לפני כחודש הודיע ד"ר איימן אגבריה, חבר ועדת המקצוע ללימודי
אזרחות, במשרד החינוך, על התפטרותו מהועדה.היום גם מתברר מדוע.
זה מה שכותב, יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, צבי צמרת, במאמר דיעה בעיתון "הארץ", מהיום:
".. כל ההחלטות על עדכון ספר האזרחות, חלקן על פי המלצתי, הוסכמו ברוב דעות בוועדת המקצוע בראשות
פרופ' ידידיה שטרן. כל חבריה, למעט שניים חדשים, מונו במארס 2009 בשלהי כהונתה של השרה יולי תמיר. אחד החברים שמונה באותה העת, ד"ר איימן אגבריה - ששימש עד באחרונה
יו"ר המזכירות הפדגוגית של "ועדת המעקב הערבית" - לא הסכים עם עמדות רוב
חברי הוועדה, והתפטר.
במכתב ההתפטרות ששלח לי ב-30 באוגוסט, הוא ערער על הבלטת העובדה שישראל היא
"מדינה יהודית ודמוקרטית" (ככותרת הספר) ושאין מחנכים ל"מדינת כל אזרחיה".
מה לעשות? רוב חברי הוועדה חשבו וחושבים אחרת.."
כמובן שעיתון "הארץ" שדווח, בלעדית, על ההתפטרות, במסגרת מסע ההשמצות כנגד
צבי צמרת, שכח לציין, אז, כדרכו, שאגבריה היה היו"ר הראשון של הוועדה
הפדגוגית, של ועדת המעקב של ערביי ישראל, שהוקמה בתחילת שנת 2008
(אמיר מח'ול, שיושב כעת בכלא על ריגול, היה יו"ר ועד החירויות של אותה ועדת מעקב של ערביי ישראל)
במאמרו, מסביר גם, צבי צמרת, את נושא הקיצוץ בתקציב לימודי האזרחות.
לדבריו, לא מדובר בקיצוץ שעות הלימוד הרגילות, אלא רק בקיצוץ של "סל שעות"
נוסף שניתן במסגרת "מטה קרמניצר" (שם הוצבו רוב מושתלי הקרן לישראל חדשה
כגון: מרים דרמוני-שרביט ואדר כהן)
"..לכן, הכותרת הראשית ב"הארץ" (5.9), "משרד החינוך העביר את רובו של תקציב
האזרחות ללימודי יהדות" - מוטעית ומטעה. לא רק שלימודי האזרחות כלל לא
נפגעו בשנים האחרונות, אלא שהם הורחבו והוכפלו פי כמה וכמה.
מה בכל זאת קוצץ? בעקבות דו"ח ועדת שנהר, מ-1994 קיימת במזכירות
הפדגוגית "קרן שעות", שמאפשרת תמיכה מיוחדת בבתי ספר שמתגברים את לימודי
היהדות. ב-1996 קמה ועדת קרמניצר, שבדקה את נושא החינוך לאזרחות.
לצערי הוחלט לאחד את הפעילות של מטה שנהר ומטה קרמניצר (ב-1997), וגם
את קרן השעות, שסייעה לבתי ספר שבחרו ללמד יותר ממקצועות היהדות ויותר אזרחות. בעשור האחרון, יותר ממחצית שעות התגבור ניתנו לעידוד האזרחות, והחלק
הנותר הופנה לעידוד שורת מקצועות (ספרות עברית, תנ"ך, מחשבת ישראל,
תושב"ע והיסטוריה). את החלוקה הזאת הצלחתי לשנות. ."
ומסיים, את דבריו, יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, במילים האלה:
"..אך ביטוי אחד, בכל מה שנכתב עלי ב"הארץ" בשבועות האחרונים, שימח אותי
מאוד ואני גאה בו במיוחד: "לצמרת יש תדמית של אדם המזוהה עם תנועת העבודה,
אבל כל מה שמעניין אותו כיום זה לחזק את הציונות והפטריוטיזם הלאומי". אני
מודה וגאה: אני יהודי-ציוני, ורוצה לחזק את הפטריוטיזם הלאומי.."
ומה הלאה?
כעת שיש מישהו שדואג, שלא יהיה כסף מיותר לטובת אנשי השמאל והמיעוט הערבי
ששלטו במשרד החינוך, מאז ימי אמנון רובינשטיין וביתר שאת, בימיה של השרה
יולי תמיר, צריך להפנות את המאמצים אל מורי האזרחות עצמם.
אלה עוברים, עדיין, את רוב הכשרותיהם, לצערנו הרב, במכונים ומסגרות שעדיין נשלטים
ע"י האנטי ציוניים.
לדוגמא : מרכז גילה באוניברסיטה העברית, המרכז לטכנולוגיה חינוכית..
וכמובן באמצעות "מתנדבים" מטעם עצמם, ומטעם האיחוד האירופי, שמכונים
אנשי "החינוך האזרחי" ושורצים בכל ארגוני השנאה שממומנים גם
ע"י הקרן החדשה לישראל.
ולכן, חובה, בינתיים, לא רק לבדוק מה נכתב בספרי הלימוד של הילדים, אלא
גם לשוחח אתם ולתהות על קנקנו של מי ש"מחנך" אותם.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
