לא להחמיץ: 21:10, ערוץ 8 - על הפקרת הלוחמים בקבר-יוסף  

הממשלה, כוחות הבטחון, גנרלים בצה"ל - הפקירו חיילים, הפקירו אנשים
חיים לדמם אל מותם ! אולי אתה כל כך צעיר שאינך יודע, או עד כדי
כך קשיש שאינך זוכר. מדחת ז"ל הי"ד אומר לך משהו ? חייל יקר
ונפלא שהתבוסס בדמו ואיש לא בא לעזור לו, לא כי לא רצו אלא כי
כך החליט ברק.

אל"מ יוסי אדירי שימש באותה מחדל/טרגדיה,
כמפקד חטיבת שומרוןבצה"ל, דהיינו בתחילת חודש
אוקטובר 2000.

להלן: התצהיר בנחתם בפני עו"ד רונן הירש !!

96. האלוף בני גנץ היה אז בדרגת תא''ל, מפקד אוגדת איו''ש....
https://rotter.net/forum/gil/5244.shtml#96

בזמן שהיו שתי תקריות:
1. פרשת מדחאת יוסוף ז"ל הי"ד בקבר יוסף שבה הוא היה עם
כל הכבודה המצויינת לעיל.... ולא בחינם שמו לא מוזכר שם !!

2. באירוע השני הוא היה ללא הכבודה שלעיל וזה היה בהר עיבל ( מעל שכם )
באירוע עם מטיילים וגם שם היה אירוע שנוהל באופן "מופתי".. !!

האירוע השני הוא מחדל בל יתואר של האלוף בני גנץ דהיום שפרטיו נכון להיום עדיין לא נחשפו לידיעת הציבור,
רק בפרטי פרטים, השאלה הנשאלת היא...
למהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ??

האם השמאל הקיצוני האשפיסטי מייעד אותו לרמטכ"ל העתיד של מדינת ישראל, נוסח אמנון ליפקין שחק...??

אם היית יודע כמה לוחמי חיזבאללה לא חזרו הביתה בזכותו אולי היית ממתן במשהו את ההאשמות שלך כלפיו...

מרוב מסמכים אתה כבר לא רואה מה קורה סביבך, השאלה היא למה ניצן ממשיך לתת לך במה שמסתירה לשאר.

בראיון לערוץ 7 מוסיף ניסים כי מפקדו של הצוער, בדרגת סא"ל, הודח כיון שלא דיווח שיש "חייל מסוכן" בשירות הצבא. אותו צוער, לדבריו, כינה את שר הביטחון מופז "צ'יקמוק" בהתייחסו להוראתו של מופז להפקיר חייל פצוע בשטח.

תגובת צה"ל מעידה על כך שיש מי שפוחד מהביקורת, והכוונה לשאול מופז, שעמד בעת האירוע בקבר יוסף במרחק 800 מטרים ממדחת יוסף, החייל הפצוע בקבר, ולא נתן הוראה לחלצו.

לדבריו, הצוער דיבר במסגרת דיון חופשי שאנשים התבקשו להביע בו את דעתם. גם אם הסגנון אינו הולם, צריך היה לקבל את הדברים. "מי שהגיב כמו שהגיב יש לו ממה לפחד".

ניסים מוסיף כי יותר מכך הוטרד קשות מהעובדה שחבורת הפיקוד העליונה של צה"ל, כולל הרמטכ"ל דאז שאול מופז, אלוף פיקוד מרכז יצחק איתן, מפקד האוגדה בני גנץ, המח"ט וסגן מפקד השב"כ, עמדה כ-800 מטרים מהקבר ואיש מהם לא קם ואמר: "חבר'ה, אנחנו עושים טעות. זה חמור. אסור להפקיר חייל פצוע בשטח. אסור להסתמך על הפלשתינים כי ג'יבריל רג'וב ניתק לנו את הטלפון ואמר שאין סיכוי שיתעמת עם אחיו הצרים על הקבר. בואו נכנס פנימה". איש לא קם, ואולי משום שקצינים כמו זה שעף מהצבא והיה יכול להיות קצין מהשורה הראשונה אינם רצויים, משום שבצבא רוצים 'יס- מנים'.

הוא ציין כי פעילי תנועת "אכפת", שקמה כשבועיים אחרי האירוע בקבר יוסף, הם חיילים קצינים וגם אמהות של חיילים מכל הקשת הפוליטית וכי בכוונתם להמשיך ולדרוש להקים ועדת חקירה שתחקור מי אכן הורה שלא להיכנס ומדוע, "מדובר במקרה מהחמורים ביותר בתולדות צה"ל, המהווה קו שבר. בעקבות מותם של 13 מתפרעים ערבים במהומות בתחילת מלחמת אוסלו הקימו ועדת חקירה. דמו של מדחת יוסף אינו אדום פחות מדמם", אומר ניסים.

לדבריו, התירוץ שנתנה ועת החקירה שחקרה מטעם הצבא את האירוע לפיו "סמכו על הפלשתינים כי זו הייתה הדרך הטובה", אינו מתקבל על הדעת, משום שצה"ל עצמו הקים כוח חילוץ עצמאי בעקבות שני מקרים שבהם הפלשתינים סירבו לסייע בפינוי פצועים. צה"ל הוא שקבע שאין להסתמך עליהם, מוסיף ניסים.

אפשרות נוספת, אומר ניסים, היא כי מנסים להסתיר מחדל איום בו מישהו ביודעין הורה להפקיר חייל ומופז שיתף עם זה פעולה. ייתכן שלא רצו לפרוץ לקבר כדי "לא להרוג יותר מדי ערבים". יש לזכור כי באותם ימים התקיים מו"מ עם הרש"פ וייתכן שמישהו החליט שחייו של חייל שווים פחות מניסיון להשיג הסכם. צריך לבדוק, אומר ניסים, האם היה מי שחשב שהרג ערבים באותו זמן יביא ללחץ בינלאומי ויפגע בהסכם והחליט להסתמך על דרך שהיא פחות טובה.
https://rotter.net/forum/gil/5244.shtml#90

איתן, שהיה אלוף פיקוד מרכז באינתיפאדה השנייה, יחליף בתפקיד את האלוף נועם תיבון, שהודיע על פרישתו מצה"ל, לאחר שהרמטכ"ל הנכנס איזנקוט החליט שלא למנותו לתפקיד מפקד פיקוד המרכז
הארץ | עמוס הראל, גילי כהן | 29.01.2015 23:06

האלוף במילואים יצחק איתן ימונה בקרוב לרכז את התחקירים המבצעיים בצה"ל סביב אירועים חריגים בזמן המלחמה בחמאס ברצועת עזה בקיץ האחרון. כך סיכמו ביניהם בימים האחרונים הרמטכ"ל, בני גנץ ומחליפו, האלוף גדי איזנקוט, שייכנס לתפקיד בעוד שבועיים וחצי. איתן יחליף בכך את האלוף נועם תיבון, הפורש מצה"ל.

לאחר מבצע "צוק איתן" מינה גנץ את האלוף תיבון לרכז את התחקירים הרגישים, שמתמקדים בחשדות לעבירות על דיני הלחימה הבינלאומיים ובתקריות שבהן גרם צה"ל לנפגעים אזרחים פלסטיניים רבים. תיבון והצוותים שתחתיו השלימו את עבודתם באשר לכמה עשרות תקריות, והעבירו את מסקנותיהם לגנץ ולפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני. במספר מקרים הורה הפרקליט הצבאי הראשי על פתיחת חקירות מצ"ח בעקבות הממצאים. עם זאת, נדרשת עדיין השלמת עבודה בכמה פרשיות הנחשבות לרגישות, הנבדקות במקביל גם על-ידי ועדת שאבאס שמינתה נציבות האו"ם לענייני זכויות האדם.

אלוף במיל' יצחק איתן

בשבוע שעבר הודיע תיבון על פרישה מהירה משירות קבע בצה"ל, לאחר שהתפרסמה החלטת איזנקוט ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון למנות את האלוף רוני נומה למפקד פיקוד המרכז הבא. תיבון היה מועמדו של גנץ לתפקיד, אולם איזנקוט - שהמינוי ייעשה בתקופתו - העדיף לעבוד עם נומה. תיבון משמש במקביל גם כמפקד הגיס הצפוני של צה"ל. הוא התכוון לפרוש מיד, על רקע כעסו על איזנקוט ומתוך חוסר רצון לעבוד עמו כרמטכ"ל אפילו לזמן קצר. בינתיים, עיכב את ביצוע ההחלטה בשל המתיחות בגבול הצפון.

האלוף איתן שימש כמפקד פיקוד המרכז בשנתיים הראשונות של האינתיפאדה השנייה, עד קיץ 2002 ובין השאר פיקד על כוחות צה"ל במבצע "חומת מגן" באותה שנה. איתן הוא קצין חי"ר מנוסה, ששימש גם כמפקד חטיבת הנח"ל וכמפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית. אחרי מלחמת לבנון השנייה ריכז את אחד מצוותי הבדיקה המטכ"ליים של הלחימה.

מקור:
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2552604
.
.
תזכורת:

"ניסים מוסיף כי יותר מכך הוטרד קשות מהעובדה שחבורת הפיקוד העליונה של צה"ל, כולל הרמטכ"ל דאז שאול מופז, אלוף פיקוד מרכז יצחק איתן, מפקד האוגדה בני גנץ, המח"ט וסגן מפקד השב"כ, עמדה כ-800 מטרים מהקבר ואיש מהם לא קם ואמר: "חבר'ה, אנחנו עושים טעות. זה חמור. אסור להפקיר חייל פצוע בשטח. אסור להסתמך על הפלשתינים כי ג'יבריל רג'וב ניתק לנו את הטלפון ואמר שאין סיכוי שיתעמת עם אחיו הצרים על הקבר. בואו נכנס פנימה". איש לא קם, ואולי משום שקצינים כמו זה שעף מהצבא והיה יכול להיות קצין מהשורה הראשונה אינם רצויים, משום שבצבא רוצים 'יס- מנים' "
7. העובדה שחבורת הפיקוד העליונה של צה''ל: מופז,איתן,גנץ...
https://rotter.net/forum/gil/5966.shtml#7

4. פעם ראשונה בתקשורת שאלוף בני גנץ נחשף בפרשת מדאחת יוסף
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5966&forum=gil&viewmode=all&keywords=הר%20עיבל#4

17. 'תדע כל אם שמסרה את גורל בניה לידי מפקדים הראויים לכך'
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5421&forum=gil&viewmode=all&keywords=הר%20עיבל

!! דמו של מדאחת יוסף ז''ל הי''ד, זועק מן האדמה !!
https://rotter.net/forum/gil/5966.shtml#28
וכאן:
https://rotter.net/forum/gil/7397.shtml

עד כה קראתי התודעתי באמצעות הפורום למאות מסמכים שונים שהביא פ"ש. לדעתי רובם הגדול אותנטיים ויש גם כאלה שלדעתי הזינו אותו בהם .
לא קראתי כמעט אף מסמך אחד שפ"ש עצמו חיבר.
הבקורת כלפיו כמעט כולה פוליטית ועד כה לא ראיתי מסמך או עובדה או דיעה שמבוססת על מסמך או עובדה שסותר את דבריו.

הבקורת רובה ככולה היא פוליטית, ומתייחסת לדיעותיו הפוליטיות של פ"ש ושל אנשי ימין ואינה מכילה בקורת מהותית לדברים שהוא מביא.

רק היום התוודעתי לבערך 8-9 הערות שלא נגעו כלל לתוכן הדברים אלא רק לאישיות הכותב.

אין לי מושג מי הוא, אין לי מושג מה עשה
לכאורה אבל ברור לי שמנהיג לעם ישראל רצוי
מאוד שהוא או כל אחד אחר מאלה שהיו שם לא יהיו.

עומדים עם משקפות כמו מטומטמים ומחכים לשיחה
ממתינה של הרוצח רגוב כאשר כל עוצמת צה"ל
עומדת לרשותם אבל טימטום ופשע אוסלו וחוסר
המנהיגות שלהם גורמת להם להיתנה ג כמו ערימת
אוטיסטים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=924904&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

תזכורת:

להלן כמה דוגמאות מייצגות: פינת הזיכרון בתחנת קו 20 בקרית מנחם בירושלים מטופחת עד היום ע"י משפחות הנרצחים של פיגוע באוטובוס, תוצאת יוזמת "בית לחם תחילה" מלפני כשנתיים. "יהודה תחילה" עלתה בחייהם של כ-20 חיילים ואזרחים בחברון, החייל ארז אשכנזי נפל בפעולה בעזה שעליה הודיעה ישראל ברוב אצילותה מראש לאוייב. מדחת יוסף הופקר לדמם למוות בקבר יוסף לאחר שהרמטכ"ל מופז ציית להוראת אהוד ברק שלא לחלץ אותו, הרב בנימין הרלינג נהרג בקרב בהר עיבל, שצה"ל נצטווה שלא לקחת בו חלק.

4. פעם ראשונה בתקשורת שאלוף בני גנץ נחשף בפרשת מדאחת יוסף
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5966&forum=gil&viewmode=all&keywords=הר%20עיבל#4

17. 'תדע כל אם שמסרה את גורל בניה לידי מפקדים הראויים לכך'
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5421&forum=gil&viewmode=all&keywords=הר%20עיבל

_____________________

יהודים שמחים באתר בעל משמעויות היסטוריות לעם
ישראל זה מבחינתך "פאנטיות שלא מביישת אף פלג בחמאס",
תהיה בריא.

אבל כל התפיסת עולם שבעטה במסורת ישראל, כל הצברים
"הרציונלים", "הלא פאנטים", עמדה במרחק של מספר מאות
מטרים עם כל צה"ל מאחוריה כמו ערימת אפסים מגעילה
והפקירה את לוחמי מג"ב (תוך כדי ניתוץ מספר ערכים
שטופחו ונוצרו במשך שנות דור) ולאחר מספר ימים
ברחה עם הזנב בין הרגלים.

"אולי די כבר עם ההאחזות המוטרפת הזו ברגב אדמה בלב
אוכלוסיה עויינת וצמאת דם? בשביל מה זה טוב? "
אל תדאג כפרה, עוד כמה שנים של שנאה עצמית וניתוק
מהזהות העצמית שלנו והכל ייגמר.

עשן רב מאזור קבר יוסף. יתכן והקבר עולה באש.
14.12.03 - תמונה מקבר יוסף השרוף והחרוך
התמונה צולמה היום ומוצגת באתר של AP.

Palestinian boys stand in the burned out remains of Joseph's Tomb in the northern West Bank refugee camp of Balata, adjacent to the city of Nablus, Palestine, Friday. Israel abandoned the site in October 2000, at the beginning of three years of violence, and banned Israelis from going there but some observant Jews defy military orders and circumvent the military roadblock to enter the site. (AP Photo/Kevin Frayer)

הבטחת רוה''מ לחברי מרכז הליכוד !!
14/12/2003

ראש הממשלה הבטיח שקבר יוסף תניד יהיה חלק ממדינת ישראל

"ראש הממשלה רואה בקבר יוסף חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, וכך יישאר." כך כתב אריאל שרון לחבר המרכז מרדכי שחורי בינואר 2002. דרוש איפוא לחדש ללא דיחוי את הגישה לקבר יוסף.
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=1489

++++++++

----------

----------

החייל ההרוג יוסי טבג`ה צילום: דודו בכר

יוסי טבג'ה הותיר אחריו אב ושלושה אחים. בימים האחרונים הוא עסק בסידורים לקראת חתונתו הקרובה, אולם צרור היריות קטע את החלום. חייו של טבג'ה היו רצופים באסונות. בגיל 8 התייתם מאימו שנפטרה לאחר מחלה קשה. אחיו הבכור נהרג במהלך שירותו הצבאי. אח נוסף מצא את מותו בדרך ארצה במדבריות סודן. בשנים האחרונות סעד יוסף טבג'ה את אביו ואחיו הקטנים שהתגוררו ברמלה.

האב חגי: "רק אתמול הוא התקשר אלי ואמר שהוא מגיע לקראת החג. הוא היה הגאווה שלי, התקווה שלי. כל כך היה קשה לי לגדל אותו ועכשיו הוא נהרג לי בצבא. איפה שהלכתי תמיד התגאתי בו – בקצין שלי. הוא היה המשענת שלי בחיים, אבל למרות הכל אני לא כועס על הצבא. הוא הלך לעשות את התפקיד שלו ונפל בקרב".

ציודו של הקצין ההרוג צילום: דרור זיסמן

האח הגדול בנימין הוסיף: "בבוקר באו אלי שני חיילים לעבודה וביקשו ממני לבוא איתם הצידה. מיד הבנתי שמשהו לא טוב קרה, אבל לא תיארתי לעצמי שיודיעו לי שאחי נהרג. רק אתמול הוא דיבר עם האבא על החתונה והיום הוא כבר לא בחיים. הוא מאוד אהב את הצבא וזאת הדרך שהוא בחר בה לסיים את חיו".

הדוד באבו יעקב: "זאת השנה הטובה שהערבים שטוענים שהם רוצים שלום איתנו נתנו למשפחה שלנו. איך אפשר לסמוך על אנשים כאלה שידאגו לשמור על שלום, כשהם אלה שגורמים למהומות. במקום לחגוג את ערב ראש השנה כל העדה האתיופית ברמלה נמצאת באבל".

הפיגוע


הג`יפ של השוטרים הישראלים צילום: דרור זיסמן

את הירי ביצע שוטר פלסטיני, שנעצר על ידי המשטרה הפלסטינית, יחד עם אדם נוסף שסייע לו. השוטר הפלסטיני השתתף בסיור משותף עם עמיתיו הישראלים. נודע כי היורה, תושב הכפר עסירה א-שימלייה שבו בוצעה הפעולה הכושלת של דובדבן, הוא קרוב משפחה של אחד המתאבדים שביצעו את הפיגוע בשוק מחנה יהודה.

הפיגוע אירע לאחר שהסיור המשותף לישראלים ולפלסטינים בקלקיליה יצא להפסקת בוקר קצרה. השוטרים הישראלים טיפסו לתוך הג'יפ הממוגן וסגרו את הדלתות. כך עשו גם השוטרים הפלסטינים שמכוניתם חנתה בסמוך.

בודק את מקום הפיגוע. מפקד חטיבת אפריים, אל"מ איתן אברהם צילום: דרור זיסמן

לפתע, אחד השוטרים הפלסטינים, שעל פי ממצאי התחקיר סיים להתפלל, התקרב לג'יפ הישראלי, צעק 'אללה הוא אכבר' ופתח באש אוטומטית לעבר חלקו האחורי של הג'יפ. הדלתות הסגורות של הג'יפ הממוגן ספגו את האש שנורתה באופן ממוקד לעבר חלונות הג'יפ. מיריות אלה איש לא נפגע.

לאחר שניות אחדות פתח מפקד הסיור הישראלי שישב בכיסא הקדמי הימני של הג'יפ את הדלת. השוטר הפלסטיני התקרב אליו תוך שהוא יורה - וירה כמה יריות אל ראשו ופצע אותו באורח אנוש. מהיריות לתוך הג'יפ נפגע גם הנהג באורח קל בפלג גופו העליון. נהג הסיור הישראלי פתח מיד בנסיעה מהירה לעבר בסיס מנהלת התיאום והקישור של קלקיליה. חובשים החלו לטפל בקצין הפצוע בתוך הבסיס ובתוך זמן קצר הוא פונה לבית החולים "בילינסון" בפתח תקוה, יחד עם הפצוע הנוסף. בבית החולים נפטר הקצין הפצוע מפצעיו.

קלקיליה נסגרה

מפקד חטיבת אפרים, האחראית גם על אזור קלקיליה ומפעילה את הסיורים המשותפים בעיר, אלוף משנה איתן אברהם, אמר כי האווירה ברשות הפלסטינית לא תורמת להתנהגות האנשים בשטח. צה"ל סגר את קלקיליה לתנועת ישראלים והורה על הפסקת הסיור המשותף בעיר. אלוף משנה אברהם אמר: "אנחנו דורשים מן הרשות הפלסטינית לפעול בתוקף, לגנות את הארוע, לחקור אותו ולמצות את הדין עם היורה".

התחקיר

מתחקיר הארוע עולה כי הכוח הישראלי, פעל על פי הפקודות כאשר שב מיד לאחר תקרית הירי אל תוך בסיס התיאום והקישור. "הארוע כולו נמשך מספר שניות ולא היה סיכוי למנוע את היפגעות השוטרים", אמר גורם במשמר הגבול השותף בתחקיר הארוע.

גורמים במג"ב ציינו כי בדרך כלל נהנים הסיורים המשותפים בגדה המערבית ממידה רבה של שיתוף פעולה בין הכוחות הישראלים לעמיתיהם הפלסטינים. לפני כחודש בעת שנפתחה אש לעבר הסיור המשותף ששהה בהפסקה אף גוננו השוטרים הפלסטינים בגופם על השוטרים הישראלים וזהו דפוס הפעולה הקבוע בסיורים, סיפרו הגורמים במג"ב.

החברים המומים

מותו של ההרוג היכה בתדהמה את חבריו בערב ראש השנה. "לא ציפינו לפתוח כך את השנה החדשה", אומר שוטר מג"ב סאלים רבח, חברו של הקצין שנהרג. "חבל עליו. אנחנו היינו כמו משפחה, אוכלים ושותים יחד ומסיירים יחד כל הזמן". סיפר רבח על הסיורים המשותפים לכוח הישראלי ולמשטרה הפלסטינית. אני לא מבין איך לא הייתי שם כשזה קרה, הגעתי אחרי כמה דקות, ניסיתי לעזור בכל מה שיכולתי אבל היה מאוחר מדי. הוא היה בחור צנוע, קצין טוב, חבר של כולם, אחד שצוחק עם כולם. אני כבר חצי שנה אתו באותה יחידה".

"לא האמנתי שיקרה דבר כזה", אמר סמל ראשון אריק אשורי. "אנחנו יושבים וצוחקים אתם יחד, ממש חברים טובים. איך יכול להיות שמישהו מהם יירה עלינו".

"מדיניות ברק אחראית לפיגועים"

ח"כ עוזי לנדאו (ליכוד) אמר בעקבות הפיגועים האחרונים, כי ישראל חושפת את חייליה לסכנות מבלי לספק להם הגנה אל מול הפלסטינים. לנדאו האשים את מדיניות ברק כאחראית לפיגועים האחרונים. גם ח"כ רחבעם זאבי (האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו) אומר כי יש להפסיק לאלתר את המגעים עם הפלסטינים גם בערוצים החשאים בעקבות הארועים האחרונים. "עד שערפאת ושליחיו, גי'בריל ודחלאן לא יוכיחו את מאבקם בטרור הפלסטיני - אין לדבר אתם ולו מילה אחת".

לעומתו, ח"כ מוסי רז (מרצ) דווקא קורא לשני הצדדים לזרז את המשא ומתן ולקיים את ההתחייבויות בהסכמי אוסלו על מנת למנוע אירועים כאלה. יחד עם זאת דורש רז מהפלסטינים לעשות בדק בית ולעצור את הטרור. רז הוסיף כי העובדה שעד היום לא התרחשו הרבה אירועים כאלה ברצועת עזה זה פלא, מכיוון שקומץ חיילים נמצא שם בלב מיליון פלסטינים.
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-141148,FF.html
השוטר הפלסטיני ירה למוות בעמיתו הישראלי
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-141148,00.html

------------

ארבע שנות אש / עמוס הראל 9/9/2004

בדרך חזרה מקלקיליה, בבוקר 29 בספטמבר 2000, טילפן העיתונאי למכר ותיק, איש מודיעין מנוסה. שעות אחדות קודם לכן, ברחובה הראשי של העיר, נטל איש ביטחון פלשתינאי את רובה הקלצ'ניקוב שלו ובזעקות "אללה אכבר" הסתער על הג'יפ של שוטרי משמר הגבול, עמיתיו לסיור המשותף. קצין מג"ב, פקד יוסף טבג'ה, נהרג ונהג הג'יפ נפצע. השוטרים הפלשתינאים השתלטו על התוקף ודאגו לסלקו מהשטח (האיש לא נעצר עד היום, למרות מאמצי ישראל). קצינים בכירים, ישראלים ופלשתינאים, הגיעו למקום התקרית וסקרו את כתמי הדם, בעוד שהפלשתינאים ממלמלים התנצלויות. השוטר, אמרו, פשוט השתגע. איזה עוד הסבר יש להתנהגות כזו?

"יש כאן אוסף של אירועים שאני לא מצליח להסביר לעצמי", אמר העיתונאי לאיש המודיעין. "קודם היו הידיעות על כך שקצין בביטחון הפלשתיני אחראי לפיגועים בנצרים; שלשום נהרג שם חייל גבעתי; שרון עלה להר הבית, ועכשיו זה. הכל ביחד נראה כמו חתיכות מפאזל גדול יותר, אבל מה אומרת התמונה הכוללת?" איש המודיעין, שכבר ראה אינתיפאדה אחת בחייו לצד הרבה תהפוכות אחרות, הציע להמתין. "בוא נראה איך ייגמרו תפילות יום השישי בהר הבית בצהריים. אולי אחר כך נדע".

אלה היו ארבע השנים האינטנסיוויות ביותר בחיינו המקצועיים. כתבים צבאיים, כתבי שטחים, כתבים לענייני מתנחלים, כתבי משטרה - רדפו אחר האירועים, כמעט חסרי נשימה. המהומה שפרצה באותו יום שישי בצהריים, ערב ראש השנה (התפילות בהר הבית הסתיימו בהרג שבעה מפגינים פלשתינאים מירי המשטרה), התרחבה לכל חלקי השטחים ולתקופה קצרה גם ליישובי הערבים בישראל - ולא שככה עד היום. כתבים שרק חודשים אחדים קודם לכן שקלו ברצינות החלפת תחום סיקור, בעקבות הנסיגה מלבנון והבטחות השלום הכולל של אהוד ברק, חזרו אל העמודים הראשונים של עיתוניהם. קצב האירועים כמעט שלא איפשר זמן למחשבה: פרשיות שבעבר היו "כובשות" את הכותרות (העיתונים הקדישו באוגוסט כותרות ראשיות במשך שבועיים ברציפות לתאונת מבצעים קטלנית ביחידת דובדבן) נדחקו הצדה בלהט ההתרחשויות. מות הילד מוחמד א-דורא; פרשת מדחת יוסף; המהומות של ערבים ישראלים; נטישת קבר יוסף; חטיפת שלושת החיילים בהר דב; הלינץ' ברמאללה - אירעו כולם בשלושת השבועות הראשונים של העימות.

יש פרדוקס מובנה בסיקור של מלחמת התשה, המתנהלת כה קרוב לבית. מחד גיסא, קצב האירועים, בעיקר בחודשים הראשונים, כמעט שאינו מאפשר לכתבים ניתוח מפוכח. הפרשנויות ניתנות "תוך כדי תנועה". מאידך גיסא, מי שפטורים מחובת המעקב השוטף מוותרים לרוב גם על המגע הבלתי אמצעי עם השטח. כך, נכתבו לא פעם פרשנויות מלומדות על המתרחש, שהיו מבוססות בעיקר על סברות כרס (ועל העמדות הפוליטיות של כותביהן לפני השבר הגדול) לצד שברי מידע שנקלטו מדיווחי הכתבים ב"שטח" - אותה ארץ מסתורית ומעט מסוכנת שכותבי הדעות מיעטו להטריח עצמם לביקורים בה, אף שהנסיעה אורכת פחות משעה. לכן, ההחלטה להיעצר לכמה חודשים ולבדוק - לאחור ולעומק - מה באמת קרה בשנים הללו, היתה מתבקשת.

את הלקחים משנה של איסוף וניתוח אפשר לחלק לשניים - ביחס למקורות וביחס לעבודת העיתונאי. לצורך הספר שוחחנו עם קרוב ל-300 בני אדם שהיו מעורבים בהתרחשויות: ישראלים ופלשתינאים, אירופים ואמריקאים; ראשי ממשלה, שרים, אלופים, בכירי שב"כ, מג"דים וחיילים, ראשי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים ופעילים בארגוני הטרור, שחלקם כלואים כיום בישראל. שיתוף הפעולה שזכינו לו הפתיע לטובה. למעט שניים-שלושה סירובים ואיסור אחד (של השב"כ - על ראיון עם מרואן ברגותי), הגענו לכל מי שביקשנו לדבר אתו. הפתיחות היחסית מצד המרואיינים שיקפה כנראה גם את הזמן שעבר. אחרי ארבע שנים, לכולם ברור שהמלחמה הזאת תימשך עוד זמן רב ושהצלחה גדולה כבר לא תהיה פה, בעבור אף אחד מן הצדדים.

בצד הפלשתיני ניכר הרצון "להיכנס להיסטוריה", בראש וראשונה אצל האסירים. היה חשוב להם לקבל הכרה בחלקם במאבק הלאומי. "יש החלטה של הנהגת האסירים להחרים את העיתונות הישראלית", הודיע לנו לאכזבתנו בכיר החמאס הכלוא, חוסאם בדראן משכם. אבל מיד אחר כך שינה את טעמו. "אם זה בשביל ספר, אני מניח שזה בסדר", אמר ופירט במשך שעתיים את קורות רשת החמאס שרצחה מאות ישראלים.

גם רבים מהישראלים התייחסו לספר, להבדיל מעיתון, כאל מעין פסק דין מוקדם של ההיסטוריה, אף שמדובר בעבודה הנעשית כשהאירועים בעיצומם. במבט לאחור, בלטה בצד הישראלי עוצמת המחלוקות, על כל צעד ושעל. גם בתוך מערכת הביטחון, נדמה שאין הסכמה על שום דבר: מהסיבות לפרוץ העימות ועד לתבונה שבמהלכים ספציפיים. הבחינה לאחור איפשרה להרים את המסך מעל מגמות שהמעורבים מעדיפים לשמור הרחק מעין העיתונות. למשל, חלקם של השיקולים האישיים: השפעות המתיחויות במשולש שרון-בן אליעזר-מופז על קבלת ההחלטות בישראל, והממד האישי בהחלטת בכירי הפתח לנקום את מות חברם, ראאד כרמי, בגל פיגועי התאבדות בתחומי הקו הירוק.

מהזווית המקצועית, איפשרה הכתיבה להעמיד במבחן את המסקנות הישנות. אלה נגעו, בין השאר, לאיתורן של שלוש נקודות מפתח בעימות, שבהן תרמה ישראל תרומה מובהקת להסלמה ולאובדן הסיכוי לרגיעה זמנית: אירועי החודש הראשון, ההתנקשות בראאד כרמי והקמצנות הישראלית במחוות לממשלתו של אבו-מאזן בתקופת ה"הודנה". בדיעבד, אפשר לרשום החמצה גדולה של העיתונות בסעיף הראשון, הצלחה חלקית בלבד בשני והצלחה מעט גדולה יותר באיתור הסעיף השלישי. החמצה גדולה אחרת (המאפיינת את התקשורת באופן כללי) נוגעת לחיילים. מרוב התמקדות בסרבנים, שרבים מהם בקושי שירתו בשטחים, פיספסנו את העדויות של החיילים הסדירים, שעברו את כל שירותם בשטחים. מבחינה זו, היוזמה של "שוברים שתיקה", לוחמי הנח"ל המשוחררים, שתיעדו את שירותם בחברון, מבורכת, משום שהיא מציגה סוף סוף את ההתרחשויות כהווייתן.

באופן צפוי למדי, לא סיימנו את הכתיבה אופטימיים יותר מכפי שהתחלנו אותה. כרגע, לפחות, נראה שהמלחמה עם הפלשתינאים תציין גם יום שנה חמישי, שישי ושביעי. אבל הספר חיזק בכל זאת מסקנה אחת שחשדנו בה כבר בפתיחה: שעל אף הצורך האנושי כל כך ב"רעיון מסדר", אותה תיאוריה חובקת כל שתטיל אשמה על צד אחד ותחלק את העולם לטובים ולרעים, העניינים מורכבים יותר. כשם שיאסר ערפאת לא תיכנן את האינתיפאדה, גם אריאל שרון לא ריסק את הרשות כחלק ממהלך מכוון שעליו החליט לפני שעלה לשלטון. אילו נשאלו השניים, ב-29 בספטמבר 2000, על תחזיתם לארבע השנים הבאות - ספק אם היו משערים היכן יהיו שני העמים היום.

ואשר למעשה העיתונאי (חוץ מאישוש האבחנה הישנה שעדיין אין טוב ממראה עיניים), הצטברה במשך הכתיבה רשימת קלישאות העימות, האסורות בתכלית בשימוש חוזר. יש עשרות כאלה, אבל כמה מהבולטות הן "אי-אפשר לסגור הרמטית את הקו הירוק", "קפיצת מדרגה בעימות", "בצה"ל בודקים את הטענות הפלשתיניות", "זו לא תהיה 'חומת מגן' שנייה", "נפיק את הלקחים המתאימים" וכמובן - "זה עדיין לא המגה-פיגוע שחיכינו לו".

את "המלחמה השביעית" בהוצאת "ידיעות אחרונות" כתבו כתב "הארץ" עמוס הראל ואבי יששכרוף, כתב השטחים של "קול ישראל"
http://www.shovrimshtika.org/press_item.asp?id=79&page=9

''המלחמה השביעית'' - איך נצחנו ולמה הפסדנו.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6279&forum=gil&omm=0

----------

http://www.nfc.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=106259&subjectID=1

----------

http://www.sikurmemukad.com/sikurim/golshim/avneri2.html

------------

לוח אירועים 1/10 - 5/10
עדכון אחרון - 17:30 29/04/03

* יום רביעי, 27 בספטמבר, 21:45: חייל גבעתי, סמל דוד בירי מירושלים, נפצע אנושות מפיצוץ שני מטעני חבלה ליד נצרים ומת מפצעיו למחרת.

* יום חמישי, 28 בספטמבר: יו"ר הליכוד, ח"כ אריאל שרון, מבקר בהר הבית. חברי הכנסת הערבים מקיימים הפגנת מחאה. 20 שוטרים ישראלים ועשרה פלשתינאים נפצעים בתקריות בהר. בערב מתפוצץ מטען חבלה ברצועת עזה, ליד נח"ל-עוז. אין נפגעים.

* יום שישי, 29 בספטמבר: שוטר פלשתינאי יורה למוות בעמיתו לסיור המשותף, קצין משמר הגבול פקד יוסי טבג'ה. תפילת הצהריים בהר הבית מובילה לאלימות קשה. שבעה פלשתינאים נהרגים ומאות נפצעים מיריות השוטרים הישראלים. עשרות שוטרים נפצעים קל מאבנים. אירועי הר הבית מתפשטים לשטחים: אחר הצהריים פורצות מהומות בהיקף מצומצם יחסית בגדה המערבית.

* שבת, 30 בספטמבר: היום נפתח באלימות קשה ברחבי השטחים. הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז, משוחח בטלפון עם ראשי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, מוחמד דחלאן וג'יבריל רג'וב, ומבקשם לסייע בהפסקת האש. במסיבת עיתונאים בבית-אל אומר מופז: לישראל אין כל עניין בהסלמה. בנצרים מתנהל קרב קשה וצה"ל יורה טילי לאו על השוטרים הפלשתינאים בצומת. חמישה פלשתינאים נהרגים, בהם הילד מוחמד א-דירה, שנורה מאש צה"ל באירוע שצולם ושודר בכל העולם. בערב משתררת רגיעה יחסית, אך ברפיח יש חילופי אש כבדים ונעשה ניסיון לכבוש מוצבי צה"ל על הגבול המצרי.

* בוקר יום ראשון, 1 באוקטובר: לראשונה נוכחים שוטרים פלשתינאים בקרבת ההפגנות בשטחים. התקריות בגדה וברצועה בהיקף מצומצם יחסית. בערך באחת בצהריים מצטרפים ערביי ישראל להפגנות, בעיקר באום אל-פחם, תמרה ופרדיס. נער מאום אל-פחם נהרג מאש כוחות הביטחון. אחר הצהריים - תקריות אש בקרבת ג'נין ובחברון. ילד פלשתינאי נהרג ברפיח. בנצרים נהרגים שני שוטרים פלשתינאים מירי טיל לאו ישראלי. מאות פלשתינאים צרים על קבר יוסף; שוטר פלשתינאי נהרג. איש מג"ב, מדחת יוסוף, תושב בית ג'אן, נפצע אנושות ומת כעבור כמה שעות לאחר שחילוצו התמהמה. לפנות ערב פורצות מהומות ביפו; רחוב יפת נסגר לתנועה.

* יום שני, 2 באוקטובר: החרפה במהומות. חמישה ערבים ישראלים נהרגים בהתנגשויות עם כוחות הביטחון. שניים אחרים, שנפצעו יום קודם לכן, מתים מפצעיהם. מנהיגי הערבים הישראלים מאשימים את ישראל בהכרזת מלחמה עליהם, ונמשכות ההתפרעויות בתחומי הקו הירוק, כעת גם בעכו. נחסמו בין היתר כביש ואדי ערה, כביש ואדי מילק וכביש עכו-צפת. בנצרת ובעכו נורות יריות לעבר המשטרה. בנצרים יורים מסוקי צה"ל, לראשונה, טילים לעבר מבנים פלשתיניים. שני ישראלים, אזרח וחייל, ו-15 פלשתינאים נהרגים.

* יום שלישי, 3 באוקטובר: במשך הלילה מושגות הבנות בין ישראל לרשות הפלשתינית כדי להביא לרגיעה. אולם לאחר כמה שעות של שקט, מתחדשות המהומות. במוקד החיכוך קבר יוסף בשכם ומובלעת נצרים ברצועת עזה. שר הבריאות הפלשתינאי מעדכן, כי מניין ההרוגים הפלשתינאים הוא ,42 בהם 13 קטינים. צה"ל ממשיך להפעיל מסוקי קרב בלחימה. בד בבד נמשכת האלימות בקרב ערביי ישראל. בכפר מנדא שבגליל המערבי נהרג ראמז עבאס, בן 25, בעימות עם המשטרה. תושב אחר נפצע קשה. בנצרת מלווים אלפים את ארונו של סובחי לובאני, שנהרג יום קודם לכן. מאות תושבים מתעמתים עם השוטרים. ראש העיר נצרת טוען, כי צלפים ישראלים ירו על המפגינים מעל הגגות. התכתשויות גם ביפו העתיקה, צומת דבוריה, כפר כנא וטורעאן. ביישובי הגליל המערבי מתפרשים 50 חיילי צה"ל להגן על יישובים יהודיים. נחסמו כביש עפולה-נצרת, כביש ואדי ערה, כביש עכו-צפת.

* יום רביעי, 4 באוקטובר: חילופי אש קשים בשטחים, בעיקר בנצרים ובבית סאחור. צה"ל הפעיל מסוקי קרב באזור נצרים. בקרבות בשטחים נהרגים שבעה פלשתינאים, בהם ילד בן 12. בצומת בית רימון מתעוררות הפגנות לאחר שתושב כפר כנא, מוחמד ראלב חמייסי, בן 21, מת מפצעים שנפצע יום קודם לכן. בתוך כך נהפכת עצרת ברחוב יפת ביפו להפגנה אלימה, שנפצעים בה כמה עיתונאים. בפאריס נפגשים אהוד ברק, יאסר ערפאת ומדלן אולברייט בניסיון להביא להפסקת אש. הצדדים מגיעים להסכם, אולם ערפאת מסרב לחתום עליו.

* יום חמישי, 5 באוקטובר: לאחר שבלילה נמשכו חילופי אש כבדים בשטחים, נרגעות הרוחות. בעקבות ההבנות שהושגו בלילה בין ברק לערפאת בפאריס מתקיימים מגעים בין בכירי שתי מערכות הביטחון, וצה"ל מתחיל להסיג את הטנקים שהיו פרושים ליד ערי הגדה המערבית וליד גילה. בישראל מצפים שבד בבד תסיג הרשות את פעילי התנזים החמושים ממוקדי החיכוך. בצומת נצרים המהומות מתחדשות בצהריים ומתחיל יידוי אבנים לעבר כוחות צה"ל. באזור חיפה גל הצתות של חורש טבעי; הצתות גם בגליל המערבי. בלילה דווח על ירי על עמדות צה"ל ליד רפיח וגוש קטיף. כן דווח על ירי ביישוב פסגות, עין בריק ליד רמאללה, ביישוב סלפית ליד אריאל ובכניסה הדרומית לקלקיליה. בתוך כך נפגש השר מתן וילנאי עם ראשי המועצות הערביות בגליל בתקווה למנוע השתתפות תושבי היישובים ב"יום הזעם" המתוכנן ליום שישי. ראש מועצת סכנין, מוסטפא אבו רייה, מדגיש בפגישה כי הדבר תלוי בהתנהגות המשטרה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=286803&objNo=52745&returnParam=Y

---------

23 מבוקשים נעצרו במוקטעה בשכם
פרסום ראשון: 22/07/06, 20:57

במבצע שהחל בשבוע שעבר במתחם המוקטעה בשכם, עצרו כוחות הביטחון 23 מבוקשים, המוערבים בהוצאת ובתכנון פיגועים.

במבצע שהחל בשבוע שעבר במתחם המוקטעה בשכם, עצרו כוחות הביטחון 23 מבוקשים, האחראים על תכנון והוצאת פיגועים, חלקם מופעלים ומונחים על ידי ארגון הטרור 'חיזבאללה'. במהלך הפעילות נהרגו מבוקשים נוספים.

במשך שלושת הימים האחרונים כיתרו כוחות צה"ל את מתחם המוקטעה בשכם בו הסתתרו מבוקשים מארגוני טרור שונים. במהלך הפעילות התפתחו חילופי אש במספר מקרים שונים בין הכוחות לבין מבוקשים חמושים, במהלכם נהרגו שלושה חמושים אשר ניסו להימלט מהמתחם.

לאחר כיתור המבנה, החלו הכוחות לכרוז למבוקשים לצאת מהמתחם ולהסגיר עצמם. לאחר שהחמושים לא נענו במשך זמן ממושך לקריאות כוחות צה"ל, החלו הכוחות, במקביל לכריזה, בשימוש באמצעים שונים על מנת לגרום למבוקשים לצאת מהמתחם.

לאורך הפעילות, הסגירו עצמם חלק מהמבוקשים וחלקם המשיכו להתבצר במתחם. הכוחות המשיכו לכרוז למבוקשים שנשארו במתחם לצאת, ולאחר שלא נענו במשך זמן ממושך הרסו הכוחות את המבנים במתחם בו התבצרו המבוקשים.

בנוסף, במהלך הפעילות התפתחו הפרות סדר אלימות שכללו יידויי בקבוקי תבערה ובלוקים לעבר הכוחות, במהלכן נפצע חייל צה"ל באורח קל מבקבוק תבערה שהושלך לעברו. הכוחות נאלצו להגיב באמצעים לפיזור הפגנות.

מצה"ל נמסר כי ההחלטה לאשר את המבצע, התקבלה לאחר תקופה ארוכה בה מבוקשים מארגוני טרור שונים, העוסקים בתכנון ובהוצאת פיגועי טרור בטווח הזמן המיידי, כפו את העובדה כי הם לנים במתחמי הפעילות של המנגנונים הפלסטינים בשכם, זאת בניגוד לדעת מפקדי המנגנונים.

ארגון הטרור 'חיזבאללה', היושב בלבנון, העביר ומעביר למגויסיו באזור יהודה ושומרון בכלל ובשכם בפרט, הנחיות להגביר את פעילות הטרור, בדגש על הוצאת פיגועי התאבדות, וזאת במטרה לייצר חזית לחימה נוספת מול מדינת ישראל.

השתלטות המבוקשים על מתחמי מנגנוני הרשות הפלסטינית בשכם, הינה כחלק מהכוונת ארגון הטרור 'חיזבאללה' לנסות ולחבל בפעילות המנגנונים ולהשתלט על מוסדות הרשות הפלסטינית.

צה"ל ימשיך ויפעל לסיכול תשתיות הטרור בעיר שכם ובמרחב יהודה ושומרון, וישתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו למול כל גורם אשר מבצע פעילות טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל וחיילי צה"ל.

להלן רשימת חלק מהמבוקשים פעילי הטרור אשר נעצרו במתחם:

· נאאל מחמד סלימאן יאסין כבן 30, מבוקש בכיר מ'גדודי חללי אל אקצא' אשר מופעל וממומן על ידי ארגון הטרור 'חיזבאללה' בלבנון. בעברו שימש יאסין כשוטר פלסטיני במשטרה הפלסטינית.

בתחילת העימות הנוכחי, בתאריך 29 בספטמבר 2000, רצח נאאל יאסין קצין מג"ב, פקד יוסי טבג'ה ז"ל, במהלך סיור משותף בקלקיליה, בו ירה לעבר עמיתיו הישראלים. לאחר הרצח, ירד נאאל יאסין למחתרת וחזר לעסוק בפעילות טרור בתחילת השנה הנוכחית, במהלכה חבר לפעילות מחבלים מארגון 'גדודי חללי אל אקצא' בשכם, ופעל במימון ארגון הטרור 'חיזבאללה' בלבנון.

בחודש יוני 2006 היה נאאל יאסין אחראי לחטיפתו של בנג'מין פישביין, סטודנט ממוצא אמריקאי, במהלך ביקור שערך בשכם. בסופו של דבר, שוחרר פישביין רק בשל העובדה כי הזדהה בפניו כאזרח אמריקאי. בנוסף לחטיפה זו, פעל יאסין על מנת לממש פיגועי חטיפה נוספים באזור שכם.

נאאל יאסין היה מעורב, במהלך פעילותו ב'גדודי חללי אל אקצא' באיתור וגיוס מחבלים לפיגועי התאבדות, ובהכוונת חוליות טרור בכפרים במרחב שכם לביצוע פיגועים במתווים שונים. במסגרת זו היה אחראי למספר ניסיונות פיגועי מטען וירי כנגד כוחות צה"ל בעצירה א-שמאליה, מצפון לשכם, אשר סוכלו במאמץ משותף של צה"ל ושירות ביטחון כללי, בעקבות התרעות ממוקדות.

לפני כשבוע, סוכל ניסיון הנחת מטען אותו העביר נאאל יאסין לחברי חולייה מעצירה א-שמאליה, אשר היה מיועד לביצוע פיגוע טרור כנגד כוחות צה"ל הנכנסים לכפר. בעקבות מעצר חברי החולייה אותר המטען במשקל כ- 20 קילוגרם ופוצץ באופן מבוקר.

· פואד גמאל חסין עאצי, כבן 21 תושב מחנה הפליטים בלאטה בשכם, מבוקש פעיל ארגון 'תנזים', אשר הופעל ומומן על ידי ארגון הטרור 'חיזבאללה' מלבנון, ועל ידי פעילי טרור מרצועת עזה.

פואד עאצי היה מעורב בשנים האחרונות באיתור כמות גדולה מאוד של מחבלים מתאבדים לצורך ביצוע פיגועים שונים, וניסיונות רבים להוציאם לפיגועי התאבדות. בעקבות פעילות סיכול מתמשכת סוכלו הפיגועים.

במקביל היה אחראי פואד עאצי להכנת עשרות מטענים וחגורות נפץ, אשר שימשו עבור ניסיונות להוצאת פיגוע התאבדות, ופיגועי מטען בצירי התנועה לישובים היהודיים במרחב שכם.

· עבדאל מעאז יוסף עבדאללה ברהם, כבן 20, תושב מחנה הפליטים בלאטה בשכם, מבוקש פעיל ארגון 'תנזים'.

עבדאללה ברהם הופעל ומומן על ידי פעילים בארגון הטרור 'חיזבאללה' מלבנון, ובהנחייתם ניסה, לפני כמה חודשים, להוציא לפועל פיגוע מטען המופעל על ידי מכשיר סלולארי נייד לתל אביב. הפיגוע סוכל על ידי צה"ל ושירות ביטחון הכללי. בנוסף, סוכל פיגוע התאבדות במאי 2006, לאחר שנעצר מחבל שגייס ברהם ואשר היה בכוונתו לבצע פיגוע התאבדות.

עבדאללה ברהם היה מעורב בחודשים האחרונים בהכנת מטענים רבים, חלקם הונחו בהנחייתו על צירים המובילים לישובים היהודיים במרחב שכם, אולם התגלו וסוכלו טרם הפעלתם כנגד רכבים אזרחיים.

· רמאא מחמוד שפיק שבראוי כבן 24, מבוקש פעיל טרור ממחנה הפליטים בלאטה בשכם. רמאא שבראוי פעל להוצאת פיגועים לעבר ישובים יהודיים באזור קדומים וטול כרם, והיה מעורב בהכנת מטענים.

· בלאל עבדאל גואד אחמד זריק כבן 27, תושב מחנה הפליטים בלאטה בשכם, מבוקש פעיל 'תנזים'. זריק הינו מבוקש בכיר בחוליה האחראית לביצוע פיגועי ירי רבים באזור שכם והסביבה בשנים האחרונות, בכללם פיגוע ירי אשר בוצע ב-7 בינואר 2005 בכביש חוצה שומרון סמוך לצומת תפוח, בו נהרגו קצין צה"ל סגן-משנה אריאל בודה ז"ל וחייל צה"ל סמל-ראשון יוסף עטייה ז"ל, שניים נוספים נפצעו באורח בינוני ואזרח נפצע באורח קל.

חוליה זו, בה פעל זריק, הינה חוליה אשר פעילותה מוכוונת וממומנת על ידי ארגון הטרור 'חיזבאללה' מלבנון. החוליה הייתה אחראית בשנים האחרונות לחקירה ורצח של חשודים פלסטינים בשיתוף פעולה עם ישראל, כולל רצח אכזרי במיוחד בו השתתף בלאל זריק, של פעיל אשר נרצח תוך התעללות בגופו.

· עטאללה מחמד עטאללה חשאש כבן 33 מבוקש תושב מחנה הפליטים בלאטה בשכם, שימש ראש חוליית 'גדודי חללי אל אקצא' בבלאטה, אשר עיקר פעילותה הינה עיסוק נרחב ברכש אמצעי לחימה מכל הסוגים, מסוחרים ברחבי אזור יהודה ושומרון ובנגב. אמצעי לחימה אלו נמכרו לארגוני הטרור בכל השומרון אשר עושים בהם שימוש לביצוע פיגועים.

· במהלך חילופי האש סביב המתחם נהרג מחמוד מקדאד מחמד חטיב, כבן 21, תושב מחנה הפליטים בלאטה בשכם, מבוקש פעיל ארגון 'תנזים'. מחמוד חטיב היה מעורב לאחרונה בגיוס מחבלים מתאבדים, עבור פיגועי התאבדות אשר היו מתוכננים להתבצע בעורף ישראל.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/153113

__________________

לפני שבועיים כתבתי כאן שרוצחיו של עידו זולדן הי"ד הם אנשים של אבו מאזן, חולייה המשתייכת לאחד משלל הארגונים המזוינים של פתח'. השבוע התברר שלא ידעתי עד כמה הרוצחים הם אנשיו של אבו מאזן. צה"ל מסר לפרסום את הידיעה שהרוצחים הם שלושה שוטרים פלסטינים רשמיים. שניים מהם נעצרו בידי צה"ל בכפר קדום, והשלישי תושב סלפית "נעצר בידי עמיתיו אנשי המשטרה הפלסטינית ונכלא ביריחו".

ה"נעצר" הזה הוא דוגמא קלאסית של הרמייה העצמית המקובלת בשיח הישראלי הממסדי ובתקשורת הישראלית, באשר לרשות הפלסטינית. לא קשה להבין שהידיעה האמיתית המסתתרת מאחורי המילים המכובסות האלה היא זו: שני רוצחים נעצרו בידי צה"ל ואילו מעצרו של השלישי, שמתגורר במקום אחר, סוכל בידי חבריו למשטרה הפלסטינית שניצלו את חופש התנועה החדש שהוענק להם, ומיהרו להזהיר אותו ולהסתיר אותו עד יעבור זעם באחד ממתקני הדלת המסתובבת שלהם ביריחו.

במבצע חומת מגן, ישראל פירקה את המוקש שקוראים לו משטרה פלסטינית אבל למעשה הוא חצי צבא וחצי ארגון טרור. המשטרה הפלסטינית פורקה דה פקטו מנשקה לאחר שצה"ל הודיע שבשעה שכוחותיו פועלים בשטח, כל אדם חמוש עלול להיחשב לאויב. צה"ל גם ביטל את זכות התנועה החופשית של הארגון הזה, והשוטרים הפלסטינים ככל האדם נאלצו לחכות במחסומים לבדיקה. כך חדלה המשטרה הפלסטינית להיות צבא והפכה להיות כוח שיטור מקומי. לקראת אנאפוליס נפתחו מחדש כל השערים, ובשקט בשקט מחזירים את הצבא הפלסטיני למעמדו הקודם. התוצאות המרות כבר קרו וזוהי רק ההתחלה.

וגם גנבים

בידיעה מכובסת אחרת התבשרנו השבוע מפי אחד מקציניה הבכירים של המשטרה הפלסטינית שבעקבות הפריסה החדשה שלה, המשטרה הפלסטינית עיקלה 180 כלי רכב ישראלים גנובים. וואללה, חושב לו קורא העיתון הישראלי, אבו מאזן מתחיל לעשות שם סדר. אבל רגע. מה זאת אומרת "עיקלה"? מה עושה משטרה כשהיא מאתרת כלי רכב גנוב? האם היא לא מחזירה אותו לבעליו? מה יעשה קצין במשטרת שווייץ אם אנשיו יתפסו כלי רכב שנגנבו באיטליה? מן הסתם הוא יתקשר לעמיתיו במשטרה האיטלקית ויעביר את כלי הרכב לידיהם כדי שאלה יוחזרו לבעליהם. אבל המשטרה הפלסטינית "עיקלה" את כלי הרכב. במילים אחרות, חסרים לה כלי רכב והיא מחרימה מכוניות גנובות לצרכיה. עד אתמול נסע באוטו הזה מי שגנב אותו או מי שקנה אותו מהגנב, מהיום נוסע בו קצין משטרה פלסטיני. הגונב מהגנב שוטר.

לפלסטינים יש, מסתבר, גרסה ייחודית ויצירתית לנוסחת שוטר הטוב והשור הרע, השוטר הרוצח והשוטר הגנב. יכול להיות שבסלפית היו אלה השוטרים הגנבים שבאו להציל את השוטר הרוצח רגע לפני שצה"ל מגיע לעצור אותו. יכול מאוד להיות שהוא הוסע ליריחו ברכב "מעוקל" שהיה עד לא מזמן הבונבוניירה המושקעת שלך, ועכשיו רק הוסיפו לו צ'קלקה כחולה על הגג לאות ולסימן שהוא כבר לא סתם האוטו שלך, אלא מי שמשרת את החוק והסדר וכמובן מחזק את אבו מאזן.

אגרת גניבה

סליחה שאני נטפל לקטנות כמו 30 אלף מכוניות גנובות, בשעה שעל הפרק עומדים עניינים נכבדים כמו חיזוק אבו מאזן וגיבוש הקואליציה הבינלאומית של הערבים המתונים. אבל בכל זאת, רגע לפני שהשלום פורץ, איפה בעצם נמצאות כל רבבות המכוניות שנגנבו מישראל? אם המשטרה הפלסטינית הצליחה תוך שבוע למצוא 180 מכוניות מתאימות לעיקול, זה אומר שיש כמה אלפים של מכוניות ישראליות גנובות שלא נשחטו, אלא מישהו נוסע בהן. אבל גם בשכם ובג'נין אי אפשר לנסוע בלי מספר רישוי, ובשביל לקבל רישיון רכב בכל מקום בעולם אתה צריך לבוא לאיזשהו משרד רשמי, להציג את מסמכי הרכב החדש, ולהסביר מאין הוא הגיע לידיך. מה אומר הגנב הפלסטיני כשהוא בא לפקיד הפלסטיני ומבקש לקבל רישיון לרכב ישראלי גנוב?

ניחוש שלי? הוא אומר את האמת. שלום, יש לי רכב גנוב מהיהודים. כמה אני צריך לשלם כדי לרשום אותו כרכב פלסטיני? הפקיד אומר מברוק, בשעה טובה. בוא תמלא טופס ותשלם אגרה, שם הגנב, מתי נגנב, סוג הרכב, ומתי עבר טסט בישראל. תיגש בבקשה למשטרה ותמלא עוד טופס. סדר צריך להיות. יכול להיות שהשוטר ידרוש ממך עוד תשלום, אבל מה לעשות. יאללה, שיהיה בהצלחה. אני בטוח שיש פרוצדורה רשמית לזה, ויש רישום מסודר. עובדה שכאשר גנב לא מקצועי הרים בטעות את המכונית של הרב עובדיה יוסף, אריה דרעי התקשר לדחלאן או לג'יבריל רג'וב, אני כבר לא זוכר, והמכונית הוחזרה תוך כמה שעות. איך הדחלאנים ידעו איפה למצוא אותה? זה פשוט מאוד. המכוניות הגנובות רשומות אצלם. הגנבים משלמים להם. הכל מסודר.

וביום רביעי שבוע שעבר בבית לחם, לראשונה מזה שנים, שוטרים פלסטינים סיכלו בכוח פעולה של יחידת מסתערבים צה"לית, התפתח קרב יריות בין חיילי צה"ל לבין שוטרים פלסטינים. למרבה המזל לא היו נפגעים לכוחותינו, אבל שוטר פלסטיני אחד נהרג.

קורבן השלום, בחיזוקו של אבו מאזן תנוחמו.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/7157

תזכורת רילוונטית וחשובה:

32. !! השוטר טבג'ה יוסף והשוטר מדאחת יוסף ז''ל הי''ד !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5966&omm=32&viewmode=

-----------

**********

שר החינוך גדעון סער: להחזיר הערכים למשרד החינוך
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5019&omm=150&viewmode=
קיבוץ עין שמר = בית ברל = מרכז רבין = חינוך מחדש
https://rotter.net/forum/gil/15859.shtml

מפקד איו"ש נועם תיבון מפנה מאחזים, אוכף חוק. המתנחלים סבורים שהוא פשוט רודף אותם

"נועם תיבון הוא איש שמאל קיצוני. הוא גדל בקיבוץ שמאלני ביותר. בני משפחתו הקרובים פעילים בארגוני שמאל קיצוני". במילים אלה נפתח מאמר שפורסם ביום שבת האחרון באלפי עותקים בבתי כנסת. הדברים פורסמו במסגרת עלון של תנועת הימין ארץ ישראל שלנו, ויכולים להעיד על המתיחות החריפה ששוררת בין מפקד אוגדת יהודה ושומרון, תת אלוף נועם תיבון, ובין חוגים בימין.

תת אלוף נועם תיבון צילום ארכיון: עומר מסינגר

בהמשך העלון מוצג תיבון כקצין תבוסתני, פחדן ויהיר, שנכשל בתפקידו המבצעי והתבלט בעיקר בפינוי מאחזים.

כתבה ברוח דומה התפרסמה לאחרונה גם בשבועון המתנחלים בשבע. בצה"ל, שידע מראש על הפרסום הצפוי, התקשו להישאר אדישים.

קצינים בכירים בדובר צה"ל הפעילו על מערכת העיתון לחץ כבד בניסיון למנוע את הפרסום. "אם תרדו מהכתבה עליו, הוא יתראיין אליכם בלעדית", הבטיחו. עורך העיתון, עמנואל שילה, סירב. בשלב מסוים גייסו בצה"ל אפילו בכיר במועצת יש"ע שטלפן לעורך העיתון וביקש ממנו למתן את הביקורת על מפקד האוגדה בהקשר המשפחתי שלו.

תא"ל תיבון נמצא על הכוונות של פעילי ימין רבים. הם מפגינים לו מול הבית, מצלצלים באינטרקום בשעות לילה, מחלקים מודעות "יש לכם שכן מפלצת" בשכונה, מרססים כתובות בגנותו ברחבי תל אביב ומפרסמים פרטים אישיים באתרי אינטרנט ובעלוני בית כנסת.

עמד במשימות - כמעט בכל מחיר

כמה מהמפגינות אף נעצרו, והוגש נגדן כתב אישום. בעוד ארבעה חודשים, כשתיבון יעזוב את אוגדת יהודה ושומרון, ניתן להניח שההטרדות ייפסקו. "איש צבא עומד בפני סיכונים גדולים מהפגנה מול ביתו", מגיבים גורמים בסביבתו. "הבעיה היא ההטרדה של בני המשפחה. הם לא אמורים להיות צד בסיפור".

תיבון הוא לא מפקד האוגדה הראשון שפינה מאחז, אבל היחיד שהצליח למשוך גל אמוציות חריף כל כך גם בקרב גורמים הנחשבים מתונים ביהודה ושומרון.

בשיחות עם עשרות גורמים ביש"ע, פעילי
ימין וקצינים במינהל האזרחי, במשטרה ובצבא עולה תמונה ברורה: תקופתו בפיקוד האוגדה היא הקשה ביותר בכל מה שקשור ליחסי אוגדונר-מתנחלים.

בפיקוד מרכז דוחים את הטענות, ומעניקים לו גיבוי מלא. "המבחן למפקד איו"ש הוא לא פופולריות", אומר השבוע קצין בכיר בפיקוד. "המבחן זה לא אם פדרמן מפגין לך מול הבית, אלא אם שר הביטחון אמר לך 'תפנה במינימום נפגעים' ועמדת במשימה". ותיבון אכן עומד במשימות. כמעט בכל מחיר.
"פינוי אלים של משפחה שכולה בלילה קפוא"

הפופולריות של תיבון לא תמיד הייתה בשפל. על הקדנציה שלו כמפקד חטיבת חברון בשנים 97'-99' יש לראשי המתנחלים רק מילים טובות.

"הוא היה מאד אמפטי", נזכר נעם ארנון, מראשי היישוב היהודי בעיר. "תמיד חיבק, תמיד התחשב. כל פעם שירו עלינו הוא הגיע, דיבר בגובה העיניים. כשהוא סיים תפקיד, ערכנו לכבודו טקס אצל אחת המשפחות וכולם היו מלאי הערכה אליו. היו שמועות על הרקע המשפחתי שלו, אבל הערכנו את הענייניות שלו ואת העובדה שהוא לא ביטא את הנטיות הפוליטיות סביבו". על "הרקע המשפחתי שלו" נרחיב בהמשך.

גם בעז העצני, רס"ן במילואים ודמות מוכרת בקריית ארבע, מבטא תחושות דומות. "עם תיבון היו יחסים יוצאים מהכלל, סיפור אהבה", מעיד העצני. "כשהוא עזב היינו כמעט באבל. לפניו היה מח"ט גרוע בצורה בלתי רגילה. כשנועם הגיע הכל השתנה לטובה, הוא הוריד את הפפעילות החבלנית העוינת כמעט לאפס. הוא אמר לנו'אנחנו פה כדי להגן על ההתיישבות'. נפגשתי איתו הרבה במסגרת ועדת ביטחון של המועצה והוא היה מאוד ידידותי".

משפחת פדרמן מול ביתו של תת אלוף נועם תיבון בתל אביב צילום ארכיון: יח''צ

בטקס שנערך לכבודו בחברון הגישו לו שתי ילדות מהיישוב שי בשם התושבים. עשור חלף, אותן שתי בנות מפגינות בחודשים האחרונים מול ביתו בתל אביב.

סיפור האהבה הסתיים אחרי שתיבון עזב את גזרת חברון ומונה למח"ט הנח"ל. במרץ 2003 נערך עימות ראשון בין הצדדים. פינוי גבעת 26 בחברון.

התגוררה שם משפחת עוזרי. אבי המשפחה, נתי עוזרי, נרצח חודש לפני כן. כוחות משטרה מוסווים ביצעו את הפינוי שהחל בחצות. המבנה נהרס כליל. "זו הייתה מכה נוראה, לא רק למשפחה, אלא לכל הסביבה", נזכר ארנון. "פינוי אלים של משפחה שכולה וזריקת ילדים מהמיטות בלילה קפוא. דבר לא אנושי ואכזרי".

"היה ברור שאין לו כח למתנחלים"

התפקיד הבא שבו תיבון התחכך במתנחלים היה פיקוד על אוגדת יהודה ושומרון, יולי 2007. תיבון, כך נטען נגדו, סימן את המתנחלים. קצין ששירת תחת פיקודו מגבה את הטענה. מהרגע הראשון, הוא טוען, תיבון בחר להבהיר שיש כאן עסק עם מפקד מהסוג האחר.

"זה היה ברור שאין לו כח למתנחלים", מספר הקצין השבוע, "אחרי אחת הפגישות עם ראשי המתנחלים הוא אמר: 'איזה מצחיקים הם, חושבים שאני עובד אצלם, בטוחים שאפעל לטובתם'. הוא הבטיח כל מיני דברים בפגישה רק כדי לכבות שריפה, ואחרי דקה היה שוכח מזה".

הפתיחה , כך מספרים, הייתה רצופה כוונות טובות. פעם אחת ישבו איתו ראשי המועצות. דיברו על זריקת אבנים. "אבן אחת זו אחת יותר מדי", אמר תיבון. צבי קצובר, עד לאחרונה ראש מועצת קרית ארבע, יצא שבע רצון. אבל כאן תם הרומן. תיבון הפסיק להחזיר טלפונים.

"הרגשנו שאין תוכו כברו", אומר קצובר. "כלפי חוץ מחייך, אבל לא קשוב לכאבים, לצרכים שלנו. פעם אחת הוא בא לביקור כאוגדונר, העלינו מצוקות, הוא נתן תחושה שהוא כתובת, ומאז לא חזר אלינו. כשפניתי לאלוף גדי שמני תמיד קיבלתי התייחסות, לא תמיד הוא נתן תשובות נוחות, אבל אתה מרגיש שיש עם מי לדבר. נועם לא סופר אותנו, כי הוא יישר קו עם ממשלת השמאל. כשהייתה ממשלת ימין הוא יישר קו עם ביבי".

"ההתיישבות צריכה להוקיר תודה לתיבון"

האירוע שגרם להחרפה ביחסים, ועל כך אין חולק, היה פינוי חוות פדרמן באוקטובר 2008. בחווה התגוררו שתי משפחות, והיו בה כמה מבנים. הפינוי החל ב-1:00 בלילה. השתתפו בו מאות שוטרי יס"מ ומשמר הגבול. זה היה פינוי מהיר, טוטלי, אפילו ברוטלי.

פדרמן לא ישכח זאת. הוא אמנם הצליח בשנים האחרונות להרגיז הרבה גורמים בחטיבה היהודית בשב"כ, במשטרה ובצבא, אבל בטוח שמדובר בסגירת חשבון אישי נגדו.

בפיקוד מרכז מכחיב שים. "תיבון קיבל הנחיה לבצע ויישם אותה", אמר השבוע קצין בכיר בפיקוד. "אני לא תמים להגיד שהעובדה שמדובר בנעם פדרמן לא הייתה שיקול, אבל אם היה מפקד אוגדה אחר גם היה מתבצע הפינוי. אני חושב שזה היה דבר מוצדק ולגיטימי. אפשר להתווכח על הטכניקה, אבל זה היה חובה. יכול להיות שאצל מפקד אחר היה מתבצע פינוי פחות מתוחכם, אבל חד משמעית היה מתבצע".

נועם פדרמן צילום ארכיון: פלאש 90

להוכחת טענתו, פדרמן מצטט את דברי השופט בבית המשפט המחוזי בירושלים: "מדוע בחרה המדינה לפנות אדם בעל משב פחה הכוללת אישה ותשעה ילדים קטנים בשעה 1:30 בלילה? כיצד מתיישב הדבר עם חובת המדינה להגן על ילדים על פי אמנות בינלאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן?".

הקצין הבכיר מעדיף להתעלם מהביקורת שמתח השופט. "ההבנה המבצעית הוא שאם אתה לא רוצה אירועים בסדר גודל של עמונה, אתה צריך לעשות אותו מהר ויעיל? הוא אומר. מה אנשים ציפו? שיגיעו באמצע היום? אם היית נותן לו חמש שעות התרעה, הוא היה אורז את הבית או קורא לאנשים שיבואו? ויש עוד משהו. "אדם צריך לקחת אחריות למעשיו", מסכם הבכיר, "ואם שנים הוא משתין על שלטון החוק, אז שיישא בתוצאות".

פינוי חוות פדרמן, אומר העצני, סימן לנו שמדובר ביריב מסוג אחר. "הוא נכנס בשוליים ומכבד את המיינסטרים", אמר. "אצל פדרמן שיקרו לחיילים, ואמרו להם שיש מחבל, לכן הם צריכים לחסום את היישוב היהודי. זה דפוס פעולה הרסני מבחינת האמינות, והיום בגלל תיבון כבר לא מאמינים לקצינים בכירים. הניסיון לחשוב שאם יטפלו בחוליה חלשה כמו פדרמן והיתר ישתקו, נכשל. באופן הכי אירוני, תיבון החזיר את פדרמן לקונצנזוס".

המאבק האישי בתיבון, יש לציין, אינו בקונצנזוס בקרב המתנחלים. פנחס ולרשטיין, מראשי יש"ע הוותיקים, דווקא מגנה. "התופעה הזאת היא טיפשות מנוולת", אמר. "במקום לנשק להם את הידיים תוקפים אותם. לבוא חשבון עם הצבא זה שגיאה בהבנת הנקרא. ובוודאי שבקשר לתיבון הטענות לא נכונות. ההתיישבות צריכה להוקיר תודה לתיבון על המעשים שהוא עושה לביטחון עם ישראל".

"תיבון חיפש את המאחז של פדרמן"

תיבון מתגורר בתל אביב. בני משפחתו פעילים בארגוני שמאל שונים. אמו, עליזה, חברת קיבוץ צורעה, פעלה בתנועת האם החמישית שקראה לפנות את גוש קטיף. רעייתו, גלי, חתמה על עצומה בעד טלי פחימה, שהורשעה במסירת ידיעות לאויב. בנו, אמיר, פרסם באינטרנט מאמרים הקוראים לחרם על מוצרים מיהודה ושומרון.

למאבק הנוכחי נגד תיבון גייסו בימין גם מאמר שפרסם יהונתן גפן ובו כתב: "ייתכן שאלוף משנה תיבון סבור, ממש כמו אמו, שעלינו להתחפף מהמקומות המשפילים והמושפלים האלה, אבל כלוחם וכאיש צבא במדים אסור לו לדבר על זה".

הפרטים האלה נאספו על ידי כמה אנשי ימין, ומטרתם היא אחת: להוכיח כי מדובר ברדיפה על רקע אישי. הקצין ששירת בצמוד לתיבון מחזק את הטענה. באוגוסט 2007 פונה השוק בחברון. שתי משפחות גרו שם. הנוכחים צעקו לתיבון ברמקולים: "שפן ופחדן". תיבון , מעיד הקצין, נפגע מהקריאות.

"ראיתי בעיניים שלו שהוא פגוע, כי הוא 'הלוחם המהולל מסיירת מטכ"ל', ואף אחד לא יעליב אותו". לטענת הקצין, פינוי חוות פדרמן עלה על הפרק ביוזמתו של תיבון.

פינוי חוות פדרמן צילום ארכיון: פלאש 90

"תיבון חיפש את המאחז של פדרמן", אמר הקצין. "הוא זה שפנה למינהל האזרחי ולא ההפך, ודרש את החומרים".

בקדנציה של קודמו, יאיר גולן, המאחז של פדרמן בכלל לא עלה על סדר היום, לפחות לא בצורה ישירה במיועדים להריסה.

מהרגע הראשון תיבון דרש תוכניות ותשתית משפטית לפינוי. כל הזמן הוא שאל מה קורה עם התיק של פדרמן ואמר: 'אני רוצה להעיף את המאחז הזה'. כל הסיפור הוא אישי, אישי, אישי. אם זה לא היה פדרמן וזה לא היה תיבון, אז פדרמן היה גר בבית שלו במאחז. ודאי שהייתה הנחיה מהדרג המדיני, אבל אוגדונר מחליט איזה מקום להרוס ומה סדרי העדיפויות".
"אני שמח שיש מפקדים שיכולים לתת פתרון מבצעי"

והדוגמאות נערמות. בשבוע שעבר נעשה שימוש בכוח מסתערבים של משמר הגבול כדי לעצור מתנחלים בחוות גלעד בשומרון. לדברי קצין ביחידת המסתערבים, "תיבון קרא לנו למשרד שלו ואמר שהוא רוצה שנטפל בזה. זה לא הייעוד שלנו, התבאסו מזה אצלנו. אבל כל יחידות המסתערבים כפופות לאוגדות, והיה ברור שאם מישהו ידבר, הוא יכול לסגור לנו תקציבים".

במהלך הפעלת הכח, נסגר ציר עוקף שכם לתנועת כלי רכב. ברשת הדיווחים של המוקד האזרחי דיווחו על "מצב ביטחוני", ולמי שהתקשר נאמר כי בשל לכידת מבוקש בכיר, יש חשש לחילופי אש, ולכן הציר סגור.

אחד המאפיינים בשיטת העבודה באוגדה בפיקודו של יאיר גולן היה הפרדת הרשויות. בטרור טיפל הצבא, ובאכיפת החוק נגד מתנחלים טיפלה המשטרה. מאז שהתחלפו המפקדים, השתנה הנוהל.

"זה היה בנפשו", אומר אחד מהקצינים. "המאחז יד יאיר לדוגמה, היה הרבה זמן על השולחן, אבל אבולעפיה (המח"ט הקודם של גזרת בנימין) אמר שהוא לא רוצה להתעסק עם זה כי למה לחמם את הגזרה. נועם אמר'חוק זה חוק'". המאחז פונה בספטמבר 2008. כוחות משטרה, מינהל אזרחי וצבא הרסו את האנדרטה ואת המבנה ששימש בית כנסת.

בצה"ל הודפים את הטענות בדבר פגיעה ביחסי עבודה בין הצדדים. "אם הטענה היא הונאה ותחבולה, אז נועם יודה באשמה וזה לגיטימי", אומר קצין בכיר בפיקוד מרכז. "ואם מישהו אומר שבגדו באמון, אז המחיר הוא שהיחסים יתקררו עם ההתיישבות. ואם מישהו לא מסוגל להבין שהדרך היחידה לעשות פינוי בלי שפיכות דמים זה באמצעות פעילות מתוחכמת, שכוללת אלמנט של הפתעה, והמטרה היא שלא יצטרכו לירות גומי על אלף איש שמתפרצים, אז יש לו בעיה בהבנה של תפקיד הצבא.

"אני שמח שיש מפקדים שיכולים לתת פתרון מבצעי שחוסך חיי אדם. שתי הסיבות לקמפיין נגד תיבון זה שהוא עשה דברים שבעבר היססו לעשות אותם, ודבר שני הוא הצלחה מבצעית. פדרמן, לדוגמה, רצה להוציא מסר שאם יפנו אותו יישפך דם, והמסר שיצא הוא שבאישון לילה, תוך שעה, לא היו בתים, וזה אומר הצלחה באכיפת חוק".
"יש פה ניסיון להלך אימים על ממלא תפקיד"

פעילי ימין נוהגים להעלות להריסות היישוב חומש. העלייה אינה חוקית. הפינוי משם נעשה גם בשבתות וחגים. לפי גורמים בצה"ל, דחיפות הפינוי - בשל התרעה ביטחונית דחופה. "זה קשקוש", אומר הקצין שעבד תחת תיבון. "הערכת מצב באוגדה התקיימה בימי ראשון, וכבר אז נקבע הפינוי לסוף השבוע. אחרי פניות של חיילים, הרבנות הצבאית ניסתה להתערב, אבל תיבון היה מוכר אותם בסיפורים של התרעות".

"יש חוק שלישראלים אסור להיות שם", משיב לטענה הבכיר בפיקוד, "ואנחנו צריכים להסביר לשר ביטחון או לרמטכ"ל ששואל אותנו למה יש נוכחות בחומש. מה רוצים, שתיבון לא יטפל? בהתיישבות מצאו פטנט מעולה - להיכנס לחומש שעתיים לפני שבת.

"אז אין חסינות בשישי-שבת. אוכפים חוק באיו"ש שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, ומי שמפר חוק לא יכול לתבוע לעצמו חסינות. ההחלטה שמפנים בשבת היא לא של נועם, יכול להיות שהוא מיישם אותה ביתר קפידה. אין שום דפוס פעולה לפנות בשבת. יש דפוס ששבת היא לא חסינות".

"יש פה ניסיון להלך אימים על ממלא תפקיד", מנתח הקצין הבכיר את מסע ההטרדות נגד תיבון. "מה שהביא לקמפיין זה בגלל שבשנה האחרונה עשו דברים שבעבר לא עשו. מאחז יד יאיר קיים מעל 15 שנים ופינו אותו. פינו את חוות פדרמן שהייתה קיימת הרבה שנים, ופינו את הבית בחברון ומנעו כל מיני מאחזונים קטנים.

"הפעולות האלה היו מוצלחות מבחינה אופרטיבית,, כי היה בהן אלמנט של תחבולה או תחכום. עשו דברים בשיטה שהצליחה. אנשים הזויים הפכו את נועם למטרה נוחה כי יש לו רקע משפחתי מסוים. אנשים רציונליים יגידו שהמדינה צריכה לשמור על מפקדיה מפני האנשים ההזויים האלה. רשויות המדינה צריכות לתת לו הגנה מרבית וגיבוי מרבי - יותר ממה שנותנים היום".

תיבון ובני משפחתו סירבו להתייחס לכתבה. מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הניסיונות להכפיש אישית את מפקד האוגדה מכוערים. מדובר בקצין שמקדיש את מרבית חייו לביטחון ישראל. תא"ל תיבון הוביל מלחמה עיקשת וחסרת פשרות בטרור ביהודה ושומרון, שהובילה לירידה דרמטית באירועי הטרור ולתחושת ביטחון שחזרה לתושבים באזור. הוא קצין מוערך, הפועל בכפוף למדיניות המוכתבת".
מקור:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/874/838.html

*****