אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל באמצעות חתרנות, עתירות לבג''צ תואם ומימון זר  

בשני נושאים אסטרטגים מהותיים וחיונים לבטחון ישראל ניכשלה ממשלת נתניהו עד כה באורח תמוה אשר קשה לנמקו באמצעים רציונלים.

האחד - כבר הפך לחלב שגלש והמדובר הוא בעשרת חודשי ההקפאת הבניה בשטחי יו"ש. ההחלטה אומללה אשר היוותה כישלון אסטרטגי חמור לישראל באשר במבחן התוצאה, גרמה לפלשתינים לטפס על עצים גבוהים (בעידודו רווי ניחוח האיסלם של האובמה) ובכך טירפדה אפשרות לשיחות ישירות עם הפלשתינים. אין באמור כאן לרמוז כי יוצאים היינו נישכרים משיחות אלו (סביר להניח שלא), אך למצער היינו זוכים לרגיעה פורתא בתחום המדיני.

אפשר וכוונת הממשלה היתה טובה, אפשר ועמלו לרצות את הבילתי אפשרי-האיסלמיסט אובמה. אך פוליטיקה אין מנהלים בנוסך "הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות", פוליטיקה הינה אמנות השורה התחתונה דהיינו, השגת מטרתך או ניכשלת. ממשלתנו אכן ניכשלה כאן אומללות. כדי להוסיף עוון על טיפשות, לא חידשה ממשלת נתניהו את ההקפאת עשרת החודשים באורח רשמי אך הקפיאה שוב את הבניה ביו"ש ממש עד ימינו אלה באורח חד צדדי וללא יתרונות שכנגד עבור עצמנו. התוצאה הנוספת" גם אכלנו דגים באושים וגם גורשנו מן העיר".

השני – אוזלת ידה, למצער הפושעת, של ממשלת נתניהו בהכלת האירגונים החוץ פרלמנטרים העוסקים ב"שלום", "שיח"זכויות", ועוד נכלולי-סחריר הבאים לחסל את מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי בארצו.

רק אוויל או מבקר חוצן יחלוק כיום על הקביעה כי אירגוני "הקרן לישראל חדשה" שתיל, קרן פורד ומאות דומיהם, הינם "מהווים סכנה אסטרטגית קיומית למדינת ישראל".

למצער שני אירגונים מערבים המממנים את שוטמינו מבפנים היו שותפים משך השנים לקביעה כי הקמתה של מדינת ישראל היתה טעות שיש לתקנה והמדובר הוא על גורמים ממשרד החוץ האמריקני וקרן פורד. לגבי המממנים האיסלמיסטים של שוטמינו מבפנים בהקשר זה אין צורך להכביר מילים.

משנאי החינם בנינו הללו הצליחו משך כ- 15 השנים החולפות, אך בפרט משך חמש השנים האחרונות, להעמיד את ישראל במצב מגננה תמידי. הם הצליחו להצמיד לישראל תוויות של "מדינה "כובשת" ו"מדינת אפרטהייד". הם הצליחו ליצור לישראל מצג של דה-לגיטימציה הקושר אנושות את ידיה של ישראל בבואה להגן על עצמה (דו"ח גולדסטון כבר אמרנו?), הם הפכו את מדינת ישראל לברווז צולע והמצב עוד עומד להחמיר.

ממשלת נתניהו עשתה את שגיאת חייה-חיינו, לא הקואליציונים, אלא הישראלית-קיומית, היא טירפדה את כל ההצעות לפיקוח והגבלת ארגוני השטנה החוץ פרלמנטרים הפועלים בישראל במימון זר אשר חלקו מגיע בפירוש ממדינות אויבות בנפש לנו.

ניתנת האמת להאמר, אותן הצעות אשר הועלו בכנסת ישראל על ידי אנשים טובים ואיכפתים אשר אינם יכולים לעמוד מנגד בחזותם את מדינתם מתדרדרת במדד הקיום לשאול תחתיות תחת שרביטם מלופף הממון של שוטמי ישראל מבפנים, אותן הצעות כוונותיהן היו טובות אך מהותן שגויה. מאידך-גיסא, אנו איננו מצפים מהממשלה להיות מהאו"מ שהרי לכך קיים ה"שמום". הסרת הצעות בלתי ראויות מטעם חברי כנסת איכפתים אין פירושה כי חברי הממשלה חייבים להפוך ל"תפודי כורסא" ולא ליזום דרכים חלופיות להכלת הסכנה האסטרטגית הרובצת כעננה שחורה מעל ראשינו.

במדד הדמוקרטיה המתגוננת נימצאת ישראל הרחק, מאד רחוק מלהתקרא "דמוקרטיה מתגוננת". בהתאם למצבה הגאו-פוליטי האזורי הרי ישראל הינה דמוקרטיה אוטופית מתאבדת, המגובה, מובלת ונישלטת על ידי "כנופיה נכלולית לשם פשע" של "שלטון החוק" אשר סביבה חגים לווינים של עמותות "משנאי החינם בנינו", ומכאן כי צועדת בסופו של יום לעבר חורבנה.

אך גם כאשר אנו חפצים להקנות לדמוקרטיה שלנו גוון מתגונן אל לנו לשפוך התינוק עם המים. טענות אירגוני השיטנה החוץ פרלמנטרים כי הצעות החוק הבאות להגביל יכולתם לקבל תרומות הינן בילתי דמוקרטיות, אכן כן, הינן צודקות.

אל לנו להתמקד במניעת העברת תרומות או במיסויין ושאר שיטות מעין אלו, אלו אינן דרכי הדמוקרטיה. עלינו להתמקד בהפיכת התרומות לשקופות כבדולח, לשזפן בעין השמש המחטא. בו בזמן, עלינו לתקון ולהפעיל (בעיקר להפעיל – תחום בו אנו אפסי אפסיים), תקנות אכיפה קשות ואכזריות, תוך קיצור תהליכים שיפוטים דרסטי, אשר לפיהן כל פורץ גדר ישא עונש כה חמור עד כי ישקול עשר פעמים לפני שיעז לעבור על החוק.

בענין זה עלינו ללמוד לקח מהאמריקנים. הם כבר עברו מצבים מעין אלו, בפרט בעת המלחמה הקרה כאשר רוסיה הסובייטית שלחה אצבעות מרופדות ממון לקירבי הדמוקרטיה האמריקנית באמצעות, אכן ניחשתם, עמותות חוץ פרלמנטריות קומוניסטיות הפועלות (כמה מוכר ובנאלי במקומותינו כיום), במסווה "שלום" ו"זכויות אזרח", כן, זה החל שם. ולכן, כל שעלינו לעשות הוא "להתגלח על זקנם", בלי קומבינות, קריצות ונכלולים ישראלים, בפשטות ליישם את שעובד נכון והיטב מעל שבעים שנים עבור האמריקנים.

המדובר הוא ב"חוק רישום סוכן זר" האמריקני אשר חובה עלינו לגיירו ולהשמישו כאן אצלנו. זהו חוק וותיק אשר נחקק בארה"ב כבר בשנת 1936 ועבר כבר התאמות ועידכונים רבים בעת "המלחמה הקרה", ראוי ללמוד ממנו (ראה אתר החוק בסיפא להלן).

אנו נביא עבור הקורא את עיקרי החוק (בעיברית-באדיבותו של אכפתי אלמוני) וניתן יהיה להתרשם עד כמה מחשבה דמוקרטית מתגוננת כהלכתה הושקעה בחיבור החוק מעבר לים:

1 - רישום ככלל – חובה על סוכן זר, קרי מי שפועל בארה"ב בעבור גוף זר, להירשם במשרד המשפטים.

במסגרת הרישום מחויב הסוכן בגילוי מידע מפורט על מי שפועלים במסגרת הגוף הזר שהוא מייצג, מקורות המימון שלו ואופן השימוש בכספים שקיבל.

את הרישום יש לעשות בתוך עשרה ימים מהיום שבו הפך אותו אדם לסוכן זר, ובטרם החל בפעילותו בעבור הגורם הזר.

2 - עדכון שוטף לפחות אחת לחצי שנה חובה - על הסוכן הזר להעביר למשרד המשפטים עדכון של נתוני הרישום ובו פירוט פעילותו בחצי השנה שקדמה לעדכון. רשאי התובע הכללי (העומד בראש משרד המשפטים) לדרוש קבלת עדכונים במועד מוקדם יותר, אם הוא סבור שיש בכך צורך מסיבות של ביטחון לאומי או אינטרס ציבורי.

3 - חובת הגילוי - על כל חומר שהסוכן הזר מפיץ חייבת להופיע באופן בולט הצהרה שהמידע מופץ בשם הגוף הזר, כוללת ציון שמו של גוף זה. עותק מחומר זה יש להעביר בתוך 48 שעות למשרד המשפטים.

בכל שיחה שהסוכן הזר מקיים עם גורם בממשל (הרחבת רול – כל מגע שהוא, עם כל גורם ממשלתי או שאינו כזה), ובכלל זה בשיחותיו עם חברי הקונגרס, חובה על הסוכן להבהיר לבן-שיחו כי הוא פועל בשם הגוף הזר.

כל סוכן זר שמעיד לפני ועדה של הקונגרס חייב להמציא לוועדה עותק מהצהרת הרישום האחרונה שהעביר למשרד המשפטים.

חובה על הסוכן הזר לשמור רישומים של כל פעילותיו ולאפשר לשר המשפטים לבדוק אותם בכל עת שידרש.

יצוין כי ההגדרות בחוק האמריקני למונחים "גוף זר הן רחבות וכוללות. כך, למשל, הוראת "גוף זר" עשויה להיות ממשלה או מפלגה זרה, אך גם כל אדם שהוא מחוץ לארה"ב. נוסף על כך, המונחים "ממשלה זרה" ו" מפלגה זרה" מוגדרים אף הם הגדרה רחבה – הוראת "ממשלה" עשויה להיות כל שלטון, חוקי או לא חוקי, מוכר או לא מוכר על-ידי ארה"ב, והוראת "מפלגה" עשויה להיות כל ארגון המנסה להגיע לשלטון בטריטוריה זרה.

בהגדרת "סוכן זר" נכללים אלה:

אדם (המלה "אדם" חלה לעניין זה גם על שותפות, התאגדות, ארגון וכל צורת התארגנות של בני- אדם, למעט בעלי אזרחות ותושבות של ארה"ב או תאגידים המאוגדים על- פי חוקי ארה"ב, שמרכז העסקים שלהם (הנהלתם, בדרך כלל, הוא בארה"ב), הפועל בארה"ב כסוכן, כנציג או כעובד של גוף זר, אדם הפועל לפי הוראה, בקשה, הנחיה או שליטה ישירה של גוף זר, או אדם שפעולותיו מפוקחות, מונחות, או נשלטות, באופן ישיר או עקיף, ממומנות או מסובסדות, באופן מלא או חלקי, על- ידי גוף זר המבצע אחת מאלה:, ישירות או באמצעות אדם.

א - פעילות פוליטית למען אינטרס של גוף זר; פעילות שאדם מתכוון להשפיע באמצעותה או מאמין שתשפיע על סוכנות או על פקיד של ממשלת ארה"ב, וכן פעילות כאמור המכוונת להשפיע על הציבור בארה"ב לנקוט עמדה כלשהי בכל הקשור להסדרים של ענייני הפנים או מדיניות החוץ של ארה"ב.

ב - יעוץ ליחסי ציבור, פרסום, שירותי מידע או ייעוץ פוליטי בעבור או בשם אינטרסים בתחום המדיני של גוף זר.

ג - שידול, איסוף או נתינת תרומות, הלוואות, כסף או כל דבר אחר בעל ערך למען אינטרס של גוף זר.

ד - ייצוג אינטרס של גוף זר לפני כל סוכנות או פקיד של ממשלת ארה"ב.

4 - אדם המסכים לפעול למען אינטרס של גוף זר, המתיימר לפעול למענו, המתכוון לפעול למען אינטרס של גוף זר או הרואה את עצמו עושה זאת. לרשימה שלעיל שורה ארוכה של חריגים: לדוגמא, עיתונאים העומדים בקריטריונים מסוימים אינם נחשבים סוכנים זרים אך הנם כפופים למגבלות אחרות עקב מקצועם.

מומלץ לחברי הכנסת להיכנס לאתר החוק האמריקני וללמוד ולשנן היטב את הנאמר שם. רבים יופתעו מהפירוט התחכום וההגנה על הדמוקרטיה, תוך שמירת חופש הביטוי בו זמנית המופיעים בו.

על חברי הכנסת לחדול מלנסות ולהמציא את הגלגל בשטח זה. אין פסול בכך כי נלמד מנסיונם של אחרים.

בנוסף, אימוץ החוק האמריקני ככללו, לא יגרום להכפשת ישראל כמדינה חוסמת דמוקרטיה וחופש ביטוי. כל מי שיתלונן על כך, יש לשלחו לאורים והתומים של הדמוקרטיה העולמית, למשרד המשפטים האמריקני לקבלת הסברים. בניגוד לנו הם מצטיינים בכך.

ככל שנקדים לאמץ את חוק רישום סוכן זר במקומותינו, נועיל לביצורה וחוסנה של מדינת ישראל ונסלק הרבה דם רע הקיים כאן בנינו.

אך יותר מכל, שקיפות כוללת ורחבה בנוסך "חוק רישום סוכן זר" כניזכר לעיל תעמיד בעין הציבורית לחיוב עמותות אשר בכנות תורמות לחיי החברה ותקינותה המוסרית הלאומית והקיומית ומנגד, תטיל אור מבזה-שלילי על אותן העמותות הפועלות ללא לאות לשם הרס מדינת היהודים בארץ ישראל. הציבור הישראלי אינו טיפש, הוא יבור מיד את התבן מן הבר וישכיל לנהוג בהתאם לאינטרסים הקיומים שלו.

לאתר "חוק רישום סוכן זר" האמריקני

http://www.fara.gov/

אהרון רול

[email protected]

www.aaronroll.com

http://www.global-report.com/aroll/

http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf

http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli%20Democracy%20chapters.pdf

**************

כך השתלט השמאל על בג"צ ומערכת המשפט - פרק 1

השמאל בישראל איבד את כוחו בכנסת אך לא השלים עם החלטה דמוקרטית זו של הבוחר הישראלי ובשיטות אפלות השתלט על בית המשפט העליון ועל כל מערכת המשפט על ידי החדרת אנשיו בלבד לשם ומשם הוא מנהל את הפעילות הפוליטית שלו, עוקפת הממשלה והעם.
את תהליך הפיכת בג"צ והמערכת המשפטית כולה על כל זרועותיה השונות למרכז פעילות של השמאל החל אהרון ברק לבצע משהתמנה לשופט בבית המשפט העליון.
אהרון ברק הוא אדם ערמומי וחסר עכבות, שפרופסורים ומומחים למשפט בעלי שם עולמי עמדו על שיפלותו ועל חוסר המוסריות וחוסר כיבוד החוק שלו.

פרופ' פוזנר דייק וכינה אותו דיקטטור ואדם שעבר על החוק אולי יותר מכל אדם אחר והישווה בינו לבין נפוליאון שלקח את כתר האפיפיור והניח אותו על ראשו. הוא מצא בו היבריס וחוצפה חסרת גבולות המעידה על זלזולו בעם בישראל ובתוצאות הבחירות והזהיר את מערכת המשפט האמריקנית מללמוד ממעשים נוראים אלה.

אהרון ברק הוא ניצול שואה ובשל חוויה משפילה ומזעזעת זו אין ספק שראיית עולמו עוצבה באופן מעוות ובלתי הפיך. זו נכות נפשית.

ההלכה היהודית אוסרת למנות מי שהוא נכה פיזית או נפשית לעמוד בראש מערכת ציבורית כלשהי, שכן נכות נפשית או פיזית משבשות את התנהלות האדם והוא עלול לפגוע בהחלטותיו ומעשיו בטובת הכלל.

אהרון ברק הוא דוגמא מצויינת לכך שההלכה פועלת נכון, שכן הוא אחראי על הרס הפרדת הרשויות במדינת ישראל על ידי הפיכתה של מערכת המשפט לממשלת על באמצעות המהפיכה החוקתית השיקרית שביצע ללא רשות או סמכות מהכנסת.

אהרון ברק הרס את מערכת המשפט והפך אותה למרכז פעילותו הפוליטית של השמאל.

מצד אחד של המתרס עומדים אירגוני השמאל הממומנים במימון זר, פראי ופושע ללא שום פיקוח ממשלתי או אחר עם מפלגות השמאל שעותרות ללא הרף בנושאים פוליטיים ומצידו השני של המתרס עומדת מערכת משפט פוליטית של השמאל ופוסקת פסקי דין לטובתם של גורמים עלומים אלה שמטרתם חיסול המדינה היהודית וזכותה הגוברת על כל זכות אחרת - להתקיים!

סימוכין:

פרופ' פוזנר הסיר את המסווה מעל פרצופו של ברק.

פרופ' פוזנר : "אהרן ברק שודד-ים משפטי והחוק בשבילו הוא רק טיוטה. אהרן ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית. הוא האיש שהפר את החוק יום יום ויותר מכל אחד אחר. בביקורתו כותב פוזנר: לישראל אין חוקה, רק חוקי יסוד שחוקקה הכנסת ואותם הגדיר מחדש ברק כחוקה וקבע כי הכנסת אינה יכולה לבטלם.

מדובר ברעיון מדהים.

תארו לכם שהקונגרס האמריקאי יחוקק חוק כלשהו ובית המשפט העליון שלנו יחליט שלעולם אי אפשר יהיה לבטלו, כאשר החוק המדובר נחקק בתמיכת רבע בלבד מחברי הקונגרס, שהרי בישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק בתמיכת 32 ח"כים בלבד. ברק אינו מנסה להגן על גישתו השיפוטית כי אם לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים. גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח.

מערכת המשפט בישראל הרואה עצמה חופשיה לגבור על החלטות של הגורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת בעצם את הדמוקרטיה.

בית המשפט בישראל הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא, בית המשפט, הופך את החוקים עצמם לטיוטה ראשונה שהוא חופשי לשכתבה.

ברק גם קבע כלל שאין לו אח ורע בחוק האמריקאי, שכל החלטת ממשלה הנחשבת 'בלתי סבירה' בעיניו ובעיני בית המשפט היא גם מטבעה בלתי חוקית. כך הוא קבע שביהמ"ש יכול לאסור על הממשלה למנות אדם לתפקיד כלשהו, אם עבר על החוק וגם אם קבל חנינה, או אם קיים חשד שעבר עבירה אתית; והוא גם יכול להורות על פיטורי שר בממשלה אם הוגש נגדו כתב אישום; ושביהמ"ש יכול להחליט אם לשחרר טרוריסטים במסגרת הסדר פוליטי; ושבכוחו לבטל פקודות צבאיות ולהורות לממשלה להזיז את גדר ההפרדה שאמורה למנוע מטרוריסטים מתאבדים לחדור לשטחי ישראל...

רק בישראל מעניקים השופטים לעצמם את הסמכות הזו, לביקורת שיפוטית מופשטת, מכוח עצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת, מפי הרשות המחוקקת.

זה מזכיר את נפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו. ברק פשוט דרס את הדמוקרטיה ואת החלטות המחוקקים בישראל.

ברק פשוט ציפצף על החוק הכתוב ולש אותו כרצונו, באורח אנטי דמוקרטי מובהק, אולי דיקטטורי.

יכולים נבחרי העם לחוקק מה שיחוקקו, אבל ברק יהפוך את חקיקתם על פיה ויחליט על דעת עצמו, כאילו היה נפוליון מס' 2, בשביל אזרחי ישראל ומחוקקיה".

http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415

שופט אמריקאי בכיר: אהרן ברק - מעין שודד-ים משפטי

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1559062

לעיון האשכול:

https://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=739011

NGO Monitor24.10.2013

ספטמבר 2012- נובמבר 2013

ארגון שוברים שתיקה מצהיר כי מטרתו היא לגרום ל"חברה הישראלית...להתמודד עם הנעשה בשמה ולהכיר במחיר המציאות שאליה היא שולחת את מיטב בניה ובנותיה" ולעורר "שיח בחברה הישראלית אודות ההשלכות של שליטתה צבאית ארוכת טווח על מיליוני פלסטינים".

מממני הארגון בשנת 2012 כוללים את האיחוד האירופי, ספרד, טרוקרה (אירלנד), נורבגיה, הקרן החדשה לישראל, כריסטיאן אייד ו- Dan Church Aid(דנמרק).

פעילויות רבות של הארגון מחזקות את אסטרטגיית דרבן, המהווה את הבסיס לקמפיינים של חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) באמצעות האשמות חוזרות ונשנות בדבר "פשעי מלחמה" ו-"הפרות של המשפט הבינלאומי".

הפעילויות:

•הופעות ביותר מחמישה עשר קמפוסים בארה"ב, כולל באוניברסיטאות בקליפורניה בהן בוצעו קמפיינים של משיכת השקעות מישראל.

•ב-21 באוקטובר 2013, נציג שוברים שתיקה השתתף בדיון (כפי ששודר בטלוויזיה האיראנית) של ועדת האו"ם האנטי-ישראלית והאנטישמית ליישום הזכויות הבסיסיות של העם הפלסטיני, במהלכו ביקש סגן הנציג הפלסטיני באו"ם מהארגון "לבצע הרצאות נוספות, במיוחד בארה"ב".

•תערוכת תמונות שהתיימרה להראות את "המציאות היומיומית של השירות בשטחים", הוצגה ברחבי אירופה וארה"ב בליווי נציגי הארגון שהעבירו בה סיורים מודרכים. במהלך תערוכה במוזיאון הצבאי בשטוקהולם במרץ 2011, איתמר שפירא, חבר בארגון, הצהיר: "אנחנו המדכאים, אנחנו אלו המפרים זכויות אדם על בסיס יומי. אנחנו יוצרים את הטרור נגדנו, בעיקרון... זוהי מלחמה נגד אזרחים, נגד החברה".

•הארגון פרסם ספר מוטה ומגמתי בשם "כיבוש השטחים – עדויות חיים 2010-2000" (שפורסם מאוחר יותר תחת השם "ההיגיון הנוקשה שלנו") שתורגם לשוודית, גרמנית, צרפתית והולנדית. מחקר של NGO Monitor חשף כי הספר מתבסס על "ניתוח" שנקבע מראש וטען באופן כוזב כי פעולות ישראל בשטחים אינן הגנה עצמית כי אם "הטלת אימה על האוכלוסייה האזרחית". השקות הספר בשפות שונות שימשו בסיס להכפשה ודה-לגיטימציה נוספות של ישראל, כולל האשמות בדבר "גזענות" ו"התנקשויות פוליטיות" לכאורה בפלסטינים, טענות כי עזה עדיין "כבושה" ורמיזה על כך שישראל מבצעת טיהור אתני בשטח C.

•נציג שוברים שתיקה אביחי סטולר, השתתף בכנס של ארגון BDS מוביל - האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין . מטרת האירוע היתה "העלאת המודעות למצבם של ילדים פלסטינים שחירותם נשללת מהם". סטולר טען כי "אלימות היתה חלק מהתנהגותם של חיילים במעצרים של קטינים".

•במרץ/אפריל 2013 מייסד שוברים שתיקה, יהודה שאול, נפגש עם משלחת מהפרלמנט של דרום אפריקה, שמטרתה היתה קידום סדר יום תומך BDS בדרום אפריקה. על פי טיוטת דו"ח סיכום המשלחת, " אמר למשלחת כי במהלך המלחמה דפוס החשיבה של החיילים היה תמיד 'הגנתי', אך למעשה הם 'עלו להתקפה'...בשבילו מה שנהיה ברור היה שמטרתם העיקרית היתה לצייר מחדש את הקו הירוק...הוא אמר שהוא מסכים עם התכלית של תנועת ה-BDS אבל הוא הרגיש שהגישה יכולה להעמיד בסכנה את המטרה. הוא פירט שעבודה פנימית צריכה להיעשות, אבל גם עבודה חיצונית חיונית" (עמ' 33-34, הדגשה לא במקור).

פעילות בינלאומית: 2013-2012

*מקור מרבית המידע – עמוד הפייסבוק של שוברים שתיקה

https://www.facebook.com/BreakingTheSilenceIsrael

http://www.ngo-monitor.org.il/article/_379

אנשי קריית ארבע והר חברון מודאגים מפני שינויים תעבורתיים בכביש 60 שלטענתם עלולים לסכן את התושבים היהודים במקום.

בתנועת 'מתלכדים' בה חברים פעילי ליכוד, מתריעים מפני ביטול החלטה על הקמת כביש דו מפלסי סמוך לקריית ארבע, שמטרתו להפריד בין כלי הרכב היהודים לאלו הפלסטינים במקום.

במקום המחלף החליט משרד הביטחון לבנות דווקא מעגל תנועה.

בתנועה מסבירים, כי בשבוע הקרוב יחלו בבניית מעגל התנועה, "לכאורה פעולה מבורכת. אולם בדיקה מעמיקה מלמדת על אוזלת יד וחולשה נוראית של משרד הביטחון והמנהל האזרחי".

בתנועה מסבירים כי מי שאחראי לשינוי התכנון הוא ארגון USAID – המסייע לאוכלוסיה הפלסטינית ביו"ש ומקדם אג'נדה שמאלנית קיצונית כאשר המטרה היא לחבר את הכביש המוביל מהשכונות במזרח חברון למרכז חברון ולסייע בכניסה לבית ספר בקרבת מקום, "אולם אנשי ארגון ה-USAID אינם מעוניינים במפלסים. הם רוצים כיכר. למה? כי זה מקדם את המדיניות שבשמה הם פועלים. המטרה העיקרית של USAID אינה להקל על חיי הערבים. המטרה היא ליצור רצף של השכונות הערביות ובכך לקדם את המטרה הראשית כפי שמופיעה באתר שלהם: מדינה פלסטינית".

הסכנה הביטחונית ממנה חוששים התושבים היא שבצומת זו יש זריקות אבנים לעיתים קרובות, "ילדי בית הספר הקרוב זורקים אבנים, לאחר לימודי ההסתה, על מכוניות ישראליות שחולפות במקום. הכיכר 'תסייע' לכך".

גם ראש מועצת קריית ארבע-חברון, מלאכי לוינגר, מתריע מפני שינוי תכנית התעבורה..."העבודות הינן במימון האמריקאים ובשיתוף פעולה עם הרשות של המחבלים".

לוינגר סיפר כי בשבועיים האחרונים הוא קיים יחד עם ראש מועצת הר חברון מרתון של פגישות ואירועים עם שרים, ח"כים ונציגי צה"ל והמנהל האזרחי, במטרה לעצור את התחלת העבודות "עד לבחינת ובדיקת ההשלכות הבטחוניות והבטיחותיות בצורה מעמיקה וארוכת טווח. לצערנו, עד כה נעננו בשלילה ובדחיית בקשתנו.

לכן, בימים הקרובים נחל בסדרת פעולות נוספות על מנת לנסות ולבלום את העבודות עד לבחינתן מחדש".

ערוץ 7 פנה לקבלת תגובת ממשרד הביטחון, אולם שם הפנו אותנו לתגובת מפקדת מתאם פעולות הממשלה בשטחים ומשם נמסר "התכנית לבניית מעגל התנועה נבחנה ואושרה בהיבט התכנוני - תנועתי ע"י הגורמים המקצועיים במנהל האזרחי".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/265895

תגוביות:

1.USAID כיסוי ל-CIA.

2.'המינהל האזרחי חותר תחת הממשלה להקמת פלשתין'

המינהל נערך לאשרר בנייה פלשתינית לא חוקית בשטחי המושב תומר. ראש המועצה: המינהל חותר תחת הממשלה להקמת מדינה פלשתינית.
מכתב תקיף שיגר דוד אלחיאני, ראש מועצת בקעת הירדן, לבכירי המנהל האזרחי, ובו הוא מאשים אותם בהפקעת קרקעות של יהודים לטובת הקמת כפר לפלשתינים פורעי חוק שפלשו לאדמות ללא רשות ובניגוד לכל חוק.

ביומן ערוץ 7 מספר אלחיאני על הגורמים שהביאו אותו לכתיבת המכתב נגד מה שהוא מגדיר כניסיון לגזול את אדמות המושב תומר שבתחום המועצה שלו, ובכך גם לגרוע שטחים מתחום המועצה.

לדבריו, התופעה נמשכת כבר שלוש שנים ומתאפיינת באזלת יד מתמשכת של הרשויות אל מול פורעי החוק הפלשתיניים, "עבריינים פורעי חוק שנכנסו לשטח שיפוט של ישוב. ניתנו להם צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה אבל לא נעשה דבר", הוא אומר ומדגיש כי הפרשה הלכה והחריפה כאשר כעת מחליטים להעניק לאותם עבריינים אדמות.

"המינהל רוצה לתת להם תב"ע (תכנית בניין עיר), להרחיב את תחום השיפוט שלהם, שטח B. המינהל אמור לתאם את פעולות הממשלה, אבל לא ראש הממשלה ולא שר הביטחון לא יודעים על מה שקורה. המינהל האזרחי פועל להקמת מדינת פלשתין. בשם מי הם עובדים? זו לא הסמכות שלהם. הם חותרים תחת הממשלה", אומר אלחיאני.

עוד הוא מוסיף ומספר על מכתב שקיבל מעוזרת שר הביטחון, רות בר, וממנו עולה כי המהלך כולו אינו אלא יוזמה של המינהל האזרחי ומשרד הביטחון כלל אינו יודע על כך דבר.

"איש לא ידע על הכוונה שלהם", הוא אומר ומספר על דיון מיוחד בתת ועדה של ועדת החוץ והביטחון שם נחשפו הדברים. עוד הוא מזכיר את הוראת החוק ולפיה הקמת ישוב מותנית באישור הממשלה בלבד, אך בפועל המציאות אינה כזו, "החבורה הזו חותרת תחת הממשלה. היא מעודדת פורעי חוק פלשתיניים להמשיך באותה שיטה".

"יש גבול למה שניתן לספוג מאזלת ידם של אחרים", אומר אלחיאני הדורש שאם מול ישראלים נאכף החוק ביד חזקה כך ייעשה גם כלפי פלשתינים. "אלו אדמות פרטיות, שטח של ישוב", הוא שב ומזכיר. "אני לא מבין איך גוף לוקח אחריות כזו שלא בתחומו", הוא תוהה בהתייחסו לאופן התנהלותו העצמאית של המינהל האזרחי, ולהערכתו "זה לא יעבור בשקט". גם במכתבו לראש תחום תשתיות במינהל הוא מתריע מפני תגובה של נטילת חוק לידיים מצידם של התושבים היהודים במועצה.

עוד מוסיף אלחיאני ומספר כי מהיום הראשון לתפקידו הוא נאבק בתופעה בה המינהל מייצג אך ורק את הפלשתינים. הוא מציין שבאתר האינטרנט של המתפ"ש כמעט כל סעיפי העיסוק הם של הפלשתינים וכמעט אין עיסוק בצרכי הישובים היהודיים בשטח.

אלחיאני מחריף את דבריו ומזכיר כי על פי הסכמי אוסלו היה המינהל האזרחי אמור להיות מפורק מיד עם הקמת המועצה הפלשתינית, דבר שלא קרה, ובמקום זאת המינהל פועל ללא סמכות ובניגוד לחוק וגוזל את כספי המדינה, כלשונו. "הם מציגים את עצמם כריבון וזה לא נכון".

לפי שעה מכתבו של אלחיאני זכה למענה של שני חברי כנסת בלבד שהודיעו על כוונתם לפעול, אלו חברי הכנסת אלקין ואריאל. לבד מתגובתם לא זכה אלחיאני לתגובה מניחה את הדעת.

בינתיים הוא אינו שולל את האפשרות ולפיה אם לא תהיה תגובה בחוק נגד פלישת הפלשתינים גם המועצה בראשותו תקים ישובים לא חוקיים על אדמות רבות הממתינות לכך.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/240750

תגוביות:

1.מתגובת הגב' רות בר צריך להסיק שהממשלה לא רק יודעת, אלא במכוון עוצמת עיניים. למה זה נמשך? כי "שתי מדינות לשני עמים" מחזיק את הגועליציה, וזה כל מה שחשוב ורק זה חשוב. נתנחם בתקווה שיש דין ויש דיין, ולא לעולם חוסן. יום יבוא והם יירדו ממגדלי אקירוב לתא מסורג, כמו שקרה לאנשי היודנראטים והמשטרה היהודית שנותרו חיים.

2.המינהל = עוד אורווה שהימין אינו יודע (או מתעצל) לנקות...!!!

"ארגוני הזכויות" למיניהם, יחד עם השלוחות שלהם בתקשורת, הפכו את תוכנית פראוור לשילוב של אפרטהייד וטרנספר. כבר חודשים רבים הם מנהלים קמפיין אדיר, במימון מדינות אירופיות ובמימון הקרן החדשה והתוצאה מתבקשת. אינתיפאדה בתוך ישראל.

הוויכוח על התוכנית עצמה הוא לגיטימי. אבל מה שקרה כאן בחודשים האחרונים הוא בעיקרו קמפיין של הטעיה והסתה. חלק ניכר מהבדואים כבר הסכימו לתוכנית. אלפים רבים עברו ליישובי קבע, עם תשתיות, עם דרכים מסודרות, עם מים זורמים ועם חשמל. הכל חינם אין כסף. ההסדר מעניק לבדואים את המעבר מחברה נוודית לחברה מודרנית. אבל "ארגוני הזכויות" נכנסו לתמונה. הם הפיצו אינספור שקרים, שעסקנו בהם כבר ביום שישי במעריב.

הם סיפרו על גזל, על נישול, על טרנספר, על כך שמה שעושים לבדואים זה מה שעשה משטר אנטישמי ליהודים. כך שהרדיקליים ביותר שבין הבדואים קיבלו זריקות עידוד, ואלה שכבר הצטרפו להסדר הרגישו כמו פראיירים.

אפשר ומותר להתווכח על המתווה. אפשר ומותר לבקר אותו. כדאי להזכיר שוב שמדינות רבות נאלצו להתמודד עם מצבים דומים. האו"ם נזף בשבדיה על מה שנראה כמו גזל אדמות של הילידים הסאמיים, אנשי הצפון הרחוק. שבדיה לא הציעה לילידים או נוודים שלה מה שישראל מעניקה לבדואים. אבל כמו תמיד, זו ישראל שהופכת למדינת אפרטהייד וטרנספר, וזו שבדיה שמממנת ארגונים שהופכים את ישראל לכזאת. הצביעות מגיעה, כמובן, לשיאים מדהימים.

הבעיה היא שמה שהיה לנו כאן לא היה לא אפרטהייד ולא טרנספר. היתה רשלנות רבתי והיה רצון טוב. הרשלנות באה לידי ביטוי בכך שהתוכנית עצמה מבטיחה לבדואים אדמות שכלל לא ניתן להעניק להם. ההבטחות, כפי שחשף עמיתי קלמן ליבסקינד, הן על 190,000 דונם. המצאי המקסימלי עומד על כ-110,000 דונם בלבד.

הוויכוח הוא גם על עצם ההבטחה.

מדוע מעניקים להם אדמות שאף פעם לא היו שלהם, טוענים מצד אחד, ומדוע לא מעניקים להם הרבה יותר, טענו הארגונים, מצד שני. מיותר לציין לאיזה צד נטתה התקשורת. המדינה, מצדה, לא פצתה פה. היא לא הציגה, היא לא הבהירה. המדינה הותירה את הבמה כולה לקמפיין השקרים. זה לא קורה רק בתחום הבדואי. זה קורה בתחומים נוספים.

עכשיו זה כמובן מאוחר.

הבדואים כבר השתכנעו לחלוטין שהם קורבנות של מדינת אפרטהייד. זו הרי טענה ששכרה בצדה. הרי לאורך השנים המדינה רק העלתה את המחיר. כך שאין שום סיבה לחשוב שהיא לא תעשה זאת שוב. ואין כמו כמה הפגנות, לחץ אירופאי, ותקשורת זרה, בשיתוף פעולה מלא של התקשורת בישראל, כדי להעלות עוד ועוד את המחיר. זה המחיר של רשלנות נמשכת. זה המחיר של העובדה שרוב הציבור אינו יודע במה מדובר. זה המחיר של קמפיין במימון אירופי, שנועד להציג את מדינת ישראל כמפלצת.

רבים בתוכנו מזלזלים בקמפיינים הארסיים הללו נגד ישראל. רבים נוטים להאמין שמדובר בסוג של ביקורת לגיטימית שמאפיינת חברה דמוקרטית. רבים מתקשים להבין שאצלנו כבר נחצו כל הקווים האדומים. זו לא ביקורת. זו הסתה. זה לא דיון. זו במה שתפוסה על ידי צד אחד. כך שנגזר עלינו זה לשלם את מחיר הרשלנות ואוזלת היד של הממשלה. נותר רק לקוות שמישהו שם יתעורר, ויבין שהקמפיינים הללו, של הסתה ושקרים, הופכים לעניין רציני. ישראל משלמת על כך מחיר כבד. הגיע הזמן להתעורר.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/526/334.html?hp=1&cat=479&loc=3

תגוביות:

1.צריך ליישב את האוייב בארצו ולא בארצנו.

2.אין מושג כזה - "ערבים ישראלים".

3.המדינה רוצה לתת להם בתים במתנה על חשבונכם.

4.ביהמ"ש ששולט במדינה שלנו הפקיר אותנו ולפי דעתי על כך זועק בן דרור ימיני שאנו חייבים להתעורר, אבל הוא לא יכול לתקוף את אוזלת היד של הממשלה מול מערכת המשפט שהיא משולה לגיס החמישי שתמיד התריעו מפניו!

5.השאלה אם במלחמת העצמאות הקרובה יסתיים הסכסוך אחד ולתמיד.

6.קדימה, תעשו עוד אינתיפאדה - נפרגן לכם עם עוד נכבה.

7.תמיד תהיתי מדוע כל המרגלים או אלו שהורשעו במגע עם סוכן זר הינם שמאלנים. מדוע אין אף ימני ברשימה? שמות כגון : שמעון לוינזון, ישראל בר, לטיף דורי, דן ורד, אודי אדיב, מרקוס קלינברג, ואנונו וזו רשימה חלקית בלבד...יש גם כאלו שהורשעו בעבירות פחות חמורות כמו ענת קם וטלי פחימה...

שואל אני את עצמי ...מה יש בו בשמאלן הגורם לו לשנוא את ארצו? מה גורם לו לגרום לדה לגיטמציה של בני עמו בעולם כולו? מדוע הוא תומך בחרם נגד בני עמו? מה גורם לו בחלק לא קטן מן המקרים להיות אנטי יהודי ולהוקיע את דת אבותיו תחת כל עץ רענן. מדוע השנאה העצמית? מה בשם אלוהים כל כך דפוק בהם???

8.מאה הרוגים והם חוזרים למחילה בשקט - כולל השמאל.

9."ארגוני הזכויות" מתכוננים להצגה הגדולה נגד גירוש המסתננים המוסלמים.
הבדואים הם רק הפורמו.

10.השמאל סירס את האזרחים. הולך להיות מסוכן! תנו לנו נשק ונצא להילחם! השמאל בראשות בג״ץ סירס את האפשרות להילחם על חיינו.

11.עוד תוצאה צפויה של מורשת רבין, שהיא גידול סרטני בגוף העם היהודי. רבין הבוגד קבע שהערבים צודקים והכניס איסלם נאצי לארצי!

הכתבה כלשונה הועברה אלי ע"י מכר תושב רמת אביב. כשאנו שואלים עצמנו איך ייתכן שאנו כל כך מטומטמים שבכספי הציבור שלנו אנו מממנים למעשה מסע פרסומי שתוצאתו תהיה לבסוף הכרה מצד יהודים רבים בזכותם הערבים להיות בעלי בית שווים על ישראל (חלקם הגדול הם יהודים תמימים שבולעים את שטיפת המוח ללא שאלות), אז אולי הנה התשובה המהותית ביותר, ה- bottom line: מתווה שיטתי ועקבי עם חזון מאד ברור - לשנות את תודעתו של הציבור היהודי.

מתוך מסמך "החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל" של וועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל: סעיף 3 בעמ' 11

"הכרת המדינה בהיותה מולדת משותפת לאזרחיה הערבים הפלסטינים והיהודים (יש לפעול לעיגון עקרון זה בפרק מבוא בחוקי היסוד ובחוקה העתידית לישראל), כך שהיחסים ביניהם יושתתו על זכויות האדם והזכויות האזרחיות המלאות השוות על בסיס האמנות הבינלאומיות וההצהרות וההסכמים הבינלאומיים הרלבנטיים).

בין שתי הקבוצות ישררו יחסים הדדיים המושתתים על עקרונות הדמוקרטיה ההסדרית (קואליציה רחבה בין האליטות של שתי הקבוצות; ייצוג יחסי הולם; זכות וטו הדדית וניהול עצמי לעניינים ייחודיים)";

התשובה טמונה לדעתי במשפט שהדגשתי. הקואליציה של האליטות כבר הוקמה. האליטה היהודית מזוהה בשלמות עם החזון הערבי. אבל את זה כבר יודעים, אז מה הפואנטה?

הנקודה היא- (ואולי רק אני הטיפש הקטן הבין רק עכשיו?) - שזהו ק מ פ י י ן רב זרועות, קמפיין GRASS ROOTS - מתווה שיטתי ועקבי עם חזון מאד ברור - לשנות את תודעתו של הציבור היהודי.

זה צריך לקרות בשקט, בלי צעקות והתנגדויות, כי זה GRASS ROOTS, עבודת נמלים שמתפרשת על תחומים רבים, עמותות, ארגונים, ערוצי תקשורת, עבודה מהשורשים המשפיעה לאט על כל חלקי החברה היהודית, וזה לוקח זמן, עוד פסטיבל סרטים, עוד חוגי בית, עוד תערוכה במוזיאון, עוד ספר שיוצא לאור, וכתבות אוהדות, עד שיביאו את הציבור היהודי למקום המנטאלי אליו הם רוצים להביאו. ואסור שיקום רעש תקשורתי סביב זה. זה העניין. רעש ימשוך תשומת לב, יזעיק אנשים שעוד לא נפלו ברשת.

מסקנתי היא שצריך להיות שינוי מהותי בדרך הפעולה של ארגוני הימין: אם לא תקום צעקה ציבורית שתבהיר לשרי ממשלת ישראל הנוכחית למה הם נותנים את ידם באפשרם לכל הפסטיבלים האלה להתקיים, אז הקמפיין הזה יצליח ובעוד כמה שנים רוב הציבור היהודי התמים יישר עמו קו.

אם מטות ערים וכל שאר ארגוני הימין רוצים להציל את ישראל, עליהם להבין את הנקודה הזו ולייצר פלטפורמה תקשורתית שתפורר את קמפיין ה- GRASS ROOTS הזה שנועד להפוך את פני החברה הישראלית.

אם צריך- תדברו עם אדלסון שיהפוך את "ישראל היום" לפלטפורמה הזו, כי אחרת העיתון הזה ישא באשמה המוסרית כמו כולנו שמאפשרים לרעל התעמולתי הזה לחלחל אלינו מכל ערוץ וסינמטק.

כל אתרי הימין צריכים להרעיש עולמות על הקמפיין הזה - למקד את התקשורת שלהם בהנהלות מוזיאון ארץ ישראל, הסינמטק, עיריית ת"א, משרדי הפנים המדע והספורט, כדי להביא אותם ואת הציבור לכלל הכרה איזה קמפיין קורה כאן. ושייפסק המימון.

אם לא תעשו את זה, אני מניח שתנחלו כישלון, מה שיהיה כמובן טרגדיה לכלל עם ישראל.

נ. ב. ה ה ו כ ח ה הברורה לכך שהאליטה היהודית קיבלה על עצמה את החזון הזה נמצאת כבר בפיסקה הראשונה שלאחר ההקדמה, בעמוד 9, תחת הכותרת "הערבים הפלסטינים ויחסיהם עם המדינה", וכך פותח החלק:

"ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית אותה יזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב, הוקמה בסיוע מדינות קולוניאליסטיות, והתחזקה בצל התעצמות ההגירה היהודית לפלסטין לאור תוצאות מלחמת העולם השנייה והשואה. לאחר תקומתה בשנת 1948 המשיכה ישראל בהנהגת מדיניות הנגזרת מראייתה את עצמה כנציגת המערב במזרח התיכון, והמשיכה להתעמת עם סביבתה באופן מתמיד וברמות שונות. כן המשיכה ליישם מדיניות קולוניאליסטית פנימית נגד אזרחיה הערבים הפלסטינים."

אם משהו מהנאמר בפיסקה הזו לא היה מקובל על האליטה שלנו, הם היו יוצאים נגד זה. אך הם מקבלים את זה. הם חשים אשמים ורוצים לכפר ולתקן את "הפשע" של 1948.

קישור למסמך

http://www.reut-institute.org/data/uploads/PDFVer/%D7%94%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20heb%5b1%5d_1.pdf

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=750629

תגובית:

לפני למעלה משנה הגיע אליי מידע שלפיו הקרן החדשה לישראל בוחשת בעניין הבדואי. לא סתם בוחשת. בקרב הבדואים יש שני מחנות. בניגוד למידע המסולף שמוזרם על ידי עמותות שונות, הייתה הידברות נרחבת עם של אנשי שלטון עם הבדואים, ובין הבדואים לבין עצמם הייתה מחלוקת קשה. מצד אחד עמדה ההנהגה הנבחרת, מועצת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, שהם הכפרים שמצויים במוקד הבעיה. המועצה בחרה בהקשבה, בהידברות, בהתקדמות, בהשגת הסדר. בראש הוועד עומד אברהים אלוקילי. זה לא היה בשנות החמישים. זה קרה בשנה שעברה, 2012.

בצד השני עמדו גורמים שהבעיה שלהם אינה קרקעות הבדואים, אלא עצם הרעיון הציוני. הקו הפרגמטי של אלוקילי לא מצא חן בעיניהם. הזמן עבר, הזירה התחממה, וכדי להבין מדוע היא התחממה, ומדוע יש מי שמתעקש לגרום לאינתיפאדה בתוך ישראל, צריך לחזור לאותם ימים לא רחוקים. השר בני בגין ניסה לקדם את התוכנית שקיבלה בסופו של דבר את הכינוי "מתווה פראוור", על שמו של אהוד פראוור, ראש אגף תכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה. בגין עשה מאמץ עילאי לפתור בעיה שנמשכת עשרות שנים. הוא סייר בשטח. הוא קיים מפגשים עם המועצה. רבים שם, ואלוקילי בראשם, חשבו שיש בתוכנית חלקים הוגנים. המתנגדים נכנסו לפעולה. הם חברו יחד כדי לטרפד כל ניצן של הסכמה לתוכנית. והנה מה שהם כתבו אז, לפני למעלה משנה:

"אלוקילי נחשב זה מכבר כמי שמחבל בניסיונות של מנהיגים אחרים לקדם קו ניצי יותר מול הממשלה. אלוקילי השתתף לאחרונה בכנס הסברה לקידום תכנית פראוור בכפר ואדי אל נעם לצידו של בני בגין ובכירים נוספים. השתתפותו עוררה את זעמם של ראשי הוועדים בכפרים הבלתי מוכרים".

הדברים המדהימים על דרישה ל"קו ניצי יותר מול הממשלה" לא פורסמו בעלון של בל"ד, ולא באחד מפרסומי התנועה האיסלמית. הם פורסמו באתר "נא להכיר", שמופעל על ידי שתי"ל, הזרוע הביצועית של הקרן החדשה. האתר, לפי הצהרתו העצמית, מתיימר להציג את "תוכניות הממשלה לפינוי המוני והרס של בתים בישובים הבלתי מוכרים בנגב". הלשון מבהירה את הכוונה: פעילות להקצנת עמדות הבדואים. עברו עוד חודשים אחדים, ואותו אתר דיווח בשמחה בולטת ש"נבחרו שני מנהיגים חדשים, עטיה אל-עסאם יעמוד בראש המועצה ומוחמד אבו פריחה ישמש כסגנו. ההנהגה החדשה צפויה לאמץ קו ניצי יותר".

נגד אלוקילי הושמעו טענות על אי סדרים. נכון? לא נכון? מה שברור הוא, שאל-עסאם, איש התנועה האיסלאמית, מייצג את הכפר אבו תלול. זה היה כפר בלתי מוכר. הוא הפך לכפר מוכר. איך זה שהאיש הזה מייצג את הכפרים הבלתי מוכרים? זה בניגוד לתקנון, אמר גורם בדואי בכיר לח"מ, וזה בוודאי מנוגד להיגיון. אלא שאל-עסאם נתמך על ידי הקואליציה הרדיקלית. אז למי חשוב הנוהל התקין. כאשר שורה של גופים חפצים ביקרו של האיש עם הקו הניצי המבוקש, הוא האיש שייבחר.

בשיחה עם אלוקילי, הוא מבהיר שהוא עדיין מכהן כראש המועצה, ושההדחה שלו והבחירות שהתקיימו הם חסרי משמעות. הוא מבהיר שיש חלקים בתוכנית ההסדרה שהוא מקבל, ויש חלקים שהוא אינו מקבל. הוא גם מציין שהוא הגיש תוכנית אלטרנטיבית בשיתוף עם פרופסור אורן יתפחאל מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון.

בהמשך התברר סופית שזו השלוחה של הקרן, בכבודה ובעצמה, ששותפה לעידוד ההפגנות. האתר של שתי"ל הוא זה שהכריז על "יום זעם" נגד התוכנית. ההפגנות שהתקיימו במוצאי שבת מבהירות שהגורמים הרדיקליים משתלטים על המאבק הבדואי. הם הופכים אותו למאבק אנטי-ציוני. בקדרה הזאת בוחשים גורמים כמו התנועה האסאלמית ואנשי בל"ד. ללא השלטון הישראלי הם היו הורגים אחד את השני, כפי שקורה במזרח התיכון. אבל לפעמים יש להם מטרה משותפת. הם אינם רוצה פתרון, שוויון או הסדר. הם רוצים עימות ופרובוקציות. אוטובוסים מהצפון מגיעים למוקדי הבדואים. זה לא שרוב הבדואים אתם. אין צורך ברוב. יש צורך במיעוט אלים. הם רוצים גינוי בינלאומי לישראל, דה-לגיטימציה ודמוניזציה. זה בדיוק החיבור, הידע, הקשרים, שמספקות העמותות שממומנות על ידי הקרן החדשה. זה לא ברור אם מדובר באידיוטים שימושיים בשוגג או באידיוטים בזדון. התוצאה היא אחת.

נגד הבדואים

זה הרקע. הנציגות הנבחרת של הבדואים רצתה לקדם את זכויות הבדואים. הגורמים הרדיקליים רצו הקצנה. זה לא ברור אם זו הקרן שתמכה בתנועה האיסלמית, בעדאלה ובבל"ד, או שהגופים הללו תמכו בה. התוצאה ברורה. קואליציה חדשה נוצרה. הקואליציה הרדיקלית. ארגוני הקרן נכנסו לפעולה. אחת התוצאות היא סרט ההסתה, "כנר ללא גג", שהופץ על ידי רבנים לזכויות אדם.

זו לא הפעם הראשונה שבה הקו המתון נדחף לרעת הקו הרדיקלי. בעשור האחרון זה קו שמאפיין חלק מהשמאל. זה הקו שבו בחרה גם הקרן החדשה. ראש המועצה לכפרים בלתי מוכרים בנגב, שנבחר לתפקידו כדין, שמייצג את לב הבעיה, ביצע פשע בל-יסולח. הוא חשב שיש צורך בהידברות. הוא נזרק החוצה. זה בערך כמו לצאת נגד, נניח, אבו-מאזן, ברגע שיוותר על זכות השיבה. בשמאל כבר היה מי שהדביק לו ויתור כזה, וטען שהוא "מכר את נשמתו לשטן". השטן הוא כמובן ישראל. זה אותו היגיון אולטרה-רדיקלי ואנטי ישראלי שהוביל את ההתנגדות להסדר הקרקעות בנגב. כאשר הגוף המבצע של הקרן החדשה קובע מראש שמדובר ב"הרס המוני", כל גורם בדואי שחושב אחרת הופך ל"מחבל" ולמי שמפריע ל"קו ניצי יותר". גם כך, הבדואים, שהיו בעבר קבוצה בעלי זהות ייחודית, עוברים בעשור האחרון תהליך כפול של איסלאמיזציה ופלסטיניזציה. הקרן מחזקת את התהליך הזה.

תורמים להקצנה

דורון אלמוג, ראש מטה היישום להתיישבות ופיתוח כלכלי של הבדואים בנגב, במשרד ראש הממשלה, נחשב כבר שנים לנציג הבדואים. הוא השתדלן הכי טוב שיש להם. הוא אפילו חטף על כך ביקורת נוקבת מעמיתי קלמן ליבסקינד. השבוע פרסם אלמוג מאמר שמבהיר שההפגנות לפני שבוע לא היה בעד הבדואים אלא נגד עצם קיומה של מדינת ישראל...

בעוד ימים אחדים הרדיקלים מתכננים הפגנות נוספות. מיעוט שינסה להבעיר את השטח. מיעוט מסוכן שמורכב מאיסלאמיסטים ואנשי בל"ד, וזוכה לרוח גבית של פעילי הקרן. כדאי שיקראו את המאמר של אלמוג. ובעיקר, כדאי שיתחילו לפעול.

יכול להיות שהכוונות של הנהלת הקרן אחרות. יכול להיות שהכוונה היא לסייע לבדואים. אלא שספק אם התורמים לקרן יודעים שכספם משמש להסתה נגד המדינה ולהצתת מהומות תחת הכותרת של "יום זעם". פעילי העמותות, בשוגג או בזדון, ניצבים בראש החזית להקצנת עמדות הבדואים, תוך שיתוף פעולה עם גורמים אנטי-ישראליים, אנטי-ציוניים, שאין להם שום עניין עם המצוקה הבדואית. בעיתון "הגרדיאן" הבריטי כבר פורסמה עצומה נגד ממשלת ישראל שמנשלת את הפלסטינים. החותמים חברים באותה להקה שתומכת ב-BDS כמו בכל מיזם אנטי-ישראלי. ארגוןNGOMonitor פרסם על כך דוח מיוחד. זו פעילות חובקת עולם. הפעילים הללו התייצבו לד הקיצוניים. הבדואים ומדינת ישראל משלמים וישלמו על כך מחיר גבוה.

מחלוקת אקדמאים

בין אנשי אקדמיה יש מחלוקת נוקבת על זכויות הבדואים. מצד אחד, הופיע מאמרשל אורן יפתחאל, סנדי קדר ואחמד אמארה, שמחזק את טענות הבדואים. מאמר אחר, של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, חבצלת יהל, רות קרק וסת' פרנזמן, מציג עמדה שונה, ומפריך את הטענות על זכויות ילידיות ובעלות הקולקטיבית.

דובר ארגון הרבנים הפיץ השבוע מידע, בתגובה למאמר שלי, על כך שהתנועה הציונית, לפני קום המדינה, קנתה אדמות מהבדואים. והנה לנו הוכחה לזכויות שלהם. פרופסור גדעון קרסל, אחד המומחים החשובים בחקר הבדואים, הציג בפניי השבוע תמונה קצת שונה. הוא סיפר על האנתרופולוגית הפינית הילמה גרנקוויסט. היא כתבה על היהודים שהיו כמהים לגאולת קרקע. המקומיים הציגו את עצמם כבעלי קרקעות והרבו מחיר. הבעלות הייתה, אומר קרסל, על סמך "ג'יד, ג'יד, ג'ידי". כלומר, זו אדמה של אבות אבותיי. השיטה פעלה אז, וספק אם אי פעם נפסקה. כך שעם כל הכבוד לקניית קרקעות בתקופות קודמות, זו לא ההוכחה לבעלות על אדמות, ובוודאי שלא על "מאות שנים" של בעלות. לפתע שכחנו שמדובר בחברה נוודית. גם פסקי הדין שעסקו בנושא שמעו את הטענות, והם דחו אותן משום שהטענות הנוגדות, כמו אלה שהציגה פרופ' קרק, היו רציניות יותר. אלא שדווקא המחנה שבדרך כלל מקדש את החלטות בתי המשפט בכלל ובג"ץ בפרט - הופך פתאום את השופטים לזרוע של גוש אמונים. זה לא רציני.

תגובה לתגובות

התגובה העיקרית למאמר שלי הייתה שלבדואים יש זכויות. הטענה שלי לא הייתה שאין להם. הטענות שלי היו ונותרו נגד קמפיין ההסתה והשקרים. העליתי נקודות מאוד ספציפיות. למשל, על כך שההתיישבות הבדואית באום חיראן, שמצויה במוקד המאבק, החלה בעיקרה רק לאחר הגשת התוכנית ליישוב חירן, ונגד השקר שהיישוב מיועד ליהודים בלבד; כתבתי שהמדינה מציעה פתרון חלופי, ושרוב הבדואים, למשל משבט אלקיעאן, הסכימו להסדר; כתבתי שבנסיבות הללו, ההשוואה לגירוש יהודי רוסיה היא מעשה נבלה. אף אחד מאלה שפרסמו את התגובות לא התמודד עם הטענות. במקום מאבק בעד פתרון נדיב יותר זה הפך למאבק שטנה והסתה נגד ישראל.

בין הפעילים למען הבדואים יש גם אנשים רציניים. ייתכן שהכוונה שלהם הייתה טובה. ייתכן שהם לא התכוונו ליצור קמפיין שכולו עלילה נגד מדינת ישראל. אבל זו הייתה התוצאה. הם חייבים לחזור בהם ולהתנצל. בינתיים הם לא פגעו רק במדינת ישראל. הם פגעו גם, ובעיקר, בבדואים עצמם.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=4780#responses

תגוביות:

1.כך השתלט השמאל על בג''צ ומערכת המשפט

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=751931

https://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#26

2.יש רק דבר אחד לעשות. לאכוף את החוק הישראלי על הפולשים והמשתלטים על אדמות המדינה. להרוס בתים וכפרים בלתי מוכרים וליישב את הבדווים לפי תכנית שהממשלה תחליט. כל פתרון שילך לקראת השקרנים האלה יביא עוד תיאבון לשקרים אחרים.

3.האם מדינת ישראל איבדה את הנגב? / אמילי ערוסי

https://rotter.net/forum/gil/23558.shtml#100

4.מדובר בבגידה חמורה. אין ספק שהשלטון הקיים פשט את הרגל. אם אנחנו לא נילחם על חיינו כל עוד אפשר, נמות.

5.הם מחזיקים 4 נשים ועשרות ילדים ומתרבים כמו חולדות על חשבון משלם המיסים.

6.אירגוני ביון זרים מממנים את הקרן להשמדתנו ואת שלל עמותות הטרור שלה
ואתם שותקים כצאן לטבח.

7.המיגזר הערבי/בדואי מהווה 20% מהאוכלוסיה וזולל 40% מכספי הביטוח הלאומי. לפיד: הנה הכסף.

8.רק ראש ממשלה שיהיה דיקטטור נגד השמאל וינהג ביד קשה כמו שכל ערבי מבין יביא גאולה לישראל. עד אז הפרעות ימשכו.

9.רק מנהיג חזק יעצור את גניבת השלטון ע"י השמאל ויקצץ קודם כל את כנפי בג"ץ, מעוז השמאל.

10.זאת בושה איומה שיהודי משלם פרוטקשן לערבים.

11.אם השמאל הגיע לדרגות השפעה מכריעות כאלה הכל אבוד. איננו יכולים נגדם ונגד מיליארד וחצי מוסלמים.

12.למה לכל הרוחות שאחותו של ראש ממשלת החמאס בזכות היותה נשואה לבדואי תקבל אדמה חינם ועוד פיצוי כספי ואילו אני ארקב בלי בית, למה? ויש עוד שתי אחיות שלו בתל שבע...

13.בן ימיני מפחד להתעמת עם הקרן המשומדת וכותב: "בקרן החדשה יש אנשים רציניים שרוצים ישראל מתוקנת ולא ישראל מחוסלת. הם אינם יודעים שהגוף שהם חברים בו משחק באש".

אם הם אינם יודעים הרי שאינם אנשים רציניים.
אם הם יודעים, הם גם החותרים לחיסול ישראל.

הם יודעים מר ימיני.

14.בוז'י הרצוג הוא הנציג של NIF!

15.איפה פלוגות הפרטיזנים של ארץ ישראל שיחלצו לעזרתנו? הכוחות האמונים על ביטחון ישראל נכשלים.

16.השמאל כבר שלח גרורות לצה"ל, לשב"כ ובקיצור לכל חלקה טובה. רק תשמעו את הקשקושים של ראשי המוסד לשעבר.

17.איפה צה"ל, השב"כ, המוסד, סיירת מטכ"ל, השייטת ופלוגות החבלה של הנדסה קרבית? הקרן והאירגונים קורעים לנו ת' צורה! כולם הופרטו לקרן באמצעות קרנות בת מחופשות כמו קרן אברהם, קרן הידידות ועוד. המשטרה שולחת את שוטריה לקורסים של הקרן ובמימונה. משרד החינוך האריך את שנת הלימודים בהפרטת השעורים לקרן הידידות הנוצרית מטעם הכנסיה התומכת במימון. גם ביבי ימכור את המדינה למרבה במחיר. אין איש לאומי הדוגל בהפרטה של קרקעות הלאום. זה ניגוד שאינו מתקבל על הדעת. במשרד החינוך הכריזו שהשנה שנת "האחר הוא אני". מי הוא האחר? ילמדו את ילדי ישראל על האחר ממכה מהותיקן וגם על האחר מקלקיליה שכולם זה בעצם אני. השם ישמור.

18.אם אנו חפצי חיים כל הערבים והזרים צריכים לעוף מהמדינה שלנו. זו לא גזענות. העם היהודי צריך לפחות 2000 שנה אפליה מתקנת מכל אויב וצר. אנחנו רחוקים ממנוחה ונחלה בטוחה.

19.אם כל כך רע להם, למה הנוודים מתעקשים להישאר בישראל? מאות שנים הם מתניידים. מה קרה? מצאו גן עדן?

20.הכתבה פוקחת את עינינו ומציגה את כוונותיה האמיתיות של הקרן החדשה לישראל, ששמה לה למטרה לפגוע בציונות ולחסל את מדינת ישראל פשוטו כמשמעו.

21.כן כן הקרן החדשה להשמדת ישראל, עומדת מאחורי כל הקמפיינים שמטרתם חיסול מדינת ישראל וריסוק הזהות היהודית, בביצוע זרוע הפשע שלה שתי''ל ותמנון מאות העמותות שהיא הקימה שמסייעות, מארגנות ומממנות את ביצוע הפשע והכל במימון של ארגוני ביון זרים, קרנות גרמניות שמנסות לסיים את המלאכה וקרנות ישועיות שמטרתן הכחדת היהדות.

את טביעות אצבעותיהם תימצאו בכל התביעות המשפטיות של תבוסה עכשיו ועמותות זכויות האוייב הפלסטיני, בקמפיין הצפת מדינת ישראל במחבלים סודנים ופלסטינים (זכות השיבה), בצדק החברתי המזוייף (הם מימנו את האוהלים ויש להם רכז במשרה מלאה שמדליק את האש), כולל הפיכת בעיית הבדואים לבעיה לאומית פלסטינית ובכל הקמפיינים האנטישמים (כאילו נגד חרדים: הדרת נשים, שיויון בנטל וכו'), קמפיין הדה לגיטימציה של מדינת ישראל בעיקר באקדמיה, וכלה בשיוויון אזרח בעיקר פלסטיני.

כל הפעילות הזאת במימון כמעט בלתי מוגבל מטרתה חיסול מדינת ישראל. אם לא תתעוררו היום יהודים ותתחילו להילחם על חייכם, תמצאו את עצמכם בים או במשרפות אירופאיות חדשות. אל תבליגו יותר - עת לפעול.

הוראה של ביבי לשב"כ לפרסם את דו"ח החקירה על מקורות המימון של מחבלי השמאל יגרום לרוב הקאפו וירוסים מקבלי האתנן לתפוס את הרגליים ולברוח ממדינת היהודים. מי שלא ייברח ייכנס כנראה ללוע של בתי דין שדה והגיליוטינות שיוקמו ע"י זעם העם.

מי שאחראי למימון מכונת התעמולה שמטרתה פירוק ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והפיכתה למדינת כל לאומיה - היא אירופה. אירופה, האובדת עצות ביחס לכיבוש המוסלמי ברחובותיה, מתערבת באדנות בוויכוח פנימי ומצדדת במתנגדים למדיניות ישראל, ובעקיפין תומכת במובילי החרם ובאלה המספקים לגיטימציה לטרור נגדנו. על כך הצעת החוק, ולא על כספים פרטיים.

מה היה לו התערבה ישראל בסכסוכים אתנו־לאומיים? מה היו אומרים האנגלים לו תרמה ישראל כסף לבדלנים הסקוטים במאבקם להתנתקות מאנגליה? האם הבריטים היו שותקים?

מצד אחר, החוק הזה מסורס. רוב ארגוני השמאל ימשיכו לקבל כספי עתק מאירופה. מכיוון שמדובר במאבק על ריבונות ישראל, אסור שהחוק יגיע רק מסיעות הימין. גם לשמאל הציוני השפוי אינטרס לעצור התערבות מדינתית זרה, המקדמת דה־לגיטימציה של ישראל.

יותר מחקיקה ישראלית, עדיף להתמקד בפעולה בינלאומית מול מדינות אירופה; לדבר בגלוי נגד החוצפה והאבסורד שבפגיעה בריבונותנו והתערבות בסכסוך לטובת צד אחד. מדובר בניאו־קולוניאליזם אירופי. רק כלפי ישראל מופעלים כללים ייחודיים מצד מדינות העולם, ובייחוד אירופה. ההתערבות פוגעת בערכים דמוקרטיים ואינה מקדמת שלום. מדוע יתאמצו הפלשתינים, אם אירופה עוזרת ללחץ על ישראל באמצעות הכפשתה ותמיכה בחרם? ואחרי כל זאת, במקום להגיב בחוקים, יש להרחיב את יריעת הארגונים הציוניים השמרניים כתשובת משקל לארגוני הפירוק.

http://www.israelhayom.co.il/opinion/141147

"הייתי הולך רחוק יותר, המזוכיזם חייב להיפסק" - כך אמר היום (שני) יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, בהתייחסו לחוק העמותות. לחוק, שאושר אתמול בכפוף להסתייגויות בוועדת השרים לחקיקה, שותפה יו"ר הסיעה איילת שקד.

"זה לא חוק נגד עמותות שמאל, אלא חוק העמותות האנטי־ישראליות", הוסיף.

"אני לא רואה קשר בין העמותות הקיצוניות לבין השמאל הציוני ולא מבין למה לבני, לפיד וגרמן שהם מהשמאל הציוני מגישים ערר נגד חוק שנועד להגן על חיילי צה"ל".

לדברי בנט, "עו"ד מעדאלה הגיש בבית משפט בספרד חוות דעת שמסבירה למה שבעה בכירים ישראלים הם פושעי מלחמה. הארגון הזה גם האשים את צה"ל בפשעים נגד האנושות ובפשעי מלחמה וכיכב בדו"ח גולדסטון 38 פעמים מהצד האנטי ישראלי. אותו ארגון שפועל נגד חיילי צה"ל יומם ולילה, שפועל לקדם חרם נגד מדינת ישראל, משלמי המסים מממנים אותו דרך הטבות מס. אנחנו לא מוכנים שיירקו לנו בפרצוף במימון זר וגם יקבלו הטבת מס".

"זהו חוק חשוב מאין כמותו ליכולת של מדינת ישראל לשמור על חייליה ועל הריבונות שלה", טען בנט. "כולנו פה חיילי צה"ל, צריך לתת רוח גבית לחיילי צה"ל ולא להפקיר אותם לעמותות כמו עדאלה. אני לא מוכן שחיילים יצטרכו להסתובב עם עורכי דין צמודים".

"בצרפת העונש בגין יצירת קשר עם מדינה זרה או ארגון זר כדי לגרום לפעילות עוינת כלפי המדינה הוא 30 שנות מאסר", הוסיף בנט. "בסך הכל אנחנו אומרים שלא יקבלו הטבת מס. נשיא בית המשפט העליון לשעבר שמגר אמר: 'תמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה זרה היא דבר שהיה צריך להפחיד כל אדם שמאמין בדמוקרטיה אמיתית'. איך אנחנו נותנים לממשלת שווייץ להתערב בעשייה הפוליטית הפנימית בישראל? זה מזכיר לי שחקן שרץ הפוך במגרש, מבקיע גול עצמי ואז מתלונן שהקבוצה שלו מפסידה".

החוק שאושר אתמול בממשלה קובע ארבע עילות להטלת מס של 45 אחוזים על תרומות ממדינות זרות לעמותות ישראליות - קריאה לחרם או לסנקציות על ישראל, קריאה להעמדת חיילי צה"ל לדין בערכאות בינלאומיות, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. אתמול הוכנסו בו שני סייגים - החוק לא יחול על עמותה בשל מעשיו או דבריו של אחד מחברי ההנהלה שלה, והוסר הסעיף הקובע סנקציות בגין שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. בצעד חריג, החוק יידון שוב בוועדת השרים לחקיקה לאחר ההצבעה עליו בקריאה טרומית.

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2192089

תגוביות:

1.שום מדינה אחרת אינה מקבלת מימון של מדינות זרות לפעילות פוליטית בתוכה. ההסכמה שישראל צריכה לסבול מה שמדינות אחרות אינן סובלות היא מה שמסכן את חיילי צה"ל.

2.תמשיכו!!! בדרך הזו תקבלו 20 מנדטים בבחירות הבאות.

3.זו אולי הפעם הראשונה שאני מזדהה עם כל מילה של בנט. הצורך בריסון עמותות אלה נוגע לקיום שלנו. לא מדובר רק בשמאל או ימין אלא בכל עמותה שמקבלת כסך ממדינות זרות ובכל עמותה שחותרת תחת קיום המדינה ומסיתה לחרמות ולפעילות טרור מכל סוג.

4.אין פה סכנה לדמוקרטיה. בסך הכל ממשלה נבחרת החליטה שלא לעודד עמותות שאין היא חפצה ביקרן.

שני דברים קרו תוך שבוע. ראשית, הצעת החוק ליישום מתווה בגין, שלפני התיקונים היה מתווה פראוור – הורדה מהפרק. עברו ימים אחדים, ופתיחת מתקן השהייה בסופות שבדרום הפכה לרגע קט לבדיחה. המסתננים ברחו, ובינתיים הוחזרו.

הדיון הציבורי על שני הנושאים הללו הוא חשוב וראוי. ייתכן שיש צורך בשינוי ההצעה לבדואים, ייתכן שיש צורך באמצעים אחרים לטיפול במסתננים. אלא שבשני התחומים הללו אנחנו עדים להתפתחות חדשה. ארגוני "זכויות אדם" עברו שלב. זכותם המלאה למתוח ביקורת. זכותם להציג חסרונות. יש להם גם טענות נכונות. אבל זה לא הסיפור. משום שהגופים הללו פנו להפרת חוק, לאלימות ולבריונות. הם זנחו את ההליך הדמוקרטי, לרעת שימוש באלימות. הגופים הללו כבר אינם סומכים על תקשורת אוהדת, ויש להם כזאת. הם אינם זקוקים לדיון ציבורי. הם קיבלו אותו, והם היו הדוברים העיקריים, כמעט בלעדיים, בדיון הזה. הם אינם זקוקים אפילו לבתי המשפט, שבדרך כלל נמצאים בצד שלהם. הפעם הם פשוט צפצפו על מדינת ישראל, על בתי המשפט, על התקשורת. הם עמדו מאחורי ההפגנות האלימות בשמם של הבדואים. הם אלה שהתייצבו לצד הפרת החוק ההמונית של המסתננים.

יש מצבים שבהם המחאה הציבורית יכולה להצדיק גם צעדים בלתי נחמדים בעליל. זה בוודאי מוצדק כאשר "דגל שחור" מתנוסס מעל ההחלטה. בשני התחומים הללו – זה לא הסיפור. בעניין הבדואים, הצעת ההסדר מעניקה לבדואים הרבה יותר ממה שבתי המשפט קבעו בעניינם. כך שבוודאי אין שם דגל שחור. ובעניין המסתננים, הקמת מתקן השהייה בוצעה לאחר החלטת בג"ץ, שפסל את החוק שאפשר מעצר לשלוש שנים. מתקני שהייה כאלה קיימים במדינות דמוקרטיות נוספות, עם תנאי בידוד הרבה יותר קשים. זה המצב, למשל, באוסטרליה. אפשר ומותר לבקר החלטות כאלה. יש אמצעים טובים יותר לטפל בתופעה, באופן שהוא גם אנושי, וגם מתחשב באוכלוסיות רמוסות. הרי אלה תושבי דרום תל-אביב שמשלמים את המחיר, ולא הפעילים, שחכמים על חשבון אחרים. אבל בכל מקרה, אין בהקמת מתקן שהייה, שמלכתחילה מיועד לחלק קטן מאוד מהמסתננים, כאמצעי הרתעה בלבד, שום דגל שחור. ובכל מקרה, אפשר ללכת פעם נוספת לבג"ץ, ולתקוף את ההחלטה.

אלא שהגופים הללו החליטו עברו להסתה, להתססה, לאלימות. הדמוקרטיה, הדיון הציבורי, המשילות, החלטות שיפוטיות – כל אלה נרמסו. הבריונות הרימה ראש. בשם "זכויות אדם".

ניצחון לתעשיית השקרים

השבוע זכתה תנועת ה-BDS לניצחון קטן. האגודה ללימודים אמריקאיים בארה"ב הצביעה בעד חרם על מוסדות אקדמיים בישראל. 66% מהמצביעים תמכו. זו האגודה האקדמית השנייה שנכנעת לחרם. עוד נורית אדומה בנוגע למצבה של ישראל בקמפוסים בארה"ב. בעוד שבועות בודדים תעלה הצעה דומה באגודת הבלשנים. נעם חומסקי, חובב חיזבאללה ידוע, הוא דמות מיתולוגית שם. התוצאה עלולה להיות דומה.

בישראל עדיין לא ירד האסימון. מדובר בתנועה מסוכנת. זו התנועה שהיא ראש החץ במאבק לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. זו לא תנועת שלום. זו לא תנועה שנאבקת בכיבוש. זו תנועה שראשיה קרובים יותר לחמאס מאשר לפת"ח, ושתומכת בחיסול מדינת ישראל, לצורך הקמת מדינה אחת גדולה. ראשיה אומרים את הדברים באופן גלוי ופומבי.

הנאציפיקציה של רוג'ר ווטרס

אחד הדוברים הבולטים של התנועה בשנים האחרונות הוא רוג'ר ווטרס, סולן הפינק פלויד. כדאי לשים לב לדברים שאמר הזמר בראיון שפורסם לפני ימים אחדים, כאשר נימק את תמיכתו בחרם ואת עמדותיו העוינות כלפי ישראל. הוא סיפר, למשל, שרבנים מסוימים, מהימין הישראלי, "מאמינים שכל מי שאינו יהודי נמצא על פני האדמה רק כדי לשרת אותם והם מאמינים שילידי האזור, שהם גירשו ב-1948, הם תתי-אנוש. ההשוואות עם מה שקרה בשנות השלושים בגרמניה הן מוחצות, כך שזה לא מפתיע אותי שה-BDS מתחזק מדי יום".

ווטרס צודק. יש בישראל רבנים בימין הקיצוני עם דעות גזעניות ופשיסטיות. מדובר בבודדים. בבחירות 2013, מפלגת הימין הקיצוני, "עוצמה לישראל", שמתוך שני חבריה הבולטים רק אחד חשוד בעמדת גזעניות, לא עברה את אחוז החסימה. הבוחרים בעטו אותה החוצה. אז איך בדיוק הצליח ווטרס לקפוץ מקומץ זעיר של רבנים, שרוב הישראלים לא יודעים עליהם, להשוואה לגרמניה הנאצית?

לצדו של ווטרס, בין התומכים הנלהבים ב-BDS, ניצב גם הפוסק החשוב ביותר של האיסלאם הסוני, יוסוף אל-קרדאווי, שמשדר תוכנית שבועית באל-ג'זירה. אותו קרדאווי הבהיר שהוא תומך בהיטלר, תוך הבעת תקווה ש"בפעם הבאה המוסלמים ישלימו את המלאכה". ומעניין, ווטרס הצליח להפוך קומץ של רבנים, שרוב הישראלים לא יודעים על קיומם, לחלון הראווה של ישראל, אבל הוא לא שם לב לפוסק הבכיר והמוכר ביותר באיסלאם הסוני, שהוא חלון הראווה הרשמי של האיסלאם. לשניהם יש דעות דומות על ישראל. שניהם חברים באותה תנועה גלובלית.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=4805

תגוביות:

1.הטענה של בן דרור ימיני שיש מתווה שלום שיזכה לרוב מזכירה לי את הבדיחה על גן החיות התנ"כי שהקים כלוב שמציג את הפסוק "וגר זאב עם כבש". שאלו את מנהל הגן איך זה אפשרי והוא הסביר, שכל יום מחליפים את הכבש.
כל זמן שלא מסבירים לי כיצד ניתן להוציא את צה"ל מיו"ש בלי לקבל מטחים של קסאמים (ואפילו סתם אש שטוחת מסלול) על נתב"ג, ממש לא מעניין אותי מה אומרים הסקרים ולאיזו אילוזיה יהיה רוב.

אם סיעות הקואליציה חשבו שחוק עמותות השמאל שאושר לפני כשבועיים בוועדת שרים לענייני חקיקה יגרום למחלוקות בתוך הקואליציה, הם יגלו בעוד קצת יותר משבוע כי אז היה מדובר בהכנה בלבד. חוק עמותות השמאל החדש, שיזמה ח"כ מירי רגב (ליכוד), ואמור לעלות להצבעה ביום ראשון הבא, מבקש למנוע את רישומה של כל עמותה שמבקשת לשלול את אופייה היהודי של מדינת ישראל ובכך צפוי להעמיד במבחן מסובך בהרבה את הדבק הקואליציוני של ממשלת נתניהו.

על פי חוק העמותות הקיים, שנחקק בשנת 1980, רשם העמותות יכול למנוע את רישומה של עמותה אם היא שוללת את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, אולם אין כל אזכור בסעיפי חוק העמותות לאופייה היהודי.

על פי התיקון לחוק, שיעלה בעוד קצת יותר משבוע להצבעה בוועדת השרים, גם עמותה אשר אחת ממטרותיה תבקש לשלול את אופייה היהודי של המדינה לא תוכל להירשם כעמותה.

החוק, אם יאושר, ישפיע רבות על עמותות שונות בישראל. כך למשל, עמותה המנסה לקדם את רעיון "מדינה אחת לשני עמים" (מימין ומשמאל) תשלול בעקיפין את רעיון המדינה היהודית, ולכן על פי הצעת החוק של רגב לא תוכל להירשם בישראל כעמותה חוקית. חוק עמותות השמאל הקודם, שאושר לפני שבועיים בוועדת השרים, אך התקדמותו נעצרה לאחר שהוגש נגדו ערר, קבע להטיל מס על תרומות שמקבלות עמותות מישות מדינית זרה, אם המטרות של עמותות נכנסות לרשימת המטרות שקבעה הצעת החוק.

רגב אמרה אמש (יום ד') "הצעת החוק הזו מבקשת לשים קץ לתופעה של עמותות שמאל קיצוניות ואנרכיסטיות המבקשות לנצל את אופייה הדמוקרטי של המדינה וחופש ההתאגדות, לטובת חתירה נגד אופייה היהודי והציוני של מדינת ישראל". רגב הוסיפה עוד כי "החוק זה מביא לידי ביטוי את המושג דמוקרטיה מתגוננת".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/534/331.html?hp=1&cat=404

תגוביות:

1.הן לא עמותות אלא אירגוני אוייב שפוגעים באזרחי ישראל הנאמנים.

2.כל הכבוד למירי רגב. זה חוק שבמדינות נאורות כמו ארה"ב הוא מובן מאליו.

אצלכן, למשל, מותר לעמותה שמתנגדת למעורבות הבריטית בעיראק לקיים פעילות ללא שום מגבלה. כך גם אצלנו. אבל אצלכם, שום מדינה זרה אינה מממנת את פעילות של גוף פוליטי כזה ומכיוון שזה לא מקובל אצלכם, עם או בלי חקיקה, הרי שאיננו דורשים לעצמנו, אלא מה שאתם נוהגים אצלכם.

אם אתם כאלה חכמים, עשו את זה קודם כל אצלכם בבית. אחר כך אתם מוזמנים להגיע אלינו. אבל נמאס לנו מהמוסר הכפול שלכם. הוא חייב להיפסק.

זו הדרך היחידה להבהיר לאירופים שכל מה שישראל מבקשת הוא אוניברסליזציה ואירופיזציה של הכללים, ולא רוסיזציה של הכללים. משום שהמעורבות האירופית הגיעה לממדים מפחידים. ממשלות אירופיות מממנות עמותות שקוראות להעמדה לדין של ציפי לבני. הן מממנות עמותות שתומכות בחיסול ישראל, כלומר ב"זכות השיבה". הן מממנות עמותות ששותפות לתהליך הדמוניזציה והדה-לגיטימציה, שאין לו שום קשר עם ביקורת לגיטימית. זה מצב בלתי נסבל. הוא חייב להיפסק.

מה יאמרו לנו מדינות אירופה? שזה בלתי דמוקרטי לאמץ את הכללים הנהוגים באירופה? כך שיש דרך להגיע להסדר. בדרך הדמוקרטית. בדרך האירופית. הצעות שקד ורגב, לעומת זאת, משרתות את קמפיין הדמוניזציה. הן מספקות תחמושת לטענה שישראל איננה דמוקרטית.

צריך להבהיר דבר נוסף: רוב עמותות השמאל פועלות במתחם הדמוקרטי, גם כשהן משרתות את מחנה הסרבנות, וגם כשהן גורמות לדמוניזציה של ישראל. זה בדיוק מה שעושה לנו חלק מהימין, שמזוהה עם היאחזות בכל גבעה, וזה מה שעושים לנו אחדים מרבני הימין, שמפיצים רעל גזעני. זה הסיפור בכל דמוקרטיה. אלא שיש הבדל בין הזכות לפעול לבין הזכות למימון. אלה שני דברים שונים. מדינות אירופה יודעות את זה ונוהגות לפי הכלל הזה. הגיע הזמן שהן יפעלו, כלפי ישראל, בדיוק לפי הכלל הזה.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/534/330.html?hp=1&cat=479&loc=10

“נפגשתי עם נציגים מ’הקרן החדשה לישראל’ ועם אנשי ‘רופאים לזכויות אדם’ שהציגו בפני מסמך שמוכיח שמדובר בהאשמות שקריות”, טען בגין בפאתוס רב. לאחר שבועות בהם חטפה ‘הקרן’ מכל כיוון אפשרי, מבלי שהצליחה להעמיד קו הגנה שיהדוף ולו מעט מהביקורות שספגה, היו דברי בגין קלף ההגנה היחיד שלה. ואכן, רבים מכלי התקשורת עטו על בגין כמוצאי שלל רב, ובימים הבאים הוצגו דבריו בליווי סופרלטיבים ומחמאות על ערכיו הליברליים ההולכים ונעלמים מהליכוד, המאמץ מאפיינים חשוכים.

‘במקום’ עובדות

המסמך שעליו ביקש השר בגין לבסס את דבריו היה מניפולציה סטטיסטית עליה חתום אחד, אמיר פז-פוקס, איש ארגון ‘במקום’. עוד ארגון אירופי, סליחה, ישראלי במימון אירופי, הפועל בעיקר באמצעות מערכת המשפט נטולת הפניות שלנו. במסמך טען פז-פוקס כי חלקם של ארגוני הקרן בדו”ח גולדסטון שולי עד כדי חוסר-רלוונטיות.

את דבריו ניתן לסכם כך: הנתון המרכזי עליו התבסס הקמפיין של ‘אם תרצו’ כנגד ‘הקרן החדשה’ היה כ-190 הפניות לארגוני ‘הקרן’ בדו”ח גולדסטון, שהן 92% מההפניות למידע שלילי שמקורו בארגונים ישראלים, ו-14% מההפניות בדו”ח. פוקס טען כי אין לספור הפניות לאירועים מחוץ לרצועה (88), אירועים שהתרחשו לפני מבצע ‘עופרת יצוקה’ (39), ומכתבים ועתירות שהוגשו לבתי-משפט או לגופים רשמיים (41). לפיכך רק 16 מתוך 1208 הפניות, המהוות 1.3% מדו”ח גולדסטון, הן הפניות להאשמות מצד ארגוני ‘הקרן’ שיש לספור אותן.

וכעת למניפולציה:

אם לא צריך למנות את כל מה שקרה לפני ‘עופרת יצוקה’, מחוץ לרצועת עזה, את מה שמתייחס לעתירות לבתי-משפט, ואינו מידע ייחודי, הרי שצריך להוריד גם מאות רבות של הפניות לא רק מהמונה, אלא גם מהמכנה – שאז לא מדובר ב-1208 הפניות אלא בהרבה פחות (הסבר מפורט יותר של המניפולציה ניתן לקרוא כאן). פז-פוקס ביקש להמציא מתמטיקה חדשה מבית היוצר הפוסט-קולוניאלי, והשר בגין אכל את הלוקש ורץ לספר ברדיו.

זמן קצר לאחר סיום הראיון ברשת ב’ התקשרתי לשר בגין וביקשתי להיפגש עמו כדי להציג בפניו את הדברים. השיחה התנהלה פחות או יותר בצורה הבאה, ומפאת הפאתוס הרב שבדברי בגין, כמה ממשפטיו הפכו אצלנו לנכסי צאן ברזל משפחתיים:

א: שלום, כבוד השר בגין.

ב: עם מי יש לי הכבוד?

א: כבוד השר, מדבר ארז תדמור מתנועת ‘אם תרצו’. שמעתי את דבריך ברדיו והייתי מעוניין להיפגש איתך על מנת להציג לך את עמדתנו בנושא.

ב: איני מעוניין בכך.

א: בכל זאת, אני חושב שראוי שתאזין לעמדתנו בטרם תחרוץ את עמדתך.

ב: לא תוכל לכפות זאת עלי.

א: איני מעוניין לכפות עליך דבר. אני פשוט חושב שאם נפגשת עם אנשי ‘הקרן החדשה’ מן הראוי שתשמע גם את דברינו בטרם תתראיין בנושא, ותגבש עמדה לאחר שתשמע את שני הצדדים.

ב: לא תכופף את ידי.

מסתבר שהכלל הוולטריסטי, לפיו בגין אמור היה להילחם על זכותי להשמיע את דבריי גם אם אינו מסכים עימם, תקף מבחינתו רק לגבי השמאל. או שאולי פגישה עם מי שעזר לנהל את מטה הבחירות של הליכוד בירושלים איננה מזכה במחמאות כמו פגישה עם נציגי ‘הקרן החדשה’. לא שאני חושד במניעיו הטהורים של כבוד השר, הידוע בצניעותו.

נתקע בגין בגין. קמפיין ‘אם תרצו’ נגד הקרן החדשה לישראל

איך שגלגל מסתובב לו

כך או אחרת, הסיבה שבגינה אני מציג בפניכם את המעשייה הזו היא הצדק הקוסמו-פואטי השורר בעולמנו, גם אם באופן עגום למדי.

מסתבר שבגין לא זוכה להנחות חבר מיוחדות, ובהתאם למורשת השמאל הקיצוני, היד שהאכילה אתמול צפויה לקבל נשיכה באחוריה מחר.

בטורו ב’ידיעות אחרונות’, לפני כשבועיים, כתב נחום ברנע על סרטון תעמולה אנטישמי המשווה בין מדיניות רוסיה הצארית כלפי היהודים (כפי שהונצחה בעלילת ‘כנר על הגג’) לבין מדיניות ישראל כלפי הבדואים בנגב, לה אחראי בגין עצמו. את הסרטון מפיץ ארגון ‘רבנים לזכויות אדם’, עוד אחד מנתמכי ‘הקרן’.

כך, מסתבר שיחסו של בגין כלפי הארגון בראשות הרב אריק אשרמן, שכעת תוקף את כבוד-השר-לשעבר, עבר בינתיים טרנספורמציה קלה. לדברי ברנע, בגין התעמת עם אשרמן, והעניק לסרטון את הכינוי (המוצדק) “תועבה”. מה שברנע לא סיפר הוא שכינוי זה היה דווקא אחד התארים העדינים יותר שהטיח בגין, וכפי שתיאר לי זאת אחד מהנוכחים, “הרבה הדר בית”רי לא היה שם”.

אלא מה? במהלך היסטורי מזורז של צדק פואטי, בני בגין אוכל היום את הדייסה שהוא עצמו בישל – אחריותו של בגין לקמפיין השטנה הבינלאומי שמובילים ארגוני ‘הקרן החדשה’ ודומיהם אינה מסתפקת רק במטרייה התקשורתית שהעניק להם לפני כשלוש שנים. בגין הוא אחראי מרכזי לעובדה שבחודשים האחרונים מתנהל נגד ישראל קמפיין שנאה גלובלי בעלות מיליוני דולרים בנושא מתווה בגין-פראוור.

ליברלים ממתיקים סוד. בגין ומרידור

קסנופיליה אי-רציונלית

המעשייה הבאה יכולה אולי ללמד עד כמה גישתו הצדקנית של בגין נושאת עימה השלכות מסוכנות. לפני כשנתיים הגיע הקמפיין שערכה ‘אם תרצו’ נגד השמאל הקיצוני לידי הבשלה, עם גיבוש הצעת החוק שזכתה לכינוי ‘חוק העמותות’. אחסוך מכם את השתלשלות האירועים המלאה, ואסכם בכך שב-13 לנובמבר 2011 אישרה ועדת השרים לחקיקה שתי הצעות חוק מאת חברי-הכנסת אופיר אקוניס מהליכוד ופאינה קירשנבאום מישראל ביתנו. אישורן הותנה באיחודן להצעה אחת, בה יוכנסו מספר תיקונים בסיועו של מזכיר הממשלה צבי האוזר. הנוסח שגובש לבסוף, בהשפעת לחצו של השר בגין, היה חלקי מאוד ומשמעותי פחות מכפי שקיווינו.

על-פי ההצעה נקבע כי ארגונים המעורבים בקריאות לחרם כנגד ישראל, בקריאה לסרבנות שירות, ברדיפת בכירים ישראלים בעולם או בפעילות כנגד הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, יוגבלו במימון שהם מקבלים מכל ממשלה זרה ל-20,000 ש”ח. בנוסף, יוטל מס בשיעור 45% על כלל התרומות מממשלות זרות לארגונים העוסקים בנושאים פוליטיים.

אלא שגם הנוסח המעוקר הזה, שעדיין מאפשר לממשלות אירופיות לחתור תחת הדמוקרטיה הישראלית, היה יותר מדי עבור השר בגין, שהצליח כנראה לשכנע את ראש-הממשלה נתניהו להקפיא את הצעת החוק.

השר בגין מעולם לא סיפק לציבור הסבר מדוע הוא מתנגד להצעת החוק.

הספיקה לו כנראה העובדה שעיתון ‘הארץ’ בחר למתג אותה כחלק מחבילת החוקים שהוצגו על-ידו כ”אנטי-דמוקרטיים”. מה לשר בגין ולדיונים עניינים? בהיותו מופת לליברליזם, הוא כנראה לא חש צורך להסביר מדוע הוא מעוניין להתיר לממשלות זרות לרמוס את ריבונות ישראל.

וגם אם אין מקבילה עולמית לכך שמדינות המחזיקות בקשרי ידידות מקיימות מערכת יחסים מעוותת כמו זו של ישראל וחלק ממדינות אירופה, המעבירות מדי שנה עשרות מיליוני שקלים לארגונים ישראליים העוסקים בהכפשת ישראל, לשר בגין לא חשוב להסביר מדוע זה תקין. יועצו של ראש הממשלה, רון דרמר, כתב אז למגזין “טיים”:

קשה לתאר מדינה דמוקרטית המאפשרת התערבות של ממשלות זרות בענייניה מבית על-ידי מימון ארגונים מבית שלא רק עוסקים בביקורת על מדיניות מסוימת של הממשלה – אלא בערעור עצם היסודות של המדינה.

אז דרמר כתב. לבגין נימוקים משלו, והם סודיים מכדי לשתפם.

למצקצקי השפתיים משמאל אזכיר רק את הביקורת על התערבותו, כביכול, של נתניהו בפוליטיקה האמריקנית. נתניהו רק רמז על העדפותיו, לא העביר תקציבי ממשלה לעמותות רפובליקניות, ודאי שלא לעמותות הרודפות בכירים אמריקנים בעולם. אבל מה שאסור לנתניהו מותר כנראה לממשלות אירופה. לא מוסר כפול לפנינו, אלא מוסר משולש ומרובע.

התחסדות מסוכנת

ובכן, כפי שחשף כאן שלשום עקיבא ביגמן, קמפיין השנאה וההסתה הבינלאומי, שמציג את ישראל כמדינה המבצעת טיהור אתני בבדואים, הוא תוצאה ישירה של החתרנות האירופית הזרה שפועלת בשנתיים האחרונות, בזכות ובחסות בני בגין.

חטאיו של השר בגין בנושא מתווה פראוור והמשבר המתהווה בנגב כפולים ומשולשים. בגין הוא זה שמתוך רצון להוכיח את ערכיו ה”ליברליים” מציע תכנית מוגזמת ושערורייתית שמעניקה לבדואים מאות-אלפי דונמים ועשרות מיליוני שקלים, תוך שהוא הופך בעיות הסדרה פרטיות לסכסוך לאומי בעל השלכות בינלאומיות. בגין היה זה שהגן על ארגוני השמאל הקיצוני בשעה שעמדו מול ביקורת ציבורית חריפה, וכך סייע לשמר את השפעתם הציבורית. בגין היה זה שבלם בגופו הצעות חוק שנועדו לעצור את החתרנות המדינית הזרה, שהיום מממנת קמפיין הסתה בינלאומי כנגד ישראל וכנגד התכנית שהוא עצמו הוביל.

על קורותיו המופלאות של האציל בגין אנו כבר משלמים, ועוד נשלם בעתיד, מחיר כבד.

http://mida.org.il/?p=24098

תגוביות:

1.התפוח לא נפל רחוק מהעץ. קווי הדמיון בין בגין האב והבן דומים לחלוטין. בעבר כעסתי מאוד על יחסו המתנכר של בן גוריון לבגין האב. היום אני כבר מבין ומבקש את סליחתו של בן גוריון הפרגמטי שהבין עד כמה מסוכנת הגישה הצדקנית של בגין.

השר לשעבר בני בגין מתנצל על הצעות החוק "האנטי דמוקרטיות"

http://www.youtube.com/watch?v=9p32RfU4p6k

מבלי משים, חשפו המאבקים יעד מרכזי של הקרן: מאבק במדינת ישראל כמדינת לאום יהודית.

למי שעקב אחרי פעילות הקרן במהלך השנים, אין כאן הפתעה.

קחו למשל את מאבק המסתננים, שנוהל על-ידי ארגונים כמו ‘א.ס.ף‘ (32,000 דולר בשנה מהקרן) ה’מרכז לקידום פליטים אפריקאיים‘ (50,000 דולר בשנה מהקרן), ‘אנו פליטים’ (1,400 דולר), בסיוע ארגון ‘קו לעובד’ (83,000 דולר) ועוד רבים.

נזכיר כי את סוגיית זכויות המסתננים פתרה ישראל בצורה הגונה ומוסרית במסגרת חוק חדש: במתקן ‘חולות’ זוכים המסתננים – שברובם הגדול אינם “פליטים”, משום שהם מגיעים לישראל ממצרים – לתנאים טובים יותר מאלו שזוכים להם פליטים אמיתיים ברחבי העולם; די להשוות את התנאים ב’חולות’ לתנאים במחנות הפליטים הסוריים שפורחים בטורקיה ובירדן, בחסות מדינות העולם ושלל ארגונים בינלאומיים.

ישראל מאפשרת למסתננים להישאר בתחומה, לצאת לעבוד, ואף מספקת להם מגורים, מזון, ביגוד ודמי כיס בגובה 500 ש”ח בחודש. אבל כל זה לא מספיק לארגוני הקרן הדורשים לא פחות מאשר שחרור כל המסתננים הכלואים כיום בישראל ופתיחת הגבול לכניסתם של עוד רבים אחרים.

אותה תופעה חוזרת גם במקרה הבדואי. אפשר לחלוק על חוק בגין-פראוור (כפי שכותב שורות אלו עושה במשך כשנה), אך אי-אפשר להתווכח על כך שמדובר בהצעה הטובה ביותר שמדינה מודרנית כלשהי יכולה להציע למיעוט אתני המתגורר בתוכה. לא רק שמדובר בניסיון להסדיר כמעט את כל הפזורה הבדואית במקומה. ההצעה כוללת גם צעד חסר-תקדים של מסירת אדמות מדינה בהיקפים של מאות-אלפי דונמים לידיים פרטיות, ללא בדל ראייה או טיעון מצד המקבלים.

מה עשו עם ההצעה הנדיבה הזו ארגוני הקרן? פצחו בקמפיין של הסתה פרועה נגד ישראל, בארץ ובעולם, תוך שימוש בביטויים “טיהור אתני”, “נישול” או “אפרטהייד” לתיאור חלוקת מקרקעין בחינם.

הדרך היחידה לרצות את דרישותיהם של ארגוני זכויות הבדואים והקרן החדשה היא לוותר על רכיבים חיוניים של הריבונות הישראלית בנגב. כך, לצד הררים של מלל אודות “האוטונומיה הבדואית המסורתית” שכביכול התקיימה בעבר בנגב, מבהיר פרופ’ אורן יפתחאל: “יתבררו גם תביעות באזור הר הנגב והוא יכלול גם כמובן אדמות במערב הנגב”.

ערפל “הפעילות הלגיטימית”

עיתונאים וגופים רבים חשפו בשנים האחרונות את הקשר של הקרן החדשה לישראל ושתי”ל להתארגנויות קיצוניות בישראל ומעט מעט מתברר היקף הפעילות האדיר שלהן.

אחת התופעות המבלבלות בה נתקלים העוסקים בנושא היא התרומה של הקרן ללא מעט ארגונים “נייטרליים”, כגון ‘המועצה הלאומית לשלום הילד’, ‘ועד למלחמה באיידס’ או ‘האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה’, הנהנים מתמיכת הקונסנזוס הישראלי וזוכים לשבחים חוצי מגזרים. העובדה שלקרן ישנה פעילות “לגיטימית” עניפה מאפשרת לה להרחיב את פעילותה בתחומים רבים נוספים, תוך הידוק הקשר עם גורמי ממשל ארציים ומקומיים וחדירה למגזרי אוכלוסייה המתנגדים למטרות הראשיות של הקרן ובראשן הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה.

דוגמא בולטת לכך ניתן למצוא בתמיכה של הקרן בתנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ (63,000 דולר בשנת 2012), שחשיפתה עוררה סערה זוטא במגזר הדתי-לאומי, תוך הטחת ביקורת קשה בתנועה על כך ש”מי שמקבל תרומות מהקרן החדשה פוגע בחיילי צה”ל”.

יחד עם תמיכה נוספת של הקרן בארגוני הציונות הדתית (מוסדות כפר פינס: 7,781 דולר, מת”ן: 6,000 דולר, בית-ספר ‘פלך’: 1,800 דולר, וכמובן: ‘קולך’: 174,802 דולר), יצרו תחושה של “השתלטות” של הקרן החדשה על הציונות הדתית והובילו למחאת תנועת ‘רעננים’. מחאה זו הצליחה אולי להכניס את יוני שטבון לכנסת, אבל לא הצליחה להוציא את הקרן מהמגזר.

מעניין במיוחד לענייננו האופן שבו הצדיקו ‘נאמני תורה ועבודה’ את קבלת התמיכה מהקרן. בהודעה שפרסמה יו”ר התנועה תהילה נחלון, היא הסבירה כי בבדיקה שהם ערכו יחד עם פרופ’ ג’ראלד שטיינברג מארגון NGO Monitor, התברר כי “הקרן החדשה תומכת בשורה ארוכה של גופים וארגונים, שרובם נמצאים בקונסנזוס הישראלי”. נחלון הודתה אמנם כי הם “מודעים לכך שלקרן החדשה מחלקות אחרות, ושהיא מסייעת לגופים שמטרותיהם שונות ואף הפוכות לגמרי ממטרותינו”, אלא ש”עם זאת, אנו מתנגדים להכתמת כלל הארגונים וכלל הפעילות הנתמכת ע”י הקרן”.

ביחס לטענה כי המימון לו זוכה הארגון שלה משמש כ”עלה תאנה”, שנועד להקנות לגיטימציה לשאר פעילות הקרן, הסבירה נחלון כך:

החלק הארי של תמיכת הקרן מופנה לארגונים המצויים בקונסנזוס הישראלי, כך שקשה להסכין עם טענה כאילו כל אותם ארגונים מהווים עלה תאנה לתמיכה במיעוט הקטן של הארגונים האחרים.

בהודעה שפורסמה לעיתונות אף ננקט השיעור המדויק של היקף הפעילות הבעייתית:

ראוי כי נמקד את התנגדותנו כנגד עצם התמיכה בארגונים בעייתיים המהווים רבע מכלל הפעילות הנתמכת ולא כנגד רוב שאר ארגונים הפועלים באופן לגיטימי.

שימו לב למספרים ולפרופורציות: “החלק הארי” מהפעילות הוא קונסנזואלי, ורק “רבע” מהתמיכה מופנה ל”ארגונים בעייתיים”.

כשקוראים את הדברים אפשר להתרשם כי למעשה מדובר בקרן חסד אולטימטיבית, שלמרבה הצער יש לה כמה “החלקות” אנטי-ציוניות ואנטי-ישראליות, כמו הובלת קמפיין דה-לגיטימציה נגד ישראל בעולם, שפשוט “קרתה”, כי ככה זה כשיש לך כל-כך הרבה כסף.

מחייכים כל הדרך אל המהפכה. פרויקט הכדורגל הרב לאומי של הקרן החדשה לישראל.

עוקבים אחרי הכסף

ובכן, לא מיני ולא מקצתי. כדי לבדוק את תוקפן של הטענות מהסוג הזה, פילחנו את תמיכות הקרן החדשה משנת 2012, תוך חלוקת הארגונים הנתמכים לשלושה סוגים: ארגונים המצויים בקונצנזוס חברתי וציוני; ארגונים הפועלים לשינוי חברתי רדיקלי, הכוללים גוונים שונים של מרי אזרחי עד קומוניזם; וארגונים הפועלים באופן מובהק נגד ישראל או חותרים לשינוי יסודי של אופיה הלאומי-יהודי והפיכתה למדינת כל אזרחיה. התוצאות מדברות בעד עצמן:

רק 3.97 מיליון דולר, מתוך למעלה מ-17 מיליון שחילקה הקרן החדשה לישראל בשנת 2012, הגיעו לארגוני הקונסנזוס כמו ‘נאמני תורה ועבודה’ ופעילי זכויות האתיופים.

יתר הסכום חולק בין ארגונים אקטיביסטיים רדיקליים מסוגים שונים, שזכו בסך הכל ל-5.3 מיליון דולר, לבין ארגונים המקדמים סדר יום פוסט-ציוני כמו ‘בצלם’, ‘האגודה לזכויות האזרח’, ‘עדאלה’ ודומיהם, שסך-כל התמיכות בהם הגיע לכדי 7.7 מיליון דולר. הפילוח המלא כאן.

ניתן להתווכח על שיטת המיון, ולהגדיר אחרת את שיוכו של ארגון זה או אחר; התמונה הבסיסית לא תשתנה הרבה: החלק הארי של תמיכת הקרן, כ-75 אחוז, מופנה למטרות אידאולוגיות המצויות הרחק שמאלה מהקונסנזוס הישראלי.

למעשה הפרופורציות בדיוק הפוכות לאלו שהציגו ‘נאמני תורה ועבודה’: רק רבע מהתמיכות ניתן לאפיין כ”לגיטימיות”, בעוד שהיתר הוא הפעילות כלפיה “יש למקד את התנגדותנו”.

הפילוח מבהיר היטב את מטרות העומק של הקרן החדשה לישראל ומה עומד מאחורי הצהרות כלליות כגון “שוויון זכויות חברתיות ומדיניות לכל אדם, ללא הבדלי דת, גזע ומין”, או “חברה שתקדם את זכויות האדם והאזרח, תכבד את השונות והפלורליזם הדתי והתרבותי ותכיר בחשיבות ייצוגן של קהילות זהות וקבוצות לאומיות שונות”.

ידוע כי הכסף מעוור עיני צדיקים, אבל האם אפשר לבקש מן הארגונים הציוניים שמקבלים את תמיכת הקרן, שלפחות יקבלו בשקט מבלי להפוך את עצמם לשופר שקרי של הצדקת פעילות הקרן?

קואליציות אד-הוק

עתה מתעוררת השאלה ההפוכה: מדוע משקיעה הקרן הון כה רב, כרבע מתקציבה, בפעילות שלמעשה אינה מגשימה באופן ישיר את יעדיה המוצהרים?

לשם כך יש להבין את אסטרטגיית הפעולה של הקרן, המבוססת על קואליציות ארגונים המשתפים פעולה לקידום מטרותיה של שתי”ל. מערך קואליציות זה, הוא למעשה גולת הכותרת של פעילות הקרן והוא המאפשר לשתי”ל לגזור את הקופון מההשקעה הרבה בארגונים השונים.

מלבד “התמיכה והייעוץ” שהיא נותנת לארגונים, משמשת שתי”ל גם כגורם מתכנן ומתאם לפעילות השטח של הארגונים, תוך כינון “קואליציות” סביב נושאים עקרוניים העומדים בלב העניין של הקרן. קואליציות אלו הן העומדות בדרך-כלל מאחורי פעילויות שיא הזוכות לחשיפה תקשורתית, כמו למשל “הקואליציה החברתית” העומדת מאחורי רבות מפעולות מחאת “יוקר המחייה”; “הקואליציה לבריאות הציבור” שנסגרה, ו”המטה הציבורי לשיוויון בבריאות“, הלוחמים בין היתר נגד הפרטת מערכת הבריאות; “קואליציית נשים לשלום“, המוחה נגד ה”כיבוש”,או ה”קואליציה נגד הפרטת הקרקעות“, ועוד קואליציות רבות ומשונות הצצות מפעם לפעם.

יתרון נוסף וחשוב של אסטרטגיית הקואליציות של הקרן הוא הלגיטימציה הציבורית והיוקרה שמביאים עמם ארגוני הבת החברים בקואליציה, ובעיקר אלו הנחשבים לגיטימיים וכמצויים במרכז הקונסנזוס. לא דומה קריאה לשינוי מדיניות המגיעה מקבוצת פעילים תלושת-הקשר, לקריאה דומה הנשמעת מפיהם של פעילים וותיקים ומומחים בתחומם, שקנו לעצמם מעמד ציבורי מכובד כאנשי מקצוע ובעלי יכולת. או כפי שאמרו זאת בשתי“ל:

משאב חשוב בהקשר של קואליציה הוא לגיטימציה – הארגון/החבר “תורם” את שמו להרחבת מעגל המשפיעים. משאב זה הינו מאפיין חשוב בהקשר של קואליציות/ פורומים שכן כוחן הוא בכך שהן מייצגות פלח רחב של האוכלוסייה הנוגעת לנושא ואי לכך השפעתן על מקבלי ההחלטות רבה יותר משל ארגון יחיד.

בכדי להיווכח עד כמה פעילות הארגון מסודרת להפליא, כדאי לעיין היטב בתרשים הבא, המופיע כחלק ממסמך “שתי”ל 2001 – מבנה ארגוני מוצע”:

ההתבוננות על התמונה הכוללת של פעילות שתי”ל, מבהירה היטב את מוקד הפעילות כולה ואת המטרה אותה מציבים שתי”ל והקרן החדשה לנגד עיניהם: הקמתה של חברה רב-לאומית (“הפלסטינים אזרחי ישראל”), סוציאליסטית, ש”זכויות האדם” הן נר לרגליה.

או כדבריה של חדוה רדובניץ, לשעבר סמנכ”לית במחלקת המענקים של הקרן, שדלפו במסמכי ויקיליקס:

היא ציינה כי היא מאמינה כי ישראל תהיה ערבית ברובה תוך 100 שנה וכי היעלמותה של מדינה יהודית לא תהיה האסון שהישראלים חוששים ממנו משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר.

מכלול הפעילות של שתי”ל, הכולל גיוס משאבים, הכשרה ותמיכה נועד לתמוך בפעילות “לבניית יכולת לארגונים לשינוי חברתי” הפועלים “לקידום מדיניות” במסגרת קואליציות, המוקמות בהתאם לערכי הליבה של שתי”ל והקרן.

תצוגה נוספת של אסטרטגיה זו שורטטה במצגת של ‘שתי”ל דרום’ שהוצגה לפני כשנתיים והגיעה לידינו, בה מוצגת אסטרטגיה זו בצורת פירמידה, שבבסיסה הרחב “שיח אזרחי בקורתי ומשותף”, באמצעה “איגום משאבים וקואליציות”, ובשיאה – “עיצוב מאבקים לשינוי מדיניות”:

כך חודרים לממשל

הישג נוסף שיש לקרן מהשקעה בעמותות הפועלות בקונסנזוס הישראלי מגולם בשיתוף פעולה הנרחב של הקרן עם גופי ממשל שונים, ברמה הארצית וברמה המקומית. העובדה שהקרן החדשה לישראל ושתי”ל נחשבות כגוף המוביל בישראל בכל הנוגע לפעילות החברה האזרחית, מציבה אותה בעמדת מפתח חשובה מאוד, תוך שהיא משתלבת ברמות שונות של תהליכי קבלת ההחלטות של הממשל.

בכדי להבין זאת, נתחיל בסיפור.

לפני כשלושה שבועות נכחתי בכנס רב משתתפים בבאר-שבע, שנועד לקדם קונספט כלכלי (משונה, יש לומר) בשם “כלכלה מקומית מקיימת”. בכנס, שאורגן על-ידי שתי”ל, נכחו כמה מאות משתתפים שרבים מהם השתייכו למגזר הממשלתי: ראשי רשויות ומועצות מקומיות; מנהלי מתנ”סים, מנהלי רכש ברשויות, נציגי משרדים ממשלתיים, ועוד.

מכל בחינה שהיא, זהו אירוע המשתייך לקטגוריית הפעילות ה”לגיטימית” של הקרן, שנועד לעודד רכישת שירותים מספקים מקומיים בנגב, מתוך המחשבה (השגוייה) שהדבר יתרום לצמיחה כלכלית. האווירה הממלכתית במקום והעובדה שהשתתפו בו נציגי ממשל רבים כל כך, נטעו את שתי”ל עמוק בלב העשייה הממשלתית-קהילתית בדרום, כפי שבא לידי ביטוי בולט בשיתוף הלוגו של שתי”ל והאיחוד האירופי (שמממן בין היתר את פעילות שתי”ל) יחד עם משרד הכלכלה (בראשות נפתלי בנט) והמשרד לפיתוח נגב-גליל (בראשות סילבן שלום).

מדינת כל ארגוניה: הקרן החדשה, האיחוד האירופי וממשלת ישראל

כך, בעוד השר נפתלי בנט וסיעתו נאבקים בכנסת להעביר את חוק העמותות, נציגים מטעמו (רן קויתי, מהסוכנות לעסקים קטנים) מבלים בנעימים בחברת אנשי שתי”ל והאיחוד האירופי ועוזרים להם להיטמע ברמה המקומית.

עד כמה המעמד הממלכתי משמעותי עבור שתי”ל ניתן להתרשם מדבריה בכנס של גילי ברוך, יו”ר ארגון ‘כלכלה מקומית מקיימת’ מטעם שתי”ל:

אם היו אומרים לי לפני שנתיים שאנחנו כשתי”ל נהיה בשותפות כל כך עמוקה עם המשרד לפיתוח הנגב גליל אני הייתי מרימה גבה.

ובכן, גם אנחנו “מרימים גבה”.

כפי שתואר בכנס, פעילות מסוג זה מחזקת את מעמדה של הקרן החדשה לישראל בתוך גופי ממשל שונים. על-פי המודל המתפתח בדרום, כל רשות מקומית תעסיק עובד שיהיה אחראי על “תכלול” (מה שזה לא אומר) פעולות הרכש והתמיכות של הרשות, על-פי תורת ה”כלכלה המקומית המקיימת”. נציג זה יעבוד בקשר צמוד עם מרכז ההדרכה והייעוץ של שתי”ל. באופן זה, הקרן החדשה לישראל זוכה למעשה לנציג בכל רשות מקומית, המוצב בנקודה אסטרטגית מבחינה תקציבית ומנהלתית.

המודל כבר פועל בשטח: בעיירה ירוחם מתקיים מזה זמן מה שיתוף פעולה הדוק של הקרן החדשה עם המועצה המקומית, בהובלת טליה ששון, המוכרת כפעילת מר"צ וכמחברת “דו”ח ששון” על המאחזים ביהודה ושומרון. במסגרת שיתוף פעולה זה, המוגדר על-ידי ששון כ”פיילוט להשקעה ישירה של הקרן החדשה בישובי הפריפריה בישראל”, זכתה עיריית ירוחם במענק של 80,000 ש”ח להקמת “מרכז להעצמת החברה האזרחית”. גם הוא, כמה מוכר, אמור לעסוק ב”תכלול” הפעילות ההתנדבותית בעיר.

הקמת רשת אנשי “תכלול” ברשויות המקומיות, תוך שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה מרכזיים, מקנה לקרן החדשה לישראל מכפיל עוצמה משמעותי, המאפשר לה לפעול לא רק באמצעות ארגוני החברה האזרחית הסרים למרותה, אלא גם באמצעות אגפים נרחבים של השלטון עצמו. יתר-על-כן, הוא קונה לקרן שקט תעשייתי בגזרת הממשלה; שהרי אישים כנפתלי בנט וסילבן שלום יתקשו להילחם במי שהם משתפים איתו פעולה.

בהתחשב בכך שאת כל זה משיגה הקרן באמצעות חלק זעיר מתקציבה השנתי, מדובר בהשקעה משתלמת למדי.

פסטיבל ‘פעמי מדבר’ בירוחם: משרד נגב גליל, משרד התרבות ו’הקרן החדשה לישראל’. סוכות תשע”ד

אסטרטגיית ה’דעווה’

המהלכים המתוארים כאן כלל אינם המצאות חדשות. למעשה מדובר באסטרטגיה מוכרת היטב בעולם המוסלמי, שהקדיש לה מונח תיאולוגי מוגדר: ‘דעווה’, או בעברית: “הכשרת הלבבות”.

באמצעות הדעווה מנחיל המנהיג המוסלמי את עקרונות הדת בשלל דרכים עקיפות: באמצעות הקמת ארגוני חסד, מתן סיוע לנזקקים ולרשויות השלטון תוך שימוש נרחב בתעמולה והשפעה על דעת הקהל. ככל הנראה מדובר בשיטה מוצלחת למדי.

הקרן החדשה ושתי”ל על זרועותיהן הרבות רחוקות מלהיות רשת ארגונים תמימים שמדי פעם “יוצא” לה לחרוג במעשה רדיקלי זה או אחר. כפי שחושפים מסמכי הקרן ודפוסי התמיכה שלה, מדובר באסטרטגיה מחושבת היטב של השפעה ציבורית וממשלתית מסועפת, שנועדה להוביל את פעילות הממשלה והחברה האזרחית באמצעות השפעה עמוקה מבפנים.

גופים ובעלי תפקידים המקושרים לקרן במגוון רחב של דרכים, מגיעים לעמדות מפתח בגופי ממשל מרכזיים ויוצרים את התשתית ל”עיצוב המדיניות” לו שואפת הקרן. בהתחשב בעובדה שהקרן החדשה תומכת, עקרונית, בחיזוק תרבות “שלטון הפקידים” והמשפטיזציה של החיים הציבוריים (נושא שראוי לסקירה מעמיקה כשלעצמו), מדובר בהחלט בתופעה מטרידה.

תגובות

ממשרד הכלכלה נמסר: “פרויקט “כלכלה מקומית מקיימת”, הוא פרויקט חברתי של ‘שתי”ל’ הנוגע למעבר צה”ל לנגב, המתבצע במשותף עם גורמים מקומיים בדרום (רשויות וכו’). כרגע אין למשרד הכלכלה שום פרוייקט משותף איתם. נא בדוק את מקורותיך בשנית”.

http://mida.org.il/?p=26195

איך להילחם בגזענות באקדמיה" - כך מכתיר הפרשן צ'רלס קראוטהאמר את מאמרו האחרון ב"וושינגטון פוסט". הוא מתכוון למסע החרם הלא כל כך מסתורי נגד ישראל.

התשובה לקראוטהאמר: תסגרו את הברזים לקרן לישראל חדשה והפסיקו את פעילות קרן פורד בישראל. כל ארגוני השמאל הפועלים בישראל הם מנועי שנאה, וכאשר קרן פורד מממנת אותם - היא משקיעה בשנאה.

האמריקאים והאירופאים משקיעים בצנטריפוגות של ארגוני שמאל ישראליים, ומייבאים בעסקה סיבובית אנטי-ישראליות שהופכת לאנטישמיות. איך זה יכול להיות?

יעדי המאבק הפוליטי של השמאל הרדיקלי בישראל הם ניהיליסטיים במהותם: המרדת המסתננים, יצירת קרע רב-ממדי בין ישראל לארצות הברית, בין יהודי אמריקה לישראל ובין יהודי אמריקה לבין עצמם, טיפוח "האדם החדש"-הטרנסג'נדר.

פירוק מדינת ישראל, המרדת הבדואים. כיצד הפך השמאל בישראל לגורם ניהיליסטי המכור לטכנולוגיה של הרס חברתי? זה קרה קודם כול בגלל קריסת היסודות הסוציאל דמוקרטיים של הסוציאליזם הציוני והתפוררות תנועת העבודה תחת לחץ השמאל הרדיקלי, ולא בגלל התקפות הימין הקיצוני. מדובר פה בעקירת השורשים המפוארים של המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות.

מפא"י הקימה את רשת הביטחון החברתית, הבריאותית והקואופרציה הכלכלית על פי מודלים סקנדינביים וגרמניים, עוד בשנות ה-20. הם עסקו בבניין אומה. אלא שהתנועות המהפכניות, בעיקר הקומוניסטים, הפכו את הסוציאל-דמוקרטים לאויב. הם לא נלחמו נגד המפלגות הפשיסטיות, אלא נגד הסוציאל-פשיסטים, כפי שנקראה מפא"י.

הם ראו בסוציאל-דמוקרטים את קרש ההצלה של הקפיטליזם והבורגנות, כיוון שאלה הנהיגו רפורמות ולא עסקו במהפכה. המטרה של הרדיקלים הייתה הקרסת המשטר הדמוקרטי. המלחמה באירופה ובישראל נגד הסוציאל-דמוקרטים התנהלה בעקביות לאורך עשרות שנים, כשהסוציאל דמוקרטים שונים מהקומוניסטים גם בזה שהם תומכים בציונות.

אחרי מלחמת ששת הימים, ובייחוד מאז עלו לשלטון אולף פלמה בשוודיה, וילי ברנדט בגרמניה וברונו קרייסקי באוסטריה, המפלגות הסוציאל דמוקרטיות עברו מהפך שהיה קודם כול אנטי-אמריקאי, אבל במקביל גם אנטי-ציוני. בעשור האחרון גילו אנשי השמאל כי לשמאל הרדיקלי יש הרבה יותר כוח והשפעה מאשר לשמאל המתון. וכוח מושך.

מי ששינו את מפלגת העבודה היו שמעון פרס, קרייסקי, אורי אבנרי ושלום עכשיו, שמומנה בחלקה על ידי קרל כהנא, ידידם של קרייסקי ופרס.

לאורך השנים זה היה קודם כול העניין הפלסטיני, ורק אחר כך בתור בונוס הם אימצו את כל האג'נדה הרדיקלית. מי שלא היה מוכן להתקפל בנושאים האלה התחיל להיות מוקע כימני. אישים כמו יוסי שריד, יוסי ביילין, זאב שטרנהל - כולם בשר מבשרה של תנועת העבודה - סייעו לשמאל הרדיקלי להרוס את המרכז.

צריך תמיד לזכור שלימין הקיצון ולשמאל הרדיקלי יש מטרה משותפת - להרוס את הדמוקרטיה, ואמצעי הגיוס היעיל ביותר על ידי שני הקטבים הוא אנטישמיות.

כשארגון כמו עדאללה או הארגונים שנאבקו בשייח' ג'ראח מתריעים נגד "ייהוד הנגב" או "ייהוד הגליל", יש לזה צליל אנטישמי ברור שנקלט היטב בצרפת, בבריטניה או באקדמיה האמריקאית.

הרי מה ההבדל בין ייהוד ירושלים לבין ייהוד פריז או הוליווד? ולפתע הם מתעוררים לגילויי השנאה המטרידים. ממשלת צרפת נזעקת כדי להשתיק קומיקאי. בארצות הברית הלם ותדהמה נוכח אווירת החרם האנטי-ישראלית. כמו שלהבת גז לא בוערת מעצמה, כך גם להבות השנאה מתודלקות על ידי מאגרי כסף, ואלו הם כספי האיחוד האירופי וכספי הקרן לישראל חדשה בגיבוי קרן פורד.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/539/314.html?hp=1&cat=479&loc=11

על הסיפור הקפקאי הוא אומר:

"הם נלחמים במדינה, מלשינים על חיילי צה"ל, יוזמים פרובוקציות נגד חיילים, מסייעים לאויב ועכשיו מסתבר שהם מקבלים תקנים לשרות לאומי. עד שלא קראתי לא האמנתי שהטרוף התיישב אצלנו בסלון".

תגוביות:

1.מפלגות אנטישמיות בפרלמנט הישראלי דורשות כי כל מחבל שנפגע בפעילות טרור יוכר כנכה צה"ל או לפחות כנפגע טרור. ללא ספק בית המשפת האליליון יאשר זאת, כולל כל המחבלים מאז חיג'אזי בשנת 1964 ועד היום. במסגרת השרות בעיתונים אנטישמים, כולל אלו המופצים באירן סוריה וברשעות הפולשתינית, ייחשבו העיתונאים לעיתונאי החצר של "גלי צה"ל" ומשכורתם תשולם מתקציב הביטחון.

2.נשמע מדהים שארגון שפועל נגד צה"ל והמדינה ופעיליו יוזמים פרובוקציות נגד הצבא והחיילים מקבל עזרה בכוח אדם לפעולותיו. הזוי ביותר.

מדינת ישראל נתונה זה זמן רב, בעיקר מאז ועידת דרבן ב-2001, למסע הכפשה המיועד לצייר אותה כמפלצת אכזרית שהעולם הנאור חייב להחרימה במקרה הטוב ולהביא לסופה כמדינת היהודים במקרה הטוב יותר. מסע זה מגיע מחוץ לגבולות ישראל ומתוך ישראל, בעיקר מארגוני "זכויות" של שמאל קיצוני.

מה לא אומרים בקולי קולות על המדינה? שזאת מדינת אפרטהייד המפלה את אזרחיה; שהיא מחוקקת חוקים המביאים עד כדי מצב שבו הדמוקרטיה נופחת את נשמתה; שהיא גזענית, שכל כולה רוע ואכזריות ותאוות רצח חפים מפשע; שצבאה מבצע השכם והערב פשעי מלחמה;

שהיא מבצעת טיהורים אתניים בפלסטינים; שהיא בגדר כובש אכזר השם ללעג את החוק הבינלאומי; שמרבית ילדיה רעבים ללחם, והקשישים שבה חיים מהיד לפה. ספרות שטנה ענפה פורחת לה על מדינת ישראל, ותקשורת "ליברלית" דואגת כל הזמן לתת לנו ולעולם תזכורת על פשעי המדינה שלא יסולחו.

והנה ממש מול עינינו מתרחשים להם עכשיו שני אירועים מופלאים הקורעים באחת את מסע ההכפשה השקרי. האחד הוא ההפגנות של השוהים הבלתי חוקיים מאריתריאה וסודן. מה קורה כאן? כולם באו אלינו דרך מצרים. היא ארץ המפלט שלהם. אבל איש מהם לא נשאר במצרים על מנת למצוא שם מפלט מאימת המוות המאיים עליהם כביכול בארצות מוצאם.

הם הוציאו כסף, סיכנו נפשם, חצו מדבר על מנת להיכנס לארץ הקודש. למה? כנראה שמסע השקרים על ישראל האיומה לא הגיעה לאוזניהם, אלא דווקא דברים הפוכים לגמרי. לא שמדובר בארץ זבת חלב ודבש, אבל לפחות בארץ שאפשר גם ללקק בה דבש. ולא רק זה. באיזו מדינה באירופה נאספו המהגרים הבלתי חוקיים להפגנות ענק מאורגנות? האם מישהו מעלה בדמיונו את המהגרים הלא חוקיים בצרפת מפגינים בכיכר הקונקורד? האם באיזו שהיא ארץ נאורה באירופה היו ארגוני השמאל מדריכים ומכוונים הפגנות של מהגרים בלתי חוקיים? אצלנו כן!

אם יש משהו ששופך אור זוהר על הדמוקרטיה שלנו, שפעמים דומה שהיא בדרך להפקרות, הרי זאת התופעה הזאת. והפלא הגדול הוא שכל אותם ארגוני "זכויות" שמייללים השכם וערב על מותה של הדמוקרטיה יכולים רק לחגוג בדמוקרטיה הישראלית ולזכות לחופש פעולה מלא.

האירוע השני נוגע לדברי ליברמן על "חילופי שטחים" עם המדינה הפלסטינית העתידית, שבמסגרתם ייכנסו תחת ריבונותה יישובים ערביים ישראליים הסמוכים לקווי '67, ובראשם העיר אום אל-פחם. מה שמפליא כביכול (בלי להיכנס לדיון לגופה של הצעת ליברמן) הוא שערביי אום אל-פחם וההנהגה הפוליטית של "הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל" מיהרו לגנותה ולדחותה.

הלוא הם כל הזמן זועקים שהם מופלים, מקופחים, שאינם מכירים במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, מניפים דגל פלסטין, מחרפים ומגדפים את המדינה, מסרבים לשירות לאומי, דורשים שיכירו בהם כמיעוט לאומי - ומה היה יותר טבעי מזה שישישו להיפרד ממדינת העושק ולהיות אזרחים במדינת הלאום הפלסטינית שלהם? אבל לא! נפשם דבקה ב"מדינת האפרטהייד והדיכוי"! והשמאל הישראלי, בנביחה מוכרת זעק: "טרנספר!" וקילל את ליברמן.

מהן מסקנות הביניים שלי? ראשית, כנראה שבכל זאת יש לנו ארץ נהדרת, עם כל הבעיות והעיוותים והצרות. שנית, פעולות השמאל הישראלי רק ממחישות מדוע הוא נדחק לשוליים הפוליטיים. ככל שידחק, כך יגבר תסכולו וייסגר הפער בין השמאל הציוני לשמאל הקיצוני האנטי-ציוני. על זה האחרון יפה הפסוק:" מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/539/784.html?hp=1&cat=479&loc=11

תגוביות:

1.מי שכיוון והדריך את המסתננים המוסלמים להגיע לגבול ישראל בעודם בקהיר אלו הם פעילי הקרן להשמדת ישראל.

נשאלת השאלה, איזה ישראלי יסכים להשכיר את דירתו ל"פליטים"?

לכן הקרן להשמדת ישראל השכירה מאות דירות בדרום ת"א, ואילת עבור המסתננים המוסלמים, ומכאן תגיעו למסקנה מדוע מאות האוטובוסים עצרו בדרום ת"א, ואילת, ומכאן תגיעו למסקנה מדוע כל המסתננים המוסלמים התייצבו להפגנות מול המדינה, פעילי הקרן להשמדת ישראל משחדים את המסתננים המוסלמים ע"י השכרת הדירה, אוכל, בגדים ולימודים אחרת לא היו מגיעים 200,000 אלף ובטוח שלא היו מחזיקים מעמד כלכלית 8 שנים.

2.הגיעה העת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לקרן החדשה ואירגוני השמאל, הכסף הזר, זרימתו ומקורו המדוייק ולחוקק את כל החוקים להגנה על המדינה כולל בראש ובראשונה חוק סוכן זר שיחייב את אירגוני השמאל להתייצב כל 6 חודשים בשב"כ ולדווח עם קבלות על כל פעולה, על עלותה המדוייקת ועל מטרתה כמו גם על ביצועה בפועל.

יוסי דגן מכסח את יריב אופנהיימר משלום עכשיו

http://www.youtube.com/watch?v=K91J6Yip8h4

בהחלטה שנויה במחלוקת, החליטה האקדמיה לקולנוע להצהיר כי הסרט מייצג את "פלסטין" במקום את "הרשות הפלסטינית". הנימוק היה שהם התבססו על החלטת עצרת האו"ם בנושא, שקיבלה את הרשות כמדינה משקיפה שאינה חברה.

http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/431645

מיהם הישראלים שבאדיבותם גרמו לעיתון בריטי לכתוב שישראל מתעללת בילדים פלסטינים על ידי כליאתם במשך חודשי החורף בכלובי ברזל תחת כיפת השמיים?

כבר התרגלנו בשנים האחרונות לפרסומן של עלילות מופרכות על מדינת ישראל וצה"ל, החל מפיזור פצצות בצורת צעצועים על ידי צה"ל כדי שילדים פלסטינים ימשכו אליהם, עבור דרך אימון כלבים לתקוף כל מי שאומר "אללה הוא אכבר", וכלה בהאשמת צה"ל בטבח של 5000 פלסטינים בג'נין. למרבה הצער, חלק מהעלילות הללו מגיעות גם לכלי תקשורת מכובדים ורציניים.

היום הראשון של 2014 נפתח עם עלילה חדשה אשר נבלמה, לפחות באופן חלקי, על ידי 'פרספקטיבה' ועמותת האחות שלה CIFWatch, המנטרת את התקשורת הבריטית.

כמו עלילות רבות, גם המקור של זו הוא בישראל ובישראלים, ומכאן התגלגלה, בעקבות רישול עיתונאי מבהיל למדי הכולל אי-הבנת הנקרא, לאחד העיתונים החשובים בבריטניה.

ביום האחרון של 2013, פרסם עיתון הג'רוזלם פוסט הישראלי ידיעה תחת הכותרת:

ארגון לא ממשלתי מאשים את ישראל בהתעללות בילדים פלסטיניים במהלך הסערה החורפית

על פי הדיווח, "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" האשים את המדינה בהתעללות בילדים פלסטינים, כולל כליאתם בכלובים תחת כיפת השמיים במהלך ימי הסערה הקשה שפקדה את ישראל לפני כשבועיים.

בדיוק כעבור 24 שעות הגיעה הידיעה הנ"ל לעמודי עיתון האינדפנדט הבריטי:

ממשלת ישראל מתעללת בילדים פלסטינים בכך שהיא שמה אותם בכלובים, טוען ארגון זכויות אדם.

כותרת המשנה של הכתבה ב'אינדיפנדנט', אף הרחיקה לכת והוסיפה מידע עוד יותר דרמטי ממה שהופיעה בג'רוזלם פוסט:

ארגון זכויות האדם קרא לשינוי ההגדרה של עינויים לאחר שילדים הוחזקו בכלובים תחת כיפת השמים למשך "חודשים" במהלך החורף

במוטציה הבריטית של הסיפור, הילדים הפלסטינים כבר הוחזקו "במשך חודשים", ולא רק במשך שעות כפי שנכתב בג'רוזלם פוסט. גם בגוף הכתבה שבה ועולה הטענה כי על פי הוועד הציבורי נגד עינויים ילדים פלסטינים הוחזקו בכלוב במשך חודשים.

אולם קריאה וניתוח של המקורות עליהם התבססו הן הג'רוזלם פוסט והן האינדפנדנט מעלה כי שני העיתונים לוקים בהבנת הנקרא. נפרק את המקורות לאט.

הדיווחים התבססו ברובם על הודעה קצרה של הארגון הישראלי "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" שפורסמה לקראת דיון בוועדה מיוחדת לפניות הציבור של הכנסת בנושא "תנאי המעצר והמאסר של קטינים פלשתינאים א. בירושלים המזרחית. ב. באיו”ש" (נעיר כי באופן תמוהה, על אף שלכאורה ההודעה מיועדת לדיון בוועדה בכנסת, היא פורסמה רק באנגלית, דבר שמעיד אולי על קהל היעד האמיתי שלה). בהודעה נכתב כי הוועד מוטרד מדיווחים על התעללות ועינויים של ילדים פלסטינים "כולל כליאת אסירים בכלובי ברזל". למילה "כליאת" מודבק קישור הפותח את עמוד הסניגוריה הציבורית באתר משרד המשפטים, שם מובאת לידיעת הציבור ההודעה הבאה:

ביום 16.12.13 פנה הסניגור הציבורי הארצי בפנייה דחופה לנציב שירות בתי-הסוהר בגין כליאתם בכלובים של עצורים במתחם בתי הסוהר ברמלה. המכתב הבהול נכתב בעקבות ביקור רשמי שערכו עו"ד רחל דניאלי ועו"ד גליה ניצני מהסניגוריה הציבורית הארצית במתקן המעצר שבבית-המשפט המחוזי בלוד. בביקורן, שנערך בימי הסופה הקשה שפקדה את המדינה, פגשו עורכות הדין עצורים אשר תיארו בפניהן תמונה מזעזעת: באישון לילה עשרות העצורים הועברו לכלובי ברזל חיצוניים שנבנו מחוץ למתקן המעבר של שב"ס ברמלה. בכלובים אלה, החשופים לפגעי מזג האויר, הם שהו מספר שעות בקור המקפיא ובגשם, עד שהגיעה הפוסטה שאמורה לקחת אותם לבתי המשפט, בסביבות השעה 6 בבוקר. מסתבר שנוהל זה לפיו האסירים מחכים לפוסטה בכלובים חיצוניים קיים בשב"ס מזה מספר חודשים, והוא מאומת בדוחות נוספים של מבקרים רשמיים, ולא מוכחש על ידי שב"ס.

לפחות שלש טעויות בדיווחים של הג'רוזלם פוסט והאינדפנדנט, כמו גם בהודעה של הוועד הציבורי נגד עינויים, עולות מקריאת ההודעה של הסניגוריה הציבורית. ראשית, לא מדובר בפלסטינים, שכן המילה "פלסטינים" לא מוזכרת אף לא ברמיזה. שנית, הם הוחזקו בכלובים במשך מספר שעות ולא מספר חודשים (הנוהל הוא שקיים מספר חודשים), ושלישית, מדובר בעצירים ולא באסירים כפי שהם מוגדרים בהודעת הוועד הציבורי נגד עינויים.

'פרספקטיבה' אף פנתה לשב"ס וקיבלה את התגובה הרשמית הנ"ל:

הדו"ח שהגיע לשולחננו מדבר בחלקו על בני נוער. באופן חד משמעי לא מדובר בנוער פלסטיני ולא בעצורים על רקע ביטחוני, אלא פלילי בלבד.

אין ספק כי הנוהל המדובר הוא בעייתי ומיותר, והוא אכן הופסק בעקבות הביקורת החריפה שהוא קיבל מהסניגור הציבורי, אך לא מדובר פה על אמצעי ענישה או התעללות בילדים פלסטיניים. להלן השתלשלות האירועים: הוועד הציבורי נגד עינויים החליט מסיבה כלשהי שהודעת הסניגוריה הציבורית מתייחסת לילדים פלסטיניים; שני עיתונים, אחד ישראלי ואחד בריטי, אכלו את מה שמכרו להם בלי לשאול שאלות; והעיתון הבריטי הגדיל והחמיר את "ההתעללות" מכמה שעות לכמה חודשים. וכך בדיוק נוצרת עלילה.

אולם יש כאן משהו מטריד עוד יותר, כי על מה באמת הסיפור כאן? על נוהל פסול שיושם על עצירים ישראליים, אשר בוטל ברגע שהרשויות נחשפו אליו. זהו סיפור על תיקון של ליקוי; על טיפול מהיר של הרשויות כלפי עוולה. אולם הסיפור בעל הסוף הטוב הזה הצליח להתעוות ולהפוך לכותרת בעיתון בריטי הגורס כי ישראל מתעללת בילדים פלסטינים על ידי כליאתם בכלובים תחת כיפת השמים במשך חודשים. זה כל כך עצוב שזה מצחיק.

בעקבות פניית CIFWatch לאינדפנדנט, תיקן העיתון הבריטי את הטעות לגבי החזקת העצירים מספר חודשים, אולם עדיין עומד מאחורי הטענה כי מדובר בפלסטינים.

תגובת הג'רוזלם פוסט:

"שני אישורים ממשלתיים עצמאיים הושגו לגבי הדיווח המדובר, בנוסף למידע שהציג המשרד של הסניגור הציבורי, מידע שהוצג באתר הסניגוריה הציבורית, ומהוועד הציבורי נגד עינויים. בנוסף לפקידים וארגונים אלה, גם עם השב"ס נוצר קשר ותגובתו משתקפת . אם בכל נקודת זמן בירורים נוספים יגלו כי ההאשמות של הוועד הציבורי נגד עינויים או האישורים אינם נכונים, הג'רוזלם פוסט ישמח לפרסם כתבת פולו-אפ בנושא".

תגובת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל:

"1. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עומד מאחורי כותרת הודעתו "הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל (הוועד) מציין בדאגה גוברת ומגנה את כישלונה של ישראל להגן על ילדים פלסטינים מעינויים והתעללות ישירה ועקיפה" ומאחורי התוכן של ההודעה. אנו מדגישים כי מצבם של הילדים הפלסטינים המוחזקים במעצר על ידי כוחות הביטחון הישראלים הייתה ועודנה ממשיכה להציג שאלות קשות הנוגעות לחובותיה של ישראל על פי דיני זכויות האדם במשפט הבינ"ל ובכללה האמנה נגד עינויים.

2.בנוגע לנושא הספציפי, והקישור בהצהרה למילה "כליאה", לאחר בדיקה נוספת, ולאחר פניות נוספות, הוועד מציין כי ההצהרה של הסנגוריה הציבורית לגבי פרקטיקה מגונה זו, לא הזכירה את המילה ''פלסטינים''. לוועד נמסר כי הנוהל כן כלל גם פלסטינים, ובינהם קטינים. בנוסף לכך, אנו מעריכים את העובדה כי חוסר עקביות זה צויין בפנינו. אנו נעדכן את ההצהרה שלנו בהתאם. בנוסף, הוועד מציין כי נושא זה הועלה על ידינו בוועדת הכנסת לפניות הציבור. נבקש לציין כי למרות שהדו"ח של הסניגוריה הציבורית לא הזכיר פלסטינים באופן ספציפי, אנו מאמינים כי חשוב שבדיקה נוספת תתבצע מאחר שהשב"ס אחראי על החזקת פלסטינים, מבוגרים וקטינים. הוועד מבין כי הנושא הנ"ל נבדק גם בידי כלי תקשורת מכובדים".

http://presspectiva.org.il/cgi-webaxy/item?334

תגוביות:

1.אם תראו מי הצוות המנהל של הועד נגד עינויים לא תתפלאו. מככבים שם כל המשרתים של הטרוריסטים האיסלמים. אלה שעושים הון מדמוניזציה של ישראל וממומנים על ידי האויב, החל בלאה צמל, אביגדור פלדמן ועוד אישים ברמתם.
בישראל מטפחים את המסייעים לאויב.

2.עד שממשלת ישראל והכנסת יחוקקו את החוקים שיסלקו מהארץ מימון זר ויוציאו אל מחוץ לחוק את כל אירגוני הפשע של השמאל הפועלים נגדנו, לא תהיה לכך שום תרופה.

פעילותם דומה לפעילות של רעל ההדברה שלמדנו לצערנו להכיר השבוע - החיספין - שמתפשט בחלל העולם ומרעיל את האוויר של כל הגלובוס. מי שחפץ לחיות חייב למנוע מהרעל להתחמצן עם אוויר העולם.

הקרן החוצה. המימון הזר ייחסם. בג"צ יחוסל במתכונתו הנוכחית (בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם ורק הממשלות תבחרנה אותם כמו בכל העולם הנאור) בה הוא משמש כמפלגת השמאל ומשמש חומת מגן לכל הפעילות האנטי ישראלית תחת כותרת שיקרית של חופש הביטוי וחוק כבוד האדם. החתרנות מתקיימת בכל הכוח כי איש לא פועל לחסום ולחסל אותה סופית. ארה"ב חוקקה את חוק סוכן זר ועל ישראל לאמץ את החוק הזה ולהכניס את כל הסוכנים הזרים האלה - הקרן החדשה ואירגוניה ופעילויותיה למען שינוי המדינה למדינת כל אזרחיה לפיקוח הדוק של השב"כ.

האויבים מבפנים מתחזקים וישראל מחרישה באופן פחדני בלתי מוסבר.

אין לפחד מחקיקה נגד פעילותם האנטישמית.

אין לפחד מחרמות. ישראל רק מתחזקת מכל חרם ומכל אמברגו ולומדת לייצר לעצמה עוד ועוד פתרונות שכולם רצים לקנות אצלנו במיליארדים אחרי שהחרם מתפוגג.

לחרם על ישראל אין שום עתיד. ישראל יכולה בעצמה להחרים את המחרימים, לחשוף את צביעותם ולמנוע מהם מוצרים ישראלים.

הכתבה באנגלית:

http://cifwatch.com/2014/01/07/indys-wild-claim-that-israel-tortures-palestinian-kids-continues-to-unravel/

הקרן החדשה לישראל היא הארגון הגדול והחזק ביותר המשפיע על הפוליטיקה הישראלית, אך אינו כפוף לתהליכים הדמוקרטיים שלה, לאור תקציבה הגדול הכולל 33 מיליון דולרים בשנת 2012. תקציב זה משפיע על מגוון רחב של תחומים וסכסוכים, החל מנושאים חברתיים וכלה בוויכוחים מורכבים הקשורים למלחמה ושלום.

עובדים מטעמם של העמותות הנתמכות על-ידי הקרן פעילים בכנסת, משפיעים על התקשורת, מארגנים עצרות והפגנות, ומגישים עתירות לבתי המשפט. מחוץ לישראל, חלק מהארגונים מקדמים קמפיינים נגד מדיניות הממשלה ונגד צה"ל בפרלמנטים זרים, אוניברסיטאות ומוסדות שונים.

לאלה הצופים בהתרחשויות ואשר נמצאים מחוץ למעגל הפנימי של הקרן החדשה, נראה כי הארגון יוצא משליטה ומאבד את המצפן המוסרי שלו. בעוד הקרן מדברת גבוהה גבוהה על דמוקרטיה, חופש ביטוי ופלורליזם, פעולותיה אינן עולות בקנה אחד עם ערכים אלה.

מערכת קבלת ההחלטות של הארגון, במיוחד לגבי חלוקת מענקים לעשרות ארגונים פוליטיים, סודית ביותר. עקב ההשפעה המשמעותית של החלטות הקרן על הציבור הישראלי, נדרשת ממנה שקיפות מעל ומעבר ללשון החוק. הקרן מפרסמת את הדוחות הכספיים שלה רק כעבור כשמונה עשר חודשים מתום תקופת הפעילות של הארגון הנתמך, ורק לאחר תקופה זו, הפרטים והטעויות (וישנן רבות, אפילו ביחס לקווים המנחים של הקרן), מובאים לידיעת הציבור.

כתוצאה מכך, קבוצה קטנה של אנשי הקרן הקציבו סכומים גדולים בשנים האחרונות לכמה מהארגונים האנטי-ישראליים הקיצוניים ביותר, ביניהם כאלה המובילים את קמפיין החרם נגד ישראל. פעילות זו הייתה אחד הגורמים לדחיית התוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, וכיום מזינה את החיכוך ההולך וגובר סביב המסתננים האפריקאים. כאשר נחשף המידע לגבי המימון שהקרן מספקת לארגונים העוסקים בנושאים אלו, הנזק החיצוני והפנימי לחברה הישראלית כבר נעשה.

נוכח המצב הזה, השאלה אינה האם אנשי הקרן הם ציוניים "אוהבי ישראל" כפי שהם טוענים, או האם מטרתם להחליש את ישראל. השאלות החשובות כלפי ארגון בעל תקציב עצום ומעורבות עמוקה בפוליטיקה וחברה, צריכות להתמקד בערכים, שקיפות ואחריותיות.

עובדי הקרן החדשה והארגונים המוענקים אינם עוזרים לעצמם בכך שהם שומרים על סודיות או בכך שהם תוקפים את אלו החולקים עליהם. כך למשל, ההדרה של חברת הכנסת לשעבר ד"ר עינת וילף מכנס "השמאל הישראלי" בדצמבר האחרון בשל היותה חברה בוועד המייעץ הבינלאומי של מכון המחקר NGO Monitor, היא דוגמה למקרתיזם, ולא לערכים ליברליים. הקמפיינים של ארגוני הקרן להשתקת אנשים בעלי דעות שונות משלהם גם הם אינם משקפים פלורליזם, סובלנות או חופש ביטוי – הערכים המרכזיים בהם הקרן מתהדרת.

למרות זאת, הכפשת ראש הארגון (כפי שאירע עם נעמי חזן) אינה אתית ואינה מועילה, וכך גם הכפשת ארגונים דתיים ליברליים כ"עלי תאנה" שנתמכים על-ידי הקרן. המימון שמועבר לעמותות אלה, דוגמת "נאמני תורה ועבודה", הינו שולי. למעשה, במסגרת האג'נדה של הקרן החדשה הטוענת לקידום התחדשות ציונית, חינוך יהודי וחיזוקה של החברה - אלה הארגונים הראויים ביותר למימון.

בתנאים האלה, התשובה הטובה ביותר היא יצירת דיאלוג עם הקרן בכל הרמות – לבקר כשצריך וגם להביע הערכה כשצריך, באמצעות התקשורת, בשיחות ובאירועים של הקרן, ובאמצעות שיחות בונות אך נוקבות עם התורמים.

חלק מבכירי הקרן אכן קשובים – הנשיא הנוכחי בריאן לורי ופעילים אחרים, המשקפים את הכוונה להתרחק מהשוליים ולנוע לכיוון ציוני, יהודי ודמוקרטי. אך נראה כי הם חלשים מכדי לעצור את הקיצוניים המכתיבים את סדר היום הפוליטי ולאן המימון מועבר.

לכן, מעצבי דעת קהל ופעילים פוליטיים, שהתנהלותה האנטי דמוקרטית של הקרן אינה מקובלת עליהם, צריכים להחליט כיצד להגיב. בנוסף, ייתכן כי חלק מהמוענקים הראויים מבחינה מוסרית וכמה מהאנשים במעגל הפנימי של הקרן יוכלו לשכנע את המנהיגים והתומכים שלה, במיוחד מחוץ לישראל, בדבר הנחיצות שהקרן תפעל בהתאם לאותם ערכים ציוניים ודמוקרטים שהיא טוענת שאותם היא מייצגת.

*פרופ' גראלד שטיינברג הינו נשיא מכון המחקר NGO Monitor ומרצה באוניברסיטת בר-אילן.

http://www.ngo-monitor.org.il/article/_393

בעקבות פרשת אדם ורטה הודיע לאחרונה שר החינוך שי פירון כי יקים ועדה לבחינת גבולות השיח הראויים במערכת החינוך. הבוקר נחשפת ב-nrg מעריב רשימת החברים שירכיבו את הוועדה: אחד מהם הוא אדר כהן, ששימש כמפקח על מקצוע האזרחות, ופוטר על ידי משרד החינוך לפני כשנה וחצי.

כהן עמד במרכזה של סערה ציבורית לפני כשנתיים, לאחר שמשרד החינוך פסל ספר אזרחות שאושר על ידי כהן, "יוצאים לדרך אזרחית". מנכ"לית משרד החינוך דאז דלית שטאובר טענה אז כי הספר "לוקה בחוסר איזון בייצוג הבעיות הנוגעות לשסעים במדינת ישראל". כחצי שנה לאחר מכן הודיעה שטאובר לאדר כהן כי לא עמד בתקופת הניסיון שהוקצבה לו, והיא מסיימת את העסקתו.

"מנכ"לית המשרד שקלה את מכלול הדברים, ובכלל זה את התייחסותו של מפמ"ר אזרחות לטענות שהעלתה בפניו", נכתב בהודעת המשרד שפורסמה לפני כשנה וחצי, "והגיעה לכלל החלטה כי בשל הכשלים המקצועיים שמצאה באופן התנהלותו כמפמ"ר אין לאפשר לו להמשיך ולכהן בתפקיד זה".

הבוקר, אם כן, התברר כי משרד החינוך מינה את כהן לשבת בוועדה שתפקידה לדון בסוגיות הרגישות של גבולות השיח בבית הספר.

"בימים הקרובים אפנה לשורה של אנשי מקצוע ואנשי רוח ובכירים במשרד החינוך, בבקשה שיחברו לצוות בדיקה שיבחן את מערכת היחסים הראויה בין פוליטיקה לבין חינוך", כתב שר החינוך באיגרת ששלח למורים לפני שבועיים. "אני מאמין שעלינו להתייחס לסוגיית אדם ורטה כמקפצה להעמקת השיח הפורה והמפרה בכיתה".

בראש הוועדה צפוי לשבת, לצדה של יו"ר המזכירות הפדגוגית רחל מתוקי, ד"ר אריק כרמון, מייסד ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, גוף המזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית.

החברים הנוספים בוועדה הם: העיתונאי יועז הנדל, נשיא מכללת אחווה, פרופ' עליאן אלקרינאוי, אלירז קראוז, יו"ר מועצת החינוך הממלכתי דתי, הרב אבי גיסר, אשר כהן, חילי טרופר, חנה מנור, יהודה ברנדס, מוהנא פארס, מיכל גלר, מרי תותרי, סאוסן איברהים, עירית שריג, רותי שנקובסקי, שלומית עמיחי, שרית קלה. ישיבתה הראשונה של הוועדה נקבעה ל-19 במרס . מאדר כהן נמסר: "זו עדות לאמון שנותנים בי כעת כאיש מקצוע". מלשכת משרד החינוך לא התקבלה תגובה.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/553/410.html?hp=1&cat=402&loc=2

תגוביות:

1.הערב רב פירון לא ינוח ולא ישקוט עד שיחסל את היהדות במדינת היהודים
ואתם שתקתם כצאן לטבח.

2.ועדה שתפקידה לדון ב"גבולות השיח" בבית הספר? פלצני ואידיוטי. הרי רק בשבוע האחרון התברר לנו כי הבעיה היא קודם כל בכך שיש בתי ספר שבכלל לא מקבלים מורים שחשודים בהשקפת עולם ימנית. אז מה יעזור לגבש "גבולות שיח"?

3.אדר כהן איש מקצוע? עד עכשיו הראה לנו שהיצר של עכירת ישראל שלו גובר על מקצועיותו.

4.אין גבול לטיפשות בישראל.

5.הגבול ברור - לא להעלות דעות אישיות בכיתה כלל.

6.אין עתיד ליהודים עם פירון ולפיד!

7.אדר כהן? טוב שלא בחרו את חסן נסראללה לועדה. שי פירון מסתמן כאיש שמאל רדיקלי מהזן של ורטה.

8.פשוט לא יאומן. עד מתי רשעים יעלוזו? ימין ערבי עם שמאל קיצוני יחליטו מהם גבולות השיח הפוליטי בחינוך?!

9.פירון הוא אסון. נתניהו צריך לפטר אותו ודחוף.

10.הגבולות יתרחבו לכיוון השמאל ההזוי.

11.מי מייצג את ישראל בוועדה?

12.שכחתם לציין שאדר כהן זייף את פרוטוקול הישיבה. בהיותו משתתף בוועדה שבדקה את נושא ספרי האזרחות - ''רשם'' כהן את הפרוטוקול בו סילף והשמיט מדברי הנוכחים, מה שגרם לתגובות קשות של חברי הוועדה - כולל של אנשי שמאל מובהקים. אחרי השימוע והדין המשמעתי - ההסדר המוצע (לא להאריך את תקופת שירותו) היה קשר ההצלה עבורו.

13.שי פירון הוא גיס חמישי של הטמטום.

14.מתברר שוב ושוב שמשרד החינוך הוא קן צרעות שמאלני ופירון הוא פלופ מוחלט!

15.הכל במימון הקרן להשמדת ישראל.

16.מדוע אחמד טיבי, ראאד סאלח וגדעון לוי לא בועדה? היכן האיזון?

17.המכון הישראלי הפרטי לדמוקרטיה של אריק כרמון וברנרד מרכוס הוא עוד זרוע ביצוע במימון זר עם סדר יום של הקרן האמריקנית החתרנית לישראל חדשה.

18.מתי תוקם סוף סוף בכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת הקרן החדשה, המימון הזר, ומעשי כל אירגוני הפיכת ישראל לישראל חדשה?

19.האחראי על לימודי האזרחות יסיים תפקידו. בין היתר, הוגשה תלונה לנציבות שירות המדינה בטענה כי כהן זייף פרוטוקולים שעסקו בלימודי הנכבה. הנציבות קבעה בחודש שעבר כי "לא נמצא חשד לזיוף הפרוטוקולים" והתיק נסגר. בנוסף, אלו שיגרו מכתבים אל שר החינוך, גדעון סער, ואל מנכ"לית המשרד, דלית שטאובר, בדרישה להדיחו...פרופ' אברהם דיסקין מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, שכתב את ספר האזרחות "משטר ופוליטיקה בישראל", אמר לאחרונה למעריב כי במידה וכהן יישאר בתפקידו "זה יהיה אסון חינוכי בסדר גודל של שלושה מיליון תלמידים שילמדו בורות וסיסמאות פוסט ציוניות".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/388/328.html

20.על המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתחזה למכון ממלכתי ומייצג סדר יום של הקרן החדשה - התחקיר:

באשכול:

האם המכון הישראלי לדמוקרטיה דמוקרטי?

https://rotter.net/forum/gil/19930.shtml

http://www.news1.co.il/Archive/002-D-18970-00.html

צפו:

רואים עולם - ראיון עם אדווין בלק

http://www.youtube.com/watch?v=l_CBzlOUlAA

ספר שכתב העיתונאי החוקר האמריקני אדווין בלק חושף כי כספי משלם המיסים בארצות הברית, כספים הפטורים ממס, הנתרמים למטרות צדקה בישראל, משמשים למעשה למטרות פוליטיות כמו מימון צעדי החרם והדה-לגיטימציה של ישראל. המחבר אדווין בלק כתב את הספר "מימון הלהבות" ובו הוא חושף כי כספי התרומות מבחוץ מסייעים למימון של מערכת עימות ישראלי ערבי וטרור נגד ישראל.

בלק: תנועת זכויות האדם והאירגונים הלא ממשלתיים נחטפו למעשה בידי אירגונים שחרגו מעבר להגנת זכויות האדם של האזרחים שלנו ועכשיו יש להם סדר יום פוליטי ובמקרים רבים סדר היום הפוליטי הזה הוא להחרים, למנוע השקעות ולהטיל סנקציות על מדינת ישראל, לשלול את הלגיטימיות שלה ואפילו למחוק את המדינה היהודית ממדינת ישראל.

אחימאיר: הכותרת של ספרך היא "מימון הלהבות". מהן הלהבות? למה אתה מתכוון?

בלק: להבות הסכסוך, הטרור והדה-לגיטימציה. כשאנשים שונאים מדינה, השינאה הזאת לא תתפתח בלי כסף. הכסף הזה מגיע ממאגר אינסופי של מיליוני-מיליונים של דולרים פטורים ממס בארה"ב ומיליארדי דולרים באיחוד האירופי. בהרבה מקרים, אירגונים שמקבלים את זה, כמו למשל הקרן החדשה לישראל, קרנות החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס, קרן פורד ורבים אחרים, עושים גם הרבה דברים טובים. "הקרן החדשה לישראל" מממנת כ- 800 אירגונים ועמותות. רבים מהם עוזרים לנשים מוכות, לאי שיוויון, מנסים לצמצם מתח גזעי...

אחימאיר: לקדם פיוס בין ערבים ליהודים!

בלק: לא הייתי מוסיף את זה כחלק מסדר היום שלהם. למעשה אני גיליתי שאמנם 720 מ- 800 האירגונים עושים עבודה ראוייה ועושים דברים יפים מאד, אבל כ- 80 מהם עוסקים בפעילויות שחברי כנסת בישראל, אנשי צבא ואנשי המחקר שלי הוכיחו שמטרתם לערער את יציבות צה"ל, לקדם את התנועה להחרמה, למנוע השקעות ולהטיל סנקציות על ישראל ואף לנסות למחוק את הזהות היהודית מהמדינה היהודית וזאת על פי האנשים הנמצאים בעמדה הטובה ביותר לקבוע זאת, הישראלים.

אחימאיר: האם זו עמדה פוליטית שלך או המסקנה מהמחקר שלך, מר בלק?

בלק: זו לא יכולה להיות החלטה פוליטית שלי כי אינני מכיר את רוב המפלגות שלכם ולא מכיר את שמן כלל. אומר לך מה שאמרתי בקונגרס כשהעדתי שם. אינני בא כשמאלני או ימני, אינני מצביע בבחירות בישראל וככל שזה נוגע לי, הפוליטיקה היא עובדת חיים לגיטימית בישראל וכך גם בארה"ב. אבל משלם המיסים באמריקה לא צריך לממן את זה, כדי לתמוך בכך. המסקנות שלי מבוססות על המחקר שעשיתי, על המסמכים שהוצגו והועלו ועל הצהרות פומביות של חברי כנסת מובילים ועל הצהרות של אנשי צבא בכירים, בדרג ביניים וזוטרים.

אחימאיר: האם הם מסכנים את מדינת ישראל, או שזו רק פעילות ציבורית פוליטית לגיטימית?

בלק: אנשי הצבא שדיברתי איתם ואני מצטט אותם בספר, אמרו שהעמותות האלה שאותן מממנות קרנות-על שונות בארה"ב למעשה פתחו חזית צבאית חדשה. כבר לא מדובר בטנקים בסיני או באוגדות על רמת הגולן. עכשיו זה מעבר לפינה. זה הנסיון לגרום לכך שהישראלים יחששו שאם הם טסים ללונדון, יעצרו אותם שם. כמו שאמרתי "הקרן החדשה לישראל" בלי ספק עושה הרבה דברים אציליים בישראל בסיוע לאנשים נזקקים שזקוקים לעזרה וכל הכבוד להם. אבל מה שהם עושים כדי לסייע לשלול את הלגיטימציה של מדינת ישראל בתמיכתם הקודמת בקואליציה של נשים למען שלום שהיתה חזקה ועולמית ובינלאומית ובהמשך תמיכתם בקבוצות כמו "עדאלה" ו"שוברים שתיקה". מהי המטרה של "עדאלה" בישראל? האם "עדאלה" רוצה לראות מדינה יהודית עם זהות יהודית?

אחימאיר: אולי זו פעילות פוליטית לגיטימית במסגרת חברה חופשית?

בלק: כמובן שזה כך, אבל משלמי המיסים האמריקנים אינם צריכים לתמוך במפלגות פוליטיות בכספי המיסים שלהם. אני אמריקני. הכסף הזה מגיע מארצות הברית של אמריקה. לכן כתבתי את הספר שלי. כל אדם עם מכונת צילום ואתר אינטרנט יכול להקים מפלגה פוליטית בישראל ולהטיף לכל מה שבא לו. אבל העובדה היא שישראל חייבת להיות חופשייה לבחור לה את הפוליטיקה שלה, לנהל את הויכוחים שלה, בלי שמיליארדי דולרים - מיליארדים - יגיעו מהאיחוד האירופי ומארה"ב לממן את המאבק הפוליטי.

זה לא קרב הוגן ואני מדבר רק על זה. אני מדבר על זה שאם אתה ארגון צדקה, אתה צריך לעסוק בפעילות צדקה ופעילות צדקה אינה כוללת השקפה חד-צדדית על אם אדם צריך להיות מופלה לרעה בארץ הזו כי הוא יהודי או ערבי.

הייתי בכינוס מיוחד של חברי פרלמנט לפני יומיים, בבריסל בפרלמנט האירופי ושאלתי: מישהו מכם יודע כמה כסף אתם נותנים לרשות הפלסטינית כדי לשלם לאסירים שעשו פעולות טרור? אף אחד לא ידע. אז באתי לספר לכם, שכולכם מסתכלים על היער אבל אני מתבונן בעצים.

אחימאיר: מה צריכה להיות התגובה של ממשלת ישראל למימצאים שלך?

בלק: אני חושב שלמנהיגים בישראל אין הידע הנדרש לדון בעובדות של החוק הבינלאומי. שרת החוץ האוסטרלית באה לכאן ואמרה: "אינני בטוחה שיש כאן הפרה של החוק הבינלאומי ומתברר שמשרד החוץ האוסטרלי כנראה צדק. ההיסטוריה כן קובעת. שאלת מיהן המפלגות שלי. אני חייב דו"ח רק לשתי מפלגות: העבר והעתיד! ההיסטוריה ומה שצפוי לנו. אם אני יכול לדבר על העבר באופן שיסייע לעצב את גורלנו כדי לאפשר שלום ופיוס וכדי שערבים יחיו בדו-קיום ועל יד. לא יהיה שלום בדורנו, אבל יכול להיות דו-קיום בשלום ודור של דו-קיום בשלום יכול להביא לאחווה חדשה בין ערבים לישראלים בארץ הזאת.

אחימאיר: תודה רבה מר אדווין בלק, מחבר הספר "מימון הלהבות".

בלק: תודה רבה שאירחת אותי.

תגוביות:

1.The CIA installed Israeli gov mafia is a full partner to the Jihadistani anti-Israel propaganda. They have proven this over and over again. They know and knew about the source of funding for these CIA "NGOs", but because it comes from our CIA/CFR "friends" in Europe and the US, they don't and won't do anything about it.

ממשלות המאפיה הישראליות שממונות על ידי אירגון הביון האמריקני ה- סי.איי.איי. הן שותפות מלאות לתעמולה הג'יהדיסטית האנטי ישראלית. הן הוכיחו זאת פעם אחר פעם. הן ידעו ויודעות על מקורות המימון השערורייתיים לקרן החדשה ולאירגונים הלא ממשלתיים האלה מטעם הסי.איי.איי. אך מאחר והמימון מגיע מ"ידידינו" הסי.איי.איי / המועצה ליחסי חוץ של ארה"ב ומ"ידידינו" באירופה ובארה"ב, הן לא רוצות לעשות שום דבר בנידון.

2. Why doesn't the U. S. Congress investingate that matter?

מה הסיבה שהקונגרס האמריקני לא חוקר את העניין עד תום?

3.The state department has a long history of being anti-Israel and now an anti-Israel president doesn't help 

למחלקת המדינה האמריקנית היסטוריה ארוכה של התנגדות לקיומה של מדינת ישראל ועכשיו נשיא המתנגד לקיומה של מדינת ישראל לא עוזר נגדם.

כנס שעסק במקורות המימון לקמפיינים הקוראים להעמדת חיילי צה"ל לדין, התקיים בכנסת, "כספי תרומות אמריקנים מממנים להבות של השנאה".

כנס שחקר את מקורות המימון של הקמפיינים השונים הקוראים להעמדת לדין של קציני צה"ל וחייליו בגין פשעי מלחמה, התקיים היום (רביעי) בכנסת.

בכנס, שיזם ח"כ רוברט אילטוב, העיד הסופר והעיתונאי החוקר האמריקני אדווין בלאק. בכנס השתתפו ח"כים משמאל ומימין ובהם חיליק בר, פנינה תמנו-שאטה, סגן שר החוץ זאב אלקין, סגן שר הבטחון דני דנון, יוני שטבון ושמעון אוחיון. גם ארגונים שונים השתתפו באירוע ובהם ארגון ״קול אחד״ הפועל למען פתרון של שתי מדינות לשני עמים וארגון ההסברה "הפנים של ישראל" הפועל בשיתוף פעולה עם משרד החוץ.

במחקר המתפרסם ב"מימון הלהבות" טוען בלאק כי כספי תרומות של אזרחים אמריקנים מגיעים, במקום לפעילויות חברתיות והומניטריות לגיטימיות,לפעילויות פוליטיות נגד מדינת ישראל. הסופר פועל במרץ לשינוי החקיקה האמריקנית ולהתאמתה לכך שלא ניתן יהיה להסתיר עוד את הפעילות הנעשה בכספים הפטורים ממסים ומשמשים למימון מלחמה נגד מדינה ידידה.

"אנשים בשני הצדדים, ישראלים ופלסטינים, רוצים לחיות בדו קיום, אבל זה לא יכול לקרות כשכספי תרומות אמריקנים מממנים את הלהבות של השנאה בין הצדדים", אמר בלאק.

במהלך הדיון נשאל ח"כ אילטוב האם הממשלה נקטה בפעולות לעצור את הכספים הללו?, "נכון לעכשיו החוק לא מאפשר לעצור את מימון הדה לגיטימציה לישראל. אנחנו בוחנים מול מומחים בתחום אפשרויות חקיקה שתאפשר לממשלה לעצור את הכספים הללו".

אילטוב אמר כי "מטרתו של הכנס לחשוף בפני הציבור הרחב את המטרות והסכנות במימון פעילויות הדה-לגיטימציה נגד ישראל, ולהניע תהליך לחשיפת אותם הארגונים שפועלים כסוכן זר לקידום אותן מטרות אנטי-ישראליות".

"חשוב להבין שיש מקומות רבים בעולם שבהשוואה אליהם מדינת ישראל היא גן עדן. אותם הארגונים המתיימרים לפעול בשם זכויות האדם מתעלמים מהסבל הרב שנגרם לבני אדם בקונגו, איראן ובסוריה, ברדיפה של נשים במדינות אסלאמיות רבות. למרות כל הזוועות שתיארתי ועוד רבות אחרות, אותם ארגונים, מתגלים בצביעותם ועושים מאמץ עליון על מנת להכפיש את מדינת ישראל בעיני הקהילה הבינלאומית, כדי ליצור דה לגיטימציה לעצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מה שמראה שמטרתם אינה זכויות אדם – אלא פגיעה במדינתנו".

סגן שר החוץ, ח״כ זאב אלקין (הליכוד-ביתנו) אמר כי בלאק מראה את הצביעות והשקרים של האנשים שעומדים מאחורי הקלעים של המאבק בישראל, "הרשות הפלסטינית, תחת לחץ, הסכימה לפתרון שיכול היה להיות משעשע אם הוא לא היה עצוב. הרשות הבטיחה לא להפסיק לממן את המשכורות למחבלים שמרצים עונשי מאסר בכלל, אלא רק באמצעות כסף מערבי. כך העולם רוחץ בניקיון כפיו, אך עדיין מסייע בליבוי השנאה והטרור שנולד ממנה. לכן אנחנו צריכים את חוק העמותות שחושף את מקורות המימון של מי שפועל להסתה נגד ישראל".

ח"כ חיליק בר, אמר כי "מצד אחד הגעתי לפה היום על מנת לתמוך בצה"ל, קציניו וחייליו אשר בזכותם אנו פה,ואשר הם עושים עבודת קודש יומיומית לשמירה על ארצנו וגבולותינו במציאות מטורפת של סכסוך ומלחמה. צה"ל עושה משימתו בשם המדינה ושליחי הציבור בכנסת, ולכל מי שיש תלונות וביקורות על פעילותו של צה"ל עליו להפנות אותן לממשלה ולכנסת ולהשאיר את צה״ל, חייליו וקציניו מחוץ למשחק".

״מצד שני חשוב לי לבוא לפה כדי לוודא שלא נערוך ציד מכשפות כנגד ארגונים הפועלים למען זכויות אדם, ערכים הומניים, חופש הדיבור והדמקרטים. וגם כדי שלא נצוד ארגונים המזוהים עם דעות פוליטיות כאלו או אחרות. חופש הפעולה של ארגונים אזרחיים וחברתיים היא בבסיסה של הדמוקרטיה ואבוי אם יהיה אחריהם מרדף מטעמים פוליטיים".

ח״כ פנינה תמנו-שאטה (יש עתיד) אמרה כי "סימבולי שביום בו מגיעים להסכמות על השיוויון בנטל דנים בנושא החשוב של מעמד צבא ההגנה לישראל. יש מכלול צעדים בניסיון לפגוע בצה״ל שעומדים בקנה אחד עם פעילות תנועת ה-BDS – אלו הן הפעילויות הלא מוסריות באמת".

"בזווית אישית - בשבוע האחרון הסירו את האיפול מפעולות צה״ל במבצע משה לפני 30 שנים. אלו תמונות מרהיבות של חיילי צה״ל שעשה חצי עולם כדי להציל את יהודי אירופה. זהו צבא לא מוסרי?!?!? חובתנו הראשונה ממעלה לחקור מי מממן את הפועלים נגד צה״ל. חשוב להבין שגם בתוך הבית יש ניסיונות לכרסם במעמד צה״ל. לכן יש צורך להעביר את חוק איסור פגיעה בלובשי מדים".

סגן שר הביטחון, ח״כ דני דנון (ליכוד) אמר כי המאבק על הנראטיב חשוב לא פחות מהמאמץ הצבאי. "יישר כח לכל הנושאים בנטל".

ח״כ יוני שטבון (הבית היהודי), חבר ועדת חוץ וביטחון ורס"ן במיל' שיזם את ׳חוק ג'נין ג'נין׳, המבקש לאפשר ללוחמי צה"ל לתבוע דיבה כנגד משמיציהם אמר כי: "צה"ל הוא שמורת הטבע האחרונה של הקונצנזוס הישראלי, לא אתן שיפגעו בו. יש גורמים בישראל שאיבדו את המצפן הלאומי. עבורם צה"ל הפך שק חבטות, כשהמטרה היא ניגוח מדינת ישראל. בתוך הכנסת, בשיטת הסוס הטרויאני, פועלים לוביסטים וח"כים מטעם שמטרתם לקעקע את היסוד הציוני של מדינת ישראל. המאבק הוא על התודעה, זה קרב שלא נוכל להפסיד בו. המספרים בלתי נתפסים, ואם לא נתעורר נמצא את עצמנו במדינת כל אזרחיה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/271186

תגוביות:

1.השמאל - שורש הרוע, השקר והניתוק מהמציאות ומהחיים. לרדוף את השמאל ולעשות לו דה לגיטימציה, עד שייכחד.

"חוק העמותות", שיזמה ח"כ מירי רגב (הליכוד), צפוי לעלות ביום ראשון לאישור ועדת השרים לחקיקה. הצעת החוק מונעת מעמותות השוללות את "אופיה היהודי" של המדינה להירשם בישראל.

החוק הקיים אוסר רק על רישום עמותות השוללות את אופיה הדמוקרטי של המדינה או את עצם קיומה. בדברי ההסבר לחוק הסבירה רגב כי "במצב החוקי הקיים אין כל התייחסות למניעת רישומה של עמותה אשר אחת ממטרותיה שוללת את אופיה היהודי של מדינת ישראל. על כן, מוצע לשלול אפשרות רישומה של עמותה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בהתאם לאמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו”.

רגב ניסתה להעביר את החוק עוד בכנסת הקודמת אך כשלה בכך. סיכוייה של ההצעה לעבור את ועדת השרים אינם ברורים בשלב זה.

ועדת השרים לחקיקה אישרה בדצמבר האחרון את החוק המשותף של הבית היהודי וישראל ביתנו המגביל את יכולתן של עמותות לגייס כספים ממדינות זרות.

בנוסח המקורי של החוק נכתב כי עמותות שישללו את קיומה של מדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית", יידרשו לשלם 45 אחוזי מס על כל תרומה שיגייסו ממדינות זרות. ואולם בדיון שהכשיר את החוק, תבע שר הפנים, גדעון סער, להסיר את סעיף זה כתנאי לתמיכת הממשלה והחוק יצא מן הוועדה תוך התחייבות שהנוסח יישונה בהתאם לדרישה זו.

ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת חריפה על הצעת החוק של רגב, בטענה כי מדובר בחוק שמטרתו רדיפה פוליטית. "מטרת ההצעה, וכן התוצאה המסתברת שלה אם תעבור, היא רדיפה והפחדה של עמותות ופרטים אשר דעתם רחוקה מהקונצנזוס", כתבו פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי ועדת השרים לחקיקה. "עולה החשד כי ההצעה מכוונת בעיקר כלפי עמותות המנוהלות ופועלות בקרב הציבור הערבי בישראל שפעילותן, העושה שימוש בכלים דמוקרטיים לגיטימיים של שכנוע וביטוי, עלולה להתפרש כשוללת את אופייה היהודי של ישראל. כך גם סביר שהכוונה היא להטיל מורא באמצעות סעיף זה על ארגוני זכויות אדם".

קרמניצר ופוקס מסבירים הצעת החוק פוגעת בשתי זכויות יסוד: זכות ההתאגדות ובחופש הביטוי. הם מוסיפים כי הצעת החוק לא כוללת קריטריונים לבחינה מהי מטרה השוללת את אופיה היהודי של ישראל וכי גם בית המשפט העליון שהתייחס לסוגיה מספר פעמים נמנע מלקבוע מסגרת ברורה לעניין. הסמכות לקביעה שכזו תינתן לרשם העמותות.

עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח ציינה בחוות דעתה כי "לא במקרה אין בחוק התייחסות לעמדות אידיאולוגיות, כיוון שאחת ממטרות הזכות להתאגד, היא בדיוק בכדי לאפשר לקדם השקפות עולם ולפעול לשינוי חברתי בהתבסס עליהן. אם הצעת החוק תתקבל, ישראל תצטרף לרשימה המפוקפקת של מדינות שאין בהן אפשרות לחופש פעולה של ארגוני חברה אזרחית. נראה כי הצעת החוק מבקשת להדיר את כל מי שהשקפתו ומעשיו אינם עולים בקנה אחד עם עמדת הרוב הפוליטי בעת הזו".

http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2249613

תגוביות:

1.אבו מאזן ושליחיו מהסמול מתנגדים לחוק...כמה פאתטי.

2.עמותה הקוראת להשמדת המדינה היהודית היחידה בעולם לא צריכה להיות חוקית. אלה לא עמותות, אלא כלי נשק של איראן, סעודיה והאיחוד האירופי למטרת מחיקת העצמאות של העם היהודי.

3.מדינת ישראל היחידה בעולם שמתעלמת מהתערבות פוליטית בוטה של מדינות זרות ועמותות שחותרות תחת המדינה והן גיס חמישי.

4.מתחילים לסגור על "עמותות" הקרן לישראל חד"שה! להעיף מפה את כל נתמכי האיחוד האירופי האנטישמי! תתחילו לעזור לסורים שנרצחים באלפים מדי יום! אוי "שכחתי", שם אין יהודים, הם רוצחים אנשי "עמותות" כמוכם!

5.צה"ל מגן על הדמוקרטיה? מה אנחנו, רפובליקת בננות?

6.קוראים לעמותה הזו מר"צ והיא שווה 6 מנדטים עלובים. והקמתם עוד עמותה, שקוראים לה בג"צ והיא עושה מה שמתחשק לה במקום עמותת מר"צ. אייאתולות בג"צ הם העמותה מס' 1 של השמאל.

7.הלוואי שיהיה לנו פוטין משלנו! עדיף על שלטון האימים של החונטה המשפטפטנית בראשות פושעי בג"צ.

ח"כ מירי רגב מתקנת סעיף בחוק העמותות המקורי ומבקשת לקבוע כי עמותות אלו לא יוכלו להירשם כלל על ידי רשם העמותות.

"במצב החוקי הקיים אין כל התייחסות למניעת רישומה של עמותה שאחת ממטרותיה שוללת את אופייה היהודי של מדינת ישראל. על כן, מוצע לשלול אפשרות רישומה של עמותה מעין זו בהתאם לאמור בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

"יש לשים סוף לחגיגת העמותות הקיצוניות משל היו זאב בעור של כבש", אמרה רגב. "ישראל איננה מדינה רגילה שיכולה להרשות לעצמה לאבד את זהותה, אבל פעולות אותן עמותות פוגעות במדינה שנותנת להן את חופש הפעולה לפגוע בה".

לדבריה, "העמותות שפועלות בחסות רשם העמותות ומשרד המשפטים יוצרות מציאות עקומה. מצד אחד הן נרשמות בהתאמה לאופייה הייחודי של המדינה ומנגד המצב החוקי מאפשר להן לחתור תחתיה ולהרוס אותה מבפנים באצטלה של עזרה וסיוע לזולת".

תגובת תנועת "אם תרצו":

"תנועת "אם תרצו" מברכת את חברת הכנסת רגב על שמירתה הקפדנית על צביון המדינה. אנו מתריעים זה מספר שנים על פעולתם של ארגונים החותרים תחת זהותה היהודית דמוקרטית של המדינה, כאשר בשנים האחרונות עסקו הארגונים בהכפשת חיילי צה"ל והאשמתם בפשעי מלחמה, ברדיפת בכירים וקצינים ישראלים בחו"ל ובשינוי זהותה היהודית של המדינה. כיום, הארגונים הם חוד החנית של תנועת החרם העולמית (BDS)המבקשת לחסל את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנו מאמינים ובטוחים שיש לבדוק האם ארגונים אלה עומדים בתנאי הסף שכנסת ישראל דורשת מנבחריה, קרי האם במטרות או במעשים של הארגונים, במפורש או במשתמע, שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, האם ישנה הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל (סעיף 7א' חוק יסוד הכנסת).

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=862895

ח"כ יעל גרמן

שרת הבריאות

ג.נ.

שלום רב,

הנדון: ארגון "רופאים למען זכויות אדם" בשירות מסע הדה לגיטימציה נגד מדינת ישראל

לאחרונה פורסם כי ארגון "רופאים למען זכויות אדם" שלח מכתב למשרדך ובו מוצגת תמונה מעוותת של המציאות במחסומי המעבר בין הרשות הפלסטינית למדינת ישראל. האמת בשטח היא שאנשי מנהל התיאום והקישור (המת"ק) והחיילים במחסומים, האמונים על בחינת הבקשות למעבר לבתי החולים בישראל, עושים את עבודתם נאמנה.

מחד, הם מקפידים על החוק והמדיניות באשר לאופן הגשת הבקשה ומאידך, הם מגלים רגישות לשיקולים הומניטאריים. גם הביטוח הלאומי אינו מאשר קצבאות למי שהגיש את הבקשה שלא כדין, כמוהו כקופות החולים שאינן מממנות אשפוזים למי שאינו זכאי לכך. ויודגש, עצם הנכונות של ישראל להגיש סיוע רפואי לאזרחי ישות עוינת (שמשטחה נורים טילים על אזרחי ישראל גם בתקופה זו)
הינה לפנים משורת הדין הבינלאומי, מה עוד שטבעי לצפות כי יקבלו טיפול במצרים.

לעומת זאת, הרשות הפלסטינית בוחרת להתאכזר לחולים הפלסטינים ולעשות על גבם מניפולציה פוליטית צינית. במסמכי הבקשה מוצגים החולים כאזרחי "מדינת פלסטין", מדינה שעדיין לא קיימת, ואינה יכולה להתקיים כל עוד לא הוסכם על כך במסגרת משא ומתן.

הכוונה הפוליטית השקופה היא לזכות בהכרה דה פקטו ב"מדינה" זו, בסיוע ארגונים כמו "רופאים לזכויות אדם" או לפברק חומר גלם למסע הדה-לגיטימציה.

ארגון "רופאים למען זכויות אדם" אינו ארגון חדש בשטח. אופייה של פעילותו נחשף למשל בעדויות אותן סיפק לדו"ח גולדסטון, שהוכח כמוטה ושיקרי. כמו כן, הארגון קשור לתביעות ולניסיונות העמדה לדין של ישראלים בחו"ל וכן להאשמות כלפי צה"ל וחייליו בביצוע "פשעי מלחמה". זאת ועוד, הארגון ממומן בסכומים של מאות אלפי דולרים בשנה על ידי ממשלות וגופים זרים החותרים לדה-לגיטימציה של ישראל.

כולנו מכירים את שבועת הרופא, המחייבת רופאים באשר הם לטפל בכל אדם הזקוק
לכך ללא הבדלי דת גזע או לאום. מערכת הבריאות הישראלית היא דוגמה מעולה ליישום שבועה זאת הלכה למעשה, אפילו עד כדי אבסורד. בניגוד לאימרת חז"ל "עניי עירך קודמים", חולים ישראלים נאלצים להמתין בתור מאחר שאין ביכולתם לממן שר"פ, בעוד שחולים מהרשות הפלסטינית ומסוריה נקלטים בבתי החולים בארץ ומקבלים טיפול מלא.

אנו פונים אלייך מפני שלא יתכן שארגוני דה לגיטימציה ישראלים ימשיכו להפיץ שקרים ברחבי העולם נגד ישראל, תוך שימוש בטיעונים הומניטריים כוזבים, ללא תגובה ראויה של ממשלת ישראל.

לכניעה של ממשלת ישראל למניפולציה הנדונה תהיינה השלכות חמורות.

מדינת ישראל תתקשה להסביר לאומות העולם מדוע אין להכיר במדינה פלסטינית שלא במסגרת משא ומתן, זאת בשעה שהיא עצמה מכירה דה פקטו במדינה זו, על ידי כך שהיא מאשרת באופן רשמי את כניסת אזרחיה של "מדינת פלסטין" לשטחה.

פנייתו של הארגון "רופאים לזכויות אדם" אינה נובעת מדאגה לחולים. נהפוך הוא, מי שבאמת מעוניין לקבל או לתת שירות רפואי לא יעשה מניפולציה עם הטפסים האמורים לאפשר שירות זה. מטרת הארגון היא לשרת את מסע הדה לגיטימציה: 'מדינת ישראל נותנת שירות, אז בוא נראה איך אפשר להשתמש בכך נגדה'.

בקשתנו אלייך, כנציגת ממשלת מדינת ישראל ומערכת הבריאות בפרט, היא לבלום את הפרובוקציה ולעמוד איתן על עקרונות מדיניותה של ישראל. יש לגנות את המוסר הכפול של יוזמי הפרובוקציה ואת הארגון המשתמש בטיעונים רפואיים לכאורה כדי לשמש את הלובי האנטי-ישראלי בעולם.

בברכה,

מתן פלג

מנכ"ל "אם תרצו"

העתקים:

מר בנימין נתניהו ראש הממשלה

ח"כ משה יעלון, שר הביטחון

ח"כ גדעון סער שר הפנים

ח"כ יצחק אהרונוביץ' השר לביטחון הפנים

האלוף יואב )פולי( מרדכי מתאם הפעולות בשטחים

האלוף (במיל') דן הראל מנכ"ל משרד הביטחון

ח"כ אמנון כהן יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה

השופט בדימוס יוסף שפירא מבקר המדינה

חברי כנסת ישראל

ארגון "מעברים כחול לבן"

נספחים:

1.פרסום המקרה באתר 'מידה': "הפלסטינים מנצלים חולים מעזה כדי להכפיש את ישראל"

http://mida.org.il/?p=28645#disqus_thread

מתוך הכתבה:

"בשבוע שעבר הוגשו לצה"ל עשרות בקשות לטיפול רפואי של חולים מעזה על גבי מסמכים שנשאו סמליל של "מדינת פלסטין" במקום של הרשות הפלסטינית, כפי שהיה עד כה • כך למעשה ניצלו הפלסטינים את החולים כדי להציב ישראל במילכוד: לקבל את הבקשות ולהכיר בפלסטין כיישות מדינית או לדחותן ולעמוד בפני מתקפת דה לגיטימציה • צה"ל לא נכנע ללחץ, אך בתקשורת העולמית וב'הארץ' מיהרו לעוט על ההזדמנות להכפיש את ישראל".

2.פרסום המקרה באתר ה"הארץ":

"צה"ל דוחה בקשות לטיפול רפואי בישראל כדי לא להכיר ב"מדינת פלסטין"

http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2243323

מתוך הכתבה:

"מארגון רופאים לזכויות אדם נמסר: "ההחלטה שלא לבחון מסמכים עליהם לוגו של מדינת פלסטין הינה פוגענית". במכתב ששלח הארגון למתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי; למנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' דן הראל; ולשרת הבריאות, יעל גרמן, נכתב כי "מדובר בהחלטה חמורה הסותרת את הדין הישראלי והמשפט הבינלאומי, ואשר השלכותיה פוגעות בעשרות חולים כבר היום, ולבטח יפגעו במאות אחרי, באם לא תבוטל ההחלטה לאלתר".

פניה לשרת הבריאות 23.2.14.pdf

http://www.files.org.il/BRPortalStorage/a/1/48/21/79-WhvvDatjtb.pdf

תגוביות:

1.ארגון "רופאים לזכויות אדם" מקבל מתנדבים רק לאחר בירור מקיף של עמדותיהם הפוליטיות. הם אינם מקבלים מתנדבים שעמדותיהם הפוליטיות אינן תואמות את האג'נדה הפוליטית של הארגון. זאת על סמך שיחה שקיימתי עם סטודנט לרפואה.

2.כל הכבוד לאם תרצו, רק שכחו שגרמן היא מצביעת מר"צ לשעבר ושהיא באותו צד של החונטה של חבורת הרופאים הזאת, ארגוני הזכויות וארגונים קיקיוניים אחרים שמטרתם דה לגיטימציה של מדינת ישראל. זאת לא השרה ההזויה שהרחיבה שירותי בריאות למסתננים ממערכת הבריאות הקורסת? עוד כוכבת שמאלנית מהרשימה של יאיר לפיד שהתחפש לימני בבחירות כדי לגנוב קולות.

"בעוד 100 שנה יהיה בישראל רוב ערבי, ישראל תיעלם כמדינה יהודית, וזו לא תהיה טרגדיה, כפי שחוששים בישראל - מפני שהיא תהיה יותר דמוקרטית". במילים אלה תיארה בפברואר 2010 חדווה רדובניץ, סמנכ"לית בקרן החדשה לישראל באותה עת, את תחזיתה, ולא פחות את חזונה ותוחלתה.

הדברים כמובן לא נאמרו בפרהסיה, אלא לאוזני היועץ הפוליטי של שגרירות ארה"ב בישראל, שהעבירם כחומר מסווג לוושינגטון, והם נחשפו בשלהי 2011 בין שלל מסמכי וויקיליקס. בתגובה טרחה אז הקרן להדגיש שרדובניץ - ששימשה גם מנכ"לית עמותת רופאים לזכויות אדם ובכירה באגודה לזכויות האזרח - שהיא כבר לא נושאת בתפקיד, שדבריה משקפים את דעתה בלבד, ושהקרן בכלל תומכת בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית.

אלא שלקרן, כמו למיטב חבריה ושוחריה, ובכללם רדובניץ, וכמו לרובם ככולם של "ארגוני הזכויות" המקומיים, הסמוכים ברובם על שולחנה הפיננסי והאידיאולוגי של הקרן, יש את התורה שבכתב, שנועדה כמובן לסבר את אוזננו החשדנית ולפרוס לעין הציבורית את מטרותיהם "הנאצלות" ו"המופלאות" למען מיעוטים, שכבות חלשות, קבוצות מודרות, ובכלל לקידום זכויותיהם של חלכאים ונדכאים באשר הם (לא של יהודים כיהודים ובוודאי לא של מדינת היהודים).

ויש את התורה שבעל-פה, שעיקריה נשמרים מכל משמר מפני הפרהסיה (אלא אם הם "מוצאים לאור" על דרך המקרה והטעות, כמו במסמכי וויקיליקס), המוקדשת למטרה החשובה באמת לטעמם: קעקוע אופייה היהודי של המדינה ויצירת דה-לגיטימציה ביטחונית, מדינית ואזרחית, בעיקר חיצונית, לפועלה ולהתנהלותה בתור שכזו.

כך, מצוידים בעקרון המופת הדמוקרטי שהנסתר נעלה על הגלוי, עושים עתה ארגונים אלו לילות כימים כדי לסייע למסתננים להכות שורשים בישראל - תחילה כמבקשי מקלט שיוכרו כפליטים, אחר כך כתושבי קבע, ובהמשך כאזרחים לכל דבר על כל טפם. כל זאת תוך שהם מקפידים, כדרכם בקודש ובטקטיקה, לחשוף טפח ולכסות טפחיים, להודות במה שאי אפשר עוד להסתיר אחרי שנחשף, ולהמשיך להעלים את מה שטרם נחשף, בין אם מדובר בסעד ארגוני, משפטי, תעמולתי והתססתי, או בין אם מדובר במימון פעולותיהם.

למשל, עם תחילת פעולות המחאה האחרונות של המסתננים, ובכללם השביתה, ההפגנות, העצרות והצעדות, הכחישו ארגונים אלה כל מעורבות בכך, תוך שהם טורחים "להתפעם" בפומבי מ"הספונטניות" ומשמירת ההסדר המופלאות שבפעולות אלה. כך ניתן היה להבחין ב"מעשה ידיהם הספונטני" של הסודנים והאריתריאים, שנשאו שלטים עם הכיתוב "אל תשכח כי גר היית בארץ מצרים", בהסעות מאורגנות להפליא וספונטניות כמובן. אפשר היה גם להבחין ברטוריקה של נציגי המסתננים, שהפליאו לצטט, כמובן רק ספונטנית, את אמנות האו"ם בענייני פליטים בעברית צחה, או בהשמשת מיטב טיעוני השמאל הקיצוני בנוגע ל"גזענות הישראלית ואפליית האחר, בעיקר אם הוא שחור".

ומשרבתה המחאה והחלו להישמע יותר ויותר קולות שדרשו לבדוק מי עומד מאחורי אותן פעולות "ספונטניות" ומממן אותן, התברר שאותה קרן, שמקפידה לציין באתרה כי "המחאה היא של מבקשי המקלט, הם אלה שיזמו, מנהלים ומובילים אותה" - טרחה להעמיד סיוע ספונטני כדי להוציא לפועל את הצעדה הראשונה ולממן את הסעות המסתננים הספונטניות לכיכר רבין בהפגנה הגדולה שהתקיימה בה. התברר גם שעמותה הנהנית אף הוא מעטיני הקרן, סייעה רבות בצעדת המסתננים ממתקן חולות לבאר שבע.

אותם ארגוני זכויות אדם, כמו הקרן החדשה לישראל, מבינים שרק בתחבולה תעשה לך את מדינת כל אזרחיה ורק בהסתר תשכיל לעקר את אופייה היהודי. וכך, ברוח אותה הבחנה לעיל בין האמצעים (התורה שבכתב) למטרה (התורה שבע"פ), המשמשת כמבנה העל הלא-פורמלי והסמוי של רבים מבאי הארגונים הללו - הם פועלים ללא לאות, וגם ללא הפרעה, כדי לעקר מהשורש את אחד מעקרונות המפתח של מגילת העצמאות וקיומנו כאן: מדינה יהודית בארץ ישראל.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4477994,00.html

Did you know?

1. The activity of "Machsom Watch" is disrupting and exposing sensitive activities of the IDF. In the past, IDF soldiers caught a member of the organization climbing on the security fence to get a package of a Palestinian.

2. The activists are making lawsuits against IDF soldiers all the time for no reason. A claim of one soldier indicates that an activist from the organization claimed that he told her "good morning" not very nicely, so she threatened to sue him.

3. The organization writes about itself on the official website that it is "a radical and subversive organization." In 2011 and after the murder of the Fogel family, the organization spokeswoman chose to visit and console the family of one of the vile murderers.

4.The organization is funded for a large part by the European Union and foreign countries.

5. The organization records and uploads information about the level of alertness and activity, or the number of staff on the IDF checkpoints and along roads. This information reveals sensitive activities of the IDF and is endangering the troops

ביוני הקרוב יתקיים במנהטן המצעד הציוני השנתי, "יום המצעד הישראלי", זו הפעם החמישים. מדובר באחד המפגנים הפרו-ישראליים החשובים ביותר לעם היהודי בתפוצות, ובפרט לקהילה היהודית בארה"ב, אשר משקלה בעיצוב עתידו של עם ישראל אינו נופל בהרבה מזה של העם היושב בציון.

מתוך מאות הארגונים שאמורים להשתתף במצעד השנה ישתתף גם גוף הנתפס בעיני מיליוני יהודים בעולם לא רק כזר מוחלט למהותה של הציונות אלא כאחד היריבים המשמעותיים ביותר שלה: "הקרן החדשה לישראל".

אחת הסיבות העיקריות שהקרן החדשה מהווה יריב כה קשה לציונות נובעת מן הניסיון שלה להצטייר בעולם היהודי - לרבות בישראל - באופן ההפוך ביותר, כקרן ציונית ממש. קשריה בעבר עם קרן פורד, הידועה בהיסטוריה האנטישמית שלה, כמו גם מעורבות הארגונים הנתמכים על ידה בדוח גולדסטון, שהאשים את צה"ל בפשעי מלחמה, או התבטאותה של חדווה רדובניץ', סמנכ"לית הקרן לשעבר, כי "היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה טרגדיה", אינם תמיד עולים בזיכרונו של התורם הממוצע בזמן שהוא נתקל בעוד מסע פרסום שהקרן עורכת לעצמה חדשות לבקרים.

הקרן החדשה מצהירה מחד גיסא כי לא תתמוך בארגונים הקוראים לחרם על ישראל ולא בפעילויות המעודדות חרמות עליה, אבל רק לאחרונה (11.4.2014) הודיעה דוברת הקרן נעמי פייס ב"מעריב" כי "מכיוון שהיא (הקרן) מתנגדת לכיבוש ולפעולת ההתנחלות (...) היא לא תימנע מלתמוך בארגונים המעודדים אי צריכה או רכישה של מוצרים המיוצרים בהן".

ההבדל בין ארגונים המעודדים "חרם" על ישראל ובין ארגונים המעודדים "אי צריכה" של מוצרים ישראליים דומה להבדל שבין ארגון טרור לארגון שהורג חפים מפשע למען מטרות פוליטיות - כלומר, אין למעשה הבדל.

ואכן, הקרן החדשה תומכת בארגונים כמו "הטלוויזיה החברתית", המקדמת שימוש באפליקציית הסלולר Buycott (שילוב המילים "קנייה" ו"החרמה") לזיהוי ולהחרמת מוצרים ישראליים. ראש סניף הנגב בארגון "עדאלה", ד"ר תאבת אבו-ראס, הודה בעצמו לאחר שליחות בבריסל כי רצה "לעודד מעצבי מדיניות להגביר את הלחץ הדיפלומטי על ישראל".

בשל העובדה שהקרן החדשה היא למעשה גוף התומך בחרם על ישראל - סליחה, בעידוד אי צריכת מוצרים ישראליים - העם היהודי כולו חייב להוקיע אותה. המושג "חרם" הוא צאצא ישיר של המושג "מצור", וירושלים כבר ידעה מצורים שהביאו לחורבנה. לכן, אין לנו המותרות להיות קלי דעת בעניין הזה. עלינו להוקיע את המבקשים להחריבנו ללא היסוס.

גם אם אין זו כוונתה המפורשת של הקרן החדשה לישראל, הרי שתוצאות פעולותיה עלולות לגרום לכך. ההיסטוריה אינה שופטת על פי מידת הכוונה אלא רק על פי מידת התוצאה. המצעד במנהטן הוא המקום המתאים ביותר להתחיל בתהליך ההתנערות מהקרן החדשה לישראל.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/574/032.html?hp=1&cat=479&loc=10

תגוביות:

1.הקרן החדשה לישראל מממנת ומעודדת את האלימות הערבית גם בנגב וגם בגליל. קיראו את הסיפור על ההסכם עם הבדואים. כבר היה הסכם שהיה מוסכם גם על הבדואים וגם על הממשלה ואז באו ארגוני הקרן החדשה ושכנעו את הבדואים להתנגד להסכם ולפתוח באלימות.

2.איפה היינו כל השנים כשהקרן - בשם זה או אחר - מימנה את דור העתיד שלה, ריפדה וטיפחה אותו את פרי הבאושים דהיום.

למנגנון מימון זה יש תקציב מוערך של 17.6 מיליון דולר במשך ארבע שנים, מתוכם 13 מיליון דולר לארגונים לא-ממשלתיים. המענקים מנוהלים על ידי המכון המשפטי באוניברסיטת ביר-זית (IoL-BZU) וחברה אירופית לייעוץ רב-תחומי (NIRAS).

במרץ 2014, המנהלת הודיעה על העברת מענקים בסך 10.5 מיליון דולר למשך שלוש שנים, ל-24 ארגונים ישראלים ופלסטינים, בהם ארגונים המעורבים בלוחמה משפטית נגד בכירים ישראלים ונגד חברות בעלות קשרים עסקיים בישראל, מקדמים קמפיינים של BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) נגד ישראל, ומשתמשים ברטוריקה דמונית וההאשמות שווא בדבר פשעי מלחמה ואפרטהייד.

בין השנים 2008-2013, ארבעת הממשלות הנ"ל, בשיתוף עם המרכז לפיתוח ארגונים לא-ממשלתיים ברמאללה (NDC), העניקו 16 מיליון דולר בקירוב לארגונים ישראלים ופלסטינים במסגרת תכנית "זכויות אדם וממשל תקין". (ראו דוחות NGO Monitor בנושא המימון הבעייתי שלNDC כאן וכאן).

טענות המנהלת בדבר ביצוע "תהליך הערכה שקוף ומעמיק" לגבי הארגונים המועמדים למענקים, אינן נתמכות על ידי פעילות הארגונים בשטח.

הראיות מצביעות על כך שלמרות השותפים החדשים וההתמקדות הרשמית ב"זכויות אדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי גם יחד", התמיכה לארגונים פוליטיים אנטי-ישראלים ממשיכה.

המנהלת מעניקה "מענקי ליבה" לארגונים הנבחרים מראש. "מענקי הליבה", אשר להם הגבלות חלקיות, תומכים בתקציב הכללי של ארגונים ובקידום האג'נדה שלהם.

לדוגמה, הארגון הפלסטיני בדיל קיבל "מענק ליבה" מהמנהלת. ארגון בדיל מקדם את רטוריקת ה"התנגדות" וה"שהידים", ומקדם יוזמות נגד תהליך השלום ולמען מסגרת של "מדינה אחת". הארגון גם מקדם קמפיינים של BDS והיה מעורב בפעילויות אנטישמיות.

בפברואר 2014, המכון המשפטי באוניברסיטת ביר-זית פרסם דו"ח בשם "קידום זכויות הפלסטינים בהתאם למשפט הבינלאומי: קווים מנחים" (אנגלית וערבית). מסמך זה מהווה מדריך אסטרטגי לניצול מושגים משפטיים על מנת להכפיש ולבודד את ישראל בזירה הבינלאומית (לוחמה משפטית), ולהדגיש שבלי קשר לגבולותיה, ישראל היא בין ה"משטרים הגזעניים אשר קיומם אסור לחלוטין ללא יוצא מהכלל". דו"ח זה פורסם בהבלטה בדף הפייסבוק של מנהלת זכויות האדם.

בכנס ההשקה של הדו"ח, מנכ"ל המנהלת, מוסטפא מרי, השתתף בפאנל בו נידונה ה"מדיניות הקולוניאליסטית של ישראל אשר החלה בשנות ה-30 של המאה העשרים וייתכן שאף לפני כן" ובצורך ב"מסגרות משפטיות חדשות אשר יגדירו את הכיבוש כלא חוקי, יהפכו את הפעולות הישראליות לפשעים ויתמכו באיחוד של פלסטין והפלסטינים". מוסטפא מרי עבד בעברו בארגון הפלסטיני אל-חק, המוביל את הלוחמה המשפטית נגד ישראל ומקבל גם הוא מענקים ממנהלת זכויות האדם.

מרווט רישמאווי, יועצת בריטית אשר עובדת באופן רציף עם המנהלת, חיברה הערכה של המימון הקודם מטעם מדינות אלו באמצעות ה-NDC. הערכה זו קראה להתמקדות רחבה יותר במשפט הבינלאומי ו"פיתוח אסטרטגיה למנהלת זכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי בפלסטין". כמו מרי, לרישמאווי יש ניגוד עניינים, שכן היא עבדה עם ארגון אל-חק ואוניברסיטת ביר-זית, כמו גם עם ארגונים אנטי-ישראלים נוספים.

מענקים חדשים מדנמרק, שוודיה, שוויץ והולנד לארגונים אנטי-ישראלים קיצוניים

מחקר מפורט של NGO Monitor מראה כי הארגונים המקבלים מענקים מהמנהלת, וזכו למענקים גם מהמסגרת הקודמת (NDC) פעילים בקמפיין ה-BDS, התקפות משפטיות, צורות נוספת של לוחמה פוליטית נגד ישראל ושימוש בדמוניזיציה וההאשמות שווא בדבר "אפרטהייד" ו"פשעי מלחמה". הפעילויות שמסגרת זו מקדמת אינן עולות בקנה אחד עם התמיכה הרשמית של מדינות אלו בתהליך השלום ובפתרון שתי המדינות, ושוללות את הלגיטימציה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

במרץ 2014, המנהלת הכריזה על מתן מענק משותף על סך 10.5 מיליון דולר במשך 3 שנים (במסגרת מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי), ל-24 ארגונים לא-ממשלתיים ישראלים ופלסטינים, בהם כאלה המעורבים בלוחמה משפטית נגד ישראל, מקדמים את קמפיין ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) וגורמים לדמוניזציה של מדינת ישראל והעם היהודי. לדוגמא:

ארגון בדיל הוקם במטרה לקדם את "זכות השיבה" הפלסטינית והוא בין מוביליקמפיין ה-BDS. הארגון חתום על מסמך הדוחה באופן מוחלט את מפת הדרכים ויוזמת השלום הערבית, דבר הסותר את המדיניות של המדינות המממנות את הארגון. הארגון עורך "תחרות זכות שיבה" שנתית ובה פורסמו קריקטורות אנטישמיות, תמונות המתארות מדינה אחת ושלילת הזכות של ישראל להתקיים. לאחר ש-NGO Monitor חשף את הקריקטורות האנטישמיות, שוויץ הקפיאה את המימון לארגון. אין תיעוד לכך שבוצעה חקירה בנושא הדימויים האנטישמיים או האם קיימים מנגנונים שימנעו מקרים דומים בעתיד. רוב התמונות הפוגעניות עדיין זמינות באתר הארגון.

המרכז הפלסטיני לזכויות אדם הוא אחד הארגונים המובילים של לוחמה משפטית, במיוחד במאמציו לקדם תביעות משפטיות נגד בכירים ישראלים בבריטניה, הולנד, שוויץ, ספרד וניו-זילנד. הארגון גם תבע בארה"ב חברות המקיימות קשרים עסקיים עם ישראל. הארגון גם מפיץ האשמות בדבר "פשעי מלחמה", ו"פטור מעונש", ומקדם הגשת תביעות נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

אל-חק, ארגון פלסטיני המקדם לוחמה משפטית ו-BDS נגד ישראל. הארגון מגיש באופן קבוע חוות דעת משפטיות ודו"חות מוטים למועצת זכויות האדם של האו"ם וגופים בינלאומיים נוספות. לדוגמה, בדו"ח בשם "לתת לגיטימציה ללא-לגיטימי", הארגון הציע לחבל במערכות המשפט הישראליות באמצעות "הצפה של בית המשפט על ידי עתירות בתקווה לשבש את תפקודו ומשאביו". בית המשפט העליון קבע כי מנכ"ל הארגון, שאהוון ג'אברין הוא "אחד מהפעילים הבכירים של ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין". החזית העממית מוגדרת כארגון טרור על ידי האיחוד האירופי, איך אין שום תיעוד לכך שהמדינות התורמות לארגון ביצעו הערכה לכך שהמימון לא יוסט לפעולות המנוגדות לחוקים המקומיים ובינלאומיים בדבר מימון טרור.

נראה שלארגון אדאמיר קשר הדוק עם החזית העממית לשחרור פלסטין, המוכר על ידי האיחוד האירופי כארגון טרור. הקשר של אדאמיר עם ארגון טרור מפר את החוק המקומי והבינלאומי:

ישראל מנעה מיו"ר הארגון ואחד ממקימיו, עבדולטיף ע'יית', לצאת משטחה לחו"ל עקב חברותו בחזית העממית.
ח'לידה ג'רר, סגנית יו"ר הארגון, היא חברה בכירה בחזית העממית.
סוהה אל-ברגותי, גזברית הארגון, היא אשתו של חבר החזית העממית אחמד קטמש.
סומוד סעדאת, אחת מחברות הארגון, היא בתו של מזכ"ל החזית העממית אחמד סעדאת.

יוסוף חבש חבר וועד הארגון הוא ככל הנראה אחיין של ג'ורג' חבש, מייסד החזית עממית.

איימן נסאר, חוקר בצוות של הארגון, נעצר ב-15 באוקטובר 2012 באשמת קשרים עם החזית העממית.

בסיס להתקפות משפטיות?

התמקדותה החדשה של המנהלת במשפט ההומניטארי הבינלאומי יחד עם השותפות של המכון המשפטי באוניברסיטת ביר-זית מהווה מקור לדאגה. הרטוריקה הקיצונית והפוגענית שעושה בה המכון המשפטי מראה כי הוא אינו מסוגל לנהל את הפרויקטים של המנהלת או ליישם את מטרת המנהלת של "דיאלוג מדיניות".

בפברואר 2014, המכון המשפטי באוניברסיטת ביר-זית פרסם דו"ח תחת הכותרת "קידום זכויות הפלסטינים בהתאם לחוק הבינלאומי: קווים מנחים" (אנגלית וערבית). מסמך זה מהווה מדריך אסטרטגי לניצול מושגים משפטיים על מנת להכפיש ולבודד את ישראל בזירה הבינלאומית (לוחמה משפטית), ולהדגיש שבלי קשר לגבולותיה, ישראל היא בין ה"משטרים הגזעניים אשר קיומם אסור לחלוטין ללא יוצא מהכלל". דו"ח זה פורסם בהבלטה בדף הפייסבוק של מנהלת זכויות האדם.

לפי הדו"ח, ההאשמה בדבר "כיבוש" אינה מספקת למטרות הפוליטיות מכיוון ש"כיבוש לכשעצמו הינו חוקי, ומשטר הכיבוש עלול להישאר חוקי גם אם מדיניות מסוימת של כוחות הכיבוש אינה חוקית או מהווה פשע מלחמה" וכי "זה רומז שההפרות הישראליות של זכויות הפלסטינים במסגרת המשפט הבינלאומי מוגבלות רק לשטחים הפלסטינים הכבושים".

במקום זאת, מוצע לפעילים לטעון ל"אפרטהייד, קולוניאליזם וטיהור אתני" ישראלי משנת 1948 ואף מוקדם יותר, בניסיון לחתור תחת קיומה של מדינת ישראל, ללא קשר לגבולותיה. שפה זו נבחרה על מנת למשוך בני ברית פוליטיים (במיוחד ממדינות אפריקה ואמריקה הלטינית) ולהעצים את הקמפיין נגד ישראל בבתי המשפט הבינלאומיים.

לפי דו"חות המכון, נדרש ממדינות להשתמש בסמכות השיפוט האוניברסאלית שלהן על מנת להעמיד לדין בכירים ישראלים בגין "פשעי מלחמה". ל"ישויות פרטיות, כולל חברות עסקיות" נאמר כי הם חשופות לתביעות "משפטיות ופליליות" בגין ההפרות של ישראל. טענות אלו הן עיוות גס של המשפט הבינלאומי. אין שום איסור משפטי בינלאומי על חברה פרטית לפעול בתוך שטח כבוש, ואין בו שום הכרה בטענה כי חברות הפועלות כך נחשבות כמסייעות ותומכות בכיבוש, ובכך נושאות באחריות לנעשה בשטח.

אתר מנהלת זכויות האדם כולל בתוכו פורטל, אשר מפנה לדו"חות של ארגונים מקומיים ואמור "לתרום לייסודה של פלטפורמה ברת-קיימא לדיאלוג מדיניות ופיתוח". נכון ל-10 במרץ, 2014, הפורטל מציג ארבעה מסמכים, אשר כוללים עיוותים משמעותיים של המשפט הבינלאומי על מנת לנצלו נגד ישראל, וכולם חוברו על ידי ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים כגון אל-חק, הוועד הציבורי נגד עינויים, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם וארגון עדאלה. קידום נרטיב חד-צדדי זה מדגים שאין יכולת ליישם את מטרות המנהלת לקידום דיאלוג. בנוסף, נתונים אלו מראים את ההסתמכות המתמשכת על ארגונים קיצוניים. הכישלון לשתף פעולה עם מגוון רחב יותר של שחקנים בחברה האזרחית מבטיח שעבודת המנהלת לא תהיה יעילה ותלבה את הסכסוך.

ניתוח השינויים במנהלת זכויות האדם

כפי שהודגם במחקרי NGO Monitor, היחסים בין הממשלות לבין הגוף הקודם אשר היה האחראי על המענקים, המרכז לפיתוח ארגונים לא-ממשלתיים, לא היו ברורים. מסמכים הזמינים לציבור הציגו מידע סותר לגבי תפקיד ה-NDC בניהול המימון ובהליך קבלת ההחלטות.

המנהלת החדשה הגבירה את השקיפות לגבי תהליכים אלו על ידי כך שרק נציגי התורמים (ארבעת הממשלות) ירכיבו את ועדת ההיגוי, האחראית על קבלת ההחלטות והערכת הפרויקטים. חברת NIRAS ואוניברסיטת ביר-זית יהיו "נוכחים בכל פגישות ועדת ההיגוי, ללא הזכות להחליט או להצביע".

בנוסף, בהערכת ההשפעה של המנהלת לשנת 2012 נכתב כי "ארגונים לא-ממשלתיים מרגישים באופן כללי שהמנהלת אינה תורמת להכיר להם או לקשר אותם לארגונים או מומחים אחרים בזירה הלאומית והבינלאומית", ושהיא לא "מאפשרת לשותפים לערוך דיאלוג באופן קולקטיבי עם התורמים לגבי מדיניות הממשלות ושל האיחוד האירופי".

בסבב המימון החדש, "בניית יכולות ודיאלוג מדיניות" הוספה כמטרה מרכזית לתוכנית. לפי הערכה טכנית שבוצעה, ל-NIRAS (בניגוד ל-NDC) "יש נוכחות והשפעה בינלאומית מאוד חזקה, והיא מסוגלת להניע רישות בינלאומי", ושלמכון המשפטי באוניברסיטת ביר-זית יש לכאורה מומחיות בתחום המחקר והפעילות המשפטית הבינלאומית. למרות זאת, כפי שצוין לעיל, פעילות זו רק תוסיף על ההשפעה שלילית שיש למסגרת החדשה.

http://www.ngo-monitor.org.il/article/_408

Human Rights and International Humanitarian Law Secretariat: Denmark, Sweden, Switzerland, and the Netherlands

NGO Monitor

April 24, 2014

Overview
•Denmark, Sweden, Switzerland, and the Netherlands jointly fund Israeli and Palestinian NGOs through The Human Rights and International Humanitarian Law Secretariat (the “Secretariat”). This funding mechanism has a projected budget of $17.6 million over four years, including $13 million for NGOs. The funds are managed by the Institute of Law at Birzeit University (IoL-BZU) and a European multidisciplinary consulting company, NIRAS.
•In March 2014, the Secretariat announced $10.5 million in funding, over three years, for 24 Israeli and Palestinian NGOs, including groups that engage in legal warfare against Israeli officials and companies that do business with Israel, promote BDS (boycott, divestment, and sanctions) campaigns, and exploit the false “apartheid” analogy to demonize Israel.
•In 2008-2013, the governmental donor consortium, in partnership with NGO Development Center (NDC) of Ramallah, granted approximately $16 million to Israeli and Palestinian NGOs for “Human Rights and Good Governance.” (See NGO Monitor’s reports on the previous counterproductive funding via NDC and lack of due diligence here and here.)
•The Secretariat’s claim to have undertaken “a thorough, transparent review process” of potential core-funding grant recipients is not supported by the results.
•The evidence shows that despite the new managing partners and the official shift in focus to “both human rights and international humanitarian law” support for political and legal warfare against Israel is continuing.
•The Secretariat provides “core-funding grants” to select prequalified organizations. “Core funding” grants, with limited restrictions, support the general budgets of organizations and their full agendas.
•For instance, the NGO known as BADIL has been awarded a “core-grant” from the Secretariat. BADIL promotes “resistance” and “martyr” rhetoric, and promotes anti-peace initiatives and a “one-state” framework. The organization also promotes BDS (boycott, divestment and sanctions) campaigns and has engaged in blatant antisemitic activities.
•In February 2014, IoL-BZU published a 15-page report, “Advocating for Palestinian Rights in conformity with International Law: Guidelines” (English and Arabic). This document is a strategic manual for exploiting legal terms and rhetoric to demonize and isolate Israel internationally (“lawfare”), as well as to emphasize that Israel regardless of its borders is among “racist regimes which are absolutely prohibited in their entirety.” This report was posted prominently on the Human Rights Secretariat Facebook page.
•At the conference on which the report is based, Secretariat Manager Mustafa Mari, of IoL-BZU, chaired a session where participants discussed Israel’s “colonial policy that dated back at least to the 1930s” and the “need for new legal frameworks which make the occupation illegal, criminalize Israeli practices, and support unification of Palestine and Palestinians.” Mari previously worked at Al Haq, a leader in legal warfare against Israel and a Secretariat funding recipient.
•Mervat Rishmawi, UK-based consultant who has worked consistently with the Secretariat, authored an evaluation of the previous NDC-based funding. This report called for a greater focus on international law and “Developing the strategy for the Human Rights and International Humanitarian Law Secretariat in Palestine.” Like Mari, Rishmawi has a conflict of interest, having also worked with Al Haq and Birzeit University (in addition to numerous other anti-Israel NGOs).

New Danish, Swedish, Swiss, and Dutch Funding for Radical Anti-Peace NGOs

•Detailed NGO Monitor research shows that Secretariat grantees under the old NDC framework are active in BDS (boycott, divestment, and sanctions), legal attacks, and other forms of political warfare against Israel, and use the false rhetoric of “apartheid” and “war crimes” to demonize Israel. The activities previously promoted by this program are entirely inconsistent with peace efforts supporting a two-state solution of the conflict, and deny the legitimacy of Israel as the nation-state of the Jewish people.
•In March 2014, the Secretariat announced $10.5 million in pooled funding, over three years, for 24 Israeli and Palestinian NGOs, including many groups that engage in legal warfare against Israeli officials and companies that do business with Israel, promote BDS (boycott, divestment, and sanctions) campaigns, advance a “1948 agenda,” and exploit the false “apartheid” analogy to demonize Israel. For example:
•BADIL was founded to promote a Palestinian “right of return” and is a leader in international BDS campaigns. In 2010 it signed a document explicitly rejecting the Roadmap for Peace and the Arab Peace Initiative, in sharp contradiction to the goals and policies of its government sponsors. BADIL also holds annual “right of return contests” in which it has published antisemitic cartoons on its website, as well as imagery promoting a one-state agenda and denying Israel’s right to exist. After the antisemitic cartoons were publicly revealed by NGO Monitor, Switzerland froze Secretariat funding for this NGO. There is no public documentation that an in-depth investigation was conducted regarding the explicitly antisemtic imagery or that controls were established to prevent a further occurrence. Indeed much of the offensive imagery remains on BADIL’s website.
•Palestinian Center for Human Rights (PCHR) is among the leaders of “lawafare” campaigns, particularly through efforts to have legal cases brought against Israeli officials in England, the Netherlands, Switzerland, Spain, and New Zealand. The group has also filed for punitive damages in the U.S. against companies doing business with Israel. In 2010, PCHR published “The Principle and Practice of Universal Jurisdiction: PCHR’s Work in the occupied Palestinian territory,” advancing false allegations of Israel’s “war crimes,” and “culture of pervasive impunity.” PCHR’s campaign has also focused on pursuing charges against Israel at the International Criminal Court.
•Al Haq is also a leader in the anti-Israel “lawfare” and BDS (boycotts, divestments and sanctions) campaigns. The organization regularly files lawsuits and submits politically motivated reports to the UN Human Rights Council and other international bodies. For instance, in a report entitled: “Legitimising the illegitimate” the organization proposed sabotaging the Israeli court system by “flooding the Court with petitions in the hope of obstructing its functioning and resources.” The Israeli Supreme Court has identified Al Haq’s general director Shawan Jabarin as “among the senior activists of the Popular Front terrorist organization.” The PFLP is a designated terrorist organization by the EU, but there is no record indicating that due diligence was conducted by donor countries to ensure that Secretariat funding is not diverted in violation of domestic and international terror financing laws.
•Addameer appears to have close connections to the Popular Front for the Liberation of Palestine (PFLP), a terrorist organization, recognized as such as by the European Union. Addameer’s ties with PFLP potentially violate both international and domestic law.
◦Addameer’s chairperson and co-founder, Abdullatif Ghaith, was banned by Israel from travelling internationally because of his alleged membership in the PFLP.
◦Khalida Jarrar, Addameer’s vice-chairperson, is reportedly a senior PFLP official.
◦Suha Al Bargouti, Addameer’s treasurer, is the wife of alleged PFLP member Ahmed Qatamesh.
◦Sumoud Sa-adat, an Addameer staffer, is the daughter of PFLP general secretary Ahmad Sa-adat.
◦Yousef Habash, an Addameer Board member, is allegedly the nephew of PFLP founder George Habbash.
◦Ayman Nasser, an Addameer research staff-member, was arrested on October 15, 2012 for alleged links to the PFLP.

A Platform for Legal Attacks?

•The Secretariat has a new focus on international humanitarian law. In this context, the partnership with the Institute of Law Birzeit University (IoL-BZU) is troubling. The extreme and offensive rhetoric advanced by the Institute suggest that it does not possess the capacity to administer the Secretariat or to carry out the objective of engaging in “policy dialogue.”
•In February 2014, IoL-BZU published a 15-page report, “Advocating for Palestinian Rights in conformity with International Law: Guidelines” (English and Arabic). This document advances a 1948 agenda and is a strategic manual for exploiting legal terms and rhetoric to demonize and isolate Israel internationally (“lawfare”), as well as to emphasize that Israel is among “racist regimes which are absolutely prohibited in their entirety.” This report was posted prominently on the Human Rights Secretariat Facebook page.
•According to the report, the accusation of “occupation” is insufficient for political purposes because “occupation per se is lawful, and an occupation regime may remain lawful even if certain policies and practices of the occupying power are illegal or constitute war crimes” and because it “suggest that Israeli violations of Palestinian rights under international law are limited to the OPT.”
•Instead, activists are encouraged to allege Israeli “colonialism, apartheid and ethnic cleansing,” dating to 1948 and earlier, in an attempt to undermine the existence of Israel regardless of its borders. This language was also chosen to attract political allies (specifically Africans and Latin Americans) and to bolster campaigns for ICJ and ICC cases against Israel.
•States are urged to use universal jurisdiction to prosecute Israeli officials for alleged “war crimes,” and “Private entities, including business companies,” are told that they “are legally, including criminally, liable (via their representatives, CEOs)” for alleged violations committed by Israel. This claim is a blatant distortion of international law. There is no international legal prohibition whatsoever on private businesses operating within occupied territory, nor is there any recognition of a claim for aiding and abetting liability for corporations.
•The Secretariat website hosts a portal, which provides research reports of local NGOs and is “meant to contribute to establishing a sustainable platform for policy dialogue and development.” As of March 10, 2014, the portal only displays four papers, all reflecting major distortions of international law to allege Israeli violations, and all by political advocacy NGOs such as Al Haq, PCHR, and PCATI, and Adalah. This one-sided advocacy demonstrates that there is no capacity to carry out the Secretariat objective to engage in “policy dialogue.” It further reflects continuing reliance on an extremely narrow and fringe group of NGOs. The failure to engage with a wider range of actors ensures that the work carried out by the Secretariat will be ineffective and will only serve to inflame the conflict.

Analyzing Changes in the Secretariat

•As seen in NGO Monitor research reports, the relationship between the governments and the previous management under NDC was unclear. Publically available documents provided apparently contradictory information on the extent of NDC’s involvement in management and funding decision making.
•The new Secretariat has increased transparency about these processes by emphasizing that only representatives of the donors (the four governments) will comprise the Steering Committee, which is responsible for decision making and program evaluations. In contrast, NIRAS and IoL-BZU will be “present at all Steering Committee meeting but will not have voting or decision rights.”
•Additionally, a 2012 impact assessment of the Secretariat related that “NGOs generally felt that the Secretariat did not contribute to introducing them or linking them with other organizations or experts nationally and internationally,” and that it did not “enable partners to carry out dialogue in a collective manner with the donors on the policies of their governments and that of the EU.”
•In the new cycle of funding, the donor consortium has added “capacity building and policy dialogue” as primary objectives of the program. According to a technical evaluation of the program, NIRAS (unlike NDC) “has a very strong international presence and influence, and is able to facilitate international networking,” and IoL-BZU maintains supposed expertise in international legal research and advocacy. However, as noted above, this is likely to add to the negative impact resulting from the Secretariat’s new framework.

Correspondence between NGO Monitor and the “Secretariat” Donor Consortium

NGO Monitor provided representatives of the Netherlands, Sweden, Denmark and Switzerland with a draft version of the report for comment. As of April 22, 2014 only the Swedish Consul General in Jerusalem provided a response. See the correspondence below.

NGO Monitor letter to representatives of the Netherlands, Sweden, Denmark and Switzerland:

April 3, 2014

Dear Mr. Axel Wernhoff,

NGO Monitor (www.ngo-monitor.org), in keeping with its mandate of examining government funding for political advocacy NGOs, has prepared a fact sheet on the Human Rights and International Humanitarian Law Secretariat. The government of Sweden is a principal contributor to this Secretariat.

The attached report analyzes the Secretariat’s new managing partner, Institute of Law at Birzeit University, two officials who have been involved in shaping the new program, and three prequalified organizations that have been selected to receive core funding from the Secretariat. We are also attaching a separate fact sheet on the Palestinian NGO “BADIL,” one of these groups.

NGO Monitor’s research concludes that, given the management of the Secretariat, the respective governments’ objectives of promoting peace and a two-state solution to the conflict cannot possibly be achieved. In particular we note:

•The partnership with Institute of Law at Birzeit University, which exploits legal rhetoric and false legal claims to demonize Israel and advance political warfare against Israel.
•Funding for 24 Israeli and Palestinian NGOs, including many groups that engage in legal warfare against Israeli officials and companies that do business with Israel, and that promote BDS (boycott divestment and sanctions) campaigns.
•Some of the grantees have suspected ties to the “Popular Front for the Liberation of Palestine” (PFLP) terrorist organization. Funding to these organizations potentially violates both international and domestic law.

We will be publishing our report on the Secretariat shortly, and request your comments on the research presented by April 17, 2014. We would also welcome the opportunity to discuss these central issues in person.

Sincerely,

Jody Sieradzki

Response from the Swedish Consul General in Jerusalem:

April 15, 2014

Dear Ms Sieradzki,

Thank you for your email about the Human Rights and International Law Secretariat.

We have read your report, which to a large extent corresponds with criticism raised by NGO Monitor in relation to the previous human rights secretariat supported by the same donors. The criticism is general in its approach and lacks a concrete link to actual Swedish contributions. This makes it difficult for us to engage in a constructive dialogue. Nevertheless, in connection with your prior reports, we did engage in a dialogue with NGO Monitor, trying to provide information in relation to points raised by you and also explaining principles guiding Swedish development aid to which we strictly adhere. Furthermore, and unfortunately, we did not at the time see this information being taken into account by NGO Monitor.

For information about Swedish development aid and our support to the secretariat, I refer you to www.openaid.se and the secretariat’s website; www.rightssecretariat.ps respectively.

Regards

Axel Wernhoff

Consul General of Sweden in Jerusalem

http://www.ngo-monitor.org/article/human_rights_and_international_humanitarian_law_secretariat_denmark_sweden_switzerland_and_the_netherlands

1. בחוק זה –

"גורם ישראלי" – אחד מאלה:

(1) אזרח או תושב ישראל;

(2) תאגיד שהתאגד בישראל;

(3) מי שכתובתו הרשומה היא בישראל;

(4) מי שלפחות מחצית מעובדיו הם אזרחי ישראל או תושביה;

(5) מי שמצוי בשליטת אחד מן המנויים בפרטים (1) עד (4) לעיל; לעניין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ולגבי עמותה, בעל היכולת לקבוע את זהות המנהל הכללי;

"התחייבות זרה" – התחייבות של גורם ישראלי לבצע פעילות המיועדת לקידום אינטרסים של ישות מדינית זרה או המכוונת בעיקר למען מי שאינם אזרחי ישראל או תושביה, במישרין או בעקיפין שניתנה כתנאי לקבלת סיוע מישות מדינית זרה;

"ישות מדינית זרה" – כהגדרתה בסעיף 36א(א) לחוק העמותות, תש"ם-1980;
"סיוע" – פרס, מענק או תשלום, בכסף או שווה כסף;

"פעילות זרה" – פעילות של גורם ישראלי בהתאם להתחייבות הזרה;

"גורם ציבורי" – נבחר ציבור, שר או משרד ממשלתי, רשות מקומית, הכנסת ומוסדותיה, בית משפט, מבקר המדינה או ועדת חקירה שהוקמה בהחלטה של הכנסת או של הממשלה;

"הרשם" – הרשם לסוכני חוץ לפי סעיף 3 לחוק זה.

סוכן חוץ

2. (א) גורם ישראלי יהא לסוכן חוץ מן היום בו התחייב התחייבות זרה ועד תום שנה מן היום האחרון בו ביצע פעילות זרה אלא אם נמנע מלבצע כל פעילות זרה ודיווח לרשם בתוך חודש מיום ההתחייבות כי אין בכוונתו לבצע פעילות זרה;

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), גורם ישראלי שהוא מוסד להשכלה גבוהה המוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958, לא יהא לסוכן חוץ אלא לפי כללים שיקבע שר החינוך וגורם ישראלי שהוא בית חולים המוזכר בסעיף 20א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד-1994, לא יהא לסוכן חוץ אלא לפי כללים שיקבע שר הבריאות.

רשם לסוכני חוץ

3. הממשלה תמנה רשם לסוכני חוץ בהמלצת שר המשפטים; לא מינתה הממשלה רשם, יכהן רשם העמותות כמשמעו בחוק העמותות, תש"ם-1980 כרשם לסוכני חוץ.
חובת דיווח

4. (א) סוכן חוץ יגיש לרשם בתוך חודש מיום שהתחייב התחייבות זרה דוח ובו יפורטו-

(1) זהות הישות המדינית הזרה כלפיה התחייב;

(2) פרטי הסיוע שקיבל, או שעתיד לקבל, מישויות מדיניות זרות;

(3) תיאור מלא של ההתחייבות הזרה;

(4) תיאור מלא של הפעילות הזרה אותה ביצע או שבכוונתו לבצע;

(5) העתק הנוסח של כל כלל אשר ישות מדינית זרה שהעניקה לו סיוע רואה כמחייב אותה והכלל מתנה את מתן הסיוע בהתחייבות זרה.

(ב) סוכן חוץ יגיש לרשם מדי רבעון בכל התקופה בה ייחשב סוכן חוץ דוח מעודכן כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) במסגרת דוחות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו (ב) יגיש סוכן חוץ לרשם העתק של כל התכתבות בינו לבין ישות מדינית זרה כלפיה התחייב התחייבות זרה הנוגע להתחייבות הזרה, לפעילות הזרה או לפרטי הסיוע מהישות המדינית הזרה.

(ד) סוכן חוץ יגיש לרשם במסגרת דוחות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו (ב) תצהיר של מנהלו הכללי, ואם אין לו מנהל כללי יגיש תצהיר מי שאחראי לביצוע פעילות זרה או לקיום התחייבות זרה, ובו פירוט כל התחייבויות סוכן החוץ כלפי ישויות מדיניות זרות הנוגעות לפעילות זרה שניתנו במפורש או במשתמע, בעל פה או בכתב והצהרה על כך שלא ניתנו התחייבויות נוספות כאמור.

חובת גילוי

5. (א) סוכן חוץ שהוא תאגיד יציין בכל מסמך, דף אינטרנט, שילוט או פרסום היוצא מטעמו את המילים "סוכן חוץ" בצמוד לאזכור שם התאגיד. סוכן חוץ שאיננו תאגיד יציין כאמור בכל מסמך, דף אינטרנט, שילוט או פרסום היוצא מטעמו בקשר לפעילות הזרה.

(ב) היה לסוכן חוץ או למי שפועל מטעמו אתר אינטרנט, יפרסמו בו באופן בולט את הדוחות שהגיש לרשם לפי סעיף 3.

(ג) סוכן חוץ יציין את הגדרתו זו בכל פנייה לגורם ציבורי או למי שפועל מטעמו של גורם ציבורי ובכל הופעה בפניהם;

(ד) הרשם יפרסם באתר אינטרנט, ובכל דרך אחרת שיימצא לנכון, את רשימת הסוכנים הזרים ופעולותיהם הזרות, בצירוף כל המידע והמסמכים שהתקבלו לפי סעיף 3 לעיל;

(ה) הרשם רשאי להימנע מפרסום מידע לפי סעיף קטן (ד) ולאשר לסוכן חוץ להימנע מפרסום מידע לפי סעיף קטן (ב), אם נוכח שהמידע מהווה אחד מאלה:

(1) מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם;

(2) מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין;

(3) מידע שיש בגילויו פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר;

(4) מידע שפרסומו מהווה לשון הרע כמשמעותה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אלא אם כן הפרסום מותר על פי דין;

(5) מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין;

(6) מידע הנוגע לניהולו הפנימי של סוכן החוץ שאין לו נגיעה להיותו סוכן חוץ;

(7) מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי;

שמירת דינים

6. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובות דיווח וגילוי החלות על סוכן חוץ לפי כל דין אחר.

עונשין 7. סוכן חוץ שהפר חובה לפי חוק זה, דינו ודין כל אדם שהיה אחראי להפרת החובה קנס בשיעור הקבוע בסעיף 63(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977 כאשר מלוא הסיוע שקיבל על סמך התחייבויותיו הזרות יחשב כטובת הנאה שהושגה על ידי העבירה; היה סוכן החוץ תאגיד המאוגד בישראל, רשאי בית המשפט להורות על פירוקו.

ביצוע ותקנות 8. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תיקון פקודת מס הכנסה 9. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9(2)(א), אחרי "מעסק שהם עוסקים בו" יבוא "או סיוע שקיבל סוכן חוץ בגין פעילות זרה, כהגדרתם בחוק סוכני חוץ".

תחילה

10. תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו. לא התקין שר המשפטים תקנות לפי סעיף 8, יחולו הוראות חוק זה במלואן וחובות הגילוי והדיווח יבוצעו באופן הסביר לנסיבות העניין.

דברי הסבר

במדינת ישראל פועלים עשרות ארגונים הזוכים למימון מצד ישויות מדיניות זרות וזאת תמורת התחייבותם של הארגונים לקדם את האינטרסים של הישויות המדיניות הזרות, או של מי שאינם אזרחי ישראל.

נכון להיום, לא מוטלת על ארגונים אלו חובת גילוי נאות במסגרתה עליהם להציג את עצמם ככאלה המייצגים באופן מובהק אינטרסים זרים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הישראלי.

ארגונים אלה, הפועלים בחוסר שקיפות ביחס למטרות פעילותם ובכסות של ארגונים הפועלים לטובת האינטרס הישראלי, זכאים כיום לפטור ממס, וזאת על אף שהציבור הישראלי אינו יוצא נשכר מפעילותם ומטרתם של ארגונים אלה היא שמירתם של אינטרסים זרים.

ההצעה מבקשת ליצור מנגנון המגדיר ארגון הזוכה למימונה של ישות מדינית זרה, בשל התחייבותו לקדם את האיטרסים שלה או של מי שאינם אזרחים ישראלים, כסוכן חוץ של אותה מדינה.

על פי ההצעה יחולו על ארגון זה חובות של גילוי נאות ושקיפות.

בנוסף לכך, על פי ההצעה, המימון הזר המגיע לארגונים אלה בשל אותן ההתחייבויות לקדם את האינטרסים הזרים ימוסה ולא יתומרץ עוד בדרך של פטור ממס כפי שהיה נהוג עד כה.

משנה מציאות, השאלה באיזו דרך? דף הפייסבוק של הקרן

זה לא סוד שקרב אידאולוגי ניטש בין הקרן החדשה לישראל לתנועת 'אם תרצו' ברחבי הרשת. בימים האחרונים "שלפה" הקרן שפן מן הכובע: ביום ו' (23.5) פורסם בדף הפייסבוק שלה כי בשנת 2009 הועברו על-ידה ל'אם תרצו' שני מענקים של "אלפי דולרים", כחלק מפרויקט "מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל" ש'אם תרצו' היו שותפים לו. זאת, מתוך מטרה להציג את פעילותה של 'אם תרצו' נגד הקרן כדו-פרצופית: ביד האחת מכה בקרן, וביד השנייה מקבלת ממנה תרומות. אולם, מבירור שערכנו עולה אחת מהשתיים: או שהקרן החדשה שיקרה בטענתה אודות 'אם תרצו', או שהיא דוברת אמת ואזי היא עלולה לכאורה להסתבך בחשד לפלילים. כיצד?

כך נכתב בפוסט של הקרן:

שבת שלום לחברי וחברות העמוד, לפני כניסת השבת, יש לנו סיפור ממש חמוד בשבילכם/ן, אין ספק שתתחברו. ומי שבטוח יאהבו את הסיפור, זה אנשי תנועת אם תרצו. למה זה? כי אנשי התנועה ותומכיהם נורא אוהבים לנבור בארכיונים ולחפש את הקשר בין ג'ינגיס חאן והקרן, את החיבור האמיץ של הבונים החופשיים עם שתיל, את הכנס בערב הסעודית ב-1997, ואת המשפט המזעזע שאמר לפני 7 שנים מי שהיה אחראי הקפה במשרד.

מסתבר, שב-2009, לפני שאם תרצו איבדו את זה סופית, הם חברו יחד לעוד כמה ארגונים במטרה להיאבק בהפרטת קרקעות ישראל (http://שטות.com/yfjv9oe). מטה המאבק קראו להם. ואתם יודעים מי נתן להם שני מענקים בשווי אלפי דולרים? נכון, אנחנו. נפלה עטרת ראשינו, מסתבר שגם אם תרצו בעצמם מקבלים כסף מהקרן! (...)

הדברים הללו צורפו לצילום מסך מאתר 'מטה המאבק בהפרטת קרקעות בישראל', שם, תחת הכותרת 'אתרים קשורים', הופיע גם שמה של 'אם תרצו'.

בתחילה חשבתי שמדובר במתיחה, אך התבדיתי במהרה. אבי דבוש, מנהל התכניות בשתי"ל, הזרוע הביצועית של הקרן, ויו"ר 'כוח לעובדים' לשעבר, התבטא בעניין וקבע נחרצות כי "הסיפור ידוע".

ידוע? מסתבר שלא כך-כך.

נחמן שי ושלי יחימוביץ' מקבלים תרומות אסורות?

בצילום המסך שמצורף לפוסט של הקרן מופיעים סדרה של ארגונים הקשורים למטה המאבק, ביניהם תנועת 'דרור ישראל', 'המכון לאסטרטגיה ציונית' ועוד. לפי הקרן, הופעת השם של 'אם תרצו' ברשימה מלמדת על קבלת כספים מהקרן החדשה, שלדבריה תרמה לכל ארגוני מטה המאבק. על השאלה האם ייתכן שתנועת 'אם תרצו' מופיעה ברשימה ללא קשר לתרומות, אלא סתם כ"ידידת המטה" – ענתה מפעילת הדף את הדברים הבאים:

קואליציית הארגונים קיבלו שני מענקים – כמקובל, המענקים עברו לארגונים השונים, כולל המכון לאסטרטגיה ציונית!

2.אם כן, לטענת הקרן כל מי שמופיע ברשימה, ובכלל זה 'אם תרצו', קיבל ממנה מענק. בדיון שהתפתח בדף הפייסבוק של הקרן, אכן הדגישה האחראית, למען הסר ספק, ש"אם תרצו יחד עם שאר הארגונים קיבלו מענק", ואף התריסה בפני המגיבים ללכת ו"לשאול אותם אם זה לא נכון".

3.דא עקא, ברשימת חברי המטה שקיבלו לפי הקרן את תרומתה, מופיעים שני שמות בולטים במיוחד: 'האתר של שלי יחימוביץ'' ו'האתר של נחמן שי'. וכיוון שתרומה של עמותה כמו ה'קרן החדשה לישראל' לחבר כנסת מהווה עבירה פלילית, כפי שמיד תראו, החלטתי לאמץ את ההמלצה של האחראית וכבר ביום הפרסום פניתי לחברי הכנסת נחמן שי ושלי יחימוביץ' כדי לברר האם ה"אתר" שלהם, מפעיליו, הם או כל מי שקשור אליהם קיבל כספים מהקרן במסגרת הפעילות במטה. ח"כ שי חזר אלי תוך כמה דקות מרגע פנייתי אליו וכך אמר: "שטויות. מעולם לא קיבלתי פרוטה מהקרן החדשה. לידיעתך תרומות ניתן לאסוף רק לקראת בחירות וגם אז רק מאנשים פרטיים ולא מעמותות, חברות או ארגונים".

ח"כ שי צודק, כמובן. על-פניו, הקרן החדשה מאשימה אותו בעבירה על החוק והופכת את עצמה לשותפה לדבר עבירה, בדבריה שלה עצמה (על-פי דברי הקרן בעמוד הפייסבוק שלה, התרומות ניתנו במהלך שנת 2009, שכבר בתחילתה נבחרו חברי הכנסת שי ויחימוביץ' לכנסת).

לא דובים ולא יער; הפגנה של אם תרצו.

אגב, במידה שהקרן אכן העבירה כספים לשי, הדבר חמור ביותר; בין התורמים לקרן החדשה מתבלט כידוע האיחוד האירופי, מה שאומר כי נוצר כאן צינור להעברת כספים מהאיחוד האירופי לחברי כנסת ישראלים, כאשר הקרן משמשת כמתווכת להעברות הללו. היכולת להשפיע כך על אישים פוליטיים היא אדירה – ברור שחבר כנסת שמדבר כמצופה ממנו באיחוד האירופי יקבל יותר "מענקים". פשוט.

הקרן נלחצת ומגמגמת

במהלך יום א' (25.5) האסימון כנראה נפל לחברי הקרן, דבר שרק הוביל להסתבכות נוספת מצדם. בדיון שנערך בדף הפייסבוק של הבלוגרית טל שניידר, במהלך ויכוח עם עמית ברק, לשעבר דובר תנועת 'אם תרצו', ניסתה לפתע דנית גוטפריד, האחראית על רשתות חברתיות ב'קרן', לטעון כי "אם תרצו היו חלק מהמטה, יחד עם שאר הארגונים... חברי הכנסת לא". גוטפריד המשיכה לטפול האשמות והסבירה:

חברי הכנסת לא נתנו את השם למטה, הם רשומים באתר כי יש מידע על המאבק בהפרטה באתר שלהם. תסתכל יותר טוב: "האתר של שלי יחימוביץ'", "האתר של נחמן שי". בניגוד לאם תרצו, האתר של שלי יחימוביץ' לא היה חלק מהמטה. ואתה יכול להמשיך עד מחר לבלבל בשכל על זה שלא לקחתם חלק בשום קבלת החלטות או שקר כלשהו. הייתם חלק מהמטה, המטה קיבל עשרות אלפי שקלים.

4.כזכור, ביום שישי הצהירה הקרן כי "כל" המטה קיבל "שני מענקים" על-סך "אלפי דולרים". הקרן לא ציינה סעיף חריגים בסגנון "חוץ מחברי כנסת". וכדי לרענן את זכרונה של הגברת גוטפריד – כתבת ב'וואלה' בעברה – נציג את הדברים כפי שהקרן, המעסיקה שלה, הציגה בדף:

5.וכאן יש לומר לגברת גוטפריד כי הטענה שהיא מעלה אודות חברי הכנסת, היא אותה טענה בדיוק שמעלה ארגון אם תרצו: עצם העובדה ששם הארגון מופיע תחת הכותרת 'אתרים מקושרים' אינה הוכחה לכך שהוא קיבל כספים, ואם האתר של שלי יחימוביץ' לא היה "חלק מהמטה" – אז מדוע ה"אתר" של 'אם תרצו' כן? כפי שניתן לראות מעתירה זאת וכפי שמפורט למטה, שלי יחימוביץ' ונחמן שי לקחו חלק בעתירה בנושא ההפרטות בשנת 2010 יחד עם חלק מחברי המטה, ובראשות ארגון 'דרור ישראל', הכוח המוביל במטה. יחימוביץ' ושי בהחלט היו פעילים, אך המטה לא "הנחה" או חייב אותם משום שהגופים הנ"ל תרמו את שמם לקואליציה שנוצרה אך פעלו עצמאית – ממש כפי ש'אם תרצו' טוענים לגבי פעילותם שלהם. מהו אפוא ההבדל בין חברי הכנסת ל'אם תרצו'? מדוע ברור שחברי הכנסת יוצאים מהכלל, ואילו 'אם תרצו' "מואשמת" בקבלת תרומה? הרי כולם נוכחים באותה רשימה.

הגוף היחיד שטוען שה"מטה" קיבל עשרות אלפי שקלים ו'אם תרצו' "אלפי דולרים" היא הקרן והיא מסרבת, עד לרגע כתיבת שורות אלו, להעביר כל מסמך שיאשר את הקביעות הללו.

גם המכון לאסטרטגיה ציונית דוחה את הטענות מכל וכל

אני, בניגוד לגברת גוטפריד המתקשה עם העובדות, לא התעצלתי והמשכתי לברר. פניתי לעדי ארבל, מנהל הפרויקטים במכון לאסטרטגיה ציונית, ששימש בשנת 2009 כרכז צוות הקרקעות של המכון, ושאלתי אותו האם המכון קיבל כספים מהקרן במסגרת פעילותו במטה המאבק? ארבל השיב לי שמדובר ב"קשקוש". בשנת 2009 היה ארבל אחראי לצירוף ה"מחלקה הציונית" למטה, הכוללת את 'אם תרצו' וחוג הפרופסורים לחוסן חברתי-כלכלי, בין השאר. לדבריו, הוא יודע "בוודאות של מאה אחוז" שאף אחד מהגופים הללו לא קיבל כספים, כפי שהמכון לא קיבל, לא מהקרן ולא משום גוף אחר במסגרת המטה.

ומה לגבי 'אם תרצו' עצמה? ביום שבו פרסמה הקרן את הדברים פניתי אל הארגון כדי לקבל את תגובתו. מתן פלג, מנכ"ל התנועה, אמר לי ש"לא היה ולא נברא" אבל ביקש ממני לחכות עד יום ראשון כדי שמנהלת הכספים ורואה החשבון של הארגון יוכלו לוודא את הדבר.

אמר ועשה – ביום ראשון חזר אליי פלג והבהיר כי רואה החשבון עבר על כל ההוצאות הכספיות של הארגון מהשנים 2009-2010, וכמו שהוצהר, 'אם תרצו' לא קיבלו "אגורה שחוקה אחת", לא מהקרן החדשה ולא מהמטה. לדברי פלג, כל הגופים הנזכרים ב"קואליציה" הוסיפו את שמם אך פעלו באופן עצמאי ללא בקרה מלמעלה.

למי העבירה הקרן את הכספים?

אך מעבר לשקר שבטענה לפיה 'אם תרצו' קיבלו תרומה מהקרן, מסתבר גם שהמטה אינו אישיות משפטית נפרדת. כלומר, הוא אינו גוף רשמי העומד בפני עצמו, שיכול לקבל תרומות על-פי חוק ולהעבירן לארגונים אחרים. אם לא למטה המאבק, למי אפוא העבירה הקרן את הכספים?

העתירה שהוגשה על-ידי המטה מדגימה היטב את הנקודה. היא הוגשה כנגד הפרטת הקרקעות בשנת 2010 על-ידי הגופים החברים במטה אולם בשמו של ארגון 'דרור ישראל', (הקשור בעקיפין למפלגת העבודה והנוער העובד), ולא בשמו של המטה. למעשה, שמו של המטה כלל אינו מופיע כעותר וכצד לדיון, וזאת מכיוון שרק אישיות משפטית יכולה לעתור. רק בסוף העתירה מופיע תצהיר מטעם המטה, שאיננו בעל משמעות משפטית. 'דרור ישראל' עצמה, לעומת זאת, היא עמותה רשומה ואישיות משפטית שיכולה להגיש עתירות. מקורות שהיו קשורים למטה אישרו בפניי כי 'דרור ישראל' היה הגוף שדחף להקמת המטה והוביל אותו: יניב כרמל, המשמש כרכז הפעילות של מטה המאבק, הוא חבר ב'דרור ישראל' (והאיש שתצהירו מצורף לעתירה), ואורי מתוקי, דובר המטה, היה גם הדובר של 'דרור ישראל'.

כלומר, המטה אינו אישיות משפטית, אך בכל זאת, לפי דברי הקרן, כל חבר במטה קיבל שני מענקים של "אלפי דולרים" שעברו באמצעותו. עולה אפוא השאלה, כיצד ניהלה הקרן העברות כספים בהיקף כזה דרך המטה שאינו אישיות משפטית? כיצד התבצע רישום העברות הכספים? הרי אין לכך שום הסדרה חוקית. היכן תקנון הפעילות של המטה? היכן הגזבר שיטפל בהעברות הללו? האם ה"הסיפור הידוע" ידוע לרשם העמותות? האם הקרן מימנה גוף שלא קיים? עד כה, הקרן שומרת על דממת אלחוט.

אז מה היה לנו כאן?

הקרן מעבירה כספים לארגון שלא קיים, מטה המאבק, וטוענת שכל מי שמופיע ברשימתו קיבל תרומה – למרות הכחשות נמרצות של נחמן שי, 'אם תרצו' והמכון לאסטרטגיה ציונית'.

כמו שאמרנו, או שהיא השתמשה במסמך כוזב (צילום האתר של מטה) ויצרה מצג שווא בנוגע ל'אם תרצו' כדי להשלות את הקוראים, או שהיא מסובכת עם תרומות אסורות, או שפשוט אין לה מושג למי היא תורמת ולמי לא. האם כשם שהיא טוענת שתרמה ל'אם תרצו' למרות שלא תרמה, היא גם טוענת שלא תרמה לגופים אחרים למרות שכן עשתה זאת? כך או כך, למרות שחלף זמן רב מאז פנייתנו אליה, הקרן מסרבת להגיב.

ישפוט הקורא הנבון.

http://mida.org.il/2014/05/26/%D7%A0%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%AA%D7%94-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1/

http://103fm.thepost.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GDGMLK&c41t4nzVQ=EEJ

תופעה זאת נובעת מכך, שהמאבק להשארת המסתננים בישראל של הארגונים הלא ממשלתיים הוא חלק מתכנית אג'נדה 21, תכנית שטנית לחיסול 80% מאוכלוסיית העולם ויצירת כאוס ברחבי העולם, שישראל חתומה עליה.

דברי מאי גולן על בעיית המסתננים בארץ, החל מדקה 35:28

https://www.youtube.com/watch?v=gIcuKq9FLZY

ד"ר אלון דאהן מסביר באריכות על אג'נדה 21 והארגונים הלא-ממשלתיים, שפועלים בתוך מדינות ומשפיעים על מדיניותן.

הקשר לאג'נדה 21 - ד"ר אלון דאהן

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=637459

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=633831

המאבק של הארגונים הלא- ממשלתיים להשאיר את המסתננים בישראל - כחלק מיישום תוכנית האו"ם אג'נדה 21, תכנית שטנית שנועדה לחסל את מדינת ישראל כמדינה יהודית.

להלן דברי ד"ר אלון דהאן בנושא:

הארגונים הלא ממשלתיים, אשר בארץ שייכים, רובם המוחלט לפחות, למה שמכונה בטעות 'מחנה השלום', תומכים במגמה הזדונית הזו.

הקרן החדשה לישראל, שתי"ל, ידיד, קואליציות ירוקות למיניהן ועוד, כולם מהווים נדבך מרכזי בהטמעת עקרונות 'אג'נדה 21' בארץ.

לא יפלא אם כן, שהמימון של כל האירגונים הללו מגיע בדיוק מאותם גורמים ומדינות התומכים ומקדמים את אג'נדה 21, כדי להגיע לשליטה עולמית, כשהם מסתתרים תחת מסכה אקולוגית.

בצלע החברתית, כמובן שהאדפטציה המקומית ל'אג'נדה 21' כרוכה במתן זכויות יתר לערבים ובחתירה מתמדת לביטול זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי על פיסת אדמה כלשהי.

מדינת ישראל חתומה על המסמך המזעזע הזה.

אנחנו כולנו קורבנותיו הפוטנציאליים של התהליך הגלובלי הזה ובלחץ הארגונים הלא ממשלתיים מקודמים עקרונותיו בשורה ארוכה של נושאים: חינוך, התיישבות, בניה ועוד (תמ"א 38, פינוי בינוי וכו') ועל כן מודעות ונקיטת מעשה היא שלב חשוב בדרך למניעה ולהצלת כולנו.

נדמה שמתחת לאפנו מתחוללת מהפכה של ממש. פעם תבע הסוציולוג הצרפתי ראמון ארון את המונח 'המהפכה שבאקראי'. אמנם הוא נקט במונח זה בהקשר אחר, אבל נראה שהמינוח הזה מתאים למתרחש לנגד עינינו, מבלי שנבחין בדבר.

וחשוב להזכיר: דורית בייניש בהיותה נשיאת בית המשפט העליון קיבלה המחאה בסך 20 מיליון דולר מקרן פורד, שתומכת בקרן לישראל חדשה, שפועלת לחיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית באמצעות שלוחותיה הרבות שהוזכרו על ידי ד"ר אלון דהאן.

http://www.tsofar.com/zofar/see_article.asp?id=12341

לעיון האשכול:

עם איזה גופים, מ'כל הקשת הפוליטית' נפגשת דורית ביניש

זו השאלה שהפנה העיתונאי בן דרור ימיני אל נשיאת בית המשפט
העליון, השופטת דורית ביניש, בעקבות החלטת נציב תלונות הציבור
נגד שופטים, השופט העליון (בדימוס) אליעזר גולדברג, לדחות תלונה
שהוגשה כנגד דורית ביניש.

נושא התלונה – עבירה על כללי האתיקה של השופטים וסיוע לאנשי הקרן לישראל
חדשה (NIF – שתי"ל) לקבל מענק של 20 מיליון דולר מקרן פורד.

מדובר בחשיפה של אתר רוטר מתאריך 15.8.10, של תמונה ממפגש בין דורית ביניש לנשיאת קרן פורד וראשי הקרן לישראל חדשה (הקרן החדשה לישראל), ביניהם גם עו"ד נטע זיו מ – NIF (שתי"ל) שהופיעה בבית המשפט בפני ביניש במספר עתירות של ארגוני שמאל.

לאחרונה, פנו מספר אנשים מתנועת "נאמני ארץ ישראל" בתלונה
לנציב תלונות הציבור נגד שופטים.

זוהי תגובתה של דורית ביניש לנציב תלונות הציבור נגד שופטים, אליעזר
גולדברג, שבעקבותיה החליט לדחות את התלונה.

"..במסגרת תפקידי אני נוהגת להפגש בבית המשפט עם קבוצות וארגונים שונים ללא קשר לזיקתם
הפוליטית או האידיאולוגית, ובמהלך כהונתי נפגשתי עם ארגונים המזוהים עם כל קשת
המפה הפוליטית.."

כמו שאצלכם תגובה זו מעוררת יותר סימני שאלה מאשר תשובה, כך גם
כנראה אצל העיתונאי, בן דרור ימיני.

הוא פנה אל נשיאת בית המשפט העליון וביקש לדעת מי הם אותם גופים פוליטים מכל קצות הקשת.

וזו תגובתה של דורית ביניש:

"נשיאת בית המשפט העליון נוהגת להיפגש עם נציגים של ארגונים שונים המבקרים בבית המשפט העליון או המבקשים להיפגש עמה בין כתלי בית המשפט, אך אינה נענית להזמנות של ארגונים מסוג זה מחוץ לבית המשפט. כך גם סירבה להשתתף באירוע של הקרן החדשה. ככלל, נשיאת בית המשפט העליון אינה מפרטת את יומן פגישותיה".

אתם הבנתם את זה?

קבלתם תשובה ישירה לשאלה?

ברור שלא וגם לא בן דרור ימיני. הוא מבקש תשובה מלאה וברורה
יותר ואם לא, אז להמשיך בבדיקה של אליעזר גולדברג.

כך הוא כותב:

פניתי לארגוני ימין, ולא מצאתי מי מהם זכה לפגישה. התברר שביניש הרצתה, בין כותלי ביהמ"ש העליון, בפני קבוצת משפטנים מחו"ל, שהגיעו ביוזמת "שורת הדין", ארגון זכויות אדם המזוהה עם הימין. זה קרה בנובמבר 2004. אלא שזו לא הייתה פגישה, וזה קרה כשהייתה שופטת, כשנתיים לפני שמונתה לנשיאה, והרצאות דומות ניתנו על ידי עוד שופטים. הרצאות. לא פגישות.

חזקה על ביניש שהיא אכן נפגשה עם "כל הקשת הפוליטית", למרות שלא ברור מי כלול בקשת. הרי על סמך הטענה הזו נדחתה התלונה נגדה. ובתנאי אחד: שיובהר ברבים מיהם אותם גופים. ואם תתמיד הנשיאה בסירובה, לא יהיה מנוס מלהטריח את המבקר גולדברג בעוד בדיקה.

https://rotter.net/forum/gil/23674.shtml

בימים אלה מקים העיתונאי והתחקירן דוד בדין מכון שיבחן את אמינות דו"חות ארגון 'בצלם' התוקפים מזה שנים את התנהלות מדינת ישראל וצה"ל בשטחי יהודה ושומרון.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר בדין על הארגון שהוא מקים, 'בצלם ווטש' שמו, ובו יבחנו תחקירנים את מהימנות הדיווחים העולים בדו"חות, דיווחים שמעוררים גל של הכפשות בינלאומיות כלפי ישראל.

לדבריו 'בצלם' הוא ארגון המתואר בעולם כארגון זכויות אדם אך על מנת לזכות למעמד הזה הוא צריך להתעמת עם העובדות שפעמים רבות מעדיפים שם לסלף או להתעלם מהן. "תחקירנים יעברו על כל הדו"חות של 'בצלם' ונבקר אותם מבחינת האמינות שלהם. 'בצלם' כמו ארגוני זכויות אדם פועלים בחלל ריק ללא בדיקה והבעיה היא שהם מסלפים".

לדבריו במשך שנים הארגון שלו בודק אם 'בצלם' בודקים את העובדות שמופיעות בדו"חות שלהם, ובדיקה של תחקירנים ששלח העלתה שהנתונים אינם נבדקים אם אכן עומדת אמת מאחוריהם לפני שהם מוכנסים לדו"חות. כך מגיעים סיפורים על תקיפות של מנחלים, שוטרים או חיילים, ומופצים מבלי לבדוק את האמינות של הדברים.

בדין מזכיר כי באחרונה קידם ארגון 'בצלם' יחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים סיפור על הרעלת בארות שאותה מבצעת ישראל נגד הפלשתינים. הסיפור הזה שמזכיר סיפורים מתקופות אפלות בעיקר בימי הביניים זכה לתהודה בעולם וגרם לאנשי פרלמנט ידידותיים לישראל להתנכר אליה שכן אם ארגון זכויות אדם מדווח על כך הרי שכנראה יש משהו בגו. זאת בשעה שאיש לא בחן את אמיתות הדיווחים הללו.

היעד של הארגון שאותו מקים בדין הוא לחשוף את הסילופים בזמן אמת, בתפר שבין פרסום תקציר הדו"ח לפרסומו המלא ובכך להוכיח את הדברים בעיני העולם. לדבריו קיים אחוז ניכר של אנשי תקשורת ואנשי פרלמנט בעולם שמבקשים לדעת את האמת שמאחורי הדיווחים ומידע שכזה יוכל לקעקע את אמינותו של 'בצלם' ובהמשך גם למנוע ממנו תקצוב כארגון בעייתי באמינותו. "אמנם יש כאלה שרוצים להשחיר את פניה של ישראל, אבל לא כולם כאלה", אומר בדין המשוכנע שדו"חות הנגד הללו יזכו להתייחסות בעולם.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/279137

מה בכלל לאומי באירגון הקיטרוג והשיטנה בצלם? מה ההצדקה לספק תמיכה ממשאביו המוגבלים של השירות הלאומי להכפשות ולעלילות דם?

החלטתו המוצדקת של מנכ"ל השירות הלאומי, שר-שלום ג'רבי, שלא להכיר בארגון 'בצלם' גוף נתמך הראוי לסיוע של מתנדבי השירות הלאומי, עוררה מרבצם, כמצופה, את המתחסדים והצבועים מן השמאל, שקראו "להעמיד את ג'רבי במקומו". הגדילה לעשות המשנה ליוהמ"ש עו"ד דנה זילבר, שהורתה לג'רבי להקפיא החלטתו.

בכך הוכיחה זילבר, אם הדבר בכלל טעון הוכחה, את אמיתות טיעונו המבריק של המשפטן הבכיר פרופ' מני מאוטנר: מאז המהפך של 1977, מנהל מחנה השמאל מלחמת מאסף להצלת ההגמוניה הקורסת שלו, באמצעות מערכות ציבוריות ופקידי ממשלה שלא נבחרו בידי הציבור, האמורים לכפות עמדות השמאל על הציבור.

"מחנה השמאל", אומר מאוטנר, "איבד הרבה מאוד כוח ונותר לו מעוז אחרון בביהמ"ש העליון. דרכו העביר כוחו למינויים ציבוריים, כמו היועץ המשפטי, מבקר המדינה, ועוד קבוצות לא נבחרות של פקידים, שנועדו לנטרל את המערכת הפוליטית הנבחרת, שבה אין לקבוצה זו דריסת רגל".

כמו על מנת להוכיח את אמיתות התיזה של מאוטנר, קפצה זילבר, פרקליטה טהרנית ומיתממת, והורתה שלא להפעיל את החלטת ג'רבי, הנשענת על ההנחה הבריאה, שלא יתכן ששירות שהמדינה מספקת חינם לארגונים ציבוריים ולטובת הציבור, יהיה שירות אנטי-לאומי, שינוצל לניגוח הלאום ולחתירה בשעת מלחמה תחת אושיות המדינה, עד כדי משת"פיות עם האוייב. האלו, זה שירות לאומי?

תעלוליו של האירגון רבים מספור, אך רק באחרונה סיפק לנו מנכ"לו חגי אלעד סיבה נוספת להוציא את בצלם אל מחוץ לגדר. אלעד מסרב בעקשנות לראות בחמאס אירגון טרור, ומעדיף לכנותו 'אירגון פלשתיני חמוש'. העובדה שהאירגון הרצחני הזה, שגם האירופים רואים בו אירגון טרור, שיגר אלפי רקטות נושאות מוות לעבר אזרחי ישראל, ושרק בזכות נסי נסים ויעילות מערכת כיפת ברזל, ניצלו מטבח המוני, ממש כך, אלפי ורבבות ישראלים, אינה מטרידה את טהרני בצלם.

הטרור על פי בצלם

ואל תגידו שבצלם לא שמע על קיומו של המונח טרור. אלא שהמונח טרור מוצמד בפיו לגופים אחרים: "אירגוני הימין הקיצוני" הם טרור; "השיטות בהן נוקטת מדינת ישראל", הן טרור. הפשע נגד האנושות שביצע החמאס, אינו טרור.

במהלך מלחמת צוק איתן התייצב בצלם באורח ברור לצידו של התוקפן החמאסי. הוא דרש מקול ישראל לשדר תשדירי פירסום שבהם ייקראו שמות הפלשתינים שנהרגו בעזה. קול ישראל דחה את הדרישה הקנטרנית, אך בצלם מצא אפיקים אחרים, האינטרנט והרשתות החברתיות, לטפטף דרכם נתונים שיקריים על אודות הנפגעים בעזה: על פי בצלם היו רובם קטינים, נשים וזקנים. בתחילת הדרך עוד מנה בצלם גם את מספר הטרוריסטים אוחזי הנשק שנהרגו, אך ככל שהעמיקה הלחימה הוא חסך מעצמו טירחה מיותרת זו ויצר את הרושם שכל הנפגעים היו אזרחים תמימים.

בצלם לא הסתפק בכך. הוא הירבה לפרסם תיאורים רגשניים סוחטי דמעות, על פלשתינים אומללים שאינם יכולים להירדם בלילות מפחד הפצצות צה"ל. מסכנים שכאלה. תחקירני האירגון פירסמו בעולם אלבומי תמונות וקליפים שתיארו את ההריסות של "האומללים העזתיים". שהרי על פי בצלם, החוק הבינ"ל אוסר הרס בתי אזרחים, בתי ספר, מרפאות ומסגדים. למי איכפת שבמיבנים הללו ממש שכנו מיפקדות טרור והוסתרו כני שיגור הרקטות?

ולמרות תעשיית השקרים וחצאי האמיתות, ישראלים, לכאורה מהוגנים, אינם מתביישים לשבת בהנהלה הציבורית של האירגון.

רשמו לפניכם, רשימה חלקית:

עמוס עוז וא.ב. יהושע, דוד גרוסמן וחווה אלברשטיין, גילה אלמגור ורבקה'לה מיכאלי, רות דיין ופרופ' אליס שלווי, פרופ' קרמניצר ופרופ' יגאל שוורץ (זה שלא מצא מקום בלקסיקון הספרות הישראלית לנעמי שמר, אבל כלל בו משוררים מחבלים דוגמת מחמוד דרוויש), ועוד כמה טיפוסים הזויים מהאקדמיה, התיאטרון והספרות, חלקם אפילו חובשי כיפות.

אלף לילה ולילה

בצלם לא יכול היה לנהל את תעשיית השקרים שלו, אלמלא השתתפה הקרן להכחדת ישראל (ששמה המכובס הוא: הקרן לישראל חדשה), במימונו המסיבי: 255 אלף דולר ב-2012. כספים אלה משמנים בין היתר את פרוייקט מצלמות הווידיאו, שחולקו למאות פרובוקטורים פלשתינים כדי לביים תקריות אלימות שיכפישו באמצעות חצאי אמיתות את חיילי צה"ל. כספים אלה גם מימנו את מנהלת איסוף המידע (לשעבר) ליזי שגיא, שטענה שישראל אחראית לזוועות הגדולות באנושות, עד כדי דבקות בערכי הנאציזם, ואת חבר ההנהלה חוסיין אבו חוסיין שהציג את ישראל כ"מפלצת גדולה התוקפת אותנו יום יום ומכרסמת בבשרנו".

עכשיו בא העיתונאי היהודי גרמני טוביה טננבאום, ישראלי לשעבר, וגילה פן מכוער נוסף של בצלם. טננבאום הופיע בשטח כאיש המדיה הגרמנית, שמבקש את סיועו של בצלם לסיוריו בשטח.

בצלם נענה כמובן בשמחה והצמיד לו את התחקירן הראשי עאטף אבו א-רוב. טננבאום ריכז את מימצאיו, אשר תועדו בצילום והקלטה, בספרו החדש 'תפוס ת'יהודי!'.

בספרו הוא כותב כי א-רוב ניהל בפני 'העיתונאי הגרמני' מסע תעמולה שטני וכוזב עד כדי זוועה: "היהודים גונבים את מימי הפלשתינים ולכן יבשו היערות שכיסו את ההרים הצחיחים בבקעת הירדן"; היהודים "הורגים בשנתם עשרות פלשתינים וטוענים שזה בגלל ההתנגדות", וכיוצא באלה שקרים שנועדו לשכנע שהיהודים אינם יצורי אנוש.

א-רוב אף התגלה כמכחיש שואה ואנטישמי עלוב, שרקח מרקחת של עלילות דם וסיפורי אלף לילה ולילה.

זה פרצופו של האירגון שמתחזה לגוף נייטרלי להגנת זכויות אדם, ואינו אלא אירגון לזכויות הפלשתינים ולהכפשת ישראל, אולי על מנת להוציאה, על בסיס שקרים מניפולטיביים ודמגוגיה שיקרית, ממשפחת העמים.

אז מה הפלא שג'רבי החליט למנוע שיגור מתנדב של השי"ל שיסייע למכונת השקר הזו על חשבונה של מדינת ישראל? ומצד שני, מה הפלא שהמערכת המשפטית המוטה בקביעות שמאלה, התגייסה לסכל את יוזמתו המבורכת?

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/12725

תגוביות:

1.שימו לב! בהנהלת בצלם יושב המסית עמוס עוז! החרימו אותו ואת
ספריו! איסרו על ילדיכם לקרוא את ספריו! אני מנהל מאבק בבית הספר של בני, שהורה לו לקרוא ספר של המסית דוד גרוסמן. שני הצוררים האלה מחרימים גם את היכל התרבות באריאל וזו עוד סיבה להחרימם! אל תוותרו!!! ספרו לאחרים וארגנו חרמות.

2.היום אין סמכות בלעדית למי שאינו בתפקיד משפטי, כולל לראש הממשלה.

3.הזוי שלא הוציאו את "בצלם" מחוץ לחוק.

4.פרופ' פרידמן: פוליטיקאים חוששים מהמשפטנים פן יבולע להם: מלבד המהפכה החוקתית הראשית של ביקורת שיפוטית אקטיביסטית, אתה מתאר בספר מהפכה נוספת ביחס ליועץ המשפטי לממשלה.

אני חושב שזה היה הדבר הדרמטי ביותר שאירע במערכת המשפט הישראלית. שמו את היועץ המשפטי מעל לממשלה. פקיד נמצא מעל הדרג הנבחר. אין דבר כזה בשום מקום בעולם. בית המשפט פשוט קבע שחוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה

http://mida.org.il/2014/05/23/%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%97%d7%9c%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%9e%d7%93%d7%99-%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2/

https://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#66

רשמו לפניכם, רשימה חלקית:

עמוס עוז וא.ב. יהושע, דוד גרוסמן וחווה אלברשטיין, גילה אלמגור ורבקה'לה מיכאלי, רות דיין ופרופ' אליס שלווי, פרופ' קרמניצר ופרופ' יגאל שוורץ (זה שלא מצא מקום בלקסיקון הספרות הישראלית לנעמי שמר, אבל כלל בו משוררים מחבלים דוגמת מחמוד דרוויש) ועוד כמה טיפוסים הזויים מהאקדמיה, התיאטרון והספרות, חלקם אפילו חובשי כיפות.

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/12725

**

"ואלון ליאל, שניסה לרוץ לפריימריז של מפלגת העבודה לכנסת השש-עשרה אך נכשל, כיום חבר במועצה הציבורית של ארגון 'בצלם'".

http://mida.org.il/2013/12/16/%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93/

ארגוני השמאל הקיצוני 'יש דין' ו'בצלם' טוענים כי מערכת אכיפת החוק הצבאית כושלת לחלוטין, כלשונם. הארגונים טוענים כי לאחר בחינת תוצאות של מאות חקירות התברר כי מערך החקירות הקיים לא מאפשר חקירה רצינית ואפקטיבית וכי המנגנון סובל מכשלים מבניים חמורים ההופכים אותו לחסר יכולת לקיים חקירות מקצועיות.

לדבריהם "המנגנון הקיים אינו מסוגל לחקור שאלות של מדיניות או הפרת חוק על ידי דרגים בכירים בצבא ולכן הוא אינו יכול להוביל למיצוי הדין עם האחראים. הנתונים מוכיחים כי הרשויות הישראליות לא מעוניינות לחקור הפרות של זכויות אדם של פלסטינים על ידי כוחות הביטחון. אי-יישום המלצות ועדת טירקל שנה וחצי לאחר פרסומן, מחזק מסקנה זאת".

בהודעה שהארגונים מפרסמים הבוקר צויין כי תנועת 'בצלם' החליטה לדחות את בקשתו של סא״ל רונן הירש, הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, להעביר לצבא מידע אודות אירועים ״חריגים״ במבצע "צוק איתן". זאת בניגוד למדיניות הארגון לאחר אירועי לחימה קודמים שניהלה ישראל ברצועת עזה. "החלטה זו התקבלה בעקבות התוצאות הדלות, בלשון המעטה, של החקירות שניהלה הפרקליטות הצבאית עד כה", כותבים ארגוני השמאל הקיצוני.

חגי אלעד, מנכ״ל 'בצלם' אומר: ״בצלם סבור שחיוני לחקור את ההנחיות והפקודות שניתנו לכוחות הצבא ע"י הדרג המדיני והצבאי הבכיר, ובמיוחד חשדות בנוגע למדיניות תקיפה לא חוקית שהוכשרה מראש על ידי הפרקליטות הצבאית. לכאורה ברור לכולי עלמא שגוף לא יכול לחקור את עצמו, אבל גם הפעם צפוי הצבא לחקור את התנהלותו שלו במהלך ׳צוק איתן׳, וגם הפעם החקירות תתנהלנה ללא ביקורת חיצונית. להבדיל ממנגנוני הטיוח הקיימים, אם יוקם כעת מנגנון חקירה עצמאי לבחינת החשדות להפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, שמטרתו תהיה גילוי האמת ונקיטת צעדים נגד האחראים - נברך על כך ונסייע מקצועית לחקירה רצינית כזו כמיטב יכולותינו המקצועיות.״

נטע פטריק, מנכ"לית 'יש דין': "מערך החקירות של צה"ל כושל. הנתונים צריכים להדליק נורה אדומה בנוגע לחוסר נכונותה של ישראל לקיים חקירות רציניות ומקצועיות. המחקר רב השנים של יש דין מוכיח כי זו מערכת שאינה מסוגלת לקיים חקירות אפקטיביות בימי שגרה, וקל וחומר שאינה יכולה לעשות כן בימי לחימה. אנו שבים ומתריעים מדי שנה אודות מצבו החמור של מערך החקירות אך נראה כי ישראל מסרבת לטפל בכשלים המבניים או לעשות את המינימום ההכרחי כדי לשפרו, חרף ביקורת נוקבת של ועדות ציבוריות וארגונים. המסקנה הבלתי נמנעת היא כי מדינת ישראל איננה מעוניינת לחקור פגיעות בפלסטינים".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/283496

תגוביות:

1.למרות תעשיית השקרים וחצאי האמיתות יושבים בהנהלת בצלם: אלון ליאל, רבקה מיכאלי

סבירסקי, מחבר הדו"ח שהוצג כדו"ח אי שוויון שעל פיו מקבלות התנחלויות יותר כסף מכל השאר, גם הוא שמאלן מוכר וידוע שלא ממש מסתיר את דעותיו המוטות.

לעצם הדו"ח - הנקודה המעניינת המוזכרת בו (תקראו בדף של מרכז אדווה) "במהלך שני העשורים הנדונים כאן, הגידול המשמעותי ביותר בהשתתפות הממשלתית המיועדת נרשם ביישובים הערביים - מ-746 ₪ לנפש ב-1991 ל-2,277 ₪ ב-2012. לעומת זאת, עיירות הפיתוח הן קבוצת היישובים היחידה שבה נרשם צמצום בהשתתפות המיועדת".

מבינים?

לא ההתנחלויות - אלא היישובים הערביים מקבלים יותר, ובתמורה מניפים דגלי דאע"ש וחמאס!!!

מעבר לכך- הדו"ח עצמו מציין שהאוכלוסיה בהתנחלויות גדלה בשיעור של 240% אל מול גידול כללי של 60% 35% בערים ו-97% אצל הערבים... אם יש גידול אוכלוסיה, גם התקציב גדל, לא?

בקיצור - כותרת פוליטית שלא משקפת אפילו את מה שכתוב בדו"ח עצמו, שגם בו נעשו בוודאי מניפולציות (כגון, העמסת תקציבי בטחון שוטף על ההוצאות ביו"ש וכו').

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/619/521.html?hp=1&cat=404&loc=1

תגובית 50

יח"צ במקום עיתונות חוקרת: בשבוע האחרון התבשרנו שוב, פעמיים, שה"מתנחלים" שותים את הקופה של המדינה. אותם ג'וקים, טפילים שלא תורמים דבר למדינה מלבד: מיסים, ארנונה, צבא, מילואים, דם בניהם בכל מבצע ומלחמה ועוד זוטות, מעזים להנות מקופת המדינה. באמת מטריד.

האמת היא שלא התפלאנו. שני ארגונים: "ארגון מולד" המזוהה עם השמאל הקיצוני ו"מרכז אדווה" המציג את עצמו כמרכז מחקר אובייקטיבי אלא שחבריו והעומדים בראשו מחזיקים בדעות שמאל קיצוני. הוציאו דו"חות "המוכיחים" כי תושבי יו"ש מקבלים תקצוב גבוה מזה של חבריהם בדרום או לחילופין חבריהם בפריפריה. עד כאן בסדר. האמת, התרגלנו.

מה בכל זאת מטריד? הולך נחום ברנע, לכאורה עיתונאי בכיר, יש שיאמרו אפילו עיתונאי רציני, מפרסם את התחקיר של ארגון השמאל הקיצוני ב"עיתון של המדינה" כחשיפה רבת משמעות ולא טורח לבדוק את העובדות. על תגובה אין מה לדבר.

בראש ובראשונה היינו מצפים מכתב המקבל מחקר מגוף בעל אינטרס להיות מעט חשדן. הדו"ח של ארגון מולד מתייחס לחלוקת המשאבים של החטיבה להתיישבות וטוען טענה מטרידה: חלק הארי של תקציב החטיבה להתיישבות מופנה לתושבי יו"ש וחלק קטן מאוד ממנו מופנה לתושבי עוטף עזה. מה שכח ידידנו העיתונאי לבדוק? לשם מה הוקמה החטיבה להתיישבות? אה נכון! היא הוקמה ע"י ראש ההמשלה לוי אשכול בכדי לחזק את הישובים מעבר לקו הירוק.

זהו ייעודה של החטיבה להתיישבות. לא רק זאת אלא שתקציבה של החטיבה להתיישבות עומד על 58 מיליון שקלים בשנה בלבד, זאת בזמן שתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל שמטרתו: פיתוח הנגב והגליל (הפתעה!) עומד על 138 מיליון שקלים בשנה. יותר מפי 2 מהתקציב המוקדש ליישובים מעבר לקו הירוק. על כך אנחנו מעולם לא התלוננו. ובצדק. כי אנחנו אוהבים ומפרגנים לתושבים בכל חלקי הארץ. לא צרה עינינו. בוודאי לא בתושבי הגליל והנגב שחשיבות ההתיישבות שלהם באזורים בהם הם יושבים אינה קלה בעינינו.

אני בטוח שנחום ברנע הוא עיתונאי נהדר ורציני. אבל בכל זאת משהו קרה לעיתונות שלנו. איך קורה שעיתונאי מתנהג באופן כ"כ רשלני. אינו בודק את העובדות. והתקשורת כולה מחרה אחריו, אינה עוצרת רגע לברר. האם העיתונות בארץ הפכה לכ"כ חסרת משמעות שארגון כלשהו, בעל אינטרסים שהוא כלל אינו טורח להסתיר, יכול להפוך אותה למשרד יחסי הציבור הפרטי שלו במחי תרגיל יחצ"ני של מתחילים? והאם אנחנו יכולים להמשיך לסמוך על אותם עיתונאים בכירים ועיתונים גדולים שיעבירו לנו מידע מהימן? חשבתם שזהו? בכך לא נעצר מחול השדים.

ביום שלישי האחרון יצא "מרכז אדווה" עם "מחקר" אובייקטיבי משלו. כאן לכל הפחות הופעלה מעט יותר יצירתיות. המרכז דווקא מקפיד להסתיר את האג'נדה הפוליטית שלו. אם תכנסו לאתר של "מרכז אדווה", לא תראו בו השמצות פרועות כנגד מתנחלים, ואפילו תמצאו הודעה חד משמעית על כך ש"מרכז אדווה" הוא מרכז מחקר אובייקטיבי. אלא שבחינה לא מעמיקה מדי, תגלה לכם די מהר כי כמעט כל בכיר במרכז המחקר הוא פעיל שמאל מובהק.

מרכז אדווה יצא בכותרות, הפעם אתר החדשות "YNET" נפל ברשת. על פי המחקר המטריד רשויות ביהודה ושומרון מקבלות תקצוב גבוה יותר פר נפש מערי הפריפריה. כששמעתי גם אני זזתי באי נוחות בכסאי. האמנם? שוב בדיקה פשוטה העלתה כי החוקר פרופסור סבירסקי לגמרי במקרה שכח כלל אצבע במחקר. השוואה תהיה בין שני אובייקטים בעלי תכונות דומות.

ההשקעה הנדרשת במועצה אזורית (לא רק אצל המתנחלים), גבוהה בהרבה מהמשאבים הנדרשים למועצה מקומית, זאת בשל המרחקים הגדולים בתוך המועצות האזוריות בין ישוב לישוב הדורשים מערך הסעות נרחב, לתלמידים, ועוד ועוד דברים שאינם נדרשים בערים ובמועצות המקומיות שם ישנה תחבורה ציבורית מסודרת. על כן לעולם לא משווים בין המשאבים הדרושים למועצה אזורית לאלו הנדרשים למועצה מקומית או עיר.

נתונים המופיעים בדו"ח הרשויות של משרד הפנים ופתוחים לכל דורש בחיפוש פשוט באינטרנט מראים כי למעשה ההשקעה בתושבי יו"ש במועצות האזוריות פר נפש נמוכה בהרבה מההשקעה פר נפש בתושבי המועצות האזוריות בפריפריה. את אותו יחס תמצאו בהשוואה בין ערים ביו"ש לערים בפריפריה וכן הלאה.

אלא שסבירסקי בחר באופן תמוה להשוות את השקעת המדינה במועצות האזוריות היקרות בכל חלקי הארץ להשקעת

המדינה במועצות המקומיות והערים בפריפריה ובכך זרה חול בעיני הציבור. וזה בסדר. הוא עשה את תפקידו, הסתה נגד המתנחלים והצליח בכך.

מה בכל זאת מוציא מן הדעת? באתר המדובר, שיש מי שיאמרו שהוא אתר עיתונאי ורציני לכל דבר ועניין, בחרו לפרסם את המחקר כמו שהוא. משל היו משרד יחסי הציבור הפרטי של מרכז אדוה. לא פחות. האם הם ביקשו תגובה ממישהו מראשי הרשויות ביו"ש לאותן האשמות חמורות? האם הן פנו למועצת יש"ע לשם דוגמא? אלינו? למועצה האזורית שומרון? לא ולא.

אלא מה? הם בחרו להעלות את המחקר המגוחך כמו שהוא ושימו לב, לא העמידו אף כתב שלהם מאחורי החשיפה. הכתבה חתומה בשם התמוה והמעומעם: כתבי האתר. משל הם רומזים לנו, לציבור המטומטם: אנחנו לא כתבנו מילה מהכתבה הזו, אז אנחנו השארנו אותה ללא חתימת כתב. אנחנו בסה"כ אתר יחצ"ני של גוף מסוים. אז הבנו. משהו קרה להם. לעיתונאים החוקרים שלנו, לעורכים החכמים.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/621/234.html?hp=1&cat=479&loc=11

בקרן החדשה לישראל תוקפים היום (שישי) את העיתונאית אמילי עמרוסי בעקבות מאמר שפרסמה בעיתון ''ישראל היום'' ממנו עולה הקרן פועלת להשפיע על הכנסת דרך מפלגת העבודה.

"הקרן החדשה לישראל, הנתמכת על ידי מדינות אירופה, חותרת תחת מדרך הרגליים", כתבה עמרוסי, ''זו דעה שנשמעת בימין־מרכז, שהקרן מבקשת לטשטש את הזהות היהודית־דמוקרטית של מדינת ישראל. דו"ח חדש של תנועת 'אם תרצו' משרטט את הקשרים המתהדקים בין הקרן החדשה לבין מפלגת העבודה''.

"הם טוענים שהיעד החדש של הקרן הוא הכנסת. מי שלא מכיר את הקרן החדשה לא ייבהל. אז יש ארגון חוץ פרלמנטרי שמסייע לחברי הכנסת מהשמאל, אז מה. אלא שזו הקרן שבין ארגוני הליבה שלה אפשר למצוא את המרכז לקידום פליטים אפריקנים בישראל, את עדאלה, שוברים שתיקה, הוועד נגד עינויים, מוסאוא, שומרי משפט".

בקרן החדשה לא אהבו את דבריה של עמרוסי בעיתון ובעמוד הפייסבוק שלהם העמידו את הדברים על דיוקם. בין השאר נכתב שם כי הקרן מעולם לא תמכה בפוליטיקאים או במפלגות והיא "ממומנת ע"י יהודים ציונים ואוהבי ישראל".

בקרן החדשה מספרים עוד כי הם שמחים לתמוך בארגון "מבוי סתום" שאותו מנהלת בתיה כהנא דרור - מועמדת בבית היהודי. "רק אנקדוטה קטנה ביחס לטענתך שאנחנו כביכול מקדמים פוליטיקאים מהשמאל, כי נראה שהתחקיר שלך מסתמך על דו"ח של אם תרצו, הארגון היחיד בהיסטוריה הישראלית שביהמ"ש קבע שבפעילותו סממנים פשיסטים.

"הקרן גאה לתמוך בארגון דתי-פמיניסטי בשם מבוי סתום, מנכ"לית הארגון מועמדת היום בפריימריז של הבית היהודי; אז אנחנו מצפים שבהתנצלות שאת הולכת לפרסם, תכתבי שאנחנו תומכים בבית היהודי ובעקיפין בנפתלי בנט. תודה ושבת שלום'', נכתב בפייסבוק של הקרן.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/290416

תגוביות:

1.לבית היהודי אסור בשום אופן לקבל לשורותיו אנשי הקרן לישראל חדשה. אין לתת לה דריסת רגל במפלגת הבית היהודי. היא סוס טרויאני.

ממשלת ישראל העניקה לאשת השמאל הקיצוני נעמי חזן כוח השפעה לא קטן בין היתר על מדיניות ומינויים בכל התחומים - לרבות ביטחון וחוץ.

ממשלת ישראל העניקה לקרן החדשה לישראל מנדט בתחומים שונים הקשורים לאופיה של מדינת ישראל, בהם מדיניות חוץ ומינויים בעמדות מפתח במגזר הציבורי והפרטי.

לערוץ 7 נודע כי הצבעת הממשלה נערכה בדצמבר, אך עברה מתחת לרדאר של התקשורת הכללית. היא באה בסיומו של קמפיין מושקע בן שלוש שנים של חזן ושל ארגוני נשים הקשורים לקרן החדשה, אשר כלל כנסים רבים, פירסומים והפקות.

רקע: החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם קוראת, בין היתר, להשתתפותן של נשים בתהליכי משא ומתן לשלום ובתהליכי שיקום שלאחר מלחמות.‬ ישראל היא החברה הראשונה באו"ם – וככל הידוע היחידה – שאף שילבה בספר החוקים שלה חלקים מהחלטה 1325 והחלטות נוספות הקשורות אליה.

הדבר נעשה במסגרת תיקון לחוק שיווי זכויות האישה, אשר מחייב שילובן של נשים בוועדות וצוותים בכל התחומים, כולל מו"מ לשלום, ואף דורש ייצוג לנשים "ממגוון קבוצות האוכלוסייה" – ניסוח שבדרך כלל משמש את השמאל בכדי לדרוש שילובם של ערבים.

במסגרת החלטת הממשלה מחודש דצמבר, שמספרה 2331, נקבע כי יוקם צוות ממשלתי בין משרדי בראשותה של מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, ורד סוויד-פאר. על הצוות לגבש תכנית פעולה אשר תוגש לממשלה תוך חצי שנה ממועד ההחלטה, במסגרתה יקבעו יעדים מדידים, פעולות, לוחות זמנים, ומשאבים ליישומה של תכנית פעולה להחלטה 1325.

הממשלה החליטה על תכנית פעולה כוללת לשילוב מגוון נשים במוקדי קבלת החלטות, הגנה על נשים וחיזוק ביטחונן, הטמעת חשיבה מגדרית ושוויון הזדמנויות בכל תחומי החיים. הרקע להחלטה זאת היא החלטה 1325. את הפרויקט "מובילים הארגונים איתך-מעכי, שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון וון ליר, ואנו-להתחבר, בשיתוף עשרות ארגונים ופעילות פמיניסטיות.‬

לכל הגופים הללו קשרים איתנים וגלויים לקרן החדשה:

. הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה הוקמה ב-1998 ע"י נעמי חזן כשהיתה חברת כנסת מטעם מרצ. חזן משמשת מזה שנים ארוכות כיו"ר הוועדה המייעצת של הרשות. ועדה זו כוללת בתוכה מספר גדול של נציגות מארגונים אחרים הקשורים ישירות לקרן.

· איתך-מעכי הוא ארגון של הקרן החדשה המורכב ממשפטניות יהודיות וערביות.

· נעמי חזן היא אחת משתי יושבות הראש של "שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר".

· "אנו-להתחבר" הוא גלגולו החדש של אג'נדה, ארגון של הקרן החדשה שעוסק בהשפעה על התקשורת.

הפירוש של הנכתב מעלה הוא שבפועל, תחת האמתלה של מינוי נשים "ממגוון קבוצות האוכלוסיה", חזן והקרן החדשה יוכלו לתמרן את הממשלה למנות בין השאר גם נשים ערביות ל"מוקדי קבלת החלטות" בכל רחבי המגזר הציבורי והפרטי, עם דגש מיוחד על ועדות וצוותים העוסקים ב"משא ומתן לשלום".

בנוסף, "הטמעתה של חשיבה מגדרית" הוא ביטוי מתעתע בו מרבות להשתמש פעילות מתחום המגדר, כמעין שם צופן לעמדות אנטי-צבאיות וותרניות. הדוגמה הטובה ביותר לשימוש בסוג השיח הזה היא קמפיין ארבע אמהות של 1999-2000, שהצליח ללחוץ על ממשלת אהוד ברק לסגת באופן חפוז ומשפיל מרצועת הביטחון בלבנון, כביכול בגלל שמהלך כזה משקף "חשיבה מגדרית" או "חוכמה נשית", בניגוד ל"חשיבה גברית" או מיליטריסטית.

לטענת מומחים, האופן החפוז והמשפיל בו נוהלה הנסיגה ההיא שכנע את יאסר ערפאת לפתוח במלחמת האוטובוסים המתפוצצים המוכרת לרבים בתור "האינתיפאדה השנייה".

חזן עצמה חגגה את החלטת הממשלה 2331 בבלוג האישי שלה ב"טיימז אוף איזראל", והסבירה שם שההחלטה אף דורשת מכל משרד ממשלתי לבחור לפחות תחום אחד שאותו יבחן מחדש מיידית "דרך עדשה מגדרית", וישנה בהתאם את תוכניותיו לשנת 2015.

פירוש הדבר, הסבירה, "שאם מטרתה של תוכנית כלשהי היא חיזוק הפריפריה וקבוצות מוחלשות, והיעד הוא פיתוח התשתית הכלכלית באותם אזורים, אזי אחת המשימות תהיה להרחיב את החברות שבבעלות מיעוטים, והאינדיקטור להצלחה יהיה עליה במספר העסקים בבעלות נשים ערביות".

כלומר – מבחינתה של חזן, הביטוי "עדשה מגדרית" כבר כולל בתוכו, באופן בלתי מוסבר, גם את העניין הלאומי. כאמור, חזן עצמה היא הדמות הדומיננטית בגופים המובילים את הפרויקט, אותו אישרה הממשלה.

תגובת הקרן החדשה: הטענות הן "מגוחכות" ואף דומות ל"אגדת ילדים". התוכנית הזו הועברה פה אחד והיוזמה באה ממשרד ראש הממשלה, מסרה נעמי פייס, סגנית נשיאת הקרן לעניינים ציבוריים. היא מהווה הישג חשוב לנשים בכל הקשת הפוליטית; תשאלו את לימור לבנת, את עליזה לביא או את מרב מיכאלי.

"אמנם כן, נעמי חזן דחפה לכלול נשים נוספות ברמות הגבוהות ביותר של הממשל, וכל הכבוד לה על כך. היוזמה לכך היתה בחקיקה שלה, שנתמכה ע"י ראש הממשלה נתניהו עוד במהלך כהונתו הראשונה בסוף שנות ה-90. הקרן החדשה לישראל תומכת בהרחבת ההזדמנויות לכל הנשים בישראל – חילוניות ודתיות, משמאל ומימין, יהודיות וערביות".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/292426