הצו הדרמטי, והמשמעות של יישומו - מהיום: עושים סדר בסוגיית גיוס החרדים  

גלעד מורג, גד ליאור - ynet

החלטת בג"ץ להוציא צו ביניים דרמטי, העוצר החל מ-1 באפריל את העברת כספי ה"תמיכה" לישיבות עבור תלמידים שלא מתגייסים, עוררה תהיות רבות. היום (שני) תפקע החלטת הממשלה שלא לאכוף את חוק שירות הביטחון על תלמידי ישיבות, כך שלא רק שאין חוק להסדרת מעמדו המיוחד של המגזר – פגה ההחלטה שקבעה כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסו. למעשה, לפי עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, החל ממחר לא תהיה סמכות חוקית למדינה שלא לגייס חרדים. אז האם כבר מחר יוצאו צווי גיוס? ynet עושה סדר בכל השאלות שעל הפרק.

בהרב-מיארה הזהירה אתמול מפני עקיפת צו הביניים – ואסרה לפצות את החרדים ב"אפיקי מימון אחרים". היועצת המשפטית והמשנה, גיל לימון, הנחו את היועצים המשפטיים למשרדי הביטחון והחינוך שלא להעביר תשלום כספי תמיכה עבור תלמידי הישיבות שלא קיבלו פטור משירות צבאי. כמו כן הם הנחו את משרד החינוך שלא לבצע "מעשי לוליינות" לגבי חלוקת כספי התמיכות בדרך של "תעלולים פיננסיים". לדברי לימון, על המדינה יהיה להציג את עמדתה בפני בג"ץ בקרוב על אודות האופן שבו הגיוס יבוצע.

לפי עמדתה של בהרב-מיארה, "מ-1 באפריל אין מקור חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס תלמידי ישיבות. כלל הגורמים המוסמכים יהיו מחויבים לפעול להליכי גיוסם של תלמידי הישיבות. על רשויות הגיוס לקבל החלטות פרטניות בנושא".

שאלה: מה משמעות צו הביניים?

השופטים קבעו כי מ-1 באפריל המדינה לא תעביר כספים לישיבות עבור המוני תלמידים בגילי 18 ועד 26, שלא קיבלו פטור או דחיית שירות, ולא התייצבו לגיוס (חייבים בגיוס רגילים), או תלמידים ששירותם נדחה עקב חוק הגיוס (כאלו המקבלים דחיית שירות מדי שנה ולומדים בישיבות).

היום, כאמור, יפוג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית שאפשרה לדחות את גיוס תלמידי הישיבות – חרף פקיעת תוקפו של חוק הפטור מגיוס הקודם ביולי אשתקד. המימון, כך לפי הצו, יימשך עבור תלמידים שלא נמצאים "בגדר הצו", עד לתום שנת הלימודים הנוכחית.

שאלה: מי הוחרג בצו הביניים?

כספי התמיכה מועברים באופן קבוע לישיבות לפי דיווחים על כמות התלמידים הזכאים – ולא ישירות להם. לאחר מכן, הישיבות מעבירות לתלמידים את הכסף. תלמידי ישיבות שניתן להם פטור לא בגלל לימודים אלא בשל אי-כשירות לגיוס (פטור נפשי, גופני או אי-התאמה), יקבלו את כספי התמיכה – אם נמצאו זכאים לכך.
משרד החינוך מעביר כספים לישיבות לפי גודלן. ישנן ישיבות החוששות כי החלת הצו תביא לירידתן מתחת לרף הזכאות - מה שיפגע בכלל המוסד הלימודי. הישיבות הללו, כך נקבע, ימשיכו לקבל מימון עבור התלמידים האחרים שלא קשורים לצו – עד לסוף שנת הלימודים.

שאלה: כמה ישיבות חרדיות קיימות כיום בישראל וכמה תלמידי ישיבות לומדים בהן?

בסך הכול יש בישראל השנה כ-1,750 ישיבות וכוללים, שבהם לומדים כ-170 אלף חרדים.

שאלה: מהו תקציב הישיבות הכולל והאם כולו עומד להיעצר ממחר?

תקציב הישיבות שעלה השנה במאות מיליוני שקלים מסתכם בכ-1.7 מיליארד שקלים. הכסף הזה מגיע לישיבות מתקציב המדינה. מדובר בכ-1,250 כוללים ובעוד כ-500 ישיבות גבוהות, שחלקן משולבות עם כוללים. הכסף שלא יועבר מיועד לכשליש מתלמידי הישיבות והכוללים שאינם משרתים בצה"ל, אף שהיו אמורים לשרת אילו לא היו חרדים. בסך הכול מדובר בכ-60,000 תלמידים חרדים שעבורם העברת הכספים צפויה להיעצר. הסכום שלא יועבר לישיבות ולכוללים מהבוקר נע בין 40 ל-50 מיליון שקלים בחודש.

שאלה: איך הסכומים האלה מחושבים?

המדינה מעבירה למוסדות החרדיים תשלומים לפי מספר התלמידים הלומדים בהם. עבור תלמידי ישיבה גבוהה מועברים 855 שקלים בחודש לתלמיד ועבור תלמידי הכולל התשלום עבור כל תלמיד מסתכם בחודש ב-475 שקלים.

שאלה: האם אי העברת הכסף תקשה מאוד על הישיבות והכוללים כבר החודש?

אין ספק שעצירת התשלומים תיצור בעיה למוסדות החרדיים, אולם חודש אחד של אי העברת הכסף לא צפוי לשבש למוסדות את ניהולן. הסכומים ממילא הועלו השנה במסגרת תקציב המדינה והישיבות יודעות להתנהל גם בתקציבים נמוכים יותר. בעולם החרדי קיימת ערבות הדדית ברמה גבוהה מאוד ואם ישיבה תחוש בקושי כלכלי ערב חג הפסח, אין כלל ספק שקריאה של ראש ישיבה תיענה מיד בתרומות ובסיוע שימנעו פגיעה במוסד החרדי.

שאלה: אז למה כל כך מודאגים בעולם הישיבות?

החשש הוא שבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק יקבל סופית את הטיעונים בעתירה ואז הפסקת התשלומים בשנה שתסתכם בכ-550-600 מיליון שקלים לישיבות צפויה להעיק מאוד על פעילותן.

שאלה: יש יוצאים מן הכלל לפי שעה בפסיקת בג"ץ מסוף השבוע?

בהחלט. בג"ץ קבע כי תלמיד חרדי שתוקף דחיית השירות שלו למשך שנה טרם פג - העברת התקציב בגינו תימשך לפי שעה. תוקף חוק הגיוס היה עד ל-1 ביולי 2023 ולכן חלפו כעת תשעה חודשים מתוך שנת הדחייה ולכן לא תיפסק העברת הקצבה לכ-15 אלף תלמידי ישיבות, אך כל חודש ייפסקו ההעברות עבור עוד 5,000 תלמידים. כמו כן בהדרגה ייהפכו עשרות ישיבות לבלתי זכאיות בכלל להקצבות משום שמספר תלמידיהן הזכאים לתמיכה יהיה נמוך מהדרוש לפי חוק.

שאלה: אם החוק יאושר סופית, ייסגרו ישיבות?

זה בדיוק החשש בקהילה החרדית. מאות ישיבות עלולות להיות תוך שנה של קיצוץ הכספים למצב שבו הוא יגיעו לאי אפשרות להתקיים ובעולם הכלכלי המונח לכך הוא פשיטת רגל.

שאלה: מה יהיה השלב הבא בבג"ץ?

בג"ץ לא הכריע סופית בעתירות נגד אי-גיוס תלמידי הישיבות. הוא יערוך דיון בהרכב של תשעה שופטים במהלך חודש מאי, ויכריע. בסופו של הדיון בג"ץ יוכל להוציא צו שיחייב גיוס חרדים באופן גורף – או לחלופין לדחות את העתירות.

שאלה: מה הממשלה יכולה לעשות?

לחוקק חוק גיוס חדש שיסדיר את הסוגיה, אם תצליח לעבור את המשוכה הפוליטית. ב"בג"ץ חוק הגיוס" ב-2017 נקבע כי יש לבטל את החוק הקודם. ביטול החוק נדחה על ידי בג"ץ כמה פעמים, עד שבוטל סופית.

בדיונים המתקיימים בחדרי חדרים סביב לשכות נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר מתכננים "לשמור" את הכסף שייחסך מאי-העברתו למוסדות החרדיים ולנסות ולהעבירו אליהם בתחכום בדרך חוקית אחרת. החשב הכללי וראש אגף התקציבים במשרד האוצר צפויים להערים קשיים רבים על התחכמות מהסוג הזה.

שאלה: למה בג"ץ לא הורה לגייס חרדים בפועל?

כי הוא לא הכריע סופית בעתירות. מבחינת בג"ץ, הוא מחויב לדון בעתירות ובסופו של דבר לדחות אותן או להכריע בהן, בהתאם לחוק. בינתיים הוא לא הוציא צו ביניים בנוגע לגיוס, מעבר לנושא כספי התמיכה, ולא נתן הוראה מה לעשות כעת.

שאלה: מה יקרה בפועל עד מאי?

מאחר שאין בסיס חוקי לאי-גיוס תלמידי ישיבות, הרשויות מחויבות להתחיל לגייסם. אולם, המדינה ביקשה להגיש תצהיר תשובה משלים שבו תפרט את אופן היערכות רשויות הגיוס לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדי. במסגרת צו הביניים, השופטים אישרו הגשת תצהיר משלים עד ל-30 באפריל.

בעמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתגובתה של המדינה לבג"ץ נכתב כי "אזרח שומר חוק שאינו מפר שום הוראה חוקית ולא קיבל מהפוקד צו התייצבות אינו יכול להפוך בין לילה למשתמט מהצבא מבלי שהרשות המוסמכת – צה"ל והפוקד קראו לו בצו להתייצבות".

עורך הדין תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון, שהייתה בין העותרים לבג"ץ, סבור כי צה"ל צריך כבר להיערך לגייס ולשלוח צווים. "אנחנו נדרוש היערכות לגיוס החל ממחר – אבל המדינה תנסה להראות שקשה לגייס מהיום למחר, ותציג את נתוניה", אמר אתמול.

ההערכה היא שהממשלה לא תמהר לפעול בעניין האכיפה, או לחלופין תנסה לחוקק חוק חדש או לגבש החלטה חדשה, עד שתגיש תצהיר משלים – כך שלפחות עד הדיון בבג"ץ נראה שבתי הכלא הצבאיים לא יתמלאו בהמוני תלמידי ישיבות – אף שהחובה החוקית להתגייס קיימת.