נצחון לרוטר: במעריב היום התנצלות פומבית של עופר שלח  

המבין יבין!

ד"ר/הרב ישעיהו רוטר

איילה חסון: אני רוצה לצרף עכשיו את דוקטור ישעיהו הרב דוקטור ישעיהו רוטר, אתה מותח ביקורת באתר שלך על הסיקור התקשורתי

ישעיהו רוטר: כן אני.. בסופו של דבר אנחנו אין לנו ארץ אחרת, אין לנו צבא אחר, אנחנו בסופו של דבר נמצאים פה בפנים בתוך המדינה, ואנחנו חשופים כאזרחים כחיילים כקצינים כאמהות למה שאנחנו קוראים , למה שאנחנו שומעים ובאותם הימים השבוע היתה מבוכה מזעזעת, חייל, קצין נלחם בתרגיל.. לא בתרגיל בלוחמה של השייטת ובבוקר הוא קורא על עצמו שהוא רוצח, בא כתב עיתונות עופר שלח בידיעות.. סליחה במעריב, וקורא לו 'ידיהם של היחידה מגואלים בדם' הוא עוד לא מספיק להתאושש, הוא נזעק לפתחו של בג"צ, הבג"צ היום קבע שהוא נלחם על נפשו נבעך.
ברוך השם, אנחנו חיים במקום שהוא כולו מצב של סיכון, האוייבים עוד לא הפסיקו את המלחמה נגדנו, אנחנו נמצאים במקום שהחיילים שלנו, הילדים שלנו אחיי גיבורי התהילה עדיין צריכים להילחם, היום שולחים חייל למשימה ואומרים לו תילחם טוב אבל דיר באלקום אל תהרוג לי אף אחד, אנחנו פשוט
כבר ירדנו למצבים לא הגיוניים

איילה חסון: אני מבינה את התחושה שייכות שלך ומאיפה אתה מדבר, אבל האם אתה חושב שתפקידה של התקשורת הוא לסקר באופן.. אני לא מדברת על קיצוניות לכיוון מסוים, אבל אתה מציעה לה לעבור לכיוון אחר לחלוטין?

ישעיהו רוטר: לא, אני לא מתכוון לעבור לדבר אחר לחלוטין, אבל אם את לא היית בארץ אבל אילו את היית בארץ פותחת את הרדיו ואת התקשורת כולה ואת הטלויזיה, היית חושבת שאת שומעת כל הזמן את רדיו אל-קודס או את אל-מנאר, עלו בזה אחר זה כל חברי הכנסת הערביים וכל אותם אלה שקוראים לעצמם לוחמי שלום, ופעם אחר פעם ופעם אחר פעם דיברו על המצב החמור שמדינת ישראל כפושעת ומדינת ישראל כרוצחת, הצבא שכפי שהגדרתי.. שהוא הגדיר אותו העיתונאי 'מגואלים בדם' ואתה מסתובב ואתה שואל את עצמך איפה אני נמצא בכלל, זאת התקשורת שלנו שהיא שוברת את כל החוסן הלאומי, את כל המורל הציבורי, יושב חייל ביחידה ושומע את.. וקורא את הדברים האלה, מה הוא חושב, שיושב קצין שאומר לעצמו רבותיי איך אני יכול לקבל החלטה שהיא אם אני לא אערב בזה גם שיקולים המשפטיים והעיתוניים שיבואו בעקבותיי, אנחנו לא נמצאים פה באיזשהו מצב שאנחנו יכולים.. בשוויצריה, שאנחנו יכולים לבקר את הדברים בצורה אובייקטבית, אני מסכים שצריכים להביא גם את הדברים הקשים, אבל זה לא יכול להיות רק ההתלהמות כאן וההתלהבות. אני כאתר אינטרנט יושב עם מיקרופון בתוך הציבור.

איילה חסון: רגע רבותיי רגע, בואו נעשה הפסקה קצרה, עכשיו אחת עשרה ושלושים דן כנר עם עדכון חדשות מירושלים ואני שבה אל שניכם

איילה חסון: אנחנו עם שניים, עם הפרשן אמנון אברמוביץ ועם הדוקטור הרב.. הרב דוקטור ישעיהו רוטר הבעלים והעורך של אתר רוטרנט. איזה תגובות אתה מקבל באתר האינטרנט שלך?

ישעיהו רוטר: תראי, באופן ממש מיוחד הפעם התקשרו אלינו רבים, אבל אני רוצה לדבר על שניים שהם כנראה אנשים מאוד עשירים. והם אמרו לי אנחנו מוכנים לשים כל תקציב שידרש, כל סכום שידרש כדי לטפל במה שקרה במעריב עם ההגדרה של חיילינו שידיהם מגואלים בדם, אני יודע על חברים שהשיגו את המספרים ואת השמות של המינויים במעריב ורוצים לבוא וללכת לעשות ביקורי בית, אני לא מציע את זה, אני רק אומר למעריב תתנערו מכך, תוציאו ידיעה, תוציאו כתבה, תסבירו שזאת לא היתה הכוונה ואולי נסחפתם, אבל לא יתכן שעיתון ישראלי יגדיר את לוחמי השייטת 'רוצחים' - 'ידיהם מגואלים בדם', הרי אם כך המצב, מה יגידו אוייבינו?

איילה חסון: אנחנו נבקש תגובה מעיתון מעריב כמובן, אני אבקש כאן מיונית ומדנית לנסות לבקש תגובה מעיתון מעריב על הדברים האלה שאתה.. על הציטוט שציטטת מדבריו של עופר שלח, וגם על ההתייחסות הכללית

ישעיהו רוטר: אני אומר לך..

איילה חסון: אמנון אני רוצה התייחסות שלך לדברים

אמנון אברמוביץ: אני לא קראתי את הביטוי שמייחס

כתום איילה חסון: גם אני

אמנון אברמוביץ: הדוקטור הרב לעופר שלח, אני מכיר את עופר שלח שנים הרבה, ועופר שלח הוא עיתונאי שאיננו מנוכר לכוח המגן הישראלי באופן אישי ולא באופן..

חנן קריסטל: גם שילם מחיר אישי

אמנון אברמוביץ: נכון אז לכן אני לא יכול להתייחס לדבר שלא..

איילה חסון: לא לא גם אני לא רוצה התייחסות אספציפית לדבר הזה. התייחסות לדברים שאמר הרב ישעיהו רוטר

אמנון אברמוביץ: תראי אני אמרתי ואני אומר את הצבא צריך להוציא מהפריים, הויכוח כאן איננו לא על הצבא, לא על התנהגות הלוחמים במשט

איילה חסון: אמנון אמנון, אתה לא יכול להוציא אותו מהפריים, כיזה יהיה.. כי כי העולם מצטייר צה"ל כקל דעת, אפרופו, הם לא עושים את ההבחנות מי אמר למי ובאיזה תפקיד

אמנון אברמוביץ: כן איילה כי הדרג המדיני בחיפזון, בשטחיות, בלי לשקול חלופות ובלי להעריך השלכות עתידיות, שלח את הצבא למשימה שלא צריכה היתה להתקיים, הצבא עצמו כצבא, הלוחמים צריכים להיות מחוץ לפריים

איילה חסון: כן כך זה יכול להתפרש אצלינו, אנחנו מדברים עכשיו על המלחמה הבינלאומית, זה לא בהכרח מה שקורה אצלינו

ישעיהו רוטר: אני מדבר כאן על אווירה הציבורית הישראלית, אני מדבר על האנשים ברחוב, על אמהות של ילדים שהילדים שלהם נמצאים עכשיו בצבא, אני בשונה אולי מרזי וטלויזיה, אינטרנט.. תחנת אינטרנט ואז הכל מתנקז אלינו ממש מהבית ישר מהסלון, מהמטבח, אנשים כותבים את הדברים שלהם, את ההתרגשות שראיתי הפעם לא ראיתי הרבה זמן, אנשים כל הזמן כתבו ודיברו על הפרסום הזה שהופיע במעריב, אני מתפלא עליכם העיתונאים שלא קראתם את העיתון

איילה חסון: אוקיי על הפרסום אנחנו איך אמרת, אנחנו.. אני בכל אופן לא הייתי כאן כדי לקרוא ולא תמיד מה שדברים..

ישעיהו רוטר: דברים נכתבו ונתפרסמו כבר וגם באתר האינטרנט של מעריב זה מופיע בצורה ברורה, וזה היה כל כך כואב וכל כך משפיל וכל כך מבייש

איילה חסון: אבל אתה מדבר.. בוא לא נתייחס רק לסיפור הזה במעריב

ישעיהו רוטר: אוקיי

איילה חסון: דבר על ההתנהלות התקשורתית בכלל, אתה אמרת שאתה מרגיש שאנחנו כאן בחיזבאללה רדיו מנאר או רדיו חיזבאללה

ישעיהו רוטר: נכון, חבל ששידור כזה כמו שלך איילה, מופיע רק אחרי ארבעה חמישה ימים, פה את פתאום שומעת צדדים לכאן ולכאן, ואת שומעת דברים של כן היה צריך לעשות ולא היה צריך לעשות, אני שומע בשידור שלך בתכנית הזאת כבר איזשהו איזון הגיוני, את לא היית כאן את לא שמעת מה שקרה פה, ואני לא רוצה להזכיר שמות של כתבים בעיתונים וברדיו, זה היה מזעזע, פשוט עסקו אך ורק בהשמצת הצבא, בהשמצת מדינת ישראל, בצורה ש.. את יודעת מה, אני לא יודע
עם הערבים היו יכולים להתחרות כבר במה שקרה פה בתקשורת הישראלית, אני לא יודע אם הם מסוגלים להתחרות, כי הם בעצם קיבלו פה את הכל בצורה מלאה

איילה חסון: הדברים פה ברורים, אמנון אתה רוצה להוסיף מילה לסיום גם?

אמנון אברמוביץ: תראי, אני הייתי פה בימים הללו וקראתי והאזנתי וראיתי, והתמונה הכוללת שהתקבלה אצלי היא שונה מהתמונה של..

חנן קריסטל: גם שלי!

ישעיהו רוטר: כנראה שצריך לשבת קצת בתוך העם בפנים ולהריח את מה שקורה בסביבה ולא רק מאחורי מיקרופונים, ואולי זאת הנקודה שעושה את כל ההבדל

איילה חסון: רבותיי, אמנון אברמוביץ, הרב דוקטור ישעיהו רוטר תודה רבה לשניכם על השיחה הזאת

מקור:

onoff
חבר מתאריך 8.6.08
יום חמישי כ''א בסיון תש''ע 16:59 03.06.10

רוטר.נט בתוכנית הכל דיבורים אצל אילה חסון, הנה ההקלטה:

http://www.iba.org.il/media/?recorded=14&starting=Diburim-thu
האזינו מזמן 1:22:22

halemo
חבר מתאריך 7.4.02
יום חמישי כ''א בסיון תש''ע 17:48 03.06.10

4. הנה ההקלטה



למי שרוצה לשמור את הקובץ במחשב שלו.
(קובץ זמני ליומיים)
.
.

תזכורת לכתבה המדוברת בעיתון מעריב:
.
.

מקור:
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
27178 הודעות יום רביעי כ' בסיון תש''ע 18:57 02.06.10

מעריב מאשים: ידיה של יחידת השייטת מגואלים בדם!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=28278&forum=scoops1&viewmode=all&keywords=%F0%E9%F6%EF%20%E0%E5%F8

כתב אישום נ' פושעי/אדריכלי אוסלו.

==

בטלו מנויים,לי אומנם אין מנוי לדבר הזה,אבל אם עד היום בימי שישי ייתי קונה את העיתון שבוע שעבר לא קניתי
ושלוש חברות שלי ביטלו את המנוי.

שני השדרנים הללו אמרו ברשת ב בראיון עם הרב רוטר שעופר שלח לא אמר
את הדברים. הם הציגו את הרב רוטר כהזוי במשתמע כדי להגן על שלח חסר
הרסן.

טוב שלא כתב
מגואלים בדם של אזרחים פעילי שלום וזכויות אדם

וזאת ההתנצלות
הכוונה הזו הייתה ברורה לי ולעורכיי כשהטקסט נכתב והודפס, וכך גם לרוב מי שקרא אותו בתוך הטקסט המלא, כפי שהופיע ביום שלאחר הפעולה. בתוך המאבק על דמותה של התקשורת הישראלית, שחלקו מוצדק וראוי וחלקו ציני ומקרתיסטי, מעצומות נגד יונית לוי ועד לחרמות מזדמנים על כלי תקשורת שונים, הזדמן למי שהזדמן גם לעשות עליו סיבוב - והדרך שבה נוסח נתנה לו הזדמנות.

צר לי אם מי מלוחמי שייטת 13 או בני משפחותיהם נפגע ממנו: הכוונה הייתה הפוכה לגמרי, ונדמה לי שאם יקראו את הדברים במלואם גם הם יסכימו איתי.

כל הערת בקורת תהפך לפאשיזים מקארטיזים וכו'

הייתה התנפלות של חלק מתקשורת על נציגי הממשל ואחרים
חלק לא קטן מהמומחים דיווחו הסבירו והביאו מידע אמין שמאפשר לצרכן להבין את הסיטואציה
מי שאין לו ידע והבנה חרץ את שיניו וניסה לנשוך
רק שהצטבר שהמידע שונה והתברר הצבור לא קונה את הנביחות חלקם התמתנו

אבל נדמה לי שהוא לא יצג את עמדת מעריב שלא דגלה בקו הבוטה הזה
אלא את עמדתו בטור אישי

צה"ל העמיד בחזית ההתמודדות שלו את לוחמי השייטת עצמם, מתוך ידיעה שיש קונצנזוס מוצדק לגבי אומץ לבם ונחישותם. גם זה לא צריך לעצור את התהליך הפנימי של בירור נוקב לגבי התכנון, שבסופו של דבר העמיד את הלוחמים בסיטואציה שבה חייהם היו בסכנה והם נאלצו לירות ולהגיע לתוצאות הקשות והמזיקות של המבצע.

לא פחות מזה, משמשים היוקרה של הצבא וטובי לוחמיו במאבק הפנימי אצלנו. במסגרת זו, מצאתי את עצמי בימים האחרונים במרכזה של מהומה, שלא הייתה לה חשיבות אלמלא התבססה כולה על הוצאת משפט מהקשרו וגרמה עוגמת נפש לאותם אנשים ממש שאת כאבם ביקשתי לבטא.

בלילה שאחרי הפעולה, מתוך רצון לבטא את המצב הבלתי אפשרי שבו הושמו לוחמי השייטת, במשימה שאינה מטבע פעולתם ובתנאים שהביאו אותם לספוג מהלומות, לעמוד בסכנה ולהגיב בירי, כתבתי משפט שאיני רוצה

לחזור על תוכנו, כדי לא לאפשר להוציא אותו עוד פעם מהקשרו. הוא נכתב מתוך זעמו של מי שהיה במצבי לחימה, בניסיון לבטא את התסכול שוודאי חש לוחם שהוכשר להגן על מדינתו בקשים שבמבצעים, ומוצא את עצמו בסיטואציה הבלתי אפשרית על סיפון ה"מרמרה".

הכוונה הזו הייתה ברורה לי ולעורכיי כשהטקסט נכתב והודפס, וכך גם לרוב מי שקרא אותו בתוך הטקסט המלא, כפי שהופיע ביום שלאחר הפעולה. בתוך המאבק על דמותה של התקשורת הישראלית, שחלקו מוצדק וראוי וחלקו ציני ומקרתיסטי, מעצומות נגד יונית לוי ועד לחרמות מזדמנים על כלי תקשורת שונים, הזדמן למי שהזדמן גם לעשות עליו סיבוב - והדרך שבה נוסח נתנה לו הזדמנות.