טננבוים, כך מתברר, היה שותפו העסקי של קצין התותחנים הראשי במלחמת לבנון, תא''ל אריה מזרחי קלמן ליבסקינד ובועז גאון
הקו בין הקריירה העסקית והקריירה הצבאית של אלחנן טננבוים הולך ומיטשטש: טננבוים, כך מסתבר, היה שותפו לעסקים של מי שהיה קצין תותחנים ראשי בצה''ל, תת-אלוף אריה מזרחי, מיד עם שחרורו של מזרחי מצה''ל.
אריה מזרחי זכה לשבחים רבים על כהונתו כקצין תותחנים ראשי בזמן מלחמת לבנון, בין השאר מפי שר הביטחון דאז אריאל שרון. לאחר סיום המלחמה השתחרר מזרחי מצה''ל, ופתח בקריירה עסקית. אחד משותפיו הראשונים לעסקים היה אלחנן טננבוים.
מאוחר מונה מזרחי למנכ''ל משרד השיכון ולפני כשנתיים מונה ליו''ר תעש.
מזרחי הקים את חברת ארמ''ז (ראשי התיבות של השם אריה מזרחי) ב-1983. החברה עסקה, כהגדרתה, בייעוץ לתעשיות ביטחוניות, פיתוח ושיפור אמצעי לחימה של ארטילריה וייעוץ לגבי כיווני פיתוח של ארטליריה והצטיידות בנשק. באתר האינטרנט של החברה מתואר מזרחי כמייסד, ובני משפחתו כמנהלים. עם לקוחות החברה היום נמנים משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים ורפא''ל.
ביולי 1984 הקימה ארמ''ז עם איש העסקים מארק ברנט את סי-אנד-טי ווריטינג, שהוגדרה כחברה שעוסקת, בין השאר, ב''ייצור ומכירה של טכנולוגיות מתקדמות''. חודשיים לאחר מכן הוקצו מניות החברה לשותפים הבאים: מארק ברנט, אריה מזרחי שהוגדר ''מנהל'' ואלחנן טננבוים שהוגדר ''כלכלן''.
בשל חסרונם של מסמכים בתיק סי-אנד-טי ווריטינג במשרדי רשם החברות, לא ניתן לדעת מתי עזב מזרחי את השותפות בחברה. עם זאת עולה בבירור שטננבוים עדיין מחזיק במניות החברה, עם שותפיו של מזרחי לשעבר, בני משפחת ברנט.
מארק ברנט סירב להגיב לכתבה ואף ניתק את הטלפון כשנשאל על טננבוים. גם אריה מזרחי סירב להגיב.
מזרחי הוא אדם נוקשה ומחושב, ומהרגע שעלו על הקשר בינו לטטנבאום החליטו להוציא כותרות על זה. אני יודע על עוד רבים שטטנבאום היה עימם בקשר עיסקי שהמשיך עוד מימי הצבא, ולא הייתי מפקפק באמינותם או שופך את כל קורות חייהם מעל דפי העיתון. חסר משמעות ולא מועיל לאף אחד.
7. אכן מזרחי הוא איש נוקשה ומחושב עוד מהיותו סמג''ד 402.... בתגובה להודעה מספר 2
יחד עם זאת, מזרחי הוא אזרח ובתוקף תפקידיו הציבורים הוא נתון לביקורת כמו כל נבחר ציבור/עובד מדינה, מה עוד שמזרחי מסובך חזק מאוד, בפרשה אחרת שנחשפה כאן לפני כשנה וקיבלה הצנעה בגלל האנשים שמעורבים בה, אבל אני די בטוח שהיא תקבל זינוק מכוח האינרציה על בסיס חרה צף...
צה"ל מוציא לצורך כך מכרז של מאות מיליוני דולרים; 4 חברות כבר מתכוונות להגיש את מועמדותן - תעש, לוגיסטיקר, אלביט מערכות ואלול אריה אגוזי
משרד הביטחון נערך לפרסם מכרז בהיקף מאות מיליוני דולרים על תחזוקת כל מחסני החירום של צה"ל. זאת, בגלל העלות הנוכחית הגבוהה של התחזוקה ובעיות באיכות התחזוקה.
4 חברות כבר הביעו את נכונותן להשתתף במכרז: תע"ש, לוגיסטיקר, אלביט מערכות ואלול. כל ה-4 כבר קיימו דיונים מוקדמים עם המשרד כהכנה להגשת ההצעות המפורטות.
יו"ר מועצת המנהלים של לוגיסטיקר, נחמה רונן, אישרה כי החברה מתכננת לגשת למכרז. נודע כי לוגיסטיקר מקיימת מגעים עם תעש על אפשרות הגשת הצעה משותפת.
יו"ר תעש, אריה מזרחי, אמר אתמול כי תעש הינה מועמדת טבעית לבצע את תחזוקת מחסני החירום של צה"ל. לדבריו "יש לנו את הידע והפריסה הדרושים לביצוע עבודה כזו". אלביט-מערכות ואלול סירבו להתייחס למכרז.
נראה כי המכרז יפורסם בתחילת השנה הבאה. מקורות במערכת הביטחון מסרו כי בתחילה יפורסם מכרז לתחזוקה שוטפת של כמה מחסני חירום. אם הניסיון יצליח, יפורסם מכרז לתחזוקת כל המחסנים.
דוברת משרד הביטחון אמרה, כי נושא אזרוח מחסני החירום נכלל בתוכניות מערכת הביטחון לאזרוח פעילויות הנעשות כיום על-ידי
צה"ל. לדבריה, בשלב זה מתבצעת עבודת מטה ובהמשך יוכן מפרט שיופנה לחברות המתאימות. לאחר בחינת הצעות החברות תתקבל החלטה בנושא.
11. ''המקור'': מדוע התבצעה עסקת שחרורו של אלחנן טננבוים? (*) בתגובה להודעה מספר 0
"המקור": מדוע התבצעה עסקת שחרורו של אלחנן טננבוים? מדיני-בטחוני | עודכן 23:50 08/04/2014 | רביב דרוקר ורזי ברקאי
גורמים שהיו מעורבים בעסקת שחרורו של אלחנן טננבוים מתארים כיצד התקבלה ההחלטה לשחרר את סוחר הסמים שנפל בשבי החיזבאללה. 10 שנים לאחר מכן, עולות שאלות קשות בנוגע להתנהלות הממשלה בנושא לאחר שטננבוים לא סיפק מידע מהותי על שהותו בשבי. תחקירם של רביב דרוקר ורזי ברקאי
באוקטובר 2000 הודיע החיזבאללה כי הוא מחזיק בידיו את האלוף במילואים אלחנן טננבוים. בינואר 2004 ביצעה ממשלת ישראל עסקת חליפין שבה שוחררו יותר מ-400 מחבלים בתמורה לגופותיהם של שלושת חטופי הר דב, וגם תמורת שחרורו של טננבוים החי והנושם.
לטננבוים היה עבר פלילי הכולל רקע של הימורים ובעיות כספיות, אך בכל זאת בצה"ל קידמו אותו לדרגת סגן אלוף בחיל התותחנים, תפקיד שבמסגרתו הוא נחשף לסודות ביטחוניים רבים. כשטננבוים חזר למולדתו, הוא נחקר לגבי נסיבות החטיפה. "ידעתי שאני נוסע לארץ ערבית, הייתי אמור לייעץ בנושא ייבוא לישראל. זה היה ברור לגמרי שמדובר בסמים, כלומר ייעוץ בקשר לייבוא סמים לישראל", הוא אמר בחקירתו.
נשאלת השאלה: אם טננבוים סייע למדינה ערבית להבריח סמים למדינה - מדוע הסכימה ישראל לשלם מחיר כבד עבור שחרורו? ראש הממשלה באותה תקופה, אריאל שרון, סבר כי הוא עובר התעללות בידי החיזבאללה והיה נחוש לשחררו. באוקטובר 2003 הגיע לממשלה מידע מהמתווך הגרמני בשיחות בין הצדדים, כי שוביו של החטוף הישראלי עקרו את שיניו. בהמשך נודע כי המתווך דיווח כי ראה שלטננבוים חסרה שן, ועל פי מידע זה הסיקה הממשלה שמדובר בעקירת שיניים כחלק ממסכת עינויים.
"להערכתנו הטעות בהעברת התמסורת על מצבו הייתה מתוך התרשמות של שרשרת המתווכים שהיא תמימה, בתום לב", אמר אל"מ במילואים יעקב אור, לשעבר הממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. בעוד המידע על העינויים שהוא כביכול עבר פורסם בכלי התקשורת, על העבר הבעייתי שלו ונסיבות חטיפתו הוטל צו פרסום.
כשהוא חזר לישראל עלה החשד שסיפק מידע עבור החיזבאללה בזמן השבי. המשטרה רצתה לחקור אותו, אך חששה מתגובת הציבור למראה אדם שחזר משבי באזיקים. "ראש יאחב"ל דאז, יוחנן דנינו, נתן הוראות מפורטות כיצד יש לחקור אותו בכפפות של משי, במתקן נעורים - שזה לא מתקן כליאה אלא בית מלון עם חדרים מרווחים", אמר סגן ניצב יאיר רגב, שחקר את טננבוים.
התיאוריה בישראל הייתה שאם יהיה הסדר טיעון עם טננבויום, על פיו הוא לא יועמד על דבריו לדין הפלילי, הוא יאמר את כל האמת על הדברים שאמר לחיזבאללה. "הוא אמר שהוא שיתף פעולה באופן מלא, על כל מה ששאלו אותו הוא ענה, לאחר מכן הוא הרגיש שהגיעו חוקרים מנוסים יותר שיכול להיות שהם ממדינת אויב אחרת שצה"ל מעניין אותה", מתאר רגב.
בפועל, טננבוים לא סיפק מידע חדש ומהותי לחוקריו למרות הסדר הטיעון שנחתם עמו. כיום, 10 שנים לאחר שחרורו, ישנה תחושה קשה שמדינת ישראל שילמה מחיר לא פשוט עבור סוחר סמים שלא העביר לחוקריו מידע מהותי וניצל את המערכת לטובתו האישית.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
