העמותה שעוקבת אחר ארגוני השמאל לא רוצה שתדעו מי תורם לה  

אורי בלאו 10.02.2012 20:57 161

המונח "מקארתיזם בישראל" שב ועלה בכנס שהתקיים בחודש שעבר באוניברסיטת תל אביב תחת הכותרת "פוליטיקה של הערכה אקדמית". הקהל הקטן יחסית האזין לדבריהם של אנשי אקדמיה בכירים, שהביעו חשש מהניסיונות להגביל את חופש הדיבור, המחאה והפעילות האקדמית, ממניעים פוליטיים. יומיים לפני הכנס פורסמה כאן ידיעה על החלטתה של קרן פילנתרופית גרמנית, העוסקת בזיכרון היסטורי, להפסיק את תמיכתה בעמותת השמאל הישראלית "זוכרות" (מוסף "הארץ" 20.1). בעקבות זאת התראיין פרופ' גרשון (ג'רלד) שטיינברג, נשיא עמותת "NGO מוניטור", לעיתון "ג'רוזלם פוסט" ובירך על ההחלטה של הקרן הגרמנית: "זה ניצחון משמעותי בקרב (שמטרתו) לחייב קרנות לתת דין וחשבון על תמיכתן בעמותות המעורבות בדמוניזציה (של ישראל)".

באותו ראיון תקף שטיינברג קרן גרמנית אחרת, על שהעבירה תמיכה בסך 6,000 יורו למגזין המקוון 972+. זאת, בין השאר, משום שכתבים במגזין "מציגים עמדה חד-צדדית ומעוותת של הסכסוך הישראלי-ערבי המורכב" ומשתמשים לעתים במונח "אפרטהייד" לתיאור המציאות בשטחים. מגזין 972+ הוא האחרון, בינתיים, בשרשרת ארוכה של גופים ועמותות הסופגים בשנים האחרונות ביקורת (שיכולה לפגוע בהכנסותיהם) מהארגון שבראשו עומד שטיינברג, מייסד התוכנית ליישוב וניהול סכסוכים באוניברסיטת בר אילן.

"NGO מוניטור", ששמה הרשמי "העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים", היא אחת המבקרות החריפות והקולניות ביותר של ארגוני זכויות האדם והשמאל בשנים האחרונות. מטבע הדברים, מתבקש לבדוק מה מקורות המימון של העמותה המקדשת את ערך השקיפות, וקיבלה עליה את בחינת התנהלותן של עמותות אחרות. מן הבדיקה מתברר שהעמותה ביקשה להטיל חיסיון על פרסום שמו של אחד מהתורמים לה ומקבלת בעצמה מאות אלפי שקלים ממקורות עלומים, כשבמקרה אחד הכסף מועבר דרך הסוכנות היהודית ובמקרה אחר דרך עמותה שהקימה שרי אריסון.

הדו"ח הכספי של NGO מוניטור לשנת 2010. רשימת התורמים בעמ' 10.
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/kesef1.pdf

העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים נרשמה בתחילת 2007 בשם זה, לאחר שרשם העמותות דחה את בקשותיה להירשם בשמות אן-ג'י-או מוניטור או NGO Responsibility, בנימוק שהשם כללי מדי (NGO הם ראשי תיבות של המונח "ארגון לא ממשלתי" באנגלית). על האוריינטציה האנגלוסקסית של העמותה אפשר ללמוד לא רק מהשם שבו היא מוכרת, אלא גם מהעובדה שמי שיתקשר למשרדיה לפני הצהריים ייענה ב"Good morning" חביב. גם השיחה וההתכתבות עם ג'ייסון אדלסטין, מנהל תחום התקשורת והמדיה בעמותה, התנהלו באנגלית.

הפעולות העיקריות של העמותה, לפי דיווחיה לרשם העמותות, הן עריכת מחקרים על גופים לא ממשלתיים הפעילים בהגנה על זכויות אדם בקשר לסכסוך הערבי-ישראלי. בנוסף, העמותה מוציאה דו"חות שבועיים שמתייחסים לפעולות של ארגונים בלתי ממשלתיים שונים, ודו"חות חודשיים אשר נשלחים בדואר אלקטרוני לרשימת התפוצה שלה. העמותה גם עורכת כנסים שנתיים ובאתר האינטרנט שלה מוצגים פרופילים של עמותות וארגונים לא-ממשלתיים, שלטענתה עוסקים בפעילות אנטי-ישראלית ובדה-לגיטימציה של ישראל. ברשימת הארגונים הללו (ראו מסגרת) אפשר למצוא גם כאלו ששימשו מטרה להתקפות מצד הימין הישראלי בשנים האחרונות.

במאמר מנובמבר האחרון המופיע באתר העמותה, וכותרתו "שאלות ותשובות", עלתה השאלה: "כיצד הארגונים הלא ממשלתיים הללו תורמים לקמפיינים פוליטיים ולפעילויות פוליטיות מחוץ לישראל?" זו התשובה שניתנה: "ארגונים לא ממשלתיים מתייגים את ישראל לעתים קרובות כמדינת 'אפרטהייד', מאשימים אותה בהאשמות שקריות אודות 'פשעי מלחמה', מקדמים חרם, משיכת השקעות, וסנקציות (BDS - Boycott, Divestment and Sanctions) נגד ישראל, מגישים תביעות 'לוחמה משפטית' נגד בכירים ישראלים, בין שאר הטקטיקות בהן הם משתמשים".

בפרופילים מוצג מידע על הארגונים, מטרתם המוצהרת, תקציבם ומקורות המימון שלהם, רשימת פעולותיהם ודוגמאות לפעולות "אנטי-ישראליות" שלהם. כך, למשל, בדו"ח שפורסם בינואר 2011 נאמר כי "ארגונים שפועלים במימון אירופי גם מנסים לערער את הלגיטימיות של מערכת המשפט הישראלית בפרט ושל הדמוקרטיה הישראלית בכלל". אחת הדוגמאות שמובאות בדו"ח: "בנובמבר 2010 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל פירסם דו"ח המאשים את פרקליטות המדינה ב'מעילה בתפקידה', ואת בג"ץ ב'אי-התערבות' כאשר זכויות אדם נפגעות לכאורה".

ישי מנוחין, מנכ"ל "הוועד הציבורי נגד עינויים", מגדיר את NGO מוניטור "חלק מחבילה שפועלת בניסיון לפגוע במימון שלנו, כאשר 'אם תרצו' ו'המכון לאסטרטגיה ציונית' מנסים לפגוע במימון שלנו בארץ, והם מנסים לפגוע במימון שלנו מחו"ל" (אחד ממייסדיו של המכון לאסטרטגיה ציונית, עו"ד יואל גולובנסקי, הוא יו"ר NGO מוניטור).

עד כמה פעילותם מצליחה?

"האסטרטגיה הזאת לא עובדת", טוען מנוחין. "נהפוך הוא. נעשה יותר קל לגייס כסף כי יש מצג ברור שרודפים אותנו בגלל עמדותינו האידיאולוגיות והדמוקרטיות". לדעתו, דווקא משום כך "אנחנו רואים התחזקות של ניסיונות החקיקה בישראל, לכאורה לטובת שקיפות אבל בעצם מתוך רצון לפגוע בחופש הביטוי של המחנה שמתנגד למדיניות הממשלה".

הפרדת כוחות

עם הקמת העמותה ישבו אנשי NGO מוניטור ברחוב תל חי 13 בירושלים, בבניין שבו יושבת גם עמותת "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה". נשיא המרכז הוא ד"ר דורי גולד, שהיה שגריר ישראל באו"ם והיועץ המדיני של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקדנציה הקודמת שלו. על פי פרוטוקול של ישיבת הנהלת המרכז, שנערכה ב-19 במאי אשתקד, נראה כי השניים עודם קרובים. גולד (שאגב, עלות שכרו במרכז היא כחצי מיליון שקל בשנה) נעדר מאותה ישיבה בשל מה שהוגדר "התייעצות דחופה ופתאומית בלשכת ראש הממשלה לקראת נאומו של נשיא ארצות הברית אובמה".

המרכז הירושלמי מגדיר את עצמו "מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי". המרכז רשום בישראל כעמותה מאז 1983. על פי הדו"ח האחרון שהגיש לרשם העמותות, היה מחזור הפעילות שלו ב-2010 כשישה מיליון שקלים; 90 אחוז מהסכום הזה הועברו מארגון אמריקאי ששמו Center for Jewish Community Studies (מרכז ללימודי הקהילה היהודית - CJCS), שהוא השלוחה האמריקאית של המרכז. CJCS תרם במשך השנים מיליונים גם ל-NGO מוניטור.

רשם העמותות ביקש משתי העמותות הבהרות על הקשר ביניהן. עורך דין המייצג את מוניטור השיב כי המרכז הירושלמי יספק למוניטור שירותי משרד, וכי שטיינברג הוא "חבר מן השורה" בעמותת המרכז הירושלמי, אולם "אינו נושא (בה) כל תפקיד". חיה הרשקוביץ, מנכ"לית המרכז הירושלמי, הסבירה לרשם במכתב כי NGO מוניטור "התחילה את דרכה כפרויקט אחד מני רבים של המרכז הירושלמי, במסגרת עבודתנו לשמירה על הלגיטימציה של מדינת ישראל במשפחת העמים. החל מ-1.1.2007 נענה ראש הפרויקט לבקשתנו והקים עמותה נפרדת... מאז אותו תאריך פועלת העמותה כגוף עצמאי לחלוטין... ומגייסת מימון משלה ללא כל קשר לעמותת המרכז הירושלמי".

על הרקע להפרדה בין שתי העמותות אפשר ללמוד בין השאר מסיכום ישיבה שקיימו אנשי המרכז הירושלמי באוגוסט 2005, שם עלתה לדיון סוגיית האחריות המשפטית של הנהלת המרכז לפרסומים שונים היוצאים ממנו. בסיכום הדיון נכתב כי גולד הציע "לחפש דרכים משפטיות או מינהליות לצמצום האחריות החלה על המרכז". בשנה השנייה לקיומה העצמאי עברה NGO מוניטור לפעול ממשרדיה הנוכחיים בבניין מגורים בשדרות בן מימון 1, בשכונת רחביה בירושלים.

עם רישומה כעמותה עצמאית דיווחה NGO מוניטור על מטרותיה: "לשמש מכון מחקר ציבורי שיבקר באופן ציבורי ופומבי (לא מפלגתי) את פעילותם של ארגונים שונים, בעיקר כאלה הפועלים בזירה הבינלאומית ובשטחי הרשות הפלסטינית העוסקים בסכסוך הישראלי-ערבי, לבחון את מידת השתקפות הייעוד המוצהר של הארגונים הלא ממשלתיים למען זכויות אדם ומטרות הומניטריות".

באסיפה הכללית של העמותה שהתכנסה ביוני 2011 הסביר שטיינברג כי בהתחשב באופי המחקרי של פעילות העמותה ופרסומיה, המהווים לדבריו אסמכתאות אקדמיות לכל דבר ועניין, יש להוסיף למטרותיה את המחקר המדעי. בישיבה התקבלה החלטה לאשר תיקון ברוח זו במטרות העמותה. עוד הוחלט בישיבה כי "בהתחשב בפעילות המחקרית של העמותה, יישא נשיא העמותה ג'רלד שטיינברג, בנוסף לתוארו כנשיא, גם בתואר 'חוקר ראשי' (PI)".

מימון זר

NGO מוניטור מפגינה רגישות רבה למימון זר של ארגונים בישראל. "קהילת הארגונים הלא ממשלתיים (NGOs) הפכה לעוצמתית ומשפיעה ביותר, במיוחד במצבי סכסוכים מורכבים", נכתב בהצהרת המשימות של העמותה. "לדו"חותיהם, למחאותיהם ולפעילויות הלובינג (שדלנות) שלהם השפעה רבה באומות המאוחדות ועל המדיניות שמאמצות ממשלות רבות. אף על פי כן, עד לאחרונה, ארגונים אלה, שמקבלים תמיכה כספית משמעותית מתורמים נדיבים, מוסדות פילנתרופיים ותקציבי ממשלות, לא עמדו בעצמם בפני ניתוח ביקורתי ועצמאי". מייסדי NGO מוניטור קיבלו עליהם את משימת הניתוח הביקורתי הזה.

בהקשר זה כדאי לדעת, שחלק הארי של הכסף למימון הפעילות של NGO מוניטור עצמה מגיע במשך השנים מחו"ל, ובעיקר מארצות הברית. מאז הקמתה שילשה העמותה את ההוצאות על פעילותה: מ-600 אלף שקל ב-2007 ליותר משני מיליון שקל ב-2010. חלק נכבד מהסכומים הללו משמש למה שמוגדר בדו"חות הכספיים "שכר עבודה ונלוות". כך, ב-2007 הועסקו בעמותה חמישה עובדים בשכר, והוצאו בסעיף זה יותר מחצי מיליון שקל. ב-2010 כבר העסיקה העמותה 27 עובדים בשכר, והוצאו בסעיף זה כ-1.4 מיליון שקל.

בראש רשימת מקבלי השכר ב-2010 נמצא המנכ"ל דב ירדן, ששכרו השנתי (ברוטו) היה 213 אלף שקל. מיד אחריו, עם שכר של 211 אלף שקל, נמצא שטיינברג ואחריהם אן הרצבורג, מנהלת המחלקת המשפטית, ונפתלי בלנסון, עורך אחראי בעמותה (כ-160 אלף שקל כל אחד). על פרסום והדפסות הוצאו ב-2010 כ-227 אלף שקל ועל נסיעות (כולל לחו"ל) כ-162 אלף שקל. גם סך התרומות לעמותה גדל מאוד עם השנים: מ-846 אלף שקל ב-2007 ל-2.8 מיליון שקל ב-2010. חלק נכבד מהתרומות הגיע ממקור אחד - הארגון האמריקאי CJCS, שמאז הקמת NGO מוניטור העביר לעמותה כ-3.2 מיליון שקל.

רשימת מקבלי השכר של NGO מוניטור בשנת 2010
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/sahar1.pdf

על פי תקנות רשם העמותות, על עמותה לדווח על זהות מי שתורם לה יותר מ-20 אלף שקל בשנה. ב-2010 דיווחה NGO מוניטור על תרומה בסך 570 אלף שקל שקיבלה בישראל מהסוכנות היהודית. ואולם, מבדיקת מוסף "הארץ" מתברר כי הסוכנות רק העבירה מחו"ל את הכסף לעמותה. בסוכנות סירבו לומר מה מקור התרומה ומסרו רק כי זו "תרומת צד ג' שהועברה לבקשת תורמים. טרם העברת התרומה לעמותה נבדק כי לעמותה קיים אישור ניהול תקין בתוקף מאת רשם העמותות וכן אישורי מס בתוקף".

ג'ייסון אדלסטין, מנהל תחום התקשורת והמדיה בעמותה, מאשר בתגובתו שהתרומה הגיעה מחו"ל: "כל המידע הפיננסי אודותינו גלוי בפני רשם העמותות, כנדרש על פי חוק. התרומה מהסוכנות היהודית גלויה והיא הגיעה מארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה".

אבל האם ארגון הפדרציות הוא התורם, או שהוא רק תחנה נוספת בדרכה של התרומה? דובר הסוכנות, חביב גור, מסביר את המסלול שעובר הכסף במקרים כאלה: התרומות מועברות לסוכנות היהודית מן "המגבית המאוחדת לישראל" (UIA), שהיא חברה בת של ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), שבעצמו מקבל את כספיו ממגביות מקומיות - והן אלו שמקבלות את הכסף מהתורמים. במקרה של התרומה הזאת, הוא אומר, ארגון הפדרציות והמגביות המקומיות "אינן בעצמן המקור לתרומה".

ברברה פרומיסלוב, המנהלת את המשרד הישראלי של המגבית המאוחדת, אמרה בשיחה עימה כי אינה יכולה למסור לעיתון מה מקורן של תרומות ספציפיות לעמותה כלשהי בישראל, אך אישרה כי הארגונים הישראליים שמקבלים תרומות דרך המגבית יודעים מה מקור הכסף, שכן המגבית מדווחת להם על כך טרם העברת הכסף.

ב-2010 קיבלה NGO מוניטור תרומה נוספת שמקורה לא ידוע. את התרומה, בסך 100 אלף שקל, העבירה לה עמותת מתן, שאותה הקימה אשת העסקים שרי אריסון ב-1998, ובאתר האינטרנט שלה היא מוגדרת "ארגון חברתי" הפועל למען "השקעה אפקטיבית בקהילה". מנכ"לית מתן, אהובה ינאי, אישרה שתורם מחו"ל העביר באמצעות מתן תרומות לארגונים שונים, שאחד מהם הוא NGO מוניטור, אך לא הסכימה לחשוף את שמו. עמותת מתן דיווחה אמנם על מקור התרומה לרשם העמותות, אך אין אפשרות לזהות מי מתורמיה הוא זה שכספו הועבר הלאה ל-NGO מוניטור.

מקור הכסף

במארס אשתקד פנתה NGO מוניטור לרשם העמותות וביקשה אישור מיוחד לרשום בעילום-שם תרומה כספית בסך 95 אלף שקל שהתקבלה בשנת 2010 מקרן אוריון. הקרן, הרשומה באי הבריטי מאן, שבו נהנות חברות משיעורי מס נמוכים במיוחד, היא הספונסרית של "מרכז אוריון לחקר מגילות ים המלח" באוניברסיטה העברית. עוד בטרם התקבלה תשובת הרשם (שקבע כי הבקשה תידון רק כשיקבל את כל הפרטים והמסמכים הדרושים) הגישה העמותה את הדו"ח הכספי לשנת 2010 ובו ציינה את התרומה, כולל שם הקרן התורמת.

תגובת רשם העמותות לבקשת NGO מוניטור להטלת חסיון על תורמים
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/rasham1.pdf

אחד הדירקטורים בקרן, ריצ'ארד שטיין, מתגורר בישראל. בשיחה עימו הסביר שהקרן, שעל מהותה ומקור כספיה לא הסכים להרחיב את הדיבור, מעדיפה לא להיחשף כתורמת לארגונים שונים. בתשובתו על שאלה בעניין התעלם ג'ייסון אדלסטין, מנהל תחום התקשורת והמדיה ב-NGO מוניטור, מהבקשה שהגישה העמותה לרשום את התרומה בעילום שם ומסר כי לקרן אין כל בעיה להופיע בפומבי כתורמת. "בדו"ח הכספי ל-2010 ובאתר האינטרנט שלנו אנו מציינים גם את Orion Foundation כתורם", אמר. התרומה מ"מתן", הוסיף, גלויה גם היא על פי החוק, אבל "התורם מבקש להישאר אנונימי".

את התרומה הגדולה ביותר ב-2010, 1.7 מיליון שקל, קיבלה NGO מוניטור מאגודת הידידים האמריקאית שלה, גוף שנוסד ב-2009 ועל פי דיווחיו קיבל את כספיו מקרנות שונות, אמריקאיות ברובן. CJCS תרם באותה השנה למוניטור 258 אלף שקל ותרומה נוספת, בסך 74 אלף שקל, התקבלה מפיטר סימפסון מירושלים, שהוא בין השאר ספונסר של הכנס השנתי לענייני תקשורת ומשפט המתקיים במרכז האוניברסיטאי של אריאל.

יו"ר עמותת NGO מוניטור, עו"ד גולובנסקי, אינו זוכר מה מקור הכסף שקיבלה העמותה דרך הסוכנות היהודית. "אני לא כל כך בקיא", אמר. "אנחנו עוברים על הדו"ח הפיננסי כאשר זה מוגש, אבל אני לא זוכר... אם אני ידעתי אני לא זוכר. זה בדרך כלל מישהו שתרם דרך הסוכנות".

מי זה?

"אני לא יודע. אני לא יודע אם ידעתי, אבל אני בטוח לא יודע היום".

גם ניסיון להבין משטיינברג, נשיא NGO מוניטור, מה מקור הכסף נתקל בקשיים. "זה דברים שאני לא זוכר בעל פה במה מדובר בדיוק. לפעמים אני לא עוסק בענייני כספים. יש לנו מישהו שזה תפקידו", אמר. "אני כותב דו"חות וכותב מחקרים ומשתדל קצת להקרין אור על הרבה דברים שלפעמים נסתרים מהקהל הישראלי ולכן אנחנו קיימים. מישהו שרואה בדברים שאנחנו עושים בסיס שמתאים לתרומות נותן לנו כסף. אין לנו כסף מאף ממשלה, לעומת גופים אחרים שאנחנו חוקרים אותם".

יצוין כי תורמים מארצות הברית, שתרומותיהם מועברות לארגונים בישראל דרך ארגון הפדרציות, זכאים שם להחזר ממס הכנסה; לכאורה, כך מסייע הממשל האמריקאי, אמנם בעקיפין, לארגונים המקבלים תרומות בדרך זו, ובכללם NGO מוניטור.

בתגובה שהתקבלה מרשות התאגידים, שבמסגרתה פועל רשם העמותות, לא היתה התייחסות ממוקדת לתרומות האנונימיות המוזכרות כאן: "ב'חוק העמותות, תש"ם-1980' קיימות שתי הוראות דיווח הנוגעות לתרומות. אחת נוגעת לדיווח שנתי על תרומות בכלל, וציון שם התורם כאשר סכום התרומה עולה על מה שיקבע השר (בתקנות נקבעה תקרה של 20 אלף שקל), והשנייה נוגעת לתרומות מישות מדינית זרה (כהגדרתה בחוק). בנוסף, חוקק ב-2011 חוק 'חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, תשע"א-2011'. על פי חוק זה, חלה חובת דיווח רבעוני על כל עמותה או חל"צ (חברה לתועלת הציבור) המקבלת תרומה מישות מדינית זרה. לגבי תרומות מסוג זה, חלה חובה נוספת על העמותה המקבלת, והיא החובה לעשות כל שביכולתה כדי לברר אם תרומה שהתקבלה היא תרומה מישות מדינית זרה".

ומה עושה רשם העמותות כדי לוודא שעמותות אינן מסתירות ממנו את המקור האמיתי של תרומות שהן מקבלות? זו התשובה שהתקבלה מרשות התאגידים: "עקב הסוגיות שהועלו לאחרונה לדיון ציבורי והחקיקה החדשה לעיל שהיתוספה לנושא, נדרש רשם העמותות לבחון סוגיות אלה של תרומות וחיסיון תורמים, על היבטיהן המורכבים, בחינה חדשה ומדוקדקת הכוללת גם סוגיות של דרכי אכיפה. עם סיום הבחינה וקבלת חוות דעת מהגופים הממשלתיים הרלוונטיים הנוספים יפרסם הרשם הנחיות ברורות בעניין, לעמותות ולציבור בכלל. מעל הצורך נציין, כי ככל שמתקבלת אצל הרשם תלונה או בקשה לבירור מקור תרומה עקב חשש כלשהו, פועל הרשם לבירור אותה תלונה מול העמותה".*

רשימת הארגונים והעמותות שהפרופילים שלהם מופיעים באתר NGO מוניטור

אגודת הרווחה; אוואז; אוקספם (Oxfam); אל-דמיר; אל-חק; אל-מיזאן, מרכז לזכויות האדם; אמנסטי אינטרנשיונל; אעלאם; אתג'אה; בדיל - מרכז המידע לזכויות השיבה והתושבות הפלסטיניות; במקום; בן-אור ייעוץ ואסטרטגיה תקשורתית: ג'יי סטריט, בן-עמי, וקשרים לארגונים לא ממשלתיים; בצלם; גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע; דיאקוניה; האגודה הבינלאומית לזכויות הילד - סניף פלסטין; האגודה לזכויות האזרח בישראל; הוועד הישראלי נגד הריסת בתים; הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל; Human Rights Watch (משמר זכויות האדם); המוקד להגנת הפרט; המכון לחברה פתוחה; המכון למחקר יישומי ירושלים, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם; המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית; הקרן החדשה לישראל; התוכנית הקהילתית לבריאות הנפש בעזה; וור און וונט (War on Want); זוכרות; טרוקייר (Trocaire); יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם; לוחמים לשלום; מדה אל-כרמל - מרכז ערבי למחקר חברתי יישומי; מוסאווא; מחסום Watch; מיפתאח; נשים נגד אלימות; סביל - מרכז תיאולוגיית שחרור אקומני; עדאלה; עיר עמים; פרופיל חדש; קואליציית נשים לשלום; קריסטיין אייד Christian Aid), בריטניה), קרן הסיוע ההומניטרי (IHH), טורקיה; קרן פורד; רבנים לזכויות אדם - שומרי משפט; רופאים לזכויות אדם; שוברים שתיקה; תנועת סולידריות, שייח ג'ראח; תנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM); תעאיוש.