''האם היה זדון מודע בהפקרת הצנחנים בקרב חווה הסינית??''  

העדויות שאתה מדבר עליהן שהיה הבדל מהותי בתדריך של דוביק תמרי אל הכוחות אינן מוכרות לי.

מבחינתי דוביק תמרי היה בימים ההם משהו כמו אגדה מהלכת שעליו ועל מעלליו ומעללי אחרים חינכו דורות של לוחמים. והוא אז היה משהו "בענן הפיקוד שבשמים" ממש לא בשר ודם.

אם היה הבדל כזה ובאופן מודע ומכוון דוביק תמרי שלח את הצנחנים לטבח -הרי הוא אחד האנשים הנחותים ביותר במדינה הזאת- וזאת לא תהיה ההפתעה הכי קטנה שקבלתי בימי חיי. פשוט קשה להאמין, אולי אין לי רצון פנימי להשלים עם זה - כי אז זה הרבה יותר קשה מבחינתי מאשר מעשיו של איציק מרדכי.

אנשי שריון הנם מרובעים (אל תקח ללב) אך לא אנשים רעים. למרות מה שאמרת, אני מניח שאם המח"ט שלכם היה מתבקש להקצות שלושה נגמ"שים להצלת צנחנים הנטבחים 1 ק"מ ממנו הוא לא היה מסרב.

לדיוויזיה 16 המצרית היו 2 חטיבות טנקים (מספרן 1 ו- 14).

כשאתה נותן תדריך לכח שריון שמתוכנן לנוע על ציר "עכביש" הפתוח, אתה אומר לו מי הם כוחות האויב שהוא עלול לפגוש בדרכו. הציר פתוח לכן לא תיתקלו בכוחות חי"ר שיושבים ממש על הציר, אך אתם עלולים להיתקל בכח התקפות הנגד הדיוויזיוני שכולל שתי חטיבות שנמצאות מצפון לציר.

דמיין לעצמך סגן מפקד אוגדה טיפוסי שנותן תדריך. הוא פותח את היד שלו למקסימום, ז"א יותר מ- 20 ס"מ, ועוד עושה תנועה מעגלית קטנה עם היד: האויב נמצא בערך כאן. האזור שמכסה היד הוא 30 ס"מ במפה, ז"א בערך 15 ק"מ בשטח. אם איזשהו סמב"ץ חרוץ טורח להדגיש עם טוש עבה ולכתוב "החווה הסינית", כל האזור כולו נקרא מאותו רגע בשם זה. ברור לכולנו ששתי חטיבות שריון לא יושבים בתוך עיגול של ק"מ (מתחם "אמיר" שהוא באמת החווה הסינית), אלא הכוונה היא שהשיריונאים הישראלים צריכים לשים לב לשתי חטיבות שריון שנמצאות בטווח התקפת נגד מצפון להם.

כרגיל אתה אומר דברי טעם. אבל גם בדברי טעם יש "חורים", (כך גם בגבינה שווצרית) אלא אם קבלת אותם ישר מהקב"ה, כמו משה רבנו.

החולשה העיקרית של טיעונך היא זאת: אם על כוחות שריון נאסר בפקודה לסטות אפילו מטר אחד (בהגזמה כמובן) מ"ציר עכביש" בהתקדמותם לתעלה, הרי זה משום החשש שכוחות שריון יגיעו מהמתחם הדיווזיוני עד "עכביש" וממילא ישטפו את "ציר טרטור". ואם הם עלולים לשטוף את טרטור ולהגיע עד עכביש הרי ממילא הם ידרסו את הצנחנים. אכן לא זה מה שקרה. אבל אנחנו עוסקים לא במה שקרה אלא בתדריך של סגן מפקד האוגדה דב תמרי.בתדריך לצנחנים צריך היה להציג את כל האפשרויות וכל האיומים. אני מניח שהיום הוא מבין זאת כמי שמלמד חשיבה צבאית באוניברסיטת תל אביב ומלמד תפקוד מערכתי את מפקדי צה"ל הבכירים במכון לחקר המערכה של צה"ל.

חולשה שניה: כמו לצה"ל כך גם לחטיבות שריון מצריות יש חי"ר. ידידינו עוזי בן צבי ויקי חץ חיימוביץ היו אנשי חי"ר במסגרת חטיבת שריון והם לאהיו היחידים. לפיכך, המידע שמצויות במקום שתי חטיבות שריון מלמד שיש שם גם חרמ"ש (חיל רגלים משוריין). יתכן שהיו שם גם חטיבות חי"ר עצמאיות שעליהן לא דיבר תמרי עם מפקדי השריון כי הם לכאורה לא איימו על הנוסעים בציר עכביש? בהן לא נעסוק כרגע אבל צריך לבדוק גם נושא זה. בטוח שהיה שם חרמ"ש!

תמרי בתגובה, למידע המדוייק והעדכני, פקד על עוזי יאירי ל"סלק" את קצין האג"מ ודרור צורף (היושב עכשיו באמריקה) קצין המודיעין של חטיבה 35 , מהאוהל ומקבוצת הפקודות.

זאת אומרת, ש"העפתם" מהאוהל על מנת שלא יבלבלו אותו , בנתונים חדשים , שהיו ידועים לו, גרמה כמה שעות מאוחר יותר "להעפת" נשמותיהם של צנחנים תמימים, ששו אלי קרב.

זה החור הגדול בגבינה השווייצרית בניתוח המבריק של ידידי עמיקם , ראה לעיל גם תגובתו של SELA בענין הגבינה

לאורי יש נטייה למצוא בשגגה - זדון. לי יש נטיה הפוכה.
אורי עט כמוצא שלל רב על העדות שדב תמרי אמר לשריונאים שבחווה הסינית יש שתי חטיבות שריון, בעוד שלצנחנים הוא אמר שמולם (בציר טרטור!) יש "כמה ציידי טנקים". לכאורה סתירה, אני סיפקתי הסבר אלטרנטיבי.

זה לא מנקה את דב תמרי מהרשלנות במידע המודיעיני, אך כן מנקה אותו, מחמת הספק לפחות, מאיזשהו זדון.

כך כתבתי:
"...עכשו לגבי התדריך לצנחנים של 890: התוכנית המקורית היתה סריקה באזור שבין ציר עכביש לציר טרטור, ובהמשך הורחב אזור הסריקה עוד קצת צפונה לשני עברי ציר טרטור. מה שמעניין את הצנחנים מבחינת אויב זה כוחות החי"ר המחופר (אולי עם תגבור שריון מסוים) שנמצאים ברצועה זאת, פלוס עוד 500 מ' (טווח נק"ל) מצפון.
ברצועה זאת לא היו 2 חטיבות טנקים, ולכן אי אפשר לטעון כנגד דב תמרי שהוא אמר לשריונאים דבר אחד ולצנחנים דבר אחר. לעומת זאת כן אפשר לטעון כנגדו שהוא לא טרח לברר מודיעין מדויק מה יש מבחינת חי"ר מחופר באותה רצועה, והיה הרבה!"

בפועל, עיקר הכח שבו ניתקלו הצנחנים היה חי"ר מחופר (לא חרמ"ש!), במחפורות אישיות רבות, וללא תעלות קשר ביניהן (ע"פ עדות יקי חץ, ולאחרונה גם חזי). זהו כח נייח לחלוטין (בתשובה לאורי).

עמיקם

בהגדרה של כוחות ומשימות אתה חייב להציג כוחות שכנים הן שלך והן של האויב. במיוחד אתה חייב לציין כוחות אויב שכנים שעלולים להשפיע על ביצוע המשימה. ועל אחת כמה וכמה בדפ"א לאויב אתה חיב לציין במצב כזה אופצית התערבות של כוחות נוספים כמו שריון וארטילריה שמבחינת טווח הפעולה שלהם יש להם אופצית התערבות לטובת כוחותיהם.

על אחת כמה וכמה כשמדובר במלחמה וכשהגזרה רוויה בכוחות מכל הסוגים והכוח הטרי שהוא קיבל 35-890 רק הגיע מראס סודר ואניו בקי בנעשה בגזרה.
לא כך? אתה זה למדתי בקורס קצינים- לא בפו"מ ולא בקורס מג"דים

לפי עדותם של ה"ה בני כהן וגיל דוד המידע היה זמין לדוביק תמרי עובדה שהוא העביר 2 תדרוכים לשריון בדיוק כמו שצריך. היות שהח"יר עוד יותר רך ופגיע וחדש בגזרה - היה צריך להיות סופר זהיר איתו ולא לשלוח אותם סתם כך תוך כדי סתימת פיו של קצין צעיר.

אני כן יכול להבין את הלחץ של ס. מפקד אוגדה במצבו של דוביק תמרי אחרי המכות שהאוגדה ספגה בקרבות. אבל אז הוא צריך להיות רגיש לחיי הלוחמים פי כמה וכמה.

בקטע הבא אתה טוען לזכותו של תמרי שאולי הוא היה שבוי בקונספציה כמו שכולם היו שבויים בה. אבל הוא כבר היה אמור להתעורר אחרי ה"סטירות לפנים" שהוא ואוגדתו קיבלו.

תגיד לי אתה אם מה שאני אומר אינו הגיוני.

אז תוכל לטעון ששום דבר לא היה הגיוני במלחמה הזאת. כן , זה באמת נכון- כמעט שום דבר לא עבד עם הגיון ,ואת זה מנסים לבדוק, למה זה היה כך? האם זה היה מוכרח להתנהל כך? האם יש דרך אחרת טובה ונכונה יותר?

באשכול אחר כתבתי שהדבר משול לחזרה בתשובה. בחזרה בתשובה יש 2 שלבים.
1.חרטה אמיתית (הכרה בטעויות העבר)
2.קבלה לעתיד (קבלת החלטות לעתיד על בסיס טעויות העבר כדי שלא לשוב עליהן)

כדי להשיג את החרטה האמיתית יש צורך בהכרת הטעות ובהודאה מלאה בה. את זה לא ראינו ולא שמענו ממישהו .

במלים אחרות, מביאים לבן אדם השבוי בקונצפציה מסוימת, מידע סותר, והוא לא מסוגל להתחשב בו ומעדיף להתעלם ממידע זה.

אולי זה בכלל חוק טבע שאי אפשר לעשות כנגדו כלום?

הבה נערוך ניסוי: ד"ר אורי מילשטיין שבוי בקונצפציה שהצנחנים נשלחו למותם בזדון ע"י מפקדי אוגדה 162. באתי אני, הנקלה בעבדיכם, וסיפקתי הסבר סותר. מה יעשה אורי מעתה ואילך?

א. אם מעתה ואילך יאמר אורי שאולי התזה שלו לא נכונה, סימן שבן אדם מסוגל להשתמש במידע סותר ולשנות קונצפציה , ואז אנחנו יכולים לבוא בטענות לדב תמרי שאם אורי מסוגל, למה הוא לא?
ב. אם אורי יבחר להתעלם ממידע זה ולהמשיך בתיאוריית הזדון, מה לנו כי נלין על תמרי?

עמיקם

מכיוון שאורי הזמין את כל מי שקורא את הסיכום שלו לבקר את לקוויו , אני מניח שהוא לא יכעס עלי יתר על המידה אם אעשה כן.

באופן כללי סיכום הביניים של אורי אינו מדגיש מספיק את הליקויים הראשוניים של תכנון המבצע . לעומת הליקויים הראשוניים כל שאר הדברים מתגמדים. באופן כללי הליקויים הראשונים הם:

יציאה לקרב עם מודיעין והערכת מצב לגמרי שגויים, וללא הכרה מינימאלית של השטח.
פיזור הכוח בצורה לא מקצועית.
אי צירוף נשק כבד לכח רגלי.
למעשה הסעיף הראשון הוא הכי משמעותי מפני שהוא ההסבר לכל האירוע.

עכשיו לגבי הנושא בכללותו ברור שקרב החווה הסינית היה כישלון מתחילתו עד סופו. ואולם לכל הצבאות היו כישלונות טקטיים בקרב זה או אחר,חלק מהם כשלונות גדולים בהרבה משלנו. העסקת מסקנות לגבי טיב הצבא ו\או הפיקוד אינה אפשרית על בסיס ניתוח קרבות בודדים.

יעקב גלאוזיוס

תגובת ד"ר אורי מילשטיין

יעקב שלום,

תודה על ההערות. להלן תגובתי:

1. לא עמדתי, בסיכום הביניים שלי, על "הליקויים הראשוניים" כדבריך, כי הם היו ידועים לפי שנגשנו לחקר הקרב וגם הוצגו בסרטו של ניר טויב, שלצערי עדיין לא הוקרן. ציינתי בדווח שלי את הממצאים החדשים שחשפנו. ברור שבניתוח סופי של קרב החווה הסינית נדגיש את הנקודות שהעלית. ואגב, אתה מוזמן להצטרף לצוות החוקר/מנתח.
2. אכן רק על פי קרב החווה הסינית אי אפשר להסיק מסקנות כלליות על צה"ל ועל ביטחון ישראל. אבל את המחקר שלנו לא התחלנו מאפס ולא בחלל אנו חיים. ממצאי הקרב הזה מצטרפים לממצאים ידועים חלקית לפחות על קרבות אחרים: קרב גבעת התחמושת, קרב עין זחלתא, קרב סולטן יעקב. ממצאי כל הקרבות ביחד נותנים תמונה קשה מאוד.

אורי

> שלום בני
>
>שאלה:
>
>האם נכון שצומת טרטור עכביש , שהייתה מזרחית צפונית לחווה הסינית, תראה
במירשם ששלחתי לך, הייתה חסומה כליל? לדעת חבר לחקירה, הצומת הייתה חסומה
> בטילי סאגר ושום כלי לרבות טנקים לא יכלו לעבור בצומת וזה מה שהשבית את
> ההתקדמות של 162 לדעתי, הדבר הזוי, אבל , האם עובדתית זה מה שקרה שם? במשמע
הצומת חסומה והמשך הציר טרטור ועכביש היו פנויים לגמרי
>
> אם זה נכון, אז אני לא מבין איך מח"ט 35 עוזי יאירי מיקם את התאג"ד של החטיבה
בצומת / ליד הצומת, אם הצומת חסומה אז גם התאג"ד לא יכל להיות שם.
>
> האם יודע פרטים ? והאם ארטיליריה או סאגרים ממרחק כזה יכולים להשבית אוגדה
שלמה.
>
>

-Original Message-
From: benny cohen
Sent: Wednesday, June 30, 2004 11:57 PM
To: [email protected]
Subject : שאלה דחופה: האם צומת טרטור עכביש היה חסום ????

שלום
צר לי לשמוע על הרגשתך הרעה . מקווה שאתה חש טוב יותר עכשיו.אני לא בדיוק יודע
מה עשו לכם. אבל לגופה של שאלתך , אם צומת טרטור עכביש הייתה חסומה, אז התשובה
פעמיים לא נכון! אמנם לא הגיע אלי מרשם כלשהו,אבל הצומת לא היתה חסומה על ידי
סאגרים התקדמנו כל הזמן. פשוט היה בלגן נוראי. הצומת לא היתה פנויה היא פשוט
היתה סתומה בכלים ובבלגן. כלי רכב יכלו לעבור אם הצליחו להיחלץ מהברדק. האוגדה
לא התעכבה לרגע. זה היה פשוט פקק.

לשאלה השניה לא סאגרים ולא ארטילריה יכולים לעכב שריון. ארטילריה אינה מסכנת
אותנו כל כך . המדפים היו סגורים ואת הדרגים השארנו מעט מאחור. לא חשנו בעיכוב
ועברנו בצורה המהירה ביותר האפשדרית של נסיעה בפקק..גם המשך הציר לא היה פנוי.

רק בקטע של החצר וסביבתה היה יותר קל לעבור . ואכן כל מי שנכנס לחצר עבר תוך
דקות לצד השני. ממש לא היה עכוב.

צר לי שזה לא עונה למשאלתך. מה קרה אתכם, מאד מצער. אבל אנחנו לא היינו מודעים
לכך כלל. לא לתדריך שלכם לא למציאות שלכם בשטח. והחילוץ שהגדוד של אהוד ברק היה
אמור לעשות לא היה לנו צל של מושג את מי מחלצים. פשוט התיחסנו שיש לנו כח יותר
קטן.

למה עשו לכם את זה? אני מניח שאו חוסר קריאת קרב של מפקדיכם או סתם טפשות. חבל
היה על כל אחד מכם שנכנס לשם. קרבן שווא. את אותו הדבר אני אומר על גבעת
התחמושת. למה עשו להם את זה?

בברכה
בני כהן

אם כן, העדות ההיא קשורה אמנם בעקיפין לענין החווה הסינית- ואסביר זאת מיד . אבל במישרין היא קשורה יותר במלחמות הגנרלים .

איך היא קשורה לחווה הסינית.
החווה הסינית היתה בדיוק על ציר טרטור המפורסם, שבעצם חסם את ציר המעבר לצליחה ואת ציר הלוגיסטיקה לצולחים- על כל המשמעויות הנובעות מכך.

אז הצנחנים שלחמו בחווה הסינית למעשה העסיקו את הכוחות המצריים - למרות שבסופו של דבר גם הציר עצמו טווח היטב ע"י המצרים בהתקפת הנגד שלהם - וכמעט שנסגר לגמרי מספר פעמים.
היו שטענו שלא היה כל צורך בלחימה בחווה הסינית -והיו שטענו שכן היה צורך בכך. אני אישית רק קראתי ולמדתי על כך ממקור שני ושלישי -כך שאני לא גורם קובע.

שכל ישר
חבר מתאריך 22.4.04
90 הודעות 21:14 28.06.04

4. דדו ובר לב התכוונו לפטר את שרון.

דיין מנע זאת מהם בגלל קשרים אישיים וחיבתו לשרון.
עם ישראל צריך להצטער שהם לא עשו זאת.
היו נחסכים מאיתנו הרבה צרות.

טענותיו של מילשטיין לא עומדים במבחן ההצלבה עם מקורות אחרים.

מילשטיין לא בא בידיים נקיות.

אני אומר לך זאת כמי שיודע כמה דברים על המלחמה הארורה הזאת.
אריק שרון כדרכו תמיד התנהג בשרלטנות קטלנית. הוא סירב פקודה לדדו (קרא את הספר "דדו"). דדו בספרו מעיד שהוא רצה לפטר את שרון אבל דיין מנע זאת ממנו. אין כאן פוליטיקה כי דיין היה איש העבודה. תופתע גם אריק שרון היה איש העבודה. שרון היה איש של בן גוריון ושל דיין. גם שמואל תמיר מעיד על כך בספרו האוטוביוגרפי.

בניגוד למקובל לחשוב, אחרי ששרון לא קיבל (בצדק !) את הרמטכ"לות, הוא פנה אל יוסי שריד ולא אל בגין כדי להקים כח פוליטי חדש.

למרות הצלחותיו שרון היה שרלטן במלחמת יום כיפור. קרא את מה שכתב עליו דדו כששרון היה קצין אג"ם שלו בפיקוד צפון.

שרון היה שרלטן במלחמת שלום הגליל.

ועתה שרון הוא שרלטן ושקרן כהרגלו ביחסו למתנחלים.

הבעיה של מילשטיין שהוא כל כך שונא את מנהיגי העבודה והיו להם אנשים טובים! והוא "מסונוור ! ממנהיגותו הדורסנית של שרון.

כשהוא לא קיבל את הרמטכלות אמרו לעצמם הקובעים, לטובתה של מדינת ישראל, לא מדובשך ולא מעוקצך. הנזק שהוא מביא עולה הרבה על התועלת.

דדו נאמן בעיני

הרבה ממה שמילשטיין אי פעם יהיה מסוגל להגיע אליו.
אין איש צבא אחד שלא הביע הערכה לאופן שבו דדו ניהל אסטרטגית את המערכה. הוא פישל בכך שנתו אמון רב מדי לזעירא אבל מהרגע שבו הבין מסר ימים לפני יום כיפור שהמלחמה עומדת לפרוץ הוא ניהל אותה ללא שגיאות למרות הקשיים שהערים עליו אריק שרון.

הספר של ברטוב מבוסס על הקלטות אוטנטיות שנעשו בבור ללא בישולים.

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
9631 הודעות 23:57 28.06.04

17. שטויות! מרגישים שאתה דובר מטעם!

בזמן האחרון פורסמו הקלטות שנשמרו אצל אחד מחייליו של גורודיש. שם שומעים בפירוש שבר-לב מורה בקשר "שאריק לא יחצה ראשון" (את התעלה)
השמאל היה פאשיסטי כבר אז. דם יהודים לא עניין אותו. מניעת תהילה צבאית משרון ממניעים פוליטיים - כן עניין אותו.

בר-לב היה רמטכ"ל מושחת שבזמנו הושחת צה"ל.

ארוחת שחיתות בימי ה' בשבוע בכל יחידות צה"ל היתה המצאה שלו.

גם הבן שלו, עומר בר-לב, היה אחד הכשלונות הגדולים בפיקוד על סיירת מטכ"ל. גם הבת שלו, נדמה לי שקוראים לה ורד, זכתה ל'סיבוב' עם הרבה חבר'ה מהצנחנים שהתפארו בכך....(את זה אני יודע מידע אישי)

שמאלנות היא מצב נפשי, לא מצב של חוסר ידע. האתר שלי לזכר רבין: www.readme.biz

שכל ישר
חבר מתאריך 22.4.04
90 הודעות 01:13 29.06.04

בתקופת מלחמת יום כיפור לא היה שמאל \ ימין במובן של היום

דדו היה במונחים של היום נץ ימני כשלידו ליברמן יונה צחורה.
שים לב. איש אמונו של דדו היה גנדי! אבל, חברו הטוב של דדו היה גם בר-לב.

גולדה דיין רבין דדו אלון (גם פרס היה אז שר בממשלה) כולם תמכו אז בהתישבות באופירה, נחל סיני, חברון גוש עציון גוש קטיף.

הם במלחמת יום כיפור כולם רצו להציל את המדינה ! איך אפשר להגיד עליהם (אז) שמאלנים ?

וכולם התנגדו אז לשרון בגלל שהוא איש לא אחראי (כולם חוץ מרבין שלכאורה בעיניך איש שמאל) !!!

הלוואי עלינו היום ראש ממשלה כמו גולדה. האישה היחידה שהיתה יכולה לדבר בתקיפות ללא יראה עם ניקסון קיסינגר והעולם כולו. בגין עם כל התקיפות שלו לא התקרב אליה.

השגיאה היחידה שעשתה גולדה היה שבחרה את דיין כשר בטחון שהיה לו בטחון עצמי מופרז ובכך הביא עלינו אסון.

גולדה היתה אשת ימין אמיתית כמו שלא רואים היום. (נעמי שמר ז"ל מזכירה אותה אבל אז כולם היו כאלה) היא עמדה על הצרכים הבטחוניים הטריטוריאליים של ישראל בכל נאום שנשאה בחו"ל והעולם העריך את זה.

יש איזה במה בעולם שאריק שרון יכול להגיד משהו ?

אין מדינה באירופה שמוכנה לארח אותו. באירופה הוא מצורע ובארה"ב גם. ללוויה של רייגן לא הזמינו אותו כדי לא להתבייש בו.

אורי מילשטיין
חבר מתאריך 16.3.03
86 הודעות 06:19 29.06.04

30. יש להפריך טיעונים ולא לעסוק בשנאותיי ובאהבותיי

טיעון פסיכולוגיסטי באגורה על שנאותי ואהבותי אינו מעלה ואינו מוריד. הוא מלמד הרבה רק על "שכל ישר" ועל תובנותיו. משימתו של מי שאינו מקבל את טיעוניי היא להפריכם. בדיונים בתקופה האחרונה ב"רוטר" עסקנו בקרב "החווה הסינית" ולא באישיותו של אריאל שרון, ולא בשנאותיי או באהבותיי. למיטב הבנתי, איש לא הפריך שום טיעון שלי בענין בעניין החווה הסינית ולא הזים שום נתון שהעליתי.
לגבי טיעוניו של "שכל ישר" על שרון אתיחס לנקודה אחת. כתבת שדדו ביקש לפטר את שרון. לפרשה זאת הקדשתי עמודים רבים בספרי "קריסה ולקחה", פרק עשירי: "נטישת אופציית ההכרעה". קרא, "שכל ישר", את הספר או לפחות את הפרק, הפרך באופן מבוסס ולא בטיעונים מסוג "כמי שיודע כמה דברים", את הנתונים לגבי פרשה זאת ואסיר את הכובע בפניך.

אופציה נוספת היא שפילוביץ המדהים יעשה לכולם שרות ויעלה לאוויר את צילום העמודים העוסקים בנסיונו של דדו להדיח את שרון: 301-296.

ד"ר אורי מילשטיין, לבקשתך, מצ"ב העמודים העוסקים בנסיונו של דדו להדיח את שרון: 296 - 301 !!

גד' 890 / 35 נשלח בכוונת מכוון לגיא ההריגה ע"מ לשמש טרף / תעסוקה /הטרדה / הסטת תשומת לב (מחק את המיותר ) עבור הדביזיה המצרית שאיימה על מבצע צליחת התעלה ע"י אוגדה 143 (שרון)

המעשה הזה נעשה בציניות וללא התראת אמת למפקדי הכוח עוזי יאירי וכל שדרת הפיקוד שתחתיו. (עדות גיל דוד)

אתה וחבריך הייתם כנראה בשר התותחים עבור הצליחה!

לי היה מספיק, אם היו מגדירים שהמשימה היא הטרדה, אזי היינו מטרידים אותם מראש הדיונה הסמוכה

לפחות חטיבת טנקים אחת, שעמדה בבטלה גמורה ועשת תצפית סרט על הטבח, יכלה לבוא ולהטריד עוד קצת את המצרים, אבל היה נוח יותר לתצפת.

הטעות בהבנה שלך, בעניין (ואת זאת אמרתי בסדנא) כי בגלל הידיעה שהביא גיל דוד, היו צריכים מפקדי 35 לסרב פקודה עד שיקבלו תמונת מודיעין דווקא לאור המידע של גיל דוד, עד שיקבלו קציני ארטיליריה, שלבושתם של מפקדי 35 , השאירו, בפקודה ברס סודר, עד שיקבלו פלוגת טנקים לסיוע ועד שיבטל דוב תמרי את ההוראה לנוע פרושים כברווזים, ללא עומק, פטנט שברן למד במלחמת השחרור ואילץ את מח"ט 35 (ככל הידוע לי) לנוע בפריסה אופקית.

לא התייחסת למה שאומרים היום, מפקדי הקרב ההוא, ליפקין ומרדכי , על המידע שהביא קצין האג"מ של חטיבה 35 , בנוסח "מי מאכיל אתכם קשקושים" ו "לא שמעתי זאת מעודי" ןחבל.

דווקא, הקטע שלא התייחסת אליו, הינו החשוב והעיקרי בתגובתך

מפקדים ראויים אכן צריכים לעמוד על דעתם ולא להתקרנף ,אבל אנחנו מדברים על זמן מלחמה ,לחץ , הצורך להתארגן מהר וסביר מאד בעיני שמנסים להזיז כל טרדן במהלכת העברת הפקודה.
האין זה מתקבל על הדעת?

https://rotter.net/forum/gil/5919.shtml#8

בנצי עציון – קצין מסופח, לפני כן סגן מפקד הפלוגה.

עזבתי את הפלוגה לקראת אימון קיץ, הגדוד יצא לנופש בעכו ואני התחלתי קורס מפקדי פלוגות יחד עם גיורא איילנד וג'קי חכים. היינו אמורים לחזור לגדוד, גיורא כקצין מבצעים ואנחנו כמפקדי פלוגות. ביום ראשון, שבוע לפני המלחמה עלינו לאימון ברמת הגולן, התמקמנו במחנה מול מפקדת נפאח. באותו יום בשעות הצהריים פינו אותנו יחד עם כל מפקדת נפאח לגשר בנות יעקוב לכוננות ספיגה, לא שייכנו את זה למשהו עתידי, אחרי שלוש שעות חזרנו לאימון אחרי שהודיעו לנו שהכוננות הסתים. גם כשראינו את יאנןש מפקד חטיבה 7 מסתובב עם קהלני, אחד ממפקדי הגדודים שלו, מסיירים באיזור, לא חשדנו בכלום והמשכנו להתאמן על זחל"מים עד יום חמישי של אותו שבוע וחזרנו לבה"ד 3. הקורס שלנו נחשב באותה תקופה כשני בחשיבותו בצבא אחרי פו"ם.
ביום ששי בצהריים יצאנו הביתה מבלי לדעת שמשהו הולך לקרות, ביום כיפור הלכתי עם אבא שלי לבית הכנסת במקום מגורי בני ברק, לקראת השעה 10 בבוקר ראיתי אנשים מחפשים בבית הכנסת אנשים אחרים ושלפו אותם החוצה מהתפילה בהם גם מוטי גלוסקא שלקח חבר שלי.
ב 2 הייתה אזעקה שבישרה על תחילת המלחמה, היה מחזה מוזר שבבני ברק אנשים התחילו לנסוע במכוניות ביום כיפור כי אף אחד לא חשב על מלחמה. עליתי על מדים ונסעתי לבית ליד המקום הטבעי שלי, להורים שלי אמרתי שבטח עד הערב אחזור, לכן לא לקחתי אתי כלום, רק בגדי א' ונשק.
הלכתי ברגל לצומת גהה ומשם תפסתי טרמפ לבית ליד, במקדת הגדוד פגשתי את איציק המג"ד ששלח אותי לפלוגה ב' , הבנתי שמשהו שאנחנו לא רגילים אליו קורה, משהו הרבה יותר רציני מתמיד, אמרתי ליקי שאני לרשותו בכל מה שהוא צריך והתחלתי לעזור לפלוגה לארגן את הציוד שלהם.
היו שמועות שלוקחים אותנו לרמת הגולן ואחר כך היו שמועות על סיני. איציק התבקש לשלוח כוחות למרחב שלמה, הוא שלח את פלוגה ה' ואת אחת משתי פלוגות פברואר בפיקודו של דני, הוא שלח עם שמואליק ארד סגנו לסיני, בבית ליד נשארנו יחד עם פלוגת הרב"טים ופלוגה ג'.
ביום ראשון אחר הצהריים הוטסנו משדה דב לראס סודר, שם נאמר לנו שאנחנו קו הגנה מפני שריון מצרי, לא היה לנו תפקיד מוגדר, עלינו על גגות הווילות ששמשו איטלקים שתחזקו את שדות הנפט בראס סודר, עיקר הפעילות שלנו הייתה תורנויות שמירה כדי לעצור את המצרים אם יגיעו. ביום חמישי נסענו לאבו זניימה שם התמקמנו על הגבעות ועשינו בטן גב. בראס מלעב שהיה מעבר הכרחי והיה ברור שהמצרים יתקיפו אותו, בא אלי יקי ואמר לי: "אתה סמ"פ, זרקתי את אייל רז", אמרתי לאייל שיהיה רגוע כי אני מכיר את יקי וזה יעבור לו, חוץ מזה מי מחליף סגן באמצע מתחמה, מה עוד שלא רציתי לעשות תפקיד קשה, היה לי ספר שנתן לי דני אנגל בשם: "מפקד הרפאים" על יחידה לפשיטות ארוכות טווח שהקים אותה קולונל ליווינגסטון, הם פשטו פשיטות לעומק שטח האויב הגרמני בעיקר על שדות תעופה גרמניים ומאוד רציתי לקרוא את הספר הזה.
ב 15 לאוקטובר הגיעה פקודה לרדת מאבו זניימה ולהגיע לא טור משם היינו צריכים לפשוט מעבר לקוי המצרים, באמצע הדרך הגיע שינוי ונאמר לנו שאנחנו עולים צפונה לרפידים. מרפידים עלינו על אוטובוסים ונסענו לטסה, ידענו שבטסה נקבל פקודת מבצע לפעילות בלילה.
יקי חזר מתדרוך אצל איציק, הוא אסף את קציני הפלוגה ואמר לנו שהאוגדה של ברן אמורה לעבור עם ציוד לצד השני של התעלה, בדרך יש ציידי טנקים שעלולים להפריע להם לעבור, המשימה שלנו היא ללכת בפריסה רחבה ככל האפשר, כחלק מהגדוד ולנקות את השטח מציידי הטנקים.
הגענו מטסה במסוקים לעכביש 55, קיבלנו תדרוך אחרון והתחלנו ללכת, הפלוגה שלנו הלכה בחוד, המחלקה של חזי מצד ימין המחלקה של שאול מילר מצד שמאל והמחלקה של איתן מאחור. אני הייתי בחוד בתוך החיילים של המחלקה של שאול בצד ימין שלי היה מפקד הכיתה מיכאל. יקי היה בין המחלקה של חזי למחלקה של שאול. תוך כדי הליכה ירו עלינו מכוחותינו שבאזור התעלה ולמזלנו איש לא נפצע, בהמשך הדרך ראינו לאורך ציר ההליכה שלנו חיילים הרוגים עם נעליים אדומות.
במשך זמן ההליכה המצרים ירו לתוך החשיכה פצצות תאורה לבנות, כל פעם שהשמיים הוארו על ידי פצצות אלה, ירדנו במקום, תכיפות הפצצות האלה לא הדליקו לנו נורות אדומות שמישהו צופה בנו. מדי פעם השמיים הוארו על ידי הפצצות ואנחנו ירדנו במקום וחוזר חלילה עד שהתחילו היריות, בהתחלה כמה צרורות ואחר כך אש יותר חזקה. מישהו צעק: "בנצי יקי רוצה אותך", כשהגעתי אליו הוא שכב מכורבל על הצד כמו בדיוק כמו שהוא נהג לישון, ישראל אטלסביץ' החובש עמד לידו, שאלתי מה המצב של יקי והוא אמר לי שהוא שיקי נפצע והוא לא יודע מה יש לו. יקי היה בלי הכרה ולא הגיב לניסיונות שלנו לדבר אתו, בדקתי לו את הדופק, היה לו דופק חלש מאוד עד שהוא הפסיק, לפי הבעת פניו ראיתי שהוא כבר לא חי, לא הצלחתי לראות איפה הייתה הפגיעה שלו.
הדבר הראשון שעלה לי בראש היה שצריך לארגן את מי שישנו שם לכוח לוחם מסודר, שמעתי צעקות של חיילים: "חובש, נפגעתי" אבל לא ראיתי בעיניים מישהו שנפגע. לידי שכבו רונקו ואטלסביץ', האש המצרית הייתה כבדה ומאוד מדויקת.
כדי לעשות סדר, שאלתי את רונקו "איפה שאול"? הוא אמר לי שהוא לא יודע, שלחתי אותו בזחילה ברדיוס של כמה מטרים כדי שימצא אותו, הוא חזר ואמר שמילר וגרדין נהרגו, הוא היה מאוד היסטרי, נתתי לו סטירה הגונה והוא נרגע. כשהבנתי שיקי, מילר וגרדין נהרגו, התחלתי לחפש מי ישנו, לא ראיתי את חזי ומהקשר הבנתי שאיתן נמצא באיזשהו מקום ברתק וניסיתי למצוא את אייל רז.
דבר ראשון, דיווחתי לאיציק המג"ד בקשר על המצב, אמרתי לו: "כאן משנה לשעבר של שניים, קודקוד נהרג, אחד המשנים שלו נהרג ויש לנו הרבה הרוגים ופצועים", מי שהוא אמר לי לעבור מנוהל קשר ולדבר באופן גלוי, אמרתי בקשר שיקי ומילר פגועים ושחיילים חוטפים אחד אחרי השני, הסתכלתי ימינה ושמאלה וראיתי שכל מי שיורה חוטף צרורות רציניים, הבנתי שהבעיה היא שהמחסניות של הרומ"טים טעונות בסדר של שני כדורים רגילים ואחד נותב, המצרים ראו את הנותב וירו אש חזקה לכיוון שלו. נתתי פקודה להפסיק את האש וככה נמנעו עוד כמה נפגעים לחיילי הפלוגה.
ראיתי שמסביבי אין מספיק חיילים בריאים, חיפשתי את חזי בקשר והוא אמר לי שהוא שוכב באיזה מקום ויש לו את אייל רז פצוע ושג'קי חכים ונעים נהרגו ויש לו עוד הרוגים ופצועים. פניתי לאיציק בקשר ואמרתי לו שיש לי יותר פצועים והרוגים מבריאים ואני לא יכול להסתער קדימה כי כל מי שהרים את האף שלא מעל למסתור בו הוא היה נפגע מיד, חוץ מכך, לא היה לידי בטווח הקרוב אף מפקד שיכולתי להיעזר בו, לא אמרתי לו שנתתי פקודה להפסיק לירות ואמרתי לו שצריך לשלוח כוחות לחילוץ. איציק אמר לי שהוא שולח את אלי שורק ואני אצטרך להזדהות בפניו כדי שהוא ידע לאו להגיע. הורדתי את הקסדה מהראש והכנסתי את הפנס לקסדה והבהבתי לכיוון של אלי שורק בצורה כזאת שהמצרים לא יראו את ההבהובים ולא יזהו את המקום שאני נמצא בו. דיווחתי לחזי על הגעתה של הפלוגה המסייעת ואמרתי לו שברגע שאלי שורק יגיע, אני אנסה להגיע אליו. כשאלי הגיע אלי אמרתי לו: "שטח מלא בפצועים והרוגים, מי שתצליח להוציא, תוציא, אני חייב ללכת לחזי כדי לראות מה קורא אתו כי הוא צריך עזרה בעיקר בגלל שאייל רז פצוע בצורה לא קלה". לקחתי את מכשיר הקשר של יקי והתחלתי לזחול לכיוונו של חזי, כל הזמן צעקתי: "חזי, חזי". באיזשהו שלב נמאס לי מהזחילה והתחלתי ללכת על ארבע, נמאס לי גם מזה והתחלתי לרוץ תוך כדי צעקות עד שהגעתי למקום שחזי היה.
הם שכבו בבור מורחב של פגז, היו שם חמישה או ששה חיילים בבור, חזי דחבש, דני שרבן, יוריק ורטה ואלי קרן ואייל רז שכב פצוע קשה. ומסביב שכבו עוד כמה חיילים במחפורות, בבור אחר של פגז די סמוך אלינו שכב חזי שוהם כשלצידו מכשיר קשר.
התרגזתי ושאלתי אותם למה הם לא מפנים את אייל כי פציעתו הייתה פציעת בטן קשה, חזי אמר לי שלפי הנחיית החובש אי אפשר להזיז אותו ממקומו. קראתי לאיציק בקשר וביקשתי לשלוח רכב כדי לחלץ את אייל, התשובה הייתה שכשתהיה אפשרות יישלח החילוץ. אייל היה כל הזמן בהכרה, הוא הלך ונחלש הוא שכב על הגב ולא הוציא מילה מפיו, ומדי פעם שמענו גניחה חלושה יוצאת מפיו, החובש התריע שהוא הולך ונחלש ואם לא יגיע פינוי הוא לא יחזיק מעמד, קראתי לאיציק עוד כמה פעמים בקשר וביקשתי רכב חילוץ, החילוץ לא הגיע, הבנתי שעזרה דרך המג"ד לא תגיע. תוך כדי כך דיווח לי חזי שחוץ מג'קי חכים, גם נאור ונעים נהרגו, על הרוגים אחרים לא ידעתי.
ראינו את החיילים המצריים מאוד קרובים אלינו, למזלנו הם לא ראו אותנו, הסתכלתי על החיילים מסביב וראיתי שהם שוכבים בתוך חפירות אבל הישבנים שלהם בחוץ, צעקתי אליהם שיחפרו יותר עמוק כדי שהמצרים לא יראו אותם כשהשחר יעלה.
כשהשחר עלה ראינו מחזה סוריאליסטי, כמה מהמצרים הקרובים אלינו, לקחו פסק זמן מהקרבות ופתחו קופסאות שימורים והתחילו לאכול ארוחת בוקר, האצבע רצתה ללחוץ על ההדק ולירות בהם אבל הם היו יותר גבוהים מאיתנו וזה נתן להן יתרון ואם היינו יורים הם בודאי היו מצליחים לפגוע באנו.
בשלב מסוים ראינו שני טנקים מתקרבים אלינו בשעטה, טנק אחד זיהה אותנו וכיוון עלינו את המקלע המקביל שלו והחל לירות עלינו, הוא כנראה חשב שאנחנו מצרים, אני חושב שלעמדה של חזי שוהם הוא ירה לפחות 300 כדורים, חזי התחיל לחפור עמוק מאוד ובמהירות לתוך הבור שבו שכב ובנס הוא לא נפגע, גם אנחנו התחפרנו מה שיותר עמוק. חיפשתי אמצעי זיהוי כדי לאותת לו שהוא יורה על כוחותינו, לקחתי את העוזי של החובש ונפנפתי לו כדי שיבין שהוא יורה "אש על כוחותינו". האש הוסטה מאתנו, הטנק חלף על פנינו ואחרי כמה מטרים, הוא נפגע, והחיילים שהיו בתוכו קפצו ממנו, חלקם פצועים והצטופפו יחד אתנו בתוך הבור גם הטנק השני נפגע וחייליו הגיעו אלינו..
בשלב הזה היה כבר אור יום, פתאום הגיע אלינו נגמ"ש בודד, המצרים משום מה לא ירו עלינו, קמתי והלכתי בנחת כאילו אין מלחמה, ניגשתי למפקד הנגמ"ש, זיהיתי אותו כקצין חרמ"ש שהיה אתי בקורס קצינים. שאלתי אותו אם הוא יכול לנסוע עם דלת אחורית פתוחה, הוא השיב בחיוב ופתח את הדלת האחורית, אני לא מבין למה המצרים לא ירו על הנגמ"ש או עלי למרות שהייתי מטרת דמות מאוד חשופה בשטח. קראתי לחזי שיעלה את כל החיילים על הנגמ"ש, העליתנו את אייל רז ואת כל הפצועים שהיו אתנו, עליתי על הגג של הנגמ"ש ליד מושב המפקד והחזקתי באנטנה כדי שלא אפול, הנגמ"ש הסתובב והתחיל לנסוע, מזל מאלוהים שהמצרים לא ירו עלינו, תוך כדי הסיבוב של הנגמ"ש ראיתי שחזי נשאר מאחור עם עוד כמה חיילים, צעקתי לו: "למה לא עלית"? הוא ענה לי משהו אבל לא שמעתי את התשובה, אמרתי לו: "אנחנו פורקים וחוזרים לקחת אותך". הגענו לנקודת פינוי הנפגעים הורדנו את אייל רז והפצועים האחרים ואמרתי לנהג בו נחזור, הוא אמר לי שהגיעה פקודה לא להיכנס יותר לשטח כי מי שנכנס נפגע.
התחלתי לחפש את איציק המג"ד, רציתי לדווח לו על מה שקרה בשטח, מישהו הראה לי את המקום שאיציק נמצא והתחלתי לרוץ יחד עם מ.מ. צעיר אחד שסבל מגמגום, לכיוונו של איציק. בשטח ראינו חיילים רבים שצריך לפנות אותם, כל הזמן נתקלתי בחוטי ניילון שהפריעו לי לרוץ, עד שראיתי את אחד מטילי הסגר עף באוויר כשלזנבו קשור חוט, רק אז הבנתי מה תפקידם של החוטים האלה.
הגעתי לתעלת ההשקיה בה היה איציק, בתוך התעלה היה תקוע טנק אחד שנפגע ואי אפשר היה לחלץ אותו, הגעתי לאיציק, הוא ישב בתוך התעלה כשמרפקיו נשענות על רגליו וראשו בין ידיו המאוגרפות, הוא נראה מאוד מהורהר. אמרתי לו: איציק יקי נהרג" הוא אמר לי: "מה אתה מדבר, דברתי אתו כל הלילה" אמרתי לו: "איציק אתי דיברת" הוא נפנף בידו ואני הלכתי משם.
חיפשתי את עוזי המח"ט ומצאתי אותו ואת אמנון הסמח"ט בצומת של תעלת ההשקיה וטרטור ונשארתי שם. שמעתי את חזי קורא לעוזי בקשר: הבטחתם לבוא לחלץ אותי" וכל פעם שחזי אמר את זה היה נראה לי שעוזי מתכווץ ומתכווץ בתוכו ומבטיח לחזי שיבואו לחלץ אותו.
בשעה אחת עשרה, הגיעה פקודת פינוי ומפקדת החטיבה חזרה לטסה, איציק קרא לגיורא איילנד ולי ואמר לנו: "אתם לא זזים מפה עד שאחרון החיילים לא יוצא". נשארנו שם עם שלושה חיילים ולא עשינו בעצם כלום. לידינו החלו להגיע טנקים שנעמדו על תלוליות תעלת ההשקיה עם הקנים לכיוון שטח ההשמדה. בשעה שלוש ראיתי חייל נעמד ומתחיל ללכת לשטח שלנו, תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי שהוא גמור, המצרים ירו עליו מכל הכיוונים במטחי אש כבדים, הוא נפל, חשבתי שהוא לא יקום יותר אבל הוא קם והלך באטיות כאילו הוא בטיול של שבת, אמרתי למפקד אחד הטנקים שילך להביא אותו, הוא אמר לי שאם הוא עולה מעל המחפורת, יהרגו עוד חמישה חיילים, כשהוא הגיע בדרך נס כחמישים מטר מאיתנו, שלחתי טנק אחד שהעלה אותו על הסיפון וחזר אחורה במהירות כשכל מי שהיה בשטח הסתכל על המחזה הזה. כשהוא הגיע שאלתי אותו: מי אתה? הוא אמר לי: "המפקד אתה לא מכיר אותי, אני מאיר לוי" האמת היא שלא זיהיתי אותו כי הוא הגיע עם לחי נפוחה בצורה מפחידה, הייתה לו פציעה בזרוע והוא היה בלי משקפיים, רק כשהתחלתי לדמיין את מאיר לוי, התלבשו לי הפנים על החייל. נתתי לו לשתות ושאלתי אותו: "למה התחלת ללכת"? הוא ענה לי: שכבתי ליד מישהו מפלוגת הרב"טים שהיה פצוע ואמרתי לו שאני צמא, הוא אמר לי ללכת לכאן כי כאן כוחותינו ויתנו לי מים". אחרי שהוא גמר לשתות שלחנו אותו לאחור לטיפול רפואי.
בשעה ארבע, החלה הפגזה של טנקים וארטילריה חזקה מאוד על המצרים, האש הזאת שיתקה את המצרים ואז נכנסו נגמ"שים לתוך השטח וחילצו את מי שנשאר, בהם חזי דחבש והחיילים שהיו אתו.
לאחר הפינוי גיורא איילנד ואני התקפלנו מהשטח, ובטרמפים הגענו לטסה. שם קרא לנו איציק ולהפתעתנו, אמר לנו להתארגן כי אנחנו חוזרים לחווה הסינית. הוא מינה את דני אנגל כמ.פ. על פלוגה שנבנתה ממי שנשאר מהפלוגה שלנו ומפלוגת הרב"טים כשאני הייתי מפקד הכוח של הפלוגה ובר חמא שהיה סגנו של אלי שורק שנפצע, על הרב"טים.
עלינו על מסוקים הגענו למקום בו התחלנו לנוע כשעשינו הפסקות ארוכות מדי פעם. תוך כדי תנועה קיבלנו שינוי משימה, הלכנו בשני צירים על ציר טרטור לכיוון התעלה. לפני שעברנו את התעלה, הייתה עלינו התקפת מטוסים ואני חושב שהמאגיסט נפצע. התחילו שם קרבות אוויר מדהימים שלא יכולנו להפסיק מלהביט עליהם.
עברנו את התעלה ונכנסנו לבונקרים של המצרים שם היינו יומיים תחת הפגזה חזקה מאוד. למקום הגיעו כל מיני כלי רכב, עלינו עליהם ונסענו צפונה, באיזשהו שלב ירדנו מהם והמשכנו ללכת ברגל לכיוון הרמפות שעל תעלת המים המתוקים. אני זוכר שהייתי עייף מאוד כי לא ישנתי ארבע לילות, בקשתי מחייל אחד שכשאנחנו יורדים במקום ואני נרדם, שיעיר אותי, איציק בא אלי אחר כך בטענות שנרדמתי תוך כדי תנועה, אמרתי לו שאחרי ארבעה ימים ולילות ללא שינה אפשר להבין את זה.
בהפסקת האש הגענו לאזור נפישה, טיהרנו את אחת העמדות של המצרים על הרמפות ונשארנו שם. מצאנו שם קופסאות פול ואכלנו אותם וחטפנו מכה של גירודים מהפשפשים שהיו בעמדות של המצרים.כשהגענו לשם ראינו חייל מצרי שרצה לחצות את התעלה לצד המצרי, צעקנו אליו: "אתה יהודי" והוא ניסה לשכנע אותנו בערבית שהוא מצרי, ירינו לעברו ולא פגענו בו כי לא רצינו סתם להרוג אותו אז הוא שחה אלינו ולקחנו אותו בשבי.
כשהתחילה הפסקת האש התארגנו כמה חיילים התארגנו לקראת יציאה הביתה, איתן היה הקצין שיצא הביתה, ביום חמישי, ביום ראשון הייתי בבסיס נ.מ. מצרי שם ישבה מפקדת הגדוד, הגיעה ידיעה שאיתן נהרג בתאונת דרכים, זה היה ההרוג הראשון שלנו שלא תוך כדי קרב, זה היה מוות שהכניס אותי לדיכאון.

הסמח"ט סא"ל אמנון ליפקין שחק, היה חייב לדווח על מצבו הנפשי של המח"ט אל"מ עוזי יאירי ז"ל
למפקד האוגדה ולקחת פיקוד, הוא היה חייב מיד מיד שפרצה המלחמה.
הסמח"ט ליפקין שחק שידע ושתק אחראי להירצחו של חזי שוהם ז"ל הי"ד.
53. חזי שוהם הי''ד, לוחם צנחנים מגדוד 890 פל' ב' מחלקה 1
https://rotter.net/forum/gil/5919.shtml#53


להלן: עדויות של רס"ן במיל' בני כהן ושל הלוחם שרד את התופת מאיר כהן שדיווח על גורי ששון הפצוע ולא נשלח לחלץ אותו !!
''האם היה זדון מודע בהפקרת הצנחנים בקרב חווה
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5919&forum=gil

אמנון ידע על מצבו הנפשי של עוזי יאירי המח"ט, ליפקין היה חייב לדווח על מצבו הנפשי מיד שפרצה המלחמה !!
הקרב על החווה הסינית: הסיפור שלא סופר !!
https://rotter.net/forum/gil/5775.shtml#214



סרן במיל' מעוזיה סגל שבת שלום לך.


עליך להבין בינינו אין עניין אישי בכלל ואתה לא תצלוח לגרור אותי לנימה אישית כפי שאתה עושה זאת
לאחר שנוכחת בכלל וכל עם ישראל בפרט מי אתה באמת ואת מי אתה מייצג.
''אני, גורי, אלי, מדמוני, גבי ועוזי - לא נחריש יותר!!''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5866&forum=gil


סרן במיל' מעוזיה סגל, אתה מדבר על רוקדים על הדם...מה אתה עשית ?? אתה וכל חבריך לקנוניית ההשתקה??
אתה וכל חבר מרעיך מקנוניית ההשתקה , רקדתם על דם הלוחמים שנרצחו ( מצ"ב קבצים כנס ותבחין על מה אני
מדבר), שיקרתם במשך 31 שנה את המשפחות השכולות באשר לאמת האמיתית על הקרב בחווה הסינית.
ד''ר אורי מילשטיין: קרב החווה הסינית - סיכום ביניים !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5907&forum=gil


סרן במיל' מעוזיה סגל, ביקורת, לשאול שאלות, לחקור את הפרשה, זה לא השמצות, ומי שטוען כך מסיט את הנושא
למסלול בריחה כמו שחבריך ברחו ונטשו את חייליהם שדיממו למוות. ( כנס לקבצים ותבין על מה אני מדבר)
67. סרן במיל' חזי דחבש כותב מכתב לאחיו מילס שלמה ז''ל
https://rotter.net/forum/gil/5919.shtml#67


סרן במיל'; מעוזיה סגל. אני לא פוצע אותך מחדש, אתה פצוע נפשית בכלל ופצוע/נכה פיזית קשה בפרט ועל זה כולי
צער, אבל מה שמחליא אותי שאתה מנצל את פציעתך/נכותך לשלילה ולמטרות אפלות = עבירות פליליות שבע"ה
גם יוכחו בבית משפט, ועדת חקירה או כל במה אחרת.
יוסי בלום הלוי: קרב החווה הסינית - עובדות מוצקות !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5851&forum=gil&omm=0


סרן במיל' מעוזיה סגל, להזכירך אל תשכח כשאתה עולה שוב לתקשורת בכלל או לתת הרצאה בבתי ספר בפרט,
להזכיר שאתה לא קיבלת את עיטור הגבורה ושאתה לא גיבור ישראל, כמו שהתקשורת כותבת עליך מזה 31 שנה
שאתה גיבור ישראל ושלא נדבר על זה שהמג"ד שלך איציק מרדכי מציג אותך כגיבור ישראל, אם לא ידעת זאת עבירה פלילית, = גניבת דעת הציבור = הונאת הציבור = אתה נוכל ומשרת את שילטון הפשע !!
49. אתר צה''ל, אגף כוח אדם-בעוז רוחם/עיטורים, נפל מהרשת !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5907&omm=49&viewmode=threaded


סרן במיל' מעוזיה סגל, זכור, שלא תגיד שלא אמרתי לך, התלונות למבקר המדינה ולגורמים אחרים על כתיבת
ספר פלוגה ב' של גדוד 890 נשלחו, יחד עם זאת באם לא תשלח עותק של הספר לכל מי שמסר "עדות" בפניך כחוקר
מטעמם של אלוף במיל' יצחק מרדכי, ר/אלוף במיל' ליפקין שחק, אזי אני מבטיחך שתוגש עתירה לבג"צ לעצור את
הספר המגמתי = שיכתוב ההסטוריה !!!!
55. הסטוריה לא כותבים הסטוריה משכתבים !!
https://rotter.net/forum/gil/5919.shtml#55


לסיכום:
זה לא מאוחר להתעשת ולהיות באמת לוחם, חייל, בעל יושרה ציבורית......סוף מעשה במחשבה תחילה !!
26. לכל המכחישים והמשמיצים - לוחם מחלקה 1 ששרד 18 שעות תחת פיקודו של חזי דחבש המ"מ כותב:
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5907&omm=26&viewmode=threaded
64. אלי קרן גיבור ישראל מגיב לעוזי בן צבי..............
https://rotter.net/forum/gil/5919.shtml#64

Original Message-
From: maozia segal
Sent: Tuesday, June 01, 2004 5:28 PM
To: [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]
Subject: Re: Re: RE: חזי שוהם ז"ל

שחף

מדוע קשה לך לכבד את בקשתי ולמחוק אותי מרשימת התפוצה שלך דבריך אינם מעניינים אותי אנא מחק אותי מרשימת התפוצה ועזוב אותי במנוחה, אתה יכול להמשיך ולהשמיץ אותי ואת שמי כמה שאתה רוצה, על כך רק אלוהים ישלם לך ולואי שכך יעשה הקב"ה על שאתה שופך את דמי השכם והערב, אולי מישהו מחבריך יועיל להצטרף לתחינתי ויאמר לך, מחק את שמי מרשימת התפוצה שלך, עד כמה אתה נהה לרקוד על הדם שלי וכל מייל כזה פוצע אותי מחדש
---Original Message---

From: [email protected]
Date: Friday, July 02, 2004 14:50:21
To: [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]
Subject: Re: Re: RE: חזי שוהם ז"ל

מעוזיה שלום:
55. הסטוריה לא כותבים הסטוריה משכתבים !! (מצ"ב לנוחיותך - קבצים)
https://rotter.net/forum/gil/5919.shtml#55
ללא מורא

מבחן התוצאה.

פ"ש

<[email protected]>
Re: RE: חזי שוהם ז"ל

שחף שלום

אני מבקש ממך בפעם המי יודע כמה, אל תשלח לי יותר מיילים, מדוע אינך יכול לכבד את בקשתי

מעוזיה

---Original Message---

From: [email protected]
Date: יום שישי 02 יולי 2004 09:23:35
To: [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]; [email protected]
Subject: Re: RE: חזי שוהם ז"ל

42. רזי יהל והערפל סותר את אמירת המג''ד ועוד ועוד
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5919&omm=42&viewmode=threaded

מצ"ב תכתובת אימיילים בין יוסי בלום הלוי-עיתונאי חוקר לבין אל"מ במיל' רזי יהל לאור מכתבו של סרן במיל'
חזי דחבש המצ"ב תחת הכותרת:
מכתבו של חזי דחבש וכתב עיטור המופת של רזי יהל והחברים

26/6/2004 שאלת יוסי בלום: האם הצל"ש שקיבלת מבוסס
על מידע שאיננו מבוסס על האמת העובדתית?
כן או לא ?

בכבוד רב
יוסי בלום

***

27/6/2004 תשובתו של רזי יהל: למר בלום הלוי.
א. במדוייק לשאלתך - אין לי שמץ של מושג.
ב. אינני מכיר אותך ואם זכרוני אינו מטעני וזה הדדי הרי
שהתארים שייחסת לי אדם' ו'מפקד' אין להם שום בסיס אמפירי.

רזי יהל

***

27/6/2004 שאלתו של יוסי בלום :
ש. מר רזי יהל האם היית מפקד החוד של גדוד 890 ולא חזי דחבש?
ולחילופין, האם פלוגת הרב"טים לה היית מסופח, הובילה את הגדוד ענה
אם תואיל בבקשה, על שתי השאלות > > הנקודתיות ששאלתי. > >

בכבוד רב
יוסי בלום

*

1/7/2004 תשובתו של רזי יהל .............
עקשנותך ראויה לציון.
א. לשאלה א': המצאה כולה שלכם. בשום מקום זה לא כתוב.
ב.לשאלה ב': אם השטות התורנית בה בחרתם לעסוק (החוד הגדודי)
כה חשובה למישהו
מכם הרי שלמרות הזלזול שהופגן כלפי מעוזיה סגל ראוי שתעיינו
בחומריו ותופתעו.
ש...יש אמת באותה טענה שנגדה יוצא חזי.
ג. בטובכם - גם אם נימוסיכם קפדנים, גלו איפוק, הניחו לי והמנעו
מה'סופרלטיבים'(אלוף-משנה, בעל עיטור וגו') שכה 'בנדיבות'
אתם מחלקים לי.

רזי יהל

*

(הערות/שאלות שלי-פ"ש)

מה, רזי יהל לא אל"מ...??
אל''מ במיל' רזי יהל: '' גזר דין ב'עכביש 55' !!''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5817&forum=gil
מה, רזי יהל לא קיבל את עיטור המופת...??
39. האם סגן רזי יהל שימש כמפקד כח החוד בקרב בחווה הסינית?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5907&omm=39&viewmode=threaded

**

17/05/2004 עדותו של מעוזיה סגל כפי ששמע מכל המראויינים שלו,
הוקלט בוידיאו ואודיו:
שאר הפלוגה המשיכה קדימה וכמה מטרים אחרי זה, שומע החייל
מיקלאוניסט שהיה בקצה הטור בשם איתן גוטקין מקיבוץ אור הנר
שומע קולות בערבית.
הוא מיד מעביר מסר מאחד השני למפקד המחלקה מילר.
מילר היה מפקד מחלקה 3, מודיע למפקד המחלקה מילר, שהוא שומע קולות.
כל הגדוד נעמד. דרך אגב, חזי עם המחלקה שלו היה המחלקה הקדמית יותר,
מעין מחלקת החלוץ אם תרצו, אמרתי שאני לא בקטעים האלה.
(סוף צד A קלטת ראשונה).

***

הנה מה שכותב סא"ל יצחק מרדכי בספר הפלוגה בשנת 1974 -מצ"ב קובץ
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5919&omm=42&viewmode=threaded

האם אלה ה'גיבורים' שמדינת ישראל הצליחה לייצר?!

האם המורשת של צה"ל בנויה בעצם על אנשים כמו מעוזיה סגל, שהאג'נדה הפוליטית היא 'תחליף אלוהים' שלהם ובשמו הם עושים 'עבודת קודש' של השתקה, טיוח והגנה על בני אותה דת שמאל קדושה?

אדון מעוזיה סגל!
א. אני מכיר את פילוביץ' רק מכאן, מהאינטרנט, כבר שנתיים.
ב. אף אחד כאן לא יודע מי אני כי פרטיותי יקרה לי.
ג. יש כאן כל מיני חולירות שמאלניות שהיו 'מתים' להטריד אותי בתביעות משפטיות קנטרניות על חופש הביטוי שאני משתמש בו באופן חוקי וביד חופשית בפורום הזה.
ד. כמו שאתה רואה אני כותב כאן הרבה מאוד (ראה את מספר ההודעות שלי).
ה. אף אירגון ימני לא מממן אותי (הלוואי!).
ו. אני מפרנס את משפחתי בכבוד.
ז. אני שירתתי בפלס"ר חט' 500 של אוגדה 162 במלחמת יום הכיפורים. אתה לא הלוחם היחידי שלחם במלחמה ההיא.

ועל בסיס כל הדברים לעיל אני רוצה להגיד לך, שדמותך והתנהגותך ניפצה אצלי עוד מוסכמה אחת, מוסכמת הגבורה של השמאלנים בקרב. הכל כנראה בלוף!
1. התברר לי שאתה רוצה להשתיק את האמת שמחפשת כאן בפורום לאט-לאט את דרכה.
2. התברר לי שלכאורה את כל קידומך ופירסומך עשית בכוח 'אחווה שמאלנית' של השתקה וטיוח הדדיים.
3. התברר לי שאתה לכאורה ניזון מתקציבים של אירגוני שמאל ומכוחם אתה מופיע כ'גיבור ישראל' או 'גיבור החווה הסינית' ומטיף לתלמידי תיכון לסרב לשרת בצה"ל

במקום לחקור את האמת, לא משנה מי עוסק בגילויה, אתה רוצה לטייח, להשתיק, לשקר - הכל בשם העמדה הפוליטית של שולחיך. איזה אירגון שמאלני מממן אותך, מעוזיה?
מפאת מעט הכבוד שעוד נשאר לי, רק בגלל שהותך בחווה הסינית, אל אגיד לך את מה שאני חושב עליך באמת!

אסכם ואומר את מה שאני חושב מאז מלחמת יום הכיפורים: השמאל, הנמנים עליו והפוליטיקאים השמאלניים אשמים במותם של 2700 חללי צה"ל במלחמת יום הכיפורים. אתם, כקבוצה שהיתה נגועה בחד-צדדיות פוליטית, אשמים במותם של חללי מלחמת יום הכיפורים - מנוולים שכמותכם!

אוסיף ואומר: כולכם, כל השמאלנים - נכים!
השיפוט שלכם פגום, תפיסת המציאות שלכם מעוותת, אין לכם חוזק נפשי משום שאין לכם אמונה. אין לכם אמונה כי אתם תמיד מחליפים אמונות כשהקודמת קורסת, בלי לבדוק שמא משהו בכם פגום. אין לכם אמונה בחוזקו של עם ישראל וכולכם, לפי השקפתי, נגועים בפצע נפשי מדבק המניע אתכם לדבוק בעמדות הפוליטיות שלכם. אלמלא הייתם מכניסים היבטים פוליטיים לצה"ל היו בו כבר אז אנשים מוכשרים מכם אשר היו מנהלים את המלחמה ההיא ביתר כישרון.

תפיסת המציאות הקורסת גם שלך וגם של רזי יהל למשל מפריעה לכם לראות גם את המציאות המתהווה ומתפתחת גם בימים אלה:
1. נושא החווה הסינית יתפשט, יתרחב ויצא לאור. האמת דרכה לצוץ ולבקוע מבין ערימות הטיח והזבל שבהם ניסיתם לכסותה. לא תצליחו, לא אתה ולא האנשים המממנים אותך לעצור זאת!
2. מקומם של אנשי השמאל בדרג הפיקודי בצה"ל מתמעט והולך. סוג חדש של לוחמים אמיצים, בעלי אמונה פנימית, אומץ לב, נחישות, תעוזה ואמונה בעתידו של עם ישראל הולך וכובש לו מקום בדרג הפיקודי העליון בצה"ל.
לא תצליחו, לא אתה ולא האנשים המממנים אותך לעצור זאת!