ראול וולנברג חא''ע - תקציר היסטורי ופעילויות אחרונות  

מישהו זוכר את שמש העמים ?
ידיד גדול של השמאל הנאור בישראל ?

למה הורה סטאלין הגדול לחטוף אותו ?

באיזה שנה הושתק לפי הוראה מגבוה ?

ודור הנכדים כולל את כל ישראל ולא רק את צאצאי הניצולים

לבוא בדרישה רק אל מי שניצל בזכותו זה לא נכון .

החובה היא של כל עם ישראל כלפיו.

ולכן זו שערוריה שמדינת ישראל כל השנים טענה שנושא וולנברג הוא עניין שבדי ולא ישראלי כלל .

בחודשים האחרונים היתה מחשבה לעשות היום בבית הנשיא טקס לכבוד וולנברג
אז המשפחה שלו השיבה להזמנה שאם מדובר בסתם טקס , אין להם שום סיבה לבוא

אין טעם בטקס כשבכלל לא אכפת מהאיש הזה .

רק אם ישראל באמת עושה משהו בנידון אז לטקס יכול ליהיות ערך.

עתה אחרי שמשרד החוץ בתקווה שיעמוד בדיבורו עומדים לנקוט בפועלה מעשית
כדי לברר מה עלה בגורלו הטקס אינו רק מס שפתיים .

עוד לצערי אזכיר שכבר באוגוסט האחרון בו ציינו את יום הולדתו של וולנברג וביקשו מהכנסת כבר אז להזכיר אותו לפחות הפעם
השיב יו"ר הכנסת שהוא אינו בטוח שבכלל כל חברי הבית יודעים מי זה ולנברג ולכן הוא לא מוצא לייחד עבורו התייחסות מיוחדת באותו יום במליאה.

לפחות הנושא הזה יתוקן בעוד שבועיים

אבל עדיין העיקר חסר מהספר , כלומר הבעיה היא שבמערכת החינוך של ישראל
הסיפור המדהים של איש מופת זה בתקופת השואה הנוראה
אינו נלמד

לכן אחת הדרישות שאנו מבקשים ממדינת ישראל היא שבמערכת החינוך ובתוכנית הלימודים , יילמדו על ולנברג

דעו לכם שבמספר מדינות אפילו במדינת קנדה שבכלל לא סבלה מאימי השואה
קיים יום קבוע בכל שנה שמוקדש לזכרו של וולנברג
ומערכת החינוך באותו יום עוסקת בו ובמה שהוא מסמל על האנושות ועל ההומניות גם בעיתות קשים כפי שהיה אז בימי השואה הנוראה .

יום שלישי כב' שבט התשס"ה

(01/02/05) בשעה 17:30 בכיכר ספרא - בירושלים

בהשתתפות - השר לעיניני תפוצות חברה וירושלים - השר שנרנסקי
אחיניותיו של ראול וולנברג : לואיז ואן דרדל ו-מרי דיפווי
רבנים , חכי"ם , אמנים ואישי ציבור

קובץ PDF של העצרת

(סבו (אבי אמו) פר יוהן ויסינג Per Johan Wising שהיה פרופ' לרפואה התחתן ב-1880 עם סופי הנרייטה בנדיקס Sofie Henriette Benedicks שהיא כנראה הקשר שלו לסב היהודי מיכאל בנדיקס. --המידע בעזרתו של Ohle74 מפורום שורשים משפחתיים וע"פ קישור זה http://mapage.noos.fr/jehan.dardel/WC_TOC.HTM)

. שמם של אחיו ואחותו למחצה הם: Nina Lagergren ו- Guy Wallenberg

רעייתו של מזכ"ל האו"ם קופי אנאן היא : Nane Maria Lagergren ,
היא בתה של אחותו למחצה של ואלנברג (ראה לעיל)
Nina Viveka Maria von Dardel שנישאה ל-Gunnar Karl Andreas Lagergren

להלן תמונתה שלה ושל מזכ"ל האו"ם יחד בביקור בקרן ולנברג בדרום אמריקה.

להלן הקישור לאתר שלהם (ועוד כמה קישורים)
http://www.raoulwallenberg.net/?en

http://www.raoul-wallenberg.net האתר בנשיאות מזכ"ל האו"ם.

http://www.raoulwallenberg.org האתר האמריקאי

http://www.wallenbergfoundationofnj.org בניו ג'רזי

http://www.regeringen.se/sb/d/108/a/12455 דו"ח ועדה רוסית שבדית 2000

http://www.regeringen.se/content/1/c6/01/24/55/37b7322e.pdf הדו"ח הרישמי PDF

מיותר לציין שהדוחות הנ"ל הם כסת"ח של אותן מדינות ...

עוד שני קישורים שכדאי לקרוא

א. עדות ממשפט אייכמן שמתייחסת לוולנברג http://www.snunit.k12.il/shoa/rsluar.html

ב. כתבה מידיעות אחרונות (משהו על שבויים ונעדרים בשיטה הסובייטית)
http://www.mia.org.il/archive/010425ya.html

כתב אישום נגד אדריכלי/פושעי אוסלו__________________

כנס הייסוד ייתקיים ביום ראשון, 23 בינואר 2005,
בבית ווהלין, ברח' כורזין 10, גבעתיים
19:30 - התכנסות ורישום, משקה חם וכיבוד
20:15 - תועלה ההצגה "למה לא באת לפני המלחמה" – הצגת יחיד עפ"י ספרה של ליזי דורון. עיבוד ומשחק
פביאנה מיוחס. סיפור אוטוביוגרפי של דור הילדים שגדלו פה והתביישו בהורים שהיו נורא "משם"...
21:30 - נציג את העמותה, חבריה, מטרותיה ותכניותיה ונקיים דיון פתוח לכל המשתתפים.
סיום משוער: 22:30 דמי כניסה בסך -.20 ש"ח לכיסוי ההוצאות
למגיעים ברכב פרטי: מגרש חניה ממול לבית ווהלין אוטובוסים: "דן" מס':34,43,52,55,56,57,68,171

ראו הקישור http://www1.yadvashem.org/heb_site/heb_remembrance/dor/home_dor.html

והקובץ המלא על ההזמנה למפגש הראשון כאן
http://www1.yadvashem.org/heb_site/heb_remembrance/dor/img/kenes.pdf

האולם היה מלא במאות אנשים
(על אף היום הגשום ושינוי מיקום ההפגנה ברגע האחרון)

חלק מהתוכנית האומנותית היתה גם באנגלית

שגריר שבדיה שגם הוא היה נוכח ושהוא דובר עיברית תירגם את הדברים לנציגות משפחת וולנברג

אפשר לסכם את העצרת במשפט שהן אמרו בסופו (בתרגום לעיברית)

נושא: ערב עיון במלאת 60 שנה למעצרו והיעלמותו של ראול ולנברג – חסיד אומות העולם

ארגון: ד"ר אילנה רוזן, מרכז ראב לחקר השואה והתקומה, המחלקה לספרות עברית

מקום: "יד לבנים", דרך רגר פינת רחוב שז"ר באר-שבע

במיוחד על לפיד כגון כאן בקישור זה http://www.a7.org/news.php?id=85443
ובקישור זה http://www.tkuma.org.il/our_works_id.asp?cat=22&id=1083&class_cat=diaspora
וכן בשיחתו של אלי יוסף המצורפת למעלה בה אני משער שאותו מנהל טלויזיה היה מר לפיד

אבל כששמעתי פרטים יותר מלאים ומדוייקים של איך שהתנהלו הדברים
הבנתי שזה קצת יותר מורכב
כלומר לא שהם נגד הענין של וולנברג , הם כן מעריכים ומוקירים
אלא שהם לא רואים בזה עניין שצריך להיאבק עליו היום אחרי כל השנים הללו.
אלא רק להסתפק בלהוכיר ....

אך מיותר לציין שאפילו ברמה של לזכור ולהוכיר מדינת ישראל בנושא זה מתרשלת ביותר בלשון המעטה.
(ואם יש משהו זה רק בזכות יוזמות מקומיות ולא משהו שבא מהנהגת המדינה )

העניין הוא שהגישה הזו היתה גם בעשרות השנים בהם היה אפשר וצריך לעשות המון למענו אך ממש לא עשו כלום כדי לא לקלקל יחסים עם הרוסים ושאר שיקולים צרים של מנהיגים קטנים = מזל שולנברג לא עשה חשבונות כאלה אז
והוא בכלל לא היה מחוייב בכלל להתערב והיו לא את כל התירוצים הכי מודקים שבעולם לא להתערב נוסף על העובדה שלא מדובר בבני עמו ...)

בגלל הגישה הזו סירבה אימו של ולנברג לקבל מיד ושם ב-1966 את התואר חסיד אומות העולם שכן היא זעמה ובצדק
מה אתם מעניקים לי תואר בזמן שהוא חי ונמק בכלא הסובייטי ואפילו לא היגשו בקשה מנומסת לשאול אודותיו ולדרוש עבור גורלו מהם ...

במשך השנים הגיעו בני משפחתו של ולנברג לארץ מספר פעמים

אך אף גורם ממשלתי לא טרח בכלל להיפגש עימם

פעם אחת היתה פגישה של הנשיא עזר וויצמן משפחות הנעדרים
והצליחו להגניב גם את אחיו של ולנברג פרפסור גיא ואן דרדל
לאותו מקום והביאו אותו בפני הנשיא וביקשו ממנו לפגוש אותו
אז הנשיא עזר ויצמן אמר לו שהוא מצטער אין לו עכשיו זמן כי הוא עסוק בענין השבויים והנעדרים , אז אמר לו אחיו של ולנברג "אבל גם אחי נעדר למען ישראל" זה לא הטריד את מר עזר ויצמן.

פעם נוספת ניסו להפגיש אותו עם רה"מ יצחק רבין ז"ל
גם לרבין היה תירוץ מעניין למה הוא לא יכול הליפגש עימו
הסיבה היתה כי הוא עסוק בשחרור ה"אסירי" הפלסתינים

הכל עובדות ששמעתי מגורם ראשון קשה להאמין עד כמה ציניות.

ובכן יש כמה מקומות או ליתר דיוק היו כי בפועל שלטי ההנצחה מתחילים להיעלם .

בעיר חיפה היו בשלושה מקומות שלטים

א. בבית בו התגורר ולנברג בחיפה ב-1936 (ברחוב ארלוזרוב 17)
ב. בבנק בו עבד באותו זמן 0רחוב הבנקים פינת רחוב יפו)
ג.בשכונת רמת אשכול עשו רחוב על שמו

בפועל נעלמו כל השלטים הנ"ל משלושת המקומות

לפני כמה שנים בסיוע ויוזמת תושבים שמו שלט חדש כל בנין הבנק בו עבד.
אך היום נעלם השלט מהבניין בו התגורר (דרך אגב זה בנין שרשום באונסקו כראוי לשימור היסטורי)
וגם ברחוב ראול ולנברג לא תמצאו את השלט הכחול המסביר מי האיש שהרחוב נקרא על שמו.

וכל זה בעיר בה היה ולנברג ובה התחיל כנראה הקשר שלו לגורלנו
לכן אני לא אתפלא שגורל שאר המקומות בהם הונצח ברחבי הארץ אינו טוב מבחיפה.

(אם אתם מכירים מקומות נוספים כאלה אנא בידקו וציינו מה המצב היום)

בדקתי את החברה הממשלתית למדליות ומטבעות ואכן הם הנפיקו מדליה לזיכרו
ראו כאן - http://www.isragift.co.il/asp/prod_info_heb.asp?prodID=21472500&lang=eng

אבל שוב פעם בציניות הם החליטו לציין את הטענה המפוברקת של הרוסים
שולנברג מת המתקף לב בכלא הרוסי
שימו לב אפילו את השקר הם לא ציטטו נכון
כי בהתחלה אחרי שסובייטים סירבו להודות שוולנברג בידיהם
אבל ידעו שזה לא נכון אז הם שינו את הגרסה וענו במשך שנים שוולנברג
נהרג מכדור טועה ברחובות בודפשט בהונגריה
רק ב-1957 הם החליטו לשנות את הגרסא וטענו שוולנברג מת מהתקף לב בכלא לוביינקא בשנת 1947 וכל חפציו נשרפו.
טוב בשביל הסובייטים זה היה ענין שבשגרה לשקר בנושאים כאלה
אבל למה החברה הממשלתית עשתה ככה ?
ועוד שעד אותה שנה שעשו טובה והוציאו מדליה בישראל
היו כל כך הרבה עדויות איפה פגשו את ולנברג ברחבי רוסיה בבתי כלא ובתי חולים שונים
יכלו לפחות לכתוב כמו בשלט שבתמונה למעלה (ברקע כללי על בנין הבנק)
1912-? ולא לכתוב את מה שכתבו שלא רק שאינו נכון אלא גם לא הוגן לכתוב.

ראו עוד בקישורים הבאים :
http://news.walla.co.il/?w=//358385
http://news.walla.co.il/?w=//37359

עלתה הבעיה שבישראל הדור הצעיר שאינו יודע על וולנברג

גם אינו יכול לדעת עליו כי לא רק שמערכת החינוך לא מלמדת עליו

אלא אפילו בחנויות הספרים לא ניתן למצוא עליו חומר

אמנם נכתבו עליו ספרים רבים אבל בעיקר באנגלית

וגם בעיברית יצאו כמה ספרים טובים , אבל הם אזלו מהשוק כבר לפני 20 שנה בערך .

התגובה של שגריר שבדיה היתה שהוא יבדוק אם הוא יוכל להשיג מימון להוצאת
הספרים בעיברית על ואלנברג .

( כדי שהדור הצעיר בישראל יוכל להכיר את האיש ואת התקופה החשובה הזו בתולדות ישראל והאנושות .)

רק תראו איפה אנחנו נמצאים

במקום שהנושא הזה יטריד את ישראל את העם היהודי ושהיא תמציא לזה פתרון

זה בא מכיוונו ומיוזמתו של שגריר שבדיה .

אלי יוסף, המוכר כמי שעומד בראש מטה הפעולה למען שחרורו של פולארד, פתח בימים אלו בשביתת רעב מול הכנסת, וזאת במסגרת מערכה נוספת, והפעם - למען חסיד אומות העולם ראול ולנברג.

בראיון לכתבת INN רותי אברהם אמר אלי יוסף כי לפני כחודש וחצי נפגש עם יו"ר הכנסת ראובן, רובי, ריבלין, וביקשו ליזום אירוע לציון מלאת 60 שנה לפעולת ההצלה של כמאה אלף יהודים בידי ראול ולנברג. ביקשתי כי הכנסת תקיים אירוע לציון פועלו של ולנברג, אך ריבלין סירב, באומרו כי מאחר שהציבור אינו מודע דיו לפעילותו של ולנברג עריכת אירוע כזה לא תזכה לפורום מכובד דיו, והדבר עלול לגרום לביזיון.

עוד אמר יוסף כי כחודש לפני פגישתו עם ריבלין הגיעה לארץ לואיז ונדרדל, אחייניתו של ולנברג, כדי לעורר את דעת הקהל למען דודה. היא נפגשה עם שר המשפטים יוסף טומי לפיד וביקשה ממנו לפעול להבאת דודה למדינת ישראל. יוסף ציין כי עד היום לוט גורלו של ולנברג בערפל, ועדויות מלפני 20 שנה מעלות את האפשרות הקלושה כי הוא עדיין בחיים.

לדברי יוסף, תשובתו של לפיד לונדרדל היתה כי פעילות זו אינה נמצאת בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל, וכי בשואה מתו יהודים רבים מבלי שהובאו לקבר ישראל, ולנברג הוא אחד מהם, לדבריו. יוסף ציין כי יחסו של לפיד לנושא מעורר תמיהה מיוחדת, וזאת מפני שאת הצלתו מהנאצים בגיל 13 ביחד עם אמו חב לפיד דווקא לוולנברג.

יתר על כן: יוסף סיפר כי לפני כעשר שנים הזמין את אחיו של ולנברג לארץ מתוך כוונה להפגישו עם אישים ועם חברי ממשלה, אך איש מהם לא הסכים להיפגש עמו. לפיד, אז מנהל הטלוויזיה הישראלית, הודיע כי לא יוכל להגיע לאירוע שנערך לכבוד אחיו של ולנברג, אך הזמין אותו לעימות באולפן הטלוויזיה. המתעמתים היו אחיו של ולנברג ויוסף לפיד. האח טען כי קיימת אפשרות שראול ולנברג עדיין בחיים, וכי לכן יש להמשיך לחפשו, ולעומתו לפיד טען כי הוא מת.

יוסף סיפר כי כשאחייניתו של ולנברג לואיז יצאה מפגישתה עם לפיד הוא הבטיח לה כי יתגייס למערכה וכי יפעל להבאת מאה אלף בני נוער, אחד כנגד כל ניצול של ולנברג, כדי שיעמדו מול הכנסת "האטומה", כלשונו, וידרשו כי מדינת ישראל תפעל מול שלטונות רוסיה להבאתו של ולנברג חי, או שתעלה את גופתו לקבורה בישראל".

יוסף גילה כי אף על פי שוולנברג הוכרז כחסיד אומות העולם מעולם לא נמסרה האות לבני משפחתו. הסיבה לכך, אמר יוסף, היא כי "אמו של ולנברג סירבה לקבל את האות בשמו בטענה כי הוא חי, וכי יש למסור לו את האות באופן אישי". מדינת ישראל לא עשתה דבר כדי לחפשו, בטענה כי הוא אזרח שבדי, וכי על שבדיה מוטלת החובה לדאוג לו, אבל, טען יוסף, "הרי הוא הציל יהודים ולא שבדים!".

עוד אמר יוסף לכתבתנו כי שביתת הרעב היא חלק מקמפיין שהוא מתכונן לנהל כדי להביא למודעות הציבור את סיפור הצלת מאה אלף היהודים בידי ולנברג וגם "לתעוזה שבה ביצע את פעולת ההצלה", כדבריו.

יוסף ציין כי הוא רואה חשיבות בפעילות זו, כמו בפעילות למען שחרורו של פולארד, וזאת כדי לחזק את הכרת הטובה כלפי מי שפעלו למען עם ישראל. הוא מציין כי כשוולנברג נכנס לכלא הרוסי, בינואר 45', הוא נפגש עם "חברו" לתא. ולנברג סיפר לאותו אדם את מוצאותיו, ואז אמר לו בן שיחו כי שמו הוא קפטיין גוסטב ריכטר, וכי הוא שירת בשורות האס.אס. ברומניה. "ראה, אמר ריכטר לוולנברג, אני שלחתי אלפי יהודים לאושוויץ ואתה הצלת אלפי יהודים, והנה אנחנו באותו התא. האם כל זה היה כדאי לך? מישהו בכלל חושב עליך?"

כעשר שנים לאחר מכן, אמר יוסף, בשנת 55', ניהל קנצלר גרמניה אדנהאוור מו"מ עם הרוסים על שחרורם של חיילים גרמניים הכלואים בכלא הרוסי. בין הראשונים ברשימה היה ריכטר, והוא אכן השתחרר. לשחרורו של ולנברג איש לא דאג, אמר יוסף, והוסיף כי ריכטר אמר לוולנברג כי הוא תמים. "כשהתמימות של ולנברג פוגשת את הציניות שלנו, כפי שהיא מתבטאת בדבריו של לפיד, איזה סיכוי יש לעם היהודי? אם נהיה כפויי טובה כלפי ולנברג וכלפי פולארד איזה סיכוי יש לנו? שאל יוסף ואמר כי כפיות הטובה הזאת היא המפתח לטירוף המערכות השורר בארץ. (ר)

מקור - http://www.a7.org/news.php?id=81596

(רק שתבינו מאז אותה כתבה אלי יוסף שבת 100 יום מול הכנסת .)

בקיצור יש אנשים שאכפת להם אבל כל עוד מערכת החינוך לא מלמדת על האיש ועל התקופה מההיבט החשוב הזה של התמודדות אנשים בודדים עם אימי משטר וקופה כה נוראה בגבורה ואמץ ונגד כל הסיכויים מגלים תושיה ומצליחים
בעצמם לעשות המון ועוד לגרום גם לרבים אחרים ללכת בעקבותם כפי שהיה במקרה של וולנברג זה כשל חינוכי ומוסרי שחובתינו לתקן ובהקדם.

כפי שתוכלו גם לראות במסמכים הרישמיים הללו -

-------------

מה שכן ארה"ב העניקה לו ב-1981 את התואר "אזרח של כבוד"

עד היום זכו ל"אזרחות של כבוד" בארה"ב רק שלושה אנשים

והנה אני מוצא את הערים : בוסטון , סאן פרנסיסקו , CANADA.COM (בקנדה) ' ה-BBC , מלבורן(אוסטרליה) ועוד ...

מזכירים במיוחד את ראול וולנברג

http://www.boston.com/news/globe/editorial_opinion/letters/articles/2005/01/17/a_fallen_hero_without_a_grave/

http://www.canada.com/saskatoon/starphoenix/news/local/story.html?id=d6256abe-b30c-4b9d-bf50-1f957e8a16a0

http://www.theaustralian.news.com.au/common/story_page/0,5744,11960533%5E2702,00.html

http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/4181427.stm

http://www.jpost.com/servlet/Satellite?pagename=JPost/JPArticle/ShowFull&cid=1105845485180

אבל בישראל ???

חוץ מרשת א' והג'רוסלם פוסט , אני לא בטוח שבעוד מקום התייחסו
(אנא תקנו אותי אם אני טועה)

אנא הפגינו נוכחות - לא צריך לציין כמעט שום פרט שם .

http://www.raoulwallenberg.net/?en/news/2018.htm

01/02/2005

בשעה: 13:30

ציון 60 שנה להעדרותו של ראול ולנברג
טקס לציון 60 שנה להעדרותו של ראול ולנברג

מקום האירוע: אודיטוריום
מטעם: מטעם השר לענייני ירושלים חברה ותפוצות, נתן שרנסקי ובשיתוף "יד ושם" - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה
בהשתתפות: השר לענייני תפוצות, חברה וירושלים - מר נתן שרנסקי, יושב-ראש האופוזיציה, חה"כ יוסף (טומי) לפיד, חברי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חברי העמותה הפרלמנטרית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה, בני משפחת ולנברג, שגרירי שבדיה ופורטוגל בישראל, ועדת חסידי אומות העולם, מוזמני יד-ושם , הסוכנות היהודית, נתיב – משרד ראש הממשלה, הקונגרס היהודי העולמי, מרכז הארגונים של ניצולי השואה, ארגון ניצולי הונגריה, התאחדות עולי הונגריה, עמותה פרלמנטרית לזכר השואה.

יום שלישי
כ"ב שבט תשס"ה

01/02/2005

בשעה: 16:30

ציון 60 שנה להעדרותו של ראול ולנברג
דיון במסגרת הצעות לסדר היום לציון 60 שנה להעדרותו של ראול ולנברג

מקום האירוע: אולם המליאה

הצעות לסדר היום בנושא: ציון מלאת 60 שנה להיעלמותו של ראול וולנברג - של חברי-הכנסת אליעזר כהן (5896), יוסף (טומי) לפיד (5899) וזבולון אורלב (5905).

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מתכבד לפתוח את הנושא שעל סדר היום והצעות לסדר היום בנושא: ציון מלאת 60 שנה להיעלמותו של ראול וולנברג.

רבותי חברי הכנסת, אדוני השר לענייני תפוצות חברה וירושלים מר נתן שרנסקי, שר השיכון יצחק בוז'י הרצוג, שהיה איתנו כאן ומבקש להשתתף גם הוא בדיון, שגריר שבדיה בישראל, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד, נציגות משפחת ואלנברג: האחיניות - גברת דופיאוי אלזה מרי, גברת הלן מריה לואיז דה-דרדל, ניצולים חברי העמותה הפרלמנטרית הישראלית לפעילות לזכר השואה וסיוע לניצוליה, חברי הנהלת "יד ושם" וחברי ועדת חסידי אומות העולם, אורחים נכבדים. בשיר הראשון שלה כותבת חנה סנש: "במדורות מלחמה, בדלקה, בשרפה, / בין ימים סוערים של הדם, / הנני מבעירה פנסי הקטן, / לחפש, לחפש בן אדם. / תן סימן אלהים, תן סימן על מצחו, / כי באש, בדלקה ובדם, / כן אכיר את הזיק הטהור, הנצחי, / את אשר חפשתיו, בן אדם".

חנה סנש יצאה להונגריה לבקש את אחיה. היא נלכדה ונרצחה. באותה התקופה החל לפעול בבודפשט, בשליחות הצלה, ראול ולנברג. השניים לא נפגשו מעולם. אך חוט הלב שלהם, חוט אחד הוא. ראול ולנברג היה מהבודדים שבאומות העולם שללא חת ומורא, בתנאים של אימה ופחד, קם מול המפלצת הנאצית, והביא להצלת רבבות יהודים בשלהי ימי השלטון הגרמני בהונגריה. כבן אנוש לא יכול היה ראול ולנברג לעמוד מנגד. לעצום עיניים מול הרוע המוחלט. רבות נכתב על האיש הדגול הזה, אך ראוי לציין גם את חלקם של יהודים טובים באמריקה שסייעו לביצוע שליחותו. הבולט שבהם הלל קוק, לימים חבר הכנסת הראשונה. ואחרים עמו.

ראול ולנברג, בן אצילים משודיה, הגיע לארץ ישראל כבנקאי. בקיץ 1944 קם ועשה מעשה, התנדב לצאת לבודפשט כנציג דיפלומטי של שודיה. ללא שהות החל לפעול, במלחמה נגד הזמן, אל מול עשן הכבשנים. אלפי מכתבי החסות שהוציא, דרכונים ותעודות מעבר, הצילו עשרות אלפי יהודים מן התופת. באומץ לב מדהים הצליח לחלץ יהודים שהיו כבר בדרכם לקרונות המוות. כשכבש הצבא האדום את בודפשט, זומן ולנברג למטה הרוסי, ומאז נעלמו עקבותיו, והוא רק בן שלושים ושלוש. ששים שנים מאז נעלם, ואין הוכחות חותכות לגורלו. ההנחה היא כי נהרג בכלא הסובייטי.

עוד בחייו היה ולנברג סמל לאנושיות ואצילות נפש. מעשי ההצלה המזהירים שלו הפכו את האיש לאגדה. בים השטנה והרשע, בימי החושך שירדו על אירופה, היו הפ נסים הדולקים, בודדים. רבים שואלים: מי יכול היה לעמוד מול מכונת הרשע? איך ניתן היה לפצות פה מול המפלצת הנאצית, שרמסה ורצחה בהבל פה? כנגד אלה עולה ובאה דמותו של ראול ולנברג המחייבת את כל בני החורין. בני אומות העולם שבידם היה לעשות דבר ולהציל ולו יהודי אחד מהכבשן, שהרי בפתחו של יער ירושלים, בואכה "יד ושם" והר הזכרון, והר הרצל, אנחנו פוגשים את המציבה לזכרו של ראול ולנברג, עליה נחקקו המלים ממסכת סנהדרין: "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".

יהי זכרו של ראול ולנברג ברוך, נרו ופנסו וצלו הרחב יאירו לעד.

אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אליעזר כהן, אחריו את יושב ראש האופוזיציה - חבר הכנסת לפיד, ואחריו את חברי הכנסת זבולון אורלב ואיתן כבל. ישתתפו בדיון בתומו או מתי שיבקשו להשתתף השר נתן שרנסקי והשר יצחק בוז'י הרצוג.

אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):

אדוני היושב ראש, רבותי השרים, נציג נכבד של יהדות הונגריה בישראל, חבר הכנסת טומי לפיד, משפחת ולנברג, ניצולים וחברים רבים, מזה שנים רבות אשתי ואני מעריצים של ראול ולנברג. קראנו כל מלה עליו ועקבנו אחרי מעשיו הרבים לעם ישראל. ראול היה איש משפחה מאד מפורסמת, אדם מצליח בכל המובנים, שקם ועשה מעשה. מהעשירון העליון, איש מצליח, קם למבצעי הצלה המוניים של יהודים בקבוצות. הוא עסק בקבוצות גדולות. שבדיה היתה מדינה ניטרלית. במלחמת העולם השניה היא היתה מוקפת ארצות שנכבשו בידי הגרמים, וניסתה לשמור על עצמה מחוץ למלחמה.

בחורף 1942-1943 החל שינוי במדיניות שבדיה כלפי הפליטים היהודיים. תחילה, נקלטו בשבדיה פליטים מנורבגיה שכנתה, ולאחר מכן איפשרו לחזור לשבדיה ליהודים שיכלו לטעון לקשרי משפחה. אולם, ב-1944, לאור החמרת המצב, הורשתה הצירות השבדית בבודפשט להוציא דרכונים זמניים עבור קרובים של אזרחי שבדיה ששהו בהונגריה. התברר כי התעודה השבדית מצליחה להציל את בעליה, ובגלל הביקוש הרב נשלח משבדיה איש מיוחד ויוצא דופן - ראול ולנברג. הוא עסק בהנפקת דרכונים, ועשה זאת בנאמנות ובהצלחה רבה. הוא הגיע לבודפשט ב-1944 בשלב בו התקיימה מהפכת "צלב החץ" והשלטון עבר לידי מפלגה אנטישמית, כשבהונגריה 200 אלף יהודים לפחות רובם בבודפשט. אז, נכנס השלב הקשה והנורא ביותר של המלחמה על יהודי הונגריה. יומיים לאחר ההפיכה האנטישמית הגיע צורר ישראל, אייכמן, לבודפשט. הוא החל לרכז יהודים בגטו. ולנברג הבין שעליו לפעול במלוא התנופה כדי להציל יהודים. הוא חילק תעודות חסות ללא כל הגבלה. הוא חילק אלפי תעודות. הוא הקים 53 בניינים, בנייני חסות, שכינה אותם: "הבתים השבדיים". אני בטוח שיש כאן אנשים שמכירים בדיוק על מה אני מדבר. הוא הגן על האנשים בבתים האלה מפני פלוגות המוות של הרוצחים. אייכמן ריכז יותר מ-60 אלף יהודים בגטו המרכזי, ועל הגטו הבין-לאומי הגן ולנברג מכל האנשים שהתפרצו. אנשי הצלב היו מתפרצים ולוקחים ורוצחים את היהודים בדנובה. מפילים אותם לנהר.

לפני חג המולד בא אייכמן עם אנשי אס-אס לבניין המועצה היהודית. בכוונתו היה לרצוח את כל חברי המועצה לפני שהוא בורח מפני הרוסים המתקרבים, אך תוכנית לא הצליחה כי הבניין היה ריק. ולנברג הזהיר את כל היהודים והם ברחו בזמן.

בינואר הגיעו הרוסים אל הגטו הבין לאומי בפשט, הצד השני של בודה, למחרת הגיעו אל הגטו המרכזי. יהדות הונגריה שוחררה. ראול ולנברג הציל עשרות אלפי יהודים מהונגריה, אולם הוא נעלם לבלי שוב.

ידידי אורי אריאל הזכיר את פולארד הנמק בכלא, אני בטוח שראול ולנברג היה מוצא פתרון, כיצד להוציא אותו, הוא ידע והצליח לחלץ אנשים ממצבים בלתי אפשריים. ולנברג היה אחד מאצילי אומות העולם, איש שהעם היהודי חייב לו רבות על הצלת עשרות אלפי יהודים בזמן המלחמה בהונגריה. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מתכבד להזמין את יושב-ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יוסף טומי לפיד.

יוסף לפיד (שינוי):

אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני שגריר שבדיה בישראל, בני משפחת ולנברג, ניצולי ולנברג וקרובי ניצולי ולנברג, מוקירי זכרו של ולנברג, שקיבל בכנסת הזו אזרחות כבוד של מדינת ישראל מידי ראש הממשלה, מנחם בגין. בחורף 44' בדצמבר, הייתי מאלה שהיה להם תעודת חסות שבדית, וגם לאמא שלי, נייר צהוב עם צילום, ועם הצהרה קצרה של ממשלת שבדיה שהיא נותנת חסותה ומבטיחה אחרי המלחמה להעניק אזרחות לנושא כתב חסות זה. מי שהיה להם כתב חסות כזה קיבל מקלט באחד ממה שנקרא הבתים השבדים. זה היה גטו לכל דבר, אבל מעל הבית התנוסס דגל שבדיה להגנתנו, והאוכל אצלנו היה קצת יותר טוב, וקצת קיבלנו תרופות נגד טיפוס, ולזה דאגו הצלב האדום והשגרירות השבדית. היינו מורעבים וקופאים מקור. הצבא הרוסי היה כבר קרוב, וגם הפציצו את בודפשט וגם הפגיזו את בודפשט, את המתים שלנו החזקנו בעליית הגג בכפור. והיינו רעבים, רעבים, רעבים.

ויותר מאשר פחדנו מאייכמן והגסטפו, פחדנו מהנאצים ההונגרים, שידעו שהכל אבוד, וכאשר הכל אבוד מצווה היא להרוג עוד כמה שאפשר יותר יהודים. ובוקר אחד נכנסו לבית שלנו נאצים הונגרים עם הסרט של צלב החץ הירוק, וציוו על כל הנשים להתאסף בחצר. גברים לא היו, רק זקנים מאוד, וילדים, והיו נשים, והן אמרו שהן צריכות ללכת לעבודת כפייה. אבא שלי כבר אז היה במחנה מוות, אבל אמא ואני היינו שם. אני הייתי בדיוק בן 13. אני הייתי, אדוני היושב ראש, בר מצווה בבית ההוא, השבדי. רק אמא ידעה שאני בר מצווה, והיא שברה על הרצפה בקבוקון של בושם שנשאר לה מהימים הטובים, ואמרה: לפחות שלא יסריח בבר מצווה שלך, בני, זה מה שאני זוכר מהבר מצווה.

ואז בא הרגע שאמא שלי נפרדה ממני וידענו שאני לא אראה אותה יותר. ונשארתי בבית הזה לבד, בעצם כבר יתום. ולעת ערב אמא וכשלושים נשים שהלכו אתה חזרו לבית, ואמא אמרה לי, וזה מאותם משפטים שאתה לא שוכח לעולם: הוא הציל אותנו. ואני בן 13 ידעתי שכאשר אמא אומרת: הוא הציל אותנו, שהיא מדברת על ולנברג. השם שלו היה אגדה. השם שלו היה מלאך שמתהלך בתוך החורבן ומציל יהודים. השם שלו היה התקווה האחרונה להישאר בחיים. ואכן הוא הציל את אמא והוא הציל עוד 30 נשים מהבית והוא הציל עוד אלפי יהודים בבודפשט, ואחר כך אנחנו לא הצלנו אותו.

אחרי המלחמה היינו כל כך עסוקים באבל שלנו ובחורבן שלנו ובאיסוף שאריות הפליטה, ששכחנו על ולנברג. משום מה, גם ממשלת שבדיה שכחה על ולנברג, ואיש היום לא מבין מדוע, הוא היה שליח משרד החוץ השבדי, היה בן לאחת המשפחות המיוחסות ביותר בשבדיה עד היום. משפחת ולנברג היא משפחה יהודית שהתנצרה לפני 100 שנה ועלתה לגדולה. ואיש לא יודע מדוע עצרו אותו הרוסים, איש לא יודע מדוע החזיקו אותו בכלא ומדוע הרגו אותו בלוביאנקה. וכל מה שאנחנו העם היהודי ובייחוד שרידי השואה בהונגריה וניצולי ולנברג יכולים היום לעשות זה לומר שהוא היה גדול המצילים בתקופה הנאצית, הראשון בין חסידי אומות העולם.

ואנחנו מבכים את גורלו האישי. אני יזמתי בעזרת ראש עיריית תל אביב, והוקם לזכרו פסל יפה וגדול בתל אביב, ונכתבו עליו ספרים ונעשו עליו סרטים, וכל מה שאני יכול לומר, שאם אנו רוצים באמת לעשות צדק וחסד, אז חובה ללמד את סיפורו של ולנברג בכל בית ספר ישראלי לנצח נצחים. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. אין מוחאים כפיים בכנסת, תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב ואחריו את חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה.

זבולון אורלב (מפד"ל):

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, שגריר שבדיה בישראל, בני משפחת ולנברג, האורחים ביציע, הניצולים ובני משפחותיהם, ראול ולנברג נעלם, אולי נרצח, לא בגלל היותו דיפלומט, וגם לא בגלל היותו שבדי, אלא רק בגלל שעזר להציל יהודים מהשואה, והוא נעלם וכנראה נרצח למרות היותו שבדי ולמרות היותו דיפלומט ולמרות היותו בן למשפחה מאוד מיוחסת בשבדיה.

לכן ראול ולנברג איננו רק אדם פרטי למשפחתו. וגורלו היא לא רק שאלה פרטית.

ראול וולנברג – האיש שסימל את קרן האור בתוך החושך והאפלה של השואה; האיש ששיקף בהתנהגותו את צלם האנוש מול הרשע החייתי של הנאצים, ימח שמם; האיש האציל, שגילם בתרבותו את המוסר האנושי מול תקופה ודור של איבוד צלם אנוש; האיש שהוכיח אומץ לב נדיר מרצונו, על-פי מצפונו, כדי להציל יהודים.

דווקא בתקופה שבה הנחש האנטישמי מרים מחדש את ראשו, אנו זקוקים מאוד למוסר ולתרבות האנושית של מורשת ראול וולנברג. דווקא בתקופה שבה יש ניסיונות חדשים להכחיש את השואה, באירופה הנאורה ולא רק שם, חשוב מאוד לחשוף את גבורתו ואת אצילותו של ראול וולנברג.

אם הדבר היה תלוי בי, הייתי מחייב את ממשלת גרמניה, את ממשלת רוסיה ועוד ממשלות באירופה, לכלול את פרשת וולנברג בתוכניות הלימודים של בתי-הספר שלהם, למען יידעו ולמען ילמדו. כך גם הייתי יותר בטוח שהלקח יילמד, המסקנות יוסקו וייעשה חשבון הנפש.

השבת קראנו בבתי-הכנסת בפרשת "יתרו". יתרו היה חסיד אומות העולם הראשון, וזכה שפרשת-שבוע, שבה כלולים עשרת הדברות, הפרק החשוב ביותר – פרשה זו קרויה על שמו. חסיד אומות העולם, שהתחבר לעם היהודי מבלי לאבד את זהותו, בא לסייע, לתמוך, דווקא בשלבים הקריטיים של עם היוצא מעבדות לחירות. ראול וולנברג הוא ממשיך דרכו. תודה לך, ראול וולנברג, חסיד אומות העולם, על שעשית להציל את בני עמנו, על שעשית להציל את יהודי בודפשט בתופת של חורף 1944. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. רבותי, אני מאוד מודה לכם, אבל אסור למחוא כפיים בכנסת.

רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת איתן כבל, יושב-ראש סיעת העבודה, בבקשה אדוני. אחריו – כבוד השר שרנסקי.

איתן כבל (העבודה-מימד):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרים, משפחת וולנברג, ניצולי וולנברג, אדוני שגריר שבדיה בישראל, אורחים נכבדים, באותם ימים ממש שבהם כבש הצבא האדום את מחנה אושוויץ והפסיק את פעולתו של מפעל הרצח, חטפו חיילי אותו צבא את ראול וולנברג ושמו קץ למפעל של חיים וחסד. וולנברג ויתר מרצונו על החיים הנוחים והבטוחים בשבדיה הנייטרלית ונכנס בהתנדבות אל לב המאפליה, אל הונגריה, שבה היתה עונת ציד היהודים בשיאה. מאות אלפים נשלחו אל מחנות ההשמדה, וגם על יהודי בודפשט נגזר גירוש. קלגסים חמושים, מגובים במעצמה צבאית אדירה ובאידיאולוגיה גזענית, הפעילו את מכונת הרצח ההמוני. אדם אחד, אזרח בודד, עמד מנגד וחטף מפי מכונת המוות את טרפה. הוא חילק תעודות חסות שבדיות, יזם הקמת גטו בין-לאומי שבו הוסתרו רבבות נרדפים, וכשיהודי הונגריה גורשו במצעד מוות לגבול האוסטרי, הוא נסע בעקבותיהם עם שיירת משאיות, ובהן מזון ותרופות, והציל רבים.

כל אדם הוא עולם מלא, וראול וולנברג ברא מחדש עולמות רבים מספור. אייכמן איים להורגו וכינה אותו "כלב יהודי", אבל וולנברג התעלם מאנשי האס.אס ומהבריונים ההונגרים הפשיסטים, אנשי "צלב החץ", והמשיך לפעול ולתכנן את שיקום היהודים ביום שאחרי. המלחמה בהונגריה תמה, והנה דווקא משחררי אירופה שמו קץ לפועלו של וולנברג. הגנרלים והקומיסרים של הצבא האדום, שלחמו ברשע והוליכו את חייליהם בנתיב האכזרי והחשוך מסטלינגרד עד ברלין, לא ידעו כיצד להתמודד עם האור כשנתקלו בו, והחליטו להעלימו ולכבותו. אבל האור הזה ממשיך להאיר. הוא ביקע את קירות הכלא הסובייטי ואת גדרות הגולאג, והוא ממשיך וימשיך להאיר עשרות שנים, גם לאחר היעלמותו של האיש המופלא הזה.

הרייך השלישי והדיקטטורה הסובייטית שקעו ונעלמו, האנטישמיות עדיין חיה ונושמת, אבל בעולם שבו חי ופעל ראול וולנברג, וכמוהו עוד צדיקים נוספים מיפן ומדרום אמריקה, יש תקווה. ובמקום שיש תקווה, אדוני היושב-ראש, שם יש חיים.

חבר הכנסת טומי לפיד, אני מציע שמעבר להצהרה כאן, אולי נפעל ביחד, על-מנת שפועלו של ראול וולנברג יהיה חלק חובה בספרי הלימוד בכל בתי-הספר בישראל, ואני חושב שבכך נתרום גם אנחנו את חלקנו. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. אני מבקש לא למחוא כפיים. מבין השרים, ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת יצחק הרצוג. בבקשה, אדוני. יסכם את הדיון השר נתן שרנסקי.

שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ביקשתי לשאת כמה מלים בדיון החשוב הזה, היות שטרם כהונתי כשר עסקתי באופן מעשי ביישום החקיקתי הפרלמנטרי של הנצחת זכרו, או איתור גורלו של ראול וולנברג.

התפעמתי מגודל העשייה של וולנברג, וככל שאתה נכנס יותר ויותר לספרי ההיסטוריה, התיעוד והעדויות, אתה פשוט נדהם מפועלו של אדם צעיר מאוד, שאך זה הגיע לכהונתו, וללא מורא וללא חשש וללא התנהגות בירוקרטית כלשהי, נזעק להצלת אנשים חפים מפשע. אם יש התגלמות של הביטוי "צדיק", לדעתי זאת ההתגלמות האמיתית. לכן, כאשר נוצר קשר עם הוועד לאיתור גורלו של ראול וולנברג, ניסינו למצוא את הדרך הנכונה לטפל בעניין.

היתה הצעה להפוך את ראול ולנברג לנעדר מלחמה - missing in action - הבעיה היא שחוות דעת של משרד הביטחון קבעה שאין יכולת לקבוע שראול ולנברג נעדר מלחמה לגבי אדם שגורלו לא אותר בתקופה שלפני קום המדינה, אלא ניתן להיות נעדר צה"ל או נעדר מלחמה רק מרגע תקומתה של מדינת ישראל.

ניסינו למצוא דרך אחרת, אופרטיבית אמיתית, שמדינת ישראל תיקח על עצמה את החובה לפעול בכלים העומדים לרשותה לאתר את גורלו. גובשה הצעת חוק - שאני חתמתי עליה וכרגע לקח אותה במקומי חבר הכנסת אפרים סנה - אשר מנחה את רשויות המדינה, בעיקר את משרד החוץ, לפעול באופן עקבי - להעלות את הנושא באופן שוטף ועקבי ולפעול לכך שפועלו, זכרו ואיתור גורלו של ראול ולנברג יהיה נושא קבוע על שולחנה של ממשלת ישראל ורשויותיה.

אני רוצה לומר שככל שקוראים יותר את הפרוטוקולים ואת המשא ומתן בין ממשלת שוודיה לממשלת רוסיה וברית המועצות לפניה על אודותיו של ראוי ולנברג, מקבלים יותר צמרמורת ויותר סימני שאלה. לכן טוב וראוי, אדוני היושב-ראש, שהכנסת – ואני אומר את זה כאן גם בשם הממשלה – מתאחדת יחדיו כדי להחליט שהיא תפעל לאיתור אודותיו של ראול ולנברג. זהו צו מוסרי עליון שלנו כאומה. תודה רבה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה לשר יצחק הרצוג. אני מזמין את כבוד השר נתן שרנסקי לסכם את הדיון שנערך ביוזמתו של השר.

השר נתן שרנסקי:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ניצולי שואה, משפחת ולנברג, ידידים, 17 בינואר הוא תאריך היעלמותו של ראול ולנברג. השנה החלטנו לציין את היום הזה בדרך מיוחדת. מכל מיני סיבות טכניות, כתוצאה ממשא ומתן בין כל מיני גורמים וגם עם המשפחה, התברר שאי אפשר לארגן את זה ב-17 בינואר, אלא רק ב-1 בפברואר. אני חייב לומר שבדיעבד אני שמח שכך קרה, כי עכשיו אנחנו כמה ימים אחרי ציון 60 שנה לשחרור אושוויץ, אחרי כל אותם טכסים בהם הזכרנו שוב ושוב איך נרצחו שישה מיליון יהודים ואיך העולם היה אדיש ואף אחד לא עשה שום דבר. איך אמר אלי ויזל - הפוך משנאה היתה אדישות. 60 שנה אחר כך יש שוב גל של אנטישמיות, שוב אלימות כלפי יהודים באירופה ובעולם כולו. ואז מהיכן תהיה תקווה, מקור לאופטימיות?

כמה ימים אחרי זה אנחנו נפגשים ומדברים על ראול ולנברג. אנחנו נזכרים שגם במצב הכי קשה, כאשר החושך השתלט על כל העולם, חושך בעיניים של כולם, מיליונים נרצחים, שום דבר לא יכול לעמוד מול מכונת המוות, אבל איש אחד, איש אחד בחוצפתו, בגבורתו, במסירות נפש מוחלטת לערך החיים של אדם, מתוך אמון מלא שבצלם אלוקים נברא האדם וחייבים לעשות הכל כדי להציל אותו, איש אחד יכול להציל 100,000 אנשים. זה האזכור לכולנו מאיפה המקור לאופטימיות, מה כל אחד מאתנו יכול לעשות אם רק יהיה לנו כוח, חוצפה, מסירות נפש והאמונה של ראול ולנברג. לא רק קרן אור הוא היה, אלא מגדל אור שהלהיב עוד אנשים ועוד אנשים שעבדו יחד איתו - דיפלומטים בהונגריה - ועשו את מה שטומי לפיד הזכיר עכשיו לכולנו.

יש לי כבוד מיוחד לארח בשם ממשלת ישראל את לואיז ומרי, נציגות אצילות של המשפחה האצילה של ראול ולנברג. אנחנו נקיים פגישות בכנסת, עם ראש הממשלה, עם הנשיא ועם הציבור הרחב. זו ההזדמנות לכולנו לזכור ולהתחייב שוב ושוב שנעשה את הכול שהאמת על ולנברג תצא לאור.

קיבלתי מזכרת ממשפחת ולנברג. כאשר דלתות רוסיה נפתחו נתנו להם להיכנס גם לבית הסוהר שכנראה בו היה ראול ולנברג תקופה מסוימת. שם הם מצאו גם את הכרטיס שלי לגבי מתי נכנסתי ומתי יצאתי - הייתי שם כמה חודשים. שמחתי והתרגשתי מאוד להחזיק את זה בידיים 27 שנים אחרי זה. מדינת ישראל חייבת לעשות הכל שכל נייר, כל חפץ וכל אזכור, ואולי גם ראול ולנברג עצמו, יוחזרו למשפחה. חשוב מאוד שזה יהיה בסדר עדיפות גבוה ביחסים שלנו עם רוסיה.

היה לנו דיון בוועדת העלייה והקליטה בראשותה של קולט אביטל, יחד עם חברי כנסת ובני המשפחה. הוועדה החליטה לנקוט צעדים ולעשות הכל שראול ולנברג יהיה חלק מהקוריקולום. אני חייב לומר שלצערי כולנו צריכים להתבייש שדור צעיר של יהודים ישראלים במדינת ישראל לא יודעים מי זה ראול ולנברג. זה אולי שם של רחוב עבורם. יש לנו היסטוריה מאוד מפוארת ומיוחדת - מיציאת מצרים והקמת מדינת ישראל. גבורתו של ולנברג היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של עם ישראל. כל מי שטוען שההיסטוריה של עם ישראל חשובה לו, חייב ללמד את הילדים שלו על ראול ולנברג.

חכמינו זכרונם לברכה לימדו אותנו שמעט מהאור יכול לסלק הרבה מהחושך. דמותו של ולנברג תמשיך להאיר לנו את הדרך הדרך, להיות מופת לאנושיות, לאומץ ולהקרבה. אנחנו, בני העם היהודי, נשתדל להיות ראויים למעשיו.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה. אני מבין שוועדת הכנסת כבר דנה בנושא ולכן כל המציעים מסתפקים בהודעת השר ובדיון שהיה כאן. כמובן שהדהודי ההצעות של כל החברים ולראות כיצד אפשר להכניס את המורשת שנוצרה מאישיותו של ראול ולנברג לספרי הלימוד אצלנו. אין לי ספק שיושבת-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט תפעל כדי לקיים דיון ולראות איך אפשר לקדם נושא זה.

"אם הדבר היה תלוי בי, הייתי מחייב את ממשלת גרמניה, את ממשלת רוסיה ועוד ממשלות באירופה, לכלול את פרשת וולנברג בתוכניות הלימודים של בתי-הספר שלהם, למען יידעו ולמען ילמדו. כך גם הייתי יותר בטוח שהלקח יילמד, המסקנות יוסקו וייעשה חשבון הנפש. "

סליחה , האם לא היית שנים מנכ"ל משרד החינוך ?

האם לא היית בכנסת ה-15 יו"ר ועדת החינוך ???

אני מצטער באשכול כזה מכובד להיכנס לסגנון כזה

אבל זו ממש צביעות - אין לך בושה ?

-----------------
בס"ד

שלום רב

אם אינני טועה, קיימת חובת פרסום של פרוטוקולי ועדות הכנסת אל הציבור (למעט ישיבות מסווגות)

בפועל הפרסום מתבצע דרך אתר הכנסת ברשת

מידי יום אני חוזר ומחפש פרוטוקול מסויים של
"הישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות חה”כ מלי פולישוק-בלוך וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בראשות חה”כ קולט אביטל "

שהתקיימה ב-יום שלישי , כ"ב שבט תשס"ה ,01/02/2005 עמ"נ לפרסמה בקהילת היעד האזרחית העוסקת בנושא בה עסקה הועדה באותה ישיבה.

ולצערי לא מפרסמים את פרוטוקול הישיבה הנ"ל.

אני שואל את עצמי האם זה מפני שלא כתבו פרוטוקול ????

האם מראש לא התכוונו ברצינות למה שדנו והחליטו באותה הישיבה , ולכן לא כתבו פרוטוקול או שמה כתבו אך גנזוהו ללא פירסום ????

אודה לכם על תגובתכם וטיפולכם בעניין

בברכה ובכבוד רב .

----------------
תגובתם -

הנושא של תלונתך בגין אי פרסום הפרוטוקול של -
"הישיבה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות חה”כ מלי פולישוק-בלוך וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בראשות חה”כ קולט אביטל", נבדק ולהלן הממצאים:

הישיבה הנ"ל התקיימה בסופו של דבר לא כישיבה משותפת עם ועדת החינוך, אלא כישיבה של ועדת העליה, הקליטה והתפוצות ב-כ"ב בשבט התשס"ה-1/2/05.

מטעמי התחשבות בחלק מהנוכחים בישיבה שאינם דוברי עברית, הישיבה התקיימה בשפה האנגלית.

לפיכך, משך הכנת הפרוטוקול יארך זמן רב יותר מן המקובל בשל הצורך לתרגמו.

ברגע שהפרוטוקול יתורגם לשפה העברית הוא יפורסם באתר הכנסת.


בברכה,
גילה רוטשילד
המבקרת הפנימית

---------------

רבים ממדינות העולם ובכלל זה פולין מציינות את השואה ביום חמישי ה-27.1 מציינים בו היה יום השחרור של המחנה אושוויץ-בירקנאו

השנה יציינו 60 שנה לשחרור ובטקס השנה עתידים להשתתף בוש , פוטין ונציגי עשרות מדינות , מקווים שגם ממדינות ערב יגיעו השנה לטקס .

Annan announced Jan. 11 that the session would be held, reinforced his call for "vigilance against anti-Semitism'' and stressed that the genocide against the Jews must never be repeated against other groups.

It isn't known how many Arab states, most of which refuse to recognize Israel, will send representatives to Monday's session, which was requested by the United States, the European Union and several individual European nations. Lantos said he hopes every nation attends.

מקורות - http://www.canada.com/ottawa/ottawacitizen/news/observer/story.html?id=11e17532-f713-4065-9053-6a8db945fc2c

http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?file=/c/a/2005/01/22/MNGN2AUP8I1.DTL

וכאן קובץ של מסמך רקע של הכנסת על פעילות לזכר השואה בפרלמנטים שונים בעולם -
http://www.knesset.gov.il/AllSite/MARK02/H0231474.RTF

הוא ואשתו הם מניצולי וולנברג , אימו ואחות של וולנברג היו ידידות קרובות מאד .

הוא אמור להיות נוכח בטקס הנ"ל בפולין .

http://www.mfa.gov.il/MFA/Anti-Semitism+and+the+Holocaust/Documents+and+communiques/Address+by+FM+Shalom+to+the+UN+General+Assembly+Special+Session+24-Jan-2005.htm

בנאומו הוא מאזכר את ולנברג , נקווה שכשם שהוא התכבד בהזכרתו בעצרת האו"ם כך הוא גם יפעל למען עניינו מורשתו וזכרו לפחות בתחום משרדו
משרד החוץ של מדינת ישראל.

ולנברג. "מלאך שמתהלך בתוך החורבן ומציל יהודים"לראשונה צוין בישראל יום זיכרון לפועלו של הדיפלומט השבדי שהציל ב-1944 עשרות אלפים מיהודי הונגריה. אחייניתו קראה לישראל לסייע למשפחתה במאמציה לברר מה עלה בגורלו

בישראל צוין היום בפעם הראשונה יום זיכרון ממלכתי לפועלו של הדיפלומט השבדי, ראול ואלנברג. ואלנברג, בן למשפחה שבדית אמידה שהתנצרה, הציל ב-1944 עשרות אלפים מיהודי הונגריה ונעלם לאחר כיבוש המדינה בידי הצבא הרוסי.

השר לענייני תפוצות, נתן שרנסקי, שיזם את ציון יום הזיכרון, קרא היום בכנסת להכליל את סיפורו של ואלנברג בתוכניות הלימוד בבתי הספר. לקריאה זו הצטרפו יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ קולט אביטל, ויו"ר סיעת שינוי, ח"כ יוסף לפיד.

בנאום במליאת הכנסת תיאר לפיד כיצד הציל ואלנברג את אמו יחד עם קבוצה של 30 נשים יהודיות שהיו אמורות להישלח לעבודות כפייה. "השם שלו היה התקוה האחרונה, מלאך שמתהלך בתוך החורבן ומציל יהודים" אמר לפיד.

פרסומתועדת העלייה והקליטה של הכנסת ערכה היום ישיבה מיוחדת לציון פועלו של ואלנברג. בישיבה השתתפה אחייניתו של ואלנברג, לואיז דה-דרדל, שקראה לישראל לסייע למשפחתה במאמציה לברר מה עלה בגורלו של ואלנברג ומדוע נחטף על-ידי הרוסים. דה-דרדל הגישה לשר שרנסקי צילום של תעודת האסיר של ואלנברג, שנמצאה על-ידי אחיו בכלא ולאדימיר, בית הכלא בו נכלא שרנסקי ב-1978.

וביום חמישי נפגשו עם נשיא המדינה מר משה קצב

הנ"ל הבטיחו שייפעלו בנושא .

Katsav told Wallenberg's nieces, Louise von Dardel and Marie Dupay, who are visiting Israel from Sweden, that he saw no justification for refusing to open all the Russian archives pertaining to their uncle.

It was time that everyone knew how, why, where and when Wallenberg, who saved 100,000 Hungarian Jews from the clutches of the Nazis, was killed, he said.

Wallenberg was kidnapped by the Russians in January 1945. After much disinformation and a very long delay, the Russians finally said that Wallenberg was killed in 1947.

"Everywhere we go we meet people who say that all their brothers and sisters were saved by Wallenberg," said Natan Sharansky, minister-without-portfolio responsible for Jerusalem and Diaspora Affairs, who was also at the meeting. "We have to make sure that this is an integral part of our history."

Sharansky pointed out that the KGB had kept Wallenberg for two years, and that "it is impossible that there were no protocols during these two years. The archives of the KGB never disappear."

"The Russian authorities have no reason not to provide answers to these questions," said Sharansky. "We would also like to know who gave the order for his kidnapping."

As long as the family felt that not enough has been done, Israel and the Jewish people were obligated to do more, said Sharansky.
Wallenberg was declared a Righteous Gentile in 1963, and is also an honorary citizen of Israel.

Wallenberg's family asserts that not enough has been done to find out what happened to him, and why it happened.

The family is also upset that the Swedish government has not made a firmer stand on having Wallenberg repatriated. If he is alive, the family wants him brought home. If he is dead, they want his remains returned to Sweden for burial.

Von Dardel, whose father, a scientist, has made more than 50 visits to Russia to try to trace the truth about Wallenberg's fate, took not only the governments of Russia, the US and Israel to task, but also of Sweden, which she said had been strangely silent and had kept the family uninformed for 10 years.

There have been testimonies that Wallenberg was seen in Russia until some time into the 1980s, she said, "but these were never followed up by the Swedish government."

Wallenberg was an important person, not just because of what he did but because he came from one of Sweden's most important banking families, she said.

There were many opportunities for prisoner exchanges, she noted, claiming that the Russians told the Swedes they had a hostage, "but the Swedes don't exchange hostages."

Her father wrote to the Swedish prime minister to ask why Wallenberg's body had not been brought home, she said, but had not received a reply.

Speaking of her uncle, she said: "He's a universal figure. He's not anymore Swedish. My uncle broke the rules for Jews in Hungary. We have to break the rules for him."

השר שרנסקי הזמין את אחייניתו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג לקחת חלק בפגישה. השר הציג בפני הנציבה לזכויות האדם את סיפורו של ולנברג, שגורלו אינו ידוע עד היום. הנציבה ארבור הבטיחה לנציגת המשפחה להירתם למאמצים לגלות מה עלה בגורלו.

פגישות השר שרנסקי בג'נבה ובבריסל חתמו סיור הרצאות ומפגשים עם סטודנטים בקמפוסים בשבע מדינות באירופה – בלונדון, לידס, אמסטרדם, מילנו, בודפשט, וינה, ג'נבה ובריסל.

הכתבה המלואה בלינק המקורי - http://www.likudnik.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=47252

ראש ממשלת בלגיה גאי ורהופסטאט ארח את השר שרנסקי לשיחה על ספרו
10.03.2005 (23:24)

נציבת זכויות האדם של האו"ם, לואיז ארבור לשר נתן שרנסקי:

אני מקווה שהיחס למדינת ישראל יקבל ביטוי יותר מאוזן במסגרת השינויים שיחולו במוסדות האו"ם

ראש ממשלת בלגיה גאי ורהופסטאט ארח היום את השר נתן שרנסקי בבריסל. ורהופסטאט הזמין את השר שרנסקי על מנת לשמוע על ספרו The Case for Democracy. המארח סיפר לשר שמאז קרא את ספרו הוא מרבה להשתמש במינוחים וברעיונות עליהם מדבר שרנסקי.

פיליפ הוברט

"אני מעריך מאד את הצלחתה של תוכנית הלסינקי, שאתה היית בין יוזמיה, ושהצליחה באירופה. יש להמשיך ולעשות שימוש בניסיון זה", אמר ורהופסטאט. השניים שוחחו גם על מצב האנטישמיות בבלגיה, וראש הממשלה ביקש מהשר שרנסקי להעביר לו דו"ח מפורט על כל האירועים האנטישמיים על מנת שיסייע במאבק נגד התופעה.

אתמול פגש השר שרנסקי את נציבת זכויות האדם של האו"ם לואיז ארבור, בג'נבה. "אני מקווה שהיחס למדינת ישראל יקבל ביטוי יותר מאוזן במסגרת השינויים שיחולו במוסדות האו"ם, ובפרט באלה שעוסקים בזכויות אדם", כך אמרה נציבת זכויות האדם של האו"ם, לשר נתן שרנסקי, בפגישה שקיימו אתמול, יום ד', לקראת כינוס המושב השנתי של הוועדה לזכויות האדם בג'נבה, שיתקיים בשבועות הקרובים. השר שרנסקי שנפגש עם הנציבה העלה בפניה את סוגיית הסטנדרט הכפול לפיו נדונה מדינת ישראל על ידי הוועדה. הוועדה לזכויות אדם נוהגת להוציא אחת לשנה דו"ח על מצב זכויות האדם בכל העולם, והמדינה היחידה הזוכה בפרק נפרד, היא מדינת ישראל.

"מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, קשובה לביקורת פנימית וחיצונית", אמר השר שרנסקי לנציבה לואיז ארבור, "אך איך ייתכן שמדינה דמוקרטית, שיש בתוכה כלים רבים למאבק בהפרות כאלה, תקבל מעמד מיוחד בדו"ח, כאילו מספר הפרות הזכויות בה עולה על כל מדינה אחרת, בשעה שבאו"ם חברות מדינות טוטליטריות בהן אין כלל זכויות לאזרחים".

נציבת זכויות האדם לואיז ארבור ציינה שסמכותה היא סמכות מוסרית בלבד, והוועדה היא וועדה פוליטית. (בוועדה חברות 53 מדינות, בראשן אינדונזיה). עם זאת הביעה תקווה שבמסגרת השינויים שייערכו בחצי השנה הקרובה באו"ם, ההתייחסות לישראל תקבל ביטוי יותר מאוזן. עוד אמרה הנציבה ארבור לשר שרנסקי כי בכוונתה לדבר בנחרצות כנגד אנטישמיות, נושא בעל חשיבות גדולה בעיניה, שהיא מתכוונת לטפל בו ללא היסוס.

השר שרנסקי הזמין את אחייניתו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג לקחת חלק בפגישה. השר הציג בפני הנציבה לזכויות האדם את סיפורו של ולנברג, שגורלו אינו ידוע עד היום. הנציבה ארבור הבטיחה לנציגת המשפחה להירתם למאמצים לגלות מה עלה בגורלו.

פגישות השר שרנסקי בג'נבה ובבריסל חתמו סיור הרצאות ומפגשים עם סטודנטים בקמפוסים בשבע מדינות באירופה – בלונדון, לידס, אמסטרדם, מילנו, בודפשט, וינה, ג'נבה ובריסל.

הערה: ההודעה נערכה על מנת להכניס את כל הכתבה שבקישור שצורף לעיל על ידי הכותב להב אש.