המסית הלאומי של השמאל הקיצוני: !! מתי גולן !!  

לתזכורת, נביא את כללי כתיבת התגובות באתר גל"צ,
כללים שככל הנראה תלושים מהבנתם של אנשי המערכת עצמם.

ואם גם אתם מוטרדים מביזבוז כספי משלם המיסים על "צנזורה"
מטופשת, תוכלו לספר זאת למנהלי גל"צ,
[email protected]

הקישור לידיעה + בקשה
http://glz.msn.co.il/glz/news/6017936A89254190A01DC4D26B836075.htm
ובקשה לכותבים: נא לשלוח רק מכתבים מנומסים וענייניים.

SMALLאני
חבר מתאריך 14.4.02
228 הודעות 07:49 05.06.03
2. ואת התגובה הזאת שעברה צנזורה פיספסת
10. לפנות מיד את העלוקות שניקראים שמאלנים!או לתת (ללא תוכן)
לחמאס לטפל בהם.לעם ישראל נמאס מבוגדים !! , פטריוט ישראלי 05/06/2003 00:13
http://glz.msn.co.il/glz/news/6017936A89254190A01DC4D26B836075.htm

לכן נשיר רק שיר לשלום - אל תלחשו תפילה לכן נשיר רק שיר לשלום - בגאווה גדולה

Onln
חבר מתאריך 5.11.02
3897 הודעות 07:52 05.06.03
3. לא בכוונה. עצרתי מיד עם קריאת תגובה 2
לא מדובר כאן בנושאי ימין\שמאל, אלא בעניין עקרוני שכל
אדם מסכים לגביו.

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
7998 הודעות 07:55 05.06.03
4. כותרות כאלה נמחקות ברוטר.נט
הן מהצד הימני והן מהצד השמאלני. כותביהם מוזהרים ולפעמים נחסמים.
מפליא שבאתר גל"צ "הממלכתית", הן עולות לפירסום לאחר שעברו בדיקה.
החזקתו של אתר גל"צ עולה המון כסף. הכסף בא מתקציב הבטחון של המדינה.
אתר גל"צ הוא גף של תחנת הרדיו גל"צ השייך לאגף החינוך בצה"ל.

המסית הלאומי של השמאל הקיצוני: !! מתי גולן !!
איש התקשורת והעיתונאי הבכיר מר מתי גולן מוביל את קמפיין
ההסתה לשנת 2003....ראו הוזהרתם !!
@ להלן: כתבתו מהיום מעיתון גלובס...לעיל באשכול זה, ואשכול
בסקופים נמחק שוב והפעם עם כל התגובות המופיעות בגוף הוגעה זו.

Onln
חבר מתאריך 5.11.02
3902 הודעות 07:58 05.06.03

1. טוף, מתי גולן גם התנגד לטיבי בכנסת
בתגובה להודעה מספר 0
http://www.a-m-c.org/hebrow/press/10-04-2002b.html
לא הייתי ממהר לשייך אותו למחנה כזה או אחר.

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
8004 הודעות 08:01 05.06.03

2. גולן כבר נזרק מכל המדרגות על ידי ישראלים חילוניים נאורים
בתגובה להודעה מספר 0
גולן איש היסטרי, קרא כאן בעיון:
"על פי המחזה 'אטום', מפרי עטו של העיתונאי מתי גולן, החרדים
משתלטים על המדינה, רוצחים את ראש הממשלה ואשתו ומוליכים את ישראל
לשואה גרעינית, זאת כדי לקרב את ביאת המשיח".
http://musaf.net/search/1105.htm

אגב, הצליל "מתי גולן" לא מזכיר את "נטע גולן"?

דוכס הברזל
חבר מתאריך 4.11.02
115 הודעות 08:16 05.06.03

3. איפה הבעיה במה שהוא כתב?
בתגובה להודעה מספר 2
לכנות את השמאל בכינויי גנאי ראוי לאותה מידה של גינוי.


hamta
חבר מתאריך 2.4.02
4285 הודעות 08:51 05.06.03

4. צודק, הבעיה היא בך.
בתגובה להודעה מספר 3
עוד פאשיסט שמאלני הגיע לפורום, הישר מחבורת מטורפי "אינדימדיה"....
למה לא בחרת בשם "יד ברזל", פאשיסט שכמוך?

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
8004 הודעות 08:57 05.06.03

6. מה ההתנפלות הזו עליו?
בתגובה להודעה מספר 4
מה הוא כבר כתב?
אני מבקש לאפשר העברת דעות בלי השתלחויות כל עוד הם לעצם הנושא !
זכות הבעת הדעה היא לכל צד וכבר הבהרנו זאת. אם לא תתן לו להביע
כאן את דעתו, הרי שדעתך כאן, כבר לא תהיה רלוונטית.

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
4285 הודעות 09:04 05.06.03

7. תקרא את כל הודעותיו בפורום
בתגובה להודעה מספר 6
ביחוד את זו ששוללת הגנה משפטית ממפוני הגבעות:
http://rotter.net/forum/scoop/8122.shtml#13
הבן אדם בעל דעות פאשיסטיות משום שאינו מוכן לקבל את החוק.
והשוטרים עברו על החוק.

זו דעתי ואני בעד זכות הבעת הדעה. גם שלי!

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
8004 הודעות 09:14 05.06.03

8. קראתי. . .
בתגובה להודעה מספר 7
דעה שמאלנית מקובלת שלא חרגה משום פרופורציה !
אלה הן בדיוק הדעות שמותר לכתוב כאן ממש כמו
שמותר (ורצוי) לכתוב דעות מהימין ללא חת, אבל בלשון נקיה.

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
4285 הודעות 09:25 05.06.03

9. אין בעיה עם דעות שמאל, אבל פאשיזם מרגיז
בתגובה להודעה מספר 8
אין לי בעיה עם דעות שמאל, לגיטימי בהחלט ואני מנהל דיונים ערים בנושא.
אבל:
פאשיזם (כמעט תמיד הוא שמאלני...) או הערצת השימוש בכוח נגד אזרחים (כמעט תמיד נגד אזרחים אנשי ימין..) - מרגיז אותי.

שימו לב ל...:-

1. כותרת כתבתו בגלובס המצ"ב...
2. ההשוואה שהוא עשה בין החזרת אלז'יריה כשטח כבוש ליש"ע....

@ אריאל דה-גול? @

דה-גול נבחר ברוב גדול לשמחת הימין בצרפת, אבל איכזב אותו בגדול כשהחליט להחזיר את אלג'יריה לאלג'ירים. עכשיו נותר רק לראות אם שרון הוא באמת תואם דה-גול

מתי גולן 30/05/03 13:02

השטחים הכבושים של הצרפתים לפני כמה עשורים היתה אלג'יריה. כמו אצלנו, נחלקו הצרפתים בין אלה שחשבו שצרפת צריכה לצאת משם, לבין האחרים שהאמינו שצריך להישאר. הוויכוח לא היה אקדמי כלל ועיקר, הצרפתים השקיעו בו את מיטב ומירב יצריהם ורגשותיהם. כמו הימנים הקיצונים אצלנו, ראו תומכי ההישארות את אלג'יריה כחלק בלתי נפרד מצרפת, כמעט אדמה קדושה, ואצל רבים גם לא היה ה"כמעט".
גם שם נחלקו העמדות בין הימין שרצה להישאר לבין השמודעה

מאל שרצה לצאת. בזמן שהוויכוח בין שני המחנות ניטש, כבר היתה מחתרת אלג'ירית שלחמה בחרוף נפש למען עצמאות, והפילה חללים צרפתיים רבים. ככל שהתמשכה המלחמה העקובה מדם, גברו בצרפת הקולות לצאת מן התופת הזאת. גם כדי להפסיק את שפיכת הדמים, וגם ממניעים מוסריים של שליטה בעם אחר. ממש כמו אצלנו, כמעט בכל פרמטר.

כאשר נוכח הימין לדעת שהוא עלול להפסיד את המערכה על אלג'יריה, הוא שלף את הקלף החזק ביותר בצרפת של אותה העת, את הגנרל שארל דה-גול, גיבור מלחמת העולם השנייה, האדם המזוהה אצל הצרפתים עם שחרור ארצם מהכיבוש הנאצי. דהגול היה באותה עת בגלות מרצון מהפוליטיקה, אולם הוא הסכים לחזור כדי לעמוד בראש הימין בבחירות לנשיאות.

דה-גול חזר, דה-גול נבחר ברוב גדול - ודה-גול, כידוע, היה זה שהחזיר את אלג'יריה לאלג'ירים. הימין הצרפתי היה בהלם מוחלט מהמהפך של דה-גול. למעשה, הימין לא ראה בזה מהפך, אלא בגידה במולדת, ובהתאם לכך נעשו כמה נסיונות להתנקש בחייו של דה-גול, אחד מהם תואר בספר ובסרט "נשיא על הכוונת".

המהפך של דה-גול, צריך להדגיש, היה גדול בהרבה מזה של אריאל שרון. דה-גול הלך לבחירות לנשיאות עם התחייבות ברורה וחד-משמעית להבטיח את המשך שלטונה של צרפת באלג'יריה, בלי שום "אם" ו"אבל". אצלנו, לעומת זאת, צודק שרון כשהוא טוען כלפי הימין שהלך לבחירות עם עמדה של ויתורים כואבים למען שלום. אז, לפני הבחירות, הימין לא צייץ, כי הוא רצה לנצח את הבחירות, וידע שעם עמדה כזאת מקבלים הרבה קולות גם מהמרכז, בנוסף לקולות המובטחים ממילא של הימין.

אלא מה? הימין בעצם ציפה משרון שינהג כמו הפוליטיקאי המצוי, כפי שהוא עצמו נהג פעמים רבות: הבטחה בבחירות לחוד, ומעשה לחוד. האמנם טעה הימין במקרה הזה? האם שרון העכשווי באמת מתכוון לקיים את הבטחותיו? בימין יש רבים שמאבחנים אצל שרון קריצה כאשר הוא מדבר על הוויתורים המכאיבים. אחרים מאמינים שהפעם הוא מתכוון ברצינות, שהוא רוצה לסיים את חייו בציבוריים עם מעשה היסטורי.

על פי המידע המודיעיני הכינו המתנחלים מכלי שמן רותח, חומרי הדברה ורימוני עשן והלם. על צירי הגישה למאחז הם פיזרו דוקרנים כדי לעכב את רכבי המשטרה והצבא.

"שפיכת שמנים על הכוחות מהווה חציית קו אדום ומעבר לאלימות. אנחנו יודעים על ארסנל עשיר שממתין לנו", אמר אמש גורם משטרתי בכיר. בין המסרים הרבים שהעבירו יושבי המאחזים לכוחות המשטרה והצבא נכללה האזהרה "אנחנו ממליצים לכם לא להתקרב, יש כאן הפתעות מרחיקות לכת".

@ להלן: הכתבה במעריב...:-

מחכים לחיילים עם שמן רותח !! יושבי המאחזים לכוחות הביטחון:
"ממליצים לא להתקרב, יש הפתעות מרחיקות לכת" * בג"ץ עיכב פינוי 3 מאחזים.

מאת: חנן שלאין עמי בן­דוד

בג"צ עיכב בצו ביניים את פינוים של שלושה מאחזים - חוות גלעד, שבי שומרון מערב, וגבעת יצהר. העותרים טוענים כי לא ניתנה להם זכות שימוע וכי מבחינה משפטית אסור לצבא לפנותם.

אתמול פנה דיפלומט מהקונסוליה של ארצות הברית בירושלים למועצת יש"ע וביקש לברר פרטים על המאחזים שצה"ל מפנה. דובר המועצה יהושוע מור יוסף אמר כי הדיפלומט ביקש להבין מדוע פינה צה"ל את המאחז נווה ארז - דרום. לדברי הדיפלומט האמריקני לא היה המאחז ברשימת המאחזים שנועדו לפינוי משום שהוקם לפני כינון ממשלת שרון.
דובר מועצת יש"ע אומר כי השיחה עם הדיפלומט האמריקני מעידה כי ארצות הברית היא שמכתיבה את רשימת המאחזים המיועדים לפינוי.

"המאבק רק מתחיל"

על פניו נראה כאילו פינוי המאחזים הלא- חוקיים מתבצע כהלכה וכמעט ללא מאבק. אך גרעיני ההתנגדות הקשים של המתנחלים, בחוות גלעד ובמצפה יצהר, עדיין לא עמדו במבחן הפינוי, שנדחה אמש בחצות עד לאחר הדיון בבג"ץ.

מאות שוטרים וחיילים היו אמורים לקחת אמש חלק בפינוי המאחז הלא- חוקי "חוות גלעד". תוכנית הפינוי נבנתה כמבצע צבאי לכל דבר, לרבות תוכנית הטעיה במסגרתה ירוכזו הכוחות סמוך למאחז אחד, בעוד שהפינוי יתבצע במאחז אחר. אך שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, הוציא צו ביניים המורה לדחות את
פינוי המאחזים "חוות גלעד", "מצפה יצהר" ו"שבי שומרון מערב". צו הביניים תקף עד לאחר הדיון היום בבג"ץ בעתירותיהם של מתנחלים נגד הפינוי.

כבר פיזרו דוקרנים

למעריב נודע כי לידי המשטרה הגיע מידע מודיעני, לפיו אותם אנשים שהגיעו כדי למנוע את פינוי "חוות גלעד" הכינו "קבלת פנים חמה" לשוטרים ולחיילים.

על פי המידע המודיעיני הכינו המתנחלים מכלי שמן רותח, חומרי הדברה ורימוני עשן והלם. על צירי הגישה למאחז הם פיזרו דוקרנים כדי לעכב את רכבי המשטרה והצבא.

"שפיכת שמנים על הכוחות מהווה חציית קו אדום ומעבר לאלימות. אנחנו יודעים על ארסנל עשיר שממתין לנו", אמר אמש גורם משטרתי בכיר. בין המסרים הרבים שהעבירו יושבי המאחזים לכוחות המשטרה והצבא נכללה האזהרה "אנחנו ממליצים לכם לא להתקרב, יש כאן הפתעות מרחיקות לכת".

חוות גלעד נחשבת לסמל של המאחזים הלא- חוקיים, ומי שמנצח על מאות האנשים שהגיעו למקום הם דניאלה וייס, ראש מועצת קדומים, ואיתי זר שמתגורר במקום. אחיו של איתי, גלעד זר, שנרצח במקום בידי פלשתינים. הן וייס והן זר הקפידו אתמול לשדר לחבריהם מסר ברור: "לא נאפשר פינוי בקלות,
אבל מצד שני גם לא ננהג באלימות כלפי כוחות הביטחון".

בעוד המתנחלים ב"חוות גלעד" נערכים לפינוי, גילה ראש המועצה האזורית שומרון, בנצי ליברמן, כי אתמול הוקמו באזור בנימין ארבעה מאחזים חדשים. "מאבק ממושך דורש הרבה סבלנות, על כל מאחז שיפונה יקומו נוספים, כפי שהיה הלילה שכבר קמו ארבעה מאחזים חדשים", אמר ליברמן.

גם בשכונת הרווקים הסמוכה להתנחלות יצהר המשיכו המתנחלים להיערך לפינוי. הם ניסו למנוע את כניסת אנשי התקשורת ליישוב ואף הורו לחייל בש.ג. שלא לאפשר לעיתונאים להיכנס. התושבים הקפידו ליצור מכשולים על מנת לא לאפשר את הגעת כוחות הביטחון עד למאחז עצמו. הם הניחו גלי אבנים לאורך
כמאתיים מטר בכביש הצר המוביל למקום. "מבחינת מערכת הביטחון הדבר לא מהווה מכשול. טרקטור יסיר את המכשול בתוך זמן קצר", אמר גורם בכיר.

כמעט בלי התנגדות

למעט שלושת המאחזים המאוישים שפינויים הוקפא אתמול, יתר המאחזים פונו כמעט ללא התנגדות.

שלשום בשעות הערב ניתן האות לתחילת המבצע. כוחות צה"ל פינו מאחזים בלתי מאוישים באזור מכמש, עפרה, קרני צור ושומרון. לקראת חצות נותר על כנו רק המאחז המאויש בעין חורון. מדובר בשלושה מבנים השייכים למשפחה פלשתינית נוצרית שעזבה את המקום לפני שנה וחצי ועברה לירדן. קבוצת מתנחלים השתלטה על המקום. בימי שר הביטחון בנימין בן- אליעזר כבר פונה המקום, אך יושביו חזרו.

במועצת יש"ע כבר הבהירו כי הם אינם תומכים במאחז עין חורון, אך גורמי הביטחון חששו מהתנגדות אלימה מצד אנשי המאחז. "זה לא משחק ילדים. הדרך שבה יתבצע הפינוי ראשון של מאחז מאויש תצביע על המשך הדרך, כשנגיע למאחזים המורכבים יותר. יש לפעול בנחישות ובתקיפות אבל בשום פנים ואופן
לא להגרר לפרובוקציות", הבהירו מפקדי צה"ל לעשרות החיילים והשוטרים שהתרכזו במפקדת מחוז ש"י לקראת המבצע.

סמוך לשעה שתיים אחר חצות הגיע לעין חורון סנ"צ ששי ששון, מפקד תחנת מעלה אדומים. המתנחלים, שעד לאותו רגע איישו את הגגות ופיטרלו מסביב, רצו מיד לחדרים ונעלו את תריסיהברזל. "תעביר לי את תעודת הקצין דרך התריס", ביקש המתנחל ממפקד המשטרה. לאחר שלוש דקות, כשהמתנחלים נשארו בשלהם, פרצו השוטרים פנימה. המתנחלים גילו התנגדות פסיבית. הם
שכבו על הרצפה והרבו לקרוא במקורות. השוטרים ניגשו מיד לכלי הנשק שהיו בצד החדר. כעבור 20 דקות פונו המתנחלים מהחדרים והורדו מהגג, שם הסתתרו. חיילי גדוד נחשון פינו את ציוד המתנחלים למשאית, ובעזרת מתכת אטמו את פתחי המבנה.

"בלי טעויות קטנות"

מי שהתרוצצו אתמול בין המאחזים השונים בשומרון היו בנצי ליברמן, ראש מועצה אזורית שומרון, וזאב חבר, מראשי תנועת אמנה, תנועת ההתיישבות ביש"ע. ליברמן הסביר לאנשים כי "אנו עומדים כעת בפני מאבק ממושך. זוהי ריצת מרתון ואסור לנו לאבד כוחות, ואת הכוח המוסרי. אסור לעשות טעויות קטנות בדרך הארוכה".
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/492/286.html
***
בהכנת הידיעה השתתפו מנחם רהט ושמואל מיטלמן

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
12661 הודעות 11:56 11.06.03
2. adair777 ידידי: גם אני שמעתי את ניצן חן כל...

השידור ברשת ב' בתכנית הכל דיבורים כמראיין אורח בתכניתה
של ענת דוידוב, והוא אין ספק אחד המסיתים נגד המחנה הלאומי
שנרתם לקמפיין התקשורת השמאל קיצונית.

אני במקומך הייתי עורך את הכותרת שלך...:-
"ניצן חן הפיל בפח את השר זבולון אורלב"

תחשוב על זה יש לך עוד זמן לערוך זאת...

מסוף השבוע שעבר החל "קול פלשתין" לשדר שירים לאומניים, הכוללים הסתה להמשיך ולהיאבק למען שחרור אדמת "פלשתין" מ"הכיבוש הישראלי", וזאת למרות הבטחות הרש"פ להפסיק את ההסתה.

מזה חודשים אחדים חדל "קול פלשתין" לשדר שירים לאומניים, והיה משדר שירים רגילים, אולם בשלושת הימים האחרונים החלה התחנה לשדר שירים לאומנים המסיתים את הערבים להמשיך ולהיאבק בכוח הזרוע "נגד הכיבוש הישראלי".

גורמים ערבים טוענים כי "קול פלשתין" כפוף ישירות לערפאת, וכי ככל הנראה ניתנה הנחייה ברורה לחזור לשדר את השירים הלאומניים על חשבון התוכניות הרגילות.

מאז פסגת עקבה "קול פלשתין" פותח את מהדורות החדשות שלו מדי שעה בסיקור האירועים ביו"ש ומותח ביקורת על פעולות צה"ל ביש"ע.

המזרחן ד"ר יובל ארנון אוחנה אומר לערוץ 7 כי אמנם מחמוד עבאס ניסה לקרוא להפסקת האינתיפאדה המזוינת אך הוא קרא להמשיך את המאבק בשיטות אחרות. עם זאת ארגוני המחבלים ברש"פ מתנגדים לעצם הפסקת המאבק המזוין, וזאת אף על פי שבשטח ניכרת תחושה לא קלה של התשה. עם זאת, לדבריו, המוטיבציה של הארגונים להילחם לא נפגעה.

ארנון אוחנה מציין כי מפת הדרכים עוסקת רק במניעת הפן הצבאי של המאבק, והדבר הוא אכן חשוב וקריטי אך אינו היחידי. לעומת זאת אין כל פעילות בניסיון לעקר את הרכיבים האחרים שמזינים את האיבה.

דוגמא לכך הוא מציין כי לפני כמה חודשים שינתה הרש"פ את שמות בתי הספר ביו"ש. השמות החדשים מקושרים למאבק. בית הספר לבנות נקרא בית ספר לבנות "השיבה". כך נמשכת ההסתה במלוא עוזה, דבר שמנטרל את האפשרות להתמודד עם הלך הרוחות ברש"פ. אוחנה מציין כי גם ה"הודנה", שנראה כי הרש"פ חותרת אליה, למעשה היא הפסקה זמנית בלבד של המאבק הצבאי, וזאת רק כדי להתארגן עד להתאוששות ולחזור למאבק.

מתי גולן 23/06/03 10:57

אני לוזר? שאל פעם שמעון פרס במרכז מפלגתו, וכולם צעקו "כן", ופרצו בצחוק. נו, באמת, איך יכול הבן אדם הזה, שנכשל בכל כך הרבה מערכות בחירות, איך הוא יכול להציג שאלה שהתשובה עליה כל כך ברורה? מה עוד צריך לקרות כדי שהאיש הבלתי מתעייף הזה יבין שהוא לוזר?
האמנם לוזר? האם הפסד בבחירות הוא בהכרח לוזריות של המפסיד? האם לא יכול להיות שמי שגורם להפסד הזה, מי שמוותר על מנהיגותו של המפסיד,
הוא הלוזר האמיתי?

במובן של הלוזריות שמיחסים לפרס, לא היה בתולדות מדינת ישראל "לוזר" גדול יותר ממנחם בגין. פרס הפסיד בארבע מערכות בחירות, תמיד על חודם של קולות בודדים, וניצח באחת. בגין הפסיד בשמונה מערכות בחירות, משנת 1948 ועד 1977, במשך 19 שנים. הפסדים? - רובם היו הרבה יותר דומים לתבוסות. יכול להיות לוזר יותר גדול? מיעוט במפלגתו של בגין אמנם חשב כך, ותמיד היו נסיונות להדיחו מהמנהיגות. אבל הרוב לא השתכנע, והמשיך לבחור את הלוזר כמנהיגו.

איך היו נראים פני הדברים אם המיעוט היה מצליח לשכנע את הרוב להדיח את בגין הלוזר? האם היה מתרחש המהפך השלטוני ב-1977? האם מנהיג אחר היה עושה את הסכם השלום עם מצרים? ברור שבלתי אפשרי לדעת, אבל מה שכן ידוע, זה שבגין עשה זאת. ושייתכן שאם היה בגין מודח בגלל הלוזריות שלו, אולי לא היה מהפך, אולי לא היה שלום עם מצרים, אולי אנחנו, הציבור הישראלי, היינו הלוזרים הגדולים באמת.

אם מעמידים את דוד בן-גוריון בקטיגוריה נפרדת, קטיגוריה של מייסד המדינה, אז בתולדות מדינת ישראל לא היה ראש ממשלה טוב יותר משמעון פרס. השנתיים שהוא שימש בתפקיד הזה היו דוגמא לדרך בה צריך לנהל את המדינה. הוא היה האדם שהציל אותנו משואה כלכלית של מאות אחוזי אינפלציה, ובמהלך כהונתו ידעה המדינה תנופה של עשייה ויזמות. אבל מה לעשות, אחרי שנתיים נאלץ פרס להעביר את ראשות הממשלה אל יצחק שמיר, מכיוון שהציבור בבחירות כפה תיקו. ויצחק שמיר - נו, טוף - ראש ממשלה גדול הוא לא היה. אז מי יצא לוזר מהענין?

מתי גולן 27/06/03 10:08

התיאטרון הקאמרי מעלה בימים אלה הצגה חדשה של יהושע סובול בשם "עד ראייה". הרקע הוא מלחמת העולם השנייה, והמחזה ממוקם באגף נידונים למוות בגרמניה הנאצית, בו יושב סרבן הגיוס פרנץ ירגשטטר.
כמו ברבים ממחזותיו של סובול, גם במחזה זה הדמויות המאכלסות את המחזה אינן אנושיות, אלא סטריאוטיפים דרכם מעביר המחבר את דעותיו הפוליטיות הקיצוניות והבלתי משתנות. אנחנו לא יודעים מה מניע את הדמויות, מאיפה באו להן אמונותיהן ואופין, ולמה הן עושות או לא עושות את הדברים שהן עושות או לא עושות על הבמה.

מודעה

אין התלבטויות, אין אפור, הכל שחור ולבן. הסרבן הוא למעשה מלאך, לא בן-אדם. הוא מוכן לתת את חייו על סרבנותו המצפונית. אין לו התלבטויות ביחס לצדקת דרכו, אין לו חרטות, אין לו הרהורי כפירה. כאמור, מלאך. חבריו שכן משרתים בצבא הם, לעומת זאת, או ליצנים קלי דעת או סתם פשוטים וגסי רוח. כך גם שופטיו של הסרבן - אנשים חסרי דעת, גסים, צעקנים. כך גם המאהבת - בימבו, פרחה, לעומת אשת הסרבן ובתו, שהסרבן האציל עליהן משהו ממלאכיותו.

הקבלה שאינה מקבילה מזכיר לכם משהו? יכול להיות שיש פה הקבלה עם סרבני המצפון "שלנו"? יכול להיות שלא? הרי בלי ההקבלה הזאת לא יכול להיות עניין כלשהו בהעלאת המחזה, לא כל שכן בצפייה בו. מה גם ששמו של הסניגור של הסרבן הגרמני הוא פלדמן. יכול להיות שיש כאן הקבלה לעו"ד אביגדור פלדמן, סניגורם של סרבני שרות ישראלים? יכול להיות שלא?

אפשר היה לסלוח לשטחיות הסטריאוטיפית מבחינת האיכות המקצועית של המחזה, קשה מאוד לסלוח לה מבחינת עיוות האמת האנושית הקיימת במציאות. האמנם כל מי שמתגייס לצבא הוא אידיוט או גס רוח? אין בין המשרתים בצבא בכלל, וביחידות קרביות בפרט, צעירים שהם לא פחות אידיאליסטים, ואולי יותר, ממי שמסרב לשרת? לא פחות אינטליגנטים, אם לא יותר? לא פחות אנושיים, אם לא יותר? לא פחות

רגישים, אם לא יותר?

האמנם כל מי שמכריז על עצמו כסרבן מצפון הוא באמת יפה, פיסית ונפשית, אופיו נוח לבריות ומניעיו כולם על טהרת המצפון? האם לא יכול להיות שיש גם מניעים אחרים, חלקם אולי נסתרים? אולי פחדנות? אולי הרצון להתבלט? אולי משהו שקשור לילדות? ואולי חלקם, לפחות, הם ילדים תועי דרך, כמו אלה המחפשים את הארי קרישנה או את החזרה בתשובה? או כאלה המבקשים לא לבזבז כמה שנים בצבא?

קשה מאוד גם לסלוח על ההשוואה בין שתי הסיטואציות. סרבנות בגרמניה הנאצית, וסרבנות בישראל. מילא ששכנותיה של גרמניה לא רצו להשמידה, כמו שכנינו שלנו. מילא שגרמניה היתה זו שהתחילה במלחמה, לעומת שכנינו, שהתחילו ב-1947, מתוך רצון מוצהר לסכל את הקמת המדינה היהודית. מילא שהם שוב התחילו במלחמה, במקום להמשיך במשא-ומתן, לאחר שלא אהבו את הצעותיו של אהוד ברק. מילא שעד היום יש בין שכנינו כאלה המצהירים על רצונם להשמיד אותנו, והם מגבים את הצהרותיהם במעשי הרג.

סרבנות של רווח מילא. אבל לעשות את הסרבנים שלנו גיבורים כמו הסרבן הגרמני, זה כבר לא מילא. להיות סרבן בגרמניה הנאצית היה באמת מעשה של גבורה עילאית. כי המחיר על הסרבנות שם היה מוות. אדם לא יכול לשלם מחיר גבוה יותר על ציות לציווי מצפונו.

מה המחיר שמשלם סרבן מצפון אצלנו? הוא הולך לבית-סוהר צבאי. שום דבר נורא, כמה מהמתקנים הללו נראים יותר כמו קייטנות. כעבור כמה שבועות, לכל היותר חודשים, הוא יוצא. והולך לאן? הביתה. ללימודים. לעבודה. כלומר: בעוד מי שאינו סרבן נאלץ לתת שלוש שנים מחייו, ואחר כך עוד כמה שנים במילואים, הסרבן חוסך את כל השנים הללו, הוא יכול ללמוד בהן, הוא יכול לעשות כסף. כלומר: לא רק שהסרבן אצלנו לא משלם מחיר של ממש על סרבנותו, הוא אפילו מרוויח מכך.

וכנראה שבעתיד הוא ירוויח אף יותר. כל הזמן מחפשים רק "להבין" אותו. שמעתי את ח"כ זהבה גלאון אומרת ברדיו שצריך לחפש דרך להקל על סבלם של הסרבנים.

ומה עם הלוחמים? מה עם סבלם שלהם, עם דמם? אולי כדאי לחפש דרכים להקל עליהם? אפילו ראש אכ"א, האלוף גיל רגב, הודיע לאחרונה כי צה"ל מחפש דרכים "להקל" על דילמות העומדות בפני סרבנים. כלומר, גם מבחינה חברתית, וגם מבחינה מוסדית, הסרבן הישראלי הוא "הבן יקיר לי". כולם רוצים להבין אותו ולהקל עליו.

כל השוואה בין הסרבנות בישראל עם הסרבנות בגרמניה מהווה עלבון לפרנץ יגרשטטר וחבריו ששילמו בחייהם על סרובם לשרת את הנאצים.
http://www.globes.co.il/serve/

@ להזכירכם/ן !!
20. מנהיגות בצה''ל עוברת דרך תיאטרון הקאמרי......
קורס מנהיגות בצה"ל-מצ"ב בהמשך כתבה בידיעות אחונות...:-
http://rotter.net/forum/gil/5048.shtml#20

מתי גולן 22/08/03 9:11

בהתחלה חשבתי שזו בדיחה, אולי מתיחה. "אהוד ברק: בבריטניה ראש הממשלה כבר היה מתפטר". ברק אמר את הדברים בהקשר של התערבות שרון במינהל למען ידידיו מכפר מל"ל, והפרשיות האחרות. תופעה חמורה, הידרדרות שלטון החוק. ברק גרם הנאה גדולה למאזיניו, פעילי מפלגת העבודה. שובו של הלוחם הגדול לחוק וסדר.

בריטניה, אה ? - או.קיי. בואו נבדוק מה עוד היה גורם להתפטרות בבריטניה.

פרשת צאלים ב', למשל, לא רק עצם האסון בתרגיל, לא רק הכשל המבצעי, אלא הטיוח שאחריו, הבריחה מאחריות. רמטכ"ל בריטי היה ממהר ליפול על חרבו למען פקודיו. ברק אמנם הציב את החרב, אבל הפיל עליה לא את עצמו, אלא את חייליו וקציניו, כמו המנהיג הישראלי המצוי.

ופרשת העמותות. בבריטניה לא ממתינים להחלטת היועץ המשפטי אם להעמיד לדין. די היה בביקורת של מבקר המדינה. די היה בעובדות, שגם אם לא היו פליליות, בוודאי לא היו תקינות מבחינה ציבורית. אבל ברק, שוב, לא נהג כמו ראש ממשלה בריטי, הוא נהג כמו ברק ישראלי. שובפקודיו, האנשים שעבדו למענו בעמותות, הם אלה שצפויים לעמוד לדין, בעוד שהוא, ברק, מבלה בסיורי הרצאות בארה"ב שבהן הוא מרוויח ממון רב. ברק צודק. בבריטניה, שרון כבר היה מתפטר מזמן. אבל בבריטניה גם ברק היה מתפטר. גם כרמטכ"ל, גם כראש הממשלה. מה שבטוח, בבריטניה ברק לא היה מעז לפתוח את פיו בנושא התפטרות של ראש ממשלה, אלא הוא היה פורש לארמונו בכפר שמריהו ומשתדל שישכחו שהוא קיים.

אבל אנחנו לא בריטניה. מן הטעם הפשוט, שכדי להיות בריטניה צריך להחליף את הישראלים בבריטים, כולל, ואולי בעיקר, את המנהיגות. איך אפשר לדרוש מישראלים שיהיו בריטים? איך אפשר לצפות מברק שיהיה טוני בלייר, כאשר הוא בסך-הכל ברק.

עמידה של כבוד

אני בעד. שלא יהיה שום ספק בעניין הזה. אני בעד שתלמידים יעמדו כשהמורה נכנס לחדר. אני בעד שיקראו למורה "מורה", ולא מוישה או שולק'ה. כולי בעד היוזמה הזאת של מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש.

כמובן, שמיד נשמעו הקולות הצפויים, הטוענים שזה ארכאי, וטיעון המחץ כי כבוד לא נרכש באמצעים פורמליים-סמליים אלא על ידי "אישיות", "תוכן" וכו'. שזה נכון בגדול. אבל זה לא נכון בקטן. ולפני שמגיעים אל הגדול, צריך שיהיה הקטן. כלומר: מורה לא צריך להיות מאור הגולה, ברוב המקרים הוא גם לא כזה ולא יכול להיות כזה עם המשכורת שהוא מקבל. אבל גם אם מורה הוא אדם בינוני, הוא המורה. המחנך. ואם לא רוחשים לו כבוד, הוא אינו יכול לבצע את תפקידו בצורה יעילה.

יש ערך חינוכי לעמידה לכבוד המורה. יש ערך חינוכי בפנייה אליו כמורה ולא בשמו הפרטי. מורה לא צריך להיות חבר של התלמידים, הוא צריך להיות המורה שלהם. וכדי לעשות את ההפרדה הזאת צריך גם גינונים רשמיים.

בריטניה, ארה"ב. אנחנו רוצים להידמות לבריטים ולאמריקאים. להיות מתקדמים ומחונכים כמותם. אז שם עומדים לכבוד המורה. שם עומדים כאשר ראש הממשלה, או הנשיא, נכנסים אל החדר. אצלנו מחשבה כזאת מעוררת גיחוך. בחייכם, ראש שמוש ממשלה. בסך-הכל שרון, זה מהגדוד, מהחווה, אז אני אעמוד לכבודו?

זה צעד קטן. אבל אולי, מי יודע, אם ניתן כבוד למורה, אולי גם ניתן פעם כבוד לזולת. לעצמנו. כמו הבריטים.
http://www.globes.co.il/serve/

מתי גולן 26/08/03 23:29

סוף סוף מצאה מועצת העיתונות את האשם בהידרדרות האתית בתקשורת הישראלית: משה נגבי, הפרשן המשפטי הוותיק. הפושע האתי הזה אשם בכך ששידר בערוץ הראשון פרשנות על עיסקת טיעון בין עופר נמרודי לבין הפרקליטות. עיסקה אמנם נחתמה, אבל נמרודי התלונן שדברי הפרשנות היו נגועים בניגוד עניינים. בית הדין לאתיקה, בערכאת ערעור, מצא שנגבי ראוי לאזהרה בגלל שהעמיד עצמו במצב של ניגוד ענינים בכך שלא עשה גילוי נאות, כלומר לא יידע את המאזינים שפוטר מ"מעריב".


לא בסדר? אם כן, אז לפחות עוד 90% מעיתונאי ועיתוני ישראל הם לא בסדר, ואת ה-10% אני מעניק רק מחמת הספק. כשב"מעריב" מתנהל מסע נגד ניצב משה מזרחי שהיה חוקרם של הנמרודים - זה אתי? זה לא ניגוד עניינים? כש"ידיעות אחרונות" ממלא עמודים שלמים על, למשל, טכס בחירת מלכת היופי המאורגן על ידו - זה אתי? כשכל העיתונים הגדולים מפרסמים מודעות סקס, לכאורה בניגוד לחוק, זה אתי? כשכוכבי תקשורת עוסקים בריש גלי בפרסומת, במקרים רבים בתחומי הכתיבה שלהם - האם יש דבר יותר לא אתי?

מה המסקנה? ובכן, יכול להיות שצריך להכריז על קץ האתיקה. העמדת הפנים כאילו היא עדיין קיימת, נזקה מרובה מתועלתה, כי הציבור חושב שמה שהוא רואה ושומע מבוסס על עיתונאות אתית, וזה אינו נכון. צריך לומר לציבור את האמת, כדי שלא יהיו אשליות. מדובר בתקשורת מסחרית המגלגלת המון כסף. ובמקום שיש הרבה כסף, כללי האתיקה מרגישים כמו דגים ביבשה.

מקרה נגבי הוא דוגמא למה שהכסף עושה. בעולם בו הכסף מדבר, הדפוק הוא מי שאין לו כסף, כמו נגבי. אנשים עם ממון, כמו בעלי העיתונים, שוכרים את שרותיו של עורך דין צמרת כדי להשיג הרשעה נגד מי שאין לו. מול נגבי, בבית הדין לאתיקה, התיצב לא אחר מאשר עו"ד דן אבי-יצחק. נגבי יכול להרשות לעצמו ייצוג כזה?

מעניין איך מרגישים הפרופסורים הנכבדים של מועצת העיתונות לאחר שמצאו את נגבי, מכל העיתונאים, מכל בעלי העיתונים, נגוע בעבירה אתית. אם הם חשים שמץ של אי נוחות, יש לי בשבילם הצעה שתאפשר להם לעשות מעשה שהוא מתבקש: הכריזו על ביטולם של כללי האתיקה, מכיוון שממילא אינכם מסוגלים לאוכפם. תאמרו לציבור שזה המצב, שאין אתיקה, כדי שיידע הציבור, כי המוצר שהוא מקבל היום מהתקשורת הוא ברובו מסחרי, לא עיתונאי.
http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=718551&fid=845

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

אני מזמין כל הורה במדינה להציג לעצמו את השאלה הבאה: האם זה אפשרי שהילד שלך יקבל 1.5 מיליון דולר - ואתה לא תדע?
מאת: מתי גולן
15:09 28/3/04

אני מזמין כל הורה במדינה להציג לעצמו את השאלה הבאה: האם זה אפשרי שהילד שלכם, בן או בת, יקבל 1.5 מיליון דולר ואתם לא תדעו על כך?
אני מזמין כל בן או בת להורים בישראל להציג לעצמם את השאלה הבאה: האם זה אפשרי שאתם תקבלו 1.5 מיליון דולר ולא תספרו על כך להורים שלכם?

אני מזמין כל מעסיק במדינה להציג לעצמו את השאלה הבאה: האם זה אפשרי שתשלמו לתחקירן בלתי מנוסה ונטול ידע, סכום של 1.5 מיליון דולר תמורת כמה שעות של גלישה באינטרנט?

אני מזמין כל מועסק במדינה להציג לעצמו את השאלה הבאה: האם זה אפשרי שתמצאו מעסיק שישלם לכם 1.5 מיליון דולר תמורת תחקיר הכרוך בגלישה של כמה שעות באינטרנט?

השאלה איננה אם כל זה סביר, התשובה לגבי הסבירות ברורה מאליה. השאלה היא אם זה בכלל אפשרי. התשובה היא שמבחינת יחסי הורים וילדים זה אפשרי ואפילו סביר, רק במקרה בו היחסים במשפחה הם עכורים במיוחד, כשאין שום דיבור בין הורים וילדים.

במקרה שלפנינו, שהוא המקרה של משפחת שרון, כמובן, מדובר במשפחה שאין הרבה קרובות כמותה. לא רק שהאבא אריאל והילדים גלעד ועמרי דבוקים זה לזה, הם אפילו גרים ביחד, בית ליד בית, בחווה אחת. והם תמיד סיפרו בגאווה איך הם אוכלים את ארוחותיהם ביחד, ואיך במהלך אותן ארוחות הם מדברים על הכל. חוץ, על-פי טענתם, מאשר על המיליון וחצי דולר.

אלה השאלות שגם מני מזוז נדרש עכשיו להשיב עליהן. הוא צריך לגייס לעזרתו לא רק את נסיונו המשפטי, אלא גם את הוותק שלו כאב וכבן. אם התשובה שלו לשאלות אלה היא כן, זה אפשרי, אז הוא צריך להניח לשרון ולהימנע מהגשת כתב אישום. אבל אם הוא יגיע למסקנה, גם כמשפטן וגם כאיש משפחה, שזה בלתי אפשרי שוב, לא בלתי סביר אלא בלתי אפשרי אז אין לו דרך אחרת מאשר הדרך אל בית המשפט.

כי אם זה לא אפשרי, אז גם בלתי אפשרי ששרון התערב למען אפל באדמות גינתון לשם שמים. וזה גם בלתי אפשרי שהוא התערב למען אפל בפרשת האי היווני, מבלי שהיה מודע לכסף הרב שאפל העריף על בנו על לא עוול של עבודה בכפו. וזה גם בלתי אפשרי שיכול להיות ספק לגבי הבלתי אפשריות של הסיטואציה. וזה גם בלתי אפשרי ששרון ייצא מהמצב הבלתי אפשרי הזה בלי כתב אישום.

החידון של ביבי

בפרשת המתנות המליצה עדנה ארבל להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין החליט אחרת. אני מזמין כל אזרח במדינה להציג לעצמו את השאלה הבאה: האם זה אפשרי שגם במקרה של שרון מייחל נתניהו שמזוז ינהג כמו רובינשטיין?

במקרה של משפחת שרון מדובר במשפחה שאין הרבה קרובות כמותה. הם תמיד סיפרו בגאווה איך הם אוכלים את ארוחותיהם ביחד, ואיך במהלך אותן ארוחות הם מדברים על הכל. חוץ, על-פי טענתם, מאשר על המיליון וחצי דולר

http://www.globes.co.il/serve/

יוני 1
חבר מתאריך 30.1.04
3211 הודעות 21:22 21.05.04

חובה על ראש ממשלת ישראל לחסל את ערפאת גם למען הפלסטינים

קראו מאמר חכם ונכון של מתי גולן בעיתון גלובס

מלך ירדן קורא לערפאת להתפטר. אולי אנחנו צריכים "לפטר" אותו, וליצור סיכוי למצב שבו יהיה למי להחזיר שטחים תמורת שלום, דבר שהוא יותר אינטרס "שמאלני" מאשר "ימני"
מתי גולן 11:21 21/5/04

השבוע קרא המלך הירדני עבדאללה ליאסר ערפאת לשקול התפטרות מתפקידו. זה כמו לקרוא לשמעון פרס או לאריאל שרון לעשות את זה. יש זן של אנשים שאינם מתפטרים וגם אינם שוקלים. אלה אנשים שרק באלונקה אפשר להיפטר מהם. לכן, כאשר מדובר באדם שהישארותו בתפקיד ממיטה אסון על בני עמו וגם עלינו, צריך להעלות אותו על האלונקה.
זה המקום להדגיש דבר שאינו מובן מאליו אצלנו. כשאדם מציע להרוג את יאסר ערפאת, מיד מקטלגים אותו כ"ימני".מודעה

אז הנה המשנה המדינית שלי. למען שלום אמת אני מוכן להחזיר לפלשתינים את כל השטחים שנכבשו ביוני 1967, ללא יוצא מן הכלל, בלי ויכוחים. אני מוכן, מה זה מוכן, להוריד את כל ההתנחלויות. ובתוכנית שלי כלול גם ויתור על הריבונות שלנו בירושלים המזרחית. ומה לעשות, אני גם חושב שהר הבית והכותל אינם שווים מלחמה מתמשכת.

יכול להיות יותר "שמאלני" מזה? אבל אצלנו מי שהוא בעל דעות כאלה, צריך גם להיות נגד חיסולו של ערפאת. הקיטלוג הישראלי קובע כי זה חלק מה"שמאלנות", להיות נגד הריגת הראיס. למה? או, כאן יש למתנגדים השמאלנים קצת בעיה. הם לא כל כך יודעים. עיקר התנגדותם מתמצה בטענות שהעולם יגיב בצורה קשה, שהערבים יקומו נגדנו כאיש אחד, וחוץ מזה זה לא מוסרי להרוג בכלל, וראש מדינה בפרט.

ואני אומר כך: הסיבה היחידה בגללה אני תומך בחיסול ערפאת היא דעותי "השמאלניות". כלומר, אני משתוקק למצב בו ניתן יהיה ליישם את דעותי, כלומר להחזיר את מה שהפלשתינים רוצים ולקבל בתמורה את מה שאנחנו רוצים, כלומר שלום. הבעיה היא שאין עם מי לעשות את העסקה הזאת, מכיוון שערפאת לא נותן. על זה שהוא מהווה מכשול כבר מסכימים כולם, אפילו המלך עבדאללה. המסקנה המתבקשת היא שסילוק ערפאת יסיר את המכשול הזה. כמובן שלא ברור אם מי שיבוא אחריו יהיה יותר טוב. אבל הוא לא יכול להיות יותר גרוע. לא שווה ניסיון?

אם, לעומת זאת, הייתי בעל דעות "ימניות", הייתי עושה הכל כדי לשמור על ערפאת שלא יצטנן. כי אדם שאינו רוצה להחזיר שטחים, לא רוצה להיפרד מירושלים המזרחית, לא רוצה לבוא אל הכותל והר הבית כתייר, ערפאת הוא האידיאל בשבילו. אפשר לסמוך עליו שהוא ידאג לכך שלא תיווצר סיטואציה בה נזדקק לעשות את הוויתורים הללו. אפשר לומר שערפאת הוא תעודת הביטוח של בעלי הדעות הימניות, והאויב של בעלי הדעות השמאלניות.

האלטרנטיבה לחיסול ערפאת היא שהמון אנשים, שלנו ושלהם, ימשיכו ליהרג. עכשיו שאלה לאנשי המוסר: זה יותר מוסרי, שאיש אחד יגרום להרג של רבים? רק בגלל שככה הוא רוצה? יותר מוסרי להרוג מחבלים שהם למעשה עושי דברו של ערפאת? יותר מוסרי מאשר להרוג אותו, האדם שמסית ומשגר אותם? יותר מוסרי להרוג את השליח, ולא את השולח? איזה מין מוסר זה?

גם עניין ראש המדינה מופרך לכל מי שאינו מאפשר לשמאלניותו לשבש את שיקול דעתו. העם הפלשתיני לא "בחר" את ערפאת, העם הפלשתיני לא יודע מה זה לבחור. האיש ערפאת שולט בעמו בכוח הזרוע, וכשם שההמונים מריעים לו היום, הם יריעו גם למי שיחליף אותו.

ובאשר לתגובות בעולם בכלל, ובערבי בפרט. בואו נלמד מהניסיון. ערב הכניסה לירושלים התנגדו רוב שרי הממשלה למהלך הזה בנימוק שהוא יגרום לבידודנו בעולם ולהרס הסיכוי לשלום. הבידוד, כידוע, לא קרה. וכיום יש לנו שלום דווקא עם המדינה ממנה כבשנו את ירושלים, הלא היא ירדן. ומלכה של אותה מדינה לא דורש ברגע זה את יציאתנו מהעיר, אלא את התפטרותו של ערפאת. ויש לנו כמובן גם את הדוגמה של השייח יאסין, שהוא היום בחזקת השייח מי?

העולם מקבל עובדות, מתרגל אליהן. חודש אחרי שערפאת לא יהיה איתנו בקושי יזכרו אותו. יהיה מאבק ירושה, יהיה יורש, ערפאת ייעלם כזיכרון רחוק. הדבר היחיד שהיעלמותו תגרום זה היווצרותו של סיכוי. והדבר השני הוא הצלת חייהם של רבים. האם זה לא מה ש"השמאלנים" צריכים לרצות? אם רק יהיו מסוגלים להשתחרר מסיסמאות ולהפעיל את ראשיהם, משהו שמומלץ גם לימנים שבתוכנו.

אבי1
חבר מתאריך 12.4.02
2000 הודעות 21:25 21.05.04

1. האידיוט הזה מתי גולן
בתגובה להודעה מספר 0

חושב שהמכשול להעברת כל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, והתכנסות לגבולות אושוויץ בהתנדבות הוא ערפאת.

בעקבות לחץ ציבורי:
מחזה 'אטום' המסית נגד הציבור החרדי
ירד מבימת תאטרון 'הקאמרי'
19.2.2002 מוסף רוטרנט

http://musaf.net/search/1105.htm

שמונה שבועות בלבד לאחר שעלה על בימת 'הקאמרי', יורד המחזה 'אטום' מהבמה. על פי המחזה 'אטום', מפרי עטו של העיתונאי מתי גולן, החרדים משתלטים על המדינה, רוצחים את ראש הממשלה ואשתו ומוליכים את ישראל לשואה גרעינית, זאת כדי לקרב את ביאת המשיח.
כך הרי מאמינים, החרדים שמתי גולן פגש בימי חייו, יבוא המשיח.
תוכנית ההצגה מבהירה שלא מדובר במשל אלא בסכנה מוחשית.

השבוע, חודשיים בלבד לאחר שעלה המחזה קיבלו שחקני ההצגה מכתבי פיטורין וההצגה מוצגת עתה בבית ציוני אמריקה בת"א בלבד ולא בקאמרי.
המחזה יורד בעקבות לחץ ציבורי וביקורת חריפה נגד המחזה וכותביו.

כאשר עלה המחזה פנה ארגון 'מנוף - המרכז למידע יהודי' למשטרה, ליועץ המשפטי לממשלה, לנשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי כנסת ואנשי ציבור. פניה מיוחדת נעשתה לראש עיריית תל אביב (שהתאטרון נמצא בבעלותה), למפעל הפיס המממן את תכנית הבינוי של הקאמרי בלמעלה משמונה מאות מיליוני שקלים ולחברת 'סלקום' שפרסמה את המחזה 'אטום' למנויה ומעניקה כרטיסים חינם והנחות להצגות בתיאטרון הקאמרי.

ארגון 'מנוף' אף פנה לועדת החינוך של הכנסת לקיים דיון על המחזה. תאריך הדיון נקבע לשבוע האחרון, אך לאחר ההחלטה נדחה הדיון.
המחזה, יש לציין, זכה לביקורת חריפה וקשה מצד צופים ומבקרי תיאטרון רבים:
• העיתונאי דן מרגלית כתב כי "לראשונה נטשתי בזעם הצגת תיאטרון בטרם ירד עליה המסך. לעומת מה שנראה ב'אטום' מחווירות עלילות הדם המקוריות".
• העיתונאי מאיר עוזיאל הגדיר את המחזה כ"אירוע אנטישמי".

כמו כן פנה ארגון 'מנוף' לבית הדין לאתיקה שליד מועצת העיתונות, למנכ"ל רשות השידור, למנהל הרדיו ולחברי מועצת רשות השידור בדרישה להדיח את מתי גולן, כותב המחזה, משידור תוכניתו לביקורת התקשורת ברשות השידור. "המחזה שכתב מתי גולן", נאמר במכתב, "הייתה עליית מדרגה קיצונית חסרת תקדים בהיקפה ובארסיותה. היא מלבה שנאה נגד חרדים באמצעות הפקעת אנושיותם, ייחוס רשעות קיצונית והצגה סטריאוטיפית של חרדים. נתפלא מאוד", נכתב בפנייה, "שרשות השידור תמשיך להעסיק עיתונאי שכתב מחזה שטנה מעוות מסוג זה כמנחה של תוכנית שמדברת על אתיקה ואובייקטיביות בתקשורת". במקביל פנו אנשי 'מנוף' לשורה ארוכה של אנשי ציבור ותקשורת חרדיים שלא להשתתף בתוכניות אלו של מתי גולן בתקשורת.

מרב יודילוביץ' מבקרת את המחזה באתר Ynet וכך היא כתבה:
"מחזהו של העיתונאי והמחזאי מתי גולן "אטום" שופך קיתונות שנאה בלתי מנומקת על הקהל. מחזהו החדש של העיתונאי והמחזאי מתי גולן, עלה בשבוע שעבר על בימת תיאטרון הקאמרי ועורר תחושת אי-נוחות בקרב ציבור גדול, לא רק ממחנה הימין. המחזה עוסק בתרחיש אפוקליפטי שבמרכזו החשש מפני השתלטות גורמים חרדיים קיצוניים בישראל על המדינה והובלתה לאבדון מודע במטרה לקרב את מלחמת בני האור בבני החושך ואת ביאת המשיח.
את המחזה מיקם גולן בשנת 2505 כדי לתת להצגה תחושת ריחוק מסוימת מהכאן והעכשיו. חבל שטרח. השפה בה מדבר המחזה היא אותה שפת מושגים הממגרת כל יכולת להידברות בה נוקט השמאל הישראלי מזה שנים: הוא מדבר על "מזימות" של המחנה החרדי, על השתלטות, הוא עושה שימוש דמגוגי ומניפולטיבי במושגים כמו "מלחמת גוג ומגוג" והופך אותם על פיהם. אצל גולן "גוג ומגוג" יצאו מתוך ישראל; על-פי המסורת מדובר בעם אויב שההרס שיטע יביא פעמי משיח.
קהל הצופים משמש לגולן כפסיכולוג. כפי שברב-השיח שהתנהל אחרי ההצגה ישב על הבמה רוב מוחלט של נציגי השמאל (גולן, ח"כ יוסי פריצקי, שולמית אלוני, הסופר אהרון מגד, והעיתונאית טל בשן ממעריב) והקהל לא הוזמן להשתתף, כך גם במחזה יש נקיטה של עמדה חד-צדדית ושטוחה (שלא לומר שטחית ופופוליסטית) הוא פונה אל הרגש הטהור כשהוא מעלה את רצח רבין (במחזה יגאל עמיר שוחרר על-ידי מי שהיה בזמן הרצח שר המשפטים ובזמן המחזה הוא ראש ממשלה חובש כיפה מהימין, וכיום הוא נשוי וחי בחברון).
גולן איבד את יכולת ההסתמכות על טיעונים והוא יורה את חששותיו לכל עבר ברעש גדול. הפחד של גולן מפני השתלטות הגורמים הפאנטיים על החופש של השמאל החילוני ברור ומובן, אבל הצער הגדול הוא בשימוש שהוא עושה בגימיקים שמתאימים לפרופגנדה פוליטית יותר מאשר לבמת תיאטרון".

__ סוף ציטוט ___

מתי גולן נולד בישראל, גדל והתחנך בעיר תל-אביב. בגיל 21 עבר לגור בירושלים, שם סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. גולן בעל וותק של 35 שנה במקצוע העיתונאות. במהלך שמונה עשרה שנות עבודתו בעיתון הארץ, שירת ככתב מדיני, פרשן מדיני ופוליטי, ולבסוף מונה לעורך האחראי של העיתון. עם סיום עבודתו ב"הארץ" מונה לתפקיד העורך הראשי של "גלובס".

אין ספק שאיש "רציני" כמוהו אם הגיע לרמת הסתה כה שפלה אפילו לפי דעת חלק מחבריו, מלמדת על כלל העיתונות בישראל הנגועה בגזענות אנטי חרדית קשה ביותר. אותה עיתונות מזינה שנאה ומלבה רעלים כשחבריה עצמם שותים ומשקים אחרים בכוסות תרעלה אלו. לכן תמצא כותבים צעירים בבימות דיון ישראליות המכנים כמעט רבע מיליון אזרחים (חרדים) בתואר "סרטן בגוף האומה". אלמלא המחלמות הקשות שהעם עומד בו מול הפלסטינים, היו מלחמות היהודים בארץ מגיעות לכדי פגיעות בנפש.
מי מוכן לחיות עם קבוצה קונספירציונית מסוכנת כפי שהיא עולה ומצטיירת מהמחזה של אדון מתי גולן.

כשמצד אחד קיימת בישראל באופן הכי רשמי, מפלגה בכנסת שיש בה לא מעט מנדטים שחרתה על דגלה נושא אחד בלבד. שנאה, שנאה ושנאה לאזרחים חרדים ומאידך קמים עיתונאים בכירים מוכרים ורציניים ומפיקים מחזה שטוף הסתה ושנאה שוב לאזרחי המדינה החרדים, הדברים מרעילים את הצעירים המקבלים התר ורשות כמעט במפורש לפגוע באותם אזרחים. כשאומרים לך "זה האויב" יש לכך כוונה.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000508551&fid=853

מתי גולן היה העיתונאי הראשון שהתחיל את מסע ההסתה נגד מופז
וכל פעם שהוא כתב נגד מופז משהו שהפך אותו לבדיחה אחרי כמה ימים
כל העדר העיתונאי הלך אחריו וכתב את אותו הדבר רק במילים אחרות (בסוף מופז באמת הפך לבדיחה )
לפני הבחירות הוא גם הודה שהוא כותב כדי להשפיע שאנשים יבחרו בלבני
בבחירות ולא למפלגות אחרות
מאז הבחירות הקמפיין שלו הפך לאישי יותר ומשמיץ יותר
ואת לבני הוא הפך לאתרוג
גם שעיתונאים אחרים פתאום כותבים משהו נגד לבני
פתאום אותם עיתונאים זוכים לכל מיני הערות ממתי גולן
ואז הם כמובן מיד מפסיקים


==================