מחפש את ''אמנת כינרת'' - תודה מראש!  

עתון "יתד נאמן" יוצא כנגד "אמנת כנרת"
עתון "יתד נאמן", בטאונו של הציבור הליטאי, תקף בגליון שבת שלו את יוזמת "אמנת כינרת".

כזכור "אמנת כינרת" היא תוצר שיצא מתחת ידיהם של כ 70 יהודים חילוניים ודתיים מימין ומשמאל, שניסחו אמנה ברוח מגילת העצמאות. האמנה, שיצאה לאור לפני ימים אחדים, מגדירה מחדש את אופיה ואת מטרותיה של מדינת ישראל.

בין החותמים על האמנה נמנה גם הרב מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני ברק ואיש "דגל התורה". עוד חתמו עליה הפרופ' יולי תמיר, תא"ל (מיל) אפי איתם, נועה בן ארצי, הרב יואל בן נון, ענת גוב, האלוף עוזי דיין,
האלוף יעקב עמידרור, עו"ד ד"ר עמרם מליץ איש רשת החינוך של ש"ס,
הרב הרפורמי אורי רגב.

מתנגדי האמנה ציינו כי בעצם ההידברות ישנה סכנה להשפעה שלילית על הציבור החרדי.
מאמר המערכת של "יתד נאמן" הדגיש כי אם יתנו "היראים" לגיטימציה
ל"בעלי דעות כפרניות" ייראה הדבר כהסכמה לדעותיהם במידת מה.
ענין זה מוגדר במאמר כחילול השם.

אמנת כנרת
מאת: ענת גוב

הסיפור של אמנת כנרת מתחיל עוד בחורבן בית המקדש, שעליו נאמר כי חרב בגלל שנאת חינם. העם היהודי, לאורך ההיסטוריה הארוכה שלו הצטיין תמיד במחלוקות, פילוגים ושנאת חינם. המחלוקות הקשות ביותר התחוללו כשהעם היה בארץ ישראל. מסתבר שהשילוב בין עם ישראל לארץ ישראל מסעיר את הרגשות ומחדד את הדעות ואת הקצוות, וזו הסיבה אולי שריבונות יהודית בארץ ישראל הסתיימה פעמיים במפח נפש וחורבן.

האתגר הגדול של "הריבונות השלישית" היא להמנע משגיאות העבר, ולנסות לכונן כאן חברה סולידארית שמודעת לגורלה המשותף, ולאחריות של כל פרט כלפי הכלל. אבל גם בריבונות השלישית העם קרוע בין ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדים. רצח רבין היה נקודת המפנה שטלטלה את החברה הישראלית והביאה אותנו, אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית להתכנס ולמצוא בסיס, ליבה, מכנה משותף שעליו אנו יכולים להסכים כדי למנוע מלחמת אחים.

המפגשים האלה הולידו דיאלוג אמיתי וכן, שהוכיח כי מעל הכל משותף לכולנו הרצון לשמור על שלמות העם. שכדי למנוע מלחמת אחים מוכנים כולם לוותר על "האמת המוחלטת" שכל אחד חושב שהיא מונחת בכיסו האישי. ומעל הכל נוצרו יחסים, שהם הבסיס לכל דיאלוג אמיתי. אמנת כנרת היא התוצאה של הניסיון הזה.

ארבעה ימים מרתוניים של צוות מצומצם מכל הגוונים והזרמים, הפילו מחיצות ודעות קדומות שהיו לנו זה על זה, יצרו יחסי חברות וחיבה, והולידו מסמך שהוא יותר מסמך כוונות מאשר תוצאות. מסמך שאומר שאנחנו מודעים לאחריות הכבדה המוטלת על כתפו של כל אחד מאיתנו לעשות הכל כדי לאחות את הקרעים ולהיות חברה סולידרית שוויונית ומאוחדת ברוח נביאי ישראל. חברה הדואגת לפרטיה וחיה בשוויון מלא גם עם הלא יהודים שבתוכה.

אמנת כנרת היא האתגר שמונח לפתחו של כל אחד ואחד מאיתנו. האתגר לעשות. לשבת בבית ולקטר לא יקדם אותנו לשום מקום. אם רוצים לשנות – צריך לעשות. כל אחד בדרכו, כל אחד בשטח שמעניין אותו במיוחד, על פי יכולתו ורצונו. לעשות פירושו לקחת אחריות, ולקחת אחריות פירושו להיות בן אדם.
http://www.achrayutleumit.org.il/writing_story.asp

1. מסד לאמנה חברתית חדשה בין שומרי מצוות וחופשיים בישראל http://www.idi.org.il/hebrew/catalog.php?pdid=144&did=16 (הוצאה משותפת של המכון עם קרן אביחי)

2. פרסומי המועצה הציבורית: מבוא לחוקה, תהליכי קבלת חוקה, חוקי יסוד כתשתית לחוקה, מגילת זכויות, זכויות חברתיות בחוקה ועוד http://www.idi.org.il/hebrew/catalog.php?did=6

3. פרסומי חוקה בהסכמה http://www.idi.org.il/hebrew/catalog.php?did=51prxunh

חומרי עזר למורה בנושא גיבוש חוקה בהסכמה:

"בדרך לחוקה בהסכמה", מאת איילת לוי- נאור, 2002

הצעות מבוא לחוקה

http://www.idi.org.il/hebrew/teachers-guide/guide.php?did=228

מערך שיעור: מבוא לחוקה

http://www.idi.org.il/hebrew/teachers-guide/guide.php?did=270

מצ"ב: אמנת כנרת/הפורום לביטחון לאומי, רשימת החתומים על האמנה,
רשימת התומכים על האמנה, המכון הישראלי לדמוקרטיה - מידע,
וידיעה בידיעות אחרונות בחודש פברואר 2002 על הקמת חוקה לישראל.

השאלה הנשאלת: האם יש הסכמה רחבה בעם ישראל למסמך זה בכלל
ומי בחר בעומדים מאחורי מסמך זה בפרט.

אמנת כנרת - הפורום לאחראיות לאומית
http://www.achrayutleumit.org.il/amana.asp
המכון הישראלי לדמוקרטיה
http://www.idi.org.il/hebrew/article.php?id=d0bfe3a6e1d0f338f455255f7e93ca27

עו''ד מאיר שמגר מכין חוקה לישראל...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5219&forum=gil

https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין

יושב-ראש האיחוד הלאומי, אביגדור ליברמן, מצטרף היום למותחים ביקורת על אמנת "שיח-אחים", שנחתמה בתשעה באב בבית הנשיא. ליברמן אומר כי זאת אמנה שתשרת רק את השמאל ולדבריו על הימין להפסיק להתנצל. את אנשי הימין שחתמו על העצומה הוא מכנה "אנשים שמנסים להיות יפים".

יושב ראש האיחוד הלאומי דיבר בראיון לערוץ 7. הוא העריך כי אריאל שרון יתקשה מאוד להקים ממשלה עם הליכוד ושינוי, וחיווה דעתו שרגע ההכרעה של עתיד ממשלת שרון יגיע בתום פגרת הכנסת.

ערוץ 7

כשאהרן ברק נימק את החלטתו בעניין גדר ההפרדה, הוא נתלה בחוות דעת של חברי המועצה לשלום וביטחון * אלא שלאותם חברים יש נשיא המחזיק באינטרסים כספיים משמעותיים ברשות הפלשתינית * אותה חבורה גם השפיעה על אריאל שרון ליזום פירוק התנחלויות ולצרף את מפלגת העבודה לממשלה * והכל כמובן א-פוליטי לחלוטין

מאת:פזית רבינא
13 באוגוסט 2004, כ"ו באב תשס"ד

שמואל טולדנו, סגן ראש המוסד לשעבר, לא מצליח להבין מה קרה לדני רוטשילד, ראש המועצה לשלום וביטחון. רוטשילד קטע השבוע את טולדנו, במהלך הופעה של הרמטכ"ל בפני חברי המועצה. בכיר המוסד לשעבר אמנם הטיל פצצה לא קטנה כאשר הטיח בפניו של הרמטכ"ל את הטענה שצה"ל איבד את חוסנו המוסרי, אולם כפי שטולדנו אומר ל'מקור ראשון', זו ממש לא היתה הפתעה, והכל היה מתוכנן במסגרת שלב השאלות והתשובות. "הדברים נוסחו מראש בצורה מדויקת והוגשו עוד קודם ההרצאה לנשיא המועצה, דני רוטשילד, ולמנכ"ל שאול גבעולי", אומר טולדנו, "ולמעשה יש בידי נייר חתום על ידי המנכ"ל המבטיח שאיש לא יצנזר אותי". גבעולי מצדו מאשר שאכן כך היה.

לפי פרסומים בתקשורת, האלוף במיל' דני רוטשילד הוא אחד מבעלי חברת 'וולקאם', המפעילה שירות וי-איי-פי לפלשתינים בגשר אלנבי. באמצעות השירות הזה, הכרוך בתשלום פעוט בן תשעים דולר, אפשר להיות בירדן תוך שעה וחצי. בלעדיו, הדבר עשוי להימשך שבוע
אז אם הכל היה ידוע ומוסכם מראש, מה קרה שם במועצה לשלום וביטחון? "זו באמת שאלת השאלות", אומר שמואל טולדנו. "זה לא שדני רוטשילד, נשיא המועצה, לא ידע או לא הבין את משמעות הדברים. הוא ידע בדיוק. זו לא היתה העמדת פנים מצדו. נראה שבאותו רגע רוטשילד פשוט התחלחל מהמחשבה שהנה, עומדים לפגוע בצה"ל הקדוש. לכן בדרכי החוצה, גם כיניתי אותו בתואר המתבקש – 'שפן'".

טולדנו אינו חוזר בו מאף מילה. אבל מה באמת קורה עם דני רוטשילד, נשיא המועצה? האם מדובר בסוג של סכיזופרניה פוליטית, או אולי במשהו מורכב יותר? בשנים האחרונות צובר האלוף במיל' רוטשילד יותר ויותר עוצמה ציבורית ותקשורתית. פרט לתפקידו כנשיא המועצה לשלום וביטחון נוטל רוטשילד חלק בניהולם של קרנות ציבוריות וגופים רבים, בהם 'קרן ירושלים', 'קרן אברהם' ו'הליגה לידידות ישראל-ארצות הברית'. הסך המצטבר של משקל הכובד הציבורי והכלכלי של הגופים שבהם הוא מכהן בתפקידים שונים, נאמד במיליונים רבים ובכוח משמעותי לשנות דברים. אולם לשיאו מגיע רוטשילד בתפקידו הנזכר לעיל: כנשיא המועצה לשלום וביטחון הוא מרכז בידיו את ההשפעה הגדולה ביותר על סדר היום הציבורי, השפעה שהגיעה לשיאה במאבק המשפטי על תוואי גדר ההפרדה. בפסק הדין שבו קבע כי יש לפרק חלק ניכר מ'עוטף ירושלים', הסתמך נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, על חוות דעת שהגישו חברי המועצה לשלום וביטחון לבג"ץ, והגדירם כ"מומחים לענייני צבא וביטחון".

אכן, "מומחים" זה טוב. המילה נושאת צליל של ידענות חסרת פניות. אבל כמקובל לומר, השאלה היא: מומחים לטובת מי? מסמך העקרונות של המועצה לשלום וביטחון קובע כי החלטות יסוד בענייני ביטחון, כמו למשל בנושא הגדר, חייבות להיות "מקצועיות, א-פוליטיות ומשוחררות מלחצים מפלגתיים, במיוחד ערב בחירות". אכן מילים כדורבנות, אם גם נאיביות במידה מסוימת, מה שלא ממש מסתדר עם מומחיות.

מכיוון שחברי המועצה אכן מחשיבים עצמם, בתוקף עברם, כמומחי צבא וביטחון, הם עסוקים תדיר בפרסום חוות דעת מקצועיות. אלא שהפורמט החביב עליהם הוא משום מה מודעות ענק בעיתונות היומית דווקא. כך למשל פרסמה המועצה, באופן מקצועי וא-פוליטי לחלוטין, חוות דעת בעד הסכם וואי, בעד הסכם קמפ-דייויד, בעד חלוקת ירושלים, נגד בחירתו מחדש של בנימין נתניהו בבחירות 99' ובעד יוזמת השלום הסעודית. לא צריך להסכים עם חוות הדעת הללו כדי להכיר בלגיטימיות שלהן. מה שלא לגיטימי הוא התהדרותם של החותמים הסדרתיים בעברם הצבאי המפואר על מנת לטעון שמדובר בחוות דעת מקצועית וא-פוליטית.

מהרשות עד גן העדן
דני רוטשילד לא היה זמין השבוע ליותר מדי הסברים. יום לאחר הופעתו של הרמטכ"ל יעלון בפני המועצה התעופף רוטשילד לעסקיו בחו"ל. בשנים האחרונות הוא מנהל עסקים חובקי עולם בתחום האבטחה. יחד עם ידידו גדי זוהר, תא"ל במיל' ולשעבר ראש המנהל האזרחי בשטחים, ותא"ל שמואל אטינגר, מושל רמאללה לשעבר, הקים רוטשילד את 'נטאקס', חברת אבטחה בינלאומית. באתר האינטרנט של החברה מופיע פירוט הפרויקטים שבהם היא מעורבת, ביניהם אבטחת נמלי תעופה רבים ברחבי העולם, כולל תשעה בארצות הברית. ולא רק נמלי תעופה: 'נטאקס' מתמחה גם באבטחת מוסדות פיננסיים, בנקים ואפילו בתי קזינו.
בסעיף 'פרויקטים בישראל' מתהדרת החברה באבטחת בנקים לא רק בישראל, אלא גם ברשות הפלשתינית (ראה www.netacs.biz). איך בדיוק הוא עושה את זה? כדי לאבטח היום בנקים בשטחים, בעזה או בבית-חנון למשל, צריך להיות לא סתם מומחה לענייני ביטחון אלא קוסם, רצוי כזה עם קשרים במוקטעה ומחוץ לה. אבל מחברת נטאקס אי אפשר היה לקבל השבוע התייחסות לנושא. רוטשילד, זוהר ואטינגר לא היו זמינים. הם גם לא השיבו לטלפונים.
אבטחת בנקים איננה עיסוקו היחיד של נשיא 'המועצה לשלום וביטחון' בשטחי הרשות הפלשתינית. לפני שנתיים הופיעו בתקשורת פרסומים שלפיהם האלוף במיל' דני רוטשילד הוא אחד מבעלי חברת 'וולקאם', המפעילה שירות וי-איי-פי לפלשתינים בגשר אלנבי. באמצעות השירות הזה, הכרוך בתשלום פעוט בן תשעים דולר, אפשר להיות בירדן תוך שעה וחצי. בלעדיו, המעבר כרוך בלינה ביריחו ובהמתנה שיכולה להתארך גם שבוע ימים.
השאלה אם כן אינה רק האם חוות הדעת של המועצה לשלום וביטחון הן א-פוליטיות, אלא גם האם העובדה שלנשיא המועצה מעורבות כלכלית ברשות הפלשתינית אינה משפיעה על חוות הדעת הללו. משיחות עם חברים בכירים במועצה עולה שכמעט ולא ידוע להם דבר וחצי דבר על עסקיו של דני רוטשילד. לא בחו"ל, ולא ברשות הפלשתינית. חבר מועצה אחד דווקא זכר שדני רוטשילד הוא ביו היתר גם קונסול של ונואטו. מה זה ונואטו, אתם שואלים. ובכן, מדובר בקבוצה של איי גן העדן, הממוקמת מזרחית לאוסטרליה, צפונית לניו-קלדוניה ומערבית לאיי פיג'י. "נדמה לי שדני דיבר על הקמת אזור סחר חופשי בוונואטו", אמר אותו חבר מועצה.
ומה מלבד ונואטו? עוד מישהו זכר במעומעם משהו בקשר לעסקים שמנהל רוטשילד עם הרוסים. ובכן, לקונסול של ונואטו, כך מסתבר, היתה גם אפיזודה רוסית. בנובמבר 96' נחת באילת סגן ראש ממשלת רוסיה, איל ההון ולדימיר פוטאנין, שהגיע לישראל לחופשה פרטית. את פני האורח, שעל פי דיווחי העיתונות היה מלווה באחת-עשרה צעירות יפהפיות, קידם אז האלוף במילואים דני רוטשילד. בתודעה המקומית, במיוחד זו של משטרת אילת, דווקא נחרתה האפיזודה הזו היטב. באותו שבוע, בלי שום קשר לרוטשילד אבל לא בהכרח בלי קשר לפוטאנין, נחתו באילת בזה אחר זה מטוסים פרטיים נוספים שהמריאו מרוסיה. במשטרה נדרכו: החשד היה שראשי המאפיה הרוסית הגיעו לכנס באילת. הכנס הזה הפך לאירוע מכונן בעבור המשטרה האילתית.

הכל יסתדר מעצמו
כיום יש לרוטשילד קשר אילתי מסוג אחר לגמרי. הוא מעורב בפרויקט האקדמי הישראלי-ירדני של איש העסקים מתי כוכבי, שנחנך בקול תרועה לפני מספר חודשים בערבה. יחד עם כוכבי ובכירים בדימוס של מערכת הביטחון, כמו מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן-אליהו וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, חבר רוטשילד בקבוצת 'סנטרי', המנסה לשווק וליישם טכנולוגיות צבאיות ישראליות לשימוש בארצות הברית.
לצד עסקיו חובקי העולם לא מזניח רוטשילד את הפוליטיקה. לא מכבר הוא הופיע בסמינריון שנערך בהרווארד, לצדם של מייקל טארזי ודיאנה בהוטו, מאדריכלי פרויקט ההסברה הפלשתיני נגד גדר ההפרדה. במועצה לשלום וביטחון, כדאי לזכור, מריצים את את רעיון ההיפרדות החד-צדדית כבר לא מעט זמן. חבר בהנהלת המועצה אומר כי "המועצה לשלום וביטחון מקיימת קשרים סדירים עם פלשתינים בכמה צינורות. היו לנו בין השאר מפגשים עם סרי נוסייבה, עם מוחמד דחלאן ועם מרוואן ברגותי. גם דני רוטשילד נפגש לא פעם עם נכבדים ערבים".
כשהוחל בהרצת רעיון ההיפרדות, מספר אותו גורם, התקיימו מגעים עם פלשתינים, שחלקם הגיעו לידיעת הציבור וחלקם נשמרו בסוד. באחד המפגשים היותר חשאיים נטלו חלק בכירי הנהלת המועצה לשלום וביטחון מהצד הישראלי, כשאת הפלשתינים מייצגים חמישה בכירים ברשות, כולל שרים בממשלת ערפאת. בין המשתתפים היה שר העבודה הפלשתיני, ראסן אל-חאטיב, שיחד עם יוסי אלפר, חבר המועצה ואיש המוסד לשעבר, מוציא לאור את מגזין האינטרנט 'ביטר למונס'. נכחו גם שר ההסברה יאסר עבד-ראבו וחבר המועצה הפלשתינית זיאד אבו-זיאד. את זהותם של שני הפלשתינים הנוספים סירב בן-שיחי להסגיר. "הפלשתינים הם שביקשו להסתיר את דבר קיומם של המפגשים", הסביר. "המפגש עצמו התקיים בבית-חנינא. הם ניסו לשכנע אותנו שהיפרדות זה לא רעיון טוב. ביקשנו מהם הצעה אחרת. שאלנו איך הם מתחייבים למנוע טרור. אמרו לנו: תיסוגו לקווי 67' והכל כבר יסתדר מעצמו".
נו, והכל הסתדר?
"האמת היא", השיב חבר המועצה, "שהמפגש בינינו הסתיים באי הבנה הדדית".

האב, הבן ורוח פרס
בזמן שחברי הנהלת המועצה לשלום וביטחון היו עסוקים בפגישות חשאיות ביהודה ושומרון, נרשמה פעילות קדחתנית לא פחות בתוככי הקו הירוק. בדצמבר 2003 פרסמה חני קים, כתבת 'הארץ', כתבה מרתקת אודות מפגשים שנערכו בלשכתו של התעשיין דב לאוטמן. על הפרק עמדה השאלה איך מניעים את אריאל שרון לצאת במהלך יזום שיביא לראשונה לפירוק התנחלויות. נכחו: דן מרידור, עמי איילון, יעקב פרי, דליה רבין-פילוסוף ואנשי הפרסום משה תאומים וטל זילברשטיין. השבוע נזכר לאוטמן ש"בין הבאים היה גם נשיא המועצה לשלום וביטחון, דני רוטשילד. על דעת כל המשתתפים הוחלט אז לפתוח בקמפיין שיקרא ליציאה מעזה. וזה קרה עוד לפני ההצהרה של אולמרט בעד נסיגה חד-צדדית, ועוד לפני הרמיזות של שרון בוועדת החוץ והביטחון על תוכנית של 'ויתורים כואבים'".
את המפגשים אצל לאוטמן יזם אבי גיל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר וידיד של עמרי שרון. הוא גם היחיד מקרב נערי פרס שממשיך לעבוד צמוד אל יו"ר מפלגת העבודה. מעל המפגשים אצל לאוטמן, אין ספק, שרתה רוחו של שמעון פרס. באותה כתבה סיפרה חני קים כי עמרי שרון קיבל מגיל דיווחים על הנאמר בישיבות אצל לאוטמן, והעביר את המידע לאביו. בתגובה לאותם דיווחים ביקש אז אריאל שרון, באמצעות בנו עמרי, לבדוק האם יש סיכוי שמפלגת העבודה תצטרף לממשלתו, אם יחליט על פינוי התנחלויות. השבוע נשמעים הדברים הללו אקטואליים מתמיד.
האומנם שימש בנו של ראש הממשלה כצינור תקשורת בין אריאל שרון לבין אותה חבורה? בתגובה אומר עמרי שרון ל'מקור ראשון': "מלבד העובדה שאני ואבי גיל מדברים, שום דבר מכל זה אינו נכון". דב לאוטמן אומר שמבחינתו "לא כל כך חשוב אם היה צינור תקשורת בדמות עמרי שרון או לא היה, העיקר הוא שתוכנית ההתנתקות מספיק חשובה כדי שמפלגת העבודה כבר תיכנס לממשלה, בלי התחשבנויות ובלי תיקים". ותא"ל במיל' שאול גבעולי, מנכ"ל המועצה לשלום וביטחון, מספק את התובנה הבאה: "זה הכל בגלל שהתקשורת איננה מרוסנת וכל דבר דולף. לכן מוצאים צינורות. רצינו להעלות בפני ראש הממשלה את תוכנית ההתנתקות, ולכן ניהלנו עמו התכתבות ענפה במהלך שנת 2003. שרון מצדו הסכים להיפגש עם ההנהלה המצומצמת של המועצה לשלום וביטחון, אולם כשהתקרב המועד הוא אמר שהפגישה תידחה בשל אילוצים. יכול להיות שהדברים נאמרו בכנות, ויכול להיות שהוא חשב: בשביל מה אני צריך את זה".
[email protected]