dien
גולש אורח
| יום שני י''א בסיון תשס''ז
07:19 28.05.07 |
  
 
|
1. צל''ש לך ולמחבר. אתם מ ''תנועת הסרת הלוט'' -מיכאל שרון.
בתגובה להודעה מספר 0
| |
בס"דוכמו שאומר המחבר בסוף הפרק השלושים
לפחות למען הדורות הבאים או הצעירים שידעו את האמת
וכיצד להמשיך ולתקן. מאמר חשוב של מיכאל שרון במה שהזכרתי. ==
תנועת הסרת הלוט: מהפיכת עידן המידע, קניין רוחני והזרם האדיר בישראל של התנערות מהשחיתות. הפרת זכויות קניין רוחני גוררת תרבות הונאה ורגרסייה למצב הקמאי נכתב על ידי מיכאל שרון
זרם הסרת הלוט - התנועה העממית הגדולה לחשיפת השחיתות המערכתית בישראל הינה פועל יוצא חשוב של מהפכת עידן המידע העולמית. דווקא בישראל מפותחות מאד ונסקו לגובה תצורות ייצור המידע, בפרט תעשיית ההיי-טק מאד והביו-טכנולוגיה. אלא שהתעצמותה של תצורת ייצור זאת חייבה שחרור מחסמים וכבלים של תצורות אירגון חברתי קמאיות, מושחתות, שרירותיות ועריצות שרווחו בישראל עוד מתקופת העלייה השנייה, שהיתה הזרם המכונן והמעצב של הישראליות: מגמות בירוקרטיות, עריצות שרירותית, בולשביקיות-קולקטיביזם (השוללים אינדיוידואליזם ואוטונומייה אישית חופשית), ריכוזיות יתר ובירוקרטייה מעובה - כשהאחרונה נועדה להתיש ולשחוק באופן עצים משאבים, מאמצים ואנרגיות של האוכלוסייה הנירחבת המודרת מצמתי הכוח ויכולת עיצוב המציאות בישראל.
כל אלו התנקזו בישראל ליצירת שחיתות רב מערכתית, ותרבות רישות (networking) של חבורות אנשים בעלי חזקה שהיזניקו לצמתי הכוח וההגמונייה את מקורביהם והידירו את פרטים עתירי זכאות שמחוץ למרחב הרישות.
בהקשר מהפכת המידע, ביטול, פגיעה ומזעור או הפרת זכויות קניין רוחני, תוך טענות בדבר "תועלת חברתית" או בעילות אחרות, גוררים כמעט בהכרח תרבות הונאה ונוכלות, ומגמות רגרסיביות של מלחמת הכל בכל ושיבה למצב הקמאי באופנים שונים. כניגוד למגמות שיבה-לאחור (רגרסייה) אלו, פורץ ומפכה כמים אדירים בישראל כיום הזרם האדיר המנוגד לכך, של הסרת הלוט מהשחיתות, חשיפה לאור השמש של תהומות אי-ההגינות והנוכלות לסוגיהן והתנערות ממצב לית-דין הקמאי. כיום מתקיימת בישראל תנועה עממית גדולה של התנערות מתרבות לית-דין הנוכלית והסאוב הקמאי בריבוי תצורותיו. אני מכנה אותה "זרם הסרת הלוט". מדובר בזרם אדיר של הוצאה לאור השמש וחשיפת השחיתות המערכתית בכל מימדיה. זאת כאשר הקהל בישראל עצמו חושף את הלוט מאחורי הסאוב.
[21/05/2007 עוד להמשך באתר http://www.articles.co.il/article/8385/תנועת הסרת הלוט: מהפיכת עידן המידע, קניין רוחני והזרם האדיר בישראל של התנערות מהשחיתות. הפרת זכויות קניין רוחני גוררת תרבות הונאה ורגרסייה למצב הקמאי
==== גם העיתון האישי של מיכאל שרון בגלובל http://www.global-report.net/msharon/?l=he ====
תודה שחף
|
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
tec
חבר מתאריך 11.10.07
30921 הודעות | יום רביעי כ' בסיון תשס''ז
17:26 06.06.07 |
|
|
60. לפי מקור ערבי העצירה היתה בגלל חששם לצאת מטווח הטק''א
בתגובה להודעה מספר 26
| |
ניסיתי לבדוק קצת:
לפי מאמר זה הכתוב מנקודת המבט המצרית, המצרים עצרו ולא המשיכו כי חששו לצאת מטווח סוללות טילי הקרקע אויר שלהם, כי אז יהיו חשופים למתקפות ח"א הישראלי.http://www.defencejournal.com/2002/nov/4th-round.htm
Asad was asking Sadat to intensify attacks in Sinai to relieve pressure on Syrian front. The idea of pressing towards passes in Sinai beyond the air cover provided by air defense batteries made Egyptians uncomfortable. Shazly opposed the idea, stating that Israeli air force was strong and posed a dangerous threat to his forces if they moved in open terrain without air cover.17 Shazly was correct in his assessment and a proof of that was that on October 10, Ist Infantry Brigade (attached to 19th Division) moved beyond the air defense umbrella and was severely mauled by Israeli air force. Commander-in-Chief and Minister of War, Ahmad Ismail was a bit ambiguous but frantic calls from Syria had also got Soviets worried. Soviet ambassador in Cairo, Vladimir Vinogradov in a conversation with Heikal on October 10 gave the general thought of Soviet leadership. He stated that Leonard Brezhnev (President) and Marshal Grechko (Minister of Defense) had told him that Israel wanted to first knock Syria out of the game and then turn all their forces on Egypt which may be disastrous. He proded Heikal that ‘why haven’t you consolidated your gains and begun to push on to the passes? This is not only the sensible thing for your army to do, but it would help take pressure off the Syrians’.18 Neither Heikal nor Vinogradov knew that Egypt had no plan for the advance towards passes. The changed situation had forced Egypt to take a decision for which they were not prepared. The result was a rift between the military high command. Shazly was totally against any forward push while Ismail was for the go while acknowledging that it was a political decision. Shazly called it the ‘first catastrophic blunder by GHQ’. When on October 14, Egypt re-started the offensive, Israelis were waiting for them.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
בול טרייר
חבר מתאריך 13.5.07
1235 הודעות | אור ליום שלישי י''ב בסיון תשס''ז
20:04 28.05.07 |
|
|
17. תמצית
בתגובה להודעה מספר 0
| |
בסמוך לשנת 73 נמכר ע"י ארה"ב נשק חדיש לסעודיה וכווית ואלה הבטיחו אותו למצרים ולסוריה כהתחמשות לקראת המלחמה הקרובה הרצויה מבחינתן. לוב מצידה העבירה למצרים ולסוריה מיראז'ים חדישים שקיבלה זה לא מכבר מהצרפתים. מנהיגי ארצות ערב כולל הפרו מערביות הביעו את רצונם לשלב את כוחותיהן במערכה לעזרת מצרים וסוריה. בד בבד כמויות נשק אדירות הועברו/נמכרו למצרים ולסוריה ע"י ברית המועצות לרבות מטוסי המיג המשוכללים בעולם . במקביל קיסינג'ר דואג להרגעת המצב-לאיזונים-לפשרות-למשא ומתן ולשלום כולל.
כל נער חובב פרפרים יכל בעזרת משקפת להבחין במערך הטילים המשוכלל וחסר התקדים בצפיפותו שמוקם ע"י המצרים בסמוך לתעלה.
ארה"ב-קיסינג'ר ביודעם את עמדת הערבים חסרת הפשרות "החליט" להשתמש בלוחמה פסיכולוגית כנגד ישראל ע"י הגברת הלחץ על ממשלתה, כדי שזו תסכים לדרישות הערבים לקראת הסדר צפוי. כל העולם כולל ממשלת ישראל היו מודעים לכוונותיה של ארה"ב לפתרון כפוי במזרח התיכון לרעת ישראל, גם ידידותיה של ישראל באירופה יצאו בהכרזות נגד ישראל וקבעו שישראל צריכה לסגת מאדמות ערביות שנכבשו,ולכבד את זכויות העם הפלסטיני. ההנהגה בישראל הייתה חסרת תגובה למהלכים אלו. שגרירות ישראל בארה"ב –שמחה דיניץ-עסקה בהעברת שדרים מבשרי רעות שנשלחו בתכיפות חסרת תקדים לממשלת ישראל. קיסינג'ר יצר בכוונה תחזית קודרת ומאיימת על קיומה של מדינת ישראל, תחזית זו שגובתה ע"י לוויני ריגול אמריקאים ורוסיים כאחד, הבהירה לישראל שמערכות הנשק המתוחכמות וסבך מערכות הטילים שהציבה מצרים לא יהיו קלים לפיצוח כפי שקרה במלחמת 6 הימים. ישראל הצהירה "אנו לא נהיה הראשונים", סאדאת ואסד הודיעו שלא יפתחו במלחמה לפני שכוחותיהם יהיו מוכנים. יתרה מזו בצורה הפגנתית הועבר ציוד מלחמתי כבד, כולל מטוסים, בצירוף כוחות חי"ר אלג'יריים, מרוקנים, עירקים, ירדנים וסעודים שנשלחו לחזיתות במצרים ובסוריה. ראשי הקרמלין ידעו בוודאות שידה של ישראל תהיה בסופו של עניין על העליונה, ותבוסת הערבים מובטחת.
לרוסיה היו הסכמים והתחייבויות בינלאומיות לרבות הסכמי סחר בינה לבין ארה"ב דבר שחייב את הרוסים לתמוך במאמציו של דורש השלום הכפוי-קיסינג'ר. האדם היחיד אשר ידע והכיר מקרוב את הנרי קיסינג'ר- אותו, את תככיו וגישותיו המדיניות היה שגרירה לשעבר של ישראל בארה"ב -יצחק רבין-. שר הביטחון משה דיין היה "הרוח האופטימית" והגורם בעל החשיבות העליונה, שהצהרותיו בתקשורת "החדירו בלבבות הישראלים את הרגשת הזילזול ואי החשיבות במה שקורה סביבם".
בתקופת כהונתו כשר ביטחון הצליחו המצרים למקם את מערך הטילים הסבוך שלא נודע עד אז מעולם.
בתקופת כהונתו הגבירו ידידנו האמריקאים את מכירת הנשק לארצות ערב ביודעם שנשק זה יועבר במיידי לחזית כנגד ישראל, אבל דיין תמיד הרגיע בציינו שאין לפחד מרכישת הנשק האמריקאי המוכר לנו על ידי סעודיה וכווית.
בתקופת כהונתו חדרה הפוליטיזציה בצורה חמורה ביותר לצה"ל. חולשת ההנהגה גרמה לדריסתם ולרמיסתם של כישרונות צבאיים רבים. כישרונות צבאיים בעלי עבר מהולל ואף בעלי מוניטין בינלאומי שוחררו משורות צה"ל ובמקומם מונו עסקני מפלגה סמויים לבעלי דרגות בצה"ל, בשילוב של קצינים חסרי כישרונות מונו לתפקידים בכירים.
דבר זה זרז את הקצינים האיכותיים לפרוש.
בתקופת כהונתו הפכו חלק מאלופי צה"ל לדוגמנים צבאיים בעיתונות הזרה ואף בקרב חוגים מפלגתיים במדינת ישראל.
הרפתקאותיו האישיים ומעלליו האזרחי היוו דוגמה מאלפת למצב ששרר בממשלה בפרט ובמשרד הביטחון-בור בפרט. "אינני צופה מלחמה בעשר שנים הבאות ואין לפחד מהנשק הרב וממערכות הטילים שבידי האויב" ועוד ועוד פנינים של המרדים הלאומי והשפכטליסט המכובד מר משה דיין.
בתחילת מאי 73 הגיע קנצלר גרמניה המערבית ברנדט לישראל. על השיחות שניהל הוטל איפול מוחלט. ההצהרה היחידה שנשמעה מפי המתדיינים הייתה "ראשי מעצמות העל ואירופה שותפים בדעותיהם שיש למנוע את פרוץ המלחמה במזרח התיכון בכל מחיר". זה על פניו ומתחת?
מתחת ברנדט היה שליח של ארה"ב-קיסינג'ר להעמיק את החרדה והדאגה בישראל מפני העלול לבוא אם ישראל לא תיסוג ולא תלך לפשרות טריטוריאליות וכו' כדרישת הערבים. ברנדט הזכיר את הסבל הבלתי אנושי העלול להיגרם לעמי אירופה בתקופת החורף האירופי הקשה והקר כתוצאה של משבר אנרגיה. קיסינג'ר עמל קשות כדי להביא את בעיית המזרח התיכון למבוי סתום.
קדאפי לאחר שיחות חשאיות עם סוריה ומצרים הכריז: "השמדת ישראל קרובה"
עיתון "אל אהראם ועורכו חסנין היכל כתב "ישראל נידונה לכליה והיא עומדת על סף השקיעה והחורבן ששום מעצמה לא תצליח להושיעה מהשואה הוודאית והבטוחה"
סאדאת ואסאד הכריזו "דבר שנלקח בכוח יוחזר בכוח הזרוע".
תגובת הבית הלבן לא איחרה להגיע: "דברי סאדאת ואסאד ומשחקי הכוחות בקרבת הגבולות מיועדים אך ורק להרגעת הרוחות בחזית הפנים ערבית ואינם משמעותיים".
ישראל נקטה אמצעי בטיחות וזהירות וריכזה מיד כוחות תחת כוננות עליונה לאורך הגבולות. כשקיסינג'ר שמע על זה הוא תפס את גולדה לעשרים דקות בטלפון ושטף לה את הצורה והאשימה במעשים בלתי אחראיים העלולים להעמיד את כל העולם על סף מלחמה נוראה. הוא איים על גולדה שבמידה וישראל תצא למתקפת מנע כפי שקרה במלחמת 6 הימים מעצמות העל לא ישבו בחיבוק ידיים, דבר אשר יכול לסכן את המדינה היהודית. בתגובה לטענת ישראל על ריכוזי כוחות ערביים גדולים לאורך הגבולות ענה קיסנג'ר כי- ריכוזי הכוחות הערביים נועדו רק לתמרונים ולריכוך לחצים פנימיים בתוך ארצות ערב. להוכחת דבריו הוסיף שעל פי אינפורמציה שנמצאת ברשותו החלו הכוחות המצרים ואף הסורים לסגת לאחור כתוצאה מהתערבות המעצמות. הפרשה מסתבכת "במקרה" כששליח ברית המועצות-פודגורני בלווית קוסיגין נפגשו לפתיחת הסכר הגדול על נהר פרת בסוריה, סאדאת ואסאד הדגישו בפניהם שלא יסתפקו בויתורים טריטוריאליים או מדיניים מצד ישראל ושום החלטה מצד מעצמות העל לא תחייב את מדינות ערב, אפילו אם ההחלטות תשרתנה את האינטרסים הערביים במזרח התיכון. הערבים הדגישו חזור ודגש כי הבעיה הטריטוריאלית היא משנית, הדבר העיקרי החשוב הוא כבודה של האומה הערבית, שהובס והושפל והפיצוי היחיד של האומה הערבית היא מלחמה ותבוסת האויב הציוני בשדות הקרב. השיחות הועברו לבית הלבן ונקבעה פגישת פסגה ארה"ב-ברית המועצות. במקביל ברית המועצות דאגה שלוב-קדאפי תלאים את חברות הנפט האמריקאיות בשטחה ימים ספורים לפני פגישת הפסגה המיועדת. קיסינג'ר החל בשיחות ארוכות עם גולדה, אבן, דיין, אלון, גלילי, ספיר.
ארה"ב-ניקסון-קיסינג'ר נאלץ לחשיבה יצירתית לאחר שהרוסים-ברז'נייב הודיעו לו חד משמעית בפגישת הפסגה 17.06.73 כי ארצות ערב אינן מעוניינות בויתורים ונסיגות ישראליות, אלא במלחמה ובתבוסת הישראלים בשדות הקרב. קיסינג'ר העתיק את השיחות (מחשש להדלפות) ל "מחנה דוד" והטיל איפול מלא. קיסינג'ר שב והדגיש בפני האישים רמי הדרג שהדרך היחידה להגיע לפתרון "צודק ומשביע רצון" היא ניהול מלחמה מבוימת תחת פיקוח המעצמות שפרטיה יסוכמו בהמשך השיחות. <><><><><><><><>
מה אומר ומה אוסיף
הססמה "מחדל" חוטאת בחטא האנדר-סטייטמנטיות רק ע"פ 40 דפים ראשונים.
יבואו ויאמרו שזו קונספירציה. נכון מאוד-הצדק איתם. זו קנוניה אמיתית והפחות מעניינת מבית מדרשם של נושאי הלפיד.
אתם שומעים מה שכתוב פה?
מלחמה יזומה ע"י כל הצדדים, עם נתון התחלתי וסופי- תחילה מדינת ישראל או יותר נכון לומר הילדים/האבות/האחים/הדודים
של מרבית אזרחי מדינת ישראל שנקרעאו לדגל, נצלבים במודע על ידי הממסד שוחר השלום על טהרת השלום. בסוף אל-יהוד ינצח לפי התוכנית.
אתם מתארים לעצמכם מה יבוא בהמשך? סיפורי גבורה-מיתוס כמו 'החווה הסינית', ששם נקטלו עשרות צנחנים- סתם. כל לוחם שהיה בחווה הסינית יגיד לכם שבקרב הזה הוקרבו חיילי צה"ל לריק (את זה הם אומרים היום בלי שום קשר לספר), בעצם ואולי לא לריק, אלא היה נחוץ להעביר את גשר הגלילים הארור טבילת אש בשטח, בתנאי קרב (שלאחר מכן ימכר לכל המרבה במחיר).
ישראל "הופתעה" ולכן היה צריך לספוג אבדות.
בל נשכח לרגע את שהתחולל במעוזים – קו בר-לב המטומטם.
את הצריחות והתחנונים של הלוחמים בקשר אפשר לשמוע עד היום .... צריך להתחיל לבחון מחדש את כל הקרבות במלחמה הזו. תיבת פנדורה.
אני מציע להתחיל לבחון את אותם קרבות בהם חיילים וקצינים דווקא קיבלו צל"שים ...
 |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
dien
גולש אורח
| אור ליום שלישי י''ב בסיון תשס''ז
23:25 28.05.07 |
|
|
18. בנושא החווה הסינית בפרט, מי חתום על הצל''שים שקבלו
בתגובה להודעה מספר 17
| |
בס"דאיציק מרדכי ליפקין שחק ברק ועוד ועוד? אפשר לבדוק את זה נכון? ממה שקראתי ולמדתי, הלוחמים, באמת, כמו חזי דחב"ש וירון קייזר למשל, עדיין מחכים לתיקון העוול הזה שנגרם להם..שלא קבלו שום
עיטור, בעוד מי שבכלל לא לקח חלק בקרבות בחווה, זכה לכתרים ועיטורים..... ....ובגלל שלא הופקו הלקחים הבנתי שהטעויות האלה המשיכו להתגלגל גם בקרבות אחרים במקומות אחרים אצלנו..... את כל הבעלי עיטורים האלה מאז, צריך לחקור. אחרת איך ידעו בדיוק להצליב עובדות, ונדע כולנו איך קרה ומה קרה.... בשביל זה לצה"ל מחלקת היסטוריה לא?
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
dien
גולש אורח
| אור ליום חמישי י''ד בסיון תשס''ז
21:00 30.05.07 |
|
|
47. לפי דעתך הצנועה אבל לא לפי מי שהיה שם
בתגובה להודעה מספר 40
| |
בס"דוגם לא לפי ארכיון צה"ל. מרדכי היה בכלל 4 ק"מ משם, בתוך תעלת השקייה,
וניהל את הדברים מאחור.
גם כשהביאו את הצנחני ם לשם, במסגרת אוגדת השריון,
הוא היה מאחור,
ודחב"ש ניווט את הגדוד..
מאוחר יותר, הוא לא נענה לקריאה של דחב"ש בקשר,
לבוא לחלצו, כי לא רצה לסכן ולשלוח חיילים לחלץ את מי שנשאר.
אגב הדברים האלה של מרדכי פורסמו במעריב בשנת שמונים. אז על מה הוא קיבל צל"ש? שחיבר פלוגה ב' עם פלוגה ג'
משהו כזה.
ואחרי העברה שהואשם בה, לא הורידו אותו לדרגת טוראי,
.....בגלל החווה הסינית.. או קי. לגבי שחק וברק, לא קיבל צל"ש בגלל החווה
הסינית,
אבל האנשים האלה קודמו לדרגות גבוהות משהגיע להם. על ברק ישנה עדות שהגיע עם הטנק שלו עד חזי דחב"ש,
והתחיל לכוון עליו,
דחב"ש הפעיל מיד נוהל חרום, מוסקיטו.
ומשחטף חברו של ברק, שהיה בצריח פגז מהמצרים
ונהרג במקום,
הוא שכח את הקריאה של קצין בצבא "אחרי",
סובב את הטנק לאחור והתרחק מהמקום כמה ק"מ,
כשהאחרים נשארו להילחם ונהרגו שם. אלה הגיבורים ומרי בטחון.
זאת גם הסיבה שמזכירים לא פעם
בצער גדול, את המקרה של יוסוף מדחת
שנעזב למוות, בקבר יוסף בשכם...... דוגמה לעוד כמה צל"שים שקריים בחווה הסינית? בן צי עציון,
גדעון דבורצקי,
רזי יהל. ........היו חיילים שבכלל לא קמו להסתער וגם הם
קיבלו צל"שים.....
...שמות? מי שיודע לא נעים לו ל"הסגיר" חברים. ---
מכל מקום מתנהלת חקירה צה"לית בעניין החווה הסינית,
כמו שפורסם, ממש בתקופה זו.
בעוד כמה חודשים, בתקווה שתסתיים, יתבררו המסקנות
והתוצאות של החקירה הזאת. חוץ מזה שכל מי שמבין בשפה צה"לית מקודדת,
יכול ללכת ולבדוק בארכיון צה"ל,
את יומני המבצעים ותרשימי הקשר,
ולראות שמה שנאמר כאן, נכון. ועוד איסוף החומר על החווה הסינית
ב- RED 2 www.kaisernet.com/red2 שנכתב ברובו על ידי ירון קייזר
שהביא לשם את הצנחנים,
ומצא עצמו בקרב, כשתפקידו היה
לחלץ את מי שנשאר. ואכן חילץ
את הרוב, למעלה ממאה חיילים
פצועים אנושות,
ועדיין לא קיבל צל"ש, בתמימות חשב
שהכל שם היה מאד סודי,
כאשר מי שחלץ רק פצוע אחד,
כבר מזמן קיבל הוקרה וצל"ש. כנ"ל לגבי רוח הלחימה וההקרבה של דחב"ש
במקום, אפשר לראות גם בקישור הנ"ל,
וגם לא קיבל עדיין שום הוקרה והעלאה בדרגה
מצה"ל. נראה מה יוליד התחקיר הנוכחי,
למעלה משלושים שנה אחרי....
וגם זאת בגלל איומי בג"ץ... **
בכל זאת, תודה על תמצית הדברים שאתה מביא מהספר
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
dien
גולש אורח
| יום שני י''ח בסיון תשס''ז
00:54 04.06.07 |
|
|
57. אתקן כאן אי דיוק אחד, בנוגע למה שכתבתי על ברק.
בתגובה להודעה מספר 47
| |
בס"דקייזר שמעיד, והיה שם, העמיד אותי על טעותי בנוגע למה שכתבתי על ברק. נתתי לו כאן קרדיט שלא מגיע לו בגלל אי הבנה. מה שכתבתי על ברק בקרב הוא נכון אבל קרה כמה ק"מ
מאחור. ברק בעצמו לא הגיע עד דחב"ש בחווה, אלא נשאר מאחור. מה שכן, ברק שהיה מפקד גדוד,שלח פקודים שלו קדימה, בשני טנקים והם הושמדו.ניצל שם רק אשר טל שחולץ על ידי דחב"ש.
רק מאוחר יותר בא דבורצקי לחלצו מהמקום, ודחב"ש ועוד מספר פצועים "הצטרפו" אליהם.
...בינתיים, רק דבורצקי קיבל צל"ש על החילוץ של אשר טל,
ועדיין לא דחב"ש. עד כאן.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
עזרא הסופר
גולש אורח
| יום שלישי י''ב בסיון תשס''ז
01:24 29.05.07 |
|
|
22. התמצית: כניראה שסוף סוף נחשף הסיפור של מלחמת יום-כיפור.
בתגובה להודעה מספר 0
| |
ביליתי מספר שעות בקריאת חלק גדול מהספר.הדברים הכתובים עושים רושם של דברי אמת. יש בהם הגיון רצוף, אין סתירות. הרי כבר 34 שנה שואלים כולם "איך המודיעין ישן? איך ראו את ההכנות הברורות של האוייב למלחמה ולא הזיזו את התחת אצלנו? איך זה ששלחו את כל החיילים מהחזית הביתה לחופשת יום כיפור? איך זה שמיתקן-הבערת-התעלה לא פעל?" והנה עכשיו הכל מתבהר: קיסינג'ר הגה את התכנית הזאת: הוא שיכנע את הרוסים, את סעדאת, את אסאד ואת גולדה ליזום מלחמה שבה המצרים יחצו את התעלה וינצחו את צה"ל במלחמה. הוחלט על קו מסוים שבו הערבים יעצרו. אותו דבר נקבע גם לגבי רמת הגולן. הנצחון הערבי היה דרוש ל"השבת הכבוד" של הברברים האלה, שהיו פגועים מאין סוף תבוסות מידינו. בסוד הענינים בצד הישראלי היו: גולדה, דיין, גלילי, ספיר,אבא אבן, שמחה דיניץ. הם קיבלו בהכנעה את התכנית הזאת, כי חששו לאבד את תמיכת ארה"ב (קיסינג'ר לחץ איומות על ישראל לקבל את התכנית הזאת). בהתאם למזימה הבינלאומית הזאת, דיללה ישראל את כוחותיה בחזית, המנהיגות הפוליטית (דיין) הקפידה לחוות דעה שאין שום מלחמה באופק, דיווחים זועקים של אנשי מודיעין המדברים על מלחמה בפתח - נידחו בוז, או שהועלמו, ובעיקר דאגו שהרמטכל דדו לא יידע שום דבר. דיין וגולדה סרבו בתוקף לדרישת הרמטכל לגייס מילואים. עשו את כל המאמצים כדי שצה"ל יופתע ויובס... כל הצדדים, המעורבים בקונספירציה הזאת, תיאמו ביניהם את פרטי התקיפה על ישראל: הערבים והישראלים הסכימו על קוים שאליהם יש להגיע ולעצור. הם קבעו יחדיו את המועד - יום כיפור!! - כל צד משיקוליו הוא. הבעיה היתה שהערבים, בידיעת הסובייטים, תיכננו להערים על ישראל ולהרחיב את המלחמה לכל מדינת ישראל, כדי לכבוש אותה. ספר מדהים! אני הולך עכשיו לגמור אותו. השערות שלי סומרות ברציפות מאז שהתחלתי לקרוא...
המנהיגים הראויים לישראל: אריה אלדד, משה פייגלין, אפי איתם, צפריר רונן
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
בול טרייר
חבר מתאריך 13.5.07
1235 הודעות | יום שלישי י''ב בסיון תשס''ז
13:08 29.05.07 |
|
|
25. המשך תמצית (''...ועליהם להסתפק בכיתורם ובשוביים בלבד'')
בתגובה להודעה מספר 0
| |
עד פרק 8 לא כוללסאדאת ואסאד לא כל כך חפצו בתרמית של ארה"ב-קיסינג'ר והודיעו לברית המועצות-ברז'נייב, כי הם בטוחים בניצחונם על מדינת ישראל במלחמה.
באותו מעמד טלפוני הם הזכירו שמתג משבר האנרגיה נמצא ברשותה של האומה הערבית.
כאן ברז'נייב אמר דבר מופלא/נכון/מעניין: הוא הדגיש שישראל כאומה לעולם לא תובס, זהו עם שרצונו עז ואיתן להגן על מולדתו ובהכרתו חדורה עמוקות תחושת השואה, ומודעותו בעצם קיומו מושרשת בארצו ההיסטורית. זהו עם שכולו צבא אחד ואם ייפול אי פעם לא יהיה לצבאות הכובשים במה להתפאר. קיסינג'ר הבטיח לגולדה מה שהבטיח וזו הסכימה למהלך המעניין אותו הוביל. גולדה ציינה "שביישום היוזמה של קיסינג'ר ישנו סיכוי סביר לקרבת יתר בין שני העמים המעורבים בסכסוך לקראת השלום המיוחל".
קיסינג'ר נדהם מדברי ברז'נייב על כישלון שיחותיו עם סאדאת ואסאד, והציע לשנות את ניסוח הנושאים כשמדברים עם המנהיגים הערביים. בשיתוף פעולה מלא והדוק ישבו האמריקאים והרוסים להרכבת הנושאים השנויים במחלוקת ואז טלפנו שנית למנהיגי ערב. פתאום, סאדאת "קנה" את הרעיון, התלהב מאוד ומכר אותו לאסאד. בינתיים מנהיגי ישראל הגיעו "להחלטה" מרחיקה לכת, והסכימו במסגרת ההסדר לנסיגה בעומק 15-20 ק"מ בחזית הדרום, ו- 5-10 ק"מ בחזית הצפון. הנהגת ישראל הייתה בבעיה- עקב מצבה הפנימי של מפלגת העבודה בתקופה של ערב בחירות.
קיסינג'ר הדגיש לממשלת ישראל-גולדה את אי יכולתה של ארה"ב לעמוד לצידה של ישראל בשעת המשבר.
ארה"ב-ניקסון העמיד לרשותו של קיסינג'ר תקציב אדיר.
קיסינג'ר הפקיד כספים רבים בחשבונה של מפלגת העבודה, לשימון כללי ולכיסוי גירעונותיה והוצאותיה מול האופוזיציה, אשר איימה על המשך שליטתה לאחר הבחירות.
קיסינג'ר ביטל את שיתופם של ברית ניה, צרפת, גרמניה מחשש להדלפות. קיסינג'ר הגיע בחשאי לישראל. הפגישה התרחשה בביתה של גולדה מאיר,
עוד השתתפו בפגישה: גלילי, אלון, דיין, ספיר ושחקן חדש- אלוף מיל. חיים בר-לב.
נפרסו מפות, בר-לב החל בסקירה צבאית על הקו אשר נשא את שמו בפני הנוכחים.
כצעד ראשון להחלשת חזית הדרום הוחלט לסלק את אריק שרון מפקד פיקוד דרום. עוד הוחלט כדלקמן:
א. על צבאות מצרים וסוריה להתקיף את ישראל בחזית רחבה, ללא ראשי חץ מרוכזים שיהיה בכוחם לחדור לעומק השטחים המוחזקים בידי ישראל.
ב.על צבאות מצרים וסוריה חובה להימנע מקרבות עם כוחות צה"ל המוצבים בעמדות הקדמיות ועליהם להסתפק בכיתורם ובשוביים בלבד וזאת בנוכחות נציגי "הצלב האדום".
ג. על מצרים וסוריה להימנע מהעברת כוחות גדולים מדיויזיה אחת לעברו השני של קו הגבול הנוכחי.
ד. התקפת מדינות העימות על ישראל חייבת להתחיל בשעות אחר הצהריים, ע"מ להבטיח עצירתם של הכוחות עם רדת החשיכה בקווי הגבולות החדשים.
ה. על מנהיגי מצרים וסוריה להתחייב להפסיק את האש בהגיעם לקוי הפסקת האש החדשים.
ו. על מצרים וסוריה להתחייב להימנע משימוש בגזים או באמצעים בלתי קונוונציונאליים אחרים במלחמה כנגד ישראל.
ז. ישראל דורשת התחייבות מצרית-סורית, בדבר ניהול המשך המאבק בדרכים מדיניות באופן ישיר או באמצעות מעצמות העל.
ח. על אמריקה חובה לדאוג לאי התערבותה של ברית המועצות בשלבי המלחמה ובנטרולם של כל יועציה הצבאיים בקרב צבאותיהם של מצרים וסוריה.
ט. על אמריקה לדאוג להפסקת אספקת הנשק הסובייטי הכבד למצרים ולסוריה עם חתימת ההסכם.
י. על מדינות השותפות בהסכם להתחייב בפני מעצמות העל, על יישומה של התוכנית ועל פרטיה המסוכמים, ללא חריגה מתוכנה וללא הפרות חד צדדיות.
יא. על מעצמות העל לקבוע ולהחליט, בשיתוף עם הנהגת ישראל, על מועד פרוץ המלחמה המבוימת.
יב. ישראל תשמור לעצמה את הזכות להשיב מלחמה שערה, אם יחרגו צבאות מצרים וסוריה מכללי ההסכם ויעודדו את כוחותיהם להישגים טריטוריאליים נוספים מעבר לאזורים המוסכמים. בתוספת ל 12 הסעיפים הוסיף שר הביטחון מר משה דיין, מכתב אישי לקיסינג'ר בו הוא מציין כי הנהגת ישראל אינה בוטחת בשליטי ערב, והיא רואה את ארה"ב כערובה היחידה וכאחראית בלעדית ליישומה של היוזמה האמריקאית.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
tec
חבר מתאריך 11.10.07
30921 הודעות |
22:22 29.05.07 |
|
|
36. יש עוד ספר על תאוריית הקשר ''שגיון ללא כיפורים''. כתבה
בתגובה להודעה מספר 0
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 29.05.07 בשעה 22:25 בברכה, tec
במסגרת חיפושי באינטרנט על הנושא המסקרן, מצאתי שיש עוד ספר שנכתב על ידי שני יוצאי מוסד על נושא תאוריית הקשר, ושמו "שגיון ללא כיפורים". להלן כתבה על הספר המנסה דווקא להפריך אותו. שווה להיכנס ללינק ולקרוא את התגובות, חלקן מדברות על הספר "הקשר המרובע" שנעלםhttp://www.nfc.co.il/Archive/003-D-12486-00.html?tag=21-50-37 אין גבול לאגדות
ספר חדש שיצא לאור, ע"י שני גמלאי ה"מוסד", מייחס לגולדה מאיר ולמשה דיין מעשה-זדון שאינו מתקבל על הדעת: ידיעה-מראש כי מלחמת יום הכיפורים עומדת לפרוץ, והימנעות מודעת מנקיטת צעדים למניעתה
מאת: עו"ד משה מכנס | פורומים Nfc לקראת יום הכיפורים, כמעשה שכמעט אי-אפשר בלעדיו מדי שנה, יצא לאור ספרם "שיגיון ללא כיפורים" של שני פורשים ("בכירים") מהמוסד, דוד ארבל ואורי נאמן. בעת מלחמת יום הכיפורים לא היו הללו עדיין "בכירים" במוסד, אך עצם השתייכותם הארגונית לזרוע חשאית זו מקנה לספרם מעמד של "סודות מן החדר". כרגיל, הספר יוחצן כראוי וכתבות על ה"סקופ" הגדול שבו פורסמו בתקשורת. ואכן, זהו "סקופ מארץ הסקופים". בתמצית, לטענת הכותבים אין זה נכון שממשלת ישראל קיבלה דיווחים מטעים מזרועות המודיעין שלה, ולכן הופתעה כשנודע לה על פרוץ המלחמה פחות מיממה לפני תחילתה. ארבל ונאמן טוענים כי הממשלה, קרי גולדה, דיין ומספר מצומצם של שרי הקבינט הביטחוני (שבאותם ימים כונה "המטבח של גולדה") ידעו-גם-ידעו, בעוד מועד, כי מלחמה ממשמשת לבוא על ישראל, אך במעשה מקיאווליסטי עילאי – וללא ספק במעשה-זדון מדיני עצום - החליטו להתעלם מכך ולהניח למלחמה לפרוץ, ללא מכת-מנע ישראלית מקדימה, בהסתירם את הדברים משאר חברי הממשלה ומהזכאים לדעת זאת, כמו ועדת החוץ והביטחון. גירסתם של כותבי הספר היא, כך הבנתי, שגולדה ודיין סברו כי מלחמה תועיל לישראל. הערבים יוכו, כצפוי, שוק על ירך וישראל תשיג הישגים אסטרטגיים נוספים. יתר על כן, הניצחון במלחמה כזו ישכנע סופית את כל הערבים שאין שום סיכוי לנצח אי-פעם את ישראל, ובכך נשיג לא רק את "ההישגים האסטרטגיים הנוספים" – לצערי לא הבנתי את מהותם – אלא גם את השלום המיוחל, בתנאים הטובים ביותר לישראל. כותבי הספר מציגים את משה דיין כמי שגורלם של בני-אדם אינו נחשב בעיניו, ובכך הם מצדיקים את אדישותו למותם של חיילים ישראלים במלחמה הצפויה, בשל ההימנעות ממכת-מנע. אמנון לורד, עורך השבועון המשובח "מקור ראשון", מנתח במאמרו שפורסם באותו עיתון את דברי דיין בשתי היממות שקדמו למלחמה, ואת עמדותיה של ישראל באותם ימים, ומסביר מדוע אין זה סביר והגיוני שדיין נקט בעמדה שמחברי הספר מייחסים לו. ואולם, אין לנו צורך בהסבריו המלומדים (והמשכנעים-למדי) של אמנון לורד, כדי להסיק כי אין שחר לגרסתם של מחברי הספר. אני הקטן מסתפק במסקנותיו של אדם פשוט, המכיר את עמו ואת יצריו. כי מה טוענים בעצם מחברי הספר?. על-פי גרסתם, אין זה נכון שהמודיעין הישראלי על כל שלוחותיו שגה ונכשל בהבנת הכוונות הערביות. אין זה נכון שההערכה הלאומית, שהונחה שוב ושוב בפני הממשלה ובפני ועדת חו"ב ע"י ראש אמ"ן אלי זעירא, ע"י ראש אמ"ן מחקר תא"ל אריה שלו וע"י לא-מעט אנשי מודיעין נוספים - בסיועו הפסיבי של ראש המוסד צבי זמיר, אשר לא זעק כי אמ"ן שוגה ונכשל – היתה כי הערבים אינם מתכוונים לתקוף. אדרבה, זעירא, שלו, זמיר ועוזריהם, כך לפי מחברי הספר, ידעו היטב כי המלחמה עומדת לפרוץ, מסרו על כך דיווחים מהימנים ונכונים לממשלה וזו (כלומר חברי ה"מטבחון") החליטה להמשיך ולנהוג כאילו דבר אינו עומד לקרות. חשוב לציין, כי איש אינו חולק על כך שלממשלה נודע כמעט בוודאות על פרוץ המלחמה לכל המאוחר בשעות הבוקר של 5 באוקטובר, יום שישי, ובאופן ודאי בשעות הלילה שלאחר-מכן, כלומר לפני עלות השחר של יום הכיפורים, 6 באוקטובר. ואולם, ידיעה זו היתה כבר מאוחרת מכדי להזיז כוחות ולגייס מילואים באופן משמעותי, מה גם שהכל מסכימים כי גם בבוקר יום הכיפורים עצמו ניטש ויכוח בין הרמטכ"ל דדו ובין דיין, בשאלה האם לגייס את כל המילואים, משום שדיין סבר כי גיוס כזה יציג את ישראל כיוזמת המלחמה העתידה לפרוץ באותו ערב. אין חולק על כך שגולדה, בדחותה בתוקף את דרישתו של מפקד חיל האוויר בני פלד, סירבה בבוקר יום הכיפורים להתיר לחיל האוויר לתקוף תחילה, מחשש פן ארה"ב תראה בכך פתיחת המלחמה ביוזמתנו. הידיעה המיוחסת לגולדה ולדיין בספר, כי מלחמה עומדת לפרוץ, היתה איפוא מנת חלקם במועד מוקדם בהרבה, שאם לא כן לא היה בסיפור כולו "סקופ" כלשהו. מדוע גרסתם של מחברי הספר אינה מתקבלת על הדעת?. אחרי המלחמה, כאשר נודע גודל השבר ופורסמו מספרי הנופלים (יותר מ-2,500, אך באותם ימים סברו הכל כי מדובר ביותר מ-3,000), ומספרי הפצועים והשבויים, קמה בארץ כולה צעקה גדולה והוקמו תנועות מחאה, שבעקבות פעולתן נפלה ממשלתה של גולדה מאיר. הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשותו של נשיא ביהמ"ש העליון אגרנט, וחבריה הנוספים היו שופט ביהמ"ש העליון לנדוי, מבקר המדינה נבנצאל והרמטכ"לים-לשעבר ידין ולסקוב. הארץ כולה רעשה וגעשה, ואלפים שלחו מכתבים אל הוועדה והציעו למסור את הידוע להם על מה שראו כמחדלים, כשקרים, כהונאה וכפשעים. מסקנות הוועדה חייבו את הממשלה להדיח מיד את הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר, את ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא, את ראש אמ"%E
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שני י''ג בכסלו תש''ע
18:08 30.11.09 |
|
|
62. מסתבר שבגידה היתה הגורם למחדל מלחמת יום הכיפורים.
בתגובה להודעה מספר 0
 |
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.02.10 בשעה 02:18 בברכה, פילוביץ שחף
הגורם האנושי
יום שני י''ג בכסלו תש''ע 15:31 30.11.09
מסתבר שבגידה היתה הגורם למחדל מלחמת יום הכיפורים.
הטקסט הבא התפרסם בפורום האזרחי לתחקור קרבות. הוא לקוח מתוך הספד לסופרת נעמי פרנקל ומביא ציטוט מתוך ספרה "פרידה" " לקח לי שנה לערוך את הקד'ם. ערכתי אותו בבונקר בקריה בת"א. לא אשכח איך באחד הימים מפקד חיל הים נעמד מאחורי והסתכל על מה שאני כותבת. פתאום הוא צעק: 'אבל זו בגידה! מה שאת כותבת זו בגידה!' בדיוק כתבתי שהרמטכ"ל דדו בא אל דיין, שר הביטחון, וביקש ממנו לבצע פעולת מנע נגד הסורים. דדו אמר לו 'אני יודע את היום ואת השעה שבה תפרוץ המלחמה' ודיין אמר לו 'יש לנו הסכם עם האמריקאים שאנחנו הפעם לא פותחים במלחמה אלא רק מתגוננים'. וזה קבע את גורל החיילים שנהרגו שם.בדיוק את זה כתבתי. מייד כשסיימתי לכתוב הייתי צריכה לחתום על התחייבות שלא לפרסם את זה, אחרת אשב 20 שנה בכלא, ובאמת לא פרסמתי. בקשתי לא מזמן אישור לפרסם, ואישרו לי. אני רוצה לכתוב על כל הדברים המכוערים שהיו והסתירו אותם כל השנים." " נעמי פרנקל, כידוע, לא היתה שונאת ישראל. היא עברה במהפך אידיאולוגי מהשמאל לימין, ועברה להתגורר בקרית ארבע. חחא ספק, לא היה לה עניין בהשמצת המדינה או צמרת צה"ל. אם הדברים הללו שאמרה נכונים - אינני מבין מהלכים שונים שננקטו ברבות השנים, לרבות ההתדיינות המשפטית המבישה בין אלי זעירא ובין צבי זמיר, שבה הוטחו האשמות הדדיות על חשיפת זהותו של הסוכן "בבל" ואשר בה הכריע הבורר תיאודור אור לחובתו של זעירא. על מה איפוא רבו שני אלה אם ההנהגה הישראלית כולה, לרבות הרמטכ"ל וכמובן גם ראשי אמ"ן והמוסד, ידעו בבטחה ומראש כי המלחמה תפרוץ ואף ערכו הסכמים חשאיים בקשר אליה?. היכן נמצאת ועדת אגרנט בהקשר זה, על מסקנותיה שחלקן מופרכות וחסרות-שחר?. ומה בדבר הטענה, שהועלתה גם בפורום זה, כי נערכו גם הסכמים בין ישראל, מצרים וארה"ב, לגבי מהלכים צבאיים, לפחות בחזית המצרית?. ואחר-כך יבואו ויטענו כי מישהו הוזה הזיות על "קונספירציה"." עד כאן ציטוט מתוך המסמך שהתפרסם בפורום האזרחי לתחקור קרבות, האם למישהו יש מידע נוםף בעניין הוא מוזמן לפרסם.
"אתה יכול להערים על חלק מהאנשים כל הזמן,
אתה יכול להערים על כל האנשים חלק מהזמן, אך אינך יכול להערים על כל האנשים כל הזמן". (אברהם לינקולן)
תת-אשכול לפי פר':
30. ''הקשר המרובע''-''הפרשה האפלה ששמה מלחמת יום הכיפורים''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=7210&omm=30&viewmode= קריאה במגלול:
''הקשר המרובע - מאת: ד.ח'': הספר ש''נאסר'' לפירסום !!
http://209.85.135.132/search?sourceid=navclient-ff&ie=UTF-8&q=cache%3Ahttp%3A%2F%2Fwww.israblof.com%2Fa33019-%25D7%2594%25D7%25A7%25D7%25A9%25D7%25A8-%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2591%25D7%25A2-%25D7%259E%25D7%2590%25D7%25AA-%25D7%2593-%25D7%2597-%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%25A4%25D7%25A8-%25D7%25A9-%25D7%25A0%25D7%2590%25D7%25A1%25D7%25A8-%25D7%259C%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%259D ועוד תזכורות: הגיע הזמן לכפר על העוונות והעיוותים של מלחמת יוה''כ
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=16799&forum=gil&viewmode=all&keywords=המרובע אל''מ יוסי זעירא:''אלי היה צריך לדפוק לעצמו כדור בראש.
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7992&forum=gil&viewmode=all&keywords=המרובע תת-אלוף יואל בן פורת נפטר, יהי זיכרו ברוך!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7210&forum=gil&viewmode=all&keywords=המרובע ''שומר החותם''-הספד ליום ה-30 לתת-אלוף י. בן-פורת ז''ל
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7352&forum=gil&viewmode=all&keywords=המרובע
==
פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום חמישי ד' בתשרי תשע''ג
16:57 20.09.12 |
|
|
63. המסמכים נחשפים: ''ההתרעה מראש המוסד והמודיעין למלחמה לא הגיעה לגולדה מאיר ''
בתגובה להודעה מספר 0
|
סוס-עץ
חבר מתאריך 2.4.12
3787 הודעות, 60 מדרגים, 120 נקודות. ראה משוב יום חמישי ד' בתשרי תשע''ג 16:22 20.09.12
המסמכים נחשפים: ''ההתרעה מראש המוסד והמודיעין למלחמה לא הגיעה לגולדה מאיר ''
עדותו של עוזר ראש המוסד בתקופת מלחמת יום כיפור חושפת כי מסמך מודיעיני שנשלח בלילה שבין ה-4 ל-5 באוקטובר, יום וחצי לפני פרוץ המלחמה, לא הגיע לרה"מ מאיר, למרות שהכיל התרעה ממשית למלחמה. חברי ועדת אגרנט היו המומים: "לא המוסד ולא אגף המודיעין בצבא העבירו את ההתרעה לראש הממשלה?" – ונענו בפשטות: "כן"
האם מסמך שהיה מגיע לראש הממשלה גולדה מאיר יממה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים היה מונע את ההפתעה מהמתקפה?
אלפרד עיני, עוזר לראש המוסד בתקופה של ערב מלחמת יום כיפור, מתאר התנהלות כושלת של ראשי מערכת הביטחון, שהובילה לכך שמסמך קריטי, שמתריע על פרוץ מלחמה בטווח המיידי, לא הגיע לראש הממשלה
אחרי שהעברתי לראש המוסד התרעה למלחמה שקיבלתי רק יום לפני פרוץ הקרבות בשעות הבוקר המוקדמות, הוא סיפר לי שראש אמ"ן טלפן אליו ומסר לו שיש הכנות של הסובייטים לעזוב את סוריה". למרות כל האזהרות - עדיין ישראל הופתעה בפרוץ המלחמה"."אמרתי לראש המוסד שזה משתלב יפה עם מה שאני הודעתי לו ואז התברר לי שראש המוסד לא הבין את ההודעה הראשונה שלי מספיק. כלומר, ראש המוסד היה חצי ישן כנראה והוא לא הבין שמה שאני מסרתי לו מדבר על התרעה ממשית למלחמה", אמר עיני לוועדת אגרנט. "הוא אמר לי שהוא הולך לטלפן שוב אל ראש אמ"ן שביקש שהמוסד יעביר לו אישית כל הודעה שתגיע בנושא של פתיחה במלחמה, בכל שעה".
בשלב זה עיני נשאל מדוע לא הועברה ההתרעה לישראל ליאור, מזכירה הצבאי של ראש הממשלה מאיר. "לליאור לא מעבירים במקביל אף פעם. מעבירים בדרך כלל בדיעבד, אחרי יום או חצי יום. לא היה לי שום ספק שצריך להעביר את זה לגולדה, אבל לא חשבתי להעביר בעצמי".
לשאלת חבר הוועדה ידין אם לא היה פגם בכך שידיעה חשובה כל כך לא הועברה לראש הממשלה השיב גונן: "תלוי איך אנחנו רואים את הגשת הידיעות לראש הממשלה. בעיניי הגשת חומר לרה"מ לא נועדה לצרכים אופרטיביים. ניקח חודשיים-שלושה לפני המלחמה, נראה שכמעט לא הועברו ידיעות בנושא הכנות למלחמה לראש הממשלה". ההתרעה פשוט נפלה בין הכיסאות?" מקריאת התמליל עולה כי חברי הוועדה התקשו להאמין כיצד ידיעה כל כך חשובה לא הגיעה לראש הממשלה. יגאל ידין שאל: "אצל תת אלוף ליאור, ואולי בעקבות זאת גם רה"מ, הייתה הכרה שחומר גולמי חשוב הם מקבלים באופן אוטומטי מכם, ללא תלות באמ"ן, ואצלכם היה נוהג שאין זה בכלל מתפקידכם להעביר דברים כאלה, דברים אופרטיביים כאלה בעלי חשיבות, לרה"מ, אלא דרך אמ"ן, נוצר פה כאילו משהו שנפל בין שני כסאות, או לא?" ידין המשיך: "אמ"ן לא מפיץ לרה"מ, אתם לא מפיצים לרה"מ. ואם זה לא מופיע בלקט, אפילו ליאור לא יודע שיש דבר כזה, תיאורטית". עיני ענה בפשטות: "נכון". חבר הוועדה השופט לנדוי הוסיף: "אני מבין שכמו תמיד אתם הסתמכתם על הערכה של החומר שנעשתה ע"י אמ"ן, בתור הגוף המעריך". עיני: "לא הערכה, עיבוד". ידין בשלב הזה אמר: "פה, אם אני מבין נכון, קורה דבר כפול מסוכן. כולם מסתמכים על הערכה של אמ"ן; שזה כבר לא טוב או טוב - כל אחד יכול להעריך זאת. פה מסתבר שגם הפצת ידיעות, לא רק הערכה - במידה והדבר נוגע לממשלה - ניתן לשיקולי אמ"ן, במידה שזה נוגע לרה"מ. הפצת ידיעות, לא הערכה". עיני ענה: "כן". http://www.mako.co.il/news-military/israel/Article-31903ed2c73e931017.htm&partner=homepage_jumbo 
הנשיא שימון פרס ''פרס עוד יקבור את כולנו'' (*)
https://rotter.net/forum/gil/24969.shtml#44
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
