרת אלפים דונם, עקירת הגידולים החקלאיים הצומחים בהם, ומסירתם לערבים.

פורסם במקור: צדק – מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון

http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=9175

*******

לעיון האשכול:

בג''צ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל

https://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#405

*****

לעיון האשכול:

יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. את השקר המציא השמאל!

https://rotter.net/forum/gil/23759.shtml

******

*יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית. יש לסלק את השמאל מכל עמדות השליטה במדינה. יש לבדוק את חומר הלימוד בפקולטות למשפטים בישראל!

מזה שנים מחפשים גורמים רדיקליים לחולל שינוי חברתי כלל עולמי. מארקסיסטים ונאצים, פשיסטים וסטליניסטים, נאצריסטים וניאו-כנעניים, כולם כאחד ראו עצמם כסוג של "מתקני עולם". תיקונה של עיר או מדינה מעולם לא נתפסו בעיניהם כמטרה נאצלת דיה. הם שאפו להיכנס אל דפי ההיסטוריה כסוג של משיחים גואלים, אשר הטביעו חותם על עולם ומלואו. בשנים האחרונות, כך נראה, הולך וגדל חלקם של "משיחים" לעת מצוא.

אחד מאותם משיחים הוא המיליארדר האמריקני ג'ורג' סורוס.

סורוס, יהודי ניצול שואה, הצליח לפרוש רשת ארגונים כלל עולמית המשפיעה על הפוליטיקה הפנימית של מדינות רבות, ובמיוחד ארה"ב וישראל. בארה"ב, תרומתו של סורוס הייתה בעיקר בגורמים קיצוניים ואנטי-ישראלים במפלגה הדמוקרטית, כולל בנשיא ברק חוסיין אובמה ובארגון היהודי האנטי-ישראלי ג'יי סטריט, המבקש להוות חלופה אנטי-ציונית לשדולה היהודית אייפ"ק. בישראל, ניכרת תמיכתו של סורוס בארגונים אנטי-ציוניים ואפילו אנטישמיים ובקרן לישראל חדשה (NIF). סורוס אומנם אינו התורם הבלעדי לארגוני הקרן, הנתמכת גם על-ידי "קרן פורד" האנטישמית ועל-ידי מדינות האיחוד האירופי. אולם הוא המעניין מבין כולם, גם בגלל הרקע האישי שלו כניצול שואה, אשר הגיע למסקנות מוזרות הן באשר לשייכותו לעם היהודי ולהתנגדותו למדינת היהודים, והן באשר לפוליטיקה העולמית. מטרתם המוצהרת של סורוס ושל אנשי "החברה הפתוחה" היא אחדות פוליטית בינלאומית וממשלה עולמית.

היכן מסתתר השמאל החדש

אידיאולוגיה מעין זו שמקדם סורוס בגלוי אינה יכולה לעבור בארץ את אחוז החסימה, ואפשר שזיהוי אידיאולוגי כזה הוא גם מנוגד לחוק בישראל. הרי כדי לקדם את עיקרון "החברה הפתוחה" ולסייע בקידום סדר עולמי חדש שבסופו הקמת ממשלה כלל עולמית, יש קודם כל לחסל את הסדר הישן המבוסס על מדינות לאום, אשר מהווה בעיני "מתקני העולם" של ימינו מכשלה ומטרד. קיומה של מדינת ישראל, כמדינת הלאום של העם היהודי, אינו יכול לעלות בקנה אחד עם המטרות המהפכניות של השמאל החדש. היות שמִטֶבע הדברים, קשה לקדם את השקפתו של סורוס בגלוי, מצאו נתמכיו הרבים בארץ מחסה אידיאולוגי מגוון.

קידומו של הסדר החדש דורש חשיבה מחדש על דרכים לערעור הסדר הקיים, בתמיכה ציבורית רחבה. עליו להיראות כאילו הוא צומח מלמטה, ומתבצע על-ידי העם ולמען האינטרסים של העם. יתר על כן, על תומכי המהלך לחיות באשליה שהם מחולליו, ושאין יד המכוונת אותם, ושלמטרותיה האמיתיות אין דבר עם המאבק שעל הפרק. השמאל החדש מצא שבאותה מידה שאידיאולוגיה יכולה להיות מכשלה בהיעדר תמיכה ציבורית, היא גם יכולה להוות מחסה מפני האמת ואבן שואבת לקהלים מגוונים. אידיאולוגיות "נייטרליות", לכאורה, מהוות כסות למגמות מהפכניות קיצוניות ביותר. בארץ ניתן לראות גודש ארגונים, העוסקים בנושאים שאינם מהווים סלע מחלוקת בין ימין לשמאל פוליטי מדיני, כאשר מטרתם המוצהרת והגלוייה של הארגונים הללו מסתירה את מטרותיהם האמיתיות.

כך למשל, ארגונים "ירוקים" פועלים למניעת התיישבות יהודית מטעמים "אקולוגיים", אבל נמנעים מלדון בהתפרעות העירונית בערי הבדואים והערבים בישראל, הבונים ללא רשיונות ו/או תוכניות מתאר. באופן פעולתם זה מקדמים ה"ירוקים" סדר יום פוליטי מובהק, שתכליתו פגיעה בזכות ההתיישבות היהודית על אדמות מדינה, ומסייעים להשתלטות הערבית העויינת על קרקעות הלאום. לא מפליא כי בראש אוגדן עמותות "ירוקות", עומד לא אחר מאשר איש השמאל הקיצוני מוסי רז. הוא אשר פעל בכנסת לקידום חוק שיחייב את ועדות התכנון והבנייה לצרף אליהן נציגי "ירוקים", דבר שפגע קשות בהפשרת קרקעות לבנייה, וגרם לעלייה במחירי הקרקע והדירות במגזר היהודי. זה לא הפריע לחבריו של רז לצאת למאבק להוזלת מחיר הדירות שהם היו מהגורמים הראשיים לעלייתו.

עוד פחות מוזרה היא העובדה שעמותות ירוקות העוסקות בשימור הסביבה ביהודה ובשומרון, כמו "ירוק עכשיו" ו"רגבים" נעלמות, בדיווח ובתמיכה, מרדאר ה"סביבתיים", מסיבות פוליטיות. הרי תמיכה בסביבה באזורים אלה מחייב פעולה נגד האוכלוסיה הערבית, שאינה ידועה בנטיותיה ה"אקולוגיות" המפותחות, אשר לה לא יסכימו סורוס ושאר התורמים. יתר על כן, המתנגדים לבנייה היהודית מטעמים "אקולוגיים" הם אלה הנלחמים על המשך הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי והבדואי בנגב, בשייח ג'ראח ובמקומות נוספים. יחד עם זאת, האג'נדה ה"ירוקה" מאחדת אנשים בעלי השקפות פוליטיות שונות, וכך הופך הטיעון האקולוגי לאבן שואבת המייצרת תמיכה ציבורית רחבה, ובלתי מודעת, בשירות המהפכנות של השמאל החדש, הפועלת לצמצום ולפגיעה משמעותית בהתיישבות היהודית בארץ.

צורה נוספת של הסוואה היא התנועות הפמיניסטיות. הרי תמיכה בנשים, בשוויונן ובשמירה על זכויותיהן, אינה עניין פוליטי מדיני. ואולם כמעט כל הארגונים הפמיניסטיים בארץ פועלים למען קידום מטרותיו הפוליטיות של הציבור הערבי, מתוך השקפה שפמיניזם פירושו מאבק בכל גילויי הארכיטיפים הזכריים, ובהם בציונות הנתפסת כקולוניאליזם זכרי בלב הלבאנט הנקבי. ארגונים כמו "קואליציית נשים לשלום", "כביסה שחורה" ועוד, עוסקים מעט מאוד במעמד האישה בפועל, והרבה מאוד בקידומה של הנקביות הערבית ה"ילידית" המדומה. רק דבר אחד לא נמצא אצל הפמיניסטים: הכרה בכך שבחברה המוסלמית, שאת האינטרסים שלה הם מקדמים, יש היתר לנישואי קטינות, לאונס, להכאת נשים, למילת נשים, לרצח על-רקע חילול כבוד המשפחה ועוד. שוב, אידיאולוגיה נייטרלית לכאורה, המשרתת אינטרסים מהפכניים הרחוקים מאוד מן ההצהרה האידיאולוגית הפומבית.

דוגמה נוספת למגמה זו התבטאה בנאומו של נציג תנועת "עלה ירוק", המקדמת לגליזציה של הסמים הקלים בארץ, באחד הכינוסים של נציבות האיחוד האירופי. הוא דיבר על "הצורך בשינוי", על חשיבות "האינטגרציה הטראנס-לאומית", על אחדות אזורית, על הצורך לקדם סדר חדש מבלי "להלחיץ" את היהודים בניסוחים ברורים מדי, ועל עוד הרבה דברים שלא היה להם שום קשר עם לגליזציה של העלה הירוק. אומנם ניתן למצוא תמיכה בלגליזציה של סמים קלים גם בקרב אנשי ימין וגם בקרב אנשי שמאל. אבל תמיכה בדבריו של נציג מפלגה זו באיחוד האירופי ניתן למצוא רק, ואך ורק, בשמאל.

נמצא אם כן, שארגונים "חברתיים" שונים מקדמים סדר יום פוליטי מובהק במסווה של אידיאולוגיות דֶמֶה נייטרליות. לאותם ארגונים חוץ-פרלמנטריים מצטרפים גורמים ממלכתיים מובהקים במשרד החוץ, בתקשורת הישראלית, באקדמיה, בבית המשפט העליון ובפרקליטות. ה"ממלכתיים" המדומים אינם מסתירים את מגמת פניהם, ולאחרונה אנו רואים אותם משתתפים בגלוי בכינוסי הקרן לישראל חדשה, ואפילו בכינוסים של קרן פורד, שהוקמה על-ידי אנטישמי לשם קידום סדר יום אנטישמי מובהק. אידיאולוגיות הדמה של ה"חברתיים" וה"סביבתיים" למיניהם משמשות להם מסתור כשהם חותרים תחת השלטון הנבחר בישראל, והם עושים זאת בתמיכתם של גורמים ממלכתיים, שפיתחו עצמאות יתר והמהווים אופוזיציה למדינה שאותה הם נועדו לשרת. מאבק חברתי, ללא הצעה או קבלה של פתרון, תכליתו אחת: פוטש פוליטי ותו לא.

מגיעים עם מרצדס למאבק הדיור

עיקרון הפעולה של סורוס ושל חבריו, לשם קידומו של סדר עולמי חדש, מכונה The Melting Pot, כור ההיתוך, והוא פשוט: גיבושה של תמיכה ציבורית רחבה במאבקים חברתיים, רצוי מוצדקים, נגד השלטון. צד נוסף של עיקרון פעולה זה הוא חתירה לניהול מאבקים נטולי פשרות, תוך הכשלה מכוונת של כל הצעות הפתרון המעשיות, על-מנת למנוע גוויעה בטרם עת של המחאה הציבורית. מאבקים אלה יוצרים אווירה ציבורית של מיאוס, של חוסר הערכה למדינה ולמוסדותיה, ושל שנאה תהומית בין הציבור לבין המערכת הציבורית המנוהלת על-ידי נבחריו. וכאשר לאיש כבר לא אכפת, ניתן לערער את הסדר המדיני, ובכך לאפשר את צמיחתו של סדר חדש.

בארץ ראינו מאבקים מסוג זה שבהם היו מעורבים ארגונים אנטי-ציוניים כמו "שתי"ל" ו"ידיד" מיסודה של הקרן לישראל חדשה. במאבק החד-הוריות שהנהיגה ויקי כנפו, בא הדבר לידי ביטוי בצורה מאוד ברורה: ויקי עצמה נתמכה על-ידי "שתי"ל", וכנראה בעצתם סירבה לכל פתרון שהוצע לה. מהר מאוד הבינו חברותיה למאבק כי היא מעוניינת במאבק הרבה יותר מאשר בפתרון הבעיה, והן החליטו להיפרד ממנה. את כנפו תגמלו חברי "יוזמת ז'נבה", שהזמינו אותה לעמוד על בימה אחת עם ג'ימי קרטר ואחרים, ולחתום על מסמך מדיני חתרני, כאילו הייתה מומחית ליחסים בינלאומיים. מה הקשר של כנפו ליוזמת ביילין? לחד-הוריות ול"שת"יל" הפתרונים. על כל פנים, ברור שמאבק פסאודו-חברתי זה היה חלק ממגמה פוליטית ברורה, וערעור התמיכה הציבורית בממשלה נבחרת מסייע לגורמי שוליים מן השמאל הקיצוני להציג עצמם כמושיעים בשירות העתיד.

יוזמת ז'נבה הייתה הצד השני של המדיניות, ותכליתה: הכשלת "מפת דרכים" של האמריקנים. שהרי "מפת דרכים" הייתה יוזמה רפובליקנית, שלה התנגדו הערבים, האיחוד האירופי וחברי המפלגה הדמוקרטית הנתמכים על-ידי סורוס. מובן כי השמאל הישראלי, הנתמך על-ידי תומכי הגורמים הללו במפלגה הדמוקרטית, היה מעוניין להכשיל את התוכנית, מבלי להיכנס ליתרונותיה או לחסרונותיה, ועל כן העלה תוכנית חלופית, אשר רמזה לערבים כי אם ימתינו ולא יחתמו, יקבלו "דיל" טוב יותר.

המאבק ה"חברתי" בישראל מתחולל ברובו בסיועם ובמימונם של גורמים זרים ועויינים, ותכליתו האחת היא פוליטית. כיום רואים אנו את נציגיהם של האנרכיסטים, ארגון סולידריות שייח ג'ראח, חד"ש ובל"ד מככבים במאבק על "יוקר המחיה" ועל "מצוקת הדיור". יש להדגיש כי מאבקים מסוג זה ניתן לנהל בכל קדנציה ונגד כל ממשלה. את "יוקר המחיה" ואת "מצוקת הדיור" לא יצר נתניהו. יתר על כן, יוקר המחיה בתקופת שלטונו של נתניהו דווקא ירד ולא עלה, ורואים זאת בכל המדדים ובשיפור המתמיד בכלכלה. האבטלה נמוכה ביותר מאז 87' ועל-אף המשבר העולמי - מצבנו טוב. כאשר הימין מצליח ליצב ביטחון, כלכלה ויחסי חוץ טובים, לא יכול השמאל החדש להוציא לרחוב את ההמונים אלא על-רקע כותרת שתקפה לכל מקום, לכל ממשלה ולכל זמן.

כשרואים את ראשי ארגוני הסרבנים לצד האנרכיסטים, את הגב' ליאל מהקרן לישראל חדשה, ואת "אנשי האוהלים" המגיעים בלנדרובר ובמרצדס מכפר שמריהו להפגנת "מעמד הביניים", מבינים בבירור כי ההפגנות הן פוליטיות. כמי שבא משכונת מצוקה, לא ראיתי מעולם את האנשים הללו באים לסייע. פעילים של חב"ד כן באו, פעילים של ש"ס היו, שיקום שכונות של בגין היה, אבל אלה המוגדרים "חברתיים" קראו על קטמון ועל עיר גנים ועל קריית מנחם בירושלים רק בעיתונים. הם השתמשו בזעם החברתי ובתחושות הקיפוח העדתי לצרכים פוליטיים ולא כדי להשיג פתרון. הם מחיים את השנאה ומלבים את אש המאבק בכוונת מכוון כדי לערער את היציבות, ולהפוך אותנו למשהו כמו מצרים, לוב או סוריה. הן גם שם בוחשים גורמים חיצוניים בהפגנות ההמונים, אבל בשום אופן לא כדי לתקן את המצב, אלא להנציחו ולהגביר באמצעותו את המגמות האופוזיציוניות לעצם קיומה של המדינה.

עיקרון "כור ההיתוך" מבקש לאחד את החברה היהודית והערבית על-ידי יצירה של סולידריות חברתית חדשה: מקופחי כל העולם התאחדו. "הקשת הדמוקרטית המזרחית" היא דוגמה נאה לכך. ראשיה ונציגיה של הקשת המזרחית הם ברובם אשכנזים בני המעמד הגבוה. הפעילות של הקשת המזרחית היא פרו-פלשתינית מובהקת, מתוך הנחה שהמזרחיוּת המשותפת לערבי וליהודי מארצות האיסלאם חזקה יותר מן היהדות המשותפת ליהודי מארצות ערב ולאחיו האשכנזי. לכן, הם מלבים את תחושת הקיפוח שנגרם ליהודי המזרחי ולערבי על-ידי האוייב המשותף: התנועה הציונית ופרייה המופלא - מדינת ישראל. הם נלחמים נגד הפרטת מנהל מקרקעי ישראל ונגד מכירת אדמות מדינה, משום שתוכנית כזאת תכשיל לטענתם אפשרות של קליטת פליטים ערביים עתידית על אדמות אלו. הם כותבים כך במפורש באתרי האינטרנט שלהם, ואין הם מסתירים שכוונתם פוליטית ולא חברתית. אבל כאשר הם באים לדבר על כך בשכונות, הם כמובן משקרים במצח נחושה ומכחישים זאת, משום שהם יודעים כי לא יקבלו שם תמיכה במטרותיהם האמיתיות. לכן הם מדברים על "בעיות הדיור הציבורי" או על "חלוקה שוויונית של קרקעות הלאום", או שהם מסיתים ישירות את אנשי השכונות באנשי הקיבוצים בטענה, כי הקיבוצניקים קיבלו אדמות מדינה בחינם ובנו עליהם קניונים, ואילו אנשי השכונות ממשיכים לשלם במיטב כספם עבור הדיור הציבורי. במקורותינו כתוב כי שקר חייב שיהיו לו רגליים כלשהן, שאילולי כן הוא לא יכול לעמוד לאורך זמן. הדבר ניכר בפעילותה של הקשת המזרחית, המשתמשת בטענות שחלקן מוצדקות, אבל הכל כדי לגייס תמיכה במטרותיה הנסתרות, שהן פרו-פלשתיניות מובהקות, ושאין להן דבר עם פתרון בעיותיהם של אנשי שכונות המצוקה.

התרחבות שתתורגם לעוצמה אופוזיציונית

גורמים ציוניים שהשתתפו במאבק על הדיור משכו ממנו את ידיהם מיד כאשר הבינו כי מאחוריו עומדים אנשים עם אג'נדה פוליטית. המאבק החל כמאבק על מחירי השכירות. אלא שפתאום נוספו לו עוד "מטרות": "יוקר המחיה", "מאבק בטייקונים", מלחמה ב"הפרטה", תמיכה במעמד הביניים, ביטול חוק ההסדרים, מניעת הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, ועוד ועוד. בעיות הדיור, החברה, הסעד והכלכלה היו רק סיבות, שתכליתן היא כינונה של קואליציה רחבה שתתורגם לעוצמה עממית אופוזיציונית אשר תובל כעדר למאבק נגד הממשלה. אנשי המאבק היו שמחים אם הוא לעולם לא ירד מהפרק. המאבק הציבורי ולא פתרון הבעיות הוא התכלית. כיום גם עופר עיני וגם ראשי הסטודנטים, שאינם ידועים באהדה לנתניהו, מתחילים להשמיע קולות של ספק.

תרבות השקר של השמאל החדש באה כאן לידי ביטוי ברור: הצהרה על מאבק למען פתרון של מצוקת הדיור, בעיות מעמד הביניים, החינוך, הרפואה, השכר ויוקר המחיה ועוד, אבל שלילה של כל פתרון, הצעת פתרונות בלתי ריאליים והאשמת נתניהו בכך שאין פתרון. הצגת אידיאולוגיות דמה בפומבי, אבל בחדרי חדרים ומעל גליונות כתבי עת ועיתוני שמאל - גילויי דעת המראים כי המגמה האמיתית היא פוליטית.

הפרדוקס השמאלני בארץ הוא הפרדוקס הסטליניסטי. גורמים סובייטיים פעלו במדינות המערב תוך שימוש בטיעונים חברתיים, בניכור שנוצר מהפערים החברתיים בחברות הקפיטליסטיות, ובעוד כיוצא באלה טיעונים, כאשר בפועל ניסו לערער את היציבות השלטונית במדינות, על-מנת להשיג דריסת רגל ושליטה. בדרך זו מנסים לפעול שוטי הכפר הגלובלי, באמצעות יהודי החסות שטיפחו בארץ בממון רב. השמאל החדש הפך לזרוע הביצועית של הקולוניאליזם האימפריאליסטי מיסודו של האיחוד האירופי המט לנפול, של גורמים במפלגה הדמוקרטית ושל הסורוסים האוטו-אנטישמיים למיניהם. מטרתם היא דקונסטרוקציה טוטאלית של כל מוסדות החברה, ויישומו של עיקרון כור ההיתוך, שעתיד לאחד את האזור, ואולי אף את העולם, לכדי חברה חדשה, ללא הבדלי לאום, או דת ותרבות, על חורבותיה של מדינת ישראל. כמו שזה נראה כרגע, התמימים שנקלעו להפגנות השמאל הקיצוני נראים כמו איגוד התרנגולות המפגינות למען האינטרסים של שוחטי כל העולם, העומדים עם הסכין על גרונם.

אלון דהן - הכותב הוא מרצה למחשבת ישראל.

סלע שומרוני סמוך על ראהו
במרומי גבעה נוקשה מתעקשת
ידע זה הסלע בוניו ומחרביו כשור היודע קנהו
ויקשור לחבל עזה וידבק בעפר יהודה ארץ רוחשת

יהודה שומרון ועזה
בהם המלכות מתקיימת
בני מלך מהלכים שם בנפש עזה
משיבים מרגוע לארץ שוממת

יתעו עצמם לובשי ארגמן בלב חדש ורוח רזה
גדול תגדל רוחם תחת שמי האחד
אז הארץ פניה באור בראשית אין הוזה
והזיק שהבזיק בלב כל בניה באנשי ארגמן נוסד

המלכות לובשת ופושטת צורה
עת שבו בנים לגבולם
גידולי שדה סדורים בשורה
תענה אדמה למי שעליה לחם

מול הר הבית עודנו עומדים
עוזנו לנו והארץ בנו
רוח הקיץ תלטף האבנים
ידברו האנשים הודיה, כי לחיים דנו

מה רבו דפי קורותיהם
האירה שמש מזרח רז אבנים
ייקחו גורלם בידם והיו לעם ולאנשים
כה יפתה אז הארץ עת נשקו אנשים לאבנים

ייגש איש אל איש וימצא בו כוח
יאמרו איש אל רעהו "אל תירא"
מרבדי הארץ יאמרו לשמוח
ושורות מלאכינו יהנהנו, אין ברירה

זה העם המיוסר עד כלות הכהות
זו הארץ שהעזיבה כל אומה ודווקא בבדידות
ממתינה שעוד יוכיחו העקשנים כי הם העקשנים שלה
וזו מחכה גם הם מחכים לשלווה לגפן ולתאנה-

מאת: אלה

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/77607

תגובית 3

בימים אלה מקדם אל"מ במיל. מוטי הוד, מי שהיה בעברו סגן מפקד חיל התותחנים וכיום מייעץ לתעשיות ביטחוניות, את מיזם 'הוד לישראל' ובו הוא מבקש לכנס תחת קורת גג אחת, א-פוליטית, את אוהבי ארץ ישראל, ההתיישבות והציונות, לפי שעה בפייסבוק.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר הוד על יוזמתו "לרכז את כל היהודים הפטריוטים ואוהבי ארץ ישראל שלא מוכנים שהעיניים שלהם יתעוורו במילים כמו שלום, שהיא אמנם מילה נשגבת אבל הכול רמייה וראינו זאת באוסלו.

ראינו מה קורה לנתניהו שמדבר על שתי מדינות וכעת אבו מאזן עושה ממנו צחוק.

צריך להפסיק את זה.

למדינה יש כבוד ויעדים.

היינו מדינה של התיישבות וכבוד והפכנו למדינה שרודפת אחרי הערבים שישבו איתנו.

כל מי שיש לו כבוד, גם לא רק מהימין, צריך לעצור את זה".

הוד מוסיף ומתייחס בדבריו גם לנוער הגבעות ודוחה את הגדרתם כקיצוניים ומשיחיים.

הוא מדגיש את היותו אדם חילוני ומציין שככזה הוא בא במגע עם רבים מהציבור החילוני שמכבדים את נוער הגבעות ורואים בו מייצג את ערכי ההתיישבות והציונות.

"חילוניים רבים רוצים להרחיב את ההתיישבות אבל המנהיגים מפחידים אותם. נוער הגבעות זה חלוציות, זה לכבד את הארץ ולמלא אותה בירוק", הוא אומר ומציין בשולי הדברים שאינו מתכוון לפורעי החוק אלא למתיישבים ברחבי יהודה ושומרון.

בדבריו הוא מזכיר את נתניהו, "שאותו אני מעריך ומכיר", וכעת רץ אחרי אבו מאזן ושוקל הקפאת התיישבות, מעשים המנוגדים לציונות, כלשונו.

"אני לא מוכן שניתן את המדינה הזו לערבים.

רוב הארץ אוהבי ארץ ישראל והיו שמחים לראות את יהודה ושומרון והגולן פורחים", הוא קובע וקורא לשינוי כיוון כללי. "אומרים שבכנסת משתנים אבל זו הטרגדיה שלנו".

לפי שעה, מדגיש הוד, אין בכוונתו להתמודד על כהונה בכנסת, שכן הוא מקווה להצליח ולכנס תחת קריאתו תומכים ממפלגות שונות וממגזרים שונים.

הוד מספר כי פנה במכתב ליו"ר מועצת יש"ע דני דיין והציע לו להכין תכנית מוסדרת לבנייה בכל השטחים הפתוחים של יהודה ושומרון.

להערכתו לו תעלה תכנית שכזו להצבעה היא תקבל רוב עצום בעם כל עוד לא יסנוורו אותו וישקרו לו עם המילה 'שלום'.

עוד הוא מציין כי בין קריאותיו גם קריאה להחלת גזר דין מוות על מחבלים.

לא יתכן שכבר שנה טמונים באדמה בני משפחת פוגל והרוצח נכנס לכלא ללמוד לתואר אקדמי. אמנם בעבר דיבר משה דיין על כך שצריך לתת להם אופק, אבל איזה אופק צריך לתת לרוצח שכזה"?

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234634

תגוביות:

1.נוער הגבעות = נוער חלוצי על הגובה!!! לא פחות חלוצי מהחלוצים שעלו על אדמות טרשים או ביצות והפריחו את שממות ארץ אבותינו.
החלוצים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, (פלשתינה בלשון הימים ההם), הלכו לכל מקום אפשרי, בלי לחפש איפה עובר...הקו הירוק.
בכל מקום שהפריחו הגיעו ערבים שקינאו בהם כדי להרוס ולחבל בתוצאות. דוגמה ומופת לחלוציות, בלי תנאי לוקסוס.

2.סוף סוף מישהו עושה דבר חשוב כמו איחוד העם על כל גווניו
למטרה נעלה, אהבת הארץ ובניינה. יישר כוח גדול.

3.לשפוט את רוצחי פוגל למוות, ואם יהרגו לנו שבוי, לתלות אותם.

4.כמו שהיה פעם לפני ההתמכרות המסוכנת לוותרנות המסוכנת לאוייב!...

5.young generation of Israel, please settle the entire Samaria
The left is not an obstacle. The left is just a small minority of Israelis who try to show off they deserve the attention of the European left. Obviously, the left is a bunch of Punks. The left collobaorate with the enemy. and the day will come its members will be deported.

על כולנו להצטרף למוטי הוד במאמץ לאומי כביר ועכשווי - מיידי להצלת המדינה מציפורני התבוסתנים, כולל ביבי והשמאלנים סביבו, שהפכו עצמם לאסקופה נדרסת לנעלי אבו אדולף מאזן הדוקטור להכחשת השואה וחוסיין מלך ארה"ב. הגיעה העת לשוב לחלוציות הפרחת השממה, וכולנו נקראים לדגל הצלת המדינה כבר היום.

מוטי הוד: 'רוב העם רוצה ביישוב כולל של יו''ש'

תא"ל במיל מוטי הוד מקדם את תנועת 'הוד לישראל', בה הוא מבקש לכנס את הישראלים הפטריוטים שעיניהם לא סומאו בשקר ה"שלום".
בימים אלה מקדם אל"מ במיל. מוטי הוד, מי שהיה בעברו סגן מפקד חיל התותחנים וכיום מייעץ לתעשיות ביטחוניות, את מיזם 'הוד לישראל' ובו הוא מבקש לכנס תחת קורת גג אחת, א-פוליטית, את אוהבי ארץ ישראל, ההתיישבות והציונות, לפי שעה בפייסבוק.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר הוד על יוזמתו "לרכז את כל היהודים הפטריוטים ואוהבי ארץ ישראל שלא מוכנים שהעיניים שלהם יתעוורו במילים כמו שלום, שהיא אמנם מילה נשגבת אבל הכול רמייה וראינו זאת באוסלו.

ראינו מה קורה לנתניהו שמדבר על שתי מדינות וכעת אבו מאזן עושה ממנו צחוק.

צריך להפסיק את זה.

למדינה יש כבוד ויעדים.

היינו מדינה של התיישבות וכבוד והפכנו למדינה שרודפת אחרי הערבים שישבו איתנו.

כל מי שיש לו כבוד, גם לא רק מהימין, צריך לעצור את זה".

הוד מוסיף ומתייחס בדבריו גם לנוער הגבעות ודוחה את הגדרתם כקיצוניים ומשיחיים.

הוא מדגיש את היותו אדם חילוני ומציין שככזה הוא בא במגע עם רבים מהציבור החילוני שמכבדים את נוער הגבעות ורואים בו מייצג את ערכי ההתיישבות והציונות.

"חילוניים רבים רוצים להרחיב את ההתיישבות אבל המנהיגים מפחידים אותם. נוער הגבעות זה חלוציות, זה לכבד את הארץ ולמלא אותה בירוק", הוא אומר ומציין בשולי הדברים שאינו מתכוון לפורעי החוק אלא למתיישבים ברחבי יהודה ושומרון.

בדבריו הוא מזכיר את נתניהו, "שאותו אני מעריך ומכיר", וכעת רץ אחרי אבו מאזן ושוקל הקפאת התיישבות, מעשים המנוגדים לציונות, כלשונו.

"אני לא מוכן שניתן את המדינה הזו לערבים.

רוב הארץ אוהבי ארץ ישראל והיו שמחים לראות את יהודה ושומרון והגולן פורחים", הוא קובע וקורא לשינוי כיוון כללי. "אומרים שבכנסת משתנים אבל זו הטרגדיה שלנו".

לפי שעה, מדגיש הוד, אין בכוונתו להתמודד על כהונה בכנסת, שכן הוא מקווה להצליח ולכנס תחת קריאתו תומכים ממפלגות שונות וממגזרים שונים.

הוד מספר כי פנה במכתב ליו"ר מועצת יש"ע דני דיין והציע לו להכין תכנית מוסדרת לבנייה בכל השטחים הפתוחים של יהודה ושומרון.

להערכתו לו תעלה תכנית שכזו להצבעה היא תקבל רוב עצום בעם כל עוד לא יסנוורו אותו וישקרו לו עם המילה 'שלום'.

עוד הוא מציין כי בין קריאותיו גם קריאה להחלת גזר דין מוות על מחבלים.

לא יתכן שכבר שנה טמונים באדמה בני משפחת פוגל והרוצח נכנס לכלא ללמוד לתואר אקדמי. אמנם בעבר דיבר משה דיין על כך שצריך לתת להם אופק, אבל איזה אופק צריך לתת לרוצח שכזה"?

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234634

תגוביות:

1.נוער הגבעות = נוער חלוצי על הגובה!!! לא פחות חלוצי מהחלוצים שעלו על אדמות טרשים או ביצות והפריחו את שממות ארץ אבותינו.
החלוצים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, (פלשתינה בלשון הימים ההם), הלכו לכל מקום אפשרי, בלי לחפש איפה עובר...הקו הירוק.
בכל מקום שהפריחו הגיעו ערבים שקינאו בהם כדי להרוס ולחבל בתוצאות. דוגמה ומופת לחלוציות, בלי תנאי לוקסוס.

2.סוף סוף מישהו עושה דבר חשוב כמו איחוד העם על כל גווניו
למטרה נעלה, אהבת הארץ ובניינה. יישר כוח גדול.

3.לשפוט את רוצחי פוגל למוות, ואם יהרגו לנו שבוי, לתלות אותם.

4.כמו שהיה פעם לפני ההתמכרות המסוכנת לוותרנות המסוכנת לאוייב!...

5.young generation of Israel, please settle the entire Samaria
The left is not an obstacle. The left is just a small minority of Israelis who try to show off they deserve the attention of the European left. Obviously, the left is a bunch of Punks. The left collobaorate with the enemy. and the day will come its members will be deported.

*************

צרו קשר ופעלו:

בפייסבוק: תנועת ''הוד לישראל''

עם ישראל חי

לכל התומכים והמתעניינים בתנועת "הוד לישראל" שזה אך קמה.

הקבוצה בפייסבוק: תנועת "הוד לישראל".

אני רואה צורך קיומי! לרכז את כל אוהבי ארץ ישראל תחת קורת גג אחת, דתיים וחילוניים אשכנזים וספרדים - שלא מוכנים להסכים לחברי כנסת, למשל שמשתפים פעולה עם האוייב - ועוד משלמים להם שכר מהמיסים שלנו!

אני רוצה שהחזון של עם ישראל בארץ ישראל שחזו אבותינו בכל קצוות הגלות - לא יתרסק בגלל כמה יפי נפש ושילטון שמתרפס בפניהם-...

מי יכול לסבול את דבריה ומעשיה של הח"כית הערבייה זועבי נגד המדינה.

המדינה הזו היא מדינה יהודית ציונית ודמוקרטית - ומי שלא מקבל זאת יבחר במדינה אחרת.

המדינה שלנו היא כמו תינוק זך וטהור - ואם לא נשמור עליו - עליה - נשב מחר ברחובות ניו יורק ונספר איפה טעינו שהלכה לנו המדינה.

אני מודה לכל המצטרפים, גם לאלה שחושבים שניתן להסתפק במפלגות ציוניות קיימות.

עצם הדיון בנושא - חשוב!!!

קיבלתי תגובות כל כך רבות וחמות שמחמם את הלב שלא כולם "יפי נפש"...ויש תקווה לעם ישראל בארץ ישראל - לנצח נצחים.

אנא - קבלו בסבלנות את תחילת הדרך ואת הבעיות של קשיי ההתחלה - אני מבטיח לכם שזו הליכה בכל העוצמה ובכל הכוח ועם 500.000 חברים להשגת המטרה.

אוהב אתכם

אל"מ(מיל) מוטי הוד

http://he-il.facebook.com/israelhai/posts/119852721477038

תנועת "הוד לישראל"-בראשות אל"מ(מיל)מוטי הוד

אנא הפיצו את שם הקבוצה בין החברים שלכם על מנת שיכנסו ויתמכו הקבוצה בפייסבוק:"תנועת "הוד לישראל"

*********

לעיון בחומר החשוב אסוף באשכול:

יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. את השקר המציא השמאל!

אני פותחת אשכול שירכז את כל החומר העוסק בהפצת השקר שיהודה ושומרון הם שטחים כבושים או מוחזקים למען מישהו!

יהודה ושומרון הם לב ליבה של ארץ ישראל והשליטה עליהם היא תוצאה של התקפה ומלחמת השמדה נגד ישראל.

את העיוות שיהודה ושומרון הם שטח כבוש או מוחזק יצרו משפטנים ישראלים בראשות בג''צ, בשל עמדתם הפוליטית ולא בשל היות הדבר הזה עובדה משפטית, או אמת היסטורית.

יש לתבוע לדין את יוצרי המונחים מוליכי השולל והשיקריים: "שטח כבוש, ושטח מוחזק" - שהודבקו לחבלי ארצנו יהודה ושומרון, ולברר מי הוא זה שנתן ידו להפצת השקר הזה.

מהידוע לי היה זה בית המשפט העליון הישראלי שטבע מונחים אלה והדביק אותם לאיזורי ארץ ישראל הללו.

דרושים תחקירי עומק ותביעות משפטיות למפיצים דיבה זו בעולם, על חבלי ארצנו.

יש לארגן משפטנים מבריקים בארה"ב שיתבעו לדין את ממשלות ארה"ב המגדירות את יהודה ושומרון כאיזורים כבושים ושטחים כבושים, כאשר על פי המסמך של אלי א.הרץ, נחשבים איזורי יו"ש חלק מהשטח בו יש להקים מדינה יהודית על פי החלטת הקונגרס שתקפה עד עכשיו.

במקרה כזה פועלים פוליטיקאים אמריקנים בניגוד להחלטת הקונגרס.

כמו כן ניתן להגיש תביעה ישראלית נגד מי במערכת המשפט הישראלית שהפיץ את השקר שיש מונח שטחים כבושים או מוחזקים.

הם לא כבושים ולא מוחזקים, וזכות ישיבתנו בהם היא חוקית לחלוטין על פי דיני המלחמה, ועל פי החלטות חבר הלאומים שאומצו על ידי האו"ם, ועל ידי הקונגרס האמריקני.

על פי ידיעתי היה זה לכאורה אהרון ברק שעשה זאת בניגוד לחוק הבינלאומי שעל פיו השטחים אינם כבושים היות ונלקחו במלחמת מגן.

כמו כן הם מיועדים להתיישבות יהודית על פי החלטת קונגרס תקפה.

יש לתבוע בארה"ב ובישראל.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=150830

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=23759&omm=0&viewmode=threaded

********

לעיון :

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P500.jsp?prs=219175

הכנס השנתי של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל התקיים היום. מנכ"ל הפורום קרא לעו"ד נוספים להצטרף לפורום כדי להעצים את הפעילות.

הפורום המשפטי למען ארץ ישראל קיים היום (שלישי) את הכנס השנתי.

מנכ"ל הפורום, נחי אייל, אמר כי "אם כל עורך דין לאומי ירתם למען העם והארץ אפילו אחוז אחד מזמנו, תהיה לנו השפעה מכרעת על מערכות השלטון והמשפט".

עשרות עורכי דין , כלכלנים ופעילים הגיעו לכנס שנערך באוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. הבאים שמעו סקירה ממנכ"ל הפורום נחי אייל, על פעילות הפורום ועל ההישגים האחרונים שלו. אייל פנה לעורכי הדין לגייס חברים נוספים לפורום כדי להעצים את הפעילות ולהשפיע על רוח מערכות השלטון והמשפט.

בכנס הוכרז על הקמת ועדה חדשה במסגרת הפורום, ועדה לעניני מיסוי וכלכלה שבראשה יעמוד עו"ד איתי הכהן. עו"ד הכהן תיאר כמה מהנושאים שבהם תעסוק הוועדה: בחקיקה למען הקלה במס לנשים העובדות בעסק של המשפחה שאינן יכולות להנות ממדרגות המס הנמוכות החלות על יחיד. בקידום הגדלת אחוז ניכוי הוצאות רכב , שכן על פי הדין הקיים, רק 45% מהוצאות הרכב מוכרות גם כאשר הנישום יכול להוכיח בפועל כי הוצאות הרכב שלו בייצור הכנסתו הינן בשיעור גבוה יותר. בצמצום שווי השימוש ברכב לנמנעים מנסיעה בשבתות ובימים טובים ובקידום מתן הנחה למגורים בישובי פריפריה.

במרכז הכנס התקיימה הרצאה של חבר הפורום, עו"ד ד"ר הראל ארנון שהציג חוות דעת שחיבר בנושאי המאחזים, אשר מתארת תמונה אחרת לגמרי מזו שהמדינה מציגה בפני שופטי בג"ץ ובפני הציבור כולו.

ד"ר ארנון שרטט את השינוי שחל בעמדותיה המשפטיות של המדינה ביחס לשטחי יהודה ושומרון. הוא תיאר את השתלשלות הענינים המשפטית והבהיר כי המאבק על יהודה ושומרון אינו משפטי כי אם פוליטי. מבחינה משפטית ברור כי למדינת ישראל יש את כל היכולת להגן על החזקתה בשטח, שכן עוד בכתב המנדט שאושר במועצת האו"ם בשנת 1922, נקבע כי לעם היהודי יש זכות להקים בית לאומי בארץ ישראל, גם בעבר הירדן. בשנת 1947 הבריטים השיבו לאו"ם את המנדט, באו"ם התקבלה תכנית החלוקה אך הערבים דחו אותה וכך הוכרזה באופן חד צדדי הקמתה של מדינת ישראל. בשנת 1967 בעצם חזרה ישראל לתפוס שטח שהיה מוקנה לה, שטח שאין עליו ריבונות מוסדרת, גם לא של ירדן.

ד"ר ארנון הסביר כי זו הייתה התפיסה של המדינה מאז ומתמיד, אלא שברבות השנים וברבות העתירות שהגישו ארגוני שמאל לבג"ץ, הטענה השתנתה עד שלפני כשבע שנים החליט בג"ץ כי השטחים נתונים בהגדרה של "תפיסה לוחמתית" וכי ישראל מחויבת בענין לדין הבינלאומי. למעשה, הפרשנות המשפטית יכולה להיות הפוכה: ישראל התנדבה להחיל את הדינים ההומניטריים הבינלאומיים, כדי לסייע לאוכלוסיה המתגוררת בשטח אך לא את הדין הבינלאומי בכללותו. כמו כן מכיוון שלא היה ריבון חוקי בשטח, ישראל אינה מחויבת לשמור על הדינים והחוקים שהיו קיימים תחת ההחזקה הירדנית.

בהרצאה הבהיר ד"ר ארנון כי את מושכלות היסוד הללו שנשכחו, חוות הדעת שחיבר מבקשות להביא למקבלי ההחלטות והוגשו לצוות המומחים שמינה ראש הממשלה לבחינת חוקיות המאחזים.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234714

* לעיון האשכולות:

הוקמה ועדת מעקב יהודית ציונית לאומית בישראל

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=23231&omm=0&viewmode=threaded

תוכנית השלום שלי: נצחון ישראלי

https://rotter.net/forum/gil/20030.shtml#3

מליאת הכנסת דחתה הערב (שלישי) את הצעת חוק "התפתחות טבעית בערי יהודה ושומרון", של יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ (כצל'ה).

בכ"ג בחשוון השנה (17 לנוב' 11') נמנעה הממשלה מלהכריע בדבר הצעת החוק של ח"כ כצל'ה והחליטה לדחות את הדיון בחוק בשלושה חודשים. על כן החליט יוזם החוק ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) להעלות את ההצעה בתום שלושה חודשים.

כצל'ה קרא מעל הדוכן לעבר ח"כ חוטובלי: "בעיני רוה"מ נתניהו את שווה כקליפת השום. לא התייעץ אתך כשהכריז על שתי מדינות לשני עמים וגם היום, כמו תמיד, תדברי גבוהה גבוהה ותצביעי שוב נגד ארץ ישראל. בבחירות הבאות תספרי לכולם שאת בעד הארץ ואין לך שום השפעה על נתניהו מתוך הליכוד".

אחרי ההדחה אמר כצל'ה כי "החוק הופל בהוראת ראש הממשלה נתניהו ביון היתר באצבעותיהם של השרים יעלון, בגין וח"כ אלקין וחוטובלי שהצביעו נגד החוק".

מטרת הצעת החוק היא לממש את חובת הממשלה בהתפתחות הטבעית של הערים והמועצות המקומיות הגדולות ביהודה ושומרון. לפי הצעת החוק שר השיכון יפרסם בכל שנה צווים לבניית יחידות דיור בערים ובמועצות המקומיות הבאות: מעלה אדומים, אריאל, ביתר עלית, מודיעין עלית, אלפי מנשה, אפרתה, קרני שומרון, בית אריה, אורנית וקרית ארבע.

הצעת החוק קובעת כי שר הביטחון יאשר את הבנייה ברשויות הגדולות באמצעות כל החתימות הדרושות לכך הכפופות לסמכותו כפי שקבעה הממשלה, ככל שאלו נדרשות; לא אישר שר הביטחון בתוך שלושים ימים מיום הוצאת צווי התכנון, הוצאת המכרזים או פרסומם על ידי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, יראו אותם כאילו אושרו.

בדברי ההסבר להצעת החוק כתב ח"כ כצל'ה: "ממשלות ישראל לדורותיהן הקימו ופתחו בניית ערים ויישובים בחבלי האבות ששוחררו במלחמת ששת הימים, ואף עודדו באמצעים שונים, ביניהם תמריצים כלכליים, את התיישבות אזרחי ישראל ביישובים אלו. מאז שנת התשנ"ו (1996) כאשר התקבלה החלטה מס' 150 של ממשלת ישראל לפיה שלבי התכנון והבניה ביהודה ובשומרון יהיו בסמכותו של שר הביטחון, הופלו ישובים אלו לרעה ובאופן מעשי התפתחותם תלויה ברצונו הטוב של שר אחד. לכך נוספה גזירת ההקפאה שהיתה בתוקף במשך עשרה חודשים בשנת התש"ע (2010). גם לאחר שפג תוקפו של הצו, כמעט שלא אישר שר הביטחון מכרזי בנייה ביו"ש, מה שפוגע ברקמת החיים ובעורק ההתפתחות של יישובים ישראלים אלו.

הצעת חוק זו באה להבטיח כי היישובים הללו, התלויים באישורים וחתימות שר הביטחון, יוכלו להתקיים לפי צרכי "התפתחותם הטבעית".

על הצעת החוק חתמו גם חברי הכנסת: אמנון כהן (ש"ס), ח"כ נסים זאב (ש"ס), ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי), ח"כ יריב לוין (הליכוד), ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) וח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו).

בעד החוק הצביעו ארבעת חברי האיחוד הלאומי וח"כ דודו רותם שהיפר משמעת קואליציונית והצביע בעד החוק. נגד החוק הצביעו בין היתר חברי הליכוד: ח"כ ציפי חוטובלי, ח"כ זאב אלקין, השר בני בגין, השר בוגי יעלון וח"כ גילה גמליאל. יו"ר הכנסת רובי ריבלין נמנע כאות מחאה.

סיעת הבית היהודי יצאה במחאה מן המליאה ולא השתתפה בהצבעה. השר הרשקוביץ שעליו הוטל לקרוא לחברי הכנסת מעל הדוכן להפיל את החוק סירב לעשות זאת ואת מקומו מילא השר בגין.

ד"ר מאיר רוזן נתן סקירה מאלפת על המצב המשפטי של יהודה ושומרון מבחינת המשפט הבינלאומי לאור אמנות בינלאומיות והחלטות האו"ם דוגמת 181 ו242 ועל יחסה של הקהילה הבינלאומית וארגונים בינלאומיים לישראל בהקשר ליהודה ושומרון. ד"ר רוזן הצביע על התנהלותן הצבועה של מדינות העולם שתכליתה לנגח את ישראל, גם תוך שימוש בכללים מהמשפט הבינלאומי חרף אי-תחולתם המשפטית באזורנו – כגון אלה הנוגעים לשטח כבוש בעוד יהודה ושומרון כלל אינם שטח כבוש על-פי המשפט הבינלאומי. כמו-כן, הציג ד"ר רוזן את פועלן של ועדת זכויות האדם של האו"ם וועדות חקירה אד-הוק מטעם האו"ם אשר מופעלות באופן לא מקצועי, רק כלפי ישראל, ככלי לדה-הומניזציה שלה, הכפשתה ובידודה בעולם.

מר דני דיין התייחס לנאום ראש הממשלה בקונגרס האמריקאי והציע להוסיף את דברי אלתרמן על מעשהו של השטן שאינו יכול לעם ישראל "לא אטול את כוחו, ולא רסן אשים ומתג ולא מורך אביא בתוכו ולא ידיו ארפה כמקדם, רק זאת אעשה הקהה מוחו ושכח כי עימו הצדק… כה דיבר השטן"; בכך הדגיש דיין כי שורש בעיותינו בזירה המדינית נעוץ בחולשת אמונתנו בצדקתנו, וזהו הפתח לעצם ערעור העולם המוסלמי ובעקבותיו העולם כולו על זכות קיומנו וישיבתנו בחבלי ארצנו. דיין סקר את תולדות הישוב ביהודה ושומרון במהלך מאה השנים האחרונות, את החרבת גוש עציון והטבח בתושביו שבוצע במלחמת העצמאות, הכיבוש הירדני בן 19 השנים, שחרור האזור ב67' ועד ימינו – כאשר הישוב היהודי ההולך וגדל מונה 350 אלף איש. בנוגע לשאלת מיתוס "הנכבה" שעלתה לכותרות לאחרונה, אמר דיין כי "כדי להוכיח את צדקת ישיבתו של עם ישראל ביהודה ושומרון אין צורך להכחיש את תחושותיו של מישהו אחר כלפי אותו שטח", אולם "מן הצדק, שבעימות שנכפה על אחד הצדדים התוקפן יהיה זה שמשלם את המחיר על תוקפנותו".

לסיכום הוצג בהקרנת בכורה סרטון ההסברה בנושא המעמד המשפטי של יהודה ושומרון "השטחים – למי הם שייכים?" על ידי הילה לוקסנבורג, מנהלת ההסברה של מועצת יש"ע.

http://www.youtube.com/watch?v=0OV_8HiO1HA&feature=player_embedded

תגובות באי הכנס היו נלהבות ביותר, וביניהן נטען כי לנוכח המציאות באקדמיה הישראלית כיום יש צורך עז לקיים אירועים מעין זה.

תא לביא באוניברסיטה העברית הינו תא הסטודנטים היחיד המזוהה עם הצד הימני של המפה הפוליטית וימשיך לתת מענה ציוני-לאומי לשמאל האקדמי.

http://www.younglikud.org/?p=1033

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=166087

יהודה ושומרון זה שלנו, זה חיוני, זה אפשרי!

לפרטים: אריאל - 0545863300

או במייל [email protected]

**

לעיון:

פרופ' דינשטיין ובג''צ קיבעו את המונח ''שטחים כבושים''

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=167757

**
בג''צ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל

https://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#214

"החוק לא נראה לכם תשנו אותו! אבל מדינת ישראל לא רוצה לשנות את החוק. הכנסת שלנו, לזכותה ייאמר, לא שינתה כמעט כלום. אז נכון שלפי המשפט הזה ההתנחלות היא בלתי חוקית. זה נכון! זה לא נראה לכם אז שנו את החוק"!

ערוץ הכנסת - השופט פרופ' ברק על ההתנחלויות ועל הרס בתים ביהודה ושומרון. שנו את החוק והכל יהיה בסדר!, 20.2.12

http://www.youtube.com/watch?v=0eOaR9hoezw&feature=related

אהרון ברק: "המשפט חל על מדינת ישראל חל על כוחות הצבא בכל אשר ילכו ולכן יש לקיים את החוק, זה הכל.

החוק לא נראה לכם תשנו אותו!

אתם חושבים שהמשפט הבינלאומי ההומניטרי נניח אוסר על הריסת בתים ובית המשפט מתיר הריסת בתים או להיפך, תשנו את החוק!

אבל מדינת ישראל לא רוצה לשנות את החוק. הכנסת שלנו , לזכותה ייאמר לא שינתה כמעט כלום. אז נכון שלפי המשפט הזה ההתנחלות היא בלתי חוקית. זה נכון!

***********

הערה: דבריו של אהרון ברק מציגים את ערוות השמאל ביתר שאת. כל טענות השמאל שההתיישבות אינה חוקית בגלל טענות בינלאומיות כלשהן בשקר יסודן.

מסתבר שטענות בינלאומיות לישראל מתרחשות רק עקב היות החוק ההומניטרי הבינלאומי תקף ביהודה ושומרון בשל כשל חקיקה ישראלי, ועל ישראל מוטלת החובה לשנות את החוק הישראלי ובכך לסתום את הפירצה שאיפשרה לטענות הבינלאומיות להתקיים על סמך החוק הישראלי שלא סתם פירצה זו.

כל כך פשוט!

ייתכן מאד שחברי הכנסת אפילו לא ידעו על כך, ולא העלו בדעתם שהם יכולים בקלות לשנות את החוק כך שלא תהיינה כלל טענות על התנחלות לא חוקית מצד גורם כלשהו בעולם ובישראל. מדהים איזו בורות!

*על כל המחנה הלאומי בכנסת לפעול לשינוי החוק ומיד.

ייתכן שהמחנה הלאומי לא היה מודע עד היום לעובדה שמה שנדרש לשם כך היא חקיקה פשוטה בכנסת ישראל.

עכשיו כשהעניין ברור, יש לשנס מותניים ולשנות את החקיקה כך שתתאים לעמדות המחנה הלאומי ואנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, המהווים את הרוב המוחץ של הציבור היהודי.

יש רוב מאסיבי בעם שתומך בהתיישבות ביהודה שומרון ושואף להרחיבה ולהעמיק את שורשיה, ועל חברי הכנסת מהימין לשנות כיוון ולערוך את שינויי החקיקה הנדרשים לעצירת מחול השדים בנושא זה.

הבוקר אנו מתבשרים שהערבים מתכוונים לדרוש הקמת ועדת חקירה שתבחן את השלכות הבנייה בהתנחלויות על זכויותיהם ההומניטריות. הם יודעים שאין דבר כזה "שטחים כבושים" ולכן לא משתמשים בזה. זה שקר שהומצא ע"י השמאל בישראל ותוחזק והושרש ע"י מפלגת בג"צ. אז מה הם עושים? תוקפים באמצעות החוק ההומניטרי הבינלאומי. על ישראל כפי שמסביר אהרון ברק לשנות את החוק הישראלי ולמנוע את תחולת החוק ההומניטרי הבינלאומי על יהודה ושומרון!

http://www.youtube.com/watch?v=0eOaR9hoezw&feature=related

יש לחסום את תחולת החוק ההומניטרי הבינלאומי ביו"ש!

לדברי אהרון ברק ישראל לא עשתה כך עד היום. הוא משבח את חברי הכנסת על כך, ומגלה בעצם שזה מה שעליהם לעשות.

הערבים מבינים שהם לא יכולים לטעון בועדה את השקר הרגיל על שטחים כבושים כיוון שאין דבר כזה מבחינת החוק.

הם יכולים רק לטעון שהחוק ההומניטרי הבינלאומי מופר, ולצדוק כל עוד ישראל לא סותמת את הפירצה הזו כפי שמסביר שודד הים כהגדרתו של פרופ' פוזנר אותו, אהרון ברק, ולא משנה את החוק הישראלי כך שלא יאפשר תחולת החוק הבינלאומי על שטחי יו"ש.

זו אשמת המחנה הלאומי בכנסת שלא טרח לשנות את החוק הישראלי בנוגע לתחולת החוק ההומניטרי הבינלאומי ביו"ש עד לרגע זה, וכך מתאפשרת אפילו העלאת טענה מגוחכת זו לצורך ניגוחה של ישראל!

על המחנה הלאומי בכנסת לשנות את החוק הישראלי ולסתום את הפירצה שמאפשרת תחולת החוק הבינלאומי בשטחי יו"ש.

לסתום את הפירצה.

הקשיבו:

http://www.youtube.com/watch?v=0eOaR9hoezw&feature=related

קיראו על הטענה הערבית החדשה המתאפשרת כל עוד החוק הישראלי לא שונה כהצעתו של אהרון ברק:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/347/833.html?hp=1&cat=404&loc=1#talkback

******

לעיון:

בפשטות: יש לחסום את תחולת החוק ההומניטרי הבינלאומי ביו"ש על ידי שינוי חקיקה ישראלי בכנסת, כפי שמציע אהרון ברק!

ערוץ הכנסת - השופט פרופ' ברק על ההתנחלויות ועל הרס בתים ביהודה ושומרון. שנו את החוק והכל יהיה בסדר!, 20.2.12

http://www.youtube.com/watch?v=0eOaR9hoezw&feature=related

אהרון ברק: "המשפט חל על מדינת ישראל חל על כוחות הצבא בכל אשר ילכו ולכן יש לקיים את החוק, זה הכל.

החוק לא נראה לכם תשנו אותו!

אתם חושבים שהמשפט הבינלאומי ההומניטרי נניח אוסר על הריסת בתים ובית המשפט מתיר הריסת בתים או להיפך, תשנו את החוק!

אבל מדינת ישראל לא רוצה לשנות את החוק. הכנסת שלנו , לזכותה ייאמר לא שינתה כמעט כלום. אז נכון שלפי המשפט הזה ההתנחלות היא בלתי חוקית. זה נכון!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=310255

*****

לעיון:

המהלך של הערבים הוא עקיפה של העובדה שהם יודעים

שאם יתקפו את הנושא בשיטה הידועה של "שטחים כבושים" יתגלה קבל עולם שהשטחים אינם כבושים ואת השקר הפיץ השמאל בגיבוי בג"צ הישראלי.

על כן הם משנים את כותרת הטענה שלהם לטענה הומניטרית באמצעותה ניתן לתקוף את ישראל, היות וישראל לא שינתה את החוק הישראלי בנוגע ליהודה ושומרון ןלכן חל שם עדיין למרבה הפליאה החוק ההומניטרי הבינלאומי.(אפילו שודד הים כהגדרת פרופ' פוזנר את אהרון ברק, מלא הערכה לכנסת ישראל שלא שינתה עד היום את החוק ההומניטרי הבינלאומי החל ביהודה ושומרון - דבר המצביע על טמטומם או בורותם של חברי הכנסת מהמחנה הלאומי בנוגע לאפשרות זו. שינוי בכנסת עכשיו!!!).

היות והוא עדיין חל שם הם יכולים להשתמש בעובדה זו על מנת לנגח את מדינת ישראל.

ניתן לראות את ההתפתחות הזו כדבר מועיל לישראל משתי בחינות:

1.ישראל תהיה נאלצת מכוח עליון לשנות את החוק הישראלי והתייחסותו לחוק הבינלאומי ההומניטרי ובכך לחסום את הטענות המתקיימות כל עוד יש פירצה כזו.

2.כאשר תשנה ישראל את החוק הישראלי כך שלא יותיר פירצה עוד לחוק הבינלאומי ההומניטרי, יסתם הגולל סופית על היכולת לטעון על ידי מי בעולם כולו, כולל השמאל פה ובג"צ עימו, שיש דבר כזה שנקרא שטחים כבושים.

על מנת להבין את הטענה שאני מציגה יש לקרוא בעיון רב את התגובה הקודמת שהיצגתי בה מדבר על כך אהרון ברק.אני מציגה אותה שוב להלן.

הוא (אהרון ברק=שודד הים=פרופ' פוזנר)) כמובן לא התכוון להנחות אותנו לשנות את החוק אך זה מה שיצא לו שלא במתכוון.

***

שימו לב היטב מה נאמר על ידיו. ברגע שישראל תשנה את החוק לא ניתן יהיה עוד להתייחס לחוק ההומניטרי ביו"ש, כי הפירצה הקיימת תיסתם, ולא תוכל להיווצר טענה בינלאומית כלשהי המסתמכת על תחולת החוק ההומניטרי הבינלאומי שם. הוא לא יחול שם כלל יותר. מבינים?:

אהרון ברק: אם הכנסת רוצה שההתיישבות ביו"ש תהיה חוקית עליה לשנות את החוק הישראלי!

"החוק לא נראה לכם תשנו אותו! אבל מדינת ישראל לא רוצה לשנות את החוק. הכנסת שלנו, לזכותה ייאמר, לא שינתה כמעט כלום. אז נכון שלפי המשפט הזה ההתנחלות היא בלתי חוקית. זה נכון! זה לא נראה לכם אז שנו את החוק"!

ערוץ הכנסת - השופט פרופ' ברק על ההתנחלויות ועל הרס בתים ביהודה ושומרון. שנו את החוק והכל יהיה בסדר!, 20.2.12

http://www.youtube.com/watch?v=0eOaR9hoezw&feature=related

אהרון ברק: "המשפט חל על מדינת ישראל חל על כוחות הצבא בכל אשר ילכו ולכן יש לקיים את החוק, זה הכל.

החוק לא נראה לכם תשנו אותו!

אתם חושבים שהמשפט הבינלאומי ההומניטרי נניח אוסר על הריסת בתים ובית המשפט מתיר הריסת בתים או להיפך, תשנו את החוק!

אבל מדינת ישראל לא רוצה לשנות את החוק. הכנסת שלנו , לזכותה ייאמר לא שינתה כמעט כלום. אז נכון שלפי המשפט הזה ההתנחלות היא בלתי חוקית. זה נכון!

***

הערה: דבריו של אהרון ברק מציגים את ערוות השמאל ביתר שאת. כל טענות השמאל שההתיישבות אינה חוקית בגלל טענות בינלאומיות כלשהן בשקר יסודן.

מסתבר שטענות בינלאומיות לישראל מתרחשות רק עקב היות החוק ההומניטרי הבינלאומי תקף ביהודה ושומרון בשל כשל חקיקה ישראלי, ועל ישראל מוטלת החובה לשנות את החוק הישראלי ובכך לסתום את הפירצה שאיפשרה לטענות הבינלאומיות להתקיים על סמך החוק הישראלי שלא סתם פירצה זו.

כל כך פשוט!

ייתכן מאד שחברי הכנסת אפילו לא ידעו על כך, ולא העלו בדעתם שהם יכולים בקלות לשנות את החוק כך שלא תהיינה כלל טענות על התנחלות לא חוקית מצד גורם כלשהו בעולם ובישראל. מדהים איזו בורות!

*על כל המחנה הלאומי בכנסת לפעול לשינוי החוק ומיד.

ייתכן שהמחנה הלאומי לא היה מודע עד היום לעובדה שמה שנדרש לשם כך היא חקיקה פשוטה בכנסת ישראל.

עכשיו כשהעניין ברור, יש לשנס מותניים ולשנות את החקיקה כך שתתאים לעמדות המחנה הלאומי ואנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, המהווים את הרוב המוחץ של הציבור היהודי.

יש רוב מאסיבי בעם שתומך בהתיישבות ביהודה שומרון ושואף להרחיבה ולהעמיק את שורשיה, ועל חברי הכנסת מהימין לשנות כיוון ולערוך את שינויי החקיקה הנדרשים לעצירת מחול השדים בנושא זה.

***

לעיון האשכול:

יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. את השקר המציא השמאל!

https://rotter.net/forum/gil/23759.shtml

*****

לעיון:

על ישראל לעשות כפי שמציע אהרון ברק-לשנות את החוק!

אהרון ברק: אם הכנסת רוצה שההתיישבות ביו"ש תהיה חוקית עליה לשנות את החוק הישראלי!

"החוק לא נראה לכם תשנו אותו! אבל מדינת ישראל לא רוצה לשנות את החוק. הכנסת שלנו, לזכותה ייאמר, לא שינתה כמעט כלום. אז נכון שלפי המשפט הזה ההתנחלות היא בלתי חוקית. זה נכון! זה לא נראה לכם אז שנו את החוק"!

ערוץ הכנסת - השופט פרופ' ברק על ההתנחלויות ועל הרס בתים ביהודה ושומרון. שנו את החוק והכל יהיה בסדר!, 20.2.12

http://www.youtube.com/watch?v=0eOaR9hoezw&feature=related

אהרון ברק: "המשפט חל על מדינת ישראל חל על כוחות הצבא בכל אשר ילכו ולכן יש לקיים את החוק, זה הכל.

החוק לא נראה לכם תשנו אותו!

אתם חושבים שהמשפט הבינלאומי ההומניטרי נניח אוסר על הריסת בתים ובית המשפט מתיר הריסת בתים או להיפך, תשנו את החוק!

אבל מדינת ישראל לא רוצה לשנות את החוק. הכנסת שלנו , לזכותה ייאמר לא שינתה כמעט כלום. אז נכון שלפי המשפט הזה ההתנחלות היא בלתי חוקית. זה נכון!

***

הערה: דבריו של אהרון ברק מציגים את ערוות השמאל ביתר שאת. כל טענות השמאל שההתיישבות אינה חוקית בגלל טענות בינלאומיות כלשהן בשקר יסודן.

מסתבר שטענות בינלאומיות לישראל מתרחשות רק עקב היות החוק ההומניטרי הבינלאומי תקף ביהודה ושומרון בשל כשל חקיקה ישראלי, ועל ישראל מוטלת החובה לשנות את החוק הישראלי ובכך לסתום את הפירצה שאיפשרה לטענות הבינלאומיות להתקיים על סמך החוק הישראלי שלא סתם פירצה זו.

כל כך פשוט!

ייתכן מאד שחברי הכנסת אפילו לא ידעו על כך, ולא העלו בדעתם שהם יכולים בקלות לשנות את החוק כך שלא תהיינה כלל טענות על התנחלות לא חוקית מצד גורם כלשהו בעולם ובישראל. מדהים איזו בורות!

*על כל המחנה הלאומי בכנסת לפעול לשינוי החוק ומיד.

ייתכן שהמחנה הלאומי לא היה מודע עד היום לעובדה שמה שנדרש לשם כך היא חקיקה פשוטה בכנסת ישראל.

עכשיו כשהעניין ברור, יש לשנס מותניים ולשנות את החקיקה כך שתתאים לעמדות המחנה הלאומי ואנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, המהווים את הרוב המוחץ של הציבור היהודי.

יש רוב מאסיבי בעם שתומך בהתיישבות ביהודה שומרון ושואף להרחיבה ולהעמיק את שורשיה, ועל חברי הכנסת מהימין לשנות כיוון ולערוך את שינויי החקיקה הנדרשים לעצירת מחול השדים בנושא זה.

***

לעיון האשכול:

יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים. את השקר המציא השמאל!

https://rotter.net/forum/gil/23759.shtml

****

לעיון:

מאמץ ישראלי למנוע הקמת ועדת חקירה בנושא ההתנחלויות

המועצה לזכויות אדם באו"ם תדון היום בבקשת הפלסטינים לבחון את השלכות הבנייה בהתנחלויות על זכויותיהם. על אף שבעלות בריתה של ישראל נוכחות במליאת הוועדה, צפויה הבקשה לעבור. בי-ם מבהירים: זה מכשול נוסף לחידוש המו"מ, לא נשתף פעולה

ישראל פועלת במאמץ אחרון לסכל החלטה של המועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה להקמת ועדת חקירה שתבחן את השלכות הבנייה בהתנחלויות על האוכלוסייה הפלסטינית. ההחלטה תעלה היום לדיון במסגרת דיוני המועצה המוקדשים לישראל ובהמשך השבוע תובא להצבעה.

מדובר באותו גוף בינלאומי שקיבל את ההחלטות על הקמת ועדת גולדסטון לבחינת מבצע עופרת יצוקה, הוועדה לבחינת מערכת המשפט הישראלית והוועדה לבחינת אירועי המשט הטורקי, שגרמו לישראל נזק רב בזירה הבינלאומית.

הצעד הפלסטיני בא על רקע הקיפאון המדיני המתמשך במשא ומתן וסירובם של הפלסטינים לחזור לשולחן המשא ומתן עם ישראל. זהו צעד ראשון שהפלסטינים מנסים להוציא אל הפועל במסגרת הקמפיין הדיפלומטי והמשפטי המתוכנן שלהם נגד ישראל, מאז כישלון שיחות הגישוש עם ישראל, שהתקיימו בעמאן והסתיימו ללא תוצאות בסוף ינואר השנה. נכון לרגע זה, הפלסטינים טרם ביצעו צעד במטרה לשנות את מעמדם למדינה באו"ם או באחד ממוסדות האו"ם.

המועצה לזכויות אדם תדון בארבע הצעות החלטה לגינוי ישראל שהפלסטינים מעלים מדי שנה באופן מסורתי במושב חודש מרץ, בהן הצעות ההחלטה בדבר הגדרה עצמית לפלסטינים, זכויות הפלסטינים ביהודה ושומרון ועזה וגינוי ההתנחלויות. הצעת החלטה נוספת שתעלה היום היא בדבר מצב זכויות האדם של הדרוזים ברמת הגולן שמועלית לבקשת סוריה (כמדי שנה) באמצעות ועידת המדינות האיסלאמיות במועצה.

אלא שהשנה, בניגוד לשנים קודמות, מבקשים הפלסטינים שהמועצה לזכויות אדם לא תסתפק בגינוי מפעל ההתנחלויות הישראלי ותכלול בהחלטה גם הקמת ועדת חקירה מיוחדת (Fact Finding Mission) שמטרתה לבדוק את השלכות הבנייה בהתנחלויות על הזכויות הכלכליות התרבויות והחברתיות של העם הפלסטיני.

מכשול נוסף למשא ומתן

בהנחיות שהעביר משרד החוץ לשגרירי ישראל במדינות החברות במועצה, התבקשו השגרירים לפעול מול משרדי החוץ במדינות שבהן הם משרתים, כדי לגרום לפלסטינים להוציא את הדרישה להקמת ועדה מהצעת ההחלטה. בהנחיות שנשלחו מירושלים נאמר שישראל רואה בחומרה החלטה שדורשת להקים ועדת חקירה נגדה וכי ועדה כזאת תהיה מכשול נוסף לכל אפשרות של חידוש השיחות הישירות עם הפלסטינים. בישראל אף הבהירו שלא ישתפו פעולה עם ועדה כזאת ולא יאפשרו לה להיכנס לשטחי יהודה ושומרון.

עם זאת, ההערכה במערכת המדינית בישראל היא שההחלטה תאושר בגלל הרוב האוטומטי שיש במועצה לזכויות אדם לכל החלטה אנטי ישראלית וכי ההחלטה מונעת מאינטרס פוליטי.

לדברי גורמים דיפלומטיים באירופה, ייתכן שמדינות האיחוד האירופי יגיעו לעמדה משותפת להימנע בהצבעה על ההחלטה יחד עם עוד מספר מצומצם של מדינות באפריקה וכי ארה"ב, החברה במועצה, תתנגד. יחד עם זאת, בגלל שלמדינות המערב משקל סגולי נמוך במועצה לזכויות אדם, נראה שההחלטה תעבור.

המועצה לזכויות אדם הוקמה בשנת 2006 והספיקה במהלך קיומה לגנות את ישראל 9 פעמים על הפרות זכויות אדם. שמונה גינויים היו בתוך שנה אחת. בשנת 2010 נבחרה לוב כחברה במועצה, אך הודחה ממנה בעקבות טבח מאות מאזרחי לוב במהומות במדינה.

בתוך כך, חבר המועצה המחוקקת של חמאס איסמאעיל אשקר צפוי היום לשאת נאום במועצה לזכויות האדם של האו"ם. לפי הודעת סיעת חמאס במועצה המחוקקת, הנאום יתמקד בחברי המועצה והשרים המשתייכים לארגון וכלואים בישראל. אשקר צפוי להתייחס בנאום גם להסלמה האחרונה ברצועת עזה.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/347/833.html?hp=1&cat=404&loc=1#talkback

***

הערה: הצגתי לעיון מספר כתבות באותו נושא ולכן הדברים דומים. למרות זאת בחרתי להציג את כל הכתבות באופן מרוכז למעוניינים.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=310810

דני דיין שיגר מכתב לראש הממשלה ולשרים בכירים, בעקבות החלטת בג"ץ השוללת את זכות החזקה מאזרחים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון.

חזקה? רק לפלסטינים

יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, שיגר היום (רביעי) מכתב לראש הממשלה ולשרים בכירים, בעקבות החלטת בג"ץ מאתמול, השוללת את זכות החזקה מאזרחים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון.

דיין התריע במכתבו מפני "סכנת כליה של ממש לעתיד מפעל חידוש החקלאות היהודית בלב ארץ ישראל".

במכתב ציין דיין כי משמעותה המעשית של החלטת בית המשפט היא "שחקלאי יהודי המעבד את אדמתו אף עשרות שנים באין מפריע, יידרש בן רגע להסתלק ממנה כאחרון הגנבים". לדבריו, "ההחלטה חמורה במיוחד כיוון שהיא מבטלת הלכה למעשה את המצב החוקי הקיים באזור למעלה מ-100 שנה ושאושרר לא פעם ע"י פסיקת הערכאות הישראליות".

דיין קורא לראש הממשלה ולשרים למחוק לאלתר מספר החוקים הישראלי באיו"ש את מה שהביא לדבריו, בין היתר, להחלטת בג"ץ – צו אלוף המכונה "צו שימוש מפריע", המפלה לדבריו את התושבים היהודים, "בעוד השתלטות פלסטינית יום-יומית על אדמות מדינה ברחבי האזור זוכה לעצימת עין חמורה מצד הרשויות".

"במצב שנוצר, שומה על ממשלתך לפעול להחזרת המצב המשפטי ששרר לתוקפו, הן על ידי מתן הנחיות מתאימות לפרקליטות המדינה והן על ידי ביצוע השינויים הנדרשים בתחיקת הביטחון. אם לא כן, עתיד מפעל חידוש החקלאות היהודית בלב ארצנו לעמוד בפני סכנת כליה של ממש", חותם יו"ר מועצת יש"ע את מכתבו.

אמש דווח כי הרכב שופטים בראשותה של הנשיאה בדימוס דורית ביניש, קבע כי המתיישבים ביו"ש אינם יכולים לקנות זכויות בקרקע ביו"ש מכוח חזקה.

מדובר בהחלטה תקדימית אשר למעשה מנשלת את המתיישבים ביו"ש מהאפשרות להסתמך על התחיקה הירדנית,אשר מקנה מעמד בכורה לחזקה של עשר שנים בכל הנוגע להוכחת בעלות על קרקע.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/235514

תגוביות:

1.מישהו מוכן כבר בממשלה להוריד את בג"צ מהגב היהודי שלנו?!
למה מחכים?! שנגיע לים ורק אז יטפלו בשונאי ישראל שיושבים בבג"צ ודואגים לאויבנו המוסלמים שיש להם כמעט רוב המדינות בכל העולם, ורוצים שהעם היהודי יגורש גם מהארץ היחידה שלו?!

אוי לכם מיום הדין רשעים בני עוולה חבורת שונאי ישראל.

36 מ-47 המדינות החברות במועצה הצביעו בעד ההצעה מטעם הרשות הפלסטינית. ארצות-הברית הצביעה נגד ו-10 נמנעו, ביניהן ספרד ואיטליה. דובר מטעם המועצה אמר כי מדובר בתקדים.

כעת, תצא משלחת מטעם המועצה לבדוק בשטח את ה"השלכות האזרחיות, הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות" של ההתנחלויות על העם הפלסטיני.

נציג פקיסטן, שהציג את ההצעה, אמר כי ההתנחלויות הישראליות פוגעות במאמצים להשגת פתרון של שתי מדינות לשני עמים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר להגיב להחלטה: "מדובר במועצה צבועה עם רוב אוטומטי נגד ישראל. זו מועצה שצריכה להתבייש בעצמה. למועצת זכויות האדם של האו"ם אין דבר וחצי דבר עם זכויות אדם. עד היום קיבלה הוועדה 91 החלטות: 39 מהן עסקו בישראל, 3 בסוריה ואחת באיראן".

הוא תקף את המועצה ואמר כי "די היה לשמוע את הנציג הסורי מדבר היום על זכויות אדם כדי להבין עד כמה המועצה מנותקת מהמציאות. עוד הוכחה לניתוקה מהמציאות, התקבל השבוע כשהוזמן להתארח בה פעיל חמאס, ארגון שהאידיאולוגיה שלו מבוססת על רצח חפים מפשע".

משרד החוץ: "החלטה הזויה"

ממשרד החוץ בירושלים נמסר בתגובה כי מדובר בעוד "החלטה הזויה מבית היוצר של המועצה, אשר מנוצלת ככלי לקידום מהלכים פוליטיים חד צדדיים, במקום לקדם זכויות אדם".

בתגובת משרד החוץ הדגישו כי "בשעה שבמזרח התיכון מתרחשות הפרות זכויות אדם בקנה מידה חסר תקדים בהיקפו, בוחרת המועצה לזכויות אדם, באופן נלעג, להקדיש את זמנה ומשאביה להקמת גוף מיותר ובזבזני, שכל מטרתו היא להשביע את גחמותיהם של הפלסטינים ולפגוע בסיכויים העתידיים להגיע להסדר בדרכי שלום".

על הפלסטינים להבין, הדגישו במשרד החוץ בירושלים "כי לא יוכלו לאחוז במקל משני קצותיו: גם להנות משיתוף פעולה עם ישראל וגם ליזום התנגשויות פוליטיות בזירה הבינלאומית. לו רצו הפלסטינים לפתור את סוגיית ההתנחלויות, היו ניגשים ללא דיחוי למשא ומתן ישיר וללא תנאים על כל סוגיות הליבה במסגרת הסכם כולל.

בחירתם המפורשת לקדם עימות ופרובוקציה במקום פשרה ופיוס אינה אלא אסטרטגיה הרסנית שהקהילה הבינלאומית צריכה לדחות נחרצות".

בישראל ובארה"ב מתחו ביקורת חריפה על מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנים האחרונות, בטענה שהיא מובילה אג'נדה אנטי-ישראלית ומתעלמת מהפרת זכויות אדם במדינות רבות בעולם. ב-2009 אישרה המועצה את דו"ח גולדסטון, שהאשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה במבצע "עופרת יצוקה".