יגאל אמיר היה במעגל האבטחה של רבין  

מעניין לשים לב כי כל מי שמעורב בסיפור של רצח
רבין מסודר היטב, אף אחד לא ניזוק מהסיפור של
רצח רבין שלכאורה היה אם כל הרשלנויות שמיתחרה
ברשלנות של מלחמת יום כיפור - כולם מצ'ופרים
ומקומבנים כאילו לא נכשלו אלא הצליחו.

רוני קמפלר בכבודו ובעצמו התוודה בדברים אלו,
בפני יעקב ישראל וורקר (יו"ר הועדה המחודשת לחקירת רצח רבין)

זה שם.
ראיתי את זה מספר פעמים.
בתקופה האחרונה כל פעם שאני מחפש משהו
זה לוקח לי יום וחצי (ובסוף אני לא מוצא)
אם תתעקש ברמות הגבוהות אני אשקול ברצינות לעשות חיפוש.

גם אם קמפלר (צלם הוידאו המקרי עלק ) הוא
איש שב"כ או עובד מדינה במשרד ראש הממשלה
ויגאל עמיר שרת בנתיב זה מספיק מסריח גם
ללא תוספות.

אני שמח שאתה מתחיל להבין מי נגד מי.

אני לא גורם נזק במילימטר.
וכל תוספת שלי מבורכת

עד היום
מי שמקלקל ועוצר את חשיפת האמת זה אתה
והזכרתי את זה גם באחד התגובות שלי בפורום פוליטיקה.
וכפי שזכור לי
אתה הוא זה שמתעקש להביא אינפורמציה ללא ביסוס בליווי השערות.
כמו שקרה במקרה האחרון שציינת "שכנראה חלק מהנשק שנמסר לברנרד שכטר הובא מביתו של יגאל עמיר"
אני לא אומר שזה לא נכון.
אני פשוט אומר שהשתמשת בהשערה
אני פשוט אומר שהוספת את המילה "כנראה"
אני פשוט אומר שלא טרחת להביא הוכחה (באם קיימת)

קח את זה לתשומת ליבך

עצלן,
כנס לפורום מסמכים ותדע הכל

זה המספר שפורסם במסמכים של אדון וורקר
תתקשר ותשאל אותו
03-7523886
03-5719036

כמו שאמרתי בעבר
גם אני רוצה לתת השערה שהשתמשו בקדילאק במשתיק קול
או לסירוגין בתוך הבית חולים באקדח יריחו 6מ"מ אבל אני נמנע מלעשות כן,
כיוון שמדובר בהשערות.

הערתי לך בעבר פעם אחת
והשתדלתי מאוד להימנע מלהעיר לך שוב

פשוט גררת אותי

אם תועיל בטובך להיכנס לדיונים בפורום אקטואליה (בנושא רצח רבין)
אתה תוכל להבחין בקלות שהעלנו מאות נתונים לא "סבירים" אך נכונים להפליא ומדוייקים (בליווי מסמכים אותנטיים)

תזכורת מהאשכול הקודם
בבקשה
37. שערורייה מספר 3 (בני להב מאיים)

הפרוטוקולים כוללים גם את עדותו של סוכן השב"כ בני להב, אשר קיבל מכתב אזהרה מוועדת שמגר על כך שהוא עלול לעמוד לדין.
הוא דרש, בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהשוטרים אשר לכדו את האקדח של עמיר, יעבירו אותו אליו. הדרישות היו כה מאיימות ,עד שאחד השוטרים התקשר למפקדו במשטרה,ראש מחוז ירקון, וביקש שיגן עליו. הוא הצליח והאקדח נשאר בידי המשטרה.
-
הסבר לדברים שקראתם ידידיי
לאחר ישמע היריות
אקדחו של עמיר נלקח מידיו ע"י אחד השוטרים והוחזק כראייה.
בני להב איש השב"כ היה בלחץ היסטרי לקחת את האקדח (כנראה שקיבל הוראה).
שימו לב שהשוטר לא הצליח לנער מעליו את הסוכן ההיסטרי
והוא נדרש להפעיל גורם בכיר להרחיק את הסוכן מימנו.
ניסיון לקחת את האקדח מהשוטר=ניסיון להעלים ראיות מזירת הפשע.
המסקנה המתבקשת היא=אנשי המשטרה לא היו בסוד הקשר.

עובדה שמה שאנשי השב"כ לא הצליחו לעשות עם האקדח ,
הם בהחלט הצליחו לעשות עם הקליעים שהוצאו מגופו של המנוח.
(כזכור הקליעים נעלמו למשך 11 שעות ללא שום חתימה)

נ.ב.
אותי הדברים האלו מרגיזים
-
להלן מה שנודע לי כרגע
*סוכן השב"כ א. העיד שהוא ראה את הוויכוח בין ב. להב והשוטר שאחז באקדח.
"להב רצה את האקדח, אבל השוטר סירב לתת לו אותו.
להב בדק את הנשק והכדורים והחזיר אותו לידי השוטר."

אתם קולטים מה סוכן השב"כ א. אומר?
במידה ולא הבנתם , הוא אומר שאדון להב כן(כן) "טיפל" באקדח.
ואני לתומי חשבתי שהוא לא שם את ידו על הראיה המרכזית.

זוהי שערוריה שאין כדוגמתה

להגנתו, טען השב"כ שלא היה מוכן לאפשרות שיופיע אקדוחן בודד באותו לילה גורלי בכיכר מלכי ישראל.
אולם, שניים מאנשי יחידת אבטחת האישים של השב"כ טענו, שכאשר הם היו בעמדות פיקוד, בתחילת שנות ה-90', הם הכינו תכנית מגירה מדוקדקת לפעולה נגד מתנקש בודד-כולל תסריט לביצוע בכיכר מלכי ישראל.
העתון "אנשים" דיווח שהתכנית כללה אפילו מצב שבו המתנקש ניצב ליד המדרגות בירידה מבמת המוזמנים שבכיכר, בדיוק המקום שבו עמד עמיר. אנשי השב"כ 'טוביה ליבנה' ו'ישראל שי', שהתראיינו באותה כתבה, הביעו תדהמה ותיסכול.
ליבנה: "כאשר ישראל ואני שמענו את החדשות על הרצח, הזדעזנו לאור העובדה שהייתה קיימת תכנית מגירה בדיוק למצב כזה ותרגלנו אותו אין-ספור פעמים."
הדבר שהפתיע את ליבנה ושי אף יותר,היה העובדה שההנחיה העיקרית למאבטחים הייתה להגן על ראש הממשלה תחילה ורק אז לחסל את המתנקש.
כתב "אנשים" שאל: "אימנת את אנשיך במשך שנים כך שיחסלו את המתנקש, אבל כשהדבר קרה באמת, הם לא עשו דבר."
ליבנה ענה: "אני מניח שכאשר מישהו צעק 'סרק! סרק!' הדבר עצר את המאבטחים".
ממשיך ליבנה: "אני מדגיש שאין לי כל מידע אישי, אבל סביר להניח שאחד משותפיו של עמיר לקשר, ידוע או לא ידוע, עמד לצדו בהמון ועזר לו בדרכו לשם. או, היה זה עמיר לבדו, בכל זאת."

זמן קצר לאחר מעצרו, שאל חוקר המשטרה את עמיר: "האם צעקת שהיו אלה כדורי סרק?"
"למה שאני יעשה דבר כזה?" ענה עמיר.
"כדי לבלבל את המאבטחים ולהרחיק אותם ממך. כדי לבלבל אותם קצת." (חוקר)
"רעיון מעניין", אמר עמיר "אבל לא עשיתי זאת".

למעשה הקריאות 'סרק! סרק!' לא היו הקולות היחידים שנשמעו מיד אחרי הירי.
המאבטחים צעקו מבחר קריאות דומות, כגון: "זה כלום!", "זה תרגיל", "זה לא אמיתי", זה אקדח צעצוע", וכו'.
מאחר ולא יתכן שעמיר צעק משמונה או תשעה מקומות שונים, לא היה זה הוא שקרא את הקריאות.
אם היו שותפים למזימה בשטח, הם חייבים היו להיות המאבטחים.

המאמר ממשיך:
ליבנה ושי היו מרוצים כאשר ועדת שמגר הוקמה והמתינו בסבלנות להזמנה לבוא ולהעיד. השניים נחשבו למומחים בכירים בתחום אבטחת האישים בישראל.
שניהם שירתו ביחידה שנים רבות ואבטחו אישים כגון גולדה מאיר, משה דיין, עזר וייצמן ואף את רבין עצמו, בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה.
שניהם הכירו את הארגון לפני ולפנים וצמחו בו עד לדרגת מפקד, ליבנה תחילה ושי אחריו.

אולם ועדת שמגר התעלמה מעדותם.

ליבנת מסכם: "לא היה שום דבר חדש בהתנקשות הזו שלא לקחנו בחשבון קודם.
העובדה שהרוצח הצליח להשלים את משימתו היא אשמתם המשפילה של האנשים שהיו אחראים על הביטחון האישי באותו הלילה".

איש מאנשי השב"כ שהיו אחראים לביטחונו של רבין מעולם לא עמד למישפט, נשלח למשפט צבאי או לכלא.
העונש הקשה ביותר שהוטל על אנשים מסוימים היה אילוצם להתפטר. (וקידומם במקום אחר)

לשיפוטכם
.
.