קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #5908
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:06 21.06.04 |
  
 
|
ד''ר מילשטיין:הצנחנים לא לחמו בחווה הסינית וכמעט לא ירו
 |
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.06.04 בשעה 02:08 בברכה, פילוביץ שחף
From : Uri Milstein <[email protected]>
Sent : Monday, June 21, 2004 4:02:58 AM
To : <[email protected]>
Subject : קרב החווה הסינית - סיכום ביניים
קרב החווה הסינית - סיכום ביניים
חברים,
בתחקיר שאנחנו מקיימים בחודשיים האחרונים על מה שאירע בחווה הסינית עצמה, עלו הדברים הבאים:
1. הצנחנים לא לחמו בחווה הסינית וכמעט לא ירו שם.ראוי לכנות את האירוע "פרשה" או "טבח" ולא קרב.2. קרב החווה הסינית היה קרב חילוץ שבו רבים נפגעו, מעטים חילצו ורבים ברחו. 3.בקרב החווה הסינית לא היו פיקוד ושליטה ברמת מפקדת החזית, מפקדת האוגדה, מפקדת החטיבה ומפקדת הגדוד. 4. כשמפקדי חטיבה 35 וגדוד 890 נטשו את החווה הסינית נותרו בה לוחמים, רבים מהם פצועים. 5. רבים מן הפצועים שנותרו דממו למוות משום שלא חולצו. 6. האחרונים שנותרו בחווה הסינית היו ששון גור אריה הפצוע קשה ששכב עם מעיים בחוץ על "גבעת הגברים"; חזי דחבש ופקודיו וקצין גדוד 100 שריון, מנשה, שהופקרו בתוך בור של פצצה במרחק של כ-60 מטר מן האגף הדרומי של דיוויזיה מצרית מס' 16. 7. האחרונים הנ"ל חולצו לא על ידי מפקדי החזית, מפקדי האוגדה, מפקדי חטיבה 35 וגדוד 890 ולא ביוזמתם. ששון גור אריה חולץ על ידי צוות אנשי מילואים על נגמ"ש בפיקודו של יקי חץ חיימוביץ וביוזמתו; מנשה, דחבש ופקודיהם חולצו ביוזמתו של מג"ד 100 אהוד ברק עלידי צוות על נגמ"ש בפיקודו של גדעון דבורצקי ז"ל. 8. קרב החווה הסינית לא תחוקר כראוי על ידי מחלקת היסטוריה של צה"ל על ידי חטיבה 35 ועל ידי גדוד 890. אנשים אלה לא תוקרו באופן ודאי: לחומי גדוד 890 חזי דחבש , ששון גור אריה , וישראל הורביץ לא תחוקרו, יהודה חדד, הניצול היחיד של צוות דבורצקי לא תחוקר,עוזי בן צבי הנהג של צוות יקי חץ לא תחוקר. בלא עדותם אין להבין מה אירוע בקרב החווה הסינית. 9. מג"ד 890 ניכס לעצמו את הקרב, יצר "נרטיב" (סיפור) גבורה של עצמו, קיבל את עיטור העוז ובעזרת המומנטום שנוצר הגיע עד מעלת שר הביטחון ומועמד לראש הממשלה. למרות שרבים ידעו כי סיפורו של מרדכי אינו מבוסס ורובו שקר, הם שתקו במשך 31 שנים. המדובר אינו רק בחיילים פשוטים ובקצינים זוטרים אלא גם בקצינים בכירים שהבכיר שבהם הוא רב אלוף ומיל' שר לשעבר אמנון ליפקין שחק. 10. כל אמצעי התקשורת בישראל נתנו יד ליצחק מרדכי להפיץ את סיפורו על החווה הסינית ובכך הם הוכיחו שאין הם אמצעי תקשורת עצמאיים ושלא ניתן לסמוך על דיווחיהם ופרסומיהם. 11. הראשון ששבר את הקשר הזה היה ניר טויב בסרטו על החווה הסינית שעדיין לא הוקרן. אי הקרנת הסרט האיץ את התחקיר המתקיים היום ושאותו מובילים בהתנדבות (ותוך התנגדות אנשים רבים לרבות אנשים שהיו בחווה הסינית): חזי דחבש, עוזי בן צבי, עמיקם צור, שחף פילוביץ ואנוכי. 12. פרשת קרב החווה הסינית, אי תחקור הקרב, הניצול שיצחק מרדכי ניצול אותו, התקרנפות אנשים שידעו את האמת, שיתוף הפעולה של אמצעי התקשורת, הם סימפטום להדרדרותה של מדינת ישראל ובעיקר מערכת הביטחון שלה, מאז מלחמת ששת הימים לפחות, וחוסר יכולתה לגבות את המדיניות של כל ממשלות ישראל מאז.
כל מי שקורא מסמך זה מוזמן להפריך את הכתוב בו, לבקר את ליקוייו, להציג את הטעויות הכלולות בו ולהוסיף פרטים שנעלמו ממני. אני מתחייב להתיחס במלוא הרצינות לכל הערה מבוססת ומוכן להיפגש עם כל אדם שיש לו מידע נוסף על קרב החווה הסינית. אם אתבקש, אני מתחייב לשמור על דיסקרטיות ולא לפרסם את שם בעל העדות או מקור המידע.
אורי מילשטיין כמו כן, מצ"ב קישורים לכל החומר שד"ר אורי מילשטיין מתבסס עליו לעיל בנוסף לחומרים שיש ברשותו: ריכוז הקישורים הידועים לנושא הדיון .....מכשיר התמצאות..
להלן הקישורים הידועים: ''אני, גורי, אלי, מדמוני, גבי ועוזי - לא נחריש יותר!!''
http://rotter.net/forum/gil/5866.shtml ''עקרון השרידות וברית (הנכשלים) מפקדי קרב החווה הסינית!!
http://rotter.net/forum/gil/5878.shtml הקרב על החווה הסינית: הסיפור שלא סופר !!
http://rotter.net/forum/gil/5775.shtml סא''ל (מיל) עמיקם: מסכם/סיכום אישי טעויות ולקחים בקרב
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5834&forum=gil&omm=0 יוסי בלום הלוי: קרב החווה הסינית - עובדות מוצקות !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5851&forum=gil&omm=0 השאלה אינה עיטור או לא - אלא מתי יתוחקר הקרב !!
http://rotter.net/forum/gil/5848.shtml עדויות לוחמי גד' 890 על החווה הסינית,זמין כרגע להורדה.
http://rotter.net/forum/gil/5842.shtml אל''מ מאיר בשרות פעיל : האשכולות ''ברוטר'' מעניינים....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5844&forum=gil&omm=0 מי משקר: אלוף מרדכי ותת-אלוף דובדבני או סא''ל גורי ששון
http://rotter.net/forum/gil/5838.shtml עדויות (חדשות) לוחמי גד' 890 על קרב החווה הסינית,וידאו
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5836&forum=gil&omm=0 דיווח מאת ד''ר מילשטיין על הכנס אתמול/פורום תחקור....
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5825&forum=gil&omm=0 אוי כמה שהם צודקים!=משפחת מדחאת יוסף יוצאת בהאשמה!!!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5827&forum=gil&omm=0 אל''מ במיל' רזי יהל: '' גזר דין ב'עכביש 55' !!''
http://rotter.net/forum/gil/5817.shtml הקרב שלא סופר בהחווה הסינית - עצומה וסדנה/דיון !!
http://rotter.net/forum/gil/5811.shtml הכתבה פורסמה ב...:-
עדויות (חדשות) לוחמי גד` 890 על קרב החווה הסינית.
לידיעתכם ולטיפולכם הדחוף ביותר על מנת להסיר את אחת מחרבות
דמוקלס המונחות על צווארה של מדינת ישראל = עם ישראל !!
http://www.jfnews.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=604
חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
| האשכול |
מחבר |
תאריך כתיבה |
מספר |
 אין לי אלא לומר :אמן ואמן. מתומצת ,אמיתי וחד כחרב. |
s_sela |
21.06.04 09:35 |
1 |
 השאלה, לפילוביץ , החוקר ללא פחד, האם הכל ישאר ברוטר |
שמעון |
21.06.04 19:45 |
31 |
| החומר הנאגר בפורום גילוי מסמכים לא ימחק |
ניצן אור |
21.06.04 22:07 |
41 |
| תודה רבה על האכסניה , תודה לך בשם לוחמיי |
hezyc |
21.06.04 22:38 |
42 |
| ברכות לכל העוסקים במלאכת הקודש. |
אורן אדרי |
21.06.04 10:18 |
2 |
| מאחל לכם בהצלחה להגיע לחקר האמת |
עקרב שחור |
21.06.04 11:26 |
3 |
| מי שרוצה לדעת הכל !! ריכוז יעיל של שמעון !! כל הדיון |
hezyc |
21.06.04 12:09 |
4 |
| תודה לך מר חזי דחבש, גיבור ישראל !! |
פילוביץ שחף |
21.06.04 15:14 |
5 |
| זוהי אחת מההודעות החשובות ביותר שהופיעו בפורום |
דקטרין |
21.06.04 15:27 |
6 |
| שטויות |
sard |
21.06.04 15:37 |
7 |
| אתה או תמים או מיתמם. |
s_sela |
21.06.04 15:43 |
8 |
| איפה אתה נמצא בהירארכיה של ה''ידיעה'' ? |
mozes5 |
21.06.04 16:41 |
11 |
| לא הבנת |
sard |
21.06.04 16:44 |
12 |
| המתחקרים הם חלק מהמימסד הצבאי -פוליטי |
mozes5 |
21.06.04 16:48 |
14 |
| אז מה? |
sard |
21.06.04 16:52 |
15 |
| התרבות האירגונית הצה''לית...?הצחקת אותי |
mozes5 |
21.06.04 18:27 |
21 |
| אתה כל כך טועה |
sard |
21.06.04 19:24 |
28 |
| בגלל זה תמיד ...אמרו שה''כחולים'' זה צבא אחר |
mozes5 |
21.06.04 20:02 |
34 |
| רוצה דוגמא מהירוקים? בבקשה. |
sard |
21.06.04 20:12 |
35 |
| הפקת לקחים ודלות החשיבה בצה''ל |
אורי מילשטיין |
21.06.04 20:22 |
38 |
| רוצה דוגמא מ''הירוקים''...בבקשה! |
mozes5 |
21.06.04 20:32 |
39 |
| גופי התחקור מחפשים אמת |
s_sela |
21.06.04 16:56 |
16 |
| יש להם אינטרס ועוד איך וזה מה שמצופה מהם |
דקטרין |
21.06.04 17:01 |
17 |
| צה''ל לא יכול להסיק מסדנות לגבי הדרג המדיני |
sard |
21.06.04 17:11 |
18 |
| טיעון של יחסי ציבור |
אורי מילשטיין |
21.06.04 18:02 |
19 |
| יש לי הזכות המוסרית לשאול אותך את שאלתו של מילשטיין |
hezyc |
21.06.04 18:25 |
20 |
| לא הבנתם אותי |
sard |
21.06.04 18:43 |
23 |
| אי תחקור חזי דחבש על קרב החווה הסינית אינה טעות אלא |
אורי מילשטיין |
21.06.04 18:48 |
24 |
| איך אתה יודע? |
sard |
21.06.04 19:02 |
25 |
| ידידי, 30 שנה מוכרים לציבור , סיפור ללא כיסוי עובדתי |
hezyc |
21.06.04 19:12 |
26 |
| הבנתי אותך |
sard |
21.06.04 19:22 |
27 |
| תודה |
hezyc |
21.06.04 19:38 |
29 |
| חזי, עדיין לא הבנתי משהו |
sard |
21.06.04 20:15 |
36 |
| הנה התשובה אין שום סתירה !!! |
hezyc |
21.06.04 21:43 |
40 |
| ראיתי בסוף שחזרת בך, אז אני מוחל לך |
שמעון |
21.06.04 19:46 |
32 |
| מה הטענה כלפי מרדכי ? שהוא עזב את המקום מוקדם ? |
cyb0rg4 |
21.06.04 15:59 |
9 |
| למה שלא תקרא לבד? יש גם תקצירים וגם פירוט |
s_sela |
21.06.04 16:47 |
13 |
| ריכוז הקישורים הידועים לנושא הדיון .....מכשיר התמצאות |
hezyc |
21.06.04 18:38 |
22 |
| מה לא ? מרדכי לא ראוי לקצונה , תקרא את החומר |
שמעון |
21.06.04 19:47 |
33 |
| כל הכבוד למילשטיין, לא פלא, הוא לא תלוי בהם |
שמעון |
21.06.04 19:43 |
30 |
| חרות היא מבחן לבגרות |
אורי מילשטיין |
21.06.04 20:15 |
37 |
| קשר השתיקה: קרב החווה הסינית- סיכום ביניים/ד''ר מילשטיין |
פילוביץ שחף |
21.06.04 23:53 |
43 |
| בושה למדינת ישראל שלא נותנת לחקור את האמת |
yoske |
22.06.04 00:20 |
44 |
| המדינה? אני כבר לא מצפה ממנה לכלום |
s_sela |
23.06.04 15:57 |
45 |
| ייתכן והפתרון טמון בתגובתי זו. |
hezyc |
23.06.04 17:55 |
46 |
| יפה!לשקר אין רגליים אבל הוא ''זחל'' 31 שנים.. |
mozes5 |
23.06.04 18:27 |
47 |
| אני אענה את דעתי.ואני משער שחזי יענה את דעתו |
s_sela |
23.06.04 20:01 |
48 |
| במילה אחת אומר לך . הלוואי! |
s_sela |
23.06.04 20:03 |
49 |
| הקבוצה שלנו גדולה ואנו מתייעצים ונגיע להחלטה נבונה |
hezyc |
23.06.04 23:11 |
50 |
| אסא קדמוני |
אורי מילשטיין |
24.06.04 08:04 |
51 |
| במילה אחת בלבד, מצמרר !! |
פילוביץ שחף |
24.06.04 09:01 |
52 |
| ד''ר אורי מילשטיין היקר. |
s_sela |
24.06.04 09:55 |
53 |
| קדמוני: ''עיטור העוז למרדכי מבטא שחיתות התרבות הצבאית'' |
אורי מילשטיין |
24.06.04 10:51 |
56 |
| באיזה מובן ''צה''ל לא צבא של ממש אלא אספסוף חמוש'' |
sard |
24.06.04 12:24 |
61 |
| בדיוק כמו שמדינת ישראל אינה מדינה . |
s_sela |
24.06.04 13:27 |
63 |
| ''ממשל חדש לישראל - חלופה אינטלקטואלית פוליטית'' |
אורי מילשטיין |
24.06.04 15:42 |
66 |
| תוכל לתמצת בכמה משפטים? |
sard |
24.06.04 18:40 |
70 |
| עקרונות המעבר לממשל חדש |
אורי מילשטיין |
24.06.04 21:02 |
80 |
| הערה לד''ר אודי מילשטיין בעניין הורדת שלטון מפא''י 1977 |
s_sela |
24.06.04 15:20 |
65 |
| s_sela ידידי: שכחת את פרשת לוינסון............. |
פילוביץ שחף |
24.06.04 21:18 |
81 |
| שחיתותו של יצחק רבין |
אורי מילשטיין |
24.06.04 21:35 |
83 |
| נכון , אבל הוא לא היה גדול המושחתים |
s_sela |
28.06.04 10:42 |
112 |
| תגובה לדבריו של אורי מילשטיין בעניין אסא קדמוני ז''ל |
יוסי בלום הלוי |
24.06.04 14:30 |
64 |
| לסרן מיל' מעוזיה סגל וחבורתו !! |
פילוביץ שחף |
24.06.04 10:35 |
54 |
| אני מחזק את ידכם לחשוף את האמת לציבור בארצנו. |
עקרב שחור |
24.06.04 10:48 |
55 |
| השתנו כללי המשחק |
אורי מילשטיין |
24.06.04 11:05 |
57 |
| אכן, אורי אנו בתרבות אחרת ''תרבות האינטרנט'' גם אם... |
hezyc |
24.06.04 16:18 |
68 |
| פילו, אף פעם לא ציפיתי ליושר ממעוזיה השמאלני! |
hamta |
24.06.04 12:05 |
58 |
| HAMTA בלי שמאל או ימין, במלחמה ההיא שמאל וימין |
hezyc |
24.06.04 16:11 |
67 |
| חזי היקר: זאת הפעם השניה שאתה משתיק כאן חברים !! |
פילוביץ שחף |
24.06.04 18:45 |
71 |
| אני יודע שמעוזיה הוא איש שמאל. אז מה? |
s_sela |
24.06.04 19:03 |
72 |
| פילוביץ, אפשר לנהל דיון קרבי בלי ימין ושמאל |
hezyc |
24.06.04 19:04 |
73 |
| חזי דחבש היקר: זכותו של כל אחד להביע את דעתו כן גם אתה |
פילוביץ שחף |
24.06.04 19:08 |
74 |
| הכנסת צדדים של מפה פוליטית - מיותרת מכל נקודת מבט |
hezyc |
24.06.04 20:04 |
75 |
| מותר לומר: אל תכניסו ימין ומשאל לנושא |
אורי מילשטיין |
24.06.04 20:21 |
76 |
| ד''ר אורי מילשטיין, תודה |
hezyc |
24.06.04 20:24 |
77 |
| ההבנה פועלת לכל הכיוונים! |
אורי מילשטיין |
24.06.04 21:28 |
82 |
| צודק !! |
פילוביץ שחף |
24.06.04 20:35 |
78 |
| hamta ידידי: מדהים עד כמה אפשר לנצל את מצבו לגנוב את |
פילוביץ שחף |
24.06.04 21:39 |
85 |
| אני מחזק את ידם של כל אלו שעוסקים במלאכת הקודש. |
אורן אדרי |
24.06.04 12:14 |
59 |
| תודה אורן! |
אורי מילשטיין |
24.06.04 12:20 |
60 |
| לפ''ש . הפניה שלך למעוזיה מוצדקת. (וגם הסתייגות) |
s_sela |
24.06.04 12:41 |
62 |
| מספיק בענין העיטור. שיהיה בהתחלה חקירה ותחקיר הקרב |
hezyc |
24.06.04 18:40 |
69 |
| מעוזיה , עם כל הכבוד תפסיק לזגזג בין האמת לשקר |
עירני |
28.06.04 23:01 |
113 |
| על הסכם ג'נבה והחווה הסינית = אמנון ליפקין שחק !! |
פילוביץ שחף |
24.06.04 20:45 |
79 |
| תגובות. |
s_sela |
24.06.04 21:39 |
84 |
| על התקרנפות |
אורי מילשטיין |
25.06.04 00:59 |
86 |
| עוד הוכחה ל''עקומת גאוס'' |
mozes5 |
25.06.04 08:14 |
87 |
| תנסה לקרוא בתנ''ך ויש מבחר אפשרויות. |
s_sela |
25.06.04 09:28 |
88 |
| תודה על הערותיך המחכימות |
mozes5 |
25.06.04 10:08 |
92 |
| פרסמתי ביקורת על מרדכי לפני שהועפתי מן הצנחנים |
אורי מילשטיין |
25.06.04 09:40 |
90 |
| אין ויכוח ..בעקבות הביקורת הועפת |
mozes5 |
25.06.04 10:05 |
91 |
| הפקרת פצועים |
אורי מילשטיין |
25.06.04 11:08 |
93 |
| חסרים ספורים של פצועים וגם בריאים שהופקרו בשטח? |
s_sela |
25.06.04 11:21 |
94 |
| אכן .......אעפ''י כן ולמרות הכל ראוי לחנך לוחמים צעירים |
mozes5 |
25.06.04 11:38 |
95 |
| יש 2 אפשרויות של הענין. |
s_sela |
25.06.04 16:52 |
98 |
| 2 האפשרויות = מורשת הקסטנריזם = מורשת הכניעה = השיטה |
פילוביץ שחף |
26.06.04 09:24 |
100 |
| דעתי : הסיפור לא פשוט |
mozes5 |
27.06.04 02:42 |
109 |
| תשובה |
s_sela |
27.06.04 08:10 |
110 |
| כל מילה בסלע |
mozes5 |
27.06.04 17:56 |
111 |
| אני לא אמרתי שהם צריכים לקבל צל''ש |
s_sela |
25.06.04 09:32 |
89 |
| מדהים עד בכי. גילויים חדשים על החווה הסינית........... |
פילוביץ שחף |
25.06.04 14:14 |
96 |
| לכל המכחישים והמשמיצים |
אלי קרן |
25.06.04 16:27 |
97 |
| ברוך הבא מעולם המתים החיים |
שמעון |
25.06.04 19:54 |
99 |
| יומן המלחמה שלי / ספטמבר 2001 לזכר חברי הצנחנים שנפלו.. |
פילוביץ שחף |
26.06.04 09:37 |
101 |
| מי שאינו מונע שוד אינו יודע לתפקד בקרב. |
אורי מילשטיין |
26.06.04 11:22 |
102 |
| ד''ר אורי מילשטיין הנכבד !! על איזה שוד אתה כותב ? |
hezyc |
26.06.04 19:38 |
104 |
| חזי: העדר זיכרון אינו ראיה |
אורי מילשטיין |
26.06.04 19:47 |
105 |
| ד''ר מילשטיין, קרא בבקשה מה שכתבתי |
hezyc |
26.06.04 19:56 |
106 |
| חזי: קרא גם אתה מה שכתבתי |
אורי מילשטיין |
26.06.04 20:14 |
107 |
| קדימה . אני מסכים ! שפלוגה ב' וגם ג תיחקר ובהז...... |
hezyc |
26.06.04 20:21 |
108 |
| עבודת קודש לגילוי האמת . ברור וחד . |
WB |
26.06.04 19:27 |
103 |
| כנגד מי נשלחו הצנחנים - אם ציר עכביש היה פתוח?? |
שמעון |
09.07.04 21:30 |
114 |
| דעתי שכולכם צריכים לשלוח פקסים לרמ''ח |
שמעון |
21.07.04 00:10 |
115 |
 |
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
22:38 21.06.04 |
|
|
42. תודה רבה על האכסניה , תודה לך בשם לוחמיי
בתגובה להודעה מספר 41
| |
תודה רבה על האכסניה , תודה לך בשם לוחמיי ! דווקא תגובתך נתנה לי את הכוח לפרסם כאן ועכשיו, עובדה לא ידועה ומזעזעת . המחלקה שלי, מחלקה מספר 1 , פלוגה ב' מחזור נובמבר 1972, פלוגת יקי לוי ז"ל, שנהרג כמה דקות לאחר שפקד עלי לאגף ולהסתער, כלל לא מוזכרת ביומן רשמי גדודי של גדוד 890 על המלחמה. חרף כך, שזו המחלקה היחידה בגדוד , שאיגפה והסתערה ונשארה 18 שעות, בלחימה נגד הדיביזיה ה-16 המצרית. המח"ט עוזי יאירי, במכשיר הקשר הודיע לי " כי בעמידתך שם , אתה מציל את עם ישראל " דקה אחרי שביקש ממני לבצע תצפית על ציר טרטור ולראות את כלי המלחמה נוסעים על הציר בדרכם לתעלה. שעה לאחר מכן, כאשר נואש מהאפשרות חילוצינו, פקד עלי להיכנע ! - סירבתי ! חרף פעילותה של מחלקה 1 , באומץ ונחישות, את מספר השעות המקסימלי שהיה באירוע זה, או בגיהנום זה, מחלקה 1, כלל לא הוזכרה ביומן הגדודי, שעה שהוזכרו שתי המחלקות האחרות בפלוגה. התקשורת סירבה בעקשנות, ולדעתי גם היום, לפרסם את הסיפור, משום שפרסומו הינה למעשה שלילת סיפורו של מג"ד 890 יצחק מרדכי. אשר על כן, הנני רוצה להודות לך בשמי ובשם לוחמיי על האכסניה המכובדת אשר העמדת לרשות עם ישראל ועל כך תבורך, אתה ושחף פילוביץ באלף תודות. חזק ואמץ ובבניין ארץ ישראל ננוחם חזי דחבש
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
sard
חבר מתאריך 7.4.04
3942 הודעות |
18:43 21.06.04 |
|
|
23. לא הבנתם אותי
בתגובה להודעה מספר 19
| |
רבותי - כל טענתי היא שצוותי התחקור של צה"ל עושים עבודה מקצועית ככל האפשר, ואינם מוטים פוליטית. יכול בהחלט להיות שהם טועים, וממגוון סיבות.
אישית, אני מאמין לגרסה שלכם על שהתרחש, ומאמין שאתם יודעים להלכה את מה שהתרחש. אבל אני מאמין שהסיבה שהדברים לא יצאו אינה נעוצה בהטיה פוליטית של התחקור, אלא בסיבות אחרות - שלא תחקרו את האנשים הנכונים, שהאמינו לשקרים שסיפרו להם , ...
כל צוות תחקור חשוף לשגיאות כאלה. זה לא אומר שהסיבה להן היא פוליטית. השתתפתי בצוותי תחקור בעברי, ומעולם לא ראיתי התערבות פוליטית במסקנותיהם. זאת ועוד - מבנה המערכת לדעתי הוא כזה שמונע התערבות כזו ללא חשיפתה. מספיק שפקידה אחת בצה"ל יודעת - וכל המדינה יודעת.
לגבי גניזת המסקנות - אני חושב שיש הרבה חומר בצה"ל שראוי היה שיתפרסם בציבור, ואינו מתפרסם. זו החלטה של דרגים בכירים, לא של מתחקרים.
זו כל טענתי, ואני מתנצל אם פגעתי במישהו.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
19:12 21.06.04 |
|
|
26. ידידי, 30 שנה מוכרים לציבור , סיפור ללא כיסוי עובדתי
בתגובה להודעה מספר 25
| |
אתה רוצה לומר לי שאחד המתחקרים, או למצער אותם אנשים שאספו מאיתנו עדויות בכתב, שם מעבר לתעלה, לא ראו איך התקשורת וצה"ל עושים מזה סיפור דרמה, שעה ששם עשו את כל הדברים שצנחנים עשו בשנות ה- 50, נטישת פצועים וכו' ( טרם התמזגות יחידה 101 עם הצנחנים) ולא פצו פה ? הכיצד ? הלוא בעצמך כתבת שאם הפקידה יודעת, אז כל המדינה יודעת !!!
אם אותם אנשים שקיבלו מאיתנו דפים כתובים , בפקודה, והם שתקו 30 שנה, ???? לא סביר מה שהוא רקוב בממלכת ההסטוריה של צ.ה.ל
חזי דחבש
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
21:43 21.06.04 |
|
|
40. הנה התשובה אין שום סתירה !!!
בתגובה להודעה מספר 36
| |
אחרי הקרב, ולא 31 שנה לאחר מכן, לא נעשה מעולם תחקיר, יותר מזה אפילו לא שאלו אותי , שמע, חזי איך הרגשת כאשר היית 18 שעות 60 מטר , אולי פחות מקו העמדות המצריות, איך תפקדת? מה עשית? האם פחדת? האם אכלת ? כלום ממש כלום !!!! מה כן היה?
כשהיינו כבר מעבר לתעלה, לאחר הצליחה, הגיעו אנשים ממחלקת ההסטוריה של צה"ל וביקשו / פקדו שכל אחד עם עצמו יכתוב את סיפורו, (אין צורך לומר, שזה היה לא רציני) החבר'ה כתבו מה שכתבו, (העיקר לצאת ידי חובה, (כך אני מעריך) ויותר לא שמענו לא מהם, לא ממחלקת הסטוריה, לא באו לשאול שאלות הבהרה , לא כלום ! דעתי, שזה היה בהנחייה של דרגים בכירים. אורי דן בסיפרו, מצטט קצין בכיר, האומר שהדפים של החבר'ה נגנזו בפקודה בשל העדויות הקשות. ראוי לציין, ש-30 שנה לפחות, אני מבקש לראות את אותם דפים וכל פעם אני נדחה בנימוק אחר, עד שנואשתי מהעניין. כולי תקווה שהסברתי לכולם , מה שביקשו לדעת חזי דחבש
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
17:55 23.06.04 |
|
|
46. ייתכן והפתרון טמון בתגובתי זו.
בתגובה להודעה מספר 45
| |
על מנת לחזק את דבריך אציין שלושה אירועים, או אז תראה שאתה מדייק כרגיל 1. כבר בשנת 1986 , פירסם צבי אלוש מעיתון ידיעות אחרונות, בעיתון ידיעות אחרונות, מאמר שלמעשה מתמצת בשמי, כבר אז, את הלקחים שד"ר מילשטיין, פירט אותם זה עתה, ביתר הרחבה וכמובן חלקם גילויים חדשים
להלן הקישור
272. סגן חזי דחבש: ''היה זה קרב אבוד מראש''
http://rotter.net/forum/gil/5775.shtml#272 2. באותה שנה, הוזמנתי ע"י הטלוויזיה הישראלית- ערוץ 1, לפאנל דיון על החווה הסינית , לרגל מלאת 13 שנה למלחמת יום הכיפורים. כשעה לפני ההקלטה, קיבלתי טלפון מהטלוויזיה, המודיע על דחיית ההקלטה. כאשר עברו מספר שבועות ולא חזרו אלי, צלצלתי ביוזמתי למפיקה, אשר הודיעה לי, כי התוכנית הוקלטה כבר. כאשר שאלתי, למה לא קראו לי , ענתה לי כדלקמן : "אלוף פיקוד צפון איציק מרדכי הודיע שלא ישתתף בפאנל אם חזי דחבש יהיה נוכח" . אם תעיין בכתבה המצורפת בסעיף 1, תבחין ששם כבר מסופר , הסיבות לאי-הופעתי בפאנל, "מטעמים שונים לא השתתף בפאנל". 3. במקום לזמן אותי, כקצין, שהיה 18 שעות מפקד הכוח שם, וכנראה כמוצא של פשרה, הזמינו את הקשר שלי יוריק ורטה, אשר בשל פציעתו פונה בבוקר וכפועל יוצא מזה, לא היה בקרב 18 שעות.
לפני ההקלטה הובהל יוריק לשני אלופים בצה"ל, כפי שהוא עצמו מספר, הראשון היה אלוף פיקוד צפון יצחק מרדכי אשר הזהיר את יוריק מראש , על אילו נושאים ידבר ועל מה לא ידבר, כאשר הוא משתמש בטיעון הנדוש "המשפחות השכולות".
מספר דקות לאחר שסיים את אותה שיחה עם איציק מרדכי, הובהל יוריק ללשכתו של אלוף ליפקין-שחק, אשר השכיל לייעץ ליוריק, לדבר על כל מה שהוא רוצה, ללא הגבלה. לאור מבחן התוצאה, הסתבר, שליפקין ידע על מה הוא מדבר!
בסופו של דבר , מכל דברי יוריק הנלהבים, שודרו כ- 30 שניות על איזה חייל קטן בשטח
להלן הקישור
239. בשנת 86' זימנו את יוריק ורטה, קשר פשוט במלחמת יום כיפור
http://rotter.net/forum/gil/5775.shtml#239
ידידי, מה שהצגתי כאן זו רק דוגמא להתנהלות התקשורת בפרשה זו, אשר התחילה ב- 17/10/1973 . ההתנהלות הזאת חרגה ממנהגה מידי שנה, בתקופת חגי ראש השנה, על פנת ל"פמפם" שוב ראיונות צבעוניים ומלוקקים, אשר מרוב צבע שנשפך, לא רואים שום פגם. אם תעיין באוסף המרשים של הכתבות העיתונאיות שידידנו פילוביץ טרח, אסף, סרק ותיעד לעולמי עד, תוכל לקרוא, כמה תוכנם רחוק ת"ק פרסה מהמידע שנחשף עכשיו והובאו לכלל סיכום ביניים במכתבו של ד"ר מילשטיין המצורף בקישור בהמשך. דע שמאז פרסום מכתבו , התקבלו אצלנו מאות אימיילים וטלפונים המחזקים את ידיו וידינו ומוסיפים לנו פרטים נוספים שלא היו ידועים עד כה.
להלן הקישור
ד''ר אורי מילשטיין: קרב החווה הסינית - סיכום ביניים !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5908&forum=gil&omm=0
האמת, סופה שתצא לאור ואני יכול לבשר לך, כי בשבוע האחרון, פנו אלי מספר עורכי דין, חלקם מהשורה הראשונה במקצוע, אשר התנדבו להגיש בחינם וללא-תמורה , עתירה לבג"ץ בעניין החווה הסינית ונגיע להחלטה בשבועות הקרובים. חזי דחבש
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
s_sela
גולש אורח
|
20:01 23.06.04 |
|
|
48. אני אענה את דעתי.ואני משער שחזי יענה את דעתו
בתגובה להודעה מספר 47
| |
1.לשקר אין רגלים ולכן לקח לו הרבה זמן להגיע. זה תיאור נאות. אבל אני הייתי נותן לזה תיאור אחר במקצת. האמת מתדפקת על דלתנו ומאחורי הדלת עומדים אנשים ומערימים מחסומים ,ארונות (קבורה) מקררי (מתים) ובעזרתם מנסים לחסום את האמת. אני אישית מקווה שמישהו יצליח לךהסיר את המחסומים הללו.
2.את ההערכה לאנשים שהריצו את עצמם לקריירה צבאית ופוליטית על כרעי התרנגולת של שקרים ושל עיטורים שאינם זכאים להם לא חזי ולא אף אחד יכול לשפוט. אולי אפילו אין אפשרות לשפוט ע"י שופטים .
הבעיה העיקרית בטיפול בטיפוסים כאלה היא שהם מקושרים היטב בכל מוקדימ הכוח התקשורתיים ,הפוליטיים והצבאיים כדי למנוע גילוי האמת.
אתן לך דוגמא טריה מהימים האחרונים, פרשת מזוז / ארבל. הרי עדנה ארבל מקושרת במערכת המשפטית עד כדי מינויה לשופטת מן המנין בבית המשפט העליון.
עכשיו נניח שמישהו יגיש בג"ץ כנגדה; אתה מסוגל לחשוב שמישהו משופטי בג"ץ יהין לפסוק כנגדה? אין שום סכוי לכך.
ומכאן המסקנה: האוליגרכיה המשפטית בדיוק כמו האוליגרכיה הצבאית /פוליטית מקושרת בתוך עצמה כך שאחד מגן על השני. הסודות נשמרים ביניהם לבין עצמם-כי לכל אחד יש חבילת מידע על זולתו - ואף אחד אינו מעונין לחשוף את ערוותו בציבור. מידע הוא כוח רב עוצמה. והם יודעים היטב כיצד להשתמש בו אחד כלפי השני.
עכשיו גם תבין איך הדברים בנויים במסדרונות הגילדות השונות בארץ. רופאים, עיתונאים, אנשי צבא, פוליטיקאים ,אנשי הסגל הדיפלומטי ,שוטרים ,שופטים , עורכי דין, מהנדסים, אני יודע? כולם גם יריבים לקריירה אבל גם שומרים סודות מקצועיים אפילו סוחרים ונהגי מוניות.
זאת מדינה שלא השתחררה מעולם מתופעת הגילדות, וכל גילדה שומרת על מעמדה וכבודה מפחד שסודות אפלים יצאו החוצה.
חזי דחבש הי"ו והד"ר אורי מילשטיין העזו "להחציף פנים" ולומר בגלוי דברים הפוגעים בגילדה של בכירי הצבא. הם הילד שצועק שהמלך הוא עירום וכולם יודעים שזה נכון אבל פוחדים להודות באיוולתם ועוד יותר מכך שגם הם עירומים בדיוק כמו המלך.
זאת האמת הפשוטה והעצובה.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
חבר מתאריך 16.3.03
1182 הודעות |
21:02 24.06.04 |
|
|
80. עקרונות המעבר לממשל חדש
בתגובה להודעה מספר 70
| |
א. ליקויי הממשל בישראל - רמה נמוכה של מקבלי החלטות 1. הציבור הרחב אינו מבין את הנושאים העיקריים שבהם עוסק הממשל.
2. הציבור בוחר מנהיגים שאינם מבינים את הנושאים שבהם עוסק הממשל.
3.מערכת ההכשרה של האנשים הנושאים בתפקידים בכירים בכל תחומי הממשל איננה רלונטית לנושאים בהם עוסקים ממלאי התפקידים הבכירים. ב. דרכי שיפור 1. להפקיע מידי הממשל את המונופול על המידע השלטוני שהיום חסוי לעשרות שנים בארכיונים.
2. להקים מכון לשרידות לאומית שחבריו יהיו אנשים המוכשרים ביותר בכל התחומים בישראל.
3.כל המידע השלטוני יעמוד לרשות חברי המכון, שיפתחו בעזרתו מושגים ותיאוריות מבוססות.
4.לחייב כל איש ממשל בכל התחומים: ממשלה, כנסת, מערכת הביטחון, כלכלה, משרד החוץ וכו' לעבור הכשרה במכון לשרידות לאומית. הכשרה זאת תתחלק לשלוש דרגות כמו במערכת האקדמית. דוגמא: אדם לא יוכל להיות חבר כנסת, מפקד גדוד בצה"ל, מנהל אגף במשרד החוץ וכו' מבלי שסיים בהצלחה את הדרגה הראשונה. הוא לא יוכל להיות ראש ועדה בכנסת, סגן שר, מפקד אוגדה, מפקד מחוז במשטרה, שגריר וכו' מבלי שעבר בהצלחה את הדרגה השניה. אדם לא יכול להיות שר, אלוף, שגריר, מנכ"ל מבלי שעבר בהצלחה את הדרגה השלישית.
5. חברי המכון ישמשו מועצה לביטחון לאומי שתעשה את עבודת המטה האסטרטגית עבור הממשל.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי בלום הלוי
גולש אורח
|
14:30 24.06.04 |
|
|
64. תגובה לדבריו של אורי מילשטיין בעניין אסא קדמוני ז''ל
בתגובה להודעה מספר 51
| |
תגובה בעניין דבריו של הדר' אורי מילשטיין על קשריו עם אסא קדמוני ז"ל יוסי בלום הלוי הכרתי אישית את אסא משנת 1963 בפלוגה ב', בגדוד 890 תחת פיקודו של סא"ל צורי שגיא.
כחייל התפתחה בין פקודים לבין אסא קדמוני מערכת יחסי מפקד לוחם בעייתית שכללה עונשים קשים, לעתים אף העמדה לדין בשל סירוב פקודה בשל התעמרות קשה בח"מ ובחיילים אחרים, בתקופת ההכשרה הראשונית בפלוגת צנחנים.
עלי לצין שמעשים אלה לא היו חריגים בתקופה האמורה, ולאחר שיושרו ההדורים, המשיך אסא עם הרב"טים והקים באביב 1965 את פלוגת הסמלים של 890 שהיוותה מודל לפלוגות חוד גדודיות של ימינו.
תחת פיקודו בצענו אימונים ברמה גבוהה של יחידות קומנדו, צניחות לילה, פשיטות מספינות טורפדו על חופים, פשיטות על מתקני אויב לאחר ירידה ממסוקים, תנועה מהירה, קטל ופיצוץ המתקן.
באימונים אלה ובתכנונם נטלו חלק גם אהוד שני ז"ל (נפל במלחמת 6 הימים כמפקד גדוד הדוכיפת בגבעת המבתר בירושלים), אסף וילין (חפץ) צורי שגיא ועוד. יש לציין שחבורה זו התוותה אז את נושא לוחמת המסוקים ששמשה דגם להפעלת חי"ר ממסוקים במלחמות ישראל. אסא המשיך עם רבים מאיתנו לגדוד 71 של חטיבת הצנחנים 55 במילואים שהוקמה בראשית 1967 על ידי אל"מ מוטה גור.
בלא להלאות אתכם בפרטים אציין רק שלאיש הייתה הבנה והשכלה עצמית רבים מאוד בתחום הצבאי, הוא קרא, למד וניסה בעצמו תיאוריות כאלה כפי שתיארתי לעיל. הוא לא השאיר אחריו, למיטב ידיעתי כתובים, שאבדו לאחר מלחמת יום הכיפורים בסערת נפש שקרתה לו לאחריו פרשת סרפאום ודן זיו.
את אסא קדמוני ראיתי מייד לאחר קרב הסרפאום וחשתי בשינוי שחל בו לאחריו. בשנת 1991 ראיינתי ביוזמתי את אסא במשך מספר שעות הקלטה נדירות ומצמררות שנותרו בידי למשמרת, והן שמשו אותי לצורך הכנת התשתית המחקרית לספר התקדשות זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים, בפרשת קרב גדוד 71 בסרפאום (מיתאם 1999).
עם כל הכבוד, כמי שנטל חלק באותו קרב, אסא קדמוני לא הציל את גדוד 71 אלא עמד בראש כוח של 3 חיילים שהציל את דן זיו וחבורת הפיקוד שלו, שהסתתרה בבית ערבי בפאתי מתחם אורחה על ציר מסיכה – מסילת ברזל המוליכה מאיסמעיליה וסואץ במקביל לתעלת המים המתוקים.
כל זה איננו פוסל כהוא זה את לחימתו של אסא בראש קבוצה של עוד 3 חיילים מעולים ואמיצים שלחמו איתו בחצר הבית והסככה ליד הבודקה שבסמוך לה לחץ כוח פלוגתי על כוח המג"ד.
. דן זיו פעל בזמן אמת נגד עצותיהם של אסא, בארי חזק ז"ל, לתדהמת קצינים אחרים שראו את הכוח המצרי הגדול הסוגר עליהם והמשיך הלאה למרות שלא היה ערוך בזחלמים ללחימה רגלית נגד יעד מבוצר ענק, של הארמיה השניה. הוא לא שעה לעצותיו של אסא לרדת מהכלים ולסרוק רגלית את ציר תעלת המים, ולתקוף את המצרים מהאגף המזרחי, בו היה מסתור של חורשות אקליפטוסים, בית חולים צבאי ותחנת רכבת. מי שהציל את גדוד 71 מהמלכודת אליה הוכנס באשמתו של המג"ד ואולי מתבוסה והשמדה היו שני כוחות של חטיבה 247 (55 לשעבר) הסיירת של דובי הלמן וכוח ישראלי של גדוד 28 שחברו לבית של דן זיו וחלצו את הלכודים. בקרב נהרגו 13 לוחמים כולל טנקיסט מכוח מחלקתי שצורף לקרב. אסא קדמוני היה אישיות מיוחדת, ולא זה המקום לתאר במונחים קליניים את דמותו הנפשית. עם כל הכבוד לידידי הדר' אורי מילשטיין, הוא עוסק בהיסטוריה ופילוסופיה אבל עדיין לא מתמחה בתחום תורת הנפש ואף לא בפסיכיאטרייה.
לגבי ספורו של אורי מילשטיין על המסע בארה"ב שמעתי ממשפחתו וחבריו הקרובים של אסא, שתמכו בו בשעותיו הקשות ספור אחר לגמרי על פרשת הכספים והנסיעה לארה"ב של אסא עם אורי, ולא זה המקום לדון בפומבי האם הגרסה שהוצגה אכן תואמת במדויק את המציאות העובדתית. לפי המידע שברשותי אסא מימן את כל הוצאות הנסיעה של שניהם במלואן.
אני מציע, שאת הפרשה האישית של אורי ואסא נשאיר לזיכרונות של אורי שיבל"א, ואני מציע לידידי אורי שיעסוק בהיסטוריה ולא ברפואת נפש. מן הראוי שגם אם נושאים אלה הגיעו לידיעתו אם אכן אמת הם, שישמור את צנעת הפרט גם כשמדובר באדם שהלך לעולמו זה מכבר. יוסי בלום הלוי
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
10:35 24.06.04 |
|
|
54. לסרן מיל' מעוזיה סגל וחבורתו !!
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.06.04 בשעה 11:58 בברכה, פילוביץ שחף
מאז שהסרט ראשומון צונזר בכלל וחשיפת כתבתו של ד"ר מילשטיין
במקור ראשון בפרט, הינכם עושים הכל בכדי לקעקע את הדיון בנושא
בכלל ולמקד את המטרה בחזי דחבש על רצונו לקבל כביכול את עיטור
הגבורה בפרט.שימו לב חבורת מעוזיה סגל !!! הקרב בחווה הסינית בכלל וסיפור הקרב בין ה-18 שעות תחת אש, של
חזי דחבש ולוחמיו בפרט הם לא ניכסכם הפרטי, אלא הם ניכסם הבלעדי
של עם ישראל/מדינת ישראל שימוש ציני במנטרה הזאת שכל מה שרוצה חזי דחבש כביכול זה את
עיטור הגבורה, מציג אותכם בדיוק הפוך למהות של אחוות לוחמים
ואחים לנשק "שאתם" כל כך מתיימרים להתהדר בה בכלל ולהשתמש בה
בכדי להשתיק את יתר הלוחמים בגדוד ותאמינו לי אני יודע זאת
ממקור ראשון !!! במקום שאתם ובמיוחד אתה מעוזיה סגל תדחפו ביחד להקים ועדה
שתתחקר את חזי ולוחמיו באופן רשמי ולא כל מיני תחקירנים מטעם
ולמען, כמוך למשל.... !! אתה היית פקוד של חזי דחבש ומכיר אותו אישית, כמו כן אתה כותב
ספר על הקרב הזה ובעדותך בפורום התחקור אף ציינת שתחקרת למעלה
ממאה לוחמים.... תגיד לי סרן מעוזיה סגל, את מי תחקרת ראשון לספרך??האם הקלטת את העדות/יות או שכתבת בכתב ידך בלבד?? באחת מתגובותיך אתה מציין שחזי דחבש עשה טעויות....למה אתה מתכוון ?? אתה היית שם?? או שאתה שמעת עדויות מלוחמים שראיינת אותם?? האם אתה חוקר מקצועי?? האם אתה משתמש במידע שקיבלת בכדי לסחוט את חזי דחבש ולהפחיד אותו?? אני יודע על טעות שחזי דחבש בעצמו חשף שהוא טעה שלא סירב
לעוזי יאירי ז"ל המח"ט בנושא החילוץ.... תדעו לכם חבורת מעוזיה סגל אם תמשיכו להפריע, לסכל, להציק
ולטרפד כל מהלך להביא את חזי דחבש ולוחמיו, את גורי ששון
לועדת תחקור הינכם עוברים עבירה על פקודות הצבא מחד ועל
הוראת הרמטכ"ל מיום חג העצמאות האחרון לסיים את חקירת מלחמת
יום הכיפורים ועל זה נאמר שיבוש הליכי חקירה, קחו זאת לתשומת
ליבכם - "אחוות לוחמים" !! לידיעתכם:
מזה כשבוע שאני צופה בשתי קלטות שקיבלתי ממקור אנונימי:
1. הסרט שד"ר זאב דרורי היה יועץ מיקצועי שלו....
2. הסרט של מפגש הגדוד בשנת 1993
ואני אומר לכם חד וחלק, קנוניית ההשתקה, עיוות ההסטוריה משתקפת
בצורה חדה וברורה, ואני מתכוון להעלות את הסרטים לרשת על מנת
שכל עם ישראל ישפוט כיצד שיקרו אותם כל אלה שדוגלים באחוות
לוחמים ואחים לנשק !!! לסיכום- יש לכם שתי אפשרויות:
1. או שאתם מצטרפים לעגלת הצדק
2. או שאתם מפריעם לעגלת הצדק
כל אפשרות שתבחרו אני/אנו נסיק את המסקנות וכל אחד מאיתנו
יהיה אחראי למעשיו ולמוצא פיו..... למעוזיה סגל באופן אישי:
אני יודע ומכיר בנכותך וכולי צער על זה שאתה נפגעת אבל אני
לא מסכים שאתה תנצל זאת למטרות שליליות כמו שיצחק מרדכי מנצל
וניצל אותך בכלל ובבחירות למועמדותו לראשות הממשלה בפרט.... מעוזיה, הצטרף לעגלת הצדק וקנית את עולמך בעם ישראל. בקרוב יחשפו כל התמלילים במלואם ברשת של כל הדיונים
והתחקורים עד כה בכלל ואצלך בבית סרן מעוזיה סגל בפרט וכל
מה שנאמר ונקלט אי אפשר לקחת בחזרה...... ללא מורא
חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
16:18 24.06.04 |
|
|
68. אכן, אורי אנו בתרבות אחרת ''תרבות האינטרנט'' גם אם...
בתגובה להודעה מספר 57
| |
שום גורם שלטוני, לא יסכים מיוזמתו לחקור את הקרב, עם ישראל יודע עכשו , כי בחווה הסינית סופרו סיפורים בנוסח סיפורי בדים המתקיים מידי שנה, בחג הסוכות, ממש ביום שנלחמנו שם בחווה הסינית והפצועים ננטשו לדמם למוות, (צירוף מקרים של תאריכים או יד הגורל???) בתיאטרון חולון ושמו "פסטיבל מספרי סיפורים". הפעולות שלנו באתר, נקראות בארץ ובעולם ואפילו באוסטרליה הרחוקה ולא יחלוף זמן רב וכל מי שינסה להמשיך את "פסטיבל מספרי הסיפורים", ייתקל בשאלות נוקבות מהמאזינים.
חזי דחבש
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
16:11 24.06.04 |
|
|
67. HAMTA בלי שמאל או ימין, במלחמה ההיא שמאל וימין
בתגובה להודעה מספר 58
| |
HAMTA בלי שמאל או ימין, כי במלחמה ההיא שמאל וימין נלחמו יחד בגבורה ובאומץ , בדרג הנמוך בלי שמאל וימין. בדרג מפקדי אוגדות (אלופים) ולכיוון למעלה עד לגולדה היו שיקולי ימין ושמאל. (למשל , על מי להטיל את הצליחה ותהלת העולם הנגזרת מכך, או הפקודה לאוגדת שרון לנסוע דרומה, ללא תכלית. תוצאות הנסיעה ההזוייה דרומ
דרומה, ונטישת הגבעות השולטות במיתחם אמיר, טילוויזיה היא שאפשרה למצרים לתפוס את השטח החיוני הזה, דבר שאילץ בהמשך, כיבושם מחדש וקרב החווה הסינית בתוכם. ביקורת בעניין שאנו דנים בו, יכולה להתקיים , עניינית, גם בלי המילים ימין ושמאל. אפשר לבקר אותי, כמה שתרצו, עניינית ואני אשיב עמדתי כנדרש, אם נדרש, אבל אם תבקר אותי עם תוספת ימין ושמאל, על טיעונים כאלו אין מה להשיב. אבקש, שאותו כלל ממש , יחול גם כלפי מעוזיה, בנצי, איציק, ליפקין ואם שכחתי מישהוא איתו הסליחה !
חזי דחבש
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
19:04 24.06.04 |
|
|
73. פילוביץ, אפשר לנהל דיון קרבי בלי ימין ושמאל
בתגובה להודעה מספר 71
| |
שחף, מגיע לך כל הכבוד על האתר
שחף, מגיע לך כל הכבוד על צבירת חומר על הקרב, שלא נאסף במקום אחד זה 30 שנה.
שחף, מגיע לך כל הכבוד, על כך שרק האמת מול עיניך
שחף, מגיע לך כל הכבוד, על ההשקעה הרבה, גם בכסף, מה שרבים לא מוכנים לעשות
שחף, מגיע לך כל הכבוד, על פרשיות אחרות שפוצחו בעזרתך
שחף, מגיע לך כל הכבוד, על עוד הרבה דבריםעם כל הכבוד, להגיד לי ש"אני סותם פיות ועוד פעם שנייה" זו טעות ראשונה שלך וכולי תקווה שגם תהיה אחרונה. בקריאה שלך אתה בעצמך סותם לי את הפה ! אני חוזר על עמדתי, שאפשר לנהל דיון על מלחמות, בלי ימין ושמאל חזי דחבש
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
hezyc
גולש אורח
|
18:40 24.06.04 |
|
|
69. מספיק בענין העיטור. שיהיה בהתחלה חקירה ותחקיר הקרב
בתגובה להודעה מספר 62
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.06.04 בשעה 18:41 בברכה, hezyc
מספיק בענין העיטור. שיהיה בהתחלה חקירה ותחקיר הקרב (בציניות אגיד, ייתכן והחקירה יגלו שבכלל הייתי ברמת הגולן ואני טוראי בדרגה - בהתחלה שיחקרו) . תחילה שתפורסם האמת במלואה על הקרב.
תהיה גירסה רשמית אחידה.
הכי חשוב הפקת לקחים במישור הצבאי, (למען ילדינו)
הפקת לקחים במישור הציבורי.
הפקת לקחים בתקשורת הישראלית שהפיצה 30 שנה סיפור שהתעלם מנטישת פצועים ולוחמים בשדה הקרב והמפקדים לא היו שם, כי הם נסו משם... אל המישור הציבורי , מנהיגות מדינת ישראל.מכאן, ברור שהצהרתי באתר עשרות פעמים, נגד העיטור, הינה עקבית וראוייה.
הנה חלק מהצהרותי בפורומים כנגד העיטור. תודה, אבל רק עשיתי את תפקידי - על פי ההכשרה הצבאית שקבלתי
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5775&omm=35&viewmode= בסך הכל מילאתי את תפקידי - לא יכולתי לנטוש את החברים בקרב לנפשם
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5775&omm=13&viewmode= תודה, אני מוותר על ההצדעה שלו - הפקת הלקחים חשובה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5775&omm=118&viewmode אם זה לא מספיק תעברו לכל האשכולות ותראו שאני מצהיר זאת כל הזמן. בהתייחסות שלכם לנושא זניח זה, אתם מפספסים את המטרה ועוזרים לאלו שמתנגדים לחקירת הקרב. חזי דחבש
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
20:45 24.06.04 |
|
|
79. על הסכם ג'נבה והחווה הסינית = אמנון ליפקין שחק !!
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.06.04 בשעה 23:25 בברכה, פילוביץ שחף
על הסכם ג'נבה והחווה הסינית
יוסי בלום-הלוי
7 בדצמבר 2003
מי שרוצה להבין את מקורותיה של המנהיגות הכושלת שהובילה אותנו להסכמי אוסלו, ובהמשכן "ליוזמת ג'נבה", טוב יעשה אם יפשפש במעשיהם של כמה מהמנהיגים הבולטים של השמאל הישראלי, כפי שבאו לביטוי בקרב המפתח שהתחולל בשני הלילות של 15-16 ושל ה- 16-17 באוקטובר 1973 בחווה הסינית בסיני. בלילה הראשון פרצה אוגדת שרון את התפר שבין שתי הארמיות המצריות מול דוור סואר על צירי עכביש וטרטור, תוך כדי קרבות כבדים שהתנהלו על צירי התנועה היחידים הללו, שהיו הכרחיים לצליחת תעלת סואץ.
בלילה הראשון פרצה אוגדת שרון את התפר שבין שתי הארמיות המצריות מול דוור סואר על צירי עכביש וטרטור, תוך כדי קרבות כבדים שהתנהלו על צירי התנועה היחידים הללו, שהיו הכרחיים לצליחת תעלת סואץ
תפקידה של אוגדת ברן, (שתפקודה הגרוע גרם לתבוסת צה"ל במתקפת הנגד שלו ב- 8 באוקטובר 1973), היה העברת גשר הגלילים, אספקה, וציוד צליחה אחר לעבר התעלה. בלא ציוד זה היה צה"ל נאלץ להחזיר את כוחותיו מזרחה, ותבוסת ישראל במלחמה הייתה מובטחת. למעשה, היה ציר עכביש פתוח כל העת, אולם אוגדת ברן, שלא התאוששה מהמפלה הקודמת, פעלה "בהססנות יתר" וסירבה לנוע עליו.
יש לזכור כי באותה עת רק ציר טרטור, שנמצא מצפון לעכביש, היה חסום בידי הדיביזיה המצרית בגזרת מתחמי אמיר ומיסורי. המצרים שלטו בשטח זה בכוח עתיר-אש נ"ט, חי"ר מחופר ושריון. חטיבת השריון 14 של צה"ל, סיירת 582 של חטיבת הצנחנים בפיקוד נתן שונרי, גדוד הסיור של אוגדת שרון בפיקודו של יואב ברום ז"ל, וגדוד שקד, היו הכוחות שעליהן הטיל האלוף שרון את משימת ההבקעה - כדי לאפשר לחטיבת הצנחנים לצלוח עם סירות הגומי את התעלה. הקרבות הנוראים שתחוללו על ציר זה באותו לילה הותירו לוחמים רבים מכוח שונרי, סיירת שקד, והשריון מוטלים בשטח פצועים והרוגים, וגורלם לא היה ידוע באותה עת. בלילה השני, שהיה קריטי לדחיפת גשר הגלילים והאספקה לכוח הצולח, הובא גדוד 890 שלחם עד אז בראס-סודר. מפקד הגדוד היה יצחק מרדכי, המח"ט, אל"מ עוזי יאירי ז"ל, הסמח"ט סא"ל אמנון ליפקין שחק; מפקד גדוד הטנקים שבא לחלץ את הצנחנים, היה סא"ל אהוד ברק. סגן מפקד האוגדה, היה תא"ל דוב תמרי, כיום חבר "פורום גוש שלום", ומרצה במכללות צבאיות. אדן לא השתתף בקבוצת הפקודות הזו שהתקיימה באוהל החפ"ק של האוגדה, ושהה אותה עת בקרון השדה שלו. תמרי ניהל את קבוצת הפקודות שבה לא השתתף המג"ד מרדכי משום שהגדוד שלו היה תקוע בפקקי התנועה על הצירים מרפידים לטסה. נכחו: יאירי המח"ט, ליפקין סגנו, קמב"ץ האוגדה אבירם, רס"ן דוד גיל, קמב"ץ חטיבת הצנחנים, סרן דרור צורף, קצין המודיעין של הצנחנים.
היום, 30 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, ממלא אמנון ליפקין שחק תפקיד מרכזי בהסכמי ג'נבה, לצידו של יוסי ביילין. יש יותר מסמליות בעובדה, שהאיש ששלח את לוחמי גדוד 890 אל מותם בחווה הסינית באמצעות מידע מטעה, נוהג באותה דרך בעם ישראל כולו
סודו הנורא של אל"מ גיל דוד, שהובא בכתבה של 2 עיתונאים מידיעות אחרונות (1), הוא אחד הגילויים החשובים ביותר בהבנתם של כשלים חמורים שהתרחשו במלחמת יוה"כ ברמת הפיקוד, המבצעים והמנהיגות הצבאית בצה"ל. גדוד 890 קיבל פקודה שגויה ויצא לקרב בו הוא נדרש "לחסל מספר חוליות ציידי טנקים שהפריעו לצה"ל לנוע לעבר התעלה". ליפקין, תמרי ויאירי הנחו את גדוד 890 לנוע בפריסה רחבה כדי לגלות חוליות אויב רבות ככל האפשר, ולחסלן.
מיד בתחילת הפקודה כאשר הגיע תורם של קמב"ץ הצנחנים וקצין המודיעין לתאר את מודיעין האויב, כוחות ומשימות, הם מסרו למפקדיהם את המידע על מה שקרה בלילה הקודם בציר טרטור, כפי שנמסר להם מנתן שונרי, אנשי שריון ומקציני המבצעים של אוגדת שרון. אלה תארו להם את גודלו האמיתי של הכוח המצרי בחווה הסינית, ולא שכחו להזהירם, שייתכן ובשטח נותרו בחיים חייליהם הנעדרים שנלכדו שם. דוד גיל (כיום אל"מ במיל.) והקמ"ן דרור צורף מסרו לתמרי, יאירי וליפקין במדויק את המידע הזה. תמרי ואבירם – קמב"ץ האוגדה, ביטלו את דבריהם בזלזול והתנשאות, ואמרו על סיירת הצנחנים של שונרי: "שהם חיילים מבוגרים שהובסו בקרב", כביכול (2). כאשר השניים עמדו על דעתם ולא ויתרו , הורה תמרי לליפקין לגרשם מהישיבה. בכל אותה עת ,הן עוזי יאירי והן ליפקין שחק, לא התנגדו למידע השקרי שסיכן את חיי לוחמיהם, העדיפו להתקרנף מול תמרי ואבירם, ולא חלקו על דעת מיפקדת האוגדה. הם הורו על הכנת תוכנית קרב שתעשה בתנועה תוך פריסה רחבה ומפוזרת של הלוחמים, בהתאמה ללחימה "בכמה חוליות מצריות בלבד". הייתה זו תורת הלחימה הגרועה ביותר שניתן היה לעשות באותן נסיבות, שכן הכוח נע כשכולו גלוי לעיני הכוח המצרי הענק בתוך "ארגז אש" גדול, שהיה מוצף באור ירח. תנועה זו הייתה מנוגדת לתורת הלחימה של הצנחנים הקובעת, שבאין מודיעין על האויב, ינוע הכוח כשמלפנים פלוגת חוד שתפקידה לאתר את כוחות האויב, לזהותם לכוח העיקרי ואז לפעול בהסתערות גדודית, תוך חיפוי הדדי בין הכוחות. התוצאה הייתה מזעזעת: 44 צנחנים נהרגו בקרב ו- 120 נפצעו. 18 טנקיסטים נהרגו בניסיון החילוץ, ואהוד ברק הורה לשאר הגדוד לסגת בלא שביצע את משימת חילוץ הכוח. יאירי, שהיה איש מצפון רגיש, נשבר לאחר הקרב וביקש להחליפו בתפקידו כמח"ט. כ- 3 שנים אחר כך נהרג במלון סבוי מידי מחבלים של אש"ף. ליפקין שחק ששתק כל השנים על מחדל נורא זה יחד עם איציק מרדכי ואהוד ברק, התקדם בסולם הקריירה האישית שלו בצה"ל, והיה לרמטכ"ל בתקופת אוסלו. יצחק מרדכי מונה לשר הביטחון של נתניהו, והיה אחרי פיטוריו למנהיג של "מפלגת המרכז" הכושלת יחד עם ליפקין שחק. אהוד ברק שהפך לרמטכ"ל, שר וראש ממשלה, הוביל את ישראל לאסונות קמפ-דוד וטאבה, ולאינתיפאדה של "אל-אקצה". אמנון ליפקין שחק היה איש מפתח במדינת ישראל, ונשא בתפקידי רמטכ"ל, ח"כ, ושר. בחפ"ק אוגדת אדן בערב ה- 16 לאוקטובר 1973 נוצרה תרבות שקר והתקרנפות שבה היה אמנון ליפקין שחק אחראי אישית להסתרת המידע המודיעיני שהיה חיוני להצלת חייהם של רבים מלוחמי גדוד 890. הוא תוגמל היטב בעבור ההתקרנפות שלו, והיה חלק מהמערכת המשחיתה שת הסכמי אוסלו והנהנים כלכלית ממנה. הוא בנה את הקריירה שלו כתומך במדים של הסכמי אוסלו, ומונה לרמטכ"ל לאחר אהוד ברק. כיום הוא איש עסקים מצליח בעל קשרים ענפים באירופה ובעולם הרחב. היום, 30 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, ממלא אמנון ליפקין שחק תפקיד מרכזי בהסכמי ג'נבה, לצידו של יוסי ביילין. יש יותר מסמליות בעובדה, שהאיש ששלח את לוחמי גדוד 890 אל מותם בחווה הסינית באמצעות מידע מטעה, נוהג באותה דרך בעם ישראל כולו, בשולחו אותו לאבדון באמצעות מערכת קטלנית של שקרים הונאה והסתרת מידע עליהם נבנה הסכם ג'נבה. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
(1) החווה הסינית – האזהרה שאיחרה 30 שנה 7 ימים - ידיעות אחרונות, 3 באוקטובר 2003. (2) מדובר בסיירת הצנחנים שהוקמה על ידי מאיר הר-ציון, מיחידות העילית המפוארות של צה"ל, שלחמה בששת הימים בירושלים, בפעולות התגמול שלפניה, ובקרב החווה הסינית גילתה גבורה ונחישות בקרב זה.
http://erez.israel.net/a7-article-14.htm
חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
s_sela
גולש אורח
|
21:39 24.06.04 |
|
|
84. תגובות.
בתגובה להודעה מספר 79
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.06.04 בשעה 21:54 בברכה, s_sela
נכבדי,לגבי העובדות- אין מחלוקת.יש 2 דברים שבהם אני חולק על דבריך. מדובר במסקנות שלך : 1.> בחפ"ק אוגדת אדן בערב ה- 16 לאוקטובר 1973 נוצרה תרבות שקר והתקרנפות שבה היה אמנון ליפקין שחק אחראי אישית להסתרת המידע המודיעיני שהיה חיוני להצלת חייהם של רבים מלוחמי גדוד 890. הוא תוגמל היטב בעבור ההתקרנפות שלו, והיה חלק מהמערכת המשחיתה שת הסכמי אוסלו והנהנים כלכלית ממנה. הוא בנה את הקריירה שלו כתומך במדים של הסכמי אוסלו, ומונה לרמטכ"ל לאחר אהוד ברק. כיום הוא איש עסקים מצליח בעל קשרים ענפים באירופה ובעולם הרחב.<. תרבות השקר וההתקרנפות נולדה הרבה לפני כן. היא נולדה עוד בטרם הקמת המדינה. והיא מלווה אותנו מאז ועד היום.
אי אפשר לבודד את ליפקין שחק ו/או איציק מרדכי ושות' כאחרראים הבלעדיים לתרבות זאת.
אתן לך 2 דוגמאות: כל ההכנה למחלמת יוה"כ סבלה מאטימות ,טמטום והתקרנפות של ראשי המערכת ה"ה גולדה מאיר , משה דיין ישראל גלילי והרשימה עוד ארוכה
וכן אני יודע מספורים ששמעתי מאבי על התקרנפות ושחיתות המידות שהיו עוד במלחמת השחרור.... 2.>היום, 30 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, ממלא אמנון ליפקין שחק תפקיד מרכזי בהסכמי ג'נבה, לצידו של יוסי ביילין. יש יותר מסמליות בעובדה, שהאיש ששלח את לוחמי גדוד 890 אל מותם בחווה הסינית באמצעות מידע מטעה, נוהג באותה דרך בעם ישראל כולו, בשולחו אותו לאבדון באמצעות מערכת קטלנית של שקרים הונאה והסתרת מידע עליהם נבנה הסכם ג'נבה.< אני אישית לא רואה את הקשר המהותי של התנהלותו של ליפקין במלחמה -מה שאתה קורא התקרנפות ורמיה ובצדק- לבין הסכם ג'נבה. (אני נגד הסכם ג'נבה ונגד כל הסכם שיתן לערבים אחיזה בשטחי ארץ ישראל- כי ארץ ישראל היא ביתו של העם היהודי -נקודה ,ואני לא חש שום צורך להתנצל על כך. מי שלא מוצא חן בעיניו הניין- בעיה שלו!) אבל לפי זה איציק מרדכי הרי איש ימין, וגם הוא שותף לרמיה ולהתקרנפות- אז איך ניתן ל"שדך" בין העניינים הללו? ואני חושב שיש בין ה"מתקרנפים" האחרים גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל. אמור מעתה: ההתקרנפות והסיאוב האישי לא התחילו במלחמת יום הכפורים , ואינם קשורים למניעים אידיאולוגיים.הם קשורים למבנה אישיותי של המתקרנפים עצמם ותו לא!
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
s_sela
גולש אורח
|
09:28 25.06.04 |
|
|
88. תנסה לקרוא בתנ''ך ויש מבחר אפשרויות.
בתגובה להודעה מספר 87
| |
1.נתן הנביא בא אל דוד ונותן לו ללא מורא וללא משוא פנים את משל כבשת הרש.
ובפנים הוא אומר לו אתה האיש!!
ודוד המלך, שנחשב לעילוי בכל קנה מידה משפיל את ראשו המלכותי הג'ינג'י ולא עושה לו מאומה! להיפך: הוא מודה בטעותו ומנסה לחזור בתשובה.2.אליהו הנביא נאלץ לברוח מפני אחאב ששנא אותו כמו את כל הנביאים. וזאת יש לדעת, אחאב היה מלך חשוב מאד. הוא בנה את העיר שומרון והפך אותה לבירת ממלכת ישראל, הוא הקים בריתות עם עמי האיזור אבל שנא אנשים שאמרו לו דברים שלא כ"כ מצאו חן בעיניו. 3.ירמיהו הנביא מתנבא נבואות מחרידות על סופה של מלכות ישראל ויהודה, וזורקים אותו בשל כך לבית הסוהר, ומשפילים אותו ומפלים אותו לרעה!!
הסוף ידוע כמובן. 4.מיכה המורשתי שמתנבא קשות על השחיתות הדורסנית גם הוא מקבל יחס רע מההנהלה הפוליטית של העם הזה. 5.על יונה מסופר ג"כ שהלך והתנבא אח נינוה (טורקיה) ואלה היו אנשים זרים בכלל לעם היהודי -והנה הם כן שמעו לקולו. ויש עוד. אם כן -זה כנראה לא תענוג גדול לומר לאנשים בקורת אמיתית, המבוקרים- במקרה הטוב ישנו את דרכם אבל ברוב המקרים יוקיעו את המבקר וירדפו אותו. כמו שאמר שלמה המלך: אין חדש תחת השמש!
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
s_sela
גולש אורח
|
16:52 25.06.04 |
|
|
98. יש 2 אפשרויות של הענין.
בתגובה להודעה מספר 95
| |
1.עזיבה תוך כדי קרב. כלומר תוך התנהלות הקרב אין ברירה אלא לעזוב את הנפגעים לזמן סביר -כי פשוט אין אפשרות להתפנות לטפל בהם. צריך לסיים את פרק הלחימה המיידי ורק אז להתפנות לפנות ולטפל בנפגעים. את זה אני עוד זוכר מהקורסים השונים שעברתי בצה"ל.(מכ"ים קצינים וכו')לכך מחנכים בקורסים השונים בצבא וההסבר הוא שלא לפגוע במהלך הלחימה התקין. אתה תטפל בפצוע במקום להלחם -גם אתה וגם הפצוע -אבודים. וזה נכון והגיוני.
וגם לכך יש סייגים.2.עזיבה / הפקרה מדעת.
וכאן יש ג"כ וריאציות על הנושא. א.הפקרת האדם פצוע או בריא -למר גורלו- מתוך הנחה שלא ניתן להציל כי המקום תחת אש תופת וחוסר יכולת אובייקטיבית להצילו -כי בהכנסת כוחות נוספים -אתה מסכן כ"כ הרבה כוחות שלא יוכלו להתמודד עם המצב- כלומר מצבך ומצבו של הלכוד-לאחר יאוש. ב.הפקרת האדם פצוע או בריא - מחוסר אמונה/ מחוסר הבנה / מהלם שבו סגל הפיקוד נמצא. מסתבר שיש כאלה מצבים ופשוט לא ניתן לשפוט מפקדים בסיטואציה כזאת. זאת ממש בעיה . ג.הפקרת הלוחמים מתוך התקרנפות / מגאלומניה /אגוצנטרליזם. כלומר: המפקד נחלץ מן התופת. הוא חושב שכל השאר הם סתם ברווזים במטווח סוריאליסטי ,והוא את נפשו הציל. עושה מסדר גילוח צחצוח (לא דבר רע במהלך לחימה כדי לשמור על מוראל מינימלי -אבל מיותר לחלוטין כשאתה יודע שחייליך לכודים ,חייהם מנגד ,ויש לך את מינימום הכוח לנסות לחלצם).אבל מה שחשוב לך אלה חייך וחיי כל השאר שוליים לגביך. לי נראה שהמקרה שאנו דנים בו הוא משהו בין 2 ב' ל2 ג' באפשרויות שהצעתי.
אבל גם אם מדובר במצב 2 ב' אינני חושב שעל תופעה כזאת מגיע למישהו עיטור כלשהו.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
mozes5
גולש אורח
|
17:56 27.06.04 |
|
|
111. כל מילה בסלע
בתגובה להודעה מספר 110
| |
הבנתי את ההסבר והאבחנות שעשית ............................. אנחנו לא צריכים
ביצוע: שלמה ארצי
מילים: אבי קורן
לחן: שמואל אימברמן
כבר יבשו עינינו מדמעות,
ופינו כבר נותר אילם מקול.
מה עוד נבקש, אמור מה עוד?
כמעט ביקשנו לנו את הכל.את הגשם תן רק בעיתו,
ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן שיחזור שוב לביתו,
יותר מזה אנחנו לא צריכים. כבר כאבנו אלף צלקות,
עמוק בפנים הסתרנו אנחה.
כבר יבשו עינינו מלבכות -
אמור שכבר עמדנו במבחן. את הגשם תן רק בעיתו,
ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן לה להיות שנית איתו -
יותר מזה אנחנו לא צריכים. כבר כיסינו תל ועוד אחד,
טמנו את ליבנו בין ברושים.
עוד מעט תפרוץ האנחה -
קבל זאת כתפילה מאוד אישית. את הגשם תן רק בעיתו,
ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן לנו לשוב ולראותו -
יותר מזה אנחנו לא צריכים.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
14:14 25.06.04 |
|
|
96. מדהים עד בכי. גילויים חדשים על החווה הסינית...........
בתגובה להודעה מספר 0
|
שבא לבכות.................
From : hezy <[email protected]>
Sent : Friday, June 25, 2004 11:58:15 AM
To : "סלמן " <[email protected]>, "ורדה " <[email protected]>, גבי <[email protected]>, אבי <[email protected]>, "אבי2 " <[email protected]>, אבייתר <[email protected]>, עמי אוליאל \(E-mail\) <[email protected]>, "'אורי אלגד' " <[email protected]>, "יאיר אלפרן " <[email protected]>, דני <[email protected]>, "גלבר " <[email protected]>, "גן " <[email protected]>, "דיין " <[email protected]>, "הרשקו " <[email protected]>, "ורדה " <[email protected]>, חזי <[email protected]>, "אמנון " <[email protected]>, יקי <[email protected]>, "יהודה ס " <[email protected]>, "רזי יהל " <[email protected]>, רזי <[email protected]>, "יחיאל " <[email protected]>, פיני לבנה <[email protected]>, שולמית <[email protected]>, "מאיר לוי " <[email protected]>, "מילשטיין " <[email protected]>, 'מנשה' <[email protected]>, מ. מרמורי <[email protected]>, "ניסן " <[email protected]>, אפרים סנה <[email protected]>, "אפרים סנה 3\) " <[email protected]>, "עוזי " <[email protected]>, "ענבר " <[email protected]>, "בנצי עציון " <[email protected]>, "פיני " <[email protected]>, "עמיקם " <[email protected]>, צייזלר <[email protected]>, "צביקה " <[email protected]>, "אלי קרן " <[email protected]>, "רונן " <[email protected]>, "סימן טוב שגיא " <[email protected]>, שחף <[email protected]>
Subject : מדהים עד בכי. גילויים חדשים על החווה הסינית , עד שבא לבכות !
נגמשי החילוץ היו מוכנים לטובתינו כבר בשעה 12 בלילה,
הם לא הוכנסו לשטח על פי פקודה, תקראו
חלקם , נשלחו למשימה, של בדיקת ציר שידוע שהוא היה כבר פתוח
ועוד ועוד
אני רק חושב כמה חיילים חברים היו חיים היום, אם היו שם מפקדים ראויים
עוד בגילויים בבוקר כבר פונו אלוף משנה ושני סגני אלופים- השמות ידועים
ומי נשאר בשטח הפצועים שדיממו למוות, חזי דחבש ולוחמיו והמפקדים פונו/חולצו בנגמ"ש כבר בבוקר
אני מבקש מכל המכותבים לשלוח מידע על המסדר הגדודי ביום 17/10/1973, מתי באיזה שעה, מי מהמפקדים היה במסדר,
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5907&forum=gil&omm=24&viewmode=threaded
מדהים עד בכי. גילויים חדשים על החווה הסינית , עד שבא לבכות !
חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:37 26.06.04 |
|
|
101. יומן המלחמה שלי / ספטמבר 2001 לזכר חברי הצנחנים שנפלו..
בתגובה להודעה מספר 0
|
לזכר חברי הצנחנים שנפלו בקרב
יומן המלחמה שלי / ספטמבר 2001המלחמה התחילה פתאום. פתאום כמו שאני מספר עליה. כמעט 28 שנים אחריה היא מקופלת בבטני כמו צפעוני. לא שלא סיפרתי עליה, להיפך-סיפרתי לכל מי שהיה מעוניין לשמוע, היא כמו רעל בדמי. הערב ישבתי עם יוסי מזרחי בבית-קפה וסיפרתי בפעם המיליון, עד שנקעה לסתי. לפתע הלב שלי התחיל לדפוק חזק ואמרתי לו שאני הולך הבייתה לכתוב את זה. אני כותב כמו שאני זוכר, בלי מפות וספרי קרב. ביום שישי, ערב המלחמה, עזבתי את "סנור",בסיס טירוני צנחנים. יותר נכון, העיפו אותי כי לא התאמתי להיות מ"כ. זו הייתה פלוגת טירונים של אוגוסט 1973 ולא בא לי לטרטר סתם חבר'ה נחמדים שברובם יותר אינטיליגנטים ממני, לא התייחסתי למ"פ כמו לאלוהים, נתתי להם הפסקות סיגריה ארוכות ודיברתי איתם על החברות שלהם. אחרי שלושה שבועות המ"פ העיף אותי לגדוד בבית-ליד. איציק מרדכי היה המג"ד. נכנסתי לראיון והוא אמר: "תצטרף לפלוגה המסייעת ותבוא עוד שבוע כי הם יצאו ל'רגילה' " שמתי את הקיטבג שלי באפסנאות הפלוגה וראיתי את כל הנשקים מסודרים ומשומנים. נסעתי לקיבוץ 'עמק-ברכה'. הייתה כבר שעת אחר הצהריים וכמעט לא היו טרמפים. בקושי הגעתי לשם בערב. בזמן הארוחה דיברו על מתיחות וסיפרו שקראו לנחשון שהיה מ"מ בגדוד שלי, 890. לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת, כי כבר כמה פעמים לפני המלחמה היו מתיחויות, ופעם אחת אפילו ירדנו לתעלת-סואץ למארבים וכלום לא קרה. נורית הייתה חברה שלי מהקיבוץ ושירתה כקשרית בתחנת -ממסר אי-שם לא רחוק, חצי שעה נסיעה. החבר'ה שלה, שהיו כבר ידידים שלי, הקפיצו אותי למחנה הקטן שלה. היינו חברים כחצי שנה ומשהו כבר חרק בינינו ולא ידעתי מה. הייתה איזו הסתייגות מצידה. אני אהבתי אותה מאד, אהבה טוטאלית כמו כל אהבה ראשונה. כיום, ממרום 47 שנותי אני חושב שלחצתי עליה מדי, וגם לא ידעתי לדבר. באותו ליל-שבת נרדמנו ביחד. בשלוש לפנות בוקר קמתי לשירותים ושמעתי מרחוק שריקה של מטוסי קרב. היה לי קצת מוזר וחזרתי לישון. בעשר בבוקר העיר אותי המש"ק של המתקן ואמר לי להתנדף כי הגיעו כל מיני קצינים והוא לא רוצה להסתבך. לבשתי בגדי אלף ובחוץ ראיתי הרבה ג'יפים וטנדרים וקצינים בדרגות גבוהות עד אלוף- משנה, נכנסים ויוצאים ממקלט-הקשר. בשעה שתיים התחילו בומים מהרמה הסורית ומטוסי -קרב חלפו מעלינו בגובה נמוך עמוסי פצצות. עשן עלה מהרמה ואמרתי לנורית שזו בטח תקרית גבול רצינית ושחיל-האויר שלנו יגמור את זה תוך יומיים-שלושה. לא העליתי בדעתי שיכולה לפרוץ מלחמה. הכל היה כל כך טוב, מלחמת ההתשה נגמרה לפני שלוש שנים, נכנסתי לפלוגה המסייעת שהייתה פחות תובענית מהמסלול, את נורית אהבתי אהבת-נפש, ונותר רק לחכות לשיחרור עם כמה אימונים והחזקות קו וקיבלתי 'רגילה'. נורית ירדה למקלט לבושת מדים ויצאה אחרי כמה דקות בפנים רציניות כמו שאף פעם לא ראיתי אותה, כי היה לה אופי עליז ושובב. היא אמרה לי שמשה דיין דיבר בקשר עם מוצבים שלנו שצרחו שיש סורים בתוך המוצבים וגם התחילה התקפה מכיוון מצריים. התחלתי להבין שמשהו רציני מאד קורה ושאני חייב מיד לחזור לגדוד בבית-ליד. עמדתי עם נורית מול הנוף הנשקף של עמק-הירדן והרמה העשנה. רציתי להגיד לה :"שימרי לי אמונים" אבל לא אמרתי. זה נשמע לי פתיטי וגם איזה נתק עמד בינינו. חיבקתי אותה חזק. היא אמרה:" שמור על עצמך, להתראות" וירדה במהירות למקלט. אני תפסתי טרמפ עם טנדר לכיוון הגדוד. מכוניות כבר נסעו חופשי ולפנות ערב הגעתי לבית-ליד שהיה מלא במכוניות של מילואימניקים, רכב צבאי תקוע בפקק וצעקות ולחץ אימים. רס"ן אלי שורק, שהיה מפקדי במסלול, נהיה מפקד המסייעת. התייצבתי אצלו ואמרתי שהמג"ד סיפח אותי למסייעת. הערכתי אותו מאד כמפקד וכאדם. למרות שהייתי חייל בינוני ולא ממושמע במיוחד, הוא הציב אותי משום מה להיות מ"כ -אפילו אני הופתעתי. על כל פנים הוא פקד עלי להתחייל מיד. רצתי לאפסנאות ולקחתי חגור, שכפ"צ וקסדה, אחר -כך רצתי לנשקיה ולקחתי רובה חצי-אוטומטי, מחסניות, שני רימוני רסס, הרכבתי את החגור וטענתי את המחסניות בכדורים ותוך שעה וחצי הייתי מחוייל. כמעט כל הלילה העמסנו תחמושת ממחסני החירום שאפילו לא ידעתי שהם קיימים בין האקליפטוסים המסויידים בלבן. לפנות בוקר תפסנו תנומה קלה עם נעליים. בבוקר,צמודים לטרנזיסטור הפחד התחיל לטפס עלי בקור מקפיא-דם. הידיעות ברדיו "כוחותינו בולמים בגבורה את התקפות האויב בסוריה ובסיני…"-לא הרגיעו אותי. לא הכרתי כמעט אף אחד בפלוגה חוץ מכמה מאי'ניקים שעברו איתי את המסלול. לאט התחלתי להכיר ולזכור שמות. המחיצות נפלו וחילקנו בינינו את הסיגריות, מצפים במתח עצום לפקודות. בשלוש אחרי הצהריים עלינו על אוטובוסים לשדה-דב. עישנתי סיגריה אחרונה ביחד עם אוזן. על המסלול עמדו שני"הרקולסים" פתוחים ורועמים ותוך רבע שעה העמסנו עליהם את כל התחמושת בריצה מטורפת והמראנו. לא ידעתי לאן וחוסר הידיעה רק הגביר את הפחד. ידעתי רק דבר אחד :שאני מהמלחמה הזאת יוצא בחיים, שלם, בריא, מתחתן עם נורית ועושה ילד, זה מה שחשבתי כשישבנו במטוס הרועם, חגורים, משוכפ"צים, עם קסדות על הראשים. כמה קציני מילואים סופחו אלינו. -סגן רזי יהל שהיה מ"מ שלי במסלול, סרן נחמיה תמרי, והקב"ן, סרן חיליק ביימן, כולנו חמורי-סבר ומזיעים מאד. אחרי כשעה נחתנו במדבר סיני, בראס-סודאר קרוב לקצה הדרומי של התעלה. שוב רצנו עם ארגזי-תחמושת והמטוסים המריאו. התמקמנו בווילות ישנות של המצרים, כנראה ממלחמת-ששת-הימים, קרוב לבסיס חיל-הים שננטש. הערב ירד. שמענו בומים מרחוק. התחלתי לחוש רעב מציק ואוכל לא היה. סופחתי למחלקת מקלעים כבדים והתמקמנו על גג של וילה עם נשק ב"היכון" צפונה. טנקים עמדו בין הווילות וגם סוללת טילי הוק. מרחוק נראו הבזקים. פתאום שמעתי שריקה שהפכה לשאגה וחץ כחול - -זהוב מרהיב טס נמוך, תפס מהירות וגובה ושבר פתאום ימינה. מישהו צעק: "הוק!!" והטיל טס כמה שניות ופגע במה שנראה כמו שלד מסוק בוער ונופל כמו בסרטים. כולם הריעו חוץ ממני. מרוב רגשנות. יסלח לי אלוהים אם יש אחד כזה -מזל שלא כולם היו כמוני. בבוקר יצא המ"פ אלי שורק עם כמה ג'יפים נושאי תול"ר (תותח נגד טנקים) לכיוון כוחות מצריים והשמיד מספר כלי רכב, אולי אפילו טנקים. אני מעריץ את אומץ ליבו עד היום. בג'יפ פתוח אתה כמו ברווז במטווח. ראיתי כמה חורי כדורים שפגעו בג'יפ ובמושב שלו. חיל אחד, צבי קורא, תותחן תול"ר, ישב בווילה אחרי ההיתקלות וסיפר לחבר בקול נסער שראה גופות של מצרים עפות באויר, על הזעזוע של הפגישה הראשונה במוות ואני עמדתי והקשבתי וחשבתי על נורית. שוב ירד הלילה, שקט יחסית. נדמה לי שכל חטיבת הצנחנים הסדירה הייתה שם. קיבלתי רשות לצלצל הבייתה ובדרך לטלפון עברתי ליד חדר -המלחמה בווילה גדולה. עמדתי בפתח. במלחמה הדיסטנס יורד. ראיתי את המח"ט עוזי יאירי, לא מגולח ועייף, מדבר בקשר וטלפונים ואת הסמח"ט אמנון ליפקין, מגולח ושאנן מדבר בשלושה מכשירי קשר בקור-רוח. הוא התקרב לפתח עם מפה ביד ואני שאלתי אותו כמו ילד חרד : "המפקד,יהיה בסדר?" הוא חייך אלי חיוך טוב ושקט ובגובה העיניים אמר: "אל תדאג חייל " וחזר לעניניו. הלב שלי נרגע. הביטחון שהוא נסך בי עודד אותי נורא והלכתי לצלצל להורים ולנורית. הרגעתי את ההורים שלי וביקשתי שישלחו סיגריות וממתקים. צלצלתי לנורית. קול זר העביר אותי אליה. שום שמחת שיחה לא
נדלקה בקולה שאלתי מה קורה והיא ענתה שהמצב מחורבן לכולם, שהערתי אותה מהשינה ושאני ארגיש טוב וניתקנו. חזרתי לווילה ועליתי על הגג מהורהר ומרגיש מוזר. ג'אבל הרס"פ מצא בבסיס חיל-הים מציות ישנות ומסריחות, אבל אכלתי -הייתי מת מרעב. נמנמנו בתורנות על גג האבן ושמרנו. עם השחר חלפו נמוך מעלינו ארבע רביעיות של 'פאנטומים' עמוסים בפצצות ורקיטות וכולנו שאגנו בשמחה "תתקעו להם ולאמא של הבני-זונות!!!" -ואחרי חצי שעה ראינו אותם חוזרים כששתי רביעיות הפכו לשלישיות ושתקנו. באותו יום נהרג מישהו מהפלוגה. הכרתי אותו רק בשמו, פתיחי. בקרב עם כוח מצרי הוא ישב בזחל"ם ישן וירה במקלע. כדור בודד חדר את חריר הירי ופגע בראשו. פתאום המוות נהיה קרוב מוחשי, ומפחיד יותר. אחרי 28 שנים הזיכרון קצת מתעתע. היינו בווילות כמה ימים. אולי שבוע. זכור לי במיוחד לילה אחד שבו נחמיה תמרי אירגן סיור אלים נגד כוחות מצרים ופקד על כל מי שיש לו נשק מחלקתי ו /או אנטי-טנקי להצטרף לכוח. לי, כאמור, היה רק רובה פשוט ועמדתי בצל. חצי ירח האיר את המדבר הנוהר. אל הכוח שלו יצאו ררנ"טיסטים, בזוקאים, מא"גיסטים ומיקלעוניסטים. נשארתי בווילה ושמרתי. הם חזרו שלמים עם שחר. הסתבר שהם שכבו במארב חי"ר ו- 15 טנקים מצרים עברו 20 מטר מהם. נחמיה החליט בתבונה שפתיחה באש תהיה התאבדות והתקפל בשקט כמו שהוא יצא. שמחתי שלא היו עוד הרוגים. באותו לילה צלצלתי שוב לנורית ושוב היא נשמעה ללא העליזות הטבעית שלה ועדיין לא הבנתי מה קורה לי ולה. בדרך לוילה מצאתי את "הספר המשוגע" של חיים גורי ושמתי בתרמיל.יום אחד קיבלנו פקודה לעלות לאוטובוסים עם כל הציוד והתחמושת. ג'אבל הרס"פ מצא אבקת פודינג לימון ובתוך האוטובוס עברו הכוסות. הצרפתים אומרים שהרעב הוא התבלין הכי טוב, והפודינג הזה היה אחד הדברים הטובים שטעמתי. התחילו לספק לנו מנות קרב אישיות ומציות ישנות באופן סדיר. התחלנו לנסוע דרומה בוואדי סודאר. ברכבת האוירית שזרמה מאמריקה קיבלנו מעילים חדשים וטילי-כתף אישיים נגד טנקים. השמועה עברה שצה"ל ידחוף את המצרים לתוך וואדי סודאר ואנחנו יחד עם השיריון וחיל האויר נרסק אותם שם. אבל הדברים התנהלו אחרת. כל יום נסענו דרומה מתרחקים מהמלחמה. בערב האוטובוס עצר על הכביש, עלינו על המדרונות והתחפרנו כל יום מחדש. ביום שישי, בלילה השביעי של המלחמה, ישנתי שינה עמוקה מאד בתוך השוחה שחפרתי. מישהו העיר אותי בבעיטות ברגליים. התעוררתי בבהלה ושמעתי אש תופת לכיוון השמיים. איך לא התעוררתי השד יודע. המישהו אמר שמסוק מצרי עבר והוא כנראה יחזור ממזרח. טענתי את הנשק וחיכיתי. שמעתי רעש מסוק מפמפם וראיתי צללית חשוכה ונמוכה באויר. יריתי בו חצי מחסנית ופיספסתי אותו. נזכרתי שצריך לירות כמה דמויות לפניו כדי לפגוע בו ואת החצי השני פגעתי בו-ראיתי את הנותבים חודרים, כל הפלוגה ירתה בו אבל היה להם מזל והם התחמקו. בוקר שבת. המשכנו את הנסיעה דרומה. הוצאתי את "הספר המשוגע" והתחלתי לקרוא על תל-אביב בתקופת המנדט הבריטי. הספר היה כל כך מרתק וכל כך נכנסתי בו, ששכחתי כמעט שאני נמצא בעיצומה של מלחמה גדולה. כבר נראינו כמו קופים, מלוכלכים ומסריחים ולא מגולחים. איציק מרדכי הוציא פקודה :כולם מתגלחים ללא יוצא מן הכלל, בלי זקנים ובלי פיאות. משום מה התמרמרנו אבל כולם התגלחו. רק אחרי שהתגלחתי, הבנתי שזו הייתה פקודה נבונה ונכונה, -הרגשתי שוב חיל ולא איזה קוף מסריח שורץ כינים, אפילו שמתי אפטר-שייב וחשבתי מה עושה עכשיו נורית, בטח מתווכת הודעות בקשר במיומנות וקור-רוח. היא הייתה קשרית מצויינת ודייקנית. מתי שהוא, יום כל שהוא שאינני זוכר אותו-הגדוד פוצל. אולי קרוב לשמחת -תורה. חלק מהחיילים פשוט נעלמו לי מהעיניים, ובעיניין הזה יש לי זיכרון לבן לגמרי. לא ידעתי לאן ובשביל מה נלקחו, לאיזה מטרה. כלום! אני זוכר שהמשכנו לנסוע דרומה רק חלק מהחבר'ה כשאני קורא, מנותק כמעט לגמרי מהסובב והמלחמה הלכה והתרחקה. לא שמענו יותר בומים, בלילות חנינו בחולות החמימים וכבר עישנו חופשי בשמירה, סיגריות שקיבלנו מהעורף בראס-סודאר. כל יום נסענו דרומה עד שהגענו לשארם-א- שיח. בשארם הודיעו שהמלחמה נגמרה, אבל לא בסוריה. עשינו מקלחת טובה, התגלחנו, שחינו, החלפנו לבנים ובגדים ובעיקר שמחנו. התפרקדנו על חוף הזהב ושמענו שצה"ל ממשיך לתקוף ולכתר את הארמיה השלישית של מצריים ואז הוכרזה, כנראה, הפסקת-האש אחרי עוד שלושה ימים של לחימה. לא ידענו כלום על הגדוד. היו שמועות שיש לנו כ- 3000 הרוגים ועוד אלפי פצועים, אבל ניצחנו, ואני נזכרתי במה שאמר פירוס: "עוד ניצחון כזה, ואבדנו". שוב יורד מסך לבן על הזיכרון. אינני זוכר איך הגענו לחבירה עם שאריות הגדוד בצד המצרי של התעלה, כנראה שטסנו משארם וזה לא כל כך חשוב. הגענו לשדה -תעופה מצרי ישן שנקרא כספירית, אולי זה שם קוד. על יד ההאנגרים ראיתי חלק מהאנשים שנעלמו לי. החבר'ה "שלי" כבר היו לידם ומרחוק ראיתי אותם תופסים את הראש בידיים וצועקים צעקות שבר. התקרבתי לאט. על בגדיהם כתמים שחורים של דם קרוש, קווי-מלח, הלם חזק בעיניהם. עם כל שם של הרוג פרצו צעקות ואני עמדתי בצד מביט מזועזע, לא מכיר את השמות. כל שם הוסיף "אוי!!!" יותר חזק. "מה??!!" -יותר מתפלץ. חברים בלב ונפש נהרגו ואני הכרתי רק שניים בשמותיהם, מילס ושוסהיים. גם דבש מהמחזור שלי נהרג והצטרפתי למעגל האבל. הם סיפרו על אחרים שנהרגו, בפלוגות אחרות, מפקדים וחברים שלי. התמקמנו בתוך ההאנגרים ולאט כמו פאזל התברר סיפור הקרב על "החווה-הסינית." הגדוד קיבל פקודה לטהר חוליות-מחבלים ליד "החווה-הסינית" והתפרס בלילה על דיונות לבנות. הם התחילו לנוע בתנועה לקראת מגע. בערך באחת בלילה נתקלו ממאה מטר באש מקלעים כבדה ומרגמות. המ"פ יקי לוי נהרג. אי אפשר היה להסתער מול אש התופת, בקושי להרים ראש ולהחזיר אש. בארזני ושקולניק ירו במקלעונים. בבת -אחת היו עשרות פצועים שריכזו אותם לטיפול. רזי יהל חיפה על הפצועים במא"ג באופן שוטף. פצצות מרגמה נחתו מכל עבר, וכמויות הפצועים וההרוגים הלכו וגדלו. זה היה ממש טבח. שלושה מ"פים נהרגו. עם שחר הופיעו טנקים שלנו אבל בגלל החושך עדיין לא זיהו מטרות אויב. יותר מחמישים הרוגים והרבה מאד פצועים עד הצהריים. לבסוף הגדוד התקפל לאחור בתבוסה מוחצת ושותתת דם. רק מאוחר יותר נכבשה "החווה-הסינית" אחרי עוד שני קרבות, ואז הסתבר שהייתה מתחם מצרי מבוצר היטב עם טילי "סאגר" נגד טנקים, מכשירי ראיית-לילה, וחזית מקלעים מחופרת. באותו לילה ארור חצה אריק שרון את התעלה על גשרים. הרבה חבר'ה סברו שהם נזרקו כבשר-תותחים לרתק את המצרים שלא יפריעו לחציית התעלה. כמה שניסיתי לברר מה באמת קרה- נתקלתי ב"ראשומון".מישהו אמר שתצלומי-האויר לא היו מעודכנים ואחר סתר אותו. חלק אמרו שאיציק מרדכי ועוזי יאירי קיבלו פקודת-קרב חפיפניקית ולהיפך. עוזי יאירי כמעט התמוטט מגודל האבידות ובמקומו מונה אל"מ בשם צימל שאסף את כל הגדוד לבית-קולנוע בכספירית ואמר בביטחון מלא שהגדוד לא נשלח כבשר תותחים וכדאי מאד לא להאמין בסברה הזו. אבל מי שהאמין האמין, ומאמינים בכך יש עד היום. אני בירכתי בסתר את מזלי הטוב. אם הייתי ב"חווה",או שהייתי נהרג, או נפצע, או מקבל הלם- קרב. בריא לא הייתי יוצא משם-זה בטוח. כל ערב בכספירית עשינו מדורה וכל ערב סופר סיפור הקרב מזויות אחרות. ללוחמים היה צורך חזק לדבר ולעבד את האבל על החברים שנפלו. בקולנוע הופיעו אמנים שונים ולאט התחלנו לחזור לשיגרה:אימונים, ארוחות טובות, מסרנו דשי"ם ברדיו, ואני מסרתי ד"ש למשפחתי ולנורית אהובת -נפשי. חזרנו לפעילות מבצעית בתוך השטח המצרי שנקרא "אפריקה" ואצלי נפתח סדק, ולא רק אצלי. כל העם היה בטראומה- -כל כך הרבה הרוגים ופצועים, איך שהפתיעו אותנו, המוצבים שנכנעו, השבויים הרבים, כמעט כל חוסננו הבלתי ניתן לעירעור לכאורה-התערער ועבר טלטלה עזה ותנועות מחאה נגד הדרג המדיני. ב"אפריקה" סיירנו ושמרנו על גשרים. בלילות השמירה הייתי שומע דומם את הלוחמים הישנים:"חפו עלי, אש, אש!" ואני חלמתי על נורית וחשבתי עליה כל הזמן. גידי בלייכר, בחור מהשכונה, היה השליש של הגדוד וסיפר לי שאליקו עובדיה, בן השכנים, נהרג, שלמה מני מהשכונה גם נהרג, הלל מעוז שהיה ראש "הקן" של 'השומר הצעיר' גם נהרג, גם אבי בוט מ"היסודי",לא היה סוף לרשימה ואני חיכיתי בקוצר-רוח ליציאה הבייתה ולפגישה עם נורית.
http://www.amirgazit.com/rafi/sipurim.html
חנן עזרן ''החשפן'' למעשה אתה ''החסמן'' http://rotter.net/forum/gil/5871.shtml
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
גירסת הדפסה
