**דו''ח בעניין רצח השר רחבעם זאבי ז''ל הי''ד**  

רחבעם עמיקם זאבי (גנדי) הי"ד
להצגת התמונה בגודל מקורי יש ללחוץ על התמונה רחבעם
זאבי, רחבעם זאבי, רחבעם זאבי, רחבעם זאבי. ...
... נוסף מדור "נרות נשמה", שם תוכלו להדליק
נר לזכר רחבעם זאבי הי"ד ...
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1410,FF.html

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

רחבעם זאבי הי"ד עסק בהבטחת קיום עם ישראל בארצו. הוא גרס כל חייו שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל, ולכן צריך להפריד בין העמים. זה הדבר העיקרי שעלינו לתת כעת אל לבנו: תמצית דרכו, עמה עלינו להתעצם, היא שאסור לחבור עם האויב המזיק ולסייע לו לחיות בארצנו. לדבר זה יש גם משמעות בחיי הפרט: אין לתמוך בשום מפעל שמעסיק ערבים - בתי מלון, מסעדות, מוסכים וכו' - לא להשתמש בשרותיהם ולא לקנות את מרכולתם. מעבר לפן הבטחוני (שבלט ברצח זאבי הי"ד ובפיגוע הירי בתלפיות), יש בכך גם פן עקרוני של החלת ריבונות על ארצנו - לאור מצבנו, צו השעה הוא להפגין את הנבדלות והריחוק בין העמים.

לפי החסידות כל תהליך מתוקן מורכב משלשה שלבים: הכנעה, הבדלה והמתקה.

רצח זאבי הי"ד הוא הכנעה ברורה, שבעבודת הנפש גורמת להכנעה כלפי שמים והכרה שיש בכך מסר אלקי.

ההבדלה היא המסר עצמו - מסר ההבדלה בין העמים.

התכלית הסופית של מסר זה היא המתקה - הפצת אלקות לכל העמים ותיקונם. יעד שיתאפשר רק אחר שעמנו יתחזק ויבליט את יחודו, תוך התבדלות מעמים זרים ומהשפעות זרות.

יעוד עם ישראל ותורתו הוא הפצת האמונה באחדות ה' בקרב כל העמים, עד ליעוד של "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד". אנו חפצים בטובת כל העולם, אך הרצון להגיע לשלום והמתקה ללא הקדמת ההבדלה בין שני העמים, גורמים לכל הצרות המתרגשות עלינו. ללא הבדלה גם ההמתקה היא מדומה - יש בה מתן לגיטמציה לכל שקר עיוות ורעה חולה, ולא תיקון והטבה אמיתיים.

ונקודה נוספת בה התחיל רחבעם זאבי הי"ד: על החכי"ם נאמני ארץ ישראל לפרוש מהקואליציה. בממשלה שוררת רוח עיוועים, היא מבולבלת ולא יודעת להגיב למציאות הקשה. המחשבה שממשלת אחדות מאחדת את כל העם בדעה אחת היא אופוריה. בעצם זו ממשלה משותקת הגורמת בעם לתסכול אין סופי - העם 'אוכל' בעל כרחו את כל מה שקורה, כשהאחדות המדומה משדרת שאין כל פתרון.

הפתרון האמיתי קיים מחוץ למערכת, ורק מי שמבין ש'זה לא זה' - שהמדינה כפי שהיא לא מסוגלת להתמודד עם בעיותינו - יכול לחתור לפתרון האמיתי: חיי עם ישראל בארצו לפי תורתנו הקדושה, ללא כל פשרות. גם אם הפתרון איננו בידי החכי"ם נאמני ארץ ישראל (שאם לא כן, הם לא היו מצטרפים מלכתחילה לקואליציה), ועל כן פרישתם נראית כהרמת ידים מתוסכלת ומיואשת, בכל זאת פרישה זו תחזק את ה'תאים הבריאים' בצבור, התאים שביכולתם להתגבר על ה'חיידקים המזיקים' ובסופו של דבר להביא לפתרון אמיתי ושלם.

הדגש על שלמות הפתרון חשובה ביותר - כשצועדים בכיוון הנכון ומנצחים, צריך למצות נצחון זה עד הסוף, אחרת מסתבכים יותר ויותר בהמשך (כפי שקרה במלחמת לבנון, כשישראל לא שעתה לקריאת הרבי מליובאוויטש, ולא קיימה את הכלל היהודי שטבע דוד המלך: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם"). כשיוזמים תהליך קשה כמו ההבדלה מהערבים, יש לעשותו באופן מוחלט ושלם, ללא פשרות - אין לחלק בין הערבים ביש"ע לערבים בכל ארץ ישראל. יש להבדל מכולם בבת אחת - רק כך תהיה תועלת בענין.

כל יהודי הוא עולם מלא ואינסופי, והריגתו על עצם יהדותו מקדשת אותו. רחבעם זאבי הי"ד סומן כמטרה - הוא לא נהרג רק על עצם יהדותו אלא גם בהיותו איש צבור ובשל דעותיו.
את דעתו, אותה בקשו המתנקשים לרצוח, עלינו להחיות ביתר שאת - וזכות זו תעמוד לו ולנו לעד.
http://www.pnimi.org.il/aktualya/teror/rechavamZeaevi.asp

ביום שני, א' בחשוון תשס"ג, 7 באוקטובר 2002, בשעה 19:00, במוזיאון ארץ ישראל

פתח את הכנס ד"ר רון בריימן, יו"ר החוג. הוא הביע תודה למר רון חולדאי, ראש העיר ת"א, עבור התמיכה הכספית בכנס ולצוות המוזיאון עבור עזרתם. ד"ר בריימן אף הפציר בראש העיר להסב את שמו של המוזיאון שייקרא על שמו של גנדי. קריאה זו נשנתה ע"י מ' פלד וא' קור בהמשך הכנס. הצהרה ברוח זו הוקראה ע"י תא"ל במיל' דוד הגואל (יו"ר הפורום הביטחוני) והתקבלה במחיאת כפיים. ד"ר בריימן הקריא מכתב מאת כב' נשיא המדינה, מר משה קצב, למשתתפי הכנס והעביר ברכות מראש הממשלה, מר אריאל שרון.

אל"מ במיל' משה פלד, ראש אגודת מור"ג—מורשת גנדי, הספיד את גנדי וסיים בתקווה "שנהיה ראויים למורשתו של רחבעם."

מתאם הפעולות ביש"ע, האלוף עמוס גלעד, סקר את המצב הביטחוני והמדיני מול הרש"פ בראשות ערפאת. הוא קבע כי שנת 2003 תהיה "שנת הכרעה בתולדות המדינה."

תכנית ערפאת מהוות קריאת תיגר על ישראל ולה 4 חלקים: (1) מדינה פלש' בגבולות 1967 ובהחלפת שטחי התנחלויות בשטחי מדינה בתוך הקו הירוק, כאשר מטרת ההחלפה היא התחלת כרסום בישראל הריבונית. (2) בירה פלש' במזרח ירושלים. (3) שליטה פלש' בהר הבית. (4) שיבת פליטים. האחרונה כוללת הכנסת 300,000 פליטים מלבנון — שהם כלואים ע"י המושל הסורי תחת התנאים הקשים ביותר, ומהווים ממש בעיה דחופה — אל תוך ישראל הריבונית, ועוד 500,000 פליטים לתוך המדינה הפלש'. (ירדן בעיניו היא ישות זמנית שגם היא תהפוך לשטח פלש'.)

לערפאת שלשה תפקידים: ראש הרש"פ, ראש הפתח, וראש אש"פ. הראשון הוא תפקיד זמני; השנים האחרונים הם קבועים ואף נצחיים כאשר הם קובעים את מקומו בהיסטוריה. ראש אש"פ הוא המנצח על תהליך השיבה והשיבה היא שתנציח את שמו של ערפאת לדורות. (השאיפה לנצחיות זהה עם שאיפתו של סדאם חוסיין להיכנס להיסטוריה בעזרת מאגרי הנשק שלו.) לכן היה בלתי אפשרי לערפאת לוותר על השיבה בקמפ דייויד. הוא בחר בדרך האלימות לפי דוגמת לבנון.

הטרור הפלש' הוא תעשייה והוא טרור מדינה (state terrorism). הוא כולל החדרת הערכים של ג'יהד ושיבה — לשם השמדתה של ישראל — לילדים בכל שכבות החינוך; חופש פעולה לטרור ללא הפרעה מהמשטרה; תשלומים עצומים למחבלים ולמשפחותיהם, המתקיימים בד"כ מתחת לקו העוני.

ההכרעה תבוא השנה בעקבות מספר תמורות. בראשן המלחמה הצפויה נגד עירק, כאשר מטרתו של ג'ורג' בוש היא לא פחות מסילוקו של סדאם חוסיין (שלא כמו בשנת 1991).

השנתיים האחרונות הוכיחו כי ערפאת טעה במספר דברים. (1) טעה לגבי כח העמידה של ישראל. אין לו בכלל הבנה של החברה הישראלית מעבר להיבטים טכניים בלבד. כהוכחה לזה אפשר להביא את טענותיו המוזרות דוגמת "המוסד רצח את גנדי כפרובוקציה", שמצביעות על ניתוק מוחלט מהמציאות הישראלית. (2) טעה בהערכת עומק התמורות בארה"ב לאחר 9/11. (3) טעה בהתעלמות מהסבל באוכלוסייה הפלש', ש-80% מהם חיים מתחת לקו העוני שהוא 1600 ₪ למשפחת 6 נפשות. ולכן אין אינתיפאדה המונית; ולכן אין הפגנות למען המוקטעה.

תמורות נוספות: (1) דרישות לרפורמה בשלטונו, שהן ממש דבר חדש. (2) אמהות המסגירות את בניהן המחבלים; (3) חופש פעולה נרחב לצה"ל החל ממבצע חומת מגן — בעבר היה נדרש אישור ממשלה להיכנס לשטחי הרש"פ, והיום אין צורך אפילו באישור מח"ט. (4) עומק המודיעין — אנו יודעים תמיד את שם המפגע, אם כי לפעמים מגלים אותו רק לאחר מעשה. (5) צה"ל נמצא בכל מקום ביש"ע, וזה משגע אותם.

ב-1991 ערפאת נרתם למרכבתו של סדאם חוסיין וזו היתה טעות היסטורית. היום הוא קשר את עצמו לאירן. הוא ניסה להבריח קטיושות באוניית קארין א', וזה היה הופך אותו למעצמת טרור בן לילה. כל אלה הסבו לו נזק עצום בתדמיתו אצל האמריקנים.

כל ההליכים האלה מתלכדים השנה לקראת הכרעה. לניצחון מול ערפאת יש חשיבות קיומית. המפתח לשלום באזורנו הוא התחושה שלא ניתן לנצח אותנו בשדה הקרב. זה מה שהוציא את מצרים וירדן מהקואליציה נגדנו — וקואליציה רחבה אכן יכולה להיות בעייתית עבורנו. במידה מסוימת התחושה הנ"ל נובעת משמועות על יכולת גרעינית. נקודת החולשה שלנו — להערכת ערפאת — היא החולשה מול טרור. החולשה הזו מאיצה את מאמצי העולם הערבי להשיג נשק גרעיני ולחסל בכך את יתרוננו. ולכן אם ערפאת לא יוכרע זה יתרום לעליית כוחו של סדאם חוסיין, להגברת האיום הגרעיני עלינו, וגם לעידוד החזבאללה ומלחמה בצפון.

עם זאת, ירידה נמשכת בתנאי המחיה של האוכלוסייה הפלש' תביא אחרי המלחמה להשלטת Pax Americana שתכלול מדינה פלש'. ג'ורג' בוש מצהיר דברים פשוטים ונראה שהוא מקיים את מה שהוא אומר.

קצין חינוך ראשי, תא"ל אלעזר שטרן, הרצה על השרשת אהבת המולדת בחינוך הצה"לי.

המטכ"ל החזיר את הנושא למקומו הנכון לפני שנה. (הוא הושמט מ"הקוד האתי" — שנקרא "רוח צה"ל" — ע"י ממשלות אוסלו. וכאשר תא"ל שטרן העלה את הנושא לפני זמן מה, אמרו לו שהוא "שייך לגוון מסוים באוכלוסייה".) לא ניתן ללמד אהבה. אך אם תדע את הארץ, תגיע לאהבה. ואם לא תגיע לאהבה, לפחות תבין עבור מה אנו נלחמים. חשוב להיות מאוחדים סביב אהבת המולדת, כי משימת צה"ל היא הגנת המולדת.

תא"ל שטרן מאמין לא רק באקטיביזם חינוכי, אלא באימפריאליזם חינוכי. למה שצוערים ילמדו מזה להיות יהודי רק בבה"ד 1?

כאשר הצוערים מסיירים בירושלים, זה עם תנ"ך ביד (מדפדפים בו ולא רק שומעים הסברים). מה עם כיסוי ראש? גם בלי כיסוי ראש — כי זה אינו שייך לגוון מסוים באוכלוסייה. צה"ל מאחד את כל האוכלוסיות ומעביר תוכן חינוכי לכולן. וכל מורה מעביר מסרים חינוכיים, ובמיוחד המורים המקצועיים (להבדיל ממחנכים) על ידי סימנים קטנים שמראים מה מקובל ומה לא. צה"ל מאחד דתיים ושאינם דתיים ע"י כפייה דתית (אוכל קר בשבת) וכפיה אנטי-דתית (החייל הדתי נאלץ לשמוע רדיו חברו בשבת).

קליטת עולים לא-יהודיים היא תפקיד מתאים לצה"ל כי לא ניתן לוותר על 20% מהאוכלוסייה בהגנה על המולדת. זה מתחיל בשאלת קבורה ומגיע עד חינוך לגיור .

כאשר נכנס לתפקיד הוא קיווה לתמיכה מרה"מ. אם או בלי תמיכה זו, בסוף הוא קיבל תמיכה חזקה מערפאת. היום אנו בהזדמנות ללמוד וללמד על חשיבות האחדות, וויתור הדדי, הקרבה, ושיפור יחסים דתיים-חילוניים.

קצין רפואה ראשי לשעבר, תא"ל במיל' פרופ' אריה אלדד, חבר הנהלת החוג, הרצה על נושא אהבת העם, בהתבססו על שירת אורי צבי גרינברג. קשה ברשימות מקוצרות להמחיש את רוח ההרצאה ואת יופיה.

בקרוב נגיע למצב שבו חצי הנוער היהודי לא יעבור דרך כור ההיתוך הצה"לי. אנו זקוקים למערכת היתוך נוספת. קל מאד להרחיב את הפערים בעם, במיוחד זה הנפער בין דתיים לחילונים, במיוחד מול החרדים; במיוחד להתלהם על עניין ההשתמטות. כדאי לעיין בשירת אורי צבי, שגדל בעולם החרדי, שהתנכר לו, ובסוף השלים אתו. השיר "אחי, יהודי הפאות" מביע כבוד לחרדים על שונותם, על שמרם על המסורת ועל השקפותיה. הוא מקבל את אמות המידה היהודיות ולפיהן מעריך מחדש את התרבות והיופי של אירופה (שאותה הוא הכיר בשפות האם).

פרופ' אלדד הקריא גם קטעים מכתבי הראי"ה קוק, בהם הוא מביע חיבה לדור המורדים והערכה להישגיו. אך יש לציין שדעות אלו עדיין אינן מקובלות על רוב העולם החרדי. ועוד הצביע המרצה לאהבת ישראל שהייתה כה עזה בקרבו של גנדי.

סיים את הערב ד"ר אבשלום קור שציין כי גנדי היה אלוף פיקוד המרכז כאשר הפיקוד כלל בפעם הראשונה את המרכז האמיתי של א"י — את שכם, את בית לחם ואת חברון, המוזכרות בתנ"ך יותר פעמים מהרצליה, מרעננה, ומתל אביב. ד"ר קור סקר את מעבר מספר שמות מקומות בפיקוד המרכז משמותיהם המקוריים לצורותיהם הערביות, עד ששבו בנים לגבולם.

ובכך הוקדשו ההרצאות לערכי עם ישראל, אהבת ארץ ישראל ואהבת השפה העברית, שהיו קרובים ללבו של גנדי.

הערב הסתיים בשירת התקווה.
רשם: בנימין סבטיצקי
http://www.professors.org.il/docs/20021007-Gandhi.htm

נתניהו: "או שאנחנו נרסק את הטרור או שהוא ירסק אותנו"
יום רביעי, 17 באוקטובר 2001, 13:08

ראש המשלה לשעבר, בנימין נתניהו, הגיב היום על רצח השר רחבעם זאבי. נתניהו סיפר על הכרות רבת שנים שלו ושל זאבי וכינה אותו "אחד מגדולי המפקדים והלוחמים שקמו למדינת ישראל". "הוא היה אדם שנלחם על בטחונה של מדינת ישראל עד יומו האחרון", אמר נתניהו.

נתניהו סיפר כי מותו של זאבי מהווה עבורו אובדן אישי: "גנדי ורעייתו, יעל, באו לנחם אותי ואת משפחתי הרבה פעמים, על מותו של אחי ומותה של אימי. רעייתי ואני עומדים איתך יעל ומבכים את מותו". נתניהו סירב להתייחס לתגובה המדינית והצבאית הדרושה כעת אך אמר: "או שאנחנו נרסק את הטרור או שהוא ירסק אותנו".
http://www.netanyahu.org/gqusuzicomxu.html

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

חבעם יחסר לנו 2001-1926

תמיד חשבתי שרחבעם זאבי יוכל להיות ראש הממשלה:
לא היה לו מתחרה באהבת הארץ, בהגנה עליה, והיה
מוכן להסתכן פוליטית ונפשית לא פעם בשביל דעותיו.
רחבעם נרצח ע"י מתנקש, חבר האירגון הטרוריסטי "החזית העממית"
במלון הייט בירושלים השלמה בירת מדינת ישראל היהודית-ציונית,
בסביבות השעה 7:00 בבוקר אור ליום ל' בתשרי תשס"ב.
(17/10/2001 לספירת הנוצרים) בן 75 היה במותו.
http://www.geocities.com/d_gol/memory/rehavam/

השר רחבעם זאבי הגיע להדסה במצב מוות קליני ומת מפצעיו
בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של שר התיירות רחבעם זאבי
בשעה 9:44 הבוקר, יום ד', 17 באוקטובר 2001. השר נורה
בשעה 7:00 בבוקר כשהיה במלון הייאט ריג'נסי בירושלים
ונפצע בראשו בצורה קשה ביותר. הוא פונה ע"י צוות מגן
דוד אדום לבית חולים הדסה עין כרם וטופל ביחידת הטראומה
ע"י טובי הרופאים ועבר בדיקות יסודיות שונות. לאחר מכן
השר הועבר ליחידה לטיפול נמרץ במצב אנוש. לצערנו הרב כל
המאמצים להציל את חייו לא הצליחו. בעת פטירתו היו לידו
ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת והרמטכ"ל.
http://english.hadassah.org.il/xadashot/Gandi_Dover_17102001.htm

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

--------------

מולדת-תנועת נאמני ארץ ישראל מיסודו של רחבעם זאבי ז"ל הי"ד
http://www.moledet.org.il/moledet%20history.html

--------------

ספרות
רחבעם זאבי (גנדי) התגייס בשנת 1944 לפלמ"ח והיה קשור
מאז במשך שנים רבות עם המערכת הביטחונית ...

רחבעם זאבי 1926 - 2001
מילות המפתח: פוליטיקאים, רצח פוליטי, זאבי, רחבעם
רחבעם (גנדי) זאבי, יליד 1926, ירושלים, נפטר ביום רביעי 17.10.01, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים לאחר שנורה למוות בידי מחבלים מהחזית העממית. על הרצח, הביוגרפיה, החברים, דעות וכתבות נוספות.
בעלי זכויות: ידיעות אינטרנט

רחבעם זאבי ז"ל - 1926 - 2001
מילות המפתח: פוליטיקאים, רצח פוליטי, זאבי, רחבעם
רחבעם זאבי (גנדי) התגייס בשנת 1944 לפלמ"ח והיה קשור מאז במשך שנים רבות עם המערכת הביטחונית והצבאית. עד שיחרורו מצה"ל מילא זאבי מגוון תפקידי פיקוד ומטה בצבא. מידע נוסף על תפקידיו הצבאיים והמדיניים תוכלו לקבל באתר.
בעלי זכויות: מעריב
http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?kwd=3201

--------------

Gandi
מרוץ הלפיד על שמו של רחבעם זאבי (גנדי) אשר התקיים
ב2.12.02. ... לוד ? גן ציבורי ע"ש רחבעם זאבי. ...
http://www.peligon.co.il/gandi/Site/Activities/Activities.asp

---------

FM103
שיחות נבחרות שנערכו עם השר רחבעם זאבי ז"ל ברדיו ללא הפסקה

"אני מחייך כשאני שומע שאני ברשימת המבוקשים"
השר רחבעם זאבי לא מתרגש מסימונו כמבוקש וכמחוסל עתידי ע"י
הפלסטינים ומציע רשימת מבוקשים משל עצמו

"אבו סנינה זה הקש ששבר את הגב"
השר רחבעם זאבי מגיש היום ביחד עם אביגדור ליברמן את מכתבי
ההתפטרות מהממשלה ומספר לנסים משעל על הסיבות שהביאו אותו
לצעד זה. "אם שרון מוותר לשמאל אז שיוותר גם לנו.
שלא יצא מאבו-סנינה"
http://www.103.fm/page.asp?catID=85

--------------

השר רחבעם זאבי נרצח בידי מתנקש
מאת Benny Berman בני ברמן

רחבעם זאבי ז"ל נרצח הבוקר במלון היאט בירושלים. שני כדורי אקדח חדרו לראשו ופצעו אותו אנושות.
הרוצח או הרוצחים ירו שלוש יריות מאקדח מצוייד במשתיק קול לעבר ראשו במסדרון מלון היאט בקומה השמנית שעה שחזר לחדרו מחדר האכל.שניים מהכדורים
פגעו בו.
רעיתו יעל שהגיעה זמן קצר אחריו מצאה אותו מתבוסס בדמו. אנשי מגן דויד אדום פינו אותו לבית חולים הדסה בעין כרם תוך פעולות החיאה.
בשעה עשר בבוקר נקבע מותו לאחר נסיונות החיאה בבית החולים.
החזית העממית לשחרור פלסטין נטלה אחריות לרצח.
צילומים באדיבות ערוץ 2
http://www.thisweek.co.il/katava_main.asp?katava_id=271&type_id=1

שלושה מרוצחי השר רחבעם זאבי ז"ל נעצרו בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית.
מאת Benny Berman בני ברמן
השלושת הרוצחים באסלל אסמר, חמדי קוראן, ואהד אבו חלמה, הם חברי כנופית החזית העממית השלושה נעצרו לפנות בוקר בדירת מסתור בשכם. מקורות בישראל מאשרים דבר המעצר.
כתבת ארכיון בוידאו מתאריך 17.10.01, על רצח השר רחבעם זאבי ז"ל.
http://www.thisweek.co.il/katava_main.asp?katava_id=436&type_id=1

--------------

שרון שלח את פרס לוושינגטון ובידו חומר מודיעיני, המוכיח כי המודיעין הצבאי העיראקי היה מעורב ברצח רחבעם זאבי.

בלעדי למקורות המודיעינים והפוליטיים של תיקדבקה:
יום ראשון, ד חשוון תשס"ב, 10:40, 21 באוקטובר 2001

כוחות שריון של צה"ל, חיל רגלים משוריין, הליקופטרים, מדגמי אפאצ'י וקוברה, המספקים חיפוי אווירי, ומזלטים המספקים מודיעין בזמן אמת, הם הכוחות הישראלים אשר מכתרים וצרים החל מיום חמישי בבוקר, 18.10 על שבע ערים פלסטיניות בית לחם, בית סחור ובית ג'אללה, במערב-דרום הגדה, בסביבות ירושלים, רמאללה, ג'נין, טול כרם, קלקיליה, במרכז הגדה ושכם במזרח הגדה.

נוסף לערים הפלסטיניות נתונים עוד עשרות כפרים פלסטינים בכיתור ובמצור, ורוב הדרכים העיקריות והצדדיות בגדה מנותקות על ידי כוחות שריון ישראליות. הממשלה בירושלים הודיעה, הפעם לא גמגומים, כי היא הפסיקה לראות ברשות הפלסטינית, גוף שיש לנהל אתו משא ומתן מדיני וכי המדובר בגוף טרור לכל דבר. הממשלה גם הודיעה כי פעולת צה"ל נגד הרשות תמשך עד שיתמלאו שתי המטרות המרכזיות שנקבעו על ידי הקבינט הביטחוני מדיני הישראלי. תפישתם של רוצחי שר התיירות הישראלי, רחבעם זאבי, ז"ל, שנרצח בסוף שבוע שעבר באחד מבתי המלון המרכזיים בירושלים ופירוק מוחלט של תשתית הטרור בקרב הפלסטינים.

במילים אחרות, ממשלת ישראל הכריזה מלחמה כללית על הרשות הפלסטינית. כדי לפרק את תשתית הטרור של הפלסטינים, ישראל צריכה לפרק את כל מנגנוני המודיעין והביטחון של יאסר ערפאת מאחר וכולם, ללא יוצא מהכלל עוסקים בצורה ישירה או עקיפה בטרור. עד כתיבת שורות אלה, נהרגו בפעולה הצבאית הישראלית, 20 פלסטינים, ונתפסו למעלה מ- 50 אנשי ביטחון או טרור פלסטינים המשתייכים, לחזית העממית לשחרור פלסטין, שמקום מושב מפקדתה הוא דמשק, הג'יאהד האיסלמי והחמס, במפקדותיהם המבצעיות נמצאות גם הם בדמשק, בלבנון וחלקן באירן וכמה אנשי חיזבאללה, אשר הובאו בסוף שנה שעברה על ידי אנשי כוח 17 של ערפאת מלבנון, לרצועת עזה ולגדה.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים כי לפחות שתיים עד שלוש חטיבות משוריינות, הכוללות גדודים של חיל רגלים משוריין ויחידות הנדסה קרבית לוקחות חלק בפעולה זו. אולם הכוח הישראלי העיקרי העוסק בחדירה ותקיפת בסיסי ומחבואי אנשי הטרור, אינו הכוח הגלוי הנע בשטח. המדובר בכוח מבצעי שהוקם במיוחד, כבר לפני כמה חודשים למטרה זו ואשר מורכב מחיילי היחידות המיוחדות של צה"ל, היחידות ללוחמת טרור ויחידות לוחמות של השב"כ, שירות הביטחון הישראלי הכללי.

במובנים רבים, וזו איננה יד המקרה, הפעולה הישראלית דומה בקוויה הכללים לפעולה האמריקנית הצבאית באפגניסטן. ראש הממשלה, אריאל שרון, אשר הכריז רק לפני כמה ימים כי בעתיד כאשר יפתח מו"מ מדיני עם הפלסטינים, הוא אישית ינהל משא ומתן זה, מנהל עתה אישית את המערכה הצבאית נגדם. שרון לקח לידיו את הפיקוד הישיר על הצבא, כאשר הוא דוחק את שר הביטחון הישראלי, פואד בן אליעזר, ואת סגניתו, דליה רבין פילוסוף, הצידה והוא המנהל את הישיבות המבצעיות עם הרמטכ"ל, רב אלוף שאול מופז ועם קציני המטה הכללי ואלופי הפיקודים, הוא הבוחן אתם בקפדנות את המפות המבצעיות והוא זה שמקבל את ההחלטות הצבאיות הסופיות.

המקורות הפוליטיים של תיקדבקה בירושלים מוסרים כי שרון משוכנע כי הוא יכול לפעול צבאית בצורה נרחבת כזו, מאחר ובידו מצויות הוכחות מודיעיניות חותכות, כי יאסר ערפאת, או לפחות אחד מהאנשים המהווים את המעגל הפנימי המצומצם שמסביבו, אנשים שאף פעם לא יעזו לפעול מבלי לקבל את אישורו של המנהיג הפלסטיני, היו מעורבים ישירות ברצח של שר התיירות הישראלי, רחבעם זאבי,ז"ל.

במילים אחרות, לאחר שבידי שרון מצויות הוכחות כי ערפאת עצמו מעורב בפעולות טרור, הממשל של ג'ורג בוש, הנמצא בעיצומה של המלחמה נגד הטרור של אוסמה בן לאדן, לא יוכל, לפחות בפומבי, להתנגד לפעולה הצבאית הישראלית. זו הסיבה מדוע אריאל שרון נקט בשתי פעולות מיידיות, האחת מדינית והשניה צבאית.

שרון שלח, ביום א', 21.10 את שר החוץ שלו שמעון פרס, את האיש שעד עתה היה סנגרו הגדול של יאסר ערפאת בפני הממשל האמריקני, לוושינגטון ובידו תיק ובו ההוכחות המודיעיניות כי הקולונל תאופיק טיראווי, ראש המנגנון הביטחון הפלסטיני הכללי בגדה המערבית וקציני המבצעים שלו, ולא אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין, הם שתכננו, ספקו את המודיעין ואת כלי הנשק למתנקשים בחיי השר זאבי ז"ל. הם גם אלה שדאגו להביא את המתנקשים למלון הירושלמי לפני הרצח ולמלט אותם משם לאחר ביצועו. מקורות המודיעין של תיקדבקה מוסרים כי אחת הנקודות המרכזיות בתיק , שחלק מהחומר בו כבר הועבר, על ידי שרון, ביום ו' 19.10 , לבית הלבן מביאה הוכחות על קשרי המודיעין הקיימים בין הקולונל תאופיק טיראווי ובין סוכנים של המודיעין הצבאי העיראקי הפועלים בגדה המערבית ובירדן.

החומר בתיק אינו מוציא מכלל אפשרות את ההערכה כי המודיעין הצבאי העיראקי היה מעורב גם הוא ברצח רחבעם זאבי ז"ל. לפי ההערכה הזו, לקולונל תאופיק טיראווי, ישנם קשרים אישיים ומבצעיים הדוקים ביותר עם אבול עבאס, ראש חזית השחרור הערבית, הפועלת כיום וממומנת על ידי המודיעין הצבאי העיראקי.

תאופיק טיראווי ואבול עבאס מכירים אחד את השני היטב מילדותם. שניהם נולדו וגדלו ביד בכפר טירה שליד רמאללה. נוסף לידידות האישית השוררת ביניהם, קיימת בביניהם ברית של נאמנות אישית, שעמדה כבר במבחנים רבים.

אבול עבאס, היה האיש אשר עמד ב- 1985 בראש פעולת הטרור המפורסמת של חטיפת אוניית התיירים אקילה לארו ורציחתו של האזרח האמריקני המשותק, ליאון קלינגהופר. בתיק מצויות הוכחות כי תאופיק טיראווי, מלבד היותו ראש מערכת הטרור הפלסטינית בגדה המערבית, הוא גם איש הקשר המבצעי בין ערפאת ובין המודיעין הצבאי העיראקי וכי טיראווי נפגש כמה פעמים בחשאי עם אבול עבס בעמן בירת ירדן כדי לתאם פעולות הטרור המשותפות למודיעין העיראקי ולמנגנוני הביטחון הפלסטינים.

ההערכה של המודיעין הצבאי הישראלי היא כי כמה מאנשי החזית העממית, שהשתתפו ברצח של שר התיירות רחבעם זאבי ז"ל, כנקמה על חיסולו, בידי ישראל, של מנהיגם, עלי מוסטפה, גויסו לפעולה זו על ידי תאופיק טיראווי, במטרה לספק לפעולה "לגיטמציה" בדעת הקהל הפלסטינית והישראלית, ואכן קוו תעמולה זה תפס, גם אצל חוגים ישראלים רחבים, אולם למעשה הפעולה בוצעה על ידי ערפאת עצמו בשיתוף עם סוכנים של המודיעין העיראקי בגדה המערבית, במטרה לסכל את המשא ומתן המדיני שאליו ערפאת נדחף על ידי ארצות הברית ואירופה, ברגע הפחות נוח לו.

הערכת המודיעין הצבאי הישראלי אומרת, כי כלפי חוץ ערפאת היה נאלץ להעמיד פנים כי הוא תומך בפעולה הצבאית האמריקנית כנגד הטאליבן ואוסמה בן לאדן. עמדה מעושה זו הביאה לערפאת רווח מדיני גדול, כמו למשל הזמנתו בשבוע שעבר לביקור אצל ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, והכרזתו של בלייר כי בריטניה תומכת בהקמת מדינה פלסטינית. אולם למעשה עמדתו האמיתית של ערפאת, אותה הוא הביע בקול בפני החוג המצומצם של אנשיו, היא להתנגד לפעולה האמריקנית, מהטעם הפשוט כי למנהיג הפלסטיני ברור כי במקודם ובמאוחר ארצות הברית תגיע אף אליו ותדרוש ממנו, כפי שהיא דורשת עתה מבשאר אסד, נשיא סוריה, לחסל, לפחות,את אנשי החמס והג'יאהד האיסלמי המצויים בשטחים שבשליטתו.

כדי להפסיק את התהליך המדיני הזה שנכפה עליו, יזם ערפאת ביחד עם טיראווי את הרצח של רחבעם זאבי ז"ל. מאחר וערפאת תמיד מחפש גיבוי ערבי לצעדיו כולל צעדי הטרור, הוא מצא באירוע טרור זה את תמיכתם של העיראקים. היה זה אינטרס עיראקי ברור לעזור לוגיסטית ברצח רחבעם זאבי ז"ל וזאת במטרה להחזיר את ערפאת מהמסלול הפרו-אמריקני עליו למסלול הפרו עיראקי.

מקורות המודיעין של תיקדבקה מוסרים כי בהקשר זה כדי לציין כי גם ב-1982 , ערב מלחמת שלום הגליל, היה זה המודיעין הצבאי העיראקי שתכנן וביצע את ההתנקשות בחייו של שלמה ארגוב, שגריר ישראל בלונדון, וזאת במטרה להפסיק את ניסיונותיו של ערפאת להגיע להידברות עם האמריקנים, מצד אחד ומהצד השני לדחוף את ישראל לצאת למלחמה נגד הפלסטינים. שלמה ארגוב, נפצע קשה ביותר ונשאר בחיים. וישראל יצאה למלחמת לבנון. אותן מטרות הושגו גם ברצח רחבעם זאבי ז"ל.

ואכן תוך 24 שעות מאז הרצח התהליך המדיני הופסק, והכוחות הישראלים נעו לתוך השטחים הפלסטינים בגדה המערבית. תיקדבקה כתב ואמר פעמים רבות, כי לפעמים, אפילו, למנגנוני מודיעין המתמצאים במזרח התיכון, קשה להבין את עומק התחכום ולברינט ההתפתלויות של מחשבות ומעשיו של ערפאת. רצח רחבעם זאבי ז"ל, היה כה נועז ומתוחכם, עד שבמהלך אחד הוא הצליח להעביר את ערפאת, בעיני העולם הערבי והמוסלמי, ממעמד של משתף פעולה עם הקואליציה נגד הטרור האמריקנית למעמד של איש, שלטון ואומה מוסלמית, המותקפת על ידי בעלת בריתה של ארצות הברית, ישראל.

כלומר, עתה ערפאת עומד בדיוק במקום בו הוא רצה לעמוד באמת. הוא מותקף בדיוק כפי שאוסמה בן לאדן מותקף. צריך לומר לזכותו של שר החוץ הישראלי שמעון פרס, שהיה בין היחידים שהבין מיד לאחר הרצח את הנקודה הזאת. שעות ספורות לאחר הרצח של זאבי ז"ל, הוא אמר כי אם ערפאת לא יסגיר מיד את רוצחיו של זאבי ז"ל, הכל יעלה בלהבות. פרס ניסה לתת לערפאת מוצא כלשהו. אבל ערפאת סירב להרים את קצה חבל ההצלה שפרס ניסה לזרוק לו. הבעיה המיידית של ערפאת עם מצב זה , שהפעם הוא טעה בהערכה שלו לגבי שרון. ערפאת חשב כי גם הפעם, בגלל חששו של שרון מפני האמריקנים, ראש הממשלה הישראלי יבצע פעולה צבאית מוגבלת. אולם הפעם, שרון, החליט ללכת עד הסוף. הוא גם יורה בכל הכלים הצבאיים שיש לו, וגם בכל הכלים המדיניים. וגם המהלכים האלה, כמו הקודמים, נעשים בשיתופו של שמעון פרס.
http://www.debka.co.il/article.php?aid=519

גם לאחר ישיבת הקבינט, ההחלטה באם להגיב צבאית על ההתנקשות בחייו של רחבעם זאבי, נשארה בידיה של וושינגטון ולא ירושלים.
יום רביעי, ל תשרי תשס"ב, 10:15, 17 באוקטובר 2001

ממשלתו של אריאל שרון החליטה, לאחר רצח השר רחבעם זאבי, לנהוג ברשות הפלסטינית, בדיוק כפי שארצות הברית נוהגת במשטר הטאליבן ובאוסמה בן לאדן. עד שלא יפסק הטרור ועד שלא יוסגרו כל הדרגים העוסקים בו, כולל חברי החזית העממית לשחרור פלסטין, תראה ישראל את עצמה חופשית לפעול צבאית נגד הרשות. למעשה אין שינוי בצורת הפעולה הישראלית אחר הרצח, מזו שהייתה קיימת לפני הרצח, מלבד הבדל אחד עקרוני. עד הרצח, ועוד ערב הרצח, אריאל שרון היה מוכן לראות ברשות הפלסטינית והעומד בראשה, פרטנרים למשא ומתן שבסופו יוכלו הפלסטינים להכריז על מדינה עצמאית. לאחר הרצח, הרשות הפלסטינית ויאסר ערפאת, הפכו מפרטנרים לשלום, לקבוצת טרור.

כאילו דברים אלה לא היו ברורים קודם לכן וכאילו כי דברים אלה אינם יכולים להשתנות מאוחר יותר, כפי שכבר קרה מספר פעמים בשנה האחרונה. במילים אחרות, כפי שתיקדבקה דיווח מיד לאחר הרצח, אריאל שרון השאיר את ההחלטה, אם ומתי לפעול צבאית נגד הפלסטינים בידי האמריקנים. הסיבה העיקרית לכך, כך מוסרים המקורות הצבאיים של תיקדבקה, היא זרם הידיעות שהתגברו בשעות האחרונות כי ארצות הברית עומדת להתחיל את ההתקפה הקרקעית הגדולה של באפגניסטן, ב-36 השעות הקרובות. ארצות הברית כבר ריכזה, בעיקר על סיפון נושאת המטוסים הענקית הקיטי הוק, אלפי חיילי מרינס, שיוטסו בהליקופטרים ויונחתו בסביבות הערים האפגניות קבול וקנדהר.

המטרה המרכזית של הפעולה תהייה השתלטות מהירה על בירת אפגניסטן קבול. עוד מוסרים המקורות הצבאיים של תיקדבקה כי בניגוד למה שסברו חוגים צבאיים רבים במערב, ארצות הברית לא תאפשר לכוחות הברית הצפונית להיכנס לקבול, ובוודאי שלא תאפשר לה לתפוס את השלטון שם. מאחר ואיש, לא בארצות הברית ולא בישראל יודע מה תהייה תגובתם של אוסמה בן לאדן, כוחותיו הצבאיים ותאי הטרור של תנועתו הפזורים ברחבי העולם, על המתקפה האמריקנית, כולל כאן באזור ובישראל, השאירה הממשלה בהחלטותיה, את הדלת פתוחה לתיאום מדיני וצבאי מלא עם ארצות הברית.

מיד לאחר הרצח, דיווח תיקדבקה את הדיווח הבא: השאלה העומדת עכשיו לפני ממשלת ישראל והצמרת הביטחונית הישראלית, המתכנסת הבוקר, כדי לדון בהתנקשות בחייו של השר רחבעם זאבי, על יד חוליית חיסול של החזית העממית לשחרור פלסטין, היא איך להגיב. והאמת חייבת להיאמר כי ההחלטה בשאלה זו אינה נתונה כרגע בידי ממשלת ישראל אלא בידי הבית הלבן בוושינגטון. מרכזה הצבאי והפוליטי של החזית העממית לשחרור פלסטין נמצא בדמשק. בימים האחרונים המשיכה ארצות הברית לרכז כוחות רבים, כולל נושאת מטוסים במזרח הים התיכון מול חופי סוריה ולבנון, וצבאות טורקיה וישראל, כולל חיילות האוויר והים שלהם הועמדו, באזורים אלה במצב הכן. שום דבר או מילה על תכונה צבאית זו לא דווח או סופר לתושבי מדינת ישראל, כאילו הם חיים בחלק אחר של העולם.

נוסף לכך ארצות הברית החריפה את טון הדיבורים שלה כלפי דמשק. סגן שר החוץ האמריקני, ריצ'רד ארמיטאז', אמר בימים האחרונים למנהיגים ערביים אתם דבר, מילים קשות מאוד על נשיא סוריה בשאר אסד ועל תמיכת משטרו בטרור. בייחוד כוונו דבריו אל סגן הרמטכ"ל הסורי, הגנרל עלי אצלן, הנחשב בעיני האמריקנים כאיש המנהל והמחזיק את ערוצי המודיעין והלוגיסטיקה בין משטרו של בשאר אסד וארגוני הטרור.

דיפלומט אמריקני אחר נשמע לפני יומיים אומר, כי אם הסורים לא ינתקו את קשריהם עם ארגוני הטרור, כולל חיזבאללה, אלא גם יפעלו נגדם, דמשק עתידה לראות כמה זנבות של טילי טומהוק. איש במזרח התיכון לא זוכר, בשנים האחרונות, דיבורים ישירים וקשים אמריקנים כאלה. נוסף לכך מגיעים בימים האחרונים גם לאמריקנים וגם לישראל ידיעות מודיעיניות רבות על כך שאירן מצליחה להעביר כמויות גדולות של נשק לחיזבאללה, דרך הים. משלוחים אלה כוללים נשק אנטי אווירי רב, כמו תותחים אוטומטיים נגד מטוסים 23 מ"מ ו- 49 מ"מ, שהם יעילים ביותר נגד מסוקים. כמו כן קבלו חיזבאלה כמויות גדולות מאוד של טילים וקטיושות מסוגים שונים, כולל קטיושות ארוכות טווח מתוצרת אירנית.

כמויות נשק אלה נועדו לעזור לחיזבאללה מצד אחד להדוף התקפה אמריקנית או ישראלית, או לחילופין לאפשר לארגון לפתוח בהתקפה על צפון ישראל ברגע שהתקפה קרקעית אמריקנית תפתח באפגניסטן. במילים אחרות, האירועים בסוריה ובלבנון, ועכשיו גם הפגיעה האנושה בשר רחבעם זאבי ותגובת ישראל, תלויים בפעולה האמריקנית באפגניסטן. בזמן שממשלת ישראל תהייה מכונסת בישיבתה, יצטרך הנשיא ג'ורג בוש ויועציו, ובראשם שר ההגנה האמריקני דונלד רמספאלד, לקבל החלטה, אם בעקבות ההתנקשות ברחבעם זאבי, האמריקנים מרחיבים את המלחמה העולמית בטרור מעבר לאפגניסטאן ועוברים לפעול, אם ישירות או באמצעות תגובה צבאית ישראלית, נגד סוריה ולבנון.

ישנה כמובן אפשרות כי האמריקנים יחליטו לפעול רק נגד סוריה או רק נגד לבנון. מבחינה טקטית, האירועים בוקר של יום רביעי ה-17 לאוקטובר, וההתנקשות בחייו של זאבי, יצרו רקע נוח להחלטה אמריקנית לפעול. ארצות הברית עומדת תחת מתקפה ביולוגית שמחריפה, וכמו כן מתגברים הסימנים כי מקורם של החומרים הביולוגיים בהם משתמשים אנשי אוסמה בן לאדן ואנשי הג'יאהד האיסלמי המצרי, הוא עיראק.

החלטה אמריקנית לפעול נגד סוריה או לבנון, תשחרר את הצמרת האמריקנית מהחלטה קשה יותר לפעול נגד עיראק, ותסיט את דעת הקהל האמריקנית והעולמית, לרגע קט מהפחדים מפני המשך המתקפה הביולוגית. באם תתקבל החלטה לפעול נגד סוריה ולבנון, תערך בשעות הקרובות התקפה על בסיסי הסורים בבקעת הלבנון, על בסיסיהם באזור בעל בק ובסביבת ביירות ואולי אפילו בסביבת אחת הערים הצפוניות בתוך סוריה עצמה.

באם תתקבל החלטה לפעול רק נגד לבנון, האמריקנים או ישראל יפעלו בעיקר בצפון לבנון, נגד בסיסי טרור הנמצאים מסביב לעיר הפליטים הגדול נהר אל בארד שליד טריפולי, ובדרום לבנון נגד בסיסי טרור הנמצאים במחנה הפליטים עין חילוואה. לגבי הרשות הפלסטינית די לצטט את הדברים שאמר שר החוץ שמעון פרס, שאם ערפאת לא יפעל עכשיו, הכל יעלה בלהבות. ועל כך אין להוסיף אף מילה אחת. הדברים ברורים. אבל כאמור, קיימת גם אפשרות שהצמרת האמריקנית תחליט כי בשלב זה לא תיערך שום פעולה צבאית לא אמריקנית ואל ישראלית, ואז גם ממשלת ישראל תחליט לא לפעול.
http://www.debka.co.il/article.php?aid=518

-----------

שר התיירות, רחבעם זאבי: ''משרד התיירות דרש מהאוצר לקבל את ה- 130 מיליון ש''ח, שהובטחו על ידי ראש הממשלה בוועידת המלונאים

שר התיירות, רחבעם זאבי, הודיע כי משרד התיירות ביקש כבר מספר פעמים ממשרד האוצר לקבל את ה- 130 מיליון ש''ח, שהובטחו על ידי ראש הממשלה בוועידת המלונאים. לדבריו, במהלך נאום ראש הממשלה מול ראשי ענף התיירות בוועידת המלונאים, ציין ראש הממשלה, אריאל שרון, כי יועמדו לטובת במשבר התיירותי סך של 130 מיליון ש''ח.

הצהרה זו ניתנת במסגרת הדיונים, שערך משרד התיירות עם האוצר, על תוכנית סיוע לענף בסך של 450 מיליון ש''ח.
שר התיירות, אמר כי דרישת המשרד לקבלת הסכום שהובטח, נענתה בשלילה על ידי האוצר שוב ושוב.
לדבריו, ענף התיירות נמצא בתהליך של קריסה והשהיית העמדת סל המשאבים הנדרשים לסיוע, עלולה להוביל להתמוטטות מוחלטת של הענף, על התשתית השיווקית , הפיסית והאנושית שלו, דבר שיגרור אחריו את קריסתם של ענפים אחרים במשק.
http://www.hotelnewz.co.il/show_art.asp?id=876



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

לקט הפעלות בכיתות בנושא: רצח פוליטי
בעקבות הרצחו של השר רחבעם זאבי , זכרונו לברכה
ערך צוות המרפ"ד

שלום רב,

בעקבות הידיעה המרה על הרצחו של השר רחבעם זאבי, בידי מתנקש מן החזית

העממית, אנו שולחים אליכם המלצות להפעלות בכיתות. על מנת לסייע בידיכם

החומר הוא בבחינת לקט ראשוני- הנתון לפתוח, להרחבה כיד היצירתיות והדימיון.

רצח פוליטי - נקודות למחשבה
בחינת המשמעות הנובעת מרצח ממניעים פוליטיים.

השלכות של רצח שכזה.

דרכים לגיטימיות למאבק על רעיון.

דרכים למניעת הישנות מקרה דומה בעתיד.

מצ"ב קטע מידע, כמו כן ניתן למצוא באתרי האינטרנט ובעיתונות חומרים

נוספים שישמשו כנקודות מוצא ללמידה על האיש, על האירוע, לדיון

ולהפעלות שונות כמו: הבעת רגשות,

התכתבות בין שניים ("התפתקות") ,

כתיבת מכתב,

שיר,

סטיקר ועוד….

היגדים לדוגמא
"הכתובת על הקיר"

"זאבי שילם בחייו בגלל עמדותיו."

"במישור המוסרי – כל רצח הוא רצח" (רצח מנהיג או אדם מן השורה)

חומר להעשרה:

על רצח (מומלץ לערוך הבהרה בין המושגים: הריגה ורצח) מנהיגים בעולם (נמצא במרפ"ד)

דוגמא להפעלה

1. איסוף מידע ראשוני מפי התלמידים (מה שמעו, מה יודעים?) על האיש,על האירוע. על

הסיבות לרצח. מומלץ להביע רגשות בכתב, בציור, בעל - פה.

שאילת שאלות על האירוע.

דוגמאות לשאלות: האם ראש של תנועה פוליטית צריך לחשוף את דעותיו

ועמדותיו ללא סייג? מה הסיבות לרצח? ( האם כנקמה למדיניות החיסולים?

האם בשל חופש הדיבור?)

באיזה אופן ניתן היה למנוע את לרצח? מדוע גנדי לא רצה שומרי ראש? האם

יש להגביל את תנועתם של המנהגים?

2. בניית מיפוי אישיות ע"פ השאלות שנשאלו.

קטגוריות למיון השאלות שנשאלו על רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל:

על האיש

תכונות ומאפיינים

רקע על התקופה

מעשים ופעולות חשובות

תפקיד

תרומה

אירועים חשובים בחייו

סופו והשלכות ( על המשפחה שלו, על המדינה, על מנהיגים אחרים….)

מיידיות ועתידיות.

2. תשובות לשאלות שנשאלו באמצעות חיפוש ואיסוף מידע ממקורות שונים

3. ומגוונים כמו: עיתונות, טלוויזיה, אינטרנט וחומר כתוב אחר.

בנוסף רעיונות לכתיבה: מכתבים, תגובה לכתבה , שיר, סטיקר ועוד

כמו כן ניתן למצוא במרפ"ד אוגדן פעילויות שארגנו בעקבות האירוע
נודה לכם על משוב בעקבות פעילויותיכם בכיתות
http://www.edu-negev.gov.il/mad/marianak/marpad-new/htm/gandi.htm

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

במסגרת ההסכם הסכימו הצדדים לנהל בתקופה זו מו"מ אינטנסיבי, עד להשגת הסכם.

יו"ר ועדת החינוך והתרבות וחבריה, הביעו תמיכה בתביעת הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות לשמירת שכרו ומניעת שחיקתו.
יו"ר הוועדה וחבריה קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר להתערב במו"מ, ולהפעיל את השפעתם להגשת הסכם ובכך לחסוך פגיעה בסטודנטים.

על ההסכם חתמו איתמר רבינוביץ, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, ואסא ליפשיץ, יו"ר המועצה המתאמת של הסגל האקדמי.

סיכום הדברים התבצע במעמד פרופ' נחמיה לב-ציון, יו"ר הוועדה לתאום ותקצוב מיכה שדר, סגן הממונה על השכר ובהסכמתם המלאה.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-3387-00.html?tag=1-52-33&au=True

דברים אלו נאמרו כרגע בתוכניתו של יהורם גאון-שישי בגאון, על ידי
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, כשסיפר על מבצע החילוץ...
מדהים!!

אך רוצחים אלה – אשר ארבו לזאבי וירו בו למוות – שיתכן שייתפסו וייתכן שלא – אינם האחראים היחידים לרציחתו. ישנם אחרים, האחראים באופן ישיר וברור לרצח זה – אחרים שאת שמותם יודעים כולנו, שאת פניהם אנו מכירים, ושאשמתם ברצח גנדי ברורה לכל:

1. יאסר ערפאת – הדיקטטור הרצחני, האחראי לכל רציחות היהודים ובני-בריתם על ידי ערבים, שהתרחשו בישראל מאז הגיע לפה (הוא ודאי אשם גם ברציחות שקרו לפני כן). הוא הקים מדינת רצח שמטרתה העליונה רצח יהודים ומאז הוא יוזם ומארגן רציחות באופן קבוע.

2. שמעון פרס – אשר הביא את הרוצח לתוך גבולות ישראל, נתן לו שטח, שליטה ונשק, ומעבר לכך – תמיכה מוסרית ולגיטימציה בינלאומית. פרס, יחד עם חבריו מהשמאל, ואולי יותר מכולם, אחראי לעלייתו של ערפאת, למעמדו, לכוחו ולהישארותו בחיים ובאזור למרות שאופיו האמיתי – רוצח ארור – נחשף זה מכבר.

3. אריאל שרון – חברו של גנדי מזה עשרות שנים, אשם באופן ישיר וברור ברצח זה. שרון, שגנב את השלטון בישראל באמצעות שקרים – כאשר הבטיח שילחם בטרור – חבר לפרס והמשיך יחד איתו את דרכו של בוגד זה – סיוע לאויב ברצח ישראלים ובהשמדת ישראל. בימים האחרונים הגדיל שרון לעשות כאשר הציע לערפאת את מה שאפילו פרס עוד לא העיז להציע לו – מדינה משלו. זהו, בעיניו, הפרס המגיע לרוצח זה. שרון, שהבטיח להלחם בטרור, איפשר לערפאת להמשיך להלחם בנו ולרצוח. הוא שב ואישר הקלות לפלשתינים, אשר אפשרו להם, בין השאר, את חופש התנועה לו היו זקוקים כדי לרצוח את גנדי.

4. ג'ורג' וו' בוש ולפניו ביל קלינטון – נשיאי ארה"ב, אשר, במשך שנה שלמה הפעילה ממשלתם לחצים כבדים על ממשלת ישראל בראשות שרון, כדי למנוע ממנה להלחם בערפאת ובצבאו. בוגדנותם של בוש, קלינטון ושל הממשל האמריקאי כבר עלתה בחייהם של אלפי אמריקאים, והם עדיין לא למדו את הלקח – הם ממשיכים לשתף פעולה עם הרוצחים מסוריה, מאיראן ואף עם ערפאת. עתה היא עלתה גם בחייו של רחבעם זאבי.

5. אנשי התקשורת הישראלית – אשמים ברובם בשיתוף פעולה ברור, במשך השנים האחרונות, ובודאי במשך שנת המלחמה האחרונה, עם הקו השמאלני שהובילו פרס וחבריו. הם, בהבעת ההזדהות שלהם עם הרוצחים ובהציגם את נקודת ההשקפה של הרוצחים כצודקת, סייעו רבות למאמץ המלחמה של ערפאת. גם היום, לאחר שרציחתו של זאבי הוכיחה קבל עם ועולם כי הוא היה המציאותי מכולם בהצביעו על הערבים כעל סיכון לקיומו של העם היהודי בישראל; גם היום, לאחר שהוכח כי השמאל, שהביע את הדעה ההפוכה, סייע ביידי הערבים המחבלים ואיפשר להם לממש את פוטנציאל הסיכון הזה; גם ביום זה לא השכילו אנשי התקשורת להביע חרטה כלשהי או אף להעיר על הקשר בין הרצח של זאבי לבין פעולות השמאל ופעולותיהם הם עצמם.

אנשים אלה, וכל מי ששיתף עמם פעולה בדרכם הבוגדנית בביצוע רציחות ובסיוע לרציחות ולרוצחים, אשמים כולם ברציחתו של רחבעם זאבי, כמו בכל שאר מעשי הרצח שהתחוללו בישראל בשנה האחרונה, וגם לפני כן. כל עוד ימשיכו אנשים אלה לשלוט במה שקורה במדינת ישראל, ימשיכו יהודים להירצח בה. ואת תיקון המצב הזה כדאי להתחיל בהריגת ערפאת.
http://www.manhigut.org/hebrew/articles/gofen17.html

בכנסת קוראים היום (ה') ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד חברי הכנסת טיבי וברקה, בעקבות פגישתם ברמאללה עם האיש מספר 2 בארגון החזית העממית. דבר הפגישה פורסם היום לראשונה ב-ynet.

בפגישה, שקיימו אתמול ברמאללה חברי הכנסת אחמד טיבי ומוחמד ברקה עם יאסר ערפאת, השתתף עבד א-רחים מלוח, סגן מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין - שאנשיה רצחו את השר רחבעם זאבי ז"ל. הרוצח לא נתפס עד היום.

ארגון "החזית העממית" הוכר לאחרונה כארגון טרור גם מבחינה בינלאומית: בשבוע האחרון הקפיאו ארה"ב ובריטניה חשבונות של הארגון שהוכרזו כצינורות כספיים של ארגון טרור.

בעקבות ירידתו למחתרת של מזכ"ל החזית, אחמד סעדאת, שעל פי גורמי ביטחון ישראלים היה מעורב ישירות בתכנון רצח זאבי, נחשב מלוח לדמות המובילה של הארגון. גורמים בלשכת ערפאת מסרו ל-ynet כי הפגישה היתה "פגישה רגילה" שבמהלכה העלו הצדדים את הצורך של כל הפלגים הפלסטינים להימנע מפעולות שיביכו את הרשות הפלסטינית בתקופה הקרובה. שני הח"כים טוענים כי בפגישה נדונו נושאים מדיניים ובהם ביקור השליחים האמריקנים בשבוע הקרוב.

גורם צבאי בכיר אמר ל-ynet כי מלוח הינו פעיל מרכזי בחזית העממית, ו"אין לתפוס אותו כאוהד ישראל". הוא משמש בעיקר כאיש החזית ליחסי חוץ. במערכת הביטחון הוא נתפס כאדם ללא "דם על הידיים". גורם צבאי בכיר אומר כי החזית היא אחד הארגונים הפעילים כיום בשטחים, המתמקד בעיקר ב"פיגועי איכות" ופעילות השטח שלו התרחבה בתקופה האחרונה.

יו"ר סיעת חד"ש, ח"כ מוחמד ברקה אמר ל-ynet כי לא הרגיש שהוא נפגש עם אדם שמעורב ישירות ברצח זאבי. לדבריו, מלוח הוא מנהיג פוליטי בחזית העממית ומהמנהיגים הבולטים של הפלסטינים. "הוא גם סופר ידוע והוא מנהיג בפלג פלסטיני חשוב ואם הישראלים רוצים שלום עם הפלסטינים הם חייבים לקחת בחשבון את מגוון הזרמים הפלסטינים".

ברקה הוסיף כי נהג להיפגש גם עם אבו עלי מוסטפא, מנהיג החזית שחוסל בידי ישראל. "היו לי איתו קשרי ידידות. אני לא סבור שהיה פגם גם בפגישה עם מלוח במסגרת דיון על הדרכים לקדם את הסיכוי להגיע לחידוש המו"מ בדרך להסכם שלום".

ח"כ אחמד טיבי אמר ל-ynet כי מלוח הוא "איש פוליטי בלבד. הוא ידיד ותיק שלי ואינני רואה פגם בפגישה עמו". לדברי ח"כ טיבי, "מאז ומתמיד היינו נגד חיסולים פוליטיים. הבהרנו את העמדה שלנו בצורה הכי ברורה ואני לא פועל לפי ההתלהמות של הימין".

רוצחו של השר רחבעם זאבי, איש החזית העממית חמדי קורעאן, המכונה "חמדי פורד", נמלט והוא מסתתר בשטחי ברשות הפלסטינית.

"להעמיד אותם לדין"

חבר הכנסת זבולון אורלב מהמפד"ל, קורא ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה משטרתית נגד חברי הכנסת ברקה וטיבי, באשמת מגע עם סוכן זר וארגון טרור. לדברי חבר הכנסת אורלב, "הסתבר כי השר לנדאו צדק, ויש חברי כנסת ערבים שהם סוכנים של ארגוני טרור".

השר אביגדור ליברמן גינה בחריפות את פגישתם של חברי הכנסת טיבי וברקה: מלשכתו של ליברמן נמסר כי "מזה זמן רב טיבי וברקה הם חלק אינטגרלי מהרשות הפלסטינית, ובמעשים הם מעודדים את הטרור". לדברי ליברמן "תנועתנו פועלת ותפעל שלא לאפשר לחברי כנסת אלו להתמודד בבחירות הבאות".

יושב ראש הקואליציה חבר הכנסת זאב בוים, אמר כי מדובר במהלך חמור ביותר, אשר משקף הזדהות מסוכנת עם ארגון טרור האחראי לרצח שר בישראל.

חבר הכנסת צבי הנדל מהאיחוד הלאומי, אמר מנגד כי החזית העממית היא חלק מאש"ף, ולכן האשמה נופלת על ממשלת ישראל, ולא על חברי הכנסת טיבי וברקה. לדברי הנדל, "טיבי וברקה היו צריכים להיות טיפשים כדי לא לנצל את מה שהדמוקרטיה הישראלית נותנת, וראש הממשלה ושר החוץ מכשירים".

חבר הכנסת מיכאל קליינר מסיעת חרות, אמר כי הפגישה היתה "בין העורף הפוליטי של הטרור, שהם טיבי וברקה, ובין החזית הצבאית שהיא ערפאת ומספר 2 בחזית העממית". לדברי קליינר, "לו ערפאת היה נאבק בטרור הפגישה הייתה מתקיימת בכלא, כשסגן מפקד החזית העממית שהוציא לפועל את רצח השר גנדי נמצא מאחורי סורג ובריח".

חבר הכנסת ישראל כץ מהליכוד, אמר כי "קיום הפגישה הוא עניין חמור ביותר, אשר מדגיש את הצורך בחוק שיזמתי, לאסור בחירת ערבים תומכי טרור לכנסת".

אלמנתו של השר רחבעם זאבי ז"ל, יעל זאבי, סירבה להגיב לידיעה.

יעל ורחבעם זאבי

השבוע ימלאו שנתיים לרצח מנהיג מולדת, רחבעם זאבי. כיכרות על שמו כבר יש, כבישים ורחובות גם ואפילו מפעל מלגות, מדליה ובול. אולם עיקר מצעו האידיאולוגי – טרנספר מרצון לערבים – לא מוזכר. אלמנתו, יעל: אנחנו מדגישים את מה שנראה לנו חשוב. בנו, פלמח: כל מה שאין עליו קונסנזוס הזזנו הצידה.

במסיבת יום ההולדת 70 לרחבעם זאבי (גנדי) ז"ל, לפני שבע שנים, נשא דברים מאיר עמית, לשעבר ראש המוסד ושר. עמית אמר לנוכחים כי החלום שלו ושל החברים בחבורתם היא למות לפני גנדי – "אין מי שינציח אותנו טוב כמוך", הסביר עמית לקול צחוקם של הנוכחים. חלפו חמש שנים, והנבואה מאוד לא הגשימה את עצמה. גנדי נרצח לפני שהספיק לקבוע לחבריו נורמות ראויות להנצחה.

משה פלד: "רצינו לחוקק חוק גנדי, כמו חוק רבין, שיעגן תקצוב לנושא הנצחת מורשתו, אבל חששנו ממהומה מהשמאל ומביזיון שייגרם מכך לשמו של גנדי, וויתרנו על העניין"

פחות מרבין
ח"כ לשעבר, משה פלד, מתנדב בימים אלו במילואים בתור נהג של מוביל טנקים. בעבר פיקד אלוף משנה פלד על חטיבת טנקים, אבל כיום הוא מעדיף להסתכל על הצבא מלמטה ולא מלמעלה. עם סיום שירות המילואים ישוב לתפקידו כמנכ"ל, ללא שכר, של עמותת מור"ג – העמותה להנצחת מורשת גנדי. חברים רשומים נוספים בעמותת ההנצחה הם השחקן חיים טופול, האלוף בדימוס, יוסי בן-חנן, רפי איתן, שהיה יועץ הטרור של כמה ראשי ממשלה, רפאלה סגל מקדומים, אחת ממייסדות מולדת, מירה אלטמן, מנכ"ל משרד התיירות בזמנו של גנדי, האדריכל זלמן עינב ועוד. בימים הראשונים לאחר הרצח נוצר גוף ספונטני שהקימו החברים והמשפחה להרצת פעילות הנצחה. בהמשך נרשמה הקבוצה כעמותה ועמה הגיעו התקציבים. שרים שנפטרים אינם זכאים על פי החוק למימון הנצחה, אך הנישה של שר שנרצח לא מולאה על ידי המחוקק. וכך, בדחיפתו של יו"ר מולדת, ומי שהיה אז מספר שתיים ברשימה, השר בני אלון, התקבלה החלטת ממשלה שאפשרה לעמותת מור"ג לקבל מימון ממשלתי. ועדה הכפופה למשרד ראש הממשלה מעניקה תקציב שנתי של 300 אלף שקל להנצחת ראשי ממשלות ונשיאים לשעבר, ומתקציב זה מתקיימת גם עמותת מור"ג להנצחת מורשת גנדי.

לטענת אנשי מור"ג, לא השכילו שותפיו לדרך של גנדי לדאוג לתקציבים משמעותיים יותר להנצחת מורשתו. פלמח זאבי, הבן, ויו"ר העמותה: "אנחנו בימין לא כל כך יודעים להחזיר למובילים שלנו. יש לנו הרבה מה ללמוד איך מנציחים מנהיגים. הימין בשלטון כבר סיבוב שני ורוב פעולות ההנצחה לגנדי מגיעות ביוזמה מהשטח ולא מצד הממשלה. מצד שני זה הדבר היפה בהנצחה שכמעט הכל בא מהשטח ולא מלמעלה. שלא יובן לא נכון, אין פה זעקה של יתום שבוכה שלא מנציחים את אביו, אנחנו לא באים מהזווית של הבכיינות, אלא עכשיו אנחנו פשוט רואים כיצד המערכת של ההנצחות כולה עובדת באופן לא נכון. אין שום קריטריונים לשילוב מורשתם של מנהיגי האומה במערכת החינוך ובכלל. בוגר תיכון ממוצע לא יודע, למשל, מי היה לוי אשכול. המחשה מצוינת לעיוות זה היא העובדה שאת הטקס ביום השנה לרצח שיתקיים בהר הרצל אנחנו יזמנו, ומבחינת המדינה לא היתה כל יוזמה לטקס הנצחה. אפילו המושב המיוחד של הכנסת לכבודו של גנדי היה ביוזמה שלנו".

גם יעל זאבי, אינה מרוצה ממה שמקדישה המדינה להנצחת בעלה: "המדינה לא משקיעה שום דבר, זה הכל המשפחה ועל כל דבר צריך להיאבק. מה אפשר לעשות בשלוש מאות אלף שקל להנצחת כזה אדם גדול?!"

משה פלד: "רצינו לחוקק חוק גנדי, כמו חוק רבין, שיעגן תקצוב לנושא הנצחת מורשתו, אבל חששנו ממהומה מהשמאל ומביזיון שיגרם מכך לשמו של גנדי, וויתרנו על העניין. אנחנו לא יודעים לאסוף תרומות, אבל אנחנו חושבים להיכנס לזה. רצינו לעשות חוגי סיור בארץ על שמו, ואין תקציב, רצינו לעשות ערבי עיון וזיכרון ביום השנה ואין תקציב".
בהשוואה לתקציב שנותנת המדינה לטובת הנצחת מורשת רבין המזוהה עם השמאל אתם חשים מופלים?

פלד: "אני מעדיף שלא להתייחס לשאלה".
יעל זאבי: "מה שאני חושבת זה בלב, אני לא אגיד את זה".

לא נצניע את הטרנספר
הנצחת אישיות היא בדרך כלל פרויקט נינוח שנע לאיטו בין גזירת סרטים להסרה חגיגית של כיסויי לוט, עם פה ושם הענקת מלגות. אך כשמדובר בהנצחת מורשת טעונה כמו זו שהשאיר אחריו גנדי, מלווה התהליך בחיבוטים בלתי מצויים. בחייו שילם זאבי מחיר ציבורי ופוליטי גבוה על אימוץ רעיון הטרנספר מרצון לערביי יש"ע. עם מותו נראה כי לא לכולם נוח לשאת הלאה את המטען המעיק, והנטייה היא על פי רוב שלא לחרוט על לוחות ההנצחה את סעיפי המצע המושמצים כל כך בעניין הטרנספר. פלד: "הלבטים שמלווים אותנו כל הזמן זה בעניין שרבוב הנושא הפוליטי. אני נלחם שלא להזכיר את עניין הטרנספר, על מנת להרחיב את תחומי פעילות ההנצחה. שלא נהיה כמו הנצחת רבין, שם הפכו את הנצחתו להנצחת מורשת אוסלו והרחיקו חצי מהעם. דרכו הפוליטית היתה שנויה במחלוקת, אנחנו מבינים את המחלוקת, ולכן אנחנו לא עוסקים בה. אנחנו מציינים רק את נושא האהבה לארץ ישראל".
גנדי, שהיה נוקב בדרכו, היה רוצה את הנפתלות הזאת בהצגת משנתו?
פלד: "כן".

יעל זאבי מעדיפה להציג את הדברים בצורה פחות ישירה: "אנחנו מדגישים את מה שנראה לנו חשוב".

אריאל סנדר, מנכ"ל מולדת לשעבר, ופעיל מרכזי נוסף בעמותת מור"ג, דווקא לא נרתע מלאחוז בתפוח-אדמה הלוהט הזה של הטרנספר ואף לנגוס בו: "זה לא נכון שאנחנו מצניעים את עניין הטרנספר. בשנה הראשונה עיקר עיסוק ההנצחה היה בקריאת רחובות וככרות על שמו, ובזה לא שייך עניין הטרנספר. אני יכול להגיד חד וחלק: לא נצניע את עניין הטרנספר. הנושא הזה במורשתו של גנדי היה חד, וגם אם לא נרצה אז הוא יעלה, אז למה להסתיר. כל אחד מוצא בגנדי משהו שמדבר אליו, אחד מתפעל מהישובים שהקים, אחר מפעילותו הביטחונית כאלוף, ואחר ממשנתו הפוליטית של הטרנספר. אבל להחביא את זה זו בדיחה הכי גדולה".

ל"בדיחה הגדולה", כהגדרת סנדר, שותף גם בנו של גנדי, פלמח זאבי, שמצהיר גם הוא כי נושא הטרנספר לא יועלה בפעילויות ההנצחה, לצורך שימור קונסנזוס סביב דמותו וערכיו של אביו וערכי אהבת המולדת שיצג.

מסתירים את עניין הטרנספר?

זאבי: "הנצחה של איש זה לא הנצחה של השלטים פוליטיים שלו".
אביך לא נרתע בחייו מלשאת את דעותיו ברמה, גם אם הן לא היו פופולריות.
"את העניין הזה תמשיך מפלגת ´מולדת´, ולא מפעל ההנצחה, אני רוצה מקסימום קונצנזוס. אנחנו לא ממשיכי מולדת, אנחנו רוצים להנציח את האיש. יש מספיק אולפנות לקבל את החלק הפוליטי הזה של הטרנספר, אפשר למשל לבוא אלי אישית".

אם משאירים רק את המכנה המשותף הבסיסי של אהבת הארץ, הרי שגם בשמאל יש אהבת הארץ. הניואנסים בין האישים השונים מתמצים בשאלת היישום, ואת זה אתם מעדיפים להסתיר.

"גם בלי הטרנספר יש הבדלים גדולים בין מורשת גנדי למורשת אהבת הארץ של השמאל. איפה בשמאל יש את החיבור למסורת? גם עניין הדגשת החשיבות של ההליכה בשבילי הארץ כחלק מהעניין הציוני, כפי שמדגישה מורשת גנדי, לא קיים בשמאל. ההנצחה היא של האיש ופעולותיו, לא מנציחים דעות, הדעות הפוליטיות נשארות בכנסת. כל מה שאין עליו קונסנזוס הזזנו הצידה. יש מספיק ארץ ישראל באיש הזה כדי שנעביר אותה הלאה".

אם בעוד 10 שנים אנשים אכן יכירו את גנדי אך לא ידעו דבר על רעיון הטרנספר בו דגל, זה יהיה מצב רצוי בעיניך?

"בכל מקום מוזכר שהוא הקים את ´מולדת´, ורק יצטרכו לקרוא את המצע של המפלגה להבין שהוא היה בעד טרנספר".

אנשים לא קוראים מצעים.

"אם יגיע מצב שכזה יתכן שנצטרך לבחון את הנושא".

"ת"א וחיפה זו בושה"
בחייו היה זאבי שק חבטות מוכר על ידי גורמים רבים בשמאל שגנדי מילא להם את המשבצת של הקיצוני שצריך להזדעזע ממנו. "לפני הרצח לא הכירו אותו הוא היה ´הקיצוני´ וזהו. פתאום היתה לו לגיטימציה, השם שלו אמר משהו, היתה חשיפה גדולה", אומרת חגית מולד, ששמשה כיועצת התקשורת של זאבי בשנותיו האחרונות. השאלה היא עד כמה טושטשה העוינות עם מותו של האיש, בעיקר בנסיבות הטרגיות והלאומניות של מותו. יעל זאבי לא זוכרת גילויי עוינות או צרות עין מצד גורמים בשמאל לאחר מותו של בעלה. בהקשר הזה היא רק יכולה לציין לטובה את שמעון פרס ואת משה שחל שניסו לסייע במאבק שלהם מול עיריית תל-אביב. "גם בשמאל יודעים להעריך את אהבת הארץ שהיתה לו", היא אומרת.

על המאבק בעיריית תל-אביב, שמפר את שלוות ההנצחה, מספר משה פלד: "אחד המאבקים הקשים שלנו זה בעניין מוזיאון ארץ ישראל. רחבעם ניהל אותו עשר שנים, משנת 1981, והפך את המקום מחורבה לפנינה. יש שם בונקר של שמאלנים שלא מוכנים להוסיף את שמו לשם המוזיאון". בתחילה תמך ראש העירייה, רון חולדאי, בהוספת שמו של זאבי אולם בהמשך נסוג בו מהחלטתו, וזהו נימוקו:
"בשטר ההקדש והחוזה שעל פיהם הוקם המוזיאון נאמר כי ´המקדיש מקדיש את כל האוסף הארכיאולוגי שלו להקדש אשר ישא תמיד את השם מוזיאון הארץ´. שם המוזיאון מהווה, על פי שטר ההקדש, יסוד מיסודותיו, ולפיכך לא ניתן לשנותו".

מלבד תל-אביב, ב´רשימה השחורה´ של אנשי עמותת מור"ג, נמצאת גם חיפה. גם בעיר האדומה אין כיום כל אתר הנושא את שמו של זאבי, ופלד מגדיר זאת "בושה גדולה". עמרם מצנע, מי שהיה עד לאחרונה ראש עירית חיפה טוען כי מדובר בעכבה פרוצדורלית בלבד: "נושא השמות הוא מאוד רגיש ולכן צריך לעבוד בדיוק על פי הנהלים בנושא זה. על פי החוק העירוני בחיפה אפשר לדון בהנצחת שם רק לאחר שנה ממועד הפטירה. אמרתי לחברי העמותה להנצחת גנדי שעם תום השנה יעלו את הנושא לועדת השמות העירונית. אני אישית עמדתי מאחורי קריאת שכונה על שמו של מנחם בגין, כך שמצידי לא היתה בעיה עקרונית בהנצחת שמו של גנדי בעיר".

ירושלים היא, כמובן, מגרשו הביתי של גנדי, ושם היו צריכים חברי העמותה רק לבחור מבין שלל האתרים שהציעה העירייה לנשיאת שמו של זאבי. האתר שנבחר הוא מצפה רחבעם שעל הר הזיתים.

גם בדרגים הממלכתיים הנמוכים יותר ניתן למצוא פה ושם סרבני גנדי זקופים. בשנה שעברה הוציא משרד החינוך חוזר למנהלי בתי הספר ובו פירוט מורשתו של גנדי בתוספת בקשה להקדיש שעת לימוד בכל כיתה לשינון מורשת זו. בפועל היו מנהלים שסירבו באופן מוצהר להיענות לדרישה. אנשי מור"ג ממענים להיעלב משמאלנות גאה של כמה מנהלי בתי ספר.

משרד החינוך הוציא דף בודד על גנדי – לא ציפיתם לקצת יותר ממשרד החינוך?
פלד ממשיך להעדיף להביט בחצי הכוס המלאה. "הייתי סגן שר החינוך כשזבולון המר נפטר, ולא התקיימה אז אפילו ישיבה אחת לזכרו, לא הזכירו אותו בבתי הספר ולא בממשלה. והנה לזכר גנדי התקיימה לא רק ישיבת ממשלה מיוחדת אלא אפילו ישיבת מטכ"ל".

פנה שמאלה בכיכר גנדי וימינה בשדרות רבין
בעמותת מורשת גנדי מרוצים מכמות האתרים הנושאים את שמו של גנדי. מצעד הכיכרות כולל את גדרה, באר-שבע ושדרות. באשדוד הלכו על טיילת, ובחולון, מצפה רמון וראשון לציון נסעו על כביש הנושא את שמו של רחבעם זאבי. גם אילת, כעיר תיירותית, פרעה לפני כשבועיים את חובה לשר התיירות לשעבר, וקראה לטיילת בעיר על שמו של גנדי. גנדי, כאיש ימין מובהק מונצח בגנים בהתנחלויות קדומים, קרני שומרון ונצרים. גם בלוד חשבו ששם כגנדי ראוי דווקא לגן. בצורה רחבה יותר מונצח שמו על פני מאות הקילומטרים של כביש הבקעה, כביש 90, מים המלח עד לכינרת. גנדי האלוף ואיש הצבא הונצח השבוע בטקס קריאת בסיס פיקוד העורף ברמלה על שמו. בסיס זה שימש את פיקוד מרכז בזמן שגנדי פיקד עליו. אתר ביטחוני נוסף, אם כי וירטואלי משהו, הנושא את שמו של גנדי היא מערכת המיגון סביב הישוב קדומים. לשאלה האם גנדי היה רוצה להיות חתום על הסתתרות של מתיישבים מאחורי גדרות,אומרים במור"ג כי מדובר במערכת מתוחכמת וייחודית של הגנה ללא גדרות עם חיישנים ומצלמות.

אופיו המובהק של זאבי כאיש טבע וטיולים הוטבע ביער בית קשת סמוך לתבור שנקרא מעתה יער גנדי. האהדה החמה למסורת ולשורשים היהודיים שאפיינה את האיש חקוקה במערת המכפלה, שם ספונים שני ספרי תורה שנכתבו להנצחתו. גם בית כנסת עתיק מתקופת התלמוד שנחשף סמוך לגמלא בגולן התעטר לאחרונה בשמו של רחבעם זאבי. הבן החרדי של גנדי, בנימין זאבי, עוסק גם הוא בהנצחה על ידי הקמת ישיבה גדולה שתישא את שמו של אביו. כאישיות ממלכתית ממדרגה ראשונה הנפיקה המדינה לזכרו של זאבי מדליה ובול. היכל ספר שיבנה על ידי אחת האוניברסיטאות עשוי לשאת את שמו של איש הספר גנדי. "אני עוד לא מרוצה" אומר פלד, "שר שהשקיע את כל כוחו למען ארץ ישראל ונרצח, מגיע לו יותר".

פעילות ההנצחה נחלקת לחלק הפשוט יחסית של הסבת שמות אתרים על שמו של המנוח, ולחלק מורכב יותר, שכולל ייזום של פרויקטים חדשים. בסעיף זה הספקה של עמותת מור"ג נספר על אצבעות יד אחת בלבד. מפעל הדגל של ההנצחה היזומה הוא חלוקת המלגות לעבודות גמר מצטיינות לתיכוניסטים בוגרי מגמת ארץ ישראל. המלגות נועדו למטרה המוצהרת של עידוד תלמידים להצטרף למגמה זו. מלגות הצטיינות בתחום יחולקו גם למורים ולבתי ספר שיקדמו מגמה זו מספיק גבוה. בקרוב יעלה אתר אינטרנט שיאפשר גישה לכתביו הרבים של גנדי, ובמקביל החלה עבודה על ספר ביוגרפיה שיכלול גם הוא לקט מכתביו הרבים מהעיתונות ומנאומיו השונים. החיילים בבקעת הירדן לא ישכחו הרבה זמן שמי שפיקד פעם על האזור היה גנדי. כל חג חנוכה הם מקבלים לכך תזכורת כאשר הם מנוערים מחדריהם המחוממים אל החוץ לטובת השתתפות במרוץ ע"ש רחבעם זאבי. סיומו של המרוץ בהדלקת אבוקה גדולה בפסגת הר הסרטבה במרכז הבקעה על ידי לפיד שנישא מיד ליד מהכותל המערבי בירושלים.

יוזמה מקומית של עיריית ראשון מאומצת על ידי עמותת ההנצחה בחום. מדובר ביוזמה חינוכית של תוכנית לימודים על גנדי, שנחתמת בתחרות נושאת פרסים. פרויקט נוסף שמתעתד לצאת לדרך על ידי העמותה נולד כאשר הונחה על שולחנם הידיעה על כך שכחמישים אחוזים מחיילי צה"ל לא ביקרו בירושלים. בתקציב ההנצחה תסיע העמותה את העומדים לקראת גיוס ותעשה להם היכרות עם עיר הבירה. אנשי מור"ג ירביצו בהם ציונות, בן השאר, באמצעות סיור קברים בהר הרצל שייחתם בביקור על קברו של גנדי. בהמשך ישנה כוונה לקיים מרוצי ניווטים ופעילויות יער על שמו של זאבי. באלו מסתכמות פעילויות ההנצחה.
אי שביעות רצון מסוימת נובעת מהעובדה כי לא מתנהלת כמעט כל פעילות של הרצאות על גנדי, לא יזומה מצד העמותה ולא מצד דרישה מהשטח. יעל זאבי אינה מרצה בנושא, ובנה פלמח, שעל רהיטות לשונו כמרצה אין חולק, גם הוא סופר בבודדים את מספר הפעמים בהם הוא נדרש לעמוד מול קבוצה ולספר על אביו. אנמיות מסוימת של מודעות ההנצחה למורשת גנדי בציבור מוצאת את ביטויה בחיפוש אחר אתרי הנצחה באינטרנט. שנתיים אחרי, והקלדת השם גנדי במנועי חיפוש לא מובילה לשום אתר על שמו, מלבד האתר של ´מולדת´. על עייפות החומר, ולו מצידה של זאבי האלמנה, יכולה להעיד העובדה שרק שנתיים למותו וליעל פשוט אין חשק לענות על שאלת הדובדבן של מהי מורשתו של בעלה בעיניה.

הפוליטיקה של השכול
לאחר הרצח נסחפה תנועת מולדת למאבק פוליטי עז בין שניים שראו עצמם מיועדים טבעיים לתפוס את מקומו של זאבי. בני אלון, מספר שתיים עד הרצח בתנועה, ופלמח, הבן, הקימו מחנות יריבים, עד שפלמח מצא עצמו מחוץ לתנועה. המאבק ניטש תחת הניסיון של כל צד להתמקם חזק במשבצת של הממשיך האולטימטיבי של מורשת גנדי. אנשי אלון אמרו ´מה פתאום המשפחה של גנדי בעסק?!´, וטענו ´אנחנו צעדנו אתו כל הדרך´, ומנגד טענו פלמח ואנשיו ´זה האבא שלנו´. מאבק ההתמקמות תחת מטרייתו הריקה של גנדי התבטאה גם בתחרות סמויה מי יוזמן יותר לטקסי הנצחה.

למרות שמאבקים שכאלו ואובדן מנהיג עשויים להיות הרסניים לתנועה, הרי שבמקרה של ´מולדת´ דווקא הוסיפו התהפוכות והמאבקים אדרנלין וחיים לתנועה. לפתע נעשה ניסיון מחודש להוציא את העלון של התנועה, וחברים רבים הצטרפו. בתחילה ניכרו עקבות המאבק בין אלון לפלמח גם בפעילות התנועה, אולם גם בשלב ההוא שמרו כולם על גבולות הכבוד. פה ושם גם התגלעו ויכוחים באשר להבנת מורשתו של גנדי, לעיתים בניואנסים באשר לאופן יישום הטרנספר. במקרים אחרים התנצחו הפעילים ביניהם בשאלות כגון האם גנדי היה פורש מהממשלה בנסיבות הנוכחיות או לא. למעלה משנה מתום המאבק נראה כי הפצעים אצל פלמח זאבי טרם הגלידו.

אבא היה גאה בדרך בה מולדת ממשיכה את דרכו?

פלמח זאבי: "תכתוב שהעדפתי שלא לענות".
עם כל הקשיים, במשפחת זאבי מרוצים מיחס הציבור לאבי המשפחה לאחר הרצח. יעל זאבי מספרת בהתרגשות על מקרים בהם ניגשו אליה אנשים זרים ופשוט בכו על כתפיה, גם זמן רב לאחר הרצח. והבן פלמח מספר בגאווה: "התגובות הן אדירות, וזה ממלא אותנו כל יום. אנשים מהמחנה האחר מסתכלים עליו כאיש גדול הרבה מעבר לדעותיו. כולם רוצים להוריד את הדמות שלו לנוער. הוא היה גדול מדרכו הפוליטית".
-----------------
גנדי בשבילי
מיכאל קליינר, ח"כ לשעבר: לצד הלוחמנות שלו היה גנדי איש תרבות, וזה נתן מימד של עומק למשנתו הפוליטית. מורשתו היא לא לוותר על הגדה המזרחית של הירדן, שגם היא חלק מארץ ישראל. מורשת גנדי היא לא הטרנספר, אלא הטרנספר הוא רק אחד האמצעים להשגת המטרה של רוב יהודי בטוח. מורשתו זה גם נקמה, שצריך לנקום ברוצחי יהודים.

ח"כ רן כהן, מרצ: הדבר שהיה בגנדי ובמורשתו, וחסר היום בתנועתו, היה הרגישות החברתית המאוד גבוהה שהיתה לו. מאחר וגנדי היה בשבילי מאוד בעייתי בגלל רעיון הטרנספר ורעיון ארץ ישראל השלמה, אז אני בבעיה של קונפליקט עם המורשת שלו. היתה לו מסירות גדולה לעבודתו, גם בצבא וגם בכנסת, ומהבחינה הזאת הוא בהחלט השאיר מורשת של מסירות וניקיון כפיים, וכיום הוא היה מזדעזע מאוד מהשחיתויות של חברי כנסת.

ח"כ עבד אל-מאלכ דהאמשה, רע"מ: גנדי סימל את הקיצוניות ואת שיא העוול לעם הפלשתיני. אבל יחד עם זאת באופן פרטי וכאזרח הוא היה נעים לשיחה ולחברה. הוא היה אפילו בעל הומור. פעם נסענו ביחד לטורקיה במסגרת משלחת פרלמנטרית. גנדי חבש פאה נוכרית והסביר לי שזה מסיבה ביטחונית כדי שהמוסלמים שם לא יזהו אותו. אחרי שעה אני רואה אותו מסתובב כבר בלי הפאה. שאלתי אותו למה הוא הוריד אותה, והוא השיב בצחוק: מי שאני באמת חושש שירצח אותי פה זה אתה, ואתה כבר ראית שהאיש עם הפאה זה אני.
http://www.makorrishon.net/article.php?id=1297

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

הוועדה קובעת כי בדיעבד, לא פירשה נכון היחידה לאבטחת אישים את תמונת המודיעין על בסיס חומר הגלם המודיעיני שהיה ברשותה טרם האירוע. כמו כן, לא איתרה היחידה נקודות תורפה במעגלי אבטחת האישים ולא נתנה לכך מענה מבצעי הולם.

למרות זאת, הוועדה לא המליצה להסיק מסקנות אישיות כלפי ממלאי תפקידים בשירות.

הוועדה התכנסה ל-14 ישיבות, בחנה חומר גלם מודיעיני וסיירה בזירת הרצח. בפני הוועדה העידו האישים הבאים:

- ראש שירות הבטחון הכללי, אבי דיכטר; ראש אגף האבטחה בשב"כ;- ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ; חברי ועדת הבדיקה הפנימית שמינה ראש השב"כ; בכירים וממלאי תפקידים נוספים בשב"כ; השר לביטחון פנים, ד"ר עוזי לנדאו; מפקד מחוז ירושלים של משטרת ישראל, ניצב מיקי לוי; יושב ראש הוועדה הציבורית לבחינת נושא אבטחת האישים, אלוף (מיל.) מאיר דגן; יועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור (לשעבר) תא"ל (מיל.) יגאל פרסלר; קצין הביטחון של משרד התיירות, משה דובדבני וקציני ביטחון של משרדי ממשלה אחרים; מנכ"ל מלון הייאט בירושלים (שבו נרצח השר זאבי) וקצין הביטחון של המלון תושאלו במהלך הסיור, שהתקיים במקום.

כמו כן הופיעו בפני הוועדה רעייתו של השר רחבעם זאבי ז"ל, יעל זאבי, בתו מצדה זאבי, חתנו אדוארד לינדנבאום, נהגו של השר עדי ממן ומזכ"ל תנועת מולדת לשעבר אריאל סנדר.

הדוח מותח ביקורת על אופן טיפול הממשלה בנושא אבטחת אישים בישראל. הדוח קובע, כי למרות מינוי ועדות מקצועיות בנושא אבטחת אישים, לא התקבלה עד היום החלטת ממשלה מעודכנת אשר תסדיר את הסמכות, האחריות וחלוקת התפקידים בין גורמי הביטחון השונים בתחום זה.

הוועדה ממליצה לקיים נוהל מסודר ומעודכן בנושא אבטחת האישים במדינת ישראל. על הנוהל לכלול את חלוקת התפקידים ותיחום הסמכות והאחריות בין גורמי הביטחון השונים הנוגעים בדבר.

עוד ממליצה הוועדה לצמצם את רשימת האישים המאובטחים על-ידי השב"כ. הרשימה תיקבע על-ידי ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי כהגדרתה בחוק שירות הביטחון הכללי.

האישים המאובטחים הם:

נשיא המדינה, ראש הממשלה, מי שאמור להבטיח את רציפות השלטון, אישים נוספים שלדעת ועדת השרים צריכים להיות מאובטחים. לעומת זאת, נושאי משרה אחרים, הטעונים אבטחה, יאובטחו על-ידי המשרד או הרשות בראשם הם עומדים. לגביהם יהווה שירות הביטחון הכללי גורם מתריע ומייעץ בלבד.

כמו כן, קבעה הוועדה כי יש להזכיר לממלאי המשרה המאובטחים את חובתם לפעול על-פי ההנחיות של הגורם המאבטח ולשתף פעולה עימו.
http://www.nfc.co.il/NewsPrintVersion.asp?docId=8788&subjectID=1

סוג הדיון: הודעות ראש הממשלה
נושא:
א. הודעת ראש הממשלה על הירצחו של שר התיירות, חבר הכנסת רחבעם זאבי
הישיבה המאתיים-ושלושים-וחמש של הכנסת החמש-עשרה
יום רביעי, ל' בתשרי התשס"ב (17 באוקטובר 2001)
ירושלים, הכנסת, שעה 13:03
http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0010149.html#TQL

הם עושים את זה שוב

שלושה ימים לפני מותו רחבעם זאבי תקף קשות את שמעון פרס בישיבת קבינט של הממשלה. הוא אמר לראש הממשלה שרון שאם פרס לא יפוטר מתפקידו, הוא עוזב את הממשלה ולוקח איתו את שבעת חברי הכנסת של מולדת וישראל ביתנו. שרון סירב לפטר את פרס ולכן זאבי כתב במאמר האחרון שלו באתר של ערוץ שבע:
אך מה שברור בוושינגטון, מסתבר שאינו ברור כאן. ראש הממשלה שרון שלחם מלחמות רבות נגד הטרור הערבי, אינו חזק דיו ואינו עקבי דיו להלחם במלחמה זו, בתקופת כהונתו כראש ממשלה. כדי לשמור על פרס בממשלת האחדות הוא נכנע לתכתיבים של פרס ומאפשר לו להמשיך להיפגש עם בכירי הרשות הפלשתינאית האכזרית, שהיא בכל המובנים מטה כללי של טרור. פרס ממשיך לנהל מו"מ דיפלומטי בזמן שהפלשתינאים ממשיכים לירות על הקהילות שלנו ועל יהודים- והוא עושה את כל זה רק כדי לקדם את הסכם אוסלו שהמיט עלינו אסון ועשוי בסוף להביא לחורבן המדינה היהודית. פרס עושה את כל זה אולי כי הוא מאמין בזה-ואולי בגלל שהוא דואג למקומו ותדמיתו בהיסטוריה."
זאבי יצא נגד פרס, לא אסטרטגיה מאוד חכמה. אחרים ניסו ומתו.
בכתבות אחרות רבות, כותב שורות אלה המחיש את הקשר של פרס וצרפת לרצח רבין. אותם קשרים מתגלים גם במקרה הרצח של זאבי, לגבי הארגון שנטל את האחריות על הרצח, "החזית לשחרור פלשתין". היזכרו לרגע שהיה זה הנשיא הצרפתי מיטראן שדאג לטיפול רפואי בצרפת למייסד "החזית לשחרור פלשתין", ג'ורג' חבש, בסוף ימיו.

" פרשת ג'ורג' חבש נסגרה", כך טען פרנסואה מיטראן בראיון טלוויזיה לוחמני בארבעה בפברואר. ננקטו צעדים נגד עוזרו של הנשיא, ושלושה עובדי ממשל בכירים שלא הודיעו למר מיטראן על אשפוזו של המנהיג הפלשתינאי לטיפול רפואי דחוף בצרפת. כלומר הם פוטרו.

השרים המעורבים לא יתפטרו כיוון שהפרשה לא עד כדי כך רצינית, כך אמר הנשיא. הפרשה היא "טעות בשיפוט" לגבי טרוריסט לשעבר שמעשיו נופחו ע"י התקשורת מעבר לכל פרופורציה. לא תהיה תחלופה של ראש הממשלה, לא יהיה ארגון מחדש של הממשלה, לא בחירות מוקדמות ולא ועדת חקירה פרלמנטרית. לאופוזיציה תהיה ההזדמנות להגיש הצעת אי אמון בישיבת פרלמנט מיוחדת בשבעה בפברואר. זה הכל.

"ממשלתה של אדית קרסון לא תיפול, לפחות לא עכשיו. הסוציאליסטים ( כולל ראש ממשלה לשעבר ומועמד בעל סיכויים גבוהים בהתמודדות על הנשיאות, מישל רוקרד) שהצטרפו למבקרים את הממשלה בבקשתם למינוי שרים, צריכים ללכת בקו. הקומוניסטים, המפחדים מבחירות מוקדמות לא פחות מהסוציאליסטים, הודיעו שחברי המפלגה לא יצביעו עם חברי האופוזיציה להפלת הממשלה. מכיוון שלשמרנים אין מספיק קולות משלהם כדי לעשות את זה לבד. בקשת הגינוי נידונה לכישלון.

למרות שהנזק תחת שליטה, הוא גרם לפגיעה בממשלה והוסיף לרושם של בלבול, במקרה הטוב, בקרב אנשי הצמרת הפוליטית. מר מיטראן טוען שהוא לא ידע על ביקורו של מר חבש עד כמעט 12 שעות מזמן הגעתו של ראש "החזית לשחרור פלשתין" לפריס ב-29 בינואר. יכול להיות שזה נכון. לרוע מזלו, ע"פ אחד הסקרים, פחות מחצי הציבורי הצרפתי מאמין לו.

פרס והצרפתים היו יכולים בקלות להורות "לחזית לשחרור פלשתין" לרצוח את זאבי. כל מה שאנחנו צריכים זה למצוא הוכחות לזה. עם קצת זמן, זה אפשרי. פשוט תסתכלו על סיפור הטיוח הזה:
בדיוק כמו אחרי רצח רבין, השב"כ הישראלי ערך חקירה משלו של רצח זאבי. אז מי יושב בוועדת החקירה? העיתון "מעריב" מוסר שש., שהיה אחראי לאבטחתו של פרס בליל רצח רבין, יושב בוועדת החקירה. אני מאמין שמדובר ביובל שוורץ. וישנו גם א. שהיום מכהן כראש המחלקה היהודית בשב"כ, אותה הכנופיה שניהל אלי ברק שפיקד על הפרובוקטור, אבישי רביב, בפרשת רצח רבין, והיה לו תפקיד מרכזי ברצח עצמו.

הרוצחים של רבין חוזרים. והפעם הם מטייחים את רצח זאבי. בואו נראה איך הם עושים את זה:
קודם כל הם מפיצים את השמועה שזאבי הוא האחראי למותו משום שסירב לקבל הגנה של השב"כ. לרוע מזלם בשנת 1997 בית המשפט העליון קבע שגם אם חבר קבינט מסרב להגנה, השב"כ מחוייב להגן עליו בכל מקרה. אך זוהי רק ההתחלה. זאבי לא היה האדם היחיד בעמדת סכנה ששהה באותו הזמן בקומה השמינית, קומת האח"מים, של מלון "הייאט" בירושלים. היו איתו ח"כ של ש"ס יאיר פרץ, מועמד פחות סביר להתנקשות, וסגן שר הביטחון, סגן ראש השב"כ לשעבר, גדעון עזרא, מועמד מאוד סביר לחטיפה והתנקשות.

השב"כ יכול להמשיך לשאוג שהקומה השמינית לא הייתה מאובטחת בגלל בקשתו של זאבי. אך הם יצטרכו להסביר איך עזרא, ששהה גם הוא באותה קומה נותר גם כן בלי הגנה. אני מאחל להם הצלחה.

עכשיו הקשר לפרס. מתוך העיתון ג'רוזלם פוסט:
ראש הממשלה אריאל שרון הבטיח לשר התיירות ז"ל שנרצח, רחבעם זאבי, שהוא לא יאפשר פגישות נוספות בין שר החוץ פרס ויאסר ערפאת, כך אמר זאבי לסיעתו זמן קצר לפני מותו. זאבי הראה לשבעת חברי הכנסת מכתב בכתב ידו של שרון בו כתובה ההבטחה... שרון הבטיח זאת לזאבי עקב מכתב ששלח זאבי לשרון דרך מזכיר הקבינט, גדעון סער, בו הוא שאל על הדיווחים שפרס מתכוון לפגוש את ערפאת בכנס של המפלגה הסוציאליסטית ביוון.
http://chamish.inopsys.com/DoingItAgain.htm



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

לאחר שיקול דעת מעמיק, ומתוך שאיפה כנה לשלום ולביטחון, ולמען עתיד טוב יותר למדינת היהודים - החליטה ממשלת ישראל לאמץ את ''מפת הדרכים'' של נשיא ארצות-הברית ג'ורג' וו. בוש - וזאת על-מנת להימנע - חלילה - מן המחלה הממארת הקרויה במקומותינו: ''לחץ אמריקני''.

אבל היכן כאן ההיגיון? מדוע מבלבלים בין סיבה לתוצאה? הרי דבר ידוע הוא ומפורסם פירסום גדול - שהפעם הראשונה שבה הוציא נשיא אמריקני את צירוף המילים הקטלני ''מדינה פלשתינאית'' - היתה אך ורק לאחר שראש ממשלה ישראלי (איש ימין ידוע...) הוציא אותה מהפה. ולהווי ידוע - שגם אילו היתה באה לעולם מפת הדרכים למרות התנגדותה של ישראל - והדבר מוטל בספק רב - הרי שניתן לקבוע בביטחון גמור שבמחיר של עימות קצר-טווח - היה ניתן לקבור את המפה קבורת-חמור.

אז הפעם חמק מאיתנו ההיגיון. נמשיך הלאה בחיפושינו:

ממשלת ישראל - כצעד ''בונה אמון'', ולמען ''חיזוקו של אבו-מאזן'' - החליטה לשחרר מאות מחבלים ערביים. מה לעשות? אין מה לעשות: כך קובעת מפת-הדרכים - וזהו רצונו של בוש - והרי יש להימנע מצרעת ה''לחץ''. לחץ, כידוע - לא בריא לבריאות.

אבל רגע אחד!

הרי במפת-הדרכים אין מילה וחצי-מילה על שיחרור מחבלים! אז היכן הוא ההיגיון לשחררם?

והנה, כאן נדמה לנו שמצאנו אותו: ההיגיון הוא: ''לחזק את אבו-מאזן המתון - אל מול הכוחות הקיצוניים''.

אבל רק עוד רגע אחד...

כיצד ייתכן שאדם כמו דייויד אירווינג, שנחשב באירופה - גם על פי פסיקת בית המשפט - כאנטישמי ניאו-נאצי וגזען, מכחיש שואה המוקצה מחמת מיאוס - ואילו תואמו הערבי אבו-מאזן הוא ''מתון''? כיצד ייתכן שחבר בכיר באירגון הטרור פת''ח שממשיך במסע הטבח האנטישמי שלו, ושמחוייב על פי החוקה שלו שפורסמה אך ביולי 1998 להשמיד את מדינת היהודים; ושתומך בחיסול מדינת ישראל (''זכות השיבה''), ושמצדד ברצח מתנחלים (כאשר בכל אלפי ההתייחסויות בתקשורת הפלשתינאית אל יישובי ישראל הם מכונים כולם ''התנחלויות'' ו''קולוניות'' משני עברי הקו הירוק) -

כיצד זה ייחשב ''מתון''?

אז שוב הוא חמק מאיתנו...

וכעת - לא אלמן ישראל: ערפאת!

חייבים לחזק את אבו-מאזן כדי להחליש את ערפאת!

אין טיעון מחץ יותר מנצח מזה...

אלא מאי?

אבו-מאזן עצמו הודיע לקוננגרס האמריקני (אבסורד מוחלט הוא, שחבר בכיר באירגון שרצח אמריקנים, משוחח עם חברי קונגרס כ''ראש ממשלה'', במקום להיתלות על עץ גבוה בטקסאס). בכל מקרה - הוא הודיע להם שהוא ''עושה דברו של ערפאת''.

אז לחזק את עושה דברו של ערפאת כדי להחליש את ערפאת?

הוא בורח... הוא שוב בורח...

עד כדי כך רחוק הוא בורח - שדב וייסגלס - ראש לשכת ראש ממשלת ישראל (לא ראש ממשלת מצרים, אלא ישראל) - ביקש מאירגון פרו-ישראלי בארצות-הברית - להימנע מלנהל תעמולה נגד הרשות הפלשתינאית ואבו-מאזן.

ובאמת - מדוע לנהל נגדם תעמולה? האם הם עשו משהו רע? בזמן האחרון? בשנים האחרונות?

באמת לא הגיוני...

----------------

אך מדוע להלעיז ולקנטר את ממשלת ישראל יתר-על-המידה? האמנם חסרים שרינו היגיון? לא ולא ובשום אופן לא!

ממשלת ישראל החליטה להחתים את המחבלים המשוחררים על התחייבות בכתב(!) שלא יעסקו בפעילות טרור נגד מדינת ישראל. אכן היגיון ברזל: מאימתי מפרים מחבלים ערביים את התחייבויותיהם כלפי היהודים? באמת לא הגיוני לחשוב שבאורח כה לא-ג'נטלמני הם יפרו את מילתם הכתובה...

אך אם נדמה לנו שמצאנו אותו - הנה הוא שוב נעלם מעינינו:

ב-‏6 באוגוסט דיווח לנו אתר ''וואלה!'', שמחבל שסירב לחתום על ההתחייבות הג'נטלמנית - שוחרר בכל זאת, מכיוון שהוא בכל מקרה היה אמור להשתחרר מחר. אז אם בכל מקרה היה אמור להשתחרר - בשביל מה להחתים, שהרי אי-חתימה היתה אמורה להשאיר את הסרבן בכלא, אך מצד שביעי - מדוע לאיים בסנקציה שלא ניתן לממשה?

אני לא הצלחתי לעקוב אחרי עצמי...

שיא השיאים של ההיגיון - וגם של המוסר - הוא ההתעקשות ההירואית של ממשלת ישראל שלא לשחרר ''אסירים עם דם על הידיים''.

דרך אגב - זה לא כולל אסירים שרצחו ערבים. ממתי ערבים זה בני אדם? לערבים יש דם בכלל בעורקים? אין להם במקרה שוקו? אולי יש איזה רופא בפורום - שיוכל להשכיל אותי בתחום זה?

אבל מילא ערבים - מי מדבר עליהם בכלל? הכוונה היתה שלא לשחרר מחבלים שדם יהודים על ידיהם.

אכן היגיון למופת...

כמעט...

כי סולימאן אבו-מוטלק - אחד מהאחראים על רצח שני ישראלים וקטיעת איבריהם של ילדים באוטובוס בכפר-דרום, ומבכיריו של הרוצח החתיך מוחמד דחלאן - כן שוחרר.

ובקישור הבא ניתן לקרוא על עוד כמה חבלני-שלום ששוחררו.

אז איפה כאן ההיגיון?

בן הטיפוחים של הנשיא ברק יקודם למחוזי בירושלים

הדס מגן
12/11/01

ביום ה' האחרון, היתה אמורה להתכנס הוועדה לבחירת שופטים. זה לא קרה לבסוף, בשל בחירתו של חה"כ בני אלון לשר, בעקבות רצח רחבעם זאבי (גנדי). על סדר יומה של הוועדה, עמדה גם בחירתו של רשם בית המשפט העליון, בועז אוקון, לשופט מחוזי. אוקון מכהן כרשם בית המשפט העליון, ואחת לשבוע כשופט בפועל בבית המשפט המחוזי בירושלים, וכל זאת על תקן של שופט שלום. כעת מבקשים להעלות את התקן שלו לתקן של שופט מחוזי.

עד היום, כל רשמי העליון היו בתקן של שופטי שלום, כך שאוקון יוצר תקדים. במערכת בתי המשפט אומרים, שאוקון ראוי לכך, כרשם הראשי בעליון. אוקון, אומרים עליו, הפך סדרי עולם בעליון: הוא הכניס לשם את עיקרון המנ"ת (מרכז לניתוב תיקים), ומתפעל אותו ביעילות, על פי הנסיון שרכש בבית משפט השלום בתל-אביב, שם הופקד הנושא הזה בידיו.

לא מזמן, הפיק אוקון חוברת הכוללת נתונים סטטיסטיים על עבודת בית המשפט העליון - נתונים שמיד הועלו על אתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט.

בקיצור, מערכת בתי המשפט מלאת התפעלות מהיכולות והמרץ של אוקון, שבין כל מעלותיו, ניחן גם במזג שיפוטי. ולכן, סבורים שם, המינוי של שופט מחוזי, מגיע לו בזכות, ולא בחסד.

אוקון ידוע כבן טיפוחיו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק . יש להניח, כי ערב פרישתו של ברק לגימלאות, בשנת 2006, הוא ידאג להעביר את מינויו של אוקון כשופט בית המשפט העליון, למרות גילו הצעיר (43).

בכל מקרה, ערב כינוסה של הוועדה, הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד מעורבותו של ברק בקידומו של אוקון. העתירה הוגשה על ידי פעיל הימין, נועם פדרמן, שטען כי על ברק להימנע מלהשתתף בדיון הוועדה לבחירת שופטים, בעניינו של אוקון, שכן בין ברק לאוקון מתקיימים קשרי ידידות. כן טען פדרמן, כי אוקון סייע לעיתונאית נעמי לוויצקי, בכתיבת הספר האוטוביוגרפי על ברק. בדברי התודה שכתבה לוויצקי בספר, היא מתארת את חלקו של אוקון כמי ש"תרם מכשרונו ומזמנו כדי שאוכל להתמודד טוב יותר גם עם ההיבטים המשפטיים שבספר, והוא עשה זאת במשך חודשים ארוכים וללא כל תמורה".

בג"ץ "נפנף" את פדרמן די מהר. הרכב השופטים תיאודור אור, אליהו מצא, ואליעזר ריבלין, קבע כי כל שניתן להסיק מהעתירה, הוא שברק מכיר בידע המקצועי-משפטי של אוקון ורואה אותו כשיר וראוי לבדוק את ההיבטים המשפטיים בספר. היכרות על רקע מקצועי במסגרת עבודה עם מועמד למשרת שיפוט, אינה פוסלת אותו מלכהן בוועדת מינויים הדנה בעניינו של מועמד, ולא מצביעה על אפשרות ממשית לניגוד עניינים וגם לא על חשש ממשי לניגוד כזה. השופט מצא ציין, כי אי קבלת התמורה בגין עבודתו על הספר, חסך למחברת הספר, ורק לה.

בלי קשר לאוקון, חברים בוועדה לבחירת שופטים הביעו מורת רוח מההחלטה לדחות את הישיבה, בהתאם לחוות דעתו של המישנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהושע שופמן. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, העביר את הנושא לטיפול המישנה, לאור העובדה שאשתו, המישנה לפרקליטת המדינה לעניינים אזרחיים, מרים רובינשטיין, היא אחת המועמדות בישיבה הקרובה.

המתנגדים הזכירו שבעבר ישבה הוועדה חודשים רבים בהרכב חסר, וזאת לאור השעייתו העצמית של השר צחי הנגבי, אז חבר כנסת, בעקבות ההחלטה להעמידו לדין (החלטה ששונתה לאחר מכן). ואולם, במקרה האחרון, מאחר שמדובר באלון, שעמדותיו יחודיות, ברורות וידועות, החליטו שר המשפטים, מאיר שטרית, ונשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שלא לקיימה. שלא יהיה מי שיוכל לטעון לאחר מכן, שביקשו בכך למנוע את מתן הקול של אלון, שאולי היה בו כדי לטרפד כמה הסכמות בוועדה, או להיפך.

מליאת הכנסת עורכת ישיבה מיוחדת לזכרו של שר התיירות, רחבעם זאבי ז"ל, במלאת שנתיים להירצחו; ח"כ שטרן: השמאל מצליח לקדש את קדושיו טוב יותר מהימין; פלמ"ח זאבי: הממשלה מקצה 8 מיליון ש"ח למורשת רבין בעוד שלגנדי מוקצים רק 300 אלף ש"ח.
24/11/2003 מאת: רנית נחום-הלוי

סיעת האיחוד הלאומי, בראשה עמד השר רחבעם (גנדי) זאבי ז"ל, עד שנרצח ביום 7.10.01 בפתח חדרו במלון "היאט ריג'נסי" בירושלים, בידי מחבלים פלשתינים, הודיעה (יום ב', 24.11.03) כי יש בכוונתה לעשות יותר כדי להנציח את מורשת גנדי.

"השמאל יודע ומצליח לקדש את קדושיו טוב יותר, ואילו אנחנו, הימין, אשר לנו גיבורים לא פחות ראויים, לא מצליחים לעשות את זה", אמר ח"כ יורי שטרן, יו"ר סיעת האיחוד הלאומי, בפתח ישיבת הסיעה המיוחדת אשר התקיימה בהשתתפות משפחת זאבי, במלאת שנתיים להירצחו של שר התיירות לשעבר.

בישיבה אמר עוד ח"כ שטרן, כי יש ללחוץ על הממשלה כדי שתבדוק את סוגיית האבטחה הממשלתית, אשר בין היתר, בגינה נרצח זאבי. עוד אמר, כי יבדוק הקצאת תקציבים לעמותת מורג, הפועלת להנצחת המורשת.

הצעה נוספת שהעלה ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן, היתה למצוא מרכזים שונים שיהוו מקום זיכרון לזאבי. כך למשל, הצעה שהעלה בעבר שר התחבורה, אביגדור ליברמן, להפוך את מוזיאון הארץ למפעל הנצחה "זאבי", אשר תרם בזמנו רבות להיווסדו.

חברי הסיעה שנכחו בישיבה הצדיקו את דברי ח"כ שטרן ועמדו על-כך שיש למצוא פתרונות מעשיים להנצחת מורשת גנדי בחברה הישראלית. השר ליברמן אמר, כי "אנחנו לא מנצלים נכון את מורשת גנדי. מבחינת הנצחתו, אנחנו חייבים לעשות יותר. יש לדבר בקול ברור ולהפוך זאת למרכז השיח הציבורי. יש הבטחות ממזכירות הממשלה בנושא הנצחה, תקציב וכלים, נברר קודם כמה ניתנים למפעלי הנצחה אחרים".

בעניין זה העיר פלמ"ח זאבי, בנו של רחבעם זאבי ז"ל, כי ל"מורשת רבין" - הנצחת דרכו השנוי במחלוקת של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, מקצה הממשלה כ-8 מיליון ש"ח, בעוד של"מורשת גנדי" מקצה הממשלה כ-300 אלף ש"ח. עוד הוא ציין, כי רוב הפעולות הנעשות "באות מלמטה, של בני נוער קטנים וגדולים", כך לדבריו, ולא מיוזמה ממשלתית.

ח"כ פרופ' אריה אלדד אמר: "אין לי כישורים כמו של ביילין, לאסוף מיליונים של שקלים, כדי שהתוכנית של גנדי תופץ בכל תיבות הדואר של בתי ישראל, כמו הדבר שנעשה עם תוכנית ז'נבה. ראוי שתונח תוכנית לאיחוד לאומי, אשר תתבסס על עקרונות גנדי ותיקרא בשמו".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-34720-00.html?tag=6-06-40

הטקס להשקת הבול התקיים במשותף להשקת המדליות ב 6.10.02 בבית הנשיא בירושלים במעמד נשיא המדינה משה קצב, בהשתתפות שרי ממשלה, חברי כנסת, משפחת זאבי, חברי עמותת מורג וציבור גדול של אוהביו של רחבעם.

ניתן לרכוש את הבול ומעטפת היום הראשון באמצעות עמותת מורג,
ניתן לפנות למנהל העמותה באמצעות האתר.

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO

תמונות מהעצרת

אביו של רחבעם קיווה שגם נכדיו יקראו בשמות מלכי יהודה

הזמרת דורית ראובני

האמן יהורם גאון

בשירת התקווה הסתימה העצרת

ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

40 ח"כים לשרון: "ביקורו של אבו עלא אצל רוצחי השר זאבי - סטירת לחי לישראל

טולי פיקרש (הצופה)

ח"כ פרופ' אריה אלדד

40 חברי כנסת מהקואליציה חתמו על עצומה הקוראת לראש הממשלה אריאל שרון ולשר הביטחון שאול מופז, "להתייחס לרוצחי השר זאבי הי"ד כיעד לטיפול כמו כל מחבל מרצח אחר".

העצומה הוגשה ביוזמת סיעת האיחוד הלאומי בעקבות ביקורו השבוע של ראש הממשלה הפלשתיני אבו עלא, אצל רוצחי השר זאבי בכלא יריחו, בדיוק ביום בו ציינה הכנסת שנתיים לרצח גנדי.

בעצומה לשרון ומופז תובעים חברי הכנסת (מסיעות הליכוד, המפד"ל, האיחוד הלאומי, ש"ס ושינוי) כי יגישו מחאה חריפה "נגד המעשה השפל של אבו עלא" לכל השושבינים של מפת הדרכים כן ולהכריז ש"לאור הפרת תנאי הכליאה המוסכמים של רוצחי גנדי, ההסכמים בדבר כליאתם איבדו את תוקפם ומרגע זה מהווים פושעים אלה מבחינת שירותי הביטחון יעד לטיפול כמו כל מחבל מרצח אחר".

חברי הכנסת מדגישים כי ביקור אבו עלא אצל רוצחי השר זאבי, נעשה באישור גורמים אמריקאים ובריטיים האחראים על מעצרם, אבל ללא תיאום עם ישראל. "ביקורו אצל מחבלים מרצחים של שר ישראלי מהווה הבעת הזדהות הפגנתית ביותר עם הטרור וסטירת לחי למדינת ישראל ולממשלת ישראל", נאמר בעצומה.

להלן נוסח המכתב:

לכבוד:
מר אילן כהן
מנכ"ל משרד ראש הממשלה
ירושלים

שלום רב,

הנדון: אי ציון רצח השר רחבעם זאבי הי"ד בחוברת המרכזת ומסכמת נתונים על ארבע שנות עימות נוכחי, בהוצאת משרד ראש הממשלה.

לאחרונה פורסמה באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, חוברת המרכזת ומסכמת נתונים על ארבע שנות העימות הנוכחי. בחוברת זו מקובצים נתונים על נושאים שונים המספקים מבט כולל על העימות עימו מתמודדת מדינת ישראל מזה ארבע שנים.

במסגרת הנתונים שהתפרסמו על האירועים השונים, מצוינים מספר פיגועים מרכזיים בהם נהרגו יהודים.
ביום ב' בחשוון התשס"ב, ה17 באוקטובר 2001 נרצח השר רחבעם זאבי הי"ד. בקריאת המסמך גיליתי לתדהמתי כי אירוע זה הושמט מרשימת האירועים המוזכרים.

הייתכן כי אירוע שבו נרצח שר בישראל על ידי מרצח נתעב, אירוע שזעזע את כל אזרחי מדינת ישראל על כל גווניו לא צוין בחוברת רשמית שהוציא משרד ממשלתי?

רצח זה, שמהווה את אחד האירועים הקשים והחמורים באירועי העימות של ארבע השנים האחרונות, ראוי וחייב שיצוין בחוברת כזו, והשמטתו, אם נעשתה במכוון ראוי שתגונה.

אני מבקש בזאת כי ציון הרצח של השר רחבעם זאבי הי"ד יוכנס לאלתר לחוברת.

בברכה,

פרופ' אריה אלדד, ח"כ
כנסת ישראל

אתר הבית של ח"כ אריה אלדד http://www.moledet.org.il/eldad.html

רצח ''גנדי'' הי''ד לא מוזכר במסמך רשמי
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6165&forum=gil&omm=0

חוברת של מש' רה''מ המסכמת 4 שנות עימות עם הפלשתינים
https://rotter.net/forum/gil/6149.shtml

48. דו''ח של השב''כ על האינתיפדה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5463&omm=48&viewmode=

******************************

ACAMOL
חבר מתאריך 15.7.02
668 הודעות 16:35 18.10.04

יום השנה לרצח גנדי בגל''צ שידורים מיוחדים

מחר גל"צ יביאו את טקס האזכרה והמושב המיוחד בכנסת בשידור ישיר .
שעה של שירים של להקת פיקוד המרכז ותכנית על הימין לאחר הרצח!
אולי זה מין פיצוי של תחנה זו לאחר שהחרימו אותו בחייו!

ולכן הוסף סרט זה לדגלו:
רחבעם "עמיקם" (גנדי) זאבי הי"ד

מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה טרומית הצעת חוק שנועדה להנציח את פועלו של השר רחבעם זאבי. את ההצעה יזם ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי.

מטרת הצעת החוק: להנציח לדורות את פועלו ומורשתו של רחבעם זאבי. מוצע להקים מרכז לזכרו, אשר יטפח את המחקר ההיסטורי, הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה של ארץ-ישראל. המרכז יכלול אתר הנצחה המעלה את זכר חייו של רחבעם זאבי, מכון למחקר, ספריה בנושאי ארץ-ישראל וארכיון.

"הקמת מרכז זה תהיה בבחינת המעט שניתן לעשות על מנת לשמור את זכרו ולקדם את מורשתו ואת חקר הארץ שאותה אהב ולמענה חי ומת", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

בהצעה תמכו 43 ח"כים מול 16 שהתנגדו לה. בין המתנגדים היו חברי הכנסת ערבים שתקפו את הצעת החוק.

לפי ההצעה, ביום ל' בתשרי בכל שנה יתקיים טקס ממלכתי לזכרו, והדגלים במוסדות המדינה ובמחנות צה"ל יורדו לחצי התורן. המרכז יכין מידי שנה תוכניות חינוכיות לפעילויות אשר יתקיימו בבתי הספר לציון יום הזיכרון, שבהן יועלו קווים לדמותו ופועלו של זאבי. הפעילויות יקדשו לגיאוגרפיה והיסטוריה של מדינת ישראל ולקשר שבין עם ישראל לארצו.
http://www.a7.org/news.php?id=99609

קטע 5 דוברים: הצבעות, וילן, וקנין, שטרית, וקנין, שלגי, שטרית, הצבעה, אלדד,
http://www.knesset.gov.il/plenum/data/00072105.doc

הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2004
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

היו"ר ראובן ריבלין:

אנחנו ממשיכים בסדר היום. הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2004. זו הנמקה מהמקום, והממשלה מסכימה. חבר הכנסת אלדד, בבקשה.

אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שלוש שנים נרצח בירושלים בידי מחבלים שר התיירות רחבעם זאבי גנדי הי"ד - מי שהיה לוחם בפלמ"ח ובצה"ל, אלוף פיקוד המרכז בימי המרדפים, אוהב גדול של ארץ ישראל, שהכיר כל שביל משביליה וידע כל פרק בהסטוריה שלה.

קטע 6 דוברים: א' אלדד, מ' שטרית, ט' אלסאנע, הצבעה, י' שטייניץ
http://www.knesset.gov.il/plenum/data/00073905.doc

הצבעה מס' 7

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 43
נגד - 16
נמנעים - 2
ההצעה להעביר את הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2004, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר ראובן ריבלין:

43 בעד, 16 נגד, 2 נמנעים. אני קובע שהצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2004, עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החינוך על מנת להכינה לקריאה ראשונה. תודה.

עיריית יבנה החליטה להעניק שמות ל- 4 כיכרות תנועה בעיר: כיכר ע"ש השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל, "כיכר התאומים" לזכר הנספים באסון הפיגועים במגדלי התאומים בארה"ב, "כיכר הניצחון" לציון נצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית ו"כיכר אגוז" לזכר הנספים בספינת אגוז.

ראש העיר, צבי גוב-ארי ומועצת העיר קיבלו את המלצת ועדת השמות העירונית.

הוועדה החליטה כי כיכר התנועה בצומת שד' זבוטינסקי- רח' האגוז תקרא "כיכר האגוז" לזכר הנספים באסון טביעת ספינת אגוז בשנת 1961 שהייתה בדרכה לישראל כשעל סיפונה 44 מעפילים. הכיכר בצומת שד' זבוטינסקי- רח' הנורית תקרא "כיכר הניצחון" לציון 60 שנה לנצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית, הכיכר בצומת שד' זבוטינסקי- רח' האלון תקרא ע"ש השר והאלוף (במיל.) רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל שנרצח ע"י מתנקש בחודש אוקטובר 2001, הכיכר בצומת שד' ז'בוטינסקי- רח' הנופר (בתכנון) תקרא "כיכר התאומים" לזכר הנספים באסון מגדלי התאומים בארה"ב שנספו בפיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בעקבות קריסת שני המגדלים לאחר שטרוריסטים איסלאמיים ריסקו עליהם שני מטוסים.

ראש העיר אמר במהלך ישיבת המועצה שנערכה ביום חמישי כי לקראת בינוי השכונות החדשות תדון ועדת השמות העירונית במתן שמות לרחובות החדשים. ראש העיר אמר כי יתמוך בקריאת שמות מתחומי ההיסטוריה החדשה של עם ישראל, שמות לוחמים וחטיבות, מנהיגים, משוררים, אנשי רוח, ספרות וכו'.
http://www.a7.org/news.php?id=118117

מצ"ב קישור לכל מה שתרצה לדעת על מורשת רחבעם "גנדי" זאבי:
**דו''ח בעניין רצח השר רחבעם זאבי ז''ל הי''ד**
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&omm=0&om=5553&forum=gil

******************************

שרון: שיחרור רוצחי זאבי אינו על הפרק

רה"מ הבהיר את הדברים בישיבת הממשלה, לאחר שאמש טענו הפלסטינים כי הושגה הבנה לשחרר את אחמד סעדאת ועאהד אבו רולמה, בכירי החזית העממית, שמוחזקים ביריחו על מעורבותם ברצח. מקורות פלסטינים סיפרו ל-ynet על הבנה שהושגה גם בנושא המבוקשים: אלה ירוכזו תחת פיקוח הרשות ביריחו ובבית-לחם, ולא יירדפו
אטילה שומפלבי

יומיים לפסגת שארם: עניין שיחרורם של רוצחי השר רחבעם זאבי אינו עומד על הפרק - כך ביקש להבהיר היום (א') רה"מ, אריאל שרון, בהתייחסו בישיבת הממשלה לפירסומים על אפשרות שיחרורם של רוצחי השר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3041656,00.html


הרוצח סעאדת שרצח את גנדי ז"ל הי"ג

אתמול טענו הפלסטינים כי הושגה הבנה לשחרר את אחמד סעדאת ועאהד אבו רולמה, בכירי החזית העממית, שמוחזקים בכלא ביריחו על תכנון ומעורבות ברצח השר רחבעם זאבי ז"ל. על פי הדיווח, אלה עומדים להשתחרר ממעצרם, אך להישאר בתחומי העיר. בכירי החזית מוחזקים בכלא בפיקוח בריטי-אמריקני. ברשות התעקשו אמש שהנושא נידון בפירוט, ואף הושגה בו התקדמות רבה.

בתוך כך, נחת הבוקר השליח האמריקני וויליאם ברנס בשארם א-שייח. מדובר בביקור מפתיע, עליו לא דיווחה מחלקת המדינה.

הממשלה דנה הבוקר בישיבתה השבועית בנושא שירותי הדת. בישיבה הוחלט כי בתוך שבועיים תחויבנה הרשויות המקומיות לשלם למועצות הדתיות חובות המסתכמים בכ-160 מיליון שקלים. ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר בישיבה כי "יש לפתור את הבעיה המביכה והמיותרת הזו. חייבים לסיים את בניית המקוואות. זהו מצב בלתי נסבל, אני מקווה שתהיה תמיכה פה אחד בממשלה בנושא". שרון הדגיש שלא ייתכן שלא ישולם שכר לרב או לבלניות.

ההבנות של וייסגלס ועריקאת

בניסיון לפתור את המשבר סביב סוגיית שחרור האסירים, שלטענת גורמים בירושלים - נולד לצרכי מיקוח ודעת קהל, נועדו אמש בירושלים יועציהם הבכירים

של שרון ואבו מאזן. דב וייסגלס ומוחמד דחלאן סיכמו על הקמת ועדת שרים משותפת, שתבחן מחדש את סוגיית האסירים הביטחוניים. שני הצדדים דיווחו על "התקדמות רבה" בסוגייה השנויה במחלוקת.

הפגישה, שכונסה כהכנה לפסגת שארם והוגדרה "טובה", עסקה גם בהעברת ערי הגדה לאחריות ביטחונית פלסטינית. המוקש העיקרי בעניין זה הוא רשימות המבוקשים. על פי הפלסטינים, בתיאום בין הצדדים סוכם שאלה יעברו ליריחו ולבית-לחם, כדי לאפשר את העברת האחריות. ישראל תתחייב שלא לפגוע בהם, כל עוד הם נתונים לפיקוח הרשות בשתי הערים. ייתכן שבעתיד, לאחר ההעברה ונסיגת צה"ל לעמדות של ערב האינתיפאדה, ישובו המבוקשים לבתיהם.

ל-ynet נודע כי במהלך הפגישה יצא דחלאן מן החדר והתקשר לבשיר נאפע, האמון על הכוחות המיוחדים במשטרה הפלסטינית, והורה לו להעביר את המסר למבוקשים. נאפע התקשר לרבים מהם, ונראה שחלק גדול מהם דוחה בשלב זה את היוזמה.

ועוד בענייני הפסגה: המשטרה תגביר את הפעילות המבצעית הביטחונית בכל רחבי הארץ לקראת הפסגה הצפוייה ביום שלישי בשארם א-שייח. הבוקר התקיימה הערכת מצב באגף המבצעים של המשטרה, בה הוחלט להגביר את הפעילות בכל המחוזות מחשש שארגוני טרור יבקשו לבצע פיגוע. ההיערכות תכלול סיורים גלויים וסמויים, מחסומים ונוכחות מוגברת של המשטרה. מחר תקיים המשטרה הערכת מצב נוספת.

בהכנת הידיעה השתתפו אילן מרסיאנו, אפרת וייס ועלי ואקד

(06.02.05, 11:37)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3041900,00.html

לא יתכן שממשלת הליכוד השמאלנית תאפשר לרוצחי גנדי לצאת לחופשי. הסכמה שכזו מציבה את מפלגת הליכוד באותה "רמה מוסרית" של השמאל הישראלי, לפיה עוצרים צעירים שמפיצים סרטים כתומים או אפילו חוסמים כבישים ומנגד משחררים רוצחים עם דם על היידיים, אומרים במפלגת "האיחוד הלאומי".

מצ"ב הכתבה:

Hamayel: Ze'evi killers release on table

----
Khaled Abu Toameh, THE JERUSALEM POST May. 25, 2005

----

Israel has informed the Palestinian Authority that it was prepared to discuss the possibility of releasing the murderers of Tourism Minister Rehavam Ze'evi, Fatah legislator Abdel Fattah Hamayel told the Palestinian Legislative Council on Wednesday.

Israeli security officials on Wednesday night denied Hamayel's statement and said that if the murderers were released, they would be arrested and brought to trial in Israel.

The PLC held a special session in Ramallah to discuss the case of the murderers, who are being held in a Jericho prison together with Gen. Fuad Shobaki, the financier of the Karin A weapons ship.

Several legislators have called for the release of the inmates, including Ahmed Sa'dat, secretary-general of the Popular Front for the Liberation of Palestine (PFLP), who reportedly masterminded the assassination of Ze'evi. Sa'dat and four other PFLP members have been in detention for three years.

The PFLP leader and his cohorts were transferred to Jericho along with Shobaki in line with an agreement reached with the help of the US and Britain to lift an IDF siege on Yasser Arafat's compound.

Hamayel, who is in charge of the portfolio of Palestinian fugitives wanted by Israel for their role in terrorism, said that the release of the inmates was tantamount to issuing a death sentence against them. "Those who talk about the need to release the detainees who are being held in Jericho are actually talking about perpetrating a massacre against them," he said. "They will be assassinated by Israel."

Hamayel claimed that a breakthrough had been recently achieved during negotiations with Israel over the fate of the inmates. "The Israelis have informed us that they are prepared to discuss the possibility of releasing them," he added.

But several legislators demanded that the Palestinian Authority make public the details of the agreement reached by Arafat and the Americans and British in May 2002.

PLO negotiator Saeb Erekat surprised the legislators when he told them that he did not know anything about the deal. "Only he who sent them to prison can release them," Erekat said, referring to Arafat. "All those who have been visiting Shobaki and Sa'dat and promising to work towards releasing them are not telling the truth." According to Erekat, the deal remains shrouded with mystery and no one knows anything about its contents.

Legislator Daoud al-Zir expressed astonishment at Erekat's remarks, pointing out that the PLO's chief negotiator had been one of Arafat's most trusted confidants.

Abbas Zaki, another lawmaker and member of the Fatah central committee, described the deal to incarcerate Shobaki and the PFLP members as "suspicious." He said the PLC was planning to ask Washington and London for clarifications regarding the deal.

Most of the legislators noted that a Palestinian court had ordered the release of all the inmates at the Jericho prison – a ruling that has been ignored by the PA leadership. Some of them accused Mohammed Rashid, who served as Arafat's financial adviser, of standing behind the decision to hold the inmates in prison without trial.

Muawyah al-Masri, a legislator from Nablus, compared the Jericho prison to the US prison camp at Guantanamo Bay, where suspected terrorists are being held without trial.

ציון דרך
חבר מתאריך 13.7.04
6054 הודעות 13:57 27.05.05

האם ישראל מנהלת מו''מ לשחרור רוצחי זאבי ?

ח"כ בני אלון דורש תשובות:
האם ישראל מנהלת מו"מ לשחרור רוצחי זאבי??

ח"כ אלון אשר מבקש הבהרות בנושא מראש הממשלה ושר הביטחון בעקבות פרסום ראיון עם מחזיק תיק המבוקשים ברשות הפלשתינית בג'רוזלם פוסט בו ציין כי מתנהלים מגעים בנושא עם ישראל; בישראל מכחישים

הא ייתכן שממשלת ישראל מנהלת מו"מ חשאי על שחרורם של רוצחי השר זאבי ולא ידענו?
תהיה זו מעלה ח"כ בני אלון (יו"ר האיחוד הלאומי) בפני שר הביטחון וראש הממשלה, בעקבות כתבה שפורסמה (ה', 26.6.05) בעיתון ג'רוזלם פוסט, בה אומר עבדל פתח-אמאייל, מחזיק תיק המבוקשים ברשת הפלשתינית, כי נושא שחרור רוצחי השר גנדי ז"ל נמצא על שולחן המשא-ומתן בין ישראל לרשות הפלשתינית, וכי ישראל מוכנה לדון באפשרות לשחררם.

רוצחי השר זאבי מוחזקים בכלא ביריחו, יחד עם איש הכספים הבכיר של הרשות פואד שובאקי שהיה מעורב בניסיון להבריח את האונייה קארין A. מקורות רשמיים בישראל הכחישו מכל וכל בפני הג'רוזלם פוסט את נכונות הטענה, והגיבו כי במידה וישוחררו הרוצחים הם ייעצרו על-ידי ישראל לאלתר.

"אני דורש מראש הממשלה להבהיר בצורה חד-משמעית וברורה ביותר לרשות הפלשתינית, כי מדינת ישראל לא תסכים לשחרר רוצחים נתעבים אלו לעולם וכי נושא זה כלל לא נתון למשא ולמתן", אמר אלון בעקבות פרסום הכתבה.

באיחוד הלאומי הוסיפו כי לא יתכן שממשלת הליכוד תאפשר לרוצחי גנדי לצאת לחופשי. לדברי האיחוד הלאומי, הסכמה שכזו מציבה את הליכוד באותה "רמה מוסרית" של השמאל הישראלי, לפיה עוצרים צעירים שמפיצים סרטים כתומים או אפילו חוסמים כבישים ומנגד משחררים רוצחים עם דם על היידיים.

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-71420-00.html?tag=13-55-07

הוועדה אישרה את הצעת החוק של ח"כ אלדד להנצחת זכרו של רחבעם זאבי. ההצעה כוללת בין היתר אירועי זיכרון ביום הרצח, שיכללו "טקס ממלכתי בסמוך לקברו, לימוד מורשתו במחנות צה"ל, ומלגות לימודים למחקר מורשתו". שמונה ח"כים תמכו בחוק, שיובא השבוע לקריאה שנייה ושלישית, ביניהם ח"כ פורז. ח"כ תמיר התנגדה: "זהו יום שחור - הכנסת מחייבת ללמד את מורשתו הגזענית"
אילן מרסיאנו

ההנצחה יוצאת לדרך: ועדת החינוך של הכנסת אישרה היום (ב') את הצעת החוק של ח"כ אריה אלדד להנצחת זכרו של רחבעם זאבי ז"ל. בעקבות זאת יובא החוק לאישור המליאה השבוע בקריאה שנייה ושלישית, שם צפוי לו רוב.

שמונה ח"כים תמכו בוועדה בחוק, חברי הליכוד, מפד"ל, האיחוד לאומי וגם אברהם פורז (שינוי). רק ח"כ יולי תמיר (העבודה) התנגדה, ואמרה: "זהו יום שחור". ח"כ יוסי שריד, נעדר.

מטרת החוק היא "להנציח את זכרו של זאבי ולהנחיל לדורות הבאים את פועלו ומורשתו". לשם יישום החוק יקוימו "אירועי זיכרון ופעיליות חינוכיות ערכיות" לזכרו של זאבי.

הממשלה תמנה מועצה ציבורית בת 11 חברים, שלושה עובדי מדינה נציגי ממשלה, עובד משרד הביטחון, עובד משרד החינוך ושלושה נציגי ציבור שאינם עובדי מדינה בעלי רקע של היסטוריה של עם ישראל, חינוך וידיעת הארץ.

תפקיד המועצה הציבורית יהיה לייעץ לראש הממשלה בנוגע ליישום החוק ולביצועו, לקיים פעולות חינוכיות ערכיות לרבות הצעות לימודים, השתלמויות למורים ולמדריכים ועריכת סיורים בנושא ידיעת הארץ והיסטוריה של עם ישראל. כמו כן, הקמת תייעץ המועצה בנוגע להקמת מכון מחקר, מוזיאון, ספרייה, ואתר הנצחה. זאת, לצד הכנת הצעת תקציב שנתית להפעלת החוק.

אחת לשנה, בל' בתשרי, יום הירצחו של זאבי, יקוימו אירועי זיכרון: טקס זיכרון ממלכתי בסמוך לקברו ובמחנות צה"ל יוקדש זמן ללימוד פועלו. בנוסף, משרד החינוך יקצה מלגות לימודים לצורך מחקר, בנושאים הקשורים למורשתו של זאבי. משרד האוצר יכין תקציב שנתי ויביאו לאישור הממשלה.

תמיר: דווקא בשבוע של הלינץ'?

חברת הוועדה, ח"כ תמיר, אמרה בתגובה: "זהו יום שחור למדינת ישראל, כאשר הכנסת מחייבת את מערכת החינוך ללמד את מורשתו הגזענית של גנדי. בשבוע בו ניסו צעירים יהודים לבצע לינץ' בצעיר הפלסטיני צריכה היתה הכנסת לעלות על נס את ערכי הסובלנות והדמוקרטיה ולא את דרכי הטרנספר".

ח"כ ענבל גבריאלי, שפעלה בין הח"כים מהקואליציה לאשר את החוק, בירכה את ועדת החינוך על החלטה "הגיונית" לדבריה. "צר לי שמתנגדי הצעת החוק חושבים שאדם שמדינת ישראל יכולה רק להתגאות בו ובפועלו, שנפל קורבן לטרור ערבי, לא ראוי להנצחה". לדבריה, "ממתי הנצחת זכרם של אנשי ציבור גדולים שמורה רק לשמאל הישראלי?"

(04.07.05, 13:08)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3107917,00.html

43 חברי כנסת תמכו, 15 התנגדו הסיעות הערביות זועמות טוענות: הכנסת מנציחה את מורשתו - טרנספר לערבים

מאת: יואב יצחק

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית (יום ב') את הצעת החוק להנצחת זכרו ומורשתו של השר לשעבר, רחבעם זאבי (גנדי), שנרצח על-ידי ארגוני הטרור בעת היותו שר בממשלה. 43 חברי כנסת תמכו, 15 התנגדו.

גנדי, שעמד בראש תנועת מולדת, צידד כידוע בטרנספר של ערבים. בכל שנות פעילותו הפוליטית הוא הדגיש, כי כוונתו לטרנספר בהסכמה. למרות זאת, נטען נגדו כי הוא מצדד בגירוש ערבים מבתיהם שלא בהסכמתם. ראש הממשלה, אריאל שרון, שנכח במליאה, הצביע אף הוא בעד הצעת החוק.

בהצעת החוק נקבע, כי מדינת ישראל תפעל "להנציח את זכרו של רחבעם זאבי ולהנחיל לדורות את פועלו ומורשתו". מכוח החוק החדש, יוקם מכון מחקר על שמו, מוזיאון, ספרייה ואתר הנצחה. בנוסף יבוצעו פעולות הדרכה והשתלמויות, הן למורים והן לתלמידים. הכנסת תקיים בנוסף יום זכרון ממלכתי ביום השנה להרצחו (ל' בתשרי). כמו כן תפעל המדינה, מכוח החוק, לטיפוח המחקר ההיסטורי והגיאוגרפי שכה אהב גנדי.

עם סיום ההצבעה, ולאחר שהתברר שיעור התמיכה בחוק החדש, זעמו חברי הכנסת מטעם הסיעות הערביות. ח"כ אחמד טיבי אמר, כי זו בושה לישראל ולכנסת ישראל, שכן מדינת ישראל מנציחה עכשיו את מורשתו של גנדי, שהיה גזען וביקש לסלק ערבים.

ח"כ יוסי שריד אמר, כי מדובר בחוק פסול "שיגרום לספר החוקים הישראלי להאדים מבושה". שריד אמר, כי הוא מתחלחל מכך שמעתה, על-פי החוק, מדינת ישראל תצטרך לכלול במערכת החינוך שלה את תורתו של גנדי - טרנספר לערבים.

ח"כ יולי תמיר אמרה בתגובה, כי זהו יום שחור לכנסת ישראל. תמיר מתחה ביקורת נוקבת על מפלגתה - העבודה, בשל זאת שאנשיה לא התייצבו בכנסת, כאיש אחד, כדי להצביע נגד החוק.

נוצר ביום: 11/07/2005 | עודכן ביום: 12/07/2005 0:06:42
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-75235-00.html?tag=3-10-39&au=True

))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))