אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #19925 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 19925   
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
שבת קודש כ''ה באלול תש''ע    14:31   04.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

כיצד ניתן לתקן את מערכת החינוך בישראל  

 
  
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 25.04.11 בשעה 15:35 על-ידי פילוביץ שחף (מפקח)
 
לשר החינוך - גדעון סער

1.החינוך בישראל הגיע לשפל שלא יתואר ולא בכדי.המילה חינוך עצמה מצביעה על הפעולה.מבוגרים המגדלים ילדים ומלמדים אותם את הנדרש לצורך התנהלות בוגרת.כיצד ייתכן שהבוגרים החליטו להעניק לילדים מעמד של בוגרים בעזרת הענקת מגילת זכויות שבחוקיה מאפסת את יתרונם של המבוגרים ביחסם לילדים?
ילדים אינם מסוגלים להבין ולשפוט את המציאות ,כיוון שמוחם אינו בשל לכך.
18 שנים נדרשות לצורך הבשלת המוח האנושי,ובעת הגדילה אין למוח יכולות שיפוט מקסימליות.יש לבטל את מגילת זכויות הילד לחלוטין,ולהשיב למבוגרים את תפקידם.מספיק להגחיך את המבוגרים המתבטלים בפני הילדים.זה היפוך תפקידים המוביל להרס החברה האנושית.


2.יש למצוא את הדרך להעניק למנהלי בתי הספר ולמורים סמכויות ומערכת עונשים וסנקציות משמעותיים בהם הם ינקטו בחופשיות על מנת להשיג את השקט הנדרש לצורך קיום תהליך לימוד.איש אינו יכול ללמוד היום במצב בו שרויות הכיתות במהומה מתמדת.למורים אין כלים כלשהם לנהל את הלימוד בכיתה.הרעש וההפרעות עולים על כל דמיון.וכל מי שמתעלם מבעיה בסיסית זו,עושה שקר בנפשו.לא מתקיימת למידה בישראל כל עוד אין דרך להשיג שקט בכיתות.כמו כן יש להעניק למנהלי בתי הספר את האפשרות להיפטר ממורים שאינם מתפקדים
בבית הספר,ואינם מייצרים לימוד והישגים התואמים את חזון הנהלת בית הספר.
לא ייתכן שמשרד החינוך יחליט החלטות כאלה בצורה מסורבלת ולא יעילה.מנהל כשמו כן הוא -מנהל.יש לאפשר לו לנהל בכל התחומים הנדרשים לניהול בית הספר.פיטורי מורים הם חלק מהניהול של כל מוסד,ואין אפשרות לנהל מבלי להיות בעל הכוח לסלק מהמערכת מורים שאינם מספקים את הסחורה.


3.יש למצוא דרך לתגמל מורים מצטיינים.מורים שמשקיעים ומתאימים להוראה חובה לעודד ולתגמל בהתאם.כך תימצא דרך לעידוד הצטיינות והשקעה של מורים טובים בילדי ישראל.


4.יש לבטל את ההחלטה השגוייה שהחליט שר חינוך כלשהו שכל ילדי ישראל,עד האחרון שבהם ילמדו לבגרות עיונית.זו החלטה הרסנית ולא ריאליסטית.לא כל הילדים יכולים ורוצים ללמוד לימוד עיוני.החלטה זו היא הגורם לכך שבמשך שלושים השנה האחרונות הלך החינוך והתדרדר עוד ועוד למצב בו הילדים לומדים במשך שנה שלמה חומר לימוד שניתן לסיימו בחודשיים בלבד.היות והוכנסו לפתע ילדים שאינם מסוגלים ללמוד לימוד עיוני,החלה המערכת לקצץ בכמות החומר הנדרש,על מנת למנוע מצב בו ילדים יוצאו מבתי הספר העיוניים בשל אי יכולת למידה מתאימה.הקיצוצים בכמות החומר הנלמד הם כה גדולים,עד שאין פלא ששעות לימוד רבות מבוזבזות בצורה רשלנית הזועקת לשמיים. אין למורים מה ללמד,ואת המעט הם יודעים שהם תמיד יספיקו.מורים לא נכנסים לכיתות על בסיס יומיומי, מאחרים לשיעורים באופן כרוני,וכאשר הם נכנסים לכיתות,נדרשות רוב דקות השיעור לנסיון לא מוצלח ולא מצליח להשתקת הרעש וקיום מצב לימוד כלשהו.אין ספק שרוב זמן הלימוד מבוזבז על בעיות התנהגות ולא על לימוד.המסקנה:יש להוסיף מיד חומר לימוד רב מאד.יש לדרוש מהמורים לבטל את ההנחייה הקיימת לתת שיעורים מעטים.הילדים אינם נדרשים להכנת שיעורים בבית.אין כתיבת חיבורים,אין סיכומים,אין מטלות למעט תרגול זניח בו על הילדים לסמן ווי או איקס ותו לא.הילדים אינם מתאמנים בניסוח,בכתיבה,בחשיבה עצמאית.הילדות זה הזמן לפיתוח המוח האנושי,וללא אתגרים הוא לא יגיע לעולם לשיא התפתחותו .המוח הוא מכשיר המשתכלל הודות לעבודה מאומצת.יש לחזור לימים בהם לימדו הרבה,ודרשו הרבה עבודת בית מכל סוג.ייתכן שלמורים זה נוח לא לתת שיעורים,כיוון שזה פוטר אותם מהצורך לבדוק את השיעורים והעבודות,אך לא ייתכן שנרצה מערכת ברמה גבוהה,מבלי לפעול על מנת לייצר אותה.שיעורים הם חלק מהעבודה הנדרשת להעלאת הרמה ולפיתוח היכולות הכוללות של ילדינו.אם כך דרוש דחוף להוסיף פי עשר חומר מהמצב המתקיים עכשיו,ולאלץ את המערכת לחזור לימים בהם ניתנו
שיעורי בית ומטלות יומיומיות ורבות.


5.יש למצוא דרך לוודא שהמורים נכנסים לכיתות בהן הם אמורים ללמד,ולא לבטל שיעורים באופן סיטונאי כפי שקורה היום.בתי ספר רבים מתנהלים כאילו הם בית ספר אקסטרני ללימוד לבגרות ותו לא. לא מתנהלת בהם למידה רצופה מעבר לחומר המצומצם הנדרש לבגרות.כך קורה שבית הספר מגוייס באופן תמידי
לריכוז מאמץ עם התלמידים העומדים לפני בחינת בגרות.המורים מתרגלים עימם תרגול שאינו אמור לקרות בשעות הלימוד השוטפות של בית הספר.מורים מזניחים את הכיתות ורצים לתרגל,בשעה שילדי ח',ט' י' נעזבים לנפשם.הבטלה לא תתואר,הילדים מסתובבים בחצרות,יוצאים משטח בית הספר לקיוסקים ולגינות,הולכים הביתה,מבריזים,מזלזלים,ובצדק. כיוון שמתקיימים 2 מועדי בגרויות,יוצא שכמעט לאורך כל השנה (קשה לקרוא לשנת הלימודים שנה.פירוט בהמשך),מתנהלת אנרכיה לימודית,וחוסר רציפות כלשהי.הלימוד בכיתות הוא ספורדי ולא רציני.זו ממש שערורייה שמפקחי בתי הספר מתעלמים ממצב זה,או גרוע מכך,אינם מודעים לו.חובתם היתה להסתובב בבתי הספר ולראות מה קורה שם. מסקנה:יש למצוא את הדרך למנוע ממנהלי ומורי בתי הספר לנקוט בשיטה שהם עצמם מכנים- "שיטת המרתון". בית הספר מלמד רק את העומדים להיבחן,תוך הזנחה פושעת,ועל חשבון זמנם של הילדים האחרים שאמורים ללמוד,
אך בעצם שובתים מלימודים בשל התעסקות צוות המורים שלהם עם הכיתות העולות לבגרות בלבד.יש לאסור זאת בתקנה ברורה,שתיאכף בנחרצות וללא פשרות.בתי ספר שרוצים ללמד ולחזק את תלמידיהם לבחינות יואילו לעשות זאת על חשבון זמנם החופשי לאחר סיום הלימודים של שאר הכיתות בבית הספר.משרד החינוך מעניק שעות לימוד רבות לכל הילדים,ובתי הספר משליכים את מיליוני השעות הללו לפח.חובת שר החינוך לחסל מיידית את התופעה המעוותת הזאת.


6.יש להקים ללא שהות רשת של בתי ספר מקצועיים לילדים שאינם מתאימים ואינם יכולים ללמוד לבגרות עיונית,כפי שהיה נהוג מאז קום המדינה עד להחלטה ההזוייה לסגור את בתי הספר המקצועיים,ולאלץ את כולם ללמוד לימוד עיוני בלבד.החלטה זו פוגעת אנושות במערכת החינוך בישראל משתי סיבות.ראשית כל,היא פוגעת בילדים המוכשרים שיכולים ללמוד לימוד עיוני,כיוון שהרעש והאנדרלמוסיה השוררות במוסדות החינוך,שחייבים לאכלס בתוכם גם את המוני הילדים שאינם רוצים או יכולים ללמוד בסגנון כזה,אינם מאפשרים כלל וכלל,ניהול למידה כלשהי,כמו גם חייבו לצמצם את כמות החומר הנלמד לכמעט אפס,ולמרות זאת אין הצלחה גורפת.בו זמנית פוגעת החלטה זו בילדים שאינם מתאימים ללימוד עיוני,כיוון שבגללה אין מעניקים להם לימוד מעשי כלשהו שיכול לשמש אותם בעתיד ולהעניק להם מקצוע בו יוכלו להרוויח את לחמם,ולתרום לחברה.התעשיין סטף וורטהיימר התלונן על כך,ואמר שישראל אינה מגדלת בעלי מקצוע,ואינה מכשירה אנשים לכל המקצועות המעשיים הנדרשים לחברה.זהו שבר לתעשייה ,שבר לישראל,שבר לחברה בישראל,ושבר חמור עבור הילדים הלא מתאימים ללימוד עיוני ,כמו גם למתאימים שנגזלת מהם חוויית לימוד מאתגרת,מקדמת,ומקסימלית.בסופו של יום כולם מפסידים,והחינוך דהר לתהום,והוא מתבוסס שם בבוץ ללא יכולת חילוץ אי פעם,כל עוד תמשיך המדיניות האבסורדית הנוכחית.


7.יש לקיים דיון לאומי מקיף בנושא לוח החופשות במערכת החינוך במדינת ישראל.לוח החופשות קובע לפני עשרות שנים בתקופת מפא"י ההיסטורית,וועדי העובדים החזקים שהוקמו בכל מוסד ממשלתי,והעניקו לעצמם זכויות יתר,תוך כיפוף הצרכים הציבוריים לתנאי העסקתם האישיים.רוצה לומר,מערכת החופשות ומבנה שנת הלימודים הכושל אינם מאפשרים למידה תקינה והיכנסות למסלול כלשהו. שנת הלימודים מתחילה בספטמבר,חודש עתיר חגים בד"כ.למורים התקבעה גישה שלפיה יש לבזבז את הזמן של החודש הזה עד אחרי החגים.אחרי החגים הם יעשו איבחונים,אחרי החגים ניתן שיעורים (אם בכלל),אחרי החגים....
גישה זו מקוממת ביותר.יש לנו כיתה,מזגן,ציוד כתיבה,ספרי ומחברות לימוד,ושעות לימוד שמימן משרד החינוך.מדוע אין מתחילים ללמוד מהרגע הראשון במלוא התנופה והעוצמה? מנין צמחה ההתקבעות הזו? נתחיל ללמוד אחרי החגים.די.על משרד החינוך לדרוש שהלימודים יתחילו ברגע הצילצול הראשון.


8.משרד החינוך חייב לייצר מצב בו מורים יישבו בכיתה מספר דקות לפני הצילצול על מנת לקבל את פני הילדים לכל שיעור.המצב בו מורים נחפזים באיחור לכיתות,ונכנסים אליהן כשהמהומה בשיאה,ולוקח דקות ארוכות להרגיעה אינו יכול להימשך,ואינו תקין.כמו שהוחלט באירופה שהמורים יתייצבו בכיתות מספר דקות לפני הצילצול לתחילת השיעור,יש להחליט זאת גם בארץ.
אין גבול לאיחורי המורים,ולבזבוז הזמן הקולוסלי המתרחש במערכת החינוך.

9.חייבים לקצר ולהמעיט את ימי החופשות בישראל.ספטמבר כנאמר למעלה מבוזבז בתואנה המגוחכת שאחרי החגים נתחיל ללמוד ברצינות.אחרי החגים לומדים מספר שבועות,ושוב מגיעים לחופשה ארוכה בצורה מוגזמת.חופשת החנוכה.שוב יוצאים מהמסלול לשבועיים.נחים ממה? ומדוע לא הולכים ללמוד בימי החנוכה,למעט יום החג עצמו? מה הסיבה לישיבה הלא נגמרת הזאת בבית?איך זה מועיל לחינוך? לילדים? להתפתחות החינוכית? מדוע זמן בטלה כה רב,המוביל למעשים רעים כל כך? אחרי חנוכה לומדים כחודשיים וחצי,ושוב מגיעה חופשה ארוכה ביותר.החג בן שבעת הימים מתפרש שוב על מספר שבועות בבית.מדוע? ומיד אחרי הפסח נגמרה מבחינת בתי הספר השנה.מתחיל בזבוז זמן על חזרות להצגות שניתן היה לעשות אחרי הלימודים,אווירת חופשת הקיץ הגיעה ועימה פריקת עול מוחלטת.אין מתקיימים עוד לימודים כסדרם.מורים נעדרים יותר מהרגיל.וכך ניתן לומר שמדינת ישראל ומשרד החינוך מאפשרים את חופשת הקיץ הארוכה בעולם.החל מאפריל,דרך יוני יולי אוגוסט וספטמבר גם.זו שערורייה לאומית.


10.יש לאפשר קיום ופתיחת בתי ספר פרטיים שיהוו אלטרנטיבה למערכת הכושלת.כך תתהווה גם תחרות מאתגרת בין בתי הספר,ובתי הספר הממלכתיים יחוייבו במתיחת פנים מחוייבת המציאות.


11.על משרד החינוך להשיב לו את הסמכות מול ההורים.המצב שהתפתח בו נוהגים ההורים לאיים,להתפרע,ולנהל את בתי הספר אינו יכול להימשך.יש לשים גבולות ברורים,דבר בו מתקשה מדינת ישראל מאד,בין הסמכות המורית החינוכית,לבין הסמכות ההורית.על משרד החינוך מוטלת החובה להחזיר לעצמו את השליטה המוחלטת על הנעשה עם הילדים בכותלי בתי הספר ומוסדות החינוך.ההורים ישלטו בבית.שם בלבד תבוא סמכותם לידי ביטוי.כל עוד מורים חוששים מהורים אלימים ומאיימים,כל עוד משרד החינוך נכנע להתערבות ההורים בהתנהלותו מול אוכלוסיית הילדים הבעייתית,לא תוכל מערכת החינוך לתפקד טוב יותר.

12.כל ספרי הלימוד חייבים לעבור בדיקה ממצה לגבי התוכן.תוכן רב הוחדר על ידי גורמי שמאל השואפים לחסל את המדינה היהודית.יש לחזור לספרים ששימשו את המערכת לפני שלושים שנה עם עידכונים כמובן.ספר האזרחות הנוכחי חייב להיות מוחלף בספר ציוני,לאומי,יהודי.זאת במידה ומשרד החינוך שואף שבעוד דור -שניים עדיין יהיה בארץ ציבור ציוני לאומי שיהיה מוכן להתגייס לצבא ולהגן על המדינה היהודית בכל דרך. ספר ההיסטוריה הנוכחי שנכתב על ידי צפריר גולדברג,שמאל קיצוני ביותר ,חייב להיות מוחלף,ולא לעבור טיפול קוסמטי בלבד כפי שנעשה.לא חסרים לנו אנשים מוכשרים וציוניים בארץ.לימוד התנ"ך חייב לעבור מהפיכה- לא פחות.
שרי החינוך מהשמאל החל מאמנון רובינשטיין,עבור דרך אלוני,שריד ויולי תמיר,ערכו שינויים במתכונת לימוד התנ"ך ועיקרו את הלימוד מתוכנו האמיתי ומחשיבותו הלאומית. נקבע מספר מצומצם ביותר של פרקים מן התנ"ך אותם לומדים.עולים כיתה אך חוזרים שוב ושוב על אותם פרקים.גם הבגרות היא קטע לא מוכר כביכול (אנסין) של פרק בתנ"ך,אולם בחינה זו היא בדיחה עצובה,היות וגם פרק זה הוא פרק אותו שיננו פעמים אינספור במשך כל שנות הלימוד.דבר זה מעיד כאלף עדים על כך שמשרד החינוך יודע היטב שילדי ישראל אינם מסוגלים עוד להתמודד עם פרק כלשהו שלא למדו אותו אינספור פעמים.זהו כשלון מחפיר ומבהיל של שיטת לימוד התנ"ך בישראל.דבר נוסף והוא החמור מכל בנוגע ללימוד התנ"ך, זו העובדה שאין מלמדים עוד תנ"ך כפי שלימדו בעבר לפני הטיפול של גורמי השמאל בלימוד התנ"ך.בעבר קראו הילדים את הפרקים,הוציאו פירושים,למדו את פירושי רש"י,את אגדות חז"ל,הכירו את הסיפורים והדמויות מתוך קריאה כיתתית ועבודות בית.היום מלמדים תנ"ך בעזרת לימוד ניתוח טקסטים בשיטה אוניברסיטאית.לומדים על אקספוזיציה ולא את הפרק עצמו ואת הסיפורים המדהימים.עם הספר נטש את ספר הספרים מתוצרתו , תחת שרביט השמאל החתרני.מצורף המאמר של דורון קורן על לימוד התנ"ך ומערכת החינוך בכללותה בישראל היום.

*

מבקר ספרות לימד תנ"ך בחטיבת הביניים וחזר עם מסקנות עגומות

מאת דורון קורן

דורון קורן, מורה ומבקר ספרות, הלך ללמד תנ"ך בחטיבת הביניים בבת ים, וחזר עם דו"ח מטלטל על מערכת החינוך: על בעיות המשמעת שנולדו מהתקנות הבלתי-אפשריות של משרד החינוך, על תוכניות הלימוד מוכות האקדמיזציה שהצמיחו תלמידים בורים ולקויי למידה, על עבודת הפקידות הסיזיפית המוטלת על המורים, וגם על התלמידים שלמדו לאהוב תנ"ך ולקרוא בלי שגיאות. התיקון, אדוני שר החינוך, נמצא בכיוון ההפוך מזה שמתווה משרדך כבר עשרות שנים.להמשך קריאה היכנסו לקישורית :

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1092124.html

****

13.יש לבטל את מטה קרמניצר המסונף למשרד החינוך.המטה הזה אינו אלא צינור להעברת מסרי הקרן לישראל החדשה אל תוך תכני המערכת הציונית
על מנת לנגוס בה עוד ועוד,כפי שהתגלה בסיפור לימודי הנכבה וערכות הנכבה החינמיות,שהוחדרו לתוך כיתות תלמידי המערכת בצורה סמוייה.עמותת זוכרות וקרן יוזמות אברהם,כולם מחוברים לקרמניצר ולמטה המסונף הזה. משרד החינוך חייב להתנער מהקו ההרסני למדינה.לא מספיק רק להוסיף עוד כמה שעות לימוד על ציונות כשהמסר הכולל שהשתחל בשלושים השנים האחרונות לחומר הלימוד הוא שאנו מדינה קולוניאליסטית,שערכנו טיהור אתני,וכל היתר.לזרוק את כל עולם המושגים הזה לפח.צריך לחזור לעצמנו מיד.


14.לא ייתכן שספר אזרחות במדינה יהודית יציג את אופציית מדינת כל אזרחיה.מבחינתנו אופצייה כזו אינה קיימת כלל,ולכן לא ייתכן שהיא תוצג כחלק מחומר הלימוד.


15.מטה קרמניצר הצליח להחדיר החדרה סמוייה את נושא החוקה שהמכון הישראלי הפרטי של אריק כרמון וברנרד מרכוס מנהלים ומייצרים.
המכון הזה הוא לא מוסד ממלכתי למרות שהוא מנסה להציג עצמו ככזה.זה מוסד פרטי בעל אג'נדה שמאלנית.החוקה שהמכון הזה מייצר מסרבת להכיל בתוכה הצהרה שמדינת ישראל הינה מדינה היהודית.זו הסיבה שישראל הראל שהשתתף בעבר בדיונים על החוקה בהסכמה -(כביכול) של המכון הזה,פרש והקים מכון משלו העוסק אף הוא בהכנת הצעה לחוקה ציונית.
עמדתי האישית פוסלת חוקה,אולם בלי קשר לעמדתי אומר שהמכון הפרטי של כרמון הצליח באמצעות מטה קרמניצר לדחוף לחומר הלימוד ולבחינות הבגרות באזרחות את החוקה שלו.זה מעשה החדרה לא לגיטימית.יש להוציא את החומר הזה מחומר הלימוד מיידית,כיוון שזו הצגה לא מאוזנת של הנושא.הצגה של הנושא מנקודת המבט השמאלנית,ללא מענה מהצד השני בעל העמדות ההפוכות.
קיראו במאמר המצורף על מטרותיו הסמויות של המכון הישראלי לדמוקרטיה.לא ייתכן שהמכון הזה יחדיר מסרים לספרי הלימוד מבלי שהציבור מודע לכך.הדבר המקומם ביותר הוא שהמכון הפרטי הזה שופך מיליונים על ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת על מנת שתדון ותתן העדפה להצעות החוקה שלו.מה זה ??? שוחד???

להלן קטעים מהמאמר של איילת פישביין:הון שלטון וקשרי המכון

המכון הישראלי לדמוקרטיה מנצל את כוחו ותקציביו כדי לקדם מטרות פוליטיות.ברנרד מרכוס, היו"ר הבינלאומי, המייסד והתורם העיקרי של המכון לדמוקרטיה.מרכוס הקים את המכון הישראלי לדמוקרטיה ב- 1991 "מרכוס רוצה למקד מאמץ על רפורמה פוליטית".

אולמרט-טורבוביץ-ברק והרפורמה הפוליטית ש- "מרכוס רוצה" הקשר של אולמרט למכון לדמוקרטיה עובר דרך עו"ד יורם טורבוביץ, ראש הסגל של לשכת אולמרט, ששימש כחבר הוועד המנהל של המכון עד אמצע שנת 2005 ומופיע עד היום ברשימת חברי עמותת המכון.

טורבוביץ הוא גם החוט המקשר בין אולמרט, אהוד ברק והרעיון לחולל שינוי מרחיק לכת בשיטת הממשל בישראל. הרעיון החל לקרום עור וגידים לאחר בחירת אהוד ברק לראשות הממשלה ב- 1999. עו"ד יורם טורבוביץ מונה אז על-ידי ברק ומנכ"ל משרדו יוסי קוצ'יק, לעמוד בראש ועדה לביצוע רפורמה במבנה פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה השונים.

המכון קיים מעקב אחרי בחירות 1999 באמצעות פרופ' אשר אריאן, והכין תוכניות עבודה לממשלת ברק ל"100 הימים הראשונים". כרמון דיווח אז לאסיפה הכללית, כי פרופ' דוד נחמיאס, ממקבלי השכר במכון, החל לעבד יחד עם לשכת ראש הממשלה למען גיבוש "רפורמה בשרות הציבורי"; וכי איש מכון נוסף, פרופ' ידידיה שטרן, התבקש על-ידי הנהלת הקואליציה לשבת בראש ועדה "שתבדוק דרכים להשלים את חוקי היסוד במדינת ישראל".

המעורבות הגלויה בפוליטיקה הרתיעה באותו זמן חלק מחברי המכון, אלוף רפאל ורדי, שמונה על-ידי ברק לעמוד בראש ועדה לבדיקת רשות השידור "אני הייתי מאוד נזהר מפעילות פומבית פוליטית בתקופה הזאת - לא לעסוק בדברים, אשר יגרמו למישהו לחשוב שאנחנו מעורבים באיזשהי צורה, או מנסים להתערב לטובת איזשהו צד". טורבוביץ הסכים אתו, "ברור שיש לנו סכנה של שיוך למפלגות שמאל בהיותנו מצויירים כיפי נפש".

בהמשך ביקר ורדי את הקמפיין של המכון לדמוקרטיה למען ביטול הבחירה הישירה "אחד הגופים עלול לראות בכך נקיטת עמדה פוליטית", טען. כרמון השיב לו: "כל מה שאנחנו עושים זו עמדה פוליטית".

אריק כרמון, שהתחזה לפרופסור, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. כרמון הינו גיסו של רייכמן - איש "קדימה". בעמותת המכון חברים שניים מאנשיו הקרובים של אולמרט: יורם טרובוביץ, ראש סגל לשכת אולמרט, ועו"ד יהודה רווה, המלווה את אולמרט עוד מימי היותו ראש עיריית ירושלים.

חוקה בהחדרה

המכון לדמוקרטיה מקדם בהשקעה של מיליונים את כתיבת "חוקה בהסכמה", והעמיד לרשות ועדת חוקה חוק ומשפט תקציבים לקידום הנושא. ב"חוקה בהסכמה" ניתן דגש על זכויות העשירים ונראה שפחות על זכויות חברתיות כגון: הזכות לחינוך, לבריאות לפנסיה וכד'. המכון מחדיר את "חוקה בהסכמה" למערכת החינוך כנושא לתלמידים הנבחנים בבגרות בהיקף של 5 יחידות וזאת באמצעות "מטה שנהר קרמניצר" של משרד החינוך, שהוקם על-ידי אמנון רובינשטיין בהיותו שר חינוך. רובינשטיין אף 'זכה' לביקורת מבקר המדינה על מינויים לא תקינים במטה זה. פרופ' עליזה שנהר ופרופ' מרדכי קרמניצר הם חברי עמותת המכון לדמוקרטיה. שנהר כתבה עבור משרד החינוך את נייר העמדה בנושא יהדות ואילו קרמניצר את נייר העמדה בנושא אזרחות.

http://www.news1.co.il/Archive/002-D-18970-00.html



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  משרד החינוך: נעודד הגיוס לצה''ל. ליה 06.09.10 22:42 1
     הישגי התלמידים הגיעו לשפל שלא יתואר ליה 06.09.10 22:48 2
         טיול שנתי: תלמידים יידו אבנים על שוטרים ליה 06.09.10 23:01 3
             החינוך-תקציבים עצומים וחוסר יעילות ברמת ביזיון!!/פרסלי ליה 06.09.10 23:04 4
                 החינוך הממשלתי – יקר ובלתי מספיק ליה 06.09.10 23:10 5
                     מנהלים ומורים בנתניה:אנחנו מפחדים להגיע לעבודה ליה 06.09.10 23:12 6
                         שולמית אלוני:''נתניהו הוא תלמיד מצטיין של גבלס'' ליה 06.09.10 23:37 7
                             הסטארט-אפ הסודי שרוצה לשנות את החינוך בעולם ליה 07.09.10 08:07 8
                                 תוכנית לימודים חדשנית הושקה בבית ספר שדות ליה 07.09.10 08:08 9
                                     עת הדעת'',מבקשת להוביל את מערכת החינוך הישראלית ליה 07.09.10 09:12 10
                                         הון וחזון -חברת ''עת הדעת''שוקדת כבר כחמש שנים ליה 07.09.10 09:15 11
                                             בחדשות צפיתי בכתבה מדהימה על הצעד הבא בחינוך בישראל ליה 07.09.10 09:20 12
                                                 1000 מחשבים ניידים יחולקו למורים ליה 07.09.10 14:47 13
                                                     ישראל משקיעה פחות במחקר ופיתוח ליה 07.09.10 14:48 14
                                                         אזרחות לא טובה ליה 07.09.10 15:37 15
                                                             סרבנות מהשמאל? לא בבית ספרנו ליה 07.09.10 15:39 16
                                                                 פניה למשרד החינוך הישראלי מג'ואן פיטרס ליה 07.09.10 15:51 17
                                                                     הטלויזיה החינוכית - האצ''ל והלח''י היו אירגוני טרור ליה 07.09.10 15:59 18
                                                                         מערכת החינוך הרגה את התנ''ך ליה 07.09.10 16:02 19
                                                                             חידוש חילופי הנוער ומשלחות בין איטליה וישראל ליה 07.09.10 16:39 20
                                                                                 בשיעור אזרחות:המדינה היהודית חיה על זמן שאול ! ליה 07.09.10 16:58 21
                                                                                     הכיתה ''הפכה לגן חיות'' ליה 07.09.10 17:20 22
                                                                                         הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד ייקרה העלויות ליה 07.09.10 17:23 23
                                                                                             סיכון ברמה האסטרטגית לעצם קיומה של המדינה. ליה 07.09.10 17:32 24
                                                                                                 תורת הקברנות על רגל אחת. ליה 07.09.10 17:50 25
                                                                                                     מר סער.קראת מה כתוב בספר ההיסטוריה החדש שאישרת ? ליה 07.09.10 17:55 26
                                                                                                         מועצת החינוך תתכנס לישיבה ראשונה בשבוע הבא ליה 08.09.10 07:23 27
                                                                                                             ''קיימים שיקולים פוליטיים במשרד החינוך''. ליה 08.09.10 07:25 28
                                                                                                                 התרחקו דורות של צעירים מהמחויבות לחברה לטובת האנוכיות ליה 08.09.10 07:31 29
                                                                                                                     התודעה הלאומית בדבר זכותנו על יהודה ושומרון ליה 08.09.10 07:35 30
                                                                                                                         להיות אזרחים בישראל.הספר המלא לעיונכם! ליה 08.09.10 07:40 31
                                                                                                                             הטכניון:תרומה למדינה בכל השטחים החשובים ליה 08.09.10 07:44 32
                                                                                                                                 הקמת בית הספר החמישי לרפואה בישראל– בעיר צפת ליה 08.09.10 07:50 33
                                                                                                                                     אין בישראל סנקציות נגד הכאת מורים ליה 08.09.10 07:53 34
                                                                                                                                         ישראל הראל | המורה גדעון מלמד אזרחות ליה 08.09.10 07:55 35
                                                                                                                                             חיבור הצעירים לציונות חשוב להבטחת עתידנו ליה 08.09.10 07:57 36
                                                                                                 איך לגרום לתלמידים לאהוב תנ''ך? ליה 08.09.10 08:01 37
                                                                                                     במקום להעתיק מהלוח - שולפים את הטלפון ליה 08.09.10 08:04 38
                                                                                                         ועדת החינוך: לשנות את לימודי האזרחות ליה 08.09.10 08:05 39
                                                                                                             הספר (ובחינת הבגרות) מתעלם מזהותה היהודית של המדינה ליה 08.09.10 08:14 40
                                                                                                                 לימודי אזרחות בישראל: אינדוקטרינציה חד-כיוונית ליה 08.09.10 08:16 41
                                                                                                                     החידוש הישראלי המפוקפק – הסתרת ההיסטוריה הלאומית ליה 08.09.10 08:22 42
                                                                                                                         הצרות התחילו בשנת 1996 עם דוח קרמניצר ליה 08.09.10 08:26 43
                                                                                                                             האזרחות נגד הציונות/חגית ששר ליה 08.09.10 08:32 44
                                                                                                                                 פרוייקט מיתמם של השמאל הקיצוני-יש להיזהר! ליה 08.09.10 09:29 45
                                                                                                                                     ומה עוד עושה אותו ד''ר אסעד גנאם? ליה 08.09.10 09:35 46
                                                                                                                                         לפתח בנוער 'אהבת עמם ואהבת ארצם' ליה 08.09.10 09:43 47
                                                                                                                                             ''על המבוגרים להתערב ולשנות את המצב'' ליה 08.09.10 09:47 48
                                                                                                                                                 המדיניות:לא נותנים שיעורים.התוצאות הרסניות. ליה 08.09.10 09:49 49
                                                                                                                                                     איבוד הכרה, משחק העילפון, קוף החלל להשיג הרגשת ''היי''. ליה 08.09.10 09:57 50
                                                                                                                                                         הסבר:שתי החניקות מתבצעות על הצוואר. ליה 08.09.10 10:03 51
  אני מאשימה את גדעון סער שר החינוך !!! ליה 08.09.10 11:53 52
     על אבולוציה ונכבה/בן דרור ימיני ליה 08.09.10 11:58 53
         ''כספי המדינה לא מיועדים להסתה'' ליה 08.09.10 11:59 54
             הקשר של הקרן למע' החינוך ולימודי האזרחות נחשף ברוטר נט ליה 08.09.10 12:02 55
                 ''בקרוב תיחשף פעילות הקרן החדשה בשלטון'' ליה 08.09.10 12:05 56
                     האם וכיצד נלמד על הנכבה לגיל הרך? ליה 08.09.10 12:23 57
                         בכל הקשור לשר סער, משהו לא בסדר. ליה 08.09.10 12:36 58
                             הכחשת הציונות. מאת: אורי הייטנר. ליה 08.09.10 12:43 59
                                 ערבים מלמדים תנ''ך בבתי ספר של יהודים ליה 08.09.10 12:45 60
                                     החוגים ללשון,היהודים עזבו, הערבים הגיעו ליה 08.09.10 12:47 61
                                         ישראל יורדת לתחתית הרמה העולמית בחינוך ליה 08.09.10 12:49 62
                                             החינוך הישראלי תוצר של חנופה מזעזעת לתלמידים ליה 08.09.10 12:51 63
                                                 מ-45 דקות, אולי 15 דקות משמשות להוראה באמת. ליה 08.09.10 12:57 64
                                                     במקום ללמד תנ''ך מלמדים על ''אקספוזיציה''. ליה 08.09.10 13:03 65
                                                         כך החדיר השמאל את מסריו לספרי האזרחות וההיסטוריה ליה 08.09.10 13:05 66
                                                             האם אפשר לשלב ערכים ומתמטיקה? ליה 08.09.10 13:07 67
                                                                 מערכת החינוך נכשלת בכל פרמטר בינלאומי ליה 08.09.10 13:11 68
                                                                     גדעון סער, לידיעתך: אתר האינטרנט החינוכי החדש, של מטח ליה 09.09.10 10:16 69
                                                                         בן גוריון מעורר ערגה למנהיגות אחרת ושונה ממה שיש היום ליה 09.09.10 10:59 70
                                                                             האתר הלימודי ''מכנה משותף''הוסר בלחץ הימין ליה 09.09.10 11:09 71
                                                                                 פעילות עמותת ''זוכרות'' וסיפורי הנכבה לילדים ליה 09.09.10 11:18 72
                                                                                     חוק זכויות התלמיד הרס את החינוך בישראל.יש לבטלו מיד! ליה 09.09.10 11:25 73
                                                                                         ביזבוז שעות הלימוד הקולוסלי המתקיים בבתי הספר ליה 09.09.10 12:13 74
                                                                                             כשרעיון פדגוגי נכשל,מציע השמאל רעיון פדגוגי הזוי יותר ליה 09.09.10 12:55 75
                                                                                                 להלן חוק הדגל 1997:יש להניף את הדגל בכל בתי הספר. ליה 09.09.10 13:01 76
                                                                                                     שר החינוך: יש לצמצם הקמת בתי ספר פרטיים במימון פרטי ליה 09.09.10 13:05 77
                                                                                                         העובדות על ירושלים שילדי ישראל לא לומדים: ליה 09.09.10 15:44 78
                                                                                                             בגבעת חיים-איחוד : ''בבית הספר אין ולא יהיו מזוזות ליה 09.09.10 15:58 79
                                                                                                                 הראש היהודי הגדול הולך ומצטמק מיום ליום ליה 09.09.10 17:59 80
                                                                                                                     שימו לב לפעילותו הברוכה של המכון לאסטרטגיה ציונית: ליה 10.09.10 15:04 81
                                                                                                                         כך מגדירים פעולות במסגרת המאבק לעצמאות כ''טרור'': ליה 10.09.10 15:21 82
                                                                                                                         ''להיות אזרחים בישראל'' :מודל מדינת הלאום מגביר מתחים ליה 10.09.10 15:28 83
                                                                                                                             באוניברסיטת ת''א לא מבינים את הבקורת על ספר האזרחות: ליה 10.09.10 15:35 84
                                                                                                                                 ''הם הקימו דור של חיות על 2, ועוד מעיזים לדבר'' ליה 10.09.10 15:40 85
                                                                                                                                     כל האנשים שחוטאים לחינוך בישראל ליה 10.09.10 16:19 86
                                                                                                                                         סער: מוטרד מהחינוך החרדי ליה 10.09.10 19:15 87
                                                                                                                                             החינוך הממלכתי הוא בזבוז משאבים אדיר עם הישגים עלובים ליה 10.09.10 19:23 88
                                                                                                                                                 סער:השר הראשון שמינה חבר ות''ת מהמגזר הערבי ליה 10.09.10 19:29 89
                                                                                                                                                     זה האיש שכתב את ספר ההיסטוריה:ד''ר צפריר גולדברג ליה 10.09.10 20:15 90
                                                                                                                                                         מקורה של הגאונות היהודית ליה 10.09.10 20:40 91
                                                                                                                                                             ד''ר צבי צמרת:''החינוך הכללי מתדרדר, הדתי מתבדל'' ליה 10.09.10 20:51 92
                                                                                                                                                                 לבלום את הכוונה להקים אוניברסיטה שתלמד בערבית ליה 10.09.10 21:26 93
                                                                                                                                                                     ד''ר צבי צמרת:החינוך הדתי עדיף על פני הממלכתי. ליה 10.09.10 21:34 94
                                                                                                                                                                         ''רמת התלמידים במתמטיקה ירדה'' ליה 10.09.10 21:50 95
                                                                                                                                                                             אורלב נגד נוהל בכיינות ה'הבגרות הייתה קשה' ליה 10.09.10 21:51 96
                                                                                                                                                                                 מקימת שלום עכשיו יולי תמיר תהיה נשיאת מכללה? ליה 10.09.10 23:27 97
                                                                                                                                                                                     צימרמן: התנ''ך הוא כמו מיין קאמפ...'' ליה 11.09.10 00:11 98
                                                                                                                                                                                         סער מגבה את חולדאי: ''גם אני מוטרד מהחינוך החרדי'' ליה 11.09.10 00:26 99
                                                                                                                                                                                             דו''ח OECD: ''העולם צועד קדימה, ישראל נסוגה'' ליה 11.09.10 09:40 100
                                                                                                                                                                                                 קדמן הכסיל הוא שהמיט על החינוך בישראל אסון ליה 11.09.10 12:20 101
                                                                                                                                                                                                     חודש לימודים נוסף ב- 80 גני ילדים בי-ם ליה 11.09.10 12:22 102
                                                                                                                                                                                                     ניסיוני:חודש לימודים נוסף ב- 80 גני ילדים בי-ם ליה 11.09.10 12:23 103
                                                                                                                                                                                                         ''לאינטליגנציה היהודית '' 2 גורמים עיקריים ליה 16.09.10 12:57 104
                                                                                                                                                                                                             טפל ב''חינוך'' הממלכתי ששואף לאפס לפני שאתה משתלח ליה 17.09.10 05:14 105
                                                                                                                                                                                                                 לא יאומן:סער: מערכת החינוך לא זקוקה למשיאי עצות ליה 17.09.10 05:23 106
                                                                                                                                                                                                                     הורים באשקלון התלוננו: ביה''ס הפך למאורת סמים ליה 22.09.10 10:51 107
                                                                                                                                                                                                                         לתרגם את מאז ומקדם מחדש ולשנות את שמו ל: מקדמת דנא ליה 02.10.10 08:55 108
                                                                                                                                                                                                                             לימוד הנארטיב הערבי =התאבדות לאומית כ''מפעל חינוכי'' ליה 09.10.10 07:35 109
                                                                                                                                                                                                                                 מורים לאזרחות עדיין עוברים הכשרות באירגוני הקרן ליה 09.10.10 11:54 110
                                                                                                                                                                                                                                     ביה''ס התיכון שער הנגב ממשיך ללמד על הנכבה והנארטיב ליה 10.10.10 14:11 111
                                                                                                                                                                                                                                         לשר החינוך - גדעון סער ליה 12.10.10 10:00 112
                                                                                                                                                                                                                                             45% ממורי התיכונים חסרי אונים מול תלמידים ליה 12.10.10 22:45 113
                                                                                                                                                                                                                                                 כמה תרם הדוד סם, לטובת לימודי הערבית של הילדים שלך? ליה 18.10.10 10:17 114
                                                                                                                                                                                                                                                     ד''ר גבי אביטל על מסע החיסול שעשה לו הסמול בעזרת סער ליה 20.10.10 10:41 115
                                                                                                                                                                                                                                                         מחקר: רוב הנערים העבריינים - חילונים ליה 28.10.10 16:58 116
                                                                                                                                                                                                                                                             סער הוריד את הקוף מהגב ליה 03.11.10 07:39 117
                                                                                                                                                                                                                                                                 שר החינוך נגד חינוך פרטי: גוזל כספי ציבור ליה 10.11.10 07:27 119
         הקישורית התקינה עבור: על אבולוציה ונכבה הודעה 53 ליה 29.03.12 17:54 171
  סער העביר תקציבי חינוך מיו''ש למגזר הערבי ליה 04.11.10 12:40 118
     הסתה במשרד החינוך - נגד מנהיגי הימין והציונות הדתית ליה 10.11.10 20:43 120
         לבונה גדר הקונצרטינות -מר בנימין נתניהו: ליה 20.12.10 09:22 121
             החינוך הציוני חיסל את העם היהודי בארץ ליה 30.12.10 23:50 122
                 הצעת חוק: ''אחריות המדינה לחינוך'' - להצביע נגד! ליה 09.01.11 21:57 123
                     מה עם השורשים? ליה 21.01.11 14:43 124
                         8 צעדים ראשוניים מחוייבי מציאות לטיפול במערכת החינוך ליה 22.01.11 12:21 125
                             תיקון הפתיח- החינוך בישראל ליה 22.01.11 12:31 126
                                 בתי הספר כבר לא מלמדים דבר על צידקתנו ליה 23.01.11 00:07 127
                                     תשובת התלמיד במבחן באזרחות: ''מוות לערבים'' ליה 26.01.11 18:09 128
                                         'נווה דקלים? שם של מלון, לא?' ליה 26.01.11 21:34 129
                                             הצלחת החרדיות בבחינות החשבות - כפול מהממוצע ליה 30.01.11 16:45 130
                                                 ''הכל חינוך'' – תנועה של הקרן לישראל חדשה במאמץ חקיקה ליה 12.02.11 06:33 131
                                                     ''אנחנו נעצים את סמכויות המנהל'' ליה 12.02.11 14:03 132
                                                         ''הנהלת בית הספר מתנכלת למי שמתקרב ליהדות'' ליה 18.02.11 10:28 133
                                                             האם מנהלי בתי ספר ''גונבים'' שעות עולים? ליה 01.03.11 11:47 134
  העולם היה אנאלפאבת בשעה שתינוקות יהודיים למדו ליה 28.03.11 13:54 135
  הורים יהודים! עליכם לברוח מבתי הספר הממלכתיים כמו מאש! ליה 30.04.11 12:14 136
  ארגון אנטי-ציוני פועל בשיתוף משרד החינוך ליה 19.05.11 13:09 137
  ישראל מפקירה את חובת קיבוע התודעה ההיסטורית בילדינו ליה 26.05.11 07:56 138
  גדעון סער ממנה קרובות משפחה למשרות פיקוח במשרד החינוך ליה 01.06.11 10:44 139
  יש לחסל את הסתדרות המורים, החינוך לא שייך להם ליה 07.06.11 11:29 140
  להעביר את השליטה על החינוך מהביורוקרטים להורים ליה 07.06.11 11:33 141
  מורים נגד סער: ''מנותק, לא צריך להיות שר חינוך'' ליה 07.06.11 12:14 142
  סער השאיר את ספרי ההיסטוריה והאזרחות כספרי לימוד/לורקר ליה 07.06.11 12:19 143
  תוכן לימודי האזרחות מסעיר את משרד החינוך ליה 15.06.11 09:31 144
  שינוי אידיאולוגי במקצוע האזרחות - נבות ושטרן OUT ליה 15.06.11 09:58 145
  משרד החינוך מציג: נרטיב ציוני מול נרטיב פלסטיני/קלמן ליה 01.07.11 10:56 146
  ''זוכרות'' את הנכבה במערכת החינוך ליה 10.07.11 13:53 147
  אושר טרומית: חובת החינוך לשירות המדינה ליה 13.07.11 17:56 148
  מוקד המורים האנטי-ציונים : הרחבה ליה 31.08.11 15:16 149
  ד''ר צמרת: ''אין לבוגרי תיכון מושג על תולדות המדינה'' ליה 21.09.11 18:24 150
  מפקחת משרד החינוך השתמשה בתפקידה לפעילות אנטי-ציונית ליה 26.09.11 16:54 151
  לא ללמוד עם הספר החדש - ''יוצאים לדרך אזרחית''!!! ליה 10.10.11 09:45 152
  מורי אזרחות דתיים: ''תלמידים שונאים ערבים'' ליה 10.10.11 11:05 153
  מותו של החינוך המקצועי בישראל ליה 22.10.11 13:59 154
  הבת של שמעון פרס היא זו שדחפה לנו את מקצוע האוריינות ליה 24.10.11 09:20 155
  הרפורמה שתפגע בלימוד מדעי הרוח והאמנויות ליה 27.10.11 11:55 156
  דרישה ערבית חדשה: ללמד שהציונות המיטה עליהם חורבן ליה 27.10.11 12:39 157
  ספרי הלימוד שלנו נראים כאילו נוסחו ברמאללה ליה 23.11.11 09:32 158
  מורה בתיכון מהמרכז: לכן אני לא מוכנה ללמד אזרחות היום! ליה 23.11.11 11:13 159
  שערוריית קידום הנרטיב הערבי בספרי ה''אזרחות'' ליה 16.12.11 15:18 160
  דרישה: לפעול נגד אנשי אקדמיה מסיתים ליה 23.12.11 10:38 161
  תוך 5 שנים יוכפל היקף החינוך הטכנולוגי ליה 12.01.12 19:47 162
  בן ארי: סער נותן לשמאל להשתלט על המשרד ליה 30.01.12 19:41 163
  קטע מהבגרות באזרחות שהתקיימה היום ליה 20.02.12 19:58 164
  מקום ראשון בפרס החינוך הישובי: מועצת שומרון ליה 22.02.12 17:26 165
  עיוותים בספר האזרחות שאושר ע''י אדר כהן ליה 23.02.12 19:03 166
  יוזם החרם על ישראל - הוא גם היועץ האקדמי של משרד החינוך ליה 24.02.12 23:25 167
  סער בנאום נגד לימוד הנרטיב הפלשתיני ליה 28.02.12 08:50 168
  לגדעון סער בעייה בהבנת הנקרא ליה 11.03.12 13:59 169
  מרצה שלימד בבצלאל קרא: ''מוות למתנחלים'' ליה 29.03.12 17:29 170
  ספר אזרחות מעורר מחלוקת ליה 30.03.12 10:36 172
  ספר האזרחות מסית נגד העלייה מרוסיה ליה 04.04.12 10:44 173
  khan academy ליה 07.04.12 22:32 174
  משרד החינוך: פעילת שמאל רדיקלי תעביר השתלמות למורים ליה 08.04.12 17:33 175
  השר גדעון סער מאפשר הטיה אנטי ציונית בספרי האזרחות ליה 09.04.12 23:40 176
  אדר כהן פעל שיילמד נרטיב ערבי למרות שהוחלט שלא ליה 10.04.12 09:34 177
  הנרטיב הפלסטיני ולימודי אזרחות / בן דרור ימיני ליה 12.04.12 15:13 178
  תחקיר של מקור ראשון על אדר כהן - מהפכה אזרחית ליה 14.04.12 12:13 179
  מומחים פסלו את ספר האזרחות אך אדר כהן ציפצף ואישר ליה 16.04.12 20:02 180
  הפסד צורב ל- NIF: ספר האזרחות של דיסקין הוא היחיד שכשיר ליה 17.04.12 20:16 181
  תהיה תביעה משפטית נגד אדר כהן, אם לא יפוטר ליה 18.04.12 11:20 182
  המנהל דגני של גימנסיית הרצליה לא ראוי ליה 25.04.12 08:10 183
  הגיע הזמן לפרק את אירגוני המורים שחיסלו את החינוך ליה 03.05.12 07:24 184
  הגיעה העת לפרק את מערכת החינוך הנוכחית ליה 03.05.12 08:09 185
  מדוע מסרב סער לסלק איש שמאל רדיקלי ממשרד החינוך? ליה 07.05.12 09:23 186
  ''ליהודי יש יתרון שכלי מובנה על אפריקאי ועל כל בן גזע ליה 02.06.12 12:22 187
  50 מיליון דרום קוריאנים לומדים תלמוד בבלי ליה 05.06.12 07:32 188
  משרד החינוך קורא למסתננים - פליטים ומעודד השארתם בישראל ליה 07.06.12 21:57 189
  לפיד החינוך.../ יואב יצחק ליה 07.07.12 08:23 190
  ''תכנית הלימודים בתנ''ך - סכנת נפשות רוחנית'' ליה 09.07.12 18:45 191
  סדר יום לאומי חדש לציבור החרדי / פייגלין ליה 21.07.12 17:45 192
  פגישת הכרעה על עתידו של מפמ''ר אזרחות אדר כהן ליה 22.07.12 10:52 193
  החינוך בישראל שואף לאפס ומדורדר ושבוי בידי אירגוני המורים האיומים ליה 16.10.12 08:47 194
  ח״כ ניסים זאב: הפרוייקט שמקדם משרד החינוך יביא חורבן על הילדים ליה 06.11.12 16:16 195
  משרד החינוך מקדם תכניות לימוד של ארגוני שמאל המעודדות התבוללות ליה 06.11.12 16:47 196
  חבר מועצת נצרת עלית: ''משרד החינוך עויין את היהדות'' ליה 06.11.12 17:09 197
  משרד החינוך מאמץ תכניות לימודים של ארגוני שמאל קיצוני ליה 06.11.12 17:22 198
  אבא לילד גוי שלומד בבית ספר דתי – ''כך יהיה לו קל יותר להתבולל'' ליה 06.11.12 17:33 199
  על משרד החינוך להפסיק להסתיר את ההיסטוריה מילדינו היהודים ליה 24.11.12 13:43 200
  תוכנית לימודי הערבית של ''קרן יוזמות אברהם'' מפארת טרוריסטים בחסות ה''דו קיום'' ליה 07.12.12 08:30 201
  הגיע הזמן לבטל את המטה המסונף של קרמניצר למשרד החינוך ליה 07.12.12 14:30 202
  השר פירון: בשנה הבאה יפתחו מחדש בתי ספר מקצועיים ליה 22.05.13 09:04 203
  מורים ערבים גם בישיבות התיכוניות ליה 09.07.13 07:18 204
  בנט בסין: ישראל חכמה בגלל אלפי שנות תורה ליה 12.07.13 10:47 205
  החינוך ל''סייבר'' נכנס לבתי הספר כהכנה למלחמה שכבר כאן ליה 04.10.13 12:15 206
  עזיבת הצעירים: להתחיל בחינוך ליה 06.10.13 19:38 207
  הרב אבינר נגד רפורמת פירון: לא נמכור את ילדינו בכסף נוצרי ליה 03.12.13 15:43 208
  הרפורמה בחינוך קובעת ש- 30% מהחומר יהיה לבחירת בתי הספר. פירון פתח את הדלת ל-NIF ליה 09.01.14 11:22 209
  יוני שטבון על רצח החייל במועדון: הגיע הזמן לחנך לאחריות על החברה ליה 23.04.14 08:46 210
  הקונספירציה נגד תלמידי ישראל / ד''ר צבי צמרת ליה 04.09.14 10:00 211
  הנחייה: להוציא התנועה האיסלאמית מהאקדמיה ליה 22.11.15 11:24 212
  קראתי את ספר האזרחות החדש, התגובות לא מוצדקות / קלמן ליבסקינד ליה 01.02.16 09:33 213
  פרופ' אבי דיסקין: פרשת ספר האזרחות. מי שם לזה רגליים? מה היו המניעים? / מידה ליה 25.04.16 12:41 214
  ההורים והתלמידים מיואשים ומתוסכלים בצורה קשה ביותר מהמערכת הקיימת מלכישוע 28.08.16 14:04 215
  מורה בישראל: ''אני נגד ימי החופשה המוגזמים שלנו'' ליה 01.06.17 11:36 216
  כולנו מתעלמים מסכנה חוצת מגזרים: הפסקנו להיות הורים ליה 29.08.18 10:04 217
  הקרן החדשה בהדרכה לפעילים לקראת פתיחת שנת הלימודים – כך תפעלו בנושאי הדתה ליה 30.08.18 17:03 218

     
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שני כ''ז באלול תש''ע    22:42   06.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. משרד החינוך: נעודד הגיוס לצה''ל.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
ברצוני לרכז באשכול זה חומר הנוגע לחינוך בישראל והיבטים שונים שלו.איני מכירה היטב את המבנה של האשכולות כאן.מקווה שאצליח.בברכה לחברי ולגולשי אתר רוטר.נט,כמו גם למקימיו.תודה לכולכם.
**

משרד החינוך: נעודד הגיוס לצה"ל


יו"ר ועדת החינוך: באזור בו אנו חיים אין לנו קיום כמדינה יהודית ריבונית ללא שירות צבאי. שר החינוך: מאמץ לעודד הגיוס לצה"ל.


ועדת החינוך של הכנסת קיימה היום (שני) דיון מיוחד בהשתתפות שר החינוך גדעון סער בנושא עידוד הגיוס לצה"ל במוסדות חינוך.
יו"ר הועדה ח"כ זבולון אורלב שיבח את המתגייסים ואמר כי "בחינוך לערכים יהודיים, ציוניים, דמוקרטיים והומאניים מתקיימת הנתינה לחברה, שגולת הכותרת שלה באה לידי ביטוי בשירות בצה"ל. מצד אחד אנו גאים בכך שמיטב הנוער מתגייס ליחידות הקריבות בצה"ל, אך מאידך עדיין ישנם פערים וחוליות חלשות בתוך המערכת. באזור בו אנו חיים אין לנו קיום כמדינה יהודית ריבונית ללא שירות צבאי".
שר החינוך גדעון סער: "אחד הערכים החשובים לחינוך הוא התרומה לחברה. משרד החינוך פועל בפריסה רחבה כדי לקדם את נושא הגיוס לצה"ל ואנו רואים בו נושא חשוב. המשרד יקיים מפגשים בין מחנכים למפקדים ובין הורים לבין צה"ל על מנת להרחיב את הדיאלוג והקשר שבין המערכות. בנוסף, נקיים מאמץ מרוכז בבתי ספר בהם שיעור הגיוס נמוך ונשקיע בהם מאמצים מיוחדים לעידוד הגיוס לצה"ל".
השר הוסיף כי בימים הקרובים ייצא לפועל הפיילוט לשקיפות נתונים בבתי הספר אשר יתחיל בערים פתח תקווה וחיפה. בתוך כך יוצגו נתונים לימודיים כגון הזכאות לבגרות לצד נתונים חברתיים כגון מניעת נשירה ושיעור הגיוס בקרב בני ובנות הנוער.
ועדת החינוך ציינה בסיפוק את העליה בנתוני הגיוס של מחזורי אוגוסט ונובמבר 2009 המשקפים עליה ברצון לשרת בצה"ל, וכן שיבחה את מוסדות החינוך שהצטיינו באחוזי גיוס גבוהים לצה"ל. במקביל, בקרה הועדה בחריפות את "מכתב השמיניסטים" שקרא לסירוב בשירות הצבאי.
בביקור שערך בסוף השבוע (ו') בתיכון בבאר שבע, התייחס הרמטכ"ל אשכנזי לנושאים הביטחוניים והמוסריים שעל הפרק, ביניהם גם ההשתמטות מצה"ל. הרמטכ"ל סיפר לתלמידים כי הוא מבקר בכל אחד ממחזורי הגיוס הקרביים, והסביר ש"יש מגמה גוברת בחברה הישראלית ובנוער בפרט בערך השירות ואמירה מתחזקת נגד ההשתמטות. מי שמשתמט היום מהצבא ישתמט אחר-כך בחובותיו האחרות. האחריות צריכה להתחלק באופן שווה לכולם".
הרמטכ"ל הזכיר לתלמידים כי הכוח להשפיע על חבריהם נמצא בידיים שלהם: "חשוב מה אתם תגידו לחברים שלכם, אתם יכולים להשפיע וזה נכון לגבי כל הבחירות שאתם עושים".

http://ברשת האינטרנט /News/News.aspx/196623



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שני כ''ז באלול תש''ע    22:48   06.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. הישגי התלמידים הגיעו לשפל שלא יתואר  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
שר החינוך מר גדעון סער
מאד הצטערתי לשמוע אתמול, שבדעתך להוסיף עוד מיליוני שעות לימוד, בעלות של מי יודע כמה מיליוני שקלים, על מנת לחזק את לימוד האנגלית בבתי הספר בישראל, במגזרים החלשים יותר.
ומדוע עלי להצטער על כך ?הרי כמי שחשוב לה מאד החינוך בישראל, עלי לשמוח מאד על נכונותך להוסיף שעות למערכת.
אומר לך כך מר סער. העובדה שאתה הולך להוסיף שעות לימוד, לא תעלה ,ולא תוריד דבר, מבחינת הישגי התלמידים בארץ.
הישגי התלמידים הגיעו לשפל שלא יתואר, בשל כל הסיבות שמניתי בפניך, בתחילתו של אשכול זה.
באשכול, מצויין שהמורים בכל בתי הספר הפכו למבריזנים כרוניים, שלא עושים חשבון לשעות ,עבורן אתה משלם לבתי הספר. זורקים לפח שעות רבות מספור, בלי שום ייסורי מצפון. שעות שבתי הספר קיבלו עבורן ממשרדך מימון מלא ,על מנת שיעבירו בהן שיעורים ולימוד.
בכיתות של ילדי, אני חווה על בסיס יומיומי, ביטול שעות בשל אי הופעת המורים.
האמת שכמעט בכל יום ,מתבטל שיעור או שניים, שהיה אמור להיות מועבר לילדים.אם תכפיל זאת במספר הכיתות בישראל, תגלה שמיליוני מיליונים של שעות יורדות לטימיון בדרך חסרת אחריות זו. הדבר הזה מחמיר מאד אחרי פסח, כיוון שאז כפי שציינתי במאמרי הפתיחה של האשכול,משתלטת אווירה של חופש ,אנרכיה וסיום שנת הלימודים בעצם, ושיעורים מתבטלים ואינם מתקיימים כאן בכמות של גרגרי החול על שפת הים.בעצם אפשר לומר שאחרי פסח לא מתקיימים כלל לימודים בישראל בכל המערכת.
בו זמנית ציינתי בפניך שהכמות של החומר הנדרש ללימוד היא כה זעירה,שניתן לסיים אותה בשלושה חודשים. עליך להוסיף מיד ,חומר רב, ונוסף ,לכמות החומר הנדרש.
ונקודה אחרונה לתשומת ליבך.
מהיכרותי האישית את התיכון בעת שהייתי תלמידה, היינו חוזרים הביתה עם מטלות ושיעורים.
הדבר הזה כמעט בטל מן העולם.
אין שום משימות, או שיעורים מאתגרים. למעט עבודה קטנה,עמוד אחד או שניים פה ושם, שלוקח לילד כחצי שעה מקסימום ביום לבצע,לא מוטלות על התלמידים משימות שיחייבו את המורים לבדוק אותן.אולי אין למורים חשק לבדוק עבודות בית,או שהחומר כל כך מצומצם,שאין צורך לטרוח בבדיקת עבודות בית.אבל מצב כזה מדרדר את התלמידים לבורות העמוקה בה הם שרויים.כמו כן זה מונע מהילדים להתאמן בניסוח, בסיכום, בכתיבה ובחשיבה עצמאית.
שיעורי הבית היחידים שאני רואה שהילדים עושים מדי פעם, אלה עמודים מועטים בהם צריך בסך הכל לסמן ווי או איקס, או לענות בסימון עיגול בשיטה האמריקנית.
לא ראיתי שהוטל עליהם לכתוב חיבור אחד על נושא כלשהו, לא בעברית, ובטח לא באנגלית,דבר שהיה דרישה שגרתית בימי היותי תלמידה.
לסיכום. אל תוסיף אפילו שעת לימוד אחת.
הצב שעוני נוכחות בבתי הספר.
הגדל משמעותית את כמות החומר הנדרש לשנת לימודים, ודרוש מהמורים להטיל על התלמידים משימות מאתגרות כמו סיכומים למיניהם, והגשת עבודות אינטנסיבית הרבה יותר.
אחרת כל תוספת השעות ,במימון האדיר הזה ,היא ברכה לבטלה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שני כ''ז באלול תש''ע    23:01   06.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. טיול שנתי: תלמידים יידו אבנים על שוטרים  
בתגובה להודעה מספר 2
 
  
בגלל טיול שנתי: תלמידים יידו אבנים על שוטרים
שכבת י"ב בבית הספר "אורט גוטמן" בנתניה זועמת על הטיול השנתי הלא מוצלח. קבוצת תלמידים הפגינה נגד ההנהלה - והדבר הסתיים בחסימת כביש ובהשלכת אבנים על שוטרים. שישה עוכבו לחקירה. תלמיד: "השוטרים פוצצו אותנו מכות"

אקטיביזם אלים במיוחד. הפגנה של תלמידים מבית הספר "אורט גוטמן" נגד ההנהלה, יצאה הבוקר (יום ה') משליטה והפכה לעימות בין תלמידים לשוטרים. התלמידים יידו אבנים לעבר השוטרים וחסמו את אחד הכבישים סמוך לבית הספר. במהלך העימות נפצע אחד התלמידים באורח קל ופונה לקבלת טיפול בבית החולים לניאדו בעיר. שישה תלמידים עוכבו לחקירה.

מאחורי זעם התלמידים עומד הטיול השנתי בירושלים ובמדבר יהודה, אליו יצאה בתחילת השבוע שכבת י"ב בבית הספר. לטענת התלמידים, הטיול היה לא מוצלח ולכל אורכו הם סבלו מקור. "שילמנו הרבה כסף עבור הטיול הזה אבל בפועל רק סבלנו", סיפרה אחת התלמידות ל-ynet. "נתנו לנו לישון בקור בתוך אוהלים על הקרקע. המורים עצמם ישנו בצימרים מחוממים על חשבוננו. נתנו לנו לצעוד בגשם במהלך הטיול ובאמצע המסלול אמרו לנו לחזור לאוטובוס. כולנו היינו רטובים ורעדנו מקור".

אם לא די בכך, לתלמידים יש טענות גם על רמת אוכל ירודה שהוגש להם. "הייתה ארוחת בוקר שבה גילינו כי כל המזון מלא בזבובים. לא ניתן היה לאכול את זה. נשארנו כולנו רעבים ולמורים לא היה איכפת", הוסיפה התלמידה. תלמיד אחר סבור כי גם התנהלותה של המנהלת הייתה לא בסדר. "היא הצטרפה לטיול ואחרי שש שעות נעלמה לנו פתאום. היה לנו טיול על הפנים".


תלמידי שכבת י"ב שבו מהטיול ביום שלישי. "עשינו הפגנה ספונטנית ואז בית הספר הזעיק את המשטרה. השוטרים פוצצו אותנו במכות", סיפר אחד התלמידים. דובר מרחב שרון במשטרה, מפקח זיוון פרידן, התייחס להפגנה האלימה ואמר כי "כשהשוטרים הגיעו לבית הספר, השליכו התלמידים לעברם אבנים. השוטרים פינו את התלמידים מהצומת ועיכבו שישה מהם לחקירה".

בית ספר "אורט גוטמן" טרם מסר את התייחסותו לאירועים.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3811134,00.html

תגוביות עם גרעין של האמת המרה:

131.אלימות משטרתית

הגיע הזמן שאנשים יבינו שלמשטרה ולצבא, ורק להם מותר להשתמש בכוח.
ושאסור בשום פנים ואופן להרים יד על חייל או שוטר, לא משנה מה.
אני לא יודע מה היה שם, והייתי שמח אם יהיו צילומים של הילדים או של המשטרה שיראו מה קרה שם.אבל אם (ואני מדגיש- אם) ילדים זרקו אבנים על שוטרים טוב מאוד שפיצצו אותם מכות.זה נכון לכולם- ערבים, חרדים, מנתחלים, שמאלנים (בהפגנות נגד הגדר ובכלל), ובני נוער בני 17-18, או "סתם" עבריינים".הגיע הזמן שיהיה ברור שהמשטרה מעל העם, ויש להם מונופול על אלימות. ואם מישהו מרים יד על המשטרה שלא התפלא שמפוצצים אותו מכות.אני לא אומר את זה רק כשזה חרדים, ולא רק מתנחלים, ולא רק ערבים,אני לא גזען ולא שונא אף עדה ודעה אבל אני שונא אלימות.
וכמובן שמח"ש צריכים לחקור- ואם הייתה התגרות מוקדמת מצד התלמידים- אסור להעניש את השוטרים.אבל אם השוטרים התחילו (וקשה לי להאמין בזה) בהחלט להכניס כמה שוטרים לכלא.


125.אין הערכה הדדית

תלמידים ,תראו לאן הגענו, אין לנו לציבור אמון בכם...יתכן ואתם צודקים,אך התגובה האוטומטית היא נגדכם..נלחמתם על שלכם כלאמר על נוחיות, נלחמים על רשות לשתות , להסתובב בלילות,נלחמים על זכויות .
מתי נשמע אתכם נלחמים על ערכים?נלחמים למען החלשים באמת...
נראה אתכם מתנדבים ולא משתמטים....אולי אז נתייחס ברצינות אליכם ולא נראה בכם מפונקים איגואיסטים, שזה מה שאתם מצליחים להפגין וברעש גדול...
חישבו איך הגעתם ליחס המזלזל בכם...


114.נ.ת.נ.י.ה

נ שמה
ת זמיני
נ יידת
י ש
ה רוגים

ככה נראה היום יום בנתניה.


104.לא נעים

ממש לא נעים..בבית ספר הזה לא מלמדים עיברית ,לשון, חיבור.כל תלמיד נתנייתי שני ,מגיב עם שגיאות כתיב........


90. יכולת הכתיבה של התלמידים המגיבים מעידה על מצב החינוך בארץ.
עצוב לקרוא תגובה עמוסה בשגיאות כתיב לעייפה. מורים- קחו זאת לתשומת לבכם! תלמידים- חיזרו לקרוא ספרים.


76.לפי התגובות שלכם(התלמידים) אני לא מתפלא שככה התנהגתם - "רואים" את הרמה שלכם ע"פ התגובות והשפה הרדודה.בטח רציתם טיול שנתי באילת לעשות חיים ודאווינים אחד על השני, ומשלא קיבלתם התחלתם לעשות מהומות - בטח שהיה ח#א של טיול!!!!, בכיינים.בושה לדעת שזה הדור שגדל היום, בלי טיפת כבוד לשום דבר - מורים, בי"ס, משטרה, מה איכפת לכם - ההורים יגבו אתכם, כמו תמיד !!!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שני כ''ז באלול תש''ע    23:04   06.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. החינוך-תקציבים עצומים וחוסר יעילות ברמת ביזיון!!/פרסלי  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
החינוך בארץ(ובכל העולם המערבי),נגוע במחלת "הביורוקרטיה",תקציבים עצומים וחוסר יעילות ברמת ביזיון!!
הנה שאלה שאף אחד אף פעם לא מסוגל לענות לי עליה:
למה הממשלה אחראית על החינוך?

אפשר להתווכח עד מחר על מה הממשלה יכולה לעשות למען החינוך בארץ(לדעתי כלום).
אבל אני רוצה שמישהו כבר יענה על השאלות הבאות בצורה הגיונית:
לכולם זה נראה הגיוני לשלם כמות עצומה של מיסים למען תקציב החינוך(כ-30 מיליארד שקל), אתם באמת חושבים שאם להורים הייתה אפשרות להקים ארגון הורים בכל בית ספר בארץ הם לא היו מסוגלים ליישם את המיסים שהם משלמים לחינוך בצורה טובה יותר?
למה בכלל לתת לממשלה להתעסק בחינוך? למה לא יותר הגיוני שההורים ייתקצבו בצורה שיותר מתאימה להם?
למורים אין שכר גבוה מספיק? תנו לשוק החופשי לקבוע מה מגיע להם,אם הם טובים מספיק אז יהיו ארגוני הורים שישלמו כסף טוב כדי לתת חינוך מתאים לילדים שלהם.
החומר הלימודי שנקבע לא מתאים לכם(כמו חומר אנטיציוני באזרחות והיסטוריה)? תנו להורים לקבוע מה הילדים שלהם ילמדו ומאיזה ספר.
חרדים רוצים ללמוד תורה מבוקר עד ערב? אין בעיה כל עוד ההורים שלהם משלמים בעצמם.
חושבים שיותר חשוב שהילדים שלכם ילמדו מדעי המחשב ושיעורי אלקטרוניקה בסיסית מאשר שיעורי סוציולוגיה ופסיכולוגיה? תעלו הצעה בארגון ההורים ותממנו משכורת טובה בשביל מורים מתאימים בתחום.

לסיכום,רוב הכסף שאנחנו משלמים בארץ על חינוך מתבזבז בצנרת הביורוקרטית ולא מגיע לילדים שלנו(ובסוף עוד יטענו שכדי לשפר תוצאות צריך להגדיל את התקציב),השכר של המורים גרוע כי אין שוק חופשי שיאפשר למדוד את המורה ולשלם לו בהתאם ליכולת,וחומר הלימוד מיושן\מוטה אידיאולוגית בגלל שזה מה שקורה כאשר הממשל מתערב לנו במשאב הכי חשוב שיש לנו...הידע של הדור הבא.


______
ממשלות צריכות לפחד מאזרחיהן ולא להפך.

"דמוקרטיה היא שני זאבים וכבשה מצביעים על מה לאכול.חירות היא כבשה חמושה המערערת על עצם ההצבעה" בן פרנקלין



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שני כ''ז באלול תש''ע    23:10   06.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. החינוך הממשלתי – יקר ובלתי מספיק  
בתגובה להודעה מספר 4
 
  

2 כתבות מצויינות פורסמו באתר "קו ישר" ועוסקות בדיוק בתהיות שלך פרסלי. מצ"ב הראשונה. תמונת המצב המייאשת, ואיך, אולי אפשר לתקן..

חינוך


מציאות העידן החדש מיתוסים

החינוך הממשלתי – יקר ובלתי מספיק

מבחן התוצאה

מערכת החינוך בישראל ריכוזית ביותר בכל היבט אפשרי: תוכן הלימודים מוכתב ברובו על ידי המדינה, שיטות הלימוד עד כדי פירוט של ספרים וחוברות הלימוד – מונחתת מלמעלה; מבני בתי הספר, גודל הכתות, הרכב מבני העזר מוכתבים על ידי המערכת; רישוי העוסקים בהוראה – נקבע על ידי משרד החינוך שמחליט מי רשאי לעסוק בהוראה; שכר העבודה, החל בשָרַת וכלה במנהל בית הספר – אחיד וקבוע; גיוס מורים לעבודה, פיטורי מורים, הכוונת תלמידים לבתי הספר – הכל מכוון על ידי ה"אח הגדול". וכמובן – מימון המערכת: מימון פרטי אסור.

בשנים האחרונות גדל מגוון ספרי הלימוד והתכנים המאושרים ומספר קטן של בתי ספר מצליח לגייס תורמים. למרות זאת, מערכת החינוך, מגן הילדים ועד לתיכון, היא המערכת האזרחית הריכוזית הגדולה במשק. הצורך במבנה הריכוזי במגזר היהודי מנומקת ב- 4 מטרות מוצהרות עיקריות:
• שוויון. הקצאת משאבים זהים לכל ילד. "נקודת זינוק שווה".
• הקניית ידע. הישגיות (בהשוואה בינלאומית) – עם פערים מינימליים.
• חינוך לערכים יהודיים משותפים (היסטוריה, ציונות, דת).
• חינוך לערכים אוניברסליים משותפים (מוסר, סובלנות, סביבה).

על סמך המטרות המוצהרות, בוגריה האידיאלים של מערכת החינוך הממשלתית היו צריכים להיות צעירים משכילים, בעלי ידע נרחב – החל ממתמטיקה וכלה בהיסטוריה כללית ויהודית, בעלי מושג טוב והכרה של הדת היהודית וערכיה. מוקירי הציונות ואוהבי הארץ המגלים הזדהות אמת עם מדינת ישראל והמפעל הציוני. צעירים שומרי חוק, ערים לסביבתם וסובלניים לזולתם.

כסף לא חסר. ההוצאה הלאומית לחינוך, כאחוז מהתמ"ג, גבוהה בישראל מאשר באירופה ובארצות הברית. מדינת ישראל מוציאה על חינוך כ- 9% מהתמ"ג לעומת כ- 6% במדינות אירופה.

על מידת הצלחת מערכת החינוך הישראלית בהגשמת מטרותיה המוצהרות, כמעט ואין חילוקי דעות: במבחני השוואה בינלאומיים בידע לימודי אנחנו מתקרבים לעולם השלישי. ההזדהות עם ערכים יהודיים בקרב האוכלוסייה החילונית לובשת ממדים של שנאה, ואילו החוגים הדתיים הולכים ומסתגרים. ובאשר לחינוך להזדהות עם המדינה והציונות: קשה למצוא מדינה במערב שחלק כה גדול של אזרחיה מפקפק בערכיה הבסיסים ביותר עד לצידוק עצם קיומה. אין בעולם החופשי מדינה שחלק כה גדול מצעיריה מצהיר בסקרים כי "אינם פוסלים ירידה מהארץ" ואין מדינה בעולם החופשי שחלק כה גדול מאזרחיה אכן קם ועזב. היקפי הירידה מישראל מקבילים, יחסית, לירידה של עשרות מיליוני תושבים מארצות הברית. נראה על פניו שהאמריקאי הממוצע, שמקורו במהגרים ממאה ועשרים מדינות ובני דתות שונות, רובם דור רביעי עד חמישי בארצות הברית, נטול היסטוריה ודת משותפים וללא מערכת חינוך ריכוזית וכפייתית כשלנו, מזדהה לאין ערוך עם הדגל וההמנון האמריקאים. דגל כוכבים המתנופף בחצר הבית, לאורך כל השנה, הוא חזיון לא נדיר בארצות הברית. ובאשר למוסר, סובלנות, אלימות, יחס לרכוש ציבורי ולסביבה – אין צורך לפרט – כולם יודעים את מקומנו.

זו התוצאה של כמעט שישים שנות מערכת חינוך ממשלתית, ריכוזית, שוויונית וכפייתית.

הנמכת הרף כדי "לעבור"
"רף" הוא המוט האופקי, מעליו משתדלים לקפוץ, הספורטאים המתמחים בקפיצה לגובה. במהלך תחרות בקפיצה לגובה מעלים את הרף כדי לקבוע מיהם הספורטאים המצטיינים.
אפשר כמובן להגדיל את מספר ה"מצטיינים" על ידי הנמכת הרף – יותר ספורטאים ידלגו בקלילות מעליו... בעשורים האחרונים שוקדת מערכת החינוך להנמיך את הרף כדי שיותר תלמידים יוכלו "לעבור"...

אין צורך ללמוד בתיכון את כל המקצועות כי יש "הגרלה" ונבחנים לבגרות רק על חלקם (בלשון משרד החינוך – "מיקוד"); צריך להמעיט במתן שיעורי בית כדי לא להכביד על התלמיד; אפשר להכין את רוב שיעורי הבית בכתה... ואפשר כלל לא להכינם כי למורה אין זמן לבדוק ואין הענשה... אסור "להלחיץ" את הילדים... אסור "ללחוץ" עם החומר... אסור "ללחוץ" עם המשמעת... לא צריך להקפיד על שגיאות כתיב וגם אסור להעיר על כתיבה לא נאה... לא מוכרחים ללמוד ערבית... את שאלות המבחן אפשר לתת לתלמיד מראש... צריך "להגמיש" את קושי בחינות הבגרות... לבטל מבחנים פסיכומטריים... ולאלץ אוניברסיטאות לקבל את כ-ו-ל-ם... להאט את קצב התקדמות הכתה למען ה"אינטגרציה"... לארגן הקלות בלימודים ובמבחנים לכל ילד שהוריו משקיעים מספיק כסף כדי להביא אישור שהילד "אינטליגנטי אבל סובל מדיסלקציה"... או אפילו הקלות ללא אישור... בזכות הקשרים... וכמובן, אסור לסלק ילד מהכיתה או מבית הספר אם הוא מאחר כרוני, מפריע שיטתי, אלים, או אפילו אחרי הפגנת ה-"יאללה, גם את... מה יש לך ממני...".

אפשר להנמיך את הרף ולהעניק ל-כ-ו-ל-ם תעודת ספורטאי בקפיצה לגובה. כך גידלנו דור (ויותר) של בורים בעלי תעודות שמשתלבים היטב עם מזכיר הסתדרות המורים (לשעבר), אברהם בן שבת, בעל תעודת התואר השני מאוניברסיטת לטביה... שהגיש עבודות שלא הכין בעצמו...

אפשר להמשיך ולהנמיך את הרף... אבל כשמגיעים לאולימפיאדה וצריך להפגין הישגים אובייקטיבים... מתגלה שאף אחד לא "עובר"...

"לא עובר"...
מחקר בינלאומי שערך הארגון האירופאי (OECD יוני 2003). בכל מדינה נבחנו בין 4,500 ל- 10,000 תלמידי כיתה י' בהבנת הנקרא, מתמטיקה ומדעים.

בסמוך לפרסום המחקר הנ"ל פרסם עיתון הארץ (10.06.03) תוצאות מבחן בינלאומי אחר בהבנת הנקרא (PIRLS 2001) שדירג הישגי כיתות ד' מ-35 מדינות. ישראל דורגה במקום ה-23. אותו מבחן גם בדק את פערי הציונים בהבנת הנקרא בין שכבות מבוססות לחלשות... כאן כבר ישראל מדורגת במקום הראשון (בפערים)...אחרי טורקיה.

למרות שאחת מהצדקות היסוד למערכת חינוך ממשלתית-ריכוזית היא "צמצום פערים" – הפערים בישראל הם מהגבוהים בעולם וזאת, לאחר שנים רבות בהן משרד החינוך משקיע משאבים רבים ב"צמצום פערים", "עזרה לחלשים" ומשאבים אפסיים לחיזוק תלמידים מצטיינים...

תכנית הלימודים
תכנית הלימודים נקבעת על ידי קומץ פקידים ("מפקחים") במשרד החינוך. מרגע שנקבעה היא מחייבת את כל המורים בישראל. למורים או מנהלים כמעט שאין סמכות להוסיף או לגרוע. אי אפשר לטעון כנגד משרד החינוך שלא נעשים ניסיונות חדשים, או ששינויים אינם מיושמים. הבעיה טמונה בעצם המונופול הממשלתי בהכתבת תכניות הלימודים כפי שיוסבר בהמשך.

כאשר המודיעין טעה – פרצה מלחמת יום-כיפור. כאשר משרד החינוך טועה – צומח דור שלם של בורים – מקום רע בין לטביה לאינדונזיה. טעות בחינוך מתגלה תמיד בסוף. המונופול הממשלתי שמכתיב תוכנית ושיטה אחידים, הופך את הכישלון לכלל ארצי.


ריכוז כל סמכויות החינוך בידי משרד ממשלתי גורר השפעה פוליטית על ההחלטות המתקבלות כי כמעט ואין החלטה ממשלתית שאינה מושפעת משיקולים פוליטיים לא-ענייניים. אין החלטות ללא מאבקים פנימיים, או ללא מישהו במערכת שמפיק מכך רווח.

הכישלון אינו נובע רק מבחירה שגויה של שיטת הוראת המתמטיקה או הבנת הנקרא. הבעיה אינה במנהל רע, שר כושל, מפקח תמהוני או מחסור בתקציב. אשמה ה"שיטה". זו גורסת בעלות ממשלתית על מערכת החינוך ומונופול ממשלתי חזק וריכוזי ששולט בכל. המונופול אינו מאפשר התמודדות חופשית בשוק בין מגוון שיטות הוראה ותוכניות לימודים. אילו היה מגוון, תחרות וחופש בחירה למנהלים ולהורים, אז טעות בבחירת שיטת הוראת מתמטיקה בבית ספר מסוים הייתה מתגלה בשלב מוקדם (על ידי השוואת הישגים לבתי ספר אחרים המשתמשים בשיטות שונות), ובמקרה הגרוע הייתה משפיעה על מספר קטן של תלמידים שנחשפו לה. בשיטה הבולשביקית-ריכוזית השלטת, כולם חייבים ליישר קו עם דוקטרינת משרד החינוך. אם זה טעה – דור שלם ניכשל במתמטיקה.

בתי הספר - התשתית
בניני המשרדים בישראל שונו ללא הכר בעשורים האחרונים, אולמות התעשייה הם עולם חדש, ואפילו מוסכי הרכב שינו פניהם. לעומתם, בתי הספר קפאו – הם בבעלות ממשלתית. כמעט שלא קיימת תחרות בין בתי הספר על משיכת תלמידים ולא מאבק על גיוס כוחות הוראה. חדר המורים עדיין מזכיר את המקלחת המשותפת בקיבוץ... וחדרי השירותים מהווים מפגע תברואתי וסביבתי כבר אחרי שעת הלימודים השנייה... למעט מספר בתי ספר חריגים (כגון בית הספר לאומנויות או לטבע בתל אביב) לא חל שינוי מהותי בתשתית הפיזית לעומת שנות החמישים. לחלקם אמנם נוספו מזגנים...

הממסד קובע היכן יקום בית ספר, הפקידים מחליטים על מספר הכיתות ומאיזה אזור יגיעו התלמידים. אין לאף גורם תמריץ לחשוב על שינוי ושיפור. וגם אם יחשוב... מי יממן?

המנהל
למנהל בית הספר יש מרחב תמרון בערך כמו למפקד מחלקה בבסיס הדרכה בצבא הרוסי בתקופה הקומוניסטית. הרכב התלמידים לא נקבע על ידו, תכנית הלימודים נקבעת על ידי הקומיסרים במשרד החינוך. האם הוא יכול לגייס מורים כרצונו? האם עליו לשווק את בית הספר להורים? (כלומר, למשוך "לקוחות" על ידי הצעת שירותים טובים?).

החלפת מורה היא משימה כמעט בלתי אפשרית, שלא לדבר על פיטורים. סילוק תלמיד מבית הספר נדיר והרחקת תלמיד בגלל בעיות משמעת היא נושא לוועדת חקירה ממלכתית. גיוס מימון נוסף מההורים הוא חטא בל יכופר וקבלת תרומות מגורמים מסחריים אסורה.

מדוע שמנהל יתאמץ? גם אם יצליח להפיח רוח חיים והצלחה בבית הספר בכוח אישיותו וכושר מנהיגותו – מה יהיה שכרו? האם יתוגמל על הצלחה? או לחילופין, האם יפוטר בגלל כשלון?

המורים
מוגנים. השכר אחיד והקידום, אם ישנו, כלל אינו תלוי בהצלחה. מורה גרוע מרוויח כמו מורה טוב – הוותק עושה את שלו. לפטר מורה כושל? הס מלהזכיר. מדוע להתאמץ? האם כתוצאה ממאמציו יתדפקו על דלת הכיתה תלמידים נוספים? האם מנהל בית ספר אחר יציע לו משרה מפתה? והמשכורת – פחות מ- 1,000 דולר לחודש. יש גם יתרונות בעבודה – מספר מועט של שעות עבודה (פחות מ-20 שעות שבועיות) וחופשות אין-קץ.

מה הם עושים שם?
בשנת 2003 היו כ- 1,380,000 תלמידים בבתי הספר (לא כולל גני ילדים ואוניברסיטאות), מספר עובדי ההוראה עמד על כ- 126,000 ועוד כ- 38,000 עובדים שאינם עוסקים בהוראה. כלומר, ½2 מורים לכל כיתה!!
לפי חישובנו (בהמשך), גם אם נשלם למורה משכורת כפולה, ויהיו רק 25 תלמידים בכתה, נוכל להסתפק ב- מורה ורבע לכתה. כיום, אם כך, יש לפחות פי-2 מורים מהנדרש. היכן הם? מה הם עושים שם??

ההורים
קיימת תחושה שרוב ההורים אינם שבעי רצון ממערכת החינוך. ההורים מנותקים מהמערכת ואף מנוכרים לה. ברוב המקרים הם לא בחרו את בית הספר וגם אינם רשאים להחליפו. תוכן הלימודים מוכתב מלמעלה. אם במקרה, המנהל כושל או המורה בלתי מוכשרת בעליל, אין להם דרך לגרום להחלפתם.

משבר האמון של ההורים במערכת בא לביטוי בשכבות מבוססות בהוצאה כספית נוספת על שיעורי עזר, מורים פרטיים וחוגים משלימים ואף בלחצים להקמה והרחבה של בתי ספר "ייעודיים" לאמנות, טכנולוגיה, תקשורת וכו'. בשכבות הנמוכות מתבטא חוסר שביעות הרצון, בין היתר, בנהירה למערכת החינוך האלטרנטיבית של ש"ס שפרחה בעיקר בשנות התשעים.
הורים אחרים מגיבים במעורבות גסה, כמעט אלימה, עד כדי כניסה לשיעור, או לחץ על המנהל לפרוטקציה (כך נוהגים הורים בוגרי מערכת החינוך בארץ. הורים שהתחנכו בחו"ל לא נוהגים כך).

הניכור מתבטא גם בחוסר נכונות לתרום לבתי הספר אפילו סכומים בסדר גודל הנמוך מתקציב הסיגריות החודשי של ההורה, תוך ניצול חוסר האונים של המנהל לכפות תשלומים על ההורים לצורך שיפור תשתית בית הספר והענקת שירותים נוספים לתלמידים.

הרוב הדומם של ההורים פשוט מרים ידיים – מופיע פעמיים בשנה לאסיפות הורים ומקווה לטוב.

התלמידים
התלמידים מגיעים למערכת במסגרת חוק חינוך חובה; הם לא נדרשים למאמץ כלשהו כדי להצטרף לבית הספר בו הם משובצים. הם לא מתלבטים יחד עם ההורים לאיזה בית ספר להירשם. הם לא חוששים שמא יידחו על ידי בית הספר, או חלילה ימשיכו לכיתה הבאה "אך לא בבית ספרנו" (בדיחה מימים רחוקים).

התלמיד יודע שבמערכת החינוך הוא ה"מלך". המורה, למרות שנאסר עליו, יכול "להוציא אותו מהכיתה" וגם זה לא נורא. ה"עונש" המרבי – רישום, ללא כל סנקציה, במזכירות בית הספר. בכיתה יושבים כ-40 תלמידים ונוכחים כיצד "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" – מהר מאד מתברר שהמורה "מתחשבת" עד אין קץ בכל תלמיד מופרע וחריג. התלמיד מבין מהר מאד, בחושיו הטבעיים, שבית הספר הוא "נמר של נייר". מערכת כזאת אינה יכולה לעורר כבוד והנטייה הטבעית לתוהו ובוהו מנצחת.

למרות הכל, תלמיד יכול להצליח. עליו להגיע ממשפחה מבוססת בעלת הכרה בחשיבות השכלה ולימודים, ולספוג זאת מגיל רך. למרבית הצער, יש התאמה בין מיצובה הכלכלי של המשפחה לבין מסורת משפחתית שמעריכה השכלה ומעודדת ילדים ללמוד. רובם של ילדים אלה יצליח למרות המערכת ולא בזכותה – ההורים ידחפו, יגלו מעורבות, ישקיעו במורים פרטיים ובחוגי העשרה. דרך אחרת להצליח במערכת הקיימת היא להיות ילד בר-מזל. שיבוץ לכיתה בה מלמדת מורה כריזמטית, בדרך כלל מחנכת תרתי משמע, משכמה ומעלה. דמות חינוכית כזאת יכולה, אם הכיתה לא גדולה מידי, להשפיע על ילדים ולהעניק להם בסיס טוב וחיסון מחוליי המערכת. אפשרות נדירה ומקרית אך בהחלט קיימת.

גם המורה המוכשר ביותר צריך להתמודד "במגרש בוצי" וקשה, בו התלמיד חשוף להשפעות חינוכיות שליליות מהסביבה, מהשכונה, מהמדינה – וכולן משתקפות באופן זמין בתקשורת – "ישר לוריד"... אישי ציבור שמועמדים לדין, תרבות כנסת ישראל, אלימות מילולית ופיזית ברחוב, שביתות עובדים אלימות ואווירת "כולם גונבים"...

מערכת החינוך "החיצונית" 1:הרחוב
"הרחוב" הוא חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך הלא-רשמית. "רחוב" כאן הוא כינוי כולל לאוסף הגורמים שמחוץ לבית ולמערכת החינוך הממוסדת. הרשמים נקלטים על ידי הילד ממקום עבודת הורים, משיחות עם מכרים ובני משפחה, מהתנהגות המבוגרים, תמונות מהתקשורת וכל יתר מרכיבי האווירה השלטת במדינה. לכל אלה חשיבות חינוכית מחלחלת ומכרעת. ההשפעה הסביבתית בישראל שלילית בחלקה הגדול.

לכאורה, צריכים היינו להשמיט פרק זה הואיל ו"הממשלה לא אשמה" בהתנהגות הרחוב והסביבה. אכן, האשמה אינה בממשלה מסוימת, אלא במשטר הסוציאליסטי שטופח בידי כל ממשלות ישראל.

סוציאליזם בנוי על חלוקת כסף לבעלי "זכאות". הפוליטיקאים מחליטים מי "זכאי". מהר מאד מתדרדר סוציאליזם למשטר כמו בישראל: חיי היום-יום סובבים סביב מאבק ה"מגיע לי" – זכאות לכסף שלא תמורת עבודה. כמעט כולנו שטים בסירה זו – החל מהאם החד-הורית, דרך עובדי הנמלים וכלה בתעשיין שמעביר את המפעל לאזור פיתוח...

קשה להסתיר מנער ש"אימא חולה" על סמך הצהרה כוזבת לביטוח לאומי כדי לקבל קצבת נכות... קשה עוד יותר להסביר לנערה כי אסור לספר שאבא גר בבית למרות שאימא בכלל רשומה כאם חד-הורית ויש לה "זכאות"... מהחבר לכיתה הילד שומע שאבא מקבל קצבת אבטלה אבל "על באמת" עובד... שני ההורים משננים לילד בכתה א' שלא יעז לספר למורה היכן הם גרים באמת כדי שלא תיחשף תרמית זיוף הכתובת בעת הרישום לבית הספר... התקשורת משלימה את התמונה מהווי המדינה, החיים הפוליטיים ותרבות נבחרי העם. הקרקע החינוכית בשלה להשתלבות בתרבות השקר וה"מגיע לי"...

מערכת החינוך "החיצונית" 2: הצבא
התחנה האחרונה במערכת החינוך הממוסד בישראל הוא השירות הצבאי. כמחצית מבני הנוער חולפים בתחנה זו לאורך חודשים רבים.

עיקר הערכים החיוביים בצה"ל מוקנים בחודשים הראשונים של השירות הצבאי, בבסיסי ההדרכה: משמעת, סדר, ידע, עמידה בלוחות זמנים ועוד. עם היציאה מבסיס ההדרכה משתלב החייל בצבא האמיתי – וכאן, נראה על פניו שברוב היחידות ההיבט החינוכי שלילי. כאן נוכח החייל שניתן "למרוח זמן", לעשות את המינימום רק כדי לא להיענש במקום לשאוף למקסימום ולזכות בתמורה (שאיננה...). לא ליזום, ו"לשחק אותה ראש קטן". כאן מתחילה תעשיית האישורים והפטורים: הורדת פרופיל רפואי, בקשות קל"ב (שירות קרוב לבית) יצירתיות, הטבת תנאי שירות באמצעות "קשרים", תשלומי משפחה לנזקקים ועוד. המערכת הצבאית נכפית על הצעירים – הם אינם מתנדבים לצבא ובשלב מסוים – לאחר התלהבות ראשונית, חלק ניכר מהחיילים מתחיל "לבעוט" במערכת במגמה "להסתדר". החיילת רואה את קציני הקבע במפקדה "טוחנים מים", את הנהג הצמוד ממתין בחוסר מעש, את חברותיה הבטלות. היא עדה למאבקי הקידום בדרגה ורואה את הבזבוז על כל צעד ושעל. את תרגילי ה"פתע" עליהם יודעים כולם מראש ואת חיילי המילואים שזומנו רק כדי לנצל את מיכסת ימי המילואים של היחידה... ואת כל יתר התסמונות של גוף ציבורי ענק ומסורבל. לא יתכן שאין לכך השלכה חינוכית מרחיקת לכת.

השכלה גבוהה
מטרתה העיקרית של מערכת ההשכלה הגבוהה היא הקניית התמחות מקצועית צרה – רכישת מקצוע כדי להתפרנס ממנו. הסטודנט רוכש מידע מעמיק במקצוע בו בחר. תעודת הגמר והתואר האוניברסיטאי מעידים על כך. מוניטין המוסד מעניק התעודה מסמן למעסיקים כי מחזיק התעודה רכש מיומנות התחלתית מספקת במקצוע אותו למד. את המיומנות האמיתית ירכוש הבוגר תוך כדי עבודה וצבירת ניסיון, המשך רכישת ידע ועדכונו. זה אכן המצב בשוק הפרטי במקצועות כגון עריכת דין, רפואה, הנדסה ועוד. במקרים רבים אחרים, מהווה התואר האקדמי זכאות אוטומטית לקבלת כסף. התופעה רווחת בעיקר בסקטור הציבורי. שוטר שלמד לתואר ראשון כלשהו, מורה בבית ספר, או עובד ברשות ממשלתית אחרת, זכאי להעלאה בשכר, מייד עם הצגת התעודה וללא קשר לתועלת שמפיק המעסיק מהתואר שקיבל העובד שממשיך להיות מועסק בתפקידו הקודם, ללא שינוי... זהו הרקע לצמיחת עשרות מוסדות אקדמיים כגון שלוחת אוניברסיטת דרום מקדוניה בישראל. משלמים, ובהליך מזורז כלשהו מקבלים "תואר".

רכישת השכלה היא רק אחת מהדרכים להשקעה בהון אנושי. כך גם התמחות בספורט או פיתוח כישרון אומנותי. כמו בכל השקעה, גם ברכישת השכלה קיים "סיכון" – סיכויי ההשתכרות בתחום שלמדתם. יש שהשקעה בלימודים אקדמים אינה משתלמת – הביקוש בתחום קטן, השכר נמוך, אם בכלל יש תעסוקה. במשק חופשי, בו עלות הלימודים באוניברסיטה ריאלית – סיכוי קטן למציאת עבודה מסמן לאחרים לא להשקיע בלימודים באותו תחום (אלא אם לומדים מתוך התעניינות אישית בתחום, מי שיכול להרשות לעצמו כלכלית). לעיתים, השקעה בלימודים באוניברסיטה עלולה להיות בזבוז של משאבים; סבסוד השכלה גבוהה פועל לעדוד הבזבוז. אין ספק שהשקעה בחינוך תורמת להתפתחות הכלכלית – אבל בהחלט לא כל תחום של לימודים. כאן המקור להעיר שתומס אדיסון שהמציא את נורת החשמל, האחים רייט ממציאי המטוס, וביל גייטס ממייקרוסופט – לא למדו באוניבריסטה או לא השלימו את לימודיהם האקדמאים. כך גם מיליוני אנשי מחשבים ומתכנתים שרכשו את השכלתם בבתי ספר מקצועיים פרטיים שמלמדים רק את מקצועות המחשוב.

השקעה של צעיר בלימודים גבוהים כמוה כהשקעה בעסק פרטי. את הפירות קוצר המשקיע. לצעיר שמשקיע בהקמת מספרה או בית תוכנה, אין זכות לכפות על גב' כהן מחדרה להשתתף בהשקעה בעסק. אך אם אותו צעיר יחליט לפתוח עסק אחר – בתחום הרפואה, עריכת דין, או הנדסה – יוכל, בגיבוי המדינה, לכפות על גב' כהן מחדרה לממן מכיסה הדל את ההשקעה. משפחת כהן תשלם מכיסה, כ- 15% מכל קניה שמתבצעת בסופרמרקט כמס-ערך-מוסף כדי לממן, בין היתר, את לימודיו של סטודנט כלשהו באוניברסיטת תל אביב.

כמה צריכים לעלות לימודים באוניברסיטה?
רוב המקצועות האקדמאים דומה הרכב העלויות לבית הספר התיכון: מורה-גיר-תלמידים-כיתה. שכר המרצה האקדמי גבוה יותר, אך לעומת זאת, הרצאה באוניברסיטה יכולה להינתן גם לפורום של 300 סטודנטים, בהשוואה לכיתה הקטנה בבית הספר. הלימוד האקדמי מבוסס במידה רבה יותר על לימוד עצמי ותרגול בקבוצות קטנות בעזרת איש סגל זוטר ששכרו נמוך יחסית. יתכן שלימודים במקצועות המצריכים מתקני עזר כגון מעבדות (הנדסה, כימיה, רפואה וכדומה) יקרים במקצת. יוקר הלימודים האקדמאים נובע כיום מגורמים שאינם קשורים ואינם הכרחיים להוראה עצמה: מנגנון ביורוקרטי עצום ובזבזני; שטחים ומרחבים ללא סוף (הדשא יפה אך אין לו קשר להוראה עצמה); אולמות נוצצים ומבנים יקרים בניצולת נמוכה; שכר אחיד לסגל ותנאי עבודה נדיבים שאינם פתוחים לתחרות חופשית, שעות עבודה נוחות, שבתונים, חופשות ארוכות, נסיעות לחו"ל, מענקי מחקר וקביעות בעבודה; שכר ללא קשר לביקוש למקצוע ולביקוש מהסטודנטים לשירותיו של המרצה; העדר הפרדה בין עלויות מחקר לבין עלויות הוראה.

המכללות להכשרת מורים - החידה היקרה
במכללות מכשירים מורים וגננות לבתי הספר היסודיים ולחלק מחטיבות הביניים. תקציב המוסדות להכשרת המורים כולל תוכניות קידום הוראה שונות עומד על כ- 1 מיליארד ₪ לשנה (2004). להלן מספר המכללות בישראל וחלוקתן:

מכללות למורים לחינוך הממלכתי הכללי: 15
מכללות למורים לחינוך הממלכתי-דתי: 12
מכללות חרדיות: 23

מספר התלמידים בכל זרם חינוך (2003):

החינוך הממלכתי-כללי: 673,000
החינוך הממלכתי-דתי: 191,000
החינוך החרדי: 144,000

כיצד ייתכן שככל שיש פחות תלמידים בזרם החינוך, יש יותר מכללות להכשרת מורים באותו זרם? אך זו אינה החידה היחידה: בשנת 1990 למדו בבתי המדרש למורים וגננות כ- 4,618 סטודנטים. חלפו 11 שנים, ובשנת 2001 זינק מספר הסטודנטים להוראה יותר מפי ארבעה ל- 20,299. מספר התלמידים גדל באותה תקופה במעט יחסית, ומספר הכיתות עוד פחות. מי לומד שם ולמה? הרי חלק ניכר מהבוגרים כלל לא ממשיך להוראה.

הסבר סביר מספקת נילי מנדלר (גלובס 4.12.03):
"...מכללות ממלכתיות-דתיות... מזכרת נאה מתקופת המפד"ל במשרד החינוך. בכל מכללה הרי יש מנגנון מנהלי, ומרצים ומשכורות. שיטה ידועה לצ'פר את מקורבינו...
במגזר החילוני, רבים מהבוגרים אפילו לא דורכים על מפתן בית הספר, וכשליש מהמורים החדשים נושרים מהמערכת בשנת עבודתם הראשונה. גם כאן פרחו מוסדות מיותרים בחסות אינטרסנטים במשרד החינוך ומחוצה לו. עוד מנגנונים נפוחים, עוד מרצים, עוד תקציבים...
הכול מתגמד מול הסמינרים החרדים: הכשרת המורים הייתה לכר נרחב לפעילות פוליטיקאים ועסקנים חרדיים..."

כמה צריך לעלות "חינוך טוב"?
עיקר מרכיבי תשתית החינוך הם מבנים (בתי ספר וכתות), מורים, ותחזוקה שוטפת. ננסה להעריך עלויות של תשתית חינוך ברמה גבוהה מאד, כזו שאינה קיימת במציאות הישראלית. השאלה המוצגת: מה תהיה עלות התשתית (לתלמיד) בבית ספר ברמת "הילטון 5 כוכבים"? לא נעסוק כאן בתוכן החינוך.

נניח כתות לימוד מרווחות בשטח של 120 מ"ר כל כתה (הרבה מעבר לשטח כתה נוכחי) ועוד כ- 50 מ"ר לכתה חדרי ספח (מעבדות, ספורט, ספריה, מנהלה וכו'. כיום עומד היקף שטחים אלה על כ-25 מ"ר לכתה בלבד). לכל מורה יהיה חדר-משרד פרטי במקום "חדר-המורים" המשותף. נקפיד על בניה ברמה גבוהה, כולל ריצוף שיש... רמה המקובלת בבנייניי משרדים מודרניים. המבנים יצוידו במערכת מיזוג וחימום מרכזית. עובדי ניקיון יסיירו במשך כל שעות הפעילות ולא רק עם תום הלימודים... השירותים יהיו תמיד נקיים ומבריקים...

והמורים... שכיום מועסקים במשרה "מלאה", בממוצע כ-20 שעות הוראה שבועיות (שעות נוספות מוקדשות בבית), יועסקו במערכת העתידית בהיקף הדומה לכל מועסק אחר במשק, כ- 35 שעות שבועיות בכתה (יום עבודה של 7 שעות בכתה ועוד שעתיים בבית או במשרד, בהכנת מערכי שיעור ובדיקת מבחנים...). בנוסף, "יאלצו" המורים להקדיש מספר שבועות בשנה מתוך 14 שבועות החופשה השנתית להשתלמויות מתקדמות, העשרה עצמית ועזרה ממוקדת לתלמידים מתקשים. גם במבנה נורמאלי זה יפחת מספר שעות העבודה השנתיות של מורה מאלה של יתר העובדים במשק.

במערכת החדשה, שאת עלותה ננסה להעריך, ילמדו בכל כתה רחבת ידיים, 25 תלמידים בלבד, במקום התקן הנוכחי העומד על 40 תלמידים לכתה. כדי לגייס מורים מעולים שיעבדו במשרות כמעט מלאות, תוכפל (ויותר) משכורת המורים: במקום כ- 7,000 ₪ ברוטו לחודש, יעמוד שכר המורה החדש על כ- 15,000 ₪ לחודש!!! כלומר, עלות שנתית של כ- 240,000 ₪ הכוללת הפרשות לפנסיה, תנאים נלווים, ביטוח וכו' (בהשוואה לעלות שנתית נוכחית של כ- 120,000 ₪).

עוד נניח, שכדי להעניק תנאי חינוך של "5 כוכבים", צריך ½ עובד שרות על כל מורה (מנהל, מזכירות, אחות, שומר, יועץ וכו') – הרבה מעבר למקובל כיום. עלותם השנתית תעמוד על כ- 120,000 ₪ לעובד.

ועתה, ננסה להעריך את עלותו של בית הספר... בל נשכח... "5 כוכבים"...(לפי שער דולר של 5 ₪):

כל כתה אידיאלית זקוקה למורה אחד (בהנחה של 7 שעות לימוד ביום), ¼ מורה מחליף ו- ½ עובד שירות. דהיינו, עלות של כ- 360,000 ₪ לכתה לשנה, או:
30,000 ₪ לחודש לכיתה.
כדי להעריך את עלות מבני בית הספר העתידי, נבדוק את עלות השכירות של בניין משרדים מפואר בתל אביב, לאו דווקא במחירי מיתון: כ- 13 $ למ"ר לחודש. לצורך החישוב נסתפק בשכר דירה ממוצע של כ- 10 $ למ"ר, שהרי לא בכל הארץ המחירים כמו בתל אביב... נכפיל בשכר הדירה את שטח הכתה (כולל חדרי הספח), כ- 170 מ"ר, ונקבל את עלות השכירות החודשית של כיתת לימוד חלומית
כ- 8,500 ₪ לחודש לכיתה.
כדי להעריך את עלות התחזוקה החודשית של כתה, הכוללת ניקיון, חשמל, מיזוג, חימום, שמירה וכו' נשווה את העלויות בקניון מתוחזק ונשמר היטב, כגון דיזנגוף-סנטר בתל אביב. המחיר שמשלמות החנויות עומד על כ- 3.5$ למ"ר לחודש, לכ- 14 שעות פעילות ליום, 7 ימים בשבוע, וכמעט 350 ימים בשנה. היקף פעילות גדול פי כמה מאשר בית ספר. אם כך, הערכה נדיבה לעלות תחזוקה של כיתת בית ספר מפואר תתבסס על מכפלת שטח הכיתה ברוטו ב- 3.5$ (ננכה 25% עבור חופשות בהן בית הספר אינו פעיל):
כ- 2,230 ₪ לחודש לכיתה.
הבה נגזים, ונניח שבנוסף לעלות התחזוקה השוטפת החודשית הגבוהה, משפצים כל קיץ כיתות וחדרי ספח, מחדשים מלאי וציוד בעלות של כ- 100 $ למ"ר. כך תתווסף עלות חודשית לכיתה של כ-
7,000 ₪ לחודש לכיתה.
בסיכום נקבל את העלות החודשית לכיתה מפוארת:...... כ- 47,730 ₪ לחודש.

אם נחלק עלות זו ב-25 תלמידים נקבל עלות חודשית של כ-1,909 ₪ לתלמיד.

כמעט שכחנו – מעבר לשעות הלימודים, יעניק בית הספר החלומי פעילות העשרה ענפה. כיום משלמים הורים כ- 600 ₪ לשנה עבור פעילויות נוספות בבית הספר. הבה נשתולל, נטיל את העלות על בית הספר. נגדיל את התקציב פי-3 באופן שיכסה פעילות נרחבת הכוללת שיעורי עזר, חוגים, טיולים, מסיבות וכדומה. דהיינו, 1,800 ₪ לשנה לתלמיד. הוצאה זו תעמיד את העלות החודשית הכוללת לתלמיד על כ- 2,059 ₪. ראוי לחזור ולהדגיש שהסכום מבוסס על מערכת רווחית – בעלי הנדל"ן מרוויחים שכר דירה, קבלני התחזוקה מרוויחים והמורים נהנים סוף סוף בדרך לבנק...

זו עלותו של תלמיד בבית ספר פרטי חדש שנבנה מהמסד עד לטפחות. במערכת הנוכחית קיימים המבנים ואין צורך לשלם שכירות. לכן עלות חודשית לתלמיד בסטנדרד גבוה תעמוד על כ- 1,700 ₪ לחודש (או כ- 20,000 ₪ לשנה). אין כאן יומרה להציג "תכנית עסקית" – המספרים נועדו להמחיש סדרי גודל בלבד.

מפתיע, אך סכום זה קרוב להוצאות הנוכחיות לתלמיד ואף נמוך מהסכום שמשלמים לגן ילדים פרטי (2004). אך מה אנו מקבלים עבורו כיום? תשתית ירודה, מורים מקופחים ונוער עם רמת ידע של העולם השלישי.

האם אלה כל ההוצאות? ומה עם הוצאות העתק של משרד החינוך עצמו? – מפקחים, לשכות, רכב צמוד, משרדים מחוזיים, כותבי תכניות לימוד, עובדי מחלקות החינוך בעיריות ועוד. הייתכן שרובם מיותרים? – על כך בהמשך.


http://www.kav.org.il/100994/871





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שני כ''ז באלול תש''ע    23:12   06.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. מנהלים ומורים בנתניה:אנחנו מפחדים להגיע לעבודה  
בתגובה להודעה מספר 5
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.09.10 בשעה 23:29 בברכה, ליה
 
מנהלים ומורים בנתניה: התירו את דמנו, אנחנו מפחדים להגיע לעבודה


http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/973/452.html?hp=54&l oc=2&tmp=3035

תגוביות:

-מנפלאות החינוך החילוני (חולני) .

-לא צריך בתי ספר!צריך לסגור אותם ולהקים בתי כלא לנוער!!!

-שרי חינוך הזויים החליטו לדאוג לחריגים ולאלימים בשם הנאורות והדמוקרטיה.בכל כיתה מחזיקים שלושים נורמליים פלוס שלושה חריגים שעושים צחוק מהתלמידים המורים והמנהלים, ובשם זכויות התלמיד אי אפשר לגעת בהם וכל האחרים בני ערובה.קשה להאמין שלכל מעשה אלימות יש הסבר שמסביר מדוע האחראי עליו לא אשם.כל החברה קורסת בגלל הגישה הזאת.

-רק דרך חוק ומשפט ניתן יהיה לעצור את האלימות!במדינה מתוקנת, מעשה כזה בל יעשה. תגובתך חייבת להיות מיידית על מנת שהאם תבין שזהו מקרה פלילי. יש לפנות בתלונה למשטרה.


-עד מתי? ומדוע מיעוט דל של תגובות...איך, נושא כזה שהוא בדמנו , לא מקבל מבול של תגובות, וזעקות.הרי נתניה אינה שונה מכלל ערי ישראל - חיפה, אשקלון, שןהם ןטבעון בכל בתי הספר האלימות משתלטת.הורים ומחנכים ביחד, צריכים לזעוק מול משרד החינוך והממשלה - איפה החקיקה שמונעת אלימות? לא יתכן, שהמערכת המיושנת ודלת תקציב הזו, תצטרך להתמודד עם המיעוט המופרע שמפריע לכלל הכיתה. הורים לילדים עם בעיות/ אלימים צריכים להיות אחראים ישירות למעשי ילדיהם, אם הם בוחרים להתעקש ולהשאיר אותם במערכת הרגילה.אין אפשרות לשלב תלמיד אלים בכיתה!
אין סיבה שבעולם שילד יחוש לא מוגן בבית הספר בגלל קומץ עם בעיות התנהגותיות שלא ניתנות לשליטה!מי שמעוניין לשלוח את ילדו האלים צריך לדאוג שיהיה מטופל כהלכה, להשתתף במימון סייעת צמודה או להגיע בעצמם ולשבת עם הילד בכיתה כדי לפקח על ההתנהגות שלו.

-מדחי אל דחי. זה נכון שלא כל המורים מושלמים אבל השלמת מערכת החינוך עם נוכחות תלמידים מופרעים בכיתה רגילה היא אסון.מתי תתחילו לחשוב על הרוב השקט של התלמידים ותרחיקו מהלימודים את אותם מופרעים ?במקום להתעסק בלימודים מוצאים עצמם המורים רבים עם תלמידים והוריהם. מדינת ישראל קחי את עצמך ותתחילי לעשות את שכל בר דעת יודע ומבין שצריך לעשות.להפריד בין תלמידים מתפרעים לתלמידים הרגילים תוך הרחקת המופרעים מהלימודים. מי אמר שכולם צריכים ללמוד ?

-כמו בתחומים אחרים גם כאן מערכת המשפט הכושלת אשמה במצב.לשחרר לאלתר את האם שתקפה עובדת ציבור בצורה ברוטלית ?!! המשטרה והפרקליטות היו צריכות לערער על ההחלטה המטומטמת הזאת.המנהלת, בסיוע ארגוני המורים חייבית להגיש תביעה אזרחית נגד האם הפושעת.

-אפס סובלנות לאלימות!

-ישראל נשלטת ע''י הערסים וסופה קרוב.

-כל הכבוד פיירברג, תמשיכי ככה, ללקק לנוער הקלוקל שאת מטפחת.כשרואים את אוזלת ידך, אי אפשר להתפלא שמנהלי בתי הספר כמו גם היושבים על הטוסיק ומחממי הכיסאות במשרד החינוך במחוז שרון... עושים כמוך, כולם שותקים, מעבירים את היום ורצים מהר הביתה. הנפגעים הגדולים ביותר הם המורים שכבר אין בהם טיפת כוח וחשק ללמד את הילדים, זאת משום שהם עסוקים כל רגע בבעיות המשמעת של התלמידים ,ובנסיונות כושלים להשליט סדר בכיתות הלימוד המכילות את להקות הבבונים עם הילקוטים על הגב.
העיקר שהמנהלת של גוטמן תבוא אלייך ותספר לך בסוף השנה כמה גבוה אחוז הניגשים לבחינות בגרות, אע''פ שרוב הניגשים לאותן בחינות בקושי יודעים את האל''ף בי''ת או להתנהג כמו בני תרבות.

-זה לא הכל.יש עוד המון מקרים שלא מגיעים לכותרות.

-מורה מתוסכלת:אין שום תוצאות לפרויקט היומרני בשם "עיר ללא אלימות".
נתניה קיבלה כספים רבים ומינויים שונים לדבר הזה שנקרא "עיר ללא אלימות" , אין שום תוצאות, ההיפך.

- 4 או 5 כלומניקים שטופי אלימות תסכול ורגשי נחיתות (לאו דווקא בסדר הזה)מטילים מורא על המוסד החינוכי כולו,שאינו זוכה לגיבוי מצד קובעי המדיניות.





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שני כ''ז באלול תש''ע    23:37   06.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. שולמית אלוני:''נתניהו הוא תלמיד מצטיין של גבלס''  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  
שולמית אלוני היתה מופקדת על תיק החינוך.

הבעיה באלימות זה חוסר חינוך לערכים בחינוך החילוני העלוב !
החינוך של אנשים כמו שולמית אלוני,
שדוגלים בליברליות והומניות , מטעמים אגואיסטים בלבד,של קידום האני העצמי, על חשבון אחרים ,הכל בשם חופש הפרט
,וזכויות התלמיד.
לכן המדינה הזאת מלאה ילדים ששותים וודקה
מול המורה שלהם בבית הספר
,מסניפים דבק, ושואפים גז מזגנים,
ומשתכרים עד אובדן הכרה,
ודוקרים אחד את השני למוות על כל שטות קטנה.
ילד בן 15 שדוקר, מן הסתם לא היה ביהודה ושומרון,
ולא ראה אינטיפאדה, ולכן אין לזה שום קשר לכיבוש .
החברה אלימה. כן ,יש לזה קשר לטרור,
וללחצים הרבים שיש במדינה,
אבל זה הרבה יותר קשור לחינוך העלוב ,
שדוחף לנו את לימודי הנכבה למערכת החינוך,
ולמורים בלי סמכות .מערכת שאינה מעניקה "כלים" .
ומערכת משפט רופסת, שלא מענישה כראוי.
ודרך אגב אותו צבא של "המצביא " ברק ,
(כפי שמכנה אותו אלוני בזלזול,)
מנע הרבה פיגועים ,בלב ליבה של שייח' מונייס היפה,
של גב' אלוני .
ובנוגע לחינוך,
אני לא שמעתי על פרשיות סמים ואונס,
של ילדי הציונות הדתית וטוב שכך.
אני לא רוצה לפתוח פה לשטן.
ודרך אגב ,אני חילוני גמור.
הבעיה של אלוני היא,שהיא עוד אישה מרה ,
שסובלת משנאה עצמית ושחיה בבועה.

ציטטות
דצמבר 1984. שולמית אלוני:
"החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שינקה הזוועה הנאצית הפשיסטית" ('דבר').

מאי 1996. שולמית אלוני:
"עורכי דר-שטרימר (ביטאון התעמולה של המפלגה הנאצית) היו נהנים לקרוא את הכותרות הללו של תעמולת הליכוד" ('הארץ').

יוני 1999. שולמית אלוני:
"נתניהו הזכיר לי את מוסוליני ,והוא תלמיד מצטיין של גבלס (שר התעמולה הנאצי)" (ראיון למוסף 'הארץ').

דצמבר 2002. שולמית אלוני, ראיון למעריב:
"אלי ישי פועל לפי חוקי נירנברג וסרט ההסברה של ש"ס הזכיר לי סרט תעמולה נאצי",


כך אמרה שולה אלוני ליהודיה מחברון:"יש לך שלשול בפה"
התעניינת אם "מותר להתייחס בחוסר כבוד לאחותנו הטועה".
ראשית לא מדובר ב"אחותנו הטועה" , היא הוציאה עצמה מכלל אחותנו , בפרט כאשר פנתה לבית המשפט, שיחייב את משרד הפנים למחוק את הגדרתה כיהודיה.
היא לא טועה. שמעת על המונח "מזיד" ו"להכעיס"?
אני מבין את הביטוי "פיה נופח" והוא מתאים לה .
היא מעולם לא ביטאה עצמה בצורה מעודנת.
ראה הראיון הבא, של קבוצת דיון טלויזיה בערב, 1 מאי 2001 בהנחיית אחימאיר .
נציגת יהודי חברון אומרת לשולמית אלוני, שהרובים שנתנה לאש"ף, יורים בנו ,ורוצחים אותנו, ושבגללה ,יש טרור בכל ערי ישראל.
אלוני, לא ניסתה להתנצל, על כך שהיא שותפה לרצח יהודים ( אחים שלה ?).
להיפך, היא פנתה למנחה בדרישה שיסתום את הפה ליהודיה שרואה בשלילה את נתינת הרובים שמשמשים לרצח היהודים, ומיד היא ,שולה, פנתה ליהודיה ואמרה לה: "יש לך שלשול בפה ! "

אז אם אלוני אומרת ליהודיה שמתנגדת לרצח יהודים 'יש לך שלשול בפה' מתאים ומכובד לומר לה עצמה שפיה נופח.


http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/197371




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    08:07   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. הסטארט-אפ הסודי שרוצה לשנות את החינוך בעולם  
בתגובה להודעה מספר 7
 
  
הסטארט-אפ הסודי שרוצה לשנות את החינוך בעולם

במבנה אפור בדרום תל אביב פועלת חברת הסטארט-אפ עת הדעת, שמפתחת מערכת האמורה לשנות את שיטת הלימוד בכיתות. שמואל מיתר משקיע במערכת עשרות מיליוני דולרים - ומתכוון להעניק אותה בחינם לבתי הספר בישראל.

סביר להניח כי גם מורה עם עיניים בגב לא היה חושד כי במבנה שברחוב הפלך 7 בדרום תל אביב, בין מוסכים, מזללות מעושנות ובתי מלאכה, עמלים מאות אנשים על שינוי שיטת החינוך בעולם. ואולם כשנכנסים למבנה הגדול, שאין עליו כל שלט או סימן מזהה, מגלים 300 עובדים נמרצים הגוהרים מעל מחשביהם בחלל פתוח גדול. ברוכים הבאים לחברת הסטארט-אפ עת הדעת - ובאנגלית Time To Know - שמטרתה היא לשנות באופן יסודי את מערכת החינוך בעולם, ואם אפשר גם לעשות מזה כסף.

החברה, שמקפידה לשמור את פעילותה בחשאי, מפתחת מערכת ללימוד בכיתות. בכיתות שבהן מותקנת המערכת יושבים כל התלמידים ליד מחשבים ניידים, המחוברים למחשב של המורה. לימוד החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות המערכת, אך גם למורה חלק חשוב בשיעור: הוא מדבר עם התלמידים, מנהל אתם דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית.

המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו. בעתיד, מקווים בחברה, גם שיעורי הבית יבוצעו באמצעות המערכת. המערכת הטכנולוגית של עת הדעת פועלת כיום באופן ניסיוני בכמה בתי ספר יסודיים בישראל ובארה"ב, ובקרוב יתחילו בתי ספר נוספים להשתמש במערכת.מלבד פעילותה המדויקת, החברה מסתירה סוד גדול נוסף: זהותם של המשקיעים שעומדים מאחוריה. עת הדעת נוסדה לפני חמש שנים, אך עדיין אין לה הכנסות. עם זאת, החברה ממשיכה לפעול ולהעסיק את מאות עובדיה ללא עזרתן של קרנות הון סיכון. למרות ניסיונות ההסתרה של החברה הצליח TheMarker לחשוף את זהותו של המשקיע הסודי: שמואל מיתר, יד ימינו של המיליארדר מוריס קאהן ואחיו של צבי מיתר. השלושה הקימו יחדיו את קבוצת עורק, שבבעלותה היו חברות כמו אמדוקס, ערוצי זהב, קווי זהב ודפי זהב. בעשור האחרון מכרו שלושת השותפים את רוב העסקים שהיו בבעלותם תמורת סכום כולל של כ-2 מיליארד דולר במזומן. לפי הערכות, לשמואל מיתר הון של מאות מיליוני דולרים (עוד על עסקיו של מיתר - ראו מסגרת).

מיתר שומר בקנאות על פרטיותו, אך פועל למען מטרות חברתיות שונות. הוא החלים מסרטן הערמונית, ולכן תורם לא מעט כסף לטיפול במחלה. הוא מאמין גדול במזון אורגני, ולכן הקים סביב ביתו שבמושב בני ציון משק אורגני שמתוצרתו נהנים גם חבריו.

כעת מנסה מיתר לעורר שינוי גם בתחום החינוך. מאחורי הההשקעה בעת הדעת אין רק חשיבה עסקית: הוא מתכוון לממן את החברה עד שהמערכת שהיא מפתחת תושלם, ואז להציע אותה בחינם למערכת החינוך בישראל. העלות עד עתה היא עשרות מיליונים רבים של דולרים, כשהפיתוח של המערכת עוד רחוק מלהיות מושלם: המטרה היא להציע תוכנית לימודים מושלמת בעברית, אנגלית וערבית לכיתות א'-י"ב, אך עד עתה פותחו רק תוכניות לימודים לכיתות ד'-ו' במתימטיקה, אנגלית, עברית ומדעים.

1.5 מיליארד לקוחות פוטנציאליים

בראש עת הדעת עומד המנכ"ל ד"ר יוסי בן-דב, איש היי-טק ותיק. מה לאיש מחשבים ולפדגוגיה? "לפני כשנה נולדו לי נכדות תאומות. חשבתי שזה בדיוק הזמן להתחיל בתהליך פרישה", מספר בן-דב. "חזרתי לנהל קורס בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, ואז יצא לי להיפגש עם בעל החזון של עת הדעת - וזה ממש הדליק אותי. הוא דיבר על חזון אמיתי, על מהפכה, ובתחום שאליו ההיי-טק כמעט לא פונה. מדובר בשינוי האופן שבו ילדים לומדים בבית הספר באמצעות הטכנולוגיה".

עוד דמות דומיננטית בעת הדעת היא דובי וייס, הפדגוג הראשי של החברה. כמו אנשי היי-טק רבים, גם וייס הוא בוגר חמ"ן תלפיות ששירת ביחידת ההאזנות 8200. "מאז ומתמיד דבק בי חיידק ההוראה", הוא מספר. "לאחר השירות הצבאי נסעתי לארה"ב ועשיתי תואר שני בפיתוח סביבות למידה משולבות מולטימדיה. כשחזרתי לישראל עבדתי כמורה למתימטיקה ולספרות בגימנסיה רחביה שבירושלים במשך 12 שנה.

"בהמשך השלמתי דוקטורט בחינוך מתימטי במכון מנדל למנהיגות חינוכית, ולאחר מכן פיתחתי תוכנית ללימוד מתימטיקה ואפילו גייסתי בעבורה כסף מעיריות. באחת הפעמים נפגשתי עם אותו בעל חזון שמממן את החברה (שמואל מיתר - ג"ג). הוא תמך בתוכנית שפיתחתי, אבל ביקש ממני לחשוב בגדול. הוא טען שכל העולם החינוכי מקולקל והיה לו רעיון ראשוני איך לעשות את זה - בעזרת הטכנולוגיה. הוא שלח את בן-דב ואותי לחפש פתרון הוליסטי שמשנה את הלמידה, כדי שנתרגם אותו לטכנולוגיה. ביקרנו בעשרות בתי ספר ונחשפנו לפרויקטים שונים בעולם, אבל לא מצאנו בשום מקום מודל מתאים".

בתחילת דרכה פעלה עת הדעת בפרויקט פילנתרופי. אין זה מקרה כי רק חברות היי-טק מעטות מפתחות טכנולוגיה לתחום החינוך. רוב מערכות החינוך הן ציבוריות, ולכן מאמצות באטיות טכנולוגיות חדשות. השמרנות של מערכות אלה והחשש של מורים רבים ממחשבים תורמים גם הם לשילובן האטי של טכנולוגיות בבתי ספר. לאור זאת, יש סיכוי לא רע כי השקעה בחברת היי-טק העוסקת בחינוך תרד לטמיון - וגם אם תיצור רווחים, יהיה זה רק לאחר זמן רב.

למרות הכוונות לתרום לחברה בלי לבקש דבר בתמורה, בחלוף הזמן גילו בעת הדעת כי אפילו בעבור משקיע עם כיסים עמוקים מדובר בפרויקט עצום - והחברה היתה חייבת למצוא מקורות הכנסה. "המטרה המקורית שלנו היתה לפתח 48 שנות תוכן לימודי ממוחשב - ארבעה מקצועות בכל אחת מכיתות א'-י"ב", מספר בן-דב. "הערכנו שכל שנת תוכן תעלה חצי מיליון דולר, כך שנזדקק ל-25 מיליון דולר בסך הכל. הערכנו שנצטרך השקעה נוספת של 20-25 מיליון דולר בפיתוח התוכנה. המשקיע שלנו אמר שזו המתנה שלו לחינוך בישראל: 50 מיליון דולר ליצירת המהפכה.

"כיום, חמש שנים אחרי שעת הדעת נוסדה, הושקעו בה עשרות מיליוני דולרים, אבל יש לנו רק תשע שנות תוכן. המשקיע אמר לנו שאם זה המצב, אז עסק כולו צריך לעלות כ-300 מיליון דולר - ובשביל זה צריך להביא עוד כסף".

בחברה החליטו כי בישראל ימשיכו להציע את המערכת בחינם, אך במקביל ישווקו אותה בחו"ל בתשלום. כיום היא כבר נמצאת בניסוי בשמונה כיתות ד' בשני בתי ספר בטקסס. אחד מבתי הספר קיבל את המערכת בחינם והשני בתשלום. במיזם שותפה חברת התקשורת האמריקאית AT&T.

מה אמורה להיות העלות של המערכת בחו"ל?

בן-דב: "הערכה שלנו שכל ילד בחו"ל יצטרך לשלם עליה כ-600 דולר בשנה - כולל הכל: חומרה, רשת אלחוטית, הדרכת המורים, התוכנה עצמה והתכנים. מה זה 600 דולר לשנה לתלמיד כדי שזה יקרה? כיום הורים מוציאים סכומים כאלה על מכשיר סלולר לילדים שלהם. חוץ מזה, כחלק מתוכנית התמריצים הקצה נשיא ארה"ב ברק אובמה כ-100 מיליארד דולר לתחום החינוך. חלק גדול מהכסף מוקדש לבניית בתי ספר ושיפור תשתיות. 5 מיליארד דולר מוקצים לרפורמות בתחום החדשנות בכיתה. אז יש כסף.

"הבעיה היא לא כסף, אלא שעד עתה לא היה פתרון. הוציאו לא מעט כסף אבל אף שיטה לא נתנה תוצאות טובות. לא חסרים חומרי לימוד באינטרנט. אבל צריך לתת למורים את החומר מראש ולשחרר אותם מהכנת החומרים. בשביל זה יצרנו את המערכת".

מה התוכנית העסקית שלכם?

"בבתי הספר בארה"ב יש כיום 54 מיליון תלמידים. אנחנו זקוקים ל-1% מתוכם כדי להיות מאוזנים כלכלית, כלומר למכור את המערכת שלנו לחצי מיליון תלמידים. זה לא בשמים, וזה רק בארה"ב. אחד היתרונות של המערכת שפיתחנו הוא שאפשר לתרגם אותה לשפות שונות. אנחנו מאמינים שבתוך שלוש-ארבע שנים נהיה מאוזנים. נתחיל לפעול במדינות דוברות אנגלית ולאחר מכן במדינות נוספות".

אתם זקוקים לסיוע מהמדינה?

"אנחנו לא רוצים שקל ממדינת ישראל. זאת המתנה שלנו למערכת החינוך כאן. אבל אנחנו רוצים שהממשלה ואנשי עסקים יסייעו לרשויות המקומיות לרכוש את המחשבים. שידאגו לתרומות בעניין הזה. ואם שר החינוך גדעון סער יכול לתת כתף בעניין הזה - מה טוב".

בעלי תפקידים או קובעי מדיניות בישראל כבר ראו את המערכת?

"ראו אותה המנכ"ל הפורש של משרד האוצר ירום אריאב, בכירי משרד החינוך, שרת החינוך הקודמת פרופ' יולי תמיר ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר. כולם הביעו הערכה. השלטון אמנם התחלף באחרונה, אבל האנשים המקצועיים נשארו. אנחנו שומעים על קיצוצים במערכת החינוך, אבל מאמינים שהמדינה תבחר לסייע או להשקיע ברכישת מחשבים ורשתות לבתי ספר שיהיו מעוניינים במערכת".

וייס: "אנחנו יכולים להמשיך את הפיתוח, אבל אם רוצים להאיץ את זה אז צריך תמיכה מהמדינה".

למה שלא תגייסו כסף מקרנות הון סיכון?

בן-דב: "מהניסיון שלי עם קרנות, סוג כזה של חברה לא מתאים להן. פיתוח מערכת טכנולוגית לעולם החינוך נמשך זמן רב. מאותה סיבה מעט מאוד קרנות משקיעות בתרופות - הן מודעות לכך שפיתוח תרופה חדשה עולה 600-800 מיליון דולר ונמשך עשר שנים. קרנות הון סיכון עובדות עם לוח זמנים קצר יותר".

מודל חינוכי בן 200

וייס אינו חושב כי זה מוזר שפרויקט חינוכי כה בסיסי מפותח על ידי חברה מסחרית ולא על ידי המדינה. "רק שחקן פרטי יכול לפתח מערכת שכזו", הוא אומר. "אני מאמין שאם יהיו תוצאות טובות אז המדינה תתגייס ותתמוך בפרויקט, אבל המדינה לא בנויה להיכנס לסוג כזה של ניסוי. יש כאן שילוב של חדשנות, תעוזה ונכונות להשקיע. זה לא מאפיין מדינה.

"בכלל, סיפורה של מערכת החינוך בישראל ובעולם הוא סיפור של כלכלה. החינוך הגיב לאורך ההיסטוריה לצרכים כלכליים. כשהגיעה המהפכה התעשייתית לפני 200 שנה נוצר צורך בפועלים ממושמעים. בשלב מאוחר יותר רצו השלטונות להכשיר אזרחים להיות חיילים צייתנים. הרעיון היה פשוט: מורה אחד נותן הוראות לכיתה שלמה של תלמידים. מודל הלמידה הזה נחל הצלחה.

"כיום, לאחר 200 שנה, החברה, הכלכלה, התרבות, הצרכים והיעדים של הילדים השתנו - אבל המודל לא השתנה. גם כיום יש מורה אחד שמלמד כיתה של כ-30 תלמידים. השיטה היא של מתן הוראות, ויש בה שלוש בעיות עיקריות. ראשית, קשה ליצור כך למידה משמעותית אצל כל תלמידי הכיתה, כי הבדלי הרמה ביניהם משמעותיים. שנית, התלמידים שנכנסים לכיתה עוברים במעין מכונת זמן: הם צמודים למכשיר הסלולר שלהם, שולחים SMS - והמורה עומד עם הגיר מול הלוח. התלמידים מחפשים את השלט כדי להעביר ערוץ, ואין ערוץ.

"בנוסף, קשה מאוד להעריך כיום תלמידים. איזה כלים יש למורה? בוחן פעם בשבועיים, במקרה הטוב. כולם היו רוצים לשנות את זה וליצור למידה שבה התלמיד פעיל ולא מקבל הוראות. הבעיה היא שקשה למדינות לעבור ממודל הרצאה פרונטלית למודל אחר - והתוצאה היא שאצל הילדים מתפתח ניכור. הם משננים את החומר, שוכחים אותו מהר - ושונאים את בית הספר. התלמידים לא נדרשים להציג הבנה וחשיבה, וכתוצאה מכך לא לומדים".

אתם מדברים על שינוי החינוך בעולם באמצעות טכנולוגיה, אבל גם כיום משולבת טכנולוגיה במערכת הלימודים.

"לא מעט תוכניות משלבות מחשבים, אך באופן חלקי. מה שקורה בפועל הוא שיש מעבדת מחשבים שנמצאת מחוץ לכיתה והילדים הולכים אליה לשעתיים-שלוש בשבוע. בשיטה שאנחנו מציעים התלמידים מחזיקים במחשב כל הזמן לאורך כל השיעורים. המחשב יודע לזהות את קצב הלימוד של התלמיד, אבל זה טוב רק לסוגים מסוימים של למידה, בעיקר למידה בסיסית.

"מחקרים בארה"ב הראו שלומדות לא עושות עבודה טובה בלימוד קונצפטים, למשל שברים או לוח כפל, או בהסברה איך לזהות רעיון עיקרי בפסקה או ליצור טיעון. בשיטה שלנו, מי שמוביל את הלמידה הוא המורה. אנחנו נותנים למורה כלים, כפי שגם רופאים או ארכיטקטים נעזרים בטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא לא תחליף למורה, אלא כלי שנועד להעצים אותו".

בן-דב: "מורים מפחדים לאבד את השליטה בכיתה - שכל ילד יעשה במחשב מה שהוא רוצה, שהתלמידים ישוטטו באינטרנט. לכן יש צורך במערכת שמצד אחד לא מפחידה את המורים ונוחה לשימוש ומצד שני מאפשרת לשלוט במה עושה כל תלמיד בכיתה. חלק נוסף במערך הוא תכנים דיגיטליים. לא מספיק לקחת ספר לימוד ולעשות לו סריקה, ואז לומר שזהו חומר דיגיטלי. אנחנו רוצים לנצל את המחשב כדי לתת ערך מוסף מירבי לטובת היכולות של הילד. אנחנו גם רוצים שהשימוש במחשב יאפשר עבודה שיתופית בין התלמידים למורה. יתרון נוסף של המערכת שלנו הוא שהמורים יכולים לשנות אותה. כל מורה יכול להוסיף את התכנים האישיים שלו וללמד אותם באמצעות התוכנה שפיתחנו".

איך מורים, בעיקר הוותיקים, מתמודדים עם המערכת שלכם?

"זה היה אחד האתגרים של עת לדעת. אנחנו עובדים כעת בישראל עם מורים בני 35-40. השקענו המון כדי לעזור להם להתמודד, ועבדנו קשה על ממשק המשתמש. נכון, לא הפכנו את המורים לטייסי F16, אבל הצלחנו לפוגג את הפחדים".

על סמך הניסוי, המערכת שלכם משיגה את יעדיה ומשפרת את הלמידה בכיתות?

וייס: "בינתיים נראה שיש שיפור, אבל צריך לזכור שהמערכת עדיין בשלב הניסוי. אנחנו מקבלים פידבק מהמורים ומתקנים את מה שצריך. באחד מבתי הספר שאלנו את המורים מה הם מעדיפים, שנתקן את הבעיות שהתגלו בחומר הלימודי של כיתה ד' או שנעבוד על הכנת המערכת לכיתות ו'. הם אמרו חד-משמעית שנפתח כמה שיותר מהר את המערכת לכיתה ו'. הם התרגלו לשיטה החדשה. הם לא יכולים לחזור לאחור".


----------------

שני אחים, מיליארדר והר של מזומנים

שמואל מיתר משמש במשך שנים יד ימינו של המיליארדר מוריס קאהן. בתחילת שנות ה-80 הוא הקים עם קאהן ועם אחיו, צבי מיתר, את קבוצת עורק. במשך השנים הקימה הקבוצה כמה חברות גדולות, ובהן אמדוקס, דפי זהב, קווי זהב וחברת הכבלים ערוצי זהב.

בעשור האחרון מכרו שלושת השותפים את רוב העסקים שהיו בבעלותם תמורת סכום כולל של כ-2 מיליארד דולר במזומן. לפי הערכות, לשמואל מיתר יש כיום הון של מאות מיליוני דולרים. מסע המימושים התחיל ב-1998, עם הנפקתה של אמדוקס בוול סטריט לפי שווי של 2.75 מיליארד דולר. כשנתיים לאחר ההנפקה מימשה עורק את כל אחזקותיה בחברה, כשהיא גורפת קרוב למיליארד דולר במזומן. את העסק הגדול האחרון שלהם - חברת דפי זהב - מכרו קאהן והאחים מיתר באוקטובר 2004 לקרן מרקסטון תמורת סכום שהוערך ב-500 מיליון שקל. לפני כשנה התראיין צבי מיתר ל-Markerweek. בין השאר סיפר על חלוקת העבודה בינו לבין אחיו וקאהן: "מוריס הוא יזם, ושמואל הוא גאון בניהול", אמר.

מיתר שומר בקנאות על פרטיותו. הוא פעיל בקבוצת ההשקעות אורום של קאהן, המשקיעה בחברות היי-טק - ובהן אטלנטיום, שפועלת בתחום חיטוי המים. בעבר רשמה אורום כמה אקזיטים, בין השאר באטריקה, פונטיק סיסטמס, פאוור דיזיין וכרומטיס.


----------------

"הילדים התאהבו במתמטיקה"

מערכת הלמידה בכיתות של עת הדעת כבר פועלת כיום באופן ניסיוני בשני בתי ספר יסודיים בתל אביב - מודיעים שבדרום העיר וישגב שבצפונה. המערכת, שמתאימה בשלב זה רק לכיתות ד'-ה', נמצאת בניסוי דומה גם בשני בתי ספר בטקסס שבארה"ב.

מנכ"ל עת הדעת, יוסי בן-דב, אומר כי בשנת הלימודים הנוכחית יתחילו להשתמש במערכת שמונה בתי ספר יסודיים נוספים - בית ספר שדות בעמק חפר, בית ספר בגין בנתניה ועוד שישה בתי ספר באשדוד. שני בתי הספר הישראליים שמשתתפים בניסוי קיבלו את כל ציוד המחשבים והתקשורת מהחברה, אך בתי הספר שיחלו להשתמש בה השנה יצטרכו לרכוש ציוד על חשבונם. "ראשי מועצות וערים שמעוניינים במערכת צריכים לפנות אלינו, אבל לדאוג שיש תנאים מתאימים להפעלת התוכנית: לרשת את הכיתות, לדאוג למחשבים ולדאוג לאיש תמיכה טכני במשרה מלאה. אנחנו נדאג לכל השאר", אומר בן-דב.

בכיתות שבהן מותקנת המערכת יושבים כל התלמידים ליד מחשבים ניידים, המחוברים למחשב של המורה. לימוד החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות המערכת, אך גם למורה חלק חשוב בשיעור: הוא מדבר עם התלמידים, מנהל אתם דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. שיער טיפוסי מתחיל בהקרנת סרטון וידאו שמציג סיטואציה. לאחר מכן מתחילים התלמידים לתרגל, כל אחד מהם במחשב שלו ובקצב שלו. בעזרת תוכנת הניהול יכול המורה לעקוב אחר התלמידים, לראות מי מתקדם מהר בחומר ומי מפגר - וכך לדעת למי להקדיש יותר זמן. בשיטה זו התלמידים החלשים גם לא מפריעים להתקדמותם של החזקים יותר.

ואולם המחשב הוא רק אחד האמצעים בשיעור. המורה מדבר עם התלמידים ומנהל אתם דיון. כשמסתיים התרגול מבקש המורה מהתלמידים לשלוח אליו את הפתרון, ואז בוחר שני תרגילים של שני ילדים ודן בהם עם הכיתה. לאחר מכן שבים התלמידים לתרגל, כשהם כבר מצוידים בידע נוסף שרכשו בדיון. שושי פריאל מנהלת את בית ספר היסודי מודיעים - אחד משני בתי הספר הישראליים שבהם מתבצע ניסוי במערכת של עת הדעת. לדבריה, המערכת שיפרה באופן ניכר את לימודי המתימטיקה בבית הספר. "הילדים פשוט התאהבו במתימטיקה", היא אומרת.

במערכת משתמשים תלמידי כיתות ד' ועשרה מורים. מודיעים החל להשתתף בניסוי לפני כארבע שנים. בהתחלה נסעו הילדים פעם בשבוע למשרדי עת הדעת, שם למדו באמצעות המערכת מהבוקר עד 15:00. לאחר שנה התקינה החברה בבית הספר ארבע כיתות שבהן מחשבים, לוח חכם ורשת אלחוטית. בכל כיתה לומדים 14-16 שעות בשבוע בעזרת המערכת, בעוד שבכיתות רגילות נהוג ללמוד רק שעתיים בשבוע באמצעות מחשבים.

"מורה לא יכול להשתלט על כיתה הטרוגנית רגילה", אומרת פריאל. "הוא לא יכול לעזור במקביל לתלמיד חלש, בינוני או מצטיין. אם ילד לא קורא בכיתה ד', ולצערנו יש גם כאלה ילדים, אז הוא מפריע לשיעור ולכולם. במערכת של עת לדעת כל תלמיד מקבל הנחיות באוזניות, כך שאפשר לעבוד גם עם כאלה שלא יודעים לקרוא. תלמידים מצטיינים יכולים לעבוד עם חומר שמתאים להם. השיעור נמשך 90 דקות, אבל הילדים לא יוצאים לשירותים ולא רוצים לצאת להפסקה. כיף להם".

מאז שהותקנה במודיעים המערכת של עת הדעת ביקרו בבית הספר אנשי ציבור רבים. פריאל נזכרת בביקורו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. "הוא דיבר עם אחד הילדים ושאל אותו איך תרמה לו המערכת. התלמיד ענה: ?קודם הייתי תלמיד בינוני, לפעמים חלש בלימודים. היום אני חושב שאני גאון'. פישר אמר שלא צריך שהילד הזה יקבל 100. מבחינתו, מספיק שכך הילד חושב ומדבר".

את התוכנית מלווה מכון סאלד, שמעריך את רמתם של התלמידים בכל שנה. לדברי פריאל, מאז ששולבה המערכת בבית הספר עלה ממוצע הציונים של התלמידים והוא עומד כיום על 70, "אבל אנחנו רוצים להגיע לממוצע 80-90". היא מוסיפה כי המערכת מוכיחה את עצמה בעיקר באנגלית.

ומה אומרים המורים?

"שאלו את אחת המורות בבית הספר מה תעשה אם ייפסק שיתוף הפעולה עם עת הדעת והמערכת תוצא ממודיעים. היא ענתה שזה כמו שיגידו לה לנסוע לירושלים עם עגלה וסוס. אי אפשר לחזור לאחור".

Time To Know: a Paradigm Shift in K-12 Education


http://www.youtube.com/watch?v=G1b2gQ-AbBE&feature=player_embedded

http://it.themarker.com/tmit/article/8645



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    08:08   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. תוכנית לימודים חדשנית הושקה בבית ספר שדות  
בתגובה להודעה מספר 8
 
  
התוכנית החדשה, "עת הדעת", הושקה בטקס חגיגי

תוכנית לימודים חדשנית וייחודית "עת הדעת" הושקה בבית הספר הממלכתי קהילתי "שדות" בבת חפר שבעמק חפר, במעמד ראש המועצה האזורית, רני אידן, מנכ"ל "עת הדעת", יוסי בן דב, מפקחת בית הספר, יפה בן עמי,מנכ"ל המועצה, עפרה ברק, מנהלת אגף החינוך, חינה קורן, מנהל בית הספר, אשר קאסו, הורים ואורחים.

"עת-הדעת" הינו מיזם נדבני, ללא כוונת רווח, אשר מטרתו לקדם את החינוך בבתי הספר היסודיים במדינת ישראל באמצעות המחשב. לצורך כך מפתחת "עת-הדעת" מערכת טכנולוגית חדשנית, מבוססת אינטרנט, המשלבת הוראה ולמידה באמצעות מחשבים בתוך כיתות בתי-הספר היסודיים.

בשלב זה, לומדים בשיטת "עת הדעת" תלמידי שכבת כיתות ד' המונה חמש כיתות ובהן 153 תלמידים כשלרשותם מערכת ובה – 100 מחשבים. כל המעורבים בפרויקט עברו השתלמות מיוחדת ומלווים באופן צמוד על ידי מומחי החינוך והמחשבים של "עת הדעת".

מטרת התוכנית היא יצירת סביבה מתוקשבת שהמורה במרכזה, המספקת פתרון שלם לקידום תהליכי הוראה-למידה- הערכה, בכיתה ומחוצה לה.

במהלך שנת הלימודים תש"ע ילמדו תלמידי כיתות ד' במקצועות הלימוד: חשבון,שפה עברית ואנגלית בעזרת המערכת הנ"ל שתהווה כלי עזר לתהליכי ההוראה-למידה בכיתה.

ראש המועצה, רני אידן, סיפר כי כאשר העלו בפניו את הנושא חשב מיד על בית ספר שדות ועל מנהל בית הספר, שאכן לקח על עצמו אתגר עצום בהטמעת המילה האחרונה שבתחום הלומדות במקצועות הליבה. עוד אמר כי מול החדשנות וההזדמנות, יש לבחון את הפרויקט בזכוכית מגדלת לפני קבלת החלטות באשר להמשך יישומו בכיתות נוספות.

מפקחת משרד החינוך, יפה בן עמי, אמרה כי מדובר בהתהוותו של תהליך בו מוכנסות טכנולוגיות ידע מתקדמות למערכת הלימודים, שמאפשרת סביבה מאתגרת ומענה דיפרנציאלי לתלמידים. כן שיבחה את ההנהגה הבית ספרית על הדרך בה היא מתמודדת עם התוכנית החדשה.

מנכ"ל "עץ הדעת", יוסי בן דב, ציין כי "עץ הדעת" התחילו לעבוד במקביל ב – 5 רשויות אבל המקום היחיד שבו ההפרויקט כבר החל לפעול הוא עמק חפר, זאת בזכות שילוב מיוחד של מועצה אמיצה ורצינית ובית ספר מצוין, שנכנסו למעשה חלוצי בתחום החינוך.

מנהל בית הספר אשר קאסו, שמוביל את התהליך, שיבח את המועצה שנותנת לבית הספר גיבוי מלא, כולל סיוע כספי, ואת ראש המועצה שמגלה מעורבות אישית ועקבית בתוכנית.

http://www.hefer.org.il/htmls/page_2552.aspx?c0=20064&bsp=13105




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    09:12   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. עת הדעת'',מבקשת להוביל את מערכת החינוך הישראלית  
בתגובה להודעה מספר 9
 
  
עת הדעת", חברה שהקים בעל הון ישראלי
המסרב לעת עתה להיחשף, מבקשת להוביל
את מערכת החינוך הישראלית אל המאה
העשרים ואחת. 300 עובדים, אנשי מחשבים
וחינוך, משלבים טכנולוגיה ופדגוגיה ומציעים
מערכי שיעור מתקדמים, מבוססי מחשב,
במתמטיקה, באנגלית ובעברית.

ש י ע ו ר ב ח ד ש נ ו ת

חברת "עת הדעת" שוקדת כבר כחמש שנים, תחת מעטה סודיות, על פיתוח חזון דיגיטלי ־פדגוגישאמור להצעיד את מערכת החינוך הישראלית אל העתיד. את החברה הקים בעל הון ישראלי שהוטרד ממצב החינוך בארץ עד כדי כך שהיה מוכן להשקיע מכספו הפרטי כדי לחולל שינוי משמעותי, אם לא מהפכה של ממש: על פי חזונו ילדים ומורים יגיעו לכיתות עם מחשבים אישיים )שהוא רוכש( וילמדו בעזרת תוכנות דידקטיות )שהחברה שלו מפתחת(בשלושה תחומים: עברית, אנגלית ומתמטיקה.

בעל ההון אינו מעוניין להיחשף בינתיים, אבל החזון שלו אינו דמיוני כפי שאפשר ללמוד מהניסוי המבוקר (פיילוט)של התכנית שהתבצע בשנתיים האחרונות בשני בתי ספר יסודיים בתל אביב: "מודיעים" ו"ישגב".

יום אחד לפני כשנתיים, מספרת בהתלהבות שושי פריאל, מנהלת בית הספר מודיעים בדרום תל אביב, פנה אליה דובי וייס, המנהל הפדגוגי של עת הדעת – בוגר בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ודוקטורנט לחינוך מתמטי – והציע לה להשתתף בניסוי. פריאל חשבה שאין לה מהלהפסיד, אבל לא שיערה עד כמה תרוויח. היא לא דמיינה אפילו את השינוי העצום שתחולל התכנית בתהליך הלמידה וההוראה, בהנעה ללמידה ולהוראה ובשיפור ההישגים, כולל של התלמידים המתקשים ביותר. היא גם לא שיערה שתדחה את יציאתה לפנסיה לאחר 19 שנות ניהול, כדי להמשיך וליישם את כל זה בבית הספר.


לידת הרעיון


עת הדעת הוקמה כדי לתת פתרון שלם ככל האפשר לבעיית הפער בין הפדגוגיה לטכנולוגיה. התורם, משחזר דובי וייס את פגישתם הראשונה, דיבר על רצונו לקדם תפיסה הוליסטית בחינוך שתשלב שימוש בטכנולוגיה ותסייע לתלמידים ולמורים.

"באותה שיחה", מספר וייס, "הבנו שלמרות שיש בתי ספר עם מחשבים כבר הרבה זמן, הם לא יצרו שום שינוי בחינוך. החלטנו לבדוק את הנעשה בתחום בעולם. נסעתי עם מנכ"ל החברה הקודם לבקר בבתי ספר במדינות שונותו לא מצאנו בשום מקום את מה שחיפשנו –מערכת שלמה המשלבת בין הוראה בכיתה למחשבים. הפתרונות היו תמיד חלקיים".

היום מעסיקה עת הדעת 300 איש, מרביתם אנשי מחשבים וחינוך, ויש בתכנית, על פיוייס, את הרכיבים הדרושים כדי להפוך אותה ל"מקפצה אבולוציונית" שנועדה לתקן את"המכונה השבורה", כלומר את בית הספר.הפתרון מצוי, לדבריו, במה שהוא מכנה ארבעת התפ"ים: תשתית, תכנים, תוכנה ותמיכה,ובמרכז ניצבים המורים.

המחשב והמורה

על פי עת הדעת, בראש ובראשונה יש לספק לבתי הספר תשתית הולמת: מחשבים ניידים לכל המורים והתלמידים, לא במעבדת מחשבים אלא בכיתה – סביבת העבודה השגרתית של התלמידים. המחשבים, אומר וייס, אינם מטרה.הם אמצעי יעיל שיש לעשות בו שימוש רק כשיש לו ערך מוסף; ההוראה והלמידה אינן צריכות להיעשות רק באמצעות מחשבים.עם זאת מחשב לכל תלמיד ומורה הוא תנאי בסיסי, כמו שמחברת ועיפרון היו פעם.

למורים המשתתפים בתכנית יש נוסף על המחשב האישי גם מקרן וזוג רמקולים, ובבית הספר חייב להיות תומך טכני שהוא חלק מהצוות ונמצא בו במהלך כל שעות הלימודים.רכיב נוסף – וייתכן שכאן טמונה התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות לימודים דיגיטליות הוליסטיות.

במערכת החינוך לא חסרות תכניות לימודים דיגיטליות,אך הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה. בעת הדעת מפתחים תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי.המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים.

על השאלה אם התכניות האלה לא מחניקות את האישיות ואת היצירתיות של המורים משיב וייס: "כל מורה יכול לאמץ חלקים שונים מהתכנית ולהתאים אותה לסגנון שלו, לרמת התלמידים ולצורכי הכיתה. בתכניות שלנו יש משימות חקר המחייבות חשיבה פעילה ויצירתית, תוך כדי התחשבות בהבדלים בידע,ברמה ובתחומי ההתעניינות של התלמידים".

התוכנה והכיתה

העבודה במחשבים מתבצעת בעזרת תוכנה מיוחדת שפותחה בעת הדעת. מנכ"ל החברה בשמונת החודשים האחרונים, ד"ר יוסי בן דב,הון וחזון"עת הדעת", חברה שהקים בעל הון ישראלי המסרב לעת עתה להיחשף, מבקשת להוביל את מערכת החינוך הישראלית אל המאה העשרים ואחת. 300 עובדים, אנשי מחשבים וחינוך, משלבים טכנולוגיה ופדגוגיה ומציעים מערכי שיעור מתקדמים, מבוססי מחשב,במתמטיקה, באנגלית ובעברית.


ד"ר יוסי בן דב, מנכ"ל החברה, ודובי וייס, המנהל הפדגוגי. המפתח
תשתית, תכנים, תוכנה ותמיכה, שמאחוריו קריירה של הוראה באוניברסיטה וניהול חברות היי־טק, אומר שאין בעולם תוכנה מסוג זה, שהיא מעין "חלונות" לשימוש בכיתה. התוכנה מאפשרת למורה לתכנןולהעביר את השיעור מתוך שליטה מלאה על כל המהלכים בכיתה. המחשב לא נועד להחליף את המורה ולהיות מין "מורה בקופסה", אלא לסייע בהעברת השיעור.

בעזרת התוכנה המורה מתכננת ומנהלת את השיעור; היא יכולה לעקוב אחרי עבודת התלמידים, לראות מה הם עושים ומי מתקשה.היא מקבלת איתות כאשר תלמיד הפסיק לעבוד למשך זמן מסוים; היא יכולה לעצור את העבודה במחשבים כדי שהתלמידים יתבוננו בלוח או יקשיבו לה.

כאשר התלמידים מסיימים את המשימה שקיבלו, הם משגרים את העבודות למחשב של המורה והיא יכולה להקרין את התשובות הרצויות על הלוח.בסיום העבודה מתקיים דיון בכיתה על החומר שנלמד. כלומר, וזה חשוב לאנשי עת הדעת להדגיש, העבודה במחשב אינה מבטלת את הלמידה בקבוצה ואת הקשר בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המורה. וייס מסביר בהתלהבות כי התוכנה וסגנון העבודה מאפשרים למורה לעבור בין מצבי הוראה ולמידה, והיא, בלשונו, "רוקדת בכיתה".

הרעיון הוא שהכיתה הופכת לקהילה לומדת שיש בה שיח משוב והחלפת תוצרים.

פיתוח הנוסחה"

לנוסחה השלמה שלנו", מספר וייס,"הגענו תוך כדי עבודה הדרגתית וזהירה.התחלנו לבנות המחשה של שיעורים לדוגמה במתמטיקה, בעברית ובאנגלית.

לשם כך בנינו חדר סימולטור שבו הצגנו לפני אנשי חינוך את השיעורים שהכנו. כשראינו שהתגובות חיוביות,בנינו ניסוי אמיתי בכיתה מיוחדת והזמנו מורים ותלמידים. רק לאחר שקיבלנו את המשובים של המשתתפים וראינו שהם למדו ונהנו מהתהליך,החלטנו להיכנס ממש למערכת.


במשך תשעה חודשים נוספים פיתחו אנשי החברה תכנים לשנת הלימודים הראשונה עבור תלמידי כיתה ד' בשיתוף אנשי מחשבים,מורים ואנשי חינוך אחרים.

ב־2007 הם בחרו בשני בתי הספר בתל אביב, מודיעים וישגב,שהסכימו להיכנס לניסוי וקיבלו את האישורים הנדרשים ממשרד החינוך.

וייס ובן דב מספרים שאנשי חינוך בכירים מתלהבים מהתכנית, וגם שרת החינוך הקודמת פרופ' יולי תמיר תמכה בה.

השר הנוכחי, גדעון סער, עדיין לא נחשף לתוכנית והם מקווים להגיע אליו בהקדם.בן דב מדגיש שהמיזם בישראל הוא פילנתרופי.

עת הדעת אינה דורשת תשלום עבור התכנים והתוכנה שהיא מציעה, וגם בעתיד אין בכוונתה להפוך את המיזם למסחרי בישראל,אולם בתי הספר שיצטרפו בעתיד לתכנית יצטרכו לממן את הציוד הטכני בעצמם.בשנת הלימודים הקרובה יצטרפו ככל הנראה כתריסר בתי ספר באשדוד, בעמק חפר, בנתניה ואולי גם בחבל מודיעין ובצפון.

הרשויות האלה כבר התחייבו לרכוש את המחשבים הניידים לכל מי שישתתף בתכנית ואת שאר הציוד הטכני הדרוש;

עת הדעת תספק את התוכנות וההדרכה לצוותים.

איך מממנים תוכנית יקרה כל כך?

לדברי בן דב, עת הדעת מקווה לכסות את ההוצאות –עשרות מיליוני דולרים – ואף להרוויח מהפצת התוכנות בחו"ל. הם כבר החלו בכך. בטקסס,ארצות הברית נעשה בהן ניסוי בארבעה בתי ספר. כעת הם מנסים להפיץ את התכנית גם במכללות למורים, ונראה שבשנה הבאה יתחילו להדריך סטודנטים להוראה במכללת לוינסקי.

פרופ' עמי וולנסקי משמש יועץ לחברה והוא אחראי לקשר בין המיזם של עת הדעת לרשויות.

מה קורה בשיעור

בבניין שמשרדי עת הדעת עברו אליו לאחרונה יש תחושת עשייה והתלהבות. בקומה אחת אנשי מחשבים מפתחים תוכנות, בשנייה עובדים על העיצוב ובאחרת אנשי חינוך ואקדמיה יושבים על פיתוח פדגוגי. מכאן הכול נראה מסודר, מדויק, משוכלל כיאה לחברת היי־טק.

אבל בתי הספר הם כידוע הניגוד המוחלט של המראה ההיי־טקי הזה. איך נראית התכנית מהצד של בית הספר?

בבית ספר מודיעים עובדים באוגוסט על ניקוי, צביעה וסידור לקראת פתיחת שנת הלימודים. אין תלמידים אבל יש מנהלת פעילה, נמרצת ומלאת התלהבות מהשיעורים של עת הדעת.ניכר בפריאל שהיא אוהבת את תלמידיה ושהצלחתם גורמת לה אושר רב.

היא מספרת שהניסוי התחיל במשרד של עת הדעת. המורות היו השותפות העיקריות בניסוי, הן אמרו מה הן רוצות שיהיה בכיתה. פריאל מדגישה שנוצר משהו ייחודי – דו ־שיח בין מורות של בית ספר יסודי ובין חברת היי־טק.

המורות ואנשי החברה בנו יחד את התכנית. הלמידה נעשתה בכיתה המיוחדת שנבנתה לשם כך והילדים נסעו לשם.כיום כבר יש בבית הספר שלה שלוש כיתות של עת הדעת, והן מאובזרות בכל הדרוש ללמידה במסגרת התוכנית. המחשבים הניידים של התלמידים נשארים בכיתות בארונות מיוחדים ויש תומך טכני קבוע הדואג לתפעול ולתחזוקה שלהם.

בשנת הלימודים הקרובה ילמדו בתכנית שלוש שכבות גיל – ד', ה', ו'.כשפריאל מגדירה את התכנית "מהפך עולמי" היא מתכוונת גם למורים וגם לתלמידים.

התכנית השפיעה על מעמדן של המורות ועל המוטיבציה שלהן ללמד.הן הבינו שיש כאן משהו מיוחד שיעזור להן ומשום כך היו מוכנות לעבוד קשה. אמנם הן השתכרו בעבור עבודתן הנוספת,אך הדבר המשמעותי,לדברי פריאל, הוא מה שקרה במהלך השיעורים.היא מדגישה שיש הבדל גדול בין שיעורים רגילים לשיעורים של עת הדעת.

השיעורים האלה נמשכים תשעים דקות. במהלכן שורר שקט בכיתה, אף תלמיד אינו רוצה לצאת החוצה, אין אלימות ויש שיתוף פעולה מלא מצד התלמידים.

פריאל מספרת שלא האמינה עד שישבה במשך שיעור שלם מחוץ לכיתה המיוחדת שנבנתה כדי שיהיה אפשר לצפות בנעשה בה מבחוץ וראתה באיזה רוגע והנאה הדברים מתנהלים.

בתקופה שבה מדברים על בזבוז עצום של שעות למידה, במיוחד בגלל הפרעות,בשיעורי עת הדעת, לדבריה יותר מ־80% מהזמן מנוצל ללמידה.

ברור לכן שהמורות מרוצות,מרגישות "שוות" יותר ומוכנות לעבוד קשה על הכנת השיעורים.ההתלהבות של פריאל גוברת כשהיא מדברת על התלמידים. היא מספרת על תלמידים שהצליחו להתקדם בקריאה רק בזכות התכנית, על כאלה שלא יכלו לשבת בכיתה והיום הם יושבים בשקט במהלך השיעור הכפול ואינם רוצים לצאת להפסקה, על תלמידים שהידע הבסיסי היה חסר להם ואחרי שנת עבודה הצליחו להדביק את הפערים וגם על התלמידים החזקים שמקבלים העשרה.

התוצאות התבררו גם מתוך המבחנים שערך מכון סאלד, המלווה את התוכנית,לתלמידי כיתה ה'. ציוניהם השתפרו בצורה מרשימה. והעיקר, הילדים עצמם מרגישים שהם יודעים הרבה יותר.

כמו אנשי עת הדעת, גם המנהלת מדגישה את שיטת החקר שהתכנית עובדת לפיה.היא מספרת על משימה שניתנה לתלמידים:"הכנת מסטיק של העתיד". התלמידים חיפשו מידע, חשבו על תרכובות אפשריות והציעו אפשרויות יצירתיות ומעניינות. אין פלא, היא אומרת, שכולם מתלהבים.

במהלך השנה, מספרת פריאל, הגיעו אורחים רבים לראות את התכנית. מי שביקר בסוף השנה התלהב במיוחד כי ראה את השקט בכיתות הניסוי ואת העבודה שהמשיכה בצורה מסודרת עד היום האחרון ללימודים.

גם ההורים מרוצים ומרגישים שיש יותר רוגע בינם לבין הילדים. אזור בית הספר מתאפיין בקשיים כלכליים ואחרים, וההורים מודעים למתנה הנפלאה שקיבלו, מתנה בעלת משמעות רבה לעתיד ילדיהם.

האם הכול ורוד?

כשהכול נשמע כל כך טוב צצות גם כמה שאלות לא פשוטות. תולדות החינוך מלמדות שבתהליך הניסוי הכול הולך טוב; הבעיות מתחילות אחרי שהנסיין והכסף הולכים. וגם שאלה פחות מהותית אך מסקרנת: מדוע שומר התורם על עילום שמו? רוב התורמים, כידוע,רוצים שרוחב לבם ייראה. על שאלה זו משיבים אנשי עת הדעת והמנהלת תשובות דומות:"הוא צנוע ולא רצה בפרסום" ;"הוא רצה לעשות למען החינוך שנמצא לדעתו במצב של קיפאון" ;"הוא זהיר ואינו רוצה לצאת בפרסום עד שיהיו תוצאות שיעידו על הצלחה".

כשאני מקשה ושואלת את פריאל אם חסר משהו בתכנית, היא אומרת שהצד הלימודי עובד מצוין אבל אולי נושא הערכים חסר. כדי לחזק את ההיבט הזה התחילו לתת לתלמידים בבית הספר מודיעים משימות קבוצתיות בתחום האורייני: לחפש סיפורים עם מסר ערכי חזק.

קושי אחר הוא עלות התכנית.

בעוד שנה, כשהניסוי יסתיים, יצטרך בית הספר להשקיע כסף כדי להמשיך בתוכנית. פריאל כבר מחפשת תורמים שיעזרו לה להמשיך ליישם את התכנית.ולא רק זה: שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בהוראה ובלמידה, חשוב לציין, אינו מהלך מקורי וייחודי לעת הדעת.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) מוביל את התחום הזה בישראל כבר עשרות שנים.

בן דב מציין בזהירות שיש הבדל בין הגישות, אך שני הגופים מתכננים שיתוף פעולה. אם הוא יעלה יפה, ייתכן שפעם עוד יהיה בישראל בית ספר חכם.

התכלית של "עת הדעת":

להעמיד לרשות המורים באופן כולל ושיטתי תכנים דיגיטליים וכלי עבודה אפקטיביים

כשמורה נכנס/ת לכיתה טיפוסית הוא/היא ניצב/ת לפני שלוש בעיות שמקשות עליו/ה מאוד לבצע את העבודה:–

כיצד יכול מורה אחד לתת מענה ל־35 תלמידים שונים ?

– כיצד יכול מורה לעניין תלמידים הוראה מסורתית מזה ?

– כיצד יכול מורה לתת משוב תומך למספר גדול כל כך של תלמידים?


בחמישים השנים האחרונות למדנו מפיאז'ה, מוויגוצקי ומממשיכי דרכם שלמידה אפקטיבית אינה תהליך שבו המורה שופך את הידע למוחו של התלמיד הפסיבי, אלא תהליך שבו התלמיד פעיל, מעורב, יוצר משמעות, משוחח ובונה ידע.

אם כך, מדוע מערכת החינוך אינה מצליחה לעבור באופן משמעותיל -construction־ instruction ?

־משום שהתלמידים במאה העשרים ואחת לומדים על פי מודל בית ספרי שפותח לפני כמאתיים שנה,בתקופת המהפכה התעשייתית,ונועד להכשיר פועלים לעבודה סטנדרטית בבתי החרושת.

החברה,הכלכלה ומטרות החינוך השתנו דרמטית מאז, אך הסביבה הבית ספרית נותרה על כנה.

מנקודת מוצא זו הקמנו את עת הדעת.

העיקרון הפדגוגי:

למידה משמעותית כלומר, למידה פעילה שבה הידע נבנה ומתורגל בהכוונת המורה.

לסביבה הממוחשבת תפקיד מכריע בהפעלת התלמידים, בעידוד הסקרנות והחקרנות וביכולת של המורה להמחיש ולבסס את הידע וההבנה. המחשב הוא כלי אידיאלי לשינון מצד אחד וליצירת הזדמנויות לביצועי הבנה מצד אחר.למידה שיתופית היוצרת שיח לימודי ואינטראקציות.

לסביבה הממוחשבת יכולת לתפקד כמדיום חברתילהעברת מידע, להצגתו הקולקטיבית ולהפיכתו לאובייקט שהקבוצה יכולה לדון בו. התלמידים שולחים באמצעות המערכת האלחוטית את תוצרי עבודתם ללוח והמורה מנהלת על בסיס תוצרים אלה דיון..

לסביבה הממוחשבת יש יכולת להתאים למידה אדפטיבית לכישוריו ונטיותיו של כל תלמיד ולהיענות לשונות בכיתה. היא מאפשרת לכל תלמיד להתקדם בקצב אישי ולקבל משובים מותאמים. המחשב יכול להיענות לבחירת התלמיד ולאפשר לו לממש את נטיות לבו ואת סגנון הלימוד המועדף עליו.

בראייה מערכתית החיבור בין מחשבים לחינוך בארבעים השנים האחרונות היה חיבור חלקי ושטחי, שקרה ברובו מחוץ לתהליך הליבה הכיתתי.

עת הדעת מכניסה בפעם הראשונה את טכנולוגיית המחשב לתוך כיתת הלימוד כך שהמורה מוביל את תהליך הלמידה.

לא מדובר במעבדת מחשבים, שבה תלמידים יושבים שעתיים בשבוע עם אוזניות ועוברים על רצף של לומדות או משחקים. לא מדובר בלוח חכם שמאפשר למורה להציג מידע בצורה אטרקטיבית אך ממשיך להשאיר את התלמידים פסיביים.

מדובר על תכנים אינטראקטיביים וכלים טכנולוגיים השזורים באופן שיטתי והוליסטי ברצף ההוראה, הלמידה וההערכה הכיתתיים, ובה בעת מכסים את תכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך במקצועות היסוד.

למורה תפקיד מרכזי ומכריע בסביבת עת הדעת. המורה יוצר עם סביבה טכנולוגית זו שותפות שבה המחשב מבצע תפקידים כגוןהמחשה, הפעלת התלמיד, אגירת ידע ותקשורת, ואילו המורה מוביל את מהלך ההוראה, מקבל החלטות מבוססות על דוחות הערכה ומתפנה לשבת עם קבוצות קטנות של תלמידים.

זו התכלית של עת הדעת: להעמיד לרשות המורים תכנים דיגיטליים וכלי עבודה אפקטיביים. האם אפשר להעלות על הדעת כיום שמהנדסים, רופאים, בנקאים ואנשי מקצוע רבים וטובים אחרים יעשו את עבודתם בלי כלים טכנולוגיים? אז כיצד ייתכן שלמורה, אחד מבעלי המקצוע החשובים ביותר בחברה האנושית, אין סביבה טכנולוגית הוליסטית ושיטתית המסייעת לו?

סביבה טכנולוגית בניצוחו של המורה תעצים את יכולתה של מערכת החינוך להשיג את מטרות החינוך:תלמיד משיג ופעיל יתפתח לאזרח משכיל ומעורב. תלמיד שחווה שיתופיות יהיה לחבר צוות היודע לשתף פעולה עם עמיתיו לצורך עמידה במטרה משותפת. תלמיד שהצליח לבטא את ייחודיותו ושונותו ולחוות הצלחה לימודית, יהיה לבוגר מאושר ושלם התורם לחברה שבה הוא חי.

ג'ון דיואי אמר שבית הספר אינו הכנה לחיים אלא החיים עצמם. הסביבה הטכנולוגית שאנו מציעים מאפשרת את מימוש החזון הזה.

http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:wUcOEaIv9UYJ:my.mli.org+.il/mli_pdf/grad/EtHadaat.pdf+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99+%D7%9+1%D7%9F+%D7%93%D7%91+%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&a+mp=



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    09:15   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. הון וחזון -חברת ''עת הדעת''שוקדת כבר כחמש שנים  
בתגובה להודעה מספר 10
 
  
הון וחזון
מאת נאוה דקל

חברת "עת הדעת" שוקדת כבר כחמש שנים, תחת מעטה סודיות, על פיתוח חזון דיגיטלי ־פדגוגי שאמור להצעיד את מערכת החינוך הישראלית אל העתיד. את החברה הקים בעל הון ישראלי שהוטרד ממצב החינוך בארץ עד כדי כך שהיה מוכן להשקיע מכספו הפרטי כדי לחולל שינוי משמעותי, אם לא מהפכה של ממש: על פי חזונו ילדים ומורים יגיעו לכיתות עם מחשבים אישיים (שהוא רוכש) וילמדו בעזרת תוכנות דידקטיות (שהחברה שלו מפתחת) בשלושה תחומים: עברית, אנגלית ומתמטיקה. בעל ההון אינו מעוניין להיחשף בינתיים, אבל החזון שלו אינו דמיוני כפי שאפשר ללמוד מהניסוי המבוקר (פיילוט) של התכנית שהתבצע בשנתיים האחרונות בשני בתי ספר יסודיים בתל אביב: "מודיעים" ו"ישגב".

יום אחד לפני כשנתיים, מספרת בהתלהבות שושי פריאל, מנהלת בית הספר מודיעים בדרום תל אביב, פנה אליה דובי וייס, המנהל הפדגוגי של עת הדעת – בוגר בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ודוקטורנט לחינוך מתמטי – והציע לה להשתתף בניסוי. פריאל חשבה שאין לה מה להפסיד, אבל לא שיערה עד כמה תרוויח. היא לא דמיינה אפילו את השינוי העצום שתחולל התכנית בתהליך הלמידה וההוראה, בהנעה ללמידה ולהוראה ובשיפור ההישגים, כולל של התלמידים המתקשים ביותר. היא גם לא שיערה שתדחה את יציאתה לפנסיה לאחר 19 שנות ניהול, כדי להמשיך וליישם את כל זה בבית הספר.

לידת הרעיון

עת הדעת הוקמה כדי לתת פתרון שלם ככל האפשר לבעיית הפער בין הפדגוגיה לטכנולוגיה. התורם, משחזר דובי וייס את פגישתם הראשונה, דיבר על רצונו לקדם תפיסה הוליסטית בחינוך שתשלב שימוש בטכנולוגיה ותסייע לתלמידים ולמורים. "באותה שיחה", מספר וייס, "הבנו שלמרות שיש בתי ספר עם מחשבים כבר הרבה זמן, הם לא יצרו שום שינוי בחינוך. החלטנו לבדוק את הנעשה בתחום בעולם. נסעתי עם מנכ"ל החברה הקודם לבקר בבתי ספר במדינות שונות ולא מצאנו בשום מקום את מה שחיפשנו – מערכת שלמה המשלבת בין הוראה בכיתה למחשבים. הפתרונות היו תמיד חלקיים".

היום מעסיקה עת הדעת 300 איש, מרביתם אנשי מחשבים וחינוך, ויש בתכנית, על פי וייס, את הרכיבים הדרושים כדי להפוך אותה ל"מקפצה אבולוציונית" שנועדה לתקן את "המכונה השבורה", כלומר את בית הספר. הפתרון מצוי, לדבריו, במה שהוא מכנה ארבעת התפ"ים: תשתית, תכנים, תוכנה ותמיכה, ובמרכז ניצבים המורים.

המחשב והמורה

על פי עת הדעת, בראש ובראשונה יש לספק לבתי הספר תשתית הולמת: מחשבים ניידים לכל המורים והתלמידים, לא במעבדת מחשבים אלא בכיתה – סביבת העבודה השגרתית של התלמידים. המחשבים, אומר וייס, אינם מטרה. הם אמצעי יעיל שיש לעשות בו שימוש רק כשיש לו ערך מוסף; ההוראה והלמידה אינן צריכות להיעשות רק באמצעות מחשבים. עם זאת מחשב לכל תלמיד ומורה הוא תנאי בסיסי, כמו שמחברת ועיפרון היו פעם. למורים המשתתפים בתכנית יש נוסף על המחשב האישי גם מקרן וזוג רמקולים, ובבית הספר חייב להיות תומך טכני שהוא חלק מהצוות ונמצא בו במהלך כל שעות הלימודים.

רכיב נוסף – וייתכן שכאן טמונה התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות לימודים דיגיטליות הוליסטיות. במערכת החינוך לא חסרות תכניות לימודים דיגיטליות, אך הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה. בעת הדעת מפתחים תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי. המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים.

על השאלה אם התכניות האלה לא מחניקות את האישיות ואת היצירתיות של המורים משיב וייס: "כל מורה יכול לאמץ חלקים שונים מהתכנית ולהתאים אותה לסגנון שלו, לרמת התלמידים ולצורכי הכיתה. בתכניות שלנו יש משימות חקר המחייבות חשיבה פעילה ויצירתית, תוך כדי התחשבות בהבדלים בידע, ברמה ובתחומי ההתעניינות של התלמידים".

התוכנה והכיתה

העבודה במחשבים מתבצעת בעזרת תוכנה מיוחדת שפותחה בעת הדעת. מנכ"ל החברה בשמונת החודשים האחרונים, ד"ר יוסי בן דב, שמאחוריו קריירה של הוראה באוניברסיטה וניהול חברות היי־טק, אומר שאין בעולם תוכנה מסוג זה, שהיא מעין "חלונות" לשימוש בכיתה. התוכנה מאפשרת למורה לתכנן ולהעביר את השיעור מתוך שליטה מלאה על כל המהלכים בכיתה. המחשב לא נועד להחליף את המורה ולהיות מין "מורה בקופסה", אלא לסייע בהעברת השיעור.

בעזרת התוכנה המורה מתכננת ומנהלת את השיעור; היא יכולה לעקוב אחרי עבודת התלמידים, לראות מה הם עושים ומי מתקשה. היא מקבלת איתות כאשר תלמיד הפסיק לעבוד למשך זמן מסוים; היא יכולה לעצור את העבודה במחשבים כדי שהתלמידים יתבוננו בלוח או יקשיבו לה. כאשר התלמידים מסיימים את המשימה שקיבלו, הם משגרים את העבודות למחשב של המורה והיא יכולה להקרין את התשובות הרצויות על הלוח.

בסיום העבודה מתקיים דיון בכיתה על החומר שנלמד. כלומר, וזה חשוב לאנשי עת הדעת להדגיש, העבודה במחשב אינה מבטלת את הלמידה בקבוצה ואת הקשר בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המורה. וייס מסביר בהתלהבות כי התוכנה וסגנון העבודה מאפשרים למורה לעבור בין מצבי הוראה ולמידה, והיא, בלשונו, "רוקדת בכיתה". הרעיון הוא שהכיתה הופכת לקהילה לומדת שיש בה שיח משוב והחלפת תוצרים.

פיתוח הנוסחה

"לנוסחה השלמה שלנו", מספר וייס, "הגענו תוך כדי עבודה הדרגתית וזהירה. התחלנו לבנות המחשה של שיעורים לדוגמה במתמטיקה, בעברית ובאנגלית. לשם כך בנינו חדר סימולטור שבו הצגנו לפני אנשי חינוך את השיעורים שהכנו. כשראינו שהתגובות חיוביות, בנינו ניסוי אמיתי בכיתה מיוחדת והזמנו מורים ותלמידים. רק לאחר שקיבלנו את המשובים של המשתתפים וראינו שהם למדו ונהנו מהתהליך, החלטנו להיכנס ממש למערכת".

במשך תשעה חודשים נוספים פיתחו אנשי החברה תכנים לשנת הלימודים הראשונה עבור תלמידי כיתה ד' בשיתוף אנשי מחשבים, מורים ואנשי חינוך אחרים. ב־2007 הם בחרו בשני בתי הספר בתל אביב, מודיעים וישגב, שהסכימו להיכנס לניסוי וקיבלו את האישורים הנדרשים ממשרד החינוך.

וייס ובן דב מספרים שאנשי חינוך בכירים מתלהבים מהתכנית, וגם שרת החינוך הקודמת פרופ' יולי תמיר תמכה בה. השר הנוכחי, גדעון סער, עדיין לא נחשף לתוכנית והם מקווים להגיע אליו בהקדם.

בן דב מדגיש שהמיזם בישראל הוא פילנתרופי. עת הדעת אינה דורשת תשלום עבור התכנים והתוכנה שהיא מציעה, וגם בעתיד אין בכוונתה להפוך את המיזם למסחרי בישראל, אולם בתי הספר שיצטרפו בעתיד לתכנית יצטרכו לממן את הציוד הטכני בעצמם.

בשנת הלימודים הקרובה יצטרפו ככל הנראה כתריסר בתי ספר באשדוד, בעמק חפר, בנתניה ואולי גם בחבל מודיעין ובצפון. הרשויות האלה כבר התחייבו לרכוש את המחשבים הניידים לכל מי שישתתף בתכנית ואת שאר הציוד הטכני הדרוש; עת הדעת תספק את התוכנות וההדרכה לצוותים.

איך מממנים תוכנית יקרה כל כך? לדברי בן דב, עת הדעת מקווה לכסות את ההוצאות – עשרות מיליוני דולרים – ואף להרוויח מהפצת התוכנות בחו"ל. הם כבר החלו בכך. בטקסס, ארצות הברית נעשה בהן ניסוי בארבעה בתי ספר. כעת הם מנסים להפיץ את התכנית גם במכללות למורים, ונראה שבשנה הבאה יתחילו להדריך סטודנטים להוראה במכללת לוינסקי. פרופ' עמי וולנסקי משמש יועץ לחברה והוא אחראי לקשר בין המיזם של עת הדעת לרשויות.

מה קורה בשיעור

בבניין שמשרדי עת הדעת עברו אליו לאחרונה יש תחושת עשייה והתלהבות. בקומה אחת אנשי מחשבים מפתחים תוכנות, בשנייה עובדים על העיצוב ובאחרת אנשי חינוך ואקדמיה יושבים על פיתוח פדגוגי. מכאן הכול נראה מסודר, מדויק, משוכלל כיאה לחברת היי־טק. אבל בתי הספר הם כידוע הניגוד המוחלט של המראה ההיי־טקי הזה. איך נראית התכנית מהצד של בית הספר?

בבית ספר מודיעים עובדים באוגוסט על ניקוי, צביעה וסידור לקראת פתיחת שנת הלימודים. אין תלמידים אבל יש מנהלת פעילה, נמרצת ומלאת התלהבות מהשיעורים של עת הדעת.

ניכר בפריאל שהיא אוהבת את תלמידיה ושהצלחתם גורמת לה אושר רב. היא מספרת שהניסוי התחיל במשרד של עת הדעת. המורות היו השותפות העיקריות בניסוי, הן אמרו מה הן רוצות שיהיה בכיתה. פריאל מדגישה שנוצר משהו ייחודי – דו־שיח בין מורות של בית ספר יסודי ובין חברת היי־טק. המורות ואנשי החברה בנו יחד את התכנית. הלמידה נעשתה בכיתה המיוחדת שנבנתה לשם כך והילדים נסעו לשם. כיום כבר יש בבית הספר שלה שלוש כיתות של עת הדעת, והן מאובזרות בכל הדרוש ללמידה במסגרת התוכנית. המחשבים הניידים של התלמידים נשארים בכיתות בארונות מיוחדים ויש תומך טכני קבוע הדואג לתפעול ולתחזוקה שלהם. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו בתכנית שלוש שכבות גיל – ד', ה', ו'.

כשפריאל מגדירה את התכנית "מהפך עולמי" היא מתכוונת גם למורים וגם לתלמידים. התכנית השפיעה על מעמדן של המורות ועל המוטיבציה שלהן ללמד. הן הבינו שיש כאן משהו מיוחד שיעזור להן ומשום כך היו מוכנות לעבוד קשה. אמנם הן השתכרו בעבור עבודתן הנוספת, אך הדבר המשמעותי, לדברי פריאל, הוא מה שקרה במהלך השיעורים. היא מדגישה שיש הבדל גדול בין שיעורים רגילים לשיעורים של עת הדעת. השיעורים האלה נמשכים תשעים דקות. במהלכן שורר שקט בכיתה, אף תלמיד אינו רוצה לצאת החוצה, אין אלימות ויש שיתוף פעולה מלא מצד התלמידים.

פריאל מספרת שלא האמינה עד שישבה במשך שיעור שלם מחוץ לכיתה המיוחדת שנבנתה כדי שיהיה אפשר לצפות בנעשה בה מבחוץ וראתה באיזה רוגע והנאה הדברים מתנהלים. בתקופה שבה מדברים על בזבוז עצום של שעות למידה, במיוחד בגלל הפרעות, בשיעורי עת הדעת, לדבריה יותר מ־80% מהזמן מנוצל ללמידה. ברור לכן שהמורות מרוצות, מרגישות "שוות" יותר ומוכנות לעבוד קשה על הכנת השיעורים.

ההתלהבות של פריאל גוברת כשהיא מדברת על התלמידים. היא מספרת על תלמידים שהצליחו להתקדם בקריאה רק בזכות התכנית, על כאלה שלא יכלו לשבת בכיתה והיום הם יושבים בשקט במהלך השיעור הכפול ואינם רוצים לצאת להפסקה, על תלמידים שהידע הבסיסי היה חסר להם ואחרי שנת עבודה הצליחו להדביק את הפערים וגם על התלמידים החזקים שמקבלים העשרה.

התוצאות התבררו גם מתוך המבחנים שערך מכון סאלד, המלווה את התוכנית, לתלמידי כיתה ה'. ציוניהם השתפרו בצורה מרשימה. והעיקר, הילדים עצמם מרגישים שהם יודעים הרבה יותר.

כמו אנשי עת הדעת, גם המנהלת מדגישה את שיטת החקר שהתכנית עובדת לפיה. היא מספרת על משימה שניתנה לתלמידים: "הכנת מסטיק של העתיד". התלמידים חיפשו מידע, חשבו על תרכובות אפשריות והציעו אפשרויות יצירתיות ומעניינות. אין פלא, היא אומרת, שכולם מתלהבים.

במהלך השנה, מספרת פריאל, הגיעו אורחים רבים לראות את התכנית. מי שביקר בסוף השנה התלהב במיוחד כי ראה את השקט בכיתות הניסוי ואת העבודה שהמשיכה בצורה מסודרת עד היום האחרון ללימודים. גם ההורים מרוצים ומרגישים שיש יותר רוגע בינם לבין הילדים. אזור בית הספר מתאפיין בקשיים כלכליים ואחרים, וההורים מודעים למתנה הנפלאה שקיבלו, מתנה בעלת משמעות רבה לעתיד ילדיהם.

האם הכול ורוד?

כשהכול נשמע כל כך טוב צצות גם כמה שאלות לא פשוטות. תולדות החינוך מלמדות שבתהליך הניסוי הכול הולך טוב; הבעיות מתחילות אחרי שהנסיין והכסף הולכים. וגם שאלה פחות מהותית אך מסקרנת: מדוע שומר התורם על עילום שמו? רוב התורמים, כידוע, רוצים שרוחב לבם ייראה. על שאלה זו משיבים אנשי עת הדעת והמנהלת תשובות דומות: "הוא צנוע ולא רצה בפרסום"; "הוא רצה לעשות למען החינוך שנמצא לדעתו במצב של קיפאון"; "הוא זהיר ואינו רוצה לצאת בפרסום עד שלא יהיו תוצאות שיעידו על הצלחה".

כשאני מקשה ושואלת את פריאל אם חסר משהו בתכנית, היא אומרת שהצד הלימודי עובד מצוין אבל אולי נושא הערכים חסר. כדי לחזק את ההיבט הזה התחילו לתת לתלמידים בבית הספר מודיעים משימות קבוצתיות בתחום האורייני: לחפש סיפורים עם מסר ערכי חזק. קושי אחר הוא עלות התכנית. בעוד שנה, כשהניסוי יסתיים, יצטרך בית הספר להשקיע כסף כדי להמשיך בתוכנית. פריאל כבר מחפשת תורמים שיעזרו לה להמשיך ליישם את התכנית.

ולא רק זה: שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בהוראה ובלמידה, חשוב לציין, אינו מהלך מקורי וייחודי לעת הדעת. המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) מוביל את התחום הזה בישראל כבר עשרות שנים. בן דב מציין בזהירות שיש הבדל בין הגישות, אך שני הגופים מתכננים שיתוף פעולה. אם הוא יעלה יפה, ייתכן שפעם עוד יהיה בישראל בית ספר חכם.

http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=14079&CategoryID=1540&Page=1



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    09:20   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. בחדשות צפיתי בכתבה מדהימה על הצעד הבא בחינוך בישראל  
בתגובה להודעה מספר 11
 
  
בחדשות בערוץ 2 צפיתי בכתבה מדהימה על הצעד הבא בחינוך בישראל.

התמלאתי בהערכה לפילנטרופ הישראלי שהחליט שיש להעביר את החינוך למאה ה-21 , ולאפשר למערכת לחנך וללמד בשיטה מלהיבה ומקדמת.

ניתן היה לראות את התלהבות הילדים מעצם הלימוד,כיוון שהם עצמם עובדים מול התוכנה והמחשב,הם עצמם מעורבים ומנהלים את תהליך הלמידה שלהם,זה היה מלבב ומשמח.

עיניהם נצצו ממש והיו מרותקות למסך בשיעור מתימטיקה. לא יאומן!בשיטה זו אין למורים בעיה לגלות מהי רמתו של כל ילד וילד מיידית,בשיעור.המורה אינה מחכה למבחן כדי לגלות זאת.

הילדים ממש התנגדו לעצירת השיעור,כשנאמר להם להפסיק.למורה ניתנה הזדמנות מצויינת לעבור בין השולחנות ולבחון כיצד כל אחד עובד.
אני מאד מקווה ששר החינוך,גדעון סער יתלהב,וסוף סוף נעבור באמת לעידן חדש והמראה לגובה אליו ראוי שנשאף להגיע.

העצוב ביותר יהיה ,כפי שאמר מנהל הפרוייקט ,אם כל מדינות המערב תרכושנה את הרעיון,ואנחנו נשאר פה עם הלוח,הגיר,והפיגור הנחשל של המערכת הכושלת של ישראל כיום.

לשמחתי הרבה שמעתי בכתבה ,שכבר עכשיו ישנם בתי ספר ועיריות ,שהחליטו להשתתף ולעבור אל שיטת הלימוד החדשה.

כל הכבוד לכל מי שעוסק בייצור החומרים, והשיעורים לתוכנית הזו ,ובכל מי שתומך ומסכים לעבור לשימוש בה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    14:47   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. 1000 מחשבים ניידים יחולקו למורים  
בתגובה להודעה מספר 12
 
  
ירושלים: 1000 מחשבים ניידים יחולקו למורים
ראש העיר ירושלים ניר ברקת השיק היום את תכנית "מחשב נייד לכל מורה" והעניק מחשבים ניידים למורים במערכת החינוך בעיר.


ראש העיר ירושלים ניר ברקת השיק היום (ה) את תכנית "מחשב נייד לכל מורה" של קרן אתנה והסתדרות המורים, והעניק מחשבים ניידים למורים במערכת החינוך בעיר.


במסגרת התכנית יקבלו כ-1000 מורים מ- 43 בתי ספר בעיר מחשבים ניידים. המורים ישתתפו בקורסי הדרכה הכוללים ידע בסיסי בהפעלת המחשב, מיומנויות דיגיטליות, שילוב מחשב בהוראה פרונטאלית, חיפוש ושימוש במידע נגיש באינטרנט ועוד. ירושלים מצטרפת ליוזמת קרן אתנה והסתדרות המורים ולתוכנית "מחשב נייד לכל מורה",

שיוזמתה הינה קידום מערכת החינוך בעיר, העשרת המורים במיומנויות דיגיטליות והפעלת כיתות חכמות בבתי הספר ברחבי ירושלים.


תכנית מחשב לכל מורה מתמודדת עם הקידמה הטכנולוגית ופועלת לתת למורה כלים מתקדמים ועכשוויים ללימוד התלמידים, העברת השיעורים, פיתוח עזרי למידה והתמודדות עם העולם הטכנולוגי אליו חשופים התלמידים.


טקס חנוכת הפרויקט נערך באולם מועצת העיר ירושלים בהשתתפותם של נשיא ומייסד קרן אתנה אורי בן ארי, מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן, המשנה למנכ"ל משרד החינוך ד"ר איציק תומר, מנהל מנח"י בן ציון נמט ומנהלי בתי הספר המשתתפים בפרויקט.


ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, אשר קידם את מיחשוב בתי הספר בירושלים עוד בהיותו באופוזיציה, הודה לקרן אתנה, להסתדרות המורים ולשותפים בפרויקט ואמר כי "אין ספק כי הגברת השימוש במחשבים בקרב מורי העיר ככלי הוראה תסייע לקידום ולשיפור מערכת החינוך בעיר ותמקם את ירושלים כעיר מובילה בתחום זה".


אורי בן-ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, הוסיף כי "אני בטוח כי פעילותו הרבה והמבורכת של ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, לקידום החינוך בעירו וניסיונו הרב בתחום, יתרמו רבות להצלחת הפרויקט ולמיצובו כמודל חינוכי מתקדם בישראל ובעולם כולו".

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/197378



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    14:48   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. ישראל משקיעה פחות במחקר ופיתוח  
בתגובה להודעה מספר 13
 
  
ישראל משקיעה פחות במחקר ופיתוח
המדען הראשי במשרד התמ"ת אומר כי שיעור המימון הממשלתי מתוך סך ההוצאה למו"פ הולך ויורד לאורך השנים וכיום עומד על כ-4.6% בלבד.


ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת השתתף היום (שלישי) בוועדת המדע והטכנולוגיה והציג בפני הועדה את פעילות משרדו, את חלוקת התקציב ואת חזונו של המשרד. לשכת המדען הראשי פועלת לפיתוח התעשייה הישראלית ולעידוד חדשנות טכנולוגית ותעשייתית, מתוקף חוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה משנת 1984.
מדבריו של אופר עלה כי מדינת ישראל לאורך השנים מפחיתה את התמיכה שלה במו"פ (מחקר ופיתוח). עפ"י הנתונים שהציג אופר ניתן היה לראות כי שיעור המימון הממשלתי מתוך סך ההוצאה למו"פ הולך ויורד לאורך השנים וכיום עומד על כ-4.6% בלבד, לעומת מדינות העולם אשר ברובן ההשקעה הולכת ועולה. לסיכום דבריו אמר: "אני מאמין שהמדינה תלויה בהשקעות מן העולם. אני מאמין במצוינות וזוהי לא רק סיסמא, זה בנפשנו ואני מתמקד בזה."
יו"ר הועדה ח"כ שטרית המשיך את דבריו של אופר ואמר:"יש חשיבות רבה למצוינות אבל גם במתן אפשרות לשוויון. יש פוטנציאל גדול למצוינות בפריפריה. לדעתי צריך למצוא ולפתח את הפוטנציאל המצוי. לצערי בישראל יש פירמידה הפוכה – משקיעים הרבה מאוד בקודקוד ומעט מאד בבסיס, אנחנו מחמיצים את ההשקעה בחינוך הבסיסי. הרבה יותר קל למנוע את הכשל מאשר לטפל בו בדיעבד." ח"כ שטרית הוסיף ואמר שלדעתו המדינה צריכה לעודד אנשים לצאת ולעבוד ולהתפרנס בכבוד ולא להסתמך על קצבאות.
דניאל וסרטל מחברת "אפלייד" הציג בפני הועדה את נתוני המחקר שהחברה ביצעה לבקשת לשכת המדען הראשי. מהמחקר עלה כי התמיכה הממשלתית יוצרת מו"פ חדש בהיקפים של פי 2-3 יותר מהמענק הממשלתי. ההשקעות יוצרות תוצר הן ישיר והן מזליגה.
משה אור-טס, חבר המולמו"פ אמר:"אנחנו חייבים לבנות יתרון תעשייתי כדי להתמודד מול תעשיות העולם. בלי בידול טכנולוגי לא נוכל להתחרות בעולם." אור-טס הציג בפני הועדה דו"ח של ארגון ה-OECD, עפ"י הדו"ח, בשנת 95 השקיעה הממשלה כ-21.3% מתוך סך ההשקעה במו"פ וכיום ההשקעה עומדת על כ-4.6% בלבד. אור-טס קרא להקים ועדת בדיקה אשר תחקור את הנושא. את דבריו חיזק פרופ' עודד אברמסקי יו"ר המולמו"פ אשר אמר גם כן שההשקעה הולכת ופוחתת וציין שישראל נמצאת בין המקומות האחרונים ב-OECD בהשקעה במו"פ.
את הישיבה נעל יו"ר הועדה ח"כ שטרית ואמר:"הועדה רואה בדאגה את הקטנת חלקה של המדינה במו"פ תעשייתי וזאת בניגוד למגמה העולמית. חלקה של המדינה כיום הוא כ-5% בלבד. הועדה קוראת לממשלה להגדיל את השתתפותה במו"פ תעשייתי אשר מהוה מנוף צמיחה גדול." ח"כ שטרית התייחס בדבריו למחקרה של חברת אפלייד ואמר:"מנתוני המחקר ניתן לראות קשר ישיר וחד משמעי בין השקעות הממשלה במו"פ לבין הגדלת התשואה השולית".
http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/197551



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    15:37   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. אזרחות לא טובה  
בתגובה להודעה מספר 14
 
  
אזרחות לא טובה

לא אקטואלי


בשבוע שעבר התכנסה ועדת החינוך של הכנסת על מנת לדון בטיבה של הוראת האזרחות בבתי הספר. את הוועדה כינס ח"כ זבולון אורלב לאחר שהמכון לאסטרטגיה ציונית פרסם נייר עמדה בנושא מאת ד"ר יצחק גייגר, רכז מקצוע האזרחות בשני בתי ספר. בדיון, שבו השתתפו מנכ"ל משרד החינוך, חברי כנסת, אנשי אקדמיה בכירים, מורים ותלמידים, הסתבר כי נייר העמדה הציג באופן ברור את הבעייתיות באופן הוראת האזרחות כפי שעד היום איש לא השכיל לעשות. את הדברים סיכמה יפה פרופ' אורית איכילוב, מומחית לחינוך אזרחי מאוניברסיטת תל-אביב באחד ממאמריה: "בעוד שבדמוקרטיות המערביות מחנכים למחויבות משולבת לעם, למדינה ולדמוקרטיה, בישראל, בכל מקרה של התנגשות בין השתיים, מעדיפים מערכת ערכים אוניוורסלית-דמוקרטית על פני המחויבות למערכת הערכים היהודית-ציונית. למצב זה אין אח ורע באף אחת מן הדמוקרטיות המערביות כיום, בהן כולל החינוך לאזרחות גם עקרונות דמוקרטיים והומניסטיים וגם פטריוטיזם וגאווה במורשת הלאומית לדורותיה". על הקונצנזוס הרחב שהתגלה בקרב רובם של המשתתפים בדיון יעידו דבריה של חברת הכנסת רונית תירוש, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך בעצמה: "המשימה הבאה היא לבדוק את תוכניות הלימודים בהיסטוריה".

http://non-actual.blogspot.com/



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    15:39   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. סרבנות מהשמאל? לא בבית ספרנו  
בתגובה להודעה מספר 15
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.09.10 בשעה 15:48 בברכה, ליה
 
סרבנות מהשמאל? לא בבית ספרנו


עד היום, הגופים היחידים שלא הורשו להיכנס לבתי ספר היו חברות מסחריות. אך העמדה שנוקט משרד החינוך כנגד ההשתמטות הובילה את שר החינוך להכריז היום כי גם על נציגי "פרופיל חדש", עמותת השמאל הקוראת לסרבנות מצפון, ייאסר להכנס אל מוסדות החינוך. "זה רק מוכיח שאי אפשר לדבר על הנושא בחברה שלנו" אומרים בעמותה

ארגון השמאל "פרופיל חדש", הקורא לסרבנות מצפונית, לא יורשה יותר להכנס אל תיכונים. זאת במסגרת המאבק נגד הסרבנות עליו הכריז משרד החינוך כבר לפני מספר חודשים. במסגרת המאבק הועברו לבתי ספר בעלי אחוז מתגייסים גבוה תמריצים כלכליים וניתנה תשומת לב מיוחדת למוסדות חינוך בהם שיעור המתגייסים נמוך.

"לא ייתכן שבבתי הספר שלנו תהיה הטפה להשתמטות מהצבא או נגד גיוס לצה"ל. הטפה כזו מנוגדת חזיתית לדרך בה אנחנו מחנכים את ילדינו ורוצים להמשיך לחנך את ילדינו", הסביר שר החינוך, גדעון סער, את המהלך.

מדובר בהחלטה בלתי שגרתית - עד כה נאסרה הכניסה אל כתלי מוסדות החינוך בעיקר על חברות בעלות שיקולים מסחריים. שר החינוך החליט על המהלך לאחר שבאחד התיכונים במרכז הארץ התקיים יום עיון בהשתתפות נציגת הארגון, שגרר תגובות סוערות בקרב התלמידים.

"אני מנסה להעלות שאלות בנושא גיוס - ומושתקת"
דנה פרנק, אותה נציגה שהשתתפה בדיון, מספרת שדווקא לא חשה עוינות כלפיה, אך אינה מופתעת מהגישה החדשה: "עצם העובדה שאני מנסה להעלות שאלות שנוגעות לגיוס ומשתיקים אותי, מוכיחה שאי אפשר באמת לדבר על הדברים האלה בחברה שלנו" אמרה.

בקרב בני הנוער, נשמעות תגובות מעורבות להחלטה: תלמידה אחת ציינה שלדעתה "צריך לאפשר לעמותה ללכת לבתי ספר ולהציג בפני הילדים את כל האפשרויות". לעומתה, אמר תלמיד אחר כי "אסור להפיץ את הבשורה הזו, גם ככה יש בעיה עם משתמטים".

ב"פרופיל חדש" מספרים שכל אזכור תקשורתי - גם אם בהקשר שלילי - מגביר את הפניות לארגון ולכן אינם חוששים שהגישה החדשה תגרום נזק משמעותי לפעילותם.
***

תגוביות:

מאת ציוני:

מגוחך.. אירגוני סרבנות בבית ספר?
השלב הבא זה להביא אירגונים התומכים בנסיעה מעל 150 קמ"ש..
סרבנות זו עבריינות לשמה, על פי חוק העונשין ,עונשו של מי שמסית לסרבנות הוא עד 3 שנות מאסר..
האירגון הנאלח הזה הוא לא-חוקי.. ואילו היתה לנו פרקליטות ראויה לשמה אז הוא גם היה נתבע.

מאת ד"ר חסון:

אף אחד לא ייתבע , משום שבפרקליטות לא מתנגדים לסרבנות . כלומר סרבנות מהשמאל .



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    15:51   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. פניה למשרד החינוך הישראלי מג'ואן פיטרס  
בתגובה להודעה מספר 16
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.09.10 בשעה 15:55 בברכה, ליה
 
פניה מג'ואן פיטרס

זמן קצר לאחר הפירסום על הופעת המהדורה החדשה של הספר מאז ומקדם, צילצל הטלפון בביתי. על הקו נשמע קול נעים של אשה, דוברת אנגלית במבטא אמריקני. היא אמרה כי היא שמחה מאד על המבצע שיזמנו, להוצאה מחודשת של "מאז ומקדם". עוד אמרה כי היא מוכנה לסייע. תחילה חשבתי שמדובר באחת הקוראות שלנו בחוץ לארץ. אך עד מהרה נתברר כי הדוברת היא ג'ואן פיטרס עצמה, מחברת הספר.
היא סיפרה כי הגיעה אלי דרך אחת הקוראות, פרחה לטנר, הפועלת בתחומי ההסברה ונעזרת רבות בספרה של פיטרס.
ביקשתי לנצל את ההזדמנות ולראיין את פיטרס אך היא בקשה להתרכז בנושא אחד בלבד: איך מעבירים את תכני ספרה לתכנית הלימודים בבתי-הספר הישראליים. " לא מתקבל על הדעת" – אמרה לי – "שבכל העולם מעורר הספר סערה שאינה פוסקת מאז ראה הספר אור. ואילו בארץ בקושי יודעים על קיומו. וגם הציבור הלאומי בארץ חושב עדיין במושגים המעוותים של התעמולה הפלסטינית".
פיטרס ביקשה שאעלה את הצעתה לפני שרת החינוך והביעה נכונות לבוא לארץ לסייע בעניין. היא הצהירה כי היא מוותרת מראש על כל התמלוגים שיגיעו לה בתוקף היותה בעלת זכויות יוצרים של הספר.
בקשתי את פיטרס לספר כמה דברים על עצמה ואמרתי לה כי רק באקראי נודע לי כי היא יהודיה. היא סרבה לעסוק בעניניה הפרטיים. "רק הספר חשוב" – אמרה. עם זאת הבטיחה לתת לי ראיון כשתבוא ארצה בסוף אותה שנה.
פקס לשרת החינוך
בעקבות השיחה שלחתי את הפקס הבא לשרת החינוך לימור לבנת (בטלפון אי אפשר היה להשיגה כמובן):
"שלום לך,
"הסופרת והחוקרת ג'ואן פיטרס התקשרה אליי וייפתה את כוחי לפנות אלייך בהצעה לפעול להכללת תוכן ספרה "מאז ומקדם" בתכנית הלימודים.
"אני מניח שספר זה מוכר לך כאחד הספרים החשובים ביותר בתאור מלחמת ישראל לקיומה. הוא חושף את התרמית של "בעיית הפליטים" ואת הרקע הכללי למלחמות ישראל, כפי שאף ספר היסטורי לא עשה – של היסטוריונים חדשים כישנים.
"הספר ראה אור באנגלית בארצות ובבריטניה ב-1984 וזכה לתהודה עצומה. הוא נמכר עד היום בהקף גדול. הוא מעורר ויכוחים רבים ומשמש מכשיר הסברה ממדרגה ראשונה בידי ידידי ישראל. הסופרת מותקפת כמובן בחריפות רבה על ידי הערבים ותומכיהם בעולם.
"בארץ הספר כמעט ואינו מוכר. הוא ראה אור בעברית בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" ב-1988 ונדפס בכמות מצומצמת. בעקבות יוזמה של קוראי הטור שלי בעיתון "מקור ראשון" ("היגיון בשיגעון") ניתנו הזמנות מראש של כמה מאות ספרים וההוצאה החליטה להוציא מהדורה נוספת. היוזמה הזו היא שהניעה את פיטרס להתקשר אלי.
"ג'ואן פיטרס מוכנה לבוא לישראל לפעול לקידום הנושא ומוותרת מראש על כל תמלוגים הקשורים בספרה.
"גב' פיטרס היא יהודיה וידידה של ישראל. היא בקשר אמיץ עם בנימין נתניהו".
כמו לזרוק בקבוק לים
אילו הייתי מניח את המכתב בבקבוק וזורק לים ייתכן שהייתי מקבל תשובה מהירה יותר. מכל מקום חלפו כמה שבועות ולא היתה כל תשובה. רק לאחר שפרסמתי את המכתב בטור קיבלתי טלפון מלשכתה בו נאמר לי שנשלחה אלי תשובה. אכן, נשלחה תשובה ביום שלאחר הפרסום בטור.
בתשובה נאמר לי כי הנושא נמסר לבדיקת ועדה מיוחדת ועל פי מסקנותיה תנהג השרה. ניסיתי לברר עם מי שהוזכר כראש הוועדה מה מצב הבדיקה והוא לא ידע על מה אני מדבר. המשכתי לנדנד ללשכתה של השרה ולאחר כמה חודשים קיבלתי סוף סוף תשובה רשמית. מכתב חתום בידי יועץ השרה, חיים הלפרין. וזה לשון המכתב:
"השקפת עולמה ורצונה של לימור לבנת כשרת החינוך לחזק את הזהות הציונית ידועים ומוכרים, הן בציבור הרחב והן במערכת החינוך.
"לשמחתנו, הרצונות הללו באים לידי ביטוי גם ב'פכים הקטנים'. לדוגמא: הספר 'מאז ומקדם' אותו כתבה ג'ואן פיטרס, יצא מחדש. כתוצאה מנוכחותנו כאן הוא מתפרסם באתר האינטרנט של המורים להיסטוריה כחומר מומלץ לקריאה ולהעשרה (לא כחומר חובה, משום שזהו ספר מחקרי ומפורט מדי – לרמת התיכון)".
עד כאן מכתבו של יועץ השרה.
אמור לי מי היועץ של השרה ואומר לך מי השרה. יועץ הרואה בספר זה "פכים קטנים" או שלא קרא את הספר מעולם או שאין לו מושג במה מדובר.
בעיות בהבנת הנקרא
פניתי לאתר של משרד החינוך, אתר גדול ומגוון. חיפשתי, ובלא מעט עמל הגעתי לטקסט שעיקרו ספרים שמשרד החינוך ממליץ בפני המורים לקרוא. וכך נאמר שם:
"הספר עוסק בסיכסוך הישראלי ערבי, ובוחן את טענות שני הצדדים. הספר בוחן את הטענות אל מול מסמכי או"ם ונתונים מספריים והיסטוריים שונים, ומגבש עמדה לגביהם. הספר רציני ומעמיק, ומכיל מידע שאינו נגיש לציבור קורא העברית. בספר ישנו חיזוק לטענות שנכתבו גם בספרים אחרים שיצאו לאור בעברית, ומוסברים בו נושאים שונים ומועלים בו פרטים חשובים. כמו העובדה, שהאדמות הערביות נקנו בזמן המנדט בכסף; על ההגירה העצומה של ערבים לארץ ישראל במאה השנים האחרונות; על כך שהערבים ברחו ב-1948, בין השאר, כי מנהיגי ערב הורו להם לברוח; על כך שבחיפה ביקשו היהודים מערביי העיר שלא לברוח; על כי מספר הפליטים הערבים במחנות הפליטים 'התנפח' מאחר שבמחנות הפליטים נוספו גם עניים מארצות ערב ולא רק פליטים; ועל 'ההון הפוליטי' ששליטי מדינות ערב ניסו כל השנים 'להרוויח' מקיומם של מחנות הפליטים".
עד כאן האתר של משרד החינוך.
אם סטודנט באוניברסיטה היה מגיש לי סיכום כזה על הספר הייתי נותן לו ציון "לא מספיק בהבנת הנקרא. הכותב, אם בכלל קרא את הספר החמיץ את העיקר, וכתב מסמך המזכיר את "סיפור מסויים" מילקוט הכזבים.
אך אם משרד החינוך רואה בספר המונומנטאלי הזה "פכים קטנים" מי אנו שנתווכח עם המשרד המעצב את פני הדור.
ולסיום הערה לגבי המצב בימינו.
את הסיפור העצוב הזה כבר סיפרתי (בהמשכים במקומות שונים בהתאם להתרחשויות) וכאן נפרשת לראשונה התמונה כולה. מבחינה עיתונאית זה סיפור ישן. מבחינה לאומית זה סיפור בוער.


כבר היה לנו שר חינוך כמו יוסי שריד שהכניס לתכנית הלימודים את שירי המשורר הפלסטיני האנטישמי מחמוד דארוויש. היתה לנו שרת חינוך, יולי תמיר, ממייסדות שלום עכשיו שהנהיגה את לימודי הנאכבה.
ונתברר שאם כבר יש שרת חינוך ממפלגת ימין, ימור לבנת, היא בעלת ידיים שמאליות – אם לא מן הבחינה הפוליטית הרי מן הבחינה הניהולית ויכולת הבנת הנקרא.

ואחרון אחרון חביב. יש לנו היום ראש ממשלה , בנימין נתניהו, שגם יש לו יכולת בהבנת הנקרא וגם מכיר אישית את ג'ואן פיטרס. ושלא כראשי ממשלה רבים שהיו לנו, הוא גם קורא ספרים.יואילו נא להפשיל שרוולים גם שר החינוך הנוכחי וגם ראש הממשלה, ולהושיב צוות שיכין תכנית לימודים על פי סיפרה של ג'ואן פיטרס. ומה בדבר הרמטכ"ל? למה לא להכליל את תכני הספר לקורס קצינים?

תדע כל אם עבריה כי בנה הנשלח לשדה הקרב יודע שהוא לא נלחם בארץ ערבית אלא על אדמתו ואדמת אבותיו ואבות אבותיו על עד אין דור.
====
היכן להשיג את הספר "מאז ומקדם"
(נכון לאוקטובר 2009)
בעקבות פניה של קוראים רבים בררתי ומצאתי כי הוצאת "הקיבוץ המאוחד" הוציאה מהדורה חדשה של הספר בשנת 2008.
הקורא, רו"ח יואבי רבינוביץ, מסר לי כי רכש כמות גדולה של ספרים והוא מוכן להציע אותם במחיר הקרן בצרוף דמי משלוח.


יש לשלוח שיק על סך 55 ש"ח לרחוב עמינדב 23 תל-אביב. פרטים בפקס 03-5611556. ובטלפון 03-5615353
כמה קוראים דיווחו כי מצאו את הספר בחנויות סטימצקי וכן באתרי מכירות באינטרנט. מסתבר שיש כמה כאלה. אני בדקתי ומצאתי שהספר מוצע באתר הזה

http://www.kettlebells.co.il/product.aspx?itemId=86

http://www.zeevgalili.com/?p=6933



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    15:59   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. הטלויזיה החינוכית - האצ''ל והלח''י היו אירגוני טרור  
בתגובה להודעה מספר 17
 
  
לא להאמין!!!


הטלויזיה החינוכית שידרה בסופ"ש מרתון של סידרה העוסקת בטרור העולמי, פרק אחר פרק דנה הסידרה באירגוני טרור עולמי, חיזבאללה, אל קעידה, חמאס וכמובן....האצ"ל והלח"י. באחרונים דן הפרק בשם "הטרור הישראלי המוקדם". לשפשף את העיניים ולא להאמין, הנה לוח השידורים מאתר החינוכית עם ציון הפרק המדובר.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=728699



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    16:02   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. מערכת החינוך הרגה את התנ''ך  
בתגובה להודעה מספר 18
 
  
לקרוא תנ"ך היום.

מאת: דרור אידר

הורים יקרים:אל תסמכו על אחרים, היו אחראים בעצמכם למטען התרבותי והרוחני של בני ביתכם, לכל הפחות בילדותם. הם עוד יודו לכם.

זה מאוד פשוט: קראו את התנ"ך. המילים העתיקות קשות להבנה רק למראית עין. אפשר להשתמש בתנ"ך מבואר המסביר את המילים הקשות אבל אינו מכביד בפרשנות. הרעיון הוא להכיר את הטקסט המכונן שלנו כמות שהוא, נקי, בטרם הפרשנות העתיקה, המסורתית וגם זו המודרנית. תנו למילים הערֵבות להתגלגל על הלשון, על החיך, ותראו שזו תהיה תחילתה של ידידות מופלאה.
המחקר שערכה ד"ר חיה בן איון, ראש החוג לתנ"ך במכללת לוינסקי, באשר ליחס השלילי של תלמידי בתי הספר היסודיים הממלכתיים כלפי התנ"ך, מצטרף למחקרים קודמים המראים הסתייגות ברורה מספר הספרים גם ברמות היותר גבוהות.

למען האמת, הממצאים הללו אינם מפתיעים. מערכת החינוך הרגה את התנ"ך, פרקה אותו לגורמים מכניים בעזרת מונחים פסיאודו מדעיים מתורת הספרות, ניכרה את גיבוריו מהמציאות הישראלית, הפכה את עלילותיו לעיסה טכנית של משפטים אקראיים והמאיסה אותו על התלמיד הממוצע.

מה הבעיה לקרוא את התנ"ך כמות שהוא? אני מציע לכל הורה שחרד להשכלת ילדיו, לקרוא אתם תנ"ך על הסדר. עוד בגיל שלוש התחלתי קורא לבני באופן אקראי. עם השנים זה התמסד. פעמיים קראנו את ספר שמואל (ואחר הפלגנו לספרים אחרים). הזדהינו עם שמואל הקטן השומע את האלהים מדבר אליו על מיטתו בעודו סבור כי זה עלי; אהבנו את שאול וכאבנו את נפילתו וקנאתו, ולאחר מכן דוד, ויואב בן צרויה עם אבנר בן נר, וירושלים, ובת שבע ואורייה החתי, ואמנון ותמר, ואבשלום וגיבורי דוד.

לא תמיד קראתי הכול, עתים דילגתי, עתים עיגלתי פינות מול מושגים שעדיין אינם לפי הגיל והתרגיל, אבל נוכחתי לדעת כי עבור הילד אין שפה עילית ושפה מדוברת. עבורו הכול דומה. אם ישמע את שפת העתיקים בגרסת ינקותו, היא תהיה לו טבעית ממש כמו שכבות לשון אחרות, יומיומיות יותר.

גורם נוסף ששיבש את לימוד התנ"ך היה הפחד ממנו, כלומר מהאלהים ההוא שסולק לא מזמן מהשיח היהודי המרכזי, אבל מאיים לחזור ולשבש את תמונת המציאות שבראנו פה, ואיך נלמד תנ"ך והאלהים נוכח בו בכל עמוד? מה נגיד לתלמידים, ובכלל איך אפשר לחשוף אותם לאתוס דתי, המנוגד לעולמם ולחייהם?

ובכן, גם כאן זה פשוט. המטרה היא להכיר היטב את התנ"ך, להיות בקיאים בו, לסגל את שפת העתיקים על לשוננו באופן הטבעי והזורם שעַם בריא עושה עם האוצר האדיר ביותר שהניחה אי פעם תרבות כלשהי לפני צאצאיה.

זה לא אומר בהכרח שיש לקבל את כל הנחות היסוד התיאולוגיות והפילוסופיות של התנ"ך. האם כשמישהו קורא את האיליאדה והאודיסיאה של הומרוס מפריע לו שחלק מהדמויות המרכזיות שם הן אלים ואלות יווניים? או המיתולוגיה המסופוטמית, ההודית או הנורדית?

רק בישראל, אלהים הוא עניין יצרי ונושא למהומה פוליטית. הישראלי שביקש לסלק מעליו את היהודי, חוזר ופוגש אותו בפנים שונות, כמו קורבן אונס בפוסט-טראומה. הפחד משתק כל מחשבה בונה, והלב מבולבל, רוצה לברוח ובה בעת גם להיפגש עם המודחק האולטימטיבי של החברה הישראלית, האל המסתתר מאחורי פרגוד הפוליטיזציה של הדת.
ובכל זאת, בלי התנצלויות והסברים סמי אתיאיסטיים; הגיבור המרכזי בתנ"ך הוא האלהים, וכולם מתארחים אצלו בסלון. לא חייבים להיות אתו בקשר בתום תוכנית האירוח. זה בסדר, הוא יסתדר גם בלעדינו. אבל זאת יש לדעת: לבד מהיותו יצירה נפלאה, הספר הזה הוא תעודת הזהות שלנו כעַם וכדאי להישאר אתו בקשר מתמיד.
אחרי ספר שמואל המשכנו, בני ואני, לספר מלכים, ואז חזרנו ליהושע ושופטים, ופה ושם קראנו בחגים המתאימים את מגילת אסתר וספר יונה וכמה פרקים באיוב (וגם בספר מכבים א ו-ב קראנו לכבוד החנוכה). עם הזמן ראיתי שהוא זוכר פרטים מסוימים בבהירות. כך כשעברנו בעמק האלה, דיברנו על דוד וגוליית והוא ידע לספר פרטים רבים מהפרשה, וכך כשביקרנו בגלבוע ודיברנו בימיו האחרונים של שאול, בביקורו בעין דור ובנפילתו עם בניו בקרב בהר הגלבוע. כעת אנחנו קוראים בספר בראשית, עוקבים אחר הפרשיות. והן מותחות ומרתקות ובני רוצה עוד.
הורים יקרים, בכל הקשור למראות השתייה של אהוביכם, אל תסמכו על אחרים, היו אחראים בעצמכם למטען התרבותי והרוחני של בני ביתכם, לכל הפחות בילדותם. הם עוד יודו לכם.
מתוך הטור השבועי של ד''ר דרור אידר בעיתון 'ישראל היום'
==
ולו רק לשם העלאת המישלב הלשוני הנורא שבו הם מבטאים את עצמם; עם הכזה כאילו למה מי מת שלהם. עם הקיצורים הנוראיים, הקשים, הצבאיים. עם העלמת אותיות והברות ומילים ורעיונות שלמים שהולכים לאבדון. עם האינגלוז והדירדור הנורא של השפה, שהופכת אט אט לשפת סטקאטו אס אם אסית קצרה וטלגראפית. עם חוסר יכולת כמעט מוחלט לבטא משפט אחד רהוט ומובנה ללא שגיאות.
ילדים ונוער דוברים את שפת אימם ברזון ודלות נוראיות. ללא רובד כלשהוא, לשוני ותרבותי. ללא ידע בהיסטוריה ובתולדות התרבות. ללא ידע מינימלי בעולם התוכן של הכתבים הקנוניים של העם אליו הם משתייכים.
שפה יוצרת תודעה. הצילו את השפה של הילדים שלכם, כל עוד לא מאוחר מדי.

http://www.imti.org.il/show_art.php?id=680




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    16:39   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. חידוש חילופי הנוער ומשלחות בין איטליה וישראל  
בתגובה להודעה מספר 19
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.09.10 בשעה 16:50 בברכה, ליה
 
שר החינוך, גדעון סער, ושרת הנוער של איטליה, סיכמו על הידוק שת"פ בנושא מאבק באלימות


חילופי מידע ותוכניות עבודה בנושא המאבק באלימות ושימוש באלכוהול בקרב בני הנוער וצעירים בין שתי המדינות ◄ השרה מלוני, ברכה השר סער על החלטתו לאפשר לתלמידי תיכון להיבחן החל משנת הלימודים תשע"ב בבגרות בשפה האיטלקית כמקצוע בחירה.


מאת: כתב כאן-נעים

שר החינוך, גדעון סער, ושרת הנוער של איטליה, סיכמו על הידוק שת"פ בנושא מאבק באלימות


שר החינוך, גדעון סער, נפגש שלשום (ג’), עם שרת הנוער של איטליה, הגב’ גיאורג’יה מלוני (Giorgia Meloni). במהלך פגישתם סיכמו שני השרים על קידומם של מספר שיתופי פעולה בין המדינות בתחומי החינוך.
הצדדים הודיעו בתום הפגישה, כי בכוונתם ליצור ולקיים:
א. חילופי מידע ותוכניות עבודה בנושא המאבק באלימות ושימוש באלכוהול בקרב בני הנוער וצעירים בין שתי המדינות.
ב. חידוש חילופי הנוער ומשלחות בין איטליה וישראל (שהופסקו בתחילת שנות ה-2000).
ג. קידום מזכר הבנות בין שתי המדינות בנושאי שיתופי הפעולה בתחומים המשותפים לשני המשרדים.
השרה מלוני, ברכה את השר סער על החלטתו לאפשר לתלמידי תיכון להיבחן החל משנת הלימודים תשע"ב בבגרות בשפה האיטלקית כמקצוע בחירה.
שר החינוך, הודה לשרה מלוני על ביקורה בישראל והזמין אותה לביקור נוסף שיכלול ביקור בפרויקטים חינוכיים, כפרי סטודנטים ופעילויות תנועות ומועצות הנוער.


http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=15310&cid=759



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    16:58   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. בשיעור אזרחות:המדינה היהודית חיה על זמן שאול !  
בתגובה להודעה מספר 20
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.09.10 בשעה 17:16 בברכה, ליה
 
לשר החינוך גדעון סער !

האם ידוע לך שילדיך וילדינו לומדים באזרחות, על האפשרות שהמדינה היהודית חיה על זמן שאול?

שים לב מה מלמדים את ילדי המדינה היהודית.

בעצם מלמדים אותם להבין ולדעת ,ובעיקר לקבל ולהשלים עם כך איכשהו, שישנה גישה של ערבים ויהודים ,המתכוונת לבטל את קיומה של המדינה היהודית.

מדוע דבר כזה נלמד בבתי הספר של המדינה היהודית?

האם בכוונתה להתאבד?

הרי זה בעצם חריש עמוק במוחם של ילדינו,המבלבל אותם,לצורך שימוש עתידי.

האם שר החינוך מודע לכך שזה מה שילדינו לומדים?

מה המסר המועבר בעמדה כזו?

הרי זה חלק משטיפת מוח סמוייה,וזדונית,הרוצה לשתול במוחם ,שזה לגיטימי לבטל את המדינה היהודית,והתכוננו לעתיד הוורוד, שמכינים לנו אירגון עדאללה, וידידיו, מקימיו מעודדיו, כמו אהרון ברק ושותפיו לדעה ולמעשים.

ברור מאליו שמי שהגניב זאת לספר האזרחות,יש לו כוונות .

בימי לימודי בתיכון,אני לא מסוגלת לתאר לעצמי שהיתה יכולה להימצא פיסקה כזו בספר לימודי האזרחות של המדינה היהודית.

בבקשה קיראו מה לומדים הילדים:

עמ' 35

מדינת ישראל - מדינת כלל אזרחיה

גישה זו שואפת לראות במדינת ישראל מדינה דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה,מדינה שבה הזהות הלאומית היא פוליטית ישראלית,וערכיה -דמוקרטיים.על פי גישה זו,המדינה לא תהיה מדינת לאום יהודית (כלומר מדינה המזוהה עם הלאום היהודי).

בין המצדדים בגישה זו יש יהודים וערבים המחזיקים בדעה שהזהות הלאומית של המדינה צריכה להיות פוליטית ולא אתנית.

לעומתם,יש קבוצות ערבים משכילים המחזיקים בדעה שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כלל אזרחיה אשר תכיר באוטונומיה תרבותית של כל אחת מקבוצות הלאום:יהודית וערבית.

"במסגרת האוטונומיה התרבותית,כל קבוצה לאומית תנהל,בין היתר, מערכת חינוך נפרדת,ויהיו לה אמצעי תקשורת ציבוריים בשפת הלאום.

המשותף לשתי קבוצות הלאום-שהן תהיינה כפופות לחוקי המדינה ולמערכת משפטית אחת,שתפעל על פי עקרונות השיוויון המעוגנים בחוקי המדינה שהיא מדינת כלל אזרחיה."

למגוון הדעות הקיימות בחברה הישראלית בדבר אופייה הרצוי של מדינת ישראל, יש השפעה על המציאות הפוליטית במדינה.השפעה זו באה לידי ביטוי בשיח הציבורי ,ובקביעת סדר היום הציבורי בנושאים כמו שאלת יחסי דת ומדינה,יחסי ישראל והתפוצות ומעמדם של אזרחי המדינה הערבים והדרוזים.בנושאים אלה נדון בפרקים הבאים."

מתוך ספר ללימוד אזרחות של משרד החינוך.

עמ' 35 בספר לימוד האזרחות בתיכון בישראל.(הספר:להיות אזרחים בישראל,מדינה יהודית ודמוקרטית/משרד החינוך,המינהל הפדגוגי,האגף לתוכניות לימודים,ירושלים התש"ס).,
**

שר החינוך מר גדעון סער.

האם ידוע לך מה מתרחש במשרד החינוך בנושא האזרחות?

השמאל הקיצוני בראשותו של קרמניצר הקים חמ"ל שלם ,שעובד שם שעות נוספות ,על פרוייקט מדינת כלל אזרחיה.לבדיקתך!

תוך כדי קריאת חומר ועריכת בירורים בנוגע למיהו מרדכי קרמניצר, הלוקח חלק בפעילות המכון הישראלי לדמוקרטיה,והיות ואני מאד מודאגת ,ממה שקורה בלימודי האזרחות במדינת ישראל,לעומת מה שנלמד בימי בבית הספר,ולעומת מה שצריך להילמד על ידי ילדינו במדינה יהודית,גיליתי מסמך מדהים ,בו באה לידי ביטוי ,בהילות הפעולה של מחנה השמאל בישראל,המוביל בדממה אלחוטית שטיפת מוח של התלמידים, עם המסרים האוניברסליים והנוגדים ליהדותה של המדינה.כיוון שלא הצלחתי להעתיק את המסמך,אשאיר פה את הקישורית:


להיות אזרחים - being citizens הדו"ח בעברית ובאנגלית

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Mate/Dochot/DohBeEzrah.htm

על מנת להיכנס לדו"ח כיתבו בגוגל:

being citizens

והיכנסו ל:

להיות אזרחים - being citizens הדו"ח בעברית ובאנגלית
להיות אזרחים - being citizens הדו"ח בעברית ובאנגלית. תוכן העניינים - הדו"ח בעברית ... להיות אזרחים הדו"ח באנגלית · Being Citizens: The Committee ...
cms.education.gov.il/.../Units/.../DohBeEzrah.htm - עותק שמור - דומה

המטה ליישום דוחות שנהר וקרמניצר.

תוכנית הפעולה ובהילותה חייבים להבהיל את כל היהודים במדינת היהודים.

שימו לב לתוכן משפט הפתיחה למסמך:"תוכנית פעולה אופרטיבית.

12.1 ועדת היגוי עליונה

כאמור,הנחלת תמורה עמוקה ומקפת במערכת החינוך,מחייבת מנהיגות של הדרגים הבכירים ביותר בהנהלת משרד החינוך,שתוביל את תהליכי השינוי.בשל חשיבות ודחיפות הדברים.
העובדה שבראש ועדת ההיגוי יעמוד המנכ"ל תאפשר לה לקבל החלטות באופן אופרטיבי ותשדר למערכת ,ולציבור ,באופן חד-משמעי את מחוייבות הנהלת המשרד לנושא החינוך לאזרחות ולדו-קיום ודמוקרטיה.

להיכנס לקישורית,ואז לפתוח את תת הנושא מס' 12 :תכנית פעולה אופרטיבית. התוכנית צבאית ,ומי שמעורב בכל שינויי תוכן לימודי האזרחות הוא בין היתר קרמניצר מרדכי.


http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Peda gogit/Mate/Dochot/DohBeEzrah.htm



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    17:20   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. הכיתה ''הפכה לגן חיות''  
בתגובה להודעה מספר 21
 
  

הפרופסור רון אהרוני, מהפקולטה למתמטיקה בטכניון, לימד בהתנדבות כיתה של תלמידי חטיבת ביניים. הפרות המשמעת התכופות של התלמידים גרמו לו לזנוח את הפרויקט ולחזור לחיק הסטודנטים בחיפה


"אף אחד לא הכין אותי לקראת מה שקרה. הכיתה שלי הפכה מהר מאוד לגן חיות: התלמידים שרים בשיעור, קמים באופן חופשי, זורקים דברים אחד על השני. פעם אחד התלמידים אפילו הראה לי תמונה פורנוגרפית ושאל לדעתי. שום דבר שעשיתי לא עזר, ומצד שני לא רציתי להפעיל 'יד ברזל' וגם לא ידעתי איך לעשות זאת. אחרי חודשיים התייאשתי והחלטתי לעזוב".

כך מספר הפרופ' רון אהרוני מהפקולטה למתמטיקה בטכניון, על חוויותיו בחטיבת ביניים באזור חיפה, בשנת הלימודים הקודמת. אהרוני הוא ממייסדי עמותת "חינוך מתמטי לכל", המקדמת בעשור האחרון את "שיטת סינגפור" בהוראת המתמטיקה. לכאורה, אפשר היה לצפות שהוא יצליח במשימה שלקח על עצמו בהתנדבות: כיתה קטנה יחסית של כ-14 תלמידים; היכרות מעמיקה עם חומר הלימודים, שכללה גם כתיבת ספרי לימוד במקצוע; וניסיון מתמשך בהוראה במסגרות שונות - באקדמיה אך גם בבתי ספר יסודיים.

בפועל, הניסיון נכשל. "איבדתי את תחושת הכל-יכול בחינוך. זו היתה חוויה מנמיכת-רוח, שבמידה רבה הוציאה לי את הרוח מהמפרשים. זה מאוד מתסכל לנסות ליצור קשר, לנסות לגרום לתלמידים להצליח - ולהיכשל. חזרתי למגדל השן, הנוח והמתגמל הרבה יותר", אומר אהרוני.

בשבוע שעבר פורסם ב"הארץ" על בלוג שכתב ע', מורה למתמטיקה מיישוב מבוסס במרכז הארץ, בו תיאר את קשייו כמורה מתחיל. בין השאר כתב ע' על בעיות המשמעת, שכמעט ולא איפשרו העברת שיעור באופן תקין. "בא לי להיכנס לכיתה עם תת מקלע, ולרסס קצת - אז יהיה שקט. באופן מטאפורי, זה בערך מה שקרה. היה יופי של שיעור. הטרור עובד", הוא כתב בין השאר. הבלוג עורר תגובות רבות, תומכות וביקורתיות כאחד. אהרוני מזדהה עם הדברים שכתב ע'. "הייתי משוכנע שאצליח ללמד, אבל כנראה שהייתי תמים כי בכלל לא התייחסתי לבעיה המרכזית - היעדר המשמעת מצד התלמידים", הוא מסביר.

אהרוני החליט ללמד בכיתה ז', במסגרת הכנה לספר לימוד שהתכוון לכתוב. הוא ביקש כיתה "רגילה", לא את התלמידים המצטיינים. "השיעורים הראשונים היו נפלאים, אבל תוך זמן קצר הכל הידרדר", הוא מספר. "כיוון שלא רציתי לנהל את השיעור ביד רמה, בסגנון של ?תפתחו את הספר ותעשו תרגילים', התכסחנו די מהר. הילדים קולטים את הרמז הקטן ביותר לחולשה: בהתחלה הייתי משתתק ומחכה שהם יירגעו, מתוך הנחה שהם רוצים ללמוד. כשזה לא עזר, הוצאתי את המפריעים מהכיתה, אבל אחרי שלוש דקות הם ביקשו להיכנס, והסכמתי כי חבל שלא ילמדו. עברו כמה דקות, והם חזרו לסורם. למנהלת כמעט ולא שלחתי תלמידים, כי מה היא כבר יכולה לעשות. במהלך החודשיים האלה איבדתי פעמיים את עשתונותיי וצרחתי. אני לא גאה בכך. האמת היא שיצאתי עם הזנב בין הרגליים".

אהרוני מספר כי פעם אחת, כאשר ישב בחדר המורים ו"קיטר לכל מי שהיה בסביבה", אמרה לו אחת המורות כי הנחות המוצא שלו ושל התלמידים הן הפוכות: "אני באתי ללמד והם באו להילחם. המורה צריך להניח שזו המציאות, ואז ההתמודדות היא אחרת לגמרי. יש מורים שמצליחים בכך, בעיקר הוותיקים, כאלה שלא מרשים שום תצורה בכיתה כבר מהרגע הראשון בשיעור. לי, מבחינת מבנה האישיות שלי, זה לא התאים. כנראה שזה לא מתאים לעוד הרבה מורים אחרים - אם מכיוון שאין להם את המרכיב הפיקודי הזה ואם כיוון שהם לא רוצים בכך".

את הגורמים להיעדר המשמעת מוצא אהרוני לא בחטיבות הביניים עצמן, אלא מוקדם יותר. לדבריו, "אי אפשר לדרוש מהתלמידים להיות שונים מכפי שהתרגלו. הם מעולם לא למדו להקשיב. בבית הספר היסודי שיעור פרונטלי, בו התלמידים יושבים עם הפנים למורה, נחשב מלה גסה. הלמידה היא בעיקר בקבוצות, וכך נעלם פיתוח החשיבה והדיון עם שאר התלמידים. בחטיבת הביניים פתאום חוזרים לשיעורים פרונטליים, אבל אף אחד לא לימד את הילדים ללמוד כך.

פתרון שכיח לבעיה הוא לתת עשרות תרגילים בכיתה. אני רציתי ללמד אחרת - לנהל פינג-פונג עם התלמידים, שמשמעותו שגם הם צריכים לקחת אחריות על תהליך הלמידה - זה לא עבד".

מחקר שנערך בעבור משרד החינוך לפני כמה שנים מצא שעד כ-50% מכלל בוגרי המכללות להכשרת מורים נושרים לאחר שלוש שנות עבודה בממוצע. לפי מחקר אחר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר בתום השנה הראשונה לעבודה נרשמו בקרב מורים בחטיבות הביניים.

כמו ע', גם אהרוני לא עבר הכשרה מסודרת לפני שהחל ללמד. הרצון הטוב לא הספיק. כיום הוא מודע הרבה יותר לחשיבות מרכיב "ניהול הכיתה". "הרבה מורים ?אוכלים קש' בשנה הראשונה, בגלל שהם לא למדו מספיק את המיומנות הזו במכללות", הוא אומר. "נשמתי את זה עמוק מאוד, ולא החזקתי מעמד. ייתכן שאם לא היתה לי ברירה, הייתי לומד את רזי השליטה. אולי אפילו הייתי יכול להיות ?שוטר' טוב, אבל אני חושד שלא הייתי נהנה כל כך מההוראה. במציאות הנוכחית, גיליתי שאני לא מתאים להיות מורה".

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1137887.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    17:23   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד ייקרה העלויות  
בתגובה להודעה מספר 22
 
  
מבקר המדינה: הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד ייקרה העלויות

דו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, גילה כי הפרטת שירותי בריאות התלמיד לא רק שלא חסכה למשרד הבריאות כסף, אלא עלתה עוד מיליונים רבים.

באפריל 2007 העבירה המדינה את האחריות לאספקת שירותי בריאות וחיסונים למיליון תלמידי א' עד ט' בכ-3,500 בתי ספר ממשרד הבריאות לגוף חיצוני. הגוף שמספק את השירותים, "האגודה לבריאות הציבור" נבחר לאחר פטור ממכרז.

המועצה לשלום הילד: הפרטת שירות הבריאות לתלמיד - שערורייה
יושב ראש המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר בתגובה לממצאי דו"ח מבקר המדינה על הפרטת שירותי בריאות התלמיד, כי "נחשפה התנהגות שערורייתית וחסרת אחריות של רשויות מדינה שהפקירו את בריאות התלמידים".

קדמן טען כי בכך "הרשויות הרסו שירות חיוני וסיכנו את שלומם של מיליון וחצי ילדים, וכל זאת במסווה של חיסכון מדומה שהתברר כטעות וגרם לבזבוז משאבים. המועצה תובעת למצות את הדין עם הגורמים שדחפו באובססיביות ובתהליך רשלני וחפוז להפרטה בכל מחיר".


http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-3833985 _184,00.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    17:32   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. סיכון ברמה האסטרטגית לעצם קיומה של המדינה.  
בתגובה להודעה מספר 23
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.09.10 בשעה 17:44 בברכה, ליה
 
עם ישראל ערך"טיהור אתני"-במלחמתו על חייו. ומוסיף הספר ומצטט את "החוקר" הפלשתיני ואליד חאלידי: "זו הייתה ההזדמנות ההיסטורית של היהודים לטהר מערבים את פלשתינה, לשלול את הנוכחות הערבית, פשוט על-ידי מחיקתה".


זהו החומר מהספר החדש ללימוד היסטוריה בישראל!


שר החינוך גדעון סער. נכשל ./מנחם רהט

מתברר שהווירוס המאיים לכלות את הבסיס המוסרי המצדיק את קיומה של מדינת היהודים (ויותר נכון: רק אחד מן הבסיסיים המוסריים, הכוללים כמובן זכות אבות בלתי ניתנת לעירעור; עובדת היותה של הארץ נעדרת ממשל עצמי כלשהו; נדידת המוני ערבים מכל מדינות המזרח התיכון לארץ ישראל החל מסוף המאה ה-19, לצרכי פרנסה, בעקבות הרווחה הכלכלית שהביאו היהודים לארץ מוכת ביצות זו, ועוד), אינו רק נחלת השמאל.

עובדה: משרד החינוך, בראשות האיש שהיה בין הלוחמים נגד מדיניותה של יולי תמיר, נוקט במדינות יולי תמיר'ית זהה, המערערת את צידקת דרכה של הציונות, ועלולה להפוך כל נער ונערה ישראלים שאינם מקבלים בבית חיזוקים לגבי צידקת הדרך, לאנטי ישראלים ולפרו פלשתינים; או במילים אחרות: לצרפם למאגר של פרחי שמאל שממנו מגיעים מאוחר יותר סרבני השירות, ואחר-כך פעילי השמאל הקיצוני דוגמת פרחחי נעלין ובילעין.

קחו למשל את הספר החדש ללימוד היסטוריה ושמו "הלאומיות: בונים היסטוריה במזרח התיכון", המיועד לכיתות י"א-י"ב, ואושר לשימוש על-ידי משרד החינוך לפני פחות משלושה חודשים. ספר זה, בהוצאת מרכז זלמן שז"ר, (הנשיא המנוח שז"ר בוודאי מתהפך בקברו מול המניפולציות הפוליטיות הללו הנעשות במוסד שקם על-מנת להנציח אותו ואת דרכו הציונית), מגיש לתלמיד התמים, המחפש דרכו בסכסוך הישראלי-פלשתיני, זו הפעם הראשונה באורח רשמי ומסודר, את הטענות השקריות הפלשתיניות.

כך למשל מלמד הספר, שקיבל את אישורו של המיניסטריון עליו מופקד גדעון סער, כי הפלשתינים טוענים שבמלחמת הקוממיות היהודית, הפעילו היהודים מדיניות של "טיהור אתני" כנגד הפלשתינים. זוהי הפעם הראשונה שספר לימוד רשמי במערכת החינוך הישראלית, משתמש במונח הבוטה, הלקוח מן הלקסיקון הנאצי, "טיהור אתני", כביטוי של מדיניות ישראלית מול תוקפיה הפלשתינים. כך בפירוש החליטו הנאצים לנהוג כלפי היהודים: טיהור אתני.

הנרטיב הפלשתיני מול הישראלי


הבנת את זה, מר סער? היהודים, כך טוען הספר שמשרדך אישר, נקטו ב-1948 במדיניות נאצית. לא פחות. שהרי זה בדיוק מה שעשו הנאצים ליהודים ולמיעוטים אחרים, והם אפילו נקטו בטרמינולוגיה זו להבהרת מדיניותם.

משרד החינוך, שמחפש כנראה חידושים מרעננים שיעידו על עשייתו החינוכית, על "חוכמתו" הפדגוגית ועל רוחב אופקיו, החליט בשעה שאישר ספר זה, שלא די להציג בפני תלמידי הישראלי את הגירסה הישראלית-היהודית להיווצרות בעיית הפליטים, אלא גם את הנרטיב הפלשתיני: "רוב הפליטים", כך מצטט הספר תועמלן פלשתיני המתהדר בשם היסטוריון, "הם אזרחים, שהותקפו וגורשו מבתיהם בידי הכוחות המזויינים היהודים, שנקטו מדיניות של טיהור אתני".

ולקשי ההבנה שבינינו מוסיף הספר ומצטט את "החוקר" הפלשתיני ואליד חאלידי: "זו הייתה ההזדמנות ההיסטורית של היהודים לטהר מערבים את פלשתינה, לשלול את הנוכחות הערבית, פשוט על-ידי מחיקתה".

אלה הם ההבלים שבהם אנו מפטמים את מוחותיהם של תלמידים שטרם גיבשו סופית את השקפת עולמם לגבי צידקת דרכה של הציונות מול תעמולת הזוועה הפלשתינית. פעם לימדו כאן את בני יהודה קשת; היום מבלבלים את מוחם בשקרי התעמולה הפלשתינית. ועוד מצפים מהם, אחרי בילבול המוח הזה, שיהיו נאמנים למדינה ולדרכה.

לשם האיזון מביא אומנם הספר גם את הנרטיב הציוני: "מדינת ישראל טענה במשך שנים, כי קראה לפלשתינים להישאר, וכי הם ברחו מכפריהם ומעריהם בשל נטישת שכבות ההנהגה, תעמולת זוועה ערבית, והוראת הכוחות הפולשים".

הסטנדרט הכפול


אבל מה צריך התלמיד הישראלי להבין מן ה"דבל סטאנדרט" הזה: הנה מונחים לפניך, הוד מעלתך התלמיד, שני הנרטיבים, כאילו היו שווי ערך מבחינת האמת הפנימית שבהם, ואתה הואל בטובך להכריע ביניהם. אתה תחליט אם הסבים שלך, ששפכו דמם למען המדינה היהודית הצעירה, בעת ששבעה צבאות ערב ועימם הפלשתינים קמו עליה להשמידה, היו גיבורים של ממש, מנשרים קלו ומאריות גברו, או שמא היו סתם נאצים, מטהרים אתניים, רח"ל.

משל למה הדבר דומה? להצגת, מול העובדות הנוראות שמנציח מוסד 'יד ושם', טענתם הנבזית של מכחישי השואה אחמדינג'אד ואבו מאזן ושאר הכולירות - ולתת לתלמיד המסכן להכריע ביניהם. או להציג את כתבי הרצל מול "הפרוטוקולים של זקני ציון", ולהותיר לתלמיד הנבוך לבחור על-פי הבנתו אחת מתפיסות אלה.

ולמה למשל שלא נציג בפני תלמידינו את פרשת ד"ר ברוך גולדשטיין, על-פי שני הנרטיבים שלה: הנרטיב האחד, הגורס שרופא יהודי מחברון רצח באכזריות 29 מתפללים מוסלמים תמימים; מול נרטיב אחר שיטען כי מדובר בסך-הכל באיש חסד תמים שכל ימיו עסק בהושטת עזרה רפואית לפלשתינים, אך הגיע לשלב בו לא יכול היה לשאת את אוזלת היד הישראלית מול התלהמות הפורעים הערבים בחברון שצעקו באותו ליל פורים "איטבח אל יאהוד", והחליט לבסוף לבצע מהלך של "הגנה עצמית קולקטיבית"?

שום ישראלי בר-דעת לא יסכים להציב שני נרטיבים בפרשיות אלה ולהניח לתלמיד הנבוך לאמץ אחד מהם. מפני שאמת יש רק אחת. אז מדוע הסכים משרד החינוך שבשליטת הליכוד לאמץ את שיטת כפל הנרטיבים בנושא קיומי כל-כך מבחינת מדינת ישראל. פיטום מוחו של התלמיד בשתי אמיתות מנוגדות, עלולה לגדל לנו כאן דור שלם של אזרחים שאינם מאמינים בצידקת הדרך, אנשים מסוגם של גדעון לוי ועמירה הס, ומכאן קצרה הדרך ליצירת סיכון ברמה האסטרטגית לעצם קיומה של המדינה.

השאלה היא כמובן אם ירים שר החינוך את הכפפה, יודה בטעותו ויפסיק את הטירוף החינוכי הזה, כדי להוכיח שלא תמיד כשבוחרים ימין מקבלים שמאל.

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-41439-00.html?tag=14-17 -33



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    17:50   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. תורת הקברנות על רגל אחת.  
בתגובה להודעה מספר 24
 
  
מאת:שמעון כהן
ליבי על מספר כתבים ב-YNET. מסכנים. הם מביאים סיפורים לא רעים אבל איפשהו במערכת שלהם מחליטים שהם פשוט לא אוהבים את הסיפורים הללו, אז זורקים אותם עמוק לטורי המקומונים של האתר, ובכך מרוויחים שני רווחים – גם מדווחים וגם מעלימים.

זה מה שקרה עם סיפור מנהל תיכון עירוני א' בתל אביב שכזכור לא רק הביע בפני תלמידיו עמדות פוליטיות שמאליות, לא רק תקף את מדיניות צה"ל ביו"ש, אלא גם דאג לעודד את תלמידיו לפעילות אקטיבית נגד הכיבוש הנורא.

הבינו אנשי YNET שהסיפור הזה עלול לסבך את כבוד המנהל שהביע בעצם את הדעות שלהם עצמם, ולכן מיקמו את הידיעה הזו במקומונים של האתר, למרות שמדובר בדיווח חשוב לכלל האוכלוסייה (לא ראיתי שאת הסיפור על ישיבת הר ברכה טמנו עמוק במקומון יו"ש). כך גם עשו השבוע לסיפור על היות דן ורד, מי שהורשע ונכלא בעוון בגידה וחבירה לארגון טרור ערבי, מורה למתמטיקה בבית הספר עירוני ד' בתל אביב.

גם כאן דחפו את הסיפור הזה לבית הקברות החדשותי של YNET, כלומר למדורי המקומונים, וכך לאכזבת איתי אילנאי, הכתב שדיווח על העניין, שוב הועלם סיפור שאמור היה לעניין את כלל האוכלוסייה ובעיקר את שר החינוך, ועדת החינוך של הכנסת, ראש עיריית תל אביב ושאר אח"מים שבאופן טבעי היו אמורים להידרש לתגובה לעניין.

אין מה לעשות. זו הדרך להתמודד עם ידיעות שלא נעים לדווח עליהם, זו תורת הקברנות על רגל אחת.
(
אגב, לשאלת רבים - לפחות שניים מהאישים המוזכרים התבקשו להתראיין על הנושא. אני עדיין ממתין לתשובתם)
http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/199177



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום שלישי כ''ח באלול תש''ע    17:55   07.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. מר סער.קראת מה כתוב בספר ההיסטוריה החדש שאישרת ?  
בתגובה להודעה מספר 25
 
  
סער: האנטישמיות החדשה - דה לגיטימציה לישראל

בכנס של שרי חינוך אירופים באושוויץ אמר שר החינוך גדעון סער, כי האנטישמיות החדשה מתמקדת במדינת ישראל.

שר החינוך, גדעון סער, נשא לפני שעה קלה דברים בכינוס שרי חינוך של אירופה שמתקיים היום באושוויץ, וציין כי "מייסדי הציונות חשבו וכתבו שהאנטישמיות תיעלם לאחר הקמת מדינת היהודים. זה לא קרה. אנו עדים לתופעות רחבות של אנטישמיות והכחשת שואה".

לדברי השר סער, "האנטישמיות החדשה עברה טרנספורמציה: מדה לגיטימציה של היהודי לדה לגיטימציה של מדינת היהודים".

השר סער קרא לשרי החינוך להגביר הנחלת זיכרון השואה ולקחיה, באמצעות מערכות החינוך ולבנות עולם טוב יותר וכדי להציב סכר חשוב בפני תופעות של אנטישמיות והכחשת שואה.

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/199789

תגובה:

מר סער.מה קורה איתך?

קראת מה כתוב בספר ההיסטוריה החדש שאישרת ללמד עימו לפני 3 חודשים?

אל תתפלא פליאי פליאות על אנטישמיות ואנטי-ישראליות,כאשר משרדך מלמד דברים מחפירים שמגדלים במדינה אנרכיסטים הכופרים במוסריות קיומה.

די לצביעות.

קרא מה כתוב בספר ההיסטוריה שלך:משרד החינוך, שמחפש כנראה חידושים מרעננים שיעידו על עשייתו החינוכית, על "חוכמתו" הפדגוגית ועל רוחב אופקיו, החליט בשעה שאישר ספר זה, שלא די להציג בפני תלמידי הישראלי את הגירסה הישראלית-היהודית להיווצרות בעיית הפליטים, אלא גם את הנרטיב הפלשתיני: "רוב הפליטים", כך מצטט הספר תועמלן פלשתיני המתהדר בשם היסטוריון, "הם אזרחים, שהותקפו וגורשו מבתיהם בידי הכוחות המזויינים היהודים, שנקטו מדיניות של טיהור אתני".

ולקשי ההבנה שבינינו מוסיף הספר ומצטט את "החוקר" הפלשתיני ואליד חאלידי: "זו הייתה ההזדמנות ההיסטורית של היהודים לטהר מערבים את פלשתינה, לשלול את הנוכחות הערבית, פשוט על-ידי מחיקתה".

אלה הם ההבלים שבהם אנו מפטמים את מוחותיהם של תלמידים שטרם גיבשו סופית את השקפת עולמם לגבי צידקת דרכה של הציונות מול תעמולת הזוועה הפלשתינית.

פעם לימדו כאן את בני יהודה קשת; היום מבלבלים את מוחם בשקרי התעמולה הפלשתינית. ועוד מצפים מהם, אחרי בילבול המוח הזה, שיהיו נאמנים למדינה ולדרכה.

מתוך ספר הלימוד של משרד החינוך שנקרא:בונים היסטוריה במזרח התיכון.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:23   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. מועצת החינוך תתכנס לישיבה ראשונה בשבוע הבא  
בתגובה להודעה מספר 26
 
  
מועצת החינוך, קואליציה רחבה למען החינוך, החוצה מחנות פוליטיים ואחרים לשיתוף פעולה למען עתיד החברה והמדינה, תתכנס לראשונה ביום חמישי הבא. מקים המועצה, שר החינוך גדעון סער, פנה לשורה של אנשים שהחינוך יקר לליבם בבקשה שיצטרפו למועצה.

מועצת החינוך תהיה גוף לא-פורמלי, ותכלול לצד בכירי מערכת החינוך, נציגי אקדמיה, ארגונים חברתיים, שלטון מקומי, המגזר השלישי, המגזר הערבי, תנועות הנוער, מנהלי בתי ספר ומורים, סטודנטים, תלמידים והמגזר העסקי, בהם: יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, זבולון אורלב; יו"ר ות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג; יו"ר ור"ה, פרופ' אהרון בן זאב; מזכ"ל מועצת תנועות הנוער, נפתלי דרעי; יו"ר ועד ראשי רשויות ערביות וראש עיריית נצרת, ראמז ג'רייסי; יו"ר התאחדות הסטודנטים, בועז טופורובסקי; יו"ר מועצת תלמידים, הדר שומן; התעשיין ונשיא "הכל חינוך", דב לאוטמן; ד"ר גדי טאוב; עו"ד יובל אלבשן; נחום חופרי, ראש עירית רעננה ויו"ר ועדת חינוך של השלטון המקומי ואבי בנבנישתי, מנהל תיכון ט' תל אביב.

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-228574-00.html?tag=13-0 5-50



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:25   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. ''קיימים שיקולים פוליטיים במשרד החינוך''.  
בתגובה להודעה מספר 27
 
  

חבר ועדת החינוך, ח"כ דניאל בן סימון, שאל במהלך הדיון בועדה, בעניין עיכוב בניית כיתות ביו"ש את יועץ שר הביטחון לענייניי התיישבות, איתן ברושי: "האם אנחנו הזויים בדרכנו הפוליטית שאנחנו מדברים על שתי מדינות לשני עמים, ארץ יו"ש צומחת, אנחנו אנשים הזויים, אני יושב כאן בישיבה ומרגיש בסרט, השאלה שלי - האם יש תאום מדיני למה שקורה בשטח ביו"ש?"
בתגובה אמר לו ברושי "הגידול לא התחיל עכשיו בתקופתו של ברק, יש מציאות שנוצרה ב-42 שנים האחרונות, יש מדיניות של ממשלה שמתחלפת מעת לעת, דו"ח טליה ששון לא המצאנו אותו אבל אנחנו מחויבים אליו".
הוא הוסיף כי "להקפאה לא הייה תקדים, ההקפאה דנה בשאלות עתידיות של מדינת ישראל, יש גידול מרשים ביו"ש, למרות הטענות, היקף הבנייה והגידול מראה על עתיד יהודה ושומרון".
יו"ר מועצת יש"ע דני דיין, אמר בתגובה "אני מזמין את בן סימון לראות את המציאות האמיתית, אנחנו נמשיך להגביר את הילודה ביו"ש, ונמשיך לבנות את יו"ש למרות ההקפאה", דיין הוסיף כי, "קיימים שיקולים פוליטיים במשרד החינוך".
http://ברשת האינטרנט              /News/Flash.aspx/277879



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:31   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. התרחקו דורות של צעירים מהמחויבות לחברה לטובת האנוכיות  
בתגובה להודעה מספר 28
 
  
מחזירים לתודעה את הייחוד היהודי/דן מרגלית

באי כנס הרצליה המתינו לנאום מדיני מסכם של בנימין נתניהו, אבל ראש הממשלה בחר במה שהוצע בעיתון זה פעם אחר פעם לו ולגדעון סער: לעסוק במצוקה הערכית-אסטרטגית המעיקה על החברה הישראלית שעדה להתרופפות הקשר בין צעיריה לבין ארצם. "תוכנית מורשת" שהטיל כפצצה על כנס שנועד לקיים דיוני עומק היתה דבר בעיתו. היא נפלה כרעם ביום בהיר גם על ראשי האוצר שייתבעו לממנה במאות מיליוני שקלים.


נתניהו ציטט אמש מנפוליאון בונפרטה ומיגאל אלון, אבל הציג עמדה ציונית עם גוון כנעני מבית מדרשם של דוד בן-גוריון ותלמידו משה דיין. הוא דיבר על הקשר הרוחני אל הארץ. בן-גוריון מימן מתקציב הביטחון את החפירות במצדה, ונתניהו טיפס אל תל לכיש השומם ואף נטש לרגע את ילדו במהלך טיול ליד עתלית כדי להגיע לבית השומם שממנו אותתו אנשי ניל"י מידע מודיעיני לאונייה "המגנאם" הבריטית כדי לשחרר את הארץ מהשלטון העות'מאני.
טוב מאוחר מאשר בכלל לא.


לא נתניהו צריך היה להגיע עם תוכנית מורשת. זה היה תפקידם של ראשי הממשלה מתנועת העבודה, שמעון פרס ויצחק רבין ואהוד ברק ושרי החינוך יוסי שריד ויולי תמיר, והם החמיצו. בשנות שלטונם רחקו דורות של צעירים מהמחויבות לחברה לטובת האנוכיות; ההון-שלטון השתולל על חשבון המאמץ; ונחלש הקשר הלשוני אל התרבות ואל הטיפוס במעלה ההר. את מקום ההליכה בוואדי תפסו טיולי הנופש לחו"ל ולמועדוני לילה. כמה דיברו על ליבם של שרי החינוך שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין ויוסי שריד ויולי תמיר, והם אמרו "כן כן" ונמלטו אל שיעורי האזרחות ולא נקפו אצבע. ממש כפי שגם יצחק שמיר ונתניהו בסיבובו הראשון לא עשו דבר והיו שותפים למחדל.



אך אמש היה לנתניהו נאום עקרוני שכמה פרשנים בלתי מנוסים פירשו כ"עייפות". כל מילה נמדדה בו בפלס מים, מפני שהוא רוצה לצאת לדרך קשה מנשוא של ויתור על העינוג האישי לטובת משהו קולקטיבי; ומפני שהוא מנסה להחזיר לתודעת הצעיר הישראלי את הייחוד היהודי בעולם שבו הגלובליזציה אינה רק עובדה אלא אפילו עובדה רצויה. זה יעד שכיבושו אינו מובטח אך צריך לנסות להגיע אליו ואולי אף להוסיף "וחדש ימינו כקדם".


יש מי שחיכו לנאום הזה 25 שנים עד שהגיע. טוב מאוחר מאשר בכלל לא.

http://news.walla.co.il/?w=/2680/1639618

תגוביות:

-סוף סוף מישהוא כותב ומביע את דעתנו.


-לעקור מן השורש אירגונים שמסייעים לגולדסטון והקרן לישראל החדשה.
ולכן צריך להוקיעם .כל עניינם הוא לבטל כל סממן יהודי מהמדינה.
לא! לנעמי חזן וחבריה. לא! לקרן פורד שמממנת את הקרן לישראל החדשה. לא! לאנטיציונים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:35   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. התודעה הלאומית בדבר זכותנו על יהודה ושומרון  
בתגובה להודעה מספר 29
 
  
הקמת השדולה למען א"י - צעד חשוב והכרחי

יו"ר מועצת יש"ע מברך על הקמת השדולה למען ארץ ישראל בכנסת ואומר כי זהו תנאי הכרחי למאבק בהקפאה. הוא קורא לחברים בה לפעול.


יו"ר מועצת יש"ע דני דיין מברך בראיון לערוץ 7 על הקמת השדולה למען ארץ ישראל בכנסת ואומר כי זהו תנאי הכרחי להצלחה במאבקים העומדים בפנינו.

"אני חושב שתהיה לשדולה השפעה. אני חושב ששדולה כזו שחברים בה מעל 30 חברי כנסת משבע סיעות מהבית גם מן הקואליציה וגם מן האופוזיציה, עם שני יושבי ראש חשובים מאוד, אחד יו"ר הקואליציה בעצמו, ואחד חבר כנסת בולט מהאופוזיציה, שדולה כזו שהמטרה העיקרית שלה היא חיזוק האחיזה של מדינת ישראל ביהודה ושומרון היא הכרחית. זה תנאי הכרחי כדי שנוכל להתמודד בצורה נכונה עם האתגרים שעומדים בפנינו".

יחד עם זאת הוסיף דיין "הקמת השדולה לבד אינה אומרת שבאנו אל המנוחה ואל הנחלה, זהו תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק. חייבים היינו להקים את השדולה הזו, יש לתת לה את הכוח הרב שהיא צברה כבר במספר חברי הכנסת שהצטרפו, להתחיל בפעילות אינטנסיבית של חקיקה, של הצעות לסדר, של דיונים בועדות, של השפעה על ראש הממשלה ועל שרי הממשלה. זהו כלי נוסף בסל שלם של כלים שאנחנו צריכים כדי שידנו תהיה על העליונה במאבק שאנחנו מקיימים".

עוד אמר כי העובדה שכמה מהשרים שהשתתפו בהשקת השדולה היו מבין אלה שנתנו את קולם לטובת החלטתו של ראש הממשלה להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון, היא הוכחה לכך שצריכים למדוד את פעולות השדולה במעשים ולא באמירות,

"אנחנו נמצאים בימים של בלבול ומבוכה, מצד אחד נוטעים עצים ונשבעים אמונים לארץ ישראל, ומצד שני אסור לבנות אפילו בית אחד, השדולה צריכה לעשות סדר בבלבול, שהעץ יישאר על כנו ושההקפאה תבוטל".

דיין אומר שהמבחן האמיתי של השדולה יהיה בעוד מספר חודשים, "בקרוב נגיע לסיום תקופה ההקפאה ואז תבוא שעת המבחן לאותם שרים, כי לא יעלה על הדעת שביד אחת הם נשבעים אמונים לארץ ישראל ובאים לשדולה למען ארץ ישראל, וביד שנייה הם מרימים את ידם למען המשך ההקפאה".

הוא תוקף את השר מיכאל איתן שטען במכתב ששיגר ליו"ר השדולה, ח"כ אלקין, שמטרות השדולה אינן תואמות את עמדות הליכוד ואת מדיניות ראש הממשלה, "הדברים של השר איתן מאוד ציערו אותי, אך מצד שני אני שואב עידוד מכך שמדובר בקול בודד, הוא היחיד שהביע עמדה הזויה כזאת".

דיין סבור שדווקא בעת הזו צריך להגביר בבתי הספר את השיעורים שעוסקים בתולדות ארץ ישראל וזכותנו עליה, "צריכים לחזק את התודעה הלאומית בדבר זכותנו על יהודה ושומרון, ולהכניס את זה לתוך תכניות הלימודים של בתי הספר הממלכתיים, להחדיר לתלמידים את נושא אהבת הארץ, ואז אולי בכנסות הבאות לא נצטרך להקים שדולות כאלה כי עם ישראל יהיה מחובר לארצו".

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/200148



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:40   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. להיות אזרחים בישראל.הספר המלא לעיונכם!  
בתגובה להודעה מספר 30
 
  


להיות אזרחים בישראל.מדינה יהודית דמוקרטית.הספר בו לומדים אזרחות בישראל.היחיד שהמשרד מרשה להשתמש בו.

http://www.civics.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=5 7956186#4.3519.3.none



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:44   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. הטכניון:תרומה למדינה בכל השטחים החשובים  
בתגובה להודעה מספר 31
 
  
הטכניון מעודד את הסטודנטים לרכוש תואר בהוראה:

מציע מלגת לימודים למצטיינים שילמדו תואר נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים.

מקווה לתרום בכך לחיזוק הוראת המדעים בבתי הספר התיכוניים.

הנהלת הטכניון החליטה להעניק מלגת לימודים לסטודנטים מצטיינים שילמדו לתואר נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הטכניון ממשיך בכך מסורת בת שמונה עשורים של תרומה למדינה בכל השטחים החשובים – ביטחון, כלכלה, תשתיות וחינוך.

ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, פרופסור אבי ברמן, אמר כי הוראת הטכנולוגיה והמדעים בישראל זקוקה לחיזוק משמעותי, בעיקר בחטיבה העליונה.

"אנו מאמינים שהחלטת הטכניון לאפשר לסטודנטים מצטיינים שלו להשלים תואר נוסף, על חשבון מלגת לימודים, בהוראת הטכנולוגיה והמדעים – תביא לחיזוק כוח ההוראה בתחומים חשובים אלה", הדגיש.

"אנו בטכניון מכשירים כבר יותר מחמישים שנה מורים בשמונה תחומים מדעיים והנדסיים. יוזמתנו תחשוף יותר צעירות וצעירים לשיטות חינוך מתקדמות ולקסם של ההוראה ותביא חלק מהם להוראת מתמטיקה, מדעים ומקצועות טכנולוגיים".

באחרונה החלה המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בהכשרת כ-100 אקדמאים ואנשי הי-טק העוברים הסבה להוראה בבתי הספר.


http://pard.technion.ac.il/archives/pressheb/Html/PR_degree_ 24_01.Html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:50   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. הקמת בית הספר החמישי לרפואה בישראל– בעיר צפת  
בתגובה להודעה מספר 32
 
  
הקמת בית הספר לרפואה בצפת

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יעמוד בראש צוות שרים שיעקוב, ילווה ויקדם את הקמת בית הספר החמישי לרפואה בישראל– בעיר צפת. כך החליטה הממשלה פה אחד בישיבתה הבוקר.

ראש הממשלה אמר בישיבה כי "אני רואה בהקמת בית ספר לרפואה בצפת מנוף ענק לפיתוח הגליל ולפיתוח מערכת החינוך ומערכת הרפואה בצפון. מדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית ואנו נחליט ונבצע אותו".

בצוות יהיו חברים השרים הבאים: השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שישמש גם כממלא מקום היו"ר, שר האוצר, יובל שטייניץ, שר החינוך, גדעון סער, השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן וסגן שר הבריאות, יעקוב ליצמן. בישיבה נמסר שהנושא יוגדר כפרויקט בעדיפות לאומית.

השר שלום אמר: " אני מברך על החלטת הממשלה. בית הספר לרפואה הוא פרויקט מחולל שינוי שיהווה עוגן להקמת אוניברסיטה בגליל וישמש נדבך חשוב במימוש החזון שהצבתי להבאת 300 אלף תושבים חדשים לגליל. לאחר שהפרויקט היה תקוע במשך שנים פעלתי לגייס את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ואין ספק שכיום נעשה צעד חשוב להשגת המטרה."

השר סער אמר בישיבה: "זוהי בשורה לגליל ולעתיד מקצוע הרפואה בישראל, לנוכח הירידה בשיעור היחסי של היקף הרופאים בישראל. הקמת בית הספר תתרום לפיתוח מקצוע הרפואה ופיתוח הגליל ולכן על הממשלה להקצות משאבים לתשתיות, לפיתוח ולשדרוג בתי החולים והמעבדות באזור לצורך מחקר." השר ביקש להאיץ את מהלכי ההקמה על מנת להתחיל בלימודים כבר בשנת הלימודים תשע"ב.

פרופ' קווה, נשיא אוניברסיטת בר אילן שנבחרה להקים ולהפעיל את בית הספר לרפואה בגליל, אמר בדיון שיש לראות בפרויקט זה אירוע מכונן ושצפוי שלימודי הרפואה בצפת יחלו באוקטובר 2011. עוד דיווח פרופ' קווה שכבר ישנן הסכמות לשיתוף פעולה עתידי בין הפקולטה המיועדת לבין בתי החולים והמכללות בצפון, וכי כבר בשלב הראשון של פתיחת הלימודים צפויות לעבור להתגורר בגליל כחמישים משפחות של מדענים ורופאים. כמו כן אמר שהקמת בית הספר תעודד עליה וחזרה לארץ של מדענים ואנשי רפואה ישראלים ויהודים שנמצאים בחו"ל.

http://www.pmo.gov.il/PMO/Communication/Spokesman/2010/02/spokezfat070210.htm









            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:53   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. אין בישראל סנקציות נגד הכאת מורים  
בתגובה להודעה מספר 33
 
  
עוד תקרית: מורים בבאר-טוביה מוחים על אלימות

ל-ynet נודע כי אתמול ניסתה מורה להפריד בין תלמידים שהתקוטטו -ואחד מהם היכה אותה. בעלה של המורה: "זו לא הפעם הראשונה שיש אלימות בתיכון הזה". ראש המועצה: המורים ישבשו את הלימודים ביום ראשון, בשל אסיפת מחאה


מורה, שניסתה להפריד אתמול (יום ד') בין תלמידים שהתקוטטו בהפסקה בבית-ספר בתחום המועצה האזורית באר-טוביה, הוכתה בכל חלקי גופה על-ידי תלמיד בכיתה ז'.

ל-ynet נודע עוד כי מורה אחרת הוכתה אף היא על-ידי אותו תלמיד. תלונה על התקרית הוגשה במשטרה ובכוונת המורים לנקוט פעולות מחאה בשל האלימות במוסד.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3851021,00.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:55   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. ישראל הראל | המורה גדעון מלמד אזרחות  
בתגובה להודעה מספר 34
 
  
גדעון סער הודיע, שבכל שבוע ילמד שיעור בבית ספר אחר. שר חינוך, הוא משדר, אינו דואג רק להטבות שכר למורים, עניין נכבד כשלעצמו. המקצוע שבחר ללמד, אזרחות, יאפשר לו לעצב את הזהות הלאומית והאזרחית של אזרחי המחר.

כמעט בכל המקצועות הנלמדים בתיכונים קיים פלורליזם בתכנים - מלבד במקצוע שהשר בחר ללמד. את האינדוקטרינציה של תלמידי ישראל, יתברר לו, האגף לתוכניות לימודים במשרדו אינו מוכן להפקיד בידי "מי שלא משלנו". יש ספר רשמי אחד, "להיות אזרחים בישראל", שערכו אותו אנשי האגף, והוא מיועד לכלל התלמידים - יהודים וערבים, דתיים וחילונים. זה הספר שגם המורה גדעון ילמד על פיו.

כשיתכונן לשיעורים יגלה, שהספר מדגיש בעיקר ערכים אינדיווידואליסטיים וליברליים וממזער ערכים לאומיים וקולקטיוויים. חתרני במיוחד הוא הפרק על הסכסוך שבין הערבים ליהודים. זה גם הפרק היחיד מכל פרקי הספר שבכתיבתו התכבד אדם מחוץ למשרד החינוך.

האיש היחיד בישראל שנמצא ראוי בעיני האגף לתוכניות לימודים לכתוב אותו הוא ד"ר אסעד גאנם, שבמקרה, או לא, הוא גם המנסח הראשי של "מסמך החזון" של ערביי ישראל, שם כתובות הפנינים האזרחיות האלה: "ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית אותה יזמו האליטות היהודיות-ציוניות... הוקמה בסיוע מדינות קולוניאליסטיות... (היא) ממשיכה להתעמת עם סביבתה באופן מתמיד... וליישם מדיניות קולוניאליסטית... לא ניתן להגדיר את ישראל כמדינה דמוקרטית אלא כאתנוקרטית... (עליה להכיר) באחריותה לנכבה ובערבים הפלסטינים בישראל כקבוצה לאומית ילידה שיש לה זכות לבחור ישירות את נציגיה ולנהל את ענייניה... ותהיה (לה) זכות וטו וניהול עצמי לעניינים ייחודיים...".

גם בספר האזרחות גאנם מקדם, אמנם בניסוח פחות חריף, את הדעות הללו. בקטע על מלחמת העצמאות הוא מתעלם מהתקפות הדמים של הערבים שקדמו למלחמת השחרור, מסירובם לקבל את החלטת החלוקה של האו"ם ומהמלחמה המשולבת שבה פתחו שעות אחדות לאחר הכרזת העצמאות. כל שאירע בימים האדומים ההם הוא "סכסוך שהסלים בין יהודים וערבים... שהלך ונעשה אלים..." היהודים, ורק היהודים, הם האשמים בהיווצרות בעיית הפליטים.

והתכנים הללו, בלי שהוצגו דעות אחרות, נמצאו ראויים בעיני הקובעים את תוכניות הלימודים בישראל להיכלל כמידע בלבדי בספר הרשמי של משרד החינוך. והמורים לאזרחות במדינה האתנוקרטית והקולוניאליסטית - שאזרחיה הערבים יציינו ב-15 במאי מלאות 61 שנים לנכבה, הוא אסון הקמתה - מחויבים ללמדם.

גם מורים המתקוממים נגד התכנים נאלצים ללמדם. על בסיס המידע שבספר זה מנוסחים שאלוני בחינות הבגרות באזרחות; איזה מורה ירצה להכשיל את תלמידיו?

פרופ' אורית איכילוב מאוניברסיטת תל אביב, החוקרת בין היתר את החינוך האזרחי בישראל, כותבת באחד ממאמריה: "בעוד שבדמוקרטיות המערביות מחנכים למחויבות משולבת לעם, למדינה ולדמוקרטיה, בישראל, בכל מקרה של התנגשות בין השתיים, מעדיפים מערכת ערכים אוניוורסלית-דמוקרטית על פני המחויבות למערכת הערכים היהודית-ציונית. למצב זה אין אח ורע באף אחת מן הדמוקרטיות המערביות כיום, בה כולל החינוך לאזרחות גם עקרונות דמוקרטיים והומניסטיים וגם פטריוטיזם וגאווה במורשת הלאומית לדורותיה".

http://www.haaretz.com/hasite/spages/1082013.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    07:57   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. חיבור הצעירים לציונות חשוב להבטחת עתידנו  
בתגובה להודעה מספר 35
 
  
חיבור הצעירים לציונות חשוב להבטחת עתידנו
בתגובה לכוונה לחייב מוסדות בקורסי יהדות וציונות אומרת ח"כ שמאלוב ברקוביץ': "חיבור צעירים לערכי המולדת חשובה להבטחת עתידנו".

להתחבר לערכים

על רקע הפרסום על כוונת משרד החינוך לחייב מוסדות חינוך ואקדמיה לקיים קורסי יהדות וציונות אומרת חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ': "אני מבקשת להביע תמיכתי ביוזמת שר החינוך והממשלה לחייב מוסדות חינוך בישראל לחנך, בין השאר, לציונות ומסורת יהודית. ככלל, איני רואה בדבר משום התערבות של המדינה בחופש האקדמי של ההשכלה הגבוהה. הגיעה העת כי בישראל, כמו במרבית המדינות הדמוקרטיות, יחונכו האזרחים הצעירים, במסגרות חינוכיות המכשירות אותם לחיים בחברה, התואמים את ערכי הלאום והמולדת, המסורת והתרבות".
שמאלוב ברקוביץ' הוסיפה כי אמנם "ברור שלא ניתן להורות ליהודי להיות ציוני. ואולם, כפי שפרופסור או מורה רואה את בלימודי המתמטיקה או האנגלית, כבעלי חשיבות מכרעת לעתידו המקצועית ועתידה של החברה הישראלית, כך גם עלינו לראות בחיבור הצעירים אל ערכי המולדת, נופי הארץ, המורשת וההיסטוריה היהודית בארץ ישראל כחשובים אף הם להבטחת עתיד העם היהודי בארצו".
עוד הוסיפה ואמרה: "בראייתי, המוסד האקדמי, כמו גם החינוכי, הוא יותר מפס ייצור אפרורי הדומה כשתי טיפות מים למוסדות המקבילים באירופה, ארה"ב ומדינות חבר העמים ואין לי ספק שמוסדות ההשכלה בישראל, הגבוהה, התיכונית והיסודית כאחד, חייבות להתאפיין בגישה המכבדת, מוקירה ומבכרת את הערכים הציוניים, אהבת הארץ, המסורת והעם. האתגר הקשה העומד לפנינו", לפי שמאלוב ברקוביץ' "הוא לא ההכרזה על שילובם של קורסי ציונות ויהדות בתכנית הלימודים אלא בחינת הדרכים להפיכת החינוך לערכים ואהבת הארץ לחלק בלתי נפרד מהחינוך בישראל, הזוכה לעניין, אהדה, סקרנות וחיבור של ממש בין החומר הנלמד לצעירים הלמדים אותו".

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/201083



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    08:01   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. איך לגרום לתלמידים לאהוב תנ''ך?  
בתגובה להודעה מספר 24
 
  

בית הספר "עשה חיל" באפרת ייסד תכנית לימודים חדשנית לתנ"ך.יוזמת התכנית מסבירה בערוץ 7 על התכנית שמשלבת לימודי דרמה וארכיאולוגיה.

בית ספר ממלכתי דתי בישוב אפרת ייסד תכנית לימודים חדשנית לתנ"ך. רות מרק, יוזמת חדר התנ"ך בבית הספר הממ"ד "עשה חיל" באפרת, הסבירה בערוץ 7 על התכנית שמשלבת לימודי דרמה, הצגות וארכיאולוגיה.
לדבריה התוכנית נועדה לגרום לכך שהתלמידים יאהבו את התנ"ך שהפך לטענתה בשנים האחרונות לאחד מהמקצועות השנואים על התלמידים.
היא ציינה כי התכנית זכתה להסכמת הרבנים ומביעה תקווה כי בתי ספר נוספים יצטרפו לתכנית, "אצלנו התלמידים מאוד מרוצים ולמרות שבהתחלה הייתה ביקורת, בסופו של דבר קיבלנו את ברכתו של רב היישוב לתכנית".

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/201098



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    08:04   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. במקום להעתיק מהלוח - שולפים את הטלפון  
בתגובה להודעה מספר 37
 
  
במקום להעתיק מהלוח - שולפים את הטלפון

יותר ויותר תלמידים מצלמים את הלוח בכיתה בטלפון, במקום להעתיק ביד.

אפילו המורים משתפים פעולה. משרד החינוך: מעשה אסור.

כבר התרגלנו שתלמידי ישראל מצלמים את המורים בסתר, מתעדים מכות בהפסקות או סתם מחליפים הודעות טקסט באמצע השיעור.

אבל כעת מתברר שלא רק המשמעת הרופפת מטרידה את קברניטי משרד החינוך, אלא גם השימוש החדש, הפדגוגי לכאורה, שרווח בכיתות: צילום הלוח בטלפון הסלולרי במקום להעתיק את שנכתב עליו למחברת.

מורים מספרים שלאחרונה נפוץ הצילום בטלפון הנייד בתיכונים, בעיקר כשעל הלוח מופיעים שקפים, תרשימי זרימה או רשימת המטלות לשיעורי הבית. "בפעם הראשונה שנתקלתי בזה הייתי המומה", מספרת מיכל, מורה להיסטוריה מירושלים.

"כתבתי את שיעורי הבית על הלוח והבחנתי בתלמיד ששולף את הפלאפון שלו ומצלם. שאלתי אותו מה הוא עושה, אז הוא ענה לי: 'העתקתי מהלוח'".

"לא ברור לי אם זה סמל לתחכום או לעצלות‭,"‬ מוסיפה מיכל, "נכון שזה חוסך זמן, אבל המחיר הוא שתלמידים לא כותבים, וכתיבה היא גם חלק חשוב מעיבוד הידע, מה גם שבשנים האחרונות אנחנו רואים שהכתיבה לוקחת לתלמידים יותר זמן‭."‬

"אין דבר כזה תלמיד בלי סלולרי‭,"‬ מוסיפה יפה קלי דן, תלמידת י"ב מקריית מוצקין. "לכן אני לא רואה בתופעה הזו שום דבר רע - זה יכול גם להקל על התלמיד, וכשזה קרה אצלנו בכיתה המורה לא ייחס לזה חשיבות‭."‬

גם המורים מצלמים

חי בוגוסלבסקי, תלמיד כיתה י"ב מבת ים, מספר שגם בבית הספר שלו התופעה קיימת. "יש מורים שבעצמם מצלמים בסלולרי שלהם חלק מהדברים שעל הלוח, ומעלים לאתר בית הספר לטובת תלמידים שנעדרו בגלל מחלה או משהו כזה, אבל גם תלמידים שמעתיקים כי זה נוח להם יותר‭."‬

לדברי הדר שומן, יו"ר מועצת התלמידים הארצית, "לשימוש בטלפונים ניידים בבית הספר יש גם צדדים חיוביים, כמו קיצור הזמן המוקדש בכיתה להעתקה וסיוע לתלמידים שנשארו חולים בבית להשלים את החומר‭."‬

אבל למרות ההתלהבות, במשרד החינוך טוענים כי מדובר במעשה אסור.

"משרד החינוך מעודד שימוש באמצעים טכנולוגיים להעשרה ולהרחבת הלמידה‭,"‬ נמסר מהמשרד, "ובלבד שזה נעשה בכפוף לגבולות שאותם קבע המשרד.

באשר לשימוש במצלמת הפלאפון בזמן השיעור - יוזכר כי חוזר מנכ"ל שיצא עם תחילת שנת הלימודים אוסר על שימוש בפלאפון בזמן השיעור, לרבות שימוש במצלמה שבו‭"

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/031/861.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    08:05   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. ועדת החינוך: לשנות את לימודי האזרחות  
בתגובה להודעה מספר 38
 
  
ועדת החינוך: לשנות את לימודי האזרחות
ממחקר שהוצג בדיון עלה כי תוכנית הלימודים הקיימת מקדשת את הדמוקרטיה על פני הלאום היהודי. "התוכנית מוטה שמאלה", אמר אורלב.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/971/311.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    08:14   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. הספר (ובחינת הבגרות) מתעלם מזהותה היהודית של המדינה  
בתגובה להודעה מספר 39
 
  
מנפלאות הדמוקרטיה הישראלית
שי אפרתי מספר על הדיון בוועדת החינוך של הכנסת משבוע שעבר שעסק בלימודי האזרחות בבתי הספר בישראל. ספר הלימוד, "להיות אזרחים בישראל", נכתב מתוך אג'נדה פוליטית-פילוסופית מסוימת וברורה (נחשו איזו).

בספר ישנה התייחסות שלילית ברורה ובוטה לרעיון מדינת הלאום, הספר (ובחינת הבגרות) מתעלם מזהותה היהודית של המדינה ומתמקד רק בתכנים הדמוקרטיים-אוניברסליים, מוצג רק הדגם הדמוקרטי-ליברלי וישנה התעלמות מדגמים אחרים של דמוקרטיה (כמו הדגם הקהילתני, למשל).


נפתח בהפתעה: דווקא ממש התכוונתי למה שכתבתי בכותרת, בלי ציניות. הסברים
בהמשך.


לפני כמה חודשים פורסם דו"ח במסגרת המכון לאסטרטגיה ציונית, דו"ח שנכתב
ע"י ד"ר יצחק גייגר, בנושא תוכנית הלימודים באזרחות (אני ממליץ מאוד
להיכנס לשם ולקרוא, ולו את התקציר. זה בהיר ומאיר עיניים).

http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=202&cati d=208

הממצאים המפורטים חמורים מאוד: בפועל, קיים רק ספר לימוד אחד לכל שלל המגזרים.

בארץ (ישנו ספר נוסף, טוב יותר, אך שאלות הבגרות מתעלמות מהתכנים שבו כך
שהוא לא רלוונטי).

ספר הלימוד, "להיות אזרחים בישראל", נכתב מתוך אג'נדה
פוליטית-פילוסופית מסוימת וברורה (נחשו איזו), וזאת בזיקה לדו"ח ועדת
קרמניצר .

בספר ישנה התייחסות שלילית ברורה ובוטה לרעיון מדינת הלאום, הספר (ובחינת הבגרות) מתעלם מזהותה היהודית של המדינה ומתמקד רק בתכנים הדמוקרטיים-אוניברסליים, מוצג רק הדגם הדמוקרטי-ליברלי
וישנה התעלמות מדגמים אחרים של דמוקרטיה (כמו הדגם הקהילתני, למשל), הוא
מתייחס לאקטיביזציה של מערכת המשפט כאל שיטה ברורה ומקובלת באופן מוחלט
(למרות שהיא לא קיימת בשום מקום אחר בעולם בצורה הזאת, וגם כאן היא
במחלוקת), מתבטאת באופן חד-מימדי בסוגיות פוליטיות שנויות במחלוקת
(הידעתם, ילדים, שהסכם אוסלו היה צעד משמעותי לקראת שלום עם הפלסטינאים?)

ועוד כהנה וכהנה. וחוצמזה, הוא ממש מעאפן מבחינה דידקטית. פשוט משעמם.

בקיצור, הדו"ח של גייגר פורסם ובשבוע שעבר התכנסה ועדת החינוך של הכנסת כדי לדון בעניין. עמית יידע אותי מראש על כך, אז באתי (עם כמה תלמידים מהכיתה שאותה אני מלמד אזרחות). חברים וחברות, יצאתי די מבסוט, ולו מעצם הדיון:

היה דיון פתוח, ענייני, אינטיליגנטי וברמה גבוהה וטובה, ללא עסקנות
ומריחות כאלו ואחרות. הגיעו אנשים רבים, מומחים לתחומם (למשל - פרופ' רות גביזון, ד"ר אשר כהן ועוד רבים וטובים) ומכל קצוות הקשת. היו גם כל מיני אזרחים מודאגים (כמוני), שפשוט הרימו טלפון וקיבלו אישור כניסה לוועדה.

זה כל כך פשוט שזה באמת מרגש (זו הפעם הראשונה שלי שם, מה לעשות): כל אחד מאיתנו יכול פשוט לגשת לכנסת, לשבת בוועדות, ולהשמיע את קולו ודעתו. פשוט ככה. זה יפיפה. התרגשתי.

בסופו של דבר הוסכמו כמה דברים: ראשית, מקצה לקצה, הוסכם שהמציאות של ספר לימוד אחד היא בלתי אפשרית וכי ייכתבו ספרים נוספים בהקדם (נכח פרופ'ידידיה שטרן, ראש הועדה המקצועית להוראת אזרחות, והוא קיבל על עצמו
בנכונות את העניין).

בנוסף, וחשוב מאוד - חברי הכנסת הגיעו למסקנה שבאמת הגיע הזמן לנסח את תכני הליבה הברורים באזרחות, להגדיר את התכנים הבסיסיים ואת ההגדרות של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, ולחזק את ערכי הציונות.

לדעתי, תיווצר תוכנית לימודים שתכלול מאגר נתונים בסיסי משותף לכלל תלמידי ישראל (במערכת הממלכתית, הממ"ד והערבית), ומעבר לו תיכתבנה
תוכניות לימודים המותאמות למגזרים השונים.

זה מה שהיה נראה שיוסכם בישיבה הנוספת, שבה יישב גם השר, שתיערך בעוד כשלושה חודשים (אגב, כולם מוזמנים).

זהו.

אני יצאתי מבסוט מכל העניין.
בברכת"עוד לא אבדה תקוותנו",

שי אפרתי

http://www.imti.org.il/show_art.php?id=660

תגוביות:

אני שמיניסט שזוכה להיות תלמיד של ד"ר גייגר היקר. בכיתתנו אנו לומדים מספר אחר, ולא בספר המסולף להיות אזרחים. ואף על פי כן, מקצוע אזרחות הוא השנוא עלי בכל המערכת,מכיון שבחינת הבגרות נכתבה ברוח אנטי לאומית. אפילו ד"ר גייגר, שמבין את חומרת הענין, מוכרח לדחוף תכנים מעוותים אלה לגרוננו. בתור תלמיד, שמתי לב שאפילו הספר שלנו, שהוא כנראה יחסית טוב, משתדל להציג צד אחד של המתרס בצורה הרבה יותר משכנעת, בשפת חלקות זדונית הודות ליולי תמיר.
כל הכבוד למכון לאסטרטגיה ציונית ולאם תרצו.
סוף סוף נעשה משהו בנוגע לדבר.
לא ידעתי שכל אחד יכול להשמיע את דעתו בוועדות הכנסת.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    08:16   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. לימודי אזרחות בישראל: אינדוקטרינציה חד-כיוונית  
בתגובה להודעה מספר 40
 
  
לימודי אזרחות בישראל: אינדוקטרינציה חד-כיוונית/ד"ר יצחק גייגר

מסמכים להורדה

א. ד"ר גייגר יצחק, נייר העמדה המלא בנושא לימודי האזרחות

ב. תקציר מנהלים, לימודי האזרחות .

ג. הטייה בהוראת האזרחות-דוגמאות בולטות

ד. עיקרי הדברים לדיון בוועדת החינוך.

ה. הוראת האזרחות- מצגת לוועדת החינוך

ההליכים בכנסת

פרוטוקול ועדת החינוך מה-25.11.09

מן העיתונות, בעקבות פרסום נייר העמדה

חגית ששר, "האזרחות נגד הציונות". מקור ראשון 22.01.10

"לימודי האזרחות שמאלניים", מורן זליקוביץ', YNET 25.11.09

"ועדת החינוך: לשנות את לימודי האזרחות", אפרת זמר, NRG 25.11.09

בן דרור ימיני, "מטמטמים את ילדינו", מעריב, 9.05.09

ישראל הראל, "המורה גדעון מלמד אזרחות". הארץ 30.04.09

שי אפרתי, "מנפלאות הדמוקרטיה הישראלית". אם תרצו 28.11.09

הקדמה

מפריט שולי במערכת השעות של תלמיד התיכון, מקצוע לימודים זניח ונטול יוקרה, הולך מקצוע האזרחות וקונה לו מעמד של מקצוע מרכזי. תלמידי התיכון בישראל מחויבים כיום ללימודי אזרחות בהיקף כפול מזה שהיה עד לפני שנים ספורות. גם תלמידי חטיבת הביניים, ולעתים אף תלמידי בית הספר היסודי, לומדים כיום אזרחות – שלא כבעבר. הדור הבא של אזרחי ישראל מצטייד כיום, יותר מהדורות שקדמו לו, בכלי-ידע מועילים לקראת השתלבותו בחייה המורכבים של המדינה.

אולם, אליה וקוץ בה. התהליך המבורך מלווה בליקויים קשים. התחדשותו של מקצוע האזרחות, בדמות הכנתם של תוכנית ליבה, תוכניות לימודים וספרי לימוד, נעשתה בלי ליווי של דיון ציבורי הולם. כך הוענקה לקבוצה האידיאולוגית הדומיננטית באקדמיה הישראלית הזדמנות לעצב את המקצוע כרצונה, ולהשפיע השפעה ארוכת טווח על תודעתם של אזרחי ישראל ועל דמותה העתידה של המדינה. הכפלתו של היקף החומר בלימודי החובה באזרחות הובילה לכלילתם של נושאים שנויים במחלוקת, והטיפול בהם נעשה בדרך מגמתית. לאלו נלוותה מגמה של האחדת תוכני הלימוד בכל מערכות החינוך הממלכתי, מגמה שהובילה ליישור קו כללי עם צורכיהם האידיאולוגיים של בתי הספר הערביים.

מהו אפוא תפריטו האזרחי החדש של התלמיד הישראלי? הנה, תחילה, כמה דוגמאות בולטות.

· הוא לומד שמדינת לאום היא רעיון בעייתי, ושהדגם הדמוקרטי האידיאלי, אם לא הבלעדי, הוא הדגם הליברלי הקיצוני המעדיף את הפרט על פני הכלל ואת הזכויות על פני החובות.

· מתוך כך, הוא נחשף למסר שיש מתח בין היהדות והדמוקרטיה.

· מוריו התרגלו כבר לראות כיצד שנה אחר שנה עוסקות בחינות הבגרות בהבלטה יתרה בפן הדמוקרטי של המדינה, ומזניחות את הצד היהודי שלה. כך, למשל, נושא זכויות אדם ואזרח, שהוא מרכיב בסיסי בתפיסה הליברלית, הוא הנושא היחיד שהופיע כחומר חובה לבחינה בכל 16 המיקודים לבחינות הבגרות שנערכו עד כה (כולל חורף תשס"ט). המורים יודעים שכדאי שהלימוד בכיתה יותאם למגמה זו.

· בספר "להיות אזרחים בישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית" לחטיבה העליונה שבהוצאת משרד החינוך, הספוג ברוח פוסט-לאומית, הוא נתקל בפרק שנכתב, באופן חריג, בידי מחבר שאינו איש המשרד. זהו הפרק על השסע היהודי-ערבי בישראל, והמחבר הוא ד"ר אסעד ע'אנם, לימים ממנסחי "מסמך החזון של הערבים הפלסטינים בישראל" הקורא לביטול יהודיותה של מדינת ישראל. בפרק זה נחשף התלמיד לתמונה היסטורית מעוותת, המתעלמת מחלקם של ערביי ישראל בהתפתחות השסע.

· באותו ספר, בפרק על השסע האידיאולוגי בישראל, לומד התלמיד לדעת שהימין הישראלי הוא הצד היחיד המסכן את הדמוקרטיה ונוקט אלימות, ושרצח רבין הוא חלק בלתי נפרד מכך. כך גם בנושאים נוספים. למשל, ספרי הלימוד וההשתלמויות שמוריו מקבלים מכוונים את התלמיד להאמין שהעמדה הלגיטימית היחידה בשאלת האקטיביזם השיפוטי היא זו של השופט אהרן ברק.

אלו הם רק מקצת הממצאים שאנו מבקשים להביא לידיעת הציבור, ובפרט לידיעתם של מעצבי מדיניות החינוך בישראל. בעינינו, כפי שנסביר בהמשך, משמעותה של התמונה שממצאים אלו מציירים היא פגיעה עמוקה בארבעה ממדים: בחינוך הציוני, בחינוך הדמוקרטי, בחינוך לביקורתיות, ובסיכוי להפחתת המתח בין חלקי החברה הישראלית. נייר העמדה המלא, מאת ד"ר יצחק גייגר, מורה לאזרחות ולשעבר חבר ועדת המקצוע במשרד החינוך, פורס בהרחבה את תמונת המצב ומפרט מסקנות והמלצות. זהו נייר מקיף, מוער וממוסמך שאנו מקווים שיילמד בידי הנוגעים בדבר וישמש בסיס לדיון ציבורי. התקציר שלפנינו מציע את עיקרי הדברים.

מסמכים להורדה

א. ד"ר גייגר יצחק, נייר העמדה המלא בנושא לימודי האזרחות

ב. תקציר מנהלים, לימודי האזרחות .

ג. הטייה בהוראת האזרחות-דוגמאות בולטות

ד. עיקרי הדברים לדיון בועדת החינוך.

ה. הוראת האזרחות- מצגת לועדת החינוך

ההליכים בכנסת

פרוטוקול ועדת החינוך מה-25.11.09

מן העיתונות, בעקבות פרסום נייר העמדה

חגית ששר, "האזרחות נגד הציונות". מקור ראשון 22.01.10

"לימודי האזרחות שמאלניים", מורן זליקוביץ', YNET 25.11.09

"ועדת החינוך: לשנות את לימודי האזרחות", אפרת זמר, NRG 25.11.09

בן דרור ימיני, "מטמטמים את ילדינו", מעריב, 9.05.09

ישראל הראל, "המורה גדעון מלמד אזרחות". הארץ 30.04.09

שי אפרתי, "מנפלאות הדמוקרטיה הישראלית". אם תרצו 28.11.09


http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=202&catid=208



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    08:22   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. החידוש הישראלי המפוקפק – הסתרת ההיסטוריה הלאומית  
בתגובה להודעה מספר 41
 
  

הוראת ההיסטוריה בישראל ובעולם- פרופ' יואב גלבר

לקריאת המאמר המלא

החברה הישראלית נמצאת כבר שנים במצב של סחרור. מתנהלת בה התמודדות על זהותה, על מקור הסמכות ועל האתוס שלה. קו פרשת המים הוא מלחמת ששת הימים – הסרת האיום הקיומי שחקה את האתוס של הפרט למען הכלל לטובת אתוס של הגשמה עצמית.

תחת לחצי כוחות השוק והפוליטיקה, מוסדות ההשכלה – אוניברסיטאות, מכללות ובתי-ספר – תוהים על טיב שליחותם הלאומית (והאם בכלל יש להם כזו), על תפקידם החברתי ועל כיוונם האקדמי והחינוכי. המחלוקות על ההיסטוריה בציבור, באקדמיה ובבתי הספר משקפות בשנים האחרונות את אובדן הדרך הזה. ההיסטוריונים מתחבטים בסתירות שבין העומק ורוחב היריעה של עבודה מדעית העוסקת בעבר מחד גיסא לשאיפה להשפיע על ההווה בדרך של השתתפות בדיון הציבורי ובוויכוחים הפומביים המלווים אותו בתקשורת, מאידך גיסא. לעתים קרובות הכניעה לתכתיבי התקשורת ולאילוציה מנמיכה את אמות המידה של הדיון ההיסטורי ותוחמת אותו לגבולות המסגרת, השפה, הזמן וההיקף של תכניות אירוח טלוויזיוניות ושל טורי הבעת הדעות בעיתונות.

באקדמיה, תחום ההיסטוריה התפצל למספר רב של תתי-תחומים, עד כדי חשש לאקלקטיות. למרות היקף תחומי הלימוד ומגוון נושאיהם, מעמדה של הדיסציפלינה ההיסטורית בישראל נמצא בירידה. מספר הסטודנטים פוחת, כאשר קלות הקבלה ללימודים היא זו המשפיעה לא פעם על שיקולי הבחירה בלימודי ההיסטוריה, והם נתקלים אצל חלק ממוריהם בגישות פוסט-מודרניות, פוסט-ציוניות ורלטיביסטיות, ללא סובלנות לגישות אחרות. מגמות אלו מעצבות את דמותם של המורים להיסטוריה בבתי הספר התיכוניים, כפחות-מוכשרים וכקונפורמיסטים.

בעידן של חובת חינוך כללית, כשלימודי ההיסטוריה הם לימודי חובה לפחות בחלק משנותיו של התלמיד בבית הספר, נחשפת אליהם האוכלוסייה כולה. בתי הספר בכלל, ושיעורי ההיסטוריה במיוחד, הם כלי מרכזי המשפיע על "הזיכרון הקולקטיבי" ומקנה אותו. אנשי אקדמיה פוסט-ציוניים, המבקשים להרוס את "הזיכרון הקולקטיבי" הישראלי, תקפו מאז תחילת שנות התשעים את מערכת החינוך הממלכתית, שלטענתם (שאחרים היום מטילים בה ספק) מנחילה אותו לתלמידיה, ועל מקום הקניית ערכים הנובעים מההיסטוריה הלאומית הדגישו את הפן הפוסט-מודרני, העוסק בסיפרים (נראטיבים) שונים ובשימושיהם הפוליטיים. אלא, שלא כמו האוניברסיטה, על בית הספר לחנך את תלמידיו, ואין עליו חובה לדאוג להכשרתם הדיסציפלינארית. החידוש הישראלי המפוקפק – הסתרת ההיסטוריה הלאומית באמצעות הבלעתה בהיסטוריה הכללית – הופך את הסדר הראוי של הדברים.

תכנית הלימודים צריכה להציג את מעט העניינים הבסיסיים שהמדינה רוצה להקנות (או ללמד), ולא את מה שהתלמידים (או הוריהם) רוצים לקנות (או ללמוד). תמיד יימצאו בלתי מרוצים בין המורים, ההורים והתלמידים. המורים יכופפו קצת את התכנית לפי נטיותיהם האישיות, ועד גבול מסוים, שטעון הגדרה, זה לגיטימי. לחלק מן ההורים תמיד יהיו השגות על התכנית ויש להם מסגרת מובנית שבה הם יכולים ואף צריכים להשפיע על חלקה. חלק מן התלמידים לא יסתפק במה שיציע בית הספר וצריך לכוונם למקורות מידע נוספים. חלקם האחר יתקשה לקלוט גם את ההיצע המוגבל הזה של ידע; אבל הרוב הגדול נופל בין שני הקצוות האלה ואליו צריכה ההוראה להיות מכוונת.

לקריאת המאמר המלא

http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=202&catid=222



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    08:26   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. הצרות התחילו בשנת 1996 עם דוח קרמניצר  
בתגובה להודעה מספר 42
 
  
מטמטמים את ילדינו

אפשר להניח שלשר החינוך, גדעון סער, לא יהיה זמן רב לקרוא מחקר חדש על לימודי האזרחות. ולכן, כדאי לספר לו על ממצאים מעניינים. אם חשבנו שהאינדוקטרינציה של כוחות ה"קידמה" מצויה רק באוניברסיטאות - טעינו. היא חודרת גם לתוכניות הלימוד במקצוע האזרחות.

מקצוע האזרחות הוא הפוליטי ביותר מבין מקצועות הלימוד. שם מלמדים על יחסי אזרח ושלטון, ועל המתח שיש בין דמוקרטיה ללאומיות, וכן על הסוגיות הבוערות של משפט ושלטון. למשל, אקטיביזם שיפוטי.

מה מלמדים שם? ד"ר יצחק גייגר הוציא דו"ח חדש ומרתק, מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית, שבדק את ההשפעות הפוליטיות על לימודי האזרחות. הצרות התחילו בשנת 1996 עם דוח קרמניצר. זה אותו מוטה קרמניצר, פרופסור למשפטים, שהיה מועמד לבית המשפט העליון, ואיש פוליטי מאוד.

לקראת הבחירות האחרונות הוא עמד בראש "הוועדה המסדרת", שהציבה את המועמדים החדשים ששולבו ברשימת מר"צ לכנסת. הדו"ח עשוי בצלמו ובדמותו של האיש: "דו"ח זה מעמעם ערכים ציוניים וקולקטיביסטיים. מאז חיבורו ועד היום הדוח הוא מתווה הדרך לחינוך האזרחי ולמקצוע האזרחות", כותב גייגר.

קרמניצר איננו לבד. בספר "להיות אזרחים בישראל" יש פרק על השסע היהודי ערבי. הפרק הזה חובר על ידי ד"ר אסעד גאנם, שהוא גם אחד ממחברי מסמך החזון של ערביי ישראל. האם מי שמגדיר את ישראל כמדינה קולוניאליסטית ושולל את זכות היהודים להגדרה עצמית במדינה ריבונית ראוי להיות המחבר הבלעדי של הפרק הרגיש הזה?

ולא רק בענייני ציונות ולאומיות. בישראל יש ויכוח נוקב על האקטיביזם השיפוטי, ועל המונופול של שופטי בית המשפט העליון בכל הקשור למינוי שופטים. שום מדינה לא אימצה את המודל הישראלי שגורם לעריצות משפטית ושיפוטית, והשיטה הישראלית נתונה במחלוקת בין בכירי המשפטנים בישראל. אבל כל זה נעלם כאשר מגיעים לספר העיקרי על לימודי האזרחות, "להיות אזרחים בישראל".

שם יש קביעה חד-משמעית: "תהליך מינוי השופטים בישראל נחשב כדרך הטובה ביותר להבטיח את אי- תלותה של המערכת המשפטית". סליחה?

ייתכן שהמחבר מתכוון לבחירה סלקטיבית של שופטים, כך שכל מי שיש לו עמדה ( " אג' נדה" ) שונה - יהיה חסר סיכוי. עכשיו מתברר שהשיטה אכן מצליחה. מצמרת השיפוט היא מגיעה ללימודי אזרחות. גם כאן יש רק עמדה אחת. אין פתחון פה לעמדות ביקורתיות.

כך מטמטמים את תלמידי ישראל הצעירים באגנ'דה שתחום המחיה שלה מתחיל במר"צ ונגמר בעדאללה. לתשומת לבו של שר החינוך החדש והנמרץ.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/887/864.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    08:32   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. האזרחות נגד הציונות/חגית ששר  
בתגובה להודעה מספר 43
 
  
האזרחות נגד הציונות/חגית ששר/22.2.10

(פורסם במקור ראשון)

ד"ר אסעד גנאם כתב בספר הלימודים את הפרק הרגיש על השסעים החברתיים במדינהועל מלחמת השחרור.גנאם עצמו רואה במדינת ישראל מדינה קולוניאליסטית,כובשת ולא לגיטימית.

ספרי הלימוד באזרחות הפכו לצינור שדרכו מועברים לתלמידי ישראל מסרים פוליטיים מבית המדרש הפוסט ציוני,כך מגלה מחקר שנערך מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית.ישראל הראל יושב ראש המכון: "בשיחות עם שר החינוך ועם מנכ"ל המשרד,קיבלנו את הרושם שגם הם אינם שבעי רצון מחומר הלימודים הקיים.

ספר לימוד האזרחות הנפוץ "להיות אזרחים בישראל"נהנה ממעמד יוצא דופן.שלא כמו רוב חבריו למדף,ספרי הלימוד של התיכוניסט המצוי,הוא נכתב בידי עובדי משרד החינוך,ולא בידי עובדי הוצאה פרטית בפיקוח המשרד,כמקובל.

ישראל הראל יו"ר המכון לאסטרטגיה ציונית רואה בכך עובדה לא מקרית."למשרד החינוך חשוב היה שהספר יצא מטעמו".פרקי הספר מלבד אחד,נכתבו על ידי אנשי המשרד.כשבאו לבחור את הכותב היחיד מחוץ למערכת,בחרו בד"ר אסעד גנאם.הוא כתב את הפרק הרגיש על השסעים החברתיים במדינה ועל מלחמת השיחרור.

הקרדיט של גנאם שהכשיר אותו לכתיבת הפרק המרכזי בספר,אומר הראל,הוא היותו המנסח המרכזי של "מסמכי החזון"של ערביי ישראל.במסמכים האלו מופיעות הפנינים הבאות:"ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית אותה יזמו האליטות היהודיות -ציוניות באירופה.היא ממשיכה להתעמת עם סביבתה באופן מתמיד וליישם מדיניות קולוניאליסטית.לא ניתן להגדיר את ישראל כמדינה דמוקרטית אלא כאתנוקרטית.

על ישראל להכיר באחריותה לנכבה ולהכיר בערבים הפלשתינים בישראל כקבוצה שיש לה זכות לבחור ישירות את נציגיה,ולנהל את עינייניה,זכות וטו וניהול עצמי לעיניינים ייחודיים".

גנאם רואה בישראל מדינה קולוניאליסטית ,כובשת ולא לגיטימית.מדגיש הראל.זה האיש היחיד שהשתתף עם אנשי משרד החינוך בכתיבת הספר.

המכון לאסטרטגיה ציונית החליט לבדוק לעומק את חומרי הלימוד של הספר.ד"ר יצחק גייגר,היסטוריון,מורה ורכז לימודי אזרחות,ערך מטעמו מחקר מקיף שבדק את חומרי הלימוד באזרחות,ובפרט את הספר המדובר.

המסקנות שלו היו חד-משמעיות.בלימודי האזרחות בבתי הספר ישנה אינדוקטרינציה חד כיוונית לשמאלה של המפה הפוליטית.

ולא מדובר במקצוע זניח.בכיתות ט'מוקדשות שעתיים שבועיות לטובת לימודי האזרחות,ובחטיבה העליונה עולה המיכסה לשש שעות לימוד,שבסוף בחינת בגרות בהיקף 2 יחידות לימוד,בחינה שהיא חלק ממקצועות החובה של כל תלמיד בישראל.

ההטייה החד-כיוונית,טוען גייגר,ניכרת כבר בספר הנילמד בחטיבת הביניים,אולם בחטיבה העליונה היא משמעותית לאין ערוך וממדיה מקיפים הרבה יותר.היא ניכרת במיוחד,כאמור,בספר "להיות אזרחים בישראל".

הכרזת העצמאות לא בחומר

לאחרונה התכנסה מועצת החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד),בראשותו של הרב אבי גיסר כדי לדון במתרחש בבתי הספר בלימודי האזרחות במדינת ישראל.לישיבה הוזמנו אנשי המכון לאסטרטגיה ציונית ועורך המחקר ד"ר גייגר.

ישראל הראל שאל ישירות את נציגי מקצוע האזרחות במשרד החינוך,איך בחר המשרד באסעד גנאם לכתוב את הפרק על מלחמת השיחרור?למה לא לקח המשרד מישהו כמו מוקי צור או חיים גורי ,או אפילו זאב שטרנהל?

הבחירה באסעד גנאם מלמדת איזו דעה רוצים ללמד אלה הקובעים את תכני הלימוד באזרחות.

מה השיבו לך אני שואלת את ישראל הראל."יש מצבים בהם אנשים יושבים בתוך מערכות כאלה ואין להם את הכוחות להתנגד",אומר הראל בלי להרחיב.

מי שכן מרחיב הוא עדי ארבל,מנהל הפרוייקט מטעם המכון,שסיפר כי במהלך הישיבה אמר הראל מפורשות,שלמעשה כל מי שהיה צריך לפקח על כל הדברים הללו,למשל המורים והמפקחים הדתיים,נרדם בשמירה,אם לא גרוע מזה.

הספר נכתב בידי משרד החינוך.האנשים שמינה המשרד לכתיבת הספר היו אנשים שהשיח שלהם שם דגש על זכויות ודמוקרטיה ,ללא הצגת הערכים הדמוקרטיים בעולם היהודי,וללא הדגשת ערכי היסוד במדינה היהודית.

הספר הזה הוא רק סימפטום לבעיה רחבה יותר שקיימת בהוראת האזרחות מוסיף גייגר.לדבריו ישנה שורה של כשלים-החל בתוכניות הלימודים,דרך ספרי הלימוד והטיות בהשתלמויות המורים,ועד ייחוד בחינות הבגרות לתחומי הליברליזם הפוסט מודרני והפוסט ציוני,תוך השמטת מרכיבים לאומיים.והתלמידים והמורים מתמקדים הרי בנושאים בהם תתמקדנה בחינות הבגרות.

"מספר השעות שיש להוראת המקצוע אינו מספיק כדי ללמד את כל הנושאים" מפרט גייגר,"וכמו בנושאים אחרים,המורים מלמדים את הנושאים שיש סיכוי גבוה שיופיעו בבחינות הבגרות.

כשמורים רואים שלאורך שנים ישנם נושאים שכמעט שאין עליהם שאלות בבחינה,כמו יהדות התפוצות ושאר נושאים ציוניים,הם נוטים לא להתעכב עליהם יותר מדי,או אפילו לדלג מפאת קוצר הזמן".

אם תחליטו לעבור על בחינות הבגרות של השנים האחרונות,אחד הנושאים שלא תמצאו שאלות לגביו הוא הפרק העוסק במדינת הלאום בכלל,ובמדינה היהודית בפרט.

כמו כן,בכל 16 הפעמים שבהן נערך עד כה מיקוד של חומר הלמידה במקצוע האזרחות (הודעה מטעם משרד החינוך על חומר שלא ייכלל בחומר הבחינה),הנושא היחיד שהופיע כחומר חובה הוא זכויות האדם והאזרח.

לעומת זאת,הדיון סביב הכרזת העצמאות ירד בכמחצית מהמיקודים.גייגר מספר שבשיחותיו עם מורים רבים,הן במגזר הדתי והן במגזר הכללי,מתחו המורים ביקורת על מיעוט התכנים היהודיים והציוניים בתוכנית.

בישיבת החמ"ד הציג גייגר מצגת שממחישה את מימצאי מחקרו.ארבל,שצפה ברב-שיח שהתפתח לאחר הקרנת המצגת,מספר שנציגי משרד החינוך הגיבו במיגננה.

"נציגת משרד החינוך אמרה שכך מורה יכול להכניס את התשומות שלו ואת הערכים שלו".על כך ענה לה אחד מנציגי מועצת החמ"ד שהיא באה מרקע ערכי וציוני ויש לה יסודות טובים.היא אוטומאטית עושה את התיקון להטייה שקיימת בספר,אולם לא זה המצב אצל כל המורים.

"עד ימי יולי תמיר מקצוע האזרחות כמעט לא נחשב" מוסיף גייגר,"בימיה של תמיר הוכשרו מורים שאין להם רקע מקיף בתחום.

במקרים רבים מלמדים את המקצוע מורים שאזרחות אינה תחום הכשרתם,והם מלמדים את המקצוע לצורך השלמת שעות".במצב כזה בוודאי שאין לצפות שמורה יוסיף בדיונים בכיתה דגשים משלו.המורים האלה מלמדים רק על פי הספר.אין להם דעה משלהם על החומר.

"מדובר בשערורייה" מוסיף הראל,"אמרתי למועצת החמ"ד שבמקרה הזה הם אינם יכולים לחשוב רק ילדי החינוך הדתי.הם אחראיים במקרה זה לכלל ילדי האומה".

הדיון במועצת החמ"ד היה למעשה המשך לדיון שהתנהל בנושא בוועדת החינוך של הכנסת.מועצת החמ"ד,אומרים במכון לאסטרטגיה ציונית,אמורה להיות המנוף לקידום הנושא אצל שר החינוך גדעון סער,ואצל מנכ"ל המשרד שמשון שושני.

לאחרונה נכנס לתפקידו מפקח מרכזי חדש (מפמ"ר)למקצוע האזרחות,אדר כהן.למעשה ירש כהן את התוכנית כפי שהיא מקודמיו לתפקיד.לכן,הוא לא טרח להצדיק את התנהלות העיניינים עד לכניסתו לתפקיד.

במקום זאת הוא בחר להצביע על 8 נקודות במחקר של גייגר שבהן הוא חושב שיש מקום לשיפור ולעדכון.מועצת החמ"ד הביעה תמיכה בכל הצעות השינוי.

"בין חברי הוועדה היתה הסכמה שמדובר בנושא שיש לטפל בו בדחיפות ושיש לעסוק בנושא באופן רציני ומקיף".אומר אבי גיסר יו"ר המועצה.מינינו וועדה שתילמד את החומר בשבועיים הקרובים ותגיש את מסקנותיה.

איך התרשמתם מהחומר שהוצג בפניכם?

"עוד לפני הבדיקה של הוועדה,אנחנו כבר יודעים שיש צורך בשינוי תוכנית הלימודים ובהתאמתה לאתגרי החמ"ד",אומר הרב אבי גיסר."יש הסכמה עם המפמ"ר אדר כהן,שהתוכנית צריכה שיפור ועידכון,בין היתר בעניין הגדרת זהותה של המדינה כמדינה יהודית.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    09:29   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. פרוייקט מיתמם של השמאל הקיצוני-יש להיזהר!  
בתגובה להודעה מספר 44
 
  
חבורה של צעירים, רובם בני משק בוגרי המכינה הקדם-צבאית ע"ש רבין ב"אורנים", הקימו את "שחר" - "קהילה שיתופית" (לא קיבוץ עירוני!) ביוקנעם.

הם שותפים לעשייה ותרומה חינוכית וחברתית ומובילים מהפכה של אידיאלים.

צעירים ללא מנוח, הגרסה הערכית

מהפורימון האחרון בקיבוצו, איילת-השחר, חזר ארז אלף מבואס לחלוטין. הוא השתוקק לשמוח ולהשתולל, אבל המציאות טפחה על פניו. "זה לא מה שהיה פעם", הוא מפטיר באכזבה, "החג הזה הולך ופוחת אצלנו". ארז עדיין אומר "אצלנו" ומביט לאחור בנוסטלגיה, אבל הוא, כנראה, כבר לא יחזור אל קיבוץ מוצאו.

בנקודת הזמן הזאת, בגיל 25, הוא מנסה לקיים, יחד עם חבריו, קהילה קצת אחרת: שיתופיות מזן אחר, המחייבת את חבריה באופן שונה מזה שהיה מקובל ומכוונת להגשים חלומות בקצב שונה ובמיקוד אחר. מה יצא מזה - הוא עדיין לא יודע, אבל לו ולחבריו יש כוח לנסות לקרוא תגר על הקיים, המרוקן מבחינתם.

ארז הוא בוגר המחזור הראשון של המכינה הקדם-צבאית ע"ש רבין, שהוקמה ב-1998 בשיתוף-פעולה בין מדרשת "אורנים", ועדת הביטחון של התנועה הקיבוצית ו"מרכז רבין".

מחזור של כמו-פיילוט: 15 חניכים שנקבצו אל המבנים הנטושים של מוסד "נעמן", עם כמה מדריכים שבראשם דני זמיר, שהיה אז חבר איילת-השחר. "היה משהו מאתגר בראשוניות", מסביר ארז מדוע הצטרף. סתם לשבת וללמוד - זה מעולם לא היה הקטע שלו, אבל השילוב המיוחד עם פעילות קהילתית נראה לו "מה-זה מעניין". לא, הוא לא בראש של תנועת-נוער, הוא אפילו סולד מהדפוס הזה, אבל כשמדובר במעין שנת שירות משודרגת, שמרכזת צעירים בעלי פוטנציאל ומנסה לשכנע כי מנהיגות מתבטאת באופי, בשירות צבאי משמעותי ובגילוי אחריות חברתית למתרחש במדינה הזאת גם לטווח ארוך יותר, אחרי השירות - אלה היו נושאים שדיברו אליו.

קהילה שיתופית ביוקנעם

עקרונות הקהילה החדשה, "שחר", שייסדו ארז וחבריו באוקטובר 2003, מבוססים במידה רבה על מה שרכשו במכינה. בגיל 18 הקדיש את זמנו לא רק ללימוד יסודות המנהיגות ואי-אלו "משחקי צבא", אלא בעיקר לפעילויות מחזקות בשכונות הישנות והוותיקות של יוקנעם, נשר, חיפה והקריות.

לבד ממעט תרומות, מומנה הפעילות באמצעות עבודה עצמית של החניכים, בחופשות. במכינה רכש ארז, לדבריו, גם כלים ומיומנויות להתמודד עם השאלה המטרידה של טרום הגיוס - למה, בעצם, ובשביל מה, עלינו להתגייס.

עם "הכלים" האלה התגייס, עם חמישה בוגרים נוספים, לגבעתי. גם בוגרי המחזור הבא אחריו התגייסו, ברובם, לחטיבה הדרומית. למרות ש"הבוס" זמיר, סמג"ד צנחנים (מיל'), תפר להם דווקא קשר עם "החטיבה שלו", היוקרתית, העדיפו החבר'ה את גבעתי - לא יחידה קוטלת קנים, אבל, לדברי זמיר, הרבה פחות זוהרת מהצנחנים ומגולני, שם הביקוש עולה בהרבה על ההיצע.

"יש לנו היום שלושים קצינים בגבעתי", גאה זמיר בחניכיו, "למרות ש'סידרתי' להם צנחנים. מבחינתי זו חוצפה מבורכת. דווקא משום שגבעתי נחשבת כ'נחשלת' ביחס לחטיבות העילית, החבר'ה בחרו בה כי חשבו ששם הם יפגשו את מי שהכי צריך אותם".

ארז, קצין במיל', ממשיך גם היום להיפגש עם מי שהכי צריכים אותו - ילדי יוקנעם. עוד בתקופת השירות שקד על הקשר עם החברים כדי לייסד, בבוא היום, את קהילת "שחר". אחרי טיול שחרור של שלושה חודשים בסין הרחוקה, הוא התייצב, באוקטובר 2003, למשימה הבאה בחייו - ביוקנעם.

יוקנעם, עיירת פיתוח, הוקמה בשנות החמישים לא הרחק מהמחנה הצבאי הגדול של "מנסורה".

היישוב, שתושביו התפרנסו בעיקר מעבודה קשת-יום ב"סולתם" ובמפרץ חיפה, שינה לחלוטין את פניו בעשור האחרון. הוא הצמיח מרכזי הייטק מצליחים ותעשייה מפותחת, ובגבעות המזרחיות פורחות שכונות חדשות וצעירות.


בשכונות הישנות, לעומת זאת, כמו-גם בקרב האוכלוסייה הוותיקה, עדיין מעיקים כיסי מצוקה - ודווקא כאן נטו את אוהלם ארז וחברתו, מיכל שילה. הם מתגוררים כבר שנתיים בדירה שכורה קטנה, ממש כמו שאר 16 חברי קהילת "שחר".

מיכל (24), בת נען, היא בוגרת מחזור ב' של המכינה. "האמת, חיפשתי שנת שירות בכל מקרה, הגעתי לבדוק ונראה לי שזה משהו מיוחד. שלושים חבר'ה, ברמה אישית גבוהה, שנפתחו לחברה אחרת, לסביבה חדשה לחלוטין".

אחרי המכינה התגייסה מיכל, עם עוד עשר בנות, להוראת עברית לעולים במסגרת הצבא - תחילה כמש"קית, ואחר-כך כקצינה. היא עשתה עוד שנת קבע כקצינת חינוך במג"ב, ועד שארז ישתחרר, אז יצאו ביחד לטיול בסין - עשתה "שנת בית" בנען.

היום הם ביוקנעם, מנסים להקים "משהו קצת שונה". לא קיבוץ, אפילו לא קיבוץ עירוני; קהילה שיתופית שחבריה חיים בנפרד זה מזה, לא בצמידות כופה, אבל שותפים לעשייה ולתרומה. כולם עובדים לפרנסתם, רובם בעבודה חינוכית, או נמצאים בשלבים ראשונים של לימודים גבוהים.

כולם מחויבים ליום בשבוע של לימודים טרום-אקדמיים במכללת אורנים, עם מיקוד בנושאי חינוך חברתי, וביום נוסף למען פרויקטים חברתיים ביישוב שבו הם מתגוררים.

השיחה עמם מתקיימת מעט לפני שיתכנסו ל"ערב קהילה" המתחיל בשעות הערב המוקדמות ומסתיים סביב חצות הלילה. זהו אירוע שבועי, כל פעם בדירה אחרת, שכל י"ח החברים מחויבים אליו.

בדוחק אפשר להגדירו כ"אסיפה כללית" של הקהילה. מתחילים בארוחת ערב, כשכל אחד תורם לה כפי יכולתו. אחר-כך, על בטן מלאה, יאזינו ל"פרק לימוד", שאחד מהם הכין מראש.

הכותרת לפרק הלימוד האחרון שלהם, למשל, היתה: "האהבה במקורות היהודיים", ולזה שלפניו: "מושג הקהילה אצל בובר".

אחרי הלימוד הם גולשים ליומיום: לא ממש קוראים ב"תקנון" ולא בהכרח עוסקים באורחות חיים ובהוצאות קיום, אלא דנים בבעיות המציקות להם בינם לבין עצמם,

בגורלה ובאופייה של הקהילה ובפרויקטים שנטלה על עצמה. בידור? טלוויזיה? הצחקתם אותם. יש דברים יותר חשובים. היות שבדרך כלל, ביומן האירועים, מתקיים ערב הקהילה בימי ה' - על הישגי ה"יורו-ליג" של מכבי תל-אביב בכדורסל, למשל, הם שומעים רק בדיעבד.

מדי שבוע מקיימים אנשי הקהילה "קבלת שבת" כהלכתה בצוותא - עוד עוגן תרבותי מקשר עבורם. "אחת המטרות שלנו באירוע כזה", מסבירה מיכל, "הוא למצוא לעצמנו דרך לקיים תרבות על בסיס המסורת היהודית".

במיוחד חשוב להם לבנות שפה משותפת ביניהם. "אחד הלקחים שלי מהתנועה הקיבוצית", מוסיף ארז, "זה שלא המניפסטים הגדולים יכתיבו, אלא אנחנו, חברי הקהילה, צריכים לתאם בינינו איך לעשות את הדברים המשותפים, בעקבות שיחה והתדיינות, כשנעים לנו לשוחח ולהיות ביחד". נדמה כי המסרים שמעלים מיכל וארז הם עדיין מאוד בתוליים, תחיליים באופיים; מזכירים במשהו, בתוכן ובצורה, את ההתלבטויות שחוו צעירים אחרים, לפני יותר משמונים שנה, ב"ליל העשרים" של ביתניה עילית. זוהי שיחה שיש בה ניחוח אינטליגנטי של אנשים צעירים, עם דילמות, המחפשים לפרוץ דרך חדשה בתחומי החברה, החינוך והנתינה.

שינוי הקוד החברתי-חינוכי

אצל זוג נוסף מקרב חברי הקהילה, גם הם בוגרי המכינה - יעל שוסטק ובני פסקל - נשמעות זמירות דומות למדי. יעל (23), מיוקנעם המושבה, למדה בבית הספר התיכון האזורי כרמל-זבולון ביגור. "היה לי די ברור שאני הולכת לעשות שנת שירות. החלטתי שלא אעשה אותה בתנועת-נוער, ניסיתי בניצנה ובסוף הגעתי למכינה (מחזור ג').

זו היתה שנה שעלו בה המון שאלות על הבחירות שלי בחיים. לפני המכינה תמיד הלכתי בתלם. כאן עברתי תהליך בדיקה עצמית ואין לי ספק שבזכותה, בסופו של דבר, התפקיד שלי בצבא היה שונה".

יעל בחרה מסלול דומה, פחות או יותר, לזה של חברתה מיכל, אותו סיימה כקצינת פיתוח והדרכה. לפני שחרורה, החליט צה"ל להעניק לה את אות החיילת המצטיינת בבסיס ההדרכה של חיל החינוך והנוער.

באוקטובר 2003 הצטרפה יעל לקהילה וגם לצוות ההדרכה של המכינה. היום היא גרה לצד חבריה בשכונה ביוקנעם עילית - למרות שההורים, שניהם רופאים, מתגוררים במרחק כמה מאות מטר מכאן, ביוקנעם המושבה.

בן זוגה של יעל, בני פסקל (23) מבית-העמק, הגיע למכינה (מחזור ב') ממש במקרה: "זה נראה לי שילוב טוב בין לימודים לעבודה חינוכית בשטח. ממילא רציתי ללכת לשנת שירות, אז בדקתי ומה שתפס אותי בעיקר היו החבר'ה".

בני לא מצטער על הבחירה. "זו היתה שנה טובה מאוד. מי שרגיל לחינוך קיבוצי, נחשף להתמודדות עם דברים אחרים". עם הפתיחות הזאת הוא הולך, איך לא, לגבעתי, עם עוד עשרה בוגרים. ממש כמו ארז ובני מחזור א' הם מתגייסים לאותה פלוגה בטירונות. בני משתחרר כרב-סמל פלוגתי, חוזר לבית-העמק ל"שנת בית", ובמקביל הוא שותף מלא בהתארגנות לחיי הקהילה. "לא התנתקתי. הייתי בא למפגשים ולכל ההכנות", הוא אומר. באוקטובר 2004 הצטרף לקהילה, ובמקביל החל בלימודי משפטים באוניברסיטת חיפה.

למתבונן מהצד, עשויים חיי השותפות של קהילת "שחר" להיראות כמבוססים על חלום מעט יומרני, אולי אפילו נאיבי, להביא גאולה לעולם בשינוי הקוד החברתי והחינוכי בישראל של האלף השלישי.

הם שונים מהזרם המקובל שלאחר תום השירות; הם מוכנים להתנדב לפעולה במקום בו הכי זקוקים להם. מעבר לבסיס הזה, כבר אמרנו, הם טורחים לחזק את חישוקי קהילתם, הם גוזרים על עצמם לימוד משותף, יום בשבוע, באורנים, אבל גם שוקדים על הפיתוח האישי במסגרת לימודים אקדמיים.

רובם (כ-%70) באו מרקע חינוכי דומה במוסדות קיבוציים ומתפרנסים כיום מעבודה הקשורה, לעיתים קרובות, לתחומי התעניינותם. ארז, למשל, עובד במשרה מלאה במדרשה באורנים, ביחידה העוסקת בנושאי זהות וחיים יהודיים;

מיכל משמשת, בשליש משרה, כמרכזת פדגוגית של המכינה הקדם צבאית, ובמקביל כבר החלה את לימודיה באוניברסיטת חיפה (המזרח התיכון ומדעי המדינה);

יעל מועסקת אף היא במדרשה ומתכננת את לימודיה האקדמיים (בחינוך) בשנה הבאה; ובני, סטודנט למשפטים, עובד באופן חלקי, לומד ומלמד, ולדבריו הוא חי בעיקר על חסכונות-עבר שצבר.
נפתחים לקליטת חברים

גולת הכותרת למפעל המשותף של הקהילה כעת הוא פרויקט חיזוק הלימודים והלומדים בבית-הספר המקומי, "אורט אלון".

"כיעד, הצבנו לעצמנו - הקהילה, בית הספר והמועצה המקומית - לסייע לתלמידים וללוות מנהיגות מקומית צעירה", מסבירים חברי הקהילה.

הפרויקט הזה, לדבריהם, מחייב את כל החברים, במסגרת של לפחות חמש שעות שבועיות. פעם בשבועיים מתכנסים שותפי הפרויקט לדון בקידומו.

עבור שתיים מבנות הקהילה, מרכזות הפרויקט, זוהי משרה מלאה (והן נתמכות כלכלית על-ידי "שדמות" - יחידה לבינוי קהילה ופיתוח מנהיגות צעירה, באורנים). גם תנועת "השומר הצעיר" נמצאת בתמונה, וגם בנות, בוגרות המכינה, הנמצאות בפרק משימה בצבא - בסך-הכול 25 צעירים.

יעל מסבירה: "זהו התיכון היחיד ביוקנעם. חשוב לנו לעבוד למען המקום שבו אנחנו גרים. מדובר בעזרה לימודית למניעת נשירה מחטיבת הביניים במסגרת תוכניות אישיות, ועבודה עם כיתות בחינוך המיוחד. אנשי המועצה שאנחנו עובדים איתם מגדירים את הפרויקט כאתגר גדול".

המעורבות של צעירים נוספים, לאו-דווקא בוגרי המכינה, בפרויקט אורט אלון, מרמזת גם על פתיחות "שחר" לקליטת חברים נוספים. מלכתחילה, הם אומרים, כיוונו למשהו רחב יותר - גג לצעירים שמחפשים משהו שונה.

"השאלות שאנחנו שואלים מעסיקים את כל בני גילנו", אומר בני, "איפה אני גר, עם מי אני גר ומה היחס שלי לשכנים, לעיר ולסביבה.

ההבדל הוא שבפנינו העלו את השאלות בגיל 18. ייתכן שזה יתפוס גם את האחרים, שאולי עדיין תקועים בגואה".

ארז מנתח את המצב בצורה דומה: "אנחנו כנראה נמצאים במסלול שאינו זהה לזה של מרבית הצעירים בני גילנו. השאלות האנושיות הן בסיסיות, אבל אנחנו שואלים אותן בשפה אחרת; אולי בגלל המכנה המשותף שיש לנו מהמכינה, אנחנו מאמינים כי החוויות המוקדמות מגבשות תודעה ושפה". יעל ומיכל מסכימות עם בני-זוגן.

"אנחנו בונים כאן סוג של אלטרנטיבה ומעוניינים למצוא תשובות ביחד", אומרת יעל, ומיכל משלימה: "אנחנו מחפשים פתרון שהוא לא האלטרנטיבה הנפוצה. הרקע של המכינה מחזק בי את הרצון לחיות את הבחירה הזאת שלי".

למרות ש"הגרעין הקשה" של חברי שחר, בוגרי המכינה, משדר מסרים די דומים, חבריו ערים גם לעובדה ש"תגבורת" הבאה מתוך סקרנות "לעשות שנה אחת של כיף ועזרה לזולת" עשויה לגלגל את חזונם לכיוונים אחרים.

בכלל, מתברר כי שחר איננה קהילה בודדה במרחב. על-פי פרופ' יאיר קארו (גבע), מנהל אורנים, רק באזור הצפון יש כשלושים קבוצות צעירות הפועלות בתחומים דומים, ובישראל כולה יותר ממאה קבוצות.

כך, בהערכה זהירה, יש כאלפיים ויותר צעירים לאחר צבא, שמצוקות עמך-ישראל ופעילות התנדבותית קהילתית חשובות להם, לא פחות מה"פאן", מ"לדפוק בירות" בפאב ו"להיות בסצינה".

הבעיה היא איזה אורך-נשימה יש לקבוצות כאלו. לפחות לגבי צעירי "שחר", הכול נשמע כ"נכון לעכשיו". האופק, כך נראה, עדיין לא סגור אצל אף אחד.

"כגודל הרצון שלנו - כושר ההישרדות שלנו", מציב ארז את המשוואה. "יש לנו כוח לנסות ולהתמודד עם העובדה שיש שאלות בחיים שאין עליהן תשובה". לא, הוא לא מוכן להתחייב כי יגדל את ילדיו כאן. גם בני לא מוכן להצהרות מחייבות לאורך זמן.

"זו תהיה דרך-החיים שלי לפחות ב-3.5 שנים הקרובות. אגור ואפעל ביוקנעם ואלמד בחיפה. אחרי זה נראה". יעל, חברתו, אף פחות מזה: "אני לוקחת אחריות מלאה על מה שאני עושה עכשיו. לפני שנה לא הייתי בטוחה שזה מה שאעשה. אני יודעת גם שבשנה הבאה אלמד (חינוך) בחיפה".

מיכל אומרת את הדברים בצורה ישירה יותר: "אין לנו חשובה על 'איך זה יראה בעתיד'. השאלה עולה כל הזמן, אבל אני חושבת שעצם ההתעסקות שלנו בגבולות הקהילה מראה שיש כאן משהו מעבר לזמני וארעי".

צעירים מחפשים משמעות

מכללת אורנים החליטה להפוך (גם) לבית יוצר לבניית מנהיגות איכותית ולצמיחת קבוצות צעירים עם סדר חברתי ויש תוצאות בשטח.


דני זמיר, משפטן בהכשרתו, המנהל את המכינה הקדם-צבאית ע"ש רבין מאז הקמתה ב-1998, יכול להיות מרוצה מכך שכשליש מחניכיו, גם לאחר השירות הצבאי,ממשיכים לחפש משמעות.

זה מה שציפה מהם, לכך הדריך אותם. מעבר לכל פעילויותיהם המיוחדות, הם גם מהווים את גרעין צוות ההדרכה שלו במכינה דהיום. "היה לנו ברור שהמבחן של הצעירים הוא לא רק בשירות אלא בעיקר במה שיעשו כבוגרים", אומר זמיר, בעל רקע קיבוצי "כבד" (בן מפלסים וחבר במשך שנים רבות באיילת-השחר),

והוא מוסיף שלו עצמו אין שום תפקיד ב"שחר", אם כי, מטבע הדברים, החיכוך שלהם במכינה מביא לשיג-ושיח בנושא. זמיר סבור שיש לתת קרדיט על טיפוח הקבוצה ועידודה לראשי אורנים, פרופ' יאיר קארו (גבע) ומייקל עופר (בית-אלפא), שהם גם מארחי המכינה מזה שלוש שנים. המכינה עברה לאורנים (מנעמן) בעיקר בגלל מצוקה כספית, אבל גם בשל יוזמתם של קארו ועופר, שהפכו את אורנים לבית יוצר לבניית מנהיגות איכותית ולצמיחת קבוצות צעירים עם סדר חברתי.

פרופ' קארו סבור שאת "האחריות" לקיומה של הקהילה יש להעניק בראש ובראשונה לרצון הצעירים עצמם. "נכון שהם מגיעים לאורנים משום שכאן עוסקים בכך והם רואים בנו בית לבירור הנושא. זוהי פעולה מבורכת לאנשים בעלי רצון התנדבותי.

גם אם חלק מהדברים הוא בוסר, לא לגמרי מגובש, יש להם עניין בשלב זה של חייהם להתנדב לעבודה בחברה ובקהילה, בחינוך ובבית-הספר".

ובמה מתבטא הסיוע של אורנים?

יאיר קארו: "זהו חלק מפעילות רבה שאורנים עושה בין הצעירים - החל מהמכינה לפני הצבא ועד לפעילות שאחריו. אנחנו מאפשרים להם מפגש עם שדמות והמדרשה, שהן יחידות של אורנים, להיכנס לקורסים אקדמיים במסגרת של 12-10 שעות ולצבור נקודות אקדמיות בתחומים הרלוונטיים".

ולאן, לדעתך, תגיע קהילה כמו שחר בסופו של דבר?

"איני יודע לאן. אני רוצה שיהיו חלק אמיתי מהסביבה ולא גוף מסתגר. הניסיון שיש לנו עם קבוצות כמו שחר הוא קצר מדי, אבל אנחנו רואים שיש כאן מחויבות ורצון לעסוק בדברים גם אחרי הצבא, והלוואי שלא יתנתקו בעתיד מהבעיות האמיתיות של מדינת ישראל".

אם לשפוט את המצב על-פי מושא פעילותם של חברי שחר - נוער יוקנעם - המשוב שנותנת ברניס מלכה, מנהלת מחלקת הנוער ביוקנעם, בהחלט חיובי. "אני סבורה שיש משמעות רבה להימצאות קבוצה כל-כך גדולה של חבר'ה צעירים מתנדבים, הבאים במגע יומיומי עם בני הנוער. היכולת שלהם ליצור דיאלוג, הדוגמה האישית, התרומה שלהם, הם דברים עצומים לקידום רעיון ההתנדבות, הנושא שבו אנחנו מתמקדים עכשיו בפעילות עם בני הנוער".

אפשר לכמת את תרומתם? למשל, בפרויקט אורט אלון?

ברניס מלכה: "מדובר על תקופה קצרה יחסית, מנובמבר 2004, אז קשה למדוד את הדברים בפרמטרים רגילים - אבל אין ספק כי הליווי והחונכות האישית, כמו-גם הכנת ילדים מתקשים למבחנים, יש לה ערך עצום. אני יכולה רק לצטט את המפקח הארצי, ששמע מהילדים שהאכפתיות של אנשי שחר מאוד משמעותית עבורם. אנחנו, כמובן, מברכים על כך".

http://www.shacharut.org.il/he/node/15



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    09:35   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. ומה עוד עושה אותו ד''ר אסעד גנאם?  
בתגובה להודעה מספר 45
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 08.09.10 בשעה 09:40 בברכה, ליה
 
עשרות עמותות וקואליציות ארגוניות בהשתתפות יהודים, כמו עמותת "זוכרות" היהודית- אנטישמית, פועלות לממש את זכות השיבה של הערבים בישראל לבתיהם משנת 1948 , תוך שהם מאיימים לקרוא לקהילה הבינלאומית להחריף את מדיניות החרם נגדה ולהטיל עליה סנקציות,כדברי אמיר מח'ול, יו"ר אתג'אה, ארגון הגג של העמותות הערביות.

לצורך זה הם מקיימים עצרות וכנסים תחת הכותרת "קואליציית השיבה הפלסטינית" בנושא "זכות השיבה והשלום הצודק".

כשישראל תכריז על יום העצמאות ה- 60 , הם יכריזו על שנת השישים ל"נכבה"
הפלשתינית, כשנת המאבק לשיבת הפליטים ליישוביהם ולהשבת רכושם בהתבסס על החלטות האו"ם ואמנות זכויות האדם.

השיבה היא זכות אישית וקיבוצית, שלא מתבטלת בשל התיישנות, ואין לשום אדם זכות או סמכות לוותר עליה.

אכן, הנכבה מעולם לא עסקה בניסיון לטפל ולפתור את סוגיית הפליטים, אלא בעיצוב התודעה והפרקטיקה של חיסול עם ומדינה גם יחד.

כחלק מהמאבק החיסולי שלהם, החליטו מנהיגיהם לחלק חוברות לכל תלמידי בתי הספר ובכל היישובים הערבים, בחסות מוסד אבן ח'לדון בטמרה, בראשות ד"ר אסעד גאנם, ובו הסיפור הפלסטיני על "השואה" שלהם .

זה שכתב לנו בספר האזרחות פרק על הסכסוך היהודי ערבי.זוכרים?

http://www.acpr.org.il/pp/pp176-bukayH.pdf



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    09:43   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. לפתח בנוער 'אהבת עמם ואהבת ארצם'  
בתגובה להודעה מספר 46
 
  
כיצד ניתן לקרב את הנוער הישראלי לזהות היהודית?

"ככתוב בחוק החינוך הממלכתי, אפשר וצריך לפתח אצל הצעירים את 'אהבת עמם ואהבת ארצם', וזה דבר שעושים דרך הראש, דרך הלב ודרך הרגליים. בשירי עם ומולדת, בטיולים בארץ, בשירות הצבאי. צריך להכיר סיפורי גבורה ומורשת, להתפעל מהצורה המתוחכמת שבה המסורת מטפלת בבעיות אוניברסליות, ולהקים לך מורי דור ודמויות רוחניות הראויות לחיקוי. בעיניי זו קטסטרופה שמכל הזרמים במערכת החינוך, רק החינוך הממלכתי לא מפתח זהות ייחודית אלא עוסק בזהות האוניברסלית, כאילו אנחנו באים מהאו"ם. זרמי המיעוטים – שיחד כבר לא יהיו מיעוט בעוד זמן קצר – באופן טבעי מקפידים על פיתוח זהותם הייחודית. חיוני שמערכת החינוך הכללית תספק לתלמידיה גם זהות לאומית ותרבותית עשירה, בנוסף לערכי אנוש אוניברסליים".

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-45636-00.html?tag=13-39 -48



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    09:47   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. ''על המבוגרים להתערב ולשנות את המצב''  
בתגובה להודעה מספר 47
 
  
משחק ה"חניקות" הסתיים באשפוז

משחק "חניקות" בין ילדים בבית ספר הסתיים באשפוזו של ליעד כהן, ילד בן 12, שאיבד את ההכרה וסבל מטראומה בעקבות המקרה. "אנחנו פשוט לא יודעים מה הילדים שלנו עושים", אמר אביו לגלי צה"ל, "חייבים לחנך אותם גם בבית"

"ההורים והמחנכים שאחראים על ילדינו חייבים לחנך אותם גם בבית. הילדים צריכים לחזור למשחקים שאנחנו היינו משחקים כשהיינו ילדים, כיום אנחנו פשוט לא יודעים מה הם עושים", אמר לגלי צה"ל גלעד כהן, אב לילד בן 12 שנחנק במסגרת משחק בבית הספר לפני יומיים, ומאושפז מאז בבית החולים.

בראיון לתוכניתנו "חמש בערב" עם ירון וילנסקי, סיפר כהן על המשחק הקטלני במסגרתו נחנק בנו, ליעד, והובהל לבית החולים. "באחת מההפסקות, שיחקו הילדים במשחק שנקרא 'חניקות'. במסגרת המשחק, אחד הילדים חנק אותו במטרה לגרום לו להכריז שהוא נכנע", סיפר האב, "באותו הזמן הוא צולם ע"י ילדים אחרים, ולא אמר שהוא נכנע, ואז המשיך להיחנק עד שהכל יצא מכלל שליטה".

כהן מספר כי במשחק הופעל על בנו לחץ חברתי, שבגללו לא רצה להודות בכניעתו מול כל הילדים שהיו במקום. "סיפרו לי שילדים שמצלמים את ה'משחקים' האלה מעלים את הקטעים לאתרים באינטרנט כמו Youtube ומראים את זה לבנות. זה קטע חברתי ואנחנו אלו שנענשים ממנו", אמר.

"עוד כמה שניות והוא עלול היה למות"
מיד לאחר האירוע הוזעקו בדחיפות הוריו של ליעד לבית הספר, ומצאו אותו בחדר המנהלת, כשהוא כפוף ובקושי מסוגל לדבר. "היו לו סימני חניקה מאד רציניים על הצוואר, כמו אלו שמופיעים בסרטים על גופות או אנשים שנתלו", נזכר אביו.

"אם ליעד היה נחנק לעוד כמה שניות, הוא עלול היה למות", הוסיף, "לקחנו אותו לבית החולים 'קפלן' שברחובות, וקיבלנו מהרופאים יחס מאוד טוב וקפדני. הגענו לבית החולים בערך בשעה 15:00, והוא היה בבדיקות במשך שמונה שעות". במסגרת הבדיקות, נמצא שליעד סבל מפרכוס בברכיו ולא יכול היה לעמוד, ככל הנראה כנגזרת פוסט-טראומטית מהאירוע שעבר.

"בבית החולים שוחחה עם ליעד עובדת מטעם המוסד, וחשפה בפנינו שהפחד שלו הוא לחזור לבית הספר - מה יקרה, מה יגידו הילדים ומה יהיה הלאה", סיפר האב, "היא נתנה לו את הביטחון לחזור וללכת לבד, וגם נתנה לו את תחושת הביטחון לחזור לכיתה".

"על המבוגרים להתערב ולשנות את המצב"

בעקבות המקרה, ננקטה בבית ספרו של ליעד סדרה צעדים משמעתיים וחינוכיים: "המורה שלחה מכתבים מכל הילדים וחלק מהחברים שלו לכיתה שלחו לו ממתקים. אפילו ראש המועצה התקשר ושאל לשלומו, ודיווח לי שהוא הולך לערוך ישיבה בנושא". הילד החונק נענש בהרחקה מבית הספר והוטל עליו להרצות על המקרה לכל התלמידים בשכבה, ולדווח לליעד על שיעור הבית.

התקרית התרחשה ביום שני, ועד לרגע זה ליעד עדיין מאושפז בבית החולים וממתין לשחרור. כעת הוריו ממתינים ו"מקווים שהוא יבריא בהקדם ויחזור לספסל הלימודים". בינתיים, אביו מבקש מההורים האחרים לא לחיות בתחושה שהכל בטוח: "אני קורא לכל המבוגרים האחראים להתערב ולשנות את המצב, לפני שהוא יידרדר עוד יותר".

http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=51938



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    09:49   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. המדיניות:לא נותנים שיעורים.התוצאות הרסניות.  
בתגובה להודעה מספר 48
 
  
הבטלה היא אם כל החטאים כידוע.

בתי הספר לא נותנים שיעורים-ולילדים אין מה לעשות!!!

משחק אגו:

חנקו ילד עד שהתמוטט והעלו הסרטונים ליוטיוב.

ילדים בני 12 מגדרה מצאו דרך מקורית לבחון מי חלש ומי חזק - הם חנקו אחד את השני ומי שנכנע באמצע נחשב ל"חלשלוש". אחד הילדים לא רצה להחשב לכזה, ולכן לא רק שלא נכנע - הוא עודד את חבריו להמשיך לחנוק אותו עד שאיבד את ההכרה. את הסרטונים הם העלו ליוטיוב.

http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-aa21bec1 7170521004.htm



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    09:57   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. איבוד הכרה, משחק העילפון, קוף החלל להשיג הרגשת ''היי''.  
בתגובה להודעה מספר 49
 
  
משחק חניקה מסוכן תופס תאוצה בקרב בני נוער

מגמה חדשה ומסוכנת שהופכת מאוד פופולארית בקרב בני נוער צעירים, מוכיחה שיש לה תוצאות הרות אסון

משחק החניקה, שידוע גם בשמות כמו איבוד הכרה, משחק העילפון, קוף החלל, מסבך ילדים החונקים את עצמם או ילד אחר בכוונה, כדי להשיג הרגשת "היי".

חגורות, קולרים לכלבים, או חבלי באנז'י הקשורים לרהיטי חדר השינה או ידיות הדלת, הינם אחד הסימנים שילד משחק אולי את משחק החניקה.

סימנים אחרים שהורים צריכים לצפות, הם סימנים על הצוואר, עיניים אדומות מדם, כאבי ראש חמורים לפעמים, וחוסר אוריינטציה אחרי בילוי זמן לב.

משחקים את המשחק על-ידי שימוש בקשירות של חגורות או חבלי באנז'י, כדי לחנוק את עצמך, או פשוט לחנוק שחקן אחר במשחק במו ידיך, עד לנקודת עילפון.

האטת זרימת הדם ומחסור בחמצן למוח יכולים לגרום להרגשת אופוריה. שחרור החניקה לעומת זאת מאפשר זרימה מהירה של דם חזרה למוח, מה שגורם להרגשת "האצה" פתאומית.

ילדים מגלים את המשחק ב- Youtube היכן שקלטות וידיאו מורדות עם הוראות הפעלה.

GASP מנסה לאתר את כל האתרים האלה ולהסיר את קלטות הוידיאו משם.

ילדים רבים מודעים היטב למשחק, אך זה לא המקרה לגבי הוריהם. "שיטות לקיחת סיכון, הזמינות לאנשים צעירים כיום, הן יותר בעייתיות מאשר היו בעבר, כמו: סוגי הסמים שקיימים בסביבה, זמינות יחסית של אלכוהול, מכוניות מהירות ונשק חם"

http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/8297/74/



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    10:03   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. הסבר:שתי החניקות מתבצעות על הצוואר.  
בתגובה להודעה מספר 50
 
  
הסבר כללי -

שתי החניקות מתבצעות על הצוואר.

חניקת אויר חוסמת את מעבר האויר בקנה הנשימה ע"י לחץ בקדמת הגרון, וחניקת דם חוסמת את מעבר הדם בשני עורקים שנמצאים משני צידי הצוואר.
בחניקת אויר לוקח יותר זמן לאבד הכרה מאשר בחניקת דם. לכן אפשר "לסבול" אותה יותר (ולהאבק בחונק ויתר זמן).

הפסקת החניקה בזמן (לפני שהנחנק מאבד הכרה או מיד לאחר שזה קורה) תפחית למינימום את הפגיעה בבריאות הנחנק. המשך חניקה עלול לפגוע קשות בבריאותו.

חניקת אויר עלולה לגרום לבצקות באיזור הגרוגרת. אם מועכים את הגרוגרת, זה עלול לגרום לקושי בבליעה גם ימים לאחר שהחניקה בוצעה.
לא כדאי לתרגל יותר מדי חניקות ברציפות כדי למנוע נזקים בריאותיים.

http://sf.tapuz.co.il/shirshur-148-111498024.htm



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    11:53   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. אני מאשימה את גדעון סער שר החינוך !!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
אני מאשימה את גדעון סער שר החינוך

על אי נקיטת עמדה חד משמעית,ואי ביצוע מהפיכה טוטאלית במשרד החשוב ביותר לעתידה של מדינת היהודים!!!

גדעון סער ושושני.אתם אינכם פועלים באינטנסיביות הנדרשת כלל וכלל.

על שושני ידענו זאת מזמן.גדעון סער הוא ההפתעה הרעה והמבישה של הימין.אין ביטוי לגודל האכזבה ממעשיו הכלומיים של סער.

לא יעזור לאף אחד כלום!

עד שהמדינה לא תחזור בה מפריקת האחריות המורית וההורית שהיא דוגלת בה ,לטובת הדמוקרטיה של הילדים ,המצב רק יתדרדר בכל התחומים.

משרד החינוך חייב לאפשר מערכת עניפה של עונשים כבדים שיוטלו על ילדים המתנהגים בצורה לא נורמטיבית כבר בכיתה א'.

צריך בסך הכל לבטל את מגילת זכויות הילד שהגו אנשים לא מחוברים למציאות כרן ארז ודומיו.כל מיני אנשים שחושבים שלילדים יש זכויות אך אין חובות,בשם "אנושיות" מלאכותית וחסרת הצדקה כלשהי.

יש להחזיר למשרד החינוך את היכולת לאפשר לבתי הספר ולמורים להטיל עונשים קשים.

יש לסלק ממסגרות ילדים שאינם מתאימים להן,ולשבצם במסגרות מתאימות.

יש לחזור ולפתוח בתי ספר מקצועיים,ולשם לנקז את מי שאינו מתאים ללימוד עיוני.

חובה להגדיל את חומר הלימוד פי עשר לפחות! הילדים לא לומדים כלום.
על המשרד לחזור בו מיד מהגישה שדוגלת באי מתן שיעורים.חובה לתת שיעורים,והרבה.זה מועיל,וזה מעסיק את הילדים.זה גם מפתח את המוח.

יש לבדוק את תוכן כל חומר הלימוד בישראל,שיוצר על ידי שמאל אנרכיסטי דוגמת מקימת שלום עכשיו-יולי תמיר.צריך להחליף את החומר בחומר ציוני,יהודי,כפי שהיה בעת קום המדינה.לחזור לספרים ההם.

יש לערב את המשטרה בכל מעשה אלימות הכי קטן של ילדים במקומות ציבוריים,בבתי ספר,ובשכונה.ולהפסיק עם העלמת העין המזיקה.

אנו דורשים פעולה ממי שמקבל משכורת על מנת לייצר חינוך בישראל.

מיד!לא מילים!מעשים!

משרד החינוך של מדינת ישראל מגדל במדינה היהודית את הדור הבא להיות:

אנרכיסטים פורקי עול,שונאי ישראל,חולים בתסמונת שטוקהולם.

כמו גם פושעים אלימים, המיומנים לפעולות הבאות:

רצח,

התעללות,

חניקה ,

גניבה,

איומים,

הכאת החלש,

הפקת סרטי יוטיוב פורנוגרפיים וסדיסטיים,

צריכת סמים כבדה,

צריכת אלכוהול דמיונית,

צריכת גלולות הזייה שלא תיאמן,

פראות וגסות שאין דומה לה בכל העולם,

התפרעות חסרת סיבה שכולה מעוגנת בבטלה המרובה של הילדים,

בורות חסרת תקנה ורשעות חסרת הסבר.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    11:58   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. על אבולוציה ונכבה/בן דרור ימיני  
בתגובה להודעה מספר 52
 
  
על אבולוציה ונכבה/בן דרור ימיני 28/6/10

עוד עובד מדינה שזכה השבוע לזובור הוא ד"ר גבי אביטל, לשעבר מכותבי המאמרים ב"מעריב", שמכהן היום כמדען הראשי של משרד החינוך.

אביטל חושב, והוא אינו לבד, שהתחממות כדור הארץ היא פיקציה של הירוקים, ושצריך ללמד גם את הבריאה, ולא רק את האבולוציה.

ספק אם יש עמדה אחת של אביטל שהיא גם עמדתי. ולמרות זאת, אני נאלץ לצאת להגנתו, משום שלאביטל אין שום כוונה לכפות את דעתו, וההתנפלות עליו היא עוד ביטוי לצביעות.

טוענים נגד אביטל שאינו מומחה בתחום. זה נכון.

גם מוטה קרמניצר המשפטן אינו מומחה לחינוך או להיסטוריה. ולמרות זאת, הוא זכה ל"מטה קרמניצר" על שמו במשרד החינוך.

המטה הזה מחדיר, בדלת האחורית, את המצע של מרצ, ובכלל זה הפניה ללימודי הנכבה, במתכונת שחביבה בעיקר על עדאלה.

שטיפת המוח הפוליטית מהסוג הזה מסוכנת מדעותיו של אביטל. אין שום צורך לפטר את אביטל, כשם שאין צורך לפטר מרצים שמפיצים את שנאת ישראל, על חשבון משלם המסים.

דינו כדינם. ורק עיתון "הארץ", שכבר הטיף במאמר מערכת להדיח את פנינה ברוך-שרביט מהחוג למשפטים באונ' ת"א, ממשיך במסע המקרתיסטי שלו, וקורא להדיח את אביטל.

הסיפור עדיין לא נגמר. ייתכן שהמקרתיזם של "הארץ" ינצח.

אם יחליט שר החינוך, גדעון סער, להדיח את אביטל, הוא יצטרך להבהיר:

מדוע אביטל? האם יש כוונה להפעיל גיליוטינה נגד כל מי שדעתו מרגיזה ומעצבנת?

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c 1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=958



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    11:59   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. ''כספי המדינה לא מיועדים להסתה''  
בתגובה להודעה מספר 53
 
  
"כספי המדינה לא מיועדים להסתה"

דיון סוער במליאת על התבטאותו של במאי הסרט עג'מי. בדיון התנצחו חברי הכנסת היהודים והערבים. ח"כ שאמה: ציר הרשע גדל באולפנים.


מליאת הכנסת קיימה דיון סוער בנושא התבטאות של סכנדר קובטי, במאי הסרט "עג'מי" כי הוא אינו מייצג את ישראל בעקבות ההצעה לסדר הדחופה של סגן יו"ר הכנסת ח"כ כרמל שאמה.

הדיון גרם לסערת רגשות בקרב חברי הכנסת היהודים והערביים. ח"כ כרמל שאמה אמר במליאה כי "מי שלא יכול לייצג את מדינת ישראל מדינת ישראל מעדיפה שלא ייצג אותה.

רק מדינה לא שפויה חסרת כבוד ודרך תסכים לממן בכספי ציבור גייס חמישי בתוכה.אם עד היום חשבנו שהגיס החמישי מוגבל למסגדים הקיצוניים וממומן ע"י ציר הרשע.מסתבר לנו היום שהוא גדל גם באולפנים ומומן בכספי כל אחד מאיתנו".

ח"כ שאמה ציין כי הוא ראה את הסרט עגמ'י ומדובר בסרט טוב והצטער כאזרח לשמוע את דברי הבמאי ויתכן שדבריו של הבמאי היו מתוכננים במטרה לקדם את סיכויי הזכייה של הסרט באוסקר, כי יתכן וחשב שרק סרט אנטי ציוני וישראלי יכול לזכות.וכי דבריו של הבמאי אינם טובל ושרץ בידו אלא שרץ ושרץ בידו.

עוד אמר שאמה "בכוונתי ליזום הצעת חוק שכל המבקש מימון ציבורי יצהיר על נאמנותו למדינת ישראל, כספי המדינה מיועדים לעידוד יצירה ולא לעידוד הסתה, ציר הרשע גדל היום באולפנים במסווה של יצירה וממומן ע"י כל אחד מאיתנו".

ח"כ אורי אורבך אמר כי הוא מצטער על כך שקיווה כי שהסרט לא יזכה למרות שהוא מייצג את מדינת ישראל בתחרות. הוא העריך כי זכייה של הסרט היתה מובילה למסע השמצות נגד ישראל ברחבי העולם.
בדיון הוחלט כי הנושא יעבור לדיון מורחב בועדת החינוך,התרבות והספורט של הכנסת.

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/201698



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:02   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. הקשר של הקרן למע' החינוך ולימודי האזרחות נחשף ברוטר נט  
בתגובה להודעה מספר 54
 
  
הקשר של הקרן למע' החינוך ולימודי האזרחות נחשף ברוטר נט
ארגון יוזמות קרן אברהם שממומן ע"י הקרן, היה היוזם של ערכת לימודי הנכבה ביחד עם עמותת זוכרות, שהינה עוד ארגון שהקרן תמכה בו.ערכה זו זכתה לחסות של משרד החינוך. בעקבות החשיפה ברוטר הוסרה מהרשת.כל הפרטים ברוטר נט ובמקור ראשון שציטט את רוטר.
.
http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/201541



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:05   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. ''בקרוב תיחשף פעילות הקרן החדשה בשלטון''  
בתגובה להודעה מספר 55
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 08.09.10 בשעה 12:14 בברכה, ליה
 
"בקרוב תיחשף פעילות הקרן החדשה בשלטון"
ח"כ שנלר מעריך: בקרוב תיחשף מעורבות הקרן החדשה במסדרונות השלטון, במערכת החינוך ובגופים נוספים.

חבר הכנסת, עתניאל שנלר, הסיר את הצעת החוק שלו לבחינת התנהלותה של הקרן החדשה לישראל. בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מסביר מדוע, וקובע כי בדיקה פרלמנטארית מוקדמת העלתה ש"כמעט כל סיעות הבית הודיעו שיתנגדו להצעה", ובשל כך החליט שההצעה חסרת סיכוי.

שנלר מסביר שמאחורי ההתנגדות עומד חששם של חברי כנסת "גם ממפלגות מרכז וימין שדעותיהם רחוקות מדעותיה של הקרן", כלשונו, מתנגדים "הם טענו שזו פגיעה במקורות המימון שלהם עצמם והם חוששים. הבנתי שהכלי הזה של ועדת חקירה פרלמנטארית איננו מעשי מבחינתי ולכן אני בוחן עכשיו דרכים אחרות".

לשאלתנו אם לא ראוי היה להעלות את הסוגיה לדיון ולו כדי להציג לעם מי הם המתנגדים למהלך, אומר שנלר כי דרכו הפרלמנטארית היא שלא להעלות הצעת חוק שאין לה סיכוי. "כך היה בכנסת הקודמת וכך גם בכנסת הנוכחית".

שנלר מדגיש בדבריו שהמאבק בתופעת הקרן החדשה לישראל אינה אלא "מאבק על הציונות", וכך יש להתייחס אליה מבלי להיגרר לעוד ויכוח או עוד נאום עקר במליאת הכנסת. "זה מאבק בשאלה האם שומרים על ארץ ישראל הישנה של ישוב הארץ, של העליות, של מדינה יהודית, או שהפרט הוא המרכז וזכויות האדם גוברות על הכול".

שנלר מוסיף ומדווח כי להערכתו כבר בקרוב ייחשפו פרטים נוספים ומדאיגים מאוד על פעילות הקרן החדשה לישראל, וזאת תוך דגש לפעילותה במסדרונות השלטון, הן במפלגות, הן במערכות החינוך, בסוכנות היהודית ועוד. הוא מציין כי בימים אלה מתבררים לו נתונים המעידים על מעורבות שכזו וכעת הוא בודק אותם לפני שיחשוף אותם בגלוי.

להערכתו בהחלט יתכן שבדיקות אלה יובילו גם לאפיק המשפטי. "יתכן שנגיע גם להעמדה לדין", הוא אומר ומציין אפשרויות של ניגודי אינטרסים, טובות הנאה וכיוצא באלה כחלק מהחשדות. אם כי הוא מדגיש שמדובר בינתיים בשלבי חקירה "אנחנו עוד לא שם", הוא קובע באשר לאפיק המשפטי.

"הקרן משקיעה בדברים טובים כדי לשנות את המדינה ואחר כך משתמשת בהשקעה הזו כקרדום לצרכיה שלה ואת זה צריך לחשוף אם בועדת חקירה או בכל דרך אחרת", אומר שנלר ומזכיר כי בועדת החוקה של הכנסת הוקמה ועדת משנה לחקר הפעילות המדוברת, ובהחלט יתכן שבאותה ועדת משנה ייחקרו הדברים ויובילו למסקנות ברורות יותר ונחרצות באשר למתרחש.

שנלר מדגיש בדבריו כי בכוונתו לחשוף את הנתונים ולפעול נגדם רק כאשר הם יתבררו באופן חד ונחרץ ולא כאסופה של דברי לשון הרע ורכילות. "גם במלחמה על דבר נשגב צריך להיזהר בספינים".


http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/201541

תגוביות:

-כמה עצוב..סרטן מסוג גייס חמישי, חדר למחזור הדם של העם היהודי.
חשוב ביותר לגלות מי הם הגייס החמישי היושבים בכנסת ישראל.
ועוד יותר חשוב אם יש ברשימה מנהיגי ליכוד !!! שמתחזים לאנשי ימין.
עד היום לא מצליח להבין, איך זה שהרוב הימני במדינה אינו מצליח
לנהל את המדינה ע"פ רצונו, ושאיפותיו הלאומיים .
ככה זה כשנרדמים בשמירה ומאפשרים לדמוקרטיה "הנאורה"
להשתלט ולחסל את דתו האותנטית של העם היהודי היושב בציון .
אם לא יצליחו למגר את הגייס שבראשו עומד הבג"ץ הארור
כנראה שנגזר עלינו להשלים עם חורבן בית שלישי שבדרך.
קשה להאמין שאת האסון הקרב ובא, מר בנימין נתניהו לא רואה.
מסתבר שהאויב האמיתי הראשון במעלה של העם היהודי, זה השמאל הבזוי !!!

-יש ליישם את את עיקרון האקטיביזם האזרחי במלוא הכח,יש לארגן עצומות ופניות ישירות אל החכי"ם ולאלצם לבצע את רצון העם.

-התאכזבתי משנלר. זה נראה לי תירוצים כדי להגן על כך שציפי ליבני
ביקשה ממנו להפסיק. הרי ידוע שהמרוויחה מספר אחת מהקרן היא סיעת קדימה והעומדת בראשה. חבל ששנלר לא גילה מנהיגות והתקפל בפני לחצים של חבריו לסיעה.

-New-Israel-fund קרן לישראל חדשה, לא קרן חדשה(היתה קרן ישנה?)וישראל חדשה פרושו , שישראל הקיימת תיעלם.

- הוירוס של הקרן לישראל חדשה לא עושה שמות רק בארץ.
הם חדרו גם למוסדות חינוך יהודיים בחו"ל, שהם בד"כ הרבה יותר תמימים וקונים כמעט בלי להבחין כל אגודה של יהודים המוכנים "לתרום".

-כבר כתבתי בעבר על קרובת משפחה שקבלה בארה"ב, בעקבות איזה פרס חינוך, מטעם הגופים האחראים על החינוך היהודי קורס בנושאי מדינת ישראל. 10 ימים בארץ + כרטיס נסיעה. כותרת הקורס היתה תמימה. אך למקרא תוכנית ההרצאות בקורס (שקיבלו המורים רק בבואם לארץ) היה שמאלני קיצוני למהדרין. הרצאות רבות היו ע"י ערבים מוסלמים ונוצרים וכן בקורים רבים באתרי "המורשת" שלהם.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:23   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. האם וכיצד נלמד על הנכבה לגיל הרך?  
בתגובה להודעה מספר 56
 
  
איך אומרים נכבה בעברית?

מחשבות בעקבות לימוד של ישראלים על הנכבה

איך לעסוק בנושא של זכות השיבה הפלסטינית בתוך מערכת החינוך הישראלית? איך לעסוק בה במציאות ישראלית שבה נושא השיבה הוא הנושא ש“עליו לא מדברים"? איך לפתוח דיון והקשבה ולהתמודד עם התנגדויות?
ההתייחסויות השגרתיות לזכות השיבה בחברה הישראלית כמעט תמיד מגיעות כחלק מאמירות המשלהבות את הפחד והקורבנות היהודית-ישראלית. הן כורכות יחד את החשש פן היהודים יימחקו מהמקום הזה ובין חוסר רצון ונכונות לקחת אחריות על העוול שישראל עשתה ועושה לפלסטינים. דבר זה מוביל לכך שחסר דיון אמיתי ומורכב על הנכבה ועל השיבה הפלסטינית בקרב החברה הישראלית. דיון כזה הוא הכרחי עבור ישראלים שרוצים להיות חלק מפתרון הקונפליקט ורוצים להמשיך ולחיות כאן כחלק מהחברה שיוויונית שתקום כאן. מתוך הרצון לקדם דיון ציבורי בנושא, מהותי לפתח דיון זה גם בתוך מערכת החינוך.

עמותת "זוכרות", ששמה לה למטרה להעלות מודעות לנושא הנכבה וזכות השיבה בקרב ישראלים, עוסקת בין השאר בפיתוח חומרים פדגוגיים ללימוד על הנכבה ועל זכות השיבה לישראלים. לאחרונה, הוצאנו לאור ערכת לימוד הנקראת "איך אומרים נכבה בעברית?" המיועדת לחינוך הפורמלי והלא פורמלי בישראל. ייחודה של ערכה זו הוא בכך שהיא האוגדן הראשון של שיעורים וחומרים פדגוגיים ללימוד הנכבה בשפה העברית.
הערכה מכוונת למסגרות חינוך שברובן הן חד לאומיות-ישראליות ושולט בהם השיח הציוני והיא מיועדת ומופצת בעיקר לאנשי חינוך בחינוך הפורמלי והלא פורמלי, כולל מוסדות אקדמיים ומוסדות להכשרת מורים.

זוהי ערכה המיועדת לגילאי 15 ומעלה, והיא מכילה שיעורים, פעילויות וחומרים ללימוד הנכבה בתחומי לימוד שונים ודרך מגוון מתודות וסוגיות. יש בה יחידות בתחום הספרות, האמנות, ההיסטוריה, קולנוע ועוד, על מנת לתת מגוון של אפשרויות למורים ולתלמידים להתחבר לנושא מהמקומות הפוליטיים, רגשיים וחברתיים שלהם, וכן לאפשר מודולריות בשימוש בה. כל יחידה בערכה עומדת כשעור בפני עצמה, אך רצף הפעילויות גם מייצר תהליכים חינוכיים שונים. למשל, הערכה מתחילה מהמקום האישי של הלומד ומהידע שלו על המקום שלו, על עצמו, משפחתו והחברה שבה הוא חי וההיסטוריה שהוא מכיר, וממשיכה לעיסוק כללי יותר בנכבה. מהלך נוסף עובר מהעבר והמציאות העכשוויות והקרובה לעבר העתיד.

הערכה מחברת בין עקרונות הפדגוגיה הביקורתית לבין התפיסה הפוליטית של “זוכרות”. פדגוגיה ביקורתית, לפי המסורת של פאולו פרירה, עוסקת בלמידה מתוך מעורבות, רלוונטיות וקריאה לאקטיביזם. היא מניחה שלמידה היא תלויות הקשר, מקום וחברה, ומכאן שלמידה על הנכבה שונה עבור ישראלים ועבור פלסטינים. התפיסה של פדגוגיה ביקורתית מאפשרת לנו להוביל תהליך של שינוי חינוכי, ללא שמיטה של הקרקע בבת אחת מתחת לרגלי הלומדים. בתוך התהליך הביקורתי, הלומד מתמודד עם ההתנגדות שלו לפירוק הנרטיב הציוני המרכזי. התהליך מאפשר לו להמשיך ולהחזיק בעמדותיו, תוך כדי הסתכלות ובחינה של תפיסותיו והנחות היסוד שלו, ואף לשנותם.
בד בבד, זהו תהליך חינוכי שבו משולבים הקניית ידע ותהליך רגשי-פוליטי של עיבוד הידע החדש והישן.

עבור ישראלים, למידה על הנכבה אינה רק למידת ידע חדש שלא היה ידוע בעבר, אלא היא כרוכה בהבנה ולעיתים בגילוי שהסתירו מהם במכוון ידע רב על עברם שלהם. זהו ידע שמבנה את הנחות היסוד האישיות והקולקטיביות הנשענות על הנחות ציוניות-לאומיות. מכאן, שתהליך למידה על הנכבה אינו רק למידת ידע, הוא גם תהליך שמעלה שאלות מהותיות לגבי הזהות הישראלית והמדינה היהודית ומחייב התמודדות ועיבוד רגשי ופוליטי.
במהלך כתיבת הערכה עלתה השאלה איך בונים תהליך חינוכי שכולל גם אמפטיה ללומדים וגם אינו נותן הנחות ללומדים על בסיס ההצדקות הציוניות? האמפטיה מאפשרת את התהליך החינוכי והיא גם הבסיס לו. אמפטיה, הבנה ורגישות למקום שבו נמצא הלומד הישראלי משולבות בתוך תהליך הלמידה, יחד עם אתגור והתנגדות להנחות היסוד הציוניות – שאילת שאלות, הבאת ידע וסיפורים לא ידועים, פירוק של הנחות נסתרות של גזענות, יחסי כוח, קולוניאליזם, אירופוציזם וכיוצא בזה.

לומדים שעברו את תהליך הלמידה של ערכת הלימוד, מספרים שמעבר לידע החדש שרכשו על הנכבה ועל הפליטים הפלסטינים כיום, היו גם הרבה שאלות שעלו ואתגרו את תפיסת עולמם: מהי היסטוריה ומהי אמת? מי כותב את ההיסטוריה? למה יש לנו נטייה להקשיב ולהאמין להיסטוריה כתובה ולא להיסטוריה שבעל פה? כיצד המושג "נרטיב" משרת את הצד החזק, בעל הכוח? מה מתחייב מאיתנו בעקבות הלמידה על הנכבה?
כך מספרת נעה סדנבנק-רהט, אשת חינוך שהשתתפה בקבוצת אנשי חינוך ישראלים שעברו תהליך למידה על הנכבה ב"זוכרות" והיתה שותפה לבניית ערכת הלימוד על הנכבה, על תהליך הלמידה האישי שלה על הנכבה:
"אל זוכרות הגעתי ממקום של קושי גדול, חרדה אולי, לעבור את שנת 67', לגעת באותה "שנת אפס" – 1948, לומר נכבה, בעברית. מדובר היה בתחושת איום אמיתית, להיות מוצפת באין אונים, באשם גדול.
המפגש הראשון שלי עם הנכבה היה במסגרת קבוצה של אנשי חינוך. הלימוד בקבוצה ההיא אפשר לי תחילתה של תנועה שקודם כל מתחילה בעיניים. התבוננות קודם כל בשכחה, באותו צל של זכירה. ההתבוננות בצל בעצם אפשרה להתחיל ולזהות את הזיכרון עצמו. ואז, לאט לאט, כמו ארכיאולוג המלטף במברשתו כל גילוי המבצבץ מתוך החול, הצלחתי להתחיל לגעת במקום ההוא, בנכבה.

להפתעתי הרבה ההתבוננות הובילה לשחרור מאותו פחד, אין אונים. הלימוד על הנכבה בקבוצה אפשר לי להיות בו זמנית בשני מקומות- המקום האחד מתאבל על מה שקרה, על הנכבה שכאן, על מה שעשתה לי ולכולנו, והמקום האחר מבקש למצוא דרכים לפצות, לשנות ולתקן למען הווה ועתיד אחרים. הדגש עבר מאשמה משתקת לתחושת אחריות המניעה למעשה."

אז איך מתכננים תהליך למידה על הנכבה עבור ישראלים?

בתהליך חינוכי שעוסק בזכות השיבה יש לאפשר העלאה על פני השטח של אותם פחדים, על מנת לתת להם מילים ונוכחות ולא להשאירם כאיום מופשט וחסר גבולות. בנוסף, יש להוסיף ידע – מהי זכות השיבה? אלו החלטות פוליטיות (ישראליות, פלסטיניות ובינלאומיות) הוחלטו בהקשר למניעת השיבה ולזכות השיבה? מיהם הפליטים הפלסטינים – איפה ואיך הם חיים כיום? מה תפיסתם לגבי זכות השיבה?

אלו הן השאלות שגוזרות את הפעילות בערכה העוסקת בזכות השיבה ונקראת "על זה לא מדברים. זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים". השיעור מתחיל במתן ידע (או חזרה עליו אם נלמד קודם) על הפליטים הפלסטינים, כיצד הפכו לפליטים ומה מצבם כיום, ממשיך בלימוד על ההחלטה הישראלית למנוע שיבת הפליטים עוד במהלך המלחמה ועל הדרכים שבהם מומשה ובהכרה בינלאומית בזכות השיבה דרך החלטה 194 של האו"ם. החלק השני של השיעור עוסק במשמעות השיבה עבור הפלסטינים דרך הכרות עם הפרויקט "חלומות של בית" של מרכז קהילתי לאג'א ממחנה הפליטים עאידה, וציטוטים של פלסטינים על זכות השיבה מתוך ערכת מידע של בדיל. השיעור מסתיים בשאלה: מהי זכות השיבה עבורנו כישראלים? מה קורה לנו כשאנחנו שומעים על זכות השיבה? איך זה משפיע עלינו כשרבים מאיתנו לא מכירים בזכות השיבה ואף לא מוכנים לדון בנושא?

בהשתלמויות עם אנשי חינוך על הערכה, דיון זה פתח ואפשר מקום לפחדים והחששות שציינתי למעלה. אך עלה גם חוסר אונים אל מול סוגיה כל כך מהותית וסבוכה עם תחושה שיש אפשרות קלושה ורחוקה מתמיד לפתרון. חוסר האונים הזה מלווה גם בפחד להעלות את הסוגיות מול התלמידים, להיות מתויגים כשמאלנים, כ"אוהבי ערבים" – תגיות גזעניות שכיחות בחברה הישראלית. וכן בחשש חינוכי להשאיר את התלמידים הישראלים עם תחושות אשמה ועול. אך אלו בדיוק הנושאים שחייבים להתמודד איתם על מנת להוביל לפתרון ולפיוס כאן. תחושת אשמה אינה חייבת להיות דבר משתק, היא יכולה להוביל ללקיחת אחריות ולעשייה של שינוי.
השאלה "מהי זכות השיבה עבורנו כישראלים?” פותחת אפשרות לדיון ולבנייה לקראת מציאות אחרת. מציאות של חיים משותפים, שבה יש הכרה ואחריות ישראלית לסבל שעברו הפלסטינים יחד עם בנייה של מנגנונים של פיוס וצדק. דרך הדיבור על זכות השיבה אפשר לראות שיש עוד אפשרויות לפתרון הקונפליקט מאשר המשכו. מבחינה מתודולוגית, נעזרנו פה בדוגמא של ועדות אמת והפיוס בדרום אפריקה, כדוגמא למנגנון של צדק מעברי בפתרון סכסוך במקום אחר, לא שלנו. דרך הכרות עם סכסוכים בעולם אפשר להתחיל לראות שקיימות אפשרויות שונות בעולם לפתרון והתמודדות עם קונפליקטים אלימים. לא פתרונות מושלמים, אך למידה עליהם תאפשר לפתוח אפשרויות חשיבה ותכנון של פתרונות ומבנים פוליטיים שאינם מקדשים את היהודים כלאום הבלעדי ובעל הזכויות פה.

חינוך על הנכבה לישראלים הוא חינוך לעתיד. זהו חינוך שמתנגד לנרטיב הציוני המרכזי, ושואף לבנות ולקדם מחשבה אזרחית. זהו חינוך הבוחן מחדש הנחות היסוד של החינוך הלאומי הציוני. לימוד הסיפור של הנכבה על ידי ישראלים מאתגר את יסודות הזהות הקולקטיבית הישראלית וסודק אותם פעמים רבות. יחד עם זאת, על ישראלים מוטלת האחריות לחפש, לחקור ולבדוק את ההיסטוריה. למידה שכזו היא בעלת פוטנציאל לכך שישראלים ייקחו חלק פעיל במאבק ליצירת עתיד של פיוס ולכינון יחסים בין ישראלים לפלסטינים שיושתתו על לקיחת אחריות, הכרה וכבוד. למידה על הנכבה אינה רק למידה של סיפור העוול והגזל שישראלים גרמו לפלסטינים, אלא זוהי גם למידה על צדדים מושתקים בהיסטוריה של היהודים בישראל.


עמיה גלילי,
זוכרות
תל אביב
ספטמבר 2009

http://www.nakbainhebrew.org/index.php?id=761


היישובים ההרוסים מ- 1948
Oyunu Oyna | Revizyon ile Organize Matbaacılık Brnckvvtmllttrhaberi | Hayko Cepkin
פעילות
מידע
זוכרות בעיתונות
קישורים
חיפוש באתר
יצירת קשר
עדויות
סרטוני וידאו
אודות זוכרות
תרומה לזוכרות
גלריה לאמנות
סדק: כתב עת לנכבה שכאן
Sedek Magazine
חינוך
ערכת לימוד על הנכבה
קבוצות לימוד
השתלמות בנושא ערכת הלימוד
סמינר הכשרה ראשון לאנשי חינוך - הערכה "איך אומרים נכבה בעברית?"
איך אומרים נכבה בעברית?
דברי סיכום של משתתפי השתלמויות הכרות עם הערכה
האם וכיצד נלמד על הנכבה לגיל הרך?
הזמנה לקבוצת לימוד לאנשי חינוך אודות הנכבה
הרצאה במכללת בית ברל
זוכרות בסמינר סטודנטים
שיבה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:36   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. בכל הקשור לשר סער, משהו לא בסדר.  
בתגובה להודעה מספר 57
 
  
האם החוק שיזם השר גדעון סער לחייב רוב מיוחס בוועדה לבחירת שופטים הוא טוב ליהודים או לא? מאת גיל רונן

באחרונה זכינו לנס קטן: הימין הגדיל את כוחו בוועדה למינוי שופטים. חמישה מתוך תשעה חברי הוועדה הם היום אנשים המזוהים עם קו ימני ו/או דתי.

פריצת הדרך הזו היתה יכולה להיות גדולה עוד יותר אילמלא העביר גדעון סער חוק בשלהי הכנסת הקודמת, על פיו יידרש רוב של שבעה מתוך תשעה בוועדה בכדי למנות שופטים לבית המשפט העליון, ולא רוב רגיל כפי שהיה קודם, במשך כ-60 שנות קיום המדינה.

אולם החוק נחקק, כך נראה, בכדי לאפשר גם ל"סיעה" קטנה של שלושה להטיל וטו על כל מינוי. הוא נחקק בדיוק בזמן, כאילו לפי הזמנה של מי שצפה כי הוא, או היא, עלול להימצא לאחר הבחירות במצב של מיעוט בוועדה.

אילמלא החוק הזה, אפשר היה להתחיל כבר בעתיד הקרוב למנות שופטים בעלי השקפה לאומית-ציונית.

גדעון סער, כך נחשף כבר מזמן אצל יואב יצחק ובמקומות אחרים, הוא מקורב-קרוב-מאוד של השופטות בייניש ועדנה ארבל, ושימש כעוזר של שתיהן.

הוא גם מקורב-קרוב-מאוד, מזה הרבה שנים, של ח"כ שלי יחימוביץ', שהיא חברתן-הקרובה-מאוד של שתי השופטות הנ"ל.

כבר כתבנו על הפגישה הלילית המסתורית שנערכה בביתו של סער לקראת ההתנתקות, בהשתתפות ארבל ויחימוביץ', ואשר מעולם לא קיבלנו אודותיה הסבר.

והנה, לגמרי במקרה, גדעון סער הוא זה שחוקק את החוק שמאפשר לטריאומוויראט הבלתי-נבחר הזה, בייניש-ארבל-יחימוביץ', לשלוט במדינה שלנו.

תגידו בבקשה את האמת: לא משונה? לא קצת מוזר?
הגיע הזמן שאנשים בליכוד ובימין יתחילו להתפכח ולהבין שבכל הקשור לשר סער, משהו לא בסדר. משהו לא מסתדר.

http://ברשת האינטרנט              /Articles/Article.aspx/8319

תגוביות:

-סער הצבוע הגדול מכולם. סער העביר את ההתנתקות עבור שרון אבל כל הזמן דיבר נגדה , בדיבורים ימני במעשים שמאלני לכן הוא המסוכן מכולם. פיו וליבו אינם שוים ואצלו הכל "פוליטיקה". יגיד מה שצריך ואחר כך יעשה ההיפך.

-סער מינה את שושני המפאיניק למנכ"ל. ה אומר הכל לגבי הדעות שלו.

-גדעון סער ורובי ריבלין דאגו תמיד לטרפד יוזמות .גדעון סער עוד יתברר לנו כ"שתול" נוסף בתוך הימין.זרועות המאפיה השמאלנית מגיעות רחוק!
שרון, אולמרט, בר און, מופז, ליבני - כל ה"ליכודניקים" המובהקים האלה התבררו כסוכנים רדומים של המאפיה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:43   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. הכחשת הציונות. מאת: אורי הייטנר.  
בתגובה להודעה מספר 58
 
  
הכחשת הציונות. מאת: אורי הייטנר.

מה דעתכם על ספר לימוד שיציג שני נרטיבים - האחד שהייתה שואה והשניה שזאת המצאה ציונית? בנוגע לסכסוך הישראלי ערבי כבר יש ספר כזה.


הציונות הינה תנועה קולוניאליסטית, חלק מהפרויקט הקולוניאליסטי האירופי באסיה ואפריקה. כבר ב-1799 יצא נפוליאון בתוכנית להקמת מדינה יהודית בפלשתין, כשביקש להטות את היהודים לטובתו והבטיח להקים את בית המקדש, במהלך המצור על עכו.

ארבעים שנה אח"כ החלה בריטניה לעודד התיישבות יהודית בפלשתין, שתהווה מכשול בפני היווצרות אחדות מדינית של האזורים הערביים.

הציונות קמה כפתרון יסודי עולמי, על ידי הפיכת הדת היהודית לזיקה לאומית, שתבוא לידי ביטוי במולדת יהודית ובמדינה יהודית.

גורם נוסף שלאורו נוסדה והתפתחה התנועה הציונית, היו האינטרסים המתעצמים והתחרותיים של הקולוניאליזם האירופאי באפריקה, ושל הציונות בפלשתין.

המפגש ביניהם, הוא שהוביל להצהרת בלפור ב-1917 – נקודת שיא של התכנית הבריטית, שבסיסה גזל ארצו ואוצרותיו של עם אחר ומחיקת זהותו, תוך דגש על תוקפנות, התפשטות ודיכוי כל מגמה של שחרור. וכך, 1917 היא חלק משורה של תאריכים שנושאים בחובם טרגדיות, מלחמות, הרג, הרס, פליטות ואסונות שחוו הפלשתינאים.

מהיכן שאבתי את הסיפור הזה? היכן מופיע תיאור כזה של ראשית הציונות?

מתכנית לימודים של הרשות הפלשתינאית? אולי מחוברת הסברה של תנועת פת"ח?

לא.

מדובר בספר לימוד, המיועד להילמד בבתי ספר בישראל.

לא רק בישראל, גם בבתי ספר פלשתינאים. כתב אותו דן בר-און.לא לבד, חתום עליו גם סמי עדוואן.

מדובר בפרוייקט משותף, של קבוצת מורים להיסטוריה, יהודים ופלשתינאים, "ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר".

הספר מתאר את ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי ערבי, באופן שבו יקבל התלמיד שתי זוויות מבט. כל עמוד מחולק לשניים – בחציו מסופר הנרטיב הישראלי ובחציו האחר הנרטיב הפלשתינאי.

לצד הנרטיב הפלשתינאי לראשית הציונות, אותו הצגתי, יופיע גם הנרטיב הישראלי. וכך, מראשית הסכסוך ועד שנות התשעים, על כל נושא – שני סיפורים, שתי נקודות מבט.

נפלא! כך נעשיר באמת את התלמיד, נעניק לו את מיטב הכלים. הוא יכיר את הצד שלנו, הוא גם יכיר את הצד השני, הוא יחשף למורכבות של הסכסוך. מה רע?

מה רע?! הנה, נרטיב הציונות כקולוניאליזם, לדוגמה. אחד הטיעונים המרכזיים של השיח האנטי ציוני, הוא שהציונות היא קולוניאליסטית. אלא שהטענה הזאת הינה שקר וכזב. הקולוניאליזם, הוא התפשטותן של מעצמות אירופה, שיצאו ממדינת האם למושבות באסיה ואפריקה מתוך רצון לנצל את הילידים ואת משאבי הטבע לטובת האימפריה.

מהי מדינת האם האירופית של הציונים, הנבנית מניצול אוצרות הטבע והילידים בפלשתין?

ולמה מכל אסיה ואפריקה הציונים באו אך ורק לא"י? בגלל שדות הנפט שלה, שפע המים שבה, מחצבי הזהב והיהלומים הנפוצים בה לרוב? הרי אין כל שחר לפרכה הזו, שכל כולה הסתה פוליטית.

הרי בחצי דקה ניתן להפריך את התיאוריה הזאת.

על התלמידים להכיר את העמדה הערבית ולדעת שזו הטענה שלהם. אולם עליהם לדעת שטענה זו היא שקר, ולדעת את האמת – שהציונות היא התנועה הלאומית של העם היהודי, שהחזירה אותו למולדתו, לאחר אלפיים שנים שנאלץ לחיות בגלות, ללא עצמאות, ללא ריבונות, תוך רדיפות וייסורים קשים.

נכון, הספר הזה מציג את עמדת שני הצדדים, הבעיה היא שהוא מציג את האמת ואת השקר, בלי לומר שמדובר באמת ושקר.

הספר הזה מבטא את הרלטיביזם הפוסט-מודרני, לפיו אין אמת, יש רק נרטיבים, סיפורים; הסיפור ההגמוני של השליט החזק והסיפור האלטרנטיבי המושתק של החלשים.

לכאורה, אין היררכיה בין הנרטיבים. אבל המסר המבצבץ, הוא שהסיפור ההגמוני הוא הסיפור של הרעים, של החזקים שהשליטו בכוח את הנרטיב שלהם, והוא מלא אמפתיה לסיפור של המושתקים, שסוף סוף מקבלים ביטוי.

אם במקום לחנך לציונות וללמד את ההיסטוריה האמיתית של הסכסוך, מספרים לתלמידים שני נרטיבים, אפשר ללכת עם זה הלאה.

למשל – הנרטיב של הפרוטוקולים של זקני ציון. נלמד את התלמידים שני סיפורים – את הפרוטוקולים, ואת הנרטיב היהודי שמדובר בזיוף אנטישמי.

איך נלמד על רצח רבין? הנרטיב של רצח רבין (שיוצג כנרטיב של "ההגמוניה האשכנזית חילונית שמאלנית" או בלה בלה מסוג זה) ולצדו נרטיב הקונספירציה, לפיו השב"כ רצח את רבין או אולי פרס או שמא רבין בכלל התאבד כדי להשחיר את הימין.

ואיך נלמד על השואה? שני נרטיבים – אחד שהייתה שואה, ואחד של מכחישי השואה, על פיו השואה היא המצאה ציונית שנועדה לתת צידוק לנישול הפלשתינאים.

היתה או לא היתה שואה? כל תלמיד יבחר את הנרטיב "המגניב" יותר בעיניו. וביום השואה, התלמידים יערכו שני טקסים – טקס המציין את זכר השואה, וטקס המגנה את ההמצאה הזאת.

וביום העצמאות יציינו התלמידים גם את "יום הנכבה".

הפוסט מודרניזם משחית את השפה, את השיח, את התרבות, את החינוך, את החברה, את המוסר. המוסר מבוסס על הבחנה בין טוב ורע ובחירה בטוב, הבחנה בין אמת ושקר ובחירה באמת.

המיקס שבו אין טוב ורע, אין אמת ושקר, הכל יחסי והכל תלוי בנקודת המבט וכו', הוא השחתת התרבות האנושית.

****

אין לי צל של ספק, שלעולם לא יהיה בית ספר פלשתינאי שילמד את הספר הזה, שבו מוצג גם "הנרטיב" הציוני (כלומר האמת).

ואצלנו? משרד החינוך לא אישר את הספר הזה. אני משוכנע, שהצמרת הנוכחית של המשרד ובראשה השר גדעון סער, לא יתנו ידם להכנסת ספר הפיגולים הזה לבית ספר.

אבל מי יודע מה יהיה בעתיד? לא אתפלא אם באופן "ניסיוני", כלומר פרטיזני, כבר בעוד שנה שנתיים ימצאו איזה בית ספר או שניים שיכניסו את התועבה הזאת לבין כותליהם.

באקדמיה, הכחשת הציונות היא חזון נפרץ, יש אוניברסיטאות שהיא כבר כמעט הנרטיב ההגמוני.

אם לא נעמוד על המשמר, אנו עוד עלולים להיווכח שמישהו דואג להלעיט את ילדינו בזבל הזה.

http://www.imti.org.il/show_art.php?id=781



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:45   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. ערבים מלמדים תנ''ך בבתי ספר של יהודים  
בתגובה להודעה מספר 59
 
  
ערבים מלמדים תנ"ך בבתי ספר של יהודים
החוגים ללשון עברית באוניברסיטאות - היהודים עזבו, הערבים הגיעו
מלחמת שפות של ממש מתחוללת בחוגים ללשון עברית באוניברסיטאות. יותר ויותר סטודנטים ערבים כובשים את מקומם של היהודים, שהפקירו את העברית לטובת לימודי מנהל עסקים.

"אם תשאלי כל אחד אצלנו מה הוא מעדיף ללמוד, הוא יגיד לך שהוא מעדיף לשון עברית על לשון ערבית", אומר מוחמד יזבק, בן 21, מנצרת, "כל החבר'ה אצלכם רוצים לשבת ולהקליד על המקלדת, ולשכוח משפת האם שלהם. זה דווקא לא בסדר, אם תשאלי אותי, מרוויחים כסף, אבל כמו שאני מחשב את זה, כולם בטח יצליחו בחו"ל במקום בארץ, וגם זה לא בסדר".

יזבק לא נמשך למקלדת. במקום זה הוא התחיל השנה ללמוד לשון עברית באוניברסיטת חיפה. אבל לא רק הוא. סוזן שאער, מיפיע, סיימה שם לפני שנה את התזה לתואר שני: "פסוקיות זיקה בשיח העברי הדבור". הדיל אבו פארס-כמאל מדלית אל כרמל עומדת לסיים את התזה על צירופי נמ"ה - נשואים מזמיני השלמה. הישאם אבו ריא מסחנין למד שנתיים בחוג ללשון עברית במכללת אחוה בדרום וסיים את התואר הראשון באוניברסיטת בן גוריון. "לפעמים כשאני רואה איך אנשים כותבים או מדברים עברית, יהודים אני מתכוון, אז אני מתקן אותם", הוא אומר.

העברית לא מתה. לא במגזר הערבי. שם החוג ללשון עברית הוא המנהל עסקים החדש. מקפצה חברתית ומקצועית למי שרוצה להתקדם ולהצליח בחיים. המהדרין מוסיפים לזה גם ספרות עברית. כך ניצחה הפרקטיקה את האידיאולוגיה, והאמונה ששפה היא גם זהות לאומית ולימוד עברית ייחשב לחציית קווים, פינתה את מקומה לכיבוש שקט של החוג ללשון עברית: באוניברסיטת חיפה על ידי ערבים מהצפון ובאוניברסיטת בן גוריון על ידי בדואים מהדרום. למסיימים כמעט תמיד מובטחת עבודה בהוראה, משרה שיש בה פרנסה, כבוד ויקר, באופן יחסי. בכל בית ספר ערבי ובדואי, יסודי ותיכון, חייבים ללמוד עברית, ומורים טובים הם מצרך מבוקש.

"להיות מורה בתיכון זה עבודה טובה ומכובדת", אומר תאיר קיזל, בן 26, מהכפר מרר שבגליל, "בחברה פטריארכלית, ייאמר לזכותה, עדיין יש קצת הדר למורים. בעיני חלק מהאנשים זה היה תמוה. שאלו: 'מה תעשה עם לשון עברית?' היום, במבט לאחור, אני יכול להגיד שהצלחתי, והמון תלמידים שלי רוצים ללכת בעקבותי וללמוד לשון עברית באוניברסיטה. אבל אני, השאיפות שלי זה להמשיך באקדמיה ולעשות דוקטורט בלשון עברית".

המטרה: הישרדות

באוניברסיטאות מתקשים לעכל את הלקוחות החדשים של לימודי העברית. "הדימוי הזה פוגע בנו בצורה קשה", אומר פרופ' יוסי בן ארצי, רקטור אוניברסיטת חיפה ולשעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח. "הציבור חושב שאנחנו בכלל אוניברסיטה ערבית. יש לנו רק 20 אחוז ערבים, ולכבוד לנו להעלות את הרמה של האוכלוסייה הערבית ואת ההשכלה שלהם, אבל זה מרתיע הרבה אנשים, מרתיע תורמים, מרתיע הורים לשלוח את הילדים שלהם, מרתיע סטודנטים".

דומה שחוק הכלים השלובים הוא זה שמכתיב כאן מאזן אימה אקדמי. "מדעי הרוח על הפנים", אומר פרופ' חיים כהן, ראש החוג ללשון עברית ומקרא באוניברסיטת בן גוריון, ולא מגלה שום סוד, "והחוגים למקרא וללשון עברית בראש הרשימה". אבל לא רק בבן גוריון, בכל האוניברסיטאות המצב בכי רע. החוגים האלה מצטמקים ומתפתלים, וכששיעור ההרשמה הוא פחות מאחוז מכלל הנרשמים למדעי הרוח, במקרה הטוב, כמו בחיפה, הם יעשו הכל, אבל ממש הכל, כדי לשרוד.

באוניברסיטת תל אביב, למשל, גאלו את החוג ללשון עברית מיסורי גסיסה אטיים והפכו אותו למגמה בתוך חוג לתרבות עברית. ביחד עם מקרא, בלשנות שמית, תלמוד וספרות של העת העתיקה, חוגים שכבר הרבה זמן לא מצליחים לפתות סטודנטים. הסגל הבכיר בתל אביב התנגד בהתחלה למיזוג המאולץ. אחרי ארבע שנים רואים אחדים מחברי הסגל את האור: "אפילו אם זה בא מכורח, התוצאה יותר טובה", אומרת ד"ר תמר סוברן, ראש המגמה ללשון עברית, "זה הביא להעשרה


בין-תחומית, של הסטודנטים ושל המרצים".

גם החוג באוניברסיטה העברית לא נחשב להיט. בשנים האחרונות נרשמים בין 12 ל-20 סטודנטים בממוצע. השנה, ממש לפני תחילת הלימודים, הודיעה הנהלת האוניברסיטה על קיצוצים נוספים בפקולטה למדעי הרוח. "החוג שלנו נפגע", אומר פרופ' שמואל פסברג, ראש החוג, "ונאלצנו לצמצם בקורסי בחירה".

לדעת פרופ' פסברג כל זה קורה בגלל המכללות והזלזול הכללי בחברה כלפי מדעי הרוח. "אנשים שלמדו פעם מדעי הרוח בגלל שלא התקבלו למשפטים או מנהל עסקים, הולכים היום ללמוד את המקצועות האלה במכללות, ומוותרים בכלל על מדעי הרוח. זה חיקוי של תהליך שקרה בארצות הברית והגיע אלינו באיחור, ההבדל ששם רפואה או משפטים זה תואר שני ואנשים חייבים ללמוד משהו לתואר ראשון, אז מקובל שלומדים ספרות אנגלית, למשל, כדי לשפר את היכולת שלהם להתבטא ולהתנסח".

פרופ' בן ארצי אומר שחברה בלי מדעי רוח היא חברה ריקה מתוכן. "בכל חברה תרבותית בעולם הבינו את זה. בגרמניה הכינו כוחות משימה מיוחדים ונפתחו מאות יחידות חדשות למדעי הרוח. באוניברסיטת ניו יורק הקימו ארגון שלם לסיעור מוחות והגיעו למסקנה שהחברה מאבדת את הצביון שלה בלי מדעי הרוח ופתחו מאות משרות חדשות".

באוניברסיטת בן גוריון היתה השנה עלייה קטנה בהרשמה לתואר ראשון בלשון עברית. כ-30 סטודנטים נרשמו, מחציתם בדואים. פרופ' כהן מודע לכך שאף חברת ביטוח לא תמכור לו פוליסה נגד סגירה. "לעת עתה יש לי הבטחה מפורשת של הדיקן הנוכחי, פרופ' משה יוסטמן - אנחנו מתפללים בכל שבת באותו בית כנסת - שזה לא יקרה. אבל אם המצב יהיה יותר גרוע, אי אפשר לדעת מה יקרה".

מהי מכסת הסטודנטים המינימלית שתביא לסגירת המחלקה?

"כולם רוצים ביוטכנולוגיה, מנהל עסקים וכלכלה, זה הדבר החדש, אבל אני לא יכול להעלות על הדעת שיסגרו מחלקה ללשון עברית או למקרא. לא יתכן שאדם יסיים תואר ראשון בישראל ולא יידע שום דבר על המורשת שלו. החלום של הדיקן הוא לחייב את כל התלמידים לתואר ראשון, בחלק של הלימודים הכלליים, ללמוד משהו ממחלקות המורשת. אם היינו עושים את זה, היו לנו הרבה יותר תלמידים".

מי נגד מי

ועד שזה יקרה ילמדו את המורשת, בלי להצטדק, סטודנטים ערבים, או כמו שהם נקראים באוניברסיטאות המקפידות על תקינות פוליטית, מי שאינם דוברי עברית. "פתאום הערבים גילו שלא צריך להיות ציוני כדי ללמוד בחוג ללימודי ארץ ישראל או לשון עברית", אומר פרופ' בן ארצי, "והסיבה העיקרית היא שזה נותן להם מקצוע".

שירין אלעגו, בת 24 מרמלה, שמסיימת השנה תואר ראשון בלשון עברית במכללת אחוה, זוכרת שבשנה הראשונה ללימודים היו במחזור שלה כ-20 סטודנטים. רק חמישה מהם היו יהודים. היתר ערבים ובדואים.

באוניברסיטת חיפה נרשמים מדי שנה לחוג ללשון עברית כ-25 סטודנטים חדשים. היו שנים ששיעור הערבים מתוכם עלה על 75%. בשנים האחרונות העלתה ראש החוג, פרופ' מיכל אפרת, את רף הקבלה. זה הביא לירידה משמעותית במספר הערבים המתקבלים. "כל מי שלא סיים תיכון ששפת ההוראה ובחינת הבגרות בו היא עברית, חייב בחינת ידע בעברית", אומרת אפרת, "זה בכל האוניברסיטאות, וכל אוניברסיטה מחליטה מה הציון שנחשב עובר. קודם העברנו על 115 עכשיו אנחנו מעבירים רק על 120, שזה ציון גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות האחרות. גם את הציון של הפסיכומטרי העלינו".

זה צימצם את מספר הסטודנטים הערבים שהתקבלו?

"כן. בשנים האחרונות הם היו 75% מכל מחזור, היום הם בערך 40%. אני לא יכולה לרדת ברמה ולהתגמש כי אנחנו לא אולפן לעברית. אם אני רואה שיש סטודנטים שלא עומדים בסטנדרטים, אני מזמינה אותם לראיון אישי ואם אני משתכנעת שהם לא מסוגלים, אז התשובה היא לא. יש פה מתח נורא גדול עם האוניברסיטה כי אם אני מקבלת פחות, גם יסיימו פחות".

המדינה מתקצבת כל אוניברסיטה לפי מספר הסטודנטים שמסיימים את הלימודים. לכן האינטרס של ראשי החוגים הוא לקבל כמה שיותר סטודנטים שיסיימו בהצלחה, נתון שקשה לנבא אותו. לכן יש אינטרס לקבל ללימודים כמה שיותר, ואז, מבחינה סטטיסטית, יש סיכוי שיותר יסיימו.

סוזן שאער, בת 29, ערבייה נוצרייה ילידת חיפה, החלה את הרומן שלה עם העברית בבית הספר התיכון, בזכות המורה. "למדנו ספרות ולשון עברית בתוכנית מיוחדת לערבים. אני למדתי חמש יחידות, ונמשכתי לדרך שבה המורה לימד את הלשון העברית על פי תקנותיה. כשסיימתי י"ב ידעתי שאני הולכת ללמוד עברית באוניברסיטה".

שאער סיימה בחיפה תואר ראשון ושני, חקרה תופעות דקדוקיות בשיח העברי, עשתה תעודת הוראה, מלמדת עכשיו בשני בתי ספר פרטיים בנצרת, ספרות עברית, לשון והבעה, וחושבת על דוקטורט.

איך החברה שלך מקבלת את העובדה שאת מתמחה בלשון עברית?

"אני באה ממשפחה של דו-קיום, גרתי בעין הים, עם יהודים, תמיד זכיתי לתגובות חיוביות מההורים שלי. הם נתנו לי ערכים של קבלת האחר ולא חיים עם הגזענות. גם בתקופות מלחמה היינו בעד שלום".

הדיל אבו פארס-כמאל, בת 26, נולדה בעוספייה, גרה בדלית אל כרמל אחרי נישואיה ומלמדת לשון עברית בחטיבת הביניים של הריאלי בחיפה. היא סיימה תיכון בהצטיינות ("תמיד היתה לי אהבה עזה לשפות") והלכה ללמוד לשון וספרות עברית באוניברסיטת חיפה, גמרה את הלימודים בהצטיינות וקיבלה מלגה לתואר שני. בשנים שבהן למדה באוניברסיטה, הערבים היו הרוב בחוג והיחסים איתם היו טעונים. "אני דרוזית ואוהבת את המדינה ולא מרגישה שהיהודים הם אויבים שלי, אבל לערבים דווקא לא יכולתי להתקרב בגלל הדעות שלהם. הם הסתכלו על הדרוזים כמו על משת"פים. מישהו פעם אמר לי 'אתם בוגדים' ואני אמרתי: 'באתי ללמוד ולא להתעסק בפוליטיקה'. היו לי יותר חברות יהודיות מאשר ערביות. אני חרשנית, כמו היהודיות. הערבים הרבה פחות. הם יותר ביישנים ולא רציניים, היו באים להתבטל, אני לא מבינה איך הם יהיו מורים בכלל. במסלול לתעודת הוראה שאני מסיימת עכשיו באוניברסיטת חיפה, היה מרצה, פרופסור ערבי, וכמה חברות ביקשו שידבר ערבית, כי כולם בכיתה היו ערבים, אבל אני לא הסכמתי כי התרגלתי לכתוב בעברית וקשה לי עכשיו להתחיל לכתוב ערבית".

איך מקבלים את זה בסביבתך?

"כשנרשמתי אמרו לי הבנות שלמדו איתי בתיכון 'היית כל כך טובה בלימודים ודווקא הלכת ללמוד עברית?' אמרתי להן שזה לא משנה מה לומדים העיקר שמתקדמים בחיים. אצלנו זה מקובל להיות מורה, ולדרוזים אין הראייה הזאת שאם אתה שונא את היהודים, אתה שונא את השפה. כל הסובבים אותי משרתים בכוחות הביטחון, גם אח שלי, גם אבא שלי, ואנחנו מזדהים עם המדינה".

הישאם אבו ריא מסחנין מספר שבחר בלימודי לשון עברית "כי כשהייתי קטן הייתי מסתכל על האחים שלי כותבים בעברית והייתי מחקה אותם, מקשקש אותיות עבריות בלי להבין מה אני כותב. אנחנו 14 אחים ואחיות במשפחה. שמעתי את אבא שלי, שהיה קבלן בניין, ואת האחים שלי מדברים עברית, וכל הזמן הייתי שואל אותם מה הם אומרים. הייתי הולך לחברים שלי, היינו יושבים ומנסים לעשות דו-שיח בעברית, ממה שלמדנו בבית ספר, ואני הייתי מנסה לעשות פוזה ומדבר עם המלים שהבאתי מהאחים ומאבא שלי, כאילו להראות להם שאני יודע יותר מלים".

אחרי שסיים את התיכון נתן אבו ריא למלים העבריות שאסף משמעות מעשית ונרשם לחוג ללשון עברית במכללת אחוה. "זה גם מתוך אידיאולוגיה ואהבת השפה", הוא אומר, "אני חי במדינה יהודית דמוקרטית, אין לי מדינה אחרת, והשפה זה חלק מזה. אני רוצה לתת למדינה מה שמגיע לה".

מלבד אידיאולוגיה היתה גם פרקטיקה. עברית כמכשיר להשתלבות בחברה שמחוץ לכפר ולמסורת. ההתחלה היתה קשה. "הייתי הערבי היחיד והראשון במכללת אחוה", הוא אומר, "מכללה שלומדים בה הרבה דתיים. בחודשיים הראשונים ניסיתי רק להסתכל מבחוץ וללמוד מי נגד מי, אבל היה לי קשה עם העברית, אפילו חשבתי לעזוב, אבל אחרי שהתחלתי ללמוד פונטיקה, ניקוד וארמית ראיתי שזה מעניין מאוד ושהיהודים בעצמם לא יודעים את השפה שלהם. זה איתגר אותי להמשיך, ואחר כך התחלתי להיכנס לעניינים. בהמשך היה קורס חובה בערבית, היהודים ביקשו ממני לעזור להם והם עזרו לי בעברית, וככה לאט לאט התחלתי להתקרב אליהם. גם המורים עזרו, נתנו לי את החומר לאט ולא בלחץ. בסוף היו לי ציונים גבוהים".

אבו ריא אומר שבדינמיקה של החיים, מנקודת מבטו של צעיר ערבי מודרני, הסתננה השפה העברית לתוך שגרת היום באופן טבעי וכמעט בלתי מודע. "אנחנו משלבים מלים בעברית בשיח במשפחה ובחברה, השפה כבר השתלטה עלינו. למשל קשה לי לכתוב מספרים בערבית, כי נדבקתי בשפה העברית וכולנו ככה. באחד הימים השבוע נפגשנו אני והגיסים שלי והחלטנו לא לדבר עם מלים בעברית, ולא הצלחנו. אתה רוצה להגיד מלה בערבית, אבל שכחת אותה, ואתה אומר במקומה מלה בעברית. דינמיקה של החיים. מצד שני אני מכיר אנשים שמכריחים את הילדים שלהם לא לדבר עברית. הייתי אצל מישהו שצעק על הבן שלו 'אל תדבר עברית בבית שלי'. זה באמת קצת כמו לישון עם האויב".

ומה אתה חושב?

"אני אומר להם שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית ובלי העברית לא יכולים להסתדר בחיים, אם אתה יוצא לחו"ל ולא יודע אנגלית אתה לא יכול להסתדר, אז תחשוב שכאן זה אותו דבר. וחוץ מזה זו המדינה שלך שאתה חי בה, אז תן לה לפחות את השפה ותכבד אותה. זו מדינה שלנו וזו השפה שלה".

אבו ריא הרחיק לכת עם הכבוד שהוא נותן למדינה, כערבי מוסלמי. לפני שנתיים הוא התנדב לצבא, הלך לקורס קצינים ומשרת היום כקצין גיוס במרחב הבדואי. "מבסוט בעבודה שלי. עוד חצי שנה נכנס לקבע ורואה את עצמי עושה קריירה צבאית", הוא אומר.

מה חושבים על זה בסחנין?

"זה הפוליטיקה שלהם, ההבנות שלהם. יש כאלה שבעד ויש כאלה שנגד. כל אחד לפי התנועה שהוא משתייך אליה. אני פונה לכל אחד מהאנשים האלה ומדבר איתם אישית. אני נותן מיליון שקל למי מהם שילך לגור במדינה ערבית כלשהי, ואם הוא יחזיק מעמד חמישה ימים, אני אלך לגור איתו".

תאיר קיזל ממרר ניצל את עובדת היותו ערבי לכתיבת תזה על תרגומי המקרא מערבית , והוכיח שאנשים כתבו עברית לפני הרב סעדיה גאון, שנחשב למי שגיבש לראשונה את הכתיב העברי. "בדקתי טקסטים עתיקים מגניזת קהיר שהובאו מאוקספורד באנגליה", הוא אומר.

הוא בחר בלשון עברית, כי הוא אוהב את השפה, ובעיקר את הלשון המקראית. "אני מתעמק בזה הרבה מעבר לאקדמיה, קורא תרגומים, אוהב את הסיפורים, אוהב את הפן הלשוני ואת הפן הפואטי. ככל שאני חוקר יותר אני רואה שאני לא יודע מספיק". קיזל מלמד לשון עברית ותנ"ך בבית הספר התיכון בכפר מרר ובבית ספר אזורי למדעים ומנהיגות המיועד לתלמידים מחוננים, ושוקד על הצעה לדוקטורט.

http://www.haaretz.com/hasite/spages/1037083.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:47   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. החוגים ללשון,היהודים עזבו, הערבים הגיעו  
בתגובה להודעה מספר 60
 
  
החוגים ללשון עברית באוניברסיטאות - היהודים עזבו, הערבים הגיעו

השפה של הרוב

ד"ר אמל ג'מאל, מכפר ירכא, ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, מודע היטב לשינוי בחברה הערבית אבל מסרב להתרגש מהאהבה החדשה שמגלים הצעירים לעברית. "זה בסך הכל אינסטרומנטלי", הוא אומר, "לצורך השתלבות והשגת מקום עבודה. במקצועות היותר יוקרתיים, הערבים נדחקים החוצה על ידי היהודים, ואילו מערכת החינוך מספקת תעסוקה בלתי רגילה, יש ביקוש למורים, אחוז הילודה עדיין גבוה, יש הרבה ילדים בבתי ספר, וזה מקור פרנסה טוב. מעבר לכך מתפתחת אצל הערבים ההכרה בדו-לשוניות על מנת שיוכלו להשתלב בשוק העבודה, בין היתר במקצועות שאינם קשורים לחינוך כמו למשל תקשורת. יש הרבה מקומות עבודה בתקשורת ואין שם ייצוג, העילה היא תמיד שאין מספיק דוברי עברית טובה בקרב הערבים".

אבל שפה היא גם זהות לאומית, ואם העברית חודרת היום לשיח הערבי, אז אולי בעוד דור או שניים היא תשתלט לגמרי על הרחוב הערבי?

"לא סביר שזה יקרה. העברית היא השפה של הרוב ושל החזק, וקיימת תמיד נטייה לחקות את בעל העוצמה, זה סוג של תודעה כוזבת, של הפנמת הדיכוי, שבני האדם מתחילים לזהות את עצמם עם הצד החזק כדי להעצים את עצמם. חוץ מזה, העברית בקרב הצעירים, מזוהה עם המודרניות, היא חלק מאיניות. יש טרנד לדבר בסלנג עברי, זה לא אומר שהם אימצו את התרבות העברית במובן העמוק. כשבודקים כמה רומנים עבריים הערבי הממוצע קורא, זה שולי, מי קרא את עמוס עוז או א"ב יהושע? קמצוץ מהעילית. הרוב מזוהים עם התרבות הערבית שמעבר לגבולות המדינה ולא עם התרבות העברית. הם רואים 'כוכב נולד' של לבנון. התקשורת מהעולם הערבי פתרה לערבים את בעיית השפה. ובצד הטרנד האיני לדבר עברית, מתפתח טרנד נגדי. יש כמה ארגונים, שומרי השפה הערבית, שנלחמים במי שמשרבב מלים עבריות, ומטילים עליו קנס".

מוחמד יזבק אינו מהנרתעים. לפרנסתו, הוא עובד במאפיית אורנים בקיבוץ כפר החורש. הוא נרשם לחוג ללשון עברית, כי זו נראתה לו יותר קלה מהערבית. "כבר בתיכון העדפתי ללמוד שמונה שעות לשון עברית ולא חצי שעה ערבית. הדקדוק הערבי הרבה יותר קשה, ועם העברית היה לי תמיד מאוד נוח".

יזבק רוצה לעבוד בהוראה כשיסיים את לימודיו. ויש לו חברים רבים שלומדים או ילמדו לשון עברית כמוהו. "לא כולם בהכרח מאהבת המקצוע", הוא אומר, "יש כאלה שאין להם ברירה, שלא מצליחים כל כך בפסיכומטרי, אבל רוב החבר'ה סביבי, מי שהלך ללמוד לשון עברית, עשה זאת בגלל האהבה לשפה".

הודא חיר, בת 38 מדלית אל כרמל, בעלת תואר שני בלשון עברית מאוניברסיטת חיפה, לא תיארה לעצמה בחלומות הכי פרועים שבעקבות אהבתה לשפה העברית היא תלמד גם יידיש. אבל לא היתה לה ברירה. זה היה חלק מתוכנית הלימודים שלה לתואר שני. בכל שנה מחליטים בחוג ללמד שפה זרה נוספת ובשנה שחיר למדה, הגיע תורה של היידיש. "קראנו מאמרים, למדנו על השפה, עשינו השוואה בין תרגומים לעברית של יצירות שלום עליכם ובין שפת המקור", היא אומרת. לא, היא לא יכולה היום לדבר יידיש, היא מבינה קצת בגלל הדמיון של מלים מסוימות לעברית, אבל את הרוב היא כבר שכחה.

חיר חושבת להמשיך בקרוב לדוקטורט. בינתיים היא מלמדת בתיכון אורט רונסון בהר הכרמל בחיפה עברית כשפה שנייה, תנ"ך, ספרות, לשון והבעה. "שפה פותחת עוד צוהר להבנה של מנטליות ומקרבת", היא אומרת.*

השקענו בפוסטרים

הישרדות בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה אינה תוכנית ריאליטי אלא מציאות כואבת. "נגמרו הזמנים שהיינו יושבים ומחכים לסטודנטים שיבואו", אומרת פרופ' מיכל אפרת. "אנחנו ראשי החוגים במדעי הרוח יורדים לשטח ומרימים טלפונים, משקיעים מזמננו, רגשותינו ומרצנו. גם אני השקעתי הרבה בפרומואים, בעיצוב פוסטרים, קידום מכירות ושיווק, מנסה לשכנע את הסטודנטים שבחרו בלשון עברית כאופציה שלישית או רביעית לבוא ללמוד אצלנו, לקחת חוג אחד לכיס וחוג אחד לנפש. אני מדברת עם כולם, אחד אחד, בטלפון או בשיחה אישית בארבע עיניים".

וזה עוזר?

"כל אלה שהגיעו, בסופו של דבר, הם פרי עבודת שטח שלנו. אני לא מנסה להגיד להם שמדעי הרוח זה טוב לפרנסה, אני אומרת את האמת, שצריך גם משהו לרוח, למרות שיש היום אנשים שבגלל המצוקה הכלכלית במדעי הרוח חושבים שצריך למתג את מדעי הרוח כמשהו מאוד מעשי. למשל, הרבה מקומות עבודה מתלהבים להעסיק בוגרי פילוסופיה. אני בתור החוג לפילוסופיה לא הייתי מדגישה את האפשרות הזאת שהעתיד של בוגר פילוסופיה הוא לעבוד באיזה חברה או מפעל, לדעתי זה בומרנג, אנחנו משדרים שרוח לבד לא מספיק טוב. והרי אנחנו לא יכולים להתחרות במנהל עסקים ולהגיד שלשון עברית זה כמו מנהל עסקים".
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1062490.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:49   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. ישראל יורדת לתחתית הרמה העולמית בחינוך  
בתגובה להודעה מספר 61
 
  
הבעיות בחוגים ללשון עברית ובכל החוגים ההומניסטיים הם מראה של מה

שמערכת החינוך הישראלית (הרקובה כאמור) ומשרד החינוך הישראלי (המושחת כאמור) הרוויחו כל כך "ביושר". אבל אל דאגה. גם בתחום המדעים המדויקים הולך המצב ורע. כך שכמו שאימי ז"ל היתה אומרת, "מה שיותר רע יותר טוב",

רק כשהמצב יהיה רע באמת, כשישראל תרד בכל הפרמטרים ובכל הגילים לתחתית הרמה העולמית, יתעורר השלטון המרכזי ויבין שצריך תיקון אמיתי. לא קוסמטיקה מזויפת בדמות "אופק חדש" או "דוח דברת" שעיקר מטרתם לחסוך בהוצאות ולקבל מעובדי ההוראה החל מהגנים יותר עבור פחות במסווה של העלאה בשכר, וכל זאת מבלי לשתף איש חינוך אחד בפועל בחשיבה ובמסקנות, אלא ניקוי אורוות כללי.

קודם כל למעלה. בהתנהלות בלתי שקופה של משרד החינוך הבזבזני. בהתנהלות בלתי שקופה של האוניברסיטאות. בפערי משכורות בין ההנהלות לבין העושים במלאכה בפועל. בהחזקה מיותרת של משרדי חינוך איזוריים על שלל מפקחיהם שלא עושים כמעט דבר. בחוסר גיבוי, הדרכה ועזרה אמיתית לחייל בקו הראשון, קרי הגננת, המורה והמרצה הזוטר.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:51   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  63. החינוך הישראלי תוצר של חנופה מזעזעת לתלמידים  
בתגובה להודעה מספר 62
 
  
1)הבעיה איננה רק מיעוט נרשמים לחוגים ללשון עברית והאיום על סגירתם, אלא מיעוטם של חוקרים ישראליים.

2)אין כל פליאה בכך שערבים לומדים עברית, משום שהערבית היא השפה ששמרה על מאפייני הפרוטושמית, אם השפות השמיות, ותופעות רבות בה מסבירות תופעות רבות בעברית.

3)בקצב הזה לא יהיו מורים יהודיים ללשון עברית כפי שלא יהיו מורים יהודיים לנושאים אחרים. אל תראו בדברי, חלילה, השקפה גזענית, אבל ברור שהמורים במדינת ישראל ברוב המגזרים יהיו ערבים ולא יהודים; מהי משמעותה של ההתפתחות הזו-את זה אני משאירה לחוקרים רציניים במשרד החינוך אם ישנם שם כאלה במקום המסואב הזה.

4)שורש הבעיה הוא שבמגזר היהודי חילוני חדלו ללמוד מקרא ולשנן פסוקים קאנוניים בע"פ. אם תלמידים כיום טוענים שתנ"ך הוא המקצוע הקשה ביותר עבורם, זה אומר שהם לא מסוגלים לקרוא לא רק את ביאליק טשרניחובסקי ועגנון, אלא שאין הם מבינים גם את מילותיה של נעמי שמר!

5)החינוך הישראלי ולימודי הליבה ב-30 השנים האחרונות הם תוצר של חנופה מזעזעת לתלמידים ולהוריהם. נסיון ללמוד באופן מודרני כביכול (לחשוב) ללא שום בסיס של ידע, וחוסר הבנה של מתכנני הלימודים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    12:57   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  64. מ-45 דקות, אולי 15 דקות משמשות להוראה באמת.  
בתגובה להודעה מספר 63
 
  
העליתי בעיות רבות שדורשות חשיבה מעמיקה, והכל קשור לחינוך:

1)החינוך בכל המגזרים מתדרדר במדרון תלול ובתאוצה גוברת והולכת.

2)קראתי את אחת התגובות באנגלית של מי ששומע עברית עילגת במטוס בדרכו לארץ, והוא מאשים בכך את העולים החדשים.

3.)לצערי, הוא טעה קשות. העולים החדשים מדברים בלשון אמם, מה שהוא שומע זו עברית של בוגרי מערכת החינוך הישראלית ב-30 השנים האחרונות ויותר.

4. )לא טיב המורים ורמתם אשמים בכך, כי צפוי שטיבם ורמתם יתחלקו על פי עקומת גאוס, כשהרוב הם בינוניים; מיעוטם מצטיינים ומיעוט אחר גרועים.

מי שאומר: לו היו מורים סוחפים, מלהיבים, החינוך היה נראה אחרת -צודק אמנם, אך בלתי מציאותי. זה לא יקרה לעולם. כי התכונות האנושיות מתחלקות כאמור על פי עקומת גאוס, ואם הוא או ילדיו זכו ל-1-3 מורים לחיים, הרי שהם זכו.

5)אבל הבעיה היא בחוסר גיבוי לכל המורים. בכך שמשאירים אותם להתמודד עם בעיות משמעת קשות בכל הגילים והמגזרים והההנהלות לא מגינים עליהם והפיקוח מסואב ומנותק. כך שמתוך שעור בן 45 דקות, אולי 15 דקות משמשות להוראה באמת.

6)הפרעות וחוסר עניין יש גם באוניברסיטה, כי אותם בוגרים של מערכת החינוך (הרקובה) הישראלית מגיעים לשם, וגם שם הם שטחיים, בורים ולא רציניים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    13:03   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  65. במקום ללמד תנ''ך מלמדים על ''אקספוזיציה''.  
בתגובה להודעה מספר 64
 
  
אתן מספר דוגמות לחוסר הבנה בסיסי של משרד החינוך ולעוצמת החנופה שלו לתלמידים ולהוריהם.

הוא "כאילו" מלמד לחשוב, אך ללא כל בסיס של ידע, וללא שינון (פיחס. זה מיושן).

מבחן הבגרות בתנ"ך: (תופעה מעצבנת נוספת ששמה מיקודית). אני מזמינה כל מי שהנושא קרוב לליבו לעיין בחוברת "מיקודית בתנ"ך".

מתוך חוסר הבנה בסיסי של מתכנני ההוראה במשרד החינוך נדרשים שם התלמידים לא לידע אלא לניתוח. להבנה מעמיקה כפי שמלמדים בחוק למקרא באוניברסיטה.

סיפורי גלגמש (השומרים-אכדיים)מושווים לסיפורי בראשית (המבול).

מונחים כמו "אקסופוזיציה", "תקבולת כיאסטית" ו"מהלך אליפטי" נלמדים, במקום לקרוא במקרא ולשנן קטעים קאנוניים תוך עמידה על נשגבות הלשון והאינטימיות בקשר אדם-אל שיש בו.

מה רוצים מהתלמידים?!

וחטא בנוסח זה קיים גם בקשר למקצוע הלשון ההופך למין מקצוע שרת להבנת הנקרא.

ביסודי מלמדים את ה"פועל" לדוברי עברית, כמו שמלמדים עולים חדשים.

במקום להעשיר את השפה במילים "קשות" ובניבים וללמד דרך זה הבנת הנקרא.

הבנת הנקרא קשה כי התלמידים לא מכירים מילים.

פשוט מילים. אשמח לשמוע סתירה לדברי.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1062490.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    13:05   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  66. כך החדיר השמאל את מסריו לספרי האזרחות וההיסטוריה  
בתגובה להודעה מספר 65
 
  
להלן השתלשלות העניינים מאמנון רובינשטיין שהחל בהחדרת מדינת כל אזרחיה ושמאל קיצוני, לתוך מסריה של מערכת החינוך.כך הכניס/החדיר/השמאל הקיצוני את מסריו לתוך ספרי ההיסטוריה והאזרחות בישראל:(הקטע לקוח מתוך אתר האגודה לזכויות האזרח,יש לקרוא אותו בהתאם)
החינוך לדמוקרטיה ולזכויות האדם


כפי שתיארנו בדו"ח זה, החברה הישראלית (ומערכת החינוך כאספקלריה שלה) מתקשה להתמודד עם שוויון ושונות. אנו מבקשים להפנות את תשומת הלב ללקח חשוב מהממצאים בדבר התערערות היסודות הדמוקרטיים: יש לנטוע בתוכניות החינוכיות - מן המפגש הראשון עם הילד בגיל הגן ועד לסיום לימודיו בתיכון - ערכים דמוקרטיים ובראשם תפיסה מוסרית של כבוד לזכויות אדם. על מערכת החינוך לשמש דוגמה להתמודדות ראויה עם שונות מכל סוג - עדתית, לאומית, מגדרית, מעמדית או אידיאולוגית.

בשנת 1995 מינה שר החינוך, התרבות והספורט, פרופ` אמנון רובינשטיין, צוות היגוי, בראשות פרופ` מרדכי קרמניצר, במטרה לפתח תוכנית מקפת להנחלת האזרחות לתלמידים כיסוד ערכי והתנהגותי משותף לכל אזרחי המדינה.

בדו"ח שהגיש הצוות הודגשה אחריותה של מערכת החינוך "ליצירת מחויבות למשטר דמוקרטי ולהפנמת תפישת עולם של זכויות אדם כנחלת כל בני האדם" והובהר הקשר בין המחויבות הזו לבין חוסנו של המשטר הדמוקרטי. הצוות ציין גם כי מדובר במשימה ממלכתית שצריכה להינתן לה עדיפות ברורה בכל הרמות: המדיניות, התכנון, הרמה היישומית והקצבת המשאבים.

בשנת 1996 הוקם במשרד החינוך מטה ליישום דוחו"ת שנהר-קרמניצר38. המטה אמור לרכז ולקדם תפיסה מערכתית ותוכניות לימודים ספציפיות להנחלת הערכים לפי שני הדוחות ובמיוחד - לפעול באופן נמרץ לשילוב הערכים הללו בכל תחומי הלימוד, לאורך כל שנות הלימודים, בין היתר באמצעות השתלמויות למורים. בדיקה שערכנו העלתה כי "מטה קרמניצר-שנהר" צומצם במידה ניכרת והוא עוסק כיום כמעט רק בהשתלמויות בתחום המורשת היהודית. בתחום החינוך לדמוקרטיה קוצצו התקציבים באופן שהותיר אותו נטול כלים.

מזה שנתיים לפחות לא קיים מטה קרמניצר-שנהר כנס בנושא דמוקרטיה, לעומת שני כנסים גדולים בנושא מורשת, שהתקיימו במאי 2001 וביוני 2003.


בעוד שבתחום המורשת הוקצתה שעת לימוד נוספת לכל תלמידי חטיבות הביניים, בכל המגזרים (חינוך ממלכתי, ממלכתי דתי וערבי), בתחום החינוך לדמוקרטיה הופנו מעט המשאבים הקיימים ללימודי אזרחות כתחום-דעת. בין 900 ל-1400 שעות, שנועדו להטמעת הערכים הדמוקרטיים בתחומי לימוד שונים ולהפנמת החוויה הדמוקרטית, באמצעות תהליכים בית-ספריים ומעורבות קהילתית - הועברו ממטה קרמניצר שנהר למפקחת על לימודי האזרחות ומנוצלים ללימודי אזרחות ולתגבור תחום זה בכתות ח`.

בהעדר תפיסה מערכתית ומדיניות ממלכתית לגבי החינוך לערכים בכלל ולגבי החינוך לדמוקרטיה בפרט, פעולות שנעשות במערכת החינוך בתחום החינוך לדמוקרטיה הן לרוב פרי יוזמה מקומית של צוותי בתי הספר. וכך, בעוד שבחדרי המורים ובהנהלת משרד החינוך מרבים לדבר על מחויבות לזכויות אדם, המחויבות הזו אינה מקבלת ביטוי בשטח. פרחי הוראה ומורים אינם מתוודעים לזכויות אדם ואין הבנה של עקרונות התפיסה, סוגי הזכויות (וזכויות ילדים בהן) והקשר בין זכויות אדם לדמוקרטיה. מורים נטולי מודעות וחשיפה לתחום, חשים מאוימים על-ידי הרעיון של "זכויות" ונוטים להתנות קבלת זכויות במילוי חובות. מתוך חשש שדיון והעלאת סוגיות הקשורות לזכויות האדם והילד עלולים לערער את מעמדו של המורה, ומתוך השקפה מוטעית שדיון בזכויות אדם הוא ביטוי להזדהות עם צד כזה או אחר של המפה הפוליטית, מעדיפים אנשי חינוך להימנע מעיסוק ומדיון בזכויות אדם בכלל, ובזכויות ילדים ותלמידים בפרט. מורים רבים גם נמנעים מלממש בכיתה זכויות יסוד כמו שוויון, כבוד, חופש הביטוי והליך הוגן.

על פי סקר דעת קהל בקרב מורי ישראל המתפרסם בכתב העת "פנים" (גיליון אביב 2003), 82% בקרב המורים חושבים שצריך לעסוק יותר בנושאים חברתיים ו-59% חושבים שצריך להקדיש יותר זמן לנושאים אקטואליים. לא נשאלה בסקר השאלה מדוע, אם כך, לא עוסקים בכך. להערכתנו, הפער בין העניין בעיסוק בתחומים אלה לעצם העיסוק נובע מהעדר מיומנויות מקצועיות להעברת התכנים לכיתת הלימוד ומשיוך הנושא לאחריות המורה לאזרחות, באופן שלכאורה "פוטר" את שאר הסגל החינוכי מעיסוק בנושא.

מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח מציעה השתלמויות מגוונות לאנשי חינוך ובהן, בין היתר: העשרה בנושאי זכויות האדם; הקניית מיומנויות מעשיות להתמודדות עם סוגיות אקטואליות ועם דילמות הנוגעות לדמוקרטיה בבית הספר; דיון בשאלות של זכויות וחובות בבית הספר, מקומו של המורה כאדם בעל זכויות וזכויותיהם של תלמידים, הורים ועובדים בבית הספר.

38. דו"ח שנהר הוא הדו"ח שהגישה ב-1994 ועדה, בראשות פרופ` עליזה שנהר, שמונתה לבדוק את לימודי היהדות בחינוך הממלכתי.
http://www.acri.org.il/story.aspx?id=693



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    13:07   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  67. האם אפשר לשלב ערכים ומתמטיקה?  
בתגובה להודעה מספר 66
 
  
ערכים ומתמטיקה – מה הקשר בכלל?

מחקר חדש מגלה כי שילוב ערכים בלימודי מתמטיקה מביא תלמידים ומורים להישגים מרשימים. המורים חוזרים לחנך והתלמידים ללמוד.

האם אפשר לשלב ערכים ומתמטיקה? מסתבר שכן ובמחקר חדש עולה שאפילו מדובר במתווה מומלץ ויעיל ללימוד מתמטיקה. את המחקר ביצעו חוקרות מהטכניון ומנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, ביקש לפתח את ממצאי המחקר לשימושם של מורים למתמטיקה ברחבי הארץ.
בראיון ליומן ערוץ 7 מספרת מנחת המחקר, פרופסור נצה מובשוביץ-הדר, כי מתברר ששילוב נכון בין שני אלמנטים שיש מי שיראו בהם סתירה – ערכים ומתמטיקה גורם למורה לא רק להרביץ תורה, כלשונה, אלא גם לחוש שהוא מחנך את התלמידים. זאת לבד מהתעניינותם הגדולה יותר של התלמידים בחומר הנלמד.
"כשמתייחסים לא רק אל החוקים המתמטיים אלא אל ההקשרים החברתיים זה מעורר מוטיבציה אצל התלמידים", אומרת פרופ' מובשוביץ.
דוגמא לאופן בו ניתן לתרגם בעיה מתמטית בנושא יחס ופרופורציה לבעיה שביסודה היא בעיה ערכית מציגה מובשוביץ:
הבעיה המקורית: "להכנת רוטב לסלט דרושים חומץ, שמן וסויה, ביחס של 1:2:3
1. מה היחס בין כמות החומץ והסויה?
2. מה היחס בין כמות השמן והסויה?
3. מה כמות החומץ, השמן והסיה הדרושים להכנת 240 גרם של רוטב"?
הבעיה הוסבה לקונטקסט ערכי: "מיטל, אורית ודני החליטו לחסוך כסף במשותף, כדי לעשות ביחד מעשים טובים. מאז, כל אחד מהם הכניס לקופה משותפת עשירית מדמי הכיס השבועיים שלה. התברר כי הם תרמו לקופה ביחס של 1:2:3
1. מה היחס בין ההפקדה של מיטל ושל דני?
2. מה היחס בין ההפקדה של אורית ושל דני?
3. כמה הפקיד כל אחד מהם, אם בקופה הצטברו 240 ₪"?
לדבריה אין מדובר רק בתרגום אוטומאטי של נתונים לנתונים הלקוחים מסיפור ערכי כזה או אחר, אלא ביצירת דיון נלווה לסוגיות המתמטיות הנלמדות, ובדיון זה מגלים הילדים הזדהות ומעורבות רבה.
עוד היא מציינת כי המחקר נבדק על ידי 12 מורים ששילבו ערכים חברתיים כמו כבוד לזולת, שיתוף פעולה, עזרה לזולת, הימנעות מאלימות, סובלנות, שוויון בין המינים, חופש בחירה, חיסכון במים, שמירה על איכות הסביבה, תרומה לחברה, בשיעוריהם ודיווחו על תוצאות שהדהימו גם אותם, הן לגבי יחס הילדים והן לגבי רצונם שלהם כמורים ללמד ולהישאר מחנכים ולא רק מעבירי ידע.

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/202222



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום רביעי כ''ט באלול תש''ע    13:11   08.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  68. מערכת החינוך נכשלת בכל פרמטר בינלאומי  
בתגובה להודעה מספר 67
 
  
הנכבה הפלשתינית והעגלה הריקה התקועה

המדרון החלקלק מושך אותנו מטה, אל התהום הגדול שמחכה במותם של עמים ותרבויות. יום לפני ט' באב, יום הזיכרון ההיסטורי לחורבן האוטונומיות היהודיות שהתקיימו במרחב המקומי, בחרה הפילוסופית פרופסור יולי תמיר לאשר תוכנית לימודים למגזר הערבי שבראשה עומדת ההכרה בנכבה הפלשתינית כשוות ערך למלחמת העצמאות הישראלית. כבר נאמר על ההיסטוריה שאין היא באמת חוזרת על עצמה, אבל אין ספק שהיא מתחרזת ונותנת פתח לצחוק הגורל להדהד בה. שהרי הכרה החד משמעית בשוויון האמיתות ההיסטוריות של היהודים והערבים, היא גם הכרה חד משמעית בדלדול זכותנו לחיות כאן.

הנכבה הוא יום הזיכרון הפלשתיני לגירושם ולנישולם של הפלשתינים משטחים ואדמות בארץ ישראל בימי תש"ח, גירוש ונישול שנעשה על ידי צבאות הציונים בכיבושים ארץ לא להם. לדברי יולי תמיר היא חושבת שנרטיב זה של האזרחים הערבים ראוי לקבל מקום שווה במדינת ישראל - "זה יעורר דיון בבתי הספר ורק יתרום לכך שילדי ישראל ילמדו על הצורך לחיות אחד עם השני. מגיע לציבור הערבי שניתן ביטוי גם לרגשותיו". מבלי לשאול על שום מה בכלל הציבור הערבי ראוי לכך, הדברים מלמדים על עומק המשבר חברה הישראלית.

לפי השרה, "הספר נותן תמונה מאוזנת לילד הערבי, על מנת שיוכל לקשר את מה שהוא מכיר ולומד מהסביבה הטבעית, לבין מה שהוא לומד בספרי הלימוד". לפי דברים אלו של השרה, לימודי ההיסטוריה אינם באים אלא בכדי להעניק לנפש האבודה של הילד הערבי החי במדינה יהודית מנוח, לתת לו פרספקטיבה היסטורית לנחשלות שלו. שהרי זה לא מנהיגיו העכשוויים שנכשלים מדי יום לחברו למציאות שבה הוא חי, כאילו שזה בכלל רצונם, אלא דור תש"ח של אבותיו, שלא הסכים לחלוקה, הוא אשר אחראי לניכור.

התמונה עגומה יותר, כי גם מנהיגנו נכשלים לחברנו למציאות. בישראל 2007 אין עומק תרבותי - הכול נרטיבים, סיפורים, אגדות עם, שכולם עומדים אחד ליד השני, שווים באמיתותם, שווים בשיקרם, מבלי כל דרישה לבירור אמת כלשהי. כל הסיפורים ההיסטוריים הם גרסה מקרית שאין צורך לבחון את אמיתותה. בשם הסובלנות - קבלת האחר, סיפוריו, אמונותיו - אנו מגיעים לפירוק, להתפלגות, וזאת מכיוון שאנו לא יכולים להגן על אמונתנו אנו בדבר זכותנו על הארץ. שהרי זכות שניתנת לנו מכיוון שאנו ניצחנו במלחמה על הנרטיבים היא זכות על תנאי, עד מלחמת הנרטיבים הבאה. אך זכות ללא עוררין בדבר האמת ההיסטורית נעוצה באדמה ולא בקלות ניתן להתעלם ממנה בבירות או ברמאללה. אך מי במקומותינו עדיין מחזיק באמת ההיסטורית כדבר שיש לחשוף ולגלות ולחיות לאורו?

אם כך, כבוד השרה, מדוע שלא נלמד, במקביל לסיפורי השואה, גם את הנרטיב של גבורות פלוגות ה-אס.אס? מדוע שלא נקבל כשווים את סיפורי הניצחון הנאצי ?מדוע לא נספר כשווים ובברכה את סיפורי הגי'אהד הערביים בבואם להתפוצץ במקומותינו? מדוע לא נספר את הנרטיב החיזבאלאי בדבר האומה האיסלמית הגדולה שאנו רק מפריעים לה? מדוע לעצור רק בנכבה, שהיא מבחינת הערבים רק טעות היסטורית בדרך למימוש זכויותם על הארץ?

הדבר מקבל משנה חשיבות כאשר רואים גם את רדידותו של הוויכוח גם בצד הימני של הפוליטיקה. שרת החינוך לשעבר לימור לבנת מזדעקת כנשוך נחש: ברגע שמלמדים את התלמידים במגזר הערבי, שהיהודים גירשו אותם מבתיהם ושהקמתה של מדינת ישראל הייתה אסון, הם עלולים להסיק מכך שעליהם לצאת למאבק מזוין נגד מדינת ישראל. התוצאה, לפי ההיסטוריונית הדגולה, תהיה שבחסותה האדיבה של מערכת החינוך שלנו, אנו במו ידינו נגדל פה גייס חמישי.

ראוי שיהיו לנו מנהיגים שיידעו לזהות את מערך הסכנות של החברה שאותה הם שואפים להנהיג - שהרי ברור שלא ערביי ישראל הם הבעיה כאן, שנחשלותם לא תתוקן על ידי שוויון הנרטיבים, אלא מערכת החינוך, שלא מחנכת באמת, אלא מהווה רק מסגרת של פשרות ושהפשרה היא הערך היחיד שנותר בה, היא הבעיה העיקרית כאן. זוהי מערכת החינוך שנכשלת בכל פרמטרים בין לאומיים של השכלה וידע, ושנכשלת להעביר לדורות החדשים את הסיבות לקיומם בארץ הזו ועומדת מופתעת כאשר בוגריה נוטשים את המדינה - היא מדלדלת את הרוח הישראלית (שאותה מזמן דאגה לרוקן מכל תוכן מקורי) ומדרדרת עד לידי ביזוי את מדינת היהודים - הסיבה היחידה להימצאותנו כאן.

זוהי שקיעת החיפוש אחרי האמת - הכול נרטיבים, גרסאות של חור שחור, חיקויים של איזה היסטוריה שלא היתה, כמו כוכב נולד, רק ללא מקור שיש לחקותו בכדי לזכות בניקוד. הסכנה של כל אלה היא נורמטיבית - בנישול ערכים מוסריים ממשים שיכולים לקיים כאן חברה בעלת יסודות מוצקים. הלכידות החברתית של החברה ממשיכה להתפורר ביתר שאת בחברה שבה הטוב והרע, האמת והשקר, הם עניין של פשרה פוליטית ולא יותר מכך.

אך הנה, תמיד אפשר לסמוך על הערבים שיגידו את האמת שלהם, ולא את הפשרה שאנחנו מנסים ללמד אותם שהיא כדאית להם, כביכול. ד"ר אחמד טיבי יודע להגיד את זה במילים פשוטות, כמו יאסר עראפת בזמנו שלא הקשבנו לו באמת - "יש ללמד את הנרטיב הפלסטיני-ערבי גם בבתי-ספר יהודיים. אסור שהרוב יתכנס בתוך בועת הנרטיב שלו בלבד ויתכחש לאחר. גם התלמידים היהודיים זכאים להיחשף לאמת". לפי טיבי, אנו, היהודים, חיים בתוך בועה של נרטיב, אמת כלשהי שאין לה שום אחיזה במציאות. אך אנו זכאים לשמוע את האמת הפלשתינית, כי אצלם זה לא נרטיב אלא אמת שאינה תלויה בשר חינוך כזה או אחר.

מכיוון שלא מחפשים את האמת, מתבטל מעמדו של האדם החושב ובמקומו עולה דמותו של האדם הפשרן המסתייג מכל התעקשות על עמדתו והצדקת אופני קיומו. אותו אדם אין לו כל יכולת להגן על עמדה שבה הוא מחזיק כאמיתית. אדם זה נתון במצב נידף למול כוחות גדולים ממנו המנצלים את שבריריותו, ומעניקים לו תודעה כוזבת המשרתת את המטרות הכלכליות או הפוליטיות שלהם. זהו האדם.

העגלה הריקה הזו, מאותו משל מוכר, החילונית והחלולה, המיוצגת על ידי אותו משרד חינוך, עומדת תקועה ללא כל זכויות מעבר על הגשר וללא כל כלי אמיתי שבעזרתו נוסעיה יוכלו למלא אותה בחכמה.

ועוד דבר, אם הערך העליון הוא פשרה וסובלנות היא צוו השעה, אז על מה יצאה הצעקה כנגד פשרת הנרטיבים בין מזוז לנשיא קצב בפרשת האונס? מדוע הפשרה קוממה כל כך? ברור הוא שהדבר נובע מכך שיש בנו איזה צורך להגיע לאמת, לחשוף אותה, לחיות לאורה, ולא להסתיר אותה תחת מעטה הפשרנות. הניסיונות השונים של הפוסט ציונים למציאת פשרה היסטורית עם הערבים, היא בכייה לדורות, כי מי שינצח הוא החזק, ומי שיש לו אמת הוא חזק.

יש אמת, ומטרת התרבות היא לחפש אחריה, גם אם היא לא תושג לעולם. אך תרבות שלא מחפשת את האמת תוך כדי התחבטות באופן מתמיד ומקדשת את הריקנות של הנרטיבים, היא תרבות מתה.

http://www.e-mago.co.il/Editor/edu-1779.htm



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    10:16   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. גדעון סער, לידיעתך: אתר האינטרנט החינוכי החדש, של מטח  
בתגובה להודעה מספר 68
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.09.10 בשעה 10:45 בברכה, ליה
 
גדעון סער, לידיעתך: אתר האינטרנט החינוכי החדש, של מטח

לאחרונה פיתח צוות המחלקה לאזרחות של המרכז לטכנולוגיה
חינוכית, אתר אינטרנט חדש שענינו הגנה על זכויות אדם.
האתר נועד לתלמידי כתות ז' ומעלה ולמוריהם, במקצוע האזרחות.
האתר ממומן על ידי האיחוד האירופי והקרן לישראל חדשה.
(הקרן מיוצגת באמצעות ארגוניה - המרכז לסיוע לעובדים
זרים והקליניקה המשפטית באוני' ת"א).

הפעם בעמוד הראשי: "ערבי מסכן ומקופח". בפעם הבאה זה יהיה מסתנן אלים ואנס..

ואם אתם שואלים, היכן משרד החינוך?
ראו את הלינק שמוביל לקהילת המורים. זוהי אותה קהילה של
מורי אזרחות שמלמדים את הספר "להיות אזרחים בישראל".
הלינק מוביל לאתר הרשמי של הספר, שהנו בחסות משרד החינוך.
זהו אתר חדש שבמבט ראשון נראה כתפור ומייצג את האג'נדה
של "פורום זכויות הפליטים" של הקרן החדשה לישראל. מככבת
בו סיגל רוזן שהינה רכזת פורום זה מטעם הקרן החדשה.

הפניה מהאתר לבלוג של התומכים במסתנני הפשע והאלימות : לתפארת כל תלמידי ישראל.

בהמשך אביא עוד "פנינים" בנוסח המכין את ילדינו לקראת
מדינת כל אזרחיה (כגון : השוואה בין הפצצת שדרות ועוטף
עזה במשך שנים, מול מבצע "עופרת יצוקה", הדגשת הקיפוח
של ערבים ברכישת אדמות ומגורים ביישובים יהודים, סיפורים
קורעי לב על "פליטים" שכולנו יודעים שהם מבצעים 40% ממקרי
הפשע בת"א וככל הנראה את רוב מעשי הפשע באילת וערד..)
הפעם דוגמית אחת: הלל של הקרן לישראל החדשה, למשמר זכויות
האדם – Human right Watch, שתואר ע"י העיתונאי בן דרור ימיני
במילים אלה :
".. הגיע הזמן שישראל תחשוף ברבים את השורשים
האידיאולוגיים של חלק מראשי הארגון ותדרוש לזרוק מבין שורותיו
את תומכי הטרור ושונאי ישראל. עד אז, ישראל, בצדק, אינה יכולה
להתייחס ברצינות לביקורת של גוף כזה.."

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=18539&forum=gil&omm=0



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    10:59   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. בן גוריון מעורר ערגה למנהיגות אחרת ושונה ממה שיש היום  
בתגובה להודעה מספר 69
 
  
תערוכה חדשה: בן גוריון בראי האמנות

תערוכה חדשה בסימן 40 שנה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "הזקן": דוד בן גוריון ומורשתו בראי האמנות בישראל.

למעלה מ-60 אמנים שיציגו 100 עבודות, ישתתפו בתערוכה "הזקן": דוד בן גוריון ומורשתו בראי האמנות בישראל, שתיפתח ב-27 באפריל 2010 באוניברסיטת בן-גוריון, ותתקיים בסימן 40 שנה לאוניברסיטה.

התערוכה, שתתפרש על פני שני מוקדים ברחבי הקמפוס הדרומי-גלריית הסנאט, מרכז המבקרים ע"ש ג'ורג' שרוט, גלריה ע"ש אברהם ברון בספרייה המרכזית ע"ש ארן, נאצרה על ידי פרופ' חיים מאור וסטודנטים/יות בקורס אוצרות שבהנחייתו.

בין האמנים המשתתפים בתערוכה ניתן למצוא את אבישי אייל, אבנר כץ, אורי ליפשיץ, אורי פינק, בנו רותנברג, דוש (קריאל גרדוש), דוד טרטקובר, דוד פרלוב, דוד רובינגר, דן רייזנר, חאדר ואשח, חיים מאור, חנוך פיבן, יאיר גרבוז, יעקב אגם, מוטי מזרחי, מושיק לין, מיכה ברעם, מישל קישקה, משה גרשוני, פאול גולדמן, פאריד אבו שאקרה, פנחס ליטבינובסקי, ראובן רובין ואחרים.

אוצר התערוכה פרופ' מאור מסביר את המניע לקיומה של התערוכה ואומר: "התערוכה בוחנת את ההתייחסות של אמנים ישראלים שונים אל דמותו של בן גוריון כאדם, כמנהיג וכמיתוס.

לצד מנסחי הקול ההגמוני, הרשמי, הממלכתי, ניתנה במה גם לרב-קוליות חדשה ושונה - קולות ה'אחרים'.

אל מול ספקטרום הייצוגים הנע בין "הזקן" הארכאי לבין "בן גוריון שלי"(My BG) ה"קוּלִי", הצופים בתערוכה מוזמנים לבחון ולגלות מהו ומיהו בן גוריון עבורם כיום", שכן העיסוק העכשווי בדמותו של האיש שעל שמו נקראת האוניברסיטה רלבנטי היום מתמיד".

באוניברסיטה מציינים כי "מתוך עמדה א-היררכית, התערוכה מפגישה זה לצד זה מדיומים מגוונים מתחומי התרבות החזותית: רישום, ציור, פיסול, צילום, כרזות, קומיקס, קריקטורות, קולנוע, וידאו ומיצג.

באמצעות המדיומים השונים דנים האמנים ובוחנים את דמותו הרבגונית של המנהיג בהיבטיה השונים, כולל השוליים והמוזרים ביותר.

לצד תיאורים דוקומנטריים, אובייקטיביים ככל שניתן, של דוד בן גוריון בשעותיו ההיסטוריות והגורליות או ברגעיו האינטימיים והאישיים, מוצגות עבודות אשר עוסקות בתיאורים מוקצנים, סובייקטיביים ואכספרסיביים, עבודות הנוקטות עמדה גלויה וישירה תוך ניתוץ המיתוס או בחינתו מחדש או תוך הצלבת הנרטיב ההיסטורי והסיפור האישי או המשפחתי של האמן.

במסגרת תערוכה זו מצטיירת דמות רבגונית וססגונית של בן גוריון. בעוד שחלק מהעבודות מציגות אותו כדמות הירואית, גדולה מהחיים, עבודות אחרות חושפות צד פגיע ואנושי שלו.

אמנים רבים משתמשים בדמותו של בן גוריון על מנת להביע את עמדתם הביקורתית כלפי המציאות הישראלית העכשווית. למשל, "האיש העומד על הראש" המוצג בקריקטורות, פסיפס, ציור ופיסול מעלה שאלות לגבי הפער שבין ערכי הפשטות והצניעות של "פעם" לבין הנהנתנות ותרבות הצריכה של ימינו.

עבודות עכשוויות בוחנות לרוב באמצעות דמותו של בן גוריון, את דרך הגשמת החלום הציוני ואת שברו.

למרות הביקורת על בן גוריון - המיתוס בראי ימינו אנו, עדיין דמותו, במסגרת תערוכה זו, מעוררת הערצה, ערגה וגעגועים למנהיגות אחרת ושונה ממה שיש היום".

הגלריות פתוחות לקהל בימים א'-ה' בשעות 8.30-19.00, בימי ו' בשעות 8.30-12.30.
נעילת התערוכה: 8 ביוני 2010.

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/202614



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    11:09   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  71. האתר הלימודי ''מכנה משותף''הוסר בלחץ הימין  
בתגובה להודעה מספר 70
 
  
הישג גדול במחיקת נזקי הקרן החדשה לפלשתין

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1157244.html

בלחץ הימין, הסיר אתר של משרד החינוך אזכור לפליטים פלסטינים.

משרד החינוך הורה השבוע למפעילי האתר הלימודי "מכנה משותף", המציע משאבים לתלמידים ומורים בנושאי מקצוע האזרחות והחיים המשותפים בין יהודים לערבים, להסיר באופן מיידי את סמל המשרד מהאתר.

האתר פותח על ידי "המרכז לטכנולוגיה חינוכית" (מט"ח) וארגון "יוזמות קרן אברהם", העוסק בקידום הדו-קיום בישראל, בשיתוף עם אנשי משרד החינוך.

בשבועות האחרונים מנהלים פעילי ימין מאבק נגד לימודי האזרחות במערכת החינוך, במיוחד בהתייחס לנושאים כמו זכויות אדם וזכויות ערבים, ומרבים לשלוח תלונות בעניין למשרד החינוך.

בתגובה לכך וכמעין צעד מונע, הוחלט לאחרונה במט"ח להסיר מאתר לימודי אחר פרק על הפליטים הפלסטינים. "זו תקופה מקארתיסטית. אנחנו מתחילים לפחד מכל פרסום, שעלול להיתפס כחורג מהמדיניות הרשמית", אומר בכיר באחד הארגונים לחינוך לאזרחות.

האתר העברי-ערבי "מכנה משותף" פועל כבר כשנה. האתר מציע לתלמידים ולמורים חומרי למידה, כמו מערכי שיעור, מאמרים והרצאות קצרות במגוון נושאים, ובהם "דמוקרטיה וזכויות אדם", "חיים משותפים", "רב-תרבותיות" ועוד.

בראשית השבוע הורה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, צבי צמרת, לאנשי מט"ח להסיר את סמל המשרד, שהופיע עד אז באתר האינטרנט.

לדברי מנכ"ל ארגון "יוזמות קרן אברהם", אמנון בארי-סוליציאנו, "אנו מצטערים על החלטת המשרד. הוראת האזרחות ובייחוד החינוך לחיים משותפים אינם נושא פוליטי. זו אחריות משרד החינוך ללמד את אזרחי המחר להיות אזרחים דמוקרטיים".

בנובמבר שעבר קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון בנייר עמדה של "המכון לאסטרטגיה ציונית", אשר טען להטיה אידיאולוגית בהוראת האזרחות.

בישיבה אמר יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), כי המקצוע נלמד בבתי הספר באופן "שמאלני".

לדברי גורמים שונים, מאז הדיון מרבים פעילי ימין לשלוח למשרד החינוך תלונות על אתרים לימודיים של מט"ח העוסקים בהוראת האזרחות.

על רקע הביקורת מימין, החליטו לאחרונה במט"ח להוריד מאתר "מגנים על זכויות אדם" כל התייחסות לפליטים פלסטינים.

בעבר הופיעו באתר כמה סיפורים אישיים של פליטים פלסטינים מ-1948. חיפוש באתר כעת אינו מעלה כל זכר לנושא זה, ומפנה רק לחומרים על פליטי השואה ופליטים המבקשים מקלט במדינת ישראל.

לדברי מנכ"לית מט"ח, גילה בן-הר, אתר האינטרנט "מגנים" "עדיין בבנייה, ונבדק על ידי מורים, תלמידים וגולשים אחרים".

היא הוסיפה ש"אנו משקיעים מיליוני שקלים בפיתוח תכנים בנושאי יהדות, ישראל וציונות, ובמקביל גם בחומרים על אזרחות ודמוקרטיה. תכנים אלה מאפשרים לתלמידים ולגולשים להעלות תגובות ועמדות, אך גם מביאים עובדות. ברור שהטיפול בסוגיות אלה מעורר רגשות עזים".

ממשרד החינוך נמסר כי באתר "מכנה משותף" "נפתח עמוד, בו מועלים חומרים שונים על ידי גולשים פרטיים.

יש בחומרים אלה אפשרות להטעות את הציבור כאילו מדובר בחומרים מטעם המשרד.

כיוון שהדבר חזר ונשנה, ביקש המשרד להוריד את סמל משרדו".

http://rotter.net/forum/scoops1/36053.shtml

תגוביות:

-עובדי מולך השלום...השמאל משכתב את ההיסטוריה למען השלום שלא יבוא...

-חוצפנים: קודם תלמדו על הפליטים המזרחים מארצות ערב!לפני שאתם רצים ללקק לערבים אהובי לבכם, שהשתוקקו לשחוט אותנו, אך למזלנו לא עלה הדבר בידם, הזכירו לעולם, מה קרה ליהודי המזרח. איך בשנות הארבעים המוקדמות, ללא התגרות מצד יהודי בגדד, הם שחטו ואנסו בחג השבועות את אחינו.יש בליבכם חמלה על הפליטים הערבים, אך לא השארתם מקום עבורינו. אם אנחנו עם אחד, חשבו גם עלינו.

-מדובר בתוכן של ארגון "זוכרות" שמקדש את הנכבה.

מאת השמאל הבוגדני:נצרך לפעול במחתרת. זה רק יחזק אותנו.


*************



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    11:18   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  72. פעילות עמותת ''זוכרות'' וסיפורי הנכבה לילדים  
בתגובה להודעה מספר 71
 
  
התלמידים והמורים מופנים לאתר של עמותת "זוכרות"

למורים נאמר שניתן ליצור קשר עם אנשי העמותה ללימוד הערכה, להשתתף
בסמינרים שלהם ובימי עיון ולקבל הנחיה...

שימו לב - מטרות עמותת "זוכרות":

"להביא להכרה בחוב המוסרי על העוול שגרמו המדינה ומוסדותיה לעם
הפלסטיני, ולקדם את מימושה של זכות השיבה של הפליטים והפליטות".

מאגר המידע, שרק חלקו מופיע בצילום זה, הנו פרי יוזמה של מטה קרמניצר.
מטה שמרכז במשרד החינוך את לימודי האזרחות עפ"י המלצת ועדת קרמניצר.

האם שר החינוך ער?

מה אנו מלינים על הקרן לישראל חדשה, שהזדרזה לשקר ולהודיע על הפסקת
תמיכתה ב"זוכרות" ואף הסירה את הקישור באתר שלה, כאשר משרד החינוך
הציוני, מעודד ומשתף פעולה עם אותה עמותה שדוגלת בזכות השיבה וחיסול
זהותה היהודית של המדינה?

http://rotter.net/forum/gil/18351.shtml
http://rotter.net/forum/gil/18397.shtml
http://rotter.net/forum/gil/18539.shtml
http://rotter.net/forum/gil/18216.shtml

**************
איך חיברו אנשי השמאל בין משרד החינוך,ועמותת זוכרות וקרן יוזמות אברהם וערכת הנכבה שלהם ,באמצעות מטה קרמניצר ,המסונף למשרד החינוך.

כל זה חדר בעקיפין לתוך חדרי הכיתות של ילדי ישראל היהודיים,באמצעות ספרים מתוצרתם,ערכות נכבה חינמיות,קורסי לימוד לערכת הנכבה למורי משרד החינוך לילדי היהודים,אתר שוטף מוח מנוהל על ידי אנשי הקרן לישראל חדשה ואירגוניה.כך עבדו עלינו בלי שידענו דבר.את התוצאות בשטח חווינו וראינו מלאי ביעותים יום יום.לא הבנו מאיפה זה בא לנו.

מולדתיموطني

ذكرى النكبة
הזיכרון של ה"נכבה"

מאת: מנוה זבארקה, منوه زبارقهתיכון ערערה

17.05.2009 11:31



לשכת העיתונות הממשלתית, ירושלים. بحس مرهف وقلب ملئ بالشوق والألم ومع ذكريات الماضي بجوانبه المختلفه اكتب عن نكبة شعبي, سأكتب عن مأساة عمرها يكاد أن يتجاوز ال61 سنه

بحس مرهف وقلب ملئ بالشوق والألم ومع ذكريات الماضي بجوانبه المختلفه اكتب عن نكبة شعبي, سأكتب عن مأساة عمرها يكاد أن يتجاوز ال61 سنه .
من المؤلم أن أغمض عيني وأتذكر أن نكبة شعبنا حدثت من اجل استقلالك 05;, وسجننا من اجل حريتكم, وموتنا من اجل حياتكم. اغتصبوا أرضنا ويتموا أطفالنا وقتلوا شيوخنا ما هذه المأساة ؟
نحن نشاهد الكثير من المعاملا 78; الغير بشريه على هذه الأرض, أž 5;ضنا وطننا مهما حاولوا اقتلاع جذورنا لن يستطيعوا.
سؤال نسأله كل يوم ما هو ذنبنا لنحاصر بشباك من حديد ؟ هل أصبحنا في وطننا مثل الحمام المطوق ؟ إلى متى ؟ هل يحق لي السؤال ؟ أم يجب أن انتظر لنحطم الرقم القياسي في الصمت ؟ ليكفوا عن ردعي بحجة المقاومه...
إنني أريد أن أرى شعبي حرا فكيف السبيل إلى ذلك؟
رسالتي لشعبي لوطني وقلبي ينفطر من الآلام ووجنتي من الدموع.
غنائي مليء بالأنين عدد السنين فكانت ستين وها هي أوشكت على الواحدة بعد الستين .
كل يوما اغفوا على مسمع أنات جدي الحزين كل يوما يستفيق على صوت الطير الحزين فوق أشجار الصبر والزيتون والتين.
فقد ملأ قلبه ; الحنين إليك فلسطين .....
كم عانيت وصابرت على فراق الملايين أطفالك اللاجئين قد أتعبتهم اللهفة للعودة إلى الديار ... إليك فلسطين
وطني ...وطني..... الحزين

http://makomakan.cet.ac.il/Article.aspx?ArticleID=c8d9cf87-d 21a-414c-9312-b0e642f0fd41&Language=2



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    11:25   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  73. חוק זכויות התלמיד הרס את החינוך בישראל.יש לבטלו מיד!  
בתגובה להודעה מספר 72
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.09.10 בשעה 12:02 בברכה, ליה
 
ביקורת על ההצעה לביטול חוק זכויות התלמיד: "מעוותת ומשדרת חוסר אונים"

שופטים, אנשי חינוך ומועצת התלמידים הארצית מגנים.

"הרעיון שביטול חוק זכויות התלמיד ירפא את כל הבעיות הוא מעוות, ומשדר בעיקר חוסר אונים" - כך אומרת השופטת בדימוס סביונה רוטלוי על הצעת חוק שהגישה שלשום ח"כ עינת וילף (עבודה), המבקשת לבטל את החוק שהתקבל לפני כעשר שנים.

"כל כמה חודשים יש 'עליהום' על זכויות ילדים", רוטלוי מוסיפה, "שוב ושוב אנחנו מגלים כמה קלה האצבע על ההדק כאשר מדובר בקבוצה שהיא כמעט שליש מהאוכלוסייה ותלויה במבוגרים כדי להגן על עצמה".

רוטלוי, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, עמדה לפני כמה שנים בראש הוועדה ליישום האמנה לזכויות הילד בישראל והיתה ממייסדי על"ם - עמותה לנוער במצבי סיכון.

לדבריה, "רק לפני כמה חודשים, בפרשה סביב אי-קליטתם של התלמידים העולים מאתיופיה בפתח תקווה, הוכח כמה חשוב האיסור המוזכר בחוק על אפליה".

בהתייחס לזכות לשימוע ולערעור על ההרחקה מבית הספר, המעוגנת בחוק, רוטלוי מבהירה שמדובר ב"זכויות בסיסיות, שמגנות בעיקר על התלמידים החלשים. האם מורה או כל אדם מבוגר אחר, שהוחלט להרחיקו ממקום עבודתו, היה מוכן לוותר על הזכויות האלה?", היא שואלת.

הצעת חוק "ביטול חוק זכויות התלמיד" עוררה ביקורת מצד כמה ח"כים, אך במיוחד גררה גינוי בקרב העוסקים בזכויות ילדים ובני נוער.

לאלה הצטרפה מועצת התלמידים והנוער הארצית. "לאף אחד אין זכות לפגוע בחוק זכויות התלמיד", אומר מוני בן דוד, סגן יו"ר מועצת התלמידים הארצית ותלמיד כיתה י"ב מהוד השרון.

"לפני כמה חודשים פרסם משרד החינוך הוראות חדשות בנושא המשמעת וגם הוכנסו תיקונים בחוק; אלה מספקים את כל התשובות להתמודדות עם הנושאים האלה. ביטול החוק רק יביא להגברת ההנשרה של תלמידים, שבתי הספר לא ירצו אותם".

מול דברי מבקריה אומרת ח"כ וילף כי "חוק זכויות התלמיד גרם נזק ממשי למערכת החינוך ויש לו חלק לא קטן בהידרדרותה". לדבריה, החוק "יצר שיח זכויות קיצוני, שמחליש את מעמד המורה ומגן למעשה על זכויות התלמידים האלימים". זאת, היא אומרת, משום ש"החוק הכניס את עורכי הדין אל תוך מערכת החינוך, והפקיר בכך את המורים.

בעקבות כך, יש הרבה מורים שלא מעזים להתמודד עם בעיות המשמעת והאלימות. איפה שאין גבולות - האלימות פורחת".

גורמים שונים במשרד החינוך ומחוצה לו אמרו אתמול שח"כ וילף "בסך הכל מיישמת את הרעיונות של סער. מבחינה ציבורית, נוח לשר החינוך להצטייר כמי שלא יביא לביטול חוק זכויות התלמיד".

וילף סיפרה אתמול כי בחודשים האחרונים נפגשה כמה פעמים עם שר החינוך והשניים דנו בעניין. במשרד החינוך סירבו אתמול להתייחס לדברים, כמו גם לשאלה אם יתמכו בהצעת החוק של ח"כ וילף.

לסעיפי חוק זכויות התלמיד אופי הצהרתי, ולכן קשה לכמת את מקרי הפרתם. עם זאת, מנתוני מבחן המיצ"ב מ-2008 עולה ש-21% מהתלמידים בכיתות ה'-ט' דיווחו על מורה שלעג, העליב או השפיל אותם, ו-8% ציינו ש"מישהו מהמורים תפס אותי, דחף אותי או הכה אותי בכוונה".

במחקר אחר, שערך הפרופ' רמי בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית ב-2005, סיפרו כ-45% ממנהלי בתי הספר כי מורים מקללים או משפילים את תלמידיהם.

ב-2009 טיפל אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ב-65 מורים שהואשמו בתקיפה פיזית של תלמידים; זאת, בהשוואה ל-28 מקרים לפני חמש שנים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1157598.html

תגוביות:

-היא באמת משקפת חוסר אונים -חוסר אונים שהמערכת הכניסה את עצמה אליו.התלמידים הבריונים מנצלים את ההתפרקות מסמכויות וכוח של המערכת - ועושים בה כבשלהם. אין עוד ברירה אלא לבטל את נטילת הסמכויות מהמערכת - כולל הסמכות לענוש ולסלק מבית הספר תלמיד שהתנהגותו מפריעה למהלך התקין של הלימודים.מתברר שבלי סנקציות - זה לא עובד. ההורים הרי לא מחנכים ולא מלמדים את התכשיטים שלהם להיות בני אדם מן הישוב, בלי סנקציה שתלויה מעל הראש. סתם מהכרת הצורך והרעיון. לא עובד פה.

- מי מהמבקרים כולל אנשי חינוך עמד שעה אחת בכיתה ? אלה אנשים שמכירים את מערכת החינוך מהתאורייה וגרוע מכך מהעיתונות/רכילות. החוק היה אסון. יש לו תרומה מכרעת בירידה בציוני הבגרות. החוצפה, הדרישות, הרמיסה של המורים, ההפרעות בשיעורים, פגעו ביכולתו של המורה ללמד. לסיים בשלום את השיעור הפך אצל חלק מהמורים למשימה בלתי אפשרית. והכל בשם "זכותי" "זכותי", המורה הפך לאדם נטול זכויות אדם בסיסיות. אימרה נפוצה בפי הילדים שמורים רבים ציינו: " זכותי להפריע ואת/אתה חייב ללמד". החוק הוא חרב פיפיות וסייע להפקרות ולאלימות השוררת היום במערכת החינוך. פגע בסופו של דבר בתלמידים עצמם.

- מציע לכל אותם גיבורים להתנסות יום אחד בהוראה בבתי ספר יסודיים או תיכוניים. יש הבדל בין לשמור על כבודם של התלמידים ולהשקיע בהם, לבין לתת להם "זכויות", שהדרך היחידה שרוב התלמידים בישראל האלימה, הגזענית והנובורישית מסוגלים להבין היא, כזכויות-יתר וכרמיסת כבודם של מוריהם.

-יש להוסיף את חובות התלמיד ולאוכפן ביד ברזל, גם אם פירוש הדבר הוא מעבר ההורים לכלא, כי רק הורה מחונך יכול לחנך את ילדיו.

- לכבוד השופטת - בעיית הכבוד למערכת המשפט מתחילה בבתי הספר!הבעיה אינה כן או לא חקיקה וזכויות כאלה או אחרות.הבעיה הינה אי מתן כבוד הדדי והעדר כלים להחדרת משמעת. כאשר ילדים ובני נוער עושים כל אשר יעלה על רוחם:גונבים, מתעללים זה בזה, בזים למורים, למנהלים למערכות המדינה, מסרבים לשרת בצבא, צורכים סמים, מקיימים יחסי מין בגיל צעיר מדי , לא נשמעים להוריהם,הבעיה הינה לאומית.כולנו חסרי אונים כי אין כלים לרסן ולבלום אותם, לך כאם וכשופטת, יש בעיה, כי הילדים של היום ,וכבוגרים של מחר, כאשר באים להתדיינות משפטית לא יהססו לזרוק עליכם נעליים במקרה הטוב, ובמקרה הרע שורפים לכם מכוניות ופורצים לבתים ומאיימים או משחדים. לך כבוגרת משפטים,מקצוע של המונים, אין כלים לקבוע מה לעשות וכיצד לבלום את ההפקרות הלאומית, שכל כולה פרי באושים של מערכת חינוך שאינה מסוגלת לתפקד.אני מציע לך ולשופטי הנוער -צאו לחודש חודשיים ללמד בבתי הספר היסודיים והתיכוניים במגוון איזורים. שלפחות תפנימו באיזה ג`ונגל חיים המורים .אלה שמופקדים על עתידנו כפרטים וכאומה.

- מי שנתן יכול גם לקחת.יש הרבה דוגמאות לזכויות שאין לאנשים עד גיל מסויים: הזכות להצביע, ה"זכות" לקנות אלכוהול וכו`. המחוקק ידע היטב למה לא לתת זכות להצבעה, לדוגמא, לילדים מתחת לגיל 18.כמו כן, אין זכות להפר זכויות ואם החוק המעוות מקנה לתלמיד זכות להרביץ למורה או להפריע לשיעור מבלי שיהיה ניתן לנקוט בהליכים נגדו הרי שהחוק אינו מוסרי ויש לבטלו. קפיש? תלבושת אחידה, קימה למורה ואהבת הארץ אינם "צבא" או "פשיזם". זוהי ראיית עולם מטופשת וילדותית הניזונה בעיקר מהדיעות ה0מולניות ההזויות של הוריך.הערכים האחרים עליהם אתה מדבר חשובים אף הם (ויותר) ואכן דנים בהם גם בבתי הספר בניגוד למשתמע מתגובתך.
ולא, ככה זה לא התחיל בגרמניה הנאצית, פשוש. קבל מספיק בקושי בהיסטוריה. ולך לשטוף את הפנים ולהירגע מההיסטריה.

- אין זכויות ללא חובות.סיסמה עליה קמה ארה"ב לא תקוים בחינוך ניפול כולנו.

- לשנות: חוק זכויות התלמיד וחובותיו,ובמקביל: חוק זכויות המורה.

- כמורה בתיכון אני מעיד שאני סמרטוט בעיני תלמידי והוריהם. מילא שאני מרוויח שכר מצחיק יחסית לחלק מהורי התלמידים (ואצלנו הכל נמדד בכסף), אסור לי להעיר מאומה.אוכלים בשעור. שותים בשעור. מאחרים. יוצאים לשרותים. לא עושים שעורים.והעיקר, הציון והבגרות.נמאס.

-לשופטת המכובדת, ניכר כי לא לימדת יום אחד בבית הספר ולא עמדת מול האלימות הולכת ומתעצמת כלפי תלמידים ומורים,המתבצעת ע"י קומץ תלמידים עליהם מגן חוק זכויות הילד בחירוף נפש. עבור אותו חלק קטן של תלמידים אלימים, שמתעלמים מחוקי בית הספר ובעתיד יתעלמו גם מחוקי המדינה,המערכת מקריבה דור שלם של ילדים הזקוקים להגנה וגבולות. בהקבלה למערכת המשפט,חוק זכויות הילד דומה לחוק שאינו מאפשר הגנה מפני עבריינות בחברת המבוגרים ומוביל למשבר ומצוקה אצל הרוב הנורמטיבי של התלמידים והמורים. אני כותבת זאת בכאב רב,כמורה לשעבר בעלת M.A בחינוך, שבחרה לברוח מהמערכת. כמוני יש עוד רבות וטובות שיכלו לרשות לעצמן לבצע שינוי בקריירה ולברוח מהמקצוע, שהפך לבלתי אפשרי בשנים האחרונות. איני מתעלמת מהיבטים החיובים הקיימים בחוק, אך בנוסחו הנוכחי, הוא הוביל להרס המערכת.

-הרי אותה בעיה צמחה מההגנה הנחרצת על העבריינים בכלל והפקרת שאר החברה הנורמטיבית במקביל. העם רואים את הקולות ומבינים לאן כדאי להתנווט.





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    12:13   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  74. ביזבוז שעות הלימוד הקולוסלי המתקיים בבתי הספר  
בתגובה להודעה מספר 73
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.09.10 בשעה 12:38 בברכה, ליה
 
13.4.10

מעניין שלא נאמרת מילה אחת על ביזבוז שעות הלימוד הקולוסלי המתקיים בבתי הספר.

בתי הספר מקבלים כסף עבור X שעות של לימוד כל מקצוע לכל כיתה,אבל עשרות ומאות שעות המגיעות לכיתה אינן מבוצעות.

בהיקף ארצי מדובר על מיליוני שעות שאינן משרתות את ייעודן,ותשלום עבורן ניתן על ידי משרד החינוך לבתי הספר.

המורים ובית הספר מתנהגים בזילזול כלפי השעות המגיעות לכל כיתה.המורים מבריזים וכלל אינם נכנסים לכיתות כפי ששולם לבית הספר עבור השעות,מסיבות שונות ורבות.המורים הולכים לתגבר כיתות גבוהות לבגרות על חשבון הצעירים אותם הם מזניחים כאילו מדובר בבית ספר אקסטרני ולא במוסד חינוכי.

הילדים משוחררים לשיטוט בחצר,ללכת הביתה לפני סיום השעות שהיו אמורות לשמש ללימוד,ואין פיקוח על שום דבר.האנרכיה שולטת בכיפה.

גדעון סער הוא פופוליסט כפי שצוחקים עליו השמאלנים.

הוא אינו מסלק את כל האנטישמיים מהאקדמיה שלנו מיד ועכשיו.הוא מתקדם ונסוג מפחד השמאל.

גדעון סער שאינו מבטל מיד את מטה קרמניצר המסונף למשרד החינוך עליו הוא מופקד, ומאפשר לקרמניצר הזה לחלק ערכות נכבה חינמיות ללימוד הנכבה בבתי הספר הממלכתיים היהודים במדינת היהודים.במימון הקרן לישראל החדשה,כולל קורסים חינמיים למורים המלמדים אותם איך להשתמש בערכה החינמית ללימוד הילדים את סיפורי הנכבות ויתר שקרי הערבים המקודמים על ידי הקרן ועמותת זוכרות.כל זה תחת שרביטו של סער.

ערכות אלה מחולקות חינם על ידי עמותת זוכרות,וקרמניצר הכניס לחומר הלימוד של ילדי ישראל ,ולמבחני הבגרות ,חומר הלקוח מהמכון הישראלי לדמוקרטיה המכין חוקה פרטית מטעם המכון הפרטי הזה של אריק כרמון וברנרד מרכוס, על מנת לקבע את השמאל בשליטה על המדינה.

חוקה בהסכמה לישראל-היא מזמן לא בהסכמה כלשהי.

ישראל הראל פרש מהדיונים במכון הישראלי לדמוקרטיה, על החוקה ,לאחר שהסתבר לו שהשמאלנים המייצרים את החוקה הזאת, מתנגדים שהמדינה תוגדר בה כמדינה יהודית כפי שכתוב במגילת העצמאות.

הוא גם הקים לאחר עזיבתו המופגנת את המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון מתחרה בשם "המכון לאסטרטגיה ציונית",בו עוסקים בהכנת חוקה ציונית לאומית לישראל, בשל אימתו ופחדו מפני החוקה של המכון הישראלי הפרטי לדמוקרטיה של אריק כרמון והמולטי מיליונר היהודי אמריקני ברנרד מרכוס,המוחדרת בעורמה למבחני הבגרות על ידי אנשי הקרן והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

החומר על החוקה, שאינה מייצגת איש ,למעט את אריק כרמון,את קרמניצר ואת שאר אנשי השמאל הקיצוני,כבר מוחדר בהסתרה לחומר הלימוד באזרחות מבלי שאיש מודע לכך,הכי פחות אדון סער.כל פעולותיו הן מינוריות לחלוטין ביחס לחומרת המצב.

לשרותכם המידע של איילת פישביין מהמאמר המפחיד שלה:"הון שלטון וקשרי המכון אודות החוקה בהחדרה:

חוקה בהחדרה


המכון לדמוקרטיה מקדם בהשקעה של מיליונים את כתיבת "חוקה בהסכמה", והעמיד לרשות ועדת חוקה חוק ומשפט תקציבים לקידום הנושא. ב"חוקה בהסכמה" ניתן דגש על זכויות העשירים ונראה שפחות על זכויות חברתיות כגון: הזכות לחינוך, לבריאות לפנסיה וכד'. המכון מחדיר את "חוקה בהסכמה" למערכת החינוך כנושא לתלמידים הנבחנים בבגרות בהיקף של 5 יחידות וזאת באמצעות "מטה שנהר קרמניצר" של משרד החינוך, שהוקם על-ידי אמנון רובינשטיין בהיותו שר חינוך. רובינשטיין אף 'זכה' לביקורת מבקר המדינה על מינויים לא תקינים במטה זה. פרופ' עליזה שנהר ופרופ' מרדכי קרמניצר הם חברי עמותת המכון לדמוקרטיה. שנהר כתבה עבור משרד החינוך את נייר העמדה בנושא יהדות ואילו קרמניצר את נייר העמדה בנושא אזרחות.

http://www.news1.co.il/Archive/002-D-18970-00.html


גם בעניין ביטול "חוק זכויות התלמיד" המופרך והמנותק מהמציאות פועל סער ,אם בכלל,מאחורי גבם של אחרים.הוא מסתתר.הוא פופוליסט ולא רוצה להסתכסך עם השמאל.

עליו לעמוד זקוף וגלוי, ולומר בקול צלול שיש מיד לבטל את חוק זכויות התלמיד,ויש לאכוף על הילדים משמעת וסדר ועונשים והגבלות,ולא להעניק להם רק זכויות מופרכות כאילו הם בוגרים האחראיים למעשיהם ויודעים להבחין בין טוב לרע.

אילו זה היה המצב היו מאפשרים להם לבחור לכנסת.אך זה לא ניתן להם, כיוון שאינם בוגרים.

עולם המבוגרים נוהג בטימטום,והתוצאות טופחות על פרצופנו כל יום.

רק הבוקר ייללו המבוגרים ברדיו על כך שהנוער מתדרדר.חמישית מהילדים מעשנים בחטיבת הביניים.10% משתמשים בסמים והסנפות למיניהן,ובכל זאת חוקי שליטה של ילדים ממשיכים לשלוט בכיפה.חוק זכויות הילד ששמאלנים מנותקים כפו על מערכת החינוך.

צריך לחוקק את חוק חובות הילדים ולאכוף אותו.

והאדון סער עם עוזרו הישו חדש שושני, שיושב עשרות שנים במשרד החינוך בלי להביא לשום שינוי ושיפור, חייבים להתחיל להורות למורים לתת שיעורים ומטלות לילדי ישראל הבטלנים והבורים.

המורים מתעצלים לבדוק שיעורים,אז יש מדיניות של אין שיעורים.זה מכביד מדי על הילדים עתירי הזכויות ונטולי החובות.

הבטלה היא אם כל החטאים.חפשו את חטאי הילדים בבטלה ובזכויות שאתם המבוגרים-מאפשרים לילדים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    12:55   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  75. כשרעיון פדגוגי נכשל,מציע השמאל רעיון פדגוגי הזוי יותר  
בתגובה להודעה מספר 74
 
  
עמי וולנסקי | הזכות ללמוד

מאת עמי וולנסקי

נניח שתתקבל הצעת חברת הכנסת עינת וילף לבטל את חוק זכויות תלמידים, חוק הומני ורגיש המבקש לשמור על רווחת ילדינו. האם תועצם אז סמכות המורים בעיני התלמידים ויתחזק מעמד המורים? התשובה לכך שלילית. מחקרים בינלאומיים מצביעים על שינוי עמוק בתרבות הנוער, המכבידה על ניהול מערכות חינוך, בלי קשר לחקיקה הנוגעת לזכויות התלמידים.

עיקר השינוי נעוץ בקריאת תיגר כלפי כל סמכות - של הורים, של מורים, או של גורמי חוק - ובניגוד שבין דפוסי הלמידה הפסיוויים השמרניים הנכפים על תלמידים בשעה שהטכנולוגיה, מגרש המשחקים החדש של הצעירים, נעשית מרכזית בעולמם. כנס מדעי שהתקיים בווינה בחודש שעבר שירטט את קווי המתאר החדשים, העשויים להפוך את הלמידה למקור הנאה וחוויה, וכך גם להקטין את רמת החיכוך בין תלמידים למורים.

בישראל איבדה מערכת החינוך את גמישות פעולתה ואת הגיוון שאיפיין אותה במשך כחמישה עשורים. האופי האקדמי של תוכנית הלימודים, המתמקדת בעיקר בבחינות הבגרות, והתכווצות החינוך הטכנולוגי הפכו את המערכת למונוליטית וקשיחה וצימצמו את האפשרויות למתן מענה לצרכים מגוונים של תלמידים.

סוגיה זו עלולה להתעצם עם ההחלה הקרובה של חוק לימוד חובה עד גיל 18. בתי הספר יידרשו לפתוח את שעריהם למי שהתקשו עד כה להסתגל למערכת החינוך ונפלטו ממנה. האם גם כאן יבקש המחוקק לבטל חוק מתקדם ועדכני בשל בעיות משמעת גוברות? התשובה אינה בביטול חוקים, אלא באימוץ גישות פדגוגיות גמישות יותר. לדוגמה, למשרד החינוך שתי מערכות חינוך שיש להן מטרות זהות אך מנגנוני פעולה שאין קשר ביניהם. בעוד כ-90% מהצעירים מתייצבים מדי בוקר בבתי הספר, כ-7,000 צעירים שנפלטו ממוסדות החינוך זוכים ללימודים גמישים בשעות הלימוד, במקום הלימוד ובשיטות ההוראה. קבוצה זו נהנית מלימוד בקבוצה קטנה, לפעמים בביתם או במקום העבודה, בבוקר או בערב, לימודים הכוללים גם הכנה לבחינות הבגרות.

חלק מצעירים אלה נהנים מתוכניות המקנות להם מיומנויות מקצועיות ומקלות עליהם להשתלב במקומות עבודה ובצבא. גמישות פעולה זו אינה נחלת בתי הספר. הקנייתה למוסדות החינוך עשויה לאפשר ניהול בעת ובעונה אחת של שתי צורות ארגון חינוכי, שלהן מטרות משותפות אך אמצעי פעולה שונים. 90% מהצעירים יתייצבו מדי בוקר בכיתות, ואילו כ-5%-10% מהשנתון יזכו לשירותי חינוך על ידי בית הספר במתכונת גמישה מחוץ למוסד החינוכי, אך מתוקף סמכותו ואחריותו.

התפתחות זו עשויה להגדיר חזון חדש לבית הספר, שמעתה יהיה מחויב לכלל הצעירים באזור נתון. הכינוי המתייג תלמיד כ"נושר" או "מנותק" ייעלם. האצלת סמכות זו לבתי הספר תעניק להם מרחב פעולה מגוון וחדשני, שלא עמד לרשותם עד כה, וכך יתאפשר גם לתלמידים פורקי עול ליטול פסק זמן ללימודים מחוץ למוסד האם.

אימוץ דפוס פעולה זה הוא דוגמה אחת לשילוב של אידיאולוגיות ושיטות פעולה חדשות בבתי הספר. אלה ייתכנו רק בעקבות התאמות ארגוניות במבנה הפעולה של המשרד. במציאות הנוכחית - חומה חוצצת בין שיטות הפעולה של יחידות המשרד השונות, ואת המחיר משלמים בעיקר מורים ותלמידים.

פרופ' וולנסקי מאוניברסיטת תל אביב היה בעבר סגן המנהל הכללי של משרד החינוך לתכנון

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1162576.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    13:01   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  76. להלן חוק הדגל 1997:יש להניף את הדגל בכל בתי הספר.  
בתגובה להודעה מספר 75
 
  
חשיבותו של דגל ישראל בעיצוב עמדות של ילידי הארץ כלפי עולים מחבר העמים

לקריאת הנייר המלא

תקציר

תיאור הבעיה: על פי התיקון ל"חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה" משנת 1997 (להלן: "חוק הדגל"), יש להניף את הדגל בכל בתי הספר. עם זאת, מוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ אינם מכבדים חוק זה ואינם מיישמים אותו. כך למשל, על פי סקר שנערך בעיר בת-ים 6 שנים לאחר פרסום החוק, בכ- 60%-50% מהמוסדות הממלכתיים לא הוחזק דגל ישראל על אף שבחלקם היה עמוד לדגל. בסקר שנערך מטעם "איגוד מבקרי רשויות מקומיות" נמצא שב-27% מבתי הספר לא היו תרנים ואף לא דגלים, ב-35% מבתי ספר נמצאו תרנים, אולם נטולי דגלים, ובבית ספר אחד התנוסס על התורן דגל קרוע לחלוטין.

חשיבות הבעיה: מדינת ישראל היא מדינה שאנשיה התקבצו מארצות רבות ומתרבויות ומסורות שונות. לדגל המדינה ישנה חשיבות רבה במיוחד כסמל לאומי המאחד ומייחד מבחינה לאומית. דגל המדינה מביע את אחד רעיונות היסוד של המדינה, הערכים ורחשי הלב הלאומיים. הדגל מהווה מוקד להזדהות ולכבוד, מעצים את הגאווה הלאומית, מאחד את הלאום, מספק תחושת המשכיות ואף מצמצם את תחושת החרדה. במחקרים שנעשו בארה"ב נמצא שבהתאם לערכים האמריקנים של כבוד ושוויון, צמצמה החשיפה לדגל ארה"ב את העוינות והגבירה את הגישה השוויונית כלפי ערבים ומוסלמים. בישראל נמצא שהחשיפה לדגל מיתנה את העמדות בנוגע לקונפליקט הישראלי-פלשתינאי ובנוגע למתיישבים ביהודה ושומרון, וכמו כן מרכזה את כוונות ההצבעה ואת אופן ההצבעה הממשי בבחירות. בעבודת הדוקטורט של דויד בוץ' נמצא שהחשיפה לדגל שיפרה את הביצועים האקדמיים.

תיאור המחקר: המחקר הנוכחי בדק את השפעת החשיפה לדגל ישראל על היחס כלפי עולים מחבר העמים. מחצית המשתתפים במחקר נחשפו לדגל ישראל והמחצית השנייה שימשה כקבוצת ביקורת. השערת המחקר הייתה שדגל המדינה יסייע למשתתפים להכליל את העולים בתוך קבוצת העם היהודי וכתוצאה מכך יצטמצם הדיווח על סטריאוטיפים שליליים. יחד עם זאת, שוער כי הדגל יעורר "גאוות יחידה" ויגרום לעלייה בדיווח על סטריאוטיפים חיוביים. כמשוער, נמצא שהחשיפה לדגל ישראל החלישה את הסטריאוטיפים השליליים של ילידי הארץ כלפי העולים מחבר העמים, בעוד שהסטריאוטיפים החיוביים של ילידי הארץ כלפי העולים התחזקו.

מסקנה: החשיפה לדגל ישראל עשויה לשפר את היחסים שבין העולים מחבר העמים לבין ילידי הארץ. נייר עמדה זה מדגיש את הצורך ליישם את "חוק הדגל" ולהציב את דגלי המדינה בבתי הספר. לשם כך יש לחזק את המוטיבציה ואת היכולת של המנהלים ליישם את "חוק הדגל".

עיקרי ההמלצות:

א.העלאת המודעות לחשיבותו ולתרומתו החינוכית של דגל ישראל בקרב מורים ומנהלי בתי ספר.

ב.מינוי אחראי להנפת הדגל בכל בית ספר. במסגרת תפקידו יוודא האחראי שבבית הספר מצויים דגל ותורן תקינים. תקציב בית הספר חייב לכלול את עלויות רכישת הדגל והתורן.

ג.הרחבת סמכותם של פקחי עירייה כך שיהיו אחראים גם לפיקוח על יישום "חוק הדגל" בבתי ספר.

http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=121&cati d=363



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    13:05   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  77. שר החינוך: יש לצמצם הקמת בתי ספר פרטיים במימון פרטי  
בתגובה להודעה מספר 76
 
  
שר החינוך: יש לצמצם הקמת בתי ספר פרטיים במימון פרטי

שר החינוך, גדעון סער, אמר היום כי משרדו יציג בשבועות הקרובים תוכנית חדשה לצמצום הקמת בתי ספר פרטיים במימון פרטי - כך דווח ברשת ב'. לדבריו, התופעה מחלישה את החינוך הרשמי. בכינוס היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים הוסיף סער כי למשרדו כמה יעדים, ובהם העלאת רמת ההישגים של התלמידים, החינוך לערכים ולהתנדבות, עידוד הגיוס לצהל, וחיזוקו של שר החינוך גדעון סער מצא לעצמו אויב חדש - החינוך הפרטי. כאילו אין למשרד החינוך מספיק בעיות, גדעון סער החליט שמה שחשוב להתעסק בו הוא להילחם בבתי ספר פרטיים, להביא לסגירתם של הקיימים, ולמנוע הקמת חדשים. ממש קומוניזם למופת.

http://www.nana10.co...u...t=1&Inews=0

תגוביות:

-אם הוא רוצה להילחם בחינוך פרטי, שיילחם בזה הממומן מכספי ציבור ומחנך אותך להפוך לעלוקה קדושה, ולא כזה שמשלמים לו מבחירה ואשכרה מלמד את המקצועות הבסיסיים שדורש משרד החינוך.

-אין דבר כזה בית ספר פרטי שממומן מכספי ציבור.בית ספר שממומן מכספי ציבור הוא בית ספר ציבורי.הקונצפט של "ציבוריות" או "פרטיות" מתייחס למקור המימון.

-בתי ספר פרטיים קמו בדיוק מהמקום הזה של לספק "מוצר" טוב לתלמידים ולהוריהם. כיוון שההורים משלמים אלפי שקלים בשנה עבור חינוך ילדיהם, אז גם הילדים בסופו של דבר (רובם) מתאמצים ורואים תוצאות. זה לא אומר שבבתי ספר רגילים הם לא היו מצליחים, פשוט האוירה במקיפים ברחבי הארץ היא לא ממש לימודית. גם המורים במערכת הפרטית מנסים להשקיע יותר, כי המשכורות יותר גבוהות, הכיתות יותר קטנות ואין מצב שמפסיקים שיעור בגלל ילדים מופרעים. ולכן אין שום סיבה לשפוט הורים שרוצים להשקיע בחינוך ופונים לחינוך הפרטי. מצד שני ברור שאם לא יהיה שינוי, מערכת החינוך (במיוחד הממלכתית) הציבורית תהפוך לברירת מחדל עבור הציבור חסר האמצעים, כי כל מי שידו תהיה משגת ישלח את ילדיו לבתי ספר פרטיים ובעוד כמה דורות נקבל פער מעמדות כל כך גדול.

- אין מנוס מלהשקיע במע' החינוך (ולא רק בבתי הספר של ש"ס). קיצוץ בתקציב החינוך רק פוגע בנו בטווח הארוך .

http://forum.bgu.co.il/index.php?showtopic=255185



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    15:44   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  78. העובדות על ירושלים שילדי ישראל לא לומדים:  
בתגובה להודעה מספר 77
 
  
. ישראל היתה למדינה ב – 1312 לפנה"ס, אלפיים שנים – לפני קום האיסלאם..

2. במשך יותר מ- 3,300 שנים ירושלים היתה הבירה היהודית

3.ירושלים מעולם לא היתה בירתה של אף ישות ערבית או מוסלמית. ואף הירדנים, כאשר כבשו את ירושלים, לא הפכו אותה לבירתם ומנהיגים ערביים לא ביקרו בה.

4. ירושלים נזכרת יותר מ- 700 פעמים בתנ"ך לעומת זאת אף לא פעם אחת בקוראן.

5. דוד המלך ייסד את העיר ירושלים – רגלו של מוחמד לא דרכה בה מעולם.

6. יהודים מתפללים כשפניהם מופנות אל ירושלים, לעומת זאת המוסלמים מתפללים כשפניהם למכה ואם הם נמצאים בין ירושלים למכה אזי אחוריהם לירושלים.


האם אחרי כל העובדות הנ"ל מן הראוי שאנו כעם וכאומה נשנה את הכללים והעובדות הללו ונטה את הכף לטובת הפלסטינים ? והכל בגלל לחץ אמריקאי חולף …
וכמובן ציינתי שהבנייה הערבית חוגגת בירושלים , כל שטח פנוי לבנייה הוא פוטנציאל לבניית שכונה ערבית מה אתם מעדיפים את הר שלמה או ג'באל סולומון?
ב27 לספטמבר עלינו לעמוד על כך שהבנייה היהודית בירושלים על כל איבריה צפון דרום מזרח ומערב תתחדש ואף תצבור תאוצה !.

שנזכה ליראות בבניין ירושלים

נכתב ע"י ליאור בן עזרא

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=80262



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    15:58   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  79. בגבעת חיים-איחוד : ''בבית הספר אין ולא יהיו מזוזות  
בתגובה להודעה מספר 78
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.09.10 בשעה 16:02 בברכה, ליה
 
דרשו מזוזות בקיבוץ: ''שילכו לבית ספר דתי''
הורים לתלמידי ביה"ס היסודי בגבעת חיים-איחוד פנו להנהלה בדרישה למלא אחר הנחיות משרד החינוך, ולקבוע מזוזות בפתח כל החדרים. לדבריהם, לאחר שנענו בשלילה - פנו לשר החינוך.

שומר דלתות ישראל? לא בכולה. הורים לתלמידים בבית הספר היסודי "משגב" בקיבוץ גבעת חיים-איחוד פנו לשר החינוך, גדעון סער, בדרישה להציב בדלתות הכיתות במוסד מזוזות. לדבריהם, שוחחו בנושא עם מנהלת המוסד שהשיבה להם בשלילה והצביעה להם לרשום את ילדיהם לבית ספר דתי, אם הנושא אכן כה מהותי עבורם.


בית הספר בקיבוץ נמצא בתחום שיפוטה של המועצה האזורית עמק חפר, האחראית עליו. מלבד ילדי המועצה, לומדים בו גם תלמידים מיישובים ומועצות אחרות.

בית הספר "משגב". התלונות להנהלה לא הועילו

לאחר שפניותיהם אל הנהלת בית הספר לא הועילו, שיגרו לשר החינוך את המכתב באמצעות עו"ד יוגב לוי. הם טענו כי תחילה פנו לסגנית מנהלת המוסד, שהשיבה להם כי היעדר המזוזות נובע מכך שמדובר בבית ספר חילוני ועל-כן הוחלט להסתפק ולהציב אותן רק בפתח הספרייה ואולם הספורט.


בהמשך, על-פי ההורים, התייחסה לסוגייה מנהלת בית הספר, הילה בן פורת, ששבה על דברי סגניתה והצהירה באופן קולני כי "בבית הספר אין ולא יהיו מזוזות, ואם ההורים רוצים חינוך מסורתי - שירשמו את ילדיהם לבית ספר דתי". במועצה האזורית לא אישרו למנהלת להגיב לטענות.

ההורים טענו גם כי בשל העובדה כי מדובר בבית ספר ציבורי הממומן מתקציב משרד החינוך והמועצה האזורית, חובה עליו למלא אחר הנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך - שם נקבע באופן מפורש כי יש להקפיד לקבוע מזוזות בפתחי החדרים, כדת משה וישראל.


בעקבות הפנייה, הועבר הטיפול בנושא לידי העוזרת הראשית ליועצת המשפטית של משרד החינוך, עו"ד נאוה צוריאל. היא הנחתה את בן פורת להתקין מזוזות בפתחי הכיתות שבבית ספרה, כמו גם באולמות והמשרדים.

אלא שב"משגב" לא מיהרו גם הפעם למלא אחר ההנחיות, והמזוזות עדיין לא נקבעו. דובר המועצה האזורית עמק חפר, חיים אלטמן, מסר בתגובה כי "ברחבי המבנים הציבוריים של בית הספר, ובהם הספרייה וחדר המזכירות, נמצאות מזוזות".


ידיעות אחרונות

תמונה:

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=87967



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום חמישי א' בתשרי תשע''א    17:59   09.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  80. הראש היהודי הגדול הולך ומצטמק מיום ליום  
בתגובה להודעה מספר 79
 
  
הראש היהודי הגדול הולך ומצטמק מיום ליום הודות למערכת חינוך המובילה אותו לאבדון

זה עתה שמעתי על הנערה המסכנה שעברה התעללות על ידי "בני טובים".

שלוש שנים,תקפו אותה,בחורים רבים ,כיבו סיגריות על גופה,אנסו אותה במרתפים נעולים תוך איומים והפחדות,ועדיין מציינת התקשורת שאלה בני טובים.

אם בני הטובים בישראל עושים מעשי פשע כאלה,יום יום,הדבר חייב להדליק נורה אדומה אצל כולנו,ולהתריע על כך שמשרד החינוך אינו מתפקד במדינת ישראל.

גם מינויו של סער מהליכוד לא שינה דבר וחצי דבר.אותם הספרים, אותה ריקנות,אי למידה,ובורות הפושה בכל.

דבר ידוע הוא שהמוח של האדם מתפתח בקצב מואץ בילדותו.יכולותיו נבנות על ידי פתרון בעיות והגיית דרכי פעולה ופתרון.

ככל שהמוח חושב ומבין דברים רבים יותר,כך מסתעפת רשת הנוירונים המעבירה אותות חשמליים בו.

השימוש בונה רשת מסועפת של כבישים מהירים במוח,נוספים בו צמתים גדולים וקטנים,והמוח רוכש לעצמו מיומנויות לחשיבה מסובכת ומאתגרת יותר ויותר.

ככל שנמעיט לאתגרו,כך יתמעטו הכבישים,והצמתים,וכך יקטן הסיכוי לניצול יכולותיו עד למקסימום.

אלפי שנה היה העם היהודי ייחודי בשאיפתו הנחרצת מבניו ללמוד את התורה.

ילדים קטנים בני שלוש,נשלחו ללמוד עם קבוצות של קטנטנים כמותם את האלף -בית,ואת הטקסט התנכ"י בעל פה.ככל שבגרו,העמיקו בלימוד התורה שלהם,וישבו והתדיינו ימים שלמים על סוגיות המשנה והגמרא.

מהי התורה המשנה והגמרה,אם לא קוד משפטי ענף, הדן בכל היבטי החיים של האדם?!

הווה אומר,ילדי היהודים צמחו בעצם להיות משפטני על, עם מוח עתיר כבישים מהירים וצמתים מאירים, מידע זורם בעורקיהם,ובצמתיהם יום ולילה,מגיל 3.

למידת תורה וגמרה, זו למידה מאתגרת ומחכימה מאין כמוה.

לא כמו לימוד משפטים באוניברסיטה בימינו,המחייב את הסטודנט לשנן וללמוד בעל פה,פסקי דין וסוגיות שמהוות את חומר הבחינה שלו.

כאשר למדו ילדי ישראל תורה,הם עצמם השתתפו בדיוני המשפט העמוקים,הפכו והפכו בסוגיות הבעייתיות ,למדו להכיר את הפתרונות השונים והרבים לכל בעיה,וחיפשו פתרונות חדשניים משלהם, ביחד עם הרב שהורה להם תורה.כך התפתח המוח היהודי לשיא היכולת המחשבתית האנושית.

מכאן צמחה העשייה המפוארת של העם היהודי בכל התחומים.

המוח הוא כלי.מכשיר.אם אתה משתמש בו באינטנסיביות בילדות,הכלי משתכלל ומגיע ליכולת ביצועית גבוהה.אם אינך משתמש בו בילדות ומשפשף אותו לשיא היכולת שלו,הוא נותר מנוון,ולעולם לא ייצור את מערכת הכבישים והצמתים המשוכללת שלו.הוא אדמת בור.וכאשר יגיע לבגרותו,לא יוכל עוד לבנות לעצמו את אותה מערכת שפיספס בעת גדילתו.הוא יהיה מוצר מוגמר פשוט ועלוב, ביחס לניצולת שאפשר היה להפיק ממנו.

מי שיודע זאת,אינו יכול שלא לחוש צער עמוק, לנוכח המתרחש כיום במדינת ישראל ובעולם כולו בתחום הלימוד היהודי.

לא נותר עוד מיכולותיו של המוח היהודי, אלא זכר מעבר מפואר.

ילדי ישראל אינם מאותגרים,אינם מחוייבים ללמידה אמיתית,אינם מפתחים יכולות מקסימליות.

מערכת החינוך העכשווית מנוונת את מוחם ומשאירה אותו כיהלום לא מלוטש,בדיוק בזמן הקריטי של גדילתם.

ואנו רואים שהמצויינות היהודית הפנטסטית ,שנבנתה כל הדורות מלימוד התלמוד,והתורה בילדות,התחלפה בבטלה שהיא על פי עמדת התורה-"אם כל חטאת".

מכאן החטאים האיומים שמבוצעים על ידי ילדי ישראל, שטובעים בים של בטלה מטמטמת, המובילה אותם לחוסר יכולת אינטלקטואלית,ולמעשי פשע.

ליה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום ששי ב' בתשרי תשע''א    15:04   10.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  81. שימו לב לפעילותו הברוכה של המכון לאסטרטגיה ציונית:  
בתגובה להודעה מספר 80
 
  

דרושים עמיתים לפורום הצעיר של המכון לאסטרטגיה ציונית -

המכון לאסטרטגיה ציונית מזמין צעירים וצעירות שמפעמת בהם תחושת שליחות ואחריות ... המכון לאסטרטגיה ציונית הינו מכון מחקר עצמאי הפועל למען שמירת הצביון היהודי, ...


forum.bgu.co.il/Index.php?app=forums&module... - עותק שמור

המכון לאסטרטגיה ציונית | אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית
המכון לאסטרטגיה ציונית מזמין צעירים וצעירות שמפעמת בהם תחושת שליחות ואחריות לעתיד מדינת ישראל והעם היהודי להשתלב במסגרת תוכניות ייעודיות לשנת תשס"ח - תשס"ט ...
aguda.org.il/node/7698 - עותק שמור


אם תרצו » התכנית למנהיגות צעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית. ההרשמה ...
אם את/ה ציוני/ת בעל/ת תואר ראשון ומעלה בגילאי 25-32 שמפעמת בך תחושת שליחות ואחריות לעתיד העם והמדינה, תכנית זו מיועדת לך.
אם-תרצו.com/show_art.php?id=422 - עותק שמור



ציונות ופטריוטיות - Kr8 - ישראל הצפונית
המכון לאסטרטגיה ציונית: פעילות הארגונים הממומנים ע"י מקורות זרים - פגיעה ... נייר עמדה של המכון לאסטרטגיה ציונית מצביע על ההשפעה העצומה של ארגונים לא ...
www.kr8.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat... -




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום ששי ב' בתשרי תשע''א    15:21   10.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  82. כך מגדירים פעולות במסגרת המאבק לעצמאות כ''טרור'':  
בתגובה להודעה מספר 81
 
  
חינוך ערכי על דמוקרטיה וציונות בספרי הלימוד

השאלה אם ללמד או לא את סיפורם של עולי הגרדום בבתי הספר מחזירה אותנו לדיון חדש־ישן בנושא חינוך, ערכים, אידיאולוגיה ופוליטיקה.

שר החינוך הנוכחי החליט להכניס את עולי הגרדום ואת יום ז'בוטינסקי למערכת החינוך.

לפניו התעקשה יולי תמיר להכניס למערכת הלימודים דווקא את הנכבה הפלשתינית.

לפי דו"ח של המכון לאסטרטגיה ציונית, בשנים האחרונות חל פיחות ניכר בלימוד הציונות בבתי הספר, תוך דגש על "מדינת כל אזרחיה".

חבר הכנסת זבולון אורלב התריע על הסכנה הגלומה בדחיקת הציונות ממערכת הלימוד, והוא צודק לפחות בדבר עובדתי אחד: ספרי הלימוד הנוכחיים בישראל אינם מגויסים לאותה אינטנסיביות לאומית שאפיינה את המדינה בראשית שנותיה, ואפילו עד אמצע שנות ה־80.

בשלושת העשורים האחרונים - עשורים שאופיינו בפחות מאמצי מלחמה וביותר מאמצי שלום - ה"אחר", הלא־ יהודי, מצא מקום נכבד בספרי הלימוד של ילדינו.

יהיו שיכנו תכנים אלו "ליברליים", ויהיו שיתלו אותם בירידה ברמת החרדה הלאומית הגבוהה שאפיינה את המדינה עד מחצית דרכה ובהיפתחותה ההדרגתית לעולם שמסביבה.

דוגמה מרתקת ורלוונטית ביותר לשינוי בספרי הלימוד היא העיסוק הגובר במושג ה"נכבה" והניסיון להכניסו לתוכנית הלימודים של בתי הספר בישראל לפני כשנתיים.

השיח הפוליטי והציבורי רעש סביב החלטה "תקדימית" זו.

היו שטענו כי ספר לימודים מבטא את השקפת המדינה, וכי הענקת לגיטימציה לנכבה תביא לחוסר נאמנות גם מצד ערביי ישראל, כמו גם להחלשת הלגיטימיות של הנרטיב היהודי. אולם ה"נכבה" מצאה את דרכה לספרי הלימוד כבר לפני כעשור.

אבל זה לא רק העיסוק בנכבה, אלא גם היחס העוין לפרשות גבורה בתולדות עם ישראל.

הנה, למשל, התייחסותו של הספר "מהפכה וגאולה בישראל ובעמים", המיועד לתלמידי התיכון בבתי הספר הממלכתיים ־דתיים, לארגוני המחתרות:

"לח"י לא ויתרה על הטרור האישי אשר הגיע לשיא ב־1944, כאשר חברי הלח"י גרמו אבידות לבריטים, פוצצו את בניין הבולשת, ניסו להתנקש בראשי השלטון הבריטי בא"י ורצחו את הלורד מוין... אצ"ל עמד על פרשת דרכים. היה ברור כי אם לא יחדש את פעולות הטרור, הוא עלול לדעוך ולהיעלם".

כך מגדירים פעולות במסגרת המאבק לעצמאות כ"טרור".

מעניין וחשוב לבחון את פתיחותו של משרד החינוך הישראלי בנושאים אלה ואחרים, גם על רקע חוסר הפתיחות של שכנינו הערבים לנושאים דומים.

לצערנו, ישראל עדיין מחכה לאזכור השואה היהודית בספרי הלימוד של הרשות הפלשתיני, וברוב מדינות המזרח התיכון בכלל (אגב, ניתן לציין לטובה את ספרי ההיסטוריה לחטיבה העליונה בתוניסיה, שבהם מצוינת העובדה כי הצד הערבי הוא זה שיזם אלימות נגד ישראל עם סירובו לקבל את תוכנית החלוקה).

האם ילדינו מתחנכים באופן לא ראוי ושגוי והם צריכים חיזוק ציוני? יהיה זה מוגזם לומר זאת.

מרבית ספרי הלימוד עדיין מחזקים את הגישה הציונית, אבל נכון יותר לומר שהם מנסים למצוא את הדרך הלא פשוטה שבין ציונות, ריבונות, אחריות ושוויון.

כך, למשל, כתוב בספר "דת, חברה ומדינה בישראל": "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ומושתתת על זכותו, מעולם ועד עולם, לחיי ריבונות בארץ ישראל... כבוד האדם, חירותו ושוויון אזרחי ומדיני מלא לכל האזרחים, בלי הבדל מוצא, דת, גזע, מין ולאום, הם בבסיס הווייתה של מדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. מקור סמכות השלטון הוא רצון האזרחים, הבא לידי ביטוי בבחירות חופשיות ובמשאל עם...".

ספרי הלימוד הממלכתיים והממלכתיים ־דתיים עדיין משקפים רוח ציונית ודמוקרטית, אולם טוב לרענן אותם ולשלב גם סוגיות שעשויות לעורר מחלוקות כמו עולי הגרדום, ובכל מקרה חשוב שהחברה בישראל תדון בספרי הלימוד של מורשת עמנו, ולא תתעלם מחשיבותם בנוגע להנחלת מידע וערכים.

הכותב הוא סגן נשיא המכון לחקר החופש במזרח התיכון

http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?a=2 849



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום ששי ב' בתשרי תשע''א    15:28   10.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  83. ''להיות אזרחים בישראל'' :מודל מדינת הלאום מגביר מתחים  
בתגובה להודעה מספר 81
 
  
מחקר שהוצג בכנסת: לימודי האזרחות שמאלניים

בדיון בוועדת החינוך של הכנסת הוצג מחקר, לפיו הרעיון של מדינת-כל-אזרחיה צובר תאוצה בספרי הלימוד בישראל. ואיפה הכרזת העצמאות?
חבר הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי) תקף היום (ד') את משרד החינוך, וטען כי מקצוע האזרחות בבתי הספר מלומד באופן "שמאלני". בתגובה על דבריו, שנאמרו בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, הודיע מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, כי בתוך שלושה חודשים תוצג תוכנית חדשה ללימודי האזרחות.

אורלב אמר את הדברים על רקע מחקר שערך "המכון לאסטרטגיה ציונית", ושממצאיו הוצגו היום בוועדה. במחקר, שאותו ערך ד"ר יצחק גייגר, מועלות טענות קשות בנוגע ללימודי הציונות בבתי הספר. לפי המחקר שערך גייגר, לימודי האזרחות במערכת החינוך "כמעט שאינם תומכים ברעיון מדינת הלאום בכלל, ובמדינת הלאום היהודית בפרט". לדבריו, הלימודים במתכונתם הנוכחית פוגעים בחינוך לדמוקרטיה, משום שיש בהם פחות ציונות ובעיקר תפישה של "מדינת כל-אזרחיה".

אורלב אמר כי בסגנון הלימודים הנוכחי יש הטיה "שמאלנית, ליברלית ואוניברסלית", והתייחס למחקר: "זה מסמך חמור עם ממצאים קשים, ועולה ממנו שילדי ישראל מתחנכים באופן לא ראוי ולא נכון בלימודי הדמוקרטיה. בלימודי האזרחות צריך אומנם להיות בסיס ידע, אך מערכת החינוך חייבת לקבל הכרעות ערכיות, משום שזהו נושא ערכי. יש ללמד שמדינת ישראל היא מדינה ציונית ודמוקרטית באופן שווה".

על פי חלק מהנתונים שהוצגו בדיון, משקל השאלות בנושא לאומיות ומדינת הלאום היהודית בבחינת הבגרות נמוך, ונמצא בבבחינות האחרונות מגמת ירידה: משלוש שאלות מתוך 14 - לאחת או שתיים מתוך 19. כך יוצא, שניתן להצליח בבחינה גם בלי ללמוד לעומק בנושאים אלה.

בספרים כתוב: "הסכם אוסלו - צעד לשלום"
גם הכרזת העצמאות נעדרת מבחינות הבגרות: עד לבחינת הקיץ תשס"ח הופיעו בבחינות הבגרות באזרחות במתכונת הנוכחית 254 שאלות, ורק שלוש מתוכן נגעו להכרזת העצמאות. גם שלוש השאלות האלה עסקו רק בהיבטים הדמוקרטיים שבה. לפי המחקר, הבחינות מתמקדות בנושאים הקשורים לדמוקרטיה הליברלית, כשבראשם שיח הזכויות, ומזניחות גוונים דמוקרטיים אחרים כמו הזרם הקהילתני.

בדיון נכחה גם פרופ' רות גביזון, ממייסדי האגודה לזכויות האזרח: "יש למצוא את האיזון בין לכידות אזרחית להכרה בריבוי הגוונים בחברה. חלק מחומרי הלימוד חייבים להיות אחידים באיפיון המדינה כיהודית ודמוקרטית, והדבר צריך להיות ידוע ומקובל על כל מגזרי העם".

פרופ' ידידיה שטרן, המשמש כיו"ר ועדת מקצוע האזרחות במשרד החינוך (ופרש מהמירוץ לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה) התארח בדיון והצטרף לדברי המנכ"ל שושני על גיבוש התוכנית החדשה ללימוד האזרחות: "אסור שהגדרת הלאום והמדינה תתבסס רק על לימודי מקצוע האזרחות, היא צריכה להיות מבוססת על הלימודים בכל המקצועות. בימים אלה ועדת המקצוע מגבשת את התוכנית ללימודי האזרחות. אני מזמין את כל מי שרוצה להופיע בפנינו ולשלוח לנו מסמך מסודר, ואנחנו נזמין אותו במידת הצורך".

הנוכחים בדיון תקפו גם את ספרי משרד החינוך שמהם לומדים התלמידים. באחד הספרים, למשל, "מסע אל הדמוקרטיה", מתואר הסכם אוסלו כ"צעד נוסף לשלום בין העמים", אף שמדובר בעמדה פוליטית שאין עליה קונצנזוס. בספר אחר, "להיות אזרחים בישראל", שממנו לומדים רוב התלמידים בארץ, מודגש כי מודל מדינת הלאום מגביר מתחים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3810520,00.html



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום ששי ב' בתשרי תשע''א    15:35   10.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  84. באוניברסיטת ת''א לא מבינים את הבקורת על ספר האזרחות:  
בתגובה להודעה מספר 83
 
  
לימודי אזרחות על ספסל הנאשמים

גדי ראונר (מכתבים למערכת, הארץ, 2 בדצמבר 2009)

ביום רביעי האחרון (25 בנובמבר 2009) פורסם על קיומו של דיון בוועדת החינוך של הכנסת שבו הוצגו ממצאי מחקר מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית על טיבם של לימודי אזרחות בבית הספר.

המחקר מצא שהתכנית אינה מדגישה דיה את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית- ציונית והדבר בא לידי ביטוי בספרי הלימוד ובשאלות הנשאלות בבחינת הבגרות שבה, לדוגמה, נשאלו מעט מאוד שאלות בנושא הכרזת העצמאות.

בעקבות דו"ח זה יגיש מנכ"ל משרד החינוך תכנית חדשה בעוד שלושה חודשים.

תכנית הלימודים הנוכחית באזרחות פורסמה בשנת 2002 ומקצוע האזרחות קיבל אז מעמד של שווה בין שווים.

ספרי הלימוד שפורסמו בעקבותיה (רק שניים קיבלו אישור) מקדישים שני פרקים שלמים לנושא מדינת ישראל כמדינה יהודית.

הסוגיה "החתרנית והמקוממת" בעניין "מדינת כל אזרחיה" זוכה להתייחסות מינורית. מרבית פרקי התכנית המרכיבים את הספרים עוסקים בענייני אזרחות, דמוקרטיה וסוגיות המשפט הקונסטיטוציוני.

האם מישהו מעלה על הדעת שבספרי אזרחות של ארצות הברית, אנגליה, צרפת או יפאן יטפחו ויאדירו את האופי הלאומי של המדינה על חשבון החינוך האזרחי? שמו של המקצוע הוא אזרחות. זה לא יהדות ולא לימודי העם היהודי ולא שיעורים בזיכרון קולקטיבי.

למקצוע אזרחות יש מטרות בתחום הידע וההבנה, המיומנויות והעמדות המנוסחות היטב במסמך תכנית הלימודים. מטרות אלה תואמות ומחזקות את חוק החינוך הממלכתי. בכל אלה באה לידי ביטוי האיזון בין שני מרכיבי היסוד של המדינה כפי שנקבעו בבית המשפט העליון: מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הספרים שאושרו על-ידי משרד החינוך משקפים הנחיות וכוונות אלה.

על כן, הבעיה איננה בתכנים וגם לא בשאלה האם התכנית מדגישה יתר על המידה את הדמוקרטיה ופחות מדי את היסוד היהודי-ציוני של המדינה.

עבורי ישנן שאלות רבות שעדיין לא קיבלו תשובה בלימודי האזרחות בבית הספר: האם מושגות המטרות שנקבעו בתכנית? מהי דמותו האזרחית של בוגר בית הספר? האם התכנים שנלמדו זוכים לביטוי ממשי בחייו של הצעיר? האם שיעורים פרונטאליים של מסירת מידע (דמוקרטי או יהודי) מבטיחים שהידע "יופנם" כדי שהצעירים שלנו יהיו אזרחים טובים יותר? האם השאלות בבחינת הבגרות תואמות את המטרות? כל השאלות האלה מתרכזות בשאלה המרכזית אחת: כיצד מורים מסורים ומקצוענים מלמדים את התכנים? והאם הוראתם נועדה לגרום ללמידה ולחשיבה אזרחית-יהודית-ציונית אצל תלמידיהם?

כאן טמון הקושי והפתרון. שיעורי אזרחות בבית הספר צריכים להיהפך למפגשים אזרחיים שבהם יועלו סוגיות אקטואליות, עובדות, עקרונות, אידיאלים וגם עמדות פוליטיות.

הם צריכים לשאוף ליצירת בוגרים בעלי עמדה והשקפת עולם מושכלת, מנומקת, נטולת אמוציות גזענות וערכים אנטי-הומניסטיים, שיעורים שבהם תנשב רוח אהבת הארץ והמדינה בנימה של אמון ושל ביקורת גם יחד.

דר' גדי ראונר מכשיר מורים לאזרחות בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב.

http://www.e-mago.co.il/item-493.htm



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום ששי ב' בתשרי תשע''א    15:40   10.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  85. ''הם הקימו דור של חיות על 2, ועוד מעיזים לדבר''  
בתגובה להודעה מספר 84
 
  
אייכלר משיב: צריך לתקוף, לא להתנצל!

הציבור החרדי עומד מול גל הסתה • פרויקט מיוחד: למה שונאים אותנו? • ישראל אייכלר: "הם הקימו דור של חיות על 2, ועוד מעיזים לדבר" • "כל מי שאומר שלא צריך להגיב, זה בגלל שלא הוזמן להגיב"

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים את גבי גזית מסית נגד החרדים ומרחיק לכת - לסגור להם את המים. היום, רק היום, ציפי לבני, יו"ר האופוזיציה אומרת שראש הממשלה מוכר את המדינה בשביל החרדים. רון חולדאי אתמול. מה קרה שבדיוק עכשיו צף גל כזה נגד הציבור החרדי?

כנראה שמישהו מתכנן להקים מפלגה אנטישמית חדשה בישראל שתתמודד בבחירות הבאות ולכן הגב' לבני בלחץ שמא ייקחו קולות מקדימה. לכן נהיה עדים לתחרות מי יכול להיות יותר צר לישראל כדי לעשות ראש.

• ומה מקומם של העיתונאים כמו גבי גזית?

השאלה היא מה מקומם של העיתונאים החרדים למה הם שותקים, למה הם לא עושים חומר, למה הם לא יושבים על תחקירים כדי להוכיח לציבור את עלילות הדמים של התקשורת החילונית במקום זה עוסקים בכתבות צבע על יציאת נשמה בשידור חי.

• זה מה שיהיה עכשיו כל פוליטיקאי חילוני שירצה להתקדם יכנס בחרדים וכך יגדל?

"השאלה אם הציבור החרדי הוא כאותו מת שקוברים אותו בגלל שהוא לא מתנגד, או שהציבור החרדי יקום ויתקומם ויכין כלים תקשורתיים והסברתיים, לא בצורה של כיבוי שריפות וללכת ממהדורה למהדורה להכחיש שאנחנו לא גנבים שאנחנו לא בורים. אלא בהסברה של לכתחילה.

"תראה את החוצפה! הם מדברים על זה שחסר בחינוך החרדי מתמטיקה וכו' וכו' הרי אין לך כישלון מהדהד יותר גדול לדעתם של החילונים עצמם ממערכת החינוך החילונית שלא מצליחה לחנך לערכים שהם עצמם רוצים לחנך.

הם יצרו דור של אנשים שנראים כבהמות אדם מתנהגים כחיות דו רגליות, רוצחים אחד את השני פוגעים אחד בשני, האלימות בבתי הספר נוראה, המשפחה החילונית נהרסה, הם מדברים איתנו על חינוך? אם אנחנו היינו יודעים להסביר לציבור ולשכנע את הציבור שהחינוך החרדי הוא הפאר היצירה האנושית אז אף אחד לא היה מעיז בכלל לדבר על החינוך החרדי בהשוואה לחינוך החילוני.

"אותו דבר לגבי תקציבים, אם אנחנו היינו מושיבים אנשים שיוכיחו כמה הם שודדים שלוש מאות מיליארד שקלים בשנה רק בדרכי שחיתות ושוחד ורק לפי קריטריונים תפורים מראש רק לכיסים שלהם , לא היינו צריכים לעמוד פתאום ולצעוק "גיוולעד".

• איך צריך לדעתך להגיב לכל הכותרות האלו?

מה שקורה היום זה שמגיבים אנשים שבעצם, מתנצלים ואומרים: 'לא אני לא גנב' 'לא הילדים שלנו כן יודעים מתמטיקה', במקום להגיד שיש 700,000 פרזיטים עובדי המגזר הציבורי שחיים על חשבון המיסים שלנו והם יושבים במשרדים על חשבוננו ומזגנים על חשבוננו. ושביבי נתניהו כשר האוצר טען שחמישים אחוז מהם מיותרים לחלוטין. במקום להגיד שהם לא נותנים לנו להתפתח בשום מקום מסחרי והם חוסמים כל דרך לאפשרות להרוויח ולהתפרנס אנחנו צריכים להגיד ולהתנצל שיש ברוך ה' כמה אנשים חרדים שיוצאים לעבודה

"לא רואה שום הבדל בין לפיד לציפי לבני"

• בשיחה הקודמת דיברנו עם הרב נויגרשל הוא אומר שבכלל לא צריך להתייחס לזה. אתה גם חושב שצריך לשתוק?

"כל אלו שאומרים שלא צריך להגיב, אני מבטיח לך שאם הם היו מוזמנים להגיב הם היו רצים, והם רצו כל אימת שהזמינו אותם, אבל ברגע שהם רואים שלא מזמינים אותם, אומרים לא צריך להגיב. זה ממש התנהגות בת יענה בלתי סבירה לא צריך להגיב שמישהו מכה באנשים ברחובות? אם אתה לא מגיב אז אתה פשוט נותן יד לרודף!

"מה זה לא צריך להגיב? יכול להיות ויכוח איך להגיב ומתי להגיב ואיפה להגיב, אבל לא צריך להגיב בטח לא צריך להגיד. כשאתה יושב בביתך והכל בסדר ולא קיבלת מכות, אברך שעבר ברחוב והוא קיבל את המכות, ילד שהגיע לבית חולים והרופא או האחות מסתכלים עליו בעיניים מזרות אימה יותר גרוע מאשר לערבי על זה צריך להגיב. בטח שצריך להגיב. לתת את הזירה כולה לזרים ולאויבים ואנחנו לא צריכים להגיב, שלום עליו נפשי - זה אבסורד שאין כדוגמתו.

• על פי הסקרים יאיר לפיד מקבל שבעה מנדטים אנחנו רואים פה את שינוי ב. אתה מאמין שאתה תצטרך להתמודד איתו מעל בימת הכנסת כמו ב- 2003-2004 שעשית את זה מול טומי לפיד?

"אני לא רואה שום הבדל בין לפיד לציפי לבני לבין שאר אנשי קדימה. זה אותם אנשים שהתפרנסו מהמדינה. אותם אנשים ששולטים במדינה פעם קוראים להם קדימה, פעם קוראים להם שינוי פעם קראו להם רפול, פעם קראו להם מפלגת העבודה, פעם קראו להם מרץ ופעם 12-15 מנדטים קבועים שתמיד יהיו נגד היהדות ונגד היהדות החרדית, וכך קורא באוסטריה וכך קורה בהונגריה. יש מפלגות אנטישמיות שתמיד הרגשות השנאה ליהדות מביאים את ה- 15% בכל מדינה ממדינות המערב. וגם פה בארץ אנחנו צריכים לדעת לקחת בחשבון מראש, אבל ההבדל הוא שפעם הם היו 50 מנדטים מפא"י ומפ"ם. היום הם 15-20 מנדטים זה בערך הכיבוש שלהם.

• השאלה עד מתי זה ימשך כי הציבור החרדי גדל, ובכל זאת התקשורת עדיין נותנת לאנשים האלה גב.

זה כי התקשורת זה חלק בלתי נפרד מהם. הם והתקשורת והתקשורת זה הם. השופטים זה הם והם זה השופטים. זה מערכת המשפט, מערכת התקשורת ומערכת הפרקליטות - יחד כולם זה קבוצת מיעוט קטנה ששולטת באף, כמו שהמפלגה הקומוניסטית שלטה 70 שנה על 250 מליון אזרחי ברית המועצות. ככה הגילדה המשפטית תקשורתית, משטרתית שולטים בעם שלם ועם נאנק תחת עולם.

כל זמן שהציבור שלנו לא יבין את הסכנה ולא יכנס במערכה ההסברתית התקשורתית במלחמת חורמה נגד כל המסיתים האלה. איך אמר פעם מישהו בואו נחסל את ההסתה לפני שההסתה תחסל אותנו. אם אנחנו לא נצליח לחסל את ההסתה ההסתה תחסל אותנו. זה כל הסיפור.

• סיכומו של דבר צריך להתכונן למערכה למלחמה תקשורתית. הרב ישראל אייכלר תודה ולילה טוב
המערכה צריכה להיות קבועה ולא כל פעם שיש איזה מערכה תקשורתית קבועה זו תהיה ההצלחה

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=16723&cat_id=1



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום ששי ב' בתשרי תשע''א    16:19   10.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  86. כל האנשים שחוטאים לחינוך בישראל  
בתגובה להודעה מספר 85
 
  
גדעון סער השר הממונה-והתוצאות האפסיות שהוא מייצר

כל האנשים שחוטאים לחינוך בישראל.

ואם יותר לי לומר כך אומר, שראשון החוטאים כלפי החינוך בישראל היום אינו אחר מאשר גדעון סער.

הרבה מאד טינה יש לי בליבי עליו.הרבה.האיש הזה הבטיח הרים וגבעות,אך בפועל לא הביא שום שינוי.כלום.

הכל קוסמטיקה זולה מחנות של 2 שקל.כמו שאומרים מעוותי העברית -"אידיאולוג ב"שתי" שקל.

כל יום שעובר בו אני נוכחת לדעת עד כמה אין שינוי במערכת החינוך בשום צורה,גוברת טינתי כלפי גדעון סער,ובייחוד לאחר שלמדתי לדעת שהוא בעצם איש שמשרת את השמאל ולא את הימין.

מספר קטן של שיעורים שהוא הוסיף למערכת על "ציונות" אינם שיבה אל הציונות או ליהדות או לליבה שצריכה להיות ליבת הלימוד והחינוך הציוני.
שיכחו מזה.

כל אותן תולעי רקבון זוחלות באין מפריע על גווייתה של המערכת לנגד עיני ולעיני כולנו .

אותו רן ארז,אותו מפא"יניק עתיק שושני,ואותו כלום תוצרת סער...והכי חמור,אותו ארס והרס תוצרת רובינשטיין/שריד/יולי תמיר את קרמניצר ועמותת זוכרות.הכל שם.עמוק בפנים!

מכל אנשי החינוך המצויינים שיש לציבור השפוי הימני הלאומי להציע,לא היה לגדעון סער אף אחד אטרקטיבי מספיק.

הוא רץ להחזיר את אותו תקליט שבור של שושני שישב שם עשרות שנים וניפק לנו אפס תוצאות.אולי נכון יותר לומר מינוס אפס.הרבה מתחת לאפס.

גדעון סער הוא כשלון מוחלט.

שושני הוא כשלון מוכח.

מערכת החינוך היא כשלון זועק.

והיא בור ללא תחתית שבולע מיליארדים ומייצר פושעים שלא יודעים להתנסח,לכתוב ולהביע את עצמם.

שלא לדבר על כך, שהמערכת בהנהגת סער את שושני, ממשיכה לייצר אלימות ופשעים איומים הודות למגילות זכויות הילד,וטמטום המבוגרים.

נכון יהיה לומר שהמבוגרים כולם פושעים נגד הדור הצעיר.בכך שהמבוגרים מעניקים זכויות "דמוקרטיות" לילדים שמוחם אינו בשל להחליט החלטות, הם נוהגים כפושעים נגד האנושות.

אין פשע גדול יותר מפשע ההפקרות.אין!חוסך שבטו-שונא בנו.

כל עולם המבוגרים נוהה בטמטום אחרי שטויות עבורן נלחמים ארז רן וכל אירגוני השמאל וזכויות האדם כביכול.פיות מלהגים ומוחות ריקים מתוכן.

ילדים זקוקים למסגרות ברורות.לגבולות מאד ברורים.לעונשים ידועים.לתג מחיר .

שברת שילמת.

זה גם חינוך לחיים.

אין הפקרות.

אין אנרכיה.

תתפרע,לא תלמד במסגרת הזאת.

לא יעזרו איומי הוריך.

אינך מתאים ללימוד עיוני,תלמד לימוד מקצועי.

גם לו יש ערך מוסף.הוא ישמש אותך בעתיד,ייתן לך מקור פרנסה,ויפטור את המערכת העיונית מהפרעותיך.

מי חסר השכל שקבע שכל הילדים בישראל,כולם, יחוייבו לעשות בגרות עיונית,והרס את כל המערכת והוריד את דרישותיה לאדמה?

אין עוד שאיפה במערכת החינוך לעמדה שהשמיים הם הגבול.

יש שאיפה אחת:כולם שווים וכולם ילמדו לבגרות עיונית.

הזוי ומטומטם.

התוצאות בהתאם.

לא כולם מתאימים,אז מה עושים?מורידים את הדרישות.

במקרה של מדינת ישראל,זו כבר לא הורדה,זה כבר איון.אין.כלום.אפס.ריק!אפס ישאר אפס לנצח.חוק במתימטיקה.אין מה לעשות.פלפול לא יועיל.

מי שהחליט זאת היה חסר שכל.אבל מה עם הבאים אחריו?מה עם הנסיון המר שצברנו?מה עם הפקת הלקחים?מה עם מקומנו בדירוג העולמי?עד לאן רוצים להגיע?

הילדים לא לומדים כלום בבתי הספר.ממש כלום.

לכן אני תמהה על מה מדברים החילוניים שמתקיפים את החרדים?

החרדים לפחות נותנים חינוך אנושי טוב!

זה גם משהו,ושווה הרבה יותר מהמערכת החילונית הלא מתפקדת.

על איזו ליבה מדברים?על ליבת הכלום?!

חומר הלימוד עליו נבחנים שואף לאפס.

20 עמודים בהיסטוריה מסכמים שנת לימודים?

במבחן בגרות.

זה מטורף.המיקוד בהיסטוריה לכיתות י' היה 20 עמודים על העיר פראג.

זה קורה במציאות.

ולצורך לימוד 20 העמודים האלה,מקבלים הילדים יומיים חופש לפני המבחן.

אף אחד לא לומד בהם,על כך אני יכולה להעיד.שנה שלמה ומאות שעות לימוד היסטוריה כל השנה על מנת לדעת 20 עמודי מיקוד על העיר פראג?זה טירוף מוחלט.

וימי לימוד לפני המבחנים זה בסך הכל המשך הנוהל הריקני הכללי.בזבוז הזמן האסטרונומי שהמערכת מאפשרת לילדים.בטלה המביאה לחטאים.

ילדים נשלחים הביתה בלי סוף.שיעורים מתבטלים ללא גבול.מורים מבריזים, ברדק חוגג,ואין לא הרחבת דעת ולא שיעורים.בשביל מה מערכת חינוך?מספיק לפתוח כמה בתי ספר אקסטרניים,שם ילמדו רק את המיקודים חודשיים שלושה,ויעשו בגרות?לא?

כששאלתי בבתי ספר מדוע אין כמעט שיעורים ,נאמר לי שזו המדיניות של בית הספר ושל משרד החינוך.אין להעמיס על הילדים.לא רוצים להעמיס על הילדים.מה הם דברי ההבל האלה?ממתי למידה זו העמסה?

אם אין אתגרים כמו כתיבה,קריאה,התמודדות עם שינון,סיכום חומר,הצגת עבודות,סיעורי מוחות,אז איך מצפים שילדינו לא יהפכו לפושעים בפוטנציה?

איך?

מה נותר להם לעשות עם הזמן הרב והפנוי שלהם?

הם גולשים באינטרנט למקומות לא רצויים,הם נפגשים ומתפרעים תוך שימוש בשפת רחוב דלת מילים.

הכל הורידו ממערכת הליבה.

אין עברית ברמה,

אין דקדוק על רמה,

אין לימוד סיכום חומר בכלל.

אין הגשת עבודות בכלל,

אין ואין ואין.

מה יש במערכת?

כלום גדול ורועם +ותנ"ך לא לומדים באמת.

לומדים בשיטת אירגוני נעמי חזן ויולי תמיר את שריד.

ניתוח טקסטואלי "אוניברסיטאי", במקום קריאת תנ"ך אמיתית.

לזה הורידו את ספר הספרים מתוצרתנו.

קיראו בראש האשכול את המאמר המצורף של דורון קורן,מזעזע.והוא חילוני- לא דתי.

הוא כתב את ה"אני מאשים" הכי ברור והכי חזק שקראתי נגד המערכת הרקובה והשמאלנית-הזוייה.מערכת החינוך לטמטום.

זה מה שהכניסו לנו בהחדרה לבתי ספרנו,לספרינו ולמוחות ילדינו אירגוניה של חזן ורחל ליאל.

חוקה בהחדרה,

נכבה בהחדרה,

זכויות הערבים בהחדרה,

טיהור אתני בהחדרה,

קולוניאליסטית בהחדרה,

קרמניצר והמטה המסונף שלו בהחדרה,

אריק כרמון והחוקה שלא מכירה במדינת ישראל כמדינת היהודים בהחדרה,

ועוד ועוד ועוד הרבה הרבה חוקנים בהחדרה.

זאת מערכת "החינוך".

משמשת את האנרכיסטים לביצוע סמוי של שטיפת מוח ותו לא.

ראו את הישגיה בנעלין ובבילעין.

לשם הם מתנקזים,כמו גם לאגודות ולאירגונים של הקרן לישראל החדשה, ולאוניברסיטאות.קיני נחשים ועקרבים.

אילו אני בראשה של המערכת-הייתי מיד מחזירה את הגלגל לאחור,ומבטלת את כל השינויים שנערכו והרסו אותה מאז ההחדרה שהחדיר לנו אמנון רובינשטיין הנאור והמאור הגדול.

הכל להחזיר.

את חומר הלימוד הרב והמאתגר הכולל ציונות יהדות,

תנ"ך כמו שצריך ללמוד תנ"ך,

היסטוריה יהודית וישראלית עם שמחת יום עצמאות ונטולת נכבות.כל חגי ישראל הן נכבות של אויבינו שקמו להשמידנו ונוצחו.אז מה?נקווה שתמיד לנו יהיו חגים לזכר הנכבות של אויבינו ומבקשי רעתנו.

אפילו לא צריך לכתוב ספרים חדשים,פשוט לזרוק לפח את אלה,ולחזור לקודמים.

חסרים לנו כותבים ציוניים? חכמים?

דווקא הזוי שמאלן קיצוני אנרכיסט מאוניברסיטת חיפה צריך לכתוב לילדינו את ספר ההיסטוריה מלא הארס והרעל?

איפה סער שאישר את הספר הזה לפני חצי שנה?

איפה הוא עומד?באיזה צד של המתרס?

להחזיר את כל מה שהיה בה,כולל האפשרות להעביר ילדים למסגרת מקצועית כאשר הם לא מתאימים למסגרת עיונית.

כולל עונשים חריפים.התייצבות מוקדמת בבוקר.ניקוי הכיתה,עזרה למנהל/ת,שירות לטובת בית הספר כעונש על עבריינות כלפיו וכלפי הציבור שחי בו.

אין חינוך ללא עונשים.

עונשים ואכיפת העונשים.

גדעון סער.מדוע אינך פועל במלוא הכוח?

הציונות תתאושש רק כשיעשו מה שצריך לעשות.

כך גם יקרה עם הרמה הלימודית בישראל, וכך גם יקרה עם האלימות.

בתחום האלימות בישראל,אני מפנה אצבע מאשימה לכל גורמי החינוך והאכיפה שאינם ממלאים את תפקידם,ומשכורות שמנות ממלאות את כיסיהם.

כולל המורים,כולל מנהלי בתי הספר,כולל השרים,חברי הכנסת,הממשלה,המשטרה,והדרג הצבאי שמתחמק אף הוא מאחריות כוללת במקרים רבים.

אצבעי המאשימה מופנית אליהם,ואני דורשת מהם להסתכל בראי כל בוקר ולעשות חשבון נפש נוקב עם עצמם ,האם הם מילאו את תפקידם, או עסקו /קיבלו משכורת תמורת חתירה אישית ,רמאות,גזל,תחמון,הונאה,ניצול פירצה לצורך טובת הנאה,וגניבת כספי הציבור,בעצלות ואדישות כלפי הנתונים למרותם ועוד ועוד.

האם הם יסיקו מסקנה אופרטיבית מהסתכלות במראה ושקילת מעשיהם עוד נראה.
ולא נשכח לבוא עימם חשבון!

אנו דורשים שהמערכות הממלכתיות ובראשן מערכת החינוך, תילחמנה באלימות הגוברת והפושעת בלי פשרות ובלי הנחות.

לא נסלח על אי עשייה בלתי מתפשרת, נגד האלימות והפשע בתחום בתי הספר של ילדי ישראל.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום ששי ב' בתשרי תשע''א    19:15   10.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  87. סער: מוטרד מהחינוך החרדי  
בתגובה להודעה מספר 86
 
  
סער: מוטרד מהחינוך החרדי

"גם אני מוטרד. ויש מישהו רציני שיכול להגיד שהוא לא מוטרד? אם מישהו אומר שהוא לא מוטרד, לפי דעתי הוא לא אדם רציני", אמר.

שר החינוך, גדעון סער, הביע תמיכה מסויימת בדבריו של ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, נגד החינוך החרדי.

במליאת הכנסת אמר סער אחר הצהריים, "אני רוצה לומר קודם כל על דברי ראש העיר. הדברים שנאמרו לקו בהכללה – ואפשר גם לדבר על סגנון, ובוודאי על הכללה – כי יש שונות בתוך העולם החרדי, כפי שצוין, בלימוד בין בנים ובנות ושונות בין מוסדות ושונות בתוך העולם החרדי. אבל בוא נאמר גם משהו אמיתי, אין שום דבר במה שאמר ראש העיר? אין שום יסוד לחשש? אין שום בעיה? אנחנו לא רואים את הבעיה מתוך הנתונים, כפי שהציגה בצורה די מאוזנת חברת הכנסת תירוש? זה לא מעלה בעיה אמיתית?", שאל סער.

"לפי דעתי, דברי ראש העיר, בסגנון שלו, באופן שבו הוא אמר - אני לא הייתי אומר כך את הדברים - אבל באים מתוך מקום של אכפתיות לעתיד המדינה. ובואו נמקד את הבעיה וגם נפזר חלק מההכללה, כי ההכללה היא לא טובה, אבל הבעיה היא בתמצית רכישת מיומנויות יסוד, שנדרשות בשוק העבודה, שנדרשות כדי להתפרנס, שנדרשות בעולם המודרני, בכלכלה המודרנית. ולהגיד לכם את האמת? גם אני מוטרד. ויש מישהו רציני שיכול להגיד שהוא לא מוטרד? אם מישהו אומר שהוא לא מוטרד, לפי דעתי הוא לא אדם רציני", קבע סער.

סער הדגיש "לי אין כוונה, אדוני היושב ראש, לשנות אורח חיים, אמונה דתית או מנהגים של מאן דהו...אני חושב שצריך לבוא לציבור החרדי כאל אנשים אחים ולדבר דברי אמת. ודברי אמת זה לא תמיד הדברים שהכי מתנגנים טוב באוזן, כי בסופו של דבר, הבעיה שהוצגה היא בעיה משותפת, כי העתיד שלנו כאן משותף, אנחנו כאן ביחד ואנחנו נהיה ביחד".

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/203947

ויוסי אליטוב משיב לגזית ומכה בלפיד

"שדרן מריר ונרגן", מכנה יוסי אליטוב, סגן עורך 'משפחה' וחבר הרשות השנייה, את גבי גזית, במאמר מושחז • הוא יוצא לבדוק מי הפרזיטים האמיתיים וטוען: יש פה הרבה שנוררים חילוניים

יוסי אליטוב
תאריך:

יש מי שעשוי לנכס לעצמו בבחירות הבאות את הדיבידנדים המרשימים ביותר מתעשיית השנור החדשה הפושה בישראל: תעשיית הצגת החברה החרדית כאוסף מובטלים ושַׁיילוֹקים של תקציבי מדינה. זה יכול לקרות רק במדינה כמו ישראל. מדינה שנשטפת בשנאה שעיוורת לנתונים ומקדשת את הסטיגמות, הצבועות והמשחירות.

עוד בנושא:
• לא תאמינו: החרדים מממנים את גבי גזית
• חולדאי תוקף: מרי אזרחי נגד החינוך החרדי


זהו הטרנד החדש המתפתח בישראל הנאורה: תעשיית שנור משגשגת של מובטלים חילונים שמתפרנסים יפה מאוד מכוחה של אותה תפיסת "מובטלים חרדים". הם מזינים אותה, ממציאים אותה, יוצרים אותה, משווקים וחיים לא רע. המובטלים החילונים מנתחים נתונים ומשמיטים אחרים, מציירים טבלאות ודיאגרמות ומפיחים בתפיסתם רוח חיים, כדי לקושש לעצמם תהילה, שררה ותקציבים.

כפטריות אחרי היורה צצים להם מכוני מחקר ודוברים מטעם שכל תפקידם הוא להתראיין לעיתונאי תורן ולספר למי שהולך שלוש פעמים ביום לראיון עבודה מתסכל וחוזר הביתה שפוף, כי החרדים בהמוניהם מובטלים מבוקר ועד ליל וגורפים לו את הכספים מהקופה בזמנם החופשי, ומזה הרי יש להם הרבה, כי הם הלא מובטלים.

העיתונאים הנשכניים עוטים על עצמם פתע פרוות כבש חמימה ולטפנית כשהדובר המתנשא מדבר על "נתוני האבטלה של החרדים". אין שאלות ואין הַתְקלות, אין הצלבות נתונים סותרים ואין חקירות מביכות. הלא האקסיומה ידועה מששת ימי בראשית.

וכך מדי ערב או בוקר יוצאות בשורות מסמרות שיער מפיהם ומפי כתבם של מובטלים חילונים שנועדו יחדיו לספר לאזרח האומלל, שמתפלץ מהשחיתות המרקיבה ומהביטחון הרופס ומחפש שעיר לעזאזל, כמה החרדים עולים לו, כמה הם שותים לו וכמה הם שולקים את דמו.

עד כדי כך דבקים המסיתים החדשים בתזה המרעננת, המגלגלת אליהם משאבים נדיבים, עד שאחד המכונים הגיע לנתון מרשים, בסדר גודל של המצאת אלברט איינשטיין - הוא הציג נתון דרמטי של 80 אחוזי אבטלה בחברה החרדית. לא פחות.

מכנה משותף אחד יש לכל אותם אנשים שחברו להם לספר את סיפורה של החברה החרדית שלוקחת ולא נותנת: כולם, ללא יוצא מן הכלל, תאבי פרסום המאמינים שהתפיסה החרדית מסכנת את קיומה של מדינת ישראל. חלק מהם משועממים והחלק האחר מובטלים. אבל הם לא חרדים, אז מותר להם להתבטל.

רק כך אפשר להבין איך אדם כמו אורי רגב, נניח, שנמנה עם תנועה הלוחמת מאות שנים ביהדות האורתודוכסית ואולי גם מתפרנס ממנה, הופך למומחה אבטלה חרדית. מה הקשר? הוא כלכלן? הוא מתמטיקאי? הוא תעשיין? הקשר היחיד הוא: שנאה. האם איש מלחמות זה אובייקטיבי מספיק להנפקת חוות דעת על תעסוקת הציבור החרדי? מה זה משנה, תנו לאזרח את ליטרת הטרף היומית שלו וסעו הלאה.

עוד יבוא יום שבוא יתגלה מדוע זנחו המסיתים את שיסוי ההשתמטות שהצמיח להם ישועות ומנדטים בעשור הקודם. לפני כמה שנים התמקדו המשסים באי גיוסם של החרדים. הקמפיינים היו טובים לשעתם. הביאו תקציבים, שררה ופרסום וגם נתחי שלטון אהובים.

כיום זה פסה. ולו כי שדרת המסיתים צומחת על אדמה חרוכה ששוטמת את הצבא ואת כל מה שקשור לעם היושב בציון. איך יישבו קרחים אקדמאים ויקוננו על החרדי המשתמט כשנכדיהם לא רק משתמטים, אלא מגלגלים סלעים בבילעין על חיילי צה"ל וגונבים סודות מהצבא כדי להדליף לעיתונות העולמית, זו שמשרתת את אויבינו הקמים עלינו לכלותינו. אז מה עושים? מחליפים דיסק. אל תאמרו עוד חרדים משתמטים. מעתה אמרו חרדים מובטלים.

ובלבד שלא תחדל מנגינת השנאה.

שדר מריר ונרגן

זאת לא תעייה בודדת של פרופסור מזדקן שהתמזל מזלו ליפול על תוכנית אקטואלית ביום נטול חדשות. זאת כבר תופעה. מתוזמנת ומאורגנת למדי. המומחים בגרוש משמיעים דעתם ומפריחים לאוויר נתוני כזב וחצאי אמיתות שנילושים ביד אמן של מחוללי דעת קהל לעיסה רעה של שנאה.

כדרכן של עלילות ד(מי)ם, ההתחלה מינורית. ניצנים ראשונים של ברית סמויה בין מכוני מחקר לתקשורת עוינת. הדיאגנוזות מונפקות כאילו ביובש אובייקטיבי תמים למראה. התקשורת מריצה אותן לכותרות כאילו סתם כי זו העבודה שלה. מה לעשות שבדרך נשטפת דעתם של כל אותם חילונים תמימים ממטולה ועד אילת על האבטלה החרדית?

רבבות אזרחים שמתפרנסים מכספי המיסים ומתקציבי ההשקעות של אילי הון כמו לב לבייב (החרדי) ושלום פישר (החרדי) ויצחק תשובה (מזרחי מאמין) ונוחי דנקנר ואילן בן דוב (המסורתיים), מתחילים להאמין בשקט שהחרדי יושב להם על הוורידים ומנפח להם את המשכנתא.

הגל הנוכחי גואה גבוה מדיי. יש גלים שמאפשרים להנמיך קומה עד יעבור זעם, להנמיך את הראש. אנחנו זוכרים עוד מהגלות אצל הגויים איך עושים את זה. הפעם מסתער נחשול. האקלים מתאים והחזאי מודאג. שוב החרדים בשלטון עם הימין. גנבי המדינה האלו. שוב מופנים הזרקורים לעברם ולכל הגיג הביל שחומק מפיהם.

גם אנו תרמנו את חלקנו הצנוע בכך ששוב התברכנו בכמה גאונים שבהתנהלות גמלונית ולא אחראית מבעירים את האש בהתבטאויות לא אחראיות, בסגנון ובדרך שלא תמיד זוכים לקדש שם שמים. ושוב מריחים הזאבים את שובו של הפוטנציאל להקמת כוח פוליטי חדש, שיסכן פיזית את סביבת הקיום הפיזי-כלכלי של החרדי בארץ. מפלגת שנאה שתאיים, כמו בגלגולה הקודם, על הצרכים הבסיסיים שהמדינה צריכה להעניק לאזרח, אף על פי שהוא חרדי.

שדרן מריר ונרגן אינו אלא סימפטום יבלתי לתהליך שמתחת לפני הקרקע. הוא קצה קרחון של עדר מגישים בריאי קול שמקשיבים בנאיביות לכל חוקר לענייני אבטלה חרדית כאילו ירדה התזה שלו מסיני, שוכחים את השיניים הנשכניות שלהם בבית.

את העלילה השקרית הזאת חייבים להזים כשהיא קטנה.

ההתעלמות שלהם מהנתונים הנכונים וניסיונותיהם להסתיר את המציאות האמיתית של החברה החרדית, חברה פעילה יצרנית ועובדת, חייבים להיחשף ולהעמיד אותם אל קיר הקלון.

החילוני האומלל

איננו בושים באמונתנו: לימוד התורה מחזיק את העולם. נקודה. אלמלא תורה אין קיום לעולם. הם אומרים שכל החרדים לומדים כל היום, הלוואי שהיו צודקים. מי ייתן כל עם ה' נביאים. כל עוד בן דוד לא בא, המציאות שונה. ישנו לגיון לומדי התורה ההולך לאלפיו בראש המחנה, וישנם רבבות החרדים העמלים לפרנסתם וקובעים עתים לתורה לפני העבודה או אחריה. רוב הציבור החרדי נמנה עם הפלח העובד והיצרני במובן הגשמי. המובחרים השוקדים על משנתם באוהלה של תורה אינם עוברים את ארבעים האחוזים, ירבו כמותם בישראל.

ששת ימים תעבוד, נאמר לנו בעשרת הדברות, ואנו מקיימים את הצו. חשוב להיצמד למספרים גם אם הם מפריכים את התזות הארסיות. מאז ימי לודז' החסידית-תעשייתית ועד הלום, אנו משלבים את הספר והמחט. את יראת השמים ועמל הפרנסה. מאז ליטא בתפארתה ועד הלום אנו מציבים בראש המחנה את הייששכרים וגאים לשמש להם זבולונים.

לומר שהחרדים לא עובדים - זה פשע שנאה. הלוואי שיכולנו לחיות בלי לעבוד. איננו סוציאליסטים, והעבודה בשביל האיש החרדי אינה אידאל אלא אמצעי. לעתיד לבוא תמלא הארץ דעה את השם ואיש מאתנו לא יעבוד. לצערנו, החזון טרם התגשם, ומתוך 135 אלף בתי אב החיים בישראל החרדית, רשומים פחות מחמישים אלף ראשי בתי אב כלומדים. כל השאר - עובדים. גם בתוך אותו מאגר של הלומדים, מסתובבים אלפים שעובדים, מהנץ החמה ומכל הנשמה. בהוראה, בחינוך ובתפקידי קודש אחרים.

שוק העבודה החרדי גדוש. רבים עובדים בעבודות קשות ומפרכות. הם לא מתחבאים. אמת שקשה לראות אותם מחלון מכונית הפאר הגולשת מרמת השרון לחניית הפקולטה למחקר. אי אפשר למצוא אותם מבעד לחלון הממוסגר של חדרי המחקר הממוזגים. אבל כל מי שמסתובב בערים החרדיות ולא רק בהן, רואה אותם. גם בלי לשמוע את נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מספר על טכנאי המחשבים החרדי שלו, אפשר להיחשף למציאות בשטח.

לו חוקרים הגונים אתם, הייתם מרימים טלפון למנהלי כוח אדם בחברות האשראי ושומעים על עשרות עובדים חרדים. הייתם קופצים למס הכנסה ומוצאים שלושים פקחים חרדים. בעשר השנים האחרונות חלה תזוזה שאי אפשר שלא לראות אותה, אם רק רוצים. העבודה היא לא חיינו, התורה היא חיינו. לימוד התורה הוא האידאל ואין בלתו. שם העניין הוא: 'תעסוקה מפרנסת'.

אלפי חרדים רכשו מקצוע בעשור האחרון. מישהו ראה אותם מוצגים בתקשורת?! כן, הם חרדים, לא, הם לא התרגשו להפוך לאקדמאים, הם עושים זאת ככלי להבאת פרנסה לבית המקדש הקטן שלהם בביתם הפרטי. אבל הם עושים את זה. מאות עורכי דין, רואי חשבון ואנשי מנהל עסקים הנפיקה הקריה האקדמית באונו בשנים האחרונות. במכוני המחקר עוד מכרסמים ביסקוויטים בהפסקת עשר ולא הספיקו לשמוע על כך.

תמצאו אותנו עובדים סוציאליים, תפגשו אותנו נהגי אוטובוסים, תגלו אותנו חשמלאים. אם רק תפתחו עיניים אובייקטיביות. אין מקצוע שחרדי לא יעסוק בו כדי לפרנס את עולליו. תמצאו אותנו נהגי משאיות, מובילי קווי חלוקה, יוצאים לשדות פלסטיניים כדי לפקח על יבולים, זבנים ונהגי הסעות, מתווכים וסוכני חברות סלולריות.

בכל אותם דוחות שטנה אין ביטוי לתזוזה הזאת לכיוון שוק העבודה. כל אותם עובדים מהציבור החרדי שיצאו לשוק העבודה לאחר ששאלו את רבותיהם, נשמטו מטווח הראייה הסובייקטיבי של מחברי הדוחות רק בגלל סיבה אחת: הנתונים האלו יפריכו את התוצאה המשורטטת מראש.
אבל למה להרוס ולהציג את העובדות שהחרדי המצוי אינו אלא מובטל החונק את ארנקו של משלם המיסים החילוני האומלל?

ועוד לא דיברנו על החוצניקים

"כולם לומדים בכויללים", מייללים האקדמאים המרירים. מי שביקר פעם בחוצות הערים החרדיות רואה מרכזים מסחריים סואנים. אלו לא מלאכי מרום שמפעילים את הכלכלה החרדית המשגשגת.

הרי כל חילוני הגון יודע מניסיונו כי הציבור החרדי מכיל מנהלי רשתות קמעונאיות, יצואנים ויבואנים, סנדלרים וחייטים, יהלומנים ותכשיטנים, מוכרי כלים ותופרי גרביים, פקידי דואר ובנקאיים, ברוקרים וקבלני שיפוצים, מוציאים לאור ואדריכלים, אינסטלטורים ומוכרי ביצי משק. אין לכל אלו זכר בתקשורת. למה ועל מה הפכו החוקרים לטייחים מטעם עצמם? מדוע טחו עיניהם מראות את העובדות כמות שהן?

ממה חוששים הם החוקרים המלומדים? תתפלאו אבל יש להם בהחלט ממה לפחד. האימות יכול להביא איתו עימות קשה. האמת הכלכלית כפי שהיא, עלולה להיות מרה מנשוא. תארו לכם שיישב כלכלן ניטרלי, מישהו מהאו"ם, ויגלה כי הכלכלה הישראלית נשענת על כמה עוגנים, הציבור החרדי הוא אחד מהם, כמו העוגן של הסיוע האמריקאי לישראל לדוגמה.

קחו את תשעת אלפי הילדים המתחנכים במוסדותיו החרדיים של הרב גרוסמן ממגדל העמק. האם חישב פעם מישהו כמה כסף שמגייס הרב גרוסמן מחוץ לארץ מושקע כאן בארץ בגלל גידולם של תשעת אלפים ילדים? כמה מזון הם צורכים? כמה מים וכמה חשמל? כמה ביגוד וכמה הוצאות אחרות? האם יש מחשב שייחשב כמה אנשים במעטפת סביבתית מקבלים משכורת בגללם, חיים בזכותם? זו דוגמה קטנה.

מוסדות חינוך ענקיים ועמותות חסד של הציבור החרדי המגלגלים מחזורים של מאות מיליונים משנעים ארצה משאבי ענק המושקעים בכלכלה המקומית. לא נדבר על זה שהחרדים הפכו זה מכבר לחדר מיון קדמי להמוני פליטים של החברה החילונית - אותה חברה 'בריאה' שכביכול החרדים חיים על חשבונה - שמגלים את עולם החסד החרדי כשהם חוטפים מכה ומושלכים מסביבתם הטבעית והמתנכרת. זרועות החסד שמפעיל הציבור החרדי מייבאים ארצה מאות מיליוני דולרים בשנה. זה כסף נקי שמניע את גלגלי הצמיחה בארץ ומפרנס רבבות חילונים.

ולא רק מוסדות. האדם החרדי הוא הצרכן הטוב ביותר של הכלכלה המקומית. הוא רוכש את דירתו כאן, הוא מאכיל את זאטוטיו הברוכים כאן, הוא מעלה מיסוי על מוצריו כאן, הוא מזרים ארנונה כאן, הוא מעסיק בכספו גדודים של חילונים בתנובה ובחברת החשמל, במקורות ובחברות הטיטולים, ברשתות המזון ובתחנות הדלק, בחברות התעבורה ובחברות המייבאות דייסות, בחברות הבנייה ובמפעלי המלט, במשרדי האדריכלים, במשרדי עורכי הדין, במשרדי רואי החשבון ובבנקים.

בניגוד לכסף הרמת-שרוני או הרמת-אביבי שחלק לא מבוטל ממנו יוצא על סקי באיסלנד ונשפך בחופשות ינואר בניו יורק או בבזארים בטורקיה - הכסף החרדי מושקע כאן בארץ ולא יוצא. הכסף החרדי שמשמן את גלגלי הכלכלה, הוא שמפרנס גם את אותם חוקרי אכולי שעמום ששוחים בתקציבי ממשלה אגדיים. נוסף על מוסדות הענק ועל הצרכן החרדי, ישנה הצלע השלישית: מגזר החוץ.

האם מישהו מן המלומדים בדק פעם מיהו הפלח במגזר החוץ היהודי שמשקיע הכי הרבה בארץ - ברכישת דירות ועסקים, בתרומות למוסדות ישראליים ובהשקעות זרות, ברכישות ובקניות? ניחשתם נכון: החרדים. האורתודוכסים העשירים בעולם הם הציבור הנאמן ביותר למדינת ישראל. מארגנטינה ועד שיקגו, מדרום אפריקה ועד מנהטן.

אילי ההון שומרי המצוות הם לא רק הלובי החזק והבלתי מותנה של המדינה באמריקה, אלא גם אלו שמזינים את הכלכלה הארצישראלית. את הדירות השניות שלהם רוכשים אילי הון דתיים בירושלים ובתל אביב ולא בפנמה. רבבות הדתיים מצרפת שכבשו את הארץ בחמש השנים האחרונות, באו לכאן בשם הדת, ואת כספם הם משקיעים רק כאן. בניגוד לאליטיסט החילוני שדאג לו לסוויטת מפלט אירופית וחידש את הדרכון הזר, יש מאות עשירים דתיים וחרדים שהארץ היא ביתם השני.

ועוד נתון נשכח: ישנו מגזר אחד בלבד שאחוזי הירידה שלו מן הארץ נמוכים יותר מאחוזי ירידת המפלס של ים המלח - המגזר החרדי. חשבתם כמה עצב כלכלי טמון בכך שהמדינה מבזבזת משאבים כספיים על אזרחים שקצת גדלים ותופסים כנפיים כדי לבעוט במדינה ממרחקים? כל הכסף שהמדינה השקיעה בהם, בחינוכם בבריאותם ובגידולם, התאדה עם רדתם.

אנו נאמנים לארץ יותר מכול המסיתים. צאו וראו היכן מתגוררים אחיהם וצאצאיהם וחבריהם של מובילי מסעות השיסוי נגדנו.

הבנתם את הנקודה. לא רק שהופכים אותנו למובטלים בשעה שאיננו כאלה, אלא שמתעלמים מתרומתנו החד-משמעית לכלכלה השברירית של המדינה. איננו מצפים שידליקו משואה לכבודנו, אבל גם לא ניתן שיבעירו לפיד של משטמה. אנו, מאה ושלושים וחמישה אלף ראשי בתי האב החרדיים, בנים לאברהם יצחק ויעקב ולשרה רבקה רחל ולאה, נושאים על כתפנו כמו יתר האזרחים את הכלכלה הישראלית. זאת האמת. אנחנו והסנאט האמריקני.

הנתונים הכלכליים הברורים האלו הם לצנינים בעיני מעצבי דעת הקהל שעוד לא התאוששו מטראומת נתניהו, וכבר שוב באו החרדים לגנוב להם את המדינה שלהם. מסכנים. מה עושים? משמיצים ומשקרים. מה אכפת להם להתפרנס ממיסיהם של האחים ספרא הדתיים ושל גוטניק החבדניק ושלל אבנים הטובות שנמכרות כאן בארץ, ושל וולפסון הליטאי על חברות הטכנולוגיה שלו בישראל שמעסיקות אלפי אנשי הייטק צברים גלויי ראש, ושל הערשי פרידמאן איש קנדה על מאות הפועלים שעוסקים בפרויקטים של בנייה בעיר העברית הראשונה ולנשוך את היד שמאכילה אותם? כל אותם גבירים שומרי תורה ומצוות שבכספם נבנו כאן מפעלים ושבממונם מפרנסים רבבות, לא תשמעו עליהם, כי יש מי שידאג שתשמעו רק על מובטלים ועניים.

בענף ההיי-טק לבדו שובצו בעשור האחרון אלפי נשים חרדיות. לא מדברים עליהן, כי רוצים שאיש ההיי-טק הממורמר שיושב בבית אחרי שלקחו לו את המכונית ופיטרו אותו מעבודתו יחשוב שהנשים החרדיות עושות כביסה ושופינג מכספי המיסים שהוא שילם כשעשה קריירה מצליחה.

מפרנסים את החילונים

הסכנה קיימת גם אם אינה זועקת.

תמיד ההתחלה היא בפה רך. תחילה לוחשים שהחרדים אוכלים מהכיס, אחר כך מכנים אותם עלוקות, ובהמשך עולה על הבמה המסית ומדיח התורן שגורר עשרים מנדטים מוסתים שנעים בכל קדנציה כמו כדור על מגרש.

כשלפיד הזקן צבר כוח, שתקנו. התייחסנו אליו כאל קוריוז שנובח ולא נושך. נפגשנו אתו בכנסת והוא נשך. עכשיו, בסיבוב השני, חייבים לעצור את זה קודם. לא בהתלהמות, אלא בהצגת עובדות ומספרים, בתביעת דיבה מבוססת ומנומקת, בדוחות עדכניים - בשפה של מספרים וסטטיסטיקה. לא חייבים להרחיב דיבורים על הפשיעה החילונית שבולעת נתחי תקציב ענקיים, לא חייבים להיגרר לפירות באושים של בוגדים ואנרכיסטים ששותים בקשית את דמיה ודמה של המדינה. נתמקד במישור הנתונים.

נספור כמה חרדים צובאים על הדלפקים בבורסת היהלומים, כמה אורתודוכסים תושבי-חוץ משקיעים את כספם במדינה כשעמיתיהם החילונים נדחפים בנתב"ג החוצה; נציג את נתוני הכלכלה המקומית בתקופות החגים והבילוי כשהחרדים מבלים כאן ומפרנסים את האזרחים של המדינה בעוד שהחילונים עולים על צ'רטרים, מציפים את רומא ופריז ומגהצים כרטיסי אשראי בחנויות העולם.

בנתיב הנגדי חולפים בסך אלפי חרדים בעלי ממון שמגיעים לישראל וממלאים עד אפס מקום את בתי המלון ומרכזי הקניות. ועדיין לא דיברנו על אלפי תלמידי הישיבות החרדים מהעולם שבאים הנה עם הרבה כסף זר כדי לחיות כאן בהשוואה לסטודנטים יהודים חילונים מהעולם שמעדיפים את בודפסט, לונדון וברלין על פני ירושלים ותל אביב. המובטלים החילונים מפזרים את שארית כספם בשדרות האליזה בפריז כשה"מובטלים החרדים" מתפיחים את הכיסים החילוניים כאן בארץ.

צאו ושאלו את התעשיינים המקומיים מי השוק היציב ביותר שלהם. תבררו מי הצרכנים הנאמנים. במי כדאי להשקיע כלכלית. משפחות ברוכות ילדים הזוכות לבוז וסלידה במדינת תל-אביב הן הנותנות תקווה לעם הזה. הן בונות את עם ישראל, את עוצמתו ואת פנימיותו, את שגשוגו וכן גם את כלכלתו.

איננו רוצים, על הדרך, לקטרג ולספר מה יקרה כאן כשנגיע לתקופת ההמתנה שלפני ההתנגשות עם איראן. מי יישאר ומי יברח. מי יגלה נאמנות ומי יימלט. מי יהיו הראשונים להעיף את עצמם למדינת מפלט בצ'רטר הראשון ומי יגיע מכל העולם לכאן כדי לתמוך ולסייע ממש כמו בימים שלפני מלחמת ששת הימים. הפעם נתמקד בשיח הכלכלי.

כי זה מה שאנחנו באמת. מגזר יצרני שגם מייצר ערכים, גם נותן תקווה לארץ, גם שומר על אמות המוסר וגם יוצר כלכלה בריאה שמפרנסת רבבות חילונים. וגם, מטפל בכל החולים והעניים מקרב האוכלוסייה החילונית שהממסד החילוני - בענף הבריאות והרווחה - שכח מהם.

עיוות מקומם

ושאלה נוספת.

על פי שיטתכם ודבריכם הנלוזים, החרדים בהמוניהם מובטלים והולכי בטל. תרשו לנו לשאול: מה עשתה המדינה ומה פעל הממסד החילוני כדי לשנות את המצב הזה שאתם טוענים לו? אתם בוכים מרה על שיעורי תעסוקה נמוכים ועל אי השתתפות בעבודה - האם עשיתם משהו לשינוי המצב, או שאתם חוששים שיישמט שטיח השנאה מתחת רגליכם?

מה עושה החברה הישראלית החילונית כדי לאפשר לחרדי לעבוד? כלום. באמת כלום. החסמים מוצבים זה אחר זה. השירות הצבאי, התואר האקדמי ותנאי העבודה - כל אלו הם חסמים נוקשים.

לפני שלוש שנים הוגשה הצעת חוק, המבטלת את חובת השירות הצבאי לתלמידי ישיבות, כדי לאפשר לאברכים שאינם בנויים ללמוד יום שלם, להצטרף לשוק העבודה בלי להתגייס לצבא, שאינו מקום מועדף להעברת זמן אצל אברך חרדי. הצעת החוק נפלה.

או ההחלטה על רכישת תואר אקדמי כתנאי סף להתקבל לעבודה במגזר הציבורי. לפני תשע שנים הוגשה הצעת חוק פרטית להקמת רשות ללימודים תורניים גבוהים, שתהיה מוסמכת להעניק תארים על לימודים תורניים בני מעמד אקדמי זהה לתארים שמעניקים במסלולי השכלה אחרים. מאז ניסו גם ח"כים חרדיים להשוות את מעמדם של בוגרי המוסדות התורניים למעמדם של בעלי תואר אקדמי. כלום לא התקדם.

במחקר שערך משרד התמ"ת לפני כשלוש שנים בקרב קבוצת חרדים שביקשו ללמוד מקצוע, עלה, בין השאר, הנתון הבא: "בבחינת החסמים להשתלבות הפונים בתעסוקה נמצא, כי קרוב ל-50% מהפונים ציינו כי היעדר מקומות עבודה המתאימים לצביון החרדי מקשה עליהם להשתלב בעבודה, ו-35% ציינו כי היעדר מקומות עבודה המוכנים להעסיק חרדים מקשה עליהם. הכוונה היא למקומות המקפידים על הפרדה בין נשים לגברים, שמירת כשרות, זמני תפילות וכדומה". הא לכם מחקר רשמי של משרד ממשלתי. מה עשיתם בנדון?

והנה עוד נתון, שחציו הראשון מעורר כבוד וגאוות יחידה: "ביחס לחסמים לשילוב בתעסוקה של גברים שפנו למרכזים, נמצא ש-58% מן הגברים ציינו כי הרצון ללמוד תורה הקשה עליהם את ההחלטה לחפש עבודה, ו-10% ציינו כי החשש מגיוס לצה"ל הקשה עליהם את ההחלטה". מישהו חשב איך לפתור את בעיית החסם הצבאי? מתברר שבישראל של היום קל יותר להסיר מחסומים צבאיים שמצילים חיים של יהודים מחסמים צבאיים שיתרמו לשילוב החרדים בשוק העבודה.

ערבי, צ'רקסי או דרוזי, יתקבל לעבודה בקלות יתרה לעומת עמיתו החרדי. לבני המיעוטים חוקקו את ההעדפה המתקנת. לשכת עורכי הדין, למשל, פועלת לשלב עורכי דין ערבים במגזר הציבורי והממשלתי. את החרדים לא צריכים. חברת היי-טק טיפוסית תעדיף עובד ערבי מעובד חרדי במגבעת וזקן. חשבתם אילו טקסי השפלה חווה חרדי שבא לראיון עבודה במקום עבודה חילוני? האם מדינת ישראל עשתה משהו כדי לאתגר את הציבור החרדי מעבר להסתה משתלחת והתרת דמם?

קחו שתי ערים חרדיות מתקדמות: מודיעין עילית וביתר. בשתי הערים יחד מתגוררים קרוב למאה אלף איש. האם המדינה הקצתה תקציב להקמת מפעל אחד בערים האלו? ומדוע שתעשה זאת? הרי החרדים אינם עובדים, הרי צריך לשמר אותם כשמורת טבע מושמצת. קרוב לעשרת אלפים חרדים רכשו מקצוע בעשור האחרון, כמה מהם מצאתם בדירקטורים של חברות ממשלתיות או בכלל בשירות הממשלתי? הידעתם שבשנים האחרונות צצו מאות עורכי דין חרדים, רואי חשבון, בוגרי תואר ראשון ושני למינהל עסקים, עובדים סוציאליים ומה לא? האם הנתון הזה לא ראוי לתפוס שורה באותן דוחות. אף מילה אחת.

מה עשו אותם מכונים מעבר להזנת השנאה בכותרות? מה עשתה מדינת ישראל כדי לאפשר לחרדי לעבוד בכבוד? האם מימנה לו לימודים? האם הקלה במיסוי על משפחות ברוכות ילדים ועודדה את הרעיה לצאת ולעבוד, או שמא חסמה אותם?

תנסו לשתול חרדי בעבודה ממשלתית. אם הצלחתם, זה לא בגלל המדינה אלא למרות המדינה. בני זוג בעלי משפחות יוצאים לעבוד ואין מכיר בזכויותיהם. אימא ואבא עובדים ולא גומרים את החודש. המדינה לא שמעה על משפחות ברוכות ילדים. מדיניות המיסוי תפורה על 'בן, בת וכלב'. אין שום תמריץ ושום עידוד, ומשפחות ברוכות ילדים נתפסות כאויב.

למזלנו, החברה החרדית מסתדרת גם בלעדיהם. ולראיה: המגזר החרדי הוא המגזר היצרני ביותר.
העוול הוא שאלו שצריכים לנסח כתב הגנה מנסחים כתבי אישום.

יש לי מזל

המקומם מכל הוא העיוות המכוון הנעשה בזדון.

מילא שישנה בורות ובערות. ניחא. לא היינו מצפים ממובטל חילוני אקדמאי לדייק בנתונים על שבט שרחוק מהווייתו כרחוק זימבבואה מכפר שמריהו. מילא שהמובטלים החילונים מוכרים לנו סיפורי בדים כאילו שבכל בתי הקפה, אתרי הבילוי, המדרחובים והמוזיאונים, ובכל רחובות ושדרות הערים החילוניות אין נפש חיה בכל שעות היום, כי כולם בעבודה.

אבל לעצב את הסטטיסטיקה בעיצוב זדוני מרושע - זה בלתי נסלח. זו שחיתות אקדמית. הנה, קחו נתון שכל כולו לא נועד אלא להתרת דם. "שיעור אי התעסוקה בציבור החרדי גדל במאתיים אחוזים בשלושת העשורים האחרונים". ב-79 היו 21% בלתי מועסקים והיום יש 65%.

בדקנו איך נפלו המלומדים דווקא על טווח של שלושים שנה. פשוט מאוד. בחמש השנים האחרונות גדלו שיעורי התעסוקה בציבור החרדי, ואם יבססו החוקרים את נתוניהם על בדיקה בטווח של חמש שנים, לא תונפקנה כותרות משמיצות. לפי סקר הלמ"ס חל גידול של 11% בשיעורי התעסוקה של הציבור החרדי בחמש השנים האחרונות. אבל זאת לא ידיעה משמיצה, אז עדיף לבדוק לאורך שלושים שנה. בסוף עוד יגיעו לשנת תרע"ד. אתם יודעים, מלחמת העולם הראשונה, הרבה חרדים לא יכלו לעבוד אז.

מה גם שהנתונים שבידם מופרכים מעיקרם ונטולי קשר למציאות. אנו יודעים בוודאות ממדדי החיים ששיעור הבלתי-מועסקים אינו עובר את השלושים האחוזים. תסתכלו סביבכם ותראו אותם בהמוניהם. אפילו בנק ישראל אומר שרק 32% מהחרדים אינם עובדים.

נתון נוסף הופרח לחלל. "תשלומי ההעברה לחרדים גדלו בארבעים השנים האחרונות בארבע מאות אחוזים". רגע, למה פתאום בודקים לפי טווח של ארבעים שנה? אולי מכיוון שבשלושים השנה האחרונות לא היה גידול כזה קיצוני בתשלומי ההעברה? מנחם בגין שעלה לשלטון ב-77 הרס את המאזן המשמיץ של שלושים שנה, ולכן צריך למתוח קו רטרואקטיבי לארבעים שנה. לגולדה מאיר. כדי שהכותרת תעוצב במידות המתאימות.

זאת כבר לא בעיה של שנאה, זוהי מניפולציה. מכוני המחקר הפכו למניפולטיביים שמשחקים בנתונים כמו בבד לחליפה. זו חוצפה מקצועית אופיינית לישראלים.

הפערים הנפערים בין דוחות מחקר שונים ונבערים לבין שיעורי התעסוקה של המגזר החרדי, מגוחכים ומראים עד כמה החוקרים מגששים בעלטה. תשאל אותם איך הם מגדירים 'חרדי' ותתפקע. זה יגדיר אותו בהתאם למוסדות הלימוד. האחר בנוגע לשמירה על כשרות, השלישי לפי הצהרתו.
"למה אין חרדים נהגי משאיות? למה לא רואים אותם על משאיות?" שאל אותי פעם איש תקשורת בכיר שמימיו לא ראה דופן של משאית מצדה הפנימי.

"אתה מוזמן לביקור בביתר עילית ותראה כמה נהגי משאיות חרדים יש שם", אמרתי לו. "בטח שלא רואים, כי על המסך התקשורתי לא מצטלם טוב מתקין מזגנים חרדי. עדיף לשים את הפוקוס על ארחי פרחי שמשוטטים בגאולה ורוקדים בעשן מאה שערים, לעשות עליהם קלויז-אפ ולהזין את בלוטת השנאה היומית".

הוא עיקם את שפתיו. לא קנה את התיאוריה.

ניסיתי לשכנע אותו. "גם בחיל האוויר כבר יש חרדים. קבוצה של עשרות חסידים הגיע לחיל האוויר. במפעל אלתא באשדוד יש חרדים", אמרתי. הוא בחש בקפה וגיחך בעליונות.
למזלי הטוב, עבר לידנו פתאום חשמלאי חרדי לבוש בגדי עבודה וטרוד במלאכתו, כבל מגולגל בזרועו וסולם על כתפו. "הנה, הנה, תראה חרדי עובד, חשמלאי חרדי עובד", חייכתי בהפתעה והרמתי את מבטו כמעט בכוח.

הוא העיף מבט. "טוב, זה, לא יודע, הוא לא כל כך חרדי", הפטיר ביבושת.

ואני חשבתי שיש לי מזל.

http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=16683&cat_id=3





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום ששי ב' בתשרי תשע''א    19:23   10.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  88. החינוך הממלכתי הוא בזבוז משאבים אדיר עם הישגים עלובים  
בתגובה להודעה מספר 87
 
  
החינוך הממלכתי שמגדל בורים ועמי ארצות בתרבות עם ישראל,

במוסדותיו:אונס קבוצתי,שימוש בסמים,מעשי סדום,אלימות,בורות בכל תחום.

כמחנך למעלה משלושים וחמש שנה אני מוטרד מאד מהחינוך הממלכתי
שמגדל בורים ועמי ארצות בתרבות עם ישראל, שאינו יודע אפילו את ההיסטוריה היהודית של 60 השנים האתרונות, שלא להזכיר את ההיסטוריה על תולדות הישוב בארץ לפני קום המדינה. מה הפלא שהוא מוכן לתת חלקי מולדת עבור ניגוב חומוס בסוריה. כאחד שהכין לבגרות במכללת יהודה ושומרון אני יכול להעיד שמה שלומדים בתיכון כמה שנים ,(והתוצאות הן עלובות) אפשר ללמד במספר חודשים, עם תוצאות מעולות בבית ספר אקסטרני או בחוג. בחור שלמד בישיבה יש לו כישורי למידה ויכולת ניתוח העולים אלף מונים על אלה של בחור או בחורה בוגרי תיכון ממלכתי. תוך זמן קצר ניתן ללמוד את שנחוץ כדי להשתלב בכל עבודה שהיא. החינוך הממלכתי הוא בזבוז משאבים אדיר עם הישגים עלובים ביותר. ראוי לשר החינוך להיזהר בלשונו כשהוא מעביר ביקורת על החינוך שמעניק הציבור הדתי בארץ.שיתבייש בתוצאות של החילונים בהם הוא מתפאר.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
18761 הודעות
יום ששי ב' בתשרי תשע''א    19:29   10.09.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  89. סער:השר הראשון שמינה חבר ות''ת מהמגזר הערבי  
בתגובה להודעה מספר 88
 
  
ערכתי לאחרונה בתאריך 10.09.10 בשעה 19:38 בברכה, ליה
 
בדיון בכנסת סיפר סער מה נמצא בראש מעייניו,ומה הוא עשה בנושא החינוך בישראל.בעוד המערכת ממשיכה להתדרדר, הוא מרוכז בדברים אחרים:

הנה דבריו:


שר החינוך גדעון סער:


כן, בסדר, אבל בכל זאת יכול להיות שחרגתי פעם אחת מאורך הרוח, אז אני רוצה להתנצל. אני נוהג - אם אני עושה משהו לא בסדר ברבים, אז אני נוהג לתקן את זה גם כן ברבים. זה לעניין של אתמול.


לעניין תופעות של קיצוניות שקיימות באוניברסיטאות, אני לא רוצה להיכנס לכל הנושא. אני רוצה לומר רק דבר אחד, שאנחנו קיבלנו במועצה להשכלה גבוהה החלטה מנחה בחודש יוני בשנה שעברה. נדמה לי שזה היה בעקבות ההופעות של ראאד סלאח בשתי אוניברסיטאות. קבענו עקרונות שכאשר קיים חשש להסתה נגד המדינה, להסתה לגזענות, להסתה לאלימות, על בסיס השכל הישר, על בסיס שיקול הדעת, לא - מותר למוסדות להשכלה גבוהה לשקול לפני שהן נותנות במה.


אני חייב לומר שהמוסדות עושים בזה שימוש. הפעם האחרונ