פעם ראשונה שאני שומע על הצעת החוק הזאת. מישהו יודעה אם היא "נתקעה" איפשהוא בתהליך???מטרת החוק
1.
חוק זה מטרתו לקבוע סדרי פולחן בשטח הר הבית לציבור היהודי בלא לפגוע בחופש הפולחן של בני דתות אחרות.
הגדרות
2.
בחוק זה -
"הר הבית" – השטח המסומן בקו לפי המפה שבתוספת לחוק זה;
"מועדי ישראל" – ימים בהם חלים החגים: ראש השנה, יום הכיפורים, חג וחול המועד סוכות, יום שמיני עצרת, חג החנוכה, חג הפורים, חג וחול המועד פסח, יום העצמאות, יום ירושלים, חג השבועות, צום תשעה באב;
"ספרי קודש" – סידורי תפילה אשר בהם מודפס נוסח התפילה, וכן ספרים מודפסים של חומשי תורה, נביאים או כתובים;
"תפילה בציבור" – תפילה במעמד עשרה מתפללים או יותר, כאשר הקהל מתפלל כבתפילת יחיד, ואחד הוא שליח ציבור, הנושא תפילה בקול; פרקים מסוימים נאמרים או מושרים בקול על-ידי כל הקהל יחדיו; בתפילה זו רשאים המתפללים לקרוא בספר תורה הכתוב על מגילת קלף, לברך ברכת כוהנים ויותר השימוש בספרי קודש ותשמישי קדושה;
"תפילת יחיד" – תפילה הנאמרת על ידי אדם בודד המשיח בפני בוראו ברחש שפתיו בלבד, לפרק זמן שאינו עולה על 15 דקות;
"תשמישי קדושה" – טלית מצויצת, תפילין של ראש ושל יד;
"השר" – השר לבטחון פנים.
תפילת יחיד
3.
תפילת יחיד תתאפשר בכל יום למשך שעתיים בבוקר מעלות השחר ועד חצות היום ולמשך שעה אחר הצהרים, לפי קביעת השר, ובלבד –
(1)
שתפילה ללא ספרי קודש וללא תשמישי קדושה תהיה בשטח הצבוע בירוק במפה שבתוספת;
(2)
שתפילה עם ספרי קודש ותשמישי קדושה תהיה בשטח הצבוע בכחול במפה שבתוספת.
תפילה בציבור
4.
(א)
תפילה בציבור תתאפשר בשבת ובמועדי ישראל למשך שעתיים ומחצה, וכן -
(1)
ביום הכיפורים, לתפילת מנחה ולתפילת נעילה בשעות אחר הצהרים;
(2)
בתשעה באב לתפילת מנחה.
לפי קביעת השר, בשטח הצבוע בכחול במפה שבתוספת.
(ב)
השר רשאי להקצות בצו, משיקולי ביטחון, שטח אחר משטחי הר הבית, המתאים לתפילה בציבור; השטח לא יקטן מ-100 מ"ר.
(ג)
בשטח על פי סעיף זה תתאפשר הצבה זמנית של כיסאות, שולחן לקריאה בתורה וארון קודש מיטלטל.
(ד)
נוכח השר כי שלום הציבור והסדר הציבורי מאפשרים זאת, יאפשר תפילה בציבור בהר הבית בשטחים נוספים.
איסור פעילות הפגנתית או מתגרה
5.
במהלך התפילה או במקביל לתפילה לא תותר כל פעילות הפגנתית או מתגרה המפרה את השלום במקום, בשלטים באביזרים בהרמת קול או בלבוש.
איסור הפרעה לתפילה
6.
לא תעשה רשות מעשה המפריע לאדם או לציבור לקיים תפילתם, על פי חוק זה.
אחריות בנזיקין
7.
(א)
מעשה המונע או מגביל אדם או ציבור מלקיים תפילתם על פי חוק זה יהא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין וכן חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב–1952, יחולו עליו בכפוף להוראות חוק זה.
(ב)
בית המשפט רשאי לפסוק כנגד אדם או רשות בשל הפרעה לתפילה, פיצוי שלא יעלה על סך 50,000 שקלים חדשים ללא הוכחת נזק; לסכום יתווספו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.
הגנה
8.
(א)
לא יואשם אדם בעבירות לפי סעיפים 151, 152, 216, 275 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, על תפילה לפי חוק זה.
(ב)
לא יראו בתפילה לפי חוק זה התנהגות שיש בה משום הפרת הסדר הציבורי והשלום.
ביצוע הוראות החוק
9.
(א)
השר יהיה רשאי לאסור בצו, לפרק זמן מירבי של שלושה חודשים, תפילת יחיד המשתמש בספרי קודש ובתשמישי קדושה אם ראה זאת לנכון מטעמי ביטחון הציבור.
(ב)
השר ידאג לפרסום מפת חוק זה בשער המשמש לכניסת מתפללים להר הבית, לרבות שעות התפילה המדוייקות שקבע.
(ג)
לא קבע השר שעות תפילה , תהיינה השעות לתפילת יחיד
07:30 – 09:30 14:30 – 15:30, ולתפילה בציבור 08:30 – 11:00, 15:30 - 18:30.
יציבות החוק
10.
אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תוקפו, לצמצמו או לקבוע בו תנאים.
תחילה
11.
תחילתו של חוק זה – בתום שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות.
דברי - הסבר
לסעיף 1:
הואיל ואין חולק כי ישנו חופש פולחן מלא בהר הבית כולו כמקום קדוש, אך חופש זה אינו מקויים הלכה למעשה בשל חששות הרשות המבצעת מן האפשרות של תפילת יהודים בהר הבית.
והואיל ושר הדתות לא הפעיל עדיין את סמכותו על פי חוק השמירה על המקומות הקדושים ולא התקין תקנות להסדרת הפולחן בהר הבית.
והואיל והוברר ללא ספק כי האלימות בהר הבית כנגד יהודים אינה נובעת ממניעים דתיים אלא הינה כלי במאבק שליטה פוליטי שמטרתו לעקור את שלטון ישראל מן ההר.
אזי, ראוי כי הרשות המחוקקת תיטול את היוזמה להסדרת חופש הפולחן בהר הבית בצורה שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה העלולה להיגרם לסדר הציבורי, מחד גיסא, אך תבטיח קיום מינימלי של פולחן יהודי בהר הבית, מאידך.
חוק זה בא בעיקרו להסדיר הסדרים טכניים לפולחן ולהבטיח את קיומו, הן כנגד המתנכלים לו מסיבות של קנאות פוליטית, והן על-מנת לחייב, במידה הראויה, את הרשות המבצעת, המונעת את הפולחן משיקולי נוחות בשמירת הסדר בהר הבית.
לסעיף 3:
מטרת הגבלת "תפילת יחיד" לפי סעיף זה הינה משיקולי אבטחת המתפלל האמורה להידרש, שיקול זה מצמצם את משך התפילה את מועדה ואת אופייה.
לסעיף 4:
מטרת הגבלת "תפילת ציבור" לפי סעיף זה הינה משיקולי אבטחת המתפללים האמורה להידרש, שיקול זה מצמצם את משך התפילה את מועדה ואת אופייה.
לסעיף 5:
בהיות הר הבית מקודש גם לדת אחרת, ובאשר אין להסכים בשום אופן להיותו זירה למאבק פוליטי, אוסר החוק כל ביטוי פוליטי שאינו קשור בתפילה או אינו עומד בתנאים שנקבעו בחוק.
לסעיף 6:
סעיף זה בא לגול מעל דרכם של המתפללים כחוק מחסומים שלטוניים אשר קיים חשש שיונחו, מטעמי נוחיות באכיפת הסדר הציבורי, אכיפה המוטלת על הרשויות, או – להבדיל – למנוע ולענוש הפרעות אלימות של גורמים עבריינים.
לסעיף 7:
סעיף זה קובע עונשין בגין הפרת הזכות הקבועה בסעיף 6.
לסעיף 8:
סעיף זה קובע סנקציה כספית כנגד אדם או גוף המפרים את החוק, לרבות המדינה. הסעיף מכניס מימד נוסף לשיקוליו של כל אדם או לשיקוליה של כל רשות בבואם לשלול זכויות מכוח החוק. (ראה לצורך השוואה חוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח – 1998).
לסעיף 9:
סעיף זה בא לשלול מאת הרשות המבצעת את היכולת לשקול שיקולי נוחיות תוך פגיעה בזכותם של המתפללים כחוק, בדרך של עיכוב, מעצר, או הגשת כתבי אישום בגין "עבירות סל" עמומות, שעניינן הפרת השלום או הפרעה לשוטר.
בהיעדר חוק, היתה דרך זו נקוטה בידי הרשות המבצעת על-מנת למנוע תפילת יהודים בהר הבית, מחשש ש"יעוררו אחרים להפרת השלום" כלשון סניף 151 לחוק העונשין התשל"ז – 1997, או מכח חובתה הכללית של המשטרה לשמור על הסדר.
לסעיף 10:
סעיף זה בא להקל על הרשות המבצעת את ביצוע החוק, בלא לעכב את תוקפו ותחולתו המעשיים.
לסעיף 11:
סעיף זה בא למנוע סיכול מטרות החוק מכיוונן של תקנות שעת חירום.
לסעיף 12:
סעיף זה בא להקל על הרשות המבצעת את ביצוע החוק, בלא לעכב את תוקפו ותחולתו המעשיים, וליתן את הזמן הדרוש לרשות המבצעת להיערך לקיומן של תפילות סדירות על הר הבית.
הצעת חוק זהה הונחה על שלחן הכנסת ה-15 ומספרה פ/3385.
---------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' באדר ב' התשס"ג – 24.3.2003
http://www.moledet.org.il/eldad-hok22.html
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
