אל''מ מאיר בשרות פעיל : האשכולות ''ברוטר'' מעניינים....  

אני מציע שתשנה את הכותרת, או שתמחוק.

יומרו - אל"מ שלא יכול לכתוב 4 שורות בעברית בסיסית זה פברוק.

תפרסם את המכתב במלואו עם זיהוי הכותב ולא זה סתם פברוק נוסף.

שאלה: "...מדוע אינך כותב ספר על מלחמת יום הכיפורים?

תשובה: "כחבר ועדת אגרנט אני מוגבל בפקודת הסודות הרשמיים. את מה שאני יודע משם עדיין אסור לי לכתוב, ומה שחוויתי בעצמי לא מספיק חשוב".
(ציטוט מכתבה שבקישור המצ"ב)
http://rotter.net/forum/gil/5842.shtml#21

פרופ גלבר . למה אתה מטעה את הציבור ?

כל ילד יודע, שהמינוי של וועדת אגרנט, היה לחקור את כל הקרבות עד ה- 8/10/1973 . כידוע לך קרב החווה הסינית התקיים ב 17/10/1973 , כך שתשובתך שהינך מנוע לכתוב היא בגלל וועדת אגרנט, הינה הטעיית הציבור.

ואם שכחת ? אז אתה בעצמך, , מגיב על קרב החווה הסינית, כאשר נוח לך, הנה תזכורת:

פרופ´ יואב גלבר, ששימש כחוקר מטעם ועדת אגרנט, לחם במלחמת יום הכיפורים בחווה הסינית.
"החווה הסינית לא נחקרה אף פעם", אמר לי גלבר. "אחרי שנתיים, על סמך הקלטות, שחזרתי את הסיפור. למג"ד (איציק מרדכי) ולמח"ט (עוזי יאירי) אין שום קשר למחדל הזה, למעט בנושא אחד: מדוע לא התווכחו קודם במפקדת האוגדה (של ברן) ולא דרשו את כל מה שצריך לפני היציאה לקרב".

כוונתו של גלבר היא למודיעין, לסיוע ארטילרי וכדומה. לוחמיו של מרדכי נלחמו בדיוק באותו מקום שבו לחמו ביום הקודם אנשי גדוד הסיור של נתן שונרי מבית-השיטה. ובכל זאת, הם יצאו ללא קבלת המידע המודיעיני שהיה בידי צה"ל באותו זמן. הסיבה: שונרי היה שייך לאוגדת שרון, והמודיעין של אוגדת ברן לא קיים תקשורת נאותה עם האוגדה השכנה ולא העביר את המידע לגדוד 890.

היום סבור גלבר כי "האינפורמציה שתתגלה בעוד כעשרים שנה, כשייפתחו כל המקורות, תשנה לחלוטין את תפישת המלחמה בעיני הציבור. יש זיכרון קולקטיבי שנוצר, והוא לא בהכרח תואם את המציאות. ועדת אגרנט קיבלה בכתב המינוי שלה סמכות לחקור שלושה נושאים, בהתאם לשאלות המרכזיות שהתעוררו בציבור: ידיעות המודיעין וצעדי הכוננות – בגלל ההפתעה; אירועי הלחימה בשלב הבלימה – כולם ידעו שהיו בעיות קשות;

אם אתה לוקח כמה מהאירועים – ההתקפה ברמת הגולן, החווה הסינית, סואץ, החרמון – אלו אינם אירועים של פתיחת המלחמה. כאן כבר נוצר מהפך במלחמה, ובכל זאת הדברים לא נעשו כנדרש".

על החווה הסינית אומר גלבר: "כל אחד סוחב את הפעקל שלו. היחיד שקצת שיתף אנשים נוספים בתחושותיו היה עוזי יאירי (המח"ט, שנהרג כעבור שנה וחצי בפריצה למלון ´סבוי´ בתל-אביב). הוא חש רגשות אשמה, וכל הזמן חיפש מה יכול היה לשנות, מה ניתן היה לעשות אחרת. באופן כללי, פרשת החווה הסינית היא תוצאה של כמה גורמים: אל"ף, בורות של טנקיסטים כמו ברן, ששכחו מה עושים עם חי"ר (ניתנה פקודה סתמית לסרוק שטח במגמה לחסל חוליות ציידי טנקים). בי"ת, הלחץ בגלל התקיעה של הלילה הקודם והחשש שהכוח שמעבר לתעלה ינותק. יציאה חפוזה, ברדק. יוצאים בלי קצין קשר ארטילרי. הוא היה בטסה, ולא מצאו אותו. ומול הלחץ הזה, התחושה בגדוד 890 של ´החמצנו עד עכשיו את המלחמה´; היה דחף להיכנס כבר. זה נכון מעוזי המח"ט ועד אחרון החיילים. ידענו שאנחנו צריכים לפתוח את הציר לגשר הגלילים (המולך של הצליחה).

"החבר´ה שהובילו את הדוברות ירו עלינו. ברן היה עם החפ"ק שלו קדימה. אפשר היה להשיג תוצאה אם היו יודעים על מה הולכים, ומתכננים אחרת. אם האגד הארטילרי היה משתתף ויורה. מה שהאוגדה היתה צריכה לעשות (העברת מודיעין, סיוע ארטילרי) – היא לא עשתה, אבל הכתיבה לאיציק מרדכי את סדר הפקודות. האוגדה הזו היתה מעורבת בכל הפשלות, מאלה של 8 באוקטובר ועד סואץ. 8 באוקטובר מדגיש את אלמנט הבורות: ´נתפוס טרמפ על גשר מצרי´. אף טנק ישראלי לא יכול לעבור על גשר מצרי, כי הגשרים שלהם צרים מדי ומותאמים לטנקים הסובייטיים. ובכל זאת, כל הגנרלים דיברו על זה בשיא הרצינות, מתעלמים מאמת פשוטה וטכנית.
http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=1236

אתייחס לפי סעיפים:
א.בפקודה ובתדריך, לא שמעתי וגם לא רשום ביומני מאותם ימים, אז, כי ת"פ החטיבה הוקצתה, פלוגת נגמשי"ם. השאלה, למה המח"ט אמר להם "כי אנחנו מסתדרים-לבד" , לא יכולנו, גם אם רצינו, לכבוש מיתחם דיביזיוני, ונהיה צנחנים אמיצים ככל שהדמיון מרשה.

ב.לא ברורה, המשימה של פלוגת במבה: האם לטובת הצליחה או לטובת 890.
מי הטיל על שלמה גורן בשעה 0230 לנוע לצומת לקקן/עכביש, משימה חשובה אך מיותרת, כי כבר בתנועה שלנו, (ראה מכתבו של קצין האג"מ של החטיבה) נגמ"ש חזר מאותה נקודה, ודיווח שהציר פתוח!!! בדיעבד ברור, שזה היה בעוכרינו, כי המח"ט דיווח לאוגדה, על העובדה שהציר פתוח כבר ב0100 והאוגדה ביקשה/פקדה להרחיב את "פריסת הברווזים".

בשעה 0230 היינו זקוקים לנגמשי"ם גם בשל הניידות , גם מוראלית, גם להרתעה של המצרים ובסוף גם לפינוי הפצועים. מדהים מי ניהל את הקרב דב תמרי , המרצה לתורת בטחון ישראל? או ברן האלוף עם פריסת הברווזים?

יותר מכך: מי אישר למפקד במבה, שלמה גורן להפסיק לחלץ פצועים ולוחמים? מסתבר שלוחמיו האמיצים "צפצפו" על ההוראה, מה שמעמיד ככלי ריק מתוכן, את הידיעה שמפריחים בפורום , בגדוד ובכל מקום אפשרי, כי ניתנה הוראה לא להיכנס לשטח. מסתבר שזה "עורבא ופרח" ומקור השמועה הוא התקרנפות מפקדי הגדוד והחטיבה.

ג. סעיף מעניין, הפינוי ע"ג נגמ"ש, מוקדם בבוקר מהמקום שבו אני הייתי, של אייל רז פצוע קשה, יוריק ורטה הפצוע, בנצי עציון. היה לאחר מתקפת הטנקים של אהוד ברק ומיד אחריה, להערכתי לפני 0700 , מה שלא מנע מפלוגת במבה להמשיך פינויים מגבעת הפצועים שהייתה מרוחקת יחסית מאוד , ממיקומי, שם המשיכו עד 0800

עוד דבר, חשוב , הסבב האחרון היה לפני הצהריים, כנראה בין 1000 ל1100 ובו פונו אלוף משנה ועוד שני סגני אלופים, זאת אומרת שיקי חיימוביץ חץ נפגש עם יצחק מרדכי בשעות הבוקר, ממש כפי שטען עד וכולל, יום המפגש בביתו של מעוזיה, הן יקי והן עוזי בן צבי.

ד. כל הכבוד לפלוגת במבה.

ה. עמיקם שאל, מתי ובאילו נסיבות עזבה פלוגת במבה. הכותב נמנע לענות והסתפק בהפנייה לסעיף ד, אשר שם מציין הכותב, כי הם חילצו, כל מי שפגשו, לרבות טנקסיטים ואנשי רפואה שלא היו חלק מ- 35

עוד אני תוהה
לוח הזמנים נראה גבוה ב+2 +3 שעות, תופעה ידועה משיחזור מלחמות.

עוזי בן צבי , ידידי, סיכם ממקום מושבו הזמני בסין או במזרח הרחוק שאלות קשות ונוקבות ותמהני אם יעיזו אנשי במבה להשיב לו.

הנה מכתבו הנוקב של עוזי בן צבי
-Original Message-
From: Uzi Ben-Zvi
Sent: Friday, June 25, 2004 4:03 AM
To: hezy; Amikam Zur; Uri Milstein
Subject: RE: תשובה: אין דבר יותר מעשי מתיאוריה טובה: איציק מרדכי והפקרת פצועים

נכבדי
לעניות דעתי מכתבו של שלמה גורן אלי, ואני אפגוש בו, אני בטוח יש לי את
הפלא שלו, היה בעצם אבן דרך חשובה בחקר האירועים בחווה הסינית, מה למדנו עד עכשיו, ממה ששמענו, בעיקר מיהודה ניב, שכמו שאמרתי, רצה לקלל ויצא מברך? :
1. כוח במבה, פלוגה מאולתרת בפיקוד של שלמה גורן מנוגמ"שת בסד"כ של 7 נגמ"שים (תקן פלוגת נגמ"ש תקנית במו שאנחנו היינו לפני הפירוק למחלקות, הוא 11נגמ"שים), מהיכן הם צצו והגיעו ת"פ 460?

לדעתי מכיוון שאוגדה 262 היתה בהתארגנות בימים של לפני הצליחה מדובר בפלוגה שהתארגנה מחוזרי חו"ל והתארגנה בבל"יש, מכל מקום, מקורה פחות חשוב, מלהבין את המהפך שיש לנו כאן.

2.מפקדת 162 מורה לגבי עמיר מח"ט 460 להעמיד ת"פ חטיבה 35 את פלוגת במבה, עוד לפני הקרב, תקראו את העדות של יהודה ניב יקירינו..., הם מעבירים מכשירי קשר לתדר של חטיבה 35 ולתדר של גדוד 890, אני מניח שברוב הנגמ"שים היה מכשיר קשר ידני ומקלט עזר אחד מלבד נגמ"ש מ"פ שיש בו מק"ש אוטומטי ושני מקלטי עזר, המשימה של הפלוגה היא חילוץ ועזרה לגדוד במקרה וייקלע לצרות.

3. שימו לב רבותי, מהפך, לגדוד 890 היו נגמ"שים ת"פ שלהם עד שהפלוגה הוחזרה עם ערב לחטיבה 460 כאשר אוגדה 162 התארגנה לצליחה....זה רבותי מיידע מדהים,

הוא מחריף את סימני השאלה, מדוע מהרגע שיהודה מוביל ב 1100 (שוב יש לנו חיזוק שלא יתכן שייקי פגש את איציק ב 1400), את עוזי, אמנון ואיציק לטסה למסדר,

יש לנו עדות שאיננה משתמעת לשתי פנים.

4. כאשר החברה במסדר, פלוגת במבה שלדבריהם לא סבלה מנפגעים, גם כאשר יקי רואה אותם אוספים נפגעים עם אור ראשון, עומדת הפלוגה ומפסיקה לחלוטין את מאמצי החילוץ, אולי גם בגלל פקודתושל מנשה (שלמה ח.ד.), אבל לא נראה לי.

יותר סביר שהם יבצעו פקודות של איציק ועוזי כל עוד הם ת"פ שלהם, לא ברור מתי הם חדלים להיות ת"פ 35/890 באיזה שעה הם מתקפלים חזרה ל 460.

5. ברור לחלוטין שהנגמ"ש שבנצי מגיע עמו לחילוץ עם בוקר ל"בור של חזי" הוא נגמ"ש של במבה, גם ברור למה הוא מלא בפצועיםובריאים, ראה עדות יהודה.

6. למעשה משעה 1100 מלבד התצפית של בנצי וגיורא, עוזב גדוד 890 ומפח"ט 35 את השטח, לא רק זה, פלוגת נגמ"שים מוקטנת בשם"במבה" שהועמדה ת"פ הגדוד על ידי מישהו חכם באוגדה, מתקפלת יחד עמם לטסה, משעה זו נעזבים המדממים למוות לנפשם, משעה זו נעזב חזי לנפשו....

שימו לב עד כמה העדות של יהודה ניב מחריפה את הכשל שהיה שם.

7. כםי שציינתי נגמ"שים מסוג 113 - M היו דבר די נדיר בצה"ל (סימוכין חוברת "שריון" מס 19 , אוקטובר 2003) אומר שם אברהם אדן שהיה גם מפקד גייסות השריון (עמוד 18):"... שלא כמו שיפור צי הטנקים, התאחרנו בשיפור רק"מ החרמ"ש. הזחל"מים לא היו מסוגלים לעמוד בקצב וביכולת העבירות של הטנקים,צה"ל נענה באיחור רב לתביעות מפקדת גי"ש לרכוש נגמ"שי 113-M. נגמ"שים מלבד הגיעו לפני המלחמה ונשלחו לחזית בטרם מותקנו ליצור אש לפי הדגם שייצרנו"... סוף ציטוט.

כרגיל, לצערי, האיש לא מדייק לחלוטין, לפחות לשתי החטיבות הסדירות של 460 ו 14 הוקמו שתי פלוגות נגמ"שים שאומנו היטב באימון הקמה משותף שנערך חודשיים לפני המלחמה ונמשך שבועיים, הנגמ"שים שלנו היו מדוגמים וממותקנים לפי התקן ששולט עד היום על נגמ"שי צה"ל, הבעייה היחידה שלנו היא שהם לא היו בימ"ח, אבל זה סיפור אחר,

לצורך העניין אני מספר את זה בכדי לציין שליד החווה הסינית הצטבר לו בלא יודעין כ 10% מכלל נגמ"שי צה"ל, הפלוגה שלנו עם 11 נגמ"שים פזורים במחלקות של, נגמ"ש בפלוגת בלפר (יעקוב שור), פלוגת במבה עם 7 נגמ"שים ופלוגת נגמ"שים עם מספר נגמ"שים לא ידוע של גדוד 100, אני לא חושב שהיו עוד הרבה נגמ"שי לחימה (לא פיקוד ושליטה) במרחב הקרוב, וכל הכוח
הזה עמד לידנו, וכל הכוח הענק הזה בחיפוי אגד ארטילרי, היה יכול לחלץ
בסביבות 1100 את כול מי שנישאר בשטח, כולל גורי וחבריו-חבריך שעוד היו
בחיים אז...

זה אולי המיידע החמור ביותר בכל הסיפור העצוב הזה וסיפורה של במבה כפי שסופר כאן, הוא ללא ספק דובדבן מיובש על הקצפת הקלוקלת של תיפקוד מפקדי 35/890.

בברכה, וסליחה על השיעור אבל אני קורא עכשיו את החוברת של שיריון וזה מדהים איך מפרשים את ההיסטוריה...

עוזי בן צבי
ביג'ינג - סין

חזי מוסיף:
על זה יש לי לומר, עוזי בן צבי חפ"ש אבל עם ראש גדול מאוד ובריא מאוד

חזי דחבש