קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #23435
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
שלומי25
גולש אורח
| יום שני ט' בכסלו תשע''ב
15:07 05.12.11 |
  
 
|
דני רוזן פוגע באחותי: אח של אהובה תומר יוצא נגד בן זוגה
| |
דוד טבצ'ניק, אחיה של תנ"צ אהובה תומר המנוחה, שובר שתיקה בת שנה ותוקף את חברה לחיים דני רוזן, על התנהלותו מאז מותה. "הוא רוצה רק פרסום, הוא שחקן ואחותי מתהפכת בקברה אם היא רואה את מה שהוא עושה", הוא טוען בראיון נוקב וכואב. רוזן בתגובה: הטענות מצוצות מן האצבע
שנה עברה מאז אסון הכרמל. שנה חלפה מאז אותו יום חמישי, 2 בדצמבר, שנצ"מ אהובה תומר ז"ל, מי שהייתה מפקדת תחנת משטרת חיפה, דהרה בו בכבישי הכרמל במטרה להציל את חייהם של מי שנלכדו בשריפת הענק. שנה עברה מאז שתומר פגשה באוטובוס צוערי שרות בתי הסוהר, והיא ו-44 הצוערים שהיו בתוכו נלכדו בקיר של אש תופת. ארבעה ימים נלחמה תומר על חייה, אף על פי ש-90 אחוז מגופה כוסו בכוויות קשות מנשוא, עד שנפטרה מהפציעה הקשה.
האישה שהגשימה את חלומה רק במותה - הפכה לתת-ניצב וקיבלה צל"ש - עלתה לא פעם לכותרות בשנה האחרונה, בעקבות ביקורת מרומזת על התנהלותה ברגעיה האחרונים עם אוטובוס הצוערים, ובעיקר עקב דבריו של מי שהיה בן זוגה, דני רוזן. אך מאז מותה לא נשמע קולם של אמה ריבה ושל אחיה היחיד דוד טבצ'ניק. עכשיו הגיע גם זמנו לפרוק את המטען שרובץ על לבו.
אחים, אבל רחוקים
דוד טבצ'ניק ואהובה תומר נולדו בעיר לבוב שבאוקראינה. ב-1 בדצמבר, יום לפני שאחותו נקלעה לתופת האש שסיימה את חייה, חגג טבצ'ניק יום הולדת 63 מר במיוחד. "לפני שנה בדיוק, יום לפני האסון, כשחגגתי יום הולדת, הרמתי לאהובה טלפון בשעות הצהריים", משחזר האח. "אמרתי לה, 'מה זה, לא אומרים מזל טוב לאח היחיד שלך?'. היא צחקה וענתה, 'חכה, עוד לא נגמר היום'".
תשע שנים הבדילו בין שני האחים לבית טבצ'ניק. ב-1959 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בקריית אתא. טבצ'ניק מודה שפער הגילאים וסיבות נוספות גרמו לכך שהוא ואחותו לא היו קרובים מאוד. "יצאתי מהבית בגיל צעיר יחסית", הוא מספר, "הלכתי לפנימייה בהוד השרון-מגדיאל ולאחר מכן לבית הספר הטכני של חיל האוויר, כך שלא ממש גדלתי עם אהובה בבית בקריית אתא. אחרי הטכני המשכתי לצבא והתחתנתי. לא הצלחנו לבלות ביחד הרבה כאח ואחות, ובאופן טבעי זה גרם לכך שלא היינו קרובים במיוחד".
אהובה תומר נישאה ב-1980 לשלמה תומר, אך הזוגיות לא החזיקה זמן רב והשניים התגרשו אחרי שנתיים. טבצ'ניק
רכש את דירתם של בני הזוג בקריית חיים אחרי שתומר עזב את הארץ בעקבות עסקים כושלים. אך גם הרכישה לא הצליחה לקרב בין האחים. "החיים המשיכו ואהובה, שהייתה קצינת חיב"ה (חיילות בשירות המשטרה – א"ש) בצבא, התגייסה למשטרה ב-1982'", ממשיך טבצ'ניק. "גם אז לא התקרבנו מאוד זה לזו. כשכבר ניסיתי להתקרב יותר, אז היא התחילה לחיות עם אותו דני רוזן".
לא לחינם טבצ'ניק מדגיש את המילה "אותו"; חיבה יתרה הוא לא רוחש לו. "כואב לי לומר את זה, אבל במשך כל השנים רוזן עשה הכול כדי להרחיק אותה כמה שיותר מהמשפחה שלה", הוא אומר בכעס גלוי. "תארי לעצמך שבמשך 14 שנה ביקרתי בבית שלה רק ארבע פעמים, מתוכן שלוש פעמים לדקות ספורות בלבד. היא אהבה מאוד את הילדים שלי, אבל כאמור הוא עשה הכול להרחיק אותה מאיתנו כמה שיותר. למה? הוא יודע את הסיבות לכך. בכלל, אחרי מותה הגיעו שכנים שלה מהיישוב מנות, שם היא חיה, וסיפרו שהם לא היו בקשר איתה, והכול בגלל שהוא, רוזן, הרחיק אותה גם מהם. הוא היה רב ומסתכסך איתם. זה מרתיח אותי".
ואז שמעתי בחדשות
שיחת הטלפון שערך טבצ'ניק עם אחותו ביום הולדתו לפני שנה, יום לפני האסון, הייתה הפעם האחרונה שדיבר עמה. הידיעה על האסון ועל שאירע לאחותו נודע לו בדרך לא דרך, כפי שהוא משחזר בכאב. "הייתי בעבודה בעיר התחתית בחיפה, ופתאום אנשים התחילו לדבר על שריפה גדולה בכרמל", הוא נזכר. "יצאתי החוצה אל מחוץ למשרד, הרמתי את העיניים וראיתי עשן שחור וכבד מעל ההר. הבנתי שמדובר בעוד שריפה בכרמל, אבל אף אחד לא תיאר לעצמו את גודל השריפה באותו הזמן. חזרתי למשרד שלי והמשכתי בעבודה. לא חשבתי לרגע שאחותי מעורבת בזה, חשבתי שזה עניינם של מכבי האש.
"אחרי זמן מה אני רואה שכל מיני אנשים בעבודה מקבלים טלפונים ופתאום קמים ויוצאים מהחדר שישבתי בו איתם. פתאום כולם ישבו בחדרים אחרים ואני נשארתי לבד, והם נמנעו מכל מגע וקשר עין איתי. עדיין לא הבנתי שמשהו קורה, אבל החלטתי בפעם הראשונה באותו היום לפתוח את הטלוויזיה ולראות אם יש דיווח על השריפה. אני פותח את ערוץ 2, ובאותו רגע הכתב מדבר על אהובה ואומר: 'אלה המילים והקשר האחרון שנשמעו מאהובה תומר'. נתתי מכה עצומה על השולחן שלי, אני לא מבין איך הוא לא נשבר מזה, הבנתי שמשהו קרה, אבל לא תיארתי לעצמי את גודל האסון".
בעוד טבצ'ניק מנסה להבין מה קורה, הגיעה למקום רעייתו שעבדה בסמוך. "מיד כשראיתי אותה הבנתי הכול", הוא מספר בקול רועד. "הבנתי שקרה משהו נורא לאהובה. אשתי קיבלה טלפון מחבר טוב שלנו – מיקי, שוטר בנמל חיפה שהיה בקשר הדוק עם אהובה. הוא בישר לה שאהובה נספתה באש. מיקי התקשר שוב לנייד של אשתי, ונוצר מצב אבסורדי שאני הייתי צריך להרגיע אותו. הוא פרץ בבכי קורע לב - כמו שוטרים רבים אחרים, הוא אהב אהבת נפש את אהובה".
באותו הרגע טבצ'ניק החליט שהוא לא רוצה שאמו הקשישה תקבל את הבשורה המרה באותה הדרך שהוא קיבל אותה. הוא נכנס לרכב והתחיל לנסוע לביתה בקריית אתא. בדרך קיבל טלפון מנטע - חברה קרובה של אהובה, העובדת בבית החולים כרמל בחיפה. "היא אמרה לנו שאהובה לא מתה, שהיא סובלת מכוויות קשות ונאבקת על חייה", הוא מספר. "הקל עליי לדעת שאני לא צריך לבשר בשורה קשה יותר לאמי. התקשרתי אליה מהדרך ואמרתי לה שאני רוצה לקפוץ אליה לכמה דקות. היא הבינה מיד שמשהו לא בסדר ושאלה אותי 'מה קרה?'. התחמקתי ואמרתי לה ששום דבר לא קרה ושאני קופץ רק לרגע".
עם הגיעו לבית האם ריבה בקריית אתא ראה טבצ'ניק קבוצה של קציני משטרה מתחת לבית. "מיהרתי לצאת מהרכב וביקשתי שלא יעלו לאמי. אני נכנסתי ראשון לאמא שלי, שהייתה קשורה מאוד לאהובה, ובישרתי לה את מה שידעתי. אמא התחילה לצרוח ולבכות. היא קיבלה את זה מאוד-מאוד קשה", הוא מספר. "הייתה אהבה גדולה בינה לבין אהובה. מאז המוות של אהובה החלטתי להעביר את אמא לדיור מוגן בקריית מוצקין, ליד ביתנו בעיר, שם היא מרגישה יותר טוב מאז האסון".
http://www.nrg.co.il/images/archive/465x349/1/288/643.jpg
שרידי מכוניתה של אהובה תומר ז''ל צילום: מקס ילינסון
ארבעה ימים נלחמה אהובה תומר בכוויות ב-90 אחוז מגופה. "היא הייתה אישה ענקית, אין בן אדם במשטרה שלא העריץ אותה ואהב את האדם שהייתה", אומר טבצ'ניק ומתוודה: "אני בעצם הכרתי את אחותי באמת רק לאחר מותה. את כל הסיפורים עליה לא הכרתי, כי היא מעולם לא סיפרה לנו אותם. בשבעה שמעתי למשל סיפור מחבריה למשטרה על קרב יריות שהיא השתתפה בו, ובזמן שכל הגברים השוטרים הסתתרו היא עמדה ולא פחדה מכלום. כל השוטרים סיפרו על הביצים שהיו לה; איך היא נלחמה על שוטרים שרצו להדיח אותם, איך היא דאגה לאנשים שלה כאילו היו ילדיה.
"בזמן השבעה הראו לי תרשים של מה שארע כשהיא ניסתה לחלץ את אוטובוס הצוערים. כבר באותו הרגע שאלתי את ניצב דן רונן, מפקד המחוז דאז, כמה שאלות נוקבות. כאב לי שהתחילו דיבורים על זה שהיא עשתה שגיאה בקבלת ההחלטה; אף אחד לא ידע שהיא בכלל נסעה באותו כביש כי אמרו לה שיש שתי משפחות שנלכדו ברמת מונסון. היא לא ידעה שיש אש בכביש הזה. בכיוון השני חלף בדיוק הרכב של מפקד מרחב חוף דאז רוני עטיה; הוא ברח מהאש. בתחקיר לאחר מכן הוא טען שמערכת הקשר נפלה ולכן לא יכול היה לומר לאהובה לא לנסוע לכיוון ההוא. הוא טען שנופף לה ביד. אני לא מבין, אם הוא ידע מה קורה שם, למה הוא לא חסם אותה ברכבו?
"אהובה עברה דרך האש והגיעה לאוטובוס הצוערים. יש תצלומי לוויין שהגיעו לידי מבקר המדינה שרואים בהם בבירור את אהובה מכוונת את האוטובוס לנסוע למטה, לכיוון מקום ירוק ללא אש, שניות לפני שהאש הגיעה אליהם. מה שקרה הוא שתוך פחות משתי דקות קרה דבר בלתי נתפס, התרומם מולם קיר אש שלא היה שם קודם לכן. אהובה הפנתה אותם לכיוון הנכון, היא לא עשתה טעות.
"שאלתי את ניצב רונן, 'אני לא מבין, מה אתם חושבים שהיא הלכה לעשות שם, להשתין על האש כדי לכבות אותה?', הרי היא דהרה לכיוון ההוא כדי להציל את שתי המשפחות, היא לא ידעה בכלל על האוטובוס. שאלתי אותו: 'תאמר לי את האמת, אהובה יכלה לחלץ את עצמה מהדבר הזה?'. הוא עשה תנועה של ביטול עם היד ואמר, 'בשנייה ובקלות היא יכלה לצאת מזה'. אבל אהובה לא מפקירה אנשים, כל חייה אהובה נתנה הכול למען כולם".
http://www.nrg.co.il/images/archive/465x349/1/289/885.jpg
האוטובוס עולה באש בשריפה בכרמל צילום: אלי יבלינוביץ
דני רוזן פוגע באחותי
"את יודעת מה הכי כואב לי?", שואל טבצ'ניק, "שערב לפני שהיא נפטרה - כשהיא נלחמת כמו לביאה במצב שאחרים לא היו שורדים בו אפילו יום אחד – באו הרופאים ואמרו לנו שיש להם בשורות טובות. הם סיפרו שעשו לה בדיקה שהראתה שהיא מגיבה טוב ונראה שאין לה נזק מוחי. היא גם הגיבה לכאב, וכל אלה היו סימנים טובים. הרופאים גם הטיסו מיפן עור סינטטי מיוחד, הכי טוב בעולם, שסנטימטר מרובע שלו עולה 50 אלף יורו. המפכ"ל והשר לביטחון פנים חתמו מיד ואישרו את התקציב להביא לה אותו. הכול נראה אופטימי, ואז למחרת בבוקר כל המערכות בגוף שלה קרסו והיא הלכה לעולמה. המפכ"ל דודי כהן ספד לה אז ואמר, 'אהובה, החזקת מעמד עד שכיבו את השריפה בכרמל וידעת שכולם בסדר', וכך באמת היה".
טבצ'ניק לוקח אוויר ומוסיף וידוי מצמרר: "את יודעת מה? אולי עדיף שהיא לא שרדה. היא לא הייתה מסוגלת לשאת את המראה שלה עם 90 אחוז כוויות. היא לא הייתה יכולה לחיות עם זה. תביני, אהובה הייתה אישה יפה, מטופחת, אסתטית. אני אספר לך משהו: במשך השנה שחלפה מתקשרת אלי דלה, הקוסמטיקאית שלה, ואומרת לי שהיא מתגעגעת לאהובה, שקשה לה שהיא לא מגיעה יותר. גם מוכר הפרחים מנהריה, שהיא הייתה קונה אצלו פרחים בכל יום שישי, מתקשר ובוכה מגעגועים אליה. היא אהבה דברים יפים".
טבצ'ניק חוזר אחורה ומספר עוד על חייה של אחותו. "כואב לי שהאישה הזאת, שהשקיעה את כל כולה בקריירה ובמשטרה, לא זכתה להיות תת-ניצב בחייה, אלא רק עם מותה קיבלה העלאה בדרגה ואת עיטור המופת. כשהיא סיימה את קורס הקצינים במשטרה לפני שנים רבות היא הייתה בין הנשים הבודדות שעשו זאת. ראיינו אותה אז לגלי צה"ל ושאלו אותה 'לאן תרצי להגיע?'. היא לא חשבה פעמיים וענתה, 'מה זאת אומרת, אני אגיע להיות מפכ"ל'. והיא הייתה עושה את זה", קובע טבצ'ניק.
בסוף שנות התשעים הואשמה תומר, עם בן זוגה לחיים דני רוזן, בקבלת כספים במרמה. לאחר משפט ממושך השניים זוכו, אולם הפרשה עיכבה משמעותית את התקדמותה של תומר בסולם הדרגות במשטרה. "לולא בן הזוג שלה שסיבך אותה, ולולא היא שהחליטה לשתוק באותו זמן, אהובה יכלה להגיע הרבה יותר רחוק ממה שהגיעה אליו", אומר טבצ'ניק בלהט. "שוטרים שנמצאים איתי בקשר בשנה האחרונה אמרו לי לא פעם, 'לאהובה היה חיסרון אחד, וזה דני רוזן'. וזה נכון.
"הבן אדם הזה, האפס הזה, ממשיך לחיות רק על רוחה של אהובה. את כל הרעש שהוא עושה מאז מותה הוא עושה רק כדי לפרסם את עצמו. מי בכלל היה יודע מי הוא בלי אהובה? אנחנו ניתקנו איתו כל קשר ומגע, אני ואמי. כל ההתפרצות שלו אז על אלי ישי ובנימין נתניהו הייתה מביישת את אהובה אם היא הייתה בחיים. היא בוודאי מתהפכת בקברה אם היא רואה את כל הבלגן שהוא עושה. כל התגובות השליליות בטוקבקים על אהובה הן בגללו. הוא מקלקל את השם שלה ולא מאדיר אותו, כמו שהוא צריך לעשות".
מה דעתך על תביעת הנזיקין בסך שני מיליון שקלים שרוזן הגיש ונדחתה על ידי בית המשפט?
"זה היה רק כדי לפרסם את עצמו שוב על הגב של אהובה, וטוב שדחו את זה. הכול היה פרסום זול. מי צריך את כל הבלגן שהוא עושה עם אלי ישי, שהוא לא רוצה שיגיע לאזכרה שלה? אם ישי לא היה אדם דתי הוא כבר היה עונה לו כמו שמגיע לו".
אז איך לדעתך היא חיה 14 שנה ויותר עם אדם כזה?
"אני הכרתי אותו בחצי השנה הראשונה שהם היו ביחד. בהתחלה הוא מרשים, אבל אחר כך מתגלה הכול. תביני, אחרי מותה של אהובה הגיע עורך דין כדי להחתים 22 זוגות ידידים של רוזן ואחותי על כך שהם היו ידועים בציבור. אף אחד לא הסכים לחתום לו, כי הם לא אהבו את הבן אדם. אחרי מותה הגיעו כל מיני אנשים מהיישוב מנות לאמא שלי ואמרו לה, 'אנחנו לא מכירים את אהובה, אבל שמענו שהיא הייתה אדם מדהים'. בטח שהם לא הכירו אותה, גם שם רוזן דאג לנתק אותה".
לפני כחודש וחצי העניק דני רוזן ריאיון נרחב, דיבר בו על החיים ללא אהובה וסיפר על כמה שהוא מתקשה להמשיך לחיות בבית שחלקו במושב. טבצ'ניק רותח כשהוא נזכר באותו הריאיון. "בטח שהוא יצא מהבית הזה. לא בגלל שקשה לו; הוא יצא משם כי הבית הולך למכירה, כי חציו הורש לאמי, זה לא הבית שלו. בכלל, הוא לא יכול להחזיק את הבית הזה ולשלם את המסים עליו בלי אהובה".
רוזן שחקן קולנוע
באותו הריאיון רוזן סיפר גם כי הוא השאיר את כל הרהיטים בבית ופרחים בכל חדר, כמו שאהובה אהבה, וכי הוא פוקד את הבית כל יום. "אלה שטויות ושקרים", אומר טבצ'ניק. "באותו היום שקראתי את הדברים האלה נכנסתי לרכב ונסעתי לבית. ונחשי מה? הבית ריק לגמרי, כלום הוא לא השאיר שם. הוא גם סיפר שהוא פוקד את הקבר שלה ארבע פעמים בשבוע ומניח עליו ורד; לא היה מעולם. הוא דואג לשים ורד לפני תאריכים כמו יום ההולדת שלה כדי לעשות הצגה בפני האנשים. הוא לא פוקד כל יום את קברה, רחוק מזה".
טבצ'ניק לא נרגע וממשיך לתקוף את רוזן: "הוא עושה נזק לתדמית של אהובה. אני רוצה שיזכרו את אחותי בלי שום קלקולים מהצד שלו, שיזכרו את מי שהיא הייתה – אישה ענקית בנפש ובאישיות שלה. אני רוצה שהוא יפסיק להופיע בתקשורת בהקשר שלה, שיניח לה. הוא שחקן קולנוע, ואני נזהר מלכנות אותו רמאי בפוטנציה - הוא שחקן קולנוע".
ביום ראשון שעבר התקיימה אזכרה לאהובה תומר, לפי התאריך העברי. את האזכרה פקדו בני משפחתה, חברים וקציני משטרה. לאזכרה הזאת רוזן לא הגיע, וטבצ'ניק ממהר להסביר מדוע. "הוא אמר שהוא מחרים את האזכרה בתאריך העברי כי לדעתו אחותי לא הייתה אישה מאמינה. גם אני לא אדם דתי, אבל אנחנו משפחה יהודית, ולכן צריך לעשות לה אזכרה כדת וכדין. אבל מר רוזן החליט לערוך לאחותי אזכרה אזרחית, כמו לנוצרים, עם מקהלה, בתאריך האזרחי של יום מותה - 6 בדצמבר.
"מי שמע על אדם שעושים לו שתי אזכרות? אם מר רוזן החליט שהוא לא מאמין באלוהים, אז גם אחותי לא האמינה? כשהוא ימות, הוא יאהב את זה שבנו לא יקרא עליו קדיש? אני יכול לומר לו שגם אם אחותי לא הייתה אישה דתייה, היא בטח לא הייתה מסתכסכת עם אלי ישי וש"ס".
טבצ'ניק מחכה, כמו משפחות ההרוגים האחרות, למסקנות מבקר המדינה על האסון, אך מבהיר: "אני לא מחפש עריפת ראשים, אני מכבד מאוד את האנשים שהיו שם. לא היה כשל של אנשים, היה כשל מחשבתי של המערכת כולה. בסך הכול הייתה לי אחות שלא ידענו עד כמה היא הייתה גדולה מהחיים. היא הייתה אישה מיוחדת במינה, אין דברים כאלה. אני גאה להיות אחיה ומתגעגע אליה מאוד".
דני רוזן מסר בתגובה לכתבה כי "קראתי את טענותיו ואמרות השפר של דוד, אחיה של אהובה, ולהלן תגובתי: לא היו דברים מעולם. פשוט מביש שמועלות טענות כל כך שקריות, הזויות ומצוצות מהאצבע, מה גם שהן פוגעות בכבוד המת. על כך בדיוק נאמר: הפוסל במומו הוא פוסל, ודי לחכימא ברמיזא".
http://www.nrg.co.il/images/archive/465x349/1/380/193.jpg
האזכרה לאהובה תומר צילום: מקס ילינסון
זמן חיפה
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
