פרשות ושערוריות שקשורות להענקת פרסים לאנשים שעשו או אמרו דברים שליליים או שנויים במחלוקת ציבורית  

עמדת "בשער" בעניין מניעת פרס ישראל מפרופ' עודד גולדרייך | 10.4.2021
כותרת: אכזבה ודאגה עמוקה מהחלטת שר החינוך שלא לאשר את מתן פרס ישראל לפרופ׳ עודד גולדרייך
כותרת משנה: דעתו הפוליטית של מועמד לפרס אינה יכולה להוות עילה לפסילתו כזוכה בפרס ישראל
״בשער״ – קהילה אקדמית למען החברה בישראל מביעה אכזבה ודאגה עמוקה על החלטת שר החינוך שלא לאשר את מתן פרס ישראל לפרופ׳ עודד גולדרייך.
״פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל… הזוכים הם אזרחי ישראל… שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל״*.
לפרופ׳ גולדרייך יש שם עולמי על הישגיו יוצאי הדופן במתמטיקה ועל כן נבחר לקבל את הפרס ע״י ועדה מקצועית בלתי תלויה.
חופש הביטוי הינו אבן יסוד במשטר דמוקרטי ולכן ארגון בשער מצטרף לעמדת האקדמיה הישראלית למדעים ונשיאי האוניברסיטאות וקובע כי דעתו הפוליטית של מועמד לפרס אינה יכולה להוות עילה לפסילתו כזוכה בפרס ישראל.
https://www.bashaar.org.il/2021/04/10/%d7%a2%d7%9e%d7%93%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%a8-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%95
https://www.facebook.com/bashaar.org.il/photos/a.463407330392863/4405218942878329

עמדת מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיאיה הקודמים בנושא פרס ישראל בחקר המתמטיקה ובחקר מדעי המחשב
09/04/2021
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיאיה הקודמים מביעים צער ודאגה על כך שבשלב זה נמנעה הענקתו של פרס ישראל בחקר המתמטיקה ובחקר מדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך בשל עמדותיו הפוליטיות.
כפי שציינו במכתבנו לשר החינוך מיום 17 במרס 2021, קנה המידה להענקת פרס ישראל בתחומי המדע הוא מצוינות מחקרית, ובזכותו הפרס שומר על המעמד של אות הכבוד הגבוה ביותר שמדינת ישראל מעניקה למדעניה.
המועצה הוסיפה כי התבטאויות פוליטיות שהן בגדר המותר על פי עקרון חופש הביטוי אינן רלוונטיות להכרעה בעניין הענקת הפרס.
ועדת הפרס חזרה ומצאה את פרופ' גולדרייך ראוי לקבלת פרס ישראל נוכח הישגיו המחקריים המצטיינים. עם זאת, ההכרעה הסופית בעניינו נדחתה בשל בדיקה משפטית בשאלה אם התבטאויותיו הפוליטיות עולות כדי נסיבות חריגות שיש בהן להשליך על מתן הפרס.
מועצת האקדמיה ונשיאיה הקודמים רואים בדאגה רבה עירוב שיקולים פוליטיים בהחלטות הנוגעות למתן פרס ישראל במדעים. בנסיבות אלה יש משום פגיעה במעמדו של פרס ישראל ובמדע הישראלי כולו, וכן במעמדה המדעי של ישראל בעולם.
פרופ' נילי כהן, נשיאה, פרופ' דוד הראל, סגן הנשיאה, פרופ' ידין דודאי, יו"ר החטיבה למדעי הטבע, פרופ' סרג'יו הרט, יו"ר החטיבה למדעי הרוח, פרופ' רות ארנון, הנשיאה לשעבר, פרופ' יעקב זיו, הנשיא לשעבר, פרופ' יהושע יורטנר, הנשיא לשעבר, פרופ' מנחם יערי, הנשיא לשעבר, גב' גליה פינצי, מנהלת האקדמיה
https://www.academy.ac.il/News/NewsItem.aspx?nodeId=658&id=2071
https://www.facebook.com/TheIsraelAcademy/posts/197449295524273

עמדת מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בעניין הענקת פרס ישראל
17/03/2021
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פנתה היום, 17 במרס, במכתב לשר החינוך מר יואב גלנט והביעה בו את עמדתה בנושא פרס ישראל המוענק בתחומים מדעיים.
המועצה פנתה אל השר בתוקף תפקידה של האקדמיה על פי חוק לייעץ לממשלה בעניינים הנוגעים למדע ולמחקר במדינת ישראל.
במכתבה הדגישה המועצה כי קנה המידה היחיד להענקת פרס ישראל בתחומי המדע הוא מצוינות מחקרית, ובזכותו הפרס שומר על מעמד אות הכבוד הגבוה ביותר שמדינת ישראל מעניקה למדעניה.
המועצה הוסיפה כי התבטאויות פוליטיות שהן בגדר המותר על פי עקרון חופש הביטוי אינן רלוונטיות להכרעה בעניין מקבלי הפרס.
המועצה קראה לוועדות הפרס לשקול אך רק שיקולי מצוינות מחקרית בבחירת הזוכים, כדי להבטיח את מעמדו הראוי של הפרס ואת המשך הכרת המדינה בחשיבות המדע ובהישגי מדעניה.
https://www.academy.ac.il/News/NewsItem.aspx?nodeId=658&id=2058
https://www.facebook.com/TheIsraelAcademy/posts/183528780249658

הענקת פרס ישראל בגין מצוינות אקדמית
אנו, רקטורים של אוניברסיטאות מחקר בישראל, קוראים לשר החינוך לאשר את החלטת ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך, היות שהענקת הפרס מבוססת על הערכת ההישגים האקדמיים של המועמד בלבד.
כפי שציין בית-המשפט העליון, "התבטאויות שנויות במחלוקת' הן פעמים רבות כסות להסתייגות מעמדותיו החברתיות, ולעתים הפוליטיות, של מועמד. לעמדות אלה אין בכלל דבר עם שאלת הישגיו המקצועיים והכנסת שיקולים מעין אלה בין שיקוליה של הוועדה עלולה לפגוע במטרותיו של פרס ישראל להוות ביטוי להערכה המקצועית לעשייתם ולתרומתם של חתן או כלת הפרס ובתדמיתו כפרס הניתן משיקולים מקצועיים בעיקרם".
שיקולים אלה הביאו לכך שתקנון פרס ישראל כלל אינו מעניק לשר החינוך סמכות שלא לאשר את החלטת ועדת השופטים. למיטב ידיעתנו, עד היום לא התרחש אפילו מקרה אחד שבו לא אישר השר את החלטת ועדת השופטים, אף שהיו בעבר מקרים שבהם הוענק הפרס למי שהתבטאו בצורה גסה ופוגענית כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית, התבטאויות שרבים, כולל החתומים מטה, מסתייגים מהן בכל דרך אפשרית.
קביעת התקדים הנוכחי, של פסילתו של פרופ' גולדרייך, מדען מבריק ופורץ דרך, על יסוד שיקולים פוליטיים, תביא לפגיעה קשה וחמורה במעמדו של פרס ישראל ובחינוך עליו אנו אמונים.
אנו קוראים לפיכך לשר החינוך לכבד את שיקול הדעת המקצועי של ועדת השופטים, ולאשר את הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך.
פרופ' גור אלרואי (אוניברסיטת חיפה), פרופ' ברק מדינה (האוניברסיטה העברית בירושלים), פרופ' גיא מירון, (משנה לנשיאת האוניברסיטה הפתוחה), פרופ' עודד רבינוביץ (משנה בכיר לנשיא הטכניון), פרופ' זיו רייך (סגן נשיא מכון ויצמן), פרופ' מרק שטייף (אוניברסיטת תל אביב) ופרופ׳ חיים היימס, (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
דקה 28:53, המהדורה המרכזית חדשות 13 11.04.21:
https://13news.co.il/item/the-main-edition/episodes/mm110421-1236094
https://www.news1.co.il/Archive/001-D-438961-00.html

הארץ, מאמר מערכת, 9 באפריל 2021:
בחסות שופטי בג"ץ, ניתן פרס לכל מלשין ובונה רשימות שחורות. כפי שמסרו נציגי המדינה לשופטים, "ציד השמאלנים" עשוי לכלול גם את הזמנת המדען למעין שימוע על דעותיו. חקירה פוליטית של מקבלי פרס ישראל היא סממן מובהק של הידרדרות הדמוקרטיה. שופטי בג"ץ פגעו באמון הציבור בפרס ישראל, וצבעו את מקבליו בהתאם לדרישות השלטון. בשנה שעברה דחה בג"ץ עתירה נגד מתן פרס ישראל בתרבות תורנית לרב יעקב אריאל, שהתבטא בגנות הלהט"ב. הפעם לא ניתנה הגנה על "התבטאויות צורמות ועולבות", המעוגנות בחופש הביטוי.
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.9694998

נורית זרחי כלת הפרס:
"קיבלתי את הפרס הזה מאנשים בתחום הספרות ואני מודה להם על כך. אני לא הולכת לעשות שום דבר מלבד לומר את דעתי שהפרס לא ניתן על דעות פוליטיות, אלא על הישגים בתחום. מדינת ישראל מרוויחה הרבה מהאנשים המקצועיים ואין טעם לפשפש בדעות שלהם ואין למנוע ממנו את הפרס"

פרופ' בן עמי שילוני חתן הפרס:
"אם אנו רוצים להיות דמוקרטיה, אי אפשר לשלול מאדם משהו על סמך דברים שאמר או עשה בהקשרים אחרים. לאדם גם מותר לשנות את דעתו ועמדותיו. אם אנחנו מונעים ממנו משהו על סמך הדברים האלו, אנחנו הופכים להיות מדינה טוטליטרית. אדם נשפט על הישגיו ולא על פי דעותיו או דברים שעשה בעבר".
https://www.ha-makom.co.il/post-new-gold-pras

מיכל בת אדם, כלת הפרס:
גלנט, כאן מיכל בת אדם
בתגובה על "גלנט: נבדוק אם התנערותו של פרופ' גולדרייך מתנועת החרם כנה", מאת אור קשתי ("הארץ", 9.4) ו"ההישגים המזהירים של גולדרייך", מאת שמעון שוקן ואלון רוזן ("הארץ", 7.4)
לכבוד שר החינוך מר יואב גלנט,
שלום לך אדוני השר, עברו שבועות קצרים מאז התקשרת להודיע לי שאני מקבלת את פרס ישראל בקולנוע ומה מאוד שמחתי לשמוע את מלותיך. היום אני עצובה שמא השמחה הזאת נשמטת ממני בגלל החלטתך לא לתת את הפרס לפרופ' עודד גולדרייך. אני חושבת שיופיו וכוחו של הפרס שהוא ניתן על ידי המדינה, על ידי העם כולו, שהוא בנוי על הרוח ומופשט מכל פוליטיקה. אני פונה אליך בבקשה לחזור ולחשוב על החלטתך, להיות אמיץ ולעמוד ולהגן על הדבר היקר לנו כל כך — חופש הדיבור.
בן אדם שווה בן אדם שווה בן אדם שווה בן אדם, גם אם נולד בארץ אחרת גם אם צבעו אחר, גם אם יש לו דת אחרת ומין אחר וגם אם יש לו דעות אחרות. אני מבקשת אותך בכל לבי לשנות את החלטתך ולתת לפרס החשוב הזה את הכבוד הראוי לו ולנו הזוכים ליהנות מהפרס ולא להשבית את שמחתנו.
בכבוד רב, ובתקווה שמלותי באות אל לבך,
מיכל בת אדם, תל אביב
https://www.haaretz.co.il/opinions/letters/.premium-1.9693861

מאמר של גולדרייך על הפרשה מ-14 במרץ 2021:
https://zoha.org.il/101349

ממכון ויצמן למדע נמסר בתגובה להחלטה: "אנו מצרים ומוחים בחריפות על החלטת שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך. הפרופסור הוא מדען מוביל ומוערך בתחומו אשר למחקרו תרומה משמעותית לקידום המדע והרחבת הידע לטובת האנושות כולה. טיעונים אלה עמדו בבסיסה של המלצת הוועדה להעניק לו את פרס ישראל, אשר מוענק לאזרחים אשר גילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם".עוד הוסיפו במכון וייצמן: "בחברה דמוקרטית, יש לשמר את עקרון חופש הביטוי כעיקרון על, והתבטאויות פוליטיות אינן צריכות להוות שיקול בהכרעה בעניין מקבלי פרס ישראל. מדינת ישראל נושאת על נס את מצוינות המדע והמחקר המתקיימים בה, ובזכות עבודת מדעניה היא ניצבת בחוד החנית של החדשנות העולמית. על מנת לשמור על מעמדו של פרס ישראל כאות הכבוד הגבוה ביותר שהמדינה מעניקה למדעניה, ראוי היה שהשיקול היחיד להענקתו יהיה מצוינות מחקרית".
https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-878477

עורכי דינו של גולדרייך, מיכאל ספרד וחגי בנזימן, בירכו על ההחלטה אך גם העלו כמה טענות: "אנחנו מרוצים כמובן מההחלטה שניתנה פה אחד לבטל את החלטתו המופרכת והמסוכנת של שר החינוך לשעבר גלנט. עם זאת, החלטת שופטי הרוב להחזיר את הסוגייה להכרעת הדרג הפוליטי מבלי שנקבע שהתבטאויות פוליטיות שאינן עבירה על החוק אינן רלבנטיות לשאלת הזכאות לפרס - מצערת, וצריכה להדאיג את כל שוחרי חופש הביטוי בישראל".
https://www.kan.org.il/item/?itemid=111368

פסק הדין של בג"ץ באוגוסט 2021:
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/decision2199-21/he/2199-21.pdf

ד"ר יובל יועז:
"הענקת פרס ישראל לרב חשוך וקנאי עוררה זעם מצד קבוצות באוכלוסייה, אך לפסק דינו של בג"ץ לא היה שום היבט תקדימי. זה שנים רבות מוגשות עתירות לבג"ץ נגד זכייתם של אנשים שונים בפרס היוקרתי, ופעם אחר פעם בג"ץ דוחה את העתירות באותו נימוק – להתבטאויות של מועמדים לפרס בנושאים שאינם נוגעים במישרין לפועלם המקצועי, אין מקום במערך השיקולים שעל ועדת הפרס לשקול. הסיבה לכך כפולה: הן משום שהפרס אמור לשקף את ההצטיינות המקצועית של הזוכים ותו לא, והן כדי להימנע מפגיעה בחופש הביטוי של הזוכים."
https://www.zman.co.il/212947/popup

אבישי בן חיים: "שלילת פרס ישראל מפרופ' גולדרייך היא חלק ממגמת הגבלת חופש הביטוי בפרט והדמוקרטיה בכלל בישראל. היה עדיף להעלים עין, כמיטב הפרקטיקה של המסורתיות המזרחית לניהול חברה מקוטבת. (מיותר לומר ששוגים אנשי ימין שלא מבינים שזה לא ייעצר אצלו, אלא יעצים את הלגיטימציה לעשות את זה גם להם)".

מיכל רוזין: "פרס ישראל ניתן על מצוינות במתמטיקה, לא על עמדות פוליטיות. שרת החינוך שגתה בהחלטתה לא להעניק את פרס ישראל לפרופ׳ גולדרייך. החלטה שגויה מהותית ומשפטית. המשך רדיפת אנשים בשל דיעותיהם, זו לא ממשלת שינוי."

דן מרגלית: "אם אכן נחלץ פרופ' עודד גולדרייך למען תנועת החרם על ישראל בגרמניה וקרא להחרים את אוניברסיטת אריאל אני שולל כליל את עמדותיו. אך שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון יכלה להציג את ישראל בהדרה אילו החליטה להעניק לו את פרס ישראל חרף עמדתו המקוממת. היא החמיצה לעצמה ולאומה".
https://www.ice.co.il/media/news/article/835855

אור רביד מ-N12: השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאוי פרייג' בשבת תרבות בהיכל התרבות יד לבנים ברעננה: "ההחלטה לקחת את הפרס ישראל מפרופסור גולדרייך זו החלטה אומללה של השרה שאשא-ביטון, מאחר וברגע שמכניסים את הפוליטיקה לאקדמיה זה פוגע בחופש הביטוי וזו עילה לא צודקת לקחת את הפרס"
https://t.me/N12Updates/110389

ההחלטה המלאה של שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון לא לתת לגולדרייך את הפרס:

הנדון: פרס ישראל – החלטה
בבג"ץ 21/2199 ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה, חקר
מדעי המחשב נ' שר החינוך )2021.8.12 ,)קבע בית המשפט בדעת רוב )השופטים סולברג ו-וילנר(, כי
עלי להכריע אם לאשר את המלצת ועדת השופטים להעניק לפרופ' גולדרייך את פרס ישראל בתחום
חקר המתמטיקה וחקר מדעי המחשב.
אזכיר, כי ביום 2021.2.8 החליטה ועדת השופטים להעניק את פרס ישראל בתחום המתמטיקה וחקר
מדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך נוכח הישגיו ומצוינותו בתחומי מחקר אלו. שר החינוך דאז, ח"כ
יואב גלנט, פנה מיד לוועדת הפרס על מנת שתבחן מחדש את החלטתה. הוועדה קיימה שתי ישיבות
בנושא, והחליטה להותיר את ההחלטה על מכונה. בסופו של יום, ואגב העתירה כאמור, החליט שר
החינוך דאז, שלא לאשר את המלצת הוועדה, על יסוד תפיסתו כי הוא רשאי להביא בחשבון גם
שיקולים לבר מקצועיים אשר בכללם תרומת המועמד למדינת ישראל.
השופטים הכריעו בעתירה, פה אחד, כי שגה שר החינוך דאז, בקובעו כי הוא רשאי לשקול בצד
השיקולים המקצועיים, גם שיקולים 'חיצוניים', ולהעמידם כשיקולים שווים אלו מול אלו. יחד עם
זאת, קבע בית המשפט, כי על-פי ההלכה הפסוקה רשאי שר החינוך, במקרים חריגים, לדחות את
המלצת הוועדה, בהתבסס על שיקולים לבר מקצועיים, הנוגעים להתבטאויותיו של המועמד, ופועלו
בזירה הציבורית. נוכח האמור קבע בית המשפט, בדעת רוב, כי יש להשיב את ההכרעה לפתחי על מנת
שאכריע: האם יש בחתימת פרופ' גולדרייך על העצומה בראשית שנת 2021 ,משום נסיבה חיצונית
חריגה ויוצאת דופן המצדיקה לשלול ממנו את קבלת פרס ישראל.
לאחר שהוצג לפנ י מרחב שיקול הדעת הנתון לשר החינוך בהחליטו אם לאשר את החלטת ועדת הפרס,
לאחר שעיינתי בהכרעת בית המשפט בעתירה זו ובעתירות קודמות, באתי לכלל מסקנה כי לא נכון
להעניק לפרופ' גולדרייך את פרס ישראל, על אף מצוינותו והישגיו האקדמיים המרשימים. לגישתי,
חתימתו של פרופ' גולדרייך על העצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל בראשית שנת 2021 ,

באה בקהל אותם מקרים 'חריגים' המצדיקים שלא להעניק למועמד את הפרס, על אף הישגיו
המקצועיים הבולטים. אסביר.
1 .אין חולק כי פרס ישראל נושא אופי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי. פרס ישראל מוענק עבור
הצטיינות ותרומה מקצועית, ובתור שכזה מקבלו אינו מחויב להתנזר מביטוי עמדות השנויות
במחלוקת ציבורית. יחד עם זאת, וכפי שציינו השופטים בפסק הדין בעתירה, בהתאם להלכה
הפסוקה, ועדת הפרס ושר החינוך, רשאים לשקול במקרים החריגים המתאימים, גם שיקולים
"חיצוניים" שאינם נוגעים למידת מצוינותו של מקבל הפרס. כך למשל, בבג"ץ 08/2454 פורום
משפטי למען ארץ ישראל נ' שרת החינוך )2008.4.17 )קבע בית המשפט, כי ניתן יהיה לשלול את
פרס ישראל ממועמד שעשה שימוש בביטויים גזעניים קשיים כלפי אדם או ציבור מסוים, או ששלל
את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסית לגזענות ואלימות ועוד. בית
המשפט הדגיש באותה פרשה, כי אין מדובר ברשימה 'סגורה' של מקרים, ויכול שגם במצבים
נוספים ניתן יהיה לשלול ממועמד את הפרס.
2 .היועץ המשפטי לממשלה והשופטים בעתירה סברו, כי גם קריאה לחרם על מדינת ישראל, באחת
מן הדרכים הנזכרות בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011 - עשויה
להוות נסיבה רלבנטית, הראויה לבחינה במסגרת אותם שיקולים חיצוניים )פסקה 18 לחוות דעתו
של השופט עמית; פסקאות 4-5 לחוות דעתו של השופט סולברג; פסקה 12 לחוות דעתה של
השופטת וילנר(.
3 .אציין בתמצית את ההתבטאויות אשר בעטיין סבר שר החינוך דאז, כי אין לאשר את המלצת ועדת
השופטים, ולהעניק לפרופ' גולדרייך את הפרס:
א. מכתב נגד אוניברסיטת אריאל ונגד אוניברסיטת בר אילן )2005 – )מכתב שעליו חתומים
מספר אנשי אקדמיה לעיתון ה"גרדיאן" הבריטי, שבו נטען כי אוניברסיטת אריאל מנוגדת
לחוק הבינלאומי. כמו-כן, נכללה באותו מכתב קריאה לחרם של ארגון אקדמי בריטי על
אוניברסיטת בר אילן בשל שיתוף הפעולה בינה לבין אוניברסיטת אריאל.
ב. עצומה נגד חברות המאפשרות לכיבוש להימשך )2008 – )עצומה עליה חתומים עשרות
אנשים הקוראת לכנסייה המתודיסטית המאוחדת לתמוך בהצעה שלא להשקיע בחברות
ש"מאפשרות לכיבוש להמשיך", תוך התחייבות ש"החתומים מטה נריע ליוזמתכם האמיצה,
ונקווה שהדבר יהווה דוגמה להרבה אחרים ללכת בעקבותיה".
ג. עצומה נגד חוק החרם )2011 – )עצומה עליה חתומים מאות אנשים, ביניהם אנשי אקדמיה
וזוכי פרסי ישראל שמטרתה להביע מחאה פומבית נגד חוק החרם, תוך קריאה להחרים
מוצרים שמקורם ביהודה ושומרון.

ד. מאמר בנושא ההצדקות להטלת חרם )2014 – )מאמר פרי עטו של פרופ' גולדרייך הדן
בהצדקות להטלת חרם וניתוח הסוגיה מזוויות שונות.
ה. עצומה נגד ההשוואה בין תנועת ה-BDS לאנטישמיות )2019 – )עצומה המופנית אל מפלגות
בגרמניה, נוכח הצעות שעלו בפרלמנט הגרמני להשוות את תנועת ה-BDS לאנטישמיות.
בעצומה נטען שתנועת ה-BDS קשורה לקידום זכויות האדם של פלסטינים, ואין לראותה
כתנועה אנטישמית.
ו. עצומה נגד אוניברסיטת אריאל )2021 – )עצומה עליה חתומים כ-500 אנשים שבה נטען כי
האיחוד האירופי מעניק לגיטימציה למוסדות אקדמיים ישראליים הפועלים בהתנחלויות לא-
חוקיות ובכך אינו עומד בכללי האיחוד האירופי עצמו. למעשה, בעצומה ישנה קריאה לאיחוד
האירופי להפסיק שיתופי פעולה של מוסדות, או תכניות הקשורים לאוניברסיטת אריאל.
4 .לגישת היועץ המשפטי לממשלה, אין במכתבים או בעצומות שנסקרו לעיל כדי לגבש עילה שלא
לאשר את המלצת ועדת השופטים להעניק לפרופ' גולדרייך את פרס ישראל. על-פי עמדתו, חלק
מהמעשים נעשו זמן רב קודם שנחקק חוק החרם, ובחלקם אין קריאה ישירה לחרם. יחד עם זאת,
בדעת רוב סברו השופטים כי לגבי העצומה נגד אוניברסיטת אריאל מראשית שנת 2021 ,עשויה
לעורר קושי ועל כן יש להשיב את ההכרעה אל שרת החינוך בכדי שיוכרע האם יש בחתימת פרופ'
גולדרייך משום נסיבה חיצונית חריגה, ויוצאת דופן המצדיקה לשלול ממנו את פרס ישראל.
5 .בעצומה מראשית שנת 2021 נכתב, כי האיחוד האירופי נותן לגיטימציה למוסדות אקדמיים
ישראלים, הפועלים בתחומי יהודה ושומרון, בכך ששיתף את אוניברסיטת אריאל בתכנית מחקר
במימונו, וזאת בניגוד לכללים שקבע האיחוד האירופי בעניין זה. עצומה זו מהווה קריאה לאיחוד
האירופי להפסיק שיתופי פעולה של מוסדות או תוכניות הקשורים לאוניברסיטת אריאל,
ולהפסיק את מימונם. קריאה זו מהווה, למעשה, קריאה לחרם על אוניברסיטת אריאל.
6 .סעיף 1 לחוק החרם מגדיר "חרם על מדינת ישראל" כך: "הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי
או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, ממוסד ממוסדותיה או
אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית". מלשון
הסעיף ומתכליתו עולה בבירור כי הגדרת חרם מתייחסת גם לחרם המופנה כלפי אוניברסיטת
אריאל לבדה )ראו והשוו פסקה 5 לפסק דינו של השופט סולברג ופסקה 12 לפסק דינה של השופטת
וילנר בבג"ץ(.
7 .הלכה למעשה, פרופ' גולדרייך כאקדמאי מן השורה הראשונה, שצמח באקדמיה בישראל ונהנה
מחסותה וממשאביה, ניסה למנוע קשרים אקדמיים וכלכליים, ממוסד ציבורי - אוניברסיטת

אריאל - רק מחמת מיקומו הגיאוגרפי. קריאה זו לחרם על מוסד אקדמי ישראלי עולה לשיטתי
כדי נסיבה 'חיצונית' חריגה המצדיקה לשלול ממנו את קבלת הפרס היוקרתי.
8 .לא נסתר מעיני כי במשך שנים נזהר בית המשפט מלשלול את פרס ישראל רק בשל התבטאויותיהם
ודעותיהם של מקבלי הפרס. עם זאת, חשוב לעמוד על הסיבה שבעטיה נזהר בית המשפט מלעשות
כך: חשיבותו של חופש הביטוי, המהווה ערך יסודי במשפטנו החוקתי )ראו, למשל: בג"ץ 08/2454
פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' שרת החינוך, פסקה 10( 42008.17 .))הזכות לחופש ביטוי
חשובה במיוחד, מקום שבו עסקינן במחקר אקדמי או ביצירה אומנותית.
לגישתי, המקרה שלפנינו שונה וזאת משני טעמים עיקריים: ראשית, אין מדובר בביטוי והבעת
דעה בעלמא, כי אם בקריאה לעשיית מעשה, לשלילת שיתוף פעולה ומימון כספי ממוסד אקדמי
מוכר; קריאה אשר עומדת כאמור, בניגוד לדין הישראלי. שנית, וזה העיקר, ביטוייו של פרופ'
גולדרייך ביקשו לפגוע בחופש הביטוי האקדמי. לעניין זה ראו דברי השופט עמית: "חרם אקדמי-
תרבותי מהווה סתימת פיות במובן הפשוט של המילה ]..[ אנטי תזה מובהקת לחופש הביטוי
ולרעיון של שוק דעות חופשי. החרם התרבותי-אקדמי על ישראל, נועד לשתק ולהשתיק את
הביטוי הפוליטי, לכפות דעה אחת ו'אמת' אחת" )בג"ץ 11/5239 אבנרי נ' הכנסת, פסקה 12
)42015.15 .))לשיטתי, לא נוכל אפוא להלום מצב שבו באצטלה של שמירה על חופש הביטוי תוענק
הגנה לביטויים שכל תכליתם לפגוע בחופש הביטוי ובניסיון להשמיע דעות שונות במרחב הציבורי.
חופש הביטוי אינו יכול להוות הגנה על ביטויים שמטרתם לפגוע בחופש המחקר האקדמי, ובמגוון
הדעות בחברה הישראלית.
9 .ועוד, בעניינים שנדונו בעבר בבג"ץ, בנוגע לשלילת קבלת פרס ישראל מזוכה מסוים, דובר על
ביטויים חריפים וקשים שהשמיע הזוכה כלפי אוכלוסיות מסוימות. אותם זוכים לא השמיעו
קריאות לחרם על מדינת ישראל, על מוסד מסוים, או על אוכלוסיות כלשהן. בכך שונה המקרה
דנן מכל אותם מקרים.
10 .בהקשר זה חשוב להדגיש, כי מטרתו של פרס ישראל לעודד יצירה ישראלית, מצוינות ומחקר.
קריאה לחרם על מוסדות אקדמיים בישראל, חותרת תחת מטרה זו, שכן היא מבקשת לגדוע את
היצירה, המגוון וחופש הדעות. חרם אקדמי מבקש לקבע עמדות מסוימות, ולשלול אחרות. שלילת
הפרס ממי שמבקש לפגוע בחופש הדעות, מגנה למעשה על תכליותיו ומטרותיו של פרס ישראל,
מגנה על האפשרות ליצור ולחדש. הענקת פרס ישראל למי שמבקש לחבל ולפגוע בעידוד היצירה
והמחקר הישראלי, תחתור תחת התכליות שבהענקת הפרס. אבסורד כזה לא ניתן לקבל.

11 .בנוסף, כאמור לעיל, התבטאויותיו הקודמות של פרופ' גולדרייך נשללו אמנם על-ידי היועץ
המשפטי לממשלה ועל-ידי השופטים שהכריעו בעתירה ככאלו העלולים לגבש עילה שלא לאשר
את המלצת ועדת השופטים להעניק לפרופ' גולדרייך את פרס ישראל )להרחבה ראו פסקה 18
לחוות דעתו של השופט עמית או פסקה 6 לחוות דעתו של השופט סולברג(. עם זאת, במעשים אלו
יש לכל הפחות כדי להעיד כי אין מדובר במקרה חד-פעמי או אגבי, אלא עמדה עקבית לפיה פרופ'
גולדרייך מתנגד לקשרים אקדמיים, ואף כלכליים, עם אוניברסיטת אריאל או עם מוצרים
שמקורם ביהודה ושומרון אך בשל מיקומם הגיאוגרפי.
12 .יתרה מזאת, לטעמי יש לייחס חשיבות מיוחדת לעובדה כי פרופ' גולדרייך הוא איש אקדמיה
הקורא לחרם נגד מוסד אקדמי. בהקשר הזה אבקש לצטט מדבריו של השופט עמית: "קשה
להלום כי איש אקדמיה ישראלי, שפועל במסגרת האקדמיה הישראלית ונהנה מחסותה, ישתתף
בקריאה לחרם על האקדמיה בישראל. מצב מעין זה הוא בבחינת אבסורד שקשה להעלותו על
הדעת" )פסקה 20 לחוות דעתו(. אכן, בלתי מתקבל על הדעת, שפרופ' רם מעלה, שהגיע למעמדו
הבכיר בזכות מדינת ישראל ומוסדותיה האקדמיים, יוצא נגד מוסד אקדמי של מדינת ישראל,
רק מחמת מיקומה הגיאוגרפי, באופן שעלול לפגוע הן באוניברסיטת אריאל עצמה והן באקדמיה
בישראל כולה. עסקינן במקרה שבו איש אקדמיה, שצמח באקדמיה בישראל, קורא לחרם על
מוסד אקדמי אחר, באופן שחותר תחת המסגרת בה השיג את הישגיו המקצועיים, ומכאן חומרת
המעשה. מעשיו הם בבחינת 'בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן'. משעה שבחר פרופ' גולדרייך
לזרוק אבן באקדמיה הישראלית, אין לו להלין אלא על עצמו.
13 .נוכח הטעמים האמורים, נחה דעתי כי חתימתו של פרופ' גולדרייך על העצומה בראשית שנת 2021
נגד אוניברסיטת אריאל, בצירוף הנסיבות המחמירות שהזכרתי לעיל, נכנסת בגדרי אותם מקרים
חריגים ונדירים גם על פי פסיקת בית המשפט העליון ולפיכך החלטתי שלא לאשר את החלטת
ועדת הפרס.