רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''ירושלים אינה נושא למיקוח''  

נאום רבין ז"ל הי"ד בכנסת ישראל ביום ירושלים הבנויה,
ב-29.5.1995 כ-6 חודשים לפני הירצחו = "אין שתי ירושלים" !!!

.
.

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

@ להלן: הסיפור.....

בכל שנה, כשהיה מגיע תשעה באב, הייתי קצת בבעיה.

מדובר היה ביום שבו אנחנו אמורים להתאבל על חורבן בית המקדש. יום שבו אנו לא אוכלים, לא שותים, לא נועלים נעלי עור, ונוהגים מנהגי אבל שונים ומיוחדים.

בכל שנה הייתי מגיעה לבית הכנסת לשמוע את מגילת-איכה, שמקוננת על חורבנה של ירושלים, אך בכל פעם מחדש הייתי מוצאת את עצמי מרחפת במחשבותי לאיזורים אחרים לגמרי.

בעוד החזן היה קורא על בית המקדש, אני הייתי מתנתקת לחלוטין, מתכננת את חופשת הקיץ שלי, שמחה על שנגמרה תקופת המבחנים, או סתם מקווה שהצום יעבור בקלות גם השנה.

בואו נודה בזה, קצת קשה להתאבל באמת על דבר שקרה לפני אלפיים שנה, שמעולם לא ראינו, ושלא כל כך חסר לנו בחיי היומיום.

נקודת המפנה - "מבצע שלמה"

בתחילת שנות העשרים של חיי, עבדתי בתור מורה ומדריכה באתר-הקארוונים 'בת-חצור', שהיה ממוקם ליד גדרה. אתר שבו היו 700 קארוונים, שאיכלסו אלפי עולים חדשים מאתיופיה.

בבקרים עבדתי כמורה בבית-הספר 'יד-שבתאי' שבאשדוד (שם למדו העולים), ובשעות אחר הצהריים והערב עבדתי כמדריכה באתר עצמו.

היה זה זמן קצר לאחר "מבצע שלמה", מבצע שבו הובאו לארץ בערך 14,500 יהודים מאתיופיה, ברכבת אוירית. היה זה מבצע מרגש ומיוחד, וכל הציבור בארץ הופתע לראות שפתאום מסתובבים פה יהודים שלמעשה 'נתלשו' מהעם שלנו לפני שנות דור.

הם לא הכירו את יום העצמאות, לא את יום ירושלים, ואפילו לא את פורים או את חנוכה.

ניכר היה שהם יהודים. הם שמרו שבת, הכירו את רוב החגים, שמרו על מסורת יהודית באופן אדוק ושמרני, אך ברור היה שלא הכל היה ידוע להם. כנראה הנתק שעברו במשך כל השנים הללו, השפיע על עולם המסורת שלהם.

הם לא הכירו את יום העצמאות, לא את יום ירושלים, ואפילו לא את פורים או את חנוכה. כנראה שהאירועים ההסטוריים הללו התרחשו לאחר הניתוק בינינו לבינם, ולכן הם לא שמעו על הארועים או על ההלכות שנגזרו כתוצאה מכך לאורך הדורות.

כמורה ומדריכה, התפקיד שלי היה מורכב מכמה משימות. בראש ובראשונה, הוטל עלי כמובן ללמד אותם את השפה העברית. כעולים חדשים, התנאי הבסיסי ביותר לקליטה מהירה, הוא השיחה היומיומית עם נהג האוטובוס או עם בעל המכולת.

במהרה הסתבר לי שזו היתה המשימה הפשוטה והמשעממת ביותר מבין שאר המטלות שלי.

במהלך הזמן, גיליתי כל כך הרבה חסכים בידע ההסטורי והמסורתי שלהם, וחשבתי לעצמי שאם לא אשים דגש על השלמת הפערים הללו, הקליטה שלהם בארץ לעולם לא תהיה שלימה. הרי כיצד יוכל נער להשתלב בתנועת הנוער השכונתית, אם הוא לא ידע מהו סביבון, או דגל ישראל, או המנון 'התקוה'? כיצד תשתלב אישה בשיחת חולין עם שכנותיה, אם היא לא מכירה את השכלולים המודרניים של ההלכה, כמו שעון-שבת, פלטה, וכו'?

החלטתי שאקדיש זמן ניכר בכל יום בכדי ללמד על היהדות של ימינו. יהדות שבעבר נראתה בדיוק כפי ששמרו עליה יהודי אתיופיה גם היום.

אביב הגיע פסח בא...

הגיע ראש חודש ניסן, והחלטתי להתחיל ללמד בכיתה על חג הפסח.

היו לי בכיתה 20 תלמידים בכיתות ג'-ו' (הם שובצו על פי רמת הקריאה שלהם, ולא לפי גילם הכרונולוגי). התכנון שלי היה, ראשית, לקשור את חג הפסח לחגים האחרים, בכך שאזכיר להם את נושא שלושת הרגלים, את שלושת המועדים בשנה שעם ישראל נהג לעלות לירושלים. התכוונתי לקצר בהקדמה הזו, רק תזכורת קטנה, ומייד לפתוח בנושא חג הפסח.

"היום ראש חודש ניסן, וזהו חודש שבו אנו חוגגים את חג הפסח", פתחתי את השיעור. "פסח הוא אחד משלושת הרגלים. בפסח נהגו כל היהודים לעלות לירושלים, לבית המקדש".

אך בשלב זה, קפץ אחד התלמידים וקטע את דברי: "המורה, את היית פעם בבית המקדש?"

חייכתי אליו, מתוך הבנה שהוא קצת מבולבל. "לא, מה פתאום, זה היה ממש מזמן!"

התלמיד התעקש, ואליו נוספו כמה זוגות עיניים: "כן, בסדר, מזמן, אבל את היית שם? היית בבית המקדש פעם מזמן?"

אני לא הייתי שם, אבא שלי לא היה שם, סבא שלי גם לא! כבר אלפיים שנה אין בית המקדש!

שוב חייכתי, הפעם קצת מבולבלת. חשבתי לעצמי, מה הוא לא מבין? אולי העברית שלי קשה לו?

החלטתי להסביר בבהירות: "לא, מה פתאום, זה היה ממש ממש לפני הרבה מאד שנים. לפני הרבה הרבה זמן!", קיוויתי שהפעם הבהרתי את עצמי כראוי.

אך כעת שאר התלמידים הצטרפו אליו, ושאלו בהמולה ביחד: "אף פעם לא היית שם?", "המורה, איך זה להיות בבית המקדש?", "איך נראה בית המקדש?"

"שקט!", ניסיתי להרגיע את הרוחות, "תקשיבו, אין בית המקדש! היה מקדש לפני הרבה מאד שנים, אבל היום אין! הוא חרב! הוא נשרף! אני לא הייתי שם, אבא שלי לא היה שם, סבא שלי גם לא! כבר אלפיים שנה אין בית המקדש!".

אמרתי את המילים שוב ושוב. מה הסיפור? זו מציאות שנולדנו כולנו לתוכה, למה הם כל כך מוטרדים מזה?

ההמולה בכיתה רק התגברה יותר ויותר, כשכעת הם התחילו לדבר ביניהם באמהרית, מתווכחים, מתרגמים, מסבירים, צועקים, ואני כבר לא מצליחה להשתלט על הסדר בכיתה.

כשצלצל פעמון בית הספר, הם אספו את חפציהם ורצו הביתה.

אני יצאתי מבית הספר מותשת ומבולבלת לגמרי.

למחרת...

בבוקר שלמחרת, עמדתי באוטובוס שהביא אותי אל בית הספר, כשאירועי יום האתמול כמעט ולא הטרידו אותי. למעשה, כמעט שכחתי לגמרי מכל הסיפור. תכננתי היום ללמד רק מקצועות כמו חשבון והנדסה, כך שלא חשבתי על נושאים אחרים.

כשהגיע האוטובוס לתחנה שלי, ירדתי ממנו והתחלתי לצעוד בשלווה לכיוון שער בית הספר.

השומר שעמד בשער קיבל את פני במבט קצת מבוהל. "תגידי", הוא פנה אלי, "מה קורה פה היום? יש לך מושג?"

ניסיתי להיזכר אם יש איזו פעילות מיוחדת, או טקס מסוים ששכחתי ממנו, אך לא הצלחתי להיזכר במשהו חריג.

"למה?", שאלתי אותו, "מה קרה?"

הוא לא ענה לי, ורק הצביע לכיוון פתח בית הספר.

הרמתי את מבטי, וראיתי שם התקהלות לא קטנה של עולי אתיופיה מבוגרים, כנראה הוריהם של התלמידים שלי. מה הם עושים פה? ועל מה כל הצעקות שלהם?

ניגשתי אליהם, מנסה להבין מתוך מעט האמהרית שהבנתי, על מה כל הרעש.

כשהתקרבתי אליהם, פתאום השתרר לו שקט גמור. אחד המבוגרים שידע עברית ברמה טובה יותר, שאל אותי: "את המורה של הילדים שלנו?"

"כן", עניתי, "מה קורה פה, אדוני?"

"הילדים חזרו אתמול הביתה, ואמרו לנו שהמורה שמלמדת אותם, סיפרה להם שאין בית-המקדש בירושלים. מי יכול להגיד להם דבר כזה?", הוא הביט עלי במבט כועס.

"אני אמרתי להם. דיברנו על בית המקדש, הרגשתי שהם קצת מבולבלים, אז הבהרתי שבית המקדש נשרף לפני אלפי שנה, ושהיום אין לנו שום בית-מקדש. זה הכל. על מה כל המהומה?"

הוא הביט עלי במבט לא מאמין. "מה? על מה את מדברת?"

עכשיו הייתי עוד יותר מבולבלת. "אני לא מבינה. על מה כל הכעס? פשוט הזכרתי להם שבית המקדש הוחרב, שאינו קיים היום".

האיש פנה לשאר חבריו, ותרגם עבורם בגמגום ובקול רועד את דברי.

פתאום ההמולה התחדשה, אך אפילו בטונים גבוהים יותר מאשר קודם.

הנציג שלהם השתיק את רעיו, ושוב פנה אלי. "את בטוחה?"

לא הבנתי על מה הוא מדבר. "מה בטוחה? אם בית המקדש חרב? ברור שאני בטוחה!", לא הצלחתי להסתיר את החיוך מעל פני. איזו סיטואציה מוזרה, חשבתי לעצמי.

קבוצה של שלושה גברים התחילו לדבר ביניהם בשקט, מילים מהירות, מבולבלות ומתקשות להאמין.

האיש שוב פנה לחבריו, ובטון דרמטי תרגם את דברי.

נראה היה שבשלב הזה סוף סוף הובן המסר, אך כעת התחיל מחזה שונה; אישה אחת נפלה על האדמה, השניה פרצה בבכי קורע לב, גבר שעמד לידם הביט בי כלא מאמין. קבוצה של שלושה גברים התחילו לדבר ביניהם בשקט, מילים מהירות, מבולבלות ומתקשות להאמין; הילדים עמדו בצד, הביטו במתרחש במבוכה ניכרת; עוד אישה פרצה לפתע בבכי נרגש; בעלה ניגש וחיבק אותה.

עמדתי מולם, והייתי המומה.

הרגשתי כאילו הבאתי אליהם בשורת איוב שהיתה קשה מנשוא. כאילו בישרתי להם על מותו של אדם אהוב. עמדתי מול קבוצת יהודים שממש התאבלו על חורבן בית המקדש שבירושלים!

תשעה באב
לאחר כמה חודשים, שוב הגיע תשעה באב. עמדתי בפיתחם של הלימודים באוניברסיטה, והתקופה בה הייתי מורה ומדריכה נראתה לי אי שם רחוקה בתוך ההסטוריה.

הגעתי כמו בכל שנה לבית הכנסת, כולם כבר ישבו על הרצפה (כפי שנוהגים בבית האבלים), וחיכיתי לשמוע את מגילת איכה. כבר ציפיתי שכמו בכל שנה, זה יהיה זמן שבו 'ארחף' למחשבות רחוקות, ואקווה לא להיות רעבה מדי בצום הזה.

קריאת המגילה החלה, ופתאום קראתי את הפסוקים הראשונים:

"איכה ישבה בדד... היתה כאלמנה... בכו תבכה בלילה, ודמעתה על לחיה, אין לה מנחם מכל אוהביה, כל רעיה בגדו בה, היו לה לאויבים".

לא יכולתי שלא להיזכר באותו ראש חודש ניסן. במבטים של הילדים הכועסים. בצעקות של ההורים. בבכי של האימהות. בשקט האומלל של הגברים. בהלם שהשתרר לשמע בשורה כל כך קשה. כאילו בישרתי להם שכרגע מת אדם שהיה יקר ללבם.

הם לימדו אותי שיעור משמעותי ביותר על יהדות עמוקה, יהדות שנמצאת מעל מושגי הזמן והמקום. יהדות אמיתית.

באותו הרגע הבנתי.

הבנתי שכך, בדיוק כך, אנחנו אמורים להתאבל על המקדש בתשעה באב. אנו אמורים לבכות על אובדן האחדות והשלום בעולם כולו. להצטער על היעלמות השכינה והקדושה מחיינו בארץ ישראל. לכאוב את חורבנו של המרכז הרוחני והתרבותי, שאיחד את כל העם סביבו.

מאז, בכל שנה כשמגיע תשעה באב, אני חווה מחדש את המקרה ההוא, את אותם האנשים שמצד אחד אני לימדתי אותם על היהדות שבארץ ישראל של היום, אך מצד שני, הם לימדו אותי שיעור משמעותי ביותר על יהדות עמוקה, יהדות שנמצאת מעל מושגי הזמן והמקום. יהדות אמיתית.

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

עוד אמר מושל פלורידה כי "ירושלים תהיה בירת ישראל לנצח".

את הידיעה פרסם העיתון "בוקה ראטון ניוז".
http://www.a7.org/news.php3?id=77123

>>>>שים לב, באתר משרד ראש הממשלה לזכר ראש הממשלה החמישי יצחק
>>>>רבין, כאן:
>>>>http://www.pmo.gov.il/rabin/neomim.html
>>>>
>>>>שים לב לשני הנאומים האחרונים המוצגים... פרס נובל לשלום
>>>>באוסלו ב-94\12, והנאום האחרון ב-95\11. שנה שלמה והאחרונה
>>>>בחייו של רבין ללא כל נאום משמעותי.
>>>>כאילו ש-לא היה לו נאום חשוב ביותר, בנושא 3000 שנה לירושלים!!
>>>>עובדים עלינו...

בברכה
א.ק.

הידיעה מציינת גם שחברת אגד מכרה לפלסטינים 12 דונם באזור התעשייה הירושלמי עטרות - היהודי .

ארווין מוסקוביץ רצה לקנות את הקרקע והיה מוכן לשלם עליה פי שלוש ויותר מהצעת הרשות הפלסטינית, כשפנה לאוניברסיטה הם טענו בפניו שהם חוששים שמוסקוביץ יבנה באזור שכונה יהודית ותדמיתם בפני התורמים תפגע . לכן החליטו להעביר את הקרקע לארגון טרור

הקרקע הזאת נמצאת בשכונת בית חנינא . גורמים ממשלתיים ניסו לקנות אותה , אך המו"מ עלה על שרטון

אוריה קניג , אדם המעורב בקניית קרקע בירושלים ובמזרחה , מסר לעיתון שהקרקע הוצעה לגורמים היהודים ב100,000 דולר לדונם (כלומר 9.6 מיליון לכל השטח) סכום שהוא כמעט פי תשע מהמחיאר בו נמכרה הקרקע לפלסטינים ומופקע לכל הדעות

הייתה להם הצעה לפחות ב3.3. מיליון דולר . 10 מיליון זה הסכום בו הם הציעו את הקרקע ליהודים אחרים .

מחיר מקסימלי על 96 דונם זה קצת יותר ממיליון דולר ????!!

עובדה שהיה גורם ממשלתי שנסוג מהקנייה ברגע האחרון .
אם להאמין להניג , הסכום המופקע שדרשה האוניברסיטה הכריע אותו.

התורמים היו מתהפכים בקברם אילו היו יודעים מה נעשה בקרקע שתרמו
למען אוניברסיטה יהודית.

אם ארויין מוסקוביץ מוכן לשלם לך כפול ואני מאמין שזה כך אני מכיר את הבנאדם אישית .. למה שתמכור את הקרקע לאויבך ?

אין זה סוד שחלק נכבד מהסטרטגיה הפלשתינית היא לרכוש קרקעות . דברים אלו נכתבו במנשרים שהופצו בקרב האוכלוסיה הכבדה .

ארווין מוסקוביץ מוכן לשלם הון עתק עבור קרקעות של פלסטינים . אני מתערב שעל קרוב ל100 דונם הוא היה מוכן לשלם הרבה יותר מ 2.2 מיליון דולר .

הכתבה בידיעות חייבת להיות מוצת בפני תורמי האוניברסיטה היהודים התמימים בחו"ל . זה מעשה נפשע שלא יסולח , צריך לסגור את האוניברסיטה הזאת

מכרו אדמה לפלסטינים ,למרות שהיה להם הצעה יותר טובה ממדינת ישראל.
זכרו כי כל פלסטיני המוכר אדמה או בית בירושלים דינו מוות ,ראה מקרה נקבת השילוח . ואם באמת האוניברסיטה מכרה את האדמה במחיר כל כך עלוב ועוד לפלסטינים .....הם ראוים להפסקת תקציב בדיוק בגובה ההפרש שהם מכרו.

פשוט לא להאמין שיש עוד אוניברסיטה פלסטינית בירושלים.

הידיעה נלקחה מידיעות אחרונות מסוף שבוע זה.

פרשנות לנאום שלעיל

כותרת: בקשר לנאום השלום של רבין.
מאת: עזרא הסופר
נשלח ביום: 21.12.2004 שעה: 21:57:27

תגובתי הראשונה היא בחילה קשה, נוכח מילים יפהפיות שמאחוריהן אך שקר.
ברור שהנאום לא נכתב ע"י רבין עצמו, שהעברית שלו היתה דלה ופשוטה כשל עגלון לא-מלומד. איזשהו משורר חצר כתב את הנאום הזה, שכל כולו שבח והלל למצב בלתי ראלי, שאינו קיים במציאות וכל כולו אשליות ילדותיות. הנאום מדבר על מצב של שלום ואחווה בין היהודים והערבים, כשברור שאין לו כל בסיס להשען עליו. הנאום גדוש לעייפה דברי חנופה לאוייב הערבי. בנאומו מצייר רבין את הערבים כעם שחלום חייו הוא השלום והשקט, בעוד שמאה השנים האחרונות הוכיחו את ההיפך הגמור.

יש בנאום הזה מליצות, שרק רכיכות חסרי חוליות מסוגלים להוציא מקולמוסם: למשל המליצה על "צחוקו של התינוק בעמן שמעיר ישנים בירושלים העברית", או המליצה על כך ש"שני העמים יושבים בצילה של אותה תאנה ואוכלים מפריו של אותו גפן" - אלה הן מליצות רוויות חנופה חולנית, שמבטאות פחד ממלחמה - פחד שגורר מתן מחמאות ללא כיסוי לאוייב צמא דמים, פחד שגורר היסמכות על אשליות בדבר אנושיותו של האוייב.

רבין כמובן לא כתב את השטויות האלה. הן חוברו ע"י אנשים חולים, שהוזים על שלום שאיננו נמצא אפילו באופק. מה חבל שרבין אימץ את הטקסט החולני הזה והקריא אותו בתור נאום הסטורי שלו, של ראש ממשלת ישראל. העובדה שרבין אימץ את הנאום הזה, מוכיחה שהוזי השלום גנבו את דעתו ע"י מלים יפות ונשגבות, שבסך הכל כיסו על שקר ועל אשליות.

רבין כניראה היה אדם פשוט מאד מבחינה רוחנית, וכשהביאו לפניו תאורים רומנטיים מולחנים היטב אודות "השלום הקסום" - הוא נפל שולל לרצונו להשתייך גם הוא ל"גזע המשוררים". לפתע ניראה לו נחות מדי עיסוקו הגשמי במלחמות להבטחת הקיום הפיזי של עם ישראל, והוא רצה להיות גם הוא משורר... והוא התפתה להאמין ששיר יפה חייב גם להתגשם למציאות. כמה חבל ששירי השלום האלה הם אבות השקר והכזב.

במלים קצת יותר גסות: אנשי שקר וכזב הגישו לרבין בולשיט בעטיפה יפה ומושכת, והכסיל נפל בפח.

******************************

11. גדעון מגיב לנאום של רבין ז''ל הי''ד......

קראתי את הנאום הזה ואף שמעתי אותו במו אזני וראיתי אותו בשידור ישיר בטלוויזיה.

כמה שהוא כתוב יפה. וכמה שהוא דמגוגי ומכיל חצאי אמיתות (שהם לפעמים גרועים משקר) וגם כמה שקרים קטנים.

צריך לזכור שהנאום נישא בחזית הבית הלבן במסגרת השלום עם ירדן -זה שלום שלכאורה הוא חסר כל בעיות או משקעים .אבל זה לא נותן שום זכות לספר שקרים כדי לרכוש את אמון השומעים.

בואו נבחן את חלק מתוכן הדברים אחד לאחד.

1.הנאום מציין עד כמה כולם מייחלים לשלום. וזה שהמלך חוסיין גם הוא בא ללחוץ יד ולהשכין שלום. האם העם בירדן רוצה בשלום?? רבין מציין עד כמה העמים שואפים לשלום.
האם זה באמת נכון?? במבחן הזמן -לא נראה שזה נכון. עובדה. השלום עם ירדן מוכח שהוא כלי ריק.

2.הנאום מדגיש את ענין נצחיותה של ירושלים במורשת העם היהודי. כמה היא חשובה לנואם.
ובכן, האם עשה הנואם כל שביכולתו שלא להפקיר אותה לידי הפלשתינים??? לא ברור כ"כ.

3.הנאום מציין את חללי השיירות לירושלים בזמן המצור הערבי שרבין פקד עליהם. בלשון המעטה אפשר לומר כדי לא להסתבך בבזיון המת -שיש לו יד ורגל בחלק מהכשלונות והנפגעים של מס שיירות .הוא דאג מאד לא להיות שם בתופת למרות שהיה מפקד בכיר במרחב.

4."אנו זוכרים את הימים היפים של סבך המלך וכו'" ממש ימים יפים. כל מלחמת השחרור על רוב מוראותיה בחזית המרכז היתה תוצאה של פעילותו של סבא של המלך וצבאו (כולל השיירות לירושלים והחללים שהנואם מקונן עליהם) ובסרקאזם אפשר לומר שזאת אכן היתה פעילותו של המלך עבדאללה סבו של חוסיין "למען השלום ".

אלה רק מס דוגמאות שאפשר וצריך לבדוק כשבאים לבחון את תוכן הנאום הנמלץ והנרגש. זה נאום יפה מאד מבחינת המבנה ומקצב אבל בעייית צאד מבחינת התוכן.

בברכה

גדעון.

ארגון בני ברית קנדה מנהל מאבק להכרה קנדית בירושלים כבירת ישראל. זאת באמצעות תביעה לרשום אזרחים קנדים שנולדו בירושלים, כילידי ישראל.

ארגון בני ברית קנדה מנהל מאבק להכרה קנדית בירושלים כבירת ישראל. זאת באמצעות תביעה לרשום אזרחים קנדים שנולדו בירושלים, כילידי ישראל. כיום אזרח קנדי שנולד בירושלים, אינו יכול לבקש כי בדרכונו יירשם שהוא יליד ישראל.

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי דויד מטס יועצו המשפטי של ארגון בני ברית הגיש בקשה לרשום בדרכונו של נער בן 17, מטורונטו, את ישראל כארץ בה נולד. הנער נולד בירושלים. לדברי מטס שלטונות קנדה סירבו לבקשתו ומדובר לפיכך באפלייתו של הנער לעומת אזרחים קנדיים אחרים המורשים לציין את ארץ לידתם בדרכוניהם.

לדבריו על שולחנו נערמו בקשות נוספות דומות.

סגן נשיא ארגון בני ברית פרנק דימנט אמר כי מדובר באפלייה וכי הסירוב לרשום את ארץ לידתו של הנער, ישראל, בדרכון, היא פגיעה בשוויון ופגיעה בזכויות היסוד שלו.

יתירה מכך, לדבריו מדובר בנסיון קנדי "לגדוע את הקשר הבלתי ינותק שבין המדינה היהודית לבין בירתה הלאומית, דתית והסטורית".

סוכנות JTA מציינת כי בארה"ב החלו קבוצות יהודיות לנהל מאבק דומה, מול השלטונות האמריקנים אשר אינם מכירים בחלקה המזרחי של ירושלים כבירת ישראל.
http://www.a7.org/news.php3?id=101857

7. רבין המשיך את דרכו של בן גוריון = ירושלים מאוחדת לנצח!!
https://rotter.net/forum/gil/5515.shtml#7

רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''ירושלים אינה נושא למיקוח''
https://rotter.net/forum/gil/5515.shtml

במהלך ביקורה הראשון בישראל כשרת החוץ של ארצות הברית תבעה הגברת קונדוליסה רייס משר החוץ שלום ולאחר מכן מראש הממשלה שרון שלא לנקוט פעולות חד צדדיות בירושלים. שרון בתגובה: לא נפגע בריבונותנו בירושלים.

באופן מפתיע ובניגוד לציפיות שביקורה הראשון של שרת החוץ האמריקנית החדשה יהיה מעין ביקור נימוסין שיעבור על מי מנוחות וללא תביעות ספציפיות מצד האמריקניים, דרשה אתמול הגברת קונדוליסה רייס בפגישותיה עם שר החוץ סילבן שלום ועם ראש הממשלה אריאל שרון שלא לנקוט פעולות חד צדדיות בירושלים מפני שהדבר יפריע לאבו מאזן. "בסוגיית ירושלים צריך לדון בהסדר הקבע", הוסיפה. ראש הממשלה שרון השיב לגברת רייס כי "אין לנו כוונה לוותר על הריבונות שלנו בירושלים אך יחד עם זאת, אין לנו כוונות לפגוע בפלשתינים".

שר החוץ שלום הבהיר לגברת רייס כי ישראל לא תסכים לערעור מעמדה במזרח ירושלים. "חשוב שארה"ב תדע שלישראל יש דרישות לגיטימיות שיש להן גיבוי משפטי", אמר, "העובדה שכרגע איננו דנים בכך אינה מורידה מתוקף הטענות שלנו בנושא".
http://www.a7.org/news.php?id=102724

תזכורת:
רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''ירושלים אינה נושא למיקוח''
https://rotter.net/forum/gil/5515.shtml
7. רבין המשיך את דרכו של בן גוריון = ירושלים מאוחדת לנצח!!
https://rotter.net/forum/gil/5515.shtml#7
14. להכיר בירושלים כבירת ישראל
https://rotter.net/forum/gil/5515.shtml#14

זוג אמריקני תובע בארה"ב: לכתוב בדרכון בנם את מקום הולדתו - "ירושלים-ישראל"

----

מחלקת המדינה האמריקנית התחרטה: ירושלים אינה נמצאת בישראל

----

הוצאת ספרים בריטית נכנעה ללחץ הערבי; תסיר הכיתוב: "ירושלים - בירת מדינת ישראל"

----

פקידי מחלקת הדרכונים הקנדית דרשו לאחרונה מכמאה נושאי דרכונים קנדים להחזיר את דרכוניהם כדי שניתן יהיה לתקן בהם שגיאה: "מקום לידה: ירושלים - ישראל".

דבר הטעות נודע לממשלה הקנדית לאחר שבטורונטו נידונה תביעה שהוגשה בידי ארגון 'בני ברית-קנדה', נגד סירובה של ממשלת קנדה לרשום בדרכונו של אליהו יהושע בן ה-17, כי הוא יליד ירושלים בישראל.

במהלך המשפט התברר כי ישנם דרכונים בהם נכתב הדבר. הדבר נודע למשרד החוץ הקנדי והם דרשו ממחלקת הדרכונים לתקן מייד את הטעות.

"הממשלה מתקנת טעות מנהלתית", נמסר ממחלקת הדרכונים הקנדית. "קנדה אינה מכירה בירושלים כחלק ממדינת ישראל ואנו לא שוקלים שינוי במדיניות זו משום שהדבר יהיה מנוגד להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם.

כידוע, מצב דומה שורר ברוב מדינות העולם. לפני כשנה וחצי תבעו ג'וזלין ודן אודנהיימר את מחלקת המדינה האמריקנית בשל סירובה לרשום בדרכונו של בנם, אפרים, כי הוא הוא יליד "ירושלים-ישראל". בדרכונו של אפרים כתוב "ירושלים" בלבד.

הממשל האמריקני אינו מכיר בירושלים כבירת ישראל. במסמכים אמריקנים רשמיים לא מצוין שם ארץ ליד שמה של ירושלים, כפי שמקובל לגבי ערים אחרות בעולם.

ממשל בוש, כקודמיו, מסרב להכיר בטענות ישראל לגבי ירושלים, בטענה שאינו רוצה לקבוע עובדות לפני שיתבררו תוצאות המו"מ בין ישראל לפלשתינים.

לפני שנה הגישה מחלקת המדינה לאישור הקונגרס את בקשות התקציב שלה לשנת 2004. בבקשת התקציב המקורית, הופיע סעיף המבקש להתיר למחלקת המדינה לרשום בדרכונו של אזרח אמריקני יליד ירושלים, כי הוא נולד ב"ירושלים - ישראל". כמה ימים מאוחר יותר התברר, כי מישהו במחלקת המדינה האמריקנית, העביר פס על הסעיף ומחק אותו.

לפני כשנה וחצי נכנעה ללחץ הערבי הוצאת הספרים הותיקה והמכובדת, הארפר קולינס (בשליטת איש העסקים רופרט מורדוך המחזיק בכלי תקשורת רבים בבריטניה) ושינתה באטלס העולם החדש שלה את הכיתוב הנוגע לעיר ירושלים.

הכיתוב המקורי היה: "ירושלים - בירת מדינת ישראל". לאחר מחאות של ארגונים מוסלמים, שונה הכיתוב ל: "ירושלים בירת ישראל בפועל אך עובדה זו נתונה במחלוקת".

נוצר ביום: 14/03/2005
רשימות נוספות: עומר כרמון

עמנו הוא לב האנושות-וארץ ישראל-לב עמנו.

הערה: יש לקרוא את הקטע הבא לאחר סיום הקטע שלפניו.

אחה"צ התקיימה התהלוכה המסורתית של ההתיישבות העובדת והמועצות האזוריות, בשעה 22:00 תתקיים עצרת ההודיה המסורתית בישיבת מרכז הרב בירשלים, בה יטלו חלק יו"ר הכנסת, רבנים ואישי ציבור.

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, הן מבחינת שטח השיפוט שלה והן מבחינת מספר התושבים המתגוררים בה. בסוף שנת 2004 מנתה אוכלוסיית העיר כ-706 אלף נפש, כ- 10% מכלל תושבי המדינה.

מהלשכה המרכזית ליסטטיסטיקה נמסר כי האוכלוסייה היהודית מהווה כמעט 65% מכלל תושבי העיר, האוכלוסייה המוסלמית מהווה 32% מכלל תושבי העיר, האוכלוסייה הנוצרית – 2%, וכ- 1% הם עולים (וצאצאיהם) שהגיעו לישראל במסגרת חוק השבות, אולם אין להם סיווג דת במרשם האוכלוסין.

למעלה משליש (35%) מאוכלוסיית ירושלים הם ילדים מתחת לגיל 15, יותר מאשר אחוז הילדים בגילים אלה בכלל הארץ (28%), וכפול מאשר בתל אביב-יפו ובחיפה. חלקם של בני 65 ומעלה מכלל תושבי ירושלים (8%) נמוך מהממוצע הארצי (10%), וכחצי מחלקם של הקשישים בתל-אביב-יפו ובחיפה.

חלקם של הילדים באוכלוסייה הערבית בירושלים גבוה – 42% , ואחוז בני 65 ומעלה קטן – 3%, ואילו חלקם של הילדים באוכלוסייה היהודית הוא 32% וחלקם של בני 65 ומעלה – 11%.

בירושלים כ-177 אלף משקי בית – 9% מכלל משקי הבית בישראל. משק בית ירושלמי מונה בממוצע כמעט ארבע נפשות (3.8, לעומת 3.4 בממוצע הארצי), והוא גדול ממשקי הבית בערים הגדולות האחרות במדינה: ראשון לציון (3.2 נפשות בממוצע), חיפה (2.6), ותל אביב-יפו (2.3).

גידול האוכלוסייה בעיר:

במהלך שנת 2004 גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ- 13 אלף תושבים, 1.9% יותר תושבים מאשר ב- 2003. אחוז גידול זה גבוה מהממוצע הארצי (1.7%), וגבוה מזה שנרשם בחיפה
(0.0%) ובראשון לציון (1.3%). בשנת 2004 בפעם הראשונה מזה שנים אחוז הגידול בירושלים היה נמוך מאשר בתל אביב-יפו (2.1%).

מקורות גידול האוכלוסייה העיקריים בירושלים הם: ריבוי טבעי (מספר לידות פחות מספר פטירות) גבוה, ומצד שני מאזן הגירה פנימית שלילי (מספר תושבים הנכנסים לעיר נמוך ממספר התושבים היוצאים ממנה להתגורר ביישובים אחרים). כמו כן, מתווספים לאוכלוסיית העיר גם עולים חדשים אשר מגיעים לירושלים כאל מקום השתקעות ראשון .

ריבוי טבעי ופריון – במהלך שנת 2004 נולדו לתושבי העיר כ- 19,600 תינוקות המהווים 13% מכלל התינוקות שנולדו בישראל במהלך שנה זו.

בירושלים ריכוז גבוה של אוכלוסייה יהודית-חרדית ואוכלוסייה ערבית בעלות דפוסי פריון גבוה. על פי נתוני 2003, שיעור הפריון הכולל (מספר לידות ממוצע לאישה לאורך חייה) של הנשים בירושלים עומד על כמעט 4 ילדים לאישה (3.96). שיעור זה גבוה מהשיעור הארצי (2.95), והוא כפול מזה של נשים בשלוש הערים הגדולות האחרות במדינה: תל אביב-יפו (1.97), חיפה (1.79) וראשון לציון (2.02).

מאזן הגירה פנימית – בשנים האחרונות עוזבים את ירושלים בממוצע מדי שנה כ- 6,000 תושבים יותר מאשר עוברים אליה. במהלך שנת 2004 נכנסו לירושלים כ- 11.4 אלף תושבים מיישובים אחרים, ואילו מספר העוזבים את ירושלים נאמד בכ-18 אלף תושבים. יותר ממחצית העוזבים (8,900) עברו ל-8 היישובים הבאים: בית שמש (כ-2,200 תושבים), תל אביב-יפו (כ-1,600), מעלה אדומים (כ-1,400), מודיעין-מכבים-רעות (כ-800), ביתר עילית (כ-800), מבשרת ציון (כ-700), מודיעין עילית (כ-700), ובני ברק (כ-700).

השתקעות ראשונה של עולים בירושלים –במהלך שנת 2004 השתקעו בירושלים כהשתקעות ראשונה 2,307 עולים חדשים, המהווים 11% מכלל העולים לישראל בשנה זו. מתוכם, 740 עולים מארה"ב, 435 עולים מבריה"מ לשעבר, ו- 425 עולים מצרפת. בשנים האחרונות מסתמנת ירידה בחלקם של העולים מבריה"מ לשעבר המשתקעים בעיר, לעומת עלייה בחלקם של עולי ארצות הברית, קנדה וצרפת.

עולים משנת 1990 ואילך המתגוררים בעיר – בירושלים התגוררו בסוף שנת 2003 מעל ל-57 אלף תושבים שהם עולים אשר הגיעו לישראל בשנת 1990 ואילך, והם מהווים 5% מכלל העולים לישראל בשנים אלו. הם כוללים כמעט 31 אלף עולים מבריה"מ לשעבר, קרוב לעשרת אלפים עולים מארצות הברית וקנדה, מעל לארבעת אלפים עולים מצרפת, וכאלף ושבע מאות עולים מאתיופיה.
http://www.a7.org/news.php?id=114005

ציטוט זה נאמר בשיחת אקראי בן בן גוריון לבין מוסה חוסייני
לכשנפגשו ביציאה מביתו בתאריך 8.3.1938, דהיינו לפני 67 שנה.

את השיחה הזו רשם דוד בן גוריון ביומנו, עמ' 11-12, ארכיון בן-גוריון.

והיום שאני שומע ומקשיב היטב לדברי אבו מאזן, אבו עלאא ושות' ממשיכי
משנתו ומורשתו של יאסר עראפת ממשיך דרכם של משפחת חוסייני, עלינו
להבין וגם אם זה אמת כואבת, שהערבים בכלל וערביי ישראל בפרט אולי
שינו טקטיקה או איסטרטגיה.....

אבל בהחלט לא שינו כהוא זה את חלומם לסיים הלכה למעשה את קיומה של היישות הציונית - מדינת ישראל, אנו רואים, קוראים ושומעים זאת בכל מערכות החינוך, ההסברה, ההסתה בכלל ובמשא המתן שהם מנהלים כיום עם ממשלת שרון-פרס.

את סיום רישום זה ביומנו, מסיים בן גוריון:

מוסה חוסייני מסיים את שיחתו:
"לעולם לא"

בן גוריון משיב לו לסיום:
"אין ל"עולם לא" בהסטוריה."

החלטתי לכתוב להם את הכתבה.

"קומץ מפגיני ימין קיצוני הגיעו הערב לרחבת הכותל והחלו בתפילות
ולחשים מוזרים ......"

שוטרים רבים הוזעקו למקום ודאגו לבל מפירי החוק יתפרעו......

______________________________________________

באירוע הצדעה של ארגון 'צוות' לצה"ל חציון 40 שנה לשחרור ירושלים נשא הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, דברים, ובהם קבע כי ירושלים מהווה הסיבה והתכלית לחיים בישראל. עוד אמר הרמטכ"ל כי צה"ל יעשה הכול כדי להותיר את ירושלים בירתו הנצחית של עם ישראל.

"ירושלים מסמלת את הטעם ואת התכלית של חיינו כאן. על מה ולשם מה אנו לוחמים. נמשיך ונעשה כל שלאל ידינו על מנת להבטיח כי ירושלים תישאר לעולמי עד בירת ישראל. וכפי שאמר הנביא ישעיהו לפני 2700 שנה: "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה..."

באירוע נכחו נשיא המדינה, שר הביטחון, שרי הביטחון בעבר משה ארנס ואיציק מרדכי. הרמטכ"ל לשעבר יעלון, ראש עיריית ירושלים ואישים נוספים.

אשכנזי הביע בדבריו שמחה על כך שלמרות היות השירות בצה"ל חובה הרי שצעירים רבים מתגייסים מתוך תחושת שליחות. "צה"ל הוא צבא העם המגייס אל שורותיו נערות ונערים מכל קצות העם על-פי חוק שירות הביטחון. עם זאת, רבים רואים, לשמחתנו, בשירות הצבא לא רק חובה שכל אחד בתורו חייב בה, אלא בעיקר שליחות. בעיקר תקפים הדברים לגבי אלו שבחרו להקדיש את מיטב שנותיהם, את כוחותיהם ואת מרצם לשירות ארוך שנים בצבא ההגנה לישראל, מתוך תחושה עמוקה ופשוטה כי זה מה שצריך ונכון, כדי להבטיח את קיומה, ואת ביטחונה של מדינת ישראל".

"כל דור, תרם ותורם את תרומתו שלו לביטחון ישראל. כל דור בתורו מציב את הנדבך שלו בחומת המגן. אנו, לובשי המדים של היום, יודעים להוקיר ולהעריך את שהציבו, בנו ועשו אלו שקדמו לנו, את פועלם של הדורות הקודמים שהניחו את המסד ואת התשתית לבניינו של צה"ל היום, לעוצמתו, ליכולתו המקצועית, ולא פחות חשוב מכך – לרוח המפעמת בו", דברי הרמטכ"ל.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/168274

________________

מדוע הימין נטש את הרחובות ?

פרופ' אריה זריצקי קורא להנהגת הימין "לגלות עוז" ולחשוף את "האמת" הידועה לה על רצח רבין. לדעתו - תנאי הכרחי ליציאה לרחובות בקרב על ירושלים הוא גילוי האמת, ו"המתיימרים להנהיג את העם לא יקבלו תמיכה עד שלא יוכיחו שהאמת הצרופה לנגד עיניהם".

תריסר שנים לאחר הרצח האיום הסתיים השבוע של "פסטיבל רבין" בפעם ה-11, כ-6 שבועות לאחר "פסטיבל השלום" ה-14. מה הקשר בין המשכו של "תהליך השלום" (13 בספטמבר, 1993) לבין ההתנקשות בראש ממשלת ישראל (4 בנובמבר, 1995)? התשובה המקובלת על אמצעי התקשורת וה"אליטות" היא, בקיצור, "מורשת רבין". –האומנם?

"מנהיגי ישראל" משתדלים בכל מאודם למסור את ערש תרבותנו ואת בירתנו הנצחית לאויבינו הנחרצים, והעם שותק. זה אותו העם שיצא לרחובות בהמוניו פעמים אין-ספור כדי למחות נגד "אוסלו" והצביע פעמים אחדות בבחירות הכלליות למפלגות ולמנהיגים שהבטיחו את ההיפך (רבין ב-1992, נתניהו ב-1996, ברק ב-1999, שרון ב-2001) עד שהתפכח, הפסיק להפגין כמעט לחלוטין ונמנע מהליכה לקלפי (כשליש ב-2003 וב-2006).

וכעת מנהיגי ה"ימין" תמהים: מה קרה? מדוע העם שותק? האם לא ברור? הלא כל מי שמתנגד למורשת רבין שייך לכאורה לאספסוף שאשם בהסתה לרצח, אותו ציבור פושע ר"ל שמתנחל ב"שטחים פלסטיניים" ומתנכל לתושביהם השלווים והאומללים! כיצד הגענו למצב שבו הציונים, חלוצי המאה ה-21 התמימים מוקעים כגזענים, ובד-בבד תומכי האיסלאמו-פשיסטים - אותם פושעים מ"מחנה השלום" שכבר הביאו עלינו ועל ערביי ארץ-ישראל מלחמות עקובות מדם (ועוד ידיהם נטויות) - משתבחים בהומאניות?

בין לחץ על הברקס...

כדי להבין את הציבור היהודי, הבה ניזכר בקצרה במה שהתחולל לפני הרצח ואחריו עד היום הזה.

במשך 1995, כשראש הממשלה יצחק רבין נוכח בטעות הבסיסית של התהליך אליו הוא הובל (בעל כורחו) ע"י "פושעי אוסלו", הוא החל להאט את שלביו; בשפתו של עזר וייצמן המנוח למשל: "רבין לוחץ על הברייקס, בעוד פרס לוחץ על הגאז". רבין היה הגון דיו להודות כי ניסיון הנפל של הרעיון התימהוני-משיחי, להביא את רב-המרצחים ערפאת ועשרות אלפי הטרוריסטים מטוניס כדי שישמרו על היהודים נכשל, ובגדול. אולם במקום להפסיק את התהליך לחלוטין, רבין לא היה נחרץ דיו להלחם בפרס וב"פודלים שלו". יתירה מזו, כששיעור תומכיו בסקרים צנח וכשהתברר שהוא יפסיד בבחירות הקרבות, הוא נגרר (שוב, בעל כורחו) להפגנת הכוח תחת הכותרת "כן לשלום – לא לאלימות", אשר בסיומה הוא נרצח ע"י בני עוולה. כצפוי (נזכור את אזהרותיו של אדיר זיק ז"ל), מייד לאחר ההתנקשות החל מסע ההסתה (שתוכנן מראש!) נגד רוב העם, שהתפכח מהתהליך והפגין בהמוניו ובאופן דמוקראטי נגד מנהיגיו דאז. מניותיו של נתניהו הגיעו לשפל, ורק בטחונו-העצמי המופרז של פרס מנע ממנו את בחירתו כראש הממשלה. עדיין לא ידוע לנו מה גרם לביבי ולכל הבאים אחריו להמשיך בתהליך השלום-לכאורה, אולם ברור, שההסתה המתוזמרת היטב קושרת את ידינו: כל "המתנגד לשלום" נחשב מיידית ל"רוצח רבין ומורשתו", וכל ה"כתומים" שצפו נכוחה את שיתרחש לאחר גירוש היהודים האכזרי והאנטישמי מחבל עזה נחשבים כמורדים. וכולנו, הנאמנים לארץ, לעם ולמורשת ישראל, נעזבנו גם ע"י מנהיגינו, אשר כעת מצפים שנצא לרחובות.

אין טעם לצאת לרחובות

לעניות דעתי, העם לא יצא לרחובות בימים אלה ואף אין כל טעם לעשות זאת. לעומת זאת, הדרך הנכונה ואולי היחידה להלחם ב"אליטות", שלא יוותרו על ההגמוניה וילחמו בשיניהם ובציפורניהם כדי להמשיך ולשלוט ב"אספסוף", היא לגלות מי היה זה שירייתו הרגה את רבין, ומדוע.

חברי "הועדה לחקר רצח רבין" ואזרחים רבים אחרים הגיעו למסקנה חד-משמעית שהירי הקטלני ברבין התרחש רק לאחר כניסתו למכונית, וכי הגרסה הרשמית על אירועי ההתנקשות אינה נכונה, היא זדונית ומחפה על פשע שלטוני (וראו שמץ מהעדויות בעתירה לבג"ץ, שנדחתה, באתר שכתובתו:http://x.2all.co.il/atira229-06). אנו טוענים, שהחלק הראשון (עד כניסת רבין למכונית) בוים ע"י השלטון, וכי הרצח בוצע ע"י גורם שידע על כך, השתלט על האירוע ורצח את רבין בפועל.

שלא תהיינה אי-הבנות: איננו יודעים מי היה הרוצח, ואיננו טוענים שיגאל עמיר לא התכוון לרצוח או שלא היה בין היוזמים. אולם אין כל ספק מהנתונים הרבים שבידינו (יש מקום לכתבה מיוחדת על כך!) שכדוריו של עמיר לא פגעו אנושות (אם בכלל) ברבין.

ציבור גדל והולך אינו מאמין יותר במערכות שעוסקות בהסתרת פרטי ההתנקשות הפוליטית, באמצעותה הן רודפות את הימין בגלוי וללא עכבות במטרה לקעקע את מדינת ישראל כמדינת היהודים למען היהודים. ציבור זה לא יצא יותר לרחובות בהמוניו, עד שלא תיחשף העלילה ויתגלה(ו) הרוצח(ים) שעדיין מתהלך(ים) חופשי(ים) ואולי אף ממשיך(ים) לנהל את חיינו. יתירה מזו: רבים ממנהיגי הימין כבר יודעים את האמת, כי כדורי עמיר לא רצחו את רבין, אך אין להם העוז והאומץ לצאת עימה בגלוי מחשש שיכונו ע"י האליטות השולטות כ"שותפים לרצח שרוקדים על הדם".

בנוסף לכך, רבים מהכותבים התמימים ששואלים היכן הוא הציבור הקדוש הזה בקרב-על-ירושלים אינם מוכנים אפילו להתבונן בעדויות שאספנו. תנאי הכרחי ליציאתנו לרחובות הוא גילוי האמת. כמובן, יש הרבה מה לעשות אחר-כך, אך שום דבר לא יסייע בידינו עד שתיחשף הקנוניה הכפולה הזו. והמתיימרים להנהיג את העם לא יקבלו את תמיכתו כל עוד לא יוכיחו שהאמת הצרופה לנגד עיניהם.

* פרופ' אריה זריצקי הוא פרופ' לגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון חבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי וחבר הועדה לחקר רצח רבין.
http://www.mishpaton.com/?l=he&a=36346

תזכורת:

רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''ירושלים אינה נושא למיקוח''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5515&forum=gil&omm=0

ירושלים
http://www.israblof.com/?l=he&c=2248

____________________

ד"ר מרדכי קידר מאוניברסיטת בר-אילן מסביר מהיכן צמחה קדושת ירושלים, בדת שנוסדה והתפתחה במדבר הערבי שכיום נמצא בשטח סעודיה. איך זכתה ירושלים להתייחסות אסלאמית למרות שאינה מופיעה בקוראן ולו פעם אחת? הוא מסביר כי ירושלים באסלאם אינה אלא עניין פוליטי.

מאת ד"ר מרדכי קידר | [email protected] | 18/11/2007

ירושלים, לפחות העיר העתיקה ומקום המקדש, מופיעה כדרישה פוליטית פלסטינית מאז שחרורה מהכיבוש הירדני לפני יותר מ-40 שנה, למרות שמעולם היא לא הייתה בירה של שום דבר באסלאם, ואפילו לא הייתה בירת אזור פלסטין לאחר הכיבוש המוסלמי במאה השביעית. הבירה הייתה רמלה. לכן נשאלת השאלה: מהיכן צמחה קדושת ירושלים בדת שנוסדה והתפתחה במדבר הערבי שכיום נמצא בשטח סעודיה? איך זכתה ירושלים להתייחסות אסלאמית למרות שאינה מופיעה בקוראן ולו פעם אחת?

לשם כך עלינו להתחקות אחרי גלגולי רעיון קדושת ירושלים באסלאם. נביא האסלאם, מוחמד, רצה למשוך אל דתו שלושה שבטי יהודים שחיו בנוה מדבר בשם "ח'יבר" על יד העיר אלמדינה, ולשם כך קבע לקהילת המוסלמים את כיוון התפילה צפונה, לירושלים, כמו היהודים. אלא שהם לא נפלו בפח שהוא טמן להם, ולא אימצו את האסלאם. לאחר מכן הוא נלחם בהם, שחט את הגברים ולקח את הנשים, כולל בת של אחד מראשי השבטים שנשא לאישה. לאחר שחיסל את שבטי היהודים הללו לא היה לו עניין בכוון התפילה שלהם, והוא הפנה את התפילה דרומה, לעיר מכה שהייתה אז מרכז של עבודת אלילים, ושאותה הוא כבש מאוחר יותר, וירושלים נזנחה.

באותם ימים הייתה למוחמד קבוצת תומכים בעיר אלטאא'ף, הנמצאת יומיים הליכה ממכה. בלכתו לטאא'ף ובחזרה היה מוחמד מבלה את הלילה בכפר בשם אלג'יעראנה, והמסורת המוסלמית מספרת שעל יד הכפר היו שני מסגדים, המסגד הקרוב ("אלמסג'ד אלאדנא") והמסגד הרחוק ("אלמסג'ד אלאקצא"), שבאחד מהם הוא היה מתפלל לפני צאתו לדרך של יום שלם, לטאא'ף או בחזרה למכה. הקורא (פרק 17 פסוק 1) מספר שלילה אחד נעשה למוחמד נס, והבורא לקח אותו אל המסגד הרחוק כדי להראות לו את אותותיו. בני דורו של מוחמד הבינו את הפסוק כפשוטו, שכן הם ידעו ש"אלמסג'ד אלאקצא" נמצא על יד אותו כפר בדרך לטאא'ף. עד יום מותו בשנת 632 לא ביקר מוחמד בירושלים.

25 שנים לאחר מותו של מוחמד הועברה בירת האימפריה המוסלמית ממכה לדמשק, על אפם וחמתם של הנאמנים למוחמד ולמורשתו, ובדור שלאחר מכן הפכה דמשק, בזכות השלל, הביזה והמלקוח שבזזו המוסלמים בפרס, בביזנטיון ובמקומות רבים אחרים, לעיר עשירה, עיר של מותרות, חגיגות, הוללות ושיכרות, אשר לא הייתה תועבה שלא אחזו בה אנשי דמשק בחזקה. מצבה המוסרי הירוד גרם לנאמנים למורשת מוחמד להכריז על תושבי דמשק ככופרים, ולכן התארגנו בשנת 682, חמישים שנה אחרי מות מוחמד, תחת פיקודו של עבדאללה בן אלזובייר, מרדו בח'ליף ומנעו מתושבי דמשק מלעלות למכה לחג'. המרד הפוליטי והצבאי נמשך שמונה שנים, אך בינתיים צריך לעלות מידי שנה לחג', וזו מצוות יסוד באסלאם. מה עשו? חיפשו מקום אלטרנטיבי לחג', מקום שיש לו הילה של קדושה, שיאפשר לח'ליף להכריז עליו כמקום עלייה לרגל במקום מכה.

באותן שנים עברו יהודים ונוצרים רבים לאסלאם, כנראה רק כלפי חוץ, כדי להשתחרר מעול המיסים הכבד שהושת עליהם, ועם הצטרפותם לאסלאם הם נשאו בלבם ובפיהם את רוממות ירושלים עיר הקודש, וכך הגיע לאסלאם רעיון קדושת ירושלים. הח'ליף בחר בירושלים כמקום עליה לרגל אלטרנטיבי, אך נזקק לתימוכין בכתבי האסלאם שיאפשרו לו לצבוע את החלטתו בצבע אסלאמי. לשם כך נלקח אותו פסוק בקוראן המדבר על נס הנסיעה בלילה "למסגד הרחוק", חובר לו פירוש חדש, המספר שמסגד אלאקצא ("הרחוק") נמצא בירושלים, ושמוחמד הוסע אליו בלילה, עלה לרקיע השביעי, ובדרך הצטרפו אליו נביאי הדתות הקודמות – היהדות והנצרות – אברהם, משה, אהרן, וישו. בשמים הם התפללו מאחורי מוחמד, והמשמעות של התפילה מאחוריו היא שהם מקבלים עליהם את עול מלכותו, וכל זה מתחת כסא הכבוד, כלומר, שהמלכת האסלאם על היהדות והנצרות היא עניין של החלטה שנפלה על כס הכבוד.

כדי לבסס עוד את העברת החג' לירושלים נבנתה כיפת הסלע במרכז הר הבית כדי שמסביבה ייערכו ה"הקפות", והיא נבנתה בשמונה קירות, במטרה לסמן שהיא כפולה בקדושתה מהכעבה במכה שיש לה רק ארבעה כתלים. כמו כן זוייפו אז מסורות בעל-פה ("חדית'") שיוחסו למוחמד, ובהן הוא מעלה את חשיבות של ירושלים אפילו מעל חשיבותה של מכה.

אחרי שמונה שנים של מרד, הצליח בית אומיה לחסלו ולהעביר בחזרה את החג' למכה והסיפורים על ירושלים נזנחו. הם הוצאו שוב לציבור על ידי צלאח א-דין במאה ה-12, כשרצה המצביא המוסלמי להלהיב את הלוחמים לקראת מלחמתו בצלבנים. לאחר ששוחררה ירושלים היא שוב נזנחה, בעיקר כדי שלא תערער את ההגמוניה של מכה ומדינה.

הסיפור על הנסיעה של מוחמד בלילה לירושלים כל כך חשוב לאסלאם, שכן הוא נותן לגיטימציה לאסלאם כדת שלא באה לעולם כדי לחיות בשלום עם הדתות הקודמות, אלא להחליף אותן, להרוס אותן ולבנות את עצמה מחורבותיהן. לכן האסלאם "איסלם" את האישים החשובים המופיעים בתורה ובתנ"ך, בנה מסגדים על בתי כנסת, כנסיות ומנזרים (ראה בדמשק, באיסטנבול, בספרד ועוד), וקבע חוקי השפלה על היהודים והנוצרים. הטלאי הצהוב הוא המצאה מוסלמית מהמאה התשיעית. רבים מהרעיונות הפילוסופיים וההלכתיים של האסלאם הם חיקוי למקור היהודי. על פי גישת האסלאם, היהודים, ואחריהם הנוצרים, סילפו וזייפו את כתבי הקודש, ולכן היושב במרומים זועם עליהם (על פי הקוראן פרק 1 פסוק 7), לקח מהם את הנבואה ונתנה למוחמד, וכך היהדות והנצרות איבדו את משמעותן הדתית. לכן אין בכלל מקומות הקדושים לדתות אלה, וכל טענה יהודית או נוצרית לבעלות על מקום קדוש כלשהו היא טענת שווא של דת שהפכה – על פי האסלאם – לדת של הבל ("באטל"). המוסלמים לכן כלל לא מתרשמים מהטענה היהודית שירושלים הייתה בירת הממלכה היהודית, הן בימי בית ראשון והן בימי בית שני, בגלל הטענה הפשוטה: דוד ושלמה היו מוסלמים! ואין זה פלא: על פי הקוראן (פרק 3 פסוק 19) "הדת אצל אללה היא האסלאם", וכך האסלאם איסלם גם את ריבון העולמים.

מכאן שהדרישה הישראלית לריבונות על ירושלים היא סתירה ליסוד אמונה באסלאם, האמונה שהיהדות סיימה את תפקידה בעולם, ולכן אסור למוסלם באיסור חמור לאפשר ליהודי – שהוא על פי האסלאם "בן חסות" (אהל ד'מה") – לשלוט במקום שמשם עלה-לכאורה מוחמד למרום, ומכאן עקשנות הפלסטינים לקבל לידיהם את ירושלים. יהודים יכולים לחיות תחת כנפי האסלאם ושלטונו, אבל לא לכבוש ארץ שהייתה מוסלמית, ובוודאי לא לשלוט בעיר שמוחמד – על פי טענתם – עלה ממנה למרום. שליטה בירושלים תתן לפלסטינים לגיטימציה אסלאמית, כמעט כמו הלגיטימציה הדתית שיש למלך סעודיה עקב היותו האחראי על מכה ומדינה. ולהיפך, אם הם יוותרו על ירושלים ליהודים הם יואשמו על ידי מוסלמים רבים בבגידה באסלאם.

ירושלים באסלאם אינה יותר מאשר עניין פוליטי: מוחמד ניסה לבסס את מעמדו בעיני היהודים באמצעות התפילה אליה, הח'ליפים מדמשק אימצו אותה כמקום עליה לרגל עקב בעיה פוליטית של המרידה במכה, צלאח א-דין השתמש בה להלהיב לוחמים, והפלסטינים כיום אימצו אותה כחותם הכשר דתי למדינתם, אשר כלל לא בטוח שתקום.

היום עומדת בפני ראשי מדינת ישראל המציאות ההיסטורית של ירושלים: מצד אחד – עיר מרכז האמונה היהודית מאז דוד המלך ועד היום, עיר המרכז הדתי והפולחני היהודי, עיר בירת הממלכתיות היהודית במשך כ-900 שנים ומחוז חפצם, תקוותם ותפילותיהם של יהודים מארבע קצוות תבל, ומצד שני – עיר שהאסלאם אימץ אותה רק משום שהיא קדושה לאחרים, עיר שכל "קדושתה" נובעת מבעיות פוליטיות, עיר שנזנחה במשך רוב שנות האסלאם.

מעניין שירושלים משמשת בידי התנועה האסלאמית בישראל כקרדום לחצוב בו לגיטימציה פוליטית אנטי-ציונית בקרב המוסלמים בארץ ובחו"ל, תחת חסות החוק של מדינת ישראל. החפירות שמנהל הווקף באמצעות טרקטורים בהר הבית נועדו גם הן להוכיח את בעלות האסלאם על קדשי היהדות.

לכן כל מי שקדשי ישראל יקרים לו חייב להעלות קול ברמה, לבל יהין ראש ממשלתנו להתייחס לעיר הקודש כאל עוד פיסת נדל"ן מרחוב כרמיה, למכור אותה בעבור אשליה של שלום עם מי שלא רואה בנו בעלי זכות על ארצנו, רק כדי לתת לנשיא בוש הישג מזרח תיכוני כלשהו, וכדי לשרוד בשלטון עוד מספר שבועות או חודשים. ירושלים אינה עוד מגרש או בית של ממשלת ישראל, אלא לב לבו ההיסטורי והדתי של כל עם ישראל.

...
http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=623

_______

הפרלמנט הפלשתיני אישר בקריאה ראשונה חוק חדש האוסר ויתור על ירושלים. בקרוב יועבר החוק לאישור סופי של אבו מאזן.
דלית הלוי

אחמד בחר, ממלא מקום יו"ר הפרלמנט הפלשתיני ומראשי החמאס, מסר כי הפרלמנט אישר בקריאה ראשונה בישיבות שנערכו היום (6 בדצמבר) ואמש חוק האוסר באופן מוחלט לוותר על ירושלים, אשר הוכן ע"י חבר הפרלמנט אחמד אבו חלביה (חמאס) בוועדת החוקה וועדת ירושלים הפרלמנטאריות.

סעיפי החוק החדש קובעים, כי:

"(שטח) ירושלים הוא אדמה פלשתינית, ערבית אסלאמית בגבולותיה המוכרים בתקופת הח'ליפות האסלאמית".

"ירושלים בגבולותיה, אתריה הארכיאולוגיים, המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות הוא ווקף (הקדש) של הדורות הפלשתיניים, הערביים והאסלאמיים".

"חל איסור ואם ייעשה כן ייחשב בטל ומבוטל לדון, לוותר, לשאת ולתת או להתמקח על חלק כלשהו של ירושלים ואין לקיים מו"מ או משאל עם בנושא זה".

"כל מי שידון, יוותר, ישא וייתן או יתמקח על חלק כלשהו של ירושלים הרי הוא כמי שביצע פשע של בגידה ויחולו עליו על העונשים הפליליים... ולא יחול עליו (על הפשע) התיישנות לעולם".

עוד ציין בחר, כי הפרלמנט יתכנס בקרוב לישיבה נוספת לאשר את החוק בקריאה שנייה על מנת להעבירו לאישור יו"ר הרשות הפלשתינית.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/169263

----------

חברי מפלגות שונות הגיעו אמש לאירוע "ONE ירושלים" והתחייבו לשלמות ירושלים ופעול לחיזוקה. השר לשעבר נתן שרנסקי, העומד בראש התנועה אמר, "כאשר ירושלים בסכנה אנחנו מתגייסים לקרב- מתי ירושלים בסכנה? כשאויבים מאיימים? תמיד הם מאיימים, אבל כאשר בא הרגע כשאחד ממנהגי ישראל מדבר על החלוקה אז אנחנו בסכנה אמיתית. כך עשינו כשירושלים הייתה בסכנה בקמפ דייוד. באו 450000 איש והפגינו נגד החלוקה. היום אנחנו עוד פעם במצב שיש אנשים שמעיזים לכך. וחשוב שנתגייס ונגן עליה. זה מאוד סמלי כשיש חכים מכל הסיעות, ירושלים נמצאת מעל מחלוקת פוליטית והיא חשובה מכל מפלגה", אמר.

"ירושלים חשובה מבחינה פוליטית היסטורית דמוגרפית,כלכלית, אבל קודם כל היא בסיס הזהות שלנו לב העם היהודי. זה לא מיקרי כשאני עמדתי בבית משפט ברוסיה ושופט אמר לי מה יש לך להגיד אמרתי לכם אין לי מה להגיד אבל לעם שלי אומר:" לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

ח"כ זאב אלקין מקדימה לא שבע רצון מהתוכניות שמציעים חברי מפלגתו, "יש רגעים בחיי כל איש שניכנס לפוליטיקה שבהם הוא צריך להבין שיש נושאים שהם לא בפוליטיקה כמו ירושלים. אין קואליציה ואופוזיציה בנושא ירושלים. כנסת ישראל לא תיתן לחלק את ירושלים. לא במקרה חתמו 70 חכים על ההתחייבות הזאת. לא ניתן לנהל מו"מ על דברים שהם בלב של העם היהודי. ירושלים היא לא עסקת נדלן. אחדותה של ירושלים ועתידה כשלמה ומאוחדת".

"ירושלים היא העוגן שורש חייו של העם היהודי מזה למעלה משלשת אלפים שנים בירתה של עם ישראל לנצח נצחים" – מדברי אריאל שרון כשהיה רוה"מ אני ממליץ לחלק מאנשי מפלגתי שמתיימרים להציג את משנתו של אריאל שרון להבין שמי שמציג את ירושלים לחלוקה לא ראוי להנהיג את המדינה".

ח"כ יורם מרציאנו מהעבודה הפתיע בבואו לכנס ואמר "היום אני מסתכל על המנהיגים ולא מאמין איך אפשר לוותר על הנכס היהודי של עם ישראל? אני איש מפלגת העבודה גאה. אם בן גוריון היה רואה את מעשי המנהיגים היה מסתכל עליהם כמו מטורפים. אני איש של יצחק רבין שגם לא היה מדבר על ירושלים. אני איש של שלום אבל מי שמדבר על ירושלים לא רוצה שלום. העם היהודי רוצה שלום ומתנגד לחלוקת ירושלים .ירושלים בירת ישראל תישאר מאוחדת לנצח נצחים".

כתבנו בכנסת מציין כי בשבוע שעבר התראיין ח"כ מרציאנו לערוץ אל ג'אזירה בכנסת אך בתום הראיון סירב להתראיין בנושא שלמות ירושלים לערוץ 7.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/169274

----------

לאתר של בנימין נתניהו
http://www.bnetanyahu.com/info.php?id=10

בנאום שנשא יו"ר הליכוד בנימין נתניהו במסגרת הקמפיין - ירושלים אחת, אמר כי:
"עם ישראל לא הקריב את חייליו כדי שממשלה זו תוותר על ירושלים. הר הבית בידנו
והר הבית ישאר בידנו." בנוסף לכך, דיבר נתניהו על החטופים: אלדד רגב, אהוד גולדווסר,
גלעד שליט ורון ארד ואמר: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך. אנחנו שואלים היום לשלומם
של החטופים: אלדד רגב, אהוד גולדווסר, גלעד שליט ורון ארד- אלה האסירים שצריך לשחרר."

בנאום הוסיף ואמר בנימין נתניהו : "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך כתב יהודה הלוי, אבל היום
אזרחי ישראל החופשיים הם שצריכים לשאול לשלום ציון. היום ממשלת ישראל מסגירה שטחים רבים
מציון. דבר כזה עוד לא קרה לנו".

נתניהו האשים את ממשלת ישראל בכך שהיא מתכוונת למסור חלקים ממזרח ירושלים תוך עצימת
עיניים מוחלטת מהמציאות. "צה"ל יוצא - החמאס נכנס. כל אחד יודע זאת. מזרח העיר מגנה על מערב
העיר וצריך לשמור אותה בידינו. דוברי הממשלה אומרים בהיתממות האם אלו שכונות להן התפללנו?",
אמר ניו"ר הליכוד ברמזו על דבריו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, "התשובה היא שהתפללנו לחזור
לעיר העתיקה, להר הבית ולמקומות הקדושים. אלה המקומות שבהם נצרבה הזהות היהודית, אבל גם
עליהם מוכנה הממשלה הזאת לוותר. הממשלה מוכנה לוותר גם על הביטחון וגם על המורשת. נשאלת
השאלה למי הם ימסרו את המקומות האלה? לשכנים שהם רודפי שלום? שכנים שרוצים דו-קיום? הם מוכנים
למסור אותה לגרועים באויבינו, לאלה שמשליכים רקטות על יישובינו ורוצים להשמידנו. ה'אגן הקדוש' זה השם
האופנתי שבו מכנים את העיר העתיקה. הם רוצים למסור אותו כביכול לערבות בינלאומית. גם בלבנון, כשצה"ל
יצא החיזבאללה חזר ללבנון לשלוט שם, והחמאס ישלוט בעיר העתיקה אם נצא".

"שתי הסברים קיימים להתנהלותה של הממשלה. ההסבר הראשון הוא שהממשלה נגועה בעיוורון מדיני שקודם כל
חולים בו ראשיה, הנסיגה בצפון והנסיגה בהינתקות - בשניהם הקימו בסיסים קיצוניים. הם לא למדן דבר מזה, כי
הם מתכוונים להמשיך בצעדי התקפלות. ישנו הסבר נוסף כי עיוורון מדיני פועל באמצעות ובמקביל לגורם נוסף:
אובדן דרך מוסרי וערכי, הינתקות מערכי הנצח של ישראל. ומה הפלא? בממשלה זו מכניסה שרת החינוך את לימוד
הנכבה - אותה מסכת כזבים שמכשירה את הקרקע לחיסולנו . הכללת הנכבה בתוכנית הלימודים זה סימן לאותה
הידרדרות עמוקה, ואם יש משהו שנעשה כשנקים את הממשלה הבא נחליף את הנכבה בציונות".

מר נתניהו הוסיף ואמר כי:"אם הממשלה הזאת מוכנה ללמד את הכזבים של אויבנו היא מוכנה להחזיר להם גם את הר
הבית. זה רפיון זמני אך מסוכן. שרשרת הדורות תמיד הייתה מוצקה עד עכשיו. אנחנו יכולים לשאול בשביל מה התפללו
יהודים להר הבית? אני חושב שבהשקפה הרדודה של חלקים בעם הזה אין חשיבות לסמלים היסטורים. כשאויבינו רצו
להנציח את חורבן יהודה הם בנו את שער טיטוס, וזה לא מקרי שבמהופך - כשהרצל רצה לסמל את תקומת היהודים
בארצם הוא קבע את ציון - ציונות בירושלים. אני חושב שאנחנו לא יכולים לדבר על ציון והחלק הקדוש שגם עליהם
מדברת הממשלה לתת. תשאלו את אסירי ציון, החיילים שנלחמו בירושלים. והחג היום חנוכה שבו לחמו המכבים
במלחמתם: מי ימלל גבורות ישראל אותם מי ימנה? אנחנו נימנה!".

כל אחד מאיתנו קשור בליבו לירושלים, בירתה הנצחית של מדינת ישראל.
רק בקשר חזק, רק באיחוד הכוחות שלנו - נצליח לשמור על ירושלים שלמה, חופשיה ומשוחררת!

אם ברצונך לקבל סרט של זהב, לקשירה על המכונית, על הטלפון הנייד או אף לתיק. התקשרו: 052-8020745

תזכורת רילוונטית וחשובה:

7. רבין המשיך את דרכו של בן גוריון = ירושלים מאוחדת לנצח!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5515&omm=7&viewmode=

רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''ירושלים אינה נושא למיקוח''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5515&forum=gil&omm=0

רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''אין שתי ירושלים'' !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5515&omm=1&viewmode=

ירושלים
http://www.israblof.com/?l=he&c=2248

--

מקור:

--------------

הח"כים של קדימה ניצלו העדרות ראש הממשלה כדי לצאת להתקפה משותפת של המו"מ בנושא ירושלים; יו"ר הקואליציה: לח"כ, כמו לשר, יש אצבע

חברי הכנסת של קדימה ניצלו היום (שני) את העדרות ראש הממשלה מהארץ כדי לצאת להתקפה משותפת על המשא ומתן בנושא ירושלים. היום התכנס פורום שנקרא הנהלת הסיעה. אל הפורום הזה יכולים להגיע כל חברי הכנסת שאינם שרים. בזה אחר זה דרשו המשתתפים, שסיעתם תדבוק במצע קדימה האוסר על חלוקת ירושלים.
יו"ר הקואליציה, אלי אפללו, אמר ש"גם לנו יש עמדות ונשמיע אותן באופן ברור. לח"כ כמו לשר יש אצבע". יו"ר ועדת הכנסת, דוד טל, אמר ש"אני מקווה שלא נחזור על הטעות של ברק. דעתי היא שבירושלים אסור לגעת".

מ"מ יו"ר הקואליציה, יואל חסון, אמר ש"יש לנו מצע מדיני שכולנו הסכמנו לו. זו מפת הדרכים האמיתית של קדימה ושום דבר אחר לא".

חברי הכנסת עתניאל שנלר ושלמה מולה טענו לעומת זאת שניתן לדון על החזרת שכונות בירושלים לפלשתינים שאינם בתחומי האגן הקדוש. "אסור לסנדל את המשא ומתן", אמר מולה. ואילו שנלר טען ש"צריך לאפשר מרחב גמישות מדינית".

בסופו של דבר סיכם ח"כ יצחק בן ישראל, ש"כל הדוברים עד כה אמרו שיש להיצמד למצע. גם לדעתי ירושלים היא מוקש שאסור לגעת בו".

הארץ

-----------

להפיץ את הסרטון לחו"ל משפחה וחברים

http://www.aish.com/movies/jerusalem.asp

________________

שאלתו של כתב רשת ב';

הנשיא פרס, מה דעתך על מה שקורה כאן, יש כאן גם מהימין וגם מהשמאל שמשתתפים במצעד והרי דעותיהם חלוקות לגבי ירושלים המאוחדת??

והנשיא שמעון פרס השיב:

"ירושלים לא רק מאוחדת, היא גם מאחדת.

!! ימים יגידו....הנשיא שמעון פרס !!

פרס: ירושלים אוהבת את אהבתכם לאדמה
פרסום ראשון: 03/06/08, 18:32

נשיא המדינה שמעון פרס פתח היום את מצעד "ההתיישבות והחקלאות מצדיעה לירושלים". הנשיא הודה וברך את עשרות אלפי הצועדים.
אליה שילה

נשיא המדינה שמעון פרס פתח היום את מצעד "ההתיישבות והחקלאות מצדיעה לירושלים". הנשיא הודה וברך את עשרות אלפי הצועדים בני ההתיישבות העובדת שהגיעו לירושלים מכל קצוות הארץ.

"ירושלים המאוחדת וההתיישבות הפורחת יקרים לליבי וללב כל עם ישראל. בזכות מפעל כביר של ההתיישבות אתם מעבירים את אהבתכם לירושלים וירושלים אוהבת את אהבתכם לאדמה", אמר הנשיא לצועדים.

מיד בתום הברכות עלה הנשיא על טרקטור עתיק (מדגם אמפייר שנת 43) שהובא במיוחד מכפר הנוער בן שמן בו התחנך הנשיא והוביל את המצעד כשאחריו 30,000 צועדים, עשרות טרקטורים היסטוריים.

עקב הצעדה נסגרו מספר רחובות במרכז העיר ירושלים שגרמו לפקקי תנועה בכל איזור מרכז העיר.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175861

תזכורת:

מקור:
שמעון פרס: ''אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5589&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים#13

@ להלן:
ההודעה המדינית שכותרתה לעיל, מתוך דברי הכנסת-שנתון המסמכים
1995 שניתנה בכנסת ישראל בתאריך 15.5.95 ישיבה 337 !!

רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''ירושלים אינה נושא למיקוח''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5515&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושליםסןףף
8. נאום רבין בוושינגטון בפתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים.
https://rotter.net/forum/gil/5314.shtml#8
9. נאום רבין בכנסת לציון 3000 שנה לירושלים
https://rotter.net/forum/gil/5314.shtml#9
28. ציון יום ירושלים 29.5.2003 בכנסת ישראל.......
https://rotter.net/forum/gil/5314.shtml#28
1. רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''אין שתי ירושלים'' !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5515&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים#1

חשיפה: תראו מי שמדבר?! מי חופר מתחת למי? והיכן?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7175&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים

פרקליטות המדינה/נאווה בן-אור = ''ירושלים לב האומה''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6000&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים

ח''כ אריה אלדד: ''מה שבעומק'' (יום ירושלים)
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7304&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים

מאז ומקדם: אשתקד ולשנה הבאה בירושלים: הציונות בעולם...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים#31

_______________

יום ירושלים שחל השבוע גורם לח"כ אלדד להרהורי סליחה רבים מהעיר. בפינתו השבועית מונה אלדד את הנושאים בהם יש לבקש סליחה מירושלים.
ערוץ 7

יום ירושלים שחל השבוע גורם לח"כ אריה אלדד להרהורי סליחה רבים מהעיר. בפינתו השבועית בערוץ 7 מונה אלדד את הנושאים בהם יש לבקש סליחה מירושלים: "סליחה על מה שעשינו ועל מה שלא עשינו", אמר.

"סליחה על מה שלא עשינו למען יופייך, ניקיונך, תפארתך ומעמדך בעמים, וכבודך בלב העם הזה, וסליחה על שהנחנו לזרים להתערב בענייניך. סליחה שפגענו ביופייך בכל מיזמי נדל"ן, סליחה שלא היינו ראויים לנס שארע לנו בשחרורך ואיחודך, סליחה שזה קרה לנו פתאום ללא כוונת מכוון, ולכן ללא תוכנית ומטרה".

"סליחה שהסרנו את הדגל שלנו מההר הקדוש לנו מכל ההרים בעולם, וסליחה שהיהודים טרם יכולים להתפלל כרצונם במקום הקדוש לנו מכולם, סליחה שהנחנו, כאז כן היום, לגמדי חזון קטועי כנפי כיסופים לשלוט בנו".

"סליחה מתושבייך על החינוך הגרוע שאנו מעניקים להם, וסליחה שרק מקצתם יכולים להפוך אותו למנוף צמיחה לעתידם ועתידך, וסליחה לאלו שאנו מניחים להם להתחנך בתוכנית לימודים של שונאינו ואחר כך מגלגלים עיניים תמהות לשמיים על כך שבאים להרוג בנו".

"סליחה מענייך שעניי ערים אחרות קודמים להם, סליחה ממחצית ילדי ישראל שלא הבאנו בשערייך לפני שהפכו לחיילים. סליחה מעברך שהנחנו לשונאים לחפור ביסודותייך ולטחון לאבק את שרידי בתי מקדשנו, וסליחה מעתידך שהותרנו לאותם זרים לשדוד את אדמותיך ולבנות בהם באין רשות ומפריע".

"סליחה מגופך שבמו ידינו חצינו בחומה בשנית מתוך כסילות הטוענת שבגדר יש לעצור את חורשי רעתנו שבמו ידינו אנו מניחים להם לאחוז במחציתך ולהניף עליך את דגלם, ולהניח שם את קני השיגור וקני נשקם".

"וסליחה שטרם הפכנו אותך למקדש מלך עיר מלוכה, וטרם הוצאנו אותך מתוך ההפיכה. מתוך תפילה שלא החמצנו את השעה ולשנה הבאה בירושלים הבנויה".
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175967

תזכורת:

שמעון פרס: ''אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5589&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים#13

רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''ירושלים אינה נושא למיקוח''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5515&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים

8. נאום רבין בוושינגטון בפתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים.
https://rotter.net/forum/gil/5314.shtml#8

9. נאום רבין בכנסת לציון 3000 שנה לירושלים
https://rotter.net/forum/gil/5314.shtml#9

28. ציון יום ירושלים 29.5.2003 בכנסת ישראל.......
https://rotter.net/forum/gil/5314.shtml#28

1. רה''מ רבין ז''ל הי''ד:''אין שתי ירושלים'' !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5515&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים#1

חשיפה: תראו מי שמדבר?! מי חופר מתחת למי? והיכן?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7175&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים

פרקליטות המדינה/נאווה בן-אור = ''ירושלים לב האומה''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6000&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים

ח''כ אריה אלדד: ''מה שבעומק'' (יום ירושלים)
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7304&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים

מאז ומקדם: אשתקד ולשנה הבאה בירושלים: הציונות בעולם...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&viewmode=all&keywords=ירושלים#31

הנשיא פרס :''ירושלים לא רק מאוחדת, היא גם מאחדת''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5515&omm=37&viewmode=

לקראת חקיקה: ירושלים - בירת העם היהודי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5515&omm=38&viewmode=

המועמד לנשיאות ארה''ב - אובאמה: אין לחלק את ירושלים
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5515&omm=39&viewmode=

אובמה: בטחון ישראל מקודש
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5515&omm=40&viewmode=

__

ד"ר מרדכי קידר בחן את הסבלנות של רשת הטלוויזיה אל-ג'זירה, כאשר אמר בראיון בשידור חי: "ירושלים אינה נזכרת בקוראן". במצרים, כנסיית מריבה אחת הוציאה את השד העדתי מהקבוק וגרמה למהומות בין נוצרים קופטים למוסלמים
פורסם: 07.06.08, 18:39

ד"ר מרדכי קידר

אפשר להניח שאת יום ירושלים, שחל השבוע, לא ישכח לזמן רב המנחה הבכיר של "אל-ג'זירה", ג'מאל ריאן. בעקבות הדיווחים על הכוונה לבנות בירושלים יחידות דיור באזור החורג מהקו הירוק, החליטו ברשת החדשות הקטארית לקיים באותו הלילה ראיון עם ד"ר מרדכי קידר מהחוג למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן.

לצפייה בראיון המלא באתר "יו-טיוב"

ריאן פתח בשאלה שנראתה לו ברורה: "מר מרדכי, האם החלטה זו היא בבחינת נעיצת מסמרים נוספים בארון הקבורה של המשא ומתן הישראלי-פלסטיני?". הוא לא ציפה לתשובתו של המומחה הישראלי.

"למען האמת אינני מבין את הדברים הללו", פתח קידר, "האם על ישראל לבקש רשות מגורם כלשהו בעולם? זו בירתנו מזה 3,000 שנה. היינו שם עוד בתקופה בה אבותיכם נהגו לשתות יין, לקבור את בנותיהם בעודן בחיים ולהתפלל לאלילים (כינוי לתקופת ה"ג'אהליה" ששררה בחצי האי ערב טרם בוא האיסלאם - ר.נ.). אם כך, מדוע עלינו לדבר על כך? זו העיר שלנו מזה 3,00 שנה ולנצח נצחים".

ריאן ההמום לא ויתר: "סליחה מר מרדכי! אם אתה רוצה לדבר על ההיסטוריה אז בוא ונדבר גם על הקוראן. אינך יכול להתכחש לקיומה של ירושלים בקוראן! אני מבקש ממך להימנע מביטויים אשר פוגעים בערבים ובמוסלמים. בוא ונישאר בבקשה בנושא שלנו".

קידר: "ירושלים אינה נזכרת בקוראן".

ריאן רתח וסינן את תחילתו של פסוק בקוראן המתייחס לפי האמונה המוסלמית לירושלים.

קידר המשיך והתעקש: "ירושלים אינה נזכרת בקוראן ולו פעם אחת".

ירושלים היא של היהודים, נקודה!
ריאן: "בוא ונדבר על פוליטיקה, בבקשה. האם ההחלטה הזאת אינה נוגדת את מפת הדרכים אשר קובעת שישראל תפסיק לבנות התנחלויות בירושלים?".

קידר: "מפת הדרכים אינה נוגעת לירושלים. ירושלים מחוץ למשא ומתן. ירושלים היא של היהודים, נקודה! לא ניתן לדבר על ירושלים בשום צורה. אתם חוזרים לסוגיה הזאת פעם אחר פעם, אולם ירושלים אינה נזכרת במפת הדרכים. אחי, לך וקרא את מפת הדרכים".

ריאן ניסה להתעשת ולתקוף מכיוון אחר ואמר: "בקצב הזה, ירושלים עוד תכלול את כל הגדה המערבית, הלא כן?".

קידר: "אחי, ישראל אינה עוסקת בדירות שמקימה קטאר בחצי האי הקטארי. מה אתם רוצים מירושלים? ירושלים היא עירנו לנצח נצחים ואין לאיש, לא מאל-ג'זירה ולא משום מקום אחר עניין בירושלים. ירושלים היא עיר ליהודים בלבד ואין לאיש קשר אליה".

הראיון נמשך עוד דקות ספורות באותם הטונים עד שנסתיים מבלי שריאן הודה לקידר בסופו. מעניין לציין כי הסיסמה שמתהדרת בה "אל-ג'זירה" מיום הקמתה היא "הדעה - והדעה שמנגד". נראה כי מזה זמן רב לא עמדה הסיסמה הזו למבחן בולט ומפתיע כל כך.

הגדר וכנסיית המריבה
רק זה היה חסר לנשיא מצרים, חוסני מובארק. שבועות ספורים אחרי שהצליח להתמודד עם המתיחות סביב משבר המזון בארצו וכבר מבחן חדש-ישן דופק לו בדלת - מתח עדתי בין נוצרים למוסלמים. מתיחות בין נוצרים-קופטים, המהווים כעשירית מאוכלוסיית מצרים, לבין המוסלמים הסונים אינה דבר חדש אלא תופעה שצצה מדי פעם.

הבעיה היא שרצף תקריות בימים האחרונים הספיק כדי לגרום לכ-300 קופטים להתאסף באחד מכפרי הדרום ביום ראשון האחרון ולדרוש ממובארק להגן על בטחונם האישי. הפרשה הגיעה לכותרות הראשיות במצרים, מה שלא מסב נחת למובארק.

נזיר קופטי שנפצע בהתקלות עם מוסלמים (

ראשיתה של המתיחות הנוכחית היא בחלקת אדמה קטנה שכבר גבתה הרוג, פצועים ועצורים בשבוע האחרון. ראשי הכנסיה הקופטית הקטנה באחד הכפרים הקטנים במחוז אל-מיניא, בדרומה של מצרים, רצו לתחום את כנסייתם בגדר. הבעיה היא שהגדר היתה אמורה להיבנות על שטח שחקלאים מוסלמיים טוענים כי הוא בבעלותם.

הצדדים נכנסו להתדיינות משפטית שבתומה, לפני כחודשיים, קיבלה הכנסיה את הרשות לבנות גדר וזו אכן החלה בעבודות. מה שקרה אחר-כך כבר הצית את הסכסוך. "כשישים תושבי הכפר המוסלמי הסמוך הגיעו עם שחר חמושים לפחות בעשרים רובים ואף במקלות", סיפר האב דומאדיוס מהכנסיה.

"הופתענו לשמוע ירי של אש כבדה באוויר. הם השתלטו על הדחפור והתפצלו לכמה חוליות: הם הרסו שני חדרים, שהכמרים השתמשו בהם והעלו באש שלושה חדרים נוספים. התוקפים פצעו ארבעה אנשי כמורה וחטפו שלושה מהם, ששוחררו לאחר מכן", הוא הוסיף. בתקרית נהרג גם אדם מוסלמי אחד. לדברי דומאדיוס, מדובר בהתקפה ה-18 על הכנסיה בשבע השנים האחרונות.

רק תקרית פלילית
ביום למחרת יצאו הנוצרים הקופטים, להפגין בסמוך לאחת הכנסיות במחוז אל-מיניא. ההפגנה הדרדרה לעימות עם כוחות המשטרה ושבעה מהנוצרים נפצעו. לא עבר זמן רב וכבר דווח על תקרית אחרת, לפי הדיווחים במצרים, חטפו שני אחים מוסלמים צעיר קופטי בן 23 מהכפר דפש שבדרום המדינה. הרקע לאירוע היה ככל הנראה פלילי.

המוסלמים חשדו כי הצעיר הנוצרי פרץ לאחד מבתיהם וגנב משם חפצים. בתגובה השניים דקרו אותו מספר פעמים ונמלטו. ברגעיו האחרונים סיפר הצעיר, איבראהים מילאד איבראהים, מי הם הדוקרים, מה שסייע לכוחות הביטחון ללכוד אותם.

משטרת מצרים ובעקבותיה העיתונות מיהרו להבהיר כי מדובר ב"מקרה פלילי ולא עדתי" - במצרים לא רוצים לשדר מסר לפיו במדינה מתקיים מאבק בין דתות. למרות זאת הרוחות רחוקות מלהירגע. "המועצה הלאומית לזכויות האדם" במצרים, כבר דרשה לאבטח את בתי התפילה והמוקמות הקדושים במדינה.

אחד הצעירים הקופטים שהפגינו, בדרישה לשמור על שלומם, סיפר בדיחה שחורה שמעידה בדיחה על מהותו של הסיפור כולו: "אנו דורשים מאמיר קטאר וראש ממשלתה למהר ולהתערב בנעשה וזאת לאור הצלחתם בפתרון המשבר בלבנון". האנלוגיה של הצעיר ברורה – המתח העדתי עבר מלבנון למצרים וצריך לטפל במשבר כפי שטיפלו בלבנון. הנשיא מובארק לבטח לא שמח לשמוע את ההשוואה, גם אם היא אינה נכונה.
מקור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3552940,00.html

ד''ר מרדכי קידר: ''כשלון ההסברה נובע מהתנצלות קבועה''

הפריסה הרחבה של התקשורת הערבית בעולם מאלצת את מדינת ישראל להתמודד בתחום ההסברה גם בזירת הערוצים הערביים. בדרך כלל אלה הם הדוברים הרשמיים אשר השפה הערבית שגורה בפיהם. אך ישנם גם דוברים בלתי רשמיים.

דוקטור מרדכי קידר, מזרחן מאוניברסיטת בר אילן, הופיע לאחרונה על מרקעי הטלוויזיה של צופי אל ג'זירה. זו הייתה תכנית לסיכום חדשות היום והראיון עם דר' קידר הפך לזירת התגוששות של פרשנות היסטורית לגבי צדקת קיומה של ירושלים כבירת העם היהודי.

דוקטור קידר מסביר היום שדווקא לישראל ישנו חלק נכבד בהצלחתו של הערוץ אל גז'ירה בעולם הערבי. דר' קידר גם סבור כי הסיבה לכשלון תכנית ההסברה הישראלית היא המגמה של התנצלות קבועה של המרואיינים הישראלים.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/176136

תזכורת:

59. פרס וביילין השמידו את מערכת ההסברה במשרד החוץ של ישראל!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5201&forum=gil&viewmode=all&keywords=יוסי%20בן%20אהרון#59

______

לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה

___

25. מסמך: עדות סבו של דן מרגלית בפרשת רצח ארלוזורוב נגרסה..
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5167&omm=25&viewmode=