אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #5452 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 5452   
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   04:01   23.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

מיהו הריבון? מאת: יו''ר בית המחוקקים הישראלי!!  

 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 23.05.03 בשעה 04:04
 
מיהו הריבון? - מהפיכה חוקתית או הפיכה שלטונית
22/05/2003 | ראובן ריבלין



אדוני הנשיא,
נשיא בית המשפט העליון,
מכובדי,

לפני שבועות אחדים, נשברו כל הכלים. "המהפיכה החוקתית", אשר הוכרזה על-ידי נשיא בית המשפט העליון, לפני שנים אחדות - הייתה, בפועל, (אולי מבלי משים, אולי ללא כוונה כזו) להפיכה שלטונית, המסכנת כיום, בסופו של דבר, את יסודותיה המקודשים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית.

בעוד הציבור טרוד במצב הביטחוני והכלכלי, ובשאלות הבוערות שעל סדר היום הלאומי והאישי שלנו, כישראלים, נפל דבר בישראל, אך מלבד הבראנז'ה המשפטית, נראה כי איש לא שם לכך לב.

שופט שלום, הכריז על בַּטלותו של חוק, אשר חוקקה הכנסת. שופט שלום, מכובד ככל שיהיה, אחד מני עשרות שופטים של בית המשפט דלמטה, (זה המוגבל עד מאוד בסמכויותיו המוגדרות היטב על-פי דין) החליט, שכאשר מגיעים הדברים לביטולו של חוק, שנתקבל על-ידי המחוקק, כאן, כביכול, אין כל הגבלה על סמכותו. כאן, די בכך שבית המשפט "יזהיר את עצמו" תחילה, כדי שתיפתח בפניו הדרך להפוך את החלטת המחוקק, הריבון.

עלי להודות, כי בשנים בהן כיהנתי כחבר הוועדה למינוי שופטים, נהגתי לשאול מועמדים לשיפוט, אם רשאי בית משפט שלום לבטל חוק של הכנסת.

תמיד עשיתי זאת כמעין תרגיל תיאורטי. מין התחכמות, שנועדה לבחון את גבולותיה של אותה "מהפיכה חוקתית". אך מעולם, מעולם, לא האמנתי, שאכן יבוא יום, ובית משפט שלום יעז פניו בפני החוק, בפני המחוקק הריבוני, בפני קודשיה של הדמוקרטיה, ופשוט "יכריז", על "בטלותו", כביכול, של חוק מדינה. שהרי, מצב שבו כל שופט שלום הופך בעצם למחוקק, מחזיר אותנו, באחת, לימי "שפוט השופטים", לימים בהם "איש הישר בעיניו יעשה".

נכבדי,

אינני חש רק לכבודה של הכנסת; לכבודה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית, ולכבודו של העם, הריבון. אני חושש גם לכבודו של המשפט. למקומו המרכזי של המשפט, כפי שאנו מכירים אותו כבר מאות שנים, בחיי החברה האנושית בכלל, ובחייה של החברה הישראלית, בפרט. שהרי, אם חוק שוב איננו חוק; אם אין כל אפשרות להסתמכות בסיסית על הוראות החוק:

- כמקור היסודי לזכויות וחובות;
- כמקור להטלת אחריות פלילית;
- או כקודקס היסודי שעליו נסמך עקרון החוקיות הבסיסי כל כך במדינת חוק (כל מדינת חוק) -

למה לנו חוקים בכלל? לשם מה כל הטורח שבחקיקה בכלל? הבה נמנה לנו שופטים, שיישבו בשער העיר, וידונו דין צדק - איש איש לפי מיטב הבנתו; לפי ערכי היסוד המקובלים עליו; לפי חינוכו. לפי מזגו. לפי אמונותיו האישיות.

האם, אדוני הנשיא, לא ברור גודל האבסורד? התיתכן כך ודאות משפטית כלשהי? היכול אדם לכלכל את מעשיו, בכל תחום, (בין פלילי, בין אזרחי), כשאיננו יכול להסתמך עוד אף על דבר חקיקה מפורש?

דומני, נכבדי, כי אותו שופט שלום חשף, באחת, צד מסוכן באותה "מהפיכה חוקתית" - צד, שאף אם לא נתכוונו לו הוגיה ומחולליה של המהפיכה הזו, בתחילת דרכה, הנה מתברר לנו שהוא עלול להאפיל על כל צדדיה האחרים. שהרי, עתה מתברר, כי בפועל התחוללה כאן מהפיכה, המגיעה כדי הפיכה של ממש, אשר שוללת מן הריבון את סמכותו הדמוקרטית; מקעקעת את הפרדת הרשויות; ומותירה, בסופו של דבר, את האזרח, חסר משענת משפטית כלשהי -
- ללא ודאות משפטית;
- ללא הירארכיה נורמטיבית;
- ובמציאות חברתית, שהחיץ היחידי שנותר בינה ובין אנרכיה, הוא חוכמתו האישית של שופט שלום פלוני. עצם קיומה של ביקורת שיפוטית על תוכנה של חקיקה (להבדיל מביקורת שיפוטית על תקינותה הפרוצדורלית) - הוא בעייתי ביותר, וכלל איננו מובן מאליו.

אכן, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד חופש עיסוק, הטילו הגבלות מסויימות על תוכנה של חקיקה. ראשית, הם קבעו, את זכויות היסוד במעמדן המיוחד; שנית, הם הגבילו את יכולתה של הרשות, וגם את יכולתה של הכנסת להתגבר על מעמדן המיוחד של זכויות היסוד, (גם באמצעות חקיקה), וקבעו, בפסקאות ההגבלה המפורסמות, את הדרך לעשות כן.

היינו, בקבעו כי רק בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל; ובקבעו את מבחן המידתיות; - קבע לכאורה המחוקק עצמו, בתוך חוקי היסוד, את סמכותו של בית המשפט (כפרשנו המוסמך ממילא, של כל דבר-חקיקה היוצא מתחת ידיו של המחוקק) לעצב את מבחן המידתיות, ואולי אף לפרש, במידה מסויימת, מה הם "ערכיה של מדינת ישראל".

ואכן, בית המשפט העליון יצק תוכן רב אל חוקי היסוד הללו - בכלל, ואל המבחנים שקבע המחוקק בפסקאות ההגבלה - בפרט.

אך בעת חקיקת חוקי היסוד הללו (שבחקיקתם הייתי מעורב אישית, כחבר-כנסת), לא העלה המחוקק על דעתו מצב, שבו בית המשפט העליון, (מכוח הסמכות הפרשנית השגרתית שניתנה לו בחוקי היסוד, כמו בכל חוק אחר), יחולל מהפיכה, אשר תכבול בסופו של דבר את ידי המחוקק עצמו.

המחוקק לא העלה על דעתו, והדעת אינה סובלת, מצב, שבו בית המשפט העליון (וקל וחומר - כל בית משפט שלום), מנסה לקבוע (במקום לפרש), מה הם ערכיה של מדינת ישראל.

וגם לו סברנו, כי על בית המשפט העליון להפוך, דה-פאקטו, לבית משפט לחוקה, ומכוח זאת עליו להפעיל מידה משמעותית של ביקורת שיפוטית על תוכנה של החקיקה - היעלה על הדעת, שכל בית משפט שלום, יהפוך, דה-פאקטו, לבית משפט לחוקה, המוסמך לפסול חקיקה?!

למיטב ידיעתי, וכפי שפורסם, עתר תחילה האיש שעניינו נדון במקרה זה לבג"צ, ושם טען את טענותיו החוקתיות, נגד תקפו של החוק שביקש לפסול. לו היה דן בג"צ בעתירתו, והיה הוא פוסל את הוראת החוק, גם על כך הייתי זועק חמס, אך הייתה זו חצי צרה. אבל בית המשפט העליון הפנה את העותר בחזרה לבית משפט השלום, כדי שיטען בפניו את טענתו. כאן החומרה המיוחדת. כאן גלשה "מהפיכה חוקתית", להפיכה המסכנת את אושיות הדמוקרטיה, ואת שלטון החוק - לשלטון השופט. ברטרוספקטיבה, מתברר כי אסור היה לנו, כמחוקקים, כנציגי העם, כמייצגיו היחידים של הריבון -לסמוך על "מידת האיפוק והריסון" של בית המשפט העליון.

מתברר עתה, כי (אולי בחסותה של חקיקת יסוד רחבה מדי, דקלרטיבית מדי, חגיגית מדי,ופחות מדי מדוייקת ומפורטת בסמכויות הנובעות ממנה), נטל לעצמו בית המשפט העליון סמכויות שאין הדעת הדמוקרטית סובלתן, ואף התיר (ושמא, חלילה, אף עודד) את זליגתן הלאה, אל בתי המשפט דלמטה. התוצאה - כפי שאנו רואים - לא איחרה לבוא.

גם כשהחל להישמע בשיח הציבורי, האוקסימורון המופרך "חוק עוקף בג"ץ" (מושג, שממנו משתמע, כביכול, שתיתכן בכלל נורמה משפטית בת-תוקף העומדת מעל סמכות החקיקה של הריבון), - לא הבנתי אל-נכון, עד היכן חילחלה התפיסה האנטי-דמוקרטית, העומדת בבסיס הדברים. לא הבנתי, שבעוד הכנסת נרדמת על משמרתה; בעוד הדמוקרטיה הישראלית מתברכת בלבבה לאמור "שלום יהיה לי"; - מתחנך דור חדש של סטודנטים למשפטים, וגדל דור חדש של שופטים, המתחנך על ברכי תפיסה, שאינני יכול לכנותה אלא "פוסט-דמוקרטית", ולפיה לא המחוקק הוא שניצב בראש הפירמידה הנורמטיבית, כמו בכל דמוקרטיה אחרת, - אלא השופט! (והיום מתברר לנו - שכל שופט, גם שופט שלום!)

האמת היא, שמעולם לא הבנתי, (בשנים בהן אני מכהן כחבר-כנסת, וביתר שאת, בשנים בהן כיהנתי כשר בממשלה), - מהיכן נובע הזלזול העמוק של חברים רבים כל-כך בממסד המשפטי - במחוקקים ובכנסת.

סבור הייתי, לפי תומי, כי הבוז התהומי, שהם מפגינים כלפי הכנסת, וכלפי תהליך החקיקה, (גם בבואם אל הכנסת עצמה! גם תוך כדי תהליך החקיקה שהם שותפים לו!) - איננו אלא בבואתו של הפיחות הרב שחל במעמדה של הפוליטיקה הישראלית, וממילא גם במעמדם של הפוליטיקאים הישראלים.

סבור הייתי, לתומי, כי בעיניהם, אני ושכמותי פסולים לעדות (קל וחומר -לחקיקה), רק בשל אישיותנו הדלה והרקובה; רק משום השחיתות האינהרנטית, שבה אנו נגועים כמובן, מעצם היותנו פוליטיקאים, נבחרי הציבור. והנה, מתברר היום, שלא כך הדבר. מתברר, שהבעיה איננה חבר-כנסת פלוני, או שר אלמוני. הבעיה איננה קרנם של הפוליטיקאים שירד. הבעיה היא הכנסת עצמה. המחוקק עצמו. הבעיה היא, שבעיני חלקים גדלים והולכים בממסד המשפטי והציבורי, הכנסת פשוט מ י ו ת ר ת. שהרי, מה מבין חבר כנסת פשוט, פרימיטיבי כזה, מושחת כזה, בענייני חוקה וחוקתיות, שברומו של עולם?! מה מבין איזה פוליטיקאי, בחקיקה? ובכלל, מה מבינים מאה ועשרים הנודניקים האלה, שנבחרו על-ידי איזה המון נבער?

תפתח, אדוני הנשיא, כל עיתון, ותראה:

הכנסת הרי מוצגת, במקרה הטוב!, כמשכנם הלא רלוונטי של מאה ועשרים פוליטיקאים, בלתי כשירים בעליל, שאין להם מושג מה המדינה צריכה. בין אם מדובר באישור נסיגה, חלילה, מחבלי ארץ אבות; ובין אם מדובר, להבדיל, באישורה של תוכנית כלכלית גורפת: הכנסת הרי תמיד מוצגת כמכשול; כעיכוב מטריד, שעל כל הממשלות לדלג מעליו, בדרך לביצוע המדיניות הנראית להם.

(מכאן, אגב, גם קצרה הדרך להצגת כל חוק שאיננו יוזמת ממשלה, כחוק "פופוליסטי", או "סקטוריאלי"; וקצרה עוד יותר הדרך לריקון כל החקיקה מתוכנה, באמצעות חקיקת בָּזָק גורפת, בין במסגרת "חוק הסדרים", ובין בחקיקת חירום כלכלית - אך זהו, כמובן, עניין ליום-עיון נפרד).

אכן, ההגינות מחייבת להודות, כי אי אפשר לתלות רק בממסד המשפטי את כל ירידת קרנה של הכנסת, ושל השיטה הפרלמנטרית שלנו. כמובן, אינני פוטר מאחריות,
- לא את הממשלות האחרונות;
- לא את שיטת הבחירה הישירה, שהעברנו מן העולם, תודה לאל;
- לא את האווירה התקשורתית הארסית;
- וכמובן, ובראש ובראשונה - אינני פוטר מאחריות את הכנסת עצמה, ואת חברי הכנסת.

אבל, כל אלו - גם במצטבר - לא פגעו פגיעה מהותית כל-כך בלבה של שיטת המשטר שלנו; בדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו, (שעליה מיוסדת השיטה הפוליטית הישראלית, וביציבותה תלוי המשך קיומה של החברה שלנו, כפי שאנו מכירים אותה); - כפי שפגעה פסיקתו של שופט שלום אחד, אשר התיימרה לפסול חוק שחוקקה הכנסת.

אגב, אינני מותח כאן ביקורת על שופט השלום המסויים עצמו. הרי אם הייתי בוחן אותו בוועדה לבחירת שופטים, הייתי נותן לו ניקוד מלא על הטענה, לפיה אכן יש סמכות עקרונית, תיאורטית, לכל בית משפט, לפסול חוק, שאיננו "חוקתי" כביכול. אני זועק כאן על קריסת השיטה הדמוקרטית. על הפיכת הפירמידה המשפטית על-פיה.

תמיד אמרתי, שבית המשפט העליון, בהתפשטותו תחומים לא לו; בהתערבותו בסוגיות שבהן אין לו, ואסור שתהיה לו, כל סמכות - יכרות, בסופו של דבר, את הענף שעליו הוא יושב, ויזעזע, אגב כך, את העץ כולו.

אמרתי, ועדיין אני אומר, שבית המשפט העליון מביא אותנו במו ידיו, אל המצב - שממנו הוא חושש כל-כך - מצב, שבו לא תהיה ברירה אלא להקים בית משפט לחוקה; בית משפט חוקתי, שסמכויותיו תוגדרנה בחוק, או שמא - בחוקה רשמית, כזו שהכנסת תחוקק בהכרה מלאה, בהליך מסודר של חקיקת חוקה מגובשת. אני, אגב, באופן אישי, מתנגד לכינונו של בית משפט לחוקה, משום שאני רואה בו סכנה לפוליטיזציה של המשפט, באופן רשמי וגלוי. אך, לנוכח המציאות הבוקעת ועולה מן הכיוון אליו חותר בית המשפט העליון, (ועמו - כפי שאנו רואים היום - נסחפת מערכת המשפט כולה), לא תהיה ברירה: יהיה עלינו לגדור את בית המשפט בסייגים ברורים, אשר יגבילו את סמכויותיו,ויקצצו בכנפיו.

כינונה של חוקה כתובה, רשמית, למדינת ישראל, אם יתרחש אי-פעם, הוא עניין לשקלא וטריא חברתי, תרבותי, ומשפטי, בתוך הכנסת ומחוצה לה. אבל לא נוכל להמתין עד אז. לא נוכל להמתין ליישובה של המחלוקת החברתית הגדולה, כדי להגדיר מחדש את סמכויותיו של בית המשפט.

פסיקתו של בית משפט השלום, בעיני (כמחוקק. כאזרח.) - כמוה כמעבר החד שבין איום מרומז בשימוש בנשק גרעיני (שעצם קיומו רק מרומז) לבין השימוש בו לעיני כל. - עד כדי כך.

כל עוד הייתה האפשרות שבית משפט יהין לבטל חוק של הכנסת, רק תיאורטית, סירבתי להאמין שבאמת יבוא היום בו ניאלץ להגדיר מחדש, ולהגביל במפורש, בחקיקה, את סמכויותיו של בית המשפט העליון; ואולי אף לבטל בחקיקה כמה אותן סמכויות שבית המשפט העליון "נטל לעצמו", כביכול.

אבל עתה, לאחר שהוטלה הפצצה, דומני, כי על הכנסת לקום ולעשות מעשה. עכשיו. בטרם יהיה מאוחר מדי. על הכנסת לשוב וליטול לידיה את ההגה שניתן לה על-ידי העם, מכוחה של השיטה הדמוקרטית, ולהעמיד במקומם את הגורמים המנסים לקנות להם אחיזה בהגה, - אפילו אם המדובר בבית המשפט בכלל, ובבית המשפט העליון בפרט.

יש להגדיר מחדש את כללי המשחק: אם אכן יראה המחוקק לנכון לקבל על עצמו את עולה של ביקורת שיפוטית, יהיה עליו להגדיר במדוייק את תחומיה.

מן הסתם, לפחות כל עוד לא קם בית משפט לחוקה, יש לקבוע סמכות ייחודית לבית המשפט העליון, ולו בלבד, להפעיל ביקורת שיפוטית על תוכנה של חקיקה, ובוודאי כשמגיעים הדברים כדי ביטול חקיקה.

מן הסתם, יש לייחד סמכות זו להרכב מיוחד, גדול במיוחד, שבראשו ישב נשיא בית המשפט העליון, כדי שסמכות מוגדרת ומצומצמת זו תופעל, אם בכלל, בקמצנות רבה, ובמקרים נדירים ביותר.

הרי לא יעלה על הדעת המשכו של המצב החדש שנוצר, שבו יכול כל שופט שלום להסתפק במתן "אזהרה" לעצמו, בטרם יגרע חוק לגזרים.

אני יודע, אישי, נשיא בית המשפט העליון: יש שיראו בדברי דברי כפירה של ממש. ובאמת, עד עתה נזהרתי אני, ונזהרו רבים שכמותי, החרדים עד מאוד לשלטון החוק, מלהראות, חלילה, כמי שנותנים את קולנו לאלו החפצים לקעקע את איתנות המשפט בישראל. אבל, לנוכח הפגיעה הקשה בדמוקרטיה, המגולמת באפשרות שיבוא בית משפט, (שמעולם לא הוסמך לכך), ויפסול דבר חקיקה שחוקקה הכנסת, - אסור להחשות עוד.

בטווח המיידי, על הכנסת להגדיר מחדש, בחקיקה, את סמכויות בית המשפט, בכל הנוגע להעמדת חוקים בביקורת שיפוטית.

בטווח הארוך יותר, יהיה צורך לחנך מחדש, ממש כך, דור צעיר של משפטנים, של שופטים, אשר גדלו בעשור האחרון על ברכיה של אסכולת "הדמוקרטיה היחסית", (או שמא: "האוליגרכיה השיפוטית"); אסכולה, שחסידיה מבצעים היום בדמוקרטיה הישראלית, פוטש, בחסות המשפט.

עם זאת, גם היום, אני סבור, כי הקמת בית משפט לחוקה תהיה טעות קשה, וכי ניתן להקים מחדש, ולבצר, את חומות הפרדת הרשויות, גם מבלי שיוקם בית משפט לחוקה. ואולם, ראוי להזהיר, כי יהיו גם יהיו, מי שיבקשו "ללכת עד הסוף", ולהפשיט לגמרי את בית המשפט העליון ממרבית סמכויותיו.

היום, לאחר שהוטלה אותה "פצצה גרעינית" על-ידי בית המשפט, - לא יוכל מי שהוביל אותנו לכאן לרחוץ בנקיון כפיו; ולא נוכל אנחנו, המחוקקים, להבטיח מראש, שבסופו של דבר לא יגברו הקולות הקוראים להקמת בית משפט לחוקה.

זכיתי לסייע על יד ראש הממשלה לסלק את שיטת הבחירה הישירה, אשר דירדרה את מעמדה השלטוני של הכנסת, וערערה את האיזונים והבלמים שבבסיס הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו.

זכינו לעצור את הסחף, בטרם התפוררותה המוחלטת של הכנסת לרסיסי מפלגות, חסרות כל סדר-יום משותף. ואכן, דמותה של הכנסת הנוכחית, השש-עשרה, שונה בתכלית מדמותן של שתי הכנסות שקדמו לה.

אני מאמין, כי הצלחנו לחולל מפנה לא רק בדפוסי ההצבעה של הציבור, אלא גם בתפיסתו את מרכזיותה של הכנסת; את חשיבותה בראש המשטר הדמוקרטי; ואת העובדה שהיא, ורק היא, המייצגת באמת את הציבור, את מאווייו, ואת ערכי היסוד של החברה כולה.

ואולם, עתה נראה, כי אין בכך די, וכי כבר בתקופה הקרובה תצטרך הכנסת להגן על עצמה, ועל הדמוקרטיה שלנו, מפני מה שהחל ככירסום בסמכויותיה, והפך לאיום אמיתי על מעמדה.

נכבדי,

רבות נכתב ונאמר על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, ועל הסכנות האורבות לפתחה. במיוחד אחרי רצח רבין, הפך הדיון בסכנות שאורבות, או אורבות כביכול, לדמוקרטיה הישראלית, לאופנה, אשר חילחלה, לא פעם, גם אל היכל המשפט, גם על חשבון חירויות היסוד. אך בינתיים, לא התערערה הדמוקרטיה הישראלית כהוא זה, על-ידי השוליים הקיצוניים של החברה. הוכח, תודה לאל, כי המסורת הדמוקרטית, והחשיבה הדמוקרטית, איתנים הרבה יותר בקרב הציבור, מבקרב מנהיגיו, שוטריו, ולא פעם - גם שופטיו.

הסכנה לדמוקרטיה הישראלית, מתברר, איננה מצד שוליה הסהרוריים של החברה, ואף לא מצד התלהטות הוויכוח הציבורי, בסוגיות האקוטיות שעומדות כאן תמיד על הפרק. הסכנה היא דווקא מבית, מתוך הממסד, ודווקא מתוך הממסד האמון לכאורה על קידוש ערכיה של הדמוקרטיה, והגנה עליהם.

אני מאמין, כי שלטון החוק והמשפט, הוא היוצא נפסד ביותר, כבר עתה, מן הכרסום המעמיק והנמשך ברשות המחוקקת ובסמכויותיה. אני מאמין, כי ממסד משפטי, החודר תחילה לתחומי האמונות, הדעות, והערכים, ועתה, שולח זרועות גם לתחומו המקודש של המחוקק, הריבון, - ממוטט קודם-כל את האימון הציבורי בו עצמו; אימון, שבלעדיו אין לו קיום.
http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?subjectId=3&DocId=2694&PageNumber=&GoBackXTimes=

מצ"ב קישור רילונטי לנושא הנדון...:-
@ עו''ד מאיר שמגר מכין חוקה לישראל...@
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5219&forum=gil&omm=0

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
מיהו הריבון? מאת: יו''ר בית המחוקקים הישראלי!! פילוביץ שחף 23.05.03 04:01 כותרת
  ''המהפכה החוקתית'' שיזם הנשיא ברק.............. פילוביץ שחף 23.05.03 09:43 1
     הימין מחזק את יו''ר הכנסת השמאל תוקף......... פילוביץ שחף 23.05.03 09:48 2
  מבחן התוצאה !! פילוביץ שחף 05.02.07 11:14 3

     
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   09:43   23.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. ''המהפכה החוקתית'' שיזם הנשיא ברק..............  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ריבלין תוקף: בית המשפט העליון פוגע בדמוקרטיה

יו"ר הכנסת: "המהפכה החוקתית" שיזם הנשיא ברק, גלשה להפיכה המסכנת את אושיות הדמוקרטיה, ואת שלטון החוק לשלטון השופט * הציע לגדור את בית המשפט העליון ולקצץ בסמכויותיו "לפני שיהיה מאוחר מדי" * השופט אהרון ברק: "רצוי שיהיה דיאלוג בין הכנסת לבתי המשפט. דיאלוג הוא חוק של הכנסת ופרשנות שלו על ידי בית המשפט... ביטול החוק מגשים את הדמוקרטיה במלואה"

יו"ר הכנסת: "המהפכה החוקתית" שיזם הנשיא ברק, גלשה להפיכה המסכנת את אושיות הדמוקרטיה, ואת שלטון החוק לשלטון השופט * הציע לגדור את בית המשפט העליון ולקצץ בסמכויותיו "לפני שיהיה מאוחר מדי" * השופט אהרון ברק: "רצוי שיהיה דיאלוג בין הכנסת לבתי המשפט. דיאלוג הוא חוק של הכנסת ופרשנות שלו על ידי בית המשפט... ביטול החוק מגשים את הדמוקרטיה במלואה"

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, האשים אתמול את בית המשפט העליון ומערכת המשפט בפגיעה בדמוקרטיה ובמוסדות השלטון. זאת, בעקבות ביטול חוק של הכנסת בבית משפט השלום בתל אביב. השניים דיברו בכנס שנערך אתמול בבית הנשיא מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות פרסום מדד הדמוקרטיה לשנת 2003.

בנאום שנשא במשכן הנשיא, האשים ריבלין את נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שישב לצידו, בהובלת הפיכה. לדבריו, הסכנה לדמוקרטיה הישראלית אינה מצד שוליה הסהרוריים של החברה, אלא "דווקא מתוך הממסד האמון לכאורה על קידוש ערכיה של הדמוקרטיה והגנה עליהם".

יו"ר הכנסת התכוון להחלטת שופט בית משפט השלום, הערכאה המשפטית הנמוכה ביותר, לבטל לפני מספר שבועות חוק שחוקקה הכנסת בנושא רואי החשבון. "נשברו כל הכלים, המהפכה החוקתית שהוכרזה על ידי כבוד נשיא בית המשפט העליון לפני מספר שנים, היתה אולי ללא כוונה, הביאה להפיכה שלטונית המסכנת כיום, לדעתי, את יסודותיה המקודשים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית".

ריבלין אמר כי בתי המשפט מרוקנים את מוסד הכנסת מתוכנו. "היכול כך אדם לכלכל את מעשיו בכל תחום, בין פלילי ובין אזרחי, שאיננו יכול להסתמך עוד על אף דבר חקיקה האומר במפורש דברים".

ריבלין הוסיף, כי בטווח המיידי, על הכנסת להגדיר בחקיקה את סמכויות בית המשפט בכל הנוגע להעמדת חוקים בביקורת שיפוטית. בטווח הארוך יותר יהיה צורך לדעתו לחנך מחדש את המשפטנים והשופטים הצעירים, "אשר גדלו בעשור האחרון על ברכיה של אסכולת 'הדמוקרטיה היחסית', או שמא 'האולגרכיה השיפוטית', אסכולה שחסידיה מבצעים היום בדמוקרטיה הישראלית מהפכה בחסות המשפט". יו"ר הכנסת המליץ לגדור את בית המשפט העליון ולקצץ בסמכויותיו. הוא קרא לכנסת "לעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מדי".

לדברי ריבלין, בית המשפט העליון גורם באופן עקיף לבוז שחשים האזרחים לכנסת. "מתברר שהבעיה איננה חבר כנסת אלמוני או שר פלוני, הבעיה איננה קרנם של הפוליטיקאים שירד הבעיה היא הכנסת עצמה. הבעיה היא שבעיני חלקים גדלים והולכים בממסד המשפטי והציבורי הכנסת פשוט מיותרת". יו"ר הכנסת עקץ בציניות את השופטים וציין "שהרי מה מבין חבר כנסת פשוט, פרימטיבי כזה, לפעמים מושחת שכזה, בענייני חוקה וחוקתיות. מה מבינים 120 הנודניקים האלה שנבחרו על ידי המון נבער".

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, נאלץ למשמע הדברים לתקן את נאומו הכתוב מראש. הוא אמר, כי כאשר בית משפט מכריז שחוק של הכנסת פוגע בזכות יסוד ומבטל את החוק, הוא אינו פועל בניגוד לדמוקרטיה, "הוא מגשים את הדמוקרטיה במלואה. אם הרוב נוטל שלא כדין זכויות מהמיעוט, זה אינו דמוקרטיה זה לקח שלמדנו מהשואה".

נשיא בית המשפט העליון הוסיף, כי הכנסת אינה הריבון, אלא העם הוא הריבון "הכנסת נבחרת על ידי הריבון ורצוי שיהיה דיאלוג בין הכנסת לבתי המשפט. דיאלוג הוא חוק של הכנסת ופרשנות שלו על ידי בית המשפט".

לגופו של המקרה עליו התבסס ריבלין אמר השופט ברק, כי שופט שלום או מחוזי, אין בסמכותם לבטל חוק, אלא רק יכולים להכריז שחוק אינו תופס על שני המתדיינים שלפניו.

משמעות הדבר, שהחלטת שופט השלום בתל אביב בעניין יועץ המס אינה הלכה אלא נכונה רק לאותו מקרה.

נשיא המדינה משה קצב אמר בכנס, כי חלק מן הזעזועים שעוברים על הדמוקרטיה הישראלית, נובעים מן המבנה השלטוני, ומן הראוי להקים ועדה ממלכתית שתגיש לכנסת ולממשלה הצעות לרפורמה במשטר ובמינהל הציבורי בישראל. (ע)
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=13286

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   09:48   23.05.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. הימין מחזק את יו''ר הכנסת השמאל תוקף.........  
בתגובה להודעה מספר 1
 

אורלב: דבריו של ריבלין ביטאו היטב את התחושה הרווחת בציבור כי ביהמ"ש העליון חושב עצמו כריבון עליון במדינה * השר בני אלון: יו"ר כנסת מתוקף תפקידו דואג לכבוד הכנסת ולהפרדת הרשויות

אורלב: דבריו של ריבלין ביטאו היטב את התחושה הרווחת בציבור כי ביהמ"ש העליון חושב עצמו כריבון עליון במדינה * השר בני אלון: יו"ר כנסת מתוקף תפקידו דואג לכבוד הכנסת ולהפרדת הרשויות

טולי פיקרש

דבריו של יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין כי "הכנסת תצטרך להגביל את סמכויות בית המשפט העליון, בגלל המהפכה החוקתית שנשיא בית המשפט העליון אהרון ברק עומד בראשה", והביקורת החריפה שהשמיע נגד בית המשפט העליון, עוררו אתמול סערה במערכת הפוליטית והציבורית. שרים וחברי כנסת מהימין חיזקו את יו"ר הכנסת והשמיעו עמדות דומות, שר המשפטים ונציגי השמאל, תקפו את ריבלין והתייצבו להגן על בית המשפט העליון ונשיאו.

שר הרווחה זבולון אורלב יצא להגנתו של יו"ר הכנסת ואמר כי "דבריו ביטאו היטב את התחושה הרווחת בציבור כי בית המשפט העליון הפר את האיזון הדמוקרטי וחושב עצמו כריבון עליון במדינה".

גם השר בני אלון (איחוד לאומי), נציג הממשלה בוועדה למינוי שופטים, הביע תמיכה בדבריו של ריבלין. "יו"ר כנסת מתוקף תפקידו דואג לכבוד הכנסת ולהפרדת הרשויות. שר המשפטים חושב שתפקידו להיות השרת של נשיא ביהמ"ש העליון".

יו"ר ועדת החוקה ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), מהמבקרים היותר תקיפים של בית המשפט העליון, אמר כי "צריך להצדיע לריבלין על דבריו האמיצים. אני מברך את יו"ר הכנסת על התייצבותו בחזית המגננה הפרלמנטרית, שנועדה למנוע את הקטנת השפעתה של הכנסת במסגרת מדיניות האקטיביזים השיפוטי שמוביל בית המשפט העליון", הוסיף.

יו"ר השדולה לכינון חוקה בהסכמה ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן (איחוד לאומי) אמר בתגובה כי "יש להחזיר את בית המשפט העליון לתפקד כרשות שופטת בלבד. הרשות השופטת חרגה מזמן במעורבותה בנושאים של הרשות המבצעת ושל הרשות המחוקקת, כלומר – חקיקת חוקה".

שר המשפטים יוסף לפיד (שינוי) לעומת זאת, יצא בהתקפה חריפה על יו"ר הכנסת וטען כי הביקורת שהשמיע "חורגת במהותה ובסגנונה מביקורת לגיטימית". לדברי לפיד, דבריו של ריבלין מהווים "הפרה חמורה של האמון בין הרשויות ואיום על בית המשפט העליון. לא היה תקדים כזה בתולדות המדינה. אני לא בטוח שהוא הבין את המשמעות הקשה של דבריו".

ח"כ אופיר פינס (עבודה), לשעבר יו"ר ועדת החוקה, אמר כי יו"ר הכנסת "מנהל מיתקפה שלוחת רסן, שמערערת בבוטות את אושיות הדמוקרטיה".
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=13284

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
יום שני י''ז בשבט תשס''ז    11:14   05.02.07   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. מבחן התוצאה !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 


לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות