לא כדאי לחשוף שחיתויות בישראל  

ארבע שנים אחרי שהחלה הפרשה, אפשר לומר בכאב גדול: לעובדי מדינה ישרים כמו רפי רותם אין על מי לסמוך. נציבות שירות המדינה היא גוף חסר משמעות, שיותר מפעם אחת בשנים האחרונות התבלבל ובחר דווקא בצד של הרעים. היועץ המשפטי מגבה את פרקליטיו, שמגוננים על עובדי המדינה הבכירים. על רשות המסים אין צורך להרחיב את הדיבור. ומבקר המדינה? הוא מעדיף לשכב על הגדר בעיקר עבור חושפי שחיתויות יפי בלורית ותואר, כאלה שהשכיבה עבורם אינה מלכלכת את החליפה.

מהיום שבו פתח רפי רותם את הפה וצעק בקול גדול שרשות המסים נגועה בשחיתות, עושות כל המערכות יד אחת כדי לסתום לו את הפה: מצופפות שורות, משלבות ידיים, מגויסות לפגוע בו, לגרום לו להתייאש ולהרים ידיים. אבל רותם אינו נכנע.

יותר משנתיים וחצי אנחנו מלווים כאן במעריב-אמנון דנקנר, דן מרגלית ואנוכי-את רפי רותם במאבק הזה. שנתיים וחצי שבהן כל מערכות האכיפה מביטות לשחיתות בעיניים ומעדיפות לא לראות. רפי עמיאל, מנהל מחלקת חקירות במכס ומע"מ בת"א, מחזיק במגירת משרדו תמונה משותפת לו ולמאיר אברג'יל? אז מה. הוא מופיע במסיבת יום הולדת של מי שעל שולחנו מידעים המחשידים אותו בסחר בחשבוניות פיקטיביות? שטויות. הוא מבקר בבתי קזינו ("רק כדי לראות")? זה לא אומר כלום. עמיאל ממשיך כאילו לא אירע דבר.

איתו ממשיך גם שמואל גונן, שחקירת משטרה מצאה אותו מנהל שיחות טלפון וקשרים עם עברייני מכס בעבר וחשודים בהווה, תוך כדי חקירה בעניינם. עם שניהם צועד קדימה גם יואב גיספן, ראש מדור חקירות, שמצלמה נסתרת תיעדה אותו מבקר בביתה של נחקרת, מסביר לה מה לומר ונשכב עליה בסלון ביתה.

הפרקליטות הפכה אותו לאויב העם

שלושת אלה קמים בכל בוקר, הולכים לעבודה ומביאים בסוף החודש משכורת הביתה. רפי רותם, שחשף את קלונם ברבים, יושב בבית כבר שנתיים בלי עבודה ובלי שכר.

בשבוע שבו הכריז רותם מלחמה בשחיתות, הכריזה רשות המסים מלחמה נגדו. מנהל המחלקה עמיאל שלח אותו לוועדה פסיכיאטרית, רמ"ד חקירות "נזכר" להתלונן במשטרה שחצי שנה קודם לכן איים עליו, אחר כך הודיע לו מנהל הרשות, איתן רוב, שהוא מועבר מתפקידו.

מה משותף לשלושת אלה?-את כולם מייצגת הפרקליטות מול רותם, מהכסף של כולנו. אותה פרקליטות שמעה על דוכן העדים מצעד של חוקרים ותיקים, מנוסים ועטורי הישגים, מספרים כיצד נסגרים תיקים במחלקת החקירות, כיצד נחקרים פוליטיים מתחמקים, כיצד חוקרים יצאו לבצע צו חיפוש בביתו של ראובן גבריאלי ובדרך קיבלו הנחיה לחזור כלעומת שבאו. שמעה ואטמה את אוזניה. מהרגע שבו פתח רותם את פיו, הפכה אותו הפרקליטות לאויב העם.

כך, כשרותם תבע עבריין שניסה לתפור לו תיק בעזרתו האדיבה של בכיר ברשות המסים, הוא מצא את פרקליטות מחוז ת"א נלחמת מולו, כתף אל כתף עם העבריין. בפרקליטות התאמצו להפוך את רותם לעבריין: הדביקו לו תיקים במשטרה, שנסגרו עד האחרון מחוסר אשמה; הפיצו עליו סיפורי דיבה, שאם היה בהם גרעין אמת הוא היה יושב מזמן במאסר עולם; עשו הצגות בבתי המשפט והתחמשו מפניו במאבטחים, כאילו היה איש אלים. בפועל, לא הצליחו לייצר נגדו אפילו הליך משמעתי.

לא אוהבים גיבורים שיוצאים נגד המערכת

המצב הבלתי נסבל הזה הוציא מדעתם רבים וטובים. מבלשים שיצאו עם רותם לפעילות לילית נגד בתי קזינו, ועד לקצינים בכירים שאיתם שיתף פעולה כדי לפענח פשעים חמורים, בהם רצח השופט עדי אזר. כולם גמרו עליו את ההלל; כולם סיפרו על איש ישר כמו סרגל; לוחם שלא מפחד מכלום. "תילחמו", השביעו אותנו, "אם איש כמו רותם ילך הביתה, זה יהיה רע מאוד".

רותם הביא לחשיפת הברחות סיגריות במיליוני שקלים. מהיום שמנהלי מחלקת החקירות הצליחו להעיף אותו מהיחידה, לא השכילה המחלקה המהוללת לתפוס בלעדיו, במהלך מודיעיני יזום, סיגריה אחת. המבריחים חוגגים, קופת המדינה מפסידה מיליונים, אבל זה לא מעניין אף אחד.

קצין בכיר במחוז ת"א סיפר לא מזמן כי אצלו ביחידה חושבים פעמיים לפני שמשתפים פעולה עם מחלקת החקירות, רק משום שיודעים מי מנהלים אותה. מדובר בשערורייה בלתי נתפשת, שהיתה אמורה להרעיד את אמות הסיפים, אבל אינה מזיזה לאיש.

לפני ארבע שנים הגיע רותם, תמים שכמותו, אל משרד מבקר המדינה עם החומרים המרשיעים ביד. פקידי המבקר, אין דרך אחרת לכנותם, פנו לבכירי רשות המסים והדליפו להם על כך. לפגישה הבאה במשרדי המבקר כבר הגיע רותם על תקן חשוד. אומרים עליך דברים לא טובים, הטיחה בו מנהלת בכירה. רותם פנה לנציבות שירות המדינה ועבר חוויה דומה. המדינה, התחיל להפנים, אינה אוהבת גיבורים גדולים שיוצאים נגד המערכת.

מבקר המדינה יכול לסגור את הבאסטה

כשהבין שממבקר המדינה לא תצמח הישועה, פנה לבית הדין לעבודה. השופטת ורדה סאמט, בפסק דין שלא היה מחזיק בשנה א' בלימודי משפטים, בחרה להאמין לעדות שמיעה ממקור שלישי של בכיר ברשות המסים, שלא פגש את רותם מימיו. בית הדין הארצי, שעל שולחנו נמצא כיום הערעור, עמל כבר עשרה חודשים על כתיבת פסק הדין.

לא מכבר הציעה הרשות לרותם לעבור ליחידה שולית ובלתי מזיקה ברמלה. רותם, שרוצה לעבוד, סירב בתוקף. הוא לא התגייס לשירות המדינה כדי להשקות עציצים. לפני שנה, אחרי שהתחלף מבקר המדינה, פנה רותם גם אליו. היה זה אחרי ששמע את לינדנשטראוס מבטיח להגן על חושפי שחיתויות. חודשים ארוכים ביקש רותם פגישה עם המבקר ולא נענה.

לאחרונה נקבע בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דיון בעניינו. רותם אמר למי שצריך שהוא הולך לספר נוכח פני האומה מה עשה המבקר בשבילו. חמישה ימים לפני הדיון קיבל טלפון דחוף. המבקר רוצה לפגוש אותך. בישיבה, ששודרה בחי בטלוויזיה, לא חסך לינדנשטראוס מילים. "רותם הוא חושף שחיתויות. מגיעה לו הגנה".

המצלמות כבו, רותם הלך הביתה, ומאז לא התקדם כלום. מבקר המדינה מנהל עם רשות המסים משא ומתן גריאטרי. פעם בשבועיים שיחה, פעם בחודש פגישה. או שלינדנשטראוס לא יכול, או שהוא לא מספיק רוצה. לא ברור מה יותר גרוע. רפי רותם עומד מאחרי חשיפת השחיתות הכי גדולה בשנים האחרונות בשירות הציבורי. אם מבקר המדינה, שמציג את עצמו כלוחם ללא חת, אינו מסוגל לסייע לו סוף סוף לקבל שכר ולחזור לעבודה-הוא יכול לסגור את הבאסטה.

____________________