אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #6284 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 6284   
פילוביץ שחף לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות, 311 מדרגים, 581 נקודות.  ראה משוב
   16:24   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

יונה פוגל מבנק לאומי דורש התנצלות משר המשפטים לפיד !!  

 

לאור דבריו לאחרונה של טומי לפיד בתקשורת המצ"ב !!
17. לפיד חושף: בנק לאומי עושק 2000 ניצולי שואה
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6115&omm=17&viewmode=
16. טומי לפיד יוצא למלחמה צודקת נגד חלאות אדם

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6115&omm=16&viewmode=






              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
יונה פוגל מבנק לאומי דורש התנצלות משר המשפטים לפיד !! פילוביץ שחף 06.11.04 16:24 כותרת
  יונה פוגל הוא הרי שקרן מועד והאמת היא כזו: pakpak 06.11.04 16:36 1
  ולפיד מיד נבהל מהאיומים ומגיש כתב כניעה pakpak 06.11.04 16:45 2
     הכתבה........... פילוביץ שחף 06.11.04 18:55 6
     לפני 3 ימים ישראל זינגר האמין בטומי בתמימות רבה pakpak 07.11.04 02:10 11
         ישראל זינגר= יואל זינגר= ביילין= פרס=עראפת= הסכם אוסלו פילוביץ שחף 07.11.04 06:03 13
  אל תאמינו ל''נימה האישית'' של פוגל pakpak 06.11.04 16:49 3
  לינקים לדיוני הוועדה - מעניין ומלמד הכל על בל''ל ! pakpak 06.11.04 17:01 4
     תקציר לנוחות המעוניינים pakpak 13.11.04 23:21 22
         מי שקרא את העדות של רו''ח ברלב מוזמן לקרוא שקרים pakpak 13.11.04 23:35 23
  שיענה יונה פוגל על שאלה אחת: pakpak 06.11.04 17:08 5
  טומי לפיד עכשיו נוהג את קטר ''רכבת המיוחסין'' שבזמנו פילוביץ שחף 06.11.04 19:32 7
     טומי הוא תמיד טרמפיסט שגורם נזק ומהומות pakpak 06.11.04 20:08 8
     כל הפרשה תסתיים כאשר יתברר כי .... גלבוע 07.11.04 03:26 12
         אל דאגה גם את העובדה הזו pakpak 13.11.04 17:35 16
             הכלבים נובחים והשיירה עוברת !! פילוביץ שחף 13.11.04 19:59 17
                 זמנם של הכלבים מחוץ לחדרי החקירות ... קצוב pakpak 13.11.04 21:15 18
                     כלבים שמורים על ידי ''יוקרת מערכת'' פילוביץ שחף 13.11.04 23:02 20
                         הם הלכו רחוק מידי הפעם pakpak 13.11.04 23:10 21
  חשיפה - במרתפי בנק לאומי אותרו מאות חשבונות של קורבנות pakpak 06.11.04 21:09 9
     יש לחקור את סנטה יוספטל/גרה בשוויץ בת ה-91 לפני שתמות פילוביץ שחף 07.11.04 06:40 14
  קולט אביטל: אני מאויימת, גליה מאור התקשרה אלי pakpak 06.11.04 21:53 10
     יש לחקור את טדי קולק לפני שימות..................... פילוביץ שחף 07.11.04 06:40 15
         אתה הרי יודע שיזכרו בזה מאוחר מידי pakpak 13.11.04 23:01 19
  בנק עושה הון שר עושה הון פוליטי = הון + שלטון pakpak 14.11.04 01:07 24
     ואסור לטעות pakpak 14.11.04 01:20 25
  ב 1940 בנק המזרחי נתן ערבון ללאומי ???..תמורת הלוואה. תל אביב 14.11.04 01:50 26
     להלן העדות של רו''ח יהודה ברלב בוועדת החקירה: pakpak 14.11.04 01:57 27
         בן-גוריון וההנהגה הציונית אמרו ב1944.... תל אביב 14.11.04 06:15 28
             לא נכון Yac 14.11.04 06:32 29
                 ''פשע מאורגן מתחיל בשקר מאורגן'' פילוביץ שחף 14.11.04 07:16 30
             גם היום משקרים לנו לגבי חוסנם של הבנקים pakpak 15.11.04 00:21 32
  הכסף הגיע בחלקו,באמצעות אירגון ה''טרנספר'' תל אביב 14.11.04 22:35 31
  פילו - גם כאן : pakpak 20.11.04 18:25 33
  ידיעה של בונדי מפורום סקופים: pakpak 22.11.04 11:44 34
  גלבוע מוסיף: pakpak 22.11.04 12:14 35
  התרגיל החדש של בנק לאומי (מלוכלך מאין כמותו) pakpak 24.11.04 01:23 36
  תרגילים נוספים של הבנק pakpak 24.11.04 15:51 37
  שחף מדווח על התנערותו של לפיד מבנק לאומי pakpak 25.11.04 00:42 38
  אמרתי שיונה פוגל נבל ? צדקתי ! הוא ביריון מטונף ושקרן - pakpak 25.11.04 14:09 39
  בנק לאומי גורם לנזק כלל עולמי pakpak 25.11.04 14:35 40
  ''הבנקים לקחו את כספי ניצולי השואה לעצמם'' pakpak 01.12.04 22:50 41
  שרגא עילם זוכה בפרס ומפרסם: pakpak 04.12.04 13:13 42
  פירסום הדו''ח בימים הקרובים pakpak 11.12.04 14:58 43
  כתבה נוספת בסדרה: pakpak 11.12.04 23:28 44
  תעלולים נבזיים של חשודים: pakpak 15.12.04 03:19 45
  22/12/2004 - קולט אביטל עסוקה בכיסאולוגיה pakpak 22.12.04 04:48 46
     בתחילת השבוע שאילתא בכנסת pakpak 23.12.04 00:53 47
  שחף עובר לשלב האקטיבי pakpak 24.12.04 19:58 48
  הפרופגנדה של פוגל בשוויץ pakpak 25.12.04 03:28 49
  פרוטוקול הוועדה מיום 24.11.2004 pakpak 26.12.04 19:53 50
  תקציר pakpak 26.12.04 22:41 51
  בשבוע הקרוב צפוי פרסום הדו''ח pakpak 31.12.04 14:10 52
  יונה פוגל בלחץ ובוחש בשוויץ pakpak 06.01.05 18:12 53
  בקרוב פרסום הדו''ח וחשיפות מהממות pakpak 14.01.05 12:51 54
  יונה פוגל שיקר pakpak 17.01.05 22:32 55
  אני לוקח אחריות מלאה על התוכן בהודעה זו pakpak 18.01.05 00:38 56
  אז מי שיקר יונה ? ומי חייב התנצלות ? תתבייש pakpak 18.01.05 23:39 57
  השקר לא החזיק מיים ! pakpak 19.01.05 11:15 58
  ''לכל חשבון יש שם'' pakpak 20.01.05 02:03 59
  המסמכים: המזוייף והמקורי בדו''ח גזילת כספי השואה פילוביץ שחף 21.01.05 00:04 60
  נגמר שלב השקרים התחיל שלב האיומים pakpak 21.01.05 12:30 61
  אם הבנקים לא ישלמו מיד pakpak 23.01.05 17:22 62
  אתר הליכוד שואל ! pakpak 23.01.05 23:04 63
  יונה פוגל ''תרחמו עלי אני יתום'' pakpak 31.01.05 19:09 64
  בנק לאומי חייב את כל הכסף ! הכל, הכל, הכל ! pakpak 31.01.05 20:45 65
  איימו לפגוע בעתידי הפוליטי pakpak 27.02.05 11:41 66
  כלום לא התחדש pakpak 21.03.05 15:33 67
  WWII-era account of woman's father found in Israel pakpak 29.03.05 14:12 68
  גליה מאור ממשיכה להתעלל בניצולי שואה pakpak 04.05.05 12:16 69
     גליה מאור ממשיכה להתעלל בניצולי שואה pakpak 04.05.05 12:17 70
  בכל מעשה נוכלות תימצאו רת עו''ד רם כספי pakpak 18.05.05 13:36 71
  הזבלים בבנק לאומי מחכים שהניצולים ימותו pakpak 18.05.05 15:31 72
  הספין נמשך pakpak 24.05.05 10:49 73
  זעקה של ניצול שואה - מי ישמע ? pakpak 31.05.05 23:16 74
  ניצולי שואה: נערער יציבות בנק לאומי pakpak 24.06.05 14:52 75
  צדק היסטורי אחרי 60 שנה pakpak 10.07.05 20:38 76
  מקורות אמינים מוסרים על בעיות רציניות בבל''ל שווייץ פילוביץ שחף 03.09.05 00:54 77
     השקרים של בל''ל. פילוביץ שחף 03.09.05 15:24 78

     
pakpak
גולש אורח
   16:36   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. יונה פוגל הוא הרי שקרן מועד והאמת היא כזו:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
דורות ההמשך – נושאי מורשת השואה והגבורה
Generation to Generation: Bearers of the Holocaust and Heroism Legacy

לכבוד

יושב ראש הכנסת

ח"כ ראובן ריבלין

הכנסת

ירושלים


19 באוקטובר 2004


כבוד יושב ראש הכנסת,

עמותת דורות ההמשך – נושאי מורשת השואה והגבורה (עמותה ברישום) הינה גוף אל-פוליטי המצוי עתה בשלבי הפיכה מתנועה פעילה לגוף רשמי ומוכר. העמותה משתפת פעולה עם "יד ושם", "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל", "בית לוחמי הגיטאות" וגורמים ציבוריים נוספים, הרואים בה נציגה רשמית המאגדת ומייצגת את דורות ההמשך. מבין מטרות העמותה: איתור דרכים לסיוע לדור הניצולים ולהוקרתם, קבלת עול מפעל שימור הזיכרון והנחלת המורשת, מאבק באנטישמיות ובמכחישי השואה, שיכלול אמצעי הלימוד והמסירה של מורשת השואה והגבורה, שיתוף ועזרה בצרכים המייחדים את בני הדור השני.


לאחר הבאת דבר קיומנו לידיעת יושב ראש הכנסת, הננו לפנות אל כבודו בעניין בעל חשיבות ציבורית ומוסרית מן המעלה הראשונה: אנו קוראים לאדוני להחליט מיד על הארכת המנדט של ועדת החקירה של הכנסת בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה.


אנו מגלים עתה, כי במשך שנות קיומה של הועדה נקטו הבנקים הגדולים כל תכסיס אפשרי כדי לחבל בעבודת ועדה זו של הכנסת ולעקר אותה מכל תוכן. כן אנו מגלים כי מלאכתם הנחרצת של הבנקים כה צלחה, עד כי ועדת הכנסת עומדת לסיים את חייה בתוך פחות משלושה חדשים, מבלי שעשתה את הצדק שלשם עשייתו הוקמה. בכך מעמידים עצמם הבנקים של מדינת ישראל במעמד שבו גם הבנקים הגרמנים והשוויצרים לא העזו להעמיד את עצמם – במעמד של "השתקת וגם ירשת?" הייתכן הדבר, כבוד יושב ראש הכנסת? האם זו התגלמות המוסר היהודי? ידענו לזעוק ולהתריע על התקרנפותם של בנקים וחברות ביטוח נוכריים, ומה עם הבנקים שלנו?


מן התקשורת למדנו, כי הבנקים חוששים מפרסום דו"ח הועדה של הכנסת, פן יתוארו בעולם כמי שהפיקו תועלת מדם אחיהם השפוך. האם לא הגיעה העת לבנקים לחדול מלהתחפר מאחורי האותיות הקטנות, המתות (וגם מאחורי המתים...), ולעורכי דינם מלהתבטא – על פי התקשורת – באמירות בוטות כגון "הועדה לא תוכל לאלץ את הבנקים לשלם ולו אגורה שחוקה אחת"? לתדהמתנו שמענו גם כי יו"ר הועדה של הכנסת, ח"כ קולט אביטל, אשר עשתה ועושה עבודה חשובה בנושא זה, "זכתה" לקיתונות של רותחין ואיומים אין-ספור.

אדרבא, אם חוששים הבנקים מהכתמת שמם הטוב, ידאגו לעשות צדק! יתר על כן, העניין הוא בעל דחיפות עליונה. אם יחזירו הבנקים את הכספים המוחזקים על ידיהם בניגוד לכל מוסר, ניתן יהיה להקדיש לפחות חלק מן הכספים הללו לשפר מעט את חייהם של השרידים האחרונים, ההולכים וכלים מן העולם, לממן מאבקים במכחישי שואה ובאנטישמיות המשתוללת בעולם, וכך לעשות חסד וצדק כאחד, הן עם הנספים והן עם יורשתם – מדינת ישראל דהיום.


אנו קוראים לכבודו, כמי שעומד בראש מוסד המחוקקים של מדינת ישראל, אשר הועדה דנן היא אחת משלוחותיו, לצאת חוצץ נגד החטא הנורא שחוטאים הבנקים הישראלים, ולסייע להם לחזור אל דרך הישר. הצעד הראשון לכך – הארכת מנדט הועדה ופתיחת הסיכומים המבישים שסוכמו עד כה – תחת מכבש הלחצים של הבנקים – לדיון ציבורי מחודש.


אנו מעמידים עצמנו לרשות יושב ראש הכנסת במאבק זה, שאין מוסרי ממנו, ואשר אין מתאים יותר מכבודו לעמוד בראשו. נודה לכבודו על קבלת נציגינו לפגישה עמו במשכן הכנסת, בכל ההקדם האפשרי, על מנת לגבש דרכי פעולה לתיקון המעוות ולהשבת הצדק על כנו.


בכבוד רב ובברכת שנה טובה, בשם מייסדי העמותה וחבריה,

--- -
יושב ראש העמותה חברת העמותה וחברת הועד המנהל של "יד ושם"


העתקים:
ח"כ קולט אביטל
שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד
ח"כ אברהם הירשזון

דורות ההמשך, ת.ד. 22127, תל-אביב 61221
Generation to Generation, P.O.Box 22127 Tel-Aviv 61221,Israel ,



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   16:45   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. ולפיד מיד נבהל מהאיומים ומגיש כתב כניעה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  

הסכם: בנק לאומי יפצה ניצולי שואה, השר לפיד ישתוק

09:52 | 05.11.2004 עמירם ברקת


שר המשפטים יוסף לפיד הגיע לסיכום עם ראשי בנק לאומי, לפיו הבנק יעביר פיצוי גלובלי לניצולי שואה, ובתמורה יחדל לפיד מהתקפותיו על הבנק. לפיד אמר אמש ל"הארץ", שהסיכום הושג ביוזמת ראשי הבנק ונבע מחששם שהאשמותיו נגד הבנק יגרמו נזק חמור.

לדברי לפיד, הסיכום לא מתייחס לדרישות שהציגה לבנק ועדת החקירה לאיתור נכסי קורבנות השואה בראשות ח"כ קולט אביטל. אביטל מתחה אתמול ביקורת חריפה על לפיד, ואמרה כי "הבנקים יכולים לטעון עכשיו שהם קנו את לפיד בקצת כסף, ובתמורה הם פטורים מהשבת הכספים של נספי השואה".

בתחילת השבוע דיווח "הארץ" שבנק לאומי דוחה על הסף את קביעת הבודקים של הוועדה, לפיה הוא מחזיק במאות חשבונות של נספי שואה. בעקבות הפרסום כינה לפיד את בנק לאומי, "הבנק האחרון בעולם שמסרב להחזיר כספים לניצולי שואה", ואיים להפגין מול סניפי הבנק בראש קבוצת ניצולי שואה עוטי טלאי צהוב.

סמנכ"ל לאומי יונה פוגל האשים בתגובה את לפיד ב"טעות, הטעייה והוצאת דיבה על הבנק ועובדיו לדורותיהם". במקביל, ביקשו ראשי הבנק להיפגש בדחיפות עם לפיד. בפגישה שנערכה אתמול, אמרה מנכ"ל הבנק גליה מאור ללפיד כי דבריו גורמים נזק חמור לבנק. בהודעת הסיכום של הפגישה נאמר כי "בנק לאומי יציע סכום חד-פעמי לטובת ניצולי השואה, תוך שלילת ההאשמה כאילו הבנק ניסה לשלול זכויות של ניצולים".

ח"כ אביטל: לפיד לא מוסמך לחתום להסכם

ח"כ קולט אביטל אמרה כי לסיכום אין תוקף משפטי ואתי, כיוון שהכנסת היא הגורם היחיד המוסמך להגיע לסיכומים בנושא. לדבריה, "לפיד רק גרם נזק". לפיד אמר בתגובה כי הבנקים היו אלה שפנו אליו, כי הסיכום אינו נוגע לחשבונות שבהם עוסקת הוועדה, וכי הוא אינו מעונין לפגוע "בעבודתה רבת השנים של קולט אביטל".

ח"כ אביטל אף האשימה אתמול את בנק לאומי בהפרת ההסכם עליו הוא חתום עם הוועדה, בכך שהדליף, לטענתה, נתונים מטיוטת דו"ח הבודקים, שנשלחה להערותיו לפני מספר ימים. הנתונים פורסמו אתמול ב"הארץ". סמנכ"ל הבנק יונה פוגל אמר בתגובה כי הבנק חופשי לעשות שימוש בנתוני הבדיקה המתייחסים אליו, וטען כי "גורמים הקשורים לוועדה" אחראים להדלפת הנתונים.







            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:55   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. הכתבה...........  
בתגובה להודעה מספר 2
 



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   02:10   07.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. לפני 3 ימים ישראל זינגר האמין בטומי בתמימות רבה  
בתגובה להודעה מספר 2
 
  
מנהיג יהודי מארה``ב: להשיב הכספים לניצולי השואה



ישראל זינגר, ממובילי המאבק נגד הבנקים בשווייץ, טוען שעל הבנקים בישראל להחזיר הכסף לניצולים. פרסום דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית מתעכב כשנה וחצי בשל לחץ 5 הבנקים הגדולים...


``הבנקים הישראליים צריכים להחזיר מיד את הכסף ששייך ליהודים קורבנות השואה``, כך אומר הד``ר ישראל זינגר, ממובילי המאבק נגד הבנקים השווייציים בשנות ה-90 בנושא החשבונות הרדומים של קורבנות השואה. ``אין לבנקים הישראליים שום תירוץ להחזיק כסף שאינו שייך להם. ניצולי השואה מזדקנים ומתים. הם מתים בקצב של שניים ביום. צריך לעשות את זה עכשיו, לפני שבוע, לפני שנה``, אומר זינגר, המבקר בימים אלה בישראל.
בקרוב אמורה ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור נכסי קורבנות השואה, בראשות ח``כ קולט אביטל, לפרסם את הדו``ח המיוחד על החשבונות הרדומים של נספי השואה בבנקים בישראל. הוועדה מעכבת את פרסום הדו``ח זה כשנה וחצי, בגלל מאבק בלתי מתפשר שמנהלים נגדו חמשת הבנקים הגדולים. בנק לאומי, המוביל את המאבק, דוחה על הסף את דרישת הוועדה להחזיר כספים של קורבנות השואה, שהתגלו בחשבונות רדומים בבנק. גורמים בוועדת הבדיקה אמרו כי בחמשת הבנקים התגלו כ-5,000 חשבונות השייכים ליהודים שנספו בשואה, ובהם כמיליארד שקל, בערכים ריאליים. לפחות מחצית הסכום הופקדה בשעתו בבנק לאומי.
גם הבנקים השווייציים סירבו תחילה לפצות את יורשי הקורבנות וזינגר אומר שרק לחץ ציבורי גרם להם לשנות את דעתם. בשנים 1996 ו-1997, בעת שכיהן כמזכ``ל הקונגרס היהודי העולמי, פירסם זינגר מסמכים היסטוריים, ובהם פרטים על סכומי הכסף שהפקידו בבנקים השווייציים יהודים שנספו בשואה. השווייצים הגיבו תחילה בזעם ונשיא שווייץ דאז, ז`אן-פסקאל דלמוראז, אף דיבר על ``סחטנות יהודית``.
אולם הבנקים התקשו להתמודד עם הנזק התדמיתי שנגרם להם, לאחר שהתקשורת העולמית פירסמה בהבלטה את המסמכים המביכים. ב-1998 הם הודיעו כי ישלמו 1.25 מיליארד דולר ליורשי הקורבנות, לניצולי שואה ולעובדי כפייה ברחבי העולם.

``הישראליים מחזיקים בכסף בגלל הנסיבות``

הד``ר זינגר, כיום מראשי הקונגרס היהודי העולמי ומי שעומד בראש ארגונים להשבת רכוש יהודי שנגזל בשואה, מסרב לנקוט בטקטיקה דומה נגד הבנקים הישראליים. ראשית, לדבריו, אין בסיס להשוואה בין המקרים. ``הבנקים השווייציים היו גנבים. הבנקים הישראליים מחזיקים בכסף בגלל צירוף הנסיבות. אבל אם לבנק לאומי יש חשבון בנק ששייך ליהודי (שנספה בשואה) ולאותו יהודי יש אחיין או בן, אז אני אומר לו `תחזיר את הכסף```.
הסיבה השנייה, אומר זינגר, היא שבישראל לקחו הפוליטיקאים על עצמם לטפל בהשבת הכסף לקורבנות וליורשיהם, באמצעות ועדת החקירה הפרלמנטרית (זינגר עצמו חבר בוועדה המקצועית המייעצת לוועדה). ``בישראל יש לניצולי השואה זכות הצבעה ויש פוליטיקאים כמו קולט אביטל והשר יוסף לפיד שיושבים בוועדה ופועלים להשבת הכספים. השר לפיד הוא גם שר המשפטים, גם חבר הוועדה וגם ניצול שואה, אז ברור שהוא יכול להיות הרבה יותר אפקטיבי ממני``.
אבל הציון שנותן זינגר לפוליטיקאים בהתנהלותם מול הבנקים הוא ``מספיק בקושי``. ``שלוש שנים אחרי שהוועדה התחילה לפעול היא היתה אמורה כבר לפרסם את הדו``ח שלה. ניצולי השואה היו צריכים לקבל את הכסף. הם מזדקנים והם מתים``, אמר זינגר.

הבנקים מזהירים מפגיעה בתדמית ישראל

ראשי מערכת הבנקאות בישראל, החוששים מתקדים הבנקים השווייציים, מפעילים לחצים למנוע את פרסום דו``ח הבדיקה במתכונתו הנוכחית. בשימוע שנערך לבנק לאומי בוועדה, הזהיר בא-כוח הבנק, עו``ד רם כספי, את חברי הכנסת: ``חס ושלום שיהיו ממצאים שהפרשנות שלהם תהיה שבנקים ישראליים שמרו תחת ידם כספים של נספי שואה. לא יקום ולא יהיה``. כספי הוסיף כי ``לתהודה שתהיה לממצאים תהיה השלכה ציבורית רבת עוצמה על המערכת הבנקאית בישראל... (העיתון) וול סטריט ג`ורנל יאמר `הנה הבנקים הישראליים גם כן מחביאים כספים, לא רק השווייצרים```.
דברים ברוח דומה אמר יו``ר בנק לאומי, איתן רף, בפגישה עם יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין. גם רף הזהיר כי התקשורת הבינלאומית תשתמש בדו``ח הוועדה כדי להשוות בינם לבין הבנקים השווייציים, וכי המפסידה הגדולה תהיה מדינת ישראל.
ואולם זינגר חושב ש``האינטרס היהודי`` מחייב דווקא לפרסם את הדו``ח. ``הנימוק הזה אינו יכול לשמש שיקול, כי אם אתה מחזיק במשהו שאינו שלך עליך להחזיר אותו. אבל מעבר לכך, הפרסום שיקבל הדו``ח בתקשורת העולמית יוביל דווקא להגברת האמינות של היהודים, כי הוא יראה שנהגנו מידה שווה גם כלפי עצמנו``.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   06:03   07.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. ישראל זינגר= יואל זינגר= ביילין= פרס=עראפת= הסכם אוסלו  
בתגובה להודעה מספר 11
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 07.11.04 בשעה 06:31 בברכה, פילוביץ שחף
 
השחקן גדעון זינגר (האבא של ישראל ויואל זינגר) הוא אחד השגרירים של שמעון פרס באירופה - מרכז פרס לשלום ושילטון
שקיפות, מר ישראל זינגר, שקיפות !!
16:22 02.11.02
http://rotter.net/forum/gil/5063.shtml

3. עו''ד יואל זינגר: יועצמ''ש של שילטון האוליגרכיה
http://rotter.net/forum/gil/5063.shtml#3
108. ''הדו''ח הראשון של עו''ד יואל זינגר לרבין...
http://rotter.net/forum/gil/5070.shtml#108



ישראל זינגר הוא יו"ר הקונגרס היהודי העולמי והוא גם יו"ר "ועידת התביעות". אותו גוף התובע את כספם ואת רכושם של קורבנות השואה מכל אלה שגזלום או העלימום או ביקשו להסתירם.

זכותו של ישראל זינגר גדולה בעניין זה וייזכר תמיד לטוב.

ישראל זינגר מכוחו ומכוח כוחו הוא בעל השפעה גדולה על גופים שונים והתארגנויות שונות, ועידות וקהילות, כולל רבנויות, שיש להם עניין להנות מהכספים שכבר נגבו ממדינות וחברות ובנקים, שהחזיקו בכספים של היהודים שהושמדו בשואה. מדובר בסכומים עצומים. נוקבים בסכום של 3 מיליארד דולר. "ועידת התביעות" פועלת גם להחזרת רכוש יהודי שהולאם או נגזל. ככזאת היא שולטת כיום על רכוש יהודי רב במזרח-גרמניה ובמדינות אחרות והיא מרכזת עתה מאמץ להשיב לעם היהודי את אוצרות האומנות שנשדדו ממנו. מקהילות ומבודדים.

ב"וועידת התביעות" 52 מקומות ואותם מאיישים 26 גופים יהודיים. כבודם של הגופים האלה במקומו מונח, אבל כדאי היה לדעת, מבחינת הסדר הטוב וההיבט הציבורי מתי התקיימו לאחרונה בחירות בחלק מהגופים הללו ואת מי הם מייצגים באמת. עורכי-דין ממולחים ודאי יערימו ים של טיעונים והוכחות לאשר את הלגיטימציה של כל 26 הגופים החברים ב"וועידת התביעות", ויסבירו גם איך הכל חוקי מההיבט הדמוקרטי בקונגרס היהודי העולמי. ומיד ייאמר שאין בכוונתנו לעסוק בנושא זה, משום שככל הנראה התכנסות סודית שהתקיימה בשבוע שעבר בהשתתפותה של אישיות ציבורית-כלכלית רמת-מעלה, תוביל בסופו של דבר לפיענוחה של כל הסוגיה הנ"ל.

הבעייה הקשה שלא מעט אנשים מדברים עליה, בעיקר ניצולי שואה שעדיין חיים עמנו, היא שאלת השקיפות. אין ספק כלל בדבר יושרם של כל המעורבים בהשבת כספם של קורבנות השואה. אבל, כאשר מדובר בכסף גדול ובכספו של אותו חלק בעם היהודי שהושמד הי"ד, ואין לו פה ודובר מה ואיך יעשו בכספו ורכושו חשובה מאוד מאוד השקיפות ושיהיה כל מעשה גלוי וידוע לעיני-כל-ישראל. לאמור: כמה כסף נגבה עד כה והושב; מה נעשה כדי לשמור על שוויו ופירותיו. למי מחולק הכסף הזה; לפי איזה קריטריונים; מי המחליט והאם לניצולי השואה עצמם ישנה נציגות ואמירה בתחום זה; מי הם מקבלי המשכורות וגודלן; פרסום מאזניים וכיו"ב.

מספרים שקהילות ב"חבר העמים" מבקשים להיות מעורבים ישירות ב"שיח" הכספי עם "ועידת התביעות" ולא באמצעות מתווכחים, וישנן תלונות שמשרדי הסוכנות היהודית, שהיא השלוחה הישראלית של "ועידת התביעות", עובדים לאט מדי בכל הקשור לטיפול בתביעות קטנות של ניצולי שואה (שיניים, משקפיים וכיו"ב). אגב, מעניין לעניין באותו העניין ניצול שואה קבל בפני, שעד היום עוד לא פורסמה הרשימה השלימה של אותם יהודים שהושמדו בשואה והיו לקוחות הבנק שלימים היה לבנק לאומי לישראל.

ישראל זינגר אוצר בידו כוח רב ומטבע הדברים כשמדובר בגופים השולטים על כסף רב, ציבורי נוצרות השמועות והלחישות, שלדעתי אין להן כל שחר. אולם, מדובר בנושא מאוד רגיש וזה צריך להיות עניינם של חברי "ועידת התביעות" שהכל יהיה גלוי, ידוע ושקוף.

בשבוע שעבר עלה על סדר היום תביעתם בבית המשפט של "ילדי טהרן", (1200 ילדים בעלי אזרחות פולנית, יתומים, או כאלה שהוריהם התנכרו להם כדי להצילם, ביניהם רבה של גבעתיים וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב יוסף גליסברג שליט"א) שהועברו ב 1941 מסיביר לרחובות דרך טהרן ופורט סעיד והיו עילה למלחמת הדת הראשונה בישראל. אותם שנותרו מהאלף ומאתיים (מיוצגים על-ידי עו"ד גד ויספילד) תובעים כספי פיצויים ששולמו עבורם לממשלת-ישראל (אין לזה כל קשר עם "ועידת התביעות"), אך לכיסם הם לא הגיעו.
''פרשת ילדי טהרן''= 716 ילדים!! מה עלה בגורלם??
http://rotter.net/forum/gil/5135.shtml


מדובר כבר בבוגרים, בחלקם בוגרים מאוד, ולא ברור מדוע הסיפור הזה צריך להידון בבית-משפט ואין עושים צדק עם שארית הפליטה הזאת ביושר, במהירות ובהגינות והרי זה כסף טבול בדם?

השכל הישר מחייב שיקום לאלתר גוף של ניצולי שואה, שיכלא את עצמו בכללים ותקנות נוקשים של יושר ושקיפות וינהל את ענייניו ללא מתווכים, ויתבע להעביר לרשותו את כל כספי היהודים שהושמדו ואת רכושם. מפתיע שהדבר לא נעשה עד כה.

תוך כדי כתיבת שורות אלו, גילו את אוזני, שעוד מחסן עם פוליסות-ביטוח של קורבנות השואה ללא כל קשר ל"ג'נראלי" נחשף אי-שם באירופה, אלא שהכל נשמר בסוד, כדי שהדבר לא יגיע לידיעת "ועידת התביעות". כמו-כן נחשפה, קרוב לוודאי, זהותם של בעלי המניות הנוכחיים של חברת הביטוח האיטלקית "ג'נראלי", שבעליה היו יהודים וגם במקרה זה חוששים לערב את "ועידת התביעות". כלום קיימת הצדקה לאינטרסים סותרים כאשר מדובר בקורבנות השואה...???

מי שהוא יודע מי יו"ר הועדה של הכנסת, המטפלת בכספי השילומים
מגרמניה...???





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   16:49   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. אל תאמינו ל''נימה האישית'' של פוגל  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אין לו אלוהים לאיש הבזוי הזה רק כסף, כסף, כסף

הוא נוכל גדול בשרות אדוניו איתן רע רף השכל וגליה מרור

מסחטת הדמעות שהוא מבקש להוציא מאיתנו מעידה רק על טיבו השפל של יונה פוגל ושל הבנק בשירותו הם רומסים אלמנות, יתומים ומשפחות שלמות בישראל


שישאיר את אימו רחל מחוץ למשחק אחרת אימו תלמד עליו כמה דברים מזוויעים



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   17:01   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. לינקים לדיוני הוועדה - מעניין ומלמד הכל על בל''ל !  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/shoa/2003-12-21.rtf

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/shoa/2003-10-21.rtf

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/shoa/2003-06-02.rtf



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   23:21   13.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. תקציר לנוחות המעוניינים  
בתגובה להודעה מספר 4
 
  
בימים אלו מתחולל מאבק בין בנק לאומי ובין שאר העולם -הבנק טוען (בשקר מוחלט ובכזב ציני) כי אין בידיו כספים של קורבנות השואה ו/או כי לא עשה רווחים מכספי קורבנות השואה ולטענת הבנק הוא גם שיתף פעולה עם רו"ח יהודה ברלב שמונה על ידי וועדת החקירה הפרלמנטרית.
כדי לקדם את עמדתו הפיץ הבנק בתקשורת מכתב של יונה פוגל הדובר של הבנק הידוע בקרב עיתונאים כביריון שקרן ובלתי אמין.

בנוסף, פירסם הבנק באתר האינטרנט גילוי דעת שמופיע לנוחותכם בקישור הבא:

http://www.leumi.co.il/Leumi/Article/0,2777,105184,00.html


לעומת הר השקרים שמפזר יונה פוגל ריכזנו עבורכם את תמצית עדותו המצמררת של רו"ח יהודה ברלב בפני וועדת החקירה והרי היא לפניכם בקיצור נמרץ (הכל ציטוטים מדוייקים של פרוטוקול העדות):

"יהודה ברלב: אנחנו מונינו ע"י הכנסת ובמשך שנתיים עשינו עבודה שאותה אני מגדיר "עבודת קודש", לצורך הבדיקה. אנחנו חיינו את השטח מתוך המסמכים, ואנחנו מדברים על למעלה ממיליון מסמכים שאנחנו סרקנו וראינו"

"יהודה ברלב: סוגייה ראשונה - עו"ד מטעם הבנק אמר לנו בשום פנים ואופן לא יתכן מצב שיש בבנק חשבונות של קורבנות השואה. אבל במרתפי המאזנים של הבנק, יש מאות חשבונות של קורבנות השואה שאנחנו איתרנו, והבנק הזה יודע."

"יהודה ברלב: כן, הוא אמר 'בדקנו ואין חשבונות'. אנחנו ישבנו עם הבודקים מהבנק על כל חשבון בנפרד, בסה"כ ‎3,000 חשבונות, והראנו להם את אותם מאות חשבונות כאשר הבנק חתום על כך שהוא ראה ומאשר."

"יהודה ברלב: טיעון נוסף היה, שהבנק לא נהנה מהפיקדונות של קורבנות השואה. הבנק בהחלט נהנה מפיקדונות קורבנות השואה, לכל אורך התקופה."

"יהודה ברלב: הפיקדונות האלה של קורבנות השואה, שימשו כביטחונות לבנקים. הם ידעו שהם לא ימשכו את הכספים האלה והם השתמשו בזה כביטחונות להלוואות שהם לקחו."

"יהודה ברלב: לשאלה, האם ניתן להוכיח שהבנק השתמש בחשבונות למטרות רווח, התשובה היא בהחלט כן. יש לנו כאן מסמך של בנק המזרחי שמופנה לבנק לאומי, זה מסמך שנמצא ביחד עם מסמכים נוספים בארכיון הציוני וכל אחד יכול להגיע אליו. בנק המזרחי עמד בפני פשיטת רגל בשנת ‎1940 כתוצאה ממשיכת פיקדונות, והוא ביקש הלוואה מ- ‎APB (Anglo Palestine Bank), שזה בנק לאומי. בנק לאומי שאל את בנק המזרחי מהן הביטחונות שהוא יכול לתת ובנק המזרחי הציג את פיקדונות המפקידים, ואמר "המפקידים האלה לא יראו את הכסף". כבר בשנת ‎1940, הוא ידע שהם לא יראו את הכסף ולכן הוא השתמש בזה כביטחונות.

אברהם רביץ: בנק לאומי קיבל את זה כביטחונות?

יהודה ברלב: לא רק שבנק לאומי קיבל זאת כביטחונות, אלא באותה תקופה הוא היה מפקח על בנק המזרחי, לפי הספר של פרופ' נחום גרוס. הוא פיקח על הפעולות של בנק המזרחי, עפ"י הנחייה של המפקח על הבנקים הבריטי שהיה באותה עת, וגם זאת אפשר לראות בספרו של פרופ' נחום גרוס. לכן אני אומר, הבנקים בהחלט נהנו מאותם פיקדונות."

"יהודה ברלב: לבנק היו אלפי מזומנים, שאלה בעצם כספי פיקדונות שהוא יודע שאנשים לא יבקשו אותם."

"יהודה ברלב: הטיעון הרביעי הוא, שבנק לאומי כביכול פתח את שעריו ואיפשר שיתוף פעולה מלא עם הבודקים. זה לא נכון. הבנק נקט בסחבת במהלך הבדיקה, לקח זמן עד שיכולנו לראות את המסמכים, ויש עדיין מסמכים בבנק שאותם הוא לא רוצה להראות לנו. לדברי הבנק, הוא לא יראה לנו את המסמכים כי זה פועל לרעתו."



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   23:35   13.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. מי שקרא את העדות של רו''ח ברלב מוזמן לקרוא שקרים  
בתגובה להודעה מספר 22
 
  
השקר שיובא כאן הוא ציטוט מתוך אתר הבית של בנק לאומי שם פורסם גילוי דעת הטוען (כמו הבנקים הגרמנים והשווצרים) שאין לבנק לאומי כספי ניספים בשואה.

בנק לאומי מרחיק לכת ואפילו אומר בגילוי הדעת שרו"ח ברלב לא מצא עדות לכספים....... (מי שקרא את עדות רו"ח ברלב בתגובה מס' 22 לא יכול אלא להסמיק מבושה איך בנק מנסה לרמות את עובדיו, לקוחותיו, העיתונות ובמיוחד את זכר ניספי השואה).

להלן הציטוט מאתר הבית של בנק לאומי( לא נגענו):

"מדו"ח רואי החשבון אשר בדקו את הנושא עבור ועדת החקירה עולה כי אין ראיה להימצאותם של חשבונות של נספי השואה בבנק .

נושא קיום החשבונות נבדק באופן מעמיק גם ע"י צוות של מערך הביקורת הפנימית בעזרת רואי חשבון חיצוניים ומערך הייעוץ המשפטי ועורכי דין חיצוניים והממצאים הם חד משמעיים -אין בידי הבנק נכסים כלשהם של נספי שואה."


אני מפציר בכם לקרוא את תקציר העדות של רואה החשבון (הבאתי תקציר בתגובה מס' 22) אליו מתייחסים בגילוי הדעת. אופס.... הוא אומר שבנק לאומי משקר. היתכן שיונה פוגל ונחום ביטרמן ביחד עם יוסי הורביץ משקרים? כן. כך אומר בלי להתבלבל רו"ח יהודה ברלב.

על הבנק הזה צריך לסמוך חברים ?




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   17:08   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. שיענה יונה פוגל על שאלה אחת:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
למה מתנגד בנק לאומי לפירסום דו"ח החקירה של רו"ח יהודה בר - לב ? למה ? מה יש בו בדו"ח שבנק לאומי לא רוצה שהציבור ידע ?

ועוד שאלה אחת - מדוע כל המעורבים בפרשה כולל חברי הכנסת, יו"ר הוועדה קולט אביטל, רואי החשבון, עורכי הדין מרגישים כולם מאויימים ? מי מאיים עליהם ? או מדוע בנק לאומי מאיים עליהם במישרין ובעקיפין ברמיזות ובצורה בוטה ?

ממה אתם מפחדים יונה פוגל ? מהאמת המצמררת ?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:32   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. טומי לפיד עכשיו נוהג את קטר ''רכבת המיוחסין'' שבזמנו  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 06.11.04 בשעה 19:34 בברכה, פילוביץ שחף
 
הוא היה רק "יהודי טרמפיסט נבחר" עליה, (יחד עם אהרון ברק - נשיא בית משפט העליון) בו ברגע שמאות אלפי יהודים נשלחו למשרפות בתאי הגזים......


69. רכבת המיוחסין: טומי לפיד היה בין ניצולי הרכבת של קסטנר....
http://rotter.net/forum/gil/5418.shtml#69

להלן:
כתבת תחקיר בידיעות אחרונות של אורה עריף
מתאריך 1.11.1994 תחת הכותרת...:-

"קסטנר היה המאהב שלי".

ראיון עם אהובתו של קסטנר הגב' האנזי ברנד, אישתו של
סגנו "בועד ההצלה ליהודי" אירופה בכלל והונגריה בפרט-
יואל ברנד...






            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   20:08   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. טומי הוא תמיד טרמפיסט שגורם נזק ומהומות  
בתגובה להודעה מספר 7
 
  
איש קטן שלרגע טעיתי וחשבתי שהוא מתכוון להוציא את האמת לאור בנושא ההתנהגות השפלה של בנק לאומי וגזל כספי הניספים בשואה אבל כעבור 24 שעות הוכח שוב שהוא נציג בעלי ההון בשלטון וכל כולו נזק לכל נושא בו האמת חבויה בגלל אינטרסים כספיים

טומי לפיד הוא עלה התאנה של השלטון המכסה על בנקאים פושעים שעושים בנו ככל העולה על רוחם החל בעמלות, המשך בריביות, המשך ברמיות וגנבות וכלה בנושא הרגיש ביותר שניתן להעלות על הדעת = רווח מדם יהודי שנשפך על ידי הצורר הנאצי



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גלבוע
גולש אורח
   03:26   07.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. כל הפרשה תסתיים כאשר יתברר כי ....  
בתגובה להודעה מספר 7
 
  
גם החשבונות העלומים של רפאת נמצאים בבנק



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   17:35   13.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. אל דאגה גם את העובדה הזו  
בתגובה להודעה מספר 12
 
  
שהיתה נכונה לפחות בעבר הלא רחוק יכחיש יונה פוגל השפל והשקרן




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:59   13.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. הכלבים נובחים והשיירה עוברת !!  
בתגובה להודעה מספר 16
 


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   21:15   13.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. זמנם של הכלבים מחוץ לחדרי החקירות ... קצוב  
בתגובה להודעה מספר 17
 
  
עניין של ימים בודדים



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:02   13.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. כלבים שמורים על ידי ''יוקרת מערכת''  
בתגובה להודעה מספר 18
 


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   23:10   13.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. הם הלכו רחוק מידי הפעם  
בתגובה להודעה מספר 20
 
  
מתנהל אחריהם מצוד חוקי חסר תקדים. אפילו אני בחלומותי הטובים לא האמנתי שרשויות החוק ישימו עליהם את היד. היום אני כבר אופטימי. הולכת להיות רעידת אדמה חסרת תקדים וכל המכונים בנקאים הולכים לבלות ימים ולילות לא נעימים.

זה כל כך קרוב שלא אסתיר הלך רוחי. אני מתרגש ומצפה לזה בכיליון עיניים. חבל שהפרטים עדיין חסוים אבל כשזה יצא לפועל (בקרוב מאוד!) כולם ידעו ונפתח כאן במשתה גדול.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   21:09   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. חשיפה - במרתפי בנק לאומי אותרו מאות חשבונות של קורבנות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
קטעים מתוך:

פרוטוקול מס' ‎9
ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסי נספי השואה
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ו בטבת התשס"ד, ‎20 בינואר ‎2004, בשעה ‎12:35

הציטוטים מתוך פרוטוקול הוועדה מוכיחים:

* רו"ח מטעם הוועדה סרק מיליון מסמכים במרתפי בנק לאומי
* אותרו מאות חשבונות של קורבנות שואה
* הבנק יודע שיש במרתפיו מאות חשבונות של קורבנות השואה
* הבנק שיקר באומרו "בדקנו ואין חשבונות"
* הבנק הקים בעבר חשבונות פיקטיביים וכיום "מתכסה" בכך כדי למנוע החזרת הכספים לבעליהם
* הבנק עשה הון מכספי קורבנות שואה
* הבנק לא שיתף פעולה עם החוקרים של הכנסת בבדיקת החשבונות


תקראו כולכם ותיראו מה האמת המסתתרת אחרי יחסי הציבור השקריים של יונה פוגל מבנק לאומי - לא נגענו - לא השמטנו הכל מתוך פרוטוקול רשמי של וועדת חקירה של כנסת ישראל:

יהודה ברלב: אנחנו מונינו ע"י הכנסת ובמשך שנתיים עשינו עבודה שאותה אני מגדיר "עבודת קודש", לצורך הבדיקה. אנחנו חיינו את השטח מתוך המסמכים, ואנחנו מדברים על למעלה ממיליון מסמכים שאנחנו סרקנו וראינו, ומה שאני אתן כאן זו ההתרשמות שלנו מתוך השטח. כפי שאמר ח"כ אברהם רביץ צריך לראות איך התנהגו אז, איך התנהגה 'גב' כהן מחדרה' ואיך התנהג הבנק. אנחנו נראה איך התנהגו האנשים האלה, לפי זה אפשר יהיה לקבל איזה שהן החלטות לגבי העניין.

יש כמה סוגיות שנוצרו במהלך השנתיים האחרונות ע"י הבנק, ואני הייתי רוצה להראות את הסוגיות האלה וכמה שהדברים אינם נכונים.

אברהם רביץ: האם נוכח כאן נציג של בנק לאומי, כדי שיוכל להשיב?

יהודה ברלב: אני הייתי רוצה להזכיר לח"כ אברהם רביץ שבחודש שעבר לא היה אף אחד מהנציגים שלנו כדי שיוכל להשיב לבנק.

היו"ר קולט אביטל: כשהיו פה נציגי הבנק, במשך שעה וחצי הם "נתנו לנו על הראש", וגם אז לא הוזמנו רואי החשבון.

אברהם רביץ: אנחנו צריכים עד כמה שניתן, לרדת לחקר האמת. יוטחו כאן האשמות מול בנקים, ומן הראוי שניתן להם את זכות התגובה.

יהודה ברלב: סוגייה ראשונה - עו"ד מטעם הבנק אמר לנו בשום פנים ואופן לא יתכן מצב שיש בבנק חשבונות של קורבנות השואה. אבל במרתפי המאזנים של הבנק, יש מאות חשבונות של קורבנות השואה שאנחנו איתרנו, והבנק הזה יודע.

אברהם רביץ: אני רוצה שתבהיר לי. הרי אני יכול לומר "אין אצלי חשבונות, מכיוון שאף פעם לא רשמתי שהחשבון הזה שייך לקורבן שואה, ולא היתה לי שום סיבה לרשום את זה". האם הוא אמר "בדקנו ואין חשבונות"?

יהודה ברלב: כן, הוא אמר 'בדקנו ואין חשבונות'. אנחנו ישבנו עם הבודקים מהבנק על כל חשבון בנפרד, בסה"כ ‎3,000 חשבונות, והראנו להם את אותם מאות חשבונות כאשר הבנק חתום על כך שהוא ראה ומאשר.

סוגייה שנייה - אנחנו ראינו מצבים שהממונה על רכוש האויב הבריטי, החזיר את הכסף לבנק והבנק לא החזיר את זה ללקוח, מכל מיני סיבות שעדיין אנחנו לא יודעים למה.


היו"ר קולט אביטל: מר ברלב, אני מבקשת ממך אם אפשר להימנע מלנקוב במספרים.

יהודה ברלב: הטיעון השני שהבנק מעלה, הוא אומר 'אנחנו מילאנו את כל הוראות חוק הבנק האנגלי ואנחנו העברנו את כל הכספים כך שלא מוחזק שום דבר אצלנו'. מי שלא יודע, בנק לאומי פעל כבנק ציוני לכל דבר בין השנים ‎1939 ל- ‎1945. הוא ניסה להסתיר את הכספים מהבריטים על מנת שלא להעביר את הכספים האלה, הוא ניסה לעכב כספים לבריטים והוא הוריד את הריביות כי הוא ידע שהכסף הזה ילך לבריטים. הוא הקים חשבונות פקטיביים לסרטיפיקטים, כדי שהאנשים יוכלו לבוא עם סרטיפיקטים לארץ, הבנק הזה פעל כבנק ציוני בניגוד לחוק הבריטי, הוא לא עמד בהוראות החוק הבריטי אנחנו רואים זאת ויש גם מסמכים לכך.

אבל אני רוצה להזכיר לכם שהמנדט הבריטי כבר לא קיים, היום יש מדינת ישראל ולכן יש צורך לעשות שינוי בתפיסה של הבנק, כי היום כבר מדובר על נתינים ישראלים.

טיעון נוסף היה, שהבנק לא נהנה מהפיקדונות של קורבנות השואה. הבנק בהחלט נהנה מפיקדונות קורבנות השואה, לכל אורך התקופה. אנחנו רואים גם את הרווחיות שלו שעולה במידה מסויימת, אנחנו רואים שההתנהגויות של אותם מפקידים שהם קורבנות השואה, הן שונות לגמרי מאותה 'גברת כהן מחדרה', וגם התנהגות הבנק היא שונה. אנחנו רואים שהחשבונות נשכחו, בשנת ‎1939 ב- ‎1,000 ליש"ט יכולת לקנות דירה. היום מי שילך לבנק ויבקש את הכסף, יקבל אגורה אחת כי זה ‎1:10,000 כדי להעביר זאת לשקל חדש + ריביות לא צמודות.


הפיקדונות האלה של קורבנות השואה, שימשו כביטחונות לבנקים. הם ידעו שהם לא ימשכו את הכספים האלה והם השתמשו בזה כביטחונות להלוואות שהם לקחו.

אברהם רביץ: אתה מתכוון להסביר את כל הנקודות שהעלית, למשל שהבנק עשה הון מהפיקדונות האלה?

יהודה ברלב: כן, ויש אפילו מסמך על כך שמשום מה לא נמצא כאן.

היו"ר קולט אביטל: כי אתה רשמת נתונים, שאתה לא יכול לפרסם.

יהודה ברלב: אני חולק משפטית על העניין.

צבי ברק: הבעיה היא שהכנסת חתמה עם הבנקים על הסכם סודיות, ואי אפשר שהדבר הזה יתפרסם כך מבלי שהיועצת המשפטית של הכנסת תאשר.

מיכאל מלכיאור: לנו זה מאוד קשה לעבוד, מבלי לקבל את הנתונים.

צבי ברק: הכנסת חתומה על הסכם משפטי עם הבנק. כל עוד לא הוגש הדו"ח הסופי למליאת הכנסת, אסור לפרסם את הנתונים האלה.

יהודה ברלב: צריך לזכור שמדובר על סודיות בנקאית מלפני ‎70 שנה.

מיכאל מלכיאור: לבנק מותר להגיד שאין לו חשבונות, האם זו לא הפרת הסכם?

היו"ר קולט אביטל: הבנק סתר את עצמו. קודם הוא אמר שאין חשבונות, ואח"כ הוא התווכח על הריבית שהוא ישלם. גם אני הערתי לבנק, שאם אין לו חשבונות, אין צורך שידבר על הריבית.

מותר לו לבוא, ובשביל זה הזמנו אותו, כדי להגיד שיש חשבונות אבל אנחנו התחייבנו לא לפרסם מספרים לעת עתה.


יהודה ברלב: לשאלה, האם ניתן להוכיח שהבנק השתמש בחשבונות למטרות רווח, התשובה היא בהחלט כן. יש לנו כאן מסמך של בנק המזרחי שמופנה לבנק לאומי, זה מסמך שנמצא ביחד עם מסמכים נוספים בארכיון הציוני וכל אחד יכול להגיע אליו. בנק המזרחי עמד בפני פשיטת רגל בשנת ‎1940 כתוצאה ממשיכת פיקדונות, והוא ביקש הלוואה מ- ‎APB (Anglo Palestine Bank), שזה בנק לאומי. בנק לאומי שאל את בנק המזרחי מהן הביטחונות שהוא יכול לתת ובנק המזרחי הציג את פיקדונות המפקידים, ואמר "המפקידים האלה לא יראו את הכסף". כבר בשנת ‎1940, הוא ידע שהם לא יראו את הכסף ולכן הוא השתמש בזה כביטחונות.

אברהם רביץ: בנק לאומי קיבל את זה כביטחונות?

יהודה ברלב: לא רק שבנק לאומי קיבל זאת כביטחונות, אלא באותה תקופה הוא היה מפקח על בנק המזרחי, לפי הספר של פרופ' נחום גרוס. הוא פיקח על הפעולות של בנק המזרחי, עפ"י הנחייה של המפקח על הבנקים הבריטי שהיה באותה עת, וגם זאת אפשר לראות בספרו של פרופ' נחום גרוס. לכן אני אומר, הבנקים בהחלט נהנו מאותם פיקדונות.

אברהם רביץ: זה נכון שהם נהנו, הרי אם יש לי ביטחונות אני נהנה כי אני יכול לקבל הלוואות על סמך זה. אבל אני רוצה להבין, האם בנק לאומי או כל בנק אחר השתמש בכסף הזה ועשה הון מהכסף הזה.


יהודה ברלב: פרופ' נחום גרוס אומר, שלבנק היו אלפי מזומנים שאותם הוא השקיע בבנקים באנגליה, כי בארץ האינפלציה היתה גבוהה מאוד והיה לו חשש שהתנתקות ארץ ישראל מהשטרלינג, תגרום לנפילת המטבע המקומי. לכן הוא נסע לאנגליה והשקיע שם את כל אלפי המזומנים שהיו ברשותו, אם זה אג"חים ממשלתיים ובבנקים.

אברהם רביץ: אבל זה עדיין לא עונה לי על השאלה, שאולי לך היא לא כל כך עקרונית אבל עבורי היא חשובה מאוד. לדעת האם בנק לאומי עשה הון. זה שאנשים נבונים ובעלי יכולת העבירו כספם ללונדון, עדיין לא אומר שום דבר.

יהודה ברלב: לבנק היו אלפי מזומנים, שאלה בעצם כספי פיקדונות שהוא יודע שאנשים לא יבקשו אותם.

אברהם רביץ: אבל למה שבנק יחזיק אלפי מזומנים? כי הוא לא יכול היה לעבוד עם הכסף.

יהודה ברלב: הטיעון הרביעי הוא, שבנק לאומי כביכול פתח את שעריו ואיפשר שיתוף פעולה מלא עם הבודקים. זה לא נכון. הבנק נקט בסחבת במהלך הבדיקה, לקח זמן עד שיכולנו לראות את המסמכים, ויש עדיין מסמכים בבנק שאותם הוא לא רוצה להראות לנו. לדברי הבנק, הוא לא יראה לנו את המסמכים כי זה פועל לרעתו.

אנחנו ביקשנו רשימה של גמלאים מהבנק, שלהם יש תמונה ממה שהיה אז. קיבלנו רשימה של אנשים שיכולנו להיפגש איתם, אבל אף אחד מהם לא זוכר. לעומת זאת, אחרי שהגשנו את הממצאים הראשוניים בטיוטה, ראינו פתאום שיש פנסיונרים עם זיכרון פנומנלי, שזוכרים מה היה ויכולים להגיד מיהו בעל החשבון מי המשפחה שלו ומי הילדים שלו, כולל מעבר כתובות. אבל לא מדובר באותם אנשים, שהיו ברשימה שנתנו לו.

היו"ר קולט אביטל: אנחנו לא עושים פה טריבונל על דרך העבודה שלך מול הבנק. אני מבקשת, אם יש לך מידע שהוא באמת רלבנטי לנושא שלשמו אנחנו כאן.

יהודה ברלב: הבנק הקים אתר באינטרנט של ‎17,000 חשבונות רדומים, ואפשר היה להיכנס לאתר ולראות. זה היה נכון עד שאנחנו התחלנו להסתכל מה יש באתר, ומאותו רגע האתר לא קיים. מי שרוצה להיכנס היום לאתר, אין אפשרות.

אברהם רביץ: לאיזה צורך הוא הקים את האתר?

יהודה ברלב: כדי שהאנשים יוכלו לבקש את הכסף. יש לנו דוגמה, איך האתר נראה קודם ואיך שהוא נראה היום.

אברהם רביץ: אני רוצה לציין שיחסי הבנקים ורואי החשבון היו "עכורים".

איתן כספי: אני חולק על כך, אי אפשר לעשות הכללה לגבי כל הבנקים. אצלנו היה שיתוף פעולה מלא עם בנק המזרחי.

יהודה ברלב: לגבי השינויים באחוזים. התקופה הקריטית שאנחנו מדברים עליה, היא משנת ‎1939 ועד ‎1948 כשהמדד עלה ב- ‎319%, ואלה נתונים שנלקחו מספרו של פרופ' נחום גרוס. לכן, יש משמעות לתקופת השערוך. האם מדובר על תקופת שערוך של ‎1939 כאשר האנשים ניתקו את הקשר עם החשבון שלהם, ואפילו לפני זה כי בגרמניה באוסטריה ובצ'כוסלובקיה האנשים ניתקו את הקשר לפני ‎1939, או שמדובר על התקופה של ‎1948 שאז קמה המדינה והנציב הבריטי עזב אבל התקופה הכלכלית לא השתנתה. למעשה, אנחנו מדברים על פיצוי ריאלי לאדם משנת ‎1939 ולא משנת ‎1948. אנחנו לא רואים שום היגיון לתקופה של ‎1945 או ‎1948, מדוע לא ‎1954 שאז הקימו את בנק ישראל?

אברהם רביץ: לגבי ה- ‎319%, האם זה קרה במהלך המלחמה?

יהודה ברלב: כתוצאה מהמלחמה.

אם נסתכל על התנהגות המניה באותה תקופה, הרווח למניה של הבנק גדל פי ‎10, וזה עפ"י ספרו של פרופ' נחום גרוס. זאת אומרת, הבנק ידע לשמור על עצמו.

נחום גרוס: אני חושב שכל הדיון הזה לא מועיל, מפני שהוא נכנס לפרטים ואנחנו צריכים לדון בעקרונות. השאלה האם יש חשבונות שנשארו בבנקים, היא שאלה עובדתית שבכל בנק רואה החשבון בודק ומוצא או לא מוצא חשבונות. אנחנו צריכים לקבוע כלל, אם יש חשבונות שנשארו בבנק במה אנחנו מחייבים את הבנק.

יהודה ברלב: בספר של פרופ' נחום גרוס על בנק הפועלים, מדובר גם על בנקים אחרים. בספר זה, מדובר על בהלה של משיכת פיקדונות, בין השנים ‎1939 - 1941 והבנקים בארץ כמעט קרסו.

נחום גרוס: אין צורך להגזים, מדובר בחלק קטן של הבנקים שנכנס לקשיים והצילו אותם.

יהודה ברלב: אבל מי הציל אותם ובאיזה כסף?

נחום גרוס: בנק לאומי. אבל אתה רוצה שאומר לך שזה מכסף קורבנות השואה, וזה לא מדוייק מפני שבבנק לאומי לא היתה הפרדה בין הכספים האלה לכספים האחרים.

יהודה ברלב: האינפלציה שהיתה בארץ בין השנים ‎1939 - 1945 נעה בסביבות ה- ‎150%, ואנחנו מדברים כרגע על השטרלינג, כאשר האינפלציה באנגליה היתה בסביבות ה- ‎30%, וכך גם באוסטרליה. במצרים, זה המקום היחיד ששם האינפלציה היתה גבוהה יותר מאשר ארץ ישראל. הבנק חשש ליתרות שלו, ולכן הוא לקח את הכסף והעביר למקום אחר. למה אנשים משכו את הפיקדונות? כי הם חששו שלא יהיה כסף. זאת אומרת, אותה גב' כהן מחדרה שהיתה כאן בארץ ויכלה ליצור קשר עם הבנק בין אם טלפונית או אישית או כל דרך אחרת, יכלה לבצע פעולות בחשבון והיא משכה את הפיקדון.

אברהם רביץ: אז אם כך, הבנק עשה דבר טוב שהעביר את הכסף.

יהודה ברלב: נכון, אז עכשיו שהבנק ישלם.

נחום גרוס: מה היא עשתה עם הכסף?

היו"ר קולט אביטל: לפחות היא יכלה היתה לחשוב.

נחום גרוס: מה שהיא עשתה, היא החזיקה את הכסף בבית ואחרי שהמצב נרגע היא החזירה אותו חזרה לבנק.

היו"ר קולט אביטל: את זה אנחנו לא בטוחים, יש גם אנשים שקנו.

יהודה ברלב: יש קורבנות שואה, שהיתה להם משכנתה ולא יכלו לפרוע את המשכנתה.


ממה שאני יודע, בועדות החקירה שמונו במדינות אחרות כמו שוויץ אנגליה וגם נורבגיה, הסתכלו תמיד על השווי הריאלי של הכסף. הם לקחו את המדד ובדקו האם שווי הכסף שניתן לבעלי הפיקדונות, הוא ריאלי יותר מהמדד או לא. בסיפור הזה שאנחנו מדברים עליו, כאשר אנחנו לוקחים הצמדה משנת ‎1948, השווי הוא שלילי. אנחנו לא נותנים שום שווי ריאלי לכסף, שהופקד בשנים ‎1933 - 1934 ע"י אדם שבשנת ‎1939 נותק עימו הקשר בעקבות השואה. צריך לתת לבעל החשבון, את הערך הריאלי של הכסף משנת ‎1939.

אברהם רביץ: האם אתה יכול לבוא אלינו עם תשובה כזאת או אחרת, מצד בנק לאומי, שאתם מוכנים לקבל את פשרת סמדר אלחנני.

מיכאל מלכיאור: זו אותה פשרה שהציע פרופ' נחום גרוס.

אברהם רביץ: סמדר אלחנני הגתה את זה, פרופ' גרוס הסכים.

היו"ר קולט אביטל: יש הבדלים, אבל עוד לא הגענו לזה. אני חושבת שלמען היושר, היו פה כמה דברים שלדעתי הם בגדר האשמות די חמורות לגבי בנק לאומי ואני בכוונה פסלתי את עצמי מלשבת בועדה המקצועית. אני חושבת שמן הדין, שניקח את הטענות שלך ונבקש תגובה מבנק לאומי.


פרדי וידר: אני חושב שמוכרחים להעביר זאת לבנק לאומי, כדי שיתייחסו לדברים ויש גם את יו"ר הועדה המייעצת שודאי יודע כמה דברים על תהליכי העבודה.

יהודה ברלב: אני מגיב על דברים שנאמרו לפני חודש, ולא ממציא משהו שהבנק לא אמר.

היו"ר קולט אביטל: אבל אתה כאן הוספת דברים, על חוסר רצון לשיתוף פעולה.

יהודה ברלב: הבנק טוען שהיה שיתוף פעולה מלא, ואני לא יכול שלא להגיב על כך.

היו"ר קולט אביטל: אתה טוען שיש עדיין מסמכים שלא הגעת אליהם.

יהודה ברלב: אני אתן דוגמה. אנחנו ישבנו בבנק, ושם יש מסמך שאומר שחשבון מסויים לא רלבנטי לעניין. הוא לא ייתן לי את המסמך הזה, כי באותו מסמך יש עוד ‎20 חשבונות נוספים, שאם אני אראה את המסמך אולי אני אוריד את החשבון הזה אבל יש שם עוד ‎20 חשבונות אחרים שעליהם אני יכול לעשות את הבדיקה. הבנק לא ייתן לי את המסמך הזה והוא אמר במפורש "זה יפעל נגדי, ואני לא אתן לך אותו".


היו"ר קולט אביטל: ממה שאני הבנתי, אנחנו התכנסנו היום כדי לדון באפשרויות שונות של שיטות שערוך, וגם כדי לנסות ולהבין האם יש דרך להגיע לשיטה שהיא הוגנת ולוקחת בחשבון את הכלכלה בארץ באותן השנים, ושהיא שומרת על הערך הריאלי מבלי לרצות לעשוק אף אחד, לא את הקליינטים ולא את הבנקים. זאת מטרת הישיבה הזאת, כדי שכל חברי הכנסת יוכלו להתרשם כשאנחנו נצטרך לקבל את ההכרעה.

אני הייתי בטוחה שיש לך משהו להגיד לגבי שיטות שערוך, ואני אכן חושבת שחלק מדבריך התייחסו לזה.

אילו ידעתי שיש פה עניין של קונפרונטציה לגבי נושאים אחרים בינך לבין בנק לאומי, הייתי מזמינה גם את בנק לאומי. מכיוון שלא כך עשיתי, ניקח את הטענות אחת לאחת ונעביר אותן לבנק לאומי לצורך תגובה. אם יסתבר שאכן יש חשבונות שלא רוצים להראות אותם, או שהם טוענים שהם לא רלבנטיים וכד', אנחנו נצטרך לבקש. הרי פעם אחת צריך להגיע לסוף, גם לסיפור הזה.

אני הבנתי שהסתיימה הבדיקה, ושמספטמבר עד עכשיו אתם ישבתם מול אנשי הבנק, ואני גם הבנתי שבנק לאומי מינה ‎11 איש שעברו על כל תיק והיו תיקים שנפסלו על ידם ושהתקבלו על ידם. בכל זה, יש שתי סוגיות שאחת מהן היא שאת כל העניין של ניתוח התיקים, אנחנו חייבים לסיים ולפרסם את הדו"ח.

יהודה ברלב: הבנק הפסיק את הבדיקה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   06:40   07.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. יש לחקור את סנטה יוספטל/גרה בשוויץ בת ה-91 לפני שתמות  
בתגובה להודעה מספר 9
 



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   21:53   06.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. קולט אביטל: אני מאויימת, גליה מאור התקשרה אלי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  

Holocaust inquiry committee chair lambasts Leumi


----------------
Mati Wagner, THE JERUSALEM POST Nov. 4, 2004

----------------

MK Collette Avital (Labor), chairwoman of the Knesset Inquiry Committee for the Location and Restitution of Property of Holocaust Victims, lashed out at Bank Leumi's management Thursday for trying to intimidate her.

"Ram Caspi is using dirty tactics on me, but I'm not impressed", she said. She declined to elaborate.

"Galia Maor called me today and tried to convince me to be more lenient with Leumi than I would be with a Swiss bank. 'We've done so much for the State of Israel, we are Zionists', she said. But I don't buy it."

Avital refuted a claim by Bank Leumi that her committee would direct it to pay NIS 35 million in restitution.

" Fogel is leaking selected parts of the committee's recommendations that are not problematic from the bank's standpoint. What he did is a complete breach in trust. I gave him the draft with the understanding that it would remain classified. And now he is misleading the public."

Fogel told The Jerusalem Post that Bank Leumi would be asked to pay NIS 35m. in restitution to Holocaust survivors and their heirs. Another NIS 65m. would be paid by the state.

In the years leading up World War II, thousands of European Jews transferred savings to Bank Leumi, formerly known as Anglo-Palestine Bank. Many of them were murdered in the Holocaust.

During the war years, some of this money was transferred to the British Custodian of Enemy Property. After the establishment of the state, the money was repatriated and held by the government's Custodian-General's Office.

The office returned money to survivors or their heirs via the Anglo-Palestine Bank during the 1950s. However, many accounts remained dormant without claims.

Over the past four years, Avital's committee has attempted to track down the assets with the aid of an accounting firm.

"It's real detective work. We have enlisted Holocaust historians, auditors, and economists to locate the assets and determine their real value," Avital said.

She said that over the past several months, Bank Leumi has intentionally tried to delay the release of the committee's findings and recommendations.

She said the bank has demanded numerous hearings. Representatives of the bank have tried to involve other MKs and ministers.

"They've met with Rivlin, Sharansky, and Lapid," she said.

This week Rivlin, Lapid, and Finance Minister Binyamin Netanyahu met to discuss the progress of the committee. During the meeting, Lapid severely criticized Bank Leumi for using delaying tactics. A Holocaust survivor, he threatened to demonstrate outside Bank Leumi's branches wearing a yellow star of David.

Lapid, who was a member of Avital's committee until he became justice minister and was forced to step down, told The Jerusalem Post that Bank Leumi tried reaching a compromise for tens of millions of shekels in exchange for a halt to investigations.

"If Bank Leumi claims it does not owe any money, why was it ready to pay tens of millions of shekels?" he said.

In response to Lapid's comments, which were repeated in a TV interview, Fogel accused Lapid of slander.

He said all assets held by the bank for victims of the war were legally transferred during World War II to the British Mandate's Custodian of Enemy Property, and then to the government Custodian-General's Office after independence in 1948.

He said that Bank Leumi is not holding any assets that belong to Holocaust victims, survivors, or their heirs.

Although Avital refused to provide details on the committee's findings, she said that two separate calculations would be used – one for assets that are claimed by a survivor or heirs and a more lenient method for assets that have no claimants.


----------------

----------------

This article can also be read at http://www.jpost.com/servlet/Satellite?pagename=JPost/JPArticle/ShowFull&cid=1099543822778&p=1077768895034


----------------
Copyright 1995-2004 The Jerusalem Post - http://www.jpost.com/



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   06:40   07.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. יש לחקור את טדי קולק לפני שימות.....................  
בתגובה להודעה מספר 10
 



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   23:01   13.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. אתה הרי יודע שיזכרו בזה מאוחר מידי  
בתגובה להודעה מספר 15
 
  
סתם, כך, במקרה.... בלי שום כוונה לטייח



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   01:07   14.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. בנק עושה הון שר עושה הון פוליטי = הון + שלטון  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
והכל על חשבון ניספי השואה...........


עסק משפחתי?

עומר שרביט תוהה כיצד העז שר המשפטים לתקוף חזיתית את בנק לאומי כשבנו מפרסם את "פועלים"

"אין ביזנס כמו שואה ביזנס" - את האמירה הזו שכלל לדרגת אמנות בשבוע שעבר שר המשפטים טומי לפיד.


לפיד יצא בהתקפה שלוחת רסן, רגשית ואימפולסיבית נגד בנק לאומי. אפשר להבין ללבו, שכן כניצול שואה הוא מייצג במשך שנים את זכויות הניצולים. אבל הפעם קצפו יצא נגד הבנק, שלטענתו מזמז את השבת הכספים מחשבונות של קורבנות השואה לשאריהם החיים. לפיד ביזה את לאומי כאילו הוא מחזיק את כספי המושמדים בחשבון הנוסטרו המפורסם שלו. מאז כבר הספיק טומי לסגת מהאשמותיו, אחרי שסגר עם עו"ד כספי, נציג הבנק, על תרומה חד פעמית לניצולים. אבל הדברים נאמרו, והנזק נעשה.

נכון, שר המשפטים אמון על מערכת החוק והמשפט. אבל מה עם הרגישות לנורמות ועם האתיקה הציבוריים? בהופעתו בתוכנית "לונדון וקירשנבאום", זנח לפיד את תדמית הפאנליסט בפופוליטיקה לטובת "בולדוג" במהדורה מיניסטריאלית, וגמר מהר מדי: בשתי דקות של פרסומת שלילית ל"לאומי" גרם האבא לבנק נזק שהבן לא יעשה בעשרים שנות פרסומת חיובית ל"פועלים".

נאמר זאת כך: בנק הפועלים צריך לשלם ליאיר לפיד מקדמה של מאות אלפי דולרים לשנים הבאות, על הקלון שאביו הצליח להדביק לתדמית של הבנק המתחרה. האב היה צריך להדיר את רגליו מטיפול בלאומי, בזמן שבנו מפרסם את פועלים. הרי אם היה מדובר בפועלים, טומי לא היה מעז לצייץ נגדו.


"פעם הכל היה אחרת"
אסור היה ללפיד לנצל את מעמדו כשר משפטים להתקפה מתוכננת על לאומי, בזמן שיאיר הוא הכלי המרכזי למיתוג האסטרטגי של הפועלים בשנים האחרונות. "פעם הכל היה אחרת", אומר יאיר בפרסומות לבנק הגדול במדינה, והוא צודק. עיתונאים, או מי שהתיימרו להיות כאלה, לא חלטרו בפרסומות לבנקים, ושר משפטים היה גוזר על עצמו שתיקה בבואו להתקיף בנק כשהבן שלו מקבל מאות אלפי דולרים מהבנק המתחרה.

ניקיון הדעת הציבורי צריך להקיא מתוכו את המוסר הכפול והלפידיזציה של הפוליטיקה: יפה יודע לפיד לזעוק על כך שלאומי נוקט בתרגילי השהייה ומתחמק מהשבת כספים לשאריהם של המושמדים מתאי הגזים. אבל מאות אלפי עובדי רשויות מקומיות, החיים בינינו היום ושפורז ממזמז להם את תשלום המשכורות, יכולים 'לבוא מחר' או ללכת לעזאזל.

לפיד יודע לומר כי "בנק לאומי הוא הבנק האחרון בעולם שמסרב להחזיר כספי קורבנות שואה". הוא שוכח שישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה שר פנים (ממפלגתו) מעז לא לשלם משכורות לעובדי רשויות. במשך חודשים, בימי חול, חג ויום טוב, הם נאלצים להתבזות ליד דלתות בתי התמחוי כי שר הפנים מלין את שכרם בתואנות של צורכי התייעלות במערכת. טומי לא יפגין למענם בארה"ב, לא ילבש טלאי צהוב ולא יארגן מופע שנור בצוותא. טומי יוצא מגדרו רק כשאפשר לסחור בהון השואה או להצטייר כפטרון של אמני ישראל.

לפיד, בהיותו דובר מיומן של "לקחי השואה", לא פיספס שום הזדמנות להפיק מהטרגדיה האישית שלו הון פוליטי או מוסרי. כעת, כאשר בנו מקבל או לא מקבל שלמונים כבדים מבנק הפועלים, האבא מתגולל על הבנק המתחרה כאילו אין מחר. טומי יורק רשף ושיני יאיר תזהבנה.

עומר שרביט הוא כתב לענייני שוק ההון בדסק הכלכלה של nrg מעריב



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   01:20   14.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. ואסור לטעות  
בתגובה להודעה מספר 24
 
  
הנבל הגדול בסיפור זה כמובן בנק לאומי שגוזל את כספי ניספי השואה בלי בושה ותוך פיזור שקרים בלי למצמץ אפילו



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
תל אביב
גולש אורח
   01:50   14.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. ב 1940 בנק המזרחי נתן ערבון ללאומי ???..תמורת הלוואה.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
את חשבונות יהדות אירופה ואמר -הם לא יחזרו.........
ובנק לאומי קיבל?
זו ההוכחה שמה שאני יודע על שתיקת ההנהגה הציונית ובגידתה בעם-
הכל נכון.
עכשו גם אפשר להבין ,-למה ומדוע.
הבנקים-החמצן של המדינה והחנקן של העם......



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   01:57   14.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. להלן העדות של רו''ח יהודה ברלב בוועדת החקירה:  
בתגובה להודעה מספר 26
 
  
"יהודה ברלב: לשאלה, האם ניתן להוכיח שהבנק השתמש בחשבונות למטרות רווח, התשובה היא בהחלט כן. יש לנו כאן מסמך של בנק המזרחי שמופנה לבנק לאומי, זה מסמך שנמצא ביחד עם מסמכים נוספים בארכיון הציוני וכל אחד יכול להגיע אליו. בנק המזרחי עמד בפני פשיטת רגל בשנת ‎1940 כתוצאה ממשיכת פיקדונות, והוא ביקש הלוואה מ- ‎APB (Anglo Palestine Bank), שזה בנק לאומי. בנק לאומי שאל את בנק המזרחי מהן הביטחונות שהוא יכול לתת ובנק המזרחי הציג את פיקדונות המפקידים, ואמר "המפקידים האלה לא יראו את הכסף". כבר בשנת ‎1940, הוא ידע שהם לא יראו את הכסף ולכן הוא השתמש בזה כביטחונות.

אברהם רביץ: בנק לאומי קיבל את זה כביטחונות?

יהודה ברלב: לא רק שבנק לאומי קיבל זאת כביטחונות, אלא באותה תקופה הוא היה מפקח על בנק המזרחי, לפי הספר של פרופ' נחום גרוס. הוא פיקח על הפעולות של בנק המזרחי, עפ"י הנחייה של המפקח על הבנקים הבריטי שהיה באותה עת, וגם זאת אפשר לראות בספרו של פרופ' נחום גרוס. לכן אני אומר, הבנקים בהחלט נהנו מאותם פיקדונות."



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
תל אביב
גולש אורח
   06:15   14.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. בן-גוריון וההנהגה הציונית אמרו ב1944....  
בתגובה להודעה מספר 27
 
  
לא ראינו
לא שמענו
לא ידענו.......
ולו כן היינו יודעים-מה כבר היינו יכולים לעשות???....
מתברר שהבנקים שלנו ידעו קודם??ולא דיווחו??



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Yac
גולש אורח
   06:32   14.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. לא נכון  
בתגובה להודעה מספר 28
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 14.11.04 בשעה 06:33 בברכה, Yac
 
עוד עלולים לחשוב שאנו לא רק מדינה שבה יש נוכלים רבים,
אלא מדינה שהשקר בה נפוץ.

לא נכון.
ישראל היא מדינת היושר, הצדק, המשפט ובג"ץ.
עובדה שבישראל שיא עולמי במספר עורכי דין לנפש, כדי לשרת את הצדק.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   07:16   14.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. ''פשע מאורגן מתחיל בשקר מאורגן''  
בתגובה להודעה מספר 29
 


http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&v



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   00:21   15.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. גם היום משקרים לנו לגבי חוסנם של הבנקים  
בתגובה להודעה מספר 28
 
  
אם החובות האבודים עולים על הונם העצמי אז.... ??

ובינתיים לוקחים לעצמם הערפדבנקאים מלוא החופן לחשבונותיהם הפרטיים וקוראים לגזל ולביזה - מצנחי זהב, בונוסים, תוספות וכו'.

בקרוב הם יזקקו להרבה כסף לתרופות הרגעה ולפרקליטים. בקרוב מאוד מאוד מאוד.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
תל אביב
גולש אורח
   22:35   14.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. הכסף הגיע בחלקו,באמצעות אירגון ה''טרנספר''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
(העברה) שהוקם בידי ארלוזרוב.
חלק מהכספים לא הגיעו ארצה...
כמו אירגון "נתיב" של קדמי ויגאל עמיר. גם שם נעלמו כספים בשווי של מיליארד $ (המדינה החזירה משהו, מבלי להודות באחריותה)
מעניין אם איזה יהודי שכספו נעלם בדרך ,היה מסוגל לחסל את ארלוזרוב על חוף ימה של ת"א???....
יש עליו הרבה סיפורים.....
יז"ב.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   18:25   20.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. פילו - גם כאן :  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
The Israeli Bank Leumi is “the last bank in the world that refuses to pay money to Shoah survivors”

Shraga Elam*

The Israeli media dealt recently extensively with the struggle of the state owned Bank Leumi over the publication of an official report on accounts belonging to Nazi victims alleged to be in its possession.

Heavy charges have been raised in Israel against the bank. They include accusations that Bank Leumi enriched itself with the money of Shoah victims deposited before WWII, obstructed the investigations of a parliamentary committee, threatened politicians, and used various delaying tactics to suppress the story.

Though this affair was publicly disclosed in 1997, it has not yet been resolved. This was the reason for the protest on November 1 of Israel Singer, chief negotiator of the World Jewish Restitution Organization, who led the restitution campaign of Jewish dormant accounts against the Swiss banks in the 1990’s. Singer said: “The Israeli banks incidentally got hold of the money, and they should give it back. There is no excuse for holding back the money… My opinion is that it should be done now; it should have been done last week, it should have been done last year, and 55 years later is too late…” (Ha’aretz 11/2/2004).

It was the massive pressure of the media campaign, which made the Swiss banks pay, but, according to the Israeli daily Ha’aretz, Singer does not want to use the same tactics with the Israeli banks for two reasons. The Swiss banks were thieves, he said, but the Israeli banks got hold of the money incidentally. The second reason is that there are Israeli politicians such as Justice Minister Yosef Lapid, working to resolve the issue.

Lapid joined the protest of Israeli Shoah survivors who have called for a consumer boycott of banks like Leumi that prevent the publication of the report on the dormant accounts.

The chairman of an umbrella organization of Israeli survivors' associations, Noah Flug, said, "it is unconscionable that in Israel, of all places, the demand to restore Holocaust survivors' bank accounts goes unheeded."

Justice Minister Lapid called Leumi “the last bank in the world that refuses to pay money to Shoah survivors” and claimed that the bank uses every possible obstruction trick possible in order to avoid returning the money. According to Lapid, Leumi, together with other banks has prevented over the last one and half year the publication of an official report stating that there are 5000 dormant accounts currently worth around USD 230 million (half of it by Leumi).

Lapid has threatened that he will demonstrate wearing a yellow David star together with other Shoah survivors outside Leumi’s branches in Israel and the USA.
Yona Fogel, first executive vice president of Bank Leumi, reacted on November 3 with a very angry letter to the minister and wrote: “… to my sorrow you were misled, misleading and you slander Bank Leumi…” Fogel stated that his bank is not in possession of victims’ assets and that all such properties were transferred as ordered during WWII to the British Custodian of Enemy Property and after the establishment of the Israeli state these assets were returned and held thereafter by the government's Custodian-General's Office controlled by the Justice ministry. Therefore, according to Leumi, if there are any Shoah assets Lapid should look for them in his own office. Fogel argued also that the report of the parliamentary investigation does not prove the existence of a single Shoah account in his bank. Just the same, investigators claimed that there are accounts in the value of some USD 8 millions, which Leumi considers to be fictitious. The examination of the bank proved that even according to what they consider to be an absurd evaluation rate, the sum that Leumi owes is much lower.
In spite of this harsh tone, Leumi representatives met Lapid on the next day and they reached an understanding that the bank will pay a lump sum for accounts for which the bank cannot prove that their owners or their heirs got their money back. According to this agreement, it would be denied that Leumi tried the negate the rights of the victims. Lapid declared that it is up to the parliamentary committee to determine the present value of these accounts.

Fogel told the Jerusalem Post that besides the 8 millions from his bank the state will pay USD 13.6 millions.

MP Collette Avital (Labor), chairwoman of the Parliamentary Inquiry Committee for the Location and Restitution of Property of Holocaust Victims, lashed out at Lapid for making a deal that he is not authorized to do. She attacked also Leumi for trying to intimidate her but did not elaborate on this point.

“Galia Maor called me … and tried to convince me to be more lenient with Leumi than I would be with a Swiss bank. 'We've done so much for the State of Israel; we are Zionists', Avital said. But I don't buy it."

She also refuted Leumi’s claim that her committee would direct it to pay 8 million in restitution.

"Fogel is leaking selected parts of the committee's recommendations that are not problematic from the bank's standpoint. What he did is a complete breach in trust. I gave him the draft with the understanding that it would remain classified. And now he is misleading the public.” (Jerusalem Post Nov. 4, 2004)

Observers acquainted with the case believe that the bank made many mistakes by fighting against the investigation and the publishing of its results Consequently, it got itself unnecessarily into a very awkward situation that offered no positive solution.

My research shows that very incriminating indications of the content of the official report are accessible through the website of the Israeli parliament. In the committee protocols, among it numerous archives. There is the testimony of the renowned auditor Yehuda Barlev, who together with other auditors, historians and other experts, investigated the case for two years.

Barlev, a former police officer in an anti-corruption unit, told the committee on 1/20/2004 that though the bank officially claims that there are no Shoah accounts in its possession, his team had found hundreds of such accounts and that these findings were confirmed by Leumi’s own auditors. This is because contrary to its declaration; the bank had not transferred all the Shoah assets to the British Mandate occupation authorities. According to Barlev there are documents proving that the bank found ways to bypass the British order.

“Another claim ,” said the auditor, “is that the bank did not profit from the Shoah accounts. The bank surely benefited from these deposits throughout all the period, We see also that its profitability rose. These Shoah victims’ accounts served as securities for the banks. They knew that they will not withdraw these monies and they used them as guarantees for loans that they took. There is also a document about it that for some reason is not here.”

Barlev was told by the chairwoman Avital that the document was not there because according to a secrecy agreement signed between the banks and the parliament a publication of such data has to be approved by the parliament legal councillor and this remains so till the final report will be tendered.

Barlev pointed out at another document from the Central Zionist Archives accessible to the public proving that in 1940 Mizrahi Bank asked for a loan from Leumi (at that time called Anglo-Palestine Bank). Asked for guarantees, Mizrahi presented the accounts of Jews in occupied Europe and declared, “the depositors will not see the money”. Barlev finds it peculiar that already in 1940 Mizrahi knew that no one would claim the money and used it as a guarantee. Leumi not only accepted it as such but was responsible for the deal as it controlled Mizrahi at that period. In addition, so argues the auditor, Leumi profited from the Shoah assets in another way, investing part of the money in England.

Another accusation formulated by Barlev is that the bank delayed the investigation, “it took us time till we were able to see the documents and there are still documents that the bank doesn’t agree to show us. According to the bank, they’ll not be shown to us as they are against the bank’s interests.”

Yehuda Barlev: “We asked for a list of retirees who have a picture of what was the situation at that time. We got a list of people that we could meet, but none of them remembered . After we tendered the draft of our preliminary findings, we discovered suddenly that there are pensioners with a phenomenal memory who remember what happened and can say who is the account owner, his family and his children, including change of address. But they were not on the list that we got.”

Chairwoman Colette Avital: “We are not judging now about your way of working. I ask you if you have information really relevant for the issue at hand.”

Yehuda Barlev: “The bank established a website with 17,000 dormant accounts and one could go there and search. This was true till we started to look at what was there. Since then, the internet site doesn’t exist.”
(…)
Yehuda Barlev: “In the book of Prof. Nahum Gross on Bank Ha’poalim it is written about other banks. In this book a rush is described to withdraw monies in the years 1939-1941 and the banks in the country almost collapsed.”

Nahum Gross: “There is no need to exaggerate. It concerned only a minority of the banks that got into problems and were saved.”

Yehuda Barlev: “Who saved them and with which money?”

Nahum Gross: “Bank Leumi. But you want to say that this was financed by victims’ assets and this isn’t accurate as in Bank Leumi there was no separation between these monies and others.”


Commentary:

The Swiss experience with the Shoah monies shows that the most important issue was not having a just cause but strong leverage. The Swiss banks agreed in 1998 to pay USD 1.25 billion for Jewish dormant accounts not because they believed that this amount is adequate. They knew it was not. Through their anti-Jewish prejudices, after many years of underestimating the power of Jewish organizations, all of a sudden the Swiss banks went to the other extremity and overestimated the influence of the Jewish US lobbies and gave in to the demands of the restitution campaign’s leading organizations and paid much more than they would have in the first place.

Bank Leumi is very powerful in Israel and because of its arrogance it refused to find a rational and fair solution for the dormant accounts. It is now becomes more and more obvious that it can only play for time and will lose both money and prestige.

A close observer remarked that the bank management climbed too high up the tree and the ladder to climb down while time is getting shorter.

The same corporation culture can be observed in the way Leumi manages the problems it had in Switzerland through a large embezzlement lasting over 10 years, which was discovered in 2001. The bank behaved arrogantly towards clients and refused to compensate them adequately. Some of the clients claim that the bank threatened to disclose their identity publicly and it also obstructed their efforts to retrieve information supporting their claims. As a result, these infuriated clients gather continuously material proving that the embezzlement was possible for such a long time only through an unpardonable negligence of the bank. If pursued properly by the Swiss authorities this data might even lead to closure of the Leumi Swiss branch.


*Shraga Elam is an Israeli investigative journalist based in Zurich/Switzerland



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   11:44   22.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. ידיעה של בונדי מפורום סקופים:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בונדי
חבר מתאריך 25.4.02
4018 הודעות 00:48 22.11.04

סגן שר האוצר האמריקאי לשעבר סטיוארט אייזנשטט

מדינת-ישראל והבנקים בישראל לא עשו מספיק כדי להשיב את הרכוש הגזול של קורבנות השואה. ( ראיון בקול-ישראל )


והתוספת שלי: גליה מרור ואיתן רע רף השכל גורמים לנו נזק חובק עולם וביזוי חסר תקדים




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   12:14   22.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. גלבוע מוסיף:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
גלבוע
חבר מתאריך 18.7.04
2578 הודעות 07:48 22.11.04

4. וכבר נאמר...

ספר איוב פרק יח פסוק יח

יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו...




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   01:23   24.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. התרגיל החדש של בנק לאומי (מלוכלך מאין כמותו)  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ריכזנו עבורכם בקישור הבא את החידושים והניפלאות מבית היוצר של בנק לאומי בדיוני הוועדה ביום 23.11.2004 בקישור הבא:

http://rotter.net/forum/scoops1/5046.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   15:51   24.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. תרגילים נוספים של הבנק  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  

נציג לאומי בשימוע: לא הוכח כי ברשות הבנק כסף של נספי שואה

מאת עמירם ברקת - "הארץ" מהיום !!!!


בכנסת נערך אתמול שימוע נוסף לנציגי בנק לאומי לקראת פרסום דו"ח הבדיקה על חשבונות בנק של קורבנות שואה. בדיון חזרו נציגי הבנק על התנגדותם להשבת כספים ליורשי הנספים, בהיקף שדורשת ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסי שואה. על-פי הטיוטה הסופית של הדו"ח, יידרש בנק לאומי להשיב כספים בהיקף שבין 35 ל-300 מיליון שקל המוחזקים או שהוחזקו על ידו. בא-כוח הבנק, עו"ד רם כספי, טען כי עד היום לא הוכח כי ברשות הבנק ישנם כספים של נספי שואה. כספי הוסיף כי בנק לאומי נוסד על ידי "אבות הציונות" והוא "מצפה מוועדת חקירה פרלמנטרית של בית מחוקקים ישראלי שתנקה את הבנק מאשמה".

בשימוע השתתפו נציגי יורשי נספים בשואה שהעידו על המכשולים שבהם נתקלו בנסותם להשיב את כספי הוריהם. מוניקה קלמן, ילידת רומניה, סיפרה כי לפני מותו הפקיד אביה 1000 לירות שטרלינג בידי נציג של המוסדות הלאומיים ברומניה. הכסף הועבר לבנק לאומי, אך כל ניסיונותיה לקבל מידע מהבנק עלו בתוהו.

בשנות ה-90 גילה רולנד רוט, פרקליט ששכרה קלמן, כי ב-1979 העביר הבנק את כספי החשבון על שם האב לאפוטרופוס הכללי. "בנק לאומי שילם לאפוטרופוס 970 שקלים ישנים בעבור החשבון", אמר רוט, "כשהסכום המקורי שקיבל היה מספיק בשעתו לרכישת שתי דירות במרכז תל אביב". מאוחר יותר הציע האפוטרופוס הכללי לקלמן 280 שקל בעבור הכסף שנותר בחשבון.

עו"ד כספי טען כי המקרה של קלמן הינו מקרה חריג ומצער, אך אינו אלא יוצא מהכלל המעיד על הכלל. בנוסף האשימו אנשי הבנק את הבודק, משרד רו"ח ברלב, כי סירב להתייחס להערותיהם. יו"ר הוועדה, ח"כ קולט אביטל וחבר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, ציינו כי רבות מהטענות שהועלו אתמול על ידי עו"ד כספי ואנשי הבנק נדונו כבר בעבר. השימוע אתמול נערך בלחץ היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד אנה שניידר, שחששה כי הבנק יעתור לבג"ץ נגד פרסום הדו"ח.
_______
באשכול שבקישור יש חומר רב המרחיב בנושא וגם בתרגיל מלוכלך נוסף מבית היוצר של בנק לאומי

http://rotter.net/forum/scoops1/5046.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   00:42   25.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. שחף מדווח על התנערותו של לפיד מבנק לאומי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
41536 הודעות 19:03 24.11.04

9. עכשיו ברשת ב' - שר המשפטים טומי לפיד מצהיר בועדת
בתגובה להודעה מספר 0

החקירה להשבת כספי ניצולי השואה, "שהוא לא סגר שום עסקה עם בל"ל ושהוא מגבה ותומך בהחלטת הועדה...."
רשת ב' חדשות 19:00





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   14:09   25.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. אמרתי שיונה פוגל נבל ? צדקתי ! הוא ביריון מטונף ושקרן -  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
תקראו: 1. מה אומר רו"ח ברלב 2. מה אומר ח"כ רביץ 3. מה אומר שר המשפטים. בבקשה.....

רואה חשבון: בנק לאומי "זורה חול" בסוגיית הנספים בשואה

ח"כים בוועדה לאיתור הרכוש טענו כי לפיד נפל קורבן ל"ספין" תקשורתי של הבנק כי פעל בעניין בלי להבין את העובדות

מאת עמירם ברקת ושלמה שמיר

רואה חשבון יהודה ברלב, שביצע את הבדיקה בבנק לאומי בסוגיית חשבונות בנק של נספי השואה, אמר אתמול כי הבנק "זורה חול" בעיני ועדת הח"כים לאיתור נכסי נספים בשואה ובעיני שר המשפטים יוסף לפיד. לדבריו, "אין לנו אפשרות להתמודד עם מנגנון ההסברה של הבנק ואיננו יכולים לסתור את הנתונים שהוא מפרסם כי אנחנו כבולים להסכם סודיות והבנק - לא". ח"כ אברהם רביץ אמר בתגובה לדברים כי "הבנק נהג כנבלה".

ח"כים מהוועדה מתחו ביקורת על התערבותו של לפיד במאבק שמנהלת הוועדה מול בנק לאומי בסוגיית חשבונות הבנק של הנספים. הח"כים טענו כי לפיד פעל בעניין מבלי שהבין את העובדות וכתוצאה מכך נפל קורבן ל"ספין" תקשורתי של הבנק.

לפיד טען בתגובה כי התערבותו בסוגיה רק הועילה כיוון שהעלתה את הנושא לכותרות. הוא הכחיש שהגיע להסכם עם בנק לאומי בעניין והוסיף כי הוא תומך ללא סייג בוועדה ומצטער שלא הזמין את יו"ר הוועדה, ח"כ קולט אביטל, לפגישתו עם ראשי הבנק כיוון שהדבר היה חוסך אי-הבנות.

לפיד הופיע אתמול בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסי קורבנות השואה. בימים הקרובים אמורה הוועדה לפרסם דו"ח בדיקה על הכספים שהפקידו יהודים שנספו בשואה בבנקים בישראל. פרסום הדו"ח נדחה כשנה וחצי בגלל טענות שהעלו הבנקים, בראשם בנק לאומי, נגד ממצאי הבדיקה. בודקים מטעם הוועדה מצאו כי הבנק מחזיק עד היום בקרוב ל-200 חשבונות בנק השייכים לנספים. בנק לאומי טוען כי "אין הוכחה" לכך שהוא מחזיק בכסף וכי הוועדה אינה יכולה לחייב אותו לשלם כספים בניגוד לרצונו.

משאבים כספיים בהיקף של מיליארדי דולרים שהופקדו בקרנות הומניטריות לזכרון נספי השואה עלולים להיחשף לזרים שלטענת בכירים יהודים בניו יורק, ינצלו את הכספים ליעדים ופרויקטים שאינם מתיישבים עם סדר העדיפויות של העם היהודי. מדובר בקרנות שהוקמו בארבע השנים האחרונות אחרי שנחתמו ההסדרים הגלובליים עם הבנקים השווייציים ועם ממשלת גרמניה שבמסגרתם חולקו מענקי פיצויים לניצולי שואה ולקורבנות הנאצים שאינם יהודים.

קרנות אלה קיימות בחמש מדינות אירופיות: צרפת, גרמניה, נורווגיה, הולנד ובלגיה. שתי הקרנות הגדולות הן "הקרן לזכרון השואה" בצרפת שהונה מסתכם במיליארד יורו ו"קרן העתיד" שנוסדה על ידי חברות ומפעלים בגרמניה ששוויה 800 מיליון מארק. לפי אומדן, שנמסר על ידי בכירים יהודים בניו יורק ההון הכללי בחמש הקרנות מסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר.

אלה הן "קרנות כפרה ומצפון" שנוסדו כמחווה לקהילות המקומיות ואינן מיועדות לתשלום פיצויים ישירים לניצולי שואה אלא להענקת הקצבות למימון פרויקטים להנצחת השואה בדרכים שונות מתוך הכרה ובקשת סליחה על רדיפות היהודים בתקופת הכיבוש הנאצי. במטרה לבלום ניסיונות עתידיים מצד ארגונים הפועלים במדינות אלה להניח ידם על כספי הקרנות גובשה על ידי הקונגרס היהודי העולמי תוכנית פעולה שתועלה לדיון בישיבת הנהלת ועדת התביעות המתכנסת בירושלים היום.

היוזמה שתוצג לראשונה בישיבה על ידי הד"ר ישראל זינגר, נשיא ועדת התביעות ומראשי הקונגרס היהודי העולמי, כוללת הצעות אופרטיוויות שמטרתן להבטיח ולסלול נגישות יהודית לקרנות אלה. "הכספים שהופקדו בקרנות אלה הם כספים ורכוש של יהודים שנכסיהם נבזזו על ידי הנאצים, נהרגו בשואה ואין להם יורשים", טען זינגר, העומד גם בראש הארגון להשבת רכוש יהודי (איל"ר), "מחובתנו לפעול כדי למנוע מראש מצב שבכספים אלה ייעשה שימוש ליעדים שאינם בהקשר יהודי".

זינגר קובל על המריבות בין הארגונים היהודים המתכתשים על נתח מעוגת הפיצויים, במקום לקיים מאבק מלוכד במטרה להשיג את כספי הקרנות ואת הנכסים והרכוש שנגזלו מיהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה ושעדיין לא הושבו לעם היהודי. "התפישה הרוווחת בין עמיתי בוועדת התביעות כי סוגיית הפיצויים הסתיימה היא תפישה שגויה ומטעה", אמר, "מחובתנו לפעול במלוכד כדי לקבל את מה ששייך לעם היהודי ושעדיין נשאר אצל הגויים". זינגר הזכיר, כדוגמה, את 200 אלף יצירות האמנות שנבזזו על ידי הנאצים מיהודים ועדיין לא הוחזרו.


http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=506094&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   14:35   25.11.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. בנק לאומי גורם לנזק כלל עולמי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
איזנשטאט: בנקים ישראלים העלימו מידע כמו הבנקים השווייציים



תת-שר החוץ האמריקאי לשעבר סטיוארט איזנשטאט קרא לכנסת ולממשלה לפעול בנחרצות נגד בנקים בישראל המחזיקים ברכוש של נספים בשואה. בראיון ל"קול ישראל" אמר איזנשטאט כי "מתברר שבנקים ישראליים העלימו מידע כפי שעשו הבנקים השווייציים". בתוך כך אמרו אתמול ניצולי שואה כי הנעשה בישראל שם לאל את המאמצים בעניין השבת הרכוש היהודי במזרח אירופה. יו"ר התאחדות יוצאי רומניה, זאב שוורץ, אמר כי בפגישה שקיים בשבוע שעבר עם ראש ממשלת רומניה אדריאן נסטסה אמר לו נסטסה כי ישראל אינה יכולה לדרוש להשיב רכוש ליורשי הנספים בשעה שהיא אינה עושה זאת.


http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=506093&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   22:50   01.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. ''הבנקים לקחו את כספי ניצולי השואה לעצמם''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
כתובת פורום: http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi
שם פורום: סקופים, חדשות ופרשנות
מספר נושא: 6381
#0,יהבנקים לקחו את כספי ניצולי השואה לעצמם
נכתב על-ידי אורן אדרי בתאריך 01.12.04 בשעה 22:23

הבנקים לקחו את כספי ניצולי השואה לעצמם
בנק המזרחי: לא נחזיר ליורשי הניצולים כספים, משום שחלה התיישנות. בנק לאומי: יש לשנות את שיטת חישוב כספי החובות. הערכה: מדובר במאות מיליונים
מאת: חדשות נענע 12:44 01/12/2004

בנק המזרחי טען אתמול (רביעי) כי יורשיהם של ניצולי שואה, שקיבלו מהבנק רק חלק משווי הפקדונות שהפקידו הניצולים, לא יוכלו לקבל את יתרת הסכום. הסיבה, לדברי נציג הבנק, עורך הדין יעקב נאמן, היא "התיישנות".
נאמן ייצג את בנק המזרחי בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסי קורבנות השואה, בראשות חברת הכנסת קולט אביטל (עבודה). בנק המזרחי מתנגד לעצם קיום דו"ח הוועדה, והוא איננו היחיד: בנק לאומי הפעיל לחץ על הוועדה לשנות את שיטת החישוב שלה, ובכך "הקטין" את חובו לניצולי השואה, שתחילה חושב לכחצי מיליארד שקלים.יועצי בנק לאומי טענו, בין השאר, כי פרסום הדו"ח "יגרום נזק למעמדה של ישראל בעולם".

דרישות בנק לאומי עוררו סערה: שר המשפטים לפיד, שחזר בו אחר כך, אמר כי בנק לאומי הוא "הבנק האחרון בעולם שמסרב לשלם כספים לניצולי שואה". סטיוארט אייזנשטאט, שהוביל את צוות החקירה של ממשל קלינטון כנגד הבנקים השוויצריים, שהעלימו מאות מליוני מכספי ניצולי השואה, אמר כי שיטות הבנקים בישראל "מזכירות את אלו של הבנקים השוויצריים".

ועדת החקירה הפרלמנטרית מנסה לוודא כמה כספים של ניצולי שואה, שהופקדו בבנקים בישראל בטרם מלחמת העולם השניה, נשארו ברשות הבנקים ולא הועברו לרשות הניצולים או יורשיהם. כלפי הבנקים הועלו טענות כי הם מחזיקים מאות מליוני שקלים בחשבונות "רדומים", והועלו האשמות לפיהן נוקטים הבנקים בסחבת, משום ש"ניצולי שואה מתים מדי יום".

בנק מזרחי הרוויח השנה 366 מליוני שקלים; רווחי הבנקים בכללם עלו השנה על ארבעה מיליארדי שקלים.

קישורים נוספים:
הבנקים יחויבו להחזיר עשרות מיליונים שנגבו שלא כחוק

http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=161019&sid=16

----------------
#1,יביזיון אימים
נכתב על-ידי הדוכס מאדינבורו בתאריך 01.12.04 בשעה 22:38
בתגובה להודעה #0

לא להאמין!
הרי אם זה היה קורה בבנק של גויים היו מדינת ישראל והקונגרס היהודי העולמי מרימים קול זעקה.
התנהגות הבנקים בישראל היא בדיוק על פי הסטריאוטיפ האנטישמי ביותר של היהודי שגוזל כספי אחרים.
בושה וחרפה

----------------
#2,י1.12.2004 - גלובס מפרסם את טיוטת הדו''ח
נכתב על-ידי pakpak בתאריך 01.12.04 בשעה 22:41
בתגובה להודעה #0

הכתב איתמר לוין (לגביו קיימת הסתייגות בהנהלת וועדת החקירה) מפרסם היום בגלובס טיוטת דו"ח וועדת החקירה.
אני מציע להסתייג מהדיווח כיוון שכלל לא ברור אם הנתונים אינם לקוחים מתוך דו"ח קונטראברסאלי של יו"ר הוועדה המייצת לוועדה ולא ברור אם דו"ח מרוכך זה הוא שיאומץ ויפורסם.

לפי הדו"ח עליו מסתמך איתמר לוין -

בנק לאומי חייב 35.6 מיליון ש"ח ובנק המזרחי 5.5 מיליון.

מתוך הכתבה:

"הרוב המכריע של החשבונות והכספים התגלו בבנק לאומי, בו בוצעה הבדיקה בידי משרד יהודה ברלב. בבנק זה נוצרו 2,276 חשבונות שהשתייכו בסבירות גבוהה לקורבנות השואה והועברו לנאמן הבריטי וממנו לממשלת ישראל. כמו כן, התגלו 135 חשבונות של ני"ע ו - 126 חשבונות שאינם ניתנים לשיוך"


חשוב להזכיר שבנק לאומי אמר שאין אצלו כלום : "לא יקום ולא יהיה" אמר פרקליטם עו"ד כספי.

וכדאי לקרוא את התבטאויות יונה פוגל בכתבה הבאה:


כספי ניצולי השואה "נעלמו" בבנקים
מאת: חדשות נענע 10:20 20/09/2004
בלחץ הבנקים שונתה שיטת החישוב לכספי יהודים שנספו בשואה, ועתה קטן חובם של הבנקים לניצולים במאות מיליונים. הבנקים, אגב, רוצים עוד

התנהגות הבנקים עוברת כל גבול. ח``כ אביטל (לעמ)


ראשי בנק לאומי יכולים להיות מרוצים. ביום חמישי יוגש דו"ח לוועדת החקירה הפרלמנטרית להשבת רכוש יהודים שנספו בשואה, ובו נקבע כי חובתו של בנק לאומי עומדת על כמה עשרות מיליוני שקלים בלבד. זאת לעומת כחצי מיליארד שקלים, כפי שהוערך לפני שנה ושלושה חודשים.

ביוני 2003 ההערכות היו כי כמיליארד שקלים מכספי ניצולי השואה מוחזקים בידי חמשת הבנקים הגדולים, וכ-50-70 אחוזים מהסכום הכולל מחזיק בנק לאומי. בבנק לאומי לא היו מרוצים מההערכות, וניהלו קמפיין אגרסיווי, שהסתיים, לעת עתה, בניצחון: שיטת חישוב הכספים שונתה, והסכומים שהבנקים היו אמורים לשלם צומצמו. עם זאת, בבנק לאומי יש עדיין רשימת דרישות ארוכה, וראשי הבנק אינם מתכוונים לאפשר לוועדה לפרסם את דו"ח הבדיקה עד שכל תביעותיהם לא יתמלאו.

ההערכות שהוכנו ב-2003 הוכנו על ידי רואי חשבון בלתי תלויים מטעם ועדת החקירה, והן הוגשו לבנקים ביוני אותה שנה. מאז ועד היום מנהלים הבנקים משא ומתן עם הוועדה על דרישותיהם. בנק לאומי, שעל פי ההערכות מחזיק, כאמור, כחצי מיליארד שקלים מכספי ניצולי השואה, ממלא תפקיד מרכזי במחלוקת. צוות מיוחד של רואי חשבון מטעם הבנק מתמקח עם רואי החשבון של הוועדה על חשבון מתוך מאות החשבונות שהתגלו בבדיקה. עו"ד רם כספי, שבנק לאומי שכר על מנת לייצגו בוועדה, הודיע כי לא ניתן יהיה לאלץ את הבנק לשלם "ולו אגורה שחוקה אחת".

בוועדת החקירה לא אוהבים את פעילות הבנקים בנושא, אולם נראה שהוועדה חסרת אונים. יו"ר הוועדה, ח"כ קולט אביטל, אמרה עוד באוקטובר 2003, שהתנהגות הבנקים "עוברת כל גבול. ש ציבור שלם שמחכה לתשובות ואין שום אפשרות ללכת כמו מסטיק ולחכות ולחכות". ח"כ אביטל איימה מספר פעמים כי היא תפרסם את הדו"ח ללא הסכמת הבנקים, אך האיומים לא מומשו. הוועדה תפורק עוד שלושה חודשים, וטרם נקבע מועד לפרסום הדו"ח. הסיכוי שעבודת הוועדה, שנמשכת מזה חמש שנים, תרד לטימיון הולך וגובר.

יונה פוגל, מראשי בנק לאומי אמר כי "בסוף יהיה דו"ח שיגיד 'בדקנו' והבנקים בסדר גמור". כבר עתה השיגו הבנקים השגים רבים: הוועדה הסכימה לקבוע חלוקת חובות בינם לבין המדינה, שכבר מזערה מאוד את חלק הבנקים בחוב. כמו כן, בוועדה הסכימו לשנות בדיעבד את שיטת חישוב הסכומים, והשיטה החדשה דומה מאוד לשיטה שהבנקים הציעו. כתוצאה משינוי השיטה הסכומים בדו"ח קטנו באופן משמעותי מ-750 מיליון שקלים לכמה עשרות מיליונים בלבד.

עם זאת, בבנק לאומי עדיין לא התרצו. בבנק לא מוכנים שבדו"ח יקבע שהבנק נהנה מכספי יהודים שנספו בשואה. בפגישות סגורות הזהירו ראשי הבנק את יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, ואת חברי הוועדה כי קביעה זאת תזיק למעמד הבינלאומי של מדינת ישראל. יו"ר בנק לאומי, איתן רף, טען באוזני חברי הוועדה כי אם עיתון כמו ה"ניו יורק טיימס" יכתוב שהבנקים בארץ נהנו מכספים השייכים ליהודים שנספו בשואה, ייגרם נזק למדינה כולה, ולא לבנק בלבד, מאחר שהוא נמצא בבעלות המדינה.

http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=141168&sid=16



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   13:13   04.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. שרגא עילם זוכה בפרס ומפרסם:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
העיתונאי הישראלי שרגא עילם זכה בפרס עיתונאות יוקרתי באוסטרליה. שרגא עילם ידוע, בין היתר, בתחקיריו על פרשות שונות הקשורות בבנק לאומי ובינהן פרשת המעילה הגדולה של ארנסט אימפלד בלאומי שוויץ (לגביה הוא מתעתד לפרסם גילויים מרעישים בקרוב), פרשת ראנה ריבקין הקשורה בהעלמת הון באוסטרליה ועבירות חמורות נוספות וכן בפרשת החקירה בוועדה הפרלמנטארית בישראל על "כספי השואה", פרשה בה נוטל בנק לאומי תפקיד מרכזי ונמצא במוקד הבירור.

http://www.walkleys.com/2004/winners/business.htm


במסגרת היוקרה הרבה לה זוכה שרגא עילם בשוויץ ובאוסטרליה פירסם העיתון הכלכלי היוקרתי באוסטרליה AFR מאמר פרי עטו על פרשת כספי השואה:

Holocaust cash haunts bank

Author: Report Shraga Elam. Date: 04/12/2004

Source: AFR

Publication: Australian Financial Review

An Israeli parliamentary report will target Bank Leumi
with serious allegations about money belonging to
Jewish victims of the Nazis.

Bank Leumi le-Israel, the finance group at the centre
of the Rivkin Swiss banking scandal, is braced for a
new and much larger crisis with the scheduled release
on Sunday of a devastating Israeli parliamentary
report on its activities.

For six years Leumi, the second largest bank in
Israel, has been battling to keep under wraps
sensational accusations that it appropriated money
from victims of the Holocaust and that it has been
thwarting current-day investigation efforts.

Israeli parliamentary committee documents examined by
the Weekend AFR include reports by its investigating
team that Israeli banks controlled by Leumi hid money
from the accounts of Jews in occupied Europe from
British authorities during World War II.

They then used the funds for their own purposes,
including as a guarantee to secure loans to secure the liquidity of an affiliated bank, claiming as early as 1940 that "the depositors will not see the money".

Leumi strenuously denies the claims, and is pressing
the Israeli government to postpone the release of the parliamentary committee's findings, which states that $300 million of Holocaust money is held by various banks and the state in 5000 dormant accounts more than half of them with Leumi.

Israeli Justice Minister Yosef Lapid says Leumi has
already stalled the release of the report for 18
months, and documents seen by the AFR outline the way
pressure from the bank has watered down the
committee's findings and its estimates of the missing
money.

Bank Leumi made headlines in Australia last year after
the AFR revealed details of Leumi bank accounts in
Zurich operated by disgraced stockbroker Rene Rivkin, businessman Trevor Kennedy and former Labor minister Graham Richardson.

Leumi's former head of private client lending in
Zurich, Ernst Imfeld, has been charged over the loss
of 300 million Swiss francs (about $340 million) in
client funds. It was as part of Swiss authorities'
interviews of Leumi clients that Rivkin testified in
December 2002 that he, Kennedy and Richardson were the
secret shareholders behind a $26 million block of
shares held by Leumi in Offset Alpine Printing Group,
which Australian authorities had tried to trace in
1995.

While Leumi has made provision of Sfr163 million in
restitution for the Imfeld saga, former clients have
mounted legal actions claiming the bank is covering up
the size of the losses.

Meanwhile, the investigation into missing money
belonging to victims of the Shoa, as the Holocaust is
referred to in Israel, has run in the background for
four years.

The concerns were first raised in 1997, at a time when
world outrage was focused on the role of Swiss banks
during World War II.

In the face of a massive international campaign in
1998 the Swiss banks agreed to pay $US1.25 billion in restitution to Shoa heirs over the banks' role in hiding and retaining funds from Jewish clients killed by the Nazis.

By comparison, the ongoing investigations into the
accounts of Leumi and other local banks have attracted
almost no coverage outside Israel by the non-Jewish
media.

Below the surface, however, there are few more
explosive issues within the worldwide Jewish
community, as shown by the threat by Lapid to lead a
protest of Shoa survivors outside Leumi's offices in
Israel and New York wearing a Star of David, the mark
which Jews were forced to wear by the Nazis.

Leumi was "the last bank in the world that refused to
pay money to Shoa survivors", Lapid said.

The chairman of an umbrella organisation of Israeli
survivor organisations, Noah Flug, said: "It is
unconscionable that in Israel, of all places, the
demand to restore Holocaust survivors' bank accounts
goes unheeded."

The comments sparked furious responses from Leumi. "To
my sorrow you were misled, misleading and you slander
Bank Leumi," Leumi vice-president Yona Fogel wrote to
Lapid.

Fogel said that as the son of a Shoa survivor he would
not dream of dispossessing other victims or their
heirs. He said the committee's investigation had not
proved the existence of a single Shoa account at Leumi
and that any missing money is held by the state.

Leumi executives have since offered a $US10.5 million
($13.5 million) no-blame settlement to be matched by
$US22 million of state funds while continuing to deny
that the bank held any monies belonging to victims of
the Shoa.

The chairwoman of the parliamentary inquiry, Collette
Avital, has complained of attempts by Leumi to
intimidate her. " Galia Maor called me . .
. and tried to convince me to be more lenient with
Leumi than I would be with a Swiss bank, saying:
'We've done so much for the state of Israel, we are
Zionists,"' Avital said. "I don't buy it."

Yair Olmert, the nephew of a senior government
minister who worked as a lawyer for Leumi for many
years, told the Weekend AFR that he considered the
behaviour of Leumi management on this issue as
symptomatic of its culture one of "insensitivity,
arrogance and viciousness".

The saga has its origins in the 1930s, when many
European Jews, conscious of the rising tide of
anti-Jewish sentiment in Germany, bought land and
buildings or deposited money in Palestine, most
notably with the Anglo-Palestine Bank, which would
later be renamed Bank Leumi.

At the beginning of World War II, with Germany holding
most of Europe, the British mandate in Palestine
ordered all the accounts of what it now regarded as
enemy aliens to be blocked, and for the banks to
transfer the funds to a custodian. With many of the
owners killed by the Nazis, the money was later
transferred to the government of Israel, leaving no
unclaimed bank accounts.

However, an investigating team led by Yehuda Barlev, a high-profile auditor and a former police officer in an anti-corruption unit, told the parliamentary committee last year that at a time when some banks were facing credit problems, Leumi and other banks had not declared all of the accounts and instead had diverted the money, including to a Leumi branch in London.

Barlev testified that the investigating team had
discovered 2500 Shoa accounts at Leumi worth $US200
million, though the total has been sharply reduced in
the committee's final report to a request that Leumi
return between $US10 million and $US85 million.

"Another claim is that the bank
did not profit from the Shoa accounts," Barlev
testified. "The bank clearly benefited from these
deposits throughout the whole period. We see also that
its profitability rose.

"These Shoa victims' accounts served as securities for
the banks. They knew that they would not
withdraw these monies and they used them as guarantees
for loans that they took."

Barlev tabled a public document from the Central
Zionist Archives which showed that in 1940 Mizrahi
Bank asked for a loan from Leumi.

Asked for guarantees, Mizrahi presented the accounts
of Jews in occupied Europe and declared: "The
depositors will not see the money."

Barlev said it was peculiar that already in 1940
Mizrahi knew that no one would claim the money and
used it as a guarantee. Leumi not only accepted it as
such but was responsible for the deal as it controlled
Mizrahi at that period, he said.

Barlev also accused the bank of delaying the
investigation: "We asked for a list of retirees who
have a picture of what was the situation at that time.
We got a list of people that we could meet, but none
of them remembered .

"After we tendered the draft of our preliminary
findings, we discovered suddenly that there are
pensioners with a phenomenal memory who remember what
happened and can say who is the account owner, his
family and his children, including change of address.
But they were not on the list that we got."

Chairwoman Collette Avital said in a transcript from a parliamentary hearing: "We are not judging now about your way of working. I ask you if you have information really relevant for the issue at hand."

Yehuda Barlev responded with: "The bank established a
website with 17,000 dormant accounts and one could go
there and search. This was true till we started to
look at what was there. Since then, the internet site
doesn't exist.

"In the book of professor Nahum Gross on Bank
Ha'poalim it is written about other banks. In this
book a rush/panic is described to withdraw monies
in the years 1939-1941 and the banks
in the country almost collapsed."

Nahum Gross added: "There is no need to exaggerate. It concerned only a minority of the banks that got into problems and were saved."

Yehuda Barlev: "Who saved them and with which money?"

Nahum Gross: "Bank Leumi. But you want to say that
this was financed by victims' assets and this isn't
accurate as in Bank Leumi there was no separation
between these monies and others."

Bank Leumi fiercely contests Barlev's findings, and
launched an attack on his investigation and report
through the financial paper Globes on November 22. It
claimed that not a single account was found that could
be clearly shown to belong to a Shoa victim and
rejected the demanded to pay $10 million as unfounded.


Shraga Elam is an Israeli investigative journalist
based in Zurich. He has specialised in the Middle East
conflict and World War II and the Holocaust. He is
widely published and on Thursday was one of the AFR
team that won Golden Walkley Award.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   14:58   11.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. פירסום הדו''ח בימים הקרובים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ועל מידת אמינותו של יונה פוגל ושולחיו איתן רע רף השכל וגליה מרור נלמד בקרוב מההתפתחויות בחקירת קרטל הבנקים



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   23:28   11.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. כתבה נוספת בסדרה:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  

Israeli banks profit from Holocaust
By Jonathan Cook in Jerusalem
Tuesday 07 December 2004, 16:48 Makka Time, 13:48 GMT

Banks object to how Holocaust assets have been calculated

Investigations by the Israeli parliament have dug up disturbing evidence that Israel has been profiting for decades from vast sums invested in local banks by European Jews who died in the Nazi death camps.

And even now the banks are delaying returning the money to their heirs.

But unlike a similar scandal that hit European banks in the mid-90s, almost no pressure is being brought to bear on the Israeli banks by the Israeli government or by Jewish reparation organisations representing Holocaust families, who were the main critics of the European banks.

The Israeli government is believed to be keeping quiet because it is deeply involved in the local banking scandal itself, and the Jewish organisations are reported to be concerned that exposure of the story will damage Israel's international reputation.

Instead the Knesset committee which unearthed the shocking revelations has been forced to sit on its unpublished report for the past 18 months as the banks dictate terms to the inquiry, largely supported by the government.

Tommy Lapid has been a sole
voice speaking against the banks

One dissenting voice has been Tommy Lapid, who this month left his post as justice minister. He called Bank Leumi, the bank believed to hold the lion's share of the Holocaust accounts, "the last bank in the world that refuses to pay money to Shoah survivors".

The Knesset committee was established under the chairmanship of Colette Avital in February 2000, in the wake of a settlement in which the Swiss banks agreed to pay $1.25 billion to Holocaust survivors and Jewish organisations.

After the Swiss affair, questions were raised about the difficulties faced by Holocaust families in tracing money deposited in Israeli banks before the second world war.

Denials

At the time, the banks fiercely denied that they held any money from Holocaust victims but after three years of auditing the banks' accounts, led by a former police anti-corruption officer, Yehuda Bar-Lev, the committee found thousands of dormant accounts, estimated to be worth some $220 million.

Colette Avital chaired the
investigating committee

Bar-Lev has said that he cannot be sure if there is more money because the banks have been obstructing his team's work. "There are still documents that the bank doesn't agree to show us," he said. "According to the bank, they'll not be shown to us as they are against the bank's interests."

The banks have also refused fully to finance the audit. The Swiss had to pay about $400 million to finance the work of the investigating accountants, whereas the Israeli banks have agreed to pay only $3 million, less than half the amount demanded by the Knesset committee.

"We're in a bind," said committee chairman Avital in September when the banks contested the report's publication yet again. "The banks can keep delaying again and again and again."

Defence

The banks have defended their position on several grounds, including the claim that exposure will harm Israel's image.

"The Wall Street Journal will say the Israeli banks also hide money, not just the Swiss"

Ram Caspi, company lawyer for Bank Leumi

At one closed meeting in December 2003 between the committee and Bank Leumi, the company's lawyer, Ram Caspi, warned that Israel would be painted as a hypocrite.

"The Wall Street Journal will say the Israeli banks also hide money, not just the Swiss," he told the committee members.

More recently the bank has been citing its commercial interests and secrecy rules. "Bank Leumi is a publicly traded company," Caspi told the committee in November. "It has to answer to stockholders. It cannot simply pay as a result of a committee's recommendations."

Victim's story

His statement came during a meeting at which one woman identified only as "K" told the committee that her uncle, who lived in Bucharest, deposited £1000 in 1940 in the Anglo-Palestine Bank, which later became Leumi. When Leumi finally admitted it still held the money in 1979, she received a tiny fraction of the original deposit.

An Israeli lawyer, Roland Roth, said he was representing more than a dozen families with similar stories. He has threatened a class action against the Israeli banks in the US courts. An earlier legal campaign he waged in the Israeli courts was rejected.

Jewish groups which support Holocaust families, however, have mostly chosen to remain silent. Israel Singer, chief negotiator of the World Jewish Restitution Organisation, who campaigned against the European banks, said his group would not be publicising the case. Unlike the Swiss banks, which he called thieves, Israel's banks had got hold of the Holocaust accounts "incidentally", he said.

Secretive past

The bank's refusal to accept responsibility for the accounts is based on the murky period before and after Israel's founding in 1948.

It is known that thousands of wealthy European Jews stashed money away in the country during the 1920s and 1930s, as it was then Palestine and under British rule, in an attempt to hide it from the Nazis. They also invested heavily in land and property to bring nearer their dream of a Jewish state.

During the war, Britain confiscated all assets belonging to citizens of enemy territories, including Jews living under Nazi occupation. The assets were handed back after Israel's creation in 1948, with an official in the Israeli Justice Ministry known as the custodian-general charged with tracing the heirs.

Hidden sums

However, the Knesset committee found that the banks, particularly Leumi, had managed to hide many of the accounts from British officials and so were able to keep the money. The investigators believe the banks have been profiting from the money ever since.

Land and belongings were sent
to Zionist organisations

The government is also accused of not having done enough to trace survivors.

It passed many of the assets of Holocaust survivors, including land and property, to Zionist organisations such as the Jewish National Fund.

To the surprise of the committee, Bank Leumi was widely reported in the Hebrew media last month as having agreed to pay less than $10 million to Holocaust families, even though it is still publicly denying that it has any such accounts. Separately, the government is also reported to be mulling the idea of paying some $15 million to the families.

Deal

The deal was struck last month by Lapid after the banks accused him of slandering them. Lapid did not consult with the Knesset committee.

Avital responded angrily: "The banks can now claim that they bought Lapid with a bit of money and, in exchange, they are exempt from returning the Holocaust survivors' money."

The reduction agreed with Lapid follows several objections the banks have made to the way the Holocaust assets have been calculated.

Inflation

The Israeli banks have been resisting the efforts of the Knesset committee to work out the current value of the accounts using the same criteria applied to the Swiss assets. There, the banks had to adjust the money by inflation and add 4% interest.

The Israeli banks, on the other hand, want inflation not to be taken into account until after the creation of Israel, omitting the war years when inflation reached more than 300%, and will fund only 2% interest.

In Israel, there is little sympathy with the banks' position. For many years, Israeli banks have been running a cartel-like operation where they charge the same high commissions.

They are currently being investigated by the Anti-trust Authority. In the first nine months of this year they racked up a $1 billion profit - their highest ever.

Avital suggests public pressure must be used against the banks: "If the banks don't want to pay, we will have to launch a public campaign, perhaps legislation. It won't be easy. The Knesset and government have done nothing about this for more than 50 years. The heirs will have to go to court."




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   03:19   15.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. תעלולים נבזיים של חשודים:  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
גלובס - 14.12.2004:

האם אנשי בנק לאומי מתעניינים בהפקות טלוויזיה כל כך, עד שהם מגיעים לעריכה ?

מי שהגיע למטה ערוץ 10 בגבעתיים ביום שידור הכתבה על הקשר כביכול בין חשבונות אבודים של ניצולי שואה למרתפים של בנק לאומי בתכניתו של עמנואל רוזן יכול היה להישבע בוויזה שלו שהגיע לסניף הבנק הקרוב למקום מגוריו.

בנק לאומי הוא אחד הנושים הכבדים של ערוץ 10, שסמלו המסחרי הוא התפרנות. כדי לקבל את פני הכתבה נשלחה מבנק לאומי משלחת נכבדת, שבראשה סמנכ"ל בבנק, היישר אל משרדי ערוץ 10. המטרה של הבנק תמימה, כמובן: לנסות שהכתבה תצא יפה. ומעל תלויה כמובן החרב המסתובבת של חובות העתק של ערוץ 10.

במקום נרשמו מחזות הראויים לסרט דוקומנטרי נפרד, כמו חדירה תקדימית של אנשי הבנק אל חדרון הקונטרול בשעה שרוזן עומד על רגליו האחוריות. ערוץ 10 רשם ניצחון כאשר הכתבה שודרה בסופו של דבר תחת אש ארטילרית לאומית כבדה.

שילה דה-בר, ראש מחלקת החדשות, בתגובה זהירה: "שידרנו כתבה. זה נכון שהיתה מחלוקת נוראית עם הבנק על התגובה, ומאחר שהנושא היה מסובך, הזמנתי את נציגי הבנק לצפות בכתבה מראש. זה דבר שנהוג בסוגיות בעייתיות. אני חושב שהופעלו לחצים, אבל הם היו לגיטימיים לדעתי".

ושימו לב לתגובת בנק לאומי: "ערוץ 10 פנה אל הבנק בקשר לתוצאות תחקיר שעשה וביקש תגובה. מדובר בתחקיר בנושא רגיש, והבנק לא הסכים להגיב טרם שיידע במה מדובר. לערוץ 10 היתה גישה חיובית, הוא הראה לנו את הכתבה. תיקנו במקום שגיאות עובדתיות, ובכך תרמנו שהכתבה תהיה יותר קרובה לאמת. אך יחד עם זאת, התחקיר לא היה מספיק יסודי ובכתבה ששודרה היו עובדות מוטעות".

עד כאן הציטוט המדוייק של הכתבה מגלובס ומכאן כמה הערות:

1. הסמנכ"ל הבכיר הוא לא אחר ממיודענו יונה פוגל אשר כיום הוא מבכירי החשודים בעבירות קרטל חמורות במערכת הבנקאות, לצד המנכ"ל גליה מאור והיו"ר איתן רף אשר בלשכותיהם נערכו לאחרונה חיפושים על פי צוו בית משפט.

2. מדובר במעשה חסר תקדים המלמד על איום אמיתי ומוחשי של אנשי בנק לאומי על חופש הביטוי, על חופש העיתונות ועל השלטת "דיקטטורה של כסף" על ידי יונה פוגל ושולחתו - המסוכנת לציבור, לדמוקרטיה ולשלטון - גליה מאור והבוס הגדול איתן רף. יש רק לברך על כך שהם מטופלים על ידי רשויות החוק.

3. הכתבה מגלובס מופצת ברגעים אלה, על ידי פעילים, למאות רבות של משפטנים בארץ ובחו"ל, לאירגונים יהודיים, לרשתות רדיו, טלוויזיה ולעיתונות החופשית בכל רחבי הגלובוס בדגש עם ארה"ב שם עניין שכזה היה הופך לסערה לאומית במימדים של טייפון.

4. ניתן להעריך במידה רבה של בטחון שתעלוליו של יונה פוגל והשתן שעלה לו לראש כמו גם לשולחתו גליה מאור ולבוס הגדול איתן רף הם שיביאו לקץ כהונתם בביזוי ובכתם בל ימחה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   04:48   22.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. 22/12/2004 - קולט אביטל עסוקה בכיסאולוגיה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אין לה זמן לפרסם את דו"ח החקירה לקומבינטורית המפאיניקי"ת



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   00:53   23.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. בתחילת השבוע שאילתא בכנסת  
בתגובה להודעה מספר 46
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   19:58   24.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. שחף עובר לשלב האקטיבי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
רגע היסטורי



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   03:28   25.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. הפרופגנדה של פוגל בשוויץ  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
Israels Banken wehren sich
Der Bericht über nachrichtenlose Vermögen auf israelischen Banken soll vor Jahresfrist erscheinen.
Noch vor Ende Jahr sollte der Bericht über nachrichtenlose Vermögen auf israelischen Banken der Parlamentskommission von Knessetmitglied Colette Avital publiziert werden. Er wird mit Spannung erwartet. Die vierjährige Kommissionsarbeit fand im steten Kampf gegen die fünf Banken statt, die schon zur NS-Zeit existiert hatten, und die Kommission musste dem Vernehmen nach ständig Abstriche machen. Auch jetzt kämpft noch jeder gegen jeden. Vor allem die Bank Leumi verwahrte sich vehement gegen Vorwürfe, sie führe noch immer zahlreiche nachrichtenlose Konti (einer der Buchprüfer soll von 190 gesprochen haben) aus der NS-Zeit in ihren Büchern.

«Im Gegensatz zu den Schweizer Banken war erbenloses Geld nie in unserem Besitz», sagt Yona Fogel, geschäftsführender Vizepräsident der Bank Leumi in Tel Aviv, zu tachles. «Wir führen keine nachrichtenlosen Konti von Holocaust-Opfern.» Während des Krieges, als Palästina britisches Mandatsgebiet war, mussten die damals existierenden Banken alle Guthaben von Bürgern aus den Ländern, welche die Engländer als Feindstaaten bezeichneten, an den Custos in England überweisen. Es sei nicht möglich gewesen, sagt Fogel, die Kundschaft zu schützen und Konti zurückzubehalten. «Nach der Gründung des Staates Israel kam das Geld zurück und musste von uns an den israelischen Custos überwiesen werden.»

Dennoch werden aufgrund der Buchprüfung durch die Avital-Kommission von den israelischen Banken Zahlungen verlangt, in die sie offenbar eingewilligt haben, allerdings erst, als sie diese markant heruntergehandelt hatten. Sie weigerten sich jedoch, eine höhere Verzinsung zu bezahlen als jene, die zur relevanten Zeit marktüblich war.

«Die Banken müssen zusammen 45 Millionen Schekel bezahlen, allein die Bank Leumi 35 Millionen», so Fogel. Der Staat, der die erbenlosen Gelder in Verwahrung hat, bezahlt 65 Millionen. Die Untersuchung kostete die Banken 15 Millionen Schekel. Aus einem ersten Entwurf des Kommissionsberichts war durchgesickert, dass die Revisoren einen geschuldeten Betrag von 500 Millionen Schekel eruiert hatten. 300 Millionen wären auf die Bank Leumi entfallen. Davon ist nicht mehr die Rede.

Leumi ist nicht wenig stolz darauf, so Fogel, dass sie als einzige Bank schon zwei Jahre vor Gründung der Kommission, 1998, die Namen aller nachrichtenlosen Konti seit 1955 ins Internet gestellt habe. Zwar nur auf Hebräisch, aber das sei die einzige vorhandene Schreibweise der Namen gewesen.

Die israelische Wirtschaftszeitschrift «The Marker» publizierte am 6. Dezember einen überaus kritischen Bericht über Zvi Barak, der in Colette Avitals Kommission sitzt. Barak soll zu viele Zugeständnisse an die Banken durchgesetzt haben, weil er bei ihnen geschäftlich schwer verschuldet sei, eine Schuld, die laut «The Marker» dieses Jahr innerhalb einiger Monate von 114 auf 22 Millionen Shekel gesunken sein soll.

Barak habe an Avital auf deren bohrende Fragen hin geschrieben, er führe seit acht Jahren weder bei der Bank Leumi noch bei der Bank Hapoalim ein Konto. Seinen Posten im Finanzkomitee der Knesset verdankt er Avraham Burg, Vorsitzender der Jewish Agency und später der Knesset, mit dem er gemeinsam gegen die Schweizer Banken angetreten war.

Das Konto auf welches ihm Israel Singer vom Jüdischen Weltkongress, mit dem Barak ebenfalls im Kampf gegen die Banken vereint war, aus Genf die berühmt gewordenen 1,2 Millionen Dollar überwiesen hatte, befand sich in London.

Gisela Blau



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   19:53   26.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. פרוטוקול הוועדה מיום 24.11.2004  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטארית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי שואה
יום רביעי, י"א בכסלו התשס"ה,(24.11.2004), שעה 9:30

סדר היום:

1. הסברי שר המשפטים, ח"כ יוסף לפיד על הסיכומים אליהם הגיע, כביכול, עם הבנקים
2. הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבת ליורשים והקדשתם למטרות הנצחה וסיוע), התשס"ד- 2004

נוכחים:

חברי הוועדה:

ח"כ קולט אביטל- היו"ר
ח"כ מיכאל מלכיאור
ח"כ מרינה סולודקין
ח"כ אברהם רביץ
ח"כ אהוד רצאבי

מוזמנים:
שר המשפטים יוסף לפיד
עו"ד גלעד בוק, יועץ משפטי לשר המשפטים, משרד המשפטים
עו"ד אלישבע פרקש, סגנית האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

רו"ח יהודה ברלב, ברלב ושות' רואי-חשבון
רו"ח רמי קליאוט, ברלב ושות' רואי-חשבון

מר נח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
מר זאב שוורץ, יו"ר הוועדה לקשרי חוץ של מרכז הארגונים לניצולי שואה
עו"ד אלישבע גלילי, מרכז הארגונים לניצולי שואה

מר אברהם רות, יו"ר פלטפורם ישראל
מר איתן מודן, פלטפורם ישראל
מר משה שוחט, ארגון ניצולי השואה
גב' נועה בלכר, רכזת מחקרים ופרויקטים, פלטפורם ישראל

מר מרטין שטרן
פרופ' יוסי כץ, יועץ הוועדה ויו"ר הוועדה המייעצת בנושא הנדל"ן
גב' לינס וקנין, מתמחה, לשכה המשפטית

יועצת משפטית: עו"ד אנה שניידר
מנהלת הוועדה: סיגלית עדרי
נרשם על ידי: חבר המתרגמים בע"מ


הסברי שר המשפטים, ח"כ יוסף לפיד, על הסיכומים אליהם הגיע, כביכול, עם הבנקים
הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבת ליורשים והקדשתם למטרות הנצחה וסיוע), התשס"ד- 2004

היו"ר קולט אביטל:

בוקר טוב אדוני השר, אני מתכבדת לפתוח את ישיבתה של ועדת החקירה לאיתור והשבת נכסי נספי שואה בארץ. אנחנו מתקרבים ממש, הייתי אומרת, למטרים האחרונים שעומדים בנינו לבין פרסום הדו"ח. טיוטת הדו"ח מוכנה, היא בעריכה ואנחנו מקווים שאחרי השימוע האחרון שיהיה לנו בשבוע הבא, נוכל לצאת לדרך.

אני מנועה מלפרסם דברים כי התחייבתי ואני חתמתי וכולנו חתמנו על סודיות, אבל אני יכולה להגיד לכם שחלק גדול מההבנות שנשמעו אתמול על ידי בנקים, לצערי הם חזרה על מה שכבר אמרו. מכל מקום, אנחנו נפגשים הבוקר עם שר המשפטים ואיתנו גם ארגוני ניצולי שואה וגם נציגת האפוטרופוס הכללי. אתך, אדוני השר, אנחנו בעצם רוצים לעבור על שני דברים שהחשוב ביותר הוא היום שאחרי, אבל לפני שנגיע להיום שאחרי, אני יודעת שאתה מוכן שימוע שהובא לדיון במליאת הכנסת ושאמרת לפרוטוקול שאין שום הסכם בינך לבין הבנקים.

יחד עם זאת אני רוצה להביא לכאן שני דברים, לך ולחברים, שיכול להיות שאנחנו מדברים על חשבונות שיש בכול הבנקים ואנחנו מדברים שבבנקים יש איקס תיקים שלגביהם יש כפילויות, ולגביהם יש תביעות מאוד לגיטימיות ויש קבוצה של תיקים שלא היינו בטוחים לגביהם ולגביהם הם נכנסו לקטגוריה אחרת שאמרנו שהזהות של האנשים ואין לנו בטוחים שהאנשים האלה כן קיבלו או לא קיבלו את הכסף.

אבל זה לא אומר שאנחנו, בעיקר הוועדה, ולכן חשוב שאתה תדע שני דברים. אלף, שאנחנו בתור ועדת חקירה שמסיימת את העבודה עם ועדת התביעות, ברור לגמרי שאם המדינה רוצה לכנס במשך שנים, לא היינו מגיעים לצורך להקים ועדת חקירה. דבר שני שרציתי להגיד, זה שאנחנו כוועדת חקירה, נעלה את הטיעון שלנו כולל תביעות לשערוך כפי שקיבלנו כאן על סמך הרבה מאוד מסמכים שפתחנו בחוץ לארץ. וכמובן שאין לנו כל דרך למנוע ממך הדברות עם הבנקים, אבל כל הדברות בינך לבין הבנקים לא מחייבת אותנו כוועדת החקירה.

אלה הדברים, עכשיו אני מבקשת לעביר לך את רשות הדיבור והייתי מבקשת ממך להבהיר את הנקודה הראשונה, לגבי הנקודה השנייה, כיוון שאנחנו יודעים, נניח בעוד שבוע שבועיים, נעשה מסיבת עיתונאים, יתפרסמו כאן ובחוץ לארץ שמות, אנחנו ננסה בכל זאת להיות מסוגלים להקנות את הדברים, כדי שייקחו וכדי שיום אחרי פרסום הדו"ח לקבל עדכון מצד הממשלה, בוודאי אותם התיקים שנמצאים אצל האפוטרופוס.

שר המשפטים יוסף לפיד:

תודה רבה גברתי, אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לשבח את עבודת הוועדה הנפלאה הזאת. העבודה שלך נפלאה, הייתי חבר הוועדה הזו עד שנאלצתי לנטוש אותה כי התמניתי לשר. אנחנו קיבלנו כאן הזדמנות להסביר את האי הבנה במליאת הכנסת, אני רוצה להגיד למען הפרוטוקול של הוועדה החשובה הזו שבאמת מגלה התמדה בלתי רגילה בעבודתה בנושא זה. חבריה ראויים לכל שבח כי זה דברים שהציבור לא הבין ושעות על גבי שעות, זאת עבודה קשה ומפרכת מול יריבים מאוד חזקים.

תראו, אני בשלב מסוים הגעתי למסקנה, בייחוד בישיבה שהייתה לנו, ישיבה מאוד גדולה שהבנקים לא הזדרזו לפתור את הבעיה הזו. ויש להם דרך לסחוב את העניין הזה בלי סוף, וזה מה שאמר לי עורך דין כספי, אנחנו יכולים לדבר בבית משפט. ובינתיים הרוב של אלה, לא רק מדובר בנספי שואה, גם כבר הצאצאים של נספי השואה, הדור הראשון, מתחילים ללכת לעולמם ואנחנו נשארנו המדינה שלא פתרה את הבעיה ואני ידעתי שאם ניתן פומבי לתרעומת שלנו אנחנו נזרז את הפרוצדורה כי זה מה שעובד.

ולכן באותה ישיבה שהייתה אצל יושב ראש הכנסת בהשתתפות שר האוצר, אני אמרתי, הבנקים ממשכים למשוך, אני מארגן 50 ניצולי שואה ונעשה הפגנה בפני בנק לאומי ונעשה מסיבת עיתונאים בניו יורק ונגיד ליהודים למשוך את החשבונות ונראה אז את הבנקים ממשיכים לשחק.

מה שלא עשתה הקהילה, עשו איומי הוועדה, כי אני חזרתי על זה בטלוויזיה, הטלוויזיה היא אמצעי הלחץ היעיל ביותר בחיי הציבור הישראלי. באותו יום ביקשו ראשי לאומי פגישה דחופה, אני מצטער שלא הזמנתי אותך לאותה הפגישה. אני נפגשתי איתם כדי למנוע אי הבנות לגבי מה שסוכם בנינו. אני משוכנע, ואני עכשיו לא נכנס לפרטים שלגבי חלק מהחשבונות יש ספק, וזה גם את אמרת.

לגבי תיקים שיש ספק אי אפשר לכפות את הגבייה, מפני שברור מאוד שהם גם ילכו לבית המשפט וגם רואה החשבון אומר שיש ספק, בית המשפט לא ייתן את זה. ולכן אמרתי, רבותיי, אתם לא יכולים ואתם חייבים להציע סכום גלובלי על אותם החשבונות שלגביהם אין הוכחות. אבל הואיל ואני לא רוצה להתערב בעבודת הוועדה, אני לא אקבע אתכם מה הסכום המקובל, אני רק מודיע לכם שאם אתם תגיעו לוועדה להסכמה לתשלום סכום גלובלי לגבי החשבונות המפוקפקים, אני אפסיק את המסע שלי הציבורי נגדכם. זה ההסכם.

אני כל החיים שלי עוסק בנושא ואני חושב שכל עוול שנעשה לניצולי השואה, הוא לא רק עוול בשבילם הוא גם אות קלון לחברה. אז אמרתי, רבותיי, אתם מתחייבים לשלם על החשבונות שלגביהם יש ספק ויש לכם אפשרות ללכת לבית המשפט, הם אמרו, כן, אמרתי, אם תשלמו על זה, אני אפסיק את המלחמה האישית שלי. זה כל ההתערבות שלי ואני חושב שהייתה יעילה מבחינה זו שהוציאה אותם מתרדמת התהליך. ואני ממשיך לסמוך על עבודת הוועדה ואני בטוח שהמסקנות יהיו מסקנות מבוססות ואני חושב שדעת הקהל מספיק התעוררה כדי לגרום לכך שהבנקים יהיו רגישים לנושא ומבחינה זו נחה דעתי.

מה שמטריד אותי בשנה האחרונה, שאני הבנתי שלא מספיק להגיע להסכמה עם הבנקים. נניח שמגיעים להסכמה על השערוך והריבית, אם זה שלושה אחוז או ארבעה אחוז, הרי אתמול אתם גיליתם דברים שערורייתיים, הבנקים שילמו לאפוטרופוס 900 שקל והאפוטרופוס את ה-900 שקל אחר כך פירש ל-300 שקל, ומישהו שיכול היה לקנות שתי דירות, מקבל כסף שממנו הוא לא יכול לקנות בית שימוש.

אז פה הכסף הרציני נמצא בשערוך ובריבית וזה כמובן עניין או שזו תהיה הסכמה, אבל ברור היה לי שזה רק חצי העבודה. נניח שמצליחים לגייס מאה מיליון או 900 מיליון שקל, למי מגיע הכסף? ואף פעם לא נמצא מכניזם סביר למטרה הזו ולכן בהסכמתה של יושבת ראש הוועדה, אבל ביוזמתי,הוראתי במשרד המשפטים להכין הצעת חוק שתקבע כיצד יחולק הכסף שהושג. הצעת החוק הזו שהיא מאוד מסובכת, מדובר פה בבעיות כבדות משקל. תחשבו על זה שככל שעובר הזמן, מספר היורשים לא קטן, אלא גדל, כי אם מוכיחים שמישהו שנספה היו לו חמישה ילדים ואפשר למצוא אותם, לחמישה ילדים האלה היום יש כבר חמישים יורשים וכל החמישים יכולים לבוא על כל החשבון. זה עסק מסובך.

ומה עושים עם הכסף שכן נמצא ולא נמצאו לו יורשים והמדינה רוצה להשים יד בזה, ואני רוצה שהכסף הזה יהיה להנצחת השואה ולמוסדות שעוסקים קולקטיבית באנשים שעדיין, יש בתי חולים ובתי אבות. התייעצתי עם משפטנים, וקיימתי אין ספוק דיונים, עד שניסחנו הצעת חוק, כמובן תמיד אפשר לבוא בטענה האם הדירקטוריון, אבל בעיקרון יש לנו הצעת חוק אופרטיבית לטיפול בכסף שאתם אמורים להוציא.

הצעת החוק הזו אני הבנתי, קיבלנו הערות בכתב של האוצר, והעברתי אותו בוועדת השרים לענייני חקיקה, האוצר שמר לעצמו את הזכות להביע רזרבות מהעסק. האוצר מחכה לראות כמה כל זה יעלה לו. אז כך אנחנו עומדים, אני גם קבעתי פגישה עם נציגי הארגונים שיש להם השגות ספציפיות לגבי סעיף זה או אחר. אז תמיד יש להם הסתייגויות, אז עכשיו אנחנו עומדים בפוטו פיניש, הוועדה הזו עומדת לסיים את דיוניה ולהוציא את הדו"ח שלה והתפקיד שלי הוא לגלגל את החוק ואני חושב שעל החוק לא תהיה בעיה. ואנחנו נעביר את החוק, אנחנו מגיעים לסוף של דרך קשה שבה אני רואה את עצמי אופוזיציה טובה לסייע בעניין, זה מה שהיה לי לומר.

היו"ר קולט אביטל:

תודה רבה, אני תכף אתן לחברי הוועדה להגיד את מה שיש להם להגיד. יחד עם זאת אני רוצה כדי להסיר ספק מליבנו, נכון הוא שאנחנו מדברים על הבנקים, אבל הנכון הוא שהבנקים העבירו את רוב התיקים לאפוטרופוס והנכון הוא שמי שממונה בעצם היום או שיהיה ממונה על האישורים הוא האפוטרופוס, לפחות במצב הנוכחי, אלא אם כאשר החוק שלך יעבור, זה יעבור לגוף אחר.

יחד עם זאת, כדאי שתדע שהמאבק שלנו כוועדה למען לא יהיה רק הבנקים אלא גם עם הממשלה, משום שחלק גדול מהכסף צריך לבוא מהאוצר. בסך הכול התיקים האלה ישבו הרבה יותר שנים באוצר, בעצם האפוטרופוס יושב בבנקים ולכן אני פה עושה דבר שאולי לא צריך לעשות אותו ולכן כדאי שאנחנו נבין שמה שאנחנו נערכים זה לקבל גם תשובות אמיתיות ממדינת ישראל ולא רק מהבנקים.

זה מה שלי יש להגיד ולהדגיש שוב ושוב, כי אנחנו יכולים, שאתה באת ואמרת שאנחנו צריכים ללחוץ על הבנקים כדי שהם יאלצו לשלם, כדאי שאתה תיקח בחשבון שמי שהולך גם לשלם, אם וכאשר ימצאו היורשים, חלק גדול מהכסף הזה צריך לבוא מאוצר המדינה. אנחנו לכן ישבנו עם שר האוצר, קשה לי לדעת מה תהיה תגובתו, אבל זה יהיה מאבק לא פחות קטן מאשר יתר המאבקים.

שר המשפטים יוסף לפיד:

רציתי להגיד רק עוד מילה כדי לעגל את כל הפינות. מהניסיון שלי לשיחות עם שר האוצר והאוצר, אני חושב שהם לא ממש יעשו מאבק נגד תשלום סכום ריאלי באלה שימצאו. אני חושב שעיקר המאבק למה עושים עם הכסף, האוצר יאמר שזה זכויות מדינה.


מיכאל מלכיאור:

מדינת ישראל והעם היהודי יכול פה לסיים פרק בצורה יפה ויכול לסיים פה פרק בצורה מכוערת ולכן אני גם לא מאמין בסיפור הזה של הבנקים ובתי המשפט, לדעתי אין פה פרופורציות בכלל ויהיה סקנדל עולמי אם הבנקים לא יתקנו את המסקנות של ועדת החקירה, כנ"ל אם ממשלת ישראל לא תקבל, לדעתי גם מדובר בסכומים גדולים וועדת החקירה עשתה את זה מאוד בעדינות בהעדפה ראשונה של אלו שבאמת מגיע, אלו שיש להם כסף, זאת אומרת היורשים של הנספים מקבלים לפי שערוך הגון. ואלו שאין, לגבי הכספים שלדעתי גם צריכים ללכת כדי לעזור לניצולי השואה שהם חיים בתוכנו ואין צדק יותר גדול מזה, הכספים האלו יקבלו שערוך הרבה יותר גדול, אנחנו לא מדברים על סכומים גדולים.

עכשיו לגבי עצם העניין של שר המשפטים אומר פה, לדעתי יש פשוט אי הבנה, אי הבנה מצד שר המשפטים, כי כתוב במכתב זה כבר יותר מובהר, אבל זה כתוב לא נכון. יש במכתב, כתוב שגם וגם הוועדה מסכימים שאי אפשר להגיש תביעות לגבי. מספר התיקים, על זה דיברת, לגבי הדברים שצריכים שיעברו לאפוטרופוס, זה אותם 2000 התיקים שעליהם אנחנו מדברים. על התיקים האלה כל ועדת החקירה, הבנק יכול היה להוציא הודעה שאנחנו פטורים מהכול. הם השתמשו בביטוי הזה, שזה פשוט חוסר הבנה של המטריה, והם השתמשו בדבר הזה לעשות את הספין שלהם שידעו שהם פטורים מהכול.

גם מה שאמרת מעל בימת הכנסת שזה ברור גם לגבי התיקים האלו, בשביל זה יש הוכחות שצריכים לשלם ואמרת את זה מעל בימת הכנסת, אבל פה לדעתי, אני חושב שצריכים להבהיר את הנקודה הזו כדי שנהיה לגמרי מתואמים. אני לא מתאר לעצמי שממשלת ישראל, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לטפל בזה בצורה לא מכובדת. זה נכון שלא דומה הכסף למדינת ישראל כמו שיש בבנקים באירופה, רצחת וגם ירשת. הבנקים של שוויצריה השתתפו באופן פעיל.

אברהם רביץ:

היו בעניין הזה כוונות טובות, אבל דברים שאינם ראויים כלפי היורשים הטבעיים, היורשי יורשים וכן הלאה. לכן אני חושב שצריך לעשות שני דברים, אלף, להדגים מבחינת הקריטריונים לפני בחירת החברים באותה חברה, באותו גוף, שהקריטריונים יהיו נוקשים עד למאוד. כיוון כשמטפלים בכספים כאלה, אנשים, מתוך כוונות טובות, לעשות העדפות של דברים הקרובים אליהם יותר מאשר דברים אחרים. הרי הדבר הזה יכול להיות פרוס על כל דבר טוב שיעשו. יכול להיות שבאיזון, זה לא בדיוק, אנחנו עוסקים באנשים, לכן אני אומר שצריך להיות תחת קריטריונים נוקשים שיעשו מראש והקריטריונים יוסכמו.

בדרך כלל אנחנו עושים את זה הפוך, בונים חברה, יש חלוקה ואחר כך יוצרים קריטריונים, אני חושב שפה צריך לעשות הפוך. אני חושב שאנחנו צריכים לעניין הזה, מה לעשות, מותר לנו, אנחנו מרגישים את עצמנו כנציגים האובייקטיביים ביותר של העם היהודי ובמיוחד של אלה שלא חיים עימנו היום ואין להם ת האפשרות הזאת. לכן, אני חושב שגם כשמקימים חברה, היא חייבת להיות מבוקרת.

רציתי לשאול את אנה, האם ישנה אפשרות של גוף שהוא חיצוני כדי שהממשלה לא תשלוט עליו---

שר המשפטים יוסף לפיד:

היה ראוי שנדבר על זה אחר כך---

אברהם רביץ:

אני אדבר על זה אחר כך, אבל האמן לי הניחושים שלי הם גם ניחושים, מה שאני מתכוון לומר פה, אם זאת חברה ממשלתית, אז היא יכולה להיות חברה שמבוקרת על ידי מבקר המדינה. אם זה מה שישנו פה, אז זה בסדר, אני השאלה שלי הייתה אם יש אפשרות שוועדה מוועדות הכנסת, כמו ועדת משנה, אנחנו בוועדת משנה, באיזה שהיא ועדה, באיזה שהוא גוף, יהיה נושא לעניין הזה. הכשל הוא, שהיו צריכים שכמו הודעת התזכיר בוועדות הממשלה, היה טוב אם גם לוועדה.

היו"ר קולט אביטל:

היה לנו תזכיר, הפצנו אותו לחברים.

שר המשפטים יוסף לפיד:

עשינו את כל עבודות ההכנה, כולל את הייעוץ המשפטי של הכנסת.

היו"ר קולט אביטל:

לפני הצעת החוק הזו ישבנו מול משרד המשפטים בפעם הראשונה על תזכיר הוצאת החוק שמגבשת את הקריטריונים לגבי היורשים, כדי להוציא את הרשימה. אני מבינה שגם זה, קריטריונים לגבי יורשים נכנסה להצעת החוק הכוללת הזו. אנה את רצית להגיד.

אנה שניידר:

להעביר את כל ההערות בשלב הזה לממשלה על מנת לשפר את מה שכתוב כאן. אם ועדת החקירה תשב ממש ותבחן את כל ההיבטים, היא תמליץ לממשלה לשנות שינויים בשלב הזה.

היו"ר קולט אביטל:

חבר הכנסת רצאבי.

אהוד רצאבי:

מה שאני מאוד, צריך לפרסם את הדו"ח בשבוע הבא בשקיפות מלאה, בלי שום היסוס ולא צריך לפחד משום דבר, לגמור את הטענות הפרוצדוראליות. שמענו אתמול טענות מרואה החשבון ברלב, נגמור את מה שהיו הטענות אתמול ונסיים את הסיפור הזה. לא נראה לי שבנק לאומי יפתח בתביעות כאלה או אחרות.

היו"ר קולט אביטל:

תודה רבה. חברת הכנסת סולודקין.


מרינה סולודקין:

ציבור שאני מייצגת זה לא ענייני, מה שאני מעוניינת שמדינת ישראל והבנקים של מדינת ישראל. עשרות אלפים של ניצולי שואה, אנחנו שעסקנו בכל המאבקים.

היו"ר קולט אביטל:

תודה רבה. חברת הכנסת סולודקין נתנה לי הזדמנות להגיד דבר בגלל מה שהיא אמרה על הסחבת ועל ועדות חקירה וכולי. אנחנו עומדים בפני סכנת סגירה של הוועדה הזו, עכשיו, נכון שאנחנו בקושי רב הצלחנו לגמור מחצית העבודה, כי זה היה קשה, זה היה קשה מול הבנקים ומול איומים לבג"צ ורצינו לגמור את זה בצורה שלא יכולה, שצריכה להראות גם אמינה ושלא תיתן שום פשרה ושום אפשרות לאף אחד לתבוע אותנו לדין או לומר שהוועדה היא לא רצינית.

יחד עם זאת, יושב פה גם פרופסור כץ שבגללו בעצם התחלנו את העבודה הזאת, אני מוכרחה להגיד. ואנחנו חייבים להמשיך את העבודה של החקירה שלנו בנושא הנדל"ן ואנחנו עומדים בפני סכנת סגירה, זאת אומרת זאת החלטה של יושב ראש הכנסת, הוא מוכן לשקול, אז אנחנו גם בעניין הזה, חייבים כולנו יחד וגם עם שר המשפטים לאבק נגד הסגירה לפני שאנחנו גומרים את הפרשה הזאת. אני אבקש להעביר את רשות הדיבור לפרופסור כץ.

יוסי כץ:

הוועדה סיימה חצי עבודה או אולי שליש העבודה, כל נושא הנדל"ן בנתיב הבנקאי. בנושא הצעת החוק, יש התעלמות מסוימת מהחלטות הוועדה בנושא גובה השערוך, של ארבעה אחוז או שלושה אחוז.

יוסף לפיד:

לצערי, כי הרי מדובר לא רק בתקופה שבה הייתה שביתה של עובדי הבנקים, אלא כמו שאת אמרת שזה בממשלה, האפוטרופוס זה הממשלה. ולכן לאוצר יש עניין לקדם מקסימום מהבנקים, אבל הוא לא יכול להיאבק על זה.

היו"ר קולט אביטל:

ולכן זה בעיה מבחינת 1939.
יוסי כץ:

אני חושב שהבנקים בקנדה יש להם בעיה. נקודה אחרונה, האם ההסכם שלך עם בנק לאומי---

שר המשפטים יוסף לפיד:

אין לי הסכם, לי גם אין סמכות כשר משפטים לעשות הסכמים עם הבנקים, אני באתי לשם כטומי לפיד שעוסק כל חייו בנושא הזה ויכול להשפיע על מהלך העניינים גם בגלל היותי חבר ממשלה וגם בגלל מפני שיכול להיות שאני אשפיע.

יוסי כץ:

הערה אחרונה, לפי ידיעתך המשפטית, נניח שהניצולים שאין להם יורשים, אז בעצם הארבעה אחוז, היא תחייב את הגורם שצריך לשלם. הטבלה השנייה, הטבלה במירכאות הבעייתית, לצורך פרסום ולמודעות ציבורית. ויהיה מצב שיגידו, אנחנו היורשים וזה יוכח משפטית שהם היורשים.

היו"ר קולט אביטל:

אני מבקשת, שנייה, כיוון ששר המשפטים עומד לצאת---

אנה שניידר:

תשובה לפרופסור כץ, גם אם שהכסף הזה ילך ליורשים, יצטרכו להחליט מה יעשה עם הכסף הזה לטובת הציבור, אותו הציבור.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני מציע שנשמע את הרואה חשבון.

היו"ר קולט אביטל:

לא, פשוט כיוון שחשוב לנו פה, אתמול הוטחו כל מיני האשמות, אני לא ידעתי מה יהיה מבחינה פרטנית, אנחנו גם לא רוצים להיכנס לפרטים. אבל חשוב לא רק שחברי הוועדה, אלא שגם השר ישמע לפחות כמה דברים שיש לך להגיד. אם אפשר, למען השר, לקצר, כי אחר כך נוכל לשבת ולדבר.

יהודה ברלב:

יש אלמנטים של סודיות שהטילו עלינו לכן אנחנו לא יכולים להגיב בצורה גלויה, כל הטיעונים, או מרבית הטיעונים שנשמעו על ידי הבנק, הבנק לא יכול בעניי הוועדה, גם בעניי שר המשפטים, לצערי הרב, יש 2000 חשבונות שאי אפשר לתבוע אותם, הדברים מעוגנים. הבנק יגיד את הטיעונים שלו, יש לו מערכת הסברתית שאנחנו לא יכולים לעמוד בפניה, אני מבקש עוד פעם מכבוד השר, בגלל הרגישות של העניין, והמידע שקיים בידינו, אנחנו נגיד את הדברים שלנו בדרך, הוא ידבר בעד עצמו, הוא יציג את הדברים, כי הוא היחיד שאנחנו יכולים להילחם בבנק כרגע. אנחנו לא יכולים לעמוד במערכת ההסברה שלו שהיא אפקטיבית בצורה לא רגילה, גם על ידי עורכי הדין וגם על ידי מי שעובדים בעניין הזה.

אנחנו לא יכולים להגיב בעניין הזה, לכן אני מבקש, כל הצהרה שתהיה כאן בעניין לפני דו"ח הוועדה, היא צריכה להיבחן בשבע עיניים בצורה רגישה מאוד, כי אנשים אין להם את המידע. המידע היחיד מצוי בידי הבודקים ובידי הבנק, הבודקים לא יכולים להגיד, הבנק יכול להגיד מה שהוא רוצה. זה לא נכון שאין חשבונות, יש חשבונות בתוך הבנק, הבנק יודע על החשבונות האלה, הבנק גם הצהיר בזמנו שהוא מצא חשבון אחד, אחר כך הוא אומר שהוא לא מצא שום דבר. אלו הדברים שהבנק אומר והוא סותר את עצמו, אנחנו לא יכולים להגיד את הדברים האלה.


זאב שוורץ:

כבוד היושבת ראש, אני מוצא לנכון להגיד שעבודתך היא חשובה מאוד ואני מודה לך על כך בשם ניצולי השואה. אני חבר הוועד המנהל של המרכז לניצולי שואה ולמה אני מוצא לנכון לומר את זה, כי ברומניה אחרי שישים שנה, סוף סוף, הודו על כך שהרגו 350 אלף יהודים. השתתפתי בבוקרשט ב-12 באוקטובר בטקס יום השואה, אבל חשוב לומר שאנחנו יש לנו מטרה כיום, ראש ממשלת גרמניה, ואני שואל אותו, איך ייתכן ש-15 שנה אחרי, ממשלת גרמניה קיבלה ב-38 נכסים עד הסוף, מתוך 1800 נכסים, ציבוריים אני מדבר? אז הוא אומר לי, עם כל הכבוד לך, הממשלה שלך, בכנסת שלך, לא דואג לכסף בבנקים, מה אתה בא בטענות אלינו.

אני שואל אותך כבוד השר, מה צריכה להיות תשובתי, אני עוד אפגוש אותו. ההשפעה מה שתחליט ממשלת ישראל האם יתקבל החוק ישפיע בכל העולם, בכל הממשלות, על זה צריך לתת את הדעת. תודה רבה.

שר המשפטים יוסף לפיד:

תראו, השאלה היא לא רק איך אנחנו גומרים את עבודת הוועדה אלא גם אחרי הוועדה, כי למשל הייתי עם שרנסקי אצל מי שהיה שר החוץ האמריקאי והיום הוא יושב ראש איצ'ק, שיש להם 200 מיליון דולר עד כמה שאני יודע. הוא אמר, תשמע היה פעם צבא השלום, בוא בשם העם היהודי נחדש את המושג הזה ונעשה דברים יפים באפריקה. אז אמרתי לו, אתה תגדל תירס באפריקה על חשבון העובדה שאבא שלי נרצח בשואה, אנחנו נותנים אבל תראו מה עולה בדעתם בכלל, זה מטרה שהכסף של נספי השואה. אז לכן מאוד חשוב מה יקרה אחר כך. ואני לא התכוונתי לרגע, שעכשיו כל מי שיכול להוכיח שהוא ניצול שואה יקבל כסף.

עכשיו, ביחס ל-2000 החשבונות, אני לא רוצה להשתמש בזה לעזור בבנקים, אני רק אומר לך, זה לא כל כך פשוט. אני מבין מה שאתה אומר, מה שאני אומר לעצמי זה מה שאני אומר לכם. 190 תיקים, זה תיקים שאנחנו יודעים שהבריטים החזירו את הכסף לבנק---

היו"ר קולט אביטל:

לא, הם יושבים בבנק, ממש לא.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אז לגבי זה, יש 2000 כאלה, אני אומר לכם דבר אחד, ואני גם מכיר קצת---

היו"ר קולט אביטל:

טומי, דבר אחד, התיקים לא נמנה כמה יש, הם תיקים ששוחזרו מיום פתיחת החשבון עם תמונות, עד שהוא עבר אליכם ואנחנו יודעים בדיוק מה שקרה ואיך התגלגל הכסף.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אם זה עבר, אז זה לא דבר שמותר לספר. בכל אופן, אני אומר לכם כמשפטן, לא כשר המשפטים שלגבי התיקים האלה גם אם אתם אומרים מה שאתם אומרים ואפשר לנהל דיון, ואז לא הנכדים יקבלו את הכסף, אלא הנינים ולכן אני כן מציע שצריך לשקול לעשות הסדר גלובלי בלי להיכנס לפרטנות של כל תיק ותיק, זו דעתי ואני אשמח לחשוב על זה. חבל שהרב מלכיאור הלך, כי הוא אמר שאני לא הבנתי את זה, אני מבין את זה טוב מאוד, אני מבין שיש מסויגים שזה מוכר ויש מסויגים שזה לא מוכר. ברגע שזה המצב הולכים לבית המשפט ואז בית המשפט יגיד, הבנק העביר איקס כסף וזה רשום פה, מה קרה לכסף, ואדון כספי יגיד אנחנו את הכסף הזה העברנו, או שהכסף הזה לא היה למטרה זו.

היו"ר קולט אביטל:

לא על זה מדובר.

שר המשפטים יוסף לפיד:

אני אומר לך מה יקרה בפרוצדורה. אני אגיד לך משהו למרות שאין לזמן, איצ'ה מאמי שהיה קצת "תמע", הוא נכנס לבנק הפועלים ואמר או שתיתנו לי מיליון שקל, או שאני מפרסם הודעה על בנק הפועלים. אז רבותיי אני אומר לכם את זה לשיקולכם, אבל אני חושב שהחוק הזה עונה על כל השאלות שעלו בנושא זה, יכול להיות שיצוצו עוד שאלות. מה שאני לא ממליץ זה שאנחנו עכשיו נתחיל את הפרוצדורה. אני אומר שצריך להריץ את העניין הזה, אני בן של נספה שואה ואני בן 73, על מי אתם מדברים. כל מי שיורש על פי חוקי ישראל, אלה חוקים מאוד ברורים של יורשים, כל מי שעל פי חוקי ישראל יורש, הוא יורש.

מרטין שטרן:

הגרמנים לא נותנים נכסים, אם אתה בא ואתה אומר הבניין בגרמניה שייך לסבא רבא שלי, הם מסרבים להחזיר לך את הבניין.

שר המשפטים יוסף לפיד:

טוב, אני מודה לכם, אנחנו נמשיך את הדיון---

היו"ר קולט אביטל:

סמדר רוצה להגיד מילה.

סמדר אלחנני:

אחרי שיתפרסמו ההמלצות של ועדת החקירה, צריך לצאת לחפש יורשים, יורשים אמיתיים. במשך שנה, שנתיים, שלוש, לאתר יורשים. אחר כך הכסף הזה עובר לאפוטרופוס הכללי, בחוק המדיניות הכלכלית החדש, הממשלה הגישה, יש הבחנה היום בין נכסים של נספים בשואה בין נכסים עזובים באפוטרופוס הכללי, נכסים עזובים עוברים אחרי 15 שנה לתקציב המדינה. אבל עדיין כל כסף שנמצא ויועבר מהבנקים לאפוטרופוס הכללי, זה תקציב המדינה, אז או שאתה רוצה לחלק את זה ולהעביר מתיק לתיק, זה תקציב המדינה, אתה יכול היום לחלק כסף לנספים בשואה, אתה יכול לחלק היום כסף לארגונים, אין לזה שום קשר.

אני מעירה הערה שבנקאים מעירים, אין דבר כזה, אנחנו לא רוצים הכנסה מיועדת למטרה מסוימת, אתה חושב שהמטרה הזו היא חשובה, אני בטוחה שאתה חושב שהמטרה הזאת חשובה, אין שום מניעה לחלק את הכסף מתקציב המדינה, או מהכספים שהגיעו לאפוטרופוס הכללי. אני אומרת, עובדה שהמדינה מחלקת כסף למטרות שחשובות בענייה ובעניי הממשלה. זה כסף מכיס לכיס, זה לא כסף חדש.

היו"ר קולט אביטל:

טוב, תודה רבה, אני רוצה להגיד תודה לאדוני השר, אני רוצה אולי להוסיף רק שני דברים.

אנה שניידר:

אנחנו קודם כל צריכים לראות, אם זאת תהיה תרומה, אפשר לראות בדבר כזה תרומה.

היו"ר קולט אביטל:

למען הסדר הטוב ולמען אלה שנמצאים פה, אנחנו עברנו על הצעת החוק הזו ועבדנו יחד עם שר המשפטים בהרבה שלבים. מבחינתי, מבחינת הוועדה יש סעיף אחד, שעיקר המלצות רבות שלנו זה גם איך לחלק את הכסף. הצעת החוק הזו בעצם מודדת את מה שאנחנו אומרים ואומרת שהשערוך ולכן מבחינתי היא מבטלת חלק מעבודת הוועדה, לדעתי זה הסעיף היחידי שנצטרך להתייחס אליו.

אנה שניידר:

המלצות ועדת החקירה, הן תהינה בעצם מטרה לשינויים שירצו לקבל. אם אנחנו נחליט לעקב את החלטות הוועדה עד---

היו"ר קולט אביטל:

לא בא בחשבון, זה בדיוק ההפך, אני רוצה להביא לידי שינוי של הסעיף הזה.

אנה שניידר:

אבל גם אם לא יהיה פתרון בשלב הזה, זה לא מונע את המשך המגעים עם הבנקים.

היו"ר קולט אביטל:

אוקיי, בסדר גמור.

נח פלוג:

אנחנו במשך שנים לוחמים ובמשך שנים חלק קטן מאוד ובשנים האחרונות גם מדינות אחרות, יש שתי קבוצות שעד היום אין יורשים. אומרים לנו, מה עושה המדינה שלך, אני חושב שהשיפוט של ועדת החקירה הוא זה לא רק בעיה כספית זה בעיה מוסרית. אם נתונים שפורסמו בשנת 1946 ההערכה כמה עוד יהודים אחרי שהיטלר הגיע לשלטון, איפה הוא עבר. 40 מיליון דולר, בשוויץ, 30 מיליון דולר בישראל, 15 מיליון דולר בהולנד.

אנחנו נפנה ליושב ראש הכנסת שהוועדה תמשיך לעבוד. הדבר השני זה מה לעשות עם הכסף, אנחנו מסכימים להצעת החוק שהביא שר המשפטים שעבר את ועדת השרים לענייני חקיקה. אנחנו בעד זה עם כל העניין, אבל לצערנו, אני יהודי פולני, 98% מהיהודים נרצחו ורוב הרכוש הוא ללא יורשים, וצריך לאלה שעברו את השואה וסבלו, שהם בשנים האחרונות שגם בארץ שזה כמו שמציעה הצעת החוק, לעזור לאלה שצריך לעזור וגם לזיכרון.

אברהם רות:

חלק גדול מהכסף שנשאר גם בארץ שייך ליהודים בחוץ לארץ. אני רק נותן הערה.

היו"ר קולט אביטל:

אנחנו כאן דרשנו בזמנו מהאפוטרופוס הכללי להביא לידי פרסום כולל של הרשימות.

אברהם רות:

אנחנו בידיים כשרות כי אנחנו לא מכירים את הדו"ח, לכן אולי אני אומר דברים שהם באמת באים לידי ביטוי. אסור לנו גם לדעת מה שיש בדו"ח, חוץ מערוץ 10 שהיה ויכוח שהם קיבלו את הדו"ח---

היו"ר קולט אביטל:

אני לא מאמינה שזה קרה.

אברהם רות:

טוב לא חשוב. אני רציתי רק לומר גם לרואה החשבון ברלב, אין בנק בעולם שאין נכס של שואה. בסכומים הרבה יותר גדולים ממה שהם חושבים. אין שום ספק ואנחנו הייתה לנו בעיה והם הציעו אז ארבעה מיליון דולר, ובשיחה אחת, תוך שעה זה הגיע ל-175 מיליון דולר, בנק אחד. שום בנק לא עומד בשום לחץ ובוודאי לא של ניצולי השואה, ב-8 בדצמבר יש דיון, והדיון הזה הוא על הזכויות ובמקום מה שאת אומרת, אני מחויב למה שאומרת הוועדה, אני מדבר איתך, ואנחנו החלטנו על דור שני, לא הלכנו הלאה מדור שני כי זה דבר בלתי אפשרי וגם שר המשפטים דיבר על זה, יש מספיק מדור שני שנותרו. אני מדבר לגבי חלוקת הכספים שהם יקבלו לא לגבי הרכוש, אני מדבר על הכלל.

עכשיו, לגבי כלל החלוקה הלכנו עד דור שני, כל אחד עד היום יכול לתבוע את הרכוש אם יש, דור שני זה הבנים שלי, אני ניצול שואה, אז זה נקרא דור שני, הבנים שלי כן אבל הנכדים שלי לא. זה מה שהחלטנו בחלוקת כספים שחלקנו באופן אישי מתוך הכלל. אין התיישנות בניצולי שואה, אין רכוש של ניצולי שואה שיש עליו התיישנות.

עכשיו לגבי בנקים בחוץ לארץ, לא רק הבנקים בקנדה, זה גם הבנקים בארצות הברית, יש שם הרבה יותר כסף מכל מה שיש בישראל וכל מה שיש במקומות אחרים. יש בסביבות 50-60 מיליון יורו שאנחנו נותנים את זה לפרויקטים במוסדות שעוסקים בנושא השואה. אנחנו מאוד נשמח שאנחנו נשתתף גם במימון הזה ואין לנו בקשה לתמורה, אנחנו לא חייבים תמורה, אנחנו רוצים לדעת את האמת וזה הכול. אני גם משוכנע שהארגון שאני היושב ראש שלו הולך איתנו בנושא הזה.

היו"ר קולט אביטל:

אם יש אפשרות לקבל את המכתב.

אברהם רות:

בוודאי, אני לא יושב ראש הכנס הכללי---

היו"ר קולט אביטל:

מה הדרך הנכונה ביותר לקבל תרומות, אבל אי אפשר לדעת.

אברהם רות:

אנחנו נראה בדיוק את הפרוצדורה ובדיוק איך זה הולך כי הרי לא מחלקים כסף סתם, אבל אני משוכנע מעומק ליבי שהמטרה הזו של הוועדה היא חלק מהמטרות שאנחנו הצבנו לעצמו לגילוי האמת לגבי מה שקרה עם הרכוש.

מרטין שטרן:

אם נמצא נכסים בישראל, אנחנו נחפש את הבנים או אנחנו נחפש את הנינים?

היו"ר קולט אביטל:

חוקי הירושה בארץ הם שונים, והם בוודאי חלים על כולם כולל הנינים.

אברהם רביץ:

יש יורשים וכאן מחליטים למי לחלק את זה, לאלה שזקוקים לכסף לסיוע, אנחנו באופן בירוקרטי, אנחנו בגלל זה יכולים להחליט על דור שני, על דור שלישי. מה שאתה מדבר על כספי ירושה---

מרטין שטרן:

אז איך מדינת ישראל עומדת היום מול זה?

היו"ר קולט אביטל:

זה לא נושא הדיון. היה לנו פה דיון מרתק.

אני רוצה להודות לכולכם על השתתפותכם ואני מקווה שהפגישה הבאה שלנו, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   22:41   26.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. תקציר  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
,יוועדת החקירה על כספי השואה - תמצית פ' 24.11.04
נכתב על-ידי pakpak בתאריך 26.12.04 בשעה 21:36

ח"כ קולט אביטל:

"אני מנועה מלפרסם דברים כי התחייבתי ואני חתמתי וכולנו חתמנו על סודיות, אבל אני יכולה להגיד לכם שחלק גדול מההבנות שנשמעו אתמול על ידי בנקים, לצערי הם חזרה על מה שכבר אמרו. מכל מקום, אנחנו נפגשים הבוקר עם שר המשפטים ואיתנו גם ארגוני ניצולי שואה וגם נציגת האפוטרופוס הכללי. אתך, אדוני השר, אנחנו בעצם רוצים לעבור על שני דברים שהחשוב ביותר הוא היום שאחרי, אבל לפני שנגיע להיום שאחרי, אני יודעת שאתה מוכן שימוע שהובא לדיון במליאת הכנסת ושאמרת לפרוטוקול שאין שום הסכם בינך לבין הבנקים."


השר (דאז) טומי לפיד:


"תראו, אני בשלב מסוים הגעתי למסקנה, בייחוד בישיבה שהייתה לנו, ישיבה מאוד גדולה שהבנקים לא הזדרזו לפתור את הבעיה הזו. ויש להם דרך לסחוב את העניין הזה בלי סוף, וזה מה שאמר לי עורך דין כספי, אנחנו יכולים לדבר בבית משפט. ובינתיים הרוב של אלה, לא רק מדובר בנספי שואה, גם כבר הצאצאים של נספי השואה, הדור הראשון, מתחילים ללכת לעולמם ואנחנו נשארנו המדינה שלא פתרה את הבעיה ואני ידעתי שאם ניתן פומבי לתרעומת שלנו אנחנו נזרז את הפרוצדורה כי זה מה שעובד.

ולכן באותה ישיבה שהייתה אצל יושב ראש הכנסת בהשתתפות שר האוצר, אני אמרתי, הבנקים ממשכים למשוך, אני מארגן 50 ניצולי שואה ונעשה הפגנה בפני בנק לאומי ונעשה מסיבת עיתונאים בניו יורק ונגיד ליהודים למשוך את החשבונות ונראה אז את הבנקים ממשיכים לשחק.

מה שלא עשתה הקהילה, עשו איומי הוועדה, כי אני חזרתי על זה בטלוויזיה, הטלוויזיה היא אמצעי הלחץ היעיל ביותר בחיי הציבור הישראלי. באותו יום ביקשו ראשי לאומי פגישה דחופה, אני מצטער שלא הזמנתי אותך לאותה הפגישה. אני נפגשתי איתם כדי למנוע אי הבנות לגבי מה שסוכם בנינו. אני משוכנע, ואני עכשיו לא נכנס לפרטים שלגבי חלק מהחשבונות יש ספק, וזה גם את אמרת.

לגבי תיקים שיש ספק אי אפשר לכפות את הגבייה, מפני שברור מאוד שהם גם ילכו לבית המשפט וגם רואה החשבון אומר שיש ספק, בית המשפט לא ייתן את זה. ולכן אמרתי, רבותיי, אתם לא יכולים ואתם חייבים להציע סכום גלובלי על אותם החשבונות שלגביהם אין הוכחות. אבל הואיל ואני לא רוצה להתערב בעבודת הוועדה, אני לא אקבע אתכם מה הסכום המקובל, אני רק מודיע לכם שאם אתם תגיעו לוועדה להסכמה לתשלום סכום גלובלי לגבי החשבונות המפוקפקים, אני אפסיק את המסע שלי הציבורי נגדכם. זה ההסכם.

אני כל החיים שלי עוסק בנושא ואני חושב שכל עוול שנעשה לניצולי השואה, הוא לא רק עוול בשבילם הוא גם אות קלון לחברה. אז אמרתי, רבותיי, אתם מתחייבים לשלם על החשבונות שלגביהם יש ספק ויש לכם אפשרות ללכת לבית המשפט, הם אמרו, כן, אמרתי, אם תשלמו על זה, אני אפסיק את המלחמה האישית שלי. זה כל ההתערבות שלי ואני חושב שהייתה יעילה מבחינה זו שהוציאה אותם מתרדמת התהליך. ואני ממשיך לסמוך על עבודת הוועדה ואני בטוח שהמסקנות יהיו מסקנות מבוססות ואני חושב שדעת הקהל מספיק התעוררה כדי לגרום לכך שהבנקים יהיו רגישים לנושא ומבחינה זו נחה דעתי."


ח"כ מיכאל מלכיאור:

"מדינת ישראל והעם היהודי יכול פה לסיים פרק בצורה יפה ויכול לסיים פה פרק בצורה מכוערת ולכן אני גם לא מאמין בסיפור הזה של הבנקים ובתי המשפט, לדעתי אין פה פרופורציות בכלל ויהיה סקנדל עולמי אם הבנקים לא יתקנו את המסקנות של ועדת החקירה, כנ"ל אם ממשלת ישראל לא תקבל, לדעתי גם מדובר בסכומים גדולים וועדת החקירה עשתה את זה מאוד בעדינות בהעדפה ראשונה של אלו שבאמת מגיע, אלו שיש להם כסף, זאת אומרת היורשים של הנספים מקבלים לפי שערוך הגון. ואלו שאין, לגבי הכספים שלדעתי גם צריכים ללכת כדי לעזור לניצולי השואה שהם חיים בתוכנו ואין צדק יותר גדול מזה, הכספים האלו יקבלו שערוך הרבה יותר גדול, אנחנו לא מדברים על סכומים גדולים."

ח"כ אהוד רצאבי:

"מה שאני מאוד, צריך לפרסם את הדו"ח בשבוע הבא בשקיפות מלאה, בלי שום היסוס ולא צריך לפחד משום דבר, לגמור את הטענות הפרוצדוראליות. שמענו אתמול טענות מרואה החשבון ברלב, נגמור את מה שהיו הטענות אתמול ונסיים את הסיפור הזה. לא נראה לי שבנק לאומי יפתח בתביעות כאלה או אחרות."


רו"ח יהודה ברלב:

"יש אלמנטים של סודיות שהטילו עלינו לכן אנחנו לא יכולים להגיב בצורה גלויה, כל הטיעונים, או מרבית הטיעונים שנשמעו על ידי הבנק, הבנק לא יכול בעניי הוועדה, גם בעניי שר המשפטים, לצערי הרב, יש 2000 חשבונות שאי אפשר לתבוע אותם, הדברים מעוגנים. הבנק יגיד את הטיעונים שלו, יש לו מערכת הסברתית שאנחנו לא יכולים לעמוד בפניה, אני מבקש עוד פעם מכבוד השר, בגלל הרגישות של העניין, והמידע שקיים בידינו, אנחנו נגיד את הדברים שלנו בדרך, הוא ידבר בעד עצמו, הוא יציג את הדברים, כי הוא היחיד שאנחנו יכולים להילחם בבנק כרגע. אנחנו לא יכולים לעמוד במערכת ההסברה שלו שהיא אפקטיבית בצורה לא רגילה, גם על ידי עורכי הדין וגם על ידי מי שעובדים בעניין הזה.

אנחנו לא יכולים להגיב בעניין הזה, לכן אני מבקש, כל הצהרה שתהיה כאן בעניין לפני דו"ח הוועדה, היא צריכה להיבחן בשבע עיניים בצורה רגישה מאוד, כי אנשים אין להם את המידע. המידע היחיד מצוי בידי הבודקים ובידי הבנק, הבודקים לא יכולים להגיד, הבנק יכול להגיד מה שהוא רוצה. זה לא נכון שאין חשבונות, יש חשבונות בתוך הבנק, הבנק יודע על החשבונות האלה, הבנק גם הצהיר בזמנו שהוא מצא חשבון אחד, אחר כך הוא אומר שהוא לא מצא שום דבר. אלו הדברים שהבנק אומר והוא סותר את עצמו, אנחנו לא יכולים להגיד את הדברים האלה."


***


בקיצור: שימו לב איזו סודיות ?. איך הוועדה משחקת בקלפים לא גלויים ?. איך השקרים של יונה פוגל מעמידים כנסת שלמה על הרגליים ?. איך ח"כ מעודד את עצמו כדי לקבל אומץ (רצאבי) ? הבנתם חבר'ה ? אז .... שלא יעבדו עליכם !

זהו בנק לאומי = תעשיית שקרים, רשע ופשע.


הדבר המעודד היחיד הוא שמאז 24.11.2004 הגיע גם ה - 29.11.2004 ואז פשטו עם שחר חוקרי הרשות להגבלים עסקיים על הבנקים לרבות על לשכות איתן רע רף השכל, גליה מרור ויונה פוגל הביריון. באחת הם הפכו מבנקאים ביריונים לחשודים הצפויים להיחקר בקרוב בחדרי חקירות. מעמדם השתנה פלאים. הביריונות טופחת על פניהם.


----------------
#1,יאיך יהדות העולם ששומעת האשמות לאלה לא מוציאה
נכתב על-ידי תל אביב בתאריך 26.12.04 בשעה 21:46
בתגובה להודעה #0

עדיין את המיליארדים המופקדים בבנק..??
כי הם סומכים על הבנק שידע איך לא לשלם את הכסף..?.

----------------
#2,יחברי הקרוב התמנה למנכ''ל הקונגרס היהודי אמריקאי היום
נכתב על-ידי pakpak בתאריך 26.12.04 בשעה 21:49
בתגובה להודעה #1

אלון פנקס
אני מבטיח להפעיל אותו בארה"ב בנוסף לגורמים רבים שכבר עוסקים בעניין.

יונה פוגל וחבורת גליה מרור ואיתן רע רף השכל לא ישבעו נחת מהתנהגותם הנלוזה.


----------------
#3,יעדות רו''ח ברלב - אות קיין על מצח בנק לאומי !
נכתב על-ידי pakpak בתאריך 26.12.04 בשעה 22:32
בתגובה להודעה #0

לעומת הר השקרים שמפזר יונה פוגל, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי, ריכזנו עבורכם את תמצית עדותו המצמררת של רו"ח יהודה ברלב בפני וועדת החקירה - מישיבה קודמת שלה - עדות השופכת אור על החושך מבית היוצר של גליה מרור ואיתן רע רף השכל, והרי היא לפניכם בקיצור נמרץ (הכל ציטוטים מדוייקים של פרוטוקול העדות):
"יהודה ברלב: אנחנו מונינו ע"י הכנסת ובמשך שנתיים עשינו עבודה שאותה אני מגדיר "עבודת קודש", לצורך הבדיקה. אנחנו חיינו את השטח מתוך המסמכים, ואנחנו מדברים על למעלה ממיליון מסמכים שאנחנו סרקנו וראינו"

"יהודה ברלב: סוגייה ראשונה - עו"ד מטעם הבנק אמר לנו בשום פנים ואופן לא יתכן מצב שיש בבנק חשבונות של קורבנות השואה. אבל במרתפי המאזנים של הבנק, יש מאות חשבונות של קורבנות השואה שאנחנו איתרנו, והבנק הזה יודע."

"יהודה ברלב: כן, הוא אמר 'בדקנו ואין חשבונות'. אנחנו ישבנו עם הבודקים מהבנק על כל חשבון בנפרד, בסה"כ ‎3,000 חשבונות, והראנו להם את אותם מאות חשבונות כאשר הבנק חתום על כך שהוא ראה ומאשר."

"יהודה ברלב: טיעון נוסף היה, שהבנק לא נהנה מהפיקדונות של קורבנות השואה. הבנק בהחלט נהנה מפיקדונות קורבנות השואה, לכל אורך התקופה."

"יהודה ברלב: הפיקדונות האלה של קורבנות השואה, שימשו כביטחונות לבנקים. הם ידעו שהם לא ימשכו את הכספים האלה והם השתמשו בזה כביטחונות להלוואות שהם לקחו."

"יהודה ברלב: לשאלה, האם ניתן להוכיח שהבנק השתמש בחשבונות למטרות רווח, התשובה היא בהחלט כן. יש לנו כאן מסמך של בנק המזרחי שמופנה לבנק לאומי, זה מסמך שנמצא ביחד עם מסמכים נוספים בארכיון הציוני וכל אחד יכול להגיע אליו. בנק המזרחי עמד בפני פשיטת רגל בשנת ‎1940 כתוצאה ממשיכת פיקדונות, והוא ביקש הלוואה מ- ‎APB (Anglo Palestine Bank), שזה בנק לאומי. בנק לאומי שאל את בנק המזרחי מהן הביטחונות שהוא יכול לתת ובנק המזרחי הציג את פיקדונות המפקידים, ואמר "המפקידים האלה לא יראו את הכסף". כבר בשנת ‎1940, הוא ידע שהם לא יראו את הכסף ולכן הוא השתמש בזה כביטחונות.

אברהם רביץ: בנק לאומי קיבל את זה כביטחונות?

יהודה ברלב: לא רק שבנק לאומי קיבל זאת כביטחונות, אלא באותה תקופה הוא היה מפקח על בנק המזרחי, לפי הספר של פרופ' נחום גרוס. הוא פיקח על הפעולות של בנק המזרחי, עפ"י הנחייה של המפקח על הבנקים הבריטי שהיה באותה עת, וגם זאת אפשר לראות בספרו של פרופ' נחום גרוס. לכן אני אומר, הבנקים בהחלט נהנו מאותם פיקדונות."

"יהודה ברלב: לבנק היו אלפי מזומנים, שאלה בעצם כספי פיקדונות שהוא יודע שאנשים לא יבקשו אותם."

"יהודה ברלב: הטיעון הרביעי הוא, שבנק לאומי כביכול פתח את שעריו ואיפשר שיתוף פעולה מלא עם הבודקים. זה לא נכון. הבנק נקט בסחבת במהלך הבדיקה, לקח זמן עד שיכולנו לראות את המסמכים, ויש עדיין מסמכים בבנק שאותם הוא לא רוצה להראות לנו. לדברי הבנק, הוא לא יראה לנו את המסמכים כי זה פועל לרעתו."

על זה נאמר:

ויחזק דוד מן הפלשתים בקלע ובאבן
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד

ויחזק דוד מן הפלשתים בקלע ובאבן
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד

דוד הולך ושב לרעות את צאן אביו
גם את הארי ואת הדוב הכה דוד
וגולית גובהו שש אמות וזרת
ודוד נער אדמוני נעים יפה מראה

ויחזק דוד מן הפלשתים בקלע ובאבן
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד

ויחזק דוד מן הפלשתים בקלע ובאבן
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד

ויקלל הפלישתי את דוד באלוהיו
נחושת על ראשו ונחושת על רגליו
ודוד עם מקל וקלעו בידו
אבנים מן הנחל לקח בידו

ויחזק דוד מן הפלשתים בקלע ובאבן
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד

ויחזק דוד מן הפלשתים בקלע ובאבן
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד

אתה בא אלי בחרב ובחנית
ואני בא בשם אלוהים חיים
אתה בא אלי בחרב ובחנית
ואני בא בשם אלוהים

וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד

וישלח דוד את ידו אל הכלי
וייקח משם אבן עין קלע
ויך את הפלשתי אל מצחו

וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד
וחרב אין ביד דוד


בכוח הרוח אפשר יהיה להכניע גם את הבנק קשה העורף !!!!

רק סבלנות ונחישות ודבקות במטרה !!!!




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   14:10   31.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. בשבוע הקרוב צפוי פרסום הדו''ח  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
כך התחייבה ח"כ קולט אביטל

נחיה ונראה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   18:12   06.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. יונה פוגל בלחץ ובוחש בשוויץ  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
היום התקשר יונה פוגל עם עיתונאי שווצרי בעיתון יום ראשון ומכר לו לוקשים על הצפוי לבנק לאומי בדו"ח וועדת החקירה הפרלמנטרית לחקירת כספי השואה.

לפי הידוע מצא החוקר רו"ח יהודה ברלב כי הבנק נהנה מכספי השואה ועליו לפצות קורבנות ושארים בכ 35 מיליון ש"ח

הדו"ח נמצא בדפוס ויפורסם בשבוע הבא.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   12:51   14.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. בקרוב פרסום הדו''ח וחשיפות מהממות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
כמעט קרו דברים מוזרים



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   22:32   17.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. יונה פוגל שיקר  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
פחות מ 24 שעות לביזוי העצום של בנק לאומי הממיט חרפה על הבנקאות הישראלית

בנק לאומי טען שאין ברשותו חשבונות שואה

חוש הריח המפותח שלי אמר אחרת

מחר "הזובור"

מחרתיים החרפה הגדולה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   00:38   18.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. אני לוקח אחריות מלאה על התוכן בהודעה זו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
פחות מ 24 שעות לביזוי העצום של בנק לאומי הממיט חרפה על הבנקאות הישראלית
בנק לאומי טען שאין ברשותו חשבונות שואה
חוש הריח המפותח שלי אמר אחרת

מחר "הזובור"

מחרתיים החרפה הגדולה

מצורף קישור לאתר בנק לאומי שם יש הודעה לעיתונות של היועץ המשפטי הראשי, עו"ד נחום ביטרמן ושל המבקר הראשי של בנק לאומי מר יוסי הורביץ

http://www.leumi.co.il/Leumi/Article/0,2777,105184,00.html


שימו לב שהם קובעים שם.:

"בנק לאומי שהמתין עד כה למסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית, החליט אתמול לאור הדלפות לעיתונות הכוללות עובדות לא בדוקות, לצאת בהסבר תמציתי לעובדיו.מדו"ח רואי החשבון אשר בדקו את הנושא עבור ועדת החקירה עולה כי אין ראיה להימצאותם של חשבונות של נספי השואה בבנק."

האמנם ?

האמנם ?

מחר בשעה 13:00 מסיבת עיתונאים בכנסת לפירסום הדו"ח - ידע עם ועולם את האמת !!!!

מחרתיים יוכה הציבור בתדהמה במימדים אסטרונומיים !!!!

סבלנות.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   23:39   18.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. אז מי שיקר יונה ? ומי חייב התנצלות ? תתבייש  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
גלובס מציג בצורה ציורית את דרך התנהגות הבנקים ובפרט בנק לאומי בקשר לכספי ניספי השואה.
בעמ' 4 ו - 5 של המהדורה המודפסת סקירה נרחבת ובשל חשיבות העניין ולפני החשיפה של בוקר יום המחר (19/1) שתתבצע בעיתונות הכתובה, חשוב לקבל רקע:

1. נח פלוג מצוטט אומר: "אומתו הטענות בדבר גרימת עוול לניצולים וליורשים בידי הבנקים"

2. הכתב איתמר לוין מספר: "הפיסקה שהושמטה...(בדוח הוועדה המייעצת לוועדת החקירה נאמר) "בדרך כלל לא נעשתה בידי הבנקים כל פעולה להסתרת מסמכים ושיתוף הפעולה היה משביע רצון" אביטל השמיטה משפט חשוב זה (והסבירה) "וועדת החקירה לא קיבלה את הערכת הוועדה המייעצת לגבי מידת שיתוף הפעולה של הבנקים עם הבודקים" !!!

אביטל יודעת ! צריך לשאול גם את רו"ח יהודה ברלב ששתק היום כשנשאל על איומים ולחצים בתכנית פוליטיקה.

וצריך גם לזכור מה אומר חבר הוועדה ח"כ אהוד רצאבי ב nfc:

"היום אנחנו מכפרים על עוול גדול שנעשה לניצולי השואה וקרוביהם. לחצים כבדים הוטלו על יו"ר הוועדה שלעיתים הם היו בלתי נסבלים. במהלך הדיונים ראיתי את יחסם של סניגורי הבנקים לחברי הוועדה. מן הדין שעו"ד המציג את טענותיו שידע שהוא נמצא במשכן הכנסת ולא בבית משפט העוסק בדין רצח או אונס, ולא יאשים את חברי הכנסת בניצול פוליטי"

מי שיעיין בפרוטוקולים ילמד עד מהרה שהכוונה היא לעו"ד רם כספי פרקליט בנק לאומי לישראל בע"מ

ממשיך הכתב איתמר לוין ומספר לנו:

"(רו"ח ברלב) אף מעיר, כי רק לאחר שהגיש לבנק לאומי את ממצאיו הראשוניים אותר במפתיע גמלאי של לאומי שהתגלה כ"בעל זיכרון יוצא מן הכלל וידע נרחב על הנעשה בבנק בתקופה הנסקרת (עד כדי זכירת שמות לקוחות)" עוד מציין ברלב, כי דווקא לאחר הגשת טיוטאת הדו"ח, הורדה מאתר האינטרנט של בנק לאומי למשך שנה (?!) רשימת החשבונות הרדומים שפורסמה בשנת 2000".

לגבי איומים ולחצים קראנו כולנו בפרוטוקול הוועדה:

א. עו"ד כספי פרקליט בנק לאומי בהצעה לטייח :". אין לנו ספק שאנחנו עוסקים בנושא הכי רגיש מבחינה ציבורית, וזאת שואת העם היהודי. שואת העם היהודי זה נושא להיסטוריונים, נושא כאוב, רגיש עד עצם היום הזה, אולי נוגע במיתרים הכי עדינים של כל יהודי באשר הוא יהודי ובעצבים של העם היהודי. אבל גם לממצאים של ועדת החקירה הפרלמנטרית של כנסת ישראל, לא של איזה ארגון באו"ם, לממצאים של הוועדה הזאת, לתהודה שתהיה לממצאים, תהיה השלכה ציבורית רבת עוצמה על המערכת הבנקאית בישראל, זה הנושא שאנחנו עוסקים בו, וחס ושלום שיהיו ממצאים שהפרשנות שלהם תהיה שבנקים ישראלים שמרו תחת ידם כספים של נספי שואה. לא יקום ולא יהיה."

מה לא יקום ולא יהיה - מצאו אלפי אלפים של חשבונות מהם 180 עדיין מוחזקים בבנק לאומי "עד היום" (מתוך נספח 1 לדו"ח הוועדה).

ב. עו"ד רם כספי פרקליט בנק לאומי מנסה להתחמק מאישומי הוועדה שבנק לאומי מאיים על רו"ח ברלב ואומר: "קיבלנו נזיפה, דרך העיתונות, איך מאיימים על רואה חשבון. מה זאת אומרת מאיימים על רואה חשבון, כשכותבים לו את המכתב הכי עדין שיכול להיות."

פרופ' נחום גרוס חבר הוועדה לא יכול להתאפק ומשיב לו: " כתבו (בנק לאומי) לו (לרו"ח יהודה ברלב) גם שהרישיון שלו בסכנה, שזה לא בדיוק לעניין."

הבנתם ? בנק לאומי מאיים על רישיון רו"ח של חוקר מטעם הכנסת ?! ממש עדינות....

ג. קולט אביטל מקבלת את הקריז אחרי שורת איומים של עו"ד כספי ואומרת:
"אני מציעה קצת יותר איפוק, יושבת פה היועצת המשפטית של הכנסת, עם כל הכבוד אני מוכנה לבלוע הרבה עלבונות אבל אפשר להסתפק. שמענו. אפשר להסתפק בזה. שמעתי עשר פעמים שיש פה נעדרים ושאנחנו לא שוים ושאנחנו לא מקשיבים. יש פה יועצת משפטית, אנחנו מקשיבים לך."

ובהמשך היא כבר מאבדת שליטה ומרעימה: "אני רוצה להגיד לך שאני דוחה מכל וכל את הדרך של הצגת הדברים שלך ואת כל הרמזים שלך ואת כל ההאשמות שלך ואת כל השיטה שאתה מביא כן לפנינו. ולא זו בלבד, אני יושבת בכנסת ישראל, ואולי אוזניי לא שמעו טוב ואולי יתקנו אותי החברים שישבו פה אבל אני לפחות שלוש פעמים הבוקר שמעתי איומים פה"

ממממ.... "איומים"....?! קראתם טוב ? איומים !

3. גם ברלב אמר בעדותו כמה דברים מאוד קשים:

"סוגייה ראשונה – עו"ד מטעם הבנק אמר לנו בשום פנים ואופן לא יתכן מצב שיש בבנק חשבונות של קורבנות השואה. אבל במרתפי המאזנים של הבנק, יש מאות חשבונות של קורבנות השואה שאנחנו איתרנו, והבנק הזה יודע."

ובהמשך:

"כן, הוא אמר 'בדקנו ואין חשבונות'. אנחנו ישבנו עם הבודקים מהבנק על כל חשבון בנפרד, בסה"כ 3,000 חשבונות, והראנו להם את אותם מאות חשבונות כאשר הבנק חתום על כך שהוא ראה ומאשר."

ובהמשך:

" טיעון נוסף היה, שהבנק לא נהנה מהפיקדונות של קורבנות השואה. הבנק בהחלט נהנה מפיקדונות קורבנות השואה, לכל אורך התקופה. אנחנו רואים גם את הרווחיות שלו שעולה במידה מסויימת, אנחנו רואים שההתנהגויות של אותם מפקידים שהם קורבנות השואה, הן שונות לגמרי מאותה 'גברת כהן מחדרה', וגם התנהגות הבנק היא שונה. אנחנו רואים שהחשבונות נשכחו, בשנת 1939 ב- 1,000 ליש"ט יכולת לקנות דירה. היום מי שילך לבנק ויבקש את הכסף, יקבל אגורה אחת כי זה 1:10,000 כדי להעביר זאת לשקל חדש + ריביות לא צמודות.
הפיקדונות האלה של קורבנות השואה, שימשו כביטחונות לבנקים. הם ידעו שהם לא ימשכו את הכספים האלה והם השתמשו בזה כביטחונות להלוואות שהם לקחו"

ובהמשך:

"הטיעון הרביעי הוא, שבנק לאומי כביכול פתח את שעריו ואיפשר שיתוף פעולה מלא עם הבודקים. זה לא נכון. הבנק נקט בסחבת במהלך הבדיקה, לקח זמן עד שיכולנו לראות את המסמכים, ויש עדיין מסמכים בבנק שאותם הוא לא רוצה להראות לנו. לדברי הבנק, הוא לא יראה לנו את המסמכים כי זה פועל לרעתו."


ובדו"ח הוועדה מציין יהודה ברלב 2,451 חשבונות שואה בבנק לאומי מתוכם 180 מוחזקים בבנק (ששיקר ואמר שהעביר את כולם לאפוטרופוס) "עד היום" !!! - נא לקרוא את נספח 1 של דו"ח הוועדה


אז.. הבנק לא שיתף פעולה !

אז.. הבנק איים !

אז.. הבנק חייב מאות מיליוני שקלים ועדיין מחזיק (למרות טענות שיקריות בעליל מצידו) ב 180 חשבונות "עד היום".

אז.. הבנק מעלה את רגישות נושא כספי השואה כדי שיניחו לו אבל אצלו אין כל רגישות לניספים וכספם !


ועל רקע כל זה מחר בבוקר צפויה חשיפה מאוד לא סימפטית !!! מאוד, מאוד מוזרה !!! מאוד, מאוד מפחידה !!!!




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   11:15   19.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. השקר לא החזיק מיים !  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ה ש ק ר :

ב10 בנובמבר 2004 - מוציא בנק לאומי את האגרת השקרית לעובדיו, מפרסמה לעיתונות ומעלה אותה במובלט באתר הבנק (ציטוט):


"היועץ המשפטי הראשי והמבקר הראשי של בנק לאומי מבהירים לעובדים את העובדות העיקריות ביחס לפיקדונות נספים.

כספים של תושבי מדינות שנכבשו על-ידי גרמניה הנאצית הועברו לאפוטרופוס הבריטי וממנו לממשלת ישראל.

בבנק לאומי אין כספים או נכסים של נספי השואה.

אין כספים של נספי השואה בבנק לאומי, הכספים נמצאים בידי מדינת ישראל, (במידה ויש), כך מבהירים היום היועץ המשפטי הראשי של בנק לאומי, עו"ד נחום ביטרמן והמבקר הראשי, עו"ד יוסף הורביץ, באגרת לעובדי קבוצת לאומי.

בנק לאומי שהמתין עד כה למסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית, החליט אתמול לאור הדלפות לעיתונות הכוללות עובדות לא בדוקות, לצאת בהסבר תמציתי לעובדיו.

מדו"ח רואי החשבון אשר בדקו את הנושא עבור ועדת החקירה עולה כי אין ראיה להימצאותם של חשבונות של נספי השואה בבנק . (זה השקר הגדול האיום והנורא המתאים לפיסקה המזוייפת שהושתלה בדו"ח וועדת החקירה -PAKPAK )

נושא קיום החשבונות נבדק באופן מעמיק גם ע"י צוות של מערך הביקורת הפנימית בעזרת רואי חשבון חיצוניים ומערך הייעוץ המשפטי ועורכי דין חיצוניים והממצאים הם חד משמעיים -אין בידי הבנק נכסים כלשהם של נספי שואה.

העובדות הן, כי בנק לאומי העביר לרשות הממונה הבריטי על נכסי האויב בתקופת מלחמת העולם השניה את כספי לקוחות הבנק אשר היו תושבי גרמניה והמדינות שנכבשו על-ידי הצבא הנאצי, וכספים אלה אשר לא נדרשו לאחר המלחמה על-ידי ניצולים או יורשים הועברו מממשלת בריטניה לממשלת ישראל ולא הוחזרו לבנקים. לאחר הקמת המדינה, העביר בנק לאומי עפ"י החוק את יתרת החשבונות (ללא תנועה) לאפוטרופוס הכללי. כך שגם אם נכללו בהם חשבונות שיש להם קשר לניספי שואה, גם הם נמצאים בידי מדינת ישראל.(הדו"ח קובע שיש בבנק לאומי 180 חשבונות ניספים "עד היום"- PAKPAK)

הבנק מציין, כי כל הסכומים שצוינו בתקשורת מורכבים משיערוך רטרואקטיבי של ריבית והצמדה על הפרשי ריבית אשר לדעת הבודקים יהיה על הבנק לשלם בגין התקופה שבה הוחזקו הכספים בבנק עד להעברתם לרשויות – אלו הן יתרות רעיוניות פיקטיביות שאין כל הצדקה לחייב בהן את הבנק.(לפי הדו"ח יש כסף חי של ניספים ב 180 חשבונות בבנק - PAKPAK)

עורכי הדין ביטרמן והורביץ מציינים, כי על פי טיוטת דוח הבדיקה האחרונה סכומי הכסף לחובת הבנק נמוכים באופן משמעותי מהסכומים שהופיעו בטיוטא הראשונה.

הבנק שיתף ומשתף פעולה עם הועדה, הבנק אף מימן את עבודת הבודקים, העמיד לרשותם גישה לכל הארכיבים ולכל החומר ההיסטורי שהצטבר בבנק. הבנק מצפה להשלמת הליך החקירה מתוך אמונה שהעובדות האמיתיות תצאנה לאור ותסרנה כל צל שהוטל על הבנק. (לא רק שלא הוסר הצל אלא צל כבד ואפילו חשד לפלילים רובץ כעת - PAKPAK)"

לינק לאתר הרשמי של בנק לאומי -

http://www.leumi.co.il/Leumi/Article/0,2777,105184,00.html


נ י ס י ו ן- ה ט י י ת -ה ד ו " ח:

התגלה ניסיון לשנות את דו"ח החקירה על חשבונות נספי השואה בבנק לאומי

07:10 | 19.1.2005 אמיר הלמר


בדו"ח החקירה שביצע משרד רואי החשבון יהודה ברלב לגבי המצאותם בבנק לאומי של חשבונות השייכים לקורבנות השואה נעשה ניסיון להכניס שינוי; זאת, רגע לפני שהדו"ח ירד לדפוס במשכן הכנסת - כך עולה ממידע שהגיע ל-TheMarker. משרד רו"ח ברלב ושות' אישר את המידע. השינוי אותר בזמן ותוקן, ולכן דו"ח חקירה שהתפרסם אתמול היה מדויק. לא ידוע מי ניסה לבצע את השינוי בדו"ח.

משרד רואי החשבון של יהודה ברלב מונה על ידי ועדת החקירה של הכנסת לאיתור והשבת נכסי קורבנות השואה, כדי לבדוק אם נמצאים חשבונות כאלה בלאומי. בדו"ח שהוגש לוועדה קובע ברלב כי בלאומי אותרו 2,541 חשבונות הקשורים לנספי השואה, אשר הכסף שהופקד במרביתם כבר נמשך.

ואולם הדו"ח קובע כי אותרו בבנק 180 חשבונות של נספים בשואה שעדיין לא נפדו על ידי היורשים. נתון זה הוא לב החקירה נגד לאומי, מכיוון שהבנק טען כי לא נמצאים אצלו כיום חשבונות של נספי שואה.

ימים ספורים לפני פרסום הדו"ח, נקראו נציגי משרד ברלב לבצע בדיקה אחרונה של נוסח דו"ח החקירה. בבדיקה גילו לתדהמתם כי שונתה פסקה משמעותית בדו"ח המתייחסת ל-180 חשבונות אלה.

בדו"ח המקורי שהוגש לוועדה נאמר, בהערה המתייחסת ל-180 החשבונות: "... משרדנו ערך בדיקה באתר לאיתור שמות בעלי החשבונות. מתוך מדגם אקראי שנלקח, אותרו שמות בעלי החשבונות כקורבנות השואה באתר יד ושם".

לעומת זאת בדו"ח שנבדק על ידי המשרד התברר כי הפסקה שונתה, ונכתב בה: "כל החשבונות הללו כוללים אג"ח - 133 המחאות שהוצאו על ידי סניפי הבנק באנגליה. לדעת הבנק רוב ההמחאות הללו שניתנו לטובת תושבי אנגליה, אינם בהכרח של קורבנות השואה. הימצאותם באתר האינטרנט של הבנק כחשבונות ללא דורשים, אינה מעידה כי חשבונות אלה שייכים לקורבנות השואה".

ההבדל בין שני הנוסחים הוא מהותי. בנוסח המקורי מאושר כי החשבונות שאותרו בבנק לאומי שייכים לנספים בשואה, כפי שעולה ממאגר השמות של יד ושם; ואילו בנוסח ששונה נעשה ניסיון לטעון כי מדובר בחשבונות אנגליים, שאינם קשורים כלל לקורבנות השואה.

במשרד ברלב אישרו אתמול את הדברים. "מהוועדה פנו אלינו לבוא ולבחון את נוסח הדו"ח המסכם שהגשנו לוועדה לפני שירד לדפוס", אמרו במשרד. "בבדיקה שערכנו נמצאו שינויים מהותיים שהוכנסו על ידי גורמים עלומים, ואשר תוקנו על ידינו לפני הדפסת הדו"ח".

לשאלתנו מדוע הדבר לא דווח לרשויות, אמרו במשרד: "המעוות תוקן ולא רצינו לגרום לעיכוב בפרסום הדו"ח. אנו נבחן כעת את המשמעויות המשפטיות של הפרשה ונקבל החלטה כיצד לפעול".

יו"ר הוועדה, ח"כ קולט אביטל, אמרה בתגובה: "איני יודעת על שינוי שנעשה. בכל מקרה, גם אם נכון הדבר שמישהו שינה משהו, הרי שבסופו של יום הודפס הדו"ח לאחר שנבדק ובהתאם לנוסח עליו עמד רו"ח ברלב".

לינקים לחשיפה -

http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.themarker.co.il/tmc/article.jhtml?fromHasot=true&ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20050119_529215.xml&origin=ibo&layer=law&layer2=coupon&layer3=


http://news.walla.co.il/?w=//657634


http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=529289&contrassID=1&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

חברים - זה איום על לב הדמוקרטיה !

מדובר בניסיון זיוף מסמך של הריבון = כנסת ישראל בתפקודו כוועדת חקירה בנושא הרגיש ביותר לעם היהודי בהיסטוריה המודרנית.

6 מיליון הניספים מתביישים בנו - הם עלו כאודים עשנים במשרפות הצורר הנאצי ואנחנו ניכשלים בשמירת כבודם אחרי רציחתם המזוויעה !

כנסת ישראל חייבת לחקור מייד את המקרה !

יו"ר הכנסת ויו"ר וועדת החקירה חייבים להזמין היום את המשטרה !

היועץ המשפטי לממשלה צריך להפעיל מייד את סמכותו ולהורות על חקירה !

צריך לבדוק מהר את נוהלי אבטחת כספי המדינה בבנק ישראל !

חייבים לבדוק מייד את נוהלי הדפוס בבית המשפט העליון פן יזייפו פסקי דין עובר לרדתם לדפוס !

המקרה חייב להדליק 6 מיליון מנורות אדומות ו 6 מיליון סירנות מייללות !



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   02:03   20.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. ''לכל חשבון יש שם''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
'לכל חשבון יש שם'

"לא ניתן לאיש, קשה מנשוא, שם בלי בית בארץ זו", ויסלבה שימבורסקה, תרגום רפי וייכרט



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:04   21.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. המסמכים: המזוייף והמקורי בדו''ח גזילת כספי השואה  
בתגובה להודעה מספר 0
 

מצ"ב המסמכים האוטנטים: המזוייף והמקורי, שימו לב לההבדל,
מה נגרע ומה התווסף
.....מי אחראי לנסיון הזיוף בדו"ח??

המסמך המקורי !!

המסמך המזוייף !!

להלן הנקודות החשובות:

1. אלו הם השינויים היחידים הניתנים להוכחה. יש חשד שהיו יותר.

2. משמעות הזיופים היא שהערת רואה החשבון לגבי 180 חשבונות שמצויים עד היום בבנק מוכיחה שמדובר בחשבונות קורבנות השואה ששמם מופיע גם באתר יד ושם ככאלו ואילו הפיסקה שהושתלה יוצרת מצב לפיו כאילו מדובר בחשבונות של נתינים בריטיים וכלל לא של קורבנות השואה. זהו היפוך של 180 מעלות מקביעת רו"ח יהודה ברלב. למרבה המזל התגלה ניסיון החבלה בדו"ח לפני פרסומו. לפי דברי רו"ח ברלב אתמול בגלובס עולה החשד שבנק לאומי ידע על ההחלפות ובהתאם דיברר את עמדתו.

3. באופן עקרוני עו"ד צבי ברק שהיה יו"ר הוועדה המייעצת לוועדת החקירה התנהג כאילו הוא נציג הבנקים בוועדה והתוצאות בדו"ח הסופי הן מרוככות מאוד לעומת מה שרצו רואי החשבון להציג.

4. התהליך כולו היה מלווה במערכת לחצים החורגת מן המקובל שהופעלה על ידי בנק לאומי באופן מיוחד. לגבי רו"ח יהודה ברלב הוא אפילו אויים על ידי עו"ד רם כספי בשם בנק לאומי כי יפעלו לשלילת רשיונו כרואה חשבון. על כך יצא קצפם של חברי וועדת החקירה.

5. בנק לאומי פירסם שני מנשרים לעובדיו וכלל אותם כהודעות לעיתונות באתר הבנק. הודעה ראשונה ביום 10 בנובמבר 2004 והשניה ביום פרסום דו"ח וועדת החקירה 18 בינואר 2005. בשתי ההודעות נצמד הבנק למסקנה העולה מהפסקה החשודה כמזוייפת וטען כי "בבנק לאומי אין נכסים של קורבנות שואה". למחרת ביום 19 ינואר 2005 כאשר התפרסם ניסיון הטיית תוצאות החקירה הוכה בנק לאומי בהלם וגילה כי הדו"ח נוקב במפורש בקיום נכסים של קורבנות שואה המוחזקים בבנק עד היום.



http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=28&



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   12:30   21.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. נגמר שלב השקרים התחיל שלב האיומים  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לכנסת יש כוח? לבנקים יותר!
אלפי ישראלים שמנסים כבר שנים לאתר את הרכוש שאבד למשפחתם בשואה. קיוו שוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא נכסי קורבנות השואה בבנקים בישראל, תשפוך אור על החשבונות האבודים. הדו"ח אמנם פורסם, אבל גם הוא לא גילה הרבה. כנראה שיש דברים שגם הכנסת לא יכולה לעשות, ואולי הבנקים פשוט חזקים אפילו יותר מהכנסת
עידן גרינבאום

אליו אוזמו אליאס לא שוכח ולא סולח. כבר יותר מ-30 שנה שהוא מחפש את הכסף שסבא שלו הפקיד בבנק אנגלו פלשתינה, זמן קצר לפני שנלקח אל המחנות בגרמניה. סבא של אליו היה מהיהודים האמידים בעיירה בה הוא חי ביוגוסלביה, עובדה שלא נעלמה מעיניהם של אנשי הבית הלאומי שבדרך. הם לחצו עליו ולבסוף הוא נעתר. במקום להפקיד כסף בבנק בשווייץ או באמריקה, הוא עשה זאת בבנק היהודי שפעל אז בפלשתינה.

200 פאונד הוא הפקיד אז בסך הכל, סכום שהיה יכול להספיק לרכישת מגרש בתל-אביב ועוד להותיר עודף מכובד. כל המסמכים שהעידו על ההפקדה, ואשר היו ברשותה של המשפחה, אבדו בדרך למחנות ההשמדה. הבעיה היא שגם בבנק אנגלו-פלשתינה, שהפך לימים לבנק לאומי לישראל, אף אחד לא חשב שצריך לשמור את המסמכים הללו. אליו מספר שהסכום שהפקיד סבו יכול היה לסייע במקצת לאחותו הנכה המתגוררת בדרום אמריקה, אבל אף אחד בבנקים או במדינת ישראל לא ניסה אפילו לעזור לו למצוא את הכסף לאורך השנים, ולמעשה כולם מתכחשים לחוב שלהם לאליו ולמשפחתו.

ביקורת עדינה ומרומזת

אליו לא לבד בסיפור הזה, כמותו יש אלפי ישראלים יורשי קורבנות השואה שמנסים כבר שנים לאתר את הרכוש המשפחתי ללא הואיל. כולם קיוו שוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא נכסי קורבנות השואה בבנקים בישראל תשפוך אור על החשבונות האבודים, אבל כנראה שיש דברים שגם הכנסת לא יכולה לעשות, או שיש גופים שאפילו הכנסת מתבטלת בפניהם.

מי שקרא את הדו"ח בן 300 העמודים שפירסמה הוועדה, מצא לכל היותר ביקורת על התנהלות הבנקים ועל התנהלותה של המדינה לאורך השנים בכל הקשור לחשבונות של קורבנות השואה. וכך כותבת הוועדה על הבנקים: "לאחר הקמת המדינה לא פעלו הבנקים בדרך נמרצת להשבת הכספים לבעליהם, וגם כאשר פנו אליהם ניצולי השואה ו/או יורשים של קורבנות, לא פעלו הבנקים בנחישות לאתר את החשבונות". אם הביקורת הזו נראית לכם עדינה ומרומזת, אתם לא טועים.

במסיבת העיתונאים החגיגית שכינסו ח"כ קולט אביטל, יו"ר הוועדה, ביחד עם יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, לא חסך ריבלין במחמאות לבנקים על שיתוף הפעולה הרב עם הוועדה. אולי ריבלין לא קרא את הדו"חות של רואי החשבון שמונו לעבוד מטעם הוועדה ואולי הוא סתם התעלם מהם. הנה כמה דוגמאות מתוך הדו"ח, שיבהירו קצת יותר את המונח 'שיתוף פעולה'.

הפועלים עיכב, לאומי לא סייע

וכך כותב משרד רו"ח הרצפלד-בלטברג ושות' על החקירה בבנק הפועלים: "מחלקת תפעול המניות בבנק, המרכזת את המידע על בעלי המניות העלומים ומטפלת בו, עיכבה במשך מספר חודשים את התקדמות הבדיקה בטענות שונות, כגון: הצורך לחכות לגמר המחשוב בבנק לשם השוואת ממצאנו, טענה כי אין לנו סמכות לעיין במסמכים שונים ועוד". ואם לא די בזה מוסיפים אנשי המשרד וכותבים כי בתשובה לשאלה האם אחת החברות של הבנק מחזיקה בתיקים או ברכוש העשוי להיות שייך לקורבנות השואה, הם נענו בשלילה. אחר כך התברר שהמידע דווקא קיים. וכך הם כותבים בדו"ח: "אנו מוצאים לנכון להעיר את תשומת לב הבנק לחומרה שבחוסר הדיוק בנתונים שקיבלנו".

גם למשרד ברלב ושות', שבדק את בנק לאומי, יש לא מעט השגות על שיתוף הפעולה של הבנק. וכך הם כותבים בדו"ח שלהם: "לצורך תיאום הפגישות (עם גמלאי הבנק. ע"ג) נתקבלה מהבנק, לאחר סינון שביצע, רשימה של גמלאי הבנק, שלדעתם עשויים להוסיף לנו מידע. הפניות הטלפוניות לגמלאים הניבו תוצאות דלות במיוחד, שלא הובילו לתוצאות המקוות. גם הפגישות שנערכו עם חלקם לא תרמו באופן משמעותי לבדיקה, שכן חלק מהגמלאים כלל לא עבדו בבנק בתקופה הנסקרת ו/או לא טיפלו בחומר השייך לבדיקה או, שלטענתם, לא זוכרים פרטים חשובים....... להפתעתנו, לאחר שהוגשו ממצאי הדו"ח הראשוניים לבנק, לשם מתן הערות, מונה על ידי הבנק גמלאי ששמו לא הופיע ברשימת הגמלאים. גמלאי זה התגלה כבעל זיכרון יוצא מהכלל וידע נרחב על הנעשה בבנק בתקופה הנסקרת".

זהו רק קצה הקרחון בהשתלשלות האירועים שעברו אנשי המשרד מול הבנק, שמשום מה לא היה נלהב לעזור. אחד מחברי הכנסת שהיה חבר בוועדה אמר לנו השבוע, כי שיתוף הפעולה של הבנקים היה מלא כל עוד לא דיברו על כסף שיהיה עליהם להחזיר. אבל כשהתחילו לדבר על סכומים הלך שיתוף הפעולה הזה ופחת.

האם לאומי "סימן" את ברלב

הסיפור של משרד ברלב עם בנק לאומי כבר חצה מזמן את גבולות ועדת החקירה והפך לסכסוך אישי בין בכירים בבנק לבכירי משרד רואי החשבון. השבוע נשלח מכתב למנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, עליו חתום משרד ברלב ובו נכתב כך: "ממידע שנמסר לנו לאחרונה... עולה, כי לאחרונה החליט הבנק להעלות את הרף במסגרת 'מאבקו' במשרדנו. כך נמסר לנו, כי גורם בכיר בבנק הורה 'לסמן' את משרדנו ולעשות כל שביכולתו על מנת לפגוע בנו בכל דרך אפשרית". בפשטות טוען משרד ברלב כי בנק לאומי החליט לבוא עמו חשבון בעקבות דבקות היתר שלו במשימה לאיתור חשבונות של קורבנות שואה.

בבנק לאומי, מכחישים, כמובן, בתוקף את הטענות הללו, אבל בבנק גם הכחישו לאורך כל שנות הבדיקה כי מצויים בו חשבונות של קורבנות ולבסוף נמצאו 180 חשבונות כאלה. אתם תחליטו למי להאמין.

אליו אוזמו ובני משפחתו כבר כמעט התייאשו מלקבל בחזרה את הכסף המשפחתי. "הבנקים בישראל אולי לא רצחו את המשפחה שלי", הוא אמר לנו בכאב, "אבל הם כנראה ירשו אותה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3035147,00.html




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   17:22   23.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. אם הבנקים לא ישלמו מיד  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אם הבנקים לא ישלמו מיד

מאת יאיר שלג


השערורייה של העלמת נכסיהם של קורבנות השואה גם בישראל נמשכה בשבוע שעבר - במקום המשני יחסית שקיבל דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין זה בתקשורת. בשעה שהדו"ח זכה, בצדק, לאזכור בעמוד הראשון של "ניו יורק טיימס", ברוב כלי התקשורת הישראליים הוא נדחק למקום משני. אשר למסקנותיו: הדבר החשוב ביותר הוא שבניגוד לדימוי הראשוני, שעל פיו נתפשו הבנקים במשך כל השנים הללו כאחראים העיקריים, מתברר שאחריותה של המדינה למחדל גדולה הרבה יותר. שלטונות המנדט "הלאימו" את החשבונות הללו בתקופת השואה, מחשש שהבעלות עליהם היתה עלולה ליפול בידי שלטונות הכיבוש הגרמני, שהרי מדובר בנכסים של יהודים באירופה הכבושה, ולאחר קום המדינה העבירו אותם לידי האפוטרופוס הכללי של ממשלת ישראל. עליו מוטלת עיקר האחריות לכך שהם לא הוחזרו לניצולים או ליורשי הקורבנות.

השתלחותו של שר המשפטים לשעבר, יוסף לפיד, בבנקים בעניין זה לפני כמה חודשים, בעייתית איפוא, לנוכח העובדה שהאפוטרופוס הכללי יושב במשרד שלפיד עצמו שלט עליו באותה עת.

עם זאת, לפחות לפי יו"ר ועדת החקירה, קולט אביטל, אין אמת בטענת הבנקים שכל חובם הוא הריבית וההצמדה של החשבונות שהועברו לאפוטרופוס. לדבריה, יש לא מעט חשבונות שהבנקים הצליחו בשעתם להסתיר משלטונות המנדט, וממילא הם חייבים לגביהם גם בתשלומי הקרן. זאת ועוד: הציניות של הבנקים בישראל לא היתה פחותה בעיניה מזו של הבנקים בשווייץ: "עוד בשנות ה-40, כשהם זיהו חשבונות ללא תנועה בבעלות של יהודים באירופה, והם יכלו להניח מדוע אין שם תנועה, הם הפחיתו באופן חד-צדדי את ריבית הזכות של אותם חשבונות. גם מאוחר יותר הם (כמו המדינה, י"ש) לא עשו שום מאמצים לאתר את בעלי החשבונות או יורשיהם".

עוד יותר מהתנהגותם בעבר, מקוממת התנהגותם הנוכחית. גם לאחר שדו"ח הוועדה חשף את הכספים, לא ברור שהבנקים והמדינה אכן מתכוונים לשלם. אביטל אומרת שמבנק לאומי - המחזיק בעיקר החשבונות מאותה תקופה - כבר הודיעו לה ש"לא נשלם פרוטה, אלא אם החוק יחייב אותנו". בתגובה לדברים אלה אומר עו"ד יורם בר מהמשרד של רם כספי, המייצג את בנק לאומי, כי הבנק אכן אינו יכול לשלם ללא חקיקה, או פסיקת בית משפט, מהטעם הפרקטי שבלי שיוקם באמצעות חקיקה מנגנון לניהול ההסדר, לא יהיה אפשר, למשל, לקבוע מי מהיורשים הפוטנציאליים של חשבון צריך לקבל כמה. בנוסף לכך, הבנק עלול להיחשף לתלונות של בעלי המניות, שיטענו כי אין לו זכות להתנדב לשלם רק בעקבות החלטת הוועדה, שאיננה סמכות מחייבת. לדבריו, הבנק הציע לוועדה כי יוקם פאנל של שופטים בדימוס, שיהיה הפורום המוסמך לכל תביעה - ובמקרה כזה הם כן היו מוכנים לשלם, אך הוועדה לא התייחסה להצעה.

זה מסוג הדברים שפעם היו נחשבים למשהו ש"לא יעלה על הדעת", עד שהחוצפה הישראלית שינתה כנראה את גבולות המושג הזה. כדאי שהבנקים יבינו איפוא את המסלול שהם עתידים לעבור: אם לא ישלמו מיד ובלי התחכמויות, הם ישלמו לאחר שיספגו - ואתם העם היהודי כולו - ביזיונות אין קץ בתקשורת העולמית על צביעותם של היהודים התובעים מכל העולם פיצוי ומסרבים לשלם בעצמם, ואולי גם איומים בהגבלות על פעילותם בחו"ל - כפי שאוימו הבנקים השווייציים בארה"ב.

עם זאת, נכון שהמדינה חייבת לתת דוגמה ראשונה בתחום זה ולדאוג שהאפוטרופוס, שאחראי כאמור על רוב הכספים, יתחיל מיד לשלם את החשבונות שהוא אחראי להם, גם בלי מסלול חקיקה מייגע.

זאת ועוד, לא ייתכן שיורשים יצטרכו להוכיח כי בעל החשבון נפטר, כאילו באושוויץ חילקו תעודות פטירה. זו היתה תביעה מרכזית של הארגונים היהודיים מהבנקים בשווייץ, והיא חייבת לחול גם על האפוטרופוס והבנקים בישראל. לשם הוכחת זכאות די ברשימת קורבנות השואה ביד ושם, ואפילו בה אין צורך (היא הרי לא כוללת את כל הקורבנות). עצם העובדה שאדם היה בעל חשבון שלא נפדה מעולם צריכה להספיק כדי שיורשיו יקבלו את הכסף, אפילו לא נספה בשואה אלא היה ניצול ולא זכה לקבל את כספו.

גם ההטבה שכבר השיגו הבנקים מוועדת החקירה, בעניין שיטת החישוב של הערך הנוכחי של הכספים, צריכה להתבטל. הוועדה הסכימה שרק הכספים שייתבעו בפועל על ידי יורשים מזוהים יזכו להצמדה מקסימלית (מדד + 4% לשנה), ואילו הכספים שלא ייתבעו - שככל הנראה יופנו בעיקר לניצולי שואה נזקקים - יזכו לשערוך נמוך בהרבה. הבנקים והמדינה צריכים להסתפק בעובדה המוצדקת שבניגוד לגורמים המקבילים בחו"ל, שנתבעו לשלם הרבה מעבר לסכומים שנמצאו ישירות בחשבונות, כפיצוי על מכלול העוולות שגרמו ליהודים באותן שנים, הם יצטרכו לשלם רק מה שנמצא, אבל על שערוך ריאלי של הסכומים האלה אין לוותר.

והבדיקה בבנקים היא רק חלק מהדרך. הסכומים הגדולים יותר נמצאים בנכסי הנדל"ן שקנו היהודים לפני השואה, בדיקה שמצויה רק בראשיתה. חלק מחברות הנדל"ן הרלוונטיות ממשיכות להתחמק מבדיקה בנושא ו/או ממחויבות לממש את תוצאותיה. דו"ח הבנקים צריך להיות בסיס לתביעה ציבורית מהחברות הללו לממש את המחויבות המוסרית במלואה: לא ייתכן שמדינת היהודים תהיה מחויבת לנכסי הקורבנות במילימטר אחד פחות מכפי שנתבעו הבנקים, חברות הביטוח וממשלות אירופה.


http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=530586&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   23:04   23.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  63. אתר הליכוד שואל !  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
http://www.likudnik.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=38082



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   19:09   31.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  64. יונה פוגל ''תרחמו עלי אני יתום''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אתם מכירים את הבדיחה על הנידון בהרג הוריו שאומר "רחמו עלי אני יתום" ? ובכן, יונה פוגל - הדובר הבזוי של בנק לאומי - מפרסם מאמר בג'רוסלם פוסט הנוגע להכחשת כספי השואה על ידי הבנקים וכותב:

"Of this i can speak personally. My mother survived Auschwitz. much of my extended family perished in the Holocaust. It is unimaimaginable to me for the rihts of victims or survivors to be jeopardized in any way."


בעברי הצבאי זכורים לי המקרים של חיילים שביקשו 3 פעמים בשנה חופש "לאזכרה של סבתא" - גם אתם מכירים את התופעה.

הרי היא לפניכם במלוא הדרה - מקפיאת הדם !!!!


יונה פוגל - תניח לאמך רחל פוגל בצד. היא - שלא כמוך - אשה נפלאה וישרה שתחיה עד 120. היא היתה גאה בך - כלב - כל חייך. גם אביך ז"ל בוצי פוגל -היה ממלח הארץ. איש יקר ואהוב. איך יצא לזוג המופלא הזה חלאת אדם כמותך ? איך ? למה זה מגיע להם ?

לא שכחנו את האמת - הר פוגל ! לא שכחנו ולא נשכח ! ולא ניתן לרך לרמות עבור "השורה התחתונה" של בנק לאומי בשליחות חלאות האדם גליה מאור ואיתן רף. לא ניתן, "נזכור ולא נשכח".


נ י ס י ו ן- ה ט י י ת - ה ד ו " ח:


התגלה ניסיון לשנות את דו"ח החקירה על חשבונות נספי השואה בבנק לאומי

07:10 | 19.1.2005 אמיר הלמר - TheMarker


בדו"ח החקירה שביצע משרד רואי החשבון יהודה ברלב לגבי המצאותם בבנק לאומי של חשבונות השייכים לקורבנות השואה נעשה ניסיון להכניס שינוי; זאת, רגע לפני שהדו"ח ירד לדפוס במשכן הכנסת - כך עולה ממידע שהגיע ל-TheMarker. משרד רו"ח ברלב ושות' אישר את המידע. השינוי אותר בזמן ותוקן, ולכן דו"ח חקירה שהתפרסם אתמול היה מדויק. לא ידוע מי ניסה לבצע את השינוי בדו"ח.

משרד רואי החשבון של יהודה ברלב מונה על ידי ועדת החקירה של הכנסת לאיתור והשבת נכסי קורבנות השואה, כדי לבדוק אם נמצאים חשבונות כאלה בלאומי. בדו"ח שהוגש לוועדה קובע ברלב כי בלאומי אותרו 2,541 חשבונות הקשורים לנספי השואה, אשר הכסף שהופקד במרביתם כבר נמשך.

ואולם הדו"ח קובע כי אותרו בבנק 180 חשבונות של נספים בשואה שעדיין לא נפדו על ידי היורשים. נתון זה הוא לב החקירה נגד לאומי, מכיוון שהבנק טען כי לא נמצאים אצלו כיום חשבונות של נספי שואה.

ימים ספורים לפני פרסום הדו"ח, נקראו נציגי משרד ברלב לבצע בדיקה אחרונה של נוסח דו"ח החקירה. בבדיקה גילו לתדהמתם כי שונתה פסקה משמעותית בדו"ח המתייחסת ל-180 חשבונות אלה.

בדו"ח המקורי שהוגש לוועדה נאמר, בהערה המתייחסת ל-180 החשבונות: "... משרדנו ערך בדיקה באתר לאיתור שמות בעלי החשבונות. מתוך מדגם אקראי שנלקח, אותרו שמות בעלי החשבונות כקורבנות השואה באתר יד ושם".

לעומת זאת בדו"ח שנבדק על ידי המשרד התברר כי הפסקה שונתה, ונכתב בה: "כל החשבונות הללו כוללים אג"ח - 133 המחאות שהוצאו על ידי סניפי הבנק באנגליה. לדעת הבנק רוב ההמחאות הללו שניתנו לטובת תושבי אנגליה, אינם בהכרח של קורבנות השואה. הימצאותם באתר האינטרנט של הבנק כחשבונות ללא דורשים, אינה מעידה כי חשבונות אלה שייכים לקורבנות השואה".

ההבדל בין שני הנוסחים הוא מהותי. בנוסח המקורי מאושר כי החשבונות שאותרו בבנק לאומי שייכים לנספים בשואה, כפי שעולה ממאגר השמות של יד ושם; ואילו בנוסח ששונה נעשה ניסיון לטעון כי מדובר בחשבונות אנגליים, שאינם קשורים כלל לקורבנות השואה.

במשרד ברלב אישרו אתמול את הדברים. "מהוועדה פנו אלינו לבוא ולבחון את נוסח הדו"ח המסכם שהגשנו לוועדה לפני שירד לדפוס", אמרו במשרד. "בבדיקה שערכנו נמצאו שינויים מהותיים שהוכנסו על ידי גורמים עלומים, ואשר תוקנו על ידינו לפני הדפסת הדו"ח".

לשאלתנו מדוע הדבר לא דווח לרשויות, אמרו במשרד: "המעוות תוקן ולא רצינו לגרום לעיכוב בפרסום הדו"ח. אנו נבחן כעת את המשמעויות המשפטיות של הפרשה ונקבל החלטה כיצד לפעול".

יו"ר הוועדה, ח"כ קולט אביטל, אמרה בתגובה: "איני יודעת על שינוי שנעשה. בכל מקרה, גם אם נכון הדבר שמישהו שינה משהו, הרי שבסופו של יום הודפס הדו"ח לאחר שנבדק ובהתאם לנוסח עליו עמד רו"ח ברלב".



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   20:45   31.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  65. בנק לאומי חייב את כל הכסף ! הכל, הכל, הכל !  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


Templars’ land to survivors

Where will Israel get NIS 100 million to pay the heirs of Holocaust survivors?

Itamar Levin 30 Jan 05 17:15


Where will Israel get NIS 100 million to pay the heirs of Holocaust survivors? Yehuda Bar-Lev CPA has discovered a small fortune that could almost completely cover the state’s obligations. He says that Bank Leumi (TASE: LUMI) has the treasure, but the bank says its does not have the money.
According to a report published two weeks ago by the Knesset Parliamentary Inquiry Committee for the Location and Restitution of Property of Holocaust Victims, Israel’s obligations to pay compensation for accounts belonging to Holocaust victims, and transferred by Bank Leumi to the Custodian General, total NIS 95.8 million, assuming that no heirs are found. This sum accounts for almost all of the state’s total obligation of NIS 102 million.

To say the least, the Ministry of Finance did not like this finding, which added one more burden to its budget division. On the other hand, ignoring the conclusions of an independent inquiry committee about property belonging to Holocaust victims would give the Israeli government a black eye.

Bar-Lev has counseled Ministry of Finance budget director Kobi Haber and Accountant General Dr. Yaron Zalika to take an interest in pages 74-75 of the report, and has offered more clarifications and documents from his office. The section involves an event over 50 years ago, before WWII; the UK; and the Israeli government.

With the outbreak of WWII, the British Mandatory Government in Palestine confiscated the Sharona neighborhood in Tel Aviv today’s south Ministry of Defense headquarters (kirya) compound. The residents of the neighborhood were German Templars. These were not ordinary enemy nationals; at a minimum, they were suspected, with good reason, of collaborating with the Nazi regime.

After WWII, the neighborhood remained in the hands of the British Mandate Custodian of Enemy Property. The Jewish authorities were very interested in the property, which was located in a very strategic area. The British, however, did not want to sell it to the Jewish Agency, out of fear of deviating from their neutral status in the Arab-Jewish conflict. The solution found was for the Tel Aviv municipality to purchase the neighborhood. The deal was signed in April 1948, a few weeks before the end of the British mandate.

The Tel Aviv municipality transferred the money to the Mandatory Government’s account at the Anglo-Palestine Bank (which later became Bank Leumi) in Jerusalem. After the state of Israel was declared, however, someone at Bank Leumi said, “Why should we pay the British? They’re not here anymore, so they’ll get along without a payment from us.” The British government thought otherwise, and repeatedly demanded its money from the Anglo-Palestine Bank. After losing patience, the British government filed suit for 1.79 million Israeli pounds (lira) against Bank Leumi in the Jerusalem District Court. At the time, one Israeli pound was worth £1.

It was clear that Bank Leumi would have to pay, but the bank, which at the time was functioning as Israel’s central bank, asked the Israeli government for help in the matter. Legal experts thought deeply about the problem, and found a clever solution the state filed a lawsuit for the identical sum against Bank Leumi, claiming that the Israeli government had supplanted the Mandatory government, and the Israeli Custodian General, who was in charge of enemy property, was entitled to the money.

The claims were never resolved. The Israeli and British governments soon began high-speed negotiations over the financial aspects of the end of the British Mandate, and in 1950, reached an agreement that included the withdrawal of the British claim against Bank Leumi. At the same time, the state withdrew its claim against the bank.

What happened to the money? Opinions differ. In his report, Barlev wrote, “We do not know if the bank transferred the sum to the state, or to the Custodian General. Owing to time limitations and our priorities, we were unable to continue investigating the matter.” Informally, however, Bar-Lev’s office says that Bank Leumi kept the money, which is equal to NIS 75 million in current value. In that case, all the state has to do is demand that Bank Leumi hand it over.

Bank Leumi insists, “The matter is not connected with the property of Holocaust victims. It concerns accounts between the governments of the UK and Israel, to which the bank is not a party. A document was furnished to the committee proving that the Bank does not have the money.”

Published by Globes - www.globes.co.il - on January 30, 2005



http://www.globes.co.il/serveen/



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   11:41   27.02.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  66. איימו לפגוע בעתידי הפוליטי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
עודכן ב- 03:30 27/02/2005

איימו לפגוע בעתידי הפוליטי

יו"ר ועדת הכנסת לנכסי קורבנות השואה קולט אביטל ורואה החשבון יהודה ברלב מספרים על הלחצים הכבדים מאוד שהפעילו עליהם הבנקים
מאת יאיר שלג

הדו"ח של ועדת החקירה הפרלמנטרית לאיתור נכסים של קורבנות השואה המצויים בבנקים בישראל פורסם לפני יותר מחודש, אבל שאלות רבות בנוגע אליו נותרו פתוחות. כך למשל מתברר שיש המערערים על הממצא המרכזי של הוועדה, שבבנקים בישראל יש חשבונות השייכים לקורבנות השואה. לפחות מצד בנק לאומי, שבו נמצאו לפי הדו"ח 180 חשבונות של קורבנות (יותר מכל בנק אחר), חוזרת ועולה הטענה ש"בבנק לא נמצאו שום חשבונות כאלה".

מנכ"לית הבנק, גליה מאור, אמרה לפני שבועיים בראיון ברדיו ש"אם יימצאו בבנק חשבונות מתקופת השואה, בוודאי שנשלם אותם עד הפרוטה האחרונה". אולי קיוותה שהציבור, שאינו בקי בפרטים, יקבל את הרושם שהוועדה רק קבעה כללי תשלום למקרה שיימצאו חשבונות, זאת בשעה שרואה החשבון יהודה ברלב (הנחשב למומחה הבולט בישראל לביקורת חשבונאית בעלת אופי חקירתי), מצא כאמור 180 חשבונות כאלה.

יתר על כן: בהודעותיו מיד לאחר פרסום הדו"ח קבע הבנק, כי הוועדה עצמה אישרה את טענתו ומצאה שאין בבנק חשבונות כאלה. אלא שזו לא המציאות, והטענה של הבנק גרמה לברלב להפר את שתיקתו ולחזור, בראיון ראשון לתקשורת מאז פרסום הדו"ח, על קביעתו החד-משמעית כי "בבדיקה נמצאו 180 חשבונות שלגביהם אין ספק כי הם שייכים לקורבנות שואה". מנגד מציין יונה פוגל, המשנה למנכ"לית בנק לאומי, כי בדו"ח עצמו מצויים שני ניסוחים שונים לגבי החשבונות הללו: בעמוד 68 הם אכן מוגדרים חד-משמעית כ"שייכים או קשורים לקורבנות שואה", ואילו בעמוד 91 הם מתוארים כחשבונות ש"יש סבירות כי הם עשויים להיות חשבונותיהם של קורבנות שואה". פוגל רואה בכך הוכחה לכך שהבודקים לא היו לגמרי בטוחים בנוגע לטיבם של החשבונות (ברלב אומר בתגובה כי "אכן נפלה טעות מצערת בניסוחים לא זהים, אבל אין בכך כדי לשנות את קביעתנו הברורה שהחשבונות שייכים לקורבנות").

לטענת פוגל, ההצלבה המדגמית שעשו הבודקים בין חלק מהחשבונות לבין רשימת קורבנות השואה המצויה ב"יד ושם" (הצלבה שהוכיחה, לפי דו"ח הבדיקה, כי אכן מדובר בקורבנות) אינה רצינית: "ברור שבהצלבת שמות יהודיים נפוצים תתקבל התאמה. אבל מי אמר שמשה כהן בעל החשבון הוא אכן משה כהן שנספה בשואה? באותה מידה יכלו להצליב עם ספר הטלפונים ולקבל התאמה".

שכנועים ואיומים

טענות מהסוג הזה מרתיחות את יו"ר הוועדה, ח"כ קולט אביטל (עבודה): "הרי בנק לאומי קיים איתנו שבע ישיבות רק על 180 השמות האלה. כל הטענות שלהם כבר הועלו ונבדקו. כל תיק נבדק באופן פרטני, וההצלבות שעשינו לא כללו רק שמות אלא פרטים מזהים נוספים. נציגי הבנק חתמו על כל תיק שהוחלט עליו ונציג איגוד הבנקים חתום על כל מסקנות הוועדה, למעט בנושא השערוך (שיטת קביעת הריבית וההצמדה שתשולם ליורשי החשבונות, י"ש). אז אחרי כל זה מנסים להטעות את הציבור ולערער על המסקנות?"

חשוב להבהיר: באופן מעשי, לא מדובר בסכומים גדולים. לפי שיטת השיערוך אחת, הנמוכה, כל 180 החשבונות שווים כיום כ-350 אלף שקלים. על פי השיטה האחרת, הבנק יצטרך לשלם כמיליון שקלים, וגם זה בתנאי שכל יורשי הקורבנות ידרשו את כספם (תסריט שאינו סביר). בכל מקרה, אין מדובר בסכום שימוטט את בנק לאומי. אבל מדובר בעיקרון: הבנקים בישראל, ובמיוחד לאומי, לא רוצים שברקורד הציבורי וההיסטורי שלהם יירשם שהם החזיקו במשך עשרות שנים בחשבונות של קורבנות שואה.

ואמנם, פוגל מבהיר שמבחינתו "זו לא ועדה לאיתור חשבונות קורבנות המצויים בבנקים, אלא ועדה לשערוך מחודש של חובות המדינה והבנקים בגין החזרים לא ריאליים שניתנו בעבר ליורשים". יש מידה רבה של צדק בתיאור הזה: בניגוד לבנקים השוויציים, שהמשיכו להחזיק כל השנים בכספי הקורבנות ואף למנוע גישה מהיורשים, הרוב המוחלט של החשבונות בבנקים בישראל הועבר לאפוטרופוס הכללי, שהחזיר חלק גדול מהכספים ליורשים, אם כי ללא ריבית והצמדה ריאליים.

מה שמקומם את אביטל וברלב הוא הניסיון של הבנקים ללחוץ על הוועדה ולהכתיב את מסקנותיה. אביטל, למשל, אומרת ש"בשנה וחצי האחרונות היו המון ניסיונות 'לדבר על לבי', שלא ייתכן שכך וכך ייכתב על הבנקים. היו גם איומים לפגוע בעתידי הפוליטי, איומים שדווקא עודדו אותי להיות הרבה יותר נחרצת". עם זאת, היא אינה מוכנה לפרט את זהות המאיימים ותוכן האיומים, "מכיוון שזה מאחורינו, והעיקר שהדו"ח פורסם כמו שצריך, ומכאן והלאה צריך לחשוב רק על יישומו".

ל"הארץ" הגיע נוסח של מכתב שכתבה אביטל לגליה מאור בספטמבר 2003, ובו היא מתלוננת על איומים שהופנו כלפי רואה החשבון ברלב. במכתבה מציינת אביטל מכתבים ששלח לברלב עורך דינו של הבנק, רם כספי, שבהם הזהיר אותו כי יהיה אחראי אישית לתוצאות בדיקתו: "הבנק רואה במשרדכם אחראי להצגת הדברים כהווייתם בפני ועדת החקירה... על שכמם של רואי החשבון עורכי הדו"ח מוטלת אחריות רבה לכל ההשלכות אשר ינבעו מעצם עריכת ופרסום הדו"ח" - רמז ברור למדי לתביעת נזיקין אישית שעלולה להיות מוגשת נגד רואי החשבון. כספי גם לא היסס להזהיר באחד הדיונים את חברי הוועדה מפני משמעותה של קביעה אפשרית שהבנקים בישראל החזיקו כספי קורבנות: "חס ושלום שיהיו ממצאים שהפרשנות שלהם תהיה שבנקים ישראלים שמרו תחת ידם כספים של נספי שואה. לא יקום ולא יהיה", קבע.

עורך דינו של בנק המזרחי, שר האוצר לשעבר יעקב נאמן, אף הזהיר במפורש את משרד רואי החשבון שבדק את הבנק, כי "הבנק יראה כל מי שמעורב ושותף בדו"ח שאיננו אמת או שגוי, כאחראי לכל נזק, הפסד, הוצאה ופגיעה במוניטין". מנכ"ל בנק מרכנתיל (הבנק הקטן ביותר בין הנבדקים), שלום הוכמן, כתב לאביטל כי "אני שומר לעצמי את הזכות להיפרע מרואי החשבון".

פוגל לא רואה בפנייה של כספי לברלב לחץ לא-לגיטימי: "כספי ביקש להזכיר לרואי החשבון את אחריותם לבדיקה לפי כללי האתיקה של לשכת רואי החשבון. גם דבריו בוועדה אינם ניסיון להכתיב את המסקנות, אלא אמירה פשוטה שאם חלילה ייקבע שבנקים בישראל הסתירו חשבונות של קורבנות שואה, זה יהיה רע מאוד לבנקים ולמדינה".

הערה במחלוקת

בהקשר הזה יש לראות את מה שתואר כבר כניסיון זיוף של דו"ח הוועדה. ברלב מספר ש"כמה ימים לפני פרסום הדו"ח, פנתה אלי קולט ואמרה לי שהיא לא שקטה, ומבקשת שאבדוק שוב את הנוסח. רק בבדיקה מאוד מדוקדקת מצאתי שאכן היה שינוי משמעותי לעומת הדו"ח שכתבנו: בהערת כוכבית לאותם 180 חשבונות נכתב שמדובר בחשבונות השייכים לאזרחים בריטים ולכן לא בהכרח שייכים לקורבנות שואה, בשעה שבמקור נאמר שהבדיקה שלנו הוכיחה שמדובר בקורבנות".

בשיחה עם אחד מחברי הוועדה המייעצת של הוועדה (ועדת אנשי מקצוע בתחום הכלכלה והבנקאות, בראשות עורך הדין צבי ברק, שפעלה לצד חברי הכנסת והיתה אחראית לקשר השוטף עם הבודקים והבנקים) מתברר כי הוא אכן סבור שהחשבונות אינם של קורבנות שואה. מתברר שהוועדה המייעצת היא זו שכתבה הלכה למעשה את הדו"ח, הח"כים רק חתמו עליה, למעט שתי הצהרות של אי-הסכמה.

כשברק נשאל אם הוועדה שבראשה עמד היא שהכניסה את השינוי הוא אמר כי "כל הערות השוליים שהוכנסו לדו"ח נעשו על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת, ולא על ידי הוועדה שלנו". היועצת המשפטית של הכנסת, אנה שניידר, אכן אישרה שמשרדה הכניס את ההערה, "מכיוון שלא היינו לגמרי בטוחים שהם שייכים לקורבנות", אבל הבהירה שההערה, כמו כל הדו"ח, אושרה בידי הוועדה המייעצת, ולכן האחריות הכוללת נופלת עליה.

אביטל בכל אופן מתלוננת על השינוי שנעשה ואומרת כי "היתה לנו החלטה שלא מצנזרים את נתוני הבדיקה של רואי החשבון". השינוי שהוכנס באישור הוועדה המייעצת אכן בעייתי במאוד וזאת משום שכלל לא טרחה להבהיר שמסקנתה שונה מזו שאליה הגיע הבודק הישיר של הבנק.

לאחר שברלב גילה את השינוי בנוסח ההערה, הוא החזיר את הנוסח המקורי ואף הדגיש כי בבדיקה מדגמית של חלק מ-180 החשבונות מול רשימת הקורבנות של "יד ושם" נמצאה התאמה. אביטל אומרת שלא טרחה להמשיך לטפל בנושא "כי העיקר שהדו"ח יצא כמו שצריך" (ואולי גם כדי שלא יועלו נגדה טענות על הפקדת הכתיבה בידי הוועדה המייעצת).

נגד ברק הועלו לאורך כל הדרך טענות לניגוד אינטרסים בהיותו אחד מבעליה של חברת "הירשזון-ברק השקעות" (בשותפות עם עופר הירשזון, בנו של יו"ר ועדת הכספים לשעבר אברהם הירשזון), החייבת לבנקים, לפי פרסומים בעיתונות, עשרות מיליוני שקלים, מתוכם 22 מיליון שקל לבנק לאומי. לדברי ברק, "אני שותף בחברה שיש לה מערכת עסקית עם בנק הפועלים. אני לא דירקטור בחברה, אני לא חתום על ערבות אישית לאף אחד מהבנקים ובחמש השנים האחרונות לא נכנסתי לאף בנק בישראל בשום עניין עסקי הקשור לחברות שאני שותף בהן. לכן אני לא רואה כל סתירה בין ההשקעות שעשיתי בשנים האחרונות לעובדה שהתמניתי לפני חמש שנים ליו"ר הוועדה המייעצת".

הוויכוח על הנדל"ן עוד לא החל

לכאורה, נראה שהדרך ליישומו של דו"ח הוועדה הפרלמנטרית לאיתור נכסי קורבנות השואה - סלולה: שר האוצר נתניהו הסיר את התנגדותו הראשונית, והצעת חוק בעניין זה עברה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה בכנסת. אבל העוקץ טמון כרגיל בפרטים הקטנים. בשבוע שעבר קבע נתניהו, כי סוגיית השערוך (כלומר, שיעורי ההצמדה והריבית), שהיא בעלת המשמעות הכספית המעשית של הדו"ח, תיבחן מחדש בוועדה נוספת, בראשות נציג בנק ישראל - וזאת אף שוועדת הח"כים והוועדה המקצועית המייעצת כבר קבעו כללי שערוך: הצמדה מ-1939 ו-4% ריבית לשנה לנכסים שלהם יהיו יורשים, והצמדה מ-1948 ו-3% ריבית לשנה לנכסים שיישארו ללא יורשים.

האינטרס של המדינה לצמצם ככל האפשר את רמת השערוך רב יותר אפילו מזה של הבנקים, שכן עיקר החוב הוא של המדינה, ובהחלט ייתכן שהוועדה החדשה תחליט לצמצם את השערוך אפילו בהשוואה לנוסחה הנמוכה, שלה כבר הסכימו הבנקים. וכך, הבנקים רק צריכים להיצמד לעמדת האוצר בעניין זה כדי להרוויח.

גדעון שור, ראש מערך קשרי חוץ בבנק לאומי, לא מהסס להזכיר לאוצר, שכדאי למדינה לצמצם את חבותה ככל האפשר, שכן "כל שערוך שייקבע בעניין זה עלול לשמש תקדים לתביעות פיצויים עתידיות של הפליטים הפלשתינאים, שלא לדבר על תביעות מכל הישראלים שהיו להם בעבר נכסים בידי האפוטרופוס". גם פוגל מעלה את החשש מ"תביעות דומות של פליטים פלשתינאים".

החשש מתקדים שישמש גם תביעות פלשתיניות עלה בדיוני משרדי הממשלה השונים בנושא. ועם זאת, ממשרד המשפטים נמסר כי המשרד אינו חושש, וזאת מכיוון ש"החוק שנוסח מאוד ברור והוא מתייחס רק לנכסים של קורבנות השואה. הוא נוסח באופן שלא ניתן יהיה להקיש ממנו לשום נושא אחר".

חשוב להוסיף כי אחרי חמש שנות עבודה הוועדה מימשה רק מחצית מהמנדט שנטלה לעצמה: היא טיפלה בחשבונות הבנקים, אבל לא בנכסי הנדל"ן (שם מצויים סכומים גדולים בהרבה). אביטל משוכנעת שהוועדה תשלים את עבודתה: "יו"ר הכנסת אמנם פועל לביטול כל ועדות החקירה הפרלמנטריות, אבל אנחנו הפכנו את הוועדה שלנו לוועדת משנה לוועדת הקליטה והתפוצות".

במשרד המשפטים אומרים שדאגו להבטיח תקציב "צבוע" (כלומר, כזה שלא ניתן יהיה להשתמש בו במסגרת התקציב הכללי של הכנסת) להמשך עבודת הוועדה. אבל אחרי כל המאבקים והמשברים שליוו את הוועדה בחלק "הקל" של עבודתה, ספק אם היא תוכל להשלים את עבודתה בחלק הקשה יותר.


כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   15:33   21.03.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  67. כלום לא התחדש  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ובנק לאומי ממשיך להחזיק בכספי הניספים !



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   14:12   29.03.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  68. WWII-era account of woman's father found in Israel  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
http://www.dailynewstribune.com/localRegional/view.bg?articleid=53061&format=text

WWII-era account of woman's father found in Israel
By Ken Maguire / Associated Press
Monday, March 28, 2005


BOSTON -- A batch of World War II-era bank accounts published recently in Israel is tied to the father of Greta Beer, a Boston resident who spurred a class action lawsuit against Swiss banks in the 1990s.

The account of Beer's father, Siegfried Deligdisch, was held at Bank Leumi in Israel and is among $212 million in assets of Holocaust victims being held by the Israeli government and several banks.

Beer, however, said the account is unrelated to the Swiss account she's been seeking for decades, and likely contains very little.

"This has nothing to do with the money he deposited in Switzerland," the 81-year-old said.

Beer in 2002 received a $100,000 incentive award for her services to relatives of Holocaust victims trying to retrieve funds left in Swiss bank accounts for safekeeping during WWII.

The unclaimed Israeli accounts belong to European Jews who deposited savings in banks in what was then the British mandate of Palestine, according to a parliamentary report released in January. Many of the account holders were among the six million Jews killed in the Nazi genocide, the report said.

Beer suspects her father's account stems from rental income from a home he once owned in Jerusalem.

"It must be some residue, from rental possibly, but it's very little," she said. "The main money was sent to Switzerland."

The Israeli report came after banks in Switzerland agreed to pay out hundreds of millions of dollars and open their records, after they were accused of hiding and misappropriating Jewish accounts from the war.

The Israeli government holds $135 million while the banks have $79 million, the report said. Of the bank holdings, Bank Leumi, which developed from the pre-state Anglo-Palestine Bank, has $70 million in Holocaust assets, the report said.

Most of the accounts were turned over to the government in the 1960s.

Beer's father was a Romanian Jewish businessman. He owned a successful ile company but because of political instability in the late 1930s, Beer's father put the money in what he thought was a safe Swiss bank account. He died in 1940 from a kidney ailment.

Beer wasn't captured and taken to concentration camps. She was in Hungary when her father died. She fled to Romania.

In 1960, Beer went with her mother to Switzerland to find the money. But like many Jews, they were turned away, told the accounts didn't exist. She testified before Congress in 1996 as part of her campaign to get access to her father's account.

Beer has yet to locate her father's Swiss account.

"It's my father's money. It's to bring to an end what my father has done," she said.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   12:16   04.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. גליה מאור ממשיכה להתעלל בניצולי שואה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
עודכן ב- 03:33 04/05/2005
ניצולים דורשים מבנק לאומי מידע על חשבונות קורבנות שואה: "מחכים שנמות"
מאת צפריר רינת

עשרות ניצולי שואה הפגינו אתמול מול משרד בנק לאומי בתל אביב, בדרישה שהבנק ימסור מידע על חשבונות של קורבנות ונפגעי השואה, וישתף פעולה בהחזרת כסף לניצולים וליורשיהם.

את ההפגנה יזם "פורום הארגונים להשבת רכוש של נפגעי שואה בישראל". היא נערכה על רקע פרסום ממצאי ועדת חקירה פרלמנטרית, שבדקה את החשבונות שהפקידו קורבנות שואה בבנקים בישראל.

"הוועדה עשתה הערכות של היקף הכסף שחייבים הבנקים, ופירסמה שמות של קורבנות וניצולים, אבל אין נתונים המאפשרים לדעת מי בדיוק היו האנשים", אמר יו"ר פורום הארגונים, אברהם רות. "מדובר לא רק בחשבונות של קורבנות, אלא גם באנשים שעדיין חיים וברכוש נוסף כמו כספות וניירות ערך. הבנק מסרב לתת מידע שיאפשר לאנשים שהם יורשים או בעלי חשבונות לגבות את מה שמגיע להם".

לטענת הפורום, בנק לאומי מחזיק ב- 300 מליון שקלים, שאותם הוא צריך להחזיר לניצולים. "אנחנו מוחים נגד היחס של הבנק, שמחכה שאנחנו נמות ואז לא יהיה מי שיפעל לקבלת הכסף", אמר רות. "אנחנו הדור האחרון שמבין את משמעות העניין ואת חשיבותו".

מהבנק נמסר בתגובה: "כל המידע בידינו הועבר לוועדת החקירה של הכנסת שעסקה בנושא, והיא קבעה את הסכום שחייב הבנק, כ-35 מליון שקלים. אין מדובר בחשבונות הנמצאים בבנק, אלא בסכומי הצמדה וריבית שנוספו לכספי החשבונות שהעביר הבנק".


כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

----------------


סגור חלון



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   12:17   04.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. גליה מאור ממשיכה להתעלל בניצולי שואה  
בתגובה להודעה מספר 69
 
  
עודכן ב- 03:33 04/05/2005
ניצולים דורשים מבנק לאומי מידע על חשבונות קורבנות שואה: "מחכים שנמות"
מאת צפריר רינת

עשרות ניצולי שואה הפגינו אתמול מול משרד בנק לאומי בתל אביב, בדרישה שהבנק ימסור מידע על חשבונות של קורבנות ונפגעי השואה, וישתף פעולה בהחזרת כסף לניצולים וליורשיהם.

את ההפגנה יזם "פורום הארגונים להשבת רכוש של נפגעי שואה בישראל". היא נערכה על רקע פרסום ממצאי ועדת חקירה פרלמנטרית, שבדקה את החשבונות שהפקידו קורבנות שואה בבנקים בישראל.

"הוועדה עשתה הערכות של היקף הכסף שחייבים הבנקים, ופירסמה שמות של קורבנות וניצולים, אבל אין נתונים המאפשרים לדעת מי בדיוק היו האנשים", אמר יו"ר פורום הארגונים, אברהם רות. "מדובר לא רק בחשבונות של קורבנות, אלא גם באנשים שעדיין חיים וברכוש נוסף כמו כספות וניירות ערך. הבנק מסרב לתת מידע שיאפשר לאנשים שהם יורשים או בעלי חשבונות לגבות את מה שמגיע להם".

לטענת הפורום, בנק לאומי מחזיק ב- 300 מליון שקלים, שאותם הוא צריך להחזיר לניצולים. "אנחנו מוחים נגד היחס של הבנק, שמחכה שאנחנו נמות ואז לא יהיה מי שיפעל לקבלת הכסף", אמר רות. "אנחנו הדור האחרון שמבין את משמעות העניין ואת חשיבותו".

מהבנק נמסר בתגובה: "כל המידע בידינו הועבר לוועדת החקירה של הכנסת שעסקה בנושא, והיא קבעה את הסכום שחייב הבנק, כ-35 מליון שקלים. אין מדובר בחשבונות הנמצאים בבנק, אלא בסכומי הצמדה וריבית שנוספו לכספי החשבונות שהעביר הבנק".


כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©

----------------


סגור חלון



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   13:36   18.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  71. בכל מעשה נוכלות תימצאו רת עו''ד רם כספי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
לויט קובע: בינו וקבוצת ליברמן רימו את ארט-בי בעיסקת פז
מאשר את הגילוי ב"גלובס" על הסתרת 17 מיליון דולר ששולמו לבגשיק וגונשיורובסקי

כתב גלובס 4:27 18/5/05


השופט ישי לויט, בתפקידו כבורר, קיבל את החלקים העיקריים בתביעה שהגישה קבוצת ארט-בי נגד קבוצת ליברמן (בעלת השליטה דאז בחברת הנפט פז), שבראשה עומד צדיק בינו. סכום הפיצוי ייקבע בהמשך הבוררות, והוא עשוי להגיע ל-30 מיליון דולר.
ארט-בי הפולנית היתה בשליטת בוגוסלב בגשיק ואנדריי גונשיורובסקי, וקרסה כאשר היא מותירה אחריה חובות במאות מיליוני שקלים, עקב מעשי מירמה וגניבה של בעליה. קודם לכן רכשו השניים מקבוצת ליברמן את הבעלות בחברת פז (שהיתה לפני כן בבעלות המדינה), תמורתה שילמו במזומן בדולרים שהביאו במזוודות.

לויט מודעה


מטיל על הקבוצה ועל בינו את החבות לנזקים כספיים שנגרמו לקבוצת ארט-בי. עם זאת, דוחה השופט את דרישת ארט-בי לבטל את ההסכם כולו, בשל המירמה, ולהעביר לידיה את מניות פז בשווי 200 מיליון דולר.

בכך בא לסיומו הליך ביניים בהליך הבוררות הממושך, שנולד בעקבות חשיפת הפרשה ב"גלובס" ב-1996. הבוררות נמשכת מ-1998. בשלב הבא ידון לויט בשאלה איזה סכום ישולם לארט-בי בגין הנזקים שגרמה לה קבוצת ליברמן.

לפי החשיפה ב"גלובס", קבוצת ליברמן שילמה לבגשיק-גונשיורובסקי 17 מיליון דולר, תמורת הסכמתם של השניים לאפשר הסכם פשרה ולשחרר את המניות של פז (שהיקנו מחצית מהון המניות והשליטה בפז) - כך שקבוצת ליברמן תוכל לרכוש בחזרה את המניות תמורת 80 מיליון דולר.


העיסקה בוצעה באמצעות חברת אלטין, שבה החזיק כל אחד הצדדים חצי מהמניות. תמורה זו - "סכום ההשבה" - הועברה בחזרה לארט-בי הפולנית, דרך אלטין, לאחר שממשלת פולין טענה והוכיחה, כי כספים אלה נגנבו ממנה.

עם גילוי הדבר עוקלו המניות לבקשת ארט-בי וכן עוקלו במקביל נכסים של בגשיק-גונשיורובסקי. היה זה לאחר שבינו הצהיר, בתצהיר עליו חתם והוגש לבית המשפט, כי סכום ההשבה היה 80 מיליון דולר בלבד.

עו"ד אליהו מירון המנוח, בא כוחו של מפרק ארט-בי, החל את המהלכים נגד קבוצת ליברמן ובינו בפרט. הוא כם הגיש בשם ארט-בי תלונה למשטרה נגד בינו; עורכי הדין שייצגו אותו בהליכים נגד הפולנים - רם כספי, צבי אגמון ויהושע רוזנצוויג (כיום יו"ר הבנק הבינלאומי שבשליטת בינו); ונגד עו"ד דן אבי-יצחק, שהיה בא כוחם של בגשיק-גונשיורובסקי.

המשטרה המליצה להגיש כתב אישום נגד כל המעורבים, ובראשם בינו. פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) החליטה לגנוז את תיק החקירה, בשל פטירתו של מירון שהיה העד המרכזי. בהליכים מטפל כעת בנו, עו"ד יצחק מירון.

במקביל לחקירה המשטרתית, ניהלה ארט-בי כאמור הליך אזרחי נגד קבוצת ליברמן. קבוצת ליברמן שכרה שורה של פרקליטים, ובראשם משרד ש. הורוביץ ועו"ד מיכה קירש. ההליך האזרחי הועבר בהסכמה לדיון בפני בורר - שופט בית המשפט העליון בדימוס, דב לוין.

עם פטירתו של לוין, ולאחר שכבר נשמעו רובן המכריע של העדויות, הועברה הבוררות בהסכמה ללויט. בהסכמת הצדדים פוצל הדיון לשני חלקים עיקריים: שאלת החבות, ושאלת הפיצוי יחד עם התביעה הנגדית מצד קבוצת ליברמן.

בשלב שהוכרע כעת קובע לויט, כי קבוצת ליברמן חייבת בתשלום פיצויים לארט-בי. לויט מייחס לקבוצת ליברמן מעשים חמורים: "מסירת חלק ממידע לעיתים חמור מאי מסירת מידע כלל"; "הסתרת מידע והטעיה בנוגע לשווי הזכויות בחברת אלטין ובנוגע למצב חברת פז"; "מסירת מידע כוזב ובחלקו מטעה בנוגע לבוררות עם קבוצת זאבי וההסכם עימה"; "הסתרת מידע בקשר למו"מ בין קבוצות ליברמן ובגשיק"; "הסתרת תשלומים שונים ששילמה קבוצת ליברמן לקבוצה הפולנית"; "הסתרת נכסי קבוצת בגשיק שארט-בי יכלה לעקל (דמי ניהול בחברת פז)".

לגבי עוולת התרמית קובע לויט, כי מתקיימים כל יסודות העוולה: דבר התשלום הנוסף הוסתר; הוצג ביודעין מצג כוזב; הוצג מצג כוזב בכוונה להטעות; התשלום הנוסף הוברח מארט-בי ועקב זאת סבלה זו האחרונה מנזק ממוני. כן מוצא לויט, כי קבוצת ליברמן חבה בעוולת הפרת חובה חקוקה ובעוולת הרשלנות.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   15:31   18.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  72. הזבלים בבנק לאומי מחכים שהניצולים ימותו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ניצולי שואה יפגינו מול בנק לאומי: "מחכים שנמות"

כמאה ניצולי שואה צפויים להשתתף בהפגנה שתיערך בצהרים מול משרדי ההנהלה הראשית של בנק לאומי, בפינת הרחובות נחלת בנימין ויהודה הלוי בתל אביב. הניצולים מאשימים את בנק לאומי בנקיטת סחבת בהשבת כספים השייכים ליורשי נספים בשואה.
את ההפגנה מארגן פורום הארגונים להשבת רכוש של נפגעי שואה בישראל. לטענת ראשיו, לאחר שבנקים באירופה הגיעו כבר להסדרים עם ניצולים, הבנקים היחידים שממשיכים להתכחש לזכויותיהם הם הבנקים הישראליים ובראשם בנק לאומי. במקום יוצבו כ-200 כיסאות ועל גבי 100 מהם יודבקו שמות ניצולי שואה שמתו בחודשים האחרונים. ההפגנה תתנהל תחת הסיסמה "בנק לאומי מחכה שכולנו נמות".

בנק לאומי טוען כי אין בידיו כיום כספים השייכים ליורשי נספים בשואה וכי כל הכספים שהיו ברשותו הועברו לאפוטרופוס הכללי, בהתאם לחוק. ועדת חקירה פרלמנטרית קבעה באחרונה כי בבנק מוחזקים כיום 180 חשבונות שיש סבירות שהיו בבעלות נספים בשואה.

ועדת החקירה איתרה אלפי חשבונות בנק "חשודים" בארבעה בנקים נוספים: מרכנתיל דיסקונט, דיסקונט, המזרחי והפועלים, אך לא הצליחה לאמוד את שווי הכספים שהופקדו במרבית החשבונות, בעיקר עקב תיעוד לקוי מצד אותם בנקים.


עמירם ברקת - הארץ 18.5.2005
http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=577520&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   10:49   24.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  73. הספין נמשך  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  

לאחר הביקורת הציבורית: בנק לאומי מוכן לשלם 35 מיליון שקל לניצולי שואה

09:06 | 24.5.2005 עמירם ברקת

בנק לאומי מוכן לשלם לאלתר וללא תנאים כ-35 מיליון שקל על חשבון כספים שהפקידו בו יהודים שנספו בשואה. מדובר בסכום המינימום שנקבע לבנק בדו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית, שפורסם בינואר השנה.

בבנק אומרים כי הם מוכנים לשלם את הסכום ברגע שתתקבל פנייה מסודרת בעניין מצד יו"ר הכנסת, הכנסת או הממשלה. מנגנון ממשלתי אמור לטפל בחלוקת הכספים ליורשי הנספים ולניצולים, אך הקמתו נמצאת בשלבים ראשוניים.

לדברי ראש מערך יחסי הציבור בבנק לאומי, גדעון שור, הבנק מוכן לשלם את הכסף כסיוע הומניטרי לניצולי שואה או לכל מטרה ציבורית אחרת שתיקבע על ידי הגורמים הרשמיים שיפנו לבנק. במשרד האוצר, שגם הוא מחזיק בכספי ניצולים בסכום מינימלי של כמאה מיליון שקלים, מסרבים להציע בשלב זה הצעה דומה. לדברי דובר המשרד, "שר האוצר מגלה רגישות רבה לנושא והנחה את הגורמים המקצועיים במשרד לטפל בו בעדיפות עליונה".

מדובר בתפנית של ממש בעמדת בנק לאומי. הבנק הכריז לא פעם בעבר, באמצעות בא כוחו, עו"ד רם כספי, כי רק פסק דין או חוק של הכנסת יוכלו לאלץ אותו לשלם על חשבון כספי הנספים. ואולם, בעקבות פרסום הדו"ח ועל רקע הביקורת הרבה שהשמיעו ניצולי שואה ואישי ציבור רבים, החליטה הנהלת הבנק לרכך את מדיניותה ולהציע לשלם לאלתר את סכום החוב המינימלי שקבעה הוועדה.

הבנק כבר הפריש את הסכום ממאזניו הכספיים לשנת 2004, שפורסמו בסוף מארס. במקביל, יו"ר דירקטוריון הבנק, איתן רף, הודיע ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, על הסכמת הבנק לשלם 35 מיליון שקלים, למרות שלדבריו הבנק ממשיך להתנגד לשיטת חישוב הסכומים.

בכירים בבנק לאומי אמרו אתמול כי אין לראות בהפרשת הכספים הודאה בעלת תוקף משפטי בחוב הבנק.

לדבריהם, הפרשת הכספים מבטאת "הכרה של הבנק במחויבות המוסרית שלו כלפי ניצולי השואה, הבנה למצוקתם ולביקורת שלהם - גם אם איננו מסכימים לה.

החלטנו על כך למרות שאנחנו עדיין חולקים על חישובי הוועדה, שנעשו לדעתנו באופן שרירותי, ולמרות העובדה שהבנק העביר כבר לפני שנים רבות את כל כספי הנספים שהופקדו אצלו לאפוטרופוס הכללי".

ועדת החקירה הפרלמנטרית, בראשות ח"כ קולט אביטל (עבודה), המליצה לחייב את הבנק לשלם 307-35 מיליון שקלים על חשבון כספים שהפקידו אצלו יהודים שנספו בשואה. הפער בין הסכומים נובע מכך שהוועדה בחרה בשתי נוסחאות שונות לחישוב ערכם הריאלי של הכספים: ערך הכספים שישולמו ליורשי הנספים חושב לפי נוסחה "מרחיבה" וערכם של כספי נספים שלא יימצא להם יורש חושב לפי שיטה "מצמצמת".

הוועדה המליצה להעביר את הכספים שלא יימצאו להם יורשים לשורת מטרות ובראשן סיוע הומניטרי לניצולי שואה נזקקים. בפברואר השנה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית המיישמת את המלצות הדו"ח. ואולם, כמה נקודות מרכזיות בהסדר המוצע עדיין שנויות במחלוקת ועלולות לעבור חודשים, ואולי שנים, עד שניצולי השואה יוכלו ליהנות מהכספים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   23:16   31.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  74. זעקה של ניצול שואה - מי ישמע ?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
זעקה של ניצול שואה - מי ישמע ?


still holds to deposits which were placed, in good faith by Jews who perished in the HOLOCAUST.
The Bank is owned by the State of Israel.
! SHAME
This IsraBank copntinues to deploy the IsraBluff method even against Holocaust survivors' families.
And IsraBluff earns profit...

בנק אנגלו-פלשתינא הקרוי היום ''לאומי''


ממשיך להחזיק בכספים שהפקידו אצלו
יהודים שנספו בשואה.

שלא כמו הבנקים השוויצרים הוא טרם החזיר
את הכספים ליורשיהם החוקיים של הנספים.

ישראבנק מממש את שיטת הישראבלוף
גם כלפי יורשי הנספים

בנק לאומי הינו בבעלות הממשלה !

http://www.nrg.co.il/online/16/ART/940/743.html (תגובה 27)

מביטה עליו גליה מאור מנכ"ל בנק לאומי ומצחקקת כל הדרך אל הבונוס ואל הקוקטייל הקרוב





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   14:52   24.06.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  75. ניצולי שואה: נערער יציבות בנק לאומי  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=591858&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0

ניצולי שואה: נערער יציבות בנק לאומי אם לא יחשוף מסמכים על חשבונות נספים

מאת עמירם ברקת


פורום הארגונים להשבת רכושם של נפגעי השואה מאיים "לערער את יציבותו הפיננסית" של בנק לאומי אם זה לא יאפשר גישה מלאה לכל המסמכים הנוגעים לחשבונות בנק של נספים בשואה, הנמצאים ברשותו. ועדת חקירה פרלמנטרית שבדקה את חמשת הבנקים הגדולים, קבעה בפברואר השנה כי בנק לאומי מחזיק עד היום בלפחות 180 חשבונות בנק שקיימת סבירות גבוהה שבעליהם נספו בשואה.

דרישת פורום הארגונים מהבנק מסתמכת על דבריו של רואה החשבון יהודה בר-לב, שביצע את הבדיקה בבנק לאומי עבור ועדת החקירה, שטען כי נמנעה ממנו גישה לחלק מהמסמכים. בפורום הארגונים מאמינים, כי אם תינתן גישה מלאה למסמכים בבנק, הדבר יוביל למציאת חשבונות נוספים השייכים לנספי שואה.

במכתב ששלחו השבוע ליו"ר דירקטוריון הבנק, איתן רף, כותבים ראשי פורום הארגונים, אברהם רות ואלישבע גלילי: "כמי שאין להם מה להפסיד עוד, אנו מתכוונים לחולל זעזוע בינלאומי סביב התנהגות הבנק. לאור יחסכם המעליב והפוגע, נציג לעולם את היחס לו זוכים קרבנות וניצולי השואה מבנק ישראלי ומהעומדים בראשו".

דובר מטעם הפורום אמר כי בכוונת אנשיו לפנות לכלי התקשורת בחו"ל ולארגונים בינלאומיים. הדובר הוסיף, כי "יש בידינו כלים שיכולים להביא לערעור יציבותו הפיננסית של הבנק ולא נהסס להשתמש בהם אם הבנק יתמיד באטימותו".

ראש מערך קשרי חוץ ויחסי ציבור בבנק לאומי, גדעון שור, אמר בתגובה כי לטענות פורום הארגונים אין שחר. לדבריו, הבנק שיתף פעולה באופן מלא עם הבודקים והעביר לידי ועדת החקירה את כל המסמכים שביקשה. שור הוסיף, כי בדו"ח הוועדה צוין במפורש שיתוף הפעולה לו היא זכתה מצד הבנק וכי בדו"ח אין אף מילה היכולה לבסס את הטענה כי הבנק הסתיר מסמך כלשהו מהבודקים.


פירוט מלא על פרשה מזעזעת זו ניתן למצוא:

http://www.likudnik.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=38082

"אילו לא היה מתגלה ניסיון הזיוף הרי שעבודת הוועדה, שנמשכה 5 שנים, הייתה מסתיימת בבושת פנים. הבנקים היו יכולים לצאת בהודעות לפיהן הם זכים כשלג והכנסת הכפישה אותם לשווא.


אלא שגם גילוי הזיוף לפני הדפסת הדו"ח ומסקנותיו לפיהן הבנקים – בעיקר בנק לאומי – מחזיקים בכחצי מיליארד שקלים של נספי השואה, לא הפריעו לבנקים לצאת בהצהרות מיתממות, המסירות מהם כל אחריות.


הפליא לעשות בנק לאומי, שפרסם הודעה שכביכול נכתבה בהתאם לנוסח המזויף של הדו"ח: "ממסקנות הוועדה הפרלמנטרית לאיתור והשבת נכסים של קרבנות שואה עולה בבירור כי בנק לאומי לא הסתיר כספים של קרבנות שואה וכי לא נמצאה ראיה לקיומם של כספים של קרבנות שואה בבנק...". הודעת הבנק מתעלמת לחלוטין מהעובדה המובאת בדו"ח ולפיה בבנק לאומי מוחזקים 307.5 מיליון שקלים ב-2,541 חשבונות של נספים. חשוב לציין שהסכום חושב בהערכה זהירה מאוד הלוקחת בחשבון ריבית של 4% לשנה בלבד."

-

MK Collette Avital (Labor), chairwoman of the Knesset Inquiry Committee for the Location and Restitution of Property of Holocaust Victims, lashed out at Bank Leumi's management Thursday for trying to intimidate her.

"Ram Caspi is using dirty tactics on me, but I'm not impressed", she said. She declined to elaborate.

"Galia Maor called me today and tried to convince me to be more lenient with Leumi than I would be with a Swiss bank. 'We've done so much for the State of Israel, we are Zionists', she said. But I don't buy it."

--

אלמוני ניסה לזייף את דו"ח חשבונות קורבנות השואה

לפי הדו"ח, בנק לאומי מחזיק 180 חשבונות של קורבנות שואה, ובהם כסף רב. בדו"ח שזוייף, לעומת זאת, נטען כי החשבונות אינם של הקורבנות
מאת: חדשות נענע 10:08 19/01/2005

אלמוני ניסה לזייף את דו"ח החקירה לגבי חשבונות ניצולי השואה בבנק לאומי. כך דווח היום (רביעי) ב-TheMarker. הדו"ח הוכן במשרד רואי החשבון יהודה ברלב ושות', שאישר את המידע.

האלמוני ניסה להכניס את השינוי בדו"ח רגע לפני שהוא ירד לדפוס במשכן הכנסת, אולם השינוי אותר בזמן, ונתוני הדו"ח, שפורסמו אתמול, היו מדויקים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
pakpak
גולש אורח
   20:38   10.07.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  76. צדק היסטורי אחרי 60 שנה  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
הכנסת החלה לפעול להקמת רשות להשבת רכושם של ניצולי השואה

צדק היסטורי אחרי 60 שנה

הכנסת החלה לפעול להקמת רשות להשבת רכושם של ניצולי השואה ליורשיהם. ניצול: "תפעלו מהר"

צדק מאוחר: הכנסת החלה לפעול להקמת רשות שתטפל בהחזרת כספם של הנספים בשואה לצאצאיהם או ליורשים החוקיים. בקרוב יחל מבצע נוסף לאיתור ולהשבת נכסי נדל"ן של הנספים בשואה.

הכנסת פועלת להחזרת הכספים שנותרו בבנקים בישראל ואצל האפוטרופוס הכללי, יותר משנה לאחר שוועדת החקירה הפרלמנטרית להשבת נכסי השואה בראשות ח"כ קולט אביטל (עבודה) סיימה את עבודתה. מסקנות הוועדה הסופיות פורסמו לפני כחצי שנה. אתמול נדונה הצעת החוק שיזם ח"כ טומי לפיד (שינוי) בוועדת משנה של ועדת החוקה בכנסת.

יו"ר הכנסת רובי רבלין סיפר שבעקבות פרסום הדוח על כספי הניצולים קיבל מאות שיחות טלפון בנושא מניצולי שואה "שאלו אותי איך אפשר לקבל את הכסף כאילו שאני האפוטרופוס הכללי", סיפר והוסיף שנאלץ להשיב את פני הפונים ריקם.

רבלין הסביר לחברי הוועדה שעליהם לפעול קודם כל כדי "לדאוג לאלה שעדיין חיים איתנו. הנצחת זכר הנספים זה חשוב אבל ראשית יש להחזיר את הכספים לחיים ולדאוג לקורבנות שחיים". לדבריו, "שישים שנה אחרי השואה מדינת ישראל צריכה לסיים סוף סוף את הפרשה ולעשות צדק היסטורי".

ניצול שואה שנכח בדיון ביקש מחברי הוועדה: "תפעלו מהר אנחנו בני שמונים פלוס".

להשיב 900 מיליון שקלים


ועדת החקירה הפרלמנטרית להחזרת נכסי השואה בראשות ח"כ קולט אביטל (עבודה) הגישה לכנסת דוח הקובע שהמדינה והבנקים בישראל צריכים להשיב ליורשיהם של נספים בשואה יותר מ-900 מיליון שקלים שהוחזקו בפקדונות כספיים בבנקים. ניצולי השואה האשימו שהאפוטרופוס הכללי מונע מהם גישה למסמכים וכך נמנע מהם לדעת האם למשפחותיהם היו חשבונות בנק בישראל.

במקביל לדוח פירסמה הוועדה באתר הכנסת רשימה של 9,000 יהודים בעלי חשבונות שנספו בשואה לשימושם של היורשים.

NRG



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:54   03.09.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  77. מקורות אמינים מוסרים על בעיות רציניות בבל''ל שווייץ  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.09.05 בשעה 14:36 בברכה, פילוביץ שחף
 

בעיות רציניות בבל"ל שווייץ. שלושה מחברי הנהלת הבנק פוטרו בבת אחת מסיבות לא ידועות. מכיוון שאחד מהם , עופר חיימי, הוא אחראי על הבנקאות הפרטית יש סיבות להניח שישנה פרשה של שחיתות חדשה. שכן כידוע קודמו, ארנסט אימפלד פוטר אחרי ששיחק בכספי הלקוחות בלי אישורם וידיעתם והעביר כספים מחשבון אחד לשני כדי לכסות הפסדים שגרם במשך שנים.
בית המשפט הגבוה לצדק החליט היום למסור לפרו מידע על חשבונות בנק של ישראלי ששמו לא ננקב. כמו כן אישר בית המשפט את הקפאת חשבון המכיל 6.5 מיליון דולר. הכסף הזה נמצא בבנק הבינלאומי הראשון בשווייץ. אך בנק זה לא נמצא בבעיות מכיוון שהוא דיווח כשורה לשלטונות בזמנו על כך שיש חשד לעבירה על חוקי הלבנת ההון. שכן הישראלי היה שותף לעסקים המפוקפקים של ראש המודיעין הפרואני לשעבר וולדימירו מונטסינוס.

בעסקה אחת מדובר במכירת קלאצ'ניקובים מירדן משומה שהגיעו בסוף למחתרת השמאלית בקולומביה. במסגרת פרשה זו הוזכר בעיתונות השווייצרית שמו של סוחר נשק ישראלי בשם צבי סודיט שיש לו רשיון מסיב"ט.

בפרשת מונטסינוס מעורבים ארבעה ישראלים ששותפים לפרשה:

1. צבי סודיט (סיב"ט)
2. רוני לרנר
3. אילן ווייל
3. ג'ימי סטון כוהן.


מדובר בסחר נשק וסמים ושוחד ובקנה מידה גדול.

בל"ל לפי טענת התובעת השווייצרית שטיפלה בפרשה הגדיל לעשות ולא רק שלא דיווח כפי שמחייב החוק וברגע שהפרשה התפוצצה לפני כחמש שנים עוד ניסה ברגע האחרון להעביר את הכסף שהיה ברשותו לסניף בל"ל בלוקסמבורג.

בעקבות פרשה זו ואי סדרים נוספים בבנק אילץ המפקח על הבנקים את מנהל בל"ל שווייץ, מאיר גרוס להתפטר. זהו צעד חמור שאין כדוגמתו שכן העונש הבא הוא סגירת הבנק ונראה שהבנק יצא בחסד שכן הנזיפה היתה מאוד חמורה והעבירה אפילו עוד יותר.

לפי שמועות שהתגלגלו לאוזניי, גליה מאור היתה או אפילו עדיין מקורבת למפקח על הבנקים השווייצרי דניאל צוברבוהלר וזה כנראה משפיע. בל"ל הקוזק הנגזל רואה את עצמו בכל זאת כקורבן של נקמנות שווייצרית בעקבות הבעיות עם רכוש השואה. לאומי אבל צריך להודות לצוברבוהלר הרחמן וכנראה גם הפחדן שלא סגר את הבנק.

elams@dplanet.ch

תזכורת:

חשבונות 'רדומים': עימות בישראל
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6286&forum=gil

חובה להפיץ ולזעזע את כל העולם !
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6115&forum=gil

גלובס חושף: ''סודות מחדר החקירות''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6624&forum=gil

יונה פוגל (הנוכל) מבנק לאומי דורש התנצלות משר המשפטים לפיד !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6284&forum=gil

_


הממסד והתקשורת משתיקים את שערוריית ז'אק וארטן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=106&viewmode=



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:24   03.09.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  78. השקרים של בל''ל.  
בתגובה להודעה מספר 77
 

השקרים של בל"ל.

הם ניסו להעביר את הכספים המלוכלכים לסניף בלוקסמבורג לאחר שהעניין התגלה ואח"ב שיחקו אותה הקוזק הנגזל. יש להם מזל גדול שהמפקח על הבנקים השווייצרי לא סגר את הבנק כפי שהוא היה צריך לעשות ולא רק לדרוש את ראשו של המנהל מאיר גרוס ולנזוף חריפות בבנק.

מצ"ב כתבה ישנה של הדה מרקר על הפרשה. הכתבה מייצגת בעיקר את גירסת בל"ל:

השלט רחוק של מאור לא פועל
09:52 | 15.11.2001 הארץ
http://rotter.net/User_files/forum/4319954719635903.html

"אחד הבנקים השווייצים גילגל אלינו את הזבל הזה. אכלנו אותה וזהו, אני רק מקווה שזה אירוע חריג מבחינתנו, כי יש לנו נוהלים קפדניים מאוד לגבי פתיחת חשבונות", כך אמר אתמול בכיר בבנק לאומי בעקבות ההוראה של מועצת הבנקאות הפדרלית בשווייץ לפטר את מנכ"ל שלוחת בנק לאומי, מאיר גרוס.

אחת משאלות המפתח בפרשת החשבון של ולדימירו מונטסינוס בבנק לאומי שווייץ, נוגעת לנכונות הבנק לקלוט לקוח שבנק שווייצי מכובד בדמותו של UBS ויתר עליו. נכון שמדובר בפתיחת פיקדון, ולא במתן אשראי שמטבע הדברים מהווה גורם סיכון לבנק. ואולם השאלה הזו, שבבנק לאומי מתקשים לתת לה תשובה, מטרידה משום שהיא מדגישה את מגבלת הבקרה והפיקוח של בנקים ישראליים על הנעשה בשלוחות שלהם בחו"ל.

יו"ר דירקטוריון לאומי שוויץ, נזכיר, היא מנכ"ל בנק לאומי (ציטוט/חדשות) , גליה מאור, ששימשה בשנות ה-80 מפקחת על הבנקים. החיבור בין פרשת מונטסינוס לפרשת ההונאה של מנהל ההשקעות של השלוחה, מעלה חשש כבד לגבי שליטתה של מאור בנעשה בשלוחה השוויצית. לא לחינם הציעה מאור לפני כמה חודשים לזאב אבלס לשמש כמנכ"ל לאומי שוויץ. אם מפקחת אחת במשרה חלקית לא הצליחה לזהות את הכשלים בבנק - אולי יעשה זאת טוב יותר מפקח במשרה מלאה.

מנקודת המבט של בנק לאומי מדובר בסיפור קלאסי של "הממזרים שינו את הכללים". לפני הההתקדמות בפעילות הבינלאומית בטיפול בהלבנות הון ששיאה היה ב-2000, תשומת הלב הבנקאית היתה נתונה בעיקר להלבנות שמקורן בפשיעה וסמים. החל מ-2000 חדר מושג חדש לתחום: Politic Engaged Person) PEP), שחייב בדיקה גם של אנשי ממשל, משפט וצבא ממדינות מפוקפקות, שמתייצבים לפתע בסניף הבנק עם כמה מיליוני דולרים; הרי אין סיבה שפוליטיקאים יחזיקו בסכומי כסף כאלה.

ב-99', שבה פתח מונטסינוס את חשבון הבנק בלאומי שווייץ, לא היו הוראות מיוחדות בנוגע לאנשי ממשל. לאומי שווייץ שמח לשרת את מונטסינוס, לאחר שקיבל המלצות מלקוח של הבנק בישראל, שהיה עמו בקשרים עסקיים. המלצה נוספת שהתקבלה מאחד הבנקים הפרואנים, שיכנעה את הבנק לפתוח למונטסינוס חשבון. איש בלאומי שוויץ לא שאל כיצד זה ויתר בנק UBS על לקוח כה גדול. "אם הוא היה מגיע מהרחוב, היו מתעוררים המון סימני שאלה, אבל הביא אותו לקוח שמוכר לנו היטב, מה גם שהוא הוצג כראש שירותי המודיעין לשעבר של פרו", אומר בכיר בבנק לאומי.

בנקאי ישראלי בכיר טוען כי הטיפול של הרשויות השוויציות בלאומי שוויץ היה חריף במיוחד - "למען יראו וייראו". הערכה אחרת היא שלא סתם ספג בנק ישראלי את עיקר האש (למרות שמונטסינוס פתח חשבונות בחמישה בנקים שונים), וכי הסיבה לכך היא חוסר אהדה בולט של שלטונות הבנקאות השווייצים לישראל וליהודים, בעקבות פרשת פיקדונות השואה.

ייתכן שיש ממש בטענות הללו, אך זה לא סותר את העובדה הפשוטה שזוהי הסתבכות נוספת בשרשרת ההסתבכויות של בנקים ישראלים בכלל, ושל לאומי בפרט, בעסקיהם בחו"ל. מה שמעלה שוב את השאלה, מה יש להם לחפש שם?

ההתקשרות התבססה "על פרטים שנמסרו מצד שלישי"
בנק לאומי שווייץ שוב נמצא בכותרות, ושוב בהקשרים שליליים. נציבות הבנקאות השווייצית סיימה את חקירתה במקרה של ולדימירו מונטסינוס, ראש השירותים החשאיים של פרו לשעבר, ופירסמה דו"ח שלא החמיא לבנק לאומי. בראש ובראשונה היא הוציאה הוראה, אשר קיבלה תוקף חוקי, כי על המנכ"ל של לאומי שווייץ, מאיר גרוס, לסיים את תפקידו.

עוד קבעה כי גרוס אחראי על הליקויים שהתגלו. למרות המחסור בפרטים בעת פתיחת חשבון מונטסינוס, הוא אישית אישר את פתיחתו. הוא אישית אחראי לכך שמונטסינוס לא זוהה כאישיות לא רצויה. נציבות הבנקאות השווייצית פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל בנק בשווייץ ללא הגבלת זמן, והורתה לו לפרוש מתפקידו.

גרוס, שהיה מנכ"ל לאומי שווייץ במשך שבע שנים, הועבר מתפקידו כבר באמצע ספטמבר 2001; הזרז היה החקירה שהתנהלה על ידי רשויות הפיקוח בשווייץ נגד הבנק. גרוס לא יחזור לכהן כמנהל בנק בשווייץ. הרשויות לא התייחסו לאחריות הכוללת של הנהלת הבנק, בראשות המנכ"ל גליה מאור.

באוגוסט התגלתה מעילה בלאומי שווייץ, שבגינה הפרישה השלוחה בשווייץ 346 מיליון שקל; סכום זה גרם להקטנת הרווח הנקי של הבנק ב-131 מיליון שקל. מנכ"ל הבנק, גליה מאור, אמרה אז כי האירועים בסניף ציריך צריכים להיות מכוסים על ידי פוליסות הביטוח של הבנק.

נציבות הבנקאות השווייצית החלה לחקור את בנק לאומי בעקבות חקירה שניהל התובע המחוזי בקנטון ציריך, בעניין הלבנת כספים של מונטסינוס בבנקים בשווייץ, בהיקף של 114 מיליון דולר. החלק של לאומי היה 15% מהסכום, כלומר כ-17 מיליון דולר.

הנציבות פתחה בחקירה נגד ארבעה בנקים נוספים : פיבי שווייץ, UBS ,CAI SA ובנק LEU. על פי דו"ח הנציבות, שני הבנקים האחרונים ניתקו את הקשרים העסקיים עם מונטסינוס עוד לפני תחילת החקירה.

החקירה נסובה בעיקר סביב השאלה האם הבנקים קיימו את הוראות הדיווח (due diligence duty of notification) על פי החוק להלבנת הון, ותקנות נציבות הבנקאות השוויצית בעניין.

על פי תוצאות החקירה, בלאומי שווייץ היו צריכים לדעת כי מדובר בפיקדון גדול, של סוחר נשק מדרום אמריקה. בנקאי בכיר שכיהן בתפקיד דומה בחו"ל אומר כי הבנק חייב לעשות בדיקה של "הכר את הלקוח שלך", כאשר הוא מקבל לקוח שמפקיד 17 מיליון דולר. צריך להתרשם מה מקור הכסף, לדעת מאיפה הוא מגיע. לדבריו יש דרישות מפורשות שצריך לפעול לפיהן, אם כי יש הרבה מקום לשיקול דעת. כדי לצמצם את שיקול הדעת, לכל בנק יש מדיניות של נוהלים, שאמורה להיות מחמירה יותר מהדרישות הכלליות.

הוא אומר כי לא ייתכן שלקוח שמפקיד סכומים גדולים לא נשאל את השאלות הבסיסיות, שהיו חושפות את עברו. "יש לחץ על הבנקים להציג גידול, וייתכן שבאותו מקרה הסתנוורו מהסכום, ולא שאלו שאלות מיותרות".

בחקירה עלה עוד כי אצל לאומי היו ליקויים חמורים באשר לקבלת כספים מאנשים לא רצויים, כמו מונטסינוס. הנציבות קבעה כבר באוגוסט 2001, כי לאומי לא קיים את חובת הדיווח במקרה מונטסינוס, ולא דאג לבדוק את הרקע הכלכלי של קשר עסקי זה. הבנק ויתר על בדיקות מעמיקות למרות הערך הגבוה של הנכסים, ולמרות שנמסר תחום העיסוק שלו - מסחר בנשק. הבנק הסתמך רק על פרמטרים שהכתיב סניף האם, ולא זיהה את מונטסינוס כאישיות לא רצויה, למרות שעל פי הנציבות, ניתן היה לעשות זאת על סמך פרסומים קודמים.

בנק לאומי מסר בתגובה כי לבנק לא היתה יכולת לדעת כי מדובר באיש עסקים לא כשר. הבנק פתח חשבון על שם החברה של מונטסינוס, כאשר בעל החברה זוהה כאיש עסקים פרואני, בשם מונטסינוס. הבנק טוען כי במועד פתיחת החשבון לא היה לבנק כל מידע על היותו של מונטסינוס דמות פוליטית בפרו. הבנק הסתמך על המלצות חיוביות מבנקים שווייציים אחרים, ביניהם בנק גדול בשווייץ. כמו כן קיבלו המלצות מלקוחות אחרים. הבנק טוען כי בעקבות פרסומים על פעילותו של מונטסינוס שהגיעו לידיעת הבנק בשווייץ, נעשו הדיווחים המתאימים לרשויות הפיקוח, וזאת עוד ב-2000.

הליקויים שהתגלו בחקירה בלאומי שווייץ מראים כי בבנק קיימים ליקויים אירגוניים, קובעת הנציבות. למשל, על פי מדיניות הבנק לא מקבלים אנשים לא רצויים כלקוחות. ואולם לא קיים מנגנון שמוודא אם לקוחות חדשים או קיימים הם אכן כאלה. כמו כן התלוננה הנציבות על התקנות שמגדירות תחומי אחריות בלתי ברורים, הוראות לוקות בחסר ומנגנוני בקרה פנימית לא מספקים בתחום הבנקאות הפרטית.

אחת השאלות המתעוררות במקרה זה היא מה גבולות אחריותו של בנק ישראל לנעשה בשלוחות הבנקים בחו"ל. בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל סירבו להתייחס למקרה בנק לאומי בשווייץ, ואולם הסבירו כי יש פיקוח כפול על השלוחות הישראליות בחו"ל - הן של רשויות הפיקוח בישראל, והן של רשויות הפיקוח בחו"ל - שמוסדר על ידי הוראות ועדת בזל.

עם זאת אמרו כי בדרך כלל הפיקוח בישראל סומך על רשויות הפיקוח במדינות אירופה וארה"ב, ולכן המעורבות - ביקורים וביקורות, אינם תכופים. המבקר הפנימי של בנק האם בישראל אחראי על הביקורות של השלוחות בחו"ל, אומרים בפיקוח, והוא אמור לדווח לדירקטוריון על תוצאותיהן. הפיקוח עוקב אחר הביקורות - האם הן מועברות לדירקטוריון באופן שוטף; כמו כן בודקים האם השלוחות מדווחות באופן תקין לדירקטוריון.

שאלה נוספת שעולה מהדו"ח היא האם הבנקים הישראלים בחו"ל להוטים לפתח עסקים עם גורמים שיכולים לגרום להם לנזק. על פי הדו"ח של הנציבות, UBS ו-LEU זיהו בזמן את היותו של מונטסינוס אישיות בלתי רצויה, על סמך מידע שפורסם, וניתקו עימו את הקשרים, לפני שפרשת השחיתות שבה היה מעורב פורסמה, במחצית השנייה של 2000.

לשני הבנקים לא היה חשד מבוסס לגבי מקור הנכסים, ולכן הם לא דיווחו לרשות להלבנת הון. עם זאת הם החליטו לנתק את הקשרים עם מונטסינוס מטעמים של פגיעה בשמם הטוב, ובעקבות זאת העבירו את הנכסים של מונטסינוס לבנקים אחרים. במקרה או שלא במקרה, שני בנקים ישראליים - פיבי ולאומי, הסכימו לקלוט את הנכסים של מונטסינוס. פיבי דיווח על הכספים של מונטסינוס לרשות להלבנת הון, בעקבות תלונה שהגיש בנק CAI לרשות.

המסקנות של הנציבות מדברות בין השאר על הקלות הבלתי נסבלת שבה נכסים יכולים לעבור בצורה חופשית מבנק לבנק. בנק יחיד יכול לסגור חשבון ללקוח שיש לגביו ספקות ללא צורך בדיווח, והנכסים של אותו לקוח שיש לגביו ספקות, עוברים לבנק אחר. העובדה שהבנקים לא היו בקשר עם מונטסינוס אישית, "אלא התבססו על פרטים שנמסרו מצד שלישי", עשויה ללמד על נורמה בעייתית של עבודה, שעלולה להתגלות בפרשות בעתיד.

מונטסינוס - קשרים גם עם בן לאדן
מנכ"ל הסניף השווייצי של בנק לאומי לישראל, שמועצת הבנקאות הפדרלית של שווייץ הורתה לפטרו, אינו הקורבן היחיד שולדימירו מונטסינוס, הכלוא בבית מעצר של חיל הים הפרואני, הצליח להפיל בימים האחרונים. קדם לו, בסוף השבוע האחרון, מפקד חיל הים של פרו, האדמירל אלפרדו פלסיוס. את ההחלטה להדיחו קיבל נשיא פרו, אלחנדרו טולדו, בעיצומו של גל פרסומים בדבר ניסיונות נמשכים של מונטסינוס לסחוט, ממקום כלאו, אישים בכירים בפרו.

מונטסינוס, מפקדם הכל יכול של שירותי הביטחון הפרואניים בשנות ה-90, נמלט מארצו בסוף 2000, אחרי נפילתו של אלברטו פוג'ימורי, הנשיא תחתיו שירת ועבורו שיחד, על פי החשד, פוליטיקאים וחברים בוועדת הבחירות שניהלה את הבחירות לנשיאות ב-2000. מאז יוני 2001 (אז נעצר בוונצואלה והוסגר לפרו), הוא ממתין באחד מבתי הסוהר הצבאיים השמורים ביותר בפרו לתחילת משפטו. הוא מואשם בסדרה ארוכה של מעשי שחיתות, הכוללים, נוסף על מעשי רצח, גם הברחות נשק וסמים ועשרות מעשי סחיטה, שכוונו נגד אישים בצמרת הפרואנית - שופטים, חברי קונגרס, אנשי צבא ועיתונאים.

החשדות כי הוא ממשיך לסחוט אנשי צמרת גם מתוך כותלי הכלא, התעוררו לפני שבועיים כשעורך דין, שמייצג את אחד מחברי וועדת הבחירות, טען כי פעמיים בחודשיים האחרונים הוא הוברח אל תוך בית הסוהר השמור כדי שיוכל להיוועד עם מונטסינוס. מונטסינוס, כך טען הפרקליט, דרש מלקוחו 700 אלף דולר בתמורה להסכמתו שלא לכרוך את שמו באחת מפרשיות השחיתות עליהן הוא מועמד לדין. מפקד חיל הים הודח כעבור שלושה ימים, אחרי שפירסם - בלי לקבל את אישורו של משרד ההגנה - הודעה ולפיה "טענותיו של הפרקליט נבדקו ונמצאו בלתי נכונות".

הפרשה שהובילה לפיטוריו של מנכ"ל בנק לאומי בשווייץ, קשורה בעסקה לרכישת מטוסי מיג 29 רוסיים עבור צבא פרו, שבוצעה ב-98'. בין המתווכים בעסקה היו גם כמה אנשי עסקים ישראלים, דרכם, על פי החשד, הפקיד מונטסינוס את כספי השוחד שקיבל בבנקים ישראליים בשווייץ. על פי ההודעה שפירסמה שלשום מועצת הבנקאות הפדרלית של שווייץ, הפקיד מונטסינוס בבנקים שם סכום של 114 מיליון דולר - 17 מיליון מתוכם הופקדו בבנק לאומי.

שמו של מונטסינוס, שהעיתונות בפרו נוהגת לתארו כ"תמנון אימתני ורב-זרועות", הוזכר בשבוע שעבר גם בקשר לאוסאמה בן לאדן. שלטונות פרו החלו לבדוק את הקשרים בין מונטסינוס לבין בן לאדן לאחר שהתגלתה קלטת וידיאו, שצולמה בינואר 2000 ונמצאה בביתו של מונטסינוס יחד עם עשרות קלטות נוספות - בהן נהג להקליט בחשאי את כל פגישותיו. מונטסינוס נשמע בקלטת אומר שבן לאדן נהג להשתמש בלימה, בירת פרו, כבתור "בסיס מנוחה" באמריקה הלטינית עבור פעילי ארגונו.

הנשיא טולדו, שנכח בסוף השבוע שעבר בפתיחת עצרת האו"ם בניו יורק, נשאל שם האם יש לדעתו, קשר בין מונטסינוס לבן לאדן. "כן", השיב, "על פי מידע שבידינו ועל פי הצהרה שמסר (מונטסינוס, א"ד)". טולדו גם אישר כי מונטסינוס ובן לאדן נפגשו, לפחות פעם אחת, ב-2000.

_________


הממסד והתקשורת משתיקים את שערוריית ז'אק וארטן
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5418&omm=106&viewmode=




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות