מה באמת קרה במחסום המשטרה הבריטית ליד ''עפרה''  

03/03/02 | מאת: יואב יצחק

עוד התקפה רצחנית מצד מחבלים פלשתיניים: בפיגוע ירי קשה במחסום ליד עופרה, נהרגו עשרה ישראלים - שבעה מהם חיילים (שישה מילואים, וקצין בסדיר) ושלושה אזרחים. בפיגוע זה נפגעו קשה כשישה ישראלים נוספים, ועוד כמה נפגעו קל עד בינוני. במחסום כיסופים נהרג ישראלי נוסף, ושניים נפגעו קשה ועוד כמה קל עד בינוני.

קצין הסדיר שנהרג הוא סרן אריאל חובב (25) מהישוב עלי. חיילי המילואים שנהרגו הם רס"ר רפאל לוי (42) מראשון לציון, רס"ל אברהם עזרא (38) מקריית ביאליק, רס"ל יוחאי פוראת (26) מכפר סבא, סגן דייויד דמלין (29) ממרכז הארץ, רס"ל במילואים כפיר וייס (24) מבית שמש, רס"ל במילואים ערן גד (24) מראשון לציון, ואדים בלגולה (31) מאריאל, סרגיי בוטרוב (32) מאריאל, יצחק דידי (36) מעפרה.

במחסום כיסופים נהרג סמל סטיבן קניגסברג (19) מהוד השרון, המשרת בחטיבת גבעתי.

מתחקיר ראשוני עולה, כי הפיגוע הקשה בעופרה בוצע על-ידי צלף בודד. ואולם, גורמי הביטחון בודקים האם בפיגוע זה השתתפו עוד מחבלים.

ארגון חללי אל-אקצה - הזרוע הצבאית של הפת"ח, בראשו עומד ערפאת, לקח הבוקר אחריות לפיגוע בעופרה. הפיגועים הבוקר - בעופרה ובכיסופים, העלו את מספר ההרוגים תוך פחות מיממה ל-21 איש: 11 הבוקר, 9 בפיגוע בירושלים (אמש), ורצח הקצין בנחל קדרון. הפלשתינים דיווחו על כ-25 הרוגים בשבוע שעבר מכניסת צה"ל למחנות.

הפיגוע בעופרה אירע במחסום סמוך ל-07:00, בצומת המשטרה הבריטית בין ההתנחלויות שילה ועופרה.

לפי תחקיר ראשוני, המחבל צלף מרובה קרבין לעבר הישראלים והחיילים במקום. במקום ממנו ביצע את הפיגוע נמצאו בסך הכל כמה עשרות תרמילים, שנורו כמו במטווח בפרק זמן של כ-25 דקות. המחבל התמקם בגבעה החולשת על המחסום, וצלף בחיילים ובאזרחים. המחבל פגע גם בכוחות צה"ל, שבאו לסייע לחיילים וגם בכוח שהגיע לפנות את הנפגעים.

מחסומי צה"ל הפכו בתקופה האחרונה לאחד היעדים המועדפים לפיגועים מצד הפלשתינים.

כוחות ההצלה הגיעו לאזור ופינו את הנפגעים. מסוקי צה"ל הוזעקו לסייע בחילוץ נפגעים. מיד לאחר הפיגוע החל ירי מאסיבי באזור.

מהתחקיר ראשוני עולה, כי המחבל (או המחבלים) הצליחו לברוח מהמקום, ללא שנפגעו.

צה"ל תקף בבית לחם

צה"ל תקף לפנות בוקר בבית לחם. מסוקי צה"ל ירו כמה טילים לבניין מפקדת הכוחות הפלשתיניים, וכן לעבר מפעל לייצור אמל"ח. לא דווח על נפגעים.

הקבינט התכנס בערב

הממשלה התכנסה בבוקר לישיבתה השבועית, בצל האירועים החמורים וההסלמה הביטחונית. ראש הממשלה מסר לשרים, כי הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס בערב לדיון בצעדי תגובה.

בשל האירועים ביטל ראש הממשלה את השתתפותו בטקס הנחת אבן פינה לחידוש קו הרכבת תל אביב - ירושלים.

בשטח החל צה"ל להגיב על הפיגועים. טנקים ירו לעבר מפקדה של הפלשתינים בסלפית, המצויה בשטח A.

ברגותי מברך

מזכ"ל הפתח בגדה, מרואן ברגותי, מברך על הפיגועים כנגד ישראל. ברגותי התראיין לתחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה, ובירך על "הפעולות האירואיות" שביצעו לדבריו הלוחמים הפלשתינים כנגד אזרחים וחיילים בשטחים הכבושים.

ברגותי שיבח את "הגיבורים, שהסבו את המכות האלה לצבא הכיבוש. יבורכו גדודי חללי אל-אקצה, שנוקמות נפילתם של עשרות פלשתינאים ופציעתם של מאות במחנות בלאטה וג'נין", אמר.

המעטפה עם כל תכולתה הועברה לידי קצין הכנסת והוא העביר את החומר למשטרה
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-2387057_184,00.html

@ "נציגי המשפחות החליטו להחזיר את התחקיר שנעשה
על ידי צה"ל, ואנחנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית חיצונית..."
"היום בשעה 16:00 יפגשו כל 10 המשפחות השכולות,
בשער הקריה בת"א בכדי למסור את התחקיר לרמטכ"ל שמסרב
להפגש איתם..."

@ "ישנו חיל בשם ר.ב. ששכב שם כל זמן האירוע והוא לא תוחקר
על ידי הועדה, מצ"ח...למה ??"

@ כך אמר היום אחיו של סמ"ר מיכאל לוי ז"ל הי"ד
שנרצח במטווח הברווז על ידי "הצלף האירי" עם
הקרבין החלוד...

@ חובה לקנות ידיעות אחרונות של החג/סוף שבוע זה,
כתבת תחקיר בנושא...

מצ"ב קישור לפרשת "הטיוח"....:-
@ מה באמת קרה במחסום המשטרה הבריטית ליד ''עפרה''@
https://rotter.net/forum/gil/5238.shtml

סוג הדיון: הצעות לסדר-היום

נושא:
י. הצעה לסדר היום האירוע החמור שהתרחש במחסום ואדי-חרמיה ותחקיר צה"ל בנושא

הישיבה השלושים של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, י' בסיוון התשס"ג (10 ביוני 2003)
ירושלים, הכנסת, שעה 15:15

@ מצ"ב הקישור באתר הכנסת לפרוטוקול שלהלן...:-
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0200258.html#TQL

היו"ר אלי בן-מנחם:
אנחנו עוברים לנושא הבא, הצעה לסדר-היום מס' 588: האירוע החמור שהתרחש במחסום ואדי-חרמיה ותחקיר צה"ל בנושא. אני מזמין את חבר הכנסת רוני בר-און, בבקשה. יענה לו סגן שר הביטחון.

רוני בר-און (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא שאני מציע היום לדיון במליאת הכנסת עניינו כהגדרת סדר-היום: האירוע החמור שהתרחש במחסום ואדי-חרמיה ותחקיר צה"ל בנדון.
לפני כ-15 חודשים, בבוקר יום ראשון, 3 במרס 2002, בשעה 06:30 לערך, אירע פיגוע ירי צליפה על-ידי מחבל בודד בצומת "המשטרה הבריטית" במרחב בנימין, במקום הידוע כמחסום ואדי-חרמיה. בעקבות ההתקפה נהרגו קצין צה"ל, מפקד המחסום, חמישה חיילים מצוות המחסום וכן קצין צה"ל נוסף ושלושה אזרחים שנקלעו למקום. בפיגוע נפצעו שני אזרחים וארבעה חיילים.
בעקבות האירוע קיים צה"ל תחקיר, ומסקנותיו נמסרו למשפחות השכולות רק בחלוף שנה תמימה מיום האירוע.
בטרם אמשיך, אני מבקש למלא אחר חובת הגילוי הנאות. את סגן דייוויד דמלין, השם ייקום דמו, שהיה מפקד המחסום ונפל בקרב בעת מילוי תפקידו, הכרתי מאז היה ילד. אמו, רובי, שנמצאת פה יחד עם עוד בני משפחות שכולות ביציע האורחים, היא חברה קרובה ביותר לרעייתי ולי, ושנינו הכרנו את דייוויד היכרות עמוקה וליווינו אותו בשלבי ההתבגרות שלו. ביקרנו אותו יחד עם אמו בימי ההורים בבסיס הטירונים כשבחר להתגייס דווקא ליחידה קרבית חרף היותו מוסיקאי מחונן, שהוצע לו להצטרף לתזמורת צה"ל. חווינו אתו את הקורסים השונים והיינו הראשונים לדעת באותו בוקר יום א' ארור, מייד לאחר שנמסרה אותה בשורת איוב למשפחה. יחד עם אמו ומשפחתו קברנו אותו, יחד ישבנו אחריו שבעה, יחד שאלנו את כל השאלות ויחד ידענו ימים של מבוכה וכאב אין קץ.
בשולי התחקיר הצה"לי שנמסר למשפחת דמלין מצוין בהדגשה, יש לומר, אני מצטט: "מפקדיו של סגן דייוויד דמלין ז"ל מסרו כי היה קצין מבריק, מלא מרץ ושמחת חיים, איש שיחה מעניין וחבר טוב לחייליו ומפקדיו".
חברי חברי הכנסת, אין בדברים אלה אפילו קורטוב של נחמה. בוודאי לא למשפחה, לא לאמו, לא לאחיו ולאחותו, ואפילו לא למקורביו ומוקירי זכרו.
ביום ו' האחרון פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות", במוסף "7 ימים", תחקיר שערכו רונן ברגמן וגיל מלצר. התחקיר עוסק בפיגוע עצמו, אבל בעיקר הוא עוסק בתחקיר הצה"לי שבא בעקבותיו. מסקנת התחקיר של העיתון היא, אני מצטט: בתחקיר - הצה"לי - שנעשה אחרי התקרית מיהר הדרג הבכיר להטיל את האחריות על המפקדים והחיילים בשטח, חיים ומתים כאחד, ולהסיר מעצמו אחריות. וכך קובע התחקיר, ואני מצטט, בהשמטות המתחייבות: לצה"ל יש קריטריונים ברורים להפעלת מחסום: כדי לכפות סגר או כתר, או כדי להפריד בין האזורים שמשני צדי "הקו הירוק". מחסום המשטרה הבריטית - ואדי-חרמיה - לא עומד באף קריטריון כזה.
למעשה, אומר התחקיר, עד היום לא ברור לבכירים רבים בצה"ל איזו תועלת הביא מחסום המשטרה הבריטית. יומיים לאחר הפיגוע, למרות שהמצב הביטחוני באזור רק החמיר מאז התקרית, פורק המחסום, והשאלה עולה ביתר שאת: האם היה צריך להיות שם או שהיתה זו כרוניקה של טבח ידוע מראש?
התשובה, רבותי חברי הכנסת, על השאלה הנוראה הזאת נמצאת אומנם בגוף התחקיר, אבל למרבה הצער היא ניתנה בשטח עוד לפני קרות האסון ויכולה היתה למנוע אותו.
אני מצטט מהתחקיר: הרמטכ"ל דאז, שאול מופז, קבע בתחקיר שנערך לאחר האירוע, שהמחסום היה מיותר וכי ההחלטה שלא לפרקו היתה שגויה. ימים ספורים לפני האירוע ביקר במחסום תת-אלוף יצחק (ג'רי) גרשון, מפקד אוגדת איו"ש, וקבע שהמדובר במלכודת מוות. כך על-פי עדות מפקד המחסום באותו יום. יומיים לפני מותו של מפקד המחלקה דייוויד דמלין, שאל אותו אלוף הפיקוד שעבר במחסום, מה אתם עושים כאן, הרי אמרתי שצריך לפרק את המחסום הזה. עדות חייל המילואים שנותר בחיים, דניאל רול.

יוסי שריד (מרצ):
למה לא פירקו אותו?

רוני בר-און (הליכוד):
והנה, באופן שאין הדעת מסוגלת לקלוט, עשה התחקיר הצה"לי שמות בקביעות הנחרצות האלה. את מסקנתו של הרמטכ"ל כמעט והוציאו מן הדוח שהועבר למשפחות השכולות, דוח שבו הופנתה הביקורת כלפי החיילים בשטח, שוב, חיים ומתים, וכלפי דרגי הפיקוד הנמוכים.
רק בעקבות הלחץ שהפעיל המ"פ של אותה יחידה הוספה לבסוף הערה בירכתי אחד הסעיפים שקובעת: הרמטכ"ל סיכם כי לדעתו המחסום לא היה צריך להיות במקום שבו היה, וכי צריך היה להורידו עוד קודם לאירוע הירי.
גם הקביעות הנחרצות והבלתי שנויות במחלוקת של מפקד האוגדה ושל אלוף הפיקוד נשמטו משום-מה מן הדוח.
אני מבקש להביא ציטטות אחדות מסיכום הדוח: מתחקיר "7 ימים" עולה, שקצינים בכירים בצה"ל הבינו כי המחסום מיותר ומסוכן, וכי תלונותיהם של החיילים והקצינים בשטח נפלו על אוזניים ערלות, למרות התרעה נקודתית שהיתה. אם אין די בכך, נדמה מהתחקיר כי צה"ל ניסה לטייח את הגורמים שהובילו לטבח, וכי טרח להציל מעמוד הקלון את האחראים האמיתיים למחדל.
מהרגע הראשון התחקיר הצה"לי התנהל באופן תמוה. לאחר שהסתיים איסוף הגופות, המ"פ ביקש לפנות את מי שניצלו, חלקם סבלו מסימנים בולטים של הלם קרב, אבל ג'רי גרשון, מפקד האוגדה, הורה לחיילים להישאר לתחקיר בשטח, תחקיר שהפך לעימות קולני. גרשון אמר שלא ייתכן שערבי עם קרבין מצ'וקמק - היום יודעים כולם שהיה זה רובה צלפים - יצליח להרוג עשרה חיילים ולצאת מזה בשלום, והאשים את החיילים במה שאירע. "במקום להתחשב בהלם שלהם, ג'רי התחיל לנבוח עליהם כמו על חייל שמסרב לנקות את הנשק", אומר קצין בכיר שהיה עד לאירוע. "כמעט התפוצצתי, אבל החלטתי לא להגיב. הוא בעצם אמר לחיילים שמי שלא מתפקד כמו שצריך, זה מה שקורה לו".
"ג'רי אמר לנו בטון מזלזל: 'עכשיו בטח יהיה תחקיר צה"לי'", מספר דניאל רול. "הוא אמר שבארצות-הברית נפלו התאומים, 5,000 איש נהרגו, והאמריקנים לא עושים תחקיר. פה נהרגו כמה אנשים, עושים תחקיר. ואת זה הוא אמר לנו כאשר הגופות של החברים שלנו עדיין מונחות לפנינו. עוד לפני שפינו את דמלין, הוא אמר: 'אני כבר מזהה את הכשל הפיקודי. המ"מ היה צריך לשים חיילים על הגבעות'.".
ביום רביעי, שלושה ימים לאחר האירוע, הגיע למחסום סגן הרמטכ"ל דאז והרמטכ"ל דהיום בוגי יעלון. הניצולים הטיחו בו דברים קשים, ובעיקר התקוממו על ההדלפות נגדם לתקשורת, אבל יעלון אמר להם שהם פעלו באופן תקין, ו"אפילו סיירת מטכ"ל לא היתה יוצאת מכאן בחיים".
ב-21 במרס 2002, חברי חברי הכנסת, 18 יום לאחר הטבח, כבר הסתיים התחקיר, אבל שנה שלמה עברה עד שהוא נשלח למשפחות השכולות - רק בחודש מרס 2003. את התחקיר הראשון ערך המח"ט פז מייד לאחר האירוע, ללא שיחות עם החיילים. הוא רצוף טעויות ושגיאות, ובין היתר נכתב שם שהמ"פ גרימברג הוא אחד ההרוגים. המ"פ, ששמח שהידיעות על מותו היו מוקדמות, אומר: "בשלב ההוא הבנתי שפז מנסה להפיל את האחריות על החיילים שהיו במחסום, החיים והמתים. מישהו בחטיבה גם טרח להדליף את תוכן הפסאודו-תחקיר הזה לעיתונות, כדי להכפיש את החיילים". "ביקשתי מדובר צה"ל להודיע לתקשורת שמדובר ברובה צלפים ולא בקרבין, ידעתי שזה חשוב לחיילים. נעניתי בסירוב מוחלט. אמרו לי שדובר צה"ל לא מוסר מידע לתקשורת עד סיום התחקיר. זה נראה לי קצת מוזר, לאור העובדה שמפקד איו"ש גרשון יכול להתראיין לעיתונות בדיוק ביום השבעה להרוגים, ולהטיל את האחריות על החיילים במחסום, וכל זאת עוד לפני שבוצע בכלל תחקיר".
דוח התחקיר של מי שהיה האחראי העליון למחסום, מח"ט פז, הוא מלאכת מחשבת של אי- נטילת אחריות. לגבי השאלה האם היה צריך להשאיר את המחסום במקומו, למרות הקושי להגן עליו, בשל מיקומו הטופוגרפי המשאיר אותו בעמדת נחיתות, מצדד פז בהשארתו. דבריו ברוח זו באים בסתירה לדברים שאמר למשפחות השכולות.
אחרי התחקיר של פז, נערכו תחקירים של המג"ד, מפקד האוגדה, אלוף הפיקוד והרמטכ"ל, אבל באף אחד מהם לא תושאלו החיילים. חמשת העדים שנותרו בחיים - בהר, סבג, ברבי, רול ומחלוף, לא התבקשו למסור את גרסתם.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כמה אכזרית יכולה להיות המציאות הארורה הזו של המלחמה, כמה אכזר הגורל. במוצאי-שבת, שמונה שעות לפני שנפל בקרב, שוחח סגן דייוויד דמלין בטלפון עם אמו. מייד אחר כך היא שוחחה אתי בטלפון. היא סיפרה לי בקול חרד כי דייוויד, שהיה אמיץ וקר רוח, ובעיקר היה איש של אנדרסטייטמנט, אמר לה זה עתה בטלפון, ואני מצטט: אמא, אנחנו כאן כמו חמיפפיף ץהאאףכ - כמו ברווזים במטווח.
זוהי, חברי חברי הכנסת, גם הכותרת היום ממש בכל העיתונים, ציטוט מפיהם של חיילי המחסום בארז, חיילים שאיבדו שלשום בפיגוע ארבעה מחבריהם.
דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון של מדינת ישראל, מי שהניח את היסוד לבניית צה"ל ולמורשת הקרב שלו, אמר בדיוק לפני 40 שנה - עוד שבועיים, 40 שנה - בעת שנפרד מסגל הפיקוד הכללי של צה"ל, את הדברים הבאים: "זאת המשאלה שאני רוצה להביע בפניכם. אתם שנשארים לשרת בצה"ל, לשרת את הצבא, שתדאגו לכך שגם להבא יהיה זה צבא שיעורר כבוד, בעיקר יעורר אמון בחייל ובאם החייל. שתדע כל אם עברייה שבנה נמצא בידיים נאמנות, שלא יהסס אם יהיה צורך לשלוח אותו למוות, רק ידע לשלוח אותו אם הדבר הזה הוא בחיי האומה. אשר האם תתגאה על בנה, כי תדע שבנה נשלח לתפקיד זה. זו הדאגה האחת".
התחקיר הפגום של צה"ל, הניסיון הנואל של דרג הפיקוד הבכיר להטיל את האחריות על המפקדים והחיילים בשטח, עומדים בסתירה גמורה לצו ולאמונה של דוד בן-גוריון. התחקיר הצה"לי הפגום אינו הראשון ואינו היחיד. זו אינה הפעם הראשונה וגם לא היחידה. אנחנו, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מצווים לעשות שתהיה זו הפעם האחרונה. "ארץ אל תכסי דמי".

היו"ר אלי בן-מנחם:
תודה לחבר הכנסת רוני בראון.

יוסי שריד (מרצ):
האם כל הקצינים המעורבים כבר קודמו בתפקידיהם?

רוני בר-און (הליכוד):
אני מצטער, איני יודע את התשובה. אני מניח שסגן שר הביטחון בוודאי יודע.

היו"ר אלי בן-מנחם:
חבר הכנסת שריד, תוכל לשאול את השאלה מייד, אחרי שסגן שר הביטחון ישיב. תודה לחבר הכנסת רוני בר-און. אני מזמין את סגן שר הביטחון, חבר הכנסת זאב בוים. בבקשה.

סגן שר הביטחון זאב בוים:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית כול אני מבקש להביע השתתפותי בצערן של המשפחות השכולות ובכאבן. אני מוכרח לומר, שאני מצטער שאתם נמצאים עכשיו כאן באולם, בדיון הזה שלפי דעתי אין מקום לקיים אותו, ועוד אחזור לכך.

יוסי שריד (מרצ):
למה? אם היו מקיימים את הדיון בדלתיים סגורות, הם לא היו כאן.

סגן שר הביטחון זאב בוים:
זו דעתי, יוסי שריד. שמעתי את שאלתך הקודמת, ושמת לב שלא עניתי עליה. גם לא אענה עליה.

אילן שלגי (שינוי):
מחפשים את המדליף.

סגן שר הביטחון זאב בוים:
חיסיון מוחלט.
חשוב לציין, כי בצה"ל בוצעה סדרה של תחקירים מקיפים בכל הרמות עד לרמת הרמטכ"ל. האירוע נלמד באופן מדוקדק, הלקחים הופקו ברמות השטח באופן מיידי.
הטענות שהועלו בכתבה, שעליה ורק עליה התבסס חבר הכנסת רוני בר-און, כאילו מפקד אוגדת איו"ש, תת-אלוף גרשון יצחק, אמר שהמחסום הינו "מחסום מוות", או טענה שאלוף הפיקוד דאז, יצחק איתן, אמר שהמחסום אינו במקומו, אינן נכונות כלל וכלל.

רוני בר-און (הליכוד):
יש עדות של החייל, שאתם לא תחקרתם אותו.

סגן שר הביטחון זאב בוים:
רוני בר-און, תרשה לי. אני שמעתי אותך בסבלנות ולא הפרעתי לך, ואתה לא תפריע לי עכשיו.

יוסי שריד (מרצ):
למה הסירו אותו כעבור יומיים? זה מחדל.

סגן שר הביטחון זאב בוים:
חשוב להדגיש כי יש לנו אמון מלא בתחקירים של צה"ל, ובוודאי אין היגיון וגם אין כוונה לעמת את התחקיר הצה"לי עם התחקיר העיתונאי, מקיף ככל שיהיה.
אני רוצה לומר עוד משהו. גם הדוח שמועבר בעקבות התחקיר הצה"לי למשפחות השכולות - לכל משפחה שכולה מועבר דוח - הוא לא התחקיר, הוא תמצית של התחקיר שמחובר, כדי למסור את הדוח למשפחה השכולה. הוא לא התחקיר הצה"לי.

רוני בר-און (הליכוד):
שנה - - -

סגן שר הביטחון זאב בוים:
אם הוא לקח שנה - זה רק מעיד על כך שהתקיים תחקיר יסודי בכל הרמות, כפי שציינתי.
הציטוטים שהובאו כאן על-ידי חבר הכנסת בר-און, אין להם שום קשר, או שהקשר שלהם הוא מקרי לגמרי, לתחקיר הצה"לי החסוי. אתה עמדת פה וקראת כתבה של עיתונאי. זה הכול. אני חושב שזה לא אחראי ולא נכון בנושא כל כך רגיש, ועוד בנוכחות של משפחות שכולות, להביא אותן ולגרור אותן לכאן. זה פשוט מעשה לא ראוי.

רוני בר-און (הליכוד):
- - -

סגן שר הביטחון זאב בוים:
אני חושב שחבר כנסת, בוודאי עוד יותר מאשר כל אזרח אחר, אם הוא באמת מבקש ללכת ולחקור את האמת, ואם יש לו ספקות ויש לו טענות, לפני שהוא בא לכאן בצורה הזאת, הוא יכול למצות דרכים כדי לרדת לחקר האמת ולאמת דברים, לפחות לנסות. לרמטכ"ל לא פנית, לשר הביטחון לא פנית, ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון שיקיים איזו בדיקה בעניין הזה - לא פנית. אתה בחרת לעמוד כאן, להביא את המשפחות השכולות לכאן, ומה אתה מציג פה? אתה מציג פה תחקיר עיתונאי. אני חושב שזה מעשה לא אחראי.

יולי תמיר (העבודה-מימד):
אבל יש לך תשובות לגופם של דברים?

סגן שר הביטחון זאב בוים:
אני אומר עוד פעם, שאם אנחנו רוצים לקבל תשובות, ומכיוון שעלה הנושא הזה, אני חושב שאפשר לקבל תשובות, צריך לקבל גם תשובות מרגע שהן נשאלו. אני מציע להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון.

יוסי שריד (מרצ):
אני רוצה לשאול שאלה נוספת.

היו"ר אלי בן-מנחם:
סגן שר הביטחון, אפשרתי ליוסי שריד לשאול שאלה, בתנאי שהוא לא יפריע. בקצרה, יוסי.

יוסי שריד (מרצ):
שאלה אחת כבר שאלתי, והבנתי שסגן השר לא רוצה לתת תשובה, ואני גם מבין למה הוא לא רוצה לתת תשובה. שאלתי אם כל הקצינים כבר קודמו.
אבל יש כאן עניין שבעובדה. אולי אתה מוכן להתמודד גם עם עובדה, ולא רק עם הפרוצדורה של חבר הכנסת רוני בר-און, שלפי דעתי מילא חובה חשובה כאשר הוא העלה את הנושא כפי שהוא העלה אותו. הרי זאת עובדה, שכעבור יומיים המחסום הוסר, אז ממה נפשך - אם הוא היה כל כך חיוני יומיים קודם, למה הוא הוסר יומיים אחר כך? ואם הוא לא היה חיוני כפי שניתן אולי ללמוד מתחקיר כזה או אחר, למה החזיקו בו עד שקרה האסון ורק לאחר האסון הסירו אותו?

היו"ר אלי בן-מנחם:
חבר הכנסת שריד, תודה. אם אני לא טועה, אתה חבר בוועדת החוץ והביטחון. אני הייתי מציע לסגן השר - - -

יוסי שריד (מרצ):
חברים וחברות, בואו נגיד את האמת, גם בוועדת החוץ והביטחון לא ניתנות תשובות על השאלות האלה, וגם שם מורחים. הסיפור הזה שתבוא לוועדת החוץ והביטחון ומי יודע מה יקרה שם - גם ועדת החוץ והביטחון שנה לאחר מכן לא ראתה שום ממצאי תחקיר בעניין זה.

סגן שר הביטחון זאב בוים:
אני לא יודע אם היא ביקשה. אני לא חבר בוועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת שריד.

יוסי שריד (מרצ):
היא מבקשת ממצאים של כל תחקיר אירוע שהיה כרוך בקורבנות.

סגן שר הביטחון זאב בוים:
אז אני מציע בכל זאת לבוא ולבקש, כפי שהצעתי. זאת תהיה הדרך הנאותה. גם שם אפשר יהיה בוודאי לענות מדוע הוא הוסר ומדוע הוא הוקם מחדש או הפוך. אגב, זאת דרכם של מחסומים, בוודאי אחרי בדיקה כפי שנעשתה, ולא מן הנמנע שיסתבר שעצם הקמת המחסום באותו מקום היתה טעות. אני בעצמי אפילו לא יודע מה יש בתחקיר הצה"לי שאני לא ראיתי, אבל אפשר לראות אותו ולבדוק את זה.
מחסומים עולים ויורדים במקום כזה, במקום אחר, מעת לעת, אבל אני לא מציע שזאת תהיה התשובה הסופית. את העניין כולו, כאמור, אני מציע להעביר לוועדת החוץ והביטחון. זאת הצעתי.

היו"ר אלי בן-מנחם:
תודה רבה לסגן שר הביטחון זאב בוים.
הצעה אחרת לחברת הכנסת גילה גמליאל, בבקשה.

יוסי שריד (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני מציע שאדם שמשיב בשם הממשלה בעניין כלשהו, לא כל שכן בעניין של חיים ומוות, ידע מה הוא סח, יקרא את התחקיר, ידע את העובדות, לא כפי שסגן השר אומר, שהוא אפילו לא קרא את התחקיר. אם הוא לא קרא ולא יודע, שלא יאמר את מה שרשמו לו לומר.

היו"ר אלי בן-מנחם:
הוא אמר בשיא ההגינות שהוא לא קרא.

יוסי שריד (מרצ):
ההגינות הזאת לא עוזרת.

היו"ר אלי בן-מנחם:
אבל אתה חבר ועדת החוץ והביטחון. תשמע את זה שם, ותעלה את כל ההשגות שלך ואת כל השאלות שלך בוועדת החוץ והביטחון. תודה, חבר הכנסת שריד. בבקשה, חברת הכנסת גילה גמליאל.

גילה גמליאל (הליכוד):
אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת וחברות כנסת, המשפחות השכולות שנמצאות אתנו כאן, מדובר כאן בשבעה חיילים ובשלושה אזרחים שנרצחו על-ידי פלסטיני. אני באופן אישי הכרתי את סגן דייוויד דמלין, זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו. הוא היה אחד הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, שבשנת 1998 נלחם יחד אתנו. הוא היה ממנהיגי המאבק להורדת שכר הלימוד. מדובר בבחור יפה תואר, נעים הליכות, מבריק, ממולח, דבק במטרה. המשפחה שלו, שנמצאת כאן אתנו והגיעה לפה היום, סופגת את הכאב יום-יום וצריכה לקבל הסברים.
גם אם מדובר בתחקיר עיתונאי, אני מסכימה עם חברי רוני בר-און שיש מקום להעלות את הדיון הזה. אבל על מנת שהוא ימוצה בצורה הטובה ביותר ועל מנת שאנשים יוכלו לקבל את כל הנתונים, אני חושבת שיש מקום לקיים את הדיון הזה בצורה המהירה ביותר. אני חושבת שבמשך כל התקופה הזאת המשפחות סבלו יותר מדי, ויש לנהל את הדיון הזה באחת מוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון במהירות המרבית, ואז להביא לכאן את כל הממצאים.

היו"ר אלי בן-מנחם:
חברת הכנסת גילה גמליאל, מה הצעת? אין לך הצעה אחרת.
סגן השר הציע להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. אני עובר להצבעה. חבר הכנסת רוני בר-און, האם אתה מסכים?

רוני בר-און (הליכוד):
אני מסכים.

היו"ר אלי בן-מנחם:
חבר הכנסת המציע רוני בר-און מסכים. אני עורך הצבעה. מי שבעד - בעד העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון.

יוסי שריד (מרצ):
אני מציע להעביר את זה לדיון במליאה.

היו"ר אלי בן-מנחם:
אתה לא יכול להציע, חבר הכנסת שריד. היו פה הצעות. אנחנו עורכים הצבעה, מי שבעד - בעד העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון. מי שנגד - הוא בעד הסרת הנושא מסדר-היום.

יוסי שריד (מרצ):
לא, מי שמצביע נגד - מצביע בעד העברת הנושא לדיון במליאה.

היו"ר אלי בן-מנחם:
רבותי, אני מעלה להצבעה הצעה אחת. המציע מסכים לעמדת הממשלה. מי שמצביע בעד, הוא בעד העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון. מי שמצביע נגד, כאילו הסרנו את ההצעה מסדר-היום. אני מתחיל בהצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 21 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

יוסי שריד (מרצ):
אדוני היושב-ראש, הפרוצדורה הזאת איננה בסדר. לאחר שהצבעתי בעד ההעברה, הפרוצדורה היא לא בסדר. לא יכול להיות - - -

היו"ר אלי בן-מנחם:
חבר הכנסת שריד, אתה מדבר באמצע הצבעה.
חברי הכנסת, 21, בתוספת קולו של יושב-ראש הכנסת, כלומר 22, בעד העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא הועבר לוועדת החוץ והביטחון.

5/10/2003
טבח המחסומים
עדות על טבח המחסומים בגזרת בנימין - 2001/2.
רס"ן מיל' משה חסדאי - קצין קליעה וצליפה 054-228120

1. תקיפת מחסום יזום בדורא אל קרע – 02/11/01:

א. תקיפת מחסום דורא אל קרע בוצעה בעיצומה של מלחמת טרור פלשתינית המכונה 'גאות ושפל'. המחסום הותקף בירי מרכב חולף, שהגעתו ונתיב המילוט שלו היו ידועים מראש.
ב. מח"ט בנימין יודע שמדובר בגזרה המצויה כעת במלחמה. מחובתו להטמיע הכרה זו בלוחמיו ומפקדיו.
ג. על המח"ט וסגל החטיבה, כאנשי מקצוע, להבחין ולזהות נקודות תורפה בגזרה, ולהקדים תרופה למכה אפשרית. נקודת התורפה הבולטת ביותר בגזרת בנימין היתה מאז ומתמיד, ויותר מתמיד עם מתקפת הטרור המכונה 'גאות ושפל' - מחסומים ונקודות ביקורת.
ד. רמת המוכנות למשימה מעידה כי הכוחות בשטח לא הפנימו את עליית המדרגה במלחמת הטרור הפלשתינית: המחסום ממוקם בשטח הריגה, על ציר נחות המצוי באזור הררי סלעי הנשלט מכל עבריו. סד"כ המחסום, רמת מוכנותם, האמצעים הדלים שהיו בידיהם – מעידים שאין כאן הבנה מבצעית לרמת האיום ויכולותיו.
ה. אין הפקת לקחים מידית - שייתכן שהמחסומים ונקודות הביקורת הפכו ליעד מועדף.
מסקנה: כשל ברמת מפקדים - קצין אג"מ, סמח"ט ובעיקר מח"ט. הכשל ממשיך להתקיים, ומחריף במתקפה הבאה.
תוצאות הכשל: נהרג המש"ק רז מינץ ז"ל מפגיעת חזה. נפצע קל חייל אחד. האויב יצא ללא פגע.

2. תקיפת מחסום סורדא בתאריך 15/02/02.
א. תקיפת מחסום סורדא בוצעה בעיצומה של מלחמת טרור פלשתינית המכונה 'גאות ושפל' ולאחר תקיפה ראשונה על מחסום דורא אל קרע. המחסום הותקף על ידי חוליה של שני מחבלים, באמצעות ירי אקדח מטווח קרוב.
ב. מח"ט בנימין יודע שמדובר בגזרה המצויה כעת במלחמה. העלאת רמת המוכנות המבצעית של הכוחות הפועלים בגזרה כולה - היא בתחום אחריותו של המח"ט.
ג. בייחוד היה על המח"ט וסגל החטיבה, כאנשי מקצוע, להבחין ולזהות נקודות תורפה בגזרה, ולהקדים תרופה למכה אפשרית. נקודת התורפה הבולטת ביותר בגזרת בנימין היתה מאז ומתמיד, ויותר מתמיד עם מתקפת הטרור המכונה 'גאות ושפל' - מחסומים ונקודות ביקורת.
ד. רמת המוכנות למשימה מעידה כי הכוחות בשטח לא הפנימו את עליית המדרגה בפעילות במלחמת הטרור הפלשתינית: המחסום ממוקם בשטח הריגה, על ציר נחות הנשלט מכל עבריו. סד"כ המחסום, רמת מוכנותם, האמצעים הדלים שהיו בידיהם – מעידים שאין כאן הבנה מבצעית לרמת האיום ויכולותיו.
ה. אין הפקת לקחים מידית - שייתכן שהמחסומים ונקודות הביקורת הפכו ליעד מועדף.
מסקנה: כשל ברמת מפקדים - קצין אג"מ, סמח"ט ובעיקר מח"ט. הכשל ממשיך להתקיים, ומחריף עוד יותר במתקפה הבאה.

תוצאות הכשל: נהרג החייל לי נחמן ז"ל. נחטף נשק אחד. האויב יצא ללא פגע. אם המחבלים היו קצת יותר מקצועיים ונחושים, היה האירוע נגמר עוד הרבה יותר גרוע, וכך גם צריך להתייחס אליו, שהיו יכולים להיות לפחות שני חיילים הרוגים, וחייל אחד חטוף.

3. תקיפת מוצב מחסום 'געש' -עין עריק. בתאריך 19/02/02.

א. המח"ט הגזרתי והכוחות בשטח, מצויים בגזרת מלחמה רשמית ומוכרת.
ב. המפקדים והלוחמים מצויים במציאות שלאחר תקיפה קטלנית על שתי מחסומים: מחסום דורא אל קרע ומחסום סורדא. המחסום הותקף על ידי חוליה של שלושה מחבלים המצוידים בנשקים מסוג קלאצ'ניקוב. חולית האויב חיסלה את השומרים מטווח קצר והרגו את הלוחמים במכולת המגורים תוך כדי ווידוי הריגה לראש החיילים.
ג. המעטפת המבצעית הקיימת במחסום אינה משודרגת בעקבות עליית המדרגה בלחימה הפלשתינית, ובעקבות צפי וודאי, שהיה אמור להתפתח ברמת המפקדים, להמשך תקיפות המחסומים: המחסום ממוקם בציר נחות הנשלט מכל עבריו.
ד. לא היתה היערכות ברמת מוכנות הלוחמים, ולא ברמת תורת לחימה מול איום מהסוג שהופעל עליהם. הלוחמים פשוט לא ידעו כיצד לתפקד במצב לחימה כזה שהופעל עליהם. לכן, השומרים הופתעו וחוסלו מטווח קצר. לכן, הלוחמים במכולת המגורים לא הכינו עצמם כראוי, למתקפה עליהם.

מסקנה: כשל חמור ברמת מפקדים - קצין אג"מ, סמח"ט ובעיקר מח"ט. הכשל הוא כפול: למרות שמדובר במצב מלחמה, אין שינוי ברמת המוכנות המנטלית, ולכן אין ללוחמים ומפקדיהם היוזמה לבצע שינויים משמעותיים ברמה הטקטית. למרות העובדה שמצויים כבר אחרי מתקפה על מחסום - מלבד העובדה שאנשי המשמרת התורנית היו ערניים עד רמה של נשק דרוך ונצור - כל המעטפת הטקטית לא הותאמה ברמת התו"ל וברמת ההיערכות ההנדסית לסוג האיום שהופיע כבר במתקפה הקטלנית על מחסום דורא אל קרע ומחסום סורדא.

תוצאות הכשל: 6 חיילים הרוגים, פצוע קשה אחד, חטיפת 2 נשקי אמ - 16. האויב יצא ללא פגע.

4. תקיפת מחסום צומת המשטרה הבריטית - בתאריך 4/3/02.
א. המח"ט הגזרתי והכוחות בשטח, מצויים בגזרת מלחמה רשמית ומוכרת.
ב. המפקדים והלוחמים מצויים במציאות שלאחר שלוש תקיפות קטלניות במחסום דורא אל קרע, מחסום סורדא ומחסום עין עריק – עם תוצאות חמורות ביותר מבחינתנו. המחסום הותקף על ידי צלף המבצע ירי מן הרכס המערבי, כפי הנראה באמצעות נשק צלפים בריטי ישן מסוג קראבין לי אנפילד.
ג. המעטפת המבצעית הקיימת במחסום אינה משודרגת כראוי, אלא במידה מאוד מינורית - בעקבות עליית המדרגה בלחימה הפלשתינית, ובעקבות צפי וודאי, המצוי כבר ברמת המפקדים הבכירים, להמשך תקיפות המחסומים: המחסום ממוקם בשטח השמדה, בציר נחות הנשלט מרכסים ממזרח ומערב.
מסקנה: כשל חמור ברמת מפקדים - קצין אג"מ, סמח"ט ובעיקר מח"ט. הכשל הוא כפול: למרות שמדובר בעליית מדרגה דרסטית במצב הלחימה, אין שינוי מהפכני ברמת המוכנות המנטלית, ולכן אין ללוחמים ומפקדיהם היוזמה לבצע שינויים משמעותיים ברמה הטקטית. למרות העובדה שמצויים כבר אחרי מתקפה קטלנית על שלושה מחסומים - מלבד העובדה שהלוחמים היו ערניים עד רמה של נשק דרוך ונצור ולבושי מיגון אישי - כל המעטפת הטקטית לא הותאמה ברמת התו"ל וברמת ההיערכות ההנדסית והמבצעית לסוג האיום שהופיע כבר במתקפה על המחסומים הקודמים. השינוי המהפכני בלחימה הפלשתינית רק מתחיל לתת את אותותיו בחשיבה המבצעית, אבל מאוחר מדיי, לאט מדיי, מינורי מדיי, ובמחיר גבוה מדיי.

תוצאות הכשל: 6 הרוגים מחיילי המחסום. מ"פ צנחנים הרוג. שלושה אזרחים הרוגים. שני חיילים, קב"ט בנימין ואזרח נוסף נפצעו באורח קל - בינוני. האויב יצא ללא פגע.

סיכום תוצאות הכשלים המבצעיים:
1. מחסום דורא אל קרע – 02/11/01: חייל הרוג – סמ"ר רז מינץ ז"ל. חייל פצוע קל.
2. מחסום סורדא - 15/02/02: חייל הרוג - סמ"ר אקוניס לי נחמן ז"ל. פגיעות גוף וצוואר. נשק חטוף.
3. נקודת ביקורת עין עריק - 19/02/02: ששה חיילים הרוגים, ביניהם מ"מ - ווידוי הריגה בראש: סרן משה עיני ז"ל. סמ"ר מרק פודולסקי ז"ל. סמ"ר ארז תורג'מן ז"ל. סמ"ר בני קיקיס ז"ל. סמ"ר תמיר עצאמי ז"ל. סמ"ר מיכאל אוקסמן ז"ל. שלושה פצועים קשה עד בינוני. שתי נשקים חטופים.
4. נקודת ביקורת המשטרה הבריטית - 04/03/02: מ"מ ועוד חמישה חיילים הרוגים מחיילי המחסום: המ"מ סגן דיוויד דמלין ז"ל. המש"ק רס"ל גד ערן ז"ל. המש"ק רס"ל כפיר וייס ז"ל. רס"ל אבי עזרא ז"ל. החובש רס"ל יוחאי פוראת ז"ל. רס"ר רפאל לוי ז"ל; מ"פ צנחנים הרוג - סרן אריאל חובב ז"ל. שלושה אזרחים הרוגים: דידי יצחק מעלי, ואדים בלגולה וסרגיי פטרוב ז"ל – כל ההרוגים, מפגיעות ראש וצוואר. שני חיילים, קב"ט בנימין ואזרח נוסף פצועים באורח קל עד בינוני.
מסקנות:

1. בכל המחסומים שהותקפו היתה מעטפת מבצעית שאינה תואמת קונטקסט של מלחמה נמוכת עצימות. הכוחות הלוחמים הופתעו ולא היתה בידיהם תורת לחימה ולא אמצעים מתאימים להתמודדות מבצעית יעילה.
2. בכל המחסומים שהותקפו לא התקיים מימד התקפי והמימד ההגנתי היה לקוי.
3. בכל המחסומים שהותקפו היה מיקום המחסום על הציר בשטח נחות - ובכל המקרים זוהי שגיאה חמורה ברמת החשיבה הצבאית הטקטית.
4. בכל המחסומים שהותקפו לא היה מרחב אבטחה היקפי - שגיאה חמורה.
5. בכל המחסומים שהותקפו לא היתה תשתית ומיגון המתאימים למשימה.
6. בכל המחסומים שהותקפו לא יזמו ולא בצעו פעולות מיגון עצמאיות יעילות.
7. המחסומים שהותקפו והוכרעו עד כדי טבח - מוכיחים שהדרג הפיקודי נכשל במשימתו העיקרית: צפי איומים ודרכי פעולה אפשריות של האויב.
8. המחסומים שהותקפו, כולל מאחזי קבע, מהווים נקודות תורפה, מעצם תפקודם המבצעי הנייח. הדרג הפיקודי נכשל במשימה חיונית ביותר: איתור נקודות תורפה במערך הלוחם והצגת דרך חשיבה ופעולה המציגות נטרול התורפה או חלופות אפשריות.
9. בתופעת המחסומים התגלה כי אין מרחב חשיבה ופעולה עצמאי משמעותי למפקדים ברמה הזוטרה. המפקדים הזוטרים והלוחמים נתחו את האיומים, אך לא יכלו להשפיע באופן משמעותי על תו"ל המשימה או האמצעים העומדים לרשותם כדי לבצעה.
10. תהליך הפקת הלקחים ברמת הפיקוד הבכירה לקוי ביותר. רק לאחר תקיפת מחסום המשטרה הבריטית מופיעה בתחקיר המח"ט ההכרעה כי האיום בגזרת בנימין השתנה. רק בשלב מאוחר זה קובע המח"ט את לקחו ומנסחו בבהירות: כל כח הנמצא בפעילות נייחת בגזרתו מהווה יעד לפיגוע. ורק עתה מופיע פתרונו של המח"ט: המענה המבצעי - לא עוד הצפת השטח בפעילות בכוחות קטנים, חלקם במחסומים נייחים ובמוצבונים, אלא כינוס כוחות למוצבים המסוגלים להגן על עצמם, והוצאת כוחות לפעילות ניידת ובלתי שגרתית.
11. כל המפקדים הבכירים ללא יוצא מן הכלל עומדים על דעתם שהמעטפת המבצעית שהם יצרו סביב פעילות המחסומים היתה תקינה. כל המפקדים הבכירים ללא יוצא מן הכלל מטילים את האחריות על הכשל המבצעי שבמחסומים על הלוחמים ההרוגים והפצועים ועל מפקדיהם הזוטרים - שלדעת הרמטכ"ל פעלו רובם ככולם כמצופה מהם, בתנאי הקרב החמורים בהם פעלו.
12. אף אחד מן המפקדים הבכירים אינו לוקח אחריות על הכשל המבצעי. אף אחד מהמפקדים הבכירים ביותר, אינו מטיל את האחריות על הכשל המבצעי על מפקדים בכירים תחת פיקודו. נהפוך הוא, המפקדים הבכירים ביותר מגבים את המפקדים הבכירים ומקבלים ללא עוררין את סיכומיהם.
13. המפקדים הבכירים מציינים את החתירה למגע כפתרון רצוי מבחינתם. האם חתירה למגע בתנאים בהם הנך "ברווז במטווח,, חסר אמצעים מתאימים ללחימה, וחסר מיומנות ותו"ל מוטמע - האם זהו הפתרון האולטימטיבי, זוהי שאלה חמורה. חתירה למגע במצב של לחימה בידיים קשורות - משולה להסתערות מצח על כתת יורים מחופרת.
14. המפקדים הבכירים מציינים את ביטול המחסומים הנייחים כפתרון רצוי מבחינתם. זהו פתרון נוח, והוא משול לביטול טנק או מטוס, כיוון שהם נתקלו בהפתעה בשדה הקרב. ההתמודדות עם הפתעות בשדה הקרב אינה בהכרח ביטול האמצעי הקרבי העומד לרשותך, אלא שכלולו והפיכתו יעיל יותר וחסין מפני הפתעות כואבות.
15. גם אם ביטול חלק מן המחסומים מוצדק, לא הופקו לקחים לגבי מחסומים ניידים, והם מצויים באותה דרגת סיכון של הנייחים, באם לא תופעל לגביהם מערכת הפקת הלקחים דומה לשל האחרונים. כלומר, הבעיה אינה מוצאת פתרון כולל ומכריע - אלא מועתקת תחת שם אחר. אותה הגברת בשינוי אדרת.

מיוחד ובלעדי למקורות הצבאיים של תיקדבקה.
יום שלישי, כא אלול תשס"ד, 00:04, 7 בספטמבר 2004

קשה שלא להבחין בצלף אירופאי, הבולט בהופעתו בין הצלפים הפלסטינים.

נקרא לו מ. מ. הוא סגן בצה"ל המשרת ביחידה המיוחדת נגד צלפים המוצבת בדרום רצועת עזה. במילים אחרות, צלף ישראלי מול צלף פלסטיני. עד חודש מרס השנה מ. אומן ופעל רק נגד צלפים פלסטינים. אולם במרס השתנה הכול. 'אני זוכר את הבוקר הזה בבהירות רבה. אינני חושב כי אי פעם אשכח אותו.' 'באותו בוקר צפיתי, באזור רפיח, אל השטח הפלסטיני מבעד למשקפת הצלפים שלי, כשאר לפתע הבחנתי בשטח בשני אנשים שונים משאר האנשים שהתהלכו באזור שממולי.' 'שניהם היו לבושים בצורה שונה משאר התושבים. לשניהם היו מכנסיים אזרחיות, מגוהצים ונקיים, ושניהם לבשו מעילי הסוואה מערביים חדשים.' 'אחד מהם חבש כפייה, ומבעד למשקפת הוא נראה פלסטיני. האיש השני נראה שונה לגמרי. לא היה מקום לשום ספק הוא היה אירופאי.' 'מבנה פניו היה צפוני, שערו היה בלונדיני ארוך, וכל תנועות גופו ודרך התנהגותו הצביעו על כך כי הוא איננו מהמזרח התיכון.' השניים הלכו לאיטם ושוחחו, כאשר מדי פעם בפעם אחד מהם מצביע על תלולית עפר זו או אחרת, כשהם מתקרבים לאיטם עד למרחק של כ-500 מטר מעמדות צה"ל. שם נעצרו, חזרו על עקבותיהם ונעלמו בין הבתים. מ. היסס לרגע באם הוא צריך לדווח על תופעה לא רגילה זו בשטח למפקדה. לאחר זמן קצר החליט בכל זאת לדווח. אולם כאשר לא קיבל מהמפקדה תגובה, הוא שכח מכל העניין. אבל לא לזמן רב. "עברו שעה ומחצה, וקמתי ממקומי כדי לעבור לעמדה אחרת. נחשפתי עם כתפי הימנית ללא יותר משלוש או אולי ארבע שניות מעל שפת קיר המגן של המוצב. חשתי חבטה חזקה ומיד ידעתי כי נפגעתי בכדור של צלף. 'אותו צלף שתפקידי היה להבחין בו ולחסל אותו.' צלף אחר באותה יחידה ראה את הצלף שפגע במ. והגיב מיד, אבל איחר את המועד, הצלף נעלם. 'בבית החולים הראו לי את הכדור שהוציאו מכתפי. זה היה כדור של M16, שנורה ממרחק של 500 מטר, בדיוק מאותו מרחק בו ראיתי את הפלסטיני והאירופאי מצביעים על תלוליות העפר שהיו מול הכוונת שלי.' 'כאשר החבר שלי ליחידה, זה שירה בתגובה, בא לבקר אותי, הוא סיפר לי שהוא ראה בבירור מי היורה. לפי התיאור שלו זה היה האיש הבלונדי לבוש מעיל ההסוואה, שאני ראיתי קודם לכן. גם הוא היה משוכנע כי המדובר באיש אירופאי.' 'במילים אחרות, אם הצלף "שננעל" על הזווית בה הופיעה הכתף שלי, הספיק תוך שלוש-ארבע שניות ללחוץ על ההדק ולברוח ממקום, כדי שלא יפגעו בו, מדובר בצלף מאוד מקצועי. הסיפור של סגן מ. איננו יוצא דופן. יותר ויותר צלפים וחיילי צה"ל המשרתים בגזרות רפיח וחאן יונס חוזרים מהמוצבים ובפיהם סיפורים דומים. 'חלק מהצלפים הפועלים מולנו אינם פלסטינים, אלא צלפים אירופאים.'

המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים, כי בצה"ל מודעים לכך כי לפחות ב-4 מקרים בשנת 2003, נפגעו חיילים ישראלי מירי של צלפים המוגדרים "זרים". בתשעה החודשים של 2004 נרשמו 6 מקרים כאלה. במקרה אחד חייל צה"ל נהרג כאשר נפגע ישירות בראשו. 4 חיילים נפצעו מירי דומה באזור רפיח. שניים נפצעו בעת מבצע "קשת בענן", ושניים נורו באחרונה בראשם. אולם חיילים המשרתים בגזרות רפיח וחאן יונס מספרים, כי המספרים של הנפגעים מהירי של הצלפים האירופאים הוא גבוה הרבה יותר. לא פעם הם שואלים את מפקדיהם על התופעה, אולם התשובות שהם מקבלים הן מתחמקות. בדרך כלל התשובה מורכבת כך. הנושא הוא רגיש מידי מכדי שנדבר עליו, אבל בפעילות שלכם אתם צריכים לקחת בחשבון כי בשטח קיימת תופעה כזו. חיילים אחרים מספרים כי מידי פעם הם מצליחים להבחין ולשמוע את הירי המיוחד לרובה הצלפים הרוסי SVD . רובי צלפים כאלה נתפסו באוניית הנשק קארין A, ובעת מבצע "קשת בענן". חיילים אחרים מספרים, כי התופעה הבולטת אצל הצלפים האירופאים, היא משך הזמן הקצר של פעולתם. 'הם מופיעים בשטח ללא נשק,' אומר מקור אחד, 'כאשר הם תופסים עמדות ונשק צלפים שהוכנו להם מראש על ידי הפלסטינים. הם יורים, פעם אחת בלבד ומיד מסתלקים.' 'את מקומם בעמדה תופסים בחזרה צלפים פלסטינים. את ההבדל אפשר לראות מיד באיכות הפגיעות.' המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים, כי תופעת הירי החד פעמי של הצלפים האירופאים והסתלקותם המיידית מעידה כי המדובר בצלפים שכירים מקצוענים. הם מוכנים לבצע את הירי הבודד, אולם אינם מוכנים להסתכן בתגובה של צה"ל. זו הסיבה בגללה הם עוזבים את זירת הירי במהירות האפשרית. ' אחר הכול,' אומר אחד הקצינים הישראלים בשטח, 'הם באו לבצע עבודה תמורת כסף ולא לההרג.' המקורות שלנו מוסרים כי הצלפים השכירים אינם נשארים יותר מאשר מספר ימים בתחום הרצועה. לאחר יומיים או שלושה של "עבודה" הם חוזרים אל הצד השני של הגבול המצרי. ההנחה המודיעינית היא כי חלקם מגיעים וחוזרים דרך מנהרות הנשק. חלק אחר מגיע עם המבריחים המעבירים מצפון סיני לתוך שטח ישראל קבוצות של פועלים זרים או פרוצות. ידוע כי המבריחים מקבלים עבור העברתם את הגבול תשלום גבוה במיוחד, כנראה כ-1000 דולר עבור ההעברה של הלוך וחזור. זו איננה הפעם הראשונה במלחמה שהפלסטינים משתמשים בצלפים אירופאים. בחודש מרס 2002 פרסם העיתון הלונדוני המקורב לחוגי ממסדי הגנה והמודיעין בריטיים, "הדיילי טלגרף", ידיעה קטנה ובה נאמר כי המוסד הישראלי פנה אל ה-MI6, שירות הביון הבריטי, בבקשה לברר, האם הצלף המקצועי שפעל ב-3.3.02, בפיגוע בוואדי חרמייה שם נרצחו 7 חיילי צה"ל, לא היה איש המחתרת האירית ה-IRA. העיתון מסר, כי הפנייה באה לאחר שקבלת תוצאות הבדיקות הישראליות של המארב שהראו, כי צורת הכנתנו, סוג הנשק בו התוקפים השתמשו, הצורה בה הם פתחו וניהלו את קרב האש, והעובדה שהם השאירו בנסיגתם, בכוונה להטעות, כלי נשק אחרים לגמרי מאלה בהם השתמשו, מכל אלה עולה, שרק אדם ששהה זמן ארוך, או שקיבל אימון ממושך מאנשי האר.אי.איי, המחתרת הקתולית האירית, פעל בוואדי חרמייה. חודש לאחר מכן, בפיגוע במושב אדורה, מסרו כמה מהפצועים הישראלים שנמצאו במרחק של לא יותר משני מטר משני המחבלים שפעלו שם, כי אחד מהם לא היה פלסטיני, אלא אירופאי.

עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.

******

@ להלן: פרשת וידוא ההריגה שלא היה - הילדה העזתית שנהרגה !!

הפלשתינים: בת ה-13 שנהרגה היתה בדרכה לבי"ס ולא לפיגוע

ילדה פלשתינית בת 13 נורתה ונהרגה (ג', 5.10.04) על-ידי כוח צה"ל לאחר שזיהו כי השליכה תיק לעבר הש"ג של מוצב גירית, ונמלטה. הכוחות חשבו, כי בתיק הוטמן מטען.

הפלשתינים טוענים, כי הנערה היתה בדרכה לבית הספר ובתיקה לא היו חומרי נפץ. לטענתם, הנערה טעתה בדרכה בשל הערפל הכבד ששרר באזור. כשראו אותה החיילים הם ירו באוויר להזהירה והיא נבהלה, השליכה את תיקה ונמלטה.

הנערה נורתה למוות. מגופתה הוצאו 19 קליעים. הפלשתינים טוענים, כי מדובר ב"חיסול" שנעשה בכוונה תחילה.

חיילי גדוד שקד המאיישים את מוצב גירית, שבגבול ישראל-מצרים, סמוך לרפיח, זיהו את הנערה שצעדה לכיוון המוצב. לטענתם, הנערה נכנסה לעומק השטח האסור (כ-400 מטר) לחלוטין לתנועת פלשתינים והשליכה את התיק לעבר הש"ג.

הכוחות פתחו לעברה באש ופצעו אותה. מאוחר יותר דיווחו הפלשתינים כי הילדה, אימאן אל-חמס, מתה מפצעיה.

במקביל לאירוע זה, נפתחה אש לעבר המוצב. בצה"ל העריכו בתחילה, כי תוכנן במקום פיגוע משולב. חקירה נפתחה על-מנת להגיע לשורשי האירוע בו נהרגה הנערה.

בצה"ל מטילים את האחריות לאירוע טרגי זה על הפלשתינים. נטען, כי הפלשתינים משתמשים בילדים לביצוע פיגועים, מה שמעלה את החשד כלפיהם וגורם לתאונות מבצעיות.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-55151-00.html?tag=2-42-50

******

צה"ל מודה: לא היה מטען בתיק הילדה ש'רוססה'

אירוע קשה ברפיח ביום השביעי למבצע. ילדה פלסטינית בת 13 נהרגה מאש חיילי צה"ל. בצבא טוענים כי הילדה השליכה תיק לעבר מוצב, ככל הנראה במסגרת ניסיון לבצע פיגוע. בתום תחקיר התברר: בתיק היו ספרי לימוד בלבד. ביה"ח: יותר מ-20 כדורים פילחו את גופה. בצה"ל אמרו: מספר הכדורים תואם את סוג האירוע. האלוף זיו: "התוצאה מצערת, אבל לא אחת היינו עדים שמחבלים משתמשים בנשים וילדים בסיוע לפיגועים". ח"כ טיבי: "יש כאן מקרה של צלפים מטורפים"
עלי ואקד וחנן גרינברג

ביום השביעי של מבצע "ימי תשובה" בעזה - חשד כבד למקרה קשה של הריגת ילדה פלסטינית ברצועה על ידי חיילים: צה"ל מודה אחר הצהריים (יום ג') כי בתוך תיקה של הילדה בת ה-13, שנהרגה מאש חיילי צה"ל סמוך למוצב "גירית" שליד רפיח, לא נמצאו חומרי חבלה. עוד נמסר כי חבלנים שבדקו את התיק מצאו בתוכו ספרי לימוד בלבד.

ראש אגף מבצעים, אלוף ישראל זיו, אמר הערב בהתייחסו לירי כי "זו תוצאה מצערת, אבל לא אחת היינו עדים שמחבלים משתמשים בנשים וילדים בסיוע לפיגועים. נתחקר את המקרה".

מקורות פלסטינים אמרו כי הילדה, אימן אל-המס בת ה-13, נורתה למוות בדרכה לבית הספר, ולא במהלך ניסיון לבצע פיגוע כפי שנטען בישראל בתחילה. לדברי מקורות רפואיים, מגופתה של הילדה הוצאו יותר מ-20 כדורים. "הילדה הזו רוססה למוות במתכוון", טוענים בבית החולים הפלסטיני.

בסך הכל נהרגו היום 4 פלסטינים בעזה ואחד בחברון. זאת לאחר שמסוק חיל האוויר ירה טילים לעבר מכונית בעיר עזה . הפלסטינים דיווחו כי בשבעת ימי מבצע צה"ל נהרגו עד כה 88 פלסטינים ברצועה. אחר הצהריים חשפו חיילי צה"ל מנהרה ששימשה להובלת חומרי נפץ במחנה הפליטים חאן יונס. המנהרה, שנחפרה מתחת לבית נטוש, תוכננה לשמש ככל הנראה לביצוע פיגוע באחד מיישובי גוש קטיף. בפעילות צה"ל באזור נעצרו גם ארבעה פלסטינים שהועברו לחקירת כוחות הביטחון.

הלוויה ברפיח צילום: רויטרס

"מגופת הילדה הוצאו 20 קליעים"

האירוע הקשה ביותר ברצועה היה, כאמור, הבוקר ברפיח שבדרום הרצועה. חיילי גדוד שקד במוצב גירית, שבגבול ישראל-מצרים, סמוך לרפיח, דיווחו כי למקום הגיע מחבל והכוחות ירו לעברו ופגעו בו. לאחר זמן קצר הגיעה למקום הילדה הפלסטינית שאחזה בידה תיק. לדברי החיילים, היא צעדה לכיוון המוצב ונכנסה לשטח שאסור לתנועת פלסטינים. אז השליכה את התיק לעבר הש"ג ונמלטה. הכוחות פתחו לעברה באש והרגו אותה.

בצה"ל אומרים כי הילדה צעדה מרחק כ-400 מהשטח הפלסטיני לכיוון המוצב והגיעה סמוך אליו. היא לא הגיבה לקריאות לעברה. בצבא טוענים כי בוצע ירי הרתעתי לעבר הנערה שלא גרם לה לעצור, ולאחר שהשליכה את התיק ברחה לכיוון שכונת תל סולטן. אז נפתחה אש לעבר המוצב מכיוון אחר ברפיח. "זאת לא הפעם הראשונה שיש שימוש בנערים או ילדים לצורך בדיקת עירנות הכוחות או לביצוע הפיגוע עצמו", אומרים בפיקוד הדרום.

בצה"ל לא פוסלים את האפשרות כי הנערה קיבלה כסף תמורת ביצוע המסלול ושוללים את הטענה כי היתה בדרכה לבית הספר.

בני משפחתה של אימן אל-המס מכחישים בתוקף את הטענה שבתם היתה מעורבת בפיגוע טרור. לדבריהם, מדובר בילדה שקטה שפחדה מקולות האש והחיילים, ורק עשתה את דרכה היומית אל בית הספר. "היא פוחדת מחיילים ולא מעיזה להתקרב אליהם", אמר ל-ynet אחד מקרובי משפחתה בעזה.

מנהל בית החולים 'אבו יוסף אל נג'אר' ברפיח, ד"ר עלי מוסא, שקיבל את

הגופה, אומר כי זמן רב לא נתקל בירי מסוג זה. "אני אישית קיבלתי את הילדה. ילדה צנומה, בת פחות מ-13 שנה אבל נראית בקושי בת 8. קיבלנו אותה כשהיא ירויה ומרוססת בכל חלקי גופה, בפנים, בראש, בצוואר. לפחות 20 קליעים פילחו את גופה. זה לא ירי ברגליים שנועד למנוע ממנה לעשות משהו. אם הדבר היה כך לא היה צריך להיות המספר הגדול הזה של הקליעים. לא צריך להיות מומחה כדי להסיק שהילדה הזו נורתה למוות במתכוון" אומר הרופא הפלסטיני.

בצה"ל הגיבו לטענה באשר למספר הקליעים הרב ואמרו כי "כאשר אדם חשוד מגיע סמוך למוצב צה"ל ולא נעצר לאחר ירי הרתעתי - נפתחת לעברו אש בהתאם לפקודות ממספר עמדות ולכן אין להתייחס למספר הקליעים כמשהו חריג".

טיבי: זה מטורף

ח"כ אחמד טיבי, שאליו פנו הפלסטינים בתלונה על האירוע, אומר כי מדובר ב"מעשה מטורף של צלף או מספר צלפים ישראלים שראו את הילדה וביקשו אישור לירות ובכך גרמו להריגתה של ילדה פלסטינית תמימה. הדבר התאפשר לנוכח התפיסה השלטת בצבא ולפיה בכל מה שקשור לערבים אין שום מניעה ליד קלה על ההדק, כי אין מי שיעניש".

חבר הכנסת ג'אמל זאחלקה (בל"ד) אומר כי הרג הילדה הפלסטינית היום הוא "מקרה שמעיד על הכלל - פשע מלחמה מתמשך. זאחלקה הוסיף: "העולם חייב לעצור את שיגעון הדמים של שרון. תוכנית ההתנתקות תעבור במסלול של מוות ודמים ואנו צפויים לקטסטרופות חסרות תקדים".

זאחלקה אמר את הדברים בהפגנה שמקיימים אנשי שמאל מול הקריה בתל אביב במחאה על המבצע בעזה.

בהכנת הידיעה השתתף אילן מרסיאנו
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2985818,00.html

******

מצ"ח תחקור את הריגתה של הילדה ברפיח

על-פי עדויות החיילים ביצע מפקד פלוגת גבעתי "וידוא הריגה" בגופת הנערה גם כשהיה ברור שהיא מתה

מאת: מירב לוי | עודכן: 09:55 11/10/2004

----
הפרקליט הצבאי הראשי הורה (יום א', 10.9.04)) למשטרה הצבאית לפתוח בחקירה בפרשת מותה של הילדה בת ה-13 מרפיח, אימאן אל-המס.

בימים האחרונים הגיעו להתקשורת עדויות של חיילים לפיהם ירה מפקד הפלוגה בגופתה של הילדה גם לאחר שהיה ברור כי היא מתה, ולמעשה ביצע "וידוא הריגה" באמצעות נשקו האישי. עם פתיחת החקירה עשויה המשטרה הצבאית החוקרת אף לעצור את הקצין מחשש לשיבוש הליכי משפט.

חיילי גדוד שקד של גבעתי המאיישים את מוצב גירית, שבגבול ישראל-מצרים, סמוך לרפיח, זיהו את הנערה שצעדה לכיוון המוצב. לטענתם, הנערה נכנסה לעומק השטח האסור (כ-400 מטר) לחלוטין לתנועת פלשתינים והשליכה את תיק בית הספר שלה לעבר הש"ג.

הכוחות פתחו לעברה באש ופצעו אותה. מאוחר יותר דיווחו הפלשתינים כי הילדה, אימאן אל-חמס, מתה מפצעיה.

הפלשתינים טענו, כי הנערה היתה בדרכה לבית הספר ובתיקה לא היו חומרי נפץ. לטענתם, הנערה טעתה בדרכה בשל הערפל הכבד ששרר באזור. כשראו אותה החיילים הם ירו באוויר להזהירה והיא נבהלה, השליכה את תיקה ונמלטה. [ראו קישור
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-55383-00.html?tag=2-42-31

******

מצ"ח פתחה בחקירה נגד המ"פ ש"ריסס" נערה

הפרקליט הצבאי הראשי הורה לפתוח בחקירה פלילית נגד הקצין שירה באימן אל-המס בת ה-13 שהתקרבה למוצב ברפיח. הקצין עשוי להיעצר עם תחילת המשפט מחשש לשיבוש הליכים
חנן גרינברג

לא יעברו לסדר היום: הפרקליט הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי מנדלבליט, הורה אמש (יום א') למשטרה הצבאית לפתוח בחקירה בפרשיית הירי באימן אל-המס בת ה-13, ברפיח בשבוע שעבר. זאת בעקבות עדויות שפורסמו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", לפיהן ביצע מפקד פלוגת גבעתי במוצב "וידוא הריגה" בגופת הנערה.

עם פתיחת החקירה עשויה המשטרה הצבאית החוקרת אף לעצור את הקצין מחשש לשיבוש הליכי משפט.

מעדויות חיילים עולה כי מפקד הפלוגה ירה מנשקו האישי שני כדורים בגופתה של אימן אל-המס, וגם לאחר שכבר היה ברור כי מתה, ירה בגופתה צרור כדורים.

התקרית הקשה

לא היה מטען / עלי ואקד וחנן גרינברג

אירוע קשה ברפיח ביום השביעי למבצע. ילדה פלסטינית בת 13 נהרגה מאש חיילי צה"ל. בצבא טוענים כי הילדה השליכה תיק לעבר מוצב, ככל הנראה במסגרת ניסיון לבצע פיגוע. בתום תחקיר התברר: בתיק היו ספרי לימוד בלבד. האלוף זיו: "התוצאה מצערת, אבל לא אחת היינו עדים שמחבלים משתמשים בנשים וילדים בסיוע לפיגועים".
לכתבה המלאה


העדויות: "ירי מטווח אפס"

"מפקד הפלוגה התקרב לילדה וירה בה מטווח אפס צרור מהרובה שלו, לאחר שהיא כבר שכבה על הרצפה ומתה". כך סיפר במהלך החג ל-ynet חייל מהפלוגה המסייעת של גדוד שקד מחטיבת גבעתי על נסיבות מותה של אימן אל-המס בת ה-13, שהתקרבה ביום רביעי השבוע סמוך למוצב גירית בגבול ישראל-מצרים ונורתה למוות על ידי חיילי המוצב.

זמן קצר לאחר האירוע החלו להתעורר סימני שאלה באשר למה שקרה שם באמת. בצה"ל ניסו להסביר כי הנערה נעה לכיוון המוצב ובידה תיק שנחשד כתיק עם מטען חבלה, זאת מאחר ששעה קודם לכן נורה באזור מחבל חמוש. אך לאחר שבגופה של הילדה נמצאו 20 קליעים וכאשר בצה"ל הודו כי בתיק הילדה היו בסך הכל ספרים ומחברות - התעצמו החשדות.

"בהתחלה התקבל דיווח על דמות חשודה שמתקרבת למוצב", סיפר החייל. "כולם נכנסו לכוננות מיוחדת, מן נוהל כזה שהמוצב נערך אליו בכל פעם שיש דמות חשודה שמתקרבת לאזור. צריך להבין ולזכור שישנו שטח מסויים שאסור לתנועה של פלסטינים וכל אחד שמתקרב יכול להיות מחבל מתאבד או מישהו שמנסה להסית את תשומת לב הכוחות, בזמן שמחבל אחר רוצה לבצע פיגוע. כולם בשלב הזה חשודים".

(11.10.04, 06:59)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2988263,00.html

*********
מצ''ח: שמאלן העליל עלילת דם על מ''פ גבעתי בשל סכסוך

מצ"ח: "וידוא ההריגה" הומצא עקב סכסוך
יום ראשון, 17 באוקטובר 2004, 8:48 מאת: מערכת וואלה!

אווירה אלימה ומופקרת מצד חיילים ותיקים בגדוד אל חיילים ומפקדיםחקירת מצ"ח מעלה, כי בניסיון לטשטש את כישלונו בזיהוי אימאן אל-המס בת ה-13, המציא תצפיתן שהיה מסוכסך עם המ"פ את אשמת וידוא ההריגה. הרמטכ"ל השעה את המ"פ בשל "כשל פיקודי"

חקירת מצ"ח בפרשת מותה של אימאן אל-המס בת ה-13 ליד מוצב צה"ל ברפיח, נמשכת גם הבוקר. בגלי צה"ל דווח כי מפרטי התחקיר עולה שתצפיתן המוצב איתר באיחור רב את דמותה של הילדה סמוך לפתח המתקן הצבאי. ככל הנראה, בכדי לטשטש את אחריותו לארוע פנה לעיתונות וטען, כי המ"פ, שאיתו היה מסוכסך, ביצע בילדה וידוא הריגה.

על פי הפירסום, ביחידת המסייעת של גדוד שקד בגבעתי קיים סיכסוך ממושך בין המפקדים למספר חיילים. חיילים ותיקים בפלוגה שמכנים בעצמם "הדרקונים" ובהם גם התצפיתן, השליטו ביחידה משטר של אלימות ושליטה כלפי חיילים ומפקדים.

במהלך סוף השבוע קבע הרמטכ"ל שהמ"פ לא ביצע וידוא הריגה בילדה הפלסטינית וקיבל את גירסתו כי ירה צרור יריות אל עבר הקרקע לאחר שנפתחה אש לעברו. בבית משפחתו של המ"פ קיבלו בסיפוק רב את החלטת הרמטכ"ל: "ברוך השם שהילד נקי וטהור וזוכה, ואני מאמין במערכת הצבאית, הוא יתפקד כמ"פ וימשיך במסלול הצבאי".
http://news.walla.co.il/?w=/9/612368

******

ח''כ טיבי: הודעת הרמטכ''ל היא וידוא הריגה שלישי לילדה

''הודעת הרמטכ''ל היא וידוא הריגה בפעם השלישית לילדה אימאן'', כך אמר ח''כ אחמד טיבי (חד''ש-תע''ל), בעקבות הודעת הרמטכ''ל כי המ''פ מגבעתי שירה בילדה בת 13 לא יודח.
טיבי הוסיף: ''המ''פ לא טוהר, אך יעלון הוכתם כמפקד העליון של הצבא שתחת פיקודו הרגו החיילים מאות ילדים פלשתינים, חלקם במכוון. לא נרפה עד שהקצין ייכנס
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/797/806.html?pFile=1

*********

עזה:כוח צהל ירה באוויר בניסיון למנוע מילדים להניח משגר

לוחמי גדוד 13 של גולני זיהו הבוקר ילדים מניחים משגר לירי טילי קסאם בג'בליה. על פי הדיווח שנמסר מצה"ל, החיילים ירו ירי הרתעתי על מנת להבריח את הילדים מהמקום בלי לפגוע בהם.
לאחר הירי הילדים שבו למקום והעבירו את המשגר והרקטה למקום אחר. החיילים ביצעו ירי נוסף באוויר, והילדים ברחו בפעם השנייה. גורם צבאי אמר: "חיילי צה"ל נמנעו מלירות לעבר ילדים שנשלחו ע"י מחבלים על מנת לא לפגוע בהם". החיילים עוקבים אחר המשגר והקסאם, ומנסים ליירט אותו תוך ניסיון שלא לפגוע בחפים מפשע.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/797/564.html?pFile=1

*********

מילון קצר לספינים הישראלים, ומה חסר בהם.

מבצע "ימי תשובה" לא הסתיים. צה"ל נערך בשטח למנוע ירי קסאמים- מבצע "ימי תשובה" הסתיים. צה"ל נערך בישראל כדי לחזור לרצועה.

צה"ל נערך על גבעות ושטחים שולטים ברצועת עזה.- צה"ל יצא מכל האזורים מהם הפלסטינים יורים טילי קסאם ונערך בישראל.

לא היה שום לחץ אמריקני שדרש נסיגה.- היה לחץ אמריקני כבד מאוד. כאשר הלחץ עבד, ארצות הברית בירכה את ישראל על הנסיגה.

תוכנית ההתנתקות נועדה לפרוץ את הקיפאון המדיני.- תוכנית ההתנתקות נועדה להבטיח את הקיפאון המדיני. ראה ערך "וייסגלס".

דב וייסגלס עזב את לשכת ראש הממשלה.- דב וייסגלס, העמיק את מעורבותו בלשכת ראש הממשלה.

יש שיתוף פעולה מלא בין ישראל ומצרים בחקירת פיגועי הטרור באילת.- אין שיתוף פעולה מלא בין מצרים וישראל בחקירה.

מצרים לוקחת חלק ביישום החלק הביטחוני בתוכנית ההתנתקות.- מצרים איננה לוקחת חלק ביישום החלק הביטחוני בתוכנית ההתנתקות.

יש רוב בכנסת לאישור תוכנית ההתנתקות.- עכשיו ההגדרה, "יש אולי רוב דחוק". אין רוב בכנסת לאישור התוכנית.

אריאל שרון: לא יתקיימו בחירות חדשות או משאל עם.- לאריאל שרון אין ברירות פוליטיות אחרות. או להתפטר, או ללכת לבחירות, או למשאל עם.

יש גבול לסבלנותה של המערכת המשפטית כנגד "מסיתים", והיא עומדת לפעול נגדם.- המערכת המשפטית איננה יכולה לקבוע ולתבוע, על סמך ההנחה כי הדברים הם "דברי הסתה והמרדה."

מתנהל מו"מ נמרץ להקמת ממשלת אחדות.- לא מתנהל מו"מ נמרץ. לא מוקמת ממשלת אחדות. אין אופציה פוליטית להקמת ממשלה כזו.

מפלגת "העבודה" עומדת להצטרף לממשלה.- שמעון פרס וחיים רמון רוצים להיכנס לממשלת שרון. מפלגת העבודה לא.

ישראל תגיע בקרוב לדימוי של מדינת האפרטהיד הדרום אפריקנית, ורמת החיים במדינה תרד לדרגה של העולם השלישי.- ישראל לא תגיע לדימוי כזה. רמת החיים בישראל תישאר גבוהה, בדירוג העולמי.

ישראל צועדת לקראת יציאה מהמשבר הכלכלי.- מספר המובטלים עולה בהתמדה. ישראל היא במקום הראשון בעולם בפער בין השכבות העשיריות ושאר שכבות האוכלוסייה. העוני, כולל רעב, מתפשטים.

מ"פ גבעתי נאשם בווידוא הריגה בילדה פלסטינית ברפיח.- מ"פ גבעתי לא ביצע ווידוא הריגה.

חומת הביטחון, לא תחפוף את "הקו הירוק" ועוטף ירושלים, יוקם במהירות.- חומת הביטחון חופפת את "הקו הירוק", ובניית עוטף ירושלים משותקת.

אזור אורוות שלמה בהר הבית, יתמוטטו בעת תפילות הרמאדן.- אין סכנה כי האורוות יתמוטטו. זו דרך להכניס מחדש את ירדן לעמדת שליטה בהר הבית.

מה חסר במערכת הספינים?

"נחישות", או "נחוש", מילים עליהם חוזר ראש הממשלה אריאל שרון, ללא הרף,- אינן כוח פוליטי. להפך, הן מעידות על חולשה.

אי אפשר לטעון לדמוקרטיה,- כאשר כופים את הדמוקרטיה בכוח ובאיומים. אי אפשר לאיים על מפלגות פוליטיות בעונשים שהן לא ישותפו בממשלת שרון העתידית, כאשר לא ברור כלל באם בראש הממשלה הבאה יעמוד שרון.

מנהיג חייב להיות אמיץ, חופשי, ישר ומי שממלא את ההתחייבות, לפחות הפומביות שלו.- לא הססן, חסר ביטחון עצמי. מי שאיננו ממלא התחייבויות, ומי שמסתמך על מערכת ספינים תקשורתית.

למעלה מ-4000 הרוגים פלסטינים,- אינם מהווים נקמה על 1000 הרוגים ישראלים, ופעולות טרור נגד אזרחים.

אין חיסול ממוקד של טרור, בערי הגדה והרצועה,- אם אין חיסול מדויק של ראשי הטרור ומפקדותיהם במוקטעה ברמאללה.

בצבא ובפעולות צבאיות, חשוב להיות לא רק חזק, אלא גם חכם.- אסור להתחיל במבצעים צבאיים כמו "קשת בענן" או "ימי תשובה", אם לא קובעים מראש מתי הם יסתיימו.

מודיעין, הוא קו ההגנה הראשון של כל אומה. זה היה כלל היסודי הראשון של מייסד המדינה, דויד בן גוריון ז"ל.

******

המפקד "וידא הריגה" וירה בילדה מטווח אפס

כך סיפר ל-ynet חייל גבעתי שהיה במקום בו נהרגה אימן אל-המס בת ה-13 מאש חיילי צה"ל: "המ"פ הגיע למקום שבו נפלה הילדה. לא היה ברור אם היא מתה אבל הוא ירה בה מיד שני כדורים ולאחר מכן צרור שלם מהמחסנית שלו. לא היה ספק כי הוא עשה וידוא הריגה, כי אחרי שני הכדורים הראשונים היא כבר מתה"
חנן גרינברג

"מפקד הפלוגה התקרב לילדה וירה בה מטווח אפס צרור מהרובה שלו, לאחר שהיא כבר שכבה על הרצפה ומתה". כך סיפר במהלך החג ל-ynet חייל מהפלוגה המסייעת של גדוד שקד מחטיבת גבעתי על נסיבות מותה של אימן אל-המס בת ה-13, שהתקרבה ביום רביעי השבוע סמוך למוצב גירית בגבול ישראל-מצרים ונורתה למוות על ידי חיילי המוצב.

זמן קצר לאחר האירוע החלו להתעורר סימני שאלה באשר למה שקרה שם באמת. בצה"ל ניסו להסביר כי הנערה נעה לכיוון המוצב ובידה תיק שנחשד כתיק עם מטען חבלה, זאת מאחר ששעה קודם לכן נורה באזור מחבל חמוש. אך לאחר שבגופה של הילדה נמצאו 20 קליעים וכאשר בצה"ל הודו כי בתיק הילדה היו בסך הכל ספרים ומחברות - התעצמו החשדות.

"בהתחלה התקבל דיווח על דמות חשודה שמתקרבת למוצב", סיפר החייל. "כולם נכנסו לכוננות מיוחדת, מן נוהל כזה שהמוצב נערך אליו בכל פעם שיש דמות חשודה שמתקרבת לאזור. צריך להבין ולזכור שישנו שטח מסויים שאסור לתנועה של פלסטינים וכל אחד שמתקרב יכול להיות מחבל מתאבד או מישהו שמנסה להסית את תשומת לב הכוחות, בזמן שמחבל אחר רוצה לבצע פיגוע. כולם בשלב הזה חשודים".

התקרית הקשה

לא היה מטען בתיק הילדה ש'רוססה' / עלי ואקד וחנן גרינברג

אירוע קשה ברפיח ביום השביעי למבצע: ילדה פלסטינית בת 13 נהרגה מאש חיילי צה"ל. בצבא טוענים כי הילדה השליכה תיק לעבר מוצב, ככל הנראה במסגרת ניסיון לבצע פיגוע. בתום תחקיר התברר: בתיק היו ספרי לימוד בלבד. ביה"ח: יותר מ-20 כדורים פילחו את גופה. בצה"ל אמרו: מספר הכדורים תואם את סוג האירוע. האלוף זיו: "התוצאה מצערת, אבל לא אחת היינו עדים שמחבלים משתמשים בנשים וילדים בסיוע לפיגועים"
לכתבה המלאה



עם זאת, הודה החייל כי כבר בשלבים הראשונים הגיעו דיווחים לחלק מהחיילים כי הפעם מדובר בנערה. החיילים בתצפית המוצב ידעו אפילו לספר כי יש בידה תיק. "היא המשיכה להתקרב לעברנו ואז נפתחה לעברה אש ממספר כיוונים. בשלב מסויים היא הסתובבה והתחילה לרוץ לכיוון השני ואז נפלה".

החייל ממשיך את עדותו ומספר כי בשלב זה יצא מהמוצב מפקד הפלוגה יחד עם מספר לוחמים נוספים והם נסעו לכיוון המקום בו נפלה הילדה. "המ"פ הגיע למקום שבו נפלה הילדה. לא היה ברור אם היא מתה אבל הוא ירה בה מיד שני כדורים ולאחר מכן צרור שלם מהמחסנית שלו, כלומר כל הקליעים שנשארו במחסנית הוא ירה בבת אחת באוטומט. לא היה ספק כי הוא עשה וידוא הריגה כי אחרי שני הכדורים הראשונים היא כבר מתה".

החייל מספר כי לאחר שביצע את מה שביצע חזר מפקדו לרכבו "כאילו כלום". חיילי הפלוגה ניסו להתמודד עם מה שראו. "אחרי האירוע היתה לי הרגשה רעה והתקיימו הרבה שיחות בין חברים בפלוגה. היה לנו ברור שמה שקרה כאן לא היה צריך לקרות. אפשר להבין את המתח שקיים בגזרה הרגישה הזאת ואת העובדה שכל מי שמתקרב לכאן הוא בגדר חשוד אבל יש כללים להתנהגות. היה צריך לפגוע בילדה אבל בטח לא להרוג אותה בכוונה ובטח לא לבצע וידוא הריגה".

צה"ל: ישנן עדויות שונות, לא צריך לקפוץ למסקנות נמהרות

ביום רביעי בערב אמר ראש אגף המבצעים בצה"ל, האלוף ישראל זיו, כי האירוע הסתיים "בתוצאה מצערת". לדבריו, "אנו עדים לא אחת לדרך הצינית בה משתמשים במחבלים בנשים ונערות לביצוע פיגועים, כאשר הנערה נעה, הייתה סבירות שבידיה מטען. אנו נתחקר את המקרה".

גורמים בצה"ל אמרו ל-ynet בתגובה כי תחקיר מקיף של האירוע נערך בימים אלה לבדיקת השתלשלות האירועים במהלך שעות הבוקר של יום רביעי, סמוך למוצב גירית. "ישנן לא מעט עדויות על מה שקרה שם, חלקם שונות מהותית ולכן יש לבצע תחקיר מקיף, ולא לקפוץ למסקנות נמהרות". עוד נמסר כי אלוף פיקוד הדרום, דן הראל, הנחה לתת מתן עדיפות לתחקיר זה "בשל הרגישות הגדולה".

(08.10.04, 08:56)
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2987078,00.html

******

הושעה המ"פ ש"ווידא הריגה" בנערה בת ה-13

מפקד חטיבת גבעתי השעה את מפקד הפלוגה החשוד שווידא הריגה בפלסטינית בת 13, שהיתה בדרכה לבית ספר ברפיח. ההחלטה התקבלה בעקבות "כשלים שהתגלו בתפקוד המ"פ" במהלך תחקיר שערך מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף שמואל זכאי
חנן גרינברג

מסקנות אישיות ראשונות בעקבות התקרית הקשה ברצועה: מפקד חטיבת גבעתי, אלוף משנה אייל אייזנברג, השעה אמש (יום ג') מתפקידו את מפקד הפלוגה המסייעת של גדוד שקד בעקבות אירוע "וידוא ההריגה" של פלסטינית בת 13 ברפיח. את המשך התחקיר יבצעו הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון ואלוף פיקוד הדרום, דן הראל.

ההחלטה להשעות את המפקד התקבלה בעקבות "כשלים שהתגלו בתפקוד המ"פ" במהלך תחקיר שערך מפקד אוגדת עזה, תת-אלוף שמואל זכאי. ביום שלישי לפני שבוע ימים, ירו חיילי צה"ל בנערה אימן אל-המס בת ה-13, בדרכה לבית הספר. בצה"ל טענו תחילה כי החיילים ירו בפלסטינית, החשודה שנשאה אמצעי חבלה. אחר כך התברר שהתיק הכיל רק ספרי לימוד.

העדויות

המפקד "וידא הריגה" / חנן גרינברג

כך סיפר ל-ynet חייל גבעתי שהיה במקום בו נהרגה אימן אל-המס בת ה-13 מאש חיילי צה"ל: "המ"פ הגיע למקום שבו נפלה הילדה. לא היה ברור אם היא מתה אבל הוא ירה בה מיד שני כדורים ולאחר מכן צרור שלם מהמחסנית שלו. לא היה ספק כי הוא עשה וידוא הריגה, כי אחרי שני הכדורים הראשונים היא כבר מתה"
לכתבה המלאה

הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, הורה ביום ראשון למשטרה הצבאית לפתוח בחקירה בעקבות עדויות שפורסמו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", לפיהן ביצע מפקד פלוגת גבעתי במוצב "וידוא הריגה" בגופת הנערה.

חייל מהפלוגה המסייעת סיפר ל-ynet: "מפקד הפלוגה התקרב לילדה וירה בה מטווח אפס צרור מהרובה שלו, לאחר שהיא כבר שכבה על הרצפה ומתה".

"בהתחלה התקבל דיווח על דמות חשודה שמתקרבת למוצב", סיפר החייל. "כולם נכנסו לכוננות מיוחדת, מן נוהל כזה שהמוצב נערך אליו בכל פעם שיש דמות חשודה שמתקרבת לאזור. צריך להבין ולזכור שישנו שטח מסויים שאסור לתנועה של פלסטינים וכל אחד שמתקרב יכול להיות מחבל מתאבד או מישהו שמנסה להסית את תשומת לב הכוחות, בזמן שמחבל אחר רוצה לבצע פיגוע. כולם בשלב הזה חשודים".

החייל סיפר כי לאחר שביצע את מה שביצע, חזר מפקדו לרכבו "כאילו כלום". חיילי הפלוגה ניסו להתמודד עם מה שראו. "היה לנו ברור שמה שקרה כאן לא היה צריך לקרות. אפשר להבין את המתח שקיים בגזרה הרגישה הזאת ואת העובדה שכל מי שמתקרב לכאן הוא בגדר חשוד אבל יש כללים להתנהגות. היה צריך לפגוע בילדה אבל בטח לא להרוג אותה בכוונה ובטח לא לבצע וידוא הריגה".

"לפחות 20 קליעים פילחו את גופה"

מנהל בית החולים "אבו יוסף אל נג'אר" ברפיח, ד"ר עלי מוסא, שקיבל את הגופה, סיפר לאחר האירוע כי זמן רב לא נתקל בירי מסוג זה. "אני אישית קיבלתי את הילדה. ילדה צנומה, בת פחות מ-13 שנה, אבל נראית בקושי בת 8. קיבלנו אותה כשהיא ירויה ומרוססת בכל חלקי גופה, בפנים, בראש, בצוואר. לפחות 20 קליעים פילחו את גופה. זה לא ירי ברגליים שנועד למנוע ממנה לעשות משהו. לא צריך להיות מומחה כדי להסיק שהילדה הזו נורתה למוות במתכוון".

הרמטכ"ל בעצמו נדרש להסביר מה אירע באותה התקרית. בישיבת הממשלה האחרונה אמר יעלון שהנערה הפלסטינית נשלחה למוצב צה"ל בכדי למשוך את תשומת ליבם של החיילים, כדי שצלפים פלסטינים יוכלו לפגוע בחיילים שיתקרבו אליה: "כשהורידה את הילקוט ורצה לעבר המוצב החיילים חשבו שמדובר במטען".

פעם נוספת התייחס הרמטכ"ל לאירוע הקשה בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת: "כל התנהלות המ"פ נבדקת. יש בעיות בפלוגה. מדובר במ"פ חדש, אך העניין לא שייך לתקרית. אנחנו צריכים זמן לתחקור אמיתי. יש להתאזר בסבלנות עד שתסתיים החקירה, שמתמקדת בשאלה האם יש אמת בדיווחים לפיהם המפקד בשטח ערך וידוא הריגה".

ח"כ יוסי שריד הטיח בכעס במהלך הדיון ברמטכ"ל יעלון: "הצבא בפשיטת רגל מוסרית. הדיבורים על טוהר הנשק וערכים - נלעג".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2989134,00.html

******